‫בס"ד‬

‫חצר המשתמרת‬
‫אגרת גלוי לבני תורה די בכל אתר ואתר‬

‫תוכו רצוף אהבה ליתן צרי לתוהים ומתמיהים על‬

‫תלמודם המשתכח ואינו משתמר יפה‪ ,‬להדריכם בדרך‬
‫הלימוד הנכון‪ ,‬ולגדור להם חצר המשתמרת בכל משמר‪,‬‬
‫אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪ ,‬בנוי ומיוסד על‬
‫דברי חז"ל ורבותינו גדולי הדורות‬

‫מאת‬
‫יוסף יונה צבי ליפשיץ‬

‫‪1‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אגרת גלוי‬
‫לבני תורה די בכל אתר ואתר‬
‫תוכו רצוף אהבה ליתן צרי לתוהים ומתמיהים על‬
‫תלמודם המשתכח ואינו משתמר יפה‪ ,‬להדריכם בדרך‬
‫הלימוד הנכון‪ ,‬ולגדור להם חצר המשתמרת בכל משמר‪,‬‬
‫אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪ ,‬בנוי ומיוסד על‬
‫דברי חז"ל ורבותינו גדולי הדורות‬

‫מאת‬
‫יוסף יונה צבי ליפשיץ‬

‫‪2‬‬
 ‫בס"ד‬
‫(בענין לימוד התורה)‬

‫זעקת המהר"ל‪" :‬הבנים אשר לבם כפתחו של אולם עד שראויים לקבל כל התורה‪,‬‬
‫ואחריתם נאבדו והיו כשאר עמי הארץ?!"‬

‫בעזהש"י אכשר דרא ונתרבו ספסלי בהמד"ר הישיבות וכוללים מלאים וקול התורה מהדהד באזנינו לומדים‬
‫ועומלים אף מחדשים חידושים בונין מערכות ועכ"ז אין מגיעין להתכלית ולפסגת השלימות שמעטים‬
‫שיוצאים בקיאים בש"ס ובפוסקים ובשו"ע והאיך נעשה כך בשעה שיש כ"כ לומדים ומשקיעים כל כולם‬
‫ומרצם בתוה"ק וכל בחור יש לו שאיפות לגדול ת"ח ובסוף אינו מצליח כלל עם כל עמלו‪ ,‬שאם נרצה לבחנו‬
‫בש"ס ובשו"ע לא ידע להשיב הרבה בפשטי הסוגיות ובהלכות‪ ,‬זולת במה שלמד לאחרונה‪ ,‬וחכמת מה לו‪.‬‬
‫וכבר כתב מהר"ל דלא נקרא אצלו בעל תורה מי שאינו יודע אלא מספר ופשוט דת"ח נקרא מי שיודע‬
‫באמת‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל ושננתם שיהיו ד"ת מחודדים בפיך כו'‪ ,‬והיאך נעשה כך‪.‬‬
‫וכבר עמדו על זה בדורות שלפנינו‪ ,‬והוא זעקה משוועת קורעת לב‪ ,‬ובודאי צריכים להתוועד ולטכס עצות‬
‫ע"ז‪ .‬תצייר בעצמך‪ :‬באים בחורים תמימי לב יראים ושלמים לישיבה ע"מ ללמוד ולגדול ת"ח‪ ,‬וסמוכים‬
‫שבמקום זה ישתלמו‪ ,‬ובסוף נעשה להם למפח נפש‪ ,‬אמת שלמדו היטב המסכתות‪ ,‬ונבחנו אליהם‪ ,‬למדו‬
‫הרבה ראשונים ואחרונים‪ ,‬למדו פרק בחידו"ת ובהבנת סוגיות‪ ,‬אבל וכי זה כבר נקרא ת"ח אמיתי? זהו מה‬
‫שהיו מחכים מהם‪ ,‬והן מעצמם? וכי הפיקו כל כחם ועשו פרי? הלא כל זה רק התחלה‪ .‬ת"ח אינו אלא מי‬
‫שבקי בש"ס ובשו"ע או עכ"פ בכמה מסכתות והלכות‪ ,‬גודלים ואין יודעים סוגיות מפורשות וגם הלכות‬
‫שנוגעות בכל יום ושאר ענינים‪ ,‬בין מה שלמדו מכבר או לא למדו לעולם (דאפי' מה שנבחנו אליהם כבר‬
‫שכחו בהמשך הזמן)‪.‬‬
‫והמהר"ל זי"ע כת' ע"ז בספרו דרך החיים‪ ,‬הבנים אשר לבם כפתחו של אולם עד שראויים לקבל כל התורה‬
‫ואחריתם נאבדו והיו כשאר עמי הארץ‪ ,‬ובמק"א כת'‪ ,‬וכל אשר רוח תורה בו ראוי לו לשאת קינה ונהי על‬
‫דבר זה‪ ,‬ועל זה נשבר רוחי בקרבי‪ ,‬ואמרתי אוי ואבוי ומאנה נפשי הנחם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫ובאמת הם עצמם נשברים מזה שרואים מה עלתה להם ושיוצאים נקי מכל לימודם ועל כן מאבדים החשק‬
‫ומתאוננים שאין מצליחים‪ ,‬ועל שבטלו ימיהם ושנותם‪ ,‬ופעמים אין יודעים בעצמם מהו חסרונם ומה מציק‬
‫להם‪ ,‬אך מרגישים איזה חוסר סיפוק‪ ,‬וצריכים אחד שיגלה להם ויפרשם מה חסר להם וזאת הוא שהי'‬
‫בעוכרם‪ ,‬ואם נציע זה בפניהם יודו ויאמרו אכן נודע הדבר‪ ,‬ובודאי כיון שהתורה יקרה בדורנו צריכים‬
‫לראות לכוין רגלי התלמידים שילמדו באופן הנכון בכדי שישתלמו בתלמודם וימצאו כדי מדתם‪.‬‬
‫וקודם כל צריך לעמוד על הסיבה מאין נעשה הקרח הזה‪ ,‬ומינה נבין מה צריכים לתקן לשנות פני הדברים‪.‬‬

‫'קשה לקנותן ונוחין לאבדן' ‪ -‬בלא 'חשבון' מדוקדק לא יקנה התורה‪ ,‬ואם יקנה תהא‬
‫קלה מאד לאבדה‬
‫והנה יש לתלות הדבר ב' נקודות שהם בעצם אחד ומשלימות זה את זה‪ ,‬והם‪ :‬א) חזרה‪ ,‬ב) חשבון‪ .‬ונבאר‬
‫ונפטר הדברים אחד לאחד‪.‬‬
‫והנה ז"פ מה שנתבאר דתכלית הלימוד שידע ויזכור כל מה שלמד‪ ,‬ומבואר בחז"ל ובהרבה ספרים ועי' בזה‬
‫אריכות בארחות צדיקים שער התורה ובספרי מהר"ל ובשועה"ר הל' ת"ת‪ ,‬ועי' ביש"ש חולין בהקדמתו‬
‫השני'‪ ,‬והדברים עתיקין‪ .‬והנה השכחה מצוי' בטבע האדם וצריך להתאמץ הרבה בחזרה‪ ,‬והגדולים הזכירו‬
‫מספרים מופלגים כמו ט"ו פעמים וכיו"ב‪ ,‬וז"ל ר' יונה בפי' באבות פ"ג מ"ח על המשנה דכל השוכח ד"א‬
‫‪3‬‬
‫ממשנתו‪" ,‬אשר לא נתן בלבבו לאמר כי השכחה מצוי' בבני אדם והי' לו לחזור ההלכה הרבה פעמים‬
‫ולחשוב בה כל היום וכל הלילה עד שלא תוכל לסור מלב ולא עשה הר"ז מתחייב בנפשו כו'" ע"כ‪ .‬ומכ"ז‬
‫מובן כמה שצריך להתאמץ בחזרה‪.‬‬
‫והנה כל שעוסק באיזה דבר צריך לשום דעתו שישיג אותו דבר הנכסף ואם לא יעסוק ויעשה השתדלותו‬
‫בהגעת אותו ענין בחשבון מדוקדק האיך ומה‪ ,‬ולהיוכח שאכן הולך ומתקרב לקראת יעדו‪ ,‬הרי אפשר‬
‫שאחר כל מה שיעשה לא יגיע אל תכלית ייעודו ויהי' כל עמלו לריק‪ ,‬וכן הוא בלימוד התורה אף אם ילמוד‬
‫כה"ז בהתמד ואפי' יחזור על לימודו‪ ,‬אם לא ידקדק ללמוד ולחזור באופן המועיל ובאופן שיקנה ד"ת ויגדל‬
‫לת"ח‪ ,‬לא ישאר אצלו כלום‪ ,‬ויהי' ע"ה כמו שהי'‪ ,‬וכמה הוא בושה וצער‪.‬‬
‫ואי' בשם הגר"א זי"ע שכשיבוא אדם לעולם העליון ישאלו אותו אפי' אם למד למה לא למדת באופן שתהי'‬
‫ת"ח‪ ,‬הרי יש מצות ידיעת התורה וצריך כ"א להשתדל לידע התורה‪ ,‬ובלא"ה חייו של בן תורה צירם סובב‬
‫סביב התורה וזה תכלית שאיפתו בחיים בעצם להיות בקי בתורה‪ ,‬אלא שבמיעוט שימת לב ובלי דעת את‬
‫הדרך שלפניו מאבד את תכליתו שנכסף אליו והי' אפשר לו להגיע עדיו‪.‬‬
‫ואפשר לפרש בזה מה דאי' שעתיד אדם ליתן דין וחשבון‪ ,‬וכבר עמדו על לשון זה ולדרכינו יאמר דין הוא‬
‫אם למד או לא‪ ,‬וחשבון אף שלמד אם למד בחשבון באופן שיגדל לת"ח או למד בלי חשבון‪.‬‬
‫ואחז"ל על ד"ת שקשין לקנות ככלי כסף וכלי זהב ונוחין לאבדן ככלי זכוכית‪ ,‬קשין לקנותן דייקא‪ ,‬דודאי‬
‫כשלמדו פעם אחת עדיין אין זה קנין אלא שלמד וחזר עלי' כמ"פ עד שנכנס בלבו וישאר שם לזמן אפשר‬
‫לומר שקנאו‪ ,‬ועכ"ז נוחין לאבדן שעדיין צריך לחזור עליהם עוד ועוד‪ ,‬וכדברי הגר"א ז"ל דכל ימיו בעמוד‬
‫וחזור קאי‪ ,‬שאל"כ שוב יאבדן והתעיף עיניך בו ואיננו‪.‬‬

