‫מערכת העיכול‬

‫אורכה הכולל של מערכת העיכול של האדם כ‪ 7.5 -‬מטרים והיא כוללת את האיברים הבאים‪:‬‬

‫• פה ‪ -‬הוא האיבר שבו נקלט המזון ובו מתחיל עיכולו‪ .‬חלקי הפה הם‪ :‬דפנות צדדיות‪ -‬שרירי הלחיים‪ ,‬גג‬
‫הפה‪ -‬חיך קשה )גרמי( בחלקו הקדמי וחיך רך בחלקו האחורי‪ .‬בתוך הפה מתבצעות פעולות של לעיסת המזון‪,‬‬
‫עירבובו עם הרוק והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה‪ .‬פעולות אלה נעשות על ידי השיניים‪ ,‬הלשון‪ ,‬שרירי‬
‫הלעיסה ובלוטות הרוק‪ .‬בבליעה‪ -‬החיך הרך וה‪ Uvula -‬חוסמים את אזור הנאזופרינקס‪ ,‬ומונעים מהמזון‬
‫לחדור לחלל האף‪.‬‬

‫השיניים ‪ -‬חותכות‪ ,‬מועכות וגורסות את המזון‪ ,‬תוך כדי הלעיסה )שהיא תנועת‬ ‫•‬
‫מתואמת של הלסת והלשון(‪.‬‬
‫הרוק ‪ -‬מופרש מבלוטות הרוק לתוך חלל הפה‪ ,‬זוג בלוטות הפרוטיס באזור‬ ‫•‬
‫האוזניים‪ ,‬זוג בלוטות תת לסתיות מתחת לבסיס הלשון בחלק האחורי של הפה‪ ,‬זוג בלוטות תת‬
‫לשוניות מעל הבלוטות התת לסתיות‪ .‬שומר על רטיבות הפה ומשמש הגנה ראשונית מפני‬
‫חיידקים‪ .‬ברוק נמצא האנזים עמילאז האחראי לפירוק רב‪-‬הסוכר‪ ,‬עמילן‪ ,‬לדו‪-‬סוכר‪ ,‬סוכרוז‪.‬‬
‫הרוק‪ ,‬בנוסף‪ ,‬גורם למזון להפוך לעיסה‪ ,‬ובכך מקל על בליעתו על המעבר בושט‪.‬‬
‫הלשון ‪ -‬שריר המשתתף בלעיסה על ידי העברת המזון בין המלתעות )איבר(‪ ,‬מסייע‬ ‫•‬
‫בעירבובו עם הרוק ואחראי על פעולת הבליעה‪ ,‬בכך שהוא דוחף את המזון לוע ‪ -‬צינור שרירי‪ ,‬מרופד‬
‫בקרום רירי‪ ,‬שנמשך מבסיס הגולגולת עד לתחילת הוושט‪ ,‬דרכו עובר המזון מחלל הפה אל הוושט‪.‬‬
‫ושט ‪ -‬צינור המחבר את החלק התחתון של הגרון )הלוע( עם הקיבה‪ ,‬אורכו אצל מבוגרים כ‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ 25‬ס"מ‪ .‬אין מתבצע בו תהליך עיכול אלא רק העברה של המזון‪ ,‬באמצעות התכווצויות של השרירים‬
‫העגולים הנמצאים בדפנות הוושט‪ ,‬בצורה גלית‪ ,‬כלפי מטה אל הקיבה‪ .‬התכווצויות של שרירים בצורה‬
‫כזו נקראת תנועה פריסטלטית‪ ,‬והיא מאפשרת גם לאדם העומד על ראשו לבלוע מזון מחלל הבליעה‪.‬‬
‫לשם מניעת כניסתו של המזון לקנה הנשימה‪ ,‬ישנה רקמת האפיקגלוטיס שסוגרת אותו בעת האכילה‪.‬‬
‫בין הוושט לקיבה קיים שסתום הנוצר משולי הקיבה‪ .‬בדרך‪-‬כלל שסתום זה מונע חזרת מזון לוושט וכן‬
‫הקאות‪.‬‬
‫הלעוס למעלה ולאחור כלפי החך והלוע לתוך הושט‪.‬‬ ‫•‬
‫קיבה ‪ -‬הוא הצינור הרחב ביותר במערכת העיכול )דמוי שק שנפחו יכול לנוע בין ‪ 50‬מ"ל‬ ‫•‬
‫לליטר וחצי( ובו מתבצע איחסון מזון‪ ,‬המשך פירוק מכני של המזון באמצעות לישה על ידי שרירי דופן‬
‫הקיבה‪ ,‬פירוק כימי אנזימטי של החלבונים )על ידי אנזימים המכונים פרוטאזות( ופירוק ראשוני של‬
‫שומנים‪.‬‬
‫המעי הדק ‪ -‬הוא צינור מפותל‪ ,‬אורכו הממוצע הינו כ‪ 6.5-‬מ'‪ ,‬קוטרו כ‪ 3-‬ס"מ‪ ,‬והוא ממלא‬ ‫•‬
‫את רוב חלל הבטן‪ .‬בו מתבצעת רוב הספיגה של המזון‪ .‬הוא מורכב משלושה איברים‪ :‬התריסריון )הווה‬
 ‫את תחילתו של המעי הדק(‪ ,‬המעי ריק ומעי עקום )בו ניספגים רוב מרכיבי המזון אל מחזור הדם‪.‬‬
‫בדפנות המעי קיימים המוריגים שדרכם מפעפע המזון שעוכל‪ ,‬אל תוך נימי הדם או נימי הלימפה‪.‬‬
‫המעי הגס ‪ -‬הוא איבר העיכול האחרון‪ .‬בו נספגים מים‪ ,‬מלחים ומרכיבים נוספים‪ .‬במעי הגס‬ ‫•‬
‫חיידקים רבים אשר לחלק מהם תפקיד בתפקוד המעי‪ .‬בעת שהמים נספגים‪ ,‬תכולתו הופכת סמיכה יותר‬
‫עד שבסופו הופכת לצואה‪.‬‬
‫פי הטבעת ‪ -‬צינור שאורכו כ‪ 3.5 -‬סנטימטר שהוא סוף צינור העיכול ודרכו מופרשת הצואה‪.‬‬ ‫•‬

‫מערכת החיסון‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬

‫קפיצה אל‪ :‬ניווט‪ ,‬חיפוש‬

‫תאי מערכת החיסון‪ .‬התאים על רקע כחול משתייכים למערכת החיסון המולדת‪ ,‬ועל רקע אדום ‪ -‬למערכת החיסון‬
‫הנרכשת‪ .‬התאים המוקפים במסגרת צהובה הינם פגוציטים‪ .‬חץ סגול מציין תא‪-‬אב אשר הופך‪ ,‬או מתמיין‪ ,‬לתא יעד‪.‬‬

‫מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים‪ ,‬תאים ומולקולות‪ ,‬אשר התפתחו במהלך האבולוציה של בעלי‪-‬החוליות‬
‫והקנו יתרון לאורגניזמים בהם התפתחו‪ .‬תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן על גופם מפני פלישה של‬
‫מיקרואורגניזמים פתוגניים‪ ,‬כגון חיידקים‪ ,‬נגיפים‪ ,‬פטריות וטפילים שונים‪ ,‬וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן‪ .‬בין‬
‫מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים‪ ,‬המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד‬
‫פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף‪.‬‬

‫חומר זר או פתוגן המסוגל לעורר את מערכת החיסון מכונה אימונוגן‪ .‬חשיפה של מערכת החיסון לאימונוגן עשויה‬
‫לגרום לסוגים שונים של תגובה חיסונית‪ ,‬בהתאם למאפייניו הביוכימיים של האימונוגן‪ ,‬אופן חדירתו לגוף וכמותו‪.‬‬

‫התגובה החיסונית נחלקת אפוא לשני שלבים עיקריים‪ ,‬הקשורים זה בזה קשר הדוק‪ :‬שלב הכרה ושלב תגובה‪ .‬ראשיתה‬
‫של התגובה החיסונית בהכרה‪ ,‬אשר משמעותה זיהוי הפתוגן על ידי מערכת החיסון‪ .‬מערכת החיסון מסוגלת לזהות‬
‫באופן ספציפי ומדויק מגוון עצום‪ ,‬למעשה כמעט אינסופי‪ ,‬של פתוגנים שונים‪ ,‬והיא מצטיינת בכושר הבחנה דק‬
‫להבדלים מזעריים בין פתוגן אחד למשנהו‪ .‬לאחר שמערכת החיסון מזהה גורם זר‪ ,‬כגון מיקרואורגניזם או פתוגן אחר‪,‬‬
‫היא מפעילה כנגדו תגובה חיסונית תוך גיוס מגוון רחב של תאים ומולקולות‪ ,‬הפועלים יחד במטרה לנטרל את הפולש‬
‫הזר או לסלקו‪ .‬תגובה חיסונית זו‪ ,‬שבאמצעותה מערכת החיסון מנטרלת או מסלקת את הפתוגן‪ ,‬מכונה "תגובה‬
‫אפקטורית" )‪ .(Effector Response‬מערכת החיסון משתמשת במנגנונים אפקטוריים רבים ומגוונים‪ ,‬אשר כל אחד‬
‫מהם מותאם לטיפול בסוג אחר של פתוגן‪.‬‬

