‫‪ 7 | 70‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.

2006 ‬‬
 ‫"זה הרגיש כמו פי‬
‫עשרה מרכבת‬
‫ההרים הכי מפחידה"‪.‬‬
‫אייל שלף על הגל‬
‫)ובקטן למטה(‬

‫כשגולשים אחרים מתחילים‬

‫להתעייף‪ ,‬אייל שלף רק מתעורר‪.‬‬
‫כשאנשים שפויים נמלטים מקירות מים‬
‫מתמוטטים‪ ,‬הוא יוצא אל הים‪ .‬שלף‪,‬‬
‫הגולש הישראלי היחיד שתפס‬
‫טרמפ על גל הוריקנים בגובה בניין בן‬
‫שלוש קומות בחוף "מלתעות"‬
‫בהוואי‪ ,‬בקושי נפלט משם בחיים‪.‬‬
‫ראיון רגוע עם חולה רוח‬
‫אסף לוי ‪ //‬צילום‪ :‬גיורא קורן‬

‫הגל שאייל שלף חיכה לו כל החיים התקדם לעברו במהירות ‪60‬‬

‫קמ"ש ואיים לדרוס אותו‪ .‬שלף‪ ,‬דרוך כולו‪ ,‬הסתכל לאחור‪ .‬קיר של‬
‫מים כחולים התרומם ברעש גדול לגובה בניין בן שלוש קומות ולקח‬
‫אותו גבוה למעלה‪ .‬הוא המשיך לפמפם את המפרש בכל הכוח‪.‬‬
‫האדרנלין בגוף השתולל‪ .‬התזמון בירידה חייב להיות‬
‫מושלם‪ :‬שנייה מאוחר מדי והגל הקטלני יטרוף אותו‪,‬‬
‫שנייה מוקדם מדי והוא פשוט יילך לאיבוד‪ .‬ואז‬
‫הגיע הרגע לטוס במורד הגל‪ .‬מתחת לגלשן שלו‬
‫המים עפו במהירות שמעט מאוד בני אנוש זכו‬
‫להכיר מקרוב‪ .‬לא כל אחד‪ ,‬שלא לומר מעט‬
‫מאוד אנשים בעולם יכולים להרשות לעצמם‬
‫לרכוב על הגל האגדי הזה‪ ,‬שמופיע רק חמש או‬
‫שש פעמים בשנה‪ .‬שלף‪ ,‬עדיין בלי ממש מושג איך‬
‫ייצא משם‪ ,‬ידע שהוא עשה את זה‪.‬‬
‫"זה הרגיש כמו פי עשרה מרכבת ההרים הכי מפחידה‬
‫שאפשר להעלות על הדעת"‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬והנשימה שלו‬
‫נעתקת גם עכשיו‪" ,‬גלשתי במהירות שאיַײאפשר לדמיין‪ ,‬הרבה‬
‫מאוד רעש מסביב ורוח חזקה שנפלטת מתוך הצינור אל המפרש‪ .‬ירדתי‬
‫את הגל והתחלתי לזגזג עליו‪ .‬הרגשתי כמו גיבור‪ .‬זה רגע שחרוט במוח‬
‫לכל החיים"‪.‬‬

‫<<<‬

‫| ‪ 7‬ימים | ‪71‬‬ ‫כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬


‫בכל זאת מדובר באזור מאוד מסוכן‪ .‬הוא לא יכול‬
‫היה‪ ,‬ואני הייתי כל כך נחוש‪ ,‬שיצאנו ככה‪ .‬גלשנו‬
‫בזיגזג‪ ,‬ובערך ‪ 500‬מטר משם הרוח נפלה‪ ,‬אין‬
‫תזוזה‪ .‬השעה הייתה מאוחרת‪ ,‬היה כבר רבע‬
‫לארבע והשמש שוקעת בשש‪ .‬התלבטנו אם‬
‫להמשיך‪ ,‬ואמרתי לעצמי שאם הגעתי עד לפה‪,‬‬
‫כבר ראיתי את הגלים נשברים‪ ,‬אז אני ממשיך‪.‬‬
‫גלשתי בצורה איטית עם גלשן קטן ומפרש קטן‪,‬‬
‫וצריך להשתמש בכל הכוח כדי להתקדם‪ .‬אחרי‬
‫רבע שעה הגעתי לאזור ופתאום ראיתי את הגל‬
‫בפרופיל‪ ,‬קיר עצום של מים נשברים‪ ,‬והלב התחיל‬
‫לדפוק מרוב התרגשות‪ .‬התמלאתי באדרנלין‬
