‫‪˙¯„˙Ò‰‬‬

‫‪ÌÈ„·ÂÚ‰‬‬
‫‪˙ÈÏÏΉ‬‬
‫‪‰˘„Á‰‬‬

‫| · ‪| ß∞ π ¯ ‡ Â ¯ · Ù | µ ± Ô Â È Ï È ‚ | Ì È È Ï ‡ È ˆ Â Ò ‰ Ì È „ · Â Ú ‰ Ô Â ‡ Ë È‬‬

‫ניהול ההתמודדות עם העוני –‬

‫קדימה–צורן ‪ ,2008‬עירית בר–און‬
‫רבי‪ ,‬ליאת דביר‪ ,‬גלית נייגר‪ ,‬עינת‬
‫צרויה‪ ,‬אבישג רוזנבאום‪ ,‬צביה‬
‫שמע | עמ' ‪ | 10‬אתגרים בקבוצה‬
‫חתיכת חיים –‬
‫– נאווה דיאלוסק‪ ,‬סמדר‬
‫סיפורו של תהליך העצמה –‬
‫גיבור | עמ' ‪| 42‬‬
‫שלומית ירדן–עמרני | עמ' ‪| 17‬‬
‫שימור הקהילה בעקבות העקירה‬
‫מגוש קטיף – התרשמויות‬
‫אישיות – רונית שוהם‬
‫| עמ' ‪| 27‬‬

‫∞‪ ˇ ±‬פיתוח מודל ניהול ההתמודדות עם העוני ˇ עירית בר–און רבי‪ ,‬ליאת‬
‫בי‪Ë‬און העובדי‪ Ì‬הסוציא‪Ï‬יי‪Ì‬‬
‫פברואר ‪‚ | 2009‬י‪Ï‬יון מס' ‪µ±‬‬
‫‪Á‬ברי המער‪Î‬ת‬
‫סימון שפאק ‪ -‬יו"ר המערכת‪,‬‬
‫בלהה אגוזי‪ ,‬אהובה אוברשטיין‪,‬‬
‫מעיין בורשטיין‪ ,‬ד"ר רחל דקל‪,‬‬
‫פרנסואז הופמן‪,‬ד"ר מאיר חובב‪,‬‬
‫פרופ' אלי לוונטל‪ ,‬בן ציון כרם‪,‬‬
‫פרופ' יוסי קטן‪ ,‬מעיין שחורי‬
‫מו‪Ï¢‬‬
‫האגודה לקידום‬
‫העבודה הסוציאלית‬
‫רח' ארלוזרוב ‪93‬‬
‫תל–אביב ‪62098‬‬
‫טל' ‪03-6921180‬‬
‫פקס' ‪03-6921148‬‬
‫‪www.socialwork.org.il‬‬
‫‪Email: meidaos@yahoo.com‬‬
‫ערי‪Î‬ה ‪Ï‬שו‪‬ית‬
‫נעמה דותן‬
‫עיצוב ‚רפי‬
‫נילי גולדמן‬ ‫∑‪ ˇ ¥‬מסיכון לסיכוי‪ :‬התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה‪,‬‬
‫הפקה ומודעות‬
‫ניו יורק ניו יורק‬
‫יהודה הלוי ‪ ,92‬ת"א ‪65275‬‬
‫טל' ‪03-5619993‬‬
‫פקס' ‪03-5625732‬‬
‫‪Email: new-york@zahav.net.il‬‬
‫‪3‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫˙‪ÔÎÂ‬‬
‫‪ ˇ ¥‬דבר המערכת ˇ סימון שפאק‬
‫מן האגוד‬
‫∂ ˇ שינויים במבנה האיגוד ˇ איציק פרי‬
‫∏ ˇ תמריץ מסלול נמרץ א' ו–ב' ˇ אריה אהרון‬
‫עמדה‬
‫∏ ˇ כמה הערות על המצב ˇ פרופ' יוסי קטן‬
‫מן השדה‬
‫דביר‪ ,‬גלית נייגר‪ ,‬עינת צרויה‪ ,‬אבישג רוזנבאום‪ ,‬צביה שמע‬
‫אשנב‬
‫∑‪ ˇ ±‬חתיכת חיים ‪ -‬שלומית ירדן–עמרני‬
‫≤≤ ˇ מי יציל את המציל? ˇ ריקי ג'יברי–הירשהורן‬
‫מן המדף‬
‫‪ ˇ 26‬בגידה ‪ -‬מדריך הישרדות ‪ -‬ד"ר דן‪-‬דוד לוסטרמן‬
‫(תרגם לעברית משה ארלנדור אוקון) ˇ סוקרת‪ :‬אהובה אוברשטיין‬
‫אשנב‬
‫∑≤ ˇ שימור הקהילה בעקבות העקירה מגוש קטיף ˇ רונית שוהם‬
‫עמדה‬
‫‪ ˇ ≥¥‬נופלים בין הכיסאות‪ :‬חוסר במענים לתלמידי החינוך המיוחד‬
‫ˇ לירון פורת–יעקובי‬
‫אשנב‬
‫∂≥ ˇ "נדרש הכפר כולו" ˇ סימה ניסני וצביקה ורשבסקי‬
‫≤‪ ˇ ¥‬אתגרים בקבוצה ˇ נאוה דיאלוסק‪ ,‬סמדר גבור‬
‫מן המדף‬
‫מאיר חובב‪ ,‬חיים מהל ומרים גולן (עורכים) ˇ סוקר‪ :‬פרופ' יוסי קטן‬
‫אתיקה‬
‫∏‪ ˇ ¥‬יישום כללי האתיקה המעוגנים בחוק העובדים הסוציאליים ˇ יצחק רוזנר‬
‫אשנב‬
‫≤‪ ˇ µ‬אלימות כלפי קשישים ˇ גילה גורביץ' ואסנת יוסף‪-‬הבי‬
 ‫דבר המערכת‬

‫קוראים וקוראות יקרים‪,‬‬

‫מאז פרסום גיליון ‪ 51‬של המידעו"ס‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2008‬התרחשו אירועים דרמטיים ביותר‪ :‬מבצע "עופרת‬
‫יצוקה"‪ ,‬בחירות ‪ 2009‬והמשבר הכלכלי המתמשך; יותר משברים ממה שהחברה שלנו בכלל‪ ,‬ומערכות‬
‫הרווחה שלה בפרט‪ ,‬יכולות לעכל‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬במהדורה זו נכללים מאמרים המתארים התרחשויות ותהליכים משמעותיים ברמת המדינה‬
‫והקהילה‪ ,‬כמו גם ביטויים של אחריות‪ ,‬עוצמה‪ ,‬שותפות ויכולת לפעול באופן סיסטמתי‪.‬‬

‫בנייר עמדה שכתב‪ ,‬מעריך פרופ' קטן כי "למשרדי הממשלה‪ ,‬לרשויות המקומית ולמחלקות הרווחה יש‬
‫יכולת לפעול ביעילות ולספק מענים הולמים לצורכי האוכלוסיות‪ .‬עובדה זו צריכה לבוא לידי ביטוי לא‬
‫רק בעידן של מתחים על רקע ביטחוני אלא אף בתקופות רגילות‪".‬‬

‫צוות עובדות סוציאליות באגף לשירותים חברתיים בקדימה‪-‬צורן מציג את המודל שפיתחו ביישוב כדי‬
‫לצמצם פערים כלכליים וחברתיים‪ ,‬וזאת "באמצעות עבודה מובנית‪ ,‬הרחבה ופיתוח של שירותים‪ ,‬מתן‬
‫כלים להתמודדות עם העוני‪ ,‬שיפור מצבו של הפרט ויצירת סביבה מוגנת לפונים ולעובדים"‪ .‬מאמר חשוב‬
‫ומודל ראוי לחיקוי‪.‬‬

‫במאמרן של נאווה דיאלוסק וסמדר גבור מאגף הרווחה ברמת גן מוצגת התערבות טיפולית באמצעות‬
‫פעילות אתגרית ‪ -‬דומה לזו שבה משתמשים בטיפול באוכלוסיית הנכים ‪ -‬למטופלים מכורים נקיים‬
‫מסמים המאופיינים גם הם בתחושת אי מסוגלות‪ ,‬חוסר הערכה עצמית וחוסר עצמאות‪.‬‬

‫בחרנו שני מאמרים עם נקודת מבט אישית מאוד‪ ,‬המאפיינת הרבה מן המאמרים שנכתבו במסגרת‬
‫הקורס "חוכמת המעשה"‪ .‬את החיבור בין האישי‪ ,‬המקצועי והפוליטי אנו מוצאים במאמרה של רונית‬
‫שוהם "שימור הקהילה בעקבות העקירה מגוש קטיף ‪ -‬התרשמויות אישיות"‪ ,‬ואילו את החיבור בין האישי‪,‬‬
‫הנשי והפוליטי‪ ,‬כפי שהגדירה זאת בעצמה שלומית ירדן–עמרני מעיריית הרצליה‪ ,‬אפשר למצוא במאמרה‬
‫"'חתיכת חיים' ‪ -‬סיפורו של תהליך העצמה" (של קבוצת נשים שרובן מטופלות בלשכה)‪.‬‬

‫על פי החלטת חברי מערכת מידעו"ס‪ ,‬המהדורה הבאה של הביטאון (גיליון ‪ )52‬תוקדש ל"עבודה‬
‫סוציאלית תחת אש"‪ .‬אנו מזמינים אתכם להעביר אלינו מאמרים העוסקים בעבודה הסוציאלית בעת‬
‫מלחמה או מבצעים צבאיים‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬
‫סימון שפאק‬
‫יו"ר המערכת‬
‫‪Email: meidaos@yahoo.com‬‬

‫‪4‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ¨§¶£¥ž¬¢¦§¯¶Ÿ§®£ž·§·©¢¤¢©©

¸§ªž§´£¯¢¡£Ÿ°ª¶²¯¢¸§Ÿ•¢§ £ª£©§¯²ª¢µª¥¬¢

¢§²¶¸£©§¯²ª¶²¯¢¸§Ÿ
¢§²¶¸£©§¯²Ÿ«§¡£¬§ªª¸§®©£¸¢
n¢§ £ª£©§¯²ª«§¥¬¸¬£«§ £ª£©§¯²ª¸¡°£§¬
«§¶¦ž§©§¯²n§®·¶ž£¸§ª°Ÿ«§§ªž§´£¯«§¡Ÿ£°
¢§¶¦ž§©§¯²Ÿ«§¥¬¸¬£

µ§¬°¬§¦¶£ž§¸°¡§¸§§®µ¢|«§¡£¬§ª¢¸¶¦¬
p¸£§®§ªµ¸£§£®¬£§¬£¸§®§ªµ¢¶·©¢n¢§²¶¸£©§¯²Ÿ

£¡¢¸§®©£¸¢ ª£²§¦ª¸§®©£¸¢
¸£·§ Ÿ¸§¸®· §¸¥²·¬
¸£§¬®§¡£©§¯² §¬ž®§¡o§¸©¶°¬
¢¬·¶¢¢¢ª¥¢
n§®¦¶²ª£²§¦Ÿ
§¸¥²·¬£§ £¤
n«§§ªž§´£¯«§¡Ÿ£°ª¸¡°£§¬
n«§§©£®§¥«§´°£§n«§ £ª£©§¯²
iŸ¶¦¯¬¯ª
«§§ªž§´£¯«§¡Ÿ£°ª¸¡°£§¬
n¢ª°¬£­£·ž¶¶ž£¸§ª°Ÿ
«§ª²¦¬n¸£§£®¬£žŸ«§ª²¦¬
«§ £ª£®§¬§¶µn¢°Ÿ¢£¢¶§´§Ÿ
¦d¯·¸«§¡£¬§ª¢
«§ž²¶¬njM.Dk«§ž²£¶ pl§®·¶ž£¸§ª°Ÿ «§§®§ªµ
pl§®·¶ž£¸§ª°Ÿ«§§®§ªµ
¸®·ª
n«§§©£®§¥«§´°£§nµ£¯§°Ÿ
«§ª²¦¬n¸£®¬£žŸ«§ª²¦¬ |«§¡£¬§ª¢¸¶¦¬
¸£°£´µ¬§ª°Ÿ£¢°Ÿ¢Ÿ ¸§§®µ¢£°£´µ¬§·®ž¸¶·©¢
¶ž£¸§ª°Ÿn«§²¯£®¸£ž§¶Ÿ «§§¦¶£ž§¸¢«§¡£¬§ª¢
p§®· ¢©¬¯¢¸ž¶µª«§·¶¡®¢
|«§¡£¬§ª¢¸¶¦¬ § £¤£§¸¥²·¬ª£²§¦Ÿ
¸¶·°¢ª§¦¶£ž§¸°¡§¸§§®µ¢ §®£§¶¦§¶µŸ¸¡¬£°¸§®©£¸¢k
«§¡¬£ª¢ª·§°£´µ¬¢«¬ª£° ª£²§¦ª¸§ªž¶·§¢¢¡£ ž¢
¸§¬ž®§¡¢¢®Ÿ¢¢¸Ÿ¥¶¢£ pj¢¥²·¬Ÿ
p§¸¥²·¬£§ £¤n§®¦¶²ª£²§¦Ÿ

www.magid.huji.ac.il rtowzzswxv§££µŸ¶£ž luryr ¢¬·¶¢£«§¦¶²

 ‫דבר היו"ר‬
‫אל‬
‫ידידיי העובדים הסוציאליים‬
‫בכל מקומות העבודה‬

‫ביום ד'‪ ,11.2.2009 ,‬אישרה ועידת איגוד העובדים הסוציאליים שינוי גדול ומשמעותי במבנה האיגוד‪.‬‬

‫מטרת השינוי הייתה להתאים את מוסדות האיגוד לשנות ה–‪ 2000‬בתחומים של מתן שירות לעובד‬
‫הסוציאלי בשטח ומתן מענה וייצוג הולם לקבוצות עובדים שונות על פי עיסוקים‪ ,‬מקומות עבודה וחלוקה‬
‫גיאוגרפית‪.‬‬

‫השינויים אשר יצרנו היו בראש ובראשונה על בסיס החלטה חד משמעית כי איגוד העובדים הסוציאליים‬
‫ימשיך להיות דמוקרטי לחלוטין ברוח ובמעשה ‪ -‬כולל שקיפות מרבית של פעילות האיגוד‪ ,‬קשר ישיר בין‬
‫סמכות ואחריות של צירי האיגוד וייצוג מלא של כל מגזר ומגזר‪.‬‬

‫ צירי האיגוד ייבחרו למוסדות האיגוד במקומות העבודה‪ .‬תוצאותיו של שינוי זה יתבטאו בכמה תחומים‪:‬‬
‫‪ -‬הפריפריה תיוצג באופן מלא ולא כפי שהיא מיוצגת כיום;‬
‫‪ -‬עובדים סוציאליים צעירים ומוכרים פחות יוכלו להיבחר למוסדות האיגוד;‬
‫‪ -‬כל המגזרים ייוצגו במוסדות האיגוד על פי משקלם היחסי המלא‪.‬‬
‫ התאים באיגוד‪ ,‬כגון תא בריאות או תא קציני מבחן‪ ,‬יקבלו מעמד מובחן ומועדף בפעילות האיגוד‪ .‬יו"ר‬
‫התאים‪ ,‬מכוח תפקידם‪ ,‬יהיו חברים במרכז האיגוד‪ ,‬שהוא הפורום החשוב ביותר לקבלת החלטות‪.‬‬
‫ שינינו את מבנה הוועדות השונות באיגוד כדי לאפשר דיונים פוריים יותר ותוכן התואם לצרכים‪.‬‬
‫יו"ר הוועדות‪ ,‬מכוח תפקידם‪ ,‬גם הם חברי מרכז האיגוד‪ ,‬שכפי שכבר נאמר הוא הפורום החשוב ביותר‬
‫לקבלת החלטות‪.‬‬
‫ השינוי מציב במרכז את נציגיהם של מקומות העבודה ויוצר קשר ישיר בין סמכויותיהם כנציגים‬
‫בהצבעות השונות לבין אחריותם כלפי בוחריהם במקומות העבודה‪.‬‬

‫השינוי שאותו הובלתי והתהליך ליצירתו היו מלווים בהתלבטויות רבות ואמיתיות‪ .‬אני מאמין שהוא‬
‫ייתן לנו את הכלים ליצירת איגוד המייצג את השטח‪ ,‬איגוד אפקטיבי בפעילויותיו השונות ובגיוס‬
‫האנרגיה הרבה של העובדים הסוציאליים ‪ -‬לטובת החברים בו ולטובת לקוחותינו‪ ,‬ברוח ערכי העבודה‬
‫הסוציאלית‪.‬‬

‫השינוי נעשה ברוח אופטימית‪ ,‬תוך גיוס אנרגיה חיובית רבה של כל אלה אשר היו שותפים לחשיבה‪,‬‬
‫להתלבטויות ולקבלת ההחלטות‪.‬‬

‫אין לי ספק כי אנו יוצאים לדרך טובה‪ ,‬של שינוי אמיתי‪.‬‬

‫ש ל כ ם‪,‬‬
‫עו"ס איציק פרי‬
‫יו"ר איגוד העו"ס‬

‫‪6‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 «§§¥§ª°Ÿ¸£°´¬žŸ¸£§ª£²§¦¸£§£Ÿ¶°¸¢ª¸§®©£¸¢
«§ª·£¶§Ÿ¸§¶Ÿ°¢¢¦§¯¶Ÿ§®£ž¢ª·§¶®§¶¦££¢«§ª£¥¢¸§Ÿ£¦¶£µ·d°¸§¶®§¶¦£¢ž£²¶ª¶²¯¢¸§Ÿ±£¸§·Ÿ

¢§¶£ž§¸§¡£¬§ª¸ªª£©£§ª£²§¦¢¡¬§¬¢ª°· ¡¢¬·¸§®©£¸¢
p¸£§ª£²§¦¸£§£Ÿ¶°¸¢ª¸£µ§®©¦£

¸§®©£¸¢¸£¶¦¬
¸£§£Ÿ¶°¸¢¨¶£´ª«§§¥§ª°ŸŸ¶¤°§¢ª°£´µ¬§·®ž¸¶·©¢•
p¸£®£·¸£§¯£ª©£žŸ¶µŸ¸£§ª£²§¦
¸¶§´§¨£¸n§®§ªµ£§¦¶£ž§¸°¡§£«§§ª£²§¦«§ª©¸§§®µ¢•
p¸£®£·¸£§ª£²§¦¸£·§ ­§Ÿ¢§´¶ ¦®§ž

¸£§¶µ§°¡£¬§ª¸£Ÿ§¦¥·£ª·¸ªª£©¸§®©£¸¢
¢§¶£ž§¸§¡£¬§ª¸ªª£©¢n¸§¦§£²¶¸£©§¯²«§¡£¬§ª¸Ÿ§¦¥•
p¸£§ª£²§¦¸£§£Ÿ¶°¸¢ª¸£µ§®©¦£
p¸§¶®§¶¦£¢ž£²¶Ÿ¸µ¯£°¢«§¡£¬§ª¸Ÿ§¦¥•
¢¡£Ÿ°ª¢§¶£ž§¸¢­§Ÿ·¶£·§µŸ¸µ¯£°¢«§¡£¬§ª¸Ÿ§¦¥•
«§§¥§ª°Ÿ¸£°´¬žŸ¸§·°¬¢
p«§§¥¢ª°Ÿ£ª²£¦¬¢nª²¦¬¢­§Ÿ·¢§´µ¶¦®§ž¢£

¸¬§§µ¸¬¸§®©£¸¢
p£¡§ ¬¸§¶£¤ž¢´°£¬Ÿ£«§ª·£¶§Ÿ
www.giraff.co.il

¨§¶£¥ž¬¢¦§¯¶Ÿ§®£ž·§·©¢¤¢©©

www.magid.huji.ac.il rtowzzswxv§££µŸ¶£ž luryr ¢¬·¶¢£«§¦¶²

 ‫תמריץ מסלול נמרץ א' ו–ב'‬
‫העבודה סוציאלית (ולא משנה היכן ובאיזה תפקיד)‪ ,‬מקבל‬
‫תוספת של שתי שנות ותק לשכרו‪ .‬כמעט כל העובדים‬
‫הסוציאליים זכאים לחתום על מסלול נמרץ א'‪ ,‬אולם‬
‫במקומות רבים אין מיידעים אותם בזכות זו ובכך שוללים‬
‫מהם תוספת שכר‪.‬‬
‫משרד הרווחה משלם לרשויות המקומיות באופן אוטומטי‬
‫תוספת עבור מסלול נמרץ א'‪ ,‬וכן תוספת בעבור כל עובד‬
‫שחותם על מסלול נמרץ ב'‪ .‬הבעיה באכיפת תשלום זה הינה‬
‫בעיקר בעמותות ובפנימיות‪ ,‬אולם מניסיוני ‪ -‬ברגע שמיידעים‬
‫אותם לגבי זכות זו‪ ,‬הם משלמים אותה‪.‬‬
‫על פי ההסכם הקיבוצי‪ ,‬אם עובד התחייב לשנתיים עבודה‬
‫סוציאלית במסלול נמרץ א' ולא השלים את התחייבותו‪ ,‬מותר‬
‫כמה הערות על המצב‬
‫מספקים מענים חיוניים לצרכים של האוכלוסיות החלשות‬
‫והפגועות ביותר בחברה הישראלית‪ .‬למרות עובדה זו‪ ,‬המשאבים‬
‫המופנים אליהם ‪ -‬בעיקר על ידי הממשלה אך גם על ידי חלק‬
‫מהרשויות ‪ -‬אינם מספיקים כדי לענות על הצרכים‪ .‬הנתח‬
‫שאותו תופסים שירותי הרווחה בהוצאה החברתית הכוללת‬
‫של הממשלה הוא קטן ביותר‪ .‬הצמצום במשאבים משתקף‬
‫היטב במחסור בעובדים סוציאליים בשירותי הרווחה ובעובדה‬
‫שהשירותים מגיעים כיום רק לחלק מהאוכלוסייה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫הציבור‪ ,‬בהשפעת מעצבי דעת הקהל‪ ,‬אינו מודע לחשיבותם‬
‫הרבה של שירותי הרווחה ולתרומתם לחברה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קיימת הכרה ציבורית בחשיבותם של שירותי‬
‫החינוך והבריאות‪ .‬אם הייתה התייחסות לנושאים חברתיים‬
‫במערכת הבחירות‪ ,‬הרי שהיא הוקדשה בעיקר לנושאים אלו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כשבועיים לפני הבחירות התקיים בתל אביב כנס‬
‫בנושאי חינוך שארגנה עמותה בשם "הכול חינוך"‪ ,‬ובו השתתפו‬
‫מנהיגי המפלגות העיקריות (ברק‪ ,‬לבני ונתניהו)‪ .‬הכנס הוקדש‬
‫כולו לנושאי חינוך‪ .‬לא הייתי מציע להציב כנגד הסיסמה‬
‫"הכול חינוך" את הסיסמה "הכול רווחה"‪ ,‬אך עתה‪ ,‬לאחר‬
‫הבחירות‪ ,‬הייתי עושה כל מאמץ כדי להחדיר לתודעת קובעי‬
‫המדיניות כי ללא התייחסות הולמת לשירותי הרווחה ‪ -‬גם‬
‫מערכת החינוך לא תוכל לתפקד כהלכה‪.‬‬
‫בין אם תהיה זו אותה הנהגה שפעלה עד הבחירות (השר‬
‫הרצוג והמנכ"ל איצקוביץ)‪ ,‬ושתרמה ללא ספק לקידומם של‬
‫שירותי הרווחה‪ ,‬ובין אם תקום הנהגה חדשה‪ ,‬שומה על איגוד‬
‫העובדים הסוציאליים וגורמים נוספים לנצל את כינונה של‬
‫מן האיגוד‬
‫אריה אהרון‬
‫לאחרונה הגיעו לשולחני פניות רבות מעובדים בנושא תמריץ‬
‫מסלול נמרץ א' ו–ב'‪ ,‬ועל כן אנסה להבהיר סוגיה זו‪.‬‬
‫תמריץ מסלול נמרץ א' ו–ב' הינן תוספות שכר הניתנות‬
‫לעובדים הסוציאליים תמורת התחייבות‪ .‬לעובדים במגזר‬
‫הציבורי הן משולמות על פי הסכם קיבוצי‪ ,‬אולם רוב‬
‫המעסיקים משלמים אותן גם הם‪.‬‬
‫מסלול נמרץ א'‪ .‬עובד סוציאלי שעוסק בטיפול בפונים‪,‬‬
‫ואשר חותם על התחייבות לעבוד במשך שנתיים במקצוע‬
‫‪-------‬‬
‫אריה אהרון הוא יו"ר מחוז ת"א והמרכז‪ ,‬איגוד העו"ס‬
‫עמדה‬
‫יוסי קטן‬
‫הבחירות ומה שאחריהן‬
‫רשימה זו‪ ,‬המופיעה לאחר תום הבחירות לכנסת‪ ,‬נכתבה‬
‫כשבועיים לפני הבחירות‪ ,‬כאשר לא היה ידוע עדיין מה תהיינה‬
‫תוצאותיהן ‪ -‬אם כי כל הסקרים הצביעו על אפשרות סבירה‬
‫ביותר של מהפך שיביא לשינוי השלטון בישראל‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬בשל מבצע "עופרת יצוקה" תפסו נושאי הביטחון‬
‫ומדיניות החוץ מקום מרכזי במערכת הבחירות הקצרה והנוש–‬
‫אים החברתיים נדחקו לשוליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לקוות ולצפות ‪-‬‬
‫ואף לתבוע ‪ -‬שהדגל החברתי‪ ,‬שלא הונף כלל או הונף לכל היותר‬
‫עד לחצי התורן בתקופת מערכת הבחירות‪ ,‬ישוב ויתפוס מקום‬
‫מרכזי במדיניות ובתכניות הפעולה של הממשלה החדשה‪.‬‬
‫בין הנושאים החברתיים השונים‪ ,‬תחום שירותי הרווחה חייב‬
‫לתפוס מקום מרכזי בתכניות הממשלה החדשה‪ ,‬ועל איגוד‬
‫העובדים הסוציאליים וגורמים נוספים לעשות כל מאמץ‬
‫כדי להשיג יעד זה‪ .‬אין להפחית‪ ,‬כמובן‪ ,‬בערכם ובחשיבותם‬
‫של השירותים החברתיים האחרים כגון הביטחון הסוציאלי‪,‬‬
‫החינוך והבריאות‪ ,‬אך קיים צורך חיוני בהדגשת חשיבותם של‬
‫שירותי הרווחה ובהעלאת מיקומם בסדר העדיפויות במודעות‬
‫הציבורית ובמדיניות הממשלה‪.‬‬
‫צורך זה נובע משני גורמים מרכזיים‪ :‬ראשית‪ ,‬שירותי הרווחה‬
‫‪-----‬‬
‫פרופ' יוסי קטן ‪ -‬ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוני' תל–אביב‬
‫‪8‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
‫אם עובד לא עמד בהתחייבותו למסלול נמרץ ב'‪ ,‬זכותו של‬
‫המעסיק לקבל בחזרה את התוספות ששילם לו לאורך אותה‬
‫תקופה‪ .‬להבדיל ממסלול נמרץ א'‪ ,‬במקרה זה המעסיקים‬
‫דווקא אוכפים את זכותם‪.‬‬
‫עצתי היא לחתום על מסלול נמרץ א' מיד עם כניסתכם‬
‫לעבודה‪ ,‬ובתום שנה מיום החתימה לחתום על מסלול נמרץ ב'‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬כדאי לכם לחתום גם אם אינכם בטוחים שתשלימו את‬
‫ההתחייבות‪ ,‬מאחר שלעתים קרובות קורה שעובדים נשארים‬
‫לעבוד הרבה מעבר למה שתכננו‪ .‬חשוב לדעת שתוספות שכר‬
‫אלו הינן משמעותיות ביותר‪ ,‬ובמיוחד לעובד בתחילת דרכו‪.‬‬
‫פעמים רבות המעסיק אינו מחזיק בטפסים אלו‪ ,‬אך אפשר‬
‫להשיגם במשרדי המחוזות או להורידם מאתר האינטרנט של‬
‫האיגוד‪ ,‬בכתובת‪www.socialwork.org.il :‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬אני ממליץ לשמור אצלכם עותק מהטופס‬
‫החתום‪.‬‬
‫בשאלות נוספות אפשר לפנות ליו"ר המחוזות של האיגוד‪.‬‬
‫טראומה ובמצבי לחץ אחרים‪ .‬ניסיון זה עשוי לתרום לעובדים‬
‫סוציאליים ופסיכולוגים בעזה‪ ,‬שבוודאי מתמודדים עם בעיות‬
‫דומות‪ .‬קשה אמנם לצפות שבתנאים הנוכחיים אפשרות זו‬
‫תתממש‪ ,‬אך יש לנסותה‪.‬‬
‫לקח שני קשור לתפקוד הממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‪,‬‬
‫ארגונים וולונטריים ומתנדבים במהלך שלושת השבועות‬
‫של המבצע‪ .‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ב–‪ ,2006‬שיקפה ‪ -‬לפחות‬
‫בתודעת הציבור ‪ -‬את אוזלת ידן של הממשלה ושל הרשויות‬
‫המקומיות (גורמי המגזר הציבורי) בטיפול בצרכים השונים‬
‫של האוכלוסייה ביישובי הצפון‪ ,‬ואת ההכרה שהחלל הריק‬
‫שנוצר בשל כך התמלא על ידי ארגונים וולונטריים ומתנדבים‪.‬‬
‫מחנות המגורים הארעיים שהוקמו על ידי גאידמק שימשו‬
‫עדות מובהקת לכך‪ .‬מחדלי הממשלה והרשויות המקומיות‬
‫ביטאו‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬תמונת מצב כוללת יותר‪ ,‬ששיקפה את‬
‫השחיקה בתפקיד המדינה בתחומים חברתיים רבים‪ ,‬את אי‬
‫יעילותה ואת קריסתה של מדינת הרווחה הישראלית‪.‬‬
‫לקחי מבצע "עופרת יצוקה" מציגים תמונה שונה לחלוטין‪:‬‬
‫משרדי הממשלה (ובתוכם משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים) והרשויות המקומית (ובתוכן מחלקות הרווחה‬
‫והעובדים הסוציאליים) תיפקדו כיאות וסיפקו מענים הולמים‬
‫לצורכי האוכלוסייה‪ .‬הארגונים הוולונטריים והמתנדבים‬
‫סייעו אף הם‪ ,‬אך תפקידם היה משני לעומת תפקידי הממשלה‬
‫והרשויות‪ .‬הלקח כאן הוא ברור‪ :‬למשרדי הממשלה‪ ,‬לרשויות‬
‫המקומית ולמחלקות הרווחה יש יכולת לפעול ביעילות‬
‫ולספק מענים הולמים לצורכי האוכלוסיות‪ .‬התפיסה שהמגזר‬
‫הציבורי אינו מסוגל להתמודד עם בעיות התגלתה כחסרת‬
‫בסיס‪ .‬עובדה זו צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בעידן של‬
‫מתחים על רקע ביטחוני אלא אף בתקופות רגילות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫למעסיק לקחת ממנו בחזרה את הסכומים שהתקבלו בגין‬
‫התוספת על פני התקופה כולה‪ .‬אולם למעשה‪ ,‬המעסיקים‬
‫אינם מיישמים הוראה זו‪.‬‬
‫חשוב לדעת כי על פי ההסכם הקיבוצי‪ ,‬המעסיק אינו רשאי‬
‫לסרב לקבל התחייבות למסלול נמרץ א'‪.‬‬
‫מסלול נמרץ ב'‪ .‬גם כאן התוספת ניתנת תמורת התחייבות‪.‬‬
‫במקרה זה העובד מתחייב לעבוד במשך שלוש שנים באותו‬
‫שירות‪ .‬למשל‪ ,‬אם עובד סוציאלי בלשכה כלשהי חותם על‬
‫התחייבות‪ ,‬עליו לעבוד שלוש שנים באחת הלשכות בארץ‪ .‬אם‬
‫קצין מבחן‪/‬מפקח חותם על התחייבות‪ ,‬אזי הוא מחויב לעבוד‬
‫שלוש שנים בשירות המדינה‪.‬‬
‫התוספת הינה בשיעור של ‪ 4.5%‬מהשכר במועד החתימה‪,‬‬
‫ושנה לאחר החתימה ניתנת עוד תוספת של שתי שנות ותק‪.‬‬
‫כך שבסיכומו של דבר‪ ,‬לאחר חתימה על מסלול נמרץ א'‪+‬ב'‪,‬‬
‫כשמלאו לעובד שנתיים בשירות‪ ,‬הוא זכאי לארבע שנות ותק‬
‫‪ 4.5% +‬תוספת‪.‬‬
‫הממשלה החדשה ולפעול כדי לחולל מהפך במעמדם של שירותי‬
‫הרווחה ‪ -‬הן במדיניות הממשלה והן בתודעה הציבורית‪.‬‬
‫מהפך זה צריך להתבטא בראש ובראשונה בהקצאה הולמת‬
‫של משאבים לשירותים אלו‪.‬‬
‫לקחי מבצע "עופרת יצוקה"‬
‫למבצע "עופרת יצוקה" יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬לקחים שונים‪ .‬עיקר‬
‫תשומת הלב הוקדש ללקחים המדיניים והביטחוניים של‬
‫המבצע ולשאלה האם הוא יביא לקץ ירי הטילים על יישובי‬
‫הדרום והאם יחולל שינוי במערכת היחסים בין ישראל לבין‬
‫הפלסטינים‪ ,‬שינוי שיגביר את סיכויי השלום‪ ,‬או שמא יביא‬
‫להמשך מעשי הטרור והתגובות להם‪.‬‬
‫אך נראה כי אותנו‪ ,‬כעובדים סוציאליים ישראליים‪ ,‬צריכות‬
‫להעסיק שתי סוגיות נוספות של המבצע‪ :‬הפגיעה הקשה‬
‫באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה‪ ,‬ודרכי הטיפול בצורכי‬
‫האוכלוסייה ביישובי הדרום שהיו בטווח הטילים שנורו מעזה‪.‬‬
‫הסוגיה הראשונה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬מורכבת וטעונה ביותר‪.‬‬
‫אין ספק שהפגיעה הקשה באזרחים אינה עולה בקנה אחד‬
‫עם ערכים הומניים יסודיים ונוגדת את ערכיה של העבודה‬
‫הסוציאלית‪ .‬עלינו‪ ,‬כאזרחים וכעובדים סוציאליים‪ ,‬לתבוע‬
‫מקברניטי המדינה למנוע בכל דרך אפשרית את הפגיעה‬
‫באזרחים חפים מפשע ‪ -‬וזאת עם כל ההבנה של הצורך להביא‬
‫קץ להתקפות על אזרחים ישראליים ביישובי הדרום‪.‬‬
‫נראה שבשלב זה יש לבחון את האפשרות של יצירת קשר‬
‫בין עובדים סוציאליים ועובדים מקצועיים אחרים (יהודים‬
‫וערבים כאחד) לעובדים סוציאליים בעזה‪ .‬עובדים סוציאליים‬
‫ופסיכולוגים בישראל רכשו ניסיון לא מועט בטיפול במצבי‬
 ‫מן השדה‬
‫פיתוח מודל "ניהול ההתמודדות‬
‫שפותח באגף הרווחה בקדימה‪-‬צורן‪ ,‬ולסקור את תהליך‬ ‫עירית בר–און רבי‪ ,‬ליאת דביר‪ ,‬גלית נייגר‪,‬‬
‫עיצובו‪.‬‬ ‫עינת צרויה‪ ,‬אבישג רוזנבאום‪ ,‬צביה שמע‬
‫המאמר מתחלק לארבעה חלקים עיקריים‪ :‬הראשון מוקדש‬
‫לדיון קצר במהותה של בעיית העוני ובחלקן של הממשלה‬ ‫מבוא‬
‫והרשויות המקומיות בהתמודדות עמה; החלק השני מוקדש‬
‫לתיאור קצר של היקף העוני ביישוב קדימה‪-‬צורן; החלק‬ ‫אופן התמודדות עם סוגיית העוני בעולם ובארץ הינו נושא‬
‫השלישי מוקדש לתיאור המודל שפותח ביישוב להתמודדות‬ ‫משמעותי בעבודתם של גורמים ממשליים שונים‪ ,‬וקיים‬
‫עם בעיית העוני‪ ,‬ואילו החלק הרביעי מוקדש לדיון במשמעותו‬ ‫דיון מהותי לגבי מידת המחויבות והאחריות של השירותים‬
‫של מודל זה‪.‬‬ ‫המקומיים לעומת השירותים הממשלתיים בטיפול בה‪.‬‬
‫בבחינת מצב הפונים באגף לשירותים חברתיים ביישוב‬
‫בעיית העוני ומעורבות הממשלה‬ ‫קדימה‪-‬צורן מצאנו כי משפחות רבות מדווחות על קשיים‬
‫והרשויות המקומיות בהתמודדות עמה‬ ‫כלכליים‪ ,‬אשר מהווים מוקד משמעותי המעכב את התארגנות‬
‫המשפחה‪ ,‬את תפקודה ואת יכולתה להתמודד עם אתגרים‬
‫מדי שנה מפיק המוסד לביטוח לאומי דו"ח על נתוני העוני‬ ‫שונים‪ .‬חוסן המשפחה נפגע כאשר המתח הכלכלי רובץ על‬
‫בארץ‪ .‬הדו"ח מעורר שיח ציבורי נוקב סביב שאלות מהותיות‬ ‫ההורים‪ ,‬וכתוצאה מכך רמת תפקודם ופניותם למילוי של‬
‫כגון הגדרת העוני‪ ,‬מי עני ומי אינו עני‪ .‬בעוד שהמוסד לביטוח‬ ‫צורכי ילדיהם עלולים להיפגע (‪.)Belcher & Diablasio, 1991‬‬
‫לאומי מראה במחקריו כי ישנה מגמה של יציבות בממדי העוני‬ ‫בבחינת ממצאי דו"ח שמיד (מדינת ישראל‪ )2006 ,‬נמצא כי‬
‫בחברה הישראלית (המוסד לביטוח לאומי‪ ,)2007 ,‬ארגונים‬ ‫עוני בקרב משפחות הינו אחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר‬
‫חברתיים אלטרנטיביים מפרסמים כי הפער הולך וגדל (עמותת‬ ‫המשפיעים על אוכלוסיית הילדים בישראל‪ .‬ארם (‪ )1999‬רואה‬
‫"לתת"‪ .)2007 ,‬על אף השיח הציבורי הרחב והמודעות הגוברת‬ ‫את הסיכון בכך שמשפחות עניות מאופיינות בחוסר חוקים‬
‫של החברה לבעיית העוני‪ ,‬נראה כי מדיניות הממשלה אינה‬ ‫וכללים ברורים וקבועים והיעדר גיבוי הדדי מול הילדים‪.‬‬
‫מצליחה להתמודד עם תופעה זו ולצמצמה‪ .‬בפועל‪ ,‬נציגי מדיניות‬ ‫התנהלות זו מובילה לכך שהתפתחות הילדים בתחומים שונים‬
‫הרווחה‪ ,‬קרי העובדים הסוציאליים‪ ,‬נאלצים להתמודד מדי‬ ‫(רגשית‪ ,‬קוגניטיבית ופיזית) מתעכבת ונפגעת‪.‬‬
‫יום עם השלכות המצוקה הכלכלית והעוני על תושבי המדינה‪.‬‬ ‫לצורך תכנונה של התערבות מיטבית במשפחות אלה‪ ,‬תוך‬
‫בסקירה התיאורטית המוצגת להלן נתייחס לסוגיית העוני‬ ‫ראייה של מצוקת העוני במשפחה כמוקד טיפולי מהותי‪ ,‬עלה‬
‫בארץ‪ ,‬ולאחריה נתייחס לנתוני העוני ביישוב קדימה‪-‬צורן‪.‬‬ ‫באגף לשירותים חברתיים בקדימה‪-‬צורן הצורך בבניית מודל‬
‫הגדרת העוני כרוכה בשיקולים פוליטיים וערכיים ולכן מעוררת‬ ‫להתמודדות עם בעיית העוני ביישוב‪.‬‬
‫מחלוקות רבות‪ .‬קיימות שלוש גישות מרכזיות להגדרת העוני‬ ‫האגף לשירותים חברתיים בקדימה‪-‬צורן עבר בשנת ‪2003‬‬
‫ולמדידתו‪ .‬על–פי הגישה הסובייקטיבית‪ ,‬עני הוא מי שתופס‬ ‫תהליך מיזוג‪ ,‬עקב חוק איחוד רשויות‪ .‬בתהליך הדיון על גיבוש‬
‫את עצמו ככזה וחש כי אין ביכולתו לחיות ברמת חיים סבירה‬ ‫סדרי עדיפויות בעבודת האגף המאוחד עלו שאלות רבות‪,‬‬
‫ביחס לסביבתו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש המגדירים את העוני במונחים‬ ‫הנוגעות בין היתר למהות העבודה הסוציאלית עם משפחות‬
‫מוחלטים‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬אדם עני הוא מי שאינו מצליח להשיג‬ ‫הנמצאות במצוקה קשה‪ ,‬בסיכון ובחוסר משאבים‪ .‬אחת‬
‫סל מוצרים בסיסי לקיום (קורת גג‪ ,‬מזון‪ ,‬חימום וכדומה)‪ .‬אחרים‬ ‫מתוצאות הדיון הייתה ההחלטה להציב את נושא המשפחות‬
‫מגדירים עוני כיחסי לחברה שבה האדם חי (בהט‪.)1985 ,‬‬ ‫החיות בעוני בסדר עדיפות גבוה ביותר ועומד בפני עצמו‬
‫מדינות שונות מפעילות מדדים שונים ומאמצות הגדרות‬ ‫בעבודת האגף‪ .‬זאת במקביל לטיפול בנושאים אחרים‪ ,‬כגון‬
‫שונות לעוני‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬כמרבית מדינות העולם המפותח‪,‬‬ ‫אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים‪ ,‬טיפול משפחתי‪ ,‬טיפול‬
‫אימצה את "הגישה היחסית"‪ .‬קו העוני הוגדר כ"רמה השווה‬ ‫בנוער‪ ,‬טיפול בנפגעי סמים וכדומה‪.‬‬
‫ל–‪ 50%‬מן ההכנסה הפנויה החציונית לנפש תקנית" (המוסד‬ ‫מאמר זה מבקש לתאר מודל לטיפול במשפחות החיות בעוני‪,‬‬
‫לביטוח לאומי‪ .)2007 ,‬שיטת המדידה היחסית מביאה לכך‬
‫שקו העוני משתנה תדיר‪ ,‬וזאת בשל השינויים בהכנסה הכללית‬ ‫‪--------------------‬‬
‫עירית בר–און‪ ,‬ליאת דביר‪ ,‬גלית נייגר‪ ,‬עינת צרויה‪ ,‬אבישג‬
‫במשק‪ .‬הגדרת העוני נעשית באופן סטטיסטי‪ ,‬ולפיכך אדם‬ ‫רוזנבאום ‪ -‬עו"סיות‬
‫יכול לחיות מעל לקו העוני בתקופה מסוימת ולרדת מתחת‬ ‫צביה שמע ‪ -‬עו"ס מנהלת‬

‫‪10‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫עם העוני" קדימה‪-‬צורן ‪2008‬‬
‫גל‪ ,‬וייס‪-‬גל‪ ,2009 ,‬בדפוס)‪.‬‬
‫לשיעור העניים ברשות המקומית יש השלכה ישירה על‬
‫יכולתה של הרשות לגייס משאבים מקרב תושביה‪ ,‬והצלחתן‬
‫של תכניות להתמודדות עם עוני ברמה המקומית מחייבת גיוס‬
‫של משאבים רבים‪ .‬אורך נשימה ותמיכה פוליטית מתמשכת‬
‫יאפשרו את שילובם של גורמים רבים מתוך מערכת השלטון‬
‫המקומי ומחוצה לה‪ .‬על כן‪ ,‬מחויבות ברורה של הרשות‬
‫המקומית להתמודדות עם העוני‬
‫היא חיונית‪ ,‬ורצוי שתבוא לידי‬
‫ביטוי בהצהרה פורמלית של‬
‫הרשות לגבי מחויבותה להתמודד‬
‫עם העוני ברמה המקומית‬
‫(–‪Local Government Associ‬‬
‫‪.)ation, 2001‬‬
‫מחויבות זו אף מקבעת את‬
‫הצורך בהקצאת חלק ממשאבי‬
‫הרשות המקומית למטרה זו‪,‬‬
‫וגם רותמת לכך את המערכות‬
‫האדמיניסטרטיביות של הרשות‬
‫(‪ ,)Alcock, 2000‬ובתוכן כמובן‬
‫את מחלקות הרווחה המקומיות‪.‬‬
‫למרות חשיבותה של מעורבות מחלקות אלו בהתמודדות עם‬
‫בעיית העוני‪ ,‬כמה מחקרים מצביעים על כך שרק חלק קטן‬
‫מהן עוסק בצורה שיטתית ומתוכננת בבעיה זו (אופק‪.)2008 ,‬‬
‫מאמר זה מבקש לתאר ניסיון של מחלקת רווחה אחת‪ ,‬האגף‬
‫לשירותי רווחה בקדימה‪-‬צורן‪ ,‬להתמודד בצורה שיטתית עם‬
‫בעיית העוני ביישוב‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬גם לאחר הכרסום במדינת הרווחה‪ ,‬האחריות להבטחת‬
‫עוני ואי שוויון בקדימה‪-‬צורן‬
‫וזאת באמצעות קצבאות המוסד לביטוח לאומי והסדרים‬
‫ביישוב קדימה‪-‬צורן כ–‪ 4,600‬בתי אב‪ ,‬מתוכם ‪ 985‬משפחות‬
‫המוכרות באגף לשירותים חברתיים ומקבלות סיוע‪ .‬משפחות‬
‫אלה מהוות כחמישית מכלל האוכלוסייה ביישוב‪ .‬כמחצית‬
‫מהמשפחות המטופלות על ידי האגף לשירותים חברתיים פנו‬
‫בעקבות מצוקה כלכלית‪.‬‬
‫מדד ג'יני הארצי לשנת ‪ 2005‬עמד על ‪ .0.387‬ביישוב קדימה‪-‬‬
‫צורן עמד מדד ג'יני על ‪ 0.4487‬בשנת ‪ .2006‬המדד הושפע‬
‫מן העובדה שבשנת ‪ 2005‬כשליש מתושבי היישוב השכירים‬
‫השתכרו עד שכר מינימום (בנדלק‪.)2007 ,‬‬
‫בכדי להתמודד עם בעיית העוני‪ ,‬לצמצם פערים ולהרחיב‬
‫אלטרנטיבות להתמודדות עם מצוקה כלכלית‪ ,‬האגף‬
‫לשירותים חברתיים נוקט בפעולות רבות ומגוונות לטובת‬
‫‪11‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫לקו העוני בתקופה שלאחר מכן‪ ,‬על אף שבפועל הכנסתו ורמת‬
‫חייו לא השתנו כלל (גדו‪.)2005 ,‬‬
‫סוגיה נוספת בגישה זו הינה ההבחנה בין עוני זמני‪ ,‬הנגרם‬
‫כתוצאה מאירוע חיים כגון אבטלה זמנית‪ ,‬לבין עוני "כרוני"‬
‫(שהוא לרוב גם עוני בין–דורי)‪ .‬כיום אין הבחנה בין העניים‬
‫הזמניים לעניים ה"כרוניים" ושניהם נתפסים כעניים באותה‬
‫מידה‪ .‬הדבר אינו משקף את התמונה האמיתית של עומק העוני‬
‫והיקפו ומקשה על בניית תכנית‬
‫שיקום אפקטיבית עבור כל אחד‬
‫מסוגי האוכלוסייה הנ"ל‪.‬‬
‫של‬ ‫שנותיה‬ ‫בראשית‬
‫מדינת ישראל רווחה הגישה‬
‫שהתאפיינה‬ ‫הסוציאליסטית‪,‬‬
‫במדיניות רווחה עם מספר‬
‫קטן של עניים ועשירים‪ .‬בשנים‬
‫הגישה‬ ‫החלה‬ ‫האחרונות‬
‫הקפיטליסטית לנגוס במדיניות‬
‫הצמיחה‬ ‫למרות‬ ‫הרווחה‪.‬‬
‫הכלכלית של המשק הישראלי‪,‬‬
‫פירות הצמיחה אינם מתחלקים‬
‫באופן שווה בין העשירונים (סבירסקי וקונור‪-‬אטיאס‪,‬‬
‫‪ )2006‬והדבר בא לידי ביטוי במדד ג'יני (מדד חוסר השוויון‬
‫בהתחלקות ההכנסות באוכלוסייה)‪.‬‬
‫קטן (‪ )2002‬מציין כי צמיחה כלכלית יכולה להוות אסטרטגיה‬
‫בהתמודדות עם עוני רק כאשר יש לעניים יכולת להשתלב בה;‬
‫קרי‪ ,‬ליהנות מהזדמנויות תעסוקתיות חדשות ומאפשרויות‬
‫השתכרות שלא עמדו לרשותם קודם לכן‪.‬‬
‫הכנסה נאותה לאזרח נמצאת בראש ובראשונה בידי הממשלה‪,‬‬
‫אחרים‪ .‬אך גם לרשות המקומית צריך לתת תפקיד משמעותי‬
‫במלחמה בעוני‪ ,‬וזאת לנוכח העובדה כי הרשות מכירה מקרוב‬
‫את צורכי תושביה‪ ,‬ובנוסף לכך היא בעלת מבנה ארגוני הכולל‬
‫שירותי רווחה שבהם מועסקים עובדים סוציאליים‪ ,‬היכולים‬
‫לקדם את מצב העניים בהיבטים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעובדי‬
‫השירותים החברתיים בקהילה ידע רב אודות ההון החברתי‬
‫המקומי‪ ,‬המאפשר את צמצום הפער בין האוכלוסיות השונות‬
‫ביישוב‪ .‬ראוי אף לזכור כי מקצוע העבודה הסוציאלית מחויב‬
‫להתמודדות עם בעיית העוני‪ ,‬ויש לכך ביטוי בקוד האתיקה‬
‫של המקצוע בישראל ובמדינות נוספות (קרומר‪-‬נבו‪ ,‬וייס‪-‬גל‬
‫ומוניקנדם‪ .)2008 ,‬עם זאת‪ ,‬תפקידם של השירותים הוא עדיין‬
‫להשלים את הפעילות הממשלתית ולא לבוא במקומה (קטן‪,‬‬

