‫מערכת איברי המין הנקבית – ‪Female Reproductive system‬‬

‫כללי ‪:‬‬

‫מערכת המין הנקבית מורכבת מ ‪:‬‬

‫‪ .1‬שחלות – ‪.Ovaries‬‬

‫‪ .2‬חצוצרה – ‪.Oviduct‬‬

‫‪ .3‬רחם – ‪. Uterus‬‬

‫‪ .4‬הנרתיק – ‪.Vagina‬‬

‫‪ .5‬בלוטות העזר – ‪) Mammary glands‬בלוטות החלב(‪.‬‬

‫‪1‬‬
2
 ‫השחלות ‪: Ovaries‬‬

‫כללי ‪:‬‬

‫™ השחלה הינה איבר בעל צורה סגלגלה )צורת שקד( כאשר אורכה נע בין ‪ 2.5‬ל‪ 5-‬ס"מ‪ ,‬רוחבה ‪ 3 – 1.5 :‬ס"מ‬
‫ועוביה ‪ 1.5- 0.6‬ס"מ‪.‬‬

‫™ לשחלות יש ‪ 2‬תפקידים מרכזיים ‪:‬‬

‫‪ .1‬ייצור "‪ "production‬וביוץ ‪ ovulation‬של תאי ה‪.oocytes -‬‬

‫‪ .2‬ייצור והפרשת הורמוני המין‪.‬‬

‫™ השחלות מחוברות בליגמנט רחב ‪ broad ligament‬ע"י התקפלות קטנה של פריתוניאום הנקראת‬
‫‪) mesovarium‬הליגמנט של השחלה( שדרך ליגמנט זה עוברים כלי דם ועצבים אל השחלה ונכנסים לאיזור‬
‫שער השחלה ‪.hilus‬‬

‫™ שטח הפנים של השחלה עטוף בשכבה בודדת של אפיתל קובייתי ‪ cuboidal epithelium‬שנקרא גם‬
‫‪.germinal epithelium‬‬

‫שכבה זו הינה המשכית עם ה‪.peritoneal mesothelium -‬‬

‫™ מתחת לשכבת האפיתל יש שכבת רקמת חיבור צפופה שנקראת ‪) tunica albuginea‬פחות בולטת מאשר‬
‫באשך( המורכבת בעיקר מסיבי קולגן‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫™ כמו איברים רבים אחרים השחלה מחולקת ל‪ 2-‬איזורים ‪:‬‬

‫‪ .1‬איזור חיצוני ‪: cortex‬‬

‫מורכב מרקמת חיבור צלולרית ‪ stroma‬שבה משוקעים הזקיקים ‪) ovarian follicles‬מבנה הפוך מן‬
‫הגבר בו הרקמה היוצרת את הגמטות נמצאת במדולה(‪.‬‬

‫‪ .2‬איזור פנימי ‪: medulla‬‬

‫מורכבת מרקמת חיבור רפה המכילה כלי דם ועצבים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫הזקיקים ‪: Ovarian follicles‬‬

‫כללי ‪:‬‬
‫™ השם ‪ ovarian follicles‬מתייחס לתא ביצית ‪ oocyte‬המוקף ב‪.follicular cells -‬‬

‫™ תאי המין מתחילים להתחלק ונקראים בשלב ראשוני ‪ ,oogonia‬הם עוברים חלוקות מיטוטיות ובעקבותן‬
‫מספרם גדל מאוד כך שבחודש החמישי ישנם כשבעה מיליון תאי מין בשחלה‪ .‬חלקם ממשיכים עד לפרופזה‬
‫של המיוזה הראשונה‪ ,‬שם הם נעצרים ונשארים כך כמעט עד להפריה‪.‬‬
‫™ פירוש הדבר שהם יכולים לשהות במצב זה כ‪ 40-‬שנה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בזכר שלב זה נמשך רק ‪ 22‬ימים‪ ,‬ככל‬
‫הנראה זהו השלב הבטוח ביותר מבחינת ה‪ DNA -‬בו הוא יכול לשהות עם סיכון מינימלי לנזק‪.‬‬
‫הנקרא‬ ‫לחומר‬ ‫הודות‬ ‫נעשה‬ ‫הראשונה‬ ‫במיוזה‬ ‫והישארותם‬ ‫המין‬ ‫תאי‬ ‫של‬ ‫™ העיכוב‬
‫)‪ Oocyte maturation inhibitor (OMI‬המופרש בשחלה ועוצר את המשך המיוזה‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫התפתחות הזקיקים מתחלקת למספר שלבים ‪:‬‬

‫‪: Pimordial follicles .1‬‬

‫‪ o‬ממוקמים בקורטקס מיד מתחת ל‪.tunica albuginea -‬‬

‫‪ o‬מצב זה מתאר שכבה בודדת של ‪ follicular cells‬המקיפה את ה‪) oocyte -‬קוטר של ‪30‬‬
‫מיקרומטר(‪.‬‬
‫‪ o‬גרעין ה‪ oocyte -‬אינו ממורכז והוא נצבע בגוונים בהירים וכן מכיל גרעינון בולט וכהה‪.‬‬
‫‪ o‬כל האורגנלות של התא נמצאות במרכזו ויוצרות את ה‪) vitelline body -‬לרוב לא ניתן לאתרו‬
‫בפרפרטים היסטולוגיים(‪.‬‬

‫‪: The Primary follicle .2‬‬

‫‪ o‬זהו השלב המורפולוגי הראשון שמתאר את התפתחות והתבגרות הזקיקים ‪ ,‬התפתחות זו‬
‫מתחילה בגיל ההתבגרות המינית עם הפרשת ה‪ FSH -‬כחלק מהמחזור החודשי‪.‬‬
‫‪ o‬התאים השטוחים שהקיפו את השחלה )‪ (follicular cells‬הופכים קובייתים או עמודיים וכן‬
‫מספרם עולה‪ ,‬הציטופלזמה שלהם בעלת מבנה של גרנולות וזו הסיבה לשמם ‪.granulose cells‬‬
‫‪ o‬המשך הפרוליפרציה של תאים אלו יגרום ליצירת אפיתל רב שכבתי ‪) stratified epithelium‬עם‬
‫‪ basement membrane‬ברורה מאוד( המקיפים את ה‪.oocyte -‬‬
‫‪ o‬בשלב זה ניתן לראות שכבה חדשה המכילה בעיקר גליקופרוטאינים בין שכבת ה‪oogonium -‬‬
‫)שם כולל לתא הביצית המתפתח( לבין תאי הגרנולוזה – זו שכבת ה‪.zona pellucida -‬‬

