Professional Documents
Culture Documents
אין גבול30.8.02
אין גבול30.8.02
1אנדרי שינברג
.1
מאמרם של אופנהיימר ובנימיני )בהמשך" ,א-ב ("2001 ,סב ,בצדק ,סביב
הקביעה הקלאסית של מילר ורייס ) ,(Miller & Rice 1967כי המנהל עומד על גבול
המערכת אותה הוא מנהל ,ותפקידו נובע מעמדתו זו ,שלא לומר ממעמדו זה.
הקביעה הזאת ,בתורה ,מבוססת על פיתוח המושגים הקיברנטיים .א-ב,2001 ,
מצטטים את ספרו המסכם של פון ברטלנפי ) ,(Bertalanffy 1968וניתן כמובן גם
להסתמך על ניתוחים אחרים ,מהאסכולות הקלאסיות והמודרניות של גישת
המערכות ,מקנת בולדינג ועד פיטר סנג'י ועמיתיו .הגישה המערכתית רואה ארגון,
קבוצה ופרט כ'מערכת פתוחה' ,כלומר כאוסף דינמי של מרכיבים ,הקשורים
בקשרים הדדיים ,והמקיים חילופי חומרים עם הסביבה .חילוף החומרים עם
הסביבה )קבלת תשומה -תלמיד -בדוגמא של א-ב ,2001 ,עיבודה בין מרכיבי
1אנדרי שינברג ,(.M.Soc.Sc. (H.U.J ,יועץ ארגוני ,CHANGE CONSULTANTSחבר הנהלת חוש"ב
ניתן לפטור את הדיון לעיל ולומר כי אלו דקדוקי מתודולוגיה .הטענה תהיה כי אולי
המושג איננו עומד בכל המבחנים המדעיים ,אך הוא מעניין ,יוצר מחשבות
והשערות חדשות ,וגם מתאר נכון את המציאות הארגונית .טענתי היא ,לעומת
.2
הראיה המערכתית נתגלתה כפוריה לניתוח ארגונים .בצדק מציינים א-ב,
) ,2001ע' (39כי הגישה הסוציו-טכנית של מילר ורייס מתבססת ,בנוסף למקורות
הפסיכואנליטיים של גישת יחסי האובייקט ,על התפיסות המערכתיות-קיברנטיות.
לאחרונה ,זכתה התפיסה המערכתית לעניין מחודש במסגרת כתביו של סנג'י
וחבורתו ) .(Senge, 1994אך ,מה שעומד לדיון כאן איננו הגישה המערכתית ,או
הבנתנו את תרומתה של הגישה הזאת ,אלא האם מושג ה'גבול' מוסיף דבר-מה
להבנתנו ולפרקטיקה שלנו ,כועצים ,בארגונים.
"..בשנים האחרונות ה]גבולות המערכתיים[ נחשבים פחות קבועים ,יותר נתונים למשא
ומתן ,יותר מופשטים ויותר חדירים"
א-ב ,2001 ,ע' ;40ראה גם אשכנז ,גבריאל ,המצוטטים שם-
).(Ashkenas et al ., 1995;Gabriel, 1999
ואומנם ,עם הגלובליזציה ,הרחבת השווקים הבינלאומיים והחברות הרב-לאומיות,
קיום רשתות ארגוניות ,הקשרים המתהדקים בין ספקים לחברות-לקוח ,הרחבת
מיקור החוץ ) ,(outsourcingעבודה מהבית ודרך האינטרנט ,וכיו"ב ,ברור לכל כי קשה
היום לדבר על גבולות של ארגונים ,במובן פשטני כלשהו של המילה.
המנהל והגבולות
למרות כל זה ,עדיין ,ומאמרם של א-ב ,2001 ,מדגים זאת היטב ,מדברים
המנהלים ,ויועציהם ,על גבולות ,ועל תפקידו הייחודי של המנהל ככזה שעומד על
הגבול:
"על פי גישת מילר ורייס ) (...המנהל ממקם את עצמו באזור הגבול ,והוא משול לאדם
בעל שתי פנים :פנים המופנות כלפי חוץ ופנים המופנות כלפי פנים .ממקום זה עליו
לאבחן מה נובע מהמערכת שלו ומה מגיע אליה מבחוץ .עליו מוטל התפקיד לווסת את
הכמות והקצב של יבוא וייצוא החומרים השונים ,כדי לאפשר את האיזון ביניהם .עליו
להתחשב בשאלות של עיתוי ,להעריך קיבולת והספק ,ועל בסיס נתונים אלה לאפשר או
ליזום את זרימת חומרי הגלם פנימה .עליו ליזום וליצור את התנאים שיאפשארו ייצוא
מהמערכת החוצה ,אם באמצעות שיווק ואם באמצעים אחרים .המורכבות של תהליכים
אלה והתלות ההדדית שלהם זה בזה מציבות בפני המנהל אתגרים קשים -של ניהול
אזור הגבול"
שם ,ע'40
התאור הזה מהווה ,ללא ספק ,המשגה נאותה לתהליכי תשומה◄ המרה
◄תפוקה ,הקיימים בכל ארגון ,וכפי שראינו ,בכל מערכת פתוחה .נתעלם מן
ההיבט ההירואי של המנהל כגיבור ,אשר על כתפיו מוטלות כל המטלות הללו.
