סיכום חדוא

‫הפתק הסגול‬
‫‪www.technion.co.il‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי ‪1‬מ'‬
‫‪104010‬‬
‫סיכום הקורס‬
‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪36‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪4 ............................................................................................................................................................‬‬
‫קבוצות מספרים ‪5 ............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות – קבוצות של מספרים ‪5 ....................................................................................................................‬‬
‫סדרות מספרים ‪5 .............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – גבול סופי של סדרה ‪5 .....................................................................................................................‬‬
‫הגדרות נוספות ‪5 ..........................................................................................................................................‬‬
‫משפטים וטענות לגבי סדרות מספרים ‪5 ..........................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות ‪6 ..............................................................................................................................‬‬
‫משפטים נוספים לגבי סדרות מספרים ‪6 .........................................................................................................‬‬
‫הגדרה – גבול אינסופי של סדרה ‪7 .................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות סדרה במובן הרחב ‪7 .........................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות במובן ברחב ‪7 ...........................................................................................................‬‬
‫הגדרות נוספות לגבי סדרות ‪7 ........................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי סדרות ‪7 .................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – תת‪-‬סדרה ‪8 ...................................................................................................................................‬‬
‫התכנסויות סכומי ומכפלות סדרות ‪10 ............................................................................................................‬‬
‫פונקציות ‪11 ....................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות לגבולות של פונקציה ‪11 ....................................................................................................................‬‬
‫משפטים עבור גבולות של פונקציה‪ ,‬מקבילים למשפטים בסדרות ‪11 ..................................................................‬‬
‫"קצב שאיפה" לאינסוף ‪11 ............................................................................................................................‬‬
‫כדאי לזכור ‪ /‬גבולות ידועים ‪12 ......................................................................................................................‬‬
‫טענות לגבי גבולות של פונקציות‪ ,‬מקבילות לטענות עבור סדרות ‪12 ...................................................................‬‬
‫משפטים עבור פונקציות ‪12 ...........................................................................................................................‬‬
‫משפטי היינה ‪13 ..........................................................................................................................................‬‬
‫רציפות של פונקציה ‪13 .....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪13 ...................................................................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של פונקציות רציפות ‪13 .............................................................................................................‬‬
‫סוגי אי‪-‬רציפות ‪13 .......................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות לפונקציות שימושיות ‪14 ..................................................................................................................‬‬
‫הנגזרת ‪15 .......................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות נגזרות ‪15 ........................................................................................................................................‬‬
‫משפטי גזירות ‪15 .........................................................................................................................................‬‬
‫נגזרות ידועות‪16 ..........................................................................................................................................‬‬
‫משפטים נוספים לגבי גזירות‪17 .....................................................................................................................‬‬
‫כלל לופיטל עבור גבול בנקודה ‪17 ...................................................................................................................‬‬
‫כלל לופיטל עבור גבול באינסוף ‪18 .................................................................................................................‬‬
‫פולינום טיילור ‪19 ............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פולינום טיילור ‪19 ...........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – שארית מסדר ‪19 ......................................................................................................................... n‬‬
‫פולינומים ידועים ‪19 ....................................................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות ‪20 ....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קמורה )צורת ∪ ( ‪20 ..........................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קעורה )צורת ∩ ( ‪20 ..........................................................................................................‬‬
‫משפטי קמירות ‪20 .......................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה הופכית ‪21 .........................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי פונקצית הופכית ‪21 .................................................................................................................‬‬
‫האינטגרל הלא מסוים ‪22 ..................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קדומה ‪22 .........................................................................................................................‬‬
‫כללי אינטגרציה ‪22 ......................................................................................................................................‬‬
‫אינטגרלים מיידים )הקבועים הושמטו לשם הנוחות( ‪23 ...................................................................................‬‬
‫האינטגרל המסוים ‪24 .......................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות רימן ‪24 .....................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות דארבו ‪24 ..................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – רציפות במידה שווה ‪24 ...................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי אינטגרל מסויים ‪25 .................................................................................................................‬‬
‫תכונות האינטגרל המסוים‪27 ........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אורך קשת )אורך הגרף(‪27 ...............................................................................................................‬‬
‫אינטגרלים מוכללים ‪28 ....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרל מוכלל ‪28 ..........................................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות לגבי אינטגרל מוכלל ‪28 ......................................................................................................‬‬
‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬
‫טורי מספרים ‪30 ..............................................................................................................................................‬‬

‫הגדרה – טור מספרים ‪30 ..............................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – סכום חלקי ‪30 ................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות של טור ‪30 .......................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ותכונות נוספות של טורי מספרים ‪30 ..................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬טענות‪/‬מבחני התכנסות עבור טורי מספרים ‪30 ..................................................................................‬‬
‫טורים ידועים ‪32 ..........................................................................................................................................‬‬
‫סדרות של פונקציות ‪33 .....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות ‪33 .........................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות במידה שווה )במ"ש( של סדרת פונקציות ‪33 ........................................................................‬‬
‫משפטים לגבי סדרות של פונקציות ‪33 ............................................................................................................‬‬
‫טורי פונקציות ‪34 .............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪34 ...................................................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי טורי פונקציות ‪34 ....................................................................................................................‬‬
‫טורי חזקות ‪35 ................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – טור חזקות ‪35 ................................................................................................................................‬‬
‫תכונות טור חזקות ‪35 ...................................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי טורי חזקות ‪35 ........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – טור טיילור ‪36 ................................................................................................................................‬‬
‫טורי טיילור ידועים ‪36 ..................................................................................................................................‬‬

36 ‫ מתוך‬4 ‫ עמוד‬,‫ סיכום הקורס‬,‫מ‬1 ‫ חדו"א‬104010
‫מבוא‬
‫זהויות טריגונומטריות‬
α ±β α∓β
sin α ± sin β = 2sin cos .1
2 2
α +β α −β
cos α + cos β = 2 cos cos .2
2 2
α +β α −β
cos α − cos β = −2 sin sin .3
2 2
sin (α ± β ) = sin α cos β ± sin β cos α .4
cos (α ± β ) = cos α cos β ∓ sin α sin β .5
‫ערך מוחלט‬
x x≥0
x ≜ = max ( x, − x ) :‫ הגדרה‬.1
− x x<0
:‫ תכונות‬.2
∀x ∈ ℝ : x ≥0 x = −x x≤ x xy = x y .‫א‬
x − a < ε ⇔ { x | a − ε < x < a + ε } .‫ב‬
0< x−a <ε ⇔ { x | a − ε < x < a + ε , x ≠ a} .‫ג‬
a+b b−a
max ( a, b ) = + .3
2 2
a +b a −b
min ( a, b ) = − .4
2 2
‫פיתוח בינום ניוטון‬

n
n! n
n
(a + b) =∑ a n −i b i ≜ ∑   a n − i b i
n
i=0 ( n − i )!i ! i=0  i 
‫אי שוויון המשולש‬

x − y ≥ x − y .3 x + y ≥ x − y .2 x+ y ≤ x + y .1
‫אי שוויון הממוצעים‬

2 a+b a +b 2 2
≤
ab ≤ ≤
+11
2 2

b Geometric Arithmetic
a
Harmonic Quadric
:‫ובאופן כללי‬
n x + x2 + … + xn
≤ n x x …x ≤ 1
x1 + x2 + ... xn
1 1 1 1 2 n
n
‫אי שוויון ברנולי‬

(1 + x ) > 1 + nx
n

∀x > −1:  n ( n − 1) 2
(1 + x ) >
n
x
 2
‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il

‫קבוצות מספרים‬
‫הגדרות – קבוצות של מספרים‬
‫‪ A‬חסומה מלעיל אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ M . x ≤ M , x ∈ A‬חסם מלעיל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ A‬חסומה מלרע אם קיים ‪ m‬כך שלכל ‪ x ∈ A‬מתקיים ‪ m . x ≥ m‬חסם מלרע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם ‪ A‬חסומה מלעיל וגם חסומה מלרע‪ ,‬היא חסומה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אם ‪ α‬הוא החסם מלעיל הקטן ביותר של ‪ , A‬נאמר ש ‪ α‬הוא הסופרימום של ‪ . A‬נסמן ‪. sup A = α‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אם ‪ α‬הוא החסם מלרע הגדול ביותר של ‪ , A‬נאמר ש ‪ α‬הוא האינפימום של ‪ . A‬נסמן ‪. inf A = α‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אקסיומת השלמות‪ :‬אם ‪ φ ≠ A ⊆ ℝ‬וחסומה מלעיל‪ ,‬אז יש ל ‪ A‬סופרימום‪.‬‬

‫מאקסיומה זו נובע גם‪ :‬אם ‪ φ ≠ A ⊆ ℝ‬וחסומה מלרע‪ ,‬אז יש ל ‪ A‬אינפימום‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬אם ל ‪ A‬יש מקסימום‪ ,‬נאמר ‪ , x0‬אז בהכרח ‪. sup A = x0‬‬
‫‪ .2‬אם ל ‪ A‬יש מינימום‪ ,‬נאמר ‪ , x0‬אז בהכרח ‪. inf A = x0‬‬
‫סדרות מספרים‬
‫הגדרה – גבול סופי של סדרה‬
‫‪ lim an = L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ) ‪ N = N ( ε‬כך שלכל ‪ n > N‬מתקיים ‪ ; an − L < ε‬או‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ ; ∀ε > 0 ∃N = N ( ε ) : ∀n > N , an − L < ε‬או‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ lim an = L‬אם לכל ‪ , ε > 0‬יש לכל היותר מספר סופי של אברי הסדרה מחוץ לסביבת ‪ ε‬של ‪. L‬‬ ‫‪.3‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬שקול לסימון ‪. lim an = L‬‬

‫∞→ ‪n‬‬
‫הערה‪ :‬הסימון ‪→ L‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫הגדרות נוספות‬
‫‪ .1‬לסדרה שיש לה גבול קוראים סדרה מתכנסת; אחרת‪ ,‬הסדרה מתבדרת‪.‬‬
‫‪ .2‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה מלעיל אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪. an ≤ M , n ∈ ℕ‬‬
‫∞‬
‫‪ .3‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה מלרע אם קיים ‪ m‬כך שלכל ‪. an ≥ m , n ∈ ℕ‬‬

‫∞‬
‫‪ .4‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪. an ≤ M , n ∈ ℕ‬‬

‫∞‬
‫משפטים וטענות לגבי סדרות מספרים‬

‫‪ .1‬לסדרה מתכנסת גבול אחד ויחיד‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה שישנם שני גבולות שונים‪ lim an = L1 :‬וגם ‪ . lim an = L2‬בה"כ נניח ‪. L1 < L2‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪L1 + L2‬‬ ‫‪L −L‬‬

‫= ‪. L1 − ε < an < L1 + ε‬‬ ‫יהי ‪ . ε = 2 1 > 0‬אזי קיים ‪ N1‬כך שלכל ‪, n > N1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪L + L2‬‬
‫‪. 1‬‬ ‫וגם קיים ‪ N 2‬כך שלכל ‪= L1 − ε < an < L2 + ε , n > N 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪L + L2‬‬ ‫‪L + L2‬‬
‫‪ . 1‬סתירה ‪.‬‬ ‫‪< an < 1‬‬ ‫ולכן עבור } ‪ , n > max { N1 , N 2‬נקבל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .2‬אם סדרה מתכנסת אז היא חסומה‪ .‬ולכן אם סדרה לא חסומה‪ ,‬היא לא יכולה להתכנס‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח ‪ . lim an = L‬נבחר ‪ , ε = 1‬ואז מחוץ לקטע )‪ ( L − 1, L + 1‬יש לכל היותר מספר סופי של אברי‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫הסדרה‪ .‬נניח שמחוץ לקטע הנ"ל נמצאים האיברים ‪ ak1 , ak2 ,...., akn‬ואז המספרים‬
‫{‬
‫‪ m = min L − 1, ak1 , ak2 ,...., akn‬הם החסמים לסדרה ‪.‬‬ ‫‪ M = max {L + 1, a‬ו }‬ ‫‪k1‬‬ ‫‪, ak2 ,...., akn‬‬ ‫}‬
‫{‬
‫)‪( ( −1‬‬ ‫}‬
‫∞ ‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫)הערה‪ :‬לא כל סדרה חסומה מתכנסת! לדוגמה‬

‫‪ .3‬אם סדרה מתכנסת‪ ,‬אז כל סדרה שמתקבלת ממנה ע"י מחיקה או הוספה של מספר סופי של איברים תתכנס‪,‬‬
‫ולאותו גבול של הסדרה המקורית‪.‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות‬
‫‪ , bn ‬אזי‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬ו ‪→ B‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫אם ‪→ A‬‬
‫‪an ± bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪→ A ± B .‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫< ‪an − L‬‬ ‫קיים ‪ N1‬עבורו לכל ‪ n > N1‬מתקיים‬ ‫ראשית‪ ,‬לכל ‪> 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫< ‪bn − M‬‬ ‫קיים ‪ N 2‬עבורו לכל ‪ n > N 2‬מתקיים‬ ‫וגם‪ ,‬לכל ‪> 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( an + bn ) − ( L + M ) = ( an − L ) + ( bn − M‬‬
‫ומאי‪-‬שיווין המשולש‪( an − L ) + ( bn − M ) ≤ ( an − L ) + ( bn − M ) :‬‬
‫שתי הסדרות מתכנסות ולכן עבור } ‪N 3 = max { N1 , N 2‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫≤ ) ‪. ( an − L ) + ( bn − M‬‬ ‫יתקיים ‪= ε‬‬
‫‪+‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪an bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪→ AB .‬‬
‫‪an‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ג‪ .‬אם ‪ B ≠ 0‬אז →‬
‫‪bn‬‬ ‫‪B‬‬
‫משפטים נוספים לגבי סדרות מספרים‬

‫‪ .1‬משפט הסנדביץ'‬
‫אם קיים ‪ N 0‬כל שלכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪ bn ≤ an ≤ cn‬ואם ‪ lim bn = lim cn = L‬אז ‪. lim an = L‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫ע"פ הגדרת הגבול‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N1‬כך שלכל ‪ n > N1‬מתקיים ‪L − ε < bn < L + ε‬‬
‫וקיים ‪ N 2‬כך שלכל ‪ n > N 2‬מתקיים ‪ L − ε < cn < L + ε‬ולכן‪ ,‬לכל } ‪ n > N 3 = max { N 0 , N1 , N 2‬יתקיים‬
‫אי השווין ‪. L − ε < bn ≤ an ≤ cn < L + ε‬‬
‫‪ lim an = 0 .2‬אם"ם ‪lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫הוכחה‪ :‬בהינתן ‪ , ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪. an − 0 = an < ε , n > N 0‬‬

‫אי השוויון האחרון מתקיים אם"ם ‪ , an − 0 = an < ε‬ולכן לאותו ‪ N 0‬נקבל גם ש ‪. lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬ו ‪ bn‬חסומה‪ ,‬אז ‪lim an bn = 0‬‬

‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪ ,‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪ bn . an < ε , n > N 0‬חסומה ולכן קיים ‪ M > 0‬כך ש‬ ‫הוכחה‪ :‬בהינתן ‪> 0‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ε‬‬
‫< ‪. an bn − 0 = an bn < an M‬‬ ‫‪ bn < M‬ולכן לכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪M = ε‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ an ≥ 0‬לכל ‪ , n‬וגם ‪ lim an = L‬אז ‪) . L ≥ 0‬זהירות‪ :‬אם ‪ an > 0‬יכול להיות ‪( L = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬מניחים בשלילה ש ‪ L < 0‬וע"פ הגדרה מקבלים בסתירה שקיימים אברי סידרה שליליים‪.‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ an ≤ bn‬לכל ‪ n‬וקיימים ‪ lim bn = M , lim an = L‬אזי ‪ . L ≤ M‬שים לב ש ‪ an < bn‬לא גורר ‪. L < M‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬מגדירים סדרה ‪ cn = bn − an‬ומשתמשים באריתמטיקה של גבולות ובמשפט הקודם‪.‬‬

‫הגדרה – גבול אינסופי של סדרה‬

‫‪ .1‬נאמר ש ∞ = ‪ lim an‬אם לכל ‪ M > 0‬קיים ) ‪ N = N ( M‬טבעי כך שלכל ‪. an > M , n > N‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .2‬נאמר ש ∞‪ lim an = −‬אם לכל ‪ M > 0‬קיים ) ‪ N = N ( M‬טבעי כך ש‪∀n > N : an < − M :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫הגדרה – התכנסות סדרה במובן הרחב‬

‫‪ {an }n =1‬מתכנסת במובן הרחב פירושו‪ ; lim an = L :‬או ∞ = ‪lim an‬‬
‫∞‬
‫; או ∞‪. lim an = −‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות במובן ברחב‬

‫‪ .1‬רוב הזמן האינטואיציה נכונה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬אז ‪→ 0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪ .‬אם ∞ →‬
‫∞→ ‪an n‬‬
‫‪an bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an + bn ‬וגם ∞ →‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an , bn ‬אז ∞ →‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪ .‬אם ∞ →‬
‫‪ an ‬אין תמיד חוקים ברורים!‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .2‬זהירות! אם ‪→ 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬וגם ‪ an > 0‬לכל ‪ n > N 0‬אז ∞ →‬ ‫א‪ .‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→‪an n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬וגם ‪ an < 0‬לכל ‪ n > N 0‬אז ∞‪→ −‬‬ ‫ב‪ .‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→ ‪an n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬אין כללים במקרים הללו )כתיב לא פורמאלי(‪:‬‬

‫∞‪0 ±‬‬
‫‪( → 1) , 00 , ∞0 , anbn , 0 ⋅ ∞ , ∞ − ∞ , ,‬‬
‫∞‬
‫∞‪0 ±‬‬
‫הגדרות נוספות לגבי סדרות‬

‫סדרה ‪ {an }n =1‬תקרא‪:‬‬
‫∞‬
‫‪ .1‬עולה אם ‪∀n : an +1 ≥ an‬‬

‫‪ .2‬עולה ממש אם ‪∀n : an +1 > an‬‬
‫‪ .3‬יורדת אם ‪∀n : an +1 ≤ an‬‬
‫‪ .4‬יורדת ממש אם ‪∀n : an +1 < an‬‬
‫‪ .5‬מונוטונית אם היא עולה )או עולה ממש( או יורדת )או יורדת ממש(‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬אם קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪ , an ≥ bn‬ו ∞ = ‪ , lim bn‬אזי ∞ = ‪. lim an‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ {an }n =1‬עולה אז לכל ‪. an ≤ am , n < m‬‬

‫∞‬
‫משפטים לגבי סדרות‬

‫‪ .1‬כל סדרה מונוטונית ולא חסומה מתכנסת לאינסוף‪.‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬בה"כ ‪ an‬מונוטונית עולה‪ .‬לכל ‪ M , M‬אינו חסם מלעיל‪ .‬בעזרת המונוטוניות מראים שכל‬
‫אברי הסדרה גדולים מ ‪. M‬‬
‫‪ .2‬סדרה עולה וחסומה מלעיל מתכנסת ל ‪ sup‬שלה‪.‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬נסמן ‪ M = sup an‬לכל ‪ M − ε , ε > 0‬אינו חסם מלעיל של הסדרה‪ .‬ולכן קיים ‪ N 0‬כך ש‬
‫‪ . aN0 > M‬מראים שמחוץ לכל ‪ ε‬סביבה של ‪ M‬יש מספר סופי בלבד של אברי הסדרה‪.‬‬
‫‪ .3‬סדרה יורדת וחסומה מלרע מתכנסת ל ‪ inf‬שלה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬כל סדרה מונוטונית מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬

‫הגדרה – תת‪-‬סדרה‬
‫} {‬
‫∞‬
‫‪ ank‬המתקבלת ממחיקת חלק )סופי או אינסופי( מאיברי הסדרה המקורית ‪ {an }n =1‬נקראת תת‪-‬‬
‫∞‬
‫סדרה‬
‫‪k =1‬‬
‫סדרה שלה‪ ,‬כאשר ‪ nk‬הוא האינדקס בסדרה ‪ an‬שבו נמצא האיבר ה ‪ k‬בתת הסדרה‪.‬‬
‫כדי שישמר הסדר‪ ,‬צריך להתקיים ‪ , nk +1 > nk‬לכל ‪ , k‬כלומר ‪ nk‬סדרה עולה ממש של אינדקסים‪.‬‬
‫משפטים חשובים לסדרות‬

‫‪ .1‬אם ‪ {an }n =1‬מתכנסת במובן הרחב‪ ,‬אז כל ת"ס שלה מתכנסת במובן הרחב‪ ,‬ולאותו גבול‪.‬‬
‫∞‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬לחלק לשני מקרים‪ :‬גבול סופי ואינסופי‪ .‬גבול אינסופי‪ :‬לכל ‪ , M‬יש לכל היותר מספר סופי‬
‫של אברי הסדרה הקטנים מ ‪ , M‬ולכן גן מספר סופי של אברי תת‪-‬הסדרה‪.‬‬
‫גבול סופי‪ .‬בכל סביבת ‪ ε‬של הגבול ‪ L‬יש אינסוף אברי הסדרה‪ ,‬וכך גם עבור אברי תת‪-‬הסדרה‪.‬‬
‫הלמה של קנטור‪:‬‬‫‪ֶ .2‬‬
‫אם ‪ an ≤ bn‬לכל ‪ n‬ו } ‪ {bn‬יורדת ו } ‪ {an‬עולה ו ‪ , lim an − bn = 0‬אז קיים ‪ L‬כך ש‪. lim an = lim bn = L :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫נוסח שקול‪:‬‬
‫אם ] ‪ I n = [an , bn‬הם קטעים שמקיימים ‪ I n +1 ⊆ I n‬ואם אורכי הקטעים שואפים ל ‪ ,0‬אז קיים ‪ x0‬יחיד‬
‫שנמצא בכל אינסוף הקטעים ‪. I n‬‬
‫הוכחה‪ an ≤ bn :‬ולכן לכל ‪ n‬מתקיים‪ an < b1 :‬וגם ‪ . a1 < bn‬כלומר ‪ an‬וגם ‪ bn‬חסומות‪ .‬שתיהן‬
‫מונוטוניות ולכן מתכנסות‪ .‬נסמן ‪ . lim an = A, lim bn = B‬ע"פ הנתון ובעזרת אריתמטיקה של גבולות‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ , lim an − bn = lim an − lim bn = A − B = 0‬כלומר ‪. A = B‬‬

‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬לכל סדרה יש ת"ס מונוטונית‪.‬‬

‫‪ .4‬משפט בולצאנו‪-‬ויירשטראס‪:‬‬
‫לסדרה חסומה יש ת"ס מתכנסת; לכל סדרה יש ת"ס מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח שלכל ‪ . m1 ≤ an ≤ M 1 , n‬נבחר ‪. n1 = 1‬‬
‫‪ m + M1 ‬‬
‫‪  m1 , 1‬יש אינסוף אברי הסדרה ‪. an‬‬ ‫מקרה ‪ :1‬בקטע‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ m + M1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  1‬יש אינסוף אברי הסדרה ‪. an‬‬ ‫מקרה ‪ :2‬בקטע ‪, M 1 ‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫= ‪. M 2 − m2‬‬ ‫נבחר את הקטע שבו אינסוף אברי הסדרה ונסמן אותו ] ‪ . [m2 , M 2‬אורך הקטע‬
‫‪2‬‬
‫בקטע זה קיים ‪ an2‬שבעבורו ‪. n2 > n1‬‬
‫נחצה את ] ‪ [m2 , M 2‬באותו אופן‪ ,‬ונבחר את חצי הקטע שבו יש אינסוף מאברי הסדרה‪ .‬נסמן את הקטע‬
‫‪M −m‬‬
‫] ‪ . [m3 , M 3‬אורך הקטע יהיה ‪ . M 3 − m3 = 1 2 1‬בקטע זה קיים ‪ an3‬שבעבורו ‪. n3 > n2‬‬
‫‪2‬‬
‫נמשיך לחלק כל קטע לשניים‪.‬‬
‫בקטע ] ‪ [mk , M k‬יש אינסוף איברים מהם נבחר את ‪ ank +1‬כך ש ‪ . nk +1 > nk‬אורך הקטע‪:‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫= ‪. M K − mk‬‬
‫‪2 k −1‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫‪. lim ( M K − mk ) = lim‬‬ ‫ולסיכום‪ M k +1 ≤ M k :‬וגם ‪ , mk ≤ mk +1‬וגם ‪= 0‬‬
‫∞→ ‪k‬‬ ‫∞→ ‪k‬‬ ‫‪2k −1‬‬
‫ולפי הלמה של קנטור‪ ,‬קיים ‪ L‬כך ש‪. lim mk = lim M k = L :‬‬
‫∞→ ‪k‬‬ ‫∞→ ‪k‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפני בניית תת הסדרה‪ mk ≤ ank ≤ M k ,‬ולכן ע"פ משפט הסנדביץ' ‪. lim ank = L‬‬
‫∞→ ‪k‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ bn → B , an → A‬ו ‪ A < B‬אז קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪. an < bn , n ≥ n0‬‬

‫‪ .6‬אם סדרה מונוטונית וחסומה‪ ,‬אזי היא מתכנסת לגבול סופי‪.‬‬
‫‪ an ‬אז )התכנסות הממוצעים של סזרו(‪:‬‬‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .7‬אם ‪→ L‬‬
‫‪a1 + a2 + ... + an‬‬
‫= ‪S narithmetic‬‬ ‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪→ L .‬‬
‫‪n‬‬
S ngeometric = n a1 ⋅ a2 ⋅ ... ⋅ an 

n →∞
→ L .‫ב‬
n
S nharmonic =  →L .‫ג‬
1
a1 + 1
a2 + ... + a1n n →∞
an +1
:‫ ( אז‬n an 
n →∞
→ L ‫)או‬ 
n →∞
→ L ‫∀ וגם‬n : an > 0 ‫ אם‬:(‫ מבחן המנה )או השורש‬.8
an
an n →∞
→ 0 ‫ אז‬L < 1 ‫ אם‬.‫ד‬
an 
n →∞
→ ∞ ‫ אז‬L > 1 ‫ אם‬.‫ה‬
.‫ אין מסקנה חד משמעית‬L = 1 ‫ אם‬.‫ו‬
an +1
. n an 
n →∞
→ L ‫אז‬ 
n →∞
→ L ‫∀ אז אם‬n : an > 0 ‫ אם‬.9
an

‫סדרות שימושיות‬ ‫גבולות ידועים‬

‫חסומה ולא מתכנסת‬ ‫} )‪{( −1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪lim c = c‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪∀ q < 1:‬‬ ‫‪lim q n = 0‬‬

‫‪  ‬מתכנסת ל ‪0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪ ( −1) ⋅ ‬לא מונוטונית אבל מתכנסת ל ‪0‬‬ ‫‪∀c > 0 :‬‬ ‫‪lim n c = 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬

‫כאשר ) ‪ P ( n‬פלינום כלשהו של ‪: n‬‬
‫‪ k + ( −1) ⋅ ‬לא מונוטונית אבל מתכנסת ל ‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪lim n P ( n ) = 1‬‬ ‫‪lim n n = 1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪: an ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫לכל סדרה ∞ →‬
‫}‪ an = {0,1, 0,1, 0,...‬ו }‪ bn = {1, 0,1, 0,1,...‬לא‬ ‫‪β an‬‬
‫‪ α ‬‬
‫‪an bn ‬‬‫∞→ ‪n‬‬
‫מתכנסות אבל ‪→ 0‬‬ ‫‪lim 1 + ‬‬ ‫‪= eαβ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬‬
‫)‪ bn = ( −1‬לא מתכנסות אבל‬ ‫)‪ an = ( −1‬ו‬
‫‪n +1‬‬ ‫‪n‬‬
‫} ‪ {an + bn‬כן מתכנסת‬

‫‪lim n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫(‬ ‫‪n‬‬
‫)‬
‫‪a − 1 = ln a‬‬
‫‪log a n‬‬
‫‪ an = n‬ו ‪ bn = 2n‬לא מתכנסות וגם סכומן לא‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ bn‬ולכן‬ ‫‪‬‬ ‫‪ an = sin n‬חסומה וְ ‪→ 0 -‬‬
‫∞→ ‪n n‬‬ ‫‪lim‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪sin n‬‬ ‫‪n →∞ n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫= ‪an bn‬‬ ‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪ an = n 1 + ( −1‬מתבדרת אבל יש לה ת"ס‬ ‫(‬ ‫‪n‬‬
‫)‬ ‫‪lim‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪=e‬‬
‫מתכנסת‬ ‫!‪n‬‬
‫)‪( −1‬‬
‫‪n‬‬
‫= ‪ an‬ו ‪ bn = n‬מתכנסות במובן הרחב אבל‬ ‫‪sin n‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ an ⋅ bn‬לא מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬
‫התכנסויות סכומי ומכפלות סדרות‬
‫התכנסות ‪an ⋅ bn‬‬ ‫התכנסות ‪an + bn‬‬ ‫‪bn‬‬ ‫‪an‬‬

‫תמיד מתכנסת‪ ,‬ע"פ חוקי אריתמטיקה של‬ ‫תמיד מתכנסת‪ ,‬ע"פ חוקי‬ ‫מתכנסת‬ ‫מתכנסת‬
‫גבולות‪.‬‬ ‫אריתמטיקה של גבולות‪.‬‬
‫‪an ‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬ ‫אם‬ ‫להתכנס‬ ‫יכולה‬ ‫תמיד מתבדרת‪ ,‬ההוכחה בשלילה‪.‬‬ ‫מתבדרת‬ ‫מתכנסת‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪) an ‬הוכחה בשלילה(‬

‫∞→ ‪n‬‬
‫מתבדרת אם ‪→ 0‬‬
‫יכולה להתכנס או להתבדר‬ ‫יכולה להתכנס או להתבדר‬ ‫מתבדרת‬ ‫מתבדרת‬