‫מערכת החיסון מסוגלת להבחין בין "עצמי" ל"זר"‪ ,‬כלומר בין מולקולות ותאים השייכים לגוף עצמו לבין מולקולות‬
‫ותאים ממקור זר‪ ,‬באופן אשר מבטיח כי התגובה החיסונית תופעל אך ורק כנגד גורמים שהינם זרים לגוף‪ .‬הבחנה זו בין‬
‫"עצמי" ל"זר" מכונה סבילות חיסונית )‪ ,(Immunotolerance‬והיא מהווה מנגנון חיוני שתפקידו למנוע גרימת נזק‬
‫עצמי לגוף‪ .‬כאשר קיים פגם או ליקוי במנגנון הסבילות החיסונית עלולות להתפתח מחלות אוטואימוניות‪ ,‬בהן מערכת‬
‫החיסון תוקפת מרכיבים עצמיים של הגוף‪.‬‬

‫אחד ממאפייניה הבולטים והחשובים של מערכת החיסון‪ ,‬לצד יכולתה לזהות במדויק מספר עצום של פתוגנים‪ ,‬הוא‬
‫הזיכרון החיסוני‪ .‬חשיפה של מערכת החיסון לגורם זר או לפתוגן עימו היא התמודדה בעבר‪ ,‬מעוררת תגובת זיכרון )‬
 ‫‪ ,(Memory Response‬המתאפיינת במהירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר‪ .‬תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת‬
‫החיסון לפעול ביתר נמרצות כנגד הפתוגן‪ ,‬לסלקו ביעילות ולמנוע התפתחות מחלה‪.‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫]הסתרה[‬

‫‪ 1‬חיסון מולד וחיסון נרכש‬ ‫•‬

‫‪ 1.1‬מערכת החיסון המולדת‬ ‫‪o‬‬
‫‪ 1.2‬מערכת החיסון הנרכשת‬ ‫‪o‬‬
‫‪ 2‬הזרועות האפקטוריות של מערכת החיסון‬ ‫•‬
‫‪ 3‬תיאום התגובה החיסונית‬ ‫•‬

‫‪ 4‬קישורים חיצוניים‬ ‫•‬

‫]עריכה[ חיסון מולד וחיסון נרכש‬

‫מערכת החיסון נחלקת לשתי מערכות משנה‪ :‬מערכת החיסון המולדת‪ ,‬המכונה גם חיסון מולד או חסינות מולדת )‬
‫‪ ,(Innate Immunity‬ומערכת החיסון הנרכשת‪ ,‬המכונה גם חיסון נרכש או חסינות נרכשת )‪Acquired‬‬
‫‪ .(Immunity ,Adaptive Immunity‬שתי המערכות שונות זו מזו במהותן‪ ,‬אך הן שלובות זו בזו ופועלות בשיתוף‬
‫פעולה ובתיאום‪ .‬כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים‪ ,‬מגבירים ומייעלים את התגובה של‬
‫המערכת השנייה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שתי המערכות תלויות זו בזו‪ :‬רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נחוצים לצורך‬
‫תפקודה היעיל של מערכת החיסון הנרכשת‪ ,‬ולהיפך‪ .‬שילוב זה בין שתי המערכות מאפשר הגנה מיטבית לגוף מפני‬
‫פתוגנים‪.‬‬

‫ניתן לומר כי מערכת החיסון המולדת מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני פתוגנים‪ ,‬מרגע החשיפה לאנטיגן ועד‬
‫שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה‪ .‬מנגנוני ההגנה הבלתי‪-‬ספציפיים של המערכת המולדת מצליחים‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫לסלק בכוחות עצמם את המיקרואורגניזמים והפולשים הזרים האחרים‪ .‬מנגנוני החיסון הנרכש נחוצים לייעול התגובה‬
‫החיסונית‪ ,‬בפרט כאשר מנגנוני ההגנה המולדים אינם אפקטיביים או כאשר פתוגנים מצליחים לחמוק מהם‪ ,‬וכן לצורך‬
‫יצירת זיכרון חיסוני‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת החיסון המולדת‬

‫מערכת החיסון המולדת קיימת באורגניזם החל מן הלידה‪ ,‬ולמעשה אף לפני הלידה‪ ,‬במהלך ההתפתחות העוברית‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫מערכת זו מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי‪-‬ספציפי‪ ,‬כלומר כל תא או מולקולה השייכים אליה‬
‫פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים‪ ,‬רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל‪"-‬זר"‪ .‬כמו כן‪ ,‬מערכת החיסון המולדת הינה‬
‫חסרת זיכרון‪ .‬מערכת החיסון המולדת כוללת ארבעה מנגנוני הגנה עיקריים‪:‬‬

‫מחסומים אנטומיים ופיזיולוגיים המונעים או מעכבים את כניסת הפתוגנים לגוף והתרבותם‬ ‫‪.1‬‬
‫בתוכו‪ .‬מחסומים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את העור והרקמות הריריות שבדרכי הנשימה‪ ,‬מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬אברי המין והעיניים; טמפרטורת הגוף; רמת החומציות הגבוהה בקיבה ובעור )תנאי ‪pH‬‬
‫נמוך(‪.‬‬
‫גורמים ביוכימיים מסיסים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ליזוזים ‪ -‬אנזים הידרוליטי המבקע את שכבת הפפטידוגליקן בדופן התא של חיידקים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אינטרפרונים ‪ -‬חלבונים ממשפחת הציטוקינים המיוצרים ומופרשים על ידי תאים‬ ‫‪o‬‬
‫שהודבקו בנגיף‪ ,‬נקלטים על ידי תאים בריאים הנמצאים בקרבתם‪ ,‬ומשרים בהם מצב אנטי‪-‬‬
‫ויראלי המסייע להם להתגונן מפני הדבקה בנגיף‪.‬‬
‫מערכת "המשלים" – קבוצה של חלבוני סרום אשר מנטרלים פתוגנים שונים‬ ‫‪o‬‬
‫ומסייעים בסילוקם וכן מעורבים בהתפתחות של תגובה דלקתית‪.‬‬
‫תאים בולעניים )פגוציטים( ותאי הרג טבעיים‪ .‬הפגוציטים‪ ,‬כדוגמת המקרופאג'ים‬ ‫‪.3‬‬
‫והנויטרופילים‪ ,‬הם תאים המתמחים בבליעה‪ ,‬הרג ועיכול של מיקרואורגניזמים שונים‪ .‬תאי ההרג‬
‫הטבעיים הם לימפוציטים גדולים וגרגיריים )‪ ,(granular‬הממלאים תפקיד חשוב בהגנה מפני תאים‬
‫סרטניים ומפני נגיפים מסוימים‪.‬‬
‫דלקת ‪ -‬תגובה חיסונית מורכבת הנגרמת עקב זיהום או נזק לרקמה‪ ,‬ואשר כרוכה בגיוס‬ ‫‪.4‬‬
‫מגוון תאים ומולקולות של מערכת החיסון אל אתר הזיהום‪.‬‬
 ‫]עריכה[ מערכת החיסון הנרכשת‬

‫מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת במהלך חיי האורגניזם עקב חשיפתו לפתוגנים‪ ,‬והיא מתייחדת בכך שרכיביה פועלים‬
‫באופן בררני וספציפי‪ :‬כל תא או מולקולה המשתייכים אליה מסוגלים לפעול כנגד פתוגן מסוים אחד ויחיד‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד‬
‫לתגובה החיסונית המולדת‪ ,‬שהינה זהה באופן עקרוני בקרב כל הפרטים המשתייכים למין מסוים‪ ,‬התגובה החיסונית‬
‫הנרכשת משתנה מפרט אחד באוכלוסייה למשנהו בהתאם לניסיון האישי שרכש‪ ,‬כלומר בהתאם לפתגונים אליהם נחשף‬
‫במהלך חייו‪ .‬מאפיין מרכזי נוסף המייחד את מערכת החיסון הנרכשת הוא היכולת לייצר זיכרון חיסוני‪ .‬מערכת החיסון‬
‫הנרכשת כוללת את הלימפוציטים מסוג ‪ B‬ו‪ T-‬ואת הנוגדנים )ר' להלן(‪.‬‬

