‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫ביולוגיה של חסרי חוליות ‪3.......................................................................................‬‬

‫חשיבות חסרי החולייות ומעמדם ‪3..................................................................‬‬
‫חד‪-‬תאים – פרוטיסטה ‪3..................................................................................‬‬
‫תנועה בחד תאים ‪3..........................................................................................‬‬
‫מינים שונים של חד‪-‬תאים ‪4.............................................................................‬‬
‫שוטוניות ‪4.................................................................................. zooflagellates‬‬
‫טריכומינפה‪4...................................................................................................‬‬
‫טריפנוזומה ‪4...................................................................................................‬‬
‫כאונפלגלנט ‪5...................................................................................................‬‬
‫ריסוניות ‪5..........................................................................................................‬‬
‫סנדלית ‪5..........................................................................................................‬‬
‫נבגוניות ‪ -‬ספורוזואה ‪5....................................................................................‬‬
‫סימביוזה – יחסי גומלין ‪6................................................................................‬‬
‫דוגמאות ל‪6.................................................................................. Mutualisim‬‬
‫‪7........................................................................................... Commensalisim‬‬
‫‪7..................................................................................................... Parasitism‬‬
‫התאמה לחיים פרזיטים ‪7................................................................................‬‬
‫הספוגיים – ‪8........................................................................................porifera‬‬
‫מבנה הספוג ‪8..................................................................................................‬‬
‫רקמת אפיתל ורקמת חיבור‪9...........................................................................‬‬
‫צורבניים – ‪9....................................................................................... Cnidaria‬‬
‫מערכת הצריבה ‪9.............................................................................................‬‬
‫שלוש קבוצות של צורבניים ‪10 .........................................................................‬‬
‫שושונות הים ‪10 ...............................................................................................‬‬
‫אלמוגים ‪10 ......................................................................................................‬‬
‫המשך מיון חסרי חוליות ‪10 .......................................................................................‬‬
‫חלל משני ‪10 ......................................................................................................‬‬
‫תפקידי החלל המשני ‪11 ...................................................................................‬‬
‫התפתחות עוברית ‪11 .........................................................................................‬‬
‫מנגנונים בהתפתחות עוברית‪11 ...................................................................... :‬‬
‫התמיינות ‪12 ....................................................................................................‬‬
‫שלבים ‪12 .........................................................................................................‬‬
‫רגולטבית לעומת מוזאיקית ‪14 ........................................................................‬‬
‫חלוקה לפי זמן היווצרות החלל המשני ‪14 ........................................................‬‬
‫‪ Lphotrochozoa‬ו‪14 ............................................................................ Ecdysozoa -‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫תולעים שטוחות )שייכים לפרוטוסטום( ‪14 .....................................................‬‬

‫תולעי הריסים ‪14 .............................................................................................‬‬
‫עלקות ‪15 .........................................................................................................‬‬
‫שרשורים ‪15 .....................................................................................................‬‬
‫תולעי החדק – ‪15 ............................................................................... nemertea‬‬
‫הנמטודות – תולעים עגולות – שייכים לאקדיסוזאה‪15 ............................... .‬‬
‫שושלת התאים של ‪15 ...................................................................... C.elegans‬‬
‫תולעים טבעתיות ‪16 ..........................................................................................‬‬
‫שלשול ‪16 .........................................................................................................‬‬
‫עלוקות ‪16 ........................................................................................................‬‬
‫‪16 .............................................................................................. Lophpophorate‬‬
‫גלגליות – ‪16 .......................................................................................... rotifers‬‬
‫רכיכות ‪17 ........................................................................................... Molluscs‬‬
‫קבוצות שונות של רכיכות‪17 ............................................................................‬‬
‫פרוקי הרגליים ‪17 ........................................................................ Arthropods -‬‬
‫רבייה זוויגית – ‪19 .............................................................................................‬‬
‫חסרונות של רבייה זוויגית‪19 ...........................................................................‬‬
‫יתרונות – ‪19 ....................................................................................................‬‬
‫קבוצות שונות של פרוקי רגליים ‪20 ..................................................................‬‬
‫‪20 ..................................................................................................... Trilobite‬‬
‫סרטניים – ‪20 ..................................................................................................‬‬
‫עכבישניים –‪20 ................................................................................................‬‬
‫‪ – Uniramians‬רגליים חד סעיפיות ‪20 ...............................................................‬‬
‫סיסטמטיקה של החרקים ‪20 ............................................................................‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫ביולוגיה של חסרי חוליות‬

‫חשיבות חסרי החולייות ומעמדם‬
‫חסרי החולייות הם לא קבוצה ברמה אבלוציונת הדבר המשותף היחידי הוא שאין להם‬
‫חוליות אין סיבה ביולוגית לחלוקה לחסרי חוליות ובעלי חוליות אלא נטייה של האדם לחלק לשני‬
‫סוגים אלו‪ .‬בעלי החוליות הם המפותחים יותר אבל אין סיבה הגיונית לחלק בין חסרי חוליות‬
‫לבעלי חוליות‪.‬‬
‫החשיבות של חסרי החוליות היא אקולוגית נמצאים בכל מקום מתחרים‪ ,‬והם המרכיב‬
‫החשוב בכל המעגלים של חומרים שונים‪ ,‬חשיבות כלכלית ורפואית‪ ,‬יש חשיבות כמודלים פשוטים‬
‫לבעיות ביולוגיות חשובות‪ ,‬קיימת אחידות בכל היצורים )לכולם יש אב קדמון( והיא מתבטאת‬
‫בדנ"א ובקוד הגנטי‪ ,‬המסלולים הביוכימים דומים מאד‪ .‬חלוקת התא – הבקרה על חלוקת התא‬
‫היא דומה מאד בכל האאוקריוטים ולכן המודל לכך הוא השמר‪ .‬אברוני התנועה הריס השוטון‬
‫קיימים במבנה זהה בכל האאוקריוטים‪ ,‬יש מודלים חשובים להתפתחות עוברית – הנמטודה‪,‬‬
‫זבוב הבסיסה‪ ,‬יש דמיון רב בין זבובים ליונקים בבקרה על התפתחות עוברית ולכן ניתן ללמוד‬
‫עליה מזבובים ליונקים‪ .‬התנהגות עצבית ‪ ,‬פונטציאל פעולה – שינוי במתח של הממברנה‪ ,‬דומה‬
‫בשני מינים שונים לחלוטין‪ ,‬ולכן ניתן ללמוד ממודלים שונים‪.‬‬
‫חד‪-‬תאים – פרוטיסטה‬
‫המרחקים בתוך הקבוצה הם גדולים ולכן זוהי קבוצה מאד הטרוגנית‪ ,‬באופן כללי אפשר‬
‫לחלק אותם לשנים‪ ,‬אלה שעושים פוטוסינתזה ואלה שלא עושים‪.‬‬
‫החד‪-‬תא הוא בד"כ מורכב יותר מהתאים שקימים בבע"ח רב תאי ביונק‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫צריך לבצע מגוון פונקציות גדול מאד ולכן יהיו יותר גדולים ומורכבים יותר ביחס לתא רגיל של‬
‫רב‪-‬תאי‪.‬‬

‫תנועה בחד תאים‬

‫תנועה אמבואידית – תנועה שמבוססת על שינוי בשווי המשקל‪ ,‬הציטופלסמה במרכז‬ ‫ƒ‬
‫יותר נוזלי ומסביב היא במצב יותר ג'לי כאשר הוא רוצה לנוע הוא משנה את זרימת‬
‫הנוזל לכיוון מסוים )שינוי הצמיגות של הציטופלזמה( וגורם לבע"ח שנמצא על מוצק לנוע‬
‫לכיוון הזרימה‪ ,‬כתוצאה משינוי בשווי המשקל‪.‬‬
‫תנועה באמצעות שוטון – מתבצעת אך ורק בנוזל‪ ,‬הזזת השוטון מהבסיס החוצה‬ ‫ƒ‬
‫וכתוצאה מכך הזזת הנוזל ותנועה של בע"ח לכיוון ההפוך‪ .‬שוטון של חיידק שונה מכיוון‬
‫שבחד‪-‬תאי השוטון הוא יחידה חייה ויש שימוש באנרגיה לכל אורך השוטון לעומת חיידק‬
‫שהשוטון הוא מת ורק בבסיס יש הפעלה של אנרגיה‪ .‬יש בדרך כלל שוטון אחד לעומת‬
‫ריסים שנמצאים במאות‪.‬‬
‫ריסים – תנועה מעין שחיית חזה – תנועה לאורך הגוף כדי להזיז את המים‪ .‬תנועת הריס‬ ‫ƒ‬
‫נעים בתנועה של התברגות בתוך המים כדי למנוע חיכוך מכיוון שיש לחד‪-‬תא שטח פנים‬
‫גדול ביחס לנפח ולכן יש תנועה של התברגות‪ ,‬ברמה המורפולוגית אין הבדל בין השוטון‬
‫לריס והם בנויים בצורה זהה‪ .‬ולכן אין קריטריון ברור להבדיל ביניהם ההבדלים הם‬
‫בסוג התנועה ובמספר‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫מינים שונים של חד‪-‬תאים‬

‫יש מספר מערכות שונות ההבדל בינייהם הוא בתנועה של החד‪-‬תא‪.‬‬

‫אמבואידים‬

‫אמבה‬
‫השלוחות הציטופלזמוטיות בולעות את הטרף‪-‬אצה ועיכול החומרים שנכנסו לתוך הגוף‪,‬‬
‫אמבות יכולות להיות אמבות עירומות – אמבות שהם רק תא גדול אבל אין להם מסביב מעטה‪,‬‬
‫)גורם לדיזטריה מחלת מעיים נפוצה(‬
‫לחלק מהאמבות יש מעטה שיכול להיות סידני – מגיר או מצורן והמבנים יכולים להיות‬
‫מורכבים מאד ויפים מאד‪.‬‬

‫פורהמינפורה – חורריות‬
‫הוא יוצר חדרים שונים – שולח שלוחות ציטופלזמטיות דרך החורים‪ ,‬ויוצר חדרים והכל‬
‫חד‪-‬תא אחד‪ ,‬משמשות בעיקר לתפיסת טרף בעלות ריר שנשלחות מהחורים נצמדות ומכניסות‬
‫פנימה את המזון‪ ,‬ויכולות לשמש גם לתנועה איטית‪.‬‬
‫החורריות מהוות מרכיב חשוב בקרקעיות של האוקיניוסים ונמצאים במספרים עצומים‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך השלדים הסידנים שוקעים ויש מ"מ כל אלף שנה שמצטבר מהשלדים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך יש מקומות מסוים שבנויים מגיר שרובו הוא השלדים של החורריות‪.‬‬

