‫מבחנים לדוגמא‬

‫מבוא לכלכלה מאקרו‬

‫מבחן ‪1‬‬
‫מבחנים לדוגמא‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו‬

‫מבחן ‪2‬‬
 ‫פתרונות‬

‫למבחנים לדוגמא‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬

 ‫תוכן עניינים‬
‫הערה‪ :‬השאלות‪/‬התשובות מנוסחות בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד‪ .‬עמכן הסליחה‪.‬‬

‫פתרון בחינה ‪3 ................................................................................................................... 1‬‬

‫פתרון שאלה ‪3................................................................................................................................ 1.1‬‬
‫פתרון שאלה ‪3................................................................................................................................ 1.2‬‬
‫פתרון שאלה ‪4................................................................................................................................ 1.3‬‬
‫פתרון שאלה ‪4................................................................................................................................ 1.4‬‬
‫פתרון שאלה ‪4................................................................................................................................ 1.5‬‬
‫פתרון שאלה ‪5................................................................................................................................ 1.6‬‬
‫פתרון שאלה ‪5................................................................................................................................ 1.7‬‬
‫פתרון שאלה ‪5................................................................................................................................ 1.8‬‬
‫פתרון שאלה ‪6................................................................................................................................ 1.9‬‬
‫פתרון שאלה ‪6.............................................................................................................................. 1.10‬‬
‫פתרון שאלה ‪7.............................................................................................................................. 1.11‬‬
‫פתרון שאלה ‪7.............................................................................................................................. 1.12‬‬
‫פתרון שאלה ‪7.............................................................................................................................. 1.13‬‬
‫פתרון שאלה ‪7.............................................................................................................................. 1.14‬‬
‫פתרון שאלה ‪8.............................................................................................................................. 1.15‬‬
‫פתרון שאלה ‪8.............................................................................................................................. 1.16‬‬
‫פתרון שאלה ‪8.............................................................................................................................. 1.17‬‬
‫פתרון שאלה ‪9.............................................................................................................................. 1.18‬‬
‫פתרון שאלה ‪9.............................................................................................................................. 1.19‬‬
‫פתרון שאלה ‪9.............................................................................................................................. 1.20‬‬
‫פתרון שאלה ‪10 ............................................................................................................................ 1.21‬‬
‫פתרון שאלה ‪10 ............................................................................................................................ 1.22‬‬
‫פתרון בחינה ‪11 ................................................................................................................. 2‬‬
‫פתרון שאלה ‪11 .............................................................................................................................. 2.1‬‬
‫פתרון שאלה ‪11 .............................................................................................................................. 2.2‬‬
‫פתרון שאלה ‪12 .............................................................................................................................. 2.3‬‬
‫פתרון שאלה ‪12 .............................................................................................................................. 2.4‬‬
‫פתרון שאלה ‪12 .............................................................................................................................. 2.5‬‬
‫פתרון שאלה ‪12 .............................................................................................................................. 2.6‬‬
‫פתרון שאלה ‪13 .............................................................................................................................. 2.7‬‬
‫פתרון שאלה ‪13 .............................................................................................................................. 2.8‬‬
‫פתרון שאלה ‪13 .............................................................................................................................. 2.9‬‬
‫פתרון שאלה ‪13 ............................................................................................................................ 2.10‬‬
‫פתרון שאלה ‪14 ............................................................................................................................ 2.11‬‬
‫פתרון שאלה ‪14 ............................................................................................................................ 2.12‬‬
‫פתרון שאלה ‪14 ............................................................................................................................ 2.13‬‬
‫פתרון שאלה ‪14 ............................................................................................................................ 2.14‬‬
‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬
‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪14 ............................................................................................................................ 2.15‬‬
‫פתרון שאלה ‪15 ............................................................................................................................ 2.16‬‬
‫פתרון שאלה ‪15 ............................................................................................................................ 2.17‬‬
‫פתרון שאלה ‪15 ............................................................................................................................ 2.18‬‬
‫פתרון שאלה ‪15 ............................................................................................................................ 2.19‬‬
‫פתרון שאלה ‪15 ............................................................................................................................ 2.20‬‬

‫‪2‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון בחינה ‪1‬‬
‫פתרון הבחינות )אמריקאית(‪ -‬כל התשובות בסימון ‪ 1‬הן התשובות הנכונות‬

‫פתרון שאלה ‪1.1‬‬

‫נתוני לוח ‪1‬‬
‫שוק הכסף‬ ‫שוק המוצרים‬
‫‪MD=1000+0.6N-2r‬‬ ‫ביקוש לכסף‬ ‫‪C=740+0.7Y‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫‪ms=2360‬‬ ‫היצע היתרות הריאלי‬ ‫‪G=350‬‬ ‫צריכה ציבורית‬
‫‪I=200+0.1N-5r‬‬ ‫השקעות‬
‫‪X=150‬‬ ‫יצוא‬
‫‪M=100+0.3N‬‬ ‫יבוא‬
‫‪T=200‬‬ ‫מיסים‬
‫‪NF=2600‬‬ ‫תוצר תעסוקה מלאה‬
‫מחושבים למטה‬
‫‪Y=N-200‬‬ ‫הכנסה נקייה‬
‫‪C=600+0.7N‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫ערכים מחושבים מהטבלה‬
‫מכיוון שהכנסה הנקייה ‪ Y‬היא התוצר בניכוי המיסים‪ ,‬הרי ‪Y=N-T=N-200‬‬
‫בהתאם נחשב צריכה פרטית מהתוצר‪C=740+0.7*(N-200)=600+0.7N :‬‬

‫נחשב שיווי משקל בשוק המוצרים‪:‬‬

‫‪AD=C+G+I+X-M‬‬
‫)‪AD=600+0.7N+350+200+0.1N-5r+150-(100+0.3N‬‬
‫‪AD=1,200+0. 5N-5r‬‬
‫ובשיווי משקל מתקיים ‪ ,AD=N‬כלומר‪:‬‬
‫‪AD=1200+0.5N-5r=N‬‬
‫‪N=2,400-10r‬‬
‫עתה נחשב שיווי משקל בשוק הכסף‪:‬‬
‫‪Md=ms‬‬
‫‪1000+0.6N-2r=2360‬‬
‫‪0.6N=1360+2r‬‬
‫לכן‪ ,‬ש‪.‬מ כללי במשק )תוצר ‪ N‬זהה במשוואות שוק הכסף ושוק המוצרים( מקיים‪:‬‬
‫‪0.6*(2400-10r)=1360+2r‬‬
‫‪r=10%‬‬
‫‪N=2,300‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.2‬‬

‫נבחן את שוק הכסף ונבדוק איזו רמת ריבית נדרשת ברמת התוצר הרצויה )תוצר תעסוקה מלאה(‪ .‬מצאנו‬
‫בסעיף א' ששיווי המשקל בשוק הכסף מקיים את השוויון‪ 0.6N=1360+2r :‬ועתה ידוע איזה תוצר אנחנו רוצים‬
‫שיתקיים במשק )תוצר תעסוקה מלאה ‪ (2600‬ולכן נציב ‪ N=2600‬ונקבל ששער הריבית הנדרש כדי לסגור את‬
‫פער התוצר הוא ‪r=100%‬‬
‫עתה נבדוק איזו תוספת נדרשת לביקוש המצרפי בשוק המוצרים‪ .‬ידוע שמתחייב שוויון ‪ AD=N‬וכפי שמצאנו‬
‫בסעיף א' לעיל‪ ,‬הרי שהתחייב‪ 1200+0.5N-5r=N :‬אולם עתה יש תוספת ‪ ∆G‬לביקוש המצרפי‪ ,‬כלומר‪ ,‬עתה‬
‫השוויון הנדרש הוא‪ . 1200+∆G+0.5N-5r=N :‬נציב את התוצר הרצוי )תוצר ת‪.‬מ ‪ (2600‬ואת שער הריבית הנדרש‬
‫כפי שחישבנו משוק הכסף )‪ (r=100‬ונקבל שתוספת הצריכה הציבורית הנדרשת למטרה זו היא‪∆G=600 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬הממשלה צריכה להגדיל הוצאותיה ב‪ 600 -‬יחידות‬

‫‪3‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.3‬‬
‫עתה‪ ,‬הדרך היא להגיע לתוצר תעסוקה מלאה ‪ N=2600‬בריבית ‪ r=8%‬ע"י שינוי המיסים והיצע היתרות‬
‫הריאליות במשק‪ .‬ראשית‪ ,‬נבדוק מהו היצע היתרות הריאליות הנדרש למטרה זו‪ .‬ידועי שש‪.‬מ בשוק הכסף‬
‫מחייב שוויון‪:‬‬
‫‪Md=ms‬‬
‫‪1000+0.6N-2r=ms‬‬
‫‪1000+0.6*2600-2*8=ms‬‬
‫‪ms=2,544‬‬
‫כלומר‪ ,‬בהשוואה למצב המקורי ע"פ לוח ‪ ,1‬אז כמות הכסף הריאלית הייתה ‪ ,₪ 2360‬הרי שנדרשת הגדלת‬
‫כמות הכסף ב‪₪ 184-‬‬

