סיכום חדוא

You might also like

Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 36

‫הפתק הסגול‬

‫‪www.technion.co.il‬‬

‫חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי ‪1‬מ'‬
‫‪104010‬‬
‫סיכום הקורס‬
‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪36‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪4 ............................................................................................................................................................‬‬
‫קבוצות מספרים ‪5 ............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות – קבוצות של מספרים ‪5 ....................................................................................................................‬‬
‫סדרות מספרים ‪5 .............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – גבול סופי של סדרה ‪5 .....................................................................................................................‬‬
‫הגדרות נוספות ‪5 ..........................................................................................................................................‬‬
‫משפטים וטענות לגבי סדרות מספרים ‪5 ..........................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות ‪6 ..............................................................................................................................‬‬
‫משפטים נוספים לגבי סדרות מספרים ‪6 .........................................................................................................‬‬
‫הגדרה – גבול אינסופי של סדרה ‪7 .................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות סדרה במובן הרחב ‪7 .........................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של גבולות במובן ברחב ‪7 ...........................................................................................................‬‬
‫הגדרות נוספות לגבי סדרות ‪7 ........................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי סדרות ‪7 .................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – תת‪-‬סדרה ‪8 ...................................................................................................................................‬‬
‫התכנסויות סכומי ומכפלות סדרות ‪10 ............................................................................................................‬‬
‫פונקציות ‪11 ....................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות לגבולות של פונקציה ‪11 ....................................................................................................................‬‬
‫משפטים עבור גבולות של פונקציה‪ ,‬מקבילים למשפטים בסדרות ‪11 ..................................................................‬‬
‫"קצב שאיפה" לאינסוף ‪11 ............................................................................................................................‬‬
‫כדאי לזכור ‪ /‬גבולות ידועים ‪12 ......................................................................................................................‬‬
‫טענות לגבי גבולות של פונקציות‪ ,‬מקבילות לטענות עבור סדרות ‪12 ...................................................................‬‬
‫משפטים עבור פונקציות ‪12 ...........................................................................................................................‬‬
‫משפטי היינה ‪13 ..........................................................................................................................................‬‬
‫רציפות של פונקציה ‪13 .....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪13 ...................................................................................................................................................‬‬
‫אריתמטיקה של פונקציות רציפות ‪13 .............................................................................................................‬‬
‫סוגי אי‪-‬רציפות ‪13 .......................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות לפונקציות שימושיות ‪14 ..................................................................................................................‬‬
‫הנגזרת ‪15 .......................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות נגזרות ‪15 ........................................................................................................................................‬‬
‫משפטי גזירות ‪15 .........................................................................................................................................‬‬
‫נגזרות ידועות‪16 ..........................................................................................................................................‬‬
‫משפטים נוספים לגבי גזירות‪17 .....................................................................................................................‬‬
‫כלל לופיטל עבור גבול בנקודה ‪17 ...................................................................................................................‬‬
‫כלל לופיטל עבור גבול באינסוף ‪18 .................................................................................................................‬‬
‫פולינום טיילור ‪19 ............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פולינום טיילור ‪19 ...........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – שארית מסדר ‪19 ......................................................................................................................... n‬‬
‫פולינומים ידועים ‪19 ....................................................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות ‪20 ....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קמורה )צורת ∪ ( ‪20 ..........................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קעורה )צורת ∩ ( ‪20 ..........................................................................................................‬‬
‫משפטי קמירות ‪20 .......................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה הופכית ‪21 .........................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי פונקצית הופכית ‪21 .................................................................................................................‬‬
‫האינטגרל הלא מסוים ‪22 ..................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – פונקציה קדומה ‪22 .........................................................................................................................‬‬
‫כללי אינטגרציה ‪22 ......................................................................................................................................‬‬
‫אינטגרלים מיידים )הקבועים הושמטו לשם הנוחות( ‪23 ...................................................................................‬‬
‫האינטגרל המסוים ‪24 .......................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות רימן ‪24 .....................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרביליות דארבו ‪24 ..................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – רציפות במידה שווה ‪24 ...................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי אינטגרל מסויים ‪25 .................................................................................................................‬‬
‫תכונות האינטגרל המסוים‪27 ........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אורך קשת )אורך הגרף(‪27 ...............................................................................................................‬‬
‫אינטגרלים מוכללים ‪28 ....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – אינטגרל מוכלל ‪28 ..........................................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות לגבי אינטגרל מוכלל ‪28 ......................................................................................................‬‬
‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬
‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 3‬מתוך ‪36‬‬

‫טורי מספרים ‪30 ..............................................................................................................................................‬‬


‫הגדרה – טור מספרים ‪30 ..............................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – סכום חלקי ‪30 ................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות של טור ‪30 .......................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ותכונות נוספות של טורי מספרים ‪30 ..................................................................................................‬‬
‫משפטים‪/‬טענות‪/‬מבחני התכנסות עבור טורי מספרים ‪30 ..................................................................................‬‬
‫טורים ידועים ‪32 ..........................................................................................................................................‬‬
‫סדרות של פונקציות ‪33 .....................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות ‪33 .........................................................................................‬‬
‫הגדרה – התכנסות במידה שווה )במ"ש( של סדרת פונקציות ‪33 ........................................................................‬‬
‫משפטים לגבי סדרות של פונקציות ‪33 ............................................................................................................‬‬
‫טורי פונקציות ‪34 .............................................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪34 ...................................................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי טורי פונקציות ‪34 ....................................................................................................................‬‬
‫טורי חזקות ‪35 ................................................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – טור חזקות ‪35 ................................................................................................................................‬‬
‫תכונות טור חזקות ‪35 ...................................................................................................................................‬‬
‫משפטים לגבי טורי חזקות ‪35 ........................................................................................................................‬‬
‫הגדרה – טור טיילור ‪36 ................................................................................................................................‬‬
‫טורי טיילור ידועים ‪36 ..................................................................................................................................‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


36 ‫ מתוך‬4 ‫ עמוד‬,‫ סיכום הקורס‬,‫מ‬1 ‫ חדו"א‬104010

‫מבוא‬
‫זהויות טריגונומטריות‬
α ±β α∓β
sin α ± sin β = 2sin cos .1
2 2
α +β α −β
cos α + cos β = 2 cos cos .2
2 2
α +β α −β
cos α − cos β = −2 sin sin .3
2 2
sin (α ± β ) = sin α cos β ± sin β cos α .4
cos (α ± β ) = cos α cos β ∓ sin α sin β .5

‫ערך מוחלט‬
x x≥0
x ≜ = max ( x, − x ) :‫ הגדרה‬.1
− x x<0
:‫ תכונות‬.2
∀x ∈ ℝ : x ≥0 x = −x x≤ x xy = x y .‫א‬
x − a < ε ⇔ { x | a − ε < x < a + ε } .‫ב‬
0< x−a <ε ⇔ { x | a − ε < x < a + ε , x ≠ a} .‫ג‬
a+b b−a
max ( a, b ) = + .3
2 2
a +b a −b
min ( a, b ) = − .4
2 2

‫פיתוח בינום ניוטון‬


n
n! n
n
(a + b) =∑ a n −i b i ≜ ∑   a n − i b i
n

i=0 ( n − i )!i ! i=0  i 

‫אי שוויון המשולש‬


x − y ≥ x − y .3 x + y ≥ x − y .2 x+ y ≤ x + y .1

‫אי שוויון הממוצעים‬


2 a+b a +b 2 2
≤ 
ab ≤ ≤
+11
 2 2

b Geometric Arithmetic
a
Harmonic Quadric
:‫ובאופן כללי‬
n x + x2 + … + xn
≤ n x x …x ≤ 1

x1 + x2 + ... xn
1 1 1 1 2 n
n

‫אי שוויון ברנולי‬


(1 + x ) > 1 + nx
n


∀x > −1:  n ( n − 1) 2
(1 + x ) >
n
x
 2

‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 5‬מתוך ‪36‬‬

‫קבוצות מספרים‬
‫הגדרות – קבוצות של מספרים‬
‫‪ A‬חסומה מלעיל אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ M . x ≤ M , x ∈ A‬חסם מלעיל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ A‬חסומה מלרע אם קיים ‪ m‬כך שלכל ‪ x ∈ A‬מתקיים ‪ m . x ≥ m‬חסם מלרע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם ‪ A‬חסומה מלעיל וגם חסומה מלרע‪ ,‬היא חסומה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אם ‪ α‬הוא החסם מלעיל הקטן ביותר של ‪ , A‬נאמר ש ‪ α‬הוא הסופרימום של ‪ . A‬נסמן ‪. sup A = α‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אם ‪ α‬הוא החסם מלרע הגדול ביותר של ‪ , A‬נאמר ש ‪ α‬הוא האינפימום של ‪ . A‬נסמן ‪. inf A = α‬‬ ‫‪.5‬‬

‫אקסיומת השלמות‪ :‬אם ‪ φ ≠ A ⊆ ℝ‬וחסומה מלעיל‪ ,‬אז יש ל ‪ A‬סופרימום‪.‬‬


‫מאקסיומה זו נובע גם‪ :‬אם ‪ φ ≠ A ⊆ ℝ‬וחסומה מלרע‪ ,‬אז יש ל ‪ A‬אינפימום‪.‬‬

‫הערות‬
‫‪ .1‬אם ל ‪ A‬יש מקסימום‪ ,‬נאמר ‪ , x0‬אז בהכרח ‪. sup A = x0‬‬
‫‪ .2‬אם ל ‪ A‬יש מינימום‪ ,‬נאמר ‪ , x0‬אז בהכרח ‪. inf A = x0‬‬

‫סדרות מספרים‬
‫הגדרה – גבול סופי של סדרה‬

‫‪ lim an = L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ) ‪ N = N ( ε‬כך שלכל ‪ n > N‬מתקיים ‪ ; an − L < ε‬או‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ ; ∀ε > 0 ∃N = N ( ε ) : ∀n > N , an − L < ε‬או‪:‬‬ ‫‪.2‬‬


‫‪ lim an = L‬אם לכל ‪ , ε > 0‬יש לכל היותר מספר סופי של אברי הסדרה מחוץ לסביבת ‪ ε‬של ‪. L‬‬ ‫‪.3‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ an ‬שקול לסימון ‪. lim an = L‬‬


‫∞→ ‪n‬‬
‫הערה‪ :‬הסימון ‪→ L‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫הגדרות נוספות‬
‫‪ .1‬לסדרה שיש לה גבול קוראים סדרה מתכנסת; אחרת‪ ,‬הסדרה מתבדרת‪.‬‬
‫‪ .2‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה מלעיל אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪. an ≤ M , n ∈ ℕ‬‬
‫∞‬

‫‪ .3‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה מלרע אם קיים ‪ m‬כך שלכל ‪. an ≥ m , n ∈ ℕ‬‬


‫∞‬

‫‪ .4‬סדרה ‪ {an }n =1‬חסומה אם קיים ‪ M‬כך שלכל ‪. an ≤ M , n ∈ ℕ‬‬


‫∞‬

‫משפטים וטענות לגבי סדרות מספרים‬


‫‪ .1‬לסדרה מתכנסת גבול אחד ויחיד‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה שישנם שני גבולות שונים‪ lim an = L1 :‬וגם ‪ . lim an = L2‬בה"כ נניח ‪. L1 < L2‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪L1 + L2‬‬ ‫‪L −L‬‬


‫= ‪. L1 − ε < an < L1 + ε‬‬ ‫יהי ‪ . ε = 2 1 > 0‬אזי קיים ‪ N1‬כך שלכל ‪, n > N1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪L + L2‬‬
‫‪. 1‬‬ ‫וגם קיים ‪ N 2‬כך שלכל ‪= L1 − ε < an < L2 + ε , n > N 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪L + L2‬‬ ‫‪L + L2‬‬
‫‪ . 1‬סתירה ‪.‬‬ ‫‪< an < 1‬‬ ‫ולכן עבור } ‪ , n > max { N1 , N 2‬נקבל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .2‬אם סדרה מתכנסת אז היא חסומה‪ .‬ולכן אם סדרה לא חסומה‪ ,‬היא לא יכולה להתכנס‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח ‪ . lim an = L‬נבחר ‪ , ε = 1‬ואז מחוץ לקטע )‪ ( L − 1, L + 1‬יש לכל היותר מספר סופי של אברי‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫הסדרה‪ .‬נניח שמחוץ לקטע הנ"ל נמצאים האיברים ‪ ak1 , ak2 ,...., akn‬ואז המספרים‬
‫{‬
‫‪ m = min L − 1, ak1 , ak2 ,...., akn‬הם החסמים לסדרה ‪.‬‬ ‫‪ M = max {L + 1, a‬ו }‬ ‫‪k1‬‬ ‫‪, ak2 ,...., akn‬‬ ‫}‬
‫{‬
‫)‪( ( −1‬‬ ‫}‬
‫∞ ‪n‬‬

‫‪n =1‬‬
‫)הערה‪ :‬לא כל סדרה חסומה מתכנסת! לדוגמה‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 6‬מתוך ‪36‬‬

‫‪ .3‬אם סדרה מתכנסת‪ ,‬אז כל סדרה שמתקבלת ממנה ע"י מחיקה או הוספה של מספר סופי של איברים תתכנס‪,‬‬
‫ולאותו גבול של הסדרה המקורית‪.‬‬

‫אריתמטיקה של גבולות‬
‫‪ , bn ‬אזי‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬ו ‪→ B‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫אם ‪→ A‬‬
‫‪an ± bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪→ A ± B .‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫< ‪an − L‬‬ ‫קיים ‪ N1‬עבורו לכל ‪ n > N1‬מתקיים‬ ‫ראשית‪ ,‬לכל ‪> 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫< ‪bn − M‬‬ ‫קיים ‪ N 2‬עבורו לכל ‪ n > N 2‬מתקיים‬ ‫וגם‪ ,‬לכל ‪> 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( an + bn ) − ( L + M ) = ( an − L ) + ( bn − M‬‬
‫ומאי‪-‬שיווין המשולש‪( an − L ) + ( bn − M ) ≤ ( an − L ) + ( bn − M ) :‬‬
‫שתי הסדרות מתכנסות ולכן עבור } ‪N 3 = max { N1 , N 2‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫≤ ) ‪. ( an − L ) + ( bn − M‬‬ ‫יתקיים ‪= ε‬‬
‫‪+‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪an bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪→ AB .‬‬
‫‪an‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ג‪ .‬אם ‪ B ≠ 0‬אז →‬
‫‪bn‬‬ ‫‪B‬‬

‫משפטים נוספים לגבי סדרות מספרים‬


‫‪ .1‬משפט הסנדביץ'‬
‫אם קיים ‪ N 0‬כל שלכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪ bn ≤ an ≤ cn‬ואם ‪ lim bn = lim cn = L‬אז ‪. lim an = L‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫ע"פ הגדרת הגבול‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N1‬כך שלכל ‪ n > N1‬מתקיים ‪L − ε < bn < L + ε‬‬
‫וקיים ‪ N 2‬כך שלכל ‪ n > N 2‬מתקיים ‪ L − ε < cn < L + ε‬ולכן‪ ,‬לכל } ‪ n > N 3 = max { N 0 , N1 , N 2‬יתקיים‬
‫אי השווין ‪. L − ε < bn ≤ an ≤ cn < L + ε‬‬
‫‪ lim an = 0 .2‬אם"ם ‪lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫הוכחה‪ :‬בהינתן ‪ , ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪. an − 0 = an < ε , n > N 0‬‬


