‫מבוא‬

‫עולמם של הילדים ובני הנוער בתקופת השואה הוא מן הטראגיים יותר בתוך‬
‫מציאות רווית כאב‪ ,‬אימה ורצח‪ .‬מתוך העדויות‪ ,‬ספרי הזיכרונות‪ ,‬היומנים‬
‫והמחקר עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטי יהודית של הנאצים היה הדור‬
‫הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות גיל אחרת בעם היהודי לסכנות ורדיפה‪.‬‬

‫בצד חוויות ומשברים של תמורה והתפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית‬

‫ופסיכולוגית שעוברים על בני נוער בגיל ההתבגרות בכלל תופשת מלחמת העולם‬
‫השניה את הנוער היהודי כמי שעומדים בפני מאבקים והתמודדויות מסוג חדש‪,‬‬
‫חסר תקדים‪ .‬בשבר הגדול שפקד אותם עם הכליאה בגטאות‪ ,‬הרעב‪ ,‬הדיכוי ומשטר‬
‫הטרור מצאו עצמם בני הנוער מול מציאות בלתי מוכרת ובלתי מובנת‪ .‬המצב החדש‬
‫והשינוי הנורא בחיי הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה העימדו את הנערים והנערות‬
‫היהודים בפני ניסיון קשה מנשוא‪.‬‬

‫עבודה זו תבקש לבדוק את עולמם ודפוסי התמודדותם של צעירים אלה‪ ,‬שגורשו‬

‫לגטאות במזרח אירופה‪ ,‬כפי שהשתקפו ביומנים שכתבו‪ .‬מבין סוגי הכתיבה השונים‬
‫שנכתבו על תקופת השואה מהווים היומנים כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה‬
‫במעלה‪ .‬היומנים נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות האימתנית‪.‬‬
‫בתקופת הכיבוש הנאצי‪ ,‬כשהוגבלה האפשרות לחירות הביטוי והידיעות על‬
‫המתרחש בתוך הגטאות היו מצומצמים ומקוטעים הפכו היומנים למכשיר מרכזי‬
‫בשחזור ובהבנת עולמו של הפרט היהודי הסגור בגטו‪ .‬היומן האישי מהווה כלי‬
‫ביטוי חשוב בעולמם של בני נוער כמו גם מבוגרים באותם ימים‪ .‬הוא שימש ערוץ‬
‫פרטי ונאמן וגילוי חוויות ומראות‪ ,‬לפורקן רגשי נוכח הסבל ודרך נוספת לתאר את‬
‫תעתעויו האכזרייים תחת עול של דיכוי ורדיפה‪ .‬בדיעבד‪ ,‬הפך לתעודה היסטורית‬
‫המנציחה בדרך אותנטית את עולמם של היהודים על סף רציחתם‪.‬‬

‫אחד היומנים הידועים שזכו לפרסום עולמי הוא יומנה של אנה פרנק מהולנד‪ ,‬אלא‬
‫שיומן זה מתאר את חייה של נערה החייה בדירת מסתור עם בני משפחתה ובני‬
‫משפחה נוספת באמסטרדם‪ .‬אין היומן מספר את חיי הגטו והסבל שהיה מנת חלקם‬
‫של הכלואים בתוכו‪.‬‬

‫בעבודה זו אעמוד על חיי נערים ונערות בתוך הגטו כפי שתוארו על ידיהם באמצעות‬
‫יומניהם‪ .‬שאלות המחקר שעליהן אני אשיב יהיו‪ :‬כיצד משתקף עולמם של בני נוער‬
‫יהודיים בתקופה של סבל ומצוקה קיצוניים בגטאות? מה היו השינויים שהתחוללו‬
 ‫בחיי היום יום של נערים ונערות עם כליאתם בגטו ואיך השפיעו תמורות אלה על‬
‫מעמדם ומצבם בתוך המשפחה‪ ,‬בחברת הנערים‪ ,‬בבית הספר ובעבודה? כיצד תפסו‬
‫צעירים אלה את גורלם לעתיד לבוא ומה היו דרכי התמודדותם עם מציאות של‬
‫הרג ומוות יומיומי‪.‬‬

