‫אמיר בן־דוד‬

‫הרחבת זיכרון דברים‬

‫שלושים שנה אחרי מותו של יעקב שבתאי חוזרים גיבורי ספריו לחיים‬
‫דיווח בפורסקוור שהוא בחוף הים וגם הוסיף הערה "שותה‬ ‫הקיץ ימלאו שלושים שנה למותו של יעקב שבתאי‪ .‬הוא היה‬
‫בירה‪ ,‬מחכה לשקיעה"‪ .‬השמש נטתה אל האופק‪ ,‬ובתוך‬ ‫רק בן ‪ 47‬במותו‪ ,‬מה שמעצים את הצער על הספרים שלא‬
‫החום הקיצי ניתן היה לחוש בקורים ראשונים של הערב‬ ‫זכינו לקרוא כי הוא לא הספיק לכתוב‪ .‬לאן היה ממריא בעל‬
‫ובקרבתו של הסתיו‪ ,‬ומאיר נכנס לשנייה לפייסבוק‪ ,‬לבדוק‬ ‫"הדוד פרץ ממריא" אחרי מפגני הגדולה של "זיכרון דברים"‬
‫אם משהו התחדש‪ ,‬גולל במהירות את הפיד שלו עד למטה‬ ‫ו"סוף דבר"?‬ ‫גיבוריו של‬
‫והציץ ברשימת החברים שלו שעדכנו על המיקום שלהם‬ ‫שלושה ימים לפני מותו אמר שבתאי בראיון רדיו‪" :‬רציתי‬ ‫שבתאי כבר לא‬
‫ב"פלייסס"‪ ,‬פוזנר המניאק בברסארי‪ ,‬אליעזרה בפילאטיס‪,‬‬ ‫ש'זיכרון דברים' יספר את הכל ואני לא מתכוון לסיפורים‬ ‫רוכסים מעיל‬
‫מאיר החזיר את הטלפון לכיס וחזר ומדד בעיניו את המרחק‬ ‫גדולים‪ .‬באמת לדברים הקטנים ביותר‪ ,‬איזה פיהוק‬ ‫ומגביהים צווארון‬
‫שבין השמש לקו המים‪ ,‬מה מאוד היה רוצה שכבר תיעלם‬ ‫שמישהו פיהק‪ ,‬משפט מסוים שנתקע לי בראש לפני שנים‪,‬‬ ‫וצועדים ברחובות‬
‫מאחוריו והוא יהיה חופשי לאסוף את חפציו וללכת‪,‬‬ ‫פרצוף של בן אדם‪ .‬קרוב משפחה או רחוק‪ ,‬מישהו מבני‬ ‫השוממים‪ ,‬קולטים‬
‫והשתדל להתמכר בכוונה לעונג שבמגע האוויר והשמש‬ ‫העיירה‪ .‬בגד‪ ,‬צורה‪ ,‬תנועת יד‪ ,‬מאורע שקרה‪ .‬לפעמים‬
‫בגופו החם והלאה‪ ,‬ולמראות הים והשמים‪ ,‬שפיתו אותו‬ ‫מאוד חולף‪ ,‬מאוד זעיר‪ .‬רציתי את כל הדברים האלה‬
‫בלי להתכוון את‬
‫לצלם אותם ולפלטר אותם ולעלות אותם לאינסטגראם‪,‬‬ ‫איכשהו ללכוד בתוך ספר"‪.‬‬ ‫מראה הבתים‬
‫ולחוסר המעש הגמור‪ ,‬זה תבע ממנו את המאמץ הרב ביותר‪,‬‬ ‫שנים רבות חלפו‪ .‬גיבוריו של שבתאי כבר לא רוכסים מעיל‬ ‫הישנים עם‬
‫והוא התקנא ביכולתו של פוזנר לעשות כן כמעט כפי‬ ‫ומגביהים צווארון וצועדים ברחובות השוממים‪ ,‬קולטים בלי‬ ‫החצרות החשוכות‬