‫]עריכה[ הזרועות האפקטוריות של מערכת החיסון‬

‫מקובל לחלק את מנגנוני התגובה החיסונית‪ ,‬כלומר המנגנונים האפקטוריים‪ ,‬לשתי זרועות‪ :‬זרוע הּומֹוָראלית וזרוע‬
‫תאית‪ .‬כל אחת משתי הזרועות כוללת הן מרכיבים בלתי‪-‬ספציפיים ממערכת החיסון המולדת והן מרכיבים ספציפיים‬
‫ממערכת החיסון הנרכשת‪ .‬שתי הזרועות פועלות בשיתוף פעולה ובוויסות הדדי‪.‬‬

‫הזרוע ההומוראלית )‪ ,(The Humoral Branch‬המכונה גם תגובה הומוראלית )‪ (Humoral Response‬או חסינות‬
‫הומוראלית )‪) (Humoral Immunity‬הומוראלי = של נוזלי הגוף( מקנה הגנה בעיקר מפני מיקרואורגניזמים‬
‫ופתוגנים חוץ‪-‬תאיים‪ ,‬אשר גדלים ומתרבים מחוץ לתאי המאכסן‪ ,‬בנוזלי הגוף‪.‬‬

‫הזרוע ההומוראלית כוללת שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬

‫• נוגדנים ‪ -‬חלבונים המופרשים על ידי תאי פלזמה‪ ,‬שמוצאם בהתמיינות לימפוציטים מסוג ‪ .B‬הנוגדנים‬
‫מזהים אפיטופ ספציפי על גבי אנטיגן‪ ,‬נקשרים אליו ומסייעים בנטרולו ובסילוקו‪.‬‬
‫• מערכת "המשלים"‪.‬‬

‫הזרוע התאית )‪ ,(The Cellular Branch‬המכונה גם תגובה תאית )‪ (Cell-Mediated Response‬או חסינות תאית )‬
‫‪ ,(Cellular Immunity‬מספקת הגנה בעיקר מפני מיקרואורגניזמים ופתוגנים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬אשר פולשים לתוך תאי‬
‫המאכסן ומתרבים בתוכם‪ ,‬כגון נגיפים )וירוסים(‪ ,‬חיידקים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬פרוטוזואה וכיו"ב‪ .‬כמו כן היא פועלת לחיסול‬
‫תאים סרטניים ותאים שמקורם ברקמת שתל זרה‪ .‬תפקיד מרכזי נוסף של הזרוע התאית הוא להפעיל ולווסת את התגובה‬
‫ההומוראלית‪ ,‬ובפרט לשפעל לימפוציטים מסוג ‪ B‬שבאו במגע עם אנטיגן‪ ,‬ולגרום להם להתחלק ולהתמיין לתאי פלזמה‬
‫מפרישי נוגדנים אשר מתאימים באופן ספציפי לאנטיגן זה‪.‬‬

‫הזרוע התאית כוללת מספר מרכיבים‪:‬‬

‫• לימפוציטים מסוג ‪ ,T‬אשר נחלקים לשני סוגים עיקריים‪:‬‬

‫תאי ‪ T‬מסייעים‪ ,‬המסומנים באותיות ‪.(T helper) Th‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי ‪ T‬רעילי‪-‬תא )או תאי ‪ T‬ציטוטוקסיים(‪ ,‬המסומנים באותיות ‪ Tc‬או ‪) CTL‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.(Cytotoxic T cell, T cytotoxic‬‬
‫• תאי הרג טבעיים )ר' לעיל(‪.‬‬
‫• תאים בולעניים )פגוציטים( מסוגים שונים‪ ,‬ובתוכם‪ :‬מונוציטים‪,‬מקרופאג'ים‪ ,‬נויטרופילים‬
‫ואאוזינופילים‪.‬‬
‫• באזופילים ותאי פיטום‪.‬‬

‫שתי מערכות החיסון‪ ,‬המולדת והנרכשת‪ ,‬עושות שימוש ברכיבים מן הזרוע ההומוראלית ומן הזרוע התאית‪ .‬כך‪,‬‬
‫המערכת המולדת כוללת את הפגוציטים השונים‪ ,‬תאי ההרג הטבעיים וכן את מערכת "המשלים"‪ .‬המערכת הנרכשת‬
‫כוללת את הנוגדנים ואת הלימפוציטים מסוגים ‪ B‬ו‪ .T-‬יצויין כי תאי ההרג הטבעיים‪ ,‬מערכת "המשלים" וחלק‬
‫מהפאגוציטים‪ ,‬אשר משתייכים באופן עקרוני למערכת המולדת‪ ,‬הבלתי‪-‬ספציפית‪ ,‬פועלים לעתים באופן ספציפי‬
‫במנגנון מיוחד אשר נקרא "הרעלת תאים תלויית נוגדנים" )‪Antibody-Dependent Cell-Mediated‬‬
‫‪ ,Cytotoxicity‬ובר"ת ‪ .(ADCC‬במנגנון זה נוגדנים מזהים באופן ספציפי תאי מטרה‪ ,‬ומסמנים אותם כיעד לחיסול‬
‫בידי תאי הרג טבעיים‪ ,‬מערכת "המשלים" ופגוציטים מסוימים‪.‬‬

‫]עריכה[ תיאום התגובה החיסונית‬

‫הפעלת תגובה חיסונית אפקטיבית‪ ,‬המשלבת תאים ומרכיבים רבים ושונים‪ ,‬מצריכה תיאום מורכב בין מערכת החיסון‬
‫המולדת למערכת הנרכשת‪ ,‬ובין הזרוע ההומוראלית לזרוע התאית‪ .‬תיאום זה מתבצע בעיקר בידי קבוצה של חלבונים‬
‫המכונים ציטוקינים‪ .‬הציטוקינים הם חלבונים או גליקופרוטאינים בעלי משקל מולקולרי נמוך‪ ,‬המופרשים על ידי תאי‬
 ‫דם לבנים )לויקוציטים( ותאים אחרים בגוף בתגובה לגירויים שונים‪ .‬הם משמשים כמעין שליחים המעבירים מסרים‬
‫בין תאיה השונים של מערכת החיסון וכן בין מערכת החיסון ליתר תאי הגוף‪ ,‬ובכך הם מסייעים לויסות התגובה‬
‫החיסונית ולהסדרתה‪.‬‬

‫מערכת החיסון המולדת מעוררת ומכווינה את תגובות מערכת החיסון הנרכשת בעיקר על ידי הפרשת ציטוקינים‬
‫מתאימים והצגת אנטיגנים )‪ (Antigen Presentation‬לתאי ‪ T‬מסייעים )‪ (Th‬על ידי תאים מציגי‪-‬אנטיגן‪ .‬תאים‬
‫מציגי‪-‬אנטיגן )תאים דנדריטיים‪ ,‬מקרופאג'ים ולימפוציטים מסוג ‪ (B‬בולעים אנטיגן בתהליך של אנדוציטוזה ולאחר‬
‫מכן מציגים מקטעים פפטידיים של האנטיגן על שטח פני הממברנה שלהם על‪-‬גבי מולקולות ‪ MHC‬מטיפוס ‪ .II‬תאי‬
‫‪-T‬המסייעים מזהים באמצעות קולטן תא ה‪ T-‬שלהם )‪ (TCR‬קומפלקסים אלה של אנטיגן הנישא על מולקולת ‪MHC‬‬
‫מטיפוס ‪ ,II‬ובאמצעות סיגנל מעורר נוסף הניתן על ידי התא מציג‪-‬האנטיגן‪ ,‬הם עוברים שפעול ומסוגלים להתרבות‬
‫ולגייס מגוון של תאים ומולקולות לתגובה חיסונית כנגד האנטיגן‪.‬‬

‫מערכת החיסון הנרכשת מייצרת אף היא מסרים אשר מעוררים ומגבירים את יעילות התגובה המולדת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫לאחר שתאי ‪ T‬מסייעים מזהים אנטיגן המוצג על‪-‬גבי מולקולת ‪ MHC‬מטיפוס ‪ ,II‬הם מייצרים ומפרישים ציטוקינים‬
‫אשר משפרים את יכולתם של המקרופג'ים לבלוע ולהרוג אנטיגנים‪ ,‬ובנוסף לכך מגבירים את ביטוי מולקולות ה‪MHC-‬‬
‫מטיפוס ‪ II‬על פני הממברנות של המקרופג'ים‪ ,‬ובכך הופכים אותם לתאים מציגי‪-‬אנטיגן יעילים יותר‪ .‬דוגמה נוספת‬
‫היא הגיוס וההפעלה של מערכת "המשלים" על ידי נוגדנים‪ :‬נוגדנים שיוצרו והופרשו על ידי תאי פלזמה בתגובה‬
‫לפתוגן מסוים‪ ,‬נקשרים אל הפתוגן ומצפים אותו‪ ,‬ובכך מסמנים אותו כמטרה להתקפה מצד מערכת "המשלים"‪.‬‬