‫אכטינופודה‬
‫בעלי קרניים‪ ,‬יש שתי קבוצות שונות‪ ,‬יש קרנוניות והשמשוניות‪ ,‬הקרנוניות מאופיניות‬
‫בשלד הבנוי מצורן‪ ,‬יש הרבה שלוחות דקות של ציטופלסמה‪ ,‬השמשוניות השלוחות עוד יותר‬
‫דקות ויש מגוון של צבעים שונים שלדים צורניים‪.‬‬
‫שוטוניות ‪zooflagellates‬‬
‫מאפיין אותם שוטון יחיד יש מינים בעלי מספר גדול יותר של שוטונים‪.‬‬

‫טריכומינפה‬
‫יש לו הרבה שוטונים חי במעיים של טרמיטים שאוכלים עץ‪ ,‬הטרמיטים לא יכולים לעכל‬
‫צללוז‪-‬תאית‪ ,‬החד תא עוזר להם בפירוק הצלולוז‪-‬תאית‪.‬‬

‫טריפנוזומה‬
‫גורמת למחלות שונות‪ ,‬בעיקר באפריקה למחלת השינה‪ ,‬שבה נעקצים ע"י זבוב צאצא‬
‫וכאשר הוא מדביק החד‪-‬תא הזה מפריש חומרים שונים שגורם להפרעות במערכת העצבים‬
‫ונטייה לשינה ויכול לגרום למוות‪ .‬יש לו מערכת מאד אינטלגנטית להתחמקות ממערכת החיסון‪,‬‬
‫היא מחליפה את החלבונים החיצוניים של גופה‪ ,‬יש לה מערכת גנטית של אלף גנים שונים של‬
‫חלבוני מעטפת שונים ובצורה אקראית מבטא כל פעם חלבון אחר אחת לכמה ימים ולכן מערכת‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫החיסון שלוקח לה כשבוע לייצר חיסון יעיל ועד שהמערכת מצליחה להכיר את החלבון האחד הוא‬
‫כבר נעלם‪ .‬מערכת החיסון מנסה להגבר ולמצוא חלבונים שלא מתחלפים‪ .‬מערכת של הווירוס‬
‫‪ HIV‬מדובר במערכת שונה מכיוון ששם יש מוטציות והחלבון עובר מוטציות‪.‬‬
‫טריפנוזמה אחרת גורמת לשושנת יריחו לישמניה‪ ,‬מועבר ע"י זבוב החול וגורם לבעיות‬
‫במערכת החיסון בעיקר‪ ,‬פצעים וכדו'‪.‬‬

‫כאונפלגלנט‬
‫מושבות בעלי תאי קולר שיושבים על גבעול משותף‪ ,‬במרכז הקולר יש שוטון שזורק את‬
‫המים וע"י כך החד‪-‬תא משיג את מזונו‪ .‬מנגנון זהה נראה בספוגיים שוטון ותאי קולר‪ ,‬וניתן‬
‫להסיק מכך שחלק מהרב‪-‬תאיים התפתחו מהחד‪-‬תאים בעלי קולר‪.‬‬
‫ריסוניות‬

‫סנדלית‬
‫הקבוצה המפותחת ביותר מבין החד תאים‪ ,‬התא הזה מורכב מכיוון שיש לה דמוי פה ויש‬
‫דומה לאנוס‪ -‬מערכת הפרשה‪ ,‬חי במים מתוקים ולכן יש לו מערכת שמפרישה כל הזמן מים‬
‫החוצה בעזרת בועיות מתכווצת‪ ,‬הריסים משמשים לתנועה וגם להחדרה של מזון לתוך הפה‪.‬‬
‫רבייה מינית בריסוניות – קוניוגציה – יש שתי גרעינים המאקרונוקלאוס‬
‫והמיקרונורלאוס‪ ,‬המקירו דומה לגרעין רגיל אבל הוא לא משמש ליצירה של רנ"א ורק המאקרו‬
‫שהוא הכפלה של המיקרו‪ ,‬ומייצר את הרנ"א שיש בו סדר גודל של ‪ ,1000N‬התא גדול וצריך‬
‫לייצר הרבה רנ"א וחלק מהם מקודדים לחלבונים נפוצים מאד )ריבוזומרנ"א( עושים הרבה‬
‫עותקים של אותו גן וכך מצליחים לייצר מגרעין אחד הרבה ריבוזומים שצריכים‪ ,‬במקום לייצר‬
‫הרבה עותקים של הגן )כמו באדם( הוא מכפיל את כל הגנום מספר פעמים‪ .‬הנפח של הסנדלית‬
‫הוא פי עשר מתא אנימילי רגיל‪ .‬ברבייה יש הכפלה של תא המיקרו ויש מיוזה ומתחלק לארבעה‬
‫גרעינים שלושה מהם עוברים פירוק הרביעי מכפיל את עצמו במיטוזה‪ ,‬במקביל המאקרו מתפרק‬
‫לגמרי‪ ,‬היצמדות בין שתי סנדליות העברה של גרעינים וכך יש שתי תאים שהם זהים גנטית אבל‬
‫עירבוב של גנים בין שתי הפרטים‪ ,‬הסנדליות נפרדות‪ ,‬וכל סנדלית מתחלקת בצורה מיטוטית‬
‫רגילה‪ ,‬יש הכפלה של הגרעין ומתקבל המאקרונוקלוס‪.‬‬

‫נבגוניות ‪ -‬ספורוזואה‬
‫הם בד"כ טפילים מוחלטים‪.‬‬

‫פלסמודיום‬
‫גורם למלריה‪ ,‬האדם נעקץ ע"י היתושה של האנפולס‪ ,‬ומדביקה את האדם בספורות‬
‫שנמצא ברוק שמפרישה ע"מ למנוע קרישת דם‪ ,‬הספורות נודדות בדם לכבד‪ ,‬יוצרות מזורואיטים‬
‫– סוג של חד תא אפלואידי‪ ,‬והם מדביקים תאי דם אדומים נשאי ההמוגלובין‪ ,‬תאי הדם אחד‬
‫למספר ימים מתפוצצים וכתוצאה מכך יש גלי חום‪ ,‬ומשתחררים החומרים שבוך תאי הדם‪,‬‬
‫בשלב הבא בתאי הדם נוצרים שתי תאי גמטות זכרית ונקבית הגמטות לא מסוגלים לההיפך‬
‫לזיגוטה במאכסן ורק כאשר באה יתושה נוספת ועוקצת ומקבלת דם עם גמטות ובקיבה של‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫היתושה שיוצרות זיגוטה בקיבה‪ ,‬והתאים עוברים מיוזה ונוצרים ספורות ומגיעים לבולטות הרוק‬
‫ומשם חוזר חלילה‪.‬‬
‫המחלה נפוצה מאד כארבע מאות מליון איש נשאים\חולים במלריה‪ ,‬מתים שלושה מליון‬
‫איש כל שנה ממלריה‪ .‬ונמצאת בעיקר בארצות בלתי מתפתחות‪.‬‬

‫התאמה בין הפרזיט למאכסן במלריה‬

‫מערכות ממעבר ממאכסן למאכסן ע"י היתוש‬ ‫ƒ‬
‫יצירת מספר רב של צאצאים – נוצרים כמויות אדירות של צאצאים בתוך הדם‪.‬‬ ‫ƒ‬
‫הצמדות לרקמות – יכולת מיוחדת להצמד לרקמות ע"י מבנה מיוחד בקצה הנבג‬ ‫ƒ‬
‫מניפולציה של התנהגות המאחסן – יש מאמר שבודק האם הפרזיט מסוגל לשנות את‬ ‫ƒ‬
‫התנהגות היתושה‪ ,‬ברור שלכל הזנה מסכנת חיי יתוש אבל יש שווי משקל בין הצורך של‬
‫היתושה ליזון לבין הסיכון שתמות במהלך ההזנה‪ ,‬מבחינת הפרזיט הפלסמודיום הוא‬
‫מעוניין לעבור לכמה שיותר מאכסנים‪ ,‬מתברר שבאופן ישיר היתושה בגדול לא ניזוקת‬
‫ע"י הפלסמודיום מכיוון שהמערכת של היתושה היא קטנה‪ ,‬הוא משתדל כמה שפחות‬
‫לפגוע בה‪ ,‬ולכן הפלסמודיום לא פוגע ביתושה‪ ,‬אבל הוא משנה את התנהגות שלה‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון הפרזיט מעוניין שלא תמצוץ דם כדי שיספיק לעבור את התרבות‪ ,‬ולכן יהיה‬
‫נטייה ליתושה שלא תמצוץ דם‪ ,‬אחרי מספר ימים שעבר מיוזה ומגיע לבלוטת הרוק‪ ,‬יש‬
‫נטייה לגרום לה למצוץ דם יותר‪ ,‬למרות הסיכון שלה‪ .‬מיותר פרטים‪ ,‬הוא מקטין את‬
‫כמות הדם בכל מציצה ומנוע מעבר של דם אליה‪ ,‬ומפסיקה יותר מהם את המציצה ולכן‬
‫צריכה לעבור יותר בנ"א‪ .‬רואים שיתושות מודבקות עוברות יותר בנ"א בלילה אחד‪,‬‬
‫והראה זאת ע"י שלקח בית וצדו יתושות וראו כמה מאכסנים שונים נעקצו‪ ,‬אוספים את‬
‫כל היתושות ובודקים את הדם‪ ,‬כמה סוגי דם שונים יש לנו בכל יתושה‪ ,‬וראו שיתושה‬
‫שמודבקת במלריה יש בה יותר סוגי דם‪.‬‬
‫סימביוזה – יחסי גומלין‬
‫‪ - Mutualisim‬שניהם נהנים‬ ‫ƒ‬
‫‪ – Commensalism‬האחד נהנה והאחד לא חסר‬ ‫ƒ‬
‫‪ – Parasitism‬אחד נהנה והשני סובל‬ ‫ƒ‬

‫דוגמאות ל‪Mutualisim‬‬
‫‪ .1‬סימביוזה בין אורגניזם פוטוסינטטי )ציאנוקטריה‪ ,‬פרוטוזואה או אצה( למאכסן‬
‫הטרוטרופ‪.‬‬
‫‪ .2‬סימביוזה בין מקבע חנקן )חיידק הריזוביום( לשרשי קטניות‪ .‬הצמח מעוניין בכך‬
‫ומכין את עצמו בשביל החיידקים‪.‬‬
‫‪ .3‬מיקרויזה בשרשים‪.‬‬
‫‪ .4‬חד תאיים מפרקי תאית במעי טרמיטים‪.‬‬
‫‪ .5‬תאורה בדגים ודיונונים ע"י חיידקים מאירים )מושך חרקים‪ ,‬מדמה אור ירח ולכן‬
‫נותן הסוואה בלילה לדגים(‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .6‬האבקה בצמחים )בעיקר ע"י חרקים(‪.‬‬