‫פונקציות‬
‫הגדרות לגבולות של פונקציה‬
‫הגדרה‬ ‫סימון‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ x > M‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ x < M‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫∞‪x →−‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x > K‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x > K‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x < − K‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫∞‪x →−‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x < − K‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫∞‪x →−‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 +‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 −‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0 +‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0 −‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0 +‬‬
‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0 −‬‬
‫משפטים עבור גבולות של פונקציה‪ ,‬מקבילים למשפטים בסדרות‬

‫‪ .1‬אם קיים לפונקציה גבול‪ ,‬הוא יחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬אם קיים ) ‪ lim f ( x‬אז קיים ‪ b‬כך שבקרן ) ∞ ‪ f ( x ) , [b,‬חסומה‪.‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪ g ( x ) ‬אז‪:‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ f ( x ) ‬ו ‪→ B‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ .3‬אריתמטיקה של גבולות‪ :‬אם ‪→ A‬‬
‫‪f ( x ) ± g ( x ) ‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫א‪→ A ± B .‬‬
‫‪f ( x ) g ( x ) ‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪→ AB‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫→‬ ‫ג‪ .‬אם ‪ B ≠ 0‬אז‬
‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ .4‬משפט הסנדביץ'‪.‬‬
‫כל ההוכחות זהות להוכחות בסדרות‪ ,‬או ע"י שימוש במשפטי היינה‪.‬‬
‫"קצב שאיפה" לאינסוף‬

‫‪c < log a n < n < n < n < Pα > 2 ( n ) < ... < 2 < e < 3 < ... < n ! < n n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫כדאי לזכור ‪ /‬גבולות ידועים‬

‫‪sin x ≤ x‬‬ ‫‪.1‬‬
‫< ‪sin x < x < tan x , 0 < x‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫∞ = ‪lim+  ‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪x →0  x ‬‬
‫‪1‬‬
‫∞‪lim−   = −‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪x →0  x ‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪a >1‬‬

‫‪lim a x = ‬‬ ‫‪.5‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim a x = ‬‬ ‫‪.6‬‬
‫∞‪x →−‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim ( log a x ) = ‬‬ ‫‪.7‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim+ ( log a x ) = ‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x →0‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫‪∀α > 0 :‬‬ ‫‪lim xα = 0‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪x→0‬‬
‫‪ lim (1 + x ) x = e .10‬ויותר מזה‪lim (1 + ax ) x = e ab :‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬
‫‪ab = e‬‬
‫‪( ) = eb ln a .11‬‬
‫‪ln ab‬‬
‫טענות לגבי גבולות של פונקציות‪ ,‬מקבילות לטענות עבור סדרות‬

‫‪ lim f ( x ) = 0 .1‬אם"ם ‪. lim f ( x ) = 0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ lim f ( x ) = 0‬ו )‪ g ( x‬חסומה בסביבה נקובה של ‪ x0‬אז ‪. lim f ( x ) g ( x ) = 0‬‬

‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪L‬‬
‫> )‪. f ( x‬‬ ‫‪ .3‬אם ‪ lim f ( x ) = L > 0‬אז קיים ‪ δ > 0‬כל שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים‬
‫‪2‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f ( x ) ≤ 0‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ 0‬‬

‫‪x → x0‬‬
‫‪ .5‬אם ) ‪ f ( x ) ≤ g ( x‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיימים ‪ lim g ( x ) = M , lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ M‬‬

‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫משפטים עבור פונקציות‬

‫‪ .1‬אם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אז יש סביבה נקובה של ‪ x0‬שבה ‪ f‬חסומה‪.‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬עולה וחסומה מלעיל ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim f ( x‬‬

‫‪x →b −‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש ישיר בהגדרה והוכחה שהגבול הוא הסופרימום‪ ,‬או הוכחה בשלילה‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬יורדת וחסומה מלרע ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim− f ( x‬‬
‫‪x →b‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬עולה וחסומה מלרע ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim f ( x‬‬

‫‪x → a+‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ f‬מוגדרת בסביבה נקובה של ‪ x0‬אז ‪ lim f ( x ) = L‬אם"ם ‪ lim+ f ( x ) = L‬וגם ‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 −‬‬ ‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ .6‬אם ‪ f‬מונוטונית ב ) ‪ ( a, b‬ו ) ‪ x0 ∈ ( a, b‬אז קיימים ) ‪ lim+ f ( x‬וגם ) ‪lim f ( x‬‬

‫‪x → x0 −‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫משפטי היינה‬
‫‪ lim f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ , xn ≠ x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ lim+ f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ xn > x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.2‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ lim− f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ xn < x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.3‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫מסקנה מהיינה‪ :‬אם ‪ xn → x0‬וגם ‪ , yn → x0‬וגם ‪ f ( xn ) → A‬ו ‪ f ( yn ) → B‬אז ) ‪ lim f ( x‬לא קיים‬
‫‪x → x0‬‬
‫רציפות של פונקציה‬
‫הגדרות‬
‫‪ .1‬תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬

‫‪x → x0‬‬
‫רציפות ‪ .2‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) − f ( x0 ) < ε‬‬
‫‪ xn ‬מתקיים ) ‪lim f ( xn ) = f ( x0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬לכל סדרה ‪→ x0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫רציפות מימין תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבה ימנית של ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬

‫‪x → x0 +‬‬
‫רציפות משמאל תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבה שמאלית של ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬

‫‪x → x0 −‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בקטע ) ‪. ( a, b‬‬

‫רציפות בקטע פתוח‬
‫‪ f‬רציפה בכל נקודה )‪. c ∈ (a, b‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בקטע ]‪. [ a, b‬‬
‫רציפות בקטע סגור‬
‫‪ f‬רציפה בכל נקודה ) ‪ , c ∈ ( a, b‬וכן רציפה מימין ב ‪ a‬ורציפה משמאל ב ‪. b‬‬
‫אריתמטיקה של פונקציות רציפות‬

‫‪ f , g‬רציפות בנקודה ‪ , x0‬אזי‪:‬‬ ‫תהיינה‬
‫‪ f ± g‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ fg‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪f‬‬
‫רציפה ב ‪x0‬‬ ‫אם ‪ g ( x0 ) ≠ 0‬אז‬ ‫‪.3‬‬
‫‪g‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ) ‪ g ( x0‬אז ‪ f g‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סוגי אי‪-‬רציפות‬
‫‪ .1‬אי רציפות סליקה‪:‬‬
‫) ‪ L ≠ f ( x0‬או שאינה מוגדרת ב ‪. x0‬‬ ‫אם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אך‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ .2‬אי רציפות מסוג ראשון )קפיצה(‪:‬‬

‫אם קיימים ) ‪ lim+ f ( x‬וגם ) ‪ , lim− f ( x‬אך הם שונים זה מזה‪.‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ .3‬אי רציפות מסוג שני )עיקרית(‪:‬‬

‫לפחות אחד משני הגבולות החד‪-‬צדדיים אינו קיים‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬לפונקציה מונוטונית‪ ,‬כל נקודת אי‪-‬רציפות היא מסוג ראשון )קפיצה(‪.‬‬

‫משפט ערך הביניים‪:‬‬

‫תהי ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬כך ש ) ‪ , f ( a ) < f ( b‬אז לכל ) ‪ f ( a ) < α < f ( b‬קיים ‪ a < c < b‬כך ש‬
‫‪. f (c) = α‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬חלוקת ]‪ [ a, b‬בחצי כל פעם‪ ,‬עד אינסוף ובכך להשתמש בלמה של קנטור‪.‬‬
‫משפטי ויירשטראס‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬חסומה בקטע זה‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה ש ‪ f‬אינה חסומה מלעיל‪ .‬לכל ‪ , n ∈ ℕ‬המספר ‪ n‬אינו חסם מלעיל עבור ערכי ‪f‬‬
‫בקטע ]‪ . [ a, b‬לכן לכל ‪ n‬קיימת נקודה ] ‪ xn ∈ [ a, b‬כך ש ‪ { xn }n =1 . f ( xn ) > n‬חסומה כי היא מוכלת‬
‫∞‬
‫‪ . xnk ‬לכן‪,‬‬
‫∞→ ‪nk‬‬
‫בקטע ]‪ [ a, b‬ולכן ע"פ משפט בולצאנו‪-‬ויירשטראס‪ ,‬יש לה תת סדרה ] ‪→ c ∈ [ a, b‬‬
‫) (‬
‫‪ f xnk ‬וזו‬
‫∞→ ‪nk‬‬ ‫) (‬
‫‪ . f xnk ‬מצד שני ‪ f xnk > nk‬כלומר ∞ →‬
‫∞→ ‪nk‬‬ ‫) (‬
‫מרציפות ‪ , f‬נקבל ש ) ‪→ f ( c‬‬
‫סתירה ‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬מקבלת מקסימום ומינימום בקטע זה‪.‬‬
‫משפטי רציפות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז תמונתה‪ , f ([ a, b ]) ,‬היא קטע סגור‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬לפי משפט ויירשטראס‪ ,‬קיים ] ‪ xm ∈ [ a, b‬כך ש } ‪ , f ( xm ) = m = min { f‬וכמו כך קיים‬
‫] ‪[ a ,b‬‬
‫]‪ xM ∈ [ a, b‬כך ש } ‪ . f ( xM ) = M = max { f‬נפעיל את משפט ערך הביניים על קטע ] ‪ [ xm , xM‬ונראה שכל‬
‫] ‪[ a ,b‬‬
‫ערך בין ‪ m‬ל ‪ M‬מתקבל ע"י ‪ , f‬ולכן תמונת ]‪ [ a, b‬מכילה את ] ‪ . [ m, M‬כך ערך מחוץ לקטע ] ‪[ m, M‬‬
‫אינו יכול להתקבל ולכן קטע זה הוא תמונת ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .2‬המסקנה ההפוכה ל)‪ (1‬לא נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬תהי ‪ f‬מונוטונית ב ]‪ , [ a, b‬אז ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אם"ם תמונתה היא קטע‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬רציפה וחח"ע ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬מונוטונית ממש ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ f‬רציפה ומונוטונית ממש ב ]‪ [ a, b‬אז היא הפיכה‪ ,‬כלומר ] ‪. f −1 :  f ( a ) , f ( b )  → [ a, b‬‬
‫דוגמאות לפונקציות שימושיות‬

‫דוגמא ל ‪...‬‬ ‫נוסחה‬
‫פונקציה חסומה ב ]‪ [ 0,1‬אבל לא מקבלת מקסימום‬ ‫]‪f ( x ) = x − [ x‬‬
‫‪1‬‬
‫פונקציה רציפה בקטע פתוח )‪ ( 0,1‬ולא חסומה‬ ‫= )‪f ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫פונקציה בלי גבול באינסוף )כל פונקציה טריגונומטרית תתאים(‬ ‫‪f ( x ) = sin x‬‬
‫פונקציה עם נקודת אי רציפות בודדת ב ‪x = 0‬‬ ‫‪f ( x ) = sin 1x‬‬
‫‪ x ,‬‬ ‫‪x∈ℚ‬‬
‫‪2‬‬
‫פונקציה רציפה וגזירה רק ב ‪x = 0‬‬ ‫‪f ( x) =  2‬‬

‫‪− x ,‬‬ ‫‪x∉ℚ‬‬
‫פונקציה רציפה ב ‪ x = 0‬אך לא גזירה שם‬ ‫‪f ( x) = x‬‬
‫פונקציה רציפה שלא גזירה ב ‪ a‬ו ‪b‬‬ ‫| ‪f ( x ) =| x − a | + | x − b‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪x∈ℚ‬‬
‫פונקצית דיריכלה‪ .‬חסומה אבל לא אינטגרבילית‪.‬‬ ‫‪f ( x) = ‬‬
‫‪−1,‬‬ ‫‪x∉ℚ‬‬

‫הנגזרת‬
‫הגדרות נגזרות‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ . x0‬נאמר ש ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬אם קיים‬

‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות‬
‫‪ . lim‬ערך הגבול יסומן ) ‪f ′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת ב ) ‪ . [ x0 , x0 + r‬נאמר ש ‪ f‬גזירה מימין ב ‪ x0‬אם קיים‬
‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות מימין‬
‫‪ . lim+‬ערך הגבול יסומן ) ‪f +′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת ב ] ‪ . ( x0 − r , x0‬נאמר ש ‪ f‬גזירה משמאל ב ‪ x0‬אם קיים‬
‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות משמאל‬
‫‪ . lim−‬ערך הגבול יסומן ) ‪f −′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫משפטי גזירות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה מימין וגזירה משמאל ב ‪ , x0‬ו ‪ f −′ ( x0 ) = f +′ ( x0 ) = a‬אז ‪. f ′ ( x0 ) = a‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬נובע ישירות מהגדרת הנגזרת והנגזרת החד‪-‬צדדית‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬אז ‪ f‬רציפה ב ‪x0‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬גזירה ב ‪ , x0‬מתקיים ‪ , f ( x0 + ∆x ) − f ( x0 ) = f ′ ( x0 ) ⋅ ∆x + α ( ∆x ) ⋅ ∆x‬כאשר‬
‫‪ lim α ( ∆x ) = 0‬ולכן ‪lim f ( x0 + ∆x ) − f ( x0 ) = lim f ′ ( x0 ) ⋅ ∆x + α ( ∆x ) ⋅ ∆x = 0 + 0 = 0‬‬
‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬
‫כלומר ) ‪. lim f ( x0 + ∆x ) = f ( x0‬‬

‫‪∆x → 0‬‬
‫‪ .3‬אריתמטיקה של נגזרות‪:‬‬
‫אם ‪ f , g‬גזירות ב ‪ x0‬אז‪:‬‬
‫‪(f‬‬ ‫א‪ f ± g .‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה היא‪± g )′ ( x0 ) = f ′ ( x0 ) ± g ′ ( x0 ) :‬‬
‫) ‪( fg )′ ( x0 ) = f ′ ( x0 ) g ( x0 ) + f ( x0 ) g ′ ( x0‬‬ ‫ב‪ fg .‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה היא‪:‬‬
‫ונגזרתה היא‪( cf )′ ( x0 ) = cf ′ ( x0 ) :‬‬ ‫ג‪ cf .‬גזירה ב ‪x0‬‬
‫‪ f‬‬ ‫‪′‬‬ ‫) ‪f ′ ( x0 ) g ( x0 ) − f ( x0 ) g ′ ( x0‬‬ ‫‪f‬‬

‫‪‬‬ ‫= ) ‪ ( x0‬‬ ‫גזירה ונגזרתה היא‪:‬‬ ‫ד‪ .‬אם ‪ g ( x0 ) ≠ 0‬אז‬
‫‪g‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪g ( x0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ .4‬כלל השרשרת‪:‬‬
‫אם ‪ g‬גזירה ב ‪ x0‬ו ‪ f‬גזירה ב ) ‪ g ( x0‬אז‪:‬‬
‫) ‪( f g )′ ( x0 ) = f ′ ( g ( x0 ) ) g ′ ( x0‬‬ ‫) ‪ ( f g )( x0‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה‪:‬‬

