‫דיני בריאות‬

‫חלוקת המשפט בישראל‪:‬‬

‫‪.1‬משפט פלילי‪ -‬אינטרס חברתי‪ -‬מדינת ישראל אוכפת את האינטרס‬
‫‪.2‬משפט אזרחי‪ -‬אין אינטרס חברתי אלא אינטרס אישי (דיני נזיקין‪ ,‬חוזים‪ ,‬עבודה)‬
‫‪.3‬משפט מנהלי‪ -‬החלטות או קביעות של הממשלה אשר אדם נפגע מהם והוא מחליט לערער‬
‫על קביעות אלו‬
‫‪.4‬משפט חוקתי‪ -‬כנ"ל‬

‫חוקה‪ -‬חוק‪ -‬הנחיות‪ -‬נהלים‪:‬‬

‫במדינת ישראל אין חוקה פורמאלית‪ ,‬הכנסת מחוקקת חוקים ושרים יכולים לקבוע תקנות‪ ,‬יש חוקי יסוד‪-‬‬
‫הכוונה היא שבעתיד הם יעובדו ויהפכו לחוקה‪.‬‬

‫חוקי יסוד‪:‬‬
‫‪.1‬כבוד האדם וחירותו‪ -‬מגן על‪ -‬קניין‪ ,‬כבוד וחירות‪ ,‬צנעת הפרט‪ ,‬ערך החיים‪ .‬החוק קובע‬
‫שמותר לפגוע בזכות הנ"ל רק ע"י חוק שהולם את מדינת ישראל ואינו פוגע במידה שאינה‬
‫עולה על הנדרש‪.‬זכות השוויון אינה מעוגנת בחוק היסוד‪ -‬היא קיימת אך אין לה עיגון בחוק‬
‫( ע"פ פסק דין אליהו מילר בית במשפט קבע שזכות השוויון נגזרת מחוק כבוד האדם כי‬
‫פגיעה בשיווין פוגעת בכבוד האדם)‬
‫פסיקה‪ -‬החלטה של בית המשפט העליון והיא מחייבת את כל בתי במשפט בארץ‪ -‬היא כמו חוק‪.‬‬
‫החלטה של בית משפט מחוזי‪ -‬הינה המלצה לשאר בתי המשפט המחוזיים אך מחייבת את כל בתי‬
‫המשפט לשלום‬

‫זכויות ששייכות לכבוד האדם וחירותו לתחום הבריאות‪-‬‬

‫‪.1‬צנעת הפרט‪ -‬סודיות רפואית ( כל מידע שמוחלף בין מטפל למטופל)‪ ,‬מי שמפר חוק זה ניתן‬
‫לתבוע אותו עבור "הפרת חובה חקוקה"‪ ,‬אפשר להפר סודיות רפואית רק אם יש "ודאות‬
‫קרובה" שתהייה פגיעה באדם אחר‪.‬‬
‫‪.2‬הגנה על החיים ושלימות הגוף‪ -‬אסור לגעת בחולה אם המטפל לא מעודכן במיומנות הטיפול‬
‫‪.3‬שמירה על כבוד האדם‪ -‬יש לקבל הסכמה מדעת על כל פרוצדורה‪ .‬הסכמת החולה לטיפול‬
‫מעידה על כך שהחולה מודע לטיפול שהוא עומד לעבור‪ .‬אם לא ניתנה הסכמה מדעת החולה‬
‫יכול לתבוע על " פגיעה באוטונומיה ועל תקיפה"‬
‫(פסק דין גלעד ו' הדסה‪ -‬בחור שניסה להתאבד ואושפז בהדסה‪ ,‬הפסיכיאטר קבע שצריך השגחה‪,‬‬
‫בחלק מהזמן לא הייתה השגחה והוא קפץ מהחלון‪ ,‬המשפחה תבעה את בית החולים על רשלנות‪ ,‬זה‬
‫היה ב‪ '91 -‬לפני חוק זכויות החולה)‬
‫‪.4‬הזכות למות בכבוד‪ -‬האינטרסים שמתנגשים כאן‪ :‬החוק מחייב את הצוות הרפואי להגן על‬
‫חחי המטופל‪ ,‬מצד שני לאדם יש אץ הזכות להליט אם הוא רוצה למות‪ ,‬שיקולי בית המשפט‬
‫בסוגיה זו‪ -‬חיים בסבל אינם חיים ואז זכות האדם על חייו גוברת‪ .‬חוק היסוד קובע איסור‬
‫לפגיעה בחיי אדם אך הוא אינו שולל אי הארכת חיים‪.‬‬
‫אסור‪ -‬סיוע אקטיבי‪ -‬לזרז את מות החולה‬
‫מותר‪ -‬סיוע פסיבי‪ -‬לא לתת טיפול‪.‬‬