‫‪ .7‬ניקוי מפרזיטים‬
‫‪ .8‬שיתוף פעולה התנהגותי בין בע"ח עילאיים‪ .‬למשל ציפור ה‪ honygaid‬שאוהבת‬
‫דבש‪ ,‬הדבש נמצא בתוך חורים של עצים שאליו היא לא יכולה להגיע‪ ,‬היא‬
‫מצפצפת וכתוצאה מכך בע"ח גדולים יותר עוקבים אחרי הציפור שמובילה אותו‬
‫אל הדבש‪ ,‬וכאשר בע"ח מוצא את הדבש הוא מוציא אותו וכך גם הציפור מרוויחה‬
‫את הדבש‪.‬‬

‫‪Commensalisim‬‬
‫אנפת הבקר והבקר‪ ,‬האנפה נהנית מהתולעים שיוצאים בעת שהבקר אוכל ומוציא את‬
‫העשב‪ ,‬הבקר לא נהנה אבל לא חסר‪.‬‬
‫ביער הטרופי יש בעיה של אור וחלק מהצמחים חיים על ענפים של צמחים אחרים ופשוט‬
‫משתמשים בהם כעוגן ונהנים מהמים שזורמים על הענף וממלחים שונים‪.‬‬

‫‪Parasitism‬‬
‫נפוץ ביותר בין שני בעלי חיים‪.‬‬
‫אקטופרזיט – פרזיט חיצוני‪ ,‬דג שבין העיניים שלו יש בע"ח ששיך לקבוצת‬ ‫ƒ‬
‫הסרטנים קטן‪ ,‬מוצץ את דם הדג ‪ .‬כינים קרציות הכרדיות‪.‬‬
‫גמטפריזיט ‪ -‬צרעה שבעזרת צינור ההטלה היא מחפשת ביצים של חיפושיות‬ ‫ƒ‬
‫שונות והיא מנסה להחדיר את הצאצאים שלה בין הביצים של החיפושיות‪.‬‬
‫אנטופרזיט – חי בתוך התאים או בין התאים‪ ,‬והכי נפוץ במערכת המעיים של‬ ‫ƒ‬
‫בע"ח )קל יותר להכנס( חלק מגיעים למערכת הדם‪.‬‬

‫התאמה לחיים פרזיטים‬

‫רכישת התמחויות מורפולוגיות לחדירה למאכסן הצמדות לרקמות‪ ,‬מניפולציה של רקמות‬ ‫‪.1‬‬
‫המאחסן‪ ,‬יניקת\ספיגת המזון וכו'‬
‫התחמקות ממערכות ההכנה של המאחסן )לעיתים התמחות למאכסן יחיד(‪ ,‬המערכת‬ ‫‪.2‬‬
‫הולכת ונעשית מתוחכמת יותר בצורה הדדית‪ ,‬גם הפרזיט וגם המאחסן משכללים את‬
‫היכולת שלהם בהגנה וההתחמקות‪.‬‬
‫יצירת מספר עצום של צאצאים‪ .‬כאשר הפרזיט מגיע לגוף המאחסן ולכן המטרה המרכזית‬ ‫‪.3‬‬
‫שלו לנצל את זה כמה שיותר מהר ולכן יש מערכת שתנצל את זה כמה שיותר מהר ביצירת‬
‫צאצאים‪.‬‬
‫מערכת למעבר ממאכסן למאכסן‪ .‬קיומו של יותר ממאכסן אחד‪ ,‬ובעזרתו עובר ממקום‬ ‫‪.4‬‬
‫למקום – זבובי חול וכדו'‪.‬‬
‫שירשור – סוג של תולעת‪ ,‬האדם או הדוב מודבק בתולעת‪ ,‬ונמצא במעיים‬ ‫ƒ‬
‫כתוצאה מהפרשות שמגיעים למים הזיגוטות מגיעות למים ומתפתחת לעובר‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫ומקבלים בע"ח 'לרוה' שמסוגל לשחות ונאכל ע"י סרטן הסרטן נאכל ע"י דג והדג‬
‫הקטן נאכל ע"י דג גדול שניצוד ע"י האדם או הדוב וחוזר חלילה‪.‬‬
‫התנונות מערכות בלתי חיוניות‪ ,‬בע"ח שמגיע למעיים לא צריך מערכות תחושה ומערכות‬ ‫‪.5‬‬
‫עצבים וכדו'‪ ,‬ולכן יש התנונות של המערכות‪ .‬זה מתאים לטיעונים של דארווין שטוען‬
‫שהתאמה היא ע"י התנוונות של מערכות לא חיוניות‪.‬‬
‫מניפולציה של התנהגות המאכסן‪ .‬לדוגמא חלזון שמודבק ע"י תולעת עלוקה‪ ,‬המאכסן הבא‬ ‫‪.6‬‬
‫שלה הוא ציפור‪ ,‬ולכן חילזון שבד"כ מחפש מחבוא מהשמש ומהציפור‪ ,‬אבל כאשר הוא‬
‫מודבק הוא מתחיל להשתגע ויוצא החוצה ומזיז את המחושים שלו בהיסטריה‪ ,‬והחלזון‬
‫הזה נטרף ע"י הציפור‪ .‬הפרזיט משפיע על מערכת העצבים‪ .‬כלבת – גורמת לכלב לנשוך‬
‫בעלי חיים אחרים ולהדביק‪.‬‬
‫הספוגיים – ‪porifera‬‬
‫הוגדרו כצמחי כיוון שצמודים למקומם‪ ,‬אולם מאוחר יותר גילו שקיימת תנועה‪ .‬הם‬
‫מניעים את המים יש להם תעלות מים‬
‫שלוש צורות של תעלות‬
‫‪ .1‬תעלות כניסה של מים רבות – ‪ astium‬המובילות לצינור המרכזי )‪ (osculum‬ע"י‬
‫הנעת המים מגיע אליו המזון והחמצן והוא פולט חומר פסולת ותאי מין‪ .‬התנועה‬
‫המהירה יותר היא באוסקולום‪ .‬מטרתו היא לפלוט רחוק כמה שיותר את הפסולת‬
‫לעומת זאת יש צורך במהירות איטית יותר בכניסת החומרים מכיוון שהוא צריך‬
‫לקלוט ולספוג אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬עם צינור מרכזי וצינורות משנה‬
‫‪ .3‬עם צינורות פליטה רבים‬

‫מבנה הספוג‬
‫כואוציט – תא קולר שתפקידו להניע את המים‪ ,‬הוא מבצע זאת ע"י שוטון שבתוך‬
‫הקולר‪ ,‬אותו קולר הוא בעצם מין רשת‪ .‬המים עורים דרכה‪ ,‬נוצר תת‪-‬לחץ בתוך הקולר‬
‫והמים מבחוץ שואפים להכנס פנימה וכך נמשך אליו המזון‪.‬‬
‫הסופגיים הם רב‪-‬תאיים תא אחד מניע מים ותופס מזון – תא קולר‪ .‬תא נוסף הוא‬
‫הארכאוציט – תא בולע ‪ ,‬מעין מערכת עיכול )מעביר מזון גם לתאים אחרים במערכת(‬
‫בנוסף לכך יש התחלה של התארגנות של רקמת אפיתל ורקמת ביניים‪ .‬תאים צמודים‬
‫המקנים את צורת הספוג‪.‬‬
‫קולנציט – תא המפריש חומרים המאפיינים רקמת חיובר )ממש' הקלוגן( החומרים‬
‫גמישים בנוסף הם מפרישים חומרים אבניים – ספיקוס‪ ,‬זה מקנה לספוג את קשיחותו‬
‫)עיקר הפרשות סידניות(‬
‫בספוגיים אין סימטריה – הם או אסימטריים או בעלי סימטריה רדיאלית ואין גם‬
‫מערכת עצבים‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫רקמת אפיתל ורקמת חיבור‬

‫מהצורבניים נבחין ברקמת אפיתל אמיתית‪ ,‬מה שמאפיין כל תא הוא קיומה של ממברנה‪,‬‬
‫חשיבותה הוא תיחום ויצירת סיבה ביוכימית שונה בתוך התא ומחוצה לו‪ ,‬רקמת האפיתל‬
‫ממלאת את תפקיד הממברנה‪ .‬היא תהיה קיימת באזורים הבאים במגע עם אזורים חיצוניים‬
‫)מערכת עיכול(‪ .‬מערכת הדם מוקפת באנדותל וכך יכול לעור הדם גם בסביבה מימית )מכיוון‬
‫שהוא מבודד משאר הרקמות(‪ .‬רקמת האפיתל מסוגלת להעביר חומרים‪ ,‬בדרך כלל היא תעביר‬
‫את החומרים בתוך התא עצמו‪ .‬התא הוא בעל מבנה קובייתי )עם קשרי הצמדות לתא אחר(‬
‫במקרים מסוימים רכשה רקמה זו תפקידים נוספים כגון הפרשה‪.‬‬
‫צורבניים – ‪Cnidaria‬‬
‫בעלת זרועות ציד‪ ,‬בעלת שתי רקמות אפיתל‪ ,‬חיצונית – אפידרמיס‪ ,‬והפנימית‬
‫גסטרודרמיס המרפדת את מערכת העיכול‪.‬‬
‫רקמת חיבור קיימת בדרך כלל בין שתי רקמות האפיתל‪) .‬בבע"ח מפותחים יותר נמצא‬
‫ברקמת החיבור שרירים תאי דם עצם ועוד(‪.‬‬
‫שלוש צורות של רקמת חיבור‬
‫‪ .1‬הידרוזואה – רקמת חיבור דקה מאד לא מכילה תאים‪.‬‬
‫‪ .2‬סכיפוזואה – רקמת חבור גדולה מאד כמו במדוזה‬
‫‪ .3‬אנטוזואה –‬
‫הצורבניים הם בעלי סימטריה רדיאלית‬
‫שתי צורות חיצוניות עקריות‬
‫פוליפ – נצמד לקרקעית בעל זרועות ציד המונפות כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬מדוזה – פוליפ הפוך נייד עם הפה והזרועות מופנים כלפי מטה‪.‬‬
‫הצורבניים הם נייחים או ניידים באיטיות כתוצאה מכך הם בבעיה מכיוון שמהווים טרף‬
‫קל‪ ,‬ולכן הפתרון שלהם הוא הצריבה‪ ,‬הגנה הקוטלת את הציידים‪ ,‬הרעלנים משתקים את מערכת‬
‫העצבים של המותקף וגורמים למותו‪.‬‬

‫מערכת הצריבה‬
‫התא המרכזי במערכת זו – קנידוציט‪ ,‬נמצא בזרועת הציד בעיקר וגם בבעל החיים עצמו‪.‬‬
‫בתוך התא מאוכסנים בלחץ אוסמוטי כל מיני חומרים רעלניים וכן שוטים\חרבות‪) .‬מדובר בלחץ‬
‫עצום של ‪ 100‬אטמוספרות(‪ .‬לתא זה יש פתח ולידו ‪ Trigger‬הדק שמספיקה נגיעה קלה בו ע"מ‬
‫לשחרר את ה ‪ spikes‬וכן משתחרר שוט המשוח ברעלניים‪ .‬המכה של השחרור לא הורגת את‬
‫התוקף אלא הקוצים שורטים את התוקף וכך הרעלנים חודרים למערכת הדם של התוקף‪.‬‬
‫‪ – Trigger‬מכאני בעיקרו אלם הוא מושפע גם מחומרים כימיים כאשר מריח אוייב הוא‬
‫נהייה יותר קל לפתיחה ]וכן בשעת סערה לדוגמא הוא יהיה יותר קשה לשחרר כדי לא לבזבז בעת‬
‫מטולטלות הסערה[‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫שלוש קבוצות של צורבניים‬

