‫מגישים‪:‬‬

‫‪03399478‬‬ ‫ינון איצקוביץ‬

‫‪04060994‬‬ ‫מוריה הרמלין‬
‫‪04036360‬‬ ‫ליהיא גל‬
‫‪15/12/03‬‬ ‫תאריך‪:‬‬ ‫‪03592744‬‬ ‫יוגב בורקו‬
‫תוצאות המעבדה‪:‬‬
 ‫חלק א'‪ :‬ניסוי איכותי‪-‬בדיקת תכונות גז וזיהויו‬

‫טבלה מס' ‪ : 1‬בדיקת התכונות לתגובה ‪ :‬סודה לשתיה ‪ +‬חומצה ← גז ‪ +‬תמיסה‪.‬‬

‫תוצאות הבדיקה‬ ‫זוג‬ ‫חומרים‬ ‫הבדיקות שבוצעו‬

‫חסר צבע‬ ‫א'‬ ‫)‪NaHCO 3( s ), HCl ( aq‬‬ ‫צבע‬
‫חסר צבע‬ ‫ב'‬
‫מסיסות נמוכה‬ ‫א'‬ ‫ברומותימול כחול )אינדיקטור(‬ ‫מסיסות‬
‫מסיסות נמוכה‬ ‫ב'‬ ‫)‪NaHCO3( s ), HCl ( aq), NaOH ( aq‬‬
‫נהפך לצהוב‬ ‫א'‬ ‫ברומותימול כחול )אינדיקטור(‬ ‫בדיקת חומצה‪/‬בסיס‬
‫נהפך לצהוב‬ ‫ב'‬ ‫‪(NaOH(l‬‬
‫נהפך לעכור‬ ‫א'‬ ‫)‪ NaHCO 3( s ), HCl ( aq‬מי סיד‬ ‫תגובה אופיינית‬
‫נהפך לעכור‬ ‫ב'‬

‫זוג ב'‬ ‫זוג א'‬ ‫בדיקת צפיפות ע"י קרח יבש‬

‫‪1.81gr‬‬ ‫‪1.88gr‬‬ ‫משקל בלון ‪ +‬חוט‬
‫‪2.39gr‬‬ ‫‪2.33gr‬‬ ‫משקל בלון ‪ +‬חוט‪ +‬גז‬
‫‪0.58gr‬‬ ‫‪0.453gr = 2.33-1.88‬‬ ‫משקל גז‬
‫‪36cm‬‬ ‫‪37.5cm‬‬ ‫) ‪(2∏ R‬‬ ‫היקף בלון‬
‫‪36/2π = 5.72cm‬‬ ‫‪37.5/2π = 5.96cm‬‬ ‫רדיוס בלון‬
‫‪π*5.723 = 783.9cm3 *4/3‬‬ ‫‪π*5.963 = 886.8cm3 *4/3‬‬ ‫‪3‬‬
‫נפח בלון ‪4 / 3*∏ R‬‬
‫‪10-4gr/ml*7.3 = 0.58/783.9‬‬ ‫‪10-4gr/ml*5.19 = 0.453/886.8‬‬ ‫צפיפות גז ‪d = m / V‬‬
‫‪ +‬ביחדות הצפיפות ההנחה היא ‪1cm3 = 1ml‬‬

‫חלק ב'‪ + :‬ניסוי כמותי‪-‬ייצור גז מימן‬

‫‪Mg ( s ) + 2 HCl (aq) → MgCl ( aq) + H‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬חישוב כמותי עבור התגובה‪.‬‬

‫זוג ב'‬ ‫זוג א'‬

‫‪*(Mg(s‬‬ ‫** )‪HCl (aq‬‬ ‫‪(Mg(s‬‬ ‫)‪HCl (aq‬‬
‫‪0.02879‬‬ ‫‪0.02869‬‬ ‫מסה)‪(gr‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫נפח)‪(l‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ריכוז ‪((M‬‬
‫‪24.305‬‬ ‫‪24.305‬‬ ‫)‪gr/mol) Mw‬‬
‫‪10-4*11.8‬‬ ‫‪10-2*1‬‬ ‫‪10-4*6.6‬‬ ‫‪10-2*1‬‬ ‫מס' מולים‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יחסי מולים‬
‫‪-4‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-3‬‬
‫‪10 *11.8‬‬ ‫‪10 *2.3‬‬ ‫‪10 *6.6‬‬ ‫‪10 *1.3‬‬ ‫מול מגיב‬
‫‪10-3*7.7‬‬ ‫‪10-3*8.66‬‬ ‫עודף‬

