‫משולחנו‬

‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫סינופסיס‬ ‫אררט ‪/‬‬

‫מאת יונתן שלונסקי‬

‫]העלייה לארץ מבית ציוני באוקראינה‪ ,‬יצירה ספרותית‪ ,‬חיי‪-‬רוח‪,‬‬

‫בוהמה‪ ,‬משברים אישיים‪ ,‬תחיית השפה והספרות העברית‪ ,‬מאורעות‪,‬‬
‫שואה ‪ ‬שתי אהבות כואבות ועוד אהבה גדולה – לעברית‪ ,‬השפה‬
‫והתרבות[‬

‫זה סיפור על שני אחים‪ .‬שילוב של חיפוש אהבת‪-‬אמת ויצירה בעולם תרבותי חדש‪ ,‬מלא חיים‪,‬‬
‫שהולך ונוצר בארץ בתולה‪ ,‬ארץ חדשה‪.‬‬

‫שני אחים‪ :‬הבכור אקדמאי בתחום המתמטיקה‪ ,‬השני משורר‪ .‬הם קשורים בקשר נפשי עמוק‪,‬‬
‫אך מנוגדים קיצונית באופיים והתנהלותם‪.‬‬

‫נולדו בקייב‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬חיו בבית דובר גם עברית ]האב איש תנועת "בני משה" של אחד העם‪.‬‬
‫האם מהפכנית קומוניסטית[‪ ,‬למדו גם בתיכון דובר עברית‪.‬‬

‫הבכור ממשיך ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה‪.‬‬

‫הצעיר נשלח בגיל ‪ 12‬ללמוד בגימנסיה הרצליה בארץ‪ .‬בקיץ חוזר לחופשה לאוקראינה‪ ,‬פורצת‬
‫מלחמת העולם הראשונה – והוא נשאר ללמוד בתיכון בקייב‪.‬‬

‫שניהם נישאים באוקראינה בגיל צעיר‪ .‬מאוחר יותר בארץ מתברר‪ ,‬שאשת המשורר‪ ,‬שחקנית‬
‫תיאטרון‪ ,‬מכורה לטיפה המרה‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[1‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫הם ונשותיהם עולים לארץ בתחילת העלייה השלישית ]דרך העלייה לארץ היא סיפור בפני‬
‫עצמו[ – האח‪-‬המשורר פונה לגדוד העבודה בעין‪-‬חרוד‪ ,‬האח‪-‬הבכור – לתל‪-‬אביב יפו‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר לא יכול להתמודד עם אישה אלכוהוליסטית‪ .‬לעין‪-‬חרוד מגיעה צעירה תל‪-‬‬

‫אביבית‪ ,‬שחקנית בלהקת חובבים‪ ,‬נשואה לאיש ספרות בתחילת דרכו – וחייה נקשרים בחיי‬
‫האח‪ -‬המשורר‪ .‬עד הולדת בת משלהם‪.‬‬

‫חיי הנשואים של שני האחים נפרצים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬הופך בית קפה אחד‪ ,‬שבו ריכז האח‪-‬הבכור את חבורת הבוהמיינים‪ ,‬למרכז הרוחני‬
‫של אותה תקופה‪.‬‬

‫כאן פוגש האח‪-‬הבכור את האשה‪" ,‬היפה להפליא‪ ,‬שלא ראיתי יפה כמוה מעודי"‪ .‬אבל היא‬
‫נעלמת לתשע שנים‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר מגיע מהעמק לתל‪-‬אביב‪ .‬הוא מצטרף לבית הקפה‪ .‬בלי גרוש בכיס‪ ,‬אבל צריך‬
‫משהו להרטיב את הנשמה‪ .‬ממציאים שם לבית הקפה‪ :‬אררט ]אני רוצה רק טה[‪ .‬מעכשיו‬
‫שותים לחיים על בהקפה‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר מפרסם את שירו הראשון בארץ‪ .‬ימי יצירה ראשונית‪ .‬אלה ימי שבירת‬
‫המשפחות‪ .‬ימי אהבה‪-‬עד‪-‬אין‪-‬שליטה של האח הבכור לאשה‪-‬שבדלת‪ .‬ימי אהבה‪-‬רודפת‪-‬עד‪-‬‬
‫תום של השחקנית החובבת ‪ -‬עם האח‪-‬המשורר‪.‬‬

