Professional Documents
Culture Documents
תוצרי פירוק
תוצרי פירוק
חומצת שתן נמצאת בנוזלי הגוף בצורתה המיוננת ,אז היא נקראת
אוראט.urate-
לחומצת השתן כחומר פסולת שני חסרונות:
לא מתמוססת היטב בנוזלי הגוף.
Creatinine
שינויים במחלות
קריאטינין-הקריאטינין מסולק לשתן ביעילות רבה .במקרה של
פגיעה בפעילות הכליות קצב סילוקו מהדם יורד .במקרה קיצוני
כאשר תפוקת הכיליה היא פחות מ 50%-מתחיל ריכוזו לעלות
בדם ,כלומר במצב בו כליות הפועלות בתפוקה של ) 50%כליה
אחת( ריכוז הקריאטינין בדם יישאר בנורמה )כמו האוריאה(.
בדיקות קריאטנין בדם ובשתן עוזרות באבחנת נזק כיליתי.
קריאטין -קריאטין הוא חומר פנים-תאי שלא יוצא לדם .יש מחלה
הנקראת מחלת ניוון שרירים על-שם דיושן )אחוזה בכרומוזום (X
בה חלים שינויים בממברנת השריר המאפשרים יציאת קריאטין
מהתאים לדם ולשתן.
צבעי מרה
פירוק Hemeוהפרשת תוצרי פירוק
מיץ המרה מכיל מלחי מרה החשובים לעיכול שומנים .בנוסף לכך
מיץ המרה מהווה נתיב להפרשת חומרים מסוימים מחוץ לגוף
כמו צבעי מרה ,תרופות ורעלים שונים.
צבעי מרה הם תוצרי פירוק צבעוניים של , hemeשהוא קבוצה
פרוסטטית של המוגלובין ושל חלבונים אחרים .התוצרים
שמתקבלים מפירוק של hemeמופרשים דרך דרכי המרה.
רוב ההם מתקבל מפירוק של המוגלובין מתאי דם אדומים.
בתנאים תקינים מתפרקים 6גרם המוגלובין ביממה.
פירוק תאי הדם האדומים נעשה במערכת הרטיקולואנדוטל
) .(RESההם נפרד מההמוגלובין.
במערכת הרטיקולואנדותל ההם הופך בהתחלה לbiliverdin-
ואחר כך לתרכובת בעלת צבע צהוב-אדמדם הנקראת בילירובין-
.bilirubin
הבילירובין אינו מסיס במים .הוא יוצא לדם ובדם הוא נקשר
לאלבומין .בילירובין הקשור לאלבומין נכנס לכבד.
בכבד:
האלבומין והבילירובין נפרדים.
לאחר מכן הבילירובין נקשר למולקולה קטנה יחסית ומסיסת מים
הנקראת חומצה גלוקורונית.
כל מולקולת בילירובין קושרת אחת עד שתי מולקולות חומצה
גלוקורונית ,כך שבילירובין נהיה מסיס במים.
תוצר הקישור נקרא בילירובין גלוקורוניד bilirubin glucuronide
חומר מסיס מים שעובר מן הכבד אל המרה .אחד האנזימים
שמשתתפים בהפיכת הבילירובין בכבד לבילירובין גלוקורוניד
נקרא . UDP-glucoronyltransferase
בילירובין גלוקורוניד עובר מהכבד אל המרה ומשם יחד עם מיץ
המרה למערכת העיכול.
כאשר מגיע הבילירובין למעי הגס חיידקי המעיים פועלים עליו.
לאחר שהבילירובין מופרד מהחומצה הגלוקורונית הוא עובר
תהליכי חמצון-חזור .תוצרי החמצון של בילירובין צבעוניים והם
נותנים לצואה את צבעה.
אחד מהתוצרים במערכת העיכול נקרא
אורובילינוגן .urobilinogen-רובו מופרש בצואה אך חלק נספג
אורובילינוגן במעי מהמעי הגס למחזור הדם
דם ומשם לתאי הכבד .בכבד רובו
כבד מרה מופרש מתאי הכבד לדרכי המרה
בחזרה למערכת העיכול ומשם לצואה
דם ומיעוטו יוצא מן הכבד לדם
אורובילינוגן בשתן אורובילינוגן בצואה מגיע לכליות ומופרש בשתן.
Heme bilirubin מערכת הרטיקולואנדוטל
ותוצרים אחריםUrobilinogen
מעי
בשתןUrobilinogen
הצואה:כהה.
טיפולים חדשים )אין עדיין מספיק ניסיון קליני( :שינוי כימי של
בילירובין ,עיכוב יצירת בילירובין מ hemeאו דרבון הבשלת
הכבד.
צהבת הפטיתHepatic jaundice-
צהבת שמקורה מנזק לתאי הכבד :זהום ע"י נגיף הגורם לצהבת
זיהומית ,אלכוהול ,דלקות וגידולים.
ברוב המחלות הפוגעות בכבד ,הכבד מצליח לשמור על יכולתו
לקלוט בילירובין ולהפכו לבילירובין ישיר-בילירובין גלוקורוניד.
בניגוד לכך יכולתו של הכבד להוביל את הבילירובין הישיר למרה
נפגעת .התוצאה :יציאה של בילירובין ישיר לדם ועליה בריכוזו.
בילירובין ישיר הוא חומר קטן מסיס מים שמסתנן בכליות ועובר
לשתן ,לכן עליה של בילירובין ישיר בדם מביאה לעליה של
בילירובין ישיר בשתן.