‫עתה נבדוק ש‪.‬מ בשוק המוצרים‪ ,‬עבור רמת ‪ T‬לא ידועה‪:‬‬

‫‪AD=C+G+I+X-M‬‬
‫)‪AD=740+0.7Y+350+200+0.1N-5r+150-(100+0.3N‬‬
‫)‪AD=740+0.7*(N-T)+350+200+0.1N-5r+150-(100+0.3N‬‬
‫)‪AD=740+0.7N-0.7T+350+200+0.1N-5r+150-(100+0.3N‬‬
‫‪AD=1,340+0.5N-5r-0.7T‬‬
‫ובשיווי משקל מתקיים ‪ ,AD=N‬כלומר‪:‬‬
‫‪AD=1,340+0.5N-5r-0.7T=N‬‬
‫‪1340-0.5N-5r=0.7T‬‬
‫‪1340-0.5*2600-5*8=0.7T‬‬
‫‪T=0‬‬
‫מסקנה‪ :‬מדיניות כלכלית זו מחייבת לגמרי ביטול המיסים‪ ,‬ובהשוואה למצב המקורי ע"פ לוח ‪ ,1‬בו המיסים היו‬
‫‪ ,200‬הרי שנדרשת הורדת מיסים ב‪ 200-‬יחידות‬
‫מסקנה‪ :‬המדיניות הנדרשת היא הורדת מיסים ב‪ ₪ 200-‬והגדלת כמות הכסף ב‪₪ 184-‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.4‬‬

‫נתון לנו שמדובר במשק באבטלה‪ ,‬וכי לאחר הפעלת המדיניות הכלכלית‪ ,‬עדיין נותרה אבטלה )לא נסגר‬
‫הפער הדפלציוני(‪ .‬הסיבה שזה נתון‪ -‬כדי שנבין שהגדלת הביקושים שתיגרם תוך כדי הפעלת המדיניות‬
‫הכלכלית‪ -‬יכולה להגדיל תוצר ולא תיבלם בתעסוקה מלאה שתתבטא רק בעליית מחירים )כמו במצב של‬
‫הפעלת מדיניות כלכלית מרחיבה כשהמשק בתעסוקה מלאה(‪.‬‬
‫נתון שהמשק באבטלה )פער דפלציוני( וכי המדיניות הכלכלית שהופעלה היא הורדת יחס היר"ן )יחס הרזרבה‬
‫הנדרש(‪ .‬כלומר‪ :‬הורדת יחס היר"ן מותירה בידי הבנקים עודפי נזילות ומאפשרת להם להגדיל בכך הלוואות‬
‫כנגד התחייבויות נוספות לפיקדונות עו"ש‪ ,‬ומשמעות הדבר היא‪ :‬הגדלת כמות הכסף במשק‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מדובר בהפעלת מדיניות כלכלית מוניטרית מרחיבה במשק באבטלה‪.‬‬
‫המדיניות המוניטרית המרחיבה פועלת להגדלת היצע היתרות הריאלית )כמות הכסף( בשוק הכסף‪ ,‬כדי‬
‫שהריבית תרד וזה ישפיע על הגדלת הביקוש המצרפי והתוצר דרך ערוץ הגדלת הביקוש להשקעות )הריבית‬
‫יורדת‪ -‬הביקוש להשקעות עולה(‪ .‬ככל שהביקוש להשקעות שטוח ‪/‬גמיש‪/‬רגיש יותר לשינויים בריבית‪ -‬כך הוא‬
‫יגדל יותר כתוצאה מהורדת הריבית‪ ,‬ובהתאם הביקוש המצרפי והתוצר יגדלו יותר‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגידול בתוצר גדול יותר ככל שההשקעות רגישות )גמישות( יותר ביחס לריבית‬

‫פתרון שאלה ‪1.5‬‬

‫נתבונן בפונקצית הצריכה הנתונה בלוח ‪C=740+0.7Y :1‬‬
‫השאלה היא‪ :‬מהי רמת ‪ Y‬עבורה הנטייה הממוצעת לחסוך היא ‪) 0.2‬כלומר‪ ,(APS=0.2 :‬או לחלופין ניתן לומר‬
‫כי‪ APC=0.8 :‬ובעצם ניתן לומר כי ‪) C=0.8Y‬שהרי ‪.(APC=C/Y=0.8‬‬
‫נציב זאת במשוואת הצריכה ונקבל ‪ 0.8Y=740+0.7Y‬ופתרון המשוואה הוא ‪Y=7400‬‬
‫מסקנה‪ :‬רמת ההכנסה הפנויה ‪ Y‬עבורה הנטייה הממוצעת לחסוך היא ‪ 0.2‬היא ‪7,400‬‬

‫‪4‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.6‬‬

‫מסקנה‪ :‬עם גידול ההכנסה הפנויה ‪ Y‬הרי‪ APS,MPS :‬גדלים‪ APC,MPC ,‬קטנים‬

‫פתרון שאלה ‪1.7‬‬

‫נקרא לצהוב ‪ Y‬ולאדום ‪ .R‬נתון כי‪) MPCR=0.65 , MPCY=0.95 :‬הערה‪ :‬מכאן ניתן להניח כי משפחה אדומה‬
‫היא עשירה יותר ממשפחה צהובה‪ ,‬שהרי הנש"צ שלה נמוך יותר(‪.‬‬
‫כדי לדעת בכמה תגדל הצריכה המצרפית במשק אם ההכנסה הפנויה גדלה ב‪ 100-‬מיליון‪ ,‬הרי שעלינו לדעת‬
‫מהי הנטייה השולית המצרפית של המשק‪ .‬כדי לדעת מהי הנטייה השולית המצרפית של המשק‪ ,‬עלינו לדעת‬
‫מה חלקה היחסי של כל אחת מקבוצת המשפחות במשק‪ .‬כלומר‪ :‬לא מעניין אותנו כמה משפחות יש במשק‬
‫מכל סוג‪ ,‬אלא מה שחשוב זה בכמה אחוזים מההכנסות מחזיקה כל‬
‫אחת מהקבוצות‪.‬‬
‫נניח שבמשק יש משפחה אדומה )‪ (R‬אחת בלבד‪ .‬אם כך‪ ,‬ע"פ‬
‫הנתון‪ -‬הרי שבמשק יש ‪ 2‬משפחות צהובות בלבד )כי נתון שמספר‬
‫משקי הבית הצהובים הוא פי ‪ 2‬מהאדומים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתון כי הכנסת‬
‫המשפחה האדומה )היחידה במשק( היא פי ‪ 8‬מהכנסת משפחה‬
‫צהובה‪ .‬לכן‪ ,‬נציג זאת תיאורית וניווכח מכאן שקבוצת המשפחות‬
‫האדומות ‪) R‬משפחה בודדת( מחזיקה ב‪ 80%-‬מההכנסות של‬
‫המשק‪ ,‬וקבוצת המשפחות הצהובות ‪) Y‬שתי משפחות( מחזיקה ב‪-‬‬
‫‪ 20%‬מההכנסות במשק‪.‬‬
‫כעת נוכל לחשב את הנטייה השולית המצרפית של המשק ונקבל‪MPC=80%*0.65+20%*0.95=0.71 :‬‬
‫מכאן קיבלנו שהנטייה השולית לצרוך במשק היא ‪ ,0.71‬כלומר‪ :‬על כל גידול בגודל מסוים )‪ 100‬מיליון כפי‬
‫שנתון במקרה שלנו( בהכנסה המצרפית‪ -‬תגדל הצריכה המצרפית במשק ב‪ 0.71-‬מכך )‪ 71‬מיליון במקרה‬
‫שלנו(‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬אם ההכנסה הפנויה במשק תגדל ב‪ 100-‬מיליון‪ ,‬הרי שהצריכה המצרפית תגדל ב‪ 71-‬מיליון‬

‫פתרון שאלה ‪1.8‬‬

‫נתון כי יר"ן כנגד פז"ק )נסמן ‪ (RP‬הוא‬
‫‪ 10%‬וכי הבנקים תמיד שומרים על‬
‫מצב נזילות יציב )שומרים על יחס‬
‫הרזרבה הנדרש(‪ ,‬ומכאן שנוכל לחשב‬
‫את יר"ן עו"ש )נסמן ‪ .(RO‬הרזרבות‬
‫בבנק )‪ (275‬הן בדיוק הרזרבות‬
‫הנדרשות עבור התחייבויות הבנק‬
‫לעו"ש ולפז"ק‪ ,‬כלומר‪ :‬היר"ן מהעו"ש‬
‫)‪ (RO‬וכן היר"ן מהפז"ק )‪ (RP‬מסתכמים‬
‫לרזרבות הבנק‪ .‬נחשב זאת מתוך מאזן הבנק הנתון ונקבל יר"ן עו"ש כדלהלן‪:‬‬
‫‪RP*1000+RO*700=275‬‬
‫‪10%*1000+RO*700=275‬‬
‫‪RO=25%=0.25‬‬

‫המשך‪-‬‬

‫‪5‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
‫עתה נתון כי הבנק המסחרי רוכש מהבנק המרכזי אג"ח נוספים בסכום ‪ 10‬וכי אין עירוי פנימי נוסף כתוצאה‬
‫מכך )המב"צ לא משתנה‪ ,‬אך מדובר בעירוי חיצוני שלילי שמתבטא בספיגת כסף ע"י הבנק המרכזי ויגרום‬
‫לצמצום כמות הכסף במשק(‪ .‬זה מתבטא בצד‬
‫הנכסים של הבנק בהעברת סך ‪ 10‬מסעיף‬
‫הרזרבות של הבנק )שהצטמצמו והם עתה רק‬
‫‪ (265‬לסעיף האג"ח של הבנק )שגדל(‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬רזרבות הבנק הן ‪ 265‬והן צריכות לשמש‬
‫עבור עו"ש ועבור פז"ק‪ .‬גודל הפז"ק ידוע‪ ,‬ונבדוק‬
‫כמה עו"ש ניתן להתחייב כנגד הרזרבות‬
‫הנותרות‪ :‬נסמן את כמות העו"ש החדשה בסימון‬
‫‪:O‬‬
‫‪RP*1000+RO*O=265‬‬
‫‪10%*1000+25%*O=265‬‬
‫‪O=660‬‬
‫מכאן שסה"כ ההתחייבויות של הבנק יהיו ‪1910‬‬
‫ולפיכך ההלוואות שהבנק ייתן יהיו ‪.1460‬‬
‫מסקנה‪ :‬ההלוואות יצטמצמו ב‪40-‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.9‬‬