‫ופחד ואיַײודאות כי אף פעם בעצם לא גלשתי על‬
‫גלים בחצי מהגובה‪ .‬כל כך רציתי להגיע לזה‪ ,‬לא‬
‫יכולתי לעצור‪.‬‬
‫"נכנסתי לעומק‪ ,‬עשיתי סיבוב והתחלתי‬
‫לגלוש בכל הכוח לכיוון החוף‪ .‬הסתכלתי אחורה‬
‫וראיתי שורותַײשורות של גלים שהתקרבו במהיַײ‬
‫רות‪ ,‬זה הרגיש כאילו כל הים מתנפל עליי‪ .‬הייתי‬
‫באטרף‪ .‬נכנסתי לתוך הסוול‪ ,‬הגיע הגל הראשון‬
‫שהרים אותי למעלה ולאטַײלאט הרגשתי איך כל‬
‫הים נשאב אחורנית‪ .‬הייתי בגובה של עשרה מטר‬
‫או יותר‪ ,‬ראיתי את כל המים מלמטה נשאבים‬
‫ונשאבים והגל מקבל את הצורה שלו‪ .‬בשנייה‬
‫הנכונה התחלתי לנסוע למטה במהירות‬
‫שאיַײאפשר לדמיין‪ ,‬עוצמה של גל עם הרבה מאוד‬
‫רעש מסביב והרבה רוח שנושבת מתוך הצינור אל‬
‫המפרש‪ .‬ירדתי את הגל הראשון והתחלתי לזגזג‬
‫עליו ולשחק עליו כמו גדול‪ .‬הרגשתי כמו גיבור‬
‫ששרדתי את הגל הראשון ועוד הצלחתי לגלוש‬
‫עליו‪ .‬ברגע שעבר הגל הראשון הייתי ממש בצד‪,‬‬
‫והמים היו שקטים‪ .‬יצאתי שוב לעומק והתחלתי‬
‫להרגיש בעננים‪ .‬אמרתי לעצמי 'גלשתי בג'ואוז'‪,‬‬
‫בגלים הענקיים האלה‪ ,‬לא האמנתי שאני בחיים‪.‬‬
‫היה לי מלא אדרנלין והתרגשות‪ ,‬קיבלתי ביטחון‬
‫וחיפשתי עוד גל גבוה‪ .‬הגלים מגיעים בסטים של‬
‫שלושהַײארבעה‪ ,‬ובדרך כלל הראשון והשני גדוַײ‬
‫לים מאוד‪ .‬תפסתי גל גבוה‪ ,‬ירדתי אותו עם יותר‬
‫ביטחון‪ ,‬כי אפשר לגלוש בצורה צ'יקנית‪ ,‬להשַײ‬
‫תפן ורק לשרוד‪ ,‬ואפשר באמת לגלוש על‬
‫גל‪ .‬לקחתי יותר ויותר סיכונים‪ ,‬עשיתי‬
‫תמרונים‪ ,‬זה נהיה קיצוני‪ .‬טעות קטנה‬
‫ואני היסטוריה‪ .‬ככה תפסתי ארבעה‬
‫גלים‪ ,‬היה לי כבר עודף ביטחון‪ ,‬ואמרַײ‬
‫תי לעצמי‪' :‬טוב‪ ,‬השעה כבר מאוחרת‬
‫ויש לנו דרך ארוכה לחזור'‪ .‬החבר שלי‬
‫ניסה לתפוס גל ולא הצליח‪ ,‬אני אמרתי‬
‫לעצמי‪' :‬אוַײקיי‪ ,‬גל אחרון'"‪.‬‬
‫<<<‬
‫"זה סגנון חיים שהרבה‬
‫אנשים חולמים עליו‬
‫כי זה לחיות כמו בחופש‬
‫מוחלט"‪ .‬שלף‬
‫צילום‪ :‬אלעד גרשגורן‬
‫‪ 40‬קשר — זה שאצלו רגעי השיא האלה הם רק‬ ‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬
‫ההתחלה‪ .‬שלף מקדיש את חייו לגלים‪ .‬תנאי גלישה‬
‫קיצוניים מעירים אותו לחיים‪ ,‬גורמים לו לחפש את‬ ‫שעות מאוחר יותר‪ ,‬כשהוא פצוע ומדמם‪,‬‬
‫השלב הבא‪ ,‬הקיצוני יותר‪ .‬כל עוד יש רוח‪ ,‬הוא בים‪.‬‬ ‫מותש אחרי מאבק ממושך בגלי הענק שהמשיכו‬
‫העייפות היא לא גורם במשוואה שלו‪.‬‬ ‫לתקוף את חוף ג'ואוז )‪ — JAWS‬מלתעות( בהוואי‬
‫"הייתי מגדיר אותו ‪ SOUL SURFER,‬אומר‬ ‫ולחבוט בגופו ללא הרף‪ ,‬טיפס שלף בשארית‬