‫‪ .5‬תהי ‪ f‬הפיכה ונניח קיימת ) ‪ , f ′ ( x0‬אז‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ f −1‬אינה גזירה ב ) ‪. f ( x0‬‬
‫) ‪( f )′ ( f ( x ) ) = f ′ (1x‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬ ‫ב‪ .‬אם ‪ f ′ ( x0 ) ≠ 0‬אז ‪ f −1‬גזירה ב ) ‪ f ( x0‬ונגזרתה‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫נגזרות ידועות‬
‫נגזרת הפונקציה‬ ‫תחום‬ ‫טווח‬ ‫פונקציה‬
‫) ‪− sin ( x‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫) ‪cos ( x‬‬
‫) ‪cos ( x‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫) ‪sin ( x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪π‬‬
‫) ‪cos ( x‬‬
‫‪2‬‬ ‫≠‪x‬‬ ‫‪+ π k,‬‬ ‫‪∀k ∈ ℕ‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪tan ( x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪x ≠ π k,‬‬ ‫‪∀k ∈ ℕ‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪cot ( x‬‬
‫‪sin‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪( x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ π π‬‬
‫]‪[ −1,1‬‬ ‫‪ − 2 , 2 ‬‬ ‫) ‪arcsin ( x‬‬
‫‪1− x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫] ‪[ 0, π‬‬ ‫) ‪arccos ( x‬‬
‫‪1 − x2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ π π‬‬
‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪ − 2 , 2 ‬‬ ‫) ‪arctan ( x‬‬
‫‪1 + x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫] ‪[ 0, π‬‬ ‫) ‪arccot ( x‬‬
‫‪1+ x2‬‬
‫לכל ‪ x‬בפנים תחום‬
‫‪α xα −1‬‬ ‫ההגדרה‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪xα‬‬
‫‪1 1‬‬
‫⋅‬ ‫‪( 0, ∞ ) ,‬‬ ‫‪a > 0, a ≠ 1‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪log a ( x‬‬
‫‪x ln a‬‬
‫‪a x ln a‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪( 0, ∞ ) ,‬‬ ‫‪a > 0, a ≠ 1‬‬ ‫‪ax‬‬
‫‪1‬‬
‫) ∞ ‪( 0,‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪ln ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ex‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ∞ ‪( 0,‬‬ ‫‪ex‬‬
‫הגדרה – נקודה קריטית‬

‫נקודה ‪ x0‬שבה מתקיים ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬או ‪ f‬אינה גזירה ב ‪ , x0‬נקראת נקודה קריטית של ‪. f‬‬
‫משפט פרמה‪:‬‬
‫אם ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬ו ‪ x0‬נקודת קיצון של ‪ f‬אז ‪. f ′ ( x0 ) = 0‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש בהגדרת הנגזרת מימין ומשמאל ל ‪ x0‬ובעובדה ש ‪ x0‬נקודת קיצון בסביבתה‪.‬‬
‫משפט רול‪:‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪ , ( a, b‬כך ש ) ‪ f ( a ) = f ( b‬אז קיימת נקודה ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫‪. f ′ (c) = 0‬‬
‫ע"פ משפט ויירשטראס‪ f ,‬מקבלת בקטע מינימום ומקסימום‪ .‬אם אחד מהם מתקבל בנקודה פנימית‬
‫] ‪ x0 ∈ [ a, b‬אז ע"פ משפט פרמה ‪ . f ′ ( x0 ) = 0‬אם המינימום והמקסימום מתקבלים בקצוות‪ ,‬אז ‪ f‬קבועה‬
‫ולכן ‪ f ′ ( x ) = 0‬לכל ]‪. x ∈ [ a, b‬‬
‫מסקנה ממשפט רול‪:‬‬
‫לפולינום מסדר ‪ n‬יש לכל היותר ‪ n‬שורשים ממשיים שונים‪.‬‬

‫משפט לגרנז'‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫= ) ‪. f ′ (c‬‬ ‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪ ( a, b‬אז קיימת נקודה ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫‪b−a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪f (b ) − f ( a ) ‬‬
‫) ‪ , g ( x ) = f ( x ) −  f ( a ) − ( x − a‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪. ( a, b‬‬ ‫נגדיר ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b−a‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים ‪ g ( a ) = g ( b ) = 0‬ולכן לפי משפט רול‪ ,‬קיימת ]‪ c ∈ [a, b‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪f (b) − f ( a‬‬
‫‪g′ (c) = f ′(c) −‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪b−a‬‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫= ) ‪. f ′ (c‬‬ ‫כלומר‬
‫‪b−a‬‬
‫משפט ערך הביניים של קושי‪:‬‬
‫) ‪f ′ (c ) f (b ) − f ( a‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫אם ‪ f , g‬רציפות ב ]‪ [ a, b‬וגזירות ב ) ‪ ( a, b‬אז קיימת ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪g′ (c ) g (b ) − g ( a‬‬
‫רעיון ההוכחה‪:‬‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫) ) ‪ h ( x ) = f ( x ) − f ( a ) − ( g ( x ) − g ( a‬ושימוש במשפט רול על פונקציה‬ ‫הגדרת הפונקציה‬
‫) ‪g (b ) − g ( a‬‬
‫חדשה זו‪.‬‬
‫משפטים נוספים לגבי גזירות‬

‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬אז ‪ f‬קבועה אם"ם ‪ f ′ ( x ) = 0‬לכל ) ‪. x ∈ ( a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬כיוון ← ע"פ ההגדרה‪ ,‬כיוון → בעזרת משפט לגרנז'‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬ולכל ) ‪ f ′ ( x ) ≥ 0 , x ∈ ( a, b‬אז ‪ f‬עולה ב ) ‪. ( a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬ישירות ע"י משפט לגנז'‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬ולכל ) ‪ f ′ ( x ) > 0 , x ∈ ( a, b‬אז ‪ f‬עולה ממש ב ) ‪. ( a, b‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה בקטע בו היא מונוטונית עולה‪ ,‬אז ‪ f ′ ( x ) ≥ 0‬לכל ‪ x‬בקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f ′ ( x ) > 0‬בקטע מלבד מספר סופי של נקודות בהן ‪ , f ′ ( x ) = 0‬יתקיים עדיין ‪ f‬מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f ′ ( x ) ≥ 0‬בקטע וגם ‪ f ′‬אינה מתאפסת על איזשהו תת‪-‬קטע‪ ,‬אז ‪ f‬עולה ממש‪.‬‬
‫כלל לופיטל עבור גבול בנקודה‬

‫אם מתקיימים התנאים‪:‬‬
‫‪ f , g .1‬גזירות בסביבת ‪x0‬‬
‫‪ 0 .2‬או ∞ = ) ‪lim f ( x ) = lim g ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪ g ′ ( x0 ) ≠ 0 .3‬בסביבה נקובה של ‪x0‬‬

‫)‪f ′( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ .4‬קיים הגבול במובן הרחב‪= L :‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫)‪g′ ( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫אז ‪= L‬‬
‫‪ , lim‬במובן הרחב‪.‬‬
‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫כללים זהים קיימים עבור גבולות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬ושם הדרישה לגזירות בסביבה חד‪-‬צדדית לא נקובה‪.‬‬

‫כלל לופיטל עבור גבול באינסוף‬

‫אם מתקיימים התנאים‪:‬‬
‫‪ f , g .1‬מוגדרות בקרן ) ∞ ‪( c,‬‬
‫‪ 0 .2‬או ∞ = ) ‪lim f ( x ) = lim g ( x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫∞→ ‪x‬‬
‫‪ g ′ ( x ) ≠ 0‬ב ) ∞ ‪( c,‬‬ ‫‪.3‬‬

‫)‪f ′( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ .4‬קיים הגבול במובן הרחב‪= L :‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g′( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫‪ , lim‬במובן הרחב‪.‬‬ ‫אז ‪= L‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g ( x‬‬
‫משוואת משיק לפונקציה בנקודה‬

‫) ) ‪ ( x0 , f ( x0‬היא‬ ‫משוואת המשיק ל ) ‪ f ( x‬בנקודה‬
‫) ‪y = f ( x0 ) + f ′ ( x0 )( x − x0‬‬
‫הגדרה – קירוב ליניארי‬

‫של‪ f -‬יש קירוב ליניארי בסביבת ‪ x0‬אם קיימים קבועים ‪A, B‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ . x0‬נאמר ְ‬
‫ופונקציה ) ‪ e ( x‬המקיימת ‪ lim e ( x ) = 0‬כך שלכל ‪ x‬בסביבה מתקיים‬
‫‪x → x0‬‬
‫) ‪. f ( x ) = A + B ( x − x0 ) + e ( x )( x − x0‬‬
‫משפט‬
‫ל ‪ f‬יש קירוב ליניארי בסביבת ‪ x0‬אם"ם ‪ f‬גזירה ב ‪. x0‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אם קיים קירוב ליניארי אז ) ‪ A = f ( x0‬וגם ) ‪. B = f ′ ( x0‬‬

‫פולינום טיילור‬
‫הגדרה – פולינום טיילור‬
‫תהי ) ‪ f ( x‬גזירה ‪ n‬פעמים ב ‪ . x0‬פולינום טיילור מסדר ‪ n‬עבור ) ‪ f ( x‬בנקודה ‪ x0‬נתון ע"י‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪f ( k ) ( x0‬‬
‫∑ = ) ‪Pn , x0 , f ( x‬‬ ‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬
‫הגדרה – שארית מסדר ‪n‬‬

‫השארית מסדר ‪ n‬עבור הפונקציה ) ‪ f ( x‬ופולינום טיילור המתאים ) ‪: Pn ( x‬‬
‫) ‪Rn ( x ) = f ( x ) − Pn ( x‬‬
‫הערות ‪ /‬תוצאות‬
‫‪ .1‬פיתוח הפולינום סביב ‪ x0 = 0‬נקרא פולינום מקלורן‪:‬‬
‫(‪f‬‬
‫)‪k‬‬
‫‪n‬‬
‫∑ = ) ‪Pn , x0 =0, f ( x‬‬
‫‪( 0) xk‬‬
‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬
‫( ‪ f‬פירושו שכל ‪ n − 1‬הנגזרות קיימות בסביבה של ‪x0‬‬
‫)‪n‬‬
‫‪.f‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫והן עצמן גזירות ליצירת ) ‪( x0‬‬ ‫) ‪( x0‬‬ ‫‪ .2‬קיום‬
‫) ‪ P1 ( x‬הוא הקירוב הליניארי לפונקציה – משוואת המשיק לגרף הפונקציה ב ‪. x0‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ f‬זוגית ⇐ ‪ f ′‬אי זוגית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ f‬אי זוגית ⇐ ‪ f ′‬זוגית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בפולינום טיילור של פונקציות זוגיות יופיעו חזקות זוגיות בלבד‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫בפולינום טיילור של פונקציות אי זוגיות יופיעו חזקות אי זוגיות בלבד‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פולינום טיילור הוא היחיד המקיים ) ‪ - 0 ≤ k ≤ n : Pn ( k ) ( x0 ) = f ( k ) ( x0‬הוא מזדהה עם ‪ n‬הנגזרות‬ ‫‪.8‬‬
‫הראשונות של הפונקציה בנקודה ‪. x0‬‬
‫פולינומים ידועים‬
‫ראשית נגדיר‬
‫)‪ α  α (α − 1)(α − 2 ) ⋅ ... ⋅ (α − n + 1‬‬
‫= ‪n ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪α ∈ℝ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪α ‬‬
‫‪  =1‬‬
‫‪0 ‬‬
‫טור טיילור‬ ‫פונקציה‬

‫‪n‬‬ ‫‪ α  k ‬‬ ‫) ‪f ( x ) = (1 + x‬‬
‫‪α‬‬
‫∑‬ ‫‪  x ‬‬

‫‪k =0   n ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪α ∈ℝ‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪Pn ( x ) = 1 + x +‬‬ ‫‪+ .... +‬‬ ‫‪= ∑ ‬‬ ‫‪f ( x ) = ex‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n ! k =0  k ! ‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪x 3 x5‬‬ ‫‪x 2 n −1‬‬ ‫‪x 2 k −1 ‬‬
‫‪P2 n +1 ( x ) = P2 n + 2 ( x ) = x −‬‬ ‫)‪+ + .... + ( −1‬‬ ‫)‪= ∑  ( −1‬‬ ‫‪f ( x ) = sin x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫!‪3! 5‬‬ ‫‪( 2n − 1)! k =0 ‬‬ ‫‪( 2k − 1)! ‬‬
‫‪n ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x2 x4‬‬ ‫‪n x‬‬
‫‪2n‬‬
‫‪k x‬‬
‫‪2k‬‬
‫‪P2 n ( x ) = P2 n +1 ( x ) = 1 −‬‬
‫)‪+ + .... + ( −1‬‬ ‫)‪= ∑  ( −1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ( x ) = cos x‬‬
‫!‪2! 4‬‬ ‫‪( 2n ) ! k =0 ‬‬ ‫‪( 2k ) ! ‬‬
‫‪x 2 x3‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪k +1 x‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪Pn ( x) = x − + + ... = ∑ (−1‬‬ ‫) ‪f ( x ) = ln (1 + x‬‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪k =1‬‬ ‫‪k‬‬

‫משפטים‪/‬תוצאות‬
‫) ‪Rn ( x‬‬
‫( ‪ f‬אז ‪= 0‬‬
‫)‪n‬‬
‫‪lim‬‬ ‫) ‪( x0‬‬ ‫‪ .1‬אם קיימת‬
‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .2‬תהי ‪ f‬גזירה ‪ n + 1‬פעמים בסביבת ‪ , x0‬אז לכל ‪ x‬בסביבה זו קיימת נקודת ביניים‪ ,‬בין ‪ x0‬ל ‪, x‬‬
‫(‪f‬‬
‫)‪n +1‬‬
‫= ) ‪) f ( x ) − Pn ( x ) = Rn ( x‬השארית בצורת לגרנז'(‬

‫‪ c‬כך ש‪( cx ) x − x n +1 :‬‬
‫)‪( 0‬‬ ‫נסמנה‬
‫!)‪( n + 1‬‬ ‫‪x‬‬
‫(‪f‬‬
‫)‪k‬‬
‫∑ = ) ‪ Pn ( x‬וברצוננו לחשב את פולינום מקלורן‬

‫‪n‬‬
‫‪( 0) xk‬‬ ‫‪ .3‬כאשר נתון פולינום מקלורן מסדר ‪, n‬‬
‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬
‫עבור ) ‪ , g ( x ) = f ( x 3‬די להציב ‪ x3‬בפולינום של ) ‪. f ( x‬‬
‫( ‪ f ′ ( x0 ) = ... = f‬ו‬
‫)‪n −1‬‬
‫‪ . x0‬נניח שמתקיים ‪( x0 ) = 0‬‬ ‫‪ .4‬תהי ‪ f‬גזירה ‪ n‬פעמים בנקודה‬
‫‪) f ( n ) ( x0 ) ≠ 0‬כלומר הנגזרת הראשונה שמתאפסת בנקודה ‪ x0‬היא הנגזרת ה ‪- n‬ית(‪ ,‬אזי‪:‬‬
‫אם ‪ n‬זוגי אז ‪ x0‬נקודת קיצון‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ , f‬אז ‪ x0‬מינימום מקומי‬ ‫אם ‪( x0 ) > 0‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪.1‬‬
‫מקסימום מקומי‬ ‫אם ‪ , f ( n ) ( x0 ) < 0‬אז ‪x0‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם ‪ n‬אי‪-‬זוגי אז ‪ x0‬אינה נקודת קיצון‪ ,‬אלא נקודת פיתול‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגדרה – פונקציה קמורה )צורת ∪ (‬