‫בבית‪-‬הקפה‪ ,‬בכל מיפגש שירה – ומאבק‪ ,‬שירה – ומאבק לאמירה חדשה‪ ,‬לקצב חדש‪,‬‬
‫אמירות חדשות תחת הזמירות הישנות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[2‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫ההורים באים לארץ‪ .‬עוזבים בית שופע‪ ,‬עוברים אל תרבות אחרת‪ ,‬תרבות עברית‪.‬‬

‫ומאבק אישי כפול‪ :‬לחיות או לא לחיות עם אשה שותה לשוכרה? איך אפשר לנטוש אותה‬
‫במצבה האלכוהולי? ושנייה שאוהבת אותך ואתה נמשך אליה – בגוף‪ ,‬בתאוות צעיר שלא רוצה‬
‫לדעת שובע? האשה שחמוקיה בהם כבלים מהודקים עליך? ולכתוב‪ ,‬ולכתוב‪ ,‬ולכתוב‪.‬‬

‫והאח‪-‬הבכור‪ ,‬שהאשה מהדלת באררט מתחמקת ממנו – אולי בגלל הרקע החרדי שלה? אולי‬
‫כדי לדרבן את אהבתו‪-‬אהבת? אולי? מתח‪-‬של‪-‬אוהבים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פגישה מרתקת בנמל יפו‪ :‬האח‪-‬המשורר‪ ,‬בדרכו לפריז‪ ,‬נפגש עם נשר‪-‬השירה העברית‪,‬‬
‫שהחליט אז להשתקע בפלשתינה‪ .‬בשלב זה של חיים הם דואגים להתרחק זה מזה באמירת‬
‫שלום‪-‬של‪-‬נימוס‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האח המשורר‪ ,‬בורח מהכל – אל הסורבון בפאריז‪ .‬אל הרוח החדשה הנושבת בעיר האורות‪.‬‬
‫רחוק מריח האלכוהול‪ ,‬רחוק מכבלי‪-‬אהבת‪-‬אשה חונקת‪ .‬קרוב לציירים ומשוררים‪ ,‬שמובילים‬
‫שינוי במהות השירה‪ .‬מודרניזם‪ .‬בודלר‪ ,‬פרוור‪ ,‬מודליאני‪ ,‬פיקאסו‪ .‬שירה וציור של בניית עולם‬
‫חדש‪ .‬וגם לימודים‪ ,‬שלא הספיק באוקראינה כי נדחף לפלשתינה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האח‪-‬הבכור‪ ,‬בזכות השכלתו המתמטית‪ ,‬מתקבל לעבודה במחלקת המדידות הבריטית‪ .‬עתה‬
‫הוא כבר מנהיג הבוהמה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[3‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫האח‪-‬המשורר חוזר משנת לימודים בסורבון בפריז‪ .‬הוא פורש כנפיים אל עולם נוסף‪ :‬עריכת‬
‫המדור הספרותי של עיתון הפועלים‪ .‬רוח‪-‬פריז מתחילה לדבר בעמודי הספרות‪ .‬חדש‪ ,‬רענן‪,‬‬
‫אחר‪ .‬עבודה מול עורך ספרות בכתב‪-‬עת מתחרה‪ .‬יריבות של תרבות ויצרים‪.‬‬

‫תיאטרון נולד‪" .‬האוהל"‪ .‬תיאטרון פועלים‪ .‬שמחת יצירה‪ .‬אשת האח המשורר בין השחקניות‪.‬‬
‫משחק ושתייה‪ ,‬משחק ושתייה עד אובדן חושים‪.‬‬

‫תיאטרון בא‪" .‬הבימה" מגיעה לארץ‪ .‬דיבוק התיאטרון תוקף בחוזקה‪ .‬עולם הספרות מקבל‬
‫בהתלהבות ללא גבול את עולם התיאטרון‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תחושה נהדרת של התחלה חדשה ובצידה התמודדות עם סוף עצוב‪ .‬אבי המשפחה לא הספיק‬
‫לראות הרבה חיים החדשים של ילדיו בארץ‪ .‬הוא נפטר‪ .‬בלהווייתו בחיפה נפרדים ממנו בשירת‬
‫"שחקי‪ ,‬שחקי"‪ ,‬שהוא יצר את לחנו‪.‬‬

‫ושוב חוזר ושולט הניגון החב"די‪ .‬הניגון שעובר עתה בירושה לשני בניו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חוזרים לתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫ערב‪-‬שישי‪ .‬בכל שישי בערב מתאספת חבורת הבוהמה בביתו של האח‪-‬הבכור‪ .‬חיים ספרות‪,‬‬
‫תוססים ספרות חדשה‪ .‬במרחק‪ ,‬בחושך‪ ,‬נראית צללית‪-‬אדם‪ .‬מתקדמת ונסוגה‪ ,‬מתקדמת‬
‫ונסוגה‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר יודע מי היא‪ .‬בצעדי‪-‬שקט הוא חומק מהבית‪ ,‬צועד חרישית אל הצללית‪.‬‬