‫מתוך מגוון לא קטן של יומנים של נערים ונערות בגטאות מזרח אירופה בחרתי‬
‫בשלושה יומנם מוכרים שפורסמו כספרים‪ .‬הראשון הוא יומנה של מרי ברג‪,‬‬
‫שנכנסה לגטו ורשה בעודה נערה בת ‪ 15‬והיתה כלואה בו קרוב לשנתיים‪ ,‬עד שועברה‬
‫לכלא פאוויאק הסמוך לגטו‪ ,‬וזכתה להנצל ולצאת מפולין בראשית ‪.1943‬‬

‫היומן השני הוא יומנו של הנער יצחק רודשבסקי הנער יצחק‪ ,‬שתיאר בלשון דוויה‬
‫ורבת רגש את קורותיו בגטו‪ ,‬נספה לאחר שחוסל הגטו בוילנה בחודש ספטמבר ‪1943‬‬

‫וגורש יחד עם שאר תושבי הגטו למחנות באסטוניה‪.‬‬

‫היומן השלישי נכתב על ידי תמרה לזרסון מגטו קובנה‪ ,‬תמרה שבאה מבית יהודי‬
‫מתבולל מתארת באמונה את התהליך האישי שעברה עם גילוי זהותה היהודית נוכח‬
‫החורבן והרדיפות בגטו‪.‬‬

‫על היומנים שנכתבו על ידי הנערים כתב ההיסטוריון ישראל גוטמן את הדברים‬
‫הבאים‪ ":‬היומנים המרגשים הללו הם תעודה אנושית מרשימה‪ ,‬ואחדים מהם אף‬
‫מתעלים לרמה ספרותית ראויה לציון‪ .‬ביומנים הללו מגלים הכותבים את נבכי‬
‫נפשם‪ ,‬ובוקעת מהם זעקה כלפי בני האדם וכלפי העולם שהסיר חסותם מהם‬
‫והפקירם בידי זדים‪ ,‬שכוונתיהם ומזימותיהם בלתי מובנות"‪.‬‬

‫נעורים בתקופת הכיבוש הנאצי ובגטאות במזרח אירופה בראי יומנים שנכתבו על‬
‫ידי בני נוער‬
 ‫השינוי שחולל הכיבוש הנאצי באוכלוסיה היהודית במזרח אירופה היה מיידי‪ .‬עם‬
‫כניסתם של הגייסות הגרמניים לשטחים הכבושים היו היהודים הראשונים שחשו‬
‫באופן בוטה את נחת זרועם של הכובשים שהתבטאו בפעולות אלימות כלפיהם כמו‬
‫גם בהתקנת חוקים ופקודות אשר שינו את מעמדם ואת מצבם הכלכלי‪ .‬המצב הלך‬
‫והחמיר עם סגירת היהודים בגטאות‪ ,‬שם ניכרו השבר והחורבן ביתר שאת‪ .‬היומנים‬
‫שנכתבו באותה תקופה מתארים את חיי היום יום של היהודים במצוקתם ואת‬
‫השפעתם המצטברת של הנגישות והדיכוי על אורח החיים של הכלואים בגטו‪ .‬יומנם‬
‫של בני הנוער הציגו זווית ראייה נוספת‪ ,‬זו של נערים ונערות בתקופת התבגרותם‬
‫תחת עול של רדיפה וחרדה מפני העתיד‪ .‬עולמם של בני נוער הוא מענין במיוחד‪ ,‬שכן‬
‫האופטימיות והתקוות התנפצו באחת ומציאות של חיי המשפחה‪,‬לימודים‪,‬חיי‬
‫חברה מקובלים ותכניות לעתיד קיבלו לפתע מימדים חדשים‪.‬‬

‫ביומנה של מרי ברג ניכרים היטב התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות‪.‬‬
‫למרות שהצליחו מרי ובני משפחתה להיות מוחלפים בניתנים גרמנים‪ ,‬היא מצליחה‬
‫לתאר את תהליך ההתפרקות של בני הנוער ממסגרות החיים המוכרות של טרם‬
‫מלחמה‪ .‬אחת המסגרות הבולטות שבהם התחוללו שינויים היא המשפחה ומעמדו‬
‫של הנער בתוכה‪.‬‬