‫‪ f‬קמורה בקטע ‪ I‬אם"ם לכל ‪ a, b ∈ I‬ולכל ‪ 0 < λ < 1‬מתקיים‬
‫) ‪f ( λ a + (1 − λ ) b ) ≤ λ f ( a ) + (1 − λ ) f ( b‬‬
‫הגדרה – פונקציה קעורה )צורת ∩ (‬

‫‪ f‬קמורה בקטע ‪ I‬אם"ם לכל ‪ a, b ∈ I‬ולכל ‪ 0 < λ < 1‬מתקיים‬
‫) ‪f ( λ a + (1 − λ ) b ) ≥ λ f ( a ) + (1 − λ ) f ( b‬‬
‫משפטי קמירות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬קמורה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬רציפה בכל נקודה פנימית של ‪. I‬‬
‫‪ .2‬תהי ‪ f‬גזירה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם ‪ f ′‬עולה ב ‪. I‬‬
‫‪ .3‬תהי ‪ f‬גזירה פעמיים בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם ‪ f ′′ ≥ 0‬ב ‪. I‬‬
‫‪ .4‬תהי ‪ f‬קמורה וגזירה בקטע ‪ I‬ו ‪ x0‬נקודה פנימית שבה ‪ , f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ x0‬נקודת מינימום גלובלי ב ‪I‬‬
‫‪ .5‬תהי ‪ f‬גזירה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם לכל נקודה פנימית ‪ x0 ∈ I‬המשיק לגרף של ‪ f‬בנקודה‬
‫נמצא מתחת לגרף של ‪ f‬בקטע ‪) I‬מתחת במובן הרחב – יכול גם להתלכד בתת‪-‬קטע כלשהו(‬

‫הגדרה – פונקציה הופכית‬

‫‪−1‬‬
‫‪ f‬מוגדרת כך‪:‬‬ ‫תהי ‪ f‬מוגדרת בתחום ‪ D‬והיא חח"ע‪ .‬נסמן ב ‪ E‬את תמונת ‪ . f‬הפונקציה ההופכית‬
‫לכל ‪ y ∈ E‬יש ‪ x ∈ D‬יחיד )בגלל החד‪-‬חד ערכיות של ‪ ( f‬ונגדיר לכן את ‪. f −1 ( y ) = x‬‬
‫לכן ‪ f −1‬מוגדרת ב ‪ E‬ותמונתה ‪. D‬‬
‫משפטים לגבי פונקצית הופכית‬

‫‪−1‬‬
‫‪ .1‬תהי ‪ f‬רציפה וחח"ע בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬רציפה‬
‫‪ .2‬תהי ‪ f‬פונקציה רציפה וחח"ע בקטע ]‪ , [ a, b‬אז ‪ f‬מונוטונית ממש בקטע‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬חח"ע ורציפה בסביבת ‪ x0‬וגזירה ב ‪ x0‬ו ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ f −1‬אינה גזירה ב ) ‪. f ( x0‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬חח"ע ורציפה בסביבת ‪ x0‬ו ‪ f ′ ( x0 ) ≠ 0‬אזי ‪ g = f −1‬גזירה בנקודה ) ‪ y0 = f ( x0‬וגם‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪g ′ ( y0‬‬
‫) ‪f ′ ( x0‬‬

‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫הגדרה – פונקציה קדומה‬
‫את‬ ‫‪ . I‬נסמן ב ‪∫ f ( x ) dx‬‬ ‫אם ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬לכל ‪ x‬ב ‪ , I‬נאמר ש ‪ F‬היא פונקציה קדומה של ‪ f‬ב‬
‫נקרא האינטגרל הלא מסוים של ‪. f‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx . f‬‬ ‫קבוצת כל הפונקציות הקדומות של‬
‫הערה‪ :‬אם ‪ F‬היא קדומה של ‪ f‬אז גם ‪ G ( x ) = F ( x ) + c‬קדומה של ‪ , f‬כאשר ‪ c‬קבוע‪.‬‬
‫כללי אינטגרציה‬
‫‪∫  f ( x ) + g ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫ g ( x ) dx‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪∫ cf ( x ) dx = c ∫ f ( x ) dx‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ולכן‬ ‫= ‪( fg )′‬‬ ‫‪ .3‬אינטגרציה בחלקים‪f g′ + fg ′ :‬‬

‫‪fg = ∫ f gdx‬‬
‫‪′ + ∫ fg ′dx‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪∫ fg ′dx = fg − ∫ f ′gdx‬‬
‫‪ .4‬כלל השרשרת )שיטת ההצבה(‪ :‬אם ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬אז‪:‬‬
‫‪′‬‬
‫) ‪ F ( g ( x ) )  = F ′ ( g ( x ) ) g ′ ( x ) = f ( g ( x ) ) g ′ ( x‬‬
‫ואז‪ ,‬אם ‪ ∫ f ( x ) dx = F ( x ) + c‬אז‪:‬‬
‫‪∫ f ( g ( x ) )g ′ ( x ) dx = F ( g ( x ) ) + c‬‬
‫‪ .5‬הצבות שימושיות‪:‬‬
‫‪1+ x‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪t = x + 1 + x 2 , dx‬‬ ‫א‪ .‬הצבת אוילר‪dt :‬‬
‫‪t‬‬
‫ב‪ .‬הצבה טריגונומטרית‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2t‬‬
‫‪sin x = 1 + t 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1− t 2‬‬
‫‪t = tan‬‬ ‫= ‪⇒  cos x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1+ t2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2dt‬‬
‫‪ dx = 1 + t 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .6‬פירוק לשברים חלקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪Dx + E‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ 2‬‬
‫) ‪( x − a )( x − b ) ( x + cx + d ) x − a x − b ( x − b ) ( x + cx + d‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כאשר ‪ x 2 + cx + d‬פולינום ריבועי לא פריק )שורשיו אינם ממשיים(‪.‬‬

(‫אינטגרלים מיידים )הקבועים הושמטו לשם הנוחות‬
‫אינטגרל לא מסויים‬ ‫פונקציה קדומה מתאימה‬

dx 1 x±d
∫ (x ± d) 2
+ a2 a
arctan
a
dx 1 x
∫x 2
+ a2 a
arctan
a
dx
∫ x2 + 1 arctan x
dx
∫ 1 − x2
arcsin x
ax
∫ a dx
x
ln a
dx
∫ x ±a 2 2
ln x + x 2 ± a 2
dx x
∫ a −x 2 2
arcsin
a
∫ cos xdx sin x
∫ sin xdx − cos x

dx
∫ x
ln x
x n +1
∫ x dx , n ≠ −1
n
n +1
1 1 x−a
∫x − a2
2
ln
2a x + a
1 1 a+x
∫ a 2 − x2 ln
2a a − x
dx x
∫ sin x ln tan
2
dx x π
∫ cos x ln tan  + 
2 4
1
∫ cos 2
x
dx tan x
1
∫ sin 2
x
dx − cot x

‫האינטגרל המסוים‬
‫ראשית נביא כמה סימונים שבהם נשתמש להגדרת האינטגל המסוים‬
‫• ‪ P‬היא חלוקה של הקטע ]‪a = x0 < x1 < x2 < ... < xn = b : [ a, b‬‬
‫הקטע ] ‪ [ xi −1 , xi‬הוא קטע החלוקה מספר ‪ i‬ואורכו ‪∆i = xi − xi −1‬‬ ‫•‬
‫בהינתן פונקציה ‪ f‬שמוגדרת ב ]‪ , [ a, b‬נבחר בכל קטע חלוקה נקודה ‪. ci‬‬ ‫•‬
‫‪n‬‬
‫הסכום ‪ R ( P, c1 ,..., cn ) = ∑ f ( ci ) ⋅ ∆i‬נקרא סכום רימן של ‪, f‬בהתאם לחלוקה ‪ P‬ולבחירת ‪. c1 ,..., cn‬‬
‫‪i =1‬‬
‫• פרמטר החלוקה ‪ P‬יסומן )‪ δ ( P‬והוא מוגדר כך‪δ ( P ) ≜ max ∆i :‬‬

‫‪1≤ i ≤ n‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות רימן‬

‫‪n‬‬
‫‪ lim R ( P ) = lim‬קיים וסופי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬ ‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫אינטגרבילית רימן בקטע ]‪ [a, b‬אם ‪∑ f ( c ) ⋅ ∆i‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫נאמר ש ‪f‬‬
‫קיים מספר ‪ I‬כך שלכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שאם ‪ δ ( P ) < δ‬אז‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , R ( P ) − I =  ∑ f ( ci ) ⋅ ∆i  − I < ε‬כל זאת עבור כל סכום רימן של ‪ f‬שמתאים לחלוקה ‪ . P‬כלומר‪,‬‬
‫‪ i =1‬‬ ‫‪‬‬
‫בלי קשר לבחירת הנקודות ‪. c1 ,..., cn‬‬
‫‪b‬‬
‫את הגבול מסמנים ‪. I = ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫בקטע ]‪ , [ a, b‬או אינטגרל רימן בקטע ]‪[ a, b‬‬ ‫זהו האינטגרל המסוים של ‪f‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות דארבו‬

‫אם ‪ f‬חסומה בקטע ]‪ [ a, b‬ו ‪ P‬חלוקה‪. a = x0 < x1 < ... < xn = b :‬‬
‫‪) mi = inf‬קיימים כי ‪ f‬חסומה ב ]‪( [ a, b‬‬ ‫נסמן ) ‪ M i = sup f ( x‬ו ) ‪f ( x‬‬
‫‪xi −1 ≤ x ≤ xi‬‬ ‫‪xi −1 ≤ x ≤ xi‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫ואז סכום דארבו עליון‪ , S ( P ) = ∑ M i ∆i :‬סכום דארבו תחתון‪. s ( P ) = ∑ mi ∆i :‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫) ) ‪ R ( P‬סכום רימן(‬ ‫לכל חלוקה ‪ P‬מתקיים ) ‪s ( P ) ≤ R ( P ) ≤ S ( P‬‬

‫נאמר ש ‪ f‬אינטגרבילית דארבו ב ]‪ [ a, b‬אם ) ‪ sup s ( P ) = inf S ( P‬ומספר זה הוא האינטגרל המסוים של‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪ f‬ב ] ‪. [ a, b‬‬
‫לגבי אינטגרלים מסויימים‪ ,‬מגדירים‪:‬‬

‫‪a‬‬
‫‪∫ f ( x ) dx = 0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬
‫כאשר ‪. a < b‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx = −∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪.2‬‬
‫הגדרה – רציפות במידה שווה‬

‫נאמר ש ‪ f‬רציפה במידה שווה בקטע ‪ I‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כל שלכל ‪ , x, x0 ∈ I‬אם ‪ x − x0 < δ‬אז‬
‫‪) . f ( x ) − f ( x0 ) < ε‬כאן ‪ δ‬תלויה ב ‪ ε‬בלבד ולא בנקודות בקטע ‪( I‬‬

‫משפטים לגבי אינטגרל מסויים‬

‫‪ .1‬תהי ‪ f‬מוגדרת ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית רימן אם"ם ‪ f‬חסומה ואינטגרבילית דארבו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית בקטע אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש‬
‫‪S ( P) − s ( P) < ε‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬אינה חסומה ב ]‪ [a, b‬אז היא אינה אינטגרבילית רימן בקטע‬
‫הוכחה‪ :‬תהי ‪ P = {∆xi }i =1‬חלוקה של הקטע ]‪ . [ a, b‬אזי קיים ‪ j‬כך ש ) ‪ f ( x‬אינה חסומה בקטע ‪. ∆x j‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. f ( c j ) ⋅ ∆x j > M +‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫= ‪ . M‬מכיוון ש ‪ f‬אינה חסומה בקטע ‪, ∆x j‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫נסמן‬
‫‪n‬‬
‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x + f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪≥ f ( c j ) ∆x j −‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ע"פ אי‪-‬שוויון המשולש‪,‬‬
‫‪. f ( c j ) ∆x j −‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪>M +‬‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫= ‪−M‬‬
‫)‪δ (P‬‬
‫ואז‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬וכאשר ‪, δ ( P ) → ∞ , δ ( P ) → 0‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫≥‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל חלוקה נוכל לבחור נקודות ‪ ci‬כך ש‬
‫‪n‬‬
‫‪. lim‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ולכן לא קיים הגבול‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬מונוטונית בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬

‫רעיון ההוכחה‪ :‬מראים שלכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש ‪ S ( P ) − s ( P ) < ε‬ע"י כך שבכל קטע חלוקה‬
‫‪n‬‬
‫‪ ∆xi‬מתקיים ‪ M i − mi = xi − xi −1‬ואז בעצם ) ‪. ∑ M i − mi = f ( b ) − f ( a‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬רציפה במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬

‫‪ .6‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש ברעיון ש ‪ f‬רציפה במידה שווה‪ .‬מראים שלכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש‬
‫‪ε‬‬
‫‪ S ( P ) − s ( P ) < ε‬כאשר כל‬
‫= ‪M i − mi < δ‬‬
‫‪b−a‬‬
‫‪ .7‬אם ‪ f‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬ורציפה שם‪ ,‬פרט למספר סופי של נקודות‪ ,‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .8‬אם ‪ g‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ) ‪ f ( x ) = g ( x‬לכל ‪ x‬בקטע ]‪ [ a, b‬חוץ ממספר סופי של נקודות‪ ,‬אז ‪f‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬וגם ‪∫ f ( x ) dx = ∫ g ( x ) dx‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ומתקיים‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx :‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .9‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬אז גם ‪f‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬אינטגרבילית‪ f ,‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬ולכן גם ‪ f‬חסומה שם‪ .‬תהי ‪ P‬חלוקה כלשהי של‬
‫)‪ , f ( x‬ונסמן את ‪ M i f‬ו ‪ mi f‬הסופרימום והאינפימום בהתאמה שמקבלת הפונקציה בקטע החלוקה ‪. ∆xi‬‬
‫אזי לכל ‪ , x, x′ ∈ ∆xi‬מתקיים ‪. f ( x ) − f ( x′ ) ≤ f ( x ) − f ( x′ ) ≤ M i f − mi f‬‬
‫ולכן כאשר נסמן את ‪ M i f‬ו ‪ mi f‬הסופרימום והאינפימום בהתאמה שמקבלת הפונקציה ‪ f‬בקטע החלוקה‬
‫‪− mi‬‬ ‫‪≤ M i − mi‬‬ ‫‪ , ∆xi‬נקבל‪≤ M i f − mi f :‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪. Mi‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ , lim‬ולכן גם‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪∑(M‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫ע"פ משפט‪ f ,‬אינטגרבילית אם"ם ‪− mi f ) ⋅ ∆i = 0‬‬
‫‪∑(M‬‬ ‫‪) ⋅ ∆i = 0‬‬