‫הידרוזואה – קיים חילוף דורות בין צורת מדוזה לצורת פוליפ‪ .‬הלוח הפוטרוגזי לדוגמא‬
‫– מושבה של פוליפים ומדוזות בעלות זרועות באורך של ‪ 2-3‬מטרים‪ ,‬מכניס או משחרר בועות‬
‫אוויר וכך עולה או יורד‪.‬‬
‫שיפוזואה – מדוזות )החופית הנודדת מצויה אצלנו( – מגיע עד למס' מטרים‬
‫אנטוזואה – פוליפם בלבד חיים או בבודדים או במושבות‪.‬‬

‫שושונות הים‬
‫בעלות סימביוזה עם דג השושנית – הדג מרוויח מרחב מוגן והשושנה מרוויחה א‪ .‬הדג‬
‫אוכל את הפסולת שהיא מפרישה ב‪ .‬הדג משמש כפתיון לדגים אחרים שנכנסים ונטרפים‪ .‬הדג‬
‫עצמו לא נצרב מהשושנה מכיוון ש – א‪ .‬יש לו חומרים שהוא מפריש כך שהטריגר פחות רגיש‪ .‬ב‪.‬‬
‫הוא פחות רגיש לצריבה‪.‬‬

‫אלמוגים‬
‫אלמוגי האבן דומים לשושנות הים‪ ,‬חיים במושבות – יש לפוליפים מערכת עיכול‬
‫משותפת‪ .‬כל פוליפ יושב על בסיס אבן והא מפריש חומרים וכך יוצר לעצמו גומחה באבן וכשבא‬
‫טורף הוא נכנס לתוך האבן כך שהטורף רואה רק אבן‪.‬‬
‫אלמוגי האבן הם בעצם סימביוזה בין צורן לבין אצה )כינופלוגולט( היא מבצעת‬
‫פוטוסינתזה והוא מספק בית ומזון‪ .‬האלמוג טורף בלילה בד"כ ומספק חנקן ופחמן‪.‬‬
‫שונית האלמוגים‬
‫מבוססת בעיקר על האלמוג‪ .‬השונית תהיה תמיד במים לא עמוקים ולא עכורים‪ ,‬מלוחים‬
‫ובסביבה בעלת טווח טמפ' צר )לא יהיו ליד קטבים או קו המשווה( במים דלים בחנקן זרחן ושאר‬
‫חומרים אורגניים מכיוון שאם יהיה לאצה מספיק חומרים אורגניים היא תצא מהאלמוג כי לא‬
‫תצטרך את הצורבן‪ ,‬והסימביוזה לא תתקיים‪ ,‬ונקבל ‪ – bleaching‬הלבנה של האלמוג‪.‬‬
‫בצורה גלובלית אנו נתקלים בהלבנות שוניות ויש לכך שלוש סיבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬זיהומים – בריכות דגים‪ ,‬שפכים‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבות פיסיקליות מעשה ידי אדם – שירה מכאנית של האלמוגים‬
‫‪ .3‬התחממות כדור הארץ‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫המשך מיון חסרי חוליות‬
‫החלוקה לקבוצות הבאות מסתמכת על שני קריטריונים אחד לפי קיומו או אי‪-‬קיומו של‬
‫חלל משני‪ ,‬והשני לפי התפתחות עוברית שקיימת בהם )‪.(protostomes deuterostomes‬‬
‫חלל משני‬
‫חלל שבתוכו יש נוזלים שנמצאת בין שתי רקמות האפיטל ‪ -‬האקטודרם והאנדודרם‪.‬‬

‫‪1‬הרצאה ‪30.4.03 8‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫יש שלוש צורות של בעלי חיים‪:‬‬

‫‪ .1‬בעלי חיים בלי חלל משני‪.‬‬
‫‪ .2‬בחלק יש חלל משני מדומה שנראה כמו חלל משני אבל הוא לא מוקף אפיטל‪.‬‬
‫‪ .3‬בעלי החיים שיש חלל משני אמיתי יש חלל משני אמיתי מכיוון שהוא מוקף מסביב‬
‫רקמת אפיטל שנקראת מזוטליום‪.‬‬
‫בבעלי חיים פשוטים אין חלל משני ובמפותחים נראה חלל משני אמיתי ובשלבי הביניים‬
‫יש חלל מדומה‪.‬‬

‫תפקידי החלל המשני‬

‫‪ .1‬החשיבות של חלל משני אמיתי הוא בזכות התפקיד של רקמת אפיטל שתפקידה הוא‬
‫בידוד יצירה של סביבה פנימית תחת בקרה ושליטה‪ ,‬הרקמה מהווה מחסום‬
‫סלקטיבי למעבר חומרים‪ ,‬לכן בחלל משני אמיתי מרוויחים רקמת אפיטל נוספת‬
‫המזוטליום‪ .‬הרקמות של המזודרם מוקפות באפיטל ולכן יש בהם סביבה מוגדרת‬
‫ומבודדת יותר‪ ,‬וזה קריטי להתפתחות להרבה מאד רקמות‪.‬‬
‫‪ .2‬תפקיד נוסף של החלל המשני בין מדומה לבין אמיתי הוא לשמש כשלד הידרוסטטי‬
‫ולבודד בין ההיקף של בעל החיים לבין מערכת העיכול שלו‪ ,‬כאשר אין חלל משני כל‬
‫תזוזה היקפית תיצור גם תנועה במעי‪ ,‬אבל כאשר יש חלל מבודד יהיו תנועות‬
‫שרירים נפרדות שמניעות את האקטודרם ולא מפריעות לשרירי המעי שמניעים את‬
‫המזון‪ .‬התנועה של בעל החיים והצורה שלו היא כתוצאה מכך שהנוזל בחלל נמצא‬
‫בלחץ ולכן הוא משנה צורה ואפשר לשלוט בצורה של בעל החיים ע"י הפעלת לחץ של‬
‫שרירים על השלד‪].‬תולעים נעות ע"י זה שהם מכווצות ומתרחבות באזורים שונים‬
‫בעזרת החלל המשני‪[.‬‬
‫התפתחות עוברית‬
‫הבעיה המרכזית היא איך הופכים תא שנראה תא סימטרי לעובר מורכב מאד ומסובך‬
‫מאד אם מבנים מורכבים‪.‬‬
‫פתרון ראשון שהיה בעבר – פרפורמישין – בתא הזרע של האדם יש כבר צורה של אדם‬
‫וכל מה שהוא צריך הוא לגדול‪ .‬תאוריה זו לא נכונה כיום מכיוון שהיום יש תאוריה תאית‬
‫שהיחידה הכי קטנה היא תא ולכן התיאוריה הזו נפלה )היחידה הקטנה היא לא דמות עובר(‪.‬‬

‫מנגנונים בהתפתחות עוברית‪:‬‬

‫‪ .1‬התמיינות – תא אחד בצורה מסוימת ממנו נוצר מגוון עצום של תאים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת רקמות – קשרים בין תאים הומוגנים ותאים שונים‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת צירים – מיקום לאורך ציר ולכן צריך לדעת כל תא איפה הוא נמצא ביחס‬
‫לציר‪.‬‬
‫‪ .4‬מדידה של זמנים – בעל חיים צריך לדעת איפה הוא בציר הזמן‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .5‬ספירה של חלוקות תאים – יש תאים שיודעים להתחלק מספר די מדויק של תאים‬

‫כדי שיהיה גודל מסוים של התא‪ ,‬יש מנגנונים שעוצרים את ההתחלקות של תאים‬
‫ברקמות ע"מ שיהיה בגודל המתאים‪.‬‬

‫התמיינות‬
‫שלושה הסברים לכך שמתא אחד הנוצרים שני תאים יש ביניהם התמיינות‪:‬‬
‫אפשרות א' ‪ -‬יש תא יחיד שמתחלק ויוצר שני סוגי תאים שונים‪ ,‬מכיוון שכאשר הם‬ ‫ƒ‬
‫מתחלקים הם זהים זה לזה אבל הסביבה שלהם שונה‪ ,‬תא אחד נפגש בסוג תאים אחד‬
‫והם שולחים לו איתותים שגורמים לו להתפתח לסוג מסוים והשני בסוג תאים אחר‬
‫ששולחים לו איתותים להתפתח לסוג אחר‪ ,‬או בעקבות סיגנלים –איתותים ממקורות‬
‫שונים‪ ,‬למשל מהרחם‪.‬‬
‫אפשרות ב' ‪ -‬הוא שתא הביצית כשהתחלק לשניים יצר שני תאים לא סימטרי‪ .‬בביצית‬ ‫ƒ‬
‫נקבע מראש מה הציר קדימה ואחורה ולכן התאים שמתחלקים הצד הימני והצד‬
‫השמאלי הם שונים בהרכב החלבונים שלהם‪.‬‬
‫אפשרות שלישית – התאים נוצרים זהים וקורה אירוע אקראי שגורם לתא אחד להחליט‬ ‫ƒ‬
‫מה הוא יהיה‪ ,‬ומשדר לתא השני להיות תא מסוג אחר‪ .‬התאים מאותתים זה לזה ועל כל‬
‫תא יש רצפטור מיוחד‪ .‬ככל שתא מקבל יותר סיגנלים הוא מייצר יותר רצפטורים עבור‬
‫הסיגנל‪ ,‬הסיגנלים הם מהותיים להתפתחות ומסוגלים לשנות את גורל התא‪ .‬בהתחלה‬
‫הם משדרים אותה כמות לאחר מכן בצורה אקראית תא אחד מייצר יותר סיגנלים ואז‬
‫התא שמקבל את הסיגנלים מייצר יותר רצפטורים ומייצר פחות איתותים‪ ,‬ומה שקורה‬
‫זה הגברה של התהליך כך שתא אחד מייצר יותר סיגנלים והתא השני יותר רצפטורים‬
‫ופחות סיגנלים‪ ,‬ובסופו של התהליך נקבל גורל שונה של התאים‪ .‬הבעיה בהסבר זה היא‬
‫למה הסיגנלים שהתא מפריש לא משפיעים על עצמו‪ ,‬ההנחה היא שהסיגנלים שהתא‬
‫מפריש לא מופרשים אלא חוצים ממברנה ולכן לא יכול להשפיע על הרצפטור של עצמו‪.‬‬
‫ההבדל המרכזי בין בניית בית לבין עובר‪ ,‬ההבדל הוא שלמהנדס של בית יש תוכנית והוא‬
‫יודע לאן הוא הולך‪ ,‬לעומת התפתחות עוברית שלתאים הראשונים אין שום מושג לאן הם הולכים‬
‫ובשום מקום בגנום לא כתוב שום אינפורמציה לאן צריך להגיע‪ ,‬בגנום כתוב בתנאים מסוימים‬
‫תייצר חלבון‪ .‬וא"כ איך אפשר לייצר בעל חיים‪ ,‬הרעיון המרכזי הוא שיש החלטות בינאריות‬
‫ההחלטה הראשונה היא התאם הראשונים יצרו קשר עם האם וחלק יהיו עובר‪ ,‬וכך לאט לאט יש‬
‫יותר ויותר החלטות בינאריות שהולכת ומסתבכות ובכל שלב כל תא בגוף מכיל את אותה‬
‫אינפורמציה גנטית ומחליט את התמיינתו בהתאם להיסטוריה שלו ‪ -‬מה הוא היה לפני‪ ,‬ולהוראות‬
‫מבחוץ‪.‬‬

