‫‪For more please visit – www.nsof.

info‬‬ ‫דף נוסחאות בתמסורת גלים‬

‫הערה‪ :‬עכבה אופיינית מייצגת התנגדות ממשית שאינה מבזבזת הספק )היא לא נגד! אלא‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫כללי‬
‫תכונה בלבד(‪.‬‬ ‫‪ -‬משוואות התמסורת הנ"ל פותחו בהנחה שהמוליכים )לא של החומר הדיאלקטרי(‬ ‫מעגל מקובץ‪:‬‬
‫עכבת כניסה ‪:Zin -‬‬ ‫בעלי מוליכות אינסופית ) ∞ → ‪ ( σ c‬ולכן ‪.R=0‬‬ ‫מעגל בו אורך קווי התמסורת‪ ,‬המחברים בין העומסים‪ ,‬מאותו סדר גודל של אורך הגל )או‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V +V‬‬ ‫‪ L, C‬מושפעים מגאומטריית הבעיה וסוג החומר הדיאלקטרי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פחות(‪.‬‬
‫⋅ ‪=Z‬‬
‫) ‪( z ,t‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫למעשה‪ ,‬במעגלים מקובצים הגל עצמו‪ ,‬כאילו נמצא בכניסה ובמוצא באותו הזמן‪.‬‬
‫‪V −V‬‬
‫) ‪in ( z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪I‬‬ ‫)קואורדינטות גליליות ‪( r ,θ , z -‬‬ ‫תכונות קו קואקסיאלי‪:‬‬
‫) ‪( z ,t‬‬ ‫מעגל מפולג‪:‬‬
‫קוטר המוליך הפנימי ‪ .2a -‬קוטר המוליך החיצוני ‪.2b -‬‬ ‫מעגל בו אורך קווי התמסורת‪ ,‬המחברים בין העומסים‪ ,‬גדול‪-‬גדול מאורך הגל‪.‬‬
‫קווי תמסורת עם הפסדים‪:‬‬ ‫נתונים‪) σ , µ , ε :‬סיגמה זו מוליכות החומר הדיאלקטרי(‬
‫הנחה‪ :‬מעתה נעסוק באות קוסינוסיאודלי בעל תדר אחד קבוע )לכן נעבוד בפאזורים(‪.‬‬ ‫הערות עבור מעגלים מפולגים‪:‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪ -‬קו המסתיים בנתק ‪ -‬עדיין יעבור בו מתח וזרם‪.‬‬
‫‪V ( z , t ) = V( z ) ⋅ cos(ω ⋅ t ) = Re Vˆ( z ) ⋅ e jωt‬‬ ‫‪2π ⋅ ε‬‬ ‫⎞‪µ ⎛b‬‬
‫=‪C‬‬ ‫= ‪[ F / m] Z 0‬‬ ‫‪ -‬אות הנמצא בתוך קו התמסורת‪ ,‬לא "רואה" את העומס בכניסה ולא את העומס במוצא‪.‬‬

‫⎠⎟ ‪ε ⎜⎝ a‬‬
‫‪ln‬‬ ‫בקורס זה נעסוק אך ורק במעגלים מפולגים‪.‬‬
‫האות יראה מהצורה הבאה‪:‬‬ ‫) ‪ln(b / a‬‬
‫הגדרות וקבועים‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫) ‪Vˆ + = Vˆ + ⋅ e j (ϕ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪µ‬‬
‫= ⋅ ‪L = µ ⋅ε‬‬ ‫) ‪ln(b / a‬‬ ‫]‪[ H / m‬‬ ‫מקדמים עבור חומרים דיאלקטריים‪:‬‬
‫‪C 2π‬‬ ‫‪ε = ε rε 0‬‬
‫‪Vˆ( z ) = Vˆ + ⋅ e − (α + j β ) z + Vˆ − ⋅ e(α + j β ) z‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪2π ⋅ a‬‬ ‫‪1 1 1 ωµ‬‬
‫=‪G‬‬ ‫=‪C‬‬ ‫⎟⎞ ‪[1/(Ω ⋅ m)] R = ⎛⎜ +‬‬ ‫‪µ = µ r µ0‬‬
‫{‬
‫= ‪V ( z, t ) = Re Vˆ( z ) ⋅ e jωt‬‬ ‫}‬ ‫‪ε‬‬ ‫) ‪ln(b / a‬‬ ‫‪2π ⎝ a b ⎠ 2σ‬‬ ‫בחומרים לא מגנטיים‪:‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫] ‪µ = µ0 = 4π ⋅10−7 [ H / m‬‬

‫) ‪= Vˆ + e −α ⋅z cos(ωt − β z + ϕ + ) + Vˆ − eα ⋅z cos(ωt + β z + ϕ −‬‬ ‫⋅ = ‪eT = T‬‬ ‫ˆ‪r‬‬ ‫]‪[1/ m‬‬ ‫מקדם דיאלקטרי בריק‪:‬‬
‫משוואת קווי התמסורת עם הפסדים בכתיב פאזורי‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫) ‪r ln(b / a‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪∂Iˆ( z‬‬ ‫‪∂V‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ˆ‪H θ‬‬ ‫ˆ ‪1‬‬ ‫= ‪ε = ε0‬‬ ‫] ‪⋅ 10−9 = 8.85 ⋅ 10−12 [ F / m‬‬
‫) ‪= −(G + jω ⋅ C ) ⋅ Vˆ( z ) ; ( z ) = −( R + jω ⋅ L) ⋅ Iˆ( z‬‬ ‫= ‪hT = T = θ‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫]‪[1/ m‬‬ ‫‪36π‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪2π ⋅ r‬‬ ‫‪ : α‬כאשר לקו תמסורת יש ‪ R‬ו‪) G -‬קו עם הפסדים( אז ‪α ≠ 0‬‬ ‫מקדם ההפסדים‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ -‬השמטנו את ה‪ Re{} -‬עקב הלינאריות של המשוואות‪.‬‬ ‫תכונות של קו תמסורת של ‪ 2‬לוחיות מקבילות‪:‬‬
‫‪ -‬כמו כן חילקנו את ‪ 2‬האגפים באקספוננט‪.‬‬ ‫‪ - d‬המרחק בין הלוחות‪ - a .‬רוחב הלוחות‪.‬‬ ‫)הנוסחה היא עבור ‪ :(TEM‬קובע את קצב התפשטות הגל במרחב‪.‬‬ ‫‪β‬‬ ‫מספר הגל‬
‫‪ -‬כדי להגיע למשוואות הבאות‪ ,‬גזרנו את ‪ 2‬המשוואות והצבנו אחת בשניה‪.‬‬
‫)סיגמה זו מוליכות החומר הדיאלקטרי(‬
‫‪σ , µ,ε‬‬ ‫נתונים‪:‬‬ ‫‪2π‬‬
‫) ‪⎧ ∂ 2Vˆ( z‬‬ ‫‪ε ⋅a‬‬ ‫‪µ d‬‬
‫=‪β‬‬
‫) ‪⎪ 2 = ( R + jω ⋅ L) ⋅ (G + jω ⋅ C ) ⋅ Vˆ( z‬‬ ‫=‪C‬‬ ‫]‪[ F / m‬‬ ‫= ‪Z0‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪⎪ ∂z‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ε a‬‬ ‫‪ :‬קובעת את קצב התפשטות הגל בזמן‪.‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫תדירות ‪-‬‬
‫‪⎨ 2‬‬
‫) ‪⎪ ∂ Iˆ( z‬‬ ‫‪1 µ ⋅d‬‬ ‫⎤ ‪⎡ rad‬‬
‫) ‪= ( R + jω ⋅ L) ⋅ (G + jω ⋅ C ) ⋅ Iˆ( z‬‬ ‫= ⋅ ‪L = µ ⋅ε‬‬ ‫]‪[ H / m‬‬ ‫⎢ ‪ω = 2π ⋅ f‬‬ ‫⎥‬
‫‪⎩⎪ ∂z 2‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪a‬‬ ‫⎦ ‪⎣ sec‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ ⋅a‬‬ ‫תדירות ‪:f -‬‬
‫])‪[1/(Ω ⋅ m‬‬
‫פתרון המשוואות הנ"ל‪:‬‬
‫=‪G= C‬‬ ‫⎡ ‪v‬‬ ‫‪1 ⎤ KHz = 103 Hz ; MHz = 106 Hz‬‬
‫) ‪γ  α + j β  ( R + jω ⋅ L)(G + jω ⋅ C‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪d‬‬ ‫= ‪f = ph ⎢ Hz‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎣ ‪λ‬‬ ‫‪sec ⎥⎦ GHz = 109 Hz ; THz = 1012 Hz‬‬
‫‪⎧⎪Vˆ( z ) = Vˆ + ⋅ e −γ z + Vˆ − ⋅ eγ z‬‬ ‫ˆ‪eT = T = ⋅ x‬‬ ‫]‪[1/ m‬‬
‫⎨‬ ‫‪V‬‬ ‫‪d‬‬ ‫מהירות חבורה‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−γ z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪γz‬‬
‫‪⎪⎩ Iˆ( z ) = Iˆ ⋅ e + Iˆ ⋅ e‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H yˆ 1‬‬ ‫‪ - v‬מהירות חבורה היא מהירות התקדמות קבוצת גלים‪.‬‬
‫]‪[1/ m‬‬
‫‪g‬‬

‫ˆ‪hT = T = y = y‬‬ ‫‪dω‬‬ ‫‪1‬‬

‫עכבה אופיינית ‪ Z0 -‬בקו עם הפסדים‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ ‪vg‬‬ ‫= ‪c0‬‬
‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪R + jω ⋅ L‬‬ ‫הזרם זורם בשכבה דקה של כל אחד מהלוחות המוליכים‪.‬‬ ‫‪dβ‬‬ ‫‪µ 0ε 0‬‬
‫= ‪Zˆ 0  + = − −‬‬ ‫העומק בו זורם הזרם בתוך הלוח‪:‬‬
‫מהירות פאזה )הנוסחה היא עבור ‪:(TEM‬‬
‫‪ˆI‬‬ ‫ˆ‪I‬‬ ‫‪G + jω ⋅ C‬‬ ‫) ‪σc‬‬
‫‪ -‬מוליכות סגולית של הלוח‪ - R ,‬התנגדות כל לוח(‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬
‫עכבת כניסה ‪:Zin -‬‬
‫‪−1/ 2‬‬ ‫ ‪v ph‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪Vˆ( z ) ˆ Vˆ + e −γ z + Vˆ − e+ γ z‬‬ ‫⎞ ‪⎛ ωµσ c‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪µ ⋅ε‬‬ ‫‪L⋅C‬‬ ‫‪εr‬‬
‫ ) ‪Zˆin ,( z‬‬ ‫‪= Z 0 + −γ z‬‬ ‫⎜ = ‪δs‬‬ ‫⎟‬ ‫=‪⇒R‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2‬‬ ‫‪σ c ⋅ a ⋅δ s‬‬ ‫עבור ריק מתקיים‪) :‬ואצלנו גם עבור אוויר‪(...‬‬
‫ˆ‪I‬‬ ‫)‪(z‬‬ ‫‪Vˆ e − Vˆ − e+ γ z‬‬ ‫‪ = c‬מהירות האור בריק‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫משוואת קווי התמסורת ‪ -‬ע"פ מודל הקו המפולג‪:‬‬