‫"אתה מוזמן להצטרף אלינו" – הוא פונה ל"נשר השירה" – "בוא לקחת חלק במחלוקות שלנו‪.‬‬
‫בוא"‪.‬‬

‫"הנשר" נשאר בצלליתו‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[4‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫‪‬‬

‫חיי הספרות שועטים קדימה‪ .‬האח המשורר מפוטר מעבודתו בעיתון הפועלים‪ ,‬ומתחיל את‬
‫דרכו בעיתון הבורגנים‪.‬‬

‫יום עבודה ראשון כאן‪ .‬פגישה ראשונה עם‬

‫בעלה של האשה‪-‬שבחייו‪ ,‬העובד גם הוא כאן‪.‬‬
‫שיתוף פעולה נהדר בעולם של ספרות‪ .‬יריבות‬
‫איומה בעולם של אהבה‪-‬אסורה‪.‬‬

‫יום עבודה ראשון ביחד‪ .‬המתח נמוג עם השיח‬

‫הראשון של השניים‪.‬‬

‫הבעל פונה לאח‪-‬המשורר כמי שרוצה לומר לו מראש‪ ,‬שלא יופתע‪:‬‬

‫"שנינו כאן לבד בחדר‪ .‬אספר לך‪ ,‬שלא תאמר שלא ידעת‪ .‬האשה אהבת‪-‬חייך יכולה לעשות לך‬
‫מה שעשתה לי‪ .‬הבת שאתה חושב‪ ,‬כי שלי היא – לא שלי היא כי אם של רקדן צרפתי‪ ,‬שהיא‬
‫פגשה בנסיעתה ללמוד בפריז‪ .‬זה פרי לילה אחד בפריז‪ .‬אבל החלטתי לאמץ את הילדה כאילו‬
‫מבשרי היא"‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר נותר המום ושותק‪ .‬רק חשב עם עצמו‪ :‬יופייה בצווארה‪ .‬צוואר‪-‬מודליאני‪ .‬הלוואי‬
‫ויכולתי למצוא מילים לתיאור החוויה של מישכב איתה‪ .‬זה לא ניתן לתיאור‪ .‬זה מעל לכוחה של‬
‫שירה"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בעיצומה של עשייה ספרותית נודע לאח‪-‬המשורר על מחלתו של "נשר השירה" ]חנ"ב[‪ ,‬שיוצא‬
‫לחו"ל לטיפול רפואי‪ .‬הם שוב נפגשים ערב הנסיעה‪ ,‬שניהם לבד‪ ,‬בביתו של "הנשר"‪ .‬שיחה‬
‫מרתקת‪ ,‬שבמהלכה הוא אומר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לאח‪-‬המשורר‪" :‬בסופו של דבר‪ ,‬כאן לבנט‪ .‬אין כאן‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[5‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫מקום לשכמותנו‪ .‬אין טעם להישאר‪ .‬אני יוצא‪ .‬הסתלק גם אתה‪ ,‬אם הספרות העברית חשובה‬
‫לך"‪.‬‬

‫עולם הספרות לא מפסיק לצעוד‪ .‬חילוקי‪-‬דעות רעשניים מביאים לסגירת כתב‪-‬העת שייסדו‬
‫וערכו האח‪-‬המשורר וחבריו‪ .‬תחתיו מייסד האח‪-‬המשורר כתב‪-‬עת חדש‪ ,‬שטוריו מתמלאים‬
‫בדברי‪-‬ספרות חדשים‪ ,‬נועזים יותר‪.‬‬

‫משוררות ומשוררים צעירים מצטרפים‪ .‬יחדיו הופכים חבורה ספרותית וממלאים את טורי כתב‪-‬‬
‫העת רוח חדשה‪ .‬שלושה בולטים כאן‪ :‬המשוררת רגישת‪-‬המבע‪ ,‬משורר‪-‬שמחת –העניים‬
‫והמשורר‪-‬רודף‪-‬הנשים‪ .‬זה האחרון הוכתר מייד בתואר‪-‬מהול‪-‬אלכוהול‪" :‬רם‪-‬זרג"‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר‪ ,‬מוביל החבורה‪ ,‬מפרש אחרת‪:‬‬