‫אי השוויון האחרון מתקיים אם"ם ‪ , an − 0 = an < ε‬ולכן לאותו ‪ N 0‬נקבל גם ש ‪. lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ an ‬ו ‪ bn‬חסומה‪ ,‬אז ‪lim an bn = 0‬‬


‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ε‬‬
‫‪ ,‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪ bn . an < ε , n > N 0‬חסומה ולכן קיים ‪ M > 0‬כך ש‬ ‫הוכחה‪ :‬בהינתן ‪> 0‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ε‬‬
‫< ‪. an bn − 0 = an bn < an M‬‬ ‫‪ bn < M‬ולכן לכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪M = ε‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ an ≥ 0‬לכל ‪ , n‬וגם ‪ lim an = L‬אז ‪) . L ≥ 0‬זהירות‪ :‬אם ‪ an > 0‬יכול להיות ‪( L = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫רעיון ההוכחה‪ :‬מניחים בשלילה ש ‪ L < 0‬וע"פ הגדרה מקבלים בסתירה שקיימים אברי סידרה שליליים‪.‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ an ≤ bn‬לכל ‪ n‬וקיימים ‪ lim bn = M , lim an = L‬אזי ‪ . L ≤ M‬שים לב ש ‪ an < bn‬לא גורר ‪. L < M‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫רעיון ההוכחה‪ :‬מגדירים סדרה ‪ cn = bn − an‬ומשתמשים באריתמטיקה של גבולות ובמשפט הקודם‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 7‬מתוך ‪36‬‬

‫הגדרה – גבול אינסופי של סדרה‬


‫‪ .1‬נאמר ש ∞ = ‪ lim an‬אם לכל ‪ M > 0‬קיים ) ‪ N = N ( M‬טבעי כך שלכל ‪. an > M , n > N‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ .2‬נאמר ש ∞‪ lim an = −‬אם לכל ‪ M > 0‬קיים ) ‪ N = N ( M‬טבעי כך ש‪∀n > N : an < − M :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫הגדרה – התכנסות סדרה במובן הרחב‬


‫‪ {an }n =1‬מתכנסת במובן הרחב פירושו‪ ; lim an = L :‬או ∞ = ‪lim an‬‬
‫∞‬
‫; או ∞‪. lim an = −‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫אריתמטיקה של גבולות במובן ברחב‬


‫‪ .1‬רוב הזמן האינטואיציה נכונה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬אז ‪→ 0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪ .‬אם ∞ →‬
‫∞→ ‪an n‬‬
‫‪an bn ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an + bn ‬וגם ∞ →‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an , bn ‬אז ∞ →‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪ .‬אם ∞ →‬
‫‪ an ‬אין תמיד חוקים ברורים!‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .2‬זהירות! אם ‪→ 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬וגם ‪ an > 0‬לכל ‪ n > N 0‬אז ∞ →‬ ‫א‪ .‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→‪an n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ an ‬וגם ‪ an < 0‬לכל ‪ n > N 0‬אז ∞‪→ −‬‬ ‫ב‪ .‬אם ‪→ 0‬‬
‫∞→ ‪an n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ .3‬אין כללים במקרים הללו )כתיב לא פורמאלי(‪:‬‬


‫∞‪0 ±‬‬
‫‪( → 1) , 00 , ∞0 , anbn , 0 ⋅ ∞ , ∞ − ∞ , ,‬‬
‫∞‬

‫∞‪0 ±‬‬

‫הגדרות נוספות לגבי סדרות‬


‫סדרה ‪ {an }n =1‬תקרא‪:‬‬
‫∞‬

‫‪ .1‬עולה אם ‪∀n : an +1 ≥ an‬‬


‫‪ .2‬עולה ממש אם ‪∀n : an +1 > an‬‬
‫‪ .3‬יורדת אם ‪∀n : an +1 ≤ an‬‬
‫‪ .4‬יורדת ממש אם ‪∀n : an +1 < an‬‬
‫‪ .5‬מונוטונית אם היא עולה )או עולה ממש( או יורדת )או יורדת ממש(‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬אם קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪ n > N 0‬מתקיים ‪ , an ≥ bn‬ו ∞ = ‪ , lim bn‬אזי ∞ = ‪. lim an‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ {an }n =1‬עולה אז לכל ‪. an ≤ am , n < m‬‬


‫∞‬

‫משפטים לגבי סדרות‬


‫‪ .1‬כל סדרה מונוטונית ולא חסומה מתכנסת לאינסוף‪.‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬בה"כ ‪ an‬מונוטונית עולה‪ .‬לכל ‪ M , M‬אינו חסם מלעיל‪ .‬בעזרת המונוטוניות מראים שכל‬
‫אברי הסדרה גדולים מ ‪. M‬‬
‫‪ .2‬סדרה עולה וחסומה מלעיל מתכנסת ל ‪ sup‬שלה‪.‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬נסמן ‪ M = sup an‬לכל ‪ M − ε , ε > 0‬אינו חסם מלעיל של הסדרה‪ .‬ולכן קיים ‪ N 0‬כך ש‬
‫‪ . aN0 > M‬מראים שמחוץ לכל ‪ ε‬סביבה של ‪ M‬יש מספר סופי בלבד של אברי הסדרה‪.‬‬
‫‪ .3‬סדרה יורדת וחסומה מלרע מתכנסת ל ‪ inf‬שלה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬כל סדרה מונוטונית מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 8‬מתוך ‪36‬‬

‫הגדרה – תת‪-‬סדרה‬
‫} {‬
‫∞‬
‫‪ ank‬המתקבלת ממחיקת חלק )סופי או אינסופי( מאיברי הסדרה המקורית ‪ {an }n =1‬נקראת תת‪-‬‬
‫∞‬
‫סדרה‬
‫‪k =1‬‬

‫סדרה שלה‪ ,‬כאשר ‪ nk‬הוא האינדקס בסדרה ‪ an‬שבו נמצא האיבר ה ‪ k‬בתת הסדרה‪.‬‬
‫כדי שישמר הסדר‪ ,‬צריך להתקיים ‪ , nk +1 > nk‬לכל ‪ , k‬כלומר ‪ nk‬סדרה עולה ממש של אינדקסים‪.‬‬

‫משפטים חשובים לסדרות‬


‫‪ .1‬אם ‪ {an }n =1‬מתכנסת במובן הרחב‪ ,‬אז כל ת"ס שלה מתכנסת במובן הרחב‪ ,‬ולאותו גבול‪.‬‬
‫∞‬

‫רעיון ההוכחה‪ :‬לחלק לשני מקרים‪ :‬גבול סופי ואינסופי‪ .‬גבול אינסופי‪ :‬לכל ‪ , M‬יש לכל היותר מספר סופי‬
‫של אברי הסדרה הקטנים מ ‪ , M‬ולכן גן מספר סופי של אברי תת‪-‬הסדרה‪.‬‬
‫גבול סופי‪ .‬בכל סביבת ‪ ε‬של הגבול ‪ L‬יש אינסוף אברי הסדרה‪ ,‬וכך גם עבור אברי תת‪-‬הסדרה‪.‬‬
‫הלמה של קנטור‪:‬‬‫‪ֶ .2‬‬
‫אם ‪ an ≤ bn‬לכל ‪ n‬ו } ‪ {bn‬יורדת ו } ‪ {an‬עולה ו ‪ , lim an − bn = 0‬אז קיים ‪ L‬כך ש‪. lim an = lim bn = L :‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫נוסח שקול‪:‬‬
‫אם ] ‪ I n = [an , bn‬הם קטעים שמקיימים ‪ I n +1 ⊆ I n‬ואם אורכי הקטעים שואפים ל ‪ ,0‬אז קיים ‪ x0‬יחיד‬
‫שנמצא בכל אינסוף הקטעים ‪. I n‬‬
‫הוכחה‪ an ≤ bn :‬ולכן לכל ‪ n‬מתקיים‪ an < b1 :‬וגם ‪ . a1 < bn‬כלומר ‪ an‬וגם ‪ bn‬חסומות‪ .‬שתיהן‬
‫מונוטוניות ולכן מתכנסות‪ .‬נסמן ‪ . lim an = A, lim bn = B‬ע"פ הנתון ובעזרת אריתמטיקה של גבולות‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ , lim an − bn = lim an − lim bn = A − B = 0‬כלומר ‪. A = B‬‬


‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ .3‬לכל סדרה יש ת"ס מונוטונית‪.‬‬


‫‪ .4‬משפט בולצאנו‪-‬ויירשטראס‪:‬‬
‫לסדרה חסומה יש ת"ס מתכנסת; לכל סדרה יש ת"ס מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח שלכל ‪ . m1 ≤ an ≤ M 1 , n‬נבחר ‪. n1 = 1‬‬
‫‪ m + M1 ‬‬
‫‪  m1 , 1‬יש אינסוף אברי הסדרה ‪. an‬‬ ‫מקרה ‪ :1‬בקטע‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ m + M1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  1‬יש אינסוף אברי הסדרה ‪. an‬‬ ‫מקרה ‪ :2‬בקטע ‪, M 1 ‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫= ‪. M 2 − m2‬‬ ‫נבחר את הקטע שבו אינסוף אברי הסדרה ונסמן אותו ] ‪ . [m2 , M 2‬אורך הקטע‬
‫‪2‬‬
‫בקטע זה קיים ‪ an2‬שבעבורו ‪. n2 > n1‬‬
‫נחצה את ] ‪ [m2 , M 2‬באותו אופן‪ ,‬ונבחר את חצי הקטע שבו יש אינסוף מאברי הסדרה‪ .‬נסמן את הקטע‬
‫‪M −m‬‬
‫] ‪ . [m3 , M 3‬אורך הקטע יהיה ‪ . M 3 − m3 = 1 2 1‬בקטע זה קיים ‪ an3‬שבעבורו ‪. n3 > n2‬‬
‫‪2‬‬
‫נמשיך לחלק כל קטע לשניים‪.‬‬
‫בקטע ] ‪ [mk , M k‬יש אינסוף איברים מהם נבחר את ‪ ank +1‬כך ש ‪ . nk +1 > nk‬אורך הקטע‪:‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫= ‪. M K − mk‬‬
‫‪2 k −1‬‬
‫‪M 1 − m1‬‬
‫‪. lim ( M K − mk ) = lim‬‬ ‫ולסיכום‪ M k +1 ≤ M k :‬וגם ‪ , mk ≤ mk +1‬וגם ‪= 0‬‬
‫∞→ ‪k‬‬ ‫∞→ ‪k‬‬ ‫‪2k −1‬‬
‫ולפי הלמה של קנטור‪ ,‬קיים ‪ L‬כך ש‪. lim mk = lim M k = L :‬‬
‫∞→ ‪k‬‬ ‫∞→ ‪k‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לפני בניית תת הסדרה‪ mk ≤ ank ≤ M k ,‬ולכן ע"פ משפט הסנדביץ' ‪. lim ank = L‬‬
‫∞→ ‪k‬‬

‫‪ .5‬אם ‪ bn → B , an → A‬ו ‪ A < B‬אז קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪. an < bn , n ≥ n0‬‬


‫‪ .6‬אם סדרה מונוטונית וחסומה‪ ,‬אזי היא מתכנסת לגבול סופי‪.‬‬
‫‪ an ‬אז )התכנסות הממוצעים של סזרו(‪:‬‬‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .7‬אם ‪→ L‬‬
‫‪a1 + a2 + ... + an‬‬
‫= ‪S narithmetic‬‬ ‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪→ L .‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬
36 ‫ מתוך‬9 ‫ עמוד‬,‫ סיכום הקורס‬,‫מ‬1 ‫ חדו"א‬104010

S ngeometric = n a1 ⋅ a2 ⋅ ... ⋅ an 


n →∞
→ L .‫ב‬
n
S nharmonic =  →L .‫ג‬
1
a1 + 1
a2 + ... + a1n n →∞
an +1
:‫ ( אז‬n an 
n →∞
→ L ‫)או‬ 
n →∞
→ L ‫∀ וגם‬n : an > 0 ‫ אם‬:(‫ מבחן המנה )או השורש‬.8
an
an n →∞
→ 0 ‫ אז‬L < 1 ‫ אם‬.‫ד‬
an 
n →∞
→ ∞ ‫ אז‬L > 1 ‫ אם‬.‫ה‬
.‫ אין מסקנה חד משמעית‬L = 1 ‫ אם‬.‫ו‬

an +1
. n an 
n →∞
→ L ‫אז‬ 
n →∞
→ L ‫∀ אז אם‬n : an > 0 ‫ אם‬.9
an

‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 10‬מתוך ‪36‬‬

‫סדרות שימושיות‬ ‫גבולות ידועים‬


‫חסומה ולא מתכנסת‬ ‫} )‪{( −1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪lim c = c‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪1 ‬‬ ‫‪∀ q < 1:‬‬ ‫‪lim q n = 0‬‬


‫‪  ‬מתכנסת ל ‪0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪ ( −1) ⋅ ‬לא מונוטונית אבל מתכנסת ל ‪0‬‬ ‫‪∀c > 0 :‬‬ ‫‪lim n c = 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬


‫כאשר ) ‪ P ( n‬פלינום כלשהו של ‪: n‬‬
‫‪ k + ( −1) ⋅ ‬לא מונוטונית אבל מתכנסת ל ‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪lim n P ( n ) = 1‬‬ ‫‪lim n n = 1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫‪: an ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫לכל סדרה ∞ →‬
‫}‪ an = {0,1, 0,1, 0,...‬ו }‪ bn = {1, 0,1, 0,1,...‬לא‬ ‫‪β an‬‬
‫‪ α ‬‬
‫‪an bn ‬‬‫∞→ ‪n‬‬
‫מתכנסות אבל ‪→ 0‬‬ ‫‪lim 1 + ‬‬ ‫‪= eαβ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ an ‬‬
‫)‪ bn = ( −1‬לא מתכנסות אבל‬ ‫)‪ an = ( −1‬ו‬
‫‪n +1‬‬ ‫‪n‬‬

‫} ‪ {an + bn‬כן מתכנסת‬


‫‪lim n‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫(‬ ‫‪n‬‬
‫)‬
‫‪a − 1 = ln a‬‬

‫‪log a n‬‬
‫‪ an = n‬ו ‪ bn = 2n‬לא מתכנסות וגם סכומן לא‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ bn‬ולכן‬ ‫‪‬‬ ‫‪ an = sin n‬חסומה וְ ‪→ 0 -‬‬
‫∞→ ‪n n‬‬ ‫‪lim‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪sin n‬‬ ‫‪n →∞ n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫= ‪an bn‬‬ ‫‪‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→0‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪ an = n 1 + ( −1‬מתבדרת אבל יש לה ת"ס‬ ‫(‬ ‫‪n‬‬
‫)‬ ‫‪lim‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪=e‬‬
‫מתכנסת‬ ‫!‪n‬‬
‫)‪( −1‬‬
‫‪n‬‬

‫= ‪ an‬ו ‪ bn = n‬מתכנסות במובן הרחב אבל‬ ‫‪sin n‬‬


‫‪n‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ an ⋅ bn‬לא מתכנסת במובן הרחב‪.‬‬

‫התכנסויות סכומי ומכפלות סדרות‬

‫התכנסות ‪an ⋅ bn‬‬ ‫התכנסות ‪an + bn‬‬ ‫‪bn‬‬ ‫‪an‬‬


‫תמיד מתכנסת‪ ,‬ע"פ חוקי אריתמטיקה של‬ ‫תמיד מתכנסת‪ ,‬ע"פ חוקי‬ ‫מתכנסת‬ ‫מתכנסת‬
‫גבולות‪.‬‬ ‫אריתמטיקה של גבולות‪.‬‬
‫‪an ‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬ ‫אם‬ ‫להתכנס‬ ‫יכולה‬ ‫תמיד מתבדרת‪ ,‬ההוכחה בשלילה‪.‬‬ ‫מתבדרת‬ ‫מתכנסת‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪) an ‬הוכחה בשלילה(‬