‫הרכב אטומי ומולקולרי‬

‫חמצן‪ ,‬פחמן‪ ,‬מימן וחנקן הם המרכיבים הראשיים של גוף האדם‪ .‬באופן‬ ‫] ‪[2‬‬
‫יסודות בגוף האדם‬
‫טיפוסי הם מהווים כ‪ 96-‬אחוזים ממסת הגוף]‪ ;[3‬החמצן לבדו תורם כ‪65-‬‬ ‫יסודות קורט‬ ‫שיעורו באחוזים‬
‫אחוזים‪ .‬החמצן נפוץ במיוחד עקב היותו אחד ממרכיבי המים ובשל‬ ‫יסוד‬
‫‪<0.1%‬‬ ‫ממשקל הגוף‬
‫מעורבותו בתהליכי הנשימה התאית‪ .‬הבאים בתור הם פחמן )‪18.5‬‬ ‫מוליבדן‬ ‫צורן‬ ‫‪65‬‬ ‫חמצן‬
‫אחוזים(‪ ,‬הנפוץ משום שהוא מהווה חלק מכל תרכובת אורגנית‪ ,‬מימן )‬
‫אלומיניום יוד‬ ‫‪18.5‬‬ ‫פחמן‬
‫‪ 9.5‬אחוזים(‪ ,‬שמהווה חלק ממולקולת המים ומצוי ברוב רובן של‬
‫התרכובות האורגניות‪ ,‬וחנקן )‪ 3.3‬אחוזים(‪ ,‬שמהווה חלק מכל חלבון‬ ‫בדיל‬ ‫ברזל‬ ‫‪9.5‬‬ ‫מימן‬
‫ומכל חומצת גרעין‪ .‬לארבעת היסודות הללו מתווספים שבעה יסודות‬ ‫סלניום‬ ‫מנגן‬ ‫‪3.3‬‬ ‫חנקן‬
‫נוספים‪ ,‬ויחד הם מרכיבים את רשימת האטומים העיקריים המצויים‬ ‫אבץ‬ ‫פלואור‬ ‫‪1.5‬‬ ‫סידן‬
‫בגוף האדם‪ .‬בנוסף להם קיימים חמישה עשר יסודות קורט שכל אחד‬ ‫קובלט‬ ‫ונדיום‬ ‫‪1.0‬‬ ‫זרחן‬
‫מהם מהווה פחות מעשירית האחוז ממסת הגוף‪.‬‬ ‫בורון‬ ‫כרום‬ ‫‪0.4‬‬ ‫אשלגן‬
‫נחושת‬ ‫‪0.3‬‬ ‫גופרית‬
‫בגוף האדם ניתן למצוא הן מולקולות אורגניות והן מולקולות אי‪-‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫נתרן‬
‫אורגניות‪ .‬החומר האי‪-‬אורגני העיקרי בגוף הוא מים‪ ,‬המהווים כשישים‬ ‫‪0.2‬‬ ‫כלור‬
‫אחוזים ממסת הגוף‪ .‬מולקולות אי‪-‬אורגניות חשובות נוספות הן חמצן‬ ‫‪0.1‬‬ ‫מגנזיום‬
‫( ופחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬המשתתפים בתהליך‬ ‫)בצורתו המולקולרית‬
‫הנשימה התאית‪ .‬יתר המולקולות האי‪-‬אורגניות בגוף הן אלקטרוליטים מומסים‪ ,‬המתפרקים ליונים‪ .‬חלקם חומצות‬
‫ובסיסים וחלקם מלחים‪ .‬בין החומצות והבסיסים ניתן לציין את יון המימן )חומצה( וביקרבונט )בסיס(‪ ,‬ובין המלחים‬
‫ניתן להזכיר את הנתרן הכלורי )מלח בישול(‪ .‬למולקולות האי‪-‬אורגניות תפקיד חשוב ביצירת סביבה מקיימת חיים‬
‫לתאי הגוף‪.‬‬

‫המולקולות האורגניות של הגוף מורכבות ממספר אבני יסוד‪ :‬פחמימות‪ ,‬חומצות אמינו‪ ,‬חומצות שומן ונוקלאוטידים‪.‬‬
‫אבני היסוד הללו בונים מולקולות מורכבות יותר‪ :‬רב‪-‬סוכרים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬תרכובות ליפידיות וחומצות גרעין )כמו למשל‬
‫‪ .(DNA‬המולקולות האורגניות מרכיבות למעשה את התאים ואת סביבת התאים‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכות בגוף האדם‬

‫גוף האדם מחולק למערכות גוף רבות ושונות‪ .‬כל מערכת מורכבת מאיברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף‬
‫לשם מילוי מטרה מסוימת‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת הכסות‬

 ‫מערכת הכסות עוטפת את חלקו החיצוני של הגוף וכוללת את העור‪ ,‬השיער‪ ,‬הציפורניים ובלוטות הזיעה‪ .‬העור מכסה‬
‫כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס ‪ 15‬אחוזים ממשקלו‪ .‬בכך הוא מהווה את האיבר הגדול ביותר בגוף‪ .‬מערכת הכסות‬
‫מפרידה בין האדם לסביבה החיצונית‪ ,‬היא מספקת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית ומאפשרת לאדם לקבל מידע‬
‫אודותיה‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת השלד ומערכת השרירים‬

‫פעולתן המשותפת של מערכת השלד ושל מערכת השרירים תומכת בגוף ומניעה אותו‪ .‬מערכת השלד כוללת את עצמות‬
‫האדם ואת מפרקיו‪ .‬השלד תומך באיברים הפנימיים ומגן עליהם‪ ,‬מספק נקודות מאחז ומשען לשרירים ומשמש‬
‫לשמירה על רמות מקיימות חיים של מינרלים )סידן וזרחן( בנוזל החוץ‪-‬תאי‪ .‬במוח העצם נוצרים תאי הדם‪.‬‬

‫מערכת השרירים‪ ,‬המהווה קרוב למחצית ממשקל הגוף‪ ,‬מניעה את גוף האדם‪ .‬המערכת נשלטת על ידי מערכת העצבים‪,‬‬
‫אולם למספר שרירים‪ ,‬כגון אלו המניעים את הלב‪ ,‬יכולת פעולה אוטונומית‪ .‬בנוסף להנעת הגוף כולו ושמירה על‬
‫היציבה שלו‪ ,‬מניעה מערכת השרירים חומרים )למשל את הדם( בתוך הגוף ומייצרת חום המסייע בשמירה על‬
‫ההומיאותרמיות‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית‬

‫תפקודם המשותף של איברי הגוף ומערכותיו תלוי ביכולת התיאום ביניהם ובוויסות פעולותיהם‪ .‬על הצורך החיוני הזה‬
‫עונות מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית‪ ,‬המקשרות בין האיברים והמערכות‪ ,‬יוצרות את האינטגרציה הנדרשת‬
‫ושולטות בפעולתם‪.‬‬

‫מערכת העצבים פועלת ליצירת דחפים עצביים‪ ,‬העברתם ממקום למקום ופירוש משמעותם‪ .‬הודות לשימוש בדחפים‬
‫עצביים‪ ,‬יכולה מערכת העצבים לפעול במהירות רבה‪ .‬המערכת קולטת גירויים שונים ומעבירה את רשמיהם למערכת‬
‫העצבים המרכזית‪ .‬שם מפורשים הגירויים ומתוכננת תגובה על פי הצורך‪ .‬דחפים עצביים יכולים להפעיל שרירים או‬
‫לגרום לבלוטות להפריש את תכולתן‪.‬‬

‫המערכת האנדוקרינית פועלת באמצעות הורמונים המופרשים לתוך זרם הדם ונעים עמו עד איברי המטרה‪ .‬פעולתה‬
‫איטית יותר מזו של מערכת העצבים אך השפעתה ארוכת טווח הרבה יותר‪ .‬הורמונים הם המווסתים העיקריים של‬
‫גדילה ורבייה ושל מנגנונים הומאוסטטיים חשובים כגון חילוף חומרים‪ ,‬מאזן בסיס‪-‬חומצה ומאזן מים ואלקטרוליטים‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת הלב וכלי הדם‪ ,‬מערכת הלימפה ומערכת החיסון‬

‫על מנת שכל תאי הגוף יוכלו להפיק תועלת מפעולותיהן של מערכות הגוף‪ ,‬פועלות מערכת הלב וכלי הדם ומערכת‬
‫הלימפה כרשת צינורות המובילה חומרים אל התאים ומהם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חומרי מזון מובלים ממערכת העיכול אל התאים‪,‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני מובל מהתאים לסילוק מהגוף דרך מערכת הנשימה‪ ,‬או הורמונים של המערכת האנדוקרינית מובלים‬
‫ממקום הפרשתם אל איברי המטרה שלהם‪.‬‬

‫מערכת החיסון‪ ,‬המגנה על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן‪ ,‬פועלת‬
‫מתוך מערכת ההובלה‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת העיכול‪ ,‬מערכת השתן ומערכת הנשימה‬