‫בגלל נוכחות הגליקופרוטאינים ניתן לאתרה בקלות בצביעת ‪ ,PAS‬שכבה זו היא שכבה אמורפית‬
‫אשר שלוחות תאי הגרנולוזה חוצים אותה ופוגשות שלוחות של תא הביצית‪ ,‬בדרך זו נתאפשרת‬
‫הזנה של תא הביצית ‪.‬‬

‫צביעת שכבה זו ב‪ H&E -‬תיתן צבע אסידופילי‪.‬‬

‫‪ o‬תאי הפרנכימה ‪ Parenchymal cells‬של השחלה המקיפים את הזקיק המתפתח נהיים מאורגנים‬
‫במעטפות קונצנטריות – ה‪.theca folliculi -‬‬

‫‪6‬‬
 PRIMORDIAL FOLLICLES PRIMARY UNILAMINAR FOLLICLE

Primordial
follicles and
Primary
unilaminar follicle

: Secondary follicle .3

.‫ בשלב זה מתחילים להופיע בין תאי הגרנולוזה חללים מלאי נוזל‬o

‫ – שלב זה הוא המאפיין המרכזי‬follicular antrum -‫חללים אלו מתרחבים ומתאחים ליצירת ה‬
.secondary follicle -‫של ה‬
‫ ומוקף בתאי‬cumulus oophorus -‫ הממוקם כעת בפריפריה של הזקיק באיזור ה‬oocyte -‫ ה‬o
.‫גרנולוזה‬

7
‫‪ o‬תאי ה‪ theca folliculi -‬מתמיינים עם גדילת הזקיק ליצירת ‪ theca interna‬ו‪.theca externa -‬‬

‫שכבת ה‪ theca interna -‬בעלת אספקת דם עשירה מאוד ותאיה בעלי צורת כישור מתחילים‬
‫לייצר את ההורמון הסטרואידי אסטרוגן ‪ ,oestrogens‬שכבת ה‪ theca externa -‬נשארת בעלת‬
‫מאפיינים של רקמת חיבור רפה עם סיבי שריר חלק‪.‬‬

‫‪ o‬ה‪ oocyte -‬בשלב זה מגיע לקוטר של עד ‪ 125‬מיקרומטר והזקיק עצמו לקוטר של ‪ 10-15‬מ"מ‪.‬‬
‫‪ o‬אל שלב זה מגיעים בין ‪ 10-15‬זקיקים שבסופו של דבר רק אחד מגיע לבגרות מלאה ולביוץ‬
‫)פרטים בהמשך(‪.‬‬

‫‪: Mature follicle .4‬‬

‫‪ o‬נקרא גם ‪.Graafian follicle‬‬

‫‪ o‬בשלב זה הזקיק ממשיך לגדול ויוצר מעין בליטה קטנה "‪ "bump‬על שטח הפנים החיצוני של‬
‫השחלה שנקראת ‪ stigma‬או ‪.macula pellucida‬‬

‫ה‪ stigma -‬מאופיינת בהפיכת הקפסולה העוטפת לדקה יותר ובזרימת דם רבה יותר אל הזקיק‬
‫המתפתח‪.‬‬
‫‪ o‬בשלב זה ניתן להבחין בקלות כי כל חללי הנוזל התאחדו ומתקבל חלל עטוף שכבת גרנולוזה‬
‫הנקרא ‪ ,liquor folliculi‬חלל זה עוטף את הביצית שעטופה בעצמה בשכבת תאים הנקראת‬
‫‪ corona radiate‬וכאשר הביצית חורגת תאים אלו נודדים יחד איתה )בזמן ההפריה תא זרע‬
‫צריך לפלס דרכו דרך תאים אלו(‪.‬‬
‫‪ o‬הביצית ומעטפת התאים שלה מחוברת אל שאר המבנה באמצעות "גבעול" של תאי גרנולוזה‬
‫שנקרא ‪ ,cumulus oophorus‬בזמן הביוץ גבעול זה מתנתק מהביצית על מנת לאפשר את‬
‫חריגתה‪.‬‬
‫‪ o‬לאתר ניתוק גבעול זה הביצית מרחפת בחופשיות בחלל הזקיק ‪ follicular antrum‬עד שבסופו של‬
‫דבר הזקיק נקרע באיזור ה‪ stigma-‬והביצית )עם ה‪ (corona radiate -‬משתחררת מהשחלה‪.‬‬

‫‪8‬‬
 Follicle development
Primordial follicle

Primary follicle

Secondary follicle

Graafian follicle

9
10
11
12
 ‫תהליך התפתחות הביצית – סיכום ‪: Oogenesis‬‬

‫™ בחודשי העוברות הראשונים – חלוקות מיטוטיות‪ ,‬עד ליצירת כ – ‪ 5‬מיליון ביציות‪.‬‬

‫™ הביציות עוצרות בשלב ה – ‪ ,primary oocyte‬באמצע החלוקה המיוטית הראשונה )בפרופאזה של המיוזה‬
‫הראשונה(‪ ,‬למשך ‪ 12-50‬שנה )עד לביוץ(‪.‬‬
‫™ לפני הביוץ‪ ,‬מסיימת ה – ‪ primary oocyte‬חלוקה מיוטית ראשונה בזקיק ע"ש גראף‪ ,‬והופכת ל –‬
‫‪ + secondary oocyte‬גופיף פולרי‪ .‬שניהם זהים בכמות הכרומוזומים‪ ,‬אך שונים בכמות הציטופלסמה‪.‬‬
‫™ ה ‪ secondary oocyte -‬לאחר הביוץ נמצאת באמצע חלוקה מיוטית ‪ ,II‬ומסיימת את החלוקה רק לאחר‬
‫הפריה‪ .‬לאחריה הופכת הביצית ל – ‪ + ova‬גופיף פולרי שני‪.‬‬
‫™ במידה ולא התקיימה הפריה‪ ,‬הביצית מתנוונת לאחר ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫™ במשך חיי האישה נוצרות כ – ‪ 400‬ביציות בוגרות‪.‬‬
‫™ ‪ 12‬שעות לפני הביוץ הביצית מסיימת את החלוקה שהפסיקה עוד בעוברות ונוצר ‪Secondary Oocyte‬‬
‫שעוצר במטפאזה )במיוזה השנייה(‪.‬‬
‫™ הגופיף הפולרי אינו פונקציונלי מאחר והוא מקבל מעט מאוד ציטופלסמה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫בקרה הורמונלית בתקופות השונות ‪:‬‬