‫∞→ ‪n‬‬
‫מתבדרת אם ‪→ 0‬‬
‫יכולה להתכנס או להתבדר‬ ‫יכולה להתכנס או להתבדר‬ ‫מתבדרת‬ ‫מתבדרת‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 11‬מתוך ‪36‬‬

‫פונקציות‬
‫הגדרות לגבולות של פונקציה‬
‫הגדרה‬ ‫סימון‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ x > M‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫∞→ ‪x‬‬

‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ M‬כך שלכל ‪ x < M‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫∞‪x →−‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x > K‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x > K‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫∞→ ‪x‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x < − K‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫∞‪x →−‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ K > 0‬כך שלכל ‪ x < − K‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫∞‪x →−‬‬

‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0‬‬

‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 +‬‬

‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) − L < ε‬‬ ‫‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 −‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0 +‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) > M‬‬ ‫∞ = ) ‪lim f ( x‬‬
‫‪x → x0 −‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 < x < x0 + δ‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0 +‬‬

‫לכל ‪ M > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x0 − δ < x < x0‬מתקיים ‪f ( x ) < − M‬‬ ‫∞‪lim f ( x ) = −‬‬
‫‪x → x0 −‬‬

‫משפטים עבור גבולות של פונקציה‪ ,‬מקבילים למשפטים בסדרות‬


‫‪ .1‬אם קיים לפונקציה גבול‪ ,‬הוא יחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬אם קיים ) ‪ lim f ( x‬אז קיים ‪ b‬כך שבקרן ) ∞ ‪ f ( x ) , [b,‬חסומה‪.‬‬
‫∞→ ‪x‬‬

‫‪ g ( x ) ‬אז‪:‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ f ( x ) ‬ו ‪→ B‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪ .3‬אריתמטיקה של גבולות‪ :‬אם ‪→ A‬‬
‫‪f ( x ) ± g ( x ) ‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫א‪→ A ± B .‬‬
‫‪f ( x ) g ( x ) ‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪→ AB‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫→‬ ‫ג‪ .‬אם ‪ B ≠ 0‬אז‬
‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x → x0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ .4‬משפט הסנדביץ'‪.‬‬

‫כל ההוכחות זהות להוכחות בסדרות‪ ,‬או ע"י שימוש במשפטי היינה‪.‬‬

‫"קצב שאיפה" לאינסוף‬


‫‪c < log a n < n < n < n < Pα > 2 ( n ) < ... < 2 < e < 3 < ... < n ! < n n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 12‬מתוך ‪36‬‬

‫כדאי לזכור ‪ /‬גבולות ידועים‬


‫‪sin x ≤ x‬‬ ‫‪.1‬‬
‫< ‪sin x < x < tan x , 0 < x‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫∞ = ‪lim+  ‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪x →0  x ‬‬

‫‪1‬‬
‫∞‪lim−   = −‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪x →0  x ‬‬

‫∞‪‬‬ ‫‪a >1‬‬


‫‪lim a x = ‬‬ ‫‪.5‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim a x = ‬‬ ‫‪.6‬‬
‫∞‪x →−‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim ( log a x ) = ‬‬ ‫‪.7‬‬
‫∞→ ‪x‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪a >1‬‬
‫‪lim+ ( log a x ) = ‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x →0‬‬
‫∞‪‬‬ ‫‪0 < a <1‬‬
‫‪∀α > 0 :‬‬ ‫‪lim xα = 0‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪x→0‬‬

‫‪ lim (1 + x ) x = e .10‬ויותר מזה‪lim (1 + ax ) x = e ab :‬‬


‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬

‫‪ab = e‬‬
‫‪( ) = eb ln a .11‬‬
‫‪ln ab‬‬

‫טענות לגבי גבולות של פונקציות‪ ,‬מקבילות לטענות עבור סדרות‬


‫‪ lim f ( x ) = 0 .1‬אם"ם ‪. lim f ( x ) = 0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ lim f ( x ) = 0‬ו )‪ g ( x‬חסומה בסביבה נקובה של ‪ x0‬אז ‪. lim f ( x ) g ( x ) = 0‬‬


‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪L‬‬
‫> )‪. f ( x‬‬ ‫‪ .3‬אם ‪ lim f ( x ) = L > 0‬אז קיים ‪ δ > 0‬כל שלכל ‪ 0 < x − x0 < δ‬מתקיים‬
‫‪2‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ .4‬אם ‪ f ( x ) ≤ 0‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ 0‬‬


‫‪x → x0‬‬

‫‪ .5‬אם ) ‪ f ( x ) ≤ g ( x‬בסביבה נקובה של ‪ x0‬ואם קיימים ‪ lim g ( x ) = M , lim f ( x ) = L‬אז ‪. L ≤ M‬‬


‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫משפטים עבור פונקציות‬


‫‪ .1‬אם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אז יש סביבה נקובה של ‪ x0‬שבה ‪ f‬חסומה‪.‬‬
‫‪x → x0‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ f‬עולה וחסומה מלעיל ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim f ( x‬‬


‫‪x →b −‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש ישיר בהגדרה והוכחה שהגבול הוא הסופרימום‪ ,‬או הוכחה בשלילה‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬יורדת וחסומה מלרע ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim− f ( x‬‬
‫‪x →b‬‬

‫‪ .4‬אם ‪ f‬עולה וחסומה מלרע ב ) ‪ ( a, b‬אז קיים ) ‪lim f ( x‬‬


‫‪x → a+‬‬

‫‪ .5‬אם ‪ f‬מוגדרת בסביבה נקובה של ‪ x0‬אז ‪ lim f ( x ) = L‬אם"ם ‪ lim+ f ( x ) = L‬וגם ‪lim f ( x ) = L‬‬
‫‪x → x0 −‬‬ ‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ .6‬אם ‪ f‬מונוטונית ב ) ‪ ( a, b‬ו ) ‪ x0 ∈ ( a, b‬אז קיימים ) ‪ lim+ f ( x‬וגם ) ‪lim f ( x‬‬


‫‪x → x0 −‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 13‬מתוך ‪36‬‬

‫משפטי היינה‬
‫‪ lim f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ , xn ≠ x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.1‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ lim+ f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ xn > x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.2‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ lim− f ( x ) = L‬אם"ם לכל סדרה ‪ { xn }n =1‬שבה ‪ xn < x0‬המקיימת ‪ lim xn = x0‬מתקיים ‪lim f ( xn ) = L‬‬
‫∞‬
‫‪.3‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫מסקנה מהיינה‪ :‬אם ‪ xn → x0‬וגם ‪ , yn → x0‬וגם ‪ f ( xn ) → A‬ו ‪ f ( yn ) → B‬אז ) ‪ lim f ( x‬לא קיים‬
‫‪x → x0‬‬

‫רציפות של פונקציה‬
‫הגדרות‬

‫‪ .1‬תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬


‫‪x → x0‬‬

‫רציפות ‪ .2‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שלכל ‪ x − x0 < δ‬מתקיים ‪f ( x ) − f ( x0 ) < ε‬‬
‫‪ xn ‬מתקיים ) ‪lim f ( xn ) = f ( x0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .3‬לכל סדרה ‪→ x0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫רציפות מימין תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבה ימנית של ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬


‫‪x → x0 +‬‬

‫רציפות משמאל תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבה שמאלית של ‪ , x0‬אזי ) ‪lim f ( x ) = f ( x0‬‬


‫‪x → x0 −‬‬

‫תהי ‪ f‬מוגדרת בקטע ) ‪. ( a, b‬‬


‫רציפות בקטע פתוח‬
‫‪ f‬רציפה בכל נקודה )‪. c ∈ (a, b‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בקטע ]‪. [ a, b‬‬
‫רציפות בקטע סגור‬
‫‪ f‬רציפה בכל נקודה ) ‪ , c ∈ ( a, b‬וכן רציפה מימין ב ‪ a‬ורציפה משמאל ב ‪. b‬‬

‫אריתמטיקה של פונקציות רציפות‬


‫‪ f , g‬רציפות בנקודה ‪ , x0‬אזי‪:‬‬ ‫תהיינה‬
‫‪ f ± g‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ fg‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪f‬‬
‫רציפה ב ‪x0‬‬ ‫אם ‪ g ( x0 ) ≠ 0‬אז‬ ‫‪.3‬‬
‫‪g‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ) ‪ g ( x0‬אז ‪ f g‬רציפה ב ‪x0‬‬ ‫‪.4‬‬

‫סוגי אי‪-‬רציפות‬
‫‪ .1‬אי רציפות סליקה‪:‬‬
‫) ‪ L ≠ f ( x0‬או שאינה מוגדרת ב ‪. x0‬‬ ‫אם קיים ‪ lim f ( x ) = L‬אך‬
‫‪x → x0‬‬

‫‪ .2‬אי רציפות מסוג ראשון )קפיצה(‪:‬‬


‫אם קיימים ) ‪ lim+ f ( x‬וגם ) ‪ , lim− f ( x‬אך הם שונים זה מזה‪.‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ .3‬אי רציפות מסוג שני )עיקרית(‪:‬‬


‫לפחות אחד משני הגבולות החד‪-‬צדדיים אינו קיים‪.‬‬

‫מסקנה‪ :‬לפונקציה מונוטונית‪ ,‬כל נקודת אי‪-‬רציפות היא מסוג ראשון )קפיצה(‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 14‬מתוך ‪36‬‬

‫משפט ערך הביניים‪:‬‬


‫תהי ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬כך ש ) ‪ , f ( a ) < f ( b‬אז לכל ) ‪ f ( a ) < α < f ( b‬קיים ‪ a < c < b‬כך ש‬
‫‪. f (c) = α‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬חלוקת ]‪ [ a, b‬בחצי כל פעם‪ ,‬עד אינסוף ובכך להשתמש בלמה של קנטור‪.‬‬

‫משפטי ויירשטראס‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬חסומה בקטע זה‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה ש ‪ f‬אינה חסומה מלעיל‪ .‬לכל ‪ , n ∈ ℕ‬המספר ‪ n‬אינו חסם מלעיל עבור ערכי ‪f‬‬
‫בקטע ]‪ . [ a, b‬לכן לכל ‪ n‬קיימת נקודה ] ‪ xn ∈ [ a, b‬כך ש ‪ { xn }n =1 . f ( xn ) > n‬חסומה כי היא מוכלת‬
‫∞‬

‫‪ . xnk ‬לכן‪,‬‬
‫∞→ ‪nk‬‬
‫בקטע ]‪ [ a, b‬ולכן ע"פ משפט בולצאנו‪-‬ויירשטראס‪ ,‬יש לה תת סדרה ] ‪→ c ∈ [ a, b‬‬

‫) (‬
‫‪ f xnk ‬וזו‬
‫∞→ ‪nk‬‬ ‫) (‬
‫‪ . f xnk ‬מצד שני ‪ f xnk > nk‬כלומר ∞ →‬
‫∞→ ‪nk‬‬ ‫) (‬
‫מרציפות ‪ , f‬נקבל ש ) ‪→ f ( c‬‬
‫סתירה ‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬רציפה בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬מקבלת מקסימום ומינימום בקטע זה‪.‬‬

‫משפטי רציפות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז תמונתה‪ , f ([ a, b ]) ,‬היא קטע סגור‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬לפי משפט ויירשטראס‪ ,‬קיים ] ‪ xm ∈ [ a, b‬כך ש } ‪ , f ( xm ) = m = min { f‬וכמו כך קיים‬
‫] ‪[ a ,b‬‬

‫]‪ xM ∈ [ a, b‬כך ש } ‪ . f ( xM ) = M = max { f‬נפעיל את משפט ערך הביניים על קטע ] ‪ [ xm , xM‬ונראה שכל‬
‫] ‪[ a ,b‬‬

‫ערך בין ‪ m‬ל ‪ M‬מתקבל ע"י ‪ , f‬ולכן תמונת ]‪ [ a, b‬מכילה את ] ‪ . [ m, M‬כך ערך מחוץ לקטע ] ‪[ m, M‬‬
‫אינו יכול להתקבל ולכן קטע זה הוא תמונת ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .2‬המסקנה ההפוכה ל)‪ (1‬לא נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬תהי ‪ f‬מונוטונית ב ]‪ , [ a, b‬אז ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אם"ם תמונתה היא קטע‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬רציפה וחח"ע ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬מונוטונית ממש ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .5‬אם ‪ f‬רציפה ומונוטונית ממש ב ]‪ [ a, b‬אז היא הפיכה‪ ,‬כלומר ] ‪. f −1 :  f ( a ) , f ( b )  → [ a, b‬‬

‫דוגמאות לפונקציות שימושיות‬


‫דוגמא ל ‪...‬‬ ‫נוסחה‬
‫פונקציה חסומה ב ]‪ [ 0,1‬אבל לא מקבלת מקסימום‬ ‫]‪f ( x ) = x − [ x‬‬
‫‪1‬‬
‫פונקציה רציפה בקטע פתוח )‪ ( 0,1‬ולא חסומה‬ ‫= )‪f ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫פונקציה בלי גבול באינסוף )כל פונקציה טריגונומטרית תתאים(‬ ‫‪f ( x ) = sin x‬‬
‫פונקציה עם נקודת אי רציפות בודדת ב ‪x = 0‬‬ ‫‪f ( x ) = sin 1x‬‬
‫‪ x ,‬‬ ‫‪x∈ℚ‬‬
‫‪2‬‬

‫פונקציה רציפה וגזירה רק ב ‪x = 0‬‬ ‫‪f ( x) =  2‬‬


‫‪− x ,‬‬ ‫‪x∉ℚ‬‬
‫פונקציה רציפה ב ‪ x = 0‬אך לא גזירה שם‬ ‫‪f ( x) = x‬‬
‫פונקציה רציפה שלא גזירה ב ‪ a‬ו ‪b‬‬ ‫| ‪f ( x ) =| x − a | + | x − b‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪x∈ℚ‬‬
‫פונקצית דיריכלה‪ .‬חסומה אבל לא אינטגרבילית‪.‬‬ ‫‪f ( x) = ‬‬
‫‪−1,‬‬ ‫‪x∉ℚ‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 15‬מתוך ‪36‬‬

‫הנגזרת‬
‫הגדרות נגזרות‬

‫תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ . x0‬נאמר ש ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬אם קיים‬


‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות‬
‫‪ . lim‬ערך הגבול יסומן ) ‪f ′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת ב ) ‪ . [ x0 , x0 + r‬נאמר ש ‪ f‬גזירה מימין ב ‪ x0‬אם קיים‬
‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות מימין‬
‫‪ . lim+‬ערך הגבול יסומן ) ‪f +′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת ב ] ‪ . ( x0 − r , x0‬נאמר ש ‪ f‬גזירה משמאל ב ‪ x0‬אם קיים‬
‫) ‪f ( x ) − f ( x0‬‬ ‫גזירות משמאל‬
‫‪ . lim−‬ערך הגבול יסומן ) ‪f −′ ( x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬

‫משפטי גזירות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה מימין וגזירה משמאל ב ‪ , x0‬ו ‪ f −′ ( x0 ) = f +′ ( x0 ) = a‬אז ‪. f ′ ( x0 ) = a‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬נובע ישירות מהגדרת הנגזרת והנגזרת החד‪-‬צדדית‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬אז ‪ f‬רציפה ב ‪x0‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬גזירה ב ‪ , x0‬מתקיים ‪ , f ( x0 + ∆x ) − f ( x0 ) = f ′ ( x0 ) ⋅ ∆x + α ( ∆x ) ⋅ ∆x‬כאשר‬
‫‪ lim α ( ∆x ) = 0‬ולכן ‪lim f ( x0 + ∆x ) − f ( x0 ) = lim f ′ ( x0 ) ⋅ ∆x + α ( ∆x ) ⋅ ∆x = 0 + 0 = 0‬‬
‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬

‫כלומר ) ‪. lim f ( x0 + ∆x ) = f ( x0‬‬


‫‪∆x → 0‬‬

‫‪ .3‬אריתמטיקה של נגזרות‪:‬‬
‫אם ‪ f , g‬גזירות ב ‪ x0‬אז‪:‬‬

‫‪(f‬‬ ‫א‪ f ± g .‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה היא‪± g )′ ( x0 ) = f ′ ( x0 ) ± g ′ ( x0 ) :‬‬

‫) ‪( fg )′ ( x0 ) = f ′ ( x0 ) g ( x0 ) + f ( x0 ) g ′ ( x0‬‬ ‫ב‪ fg .‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה היא‪:‬‬

‫ונגזרתה היא‪( cf )′ ( x0 ) = cf ′ ( x0 ) :‬‬ ‫ג‪ cf .‬גזירה ב ‪x0‬‬

‫‪ f‬‬ ‫‪′‬‬ ‫) ‪f ′ ( x0 ) g ( x0 ) − f ( x0 ) g ′ ( x0‬‬ ‫‪f‬‬


‫‪‬‬ ‫= ) ‪ ( x0‬‬ ‫גזירה ונגזרתה היא‪:‬‬ ‫ד‪ .‬אם ‪ g ( x0 ) ≠ 0‬אז‬
‫‪g‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪g ( x0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ .4‬כלל השרשרת‪:‬‬
‫אם ‪ g‬גזירה ב ‪ x0‬ו ‪ f‬גזירה ב ) ‪ g ( x0‬אז‪:‬‬

‫) ‪( f g )′ ( x0 ) = f ′ ( g ( x0 ) ) g ′ ( x0‬‬ ‫) ‪ ( f g )( x0‬גזירה ב ‪ x0‬ונגזרתה‪:‬‬


‫‪ .5‬תהי ‪ f‬הפיכה ונניח קיימת ) ‪ , f ′ ( x0‬אז‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ f −1‬אינה גזירה ב ) ‪. f ( x0‬‬

‫) ‪( f )′ ( f ( x ) ) = f ′ (1x‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬ ‫ב‪ .‬אם ‪ f ′ ( x0 ) ≠ 0‬אז ‪ f −1‬גזירה ב ) ‪ f ( x0‬ונגזרתה‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 16‬מתוך ‪36‬‬

‫נגזרות ידועות‬
‫נגזרת הפונקציה‬ ‫תחום‬ ‫טווח‬ ‫פונקציה‬
‫) ‪− sin ( x‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫) ‪cos ( x‬‬
‫) ‪cos ( x‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫) ‪sin ( x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪π‬‬
‫) ‪cos ( x‬‬
‫‪2‬‬ ‫≠‪x‬‬ ‫‪+ π k,‬‬ ‫‪∀k ∈ ℕ‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪tan ( x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪x ≠ π k,‬‬ ‫‪∀k ∈ ℕ‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪cot ( x‬‬
‫‪sin‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪( x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ π π‬‬
‫]‪[ −1,1‬‬ ‫‪ − 2 , 2 ‬‬ ‫) ‪arcsin ( x‬‬
‫‪1− x‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫]‪[ −1,1‬‬ ‫] ‪[ 0, π‬‬ ‫) ‪arccos ( x‬‬
‫‪1 − x2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ π π‬‬
‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪ − 2 , 2 ‬‬ ‫) ‪arctan ( x‬‬
‫‪1 + x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫] ‪[ 0, π‬‬ ‫) ‪arccot ( x‬‬
‫‪1+ x2‬‬
‫לכל ‪ x‬בפנים תחום‬
‫‪α xα −1‬‬ ‫ההגדרה‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪xα‬‬
‫‪1 1‬‬
‫⋅‬ ‫‪( 0, ∞ ) ,‬‬ ‫‪a > 0, a ≠ 1‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪log a ( x‬‬
‫‪x ln a‬‬
‫‪a x ln a‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫‪( 0, ∞ ) ,‬‬ ‫‪a > 0, a ≠ 1‬‬ ‫‪ax‬‬
‫‪1‬‬
‫) ∞ ‪( 0,‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ‪ln ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ex‬‬ ‫) ∞ ‪( −∞,‬‬ ‫) ∞ ‪( 0,‬‬ ‫‪ex‬‬

‫הגדרה – נקודה קריטית‬


‫נקודה ‪ x0‬שבה מתקיים ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬או ‪ f‬אינה גזירה ב ‪ , x0‬נקראת נקודה קריטית של ‪. f‬‬
‫משפט פרמה‪:‬‬
‫אם ‪ f‬גזירה ב ‪ x0‬ו ‪ x0‬נקודת קיצון של ‪ f‬אז ‪. f ′ ( x0 ) = 0‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש בהגדרת הנגזרת מימין ומשמאל ל ‪ x0‬ובעובדה ש ‪ x0‬נקודת קיצון בסביבתה‪.‬‬

‫משפט רול‪:‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪ , ( a, b‬כך ש ) ‪ f ( a ) = f ( b‬אז קיימת נקודה ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫‪. f ′ (c) = 0‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫ע"פ משפט ויירשטראס‪ f ,‬מקבלת בקטע מינימום ומקסימום‪ .‬אם אחד מהם מתקבל בנקודה פנימית‬
‫] ‪ x0 ∈ [ a, b‬אז ע"פ משפט פרמה ‪ . f ′ ( x0 ) = 0‬אם המינימום והמקסימום מתקבלים בקצוות‪ ,‬אז ‪ f‬קבועה‬
‫ולכן ‪ f ′ ( x ) = 0‬לכל ]‪. x ∈ [ a, b‬‬
‫מסקנה ממשפט רול‪:‬‬
‫לפולינום מסדר ‪ n‬יש לכל היותר ‪ n‬שורשים ממשיים שונים‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 17‬מתוך ‪36‬‬

‫משפט לגרנז'‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫= ) ‪. f ′ (c‬‬ ‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪ ( a, b‬אז קיימת נקודה ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫‪b−a‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪f (b ) − f ( a ) ‬‬
‫) ‪ , g ( x ) = f ( x ) −  f ( a ) − ( x − a‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬וגזירה ב ) ‪. ( a, b‬‬ ‫נגדיר ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b−a‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים ‪ g ( a ) = g ( b ) = 0‬ולכן לפי משפט רול‪ ,‬קיימת ]‪ c ∈ [a, b‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪f (b) − f ( a‬‬
‫‪g′ (c) = f ′(c) −‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪b−a‬‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫= ) ‪. f ′ (c‬‬ ‫כלומר‬
‫‪b−a‬‬
‫משפט ערך הביניים של קושי‪:‬‬
‫) ‪f ′ (c ) f (b ) − f ( a‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫אם ‪ f , g‬רציפות ב ]‪ [ a, b‬וגזירות ב ) ‪ ( a, b‬אז קיימת ‪ a < c < b‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪g′ (c ) g (b ) − g ( a‬‬
‫רעיון ההוכחה‪:‬‬
‫) ‪f (b ) − f ( a‬‬
‫) ) ‪ h ( x ) = f ( x ) − f ( a ) − ( g ( x ) − g ( a‬ושימוש במשפט רול על פונקציה‬ ‫הגדרת הפונקציה‬
‫) ‪g (b ) − g ( a‬‬
‫חדשה זו‪.‬‬

‫משפטים נוספים לגבי גזירות‬


‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬אז ‪ f‬קבועה אם"ם ‪ f ′ ( x ) = 0‬לכל ) ‪. x ∈ ( a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬כיוון ← ע"פ ההגדרה‪ ,‬כיוון → בעזרת משפט לגרנז'‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬ולכל ) ‪ f ′ ( x ) ≥ 0 , x ∈ ( a, b‬אז ‪ f‬עולה ב ) ‪. ( a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬ישירות ע"י משפט לגנז'‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬גזירה ב ) ‪ ( a, b‬ולכל ) ‪ f ′ ( x ) > 0 , x ∈ ( a, b‬אז ‪ f‬עולה ממש ב ) ‪. ( a, b‬‬

‫הערות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬גזירה בקטע בו היא מונוטונית עולה‪ ,‬אז ‪ f ′ ( x ) ≥ 0‬לכל ‪ x‬בקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f ′ ( x ) > 0‬בקטע מלבד מספר סופי של נקודות בהן ‪ , f ′ ( x ) = 0‬יתקיים עדיין ‪ f‬מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f ′ ( x ) ≥ 0‬בקטע וגם ‪ f ′‬אינה מתאפסת על איזשהו תת‪-‬קטע‪ ,‬אז ‪ f‬עולה ממש‪.‬‬

‫כלל לופיטל עבור גבול בנקודה‬


‫אם מתקיימים התנאים‪:‬‬
‫‪ f , g .1‬גזירות בסביבת ‪x0‬‬
‫‪ 0 .2‬או ∞ = ) ‪lim f ( x ) = lim g ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫‪ g ′ ( x0 ) ≠ 0 .3‬בסביבה נקובה של ‪x0‬‬


‫)‪f ′( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ .4‬קיים הגבול במובן הרחב‪= L :‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫)‪g′ ( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫אז ‪= L‬‬
‫‪ , lim‬במובן הרחב‪.‬‬
‫)‪g ( x‬‬ ‫‪x → x0‬‬

‫כללים זהים קיימים עבור גבולות חד‪-‬צדדיים‪ ,‬ושם הדרישה לגזירות בסביבה חד‪-‬צדדית לא נקובה‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 18‬מתוך ‪36‬‬

‫כלל לופיטל עבור גבול באינסוף‬


‫אם מתקיימים התנאים‪:‬‬
‫‪ f , g .1‬מוגדרות בקרן ) ∞ ‪( c,‬‬
‫‪ 0 .2‬או ∞ = ) ‪lim f ( x ) = lim g ( x‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫∞→ ‪x‬‬

‫‪ g ′ ( x ) ≠ 0‬ב ) ∞ ‪( c,‬‬ ‫‪.3‬‬


‫)‪f ′( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ .4‬קיים הגבול במובן הרחב‪= L :‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g′( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫‪ , lim‬במובן הרחב‪.‬‬ ‫אז ‪= L‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g ( x‬‬

‫משוואת משיק לפונקציה בנקודה‬


‫) ) ‪ ( x0 , f ( x0‬היא‬ ‫משוואת המשיק ל ) ‪ f ( x‬בנקודה‬
‫) ‪y = f ( x0 ) + f ′ ( x0 )( x − x0‬‬

‫הגדרה – קירוב ליניארי‬


‫של‪ f -‬יש קירוב ליניארי בסביבת ‪ x0‬אם קיימים קבועים ‪A, B‬‬
‫תהי ‪ f‬מוגדרת בסביבת ‪ . x0‬נאמר ְ‬
‫ופונקציה ) ‪ e ( x‬המקיימת ‪ lim e ( x ) = 0‬כך שלכל ‪ x‬בסביבה מתקיים‬
‫‪x → x0‬‬

‫) ‪. f ( x ) = A + B ( x − x0 ) + e ( x )( x − x0‬‬
‫משפט‬
‫ל ‪ f‬יש קירוב ליניארי בסביבת ‪ x0‬אם"ם ‪ f‬גזירה ב ‪. x0‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אם קיים קירוב ליניארי אז ) ‪ A = f ( x0‬וגם ) ‪. B = f ′ ( x0‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 19‬מתוך ‪36‬‬

‫פולינום טיילור‬
‫הגדרה – פולינום טיילור‬
‫תהי ) ‪ f ( x‬גזירה ‪ n‬פעמים ב ‪ . x0‬פולינום טיילור מסדר ‪ n‬עבור ) ‪ f ( x‬בנקודה ‪ x0‬נתון ע"י‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪f ( k ) ( x0‬‬
‫∑ = ) ‪Pn , x0 , f ( x‬‬ ‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪k‬‬

‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬

‫הגדרה – שארית מסדר ‪n‬‬


‫השארית מסדר ‪ n‬עבור הפונקציה ) ‪ f ( x‬ופולינום טיילור המתאים ) ‪: Pn ( x‬‬
‫) ‪Rn ( x ) = f ( x ) − Pn ( x‬‬

‫הערות ‪ /‬תוצאות‬
‫‪ .1‬פיתוח הפולינום סביב ‪ x0 = 0‬נקרא פולינום מקלורן‪:‬‬
‫(‪f‬‬
‫)‪k‬‬
‫‪n‬‬
‫∑ = ) ‪Pn , x0 =0, f ( x‬‬
‫‪( 0) xk‬‬
‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬
‫( ‪ f‬פירושו שכל ‪ n − 1‬הנגזרות קיימות בסביבה של ‪x0‬‬
‫)‪n‬‬
‫‪.f‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫והן עצמן גזירות ליצירת ) ‪( x0‬‬ ‫) ‪( x0‬‬ ‫‪ .2‬קיום‬
‫) ‪ P1 ( x‬הוא הקירוב הליניארי לפונקציה – משוואת המשיק לגרף הפונקציה ב ‪. x0‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ f‬זוגית ⇐ ‪ f ′‬אי זוגית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ f‬אי זוגית ⇐ ‪ f ′‬זוגית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בפולינום טיילור של פונקציות זוגיות יופיעו חזקות זוגיות בלבד‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫בפולינום טיילור של פונקציות אי זוגיות יופיעו חזקות אי זוגיות בלבד‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פולינום טיילור הוא היחיד המקיים ) ‪ - 0 ≤ k ≤ n : Pn ( k ) ( x0 ) = f ( k ) ( x0‬הוא מזדהה עם ‪ n‬הנגזרות‬ ‫‪.8‬‬
‫הראשונות של הפונקציה בנקודה ‪. x0‬‬

‫פולינומים ידועים‬
‫ראשית נגדיר‬
‫)‪ α  α (α − 1)(α − 2 ) ⋅ ... ⋅ (α − n + 1‬‬
‫= ‪n ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪α ∈ℝ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪α ‬‬
‫‪  =1‬‬
‫‪0 ‬‬

‫טור טיילור‬ ‫פונקציה‬


‫‪n‬‬ ‫‪ α  k ‬‬ ‫) ‪f ( x ) = (1 + x‬‬
‫‪α‬‬

‫∑‬ ‫‪  x ‬‬


‫‪k =0   n ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪α ∈ℝ‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪Pn ( x ) = 1 + x +‬‬ ‫‪+ .... +‬‬ ‫‪= ∑ ‬‬ ‫‪f ( x ) = ex‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n ! k =0  k ! ‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪x 3 x5‬‬ ‫‪x 2 n −1‬‬ ‫‪x 2 k −1 ‬‬
‫‪P2 n +1 ( x ) = P2 n + 2 ( x ) = x −‬‬ ‫)‪+ + .... + ( −1‬‬ ‫)‪= ∑  ( −1‬‬ ‫‪f ( x ) = sin x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫!‪3! 5‬‬ ‫‪( 2n − 1)! k =0 ‬‬ ‫‪( 2k − 1)! ‬‬
‫‪n ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x2 x4‬‬ ‫‪n x‬‬
‫‪2n‬‬
‫‪k x‬‬
‫‪2k‬‬
‫‪P2 n ( x ) = P2 n +1 ( x ) = 1 −‬‬
‫)‪+ + .... + ( −1‬‬ ‫)‪= ∑  ( −1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ( x ) = cos x‬‬
‫!‪2! 4‬‬ ‫‪( 2n ) ! k =0 ‬‬ ‫‪( 2k ) ! ‬‬
‫‪x 2 x3‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪k +1 x‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪Pn ( x) = x − + + ... = ∑ (−1‬‬ ‫) ‪f ( x ) = ln (1 + x‬‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪k =1‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 20‬מתוך ‪36‬‬