‫'וקובץ על יד ירבה'‬
‫ע"כ צריך כל לומד לראות לפניו תכלית יעדו ושאיפתו שיהי' לומד באופן שיגיע אל יעדו והיינו שיחזור‬
‫כמ"פ הענין או הדף שלמד וכדו' עד שידענו על בוריו כמו שאחז"ל (ע"ז יט‪ ).‬על פסוק וקובץ על יד ירבה‪,‬‬
‫ואחר כמה דפים או פרק יחזור שוב וכן אחר כמה פרקים וכבר אמרנו שצריך ללמוד בחשבון דהרי אין חזרה‬
‫דין בלימוד שצריך ללמוד ולחזור ואחר שחזר כמ"פ יצא‪ ,‬אלא צריך שיקנה וידע באמת מה למד‪ ,‬ואל"כ מה‬
‫הועיל בחזרתו ואף אחר שידענו עדיין צ"ל הולך וחוזר‪ ,‬וקובע לו הרבה זמן לחזרת תלמודו‪ ,‬ובוחן עצמו אם‬
‫כבר מכיר תלמודו‪ ,‬ומחשב האיך הוא מצליח ומה הוא קונה מן התורה ומתייעץ בזה ומחפש עצות‬
‫ותחבולות להמשך הצלחתו בבחי' ובתחבולות תעשה לך מלחמה ולא שלומד סתם בלי שימת לב לקנות‬
‫תלמודו בבחי' גמרא גמור זמורתא תהא [ובאמת יש בזה ב' דרכים דרך פשוט שהוא ארוכה וקשה ודרך‬
‫מחוכם שהוא קצרה וקלה וכמו שיבא לפנינו בע"ה]‪.‬‬
‫וזהו הדבר שטועין ונכשלין בו שאין לומדים כלל בחשבון שלומדים היום מס' זה ולאחר זמן מס' אחרת ובין‬
‫שלמד בחזרה בין בלי חזרה הכל עולה א' ענין אחד שאף החזרה אינה אלא מלומדה לקיים ענין החזרה [ואין‬
‫עושין קביעות מהחזרה אלא בצירוף עם הלימוד סוף שבוע‪ ,‬סוף זמן‪ ,‬וסו"ס נשכח גם הלימוד גם החזרה]‪,‬‬
‫ואין משימין על דעתם שתכלית הלימוד והחזרה הוא לקנות הלימוד ולידע אותו [וגם בלימוד וגופא יש ליתן‬
‫כבר הדעת לזה ללמוד באופן שיכניס הסוגי' בלבו ויתבונן בו ויעבור עליו בע"פ כבסמוך]‪ ,‬וממילא לומדים‬
‫זה ושוכחים האחרים ואין מגיעים שכלים‪ ,‬והרי הי' צריך שכל מה שלומד יהי' לו לקנין נצח‪ ,‬וע"ז מוסיף והולך‬
‫וגדל לאיזה ת"ח‪ ,‬אבל מה בצע ללמוד בחדש ולשכוח הישן‪ ,‬ושוב ישכח אף מה שלמד מחדש ואומה לא‬
‫ישאר אצלו‪ ,‬יותר טוב הי' ליתן יותר זמן על חזרה ויהי' אצלו מה שלמד עכ"פ בין רב בין מעט‪ ,‬ואז יוסיף‬
‫ללמוד בחדש באופן שישאר אצלו לימודיו הקודמים‪ ,‬אבל עכשיו נשכח ממנו כל מה שלמד ואם לאחר זמן‬
‫עולה בדעתו לעשות חזרה‪ ,‬אין זו חזרה המועלת דעיקר החזרה הוא רק כשעדיין זוכר מה שלמד וע"י‬
‫החזרה נחקק במוחו יותר ויותר‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ואדרבה כל שזוכרו יחזור עליו יותר ויותר שיהא לו לקנין חזק וישאר במוחו זמן ארוך וכמו שפירשנו לעי'‬
‫קשין לקנותן‪ ,‬וכבר אמרו (חגיגה ט‪ ):‬אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד‪ ,‬ואז כל‬
‫לימודו הוא קנין נצח ומוסיף והולך מדי יום ביומו‪ ,‬אבל אם כבר אינו זוכר המס' דומה כלומד אותה מחדש‪,‬‬
‫וזה הי' יכול לעשות קודם שלמד בראשונה ג"כ‪ ,‬ולעולם יחזיק בכל מס' בהתחלה ולא יגדל לכלום‪ ,‬וכאמרם‬
‫(סנהדרין צט‪ ).‬הלומד תורה ואינו חוזר עלי' דומה לאדם שזורע ואינו קוצר‪ ,‬בינו נא זאת‪.‬‬
‫ויש אפי' כאלו שנבחנים על כל המס' שלמדו בע"פ ואח"כ שוב שוכחים‪ ,‬ולא הי' אלא ידיעה לזמן‪ ,‬והרי‬
‫עכשיו מאחר שמבינים תועלת ידיעת המס' בע"פ ועמלו ללמדו ולחזור עליו עד שידעום‪ ,‬הרי בודאי הי' להם‬
‫להחזיק בו‪[ ,‬וכדאי' בזוה"ק (הקדמת תיקו"ז אולי דף י"ד) מאן דירית מסכת חדא ירית עלמא חדא]‪ ,‬ועכשיו‬
‫שכבר יודעים אותו יותר בקל אפשר להחזיק בו כשיקבעו זמן קבוע לחזור עליו‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬לא די בחזרה שעושים על החומר או המס' שנלמד לאחרונה‪ ,‬דמ"מ ישכח מה שלמד מזמן וכשילמד‬
‫אחרת ויחזור עליו ישכח מה שחזר על עכשיו‪ ,‬ואין נשאר בכלום‪ ,‬כמו שנזכר לעי' במי שאינו חוזר ולא הועיל‬
‫כלום בחזרתו‪ ,‬אלא צריך לקבוע זמני חזרה כלליים‪ ,‬שיחזור בהם כל מה שלמד מעודו עד שידע ויקנה כל‬
‫לימודו ועי"ז יגדל לת"ח‪.‬‬
‫הכלל דזהו דרך הלימוד הנכון שיודע ומכיר כל מה שלמד וכהיום כבר נשתכחה דרך הלימוד האמיתי‬
‫והאופן שלומדים כהיום אין זה לימוד באמת‪ ,‬ויש מתמידים שיושבים ולומדים שעות ארוכות או כל היום‬
‫למשך שנים רבות או כל ימי חייהם לפי מה שמדמין בדעתם שנקרא לימוד אך לפי האמת קשה לקרוא לזה‬
‫לימוד ש לאחר זמן ולפעמים אף באותו יום לא ידע ולא יזכור כלל מה למד וכי לזה לימוד יקרא מה למד ומה‬
‫מכיר איזה דבר הוסיף בלימודו ניקח אחד מהלומדים ונשאל אותו על כמה דפים יכול ליבחן על כמה סימנים‬
‫וענינים‪ ,‬יתנו עידיהם ויצדקו‪ ,‬מדמה שלומד ובאמת מעולם לא למד‪ ,‬שאינו יודע כלל מה נקרא ללמוד‪ ,‬הלא‬
‫רב אשי כתב כל הש"ס מזכרונו וכך למדו פעם וזהו לימוד באמת שיודע מה שלמד אבל לא כהיום‪.‬‬