‫"השיר הוא חד‪-‬הורי‪,‬‬
‫בן לאבא או לאמא‪.‬‬
‫הוא נולד במשגל רוחני"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫רצח פוליטי ראשון בארץ‪ .‬מנהיג מוביל נורה למוות בשפת ימה של תל‪-‬אביב‪ .‬רצח שמזעזע‬
‫הכל‪ ,‬מעורר חשדות‪ :‬מי הרוצח? יהודי? ערבי? רצח איום‪.‬‬

‫המשורר הג'ינג'י‪ ,‬שהאח‪-‬הבכור צירף לחבורת אררט‪ ,‬מגיע ללווייה‪ .‬כולם בהלם‪-‬אבלות ‪ -‬והוא‬
‫חסר‪-‬מנוחה‪" .‬קדיש" ו"אל מלא רחמים" – והוא נרעש‪ .‬היחיד שלא ניגש לנחם את אשת הנרצח‬
‫העטופה שחור‪.‬‬

‫ב"שלושים" עומדים מול המצבה‪ .‬כולם מדברים על הנרצח‪ ,‬ורק המשורר‪-‬הג'יג'י – על אלמנה‪:‬‬
‫"מה את עומדת עכשיו ועושה עצמך מתאבלת‪ .‬בחייו חילקת את דודייך בין רבים‪ ,‬וגם אני זכיתי‬
‫מן ההפקר"‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[6‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫תדהמה קורעת‪-‬שתיקה‪ .‬חבורת אררט מורידה מבט לאדמה‪ ,‬מבויישת מחברם‪ ,‬נרעשת‬
‫מגסות‪-‬הרוח‪ .‬מגרשת אותו מקירבה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מוות רודף מוות‪" .‬נשר השירה" נפטר בניתוח בחו"ל – ומובא לקבורה בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫בלווייה מהרהר בלחש האח‪-‬המשורר במשורר ללא יורש‪.‬‬

‫משיב לו האח‪-‬הבכור‪" :‬לעולם לא תהיה המשורר‪-‬היורש שלו‪ .‬וטוב שכך‪ .‬אתה יכול להמשיך‬
‫את רוחו – בדרך משלך‪ .‬הוא ראה אותך בקוצר ידך? לך לך ברוחב‪-‬יד בדרך השירה שלך"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אבל לא רק העצב שולט בתל‪-‬אביב‪ .‬פורים בשער ואיתו התחפושות‪ ,‬רוח השטות והעליזות‪.‬‬
‫ראש העיר מחליט לקיים מצעד תחפושות‪ ,‬עדלאידע‪ .‬ימים של תכונה משעשעת מגיעים לשיאם‬
‫ביום המצעד ‪ -‬ובראשו‪ ,‬רכוב על סוסו‪ ,‬ראש העיר‪.‬‬

‫רק אחד הפובליציסטים החשובים לא בא לחגוג עם העם‪ .‬באותה שעה חמק לביתו של ראש‬
‫העיר‪ ,‬וללא בגד ותחפושת טינה אהבים בלהט עם אשת ראש העיר‪ ,‬שנחשבה ליפה בנשות‬
‫העיר‪.‬‬

‫בסוף המיצעד‪ ,‬משלא מצא את אשתו ביו העולזים‪ ,‬מיהר ראש העיר לביתו‪ ,‬לבדוק לשלומה‪.‬‬
‫בפתח חדר השינה ציפתה לו הפתעה‪.‬‬

‫"אתה?! גוץ‪-‬עלוב‪-‬גוף שכמותך‪ ,‬עם אשתי במיטה‪ ,‬ערומים" פנה לפובליציסט שבקושי התיישב‬
‫במיטתו‪ .‬אתה‪ ,‬עם היפה בנשות העיר‪ ,‬אשתי‪-‬שלי?! חשבתי‪ ,‬שרק עט מושחזת לך‪ ,‬ומתברר‬
‫שיש ברשותך עוד כלים מושחזים"‪.‬‬

‫ראש העיר אוסף את בגדי השוכב‪-‬עם‪-‬אשתו‪ ,‬משליך אותם מהחלון וצורח עליו‪" :‬רוץ מפה‬
‫עכשיו ברחובות העיר‪ ,‬בלי תחפושת‪ ,‬בלי בגד לגוף‪ ,‬שכולם יראו בחרפתך‪ .‬תהיה אדם בביתך‪,‬‬
‫לא בביתי‪ .‬הנה לך פובליציסטיקה במיטבה"‪.‬‬
‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬
‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[7‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫‪‬‬