‫משפטים‪/‬תוצאות‬
‫) ‪Rn ( x‬‬
‫( ‪ f‬אז ‪= 0‬‬
‫)‪n‬‬
‫‪lim‬‬ ‫) ‪( x0‬‬ ‫‪ .1‬אם קיימת‬
‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ .2‬תהי ‪ f‬גזירה ‪ n + 1‬פעמים בסביבת ‪ , x0‬אז לכל ‪ x‬בסביבה זו קיימת נקודת ביניים‪ ,‬בין ‪ x0‬ל ‪, x‬‬
‫(‪f‬‬
‫)‪n +1‬‬

‫= ) ‪) f ( x ) − Pn ( x ) = Rn ( x‬השארית בצורת לגרנז'(‬


‫‪ c‬כך ש‪( cx ) x − x n +1 :‬‬
‫)‪( 0‬‬ ‫נסמנה‬
‫!)‪( n + 1‬‬ ‫‪x‬‬

‫(‪f‬‬
‫)‪k‬‬

‫∑ = ) ‪ Pn ( x‬וברצוננו לחשב את פולינום מקלורן‬


‫‪n‬‬
‫‪( 0) xk‬‬ ‫‪ .3‬כאשר נתון פולינום מקלורן מסדר ‪, n‬‬
‫‪k =1‬‬ ‫!‪k‬‬
‫עבור ) ‪ , g ( x ) = f ( x 3‬די להציב ‪ x3‬בפולינום של ) ‪. f ( x‬‬
‫( ‪ f ′ ( x0 ) = ... = f‬ו‬
‫)‪n −1‬‬
‫‪ . x0‬נניח שמתקיים ‪( x0 ) = 0‬‬ ‫‪ .4‬תהי ‪ f‬גזירה ‪ n‬פעמים בנקודה‬
‫‪) f ( n ) ( x0 ) ≠ 0‬כלומר הנגזרת הראשונה שמתאפסת בנקודה ‪ x0‬היא הנגזרת ה ‪- n‬ית(‪ ,‬אזי‪:‬‬
‫אם ‪ n‬זוגי אז ‪ x0‬נקודת קיצון‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ , f‬אז ‪ x0‬מינימום מקומי‬ ‫אם ‪( x0 ) > 0‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪.1‬‬
‫מקסימום מקומי‬ ‫אם ‪ , f ( n ) ( x0 ) < 0‬אז ‪x0‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם ‪ n‬אי‪-‬זוגי אז ‪ x0‬אינה נקודת קיצון‪ ,‬אלא נקודת פיתול‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הגדרה – פונקציה קמורה )צורת ∪ (‬


‫‪ f‬קמורה בקטע ‪ I‬אם"ם לכל ‪ a, b ∈ I‬ולכל ‪ 0 < λ < 1‬מתקיים‬
‫) ‪f ( λ a + (1 − λ ) b ) ≤ λ f ( a ) + (1 − λ ) f ( b‬‬

‫הגדרה – פונקציה קעורה )צורת ∩ (‬


‫‪ f‬קמורה בקטע ‪ I‬אם"ם לכל ‪ a, b ∈ I‬ולכל ‪ 0 < λ < 1‬מתקיים‬
‫) ‪f ( λ a + (1 − λ ) b ) ≥ λ f ( a ) + (1 − λ ) f ( b‬‬

‫משפטי קמירות‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬קמורה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬רציפה בכל נקודה פנימית של ‪. I‬‬
‫‪ .2‬תהי ‪ f‬גזירה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם ‪ f ′‬עולה ב ‪. I‬‬
‫‪ .3‬תהי ‪ f‬גזירה פעמיים בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם ‪ f ′′ ≥ 0‬ב ‪. I‬‬
‫‪ .4‬תהי ‪ f‬קמורה וגזירה בקטע ‪ I‬ו ‪ x0‬נקודה פנימית שבה ‪ , f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ x0‬נקודת מינימום גלובלי ב ‪I‬‬
‫‪ .5‬תהי ‪ f‬גזירה בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬קמורה ב ‪ I‬אם"ם לכל נקודה פנימית ‪ x0 ∈ I‬המשיק לגרף של ‪ f‬בנקודה‬
‫נמצא מתחת לגרף של ‪ f‬בקטע ‪) I‬מתחת במובן הרחב – יכול גם להתלכד בתת‪-‬קטע כלשהו(‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 21‬מתוך ‪36‬‬

‫הגדרה – פונקציה הופכית‬


‫‪−1‬‬
‫‪ f‬מוגדרת כך‪:‬‬ ‫תהי ‪ f‬מוגדרת בתחום ‪ D‬והיא חח"ע‪ .‬נסמן ב ‪ E‬את תמונת ‪ . f‬הפונקציה ההופכית‬
‫לכל ‪ y ∈ E‬יש ‪ x ∈ D‬יחיד )בגלל החד‪-‬חד ערכיות של ‪ ( f‬ונגדיר לכן את ‪. f −1 ( y ) = x‬‬
‫לכן ‪ f −1‬מוגדרת ב ‪ E‬ותמונתה ‪. D‬‬

‫משפטים לגבי פונקצית הופכית‬


‫‪−1‬‬
‫‪ .1‬תהי ‪ f‬רציפה וחח"ע בקטע ‪ , I‬אז ‪ f‬רציפה‬
‫‪ .2‬תהי ‪ f‬פונקציה רציפה וחח"ע בקטע ]‪ , [ a, b‬אז ‪ f‬מונוטונית ממש בקטע‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬חח"ע ורציפה בסביבת ‪ x0‬וגזירה ב ‪ x0‬ו ‪ f ′ ( x0 ) = 0‬אז ‪ f −1‬אינה גזירה ב ) ‪. f ( x0‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f‬חח"ע ורציפה בסביבת ‪ x0‬ו ‪ f ′ ( x0 ) ≠ 0‬אזי ‪ g = f −1‬גזירה בנקודה ) ‪ y0 = f ( x0‬וגם‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪g ′ ( y0‬‬
‫) ‪f ′ ( x0‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 22‬מתוך ‪36‬‬

‫האינטגרל הלא מסוים‬


‫הגדרה – פונקציה קדומה‬
‫את‬ ‫‪ . I‬נסמן ב ‪∫ f ( x ) dx‬‬ ‫אם ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬לכל ‪ x‬ב ‪ , I‬נאמר ש ‪ F‬היא פונקציה קדומה של ‪ f‬ב‬
‫נקרא האינטגרל הלא מסוים של ‪. f‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx . f‬‬ ‫קבוצת כל הפונקציות הקדומות של‬

‫הערה‪ :‬אם ‪ F‬היא קדומה של ‪ f‬אז גם ‪ G ( x ) = F ( x ) + c‬קדומה של ‪ , f‬כאשר ‪ c‬קבוע‪.‬‬

‫כללי אינטגרציה‬
‫‪∫  f ( x ) + g ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫ g ( x ) dx‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪∫ cf ( x ) dx = c ∫ f ( x ) dx‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ולכן‬ ‫= ‪( fg )′‬‬ ‫‪ .3‬אינטגרציה בחלקים‪f g′ + fg ′ :‬‬


‫‪fg = ∫ f gdx‬‬
‫‪′ + ∫ fg ′dx‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪∫ fg ′dx = fg − ∫ f ′gdx‬‬
‫‪ .4‬כלל השרשרת )שיטת ההצבה(‪ :‬אם ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬אז‪:‬‬
‫‪′‬‬
‫) ‪ F ( g ( x ) )  = F ′ ( g ( x ) ) g ′ ( x ) = f ( g ( x ) ) g ′ ( x‬‬
‫ואז‪ ,‬אם ‪ ∫ f ( x ) dx = F ( x ) + c‬אז‪:‬‬

‫‪∫ f ( g ( x ) )g ′ ( x ) dx = F ( g ( x ) ) + c‬‬
‫‪ .5‬הצבות שימושיות‪:‬‬
‫‪1+ x‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪t = x + 1 + x 2 , dx‬‬ ‫א‪ .‬הצבת אוילר‪dt :‬‬
‫‪t‬‬
‫ב‪ .‬הצבה טריגונומטרית‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2t‬‬
‫‪sin x = 1 + t 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1− t 2‬‬
‫‪t = tan‬‬ ‫= ‪⇒  cos x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1+ t2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2dt‬‬
‫‪ dx = 1 + t 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .6‬פירוק לשברים חלקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪Dx + E‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ 2‬‬
‫) ‪( x − a )( x − b ) ( x + cx + d ) x − a x − b ( x − b ) ( x + cx + d‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר ‪ x 2 + cx + d‬פולינום ריבועי לא פריק )שורשיו אינם ממשיים(‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


36 ‫ מתוך‬23 ‫ עמוד‬,‫ סיכום הקורס‬,‫מ‬1 ‫ חדו"א‬104010

(‫אינטגרלים מיידים )הקבועים הושמטו לשם הנוחות‬

‫אינטגרל לא מסויים‬ ‫פונקציה קדומה מתאימה‬


dx 1 x±d
∫ (x ± d) 2
+ a2 a
arctan
a
dx 1 x
∫x 2
+ a2 a
arctan
a
dx
∫ x2 + 1 arctan x
dx
∫ 1 − x2
arcsin x

ax
∫ a dx
x

ln a
dx
∫ x ±a 2 2
ln x + x 2 ± a 2

dx x
∫ a −x 2 2
arcsin
a
∫ cos xdx sin x

∫ sin xdx − cos x


dx
∫ x
ln x

x n +1
∫ x dx , n ≠ −1
n

n +1
1 1 x−a
∫x − a2
2
ln
2a x + a
1 1 a+x
∫ a 2 − x2 ln
2a a − x
dx x
∫ sin x ln tan
2
dx x π
∫ cos x ln tan  + 
2 4
1
∫ cos 2
x
dx tan x

1
∫ sin 2
x
dx − cot x

‫ אבי בנדל‬2005 © http://www.technion.co.il


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 24‬מתוך ‪36‬‬

‫האינטגרל המסוים‬
‫ראשית נביא כמה סימונים שבהם נשתמש להגדרת האינטגל המסוים‬
‫• ‪ P‬היא חלוקה של הקטע ]‪a = x0 < x1 < x2 < ... < xn = b : [ a, b‬‬
‫הקטע ] ‪ [ xi −1 , xi‬הוא קטע החלוקה מספר ‪ i‬ואורכו ‪∆i = xi − xi −1‬‬ ‫•‬
‫בהינתן פונקציה ‪ f‬שמוגדרת ב ]‪ , [ a, b‬נבחר בכל קטע חלוקה נקודה ‪. ci‬‬ ‫•‬
‫‪n‬‬
‫הסכום ‪ R ( P, c1 ,..., cn ) = ∑ f ( ci ) ⋅ ∆i‬נקרא סכום רימן של ‪, f‬בהתאם לחלוקה ‪ P‬ולבחירת ‪. c1 ,..., cn‬‬
‫‪i =1‬‬

‫• פרמטר החלוקה ‪ P‬יסומן )‪ δ ( P‬והוא מוגדר כך‪δ ( P ) ≜ max ∆i :‬‬


‫‪1≤ i ≤ n‬‬

‫הגדרה – אינטגרביליות רימן‬


‫‪n‬‬
‫‪ lim R ( P ) = lim‬קיים וסופי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬ ‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫אינטגרבילית רימן בקטע ]‪ [a, b‬אם ‪∑ f ( c ) ⋅ ∆i‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫נאמר ש ‪f‬‬

‫קיים מספר ‪ I‬כך שלכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שאם ‪ δ ( P ) < δ‬אז‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , R ( P ) − I =  ∑ f ( ci ) ⋅ ∆i  − I < ε‬כל זאת עבור כל סכום רימן של ‪ f‬שמתאים לחלוקה ‪ . P‬כלומר‪,‬‬
‫‪ i =1‬‬ ‫‪‬‬
‫בלי קשר לבחירת הנקודות ‪. c1 ,..., cn‬‬
‫‪b‬‬
‫את הגבול מסמנים ‪. I = ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬

‫בקטע ]‪ , [ a, b‬או אינטגרל רימן בקטע ]‪[ a, b‬‬ ‫זהו האינטגרל המסוים של ‪f‬‬

‫הגדרה – אינטגרביליות דארבו‬


‫אם ‪ f‬חסומה בקטע ]‪ [ a, b‬ו ‪ P‬חלוקה‪. a = x0 < x1 < ... < xn = b :‬‬
‫‪) mi = inf‬קיימים כי ‪ f‬חסומה ב ]‪( [ a, b‬‬ ‫נסמן ) ‪ M i = sup f ( x‬ו ) ‪f ( x‬‬
‫‪xi −1 ≤ x ≤ xi‬‬ ‫‪xi −1 ≤ x ≤ xi‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫ואז סכום דארבו עליון‪ , S ( P ) = ∑ M i ∆i :‬סכום דארבו תחתון‪. s ( P ) = ∑ mi ∆i :‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫) ) ‪ R ( P‬סכום רימן(‬ ‫לכל חלוקה ‪ P‬מתקיים ) ‪s ( P ) ≤ R ( P ) ≤ S ( P‬‬


‫נאמר ש ‪ f‬אינטגרבילית דארבו ב ]‪ [ a, b‬אם ) ‪ sup s ( P ) = inf S ( P‬ומספר זה הוא האינטגרל המסוים של‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪ f‬ב ] ‪. [ a, b‬‬

‫לגבי אינטגרלים מסויימים‪ ,‬מגדירים‪:‬‬


‫‪a‬‬

‫‪∫ f ( x ) dx = 0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬
‫כאשר ‪. a < b‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx = −∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪.2‬‬

‫הגדרה – רציפות במידה שווה‬


‫נאמר ש ‪ f‬רציפה במידה שווה בקטע ‪ I‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כל שלכל ‪ , x, x0 ∈ I‬אם ‪ x − x0 < δ‬אז‬
‫‪) . f ( x ) − f ( x0 ) < ε‬כאן ‪ δ‬תלויה ב ‪ ε‬בלבד ולא בנקודות בקטע ‪( I‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 25‬מתוך ‪36‬‬

‫משפטים לגבי אינטגרל מסויים‬


‫‪ .1‬תהי ‪ f‬מוגדרת ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית רימן אם"ם ‪ f‬חסומה ואינטגרבילית דארבו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית בקטע אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש‬
‫‪S ( P) − s ( P) < ε‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ f‬אינה חסומה ב ]‪ [a, b‬אז היא אינה אינטגרבילית רימן בקטע‬
‫הוכחה‪ :‬תהי ‪ P = {∆xi }i =1‬חלוקה של הקטע ]‪ . [ a, b‬אזי קיים ‪ j‬כך ש ) ‪ f ( x‬אינה חסומה בקטע ‪. ∆x j‬‬
‫‪n‬‬

‫‪. f ( c j ) ⋅ ∆x j > M +‬‬


‫‪1‬‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫= ‪ . M‬מכיוון ש ‪ f‬אינה חסומה בקטע ‪, ∆x j‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫נסמן‬

‫‪n‬‬

‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x + f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪≥ f ( c j ) ∆x j −‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ע"פ אי‪-‬שוויון המשולש‪,‬‬