‫חוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות‪:‬‬

‫קטינות‪ -‬מגיל אפס עד גיל ‪18‬‬
‫החוק קובע שכל אדם זכאי לזכויות וחייב בחובות אלא אם כשירותו הוגבלה בחוק או ע"י בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫הסכמה לטיפול רפואי היא פעולה משפטית‪ ,‬קטין לא יכול לחתום על הסכמה לניתוח‪ ,‬וטיפול ללא‬
‫הסכמה אפוטרופוס יחשב לתקיפה‪.‬‬
‫פסולי דין‪ -‬אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי שכלי לא יכול לדאוג לעינינו‬
 ‫איבוד כשירות זמנית‪ -‬סמים‪ ,‬אלכוהול וכו'‪-‬‬
‫קטינים מתחת לגיל ‪ – 18‬אין חובה חוקית אך יש חובה מוסרית לתת להם הסבר על כל פרוצדורה‬
‫שהם הולכים לעבור‪ -‬אך אם יש אישור הורים אין חובה‪.‬‬
‫ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים והחוקיים ואם אין הורים יהיה רק אפוטרופוס חוקי‪.‬‬
‫ניתן במידת הצורך לקבל אישור טלפוני אך יש צורך לרשום זאת בגיליון הקבלה‪.‬‬
‫אם יש חילוקי דעות בין ההורים בית המשפט ימנה אפוטרופוס שלישי שהוא יקבע‪.‬‬
‫אם יש צורך בטיפול דחוף ואחד ההורים או שניהם לא מסכימים הדחיפות לוקחת‪..‬‬

‫הסכמת הקטין‪ -‬על פי המלצת ההסתדרות הרפואית אם קטין זקוק לטיפול לא דחוף וההורים אינם‬
‫בנמצא והילד מסכים לטיפול‪ -‬ניתן לטפל‪.‬‬
‫הבעיה יא שאם הטיפול יגרום לנזק ההורים יכולים לתבוע‪.‬‬

‫חוק ספציפי להסכמת קטין‪ -‬חוק לגילוי נגיפי איידס‪ -‬החוק קובע‪:‬‬
‫‪.1‬החוק על ילדים מעל גיל ‪ -14‬יכולים לפנות לרופא ולבקש בדיקת איידס‬
‫‪.2‬לפני הבדיקה חייב הרופא לבדוק שהילד יודע מהי המחלה ודרכי מניעתה ולהציע הסכמת‬
‫ההורים לבדיקה‬
‫‪.3‬הרופא חייב להשתכנע שטובת הילד מחייבת את ביצוע הבדיקה‪ -‬לברר למה הוא חושב‬
‫שהוא נדבק‪.‬‬

‫לקטין מתחת לגיל ‪ 14‬יש צורך באישור של הרופא ועובדת סוציאלית שיש סכנה לבריאותו מצד הוריו‪.‬‬
‫במקרה של תוצאת חיובית גם פקיד צריך להיות נוכח וההחלטה אם לספר למשפחה תלויה בקטין בלבד‪.‬‬

‫הפסקת הריון בקטינות‪ -‬יש ודה להפסקת הריון ולא מחייבים אישור הורים‪.‬‬
‫על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית צריך להוכיח ‪ 2‬דברים‪:‬‬
‫‪.1‬ביצוע העבירה (עדים)‬
‫‪.2‬מחשבה פלילית‪ -‬כוונה תחילה‬

‫חולי נפש גם הם פסולי החלטה ונזקקים להסכמת אפוטרופוס‪.‬אם חולה נפש מתקבל במתקן אשפוז‬
‫יש לפרט בפניו את זכויותיו ולספק לו דף הסבר‪.‬‬
‫קיימים ‪ 2‬אמצעים לאשפוז בכפייה‪:‬‬
‫‪.1‬קשירה‬
‫‪.2‬בידוד‬