‫הפדגוג הפולני‪ ,‬יאנוש קורצ'ק‪ ,‬בא לביקור ראשון בארץ‪ .‬לראות את היצירה החדשה הנוצרת‬
‫כאן‪ .‬הוא חבר‪-‬ילדות של אחות האשה‪-‬מדלת‪-‬אררט‪ ,‬ובא גם למסור ד"ש מהאחות שבוורשה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האח‪-‬הבכור שוב פוגש בדלת אררט את האשה "היפה להפליא" – והפעם היא לא חומקת‬
‫ממנו‪ .‬הקשר ביניהם מתהדק עד הולדת בן‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בצד חיי הספרות התוססים‪ ,‬מתפתחים גם חיי המוזיקה‪ ,‬בעיקר עם העלייה מגרמניה‪ .‬אלה ימי‬
‫התקדמותה של הפילהרמונית הישראלית‪ .‬שיאה – בבואו של המנצח ארטורו טוסקניני‪ .‬כל‬
‫היישוב כמרקחה‪ .‬מוקם מרחב‪-‬קונצרטים בצפון הרחוק של תל‪-‬אביב – והוא עומד לנצח שם על‬
‫הפילהרמונית הישראלית‪.‬‬

‫בין הקהל העצום – גם ארבעה‪ :‬שני האחים‪ ,‬המתמטיקאי והמשורר; ושתי הנשים‪ ,‬השחקנית‬
‫החובבת והאשה מהדלת של אררט‪ .‬שעה ארוכה הולכים הארבעה ברגל‪ ,‬בחולות‪ ,‬שעות‬
‫ארוכות; ובסופה של צעדה מקשיבים למוזיקה שעולה לגבהים רוחניים נדירים וחודרת מעמקים‪.‬‬

‫ערב כזה מוכרח להסתיים באררט‪ .‬להרמת כוסיות‪ .‬לניגון חב"די‪ .‬לפרידה כל זוג לפינתו‪.‬‬
‫למיטתו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תשעה חודשים לאחר מכן האח‪-‬משורר והשחקנית‪-‬החובבת מצפים לבן או בת‪ .‬מציאות‬
‫מורכבת‪ ,‬מסתבכת‪ .‬ציפייה ללידה‪ ,‬שלא מאשתו‪ ,‬שכן מאהובתו‪-‬לחיים‪ .‬חשש לתגובה לא‬
‫צפוייה של אשה אלכוהוליסטית‪ .‬החשש גדול‪ .‬היא עלולה לחשוב כאילו על במת התיאטרון‬
‫היא‪ ,‬לאיים בהתאבדות‪.‬‬

‫פתרונים ביד אלוה‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[8‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫לא‪ .‬הפתרון – לידה בחו"ל‪.‬‬

‫עם שובה של היולדת ובחיקה ילדה‪ ,‬רק שניים מחכים לה בנמל‪ :‬האח‪ -‬המתמטיקאי והאשה‬
‫מהדלת‪-‬באררט‪ .‬קבלת‪-‬פנים ללא האב‪ .‬כאות הערכה‪ ,‬על שנסעה לקבל את פני היולדת ובתו‪,‬‬
‫על ההתחשבות והפגנת ידידות‪-‬ללא‪-‬מילים‪ ,‬על כל אלה קיבלה האשה מהדלת באררט את‬
‫ספרו החדש של האח‪-‬המשורר עם ההקדשה‪:‬‬

‫‪‬‬

‫כאן גם נולדים ימים של מאורעות אלימים‪ :‬המרד הערבי הגדול ]מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט[‪.‬‬
‫פעולות איבה ואלימות נגד היהודים‪ ,‬שנורו בעבודה‪ ,‬בכבישים‪ .‬שדות שעלו באש‪ .‬פגיעה‬
‫בישובים‪ .‬סכנה לנוע בדרכים‪.‬‬

‫כך שנים של אלימות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עוד תשעה חודשים – והאח‪-‬המתמטיקאי והאשה‪-‬מהדלת‪-‬באררט מחכים בציפייה ללידה‬

‫משלהם‪ .‬מתח ממלא את המציאות המשפחתית‪ .‬האשה שבבית יודעת‪ ,‬אך מחליטה להעלים‬
‫עין‪ .‬כועסת‪-‬עד‪-‬אימה‪ ,‬אבל שותקת בשפתיים קופצות‪.‬‬