‫שלבים‬

‫יצירה של גמטות – תאי מין‬ ‫ƒ‬

‫הפרייה ‪ -‬נוצרת זיגוטה‬ ‫ƒ‬
‫התלמה – ‪ – cleavage‬חלוקה לתאים‪ ,‬התאים סטטים ובעיקר מתחלקים ובד"כ‬ ‫ƒ‬
‫נוצר חלל במרכז העובר‪ ,‬העובר נקרא בשלב זה ‪.blastola‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫הגרסטולציה ‪ -‬אחרי של ההתלמה יש תהליך דרמטי ומסובך שבעיקרו זה תנועות‬ ‫ƒ‬

‫של תאים כאשר התנועה החשובה ביותר הוא שיש חדירה פנימה של תאים שהיא‬
‫יוצרת את המעי )מעין תעלה שנכנסת פנימה( המטרה של הגרסטולציה זה יצירה‬
‫של צורת העובר וכבר בהתחלה יש יצירה של שלושת שכבות של העובר שנקראים‬
‫אקטודרם אנדודרם ומזודרם‪ ,‬האקטודרם יוצר את העור ואת מערכת העצבים‪,‬‬
‫האנדודרם יוצר את האפיטל של המעי ושלוחותיו כבד‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ומערכת הנשימה‪,‬‬
‫המזודרם יוצר את כל השאר‪.‬‬

‫התלמה – ‪cleavage‬‬
‫יש מספר אפשריות להתלמה –‬
‫‪ .‬הולובלסטיק ‪ -‬כמות חומרי התשמורת היא יחסית קטנה ולכן כל הביצית‬
‫תתחלק לתאים‪.‬‬
‫א‪ .‬יש הבדל בשלב השמונה תאים יש חלוקה רדיאלית לעומת חלוקה‬
‫ספירלית ‪ -‬יוצרים מגע חזק אחד עם השני‪.‬‬
‫‪ .‬בצפרדע כמות חומרי התשמורת היא בינונית והם לא מפוזרים בצורה אחידה‬
‫החלוקה היא כזו שהיא הולובלסטיק אבל למטה יש יותר חומרי תשמורת ולכן שם‬
‫לוקח יותר זמן להתחלק‪ ,‬ולכן למעלה החלוקה מהירה ויש תאים גדולים יותר למטה‬
‫כי יש שם יותר חומרי תשמורת‪.‬‬
‫‪ .‬בביצים של תרנגולות או זוחלים יש כמות חומרי תשמורת גדולה וכתוצאה מכך אין‬
‫טעם לחלק את כל הביצית לתאים והעובר מתפתח כדיסקית מעל חומר התשמורת‪,‬‬
‫חומרי התשמורת מתפרקים במהלך התתפתחות העוברית מכיוון שהעובר משתמש‬
‫בהם ויונק אותם‪.‬‬

‫חומרי תשמורת‬
‫תשמורת הם חומרים שנמצאים בביצית ותפקידים להזין ולייצר את העובר עד לשלב שבו‬
‫הוא ניזון בעצמו‪ ,‬כמות חומרי התשמורת תלויה בגודל העובר‪.‬‬
‫יש שני גורמים לגודל של הוולד‬
‫‪ .‬מה הגודל הסופי אליו רוצים להגיע )עכבר או פיל(‬
‫‪ .‬כמה קל אנו מצפים שיהיה לו להתמודד עם הסביבה ‪ -‬הסביבה הנוחה ביותר היא‬
‫הים ולכן בים יהיה נטייה ליצירה של מספר רב של צאצאים קטנים והרבה שלבי‬
‫ביניים 'לארוות' הביצית תהיה קטנה תתפתח לארווה – צורת ביניים קטנה שתתפתח‬
‫לשלב אחר עד שתגיע לצורה הבוגרת‪ ,‬ככל שמייצרים ביצית יותר קטנה ניתן לייצר‬
‫יותר ביציות קטנות‪ ,‬לעומת זאת בסביבה של מים מתוקים למשל שהיא סביבה לא‬
‫יציבה כמו נהרות נחלים‪ ,‬ולכן בד"כ יהיה נטייה לייצר בע"ח שיש לו יכולת תנועה‬
‫וללא הרבה שלבי ביניים אותו דבר ביבשה ששם הבעיה המרכזית היא נוזלים ולכן‬
‫צריך שיהיה כבר בע"ח שמסוגל להתמודד עם הסביבה כאשר החריג הבולט הם‬
‫חרקים שיש להם צורת ביניים‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫רגולטבית לעומת מוזאיקית‬

‫בחלק מבעלי החיים אם לוקחים את שלב ארבעת התאים ונפריד ביניהם כל אחד יתפתח‬
‫לעובר נורמלי‪ .‬אם נעשה את אותו ניסוי ברכיכות אף אחד מהתאים לא יצליח להתפתח לעובר‬
‫אותו דבר יקרה אם נוציא תא יחיד השלושה האחרים ייצרו עובר פגום‪.‬‬
‫תאים מוזאיקים – כבר בשלב הראשון בעובר התאים הם שונים מכיוון שבביצית‬
‫מלכתחילה יש צירם והחלוקות הראשונות יוצרות תאים שונים ולא יכולים לשנות את יעודם‪.‬‬
‫תאים רגולטבים – בשלבים הראשונים כל התאים זהים ורק בשלב מאוחר יותר הם‬
‫משתנים‪.‬‬

‫חלוקה לפי זמן היווצרות החלל המשני‬

‫חלוקה נוספת לשני קבוצות בהתפתחות עוברית בהתאם לאיך נוצר החלל המשני‬
‫האמיתי‪ :‬האם נוצר כבר בשלב התחלת הגרסטולציה‪ ,‬התאים שיוצרים את החלל המשני האמיתי‬
‫קיימם כבר בהתחלה של חדירת המעי פנימה‪.‬‬
‫התאים שמייצרים את החלל המשני נמצאים כבר בהתחלת יצירת המעי‪ .‬אפשרות השניה‬
‫היא כאשר התאים האלה נוצרים מאוחר יותר כמין שלוחה של המעי‪.‬‬

‫‪ Lphotrochozoa‬ו‪Ecdysozoa-‬‬
‫מקובל לחלק לפי ביולוגיה מולקולרית את הפרוטוסטום לשני ענפים‬
‫לופולטרופוזאה ואקדיסוזאה‪.‬‬
‫‪ – Lphotrochozoa‬לחלק מבעלי החיים בקבוצה יש לופופור שהוא מעין פה בעל זרועות‬
‫)ריסים( שמכניסות מזון לתוך הפה‪ .‬ולחלק אחר מבעלי החיים יש דרגת ביניים לרווה שנקראת‬
‫טרוכופוראה‪ .‬ולכן שני הקבוצות הנ"ל מרכיבות את השם‪.‬‬
‫‪ – Ecdysozoa‬לבעלי החיים בקבוצה יש מעטה קשיח –קטיקולה וכדי לגדול הם משילים‬
‫את הקטיקולה ומייצרים חדשה‪.‬‬
‫תולעים שטוחות )שייכים לפרוטוסטום(‬
‫לא משנה האורך שלהם הם תמיד יהיו שטוחות מכיוון שאין להם מערכת נשימה מסודרת‬
‫ונושמים דרך איפוזה מהסביבה‪ ,‬יש מערכת עיכול דו‪-‬כיוונית המזון נע פנימה והחוצה )אין פי‬
‫טבעת( דרך הפה – מערכת לא מפותחת אין תחנות מסודרת לעיכול המזון במקומות שונים‪.‬‬
‫מחולקות לשלש קבוצות תולעי ריסים עלקות ושרשורים‬

‫תולעי הריסים‬
‫מערכת העצבים יחסית מפותחת יש צבר של תאי עצב – גלגלייון – מעין מוח‪ ,‬ולאורך‬
‫הגוף יש שתי חוטים של תאי עצב ובד"כ גם מחוברים בניהים בצורה של פסי רכבת\סולם‪.‬‬
‫מערכת העיכול מתרפסת ומגיע לכל תאי הגוף – אין מערכת הובלה של דם ולכן המזון‬
‫צריך להגיע כמעט לכל תאי הגוף‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫עלקות‬
‫פרזיטיות מוחלטות‪ ,‬המוח כאן מצומצם מאד ואין מערכת עצבים בשאר הגוף‪ .‬מערכת‬
‫העיכול היא פשוטה יותר מקבל מזון מעובד‪ ,‬ולעומת זאת כמעט כל בעל החיים זה אשך ושחלות –‬
‫יש בעל חיים ש‪ 80%‬מגופו הוא מערכת רבייה‪ ,‬הבעיה המרכזית שלהם היא לייצר כמה שיותר‬
‫צאצאים כדי שהם יצליחו להמשיך ולהדביק בעלי חיים אחרים‪.‬‬
‫המרפרודיטים – גם מערכת זכרית וגם מערכת נקבית באותו בעל חיים אבל אין הפרייה‬
‫עצמית‪.‬‬
‫פרזיטים חשובים‪ ,‬יש עלקת הכבד שנפוצה במזרח הרחוק‪ ,‬וגורמת מחלה ידועה וגרום‬
‫לתמותה‪ ,‬עלקת הדם נפוצה באזורים טרופיים כמאתיים מליון חולים קיימים בעולם‪.‬‬