‫תנאים לאשפוז בכפייה‪:‬‬

‫‪.1‬הדבר דרוש לשם טיפול בחולה‬
‫‪.2‬מניעת סכנה לחולה או לזולת‬
‫‪.3‬הוראה כתובה מרופא ואם אין רופא בנמצא אז מראש הצוות הסיעודי שצריך אחר כך לדאוג‬
‫להוראת רופא‪ ,‬אם הרופא יחליט לשחרר יש לשחרר‪.‬‬
‫העונש על שימוש באמצעי כפייה לשווא‪ 3 -‬שנים‪.‬‬

‫אם חולה מגיע לבית חולים פסיכיאטרי מרצונו ורוצה להתאשפז הוא נבדק וצריך לחתום על טופס‬
‫הסכמה לאשפוז (אם הוא לא מסכים לחתום מאשפזים אותו ו‪ 2-‬רופאים חותמים על הטופס)‬
‫אם חולה התאשפז מרצון ורוצה להשתחרר עליו לחתום על טופס שחרור‪ ( .‬אם הוא לא מסכים‬
‫לחתום ‪ 2‬רופאים חותמים ומשחררים)‬
‫אם מגיע חולה ומאבחנים שהוא חייב אשפוז‪ -‬מנהל בית החולים חותם על אשפוז ל ‪ 48 0‬שעות‬
‫מעבר לכך פסיכיאטר מחוזי יכול האריך ל‪ 7-‬ימים עד ‪ 3‬חודשים‪ ,‬מעבר ל‪ 3-‬חודשים מתייעצים עם‬
‫הועדה המחוזית שיכולה להאריך עד ‪ 6‬חודשים‪ ,‬אחרי ‪ 6‬חודשים אם מצבו לא משתפר צריך לערב‬
‫את בית המשפט לאשפוז קבוע‪.‬‬
‫סודיות בחולי נפש‪ -‬מסירת מידע על החולה רק למי שהוא רוצה ולאפוטרופוס‪ ,‬או בין מטפל למטפל‪,‬‬
‫לצורך מחקר (בלי פרטים מזהים) או בהוראת צו בית משפט‪.‬‬

‫טיפול רפואי במצבי חירום‪:‬‬

‫‪.1‬מצב חירום רפואי‪ -‬הצלת חיים‬
‫‪.2‬צב של סכנה חמורה‪ -‬יש טווח זמן קצר אך אם הוא לא יטופל הוא ימות או שתישאר נכות‪.‬‬

‫במצב ‪ 1‬אין אפשרות לקבל מהחולה הסכמה ואז צריך ש‪ 3-‬רופאים יחתמו על ביצוע הפעולה‪ ,‬אם אין ‪3‬‬
‫רופאים אז מבצעים ומציינים ברשומה מדוע לא המתינו ל‪ 3-‬רופאים‪.‬‬

‫באופן כללי רופא לא חייב לטפל בחולה אם אין בניהם זיקה משפטית‪ -‬מערכת חובות וזכויות בין מטפל‬
‫למטופל‪.‬‬

‫במצב חירום‪ -‬רופא חייב לטפל בהתבסס על חוק " לא תעמוד על דם רעך" (‪ , )1998‬לגבי ת‪.‬ד יש פקודת‬
‫תעבורה שאומרת שכל נהג שעובר על יד ת‪.‬ד חייב לעצור ולהגיש עזרה‪.‬‬

‫סמכות לטיפול במצבי חירום‪:‬‬

‫‪.1‬בקטין‪ -‬חייבים לטפל גם אם האפוטרופוס מתנגד‬
‫‪.2‬בחולה שלא ניתן לקבל את הסכמתו‪ -‬מטפלים ו‪ 3-‬רופאים חותמים‪.‬‬
‫‪.3‬בחולה שהוא בסכנה חמורה ומתנגד לטיפול‪ -‬פונים לועדת האתיקה‪ ,‬מציגים לה את המקרה‬
‫והיא יכולה לאשר או לדחות את הטיפול‪ .‬הועדה תדחה את סירובו ותרשה טיפול כש‪:‬‬
‫‪.1‬הטיפול שמוצע לו עשוי לשפר את מצבו במידה ניכרת‬
‫‪.2‬יסוד סביר שאחרי קבלת הטיפול הוא ייתן את הסכמתו למפרע‪.‬‬
‫‪.4‬חולה נפש‪-‬‬
‫‪.5‬חייל שנזקק לטיפול חירום‪ /‬מניעת החרפה של מחלה‪ /‬חיסון‪ -‬ניתן לתת לו טיפולים אלו‬
‫בניגוד לרצונו אם ‪ 2‬רופאים חותמים‪.‬‬

