‫ספר עמוס‬

‫חלק ‪ :1‬דמותו של עמוס‬

‫שאלה א'‪ :‬סעיף ‪ :1‬כיצד רואה עמוס את היחסים בין ה' לעם‪.‬‬
‫לדעתו של עמוס‪ ,‬אלוהים מצפה מבני ישראל קיום מלא של‬
‫הברית‪ .‬הוא טוען‪ ,‬שאלוהים מצפה מבני ישראל לבטא את‬
‫האמונה שלהם מתוך הלב בקיום המצוות והחוקים שצוו על‬
‫העם‪ ,‬ולא לקיים את טקסיהם כיון שלדעתו אין משמעות לטקס‬
‫והפולחן ללא "גב" של מעשים טובים וקיום חוקים שבהם הם‬
‫נתמכים‪ .‬אלוהים רוצה שבני ישראל ימלאו את הוראותיו‪ ,‬כיון‬
‫שהם הראשונים והחשובים ביותר מבין העמים‪ ,‬ועל כן אסור‬
‫להם במיוחד לסטות מהמוסר החברתי‪ ,‬כגון עיוות משפט וניצול‬
‫העניים‪ .‬לדעת עמוס‪ ,‬בני ישראל הם העם הראשון מבין העמים‬
‫ועל כן עליהם להיות דוגמה מוסרית לעמים האחרים‪ .‬לדעתו‪ ,‬על‬
‫בני ישראל מוטלות חובות ולא זכויות‪.‬‬
‫דרך פעולתו של ה' (לדעת צבי אדר ב"הנבואה") כדי להשליט‬
‫צדק‪ :‬ה' הוא זה שיצר את כל העמים והוא זה שמשגיח עליהם‪.‬‬
‫מטרתו היא לא לפגוע בבני ישראל אלא להשליט צדק בכל העולם‬
‫כיון שנוסף על היותו אלוהי ישראל הוא גם אלוהי כל העולם‪ .‬כדי‬
‫להשליט צדק בישראל הוא שולח קודם כל את הנביא (במקרה‬
‫זה עמוס) להוכיח אותם על מעשיהם הרעים ולאפשר להם לחזור‬
‫בתשובה‪ ,‬ורק לאחר מכן שולח את העמים האחרים להעניש‬
‫אותם‪.‬‬

‫סעיף ‪ :2‬כיצד רואה העם את היחסים בינו לבין ה'‪.‬‬

‫לדעת העם‪ ,‬הם (בני ישראל) עם סגולה‪ ,‬בעלי תכונות טובות רבות‬
‫ולכן ה' אוהב אותם‪ ,‬והוא נגד שאר העמים שהם כביכול‬
‫"הרעים" המציקים לבני ישראל כך שאלוהים יפגע באויביהם‪,‬‬
‫כלומר שבגלל היותם עם נבחר מגיעות להם זכויות‪.‬‬
‫לדעת העם‪ ,‬מה שמצופה מהם הוא שיקימו את הפולחן הכולל‬
‫את החגים והקרבת הקורבנות‪ .‬לדעתם‪ ,‬הקרבת הקורבנות היא‬
‫החובה המוטלת עליהם כתמורה לזכויות‪ ,‬כעין תשלום‪ ,‬ובכך‬
‫שהם מקריבים קורבנות שאינם חובה כגון קורבן התודה והזבח‬
‫נוסף על קורבן החובה‪-‬המעשר הם עוד יותר טובים מהמצופה‬
‫מהם ולכן גם מגיע להם "פרס" על כך‪.‬‬
 ‫לטענת עמוס‪" ,‬הפרס" (במשמעות אירונית) יגיע‪ ,‬אך כיון שהם‬
‫לא עושים את מה שמוטל עליהם(שמירת הצדק) הוא יהיה פרס‬
‫של פורענויות‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬עמוס מתנגד לכך שבעיני העם‪ ,‬היחסים עם אלוהים‬
‫הם של מסחר דו‪-‬צדדי של פולחן תמורת הגנה וזכויות ולא של‬
‫אמונה‪.‬‬