‫התקופה העוברית ‪:‬‬

‫בתקופה זו קיים אסטרוגן בגוף ברמות נמוכות ‪ ,‬רמה נמוכה זו מעכבת את פעילות ההיפופיזה ומונעת הפרשת‬
‫‪) GnRH‬פרקורסור ל‪.( FSH -‬‬

‫שלב הפוריות ‪: Menarche‬‬

‫™ בבגרות המינית חל שינוי ברמת הביטוי הרצפטורים לאסטרוגן בתאים בהיפופיזה ואז נוצר מצב שגם רמה‬
‫נמוכה של אסטרוגן הקיימת אצל הנערה לפני הבגרות המינית מספיקה על מנת להתחיל את המחזור‬
‫החודשי הראשון‪.‬‬
‫™ בכל מחזור חודשי ההיפופיזה מפרישה ‪) GnRH‬פפטיד קטן( שמגרה את האדנוהיפופיזה להפרשת ‪,FSH‬‬
‫עם ההתבגרות המינית מתחילה גם הפרשת פרוגסטרון מהגונדות‪.‬‬
‫™ בבנות עם בעיות בווסת נותנים חומרים הגורמים להפרשת ‪.GnRH‬‬
‫™ ה‪ FSH-‬פועלה על השחלה וגורם להבשלת הזקיק‪.‬‬
‫™ בשלב ה‪ secondary follicle -‬תאי ה‪ theca interna -‬מוסבים לתאים מפרישים סטרואידים וגם הם‬
‫מפרישים אסטרוגן שמעודד את ההבשלה הסופית של הזקיק ובסופו של דבר להבשלת זקיק אחד )ביוץ(‬
‫כאשר כל יתר הזקיקים האחרים תפקידם לתמוך בזקיק שהבשיל‪.‬‬
‫™ ייצור האסטרוגן מקורו בייצור טסטוסטרון )הורמון המין הזכרי(‪ ,‬מרכיבי הטסטוסטרון שמיוצרים ב‪-‬‬
‫‪ theca interna‬מועברים לתאי האפיתל בזקיק ההופכים אותם לאסטרוגן‪.‬‬

‫ביוץ ‪: ovulation‬‬

‫™ במחזור רגיל‪ ,‬ביום ה‪ 14-‬נוצר שיא של רמת האסטרוגן‪ ,‬בעקבות כך מופרש ‪ GnRH‬שגורם להפרשת ‪LH‬‬
‫מהאדנוהיפופיזה – נקודת השיא ‪.LH surge :‬‬

‫™ לעיתים מתקיימים גם ‪ – anovulatry cycles‬מחזורים ללא ביוץ‪ .‬תופעה זו מתרחשת פעמים ספורות‬
‫במהלך החיים בגלל ירידה פתאומית ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון ובעקבות כך מתרחש דימום ללא‬
‫ביוץ‪ .‬תופעה כזו יכולה להתרחש בגלל הפסקת הריון פתאומית וגם במקרים של הפסקה בנטילת גלולות‬
‫למניעת הריון‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫™ תפקידי ה‪: LH -‬‬

‫‪ .1‬משפיעה על חריגת הביציות מהזקיק ותפיסתן ב‪ fimbria -‬של החצוצרה‪.‬‬

‫ה‪ LH-‬גורם לאספקת דם נמרצת יותר לשחלה בשלב ה‪ matue follicle -‬כך שכמות הנוזל ב‪-‬‬
‫‪ liquor folliculi‬עולה מאוד‪ ,‬בקבות כך נוצר לחץ גדול על המעטפת שנעשית דקה מאוד ומתוחה‬
‫עד קריעתה‪.‬‬

‫‪ .2‬גורם לסיום החלוקה המיוטית הראשונה של הביצית והיא מיד נכנסת לחלוקה השנייה‪.‬‬
‫החלוקה ראשונה אינה שווה כך שנוצר תא גדול ותא קטן ‪.the first polar body‬‬
‫תא הביצית שנוצר בעקבות החלוקה נקרא ‪ secondary oocyte‬וניתן להבחין בה במבנה של כישור‬
‫בגלל החלוקה המיוטית השנייה שתסתיים רק עם ההפריה שמתרחשת ב‪ ampulla -‬של החצוצרה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהווה ‪ feedback inhibition‬להפסקת הפרשת ‪.FSH‬‬

‫™ גורמים המביאים לביוץ‪:‬‬

‫‪ .1‬עליה בנפח הנוזל באנטרום‪.‬‬

‫‪ .2‬אנזימים פרוטאוליטים‪.‬‬
‫‪ .3‬גליקוזאמינוגליקן בין ה‪ cumulus-‬לגרנולוזה‪.‬‬
‫‪ .4‬התכווצות שריר חלק בשכבת התקה בהשפעת ‪.PG‬‬

‫‪15‬‬
 ‫סוף תקופת הפריון ‪: Menopause‬‬

‫™ תקופה זו מכונה גם ‪ menopause‬או תקופת הבלות שנגזרת מהביטוי ‪) menses‬זרם הדם( ו‪pause -‬‬
‫)הפסקה(‪.‬‬
‫™ תקופת הפריון בנשים מסתיימת בגילאי ‪ 45-55‬שלאחריה השחלה מפסיקה לתפקד והזקיקים בה נעלמים‪.‬‬
‫™ כמו כן‪ ,‬לא מתקיים ייצור של הורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון ובעקבות כך רמת ה‪ FSH -‬מרקיעה‬
‫שחקים )אין משוב שלילי(‪.‬‬
‫™ במקביל ניתן לצפות בשחלה מאוד צלקתית מלאת רקמת חיבור – ‪.scar tissue‬‬
‫™ הבעיה העיקרית של אשה בגיל המעבר הוא החוסר באסטרוגן הגורם לבריחת סידן מהעצמות‪ ,‬בעיות‬
‫בנרתיק ובכל רקמה המכילה רצפטורים באסטרוגן )בלוטות החלב למשל(‪.‬‬
‫™ תקופה זו בחיי האישה מלווה בהפרעות שונות הנגזרות מהשינויים ההורמונליים הנ"ל ‪ :‬אמוציונליות‪,‬‬
‫שינויים בטמפ' הגוף וכו'‪ ,‬הטיפול במקרים אלו הוא מתן ‪.(Hormone Replacement Therapy) HRT‬‬

‫‪16‬‬
 ‫תפקידי האסטרוגן‪:‬‬
‫‪ .1‬התפתחות תקינה בעובר – בנקבה )התפתחות תקינה של פנוטיפ נקבי ואברים פנימיים נקביים(‪.‬‬
‫‪ .2‬התבגרות מינית ואפיון נשי‪.‬‬
‫‪ .3‬התפתחות שדיים – בעיקר צמיחה של צינורות החלב‪.‬‬