‫'קשה לקנותן ונוחין לאבדן' ‪ -‬בלא 'חשבון' מדוקדק לא יקנה התורה‪ ,‬ואם יקנה תהא‬
‫קלה מאד לאבדה‬
‫והנה טעותם נעוץ נמי בחסרון ידיעה שלעולם לא התבוננו בדבר וסוברים שיבואו להגמ' וילמדו בהתמדה‪,‬‬
‫ועי"ז יגדלו לת"ח‪ ,‬בודאי בלי זה א"א‪ ,‬אך בזה לבד עדיין אינו די‪ ,‬ואילו היו מתבוננים והיו מבינים הענין‬
‫שא"א לגדול אם לא ישים דעתו לצמיחתו ולראות שקונה התורה‪ ,‬וזה ע"י חזרה תמידית בודאי היו רואים‬
‫לעשות כן כדי שישיגו באמת תכלית שאיפתם להיות ת"ח אמיתיים‪ ,‬וצריכים עכ"פ לגלות אזנם בזה שלא‬
‫נהי' בכלל רואין כבלע את הקודש ומחשין‪.‬‬
‫ע" כ צריך להציע לפניהם גודל ההפסד שיכול להיות בלי חזרה וחשבון ודרך הלימוד הנכון‪ ,‬ובזה את נפשנו‬
‫הצלנו שכשיסתכלו אח"כ לאחוריהם ויצטערו לא יוכלו לטעון כלפינו למה לא הודעתם אותנו‪ ,‬והרי הדרך‬
‫פתוח לכ"א וכל ערום יעשה בדעת‪ ,‬אבל עכשיו טועים כנזכר ואין מתבוננים בדבר‪ ,‬ואחר זמן שרואים שאין‬
‫מצליחים באים לכל יאוש ומפח נפש‪ ,‬ואין יודעים מה לתקן והאיך לצאת מן המבוכה‪ ,‬עד שיסברו שא"א‬
‫באופן אחר ואין מוצא לסבך רק שימשיכו ללמוד כך לעולם ולא לדעת כלום‪.‬‬
‫ובאמת על אחרים שלומדים כל ימיהם בלי לדעת כלום עליהם הי' יותר התמיהה דהאיך אינם נשברים מזה‬
‫ומאבדים החשק והאיך יכולים להמשיך כשרואים שלומדים ולומדים ואין יודעים כלום‪ ,‬איזה סיפוק אמיתי יש‬
‫להם‪ ,‬אך האמת שקלקלתם הוא תקנתם‪ ,‬ונמצא תקנתם קלקלתם‪ ,‬והיינו שכל מה שיש להם קיום הוא מחמת‬
‫שאין מרגישים הריקנות והחלל שבהם והאיך היו צריכים להיות שכ"כ עסוקים בלימודם ואין להם פנאי‬
‫לעשות חשבון אם הם גדלים כראוי ואם קונים דבר מלימודם‪ ,‬וכמסופר שאמרו להגר"ח מבריסק זצ"ל על‬
‫אחד שכבר שנים רבות שיושב ולומד כל היום ולמעשה אינו יודע כלום‪ ,‬ואמר עליו שכ"כ עסוק בתלמודו‬
‫שאין לו פנאי להיות ת"ח וכך עוברים לו השנים והוא אינו מרגיש‪ ,‬וקלקלתם זה הוא תקנתם‪ ,‬שכיון שאין‬
‫מרגישים בשברם יש להם קיום ואינם נשברים‪ ,‬והרי זה התקנה הוא קלקלתם שאם היו מרגישים בדבר איך‬

‫‪5‬‬
‫שלומדים מסכתא אחר מסכתא ולימוד אחר לימוד ואחר הכל אין יוצאים בעולם היו נשברים אולי היו רואים‬
‫לתקן הדבר ולסדר לימודם באופן שכן יגדלו לת"ח‪ ,‬אבל עכשיו שאין מרגישים ממשיכים כך‪ ,‬וכל מה‬
‫שיכולים להמשיך הוא רק משום שאין מרגישים במצבם‪ ,‬שאילו היו מרגישים לא היו יכולים להמשיך כל‬
‫וצריך לפקוח עיניהם ולגלות החולשה שבהם‪ ,‬איך שאין מגיעים להתכלית בדרך לימודם‪ ,‬ואז יבינו שאין‬
‫טעם להמשיך בדרכם הם‪ ,‬ולא שישלו עצמם ויחיו בטעות כל ימיהם ומאבדים את כל היקר בלי דעת והרגש‪.‬‬

‫כגודל התועלת ‪ -‬כך קשה לקיימה‬

‫וכבר יש להבין מעכשיו גודל הקושי שיש בחזרה כיון שכבר הורגל שבמילא לא נשאר אצלו לימודו ומה‬
‫תועלת שיחזור עוד הפעם‪ ,‬והרי במילא אין חושב על התכלית ואין דעתו שישאר לימודו אצלו‪ ,‬ממילא‬
‫קשתה עליו החזרה ואינו רואה בו כ"כ תועלת ע"כ יניח החזרה וירוץ ללמוד בחדש‪.‬‬
‫ויתכן עוד שיניח מלחזור וילך ללמוד בחדש ולא משום שאין רוצה לחזור אלא מתוך גודל הרצון והתשוקה‬
‫שיש לו ללמוד בחדש ודוחה החזרה מן הצד‪ ,‬דהנה טבע האדם נכסף ללמוד בחדש‪ ,‬ויש בזה ב' טעמים חדא‬
‫מצד העריבות שערב לו יותר ללמוד דברים חדשים מלחזור מה שכבר למד‪ ,‬וכבר אמרו כו'‪ ,‬ועוד יש בזה‬
‫נקודה חשובה והן הן דברינו ששייך לדברינו שאנו עוסקין בו והוא הטעות שטועין בו‪ ,‬היינו שבעומק הדעת‬
‫רוצים להספיק ולקנות ומדמה שכשילמוד בחדש משלים עצמו יותר ממה שיחזור במה שכבר למד‪ ,‬שהרי‬
‫לומד בדברים חדשים ומוסיף ומשתלם בידיעת התורה יותר ממה שעובר עוד הפעם על מה שכבר למד‪,‬‬
‫ונמצא שלפעמים יניח מלחזור וילמד בחדש או סתם משום תשוקתו ללמוד בחדש כמו שנתבאר יעדיף‬
‫להקציב הזמן ללימוד מלחזור או משום שנראה אצלו שהחזרה ולימוד סתרי אהדדי ואגב שיטפי' מכריע‬
‫להקציב יותר זמן ללימוד וזה טעות דאדרבא נהפוך הוא ללמוד בחדש נרא' כמשתלם אבל אם אינו חוזר‬
‫נשכח ולא קנה בזה כלום אבל החזרה הוא הקנין רק מפני שאין מבינים ענין החזרה על נכון ולא עושין אותו‬
‫כדבעי אינו מביא תועלת הנרצה וממילא אין מבחינין בנחיצותו ואין רואין תועלתו משא"כ אם עושין אותו‬
‫על דרך הנכון ודאי כל ההצלחה תלוי' בו שחוזר על תלמודו עד שיודע אותו היטב‪ ,‬דזה נקרא ידיעה מה‬
‫שיודע מה שלמד‪ ,‬ובל"ז אינו ידיעה ומה מהני שיכול לעיין בפנים‪ ,‬זהו שיכול ללמוד עוד הפעם‪ ,‬וזה הי' יכול‬
‫מתחילה ג"כ ומה הועיל‬
‫הגע עצמך כשבוחנים אחד ויאמר תעיין בפנים ותראה‪ ,‬וכי זו נקרא שיודע‪ ,‬אבל אם חוזר עד שיודע תלמודו‬
‫זהו הקנין באמת‪.‬‬

‫'עול' תורה ‪ -‬לשעבד עצמו לחידוש החדשות וחזרת הישנות‬

‫והנה אם יטעון הטוען הלא צריכים ללמוד בחדש ואף לחזור עליו‪ ,‬וזה כבר לוקח הרבה זמן‪ ,‬ואיך נשאר כ"כ‬
‫זמן לחזרה‪ ,‬וכי יעסוק רק בחזרת כל מה שלמד כל ימיו‪ ,‬נאמר לו‪ ,‬ודאי כן הי' ראוי להיות מעיקר הדין שלא‬
‫יתחיל ללמוד דברים חדשים אם אינו בטוח שיוכל לשמור בלבו מה שכבר למד [ומה מרויח במה שלמד זה‬
‫ושוכח את זה ויכול באותו מקום ללמוד שוב את מה שכבר למד]‪ ,‬וכן פסק בשו"ע הרב בהל' ת"ת‪ ,‬וכבר‬
‫נתבאר זה לעי'‪ .‬ואם יאמר שזה ענין קשה‪ ,‬זהו עול תורה‪ ,‬וחז"ל אמרו בל' זה (אבות פ"ג מ"ו) המקבל עליו‬
‫עול תורה כו'‪ ,‬ובאמת אין לטעון שא"א להספיק בזה שהמציאות מוכיח שלא כן הוא דהא רואים הרבה‬
‫נבחנים על כל המסכת שלמדו בזמן שעבר‪ ,‬ועם מה שיומם קדוש בשאר לימודים עדיין נשאר להם זמן‬
‫לחזור על המסכת שלמדו בזמן העבר עד שיודעים אותו בע"פ‪ ,‬ועוד ידוע בא' מהישיבות שלמדו באופן זה‬
‫לחזור על כמה מסכתות‪ ,‬וידעו מאות דפים בע"פ‪ ,‬הרי רואים שאם מנצלים הזמן יש די זמן ללימוד וחזרה‪.‬‬
‫והנה זה באמת ענין קשה‪ ,‬אבל עכ"פ צריך לידע שזה מוכרח כדנתבאר‪.‬‬

‫'טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח' ‪ -‬טוב מי ששונה ק' סדרים ורגיל‬
‫בהם ממי ששונה הלכות ואינו רגיל בהם‬