במחלות מסוימות נפגעת גם יכולת הכבד לקלוט ולעבד
בילירובין .במקרה כזה תהיה עליה גם של בילירובין בלתי ישיר
בנוסף לעליה בבילירובין הישיר.
היכולת הירודה של הכבד להוליך את הבילירובין הישיר למרה
ומשם למעיים מביאה לירידה של תוצרי הפירוק של הבילירובין
)אורובילינוגן( בצואה ולכן הצואה בהירה או לבנה.
הפרשת אורובילינוגן בשתן יכולה להיות מוגברת או נורמלית.
מוגברת -בתקופות החלמה או התחלה של צהבת זיהומית :למרות
שבמצב כזה פחות בילירובין מגיע למערכת העיכול ולכן פחות
אורובילינוגן נוצר ונספג חזרה לדם ,היכולת של הכבד לקלוט
אותו ולהחזיר אותו שוב דרך המרה נפגעת ולכן הוא יגיע לשתן.
נורמלית-בשלבים חריפים של המחלה כמות הבילירובין המגיעה
למעי תהיה מאוד קטנה ואז רמת האורובילינוגן בשתן תגיע לנורמה
לסיכום ,בחולים עם צהבת הפטית נמצא:
בדם :בילירובין ישיר מוגבר )לעיתים גם בלתי ישיר מוגבר(.
בשתן :יש בילירובין ,רמת אורובילינוגן נורמלית או מוגברת.
צואה :בהירה או לבנה.
צהבת חסימתיתObstructive jaundice-
צהבת חסימתית נגרמת ע"י חסימה בד"כ חלקית של דרכי המרה
)אבנים במרה ,גידול בלבלב שלוחץ על צינור המרה(.
יש דמיון בממצאי המעבדה בצהבת חסימתית ובצהבת הפטית:
גם במצב הזה נשמרת היכולת של הכבד להפוך את הבילירובין
לבילירובין ישיר )בילירובין גלוקורוניד( אך בילירובין ישיר לא יכול
לעבור באופן חופשי למרה ,לכן הוא יוצא לדם ,רמתו בדם עולה
וכן גם רמתו בשתן.
הבילירובין הישיר המוגבר בדם כולל בנוסף לבילירובין גלוקורוניד
גם מרכיב נוסף הנקרא דלתא בילירובין האופייני לצהבת
חסימתית .יש לו זמן מחצית חיים ארוכה יותר לכן נשאר יותר זמן
בפלסמה.
גם בצהבת חסימתית מוצאים לעיתים אורובילינוגן מוגבר בשתן.
לסיכום :בצהבת חסימתית נמצא:
בדם:בילירובין ישיר מוגבר.
בשתן :יש בילירובין ,רמת אורובילינוגן נורמלית או מוגברת.
צואה :בהירה או לבנה.
צהבות תורשתיות
פגמים תורשתיים באחד משלבי הקליטה והעיבוד של בילירובין
ע"י הכבד והפרשתו למרה.
תסמונת קליגלר-נאייר ):(CNS
יש חסר באנזים UDPגלוקורוניל טרנספרזה הנחוץ להפיכת
הבילירובין לבילירובין גלוקורוניד .בחולים אלה יש הצטברות של
בילירובין בלתי ישיר בדם.
ידועים שני מוטנטים למחלה:
– Type Iחסר מוחלט של האנזים .הצטברות של רמות גבוהות
של בילירובין בלתי ישיר מעבר ליכולת הקישור של אלבומין
היכולות לגרום לפגיעות נוירולוגיות.
– Type IIפעילות נמוכה של האנזים ,לכן התבטאות המחלה
פחות קיצונית.
המחלה אוטוזומית רצסיבית נדירה.
תסמונת ג'ילבר )(GS
האטה בקליטת הבילירובין ע"י הכבד בגלל פגם בבקרה של הגן
לאנזים UDPגלוקורוניל טרנספרזה .מכיוון שפעילות האנזים
נמוכה יש עליה כרונית איטית בריכוז הבילירובין הבלתי ישיר
בדם עד ל 3-מ"ג לדצ"ל.
תסמונת זו לא נחשבת למחלה כי אין לה סימנים קליניים ,חוץ
מעליה קלה של בילירובין בלתי ישיר בדם.
המחלה לא מופיעה בכל ההומוזיגוטים.
תסמונת דובין-ג'ונסון ).(DJS
המאפיין של מחלה זו היא יכולת נמוכה של הכבד להעביר את
הבילירובין הישיר)בילירובין גלוקורוניד( למרה.
בילירובין גלוקורוניד מועבר מתאי הכבד למרה בעזרת
טרנספורטר המצוי בממברנה של הכבד .בתסמונת זו
הטרנספורטר הזה פגום ויש ירידה בהעברה.
יש עלייה כרונית מתונה של בילירובין ישיר בדם .כמחצית
מבילירובין זה הוא דלתא בילירובין .בשתן מופיע בילירובין.
מחלה אוטוזומית רצסיבית )בעיקר אצל יוצאי פרס(.
תפקודי כבד
פעולות הכבד רבות ומגוונות:
סינתזה של חומרים חיוניים ,אשר חלקם מסונתזים בלעדית ע"י
הכבד :אלבומין ,מלחי מרה ,גורמי קרישה.
מטבוליזם :קליטת גלוקוז ואחסונו כגליקוגן.