‫קו תמסורת בעל הפסדים קטנים‪:‬‬ ‫⎤ ‪⎡m‬‬
‫) ‪∂V( z ,t‬‬ ‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫⎢ ‪v ph = c0 = 2.998 ⋅ 10 ≅ 3 ⋅ 10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫⎦⎥ ‪⎣ sec‬‬
‫קו תמסורת יהיה בעל הפסדים קטנים אם מתקיים‪:‬‬
‫⋅ ‪= − R ⋅ I ( z ,t ) − L‬‬
‫‪G‬‬
‫& ‪<< 1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪<< 1‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫‪ω ⋅C‬‬ ‫‪ω⋅L‬‬ ‫‪εr = 1‬‬
‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪∂V( z ,t‬‬
‫לטור טיילור מסדר שני‪.‬‬ ‫‪α , β , Z0‬‬ ‫לכן ניתן לקרב את‬ ‫⋅ ‪= −G ⋅ V( z ,t ) − C‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫אורך גל ‪-‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫המרחק שעוברים עד אשר הפונקציה חוזרת על עצמה‪.‬‬
‫‪⎛ 1⎛ R‬‬ ‫⎞⎞ ‪G‬‬
‫‪1/ 2‬‬
‫⎞‪⎛L‬‬ ‫הערות‪:‬‬
‫⎟ ⎜ ≈ ‪Zˆ 0‬‬
‫⎜ ‪⎜1 +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪v ph‬‬ ‫‪c0‬‬
‫⎠ ⎠ ‪⎝ 2 ⎝ jω ⋅ L jω ⋅ C‬‬
‫⎠ ‪⎝C‬‬
‫‪ -‬מתוך מודל זה לא ניתן לחשב את ‪.L, G, C‬‬
‫‪ -‬הזרם המקסימלי שיכול להכנס לקו התמסורת מוגבל ע"י ‪) Rg‬במקרה זה ‪:(Z0<<Rg‬‬ ‫=‪λ‬‬ ‫=‬
‫‪I G ,max = VG / RG‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f εr‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪⎛ R‬‬ ‫⎞ ‪G‬‬
‫⎜ ‪α ≈ ω L ⋅C‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⎟ ≡ αc + αd‬‬ ‫קווי תמסורת‬
‫זמן מחזור ‪:T -‬‬
‫‪2‬‬ ‫⎠ ‪⎝ ω ⋅ L ω ⋅C‬‬ ‫הזמן שעוברים עד אשר הפונקציה חוזרת על עצמה‪.‬‬
‫קווי תמסורת ללא הפסדים )‪:(R=G=0‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪⎛R⎞ 1 1‬‬ ‫הגדרות‪:‬‬ ‫=‪T‬‬ ‫=‬
‫= ‪αc‬‬ ‫= ⎟ ⎜ ‪L⋅C‬‬ ‫‪R ⋅C‬‬ ‫‪v ≡ v ph = vg‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪2‬‬ ‫' ‪⎝ L ⎠ 2 µ ⋅ε‬‬ ‫עכבות‪:‬‬
‫מהירות האור בחומר‪:‬‬ ‫אימפדנס ‪ .Z -‬אדמינטס ‪Y -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪⎛G⎞ 1 µ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬
‫= ‪αd‬‬ ‫= ⎟ ⎜ ‪L⋅C‬‬ ‫‪⋅ σ eff‬‬ ‫= ‪v ph = cmaterial‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0‬‬ ‫‪Z =Y‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬ ‫'‪⎝C ⎠ 2 ε‬‬ ‫‪µ ⋅ε‬‬ ‫‪L⋅C‬‬ ‫‪εr‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫במוליך אידיאלי יש רק זרם מעטפת‪ ,‬אין זרם בתוך מוליך‪.‬‬
‫‪⎛ 1⎛ R‬‬ ‫⎞ ⎞ ‪G‬‬
‫‪2‬‬
‫משוואות קווי התמסורת בקו ללא הפסדים‪:‬‬
‫⎜ ‪β ≈ ω L ⋅ C ⎜1 +‬‬ ‫‪−‬‬
‫⎟⎟ ⎠⎟ ‪⎜ 8 ⎝ ω ⋅ L ω ⋅ C‬‬ ‫‪R = G = 0:‬‬ ‫מערכות ‪:Transverse Electromagnetic - TEM‬‬
‫)‪ - Transverse‬רוחבי(‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪⎧ ∂V‬‬ ‫‪∂I‬‬ ‫‪⎧ ∂ 2V‬‬ ‫‪∂ 2V‬‬ ‫שדה אלקטרו‪-‬מגנטי נקרא ‪ TEM‬אמ"מ‪:‬‬

‫‪∫ zˆ × eT d l‬‬
‫‪C = ε 'v‬‬ ‫‪⎪⎪ ∂z = − L ⋅ ∂t‬‬ ‫‪⎪⎪ ∂z‬‬
‫‪= L ⋅C ⋅ 2‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪Ez = H z = 0‬‬
‫הערות‪:‬‬ ‫⎨‬ ‫‪⇒⎨ 2‬‬ ‫תנאים לקבלת התנאי הנ"ל )הכרחיים אך לא מספיקים(‪:‬‬
‫‪⎪ ∂I = −C ⋅ ∂V‬‬ ‫‪⎪∂ I = L ⋅C ⋅ ∂ I‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ -‬לפחות ‪ 2‬מתכות ‪ /‬מוליכים‪.‬‬
‫‪ -‬תלוי בגאומטריה של קו התמסורת באמצעות ‪.R, C‬‬ ‫‪αc -‬‬ ‫‪σ , µ, ε -‬‬
‫‪⎪⎩ ∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪⎩⎪ ∂z‬‬ ‫‪∂t 2‬‬ ‫אינם תלויים ב‪.x, y -‬‬
‫‪α‬‬
‫‪ - d -‬לא תלוי בגאומטריה של קו התמסורת‪.‬‬ ‫‪ -‬על מוליכים‪.‬‬ ‫∞→ ‪σ‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬מקדם דיאלקטרי מרוכב‪:‬‬
‫‪V( z ,t =0) = 0 ; I ( z ,t =0) = 0‬‬ ‫‪ L, G, C -‬חייבים להיות לא תלויים ב‪.x, y -‬‬

‫‪σ‬‬ ‫פתרון המשוואות הנ"ל‪:‬‬

‫עבור מערכת ‪ TEM‬מתקיים‪:‬‬
‫ ) ‪ε (ω ) = ε '(ω ) − jε ''(ω ) ; ε ''(ω‬‬ ‫) ‪; σ eff = σ d + ωε ''(ω‬‬ ‫‪u +  z − v ⋅ t ; u −  z + v ⋅ t ; V( +u+ ) ≡ V + ; V(−u − ) ≡ V −‬‬
‫‪ω‬‬ ‫⎤ ‪⎡1‬‬
‫⎥ ‪E T ( x, y, z , t ) ≡ eT ( x, y ) ⋅ V ( z, t ) ⎢ ⋅ V‬‬
‫) ‪L ⋅ G = µ ⋅ σ eff ; L ⋅ C = µ ⋅ ε '(ω‬‬ ‫) ‪⎧V( z ,t ) = V(+u + ) + V(−u −‬‬ ‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫⎪‬
‫⎨‬ ‫⎤ ‪⎡1‬‬
‫החזרות בקווי תמסורת‬
‫הערות‪ :‬עבור עומס מדומה טהור או קצר‪ ,‬נקבל בקו התמסורת גלים עומדים‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫= ) ‪⎪ I ( z ,t ) = I ( u + ) + I ( u −‬‬
‫⎩‬
‫‪1‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪0‬‬
‫(‬
‫) ‪V( +u+ ) − V(−u−‬‬ ‫)‬ ‫⎥ ‪H T ( x , y , z , t ) ≡ hT ( x , y ) ⋅ I ( z , t ) ⎢ ⋅ A‬‬
‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫קו מתואם‪:‬‬ ‫‪ - V+‬גל המתקדם לכיוון החיובי של ציר ‪.z‬‬ ‫משוואת קווי התמסורת ‪ -‬ע"פ מקסוול‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬קו תמסורת מתואם הוא קו שבו מתקיים‪:‬‬ ‫‪ - V-‬גל המתקדם לכיוון השלילי של ציר ‪.z‬‬ ‫) ‪∂V( z ,t‬‬ ‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪∂V( z ,t‬‬
‫‪Zˆ L = Zˆ 0‬‬ ‫⋅ ‪= −L‬‬ ‫;‬ ‫⋅ ‪= −G ⋅ V( z ,t ) − C‬‬
‫קו מתואם ‪ -‬קו שבו‪ ,‬במצב עמיד )∞→‪ (t‬אין החזרות למקור‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫את אגף ימין של )‪ I(z,t‬מצאנו ע"י הצבת הפתרון ‪ V‬במד"ר של ‪I‬מסדר ראשון‪.‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫עבור אות קוסינוסיאודלי בקו ללא הפסדים )כתיב פאזורי(‪:‬‬ ‫‪conductor 2‬‬
‫תכונות קו מתואם‪:‬‬
‫‪ -‬אין החזרות במצב עמיד‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫‪α = 0 ⇒ γ = jβ ⇒ β = ω L ⋅ C‬‬ ‫⋅ ‪L  −µ‬‬ ‫∫‬ ‫] ‪zˆ × h T dl [ H / m‬‬
‫‪Vˆ − = 0‬‬ ‫‪conductor 1‬‬
‫‪⎧Vˆ( z ) = Vˆ e‬‬ ‫‪+ − jβ ⋅z‬‬
‫‪+ Vˆ e‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪jβ ⋅z‬‬

