‫‪íðéçå éùôç ìù úåòîùîä‬‬

‫וּבַ שבעִ ת יֵצֵ א לַ חָ פשי חנָם‬ ‫ְ ִׁ ִ ּ‬ ‫ְּׁ ִ‬

‫לכאורה יש כאן יתור לשון שהרי התורה יכלה לכתוב‬ ‫ובשביעית יצא, ומה שהתורה מוסיפה 'לחפשי' ו' חינם',‬ ‫מסבירים הראשונים ) החזקוני, רבנו בחיי , ועוד ( , שמ' לחפשי '‬ ‫למדנו שאין צריך גט שחרור , ו ' חינם ' בא ללמדנו‬ ‫שאפילו חלה ורבו הוציא עליו הוצאות רבו לריפויו, אין‬ ‫העבד צריך לשלם לו על כך.‬ ‫אמנם הרמב " ם פוסק בהלכות עבדים ) פ " ב ה" ה ( , שאם‬ ‫העבד חלה במשך ארבע שנים עדי כדי כך שלא יכל‬ ‫לעשות שום מלאכה, חייב העבד להשלים את כל ימי‬ ‫החולי , אבל אם יכל לעשות אפילו מלאכה קלה כמו‬ ‫מעשה מחט , אין צריך לשלם לאדונו כלום בצאתו‬ ‫לחפשי.‬

‫‪úåëéîñä íòè‬‬
‫וְ אלה הַ משפטים‬ ‫ִּ ְׁ ּ ָ ִ‬ ‫ֵ ֶּ‬
‫אומר הרמב"ן שהטעם שנכתבה פרשת משפטים אחרי‬ ‫עשרת הדברות,כי כאן זהו ההמשך של לא תחמוד, כי‬ ‫אם האדם לא ידע את הדינים של בתים , שדות ושאר‬ ‫ממון, יחשוב שהוא יכול לחומדם ולקחתם לעצמו, על כן‬ ‫אמרה התורה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ,‬ ‫שתשים לפניהם משפטים ישרים שינהיגו ויתנהגו על‬ ‫פיהם, ולא יחמדו את מה שאינו שלהם מן הדין.‬

‫‪éî éðôì íéùì‬‬

‫אֲ שר תשים לִ פנֵיהֶ ם‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁ ָּ ִ ׂ‬

‫רבי יוסף בכור שור מבאר, שאחר שמינה משה דיינים‬ ‫ושופטים לשפוט את ישראל , אמר לו הקב " ה , ואלה‬ ‫המשפטים אשר תשים לפניהם - לפני השופטים, שידעו‬ ‫כיצד לדון.‬ ‫הטור בפירושו על התורה מביא מרבי יוסף קמחי, דיוק‬ ‫נפלא במילים אלו, לא אמרה התורה ואלה המשפטים‬ ‫אשר תשפוט על פיהם, אלא אשר תשים לפניהם, שכל‬ ‫אחד ואחד מישראל ידע את עיקרי הדין, לדוגמא, שלא‬ ‫יאמר לאחר שעברו שש שנים, אילו הייתי יודע שהעבד‬ ‫יוצא לחירות לאחר שש שנים לא הייתי קונהו, וכן בכל‬ ‫דבר ודבר, על כן, תשים לפניהם וידעו הדינים מתחילה.‬

‫‪åúçôùîå ãáòä ìò 'ä úìîç‬‬

‫וְ יָצאה אשתוֹ עִ מוֹ‬ ‫ּ‬ ‫ְ ָ ִ ְׁ ּ‬

‫כתב רש"י שהאדון חייב במזונות אשתו ובניו של העבד.‬ ‫מבאר הרמב"ן שהטעם לכך כי התורה ריחמה על האשה‬ ‫והבנים שחייהם תלויים להם מנגד ומצפים לידי הבעל‬ ‫והאב, וכעת כאשר נמכר לא יתכן שהם יאבדו בצרתם,‬ ‫ועל כן ציותה התורה על האדון לזון גם את אשת ובני‬ ‫העבד, אמנם, האדון זכאי במעשי ידיה של האשה כנגד‬ ‫מזונותיה. וכל זה, אומר הרמב"ן, חמלה מאת ה' עליהם,‬ ‫ועל העבד שלא ימות בצערו בהיות עמלו בבית נכרי‬ ‫ואשתו ובניו נעזבים , ומכיון שדרך כל הארץ שאדם‬ ‫מפרנס אשתו ובניו, ציוה הא־ל ברחמיו להיות הקונה‬ ‫עבד עברי, כאב רחמן לאשה והבנים.‬