‫שהתקנא בשזפונו‪ ,‬וחשב שאם אומנם יתרחץ יום יום בים‬ ‫להתכוון את מראה הבתים הישנים עם החצרות החשוכות‬ ‫והגדרות‬
‫וישחק מטקות וישתה בירה ויתחיל ללכת לעתים קרובות‬ ‫והגדרות הדחויות‪ .‬את מקומם ברחובות המשופצים‪,‬‬ ‫הדחויות‪ .‬את‬
‫למכון‪ ,‬הכל כמו פוזנר‪ ,‬ייוושע מהמצוקה שלתוכה נקלע‪,‬‬ ‫המשומרים‪ ,‬המתוחזקים והמפונפנים של תל אביב תפסו‬ ‫מקומם ברחובות‬
‫כבר עכשיו נדמה היה לו כי היא נחלשת‪ ,‬ויוכל לחיות גם‬ ‫גיבורים חדשים ‪ -‬היפסטרים מדוכדכים‪ ,‬אבל מאוזנים‬ ‫המשופצים‬
‫הוא‪ ,‬ממש כמוהו‪ ,‬חיים רעננים ומחוסרי דאגה ולבטים‬ ‫כימית ‪ -‬שלובשים את הבגדים הישנים של גיבורי שבתאי‪,‬‬ ‫והמשומרים‬
‫מיותרים ועם אותן הנאות גופניות ורוחניות מזדמנות ולא‬ ‫שילדיהם מסרו לחנויות יד שנייה‪ ,‬ובידיהם מכשירי פלא‬ ‫של תל אביב‬
‫מחייבות‪ ,‬והרי עד כמה שזכרונו מגיע‪ ,‬הוא לא היה שונה כל‬ ‫בעלי מסך מגע שמאפשרים להם להגשים את חלומו של‬
‫כך מפוזנר בהיותם בתיכון ובצבא‪ .‬הוא כבר הקליד סטטוס‬ ‫שבתאי‪ ,‬לספר הכל‪ ,‬את הדברים הקטנים ביותר‪ ,‬לצייץ על‬
‫תפסו גיבורים‬
‫"מרגיש הרבה יותר טוב"‪ ,‬אבל ברגע האחרון החליט למחוק‬ ‫כל פיהוק שמישהו פיהק‪ ,‬לעלות לסטטוס משפט שנתקע‬ ‫חדשים ‪-‬‬
‫וקם וחזר לעיר‪ .‬רוח קרירה נשבה עכשיו מצד הים במפלש‬ ‫בראש‪ ,‬ללכוד בהיפסטמטיק פרצוף של בן אדם‪ ,‬בגד‪ ,‬צורה‪,‬‬ ‫היפסטרים‬
‫הרחוב‪ ,‬ומאיר אמר לעצמו שהוא חייב להתאזר בלי שום‬ ‫תנועת יד‪ ,‬ואז לעבד אותו בעזרת אחד הפילטרים של‬ ‫מדוכדכים‪ ,‬אבל‬
‫דיחוי ולסלק מעליו את חשבונות העבר‪ ,‬שאין בהם תועלת‪,‬‬ ‫האינסטגראם ולעלות אותו לרשת ומיד לקבל תגובות שזה‬ ‫מאוזנים כימית‬
‫ואת חרדות ההווה‪ ,‬חרדות הבריאות וחרדות אחרות‪ ,‬ואת כל‬ ‫מדהים ואפילו וואו וגם ‪ OMG‬איזה יופי של דבר!!!!!‬
‫ההיסוסים וההתלבטויות‪ ,‬ולהתחיל לחיות במרץ ולהתענג‬ ‫ומאליה מתגנבת תהייה ‪ -‬איזו מנגינה היתה למשפט‬
‫ככל שניתן ובדיוק אז טלפון בכיסו רטט‪ ,‬זו היתה הודעה‬ ‫השבתאי הידוע‪ ,‬העקלקל‪ ,‬הדוהר קדימה‪ ,‬המהפנט‪ ,‬בעידן‬