‫‪ .1‬האם יש עוני ביישוב קדימה‪-‬צורן?‬
‫‪ .2‬מי אחראי לעוני זה (הפרט‪/‬הקהילה‪/‬מדיניות ממשלתית)?‬
‫‪ .3‬האם יש לעובד כלים וידע הנדרשים כדי לשלב תחום זה‬
‫בהתערבות עם הפונה?‬
‫‪ .4‬האם העובד רואה עצמו נרתם להתערבות פרטנית או‬
‫אגפית בתחום?‬
‫ההיענות לשאלונים הייתה מלאה‪ ,‬ולהלן עיקרי הממצאים‪:‬‬
‫בתחום האחריות לעוני‪ ,‬הממצאים נעו בין אחריות הפונה‬
‫למצבו האישי‪ ,‬אחריות המדינה ומקבלי ההחלטות‪ ,‬וכן מצבים‬
‫אובייקטיביים המצויים מחוץ לשליטתו של הפונה‪.‬‬
‫רוב נכבד ציין כי יש חשיבות רבה להתערבות מקצועית של‬
‫עובדי האגף בבעיית העוני ביישוב‪ ,‬ואף הובעה נכונות אישית‬
‫להצטרף למהלך כזה‪ ,‬באם יתבצע‪.‬‬
‫ ישיבת צוות ‪ -‬לאחר סיכום ממצאי השאלון התקיימה‬
‫ישיבת צוות בנושא סוגיית הטיפול בעוני‪ ,‬שבה נכחו כל עובדי‬
‫האגף‪ .‬הישיבה דנה בצורך להתייחס לסוגיה בהיבט הפרטני‪,‬‬
‫הקבוצתי והקהילתי‪:‬‬
‫בהיבט הפרטני ‪ -‬הועלה הצורך להגביר את המודעות של הפונה‬
‫למניעים הרגשיים המשפיעים על החלטותיו הכלכליות ולחשיבות‬
‫ההתייחסות לכאב‪ ,‬לתסכול ולתחושת האכזבה והכישלון‬
‫המתלווים לחיים בעוני‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודגש הצורך לסייע במתן כלים‬
‫ליצירת סדר עדיפויות בתחום ההוצאות המשפחתיות‪.‬‬
‫התחום הקבוצתי ‪ -‬הוסכם כי יש חשיבות לעריכת סדנאות‬
‫בנושא‪ ,‬אשר יאפשרו התייחסות למשמעויות רגשיות בתהליכים‬
‫של קבלת החלטות ובניהול משק הבית‪.‬‬
‫התחום הקהילתי ‪ -‬עלה הצורך להתאים שירותים קיימים‬
‫ולפתח שירותים חדשים‪ ,‬שיתמכו במשפחות עניות‪ ,‬ובמקביל‬
‫להכשיר את עובדי האגף באמצעות מתן כלים להתערבויות‬
‫בתחום ההתמודדות עם העוני‪ .‬צורך זה הינו המשך לעבודה‬
‫השוטפת המתקיימת ביישוב בין שירותי הרווחה לעמותות‬
‫המקומיות‪ .‬תרומתן של עמותות אלה למשפחות העניות באה‬
‫לידי ביטוי בתמיכה חומרית ובשותפות בפרויקטים שונים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫בשל מגוון הדעות שעלו בדיון‪ ,‬הצוות המוביל החליט להעביר‬
‫שאלונים נוספים‪ ,‬שיבדקו את עמדותיהם של עובדי המועצה‬
‫ושל תושבי היישוב כלפי סוגיית העוני ‪ -‬מידע שיסייע בקביעת‬
‫המדיניות של האגף‪.‬‬
‫ ישיבת הנהלת האגף ‪ -‬במהלך ישיבה של הנהלת האגף‪,‬‬
‫שהוקדשה לבניית המודל להתמודדות עם העוני‪ ,‬הוחלט כי‬
‫חשוב לשתף את כל עובדי האגף בתהליך בניית המודל‪ .‬כפועל‬
‫יוצא מהחלטה זו חולקו העובדים לשלוש קבוצות משימה‪ ,‬בליווי‬
‫מנחה חיצונית‪ .‬להלן תמונת המצב של פעילות הקבוצות עד כה‪:‬‬
‫ צוות איסוף מידע ‪ -‬הצוות קיים קבוצות מיקוד‪ ,‬במטרה‬
‫לברר את העמדות בקרב אוכלוסיית היישוב כלפי סוגיית‬
‫העוני‪ .‬כשלב ראשוני הוחלט לפנות לקבוצות קיימות‪ ,‬שכללו‬
‫מן השדה‬
‫התושבים הנזקקים‪ .‬פעולות אלו כוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סיוע‬
‫בצרכים חיוניים‪ ,‬גיוס משאבי הקהילה‪ ,‬עזרה במיצוי זכויות‬
‫ותיווך ומתן של שירותים קהילתיים‪ .‬כל זאת בהתאם לערכים‬
‫של כבוד האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי עד לתקופה זו המאבק‬
‫לצמצום העוני והפערים רחוק מלהוכיח עצמו כיעיל‪.‬‬
‫כדי לשנות את מצב הדברים יזם אגף הרווחה בקדימה‪-‬צורן‬
‫מודל לניהול ההתמודדות עם בעיית העוני ביישוב‪ .‬המודל‬
‫ושלבי תכנונו יתוארו להלן‪.‬‬
‫פיתוח מודל להתמודדות‬
‫עם בעיית העוני בקדימה‪-‬צורן‬
‫פיתוח המודל כלל את השלבים הבאים‪:‬‬
‫ ישיבת צוות בנושא סוגיית העוני ‪ -‬הפעולה הראשונה‬
‫שננקטה לשם פיתוח מודל ייחודי לצורכי היישוב קדימה‪-‬צורן‬
‫הייתה קיום ישיבת צוות בנושא סוגיית העוני‪ .‬במהלך הישיבה‬
‫הועלו נתונים אודות העוני ביישוב והתקיים דיון סביב שאלות‬
‫משמעותיות‪ ,‬כגון‪ :‬מהי האחריות המקצועית והטיפולית שלנו‬
‫כלפי הפונים? האם אנו מתייחסים למצבו הכלכלי של הפונה‬
‫בעת ההתערבות? מהם כישוריו של העו"ס הפרטני לקידום‬
‫הזדמנויות הצמיחה של הפונה? בישיבה הוחלט לקיים שפה‬
‫משותפת בין העובדים‪ ,‬הכוללת מושגים כגון תעסוקה‪ ,‬ניהול‬
‫כלכלי‪ ,‬אחריות משפחתית ואחריות מקצועית של העובד‪ ,‬כחלק‬
‫מהתהליך הטיפולי‪ .‬בעקבות ישיבת הצוות הוחלט למנות צוות‬
‫מוביל‪ ,‬שידון בנושא ויפתח דרכי התמודדות‪.‬‬
‫ פעילות הצוות המוביל (צוות משימה) ‪ -‬בתחילת דרכו‪ ,‬הצוות‬
‫המוביל עסק בתהליך של למידה ואיסוף מידע‪ .‬זאת באמצעות‬
‫קריאת מאמרי מחקר ואיסוף נתונים מספריים על מציאות‬
‫העוני בעולם ובארץ‪ ,‬וביישוב קדימה‪-‬צורן בפרט‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫הצוות דן בסוגיות עקרוניות כגון‪ :‬כיצד אנו מגדירים מיהו עני?‬
‫האם עלינו‪ ,‬כמטפלים‪ ,‬להגדיר את מצבו הכלכלי של הפונה‬
‫כמטרה בהתערבות? האם עלינו להתייחס למצבו הרגשי‪-‬‬
‫תפקודי? האם ראוי כי העו"ס ישמש כסוכן שינוי "חינוכי" לפונה‬
‫ביחס להתנהלותו הכלכלית? כל אלה‪ ,‬תוך התייחסות למצבי‬
‫העוני השונים (זמני או כרוני‪ ,‬קשישים או בעלי מוגבלות ועוד)‪.‬‬
‫סוגיות אלו היוו מוקד משמעותי בעבודת הצוות‪ .‬דרכי‬
‫הפעולה שלנו כעובדות מושפעות לעתים מתפיסות‪ ,‬אמונות‬
‫וערכים‪ ,‬וכדי לבנות מודל פעולה המוסכם על כלל המחלקה‬
‫יש להגיע להסכמה בסיסית על עקרונות המודל‪.‬‬
‫בכדי לגייס את שאר עובדות האגף לתהליך העביר הצוות‬
‫שאלונים אנונימיים‪ ,‬שנועדו לבדוק את עמדותיהן ביחס‬
‫לבעיית העוני‪.‬‬
‫ שאלון לעובדות האגף ‪ -‬השאלון הועבר בקרב כל עובדי‬
‫האגף (עו"סים‪ ,‬עובדים שכונתיים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬מזכירות ועובדות‬
‫זכאות)‪ .‬העובדים נשאלו לדעותיהם בסוגיות הבאות‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
‫שירותים אלו אמנם מסופקים לתושבים על ידי האגף לשירותים‬
‫חברתיים‪ ,‬אך המשתתפים חשבו שיש לחזקם ולהקצות להם‬
‫תקציבים נוספים‪ ,‬אשר יאפשרו הנחות משמעותיות יותר‬
‫ותמיכה כלכלית והוליסטית‪.‬‬
‫יש לציין כי כל המשתתפים גילו עניין‪ ,‬שיתפו פעולה ואף ציינו‬
‫כי הם חשים שבזמן זה או אחר הם עצמם סייעו לאדם שהיה‬
‫נתון בקשיים כלכליים‪.‬‬
‫בהמשך מתעתד הצוות לקיים קבוצות מיקוד לנותני שירותים‬
‫ולחברי הנהלת המועצה המקומית‪.‬‬
‫ צוות מיפוי שירותי הרווחה ‪ -‬הצוות התמקד בשמונה תחומי‬
‫פעילות של האגף לשירותים חברתיים‪ :‬משפחות‪ ,‬הגיל הרך‪,‬‬
‫נוער‪ ,‬צעירים‪ ,‬נשים‪ ,‬נכויות‪ ,‬התמכרויות וזקנה‪ .‬הצוות בדק את‬
‫הישגי התכניות בתחומים השונים‪ ,‬הן בהקשר של השגת היעדים‬
‫שנקבעו והן בהקשר של צמצום העוני‪ .‬ממצאי הבדיקה העלו כי‬
‫רוב התכניות שהתקיימו לא שמו דגש על קביעת יעדים לצמצום‬
‫העוני אלא על מטרות טיפוליות אחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בבדיקת‬
‫הישגי התכניות ניכר היה כי ברובן קיימת שביעות רצון גבוהה‬
‫מההישגים הטיפוליים בקרב משתתפיהן‪ ,‬בעוד ששביעות הרצון‬
‫מהשינויים הכלכליים שלהם נמוכה יותר‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המלצת‬
‫הצוות הינה כי בעת ייזום תכניות לאוכלוסיות עניות יש לשים‬
‫קבוצות הורים לילדי מועדוניות בקדימה‪ ,‬קבוצות קשישים‬
‫בקדימה ובצורן וקבוצות נוער בקדימה ובצורן‪ .‬בסך–הכול‬
‫כללו הקבוצות ‪ 45‬נשאלים‪.‬‬
‫בדיוניהן של קבוצות המיקוד עלה כי לדעת רוב מוחלט של‬
‫המשתתפים (כ–‪ )85%‬יש עניים ביישוב‪ ,‬ואילו מקצתם חושבים‬
‫כי יש המעדיפים לסמוך על הממסד ולהתקיים מקצבאות‬
‫ומתרומות במקום "להתאמץ" למען עצמם‪ .‬את האחריות‬
‫לטיפול בעוני חילקו המשתתפים בין המדינה‪ ,‬המועצה‬
‫והתושבים עצמם‪ ,‬כאשר קיימת הסכמה בין כל המשתתפים על‬
‫כך שהאחריות לרווחת התושבים מוטלת על המדינה והמועצה‪.‬‬
‫כשליש מהם חושבים כי המדינה אינה מספקת לעובדים‬
‫הסוציאליים כלים ותקציבים מספקים כדי לטפל בסוגיה זו‪.‬‬
‫ניכר היה כי התושבים אינם שבעי רצון ממדיניות הרווחה‪,‬‬
‫הן זו של הממשלה והן של המועצה‪ ,‬וכי יש ציפייה ברורה‬
‫להגדלת הסיוע הכלכלי לאזרחים העניים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬כ–‪90%‬‬
‫מהמשתתפים מייחסים משקל רב לסיועם של הארגונים‬
‫הוולונטריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬סיוע זה נתפס בעיניהם כנקודתי וזמני‪.‬‬
‫הנשאלים העלו שלל רעיונות להתמודדות עם העוני ביישוב‪,‬‬
‫כמו סיוע בהשתלבות תעסוקתית‪ ,‬הנחות במתנ"ס למשפחות‬
‫נזקקות ואף הקמת קבוצות לניהול נכון של כלכלת המשפחה‪.‬‬

‫ביצוע לקוח‪ Ariel Uni:‬מס' בריף‪ 9569 :‬שם קובץ‪ Modaa bitaon studentim:‬גודל‪ 16.3*11:‬ס"מ סוג‪:‬פרוצס גרפיקה‪ :‬איל קרן רונית)‪ (j‬קרן רונית)‪ (k‬תאריך‪16.2.09 :‬‬

‫=‪$9G2IE8CF;<8?:4‬‬
‫‬
‫‪ MA8?HG/4I;24=;;4/40‬‬
‫‪I8;/8E4@3240A0‬‬
‫‪:<4@G9J9<09F5A4351B19@IH05J‬‬
‫(‪J5@552>=539GJ595HID0(G9>B>5H9IBB39‬‬
‫‪I5;HJ?5H>5I1<09H09089AH19@5046;H>1‬‬
‫‪HJ591=99B5FG>4=9<;4J0‬‬
‫(>‪44512J9>3G04>H1=9H9;1=9FH‬‬
‫(‪<5D981J5@95F><4HI;4‬‬
‫(<‪47DI>53<98HDJ57>J419@IH05J935>9‬‬

‫‪9089AH19@5035>9<H;I‬‬ ‫‪2<>49BH;5>H05J4‬‬

‫‬
‫‪www.ariel.ac.il‬‬ ‫‪:H3JFH5D49>3G0‬‬

‫‪13‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫מן השדה‬
‫תרשים ‪ .1‬מודל ניהול ההתמודדות עם עוני בקדימה‪-‬צורן‬ ‫דגש על יעדים הקשורים בצמצום העוני‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הצוות מצא כי שירותים האמורים לסייע חומרית‬
‫לאוכלוסיות נזקקות לא תמיד מצליחים לצמצם את העוני‪,‬‬
‫‪-**97"( -*9&7*8, 3#!%‬‬ ‫מכיוון שהעזרה מועטה מדי ביחס לצרכים המרובים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מתן סכום חד פעמי לרכישת ביגוד אינו עונה על צורכי‬
‫‪%0&4%‬‬
‫המשפחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התערבויות שלא היו מכווננות באורח‬
‫ישיר לצמצום העוני‪ ,‬כגון שילוב הילד במעון (סיוע שאינו ניתן‬
‫*(*‪6)0*!% 9$‬‬
‫‪-*8*86 ,-*$*(* ,9&(48.‬‬ ‫לאמהות עובדות)‪ ,‬יוצרות שינוי משמעותי ומקדמות את רווחת‬
‫המשפחה מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫‪,4). -7&#‬‬ ‫ צוות פיתוח תכניות התערבות ‪ -‬הצוות שם לעצמו שתי‬
‫‪9&(48. 1"&2‬‬
‫‪-*8*86 1"&2‬‬ ‫מטרות‪ :‬האחת‪ ,‬לפתח תכניות אופרטיביות שיסייעו למשפחות‬
‫‪(&9*4‬‬ ‫‪9&720& 72&0‬‬
‫‪9&*&0.&*.‬‬ ‫‪,"*8‬‬ ‫להתמודד עם העוני‪ ,‬והשנייה ‪ -‬לבדוק תכניות הכשרה לעובדי‬
‫‪9&&5%‬‬ ‫!&‪9&$(&*. 9&*1&,+‬‬
‫‪9*9,*%6 %$&"2‬‬ ‫המחלקה‪ ,‬שיכשירו אותם לשמש סוכני שינוי בתחום זה‪.‬‬
‫*(‪9&"$09%, %$‬‬
‫*(*‪9&*&7+.9%, %$‬‬
‫לצורך ביצוע המשימה הראשונה הוחלט לערוך מיפוי‪,‬‬
‫המחלק את אוכלוסיית הפונים המטופלים באגף בהתאם‬
‫"*)(&‪/‬‬
‫‪%78+%‬‬
‫להכנסתם‪ .‬החלוקה נעשתה לארבע קבוצות שייכות‪ :‬משפחות‬
‫‪*90&'9‬‬
‫&‪/#&. "(7.‬‬ ‫‪8&.*.‬‬ ‫‪9*96&129‬‬ ‫המתקיימות מקצבאות בלבד (כ–‪ 214‬משפחות)‪ ,‬משפחות‬
‫'‪9&*&+‬‬
‫המשתכרות מתחת ל–‪ 1,000‬ש"ח בחודש לנפש (כ–‪ 62‬משפחות)‪,‬‬
‫‪9&7#1.‬‬ ‫‪9*0+9‬‬ ‫‪9&"$09%‬‬
‫‪9&+.&9‬‬ ‫)*‪,&4‬‬ ‫&‪%,*%6‬‬ ‫משפחות המשתכרות מעל ‪ 1,000‬ש"ח בחודש לנפש (כ–‪454‬‬
‫"‪%,*%6‬‬ ‫‪-*0&$2&.‬‬
‫("‪-**97‬‬ ‫משפחות) ומשפחות הנמצאות במשבר כלכלי נקודתי ולא‬
‫במצוקה כלכלית כרונית (כ–‪ 26‬משפחות)‪ .‬מתוך המיפוי עלה‬
‫כי קיימות בטיפול המחלקה כ–‪ 60‬משפחות שניתן לקדמן‬
‫‪%+72%& %$*$.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ .‬משפחות אלו אופיינו על ידי שני קריטריונים‬
‫עיקריים‪ :‬לפחות אחד מבני הזוג עובד‪ ,‬דהיינו ‪ -‬קיימת הכנסה‬
‫להלן תיאור של מרכיבי המודל‪:‬‬ ‫קבועה גם אם נמוכה‪ ,‬ויש להן מוטיבציה לשינוי אישי‪.‬‬
‫ יחידת אינטק ‪ -‬מטרתה לספק מענה לתושבים הנמצאים‬ ‫לצורך ביצוע המשימה השנייה‪ ,‬קרי ‪ -‬פיתוח תכנית מתאימה‬
‫במצוקה וזקוקים למענה מהיר‪ .‬במהלך האינטק מתקיים‬ ‫והכשרת הצוות‪ ,‬נעשתה פנייה לעמותת "פעמונים"‪ .‬עמותה זו‬
‫מיפוי של כלל הבעיות ובמידת הצורך נבדקת אפשרות לסיוע‬ ‫מציעה תכנית עבודה עם משפחות הכוללת שלושה שלבים‪:‬‬
‫חומרי ראשוני‪.‬‬ ‫שיקוף המציאות הכלכלית‪ ,‬איזון בין הכנסות להוצאות ומתן‬
‫ תכנית טיפול אישית ‪ -‬בתכנית הטיפול קיימת התייחסות‬ ‫כלים לשליטה כלכלית‪ .‬נציין כי במקביל לתכנית העבודה‬
‫הן לצדדים הקיומיים והכלכליים והן להיבטים הרגשיים של‬ ‫המתחילה להתגבש בתוך האגף‪ ,‬נבדקת האפשרות לפתוח סניף‬
‫הפונה ולאחריות האישית שלו למצבו‪ .‬במקביל נבחנת יכולת‬ ‫מקומי של העמותה בקדימה‪-‬צורן‪.‬‬
‫האגף לסייע לו‪ .‬במסגרת החוזה הטיפולי עם הפונה מושם דגש‬
‫על סדר העדיפויות הכלכלי שלו‪ ,‬כשהמגמה היא להגיע בתהליך‬ ‫מודל ניהול התמודדות עם העוני ביישוב‬
‫ההתערבות עמו לצמצום ההוצאות ולהגדלת ההכנסות‪ .‬תכנית‬
‫הטיפול מתייחסת במידת הצורך לבעיות נוספות של הפונה‬ ‫בעקבות עבודת הצוותים החל להתגבש באגף מודל לניהול‬
‫ומשפחתו‪ ,‬כמו אלימות ובעיות בחינוך הילדים‪ .‬התכנית‬ ‫ההתמודדות עם העוני ביישוב‪ .‬יש לציין כי המודל המוצג‬
‫מאפשרת עבודה מתוכננת ומסודרת עם הפונה‪ ,‬במטרה להשיג‬ ‫להלן נמצא בתהליך התהוות ונבנה בהדרגה‪ ,‬במקביל לאיחוד‬
‫יעדים שנקבעו מראש‪.‬‬ ‫האגף ברמה הארגונית בעקבות איחוד שתי הרשויות ‪ -‬קדימה‬
‫ מימוש זכויות ‪ -‬תיווך‪ ,‬סינגור ומתן מידע‪ ,‬המאפשרים מיצוי‬ ‫וצורן‪ .‬מודל זה מושתת על ערכי האגף‪ ,‬התומכים בכבוד האדם‬
‫זכויות סוציאליות וקבלת קצבאות וכן הפנייה לגורמי סיוע‬ ‫ומאמינים בחשיבות של מעורבות הפרט בתכנית הטיפול‪.‬‬
‫נוספים כגון ייעוץ משפטי‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬עמידר‪ ,‬ועדת הנחות‬ ‫המודל מציג התייחסות אישית‪ ,‬מערכתית וקהילתית‪ ,‬ומשלב‬
‫במועצה‪ ,‬שירותי חינוך וכדומה‪.‬‬ ‫מתן מענה מיידי לצרכים הבסיסיים של פרטים ומשפחות‬
‫ מרחב מוגן ‪ -‬מיפוי משפחות עם בעיות דיור והדרכתן כיצד‬ ‫החיים בעוני‪ ,‬לצד בניית תכנית לטווח ארוך עבורם‪ .‬המודל‬
‫למצות את זכויותיהן מול משרד השיכון‪ ,‬איתור ומיפוי של‬ ‫מוצג בתרשים ‪.1‬‬

‫‪14‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
‫כך‪ ,‬ההנחיות לעו"ס הינן כי זכאות לשירותי האגף‪ ,‬כגון מעונות‬
‫יום ומועדוניות‪ ,‬אינה תלויה רק במצבו הכלכלי של הפונה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬משפחות מתפקדות‪ ,‬על אף שהן מצויות בעוני קשה‪,‬‬
‫אינן זכאיות לקבל שירות מסוג זה‪.‬‬
‫שתי גישות אלה עומדות לפתחנו‪ ,‬ולעתים מעמידות אותנו‬
‫בקונפליקט מול מחויבותנו למשרד הרווחה‪ ,‬אשר קובע‬
‫את עקרונות עבודתנו ‪ -‬לפיהם יש לספק את השירות רק‬
‫למשפחות שבהן קיימת סכנה ברורה ומיידית לילדים ‪ -‬לעומת‬
‫מחויבותנו למשפחות אחרות‪ ,‬שסומכות עלינו כי נצליח לסייע‬
‫להן ולשפר את מצבן‪.‬‬
‫בנוסף לקונפליקט זה אנו ניצבות בפני הפער בין הערכים‬
‫וסגנון החיים שלנו בתחום ההתנהלות הכלכלית האישית ובין‬
‫אלו של הפונה‪ .‬פער זה עשוי ליצור‬
‫בלבול בין "האני האישי" ל"אני‬
‫המקצועי" ועלול להקשות על‬
‫השגת חוסר השיפוטיות הנדרש‬
‫בתפקיד זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשיחות בין‬
‫עובדות האגף עלו לא אחת תחושות‬
‫ביקורת ותסכול נוכח ההתנהלות‬
‫הכלכלית של חלק מהפונים‪,‬‬
‫הכוללת קניות לא מבוקרות לבית‪,‬‬
‫טיפולים קוסמטיים וכדומה‪.‬‬
‫גילינו כי יש חשיבות רבה לשיחות‬
‫אלו‪ ,‬היות שהן מהוות בסיס לקיום‬
‫דיון מקצועי נקי ממטען רגשי שיפוטי‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬חשוב לציין כי תהליך העבודה באגף לשירותים‬
‫חברתיים עדיין לא תם‪ ,‬ואנו חשות אחריות מקצועית ואישית‬
‫להמשך קידומה של ההתמודדות עם סוגיית העוני‪.‬‬
‫דיון‬
‫המאמר הנוכחי מתאר תהליך גיבוש ובנייה של מודל‬
‫להתמודדות עם העוני ביישוב קדימה‪-‬צורן‪.‬‬
‫בנית המודל הינה בבחינת פועל יוצא של איתור צרכים‬
‫מהשטח‪ ,‬אשר חייב אותנו לפעול לעיצוב מדיניות מקומית‬
‫וייזום תכנית לאוכלוסייה הספציפית‪ .‬החלטה זו איננה נוגעת‬
‫בשאלה האם צריכים השלטון המקומי או המרכזי לטפל‬
‫בסוגיית העוני‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬שאלה זו אינה רלוונטית משום‬
‫שתפיסת העבודה שלנו כבר הוגדרה‪ :‬לנו‪ ,‬כעובדים סוציאליים‪,‬‬
‫יש תפקיד חשוב בחיזוק הפונים לשירות האגף ובקידומם‪,‬‬
‫והצמצום של בעיית העוני מהותי לשיפור איכות החיים של‬
‫הפונה ולהתמודדות עם מצוקותיו‪.‬‬
‫מהמאמר עולה כי קיימת חשיבות רבה לשיתוף כלל עובדי‬
‫האגף בתהליך עוד לפני בניית המודל‪ ,‬כדי ליצור שפה משותפת‬
‫בין כולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצוי למנות צוות משימה שיקדם את הנושא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫אוכלוסייה בסיכון והפנייתה למסגרת טיפולית מתאימה‬
‫(מרכז טיפולי הורים‪-‬ילדים‪ ,‬מרכז יום וכדומה)‪ ,‬סיוע בנושא‬
‫הביטחון התזונתי על ידי הפנייה לעמותות ולארגונים‬
‫וולונטריים בקהילה ומחוץ לקהילה‪.‬‬
‫ השלמת השכלה והכשרה תעסוקתית ‪ -‬עידוד לרכישת השכלה‪,‬‬
‫הפניה ומתן המלצות לקבלת מלגות לימודים‪ ,‬הכשרה מקצועית‪,‬‬
‫סיוע בהשמה בעבודה‪ ,‬איתור מעסיק ידיד לנוער בתקופת‬
‫הקיץ‪ ,‬איתור מתנדבים לאימון לתעסוקה‪ .‬פעולות אלו נעשות‬
‫בכמה ערוצים‪ :‬טיפול פרטני‪ ,‬פרויקטים לאוכלוסיות ספציפיות‬
‫(כגון תעסוקת נוער ומפעל מוגן) והפנייה לשירות התעסוקה‪.‬‬
‫ התנדבות ‪ -‬פיתוח רשת חברתית קהילתית לסיוע למשפחות‬
‫במצוקה‪ ,‬גיוס גורמים במגזר העסקי לטובת הקהילה‪ ,‬הקמת‬
‫"שולחן עגול" שבו שותפים עמותות‬
‫בקהילה‪,‬‬ ‫מתנדבים‬ ‫וגורמים‬
‫הפעלת מתנדבים לצורך סיוע‬
‫למשפחות במצבי מצוקה ומשבר‪.‬‬
‫הפעילות ההתנדבותית מחזקת את‬
‫תחושת ההשתייכות של המתנדבים‬
‫הסולידריות‬ ‫ואת‬ ‫לקהילה‬
‫למיצוי‬ ‫ומסייעת‬ ‫החברתית‬
‫הפוטנציאל האישי ולהעלאת‬
‫הדימוי העצמי‪.‬‬
‫ פיתוח מיומנות הצוות ‪ -‬הגברת‬
‫המודעות לבעיית העוני בקרב‬
‫עובדי האגף‪ ,‬הכשרת הצוות המטפל ויצירת שפה אחידה‬
‫בתחום ההתמודדות עם בעיית העוני ביישוב‪ ,‬שיתוף המשפחות‬
‫בתכנון הטיפול האישי‪ ,‬חשיפה לתקציב המחלקתי ולאפשרויות‬
‫חלוקת התקציב לפי סדרי עדיפויות והמלצה של כל עובד‬
‫לסיוע כספי עבור המשפחות שבטיפולו‪.‬‬
‫נקודת מבט אישית‬
‫בתהליך פיתוח המודל עלו כמה סוגיות משמעותיות שאנו‬
‫מעוניינות להדגישן‪ ,‬כיוון שאלו משפיעות על עבודתנו כעו"ס‬
‫מול הפונים‪.‬‬
‫לתפיסתנו‪ ,‬עבודתו של העו"ס מעמתת אותו מול שתי גישות‬
‫מנוגדות‪ :‬מצד אחד קיימות ציפיות של המשפחות החיות בעוני‬
‫לתמיכה כלכלית של האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬אשר תשפר‬
‫את מצבן בחיי היומיום‪ .‬חלקן גם מעוניינות בהכלה ובתמיכה‬
‫רגשית‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬קיימת הגישה השנייה‪ ,‬המיוצגת על ידי משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬לפיה שירותים בעלי משמעות כלכלית אמורים להינתן‬
‫על סמך שיקולים טיפוליים ומצבי סיכון לילדים‪ ,‬כאשר עוני‬
‫אינו מוגדר על ידי משרד הרווחה כמצב סיכון ראשוני ‪ -‬אלא‬
‫אם קיימת אבטלה במשפחה (לפי אתר משרד הרווחה)‪ .‬מתוך‬
 ‫מן השדה‬
‫משפחות‪ ,‬כאשר המטרה היא להרחיב בהדרגה את הפעלת‬ ‫עוד עולה מהמאמר כי יש חשיבות למיפוי השירותים באגף‬
‫המודל לכלל הפונים החיים בעוני‪ .‬לדעתנו‪ ,‬צו השעה הוא‬ ‫ולאיסוף מידע (הן מהעובדים והן מהפונים)‪.‬‬
‫לפתח מודל זה לכדי מומחיות מקומית בכל אגף‪ ,‬אשר‬ ‫המודל המוצג במאמר מושתת על ערכי כבוד האדם ועל‬
‫תיוצג על ידי עובד מומחה שתפקידו לרכז את ההתערבויות‬ ‫התייחסות אל הפונה כאל שותף מלא בתהליך ואחראי על‬
‫לצמצום העוני ‪ -‬כמקובל בתחומי טיפול אחרים (אלימות‪,‬‬ ‫חייו‪ ,‬תוך שימת דגש על יכולותיו וכוחותיו‪.‬‬
‫צרכים מיוחדים‪ ,‬ילדים בסיכון ועוד)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לברר‬ ‫המודל שם דגש על הצורך בעבודה מסודרת המאופיינת‬
‫בקרב מקבלי ההחלטות וחברי הקהילה המקצועית את‬ ‫בהגדרת מטרות קטנות וניתנות למדידה‪ .‬תהליך העבודה‬
‫ההשלכות התקציביות של המודל‪ ,‬קרי הקצאת משאבים‬ ‫מוגדר בזמן‪ ,‬מבוסס על שקיפות ומדגיש את החשיבות‬
‫לפיתוח שירותים מקומיים‪ ,‬התאמת שירותים קיימים‬ ‫שביצירת הסכם עבודה המקובל על שני הצדדים‪ ,‬כאשר הפונה‬
‫לצורכי אוכלוסיות עניות ועוד‪.‬‬ ‫יודע לאיזה סיוע הוא זכאי ואינו צריך לנקוט בהתנהגויות‬
‫המודל המוצג להלן אינו מתיימר למגר את העוני אלא‬ ‫קורבניות או אלימות להשגת מטרותיו‪.‬‬
‫לצמצם פערים‪ ,‬וזאת באמצעות עבודה מובנית‪ ,‬הרחבה ופיתוח‬ ‫השלב הראשון של העבודה הינו קליטה ביחידת האינטק‪,‬‬
‫של שירותים‪ ,‬מתן כלים להתמודדות עם העוני‪ ,‬שיפור מצבו של‬ ‫שמטרתה למפות את קשייו של הפונה‪ ,‬להעריך את המצב‬
‫הפרט ויצירת סביבה מוגנת לפונים ולעובדים‪.‬‬ ‫שבו הוא נתון (מצב משברי‪ ,‬עוני זמני או עוני קבוע) ולהציג‬
‫בפניו את השירותים השונים שהמחלקה מציעה‪ .‬במשך‬
‫תהליך העבודה הפונה מקבל מידע כיצד לממש את זכויותיו‬
‫ספרות‬ ‫הסוציאליות וכן מידע על ארגונים נוספים שבהם יוכל להיעזר‪.‬‬
‫בתהליך העבודה‪ ,‬כחלק מהמפגשים הפרטניים‪ ,‬עולה נושא‬
‫אופק א‪ .2008 ,.‬היערכות לרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים ‪ -‬דו"ח‬
‫מחקר‪ .‬ירושלים‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬האגף למחקר‪,‬‬ ‫הניהול הכלכלי של המשפחה‪ ,‬תוך עידוד הפונה לרכוש השכלה‪,‬‬
‫תכנון והכשרה‪.‬‬ ‫להשתלב בעולם העבודה ולכלכל את הוצאותיו בצורה יעילה‪.‬‬
‫ארם‪ ,‬א‪ .)1999( .‬תכנית "דרור" לשבירת שרשרת המצוקה‪ .‬חברה ורווחה‪,‬‬ ‫מלבד העבודה הפרטנית מתפתחות תכניות קבוצתיות‬
‫י"ט‪.543-521 )4( .‬‬ ‫וקהילתיות‪.‬‬
‫בהט‪ ,‬ר‪ .)1985( .‬דפוסי חברה בישראל ‪ -‬מגמות ליכוד ופירוד‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫בבחינת ההשפעות הראשוניות של המודל אפשר להבחין‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בכמה הישגים משמעותיים‪.‬‬
‫בנדלק ז‪ .)2007( .‬ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים‬
‫שונים‪ .2005-2004 ,‬ירושלים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬תהליך העבודה הממושך בפיתוח המודל יצר שיח‬
‫גדו מ‪ .)2005( ,.‬אומדיה‪.‬‬ ‫משותף‪ ,‬ובעקבותיו שפה אחידה בקרב עובדי האגף השונים‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ .2007 ,‬ממדי העוני והפערים בהכנסות‪ ,‬ממצאים‬ ‫אחידות השפה מאפשרת שותפות בתהליך של עובדים‬
‫עיקריים ‪.2006/7‬‬ ‫מתחומים שונים ובעלי אוריינטציה מקצועית שונה‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪ .2006 ,‬דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים‬ ‫כמו כן‪ ,‬עקרונות העבודה‪ ,‬בהתאם למודל זה‪ ,‬מבהירים‬
‫ובני נוער בסיכון ובמצוקה בראשות הלל שמיד‪.‬‬
‫וממקדים את מטרות ההתערבות ומאפשרים הגדרה משותפת‪,‬‬
‫סבירסקי ש‪ ,.‬קונור‪-‬אטיאס א‪ .)2006( .‬תמונת מצב חברתית‪ ,‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫לעו"ס ולפונה‪ ,‬אודות משך ההתערבות‪ .‬צורת עבודה זו‪ ,‬של‬
‫עמותת לתת‪ ,‬דו"ח העוני האלטרנטיבי‪.2007 ,‬‬ ‫שותפות ושקיפות‪ ,‬מאפשרת התערבות אפקטיבית ומכבדת‪.‬‬
‫קטן‪ ,‬י‪ .)2002( .‬בעיית העוני ‪ -‬מרכיבים‪ ,‬גורמים ודרכי התערבות‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫כמות תופעות האלימות מצד הפונים כלפי עובדי האגף פחתה‬
‫מכון הנרייטה סאלד‪.‬‬
‫בצורה ניכרת מאז תחילת התהליך‪ .‬אפשר להסיק כי המתח‬
‫קטן י‪ ,.‬גל ג‪ .‬וגל‪-‬וייס ע‪ .)2009( .‬תפקידן של הרשויות המקומיות‬
‫בהתמודדות עם בעיית העוני‪ .‬בדפוס‪.‬‬ ‫הרגשי המלווה את הפונה‪ ,‬המתמודד עם מצוקות אישיות‪,‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ ,.‬וייס‪-‬גל ע‪ .‬ומוניקנדם‪ ,‬מ‪ .)2008( .‬עבודה סוציאלית מודעת‬ ‫משפחתיות וכלכליות‪ ,‬מוצא מענה מכבד וברור אשר מפחית‬
‫לעוני‪ :‬מסגרת קונצפטואלית להכשרה מקצועית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ח (‪,2‬‬ ‫הנלוות‪.‬‬
‫את רמת החרדה ואת תופעות האלימות ִ‬
‫‪.)3‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מיקוד של המטרות ושל משך ההתערבות מאפשר‬
‫‪Alcock, P. (2000). The place of corporate ownership and‬‬
‫לעובד לתכנן נכון את משימותיו המקצועיות ובכך מקדם‬
‫‪management in local government anti-poverty strategy in‬‬
‫‪Britain. Local Government Studies, 26:1, 65-80.‬‬ ‫ניהול זמן יעיל ועבודה אפקטיבית‪ ,‬לטובת כלל הפונים‪.‬‬
‫‪Belcher, J.R., & Diablasio, F.A. (1991). Inner city poverty, racial‬‬ ‫הישגים אלו מחזקים את ההכרה בצורך במימוש המודל‬
‫‪exclusion and jobs: new focus on education is needed. School‬‬ ‫ובגיוס הצוות להמשך פיתוחו‪.‬‬
‫‪Social Work Journal, 16 (1), 24-36.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חשוב לציין כי מהלך אגפי זה נעשה מתוך‬
‫‪Local Government Association (2003). Tackling pockets of‬‬
‫‪deprivation: Lessons from local authorities' social inclusion‬‬ ‫המשאבים הקיימים העומדים לרשות אגף הרווחה‪ .‬מתוך‬
‫‪work. London: Local Government Association.‬‬ ‫כך‪ ,‬ההתערבות החלה באופן ממוקד עבור מספר מוגבל של‬