‫תפקידי הפרוגסטרון‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנת הרחם להריון והכנה להיקלטות טובה של הביצית המופרית‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנת השדיים להנקה – התפתחות החלק הבלוטי המפריש בשד‪.‬‬

‫לשניהם תפקידים במחזור הוסת‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪: Atresia‬‬

‫™ ‪=) Atresia‬התנוונות( היא השם להליך ההתנוונות שבהם ביציות וזקיקים מתנוונים ונהרסים ללא‬
‫יציאתם בהליך הביוץ‪.‬‬

‫™ רק כ‪ 400-‬ביציות עוברות ביוץ וכ‪ 99%-‬מהביציות הקיימות בגיל הבגרות המינית עובר התנוונות‪.‬‬

‫™ ‪ Atresia‬יכולה להשפיע על הביציות בכל שלב של "חייהן" – גם בשלב הפרה‪-‬נטלי וגם לאחר הלידה ‪.‬‬

‫™ בחודש השישי להריון לעובר יש כי ‪ 7‬מיליון ביציות )‪ (oocytes & oogonia‬בשחלות‪ ,‬עד ללידה מספר זה‬
‫קטן לכ‪ 2-‬מיליון‪ ,‬כאשר רק כ‪ 400-‬אלף שורדים עד לגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫™ ‪ Atresia‬גם משפיעה על הזקיקים אשר עוברים את השלב הסופי ‪ mature follicle‬אבל אינם מבייצים )‪10-‬‬
‫‪ 15‬זקיקים(‪ ,‬ההתנוונות יכולה להתרחש בכל אחד משלבי התפתחות הזקיק – כך שפרפרטים היסטולוגים‬
‫נוכל לראות מגוון רחב של זקיקים בשלבי התפתחות שונים‪.‬‬

‫™ למעשה בשחלה מתקיים כל הזמן תהליך ניווני של ‪ ,atresia‬הניוון הוא של כל סוגי הזקיקים בכל הדרגות‬
‫ובכל הרמות‪ ,‬המבנים המנוונים אינם נעלמים אלא משאירים "עקבות" בשחלה עצמה‪ ,‬אותן "עקבות"‬
‫נקראות ‪ interstitial glands‬המפוזרות אקראית בין הזקיקים הפעילים ברקמת החיבור בקורטקס‬
‫שנקראת ‪.interstitium‬‬
‫הזקיקים שהתנוונו עוברים פאגוציטוזה ע"י מאקרופאגות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫הגופיף הצהוב ‪: Corpus luteum‬‬

‫™ הגופיף הצהוב נוצר ע"י תאי גרנולוזה ו‪ theca cells -‬לאחר תהליך הביוץ‪.‬‬

‫™ דפנות הזקיק קורסות לאחר חריגת הביצית אל מבנה מקופל המאפיין את הגופיף הצהוב‪.‬‬

‫™ אספקת הדם גדלה ונוצרת רשת של רקמת חיבור רפה‪.‬‬

‫™ תאי הגרנולוזה וה‪ theca cells -‬משלשים את גודלם ומחילים לצבור חלבון הנקרא ‪ lutein‬מספר שעות‬
‫לאחר הביוץ‪ .‬כעת תאים אלו יקראו ‪ granulosa lutein cells & theca lutein cells‬ויתחילו לייצר‬
‫פרוגסטרון ואסטרוגן‪.‬‬

‫תפקידם של ההורמונים הנ"ל הוא להכין את האנדומטריום )השכבה הפנימית ביותר של הרחם( לקליטת‬
‫הביצית המופרית‪.‬‬

‫™ על מנת שהגופיף הצהוב יישאר חיוני הוא זקוק להמשך הפרשת ‪ , LH‬כאמור רמת ה‪ LH -‬יורדת לאחר ‪12‬‬
‫ימים ולכן יש גם ירידה בהפרשת הפרוגסטרון‪ ,‬אם מתרחשת הפריה הגופיף הצהוב שורד בזכות הורמון ה‪-‬‬
‫‪ HCG‬שמופרש מהשליה )‪ HCG‬ו‪ LH-‬דומים מאוד במבנה שלהם ובתפקוד שלהם(‪.‬‬

‫™ הפרשת ההורמונים בגופיף הצהוב מפסיקה כ‪ 14-‬ימים לאחר הביוץ אם לא התרחשה הפריה‪ ,‬במקרה זה‬
‫הגופיף הצהוב מתנוון ויוצר את ה‪.corpus albicans -‬‬
‫ה‪ corpus albicans -‬מאופיין ביצירת מעין רקמה מצולקת ‪ scar tissue‬בשחלה עצמה‪ ,‬רקמה זו היא‬
‫תוצאת ניוון הגופיף הצהוב שמתרחש ע"י חדירת תאי רקמת חיבור אליו‪.‬‬

‫™ אם התרחשה הפריה הפרשת ההורמונים ממשיכה ‪ 2-3‬חודשים לאחר הביוץ‪ ,‬הביצית נעה בחצוצרה תוך‬
‫כדי חלוקת תאים עד הגעתה לרחם לצורך ‪.implantation‬‬

‫‪19‬‬
20
21
22
 ‫החצוצרה – ‪: The Oviduct‬‬

‫נקראת גם ‪ Fallopian tube‬או ‪ uterine tube‬או ‪.salpinx‬‬

‫המונח ‪ salpingitis‬מתאר מצב של התנפחות ‪ inflammation‬החצוצרות‪ .‬חסימה בחצוצרות כתוצאה מ‪-‬‬
‫‪ salpingitis‬היא אחת הסיבות לחוסר פוריות או למקרים של הריון חוץ רחמי )בחצוצרה למשל(‪.‬‬
‫החצוצרה משמשת כצינור להובלת הביצית מהשחלות אל הרחם‪.‬‬