‫]‪∫ zˆ × eT dl [mho / m‬‬

‫‪G σ ⋅v‬‬
‫‪ -‬בכל נקודה על קו התמסורת מתקיים‪:‬‬
‫‪Zˆ in ( z ) ≡ Zˆ 0‬‬ ‫⎪‬
‫ˆ⎨‬
‫‪ -‬הזווית של המתח והזווית של הזרם שוות‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫⎩‬ ‫‪Z0‬‬
‫(‬
‫‪ˆ + − j β ⋅ z + Iˆ − e jβ ⋅ z = 1 Vˆ + ⋅ e − jβ ⋅ z − Vˆ − ⋅ e j β ⋅ z‬‬
‫‪⎪I( z ) = I e‬‬ ‫)‬ ‫]‪∫ zˆ × eT dl [ F / m‬‬
‫‪C ε ⋅v‬‬
‫אם נלך על קו התמסורת ובנקודה מסוימת מתקיים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫עכבה אופיינית ‪ Z0 -‬בקו ללא הפסדים‪:‬‬ ‫‪L ⋅ C = µ ⋅ ε ; L ⋅ G = µ ⋅σ‬‬
‫‪Zˆin ( z ) = Zˆ 0‬‬
‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ - L‬השראות של ‪ 2‬המוליכים ליחידת אורך‪.‬‬
‫אז מנקודה זו הקו מתואם‪ ,‬והוא נקרא קו מתואם חלקית‪.‬‬ ‫ ‪Z0 = Z0‬‬ ‫= ‪= − − = L ⋅ vg‬‬ ‫‪ - C‬קיבול בין המוליכים ליחידת אורך‪.‬‬
‫עבור עומס דמיוני טהור הזווית בין הזרם למתח היא ‪ 90‬מעלות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ˆI +‬‬ ‫ˆ‪I‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪ - G‬המוליכות בין המוליכים ליחידת אורך בכיוון אחד בלבד‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בתמסורת גלים‬
‫‪ .9‬נסמן את נק' הקצר או הנתק על ה‪ ,S.C -‬ננוע על מעגל היחידה‪ ,‬מנק' הקצר או‬ ‫)‪Smith Chart (S.C‬‬ ‫מקדם ההחזרה‬
‫הנתק עד לנקודה שערכה המדומה מאפס את הערך המדומה של עכבת הכניסה‬
‫בנק' החיתוך‪.‬‬ ‫‪RG‬‬ ‫‪RG‬‬ ‫‪z = −l‬‬ ‫‪z=0‬‬
‫‪z = −l‬‬ ‫‪z=0‬‬ ‫ציר‬
‫‪zJJJJG‬‬ ‫ציר‬
‫‪zJJJJG‬‬
‫‪ .10‬מוצאים את המרחק המנורמל שעברנו בין הנקודות )על מעגל היחידה(‪.‬‬ ‫‪Z0‬‬
‫‪ .11‬מוציאים את מרחק זה מנירמול‪ ,‬וזהו אורך ה‪.Stub -‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫‪VG‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫‪VG‬‬ ‫‪ZL‬‬
‫אם מחברים מתאם כלשהו במקביל לקו התמסורת‪ ,‬אז חייבים לעבוד באדמיטנסים‪.‬‬
‫שימו לב! במקרה זה מעלים את ‪ Y L‬על ה‪ ,S.C -‬ומוצאים את המרחק המנורמל בינה לבין‬
‫נק' החיתוך עם מעגל ‪.r=1‬‬
‫רוחב סרט עבור תאום רבע גל‪:‬‬ ‫‪Z1 = r1 + jX 1‬‬ ‫) ‪Z in ( z = −l ) = Z in , Γ in ( z‬‬ ‫)‪Z in ( z = 0) = Z L , Γ (0‬‬
‫‪Z in ( z = −l ) = Z in‬‬ ‫‪Z in ( z = 0) = Z L‬‬
‫תאום רבע גל תלוי בתדר )כי אורך הגל תלוי בתדר( ולכן רוחב הסרט הוא תחום התדרים‬ ‫‪Z 2 = r2 − jX 2‬‬ ‫) ‪Z in ( z ), Γ( z‬‬
‫בו ‪ SWR‬שווה ל‪.1.5 -‬‬
‫‪r1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪X‬‬ ‫מקדם החזרה מוכלל )עבור מצב עמיד ∞→‪:(t‬‬
‫= ‪Z 1 = Z1 / Z 0‬‬ ‫‪+ j 1 = r1 + j X 1 ; Z 2 = Z 2 / Z 0 = 2 − j 2 = r 2 − j X 2‬‬
‫תאום ‪) Double Stub‬תאום בעזרת שני ‪Stub‬ים(‪:‬‬
‫‪Vˆ −‬‬
‫‪Z0‬‬ ‫‪Z0‬‬ ‫‪Z0‬‬ ‫‪Z0‬‬
‫‪RG‬‬
‫) ‪Γˆ ( z‬‬ ‫‪ (+z ) = Γˆ (0) e 2 jβ ⋅z ⋅ N‬‬
‫)' ‪e 2α ⋅z = Γˆ ( z ') e 2 jβ ⋅( z − z ') ⋅ e 2α ⋅( z − z‬‬
‫מעגל ‪Γ = 1‬‬ ‫ˆ‪V‬‬ ‫)‪(z‬‬ ‫הפסדים‬
‫‪VG‬‬ ‫‪ZL‬‬
‫מעגל ‪r = 1‬‬ ‫ˆ‪Z‬‬ ‫‪− Zˆ 0‬‬
‫‪jX1‬‬
‫) ‪Γˆ ( z‬‬ ‫) ‪= in ( z‬‬
‫ˆ‪Z‬‬ ‫ˆ‪+ Z‬‬
‫) ‪in ( z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪Stub 2‬‬
‫‪r1 + j X 1‬‬
‫‪Zˆ − Zˆ 0 Vˆ(0) Vˆ −‬‬
‫‪Stub 1‬‬
‫)‪Γˆ (0‬‬ ‫‪= L‬‬ ‫‪= + = +‬‬
‫מעגל ‪ r = 1‬מסובב‬ ‫‪l Stub 2‬‬ ‫‪Z =0‬‬ ‫∞= ‪Z‬‬ ‫ˆ‪Zˆ L + Zˆ 0 Vˆ(0) V‬‬
‫‪Y =0‬‬ ‫‪Γ =0‬‬ ‫∞= ‪Y‬‬
‫‪r2‬‬
‫ˆ‪V‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ 1 + Γˆ ( z‬‬
‫⎜ ‪Zˆin ( z ) = ( z ) = Zˆ 0‬‬
‫⎟⎟ ˆ‪⎜ 1 − Γ‬‬
‫מעגל ‪r = 1‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪0 + jX‬‬ ‫‪ˆI‬‬
‫)‪(z‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ )‪(z‬‬