‫"פתאום ראיתי את‬ ‫עמית ענבר‪ ,‬לשעבר אלוף אירופה וסגן אלוף‬ ‫כוחותיו על הסלעים בניסיון אחרון לברוח‬
‫הגל בפרופיל‪ ,‬קיר עצום‬ ‫העולם בגלישת רוח‪" .‬הוא גולש בשביל הנשמה‪,‬‬
‫וראו את זה עליו עוד כשהיה ילד‪ .‬הוא אחד שחי‬
‫מהגלים‪ .‬סוףַײסוף הגיע לחוף מבטחים‪ .‬הגלשן כבר‬
‫מזמן התפרק ונשאר בים‪ ,‬השמש שקעה‪ ,‬ושלף )‪(24‬‬
‫של מים נשברים‪,‬‬ ‫את זה מהוורידים‪ ,‬שזה הרבה יותר אמיתי בעיניי‪.‬‬ ‫הרשה לעצמו להתפנק באנחת רווחה גדולה‪,‬‬
‫והלב התחיל לדפוק מרוב‬ ‫הכישרון שלו וזה שהוא הגיע למצב של לגלוש‬
‫בג'ואוז זה מדהים בעיניי‪ .‬הייתי שם וראיתי את‬
‫ארוכה ומשחררת‪ .‬הוא הגשים חלום‪ ,‬חלומו של כל‬
‫גולש שמכבד את עצמו‪ ,‬והפך לישראלי היחיד‬
‫התרגשות‪ .‬התמלאתי‬ ‫הגלים האלו‪ ,‬רק כשאתה נמצא שם אפשר להבין‬ ‫שאי פעם גלש בגלי הענק האגדיים‪.‬‬
‫על מה מדובר‪ .‬שום תמונה ושום סרט לא יצליחו‬
‫באדרנלין ופחד ואיַײודאות‬ ‫להמחיש את העוצמה של הגל הזה‪ .‬זה מסת מים‬
‫כי אף פעם בעצם‬ ‫מטורפת שנעה במהירות מאוד גבוהה‪ ,‬זה גורם‬
‫לך להרגיש את מקומך האמיתי בטבע ותוך‬ ‫מסת מים מטורפת‬
‫לא גלשתי על גלים בחצי‬ ‫שנייה יכול לפרק אותך לחתיכות"‪.‬‬ ‫"לגלוש בג'ואוז היה חלום שלי הרבה לפני‬
‫מהגובה‪ .‬כל כך רציתי‬ ‫"אני מסתכלת על התמונות שלו מג'ואוז‬
‫בהערצה"‪ ,‬אומרת לי קורזיץ‪ ,‬אלופת עולם‬
‫שהגעתי לשם"‪ ,‬מספר שלף‪ ,‬וחיוך רחב ומבויש‬
‫מתפשט בפניו‪ .‬עיניו החומות השקטות ודיבורו‬
‫להגיע לזה"‬ ‫אולימפית בגלישת רוח‪" .‬הוא תותחַײעל‪ .‬הייתי‬ ‫הרך לא מסגירים את התשוקה שבוערת בו מגיל‬
‫מתה להגיע לרמה שלו בגלישת פאן‪ .‬הוא בנאדם‬ ‫‪ ,12‬לא מלמדים על הכישרון הפנומנלי שלו על‬
‫כל כך מוכשר‪ ,‬גם כשהוא היה שייט הוא לקח את‬ ‫הגלשן‪" .‬תמיד כשראיתי את הגל הזה בסרטי‬
‫אליפות ישראל‪ ,‬הים זה לגמרי המקום שלו‪ .‬צריך‬ ‫וידאו‪ ,‬זה היה מין מחזה חלומי ומרגש‪ ,‬מין יעד‬
‫להבין שלא כל אחד יכול לגלוש בג'ואוז‪ .‬אם אתה‬ ‫שהיה לי בראש‪ .‬הגלים האלה באים מעט פעמים‬
‫"גולש בשביל‬ ‫לא גולש מקצוען‪ ,‬אתה מאבד את החיים שלך שם‬ ‫בשנה‪ ,‬ולתפוס יום שיש בו גם גלים וגם רוח זה‬
‫הנשמה"‪.‬‬ ‫בשנייה‪ .‬לשלף היה גם את האומץ וגם את היכולת‪,‬‬ ‫בכלל דבר נדיר‪ .‬פעם יכולתי רק לראות אותם‪,‬‬
‫עמית ענבר‬ ‫והוא באמת הפגין שם גלישה מטורפת"‪.‬‬ ‫לא הרשיתי לעצמי להיכנס למים‪ .‬זה לא משהו‬
‫צילום‪ :‬רלי‬ ‫שלף מספר שבפעם האחרונה שהיה במאווי‬ ‫שכל אחד יכול לעשות‪ .‬זה חוף בלי גישה ישירה‪,‬‬