‫פרק א’ – בתוך המשפחה‬

‫עם פלישתם של הגרמנים לפולין החל גל של בריחה המונית של תושבים רבים‬

‫ממקום מגוריהם לאזורים שנתפשו בעינהם כבטוחים יותר בפולין או מחוצה לה‪.‬‬
‫נמלטים רבים יצאו מן העיר לודז שהפכה לעיר גרמנית‪ ,‬שנקראה לאחר הכיבוש‬
‫ליצמנשטט‪ ,‬וסופחה לרייך‪ .‬משפחתה של מרי ברג הייתה גם היא מן הבורחים‬
‫והגיעה לוורשה‪ .‬כך הפכו בני משפחתה ברג כמו רבים אחרים לפליטים‪ .‬אולם לא‬
‫כולם הצליחו להימלט לורשה במסגרת משפחתית שלמה‪ .‬ברג מתארת בפברואר‬
‫‪ 1941‬ביקור שערכה אצל חברתה לספסל הלימודים מלודז‪ ,‬לולה רובין‪ .‬וכך כותבת‬
‫עליה מרי ברג‪ " :‬כולי חדורה הערצה לאומץ ליבה‪ .‬לולה בת השבע עשרה מפרנסת‬
‫את עצמה ואת אחיה הקטן בן‪ -‬העשר‪ .‬הוריה עודם כלואים בגטו לודז היא‬
‫הצליחה להשיג תעודת לידה מזויפת כתובה על פי שם נוצרי‪ ,‬ובעזרתה מרויחה‬
‫היא את לחמה‪ .‬היא יוצאת אל החבל "הארי"‪ ,‬קונה מצרכים קטני מידה שונים‪,‬‬
‫שמן הנמנע להשיגם בגטו‪ ,‬ומוכרת אותם למיודעיה ברווח הגון‪ .‬כרגיל‪ ,‬חוצה היא‬
‫את גבול הגטו על יד בית המשפט ברחוב לשנו בו נשפטים יהודים ו "גויים" גם‬
‫יחד‪ .‬בנין בית המשפט פונה בעברו האחד כלפי רחוב אוגרדובה ורחוב ביאלה‪,‬‬
 ‫הסמוכים לבל "הארי" ‪ :‬והיא מתערבת בקהל הפולנים באי בית המשפט ויוצאת‬
‫עמהם‪(".‬מרי ברג‪ ,‬גטו ורשה‪,‬עמ ‪.) 46-47‬‬
‫תיאור זה משקף היטב את התפרקות המסגרת המשפחתית ואת התפקיד החדש‬
‫שנאלצו בני נוער לקחת על עצמם‪.‬עם הגירוש לגטו הפכו בני נוער להורים‬
‫ולמפרנסים בעל כורחם‪ .‬אילוץ זה שינה גם את דפוסי התיפקוד בחיי היום יום‪,‬‬
‫מלחמת קיום הקשה הפכה אותם למבריחים מפרי חוק ולזייפנים‪ .‬שיטות פעולה‬
‫אלה דרשו אומץ לב‪ ,‬תחכום ותושיה‪ ,‬אשר באו לידי ביטוי מובהק בשל תנאי החיים‬
‫בגטו‪.‬‬

‫ההתפרקות המשפחתית הבדידות והרעב שהיו נפוצים בגטו ורשה נתנו את‬
‫אותותיהם על הדחיפה להקמת משפחות חדשות‪ .‬נערות צהירות שאיבדו את בני‬
‫משפחתן ואת עבודתן או שלא הצליחו להשיג מקור פרנסה עבורן ועבור בני‬
‫משפחותיהם מצאו עצמן נישאות לגברים מבוגרים בעלי יכולת כלכלית‪ .‬מרי ברג‬
‫מציינת לא מעט מקרים של נערות צעירות שעשו כן‪" ,‬וזוגות רבים כגון אלה מצויים‬
‫בגטו‪ :‬נערות צעירות ביותר ובחורים קשישים‪ .‬אין כמעט לראות צעיר בודד בגטו‪".‬‬
‫(שם‪,‬עמ ‪.)100‬‬