‫‪n‬‬
‫‪− mi‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪ , lim‬ולכן גם ‪ f‬אינטגרבילית‪.‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪i =1‬‬

‫לכל ]‪ x ∈ [ a, b‬מתקיים ) ‪ , − f ( x ) ≤ f ( x ) ≤ f ( x‬ולכן ע"פ משפט מתקיים‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ , −∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬או במילים אחרות ‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ .10‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ m ≤ f ( x ) ≤ M‬לכל ]‪ x ∈ [ a, b‬אז ) ‪. m ( b − a ) ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( b − a‬‬
‫‪a‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון שהפונקציה ‪ f‬חסומה‪ ,‬כאשר נביט בסכום רימן של הפונקציה נקבל‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = lim‬‬

‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫∑‬ ‫‪i =1‬‬
‫) ‪f ( ci ) ⋅ ∆i ≤ ∑ M ⋅ ∆i = M ∑ ∆i = M ( b − a‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = lim‬‬
‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫וגם ) ‪∑ f ( c ) ⋅ ∆i ≥ ∑ m ⋅ ∆i = m∑ ∆i = m ( b − a‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫רציפה ב ]‪ , [ a, b‬אז קיימת ]‪ c ∈ [ a, b‬כך ש ) ‪∫ f ( x ) dx = f ( c )( b − a‬‬

‫‪a‬‬
‫‪ .11‬ערך הביניים‪ :‬אם ‪f‬‬
‫הוכחה‪ :‬ע"פ משפט ויירשטראס‪ f ,‬חסומה ומקבלת ערך מינימאלי ומכסימלי‪ ,‬ולכן‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪ . m ( b − a ) ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( b − a‬מכיוון ש ‪f ( x ) dx ≤ M‬‬
‫‪b − a ∫a‬‬
‫≤ ‪ , m‬ע"פ משפט ערך הביניים‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫∫‬ ‫= )‪ , f (c‬כלומר ) ‪f ( x ) dx = f ( c )( b − a‬‬ ‫לפונקציות רציפות‪ ,‬קיים ‪ c‬כך ש ‪f ( x ) dx‬‬
‫‪b − a ∫a‬‬
‫‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ .12‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ f ( x ) ≥ 0‬לכל ]‪ , x ∈ [ a, b‬וקיים ] ‪ x0 ∈ [ a, b‬כך ש ‪ , f ( x0 ) ≠ 0‬אז‬

‫‪b‬‬
‫‪∫ f ( x ) dx > 0‬‬

‫‪a‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬רציפה ו ‪ , f ( x0 ) > 0‬קיימת סביבה של ‪ x0‬כך שלכל ‪. f ( x ) > 0 , x − x0 < δ‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪x −δ‬‬ ‫‪x +δ‬‬ ‫‪b‬‬
‫רציפה‪∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫δ f ( x ) dx + ∫δ f ( x ) dx = A + f ( c ) ⋅ 2δ + B :‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x−‬‬ ‫‪x+‬‬
‫מכיוון ש ‪f‬‬
‫ובגלל ש ‪ f ( c ) > 0 , x − δ < c < x + δ‬ולכן ‪. A + f ( c ) ⋅ 2δ + B > 0‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ .13‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ונגדיר ‪ , F ( x ) = ∫ f ( t ) dt‬אז ‪ F‬רציפה ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪a‬‬
‫הוכחה‪ :‬אם ‪ f‬אינטגרבילית אז גם ‪ f‬אינטגרבילית‪ ,‬והן אינטגרביליות בכל קטע ]‪ [ x1 , x2 ] ⊆ [ a, b‬וכמו‪-‬כן‬

‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪ .‬בנוסף‪ f ,‬ו ‪ f‬חסומות ב ]‪. [ a, b‬‬ ‫מתקיים ‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬‬

‫‪x1‬‬ ‫‪x1‬‬
‫ניקח ‪ . x > x0‬מכיוון שקיים ‪ M > 0‬עבורו ‪ , f < M‬יתקיים‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫= ) ‪F ( x ) − F ( x0‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx − ∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪− x‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x0‬‬
‫אי שוויון זה יתקיים גם אם נבחר ‪ , x < x0‬ולכן נקבל בסוף ש‪. F ( x ) − F ( x0 ) ≤ M x0 − x :‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫‪. F ( x ) − F ( x0 ) ≤ M δ = M‬‬ ‫= ‪ δ‬כך שאם ‪= ε : x − x0 < δ‬‬ ‫כעת‪ ,‬בהינתן ‪ , ε > 0‬נבחר‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ .14‬המשפט היסודי של החדו"א‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ , F ( x ) = ∫ f ( t ) dt‬אז ‪ F‬גזירה ו ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬בכל ]‪. x ∈ [ a, b‬‬
‫‪a‬‬
‫)בקצוות רק ) ‪ F+′ ( a ) = f ( a‬ו ) ‪( F−′ ( b ) = f ( b‬‬

‫משמעות המשפט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היא שלכל פונקציה רציפה יש פונקציה קדומה‪.‬‬

‫‪x +∆x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x +∆x‬‬
‫= ) ‪. F ( x + ∆x ) − F ( x‬‬ ‫∫‬‫‪a‬‬
‫= ‪f ( x ) dx − ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫הוכחה‪ :‬ע"פ הגדרת ) ‪∫ f ( x ) dx : F ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x +∆x‬‬
‫‪ ,‬כאשר ‪. x < c < x + ∆x‬‬ ‫רציפה‪ ,‬ע"פ משפט ערך הביניים‪∫ f ( x ) dx = f ( c ) ⋅ ∆x :‬‬
‫‪x‬‬
‫מכיוון ש ‪f‬‬
‫) ‪F ( x + ∆x ) − F ( x‬‬ ‫‪f ( c ) ⋅ ∆x‬‬

‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫כעת‪= lim f ( c ) = f ( x ) :‬‬
‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬
‫כי ‪ f‬רציפה וכאשר ‪. c → x , ∆x → 0‬‬

‫‪ .15‬משפט ניוטון‪-‬לייבניץ‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪∫ f ( x ) dx = F ( b ) − F ( a ) =  F ( x )‬‬ ‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ) ‪ F ( x‬קדומה שלה‪ ,‬אז‬

‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪x‬‬
‫הוכחה‪ :‬ע"פ המשפט היסודי‪ G ( x ) = ∫ f ( t ) dt ,‬פונקציה קדומה של ) ‪ , f ( x‬ולכן קיים ‪ C‬כך‬
‫‪a‬‬
‫ש ‪ . F ( x ) = G ( x ) + C‬ואז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪. F ( b ) − F ( a ) = G ( b ) + C − ( G ( a ) + C ) = G ( b ) − G ( a ) = ∫ f ( t ) dt − ∫ f ( t ) dt = ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .16‬שיטת ההצבה‪ :‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ ϕ‬פונקציה גזירה ברציפות בקטע שקצותיו ‪ α , β‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪ ϕ (α ) = a‬ו ‪ ϕ ( β ) = b‬וגם ‪ ϕ‬מעבירה את הקטע שקצותיו ‪ α , β‬על ]‪ [ a, b‬אז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪β‬‬
‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = ∫ f (ϕ ( t ) ) ϕ ′ ( t ) dt‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪α‬‬
‫תכונות האינטגרל המסוים‬

‫אינטגרבילית גם ב ] ‪ [ a, c‬וגם ב ]‪[ c, b‬‬ ‫‪ .1‬אדיטיביות‪ :‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ a < c < b‬אז ‪f‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪b‬‬
‫ומתקיים‪) . ∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫ f ( x ) dx :‬תכונה זו מתקיימת בעצם לכל ‪ a, b, c‬ולשלושת הקטעים‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫המוגדרים(‬
‫‪ .2‬ליניאריות‪ :‬עם ‪ f , g‬אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ α , β‬מספרים‪ ,‬אז ‪ α f + β g‬אינטגרבילית ב ]‪[ a, b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫ומתקיים‪∫ α f ( x ) + β g ( x ) dx = α ∫ f ( x ) dx + β ∫ g ( x ) dx :‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫אינטגרבילית ואי זוגית‪ ,‬אז ‪∫ f ( x ) dx = 0‬‬

‫‪−a‬‬
‫‪ .3‬אם )‪f ( x‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f ( x) ≥ 0‬לכל ‪ x‬בקטע ]‪ [ a, b‬ו ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬אז ‪. ∫ f ( x ) dx ≥ 0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ .5‬אם )‪ f ( x) ≥ g ( x‬ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ f , g‬אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬אז ‪. ∫ f ( x ) dx ≥ ∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫הגדרה – אורך קשת )אורך הגרף(‬

‫אורך הקשת של ) ‪ y = f ( x‬בקטע ]‪ [ a, b‬הוא‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪d ≜ ∫ 1 + ( f ′ ( x ) ) dx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬

‫אינטגרלים מוכללים‬
‫הגדרה – אינטגרל מוכלל‬
‫‪b‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬אינטגרבילית בכל קטע ]‪ [ a, b‬כאשר ‪ , a < b‬וקיים )וסופי( ‪ , lim ∫ f ( x ) dx = L‬נאמר שהאינטגרל‬
‫∞→ ‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס והוא שווה ל ‪ . L‬סימון‪. ∫ f ( x ) dx = L :‬‬ ‫המוכלל ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ , lim+‬אז נאמר ש‬
‫‪ε →0‬‬ ‫אינטגרבילית בכל קטע ]‪ [c, b‬כש ‪ , a < c < b‬אז אם קיים ‪∫ f ( x ) dx = L‬‬
‫‪a +ε‬‬
‫‪ .2‬אם ‪f‬‬
‫‪b‬‬
‫מתכנס ושווה ל ‪L‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫בצורה דומה‪∫ f ( x ) dx = lim ∫ f ( x ) dx ,‬‬

‫∞‪−‬‬
‫∞‪d →−‬‬
‫‪d‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 −ε‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪∫0 x − 2 = εlim‬‬
‫‪→0+‬‬ ‫∫‬
‫‪0‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪ .4‬בצורה דומה‪,‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫רציפה ב ) ∞ ‪ , ( a,‬ו ‪ a < c‬אז ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס אם"ם ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬
‫הערה‪ :‬קל לראות שאם ‪f‬‬
‫הערה זו נכונה לגבי כל סוג של קטע בו מחפשים התכנסות אינטגרלים‪ ,‬בין אם הקטע סופי או לא‪ ,‬או פתוח או סגור‪.‬‬
‫אופן עבודה עם אינטגרלים בעייתיים‪:‬‬
‫אם יש בקטע כמה נקודות בעייתיות‪ ,‬מחלקים את הקטע לקטעים שבכל אחד מהם יש בעיה בקצה אחד בלבד‪.‬‬
‫האינטגרל כולו נחשב מתכנס אם"ם כל אחד ואחד מהאינטגרלים של תת‪-‬הקטעים מתכנס‪.‬‬
‫‪b‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס )נכון גם לקטעים סופיים‪( ∫ f ,‬‬ ‫∫‬ ‫מתכנס בהחלט אם ‪f ( x ) dx‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נאמר ש ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נאמר ש ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס בתנאי אם ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס ו ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות לגבי אינטגרל מוכלל‬
‫‪1‬‬ ‫∞‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫מתכנס אם"ם ‪α < 1‬‬ ‫‪∫0 xα‬‬ ‫מתכנס אם"ם ‪; α > 1‬‬ ‫‪∫ xα‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‬ ‫רציפה ב ) ∞ ‪ [ a,‬ו ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס בהחלט‪ ,‬אז ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .2‬אם ‪f‬‬
‫‪ .3‬מבחן ההשוואה‪:‬‬
‫אם ‪ f‬ו ‪ g‬רציפות ב ) ‪ [ a, b‬ולכל ) ‪ 0 ≤ f ( x ) ≤ g ( x ) , x ∈ [ a, b‬אז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתכנס‬ ‫∫‬ ‫מתכנס‪ ,‬אז ‪f ( x ) dx‬‬ ‫אם ‪∫ g ( x ) dx‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתבדר‪ ,‬אז ‪ ∫ g ( x ) dx‬מתבדר‬ ‫אם ‪∫ f ( x ) dx‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ) ‪ , 0 ≤ f ( x ) ≤ g ( x‬הפונקציות ‪ S ( b ) = ∫ g ( x ) dx‬ו ‪ s ( b ) = ∫ f ( x ) dx‬מונוטוניות‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫מתכנס אז ) ‪ S ( b‬חסומה ולכן ) ‪ s ( b‬חסומה ולכן‬ ‫עולות ומקיימות ) ‪ , s ( b ) ≤ S ( b‬ולכן אם ‪∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬

‫‪b‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתבדר ‪.‬‬ ‫אם ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתבדר אז ) ‪ s ( b‬לא חסומה ולכן גם ) ‪ S ( b‬לא חסומה ולכן גם ‪∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .4‬מבחן ההשוואה הגבולי‪:‬‬

‫)‪f ( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫אם ‪ f , g‬רציפות ב )∞ ‪ [a,‬וחיוביות בקטע‪ ,‬ואם ‪= L > 0‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g ( x‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫ו ‪∫ g ( x)dx‬‬
‫‪a‬‬
‫אז ‪∫ f ( x)dx‬‬
‫‪a‬‬

‫טורי מספרים‬
‫הגדרה – טור מספרים‬
‫נביט בסדרה אינסופית ‪ , an‬כלומר ‪. {an }n =1‬‬
‫∞‬
‫הטור של ‪ an‬הוא סכום אינסופי‪ ,‬של אינסוף איברי הסדרה ‪: an‬‬

‫∞‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =0‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪= a0 + a1 + a2 + ...‬‬
‫הגדרה – סכום חלקי‬

‫עבור ‪ N‬מסוים‪ ,‬סכום סופי של ‪ N‬האיברים הראשונים של הסדרה נקרא הסכום החלקי ה ‪- N‬י‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪S N = ∑ an = a1 + a2 + ... + aN‬‬
‫‪n =1‬‬
‫ניתן להביט כעת על סדרת הסכומים החלקיים‪. S N ,‬‬

‫איבר ‪ N‬בסדרה זו יהיה סכימה של ‪ N‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. an‬‬
‫הגדרה – התכנסות של טור‬

‫∞‬
‫מתכנס אם קיים ‪. lim S N = L‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫נאמר שטור‬
‫∞‬
‫במקרה זה‪ L ,‬הוא סכום הטור ומסמנים‪. ∑ an = L :‬‬
‫‪n =1‬‬
‫במילים )לא פורמאלי( ‪ :‬אם ככל שאנו הולכים ומסכמים עוד ועוד אברי סדרה‪ ,‬הסכום הזה שואף למספר ‪, L‬‬
‫אז הטור מתכנס‪.‬‬
‫הגדרות ותכונות נוספות של טורי מספרים‬