‫‪6‬‬
‫וצריך למצוא פנאי לקצוב כמה סדרים לחזרה וירבה בחזרות בין מה שלמד לאחרונה וגם בכלל המסכתא‬
‫שלמד שידענו היטב‪ ,‬וגם בהמסכתות שלמד מכבר‪ ,‬וע"כ צריך למצוא לו זמן‪ ,‬או בבוקר או בלילה או בין‬
‫הסדרים‪ ,‬או שימהר באיזה סדרים‪ ,‬וכגון סדר של בקיאות או עיון‪ ,‬ותלוי גם כפי הענין‪ ,‬בטיבו של הלומד‪,‬‬
‫ובע"ש ושבת ובבין הזמנין‪ ,‬כגון שינצל היטב הבין הזמנים ויכול למצוא לו זמן להשלים החזרות מה שנשאר‬
‫לאחוריו באמצע הזמן חוץ מלחזור על המסכתא שלמד עכשיו באחרונה‪ ,‬וכדו' בכל אופן שיהי'‪.‬‬
‫ויחלק יומו בחכמה ובתבונה‪ ,‬ועם התייעצות עם חברים מג"ש ומבינים‪ ,‬כפי הצורך באופן שיספיק מצד אחד‬
‫להרבות בחזרה‪ ,‬ומאידך לא יפגע בהספק של הוספת הלימוד‪.‬‬
‫ועיקר הנקודה בזה שיעשה בדעת ובהשכל‪ ,‬ולא יימשך אחר התשוקה הנ"ל לחטוף וללמוד הרבה ענינים‬
‫בלי חשבון‪ ,‬כאן מסכתא זו וכאן מסכאת אחרת‪ ,‬כמו שהוא הדרך שכאשר רק יש לו איזה פנאי קובע זמן‬
‫לסדר חדש‪ ,‬יהי' עוד מסכתא או עוד מקצוע‪ ,‬ומאומה לא ישאר בידו‪.‬‬
‫(ואי' ביק"ר ר"י פ"ג ר' יצחק פתח טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח‪ ,‬טוב מי ששונה ק' סדרים‬
‫ורגיל בהם ממי ששונה הלכות ואינו רגיל בהם אלא ורעות רוח‪ ,‬רעותי' דמיתקרי בר הילכן‪ ,‬ובקה"ר (ד' ו')‬
‫מוסיף מתלא אמר טבא חדא ציפרא כפותא מן מאה פרחיין)‪ ,‬וגם במס' ע"ז די"ט מאריך בזה‪ ,‬וכבר נזכר‬
‫לעי' קצת מזה‪.‬‬
‫אלא אדרבא צריך לעשות בדיוק להיפוך‪ ,‬שבזמנים הפנויים שמוצא לעצמו יקבע עוד סדר לחזרה שבלא"ה‬
‫צריך לחפש הרבה זמן לחזור‪ ,‬שהרי צריך לחזור מה שלומד עכשיו שידענו היטב ומה שלמד באחרונה‬
‫שישתמר אצלו‪ ,‬וגם להיות לו זמן כללי לחזרה שחוזר והולך על כל מה שלמד מעודו‪ ,‬וכל נושא ומקצוע‬
‫שלמד מעודו צריך להיות נכלל בחזרתו כמו שנתבאר דעיקר הלימוד הוא שיהא הולך וקונה כל מה שלומד‪,‬‬
‫וזה ריוח עצום ועיקר העלי' בתורה‪ ,‬ולא יהא בהול לקפוץ וללמוד הרבה למלאות תשוקתו של לחטוף בלי‬
‫שימת הלב לאמיתת התכלית‪ ,‬באשר יהי' זה סיבה שיפסד לימודו ולא ישאר אצלו‪ ,‬בבחי' בנין נערים‬
‫סתירה‪ ,‬רק ילמוד ביישוב הדעת במתינות‪ ,‬וכמו שאומרים לאט לאט אבל בטוח‪ ,‬והעיקר יראה שלא יאבד‬
‫כלום מכל לימודו‪ ,‬וכל מה שהולך ומקבץ בלימודו ונשאר אצלו זה ריוח עצום יותר ממה שהי' לומד כל יום‬
‫דברים חדשים ושוכח מה שלמד קודם‪ ,‬ולאט לאט יוסיף בקנינו ולימודו באופן זה ירויח באמת‪ ,‬ובאם נשאר‬
‫לו עוד זמן וקובע עוד סדר לבקיאות לחיי‪ ,‬אבל לא שיהי' העיקר נזנחת‪.‬‬
‫והי' מסתבר דמסתמא דמילתא למי שאפשר לו הי' צ"ל בעיקר שתי סדרים במשך היום‪ ,‬היינו סדר אחד‬
‫שבה לומד הלימוד העיקרי שעומד בה וגם חוזר עליו שהוא מכלל הלימוד‪ ,‬וסדר אחר שבו חוזר על כל‬
‫לימודיו שלמד כנז' [ואולי גם בלימוד שלומד עכשיו במה שצריך להוסיף חזרות]‪ ,‬וחוץ מזה יכול לקבוע לו‬
‫איזה סדרים קטנים כגון חו"ר ומ"ב אבל אין טוב להרבות בסדרים באופן שלא יספיק הזמן לכלום דבסדר‬
‫הלימוד צריך זמן ללמוד לעיין קצת ולהבין ולחזור ובסדר החזרה צריך זמן הרבה לחזור על כל לימודיו‪ ,‬ואם‬
‫ירבה בסדרים אולי לא יספיק לכלום‪ ,‬וזה נראה נחמד מתחילתו כמו שהזכרנו אבל למעשה אין תועלת‪,‬‬
‫ואדרבא כשיש לו עוז זמן אולי טוב יותר לקבוע עוד לחזרה כמו שהוזכר שהרבה זמן צריך לחזור ובו עיקר‬
‫הקנין ולא ירצה לחטוף הכל בב"א הגם דודאי צריך לראות גם להספיק הרבה בחלקי התורה אך באופן‬
‫שאינו קונה מה שלומד ממילא אינו מועיל כלום וקודם צריך לראות שידע היטב מה שכבר למד‪ ,‬ויש עצה‬
‫שיחלק סדריו באופן שיקל לו שיוכל להפסיק בסדר אחר ואח"כ יחזור אל הקודם‪ ,‬וכן יוכל לחלק מסכת אחת‬
‫לפרקיו פרק זה עכשיו ופרק זה אחר כך שיכול לגוון סדריו בלי לדלג למסכתא אחרת‪ ,‬והנה מי שמשועבד‬
‫לישיבה או לכולל הרי יש לו פחות זמן וצריך לראות ביותר להקציב לו זמן לחזרה שיוכל לקנות מה שלומד‬
‫ויחזור היטב על לימודו זה ושאר לימודיו ויחפש לו זמן מתי שיוכל או שימהר בסדריו ובשאר זמנים הפנויים‪.‬‬