‫שרשורים‬
‫אין בכלל מערכת עיכול ובעל החיים סופג את המזון מהמאכסן – פרזיט מוחלט‪ ,‬יש אזור‬
‫באזור הראש יש אברי הצמדה שנצמדים למאכסן‪ ,‬וכל הגוף שיכול להגיע למטרים מורכב‬
‫מיחידות רבייה‪ ,‬כאשר המערכות האלה יכולות להיות אלף אלפיים יחידות לאורך בעל החיים‬
‫ובכל אחד מהם יכול להיות כמאה אלף ביציות – פונטציאל הרבייה עצום‪ ,‬הבשלים יותר נמצאים‬
‫רחוק יותר והם ניתקים מהראש‪ .‬בשרשור הבקר )נדבקים דרך בשר בקר לא צלוי טוב( הוא יכול‬
‫להגיע ל‪ 15‬מטר ויכולה לחיות עד כ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫תולעי החדק – ‪nemertea‬‬
‫מפותחות יותר מתולעים שטוחות‪ ,‬בכך שיש להם פה ואנוס‪ ,‬בנוסף לכך בתולעים‬
‫השטוחות לא קיים חלל משני ואילו בתולעי החדק יש חלל משני מוזר יחסית המכיל רק את‬
‫החדק‪ ,‬החדק )פרובוציס( נמצא כלוא בחלל המשני וכשיש צורך הוא יוצא החוצה והתפקיד שלו‬
‫הוא לכידת טרף והזרקה של חומרי הרס שונים ומכניס אותו לתוך הפה‪.‬‬
‫הנמטודות – תולעים עגולות – שייכים לאקדיסוזאה‪.‬‬
‫בד"כ תולעים קטנות ויש להם חלל משני מדומה‪ ,‬מהווים גורם מחלה חשוב בחקלאות‬
‫ומכיוון שתוקפים את שורשי הצמחים‪ ,‬וגורמים מחלה באדם‪.‬‬

‫שושלת התאים של ‪C.elegans‬‬

‫היא נמטודה‪ ,‬בעל החיים הרב תאי הראשון שנקבע לו הרצף‪ ,‬היא מהווה מודל חשוב‬
‫להתפתחות עוברית קל לגדל אותה היא בגודל מיקרוסקופי‪ ,‬אוכלת חיידקי ‪ .ecoli‬מספר התאים‬
‫בגופה כבוגרת הוא תמיד זהה‪ ,‬כל הפרטים של המין לכולם יש ‪ 899‬תאים מהלך ההתפתחות‬
‫העוברית נוצרים תמיד באותה צורה וניתן לקבוע איזה תא התפתח מאיזה תא‪ .‬וניתן לחקור‬
‫בעזרתה שאלות קריטיות בהתפתחות עוברית )השפעה על התמיינות וכדו'(‪ .‬בהתפתחות העוברית‬
‫מתים חלק נכבד מהתאים ותמיד אותם תאים ‪ 131‬תאים מתים בהתפתחות עוברית‪ ,‬מוות‬
‫הפוטוזיס – מוות תאים מתוכנן‪ ,‬הגנים הראשונים שמצאו שגורמים למוות תאים מתוכנן גילו‬
‫מחקר התולעת‪ .‬תאים סרטנים הם בדרך כלל תאים שמתחמקים ממות תאים מתוכנן‪.‬‬
‫ב‪ c.elegans‬אין כבוגר חלוקות תאים‪ .‬מערכת העיכול מפותחת יותר היא חד כיוונית‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫תולעים טבעתיות‬
‫הם מפותחות יותר מכיוון שקיים חלל משני אמיתי‪ ,‬המכיל כמעט את כל האבירים –‬
‫מערכת הפרשה‪ ,‬מערכת להובלת דם )מערכת דם סגורה(‪.‬‬

‫שלשול‬
‫יש להם יכולות לרנגרציה – יצירה מחדש של איברים‪ ,‬בעל החיים המפותח ביותר בהם‬
‫קיים רגנרציה‪.‬‬
‫סגמנטים – כשמסתכלים מבחוץ רואים יחידות חוזרות מעין טבעות‪ ,‬כאשר מסתכלים על‬
‫המבנה הפנימי רואים גם קיומם של יחידות חוזרות‪ ,‬בכל סיגמנט יש את אותם יחידות‬
‫פונקציונאליות‪ ,‬מערכת הפרשה בנויה על הנעה מסגמנט לסגמנט‪ ,‬מערכת כלי הדם גם הם חוזרים‬
‫בכל סגמנט‪ ,‬וחלק ניכר יש גם את אברי המין‪ .‬מערכת העצבים מתחילה ממוח שנמצא קדימה‬
‫ויחידות חוזרות לאורך הסיגמנטים השונים‪ ,‬מערכת העיכול היא לא סגמנטלית‪.‬‬
‫חשיבות הסיגמנטים היא המודלוריות שלו‪ ,‬ההגיון בכך היא שברמה התפתחותית‬
‫מפעילים את אותה תוכנית גנטית מספר פעמים )חוסך באינפורמציה גנטית(‪ .‬על הרקע של‬
‫הסיגמנטים בעלי חיים מפותחים יותר כמו חרקים‪ ,‬מתחילים בסיגמנטים – זחל‪ ,‬והיחידות‬
‫החוזרות מקבלים תפקידים שונים וכבר לא מצליחים לזהות את היחידות החוזרות בשלב הבוגר‪.‬‬
‫למשל בחוליתנים בהתפתחות העוברית ניתן לראות יחידות חוזרות סומטיים וכבוגר רק ברמת‬
‫עצמות מסוימות רואים את היחידות החוזרות‪ .‬התפתחות ממצב של יחידות חוזרות להתמיינות‬
‫לתפקידים של איברים‪.‬‬

‫עלוקות‬
‫תולעים טבעתיות‪ ,‬יש להם אברי הצמדה ויניקה‪ ,‬הם מוצצות דם הם מסוגלים לינוק פי‬
‫עשר ממשקל גופם‪ ,‬והם ניזונים מאותה יניקה במשך שבועות‪ ,‬העלוקות שימשו פעם לרפואה‬
‫והשתמשו בהם לניקוי הדם‪ ,‬היום פחות מקובל‪ ,‬יש עדיין מקומות שמשתמשים בעלוקות‪ ,‬יש להם‬
‫יכולות לינוק דם ולהפריש חומרים שמונעים קרישת דם ומשתמשים בהם לניקוי כרישי דם‪.‬‬
‫‪Lophpophorate‬‬
‫יש להם לופופור – זרועות עם ריסים שמכניסות מזון לפה‪.‬‬
‫זרוע רגליים – נראים כצדפות‪ ,‬הוא נייח יש לו זרוע שמצמידה אותו לקרקע וחיים‬
‫כבודדים‪.‬‬
‫והחיטחביים‪ -‬יותר קטנים וחיים במושבות המושבה היא נוצרת ע"י התרבות לא מינית‪,‬‬
‫מפרישים מעין מעטה מגן ושולחים החוצה מהמעטה את הלופופור – איבר הצד את המזון‪.‬‬
‫גלגליות – ‪rotifers‬‬
‫הם בעלי חיים זעירים )מ"מ ופחות(‪ ,‬המאפיין הבולט הוא שלמרות היותם בעל חיים‬
‫זעיר‪ ,‬הוא בעל חיים מורכב ומסובך בעל מערכת עיכול חד כיוונית‪ ,‬הרבה מבנים מורכבים‪ ,‬הם‬
‫נקראות גלגליות מכיוון שמסביב לפה יש מערכת ריסים שנעים מהר שמניעים פלנטגון לתוך הפה‪,‬‬
‫וכשראו את זה לראשונה חשבו שזה מעין גלגל שמסתובב‪ .‬יש להם חלל משני מדומה‪ ,‬וכמו‬
‫הנמטודות גם להם כמובגרים יש מספר תאים קבוע‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫רכיכות ‪Molluscs‬‬
‫הרכיכות נראות שונות לחלוטין אחת מהשניה בקבוצות השונות‪ ,‬החל מהדינונים‬
‫והצדפות‪ ,‬והם למרות זאת נחשבים כמערכה ויש להם מוצא אבלוציוני יחיד‪.‬‬
‫מאפיינים מורפולוגים –‬
‫הם רכות אין עצמות‪ ,‬ולכן לחלק ניכר מהם יש קונכייה‪ ,‬והם מגינים על עצמם ע"י‬
‫קונכייה קשיחה‪.‬‬
‫יש את הקונכייה המיוצרת ע"י ריקמה חיה שנקרא מנדל – גלימה‪ ,‬עשוי מתרכובות‬
‫גירניות וצורניים‪.‬‬
‫ניתן לחלק את שארית הרכיכה לשני חלקים – ראש רגל‪ ,‬ושק‪-‬קרביים‪ ,‬הראש צמוד לרגל‬
‫והרגל שרירית ומשמשת לתנועה‪ ,‬ע"י הצמדות‪ ,‬ובנוסף לכך יש שק‪-‬קרביים שמכיל את מערכת‬
‫העיכול וההפרשה המין ואת הלב‪ ,‬קיים חלל משני אמיתי‪ ,‬התפקיד שלו מצומצם ומכיל בעיקר את‬
‫הלב‪ .‬מערכת הדם היא מערכת פתוחה בכמעט כל הרכיכות חוץ מהדינונים )רוב הרכיכות נייחים‬
‫לעומת הדינונים שנעים מהר ולכן צריכים מערכת הובלה מהירה יותר וסגורה(‪.‬‬

‫קבוצות שונות של רכיכות‬

‫‪ .1‬הכיטון – בעל חיים שמבחוץ נראה כאילו יש יחידות חוזרות‪ ,‬אבל בפנים אין יחידות‬
‫חוזרות‪ ,‬יש לו שמונה לוחות בשלד החיצוני‪ ,‬נצמד חזק לקרקע‪.‬‬
‫‪ .2‬חלזונות – גסטרופודה – הנציגים היחידות של הרכיכות על היבשה‪ ,‬חלקם ימיים‬
‫וחלקם יבשתיים‪ .‬יש קונכייה‪ ,‬מאחר שיש רק פתח אחד מערכת העיכול נכנסת פנימה‬
‫עושה מאה שמונים מעלות והפתח של האנוס קרוב לפתח של הפה‪ .‬חלק מהחלזונות‬
‫אין להם קונכייה – חשופיות‪ ,‬אפליזיה – חלזון הים – חשוב מבחינה מחקרית‪,‬‬
‫מכיוון שמשמש למחקר על למידה וזיכרון‪.‬‬
‫‪ .3‬נושאי הציפורניים – ‪ - onychophra‬היו מקובלים כחוליה המקשרת בין התולעים‬
‫הטבעתיות לבין פרוקי הרגליים‪ ,‬רואים קיום של סיגמנטים דומה לתולעים‬
‫הטבעתיות אין התמחויות )בניגוד לפרוקי רגליים( אבל בכל שאר הדברים דומים‬
‫לפרוקי הרגליים – מערכת דם פתוחה‪ ,‬הצורה שלהם של הנשימה היא דרך טרכיאות‬
‫)חורים הנמצאים בצידי הגוף והאוויר נכנס דרך החורים – החורים בקוטיקולה‪,‬‬
‫והחורים מסתעפים מעבירים אוויר ומגיעים קרוב לאיברים השונים‪ ,‬המלתעות‪-‬‬
‫לסתות תוצר של גפיים )שינוי של גפיים‪ ,‬התמחות מיוחדת לבליעה(‪ .‬הטענה היום‬
‫היא שאין קשר ישיר בין נושאי הציפורניים לבין התולעים הטבעתיות אלא שייך‬
‫לענף אחר‪.‬‬
‫פרוקי הרגליים ‪Arthropods -‬‬
‫הם הקבוצה המצליחה ביותר מבין בעלי החיים יותר ממחצית הם פרוקי הרגליים‪,‬‬
‫החיפושיות הם מחצית מבין פרוקי הרגליים‪.‬‬
‫הם נחשבים כמערכה אחת למרות שבמבט ראשון הם שונים מאד‪.‬‬
‫מהי הסיבה לכך שהם הצליחו כל כך וכבשו לחלוטין את היבשה?‬
‫מאפיינים ויתרונות של פרוקי רגליים –‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫מערכת נשימה‬ ‫‪-‬‬