‫∞‬
‫נקרא חיובי אם לכל ‪. an ≥ 0 , n‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .1‬טור‬
‫‪ .2‬טור שסדרת הסכומים החלקיים שלו חסומה נקרא טור חסום‪.‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫מתכנס בהחלט אם ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .3‬טור‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫∑‬‫‪n =1‬‬
‫ו ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הערה‪ :‬ברור שאם טור הוא חיובי אז‬
‫עוד הערה‪ :‬בד"כ התכנסות בהחלט תהיה יותר חזקה מהתכנסות רגילה של הטור‪ ,‬כי לסכימת הערכים‬
‫המוחלטים של הטור פחות סיכוי להתכנס‪ ,‬בעוד שלטור עצמו יכולים להיות איברים שליליים שיפחיתו‬
‫מסכום הטור‪ ,‬וכך "יעזרו" לטור להתכנס‪.‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫מתכנס ו ‪an‬‬ ‫מתכנס בתנאי אם ‪∑ an‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .4‬טור‬
‫משפטים‪/‬טענות‪/‬מבחני התכנסות עבור טורי מספרים‬

‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬אז ‪. lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .1‬אם‬
‫הוכחה‪ S N :‬סדרת הסכומים החלקיים של הטור‪ ,‬ולכן ‪ . lim S N = L‬לכן‬

‫∞→ ‪N‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N −1‬‬
‫‪. aN = ∑ an − ∑ an = S N − S N −1 ‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪→L− L = 0‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬
‫לא יכול להתכנס‪.‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הערה‪ :‬מכאן ניתן להסיק שאם ‪ , lim an ≠ 0‬אזי הטור‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫מתכנס בהחלט‪ ,‬אז ‪∑ an‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .2‬אם‬
‫הוכחה‪ :‬ראשית‪. an = an − ( an − an ) ,‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס כי ‪ , 0 ≤ an − an = an + ( − an ) ≤ an + −an = 2 an‬ולכן‬ ‫∑‬‫‪n =1‬‬
‫מתכנס‪ ,‬ולכן גם ‪an − an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫∞‬
‫מתכנס כהפרש של שני טורים מתכנסים ‪.‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫גם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים‪ ,‬ו ‪ c‬קבוע‪ ,‬אז‪:‬‬ ‫ו ‪∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .3‬אם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס ל ‪c∑ an‬‬ ‫‪∑ ca‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס ל ‪∑ an ± ∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪∑ (a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫ב‪± bn ) .‬‬
‫‪ .4‬אם טור חיובי‪ ,‬אז ‪) {S n }n =1‬סדרת הסכומים החלקיים( מונוטונית עולה‪.‬‬

‫‪N‬‬
‫‪ .5‬טור חיובי מתכנס אם"ם סדרת הסכומים החלקיים שלו ‪ {S n }n =1‬חסומה )מלעיל כמובן(‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו )אך סכומיהם בד"כ שונים(‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n= N0‬‬
‫ו ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .6‬אם ‪ N 0‬קבוע‪,‬‬
‫‪ .7‬מבחן קושי להתכנסות סדרות‪:‬‬

‫סדרה ‪ {an }n =1‬מתכנסת אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪. am − an < ε , m > n > N 0‬‬
‫∞‬
‫‪ .8‬מבחן קושי להתכנסות טורים‪:‬‬

‫∞‬
‫מתכנס אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪, m > n > N 0‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫טור‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪k =n‬‬
‫‪k‬‬ ‫=‬ ‫‪∑a −∑a‬‬
‫‪k =1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k =1‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪= Sm − Sn < ε‬‬
‫‪ .9‬מבחן ההשוואה‪:‬‬
‫אם ‪ 0 ≤ bn ≤ an‬לכל ‪ , n‬אז‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪ ,‬אין מה לומר על ‪.( ∑ bn‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מתכנס )אם‬ ‫‪∑b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מתכנס אז‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‪ .‬אם‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר )אם ‪ ∑ bn‬מתכנס‪ ,‬אין מה לומר על ‪.( ∑ an‬‬ ‫מתבדר אז ‪∑ an‬‬ ‫‪∑b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ב‪ .‬אם‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪ . S N = ∑ an ,‬לכל ‪ N‬מתקיים ‪ , 0 ≤ σ N ≤ S N‬כי ‪ bn ≤ an‬לכל ‪. n‬‬ ‫הוכחה‪ :‬נסמן ‪σ N = ∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬
‫מתכנס ולכן סדרת הסכומים החלקיים שלו חסומה‪ ,‬כלומר ‪ . S N < M‬לכן‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הטור‬
‫∞‬
‫‪ ,‬שהוא טור חיובי‪,‬‬ ‫‪∑b‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ , 0 ≤ σ N ≤ S N < M‬כלומר גם סדרת הסכומים החלקיים ‪ σ N‬חסומה ולכן‬
‫מתכנס ‪.‬‬
‫‪ .10‬מבחן ההשוואה הגבולי‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪an‬‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫‪ ∑ a‬ו ‪∑b‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ , lim‬אז‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪bn‬‬
‫אם ‪ 0 ≤ an , bn‬לכל ‪ n‬וגם ‪= L > 0‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫ו ‪∑ 2 n a2 n‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪ .11‬מבחן הדלילות‪ {an }n =1 :‬מונוטונית יורדת‪ ,‬אזי‬

‫∞‬
‫מתבדרים ומתכנסים יחדיו‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪∑a b‬‬ ‫מתכנס‪ {bn }n =1 ,‬מונוטונית וחסומה‪ ,‬אז‬ ‫‪∑a‬‬

‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫אַבל‪ :‬אם‬
‫‪ .12‬מבחן ֶ‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪ .13‬מבחן ַרא ֶבה‪:‬‬

‫‪ a ‬‬
‫‪ {an }n =1‬חיובית‪ lim n 1 − n +1  = q ,‬אזי‪:‬‬
‫∞‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪an ‬‬

‫‪‬‬

‫∞‬
‫מתכנס‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם ‪ , q > 1‬הטור‬
‫∞‬
‫מתבדר‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם ‪ , q < 1‬הטור‬
‫‪ .14‬מבחן דיריכלה‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪∑a b‬‬ ‫חסומה‪ ,‬ו ‪ {bn }n =1‬מונוטונית‪ , bn → 0 ,‬אז‬ ‫‪∑a‬‬

‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫אם סדרת הסכומים החלקיים של‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪ .15‬מבחן האינטגרל‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫אם ) ‪ f ( x‬חיובית‪ ,‬רציפה ומונוטונית יורדת ב ) ∞ ‪ [ a,‬אז ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס אם"ם ) ‪∑ f ( n‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .16‬מבחן המנה )ד'אלמבר( ומבחן השורש )קושי(‪:‬‬
‫∞‬
‫‪a‬‬
‫יהי ‪ ∑ an‬טור חיובי‪ .‬אם ‪ lim n +1 = q‬או ‪ , lim n an = q‬אז‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n →∞ a‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫אם ‪ , q > 1‬הטור מתבדר‬

‫אם ‪ , q < 1‬הטור מתכנס‬
‫‪ .17‬מבחן לייבניץ‪:‬‬
‫∞‬
‫)‪∑ ( −1‬‬ ‫אם ‪ {an }n =1‬סדרה חיובית יורדת ו ‪→ 0‬‬

‫‪n +1‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪ , an ‬אז ‪an‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫יתר על כן‪ :‬סכום הסדרה מקיים ‪ 0 < S < a1‬וגם השארית מקיימת ‪rn ≤ an +1‬‬
‫‪ . S2 N‬כל‬ ‫נביט בסכום‪ . S 2 N = a1 − a2 + a3 − a4 + ... − a2 N :‬או ) ‪= ( a1 − a2 ) + ( a3 − a4 ) + ... + ( a2 N −1 − a2 N‬‬
‫שני איברים בסוגריים נותנים מספר חיובי כי ‪ an‬מונוטונית יורדת‪ ,‬ולכן ‪ S 2 N‬מונוטונית עולה‪ ,‬נראה שהיא‬
‫חסומה‪:‬‬
‫‪ . S2 N = a1 − ( a2 − a3 ) − ( a4 − a5 ) − ... − ( a2 N − 2 − a2 N −1 ) − a2 N‬כל האיברים בסוגריים חיוביים‪ ,‬כי ‪an‬‬
‫מונוטונית יורדת‪ ,‬ולכן נקבל ש ‪ . S 2 N < a1‬קיבלנו ש ‪ S 2 N‬עולה וחסומה ולכן מתכנסת‪ .‬נסמן ‪. lim S 2 N = L‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪ , a2 N ‬נעבור לגבול ומאריתמטיקה של גבולות ‪. S 2 N −1 = L‬‬

‫∞→ ‪N‬‬
‫מכיוון ש ‪ S 2 N −1 = S 2 N − a2 N‬וגם ‪→ 0‬‬
‫מאחר ושתי הסדרות מכסות את כל הסדרה ‪ S N‬ומתכנסות לאותו הגבול‪ , lim S N = L ,‬כלומר הטור‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫מתכנס‪.‬‬
‫‪ , S2 N = a1 − ( a2 − a3 ) − ( a4 − a5 ) − ... − ( a2 N − 2 − a2 N −1 ) − a2 N‬אז לכל ‪, n > 2‬‬ ‫מכיוון ש‬
‫) ‪ S2 N < a1 − ( a2 + a3‬כלומר ‪ , S2 N − a1 < − ( a2 + a3 ) < 0‬וכשנעבור לגבול‪ S − a1 < 0 ,‬כלומר ‪. S < a1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫= ‪ . rn = S N − ∑ (−1) n +1 an‬זהו טור לייבניץ שמתכנס ומקיים ‪ , S < a1‬ולכן‬ ‫∑‬ ‫השארית היא‪(−1) n +1 an :‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n = N +1‬‬
‫‪. rn < an +1‬‬

‫∞‬
‫‪1‬‬
‫מתכנס אם"ם ‪ α > 1‬או ‪. α = 1, β > 1‬‬ ‫‪∑ nα ln β n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪ .18‬הטור‬
‫טורים ידועים‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪a‬‬
‫= ‪. ∑ aq n‬‬ ‫מתכנס אם"ם ‪ , q < 1‬ואז‪:‬‬ ‫‪∑ aq‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .1‬טור הנדסי‪:‬‬
‫‪n =0‬‬ ‫‪1− q‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫מתבדר אם"ם ‪. a ≠ 0 , q ≥ 1‬‬ ‫‪∑ aq‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.2‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬טור טלסקופי‪∑ n(n − 1) = 1 :‬‬
‫‪n= 2‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪lim an = lim‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מתבדר כי ‪= 1 ≠ 0‬‬ ‫∑‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.4‬‬

‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪sin t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪lim n sin‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪n t →0 t‬‬
‫מתבדר כי ‪= 1‬‬ ‫‪∑ n sin n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪.5‬‬
‫∞‬
‫מתבדר למרות ש ‪ , lim 1n = 0‬כי הוא לא מקיים את מבחן קושי‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.6‬‬
‫סדרות של פונקציות‬
‫סדרות של מספרים כבר פגשנו‪ .‬סדרות אלה הם קבוצה אינסופית של מספרים‪ ,‬המסודרים באופן מסויים‪ ,‬כאשר לכל‬
‫מספר בסדרה יש אינדקס‪ .‬את סדרת המספרים סימנו ‪ , {an }n =1‬ואז לכל אינדקס ‪ n‬מתאים מספר ‪. an‬‬
‫∞‬
‫כעת נרחיב את הדיבור על סדרות ונסתכל על סדרות של פונקציות‪ .‬כלומר‪ ,‬כעת לכל אינדקס ‪ n‬תתאים פונקצית‬
‫) ‪ . f n ( x‬פונקציה זו תהיה מוגדרת ל ‪- x‬ים מסויימים‪ ,‬תלוי בבעיה‪ .‬סימן סדרת הפונקציות דומה לסימון סדרת‬
‫המספרים‪. { f n ( x )}n =1 :‬‬
‫∞‬
‫הגדרה – התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות‬

‫תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות שמוגדרות באינטרוול ‪. I‬‬
‫∞‬
‫נאמר שהסדרה מתכנסת לפונקציה )‪ f ( x‬ב ‪) I‬נקודתית( אם לכל ‪ x ∈ I‬מתקיים‪:‬‬

‫לכל ‪ , ε > 0‬קיים ) ‪ N ( ε , x‬כך שאם ‪. f n ( x ) − f ( x ) < ε , n > N‬‬
‫הגדרה – התכנסות במידה שווה )במ"ש( של סדרת פונקציות‬

‫תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות שמוגדרות ב ‪. I‬‬
‫∞‬
‫נאמר שהסדרה מתכנסת במידה שווה לפונקציה )‪ f ( x‬ב ‪ I‬אם‪:‬‬

‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ) ‪ N = N ( ε‬כך שאם ‪ n > N‬אז ‪ , f n ( x ) − f ( x ) < ε‬לכל ‪. x ∈ I‬‬
‫משפטים לגבי סדרות של פונקציות‬

‫‪ .1‬תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרת פונקציות ב ‪ , I‬ו ) ‪ f ( x‬מוגדרת ב ‪ . I‬נסמן‪. an = sup f n ( x ) − f ( x ) :‬‬
‫∞‬
‫‪x∈I‬‬
‫אז ‪ { f n ( x )}n =1‬מתכנסת במידה שווה ל ) ‪ f ( x‬ב ‪ I‬אם"ם ‪lim an = 0‬‬

‫∞‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות רציפות ב ‪ I‬שמתכנסות במידה שווה ל ) ‪ f ( x‬ב ‪ I‬אז ) ‪ f ( x‬רציפה ב‬
‫∞‬
‫‪.I‬‬
‫משמעות המשפט‪:‬‬
‫‪ f n ( x ) ‬במידה שווה ב ‪ , I‬אז‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫אם ) ‪→ f ( x‬‬
‫‪∀x0 ∈ I :‬‬ ‫(‬ ‫)‬

‫) ‪lim lim f n ( x ) = lim lim f n ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫(‬
‫‪n →∞ x → x0‬‬ ‫)‬
‫‪ .3‬תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות אינטגרביליות ב ]‪ . [ a, b‬אם הסדרה מתכנסת במידה שווה בקטע ל‬
‫∞‬
‫) ‪ f ( x‬אז‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ ,‬במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬ ‫∫‬ ‫‪f n ( t ) dt ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→ ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ f n ( x ) ‬במידה שווה‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫במידה שווה‪ ,‬לא בהכרח ) ‪→ f ( x‬‬ ‫‪∫ f ( t ) dt → ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫הערה‪ :‬אם‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫טורי פונקציות‬
‫הגדרות‬
‫‪N‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס )נקודתית( ב ‪ I‬אם סדרת הסכומים החלקיים ) ‪S N ( x ) = ∑ un ( x ) , S N ( x‬‬ ‫הטור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫מתכנסת נקודתית ב ‪. I‬‬
‫‪N‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס במידה שווה ב ‪ I‬אם סדרת הסכומים החלקיים ) ‪S N ( x) = ∑ un ( x ) , S N ( x‬‬ ‫הטור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫מתכנסת במידה שווה ב ‪. I‬‬
‫∞‬
‫הוא קבוצת כל ערכי ‪ x‬שעבורם הוא מתכנס‪.‬‬ ‫תחום ההתכנסות של טור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.3‬‬
‫משפטים לגבי טורי פונקציות‬