‫התרגיל הזה מכיל את הנתונים של שאלה ‪) 8‬לכן ברור כי היר"ן הנדרש כנגד עו"ש הוא ‪ 25%‬כפי שחישבנו‬
‫בסעיף הקודם( אלא שעתה נתון עירוי פנימי חיובי שמתבטא בהגדלת הרזרבות של הבנק בסכום ‪ 50‬שעברו‬
‫מהמב"צ )המב"צ קטן ב‪ (50-‬והופקדו בבנק‬
‫בפז"ק‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬רזרבות הבנק הן ‪) 325‬הרזרבות המקוריות‬
‫‪ 275‬בתוספת ‪ 50‬שעברו מהמב"צ( והן צריכות‬
‫לשמש עבור עו"ש ועבור פז"ק‪ .‬גודל הפז"ק‬
‫החדש ידוע )‪ 1000‬המקורי בתוספת ‪ ,(50‬ונבדוק‬
‫כמה עו"ש ניתן להתחייב כנגד הרזרבות‬
‫הנותרות‪:‬‬
‫נסמן את כמות העו"ש החדשה בסימון ‪:O‬‬
‫‪RP*1050+RO*O=325‬‬
‫‪10%*1050+25%*O=325‬‬
‫‪O=880‬‬
‫מכאן שסה"כ ההתחייבויות של הבנק יהיו ‪2180‬‬
‫ולפיכך ההלוואות שהבנק ייתן יהיו ‪.1680‬‬
‫הכסף‬ ‫התשלום‪/‬כמות‬ ‫באמצעי‬ ‫השינוי‬
‫)מב"צ‪+‬עו"ש( ייגרם משני מרכיבים‪:‬‬
‫א‪ .‬צמצום המב"צ ב‪50-‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת העו"ש ב‪) 180-‬עליה מ‪700-‬‬
‫המקורי ל‪ 880-‬החדש(‬
‫מסקנה‪ :‬אמצעי התשלום יגדלו ב‪130-‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.10‬‬

‫התרגיל הזה מכיל את הנתונים של שאלה ‪) 8‬לכן ברור כי היר"ן הנדרש כנגד עו"ש הוא ‪ 25%‬כפי שחישבנו‬
‫בסעיף הקודם( אלא שעתה נתון הגדלת כמות הכסף במשק כתוצאה מצמצום יר"ן עו"ש ל‪ .20%-‬עתה‪ ,‬רזרבות‬
‫הבנק )‪ (275‬צריכות לשמש עבור עו"ש ועבור‬
‫פז"ק‪ .‬נבדוק כמה עו"ש ניתן להתחייב כנגד‬
‫הרזרבות הקיימות‪ :‬נסמן את כמות העו"ש‬
‫החדשה בסימון ‪:O‬‬
‫‪RP*1000+RO*O=275‬‬
‫‪10%*1000+20%*O=275‬‬
‫‪O=875‬‬
‫מכאן שסה"כ ההתחייבויות של הבנק יהיו ‪ 2125‬ולפיכך ההלוואות שהבנק ייתן יהיו ‪.1675‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬כמות הכסף תגדל ב‪) 175-‬גידול העו"ש ללא שינוי במב"צ(‪ ,‬ההלוואות יגדלו גם הן ב‪,175-‬‬
‫הרזרבות לא ישתנו‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬אמצעי התשלום )כמות הכסף( יגדלו ב‪175-‬‬

‫‪6‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.11‬‬
‫לא לפתור‬

‫פתרון שאלה ‪1.12‬‬

‫ידוע כי השינוי הריאלי כפול השינוי במחירים הוא השינוי השוטף )הכולל‪/‬הנומינלי(‪.‬‬
‫ƒ השינוי במחירים הוא ‪ 8%‬בכל אחת מ‪ 4-‬השנים‪ ,‬כלומר‪ :‬השינוי במחירים בתקופה זו של ‪4‬‬
‫השנים הוא ‪) 36%‬ע"פ החישוב ‪.(1.084‬‬
‫ƒ השינוי השוטף )הכולל‪/‬הנומינלי( בתוצר הוא עליה מ‪ 360-‬ל‪ ,480-‬כלומר‪ ,‬העלייה השוטפת‬
‫בתוצר בתקופה כולה היא ‪) 33%‬ע"פ החישוב ‪(480/360‬‬
‫מכאן נחשב מהו השינוי הריאלי )הערה‪ :‬כבר ברור שיש ירידה ריאלית בתוצר‪ ,‬שהרי השינוי השוטף נמוך‬
‫מעליית המחירים בתקופה זו‪ ,‬ולכן ריאלית התוצר ירד מגודלו המקורי ‪ 360‬וכבר ניתן לפסול את התשובות‬
‫השגויות ‪ .(2,3,4‬ע"פ החישוב‪) :‬נסמן ‪ R‬ריאלי‪ P ,‬מחירים‪ N ,‬נומינלי שוטף( ונקבל‪:‬‬
‫‪ R*P=N >>> R*1.36=1.33 >> R=0.98‬מסקנה‪ :‬בתקופה זו התוצר הריאלי ירד ב‪2%-‬‬
‫לכן‪ ,‬אם התוצר המקורי היה ‪ ,360‬הרי שעתה )התוצר שמבטא את השינוי עד שנת ‪ (1976‬הוא ‪) 352.8‬ע"פ‬
‫החישוב ‪.(360*0.98‬‬
‫מסקנה‪ :‬התוצר של שנת ‪ 1976‬במחירי שנת ‪ 1972‬הוא בקירוב ‪352.8‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.13‬‬

‫נתון שהגידול הנומינלי‪/‬השוטף‪/‬הכולל הוא ‪ 20%‬וכן שהגידול במחירים הוא ‪ ,5%‬ולכן נחשב מכך את השינוי‬
‫הריאלי במהלך התקופה )נסמן ‪ R‬ריאלי‪ P ,‬מחירים‪ N ,‬נומינלי שוטף( ‪:‬‬
‫‪ R*P=N >>> R*1.05=1.2 >> R=1.143=14.3%‬מסקנה‪ :‬בתקופה זו התוצר הריאלי עלה ב‪14.3%-‬‬
‫ומכיוון שהתוצר הריאלי לנפש הוא התוצר הריאלי לחלק לאוכלוסייה‪ ,‬הרי שהשינוי בתוצר הריאלי לנפש הוא‬
‫השינוי בתוצר הריאלי לחלק לשינוי‬
‫באוכלוסייה‪ .‬אם נחשב זאת נקבל שהשינוי‬
‫בתוצר הריאלי לנפש במהלך התקופה‬
‫היה ‪ 1.0884‬כלומר‪ 8.84% :‬בקירוב‪.‬‬
‫)הערה‪ :‬יש לציין שמדובר בשינוי לכל‬
‫התקופה כולה‪ ,‬ולא בשינוי שנתי ממוצע(‬
‫מסקנה‪ :‬שיעור הצמיחה הריאלי של התוצר לנפש במהלך התקופה היה כ‪8.84%-‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.14‬‬

‫נתונות שתי תוכניות השקעה שמחיר ההשקעה בכל אחת מהן שונה‪.‬‬
‫ע"פ התשובות‪ ,‬נתחיל בחישוב ענ"נ ‪ NPV‬לכל תוכנית עבור שער ריבית שנתי של ‪ ,12%‬כדלהלן‪:‬‬
‫ƒ ‪ NPVA=50/1.12+100/1.122+150/1.123-240=-8.8<0‬ומכאן שהצעה ‪ A‬לא כדאית בריבית שנתית ‪12%‬‬
‫ƒ ‪ NPVB=0/1.12+150/1.122+250/1.123-275=22.5>0‬ומכאן שהצעה ‪ B‬כדאית בריבית שנתית ‪12%‬‬
‫לכן‪ ,‬מצאנו כי בריבית שנתית ‪ 12%‬תוכנית ‪ A‬לא כדאית אך‬
‫תוכנית ‪ B‬כדאית‪ .‬ברור מכאן שבריבית שנתית של ‪ 6%‬תוכנית‬
‫‪ B‬תהיה כדאית‪ .‬לא ברור אם תכנית ‪ A‬תהיה כדאית )אפשר‬
‫לחשב ולדעת(‪ ,‬אך בוודאות תשובה ‪ 3‬לא נכונה‪ ,‬שהרי לא‬
‫ייתכן שתוכנית ‪ A‬תהיה כדאית אך ‪ B‬לא כדאית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברור‬
‫שתשובה ‪ 4‬לא נכונה‪ ,‬שהרי בשער ריבית של ‪ 12%‬תוכנית ‪B‬‬
‫כדאית‪ ,‬ולכן בוודאות היא תהיה כדאית גם בשער ריבית שנתי‬
‫של ‪) 0%‬וחוצמזה‪ ,‬ניתן לחשב בקלות עבור שער ריבית ‪0%‬‬
‫ששתי ההשקעות כדאיות כי בקלות עושים סכום פשוט של‬
‫ההכנסות פחות ההשקעה(‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬בשער ריבית שנתי ‪ 12%‬תוכנית ‪ B‬כדאית אך לא תוכנית ‪A‬‬