‫מערכת העיכול‪ ,‬מערכת השתן ומערכת הנשימה פועלות ליצירת סביבה מקיימת חיים לתאי הגוף ולשמירה עליה‪.‬‬
‫מערכות גוף אלו קולטות חומרים חיוניים מהסביבה )מזון וחמצן(‪ ,‬מפרקות ומעבדות את החומרים עד הגעתם למצב‬
‫זמין לתאי הגוף‪ ,‬ומסלקות את הפסולת הנותרת אחרי צריכת הנוטריינטים על ידי התאים‪ .‬בנוסף לאספקת מזון ופינוי‬
‫פסולת‪ ,‬פועלות המערכות לשמירה על תנאים אחרים לקיום התאים ‪ -‬שמירה על כמות מים נאותה בגוף ועל רמות‬
‫מתאימות של אלקטרוליטים וחומרים אורגניים‪ .‬המערכות גם שומרות על רמת החומציות של הנוזל החוץ‪-‬תאי‬
‫ומווסתות אותה‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכת הרבייה‬

‫מערכת הרבייה שונה בתפקידה ממערכות הגוף האחרות‪ .‬בעוד אלה האחרונות פועלות לטובת הישרדות האדם היחיד‪,‬‬
‫פועלות במשותף מערכת הרבייה של האישה ומערכת הרבייה של הגבר לטובת הישרדות הקוד הגנטי של האדם‪ ,‬על ידי‬
‫העמדת צאצאים‪ .‬מערכת המין של הגבר יוצרת נוזל זרע ומעבירה אותו לתוך מערכת המין של האישה‪ ,‬ומערכת המין‬
‫של האישה מפתחת ביצית ומאפשרת את מפגשה עם תאי זרע‪ .‬המערכת הנשית תומכת בהתפתחות העובר באמצעות‬
‫אספקת תנאים מתאימים ברחם ואספקת מזון דרך חבל הטבור‪ ,‬ולאחר הולדתו גם מזינה את התינוק על ידי אספקת חלב‬
‫באמצעות השדיים‪.‬‬

‫]עריכה[ מערכות גוף משניות וסיווגים על פי חלוקות אחרות‬

‫בנוסף למערכות הגוף העיקריות שפורטו‪ ,‬ניתן לסווג גם מערכות נוספות של הגוף על פי הגדרת תפקידן‪ ,‬שהוא בדרך‬
‫כלל צר יותר משל המערכות העיקריות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מערכת הראייה או מערכת דרכי המרה‪.‬‬

‫קיימות גם חלוקות אחרות של איברי הגוף על פי פעולתם‪ ,‬למשל "מערכת ההפרשה החיצונית"‪ ,‬הכוללת איברים‬
‫הקשורים להפרשת צואה‪ ,‬שתן‪ ,‬זיעה ופחמן דו‪-‬חמצני ‪ -‬איברים שבחלוקה הרגילה משויכים למערכת העיכול‪ ,‬מערכת‬
‫השתן‪ ,‬מערכת הכסות ומערכת הנשימה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫]עריכה[ חללים בגוף האדם‬

‫חללים בגוף האדם הם אזורים המוגדרים על ידי רקמות קשות ורכות‪ .‬החללים מלאים בנוזל ואיברים ועטופים ברקמת‬
‫חיבור הנקראת "מזותליום" )‪ ,(mesothelium‬שהתפתחה משכבת הנבט מזודרם‪ .‬המזותליום מאפשר לאיברים בתוכו‪,‬‬
‫המחוברים זה לזה והנסמכים זה על זה‪ ,‬לנוע בחופשיות בתוך החלל‪.‬‬

‫חללי הגוף מחולקים לחללים קדמיים ואחוריים‪ .‬החללים האחוריים הם חלל הגולגולת ותעלת השדרה‪ ,‬ואילו החללים‬
‫הקדמיים הם חלל בית החזה‪ ,‬חלל הבטן וחלקו התחתון של האחרון‪ ,‬חלל האגן‪.‬‬

‫• חלל הגולגולת מוגדר על ידי הגולגולת ועטוף בקרומי המוח‪ .‬הגולגולת מכילה את המוח‪ ,‬את העיניים‬
‫ואת האוזניים‪.‬‬
‫• תעלת השדרה מוגדרת על ידי נקבי החוליות‪ ,‬הרצועה הצהובה והרצועה האורכית האחורית‪ .‬היא מכילה‬
‫את חוט השדרה‪ ,‬העטוף גם הוא בקרומי מוח‪.‬‬
‫• חלל בית החזה נמצא בבית החזה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גבולותיו הם כלוב הצלעות והסרעפת‪ .‬חלל בית החזה מחולק‬
‫אֶדר הימני והשמאלי‪ ,‬המכילים כל אחד ריאה עטופה‬
‫הֶ‬‫לשלושה חללים משניים‪ :‬בצדדיו נמצאים חללי ָ‬
‫בקרום הנקרא "אדר" )‪ ;(pleura‬במרכז בית החזה חלל הנקרא "הַַּביָנה" )‪ ,(mediastinum‬אשר עטוף‬
‫רקמת חיבור סיבית‪ .‬הבינה מכיל את הלב‪ ,‬את קנה הנשימה והסמפונות הראשיים‪ ,‬את הוושט‪ ,‬את בלוטת‬
‫התימוס‪ ,‬את אבי העורקים של החזה ואת הווריד הנבוב העליון והתחתון‪.‬‬

‫חלל הבטן נמשך מהגבול התחתון של חלל בית החזה ועד לגבול העליון של חלל האגן‪ .‬חלל הבטן מכיל את חלק הארי‬
‫של איברי הגוף‪ .‬הללו כוללים את הכבד וכיס המרה‪ ,‬את הקיבה והמעיים‪ ,‬את הלבלב ואת הטחול‪ .‬את החלל עוטף קרום‬
‫הנקרא "צפק" )‪.(peritoneum‬‬
 ‫כבד‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬

‫הכבד הוא איבר של בעלי חוליות ובהם בני האדם‪ .‬זהו אחד האיברים החשובים ביותר בתהליך של חילוף החומרים‪.‬‬
‫הכבד ממלא מספר תפקידים חיוניים לגוף ובהם ניטרול רעלים‪ ,‬אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה‪.‬‬

‫הכבד האנושי‬

‫הכבד האנושי ‪ -‬תמונה מלמעלה‬

‫הכבד הוא הבלוטה הכבדה והגדולה ביותר בגוף‪ .‬משקלו של הכבד האנושי כ‪ 1.6-1.4 -‬קילוגרם‪ ,‬וצבעו הוא חום‪-‬‬
‫אדמדם‪ .‬הכבד נמצא בחלק העליון הימני של הבטן מעט מעל כיס המרה‪ .‬הכבד מכיל ‪ 800-900‬גרם דם ועשיר בכלי דם‪.‬‬
‫הכבד מונח בחלק העליון של חלל הבטן‪ ,‬מתחת לסרעפת ומחולק לאונה ימנית גדולה הממלא את כל החלק העליון הימני‬
‫של חלל הבטן ולאונה שמאלית קטנה יותר‪.‬‬

‫אל הכבד מגיע דם עשיר בחמצן מעורק הכבד‪ .‬אך בניגוד לרוב אברי הגוף‪ ,‬אל הכבד מגיע גם וריד‪ ,‬ושמו וריד שער‬
‫הכבד‪ .‬וריד זה מגיע ישירות מהמעיים‪ ,‬כשהדם בו אמנם דל בחמצן‪ ,‬אך מכיל חומרי מזון שונים שנספגו במעי‪.‬‬
‫החומרים הללו מעובדים בכבד ואחר כך יוצאים ממנו אל הגוף‪ ,‬או נשמרים בכבד‪ .‬דם יוצא מהכבד דרך וריד הכבד‪.‬‬

‫לשטחה התחתון של האונה הימנית צמוד כיס המרה המאכלס בתוכו את נוזל המרה אותו מפריש הכבד‪.‬‬

‫תפקודי הכבד‬

‫הכבד האנושי ‪ -‬תמונה מלמטה‬

‫לכבד שלשה תפקידים עיקריים‪ :‬וסקולרי‪ ,‬מטבולי והפרשתי‪.‬‬

‫מבחינה וסקולרית‪ ,‬הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף‪ .‬בנוסף הוא מסנן את הדם‪ ,‬ומנטרל חומרים רעילים‪ .‬על ידי‬
‫פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל וכך מבטל את ארסיותו‪ .‬הוא גם מנקה את הדם‬
‫מחיידקים‪ ,‬אנטיגנים ונוגדנים‪ .‬הכבד מייצר חלבוני דם‪ ,‬ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם‪ .‬הכבד גם מייצר‬
‫תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים‪.‬‬