‫המגיב המגביל הוא ‪(Mg(s‬‬

‫* ‪(10-4mol*6.6 = 0.02869/24.305) M (mg ) / Mw( gr / mole) = mole‬‬
‫** ‪C (m ) *V (liter ) = mole‬‬
 ‫טבלה מספר ‪ – 3‬רישום מדדים במהלך ייצור גז המימן‪.‬‬

‫דוגמא לפירוט מדדים חישובים מורכבים על סמך נתוני תצפית זוג א'‪.‬‬

‫חישוב‬ ‫נוסחא ‪ /‬חוק‬ ‫תוצאות‬

‫כמפורט בטבלה מס' ‪ 2‬חלק ב' ניסוי‬ ‫)‪s‬‬ ‫משקל )‪(g) Mg‬‬
‫כמותי‬ ‫מס' מולי )‪g) 2H‬‬
‫‪0.9964‬‬ ‫טמפ' ‪ /‬צפיפות טבלה עמ' ‪47‬‬ ‫צפיפות נוזל )גרם‪/‬מ"ל(‬
‫‪0.029 = 760 / 22.4‬‬ ‫טמפ' ‪ /‬לחץ אדי מים טבלה עמ' ‪47‬‬ ‫לחץ אדי מים )‪(atm‬‬
‫)ערך נתון ‪mmHg (760 /‬‬
‫)‪(760*13.6) / (285*0.9964‬‬ ‫צפיפות נוזל * גובה פני נוזל‬ ‫לחץ עמוד מים )‪( atm‬‬
‫= ‪0.027‬‬ ‫‪* 760mmHg‬צפיפות כספית‬
‫‪0.994 = 1-0.029-0.027‬‬ ‫‪P(atm) = PH2O(l) +PH2O(g) +‬‬ ‫לחץ מימן )‪(atm‬‬
‫‪(PH2(g‬‬

‫‪28.5 = 23.1 - 51.6‬‬ ‫‪ V = V0 - Vf‬מימן‬ ‫נפח מימן )‪(ml‬‬

‫טבלה מס' ‪ – 4‬ריכוז תוצאות הניסוי של ‪ 6‬זוגות‪.‬‬

‫זוג ‪6‬‬ ‫זוג ‪5‬‬ ‫זוג ‪4‬‬ ‫זוג ‪3‬‬ ‫זוג ‪2‬‬ ‫זוג ‪1‬‬
‫‪0.0281‬‬ ‫‪0.026‬‬ ‫‪0.0276‬‬ ‫‪0.0287‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫‪0.0274‬‬ ‫משקל ‪(Mg(s) (gr‬‬
‫‪± 0.01‬‬
‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬
‫‪10 *1.15‬‬ ‫‪10 *1.06‬‬ ‫‪10 *1.13‬‬ ‫‪10 *1.18‬‬ ‫‪10 *1.12‬‬ ‫‪10 *1.1‬‬ ‫‪(n H2(g) (mol‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫טמפ' מימן )‪(c°‬‬

‫‪± 0 .2‬‬
‫‪0.9968‬‬ ‫‪0.9967‬‬ ‫‪0.9966‬‬ ‫‪0.9964‬‬ ‫‪0.9968‬‬ ‫‪0.9964‬‬ ‫)‬ ‫צפיפות נוזל‬
‫‪( gr/l‬‬
‫‪265‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪278‬‬ ‫‪285‬‬ ‫גובה עמוד מים‬
‫סופי )מ"מ(‬
‫‪± 0.5‬‬
‫‪0.026‬‬ ‫‪0.026‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫‪0.029‬‬ ‫‪0.026‬‬ ‫‪0.029‬‬ ‫לחץ אדי מים‬
‫)‪(atm‬‬
‫‪0.025‬‬ ‫‪0.028‬‬ ‫‪0.026‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫‪0.026‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫לחץ עמוד מים )‬
‫‪(atm‬‬
‫‪0.949‬‬ ‫‪0.946‬‬ ‫‪0.947‬‬ ‫‪0.944‬‬ ‫‪0.948‬‬ ‫‪0.944‬‬ ‫)‬ ‫לחץ מימן‬
‫‪(atm‬‬
‫‪47.8‬‬ ‫‪54.09‬‬ ‫‪47.68‬‬ ‫‪49.56‬‬ ‫‪49.48‬‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪ V0‬מים בביורטה‬
‫)מ"ל(‬
‫‪± 0 .5‬‬
‫‪18.6‬‬ ‫‪26.19‬‬ ‫‪19.68‬‬ ‫‪22.66‬‬ ‫‪21.48‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪ Vf‬מים בביורטה‬
‫)מ"ל(‬
‫‪± 0.5‬‬
‫‪29.2‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪ V‬מימן )מ"ל(‬
‫‪± 0.5‬‬