‫אברהמי‬ ‫התחיל לדבר‪ ,‬חצי בצחוק‪ ,‬עם חבר על כך שהגיע‬ ‫הגלים מתרוממים בלב ים ומגיעים לשם עם‬
‫הזמן לתפוס את אחד הגלים המפלצתיים שכולם‬ ‫סירות מנוע או אופנועי ים"‪.‬‬
‫מדברים עליהם‪ .‬יום אחד בנובמבר זה קרה‪ .‬התחזיות‬ ‫היכולת הווירטואוזית של שלף היא מושא לקנאה‬
‫סיפרו כבר ימים לפני כן שהגל הגדול‪ ,‬תוצר של‬ ‫בקהילת גולשי הרוח בישראל‪ ,‬וכולם מקבלים ללא‬
‫ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬נצפה בלב ים‬ ‫עוררין את היותו הטוב בארץ‪ .‬חלק ניכר משש‬
‫ועומד להגיע‪" .‬קמתי בשבע בבוקר וראיתי את הים‪,‬‬ ‫השנים האחרונות הוא העביר במגורים ובאימונים‬
‫היו סדרות של גלי ענק שמגיעים מלב‬ ‫בחוף הוקיפה שבהוואי‪ ,‬שם התחכך בטובי הגולשים‬
‫האוקיינוס‪ .‬נסענו בדרך מפותלת וקשה עם‬ ‫בעולם‪ ,‬עד שהפך לאחד מהם‪ .‬הוא שולט בגלשן‬
‫שלוליות מים‪ ,‬ירידות תלולות ובורות אל‬ ‫באופן מוחלט‪ ,‬רוקד עם המפרש שבידיו כאילו היה‬
‫הצוק שמעל החוף כדי לראות מה הולך‪.‬‬ ‫בלרינה‪ ,‬עושה ברוח כרצונו‪ .‬היכרותו עם הים‬
‫האדמה רועדת כשהגלים נשברים‪,‬‬ ‫מושלמת‪ ,‬כמו של רבַײחובל ותיק‪ ,‬ומאפשרת לו‬
‫הייתה רוח טובה‪ ,‬ואמרנו שזה‬ ‫להרגיש גם שינוי קליל בעוצמת הרוח‪ ,‬עוד לפני‬
‫הצ'אנס שלנו‪ .‬יצאנו לים‬ ‫שהגלים מגיבים אליו‪ .‬גל שמאפשר לגולשים‬
‫והתחלנו לגלוש עד לאזור‬ ‫אחרים לקפוץ ממנו לגובה שלושה מטרים נותן‬
‫שבו מופיעים הגלים‪,‬‬ ‫לשלף שישה מטרים פלוס סלטה באוויר‪.‬‬
‫עשרה‬ ‫בערך‬ ‫אבל היכולת הפיזית היא רק ההתחלה‪ .‬מה‬
‫קילומטרים של גלישה‬ ‫שבאמת מייחד אותו בתוך קבוצה גדולה של‬
‫נגד הרוח‪.‬‬ ‫כמאתיים גולשים מסורים‪ ,‬חולי רוח‪ ,‬שרודפים‬
‫"עוד לפני שיצאנו‬ ‫בשקיקה אחרי כל יום גלישה אפשרי‪ ,‬מזניחים‬
‫ניסינו לקרוא לחבר עם‬
‫אופנוע ים שיצטרף‪ ,‬כי‬
‫עבודה או בית ספר‪ ,‬מוותרים על חיי משפחה‬
‫נורמליים ונכנסים לים סוער עם רוח בעוצמה גם של‬
‫‪ 7 | 72‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬

‫על הגלשן‪ ,‬וכולו התמלא בדם‪ .‬הדבר היחיד‬
‫שנתן לי תקווה זה שהחבר שלי‪ ,‬גיורא‪ ,‬היה על‬
‫הצוק שמעל החוף וצילם‪ .‬ידעתי שהוא לא ייתן‬
‫לי להישאר פה‪ .‬החוף מבודד לגמרי‪ ,‬אין מצילים‬
‫או אופנועי ים‪ ,‬לא היה אף אחד מסביב‪ .‬לא ידעתי‬
‫מה לחשוב‪ ,‬צריך לקחת החלטות של רגע‪ ,‬לא‬
‫ידעתי מה לעשות‪ .‬אמרתי לעצמי שאני צריך‬
‫לשחות לכיוון החוף שכולו צוקים ואבני בזלת‬
‫גדולים ומחודדים‪ .‬שחיתי עם הגלשן לכיוון‬
‫הסלעים‪ ,‬וגלים גדולים התחילו להגיע מאחוריי‪.‬‬