‫‪7‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.15‬‬
‫שיעור התשואה הפנימי מההשקעה מבטא את תשואת ההשקעה באותה‬
‫הצעה‪ .‬אם תשואה זו גבוהה מתשואת השוק )ריבית השוק(‪ ,‬הרי‬
‫שההצעה‪/‬ההשקעה כדאית‪ ,‬ויהיה ביקוש להשקעה זו‪.‬‬
‫מכיוון שנתון שריבית השוק השנתית היא ‪ ,17%‬הרי שניתן לראות בטבלה‬
‫כי שת"פ של הצעות א'‪,‬ב' גבוה מתשואת השוק‪ ,‬ולכן יהיה ביקוש לשתי‬
‫השקעות אלו בלבד‪ ,‬כלומר‪ :‬להשקעה א' )‪ (400‬ולהשקעה ב' )‪ ,(350‬ולפיכך‬
‫הביקוש להשקעה במשק יהיה ‪750‬‬
‫מסקנה‪ :‬הביקוש להשקעה במשק הוא ‪750‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.16‬‬

‫נתון ששוק הכסף אינו פעיל‪ ,‬כלומר‪ :‬מדובר במודל הקיינסיאני הפשוט ולא במודל המשולב )אין קשר בין שוק‬
‫המוצרים לשוק הכסף(‪ .‬תוצר ש‪.‬מ ‪ NE=2000‬ואילו תוצר ת‪.‬מ ‪ , NF=2600‬כלומר‪ :‬במשק יש פער דפלציוני‬
‫המביא לפער תוצר של ‪ 600‬יחידות ייצור‪.‬‬
‫מכיוון שנתון שהנטייה השולית להוציא במשק היא ‪ MPE=0.75‬הרי שנובע מכאן שהמכפיל הקיינסיאני הפשוט‬
‫הוא ‪ K=4‬ולכן גידול בביקושים בגודל מסויים יגדיל את התוצר פי ‪ 4‬מכך‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הפער הדפלציוני )הגידול הנדרש בביקושים( כפול המכפיל הוא פער התוצר ונחשב‪) :‬נסמן פער דפלציוני‬
‫בסימון ‪ F‬ופער התוצר בסימון ‪F*K=T >> F*4=600 >> F=150 : (T‬‬
‫מסקנה‪ :‬הפער הדפלציוני הוא ‪150‬‬

‫פתרון שאלה ‪1.17‬‬

‫נתון ששער הריבית קבוע‪ ,‬כלומר‪ :‬מדובר במודל הקיינסיאני הפשוט ולא במודל המשולב )אין קשר בין שוק‬
‫המוצרים לשוק הכסף שהרי הריבית לא משתנה(‬
‫נתון כי הביקוש המצרפי גדל ב‪) 100-‬באמצעות גידול היצוא בגודל זה( ואנו צריכים לחשב בכמה גדל התוצר‬
‫כתוצאה מכך‪ .‬כדי לחשב זאת‪ ,‬עלינו לדעת מהו המכפיל הקיינסיאני הפשוט של המשק‪.‬‬
‫כדי לדעת מהו המכפיל הקיינסיאני הפשוט של המשק‪ ,‬עלינו לדעת מהי הנטייה השולית להוציא ‪ MPE‬של‬
‫המשק )מהו השיפוע של משוואת הביקוש המצרפי(‪ .‬ידוע כי הנטייה השולית להוציא היא סכום הנטיות השוליות‬
‫של מרכיבי הביקוש המצרפי‪ ,‬כלומר‪MPE=MPC+MPG+MPI+MPX-MPM :‬‬
‫נתון כי היצוא והצריכה הציבורית אינם תלויים בתוצר ולכן ‪ .MPX=MPG=0‬נתונים לנו גם הנטיות השוליות‬
‫להשקיע ולייבא והן‪MPM=0.12 MPI=0.2 :‬‬
‫מה שחסר לנו זו הנטייה השולית לצרוך ונחשב אותה כדלהלן‪ :‬נתונה לנו שהנטייה השולית לצרוך מתוך‬
‫ההכנסה הפנויה ‪ Y‬היא ‪ 0.8‬וכן נתון שהמיסים הם ‪ 10%‬מהתוצר ‪) N‬כלומר‪ .(T=0.1N :‬ידוע כי ‪) Y=N-T‬ההכנסה‬
‫הפנויה היא התוצר בניכוי המס( ולכן ‪ .Y=0.9N‬מכיוון שנתון שהנטייה השולית לצרוך מתוך ‪ Y‬היא ‪ ,0.8Y‬הרי‬
‫שהנטייה השולית לצרוך מתוך התוצר ‪ MPC=0.8*0.9N=0.72N‬כלומר‪ :‬הנטייה השולית לצרוך מהתוצר היא ‪72%‬‬
‫לסיכום‪ MPE=MPC+MPG+MPI+MPX-MPM=0.72+0+0.2+0-0.12=0.8 :‬ומכאן שהנטייה השולית להוציא היא‬
‫‪ MPE=0.8‬ולפיכך המכפיל הקיינסיאני הפשוט הוא ‪K=5‬‬
‫מכאן אנו למדים שהגדלת הביקוש המצרפי בגודל מסוים תגדיל את התוצר פי ‪ 5‬מכך‪ .‬ובמקרה שלנו נתון כי‬
‫הביקוש המצרפי גדל ב‪) 100-‬בגלל גידול ביצוא( ולכן התוצר גדל ב‪ .500-‬ומכיוון שהתוצר גדל ב‪ 500-‬וידוע‬
‫שהנטייה השולית להשקיע היא ‪ 0.2‬הרי שההשקעות גדלות תמיד ב‪ 20%-‬מגדול התוצר‪ ,‬כלומר‪ :‬ההשקעות‬
‫גדלו ב‪ .100-‬מכיוון שנתון שהצריכה הציבורית קבועה ולא נתון שהשתנתה וגם נתון שאינה תלויה בשינויים‬
‫בתוצר‪ ,‬הרי שלא יהיה שינוי בגרעון הממשלה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬ההשקעות גדלו ב‪100-‬‬

‫‪8‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.18‬‬
‫נתון ששער הריבית קבוע‪ ,‬כלומר‪ :‬מדובר במודל הקיינסיאני הפשוט ולא במודל המשולב )אין קשר בין שוק‬
‫המוצרים לשוק הכסף שהרי הריבית לא משתנה(‬
‫נתון מדיניות פיסקלית כלשהי ועלינו לחשב כיצד הושפע שיווי המשקל מכך‪ ,‬ולכן עלינו לדעת מהו המכפיל‬
‫הקיינסיאני הפשוט של המשק‪.‬‬
‫כדי לדעת מהו המכפיל הקיינסיאני הפשוט של המשק‪ ,‬עלינו לדעת מהי הנטייה השולית להוציא ‪ MPE‬של‬
‫המשק )מהו השיפוע של משוואת הביקוש המצרפי(‪ .‬ידוע כי הנטייה השולית להוציא היא סכום הנטיות השוליות‬
‫של מרכיבי הביקוש המצרפי‪ ,‬כלומר‪MPE=MPC+MPG+MPI+MPX-MPM :‬‬
‫נתון כי היצוא‪ ,‬ההשקעה והצריכה הציבורית אינם תלויים בתוצר ולכן ‪ .MPX=MPI=MPG=0‬נתונה לנו גם הנטייה‬
‫השולית לייבא ‪ . MPM=0.1‬מה שחסר לנו זו הנטייה השולית לצרוך ונחשב אותה כדלהלן‪ :‬נתונה לנו שהנטייה‬
‫השולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה ‪ Y‬היא ‪ 0.6‬וכן נתון שהמיסים אינם תלויים בתוצר ולכן נובע מכך‬
‫שהנטייה השולית לצרוך מתוך התוצר ‪ N‬היא גם ‪) 0.6‬הסבר‪ :‬נניח שהמיסים שאינם תלויים בתוצר הם בגודל‬
‫‪ 78‬אזי ההכנסה הפנויה מחושבת כתוצר פחות המיסים‪ ,‬כלומר‪ Y=N-78 :‬ומכיוון שנתון שהנטייה השולית לצרוך‬
‫היא ‪ 0.6Y‬הרי שהיא בעצם ‪ 0.6*(N-78)=0.6N-0.6*78‬ומכאן שהנטייה השולית )השיפוע( מתוך ‪ N‬היא עדיין‬
‫‪ .(0.6‬מסקנה‪MPC=0.6 :‬‬
‫‪ MPE=MPC+MPG+MPI+MPX-MPM=0.6+0+0+0-0.1=0.5‬ומכאן שהנטייה השולית להוציא היא‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ MPE=0.5‬ולפיכך המכפיל הקיינסיאני הפשוט הוא ‪K=2‬‬
‫עתה נתון שהממשלה נוקטת מדיניות פיסקלית ללא שינויים בתקציב הממשלה‪ ,‬כלומר‪ :‬הגדלת הוצאות‬
‫הממשלה ב‪ 200-‬במקביל להעלאת המיסים ב‪ .200-‬הביקוש המצרפי יושפע מכך משני כיוונים‪:‬‬
‫ƒ הגדלת הוצאות הממשלה ב‪ 200-‬תגדיל את הביקוש המצרפי ב‪ ,200-‬כלומר‪∆AD=∆G=200 :‬‬
‫ƒ הגדלת המיסים ב‪ 200-‬תצמצם את ההכנסה הפנויה ב‪ 200-‬ותצמצם בכך צריכה פרטית ב‪ 60%-‬מכך‬
‫)ע"פ הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה(‪ ,‬כלומר‪ :‬הצריכה הציבורית )והביקוש המצרפי(‬
‫יצטמצמו ב‪ 60%) 120-‬מ‪ , (200-‬כלומר‪∆AD=∆C=-120 :‬‬
‫לסיכום שתי ההשפעות על הביקוש המצרפי‪ ,‬הרי שהביקוש המצרפי יגדל ב‪ 80-‬וזה בדיוק הפער הדפלציוני‬
‫הקיים במשק ע"פ הנתונים בשאלה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬כתוצאה ממדיניות הממשלה‪ ,‬המשק יהיה בשיווי משקל בתעסוקה מלאה‬