‫החלוקה הנכונה בין עיון לבקיאות‬

‫[והנה יש מי שנמשך יותר אחר לימוד העיון ויש אחר לימוד הבקיאות]‪ ,‬והנה הלימודים נחלקים בעיקר לב'‬
‫אופנים דיש לימוד העיון ולימוד הבקיאות וגם כשלומד לעצמו יכול להעמיק יותר ולעיין במפר' ועי"ז מבין‬
‫ומתבהר יותר בסוגי' או שלומד במהריות יותר בבקיאות ועי"ז מספיק הרבה ובכל אופן הרי נתבאר‬
‫‪7‬‬
‫דהעיקר הוא הקנין ובכל אופן שלומד ישים דעתו על החזרה והקנין וגם בעיון אם אינו חוזר על כל העיונים‬
‫עכ"פ לא יזניח מלחזור ולקנות עיקר הלימוד וכ"ש אם יכול לחזור על דברים היסודיים‪ ,‬ועכ"פ על עיקרי‬
‫שיטת הראשונים וכדו'‪ ,‬או לרשום בקיצור‪ ,‬ובכלל צריך לשים דגש חזק ע"ז שלא יזניח ענין החזרה והקנין‬
‫בין מצד לימוד העיון בין מצד לימוד הבקיאות דאף שסדר יומו מלא וגדוש בלימודים אבל האיך יזניח העיקר‬
‫דאז לא יגדל ממנו כלום ויפסיד כל לימודיו‪ ,‬סוברים העיקר שישבו ללמוד וזה טעות צריך לידע האיך ללמוד‬
‫וללמוד באופן שיגדל ואם לא יעשה כן הרבה לא יצא לו מכל הלימוד‪ ,‬צריך לגשת ללימוד בכובד ראש‪,‬‬
‫הלואי שהיו יודעים את זה‪ ,‬זהו היסוד של היסודות של לימוד‪ ,‬לימוד אינו כתפילה שמתחילין בכל יום מאדון‬
‫עולם בלימוד יש לו שייכות ליום אחד עם השני וצריך לעלות מדרגא לדרגא יום אחר יום ולא שיחזיק לעולם‬
‫בהתחלה‪.‬‬
‫ובודאי מעלה גדולה אם יכול לחזור על העיון ולידע אותו בע"פ אך זה ענין קשה וגם קשה להתעכב כ"כ כיון‬
‫שהזמן קצר והמלאכה מרובה להספיק הרבה‪ ,‬ע"כ יאחז דרך קצרה מיעוט המחזיק את המרובה כעיקר‬
‫הסוגי' או עיקרי שיטת הראשונים‪ ,‬ויתבונן בעצמו בדעתו אם נמשך יותר לחזור על עיקר הסוגי' מעל העיון‬
‫ואז הרי הוכח לו בעצמו שמבין בדעתו‪ ,‬היינו שמבין שזה העיקר א"כ יש לו לראות שלימוד העיון לא יפריע‬
‫להבקיאות שמה שלא נשאר אצלו אינו עיקר הלימוד שכיון שאין חוזר עליו לקיימו אצלו מגלה דעתו שאין‬
‫זה העיקר שצריך לידע רק העיקר הוא ידיעת הש"ס‪ ,‬והאיון הוא שעשועין דאורייתא וזהו אורייתא עצמה‬
‫א"כ יש לראות שלא ידחוק זה העיקר שהוא לימוד הש"ס והקנין בו‪.‬‬
‫וכפי הנתבאר אין שיעור לחזרה‪ ,‬דבתחילה בעת לימודו צריך לחזור עד שיהא לו איזה דבר בידו‪ ,‬ואח"כ צ"ל‬
‫הולך וחוזר שלא ישתכח‪ ,‬בצירוף עם שאר לימודיו‪ ,‬וצריך ללמוד במחשבה בכובד ראש בהתייעצות שיגדל‬
‫ולא יאבד‪ ,‬ואף אם תאמר שהוא עול זהו עול תורה‪.‬‬
‫וזה באמת נחוץ לדעת שאין ענין החזרה והקנין דבר נפרד מהלימוד אלא זה מתחיל תיכף עם לימוד‬
‫הראשונה‪ ,‬וצריך לשנות כל צורת הלימוד הנהוג‪ ,‬דנעוץ זה בזה ויש להתחיל דרך הלימוד חדש של קנין‬
‫וידיעה‪ ,‬וכולל עיקר הלימוד וחזרה שצ"ל כל לימודו ע"מ לקנות‪ ,‬ובעת הלימוד גופא כבר צריך לשום על לבו‬
‫לקנות הלימוד וללמוד באופן המועיל שיעשה קצת חזרות בשעת הלימוד ובסוף הסוגי' וילמוד כל דבר‬
‫בבהירות ויתבונן היטב בלימודו שיכנסו הדברים בלבו‪ ,‬ויסדר לו שאלות לבחון עצמו על לימודו‪ ,‬וילמוד‬
‫הענין כמ"פ ואז מתחיל לקנות איזה דבר‪ ,‬ומכאן ואילך ימשיך לחזור‪ ,‬וזהו עיקר החזרה והקנין שקונה‬
‫הלימוד מלימודו הראשונה ע"י שהולך וחוזר עליו‪ ,‬דאל"כ הרי כבר שכחו ממה שלמדו בראשונה‪ ,‬והלימוד‬
‫ההוא אבד ממנו‪ ,‬ואותו הזמן שהי' יכו לנצל להוסיף בו שלימות‪ ,‬ועכשיו הרי הוא לומד הענין מחדש‪ ,‬ויכול‬
‫להיות שלעולם לומד כל דבר מחדש כדלעי'‪.‬‬
‫גם כשלמד היטב והדבר ברור אצלו קל לחזור עליו‪ ,‬וחבל לאבדו‪ ,‬ויכול להועיל אפי' בהעברה בעלמא ולסדר‬
‫הדברים בלבו שישתמרו אצלו עוד‪ ,‬ויש לדעת דאף מי שעמל הרבה בסוגי' ומאריך ומעיין בה עדיין אינה‬
‫עריבה לקנין הסוגי'‪ ,‬ומצוי שעמל הרבה בהבנת הסוגי' על כל פרטי' ומ"מ לא נתן דעתו ליישב היטב עיקרי‬
‫הסוגי' בלבו‪[ ,‬כגון מהו עצם הדבר שאנו דנין בו מה שאמר אביי ומה אמר רבא‪ ,‬ומה מפרש רש"י‪ ,‬ומה‬
‫מפרשים התוס']‪ ,‬שיזכרנו‪ ,‬ואפי' שכן מ"מ אח"כ ישכחנו שנותנים הלב להבנת הסוגי' על כל פרטי' ושוכח‬
‫שעיקר גדול הוא זכירת הסוגי'‪ ,‬וצריך לעמול גם בזה דהיינו שיעבור כמ"פ על עיקרי הסוגי' ועכ"פ אחר‬
‫הסוגי' יעשה איזה סיכום מהסוגי'‪ ,‬ויחזור עליו בע"פ‪ ,‬ומה טוב שיחזור כמ"פ‪ ,‬ואחר סיום המשנה או אחר‬
‫כמה דפים יחזור על עיקר ענינים הנלמדים בע"פ או בדרך עיון בעהברה‪ ,‬ויסדר הדברים בלבו‪ ,‬וכן יעשה‬
‫אחר סיום פרק‪ ,‬או ילמוד במשניות ויחזור בע"פ על עיקרי הגמ'‪ ,‬ובצירוף עם חזרות‪ ,‬וכך יקבע הדברים‬
‫בלבו‪ ,‬כך שאחר שיוצא מסוגי' ידע עיקרי שמועותיו ודברים הנידונים בו‪ ,‬ועכ"פ זה יהי' שמור בלבו‪ ,‬וכל מה‬
‫שרוצה לזכור ולעלות בו צריך לחזור עליו היטב‪ ,‬ובלי חזרה אף אם עמל הרבה ומעיין אין זה מועיל הרבה‬
‫לזכירה‪ ,‬וחזרה מועלת הרבה יותר מלימוד איטי‪ ,‬וגם לעולם צריך לשוב ולחזור ומה שעמל ועיין בה פעם‬
‫אחת והי' ברור לו אז לא יועיל לו לאחר זמן אם לא יחזור‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫וכן בחזרה גופא יעמול גם כן שיכנסו הדברים בלבו‪ ,‬כמו כל דבר שאדם רוצה לזכור חוזר על זה בלבו‪ ,‬ה"נ‬
‫בלימוד בעלמא עדיין אין פועל כ"כ להכניס בלב‪ ,‬וצריך לעמול להכניס הדברים בלבו ובמוחו במה שיחזור‬
‫וישחזר הדברים במחשבתו‪ ,‬וזה יסוד גדול‪.‬‬
‫וצריך לזרז ולהמריץ הצעירים בזה שיחזרו הרבה על תלמודם ויבחנו את עצמם‪ ,‬ויתרגלו ללמוד בדרך זה‪,‬‬
‫ועד זקנה לא יסור מהם‪ ,‬וגם יש בזה תועליות שיתרגלו לקנות הרבה בקיאות בצעירותם שאז אפשר חוץ‬
‫ממה שבלא"ה הרי המלאכה מרובה להספיק ולידע כל היותר מן התורה‪ ,‬וצריכים להתחיל ככל המוקדם‪,‬‬
‫וכבר אמרנו דעיקר הלימוד הוא מה שנשאר אצלו‪ ,‬ומראשית לימודו צריך להתחיל לקנות ולהיות מוסיף‬
‫והולך‪ ,‬בר מן דין יש תועליות מיוחדות להתחיל בצעירותו ללמוד באופן זה שמטבעו בצעירותו יכול ללמוד‬
‫יותר מהר שאין רגיל כ"כ להעמיק ולעיין ויכול להתרגל אז ולקנות קנין בנפשו שיוכל ללמוד במהירות בלי‬
‫להתעכב רק לחזור ולהבין ולידע חומר הנלמד שזה נצרך לבקיאות‪ ,‬ואז עדיין לא התרגל ללמוד באופן אחר‪,‬‬
‫וקל לו לקבוע מסמורות בזה‪.‬‬
‫ולפעמים בצעירותו יש לו יותר זריזות לקבל על עצמו ללמוד ולחזור‪ ,‬ויש לו מרץ הצעירים ויכול להכניס‬
‫עצמו היטב לתוך מסכת אחת ללמדו ולחזור עליו היטב עד שיהי' בקי בה‪ ,‬וכן יעשה בעו דמסכת‪ ,‬ויהי' לו זה‬
‫לדוגמא לשאר לימודיו האיך שיכול לידע מסכת וכמו שצריך לחזור עליו‪ ,‬וינסה להשוות שאר לימודיו לזה‬
‫שידע אותם באותה מידה ויכול לספחם לאלו‪ ,‬ועד"ז ילך ויקנה כל התורה כולה‪[ ,‬ובעצם כן צ"ל אצל כל אחד‬
‫אלא בצעירותו זה קל יותר לבצע כמו שנתבאר ועד שבבגרותו כבר דואג על לקנות ולידע מיותר חלקי‬
‫התורה ע"כ קשה להכניס עצמו במסכת אחת ללמוד אותו היטב כמו שצריך וכל שיתבגר יותר מרגיש יותר‬
‫שצריך להיות לו כבר איזה קנין בתורה ודואג על מיעוט ידיעתו וע"כ קשה לו להכניס עצמו בלימוד אחד‬
‫היטב וגם בא לידי יאוש שמקשה עליו ללמוד ולחזור משא"כ בצעירותו עדיין הוא בראשית דרכו ועדיין לא‬
‫מרגיש שעומד לאחור ויש לו זמן להכניס עצמו היטב במסכת אחת ובשני' ואדרבה זהו התרופה שבבגרותו‬
‫לא יעמוד לאחור ואם ילך וילמוד עד"ז יהי' זה לו הדוגמא האיך ללמוד מסכת‪ ,‬וכן יעשה ויוסיף‪ ,‬והרגי‬
‫הגדולים מחנכים את הצעירים ומורים אותם האיך ללמוד‪ ,‬וזהו עיקר הדבר שצריך להורות בלימוד‪ ,‬האיך‬
‫לגדל ולקנות בתורה‪ ,‬ותו לא מידי‪.‬‬
‫ואחר כ" ז נראה שעדיין אנו צריכין למודעי לעצה גדולה ונפלאה שיש בו די מן העזר והתיקון בענין הזה‬
‫וזולתו יקשה על האדם לצאת ידי חובתו בשיעור החזרה ובהתבוננות אם כבר קנה תלמודו‪ ,‬וכבר הוזכר‬
‫נקודה זו לעי'‪ ,‬והוא שיסדר לעצמו שאלות על כל לימודו באופן קל והן יכללו כל השקו"ט [וכגון בכל סוגי'‬