בפועל ,רק במקרים מועטים ,דוקא במערכות קטנות ,המנהל הוא זה אשר ימלא
את כל הפונקציות ההכרחיות הללו .ברוב המערכות המורכבות יותר ,בעלי
תפקידים שונים ,מומחים למיניהם ,אנשי מקצוע ,נהלים אפילו ,או מערכות
ארגוניות תומכות -כל אלה הם אשר יקבעו ואף יבצעו את כל הנדרש בתהליך
.3
כיצד המושג הזה מצליח כל כך לכפות את עצמו הן על המנהל ,והן על
היועץ? אציע כאן שני הסברים :ראשית ,זהו מושג קליט ,שיוצר תחושה של תמונת
מציאות ברורה ,חדה ,מובנת בקלות .במידה מסוימת ,זוהי קריקטורה .כלומר,
ציור ,או מיפוי ,המדגיש ,אומנם בהגזמה ,תכונות ייחודיות וחשובות של המצב.
אנחנו אוהבים תמונות ברורות ,צבעים עזים ,קוי תיחום ברורים ,מודלים פשוטים,
שתי אפשרויות ,וכו' .זה חומר שקל לעבוד איתו ,לזכור אותו ,לדבר עליו ,להוסיף לו
קישוטים ווריאציות .כמו שמזכירים זאת א-ב ,2001 ,זה מתלבש יפה על העמדה
הסכיזו-פרנוידית שמלני קליין מדברת עליה ,זה חומר נוח "על מנת לשמר הבחנה
חדה בין 'טוב'ל'רע' ובין פנים לחוץ" )שם ,ע'.(41
ההסבר השני ,שהוא קשור לראשון ,הוא כי הדימוי של גבולות מספק 'הזדמנות'
נוחה למנהלים לעסוק במאבקי כוח; וליועצים' ,עבודה' נוחה לשמירה על הגבולות.
יתכן כי מושג ה'גבול' קנה לו אחיזה חזקה כל כך בקרב המנהלים והיועצים כאחד,
דוקא בשל היותו גירוי טוב להתמודדות עם סמכות ,ובעיקר להבנייה וחיזוק
הסמכות ,או הכוח ,של מי שמסמן את הגבול.
"עצם קיומו של הגבול והעונשים הנובעים מחצייתו ,חותרים תחת תחושת הכוח של
הנתון לסמכות להחליט ולקבוע בעצמו את התנהגותו .הוא אינו חופשי לבחור את הזמן,
המקום והתפקיד שבמסגרתם הוא מעוניין להתמקם ולפעול ,ובכך נדרש למידה של ויתור
על חלקים של עצמו".
)א-ב ,2001 ,ע' .(42
גבול הוא חומר טוב לעבוד איתו ,כי הוא מאפשר לציין זירה ולקבוע כללי התנהגות
אשר מחזקים את כוחו של בעל העמדה או הסמכות הפורמלית" .אני מציב גבול,
משמע אני החזק" .גבול הוא אמצעי טוב לבנות כוח ,ועמדת כוח ,ולכן השיח על
גבולות כובש לו הצלחה.
גבול ,בעולם הכלכלי/פוליטי ,הוא עניין של בעלות ושל טריטוריה .יש טעם וחשיבות
להציב גבול רק אם הדבר מסייע למנוע גניבה ,או כיבוש .וכדי לממש את
הפוטנציאל הזה ,יש צורך בבניית כוח פיזי .בעולם של ארגונים ושל יעוץ ,המנגנון
פועל הפוך .אני צריך גבול וטריטוריה בכדי שאוכל לבסס את כוחי ואת מעמדי ,כדי
להגן עליהם.
ובכך ,הגבול הוא גם חומר שקל לחשוב ולעבוד איתו ,כי הוא קיים במאגר
האסוציאציות החזקות ביותר של כולנו; הוא חומר טוב גם לבנות עמדות כוח,
לבסס ע"י אמצעים חיצוניים סמכות או מעמד .אין פלא שגבול הוא להיט.
.4
מקורות
אופנהיימר ד' ובנימיני ד' )" ,(2001על מושג הגבול" ,אנליזה .1
ארגונית ,מס' ,4ע' 39-45
2. Ashkenas,R et al. (1995), The Boundaryless Organization. San
Francisco, Jossey-Bass.
3. Gabriel, Y. (1999), Organisations in Depth, London, Sage
4. Grebnoche, E. (1996), Carnets Imagines, Bruxelles, Cambre
5. Miller, E.J. & Rice, A.K. (1967), Systems of Organisations,
London, Tavistock Publications
6. Jon Stokes, "Where are the Boundaries?", The International
Society for the Psychoanalytic Study of Organizations, 1998 Symposium ,
http://www.sba.oakland.edu/ispso/html/1998Stokes.htm
7. "Rapoport, A (1968) " Systems Analysis: General System Theory
Encyclopedia of the Social Sciences, (ed.) David L. Sills, p. 454
8. Senge, P. (1994) The Fifth Discipline, New York, Doubleday.