‫‪16‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
 ‫"חתיכת חיים"‬
‫אשנב‬
‫סיפורו של תהליך העצמה‬
‫נשים‪ .‬לפני חמש שנים הוקם "פורום מנהיגות‬
‫המועדונים"‪ ,‬הכולל את "הצוות המוביל" של כל‬
‫מועדון ‪ -‬שהוא צוות של נשים מתנדבות מתוך‬
‫המועדון ‪ -‬את נציגות המתנ"ס‪ ,‬נציגות מינהל‬
‫נשים ואותי ‪ -‬כעובדת הסוציאלית הקהילתית‬
‫המלווה ומרכזת את הפורום‪ .‬פורום המנהיגות‬
‫מתכנס באופן קבוע לשם קביעה של מטרות‬
‫ויעדים משותפים‪ ,‬העשרה‪ ,‬קבלת מידע וכלים‬
‫להפעלה שוטפת של המועדון וגיוס ואיגום של‬
‫משאבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדונים נושאים הקשורים‬
‫לעבודה בשיתוף פעולה עם המתנ"ס המקומי‪ ,‬עם‬
‫גורמים עירוניים נוספים ועם ספקים וגורמים‬
‫נוספים בקהילה‪.‬‬ ‫רינה פדוה במופע‬
‫חתיכת חיים‬
‫אלישבע סדן‪ ,‬בספרה "העצמה ותכנון‬
‫קהילתי" (‪ ,)1997‬מציינת כי הקשר‬
‫המשמעותי בין נשים להעצמה קהילתית הוא ההשתתפות‬
‫המספרית הגבוהה שלהן במאמצים ליצירת קהילה במקום‬
‫מגוריהן‪ .‬למעשה‪ ,‬נמצא כי תהליך ההעצמה הקהילתית של‬
‫נשים הופך את מקורות חוסר האונים שלהן‪ ,‬שהם התפקידים‬
‫המסורתיים כאימהות וכעקרות בית‪ ,‬לבסיס של עוצמה‪.‬‬
‫מנקודת מבט זו הן מתחזקות וממשיכות לפעול בתחומים‬
‫נוספים בעלי אופי ציבורי ופוליטי‪ .‬פורום מנהיגות המועדונים‬
‫הוקם במטרה לתמוך בפעילות של מועדוני הנשים בשכונות‬
‫בהרצליה‪ ,‬להעצים את הנשים ולסייע להן לקיים חיי קהילה‬
‫מהנים ומספקים‪.‬‬
‫ערב "חתיכת חיים" הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬פרי של יוזמת הפורום‪.‬‬
‫החברות בפורום הביעו רצון להביא להרצליה מופע איכותי‪,‬‬
‫שיאפשר לנשים אשר מסיבות שונות ‪ -‬כלכליות‪ ,‬או שאינן‬
‫"מפרגנות" לעצמן סוג כזה של בילוי ‪ -‬אינן נוהגות לבלות‬
‫בדרך זו‪ ,‬ליהנות ממופע איכותי במחיר מסובסד‪ .‬אני‪ ,‬כעובדת‬
‫קהילתית המרכזת את הפורום ומתמחה בתחום נשים ומגדר‪,‬‬
‫"השתמשתי" בהזדמנות זו למימוש מטרותיי הקשורות‪ ,‬ברמת‬
‫המקרו‪ ,‬לשינוי חברתי‪ ,‬וברמת המיקרו ‪ -‬לחיזוק הדימוי‬
‫העצמי של הנשים ולהעצמתן‪ .‬זאת מתוך אמונה כי "חלק בלתי‬
‫נפרד מתהליך העצמתו של אדם מתרחש כאשר הוא תורם‬
‫לאחר או לחברה"‪ ,‬וכחלק מתהליך ההתעצמות שכתוצאה‬
‫ממנו הנשים תוכלנה לייצג ולקדם את האינטרסים והצרכים‬
‫שלהן כנשים באופן חד משמעי‪ ,‬עם פחות עכבות והתלבטויות‬
‫‪17‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫שלומית ירדן‪-‬עמרני‬
‫פרולוג‬
‫האודיטוריום בהרצליה היה מלא מפה לפה בנשים‬
‫שבאו לצפות במופע "חתיכת חיים"‪ .‬בכניסה עמדו‬
‫בהתרגשות רבה הנשים הפעילות‪ ,‬בדקו כרטיסים‪,‬‬
‫גבו כסף וקיבלו את פני הנשים שהגיעו לצפות‬
‫במופע‪ .‬ערב זה מהווה את שיאו של תהליך‪,‬‬
‫שתחילתו ביוזמת פורום מנהיגות‬
‫מועדוני הנשים בהרצליה‪ ,‬אשר‬
‫ביקשו לקיים ערב משותף לכלל‬
‫החברות במועדוני הנשים בעיר‪.‬‬
‫קבוצת‬ ‫זהו סיפור של מעבר ושל פריצת דרך של‬
‫פורום המנהיגות‪ ,‬מתהליך קבלת החלטות שהתקיים‬
‫בחדר ישיבות מוכר‪ ,‬קטן וצר‪ ,‬ועד למופע שהתקיים באודיטוריום‬
‫רחב ידיים‪ ,‬החדש ביותר בהרצליה‪ ,‬עם קהל רב ותהודה רבה‪.‬‬
‫רקע‬
‫בהרצליה חמישה מועדוני נשים פעילים‪ .‬חברות המועדונים‬
‫נפגשות אחת לשבועיים‪ ,‬במתנ"ס השכונתי‪ .‬תוכני המפגשים‬
‫נקבעים על ידי הצוות המוביל של כל מועדון‪ ,‬בשיתוף חברות‬
‫המועדון‪ .‬תכנים לדוגמה‪ :‬הרצאות וסדנאות בתחומים של‬
‫בריאות‪ ,‬רפואה אלטרנטיבית‪ ,‬תקשורת בין הורים וילדים‪,‬‬
‫כמו גם ארגון של טיולים משותפים‪ ,‬מסיבות בחגים‪ ,‬ציון ימי‬
‫הולדת ועוד‪ .‬כל מועדון מופעל‪ ,‬כאמור‪ ,‬על ידי צוות מוביל‪,‬‬
‫הכולל שלוש‪-‬ארבע נשים מתנדבות‪.‬‬
‫היחידה לעבודה קהילתית מעודדת ותומכת בפעילות‬
‫המועדונים ומעודדת פעילויות הקשורות להעצמה אישית‬
‫וקבוצתית (סדנאות לפיתוח אסרטיביות‪ ,‬דפוסי תקשורת‪ ,‬פיתוח‬
‫מנהיגות וכדומה) באמצעות העברת תקציבים בהתאם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מינהל הנשים העירוני תומך בפעילות על ידי הקצאת משאבים‬
‫לטובת נושאים הקשורים בנשים‪ ,‬נשיות ופיתוח מנהיגות של‬
‫‪-------------‬‬
‫עיריית‬ ‫קהילתית‪,‬‬ ‫סוציאלית‬ ‫עובדת‬ ‫‪-‬‬ ‫ירדן‪-‬עמרני‬ ‫שלומית‬
‫הרצליה‬
‫המאמר נכתב במסגרת הקורס "חכמת המעשה"‪ ,‬בביה"ס המרכזי לעובדים‬
‫בשירותי הרווחה‬
 ‫אשנב‬
‫מנהיגות‬ ‫(הצמרי‪-‬שביט‪ .)2007 ,‬במאמר זה אתאר את תהליך בחירת‬
‫המופע כתהליך מעצים; בבחינת לעשות את‪ ...‬ולא לדבר על‪...‬‬
‫יצאנו מהרצליה בשתי מכוניות‪ .‬האחת של ע‪ ,.‬חברה בפורום‪,‬‬
‫והשנייה שלי‪ .‬במכונית שלי היינו חמש נשים‪ ,‬באווירה של‬ ‫השלב הראשון ‪ -‬בדיקת אפשרויות‬
‫כיף וצ'ופר‪ .‬נכנסנו לאולם קטן ואינטימי (שהרי המופע יועד‬
‫לקניינים בלבד) ופתאום חדרה ההכרה ברמת האחריות‬ ‫החברות בפורום העלו את רצונן לקיים אירוע משותף לכלל‬
‫המוטלת על כתפי כל אחת מאתנו‪ .‬תחושת האחריות התעצמה‪,‬‬ ‫המועדונים‪ .‬התקיים דיון‪ ,‬וכאמור‪ ,‬הוחלט להביא מופע‪.‬‬
‫ובמהלך הצפייה עלו התלבטויות רבות הקשורות בשאלות‪:‬‬ ‫בנקודת זמן זו התחיל "שלב העבודה"‪.‬‬
‫ האם אנו יכולות להחליט עבור נשים אחרות מה מעניין‬ ‫ע‪ .‬וא‪ ,.‬החברות בפורום‪ ,‬בדקו אפשרויות שונות וקיימו‬
‫אותן?‬ ‫משא ומתן טלפוני עם כמה משרדי הפקות לצורך קבלת מידע‬
‫ האם זו הזכות שלנו?‬ ‫ראשוני על האפשרויות הפתוחות בפניהן‪ .‬במקביל התקיימו‬
‫ האם יש לנו‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬ולכל אחת באופן אישי‪ ,‬את המנדט לכך?‬ ‫פגישות עם ראש מינהל נשים בעירייה ועם יועצת ראש העיר‬
‫ממי קיבלתי‪ ,‬או לחלופין ‪ -‬מה פתאום לקחתי על כתפיי את‬ ‫למעמד האישה‪ ,‬לצורך רתימתן לתהליך ולקבלת עזרתן בגיוס‬
‫ההחלטה הזו? מדובר בהרבה מאוד כסף שהעירייה מתחייבת‬ ‫המשאבים הדרושים לקיומו‪ .‬ואכן‪ ,‬בקשתן זכתה לגיבוי‬
‫לשלם עבור המופע‪ ,‬ועל פורום המנהיגות האחריות לגבות את‬ ‫ולעידוד של בעלות התפקידים הללו‪ .‬הנשים הפעילות שריינו‬
‫הכסף ולהפקידו בקופת העירייה‪.‬‬ ‫כרטיסים ל"ערב חשיפה" של שישה מופעים‪.‬‬
‫ מהו הטעם האמנותי של הנשים במועדון? ומה המכנה‬ ‫בשלב זה חשוב לציין כי‬
‫המשותף שלהן? האם מופע המשלב קטעי וידאו לצד משחק‬ ‫הפרטי‬ ‫מהמרחב‬ ‫המעבר‬
‫של שחקנית יחידה יעניין אותן?‬ ‫הקמת פורום‬ ‫למרחב של פעילות ציבורית‬
‫ צפינו גם במופע שרוב הסצנות בו התרחשו בבית עלמין‪,‬‬ ‫המנהיגות והליווי‬ ‫הינו מרכזי ומשמעותי בהבניית‬
‫והשאלה שנשאלה הייתה‪ :‬האם הולם לבחור במופע שרובו‬ ‫המקצועי הם‬ ‫המציאות היומיומית של נשים‬
‫מתרחש בבית עלמין לכמה מאות נשים‪ ,‬שלחלקן זה המופע‬ ‫שהעלו את נושא‬ ‫בכלל (פאסטה‪-‬שוברט‪)2000 ,‬‬
‫היחיד והמפגש היחיד עם עולם התיאטרון בשנה זו?‬ ‫ומודגש בקרב הנשים החברות‬
‫המנהיגות על‬
‫ מופע אחר היה "חייה ומותה של ג'ניס ג'ופלין"‪ .‬הנשים לא‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫המנהיגות‬ ‫בפורום‬
‫הרגישו שהמופע "מדבר אליהן" ושוב עלתה התלבטות‪ :‬האם‬ ‫סדר היום וגרמו‬ ‫נשים אלו מאופיינות ברמה‬
‫להתייחס למופע כאל סוג של מחזמר‪ ,‬ואז זהו מופע בידורי‪,‬‬ ‫לנשים לתפוס‬ ‫סוציו–אקונומית של אוכלוסיית‬
‫או להתייחס יותר למהות שלו? (מה שפסל את האפשרות של‬ ‫עצמן באור של‬ ‫רווחה‪ ,‬בחלקן לקוחות מחלקת‬
‫הזמנת מופע זה‪).‬‬ ‫הרווחה‪ ,‬ומחזיקות בתפיסות‬
‫מנהיגות‬
‫טעימה נוספת מהמופע הייתה של "חתיכת חיים"‪ ,‬מופע קומי‬ ‫המבטאות חוסר יכולת להשפיע‬
‫שבו השחקנית נוגעת בכל "חתיכות החיים" המוכרות לצופות‬ ‫על הסובב אותן‪ .‬במקרים‬
‫מחיי היום יום של נשים‪.‬‬ ‫רבים הן חוו הדרה מ"מרכז העניינים"‪ ,‬ממרכז העשייה בעיר‪,‬‬
‫שרה שלו (‪ )2003‬מציעה כי מקור "ההעצמה המגדרית" היא‬ ‫ופעילותן התבטאה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בפעילות בוועד הורים בבית‬
‫בתפקידים השוליים שאותן ממלאות רוב הנשים בחברה‬ ‫הספר השכונתי או בפעילויות התנדבותיות אחרות (שהן‬
‫בפרקטיקות היומיומיות שלהן‪ :‬האימהות‪ ,‬מקצועות העזרה‬ ‫משמעותיות בתהליך ההעצמה‪ ,‬אך בשלב זה היו בעלות אופי‬
‫והשירות‪ ,‬התנועות לשינוי חברתי וההתנדבות‪ .‬הנשים מעבירות‬ ‫מקומי מאוד)‪ .‬השיח הדומיננטי הוא של מעין "השלמה" עם‬
‫בתהליך הסוציאליזאציה ערכים ודרכי התנהגות בדרך הדוגמה‬ ‫מציאות קשה ומורכבת המכתיבה את חייהן ואת סדר היום‬
‫האישית והבלתי אמצעית‪ .‬שלו מציעה להסתכל על גידול הדורות‬ ‫שלהן‪ .‬על רקע זה‪ ,‬המעבר למרחב הציבורי עשוי להקנות להן‬
‫הבאים והטיפול בדורות ההולכים כעל מנהיגות‪ .‬לדידה‪ ,‬בידי‬ ‫תחושת שליטה במציאות ושליטה במרחב ההזדמנויות שלהן‬
‫נשים אלו המפתח לתהליך הסוציאליזאציה של החברה העתידית‪,‬‬ ‫לפריצת דרך‪.‬‬
‫בתנאי שהן מודעות לכך ולוקחות את התפקיד באופן מודע‪.‬‬ ‫הקבוצה התארגנה לנסיעה משותפת‪ .‬כל מועדון שלח נציגה‬
‫זוהי נקודת מפגש משמעותית בין הפרקטיקה לתיאוריה‪.‬‬ ‫אחת או שתיים לצפייה ולהשתתפות בערב שהתקיים בתיאטרון‬
‫הנשים‪ ,‬חברות פורום המנהיגות‪ ,‬החלו את דרכן כפעילות‬ ‫גבעתיים‪ .‬עם תחילת הנסיעה התברר כי לחלק מהנשים זו‬
‫שכונתיות לטובת הקמת מועדון נשים ולא תפסו עצמן כמנהיגות‪.‬‬ ‫נסיעה ראשונה לתיאטרון מחוץ להרצליה‪ ,‬ולשתיים מהן זהו‬
‫הקמת פורום המנהיגות והליווי המקצועי הם שהעלו את נושא‬ ‫ביקור ראשון בעיר גבעתיים עצמה‪ .‬ההתרגשות החלה‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫המנהיגות על סדר היום וגרמו לנשים לתפוס עצמן באור של‬ ‫עוד בשלב ההתארגנות‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫שהיה מקום לשיחה שלי עם א‪ ,.‬ולו כדי להבהיר לה את דפוס‬
‫המנהיגות שלה ואת אופן ההתמודדות שלה‪.‬‬
‫כאן באה לידי ביטוי תפיסה שונה של מנהיגות‪ ,‬שאינה‬
‫מאפיינת את כלל החברות בפורום‪ .‬אך היות שא‪ .‬היא מרכזית‬
‫ומשמעותית‪ ,‬חשוב לציין זאת כדי להכיר את הרבגוניות של‬
‫המשתתפות ולהמחיש את הצורך בהתמודדות ובעבודה‬
‫מקצועית ברמת אינטנסיביות שונה עם כל משתתפת‪.‬‬
‫סופו של תהליך‬
‫רעיונות נוספים‪ .‬לאחר כשלושה שבועות התברר כי לא מצאה‬
‫בסופה של התלבטות נבחר המופע "חתיכת חיים"‪ .‬הנשים‬
‫פרסמו ושיווקו את המופע בקרב חברות המועדונים‪ ,‬חברותיהן‬
‫ועובדות העירייה וכן באתר האינטרנט העירוני‪ .‬הן מכרו‬
‫כרטיסים וגבו תשלום‪ .‬המופע התקיים באודיטוריום החדיש‬
‫ביותר בהרצליה (מינהל הנשים נרתם להשיג את האולם‬
‫במחיר שנוכל לעמוד בו)‪ .‬האולם היה מלא מפה לפה‪ .‬יועצת‬
‫ראש העיר למעמד האישה בירכה‪ ,‬פרגנה מאוד לחברות פורום‬
‫המנהיגות והעלתה על נס את פעילותן למען נשים ואת תרומתן‬
‫לקהילה שבה הן חיות‪ .‬אין ספק כי דבריה בפני אולם מלא‬
‫מפה לפה העצימו את הנשים ודרבנו להמשך פעילות עתידית!‬
‫עם סיום האירוע נשארנו לספור את הכסף ולעבד את‬
‫החוויה‪ .‬הנשים (וגם אני) לא רצו ללכת הביתה‪ ...‬הייתה תחושה‬
‫‪19‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫מנהיגות‪ .‬השאלות וההתלבטויות שהוצגו נוגעות לנושאים של‬
‫אחריות‪ ,‬קבלת החלטות ומנהיגות‪ ,‬ולהערכתי הן מייצגות את‬
‫תהליך השינוי בתפיסה שלהן את עצמן ‪ -‬מנשים מהשורה‬
‫לקראת תפיסה של היותן מובילות‪ :‬קבוצה שעל כתפיה להוביל‬
‫את הנשים ש"נשארו בבית" לקראת מטרה משותפת‪.‬‬
‫בסיום הערב לא הצלחנו להגיע להחלטה מה מתוך ההיצע‬
‫שנפרס בפנינו מתאים‪ .‬הנשים לקחו על עצמן לחפש ולבדוק‬
‫אפשרויות נוספות‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬אחת מחברות הפורום לקחה על עצמה לבדוק‬
‫אפשרות הולמת אחרת‪ .‬בבדיקה רטרואקטיבית נראה כי היא‬
‫לא חיפשה באינטנסיביות‪ .‬כאן עולה שאלה הנוגעת לרמת‬
‫המחויבות שלה לנושא‪ ,‬ובעיקר לגבי הרוחב והעומק של תפיסת‬
‫המנהיגות שלה‪ .‬בשיחה אישית התברר כי היא אינה רואה עצמה‬
‫משקיעה משאבים אישיים ומחויבת בכל מאודה לחברות בפורום‬
‫המנהיגות‪ ,‬אלא יותר כמתאמת ומאפשרת לדברים "לזרום"‪ ,‬תוך‬
‫חיסכון במשאבים שלה‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא בחנה את הסיטואציה‬
‫והעריכה כי המופע יתקיים‪ ,‬גם אם היא תשקיע פחות‪...‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל הכתוב לעיל התברר בשלב מאוחר יותר ולא‬
‫"בזמן אמת"‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬מה תפקידי בהקשר הזה? האם‬
‫היה עליי להתמודד עם זה ולשקף לה את אופן התמודדותה‪,‬‬
‫או "להמשיך לזרום" עמה? בניתוח שבדיעבד אני חושבת‬

‫כלקוחות פוטנציאליים הן הפכו להיות מחוזרות על ידי‬
‫מפיקים שונים‪ ,‬והפיקו מופע מכובד מאוד בכל קנה מידה‪ .‬גם‬
‫אני חוויתי יציאה מהמרחב האישי‪ ,‬הפרטי‪ ,‬של עשייה "בתוך‬
‫החדר"‪ ,‬למרחב ציבורי שכלל משא ומתן עם גורמים עירוניים‬
‫וגורמים עסקיים ואחריות על המופע כולו‪ .‬אני מציעה לבחון‬
‫ולהבין את ההארות שבהמשך על רקע דברים אלה‪.‬‬
‫‪ .1‬גביית כספים ו"התעסקות" עם כסף באופן כללי‪ .‬זהו נושא‬
‫המוכר כ"עקב אכילס" של נשים‪ .‬אנו נוטות להשאיר את‬
‫ההתעסקות עם כסף וחשבונות לגברים (‪.)Motherwell 2002‬‬
‫הפרויקט הזה מערב הרבה "הנהלת חשבונות" והרבה מאוד‬
‫אחריות על כספי ציבור‪ .‬האם מתפקידי לרכז את הגבייה‬
‫או שעליי להשאירה בידי צוות הפעילות? יש כאן הזדמנות‬
‫להעצמה גם בהקשר הזה‪ ,‬כשמנגד שקולות האחריות‬
‫והמחויבות שלי כעובדת עירייה לרישום מדויק וקפדני של‬
‫כל הכרוך בהוצאות ובהכנסות‪.‬‬
‫‪ .2‬כאמור‪" ,‬נשים וכסף" הינה סוגיה בפני עצמה‪ .‬הקושי‬
‫בהתעסקות עם כסף אינו תלוי מעמד מקצועי או השכלה‪,‬‬
‫ולכן קיים גם אצלנו ‪ -‬כנשים שהן עובדות סוציאליות‪,‬‬
‫ובמיוחד בעבודה הקהילתית‪ ,‬המערבת עיסוק בגיוס‬
‫ובאיגום של משאבים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬חשוב להערכתי להפנות‬
‫תשומת לב ולהעצים גם אותנו‪ ,‬כעובדות מקצועיות שעיסוקן‬
‫מחייב מגע עם התחומים הללו‪ .‬זהו אינטרס מובהק של‬
‫הממונים המקצועיים‪ ,‬שהעבודה תיעשה באופן מקצועי‬
‫ונקי‪ ,‬ולא מתוך תפיסות ועכבות שיש לנו בחיינו האישיים‪.‬‬
‫‪ . 3‬מה המקום שלי כעובדת הקהילתית? עד כמה לאפשר לנשים‬
‫לפעול בעצמן ואיפה "מקומי"? בעידוד? בפילוס הדרך? ברתימת‬
‫המחלקה והיחידה לעבודה קהילתית לטובת העניין?‬
‫‪ .4‬עד כמה לערב את העובדות הסוציאליות הפרטניות בתהליך‬
‫שאותו חוות הלקוחות שלהן? שהרי כאן באים לביטוי‬
‫החלקים החזקים והכוחות של אותן נשים‪ ,‬שבפגישות‬
‫האישיות שוטחות בפני העובדת הסוציאלית את הקשיים‬
‫ואת החלקים הלא פתורים שאתם הן מתמודדות‪.‬‬
‫‪ .5‬אני ציפיתי ודרשתי מהנשים המובילות להיות פעילות לטובת‬
‫קידום רעיונות שהן הציעו‪ .‬סירבתי לשתף פעולה עם "שיח של‬
‫השלמה עם מציאות המכתיבה את חייהן" (פאסטה‪-‬שוברט‬
‫‪ )2000‬ועם תפיסות המבטאות גישה פסיבית וקרבנית‪ .‬זאת‬
‫לעומת הקורה בחלק מהמפגשים בטיפול הפרטני‪ ,‬שבהם‬
‫החלק ה"סביל" מקבל יותר מקום ואמפתיה‪ .‬האם אינני‬
‫מבלבלת אותן בתפיסות השונות‪ ,‬שכולן פרי אותה מחלקה?‬
‫הרי מדובר בחלקים שונים באישיות של אותה אישה‪/‬‬
‫לקוחה‪ ,‬כמו גם בחלקים שונים שבתוכי‪.‬‬
‫‪ .6‬שאלה מהותית‪ ,‬ביקורתית ופוליטית היא האם הברית‬
‫שמתהווה בין הנשים והעירייה אינה מטרפדת את יכולתן‬
‫לפעול בכלים פוליטיים כדי לצאת מעמדת דיכוי ומעמדה של‬
‫נחיתות‪ .‬האם שיתוף הפעולה האינטנסיבי שלהן עם הממסד‬
‫אשנב‬
‫של התעלות‪ ,‬הצלחה ורצון "לתפוס את הרגע"; להישאר בתוך‬
‫החוויה יוצאת הדופן וגם ליהנות מהפרגון של הקהל‪ ,‬שבא‬
‫להשתתף באירוע ולא היה מעורב בתהליכים המקדימים‪.‬‬
‫סיכום‪ ,‬התלבטויות‪ ,‬לקחים והמלצות לעתיד‬
‫בפרויקט זה זכיתי להיות עדה לפריצת דרך משמעותית‪,‬‬
‫הכרוכה ביציאה מהחדר האישי והמצומצם למרחב ציבורי;‬
‫מרחב היוצא מגבולות הפעילות השכונתית לקראת פעילות‬
‫ברמה כלל עירונית‪ .‬עבודה מול גורמי סמכות עירוניים ורתי–‬
‫מתם לתהליך‪ ,‬לקיחת אחריות ועמידה מול הנשים במועדונים‬
‫‪ -‬אשר סומכות עליהן ומצפות כי חברותיהן הפעילות תצלחנה‬
‫להביא את המופע הכי טוב‪ ,‬באולם הולם ובעלויות סבירות‪.‬‬
‫בל נשכח גם את הציפיות שלי‪ ,‬כעובדת קהילתית המצויה בתווך‬
‫‪ -‬מחד בקשר צמוד עם הנשים ומאידך מחויבת ליחידה לעבודה‬
‫קהילתית‪ ,‬למחלקה לשירותים חברתיים ולרשות העירונית ‪-‬‬
‫לעבודה מקצועית‪ ,‬כמו גם לאולם מלא ולאירוע מכובד‪.‬‬
‫התהליך אשר אני‪ ,‬כעובדת קהילתית‪ ,‬נרתמתי אליו‪ ,‬הוא‬
‫חלק ממכלול עבודה סוציאלית עם נשים במחלקה לשירותים‬
‫חברתיים וחלק מתפיסת עולם כוללת של העצמת נשים‪ ,‬גיבוש‬
‫ועיבוי הרשת החברתית שלהן (פרידמן‪ )1996 ,‬וחיזוק מעמדן‬
‫של הנשים בהרצליה‪ .‬אין ספק כי הצלחת פרויקט בסדר גודל‬
‫כזה מחייבת את ההקשרים הללו ואינה יכולה להיות מנותקת‬
‫מפעילויות בעבר ובעתיד‪ .‬אציין כי פרויקטים דומים‪ ,‬הכורכים‬
‫יציאה והתמודדות במרחב הציבורי‪ ,‬תוכננו והתקיימו‬
‫בעבר על ידי פורום המנהיגות‪ ,‬בהנחייתי‪ .‬כהמשך‪ ,‬התקיימו‬
‫במועדוני הנשים סדנאות הדנות בנושאים שעלו במופע עצמו‪,‬‬
‫בהם "חברות בין נשים" ‪ -‬על מאפייניה השונים‪ ,‬שורשיה‬
‫והמשמעויות של חברות עבור כל אחת מהמשתתפות‪.‬‬
‫ישנם כמה וכמה "צמתים" הראויים לדיון ולהעמקה נוספים‬
‫בהקשר למעורבות שלי בפרויקט‪ .‬עמדת המוצא שלי מבוטאת‬
‫היטב במאמרם של סדן וחאג' יחיא (‪" :)2007‬חשוב שאלה‬
‫המתערבים בחיי אחרים יהיו ביקורתיים כלפי הפרקטיקה‬
‫שלהם ומודעים למגבלותיהם המקצועיות‪ .‬הסיכוי שאנשי‬
‫מקצוע יעזרו ללקוחותיהם ללמוד לשלוט בעולמם במקום‬
‫'לתקן' או 'להציל' אותם‪ ,‬תלוי בפרקטיקה הביקורתית הזו‪".‬‬
‫ההקשר האישי ‪ -‬הנשי והפוליטי‬
‫נקודת מבט משמעותית שיש להתייחס אליה היא היותי אשת‬
‫מקצוע‪ :‬אישה‪ ,‬השייכת למיעוט‪/‬המגדר המוחלש ועובדת עם‬
‫נשים‪ .‬על רקע זה‪ ,‬אני מוצאת דמיון‪ ,‬קירבה ויכולת להבין אותן‪.‬‬
‫יש כאן ביטוי לחיבור שבין האישי‪ ,‬הנשי והפוליטי‪ .‬הנשים חוות‬
‫הדרה ממרכז העניינים‪ ,‬ובפרויקט זה ניסיתי להחזירן למרכז‪,‬‬
‫ללב העשייה הציבורית ברמה העירונית וברמה הארצית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫ברמה העירונית וברמה הציבורית‪,‬‬ ‫אינו מקהה את יכולתן להיות‬
‫הם רווח נוסף של קבוצה זו‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫"נשים וכסף" הינה סוגיה בפני‬ ‫פעילות פוליטיות אופוזיציוניות‬
‫שלא כמו בעבר‪ ,‬כל פנייה שלהן‬ ‫עצמה‪ .‬הקושי בהתעסקות עם כסף‬ ‫לעירייה? האם אין כאן "אליה‬
‫לגורמים עירוניים זוכה להתייחסות‬ ‫אינו תלוי מעמד מקצועי או השכלה‪,‬‬ ‫וקוץ בה" כשאני בפעילותי‪,‬‬
‫רצינית והן זוכות למענה מקצועי‬ ‫באוריינטציה ברורה של העצמת‬
‫ולכן קיים גם אצלנו ‪ -‬כנשים שהן‬
‫ויסודי‪ .‬ההיכרות האישית שלהן עם‬ ‫נשים‪ ,‬שמה מכשול בפניהן ומונעת‬
‫בעלי התפקידים השונים עומדת‬ ‫בעבודה‬ ‫ובמיוחד‬ ‫סוציאליות‪,‬‬ ‫עובדות‬ ‫בעצם מעשיי את אותו התהליך?‬
‫לצדן כאשר הן‪ ,‬או חברותיהן‬ ‫הקהילתית‪ ,‬המערבת עיסוק בגיוס‬ ‫‪ .7‬הנשים הפעילות הובילו תהליך‬
‫במועדון ובשכונה‪ ,‬נזקקות לסיוע‬ ‫ובאיגום של משאבים‬ ‫שהיה משמעותי ביותר עבורן‪,‬‬
‫כלשהו‪.‬‬ ‫עבור קבוצה רחבה מאוד של‬
‫בנוסף‪ ,‬ומעבר להצלחת הפרויקט‬ ‫נשים נוספות בקהילה ועבור‬
‫הספציפי‪ ,‬יש חשיבות רבה לעובדה כי המהלך לא נעשה לבד‪,‬‬ ‫קבוצה משמעותית נוספת‪ ,‬שהיא דור ההמשך ‪ -‬הבנות‬
‫כיוזמה פרטית של קבוצת נשים ושלי כעובדת קהילתית‪ ,‬אלא‬ ‫והבנים שלהן‪ .‬כאשר נתבונן בפרויקט ממבט כזה‪ ,‬ובפעילות‬
‫קיבל גיבוי פעיל של שותפים נוספים‪ :‬יועצת ראש העיר למעמד‬ ‫פורום המנהיגות לאורך השנים‪ ,‬נוכל לזהות בקלות רבה‬
‫האישה‪ ,‬מינהל הנשים העירוני ודרכן גם לראש העירייה‪.‬‬ ‫את התועלת המניעתית בהקשר של סוציאליזאציה לדורות‬
‫החשיבות היא ברתימתן לאידיאולוגיה של העצמה‪ ,‬תוך שימת‬ ‫הבאים (שלו‪ )2003 ,‬ובהקשר לפיתוח מנהיגות בכלל‪ .‬זהו‬
‫דגש על אוכלוסיות מוחלשות‪ .‬ככל שמעגל השותפויות רחב‬ ‫רווח גדול של הפרויקט ושל העבודה עם נשים בכלל‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬כך משתנות העמדות של בעלי התפקידים השותפים כלפי‬ ‫שאלות והתלבטויות אלו מלוות הרבה מהפעולות שלי‬
‫היכולות והאיכויות של הנשים ‪ -‬תושבות הרצליה מאוכלוסיות‬ ‫כעובדת קהילתית‪ ,‬וברור שהתשובות עשויות להיות שונות‬
‫מוחלשות‪ ,‬והם עשויים לראות בהן נשים‪ ,‬אזרחיות ותושבות‬ ‫בכל תכנית שאני שותפה לה‪ .‬החשיבות שאני רואה היא בעצם‬
‫פעילות‪ ,‬חיוביות ותורמות‪.‬‬ ‫העלאתן ובעצם הדיון בהן בפורומים מקצועיים ‪ -‬לטובת‬
‫ככל שתפיסה זו תחלחל ותהיה נחלתם של יותר בעלי תפקידים‬ ‫קידום אישי שלנו כעובדים מקצועיים ולטובת קידום העבודה‬
‫ברמות שונות‪ ,‬ברשות העירונית בכלל ובמחלקה לשירותים‬ ‫הקהילתית בכלל והטמעתה בקרב עובדים המחזיקים בגישות‬
‫חברתיים בפרט‪ ,‬כך תשתנה האווירה‪ ,‬והנשים תיתפסנה‬ ‫אחרות‪ .‬לעתים קשה לעקוב אחר מטרותינו‪ ,‬ולא תמיד מבינים‬
‫כבעלות משמעות שיש להתחשב בהן בתהליכי קבלת החלטות‪.‬‬ ‫את אופני העבודה שלנו‪ .‬דיון בשאלות הנ"ל‪ ,‬בשיתוף עובדים‬
‫כך נמצא עצמנו בתוך מעגל של העצמה‪ ,‬והרי זו הסיבה שבגינה‬ ‫סוציאליים ובעלי תפקידים אחרים בעלי גישות שונות‪ ,‬עשוי‬
‫נכנסתי ‪ -‬כעובדת קהילתית ‪ -‬לפרויקט‪ ,‬וזהו שכרי‪.‬‬ ‫לסייע בהעברת המסר של מהות עבודתנו והטכניקות שבהם‬
‫אנו משתמשים‪ ,‬למצוא וליצור את "שביל הזהב" המיוחל‪,‬‬
‫ספרות‬ ‫לטובת פיתוח תכניות מיטביות ללקוחותינו‪.‬‬
‫הצמרי‪-‬שביט‪ ,‬ע‪ .)2004( .‬העצמת נשים חד הוריות באמצעות יזמות‬
‫עסקית ופעילות קהילתית‪ .‬בתוך‪ :‬ע‪ .‬הראל (מרכזת) "לתת להם חכות"‪:‬‬ ‫אפילוג‬
‫מאמרים שנכתבו ע"י בוגרות קורס מרכזי נושא‪/‬מדריכים בעבודה‬
‫סוציאלית קהילתית (עמ' ‪ .)55-48‬משרד הרווחה‪ ,‬האגף למחקר תכנון‬
‫והכשרה‪ ,‬ביה"ס המרכזי לעובדים בשירותים החברתיים ‪ -‬סניף ת"א‪,‬‬ ‫המהלך כולו היה במידה מסוימת סוג של הימור‪ .‬כישלון היה‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‪ ,‬השירות לעבודה קהילתית‪.‬‬ ‫עלול להיות צורב ולדכא המשך של יוזמות ופעילות מסוג זה‪.‬‬
‫חאג' יחיא‪ ,‬מ‪ ,.‬סדן‪ ,‬א‪ )2007( .‬נשים מוכות בחברות קולקטיביסטיות‪ :‬סוגיות‬ ‫ההצלחה מקבלת‪ ,‬אם כן‪ ,‬נופך נוסף!‬
‫בהתערבות ובהעצמה‪ .‬חברה ורווחה ‪ ,3‬עמ' ‪.451-423‬‬
‫פרויקט "חתיכת חיים" מתאר את תהליך ההעצמה של‬
‫סדן‪ ,‬א‪ .)1997( .‬העצמה ותכנון קהילתי‪ ,‬תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות‬
‫חברתיים אנושיים‪ .‬ירושלים‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫קבוצת פורום המנהיגות‪ .‬להבנתי‪ ,‬הבסיס להצלחת הפרויקט‬
‫פרידמן‪ ,‬א‪ .)1996( .‬באה מאהבה‪ ,‬אינטימיות וכוח בזהות הנשית‪.‬‬ ‫הוא בתפיסה ההוליסטית שהוא מבטא‪ ,‬לצד גישה תהליכית‬
‫פאסטה‪-‬שוברט‪ ,‬ע‪ .)2000( .‬נשים עובדות‪ ,‬נשים לומדות‪ :‬ההבחנה בין‬ ‫ומדודה‪ .‬התייחסות לפרויקט באופן נקודתי תפספס את‬
‫הספירה הפרטית לספירה הציבורית בראי הספרות המחקרית ‪ -‬סקירה‬ ‫המשמעות האמיתית שלו‪ ,‬שהיא תהליך ההעצמה‪.‬‬
‫ביקורתית‪ .‬מעוף ומעשה‪ ,‬מכללת אחווה‪ .6 ,‬עמ' ‪.72-45‬‬ ‫לקבוצת נשים זו יש היסטוריה משותפת של הפעלת מועדוני‬
‫שלו ש‪ .)2003( .‬השיח האלטרואיסטי‪ :‬מוסר‪/‬נשים‪/‬פוליטיקה‪ .‬פרדס‬ ‫נשים ותרומה לקהילה לצד פעילות ציבורית שכונתית‪ ,‬כמו גם‬
‫הוצאה לאור‪.‬‬
‫עתיד משותף ‪ -‬הקשור לפעילותן בפורום המנהיגות‪ .‬עתיד זה‬
‫‪Motherwell, L. (2002). Women, money, and psychodynamic‬‬
‫‪group psychotherapy. International Journal of Group‬‬ ‫הוא פועל יוצא של תהליכי הרישות החברתי הנלווים לפעילות‬
‫‪Psychotherapy, vol 52 (1), pp: 40-66.‬‬ ‫עצמה‪ .‬הרישות והקשר הבלתי אמצעי לבעלי תפקידי מפתח‪,‬‬

‫‪21‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫אשנב‬
‫כתוצאה מאלה נשקפת סכנה רצינית וחמורה לגופם ולנפשם‬ ‫ריקי ג'יברי‪-‬הירשהורן‬
‫של קטינים‪ ,‬כמו גם חשש מהפיכתם ליצורים‬
‫א–סוציאליים‪ ,‬מסכנים ואף מסוכנים לחברה‪.‬‬ ‫פרולוג‬
‫כדי לאפשר למשות קטינים אלה ממי המצולה‬
‫העכורה נזעק המחוקק הישראלי וחקק‬ ‫"שבוע העבודה נגמר‪ ,‬והיו לי המון‬
‫בשנת ‪ 1960‬את חוק הנוער ‪ -‬טיפול והשגחה‪,‬‬ ‫תכניות לאותו בוקר יום שישי‪ ,‬אשר‬
‫והפקיד את גורלם בידי בתי המשפט לנוער‬ ‫בדומה לכל אישה עובדת מוקדש לסק"ס‬
‫ופקידי הסעד המופיעים בפניהם (הקדמתו של אהרון‬ ‫(ספונג'ה‪ ,‬קניות‪ ,‬סידורים)‪ ,‬אך באשמורת ה–‪19‬‬
‫מלמד לספרו "קטינים בסיכון" של אלי שרון‪.)1993 ,‬‬ ‫לחודש אוקטובר שנת ‪ 2001‬העיר אותי‬
‫צלצולו המקפיא של הביפר‪.‬‬
‫הרציונל לפעולתו של פק"ס לחוק נוער‬ ‫הגם שאוזני רגילה לצלצולו‪ ,‬הרי שאני‬
‫כנראה לא ממש‪".‬‬
‫כניסתי לחייה של משפחה מתרחשת פעמים רבות‬
‫בפתאומיות ובאופן אינטנסיבי כל כך‪ ,‬כאשר‬ ‫מבוא‬
‫נדרשות מיומנות רבה ורגישות אין קץ כדי שלא‬
‫להיות "פיל בחנות חרסינה"‪.‬‬ ‫כפקידת סעד לחוק הנוער אני‬
‫לא רבות הן ההזדמנויות שבהן אני יכולה‬ ‫מוצאת את עצמי מתחבטת בשאלה‬
‫לבחור לעצמי משפחה לטיפול‪ ,‬וכפי שכבר נרמז‬ ‫האם עבודתי הינה טיפולית‪ .‬שכן לרוב‪ ,‬בשל‬
‫‪ -‬ההתקשרות‪ ,‬בוודאי זו הראשונית‪ ,‬היא לרוב חד צדדית‬ ‫אילוצים כמו עומס יתר‪ ,‬אני נדרשת "לכבות שריפות"‪ ,‬ולעתים‬
‫ואפילו בכפייה‪ ,‬בשל דיווח זה או אחר או בשל משבר או‬ ‫‪ -‬כל כמה שהדבר יישמע מזעזע ‪ -‬ליצור סדרי עדיפויות‪.‬‬
‫אירוע קיצוני‪ .‬כך קורה שבדרך כלל משפחה מתוודעת לקשר‬ ‫מי יקבל התייחסות קודם‪ :‬האם ילד בן ‪ 11‬שחבריו לכיתה‬
‫עם פקידת סעד לחוק הנוער כאשר תפקודה ירוד באופן כזה‪,‬‬ ‫דחפו עיפרון לאיבר מינו? האם נערה בת ‪ 14‬שנמצאה אחרי‬
‫שגורמים כמו גן‪ ,‬בית ספר‪ ,‬טיפת חלב או בית חולים מדווחים‬ ‫חיפושים משטרתיים קדחתניים במזרח ירושלים כשהיא‬
‫לנו אודות הזנחה ו‪/‬או פגיעה של ממש‪ .‬בעטיין של אלה אנו‬ ‫מקיימת יחסי מין עם בני מיעוטים מבוגרים ממנה? או נערה‬
‫נכנסים לתמונה‪ ,‬כשהמטרה הינה הגנה על חסרי ישע‪ .‬זאת על‬ ‫בת ‪ 17‬וחצי הזקוקה לאשפוז פסיכיאטרי בשל הפרעות אכילה‬
‫פי חוק הנוער טיפול והשגחה תש"ח ‪ ,1960‬אשר מטרתו להגן‬ ‫קשות המסכנות את חייה?‬
‫על קטינים ולשמור שגדילתם תהיה נורמטיבית‪ ,‬תוך הקניית‬ ‫בעבר נהגו לכנות את הטיפול שלנו ללא התערבות‪/‬חסות בית‬
‫סמכויות בלעדיות ודרמטיות לעו"סים העושים את המלאכה‬ ‫המשפט "טיפול בצל החוק"‪ .‬כלומר‪ ,‬עצם כניסתנו הסמכותית‬
‫מטעם המדינה‪.‬‬ ‫להתערבות במשפחה היוותה מנוף לשינוי מבלי להשתמש‬
‫זו אינה התקשרות מרצון‪ .‬אני מבקשת להציל משפחה שלא‬ ‫בארסנל כבד יותר‪.‬‬
‫בחרה להסתייע בשירותיה של פקידת סעד‪.‬‬ ‫בחלוף השנים‪ ,‬הקונוטציה של המילה צל הפריעה במידה זו‬
‫סוגיה זו הינה משמעותית משום שההתערבות הטיפולית אינה‬ ‫או אחרת‪ ,‬ושינו את המושג ל"טיפול לאור החוק" (אור נתפס‬
‫דומה בשלביה לטיפול "קונבנציונלי"‪ ,‬שבו מטופל פוטנציאלי‬ ‫כחיובי יותר מצל)‪.‬‬
‫פונה או מופנה מרצון לגורם הנחשב בעיניו בעל ידע ומומחיות‬ ‫האם מדובר בהתעסקות קטנונית בטרמינולוגיה או שמא‬
‫בתחום שבו דרושה לו העזרה‪.‬‬ ‫בהבדל מהותי? העשייה בפועל הרי לא השתנתה‪ ,‬אלא רק אופן‬
‫כך אני מוצאת עצמי חלק בלתי נפרד ממשפחה שכלל אינה‬ ‫הסוציאליזציה שלנו לתפקיד‪" .‬דינוזאורים" שכמותי בתחום‬
‫מוכרת לי‪ ,‬וברבים מהמקרים אין לי אודותיה כל מידע‪ .‬עובדה‬ ‫אומרים ‪" -‬טיפול בצל לאור החוק"‪...‬‬
‫המבדילה מעיקרו טיפול זה מכל טיפול אחר‪ ,‬בשל אלמנט‬ ‫המקרים שבהם מטפל פק"ס לחוק הנוער הינם הקשים ביותר‪,‬‬
‫הבחירה‪.‬‬ ‫בהם מקרים מזעזעים של משפחות הרוסות; הורים מזניחים‪,‬‬
‫יש שבסיטואציה טיפולית זו אנשים עשויים להרגיש משוחררים‬ ‫נוטשים ומתעללים; מציאות של עוני‪ ,‬מחלות ומשברים קשים‪.‬‬
‫יותר מבדרך כלל לחשוף את סודותיהם‪ ,‬מצוקותיהם ומר גורלם‪,‬‬
‫‪----------‬‬
‫דווקא כי זה בפני מישהו זר‪ ,‬מרוחק‪ ,‬כזה שאנו לא "מחשבנים"‬
‫ריקי ג'יברי‪-‬הירשהורן ‪ -‬עו"ס ופקידת סעד לחוק הנוער‬
‫לו (בדומה להתקשרויות במהלך טיסה ארוכה‪ ,‬או באופן אקראי‬ ‫בלשכת הרווחה של עיריית חולון‪.‬‬
‫אחר ‪ -‬כמו בתור במרפאה וכדומה)‪ .‬יש כאלה הנסגרים כבתוך‬
‫המאמר נכתב במסגרת הקורס "חכמת המעשה"‪ ,‬בביה"ס המרכזי לעובדים‬
‫קונכייה‪ .‬אצלם היכולת לשתף‪ ,‬לגעת בכאב‪ ,‬להתמסר רגשית‪,‬‬ ‫בשירותי הרווחה‬

‫‪22‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫כך יש לכל אחד מאתנו מנגנונים אשר פעלו במצבי דחק כאלה‬
‫ואחרים בעבר‪ .‬זה מצטרף לגורמים כמו מבנה אישיות‪ ,‬משאבי‬
‫אגו‪ ,‬ניסיון חיים ופרה–דיספוזיציות‪ ,‬שיחד יוצרים את תמהיל‬
‫האופן שבו נפעל‪.‬‬
‫דיסוציאציה (ניתוק) הינה מנגנון הגנה בשירות האגו‪ ,‬בדומה‬
‫למנגנונים נפשיים אחרים ונוספים שמטרתם הפחתת חרדה‪,‬‬
‫ומשום כך נקראים מנגנוני הגנה (טובי פלד‪ .)2005 ,‬במינונים‬
‫המתאימים תאפשר הדיסוציאציה תפקוד אפקטיבי‪ .‬יש וקורה‬
‫שבמצבים שבהם המינון הוא יותר‪/‬פחות מדי‪ ,‬ייפגמו האיזון‬
‫וגם התפקוד השגרתי‪.‬‬
‫כך מצאתי עצמי מתקלחת "מטכל"י"‪ ,‬לובשת בגדים נוחים‬
‫(כמו לקראת שהות במקלט בזמן מלחמה או בדומה לטיסה‬
‫ארוכה במיוחד) ותולה בריסטול גדול על דלת השירותים שבו‬
‫נכתב בלורד אדום‪:‬‬
‫"בוקר טוב בנות‪ ,‬אמא בעבודה‪ ,‬יום טוב!"‬
‫עוד דקה חולפת ואני באוטו ובאמתחתי טופס של צו חירום‬
‫ועט כותב (כשם שלוחם לא ייצא לשדה הקרב בלי נשקו)‪.‬‬
‫אשמורת הבוקר היא זמן מיוחד‪ :‬החושך‪ ,‬השקט‪ ,‬האוויר‪,‬‬
‫מריאן פיית'פול ברדיו והכביש ריק‪ .‬אני שטה עליו ותוך ‪12‬‬
‫דקות אני בכתובת‪...‬‬
‫מה אני עושה כאן? הרי רק ‪ 5‬חודשים חלפו מאז הייתי אני‬
‫בסכנת חיים ממשית על רקע בריאותי ועדיין תחושת ההי–‬
‫טלטלות בין החיים של העולם הזה לבין אלה של העולם הבא‬
‫חריפה באפי‪ .‬פול סיימון שר ‪,...You can be my body guard‬‬
‫ואני תוהה האם אני??‬
‫ברחוב היו פזורות ניידות מד"א‪ ,‬משטרה‪ ,‬מז"פ‪ .‬האשה‬
‫הועברה במצב קשה לביה"ח וולפסון‪.‬‬
‫טיפסתי במדרגות הבניין (שלמרבית הפלא לא היה לי מוכר‬
‫מפונים אחרים) שתיים‪-‬שתיים ונכנסתי מבעד לדלת הפתוחה‬
‫לרווחה אל דירת המשפחה‪.‬‬
‫הדירה נראתה כשדה קרב‪ ,‬וכתמי הדם המושפרצים בכל‬
‫מקום היו העדות האילמת למרחץ הדמים שהתרחש שם זמן‬
‫מה קודם לכן‪ ,‬בשעה שבדרך כלל אנשים בחצי הגלובוס הזה‬
‫פשוט ישנים‪....‬‬
‫גברים בעלי תפקיד התרוצצו אנה ואנה‪ ,‬מדדו‪ ,‬דיברו בקשר‪,‬‬
‫ובפינה‪ ,‬בגובה מטר‪ ,‬זוג עיניים גדולות‪ ,‬שואלות‪...‬‬
‫אספתי את נתנאל (שם בדוי) לחיקי‪ ,‬במאמץ רב יש לומר‪.‬‬
‫הוא הביט בי ואמר‪" :‬תיזהרי שלא תידבקי בדם‪ ...‬אבא לא‬
‫הפסיק לתת לה על הראש עם הפטיש‪ ...‬בום‪ ...‬בום והפטיש‬
‫נשבר‪"...‬‬
‫בירור קצר הבהיר שהמצב סבוך עוד יותר‪ ,‬שכן לא ברור‬
‫להיכן ברח האב‪ ,‬ומדאיג אף יותר ‪ -‬איפה נמצאים שני אחים‬
‫נוספים‪ ,‬גדולים יותר‪ ,‬בן ובת‪.‬‬
‫בשעה ‪ 05:45‬לפנות בוקר‪ ,‬בהיותי רוחצת את נתנאל במקלט‬
‫חירום לילדים "מקום בלב"‪ ,‬צלצל הנייד שלי‪ .‬איך לומר‪ ,‬אני‬
‫‪23‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫היא תוצאה של היכרות קודמת אשר מהווה עוגן וקשר הנסמך‬
‫על אמון (אלי גיא‪ .)2007 ,‬תהליך זה מוכר לי ולכל מטפל מקשת‬
‫מגוונת של מטופלים‪ ,‬השונים זה מזה בהתנהלותם‪.‬‬
‫עקרונות העבודה‬
‫של פקידת סעד לחוק נוער‬
‫לצד מדיניות העל‪ ,‬הנקבעת על ידי משרד הרווחה‪ ,‬קיימים‬
‫נהלים לוקליים‪ .‬כך גם במנהל הרווחה של עיריית חולון‪ ,‬אשר‬
‫בו קיימת כוננות של פק"סים ‪ 365‬ימים בשנה‪ .‬כך אין מצב שבו‬
‫מתרחש אירוע חירום מעבר לשעות עבודת המשרד אשר אינו‬
‫מקבל מענה מיידי בהתאם לחומרתו‪.‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬כל פקידת סעד מבין עשר העובדות בצוות‬
‫בחולון מקבלת ביפר למשך שבוע ימים‪ .‬במסגרת הכוננות‬
‫עליה לתת מענה מיידי לכל קריאה‪ ,‬על פי חומרתה והצורך‬
‫בהתערבות‪ ,‬החל משעת סגירת המשרדים ב–‪ 15:30‬ועד למחרת‬
‫בבוקר‪ ,‬עם פתיחתם ב–‪.7:30‬‬
‫יש שהקריאות לכונן הינן קריאות סרק‪ ,‬או של כאלה‬
‫המודעים לאופציה וכבר מוכרים למערכת ‪ -‬ומשתמשים בה‬
‫שלא לצורך‪.‬‬
‫לעתים הקריאות להתערבות מיידית באות מצד משפחות‬
‫מטופלות שאירע בהן אירוע חריג במיוחד‪ ,‬ויש שמדובר‬
‫במשפחות שאינן מוכרות‪ .‬במקרים מעין אלה יש שההתערבות‬
‫המיידית מספיקה וחד פעמית‪ ,‬ויש סיטואציות שבהן זוהי‬
‫תחילתה של היכרות ממושכת‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬המשך הטיפול‬
‫מועבר לצוות האזור שאליו המשפחה משתייכת‪.‬‬
‫בכל אירוע שבו יש קטינים‪ ,‬כוחות ההצלה המעורבים נדרשים‬
‫לדווח ולערב פקידת סעד לחוק הנוער‪ ,‬שכן בידיה הסמכות‬
‫הבלעדית להוציא קטין מסיטואציה מסכנת ולהעבירו למקום‬
‫בטוח‪.‬‬
‫תהליך טיפולי "על חם"‬
‫היו כבר מאות צלצולים כאלה בשנים קודמות וגם באלו‬
‫שבאו אחרי אירוע זה‪ ,‬אבל להתרגל אי–אפשר‪.‬‬
‫ההודעה היתה לקונית‪ ,‬כדרכן של הודעות‪:‬‬
‫"‪...‬ניסיון רצח של אישה ע"י בעלה בנוכחות ילד קטן‪ ,‬אולי בן‬
‫‪ ,4‬תגיעי מהר ל‪"...‬‬
‫השעה הייתה סמוך ל–‪ 03:00‬לפנות בוקר‪ .‬עוד מעט יקומו‬
‫בנותיי‪ ,‬יתארגנו בעצמן‪ ,‬ילגמו שוקו חם ויצעדו לכיתה ד' ו–ב'‬
‫בבית–הספר‪.‬‬
‫נוהל חירום הוא כזה של טייס אוטומטי‪ .‬בדומה לטייס‬
‫קרב או לאיש צפרדע‪ ,‬שאומנו זמן רב לקראת ביצוע משימה‪.‬‬
‫ברגעים מעין אלה לא חושבים מה לעשות‪ ,‬אלא עושים‪ .‬לשם‬