‫‪Z in 2 = r 2 + j X 2‬‬ ‫כל נקודה על‬

‫מעגל זה מייצגת‬
‫את האימפדנס או‬ ‫‪r2 − j X 2‬‬
‫) ‪Vˆ( z ) = Vˆ + ⋅ e − (α + jβ ) z 1 + Γˆ ( z‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫(‬ ‫)‬
‫האדמיטנס‬ ‫‪1 ˆ + − (α + j β ) z‬‬
‫‪l Stub 1‬‬ ‫השקול ש"רואים"‬ ‫) ‪Iˆ( z‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅V ⋅ e‬‬ ‫) ‪1 − Γˆ ( z‬‬
‫לכוון העומס‪.‬‬
‫ˆ‪Z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Z Stub 1‬‬ ‫הערות‪:‬‬
‫‪− jX1‬‬
‫‪Z =0‬‬ ‫‪Γ‬‬ ‫‪ .‬במישור‬ ‫)‪±(λ / 2‬‬ ‫בקו ללא הפסדים‪ ,‬מקדם ההחזרה מחזורי ב‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ZL‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫)הקומפלקסי( נקבל מעגלים‪.‬‬
‫ה‪ S.C -‬מתאם בין אימפדנס ‪ /‬אדמיטנס מנורמל‪ ,‬בנק' מסוימת על קו התמסורת‪ ,‬למקדם‬ ‫בקו עם הפסדים‪ ,‬מקדם ההחזרה מחזורי מבחינת הזווית‪ ,‬אך גודלו קטן )עקב‬ ‫‪-‬‬
‫ההפרש = ‪jX‬‬
‫‪Z in1‬‬
‫ההחזרה במצב עמיד‪.‬‬ ‫)הקומפלקסי( נקבל צורה ספירלית‪.‬‬ ‫ההפסדים(‪ .‬במישור‬ ‫‪Γ‬‬
‫בעזרת תאום זה ניתן למצוא את האיפדנס ‪ /‬אדמיטנס בכל נקודה על קו התמסורת‪.‬‬ ‫את קו התמסורת ‪ +‬העומס ניתן להפוך לנגד שקול ‪ ,Zin‬הנמצא במעגל יחד עם ‪ Vg‬ו‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 2‬הסקלות הראשונה והשניה מבחוץ מנורמלת לפי אורך גל‪ ,‬ומשמשות למציאת המרחק‬ ‫‪ .Zg‬עליהם ניתן לעשות שקול תבנין ‪ /‬נורטון ולהפעיל את כל חוקי כירכוב‪.‬‬
‫שעוברים על קו התמסורת לפי אורכי גל )החיצונית מכיוון העומס למקור‪ ,‬והפנימית יותר‬
‫מכיוון המקור לעומס(‪.‬‬
‫סיבוב של ‪ 360‬מעלות = חצי אורך גל‪:‬‬ ‫מקדם החזרה מקומי )לא במצב עמיד(‪:‬‬
‫‪− jX 2‬‬ ‫במצב לא עמיד‪ ,‬איפדנס הכניסה לקו תמסורת הוא ‪ Z0‬בלבד מפני שעדיין אין החזרות ולכן‬
‫‪z = z / λ ; λ / 2 = 360D‬‬ ‫האות הנכנס אינו מושפע מהעומס‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בשרטוט השתמשנו ב‪Stub -‬ים עם קצר ואימפדנסים‪.‬‬ ‫‪ -‬המרחק המנורמל מהעומס‪.‬‬ ‫‪ -‬המרחק מהעומס‪.‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ .1‬מסובבים את מעגל היחידה ע"פ המרחק הדרוש בין ‪ 2‬ה‪Stub -‬ים‪ ,‬לכיוון העומס )נגד‬ ‫הסקלות השלישית והרביעית מבחוץ הן במעלות‪.‬‬ ‫‪:Standing Wave Ratio - SWR‬‬
‫כיוון השעון(‪.‬‬ ‫קיימת בתחתית ה‪ SC -‬סקלה עבור ‪) SWR‬בצד שמאל למטה(‪.‬‬ ‫)יג"ע ‪ -‬יחס גלים עומדים(‬
‫מתרגמים את המרחק הדרוש בין ‪ 2‬ה‪Stub -‬ים לזווית ע"י‪:‬‬ ‫סימונים עבור נירמול‪:‬‬
‫) ‪∠ = ( 360 ⋅ lBetween _ Stubs ) / ( 0.5 ⋅ λ‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Vˆ( z ) max‬‬ ‫‪Iˆ( z ) max‬‬ ‫) ‪1 + Γˆ ( z‬‬ ‫)‪1 + Γˆ (0‬‬
‫= ‪ZL‬‬ ‫= ‪; Y L = YL ⋅ Z 0 ; YL‬‬ ‫ ‪SWR‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫מציירים את מעגל היחידה המסובב על ה‪.S.C -‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Z0‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫‪Vˆ( z ) min‬‬ ‫‪Iˆ( z ) min‬‬ ‫) ‪1 − Γˆ ( z‬‬ ‫)‪1 − Γˆ (0‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫תאום אימפדנסים‬
‫בחיבור ‪Stub‬ים במקביל נעבוד רק עם אדמיטנסים )‪.(Y‬‬
‫בחיבור ‪Stub‬ים בטור נעבוד רק עם אימפדנסים )‪.(Z‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫∞ < ‪1 ≤ SWR‬‬
‫עבור ההסבר נעבוד עם אימפדנסים )חיבור בטור(‪.‬‬ ‫קיים קו תמסורת בעל עומס מרוכב השונה מהעכבה האופיינית‪.‬‬ ‫עבור קו מתואם ‪ -‬מקדם ההחזרה מתאפס ולכן‪:‬‬
‫מעלים את ‪ Z L‬על ה‪.S.C -‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נרצה להפוך את הקו למתואם ע"י הפיכת אימפדנס הכניסה שלו לעכבה האופיינית בנקודה‬
‫כלשהי לאורך הקו‪.‬‬
‫‪SWR = 1‬‬
‫הערות עבור שימוש בגרף יחס גלים עומדים‪:‬‬
‫‪.ZL‬‬ ‫מציירים מעגל שמרכזו במרכז ה‪ S.C -‬ועובר דרך‬ ‫‪.4‬‬
‫תאום רבע גל‪:‬‬ ‫‪ -‬מתוך המשוואה של ‪ SWR‬ניתן למצוא רק את גודלו של מקדם ההחזרה‪.‬‬
‫‪ .5‬אם בין ה‪ Stub -‬הימני ביותר‪ ,‬לבין העומס קיים קו תמסורת‪ ,‬אז נלך על המעגל‬ ‫‪ -‬שינוי העומס < שינוי גודל מקדם ההחזרה < שינוי ‪.SWR‬‬
‫‪RG‬‬ ‫‪C‬‬
‫שציירנו את האורך המנורמל )של קו זה( ונסמן את הנקודה שאליה הגענו‪.‬‬ ‫‪z = −l‬‬ ‫‪z=0‬‬ ‫‪λ /4‬‬ ‫‪ -‬אם נצייר גרף יחס גלים עומדים אז המרחק בין ‪ 2‬נק' מינימום )או מקסימום( = חצי‬
‫‪ .6‬הולכים על הקשת של קו ה‪ Re -‬מהנק' שמצאנו בסעיף ‪ 5‬עד לנק' החיתוך עם‬ ‫אורך גל‪.‬‬
‫המעגל ‪ r=1‬המסובב‪.‬‬ ‫‪ -‬על גרף יחס גלים עומדים‪ ,‬כאשר אנו במינימום‪ ,‬המשמעות היא שגם ‪ Zin‬מינימלי‪,‬‬
‫‪ .7‬מציאת אורך ה‪ Stub -‬הימני‪:‬‬ ‫‪VG‬‬ ‫‪Z0‬‬ ‫‪Z 0,λ \4‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫כלומר ממשי‪ Zin .‬מינימלי יתקבל על ה‪ SC -‬על החלק השמאלי של הציר הממשי‪.‬‬
‫‪ -‬בודקים כמה התקדמנו בציר ה‪ Im -‬כדי להגיע לנק' החיתוך )למשל ‪,(jX‬‬
‫ומסמנים נקודה חדשה‪.0+jX :‬‬
‫‪ -‬אורך ה‪ Stub -‬הימני נקבע לפי המרחק מהקצר לנק' ‪.0+jX‬‬ ‫סד"פ שיקוף עומס דרך קו תמסורת לכיוון המקור‪:‬‬
‫‪ .8‬מסובבים את נק' החיתוך שמצאנו בסעיף ‪ ,6‬באותה זווית שבה סובבנו את מעגל‬ ‫‪ .1‬נתונים ‪.Z0, ZL‬‬
‫‪+j‬‬‫מוסיפים קבל או משרן כדי לאפס את החלק המדומה של העומס )משרן יתרום‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ,r=1‬בכיוון הפוך‪ ,‬כך שתופיעה על מעגל ‪ r=1‬המקורי‪.‬‬
‫‪ .9‬נמצא את אורך ה‪ Stub -‬השמאלי כך שיאפס את הערך המדומה של נק' החיתוך עם‬ ‫וקבל יתרום ‪.(-j‬‬ ‫ונמצא אותו‪.‬‬ ‫)‪Γ̂(0‬‬ ‫נציב אותם בנוסחה ל‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעגל ‪.r=1‬‬ ‫מוסיפים קו תמסורת באורך רבע גל עם עכבה אופיינית מתאימה כך שעכבת העומס‬ ‫‪.2‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫שרואה קו התמסורת המקורי תהיה שווה לעכבת הכניסה שלו‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫) ‪Γ̂( z‬‬ ‫נמצא את‬ ‫‪.3‬‬
‫כשמוצאים נקודות חיתוך עם מעגל ‪) r=1‬או המסובב( תמיד קיימות ‪ 2‬נקודות כאלה‪ .‬כל‬
‫אחת מהן תתן פתרון שונה‪ ,‬אך נכון‪.‬‬ ‫ˆ‪Z‬‬‫‪0,λ / 4‬‬ ‫ˆ‪= Zˆ ⋅ Z‬‬ ‫) ‪Z in ( z‬‬ ‫) ‪Γ̂( z‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬
‫ונמצא את העכבה השקולה של קו התמסורת‬ ‫בנוסחה ל‪-‬‬ ‫נציב את‬ ‫‪.4‬‬
‫הערה‪ :‬כל הפרמטרים של קו התמסורת המקורי ושל קו התמסורת שהוספנו‪ ,‬זהים‬
‫הספקים‬ ‫פרט לאורך הקו ולעכבה האופיינית‪.‬‬
‫אנרגיה חשמלית האגורה במערכת‪:‬‬ ‫המשוקף‪.‬‬
‫תאום בעזרת יתד ‪) -‬חיבור סטבים בטור( ‪:Stub Matching‬‬ ‫אם יש בנוסף גם עכבה כגון נגד‪ ,‬משרן או קבל המחוברת בטור לקווי התמסורת‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪U e = C ⋅ V 2 = ∫∫ E ⋅ DT ds‬‬ ‫נוסיף אותה לעכבה השקולה‪.‬‬
‫נמשיך לשקף באותו אופן עד שנגיע למקור‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪jX‬‬
‫אנרגיה מגנטית האגורה במערכת‪:‬‬
‫מעגל ‪r = 1‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אם המערכת בנויה מקווי תמסורת במקביל‪ ,‬נוח יותר להשתמש באדמיטנסים )ולא‬
‫= ‪Um‬‬ ‫‪L ⋅ I 2 = ∫∫ H ⋅ BT ds‬‬ ‫באימפדנסים(‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪T‬‬
‫הספק קומפלקסי‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫מקדמי העברה‬

‫(‬ ‫)} {‬
‫‪Vˆ +‬‬
‫‪ZL‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪T (V ) = 1 + Γ ; T ( I ) = 1 − Γ ; T ( p ) = T ( I ) ⋅ T (V ) = 1 − Γ2‬‬
‫= ) ‪Pˆ( z )  Vˆ( z ) Iˆ(*z‬‬ ‫) ‪1 − Γˆ ( z ) + 2 j Im Γˆ ( z‬‬ ‫‪Z =1+ jX‬‬
‫‪2‬‬ ‫*‪2 Z 0‬‬ ‫‪Z =0‬‬
‫∞= ‪Y‬‬ ‫אם בין ‪ 2‬קווי תמסורת קיים עומס אז מקדם ההעברה מוכפל במחלק המתח‪:‬‬
‫הספק קומפלקסי ממוצע בזמן‪:‬‬

‫= ) ‪Pˆ( z ,t‬‬
‫‪1 ˆ+ 2‬‬
‫*‪2 Z 0‬‬
‫‪V‬‬ ‫(‬
‫) ‪1 − Γˆ ( z‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪RG‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V2‬‬

‫הערה ‪ -‬רוחב סרט‪:‬‬

‫ההפרש בין התדרים שגורמים להספק לרדת למחצית מההספק המקסימלי הוא רוחב‬ ‫‪VG‬‬ ‫‪Z 01‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪Z 02‬‬ ‫‪ZL‬‬
‫הסרט‪.‬‬
‫ההספק ירד לחצי כאשר מתקיים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ) ‪Γˆ ( z ) = ⇒ Γˆ ( z‬‬ ‫‪Γ12‬‬
‫‪Z in T12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הספק ממוצע בזמן‪:‬‬
‫‪( R2 + Zin ) || R3‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪Zin‬‬ ‫‪V2‬‬
‫⋅ ) ‪T12 = (1 + Γ12‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪− jX‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 ˆ+ 2 ˆ− 2‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬
‫‪T ∫0‬‬
‫ ) ‪P( z ,t‬‬ ‫= ) ‪P( t )dt = P(+z ,t ) + P(−z ,t‬‬ ‫‪V −V‬‬
‫‪2Z 0‬‬
‫הערה‪ :‬בשרטוט השתמשנו ב‪ Stub -‬עם קצר‪.‬‬
‫‪( R2 + Zin ) || R3 + R1 Zin + R2‬‬ ‫‪V1‬‬