‫‪ãàî úãáëð äåöî‬‬

‫כי תקנֶה עֶ בֶ ד עִ ב ִרי‬ ‫ְ‬ ‫ִּ ִ ְ‬

‫אומר הרמב " ן שהתחיל המשפט הראשון בענין עבד‬ ‫עברי, כי יש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת‬ ‫מצרים , שנזכר בדיבור הראשון של עשרת הדברים -‬ ‫אֲ שר הוֹ צֵ אתיך מֵ ארץ מצ ַריִ ם , ובעבד עברי נאמר בו‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ֶ ֶ‬ ‫ֶׁ‬ ‫וְ זָכַ ְרת כי עֶ בֶ ד הָ יִ ית בארץ מצ ַריִ ם וַ ִּיפדְּ ך ה ' אֱ לֹהֶ יךָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫עַ ל‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ ְּ ֶ ֶ‬ ‫ָּ ִּ‬ ‫כן אנֹכי מצַ ְּוך את הַ דָּ בָ ר הַ זֶּה הַ יּוֹ ם ) דברים טו, טו(. ויש במצוה‬ ‫ֵּ ָ ִ ְ ָ ֶ‬ ‫זו גם זכר למעשה בראשית , כמו שהשבת הוא זכר‬ ‫למעשה בראשית, שהקב"ה ברא את העולם ששת ימים‬ ‫וביום השביעי שבת וינפש , גם כן דין שחרור העבד‬ ‫בשנה השביעית הוא זכר למעשה בראשית , שהשנה‬ ‫השביעית עבור העבד היא שנת המנוחה ממלאכת‬ ‫האדון כמו שהשבת מנוחה מעבודת החול . ומאחר‬ ‫שהמצוה הזאת נכבדת מאד מפני שרומזת דברים‬ ‫גדולים במעשה בראשית על כן , אומר הרמב "ן , ראוי‬
‫להקדים אותה להיותה ראשונה.‬

‫‪åúùàì ìòáä éáåéç‬‬

‫שא ָרה כסוּתה וְ עֹנָתה לֹא יִ גְ ָרע‬ ‫ְׁ ֵ ּ ְּ‬ ‫ָ ּ‬ ‫ָ ּ‬
‫אומר הרלב " ג , הטעם שהבעל צריך לדאוג למזונות‬ ‫אשתו וללבושה , כי אם היא תצטרך לדאוג לזה , הרי‬ ‫האשה תהיה טרודה תמיד בענינים אלו ולא יגיע לבעלה‬ ‫ממנה את אשר יצטרך, ובכך לא תתקיים כוונת הבורא‬ ‫בבוראו את האשה שתהיה עזר כנגדו. ואם ימנע הבעל‬ ‫את עונתה של אשתו , יביא הדבר לידי זנות , ועל כן‬ ‫מצווה הבעל בשלש מצוות אלו לבלתי יגרע מהם.‬

‫וְ ָרצַ ע אֲ דנָיו את אזְנוֹ במ ְרצֵ עַ‬ ‫ַּ ּ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬
‫כתוב במכילתא והובא ברש"י, מה ראה אוזן להרצע מכל שאר איברים שבגוף, אמר רבי יוחנן בן זכאי אזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנב‬ ‫והלך וגנב תירצע.‬ ‫וקשה, לפי טעמו של רבי יוחנן בן זכאי היה צריך לרצוע אזנו בתחילת שש בשעה שנעשה עבד כשנמכר בגניבתו , ומה הטעם ברציעת האזן‬ ‫לאחר שכבר שילם את גניבתו וכעת אינו רוצה לצאת.‬ ‫המגלה צפונות נותן טעם נוסף מדוע הרציעה דוקא באוזן על פי דברי המדרש באגדת האזינו )נמצא בבתי מדרשות ח"ב( ר' לוי אומר האוזן לגוף‬ ‫כקנקן ]פי' כלי שמכניסים בו כמה כלים[ לכלים, כשם שהקנקן המלא מן הכלים אתה נותן מוגמר תחתיו וכולם מתעשנין כך רמ" ח אברים‬ ‫שבאדם על ידי האזן הם חיים דכתיב שמעו וּתחי נַפשכֶ ם )ישעיה נה ג(, העבד הזה האומר לא אצא חופשי ורוצה להמשיך להשתעבד לאדונו, על‬ ‫ְ ְׁ‬ ‫ִׁ ְ ּ ְ ִ‬ ‫ידי כך מונע עצמו מלשקוד על דלתי בתי מדרשות לשמוע קול תורה המחייה את כל אבריו של האדם, ועוד שהאוזן שקול כנגד כל אבריו של‬ ‫אדם, שהרי הדין הוא )ב"ק פב:( שהמסמא את עין חברו, משלם לו דמי עינו, קטע את ידו - משלם לו דמי ידו, אבל אם גרם לו להיות חרש, נותן‬ ‫לו דמי כולו, ועל כן רוצעים את אזנו, וכאילו רצע את כל גופו.‬ ‫על פי דברים אלו, נראה לומר שהטעם שרוצעים אותו דוקא בסוף שש, כי לאחר שכבר החזיר את גנבתו ושב בתשובה, כעת הגיע הזמן להכניס‬ ‫לגופו דברי תורה ולקדש עצמו במותר לו, וילמד דינים ומשפטים ועל ידי זה לא יחמוד את מה שאינו שלו כדברי הרמב"ן בתחילת הפרשה, ומה‬ ‫שלא הועילה השמיעה בהר סיני שיכנסו הדברים בגופו, כי השמיעה היתה בלי מעשה, וכדי שיהיה מעשה יש ב' אפשרויות , או על ידי לימוד‬ ‫התורה, או על ידי רציעה, ואם מונע עצמו מעשות מעשה של לימוד על ידי שמבקש להמשיך לעבוד את אדונו , הרי זו העת לרצוע את אזנו ,‬ ‫וממנה יכנס לכל גופו מה שלא הכניס כששמע בהר סיני איסור גניבה, וכך יחקק בו הדבר ולא יבוא שוב לידי גניבה.‬