‫הפגישות הטיפוליות היו קשות מנשוא למשפחה ולי‪ ,‬כמי‬
‫שמעורבת במה שקורה להם‪ ,‬ובהן למדנו צעד אחר צעד לחזור‬
‫לחיים שגרתיים ונורמטיביים (כל אחד על פי מיקומו במעגל‬
‫החיים)‪ .‬כל מסיח גורם לטלטלה קשה עד כדי חוסר יכולת‬
‫לתפקד‪ .‬הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬ניקיונות פסח ועוד‪ ,‬מעוררים‬
‫פלשבקים אצל האישה וילדיה‪ ,‬שהפכו לנשוא הסיוטים‬
‫העכשוויים‪ .‬אלה תורגמו להורות המושתתת על רצון לפצות‪,‬‬
‫שבמסגרתה תשומות רגשיות גדולות בהרבה ממה שנחוץ בדרך‬
‫כלל לילדים בגיל ילדיה של האישה‪.‬‬
‫הדריכות שבה הם מתנהלים קיצונית ומתישה‪ .‬האישה נבהלת‬
‫מסיטואציות שמי שלא היה בנעליה אינו מגיב להן כלל‪ .‬מינוני‬
‫החרדה הקיומית‪ ,‬אשר בדרך כלל מאפשרים תפקוד‪ ,‬אצל בני‬
‫המשפחה‪ ,‬בהיותם פוסט טראומטיים‪ ,‬מפריעים לתפקוד סביר‪.‬‬
‫נותנים לך לדעת אם יום או לילה ואיזו עונה משתוללת בחוץ‪...‬‬
‫הרהורים‬
‫כמו שעון מעורר שמצלצל בבוקר וקוטע את שגרת השינה שבה‬
‫היה האדם שרוי‪ ,‬ללא הודעה מוקדמת‪ ,‬כך תמיד תופס אותי‬
‫(וסבורתני שגם את פקידות הסעד באשר הן) צלצול הביפר לא‬
‫מוכנה‪ ,‬וקוטע בפתאומיות את שגרת יומי‪ .‬וכמו אותה התהפכות‬
‫במיטה ומשיכת השמיכה אל מעל הראש‪ ,‬גם אני מייחלת רק‬
‫לעוד חמש דקות של שקט‪ ,‬חמש דקות ללא הצורך להיסחף‬
‫לתוך המערבולת שמחכה לי הפעם‪ .‬לפעמים אני אף שוקלת‬
‫ברצינות לאמץ את שיטתה של אנדריאה‪ ,‬העיתונאית הצעירה‬
‫מ"השטן לובשת פראדה"‪ ,‬ולזרוק את הגוש המצלצל לתוך איזו‬
‫מזרקה מעוצבת‪ ,‬או לפחות לתוך האמבטיה‪.‬‬
‫למזלי‪ ,‬אותה מסגרת מסודרת שבה אני נמצאת‪ ,‬אותם חוקים‬
‫וכללים (שהוזכרו ב"עקרונות העבודה של פק"ס לחוק נוער")‬
‫שכבר מוגדרים לי כברירת המחדל בראש‪ ,‬אינם מאפשרים‬
‫לי לטבוע באותה מערבולת‪ .‬בזכותם אני מצליחה‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬להתגבר על הרהורי ההתחמקות שעוברים בראשי ולגשת‬
‫לעבודה‪ .‬העובדה שאני יודעת מה לעשות נוסכת בי ביטחון‪,‬‬
‫שאותו אוכל להעביר גם למטופליי לכשאפגוש אותם ב"לב ים"‪.‬‬
‫אילולא היה לי את אותו צוק איתן להיאחז בו‪ ,‬אותם כללים‬
‫המנחים אותי בעבודתי‪ ,‬ספק אם הייתי מצליחה לבצע את‬
‫עבודתי במלואה ובצורה הטובה ביותר‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬בלאגן‬
‫כבר יש בשפע ותפקידי הוא להכניס קצת סדר‪.‬‬
‫שלא בדומה לאותו שעון מעורר לא מתחשב‪ ,‬תחושת‬
‫הדריכות מתלווה לא רק לצלצולו של הביפר אלא לכל תקופת‬
‫הכוננות‪ ,‬כל יום‪ ,‬כל היום‪ .‬אפשר לומר ששגרת יומי נקטעת‬
‫עוד הרבה לפני הצלצול הראשון‪ ,‬ברגע שבו השקית הקטנה (זו‬
‫של תכשיטי מילר) עם הביפר עוברת לידיי‪ .‬כבר אז מחליפה‬
‫"שגרת ביפר" את שגרת היום‪ .‬ואם במטאפורות עסקינן‪ ,‬אז‬
‫כמו נערה צעירה שממתינה בכיליון עיניים ליד הטלפון לרגע‬
‫שבו חברה יצלצל‪ ,‬גם אני מוצאת את עצמי מחכה לצלצולו‬
‫אשנב‬
‫וגאדג'טים (חפיצים) לא מי יודע מה‪ ...‬אני ממהרת לענות‬
‫במבוכה‪ .‬מהעבר השני בתי הקטנה‪" :‬בוקר טוב‪ ,‬בוקר טוב‪,‬‬
‫גם לפיל וגם לדוב‪ ...‬כשתסיימי להציל ילד אחר תחזרי להיות‬
‫אמא שלי?"‬
‫ב–‪ 07:30‬הייתי עם מטאטא ביד בסלון ביתי‪ .‬במבזק החדשות‬
‫כבר דיווחו על המקרה‪ .‬רק כשישבנו לסעוד את ארוחת ליל‬
‫השבת קיבלתי הודעה מהמשטרה כי האב נעצר והילדים‬
‫מתארחים במקום בטוח‪.‬‬
‫ביום ראשון העברתי את הילדים הגדולים לאחיהם הקטן‬
‫במקלט‪ ,‬כדי שיהיו ביחד‪ .‬הגשתי כמקובל חומר בהמרצה‬
‫(הליך מזורז) לבימה"ש לנוער ונסעתי לבקר את האישה‪.‬‬
‫מסדרונות בית החולים הם מקום מוכר ומאוס עבורי‪ .‬הריח‬
‫החריף‪ ,‬הגניחות מכל צד‪ ,‬צפצופי המכשירים‪ ...‬הניאונים שלא‬
‫"את מי את מחפשת? "‬
‫"את משפחה?"‬
‫הפטירה לעברי אחות גדולת ממדים עם פנים מבינות‪.‬‬
‫"אני עו"ס‪ ",‬השבתי‪.‬‬
‫מהלך אירועים ומציאות חדשה‬
‫אמנם המקרה שייך לצוות האזור שלי‪ ,‬כך שהיה אך ברור‬
‫שימשיך להיות בטיפולי‪ ,‬אך בשלב זה לא ידעתי כיצד יתגלגלו‬
‫העניינים‪ .‬היכרותי עם המשפחה החלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בלילה שבו הגיע‬
‫הבעל מישיבת "אנשי מידות"‪ ,‬שבה שהה כחלופת מעצר בשל‬
‫אלימות כלפי אשתו‪ ,‬ובעוד ילדיו הגדולים שוהים בביקור אצלו‬
‫בישיבה (עובדה בה ירצה להשתמש כאליבי)‪ .‬באישון לילה תקף‬
‫בסכין‪ ,‬בפטיש ובנשיכות את אשתו לעיני בנם הקטן‪ ,‬שהיה אז‬
‫רק בן ‪ .3.5‬האישה איבדה את הכרתה והבעל נמלט במכונית‬
‫המשפחתית בחזרה לירושלים‪ ,‬לא לפני שנעל את הדלת מבחוץ‪.‬‬
‫משלא הצליחה המשטרה לאתר קרובי משפחה‪ ,‬נקראתי‬
‫במסגרת תפקידי כפקידת סעד לחוק הנוער כוננת‪.‬‬
‫האיש נשפט ונכלא‪ ,‬והאישה התאוששה באופן משביע רצון‪.‬‬
‫הילדים שהו תקופת מה במקלט כדי לאפשר לאם להחלים פיסית‬
‫ובמקביל ליצור אצל הילדים תחושת ביטחון‪ ,‬רכישת הרגלים‬
‫ושגרה בטוחה שהייתה נחוצה מאוד עבורם אך חסרה מאוד‬
‫בחייהם‪ .‬בחלוף כחצי שנה חזרו באופן הדרגתי לבית אימם‪.‬‬
‫מכאן ואילך ובמשך ארבע השנים הבאות המשפחה הייתה אצלי‬
‫בטיפול משפחתי ב–‪,)Post Trauma Stress Disorder( PTSD‬‬
‫בנוסף להדרכה הורית‪ .‬כדי להתגבר על טראומה עלינו ‪ -‬המטופל‬
‫והמטפל ‪ -‬ללמוד לנוע בשטף בין אינסטינקט‪ ,‬רגש ומחשבה‬
‫רציונלית‪ .‬כאשר שלושה מקורות אלה נמצאים בהרמוניה‪,‬‬
‫האורגניזם שלנו פועל כפי שתוכנן (פטר לוין‪ .)1997 ,‬התחזוקה‬
‫הטיפולית שנדרשה הייתה אינטנסיבית ביותר וכללה גם שיחות‬
‫טלפון בשבת ובחג‪ ,‬זמנים קשים במיוחד למשפחה במשבר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫החלמה‪ ,‬אם פירושה "היה כלא היה"‪ ,‬אינה אפשרית כלל‪.‬‬ ‫של הביפר ‪ -‬אמנם לא באותה התלהבות אך בהחלט באותה‬
‫כך‪ ,‬בתהליך איטי‪ ,‬למדנו‪ ,‬המשפחה בעזרתי‪ ,‬לחיות עם זה‪,‬‬ ‫דריכות‪ .‬אינני מרשה לעצמי להתרחק ממנו יותר מדי כי "אולי‬
‫להישיר מבט אל הצלקת ולהמשיך הלאה‪ .‬מניסיוני אני למדה‬ ‫אני לא שומעת?" ו"אולי הוא בכלל כבה או שהסוללה נחלשה‬
‫כי יש ערך מוסף‪ ,‬שעדיין איני יכולה להסבירו‪ ,‬לעובדה שהייתי‬ ‫ולכן הוא אינו מצלצל?"‪ .‬הביפר הופך להיות חברי הטוב ביותר‬
‫נוכחת הן בזירת האירוע והן כמטפלת המשפחתית לאחריו‪.‬‬ ‫ומלווה אותי למקומות שאפילו המלכה נכנסת אליהם לבדה‪.‬‬
‫אין זו הטרגדיה המשפחתית הראשונה שבה אני מעורבת‬ ‫אני זוכה לקבל את שגרת יומי בחזרה רק כאשר אני מעבירה‬
‫במסגרת חיי המקצועיים‪ ,‬ולדאבוני גם לא האחרונה‪.‬‬ ‫את השקית הקטנה עם הביפר כלאחר כבוד לכוננת הבאה‬
‫בתור‪ .‬על אף שהביפר שוקל כמו קופסת קוטג' אישית‪ ,‬ברגע‬
‫אפילוג‬ ‫שהוא אינו בידי אני מרגישה כאילו השילו מעלי לפחות שני‬
‫טון‪ ,‬וכל שנותר לי לעשות הוא להביט באותו זוג עיניים נואש‬
‫"הודעה בחדשות אודות אישה שנרצחה בידי בעלה ביום‬ ‫שתולה בי את מבטו ולאחל לו שבוע שקט‪.‬‬
‫שרבי‪ ,‬שמונה חודשים אחרי‪ ...‬וכמה רחובות דרומה משם‪ .‬שוב‬
‫נקראתי ‪ -‬בעודי חותמת על העברת בעלות לאחר שמכרתי את‬ ‫מסקנות‬
‫רכבי ‪ -‬ונדרשתי 'לפזר' ארבעה ילדים‪"...‬‬
‫הטראומה הנפשית היא אסונו של חסר האונים‪ .‬בזמן‬
‫מקורות‬
‫התרחשותה‪ ,‬הנפגע הוא חסר ישע לנוכח כוח חזק ממנו (ג'‪.‬ל‪.‬‬
‫גיא אלי‪ ,‬מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬מדריך‪-‬חניך‪ ,‬נפש‪-‬גוף‪ :‬תחומים וגבולות‪,‬‬
‫‪.articles.co.il, 2007‬‬ ‫הרמן‪ .)1997 ,‬בעת התערבות בזמן משבר יש צורך להעביר‬
‫הרמן ג'‪.‬ל‪ ,.‬טראומה והחלמה‪ ,‬עם עובד‪.1997 ,‬‬ ‫את המסר של "אני פה בשם התקווה"‪ ,‬שכן אז המשבר מקבל‬
‫לוין פטר‪ ,‬להעיר את הנמר ‪ -‬מרפאים את הטראומה‪ ,‬אסטרולוג הוצאה‬ ‫משמעות של הזדמנות לצמיחה‪.‬‬
‫לאור בע"מ‪.1997 ,‬‬ ‫הפצעים הנפשיים אינם חולפים‪ ,‬ובוודאי שלא בקצב שבו‬
‫פלד טובי‪ ,‬הכול חרדות‪ ,‬מודן‪.2005 ,‬‬ ‫הפצעים הפיסיים מחלימים‪ .‬האחזקה הטיפולית תפקידה‬
‫שרון אלי‪ ,‬קטינים בסיכון‪ ,‬הוצאת נבו‪.1993 ,‬‬ ‫למזער את הנזק ולאפשר לחיות ולתפקד לצד הפחד והכאב‪.‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È· ˙ȯ·Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È‡‰‬‬

‫·‪„χ¯· χ٠˘¢Ú ˙È˙¯·Á ‰Á¯Ϡ˙ÈχȈÂÒ ‰„·ÚÏ Ò¢‰È‬‬

‫‪∫„ÒÂÂÈ‰Ï Ï·Âȉ ˙˘ Ï‚¯Ï ÈÚ„Ó ÒÎÏ ÌÎ˙‡ ÔÈÓÊÓ‬‬

‫˙‪˙ÈχȈÂÒ ‰„·ڷ ˙ÂÈÈ„Ó·Â ‰˜È˘¯Ù· ¨¯˜ÁÓ· ¨ÍÂÈÁ· Ìȯ‚˙‡Â ˙¯ÂÓ‬‬
‫·‪∫Ìȇ·‰ ÌÈÓÂÁ˙· ˙Â„Â·Ú Â‚ˆÂÈ ÒΉ ˙¯‚ÒÓ‬‬ ‫‡˘¯ ‪ͯÚÈÈ‬‬
‫ ˙‪˙ÈχȈÂÒ ‰„·ÚÏ ÍÂÈÁ· Ìȯ‚˙‡Â ˙¯ÂÓ‬‬ ‫·‪®≤¥Ø∞µØ∞π© Ë¢Ò˘˙ ÔÂÂÈÒ ß‡ ¨Ô¢‡¯ ÌÂÈ‬‬
‫ ‪Ú„È ˙ÒÒÂ·Ó ˙ÈχȈÂÒ ‰„·Ú‬‬ ‫·‪±∏∫∞∞≠±¥∫≥∞ ˙ÂÚ˘‰ ÔÈ‬‬
‫ ‪®„ÂÚ ÌÈ˘È˘˜ ¨ÌÈ˘ ¨ÌÈ„ÏÈ ¯ÚÂ È·© ı¯‡· ˙ÂÈÒÂÏ· ÔÂÂ‚Ó ÏÚ ÌÈ·˘ÂÓ‬‬ ‫‪®≤µØ∞µØ∞π© Ë¢Ò˘˙ ÔÂÂÈÒ ß· ¨È˘ ÌÂÈ·Â‬‬
‫ ‪˙‡ȯ·Â ˙‡ȯ· ¨˙ÂÓÈχ© ˙ÈχȈÂÒ ‰„·ڷ ÌÈ¢ ÌÈÓÂÁ˙· ÌÈ·˘ÂÓ‬‬ ‫·‪±∑∫≥∞≠π∫∞∞ ˙ÂÚ˘‰ ÔÈ‬‬
‫‪®„ÂÚ ˙ÈχȈÂÒ ‰„·ڷ ˙È˙·¯˙ ÔÈ· ˙Â˘È‚¯ ¨˘Ù‰‬‬ ‫·‡‪¨ÌÈÏ˘Â¯È· ˙ȯ·Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È‡‰ ¨Ë‡Ò‰ ÌÏÂ‬‬
‫ ˘‪Ú„È ÁÂ˙ÈÙ· ÌÈÂÙ ÛÂ˙È‬‬ ‫‪ÈÏ˘Â¯È ¨ÌÈÙˆ‰ ¯‰‬‬

‫·‪ÒÈÙ ÆÓ ÛÏÂ¯‡ ¯¢„ Ï˘ ¯ÎÊÏ ˙È˙˘‰ ‰‡ˆ¯‰‰ Ô˙È˙ ÒΉ ˙¯‚ÒÓ‬‬

‫‪ponizovsky.yael@huji.mail.ac.il ȘҷÂÊÈÂÙ ÏÚÈ ß·‚ ∫Ï ˙ÂÙÏ ‡ ‰Óʉ ˙Ï·˜Ï‬‬

‫‪®‰Ú„‰ ¯È‡˘‰Ï Ô˙È© ∞≤≠µ∏∏≤≤±¥ ∫ÔÂÙÏË· ÌÈÙÒÂ Ìȯ¯ȷÏÂ‬‬

‫‪25‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫מן המדף‬
‫בגידה ‪ -‬מדריך הישרדות‬
‫סקרה‪ :‬אהובה אוברשטיין‬ ‫ספר חדש‬
‫מאת ד"ר דן‪-‬דוד‬
‫הספר "בגידה ‪ -‬מדריך הישרדות" (‪ )Infidelity - A Survival Guide‬נכתב על ידי הפסיכולוג‬
‫הקליני ד"ר דן‪-‬דוד לוסטרמן ויצא לאור בהוצאת "קו המשוה ‪ -‬גישור והדרכה" ‪ -‬מרכז‬
‫לוסטרמן‪ ,‬בתרגומו‬
‫העוסק בגישור‪ ,‬בעיקר בתחומי המשפחה‪ ,‬סביב נושאי הפרידה והגירושין‪.‬‬ ‫של משה ארלנדור‬
‫הספר עוסק בנושא הבגידה תוך ניתוח אנטומי של התופעה והשפעתה על בני הזוג‪ ,‬על‬ ‫אוקון‪ ,‬הוצאת קו‬
‫המשפחה‪ ,‬על הילדים ועל החברים‪ .‬אחד עשר פרקי הספר מלווים את הבגידה החל מגילויה‪,‬‬ ‫המשוה ‪ -‬גישור‬
‫דרך ניתוח הסיבות לה‪ ,‬אופני התגובות והתובנות ‪ -‬ועד בחירת הדרך לצאת מהמשבר‪ ,‬עם‬
‫והדרכה ‪2007‬‬
‫טיפול או בלעדיו (כולל התייחסות לבחירת המטפל המתאים)‪.‬‬
‫הנושא שבו הספר עוסק נמצא תדיר על סדר היום‪ .‬ההתייחסות לבגידה בין בני זוג עטופה‬
‫במיתוסים ובהילות של רומנטיקה ו‪/‬או טרגדיה‪ .‬ספרים‪ ,‬שירים‪ ,‬סרטים‪ ,‬אגדות ויצירות‬
‫מוסיקה ואמנות הוקדשו לו‪ .‬ספר זה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא תיאור מובנה ורציונלי של תהליכי‬
‫הבגידה‪ ,‬אשר שזור בדוגמאות לרוב תוך ניתוחן והצגת אלטרנטיבות התנהגותיות‪ .‬כל פרק‬
‫מסתיים במוסר השכל‪ .‬הבגידה נתפסת כהתרחשות בחיי הזוג שאפשר להתייחס אליה באופן‬
‫המאפשר לראות את התהליך‪ ,‬להבין אותו ולהוליך אותו לא רק לקראת גירושין אלא גם‬
‫כהזדמנות לשיפור היחסים והזוגיות‪.‬‬
‫קהל היעד של הספר‪ ,‬במוצהר‪ ,‬הוא בעיקר זוגות במשבר הבגידה‪ ,‬אבל גם אנשי מקצוע‬
‫יכולים להפיק ממנו מידע והארה‪ .‬הפרקים מסודרים תהליכית‪ ,‬אולם אפשר לעיין בפרק‬
‫שמעניין את הקורא ללא תלות בפרקים אחרים‪ .‬הדוגמאות הרבות מבהירות לא אחת את‬
‫מגוון המצבים והאלטרנטיבות‪.‬‬
‫ראוי לציון הוא הפרק המוקדש לילדים במשבר הבגידה‪ :‬סודות‪ ,‬נאמנויות‪ ,‬ביטחון‪ ,‬איך‬
‫ומתי לספר להם‪ ,‬כיצד להתאים זאת לגיל ולמצב‪ ,‬איך לשתף‪ .‬בין ההערות בסיום הפרק‪:‬‬
‫אמיתות מובנות שנעלמות בלהט היצרים‪.‬‬
‫מי שנושא הבגידה מעסיק אותו ‪ -‬מכל סיבה‪ ,‬אישית או מקצועית‪ ,‬ומחפש מידע מובנה‪,‬‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬מחובר למציאות ואף אופטימי ‪ -‬ימצא זאת בספר‪.‬‬

‫למעוניינים להרחיב בנושא ‪ -‬מצ"ב אתרים לעיון‪:‬‬

‫‪ .1‬מאמר ביקורת על הספר‪:‬‬

‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3515069,00.html#Scene_1‬‬
‫‪ .2‬אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה‪:‬‬
‫‪http://www.mishpaha.org.il/?CategoryID=191&ArticleID=264&Page=1‬‬
‫‪ .3‬הפרק הראשון של הספר באתר האגודה‪:‬‬
‫‪http://www.mishpaha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Begida.pdf‬‬
‫‪ .4‬על הספר באתר "סולחה" ‪ -‬פורטל הגישור הישראלי‪:‬‬
‫‪http://www.sulcha.co.il/content/ArticleMain.asp?maamar_id=271‬‬
‫‪ .5‬אתרו של המחבר‪:‬‬
‫‪http://www.drlusterman.com‬‬
‫‪---‬‬
‫אהובה אוברשטיין ‪ -‬עו"ס‬

‫‪26‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬

‫שימור הקהילה בעקבות העקירה‬
‫מגוש קטיף התרשמויות אישיות‬
‫תיאור הקהילה בחבל עזה‬
‫(גוש קטיף) לפני הגירוש‬
‫זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים (‪ )1967‬חודשה‬
‫ההתיישבות היהודית בחבל עזה על פי תכנית "חמש האצבעות"‬
‫שגיבשה ממשלת ישראל‪ .‬עד שנת ‪ 1992‬הוקמו ‪ 21‬יישובים‬
‫קהילתיים‪ .‬יישובי החבל היוו בית חם ל–‪ 8000‬תושבים‪ ,‬אשר‬
‫יצרו פסיפס צבעוני של קהילות במגוון סגנונות‪ :‬מושבי עובדים‬
‫ויישובים קהילתיים‪ ,‬כפר דייגים והתיישבות בודדים‪ ,‬כשכולם‬
‫מתקיימים בהרמוניה‪ .‬ההרכב האנושי של מתיישבי החבל‬
‫היה רחב מאוד וכלל צברים מכל העדות‪ ,‬ביניהם מפוני ימית‬
‫ובני עיירות הפיתוח‪ ,‬ולצדם עולים מחבר העמים‪ ,‬מאתיופיה‬
‫ומשבט בני המנשה‪ .‬רוב האנשים הגיעו לחבל כדי לשדרג את‬
‫חייהם‪ .‬רובם חיפשו קהילות דתיות‪ ,‬או קהילות איכותיות‪ ,‬או‬
‫נוף יפה ואפשרות לבית פרטי‪ .‬אחת המתיישבות‪ ,‬חגית‪ ,‬אמרה‬
‫לי בהקשר זה‪" :‬אני בת קיבוץ וגרתי עם בני עיירות הפיתוח‪.‬‬
‫משהו קרה לנו שם‪ .‬התעגלנו‪ ,‬נהיינו יחד‪ ,‬ממש מימשנו את‬
‫האמרה 'האדם הוא תבנית נוף מולדתו'‪".‬‬
‫החקלאות בחבל התפתחה מאוד והגיעה לרמה גבוהה בכל‬
‫רונית שוהם ‪ -‬עובדת סוציאלית מומחית בעבודה קהילתית‪.‬‬
‫קנה מידה‪ ,‬ארצי ובינלאומי‪ .‬הוקמו גם עסקים ומפעלי תעשייה‪.‬‬
‫החבל מוקם בנוף מיוחד על חוף הים‪ ,‬כאשר שמות היישובים‬
‫מבטאים היטב את היופי ואת הייחודיות של המקום‪ :‬כפר ים‪,‬‬
‫שירת הים‪ ,‬רפיח ים‪ ,‬דוגית‪ ,‬גן אור‪ ,‬גני טל‪ ,‬נוה דקלים ועוד ‪.‬‬
‫חגית מוסיפה‪" :‬משהו בנוף יצר אוכלוסייה עם רכות‪ ,‬חמימות‪,‬‬
‫חיי אמונה פשוטים מהולים בחיי עבודה‪ .‬אנשי התורה נבלעו‬
‫בקהל ויצרו העלאה של כולם כלפי מעלה‪ .‬האווירה הקרינה‬
‫מהביטוי "מפונים" ‪" -‬מפנים זבל לא אנשים"‪ .‬גם המושג "התנתקות" אינו מתאים‬
‫אמונה דתית‪ ,‬הנוף יצר נינוחות ‪' -‬מה שצריך לקרות יקרה'‪.‬‬
‫הצלחנו לקבל את החום האנושי שיש בעיירות הפיתוח‬
‫‪27‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫אשנב‬
‫רונית שוהם‬
‫הקדמה‬
‫מאמר זה מתאר שנתיים של התרחשויות‪ ,‬תהליכים‬
‫והתארגנויות ברמת הקהילה‪ ,‬וזוהי רק תחילת הדרך‪.‬‬
‫המגורשים עדיין נמצאים באתרים זמניים‪ ,‬והתרחישים‬
‫האופטימיים מנבאים את כניסתם של הראשונים לבתי הקבע‬
‫בעוד כשנתיים אם לא יותר‪.‬‬
‫במאמר אתמקד בתרומת הפרטים לשימור קהילתם וכן‬
‫אתייחס להשפעה ולכוח שיש לקהילה על הפרטים שבה‪.‬‬
‫המאמר יתייחס לנושאים הבאים‪ :‬תיאור הקהילה בחבל עזה‬
‫לפני הגירוש‪ ,‬תיאור של החלטת הממשלה לפנות את גוש קטיף‬
‫ושל יישומה‪ ,‬השפעות הגירוש על התושבים‪ ,‬פעילות הממשלה‬
‫לשיקום המגורשים‪ ,‬פעילות המגורשים‪ ,‬תיאור ההתערבות‬
‫המקצועית שלי ומסקנות‪.‬‬
‫‪------‬‬
‫מנהלת מחלקת הרווחה במועצה המקומית קרני שומרון‬
‫ומרכזת שירותי הרווחה בוועד מתיישבי גוש קטיף‪.‬‬
‫המאמר נכתב במסגרת הקורס חוכמת המעשה‪ ,‬שהתקיים‬
‫בביה"ס המרכזי של העובדים הסוציאליים‪ .‬הנתונים‬
‫המובאים כאן נכונים לאוקטובר ‪.2007‬‬
‫*הערה‪ :‬השתמשתי במושג "מגורשים" על אף שאני מודעת לכך שהוא עלול‬
‫לצרום לקוראים מסוימים‪ ,‬וזאת כיוון שהאנשים שאתם אני עובדת נעלבים‬
‫למצבם‪ .‬איננו מדברים על אנשים מנותקים‪ .‬הם מרגישים מגורשים‪ ,‬וכך גם‬
‫ביקשו ממני לקרוא להם‪ .‬אני מכבדת את רצונם וכך קראתי להם במאמרי‪.‬‬
 ‫אשנב‬
‫החלטת הממשלה‪ ,‬יישומה ותוצאותיה‬ ‫ללא הסטיגמות המוכרות לציבור הרחב‪ ,‬מה שיצר קהילה‬
‫מלוכדת‪".‬‬
‫ב–‪ 6‬ביוני ‪ 2004‬אישרה הממשלה את תכנית ההתנתקות‬ ‫בחבל נוצרו איזונים עדינים ויפים בין רובדי האוכלוסייה‬
‫מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון‪ .‬באוגוסט אותה‬ ‫השונים‪ :‬ספרדים ואשכנזים‪ ,‬משכילים וחסרי השכלה‪ ,‬ותיקים‬
‫שנה החלה לפעול במשרד ראש הממשלה מנהלת סל"ע‪ .‬ב–‪16‬‬ ‫ועולים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2005‬יצאה לפועל תכנית ההתנתקות‪ ,‬ובמהלכה‬ ‫בכל יישוב נבחרו מזכירות וועדות מתפקדות‪ .‬פעילות‬
‫גורשו מבתיהן ‪ 1670‬משפחות (‪ 8800‬נפש)‪ ,‬שחיו ב–‪ 25‬יישובים‪.‬‬ ‫התרבות הייתה ענפה ועשירה בתוכן‪ .‬המועצה האזורית‬
‫המדינה הכריזה אמנם כי יש פתרון לכל מתיישב‪ ,‬אך למעשה‬ ‫ומחלקת החינוך שלה הקימו מערך מסועף של מעונות וגני‬
‫הפתרונות לא היו זמינים‪ .‬כיום‪ ,‬שנתיים לאחר הגירוש‪ ,‬פחות‬ ‫ילדים‪ ,‬בתי ספר יסודיים‪ ,‬תלמודי תורה‪ ,‬ישיבה תיכונית‬
‫מעשרה אנשים בנו את בית הקבע שלהם‪ .‬חשוב לציין כי כ–‪85%‬‬ ‫ואולפנה לבנות‪ .‬אל הגוש גם הדרימו למעלה מ–‪ 500‬בני נוער‬
‫מתוך ‪ 1670‬המשפחות שגרו בגוש קטיף מתגוררות כיום באתרים‬ ‫כדי ללמוד במסגרות חינוך מיוחדות שהוקמו בו‪ ,‬כמו המכינה‬
‫זמניים יחד עם חברי הקהילות‪ ,‬כאשר חלק גדול מהמשפחות‬ ‫הקדם–צבאית בעצמונה‪ ,‬ישיבות הסדר‪ ,‬כולל‪ ,‬מכון להכשרת‬
‫החיות בנפרד מקהילתם (פזורה) מתעתד להצטרף למסגרת‬ ‫מורים ומדרשה לבנות‪.‬‬
‫קהילתית ביישוב הקבע לכשיקום‪ .‬חשוב לציין כי מלבד שתי‬ ‫ליאור כלפא‪ ,‬אשר שימש כחבר מזכירות נוה דקלים (היישוב‬
‫קהילות (גני טל ובדולח)‪ ,‬כל הקהילות התפצלו ליותר מאתר‬ ‫הגדול בגוש קטיף) ואחר כך גם כיו"ר הקהילה‪ ,‬ציין בהקשר‬
‫אחד‪.‬‬ ‫זה‪" :‬הגרעין הפעיל היה די מצומצם אך הוא יצר את האווירה‬
‫קהילות המגורשים פזורות ב–‪ 20‬אתרים בארץ כקהילות‪.‬‬ ‫הקהילתית‪ .‬היו ראש המזכירות‪ ,‬ראש צח"י (צוות חירום‬
‫מנהלת סל"ע הגדירה כקהילה כל קבוצה המונה מעל ‪20‬‬ ‫יישובי)‪ ,‬הרב‪ ,‬חברי המזכירות‪ ,‬בעלי תפקידים ויזמים פרטיים‪.‬‬
‫משפחות‪ ,‬גם אם הן באו מיישובים שונים בגוש קטיף‪ .‬בסך–‬ ‫מסביב היה מעגל נוסף של ראשי ועדות שונות‪ ,‬גבאי בתי‬
‫הכול חיים היום מגורשים ב–‪ 80‬רשויות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬רבנים ומעגל רחב יותר של ארגונים כמו ארגון ידידות‪,‬‬
‫לזמניות זו‪ ,‬הנמשכת הרבה מעבר למצופה ועדיין לא ברור‬ ‫פעמונים‪ ,‬שבות קטיף‪ ,‬עזרה ליולדת‪ ,‬גמ"חים ומתנדבים נוספים‪.‬‬
‫מתי תסתיים‪ ,‬יש השלכות רבות על מגוון רחב של תחומים‬ ‫כל זה יצר מטרייה של עשייה והשרה ביטחון על התושבים‪.‬‬
‫בחיי המגורשים והקהילות‪ .‬מנהלת סל"ע פועלת אמנם כדי‬ ‫כל מי שרצה יכול היה להצטרף לעשייה או למזכירות היישוב‪.‬‬
‫להעתיק קהילות שלמות ליישובי קבע‪ ,‬אך לשם העתקה זו‬ ‫המציאות הביטחונית גרמה ליצירת דברים שאינם מוכרים‬
‫נדרשת חתימת הסכמים בין המנהלת לקהילות המגורשים‪.‬‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬כמו צוות צח"י‪ .‬אנשים הבינו שכדי לשרוד‬
‫עד כה טרם נחתמו ההסכמים הנדרשים; בעיקר מסיבות‬ ‫חשוב להיות ביחד‪".‬‬
‫ביורוקרטיות והתנגדות הירוקים‪ ,‬אך גם בשל עיכובים מצד‬ ‫החיים בצל טרור מתמשך‪ ,‬פצמ"רים‪ ,‬פיגועים‪ ,‬אסונות‬
‫המגורשים ‪ -‬כפי שיתואר בהמשך‪.‬‬ ‫ובגינם איבוד בני משפחה וחברים‪ ,‬הניתוק מהערים הגדולות‬
‫עד היום החלו בבניית בתי מגורים בשלושה יישובי קבע‬ ‫וממשפחות המוצא תרמו לבניית אוכלוסייה חסונה וחזקה‪.‬‬
‫בלבד‪ :‬מבקיעים‪ ,‬בת הדר ומגן שאול‪.‬‬ ‫תנאי חיים מיוחדים אלו יצרו קהילות מרתקות‪ ,‬אשר תושביהן‬
‫בניצן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יש מאות מגרשים המוכנים לבנייה‪ ,‬אולם‬ ‫נהנו מתמיכה הדדית וערבות הדדית‪ ,‬קרנות סיוע פנימיות‪,‬‬
‫בניית הבתים טרם החלה‪ .‬מנהלת סל"ע טוענת‪" :‬המפונים‬ ‫יחסי שכנות קרובים והיכרות אישית של כל התושבים‪.‬‬
‫מסרבים לגשת להגרלה"; ועדי המתיישבים טוענים שעד שלא‬ ‫בתקופת האינתיפאדה הוקמו צוותי הצח"י (כאמור‪ ,‬צוותי‬
‫יימצא פתרון לכל חברי הקהילה‪ ,‬המתיישבים לא יחתמו על‬ ‫חרום יישוביים)‪ .‬הצוות בנוה דקלים הרחיב את פעילותו ושם‬
‫ההסכמים (ראו בהמשך ‪" -‬ליל הכיסאות הלבנים")‪.‬‬ ‫דגש על דאגה לקבוצות החלשות בקהילה ולא רק בעתות‬
‫חרום‪ .‬פעילות זו חיזקה את הקהילה ויצרה מערכת שעסקה‬
‫השפעות ההתנתקות על המגורשים‬ ‫בראיית כל פרט בתוכה ומה מחזק ומחליש אותו‪ .‬הצח"י פעל‬
‫במקביל למזכירות ולצדה‪ ,‬מבלי להוות לה תחרות‪ .‬חוסנם‬
‫השפעות על המשפחות‪ :‬לאחר הגירוש היה כאוס גדול‪ .‬אנשים‬ ‫של תושבי הגוש התעצם וחושל עוד יותר בשל העובדה שעמדו‬
‫הסתובבו מבלי לדעת מה לעשות‪ .‬אמנם היו מתנדבים רבים‬ ‫בגבורה‪ ,‬בנחישות ובהתמדה במצבים קשים‪.‬‬
‫עם נכונות גבוהה לסייע‪ ,‬אך לא היה גורם ברור שהנחה אותם‪.‬‬ ‫החיים בצל הטרור ואי הוודאות מאז הכרזת ראש הממשלה‬
‫רבות מהמשפחות התמודדו עם לחצים נפשיים עקב המצב‬ ‫על תכנית ההתנתקות כרסמו בחוסן האישי‪ ,‬המשפחתי‬
‫שאליו נקלעו‪ .‬חיי המשפחות במלונות‪ ,‬בחדרים נפרדים‪,‬‬ ‫והקהילתי‪ ,‬אך גם תרמו לתהליכים של חישול‪ ,‬חיזוק כושר‬
‫בקראווילות או בבתי הארחה‪ ,‬במצב של זמניות וחוסר פרטיות‪,‬‬ ‫ההתמודדות‪ ,‬נחישות ולכידות בתוך המשפחה‪ ,‬בקבוצות שונות‬
‫הקשו על ניהול חיי משפחה תקינים והובילו למתחים בין בני‬ ‫ובקהילות נוכח איום העקירה‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
‫ רוב הקהילות התפזרו ונפוצו לכמה‬:‫השפעות על הקהילה‬
‫תת–קהילות במרחקים שלא אפשרו להם לשמור על קשר ועל‬
‫ לא נמצאו שטחי אכלוס‬.‫המשך ניהול תקין של חיי הקהילה‬
‫ רוב הרבנים‬,‫אשר יכילו את כל חברי הקהילה שרצו בכך‬
.‫ המנהיגויות התפרקו‬,‫הפסיקו לפעול בתפקידם הקודם‬
‫מרבית המגורשים לא היו מטופלי רווחה או נזקקו לשירותי‬
‫ כך שלא ראו עצמם כלקוחות של‬,‫פסיכולוגיים טרום הגירוש‬
‫ לעובדים הסוציאליים‬,‫ מאידך‬.‫גופים אלו למרות הצורך הברור‬
‫ ואחד מהם הוא שהלקוח צריך לפנות כדי לקבל את‬,‫יש כללים‬
.‫ בעיה שנדרש להתמודד אתה‬- ‫השירות‬
‫ בעיות של קושי בהסתגלות‬,‫אשר לא היו קודם או שהוחרפו‬
‫תכניות המדינה לטיפול במגורשים‬
‫בתחום הקהילתי ואופן מימושן‬
‫"הממשלה רצתה לתת כסף לכל אחד באופן פרטני ושכל אחד‬
‫ חשבו שיצליחו לפזר אותנו‬.‫יבנה את עצמו בצורה עצמאית‬
‫ ובסוף הממשלה‬,‫ נלחמנו‬.‫ברחבי הארץ אך אנו לא הסכמנו‬
‫ 'אל‬:‫ נציגים בממשלה אמרו עליי‬.‫הלכה על הפן הקהילתי‬
‫ הוא רוצה לטרפד את הפינוי ולכן הוא מדבר על‬,‫תקשיבו לו‬
,‫' הם לא הבינו מה המשמעות של קהילתיות עבורנו‬.‫קהילה‬
".‫הם ממש לא הבינו מה זאת קהילה‬
‫ רבות‬.‫ מקרי גירושים‬50 ‫ ידוע לנו על‬.‫זוג ובין הורים לילדיהם‬
‫ נצפו‬,‫מהמשפחות נקלעו לקשיים כלכליים עקב איבוד פרנסתן‬
‫ צריכה מוגברת של‬,‫ קשיי תפקוד‬,‫ עצב רב‬,‫ דיכאונות‬,‫מצבי זעם‬
.‫ אובדן הרגשת השייכות ואובדן השליטה על החיים‬,‫תרופות‬
.‫אנשי הרפואה מדווחים על עלייה במחלות כרוניות וסופניות‬
‫ במגורים‬.‫רבים הראו סימנים מובהקים של פוסט–טראומה‬
‫ והבוגרים נאלצו‬,‫הצפופים לא היה מקום לכל בני המשפחה‬
‫ לא היה אפשר לארח את בני‬,‫ בנוסף‬.‫לגור מחוץ לבית הזמני‬
.‫ מה שהוסיף על הלחץ‬,‫המשפחה המורחבת וחברים‬
‫ בקרב הילדים התגלו בעיות קשב וריכוז‬:‫השפעות על הילדים‬
,‫ התקפי חרדה‬,‫ ירידה בלימודים‬,‫ובהשתלבות במערכת החינוך‬
,‫ אדישות‬,‫ התקרחות‬,‫ עלייה ברמת האלימות‬,‫קשיים בשינה‬
.‫ חוצפה ועוד‬,‫עייפות קשה‬
‫ בקרב בני הנוער התגלו תופעות של כעס‬:‫השפעות על בני הנוער‬
,‫ מורים ורבנים‬,‫וזלזול בכל מקורות הסמכות ובכללם הורים‬
‫ אי ביקור סדיר ונשירה ממסגרות‬,‫וכן נישואין מוקדמים‬
‫ הפרעות‬,‫ שימוש בממכרים‬,‫ שוטטות‬,‫ מחשבות אובדניות‬,‫חינוך‬
.‫ כמו כן התגלו כמה מקרים של אשפוז פסיכיאטרי‬.‫אכילה‬
‫ היעדר‬,‫ בני הנוער חיו בתחושה של חוסר אונים‬,‫באופן כללי‬
.‫מוצא וניכור‬



 



/20
 
M.D.




-

 
M.D.