‫} {‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫= ) ‪P( z ,t ) = Re Pˆ( z ) = Vˆ( z ) Iˆ( z ) cos ∠Vˆ( z ) − ∠Iˆ( z‬‬ ‫)‬ ‫על ה‪.S.C -‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫מעלים את‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערה ‪ -‬עבור מצב לא עמיד מתקיים‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫מציירים מעגל שמרכזו במרכז ה‪ ,S.C -‬ועובר דרך‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Zin = Z 02‬‬
‫⎫⎪ ‪⎪⎧ 1‬‬
‫⎬ * ⎨ ‪= I ( z ) Re {Z in ( z ) } = Vˆ( z ) Re‬‬
‫‪1 ˆ 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫מוצאים את נק' החיתוך בין מעגל שציירנו למעגל ‪.r=1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎪⎭ ) ‪⎩⎪ Z in ( z‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫מוצאים את האורך המנורמל בין נק' החיתוך לבין‬ ‫‪.4‬‬
‫הספק העובר לחום )הפסד אוהמי(‪:‬‬ ‫מוציאים את האורך מנירמול‪ ,‬וזהו המרחק מהעומס )לכיוון המקור( בו צריך לחבר את‬ ‫‪.5‬‬
‫ה‪.Stub -‬‬
‫‪Pd = ∫∫ J T ⋅ E T ds = R ⋅ I 2 + G ⋅ V 2 = V ⋅ I‬‬ ‫לפי נק' החיתוך מוצאים את החלק המדומה של עכבת הכניסה בנק' החיתוך‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הספק רגעי המתבזבז במערכת‪:‬‬ ‫בד"כ נבחר ‪ Stub‬עם אותם פרמטרים כמו קו התמסורת שאותו מתאמים‪ ,‬פרט‬ ‫‪.7‬‬
‫לאורך ה‪.Stub -‬‬
‫‪S = E T × H T ; P  ∫∫∫ S ds‬‬ ‫ניתן לבחור ‪ Stub‬עם קצר או נתק בסופו‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪2‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בתמסורת גלים‬
‫התפשטות גלים בגלבו )‪(Waveguide‬‬ ‫מציאת פרמטרי ‪ S‬מתוך התקן נתון‪:‬‬ ‫משפט פויינטינג הקומפלקסי‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Γ =Γ =0‬‬ ‫‪V =0‬‬ ‫) ‪−∂Pˆ( z ,t‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫הגדרות‪:‬‬ ‫וגם ‪Zin2=Z02‬‬ ‫ולכן מתקיים‬ ‫‪ -‬דורשים‬
‫גלבו‪:‬‬ ‫‪L‬‬ ‫'‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪= Pd ( z ,t ) + 2 jω U m ( z ,t ) − U e ( z ,t‬‬
‫‪ -‬גלבו הוא צינור מתכתי סגור )בד"כ בצורת תיבה מלבנית(‪ .‬בתוך הצינור אין חומר‬ ‫‪ -‬מחשבים את האימפדנס השקול של ‪ S‬ביחד עם ‪ Zin2‬ואז‪:‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫דיאלקטרי בד"כ‪.‬‬ ‫‪Z − Z 01‬‬ ‫‪Z − Z 02‬‬ ‫משפט פויינטינג הממשי‪:‬‬
‫‪ -‬מטרת הגלבו לאפשר מעבר גלים בהספקים גדולים עם מינימום הפסדי קרינה‪ ,‬הפסדי‬ ‫‪S11 = in‬‬ ‫‪; S22 = out‬‬ ‫) ‪−∂Pˆ( z ,t‬‬
‫הולכה והפסדים דיאלקטריים‪.‬‬
‫‪ -‬מעוניינים להעביר אות כלשהו דרך הגלבו‪.‬‬
‫‪Z in + Z 01‬‬ ‫‪Z out + Z 02‬‬ ‫‪= Pd ( z ,t ) +‬‬
‫‪d‬‬
‫) ‪(U e + U m ) ; Pd ( z ,t ) = RI (2z ,t ) + GV(2z ,t‬‬
‫‪ -‬כל אות מחזורי ניתן להביע כטור פוריה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪dt‬‬
‫הספק אפקטיבי ‪ /‬ממוצע )‪ (rms‬המתבזבז במערכת‪:‬‬
‫‪ -‬מפני שאנו מדברים על אותות פיסיקליים )ממשיים( נתעסק רק עם אותות שניתן לפרק‬
‫אותם לטור סינוסים או קוסינוסים‪.‬‬
‫)הדק '‪ 22‬מתואם( מתקיים‪:‬‬ ‫‪V2+ = 0‬‬ ‫עבור‬ ‫‪-‬‬
‫) ‪V = Vm cos(ω t ) ; I = I m cos(ω t + ϕ‬‬
‫‪ -‬מעתה נתעסק עם כל סינוס ‪ /‬תדר בודד‪ ,‬וננתח את התנהגותו בתוך הגלבו‪.‬‬
‫' ‪V22‬‬
‫) ‪S21 = (1 + S11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 Vm‬‬
‫ניחות‪:‬‬ ‫= ‪Prms‬‬ ‫= ‪Vm I m‬‬
‫קיימת התפשטות של הגל בתוך הגלבו‪ ,‬אך הגל יאבד מהאנרגיה שלו ככל שיתקדם לאורך‬ ‫'‪V11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 Z‬‬
‫הגלבוו )בד"כ הספק הופך לחום((‬
‫)הדק '‪ 11‬מתואם( מתקיים‪:‬‬ ‫‪V1+ = 0‬‬ ‫עבור‬ ‫‪-‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫אם אין הפסדים בקו אז כל ההספק הנכנס נופל על העומס‪.‬‬
‫דעיכה‪:‬‬
‫לגל לא קיים רכיב אקספוננט מרוכב )מתנודד(‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין התפשטות של הגל בגלבו‪ ,‬אלא‬ ‫‪V‬‬
‫האנרגיה נאגרת בכניסה ודועכת במרחק קצר יחסית פנימה‪.‬‬ ‫'‪S12 = (1 + S22 ) 22‬‬ ‫פרמטרי פיזור ‪) Scattering Parameters -‬מצב עמיד(‬
‫'‪V11‬‬ ‫רכיב אקטיבי‪:‬‬
‫הנחות‪:‬‬ ‫רכיב שמוסיף עוד אנרגיה למערכת‪.‬‬
‫‪ -‬אין הפסדי הולכה‪:‬‬ ‫‪S‬‬ ‫נתונה לנו מערכת ‪ S‬ומחברים מ ‪ 2‬צדדיה קווי תמסורתף נרצה לדעת מה פרמטרי‬ ‫‪-‬‬ ‫רכיב לינארי ‪ /‬לא לינארי‪:‬‬
‫‪α = 0 ⇒ γ = jβ‬‬ ‫‪−2 j β L1‬‬
‫של המערכת החדשה‪].‬‬
‫‪−2 j β L1‬‬
‫רכיב שבמוצאו‪ ,‬האות עוקב אחרי האות בכניסה‪ ,‬ללא עיוותים‪.‬‬
‫‪⎛e‬‬ ‫‪0 ⎞ ⎛ S11‬‬ ‫‪S12 ⎞ ⎛ e‬‬ ‫⎞ ‪0‬‬ ‫הדדיות‪:‬‬
‫‪e ± jγ z − jωt‬‬ ‫⎜='‪S‬‬ ‫⎜⎟‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫מערכת נקראת הדדית אם היא תפעל בדיוק באותו אופן גם כאשר נחליף בין הכניסה‬
‫‪S22 ⎟⎠ ⎝ 0‬‬
‫‪ -‬התפשטות הגל היא בכיוון ‪ z‬בלבד מהצורה‪:‬‬
‫‪ -‬אין תלות בציר ‪:y‬‬ ‫‪⎝ 0‬‬ ‫‪e −2 jβ L2 ⎠ ⎝ S21‬‬ ‫⎠ ‪e −2 jβ L2‬‬ ‫למוצא‪.‬‬
‫סימטריה‪:‬‬
‫∂‬ ‫מערכת נקראת סימטרית אם היא נראית אותו דבר מהכניסה והמוצא‪.‬‬
‫‪=0‬‬ ‫דיאגרמת הדים‬ ‫הערות‪:‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫כללי‪:‬‬
‫‪ -‬כל מערכת סימטרית היא הדדית‪.‬‬
‫‪ -‬מערכת הדדית אינה בהכרח סימטרית‪.‬‬
‫עבור כל קוסינוס ‪ /‬סינוס מתקיים‪:‬‬ ‫נעזר בדיאגרמת הדים כדי לחשב את המתחים במערכת בכל זמן ומקום נתון )לא‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬תדר בזמן‪.‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪ -‬תדר מרחבי ‪ /‬וקטור גל‪.‬‬ ‫‪k‬‬
‫במצב עמיד(‪ .‬אך ניתן להגיע מתוך דיאגרמת ההדים גם למתחים במצב עמיד‪.‬‬
‫במצב לא עמיד ‪ -‬אימפדנס הכניסה לקו תמסורת היא האימפדנס האופייני שלו )כי אין‬ ‫‪-‬‬
‫התקן ‪ - S‬מטריצת ‪:S-parameters‬‬

‫אות חוזר עדיין(‪.‬‬

‫‪k = kz + k x = β + h = h − γ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪nπ‬‬
‫ ‪kz  β ; kx  h‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪RG‬‬
‫‪V+‬‬
‫‪γ  jβ‬‬ ‫⎯⎯‬
‫‪1‬‬
‫→‬ ‫‪Z out‬‬ ‫‪V+‬‬
‫⎯⎯←‬
‫‪2‬‬

‫‪VG‬‬ ‫‪Z 01 , L1 , c1‬‬ ‫‪Z 02 , L2 , c2‬‬ ‫‪ZL‬‬ ‫⎯⎯←‬

‫‪−‬‬ ‫⎯⎯‬
‫→‪−‬‬
‫‪RG‬‬ ‫‪V1‬‬

‫‪k = k = ω µ ⋅ ε = ω ε r / c0‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫•‬ ‫•‬

‫עבור גלבו תלת מימדי‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪VG‬‬

‫‪⎛S‬‬ ‫קו⎞‪S121Z‬‬ ‫)‪(−‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ VˆS( −‬‬ ‫)‪(+‬‬ ‫‪⎛ V ⎞Z‬‬
‫) ‪ ˆ ( +‬קו ‪2‬‬

‫‪S = ⎜ 11‬‬ ‫⎟ ‪; Vˆ 1' = ⎜ 1 ⎟ ;2 ' Vˆ =Z ⎜ 1‬‬

‫‪L‬‬

‫⎟‬
‫‪01‬‬ ‫‪02‬‬

‫‪k = k z + k x = β 2 + hx 2 + hy 2 = hc 2 − γ 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪⎝ S21‬‬ ‫⎠ ‪S22‬‬ ‫⎜‬ ‫ˆ‬ ‫(‬ ‫‪−‬‬ ‫)‬ ‫⎟‬ ‫⎟ ) ‪⎜Vˆ ( +‬‬
‫‪⎝V2 ⎠ Γ = Γ‬‬ ‫⎠ ‪⎝ Γ2‬‬
‫•‬ ‫•‬

‫‪mπ‬‬ ‫‪nπ‬‬ ‫‪Γ‬‬ ‫'‪L‬‬ ‫' ‪22‬‬

‫ ‪k z  β ; hx = k x‬‬
‫'‪11‬‬ ‫‪L‬‬

‫ ‪; hy = k y‬‬ ‫‪; hc 2  hx 2 + hy 2‬‬ ‫‪Z in‬‬ ‫‪Z in 2‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪T1 + 5T2‬‬
‫) ‪⎧⎪Vˆ1( − ) = S11Vˆ1( + ) + S12Vˆ2 ( +‬‬
‫⎞ ‪⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(−‬‬ ‫)‪(+‬‬
‫⎜ ‪γ mn  j β = j ω 2 µε −‬‬ ‫‪V1(−2) = Vin Γ12 Γ 2 LT21‬‬ ‫⎨ ⇒ ˆ‪Vˆ = S ⋅ V‬‬
‫⎜‪⎟ −‬‬ ‫⎟‬ ‫)‪(−‬‬ ‫)‪(+‬‬ ‫)‪(+‬‬
‫⎠ ‪⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬ ‫‪T1 + 3T2‬‬ ‫ˆ‪⎪⎩Vˆ = S Vˆ + S V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪21 1‬‬ ‫‪22 2‬‬
‫‪V1(+2 ) = Vin Γ12 Γ10‬‬
‫‪k = k = ω µ ⋅ ε = ω ε r / c0‬‬
‫‪+ = Vin T12 Γ 2 L Γ 21‬‬
‫)‪V2(2‬‬ ‫‪ - S11‬מקדם ההחזרה בין ‪ 1‬ל‪ 2 -‬כאשר הדק '‪ 22‬מתואם‪.‬‬
‫‪ - S21‬מקדם ההעברה מ‪ 1 -‬ל‪ 2 -‬כאשר הדק '‪ 22‬מתואם‪.‬‬
‫כדי לקיים את תנאי השפה )התאפסות על הלוחות( ‪ -‬השדה החשמלי המשיקי מתאפס‪,‬‬ ‫‪− = Vin Γ12‬‬
‫)‪V1(1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ - S22‬מקדם ההחזרה בין ‪ 2‬ל‪ 1 -‬כאשר הדק '‪ 11‬מתואם‪.‬‬
‫ולכן השדה החשמלי בציר ‪ x‬יראה מהצורה הבאה‪:‬‬ ‫‪ - S12‬מקדם ההעברה מ‪ 2 -‬ל‪ 1 -‬כאשר הדק '‪ 11‬מתואם‪.‬‬