‫שכיחות המחלות‪ ,‬הגברת המצוקה הכלכלית והרעב גרמה אף היא לפרוק המסגרת‬
‫המשפחתית‪ .‬מרי ברג מספרת על חבריה‪ ,‬בני גילה‪ ,‬שנאלצו לנטוש את משפחותיהם‬
‫ומקום מגוריהם בשל התפרצות מגיפות בהוריהם‪" ,‬אמה של אדזיה פיאסקובסקה‬
‫חולה בטיפוס‪:‬משפחתה גרה ברחוב כרמליצקה‪ ,‬שהמגיפה בו קשה במיוחד‪.‬‬
‫אדזיה הוכרחה לנטוש את ביתה‪ ,‬והיא דרה עכשיו אצלי‪ .‬אף אביו של מישה חולה‪.‬‬
‫מיטק פיין פרש והלך לאחד הכפרים ולא שמענו מאומה אודותיו‪ .‬אביו של סטפן‬
‫מנדלטרוט מת בטיפוס‪(".‬שם עמ ‪ .)82‬משברים כגון אלה שפגעו באורח חיי בני‬
‫הנוער גרמו לשינויים בתיפקודם בחיי היום יום ולתמורות במעמדם בתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬מרביתם הוכרחו ליטול על עצמם תפקידים אחראיים תוך שהם מנתקים‬
‫עצמם משגרת החיים של עולם המתבגרים הטיפוסי כמו התגייסות לעולם העבודה‬
‫לטובת סיוע למשפחותיהם‪.‬‬

‫מרי ברג מבחינה בשינויים הפיזיולוגיים שעברו נערים עם החרפת הרעב ואבדן‬
‫המשפחה במרוצת השהייה בגטו‪ .‬באחד המקרים היא גילתה "ילד קטן‪ ,‬שדמה‬
‫לכבן שלוש עשרה‪ ,‬התעלף מחולשת רעב לפני ימים אחדים בשער ביתנו"‪ .‬חולשתו‬
‫של הנער נגעה לליבם של בני הבית והם שכרוהו כעובד נקיון והפכוהו כחלק מיושבי‬
‫הבניין‪ ,‬בתוך כך זכה לחליפה ישנה כתמורה לעבודתו במקום הסמרטוטים שלבש‬
‫קודם לכן‪ ,‬מדי פעם שילמו לו שכר של מספר זהובים עבור עבודתו‪ .‬כאשר התוודעה‬
‫אליו מרי היא למדה על גורלו הקשה‪" ,‬נתברר לי‪ ,‬כי הוא קשיש הרבה מכפי‬
‫שחשבתי‪ .‬בן שמונה עשרה הוא‪ ,‬ואך גוו הצנום והנמוך משוה לו דמות של ילד‪ .‬הוא‬
‫יתום מאב ומאם וחסר כל"‪( .‬שם‪ ,‬עמ ‪ .)63‬התפוררות המשפחה‪ ,‬הבדידות שהיתה‬
‫מנת חלקם של בני נוער רבים הביאה אותם לכלל חרפת רעב וסכנת מוות‪ ,‬חלק מן‬
‫הנערים ניסו למצוא לעצמם‪ ,‬כאמור‪ ,‬תחליפים בנשואין מאולצים או על ידי‬
‫התחברות כלשהי למשפחות אחרות ולמסגרות חילופיות על מנת לזכות בתמיכה‬
‫מסוימת‪.‬‬

‫פרק ב – התגייסות לעבודה‬

‫מצוקת המחסור בגטו השפיעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬על כלל אוכלוסיית הגטו‪ ,‬לרבות בני הנוער‪.‬‬
‫מרי ברג חוזרת ומתארת כיצד התגייסו בני נוער לעבודות שונות על מנת להשביע את‬
‫רעבונם‪ .‬בסדנא הגראפית בה למדה נתקלה ברג בנערים ונערות ששימשו מודלים‬
‫לציור דיוקנאות סביב נושא ה"סבל"‪ ,‬ועליהם היא כותבת את הדברים הבאים‪:‬‬
‫"מודלים אינם חסרים לנושא מעין זה‪ .‬הם מצפים ממש בתור‪ ,‬בבקשתם לשמש‬
‫אותנו ולהרויח פרוטה דלה‪ .‬לעתים תכופות נרדמים הם בשבתם לעומתנו על‬
‫הבימה‪ :‬ומשנעצמות עיניהם‪ ,‬דומים הם לגוויות מתים"‪ .‬מרי ברג מתארת‬
‫במיוחד את דמותה של נערה (ילדה) בת אחת עשרה ששימשה אף היא כמודל לפרחי‬
‫הציירים‪" ,‬בהיותה על הבימה עמדה ורטטה רטט קדחת נורא כל כך‪ ,‬עד כי לא‬
‫יכולנו לציירה‪ .‬מישהו הציע להגיש לה אוכל‪ .‬ומשניתנה לה עיסת לחם בלעה‬
‫ברעדה את מחציתה האחת ואילו את מחציתה השניה עטפה בזהירות בפיסת‬
‫עתון‪" .‬זה בשביל אחי הקטן"‪ ,‬בארה ואמרה‪" ,‬הוא מחכה בבית‪ ,‬ועלי להביא לו‬
‫מעט אוכל"‪( .‬שם‪ ,‬עמ ‪ . )46‬המצב הכלכלי בגטו והדרדרות המצב הבריאותי פגע‬
‫באופן אנוש בצעירים ביותר‪ ,‬שנאלצו חרף מצבם הקשה להששתף בפרנסת‬
‫מקורביהם‪ ,‬רבים מהם לא החזיקו מעמד‪.‬‬