‫יעשה שאלות עיקריות כפי סדר הסוגי' ובתשו' לאותן שאלות יעבור במחשבתו או בפיו על כל מה שבא‬
‫בסוגי' משאלה אחת למשנהו ואם יראה שמחסר איזה פרט יעיין בפנים וידע שעדיין אינו זוכר הסוגי']‪ .‬וזה‬
‫יועיל הן לחזרה הן לבחינה עצמית ויקבע לו זמן לעבור על השאלות‪ ,‬וזה יעזור לו לראות אם כבר חזר דיו‬
‫ואם זוכר תלמודו‪ ,‬ועי"ז רואה אם עדיין אין הסוגי' שגורה עצלו וצריך להוסיף בחזרתו וחוץ מזה יש מעלה‬
‫בלימוד בע"פ שמסייע לבהירות הדברים ע"י שצריך לסדרם בדעתו מעצמו ולפעמים יתעוררו אצלו הערות‬
‫שאינם מתעוררים כשלומד בפנים‪.‬‬
‫ולא יעזוב את חזרתו בפנים שמוסיף גם בהירות מצד הלימוד בפנים אלא מזה ומזה אל תנח ידך‪ ,‬וכן יעשה‬
‫בשאר לימודיו‪ ,‬וכבר מצוי כעין דברים אלו בכמה ספרים כגון לוח סימני הדינים ברא"ש ונ"י ומרדכי בטור‬
‫וב"י ושינון הלכה על מ"ב (ואפשר הי' נכון להוציא ספרים כאלו לחסוך הטרחא מכאו"א)‪ ,‬וכעי"ז יכול לסדר‬
‫לו עיקרי הענינים בסוגי' ולחזור אליהם וכעין ס' המאירי שמסדר מסקנת הסוגיות על סדר התלמוד וכמו‬
‫שעשה הרמב"ם על סדר הלכות וכמו שהזכיר זה בהקדמתו‪ ,‬ויש כהיום ספרים וקונטרסים כענין הזה‪ ,‬ויש‬
‫גמרות חדשות שיש בהם שאלות על הגמ'‪ ,‬ועכ"פ יראה וישים דעתו שקונה תלמודו ומתעלה ומתמלא‬
‫בד"ת‪.‬‬
‫ובאמת נוכל לומר ע"ז שהוא דרך ארוכה וקצרה‪ ,‬שאם יראה קצת טירחא ללמוד בדרך הזה מ"מ הוא רב‬
‫התועלת וחוסך הרבה טירחא וזמן‪ ,‬ובלי זה קשה מאד לזכור תלמודו וכמעט א"א דהחוש יעיד ע"ז דכ? דאפי'‬
‫לומד וחוזר הרבה פעמים על תלמודו עדיין אין נכנס בלבו שזכרנו היטב ומה גם לזמן רב ובכמות גדולה של‬
‫‪9‬‬
‫לימוד וזה יכול כ"א לבחון בעצמו‪ ,‬שהרי שיכנס בלבו צריך לחזור על הדבר בלב היינו בע"פ לא מתוך הספר‬
‫שאין נכנס עי"ז בלבו וא"כ דרך הנכון ללמוד הוא שתיכף יחזור על לימודו בע"פ וירבה בלימוד בע"פ שזהו‬
‫עיקר הקנין ועי" ז נשאר היטב בלבו והשאלות יעזרו לו כראשי פרקים שמזכירים לו הענין ומקילים לו ללמוד‬
‫בע"פ‪ ,‬גם יש לפניו לצמצם עצמו בו‪ ,‬ואם קשה לו ללמוד כך עכ"פ יקבע זמנים להרבות בע"פ לזה וידע דמה‬
‫שיודע בע"פ זהו עיקר קנין התורה וכך למדו התלמוד קודם כתיבתו‪ ,‬וע"כ נקרא תושבע"פ ונכתבה קרק‬
‫שלא תשכתח‪ ,‬ואדרבא בפרקים שמדמה שכבר חזר עליהם יבחון עצמו אם יודע אותם ואם לא הרי רואה‬
‫שלא קנה אותם וצריך ללמוד בע"פ‪ ,‬וכבר הזכרנו דבל"ז לא ידע כמה צריך לחזור ואם כבר יודע מה שלמד‪,‬‬
‫ואף אם דרך זה קשה לו יסבול הטירחא עד שיתרגל בה משום רב טוב הצפון בה ואל"כ יראה שחוזר הרבה‬
‫ועדיין אין הלימוד קנוי אצלו‪ ,‬ומי שאינו עושה כן עכ"פ ירבה בחזרות הרבה כפי האפשר וכולי האי ואולי‬
‫יועיל שעכ"פ לא ישתכח תלמודו ממנו ויזכור ממנו ככל האפשר‪ ,‬אולי עכ"פ עיקרי הסוגיות‪ ,‬ושמא ואפשר‬
‫יתחיל לנסות באיזה לימוד בדרך הזה כגון איזה מסכת משניות או גמ' וכשיתרגל יקל לו ואולי כשיראה גודל‬
‫התועלת בדרך הזה והאיך שעולה על שאר הדרכים שאינם מועילים כבר ימשך אחר זה מעצמו אך צריך‬
‫לחזור גם בפנים שזה יוסיף חוזק בידיעתו וזכירתו וראיתי תחבולה אחרת שאחר שלמד וחזר היטב יכול‬
‫לעבור ע"י עיון קל על הדף וג"ז הוא דרך מועילה‪ ,‬או ילמד המשניות ויעביר בדעתו עיקרי השקו"ט שבגמ'‬
‫שעל המשנה‪.‬‬
‫ומ"מ אפי' מי שאינו מדקדק לחזור כ"כ ותחת זה לומד דברים אחרים‪ ,‬עדיין הי' תועלת שלא ירבה ללמוד‬
‫הרבה נושאים ומקצועות בלי התבוננות וחזרה דאחר שלמד ענין חדש וכבר הפסיק אחר לימוד הקודם‬
‫שלמד ודאי כבר יכול לחזור עליו‪ ,‬ואח"כ יחזור על הענין השני ואם הולך עד"ז שאינו נותן (כל עיקר) דעתו‬
‫לחטוף לימודים חדשים אף שאינו חוזר כ"כ כראוי מתחילה אולי במשך הזמן כשסובב והולך לחזור על‬
‫לימודיו יקנה בקיאות בתלמודו‪ ,‬ומזמן לזמן מוסיף עוד מסכת על חשבונו והולך ועושה חיל בלימודו ואשרי‬
‫מי שיכול ללמוד ולחזור על לימודו כראוי ולקיים מצות ושננתם (קידושין ל‪ ).‬שיהיו ד"ת מחודדין בפיך שאם‬
‫ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו‪ ,‬אך צריכים אנו להגיד לאנשים שלא ילמדו בדרך זה‬
‫מפני שקשה להם וכבר נתפשט דרך הלימוד בעולם ובישיבות שאין לומדים בדרך זה של לחזור על תלמודם‬
‫עד שידעום ותחת זה הולכים ולומדים דפים ומסכתות אחרות‪ ,‬עכ"ז עדיין יש מקום להעלות על נס ענין‬
‫החזרה ולעשות ממנו עיקר גדול ויתד שהכל תלוי בו‪ ,‬דסו"ס בזה תלוי קיום לימודו‪ ,‬ועכ"פ ענין החזרה הוא‬
‫שנותן דעתו עליו לעולם שידענו וכמו שאמרו (פסחים נ‪ ).‬אשרי מי שבא לכאן וותלמודו בידו‪ ,‬ואם בסוף‬
‫שוכח מה הועיל בחזרתו‪ ,‬ע"כ יראה ליתן זמן לחזור על לימודיו היטב כמה שניתן‪ ,‬שבזה עכ"פ אין מסיח‬
‫דעתו לגמרי ממה שלמד ומנסה רק לחטוף עוד לימודים אחרים אלא שנותן דעתו על מה שלמד לחזור עליו‬
‫ולומד ג"כ לימודים חדשים ועי"ז יקנה עכ"פ איזה ידיעה בתלמודו ולא יהא שכוח ממנו לגמרי כמו הלומד בלי‬
‫חשבון כלל ועיקר‪ ,‬וצריך לקבוע לעצמו זמנים וסדרים קבועים לחזרה ולא באופן ארעי בעלמא שאז יתבטל‬
‫החזרה ולא ישאר ממנו כלום‪ ,‬והי' ראוי לישיבות לקבוע זמן בזה‪ ,‬כגון בסדר לילה ולעודד ענין החזרה‪ ,‬ומה‬
‫טוב שבאם בעיקר לימודו אינו חושש לחזור על כל מה שלמד עד שידענו היטב ע"ד שנתבאר‪ ,‬אך בחזרתו‬
‫יקבע עצמו לימודים מיוחדים שעליהם יחזור היטב עד שידע אותם באמת‪ ,‬וכך יהי' לו הלימוד לגירסא‬
‫והחזרה לקנין וידיעה וישים לבו לחזור על לימודים כלליים הכוללים בהם הרבה כגון עיקר הסוגי' (ועיקרי‬
‫שיטת הראשונים או עיקרי המימרות כמו שהן בס' הרי"ף וטוב לחזור על משניות‪ ,‬רמב"ם חינוך שהם‬
‫לימודים כלליים‪ ,‬ומחזירים עיקרי התורה) ויהי' לו חשבון מיוחד על איזה לימודים שחוזר עליהם‪.‬‬
‫ויתחיל ממסכת אחד ויחזור עליו כ"כ עד שידע אותו היטב‪ ,‬ואח"כ יוסיף לחזור על עוד מסכת‪ ,‬ולעולם לא‬
‫יניח מאלו הענינים וישמור עליהם היטב‪ ,‬שבאופן זה קונה עכ"פ ידיעה אמיתית באיזה חלקים מן התורה‪,‬‬
‫וכך יהי' מוסיף והולך (ואפשר יעשה כן חוץ מחזרתו הכללית שחוזר על כלל לימודיו כדלעי')‪ .‬ומובן מזה מה‬
‫שהזכרנו לעי' דכשיכול לסדר לעצמו עוד סדר א' ימשך אחר הדעת השטחי שטוב לו לקבוע לימוד חדש אלא‬
‫יותר יראה לקבוע לו עוד סדר לחזרה‪ ,‬שבזה מתקרב יותר אל התכלית כמו שנתבאר‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫וכפי"ז נבין גם אודות לימוד דף היומי שנתפשט עכשיו הרבה ובלימוד זה הולכין ולומדין דף אחר דף ואין‬
‫חוזרים כלל‪ ,‬ממילא אין זוכרים והוא העברה בעלמא על הש"ס ויש לומדים שבזמנם הפנוי יחטפו עצמם‬
‫ללימוד זה שגם מזה אל תנח ידם וחושבים זה לתכלית שיש להם עוד סדר בקיאות על כל הש"ס ובאמת יכול‬
‫להיות בהיפוך שזה שברם שקודם כל צריך להסתכל על תכליתו באמת שיוכל ללמוד ולקנות ויהי' קנוי בידו‬
‫מסכתא אחר מסכתא שזהו קנין אמיתי ושמא נחוץ לו זמן זה הפנוי שיוכל לחזור על לימודו בזה ובעבר‬
‫ולזוכרו תחת מלהצטרף ללימוד זה‪ ,‬שבזה אבד כל עמלו וזה וזה לא יתקיים בידו‪ ,‬ויטרד הרבה בסדר של עוד‬
‫דף כל יום שלוקח זמן ולא ישאר לו זמן על גידול עצמו‪.‬‬
‫ואם נאמר לימוד סדר זה לבעלי בתים שבלא"ה אין קובעים רק שעה מועטת ללימוד ואין עיתותם בידם‬
‫לחזור על לימודים ולקנות‪[ ,‬הגם שג"ז אינו מוכרח שכל אחד כפי זמנו יראה ללמוד ולחזור ולקנות כפי‬
‫השגתו יותר מללמוד הרבה ולא לידע כלום‪ ,‬ואפשר ללמוד בלימוד קצר וכוללת ולחזור עליו שקונה בזה‬
‫הרבה וכמו שהזכרנו שאקוה עוד לבאר בעז"ה‪ ,‬עכ"פ] אין לדמות לזה לומדים שעוד כחם בידם לקנות‬
‫ולגדול ואדרבא יקח לו זמן זה שהי' בדעתו לקבוע לדף היומי ויחזור בו על לימודו יראה בו איזה תועלת והרי‬