‫פתרון שאלה ‪1.19‬‬

‫לא לפתור‬

‫פתרון שאלה ‪1.20‬‬

‫התוצר במשק מורכב מיצרני העגבניות והשימורים בלבד‪ .‬נחשב מהו‬
‫הערך המוסף של כל אחד מהיצרנים וסכום הערכים המוספים הללו הוא‬
‫התוצר של המשק‪ .‬חישוב הערך המוסף של כל יצרן הוא סה"כ המכירות‬
‫שלו בתוספת הגידול במלאי ובניכוי רכישות חו"ג‪.‬‬
‫הצריכה הפרטית היא ‪) 500‬מעגבניות ומשימורים( והצריכה הציבורית היא‬
‫‪) 100‬משימורים בלבד( ולכן תשובה ‪ 3‬אינה נכונה‪.‬‬
‫היצוא הוא ‪ 100‬והיבוא )יבוא חו"ג לצורך ייצור השימורים( הוא ‪ 30‬ולכן‬
‫עודף היצוא הוא ‪ 70‬ותשובה ‪ 4‬אינה נכונה‪.‬‬
‫מכיוון שנתון שאין פחת‪ ,‬הרי שהתוצר הלאומי הגולמי והתוצר הלאומי‬
‫הנקי הם זהים‪ ,‬ולפיכך חישוב התוצר שנקבל הוא גם הגולמי וגם הנקי‪.‬‬
‫המתואר‪,‬‬ ‫החישוב‬ ‫ע" פ‬
‫קיבלנו שהערך המוסף של‬
‫יצרני העגבניות הוא ‪800‬‬
‫והערך המוסף של יצרני‬
‫השימורים הוא ‪ 20‬ולכן‬
‫סה"כ הערך המוסף של‬
‫המשק הוא ‪ 820‬וזה גם‬
‫התוצר הלאומי הגולמי‪/‬הנקי‬
‫של המשק‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬התוצר הלאומי הגולמי והנקי של המשק הוא ‪820‬‬

‫‪9‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪1.21‬‬
‫הערה‪ :‬פתרון שאלה זו מצוי בספר הקורס של אורון‪ -‬פרק ‪ -14‬מדיניות כלכלית במשק סגור‪-‬סעיף ‪ 14.4.4‬משק‬
‫בתעסוקה מלאה‪ -‬הגדלת הוצאות הממשלה כשהמימון באמצעות מלווה מהבנק המרכזי‬
‫נתון שבמצב המוצא המשק מצוי בש‪.‬מ של הטווח הארוך גם בשוק המוצרים וגם בשוק הכסף )כלומר‪ :‬מצב‬
‫המוצא‪ -‬תעסוקה מלאה(‪ .‬עתה‪ ,‬משיקולים כלשהם‪ ,‬הממשלה מחליטה להגדיל את הביקוש לצריכה ציבורית‪,‬‬
‫וזה כמובן יביא להיווצרותו של פער אינפלציוני ולכן חשובה דרך המימון להגדלת הוצאות אלו‪ .‬במקרה הנתון‪,‬‬
‫הממשלה מממנת הגדלת הוצאותיה באמצעות מלווה מהבנק המרכזי )כלומר‪ :‬הדפסת כסף(‪ .‬בכל מקרה ובלי‬
‫קשר לשיטת המימון בה בחרה הממשלה להגדלת הוצאותיה‪ ,‬התהליך מתחיל בהפרת שיווי משקל הגורם‬
‫להיווצרותו של פער אינפלציוני ולעליית מחירים חד פעמית‪ ,‬אך במערכת הכלכלית פועלים כוחות השוק‬
‫המביאים לסגירתו האוטומטית של פער זה כך שבסוף התהליך ישוב המשק לייצר בשיווי משקל בתעסוקה‬
‫מלאה‪ ,‬תוך עליית מחירים ו‪/‬או שינוי בהרכב השימושים‪/‬הביקושים‪.‬‬
‫]הערה‪ :‬במידה והיה מדובר בתהליך רצוף ומתמשך של עליית מחירים )כלומר‪ :‬תהליך אינפלציוני ולא עליית‬
‫מחירים חד פעמית( הניזון בכל פעם משינויים חוזרים ונשנים בהיצע הכסף ומגבלות שונות )הצמדות‪/‬הסכמי‬
‫שכר(‪ -‬הרי שלא תתאפשר סגירה אוטומטית של הפער האינפלציוני‪ ,‬וזאת נדון בפרק‪/‬במודל האינפלציה[‪.‬‬

‫בדוגמא שלנו‪ ,‬מדובר בהלוואה שהבנק המרכזי נותן לממשלה שמגדילה בכך את היצע הכסף במשק‪ .‬הגדלת‬
‫הוצאות הממשלה בדרך זו מהווה מדיניות מעורבת תקציבית וכספית )פיסקלית ומוניטרית(‪ ,‬שהרי פועלת‬
‫להגדלת הביקוש המצרפי בשוק המוצרים )גידול ב‪ (G-‬וכן הגדלת היצע הכסף בשוק הכסף‪.‬‬
‫הגדלת הוצאות הממשלה מבטאת שינוי אקסוגני בביקוש המצרפי שיביא להיווצרותו של פער אינפלציוני )היות‬
‫והתוצר מוגבל בתעסוקה מלאה( שפירושו עליית מחירים‪.‬‬
‫בשוק הכסף‪ -‬היצע הכסף יגדל )התרחבות מוניטרית( ויקטין בכך ריבית שתשפיע גם היא בכיוון של הגדלת‬
‫הביקוש המצרפי )שינוי אנדוגני המתבטא בגידול ההשקעות( והתוצר בשוק המוצרים‪ ,‬עובדה שתפעל גם היא‬
‫בכיוון של הגדלה נוספת בפער האינפלציוני )עליית מחירים( )הערה‪ :‬לכן זה מבטא עליית מחירים גבוהה‬
‫בהשוואה לאפשרויות האחרות של הממשלה לממן את הגדלת הוצאותיה(‪ .‬עליית מחירים זו תצמצם בחזרה‬
‫היצע הכסף ותעלה בכך ריבית ולפיכך תקטין השקעות וביקוש מצרפי‪ .‬תהליך זה יימשך עד שהביקוש המצרפי‬
‫יחזור לרמתו המקורית )ובכך הפער האינפלציוני ייעלם( וישתנה הרכב הביקוש המצרפי כך שהגדלת הוצאות‬
‫הממשלה תדחק את הביקוש להשקעה שהרי הביקוש המצרפי יחזור לגודל המקורי אך עם מרכיב ‪ G‬גדול יותר‬
‫ולכן עם מרכיב ‪ I‬קטן יותר ועם ריבית גבוהה יותר‪) .‬הערה‪ :‬מכיוון שהתוצר לא השתנה‪ ,‬הרי שהביקוש בשוק‬
‫הכסף לא משתנה(‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬רמת המחירים תעלה ושער הריבית יעלה‬

‫פתרון שאלה ‪1.22‬‬

‫נתון משק בשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפוי גידול ביכולת הייצור של המשק )גידול ברמת תוצר‬
‫תעסוקה מלאה(‪ .‬במידה והממשלה מעוניינת שבתקופה הבאה המשק עדיין ייצר בתעסוקה מלאה‪ ,‬הרי שעליה‬
‫לפעות בדרכים כלשהן להגדלת הביקוש המצרפי ותוצר ש‪.‬מ‪ .‬אלמלא כן‪ -‬הרי שבתקופה הבאה המשק ימשיך‬
‫לפעול באותה נקודת ייצור )ללא שום שינוי כלשהו(‪ ,‬אלא שתתקיים אבטלה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬ללא הפעלת מדיניות כלכלית כלשהי‪ ,‬הרי שבתקופה הבאה המשק יישאר באותה רמת‬
‫ייצור‪ ,‬אך חלק מגו"י יהיו מובטלים‬

‫‪10‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון בחינה ‪2‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.1‬‬

‫נתוני לוח ‪1‬‬
‫שוק הכסף‬ ‫שוק המוצרים‬
‫‪MD=10+0.25N-10r‬‬ ‫ביקוש לכסף‬ ‫‪C=600+0.8Y‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫‪ms=1000‬‬ ‫היצע היתרות הריאלי‬ ‫‪G=400‬‬ ‫צריכה ציבורית‬
‫‪I=558+0.16N-6r‬‬ ‫השקעות‬
‫‪X=250+0.06N‬‬ ‫יצוא‬
‫‪M=300+0.11N‬‬ ‫יבוא‬
‫‪T=400+0.2N‬‬ ‫מיסים‬
‫‪NF=4500‬‬ ‫תוצר תעסוקה מלאה‬
‫מחושבים למטה‬
‫‪Y=0.8N-400‬‬ ‫הכנסה נקייה‬
‫‪C=280+0.64N‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫ערכים מחושבים מהטבלה‬
‫מכיוון שהכנסה הנקייה ‪ Y‬היא התוצר בניכוי המיסים‪ ,‬הרי ‪Y=N-T=N-(400+0.2N)=0.8N-400‬‬
‫בהתאם נחשב צריכה פרטית מהתוצר‪C=600+0.8*(0.8N-400)=280+0.64N :‬‬