‫בלחצה של האשה מהדלת באררט‪ ,‬ובדרכה‪-‬הלא‪-‬דווקאית – היא מחליטה לנסוע לחברתה‬

‫וללדת בחיפה‪ .‬לא להסתיר‪ ,‬ולא להתגרות‪ .‬בן נולד‪ .‬אין מאושר בכל הארץ מהאב‪ .‬הוא לא‬
‫ממהר לחזור לתל‪-‬אביב‪ ,‬עד שדוחקת בו האשה מהדלת באררט‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[9‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫מציאות משונה‪ :‬הרביעייה הופכת שישייה‪ :‬שני אחים‪ ,‬שתי נשים‪ ,‬שני ילדים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עולם הספרות לא עוצר‪ :‬מוקמת "ספריית פועלים"‪ .‬אחד מיוזמיה – האח‪-‬המשורר‪ ,‬שגם מתחיל‬
‫לערוך את דפי הספרות של שבועון "השומר הצעיר"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לא תמה אלימות אחת כאן‪ ,‬ופורצת שנייה שם‪ :‬מלחמת העולם השנייה‪ .‬מיליוני יהודים חיים‬
‫בסכנה באירופה‪ .‬מי יצילם?!‬

‫לפרנסתו‪ ,‬מתחיל האח‪-‬המשורר לערוך את עמודי החדשות‪ ,‬יחד עם משורר צעיר ממנו‪ ,‬של‬
‫עיתון "הארץ"‪ .‬לילות ארוכים של עבודה‪-‬ללא‪-‬שינה‪ ,‬ועם בוקר – עבודה ספרותית קדחתנית‬
‫ב"השומר הצעיר" ובכתיבת שירה ותרגומי מופת באררט‪.‬‬

‫ערב ראש‪-‬השנה‪ .‬הנאצים שועטים קדימה באירופה‪ .‬ניצחונות מהירים בכל מקום‪ .‬שני‬
‫המשוררים עורכי‪-‬לילה ב"הארץ"‪ .‬ערב חג עצוב‪-‬עד‪-‬בכי‪ .‬לפתע מבחין אחד מהם‪ ,‬בקצה‬
‫הידיעה על המלחמה באירופה‪ ,‬כי במקום אחד הצבא הנאצי נסוג‪ .‬מייד מחליטים שני‬
‫המשוררים‪-‬העורכים‪ ,‬כי זו תהיה כותרת העיתון של מחר‪" :‬הנאצים נסוגים"‪.‬‬

‫כמנהגו מדי לילה‪ ,‬בא המו"ל והבעלים של "הארץ"‪ ,‬חניך התרבות הגרמנית‪ ,‬לבדוק את‬
‫הנעשה‪ ,‬ולאשר את הכותרות בעמוד הראשון‪ ,‬כזכותו של כל עורך עיתון‪ .‬הגהה של העמוד‬
‫הראשון הועברה לחדרו‪ .‬לא עברו דקות רבות‪ ,‬ומחדרו עלתה צעקה‪" :‬זה לא יכול להיות‪ .‬זה לא‬
‫יכול להיות‪ .‬הגרמנים רק יכולים להתקדם ולנצח‪ .‬התרבות הגרמנית הגדולה תכבוש את כל‬
‫אירופה"‪.‬‬

‫הוא יצא ותבע משני המשוררים‪-‬העורכים להראות לו היכן מובא הדיווח‪ ,‬שהצבא הגרמני נסוג‪.‬‬
‫הוא לא מוצא את זה בטקסט‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[10‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫השניים‪ ,‬שהעלו את הכותרת לעמוד הראשון‪ ,‬כדי קצת לשמח את הקוראים המדוכאים בערב‬
‫ראש השנה‪ ,‬הצביעו על העמוד‪ ,‬שבו מרוכזות כל ההעברות‪ .‬שם‪ ,‬בסוף הידיעה‪ ,‬הופיע גם‬
‫הקטע על הנסיגה המיזערית‪.‬‬

‫הוא הולך לחדרו‪ .‬הם נותרים המומים‪ :‬האם מו"ל ועורך עיתון יהודי יכול כך לאהוד את‬
‫המישטר הנאצי?!‬

‫‪‬‬

‫האח‪-‬המתמטיקאי מתמנה מנהל מחלקת המדידות‪ ,‬שתחת המנדט הבריטי‪ .‬משרה מכובדת‪,‬‬
‫יותר אחריות בעבודה‪ .‬אבל הוא מוצא זמן להוציא לאור ספרי מדע פופולאריים‪ ,‬מתוך ראייה‬
‫שהם חסרים לקהל הגדול הצמא לדעת את המדע המתקדם‪.‬‬