‫במקרים לא מעטים נאלצו נערים לנשור מבית הספר על מנת להתפרנס‪ .‬מותם של‬
‫האב או האם או לחלופין יציאתם ממעגל העבודה העביר את הנטל הפרנסה על‬
‫שכמם של בני הנוער‪" ,‬חבר‪ ,‬רומק קובאלסקי‪ ,‬הצליח לקבל משרת משגיח‪ .‬מפאת‬
 ‫דחקותו הכלכלית נאלץ לפרוש מבית הספר לציור ולחפש עבודה‪ .‬אביו מת בשעת‬
‫מצור ורשה ומאז הוטל עליו לפרנס את אמו ואחותו הקטנה‪ ,‬כל זמן שעוד נשתיירו‬
‫בידם חפצים למכירה‪ ,‬הסתדרו במידת מה אך משאזלו התכשיטים והפרוות‬
‫מביתם‪ ,‬הוכרח רומק לעבוד"‪ .‬במשרתו זכה רומק בשל קרבת משפחה לאחד‬
‫מחשובי היודנארט בגטו ורשה‪ ,‬עבודתו כמשגיח הייתה קשה ביותר ורבת אחריות‪,‬‬
‫מרי ברג מציינת כי היה עליו לפקוח עין על פועלים היוצאים משערי הגטו לבל‬
‫יבריחו חפצים אל תוך הגטו‪" ,‬אם ייתפש מישהו בניסיון הברחה‪ ,‬הרי הוא ורומק‬
‫גם יחד צפויים לעונש מוות‪ .‬עבודתו נמשכת שתים עשרה שעות ביום‪ ,‬החל משבע‬
‫בבוקר וכלה בשבע בערב‪ .‬ובשובו ממנה הביתה אין בכוחו לגרור את רגליו‬
‫העייפות‪ ".‬ברג מתארת את הדכדוך בו היה נתון הנער שהוכרח לעסוק בסוג זה של‬
‫עבודה ולוותר על לימודיו‪" ,‬לבו של רומק חדור מרירות‪ .‬כל שאיפתו בחיים היא‬
‫ללמוד ליצור‪ .‬הוא משתוקק להיות אדריכל‪ ,‬לבנות בנינים ולא להרסם כמעשהו‬
‫היום"‪( .‬שם‪ ,‬עמ ‪ .)56‬ברג ממשיכה ומדווחת ביומנה על חוויותיו הקשות של רומק‬
‫במקום עבודתו‪ ,‬לא אחת עמד בסכנת חיים וגילה כושר עמידה יוצא דופן מול‬
‫אכזריותם של משגיחיו הגרמנים‪" ,‬רומק עובד‪ ,‬כרגיל‪ ,‬מראהו הוטב‪ .‬הוא אף רכש‬
‫ביטחון עצמי‪ ,‬אולי משום שמשכורתו הוגדלה‪ :‬הוא מרויח עכשיו שלושים זהובים‬
‫ליום ולפעמים אפילו יותר‪,‬ומקבל שתי כיכרות לחם חינם כהוספה‪ .‬עבודתו עכשיו‬
‫טובה יותר‪ ,‬אבל גם מסוכנת יותר‪ .‬הוא מונה כמנהלה של קבוצת פועלים גדולה‪,‬‬
‫ואחריות רבה מוטלת על שכמו‪ .‬סיפר לי‪ ,‬שעל כל צעד מאיימים עליו הזקיפים‬
‫הנאצים ללא סיבה‪ ,‬ביריות‪ .‬זקיף אחד ירה זה לא מכבר באחד הפועלים והרגו‪ ,‬כיון‬
‫שנמצא בכיסו גבשושית חמאה‪ .‬עצביו של רומק עצבי ברזל הם‪ .‬עבודתו‪ ,‬בתנאים‬
‫הנוכחים‪ ,‬אינה אלא שלשלת יסורים ארוכה‪ ,‬בהיותו לכוד בסכנת מוות תדירית"‪,‬‬
‫(שם‪ ,‬עמ ‪.)126‬‬
‫הנה כי כן‪,‬מלד הקטע על התמורה הקשה שהתחוללה בדפוסי התנהגותם של בני‬
‫נוער עם הגירוש לגטו והתגייסותם לעבודה‪ .‬שלא בטובתם אימצו לעצמם דרכי‬
‫התמודדות פסיכולוגית שחישלו את כושרם הנפשי לעמוד בלחצים ולקחת על עצמם‬
‫שגם אנשים נחושים‪ ,‬מחושלים ובעלי ניסיון חיים לא תמיד מסוגלים לעמוד בה‪.‬‬