‫נחשב שיווי משקל בשוק המוצרים‪:‬‬

‫‪AD=C+G+I+X-M‬‬
‫)‪AD=280+0.64N+400+558+0.16N-6r+250+0.06N-(300+0.11N‬‬
‫‪AD=1,188+0.75N-6r‬‬
‫ובשיווי משקל מתקיים ‪ ,AD=N‬כלומר‪:‬‬
‫‪AD=1188+0.75N-6r=N‬‬
‫‪N=4752-24r‬‬
‫עתה נחשב שיווי משקל בשוק הכסף‪:‬‬
‫‪Md=ms‬‬
‫‪10+0.25N-10r=1000‬‬
‫‪N=3960+40r‬‬
‫לכן‪ ,‬ש‪.‬מ כללי במשק )תוצר זהה במשוואות שוק הכסף ושוק המוצרים( מקיים‪:‬‬
‫‪N=3960+40r=4752-24r‬‬
‫‪r=12.375%‬‬
‫‪N=4,455‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.2‬‬

‫המשכורת עלתה נומינלית במהלך התקופה בגלל שתי סיבות‪ :‬עליית המחירים‪ ,‬ועליה ריאלית‪.‬‬
‫עליית המחירים במהלך התקופה היא ‪) 100%‬כלומר‪ :‬עליה פי ‪ (2‬המחושבת ‪200/100‬‬
‫לכן‪ ,‬נגדיר‪:‬‬
‫‪ = P‬עליית מחירים במהלך התקופה )חישבנו ומצאנו ש‪(P=2 :‬‬
‫‪ = R‬עליה ריאלית בשכר במהלך התקופה‬
‫לכן העלייה הכוללת )משכר ‪ 500‬לשכר ‪ (3500‬מחושבת כך‪:‬‬
‫‪500*P*R=3500‬‬
‫‪500*2*R=3500‬‬
‫‪R=3.5‬‬
‫מסקנה‪ :‬השכר הריאלי עלה פי ‪) 3.5‬עליה ריאלית של ‪(250%‬‬

‫‪11‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪2.3‬‬
‫ע"פ הנתונים לעיל‪ ,‬קיבלנו שתוצר ש‪.‬מ במשק הוא ‪ 4455‬כאשר תוצר ת‪.‬מ הוא ‪ 4500‬ולפיכך תתקיים במשק‬
‫אבטלה מאחר ויהיה פער תוצר של ‪ 45‬יחידות ייצור‪ .‬עתה נבחן את שוק הכסף ונבדוק איזה ש‪.‬מ נידרש כדי‬
‫ששוק המוצרים ישאף לתוצר תעסוקה מלאה ‪.4500‬‬
‫מצאנו בסעיף א' ששיווי משקל בשוק המוצרים מקיים את השוויון‪N=4752-24r :‬‬
‫עתה ידוע איזה תוצר אנחנו רוצים שיתקיים במשק )תוצר תעסוקה מלאה ‪ (4500‬ולכן נציב ‪ N=4500‬ונקבל‬
‫ששער הריבית הנדרש כדי לסגור את פער התוצר הוא ‪r=10.5%‬‬
‫מצאנו בסעיף א' ששיווי המשקל בשוק הכסף מקיים את השוויון ‪MD=10+0.25N-10r=ms‬‬
‫נציב את התוצר הנדרש )‪ (4500‬ואת שער הריבית הנדרש לכך ונקבל שכמות היתרות הריאליות הנדרשת כדי‬
‫שש‪.‬מ בשוק המוצרים יקיים תוצר תעסוקה מלאה הוא ‪ms=1030‬‬
‫מסקנה‪ :‬הממשלה צריכה לשאוף להגדלת היצע הכסף הריאלי בסכום של ‪ 30‬יחידות‬

‫פתרון שאלה ‪2.4‬‬

‫נתונות שתי השקעות‪ .‬נחשב ענ"נ של כל אחת מההשקעות עבור‬
‫שער ריבית ‪:8%‬‬
‫‪NPVA=2000/1.08+3000/1.082+3000/1.083-5000=1805‬‬
‫‪NPVB=2000/1.08+2000/1.082+3000/1.083-4500=1448‬‬
‫מסקנה‪ :‬בשער ריבית ‪ 8%‬שתי התוכניות כדאיות‪) .‬ברור‬
‫שבשער ריבית ‪ 6%‬שתיהן יהיו כדאיות אפילו יותר‪ ,‬ולבטח‬
‫סעיף ‪ 5‬אינו נכון(‬

‫פתרון שאלה ‪2.5‬‬

‫משק מצוי בש‪.‬מ בת‪.‬מ‪ .‬אם הממשלה תקטין הוצאותיה ואת המיסים באותו גודל )נניח בגודל ‪:(100‬‬
‫ƒ הקטנת הוצאות הממשלה ב‪ 100-‬תקטין את הביקוש המצרפי ב‪100-‬‬
‫ƒ הקטנת המיסים ב‪ 100-‬תגדיל את ההכנסה הנקייה ב‪ ,100-‬ולכן תגדיל את הצריכה הפרטית )ובהתאם‬
‫גם את הביקוש המצרפי( בנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הנקייה‪ ,‬כלומר‪ :‬תגדיל את הביקוש‬
‫המצרפי בגודל כלשהו שהוא קטן מ‪100-‬‬
‫מסקנה‪ :‬בשוק המוצרים‪ -‬הביקוש המצרפי יקטן והתוצר יקטן‪ .‬כתוצאה מכך יושפע שוק הכסף‪-‬‬
‫הביקוש לכסף יצטמצם והריבית תרד‬
‫)הערה‪ :‬כתוצאה מכך‪ -‬ההשקעות יעלו ויהיה אפקט קיזוז לפיו הביקוש המצרפי יעלה שוב ובעקבותיו התוצר‬
‫ולאחריו הביקוש לכסף והריבית גם יעלו‪ ,‬וחוזר חלילה ירידה בהשקעות‪(...‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.6‬‬

‫המשק מצוי באבטלה והממשלה מגדילה הוצאותיה‪ .‬להלן מימון הגדלת הוצאות הממשלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה מהלוואות שתיקח מהבנק המרכזי‪ -‬משמעותו הדפסת כסף כך שכל הגדלת‬
‫הממשלה תגדיל את הביקוש המצרפי‬
‫ב‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה מהלוואות מהבנקים המסחריים‪ -‬יקטין מזומני הבנקים המסחריים‪ ,‬ולכן תקטן‬
‫כמות הכסף במשק‪ .‬זה יביא להגדלת הריבית בשוק הכסף ויקטין בכך השקעות‪ .‬כלומר‪ :‬יהיה אפקט‬
‫קיזוז של השפעת הממשלה כי הביקוש המצרפי יצטמצם מעט בגלל קיטון ההלוואות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה ממכירת קרקעות המדינה לציבור‪ -‬יקטין כספי הציבור‪ ,‬ולכן תקטן כמות‬
‫הכסף במשק‪ .‬וכמו סעיף ב'‪ ,‬זה יביא להגדלת הריבית בשוק הכסף ויקטין בכך השקעות‪ .‬כלומר‪ :‬יהיה‬
‫אפקט קיזוז של השפעת הממשלה כי הביקוש המצרפי יצטמצם מעט בגלל קיטון ההלוואות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה ממכירת אג"ח ממשלתיות לציבור‪ -‬שוב כמו סעיף ג'‪ ,‬זה יקטין את כספי‬
‫הציבור‪ ,‬ולכן תקטן כמות הכסף במשק‪ .‬כמו בסעיפים הקודמים‪ ,‬זה יביא להגדלת הריבית בשוק‬
‫הכסף ויקטין בכך השקעות‪ .‬כלומר‪ :‬יהיה אפקט קיזוז של השפעת הממשלה כי הביקוש המצרפי‬
‫יצטמצם מעט בגלל קיטון ההלוואות‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬אפקט מכסימלי יהיה כבסעיף א'‪ ,‬אז אין אפקט קיזוז שמצמצם את הגדלת הביקוש המצרפי‬

‫‪12‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪2.7‬‬
‫במשק פער דפלציוני בגודל ‪ .66‬הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה היא ‪ 0.6‬וזו גם הנטייה השולית‬
‫להוציא‪ .‬שוק הכסף אינו פעיל )ריבית קבועה(‪ .‬הממשלה רוצה לסגור את הפער הדפלציוני בהגדלת הוצאותיה‬
‫ב‪ 30-‬וצמצום מיסים בגודל ‪ .T‬מהו ‪ T‬הנחוץ לכך?‬
‫ע"פ הנטיה השולית להוציא ‪ MPE=0.6‬הרי שהמכפיל הוא ‪ 2.5‬ולכן פער דפלציוני של ‪ 66‬משמעותו פער תוצר‬
‫של ‪.(K*∆AD=∆N) 165‬‬
‫גידול הביקוש המצרפי הנדרש הוא‪∆AD=66 :‬‬
‫הביקוש המצרפי יגדל בגלל שני מרכיבים‪:‬‬
‫ƒ בגלל הגידול בהוצאות הציבוריות ‪ ∆G=30‬כפי שנתון בשאלה‬
‫ƒ בגלל הגידול בצריכה הפרטית שהרי המיסים קטנים‪ .‬גידול המיסים בגודל ‪ T‬הוא גם גידול ההכנסה‬
‫הנקייה בגודל זהה ‪ .T‬גידול ההכנסה הנקייה בגודל ‪ T‬יגדיל צריכה פרטית ‪ C‬בנטייה השולית לצרוך‬
‫מתוך כך‪ ,‬כלומר‪ ,‬ב‪ 60%-‬מכך‪ .‬משמעותו‪ :‬הגידול בצריכה הפרטית הוא‪∆C=0.6*T :‬‬
‫לסיכום ‪ :‬גידול הביקוש המצרפי הוא ‪ 66‬ונובע משני הפרמטרים לעיל‪ ,‬ולכן נשווה ונקבל‪:‬‬
‫‪∆AD=∆G+0.6*T >>> 66=30+0.6*T >>> T=60‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.8‬‬

