‫נוסחאון מתמטיקה‬

‫‪ 5‬יחידות לימוד‬
‫‪(a ± b) 2 = a 2 ± 2ab + b 2‬‬ ‫)‪a 2 − b 2 = (a − b)(a + b‬‬ ‫אלגברה‪:‬‬
‫‪(a ± b) 3 = a 3 ± 3a 2 b + 3ab 2 ± b 3‬‬ ‫) ‪a 3 ± b 3 = (a ± b)(a 2 m ab + b 2‬‬

‫‪− b ± b 2 − 4ac‬‬
‫= ‪x1,2‬‬ ‫השורשים‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪(a ≠ 0) ax 2 + bx + c = 0‬‬ ‫משוואה ריבועית‪:‬‬
‫‪2a‬‬
‫סדרה הנדסית‬ ‫סדרה חשבונית‬ ‫סדרות‪:‬‬
‫‪a1 = a‬‬ ‫‪a1 = a‬‬ ‫כלל נסיגה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a n +1 = a n ⋅ q‬‬ ‫‪a n +1 = a n + d‬‬
‫‪a n = a1 ⋅ q n −1‬‬ ‫‪a n = a1 + (n − 1)d‬‬ ‫איבר ‪-n‬י‪:‬‬

‫)‪a1(q n − 1‬‬
‫= ‪Sn‬‬ ‫) ‪n ⋅ (a1 + a n‬‬
‫‪q −1‬‬ ‫= ‪Sn‬‬ ‫סכום‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪S= 1‬‬ ‫סכום אינסופי‪:‬‬
‫‪1− q‬‬

‫גדילה ודעיכה‪:‬‬
‫שעור הגדילה )או הדעיכה( ליחידת זמן ‪ t‬הוא ‪.q‬‬ ‫‪M t = M0 ⋅ q t‬‬
‫‪log a c‬‬
‫‪log a (a b ) = b‬‬ ‫‪; a log a b = b‬‬ ‫;‬ ‫= ‪log b c‬‬ ‫לוגריתמים‪:( a, b, c > 0 ; a, b ≠ 1 ) :‬‬
‫‪log a b‬‬

‫‪; log a   = log a b − log a c‬‬

‫‪b‬‬
‫‪log a (b ⋅ c) = log a b + log a c‬‬ ‫;‬ ‫‪log a (b t ) = t ⋅ log a b‬‬
‫‪c‬‬

‫הסתברות‪:‬‬

‫נוסחת ברנולי – ההסתברות ל‪ k-‬הצלחות מתוך ‪ n‬ניסיונות בהתפלגות בינומית כאשר ההסתברות‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫= ‪ ‬‬ ‫כאשר‬ ‫‪Pn (k ) =  p k ⋅ (1 − p) n − k‬‬ ‫להצלחה היא ‪:p‬‬
‫!) ‪ k  k!(n − k‬‬ ‫‪k‬‬

‫)‪P( B / A) ⋅ P( A‬‬ ‫)‪P(A ∩ B‬‬

‫= )‪P(A / B‬‬ ‫; נוסחת בייס‪:‬‬ ‫= )‪P(A / B‬‬ ‫הסתברות מותנית‪:‬‬
‫)‪P(B‬‬ ‫)‪P(B‬‬
 ‫טריגונומטרייה‪:‬‬
‫‪sin(α ± β) = sin α ⋅ cos β ± cos α ⋅ sin β‬‬ ‫‪cos(α ± β) = cos α ⋅ cos β m sin α ⋅ sin β‬‬

‫‪α+β‬‬ ‫‪α −β‬‬ ‫‪α+β‬‬ ‫‪α −β‬‬

‫‪sin α + sin β = 2 sin‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪sin α − sin β = 2 cos‬‬ ‫‪sin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪α+β‬‬ ‫‪α −β‬‬ ‫‪α+β‬‬ ‫‪α −β‬‬

‫‪cos α + cos β = 2 cos‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪cos α − cos β = −2 sin‬‬ ‫‪sin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬

‫) ‪ – R‬רדיוס המעגל החוסם(‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫משפט הסינוסים‪= 2R :‬‬
‫‪sin α sin β sin γ‬‬

‫משפט הקוסינוסים‪ γ ) c 2 = a 2 + b 2 − 2ab ⋅ cos γ :‬היא הזווית הכלואה בין ‪ a‬ל‪(b-‬‬

‫‪1‬‬
‫שטח גִ זרה של ‪ α‬רדיאנים‪S = αR 2 :‬‬ ‫אורך קשת של ‪ α‬רדיאנים‪l = αR :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪ α‬היא הזווית הכלואה בין ‪ b‬ל‪(c-‬‬ ‫‪S = ⋅ b ⋅ c ⋅ sin α‬‬ ‫שטח משולש‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫גופים במרחב‪:‬‬
‫‪B⋅h‬‬
‫) ‪ – B‬שטח הבסיס‪ – h ,‬גובה הגוף(‬ ‫=‪V‬‬ ‫נפח‪:‬‬ ‫פירמידה וחרוט‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪ – R‬רדיוס העיגול‪ – l ,‬הקו היוצר(‬ ‫‪M = πRl‬‬ ‫שטח מעטפת‪:‬‬ ‫חרוט‪:‬‬

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‪:‬‬

‫נגזרות‪:‬‬

‫= ') ‪( x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 x‬‬
‫;‬ ‫)‪ t‬ממשי(‬ ‫‪(x t )′ = tx t −1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(sin x )' = cos x‬‬ ‫‪(cos x )' = − sin x‬‬ ‫= ') ‪(tan x‬‬
‫‪cos 2 x‬‬