‫הבריאות של האח‪-‬המתמטיקאי מתרופפת‪ .‬התקף לב ראשון‪ .‬שיתוק בחצי גוף‪ .‬איבוד עין‪ .‬ימים‬
‫של אישפוז בבית‪-‬חולים "אסותא"‪ .‬חבריו הרופאים‬
‫מטפלים בו מתחננים‪ ,‬שיאט קצב‪ ,‬יפחית שתייה‪ .‬ללא‬
‫הועיל‪.‬‬

‫האשה‪-‬מהדלת‪-‬באררט רואה בקוצר ידה להועיל לאב‪,‬‬

‫שממשיך בסורו‪ ,‬ומחליטה ללכת עם הילד לקיבוץ מחר‪.‬‬

‫שילוב של אין‪-‬ברירה ואהדה לצורת חיים שיתופית‪.‬‬

‫היא זוכה מאבי בנה לאמירה‪" :‬את הולכת להיות עבדה של הקיבוץ"‪.‬‬

‫האח‪-‬המתמטיקאי נמצא מדי שבוע על קו האוטובוס לקיבוץ‪ .‬לראות את הילד בהתפתחותו‪ .‬כך‬
‫ביום הראשון בגן הילדים‪ ,‬שנה אחרי שנה‪ .‬כך ביום הראשון בכיתה א'‪ .‬בכולם הוא מוכרח‬
‫להיות‪ ,‬להוביל את הילד אלי לימוד ויידע‪.‬‬

‫הבריאות הרופפת לא מרפה את ידיו במימוש גישתו להוריד את המדע אל העם‪ .‬בתנופת יצירה‬
‫הוא כותב את "אנשי שם במדע" ו"מתמטיקה למיליון" – שני ספרים‪ ,‬שמדברים מדע עם רבים‬
‫בארץ‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[11‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫מעודד מהתקופה הפורייה‪ ,‬שבה הוא מצוי‪ ,‬מרבה האח‪-‬הבכור לנסוע לקיבוץ מחר אל "האשה‪-‬‬
‫היפה‪-‬להפליא"‪ .‬ימי קירבה‪-‬של‪-‬אושר‪ .‬באחד הביקורים – חרדה איומה‪ .‬חשש שהאשה תפיל‬
‫את תינוקם השני‪.‬‬

‫החשש הופך מציאות‪ .‬הילד רואה את כל מתרחש מבעד לחור המנעול בדלת החדר שבצריף‬
‫בקיבוץ‪ .‬מבין הכל‪.‬‬

‫בבית החולים בו היא מאושפזת‪ ,‬הוא עומד ליד חדרה מתייפח בבכי‪ :‬כל כך רציתי בילד שני‪.‬‬
‫כל‪-‬כך רציתי"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האח‪-‬המתמטיקאי חוגג גיל ‪ .50‬החברים הקרובים עולים לירושלים‪ ,‬לבית חברו‪-‬שותפו‬

‫לכתיבה‪ .‬חוגגים עד אור הבוקר‪ .‬בכוסית וניגון חב"די‪ ,‬כוסית וניגון חב"די‪.‬‬

‫האח‪-‬המשורר מספר את אחד הסיפורים בחייו‪ ,‬שחודשים הוא נוצר בתוכו מחוסר יכולת לומר‬
‫את הדברים‪ .‬סיפור נסיעתו אל מה שנשאר מהמשרפות בפולין‪ ,‬מהאודים המוצלים‪.‬‬

‫"בפתח מחנה הריכוז" – הוא פתח את סיפורו בשעת בוקר שלאחר השמחה המהולה באדי‬
‫אלכוהול – "ניצבה מיזרקה נהדרת משיש‪ .‬יצירת‪-‬פאר‪ .‬שאלתי את המוביל הפולני מה לה‬
‫לחמדה זו לכאן? והוא ענה‪ :‬כאשר הנאצים הובילו את היהודים מיום עבודה מפרך‪ ,‬ללא‬
‫שתייה‪ ,‬הם עברו בכוונה ליד המיזרקה מלאת המיים‪ .‬כל יהודי‪ ,‬שכמעט גווע בצמא‪ ,‬קיבל רשות‬
‫לגשת לשתות ממנה‪ .‬ואז הטביעו הנאצים את ראשו במים עד חנק"‪.‬‬

‫והוא הוסיף‪" :‬זה נורא‪ ,‬אבל אין נורא כמו לעמוד מול ערימת‪-‬ענק של נעלי ילדים‪ ,‬אלפי‪-‬רבבות‬
‫זוגות של נעלי ילדים‪ ,‬שהסירו אותן לפני לכתם את מותם"‪.‬‬

