‫ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה‬ ‫מבוא למצב מוצק‬

‫תשובות לתרגיל בית ‪ - 1‬סריגי ברווה‬

‫‪ .1‬עבור המבנים שהם סריגי ברווה נציין את סוג הסריג ונרשום וקטורים פרימיטיביים‪ .‬עבור‬
‫המבנים שהם לא סריגי ברווה‪ ,‬נוכיח שהם אינם כאלו‪ ,‬ונתאר אותם ע"י סריג ברווה ובסיס‬
‫בעזרת וקטורים פרימיטיביים ווקטורי בסיס‪.‬‬
‫זהו סריג טטרגונלי עם קבוע סריג קטן יותר‪ . :‬הוקטורים הפרימיטיביים הם‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫√‬
‫⃗‪.‬‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂‬
‫√‬ ‫√‬

‫במישור ביחס לסריג הקובי הפשוט המקורי‪.‬‬ ‫שימו לב שהסריג הטטרגונלי מסובב ב‪-‬‬
‫זה אינו סריג ברווה כיוון שהנקודות המסומנות ב‪ " 1,3,2,1-‬רואות" כל אחת סביבה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שונה‪.‬‬

‫הנקודות ה"חדשות" במרכזי המקצועות "רואות" אוריינטציה שונה אחת ביחס לשנייה‬
‫(נקודות ‪ 2,3‬ו‪ ,)1-‬בעוד הנקודות המקוריות של הסריג הקובי "רואות" גם מרחקים‬
‫אחרים ביחס לנקודות החדשות (נקודה ‪ 1‬ביחס לשלושת הקודמות‪" ,‬רואה" ארבעה‬
‫‪ ,‬בעוד נקודות ‪ 3,2‬ו‪" 1-‬רואות" רק שני שכנים קרובים‬ ‫שכנים קרובים במרחק‬
‫)‪ .‬בתא הקובי המקורי יש כעת ‪ 1‬נקודות (שמונה נקודות בקדקודים‪ ,‬תורמות‬ ‫במרחק‬
‫כל אחת שמינית‪ ,‬שתים‪ -‬עשרה נקודות על המקצועות‪ ,‬תורמות כל אחת רבע)‪ .‬לכן נציג‬
‫את המבנה כסריג קובי עם ארבעה וקטורי בסיס‪ .‬הוקטורים הפרימיטיביים הם‪:‬‬
‫⃗‬ ‫⃗ ̂‬ ‫⃗ ̂‬ ‫̂‬
‫ווקטורי הבסיס הם‪:‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫⃗ ̂‬ ‫⃗ ̂‬ ‫̂‬
 ‫‪ .3‬עבור ‪ sc‬נקבל את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫סוג‬

‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫אותה מקצוע‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ :‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫√‬ ‫̂ (‬ ‫̂ ( )̂‬ ‫)̂‬ ‫̂ (‬ ‫אלכסוני פאות‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ ) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫√‬ ‫̂ (‬ ‫̂‬ ‫אלכסוני התא הקובי‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ ) :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫שתי מקצועות‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ :‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪31‬‬ ‫√‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫̂‬
‫̂‬ ‫{‬ ‫̂‬ ‫{‬ ‫̂‬ ‫שתי מקצועות ועוד אחת אנכית‪ .‬צעדים אפשריים‪{ :‬‬
‫̂‬ ‫̂‬ ‫̂‬

‫עבור ‪ bcc‬נקבל את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫סוג‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫̂ (‬ ‫̂‬ ‫מרכזי פאות‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ ) :‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫√‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫אותה מקצוע‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬ ‫√‬ ‫̂ (‬ ‫̂ ( )̂‬ ‫)̂‬ ‫̂ (‬ ‫אלכסוני פאות‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ ) :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪31‬‬ ‫√‬ ‫(‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫)̂‬ ‫(‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫( )̂‬ ‫̂‬ ‫̂‬ ‫מרכזי קוביות סמוכות‪ .‬צעדים אפשריים‪̂) :‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫̂ (‬ ‫̂‬ ‫אלכסוני התא הקובי‪ .‬צעדים אפשריים‪̂ ) :‬‬

‫‪ .‬נפח‬ ‫ולכן הרדיוס המקסימאלי הוא‬ ‫‪ .2‬עבור סריג ‪ sc‬המרחק לשכנים קרובים הוא‬
‫‪ .‬יחס האריזה הוא‪:‬‬ ‫התא הפרימיטיבי הוא‬

‫√ ולכן הרדיוס המקסימאלי הוא‬ ‫עבור סריג ‪ bcc‬המרחק לשכנים קרובים הוא‬
‫‪ .‬יחס האריזה הוא‪:‬‬ ‫‪ .‬נפח התא הפרימיטיבי הוא‬ ‫√‬
‫√‬

‫מבנה ‪ hcp‬הוא שני סריגים הקסגונלים מוזזים אחד ביחס לשני כך שהמרחק בין שני נקודות‬
‫) יהיה זהה לזה שבין שכנים קרובים‬ ‫ו‪-‬‬ ‫סריג קרובות במישורים שונים (למשל‬
‫במישור עצמו ‪ .‬הדרך לייצר מבנה כזה היא להציב את נקודות הסריג של המישור המוזז במרכז‬
‫המשולשים הנוצרים ע"י נקודות הסריג של המישור המקורי‪ .‬אזי נתון ע"י החישוב הגיאומטרי‬
‫הבא‪:‬‬