‫גורלן של הנערות היה קשה במיוחד‪ .‬הרעב‪ ,‬העוני והבדידות גרמו לחלקן למכור את‬
‫גופן ולהפוך למאהבות של בעלי האמצעים בגטו‪.‬העת שהיא מתארת את אוירת‬
‫ההפקרות שהתפשטה בגטו ואת מקום מפגשם של הגורמים השליליים שחיו בו היא‬
‫כותבת‪" :‬נערות בנות שש עשרה באות לכן בלוית מאהביהן ‪ -‬אותם הנבלים‬
 ‫המעטים‪ ,‬המשרתים את הגסטאפו‪ .‬אין הן חושבות מה עלול לקרות בעתיד‪.‬‬
‫יודעות הן רק אחת‪ :‬רצונן לסעוד את לבן כדבעי‪ .‬אך למחרת יש מוצאים את גופתה‬
‫של אחת הנערות‪ ,‬שהיא ומאהבה נורו יחדיו בידי הנוער המאורגן של הגטו‪ ,‬שאין‬
‫בלבו רחמים לבני עמו הבוגדים"(מרי ברג‪,‬גטו ורשה‪ ,‬עמ ‪ .)81‬בצד התיאור העגום‬
‫את ההדרדרות המוסרית של בגטו‪ ,‬שהפכה נערות צעירות ורעבות לקרבנה‪ ,‬רומזת‬
‫מרי על פעילותם המחתרתית של בני הנוער המאורגנים בתנועות הנוער ואשר שמו‬
‫להם למטרה להלחם ביסודות ששיתפו פעולה עם הכובש הגרמני ולחסלם בכל דרך‪.‬‬

‫מרי ברג מביאה עדויות על מצבם של בני נוער בגטו בגדלו אחרי ורשה – גטו לודז’‪.‬‬
‫אחד מידידיה מתקופת מגוריה בלודז’ הצליח לחמוק משם ולהגיע לגטו ורשה‪.‬‬
‫על פי עדותו של הניק זילבר‪ ,‬הידיד שברח מגטו לודז’ ‪ ,‬אולצה כל אוכלוסית הגטו‪,‬‬
‫לרבות בני נוער להשתתף במאמץ העבודה‪ .‬הניק מתאר את סוג העבודה שהוטל עליו‬
‫לבצע כעונש על עבירה קטנה שעבר על ידי בית הדין של היודנראט‪" ,‬הניק נשפט זה‬
‫לא מכבר עבור משוגה פעוטה והוטל עליו לשאת‪ ,‬עם עוד חבר‪ ,‬גויה מאחת הדירות‪.‬‬
‫הגויה היתה רקובה למחצה"‪ .‬הניק דיווח למרי כי כל חבריה ללמודים עובדים‬
‫בפרך‪ ,‬אמנם בראשית ‪ 1940‬עדיין למדו מרביתם בבית הספר אולם אחר כך נסגר‬
‫בית הספר במצוות השלטונות הגרמניים‪ .‬מצבו הגופני של הניק הלך ומחמיר‪ ,‬ברג‬
‫כותבת כי "זו הפעם הראשונה‪ ,‬מאז בואו לכאן‪ ,‬שעצר כוח לקום ולהלך"‪(,‬מרי‬
‫ברג‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬עמ ‪.)139‬‬
‫מרי ברג כותבת על נער אחר מבין ידידיה שעזב את לימודיו ויצא לעבוד כאות‬
‫מחאה כנגד התנהגותו של אביו שנמנה עם גדולי המבריחים בגטו והיה ‪ ,‬בניגוד‬
‫ולעיתים על חשבון שאר יושבי הגטו‪ ,‬בעל אמצעים רבים‪" ,‬טדק שייר עובד בזמן‬
‫האחרון‪ ,‬בלא ידיעת אביו‪ ,‬באחת הטחנות‪ .‬מצפונו ממריץ אותו לעסוק בעבודות‬
‫תועלתיות‪ ,‬הואיל ואין הוא רוצה – כפי שאמר לי – לחיות על חשבון רווחיו הבלתי‬
‫כשרים של אביו"‪(,‬מרי ברג‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬עמ ‪ .)119‬מתברר‪ ,‬כי האקלים הבלתי מוסרי‬
‫שנבע לא אחת ממלחמת הקיום הנואשת של תושבי הגטו לא הצליח לסחוף עמו‬
‫מקצת מן הנערים שלא רצו לקחת בו חלק ולשמור על הערכים שעל פיהם התחנכו‬
‫לפני המלחמה‪.‬‬