‫סעיף ‪ :3‬ממה נובע ההבדל בגישה ?‬

‫לדעת העם‪ ,‬עם ישראל הוא בנו של אלוהים‪ ,‬שנבחר בגלל‬
‫מעלותיו הרבות‪ ,‬ועל כן הם חשובים יותר משאר העמים האחרים‬
‫ומגיעות להם זכויות מיוחדות שהתשלום עליהן הוא הפולחן‪.‬‬
‫לדעת עמוס‪ ,‬כל העמים הם בניו של אלוהים ולכן הם אחים‪ ,‬ועם‬
‫ישראל מיוחד רק בגלל שהוא היה הראשון שאומץ בידי האל‪,‬‬
‫ועל כן אין לו זכויות מיוחדות‪ ,‬ויותר מכך‪ :‬יש לו גם חובות‬
‫נוספות ‪ -‬עליו לשמש דוגמת מופת לעמים האחרים‪ .‬ההבדל בין‬
‫שתי הגישות הוא הדעות השונות של עמוס והעם על מה בא‬
‫עם התואר "העם הנבחר"‪ .‬לדעת עמוס התואר "עם נבחר" מביא‬
‫אתו חובות ועל העם להיות דוגמת מופת לעמים האחרים ולשמור‬
‫על הצדק עוד יותר מהאחרים‪ ,‬ולכן הוא גם ייענש קשה יותר על‬
‫עברות על המוסר והצדק‪ .‬לדעת העם‪ ,‬התואר "עם נבחר" מביא‬
‫אתו זכויות רבות‪ ,‬כגון הגנה על ישראל ופגיעה באויביו של העם‪,‬‬
‫כשהחובה היחידה הבאה מכך היא הפולחן כתשלום על הזכויות‪.‬‬

‫שאלה ב'‪ :‬מה לדעתך הדבר העיקרי שאותו רוצה עמוס לומר‬
‫לעם?‬
‫לפי דעתי הדבר העיקרי ביותר שרוצה עמוס לומר לעם הוא‬
‫שהעובדה שהם העם הנבחר אינה מביאה להם מלון זכויות כמו‬
‫שהם חושבים אלא להפך ‪ -‬חובות מיוחדים‪ ,‬עליהם להוות דוגמה‬
‫לשמירת הצדק לשאר העמים‪ ,‬ושהדבר שאלוהים מצפה מהם‬
‫הוא האמונה והשמירה על הצדק ולא הפולחן והחגיגות והקרבת‬
‫הקורבנות‪.‬‬

‫שאלה ג'‪ :‬ציין ‪ 3‬דרכים בהן משתמש עמוס כדי למשוך שומעים‪,‬‬
‫לפי המאמר "הנבואה" הדרך הראשונה בה משתמש עמוס היא‬
‫העובדה שהוא פותח את נבואתו בחטאי העמים האחרים‬
‫ועונשיהם‪.‬‬
‫העם תמיד שמח לשמוע מנביאיו דברים רעים שיקרו לאויביו‬
 ‫ודברים טובים שיקרו לו‪ ,‬ולכן ממהר להקשיב לעמוס‪ .‬עמוס אף‬
‫מגביר את ההתעניינות על ידי כך שהוא מספר שהעונשים‬
‫לאויבים יבואו כעונש על פגיעתם בבני ישראל‪ ,‬דבר שמעורר בהם‬
‫רגשות לאומיים חזקים עוד יותר של נקמה באלה שפגעו בהם‪,‬‬
‫והוא פותח במה שיקרה לארם שהייתה בתקופה זו אויבת‬
‫מושבעת שלהם‪.‬‬
‫הדרך השניה בה משתמש עמוס היא מעין חנופה‪ .‬הוא פונה אל‬
‫העם בתארים יפים ומזכיר להם כיצד אלוהים בחר בהם להיות‬
‫עמו הנבחר‪ ,‬דבר המושך שומעים כיון שהם מצפים לדברים‬
‫טובים‪ .‬אז לפתע‪ ,‬הוא מפתיע אותם בפורענויות‪:‬‬
‫"שמעו את הדבר הזה אשר דיבר ה' אליכם בני ישראל‪ ,‬על כל‬
‫המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים‪ ,‬לאמר‪ :‬רק אתכם ידעתי‬
‫מכל משפחות האדמה‪ ,‬על כן אפקוד עליכם את כל עוניתכם‪".‬‬