‫מבחינה היסטולוגית ניתן לחלק את החצוצרה ל‪ 2-‬שכבות ‪:‬‬

‫‪ .1‬מוקוזה ‪: mucosa‬‬

‫‪ o‬נוצרת ע"י אפיתל עמודי ריסני ומפריש ‪ ciliated & secretory epithelium‬הנמצא ע"ג‬
‫‪ lamina propria‬רפה מאוד‪.‬‬
‫‪ o‬המספר של תאי האפיתל הריסניים ותאי האפיתל המפרישים משתנה בחלקים השונים של‬
‫החצוצרה‪.‬‬
‫‪ o‬גובה תאי האפיתל על ‪ 2‬סוגיהם משתנה בהתאם לרמת ההורמונים‪ ,‬כך שבחלק הראשון של‬
‫המחזור )מה‪ menstruation -‬עד היום ה‪ (14-‬התאים גבוהים והריסים בולטים אל החלל‪ ,‬כאשר‬
‫לאחר הביוץ התאים נהיים נמוכים יותר והריסים אינם בולטים מפני השטח‪.‬‬
‫‪ o‬פעילות ההפרשה משתנה במהלך המחזור ‪ ,menstrual cycle‬כאשר תאי הפרשה "נחים" )אינם‬
‫מפרישים( נקראים גם ‪.Peg cells‬‬
‫‪ o‬חומרי ההפרשה מזינים את הביצית הנעה בחצוצרה ואם בוצעה הפריה גם את העובר הראשוני‪.‬‬

‫‪epithelium‬‬ ‫‪mucosa‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ .2‬שכבה שרירית ‪: muscularis‬‬

‫‪ o‬מורכב מ ‪:‬‬
‫א‪ .‬שכבה חיצונית אורכית ‪ – outer longitudinal layer‬דקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכבה פנימית צירקולרית ‪ – inner circular layer‬עבה‪.‬‬

‫‪ o‬בחלקים מסוימים בחצוצרה ניתן למצוא שכבה שכבה פנימית המורכבת מסיבים אורכיים –‬
‫חלקי ה‪) isthmus -‬היצרות( וה‪) intramural part -‬פרטים בהמשך(‪.‬‬
‫‪ o‬תנועת הביצית והזרע זה אל זו מתאפשרת בעיקר הודות לתנועות הפריסטלרטיות של שרירי‬
‫החצוצרה ופחות הודות לנוכחות האפיתל הריסני‪.‬‬

‫‪ .3‬שכבת ‪: serosa‬‬

‫שכבה רקמת חיבור פיברוטית צפופה העטופה בשכבת ‪ mesothelium‬שהוא אפיתל חד שכבתי שטוח‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫ישנם ‪ 4‬חלקים אנטומיים לחצוצרה ‪:‬‬

‫‪: Infundibulum .1‬‬

‫‪ o‬איזור זה בצורת משפך )קוטר של עד כ‪ 10-‬מ"מ( נמצא בחלק הטרמינלי של החצוצרה‪.‬‬

‫‪ o‬בשוליים של איזור זה יש דיגיטציות )מעין אצבעות( הנקראות ‪ fimbriae‬ונמצאות בקרבה אל‬
‫השחלות‪.‬‬
‫‪ o‬באיזור זה יש נוכחות גבוהה של תאים ריסניים המובילים את הביצית שפרצה את דופן השחלה‬
‫אל איזור ה‪.ampulla -‬‬

‫‪: Ampulla .2‬‬

‫‪ o‬החלק הארוך ביותר‪.‬‬

‫‪ o‬קיפולים מוקזיים הנקראים ‪ Plicae‬אשר מהם יוצאים התקפלויות משניות מחלקים את הלומן‬
‫של האמפולה למעין מטריקס של חללים – נוצר חלל מאוד א‪-‬רגולרי בעל צורת מבוך‪.‬‬

‫‪ o‬מבנה ייחודי זה מספק לביצית סביבה נוזלית בעוד היא נמצאת בין הקפלים‪.‬‬
‫‪ o‬ההפרייה נעשית לרוב באיזור זה‪.‬‬

‫‪: Isthmus .3‬‬

‫‪ o‬האיזור הצר ביותר )קוטר של ‪ 2-3‬מ"מ( בחצוצרה‪.‬‬

‫‪ o‬הקיפולים המוקוזים פחות מסועפים ושכבת ה‪ muscularis -‬עבה מאוד‪ ,‬באיזור זה השכבה‬
‫הפנימית של ה‪ Muscularis -‬היא אורכית‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫‪: Intramoral part of the oviduct .4‬‬

‫‪ o‬החלק המדיאלי ביותר של החצוצרה אשר חודר את דפנות הרחם‪.‬‬

‫‪ o‬המוקוזה באיזור זה חלקה מאוד והקוטר הפינימי של החצוצרה גם הוא קטן‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫שלב ההפריה בחצוצרה ‪:‬‬

‫™ אספקת הדם לחצוצרה היא אמנם ענפה אך בזמן הביוץ היא גוברת‪ ,‬בעקבות כך כמות הנוזלים עולה ודפן‬
‫הצינור מתעבה והופכת קשיחה יותר‪ ,‬כמו כן‪ ,‬ה‪ fimbriae-‬מתקרבות לשחלה במטרה לאפשר את קליטת‬
‫הביצית‪.‬‬

‫™ ישנם מקרים בהם הביציות נשתלות ברקמות לא מתאימות )לא ברחם ( למשל באמפולה או במזנטריום‪,‬‬
‫כאשר מקום ההשתלה )הריון חוץ רחמי( הנפוץ ביותר ה‪.(recto-uterine pouch) Douglas cavity -‬‬

‫™ המקומות המועדפים להצלחת הריון הן הדופן הקדמית והאחורית של הרחם‪ ,‬השתלת הביצית ברחם‬
‫מתרחשת ביום ‪ 6-7‬להפרייה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫הרחם ‪: The Uterus‬‬

‫מבנה כללי ‪:‬‬

‫הרחם מחולק אנטומית ל‪ 2-‬חלקים מרכזיים ‪:‬‬

‫‪ .1‬גוף ‪ 2/3) body & fundus‬עליונים(‪.‬‬

‫‪ .2‬צוואר הרחם ‪ 1/3) cervix‬תחתון(‪.‬‬

‫דפנות הרחם מורכבות מ‪ 3-‬שכבות ‪:‬‬

‫‪ .1‬אנדומטריום ‪: Endometrium‬‬

‫‪ o‬שכבת מוקוזה – השכבה הפנימית‪.‬‬

‫‪ o‬האנדומטריום מורכב משכבת אפיתל חד שכבתי עמודי ‪ simple columnar epithelium‬המכיל‬
‫גם תאים ריסניים וגם תאים מפרישים ומרקמת חיבור עבה וצפופה ‪ stroma‬הנמצאת מתחת‬
‫לשכבת האפיתל‪.‬‬
‫‪ o‬המוקוזה של שכבה זו בעלת אינווגינציות ליצירת מעין בלוטות טובולריות ‪tubular uterine‬‬
‫‪ ,glands‬בלוטות אלו מתפשטות לעמוק שכבת הסטרומה העבה‪.‬‬