-



--

29
2009 ‫מידעו''ס | פברואר‬
 ‫אשנב‬
‫גורם מקצועי אשר ילווה אותם‪ ,‬ינחה ויעקוב אחר עבודתם‪.‬‬ ‫משפטים אלו‪ ,‬שנאמרו על ידי חבר הכנסת צבי הנדל‪,‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬משכורתם לא שולמה יותר משנה‪ .‬חלקם עזבו‬ ‫ממגורשי גוש קטיף‪ ,‬בעת דיון עם חברי השדולה למען‬
‫את עבודתם באמצע תהליך‪ ,‬חלקם הרגישו מושפלים וכולם‬ ‫המגורשים שנערך בכנסת ביולי ‪ ,2007‬מבטאים היטב את‬
‫היו זקוקים לתמיכה ולליווי‪ .‬המצבים שנתקלו בהם היו זרים‬ ‫אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו לאחר הגירוש‪ :‬היעדר‬
‫להם‪ .‬במקרים מסוימים פעילותם אף פגעה במרקם הקהילה‬ ‫התייחסות לקהילות המגורשים‪.‬‬
‫וגם סיכנה את קיום הקהילות‪ ,‬שהיו כה משמעותיות בחיי‬ ‫לפני הגירוש הגיעו עובדי השירות לעבודה קהילתית במשרד‬
‫התושבים לפני הגירוש ובמהלכו‪.‬‬ ‫הרווחה‪ ,‬אנשי המקצוע בתחום הקהילה‪ ,‬למפגשים עם צוות‬
‫מחלקת הרווחה בחבל עזה‪ .‬נכתבו תכניות והועלו ונבחנו כמה‬
‫ועד המתיישבים ותרומתו לשימור הקהילה‬ ‫רעיונות לדרך הטיפול במגורשים‪ ,‬בהם‪:‬‬
‫ לעבות את צוות מחלקת הרווחה של המועצה האזורית‬
‫לחלל שנוצר בשל אוזלת ידה של המדינה להציע פתרונות‬ ‫בעובדים מקצועיים שאינם תושבי הגוש‪ .‬צוות מקצועי זה‬
‫למגורשים נכנס ועד המתיישבים‪ .‬ועד מתיישבי גוש קטיף‬ ‫היה אמור ללוות את המגורשים ולטפל בהם לפני הגירוש‪,‬‬
‫הוקם על ידי מגורשים פעילים ואכפתיים‪ ,‬שחלקם פעל עד‬ ‫במהלכו וגם לאחר מכן‪ ,‬באתרים השונים שאליהם הגיעו‬
‫ליום הגירוש במטה המאבק נגד הגירוש‪ .‬ימים אחרי הגירוש‬ ‫המגורשים‪ .‬הצעה זו נבעה מן הצורך המקצועי לשמור על רצף‬
‫הבינו חברי ועד המתיישבים שיש לערוך שינוי מחשבתי‬ ‫טיפולי באמצעות צוות שמכיר את התושבים‪ ,‬ומן הצד השני ‪-‬‬
‫ולבחון דרכים לדאוג בצורה המיטבית לחבריהם המגורשים‪.‬‬ ‫הקהילות‪ ,‬שיכירו את העובדים‪ ,‬יתנו בהם אמון וישתפו עמם‬
‫הוועד נעזר במתנדבים רבים‪ ,‬אשר רוכזו על ידי ארגון "למען‬ ‫פעולה לצורך שיקומן‪.‬‬
‫אחיי"‪ .‬בוועד חברים כמה אנשים השייכים לקהילת נוה‬ ‫ להעביר את הקהילות בשלמותן לאתרים החדשים‪ .‬זאת כדי‬
‫דקלים בניצן ומנהל אותו ליאור כלפא‪ ,‬יו"ר מזכירות נוה‬ ‫לשמור על הקהילה ועל הרציפות בחיי האנשים ולאפשר בכך‬
‫דקלים לשעבר‪.‬‬ ‫המשך תפקוד של המנהיגות הקיימת‪ ,‬מגורים עם אותם אנשים‬
‫הוועד מתפקד כעין מועצה אזורית וירטואלית‪ ,‬כאשר היעדים‬ ‫והקמת מסגרות תומכות כמו מעונות‪ ,‬גני ילדים ובתי ספר ‪-‬‬
‫משתנים בהתאמה לשינויים במצב המגורשים‪ .‬בתחילת דרכו‬ ‫ובכך גם לאפשר את המשך העסקתם של רבים מהאנשים אשר‬
‫עסק הוועד בעיקר בפתרון בעיות טכניות פרטניות של אנשים‬ ‫עבדו בגוש‪ .‬כל זאת‪ ,‬תוך מתן האפשרות לבחור בפתרון אחר‬
‫שעדיין שהו ברובם בבתי מלון‪ :‬הזזת מכולות‪ ,‬מציאת פתרונות‬ ‫למי שאינו מעוניין להמשיך לגור עם הקהילה שלו‪.‬‬
‫דיור זמניים‪ ,‬אספקת סלי מזון‪ ,‬סידורי כביסה‪ ,‬מתן פתרונות‬ ‫כחודש לפני הגירוש השיקה ממשלת ישראל קמפיין תחת‬
‫לימודיים‪ ,‬הפניה לטיפולים והרגעה‪.‬‬ ‫הכותרת "יש פתרון לכל מתיישב"‪ .‬הקמפיין תיאר את היערכות‬
‫עם ההתארגנות באתרים הזמניים התארגן גם הוועד במסגרת‬ ‫הממשלה לקליטה ולסיוע למפונים בתחומי הדיור‪ ,‬הרווחה‪,‬‬
‫מחלקות‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬נוער‪ ,‬דוברות‪ ,‬גיוס‬ ‫מתן פיצויים‪ ,‬חינוך‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬איתור אדמות חקלאיות ועוד‪.‬‬
‫כספים‪ ,‬גזברות ועבודה על שינויי חקיקה‪ .‬זאת תוך התמקדות‬ ‫בפועל‪ ,‬חוסר ההיערכות לאחר הגירוש היה רב עד כדי כך‬
‫בעבודה מול הקהילות בנושאים מוניציפליים‪.‬‬ ‫שממשלת ישראל נאלצה לשכור כ–‪ 3000‬חדרים בבתי מלון‪,‬‬
‫עם הזמן הבינו בממשלה כי מקומו של הוועד הוא חשוב‬ ‫כאשר חלק ניכר מהם הוזמן בימי הפינוי עצמם‪.‬‬
‫ביותר‪ ,‬אם כי לא תמכו בו תקציבית‪ .‬היום אין ננקטים צעדים‬ ‫התכנון המקורי היה שמשרד הרווחה‪ ,‬באמצעות השירות‬
‫הנוגעים לטיפול במגורשים ללא מעורבות של אנשי הוועד‪.‬‬ ‫לעבודה קהילתית‪ ,‬יטפל בנושא הקהילות ושיקומן ברמה‬
‫כפי שהגדיר זאת יו"ר ועד המתיישבים‪" :‬במהלך החודשים‬ ‫החברתית והקהילתית‪ .‬אך בצעד לא ברור החליטה הממשלה‬
‫האחרונים הופנמה אצל המערכות והגופים הממשלתיים‬ ‫להעביר את הטיפול בתחום הליווי הקהילתי למנהלת סל"ע‪.‬‬
‫המטפלים במגורשים העובדה שמולם לא עומד פליט בודד‬ ‫החלטה זו הייתה שגויה והצביעה על כשל ענק בהבנת תהליכים‬
‫אלא גוש שלם‪ ,‬חי ונושם‪ ,‬המיוצג על ידי ועד המתיישבים‪".‬‬ ‫קהילתיים ובשיקום של קהילות במשבר‪ .‬במנהלת סל"ע לא‬
‫הוועד מתפקד בעזרת תרומות של אנשים ואינו מקבל כל‬ ‫עובדים אנשי מקצוע מיומנים בתחום הקהילתי‪ ,‬והם החליטו‬
‫תמיכה ממשלתית‪.‬‬ ‫לשכור יועצים ארגוניים אשר ילוו את הקהילות‪ .‬משלב זה‬
‫והלאה יצא משרד הרווחה מהתמונה‪ ,‬ורק ברשויות אשר‬
‫תיאור ההתערבות המקצועית שלי‬ ‫השכילו לקלוט עובדים סוציאליים קהילתיים בתקנים אשר‬
‫אושרו לטובת המחלקות הקולטות הופעלה עבודה קהילתית‬
‫כחודשיים לאחר הגירוש הזמין אותי ועד מתיישבי גוש קטיף‬ ‫במיטבה‪ .‬יועצים ארגוניים‪ ,‬ככל שיהיו אנשי מקצוע מעולים‬
‫ללוות אותם‪ .‬מזה כשנתיים שאני משמשת מרכזת ומתאמת‬ ‫בתחומם ובעלי רצון טוב‪ ,‬אינם מיומנים בליווי קהילות‬
‫שירותי פרט‪ ,‬משפחה וקהילה עבור ועד המתיישבים‪ ,‬אשר‬ ‫ובתהליכים חברתיים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מנהלת סל"ע לא הציבה‬

‫‪30‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫הולמים למגורשים ברמת הפרט‪.‬‬ ‫מייצג את האינטרסים של המפונים בכל הארץ‪ .‬במסגרת‬
‫לאחר ההתייחסות לרמת הפרט הגעתי למסקנה שהנושא‬ ‫תפקידי זה אני נמצאת בקשר עם ראשי הקהילות הפזורות‬
‫העיקרי שאליו אני צריכה להתייחס הוא שימור הקהילה‬ ‫ברחבי הארץ (כ–‪ 17‬קהילות)‪ ,‬עם מחלקות הרווחה ברשויות‬
‫וחיזוקה‪ ,‬ועיקר עבודתי הוקדש לנושא זה‪ .‬הבנתי שמה שהיה‬ ‫הקולטות‪ ,‬עם מנהלת סל"ע‪ ,‬עם נציגי משרד הרווחה הממונים‬
‫מיוחד בגוש קטיף ומה שהחזיק את האנשים שם לאורך תקופת‬ ‫על הטיפול במפונים‪ ,‬עם חברי כנסת ועם התקשורת‪.‬‬
‫הפצמ"רים והפיגועים הייתה העובדה שהם חיו בקהילות שבהן‬
‫התמיכה ההדדית‪ ,‬הקשר בין האנשים והעצמאות בהחלטות‬ ‫כחצי שנה לפני הגירוש נעניתי לקריאה של המחלקה‬
‫הקהילתיות היו מקור לחוסן‪ .‬מסיבה זו עלינו לעזור לאנשים‬ ‫לשירותים חברתיים בחבל עזה והתנדבתי לסייע לצוות‬
‫למצוא את הכוחות שלהם ולהתארגן מחדש עבור עצמם‪.‬‬ ‫המחלקה פעם בשבוע‪ ,‬בשעות אחה"צ והערב‪ .‬השתתפתי‬
‫במפגשי הצוות של מרכז החוסן שהקימו וקיימתי ביקורי בית‬
‫העקרונות שהנחו אותי בהתוויית תכנית‬ ‫אצל משפחות‪ ,‬כדי להעריך את מצבם ואת צורכיהם ערב‬
‫ההתערבות הקהילתית‬ ‫הפינוי‪.‬‬
‫שהיתי בחבל גם במהלך שבוע הגירוש‪ .‬שימשתי כראש צוות‬
‫‪ .1‬קהילה אשר לפני הגירוש הייתה בעלת חוסן חברתי‬ ‫התערבות טיפולי בנוה דקלים‪ ,‬אשר כלל עו"סים‪ ,‬פסיכולוגים‬
‫ומושתתת על מנהיגות פנימית‪ ,‬מעורבות תושבים‪ ,‬לכידות‬ ‫ורבנים‪ .‬צוותים כאלו פעלו בכל יישובי הגוש‪ .‬כמו כן ריכזתי‬
‫קהילתית ועזרה הדדית‪ ,‬תאפשר שיקום ובנייה של קהילה‬ ‫צוות מטפלים ביום פינוי בית הכנסת‪ ,‬שבו שהו כ–‪ 800‬נשים‬
‫חדשה באופן טוב יותר מאשר קהילה ללא חוסן קהילתי‪.‬‬ ‫ונערות‪ .‬פעילות זו נעשתה בהתנדבות‪ ,‬והשתתפו בה כ–‪100‬‬
‫‪ .2‬מעורבות ושיתוף של התושבים בתהליך השיקום שלהם‬ ‫אנשי מקצוע נוספים שפעלו גם הם בהתנדבות (נושא השווה‬
‫יתרמו לשיקום טוב ומהיר יותר מאשר ניסיון של גורמים‬ ‫מאמר בפני עצמו)‪ .‬נראה שפניית אנשי הוועד אליי נעשתה‬
‫חיצוניים לטפל בהם באופן פטרוני‪.‬‬ ‫מתוך ההיכרות עם התנסות זו‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה אינטנסיבית ורציפה עם נותני השירותים האחראים‬ ‫עם כניסתי לוועד התבקשתי לערוך סדר בתחום הטיפול‬
‫רשמית לשיקום המגורשים ‪ -‬עובדים סוציאליים ברשויות‪,‬‬ ‫בפרט‪ .‬לאחר אבחון ראשוני של מצב המגורשים והטיפול בהם‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬מנהלת סל"ע ‪ -‬תאפשר שיקום מהיר יותר של‬ ‫מצד הרשויות הבנתי שעליי להקדיש חלק ניכר מזמני ליצירת‬
‫המגורשים מאשר רק עבודה אמוציונלית אתם‪.‬‬ ‫חיבורים‪ ,‬לגישור‪ ,‬להסבר ולהפניות ולדאוג לכך שהמגורשים‬
‫יקבלו טיפול הולם למצוקותיהם‪ .‬הבנתי שאני והצוות הקטן‬
‫מטרות ההתערבות הקהילתית‬ ‫שלי‪ ,‬שכלל עוד שלוש עובדות סוציאליות‪ ,‬לא נצליח לתת‬
‫פתרונות ברמת הפרט‪ .‬לפיכך החלטנו שנעשה הכול כדי‬
‫‪ .1‬התגברות על משבר הגירוש באופן הטוב ביותר האפשרי‪.‬‬ ‫שנותני השירותים הרשמיים במדינה יעשו את המוטל עליהם‪.‬‬
‫‪ .2‬שמירה וחיזוק של המנגנונים הקהילתיים שפעלו לפני‬ ‫לא התכוונו לבוא במקום אף אחד מהם‪ ,‬אלא לעודד את מי‬
‫הגירוש כמו מזכירות‪" ,‬עזרה הדדית"‪ ,‬צח"י וכדומה‪.‬‬ ‫שצריך לקבל שירות לפנות ולבקש אותו‪.‬‬
‫‪ .3‬שמירת הסולידריות החברתית ומחויבות לדאוג לכל חברי‬ ‫במקביל‪ ,‬נוכחנו לדעת כי עבודה רבה צריכה להיעשות‬
‫הקהילה‪ ,‬כולל אלו שהוכרזו על ידי המדינה כלא זכאים‪.‬‬ ‫בקרב העובדים הסוציאליים ברשויות הקולטות‪ ,‬במנהלת‬
‫‪ .4‬שמירה על רציפויות בחיי היום יום של התושבים והמשך‬ ‫סל"ע ובמשרד הרווחה‪ ,‬לשם שינוי החשיבה וחיזוק המודעות‬
‫התפקוד של ממלאי תפקידים ובכללם חברי מזכירות‪ ,‬חברי‬ ‫לצורכי האוכלוסייה החדשה הצורכת את שירותיהם‪ .‬ביקשתי‬
‫צוותי החירום‪ ,‬הרב‪ ,‬פעילות תרבותית‪ ,‬מטפלים מוכרים‪ ,‬צוות‬ ‫מהם שייצאו אל האנשים‪ ,‬שיבקרו אותם במקומות מגוריהם‬
‫בית הספר‪ ,‬גננות וכדומה‪.‬‬ ‫ולא יחכו להם במשרד כנהוג‪ .‬הסברתי להם שהאנשים חווים‬
‫‪ .5‬הצבת חזון חדש‪ ,‬ערכים‪ ,‬אמונה ואתגרים‪ ,‬אשר יציעו‬ ‫משבר ויש לסייע להם‪.‬‬
‫משמעות ויקלו על האנשים‪.‬‬ ‫חלק מהאחראים למתן השירותים‪ ,‬גם אנשי טיפול‪,‬‬
‫‪ .6‬קיום פעילות תיעוד ושימור של החיים בחבל‪.‬‬ ‫לא ראו את התהליך שעברו המגורשים כמוביל בהכרח‬
‫למשבר או לצורך בהתייחסות טיפולית‪ .‬מתוך קריאת‬
‫התכניות שאותן פיתחנו ברמה הקהילתית‬ ‫חומר מקצועי‪ ,‬מפגש עם אנשי מקצוע בתחום הטראומה‬
‫והפוסט–טראומה‪ ,‬וכן מניסיון של עבודה רבת שנים עם‬
‫מפגשי היכרות‪ ,‬גישור‪ ,‬תיאום ציפיות וקביעת תכניות עבודה‪:‬‬ ‫נפגעי טראומה‪ ,‬סברתי שכל המגורשים הם בעלי פוטנציאל‬
‫תואמו מפגשי עבודה בכל אתר ואתר‪ ,‬מרמת הגולן דרך‬ ‫לסבול מתופעות של פוסט–טראומה ברמות שונות‪ .‬פעילות‬
‫הבקעה‪ ,‬אריאל‪ ,‬ניצן ועד המועצה האזורית אשכול‪ ,‬במקומות‬ ‫שכנוע זו הועילה‪ ,‬ורוב הרשויות נרתמו למתן שירותים‬

‫‪31‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬

‫על המדינה לתת את מה שמגיע‪.‬‬
‫הדגש בפעילותנו היה על שימור הקהילה וחיזוקה‪ .‬דוגמה‬
‫למשמעות הקהילה בחיי המגורשים משתקפת בתיאור הבא‪:‬‬
‫בפרסומים של מנהלת סל"ע יש הצהרות ותכניות יפות הנוגעות‬
‫לטיפול במגורשים בתחום הקהילתי‪ ,‬כפי שמופיע למשל בדו"ח‬
‫סיכום הפעילות החודשי ‪ -‬אוקטובר ‪" :2006‬מתוך הנחת יסוד‬
‫מקצועית כי הובלת תהליכי השיקום וההתחדשות צריכה‬
‫להיעשות על ידי מנהיגות מקצועית ונבחרת של המתיישבים‬
‫ברמת הקהילות‪ ,‬הועמד לרשות כל קהילת מפונים מלווה‬
‫קהילתי‪ ...‬שתפקידיו הם‪ :‬לבצע הערכת מצב מתמשכת של מצב‬
‫הקהילה ולסייע לה בבנייה ובהעצמה של מנהיגות מקומית‬
‫באמצעות מיצוי משאביה הפנימיים‪".‬‬
‫לצערי‪ ,‬במציאות אנשי המנהלת פועלים אחרת‪ .‬להלן דוגמה‬
‫אחת מיני רבות‪.‬‬
‫ מפגשים בתוך הקהילות‪ :‬התקיימו מפגשים בכל קהילה‬
‫ליל הכיסאות הלבנים‬
‫אשר פעלו בגוש‪ .‬זאת כדי להחזירם לתפקוד המרבי האפשרי‬
‫קהילת נוה דקלים שבניצן בחרה ועד והסמיכה אותו לקבל‬
‫החלטות עבור הקהילה ולייצג את האינטרסים שלה מול‬
‫מנהלת סל"ע‪ .‬המנהלת אמנם הצהירה שהיא רוצה לחזק את‬
‫הקהילות‪ ,‬לעבוד עם המנהיגויות ולהוסיף להן כוח באמצעות‬
‫תקציבים שעוברים דרכן‪ ,‬אך מילים לחוד ומעשים לחוד‪.‬‬
‫ועד הקהילה לא הסכים לחתום על חוזה בניית הקבע עד‬
‫שמנהלת סל"ע לא תאשר העתקה קהילתית ותאפשר לכל‬
‫חברי הקהילה שגרו בנוה דקלים לעבור יחדיו ליישוב הקבע‪.‬‬
‫מאחורי דרישה זו עמד הרצון לדאוג לכל חברי הקהילה ולא‬
‫להשאיר את החלשים מאחור‪.‬‬
‫בין חברי הקהילה יש רבים הזכאים לדיור קבע ולגובה‬
‫פיצויים שמאפשר להם כבר עתה לחתום על החוזה ולקדם‬
‫את עצמם לקראת בניית הבית‪ ,‬אולם יש בקרב הקהילה גם‬
‫כאלה שאינם זכאים לפתרון קבע באותה רמה ‪ -‬מה שאומר‬
‫שלא יוכלו לעבור עם חבריהם ושכניהם שעמם התגוררו במשך‬
‫‪ 20-15‬שנים‪ .‬מדובר‪ ,‬למשל‪ ,‬באנשים שגרו בבתים שכורים בגוש‬
‫קטיף או עולים מ"בני המנשה" אשר חיו בגוש קטיף במשך שש‬
‫שנים ואינם מכירים סגנון התיישבות אחר בארץ‪.‬‬
‫ועד הקהילה הודיע למנהלת סל"ע שהמתיישבים לא יחתמו‬
‫על החוזה עד שלא יימצא הסדר הולם לכולם‪ .‬במנהלת חשבו‬
‫שיוכלו לעקוף את הוועד‪ .‬אנשיה התקשרו ישירות למשפחות‬
‫הגרות בניצן‪ ,‬הזמינו אותן לערב מסוים והודיעו להם שבערב‬
‫זה תתקיים הגרלת המגרשים ביישוב הקבע‪ ,‬ומי שלא יגיע ‪-‬‬
‫ייפגע‪.‬‬
‫אנשי ועד הקהילה קיבלו טלפונים מחברי הקהילה‪ ,‬ששאלו‬
‫אותם האם הזמנה זו היא על דעתם‪ .‬הוועד הודיע שההזמנה‬
‫אינה על דעתו וכי יש כאן ניסיון למחטף‪ .‬התקיים דיון סוער‬
‫בהנהגת הקהילה‪ ,‬שבו הובעו דעות שונות ובהן גם אי אמונה‬
‫אשנב‬
‫שהיו בהם ריכוזים של ‪ 15‬משפחות ויותר‪ .‬למפגשים אלו הוזמנו‬
‫הנהגת הקהילה הנבחרת‪ ,‬נציגי הרשות המקומית הקולטת‬
‫(מנהל מחלקת הרווחה‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מתכלל קליטת‬
‫המגורשים ברשות המקומית‪ ,‬במידה שקיים) ולעתים גם נציג‬
‫מנהלת סל"ע‪ .‬במפגשים שמנו דגש על היכרות הדדית ודאגנו‬
‫לספר על הקהילה כפי שהייתה בגוש‪ .‬למגורשים היה חשוב‬
‫שיידעו מי הם ומאיזו צורת חיים הגיעו‪.‬‬
‫דיברנו על הציפיות ההדדיות ויצאנו עם תכנית עבודה‬
‫הכוללת מפגשים מסודרים‪ ,‬אשר מבטיחים מעורבות של‬
‫המגורשים לאורך כל הדרך‪ .‬היו מקומות שבהם קיימנו יותר‬
‫משני מפגשים כאלה‪ ,‬כי נדרש להטמיע טוב יותר את התהליך‪,‬‬
‫אך גם היו מקומות שבהם מפגש חד פעמי הספיק‪ .‬לצערי‪ ,‬יש‬
‫עדיין מקומות שיש ללוות אותם בצורה צמודה לאורך כל‬
‫הדרך‪.‬‬
‫חדשה‪ ,‬במטרה לעודד את חבריה לבנות מחדש את המנגנונים‬
‫ולהשיב להם את השליטה על חייהם‪ .‬פעילות זו כללה בחירה‬
‫של הנהגה חדשה וועדות‪ ,‬ארגון פעילויות תרבות והפגה‬
‫ובחירת רכזת קהילה‪.‬‬
‫ הפעלת רכזות קהילה‪ :‬בכל קהילה נבחרו רכזות קהילה‪,‬‬
‫אשר סייעו לאנשי המקצוע הטיפוליים ושימשו כמקשרות בין‬
‫הקהילה לנותני השירותים‪ .‬הצוות המקצועי שלי סייע בבחירת‬
‫הרכזות‪ ,‬בהכשרתן ובהדרכתן‪.‬‬
‫ליווי המלווים קהילתיים‪ :‬כפי שכבר הזכרתי לעיל‪ ,‬היועצים‬
‫הארגוניים עבדו באופן עצמאי‪ .‬שמענו את הקושי שלהם‪,‬‬
‫ולאחר שפנינו לגורמים הממלכתיים ונוכחנו לדעת שאין‬
‫מי שירים את הכפפה‪ ,‬מיסדנו מפגשים משותפים אתם ועם‬
‫העובדים הסוציאליים הקהילתיים של הרשויות‪ .‬במפגשים‬
‫אלו עלו תוכני עבודה‪ ,‬התלבטויות‪ ,‬סיעור מוחות והצעות‬
‫ייעול‪ ,‬לליווי טוב ונכון של הקהילות‪.‬‬
‫ השתלמויות לעובדים הסוציאליים‪ :‬יזמתי ארגון של‬
‫השתלמויות לעו"סים מרחבי הארץ העובדים עם המגורשים‪,‬‬
‫יחד עם מנהלת סל"ע‪ ,‬לצורך אוריינטציה והיכרות עם‬
‫המאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה‪ ,‬רכישת טכניקות‬
‫עבודה מתאימות‪ ,‬היכרות עם חוק פינוי‪-‬פיצוי‪ ,‬עבודה עם‬
‫אוכלוסייה במשבר ועוד‪.‬‬
‫ סדנאות ופעילויות הפגה‪ :‬בשיתוף עם הקהילות פיתחנו‬
‫סדנאות מתאימות לעיבוד האובדן וסדנאות להתמודדות‬
‫עם סוגיות בנושא הסמכות ההורית‪ ,‬פעולות הפגה באמצעים‬
‫חווייתיים‪ ,‬סדנאות בתנאי נופש בסגנון "בית הויס"‪ ,‬טיולים‬
‫ועוד‪ .‬כל זאת כדי לתרום לעיבוד נכון של החוויות הקשות‬
‫שעברו וגם לסייע בגיבוש מחדש ויצירת הרגשה טובה‪.‬‬
‫ השתלמויות ליושבי הראש ומזכירי הקהילות‪ :‬יזמנו וארגנו‬
‫מפגשים לצורך חיזוק‪ ,‬ליבון של סוגיות משותפות והפעלת לחץ‬
‫‪32‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2008‬‬
‫ושהיטיבה לנסח חגית‪" :‬הרעיון היה לשבור אותנו; הם ראו את‬
‫העוצמה שיש לנו בגוש ולא יכלו לשאת זאת‪ .‬אם זה לא זה‪ ,‬אז‬
‫מה ההסבר להתנהלות המדינה עד כה?"‬
‫תיארתי בפירוט קהילה אחת בתוך מארג הקהילות של גוש‬
‫קטיף‪ ,‬קהילה שהייתה הגדולה והחזקה בגוש‪ .‬לא כל הקהילות‬
‫נמצאות באותו מקום שבו נמצאת נוה דקלים‪ ,‬ולא כולם יכולים‬
‫לסמוך על המנהיגות שלהם שתייצג אותם נאמנה‪ .‬עובדה זו‬
‫מחזקת את טענתי שקהילה חסונה בונים במשך שנים‪ ,‬ושיש‬
‫כמה גורמים הבונים חוסן קהילתי‪.‬‬
‫אין לי ספק שחלק מחברי הקהילה נפגעו מהצורך לדאוג‬
‫לכולם‪ ,‬והיו אף שביטאו זאת בפניי‪" :‬יש לי זכויות‪ ,‬כבר יכולתי‬
‫לבנות את ביתי‪ ".‬אך במבט רחב יותר‪ ,‬הם גאים להשתייך‬
‫לקהילה כזו‪.‬‬
‫גיליתי מנהיגות מאתגרת‪ ,‬אשר משבחת את חבריה שבימים‬
‫קשים נמנעו מללבות אש‪ .‬מנהיגות אשר מכבדת את חברי‬
‫הקהילה ומשרה ביטחון‪ .‬לעתים הופתעתי מהדרך השלווה‬
‫והמחושבת ותהיתי מדוע אינם יוצאים להפגנות וכיצד הם‬
‫נמנעים מאלימות‪ ,‬אך הבנתי שדווקא סוג כזה של מנהיגות‬
‫מוביל לתוצאות טובות‪ .‬באחד הפרסומים של נוה דקלים‬
‫(כפות דקלים ‪ ,)8‬שיצא אחרי הגירוש‪ ,‬מצאתי את המשפט‪:‬‬
‫"הציבור הוכיח את יכולתו למצוא דרך פעולה נכונה וכעת‬
‫כולנו עם הפנים קדימה‪ ,‬לבניית מרקם קהילתי באותה רוח‬
‫גדולה שנשבה בנוה דקלים‪".‬‬
‫כאשר ברור לאנשים מה החזון שלהם ומה הערכים שמובילים‬
‫אותם‪ ,‬והם דבקים בהם ואף מוכנים לוותר על אינטרסים‬
‫אישיים כדי לדאוג לחלשים שביניהם‪ ,‬הם יצליחו בסופו של‬
‫דבר להשיג את מטרותיהם‪.‬‬
‫שאלתי את יו"ר הוועד כיצד הרגיש לאחר ערב זה‪ ,‬והוא‬
‫לסיכום‬
‫כעובדת סוציאלית קהילתית מומחית‪ ,‬עם ניסיון של ‪30‬‬
‫שנה במקצוע‪ ,‬אני חשה שאני פועלת במסגרת אירועים שעוד‬
‫יילמדו בעתיד בשעורי ההיסטוריה‪ .‬אני שותפה ואף תורמת‬
‫למהלך מרתק ומדהים‪ ,‬שאותו עוד יחקרו וילמדו רבות‪.‬‬
‫נפלה בידי הזכות ללוות את קהילות גוש קטיף העקורות‪.‬‬
‫הוזמנתי לתרום מהידע המקצועי אשר צברתי עם השנים‪ ,‬אך‬
‫אני חשה שאני לומדת כל יום דברים חדשים על חיי קהילה‬
‫ועל הכוח שהיא נותנת לפרט ‪ -‬כאשר היא בנויה נכון וכאשר‬
‫מרכיבים אותה אנשים עם חוסן אישי ועם ערכים‪ .‬כל העת‬
‫עוברת בי המחשבה למה בחרו דווקא בי‪ .‬בחירה זו מראה‬
‫על מחשבה חכמה ומצביעה על כוח‪ .‬אני עובדת סוציאלית‬
‫קהילתית ומנהלת מחלקה‪ ,‬אך גם מכירה חיי קהילה כמי‬
‫שגרה ביישוב קהילתי‪ .‬מנקודת המבט שלהם‪ ,‬זהו תמהיל‬
‫נכון עבורם‪ .‬ואילו אני ‪ -‬כל חיי נבנו כדי שאגיע למימוש כל‬
‫המשאבים האלה שלי‪ ,‬והרי זהו שכרי הצנוע‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫בשיתוף הפעולה של חברי הקהילה‪ ,‬שנמאס להם לחיות בתנאי‬
‫אי הוודאות הקשים‪ .‬היו גם שהודיעו כי ילכו למפגש רק כדי‬
‫להסביר את אי נכונותם לחתום‪ ,‬אך חברי המזכירות הפצירו‬
‫במשתתפים‪" :‬תנו לנו כוח‪ ,‬ותנו לנו להוכיח שיש מנהיגות‪ ,‬אל‬
‫תשברו אותנו‪ ".‬בסופו של הדיון הוסכם לזמן את התושבים‬
‫לכנס בנוגע ליישוב הקבע‪ ,‬שבו יסבירו לחברים מדוע יש‬
‫להשהות את החתימה‪ .‬הכנס היה סוער‪ ,‬נאמרו דברים לכאן‬
‫ולכאן‪ ,‬אך בסופו הצביעו כולם (למעט אחד) בעד ההצעה שלא‬
‫ללכת למפגש עם מנהלת סל"ע‪.‬‬
‫בערב המפגש‪ ,‬אשר נקבע על ידי אנשי מנהלת סל"ע‪ ,‬הגיעו‬
‫רק אנשי המנהלת לאולם‪ ,‬אשר היה ערוך בעשרות כיסאות‬
‫"כתר" לבנים‪ .‬הגיעה גם אישה צרפתייה אחת‪ ,‬שלא הבינה את‬
‫ההחלטה שהתקבלה במפגש התושבים‪.‬‬
‫אנשי מנהלת סל"ע היו המומים מביטוי זה לעוצמתם של‬
‫מנהיגי הקהילה‪ .‬הם כעסו מאוד‪ ,‬אולם הבינו שלא יוכלו‬
‫לקיים שום מהלך ללא תיאום והסכמה עם המזכירות הנבחרת‬
‫של הקהילה‪.‬‬
‫ערב זה הפך להיות סמל לכוחה של הקהילה ולעוצמה שיש‬
‫להתארגנות של אנשים‪ .‬מכאן ואילך החלה מנהלת סל"ע‬
‫להתייחס בכובד ראש לתביעות של ועד הקהילה‪ ,‬ואף נעשו‬
‫תיקוני חקיקה כדי לכלול בה את מרב הקהילה‪ .‬תיקונים אלה‬
‫השפיעו גם על הקהילות האחרות‪ .‬אנשי המזכירות שמחו מאוד‬
‫על שיתוף הפעולה של חבריהם‪ ,‬ויותר מכך על הצלחת המהלך‪.‬‬
‫הם קיבלו אישור לדרכם‪ ,‬ובאופן כללי הקהילה תומכת היום‬
‫יותר במהלכי המזכירות‪ .‬האירוע גם העצים מנהיגויות וקהילות‬
‫אחרות ויצר תובנות באשר לכוחה של הקהילה להשיג דברים‬
‫שהפרט אינו מצליח להשיג‪.‬‬
‫ענה‪" :‬קיבלתי דלק מטוסים‪ ,‬עם כמה נושאי פצצות; חיזוק כזה‬
‫מחזיר את החשק להמשיך ולהשקיע‪".‬‬
‫מסקנות ותובנות‬
‫לפני ההתנתקות הכריזה המדינה כי יש פתרון לכל מתיישב‪.‬‬
‫במהלך שבוע הגירוש ראינו כולנו כי המדינה התכוננה מאוד‬
‫לפינוי ו"מכונת הגירוש" עבדה באופן מדהים‪ .‬רציתי להאמין‬
‫שהמדינה גם יודעת לשקם את האנשים‪ ,‬אך יחד עם אנשים‬
‫רבים חשתי אכזבה רבה‪ .‬המדינה לא דאגה לפתרון לכל‬
‫מתיישב‪ .‬כששאלתי גורמים מוסמכים במנהלת סל"ע איך קרה‬
‫דבר כזה‪ ,‬ענו לי‪" :‬היינו בטוחים שכל אחד כבר דאג לעצמו‬
‫באופן עצמאי‪ ,‬כי ראינו שהם רגועים ולא באים למנהלת‪".‬‬
‫אם המדינה באמת התכוננה‪ ,‬היה עליה להבין שיש כאן‬
‫סיפור קהילתי; שהאנשים חיים בקהילות ושלא יתכן שהכינו‬
‫לעצמם פתרונות קהילתיים מבלי שהמדינה תדע על כך‪ .‬הדבר‬
‫אושש את הטענה ששמעתי רבות מפי אנשים בציבור הלאומי‪,‬‬
 ‫עמדה‬
‫מבתי–ספר רגילים או בילדים‬
‫מבתי–ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬אשר‬
‫נופלים בין‬ ‫לירון פורת‪-‬יעקובי‬
‫גדי (שם בדוי)‪ ,‬בן תשע‪,‬‬
‫מאובחנים כבעלי פיגור שכלי‬
‫או בעלי נכות פיזית קשה‪.‬‬ ‫הכסאות‪:‬‬ ‫מסיים את יום לימודיו בבית‬
‫הספר לחינוך מיוחד בשעה‬
‫לעומתם‪ ,‬כפי שקורה ברשויות‬
‫רבות‪ ,‬תלמידי החינוך המיוחד‬ ‫חוסר במענים‬ ‫‪ .13:00‬הוא חוזר בהסעה לביתו‬
‫שבשכונת מצוקה בעיר גדולה‬
‫בעלי לקויות אחרות (כדוגמת‬
‫גדי) נופלים בין הכיסאות ואינם‬ ‫לתלמידי‬ ‫במרכז הארץ‪ .‬בדרכו הביתה‬
‫מהתחנה‪ ,‬דרך אשר אמורה‬
‫לארוך כשלוש דקות‪ ,‬דעתו של‬
‫החינוך‬
‫זוכים ליהנות מאפשרות של‬
‫שהייה במועדונית‪ .‬הם אינם‬ ‫גדי מוסחת פעמים מספר‪ :‬הוא‬
‫"רגילים" דיים למועדונית של‬ ‫עוצר במכולת‪ ,‬אינו מצליח‬
‫החינוך הרגיל (שם אין תנאים‬
‫מתאימים להתמודדות עם צור–‬
‫המיוחד‬ ‫להחליט מה הוא רוצה‪ ,‬רוצה‬
‫חמישה ממתקים שונים אבל‬
‫כיהם המיוחדים לצד הילדים‬ ‫אסור (מזכיר לו בעל המכולת)‪,‬‬
‫האחרים) ואינם "חריגים" דיים‬ ‫רואה ילד נוסף מעבר לרחוב‪,‬‬
‫למועדונית של בעלי פיגור שכלי‬ ‫מתפרץ לכביש (למרבה המזל‬
‫או נכות פיזית קשה‪.‬‬ ‫עוצרת‬ ‫הנוסעת‬ ‫המכונית‬
‫במקרים רבים‪ ,‬כמודגם‬ ‫בחריקה)‪ ,‬חוטף כדור מילד‪,‬‬
‫לעיל‪ ,‬הילדים הללו מסתובבים‬ ‫מוריד ילקוטו על המדרכה‪,‬‬
‫ברחובות בחוסר מעש לאחר‬ ‫רץ אחרי הכדור ו‪" ...‬גדי!!"‬
‫שעות בית–הספר‪ .‬בסיטואציה‬ ‫קוראת אחותו הגדולה‪" ,‬בוא‬
‫זו הם נתונים למצבי סיכון‬ ‫כבר הביתה!" ובאה לאספו‪.‬‬
‫רבים כגון חשיפה לאלימות‪,‬‬ ‫ההורים עובדים שעות רבות‬
‫לפשע ולסמים‪ ,‬אשר עלולה‬ ‫אך מתפרנסים בדוחק‪ .‬בבית‬
‫להתדרדרות‬ ‫להביא‬ ‫עוד ארבעה אחים ואחיות‪.‬‬
‫מצבם‪ .‬מציאות זו‬ ‫יושבים מול הטלוויזיה‪ ,‬חלקם‬
‫גוררת השלכות חמורות‬ ‫יוצא להסתובב בחוץ‪ .‬גדי אינו‬
‫על עתיד הילד ומש–‬ ‫מסוגל לשבת בשקט‪ ,‬מחפש‬
‫פחתו ואף השלכות הנוגעות‬ ‫תעסוקה‪ .‬מנצל רגע שאחותו‬
‫והכלכלה‪ .‬שכן ילד הגדל והופך לנער או‬ ‫במצב החברה‬ ‫אינה שמה לב ויוצא להסתובב לבדו בשכונה‪ .‬למטה קוראת‬
‫למבוגר עובר חוק‪" ,‬עולה" למדינה כסף רב כשנדרשת השמתו‬ ‫לגדי חבורה של נערים מבוגרים‪ ,‬המציעים לו להצטרף אליהם‬
‫במוסדות סגורים לנוער עבריין או בהמשך‪ ,‬בבית הסוהר‪.‬‬ ‫להרפתקה‪...‬‬
‫במקרים רבים אחרים‪ ,‬ההורים לילדים אלה מוצאים‬ ‫גדי‪ ,‬כמו ילדים רבים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד‪ ,‬נותר‬
‫עצמם חסרי יכולת להתפרנס בכבוד‪ .‬כתוצאה ממודעותם‬ ‫ללא מסגרת בשעות שלאחר סיום יום הלימודים בבית–הספר‬
‫לסכנות האורבות לילדם באם לא יקבל את ההשגחה והטיפול‬ ‫‪ -‬לרוב משעה ‪ .13:00‬ילדים אלה סובלים מבעיות התנהגות‬
‫הדרושים לו לאחר סיום יום הלימודים‪ ,‬הם אינם יוצאים‬ ‫הנגרמות מלקויות שונות‪ ,‬כגון הפרעת קשב וריכוז‪ .‬בתי הספר‬
‫לעבודה מחוץ לביתם ונשארים בבית כדי לספק את צרכיו‪.‬‬ ‫לחינוך מיוחד מספקים מסגרת חינוכית‪-‬טיפולית תומכת‬
‫בהתאם לחזרת הילד מבית–הספר בשעות הצהרים המוקדמות‪,‬‬ ‫ומעשירה עד לשעות הצהרים לילדים עם פיגור שכלי‪ ,‬עם נכויות‬
‫יש באפשרות ההורה לעבוד בחלקיות משרה בשעות הבוקר‬ ‫פיזיות או עם לקויות שונות כגון זו של גדי (הפרעת קשב וריכוז)‪.‬‬
‫(ולרוב במשכורות נמוכות ביותר)‪.‬‬ ‫לאחר סיום יום הלימודים‪ ,‬ילדים רבים זוכים להמשיך את‬
‫במקרים החמורים ביותר‪ ,‬שבהם ילד נמצא במצבי סיכון‬ ‫יומם במסגרת מועדונית מסובסדת המספקת הזנה‪ ,‬העשרה‪,‬‬
‫והזנחה קיצוניים‪ ,‬עולה האפשרות של הוצאה חוץ–ביתית של‬ ‫חינוך‪ ,‬תמיכה רגשית וטיפול נאות בילד‪ .‬מדובר בילדים‬
‫הילד למסגרת כוללנית כגון פנימייה טיפולית‪ ,‬אשר אמורה לספק‬
‫‪----‬‬
‫לו טיפול נאות ומקיף‪ .‬במצב זה‪ ,‬הן העלות הכלכלית למדינה והן‬ ‫לירון פורת‪-‬יעקובי ‪ -‬סטודנטית לתואר שני בעבודה‬
‫העלות הרגשית לילד ולמשפחתו‪ ,‬גבוהות לאין שעור‪.‬‬ ‫סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬

‫‪34‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫ובבני–נוער בסביבתם הטבעית‪ ,‬במסגרת משפחתם בקהילה‪.‬‬
‫זאת ללא צורך לנתק את הילד ממערך החיים הסובב אותו‬
‫ולהוציאו למסגרת חוץ–ביתית‪ .‬פיתוח השירותים בקהילה‬
‫נעשה באמצעות הפניית תקציבי הסידור החוץ–ביתי‪ ,‬אשר‬
‫מתפנים לפיתוח שירותים טיפוליים ומסגרות יום בקהילות‪.‬‬
‫יש רשויות מקומיות במדינה אשר לקחו על עצמן למצוא‬
‫מענה למגוון הילדים מהחינוך המיוחד החיים בתחום שלטונן‪.‬‬
‫בחלקן תוך הסתייעות בתקציבים שהופנו ממדיניות "עם הפנים‬
‫לקהילה"‪ .‬פתרון כגון מועדונית לתלמידי החינוך המיוחד‬
‫בשעות שלאחר בית הספר עונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הן על העיקרון של‬
‫השארת הילד בקהילה תוך קבלת הטיפול וההשגחה הנחוצים‬
‫לו והן על מתן אפשרות להורים לצאת לעבוד‪ ,‬וכמו כן מותיר‬
‫את האחריות על הילדים בידי ההורים‪.‬‬
‫המדינה בראש ובראשונה‪ ,‬והרשויות המקומיות‪ ,‬יכולות לספק‬
‫מענים לתלמידי החינוך המיוחד בשעות שלאחר בית–הספר‪ .‬אם‬
‫באמצעות החלת "חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‬
‫‪ "1997‬ואם באמצעות הקצאת משאבים מקומיים‪ .‬מענים אלה‬
‫יהוו את רשת הביטחון עבור ילדים כמו גדי‪ ,‬יאפשרו להם‬
‫התפתחות תקינה והתקדמות תוך מימוש הפוטנציאל שלהם‬
‫והימנעות ממצבי סיכון חמורים‪ ,‬יאפשרו להוריהם להתפרנס‬
‫בכבוד ויפתחו הזדמנויות אשר כיום חסומות בפניהם‪.‬‬
‫ב"חוק החינוך המיוחד‪ ,‬התשמ"ח ‪ "1988‬שמה לה המדינה‬
‫למטרה לקדם ולפתח את כישוריו של הילד בכדי להקל על‬
‫שילובו בחברה ובמעגל העבודה‪ .‬על–פי חוק זה‪ ,‬המדינה‬
‫אחראית למתן החינוך המיוחד חינם לכל ילד בגילים ‪21-3‬‬
‫הנמצא זכאי לכך‪ ,‬במסגרות חינוך כגון בתי–הספר לחינוך‬
‫מיוחד‪" .‬חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז ‪"1997‬‬
‫נועד לספק לילדים מסגרת תומכת ובטוחה למינימום של‬
‫שמונה שעות ביום ולצמצם פערים על–ידי מתן הזדמנויות‬
‫העשרה שוות‪ ,‬גם לאוכלוסיות שאין ידן משגת לקנות חוגים‬
‫והעשרה לילדיהן‪ ,‬וכמו כן אמור לספק הזדמנות להורים (לרוב‬
‫לאימהות) להשתלב בשוק העבודה‪ .‬חוק זה עדיין אינו מיושם‬
‫במרבית היישובים ובתי–הספר בארץ (בתי–ספר רגילים ובתי–‬
‫ספר של החינוך המיוחד)‪.‬‬
‫אם יוחל חוק יום החינוך הארוך על בתי–הספר של החינוך‬
‫המיוחד‪ ,‬הרי שיוצע בכך פתרון הולם לכל תלמידי החינוך‬
‫המיוחד ולמשפחותיהם‪ .‬על אף לקיחת האחריות של המדינה‬
‫במצב כזה‪ ,‬מעורבות ההורים ואחריותם על ילדיהם תיוותרנה‬
‫כזכותם וחובתם העליונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬הוכרזה במשרד הרווחה רפורמה בטיפול בילדים‬
‫בסיכון ‪" -‬עם הפנים לקהילה"‪ .‬מדיניות זו מקנה עדיפות‬
‫לפיתוח תכניות קהילתיות אשר תאפשרנה טיפול בילדים‬

‫‪‰ÁÙ˘Ó‰ ÔÂÎ˙Ï ˙Èχ¯˘È‰ ‰„‚‡‰‬‬

‫מרכ‪ Ê‬הכ˘רה וה˘ת‪Ï‬מויות ‡רˆי ¯‪ippf@post.com ·È·‡≠Ï˙ π Ì¢·Ó¯ ßÁ‬‬

‫‪¢˙ÂÈÈÓÏ ÍÁÓ¢‬‬
‫תעודות ה‪Ò‬מכה כמנחה ˜בוˆות במיניות ה‡דם‬
‫‚מו‪ Ï‬ה˘ת‪Ï‬מות∫‬ ‫ח‪Ë‬יבה עיונית∫‬
‫‪¨ÌȯÂÓÏ ˙ÂÓÏ˙˘‰ ÏÂÓ‚ ˙Ï·˜Ï ˙¯ÎÂÓ ˙ÈÎÂ˙‰‬‬ ‫‪∫ÌÈÓÂÁ˙ ≥–· ÌÈ˙È‰ ÌÈÈ˯‡È˙ ÌÈ„ÂÓÈÏ‬‬
‫‪ÆÌÈÈχȈÂÒ ÌÈ„·ÂÚÏ ˙ÂÈÁ‡Ï ¨ÌÈÈÎÂÈÁ ÌȈÚÂÈÏ‬‬ ‫‪Æ˙ÂÚ˘ µ∂ ¨˙ÂÈÈÓ‰ Ï˘ ÌÈÈ‚ÂÏÂÈÊÈÙ ÌÈÈ‚ÂÏÂÈ· ÌÈ˷ȉ‬‬
‫‪Æ˙ÂÚ˘ µ∂ ¨˙ÂÈÈÓ‰ Ï˘ ÌÈÈ˙¯·Á ÌÈÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ ÌÈ˷ȉ‬‬
‫‪ÈÚˆ˜Ó ‚¯„˘Ï ˙Âӄʉ‬‬ ‫‪Æ˙ÂÚ˘ ±±≤ ¨ÈÈÓ ÍÂÈÁ· ˙ˆ·˜Ï ÌÈÁÓ ˙¯˘Î‰‬‬
‫‪°ÛÒÂ ‰Ò¯Ù ¯Â˜ÓÂ‬‬
‫ח‪Ë‬יבה מע˘ית∫‬
‫‪˘¯Â„ ÏÎÏ ÁÏ˘È˙ ˙ÈÎÂ˙‰ ˙‡ ˙˯ÙÓ‰ ˙¯·ÂÁ‬‬ ‫‪ÆÌ˜È˘¯Ù ÔßÊȯÙÂÒ‬‬
‫‪Ú·˘–¯‡·Â ‰ÙÈÁ ¨·È·‡–Ï˙· ÌÈȘ˙˙ ˙ÈÎÂ˙‰‬‬ ‫˙‪ÍÓÒÂÓ Ï˘ ‰„ÂÚ˙ ˜ÚÂ˙ ˙ÈÎÂ˙‰ ÌÂÈÒ· ∫‰„ÂÚ‬‬
‫·˘‪ÆÌÈȯ‰ˆ‰–¯Á‡ ˙ÂÚ‬‬ ‫‪Æ˙ÈÎÂ˙‰ ˙Â˘È¯„ Ïη „ÓÚ˘ Û˙˙˘ÓÏ ˙ÂÈÈÓÏ‬‬

‫‪Ï‬הר˘מה ו‪Ï‬פר‪Ë‬ים נו‪Ò‬פים∫ ‪ ¨∞≥≠µ±∞±µ±± ÆÏË‬פ˜‪kiram1@013net.net ˇ ∞≥≠µ±∞≤µ∏π ÆÒ‬‬

‫‪35‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫אשנב‬
‫''נדרש‬
‫חדשים הן לצוות בית הספר‬
‫והן להוריהם‪ .‬על פי הבנתנו‪,‬‬