‫בטבלה נתונות התוצאות ביחידות שהתקבלו ) מ"ל ‪ .( C ° ,‬על מנת ליישם את השערת אבוגדרו ‪ PV=nRT‬נהפוך את‬
‫היחידות ל – ליטר ו ‪ K°‬ע'פ ‪K 0° C = 273 , 1000 ml = 1L°‬‬
 ‫טבלה מספר ‪ : 5‬סיכום מכפלת ערכי לחץ ונפח מול מכפלת ערכי טמפ' ומס' המולים‬

‫‪PV‬‬ ‫‪nT‬‬ ‫זוג‬

‫‪atm * 0.0285L = 0.0269 0.944‬‬ ‫‪K = 0.326° (24 + 273) *10-3*1.1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪atm * 0.028L = 0.0265 0.948‬‬ ‫‪K = 0.33° (22 + 273)*10-3*1.12‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪atm * 0.0269L = 0.0253 0.944‬‬ ‫‪K = 0.35° (24 + 273)*10-3*1.18‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪atm * 0.028L = 0.0265 0.947‬‬ ‫‪K = 0.334° ( 23 + 273 )*10-3*1.13‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.946atm * 0.0279L = 0.0263‬‬ ‫‪K = 0.313° (22.5 + 273)*10-3*1.06‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.949atm * 0.0292L = 0.0277‬‬ ‫‪K = 0.339° (22 + 273 )*10-3*1.15‬‬ ‫‪6‬‬
 ‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1+ 2‬לשם קביעת סוג הגז שהופק בוצעו ארבע בדיקות שונות על הריאקציה‪ .‬הממצאים העולים מטבלה מספר ‪ 1‬מראים כי‬
‫הגז המופק הוא פחמן דו חמצני‪ .‬את הנתונים לקביעת סוג הגז לקחנו מטבלת הנתונים )ע"מ ‪ .(42‬שלושת התגובות המכריעות‬
‫מפורטות בטבלה מטה‪:‬‬

‫מסקנה‬ ‫תוצאה‬ ‫תגובה‬

‫עפ' טבלת הנתונים‬ ‫חסר צבע‬ ‫‪NaHCO3(S) + HCl(aq) → CO2(g) + H2O(l) + NaCl‬‬ ‫בדיקת צבע‬
‫הבסיסים ניתן להסיק כי‬
‫הגז אינו ‪Cl2‬‬
‫הגז חומצי‪ .‬עפ' טבלת‬ ‫גז שינה‬ ‫‪CO2(g) + NaOH(aq) + IND‬‬ ‫בדיקת חומצה או‬
‫הנתונים הבסיסים ניתן‬ ‫ציבעו לצהוב‬ ‫בסיס‬
‫להסיק כי הגזים החומצים‬ ‫‪CO2(g) → CO2(l‬‬
‫(‬ ‫‪+‬‬
‫הם ‪ CO2‬או ‪HCl‬‬ ‫מסיסות‬ ‫מסיסות‬
‫נמוכה‬
‫הפקת גז ‪CO2‬‬ ‫קבלת מי סיד‬ ‫‪CO2(g) + CaOH2(aq) → CaCO3(s) + H2(g‬‬
‫(‬ ‫ריאקציה אופינית‬
‫עכורים‬ ‫לניסוי‬
‫בנוכחות‬
‫‪CO2‬‬

‫‪ .3‬כדי לקבוע את המסה המולרית של הגז נידרשים שני נתונים‪ :‬מס' מולי הגז ומסה מסוימת ‪ .‬מתוך הניסוי של בדיקת צפיפות‬
‫הגז ) ע"י ניפוח הבלון באמצעות קרח יבש( ניתן לדעת את המסה הנתונה‪ .‬מתוך הנוסחא ‪ PV = nRT‬ניתן לחשב את מספר‬
‫מולי הגז ) נתוני הלחץ והנפח ילקחו גם מהניסוי הנדון‪ ,‬ו ‪ R‬הוא קבוע(‪ .‬במצב כזה חסרה לנו הטמפ' שבתוך הבלון‬