‫‪. f ( c j ) ∆x j −‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i≠ j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪>M +‬‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫= ‪−M‬‬
‫)‪δ (P‬‬
‫ואז‬

‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬וכאשר ‪, δ ( P ) → ∞ , δ ( P ) → 0‬‬ ‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫≥‬
‫)‪δ ( P‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל חלוקה נוכל לבחור נקודות ‪ ci‬כך ש‬
‫‪n‬‬
‫‪. lim‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪∑ f ( c ) ∆x‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ולכן לא קיים הגבול‬

‫‪ .4‬אם ‪ f‬מונוטונית בקטע ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬


‫רעיון ההוכחה‪ :‬מראים שלכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש ‪ S ( P ) − s ( P ) < ε‬ע"י כך שבכל קטע חלוקה‬
‫‪n‬‬
‫‪ ∆xi‬מתקיים ‪ M i − mi = xi − xi −1‬ואז בעצם ) ‪. ∑ M i − mi = f ( b ) − f ( a‬‬
‫‪i =1‬‬

‫‪ .5‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬רציפה במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬


‫‪ .6‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬
‫רעיון ההוכחה‪ :‬שימוש ברעיון ש ‪ f‬רציפה במידה שווה‪ .‬מראים שלכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬כך ש‬
‫‪ε‬‬
‫‪ S ( P ) − s ( P ) < ε‬כאשר כל‬
‫= ‪M i − mi < δ‬‬
‫‪b−a‬‬
‫‪ .7‬אם ‪ f‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬ורציפה שם‪ ,‬פרט למספר סופי של נקודות‪ ,‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪ .8‬אם ‪ g‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ) ‪ f ( x ) = g ( x‬לכל ‪ x‬בקטע ]‪ [ a, b‬חוץ ממספר סופי של נקודות‪ ,‬אז ‪f‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬וגם ‪∫ f ( x ) dx = ∫ g ( x ) dx‬‬


‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ומתקיים‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx :‬‬


‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .9‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬אז גם ‪f‬‬

‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬אינטגרבילית‪ f ,‬חסומה ב ]‪ [ a, b‬ולכן גם ‪ f‬חסומה שם‪ .‬תהי ‪ P‬חלוקה כלשהי של‬
‫)‪ , f ( x‬ונסמן את ‪ M i f‬ו ‪ mi f‬הסופרימום והאינפימום בהתאמה שמקבלת הפונקציה בקטע החלוקה ‪. ∆xi‬‬
‫אזי לכל ‪ , x, x′ ∈ ∆xi‬מתקיים ‪. f ( x ) − f ( x′ ) ≤ f ( x ) − f ( x′ ) ≤ M i f − mi f‬‬
‫ולכן כאשר נסמן את ‪ M i f‬ו ‪ mi f‬הסופרימום והאינפימום בהתאמה שמקבלת הפונקציה ‪ f‬בקטע החלוקה‬
‫‪− mi‬‬ ‫‪≤ M i − mi‬‬ ‫‪ , ∆xi‬נקבל‪≤ M i f − mi f :‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪. Mi‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ , lim‬ולכן גם‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪∑(M‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫ע"פ משפט‪ f ,‬אינטגרבילית אם"ם ‪− mi f ) ⋅ ∆i = 0‬‬

‫‪∑(M‬‬ ‫‪) ⋅ ∆i = 0‬‬


‫‪n‬‬
‫‪− mi‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪ , lim‬ולכן גם ‪ f‬אינטגרבילית‪.‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪δ ( P )→0‬‬
‫‪i =1‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 26‬מתוך ‪36‬‬

‫לכל ]‪ x ∈ [ a, b‬מתקיים ) ‪ , − f ( x ) ≤ f ( x ) ≤ f ( x‬ולכן ע"פ משפט מתקיים‬


‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ , −∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬או במילים אחרות ‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ .10‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ m ≤ f ( x ) ≤ M‬לכל ]‪ x ∈ [ a, b‬אז ) ‪. m ( b − a ) ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( b − a‬‬
‫‪a‬‬

‫הוכחה‪ :‬מכיוון שהפונקציה ‪ f‬חסומה‪ ,‬כאשר נביט בסכום רימן של הפונקציה נקבל‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = lim‬‬


‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫∑‬ ‫‪i =1‬‬
‫) ‪f ( ci ) ⋅ ∆i ≤ ∑ M ⋅ ∆i = M ∑ ∆i = M ( b − a‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = lim‬‬
‫‪δ ( P ) →0‬‬
‫וגם ) ‪∑ f ( c ) ⋅ ∆i ≥ ∑ m ⋅ ∆i = m∑ ∆i = m ( b − a‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬

‫רציפה ב ]‪ , [ a, b‬אז קיימת ]‪ c ∈ [ a, b‬כך ש ) ‪∫ f ( x ) dx = f ( c )( b − a‬‬


‫‪a‬‬
‫‪ .11‬ערך הביניים‪ :‬אם ‪f‬‬

‫הוכחה‪ :‬ע"פ משפט ויירשטראס‪ f ,‬חסומה ומקבלת ערך מינימאלי ומכסימלי‪ ,‬ולכן‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪ . m ( b − a ) ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( b − a‬מכיוון ש ‪f ( x ) dx ≤ M‬‬
‫‪b − a ∫a‬‬
‫≤ ‪ , m‬ע"פ משפט ערך הביניים‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫∫‬ ‫= )‪ , f (c‬כלומר ) ‪f ( x ) dx = f ( c )( b − a‬‬ ‫לפונקציות רציפות‪ ,‬קיים ‪ c‬כך ש ‪f ( x ) dx‬‬
‫‪b − a ∫a‬‬
‫‪.‬‬
‫‪a‬‬

‫‪ .12‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ f ( x ) ≥ 0‬לכל ]‪ , x ∈ [ a, b‬וקיים ] ‪ x0 ∈ [ a, b‬כך ש ‪ , f ( x0 ) ≠ 0‬אז‬


‫‪b‬‬

‫‪∫ f ( x ) dx > 0‬‬


‫‪a‬‬

‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ‪ f‬רציפה ו ‪ , f ( x0 ) > 0‬קיימת סביבה של ‪ x0‬כך שלכל ‪. f ( x ) > 0 , x − x0 < δ‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪x −δ‬‬ ‫‪x +δ‬‬ ‫‪b‬‬

‫רציפה‪∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫δ f ( x ) dx + ∫δ f ( x ) dx = A + f ( c ) ⋅ 2δ + B :‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x−‬‬ ‫‪x+‬‬
‫מכיוון ש ‪f‬‬

‫ובגלל ש ‪ f ( c ) > 0 , x − δ < c < x + δ‬ולכן ‪. A + f ( c ) ⋅ 2δ + B > 0‬‬


‫‪x‬‬
‫‪ .13‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ונגדיר ‪ , F ( x ) = ∫ f ( t ) dt‬אז ‪ F‬רציפה ב ]‪. [ a, b‬‬
‫‪a‬‬

‫הוכחה‪ :‬אם ‪ f‬אינטגרבילית אז גם ‪ f‬אינטגרבילית‪ ,‬והן אינטגרביליות בכל קטע ]‪ [ x1 , x2 ] ⊆ [ a, b‬וכמו‪-‬כן‬


‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬

‫‪ .‬בנוסף‪ f ,‬ו ‪ f‬חסומות ב ]‪. [ a, b‬‬ ‫מתקיים ‪∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx‬‬


‫‪x1‬‬ ‫‪x1‬‬

‫ניקח ‪ . x > x0‬מכיוון שקיים ‪ M > 0‬עבורו ‪ , f < M‬יתקיים‪:‬‬


‫‪x‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫= ) ‪F ( x ) − F ( x0‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx − ∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx ≤ ∫ f ( x ) dx ≤ M ( x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪− x‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x0‬‬

‫אי שוויון זה יתקיים גם אם נבחר ‪ , x < x0‬ולכן נקבל בסוף ש‪. F ( x ) − F ( x0 ) ≤ M x0 − x :‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫‪. F ( x ) − F ( x0 ) ≤ M δ = M‬‬ ‫= ‪ δ‬כך שאם ‪= ε : x − x0 < δ‬‬ ‫כעת‪ ,‬בהינתן ‪ , ε > 0‬נבחר‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ .14‬המשפט היסודי של החדו"א‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ , F ( x ) = ∫ f ( t ) dt‬אז ‪ F‬גזירה ו ) ‪ F ′ ( x ) = f ( x‬בכל ]‪. x ∈ [ a, b‬‬
‫‪a‬‬

‫)בקצוות רק ) ‪ F+′ ( a ) = f ( a‬ו ) ‪( F−′ ( b ) = f ( b‬‬


‫משמעות המשפט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היא שלכל פונקציה רציפה יש פונקציה קדומה‪.‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 27‬מתוך ‪36‬‬
‫‪x +∆x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x +∆x‬‬
‫= ) ‪. F ( x + ∆x ) − F ( x‬‬ ‫∫‬‫‪a‬‬
‫= ‪f ( x ) dx − ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫הוכחה‪ :‬ע"פ הגדרת ) ‪∫ f ( x ) dx : F ( x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x +∆x‬‬
‫‪ ,‬כאשר ‪. x < c < x + ∆x‬‬ ‫רציפה‪ ,‬ע"פ משפט ערך הביניים‪∫ f ( x ) dx = f ( c ) ⋅ ∆x :‬‬
‫‪x‬‬
‫מכיוון ש ‪f‬‬

‫) ‪F ( x + ∆x ) − F ( x‬‬ ‫‪f ( c ) ⋅ ∆x‬‬


‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫כעת‪= lim f ( c ) = f ( x ) :‬‬
‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬ ‫‪∆x‬‬ ‫‪∆x → 0‬‬

‫כי ‪ f‬רציפה וכאשר ‪. c → x , ∆x → 0‬‬


‫‪ .15‬משפט ניוטון‪-‬לייבניץ‪:‬‬
‫‪b‬‬

‫‪∫ f ( x ) dx = F ( b ) − F ( a ) =  F ( x )‬‬ ‫אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ) ‪ F ( x‬קדומה שלה‪ ,‬אז‬


‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪x‬‬
‫הוכחה‪ :‬ע"פ המשפט היסודי‪ G ( x ) = ∫ f ( t ) dt ,‬פונקציה קדומה של ) ‪ , f ( x‬ולכן קיים ‪ C‬כך‬
‫‪a‬‬

‫ש ‪ . F ( x ) = G ( x ) + C‬ואז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪. F ( b ) − F ( a ) = G ( b ) + C − ( G ( a ) + C ) = G ( b ) − G ( a ) = ∫ f ( t ) dt − ∫ f ( t ) dt = ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪ .16‬שיטת ההצבה‪ :‬אם ‪ f‬רציפה ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ ϕ‬פונקציה גזירה ברציפות בקטע שקצותיו ‪ α , β‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪ ϕ (α ) = a‬ו ‪ ϕ ( β ) = b‬וגם ‪ ϕ‬מעבירה את הקטע שקצותיו ‪ α , β‬על ]‪ [ a, b‬אז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪β‬‬

‫∫‬ ‫‪f ( x ) dx = ∫ f (ϕ ( t ) ) ϕ ′ ( t ) dt‬‬


‫‪a‬‬ ‫‪α‬‬

‫תכונות האינטגרל המסוים‬


‫אינטגרבילית גם ב ] ‪ [ a, c‬וגם ב ]‪[ c, b‬‬ ‫‪ .1‬אדיטיביות‪ :‬אם ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ a < c < b‬אז ‪f‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪b‬‬
‫ומתקיים‪) . ∫ f ( x ) dx = ∫ f ( x ) dx + ∫ f ( x ) dx :‬תכונה זו מתקיימת בעצם לכל ‪ a, b, c‬ולשלושת הקטעים‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫המוגדרים(‬
‫‪ .2‬ליניאריות‪ :‬עם ‪ f , g‬אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ α , β‬מספרים‪ ,‬אז ‪ α f + β g‬אינטגרבילית ב ]‪[ a, b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫ומתקיים‪∫ α f ( x ) + β g ( x ) dx = α ∫ f ( x ) dx + β ∫ g ( x ) dx :‬‬


‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬

‫אינטגרבילית ואי זוגית‪ ,‬אז ‪∫ f ( x ) dx = 0‬‬


‫‪−a‬‬
‫‪ .3‬אם )‪f ( x‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ f ( x) ≥ 0‬לכל ‪ x‬בקטע ]‪ [ a, b‬ו ‪ f‬אינטגרבילית ב ]‪ [ a, b‬אז ‪. ∫ f ( x ) dx ≥ 0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ .5‬אם )‪ f ( x) ≥ g ( x‬ב ]‪ [ a, b‬ו ‪ f , g‬אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬אז ‪. ∫ f ( x ) dx ≥ ∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫הגדרה – אורך קשת )אורך הגרף(‬


‫אורך הקשת של ) ‪ y = f ( x‬בקטע ]‪ [ a, b‬הוא‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪d ≜ ∫ 1 + ( f ′ ( x ) ) dx‬‬
‫‪2‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 28‬מתוך ‪36‬‬

‫אינטגרלים מוכללים‬
‫הגדרה – אינטגרל מוכלל‬
‫‪b‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬אינטגרבילית בכל קטע ]‪ [ a, b‬כאשר ‪ , a < b‬וקיים )וסופי( ‪ , lim ∫ f ( x ) dx = L‬נאמר שהאינטגרל‬
‫∞→ ‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס והוא שווה ל ‪ . L‬סימון‪. ∫ f ( x ) dx = L :‬‬ ‫המוכלל ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ , lim+‬אז נאמר ש‬
‫‪ε →0‬‬ ‫אינטגרבילית בכל קטע ]‪ [c, b‬כש ‪ , a < c < b‬אז אם קיים ‪∫ f ( x ) dx = L‬‬
‫‪a +ε‬‬
‫‪ .2‬אם ‪f‬‬
‫‪b‬‬
‫מתכנס ושווה ל ‪L‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫בצורה דומה‪∫ f ( x ) dx = lim ∫ f ( x ) dx ,‬‬


‫∞‪−‬‬
‫∞‪d →−‬‬
‫‪d‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 −ε‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪∫0 x − 2 = εlim‬‬
‫‪→0+‬‬ ‫∫‬
‫‪0‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪ .4‬בצורה דומה‪,‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫רציפה ב ) ∞ ‪ , ( a,‬ו ‪ a < c‬אז ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס אם"ם ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬
‫הערה‪ :‬קל לראות שאם ‪f‬‬

‫הערה זו נכונה לגבי כל סוג של קטע בו מחפשים התכנסות אינטגרלים‪ ,‬בין אם הקטע סופי או לא‪ ,‬או פתוח או סגור‪.‬‬
‫אופן עבודה עם אינטגרלים בעייתיים‪:‬‬
‫אם יש בקטע כמה נקודות בעייתיות‪ ,‬מחלקים את הקטע לקטעים שבכל אחד מהם יש בעיה בקצה אחד בלבד‪.‬‬
‫האינטגרל כולו נחשב מתכנס אם"ם כל אחד ואחד מהאינטגרלים של תת‪-‬הקטעים מתכנס‪.‬‬
‫‪b‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס )נכון גם לקטעים סופיים‪( ∫ f ,‬‬ ‫∫‬ ‫מתכנס בהחלט אם ‪f ( x ) dx‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נאמר ש ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נאמר ש ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס בתנאי אם ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס ו ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫משפטים‪/‬תוצאות לגבי אינטגרל מוכלל‬
‫‪1‬‬ ‫∞‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫מתכנס אם"ם ‪α < 1‬‬ ‫‪∫0 xα‬‬ ‫מתכנס אם"ם ‪; α > 1‬‬ ‫‪∫ xα‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‬ ‫רציפה ב ) ∞ ‪ [ a,‬ו ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס בהחלט‪ ,‬אז ‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ .2‬אם ‪f‬‬