‫מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב בעל פעילות מטבולית רבה ועל כן מכונה הוא "בית החרושת הכימי" של‬
‫הגוף‪ .‬רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול מתפלמר בכבד לרב‪-‬הסוכר גליקוגן‪ .‬תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד‪-‬‬
‫סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום‪ .‬כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים‬
 ‫ולרקמות להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם )בנוסף לחומרים חיוניים נוספים כגון ויטמינים‪ ,‬חומצות אמינו וברזל(‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר‬
‫מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים‪ ,‬מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫הכבד מסנתז את החלבון אלבומין חלק מהגלובולנים‪ ,‬פיברינוגן ופרותרומבין לקרישת הדם‪.‬‬

‫מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב )סוספנסיה( של השומנים ותהליך פירוקם ולתהליך של‬
‫ספיגת ויטמינים‪ .‬הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה‪ .‬למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעלים בתוך הגוף עצמו‪.‬‬

‫מחלות הכבד‬

‫מרבית המחלות של הכבד מלוות בסימפטום הצהבת‪ ,‬שנגרם על ידי רמות גבוהות של בילירובין במערכת‪ .‬הבילירובין‬
‫נגרם כתוצאה מפירוק ההמוגלובין של תאי דם אדומים מתים‪ ,‬בדרך כלל הכבד מוריד את רמת הבילירובין בדם ומוציא‬
‫אותו באמצעות כיס המרה‪.‬‬

‫מחלות כבד הנן‪:‬‬

‫• הפטיטיס )‪ - (Hepatitis‬נגרמת על ידי נגיפים שונים שיוצרים דלקות בכבד‪.‬‬

‫• שחמת הכבד )‪ - (Cirrhosis‬נגרמת על ידי הרס הרקמות של הכבד‪ ,‬דבר הגורם להפרעה בזרימת הדם‬
‫אל תאי הכבד ושיבוש פעילות הכבד‪.‬‬
‫• התרחבות הכבד‬
‫• מחלת הכבד השומני שאינה אלכהולית‬

‫בנוסף יכולים להיות ליקויים בתפקוד הכבד בשל חסימת צינורות המרה ובעיות בזרימת המרה בכבד‪ .‬הכבד עלול להנזק‬
‫במיוחד בשל שתיית משקאות חריפים מופרזת‪.‬‬

‫כיס המרה‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬

‫קפיצה אל‪ :‬ניווט‪ ,‬חיפוש‬
 ‫כיס המרה‬

‫כיס המרה )באנגלית ‪ (Gall Bladder‬הוא איבר קטן הממוקם צמוד לכבד‪ .‬תפקידו העיקרי הוא אגירת המרה בין‬
‫הארוחות ובנוסף ספיגת מים ומלחים והפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה‪ .‬לאחר ארוחה כיס המרה מתכווץ‬
‫והמרה יוצאת אל דרכי המרה ומשם לתריסריון‪ .‬תפקיד מיצי המרה הוא בפירוק שומנים‪ ,‬קפאין וכלורופיל‪.‬‬

‫]עריכה[ אבני מרה‬

‫בכיס המרה עלולות להצטבר "אבנים" העשויות משלושה סוגים‪ :‬כולסטרול‪ ,‬מלחי מרה ואבני תערובת של כולסטרול‪,‬‬
‫מלחי מרה וסידן‪ .‬אבנים אלו יכולות להיות א‪-‬סימפטומטיות‪ ,‬או לגרום כאבים‪ .‬כאבים אופייניים לאבנים בכיס המרה הם‬
‫כאבים פתאומיים בבטן הימנית העליונה שמקרינים לגב ולכתף ימין‪ ,‬לעתים לרום הבטן ולבית החזה‪ ,‬מלווים בבחילות ו‬
‫או הקאות‪ ,‬אשר תוקפים בהתפרצויות‪ ,‬בעיקר לאחר אכילת מזון שומני או באישון ליל‪.‬‬

‫הדרך המקובלת לזיהוי אבני מרה היא באמצעות הדמיית אולטרה סאונד של הבטן העליונה‪.‬‬

‫הסכנות הנובעות מקיומן של אבני מרה הן‪:‬‬

‫חסימה של דרכי המרה‪ ,‬עקב היסחפות אבנים אליהן‪.‬‬ ‫•‬

‫צהבת ודלקת‪ ,‬הנגרמות כתוצאה מחסימה‪.‬‬ ‫•‬
‫דלקת בלבלב ‪ -‬מצב קשה וסיכון חיים פוטנציאלי‪.‬‬ ‫•‬
‫עליית הסיכון לחלות בסרטן ‪ -‬עקב הגירוי המתמיד שגורמות האבנים‪.‬‬ ‫•‬

‫קבוצות הסיכון להווצרות אבנים בכיס המרה ידועה כ‪ "FEMALE - FORTY - FAT - FERTILE"-‬או ארבעת ה‪-‬‬
‫‪) F‬אשה‪ ,‬מעל גיל ארבעים‪ ,‬לאחר לידות ובעלת משקל עודף(‪.‬‬

‫הטיפול המקובל באבני מרה בישראל כיום הוא ניתוח כריתת כיס המרה‪ ,‬ניתוח שמתבצע בשנים האחרונות בשיטה‬
‫לפרוסקופית מבלי לפתוח את הבטן‪ ,‬בניתוח קצר‪ ,‬אשפוז יממה וחזרה מהירה לתיפקוד מלא‪ .‬ניתן לבצע פיצוץ אבנים‬
‫באולטרה סאונד‪ ,‬הדבר נעשה בסוף שנות השמונים לתקופה קצרה‪ ,‬אולם לאחר תקופה קצרה הופסק השימוש באולטרה‬
‫סאונד בשל הסיבוכים הכרוכים בפיצוץ האבנים אשר נדידתן דרך צינור הכבד עלולה לגרום לסתימתו ולסיבוכים קשים‬
‫כמו צהבת או דלקת בלבלב‪ .‬ניתוח כריתת כיס המרה הינו ניתוח הבטן הנפוץ ביותר כיום‪ .‬הדרך המקובלת לניתוח זה‬
‫כיום היא בשיטת הלפרוסקופיה‪.‬‬

‫טיפול תרופתי חלופי לניתוח כרוך בנטילת חומצה אורסודאוקסיכולית‪ ,‬המהווה אחד ממרכיבי מיצי המרה ומקטינה את‬
‫ספיגת הכולסטרול‪ .‬עם זאת‪ ,‬טיפול תרופתי זה הינו יקר יחסית‪.‬‬

‫הקיבה מבנה‬

‫לקיבה שני פתחים‪ .‬דרך פי הקיבה‪ ,‬המחובר לוושט‪ ,‬נכנס מזון‪ .‬דרך השוער‪ ,‬פתחה התחתון של הקיבה‪ ,‬יוצא המזון מן‬
‫הקיבה לתריסריון ‪ -‬תחילתו של המעי הדק‪ .‬פתחים אלו מוגנים בשרירים חזקים הקרויים סוגרים‪ .‬השוער הוא‬
‫שריר טבעתי המהווה שסתום‪ .‬כשהוא מכווץ נסגר הפתח‪ ,‬וכך נמנע מעבר של מזון מן הקיבה לתריסריון‪ .‬חלקה‬
‫העליון והעיקרי של הקיבה מונח בצד השמאלי של הגוף‪.‬‬

‫דופן הקיבה עשויה שלוש שכבות של שרירים והיא עבה למדי‪ .‬שכבות השרירים הן‪ :‬שרירים אלכסוניים‪ ,‬שרירים‬
‫טבעתיים ושרירים אורכיים )מפנים החוצה(‪ .‬בו זמנית‪ ,‬מתכווצת כל שכבה מכיוון אחר וכך מתבצע תהליך לישת המזון‬
‫יחד עם ערבובו במיצי הקיבה‪ .‬כלפי החלל הפנימי של הקיבה קיימים הרבה קפלים‪ ,‬ובצד זה נמצאת הרירית‪ .‬ברירית יש‬
‫בלוטות רבות הנמצאות במעין גומות והן מפרישות את מיצי הקיבה‪.‬‬

‫הגנת דופן הקיבה‬

‫דופן הקיבה עשויה בעיקרה מחלבונים‪ ,‬אולם היא אינה מתפרקת מהפעילות הפרוטאזית ומהחומצה המלחית‪.‬‬

‫קיימים שני מנגנונים אשר מונעים את פירוקה של הקיבה‪:‬‬

‫• האנזימים המופרשים לקיבה‪ ,‬מפרקי החלבונים‪ ,‬פעילים אך ורק ב‪ pH-‬הנמוך שמצוי בקיבה‪ ,‬לכן בדופן‬
‫הקיבה הם מהווים פרו אנזימים שאינם פעילים‪.‬‬
 ‫• האפיתל הרירי שמצוי בדפנות הקיבה מפריש נוזל צמיג על פני הדופן המורכב מריר ואלקטרוליטים‬
‫והוא מגן על הדופן מפירוקה‪ .‬הנוזל הוא מעט בסיסי וכך גם מגן על הדופן מהחומציות בקיבה‪.‬‬