‫‪ .4‬הצפיפות שקיבלנו אינה זהה לצפיפות הרשומה בטבלה וזאת משום ש‪:‬‬
‫‪.1‬בחישוב נפח הבלון מדדנו את הקוטר בהנחה שהבלון עגול אך לא כך הדבר בפועל‪.‬‬
‫‪.2‬לקחנו בחשבון כי הלחץ בתוך הבלון הוא ‪ atm 1‬ואילו בפועל יש לבלון לחץ פנימי משלו‪.‬‬
‫‪.3‬מסת הבלון איננה מדויקת בגל קיום כוח העילוי‪ .‬באת שקילת הבלון הוא עלה מעט כי נפחו גדול ומישקלו קטן‪.‬‬
‫‪.4‬שגיאות אקראיות במדידת רדיוס הבלון‪.‬‬
‫‪.5‬שגיאות שיטתיות של המאזניים בשקילת הבלון‪.‬‬

‫חלק ב ‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפוע הגרף מיצג את קבוע הגזים האידיאלים ‪ . R‬הקבוע אינו תואם את הערך הספרותי בגלל אי הדיוקים בביצוע‬
‫הניסוי‪).‬שגיאות בשקילות המגנזיום‪ ,‬קריאה שגויה של גובה המים‪ ,‬בריחה של גז(‪.‬‬
‫אחוז השגיאה מחושב לפי הנוסחא‪) :‬תוצאה ניסיונית – תוצאה ספרותית( * ‪100‬‬
‫תוצאה ספרותית‬
‫חישוב‪53.5% = 100* (0.082 -0.0381) :‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪ .2‬מהתוצאות ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫בטמפ' קבועה נפח הגז נמצא ביחס הפוך ללחץ שמופעל עליו‪ ,‬זהוי הוכחה של ‪PV = nRT‬‬

‫‪ .3‬ההנחות הן‪:‬‬
‫‪.1‬הלחץ הכללי הוא לחץ אטמוספרי‬
‫‪.2‬טמפרטורת המים באמבט זהה לטמפרטורת המים בביורטה‪.‬‬
‫‪.3‬הגז הוא גז אידיאלי‪.‬‬
‫‪.4‬הביורטה אטומה לחלוטין ואין בריחת גז‪.‬‬

‫‪ .4‬כדי לבדוק האם יש דליפת גז‪ ,‬ניתן לשים את המערכת כולה בתוך מתקן עם מים‪ ,‬כך שאם תהיה דליפת גז נראה בועות‬
‫במים‪.‬‬

‫‪ .5‬באופן כללי מה שיקבע את השינוי בנפח הגז הוא מס' מולי הגז הנוצר‪ .‬ככל שמס' מולי גדל‪ ,‬הלחץ בכלי גדל‪ ,‬ואילו הנפח‬
‫קטן )חוק בויל(‪ .‬את השינוי במס' מולי הגז נוכל לבדוק מתוך יחסי המולים בין הגז הנוצר לבין המגיב המגביל בתגובה‪.‬‬
‫בתגובה המקורית נלקחו ‪ 10-4*6.6‬מולי מגנזיום שהגיבו במלואם ו ‪ 0.01‬מולי חומצה שנשארו בעודף‪ .‬יחסי המולים הם ‪1:1‬‬
‫ולכן נוצרו ‪ 10-4*6.6‬מולי גז ‪H2‬‬
‫‪.1‬בתגובה עם ‪ (H2SO4(aq‬יחסי המולים הם ‪ 1:1‬בנוסף המגנזיום הוא המגיב המגביל‪,‬‬
‫כלומר מס' המולים של שניהם לא השתנה וכך גם הנפח יהיה ללא שינוי‪.‬‬
‫‪.2‬באותה תגובה כאשר החומצה היא מגיב מגביל ויש ממנה ‪ 0.01‬מול‪ ,‬יחסי המולים הם‬
‫עדין ‪ 1:1‬ולכן יוצרו ‪ 0.01‬מול גז כלומר הנפח גדל‪.‬‬