‫‪(a ) ′= a‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪⋅ ln a‬‬ ‫= ‪(log a x )′‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x ⋅ ln a‬‬

‫)‪[f(x) ⋅ g(x)]' = f '(x) ⋅ g(x) + f(x) ⋅ g'(x‬‬ ‫נגזרת של מכפלת פונקציות‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪′‬‬
‫) ‪ f ( x )  f ′( x )g ( x ) − f ( x )g ′( x‬‬
‫= ‪ g(x ) ‬‬ ‫נגזרת של מנת פונקציות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪[g(x )]2‬‬
‫) ‪[f (u ( x))]' = f ' (u ) ⋅ u' ( x‬‬ ‫נגזרת של פונקציה מורכבת‪:‬‬
‫כאשר ) ‪ u ' ( x‬היא נגזרת של ‪ u‬לפי ‪) x‬נגזרת פנימית(‬
‫ו‪ f'(u) -‬היא נגזרת של ‪ f‬לפי ‪) u‬נגזרת חיצונית(‪.‬‬

‫‪t‬‬‫‪x t +1‬‬
‫= ‪ t ) ∫ x dx‬ממשי‪( t ≠ −1 ,‬‬ ‫‪+C‬‬ ‫אינטגרלים‪:‬‬
‫‪t +1‬‬
‫אם ) ‪ F( x‬היא פונקציה קדומה של הפונקציה ) ‪ f ( x‬אז‪:‬‬

‫'‬ ‫‪1‬‬
‫‪∫ f [u ( x )] ⋅ u ( x )dx = F[u (x )] + C‬‬ ‫‪∫ f (mx + b)dx = m F(mx + b) + C‬‬

‫)‪[R (cos ϕ + i sin ϕ)]n = R n (cos nϕ + i sin nϕ‬‬ ‫משפט דה מואבר‪:‬‬ ‫מספרים מרוכבים‪:‬‬
‫‪ϕ 2kπ‬‬ ‫‪ϕ 2 kπ‬‬
‫‪z k = n R [cos( +‬‬ ‫‪) + i sin( +‬‬ ‫פתרונות המשוואה )‪ z n = R (cos ϕ + i sin ϕ‬הם‪)] :‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪k=0, 1, 2, …, n-1‬‬
‫וקטורים‪:‬‬
‫‪x = x ⋅ x = x12 + x 22 + x 32‬‬ ‫אורך של וקטור‪:‬‬

‫) ‪x = a + t ( b − a ) + s (c − a‬‬ ‫מישור דרך קצוות הוקטורים ‪: c , b , a‬‬

‫‪x ⋅ y = x1 y1 + x 2 y 2 + x 3 y 3 = x ⋅ y cos α‬‬ ‫מכפלה סקלרית‪:‬‬

‫‪v⋅p+ e‬‬
‫מרחק בין נקודה ‪ p‬למישור ‪: v ⋅ x + e = 0‬‬
‫‪v‬‬

‫‪v⋅b‬‬
‫= ‪sin β‬‬ ‫מציאת זווית בין הישר ‪ a + t b‬למישור ‪: v ⋅ x + e = 0‬‬
‫‪v⋅b‬‬

‫‪v1 ⋅ v 2‬‬
‫= ‪cos α‬‬ ‫מציאת זווית בין המישורים ‪v 2 ⋅ x + e 2 = 0 , v1 ⋅ x + e1 = 0‬‬
‫‪v1 ⋅ v 2‬‬

‫‪3‬‬
 ‫גאומטרייה אנליטית‪:‬‬
‫קו ישר‬
‫‪y 2 − y1‬‬
‫=‪m‬‬ ‫שיפוע‪ ,m ,‬של ישר העובר דרך הנקודות ) ‪: ( x 2 , y 2 ) ( x 1 , y1‬‬
‫‪x 2 − x1‬‬
‫) ‪y − y1 = m(x − x1‬‬ ‫משוואת ישר ‪ y = mx + b‬עם שיפוע ‪ ,m‬העובר בנקודה ) ‪: (x1 , y1‬‬
‫הנקודה ‪ C‬המחלקת )בחלוקה פנימית( את הקטע שקצותיו הם ) ‪B(x 2 , y 2 ) , A(x1 , y1‬‬

‫‪ lx1 + kx 2 ly1 + ky 2 ‬‬ ‫‪AC k‬‬

‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫היא‪ :‬‬ ‫ביחס =‬
‫‪ k+l‬‬ ‫‪k+l ‬‬ ‫‪BC l‬‬

‫‪m1 ⋅ m 2 = −1‬‬ ‫שני ישרים‪ ,‬בעלי שיפועים ‪ m 2 , m1‬מאונכים זה לזה אם ורק אם‬

‫‪Ax 0 + By 0 + C‬‬
‫=‪d‬‬ ‫מרחק הנקודה ) ‪ (x 0 , y 0‬מהישר ‪: Ax + By + C = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A +B‬‬
‫מעגל‬
‫משוואת המשיק למעגל ‪ ( x − a ) 2 + ( y − b) 2 = R 2‬בנקודה ) ‪ (x 0 , y 0‬על המעגל היא‪:‬‬

‫‪( x 0 − a ) ⋅ ( x − a ) + ( y 0 − b) ⋅ ( y − b) = R 2‬‬
‫פרבולה‬
‫) ‪y ⋅ y 0 = p( x + x 0‬‬ ‫משוואת המשיק לפרבולה ‪ y 2 = 2px‬בנקודה ) ‪ (x 0 , y 0‬על הפרבולה היא‪:‬‬

‫‪4‬‬