‫יש להם כנפיים – יכולת התעופה מקנה עליונות בשרידות מטורפים ויעילות של מציאת‬ ‫‪-‬‬
‫מזון‪ ,‬ותפוצה למקומות חדשים‪ .‬יש להם יכולת תנועה למרחקים יותר גדולים‪.‬‬
‫אקולוגית – התמחות עצומה לסביבות ספציפיות‪ ,‬יש הרבה חרקים שחיים על עץ אחד‬ ‫‪-‬‬
‫בלבד‪ ,‬קשה מאד להתחרות בהם כאשר הם מומחים לנישה מסוימת‪ .‬יש להם כושר‬
‫גילגול מלא – יש שתי צורות שונות – צורת הזחל והבוגר‪ ,‬צורת הזחל והבוגר שונות מאד‬
‫זו מזו בין היתר בסביבה האקולגוית‪ .‬יש יתרון מובנה בשתי צורות שונות שהם לא‬
‫מתחרות זו בזו‪ ,‬קיומו של הגלגול המלא מקנה להם יכולת התמחות לעומת יכולת‬
‫ניידות‪.‬‬
‫יש להם גפיים פרוקות – לכל יחידה יש יכולת תנועה יחסית ליחידות האחרות‪ ,‬הגפיים‬ ‫‪-‬‬
‫בבעלי חיים שונים יכולים לשמש למספר פונקציות שונות‪ .‬הלסתות הם בעצם גפיים‪,‬‬
‫ויכולים לשמש לכל מיני צורות שונות ולהתאים את עצמם לסוגים שונים של מזון‪.‬‬
‫האנטנות משמשות לתחושה של הסביבה וגם הם בנויים בצורה של פרקים ויש להם מגוון‬
‫של צורות שונות‪.‬‬
‫הקוטיקולה – השלד – יש שלד חיצוני הבנוי מכיטין‪ ,‬יש חלבונים פנולים ושעוות‪ ,‬אחד‬ ‫‪-‬‬
‫התפקידים המרכזיים הוא הגנה מפני התייבשות בעזרת השעווה שאוטמת מהתאדות‬
‫המים‪ .‬מהווה הגנה כללית מפני טורפים ופגעי טבע שונים‪ .‬היא מהווה נקודת אחיזה‬
‫לשרירים‪ ,‬ומניעים יחידה אחת לעומת השניה‪ .‬חסרונות – אי אפשר לגדול ולכן יש השלה‪,‬‬
‫הנשלים יכולים להיות בין שתים שלושה לעשרות במינים שונים בתנאים שונים‪ .‬השלד‬
‫הוא קל יותר לעומת השלד הפנימי – עצמות‪ ,‬וחזקה יותר‪ .‬כאשר הם עוברים נשל יש‬
‫תקופה שאין להם שלד חיצוני‪ ,‬ובשלב הזה אין להם מה שיחזיק את המשקל העצמי והם‬
‫יכולים להמעך תחת המשקל‪ ,‬ולכן זה מגביל את גודלם של פרוקי הרגליים‪ .‬לכן פרוקי‬
‫הרגלים במים יהיו יותר גדולים מכיוון שיש כוח עילוי‪ .‬מכיוון שאין מערכת נשימה‬
‫מרכזית והאוויר עובר בדיפוזיה זה מגביל את גודלם של פרוקי הרגליים‪.‬‬
‫תכונות נוספות שמאפיינות את פרוקי הרגליים שהופך אותם למערכה אחת –‬
‫• קיומם של סיגמנטים‪ ,‬הם בולטים בהתפתחות העוברית ורק בשלבים מאוחרים‬
‫יותר קיימת התמחות‪ ,‬וזה שונה במינים השונים‪ ,‬בחלק יש צורת זחל ששם רואים‬
‫בבירור את היחידות החוזרות‪ ,‬ובחלק מפרוקי הרגליים ניתן לראות גם בבוגרים‬
‫את היחידות החוזרות‪.‬‬
‫• מספר סיגמנטים בבוגר מתאחים ביחד ליחידה אחת‪ ,‬מספר סיגמנטים מתאחים‬
‫והופכים להיות ראש וכד'‬
‫• קיים חלל משני אמיתי שמשמש במיוחד לאברי המין‬
‫• קיים לב שמזרים את הדם במערכת פתוחה‪.‬‬
‫• מערכת עצבים מפותחת יש מוח קדמי‪ ,‬אברי תחושה‪ ,‬אנטנות‪.‬‬
‫• כמעט בכל המינים יש זכר ונקבה – רבייה מינית‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫רבייה זוויגית –‬
‫רביית בתולים – נקבות שהביצית מפתחת לנקבה‪ .‬דבר זה קיים בבעלי חיים שונים‪,‬‬
‫קיימים בדו‪-‬חיים כמו סלמנדרה‪ ,‬בקבוצות שונות הרבייה הזו היא מנגנון אפשרי‪.‬‬

‫חסרונות של רבייה זוויגית‬

‫מספרית – צריך שתים כדי לייצר צאצא לעומת רביית בתולים שמספיק אחת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מטרדים וסכנות‪ ,‬בזבוז זמן במציאת בן\בת זוג‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חשיפה לאויבים‪ ,‬מסיבות שונות למשל שלצורך החיזור הזכר‬ ‫ƒ‬
‫צובע עצמו בצבעים‪.‬‬
‫תחרות על נקבות‪ – .‬לפעמים יש סכנה פיזית‪ .‬לפעמים זה כרוך‬ ‫ƒ‬
‫בתשלום כמתנה לנקבה‪.‬‬
‫סכנות מבת הזוג‪ ,‬למשל גמל שלמה הנקבה אחרי ההזדווגות‬ ‫ƒ‬
‫טורפת את הזכר‪.‬‬
‫מחלות מין‪ ,‬פריזיטים באופן כללי עוברים בחלק ניכר בבעלי‬ ‫ƒ‬
‫החיים עוברים בהזדווגות‪ ,‬וזהוי אחד הדרכים הנופצות ביותר‬
‫של פרזיטים לעבור אחד מהשני‪.‬‬
‫מציאת בת\בן זוג – לפעמים לא מוצאים למשל בבעלי חיים בסכנת הכחדה‪ ,‬יש הרבה‬ ‫‪-‬‬
‫בעלי חיים שלא מוצאים בן\בת זוג‪ ,‬בעיקר בלהקות שיש זכר שולט עם הרבה נקבות‪.‬‬

‫יתרונות –‬

‫צבירת שינויים אבלוציונים חיובים – בעל חיים במהלך חייו כאשר יש מוטציה חיובית‬ ‫‪-‬‬
‫היא יכולה לעבור לצאצא‪ ,‬הרבייה אוספת את מגוון המוטציות החיוביות באוכלוסיה‬
‫ומעבירה אותם לדורות הבאים‪ .‬לא ניתן לתאר אבולוציה ללא רבייה זוויגית‬
‫גנים לגיבוי – דיפלואידים‪ ,‬וברמה האבלוציוניות יכול להיות הרבה אללים דפוקים‬ ‫‪-‬‬
‫שבתנאי סביבה חדשים יהיו יעילים יותר‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית בהסברים היא שהם הסברים אבולוציונים‪ ,‬מכיוון שהאבולוציה אינה‬
‫מסוגלת לחשוב ולהתחשב ביתרונות לטווח ארוך אלא בזמן נתון‪ .‬אין סיבה אבולוציונית הגיונית‬
‫שלא יהיה רביית בתולים של בעלי חיים מפותחים ובכך ישתלטו על האוכלוסייה‪.‬‬
‫אבל בכל זאת הרבייה הזוויגית שולטת מכיוון שיש יתרון לרבייה זוויגית לטווח הקצר‬
‫לעומת רביית בתולים‪ ,‬היתרון הוא שבעלי החיים שונים זה מזה‪ .‬ולכך יש שתי הסברים‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדה הסבוכה – הסביבה היא סביבה מורכבת וישנם נישות שונות ולכן ישנו יתרון‬
‫לשונות בצאצאים‪ ,‬וכל אחד יתפוס נישה אחרת לעומת רביית בתולים כל הצאצאים‬
‫זהים ויהיה להם יותר קשה להשתלט על נישות אחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬המלכה האדומה – 'כדי להישאר במקום אתה חייב לרוץ'‪ .‬אחד הבעיות של בעלי חיים‬
‫זה המחלות והטפילים קיים כל הזמן מאבק בין המחלות לבעלי חיים וכל אחד מנסה‬
‫להתאים את עצמו כל הזמן‪ ,‬בד"כ הפרזיטים יותר פשוטים מבעל החיים אותו הם‬
‫תוקפים ולכן קל להם יותר להשתנות מאשר בעל החיים )מספר הצאצאים יותר קטן(‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫ולכן חלק מהפתרון של בעלי החיים הוא עצם השונות שקיימת בבעל החיים ולכן בעל‬
‫חיים שיש לו מגוון גנים שונים גם עם הפרזיט יצליח בפרט אחד השאר יצליחו לשרוד‪.‬‬
‫קבוצות שונות של פרוקי רגליים‬

‫‪Trilobite‬‬
‫קיימים כמאובנים בלבד‪ ,‬לא קיימים היום‪ ,‬נעלמו לחלוטין והמאפיין שלהם זה יחידות‬
‫חוזרות ללא התמחות‪ ,‬מה שמצביע שפורקי הרגליים היו להם בהתחלה יחידות חוזרות ללא‬
‫התמחות‪ ,‬ורק בשלבים מאוחרים יותר היתה התמחות‪.‬‬

‫סרטניים –‬
‫בעלי חיים ימיים‪ ,‬מאפיינים – מבנה גוף מגוון‪ ,‬מספר רגליים לא קבוע‪ ,‬יש שתי זוגות של‬
‫אנטנות‪ ,‬הם נושמים דרך זימים‪.‬‬