‫הכפר‬
‫קיים צורך הן מצד מורים והן‬
‫בקרב הורים להכיר את התופעה‬

‫כולו"‬
‫ולבחון דרכים להתמודדות עמה‪.‬‬
‫אנו התרשמנו כי תהליך קבוצתי‬
‫לאורך ‪ 15‬מפגשים איננו מספק‪.‬‬
‫טי‬
‫הצלחנו להתמודד בקבוצה עם‬
‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫פול קבו‬
‫ההיבטים האישיים של המשתתפים‪,‬‬ ‫דים‬ ‫י‬ ‫המאובחנ‬
‫ו‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ם‬
‫הן בקבוצות ההורים והן בקבוצות‬ ‫בלים‬ ‫מהפרעת‬
‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ק‬
‫הילדים [הגברת המודעות לתופעה‪,‬‬
‫ריכוז‬ ‫ו‬
‫היכרות עם עצמי ביחס להפרעת קשב‬
‫ק‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫הוריהם‪,‬‬
‫ט‬ ‫מש‬
‫וריכוז (אצל הילדים)‪ ,‬התמודדות עם‬
‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ך‬ ‫ותף חינו‬
‫התופעה במשפחה (אצל ההורים)]‪ .‬אם‬ ‫ה‬
‫רוצים להגיע לתוצאות מרשימות יותר‪,‬‬
‫יש להאריך את משך הקבוצות; למשל‪,‬‬
‫עבודה קבוצתית עם ההורים והילדים לאורך שנת הלימודים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להשקיע משאבים ואמצעים‪ :‬הקצאת מקום מתאים‬
‫לפעילות הקבוצתית‪ ,‬הכשרת המנחים ומתן הדרכה קבועה‬
‫ומסודרת‪ ,‬תשלום הולם למנחי הקבוצה‪.‬‬
‫במהלך שנת הלימודים תשס"ה התקבלו בצוות האבחון‬
‫והמיון באגף הרווחה בעיריית בת ים פניות רבות ממערכת‬
‫החינוך בעניין ילדים בסיכון‪ .‬הדיווחים היו על ילדים המעורבים‬
‫באלימות‪ ,‬עבירות מין והתנהגות שאינה נורמטיבית‪:‬‬
‫‪" -‬ילד בן ‪ 9‬נגע בחזה של ילדה בת ‪ ,11‬הילדה מדגישה כי זו‬ ‫סימה ניסני וצביקה ורשבסקי‬
‫אינה הפעם הראשונה‪"...‬‬
‫‪" -‬שני ילדים בני ‪ 10‬קשרו ילד בן ‪ 7‬לעץ וכיסו את ראשו‬ ‫תודות‬
‫בארגז‪"...‬‬ ‫אנו מבקשים להודות לעמיתתנו‪ ,‬עו"ס כרמית גל‪ ,‬שליוותה‪,‬‬
‫‪ -‬ילד בן ‪ 9‬נתפס שוב מריח דבר מגע‪ ,"...‬ועוד‪.‬‬ ‫תמכה‪ ,‬עודדה ועזרה בעריכה ובהגהה והאירה בהערותיה מאמר‬
‫ככל שהדיווחים המשיכו לזרום‪ ,‬התרשמנו כי קיים מכנה‬ ‫זה‪ .‬לחני פלד‪ ,‬מפקחת על היועצות בעיר בת–ים‪ ,‬אשר הייתה‬
‫משותף בולט לילדים שדווחו על‪-‬ידי בתי הספר השונים‪ :‬שיעור‬ ‫שותפה לפרויקט זה וסייעה רבות להצלחתו‪ .‬וכמובן‪ ,‬למנחי‬
‫גבוה מהם אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז‪ ,‬עם או ללא‬ ‫הקבוצות שעשו את עבודתם נאמנה והשקיעו מזמנם וממרצם‬
‫היפראקטיביות‪.‬‬ ‫גם מעבר לשעות העבודה המקובלות‪ ,‬תוך התלהבות רבה‪.‬‬

‫רקע תיאורטי‬ ‫מבוא‬

‫הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה הנובעת משינוי מזערי במבנה‬
‫המוח ובאופן תפקודו‪ .‬משמעות השינוי היא תפיסת גירויים‬
‫רבים במרחב והיעדר יכולת להתמקד בגירוי בודד לאורך זמן‪.‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬עם או ללא היפראקטיביות‪ ,‬מתייחסת‬
‫לילדים‪ ,‬מתבגרים ומבוגרים הסובלים מקשיים מתמשכים‬
‫בקשב ובריכוז‪ ,‬מאימפולסיביות ומהיפראקטיביות‪ .‬זוהי הפרעה‬
‫מורכבת‪ ,‬שתוצאותיה משפיעות על תחומי החיים‪ ,‬והיא מקשה‬
‫מאוד על האדם לנצל את הפוטנציאל שלו (מנור וטיאנו‪.)2004 ,‬‬
‫ילדים רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים מקשת‬
‫מספר הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עם או ללא‬
‫היפראקטיביות הולך וגדל מדי שנה‪ .‬ילדים אלו מציבים אתגרים‬
‫‪------‬‬
‫סימה ניסני ‪ -‬עו"ס (‪ )MSW‬באגף לשירותים חברתיים בע–‬
‫יריית בת–ים‪ .‬עמדה בראש ועדת ההיגוי לפרויקט המשותף‪.‬‬
‫צביקה ורשבסקי ‪ -‬עו"ס באגף לשירותים חברתיים בעיריית‬
‫בת–ים‪ ,‬חבר בוועדת ההיגוי והנחה את אחת מקבוצות הילדים‪.‬‬
‫המאמר נכתב במסגרת התכנית‪" :‬חוכמת המעשה" בביה"ס‬
‫המרכזי לעובדים בשירותי הרווחה‪ ,2006 ,‬בהנחיית אריאלה‬
‫שטרום‪ .‬ריכוז‪ :‬ענת הראל‬

‫‪36‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫הרווחה ועובדת ממערכת החינוך‪ .‬המטרה הייתה לגבש את‬
‫תכנית ההתערבות‪ ,‬להתוות דרך‪ ,‬לסייע‪ ,‬ללוות‪ ,‬לעקוב אחר‬
‫התקדמות הפרויקט‪ ,‬להפיק לקחים ולגבש דרכי התערבות‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫ בית הספר ביצע מיפוי לאיתור ילדים הסובלים מהפרעת‬
‫קשב וריכוז והוריהם‪ .‬כל יועצת ערכה רשימה של תלמידי‬
‫כיתות א'‪-‬ה' המאובחנים כסובלים מההפרעה‪.‬‬
‫ממצאי המיפוי העלו כי מרבית הילדים המאובחנים לומדים‬
‫בכיתות ג' ומעלה‪ .‬אי לכך הוחלט (ממניעים פרקטיים) כי‬
‫הילדים שישתתפו בקבוצות יהיו גילאי כיתות ג'‪-‬ה'‪.‬‬
‫ קבוצות ההורים והילדים התקיימו בבתי ספר שבהם‬
‫שיעור הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז היה הגבוה‬
‫ביותר‪ .‬כלומר‪ ,‬הצורך במתן מענה בהם היה רב יותר‪.‬‬
‫ הוקמו ארבע קבוצות ‪ -‬שתי קבוצות ילדים ושתי קבוצות‬
‫הורים‪ .‬הקבוצות התקיימו בבתי ספר שונים בעיר והונחו כל‬
‫אחת על–ידי שני מטפלים‪ .‬קבוצות הילדים מנו שמונה ילדים‬
‫כל אחת ופעלו בשעות בית הספר‪ .‬קבוצות ההורים פעלו‬
‫בשעות הערב‪ ,‬כאשר בכל קבוצה השתתפו ‪ 14‬הורים‪ .‬באחד‬
‫מבתי הספר נערכו קבוצת ילדים וקבוצת הורים במקביל‪.‬‬
‫השאיפה הייתה כי בקבוצת ההורים ישתתפו הוריהם של‬
‫הילדים המשתתפים בקבוצת הילדים‪.‬‬
‫מניסיוננו בקבוצות אחרות למדנו כי כאשר רק אחד מבני‬
‫המשפחה משתתף בתהליך הקבוצתי‪ ,‬הוא זה שמתעצם‬
‫בעוד שהאחרים "נשארים במקום"‪ .‬תהליך זו עלול ליצור‬
‫קונפליקטים ומתחים בתוך המשפחה‪ .‬השתתפות ההורה‬
‫והילד בקבוצות מקבילות נועדה להפחית מתחים אלו‪ .‬שנית‪,‬‬
‫במשפחות שבהן גדל ילד עם הפרעת קשב וריכוז קיימת‬
‫סבירות גבוהה כי גם אחד ההורים‪ ,‬לפחות‪ ,‬סובל מאותה‬
‫הפרעה‪ .‬כאשר ההורה והילד משתתפים בקבוצות מקבילות‬
‫אפשר להביא לשינוי בעמדות ההורה‪ ,‬תוך הבנת צרכיו של‬
‫הילד דרך הצרכים שלו עצמו‪ ,‬כמי שסובל מאותה הפרעה‪.‬‬
‫ בפועל‪ ,‬רק חלק מההורים שילדיהם השתתפו בקבוצת‬
‫הילדים השתתפו בקבוצת ההורים‪ .‬זאת מאחר שבקבוצות‬
‫ההורים השתתפו גם הורים לילדים בכיתות גבוהות יותר‪.‬‬
‫ קיימנו השתלמות להכשרת המנחים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫ההשתלמות נועדה להעשיר אותם בידע מקצועי על ההפרעה‬
‫ולספק כמה מושגי יסוד בתחום העבודה עם קבוצות‪.‬‬
‫ההשתלמות כללה שני שלבים‪:‬‬
‫‪ -‬לימוד תיאורטי באמצעות הרצאות של אנשי מקצוע שונים‪,‬‬
‫המתמחים בתחום הפרעת הקשב והריכוז (פסיכיאטרים‪,‬‬
‫נוירולוגים)‪ .‬זאת במטרה להרחיב את הידע המקצועי של המנחים‬
‫בנושאים כמו מאפייני ההפרעה; אבחנה ודרכי טיפול והתמודדות;‬
‫מתן כלים טיפוליים לאנשי המקצוע בקהילה העובדים עם‬
‫אוכלוסייה זו‪ .‬חלק זה גם כלל סדנה בנושא עבודה קבוצתית‪,‬‬
‫שהועברה על–ידי עובדים סוציאליים בעלי ניסיון והתמחות‬
‫‪37‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫רחבה של קשיים נוספים‪ ,‬בהם בעיות נוירולוגיות‪ ,‬בריאותיות‪,‬‬
‫קשיים קוגניטיביים‪ ,‬קשיי למידה‪ ,‬קשיים בתפקוד חברתי‬
‫וקשיים רגשיים‪ .‬הפרעת קשב וריכוז גם מאופיינת בתחלואה‬
‫הנלווית אליה‪ .‬עם ההפרעות הנלוות השכיחות ביותר נמנות‬
‫ההפרעה המרדנית המתנגדת והפרעת התנהגות‪ ,‬הפרעות במצב‬
‫הרוח‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות שינה והפרעות טיק (מנור וטיאנו‪,‬‬
‫‪ .)2004‬השילוב של הפרעת קשב וריכוז והפרעת התנהגות נחשב‬
‫לשילוב מסוכן במיוחד מבחינת הפרוגנוזה‪ ,‬וילדים אלה נמצאים‬
‫בסיכון ההתפתחותי הגבוה ביותר (‪,McMahon & Wells, 1980‬‬
‫בתוך מנור וטיאנו‪ .)2004 ,‬ילדים אלו מהווים מעמסה רבה על‬
‫המערכת החינוכית‪ ,‬ובעיקר על הוריהם‪.‬‬
‫תאור ההתערבות הטיפולית‬
‫עד כה‪ ,‬הטיפול בילדים אלו נעשה על–ידי מערכות הרווחה‬
‫והחינוך‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ .‬כל גוף נתן מענה בתחום שבאחריותו‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬אלו הן מערכות נפרדות ועצמאיות‪ ,‬בעלות מטרות‬
‫שונות‪ ,‬אשר עובדות בסמיכות זו לזו אך לא בשיתוף‪.‬‬
‫המענים התמקדו בהיבטים פרטניים והטיפול הוצע סביב‬
‫האירוע ולא כפתרון לתופעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הטיפול שניתן היה ללא‬
‫ראייה מערכתית ועם משאבים דלים ‪ -‬הן של כוח אדם והן‬
‫של כסף‪.‬‬
‫כדי לבחון דרכי פעולה חלופיות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין ארגוני‬
‫רווחה וחינוך בעיר‪ ,‬אנו ‪ -‬שני עו"סים מצוות אבחון ומיון באגף‬
‫הרווחה‪ ,‬נפגשנו עם המפקחת על הייעוץ החינוכי בעיר‪.‬‬
‫המטרות ‪:‬‬
‫‪ .1‬איגום משאבים;‬
‫‪ .2‬חשיבה יצירתית ושונה כתוצאה משילוב של צוות‬
‫רב–מקצועי חינוך‪-‬רווחה;‬
‫‪ .3‬הרחבת רפרטואר המענים של כל שירות;‬
‫‪ .4‬הרחבת האחריות של שני השירותים כלפי אוכלוסיות‬
‫היעד‪.‬‬
‫הרעיון המנחה היה כי על כל פתרון להציב במרכז את הילד‬
‫וסביבו "משולש קדוש"‪ :‬הורים‪-‬חינוך‪-‬רווחה‪ .‬ביחד‪ ,‬בשיתוף‬
‫פעולה‪ ,‬נתגייס למען רווחת הילד ומשפחתו‪ .‬כפי שנכתב בספרה‬
‫של הילארי קלינטון "נדרש הכפר כולו"‪" :‬ילדים ישגשגו רק‬
‫אם משפחותיהם תשגשגנה ואם החברה כולה תדאג לטיפוח‪".‬‬
‫(קלינטון‪)1987 ,‬‬
‫הוחלט על טיפול קבוצתי ‪ -‬הן להורים והן לילדיהם‪ ,‬בקבוצות‬
‫נפרדות‪ ,‬עם שני מנחים לכל קבוצה‪ :‬האחד ממערכת הרווחה‬
‫בעיר והשני ממערכת החינוך שבה הילד מתחנך‪.‬‬
‫השלבים בהפעלת הפרויקט‬
‫הוקמה ועדת היגוי‪ ,‬שבה לקחו חלק שני עובדים משירותי‬

‫לאורך זמן‪ ,‬הילד צובר תסכולים ואינו חווה הצלחה למרות‬
‫ניסיונותיו‪ .‬הוא מרגיש כי איננו מסוגל להצליח ולכן מפסיק‬
‫לנסות‪ .‬הוא מתייאש‪ ,‬אין לו מוטיבציה והדימוי העצמי שלו‬
‫הולך ומתערער‪.‬‬
‫תיאורים ברוח זו נמצאו בספרות הילדים‪ ,‬כבר ב–‪.1844‬‬
‫רופא הילדים היינריך הופמן כתב את הספר "מעשיות עליזות‬
‫ותמונות מבדחות לילדים גילאי ‪ "6-3‬עבור ילדיו‪ ,‬כמתנת חג‬
‫המולד‪ .‬אצלנו‪ ,‬ספר זה ידוע בשם "יפתח המלוכלך"‪ ,‬שיצא‬
‫בשנת ‪ 1983‬בתרגומו של אורי סלע‪.‬‬
‫הספר המקורי מגולל את סיפוריהם של ילדים שלא שמעו‬
‫בעצת הוריהם ולא התנהגו למופת‪ ,‬ובשל כך אירעו להם‬
‫אסונות שונים‪ .‬מבקריו של הספר נחרדו מהברוטליות של‬
‫הסיפורים והאיורים ומתפיסת העולם החינוכית‪-‬מוסרית‬
‫הנוקשה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בגורלן של הדמויות בספר (כולן‬
‫מתות כתוצאה ממעשיהן)‪ .‬בשנים האחרונות עורר הספר עניין‬
‫בחוגי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה של הילד‪ ,‬מאחר שהוא‬
‫מתאר הפרעה נפוצה מאוד בילדים ומתבגרים ‪ -‬הפרעת קשב‬
‫וריכוז עם או ללא היפראקטיביות‪.‬‬
‫בספר "יהושע הפרוע" מסופר על שתי דמויות המתאימות‬
‫לתיאורי ההפרעה‪" :‬עודד המתנדנד" אופייני להפרעת קשב‬
‫המלווה בהיפראקטיביות‪ ,‬בעוד שתיאורו של "אפרים מביט‬
‫לשמיים" אופייני להפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות‪.‬‬
‫"עודד המתנדנד" הוא ילד שחייב להיות עסוק כל הזמן בפעילות‬
‫גופנית והוא מתנדנד ללא הפסקה על כיסאות‪ .‬יום אחד הוא‬
‫מושך על עצמו את המפה וכל תכולת השולחן עפה עליו‪.‬‬
‫"הרגל היה לו לעודד‪ /‬להתנדנד ולנדנד‪... /‬‬
‫יום אחד הוא מתנדנד‪ /‬רד עלה עלה ורד‪/‬‬
‫הכיסא פתאום רועד‪ /‬הכיסא פתאום מועד‪..../‬‬
‫התמוטט אל הרצפה‪ /‬ומשך את המפה‪.../‬‬
‫בקיצור מצב איום‪ /‬אין כבר אוכל להיום‪/‬‬
‫אומללים האם האב‪"..‬‬
‫אפרים‪ ,‬לעומתו‪ ,‬הוא ילד שעיניו בשמיים והוא נופל למים‪.‬‬
‫ילד חולמני שלא תמיד יודע לאן הוא הולך‪:‬‬
‫"כשברחוב הולך אפרים‪ /‬העיניים בשמיים‪ /‬כבר קרו לו‬
‫לאפרים‪ /‬תאונה אחת או שתיים‪ /‬הוא נחבל‪ ,‬נופל‪ ,‬מועד‪ /‬אבל‬
‫לקח לא לומד‪"..‬‬
‫מתוך המאפיינים והתיאורים של הילד הסובל מהפרעת קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬עם או בלי היפראקטיביות‪ ,‬נגזרו מטרותיה של קבוצת‬
‫הילדים‪:‬‬
‫ שיפור הדימוי העצמי של הילד והעצמתו;‬
‫ אימון במיומנויות חברתיות אשר יאפשר לילד לשלוט‬
‫בתוקפנות שלו ולהשתלב בפעילויות חברתיות;‬
‫ שיפור מיומנויות לפתרון קונפליקטים;‬
‫ שיפור מערכות היחסים הורה‪-‬ילד‪ ,‬הורה‪-‬מורה‪ ,‬ילד‪-‬‬
‫חברים‪.‬‬
‫אשנב‬
‫בהנחיה ובטיפול קבוצתי‪ .‬נלמדו מושגי יסוד בתחום זה‪ ,‬מאפיינים‬
‫מיוחדים של קבוצה ומאפייני הקבוצה כמדיום לעזרה‪.‬‬
‫‪ -‬פרקטיקום שבו ניתנה הדרכה על–ידי מומחים בתחום‬
‫העבודה הקבוצתית לכל זוג מנחים‪ .‬ההדרכה החלה בסמוך‬
‫לתחילת העבודה עם הקבוצה ונמשכה במקביל להנחיה‪ .‬היא‬
‫כללה שני מפגשי הכנה לקראת פתיחת הקבוצה‪ ,‬מפגשי הדרכה‬
‫לכל מפגש בקבוצה ומפגש סיום‪.‬‬
‫ קיימנו מפגש בין מנחי הקבוצות לצוות הרלוונטי בבתי‬
‫הספר שבהם התקיים הפרויקט‪ ,‬כחלק משיתוף הפעולה ולגיוס‬
‫הצוות להצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫ שיווק הקבוצה וגיבושה‪ :‬כל זוג מנחים שיווק את הקבוצה‬
‫שלו לילדים ולהורים המיועדים לקחת חלק בקבוצות‪ .‬המנחים‬
‫ערכו היכרות עם המועמדים‪ ,‬סיפרו על מבנה הקבוצה‬
‫ומטרותיה‪ ,‬בדקו את התאמתם להשתלב בקבוצה והודיעו על‬
‫תחילת המפגשים הקבוצתיים‪.‬‬
‫קבוצות הילדים‬
‫במהלך שנת הלימודים תשס"ו פעלו בעיר שתי קבוצות ילדים‪,‬‬
‫בשני בתי ספר שונים‪ ,‬כשבכל קבוצה שמונה ילדים‪ .‬קבוצה אחת‬
‫הונחתה על–ידי עובדת סוציאלית ויועצת חינוכית ואת הקבוצה‬
‫השנייה הנחו שני עובדים סוציאליים‪ .‬יחידת הנחיה זו‪ ,‬של שני‬
‫עובדים סוציאליים‪ ,‬נוצרה משום שבאותו בית הספר הייתה‬
‫יועצת חינוכית אחת‪ ,‬אשר הנחתה בקו את קבוצת ההורים‬
‫ומסיבות טכניות לא יכלה להנחות גם בקבוצת הילדים‪.‬‬
‫הקבוצה פעלה בבית הספר של הילדים‪ ,‬בשעות הלימודים‪.‬‬
‫מהספרות (מנור וטיאנו‪ ;2004 ,‬מוס‪ ;2004 ,‬גרין וקיט‪;2001 ,‬‬
‫האלוול ורייטי‪ )1998 ,‬ידוע כי לילד עם הפרעת קשב וריכוז יש‬
‫כמה מאפיינים‪ :‬הוא מאבד לעתים קרובות את הריכוז‪ ,‬קם‬
‫ומסתובב בכיתה; פעילויות המתרחשות מחוץ לכיתה מושכות‬
‫את תשומת לבו; הוא לא תמיד זוכר מה היה בשיעור ואיננו‬
‫יודע מה היו שעורי הבית; הכנת שעורי הבית הינה סבל מתמשך‬
‫עבורו; הוא אינו מצליח ללמוד ולהפגין את כישוריו; הוא נמצא‬
‫במצב של תסכול תמידי ותחושת ערך עצמי נמוכה‪.‬‬
‫ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות הם לרוב‬
‫שקטים ומופנמים יותר‪ .‬לעתים הם מצטיירים בעיני המורים‬
‫כילדים איטיים‪ ,‬חולמניים‪ ,‬בעלי יכולת נמוכה או עצלנים‪,‬‬
‫וההישגים שלהם אינם משקפים את יכולותיהם‪.‬‬
‫ילד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות מאופיין באימפול–‬
‫סיביות; הוא נוטה לפעול ללא תכנון וללא הבנה מספקת של‬
‫הסיטואציה; הוא נמצא כל הזמן בתנועה; הוא חסר סבלנות‪,‬‬
‫משיב לפני סיום השאלה‪ ,‬מתפרץ לדברי אחרים ומתקשה‬
‫להמתין לתורו; הוא מציק לילדים אחרים ומרעיש‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫במקרים רבים מתפתחים אצל ילדים אלו קשיים חברתיים‬
‫והילד הופך לאלים‪ ,‬דחוי‪" ,‬ליצן" הכיתה או "בריון"‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫מהפרעת קשב וריכוז והוריהם לא נעשתה בעיר‪ .‬לאור‬
‫התפתחות המתודה הקבוצתית באגף הרווחה‪ ,‬נעשה ניסיון‬
‫ליישם עבודה קבוצתית עם האוכלוסייה המתוארת כאן‪.‬‬
‫השותפות פועלת מתוך ניסיון לחולל שינוי בדרכי העבודה של‬
‫החינוך והרווחה‪ ,‬תוך שילוב בין תפיסות עבודה שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬עידוד שותפויות בין מגזרים שונים למען האוכלוסייה‬
‫הנזקקת‪ :‬אוכלוסיית הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז‬
‫מקבלת מענים מגופים שונים‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬רפואה‪ ,‬טיפולים‬
‫אלטרנטיביים ועוד‪ .‬אנו סבורים כי על–ידי שיתוף פעולה‬
‫בין הגופים המטפלים נמנע כפילות בטיפול באוכלוסייה זו‬
‫ונשלב בין בסיסי ידע שונים‪ ,‬המתארים את אותה אוכלוסייה‬
‫ומטפלים בה‪ .‬כך‪ ,‬המענה לאוכלוסייה המתוארת כאן יהיה‬
‫רחב ומקיף יותר ויספק צרכים שלא מולאו עד כה‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת פתח לשותפויות נוספות‪ :‬המודל שאותו הפעלנו‬
‫בפרויקט זה זכה להדים רבים‪ .‬הורים רבים ביטאו רצון‬
‫להמשיך בקבוצה גם בשנת הלימודים הבאה‪ .‬יועצי חינוך‬
‫ומנהלי בתי הספר בעיר הביעו רצון לשלב תכנית מסוג זה‬
‫בבית ספרם‪ .‬תגובות אלו מעידות על הצורך ההולך וגובר של‬
‫הורים ושל אנשי מקצוע לקבל מידע על התופעה ולהבינה‬
‫באופן עמוק ורחב יותר‪ ,‬לרכוש כלים ולקבל מענה רב–מקצועי‬
‫להתמודדות עם ילדים הסובלים מההפרעה ועם הוריהם‪.‬‬
‫‪ .4‬מתן מענה רחב יותר‪ :‬עד כה טיפלו שירותי הרווחה‬
‫והחינוך בילדים אלו סביב אירוע ספציפי‪ ,‬כשהמענה הוא‬
‫נקודתי‪ .‬התכנית אפשרה טיפול רחב ועמוק יותר באוכלוסייה‬
‫המתוארת‪ .‬עד כה היה הטיפול במשפחה מצומצם‪ ,‬כשמשכו‬
‫המרבי שלושה מפגשים‪ .‬ההתערבות הקבוצתית אפשרה‬
‫להרחיב את ההתערבות למספר גדול יותר של משפחות ולפרוס‬
‫אותה על פני ‪ 15‬מפגשים‪ ,‬מובנים ושיטתיים‪ ,‬שבהם משתתפים‬
‫ילדים והורים‪ .‬היא גם אפשרה לעסוק במניעה‪.‬‬
‫המתודה הקבוצתית מאופיינת בכך שחברי הקבוצה‬
‫חולקים גישות משותפות‪ ,‬ערכים משותפים וקבלה הדדית‪ .‬הם‬
‫מתקבלים לקבוצה כדי להתמודד עם בעיות ולספק צרכים‬
‫אישיים‪ .‬היכולת של הפרט לדון בקשייו מאפשרת לחברי‬
‫הקבוצה לצפות בהתנהגותם הם‪ ,‬לעבוד תוך כדי הצפייה על‬
‫פתרון בעיות ובמקביל לתת ולקבל משוב מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫בתוך הקבוצה נוצרת תחושת שייכות‪ ,‬והקבוצה מאפשרת‬
‫שינוי של ציפיות ועמדות‪.‬‬
‫קבוצות ההורים והילדים‪ ,‬כמערכת תמיכה הדדית‪ ,‬משפרות‬
‫דימוי עצמי ומספקות משוב מיידי באופן בלתי אמצעי‪ ,‬תוך‬
‫תהליך של לימוד חווייתי‪ .‬קבוצה תאפשר להורה ולילד לעבור‬
‫תהליך של שינוי עמדות‪ ,‬אשר יגביר את המודעות ובכך יפחית‬
‫את הקונפליקט הורה‪-‬ילד (גלבוע‪.)2000 ,‬‬
‫ההתערבות הקבוצתית נועדה‪ ,‬מלכתחילה‪ ,‬לתת להורים‬
‫ולילדים מענים ספציפיים שיפחיתו את הסימפטומים של‬
‫ההפרעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא יכולה ליצור שינויים בהערכה העצמית‪,‬‬
‫‪39‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫קבוצות ההורים‬
‫במשך שנת הלימודים תשס"ו התקיימו שתי קבוצות הורים‬
‫בשני בתי ספר שונים‪ .‬באחד מהם התקיימה קבוצה מקבילה‬
‫של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז‪ .‬את שתי קבוצות‬
‫ההורים הנחו יועצת חינוכית ועובד‪/‬ת סוציאלי‪/‬ת‪ .‬בכל אחת‬
‫מהקבוצות השתתפו ‪ 14‬הורים‪.‬‬
‫כיצד נוכחותו של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז משפיעה‬
‫על בני משפחתו ‪ -‬הוריו ואחיו? לדעתה של ספקטור (בתוך מנור‬
‫וטיאנו‪" ,)2004 ,‬חייה של משפחה‪ ,‬שבה יש ילד שסובל מהפרעת‬
‫קשב וריכוז‪ ,‬עשויים להיות מסחררים כמו לאחר סיבוב בלונה‬
‫פארק‪ ,‬רועשים כמו על מגרש הכדורגל ומתישים כמו אחרי לילה‬
‫בדיסקוטק‪ .‬אלו הם חיים במחיצת ילד שאינו זקוק לשינה רבה‪,‬‬
‫אך זקוק להרבה עניין ופעילות‪ .‬זהו ילד שעבורו הספה בסלון‬
‫היא טרמפולינה‪ ,‬שולחן המטבח הוא בסיס לתיפופים והמכונית‬
‫המשפחתית היא זירת היאבקות‪( ".‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)154‬תיאור ציורי‬
‫זה ממחיש כיצד נראים חיי המשפחה שאחד או יותר מילדיה‬
‫סובלים מהפרעת קשב וריכוז; את הקשיים המתמשכים ואינסוף‬
‫נקודות החיכוך והמשבר בכל רגע נתון משעות היום‪.‬‬
‫ספקטור מוסיפה כי האווירה המשפחתית מהווה גורם מכריע‬
‫בעוצמת ההפרעה ובאופייה‪ .‬לדעתה‪ ,‬כמה גורמים משפיעים‬
‫על העצמת התסמינים או הפחתתם‪ ,‬בהם אופי הקשר הורה‪-‬‬
‫ילד‪ ,‬מידת היציבות של המשפחה ומידת התמיכה החברתית‪.‬‬
‫התסמינים הקשים יותר של ההפרעה גורמים למתח משפחתי‬
‫רב‪ ,‬לקונפליקטים בין חברי המשפחה‪ ,‬תקשורת שלילית‬
‫ביניהם ותחושת כישלון במילוי התפקיד ההורי‪.‬‬
‫מורכבות זו יוצרת קשיים רבים בתוך המשפחה ועלולה‬
‫להביא את ההורים לתפקוד לא יעיל‪ ,‬שיתוק ואף אי נכונות‬
‫לקבל את הילד כפי שהוא‪.‬‬
‫מתוך רקע זה נגזרו המטרות של קבוצות ההורים‪:‬‬
‫ הגברת המודעות להפרעת קשב וריכוז;‬
‫ העמקת ההבנה של השפעות ההפרעה על הילד והתנהגותו;‬
‫ מתן לגיטימציה להורים להביע רגשות שונים כלפי ילדיהם‪,‬‬
‫בתוך קבוצת שווים‪ ,‬תוך מתן תמיכה וקבלתה;‬
‫ הרחבת רפרטואר התגובות וההתמודדות של ההורים עם‬
‫קשיי ההתנהגות של הילד‪.‬‬
‫הפרויקט‪ ,‬כאמור‪ ,‬היה משותף לחינוך ולרווחה‪ ,‬והעובדים‬
‫הסוציאליים והיועצות לקחו בו חלק פעיל ‪ -‬אם בלמידה ואם‬
‫בעשייה‪.‬‬
‫עקרונות הפעולה לשיתוף בין חינוך לרווחה‬
‫‪ .1‬שינוי במהות העבודה‪ :‬עד כה‪ ,‬שירותי החינוך התמקדו‬
‫במענים דידקטיים ואילו שירותי הרווחה התמקדו במענים‬
‫טיפוליים פרטניים‪ .‬עבודה קבוצתית עם ילדים הסובלים‬

‫מניסיונם האישי והיוו כלי ממקור ראשון לתיאור ההפרעה‪,‬‬
‫להבנתה ולדרכי ההתמודדות עמה; מודל חיקוי לילדים‬
‫הסובלים מהקושי ומקור תקווה להוריהם (כאשר פוגשים‬
‫אנשים המתמודדים עם הקושי בהצלחה)‪.‬‬
‫בקרב יועצות בית הספר שהנחו קבוצות היה רצון להיכנס‬
‫למתודה טיפולית חדשה עבורן ‪ -‬הטיפול הקבוצתי‪ .‬כניסתן‬
‫לתפקיד מנחה בקבוצה לוותה בחשש רב‪ :‬איך יקבלו אותי‬
‫הילדים "בכובע החדש" של מטפלת בקבוצה (לעומת ייעוץ‬
‫יחידני)? כיצד יקבלו אותי ההורים כמנחה בקבוצה? האם‬
‫ההדרכה תסייע לי ללמוד תחום חדש זה?‬
‫בסיום הפרויקט בלטה התלהבותן הרבה מהחוויה החדשה‬
‫שחוו כמטפלים קבוצתיים‪ .‬הן חשו כי בעקבות מעורבותן‬
‫בפרויקט התרחב תחום אחריותן והן רכשו מתודה טיפולית‬
‫חדשה להן‪ .‬כל היועצות שהנחו קבוצה במסגרת הפרויקט הביעו‬
‫את רצונן להמשיך בכך אם הפרויקט יימשך בשנת הלימודים‬
‫הבאה‪ .‬ההדים שנוצרו בעקבות הפעילות גרמו ליועצות ולמנהלי‬
‫בתי ספר נוספים לבקש להפעיל קבוצות נוספות‪.‬‬
‫מנהלי בתי הספר ‪ -‬תגובותיהם של מנהלי בתי הספר‬
‫שבהם התקיימו הקבוצות היו מגוונות‪:‬‬
‫ מנהל בית ספר שבו התקיימה קבוצת הילדים שמח להיכנס‬
‫לתחום חדש‪ ,‬אך חשש כי הדבר יבוא על חשבון שעות הייעוץ‬
‫ויפגע בעבודת היועצת‪ .‬לקראת סיום העבודה בקבוצה חל‬
‫שינוי בגישתו‪ ,‬והוא נרתם יותר למען הקבוצה‪.‬‬
‫ מנהלת בבית ספר שבו התקיימו במקביל קבוצת ילדים‬
‫וקבוצת הורים שמחה להשתתף בתהליך‪ ,‬עודדה את יועצת‬
‫בית הספר ושיבחה את תרומתה לפרויקט‪ ,‬ובכך סייעה רבות‬
‫להצלחתו‪.‬‬
‫ מנהלת אחרת קיבלה את הפרויקט ברגשות מעורבים‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬שמחה על הכנסת הפרויקט לבית הספר; מצד שני‪ ,‬גילתה‬
‫חשדנות‪ ,‬לא גיבתה את היועצת החינוכית בעבודתה במסגרת‬
‫הפרויקט ואף חיבלה בעשייה‪ :‬קבעה מפגשי בית ספר בזמן‬
‫פעילות הקבוצה והטילה על היועצת עבודות נוספות‪ ,‬שפגעו‬
‫בהכנות לקראת המפגש הקבוצתי‪ .‬להפתעתנו‪ ,‬אותה מנהלת‪,‬‬
‫לקראת סיום העבודה בקבוצת ההורים‪ ,‬הדגישה עד כמה‬
‫"מדהים היה לראות את השינוי לטובה שנוצר באווירה בבית‬
‫הספר‪ :‬הילדים רגועים יותר‪ ,‬הורי הילדים משתפים פעולה‬
‫עם בית הספר באופן נכון וטוב יותר‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי‬
‫בשיפור תפקודם של הילדים בבית–הספר‪ ".‬למעשה‪ ,‬היא הפכה‬
‫להיות המשווקת הדומיננטית של הפרויקט‪.‬‬
‫הילדים ‪ -‬בתהליך הקמת הקבוצות הוחלט כי קבוצות‬
‫הילדים יתקיימו בשעות הבוקר‪ ,‬כדי להבטיח את השתתפותם‪.‬‬
‫הילדים ממילא מגיעים לבית הספר ומורגלים לצאת לשיעורי‬
‫עזר ולשיעורי שילוב‪ ,‬כך שיציאתם לקבוצה אינה מתייגת אותם‬
‫כחריגים‪ .‬בשתי קבוצות הילדים ביחד החלו ‪ 18‬ילדים; ‪ 16‬מהם‬
‫סיימו את התהליך (שני ילדים נשרו לאחר המפגש הראשון)‪.‬‬
‫אשנב‬
‫ולגבי ההורים ‪ -‬גם שינויים בתחושת הסיפוק מההורות‬
‫ובקבלה של הילד החריג‪.‬‬
‫‪ .5‬איגום משאבים‪ :‬משרד הרווחה ומשרד החינוך ידעו קיצוצים‬
‫תקציביים בשנים האחרונות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המשאבים שעמדו‬
‫לרשותם הלכו ופחתו ואתם קטן המענה לאוכלוסייה הנזקקת‪.‬‬
‫במצב שנוצר‪ ,‬שותפות בין שני גופים אלו בקהילה המקומית‬
‫הייתה הכרחית‪ .‬איגום משאבים משני המשרדים אפשר לספק‬
‫מענים הולמים יותר לצורכי האוכלוסייה המטופלת על ידי‬
‫גופי החינוך והרווחה‪.‬‬
‫‪ .6‬השיתוף מהווה "חלון הזדמנויות" להיכרות מעמיקה של‬
‫העובדים מהגופים השונים‪ :‬השיתוף בין גופי החינוך והרווחה יצר‬
‫הזדמנות לעבודה משותפת לאורך זמן ברמת המטפלים בשטח ‪-‬‬
‫יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים‪ .‬חיבור מסוג זה יצר הבנה‬
‫טובה יותר לקשייו של השני בבואו לטפל בילדים הסובלים‬
‫מהפרעת קשב וריכוז ומשפחותיהם‪ .‬העבודה המשותפת חיזקה‬
‫רבות את הקשר האישי ואת המחויבות המשותפת לפרויקט‪.‬‬
‫לאורך הסדנה הורגש כי החיבור בין בעלי המקצוע השונים‬
‫יצר קשר חדש‪ ,‬שלא היה קודם לכן‪ ,‬ותחילתה של עבודה‬
‫משותפת מהסוג שלא היה מוכר עד היום‪ .‬אחת מיועצות בית‬
‫הספר סיכמה את הסדנה באמירה‪" :‬תמיד עבדנו האחד ליד‬
‫השני אך מעולם לא עבדנו האחד עם השני‪ ,‬כפי שקורה היום‪".‬‬
‫תגובות‬
‫באמצעות שיחות עם המנחים‪ ,‬המשתתפים וצוותי בתי הספר‬
‫במהלך הפעלת הפרויקט נאספו חוויותיהם ורשמיהם מן‬
‫המעורבות‪.‬‬
‫המנחים ‪ -‬בשלבים הראשונים של הקמת הפרויקט עלו‬
‫בקרב המנחים משתי המערכות שאלות לגבי השיתוף‪ :‬האם‬
‫ניתן לעבוד בשיתוף? האם הטיפול הקבוצתי יעיל יותר‬
‫בהשוואה לטיפול סביב אירוע נתון? האם החיבור בין עו"ס‬
‫ליועצת חינוכית יקדם או יחבל בקשר הבין–מקצועי? האם‬
‫כניסה לתחום הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בתקופה של‬
‫משאבים מוגבלים היא הכרחית?‬
‫במהלך הפעלת הפרויקט נוכחנו לדעת כי המנחים המעורבים‬
‫התלהבו מהעשייה‪ .‬העבודה המשותפת הייתה אינטנסיבית‪ :‬הכנת‬
‫המפגש‪ ,‬הנחית הקבוצה במשותף (‪ , )co–therapy‬סיכום מהלך‬
‫הקבוצה והשתתפות במפגשי הדרכה על ההנחיה מדי שבוע‪.‬‬
‫הקבוצות אתגרו את המנחים‪ ,‬המשוב שקיבלו ממשתתפי‬
‫הקבוצה חיזק אותם וההתלהבות מהעשייה הלכה וגברה עם‬
‫הזמן‪.‬‬
‫עבור חלק מהעובדים הסוציאליים המנחים‪ ,‬הנחיית הקבו–‬
‫צות הייתה בעלת משמעות מיוחדת‪ :‬חלקם הורים לילדים‬
‫הסובלים מההפרעה ואילו חלקם סובלים ממנה בעצמם‪.‬‬
‫לעובדה זו יש ערך מוסף לקבוצה‪ .‬אותם מנחים יכלו להביא‬
‫‪40‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫אפילוג ‪ -‬סיכום ולא סיום‬ ‫הילדים התקשו לקבל את העובדה כי הקבוצות עומדות‬
‫להסתיים בתוך זמן קצר‪ .‬הם הביעו את רצונם להמשיך‬
‫לאחר שכל הקבוצות סיימו את עבודתן נערך טקס לסיכום‬ ‫בפעילות "כי החופש הגדול עוד לא הגיע ואנחנו ממשיכים‬
‫הפרויקט‪ .‬השתתפו בו נכבדי העיר וכל מי שנטל חלק בהקמת‬ ‫ללמוד אז אפשר להמשיך לבוא לקבוצה‪ ",‬כפי שהתבטאה אחת‬
‫הפרויקט ובהפעלתו‪ .‬לאורך כל ההכנות היה ברור כי מדובר‬ ‫הבנות‪ .‬האחרים ביטאו את אופי העבודה בקבוצה לעומת‬
‫בטקס סיכום ולא בטקס סיום‪ .‬הרגשנו כי אנו נמצאים‬ ‫הכיתה "כאן אתם לא צועקים‪ .‬בכיתה‪ ,‬לפעמים‪ ,‬כשאנחנו‬
‫בתחילתה של דרך חדשה‪ ,‬המהווה פריצת דרך לשיתוף פעולה‬ ‫מאוד מפריעים‪ ,‬המורה צועקת ומוציאה ילדים מהכיתה‪ "...‬או‬
‫בעיר‪ ,‬לרווחת הילד ומשפחתו‪.‬‬ ‫"כאן יכולנו לדבר על מה שקשה לנו‪ .‬בכיתה אני לא יכולה‬
‫לעשות את זה כי אני מתביישת‪" "...‬כאן בקבוצה שיחקנו‪ ,‬עשינו‬
‫עבודות יצירה והיה כיף‪ ,‬בכיתה אין את זה‪"...‬‬
‫ספרות‬ ‫ההורים ‪ -‬כבר בתהליך גיוסם של ההורים לקבוצה התברר‬
‫כי הביקוש גדול מאוד‪ .‬קבוצות ההורים‪ ,‬מרביתם נשים‪ ,‬התמלאו‬
‫גלבוע‪ ,‬ר‪ .)2000( .‬השפעת הטיפול הקבוצתי הקוגניטיבי‪/‬התנהגותי על‬
‫במהרה והנשירה הייתה זעומה‪ .‬החלו את התהליך ‪ 30‬הורים‪,‬‬
‫הורים לילדים המאובחנים כסובלים מ–‪ .ADHD‬עבודת מחקר לקבלת‬
‫בשתי הקבוצות‪ ,‬וסיימו ‪( 26‬ארבעה נשרו במפגשים ‪ 6‬ו–‪.)7‬‬
‫תואר ‪ ,M.A‬אוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬רמת–גן‪.‬‬
‫במפגש הסיום של קבוצות ההורים‪ ,‬המשתתפים ביקשו להמשיך‬
‫גרין‪ ,‬כ‪ ,.‬קיט‪ ,‬צ‪ .)2001( .‬להבין ולטפל ב–‪ ,ADHD‬המדריך השלם להורים‬
‫ולמטפלים‪ .‬הוצאת שמעוני‪.‬‬ ‫את הקבוצות‪ .‬אחת האמהות אמרה‪" :‬לא החסרתי אפילו מפגש‬
‫האלוול‪ ,‬מ‪ .‬א‪ ,.‬רייטי ג‪ .‬ג‪ - ADD .)1998( .‬מריטת עצבים‪ .‬הוצאת אור עם‪.‬‬ ‫אחד‪ ...‬יהיה לי קשה שצריך להפסיק‪ .‬פה מאוד חיזקתם אותי‪"...‬‬
‫הופמן‪ ,‬ה‪ .)1983( .‬יפתח המלוכלך‪ .‬תרגום לעברית‪ :‬אורי סלע‪ .‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫אב אחר ביטא את תחושותיו כך‪" :‬זה הדבר הכי טוב שהיה לי‬
‫הילארי קלינטון (‪ .)1987‬נדרש הכפר כולו‪ .‬הוצאת אור–עם‪.‬‬ ‫בחיים‪ .‬השתניתי המון בזכות הקבוצה‪ .‬קודם לכן לא הייתי‬
‫מוס‪ ,‬ד‪ .‬מ‪ .)2004( .‬שלי הצב ההיפראקטיבי‪ .‬הוצאת יסוד‪.‬‬
‫מעורב בחיים של הילד‪ " ...‬משתתפת אחרת אמרה‪" :‬כששיתפתי‬
‫את המשפחה המורחבת שלי הם לא הבינו אותי‪ .‬ראו בי אדם‬
‫מנור‪ ,‬א‪ .‬טיאנו‪ ,‬ש‪ .)2004( .‬לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ‪ ..ADHD‬דיונון‪,‬‬
‫תל–אביב‪.‬‬ ‫לחוץ‪ ,‬עצבנית‪ .‬כאן אני לא צריכה להסביר את עצמי‪"...‬‬

‫‪41‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫אשנב‬
‫נאוה דיאלוסק‪ ,‬סמדר גבור‬

‫הקדמה‬

‫במאמר מוצגת התערבות טיפולית באמצעות פעילות‬

‫אתגרית‪ ,‬שניתנה על ידי עמותת "אתגרים" למטופלים מכורים‬ ‫אתגרים‬
‫בקבוצה‬
‫נקיים מסמים אשר משתתפים בקבוצה טיפולית ארוכת טווח‬
‫(למשך שנתיים)‪.‬‬
‫עמותת "אתגרים" היא מוסד ללא כוונות רווח שהוקם על ידי‬
‫קבוצה של נכי צה"ל‪ .‬מטרתה העיקרית היא לאפשר לנכים ‪-‬‬
‫ילדים‪ ,‬בני נוער ובוגרים עם מגבלות פיסיות‪ ,‬חושיות ונפשיות‬
‫‪ -‬לחזק את ביטחונם העצמי ולממש את הפוטנציאל האישי‬
‫הגלום בהם באמצעות ספורט אתגרי בטבע‪.‬‬
‫הקבוצה הטיפולית‪ ,‬המתקיימת במחלקה לטיפול‬
‫בהתמכרויות ושיקום באגף הרווחה של עיריית רמת–גן‪,‬‬
‫מיועדת למכורים נקיים מסמים‪ .‬את הקבוצה מנחות נאוה‬
‫דיאלוסק וסמדר גבור‪ ,‬עובדות סוציאליות במחלקה‪.‬‬
‫הטיפול הקבוצתי הינו ארוך טווח‪ ,‬לפרק זמן של שנתיים‪.‬‬
‫המפגשים מתקיימים אחת לשבוע‪ ,‬ביום ובשעה קבועים‪ .‬אורך‬
‫כל מפגש שעה וחצי ללא הפסקה‪.‬‬
‫משתתפי הקבוצה הינם מטופלים של המחלקה‪ ,‬אשר‬
‫במקביל עוברים טיפול פרטני‪ .‬הטיפול הקבוצתי מהווה כלי‬
‫נוסף בתהליך השיקומי‪ .‬הקבוצה מיועדת למכורים נקיים‬
‫מסמים‪ .‬חלקם הגיעו באופן עצמאי‪ ,‬כדי לעבור תהליך טיפולי‬
‫במטרה להיגמל מסמים וללמוד לחיות חיים נורמטיביים‪,‬‬
‫וחלקם הגיעו באמצעות צו בית משפט‪ ,‬אשר כפה עליהם את‬
‫הטיפול במחלקה כחלופה למאסר‪.‬‬
‫הקבוצה מונה עשרה משתתפים‪ ,‬בהם שישה גברים וארבע‬
‫נשים‪ .‬הגיל הממוצע של הגברים הוא ‪ 46.8‬ושל הנשים ‪.37 -‬‬
‫הגיל הממוצע של תחילת השימוש היה ‪ 15.2‬שנים‪ .‬השכלת‬
‫המשתתפים עומדת על ‪ 11‬שנ"ל בממוצע‪ .‬רובם משולב‬
‫במקומות עבודה כעובדים בלתי מקצועיים‪.‬‬
‫תקופת הניקיון מסמים‪ :‬גברים ‪ 1.8 -‬שנים בממוצע; נשים ‪-‬‬
‫‪ 2.1‬שנים בממוצע‪.‬‬
‫המאמר מציג את השפעת הפעילות האתגרית על המכורים‬
‫לסמים ‪ -‬בפיתוח תחושה של אוטונומיה פנימית‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית ותחושת מסוגלות להגשים אפשרויות שונות של העצמי‪,‬‬
‫יחד עם אחריות בין–אישית כלפי אחרים בקבוצה‪.‬‬
‫משתתפי הקבוצה נמצאו בעבר מעורבים בעבריינות‪ ,‬שימוש‬
‫בסמים ואי הסתגלות למסגרות חברתיות כמו בית הספר‬

‫‪-----‬‬
‫נאווה דיאלוסק ‪ -‬עו"ס קלינית ‪ M.A‬ומנחת קבוצות‪ ,‬עיריית‬
‫רמת–גן‬
‫סמדר גבור ‪ -‬עו"ס קלינית ‪ M.A‬ומנחת קבוצות‪ ,‬עיריית‬
‫רמת–גן‬