‫‪ .3‬מבחן ההשוואה‪:‬‬
‫אם ‪ f‬ו ‪ g‬רציפות ב ) ‪ [ a, b‬ולכל ) ‪ 0 ≤ f ( x ) ≤ g ( x ) , x ∈ [ a, b‬אז‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתכנס‬ ‫∫‬ ‫מתכנס‪ ,‬אז ‪f ( x ) dx‬‬ ‫אם ‪∫ g ( x ) dx‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתבדר‪ ,‬אז ‪ ∫ g ( x ) dx‬מתבדר‬ ‫אם ‪∫ f ( x ) dx‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫הוכחה‪ :‬מכיוון ש ) ‪ , 0 ≤ f ( x ) ≤ g ( x‬הפונקציות ‪ S ( b ) = ∫ g ( x ) dx‬ו ‪ s ( b ) = ∫ f ( x ) dx‬מונוטוניות‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫מתכנס אז ) ‪ S ( b‬חסומה ולכן ) ‪ s ( b‬חסומה ולכן‬ ‫עולות ומקיימות ) ‪ , s ( b ) ≤ S ( b‬ולכן אם ‪∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 29‬מתוך ‪36‬‬
‫‪b‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫מתבדר ‪.‬‬ ‫אם ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתבדר אז ) ‪ s ( b‬לא חסומה ולכן גם ) ‪ S ( b‬לא חסומה ולכן גם ‪∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪ .4‬מבחן ההשוואה הגבולי‪:‬‬


‫)‪f ( x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫אם ‪ f , g‬רציפות ב )∞ ‪ [a,‬וחיוביות בקטע‪ ,‬ואם ‪= L > 0‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫)‪g ( x‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫ו ‪∫ g ( x)dx‬‬
‫‪a‬‬
‫אז ‪∫ f ( x)dx‬‬
‫‪a‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 30‬מתוך ‪36‬‬

‫טורי מספרים‬
‫הגדרה – טור מספרים‬
‫נביט בסדרה אינסופית ‪ , an‬כלומר ‪. {an }n =1‬‬
‫∞‬

‫הטור של ‪ an‬הוא סכום אינסופי‪ ,‬של אינסוף איברי הסדרה ‪: an‬‬


‫∞‬

‫‪∑a‬‬
‫‪n =0‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪= a0 + a1 + a2 + ...‬‬

‫הגדרה – סכום חלקי‬


‫עבור ‪ N‬מסוים‪ ,‬סכום סופי של ‪ N‬האיברים הראשונים של הסדרה נקרא הסכום החלקי ה ‪- N‬י‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪S N = ∑ an = a1 + a2 + ... + aN‬‬
‫‪n =1‬‬

‫ניתן להביט כעת על סדרת הסכומים החלקיים‪. S N ,‬‬


‫איבר ‪ N‬בסדרה זו יהיה סכימה של ‪ N‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. an‬‬

‫הגדרה – התכנסות של טור‬


‫∞‬
‫מתכנס אם קיים ‪. lim S N = L‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫נאמר שטור‬
‫∞‬
‫במקרה זה‪ L ,‬הוא סכום הטור ומסמנים‪. ∑ an = L :‬‬
‫‪n =1‬‬
‫במילים )לא פורמאלי( ‪ :‬אם ככל שאנו הולכים ומסכמים עוד ועוד אברי סדרה‪ ,‬הסכום הזה שואף למספר ‪, L‬‬
‫אז הטור מתכנס‪.‬‬

‫הגדרות ותכונות נוספות של טורי מספרים‬


‫∞‬
‫נקרא חיובי אם לכל ‪. an ≥ 0 , n‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .1‬טור‬

‫‪ .2‬טור שסדרת הסכומים החלקיים שלו חסומה נקרא טור חסום‪.‬‬


‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫מתכנס בהחלט אם ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .3‬טור‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫∑‬‫‪n =1‬‬
‫ו ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הערה‪ :‬ברור שאם טור הוא חיובי אז‬
‫עוד הערה‪ :‬בד"כ התכנסות בהחלט תהיה יותר חזקה מהתכנסות רגילה של הטור‪ ,‬כי לסכימת הערכים‬
‫המוחלטים של הטור פחות סיכוי להתכנס‪ ,‬בעוד שלטור עצמו יכולים להיות איברים שליליים שיפחיתו‬
‫מסכום הטור‪ ,‬וכך "יעזרו" לטור להתכנס‪.‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫מתכנס ו ‪an‬‬ ‫מתכנס בתנאי אם ‪∑ an‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .4‬טור‬

‫משפטים‪/‬טענות‪/‬מבחני התכנסות עבור טורי מספרים‬


‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬אז ‪. lim an = 0‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .1‬אם‬

‫הוכחה‪ S N :‬סדרת הסכומים החלקיים של הטור‪ ,‬ולכן ‪ . lim S N = L‬לכן‬


‫∞→ ‪N‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N −1‬‬
‫‪. aN = ∑ an − ∑ an = S N − S N −1 ‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪→L− L = 0‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬
‫לא יכול להתכנס‪.‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הערה‪ :‬מכאן ניתן להסיק שאם ‪ , lim an ≠ 0‬אזי הטור‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫מתכנס בהחלט‪ ,‬אז ‪∑ an‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .2‬אם‬

‫הוכחה‪ :‬ראשית‪. an = an − ( an − an ) ,‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 31‬מתוך ‪36‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס כי ‪ , 0 ≤ an − an = an + ( − an ) ≤ an + −an = 2 an‬ולכן‬ ‫∑‬‫‪n =1‬‬
‫מתכנס‪ ,‬ולכן גם ‪an − an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬

‫∞‬
‫מתכנס כהפרש של שני טורים מתכנסים ‪.‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫גם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים‪ ,‬ו ‪ c‬קבוע‪ ,‬אז‪:‬‬ ‫ו ‪∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .3‬אם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס ל ‪c∑ an‬‬ ‫‪∑ ca‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬

‫מתכנס ל ‪∑ an ± ∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪∑ (a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫ב‪± bn ) .‬‬

‫‪ .4‬אם טור חיובי‪ ,‬אז ‪) {S n }n =1‬סדרת הסכומים החלקיים( מונוטונית עולה‪.‬‬


‫‪N‬‬

‫‪ .5‬טור חיובי מתכנס אם"ם סדרת הסכומים החלקיים שלו ‪ {S n }n =1‬חסומה )מלעיל כמובן(‪.‬‬
‫‪N‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו )אך סכומיהם בד"כ שונים(‪.‬‬ ‫∑‬
‫‪n= N0‬‬
‫ו ‪an‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .6‬אם ‪ N 0‬קבוע‪,‬‬

‫‪ .7‬מבחן קושי להתכנסות סדרות‪:‬‬


‫סדרה ‪ {an }n =1‬מתכנסת אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪. am − an < ε , m > n > N 0‬‬
‫∞‬

‫‪ .8‬מבחן קושי להתכנסות טורים‪:‬‬


‫∞‬
‫מתכנס אם"ם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N 0‬כך שלכל ‪, m > n > N 0‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫טור‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪∑a‬‬
‫‪k =n‬‬
‫‪k‬‬ ‫=‬ ‫‪∑a −∑a‬‬
‫‪k =1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k =1‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪= Sm − Sn < ε‬‬

‫‪ .9‬מבחן ההשוואה‪:‬‬
‫אם ‪ 0 ≤ bn ≤ an‬לכל ‪ , n‬אז‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר‪ ,‬אין מה לומר על ‪.( ∑ bn‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מתכנס )אם‬ ‫‪∑b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מתכנס אז‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‪ .‬אם‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫מתבדר )אם ‪ ∑ bn‬מתכנס‪ ,‬אין מה לומר על ‪.( ∑ an‬‬ ‫מתבדר אז ‪∑ an‬‬ ‫‪∑b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ב‪ .‬אם‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪ . S N = ∑ an ,‬לכל ‪ N‬מתקיים ‪ , 0 ≤ σ N ≤ S N‬כי ‪ bn ≤ an‬לכל ‪. n‬‬ ‫הוכחה‪ :‬נסמן ‪σ N = ∑ bn‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬
‫מתכנס ולכן סדרת הסכומים החלקיים שלו חסומה‪ ,‬כלומר ‪ . S N < M‬לכן‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫הטור‬
‫∞‬
‫‪ ,‬שהוא טור חיובי‪,‬‬ ‫‪∑b‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ , 0 ≤ σ N ≤ S N < M‬כלומר גם סדרת הסכומים החלקיים ‪ σ N‬חסומה ולכן‬
‫מתכנס ‪.‬‬
‫‪ .10‬מבחן ההשוואה הגבולי‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪an‬‬
‫מתכנסים ומתבדרים יחדיו‪.‬‬ ‫‪ ∑ a‬ו ‪∑b‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ , lim‬אז‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪bn‬‬
‫אם ‪ 0 ≤ an , bn‬לכל ‪ n‬וגם ‪= L > 0‬‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫ו ‪∑ 2 n a2 n‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪ .11‬מבחן הדלילות‪ {an }n =1 :‬מונוטונית יורדת‪ ,‬אזי‬


‫∞‬
‫מתבדרים ומתכנסים יחדיו‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫‪∑a b‬‬ ‫מתכנס‪ {bn }n =1 ,‬מונוטונית וחסומה‪ ,‬אז‬ ‫‪∑a‬‬


‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫אַבל‪ :‬אם‬
‫‪ .12‬מבחן ֶ‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬

‫‪ .13‬מבחן ַרא ֶבה‪:‬‬


‫‪ a ‬‬
‫‪ {an }n =1‬חיובית‪ lim n 1 − n +1  = q ,‬אזי‪:‬‬
‫∞‬

‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪an ‬‬


‫‪‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 32‬מתוך ‪36‬‬
‫∞‬
‫מתכנס‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם ‪ , q > 1‬הטור‬
‫∞‬
‫מתבדר‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם ‪ , q < 1‬הטור‬

‫‪ .14‬מבחן דיריכלה‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫‪∑a b‬‬ ‫חסומה‪ ,‬ו ‪ {bn }n =1‬מונוטונית‪ , bn → 0 ,‬אז‬ ‫‪∑a‬‬


‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫אם סדרת הסכומים החלקיים של‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪ .15‬מבחן האינטגרל‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫אם ) ‪ f ( x‬חיובית‪ ,‬רציפה ומונוטונית יורדת ב ) ∞ ‪ [ a,‬אז ‪ ∫ f ( x ) dx‬מתכנס אם"ם ) ‪∑ f ( n‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .16‬מבחן המנה )ד'אלמבר( ומבחן השורש )קושי(‪:‬‬
‫∞‬
‫‪a‬‬
‫יהי ‪ ∑ an‬טור חיובי‪ .‬אם ‪ lim n +1 = q‬או ‪ , lim n an = q‬אז‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n →∞ a‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n =1‬‬

‫אם ‪ , q > 1‬הטור מתבדר‬


‫אם ‪ , q < 1‬הטור מתכנס‬
‫‪ .17‬מבחן לייבניץ‪:‬‬
‫∞‬

‫)‪∑ ( −1‬‬ ‫אם ‪ {an }n =1‬סדרה חיובית יורדת ו ‪→ 0‬‬


‫‪n +1‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪ , an ‬אז ‪an‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪n =1‬‬

‫יתר על כן‪ :‬סכום הסדרה מקיים ‪ 0 < S < a1‬וגם השארית מקיימת ‪rn ≤ an +1‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪ . S2 N‬כל‬ ‫נביט בסכום‪ . S 2 N = a1 − a2 + a3 − a4 + ... − a2 N :‬או ) ‪= ( a1 − a2 ) + ( a3 − a4 ) + ... + ( a2 N −1 − a2 N‬‬
‫שני איברים בסוגריים נותנים מספר חיובי כי ‪ an‬מונוטונית יורדת‪ ,‬ולכן ‪ S 2 N‬מונוטונית עולה‪ ,‬נראה שהיא‬
‫חסומה‪:‬‬
‫‪ . S2 N = a1 − ( a2 − a3 ) − ( a4 − a5 ) − ... − ( a2 N − 2 − a2 N −1 ) − a2 N‬כל האיברים בסוגריים חיוביים‪ ,‬כי ‪an‬‬
‫מונוטונית יורדת‪ ,‬ולכן נקבל ש ‪ . S 2 N < a1‬קיבלנו ש ‪ S 2 N‬עולה וחסומה ולכן מתכנסת‪ .‬נסמן ‪. lim S 2 N = L‬‬
‫∞→ ‪N‬‬

‫‪ , a2 N ‬נעבור לגבול ומאריתמטיקה של גבולות ‪. S 2 N −1 = L‬‬


‫∞→ ‪N‬‬
‫מכיוון ש ‪ S 2 N −1 = S 2 N − a2 N‬וגם ‪→ 0‬‬
‫מאחר ושתי הסדרות מכסות את כל הסדרה ‪ S N‬ומתכנסות לאותו הגבול‪ , lim S N = L ,‬כלומר הטור‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫מתכנס‪.‬‬
‫‪ , S2 N = a1 − ( a2 − a3 ) − ( a4 − a5 ) − ... − ( a2 N − 2 − a2 N −1 ) − a2 N‬אז לכל ‪, n > 2‬‬ ‫מכיוון ש‬
‫) ‪ S2 N < a1 − ( a2 + a3‬כלומר ‪ , S2 N − a1 < − ( a2 + a3 ) < 0‬וכשנעבור לגבול‪ S − a1 < 0 ,‬כלומר ‪. S < a1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫= ‪ . rn = S N − ∑ (−1) n +1 an‬זהו טור לייבניץ שמתכנס ומקיים ‪ , S < a1‬ולכן‬ ‫∑‬ ‫השארית היא‪(−1) n +1 an :‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n = N +1‬‬

‫‪. rn < an +1‬‬


‫∞‬
‫‪1‬‬
‫מתכנס אם"ם ‪ α > 1‬או ‪. α = 1, β > 1‬‬ ‫‪∑ nα ln β n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪ .18‬הטור‬

‫טורים ידועים‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪a‬‬
‫= ‪. ∑ aq n‬‬ ‫מתכנס אם"ם ‪ , q < 1‬ואז‪:‬‬ ‫‪∑ aq‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .1‬טור הנדסי‪:‬‬
‫‪n =0‬‬ ‫‪1− q‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫מתבדר אם"ם ‪. a ≠ 0 , q ≥ 1‬‬ ‫‪∑ aq‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.2‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬טור טלסקופי‪∑ n(n − 1) = 1 :‬‬
‫‪n= 2‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪lim an = lim‬‬
‫∞→ ‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מתבדר כי ‪= 1 ≠ 0‬‬ ‫∑‬ ‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 33‬מתוך ‪36‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪sin t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪lim n sin‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪n t →0 t‬‬
‫מתבדר כי ‪= 1‬‬ ‫‪∑ n sin n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪.5‬‬
‫∞‬
‫מתבדר למרות ש ‪ , lim 1n = 0‬כי הוא לא מקיים את מבחן קושי‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.6‬‬

‫סדרות של פונקציות‬
‫סדרות של מספרים כבר פגשנו‪ .‬סדרות אלה הם קבוצה אינסופית של מספרים‪ ,‬המסודרים באופן מסויים‪ ,‬כאשר לכל‬
‫מספר בסדרה יש אינדקס‪ .‬את סדרת המספרים סימנו ‪ , {an }n =1‬ואז לכל אינדקס ‪ n‬מתאים מספר ‪. an‬‬
‫∞‬