‫‪ o‬התאים המרכיבים את שכבת ה‪ stromal cells – stroma -‬משוקעים ברשת של סיבים‬

‫רטיקולריים‪.‬‬

‫‪ o‬רק מוקוזת גוף הרחם ‪ body‬לוקחת בחלק ב‪.mestrual cycle -‬‬

‫‪28‬‬
 ‫‪ o‬שכבת האנדומטריום מחולקת ל‪ 2-‬איזורים על פי מעורבותם בשינויים במהלך המחזור ‪:‬‬

‫א‪: Basalis .‬‬

‫איזור זה אינו מוסר במהלך המחזור אלא מתפקד באיזור רה‪-‬גנרציה לחידוש שכבת ה‪-‬‬
‫‪ functionalis‬לאחר הסרתה‪.‬‬

‫ב‪: Functionalis .‬‬

‫החלק הלומינרי של האנדומטריום‪.‬‬
‫איזור זה מוסר בכל מחזור‪ ,‬כמו כן מהווה את איזור השינויים כתוצאה מהמחזור‬
‫החודשי )פרטים בהמשך(‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫‪ .2‬מיומטריום ‪: Myometrium‬‬

‫‪ o‬השכבה האמצעית – השרירית‪.‬‬

‫‪ o‬שכבה זו מורכבת מ‪ 3-‬שכבות שרירים ‪ :‬השכבה האמצעית עשירה מאוד בכלי דם ונקראת‬
‫‪ stratum vasculare‬ובה השרירים יותר צירקולריים לעומת השכבות הפנימית והחיצונית שבהן‬
‫הסיבים הם יותר אורכיים ואלכסוניים‪.‬‬
‫‪ o‬קיים קושי להבחין בין ‪ 3‬שכבות אלו בצפייה בפרפרטים היסטולוגיים במיקרוסקופ אור‪.‬‬

‫‪ o‬רקמה שרירית זו עוברת היפרתרופיה במהלך הריון וניתן למצוא יותר ויותר ‪GAP junctions‬‬
‫בין התאים‪.‬‬
‫ההסבר לגדילת תאי שריר אלו הוא קולטנים להורמון האסטרוגן שכך למעשה אחראי לגדילת‬
‫הרחם‪ ,‬גדילת הרחם מאופיינת בגדילת התאים עצמם )עד פי ‪ 10‬מגודלם המקורי( ולאו דווקא‬
‫בפרוליפרציה של תאים‪.‬‬

‫‪ .3‬פרימטריום ‪: Perimetrium‬‬
‫מהווה את המשטח הפריתוניאלי של הרחם – עטוף בשכבת רקמת חיבור צפופה – ‪.serosa‬‬

‫‪30‬‬
 ‫שלבי המחזור החודשי ‪: menstrual cycle‬‬

‫‪) Menstruation .1‬ימים ‪: (1-5‬‬

‫בשלב זה מתחיל קילוף הרחם כך שחלק ה‪ functionalis -‬מתקלף ונושר‪.‬‬

‫‪) The Proliferative phase .2‬ימים ‪: (5-13‬‬

‫נקרא גם ‪.Estrogenic phase‬‬

‫בשלב זה מתפתחות הבלוטות בשכבת האנדומטריום וכל שכבת ה‪ functionalis -‬משתקמת‪.‬‬
‫מתקבלות בלוטות טובולריות מאורכות ובניהן רקמת חיבור צפופה )ה‪.(stroma -‬‬
‫בסיסי הבלוטות מהווים מקור לתאי אפיתל חדשים מהם מתפתח האנדומטריום הפונקציונלי )אלו הם‬
‫תאי ה‪.(basalis -‬‬

‫‪) Interval phase .3‬ימים ‪ ,13-14‬סה"כ ‪ 24‬שעות( ‪:‬‬

‫זהו זמן ה‪ Å LH surge -‬ביוץ ‪ Å‬התחלת יצירת הגופיף הצהוב ‪ Å‬התחלת ייצור פרוגסטרון‪.‬‬
‫בהשפעת הפרוגסטרון הבלוטות הטובולריות נהיות מאוד מפותלות והפרשותיהן מאוד עשירות בגליקוגן‪,‬‬
‫חומר ההפרשה של הבלוטות אגור בבסיס התאים ומועבר לחלק האפיקלי ומשם מופרש‪.‬‬
‫ניתן לראות הופעת ‪ decidual cells‬העשירים בגליקוגן בסטרומה של האנדומטריום‪.‬‬
‫מטרת הגליקוגן – יצירת מקור אנרגייה ל‪ Trophoblast -‬העתיד להתפתח )שכבת השליה בשלביה‬
‫הראשונים(‪.‬‬
‫בדרך זו "מתכונן" האנדומטריום לקליטת הביצית המופרית‪.‬‬

‫‪) Secretory phase .4‬ימים ‪: (15-27‬‬

‫תקופה זו מכונה גם ‪.Progestinic phase‬‬
‫נמשך מהביוץ ועד נסיגת הגופיף הצהוב‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪) Ischemic phase .5‬יום ‪ ,28‬סה"כ ‪ 24-48‬שעות( ‪:‬‬
‫קילוף דופן הרחם קשור באספקת הדם המיוחדת של הרחם‪.‬‬
‫מדובר בכלי גם המגיעים למיומטריום ובגבול בינו לבין האנדומטריום המתחדש מתרחש פיצול באספקה‬
‫העורקית ‪ spiral artery‬ו‪ ,basal artery -‬כאשר כלי הדם המגיעים לשטח הפנים החיצוני של הרחם הם‬
‫העורקים הספירליים ‪.‬‬
‫כ‪ 24-‬שעות לפני הדימום העורק הספירלי מתכווץ ובחלק מהמקומות עובר נמק כתוצאה מכך נוצרת‬
‫איסכמיה )חוסר בחמצן(‪ ,‬תהליך זה חוזר על עצמו מספר שניות לפני הדימום ואז כלי הדם נפרצים‬
‫ומתרחשת זרימת דם יח עם נשירת הרקמה שהחלה בהליך נקרוטי‪.‬‬

‫‪Uterine glands‬‬

‫‪Spiral arteries‬‬

‫‪32‬‬
33
 proliferative

Early
secretory

34
 ‫צוואר הרחם ‪: cervix‬‬

‫™ בעל דופן שונה מזו של הרחם‪ ,‬ההבדל מתבטא בכך שהבלוטות בדופן צוואר הרחם מסועפות מאוד‬
‫ומפרישות ללא בקרה מסוימת של הורמונים‪.‬‬