‫‪42‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫לפקח על התנהגותו ותפקודיו‪ ,‬לכוונם ולשלוט בהם‪ .‬לאובדן‬
‫השליטה העצמית השלכות הרסניות על המשתמש‪ ,‬וכן השלכות‬
‫הרסניות עקיפות המתבטאות בפגיעה שלו בסביבה החברתית‬
‫וביחס של הסביבה אליו (טייכמן‪ ,‬פלג‪-‬אורן‪.)1999 ,‬‬
‫במחקרים נמצא כי התנהגויות המכור כוללות חוסר שליטה‬
‫על אופן ההתנהגות והתנכרות חברתית (‪First & Frances,‬‬
‫‪.)Tilly, 1990‬‬
‫שיטות הטיפול במכורים לסמים בישראל עברו תהליכים‬
‫התפתחותיים בהתאם לצרכים שנלמדו מהשטח ונובעות‬
‫מגישות תיאורטיות שונות‪ .‬משרד הבריאות היה הראשון‬
‫שטיפל בנפגעי סמים בארץ‪ ,‬ומסוף שנות השמונים נכנסו‬
‫לתחום הטיפול בנפגעי סמים גורמים נוספים‪ :‬משרדי הרווחה‪,‬‬
‫מרכזים פרטיים וכן ארגונים וולונטריים (לוונטל‪ ,‬א‪.)2002 ,.‬‬
‫כיום‪ ,‬הטיפול המקובל הינו טיפול משולב‪ :‬גמילה גופנית‪,‬‬
‫שיטות פסיכולוגיות‪-‬חברתיות המשלבות בתוכן טיפול אישי‪/‬‬
‫קבוצתי‪ ,‬קבוצות לעזרה עצמית ‪ N.A‬ושיטות התערבות בלתי‬
‫קונבנציונליות (טייכמן‪.)1998 ,‬‬
‫לוונטל (‪ )2002‬טוען כי טיפול יעיל במכורים לסמים מתייחס‬
‫למכלול צרכיו של המטופל ולא לבעיית השימוש בסמים בלבד‪.‬‬
‫בעיות רפואיות‪ ,‬פסיכולוגיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬תעסוקתיות וחוקיות‬
‫אמורות לקבל מענה בטיפול‪.‬‬
‫במהלך ההתנסות המקצועית בעבודה עם מכורים נוכחנו‬
‫לדעת כי הטיפול באמצעות הקבוצה הינו שיטת טיפול טובה‬
‫ויעילה לאוכלוסיית המכורים‪ .‬הקבוצה מהווה מסגרת תומכת‪,‬‬
‫שבה אפשר לנסות התנהגויות חדשות ולקבל עליהן משוב‪,‬‬
‫לתקן‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחשוב‪ ,‬להחליט ולבחור‪.‬‬
‫עצמאות‪ ,‬כניעה‪ ,‬פסיביות וסף סבילות נמוך ( ‪Miele, First,‬‬
‫מטרות הקבוצה‬
‫במחקר השוואתי בין אוכלוסייה נורמטיבית לבין מכורים‬
‫המטופלים אשר הגיעו לטיפול במחלקה ניהלו אורח חיים‬
‫התמכרותי ועברייני מגיל צעיר‪ .‬לרובם היו קשיי השתלבות‬
‫בבית הספר‪ ,‬בעיות משמעת‪ ,‬התנהגות אלימה ועבריינות‪ .‬עד‬
‫הגעתם למסגרת הטיפולית נתקלו בקשיים אלו ולא הצליחו‬
‫להשתלב במסגרות השונות‪ ,‬כמו צבא‪ ,‬עבודה ומסגרת‬
‫משפחתית‪.‬‬
‫ועל כן מטרות הקבוצה‪:‬‬
‫ לעזור למשתתפים לרכוש מיומנויות חברתיות אשר נפגעו‬
‫כתוצאה מן ההתמכרות לסמים ונחוצות כדי לקיים חיים‬
‫נורמטיביים ללא סמים‪.‬‬
‫ להוות מסגרת תומכת אשר החברים בה עוברים תהליך‬
‫סוציאליזציה של חיברות מחדש‪ .‬במסגרת הקבוצה נלמדות‬
‫היכולות להקשיב לזולת‪ ,‬לתת ביטוי מילולי לרגשות‪ ,‬לתת‬
‫מקום לאחר מבלי להרגיש מאוימים ולפתח אמפתיה איש‬
‫כלפי רעהו‪.‬‬
‫ לאפשר לחברים לברר את התפקיד שכל אחד לוקח על‬
‫‪43‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫והצבא‪ .‬הם גם הפגינו חוסר במיומנויות חברתיות‪ ,‬לאחר‬
‫שאלה נפגעו כתוצאה מן ההתמכרות לסמים‪.‬‬
‫ההתערבות כללה שלושה מפגשים קבוצתיים‪ .‬הראשון כלל‬
‫פעילות ימית והתקיים מעט לאחר פתיחת הקבוצה (לאחר‬
‫שלושה מפגשים)‪ ,‬למטרת גיבוש והיכרות‪ .‬שני המפגשים‬
‫הנותרים‪ ,‬ברווח של כשבוע ביניהם‪ ,‬התקיימו בשנה השנייה‬
‫לטיפול‪ ,‬כשהקבוצה הייתה בשלב העבודה‪.‬‬
‫הפעילות האתגרית בשטח "הוציאה" מן המכורים יכולות‬
‫שלא יכלו לבוא לידי ביטוי בחדר הטיפולי והצליחה לתרום‬
‫לצמיחה האישית‪ ,‬להערכה עצמית מוגברת ולאמונה ביכולת‬
‫להתגבר על מכשולים‪ ,‬להתמודד ולשנות את המציאות הקשה‬
‫של חייהם גם ללא סמים‪.‬‬
‫התמכרות לסמים‬
‫סם הוא חומר כימי המשפיע על תפקודו הנפשי וההתנהגותי‬
‫של האדם‪ .‬נוכחותו באורגניזם משפיעה על מערכות העצבים‬
‫המרכזית והאוטונומית ועל תפקודן וגורמת לשינויים‬
‫תחושתיים‪ ,‬תפיסתיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬מחשבתיים והתנהגותיים‬
‫(טייכמן‪ ,‬פלג‪-‬אורן‪ .)1999 ,‬שימוש בסמים גורם לפגיעה‬
‫בתפקוד האדם ולעתים הוא מלווה בהשלכות חברתיות‬
‫חמורות (הרשות למלחמה בסמים‪.)2002 ,‬‬
‫מאפייני ההתמכרות‪:‬‬
‫מאפיינים אישיותיים ‪ -‬הגישות הפסיכודינמיות מדגישות‬
‫את קיומה של אישיות המועדת לפתח תלות בחומרים‬
‫פסיכואקטיביים והמאופיינת בתכונות כגון‪ :‬תלות וחוסר‬
‫‪.)Frances & Tilly, 1990‬‬
‫לסמים‪ ,‬שבו נבדקה רמת האוטונומיה כממד אישי על פי‬
‫תכונות של אחריות‪ ,‬מחויבות‪ ,‬אסרטיביות ורצון חזק‪ ,‬נמצא כי‬
‫המכורים לסמים מאופיינים ברמת אוטונומיה אישית נמוכה‬
‫הנובעת מביטחון עצמי ירוד‪ ,‬ערך עצמי נמוך וחשיבות עצמית‬
‫פחותה לעומת האוכלוסייה הנורמטיבית (דיאלוסק‪ ,‬נ‪.)2003 ,.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גישות טוענות כי ההתמכרות מבטאת שאיפה להרס‬
‫עצמי‪ ,‬אך היא גם ביטוי לניסיונו של הפרט להגן על עצמו מפני‬
‫תכנים מאיימים ומודחקים ומפני כעס‪ ,‬חרדה‪ ,‬התפרצות זעם‬
‫ודיכאון (‪.)Wurmser, 1987‬‬
‫מאפיינים התנהגותיים ‪ -‬כאשר המשתמש בסמים עובר מן‬
‫ההתנסות הראשונה ועד לפיתוח תלות בסם והתמכרות‪ ,‬חל‬
‫שינוי הדרגתי בתהליכים הבסיסיים של ההתנהגות‪ .‬השימוש‬
‫בסם מונע עתה על ידי הרצון להימנע מכאב פיסי ונפשי כאחד‪.‬‬
‫דפוס שימוש כזה גורם לכך שכל מערכת החיים של הפרט‬
‫משתעבדת להתנהגות כפייתית אחת ‪ -‬השגת הסם והשימוש‬
‫בו‪ .‬בשלב זה מגיע המתמכר למצב שבו הוא מאבד את יכולתו‬

‫לחץ פיסי ונפשי‪ .‬המשתתף מקבל את התפיסה כי האתגר‬
‫הניצב מולו עשוי לערב חרדות וחששות‪ ,‬בדרך להשגת חוויות‬
‫חיוביות‪.‬‬
‫יש בספורט האתגרי תרומה גופנית‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬חברתית‬
‫וחינוכית‪ :‬התפתחות תוך גילוי של יוזמה‪ ,‬אמון ועצמאות; שיפור‬
‫בשיתוף הפעולה ובביטחון העצמי; תהליכי חיברות‪ ,‬איכות‬
‫חיים ויכולת מוטורית (לפי ‪.)Robb, G.M., Ewert, A., 1987‬‬
‫פעילות אתגר משפרת אמון והערכה עצמית ויש בה אלמנטים‬
‫של פתרון בעיות‪ .‬למעשה‪ ,‬היא מהווה מודל לקבלת החלטות‬
‫המתנהל בשטח ובטבע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החוקרים שלעיל מתארים את תחושת האופוריה אצל‬
‫משתתפים בפעילות אתגר עם סיכון גבוה‪ .‬המחבר קושר זאת‬
‫לשחרורו לגוף של ‪ ,Norepinephirine‬המשפיע על האדרנלין‪.‬‬
‫‪ Mcavoy, Schatz, Stutz, Stuart, Lais, 1989‬מוצאים‬
‫דמיון בדיווחים על ההשפעה של פעילות אתגר אצל אנשים‬
‫עם מגבלה ובלעדיה בתחומים הבאים‪ :‬תפיסה עצמית‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית‪ ,‬מימוש עצמי‪ ,‬שינוי התנהגותי חיובי‪ ,‬שיתוף פעולה‪,‬‬
‫ביטחון עצמי‪ ,‬זהות חברתית‪ ,‬תחושה טובה יותר של שייכות‪,‬‬
‫פחות זרות וניכור ופחות התגוננות‪.‬‬
‫זהו השלב המתאים לשלב פעילות חיצונית בסביבה חדשה‪,‬‬
‫תיאור הפעילות‬
‫הפעילות האתגרית שבה בחרנו הייתה פעילות יבשתית‪,‬‬
‫להבדיל מזו הקודמת שנעשתה בים‪ ,‬גם היא בשיתוף‬
‫העמותה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מטרת הפעילות הייתה לפתח בקרב חברי הקבוצה‬
‫תחושה של אוטונומיה פנימית‪ ,‬יחד עם תחושה של אחריות‬
‫בין–אישית כלפי האחרים‪ ,‬וכן לאפשר למשתתפים לגלות‬
‫תובנות חדשות והזדמנות לשינוי‪.‬‬
‫המפגשים התקיימו בפארק הירקון‪ ,‬בהשתתפות כל חברי‬
‫הקבוצה‪ .‬החברים התבקשו להגיע לנקודת המפגש באופן‬
‫עצמאי‪ .‬בחרנו לקיים את הפעילויות בסביבה חדשה‪ ,‬במטרה‬
‫ליצור חוויה של הצלחה וחיזוק הביטחון העצמי‪.‬‬
‫נערכו שני מפגשים‪ ,‬שהונחו על ידי מדריכים מקצועיים‬
‫מעמותת "אתגרים"‪ .‬עיבוד המפגשים נעשה על ידינו‪ ,‬המנחות‪,‬‬
‫עם תומם‪.‬‬
‫המפגש ראשון‬
‫המדריכים התחילו את המפגש בתרגילים שמטרתם היכרות‬
‫וגיבוש‪ .‬לדוגמה‪ :‬חברי הקבוצה נתבקשו לעמוד סביב מעגל;‬
‫המדריכים הניחו במרכז המעגל בקבוק ונתנו לחברי הקבוצה‬
‫חבל‪ ,‬שבאמצעותו ילכדו את הבקבוק ויוציאוהו מהמעגל‪.‬‬
‫תרגיל כזה מושך את חברי הקבוצה לחשוב על פתרונות‬
‫אפשריים‪ ,‬אסטרטגיות ודרכי פעולה‪ .‬התקיים דיון על הפתרון‬
‫המועדף ובסופו התקבלה החלטה משותפת‪ ,‬שהייתה מקובלת‬
‫אשנב‬
‫עצמו‪ .‬לקיחת תפקיד בקבוצה הינה מיומנות חשובה ומשמ–‬
‫עותית של אדם החי בחברה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה למכורים‬
‫שהינם חסרי מיומנויות חברתיות בחברה הנורמטיבית‪.‬‬
‫ לספק אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם רגשות הריקנות‬
‫המאפיינים את המכורים‪ ,‬שבמצב החדש אינם יכולים‬
‫להשתמש באסטרטגיות של בריחה לסמים שבהן השתמשו‬
‫בעבר במצבים של חרדה‪.‬‬
‫ ללמד טכניקות להתמודדות עם היעדר ההרגשה של "‪,"high‬‬
‫שבעבר יכלו להשיג באמצעות הסם‪ .‬פיתוח דרכי התמודדות‬
‫עם ה–"‪ "down‬דרך נטרול הנטייה להשתמש באופן אוטומטי‬
‫בסם‪.‬‬
‫ לעזור למשתתפים להרגיש שהם מסוגלים לבחור בדרך‬
‫הנכונה להשגת מטרותיהם ולהגשמת אפשרויות שונות של‬
‫העצמי שלהם‪ :‬להישאר נקיים מסמים לאורך תקופה ממושכת‪,‬‬
‫לעבוד בצורה אחראית‪ ,‬לתפקד כבני זוג‪ ,‬כהורים וכחברים‬
‫ולנצל באופן יעיל את שעות הפנאי‪.‬‬
‫בתחילת השנה השנייה לטיפול הקבוצתי‪ ,‬בשלב שבו זיהינו‬
‫כי לפני הקבוצה עומדת משימה של פיתוח תחושת אוטונומיה‬
‫פנימית יחד עם אחריות בין–אישית כלפי אחרים‪ ,‬החלטנו כי‬
‫שתסייע להשיג את המטרה‪ .‬באמצעות עמותת "אתגרים"‬
‫יכולנו לממש זאת‪.‬‬
‫עמותת "אתגרים"‬
‫עמותת "אתגרים" הוקמה בשנת ‪ 1995‬על ידי קבוצה של נכי‬
‫צה"ל‪ .‬מטרתה העיקרית היא לאפשר לילדים‪ ,‬בני נוער ובוגרים‬
‫עם מגבלות פיסיות‪ ,‬חושיות ונפשיות לחזק את ביטחונם העצמי‬
‫ולמקסם ולממש את הפוטנציאל האישי הגלום בהם באמצעות‬
‫ספורט אתגרי בטבע‪.‬‬
‫עמותת "אתגרים" מובילה בפעילותה גישה מקורית וחדשנית‪.‬‬
‫הפעילות האתגרית מתמקדת ביכולת של הנכה ולא במגבלה‬
‫שלו‪ .‬היא מתמקדת בהעצמת המסוגלות‪ ,‬בניגוד לתחושת‬
‫אי–המסוגלות‪.‬‬
‫פעילות העמותה בטבע מתקיימת בסביבה חדשה ועל כן‬
‫משוחררת מתחושה של כישלון קודם‪ .‬בכך מתאפשרים בנייה‬
‫של שרשרת הצלחות וחיזוק הביטחון העצמי‪.‬‬
‫ספורט אתגרי כמקדם תהליכים של שינוי‬
‫ספורט אתגרי הוא שם כולל למגוון תחומי ספורט המבוצעים‬
‫בטבע ומשולבים בהם אלמנטים של סיכון‪ ,‬ריגוש והתמודדות‬
‫מוחשית‪ .‬פעילות אתגרית כוללת בתוכה מידה מבוקרת של‬
‫סכנה פיסית ו‪/‬או רגשית )‪ .)Robb and Ewert, 1987‬בפעילות‬
‫אתגר המשתתף פועל בתנאי אי ודאות‪ ,‬במידה מווסתת של‬
‫‪44‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫מטרת הפעילות‪ ,‬כקודמתה‪ ,‬הייתה להביא אותם להתנסות‬
‫חדשה; לחוות חוויה משותפת המצריכה אמון והסתמכות על‬
‫האחר‪ ,‬תוך הבנה שללא האמון וההתמסרות לאחר ‪ -‬הם‬
‫ייכשלו‪.‬‬
‫בתום הפעילות קיימנו שיחה שנועדה לסכם את המפגש ולעבד‬
‫את חוויית ההתנסות החדשה‪ .‬בשונה מהחוויה הקבוצתית‬
‫שחוו שבוע קודם לכן‪ ,‬הדגש במפגש זה היה על אינטראקציות‬
‫בין–אישיות בתוך הקבוצה‪ .‬שמנו דגש על הבחירות הזוגיות‬
‫שעשו‪ ,‬מדוע בחרו דווקא בבן‪/‬בת זוג זה‪/‬ו ואיזה תפקיד לקח‬
‫כל אחד בפעילות‪ .‬התייחסנו לנושא האמון וההסתמכות על‬
‫האחר‪ ,‬שעלה בדיון גם במפגש הקודם‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬המנחות‪ ,‬הבנו כי פעילות חיצונית זו פתחה פתח לעבודה‬
‫מעמיקה יותר עם חברי הקבוצה על המטרות שבגינן יצאנו‬
‫לשטח‪ :‬פיתוח תחושה של אוטונומיה פנימית יחד עם אחריות‬
‫בין–אישית כלפי אחרים‪.‬‬
‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬כשחזרנו לשגרת המפגשים בחדר הטיפולי‪,‬‬
‫התחלנו בעבודה‪ .‬קיימנו סבב‪ ,‬שבו כל אחד מהחברים שיתף‬
‫בחוויה האישית שלו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ש' שיתף בהתרגשות בתחושה כי‬
‫בפעילות שבה נתבקשו להוציא את הבקבוק מהמעגל בעזרת‬
‫חבל גילה בעצמו כושר מנהיגות‪ .‬מבחינתו‪ ,‬זו הייתה חוויה‬
‫מתקנת לתחושות קשות של כישלון שליוו אותו מאז ילדותו‪.‬‬
‫זו הפעם הראשונה שבה העז להביע בהתלהבות את רעיונותיו‬
‫ולשכנע את חברי הקבוצה להירתם למשימה על פי דרכו‪.‬‬
‫בהמשך הסבב‪ ,‬ג' סיפרה כי בתרגיל החבלים התקשתה לתת‬
‫אמון בזוגתה ונאלצה לגייס כוחות פנימיים כדי להתמסר‬
‫לה‪ .‬בעזרת חיזוקים שקיבלה מחברי הקבוצה היא הצליחה‬
‫במשימה‪ ,‬ועל כך היא הודתה להם‪.‬‬
‫א'‪ ,‬שהינו נכה תאונת דרכים‪ ,‬פגוע ברגלו‪ ,‬סיפר כי היו לו‬
‫חששות לגבי יכולתו ומסוגלותו להשתתף בתרגיל רכיבה על‬
‫אופני טנדם וביקש שלא לקחת חלק במשימה זו‪ .‬לאחר שחברי‬
‫הקבוצה הצליחו לשכנעו‪ ,‬א' ביקש לרכוב מאחור‪ ,‬וזאת בשל‬
‫חוסר הביטחון שלו והפחד שלא יצליח לעמוד במשימה‪ .‬א'‬
‫אף הביע פחד להיפגע גם ברגלו הבריאה‪ .‬לאחר כמה דקות‬
‫של רכיבה משותפת‪ ,‬א' הביע חוסר ביטחון בשותף שהוביל‬
‫וביקש להתחלף עמו‪ .‬הוא חש חוסר שליטה בסיטואציה ורצה‬
‫להוביל‪ .‬א' הבין כי הוא מסוגל לסמוך על עצמו למרות נכותו‪,‬‬
‫יותר מאשר על האחר‪.‬‬
‫ד'‪ ,‬בן זוגו לרכיבה של א'‪ ,‬לא ויתר על מקומו ולא הסכים‬
‫להתחלף עם א' אלא בתום מחצית מהמסלול‪ .‬ד'‪ ,‬שיצא למשימה‬
‫זו בידיעה שיובילה עד סיומה‪ ,‬נפגע מהעובדה שא' הביע חוסר‬
‫אמון בו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוא עמד על דעתו‪ ,‬דבר שאינו רגיל לו‪.‬‬
‫בעבר תמיד נהג לרצות את האחר‪ ,‬ואילו הפעם המשיך את‬
‫מחצית המסלול עד תומו‪.‬‬
‫לאחר ההתוודות של א' נוכחנו במתח שנוצר ביניהם ובפגיעה‬
‫שד' חש‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בריחוק פיסי בין השניים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫על רוב חברי הקבוצה‪ .‬לאחר כמה ניסיונות כושלים התקיימה‬
‫התייעצות מחודשת‪ ,‬כשבסופה הגיעו לפתרון הנכסף ולתוצאה‬
‫הרצויה‪.‬‬
‫בחלקו השני של המפגש נתבקשו החברים להתחלק לזוגות‪.‬‬
‫כל זוג התבקש לטפס על גשר חבלים תוך היאחזות זה בזה‪.‬‬
‫הצלחת המשימה תלויה בשיתוף פעולה הדוק בין בני הזוג‪,‬‬
‫במתן אמון זה בזה‪ ,‬בהדדיות ובשמירה על איזון הכוחות בכל‬
‫רגע נתון‪.‬‬
‫תרגיל נוסף היה לעבור את אותו מסלול ‪ -‬אך הפעם לבד‪ ,‬תוך‬
‫היאחזות בלולאות‪ .‬משימה זו שמה דגש על תחושת מסוגלות‪,‬‬
‫עמידה בתנאי לחץ‪ ,‬עלייה‪/‬ירידה בהערכה העצמית‪ ,‬מיקוד‬
‫שליטה פנימי‪ ,‬תחושה של מימוש והגשמה עצמית‪ ,‬נגיעה בחשש‪,‬‬
‫פחד ואי–ודאות והיכרות אישית עם סף התסכול‪.‬‬
‫בתום הפעילות קיימנו שיחה לצורך עיבוד החוויות‪ ,‬הן בהיבט‬
‫האישי והן בזה הקבוצתי‪.‬‬
‫נוכחנו לדעת כי ההיבט האישי וההיבט הקבוצתי התמזגו‬
‫לאחד‪ .‬מתברר כי האתגר הקבוצתי לא היה דווקא ההתמודדות‬
‫עם המשימה ‪ -‬מעבר מכשול או פתרון בעיות באופן אישי‪,‬‬
‫אלא התמודדות עם הדינמיקה הקבוצתית במהלך המשימה‪.‬‬
‫האתגר האישי של המשתתף היה‪ ,‬למשל‪ ,‬טיפוס לגובה‪ ,‬או‬
‫עבודה בעיניים עצומות‪ ,‬או חוסר נוחות פיסית‪ ,‬אך באותה‬
‫מידה הוא היה בהתמודדות עם מתן אמון בחברים‪ ,‬דיבור מול‬
‫הקבוצה‪ ,‬קבלה של החלטה קבוצתית וכדומה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬העיבוד החווייתי כלל בתוכו עיבוד רפלקטיבי‪,‬‬
‫שחזור והמשגה של הפעילות וההעברה של הלמידה ‪" -‬מה‬
‫ניתן לקחת" אל ההתנסות הבאה‪ .‬בתהליך זה סייענו לחברי‬
‫הקבוצה לתרגם את החוויה וליצור את הקשר בין הפעילות‬
‫להזדמנות ללמידה‪ .‬השאלות שבהן השתמשנו היו‪" :‬מה‬
‫היה"? (שחזור) "אז מה"? (המשגה והכללה) ו"מה עכשיו"?‬
‫(העברה)‪.‬‬
‫המפגש השני‬
‫המפגש התקיים באותו מקום‪ ,‬כשבוע לאחר מכן‪.‬‬
‫כל חברי הקבוצה הגיעו למפגש בהתרגשות ובציפייה "לשפר"‬
‫את עצמם לעומת הפעילות הקודמת; אם מההיבט האישי ‪-‬‬
‫כהישג אישי‪ ,‬ואם בדינמיקה הקבוצתית ‪" -‬אחד בשביל כולם‬
‫וכולם בשביל אחד"‪.‬‬
‫הפעילות הייתה רכיבה בזוגות על אופני טנדם‪ .‬טנדם הינם‬
‫אופניים לשניים‪ .‬הרוכב היושב בחלק הקדמי מבצע את כל‬
‫פעולות הרכיבה ‪ -‬דיווש‪ ,‬היגוי‪ ,‬שימוש בהילוכים ובמעצורים‪,‬‬
‫בדומה מאוד לאופניים רגילים‪ .‬לרוכב השני כידון קבוע‪ ,‬ולכן‬
‫תרומתו לרכיבה היא בעיקר בסיבוב הדוושות‪.‬‬
‫החברים נתבקשו להתחלק לזוגות ולבחור מי בכל זוג יהיה‬
‫הרוכב הראשון‪ ,‬המוביל‪ ,‬ומי יהיה המובל‪ .‬בסיום מחצית‬
‫המסלול‪ ,‬בני הזוג התחלפו בתפקידים‪.‬‬

‫תפיסת המסוגלות העצמית התגבשה משלושה מקורות‬
‫שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬הישגים והצלחות בהתנסויות שנחוו;‬
‫‪ .2‬למידה דרך תצפית בחברי הקבוצה‪ .‬ההתבוננות באדם‬
‫אחר המבצע מטלה משפיעה על האמונה ביכולת לבצע את‬
‫אותה מטלה ‪ -‬ככל שהאדם חש עצמו דומה יותר לאדם זה;‬
‫‪ .3‬שכנוע מילולי במסוגלות‪ .‬השפעתו של השכנוע המילולי‬
‫נקבעה על–פי המידה שבה חברי הקבוצה העריכו את יכולתו‬
‫של האחר‪.‬‬
‫הפעילות האתגרית השפיעה על כל אחד ממקורות המסוגלות‬
‫העצמית‪ .‬חברי הקבוצה התנסו בביצוען של המטלות האתגריות‪,‬‬
‫צפו בחבריהם הדומים להם‪ ,‬ביצעו את אותן מטלות ונחשפו‬
‫לשכנוע מילולי (על ידי חברי הקבוצה האחרים) לגבי יכולתם‬
‫לבצע בהצלחה את המטלה‪ .‬החוויות החיוביות שחוו בקבוצה‬
‫מעניקות להם כוח ואמונה ביכולתם להתגבר על המכשולים‬
‫העומדים בדרכם‪ ,‬להתמודד ולשנות את המציאות הקשה של‬
‫חייהם‪.‬‬
‫עמותת "אתגרים"‪ ,‬הפונה לאוכלוסיית הנכים‪ ,‬נמצאה‬
‫כמתאימה למימוש המטרות הטיפוליות לאוכלוסיית המכורים‬
‫לסמים בשל אפיונים משותפים לשתי האוכלוסיות‪ :‬תחושת אי‬
‫מסוגלות‪ ,‬חוסר הערכה עצמית‪ ,‬תלות וחוסר עצמאות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הטיפול המוצע למכורים לסמים בישראל מציע‬
‫שיטות טיפול "מסורתיות" של טיפול אישי‪/‬קבוצתי‪ .‬במאמר‬
‫זה ניסינו להאיר דרך נוספת ובלתי שגרתית‪ ,‬אשר השיגה‬
‫את המטרה של שיפור האמון העצמי והדימוי העצמי בקרב‬
‫המכורים; נושאים שהפגיעה בהם היא אחד מהסימפטומים‬
‫של שימוש בסמים‪.‬‬
‫ספרות‬
‫דיאלוסק‪ ,‬נ‪ .)2003( .‬גברים המכורים לסמים ובנות זוגם ‪ -‬סגנונות‬
‫התקשרות‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬סגנונות פתרון קונפליקטים ושביעות רצון ממיניות‪.‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫את המטופלים לייחס למצבים בעייתיים‪/‬מורכבים משמעות‬
‫טייכמן‪ ,‬מ‪ ,.‬פלג‪-‬אורן‪ ,‬נ‪ .)1999( .‬השפעת תפיסת המשפחה על התנהגות‬
‫אחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬להפוך את הקושי לאתגר‪ ,‬לעודד את הרצון‬
‫והשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער‪.‬‬
‫להתמודד עם הקושי‪ ,‬ללמוד ממנו ולתרגם אותו לאתגר‬
‫טייכמן‪ ,‬מ‪ ,.‬קידר ת‪ .)1998( .‬הטיפול בהתמכרויות לחומרים פסיכו–‬
‫אקטיביים ‪ -‬סקירת ספרות מקצועית‪ .‬מכון ה‪ .‬סאלד‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫הרשות למלחמה בסמים‪ .)2002( ,‬חומרים פסיכואקטיביים‪ :‬שימוש‬
‫והתמכרות‪ .‬מאיר טייכמן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ב‪.‬‬
‫‪L. Mcavoy, Ec. Schatz, M. Stutz, SJ. Schleien, G. Lais (1989). Integration‬‬
‫‪Through Adventure.‬‬
‫עם המשימה ‪ -‬מעבר מכשול או פתרון בעיות‪ ,‬אלא התמודדות‬
‫‪Miele, G. M., Tilly, S. M., First, M., & Frances, A. (1990). The Definition‬‬
‫‪of Dependence and Behavioral Addiction. British Journal of‬‬
‫‪Addiction, 85, 1421-1423.‬‬
‫‪Robb, Gary M., & Ewert, A (1987). Therapeutic uses of adventure-‬‬
‫‪challenge - outdoor- wilderness theory and research.‬‬
‫מסוגלות עצמית והתפתחות בהערכה העצמית ובביטחון‬
‫‪Wurmser, I. (1987). Flight from conscience: experiences with the‬‬
‫‪psychoanalytic treatment of compulsive drug abusers. Journal of‬‬
‫‪Substance Abuse Treatment, 4, 129-169.‬‬
‫אשנב‬
‫בעיבוד החוויות שמנו דגש על העבודה האינדיווידואלית שכל‬
‫אחד עשה עם עצמו‪ ,‬ובמקרה של א' וד' עודדנו את האסרטיביות‬
‫שכל אחד מהם הביע‪ ,‬את העמידה על דעתם‪ ,‬לעומת הוויתור‬
‫והריצוי בעבר‪ .‬התייחסנו לחוויות האישיות‪ ,‬לתחושת‬
‫המסוגלות וההישג‪ ,‬היכולת לעמוד בתנאי לחץ‪ ,‬הנגיעה בחשש‪,‬‬
‫בפחד ובאי–הוודאות וההיכרות האישית עם סף התסכול‪.‬‬
‫שיקוף היכולות שלהם גרם לשיפור בהערכה העצמית ולתפיסה‬
‫עצמית חיובית‪ .‬כמו–כן‪ ,‬הדגשנו את העבודה הקבוצתית שעשו‬
‫החברים שלקחו על עצמם תפקידים של מנהיגות וניהול ואת‬
‫היכולת שלהם לקבל החלטות תוך מתן אמון זה בזה‪ .‬הדגשנו‬
‫את שיתוף הפעולה‪ ,‬שבלעדיו לא היו משיגים את המטרות‪ ,‬ואת‬
‫התמודדות עם הדינמיקה הקבוצתית‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי‬
‫במשימה זו‪.‬‬
‫התייחסנו ספציפית למתח שנוצר בין א' לד' עקב אי ההסכמות‬
‫ביניהם והשלכנו דוגמה זו על התהליך הקבוצתי ‪ -‬השינויים‬
‫שחלים בכלל הקבוצה עקב צמיחה אישית של כל אחד‬
‫מהחברים בה‪ .‬כאשר חל שינוי באחד מחברי הקבוצה האיזון‬
‫מופר‪ ,‬וכך גורר שינוי זה בהכרח גם שינויים בחברים האחרים‪.‬‬
‫לעתים זה מאיים‪ ,‬אך זהו גם המחיר הנדרש לצמיחה אישית‪.‬‬
‫סיכום‬
‫במאמר זה הצגנו טיפול קבוצתי ארוך טווח במכורים נקיים‬
‫מסמים‪ ,‬המשלב בתוכו פעילות אתגרית בשטח‪ .‬המטרה היא‬
‫לאתר יכולות נוספות הקיימות בכל אחד מחברי הקבוצה‪,‬‬
‫ושאינן יכולות לבוא לידי ביטוי בפגישות בחדר הטיפולים‪.‬‬
‫היציאה מהשגרה אפשרה זווית חדשה של הסתכלות‪ ,‬חוויה‬
‫חדשה וגיוס אחר של משאבים הטמונים בכל אחד ואחד‪.‬‬
‫ההתערבות מבוססת על למידה התנסותית‪-‬חווייתית‪ ,‬כאשר‬
‫חוויית הפעילות האתגרית בטבע מאפשרת למשתתפים לגלות‬
‫תובנות חדשות והזדמנות לשינוי‪ .‬באמצעות הפעילות מלמדים‬
‫ולהזדמנות לשינוי וללמידה‪.‬‬
‫אתגר איננו קשור רק לקושי הפיסי של התרגיל אלא‬
‫להתמודדות עם כל תחום שאיננו ברפרטואר ההתנהגות‬
‫השגור והידוע‪ .‬כך‪ ,‬האתגר הקבוצתי אינו דווקא ההתמודדות‬
‫עם הדינמיקה הקבוצתית במהלך המשימה‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא מודל‬
‫לקבלת החלטות המתנהל בשטח פתוח‪.‬‬
‫הפעילות האתגרית טמנה בחובה יתרונות רבים‪ :‬היא אפשרה‬
‫העצמי על–ידי גילויים של יוזמה‪ ,‬עצמאות ושליטה עצמית‪.‬‬
‫היא בנתה אמון‪ ,‬מיומנויות חברתיות ויכולת לקבל החלטות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫מן המדף‬
‫מסיכון לסיכוי‪ :‬התערבויות‬
‫טיפוליות בנוער עובר חוק‬
‫ובצעירים במצוקה‬
‫סוקר‪ :‬יוסי קטן‬ ‫מאיר חובב‪,‬‬
‫חיים מהל‬
‫הקובץ "מסיכון לסיכוי‪ :‬התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה"‪ ,‬מוקדש‬
‫לזכרו של יהודה רימרמן ז"ל‪ ,‬מבכירי העובדים בשירות המבחן לנוער‪ .‬הקובץ מכיל ‪ 12‬מאמרים‪,‬‬
‫ומרים גולן‬
‫העוסקים בהיבטים שונים של התערבויות טיפוליות בנערים ובצעירים במצוקה‪ .‬כמעט כל‬ ‫(עורכים)‪,‬‬
‫המאמרים נכתבו על ידי עובדים בשירותים לבני נוער הפועלים במסגרת הממשלה (כמו שירות‬ ‫הוצאת כרמל‬
‫המבחן לנוער) ובמסגרת ארגונים לא–ממשלתיים‪ .‬בחלק מהמאמרים שותפים חוקרים ומורים‬
‫מבתי ספר לעבודה סוציאלית‪ .‬מאמרים אלו משקפים‪ ,‬על כן‪ ,‬שיתוף פעולה בין השדה לאקדמיה‬
‫בייזום תכניות שונות ובמחקרים המיועדים לבחון את יעילותן‪.‬‬
‫עיון ברשימת המאמרים ומחבריהם‪ ,‬שתוצג להלן‪ ,‬מצביע עם זאת על היעדרם של מאמרים‬
‫הסוקרים התערבויות עם בני נוער וצעירים המבוצעות במסגרת אגפי הרווחה או אגפי החינוך‬
‫ברשויות המקומיות‪ .‬שירותי הרווחה המקומיים מהווים זירה מרכזית להתערבויות עם‬
‫אוכלוסייה זו‪ ,‬ועל כן מצער שהספר אינו מטיל אור על פעילות זו‪.‬‬
‫ראוי אף לציין כי בכותרת הספר מצוין שהמאמרים הנכללים בו עוסקים בבני נוער ובצעירים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עיון בספר מצביע על כך שהמאמרים מתייחסים בעיקר לבני הנוער‪ ,‬והייצוג של‬
‫השירותים לצעירים הוא חלקי ביותר‪ .‬יש לקוות ששני נושאים אלו ‪ -‬השירותים ברמה המקומית‬
‫והטיפול בצעירים ‪ -‬יזכו לכיסוי הולם בקובצי מאמרים שיתפרסמו בעקבות קובץ זה (המהווה‬
‫המשך לקובצי מאמרים שכבר הופיעו ביוזמת חלק מעורכי ספר זה)‪.‬‬
‫כדאי להדגיש עם זאת‪ ,‬כי היעדר הייצוג של הפעילות המקומית וההתערבויות עם צעירים‬
‫אינו פוגם בחשיבותו הרבה של ספר זה‪ ,‬המסייע להבהרת צדדים שונים של השירותים לבני‬
‫נוער בישראל‪.‬‬
‫חשיבותו של הקובץ משתקפת היטב בבחינת נושאי המאמרים הנכללים בו‪:‬‬
‫• סקירה ממצה על פרסומיו של יהודה רימרמן‪ ,‬שעסקו בהיבטים שונים של בעיות הנוער‬
‫וצרכיו ודרכי התערבות שונות המיועדות להתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫• תולדות שירות המבחן לנוער מאז ראשית פעילותו בתקופת המנדט הבריטי ועד לימים‬
‫אלה‪.‬‬
‫• גישת "הצדק המאחה" ודרכי יישומה בשירות המבחן לנער‪ .‬גישה זו כוללת שני מרכיבים‬
‫עיקריים‪ :‬הגישור הפלילי‪ ,‬המפגיש את הנער עובר החוק עם אלו שנפגעו ממנו‪ ,‬וק‪.‬ד‪.‬ם‪( .‬קבוצת‬
‫דיון משפחתית) ‪ -‬המפגישה במסגרת קבוצתית את הנער עובר החוק‪ ,‬משפחתו‪ ,‬הנפגע‬
‫או הנפגעים ממנו וגורמים נוספים‪.‬‬
‫• שיקוליהם של קציני המבחן בקבלת ההחלטה להפנות בני נוער עוברי חוק‬
‫למסגרת "הגישור הפלילי"‪.‬‬
‫• עבודה קבוצתית עם נערים במעצר בית בשירות המבחן לנוער ברחובות‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪51‬‬ ‫• תפקידה של מערכת אכיפת החוק בפעילותה ליישום‬
‫‪----‬‬
‫פרופ' יוסי קטן ‪ -‬ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת תל–אביב‬

‫‪47‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫אתיקה‬
‫יישום כללי האתיקה המעוגנים‬
‫בחוק העובדים הסוציאליים ‪-‬‬
‫בעיות שנוצרו ופתרונן‬
‫תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית) (תיקון)‪,‬‬
‫התשס"ט ‪2008 -‬‬

‫לתקופה של חמש שנים ועד מחיקת הרישום מהפנקס‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫בעוד שפרסום החלטות ועדת האתיקה באיגוד אינו מוגן מפני‬
‫תביעות (כגון דיבה) של מי שהוגשה לגביו תלונה‪ ,‬הרי שפרסום‬
‫החלטות של ועדת משמעת סטטוטורית מוגן מתביעות לשון הרע‬
‫או כתב תביעה אזרחית אחרת (גולדשטיין ורוזנר‪.)2000 ,‬‬
‫הכללים שעוגנו בחוק נבחרו לאחר התייעצות של שר הרווחה‬
‫עם מועצת העובדים הסוציאליים‪ .‬הוחלט לעגן בחוק ‪13‬‬
‫כללים מתוך ‪ 73‬כללי האתיקה שמופיעים בקוד האתיקה של‬
‫האיגוד‪ .‬הכללים שעוגנו (תקנות העובדים הסוציאליים‪)1999 ,‬‬
‫עוסקים ברובם באחריות העובד הסוציאלי כלפי הלקוחות‬
‫ומקצתם (שני כללים) עוסקים בהתנהגות‪ :‬א‪ .‬כלפי עמיתים;‬
‫ב‪ .‬התנהגות מתוקף התפקיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקנות כללו לראשונה‬
‫הגדרה פורמלית של המושג "לקוח"‪.‬‬
‫יצוין כי כללי האתיקה שאינם מעוגנים בחוק ממשיכים‬
‫לחייב את העובד סוציאלי מבחינה מקצועית וערכית‪.‬‬
‫הפרתם ממשיכה להידון בפני ועדת האתיקה של האיגוד‪ .‬הם‬
‫משמשים גם להכרעת פרשנות של "התנהגות שאינה הולמת את‬
‫המקצוע"‪ ,‬שהינה גם היא עבירת משמעת על פי סעיף ‪)1( 27‬‬
‫בחוק העובדים הסוציאליים (גולדשטיין ורוזנר‪.)2000 ,‬‬
‫בעיות שנוצרו עם יישום כללי‬
‫האתיקה המעוגנים בחוק העובדים‬
‫הסוציאליים ופתרונן‬
‫מעמד סטטוטורי‪ .‬על פי סעיף ‪ )3( 27‬לחוק‪ ,‬מי ש"עבר על כללי‬
‫הרקע לבעיות‬
‫האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה"‬
‫מדובר בקובלנה שהוגשה בפני ועדת המשמעת‪ ,‬אשר פועלת‬
‫מתוקף חוק העובדים הסוציאליים תשנ"ו ‪( 1996 -‬להלן‪" :‬חוק‬
‫העו"ס")‪ ,‬בעניין עובד סוציאלי (מפקח) שהכיר מטופלת במסגרת‬
‫סדנה שאליה הגיע מתוקף תפקידו‪ .‬לאחר סיום הסדנה‪ ,‬המפקח‬
‫ניצל את ההיכרות לקיים יחסי מין עם המטופלת‪.‬‬
‫בדיון בפני ועדת המשמעת‪ ,‬המפקח טען שעל פי נוסח תקנות‬
‫יצחק רוזנר ‪ -‬עו"ס‪ ,‬יו"ר ועדת החוק וכללי האתיקה במועצת‬
‫העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית) תשנ"ט ‪1999 -‬‬
‫(להלן‪" :‬תקנות העו"ס‪ ,‬כללי אתיקה")‪ ,‬הנפגעת אינה מטופלת‬
‫יצחק רוזנר‬
‫מבוא‬
‫כללי האתיקה המקצועית מכוונים את פעולותיו של העובד‬
‫הסוציאלי לאור מטרות המקצוע וערכיו (איגוד העובדים‬
‫הסוציאליים‪ .)1994 ,‬על העובד הסוציאלי להיות בקי בהם‬
‫ולפעול לאורם במצבים של התלבטות ערכית‪.‬‬
‫עד לחקיקת חוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬תשנ"ו ‪,1996 -‬‬
‫אשר מסדיר את תחום העיסוק באופן סטטוטורי‪ ,‬פורמלי‬
‫ומחייב (דורון‪ ,‬רוזנר והנס קרפל‪ ,)2007 ,‬חייבו קודי האתיקה‬
‫שאישרו מוסדות איגוד העובדים הסוציאליים את העובדים‬
‫הסוציאליים בעיקר מתוקף פנימי‪ ,‬ערכי ומוסרי‪ .‬הפרות של‬
‫הקוד נדונו בוועדת האתיקה של האיגוד‪ .‬מאחר שלוועדה זו‬
‫אין מעמד סטטוטורי‪ ,‬כל שהיא יכולה לעשות הוא להנחות‬
‫ולייעץ בקשר לכללי ההתנהגות של העובדים הסוציאליים‬
‫בסוגיות שהונחו לפתחה‪ .‬במקרה של הפרות של הקוד‪ ,‬היא‬
‫יכולה להמליץ על שלילת חברות באיגוד‪.‬‬
‫הכללת כללי האתיקה‬
‫בחוק העובדים הסוציאליים‬
‫חוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬אשר דן גם בעבירות משמעת של‬
‫עובדים סוציאליים‪ ,‬הקנה לחלק מכללי האתיקה המקצועית‬
‫עבר עבירת משמעת‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שעבר על כללי האתיקה שעוגנו‬
‫בחוק צפוי לעמוד לדין בפני ועדת המשמעת‪ .‬אם יימצא אשם‪,‬‬
‫צפוי שיינקטו נגדו אחד או יותר מהעונשים המופיעים בסעיף‬
‫‪ 40‬בחוק‪ ,‬החל מהתראה‪ ,‬נזיפה‪ ,‬קנס‪ ,‬התליית הרישום בפנקס‬
‫‪-----‬‬
‫העבודה הסוציאלית ומנהל המחלקה לשיקום במערכת‬
‫הרווחה בעיריית חיפה‬