‫וְ הגישוֹ אֶ ל הַ דלֶת אוֹ אֶ ל הַ מזוזָה‬ ‫ִ ִּ ׁ‬ ‫ֶּ‬ ‫ְּ ּ‬

‫מה טעם הרציעה דוקא אצל הדלת או אל המזוזה, אומר הכלי יקר,‬ ‫מראים לו לעבד, שאחר שש שנים פתחה לו התורה פתח - דלת‬ ‫לצאת מעבדות לחירות, והוא עצל אינו רוצה לצאת, והרי הוא כמי‬ ‫שיושב בבית האסורים ופותחים לו פתח ואינו נמלט משם, כך הוא‬ ‫בוחל בטובת החירות , ובוחר בטובה מדומה של עבדות ומאכל‬ ‫ומשתה, על כן דין הוא שירצע אצל הדלת.‬

‫וְ לֹא תעלֶה במַ עלֹת עַ ל מזְבחי... וְ אֵ לֶה הַ משפטים‬ ‫ִּ ְׁ ּ ָ ִ‬ ‫ּ‬ ‫ִ ְּ ִ‬ ‫ְ ֲ‬ ‫ַ ֲ‬
‫במסכת סנהדרין )ז:( אמר רבי אליעזר מניין לדיין שלא יפסע על‬ ‫ראשי עם קודש שנאמר לא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה‬ ‫המשפטים. מבאר הכלי יקר שסמיכות הפסוקים באה ללמדנו‬ ‫שלא רק הכהן שהוא מורם מעם ומקריב קרבנותיהם של ישראל ,‬ ‫אסור לו להפסיע על ראשי עם קודש ולנהוג בגאוה על עם ישראל,‬ ‫אלא גם הדיין אשר אע"פ שהוא צריך להטיל אימה על הציבור כדי‬ ‫שיהיו דבריו נשמעים, אבל אסור לו להתגאות על ישראל.‬

‫וְ כי יִ מכֹר איש אֶ ת בתוֹ לְ אמָ ה‬ ‫ָ‬ ‫ְ ּ ִ ׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִּ ּ‬

‫מדייק המנחה בלולה , לא נאמר כאן וכי ימכר אב את בתו , כי‬ ‫מפני שאינו נוהג ברחמים כמנהג האב, על כן קראתו התורה איש,‬ ‫ולא אב.‬

‫וְ אֵ לֶה הַ משפטים... כי תקנֶה עֶבֶ ד עִ ב ִרי‬ ‫ְ‬ ‫ִּ ִ ְ‬ ‫ִּ ְׁ ּ ָ ִ‬ ‫ּ‬
‫אומר רבי יהונתן אייבשיץ, המשפט הראשון שפותחת בו התורה ,‬ ‫זהו דין עבדים , לומר לך , אין משפטינו כמשפט אומות העולם ,‬ ‫בנוהג שבעולם, אדם שהוא אדון לעבדים, הוא דנם והוא שופטם ,‬ ‫ועל פיו יעשו עבדיו ואין פוצה פה ומצפצף , אבל משפט ישראל‬ ‫אינו כן, אפילו העבדים זכאים לדין צדק על פי התורה הקדושה ,‬ ‫ואין אדונם יכול להחליט עבורם על פי רצונו ודעתו האישית.‬