‫האדם צריך לחשוב מתכליתו ולפיו יקבע סדריו ולא לימשך אחר העולם והתשוקה השטחי שלא נבחן או‬
‫אינו מתאים לו ולדחות עי"ז הצלחתו ואף שכבר נזכר מענין כזה ללמוד כה"ת (עי' בשועה"ר)‪ ,‬אבל כאמור‬
‫אין להחליף הדברים‪ ,‬שקודם צריך לדאוג על עיקר גידולו (כפי הזמן שנשאר)‪ ,‬ואח"כ אם ישאר זמן יוכל‬
‫לקבוע לו סדר בקיאות‪ ,‬ואפשר שבדר הזה יצליח יותר להגיע אח"כ לכה"ת‪.‬‬
‫סוף דבר הכל נשמע בהא נחתינן‪ ,‬אם נרצה לסכם עיקר הדברים שהודענו ע"כ במילים אחדים‪ ,‬שצריך לא‬
‫להזניח החזרה והחזרה יהי' באופן שבאמת הולך וקונה מה שלומד ונעשה מוסיף והולך‪ ,‬ועיקר ההדגשה‬
‫בחזרה לראות שהולך וקונה ומה שנוגע ללימוד כמה שמספיק מספיק דהעיקר הוא שקונה מה שלומד והרי‬
‫כל לימוד מחייב חזרה בהתחלה שמחייב גמר דאל"כ יהי' פעלו לריק‪ ,‬וצריך לעשות קביעות גמור מסדרי‬
‫חזרה‪ ,‬לא חזרה בעלמא לצאת‪ ,‬מאחר שעיקר הקנין תלוי בחזרה‪ ,‬ויראה להרבות בחזרה ולמהר להספיק‬
‫הרבה‪ ,‬שמה זחור קונה‪ ,‬ומה גם שצריך לחזור אף מה שלמד מכבר‪ ,‬וגם בעת הלימוד צריך ללמוד ולחזור‬
‫תיכף שיהי' על מה לחזור שאל"כ לעולם עומד בפעם הראשון‪ ,‬ומדמה שהוא חזרה‪ ,‬ואינו‪ ,‬והנה יבחן עצמו‬
‫לראות מה יודע‪.‬‬
‫כבר סיימנו עיקרי הדברים‪ ,‬מ"מ לא נמנע עוד לטייל כמה ענינים מדרך הלימוד ישמע חכם‬
‫(וכיון שלומד באופן זה וקונה ד"ת הרי ירצה זה יתן לו חשק ללמוד עוד ועוד ועיקר ידיעה) והעיקר שצריך‬
‫ללמוד הוא עיקרי התורה שכולל ששה סדרי המשנה הש"ס והפוסקים ושו"ע ועכ"פ שיהי' בקי בעיקרי דיני‬
‫התורה ובשיטת הראשונים וגדולי האחרוני' ולא יסתפק בלימוד כמה מסכתות ואמרו חז"ל איזהו ת"ח וכיון‬
‫שלומד באופן הנרצה וקונה ד" ת הרי יתן לו חשק ללמוד עוד ולקנות כל התורה שהרי רואה שמצליח והולך‬
‫ומקבץ ד"ת שאם אין לומד באופן זה ובמילא שוכח מה שלומד מה חשק כבר יש לו נניח שיגמור את הש"ס‬
‫מה ידע ממנו משא"כ בזה שהולך נכון על דרכו ירצה לקנות את התורה וטוב ללמוד הפוסקים כמו הר"ן‬
‫והרא"ש ששם נכללים עיקרי השיטות ויחזור עליהם בשאלות וגם ילמוד שו"ע ורמב"ם ואחר שידע העיקר‬
‫ודאי כל מה שמוסיף דעת מדברי הראשונים ואחרונים מה טוב ועכ"פ צריך למהר בזמנו שמחד צריך לקנות‬
‫כל חלקי התורה ומאידך גיסא צריך לחזור על כל מה שלומד והאיך אפשר כ"ז אבל עכ"פ צריך לראות‬
‫לקנות כל מה שאפשר וגם יתפלל על סייעתא דשמיא וכמו שהיו גדולים לעולם וגם קודם כתיבת הש"ס היו‬
‫יודעים הכל בע"פ גם עכשיו אפשר‪.‬‬
‫וכפי שנתבאר הרי מובן דאין עיקר מעלת הלימוד אלא מה שנשאר אצלו וא"כ העיון שלומדים גם עליו היו‬
‫צריכים לחזור עד שיזכרו אותו ובודאי מה טוב הוא אם הי' זוכר והרי היו גדולים שבקיאותם העצומה הי'‬
‫מדהים אבל הם כבר ידעו העיקר דהיינו ש"ס ופוסקים [וידוע מה שאמר ר' חיים בריסקער ז"ל דמי שאומר‬
‫פלפול ואין יודע כל הש"ס עם פירש"י‪ ,‬הוא פלפול של הבל‪ ,‬וכל הגדולים וראשי הישיבות היו מעוררים על‬
‫הקביאות‪ ,‬ובמילא (מסתבר דמסתמא??) הרי כבר נתבאר דמי שלומד בדרך הנכון יחשוק לידע כל הש"ס‬
‫ולא ירצה לעמול ולחזור על כל דקדוקי הראשונים והאחרו' בזמן שעדיין הש"ס לפניו ללמוד ומילא אין מעלת‬
‫‪11‬‬
‫לימוד העיון כ"כ כיון שאינו חוזר עליו ומשתכח וכבר נתבאר דאין עיקר מעלת הלימוד אלא מה שנשאר‬
‫וכפ"ז הי' צריך למעט מלימוד העיון ולהרבות בבקיאות וחזרה כמו שנתבאר מה גם שהמלאכה מרובה‬
‫והזמן מועט‪ ,‬ואלו שרוצים ללמוד עיון הוא בשביל שאוהבים לשמוע חידושים וגם ידוע מעלת העיון דהקב"ה‬
‫חדי בפלפולי דאורייתא אבל איך ידחה את העיקר שהוא בקיאות בש"ס (דהלומד בדרך הנכון ירצה ללמוד‬
‫את הש"ס) ועכ"פ מי שעוסק הרבה בעיון ג"כ יעשה חזרות ושאלות כנז' בהגמ' וראשונים ואחרונים‪????.‬‬
‫והנה לא באנו כאן לדחות לימוד העיון שקבעו גדולי הדור אשר לפנינו שהוא הדרך אשר ישכון בו אור וכיון‬
‫שלומדים בישיבות במילא לומדים בדרך העיון ויש בו מעלות להבין ולהשכיל לטעום מנופת צוף התורה‬
‫וליתן טעם וסיפוק בלימוד‪ ,‬רק שמ"מ יתן עיקר הדעת על קנין התורה לקנות ש"ס ופוסקים‪ ,‬וגם בהעיון גופא‬
‫שייך בו קנין גדול עיקרי יסודות הסוגיות ועיקרי השיטות בראשונים ואחרונים‪ ,‬ויראה לחזור על עיקרי‬
‫הדברים ולידע שהפלפול אינו העיקר רק הקנין והידיעה ומה שיצא לו בסוף מכל הלימוד וישאר אצלו‪ ,‬וכמו‬
‫כן ראיתי בשם הגר"א קוטלר ז"ל שאין לעמוד על כל דבר צדדי בסוגי' רק לקנות ולידע עיקר הסוקגי' ואין‬
‫לבטל הרבה זמן על דיוקים ודקדוקים קלים‪ ,‬וכן כשיש לו זמן מן הצד‪ ,‬כמו בין הסדרים‪ ,‬ע"ש ושבת‪ ,‬ובבין‬
‫הזמנים יראה לנצלו על חזרה וקנין (וכן מי שלומד לעצמו יראה לסדר לימודו)‪.‬‬
‫והנה במי שלומד לעצמו שאינו משועבד לסדרים של אחרים או בזמן שהוא פנוי לעצמו הרי ימשך אחר‬
‫הלימוד שחפץ בה וכעין שאמרו אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ וגם הוא יראה לשים הדגש על חזרה‬
‫קנין וידיעה ולא ידחוק תשוקת לימוד העיון להבקיאות ולימוד בחדש לחזרה קנין וידיעה‪.‬‬
‫ויקנה עכ" פ בקיאות בכמה סוגיות בעיון בראשונים ואחרונים וגם זו איזה ידיעה הוא וגם מזה אל יניח ידו‬
‫מלקנות בקיאות‪.‬‬
‫והכלל כל מה שקונה דוחף לקנות עוד אבל אם לא יחזור באופן הנז' לא ישאר אצלו כלום וצריך להתרגל‬
‫ללמוד מהר ולא להתעכב ביותר עכ"פ בחזרות ובבקיאות שיוכל להספיק הרבה וכן מסר הגרי"ז ז"ל בשם‬
‫הגר"ח ז"ל (וגם עיון שייך ללמוד מהר שעיקר הלימוד הוא שלומד ויודע היטב מה שאומר הגמ' ומה אומרים‬
‫רש"י ותוס'‪ ,‬וכן בכל הראשונים ואחרונים וחוזר עליהם והם שגורים בפיו ובהירים במוחו ולא כאלו שחושבין‬
‫זה לקו' כל מקום שנדמה להם שאין קו' הגמ' או המפורש הולך כפי ששכלם אומר ומתעכבין חצי שעה‬
‫לטעון "כביכול" עם הגמ' ואח"כ ממשיכין הלאה ומה יצא להם מזה וכבר כת' הד"ח דפעמים דברי‬
‫הראשונים נראין רחוקין משכלנו העכור ואין לנו אלא לבטל דעתנו לדברי תורה (ולידע שסברתם הוא‬
‫האמת) ולקבל דבריהם הנאמרים באמת וכמדומה אף במפרשים רוב הקו' הם מכח ראיות דעכשיו יש כאן‬
‫סתירה וצריך ליישב ב' המקומות‪ ,‬ובמיעוט מקשים מסבר' דאין להקשות סתם על סבר' הגמ' בלא ראי' דאם‬
‫הגמ' אומרת כן‪ ,‬כך הוא הסבר‪ ,‬ויש אחרים שמרבים בדקדוקים על כל דבר ללא צורך וכבר מצינו בגמ' אי‬
‫דייקינן כולי האי לא תנינן‪ ,‬ואין לדמות עצמינו להמפר' דבשלמא אי היו בר הכי לחדש תילי תילים על כל‬
‫דקדוק ודקדוק וגם יש לידע מתי הוי דקדוק ומתי לא ניחא‪ ,‬אבל סתם לבלות הזמן על כלום אינו כדאי‪ ,‬וגם‬
‫לפעמים אמרו לחדודי בעלמא‪ ,‬חוץ ממה שכבר היו בקיאים וידעו את כה"ת ולא הי' זה על חשבון בקיאותם‪,‬‬
‫[והחת"ס ז"ל אמר דבר מעניין שהר"מ יש לו לומר כל מה שמחדש והתלמידים צריכים לבחור את העיקר‬
‫ויש רמז לזה באבות (פ"ה מי"ח) ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת אך נרא' דעכ"פ האידנא אין‬
‫לסמוך על התלמידים ואדרבא יש ללמדם הדרך הנכון וכמו שאמר ר"ש (גיטין סז‪ ).‬בניי שנו מדותי שמדותי'‬
‫תרומות מתרומות מדותיו של ר' עקיבא ע"ש בפירש"י] ואף כרשיש קו' אמיתית אין להתעכב הרבה והשם‬
‫אורחותיו יצליח דרכו‪.‬‬
‫ויש כמה לימודים חשובים שיש לעורר עליהם וזה יצא ראשונה‪:‬‬
‫הנה לימוד חו"ר הוא לימוד חשוב ונחוץ שאיך יזניח לימוד התורה עצמה‪ ,‬שהוא יסוד הכל והיא מלאה‬
‫קדושה ואמונה ומוסר וראיתי ע"ש הח"ח ז"ל שהי' מתלהב בלימוד החומש באמרו זהו חיבור של הקב"ה‬
‫ובחו"ר נמצאין היסודות של כל התורה ולימוד זה נזכר בשו"ע (או"ח סרפ"ה ס"ב) וע"י שישלים כל שבוע‬
‫חו"ר (וחוזר עליו מדי שנה בשנה) יקנה איזה בקיאות בכל עניני התורה ואל"כ יהי' עם הארץ מדאורייתא‪,‬‬