‫הצלחתי להחזיק על הגלשן אולי חמישה גלים‪,‬‬
‫אבל אז הגיעה התקפה גדולה‪ ,‬והגלשן נתלש לי‬
‫מהידיים‪ .‬הזמן עבר‪ ,‬הברך והשיניים כאבו לי‪,‬‬
‫ניסיתי לתפוס גלים שיזרקו אותי אל החוף‪.‬‬
‫"החבר שלי כבר ירד למטה‪ ,‬הוא היה במרחק ‪15‬‬
‫מטר ממני ולא היה יכול לעשות כלום‪ .‬בינינו היו‬
‫סלעים גדולים וגלים שמתנפצים על החוף‪ .‬חשבתי‬
‫פשוט להתגלגל פנימה‪ ,‬הגעתי קרוב אל החוף‪,‬‬
‫מרחק של עשרה או שבעה מטר‪ ,‬וכל פעם שבא גל‬
‫רעה שיש‪ .‬איבדתי כיוון‪,‬‬
‫גדול אני צולל ונותן לו לעבור‪ 40 .‬דקות עברו מאז‬
‫שנשבר עליי הגל‪ ,‬כל הגוף כאב והייתי עייף מכל‬
‫היום הזה‪ .‬פחדתי להישבר לתוך הסלעים‪ .‬חיכיתי‬
‫שתהיה רגיעה‪ ,‬אבל הרגיעה הזו לא הגיעה‪ .‬כל הים‬
‫געש‪ .‬הייתי עייף‪ ,‬הגלים נשברו עליי בלי הפסקה‪,‬‬
‫עוד גל ועוד גל ואני צולל ומרים את הראש וצולל‬
‫ועולה ולא מצליח להתקדם‪.‬‬
‫"פתאום החבר שלי התחיל לצעוק לעברי‪ .‬לא‬
‫שמעתי כלום‪ ,‬אבל ראיתי אותו מנופף בשיח גדול‬
‫לכיוון של אופנוע ים שעבר בסביבה‪ .‬האופנוע‬
‫התקרב אליי ולא הצליח למצוא אותי‪ .‬הראש שלי‬
‫היה נקודה קטנה בתוך המים‪ ,‬וכל גל שבא — אני‬
‫צולל‪ .‬אלו היו שני בחורים ארגנטינאים שאני‬
‫מכיר מהחוף‪ .‬כשהם סוףַײסוף זיהו אותי הרגשתי‬
‫שבא מלאך‪ .‬הם הרימו אותי והרגיעו אותי‪ .‬הם‬
‫אמרו לי 'בוא ננסה לזרוק אותך ליד הסלעים‬
‫בתזמון טוב'‪ .‬הוא אמר לי 'אני עובר קרוב לסלעים‪,‬‬
‫תקפוץ תוך כדי נסיעה ותנסה לשחות'‪.‬‬
‫"הוא נסע מהר‪ ,‬קפצתי מהאופנוע אל המים‬
‫ושחיתי בכל הכוח לעבר החוף‪ ,‬אבל פשוט לא‬
‫הצלחתי להגיע‪ .‬הגיעו גלים גדולים והייתי צריך‬
‫לצלול‪ ,‬ועוד פעם הזרם לקח אותי הצדה‪ .‬הם באו‬
‫אליי שוב‪ ,‬הוא אמר לי 'אתה עייף‪ ,‬בוא אתנו'‪.‬‬
‫לרגע אחד קצר שמתי לב שיש במים שקט‪ .‬היו‬
‫כמה שניות של שקט‪ ,‬ואמרתי לו 'סע עכשיו‬
‫מהר‪ ,‬תן פול גז ואני אקפוץ'‪ .‬הוא הבין אותי‪ ,‬הוא‬
‫נסע עד לקצה‪ ,‬אולי שני מטר מהחוף‪ ,‬וזה היה‬
‫ממש מסוכן כי כל הים נשאב ובקלות היה יכול‬
‫להטיח אותנו בסלעים‪ .‬הוא זרק אותי בתזמון‬
‫מעולה‪ ,‬שחיתי בכל הכוח שני מטרים שנראו כמו‬
‫אלפיים וטיפסתי סוףַײסוף על הסלעים‪ .‬הגלים‬
‫רדפו אחריי‪ ,‬נשברו עליי‪ ,‬אבל טיפסתי בכל‬
‫הכוח והגעתי אל החוף‪ .‬בחוץ הרגשתי את‬
‫השיניים שלי כואבות‪ ,‬את הברך הפצועה והראש‬
‫שבכלל לא היה מחובר‪ .‬הייתי בהלם‪ .‬בבית‬
‫החולים השאירו אותי לבד אחרי טיפול‪ ,‬ופתאום‬
‫נפלה לי ההכרה‪ :‬אני אשכרה גלשתי בג'ואוז‪,‬‬