‫‪ bN ‬אז הטור מתכנס‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .1‬אם ידוע ש ‪ S N ( x ) − S ( x ) ≤ bN‬לכל ‪) x ∈ I‬תלוי רק ב ‪ ,( N‬אז אם ‪→ 0‬‬
‫במידה שווה ב ‪) I‬ואז ) ‪ S ( x‬הוא סכום הטור(‬
‫‪ .2‬משפט ויירשטראס‪:‬‬
‫∞‬
‫טור מתכנס ב ‪. I‬‬ ‫יהי ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬אז‪:‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם לכל ‪ , n‬קיים מספר ‪ an‬כך ש ‪ un ( x ) ≤ an‬לכל ‪ , x ∈ I‬ואם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬שניהם במידה שווה‪.‬‬ ‫מתכנס וגם ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫)‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬

‫רציפה‬ ‫ב ‪ I‬אז ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫טור של פונקציות רציפות ב ‪ I‬שמתכנס במידה שווה ל ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫אם ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ב ‪.I‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫אז‪:‬‬ ‫אם ) ‪ ∑ u ( x‬טור של פונקציות אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬מתכנס במידה שווה בקטע ל ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪∞  x‬‬ ‫‪‬‬
‫∞ ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ , ∫  ∑ un ( t )  dt ‬במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→ ∑  ∫ un ( t ) dt ‬‬
‫‪a  n =1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n =1  a‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס בנקודה‬ ‫מתכנס במידה שווה ב ‪ , I‬וגם ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪ . I‬אם ) ‪∑ u′ ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .5‬יהיו ) ‪ un ( x‬גזירות ברציפות ב‬
‫∞ ‪‬‬ ‫∞ ‪′‬‬ ‫∞‬

‫מתכנס במידה שווה ב ‪ , I‬וגם ) ‪.  ∑ un ( x )  = ∑ un′ ( x‬‬ ‫‪ , x‬אז ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪∈I‬‬
‫‪ n =1‬‬ ‫‪ n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬

‫טורי חזקות‬
‫טור חזרות הוא מקרה פרטי של טור פונקציות‪ ,‬כאשר בו סדרת הפונקציות אותה סוכמים סדרה של פונקציות‬
‫מהצורה ‪) x n‬חזקה(‪.‬‬
‫הגדרה – טור חזקות‬

‫טור חזקות הוא טור פונקציות מהצורה‪:‬‬
‫∞‬
‫) ‪∑a (x − x‬‬ ‫‪= a0 + a1 ( x − x0 ) + a2 ( x − x0 ) + ...‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪n =0‬‬
‫נאמר שטור זה מפותח סביב נקודה ‪. x0‬‬
‫תכונות טור חזקות‬

‫‪ .1‬טור חזקות מתכנס תמיד ב ‪ . x0‬במקרה זה סדרת הפונקציות זהותית ‪ ,0‬ולכן הטור מתכנס ל ‪.0‬‬
‫‪ .2‬איברי טור חזקות הם תמיד פונקציות רציפות‪ ,‬גזירות ואינטגרביליות‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטגרציה וגזירה של טור חזקות )כלומר של הפונקציות המרכיבות את הטור( תיתן תמיד טור חזקות‪.‬‬
‫משפטים לגבי טורי חזקות‬

‫∞‬
‫) ‪∑a (x − x‬‬
‫‪n‬‬
‫קיים ∞ ≤ ‪ 0 ≤ R‬כך ש‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .1‬לכל טור חזקות‬
‫‪n =0‬‬
‫לכל ‪ x − x0 < R‬הטור מתכנס ולכל ‪ x − x0 > R‬הטור מתבדר‪ R .‬נקרא רדיוס ההתכנסות של הטור‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תחום ההתכנסות של הטור הוא אחד מארבעת הקטעים הבאים‪:‬‬
‫‪(− R, R ),‬‬ ‫‪[− R, R ),‬‬ ‫‪(− R, R ],‬‬ ‫] ‪[ − R, R‬‬
‫‪x − x0 < R‬‬

‫‪x‬‬
‫‪x0 − R‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x0 + R‬‬
‫‪ .2‬חישוב רדיוס ההתכנסות של טור‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬
‫≜ ‪.R‬‬ ‫אם קיים במובן הרחב‪ , lim n an = q :‬או לחילופין ‪ , lim n +1 = q‬אז‬
‫‪q‬‬ ‫‪n‬‬ ‫∞→‬ ‫‪an‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫כאשר‪ :‬אם ‪ q = 0‬אז ∞ ≜ ‪ , R‬ואם ∞ = ‪ q‬אז ‪. R ≜ 0‬‬

‫∞‬
‫) ‪∑a (x − x‬‬
‫‪n‬‬
‫מתכנס במידה שווה בכל קטע סגור שחלקי לתחום ההתכנסות שלו‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .3‬טור חזקות‬
‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫מסקנה ‪ f ( x ) = ∑ an ( x − x0 ) :1‬רציפה בכל תחום ההתכנסות‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n=0‬‬
‫∞‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x‬‬ ‫∞‬ ‫‪ x n  ∞  an n +1 ‬‬
‫∞‬
‫‪ , ∫  ∑ an t  dt = ∑  ∫ an t dt  = ∑ ‬לכל ‪ x‬בתחום ההתכנסות של ‪. ∑ an x‬‬
‫‪n‬‬
‫מסקנה ‪x  :2‬‬
‫‪n =0‬‬ ‫‪a  n=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n =0  a‬‬ ‫‪ n=0  n + 1‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫הוא ‪ . ∑ an nx n −1‬רדיוס ההתכנסות של טור הנגזרות זהה לרדיוס ההתכנסות של‬ ‫‪∑a x‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .4‬טור הנגזרות של‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫הטור‪.‬‬
‫∞ ‪‬‬ ‫∞ ‪′‬‬ ‫∞‬
‫‪ .5‬יהי ‪ ∑ an x n‬טור חזקות‪ ,‬בעל רדיוס התכנסות ‪ , R > 0‬אז ‪ ,  ∑ an x n  = ∑ an nx n −1‬לכל ‪ x‬בתחום‬
‫‪ n =0‬‬ ‫‪ n =1‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫ההתכנסות של טור הנגזרות ‪. ∑ an nx n −1‬‬
‫‪n =1‬‬

‫∞‬
‫מסקנה‪ :‬אם ‪ , f ( x ) = ∑ an x n‬אז ) ‪ f ( x‬גזירה אינסוף פעמים ב ) ‪ , ( − R, R‬ובפרט‪f ( n ) (0) = n !an :‬‬
‫‪n =0‬‬
‫הגדרה – טור טיילור‬

‫∑‪.‬‬
‫∞‬
‫‪g‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫) ‪( x0‬‬ ‫אם ) ‪ g ( x‬גזירה אינסוף פעמים ב ‪ , x0‬ניתן להגדיר טור חזקות‬
‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n =0‬‬ ‫!‪n‬‬

‫טור זה נקרא טור טיילור )או טור מקלורן כאשר ‪ ( x0 = 0‬של ) ‪. g ( x‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬תחום ההתכנסות של טור טיילור של ) ‪ g ( x‬אינו בהכרח תחום ההגדרה של ) ‪. g ( x‬‬
‫‪ .2‬בתחום שבו טור טיילור של ) ‪ g ( x‬מתכנס‪ ,‬סכומו לא בהכרח שווה ל ) ‪. g ( x‬‬
‫‪ .3‬אם מצאנו טור שמתכנס ל ) ‪ , g ( x‬אז הוא בהכרח טור טיילור שלה‪.‬‬
‫משפט‪:‬‬
‫‪, f‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫‪( x) < M‬‬ ‫אם ) ‪ f ( x‬גזירה אינסוף פעמים בקטע ] ‪ [ − r , r‬וקיים ‪ M > 0‬כך שלכל ‪ n‬ולכל ‪ x‬בקטע‪,‬‬
‫אזי טור מקלורן של ) ‪ f ( x‬מתכנס ב ] ‪ [ − r , r‬ל ) ‪. f ( x‬‬
‫טור מקלורן יתכנס ל ) ‪ f ( x‬אם‪ ,‬ע"פ משפט‪ ,‬הביטוי ) ‪ S N ( x ) − S ( x‬יהיה קטן מביטוי ‪ bN‬כלשהו‪ ,‬ונראה‬
‫ש ‪. lim bN = 0‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫ע"פ השארית בצורת לגרנז'‪ ,‬וע"פ הנתונים לגבי החסימות‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪f ( 0) n‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪f ( N +1) ( c ) N‬‬ ‫‪M‬‬
‫∑ ‪S ( x ) − SN ( x ) = f ( x ) −‬‬ ‫= ‪x‬‬ ‫≤ ‪x‬‬ ‫‪r N +1‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‬ ‫!‬ ‫(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬‫)‬ ‫!‬
‫‪M ⋅ r N +1‬‬
‫‪. lim‬‬ ‫וכמובן ‪= 0‬‬
‫! )‪N →∞ ( N + 1‬‬
‫טורי טיילור ידועים‬

‫∞‬
‫‪x 2 n +1‬‬ ‫∞‬
‫‪x2n‬‬ ‫∞‬
‫‪xn‬‬ ‫∞‬
‫‪xn‬‬
‫)‪sin x = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪cos x = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪ln (1 + x ) = ∑ ( −1‬‬ ‫∑= ‪e‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n +1‬‬
‫⋅‬ ‫‪x‬‬
‫‪n=0‬‬ ‫! )‪( 2n + 1‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫! ) ‪( 2n‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪n=0 n‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪= ∑ xn‬‬
‫‪1 − x n=0‬‬
‫ומהם ניתן לפתח‪:‬‬

‫∞‬ ‫‪n‬‬ ‫∞‬ ‫‪2 n +1‬‬ ‫∞‬ ‫‪2n‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪n x‬‬
‫∑ = ) ‪− ln (1 − x‬‬ ‫)‪arctan ( x ) = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪= ∑ ( −1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪e− x‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫‪2n + 1‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪−x‬‬ ‫‪2 n +1‬‬
‫‪e −e‬‬
‫‪x‬‬ ‫∞‬
‫‪x‬‬ ‫‪e x + e− x‬‬ ‫∞‬
‫‪x2n‬‬
‫≜ ‪sinh x‬‬ ‫∑=‬ ‫≜ ‪cosh x‬‬ ‫∑=‬
‫‪2‬‬ ‫! )‪n = 0 ( 2n + 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫! ) ‪n = 0 ( 2n‬‬

סיכום חדוא

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

You might also like

סיכום חדוא

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

סיכום חדוא

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫הפתק הסגול‬

‫טורי מספרים ‪30 ..............................................................................................................................................‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫פיתוח בינום ניוטון‬

i=0 ( n − i )!i ! i=0  i 

‫אי שוויון המשולש‬

‫אי שוויון הממוצעים‬

‫אי שוויון ברנולי‬

‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il

‫אקסיומת השלמות‪ :‬אם ‪ φ ≠ A ⊆ ℝ‬וחסומה מלעיל‪ ,‬אז יש ל ‪ A‬סופרימום‪.‬‬

‫‪ ; ∀ε > 0 ∃N = N ( ε ) : ∀n > N , an − L < ε‬או‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ an ‬שקול לסימון ‪. lim an = L‬‬

‫‪ .3‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה מלרע אם קיים ‪ m‬כך שלכל ‪. an ≥ m , n ∈ ℕ‬‬

‫‪ .4‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪. an ≤ M , n ∈ ℕ‬‬

‫משפטים וטענות לגבי סדרות מספרים‬

‫‪L1 + L2‬‬ ‫‪L −L‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫משפטים נוספים לגבי סדרות מספרים‬

‫הוכחה‪ :‬בהינתן ‪ , ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪. an − 0 = an < ε , n > N 0‬‬

‫‪ an ‬ו ‪ bn‬חסומה‪ ,‬אז ‪lim an bn = 0‬‬

‫רעיון ההוכחה‪ :‬מגדירים סדרה ‪ cn = bn − an‬ומשתמשים באריתמטיקה של גבולות ובמשפט הקודם‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫הגדרה – גבול אינסופי של סדרה‬

‫הגדרה – התכנסות סדרה במובן הרחב‬

‫אריתמטיקה של גבולות במובן ברחב‬

‫‪ .3‬אין כללים במקרים הללו )כתיב לא פורמאלי(‪:‬‬

‫הגדרות נוספות לגבי סדרות‬

‫‪ .1‬עולה אם ‪∀n : an +1 ≥ an‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ {an }n =1‬עולה אז לכל ‪. an ≤ am , n < m‬‬

‫משפטים לגבי סדרות‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫משפטים חשובים לסדרות‬

‫‪ , lim an − bn = lim an − lim bn = A − B = 0‬כלומר ‪. A = B‬‬

‫‪ .3‬לכל סדרה יש ת"ס מונוטונית‪.‬‬

‫‪ .5‬אם ‪ bn → B , an → A‬ו ‪ A < B‬אז קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪. an < bn , n ≥ n0‬‬

S ngeometric = n a1 ⋅ a2 ⋅ ... ⋅ an 

‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il

‫סדרות שימושיות‬ ‫גבולות ידועים‬

‫‪1 ‬‬ ‫‪∀ q < 1:‬‬ ‫‪lim q n = 0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬

‫} ‪ {an + bn‬כן מתכנסת‬

‫= ‪ an‬ו ‪ bn = n‬מתכנסות במובן הרחב אבל‬ ‫‪sin n‬‬

‫התכנסויות סכומי ומכפלות סדרות‬

‫התכנסות ‪an ⋅ bn‬‬ ‫התכנסות ‪an + bn‬‬ ‫‪bn‬‬ ‫‪an‬‬

‫‪) an ‬הוכחה בשלילה(‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫משפטים עבור גבולות של פונקציה‪ ,‬מקבילים למשפטים בסדרות‬

‫"קצב שאיפה" לאינסוף‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

‫כדאי לזכור ‪ /‬גבולות ידועים‬

‫∞‪‬‬ ‫‪a >1‬‬

‫‪ lim (1 + x ) x = e .10‬ויותר מזה‪lim (1 + ax ) x = e ab :‬‬

‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬

‫טענות לגבי גבולות של פונקציות‪ ,‬מקבילות לטענות עבור סדרות‬

‫‪ .2‬אם ‪ lim f ( x ) = 0‬ו )‪ g ( x‬חסומה בסביבה נקובה של ‪ x0‬אז ‪. lim f ( x ) g ( x ) = 0‬‬

‫‪ .4‬אם ‪ f ( x ) ≤ 0‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ 0‬‬

‫‪ .5‬אם ) ‪ f ( x ) ≤ g ( x‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיימים ‪ lim g ( x ) = M , lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ M‬‬

‫משפטים עבור פונקציות‬

‫‪ .2‬אם ‪ f‬עולה וחסומה מלעיל ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim f ( x‬‬