‫הוראות מעבדה – צביעת גרם‬

‫חיידקים גרם‪-‬חיוביים וגרם‪-‬שליליים‬

‫החלוקה לשתי הקבוצות מתבססת על שיטת צביעה של חיידקים שפיתח החוקר‬
‫הדני כרריסטיאן גרם‪ ,‬בסוף המאה ה‪ .19 -‬לפי שיטתו של גרם נצבעים סוגים‬
‫מסוימים של חיידקים בצבעים בעלי אופי בסיסי‪ ,‬בעוד שסוגים אחרים אינם‬
‫קולטים את הצבע‪ .‬גרם לא היה מודע לעובדה‪ ,‬ששיטת הצביעה שפיתח עשויה‬
‫לשמש כבסיס להבחנה בין שתי קבוצות של חיידקים‪ ,‬ואף התנצל‪ ,‬במאמר‬
‫שפרסם‪ ,‬על שלא כל החיידקים נצבעים‪.‬‬
‫הצביעה נעשית בשלבים המתוארים באיור הבא‪:‬‬

‫הניחו דגימה מתרחיף החיידקים על‪-‬גבי זכוכית נושאת של מיקרוסקופ )שלב א(‬
‫וייבשו באוויר‪.‬‬
‫בצעו קיבוע לחיידקים שבדגימה על גבי הזכוכית באמצעות חימום )שלב ב(‪,‬‬
‫החזיקו ביד את זכוכית הנושאת והעבירו באש בתנועה סיבובית‪.‬‬

‫הוסיפו טיפות אחדות של צבע בסיסי )למשל סגול גניציאן על‪-‬גבי דגימת‬
‫החיידקים )שלב ג(‬
‫הרחיקו את עודפי הצבע באמצעות שטיפה במים )שלב ד(‬
‫הוסיפו יוד )שלב ה(‬

‫עד לשלב זה אין הבדל בין החיידקים‪ ,‬וכולם קולטים את הצבע והיוד בצורה זהה‪.‬‬

‫שטפו את התאים בממס אורגני‪ ,‬אציטון או אתנול )שלב ו(‪.‬‬

‫חלק מהחיידקים מאבדים את הצבע‪ ,‬בעוד אחרים נשארים צבועים‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫החיידקים מהם נשטף הצבע מכונים גרם‪-‬שליליים )גרם ‪(-‬‬
‫ואילו אלה ששומרים עליו מכונים גרם‪-‬חיוביים )גרם ‪(+‬‬

‫בחיידקים הגרם‪-‬שליליים קשה להבחין מבעד למיקרוסקופ‪ ,‬מאחר שאיבדו את‬

‫הצבע‪.‬‬
‫לכן צבעו אותם לכן בצביעה נגדית‪ ,‬כלומר בצבע השונה מהצבע הבסיסי הראשוני‬
‫שבו צבועים הגרם‪-‬חיוביים‪ ,‬וכך ניתן יהיה להבחין בהם על פני הרקע )שלב ז(‪.‬‬
‫צבעים מקובלים לצורך זה הם ספרינין )צבע ירוק( או פוקסין )אדום(‪.‬‬
‫הרחיקו את עודפי הצבע על ידי שטיפה במים )שלב ח( וייבשו בעדינות ובזהירות‬
‫את הזכוכית‪.‬‬
‫שימו את הזכוכית על גבי שולחן המיקרוסקופ‪.‬‬
‫סובבו את גלגל עדשות העצם להגדלה הקטנה‪.‬‬
‫לאחר שהבחנתם בצורות של חיידקים העבירו להגדלות גדולות יותר‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫על מנת לצפות בחיידקים יש להרכיב עדשה המגדילה ‪ ,X100‬כלומר ההגדלה‬
‫תהיה ‪X1000‬‬
‫בהגדלה כזו יש להוסיף שמן אימרסיה על גבי זכוכית הנושא‪.‬‬
‫מטרת הוספת שמן האימרסיה לחדד את המראה ע"י שבירת קרניים בצורה קרובה‬
‫יותר לזו של הזכוכית‪.‬‬
‫מקדם השבירה במיקרוסקופ אור יכולה להיות האוויר עצמו או שמן‪.‬‬
‫מקדם השבירה של האוויר הוא ‪.1‬‬
‫נוהגים להשתמש בשמן אימרסיה‪ ,‬המסייע בכינוס אלומת האור אל העדשה וכך‬
‫מקבלים ראות טובה יותר‪ .‬מקדם השבירה של שמן זה הוא כ ‪.1.4‬‬

‫‪2‬‬
 ‫ההבדל בשמירת הצבע מבטא למעשה מבנה שונה של דופן התא‪.‬‬
‫ההבדל הבולט בין הפפטידוגליקן בגרם‪-‬שליליים ובגרם‪-‬חיוביים הוא כמותי‪:‬‬
‫בחיידקים גרם‪-‬שליליים מהווה הפפטידוגליקן רק ‪ 5%-10%‬מהמשקל היבש של‬
‫כלל מעטפות התא‪.‬‬
‫אצל גרם‪-‬חיוביים הפפטידוגליקן מהווה כ‪ 40%-90% -‬מהמשקל היבש של‬
‫המעטפת‪.‬‬
‫בדרך כלל הדופן של חיידקים גרם‪-‬חיוביים אינה מכילה ליפידים‪.‬‬

‫אזור המגע בין התאים לבין הסיבה בחיידקים גרם‪-‬חיוביים הוא‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫הפפטידוגליקן‪.‬‬
‫חיידקים גרם‪-‬שליליים עטופים בממברנה נוספת המקיפה את הפפטידוגליקן‪ ,‬והיא‬
‫המהווה את איזור המגע הישיר עם הסביבה‪ .‬הגרם‪-‬שליליים עטופים אפוא בשתי‬
‫שכבות של ממברנה‪ :‬ממברנה פנימית או ממברנה ציטופלסמטית וממברנה‬
‫חיצונית‪.‬‬
‫המבנה הבסיסי של הממברנה החיצונית והפנימית זהה‪ .‬ואולם שתי הממברנות‬
‫נבדלות זו מזו ביכולתן חסום מעבר של מולקולות אל תוך התא‪ ,‬וממנו החוצה‪.‬‬
‫בועד שהממברנה הפנימית מתפקדת כרוב הממברנות הביולוגיות ומונעת את‬
‫מעברן של מרבית המולקולות ההידרופיליות‪ ,‬להוציא מים‪ ,‬פועלת הממברנה‬
‫החיצונית כ"מסננת" מולקולרית גסה‪ ,‬המאפשרת דיפוזיה של מולקולות בעלות‬
‫מסה מולקולרית הנמוכה מ‪ 600 -‬דלטון‪.‬‬

‫‪3‬‬