‫התערבלתי בג'ואוז‪ ,‬ואני בחיים"‪¬ .‬‬
‫‪asaf_1998@yahoo.com‬‬
‫"הגל נשבר עליי‪.‬‬
‫פצוע שצף על המים‪ .‬הגעתי אל הגלשן וראיתי‬
‫מדובר בטונות של מים‪,‬‬
‫תחשוב על בניין של שלוש‬
‫קומות שנופל עליך‪.‬‬
‫הייתי עמוק בתוך המים‪,‬‬
‫מתערבל עם הגל כמו‬
‫שינוי עוצמה‪ ,‬יש לו אינסטינקטים של אינדיאני‪ .‬אל‬
‫בתוך מכונת הכביסה הכי‬
‫אבא שלי לדוג‪ ,‬מסתכל למטה ונופל עם החכה לתוך‬
‫לא ידעתי מה זה למעלה‪,‬‬
‫מה זה למטה"‬
‫לילדים‪ .‬כשראיתי את הסירה הזו אמרתי לאבא שלי‬
‫"גלישה מטורפת"‪.‬‬
‫לי קורזיץ‬
‫צילום‪ :‬אלעד גרשגורן‬
‫"התערבלתי‬
‫בג'ואוז‪ ,‬ואני בחיים"‪.‬‬
‫שלף בפעולה‬
‫צילום‪ :‬רונן טופלברג‬
‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬
‫ראיתי אור והתחלתי לשחות‬
‫בשנה שעברה השתתף שלף בפעם הראשונה‬
‫בתחרות של הסבב העולמי של גולשי הרוח‪.‬‬
‫התחרות מתקיימת ארבע פעמים בשנה‪ :‬בהוואי‪,‬‬
‫בפורטוגל‪ ,‬באיים הקנריים ולסיום בגרמניה‪ .‬את‬
‫התחרות הראשונה שלו סיים שלף במקום‬
‫התשיעי מבין ‪ 80‬מגולשי הרוח הטובים בעולם‪,‬‬
‫ומאז הוא מתחרה קבוע בסבב‪ .‬לפני שבועיים הוא‬
‫נסע שוב למאווי‪ ,‬הוואי‪ ,‬כדי להיערך לקראת‬
‫התחרות הראשונה של ‪.2006‬‬
‫למרות שספורט אקסטרים הוא מרכז חייו‪,‬‬
‫כשרואים את שלף על היבשה אפשר בקלות לחשוב‬
‫שזה עתה יצא מסדנת ויפאסנה ממושכת‪ .‬הוא גבוה‪,‬‬
‫רזה ושרירי‪ ,‬והדברים הקיצוניים היחידים שהוא‬
‫מקרין הם שקט פנימי וצניעות‪ .‬שלף‪" :‬אני משתדל‬
‫לשמור על הבריאות‪ ,‬לאכול בסדר‪ ,‬לעשות כושר‬
‫ולעשות הרבה יוגה‪ .‬זה מביא אותי לשלווה פנימית‪,‬‬
‫זה דבר שאני מאוד מתחבר אליו"‪.‬‬
‫איך נראים החיים של גולש מקצועי?‬
‫"אני מנסה להיות כל הזמן במים ולגלוש כמה‬
‫המים וראיתי סביבי הרבה דם‪ .‬הברך שלי נפצעה‪,‬‬ ‫שיותר‪ .‬במהלך השנה אני מתחרה בתחרויות‬
‫קיבלתי מכה בלסת ופתאום הרגשתי את השיניים‬ ‫ברחבי העולם ופוגש אנשים מאוד מיוחדים‪ ,‬רובם‬
‫שלי כל כך כואבות‪ .‬כל מי שגלש בהוואי יודע‬ ‫בראש מצוין וחברים טובים‪ .‬זה סגנון חיים‬
‫שהיו בעבר תקיפות של כרישים‪ ,‬והתחלתי לעבור‬ ‫שהרבה אנשים חולמים עליו כי זה לחיות כמו‬
‫סרטים על כרישים שמריחים את הדם שלי ובאים‬ ‫בחופש מוחלט‪ .‬אני חי בים‪ ,‬גולש‪ ,‬מטייל‪ ,‬נחשף‬
‫לתקוף‪ .‬פתאום גם הרגשתי את הכף רגל שלי‬ ‫להרבה תרבויות שונות‪ .‬אני נהנה מכל רגע‬
‫פגועה קשה‪ .‬התחלתי לשחות‪ ,‬שחיתי כמו כלב‬
‫שקשור לסגנון החיים הזה‪ .‬בצד השני יש הרבה‬
‫בלגן שכרוך בכל המעברים ממקום למקום‪ .‬אני‬