‫חלק ‪ :2‬מהי תקבולת נרדפת ומהי‬

‫תקבולת משלימה‬

‫תקבולת נרדפת היא כאשר יש שני משפטים‪ ,‬אחד אחרי השני‪,‬‬

‫שלהם משמעות זהה‪ .‬זה מיועד כדי להדגיש דברים חשובים‪,‬‬
‫וגם מסייע בהבנת אחד המשפטים בעזרת המשמעות של השני‪,‬‬
‫כלומר אם יש מילה שלא מבינים במשפט‪ ,‬מסתכלים במקבילה‬
‫שלה במשפט השני וזה מסייע להבין‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫"‪...‬העיר היצאת אלף תשאיר מאה‪ ,‬והיוצאת מאה תשאיר עשרה‬
‫לבית ישראל"‪ .‬ההקבלה היא שבשני החלקים יישארו רק עשרה‬
‫אחוז מתושבי העיר‪.‬‬

‫תקבולת משלימה היא כאשר יש שני קטעים דומים‪ ,‬שבחלקים‬

‫מהם הם זהים‪ ,‬אולם הקטע השני משלים לראשון על ידי תוספת‬
‫של עוד מידע‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫"‪...‬נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל‪ ,‬ניטשה על אדמתה ואין‬
‫מקימה" (עמוס‪ ,‬פרק ה'‪ ,‬פסוק ‪.)2‬‬
‫בין החלק הראשון לשני יש הקבלה‪:‬‬
‫"נפלה לא תוסיף קום" מקביל ל"אין מקימה" כלומר שלא תוקם‬
‫מחדש‪ ,‬הקבלה של שני חלקים זהים‪ ,‬אולם יש תוספת של מידע‪:‬‬
‫"ניטשה על אדמתה"‪-‬פיסת מידע זו אומרת שהארץ תינטש‪,‬‬
 ‫כלומר העונש יכלול הגליה‪ .‬קטע זה משלים את המידע‬
‫שברשותנו ולכן זה נקרא תקבולת משלימה‪.‬‬

‫חלק ‪3‬‬

‫סעיף א'‪ :‬כיצד מפרש דעת מקרא את עמוס ב' פסוק ‪.6‬‬
‫מתוך דעת מקרא‪:‬‬
‫"יש מפרשים שהכסף הוא השוחד שהשופטים הרשעים לוקחים‬
‫ומטים את הדין ומרשיעים את הצדיק הזכאי בדינו" מתבסס על‪:‬‬
‫"ושוחד לא תיקח" (שמות כ"ג ח')‪,‬כלומר שהתנהגות השופטים‬
‫סותרת את החוק‪ ,‬בכך שהם לוקחים שוחד ומרשיעים את‬
‫החפים מפשע‪.‬‬
‫"ואפשר לפרש את "על מכרם בכסף צדיק" שהם שמעלילים על‬
‫אנשים צדיקים ועניים שגנבו‪ ,‬וכיון שאלו לא יכולים‬
‫לשלם הם נמכרים לעבדות כדין התורה‪' :‬אם אין לו ונמכר‬
‫בגנבתו‪.'...‬‬
‫"ועוד אפשר לפרש כי הם גונבים נפשות ומוכרים לעבדים והוא‬
‫חטא מוות על פי התורה"‪.‬‬
‫לפי התורה‪ ,‬אם אדם חטף אדם אחר כדי למכור אותו לעבדות אז‬
‫דינו דין מוות‪.‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬מה פירוש הפסוק לפי "הנבואות הראשונות של עמוס‬

‫מאת מנחם בן ישר"‪.‬‬
‫לפי מנחם בן ישר‪ ,‬הפירוש ל"עבור נעליים" נמצא בספר החוקים‬
‫של בני חת‪ .‬לפיהם מי שתופס עבד שברח ומחזיר אותו לאדוניו‬
‫מקבל זוג של נעליים‪ .‬כלומר כאשר האביון הצדיק נמכר לעבדות‪,‬‬
‫בגלל שהשופטים המושחתים מענישים אותו על דבר שלא עשה‬
‫ואין לו כסף לשלם‪ ,‬הוא מנסה לברוח מהעבדות הלא צודקת‬
‫שנכפתה עליו‪ ,‬ואז תופסים אותו ומסגירים אותו לאדון עבור‬
‫שכר סמלי של נעליים‪.‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬מה הפירוש העדיף לדעתך ?‬