‫מרי ברג מתייחסת ביומנה גם לבני הנוער המאורגנים בגטו‪ .‬לדבריה‪ ,‬התירו‬
‫השלטונות הגרמנים לקבוצות מתנדבים לצאת מתחומי גטו ורשה ולעבוד את‬
‫האדמה בחוות ובשדות שמחוץ לעיר‪" ,‬נוער הגטו זוכה בהזדמנות לצאת ולנשום‬
 ‫אויר מרחבים רענן‪ .‬רוב הנערים בקבוצות החקלאים הנם חברי תנועות הנוער‬
‫הציוניות‪ ,‬המאמינים כי באורח נס יצליחו להמלט מפולין ולעלות לארץ ישראל‪,‬‬
‫והם שמחים לאפשרות לרכוש הכשרה חקלאית… "(שם‪,‬עמ ‪ .) 54‬ואמנם‪ ,‬חברי‬
‫תנועות הנוער החלוציות שמרו בגטו על האידיאלים שבהם האמינו וניסו לממשם‬
‫אף בתנאיו ההקשים של הגטו‪ .‬מרי‪ ,‬בתארה אותם‪ ,‬מביעה סוג של ספקנות לגבי‬
‫הבנתם את המציאות הסובבת‪ ,‬אם כי מציינת בהמשך כי‪" ,‬אני מסתכלת ברגשי‬
‫גאון בטורי נערים ונערות אלה‪ ,‬שעה שהם חוזרים מעבודתם‪ ,‬פניהם שזופי שמש‪,‬‬
‫גוום זקוף וחזותיהם רווים אויר שדות ירוקים‪ .‬קלחי גזר זהובים טריים וצנוניות‬
‫אדומות בולטים מתרמיליהם‪ .‬כל אחד נושא עמו ככר לחם לתחומי הגטו‪ ,‬אולם‬
‫הגרמנים מעלימים עינם מזאת‪ ,‬מהיותם זקוקים לכח עבודתם של הנערים"‪,‬‬
‫(שם)‪ .‬חברי תנועות הנוער הציוניות היו בבחינת עדה סגורה ובעלת ייחוד‪ ,‬דברים‬
‫אלה ניכרים אף מדרך תיאורה של מרי ברג‪ ,‬הם לא נתנו לחיי הגטו לפרק אותם‬
‫מהמסגרת והערכים שעל פיהם התחנכו‪ .‬בתחילה ניסו להסתגל לחיי הגטו ולהמשיך‬
‫ולצאת לטבע ואף לעבוד בתחום החקלאות כדי להכשיר עצמם לעלייה לארץ‬
‫ישראל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי כאשר חשו כי גורלם של היהודים נגזר לרצח‬
‫ולכליון היו הם הראשונים שהסיקו מסקנות מעשיות והחלו להתארגן במחתרות‬
‫ולהתכונן ךךחימה כנגד הכובש הגרמני‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