‫‪48‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫לחפותם מבחינת נוסח תקנה מספר ‪.1‬‬
‫‪ .2‬קשר בין עובד סוציאלי ללקוח ‪ -‬אין‬
‫התייחסות ללקוח שאינו בטיפול ישיר‬
‫בתקנה מספר ‪ )2( 6‬של תקנות העו"ס כללי‬
‫אתיקה‪ ,‬המתיי–חסת לקשר שבין העובד‬
‫הסוציאלי ל"לקוח" ועניינה הוא מניעת ניצול של‬
‫ה"לקוח" נאמר בזו הלשון‪" :‬עובד סוציאלי ‪ -‬לא‬
‫ינצל קשרים עם ה'לקוח' לטובתו האישית"‪.‬‬
‫בדיוני ועדת המשמעת עלה כי תקנה זו אינה‬
‫כוללת את כל טווח הקשרים האפשריים שבין‬
‫עובד סוציאלי ל"לקוח"‪ .‬היא אינה כוללת‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬קשר עם "לקוח" שאינו בטיפולו הישיר‬
‫של העובד הסוציאלי‪ ,‬על אף שקיימת היכרות‬
‫ביניהם במסגרת תפקידו המקצועי של העובד‬
‫הסוציאלי‪ .‬כך יכול המפקח‪ ,‬שניצל מינית את‬
‫משתתפת הסדנה שהייתה תחת פיקוחו‪ ,‬לטעון כי‬
‫היא אינה "לקוחה" שלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬התקנה בדבר ניצול "לקוח"‬
‫לטובתו האישית אינה חלה עליו‪.‬‬
‫בבחינת הסוגיה על ידי ועדת החוק וכללי האתיקה של‬
‫האיגוד ושל מועצת העבודה הסוציאלית ברוח הגישה‬
‫האקולוגית במקצוע (וייס‪-‬גל‪ ,)2007 ,‬היה ברור כי אין זה‬
‫מספיק שכללי האתיקה יתייחסו רק לקשר עם הלקוח‪ .‬עלה‬
‫גם הצורך להתייחס לקשרים של העובד הסוציאלי עם האדם‬
‫וסביבתו‪ ,‬ובמיוחד עם בני משפחתו‪.‬‬
‫אדם הפונה‪ ,‬בין בעצמו ובין באמצאות אחר‪ ,‬לקבלת עזרה‬
‫פתרון הבעיות ‪ -‬תיקון כללי האתיקה‬
‫המעוגנים בחוק‬
‫ועדת חוק וכללי האתיקה באיגוד‪ ,‬מועצת העבודה הסוצי–‬
‫אלית יחד עם הלשכה המשפטית במשרד הרווחה‪ ,‬המליצו בפני‬
‫שר הרווחה והשירותים החברתיים לתקן את תקנות האתיקה‬
‫כדי למנוע ניצול "לקוח" ולהבטיח שירות מקצועי בהתאם‬
‫לערכים אשר מנחים את מקצוע העבודה הסוציאלית‪.‬‬
‫הנוסח החדש של התקנות‪ ,‬שנחתמו על ידי השר ביום כ"ד‬
‫אלול תשס"ח‪ ,24/8/2008 ,‬תחת הכותרת‪ :‬תקנות העובדים‬
‫הסוציאליים כללי אתיקה מקצועית (תיקון) התשס"ח ‪,2008 -‬‬
‫מכיל את התיקונים שהוצעו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לעיל‪ .‬בתקנה מספר ‪1‬‬
‫(הגדרת "לקוח") מופיעה התוספת הבאה‪" :‬וכל עוד לא עברו שלוש‬
‫‪49‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫שלו ולכן התקנות אינן חלות עליו‪ .‬את טענתו זו‬
‫הוא ביסס על הגדרת "לקוח" בתקנות העו"ס‪.‬‬
‫שם נאמר כי לקוח הוא "אדם הפונה‪ ,‬בין בעצמו‪,‬‬
‫בין באמצעות אחר‪ ,‬לקבלת עזרה או טיפול של‬
‫עובד סוציאלי‪ ,‬לרבות מי שמטופל בידי עובד‬
‫סוציאלי על פי דין"‪.‬‬
‫כפועל יוצא מדיון זה ומדיון אחר‪ ,‬עלה גם הצורך‬
‫להגדיר את פרק הזמן ממועד תום הטיפול‪ ,‬שבו על‬
‫העובד הסוציאלי להימנע מקיום יחסים אינטימיים‬
‫וקרבה מינית עם לקוח (תקופת צינון)‪ .‬כל זאת כפי‬
‫שקיים בפרופסיות אחרות שבהן עוסקים בטיפול‬
‫באנשים‪ .‬למשל‪ ,‬בכללי האתיקה של האיגוד‬
‫הפסיכיאטרי מ–‪ 1997‬נקבע כי יש להימנע‬
‫מקשרים מיניים וארוטיים בין פסיכיאטר‬
‫לבין מטופל‪" ,‬לפחות שלוש שנים לאחר תום‬
‫הטיפול"‪ .‬גם מועצת הפסיכולוגיים קבעה ב–‪1991‬‬
‫כי "פסיכולוג לא יקיים קרבה מינית עם מטופל בהווה‬
‫או לפני שחלפו לפחות שנתיים מסיום הקשר הטיפולי"‪.‬‬
‫הבעיות‬
‫‪ .1‬הגדרת "לקוח" ‪ -‬אין התייחסות לפרק הזמן שבו האדם‬
‫יוגדר כלקוח‬
‫בתקנה מספר ‪ 1‬של "תקנות העובדים הסוציאליים‪ ,‬כללי‬
‫אתיקה" מוגדר לקוח בזו הלשון‪ :‬בכללים אלה "לקוח" ‪-‬‬
‫או טיפול של עובד סוציאלי‪ ,‬לרבות מי שמטופל בידי עובד‬
‫סוציאלי על פי דין‪.‬‬
‫בדיוני ועדת המשמעת‪ ,‬אשר פועלת מתוקף חוק העובדים‬
‫הסוציאליים‪ ,‬התברר כי הגדרת הלקוח בתקנות האתיקה‬
‫הינה מצומצמת מדי ‪ -‬אין בה התייחסות לפרק הזמן שבו‬
‫אדם יוגדר כלקוח‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא ברור מהו פרק הזמן‬
‫שצריך לחלוף ממועד סיום הטיפול כדי שאותו אדם לא יהיה‬
‫בסטטוס של "לקוח" על פי ההגדרה‪.‬‬
‫כך בהיעדר תקופת צינון בהגדרת "לקוח"‪ ,‬יכלו המפקח‪,‬‬
‫שניצל מינית את משתתפת הסדנה לאחר שהסדנה‬
‫הסתיימה‪ ,‬ועובד סוציאלי אחר‪ ,‬שקיים יחסים אינטימיים‬
‫עם "לקוחה" חודשים מספר אחרי סיום הטיפול‪ ,‬לטעון‬

‫ליתן חוות דעת כ"עד מומחה" בבית משפט‪ ,‬גם מתוקף תפקידם‬
‫וגם במסגרת פרקטיקה פרטית‪ ,‬המליצה ועדת החוק וכללי‬
‫האתיקה להוסיף כי המיומנות וההכשרה הנדרשים מעובד‬
‫סוציאלי במתן טיפול יידרשו גם במתן חוות דעת‪.‬‬
‫הוועדה המליצה כי בתקנה ‪ ,)2( 4‬המתייחסת למיומנות‬
‫מקצועית של עובד סוציאלי‪ ,‬במקום "טיפול הדורש מיומנות"‬
‫יבוא‪" :‬טיפול או חוות דעת הדורשים מיומנות"‪.‬‬
‫הנוסח החדש להבטחת מיומנות מקצועית בכתיבת חוות‬
‫דעת‪ ,‬שמופיע לאחר תיקון כללי האתיקה‪ ,‬הינו כדלהלן‪:‬‬
‫תקנה ‪ - )2( 4‬מיומנות מקצועית‪.‬‬
‫עובד סוציאלי ‪ )1( -‬יפעל במיומנות ובמקצועיות‪ )2( .‬לא ייתן‬
‫טיפול הדורש מיומנות או חוות דעת הדורשים מיומנות או הכשרה‬
‫מיוחדת‪ ,‬אלא אם כן הוא בעל אותה מיומנות או הכשרה‪.‬‬
‫אחרית דבר ‪ -‬עדכון תקנות האתיקה וענייני חקיקה בהתאם‬
‫למציאות המשתנה במקצוע העבודה הסוציאלית‬
‫טבעה של פרופסיה הינו בכך שהיא מתאימה עצמה לשינויים‬
‫בחברה שבה היא פועלת‪ .‬מקצוע העבודה הסוציאלית וחוק‬
‫העובדים הסוציאליים‪ ,‬אשר מסדיר את העיסוק במקצוע‪,‬‬
‫אינם יוצאים מכלל זה‪.‬‬
‫טוב עשה השר שחתם על תיקון התקנות‪ .‬אין ספק כי עדכון‬
‫התקנות ייתן הגנה טובה יותר ללקוחות המטופלים על ידי‬
‫העובדים הסוציאליים מפני ניצול ‪ -‬מיני או אחר‪.‬‬
‫אתיקה‬
‫שנים מיום שהסתיימו מתן העזרה או הטיפול האמורים"‪.‬בתקנה‬
‫מספר ‪ )2( 6‬התווספה התייחסות לקשר עם לקוח שלא היה‬
‫בטיפול ישיר של העובד הסוציאלי וגם למשפחתו של הלקוח‪.‬‬
‫הנוסח החדש‪ ,‬שמופיע לאחר תיקון כללי האתיקה‪ ,‬הינו‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫תקנה ‪ - 1‬הגדרת "לקוח"‬
‫"לקוח" ‪ -‬אדם הפונה‪ ,‬בין בעצמו ובין באמצעות אחר‪,‬‬
‫לקבלת עזרה או טיפול של עובד סוציאלי‪ ,‬לרבות מי שמטופל‬
‫בידי עובד סוציאלי על פי דין וכל עוד לא עברו שלוש שנים‬
‫מיום שהסתיימו מתן העזרה או הטיפול האמורים‪.‬‬
‫תקנה ‪ - )2( 6‬הקשר בין עובד סוציאלי ל"לקוח"‬
‫עובד סוציאלי ‪ )1( -‬לא יטפל בלקוח אם קיים חשש שלא‬
‫יוכל למלא חובתו המקצועית כלפיו‪...‬‬
‫(‪ )2‬לא ינצל קשרים עם הלקוח או עם בן משפחתו לטובתו‬
‫האישית; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי לקוח שאינו בטיפולו‬
‫של אותו עובד סוציאלי אך ההיכרות ביניהם נוצרה במסגרת‬
‫תפקידו המקצועי של העובד הסוציאלי; בפסקה זו‪" ,‬בן‬
‫משפחה" ‪ -‬אחד מאלה‪ :‬בן זוג‪ ,‬הורה‪ ,‬אח‪ ,‬בן‪ ,‬נכד‪.‬‬
‫תיקון כללי האתיקה כדי להבטיח‬
‫מיומנות מקצועית בכתיבת חוות דעת‬
‫הואיל ובשנים האחרונות נדרשים עובדים סוציאליים גם‬

‫˙‪ÌÈÏÙËÓ ˙¯˘Î‰Ï ˙È˙˘ ˙Ï˙ ˙ÈÎÂ‬‬

‫·‪¢ÌÈÂÂÈ΢ ÔÂÎÓ· ˙ÈËÈÏ‡ ‰Ó¯„ÂÎÈÒÙ‬‬
‫‪ ∫˙ÈÎÂ˙‰ ˙¯ËÓ‬הכשרת מטפלים בפסיכודרמה‪ ,‬שישתלבו בסיום‬ ‫‪ ‰Ó¯„ÂÎÈÒÙ‬הינה שיטת טיפול‬
‫לימודיהם בעבודה טיפולית עם אוכלוסיות מיוחדות ונורמטיביות‪.‬‬ ‫חווייתית המבוססת על תנועה‬
‫‪ ∫ÌÈ„ÂÓÈω ͢Ó‬יום לימודים מרוכז‪ ,‬פעם בשבוע‪.‬‬ ‫ופעולה‪ ,‬אשר פותחה ע"י‬
‫הלימודים נמשכים ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫הפסיכיאטר והפילוסוף‪ ,‬יעקב לוי‬
‫מורנו‪ .‬המשתתפים בפסיכודרמה‬
‫˙‡‪ ∫‰„ÂÚ˙‰ ¯Â‬תעודת מנחה בפסיכודרמה מטעם מכון כיוונים‪.‬‬ ‫משחזרים מצבים שונים מחייהם‪,‬‬
‫בעבר ובהווה‪ ,‬כמו גם רצונות‪,‬‬
‫‪‰Ó¯„ÂÎÈÒÙÏ Èχ¯˘È‰ „‚ȇ‰ È„È ÏÚ ˙¯ÎÂÓ ‰„ÂÚ˙‰‬‬ ‫צרכים ותקוות לעתיד‪ ,‬ובכך עוברים‬
‫‪FEPTO ȇÙ¯ȇ‰ „‚ȇ‰ È„È ÏÚÂ‬‬ ‫תהליך טבעי של לימוד ושינוי‪ .‬מהלך‬
‫הטיפול כולל משחקי תפקידים‪ ,‬תוך‬
‫˘‪18:00 - 09:00 ∫„ÂÓÈÏ ˙ÂÚ‬‬ ‫המחזת סצנות מהחיים האישיים של‬
‫‪ ∫‰ÁÈ˙Ù È„ÚÂÓ‬מרץ ‪ ,2009‬נובמבר ‪.2009‬‬ ‫המשתתפים‪ .‬בפסיכודרמה נעשה‬
‫˙‪ ∫‰Ï·˜ ȇ‬ראיון קבוצתי ואישי‪.‬‬ ‫שימוש בתרפיה בהבעה ויצירה‪.‬‬

‫‪±∑∞∞≠µ∞∞≠∂±± Ø∞≥≠∂∏±≤≥∂∏ ®ß‡ ‰Ó˜© ∂∑∑≤± ·È·‡ Ï˙ ¨≥¥ ‰‚‰‰ ͯ„ ∫ÌÈÂÂÈÎ ÔÂÎÓ‬‬
‫דוא"ל‪  ikivunim@zahav.net.il :‬אתר‪www.psychodrama.co.il :‬‬

‫‪50‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 ‫המשכים‬
‫שינוי בחוק לתיקון דיני הראיות‪ ,‬שקבע כי לחוקר ילדים‬
‫הסמכות להחליט האם להתיר לילדים שהיו קרבנות‬
‫של עבירות או חשודים בביצוע עבירות להעיד בבית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫• תכנית ה"מנטורינג" ‪ -‬נערות למען נערות‪ ,‬המכשירה‬
‫המשך מעמוד ‪47‬‬
‫נערות גילאי ‪ ,21-17‬שטופלו על ידי שירותי הרווחה‬
‫והחינוך בשל מצוקות שונות‪ ,‬לשמש כמסייעות לנערות‬
‫במצוקה‪.‬‬
‫• עקרונות ודרכי טיפול בעברייני מין קטינים‬
‫והתאמתם לצורכי המטופלים‪.‬‬
‫• מחקר הערכה על פעילותו של "בית דרור"‪ ,‬המשמש‬
‫מקלט חירום ומסגרת טיפולית לבני נוער בעלי נטיות‬
‫הומו–לסביות וחסרי קורת גג‪.‬‬
‫• יישומה של גישת הקהילה הטיפולית בפעילות‬
‫המקצועית עם בני נוער מכורים לסמים במלכישוע‬
‫ותוצאותיה‪.‬‬
‫’• תהליך הקמתו‪ ,‬התפתחותו ופעילותו של שבט הצופים‬
‫"צופים אל האופק" שנפתח בכלא הנוער אופק‪.‬‬
‫• בחינה והערכה של תכניות התערבות ממוקדות צוות‬
‫במוסדות לטיפול סמכותי כופה‪.‬‬
‫המאמרים הכלולים בספר זורקים אפוא אור על היבטים‬
‫שונים של פעילות השירותים לבני נוער (בעיקר עוברי חוק)‬
‫בישראל‪ .‬חלק מהמאמרים מתאר את השירותים וחלקם אף‬
‫כולל היבט הערכתי; כלומר‪ ,‬ניסיון להעריך את תוצאותיהם של‬
‫השירותים המסופקים לבני הנוער‪.‬‬
‫אחד ההיבטים הבולטים במיוחד במאמרי הספר הוא‬
‫המידה הרבה של היזמות והחדשנות הקיימת בתחום זה‪.‬‬
‫מדובר הן באימוץ יוזמות חדשניות שמקורן בארצות אחרות‬
‫(כמו תכנית הגישור הפלילי‪ ,‬קבוצות הדיון המשפחתיות‪,‬‬
‫תכנית ה"מנטורינג" והקהילה הטיפולית) והתאמתן לקונ–‬
‫טקסט הישראלי והן ביוזמות מקוריות כמו הקמת שבט‬
‫הצופים בכלא אופק‪ .‬הייזום וההפעלה של תכנית ה"מנטורינג"‬
‫והקמת שבט הצופים אף משקפים שיתוף פעולה פורה בין‬
‫גולדשטיין‪ ,‬ש‪ .‬ורוזנר‪ ,‬י‪ .)2000( .‬חוק העובדים הסוציאליים ‪ -‬הלכה‬
‫מורים מהאקדמיה לבין גורמים מקצועיים וארגוניים שונים‪,‬‬
‫שאימצו את היוזמות ואפשרו את מימושן‪.‬‬
‫ספר זה מיועד אמנם בעיקר לעובדים בשירותים לבני נוער‬
‫ולסטודנטים המכשירים עצמם לעבודה בשירותים אלו‪ ,‬אך‬
‫הייתי ממליץ מאוד על קריאתו גם לעובדים הפועלים בשירותים‬
‫אחרים‪ .‬זאת בשל העובדה שהוא חושף את העשייה הרבה‪,‬‬
‫החדשנות‪ ,‬היזמות‪ ,‬היצירתיות והיעדר הקיפאון על השמרים‬
‫משרד הרווחה (‪ .)2008‬תזכיר החוק לתיקון המונח "פקיד סעד"‪,‬‬
‫המאפיינים תחום שירות חיוני זה‪ .‬יש לקוות שעורכי הספר‪,‬‬
‫המתמחים בתחום השירותים לנוער ולצעירים‪ ,‬ישקדו על הכנת‬
‫קבצים שיפתחו צוהרים נוספים להכרת העשייה המבורכת‬
‫בשירותים אלה‪ ,‬אך באותה מידה גם יחשפו חסכים שעדיין‬
‫קיימים בה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫החברה הישראלית עוברת שינויים מהירים‪ ,‬וכך גם‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬אשר נכנס לתחומים חדשים‬
‫כגון מתן חוות דעת של עד מומחה לבתי משפט‪ ,‬לחברות‬
‫ביטוח‪ ,‬לעורכי דין וכדומה‪ .‬התיקון לתקנות מבטיח כי‬
‫השירות הנוסף הזה יהיה גם הוא מקצועי וברמה גבוהה‪.‬‬
‫ועדת החוק וכללי האתיקה במועצה לעבודה סוציאלית‬
‫ובאיגוד שוקדת על התאמת החוק‪ ,‬התקנות וכללי האתיקה‬
‫לשינויים החלים בחברה‪ ,‬וכן לשינויים המתחייבים מהליכים‬
‫משפטיים בקשר להתנהלות עובדים סוציאליים אשר עניינם‬
‫נדון בוועדת המשמעת‪ ,‬ועוד‪ .‬כל זאת לשם קידום רווחת‬
‫הפרט והחברה בישראל‪ ,‬תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון‬
‫השוויון ותוך שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת‬
‫של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית (חוק העובדים‬
‫הסוציאליים‪.)1996 ,‬‬
‫הוועדה ומועצת העבודה הסוציאלית פעלו לאחרונה‪,‬‬
‫יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ועם‬
‫הלשכה המשפטית של המשרד‪ ,‬לגיבוש תזכיר חוק (משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ )2008 ,‬שנועד לשנות את‬
‫השם "פקיד הסעד" בכל החוקים שבהם מופיע תואר‬
‫זה‪ .‬סוכם על שינוי שיבהיר כי מדובר בתפקיד של עובד‬
‫סוציאלי‪ ,‬שפועל מתוקף חוקים שונים אשר מסדירים‬
‫תחומי פעילות מגוונים של העבודה הסוציאלית‪ .‬ההצעות‬
‫שאושרו על ידי המועצה לעבודה סוציאלית בעניין זה‬
‫כוללות בין השאר את שינוי השם ל"עו"ס נאמן לחוק‪,"...‬‬
‫או "עו"ס ששר הרווחה מינהו פקיד סעד לעניין לחוק‪ "...‬או‬
‫"עו"ס לחוק‪"...‬‬
‫הוועדה תשמח לקבל הערות והארות של עובדים‬
‫בקשר לנושאים אחרים‪ ,‬הקשורים ליישום חוק העובדים‬
‫הסוציאליים ותקנותיו בעבודה השוטפת‪.‬‬
‫מקורות‬
‫איגוד העובדים הסוציאליים (‪ .)1994‬קוד האתיקה המקצועית של‬
‫העובדים הסוציאליים בישראל‪.‬‬
‫ומעשה‪ .‬ת"א‪ :‬רמות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬י‪ ,.‬רוזנר‪ ,‬י‪ .‬והנס‪-‬קרפל‪ ,‬מ‪ .)2007( .‬חוק‪ ,‬עבודה סוציאלית‬
‫ופרופסיונליזם‪ .‬חברה ורווחה כ"ז (‪.)2‬‬
‫וייס‪-‬גל‪ ,‬ע‪ .)2007( .‬גישת האדם בסביבתו וביטוייה באידיאולוגיה‬
‫המקצועית ובפרקטיקה של עובדים סוציאליים בישראל‪ .‬חברה‬
‫ורווחה כ"ז (‪.)4‬‬
‫חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו ‪ ,1996 -‬ס"ח ‪.)8.3.1996( 1574‬‬
‫התשס"ט ‪ .2008 -‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית)‪ ,‬התשנ"ט ‪-‬‬
‫‪ ,1999‬ק"ת ‪.)11.7.1999( 5990‬‬
‫תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית) ( תיקון)‬
‫התשס"ח ‪ ,2008 -‬ק"ת ‪.)12.11.2008( 6722‬‬
 ‫אשנב‬
‫מבוא‬

‫של‬ ‫האדירה‬ ‫ההתפתחות‬

‫בעולם‬ ‫והרפואה‬ ‫הטכנולוגיה‬
‫המערבי הביאה להארכת תוחלת‬
‫החיים של בני האדם בכל העולם‪.‬‬
‫כתוצאה מכך גדל שיעורם של‬
‫הקשישים (בני ‪ 65‬ומעלה) בקרב כלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬מפרסומים של אגודת‬
‫אש"ל עולה כי הגידול‬
‫בקבוצת בני ‪ +75‬בישראל‬
‫הינו מדהים במיוחד‪,‬‬
‫אלימות‬
‫שמדובר‬ ‫מכיוון‬
‫שמאז‬ ‫באוכלוסייה‬
‫שנת ‪ 1955‬גדלה פי‬
‫כלפי‬
‫קשישים‬
‫‪ .11.5‬בנוסף לנתון זה‪,‬‬
‫אותם פרסומים מציינים כי לפי‬
‫ההערכות הקיימות‪ ,‬בשנת ‪2025‬‬
‫יהיו בישראל למעלה ממיליון‬
‫קשישים‪ .‬אחת ההשלכות של העלייה‬
‫בתוחלת החיים היא גדילת מספרם‬
‫של הקשישים המתקשים בתפקודים‬
‫היומיומיים (רחצה‪ ,‬הלבשה וכדומה)‬
‫ונזקקים לעזרת אדם אחר‪ ,‬כשלרוב‬
‫המטפל הינו בן‪/‬בת הזוג או אחד‬
‫הילדים‪.‬‬
‫מערכת היחסים הזאת של נתמך‪-‬‬
‫תומך היוותה קרקע פורייה ליצירת‬
‫בעיה חברתית של אלימות כלפי‬
‫אוכלוסיית הקשישים‪ ,‬כשמדובר‬ ‫גילה גורביץ' ואסנת יוסף‪-‬הבי‬
‫למעשה באוכלוסיה פגיעה אשר מתקשה להתגונן ולפנות‬
‫לעזרה‪ .‬לבנשטיין ורון (‪ )2000‬מצאו‪ ,‬מתוך נתוני מחקרים‬ ‫במאמר נתמקד בבעיית האלימות כלפי‬
‫שנעשו בעולם המערבי‪ ,‬כי כ–‪ 40%‬מהמתעללים הם בני זוגם‬ ‫הורים קשישים‪ ,‬ובעיקר באלימות של בנים‬
‫של הקשישים ו–‪ 50%‬הם צאצאיהם‪ ,‬הסובלים מבעיות זוגיות‪,‬‬ ‫הסובלים מבעיות של התמכרויות (סמים‬
‫מעברי חיים‪ ,‬מחסור במנגנוני התמודדות אישיים ובעיות‬ ‫ואלכוהול) ומחלות נפש ועדיין גרים עם‬
‫אלכוהול או סמים‪ .‬כלומר‪ ,‬לרוב הפוגע הוא המטפל העיקרי‪,‬‬ ‫הוריהם‪ .‬כיום‪ ,‬הפרקטיקה עומדת חסרת‬
‫בן משפחה‪ .‬עוד נציין כי לבנשטיין ורון (‪ )2000‬עסקו במחקר‬ ‫אונים בהתמודדותה עם בעיות מסוג זה‪.‬‬
‫על אפיוני הקורבנות והמתעללים‪ ,‬ומצאו כי לא קיים מאפיין‬ ‫מטרת המאמר היא לתאר את הבעייתיות‪,‬‬
‫ייחודי אחד אלא שילוב של מאפיינים סוציו–דמוגרפיים‪,‬‬ ‫להעלות למודעות את הבעיה ולנסח המלצות‬
‫תפקודיים‪ ,‬משפחתיים ואישיותיים‪.‬‬ ‫להתמודדות אפקטיבית עמה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2004‬פורסמו ממצאי סקר שנערך מטעם‬
‫אוניברסיטת חיפה ואש"ל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים‬ ‫‪------------‬‬
‫למען הזקן בישראל)‪ .‬הסקר בדק את נושא ההתעללות‬
‫גילה גורביץ' ‪ -‬עו"ס‪ ,‬מנהל השירותים החברתיים‪ ,‬אגף‬
‫מזרח‪ ,‬עיריית תל אביב‪-‬יפו‬
‫וההזנחה של קשישים בישראל‪ .‬לפי הממצאים‪18.4% ,‬‬ ‫אסנת יוסף‪-‬הבי ‪ -‬עו"ס‪ ,‬מנהל השירותים החברתיים‪ ,‬אגף‬
‫מהנחקרים היו חשופים לסוג פגיעה אחד או יותר במהלך‬ ‫מזרח‪ ,‬עיריית תל אביב‪-‬יפו‬

‫‪52‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫התעללות מינית בתוך המשפחה‪ .‬לפי חוק זה‪ ,‬התוקף עלול‬
‫לקבל צו הרחקה מביתו‪ ,‬אפילו יהא זה רכושו הפרטי‪.‬‬
‫תכניות התערבות המופעלות‬
‫במחלקות לשירותים חברתיים‬
‫והמקצועי רק לאחר שפורסם בשנת ‪ 1989‬תיקון ‪ 26‬לחוק‬
‫לאורך השנים פותח מגוון שירותים לטיפול בבעיות אלימות‬
‫כנגד קשישים‪ .‬כעובדות סוציאליות וכפקידות סעד בשירותי‬
‫הרווחה‪ ,‬אנו מודעות למגוון השירותים הרחב הקיים וכמובן‬
‫משתמשות בו‪ .‬אין לנו ספק שהעשייה והלמידה בתחום הינן‬
‫ענפות ואינטנסיביות‪ .‬להלן עיקרי השירותים הקיימים‪ ,‬כפי‬
‫שרוכזו על ידי אלון (‪.)2006‬‬
‫בכל לשכות הרווחה הוכשרו עובדים סוציאליים לטיפול‬
‫בקשישים‪ .‬הטיפול מתמקד בשיחות ייעוץ‪ ,‬תיווך לגורמים‬
‫אחרים‪ ,‬ליווי ואספקת שירותים תומכים (כעזרה ביתית‪ ,‬טיפול‬
‫אישי מתוקף חוק סיעוד‪ ,‬מרכזי יום‪ ,‬מועדונים‪ ,‬קהילה תומכת)‬
‫בבית ובקהילה‪ .‬במקרים של מגורים משותפים של קשיש נפגע‬
‫ובנו הפוגע‪ ,‬כאשר קיים קושי להוציא את הבן אל מחוץ לבית‪,‬‬
‫יוצע לקשיש לצאת למסגרת מוסדית‪ .‬יש עובדים סוציאליים‬
‫בלשכות הרווחה שקיבלו מינוי של פקידי סעד לחוקי ההגנה‬
‫על קשישים‪ ,‬ותפקידם להתערב לטובת קשישים בסיכון על פי‬
‫החוקים שהוצגו לעיל‪.‬‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ואש"ל פתחו ב–‪16‬‬
‫רשויות מקומיות יחידות לטיפול ולמניעת התעללות בזקנים‪.‬‬
‫ביחידות פועלים עובדים סוציאליים שהתמחו בתחום זה‪.‬‬
‫היחידה מפעילה צוות רב–מקצועי הכולל עובד סוציאלי‪,‬‬
‫פקיד סעד‪ ,‬פסיכיאטר‪/‬גריאטר‪ ,‬יועץ‬
‫משפטי וסייעת סמך מקצועית‪ .‬היחידה‬
‫עוסקת בטיפול ישיר‪ ,‬בהעלאת נושא‬
‫האלימות למודעות הציבורית‬
‫ובייעוץ ותמיכה לכל הגורמים‬
‫המקצועיים העוסקים בתחום‬
‫במסגרת הרשות‪.‬‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה ואש"ל הקימו‬
‫את עמותת "יד ריבה"‪,‬‬
‫בהתנדבות‬ ‫המספקת‬
‫שירותי ייעוץ (ולעתים‬
‫ייצוג) משפטי לזקנים‪,‬‬
‫ובעיקר לאלו הנתונים‬
‫להתעללות על כל גווניה‪.‬‬
‫אשל ומתנדבי ער"ן הקימו‬
‫את "קו לזקן"‪ ,‬שירות הנותן‬
‫מענה טלפוני לזקנים הסובלים‬
‫מהתעללות ומהזנחה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫‪ 12‬החודשים שקדמו לביצוע הסקר (איזיקוביץ‪ ,‬וינטרשטיין‬
‫ולבנשטיין‪ .)2004 ,‬מיותר לציין כי הסקר מציג תמונה עגומה‬
‫ורחבה של פגיעה בקשישים בישראל‪.‬‬
‫כרם (‪ )1995‬מצא כי המודעות לבעיית האלימות כלפי‬
‫קשישים‪ ,‬הגרים בביתם או במוסדות‪ ,‬נכנסה לשיח הציבורי‬
‫העונשין‪ ,‬אשר העלה למודעות החברה את הסכנה של פגיעה‬
‫בחסרי ישע (ילדים‪ ,‬מפגרים‪ ,‬חולי נפש‪ ,‬זקנים וכדומה)‪ .‬מדובר‬
‫בבעיה הכוללת קשת רחבה של סוגי אלימות‪ :‬מילולית‪ ,‬פיזית‪,‬‬
‫מינית‪ ,‬הזנחה וניצול כלכלי‪.‬‬
‫המדיניות כלפי הגנת הקשישים בישראל‬
‫לאורך השנים פותחה מדיניות חברתית לגבי הטיפול בבעיית‬
‫האלימות של בנים כלפי הוריהם הקשישים‪ .‬בהתאם לכך גדל‬
‫מספרם של חוקי ההגנה על זקנים ופותחו תכניות להתערבות‪.‬‬
‫המדיניות כפי שהיא באה‬
‫לידי ביטוי בחקיקה‬
‫בישראל קיימים ארבעה חוקים אשר מספקים הגנה על‬
‫אוכלוסיית הקשישים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב ‪)1962‬‬
‫‪ -‬לפי החוק‪ ,‬בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לבגיר‬
‫שהינו פסול דין ("אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו‬
‫אינו מסוגל לדאוג לענייניו") או לאדם אחר "שאינו יכול‪ ,‬דרך‬
‫קבע או דרך ארעי‪ ,‬לדאוג לענייניו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬ואין מי‬
‫שמוסמך ומוכן לדאוג להם"‪.‬‬
‫החוק מאפשר פעמים רבות הפסקה או מניעה של ניצול‬
‫כלכלי‪ ,‬הזנחה או התעללות בקשישים‪ ,‬וזאת באמצעות מינוי‬
‫האפוטרופוס‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק ההגנה על חוסים (תשכ"ו ‪ - )1966‬החוק נועד להגן‬
‫על שלומו של חוסה ("חוסה" הוא "קטין שלא מלאו לו ‪14‬‬
‫שנה או מי שמפאת נכות‪ ,‬ליקוי בשכלו או זקנה אינו מסוגל‬
‫לדאוג לצורכי חייו") ומאפשר לפקיד הסעד לקשישים להתערב‬
‫ולמנוע מצבי סיכון‪ ,‬התעללות והזנחה‪.‬‬
‫‪ .3‬תיקון ‪ 26‬לחוק העונשין‪ ,‬פגיעה בחסרי ישע (תש"נ ‪- )1989‬‬
‫לפי החוק‪ ,‬התעללות והזנחה בחסרי ישע ("חסר ישע" הינו "מי‬
‫שמחמת גילו‪ ,‬מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית‪ ,‬ליקויו‬
‫השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו‪,‬‬
‫לבריאותו או לשלומו") הינה עבירה פלילית‪ .‬החוק מתייחס‬
‫לחלק מהקשישים כאל חסרי ישע‪ ,‬ומכאן נובעת חשיבותו‬
‫הרבה ככלי טיפולי כנגד אלימות כלפי קשישים‪.‬‬
‫‪ .4‬החוק למניעת אלימות במשפחה (תשנ"א ‪ - )1991‬החוק‬
‫נועד לתת הגנה לכל אדם הנופל קורבן לאלימות פיזית או‬
 ‫אשנב‬
‫כיום‪ ,‬במסגרת השירותים הקיימים ברווחה‪ ,‬במערכת‬ ‫מגבלות המדיניות הקיימת‬
‫הבריאות ובמערכת המשפט‪ ,‬לא ניתן‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬לעשות הרבה‬
‫לפתרון בעיה כואבת זו‪ .‬כפי שציינו‪ ,‬הקושי רב בעיקר כאשר‬ ‫על אף שבשנים האחרונות קיימת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בקרב אנשי‬
‫הבן חולה נפש‪ ,‬נכה‪ ,‬נרקומן או סובל מבעיות התנהגות אחרות‪.‬‬ ‫המקצוע מודעות גדולה יותר לבעיית האלימות כלפי קשישים‪,‬‬
‫על פי רוב אנו נתקלים בשירות מוגבל‪ ,‬ללא מענים מספקים‪.‬‬ ‫ועל אף כברת הדרך המשמעותית שנעשתה בתחום‪ ,‬עדיין‪,‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אין באפשרות מערכת הבריאות לאשפז בן חולה נפש‬ ‫לצערנו‪ ,‬נותרו שטחים אפורים בטיפול‪ ,‬שעמם מתמודדים‬
‫לתקופות ממושכות‪ ,‬אלא רק לצורך טיפול במצבים ספציפיים‬ ‫אנשי המקצוע תוך תחושה מתסכלת של אין מוצא‪.‬‬
‫אקוטיים; כך גם‪ ,‬למשל‪ ,‬אין למדינה מספיק פתרונות דיור‬ ‫ראשית‪ ,‬חשוב לדעתנו לציין כי קיים קושי רב באיתור‬
‫לבנים חולי נפש ומתמכרים‪.‬‬ ‫הקשיש הנפגע בקהילה שבה הוא חי‪ .‬אחת הסיבות לקושי‬
‫הפתרון השכיח‪ ,‬שבו אנו משתמשים באין ברירה‪ ,‬הוא כפי‬ ‫היא העובדה שהקשיש חושש שמא חשיפת המתעלל תסכן‬
‫שציינו לעיל ‪ -‬עידוד הקשיש לצאת מביתו ולעבור למסגרת‬ ‫אותו ותוביל להחמרת ההתעללות או למניעת טיפול ממנו‪,‬‬
‫מתאימה‪ .‬זהו פתרון בעייתי מבחינה ערכית ומהווה‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫במקרים שבהם הוא נזקק לעזרת המטפל המתעלל‪ .‬אנו‬
‫פגיעה נוספת באותו קשיש‪-‬קורבן‪ .‬פעמים רבות הקשיש הנפגע‬ ‫מדברים‪ ,‬למעשה‪ ,‬על בעיית אלימות הנושאת אופי אינטימי‬
‫מסרב לעזוב את ביתו למרות מצבו הקשה‪ ,‬בעיקר כשהילד‬ ‫משפחתי‪ ,‬ולכן קשה לאתרה ועוד יותר קשה להתמודד‬
‫הפוגע הינו מוגבל ותלוי בעצמו ומתגורר עם ההורה‪.‬‬ ‫עמה‪.‬‬
‫מכשול נוסף המהווה גורם מעכב עיקרי בחשיפת ההתעללות‬
‫המלצות לפתרון הבעיה‬ ‫הוא הקושי הרגשי של ההורה הקשיש (בין אם מדובר בקשיש‬
‫מוגבל ובין אם מדובר בקשיש עצמאי) לדווח ולהתלונן על‬
‫בעיקרון‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬על כל הגורמים המטפלים (שירותי הרווחה‪,‬‬ ‫אלימות ילדו כלפיו‪ .‬לרוב‪ ,‬ההורה הקשיש מגונן על ילדו‬
‫מערכת הבריאות‪ ,‬המשטרה‪ ,‬מערכת המשפט) לעבוד בשיתוף‬ ‫המתעלל‪ .‬לפעמים הוא קשור אליו ואוהב אותו‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫פעולה מלא‪ ,‬תוך אחריות משותפת להגיע למיגור הבעיה‪ .‬להלן‬ ‫הוא חש בושה במעשיו של ילדו וכישלון אישי כהורה‪ .‬הקושי‬
‫המלצותינו לדרכי התערבות נוספות למגוון שכבר קיים ומצוי‬ ‫הרגשי מהווה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אבן נגף עיקרית במציאת הפתרון‬
‫בשימוש‪:‬‬ ‫לבעיה‪.‬‬
‫‪ .1‬כאמור‪ ,‬קיים קושי בחשיפת ההתעללות בקשישים‬ ‫לצורך המחשת המורכבות של הטיפול בבעיית אלימות כאשר‬
‫במסגרת ביתם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנם סממנים היכולים להעיד‬ ‫הפוגע הוא ילדו של הקשיש‪ ,‬להלן תיאור מקרה‪ :‬ש'‪ ,‬קשישה‬
‫על חשד להתעללות בקשיש‪ ,‬כגון אדישות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬תת תזונה‪,‬‬ ‫כבת ‪ ,75‬עצמאית בתפקודה‪ ,‬מתגוררת עם בתה בת ה–‪ .35‬הבת‪,‬‬
‫ביגוד שאינו מתאים לעונה‪ ,‬התייבשות‪ ,‬חוסר היגיינה‪ ,‬בית‬ ‫המאובחנת כסובלת ממחלת נפש‪ ,‬נוהגת באלימות פיזית קשה‬
‫מלוכלך במיוחד ועוד‪ .‬לדעתנו‪ ,‬יש להגביר את המודעות‬ ‫כלפי אמה‪ .‬ש' מסרבת להגיש תלונה נגד בתה למרות סבלה‬
‫החברתית והציבורית לבעיה חברתית זו‪ .‬לצורך כך אנו‬ ‫הרב ולמרות הפחד מהבת והמודעות לסכנה הנשקפת לה מידי‬
‫מציעות שיהיו פרסום בכלי התקשורת ופנייה לציבור לדווח‬ ‫הבת האלימה‪ .‬היא מסבירה לעו"ס את סירובה להתלונן בכך‬
‫למשטרה ולרשויות הרווחה על מקרים של חשד להתעללות‬ ‫שמחד היא אינה רוצה שבתה תיעצר על ידי המשטרה או‬
‫בקשיש‪ .‬למרות הקשיים בטיפול ובמענים במקרים שבהם‬ ‫לחלופין תאושפז בכפייה‪ ,‬ומאידך היא חוששת שמא אלימות‬
‫המתעלל הינו בן תלותי‪ ,‬חשוב שלקשיש יהיו תמיכה‪ ,‬הכוונה‬ ‫בתה תחריף‪.‬‬
‫והדרכה לגבי האפשרויות העומדות בפניו (הרחקת הבן‪ ,‬ביקור‬ ‫במקרים שבהם מאותר קשיש הסובל מאלימות‪ ,‬פקידי הסעד‬
‫במועדוני קשישים במטרה להתרחק מהפוגע‪ ,‬ניסיון לערב את‬ ‫דואגים שתתבצע הערכה של מצב הקשיש הנפגע מבחינה פיזית‬
‫שירותי הבריאות האמורים לטפל בפוגע‪ ,‬ובמקרים קיצוניים‬ ‫ומנטלית‪ ,‬כדי לברר אם הוא חסר ישע‪ .‬במידה שניתן להגדיר‬
‫אף יציאת הקשיש למסגרת מוסדית)‪.‬‬ ‫את מצבו של הקשיש כחסר ישע‪ ,‬אזי פונה פקיד הסעד להשתמש‬
‫‪ .2‬עוד בנושא הפרסום‪ :‬לדעתנו‪ ,‬פרסומים בכלי התקשורת‪,‬‬ ‫בחוק‪ .‬הקושי מתעורר כאשר הקשיש אינו חסר ישע‪ ,‬אך הוא‬
‫הפונים ישירות אל הקשישים ומציעים עזרה וכתובת לפנייה‬ ‫סובל מאלימות ונמצא בסיכון‪ ,‬כמו בדוגמה לעיל‪ .‬בעבודתנו‬
‫במקרים של התעללות‪ ,‬יכולים לתת להם לגיטימציה ונגישות‬ ‫אנו נתקלים במקרים רבים מסוג זה‪ ,‬וחשים כמטפלים תחושה‬
‫למקורות תמיכה‪ ,‬מידע ועזרה (ראו הפתרונות שצוינו בסעיף‬ ‫קשה של אזלת יד וחוסר יכולת לסייע ללקוחותינו‪ .‬אנו‬
‫הקודם)‪.‬‬ ‫משקיעים אמנם עבודה רבה בתמיכה באותו קשיש‪ ,‬בהדרכתו‬
‫‪ .3‬חשוב שהעו"סים לטיפול בקשישים יפעלו להפחתת הבידוד‬ ‫להתלונן במשטרה ולהגן על עצמו‪ ,‬אך עדיין נותרים בתחושה‬
‫החברתי של הקשיש הנפגע‪ ,‬כדי להפחית את חשיפותו לגורם‬ ‫שאין זה מספיק‪ ,‬ופעם אחר פעם עולה השאלה‪ :‬מה עוד ניתן‬
‫הפגיעה‪ .‬אפשר לעשות זאת על ידי הגדלת כמות המבקרים‬ ‫לעשות כדי לחלץ אותו ממעגל האלימות?‬

‫‪54‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
‫הפוטנציאליים בסל השיקום מודעים לאפשרות לקבלו‬ ‫בביתו (מתנדב‪/‬ת‪ ,‬מט"זית‪ ,‬עו"ס) או על ידי עידוד הקשיש‬
‫ולמכלול השירותים שהוא מציע‪.‬‬ ‫לצאת למסגרות חברתיות כגון מועדונים ומרכזי יום‪.‬‬
‫‪ .4‬אנו‪ ,‬כעו"סים לטיפול בקשיש‪ ,‬אמונים על הטיפול בו‪.‬‬
‫לסיכום‬ ‫לגבי הילדים המתעללים והסובלים מבעיות התמכרות‬
‫ומחלות‪ ,‬הטיפול אמור להיות באחריות מערכת הבריאות‪.‬‬
‫במאמר הצגנו בעיה שכיחה של אלימות ילדים כלפי הוריהם‬ ‫עלינו להציף את הבעיה אל קובעי המדיניות במערכת‬
‫הקשישים‪ .‬בחרנו לדון בנושא זה‪ ,‬מאחר שכעובדות סוציאליות‬ ‫הבריאות ולהציג את הקשיים החמורים הנובעים מעצם‬
‫וכפקידות סעד אנו חשות כי בפרקטיקה הקיימת כיום אין‬ ‫הימצאותם של הקשישים‪-‬הקורבנות והילדים המתעללים‬
‫פתרונות מספקים לבעיה מורכבת זו‪ .‬אנו מקוות כי המאמר‬ ‫תחת קורת גג אחת‪ .‬המטרה בפעילות זו היא לגרום לכך‬
‫יתרום לקידום פתרונות לבעיה‪.‬‬ ‫שמערכת הבריאות תקצה עוד משאבים לטיפול בילדים‬
‫הפוגעים ולמציאת פתרונות דיור והוסטלים עבורם‪ ,‬בנוסף‬
‫ספרות‬ ‫למעט שכבר קיימים‪ .‬אנו מאמינות כי אם קשיש נפגע יידע‬
‫‪ .1‬איזיקוביץ‪ ,‬צ‪ ,.‬וינטרשטיין‪ ,‬ט‪ ,.‬לבנשטיין‪ ,‬א‪ .)2004( .‬סקר התעללות‬
‫והזנחה של זקנים בישראל‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה ואשל‪.‬‬ ‫שלבנו הפוגע והתלוי בו יש פתרונות (כדיור‪ ,‬למשל)‪ ,‬יקל עליו‬
‫‪ .2‬כרם‪ ,‬ב‪.‬צ‪ .)1995( .‬הגנה על זקנים‪ ,‬החלת חוקים ‪ -‬מדריך למטפלים‪.‬‬ ‫להתמודד עם תחושות הבושה ועם הפחד מילדו‪ ,‬לצד הדאגה‬
‫ירושלים‪ :‬אשל ומשרד העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫לגורלו‪ ,‬ובסופו של דבר גם לפנות בבקשת עזרה ‪ -‬הן עבורו‬
‫‪ .3‬לבנשטיין‪ ,‬א‪ ,.‬רון‪ ,‬פ‪ .)2000( .‬פגיעה בקשישים על ידי בני משפחה‬ ‫והן עבור ילדו‪.‬‬
‫מטפלים‪ .‬שכיחות התופעה בארץ‪ ,‬טיפולוגיה של הקרבן ושל בן המשפחה‬ ‫מתוך עיון במערך שירותי בריאות הנפש‪ ,‬אי אפשר שלא‬
‫המתעלל ואטיולוגיה של ההתעללות‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ‪.192-175 ,2 ,‬‬
‫להתרשם מתכנית סל השיקום המגוונת והמקצועית‪ ,‬הלוקחת‬
‫‪ .4‬וייס‪ ,‬ע‪ .)2005( .‬העבודה הסוציאלית בראי הביקורת‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ה‪,‬‬
‫‪.281-249‬‬ ‫בחשבון את מכלול צורכיהם של חולי הנפש ושל המתמכרים‪.‬‬
‫‪ .5‬אלון‪ ,‬ש‪ .)2006( .‬זיהוי‪ ,‬התעללות והזנחה של זקנים ‪ -‬מדריך למטפל‪.‬‬ ‫אולם במציאות‪ ,‬לצערנו‪ ,‬קיים פער גדול בין התכנית המוצהרת‬
‫ירושלים‪ :‬אשל‪.‬‬ ‫לבין סך הנהנים משירותים אלו‪ .‬בפועל‪ ,‬לא כל המשתמשים‬

‫‪55‬‬
‫מידעו''ס | פברואר ‪2009‬‬
 H4AI4;=A/;;>40H6
0380
A5B<>2JD5G5B<G9J9>B
<
1491JH5;I>I5B?51I7<549@1J5@5HJ94<;J51844<;
J5<5BD?92139GDJ<>B>G47C J5<5BD?9214<>B>G47C
<<5;39GD939<BJ5BF51>4 <<5;=9H9I9=9F5HB1J5BF51>4
98/08D-A>.8G47C .A6;8D/<@8*+9/+C13/5308G47C
98/08D53C88G47C 3*BC*3;32B5++/318G47C
1/A6DCA+6;3>-DDB3;8/.A>.8G47C 98/08D-A>.8G47C
B1*9/+C16.-A>..B+<.8G47C 328/2/*B3C58+98/08D53C88G47C
;/</<6A3D38<A//3C

A3CD-A>.8G47C
 B1*9/+C16.-A>..B+<.8G47C
B+/C7/6CD8G47C
A3CD53C88G47C
<-38DD63*C8G47C
A>6-+B+/C7/6CD8G47C
A3CD-A>.8G47C
7/83:38D68<8G47C
A3CD53C88G47C
1491I5B?51I7<549@1J5DA5@J5184 <+AD*B/.8G47C
 .:C+73;A:>-<<?86 7363,B73A3C3;A:>t 9/+C1+/316.*CB.3>6<+/318G47C
G47C 3*BC*D*@A.D68<t
7/83:38D68<8G47C
-1*3*BC*;32B5t C/<9/+C16C/8/3A+.:D/8D/+2..9D8
@87G:8=2=G47C 9/+C1+=D/C656 =2/C 9>/*+ 1/A6. D/B/5C8 /-A>/3 /36*
I4I6C4=I4;=A0 4B<D/B33:6C.B358/.3:At
I4I6C4=I4;=A0 1283D/B3Ct 4H8><;<J5055<4?552>CA5@15
IG4:H=33041=
2A BD3D53C8DB,;8t 1491JH5;I>I5B?51I7=97J5D<
I48087FG7/I4808G0 D/:/5;1t
:<I5<5;755H446CABA:+.C5
D/>B2@.6
:<91I1=<JI>9;4 
www.bank-yahav.co.il