‫√‬ ‫) (‬ ‫√‬
‫√‬ ‫√‬
 ‫ונפח התא הקונבנציונלי הוא‬ ‫הרדיוס המקסימאלי הוא‬
‫‪ .‬שימו לב שכעת יש בתוך התא הקונבציונלי שני כדורים שכן‬ ‫√‬
‫הוספנו את הסריג המוזז וזה שקול לבסיס של שני כדורים בתוך תא יחידה‪ .‬יחס האריזה‬
‫המתקבל הוא‪:‬‬

‫√‬
‫יחס האריזה של מבנה ‪ hcp‬זהה לזה של סריג ‪ .fcc‬כמו כן‪ ,‬זהו יחס האריזה הגבוה ביותר‬
‫בשלושה מימדים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫לא ניתן להציג את היהלום כסריג ברווה כיוון שהקשרים בין אטום בסריג ה‪ fcc-‬המוזז‬ ‫א‪.‬‬
‫לשכניו הקרובים בסריג ‪ fcc‬המקורי יהיו באוריינטציה שונה מאשר הקשרים של אטום‬
‫בסריג ה‪ fcc-‬עם שכניו הקרובים בסריג המוזז‪ .‬כלומר‪ ,‬לשניהם יהיו ארבעה שכנים‬
‫אחד ביחס לשני (ראו תמונה בעמ' ‪ 76‬ב‪-‬‬ ‫קרובים אשר ייצרו טטראדר אך בסיבוב של‬
‫‪ .)A&M‬ניתן להציג את היהלום כסריג ‪ fcc‬עם בסיס‪ .‬הוקטורים הפרימיטיביים הם‪:‬‬
‫⃗‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂ (‬ ‫)̂‬
‫שני וקטורי הבסיס הם‪:‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫)̂‬
‫כיוון שאת סריג ה‪ fcc-‬ניתן להציג כסריג ‪ sc‬עם ארבעה וקטורי בסיס‪ ,‬נוכל להציג את‬
‫מבנה היהלום כסריג ‪ sc‬עם שמונה וקטורי בסיס‪ .‬כלומר וקטור בסיס נוסף מוזז ב‪-‬‬
‫̂ ( עבור כל וקטור בסיס מקורי‪ .‬הוקטורים הפרימיטיביים יהיו‪:‬‬ ‫̂‬ ‫)̂‬
‫⃗‬ ‫⃗ ̂‬ ‫⃗ ̂‬ ‫̂‬
‫וקטורי הבסיס הם‪:‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂(‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂(‬ ‫)̂‬
‫ו‪-‬‬
‫⃗‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂ (‬ ‫̂‬ ‫)̂‬

‫⃗‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫⃗ )̂‬ ‫̂ (‬ ‫̂‬ ‫)̂‬

‫(‪+‬ג') השכנים הקרובים ביותר כעת הם האטומים שנוספו ע"י סריג ה‪ fcc-‬המוזז‪ .‬בסריג‬ ‫ב‪.‬‬
‫ה‪ fcc-‬לכל נקודת סריג יש ‪ 13‬שכנים קרובים אך מתוכם רק בשלושה האטום המוזז‬
‫שנוסף יהיה קרוב יותר‪ .‬ניתן לראות זאת ע"י חישוב המרחק בין נקודת הסריג לשכנים‬
‫̂ ( ‪ .‬כאן נראה רק את שלושת השכנים שוקטור‬ ‫̂‬ ‫הקרובים תוך הזזה ב‪̂ ) -‬‬
‫ההזזה אכן קרב אותם אל נקודת הסריג (אשר נמצאת בראשית לשם נוחיות)‪:‬‬
 ‫√‬
‫|‬ ‫̂(‬ ‫)̂‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬ ‫̂ ( |‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬
‫√‬
‫|‬ ‫̂ (‬ ‫)̂‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬ ‫̂( |‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬
‫√‬
‫|‬ ‫̂(‬ ‫)̂‬ ‫̂(‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬ ‫̂ ( |‬ ‫̂‬ ‫|) ̂‬

‫̂( ‪.‬‬ ‫̂‬ ‫השכן הרביעי הוא כמובן האטום המוזז מהנקודה עצמה ונמצא ב‪̂ )-‬‬
‫‪ ,‬וזהו טטראדר (ארבעון)‬ ‫מקבלים ארבע נקודות אשר המרחק בין כל צמד נקודות הוא‬
‫√‬
‫שווה צלעות‪.‬‬
‫√‬
‫ולכן הרדיוס המקסימלי יהיה‬ ‫המרחק לאחד מארבעת השכנים הקרובים הוא‬
‫√‬
‫(תא של ‪ )fcc‬ויש בו שני אטומים (המקורי‬ ‫‪ .‬נפח התא הקונבציונלי הוא‬
‫והמוזז)‪ .‬יחס האריזה הוא‪:‬‬
‫√‬