‫גידול בתשלומי ההעברה של הממשלה הם הגדלת הסיוע הכספי שהממשלה מעבירה לנזקקים ללא צורך‬
‫בתמורה כלכלית כלשהי שהיא נותנים לכספים אלו‪ .‬לא דובר בהוצאת הממשלה על משכורות או על מוצרים‬
‫ושירותים ולא מדובר בגידול במספר הנזקקים‪/‬העניים בפועל במשק‬
‫מסקנה‪ :‬מדובר בהגדלת הוצאות הממשלה על כספים לנזקקי סעד‪ ,‬והם עשויים להגדיל גרעון‬
‫הממשלה‬

‫פתרון שאלה ‪2.9‬‬

‫נתון כי ויר"ן עו"ש=‪ 0.25‬והבנקים שומרים על מצב נזילות יציב‪.‬‬
‫הממשלה פודה אג"ח מהציבור בסך ‪) 100‬עירוי חיצוני חיובי המתבטא בכסף נזיל שהממשלה מעבירה לציבור‬
‫כהחזר הלוואה שנטלה בעבר ניירות הלוואה(‪ .‬הציבור מגדיל מב"צ רק ב‪ ,50-‬ולכן את יתר ‪ 50‬ה‪ ₪-‬הוא מעביר‬
‫לרזרבות בבנק‪ .‬הרזרבות בבנק גדלו ב‪ ,50-‬והבנק מחוייב להשאיר כנגדם רק ‪ 25%‬מכך‪ ,‬כלומר‪ ,₪ 12.5 :‬ואת‬
‫יתר ‪ ₪ 37.5‬הבנק יכול להשתמש להגדלת הלוואות לפי מכפיל הלוואות ‪) 4‬הופכי של היר"ן( ‪ ,‬כלומר‪ :‬להגדיל‬
‫הלוואות )ופיקדונות עו"ש במקביל( בסך ‪₪ 150=37.5*4‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגידול בכמות הכסף היא‪:‬‬
‫‪ ₪ 50‬גידול במב"צ‬
‫‪ ₪ 50‬גידול בעו"ש כנגד הפקדת המזומנים של הציבור כרזרבות‬
‫‪ ₪ 150‬נוספים שהיו רזרבות נזילות לבנק והגדיל בהם הלוואות ופיקדונות עו"ש בהתאם‬
‫מסקנה‪ :‬סה"כ כמות הכסף גדלה ב‪₪ 250-‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.10‬‬

‫נתון כי פיקדונות העו"ש הן ‪ ₪ 1,000‬ויר"ן עו"ש=‪ 0.25‬והבנקים שומרים על מצב נזילות יציב‪ ,‬ומכאן שהרזרבות‬
‫בבנק הן ‪.250‬‬
‫נתון כי מב"צ=‪ 100‬וכי הציבור נוהג להחזיק יחס קבוע בין מב"צ לפיקדונות עו"ש‪ .‬נתון שהעו"ש=‪1,000‬‬
‫והמב"צ=‪ 100‬ומכאן שהציבור תמיד שומר על יחס של‪ :‬מב"צ=עו"ש*‪10%‬‬
‫עתה נתון כי הממשלה פודה אג"ח מהבנקים המסחריים בסכום ‪ .₪ 175‬כלומר‪ :‬במאזן הבנקים‪ ,‬תחת הנכסים‬
‫של הבנקים עברו ‪ ₪ 175‬מסעיף אג"ח לסעיף רזרבות הבנקים ולכן הרזרבות גדלו עתה ל‪ .₪ 425-‬מכיוון‬
‫שהבנקים שומרים על יחס נזילות יציב הרי שהרזרבות הן ‪ 0.25‬מהעו"ש ומכאן שפיקדונות העו"ש אמורים להיות‬
‫‪) ₪ 1,700‬ע"פ החישוב ‪ (1700*0.25=425‬ולכאורה ניתן לחשב מכך מב"צ חדש )ע"פ הידוע שמב"צ הוא ‪10%‬‬
‫מפיקדונות העו"ש(‪ .‬בפועל‪ ,‬מכיוון שהגדלת הרזרבות ופיקדונות העו"ש תגדיל גם מב"צ )בגלל היחס הקבוע‬
‫‪ ,(10%‬הרי שגידול המב"צ מקורו מצמצום הרזרבות שהיו לציבור עד עתה בבנק‪ ,‬כך שיהיה שינוי גם ברזרבות‪,‬‬
‫בעו"ש ובמב"צ‪.‬‬
‫נגדיר שלצורך העניין הציבור הגדיל מב"צ בגודל ‪ X‬ולכן המב"צ החדש‬
‫הוא ‪ .100+X‬אם כן‪ -‬הרי שהרזרבות בבנק הן עתה ‪ 425-X‬ומכאן‬
‫שפיקדונות העו"ש הן פי ‪ 4‬מכך )שהרי היר"ן הוא ‪ 0.25‬ולפיכך מכפיל‬
‫הפיקדונות הוא ‪ ,(4‬כלומר‪ :‬פיקדונות העו"ש הם )‪ . 4*(425-X‬עתה ננסח‬
‫את הקשר לפיו הציבור שומר על יחס קבוע כך שתמיד המב"צ שלו יהיה‬
‫‪ 10%‬מהרזרבות בבנק ומכאן שנקבל )החישוב מוצג( ש‪X=50 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬כמות המזומנים שבידי הציבור )מב"צ( גדלה ב‪50-‬‬

‫‪13‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪2.11‬‬
‫ע"פ הנתונים‪ ,‬הנטייה השולית להוציא היא= ‪MPE=MPC+MPG+MPI+MPX+MPM=0.75+0+0.2+0-0.15=0.8‬‬
‫ומכאן שהמכפיל הפשוט הוא ‪K=5‬‬
‫עתה נתון שהיצוא גדל ב‪ 100-‬ולכן הביקוש המצרפי גדל ב‪) 100-‬שהרי הנטייה השולית ליצוא הוא ‪ (0‬ולכן ע"פ‬
‫המכפיל‪ -‬הגידול בתוצר כתוצאה מכך יהיה ‪) 500‬ע"פ החישוב‪.( ∆N=∆AD*K :‬‬
‫ע"פ הנטייה השולית ליבוא )‪ ,(0.15‬הרי שגידול של ‪ 500‬בתוצר יגדיל את היבוא ב‪ 15%-‬מכך‪ ,‬כלומר‪ :‬הגידלות‬
‫ביבוא הוא ‪∆M=75‬‬
‫ע"פ החישוב‪∆(X-M)= ∆X-∆M=100-75=25 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגידול ביצוא הוא ‪ 100‬והגידול ביבוא הוא ‪ 75‬ולכן הגידול בעודף היצוא הוא ‪25‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.12‬‬

‫המשק מחולק לשתי קבוצות‪:‬‬
‫ƒ קבוצת העשירים‪ 100 :‬משפחות עשירות המקבלות כל אחת ‪ , ₪ 4,000‬כלומר‪ :‬כל הקבוצה מקבלת‬
‫שכר כולל של ‪₪ 400,000‬‬
‫הנטייה השולית להוציא של העשירים היא ‪0.6‬‬
‫ƒ קבוצת העניים‪ 400 :‬משפחות עשירות המקבלות כל אחת ‪ , ₪ 2000‬כלומר‪ :‬כל הקבוצה מקבלת שכר‬
‫כולל של ‪₪ 800,000‬‬
‫הנטייה השולית להוציא של העניים היא ‪0.9‬‬
‫לסיכום‪ :‬סך ההכנסות במשק הוא ‪ ,₪ 1,200,000‬כאשר ‪ 1/3‬מההכנסות הן אצל קבוצת העשירים‪ ,‬ועוד ‪2/3‬‬
‫מההכנסות אצל קבוצת העניים‪ .‬הנש"ץ של המשק הוא הנש"ץ של שתי הקבוצות‪ ,‬משוקלל בחלקה של כל‬
‫קבוצה בהכנסות‪ ,‬כלומר‪MPC=1/3*0.6+2/3*0.9=0.8 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬הנש"צ של המשק הוא ‪MPC=0.8‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.13‬‬

‫נתון כי לכל המשפחות פונקצית צריכה זהה וכי הנש"ץ קטנה עם גידול ההכנסה הפנויה‪ .‬עתה הממשלה‬
‫החליטה להעביר כסף בגודל זהה לכל אחת מהמשפחות‪.‬‬
‫נשווה בין המשפחות העשירות לעניות במשק‪:‬‬
‫תוספת הכסף שהועברה לעניים תשמש בחלקה הגדול יותר לצריכה ופחות לחיסכון‪ .‬לעומתם‪ ,‬אצל העשירים‬
‫התוספת הכספית תשמש יותר לחיסכון ופחות לצריכה‪.‬‬
‫]לדוגמא‪ :‬אם נש"צ העניים הוא ‪ 0.8‬ונש"צ העשירים הוא ‪ 0.2‬והממשלה העבירה סכום ‪ ₪ 100‬לכל משפחה‪,‬‬
‫אזי‪ :‬העשירים יגדילו צריכה ב‪ ₪ 20-‬והעניים יגדילו צריכה ב‪[₪ 80-‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגידול בצריכת העניים יהיה גדול יותר מצריכת העשירים‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.14‬‬