‫מפוזנר ששאל אם הוא רוצה לצאת הלילה ומאיר לא היסס‬ ‫קצר הרוח וקצר הסבלנות שלנו? איך היו נראים חייו‬
‫וסימס לו "יום שעובר בלי התענגות הוא יום מבוזבז" ולרגע‬ ‫של מאיר‪ ,‬גיבור "סוף דבר" של שבתאי‪ ,‬לו רק היה לו‬
‫כמעט האמין לעצמו‪.‬‬ ‫סמארטפון? איך עשויה היתה להיראות הפתיחה המהוללת‬
‫של הרומן הגדול הזה בימינו? אולי כך‪:‬‬
‫בגיל ארבעים ושתיים‪ ,‬קצת אחרי סוכות‪ ,‬תקף את מאיר‬
‫אסאדו ‪ /‬יורם רובינגר‬ ‫פחד המוות‪ ,‬וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק‬
‫ממשי מחייו‪ ,‬הוא צייץ בטוויטר "החיים שלי עברו את‬ ‫התסריט‬
‫שיאם והם מתנהלים עכשיו במדרון" ואחר כך התלבט וצייץ‬ ‫האופטימי‬
‫שוב "מעניין כמה זוגות נעליים עוד אקנה‪ ,‬כמה פעמים‬
‫אלך לקולנוע ועם כמה נשים מלבד אשתי עוד אשכב"‪,‬‬ ‫טכנולוגיה‬
‫ציוץ ששלושה מהעוקבים שלו‪" ,‬מגה צזאר"‪" ,‬דה גולדמן"‬
‫ו"ישראל המקורי" מיהרו לרטווט‪ ,‬כשישראל המקורי לא‬ ‫‪ -‬מה אתה עושה?‬
‫התאפק ושלח לו בדיאם "יא חרמן‪ ,‬תיזהר עם השטויות‬ ‫‪ -‬ראשי פרקים למיזם‬
‫שאתה כותב"‪ ,‬הודעה שמאיר לא ענה עליה בגלל הדיכאון‬ ‫חדש שאני הולך להקים‪.‬‬
‫שהשתלט עליו‪ ,‬חלחל אי שם ברקמות הפנימיות והתפשט‬ ‫‪ -‬מה זה?‬
‫והתעבה עד שהיה לנגע שאינו מרפה‪ ,‬וכך מרגע שהתעורר‬ ‫‪ -‬רשת חברתית לקהילה‬
‫בבוקר‪ ,‬בעודו שוכב בעיניים עצומות מכוסה בשמיכתו הדקה‬ ‫האנתרופוסופית‪ .‬רשת‬
‫ועד שנרדם בלילה‪ ,‬בהפוגות קצרות של הסחת דעת רופפת‪,‬‬ ‫שתהיה פתוחה רק למי‬
‫לא חדל מלערוך את חשבון חייו ולמדוד את המרחק שעוד‬ ‫שמאמין בחינוך וולדורף‪.‬‬
‫נשאר בינו לבין המוות הזה‪ ,‬שהצטייר בדמיונו לפעמים‬ ‫‪ -‬ומה יהיה ייחודי לה?‬
‫בתמונת יום אביב שטוף שמש‪ ,‬ולפעמים כמו הצילום‬ ‫‪ -‬אני עוד לא יודע‪,‬‬
‫היפה שהעלה לפני כמה ימים באינסטגראם‪ ,‬של שער ברזל‬ ‫בינתיים‪ .‬אבל יש לי אחלה‬
‫מאובק ועליו פיתוחים שגרתיים של ציצים ופרחים‪ ,‬קבוע‬ ‫שם בשבילה‪.Faceless :‬‬
‫בחומת האבן של בית קברות שאליו נסע עם גברוש‪ ,‬אחרי‬
‫שנכנע באי רצון להפצרותיו הבלתי מפגיעות כביכול‪ .‬הוא‬ ‫‪amirbend@gmail.com‬‬

‫‪2‬‬