‫כאן נולד השיר "נדר"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חבר‪-‬ילדות של שני האחים ‪ -‬שבא מבית חרדי‪ ,‬אשר מנע את הדחף שלו להשכלה ורכישת יידע‬
‫‪ -‬נכח גם הוא במסיבת יום ההולדת‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[12‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫הוא סיפר במהלך השמחה‪ ,‬כי עבר לגור בבית משפחת האחים באוקראינה‪ ,‬הלך עם הבכור‬
‫לאוניברסיטה‪ ,‬למד כימיה‪ ,‬בהשפעת אם המשפחה נטה לקומוניזם הקיצוני – והיה לקומיסר כל‬
‫דרום המדינה‪ .‬בתפקידו זה כמעט מנע מהם בזמנו את העלייה לארץ‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬החליט גם‬
‫הוא לבוא לארץ‪ ,‬אבל לא מצא כאן את מקומו‪.‬‬

‫והנה בסיומה של שמחת ההולדת של האח הבכור‪ ,‬הוא יורד לתל‪-‬אביב הישר לשפת הים‪ ,‬נכנס‬
‫למים‪ ,‬מפשיל את מכנסיו‪ ,‬עושה את צרכיו וצועק‪ " :‬אני מחריע על פלשתינה‪ ,‬מקום שכוח‬
‫השראה‪ ,‬ועולה היום לאונייה בדרך לפריז"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫איש מהחוגגים לא יודע‪ ,‬שזה חגו האחרון של האח‪-‬הבכור‪ .‬כעבור פחות משנה ליבו לא עמד לו‬
‫והוא נפטר‪.‬‬

‫בית הקברות‪ .‬כולם סביב לקבר‪ .‬האשה מהדלת של אררט – במרחק‪-‬מה‪ .‬למה להתקרב למת‪.‬‬
‫דבר מעשר שנות נתינה גדולה לא יחזור ויהיה‪ .‬אהבה אסורה‪-‬מותרת גדולה‪.‬‬

‫היא שואלת בלחש מול הקבר הפתוח‪" :‬לאן מכאן? לבד בקיבוץ מחר‪ .‬אני והילד‪ .‬סימני שאלה‪:‬‬
‫האם הקיבוץ יידע להתפתח‪ ,‬ליצור‪ .‬לחיות חיים שלמים‪ .‬אני והילד‪ ,‬מעכשיו בלי אבא‪ ,‬יתפתח‪,‬‬
‫יגיע לבגרות‪ .‬לילד היה אבא לתשע שנים‪ .‬היו לי איתו עשר שנים הכי טובות שאפשר לדמיין‪.‬‬
‫אי‪-‬אפשר לבקש יותר מזה"‪.‬‬

‫היא עומדת בצד‪ ,‬שותקת עם עצמה‪" :‬חשבתי שאהבתי לסיפור 'העלה' של או הנרי יהיה לעזרי‪.‬‬
‫חשבתי שהעלה שלנו לא יעוף ברוח לעולם‪ .‬מה יהיה עכשיו על הילד‪ ,‬עלינו?"‬

‫מול תלולית העפר שעל הקבר נשמע הניגון בדבקות חב"דית‪:‬‬

‫שר הּוא ֹלא יֹום ְוֹלא ַלְיָלה‬

‫א ֶׁ‬
‫רב יֹום ֲ‬
‫קֵ‬
‫ָ‬
‫הַּלְיָלה‬
‫ך ַ‬
‫אף ְל ָ‬
‫הּיֹום ַ‬
‫ך ַ‬
‫דע ִּכי ְל ָ‬
‫רם הֹו ַ‬
‫ָ‬
‫הַּלְיָלה‬
‫הּיֹום ְוָכל ַ‬
‫ך ָּכל ַ‬
‫רָ‬‫עי ְ‬
‫קד ְל ִ‬
‫פֵ‬‫הְ‬
‫רים ַ‬
‫מִ‬
‫שֹו ְ‬
‫ׁ‬
‫שַכת ַלְיָלה‬
‫ח ְׁ‬
‫איר ְּכאֹור יֹום ֶ‬
‫תִ‬‫ָּ‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[13‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫בשובה של האמא לקיבוץ מביט בה הילד ואומר כמו לעצמו‪:‬‬

‫"שלום אבא‪ ,‬שלום‪.‬‬

‫תבוא לי בחלום"‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫‪shlonsky3@bezeqint.net‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫© כל הזכויות שמורות ליונתן שלונסקי‬ ‫אררט – סינופסיס ]‪[14‬‬