‫‪12‬‬
‫ובעצם הי' צריכים ללמוד גם נ"ך (ערש"י פ' כי תשא ל"א י"ח ד"ה ככלתו וש"ך יו"ד סרמ"ה סק"ה‪ ,‬שועה"ר‬
‫הל' ת"ת פ"א ס"ו וקו"א ססק"א‪ ,‬ובב"י בבד"ה סרמ"ו ס"ד ובהגהות והערות בטור החדשים בשם שכנה"ג)‪,‬‬
‫ובלימוד דברי הנבואה שבנ"ך יש הרגשה מיוחדת בקשר וקירבת ה' לישראל האיך שתובע מהם מוכיחם‬
‫בלא הרף ואינו מניחם וע"ד דאי' פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בכם בין לטוב (רש"י בחקתי כ"ו ט')‬
‫בין להיפוכו (שם שם י"ז)‪.‬‬
‫ועל לימוד הלכה יש לעורר הרבה דזהו עיקר לימוד הנרצה לידע המעשה אשר יעשון והרי אמרו גדול‬
‫תלמוד משמביא לידי מעשה (ועי' ש"ך יו"ד סי'??? וכשלומד ההלכה ורואה בשו"ע איך שצריך להתנהג בכל‬
‫דבר ודבר זה משפיע עליו ירא"ש ושישתדל לשמור ההלכה ואל"כ לא ידע בין ימינו לשמאלו האיך להתנהג‬
‫ועי" ז העמי ארצות גוברת ומה שכן זוכר הוא מחמת דברים שראה בלי שידע אם יש להם מקור או לא‪.‬‬
‫לדוגמא ראיתי אחד שמוחזק לת"ח שמאר תילים נגד בהכ"ס פתוח והראיתי לו בידי שהבכ"ס פתוח כנגדו‬
‫והראה לי בידיו כאומר ומה בכך‪ ,‬וז"פ ??? שאין לומר דבר בקדושה נגד בהכ"ס ואפי' בכ"ס שלנו אין לו דין‬
‫בית כסא דפרסאי‪ .‬כמה הן שאין יודעין דיני שינוי מקום באוכלין וכן טועין בברכת רעם וברק שיש‬
‫שממתינין (לרעם וברך ומברכין שניהם ??) ברעם וברק עד שיהיו לענין ברכה שניהם ואח"כ מברכין ב'‬
‫הברכות‪ ,‬עושה מעשה בראשית ושכחו וגבורתו מלא עולם וזה טעות מבואר (חדא) דאי לא בירך עד‬
‫ששמע רעם מברך רק עמ"ב על שניהם (ושנית דאח"כ דא ואם) ובאם כבר עבר שיעור דתכ"ד מאת שראה‬
‫הברק אינו יכול לברך עליו כלל ובהל' שבת כבר הביא המ"ב בהקדמתו מהיע"ד‬

‫‪13‬‬