‫שהכל מרוסק‪ ,‬הכל שבור‪ ,‬ואני בלב ים"‪.‬‬ ‫לא לוקח תיק גב ומגיע לשדה התעופה‪ ,‬אני נוסע‬
‫בכל פעם עם שנייםַײשלושה תיקים גדולים‪ ,‬עם‬
‫עוד ארבעה גלשנים לכל מקום‪ .‬ובכלל יש בעיות‬
‫צוקים ואבני בזלת‬ ‫בטיסות‪ ,‬צריך לשלם מלא כסף על משקל עודף‪,‬‬
‫ומדובר בחיים מאוד יקרים‪ .‬אני לא בא מבית‬
‫אבא של אייל‪ ,‬מיכה שלף‪ ,‬מספר שהבן שלו‬ ‫עשיר‪ ,‬אבל ההורים שלי תומכים כמה שאפשר‪.‬‬
‫מסוגל להריח את הרוח‪ .‬הוא מבחין בכל תזוזה‪ ,‬בכל‬
‫בספורט הזה אין כסף‪ ,‬הכל עולה הון תועפות‪,‬‬
‫והספונסרים עוזרים קצת‪ ,‬אבל לא מספיק"‪.‬‬
‫הים הגיע הילד כבר בגיל חמש‪ ,‬כי להורים שלו‬ ‫למרות הניסיון רב השנים וההיכרות העמוקה עם‬
‫הייתה יאכטה במרינה בתלַײאביב‪" .‬הייתי הולך עם‬
‫הים‪ ,‬גלישת הבכורה של שלף בג'ואוז כמעט עלתה‬
‫לו בחייו‪" .‬אחרי שירדתי ארבעה גלים אמרתי‬
‫המים"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬בגיל שמונה או תשע הביאו‬ ‫לעצמי 'ניקח גל אחרון ונצא החוצה'‪ .‬ראיתי התקפה‬
‫לארץ את סירות האופטימיסט‪ ,‬סירת מפרש קטנה‬
‫מאוד גדולה של גלים שמגיעים ולקחתי את השני‪.‬‬
‫זה היה גל שנכנסתי בו ממש פנימה לכיוון השבירה‬
‫שאני רוצה להשיט אותה‪ .‬בגיל תשע עשיתי קורס‬ ‫וחיכיתי קצת יותר מדי למעלה‪ .‬ברגע שנסעתי‬
‫בירקון‪ ,‬ואחר כך עברנו למרינה והתחלנו לשוט בים‬ ‫למטה הגל נשבר עליי‪ .‬מסה עצומה של מים‬
‫ברוחות חזקות‪ ,‬בגלים‪ .‬בתור ילד זה היה מרגש‬ ‫שנשפכה עליי‪ .‬לא הספקתי להסתכל לשום מקום‪,‬‬
‫ועוצמתי‪ .‬הייתי כזה קטן‪ ,‬בקושי הסתדרתי ללכת‬ ‫לא הספקתי להגיב‪ .‬זה היה כמו הרגע שלפני תאונה‪.‬‬
‫לבד ברחוב‪ .‬עם האופטימיסט נסעתי לתחרויות‬ ‫אתה רואה את זה קורה ואתה לא יכול לעצור‪ .‬הייתי‬
‫בעולם‪ ,‬אליפויות עולם‪ ,‬אליפויות אירופה"‪.‬‬ ‫עמוק בתוך המים‪ ,‬מתערבל עם הגל כמו בתוך‬
‫אחרי האופטימיסט המשיך שלף לדגם ‪,420‬‬ ‫מכונת הכביסה הכי רעה שיש‪ .‬זו הייתה חוויה אחרת‬
‫מפרשית לשני אנשים‪ ,‬ובַײ‪ '97‬זכה באליפות‬ ‫לגמרי‪ .‬בתוך המים אמרתי לעצמי 'תירגע‪ ,‬נשבר‬
‫ישראל‪ .‬על גלשן רוח הוא עלה בפעם הראשונה‬ ‫עליך הגל‪ ,‬אתה בתוך המים'‪ .‬לא כל כך הבנתי איפה‬
‫בגיל ‪ .12‬שלף‪" :‬היינו שטים במים בתלַײאביב‪,‬‬ ‫הייתי כי מדובר בטונות של מים‪ ,‬תחשוב על בניין‬
‫והייתי רואה את הגלשנים בחוף הילטון‪ .‬אז נכנס‬ ‫של שלוש קומות שנופל עליך‪ .‬זה משהו כל כך‬
‫לי הג'וק‪ .‬בסערות‪ ,‬כשהים היה מאוד גבוה‬ ‫מסיבי‪ ,‬הרגשתי איך כל הגוף שלי מתערבל‪ .‬הגלשן‬