‫לדעתי הפירוש העדיף הוא של דעת מקרא לפיו עמוס טוען‬
‫שהשיטה של עלילה ומכירה לעבדות היא לא חוקית‪ .‬כפי שכתוב‬
‫בפרק ח' שהעשירים קונים באופן את העניים לעבדים עבור‬
‫מחיר קטן ביותר‪ ,‬ועם פסוק זה מצוינים דברים לא חוקיים‬
‫שעושים העשירים לעניים ומכאן שגם מכירת העניים לעבדות‬
 ‫אינה חוקית ולכן גם הפירוש האומר שפירוש הפסוק בפרק ב' ‪6‬‬
‫הוא שעמוס טוען שמכירת העניים היא לא חוקית צודק‪.‬‬

‫חלק ‪ :4‬פרק ז' פס' ‪14‬‬

‫א'‪ :‬עריכת השוואה‬

‫לדעתו של חיים גלעד‪ ,‬הכוונה בפסוק "בוקר ובולס שקמים" היא‬
‫שעמוס הוא אדם‪ ,‬שעבודתו היא סימון הצאן ופציעת השקמים‬
‫כדי לזרז הבשלתם‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬רעיית הבקר כפירוש ל"בוקר" אינה נכונה‪ ,‬כיון שבאזור‬
‫תקוע התנאים הטופוגרפיים והאקלימיים גרמו למחסור במרעה‬
‫ולכן לא ניתן לגדל שם בקר‪ .‬כלומר‪ ,‬יש למצוא הסבר אחר‪.‬‬
‫לדעתו בוקר ונוקד הנם מילים נרדפות‪ ,‬ופירושו של "נוקד"‬
‫הוא לבקע‪ ,‬לפצוע‪ ,‬ולדקור‪ ,‬כלומר סימון הצאן או במקרה‬
‫השקמים‪" ,‬פציעתם" כיון שתהליך זה מזרז את הבשלתם של‬
‫הפרות ומאפשר להם להיות ראויים למאכל אדם‪.‬‬
‫לטענתו של חיים גלעד‪ ,‬עמוס מנסה להגיד בכך שיש לו פרנסה‬
‫טובה (מקצוע זה דרש מיומנות רבה כמו אומנות‪ ,‬והביא איתו‬
‫תשלום טוב)‪ ,‬ועל כן הוא לא מתפרנס מנבואה וזה מאפשר לו‬
‫לבטא נבואות אמת ולא מה שמצפים לשמוע ממנו‪.‬‬

‫לדעתו של יהודה זיו‪ ,‬עמוס כלל לא יכול היה להיות בולס שקמים‬
‫וגם לא בוקר‪ .‬לטענתו‪ ,‬כמו שטען חיים גלעד‪ ,‬אין שקמים‬
‫באזורים הרריים כמו תקוע‪ ,‬ולכן לא עסקו בכך תושביה‪ ,‬כך‬
‫שעמוס לא עסק בבליסת שקמים שהיא פציעתם כדי לזרז‬
‫הבשלתם‪ ,‬כך שעמוס כלל אינו יכול להיות בולס שקמים בתקוע‪,‬‬
‫ולדעתו טענות שהכוונה לתקוע אחרת או שיש לו שקמים בשפלה‪,‬‬
‫שרק בה הם גדלים אינן נכונות‪.‬‬
‫לדעתו משמעות בוקר היא כמו משמעות בליסת השקמים‪,‬‬
‫שלטענתו של יהודה זיו היא אינה פציעת השקמים אלא עבודה‬
‫פשוטה של קטיפת הפרות‪ ,‬ועמוס התכוון להדגים את העובדה‬
‫שהוא אדם פשוט העובד בעבודה שאינה דורשת הכשרה ולכן הוא‬
‫מנבא מתוך ליבו‪.‬‬
‫ההבדל הוא שחיים גלעד טוען שעמוס הוא אדם העובד במלאכה‬
‫הדורשת כשרון ואומנות ומביאה לו כסף רב ועל כן הוא מתנבא‬
‫על אמת ולא מטעמי פרנסה‪ ,‬ולדעת יהודה זיו עמוס הוא אדם‬
‫פשוט העובד במלאכה פשוטה וזה נותן לו לגיטימציה להתבטא‬
 ‫בנבואות אמת‪.‬‬