‫מי יכול לטפל בשעת חירום"‬

‫לפי פקודת הרופאים‪ -‬בדיקה וטיפול ע"י רופא‪ ,‬אך סעיף בפקודה נותן אישור גם לצוות סיעודי ופזיוטרפי‪,‬‬
‫רופא גם יכול לתת הוראות לאיש הרחוב אך אז האחריות היא על הרופא‬

‫חוק לא תעמוד על דם רעך‪:‬‬

‫נכנס לתוקף בשנץ ‪ ,1998‬סעיפיו‪:‬‬
‫‪.1‬על כל אדם חובה לעצור כשיש סכנה א‪ .‬מיידית ‪,‬ב‪ .‬חמורה‪ ,‬ג‪ .‬לשלמות החיים‪ .‬העזרה‬
‫תינתן בלי שהעוזר יסתכן ‪ .‬זהו חוק פלילי‪ ,‬אם מישהו לא עוזר אפשר להטיל עליו סנקציה‬
‫(קנס)‪ ,‬אם במהלך העזרה מגיש העזרה נפגע הוא יכול לתבוע את מי שיצר את הסכנה‪ .‬צוות‬
‫רפואי חייב לעזור ע"פ רמת הידע והמיומנות‪.‬‬

‫חוק זכויות החולה‪:‬‬

‫נכנס לתוקף בשנת ‪ 1996‬ועיקרו הגנה על הפרטיות‪ ,‬סודיות וחיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬בחוק קובע שבמצב חירום רפואי צריך לתת טיפול רפואי ללא התניה (לדוג'‪ -‬התחייבות לבית‬
‫החולים)‪.‬‬
‫החוק גם קובע איסור הפלייה על רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬מחלות רקע וכו'‪.‬‬
‫נקודות חשובות‪:‬‬
‫‪.1‬הרשומה הרפואית‪ -‬כל מה שהיה במהלך האשפוז כולל בדיקות הדמיה‪ .‬לחולה יש זכות‬
‫מלאה להעתיק את כל הרשומה הרפואית שלו‪ ,.‬על המטפל לשמור את הרשומה‪-‬‬
‫‪.1‬תיק אשפוז‪ /‬תיק קופ"ח‪ -‬חוץ מסיכום מחלה צריך לשמור ‪ 20‬שנה‪ ,‬את סיכום המחלה אסור‬
‫להשמיד כלל‪ ,‬אם אין בתיק סיכום מחלה יש לשמור על התיק במשך ‪ 25‬שנה או ‪ 7‬שנים‬
‫לאחר פטירת החולה‬
‫‪.2‬תיק במרפאת חוץ ובמיון‪ -‬שומרים ‪ 7‬שנים‬
 ‫‪.3‬ספר לידות‪ 100 -‬שנה מלידה אחרונה בספר‬
‫‪.4‬אק"ג שלא נמצא בתיק החולה‪ 10 -‬שנים‬
‫‪.5‬רפורט סיעודי‪ 7 -‬שנים‪.‬‬

‫נזק ראייתי‪ -‬אם הושמדו המסמכים לפני הזמן הקבוע בחוק‪ ,‬יש היפוך נטל‪ ,‬כלומר במקום שהתובע יוכיח‬
‫את תביעתו‪ ,‬הנתבע צריך להוכיח את חפותו‪.‬‬

‫‪.2‬סודיות רפואית‪ -‬שמירה בסוד על מידע הרפואי של המטופל‪ ,.‬אם יש הפרת סודיות אפשר‬
‫לתת עונש על סמך "הפרת חובת חקיקה" ואפשר לשלול את הרישיון של המטפל בשל‬
‫התנהגות שאינה הולמת‪.‬‬
‫טופס ויתור על סודיות רפואית‪ -‬הויתור ניתן לגוף מסוים וגוף זה אינו יכול להעביר את הויתור‬
‫לגופים אחרים‪.‬‬