‫™ כמו כן‪ ,‬שכבת האנדומטריום של צוואר הרחם אינה מתקפלת במהלך המחזור החודשי‪.‬‬

‫™ בצוואר הרחם יכולות להווצר ציסטות שמכילות הצטברויות של ההפרשות של הבלוטות‪ ,‬ציסטות אלו‬
‫מכונות ‪ ,Nabothian cysts‬לא מדובר כאן במצב פתולוגי‪-‬קליני אלא נקודה מבדלת בין צוואר הרחם )‪1/3‬‬
‫תחתון( ליתר חלקי הרחם )‪ 2/3‬עליונים(‪.‬‬

‫™ סרטן נפוץ בנשים לאחר מספר לידות הוא סרטן צוואר הרחם‪ ,‬התפתחות גידול זה היא איטית מאוד‬
‫)מספר שנים( ובבדקיה הנקראת ‪ papa smear‬מחפשים תאים טרום סרטניים‪.‬‬

‫™ מנקודה זו והלאה ניתן לראות אפיתל רב שכבתי פחוס ‪ stratified squamous epithelium‬שמאפיין את‬
‫הנרתיק ‪.Vagina‬‬

‫™ מחולק לשני אזורים שונים‪:‬‬

‫‪:Cervical canal .1‬‬

‫‪ o‬חלל צוואר הרחם‪.‬‬

‫‪ o‬מוגבל ע"י שני פתחים‪ – internal os :‬חלל הרחם‪ – external os ,‬נרתיק‪.‬‬
‫‪ – Simple columnar epithelium‬תאים מפרישי מוקוס‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בלוטות גדולות ומסועפות )משתנות לאורך מחזור הוסת‪ .‬מפרישות מוקוס מימי ומרובה‬ ‫‪o‬‬
‫בזמן הביוץ‪ ,‬בזמנים אחרים המוקוס הוא צמיגי(‪.‬‬
‫העדר עורקים ספירליים‪ .‬אין שינוי בעובי רירית צוואר הרחם לאורך המחזור‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪: Portio vaginalis .2‬‬

‫‪ o‬אזור צוואר הרחם הבולט לנרתיק‬

‫‪.Stratified squamous epithelium‬‬ ‫‪o‬‬
‫ללא בלוטות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫המעבר החד בין שני סוגי האפיתל נמצא חיצונית ל – ‪) external os‬מועד לנגעים סרטניים(‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪35‬‬
36
 ‫הנרתיק ‪: Vagina‬‬

‫הואגינה היא צינורית פיברומוסקולרית עם דפנות המורכבות מ‪ 3-‬שכבות ‪:‬‬

‫‪ .1‬מוקוזה ‪: Mucusa‬‬

‫מורכבת משכבת אפיתל רב שכבתי פחוס ‪ stratified squamous epithelium‬הבנוי ממספר שכבות ‪:‬‬

‫א‪.Basal layer .‬‬

‫ב‪.Parabasal layer .‬‬
‫ג‪.Intermediate layer .‬‬
‫ד‪.Precornified layer .‬‬
‫ה‪.Cornified layer .‬‬
‫** שכבות אלו מסודרות קונצנטרית לכיוון הלומן‪.‬‬

‫ישנם בעלי חיים שתחת השפעת האסטרוגן הפאיתל של הנרתיק עובר התקרנות )‪ – cornified‬צובר‬
‫קראטין(‪ ,‬תופעה זו לא מתרחשת בבנות אדם‪ ,‬עם זאת בתקופה האסטרוגנית ניתן להבחין במספר‬
‫המקסימלי של שכבות‪.‬‬

‫שכבת האפיתל נמצאת על שכבת ‪ lamina propria‬מאוד רפה )מכילה כמות גדולה של תאי דם לבנים(‪.‬‬
‫בעומק שכבת המוקוזה בסמוך לתחילת שכבת ה‪ muscularis -‬ניתן למצוא ‪vascular cavernous‬‬
‫‪) spaces‬מאפיין רקמה אראקטילית(‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫‪ .2‬שכבת שריר ‪: muscularis‬‬

‫‪ 2‬תת שכבות של סיבי שריר חלק ‪:‬‬

‫א‪ .‬שכבה פנימית צירקולרית ‪.inner circular layer‬‬

‫ב‪ .‬שכבה חיצונית של סיבים אורכיים ‪.outer longitudinal layer‬‬

‫מתחת לשכבה זו ישנו שריר מסורטט רצוני ‪ bulbospongiosus muscle‬שיוצר ספינקטר סביב הואגינה‪.‬‬

‫‪: Adventitia .3‬‬

‫חלק ה‪ adventitia -‬שתוחם את השכבה השרירית הוא יחסית צפוף ומכיל כמות גדולה של סיבים‬
‫אלסטיים‪.‬‬
‫החלק החיצוני של שכבה זו הוא רקמת חיבור רפה עם פלקסוס ורידי בולט‪.‬‬

‫‪38‬‬
 Vagina, human - H&E
Identify the layers of the vagina. Note that the
organization of the wall of the vagina corresponds
in many respects to the organization of the wall of
the oesophagus. It should not be necessary to do a
drawing.
Compare your observations in the vagina with
those in the oesophagus. Try to define how the
layers differ although they are composed of
similar tissue types.

39
 ‫האבחנה בין תאי האפיתל השונים בנרתיק בעזרת בדיקת ‪: PAP smear‬‬

‫™ כאשר מבצעים בדיקת משטח של הנרתיק ‪ pap smear‬יש חשיבות רבה בזיהוי האם תאים לא תקינים‬
‫נשרו מהנרתיק או מצוואר הרחם‪ ,‬הבדיקה מבוצעת ע"י מריחת התאים על זכוכית וצביעתם‪.‬‬

‫™ ישנן ‪ 2‬שיטות צביעה הנהוגות כיום ‪ Papanicolau :‬או ‪ ,Schorr‬צביעות אלו מאפשרות אבחנה בין‬
‫התאים השונים‪.‬‬

‫™ ככל שעולים בשכבות לכיוון הלומן התאים קטנים בגודלם והצביעה יותר אסידופילית ולהיפך ככל‬
‫שיורדים לכיוון הבזאלי התאים גדולים יותר‪ ,‬גרעין גדול יותר והצביעה יותר בזופילית‪.‬‬

‫™ גובה האפיתל הרב שכבתי תלוי באיזון ההורמונלי ‪:‬‬

‫‪cornified layer‬‬ ‫א‪ .‬כאשר מבצעים משטח בתקופה האסטרוגנית ניתן לקבל תאים מה‪-‬‬
‫וב‪ LH surge -‬תאים מה‪.precornified layer -‬‬