‫תפקידי הקיבה‬

‫מיקום הקיבה בגוף האדם‬

‫איחסון מזון ‪ -‬נפח הקיבה יכול לנוע בין ‪ 50‬מ"ל לליטר וחצי‪.‬‬ ‫•‬
‫ויסות קצב העברת המזון למעי הדק להמשך העיכול‬ ‫•‬
‫המשך פירוק מכני של המזון באמצעות שרירים לאחר הפירוק בפה‪.‬‬ ‫•‬
‫פירוק כימי אנזימטי של החלבונים על ידי אנזימים המכונים פרוטאזות‪.‬‬ ‫•‬
‫פירוק ראשוני של שומנים‪.‬‬ ‫•‬

‫הפירוק הכימי בקיבה‬

‫מיץ הקיבה מורכב מחומצה מלחית‪ ,‬מריר ומאנזימים‪ .‬במשך ‪ 24‬שעות‪ 2.5 ,‬ליטרים של מיץ קיבה מופרשים מן בלוטות‬
‫הרירית‪ .‬החומצה הרירית יוצרת רמת ‪ pH‬נמוכה מאוד‪ ,‬הנמוכה בגוף האדם‪ ,‬של ‪ .2-3‬הסביבה החומצית המסופקת על‬
‫ידי החומצה המלחית היא הדרושה לפעילות אנזימים המפרקים חלבונים המצויים בקיבה‪ .‬לחומצה תפקיד נוסף בחיטוי‬
‫בכך שהיא משמידה חיידקים שאינם רצויים אשר חדרו לקיבה יחד עם המזון‪ .‬לולא חומצה זו‪ ,‬המזון אשר שהה בקיבה‬
‫היה מתמלא בחיידקים מזיקים‪.‬‬

‫התהליך הכימי העיקרי המתרחש הוא פירוק כימי אנזימטי של חלבונים על ידי האנזימים פרוטאזים המופרשים על ידי‬
‫תאים בבסיסי הבלוטות‪ .‬הפרוטאז העיקרי המפורש בקיבה הוא הפפסין‪ .‬הפפסין מפרק קשרים פפטידיים בין מיני‬
‫חומצות אמיניות‪ ,‬כך שנוצרים חלקי חלבונים קטנים יותר הנקראים פפטונים‪ ,‬אלו הם חומצות אמיניות קשורות‪ ,‬מעין‬
‫שרשראות‪ .‬בהמשך תהליך העיכול הן מפורקות חלקים בסיסיים יותר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מופרש האנזים ליפאז שמפרק‬
‫חלקית שומנים המגיעים לקיבה על אף שרוב תהליך פירוק השומנים מתבצע במעי‪.‬‬

‫וויסות פעילות הקיבה‬

‫עיבוד המזון על ידי הקיבה אינו מתבצע באופן רציף והוא משתנה על פי הצורך‪ .‬עיבוד זה מתבצע בשתי פעילויות‬
‫אינטגרליות מהתהליך‪ .‬הפעילות הראשונה מתבצעת על ידי הפרשת אנזימים שונים‪ ,‬חומצה מלחית ונוזלים‪ .‬אלו‬
‫מפרקים כימית את המזון ומביאים לסיכתו‪ .‬הפעילות השנייה היא פעילות פיזית של השרירים הלשים ודוחפים את‬
‫המזון לכיוון התריסריון‪.‬‬

‫כשיש מזון בקיבה‪ ,‬גוברות שתי הפעילויות; השרירים פועלים ביתר מרץ וההפרשה מוגברת וכשאין מזון בקיבה‬
‫הפעילות מצטמצמת‪ .‬החוקר פבלוב גילה דרך ניסויו עם כלבים שקליטת מזון דרך חושים יכולה לגרום אף היא‬
‫להתגברות פעולת הקיבה על ידי טעימתו‪ ,‬ראייתו וכן מחשבה עליו‪.‬‬
 ‫מערכות הוויסות הן אלה שקובעות מתי תאי דופן הקיבה יפרישו את מיצי העיכול ומתי יפסיקו‪ .‬מערכת הוויסות‬
‫מורכבת ממערכת העצבים ומערכת ההורמונים‪ ,‬הן אלו שמגיבות לשינויים החלים בסביבות שונות של הגוף ופועלות‬
‫בהתאם לצרכיו‪.‬‬

‫מיני תאי חישה מגורים וכך דחפים עצביים מתעוררים ועוברים מן המוח דרך מערכת העצבים האוטונומית ועצב‬
‫הוואגוס אל חלקים במערכת העיכול‪ .‬התגובות של שרירי האיברים ובלוטות ההפרשה הן בלתי רצוניות‪ .‬זרם הדם‬
‫"מסיע" את ההורמונים אל חלקי מערכת העיכול‪ ,‬ויחד עם העצבים מווסתים את פעילותה של מערכת העיכול‪.‬‬

‫הפרשת פפסין וחומצה מלחית‬

‫דחף עצבי עובר דרך עצב הוואגוס אל הקיבה‪ .‬דחף זה נוצר בעקבות גירוי חוש הטעם וחוש הריח‪ ,‬בין אם על ידי‬
‫הרחתו או אכילתו‪ .‬הקיבה מגיבה לגירוי בשני מישורים‪ :‬תגובה ישירה של תאי בלוטות הרירית לדחף העצבי‪,‬‬
‫המתבטאת בהפרשת פפסין ו‪ ,HCl-‬ובתגובה עקיפה‪ ,‬הדחף העצבי גורם לתאי ה‪ G-‬הנמצאים באזור השוער להפריש‬
‫את ההורמון גסטרין לזרם הדם‪ ,‬משם מגיע לקיבה‪ .‬בקיבה‪ ,‬הגסטרין מגרה את תאי הרירית שבדופן להפריש עוד ‪HCl‬‬
‫ופפסינוגן‪.‬‬

‫מיצי הקיבה מפרקים את החלבון המצוי בקיבה לפפטידים שמגרים את תאי ה‪ G-‬ומביאים להפרשה נוספת של גסטרין‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הימצאות מזון בקיבה מביאה את דופן הקיבה למצב של הימתחות והתרחבות‪ ,‬ומעוררת גירויים מכניים של‬
‫תאים באזור השוער שמביאים להעברת דחף עצבי לתאי ה‪ G-‬המביאה להגברת הפרשת הגסטרין‪.‬‬

‫ניתן להבחין שקיימים שלושה גירויים המשפיעים על תאי ה‪ .G-‬הפפטידים גורמים לגירוי כימי‪ ,‬לחץ המזון על ידי‬
‫הקיבה הגורם לגירוי מכני וכן קיים הגירוי העצבי‪ .‬כתוצאה משלושת אלה‪ ,‬מגבירים תאי ה‪ G-‬את הפרשת הגסטרין‬
‫אשר מגרה את דופן הקיבה לעוד הפרשה של פפסינוגן וחומצה מלחית‪.‬‬

‫רמת ה‪ pH-‬משפיעה על הגירוי המכני של תאי ה‪ .G-‬כאשר רמת ה‪ pH-‬עולה‪ ,‬התגובה נעשית אינטנסיבית יותר‪,‬‬
‫וכאשר קמת ה‪ pH-‬יורדת והסביבה חומצית יותר‪ ,‬עלולה להיפסק הפרשת הגסטרין וכתוצאה מכך גם הפרשת הפפסין‬
‫וה‪.HCl-‬‬

‫הפרשות הקיבה מושפעות גם ממצבים נפשיים שונים‪ .‬הפרשת ‪ HCl‬מוגברת כתוצאה מעצבנות‪ ,‬אך מתעכבת כתוצאה‬
‫מדיכאון‪ .‬אלכוהול וקפאין עלולים להביא להפרשה אינטנסיבית מדי של גסטרין בכך שהם מגרים בעצמם את תאי ה‪.G-‬‬
‫כאשר אלו מתרחשים כשאין מזון בקיבה‪ ,‬אין בקרה וחומציות המזון יכולה להתגבר ולגרום לאולקוס‪.‬‬

‫התרוקנות הקיבה‬

‫התרוקנות הקיבה מתבצעת על ידי התכווצות של שרירי הקיבה ודחיפת המזון לכיוון התריסריון‪ .‬מצב המזון בקיבה‬
‫ובתריסריון קובע את קצב פעילות שרירי הקיבה‪.‬‬

‫התריסריון הוא בעל מידות קטנות ובעל נפח קטן הרבה יותר מאשר הקיבה‪ .‬אי לכך‪ ,‬המזון מגיע אליו מהקיבה בכמויות‬
‫קטנות ובמרווחי זמן להם הוא זקוק‪ .‬תפקיד מרווחי הזמן הוא לווסת את הבדלי החומציות בין המזון שבקיבה‬
‫לתריסריון‪ .‬בנוסף‪ ,‬בזמן זה‪ ,‬בליל המזון מתערבב עם מיצים שונים וכן עובר מזון מהתריסריון למעי‪.‬‬