‫⎞ ‪⎛ nπ x‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪− = VinT12 Γ 2 L‬‬

‫)‪V2(1‬‬
‫⎜ ‪sin‬‬ ‫⎟‬ ‫) ‪Vˆ1( −‬‬ ‫) ‪Vˆ ( −‬‬
‫‪⎝ a ⎠ n =1,2,...‬‬ ‫= ‪S11‬‬ ‫) ‪; S21 = 2( +‬‬
‫‪+ = Vin T12‬‬
‫)‪V2(1‬‬ ‫‪Vˆ1( + ) Vˆ ( + ) =0‬‬ ‫‪Vˆ1 Vˆ ( + ) =0‬‬
‫‪+ = Vin‬‬
‫)‪V1(1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הגדרה "אופן"‪:‬‬
‫הזמן‪z‬שלוקח לאות לעבור את כל אחד מקווי התמסורת‪:‬‬
‫כשאומרים אופן הכוונה לצורת הגל בציר ‪ .x‬עבור כל ‪ n‬נקבל אופן שונה‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫) ‪Vˆ ( −‬‬ ‫) ‪Vˆ ( −‬‬
‫אופן ‪:TEM‬‬
‫‪τ1 = L1 / c1 ; τ 2 = L2 / c2‬‬ ‫) ‪S22 = 2( +‬‬ ‫) ‪; S12 = 1 ( +‬‬
‫שדה המקיים את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪z‬‬ ‫מקדמי החזרה והעברה מקומיים )לא במצב עמיד(‪:‬‬ ‫ˆ‪V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Vˆ1( + ) =0‬‬
‫ˆ‪V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Vˆ1( + ) =0‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪Γ xy ⇒ from x to y‬‬ ‫סוגי התקנים‪:‬‬
‫; ‪Ez = 0 ; H z = 0‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0 ; γ 2 = −β 2 = −k 2‬‬ ‫התקן פסיבי‬
‫‪∂x ∂y‬‬ ‫‪R − Z 01‬‬ ‫‪Z − Z 02‬‬ ‫התקן בו לא מתווספת אנרגיה למערכת ולכן מתקיים ‪ -‬כל הפרמטרים קטנים מ‪:1 -‬‬
‫כלומר אין תלות ב‪ x -‬ו‪.y -‬‬ ‫‪Γ1G‬‬ ‫‪= G‬‬ ‫‪; Γ2 L = L‬‬ ‫‪S11 < 1 & S21 < 1 & S12 < 1 & S22 < 1‬‬
‫‪RG + Z 01‬‬ ‫‪Z L + Z 02‬‬
‫עבור ‪ 2‬לוחות מקבילים‪:‬‬ ‫התקן מתואם‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪Z 02 − Z 01‬‬ ‫ההתקן מתואם אם מתקיים‪:‬‬
‫; ‪Ez = 0 ; H z = 0‬‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬ ‫= ‪Γ12‬‬ ‫‪; T12 = 1 + Γ12‬‬ ‫‪S11 = S22 = 0‬‬
‫‪∂x ∂y‬‬ ‫‪Z 02 + Z 01‬‬
‫התקן הדדי‬
‫‪β = k z = k = ±ω µε ; γ = j β = ± jω µε‬‬ ‫‪Z 01 − Z 02‬‬ ‫ההתקן הדדי אם מתקיים‪) :‬כאשר הוא מחובר ל‪ 2 -‬קווים עם עכבות אופייניות זהות(‬
‫= ‪Γ 21‬‬ ‫‪; T21 = 1 + Γ 21‬‬ ‫‪S12 = S21‬‬
‫‪E = E y ⋅ yˆ + Ex ⋅ xˆ = ( A ⋅ yˆ + B ⋅ xˆ ) e ± jβ z e jωt‬‬ ‫‪Z 01 + Z 02‬‬
‫התקן סימטרי‬
‫האות הראשון שנכנס לקו התמסורת הראשון‪:‬‬ ‫התקן שנראה אותו הדבר מ הכניסה ומהיציאה שלו נקרא סימטרי‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫)מחלק מתח בין ‪ Rg‬ל‪(Z01 -‬‬ ‫ההתקן סימטרי מקיים‪:‬‬
‫‪Z0 = −‬‬ ‫= ‪=+ x‬‬ ‫‪Z 01‬‬ ‫‪S12 = S21 & S11 = S22‬‬
‫‪Hx‬‬ ‫‪Hy‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫= ) ‪Vin ( z, t‬‬ ‫) ‪VG ( z, t‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪Z 01 + RG‬‬ ‫התקן פסיבי ‪ +‬חסר הפסדים )מטריצת פיזור יוניטרית(‬
‫חסר הפסדים ‪ -‬המתח רק משנה פאזה כשהוא עובר את ‪ S‬אך גודלו נשאר כשהיה )לא‬
‫‪nˆ ⋅ ( D1 − D2 ) = ρ s ; nˆ × ( E1 − E2 ) = 0‬‬
‫האות בקו תמסורת ‪:1‬‬
‫מתבזבז הספק ממשי(‪.‬‬
‫‪ - z‬המרחק )גודל בלבד( מתחילת קו התמסורת‪.‬‬
‫התקן הוא חסר הפסדים אם מתקיים‪:‬‬
‫‪nˆ ⋅ ( B1 − B2 ) = 0 ; nˆ × ( H1 − H 2 ) = J s‬‬ ‫‪V1 ( z , t ) = V1+ ( t −‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫) ‪) + V1− ( t +‬‬ ‫‪S ⋅S + S ⋅S =1 & S ⋅S + S ⋅S =1‬‬
‫‪11‬‬
‫*‬
‫‪11‬‬ ‫‪21‬‬
‫*‬
‫‪21‬‬ ‫‪12‬‬
‫*‬
‫‪12‬‬ ‫‪22‬‬
‫*‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪c1‬‬ ‫‪c1‬‬ ‫הערה ‪ -‬מהמשוואות הנ"ל נובע‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪dx 2‬‬
‫(‬ ‫‪d‬‬
‫‪dx‬‬
‫)‬
‫‪E + γ 2 + k2 E = 0 ; 2 H + γ 2 + k2 H = 0‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫ ‬ ‫‪V1+‬‬
‫ ‬ ‫‪V1−‬‬
‫‬ ‫‪S ⋅S + S ⋅S = 0‬‬
‫‪11‬‬
‫*‬
‫‪12‬‬ ‫‪21‬‬
‫*‬
‫‪22‬‬
‫)‪V1 ( z , t ) = V1(1‬‬
‫‪+ + V1+ + ... + V1+ + V1− + V1− + ... + V1−‬‬
‫)‪( 2‬‬ ‫)‪(n‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫התקן פסיבי ‪ +‬חסר הפסדים ‪ +‬הדדי‬

‫אופן ‪:TM‬‬ ‫‪S11 = S22‬‬ ‫‪n = 1, 2, ...‬‬

‫עבור גלבו דו ממדי‪:‬‬ ‫כאשר מחשבים את המתח עבור מקום וזמן מסוים‪ ,‬יש להתחשב במיקום האות בקו‬
‫התמסורת ובזמן שעבר עד שהגיע לנקודה‪.‬‬
‫⎟⎞ ‪(θ11 +θ 22 ) + jπ ⎛⎜ ± n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ez ≠ 0 ; H z = 0‬‬ ‫למשל‪ ,‬עבור הנקודה ‪ A‬בקו תמסורת ‪ 1‬מתקיים‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪S12 = 1 − S11 ⋅ e‬‬ ‫‪⇒ S12 = 1 − S11‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠ ‪⎝2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכן השדה החשמלי והמגנטי יראו כך‪:‬‬
‫ ‬ ‫‬
‫‪V+‬‬
‫∂ ‪jωε‬‬ ‫∂ ‪γ‬‬ ‫‪ -‬הזוויות של ‪ S11‬ו‪ S22 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪θ11 , θ 22‬‬
‫‪Hy = −‬‬ ‫‪Ez ; E x = 2‬‬ ‫‪Ez‬‬ ‫= ) ‪VA ( z , t‬‬
‫‪Z 01‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪VG (t − ) +‬‬
‫‪h 2 ∂x‬‬ ‫‪h ∂x‬‬ ‫‪Z 01 + RG‬‬ ‫‪c1‬‬
‫עבור גלבו תלת מימדי‪:‬‬ ‫מקדמי החזרה‪:‬‬

‫‪⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎞ ⎛ nπ‬‬ ‫ ‬ ‫‬

‫‪V−‬‬
‫‬ ‫‪Z − Z 02‬‬
‫⎜ ‪E z ,( x , y ) = E z sin‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ sin‬‬ ‫⎟‪y‬‬ ‫‪Γˆ L = L‬‬ ‫‪; β = 2π / λ ; Γˆ L ' ≡ Γˆ 22 ' = Γˆ L ⋅ e −2 jβ L2‬‬
‫‪⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎠ ⎝ b‬‬ ‫‪Z 01‬‬ ‫‪L1 L1 − z‬‬ ‫‪Z L + Z 02‬‬
‫‪+ Γ12‬‬ ‫‪VG (t − −‬‬ ‫)‬
‫⎞ ‪⎛ −γ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬ ‫‪Z 01 + RG‬‬ ‫‪c1‬‬ ‫‪c1‬‬ ‫ˆ‪S ⋅ S ⋅ Γ‬‬
‫‪E x ,( x , y ) = ⎜ mn2‬‬ ‫⎜ ‪E z ⎟ cos‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ sin‬‬ ‫⎟‪y‬‬ ‫' ‪Γˆ 11' = S11 + 12 21 L‬‬
‫‪⎝ hc a‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠ ‪⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬ ‫הגעה למצב עמיד‪:‬‬ ‫ˆ‪1 − S ⋅ Γ‬‬ ‫‪22‬‬ ‫'‪L‬‬
‫‪ -‬אם נשאיף את ‪ t‬לאינסוף )גם ‪ n‬ישאף לאינסוף(‪.‬‬
‫חוסר יציבות‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛ −γ nπ ⎞ ⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ nπ‬‬ ‫‪ -‬עבור מקדמי החזרה וההעברה קטנים מאחד נקבל טורים מתכנסים שהם המצב‬
‫) ‪E y ,( x , y‬‬ ‫‪= ⎜ mn2‬‬ ‫⎜ ‪E z ⎟ sin‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ cos‬‬ ‫⎟‪y‬‬ ‫העמיד‪.‬‬
‫המערכת אינה יציבה אם מתקיים‪:‬‬

‫‪⎝ hc b‬‬ ‫⎠ ‪⎠ ⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b‬‬ ‫הגעה ישירה למצב עמיד‪:‬‬ ‫‪Γ11' > 1 OR Γ 22' > 1‬‬
‫שיקוף העומס לכיוון המקור‪ ,‬כרגיל ע"י ‪.SC‬‬