‫והרוחות מאוד חזקות‪ ,‬הייתי הולך לשובר הגלים‬ ‫נתלש לי מהידיים‪ ,‬איבדתי כיוון‪ ,‬לא ידעתי מה זה‬
‫לראות את הגולשים בסערות‪ .‬לא הבנתי איך זה‬ ‫למעלה‪ ,‬מה זה למטה‪ .‬ניסיתי להיות רגוע עד כמה‬
‫יכול להיות שהם גולשים בכזה ים‪ .‬אמרתי‬ ‫שאפשר‪ ,‬הייתי אחרי מאמץ גופני אדיר ונזרקתי‬
‫לעצמי שאני חייב לנסות‪ .‬הלכתי למועדון לב‬ ‫למים בלי לקחת אוויר‪ .‬אני זוכר שדיברתי אל עצמי‬
‫הים בהילטון‪ ,‬שאלו אותי אם אני יודע לגלוש‪,‬‬ ‫כל הזמן‪ .‬אמרתי לעצמי 'זה יעבור‪ ,‬זה יעבור'‪ .‬עד‬
‫ואחרי שלושה חודשים קניתי את הגלשן הראשון‬ ‫שהרגשתי שפחות או יותר כל הזרמים נרגעו‬
‫שלי‪ .‬השתדלתי להמשיך עם השיט‪ ,‬אבל הראש‬ ‫והמערבולת הסתיימה‪ .‬ניסיתי למצוא מה זה למעלה‪,‬‬
‫שלי כבר היה בגלישה‪ .‬בגיל ‪ 18‬החלטתי שאני‬ ‫ראיתי אור והתחלתי לשחות‪ .‬אחרי בערך דקה או‬
‫עוזב את השיט והולך כלַײכולי לגלישה"‪.‬‬ ‫חמישים שניות‪ ,‬בשבילי זה נראה כמו נצח‪ ,‬הוצאתי‬
‫מה זה בעצם אומר?‬ ‫סוףַײסוף את הראש‪.‬‬
‫"זה כל החיים שלי‪ ,‬אני מקריב המון בשביל‬ ‫"עוד לפני שהספקתי לקחת אוויר בא עוד גל‬
‫זה‪ .‬זה אומר לקום מאוד מוקדם בבוקר‪ ,‬לוותר על‬ ‫עם קצף של ארבעהַײחמישה מטר ועירבל אותי‬
‫יציאות בלילה‪ ,‬לברוח מבית הספר או לנסות‬ ‫שוב‪ .‬הגל השני הגיע‪ ,‬ותוך כדי הערבול אני אומר‬
‫לסדר איכשהו כדי לצאת מוקדם וללכת לים‪ .‬זה‬ ‫לעצמי 'טוב‪ ,‬שרדת את הגל הראשון והוא הכי‬
‫אומר שאני לא מגיע לארוחה בזמן בערב יום‬ ‫קשה‪ ,‬ואת השני אתה גם שורד'‪ .‬חיכיתי בתוך‬
‫שישי‪ ,‬ושהחברה מחכה לי עד שהשמש שוקעת‬ ‫המים‪ ,‬הרגשתי שהגל עבר‪ ,‬הוצאתי את הראש‪,‬‬
‫והיום נגמר‪ .‬אבל זה שווה את הכל‪ .‬בגיל ‪18‬‬ ‫הספקתי לקחת אוויר‪ ,‬ועוד קצף הגיע‪ .‬קצף קצת‬
‫נסעתי גם בפעם הראשונה להוואי לשלושה‬ ‫יותר נמוך‪ .‬אמרתי לעצמי 'שרדת את השניים‬
‫חודשים‪ ,‬וזה היה רק לטעום את המקום"‪.‬‬ ‫הקודמים‪ ,‬תעבור גם את השלישי'‪ .‬עליתי למעלה‪,‬‬
‫בתוך המים‪ ,‬כשהוא פצוע ומדמם אחרי‬ ‫הוצאתי את הראש והסתכלתי סביב‪ .‬הייתי לבד‬
‫שנשבר עליו הגל‪ ,‬שלף התחיל לעשות את הדרך‬ ‫באמצע הים‪ ,‬מרחק של ‪ 500‬מטר מהחוף‪ ,‬בלי‬
‫הארוכה חזרה אל החוף‪" .‬פירקתי את המפרש‬ ‫גלשן‪ ,‬באמצע שום מקום‪ .‬אחרי כמה דקות ראיתי‬
‫מהגלשן וזרקתי אותו למים‪ .‬המפרש היה קרוע‬ ‫את הציוד שלי במרחק של בערך מאה מטר‬
‫לגמרי‪ ,‬התורן והמנור היו שבורים‪ .‬התיישבתי‬ ‫והתחלתי לשחות לכיוון‪ .‬הסתכלתי לרגע על‬
‫‪ 7 | 74‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