‫כיצד ניתן לגלות על מחלה של בן אדם לאדם אחר?‬

‫כשיש "ודאות קרובה"‪ -‬אם אני רואה שהחולה עומד לבצע משהו שיכול להזיק לאדם אחר‪.‬‬
‫בארץ יש הסדר לגבי חולי איידס שמחייב לגלות לרופא משפחה‪ ,‬רופא שיניים‪ ,‬בן זוג קבוע ולמשרד‬
‫הבריאות‪.‬‬

‫הסכמה מדעת (סעף ‪ 3‬לחוק זכויות החולה)‪:‬‬

‫אם אין הסכמה מדעת ניתן לתבוע על תקיפה שמוגדת כ"כל נגיעה ללא רשות באדם אחר"‪ ,‬וגם על‬
‫הפרת חובת חקיקה‪ -‬כי יש הסדר בחוק שאומר שיש לכבד את רצון וכבוד האדם‪.‬‬

‫פס"ד ד"ר וייגל‪ -‬היה חולה עם בעיה בדיסק שהיה צריך לעבור ניתוח‪ ,‬ד"ר וייגל החתים אותו על‬
‫הסכמה לניתוח‪ ,‬במהלך הניתוח ראה הרופא שיש צורך להרחיב את אזור הניתוח הראשוני ועשה‬
‫זאת‪ ,‬לאחר הניתוח החולה תבע אותו על תקיפה ובית המשפט פסק לטובת החולה‪.‬‬

‫מה צריך לעשות כדי שתהייה הסכמה מדעת?‬

‫הצגת המטפל‪ ,‬הסבר על הפרוצדורה ועל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בה‪ ,‬הסבר על הכאבים לאחר‬
‫הניתוח‪ ,‬ולוודא שהחולה הבין את ההסבר‪ ,‬את ההסבר קובעים ע"פ מבחן החולה הסביר‪.‬‬

‫פס"ד ד"ר בר חי‪( -‬שנות ה‪-)60-‬אורולוג‪ ,‬הייתה ילדה שהייתה צריכה לעבור ניתוח בכיס השתן‪ ,‬היו‬
‫שתי שיטות אחת ישנה וארוכה והשנייה חדישה וקצרה‪ ,‬הרופא החתים את הורי הילדה על הסכמה‬
‫לשיטה השנייה מבלי להסביר על האחרת‪ ,‬הניתוח הסתבך וההורים תבעו על רשלנות ותקיפה‪ ,‬בית‬
‫המשפט קבע שאין רשלנות אך יש תקיפה‪ ,‬כי הרופא לא הסביר על השיטה השנייה‪.‬‬

‫ישנה אפשרות שרופא יסתיר מידע מבלי שזה יחשב שאין הסכמה מדעת אך זה רק באישור ועדת‬
‫אתיקה‪.‬‬
‫עצם החתימה על טופס היא ראייה לכאורה רק אם הרופא אכן הסביר לחולה ‪.‬‬

‫ישנם ‪ 6‬מקרים בהם החוק מחייב הסכמה בכתב‪ -‬ניתוחים‪ ,‬צנתורים‪ ,‬טיפולים כימותרפיים‪ ,‬הקרנות‪,‬‬
‫הפריה חוץ גופית ודיאליזה‪.‬‬

‫אפשר לטפל בחולה בלי הסכמה רק ב‪-‬‬

‫‪.1‬מצב חירום‬
‫‪.2‬אישור ועדת האתיקה‪ -‬מגלים לחולה והוא לא רוצה‪ ,‬או כשלא רוצים‬
‫לגלות לחולה את כל הפרטים‪.‬‬

‫ועדות‪:‬‬
‫‪.1‬ועדת בדיקה‪ -‬ועדה שמוקמת לצורך בדיקת תלונה של חולה או בני משפחתו על אירוע‬
‫מסוים במהלך הטיפול‪ ,‬מוסמך להקימה‪ -‬מנהל בי"ח‪ ,‬מנהל מחוז של קופ"ח‪ ,‬מנכ"ל משרד‬
 ‫הבריאות‪ ,.‬את ממצאי הבדיקה מקבלים החולה ומקים הועדה‪ ,‬אם יש סכנה במסירתם‬
‫לחולה אפשר לא למסור באישור ועדת האתיקה‪ ,‬אם איש צוות היה מעורב באירוע גם הוא‬
‫יקבל את המסקנות‪ ,.‬החלק החשוב הוא הפרוטוקול שלא נמסר לחולה‪ ,‬הוא נמסר לממונה‬
‫הועדה ולאיש הצוות שעלול להיפגע‪ ,‬החולה יקבל אותו רק בצו בית משפט‪.‬‬
‫‪.2‬ועדת בקרה ואיכות‪ -‬אותם ממנים‪ ,‬תפקידה להעריך ולשפר את רמת הטיפול‪.‬‬
‫‪.3‬ועדת אתיקה‪ -‬יכול למנות רק מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬מורכבת מ‪ -‬משפטן (ותק של לפחות‬
‫‪ 10‬שנים עו"ד או שופו מחוזי)‪ ,‬עובד סוציאלי או פסיכולוג‪ ,‬נציג ציבור או איש דת‪2 ,‬‬
‫רופאים מתחומים שונים‪.‬‬