‫ב‪ .‬לאחר מכן בזמן הביוץ ובתקופה הפרוגסטינית ניתן לקבל תאים משכבת ה‪ intermediate -‬והם‬
‫מופיעים כמקופלים בקצוות בצביעת ‪.Schorr‬‬

‫ג‪ .‬אם התאים הבזאלים והפרה‪-‬בזאלים אנו נמצא רק בנערות שטרם הגיעו לבגרות מינית או בנשים‬
‫הנמצאות בתקופת הבלות‪.‬‬

‫** גם הנרתיק עובר שינויים בזמן המחזור החודשי – עובי האפיתל )מספר השכבות( גדל כתוצאה מהשפעת‬
‫אסטרוגן ופרוגסטרון‪.‬‬
‫יש להדגיש שלנרתיק עצמו אין בלוטות )רב בכניסה( ורוב ההפרשות מגיעות מבלוטות מצוואר הרחם‪.‬‬

‫‪Hormonal control of ovary and uterus‬‬

‫‪40‬‬
 ‫בלוטות השד ‪: Mammary glands‬‬

‫מבנה כללי ‪:‬‬

‫™ בלוטות השד הן בלוטות עוריות שעברו מודיפיקציה‪.‬‬

‫™ התפתחות בלוטות אלו דומה מאוד להתפתחות בלוטות הזיעה ‪.sweat glands‬‬

‫™ אלו הן בלוטות מעורבות מסועפות ‪ compound branched alveolar glands‬שמכילות ‪ 15-25‬אונות‬

‫המופרדות ע"י רקמת חיבור צפופה ‪ interlobar connectibe tissue‬ושומן‪.‬‬
‫רקמת החיבור והשומן גדלים במהלך גיל ההתבגרות – צמיחת החזה‪.‬‬

‫™ רצועות של רקמת חיבור ‪ suspensory ligament‬מחלקות את בלוטות החלב ל‪ 2-‬איזורים ‪papillary :‬‬
‫‪ -‬קרוב לעור ו‪ – reticular -‬בכיוון פנימי אל תוך הבלוטה‪.‬‬

‫™ כל אונה מהווה בלוטה עצמאית‪ ,‬כאשר כל צינור הפרשה של כל בלוטה נקרא גם ‪ lactiferous duct‬בעל‬
‫פתח עצמאי בפיטמה )סה"כ ישנם ‪ 16‬צינורות כאלו(‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫™ צינור ההפרשה ‪ lactiferous duct‬בעל ‪ 2‬שכבות של אפיתל ‪:‬‬
‫‪ – basal cells .1‬תאים קוביתיים‪.‬‬
‫‪ – superficial cells .2‬תאים שטחיים פחוסים‪.‬‬

‫™ מתחת לפיטמה צינור ההפרשה מתרחב ויוצר את ה‪ lactiferous sinus -‬שתפקידו אגירת החלב‪.‬‬

‫™ ענפים של ה‪ lactiferous duct -‬תחומים באפיתל חד שכבתי קובייתי ‪.simple cuboidal epithelium‬‬
‫יחידות ההפרשה הן ‪ alveoli‬שתחומים ע"י אפיתל חד שכבתי קובייתי או עמודי‪.‬‬

‫™ שכבת של תאי ‪) myoepithelial cells‬בעלי יכולת התכווצות( נמצאת בין שכבת האפיתל‬
‫וה‪ basement membrane -‬של ענפי ה‪ lactiferous duct -‬וה‪.alveoli -‬‬

‫™ גידול ממאיר אופייני לנשים הוא גידול בשד )‪ 1‬מ‪ 9-‬נשים(‪ ,‬לרוב גידולים אלו הם ברקמת האפיתל‬
‫)הגידולים המסוכנים יותר(‪ ,‬הגידולים הפחות מסוכנים הם ברקמת החיבור‪.‬‬

‫‪42‬‬
43
44
 ‫שינויים בהריון ‪:‬‬

‫™ התיאור הנ"ל הוא עבור בלוטות חלב "נחות" ‪ ,resting mammary glands‬במהלך הריון ישנה גדילה‬
‫מאסיבית של פרנכימת האפיתל בבלוטות שמובילה ליצירת ענפים טרמינליים חדשים של צינורות ויחידות‬
‫הפרשה במחצית הראשונה של ההריון‪.‬‬

‫™ במקביל יש ירידה בכמות ה‪.interlobular connective tissue -‬‬

‫™ הגדילה מואצת ע"י רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון המיוצרים בשחלות ובשילייה‪.‬‬

‫™ הגדילה ממשיכה במחצית השנייה של ההריון והיא בעיקר הודות עלייה בגובה תאי האפיתל והתפשטות‬
‫והתרחבות הלומן של יחידות ההפרשה )ה‪.(alveoli -‬‬

‫™ תאי האפיתל מכילים כמות גדולה של חלבונים הארוזים בגרנולות הפרשה )בעיקר אימונוגלובולינים‪,‬‬
‫‪ colostrums‬ו‪.(foremilk -‬‬

‫‪45‬‬
46
 ‫הפרשת החלב ‪:‬‬

‫™ הפרשת חלבוני החלב הנ"ל נעשית בהליך של ‪ exocytosis‬זו הפרשה מרוקרינית ‪merocrine secretion‬‬
‫)זאת לעומת ליפידים שמופרשים בהפרשה אפוקרינית – ראה פרק בנושא אפיתל(‪.‬‬
‫™ ההפרשות נעשות כתוצאה מהפרשת חלבון הנקרא ‪.prolactin‬‬
‫חלבון זה מופרש כתוצאה מגירויים עצביים – סנסוריים של איזור הפיטמה‪.‬‬
‫גירויים אלו מועברים ל‪ paraventricular nucleus -‬בהיפותלמוס ומועדדים הפרשת חלבון נוסף‬
‫‪ oxytocin‬שמשפיע על כיווץ תאי ה‪.myoepithelial -‬‬
‫גירוי אחר שיכול להוביל לתגובה זו הוא גירוי שמיעתי כמו בכי של תינוק‪.‬‬

‫תגובה זו היא למעשה רפלקס הנקרא ‪.milk ejection reflex‬‬

‫™ הפרשת החלב מועברת ל‪ lactiferous sinus -‬שם נאגרת עד להנקה‪.‬‬

‫™ החלב הראשון שמיוצר בבלוטת השד במהלך ‪ 24‬השעות הראשונות לאחר הלידה הינו עשיר מאוד‬
‫בחלבונים ומכיל שברי תאים‪ ,‬חלב זה נקרא ‪ colostrum‬ומכיל גם סוכרים ומינרלים )חומרי הזנה‬
‫לתינוק(‪.‬‬

‫‪47‬‬