‫ידוע שההשקעות במשק )השקעות מקומיות וחו"ל( שוות לחיסכון )פרטי עסקי וממשלתי(‪.‬‬
‫ההשקעות הן‪ IN+(X-M) :‬אולם מכיוון שנתון שהמשק סגור אזי ההשקעות הן ‪IN‬‬
‫החיסכון הוא‪ SP+SG+SB :‬אבל מכיוון שנתון שאין חיסכון ממשלתי ואין חיסכון לפירמות )אין רווחים שלא‬
‫חולקו(‪ ,‬אזי החיסכון הוא ‪SP‬‬
‫ƒ מסקנה‪ :‬מכיוון שנתון שהחיסכון הפרטי הוא ‪ ,100‬הרי שזוהי גם ההשקעה הנקייה ‪IN=SP=100‬‬
‫ƒ מכאן נוכל לחשב מהו הפחת במשק‪ ,‬שהרי נתון שההשקעה הגולמית במשק היא ‪ 150‬ולכן הפחת‬
‫‪ D=50‬ע"פ החישוב‪IG-D=IN >>> 150-D-100 >>> D=50 :‬‬
‫ƒ עתה נוכל לחשב גם תוצר לאומי נקי ע"פ החישוב כדלהלן‪:‬‬
‫‪GDP=C+G+IN+X-M=300+100+100+0-0=500‬‬
‫מסקנה‪ :‬התוצר הגולמי הוא ‪ 500‬והפחת הוא ‪50‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.15‬‬

‫נתון שכאשר ריבית ההיוון היא ‪ 10%‬הרי שהענ"נ שלילי‪.‬‬
‫אם ריבית ההיוון תהיה גבוהה יותר‪ -‬התקבולים מההשקעה יהיו נמוכים יותר‪ ,‬ואז הענ"נ יהיה שלילי יותר מאשר‬
‫במצב המוצא וההשקעה לבטח תהיה יותר לא כדאית‬
‫כדי שהענ"נ יהיה חיובי וההשקעה כדאית‪ ,‬צריך שהערך הנוכחי מהתקבולים מההשקעה יהיו גדולים יותר‪ ,‬וזאת‬
‫נקבל אם ריבית ההיוון תהיה נמוכה יותר‪.‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬אם שער הריבית ‪ 12%‬התוכנית בהכרח לא כדאית‬

‫‪14‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
 ‫פתרון שאלה ‪2.16‬‬
‫ננתח עליה ביר"ן )יחס הרזרבה הנדרש ע"פ חוק(‪ :‬העלאת היר"ן תגדיל את הרזרבות הנדרשות בבנקים ותקטין‬
‫את כמות ההלוואות שהם יכולים לתת‪ .‬זה יצמצם את כמות הכסף במשק ולכן בשוק הכסף עקומת היצע‬
‫היתרות תקטן )תזוז שמאלה( והריבית תגדל‪.‬‬
‫השפעה בשלב השני תהיה על שוק ההשקעות‪ ,‬בו ההשקעות ירדו ולכן בשוק המוצרים הביקוש המצרפי ירד‪.‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬עליה בשער הריבית‬

‫פתרון שאלה ‪2.17‬‬

‫אם המחירים עלו ב‪ 40% -‬מכל אחת מ‪ 4-‬השנים האחרונות‪ ,‬הרי שהמחירים עלו בכל ‪ 4‬השנים )בחישוב ריבית‬
‫דריבית( בסה"כ ב‪1.44=3.84 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬המחירים עלו במהלך תקופה זו פי ‪ ,3.84‬כלומר‪ :‬עליה של ‪284%‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.18‬‬

‫נתון המאזן כפי שמוצג‪.‬‬
‫יר"ן כנגד פז"ק הוא ‪ 0.2‬וידוע שהבנק במצב נזילות‬
‫יציב‪ .‬נחשב מכך מהו יר"ן עו"ש‪:‬‬
‫הרזרבות הנדרשות כנגד פז"ק הן ‪1800*0.2‬‬
‫כלומר‪ :‬הבנק משאיר ‪ ₪ 360‬רזרבה כנגד פז"ק‪ ,‬וכל יתרת הרזרבות )‪ 3000‬רזרבות נוספות( הן כנגד פיקדונות‬
‫העו"ש‪ .‬לכן‪ 3000/6000 :‬מלמד כי יר"ן עו"ש=‪0.5‬‬
‫עתה נתון כי הציבור הפקיד בפז"ק ‪₪ 100‬‬
‫ע" הנתון‪ ,‬הבנק מחוייב להשאיר רזרבות של ‪ ₪ 20‬מסכום זה )ע"פ יר"ן פז"ק ‪ 0.2‬כמתחייב(‪ ,‬ויתרת ‪₪ 80‬‬
‫מהווים עודפי נזילות שישמשו את הבנקים למתן הלוואות כנגד פתיחת התחייבויות לפיקדונות עו"ש‪ .‬מכיוון‬
‫שיר"ן עו"ש=‪ 0.5‬הרי שניתן להלוות פי ‪ 2‬מהרזרבות )ההופכי(‪ .‬לכן‪ -‬בסך עודפי נזילות של ‪ ₪ 80‬יכול הבנק‬
‫להגדיל הלוואות בסכום ‪₪ 160‬‬
‫אמצע התשלום ישתנו כדלהלן‪ :‬הם היו מלכתחילה מב"צ ועו"ש‪ .‬מב"צ ירד ב‪ 100-‬ועו"ש גדל ב‪ 160-‬לכן‪:‬‬
‫מסקנה‪ :‬אמצעי התשלום גדלו ב‪₪ 60-‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.19‬‬

‫בדומה לשאלה ‪ ,14‬גם כאן נשתמש בידוע שההשקעות במשק )השקעות מקומיות וחו"ל( שוות לחיסכון )פרטי‬
‫עסקי וממשלתי(‪.‬‬
‫ההשקעות הן‪ IN+(X-M) :‬והחיסכון הוא‪SP+SG+SB :‬‬
‫ƒ ע"פ הנתון‪ ,‬עודף היבוא הוא ‪ ,50‬ולכן ההשקעה בחו"ל היא ‪X-M=-50‬‬
‫מכאן שסה"כ ההשקעות הן ההשקעה הנקייה )נתון ‪ (IN=70‬וההשקעה בחו"ל )‪ ,(-50‬כלומר‪20 :‬‬
‫ƒ נתון שחיסכון הפירמות ‪ SB=0‬כי אין רווחים שלא חולקו‪ ,‬וכן נתון שגרעון הממשלה הוא ‪, 20‬כלומר‪:‬‬
‫הגרעון הוא ‪ G-T=20‬ולכן החיסכון הממשלתי הוא ‪.SG=T-G=-20‬‬
‫נציב נתונים אלו ונקבל את חיסכון הפרטים‪:‬‬
‫‪IN+(X-M)= SP+SG+SB‬‬
‫‪70-50=SP-20+0‬‬
‫‪SP=40‬‬
‫ומכאן נוכל לחשב את הצריכה הפרטית‪ ,‬שהרי נתון כי ההכנסה הנקייה ‪ Y=100‬ועתה חישבנו שהחיסכון של‬
‫הפרטים הוא ‪ 40‬ומכאן שהצריכה הפרטית היא ‪C=60‬‬
‫מסקנה‪ :‬הצריכה הפרטית היא ‪60‬‬

‫פתרון שאלה ‪2.20‬‬

‫נניח שהמשק מצוי באבטלה והממשלה מעוניינת להגדיל פעילות‪/‬תוצר‪/‬ביקוש מצרפי במשק‪.‬‬
‫בשיטת המדיניות הפיסקלית הממשלה תגדיל ביקוש מצרפי )הגדלת הוצאותיה או הקטנת מיסים( ואז הביקוש‬
‫המצרפי בשוק המוצרים יגדל‪ .‬לכך יש אפקט קיזוז בגלל שבשוק הכסף הביקוש יגדל והריבית תעלה ואז‬
‫ההשקעות יירדו וזה יקזז מהביקוש המצרפי ומהמדיניות הממשלה‪ .‬מסקנה‪ :‬ככל שהביקוש להשקעות‬
‫גמיש‪/‬רגיש‪/‬שטוח יותר‪ -‬כך ההשקעות רגישות יותר לשינויים בריבית וכל שינוי קטן בריבית יצמצם הרבה את‬
‫ההשקעות ויקזז הרבה מהביקוש המצרפי ויגרום מדיניות הפיסקלית להיות פחות אפקטיבית‪ .‬לכן‪ :‬ככל‬
‫שההשקעות רגישות יותר לשינויים בריבית‪ -‬כך המדיניות הפיסקלית פחות אפקטיבית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כשהממשלה מפעילה מדיניות מוניטרית‪ ,‬היא מגדילה את היצע הכסף ומורידה בכך את הריבית‪,‬‬
‫בתקווה שגידול ההשקעות שייגזר מכך ישפיע על גידול הביקוש המצרפי והתוצר בשוק המוצרים‪ .‬ככל‬
‫שההשקעות רגישות יותר לשינויים בריבית‪ -‬כך ירידת הריבית שיצרה הממשלה תגרום לגידול רב יותר‬
‫בהשקעות‪ ,‬בביקוש המצרפי ובתוצר‪ .‬לכן‪ :‬ככל שההשקעות רגישות יותר לשינויים בריבית כך המדיניות‬
‫המוניטרית יותר אפקטיבית‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬
‫מסקנה‪ :‬ככל שהביקוש להשקעות רגיש יותר לשינויים בריבית‪ ,‬כך המדיניות המוניטרית יעילה יותר‬
‫והפיסקלית יעילה פחות‬

‫‪16‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ -‬פתרון מבחנים לדוגמא‪ -‬יניב ודעי‬

‫לא מדובר בפתרון מרצה מחייב‬