‫ב'‪ :‬מה הפירוש לפסוק זה לדעת דב אשבל ובמה הוא שונה‬

‫מהשנים הקודמים ?‬
‫לדעת דב אשבל‪ ,‬עמוס היה רועה צאן שנדד עם צאנו וכך הגיע‬
‫לבית אל‪ .‬הוא טוען שעמוס לא התכוון למקצועו אלא המשיל את‬
‫משימתו לפרות השקמים‪ .‬לטענתו‪ ,‬פרות השקמים אינם פרות‬
‫טובים‪ ,‬כיון שרובם רקובים‪ ,‬לא טעימים או מלאים צרעות‪,‬‬
‫ויש לחפש בין פירות רבים כדי למצוא אחד שהוא טוב למאכל‪.‬‬
‫הוא אומר שזה מומשל למשימתו של עמוס ‪ -‬לחפש את המעטים‬
‫שעדיין טובים ולא חוטאים כדי להזהיר אותם מפני חטאים‬
‫ועונשם‪.‬‬
‫ההבדל הוא שיהודה זיו וחיים גלעד מתייחסים לעובדה שעמוס‬
‫מגדיר את עצמו כבולס שקמים כמקצוע ומה שנובע מכך‪ :‬חיים‬
‫גלעד אומר שעמוס מנסה להוכיח לעם שאינו מתפרנס מהנבואה‬
‫ולכן ידבר אמת ויהודה זיו טוען שעמוס הוא אדם פשוט וזה נותן‬
‫לו לגיטימציה להתנבא נבואות אמת‪ .‬על כל מקרה‪ ,‬שניהם‬
‫מתייחסים לדברי עמוס בהקשר של המקצוע‪.‬‬
‫שונה מהם הוא דב אשבל שטוען שהכוונה היא לדבר אחר‬
‫לחלוטין‪ ,‬מעין משל ונמשל כמו בסעיף הקודם‪.‬‬

‫חלק ‪ :5‬מאמר של אחד מדלי העם על‬

‫עמוס‬

‫שמי שמואל ואני משבט בנימין‪.‬‬

‫במשך השנים התדרדרתי במצבי הכלכלי‪.‬‬
‫בעבר הייתי רועה צאן פשוט‪ .‬אולם‪ ,‬הייתי זקוק לכסף‬
‫כדי לפרנס את משפחתי‪ ,‬והלוויתי את הכסף מאחד העשירים‬
‫שבעיר‪ .‬אולם‪ ,‬לא יכולתי להחזיר בתנאיו‪ ,‬והוא לקח את הצאן‬
‫שלי‪ ,‬והוא עומד לקחת גם את ביתי!‬
‫אם אאלץ להיות עבד‪ ,‬מי יפרנס את אשתי וילדי?‬
‫העשירים האלה רומסים אותנו‪ ,‬אנו לא יכולים לעמוד בתנאיהם!‬
‫אנו נאלצים ללוות מהם כסף בלית בררה‪ ,‬והם מנצלים את‬
‫מצבינו כדי לקחת מאתנו את כל מה שיש לנו!‬
‫הם גם מעלילים עלי ועל עוד כמה מחברי שגנבנו כדי שיוכלו‬
‫למכור אותנו לעבדות! מי יפרנס את משפחתי?‬
‫טוב שישנו עמוס‪ ,‬רועה צאן פשוט זה שהפך לנביא יוצא נגד כל‬
 ‫העשירים על יחסם אלינו‪ .‬הוא מציג להם את מעשיהם הרעים‬
‫כלפינו‪-‬ניצולינו ורמיסתנו! הוא יוצא גם נגד עוד דברים‬
‫מושחתים בארצנו ‪ -‬נגד השופטים המשוחדים שמעוותים את‬
‫הצדק כלפינו בגלל שאין ביכולתנו לשחד אותם בכסף רב ועל כן‬
‫אנו תמיד מפסידים! מי ייתן ועשירים אלה יקשיבו לו ויתייחסו‬
‫אלינו טוב יותר כי אחרי הכל‪ ,‬כל ישראל אחים גם אם אנו עניים‬
‫יותר‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