‫‪3‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בתמסורת גלים‬
‫קיטוב אנכי ‪ E -‬אנך למישור הפגיעה )‪:(TE‬‬ ‫נקודת הקטעון ‪:Cutoff -‬‬
‫⎞ ‪⎛ jωε nπ ⎞ ⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ nπ‬‬
‫‪η‬‬ ‫'‪η‬‬ ‫‪ -‬הנקודה בה הגל "על סף"‬ ‫‪γn = 0‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נקודת הקטעון היא הנקודה בה‬ ‫⎜ ‪H x ,( x , y ) = ⎜ 2 E z ⎟ sin‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ cos‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫≡‪Z‬‬ ‫≡'‪; Z‬‬ ‫התקדמות‪ .‬בנקודת הקטעון מתקיים‪:‬‬ ‫‪⎝ hc b‬‬ ‫⎠ ‪⎠ ⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b‬‬
‫‪cos i‬‬ ‫' ‪cos R‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪nπ‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2a‬‬ ‫⎞ ‪⎛ − jωε mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬
‫‪E ''0 x‬‬ ‫' ‪Hˆ ''0 y Z '− Z η ' cos i − η cos R‬‬ ‫= ‪ω co ,n‬‬ ‫⋅‬ ‫⋅ ‪; f co ,n = 0‬‬ ‫= ‪; λco ,n‬‬ ‫⎜ = ) ‪H y ,( x , y‬‬ ‫⎜ ‪E z ⎟ cos‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ sin‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫= ⊥‪Γ‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪µε‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ε r 2a‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪⎝ hc a‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠‬ ‫⎠ ‪⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬
‫‪E0 x‬‬ ‫‪Hˆ 0 y‬‬ ‫' ‪Z '+ Z η ' cos i + η cos R‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫אם כיוון שדה הערור מאפשר גם אופני ‪ TE‬וגם ‪ TM‬אז נבחר את עוצמתו כך שתתאים רק‬ ‫אופן ‪:TE‬‬
‫‪2η ' cos i‬‬ ‫לאופן ‪ TE1‬ו‪/‬או ‪) TE2‬לאופן ‪ TM1‬לא תהיה מספיק אנרגיה כדי להתקיים(‪.‬‬ ‫שדה המקיים את התכונות הבאות‪:‬‬
‫= ⊥ ‪T⊥ = 1 + Γ‬‬
‫' ‪η ' cos i + η cos R‬‬ ‫עבור גלבו תלת‪-‬מימדי‪:‬‬ ‫‪Ez = 0 ; H z ≠ 0‬‬
‫⎞ ⎞ ‪1 ⎛ ⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬ ‫עבור גלבו תלת מימדי‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫צורת השדות עבור ‪ TE‬ומישור פגיעה ‪:YZ‬‬
‫= ‪ω co ,mn‬‬ ‫⎜ ⎜⎜‬ ‫⎜‪⎟ +‬‬ ‫⎟⎟ ⎟‬ ‫⎞ ‪⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ nπ‬‬
‫) ‪E = E x ⋅ xˆ = E0 x ⋅ xˆ ⋅ cos (ω t − k y y − k z z‬‬ ‫⎠ ⎠ ‪µε ⎝ ⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬ ‫⎜ ‪H z ,( x , y ) = H z cos‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ cos‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫⎠ ‪⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b‬‬
‫) ‪j ( − k y −k z‬‬
‫‪Eˆ = E0 x ⋅ xˆ ⋅ e j k r = E0 x ⋅ xˆ ⋅ e y z‬‬ ‫⎞ ‪⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫= ‪f co ,mn‬‬
‫‪c0‬‬ ‫‪⎛ jωµ nπ‬‬ ‫⎞‬ ‫⎞ ‪⎛ mπ ⎞ ⎛ nπ‬‬
‫⎜‬ ‫⎜‪⎟ +‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜ = ) ‪Ex ,( x , y‬‬ ‫⎜ ‪H z ⎟ cos‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ sin‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫‪εr‬‬ ‫⎠ ‪⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬
‫) ˆ‪( E k yˆ − E k z‬‬ ‫⎠ ‪⎝ a ⎠ ⎝ b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪⎝ hc b‬‬ ‫⎠‬
‫=‪H‬‬ ‫= ‪⋅k × E‬‬
‫‪µω‬‬ ‫‪µω‬‬ ‫‪x z‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫גלים מישוריים ‪ -‬קרניים‬
‫‪⎛ − jωµ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎞ ⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎛ nπ‬‬
‫גל מישורי )‪:(Plane Wave‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫⎜ = ) ‪E y ,( x , y‬‬ ‫⎜ ‪H z ⎟ sin‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ cos‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫⎠ ‪⎠ ⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b‬‬
‫‪2‬‬
‫הסימן של ‪ Kz ,Ky‬נקבע לפי כיוון ההתקדמות ביחס לכיוון החיובי של הציר המתאים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬עבור גל חוזר ‪ Ky‬ו‪ Kz -‬שליליים ולכן‪:‬‬ ‫) ‪cos(ω t − k ⋅ r + ϕ‬‬ ‫‪⎝ hc a‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫
‬
‫) ‪E = E0 x ⋅ xˆ ⋅ cos (ω t + k y y + k z z‬‬ ‫‪phase = const‬‬ ‫‪⎛ γ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎞ ⎛ mπ‬‬
‫⎜ ‪H x ,( x , y ) = ⎜ mn2 H z ⎟ sin‬‬
‫⎞ ‪⎛ nπ‬‬
‫⎜ ‪x ⎟ cos‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫גל שבכל מישור הניצב לכיוון התקדמותו פאזת הגל קבועה )אחידה(‪.‬‬
‫קיטוב מקבילי ‪ E -‬מקבילי למישור הפגיעה )‪:(TM‬‬
‫בגל מישורי השדה החשמלי ניצב לשדה המגנטי בכל נקודה‪ ,‬ושניהם ניצבים לכיוון‬ ‫‪⎝ hc a‬‬ ‫⎠ ‪⎠ ⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎝ b‬‬
‫ההתקדמות‪.‬‬
‫' ‪Z ≡ η cos i ; Z ' ≡ η ' cos R‬‬ ‫‪⎛ γ nπ‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛ mπ‬‬ ‫⎞ ‪⎞ ⎛ nπ‬‬
‫גל מישורי אחיד )‪:(Uniform Plane Wave‬‬ ‫⎜ ‪H y ,( x , y ) = ⎜ mn2 H z ⎟ cos‬‬ ‫⎜ ‪x ⎟ sin‬‬ ‫⎟‪y‬‬
‫‪Eˆ ''0 y‬‬ ‫' ‪Hˆ '' Z '− Z η cos i − η ' cos R‬‬
‫זהו גל מישורי‪ ,‬שבו גם עוצמת הגל אחידה בכל מישור הניצב לכיוון ההתקדמות‪.‬‬
‫עוצמת השדה המגנטי ועוצמת השדה החשמלי קבועה בכל נקודה על המישור‪.‬‬
‫‪⎝ hc b‬‬ ‫⎠‬ ‫‪⎝ a‬‬ ‫⎠ ‪⎠ ⎝ b‬‬
‫= &‪Γ‬‬ ‫= ‪= − 0x‬‬ ‫=‬ ‫עבור גלבו דו מימדי‪:‬‬
‫ˆ‬
‫‪E0 y‬‬ ‫‪Hˆ 0 x‬‬ ‫' ‪Z '+ Z η cos i + η ' cos R‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫∂ ‪γ‬‬ ‫∂ ‪jωµ‬‬
‫‪ -‬נוכל להתייחס לגל מישורי כקרן )בכיוון ‪ (k‬שמגדירה את כיוון ההתקדמות שלו‪.‬‬ ‫‪Hx = −‬‬ ‫= ‪H z ; Ey‬‬ ‫‪Hz‬‬
‫‪2η ' cos i‬‬ ‫‪ -‬נוכל להתייחס לתווך כקו תמסורת לכל דבר בעל עכבה אופיינית ‪.Z‬‬ ‫‪h 2 ∂x‬‬ ‫‪h 2 ∂x‬‬
‫= &‪T& = 1 + Γ‬‬ ‫‪ -‬ניתן להשתמש בשנאי רבע גל לשם תיאום ומניעת החזרות‪ .‬עובי התווך יהיה באורך‬ ‫הספק המתקדם בגלבו בעל מימדים ‪ a, d‬ואופן ‪:TEn‬‬
‫' ‪η cos i + η ' cos R‬‬ ‫של רבע גל‪.‬‬
‫⎧ ‪1‬‬ ‫‪⎫ C2 ⋅ d ⋅ a‬‬
‫‪a d‬‬

‫צורת השדות עבור ‪ TM‬ומישור פגיעה ‪:YZ‬‬ ‫הגדרת קיטוב‪:‬‬ ‫‪P = Re ⎨ ∫ ∫ E y ⋅ H x* dx dy ⎬ = 1‬‬ ‫} ‪Re {β n‬‬
‫‪4 µω‬‬
‫) ‪E = E y yˆ + E z zˆ = ( E0 y yˆ + E0 z zˆ ) cos (ω t − k y y − k z z‬‬
‫קיטוב ‪ -‬צורתו של השדה החשמלי‪.‬‬ ‫‪2 ⎩0 0‬‬ ‫⎭‬
‫קיטוב מעגלי‪ :‬מתקבל מסיכום של ‪ 2‬קיטובים לינאריים שעוצמתם שווה‪ .‬כאשר אחד ניצב‬
‫לשני והם מוזזים אחד ביחס לשני ברבע מחזור‪.‬‬ ‫)עבור ‪ βn‬דמיוני נקבל זרימת הספק ‪ -‬אפס(‬

‫‪Eˆ = ( E0 y yˆ + E0 z zˆ ) e j k r = ( E0 y yˆ + E0 z zˆ ) e y z‬‬
‫) ‪j ( − k y −k z‬‬
‫)הציור עבור אופן ‪(TE‬‬ ‫שבירת והחזרת גלים מישוריים‪:‬‬ ‫עבור ‪ 2‬לוחות מקבילים באופן ‪:TE‬‬
‫‪ - ω ,‬הפרמטרים של גל הערור‪.‬‬ ‫‪f , λ, k‬‬ ‫‪ -‬המרחק בין הלוחות‪.‬‬ ‫‪a‬‬
‫=‪H‬‬
‫‪µω‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪⋅k × E‬‬
‫‪1‬‬
‫‪µω‬‬
‫‪(E k‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ˆ‪− E y k z ) x‬‬ ‫'' ‪k‬‬ ‫'' ‪H‬‬
‫; ‪Ez = 0 ; H z ≠ 0‬‬
‫∂‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫זווית ברוסטר )‪:(Brewster‬‬ ‫'' ‪E‬‬ ‫'‪E‬‬ ‫'‪k‬‬ ‫‪nπ‬‬
‫זווית ברוסטר היא הזווית שבה יהיה מעבר מלא של השדה ללא החזרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪E = E y ⋅ yˆ ⇒ Eˆ y = C1 sin( ⋅ x )e −γ n z‬‬
‫עבור קיטוב מקבילי )‪ (TM‬שבו מתקיים ' ‪: ε ≠ ε‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪a‬‬
‫'' ‪R‬‬ ‫‪nπ‬‬ ‫‪nπ‬‬
‫‪i = iB ⇒ E ''0 = 0‬‬ ‫;‬ ‫‪cos i = 1 − sin 2 i‬‬ ‫'‪R‬‬ ‫‪Hˆ z = j‬‬ ‫‪C1 cos( ⋅ x )e −γ n z‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪ωµ a‬‬ ‫‪a‬‬
‫'‪H‬‬
‫⎤‪sin iB = ⎡(η '/ η ) − 1⎤ / ⎡(ε / ε ' ) − 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪nπ‬‬
‫⎣‬ ‫⎣ ⎦‬ ‫⎦‬ ‫‪k‬‬ ‫‪Hˆ x = − n C1 sin( ⋅ x )e −γ n z‬‬
‫‪jωµ‬‬ ‫‪a‬‬
‫⎞ '‪⎛ n‬‬ ‫⎞ ' ‪−1 ⎛ n‬‬
‫‪E‬‬
‫⎜ ‪µ = µ ' = µ0 ⇒ iB = arctan‬‬ ‫⎟ ⎜ ‪⎟ = tan‬‬ ‫‪n‬‬ ‫'‪n‬‬
‫מספר הגל בכיוון האורכי‪:‬‬