‫וְ כי יזִד איש עַ ל רעֵהו לְ הָ ְרגוֹ בע ְרמָ ה מֵ עִ ם מזְבחי תקחֶ נו‬ ‫ְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ ׁ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ִ ְּ ִ ִּ ָּ ּ ּ‬ ‫ּ‬ ‫לָ מוּת‬
‫אומר החיד"א בשם חכמי אשכנז, לאמתו של דבר יש מקום לפטר‬ ‫כל רוצח מעונש, משום שמא היה הנרצח טרפה, שלא היה יכול בין‬ ‫כה וכה לחיות . אבל אין הדין כן , והולכים אחרי הרב , ורוב‬ ‫האנשים בריאים ואינם טרפות.‬ ‫דבר זה שבדיני נפשות הולכים אחר הרב ולא אחר המעוט , למדו‬ ‫חכמינו מן הקרבנות שהיו מקריבים אותם מבלי להשגיח על כך‬ ‫שמא הבהמה טרפה מבפנים ופסולה היא לקרבן , לפי שהולכים‬ ‫אחרי רוב בהמות שאינן טרפות, כך אומרת הגמרא ב חולין )יא.(.‬ ‫לפיכך אמרה תורה, וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה – פרוש ,‬ ‫שירצה לפטר את עצמו מענש בטענה שההרוג היה טרפה , הרי –‬ ‫מעם מזבחי, מדין הקרבנות שמקריבים על גבי המזבח – תקחנו ,‬ ‫תלמד לקח ותדע שדינו של הרוצח הוא , למות , כי מהקרבנות‬ ‫למדנו שהולכים אחר הרוב.‬

‫וְ יָצאה אשתוֹ עִ מוֹ‬ ‫ּ‬ ‫ְ ָ ִ ְׁ ּ‬

‫כאן כתוב שאשת העבד יוצאת עמו , ובפרשת בהר )ויקרא כה ,‬ ‫מא( נאמר שבניו יוצאים עמו , מבאר החתם סופר על פי הרמב"ן‬ ‫שהבאנו שהאדון זן ומפרנס את אשתו ובניו הקטנים של העבד‬ ‫מדין מזונות, וכל עוד שהאב חייב לזונם גם האדון חחיב לזונם, אם‬ ‫כן יוצא שהאדון חייב לזון את האשה כל עוד היא נשואה לעבד ,‬ ‫אך את הבנים הוא זן רק בקטנותם עד גיל שש, על כן כאן שהעבד‬ ‫יוצא אחרי שש שנים, כבר האדון הפסיק לזון את ילדיו של העבד,‬ ‫כי מלאו להם שש עוד בטרם עברו שש שנים לעבדות אביהם ,‬ ‫) הנצי " ב כותב שאין מצות פריה ורביה של העבד דוחה את‬ ‫ההתחיבויות הממוניות שלו לאדונו( , ואם כן כאשר העבד יוצא ,‬ ‫יוצאת רק אשתו עמו כי בניו כבר יצאו מחיובי האדון , אבל‬ ‫בפרשת בהר ששם מדובר על יציאת העבד לחפשי בגלל היובל ,‬ ‫וזה יתכן שיהיה עוד לפני שיעברו שש שנים, על כן כשמגיע היובל‬ ‫יוצאים מלבד העבד, גם בניו עמו.‬

‫וְ כי יְ ִריבֻ ן אֲ נָשים וְ הכה איש אֶ ת רעֵהו‬ ‫ֵ‬ ‫ִ ָּ ִ ׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫ִ‬ ‫ּ‬
‫ריב, אומר הנצי"ב, הוא ויכוח בדברים בין איש לרעהו, כמו שאמר‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫במשלי )כה, ט( ִריבך ִריב את ֵרעֶ ך, ומפני מה התורה לא מתחילה‬ ‫ֶ‬ ‫מיד, וכי יכה איש את רעהו וגו', אלא לומר לך שאפילו אם הניזק‬ ‫הוא זה שהתחיל את הריב המילולי , בכל זאת המכה חייב‬ ‫ֶּ‬ ‫בהכאתו.‬

‫‪ÈÂ È˘ Ì¢ ‡ÏÏ „·Ï· Â˙¯Âˆ·Â Â˙ ÂÎ˙Ó· ,ıÈÙ‰Ï ,ÌÏˆÏ ,˜È˙Ú‰Ï Ô˙È‬‬