‫עכבישניים –‬
‫יש להם ראש חזה מאוחים‪ ,‬מתוכם יוצאים גפיים ובנוסף יש בטן אחורית‪ ,‬אין אנטנות‪,‬‬
‫יש להם שישה זוגות של גפיים‪ ,‬יש להם מקדימה זוג גפיים – צבתות‪ ,‬משמשים לתפיסה של צייד‪,‬‬
‫יש זוג גפיים – רגלי בחנין – משמשים לתנועה או לתפיסת מזון ובנוסף ארבע זוגות של רגלי‬
‫הליכה‪ .‬יש להם שמונה עיניים‪ ,‬ראייה מרחבית טובה מכל הכיוונים‪.‬‬
‫בקבוצה נכללים העקרביים הכריות‪ ,‬וקרציות‪.‬‬
‫העכבישים – יש להם יכולות לייצר את קורי העכביש המשמשים לתפיסה של ציד‪,‬‬
‫ולהמלטות‪ .‬העכבישים מתברר מייצרים את קורי העכביש לפי סדר קבוע‪ ,‬המבנה מורכב ומסובך‪,‬‬
‫והדבר הזה הוא לא נלמד אלא הוא מבצע בסדר מדויק וזה מופיע כבר בגנים‪.‬‬

‫‪ – Uniramians‬רגליים חד סעיפיות‬
‫כוללים בתוכם שלוש קבוצות – נדלים‪ ,‬רב רגליים‪ ,‬והחרקים‪.‬‬
‫מאפיין – זוג אחד של אנטנות‪ ,‬נשימה דרך טרכאות‪ ,‬ההבדל הבולט בין שלושת הקבוצה‬
‫הוא מספר הרגליים בנדלים יש מספר מסוים‪ ,‬במרבה רגליים עשרות‪ ,‬ובחרקים שלושה זוגות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫סיסטמטיקה של החרקים‬
‫יש מספר מינים ענק של חרקים מספר מיליונים‪.‬‬
‫שתי התפתחויות חשובות‬
‫א‪ .‬חלק חסרי כנפיים לחלוטין‪ ,‬והם היו ראשונים ברמה האבלוציונית‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫התפתחו בעלי כנפיים שהם מחולקים לשנים‬
‫‪ .a‬החוץ כנפיים – הכנף לא מתקפלת‬
‫‪ .b‬הפנים כנפיים – הכנף מתקפלת‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬גלגול המלא לעומת גלגול חסר‪ ,‬בגלגול החסר בעל החיים דומה מאד לבוגר‪ ,‬והשוני‬
‫הוא בכך שלבוגר יש כנפיים ומערכת רבייה מתפקדת‪ .‬בגלגול מלא יש מטמורפוזיס –‬
‫יש דרגות זחל גולם ומתוך הגולם יוצא הפרפר הבוגר‪.‬‬
‫המודל זבוב התסיסה – ‪drosophila‬‬
‫משמש כמודל חשוב לביולוגיה התפתחותי‪ ,‬נוח למחקר מכיוון שגדל מהר‪ ,‬נוח לחקר של‬
‫מוטציות איזה גן מקודד לאיזה תפקיד‪.‬‬
‫התברר שכמו שבשאר החרקים יש את שלב הזחל שהסיגמנטים השונים זהים כלפי חוץ‬
‫וכלפי פנים‪ ,‬יש מטמורפוזיס – גלגול מלא שיוצר את הזבוב‪ ,‬ואז יש תפקידים שונים של‬
‫הסיגמנטים השונים‪ .‬אין יחידות חוזרות כלפי חוץ וכל סיגמנט יוצר מבנה מסוים‪ ,‬קיים מקבץ של‬
‫גנים – ‪ antennapedia‬יש סדר של גנים וכל גן מתבטא לפי סדר בסיגמנט אחר‪ ,‬ואחראי כל גן על‬
‫התמחות של כל אזור‪ .‬ניתן לעשות מוטציות בגן ולגרום להתבטאות של גן שונה והתמחות שונה‬
‫של סיגמנט באזור אחר )יצירת רגליים במקום אנטנות(‪ ,‬גנים הומאוטים – גנים הקובעים את‬
‫הגורל לאורך הציר קדימה אחורה של הסיגמנטים‪ .‬לסיגמנט בשלבים הראשונים יש פוטנציאל‬
‫זהה ומי ששולט בהתמחות אלה הם הגנים ההומאוטים‪.‬‬
‫מעמדות חברתיים – ‪casts‬‬
‫בבעלי חיים מפותחים מעל לפרוקי רגליים בעיקר בנמלים דבורים וטרמיטים יש‬
‫התנהגות חברתית‪.‬‬
‫יש מעמדות חברתיים – יש פרטים במושבה שיש שונות מורפולוגית‪ ,‬המלכה גדולה יש‬
‫חייל ויש את מעמד הפועלים‪ .‬רואים פולימורפיזים מבני ותת התמחויות בתוך הקבוצות השונות‪.‬‬
‫בנמלים שנקבה המלכה היא היחידה הפוריה יש עובדות שהם לוחמות והזכרים בנמלים‬
‫משמשים רק להפריה‪ ,‬המלכה מופרת פעם אחת בלבד‪ ,‬ויוצרת אלפי צאצאים‪ ,‬הזכר הוא‬
‫אפלואידי‪ ,‬והנקבות הם דיפלואידיות‪.‬‬
‫אלטרואיזים ‪ -‬הקרבה עצמית – הלוחמים מתים לטובת החברה‪ ,‬הדבורות עוקצות‬
‫ומתות‪ ,‬הנקבות מטפלות בצאצאים של המלכה‪ .‬וויתור חלקי או מושלם של יכולת התרבות‬
‫לטובת פרט אחר מאותו מין‪.‬‬
‫האלטרואיזים הבולט ביותר הוא הוויתור של הנקבות האחרות על היכולת להוליד‪.‬‬
‫אלטרואיזים קיים בהרבה מאד מערכות של חוליתנים‪ ,‬למשל קריאות קרב כאשר‬
‫מתקרב אויב‪ ,‬חשיפה של פרט אחד ע"מ להציל את כולם‪ .‬מיכרתן ערום למשל חיים במושבה‬
‫)דומה לחולדה( יש נקבה אחת פוריה והשאר לא פוריות‪ ,‬והם מטפלות בה‪.‬‬
‫ברור שדבר זה עוזר למושבה הכללית ונותן יתרון כללי למושבה‪ ,‬השאלה היא למה אין‬
‫פרטים שעוזבים את המושבה? וא"כ למה המושבה לא מתפרקת? הרי הפרזיטיות מקנה יתרון של‬
‫שרידות והולדה?‬
‫כלל המילטון לאטרואיזים – ברירת שארים‬
‫אלטרואיזים כדאי לפרט מבחינת שמירת של הגנים שלו ולא על שמירה שלו עצמו –‬
‫אלטרואיזים קיים בחברות בהם הפרטים דומים גנטית זה לזה ולכן כאשר אתה מציל משהו קרוב‬
‫לך גנטית אתה שומר על הגנים שלך‪.‬‬
‫‪ – B‬רווח למקבל )הולדת צאצאים(‬
‫‪ – C‬מחיר לנותן האלטרואיסט‬

‫‪22‬‬
‫‪03/03/2005‬‬ ‫בס"ד‬

‫‪ – R‬מדד הקרבה בין המקבל לאלטרואיסט‬

‫אם ‪ RB>C‬אז יהיה אלטרואיזים‪.‬‬
‫בנמלים למשל לכל הצאצאים שהם אחים יש אמא אחת דיפלואידית ולכן יש סיכוי של‬
‫‪ 50%‬לכל גן ואילו מהאבא שהוא אפלואידי יש סיכוי של ‪ 100%‬ולכן מדד הקרבה הוא ‪ .0.75‬ולכן‬
‫יהיה אולטרואיזים די מושלם כי לפי המשוואה זה שווה לה יותר מאשר להגן על הצאצאים שלה‬
‫עצמה כי הם יהיו פחות דומים לה )יהיה זכר אחר ולכן הקרבה לצאצאים שלה יהיה פחות‬
‫מהקרבה לאחיותה(‪.‬‬
‫במושבה של זאבים למשל א"א לעשות את העקרון הנ"ל ושם יש סיבה נוספת‪.‬‬
‫אלטרואיזים הדדי – בעלי החיים מסוגלים להבחין מיהו הפרזיט ולהתנכל לו ‪.‬‬
‫קווצי עור – ‪Echinodrem‬‬
‫בעלי חיים ימיים שייכים לדאודרוסטומס‪ ,‬מוגדרים כבעלי חיים מוזרים – לכאורה היינו‬
‫מצפים שיהיו דומים ליונקים והם לא‪ ,‬הדבר השני הוא שהסימטריה שלהם היא רדיאלית‪ .‬לקווצי‬
‫העור יש לוחיות חיצוניות על פני העור – עור מחוספס עם קוצים או משהו שנראה כקשקשים‪ .‬הם‬
‫בעלי חיים ימיים בעלי תנועה איטית וזה מסביר את הסימטריה הרדיאלית‪ ,‬מכיוון שסימטריה‬
‫רגילה שייכת לתנועה מהירה – הראש עם עיניים בודק קדימה את שטח התנועה‪ .‬בעל חיים‬
‫מפותח מבחינה אנטומית מכיוון שבלרוות יש סימטריה בילאטרלית כנראה שהם איבדו את‬
‫היכולת מבחינה אבולציונית כי אין להם צורך בסמיטריה זו‪.‬‬
‫מאפיינים –‬
‫אין ראש אין מוח‪ ,‬מערכת העצבים לא מפותחת‪ ,‬בנויה מגלגליונים הנמצאים בצורה‬
‫הקפית‪.‬‬
‫אין סיגמנטציה‬
‫קיים שלד הבנוי בעיקרו מתרכובות של קלציום‪ ,‬ויש ממנו בליטות כלפי חוץ בד"כ‪.‬‬
‫קיים חלל משני אמיתי מפותח מאד‪ ,‬המקיף את מערכת העיכול המגיעה לכל הזרועות‪,‬‬
‫ומערכת המים – הובלה‪.‬‬
‫מערכת העיכול‬
‫היא מערכת שקשה להגדיר אם היא חד כיוונית או דו כיוונית יש פה ויש אנוס אבל הפתח‬
‫של האנוס הוא קטן מאד ורוב ההפרשות יוצאות דרך הפה‪ .‬הקיבה נשלפת – יש אפשרות להוציא‬
‫את מערכת העיכול החוצה‪.‬‬
‫מערכת המים‪-‬הובלה‬
‫מערכת ייחודית אופיינית לקווצי העור‪ ,‬יש מערכת שעובדת בצורה הידראולית ונותן‬
‫אפשרות לווסת כמה מים יגיעו לאיזה זרוע וכתוצאה מכך ניתן לכווץ או להרפות את הזרועות‪,‬‬
‫נותן תנועה‪.‬‬
‫אין מערכת נשימה מפותחת ברוב בעלי החיים ואין מערכת הפרשה )כליה( ולכן הם חיים‬
‫רק במי ים‪ ,‬ולא במים מתוקים‪.‬‬
‫כוכב ים שמשתלט על צדפה הוא שולף את הקיבה ומזרים עליה מיצי עיכול‪.‬‬

‫‪22‬‬