‫⎠‪⎝n‬‬ ‫⎠‪⎝n‬‬
‫⎞ ‪⎛ ω ⎞ ⎛ nπ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎤‪⎡1‬‬
‫‪:‬‬ ‫)‪ (TE‬שבו מתקיים ' ‪µ ≠ µ‬‬ ‫עבור קיטוב אנכי‬ ‫‪-‬‬ ‫⎟ ⎜ ‪βn = ε r ⎜ ⎟ −‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪y‬‬ ‫⎠ ‪⎝c⎠ ⎝ a‬‬ ‫⎥⎦ ‪⎣⎢ m‬‬
‫⎤‪sin iB = ⎡(η '/ η ) − 1⎤ / ⎡( µ / µ ' ) − 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎣‬ ‫⎣ ⎦‬ ‫⎦‬ ‫‪γ n = ± jβn‬‬
‫‪2π ⋅ n‬‬ ‫' ‪2π ⋅ n‬‬
‫זווית קריטית והחזרה פנימית גמורה )החזרה מלאה(‪:‬‬ ‫= ‪k = k '' = ω µε‬‬ ‫= ' ‪; k ' = ω µ 'ε‬‬ ‫נקבל גל מתקדם )מתקדם עם כיוון ציר ‪.(z‬‬ ‫‪γ n = + jβn‬‬ ‫עבור‬
‫)‪ (i>ic‬נקבל החזרה‬ ‫הזווית הקריטית )‪ r=90 deg, i=ic‬הוא הגבול שממנו והלאה‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫מלאה‪.‬‬ ‫נקבל גל נסוג )מתקדם נגד כיוון ציר ‪.(z‬‬ ‫‪γ n = − jβn‬‬ ‫עבור‬
‫' ‪η = µ ε ; η' = µ' ε‬‬
‫⎞ '‪⎛ n‬‬
‫⎟ ⎜ ‪iC  sin −1‬‬ ‫אורך הגל בגלבו‪:‬‬

‫⎠‪⎝n‬‬ ‫'' ‪i = R‬‬ ‫באוויר או בריק ← ‪; η0 = µ0 ε 0 = 120π‬‬

‫‪c‬‬ ‫‪2π‬‬
‫עומק החדירה של שדה דועך )‪:(Skin Depth‬‬
‫'‪µ‬‬
‫= ‪λgn‬‬ ‫=‬ ‫]‪[ m‬‬
‫בהחזרה מלאה‪ ,‬השדה על השפה דועך‪.‬‬
‫‪f '= f‬‬ ‫⋅‪; λ' = λ‬‬
‫‪n‬‬
‫⋅‬ ‫‪βn f‬‬
‫המרחק בו השדה דועך ל‪ 1/e -‬הוא‪:‬‬
‫‪−1‬‬ ‫'‪n‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫עכבת האופן ‪:TEn‬‬
‫⎛‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞‬
‫⎞ ‪⎛ sin i‬‬ ‫הגל הפוגע נקרא ‪ .Incident Wave‬הגל החודר נקרא ‪.Refracted Wave‬‬
‫‪µ‬‬
‫⎜ ⋅ '‪δ ⎜ k‬‬ ‫⎟‪−1‬‬ ‫הגל החוזר נקרא ‪.Retracted Wave‬‬ ‫‪k‬‬
‫⎜‬ ‫⎝‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪i‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪c‬‬
‫⎟‬ ‫= ‪Zn‬‬ ‫‪Z0‬‬ ‫]‪[Ω‬‬ ‫= ‪; Z0‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫הנחות‪:‬‬
‫‪ -‬אם לא נאמר אחרת תמיד נניח ש‪:‬‬
‫‪βn‬‬ ‫‪ε‬‬
‫הסחת פאזה )בהחזרה מלאה(‪:‬‬
‫השדה המוחזר חוזר עם הזזת פאזה‪.‬‬ ‫‪µ = µ0‬‬ ‫מהירות הפאזה )‪ c‬בתווך(‪:‬‬

‫‪µ = µ0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לכן מתקיים עבור‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪c0‬‬ ‫‪λ c‬‬ ‫⎤ ‪⎡m‬‬
‫עבור קיטוב ‪TM‬‬
‫= ‪v ph‬‬ ‫=‪c‬‬ ‫‪= gn 0‬‬ ‫⎦⎥ ‪⎢⎣ sec‬‬
‫‪N‬‬
‫'‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪c0‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪βn‬‬ ‫‪βn‬‬ ‫‪εr‬‬ ‫‪λ εr‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪η = η0‬‬ ‫= ‪; n = ε r ; V ph‬‬ ‫‪; λ= 0‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n⋅ f‬‬ ‫מהירות החבורה‪:‬‬
‫‪sin i cos i − sin R ' cos R ' N 2 cos i − j sin 2 i − N 2‬‬
‫= &‪Γ‬‬ ‫=‬ ‫היסט פאזה מאופס‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪β c‬‬ ‫‪βn‬‬ ‫‪λ c0‬‬ ‫⎤‪⎡m‬‬
‫‪sin i cos i + sin R ' cos R ' N 2 cos i + j sin 2 i − N 2‬‬ ‫) ‪ϕ = 0 ⇒ cos (ω t − k ⋅ r + ϕ ) = cos (ω t − k ⋅ r‬‬ ‫= ‪vg‬‬ ‫= ‪c= n 0‬‬ ‫⎦⎥ ‪⎢⎣ sec‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k ε r λgn ε r‬‬
‫&‪δ‬‬
‫‪− sin 2 i − N 2‬‬
‫& ‪(Γ&  δ‬‬ ‫= ‪; tan‬‬ ‫מקדם שבירה‪:‬‬
‫זווית הזיג‪-‬זג‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪N 2 cos i‬‬
‫‪µε‬‬ ‫‪βn‬‬
‫עבור קיטוב ‪TE‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪= µr ε r‬‬
‫‪sin i cos R '− sin R 'cos i‬‬ ‫‪cos i − j sin 2 i − N 2‬‬ ‫‪µ0ε 0‬‬ ‫‪θ n = cos‬‬ ‫‪−1‬‬
‫]‪[deg‬‬
‫‪Γ⊥ = −‬‬ ‫=‬
‫‪N‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪sin i cos R '+ sin R ' cos i n ' cos i + j sin 2 i − N 2‬‬ ‫מישור הפגיעה‪ :‬המישור הנוצר ע"י הקרן הפוגעת והקרן המוחזרת‪.‬‬
‫גל מתקדם‪:‬‬
‫≡‪N‬‬ ‫חוק סנל )ע"פ רציפות הפאזה(‪:‬‬
‫‪β n : Real ⇒ γ n : Imaginary‬‬
‫‪n‬‬
‫)' ‪n ⋅ sin(i ) = n '⋅ sin( R‬‬
‫⊥‪δ‬‬‫‪− sin 2 i − N 2‬‬
‫⊥ ‪(Γ ⊥  δ‬‬ ‫‪; tan‬‬ ‫=‬ ‫'' ‪n ⋅ sin(i ) = n ⋅ sin( R '') ⇒ i = R‬‬ ‫‪ω > ω co,n ; f > f co,n ; λ < λco,n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪cos i‬‬
‫גל שאינו מתקדם‪:‬‬
‫מרחק הסחה )בהחזרה מלאה(‪:‬‬ ‫‪k ⋅ r z =0 = k ''⋅ r z =0 = k '⋅ r z =0‬‬ ‫‪β n : Imaginary ⇒ γ n : Real‬‬
‫‪D  2δ tan i sin i‬‬ ‫)' ‪k sin(i ) = k 'sin( R ) = k ''sin( R‬‬
‫שונות‬
‫‪ω < ω co ,n ; f < f co,n ; λ > λco ,n‬‬
‫צורת השדות באופן הכללי ביותר‪:‬‬

‫) ‪E = ( E0 x xˆ + E0 y yˆ + E0 z zˆ ) cos (ω t − k x x − k y y − k z z‬‬
‫סדרה הנדסית‪:‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪qn +1 − 1‬‬ ‫‪ -‬אם גל הערור הוא בעל מספיק אנרגיה‪ ,‬נקבל וקטור גל המורכב מ‪ Kx -‬ו‪ Kz -‬ממשיים‪.‬‬
‫‪an = a0 ⋅ q n‬‬ ‫( ⋅ ‪; Sn = a0‬‬ ‫)‬
‫‪E = E 0 cos (ω t − k ⋅ r ) ⇒ Eˆ = E 0e j k r‬‬
‫כלומר‪ ,‬הגל יתקדם‪.‬‬
‫‪q −1‬‬ ‫‪ -‬אם גל הערור אינו בעל מספיק אנרגיה‪ ,‬נקבל ‪ Kz‬מדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬הגל ידעך‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1 − q2 N +1‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1 − q N +1‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪ -‬אם ‪) S‬וקטור פויינטינג( מדומה אז הגל בקטעון‪.‬‬
‫⋅ ‪∑ qk = q − N‬‬
‫‪k =− N‬‬ ‫‪1− q‬‬
‫;‬ ‫= ‪∑ qk‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫‪1− q‬‬
‫;‬ ‫‪∑ qk +1 = ∑ qk‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫‪k =1‬‬ ‫=‪H‬‬
‫‪1‬‬
‫‪⋅k × E ; H ⋅µ = B‬‬
‫ממשי נקבל שדה מונחת ולכן הגל לא יתקדם בתוך הגלבו‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫עבור‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪µ ⋅ω‬‬ ‫ציור של בעיות ‪TE‬‬ ‫אם הערור בכניסה אינו בעל אנרגיה גבוהה מספיק‪ ,‬חלק מהאופנים ידעכו‪.‬‬
‫‪ TEM TM‬בגליל וב‪ 2 -‬לוחות < עמ' ‪.416‬‬
‫‪-‬‬

‫‪4‬‬