‫כעת נרחיב את הדיבור על סדרות ונסתכל על סדרות של פונקציות‪ .‬כלומר‪ ,‬כעת לכל אינדקס ‪ n‬תתאים פונקצית‬
‫) ‪ . f n ( x‬פונקציה זו תהיה מוגדרת ל ‪- x‬ים מסויימים‪ ,‬תלוי בבעיה‪ .‬סימן סדרת הפונקציות דומה לסימון סדרת‬
‫המספרים‪. { f n ( x )}n =1 :‬‬
‫∞‬

‫הגדרה – התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות‬


‫תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות שמוגדרות באינטרוול ‪. I‬‬
‫∞‬

‫נאמר שהסדרה מתכנסת לפונקציה )‪ f ( x‬ב ‪) I‬נקודתית( אם לכל ‪ x ∈ I‬מתקיים‪:‬‬


‫לכל ‪ , ε > 0‬קיים ) ‪ N ( ε , x‬כך שאם ‪. f n ( x ) − f ( x ) < ε , n > N‬‬

‫הגדרה – התכנסות במידה שווה )במ"ש( של סדרת פונקציות‬


‫תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות שמוגדרות ב ‪. I‬‬
‫∞‬

‫נאמר שהסדרה מתכנסת במידה שווה לפונקציה )‪ f ( x‬ב ‪ I‬אם‪:‬‬


‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ) ‪ N = N ( ε‬כך שאם ‪ n > N‬אז ‪ , f n ( x ) − f ( x ) < ε‬לכל ‪. x ∈ I‬‬

‫משפטים לגבי סדרות של פונקציות‬


‫‪ .1‬תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרת פונקציות ב ‪ , I‬ו ) ‪ f ( x‬מוגדרת ב ‪ . I‬נסמן‪. an = sup f n ( x ) − f ( x ) :‬‬
‫∞‬

‫‪x∈I‬‬

‫אז ‪ { f n ( x )}n =1‬מתכנסת במידה שווה ל ) ‪ f ( x‬ב ‪ I‬אם"ם ‪lim an = 0‬‬


‫∞‬

‫∞→ ‪n‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות רציפות ב ‪ I‬שמתכנסות במידה שווה ל ) ‪ f ( x‬ב ‪ I‬אז ) ‪ f ( x‬רציפה ב‬
‫∞‬

‫‪.I‬‬
‫משמעות המשפט‪:‬‬
‫‪ f n ( x ) ‬במידה שווה ב ‪ , I‬אז‪:‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫אם ) ‪→ f ( x‬‬

‫‪∀x0 ∈ I :‬‬ ‫(‬ ‫)‬


‫) ‪lim lim f n ( x ) = lim lim f n ( x‬‬
‫‪x → x0‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬ ‫(‬
‫‪n →∞ x → x0‬‬ ‫)‬
‫‪ .3‬תהי ‪ { f n ( x )}n =1‬סדרה של פונקציות אינטגרביליות ב ]‪ . [ a, b‬אם הסדרה מתכנסת במידה שווה בקטע ל‬
‫∞‬

‫) ‪ f ( x‬אז‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ ,‬במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬ ‫∫‬ ‫‪f n ( t ) dt ‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→ ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ f n ( x ) ‬במידה שווה‪.‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫במידה שווה‪ ,‬לא בהכרח ) ‪→ f ( x‬‬ ‫‪∫ f ( t ) dt → ∫ f ( t ) dt‬‬
‫‪n‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫הערה‪ :‬אם‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 34‬מתוך ‪36‬‬

‫טורי פונקציות‬
‫הגדרות‬
‫‪N‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס )נקודתית( ב ‪ I‬אם סדרת הסכומים החלקיים ) ‪S N ( x ) = ∑ un ( x ) , S N ( x‬‬ ‫הטור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫מתכנסת נקודתית ב ‪. I‬‬
‫‪N‬‬ ‫∞‬
‫מתכנס במידה שווה ב ‪ I‬אם סדרת הסכומים החלקיים ) ‪S N ( x) = ∑ un ( x ) , S N ( x‬‬ ‫הטור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬
‫מתכנסת במידה שווה ב ‪. I‬‬
‫∞‬
‫הוא קבוצת כל ערכי ‪ x‬שעבורם הוא מתכנס‪.‬‬ ‫תחום ההתכנסות של טור ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.3‬‬

‫משפטים לגבי טורי פונקציות‬


‫‪ bN ‬אז הטור מתכנס‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪ .1‬אם ידוע ש ‪ S N ( x ) − S ( x ) ≤ bN‬לכל ‪) x ∈ I‬תלוי רק ב ‪ ,( N‬אז אם ‪→ 0‬‬
‫במידה שווה ב ‪) I‬ואז ) ‪ S ( x‬הוא סכום הטור(‬
‫‪ .2‬משפט ויירשטראס‪:‬‬
‫∞‬
‫טור מתכנס ב ‪. I‬‬ ‫יהי ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬

‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬אז‪:‬‬ ‫‪∑a‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫אם לכל ‪ , n‬קיים מספר ‪ an‬כך ש ‪ un ( x ) ≤ an‬לכל ‪ , x ∈ I‬ואם‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס‪ ,‬שניהם במידה שווה‪.‬‬ ‫מתכנס וגם ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫)‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬

‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬


‫רציפה‬ ‫ב ‪ I‬אז ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫טור של פונקציות רציפות ב ‪ I‬שמתכנס במידה שווה ל ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫אם ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ב ‪.I‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫אז‪:‬‬ ‫אם ) ‪ ∑ u ( x‬טור של פונקציות אינטגרביליות ב ]‪ [ a, b‬מתכנס במידה שווה בקטע ל ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪∞  x‬‬ ‫‪‬‬
‫∞ ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ , ∫  ∑ un ( t )  dt ‬במידה שווה ב ]‪. [ a, b‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫‪→ ∑  ∫ un ( t ) dt ‬‬
‫‪a  n =1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n =1  a‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫מתכנס בנקודה‬ ‫מתכנס במידה שווה ב ‪ , I‬וגם ) ‪∑ un ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪ . I‬אם ) ‪∑ u′ ( x‬‬
‫‪n =1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ .5‬יהיו ) ‪ un ( x‬גזירות ברציפות ב‬

‫∞ ‪‬‬ ‫∞ ‪′‬‬ ‫∞‬


‫מתכנס במידה שווה ב ‪ , I‬וגם ) ‪.  ∑ un ( x )  = ∑ un′ ( x‬‬ ‫‪ , x‬אז ) ‪∑ u ( x‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪∈I‬‬
‫‪ n =1‬‬ ‫‪ n =1‬‬ ‫‪n =1‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 35‬מתוך ‪36‬‬

‫טורי חזקות‬
‫טור חזרות הוא מקרה פרטי של טור פונקציות‪ ,‬כאשר בו סדרת הפונקציות אותה סוכמים סדרה של פונקציות‬
‫מהצורה ‪) x n‬חזקה(‪.‬‬

‫הגדרה – טור חזקות‬


‫טור חזקות הוא טור פונקציות מהצורה‪:‬‬
‫∞‬

‫) ‪∑a (x − x‬‬ ‫‪= a0 + a1 ( x − x0 ) + a2 ( x − x0 ) + ...‬‬


‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪n =0‬‬

‫נאמר שטור זה מפותח סביב נקודה ‪. x0‬‬

‫תכונות טור חזקות‬


‫‪ .1‬טור חזקות מתכנס תמיד ב ‪ . x0‬במקרה זה סדרת הפונקציות זהותית ‪ ,0‬ולכן הטור מתכנס ל ‪.0‬‬
‫‪ .2‬איברי טור חזקות הם תמיד פונקציות רציפות‪ ,‬גזירות ואינטגרביליות‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטגרציה וגזירה של טור חזקות )כלומר של הפונקציות המרכיבות את הטור( תיתן תמיד טור חזקות‪.‬‬

‫משפטים לגבי טורי חזקות‬


‫∞‬

‫) ‪∑a (x − x‬‬
‫‪n‬‬
‫קיים ∞ ≤ ‪ 0 ≤ R‬כך ש‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .1‬לכל טור חזקות‬
‫‪n =0‬‬

‫לכל ‪ x − x0 < R‬הטור מתכנס ולכל ‪ x − x0 > R‬הטור מתבדר‪ R .‬נקרא רדיוס ההתכנסות של הטור‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תחום ההתכנסות של הטור הוא אחד מארבעת הקטעים הבאים‪:‬‬
‫‪(− R, R ),‬‬ ‫‪[− R, R ),‬‬ ‫‪(− R, R ],‬‬ ‫] ‪[ − R, R‬‬

‫‪x − x0 < R‬‬


‫‪x‬‬
‫‪x0 − R‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x0 + R‬‬

‫‪ .2‬חישוב רדיוס ההתכנסות של טור‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬
‫≜ ‪.R‬‬ ‫אם קיים במובן הרחב‪ , lim n an = q :‬או לחילופין ‪ , lim n +1 = q‬אז‬
‫‪q‬‬ ‫‪n‬‬ ‫∞→‬ ‫‪an‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬

‫כאשר‪ :‬אם ‪ q = 0‬אז ∞ ≜ ‪ , R‬ואם ∞ = ‪ q‬אז ‪. R ≜ 0‬‬


‫∞‬

‫) ‪∑a (x − x‬‬
‫‪n‬‬
‫מתכנס במידה שווה בכל קטע סגור שחלקי לתחום ההתכנסות שלו‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .3‬טור חזקות‬
‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫מסקנה ‪ f ( x ) = ∑ an ( x − x0 ) :1‬רציפה בכל תחום ההתכנסות‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n=0‬‬
‫∞‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x‬‬ ‫∞‬ ‫‪ x n  ∞  an n +1 ‬‬
‫∞‬
‫‪ , ∫  ∑ an t  dt = ∑  ∫ an t dt  = ∑ ‬לכל ‪ x‬בתחום ההתכנסות של ‪. ∑ an x‬‬
‫‪n‬‬
‫מסקנה ‪x  :2‬‬
‫‪n =0‬‬ ‫‪a  n=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n =0  a‬‬ ‫‪ n=0  n + 1‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫הוא ‪ . ∑ an nx n −1‬רדיוס ההתכנסות של טור הנגזרות זהה לרדיוס ההתכנסות של‬ ‫‪∑a x‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .4‬טור הנגזרות של‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫הטור‪.‬‬
‫∞ ‪‬‬ ‫∞ ‪′‬‬ ‫∞‬
‫‪ .5‬יהי ‪ ∑ an x n‬טור חזקות‪ ,‬בעל רדיוס התכנסות ‪ , R > 0‬אז ‪ ,  ∑ an x n  = ∑ an nx n −1‬לכל ‪ x‬בתחום‬
‫‪ n =0‬‬ ‫‪ n =1‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫∞‬
‫ההתכנסות של טור הנגזרות ‪. ∑ an nx n −1‬‬
‫‪n =1‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬


‫‪ 104010‬חדו"א ‪1‬מ‪ ,‬סיכום הקורס‪ ,‬עמוד ‪ 36‬מתוך ‪36‬‬
‫∞‬
‫מסקנה‪ :‬אם ‪ , f ( x ) = ∑ an x n‬אז ) ‪ f ( x‬גזירה אינסוף פעמים ב ) ‪ , ( − R, R‬ובפרט‪f ( n ) (0) = n !an :‬‬
‫‪n =0‬‬

‫הגדרה – טור טיילור‬


‫∑‪.‬‬
‫∞‬
‫‪g‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫) ‪( x0‬‬ ‫אם ) ‪ g ( x‬גזירה אינסוף פעמים ב ‪ , x0‬ניתן להגדיר טור חזקות‬
‫) ‪( x − x0‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n =0‬‬ ‫!‪n‬‬


‫טור זה נקרא טור טיילור )או טור מקלורן כאשר ‪ ( x0 = 0‬של ) ‪. g ( x‬‬

‫הערות‬
‫‪ .1‬תחום ההתכנסות של טור טיילור של ) ‪ g ( x‬אינו בהכרח תחום ההגדרה של ) ‪. g ( x‬‬
‫‪ .2‬בתחום שבו טור טיילור של ) ‪ g ( x‬מתכנס‪ ,‬סכומו לא בהכרח שווה ל ) ‪. g ( x‬‬
‫‪ .3‬אם מצאנו טור שמתכנס ל ) ‪ , g ( x‬אז הוא בהכרח טור טיילור שלה‪.‬‬

‫משפט‪:‬‬
‫‪, f‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫‪( x) < M‬‬ ‫אם ) ‪ f ( x‬גזירה אינסוף פעמים בקטע ] ‪ [ − r , r‬וקיים ‪ M > 0‬כך שלכל ‪ n‬ולכל ‪ x‬בקטע‪,‬‬
‫אזי טור מקלורן של ) ‪ f ( x‬מתכנס ב ] ‪ [ − r , r‬ל ) ‪. f ( x‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫טור מקלורן יתכנס ל ) ‪ f ( x‬אם‪ ,‬ע"פ משפט‪ ,‬הביטוי ) ‪ S N ( x ) − S ( x‬יהיה קטן מביטוי ‪ bN‬כלשהו‪ ,‬ונראה‬
‫ש ‪. lim bN = 0‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫ע"פ השארית בצורת לגרנז'‪ ,‬וע"פ הנתונים לגבי החסימות‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪f ( 0) n‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪f ( N +1) ( c ) N‬‬ ‫‪M‬‬
‫∑ ‪S ( x ) − SN ( x ) = f ( x ) −‬‬ ‫= ‪x‬‬ ‫≤ ‪x‬‬ ‫‪r N +1‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‬ ‫!‬ ‫(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬‫)‬ ‫!‬
‫‪M ⋅ r N +1‬‬
‫‪. lim‬‬ ‫וכמובן ‪= 0‬‬
‫! )‪N →∞ ( N + 1‬‬

‫טורי טיילור ידועים‬


‫∞‬
‫‪x 2 n +1‬‬ ‫∞‬
‫‪x2n‬‬ ‫∞‬
‫‪xn‬‬ ‫∞‬
‫‪xn‬‬
‫)‪sin x = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪cos x = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪ln (1 + x ) = ∑ ( −1‬‬ ‫∑= ‪e‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n +1‬‬
‫⋅‬ ‫‪x‬‬

‫‪n=0‬‬ ‫! )‪( 2n + 1‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫! ) ‪( 2n‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪n=0 n‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪= ∑ xn‬‬
‫‪1 − x n=0‬‬

‫ומהם ניתן לפתח‪:‬‬


‫∞‬ ‫‪n‬‬ ‫∞‬ ‫‪2 n +1‬‬ ‫∞‬ ‫‪2n‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪n x‬‬
‫∑ = ) ‪− ln (1 − x‬‬ ‫)‪arctan ( x ) = ∑ ( −1‬‬ ‫)‪= ∑ ( −1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪e− x‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫‪2n + 1‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪−x‬‬ ‫‪2 n +1‬‬
‫‪e −e‬‬
‫‪x‬‬ ‫∞‬
‫‪x‬‬ ‫‪e x + e− x‬‬ ‫∞‬
‫‪x2n‬‬
‫≜ ‪sinh x‬‬ ‫∑=‬ ‫≜ ‪cosh x‬‬ ‫∑=‬
‫‪2‬‬ ‫! )‪n = 0 ( 2n + 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫! ) ‪n = 0 ( 2n‬‬

‫‪ 2005 © http://www.technion.co.il‬אבי בנדל‬

You might also like