‫מערכת העצבים ומערכת ההורמונים‪ ,‬הם אלו שמווסתים את מנגנון ההתרוקנות של הקיבה‪ .‬מערכות אלו מגיבות למזון‬
‫שמכיל התריסריון‪ .‬הבליל בתריסריון גורם לגירוי וכתוצאה מכך עצב הוואגוס מביא לעיכוב התכווצות הקיבה‬
‫ולהפרשת מיציה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מופרש ההורמון ‪ GIP‬על ידי התריסריון ומגיע לקיבה דרך מערכת הדם‪ .‬הוא גורם עיכוב‬
‫בהתכווצות הקיבה וכן בהפרשת החומצה המלחית‪ .‬בסוף התהליך בפעילות התריסריון כשכבר כל המזון עבר למעי הדק‪,‬‬
‫הקיבה חוזרת לפעול‪.‬‬

‫מחלות‬

‫בעבר נהוג היה להאמין כי חומציות יתר בקיבה גורמת לכיב פפטי )אולקוס(‪ .‬כיום ידוע כי חיידק ההליקובקטר גורם‬
‫למחלה זו‪ .‬הכיב מתפתח כאשר קורסים מנגנוני ההגנה של דופן הקיבה או התריסריון שתפקידם להגן עליה מפני‬
‫החומצות‪ .‬הסיבות לקריסה אינן ידועות‪ .‬כל בני האדם מייצרים חומצות קיבה אך רק אצל אחד מכל עשרה מתפתח כיב‬
‫קיבה‪ .‬בעבר סברו שהסיבה היא דפוס ההפרשה של החומצה אצל החולה )בני אדם נבדלים בדפוסי הפרשת החומצה;‬
‫ישנם כאלה המפרישים כמויות גדולות וכאלה המפרישים נמוכות(‪ ,‬אך מחקר סטטיסטי של החולים הראה שדפוס‬
‫ההפרשה אינו הסיבה העיקרית‪ .‬המחקרים האחרונים מראים כי הגורם לכיב קיבה ברוב המקרים הוא חיידק ממשפחת‬
‫הליקובקטר )‪ .(Helicobacter‬זהו אחד החיידקים הבודדים המסוגל לסבול את רמת ה‪ pH-‬הנמוכה השוררת בקיבה‪.‬‬
 ‫אם חומצות הקיבה עולות במעלה הוושט נוצרת צרבת‪ .‬הכאב מתחיל בדרך כלל בבטן ועובר לצוואר ולגרון‪ .‬הצרבת‬
‫נובעת מעלייה של חומצות קיבה בוושט‪ .‬צרבת היא בדרך כלל תופעה חולפת‪ ,‬אף כי פגמים בסוגר הקיבה עלולים להפוך‬
‫את התופעה לכרונית‪ .‬הצרבת מתחילה בדרך כלל לאחר אכילת מזון שומני או רב‪ .‬נשים בהריון מועדות לצרבת‪ ,‬ושתיית‬
‫משקאות מוגזים )המבוססים על חומצה פחמתית( עלולה אף היא לעודד צרבת‪ .‬צרבת כרונית עלולה להעיד על קיב‬
‫פפטי‪.‬‬

‫לבלב‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬

‫קפיצה אל‪ :‬ניווט‪ ,‬חיפוש‬

‫הלבלב )בלעז ‪ – Pancreas‬מיוונית‪ :‬כולו בשר( הוא בלוטה מאחורי חלל הבטן אשר לה פעולות חשובות בגוף האדם‪.‬‬
‫אורכו כ‪ 15-‬ס"מ אצל אדם בוגר ומאסתו נעה בין ‪ 85‬ל‪ 100-‬גרם‪ .‬הלבלב דומה לאגס מוארך הרחב בקצהו האחד וצר‬
‫בשני‪ .‬החלק הרחב נקרא ראש הלבלב ונמצא בסמוך לתריסריון ואילו קצהו השני של הלבלב נוגע בטחול‪.‬‬

‫איברים במערכת העיכול )הלבלב מסומן במס' ‪(7‬‬

‫ללבלב יש חשיבות גדולה בוויסות תהליכים בגוף האדם מבחינה אקסוקרינית כמו גם אנדוקרינית‪.‬‬

‫פעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצי הלבלב אשר מופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול‪ .‬מיצי הלבלב‬
‫מכילים אנזימים המסייעים לעיכול )כגון‪ :‬עמילאז‪ ,‬טריפסין‪ ,‬קרבוקסיפפטידאז וליפאז(‪ .‬אנזימים אלו נחוצים לעיכול‬
‫של חלבונים‪ ,‬פחמימות ושומנים‪ .‬ללא נוכחות אנזימי הלבלב‪ ,‬פירוקם של אבות המזון איננו מושלם‪.‬‬

‫חלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את איי לנגרהנס מייצר הורמונים‪ .‬כל אי בלבלב מכיל‪:‬‬

‫תאי אלפא‪ ,‬המפרישים את ההורמון גלוקגון‪.‬‬ ‫•‬

‫תאי בטא‪ ,‬המפרישים את ההורמון אינסולין שעוזר לגלוקוז שבדם להיקלט בתאי הגוף‪.‬‬ ‫•‬
‫תאי דלתא המפרישים את ההורמון סומטוסטטין‪.‬‬ ‫•‬

‫ההורמונים גלוקגון ואינסולין אחראים לוויסות רמות הגלוקוז בדם‪ .‬גלוקגון מעודד פירוק של גליקוגן לגלוקוז ומשחרר‬
‫גלוקוז אל הדם‪ .‬אינסולין‪ ,‬שפעולתו מנוגדת לזאת של גלוקגון‪ ,‬אחראי להעלאת רמות הגלוקוז בתאים ולעידוד יצירת‬
‫גליקוגן‪ .‬סומטוסטטין הוא הורמון המעכב את הפרשתם של גלוקגון ואינסולין‪.‬‬

‫טחול‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬

‫קפיצה אל‪ :‬ניווט‪ ,‬חיפוש‬
 ‫מיקום הטחול בגוף ומבט מיקרוסקופי על מבנהו‬

‫הטחול‪ ,‬הוא איבר פנימי רך בצבע סגול אדום‪ ,‬שגודלו כגודל אגרוף‪ .‬משקלו הוא ‪ 150-140‬גרם‪ .‬הוא שוכן בחלקו‬
‫העליון השמאלי של חלל הבטן‪ ,‬מאחורי הקיבה‪.‬‬

‫מבנה הטחול‬

‫הטחול מורכב משני סוגי רקמה‪:‬‬

‫מוך לבן‪ :‬רקמה הדומה לרקמת לימפה רגילה‪ ,‬ובה מיוצרים בעיקר לימפוציטים ומונוציטים)מקרופאג'ים(‪.‬‬
‫מוך אדום‪ :‬רקמה ספוגית מלאת דם וורידים גדולים‪ .‬פירוק תאי הדם האדומים מתרחש במוך האדום‪.‬‬

‫מחזור הדם בטחול‬

‫עורק הטחול )‪ (A. Lienalis‬מביא את הדם לשער הטחול‪ ,‬ושם הוא מסתעף לענפים קטנים החודרים עם‬
‫הכפסיסים לעומק המוך‪ ,‬שבו הם מוקפים על ידי קשירי לימפה‪ .‬כל קשריר לימפה מוחדר ומוזן על ידי ענף‬
‫עורקי קטן‪ .‬הדם היוצא מן הקשריר בנימיות‪ ,‬נשפך למערכת הסינוסואידית‪-‬ורידית‪.‬‬

‫תפקידי הטחול‬
‫הטחול מתפקד כמאגר דם‪ ,‬מייצר תאי דם לבנים‪ ,‬ומפרק תאי דם אדומים פגומים או מתים‪ .‬כשהגוף זקוק‬
‫לתוספת דם‪ ,‬הטחול מתכווץ בהשפעת אדרנלין‪ ,‬ומוציא מתוכו תוספת תאי דם לזרם הדם‪ .‬הטחול מייצר גם‬
‫נוגדנים‪.‬‬

‫מחלות הטחול‬
‫בטחול יכולות להתפתח מחלות שונות‪ .‬כגון זיהומים‪ ,‬שאתות וכו'‪ .‬המחלות הללו יכולות להיות מחלות בפני‬
‫עצמן‪ ,‬או סימפטום של מחלה‪.‬‬

‫ילדים קטנים חסרי טחול‪ ,‬רגישים מאוד לזיהומים על ידי חיידקים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל מבוגרים חסרי טחול לא נמצאה‬
‫עלייה ברגישות לגבי זיהומים אך לעתים חוסר טחול יכול לגרום לסיבוכים אחרים‪.‬‬

‫חלל האגן הוא חלקו התחתון של חלל הבטן‪ .‬גם איבריו עטופים על ידי הצפק‪ .‬החלל מוגדר מסביב על ידי עצמות האגן‬
‫ומכיל את שלפוחית השתן‪ ,‬את איברי הרבייה ואת חלקו התחתון של המעי הגס והחלחולת‪.‬‬