‫רשלנות‪:‬‬
‫קיימת בתחום הפלילי ובתחום האזרחי‪.‬‬
‫סיווג חומרת עבירות‪-‬‬
‫חטא‪ -‬עונש עד ‪ 3‬חודשים‬
‫עוון‪ -‬עונש עד ‪ 3‬שנים‬
‫פשע‪ -‬עונש מעל ‪ 3‬שנים‬
‫כדי להוכיח עבירה צריך להוכיח יסוד עובדתי (עובדות) ויסוד נפשי(עמדת מבצע העבירה כלפי היסוג‬
‫העובדתי)‬
‫יסוד נפשי‪ -‬כוונה‪ ,‬פזיזות‪ ,‬עצימת עיניים‪ ,‬רשלנות‪.‬‬
‫ברשלנות אפשר להרשיע עד עוון‪.‬‬

‫כדי להוכיח רשלנות צריך‪-‬‬

‫אי ידעה לגבי נסיבות המקרה והתוצאה המזיקה‪ -‬אין מודעות של מבצע העבירה למרכיבים אלו‪ ,‬אך אדם‬
‫מן היישוב כן היה מודע למרכיבים אלו אז יש רשלנות‪.‬‬

‫אדם מן היישוב‪ -‬פיקציה משפטית‪ -‬זהו מודל שבית במשפט בונה‪ ,‬האדם מן היישוב יהיה בתחום מבצע‬
‫העבירה‪ ,‬אם אותו אדם מן היישוב לא היה מודע אזי אין רשלנות‪.‬‬
‫אם האדם מן היישוב לא היה מודע אך מבצע העבירה היה מודע זה יותר חמור מרשלנות כי אז יש גם‬
‫כוונה‪.‬‬

‫פס"ד יפה פלד‪ -‬אישה עם גידול שהוצא בניתוח ונשלחה דוגמא לפתולוג‪ ,‬הוא קבע שיש גידול והיא החלה‬
‫לעבור הקרנות‪ ,‬ההקרנות גרמו לה נזק והיא תבעה את הכירורג כי הוא לא שלח לפתולוג את כל ה‪. DD -‬‬

‫בתחום האזרחי‪:‬‬
‫עוולת הרשלנות מורכבת מכמה יסודות‪-‬‬
‫‪.1‬חובת הזהירות‬
‫‪.2‬הפרת החובה‬
‫‪.3‬נזק‬
‫‪.4‬קשר סיבתי בין הנזק להפרת החובה‪.‬‬

‫חובת הזהירות‪ -‬קובעת שהמזיק חייב לא להתרשל כלפי הניזוק‪ ,‬חובה זו מוטלת על כל אדם‪ .‬חובה‬
‫להיזהר בנסיבות בהן אדם סביר היה צופה נזק‪.‬‬
‫חובה זו מתחלקת ל‪-‬‬
‫‪.1‬חובת הזהירות המושגית‪ -‬נבדק ע"י מבחן האדם הסביר‪ -‬נשאלת השאלה האם אדם סביר‬
‫בנסיבות העניין היה צופה את הנזק‪ ,‬האם בין סוג המזיקים אליו משתייך המזיק‪ ,‬לסוג‬
‫הניזוקים אליו משתייך הניזוק קיימים יחסי רעות לעניין סוג הפעילות אליה משתייכת‬
‫פעולת המזיק שנעשתה לניזוק ולעניין סוג הנזקים שנגרמו לניזוק‪ -‬אם התשובה היא כן אז‬
‫הוכחה חובת זהירות מושגת‪ ,‬אם מדובר בטיפול רפואי החובה המושגית קיימת תמיד!‬
‫‪.2‬חובת הזהירות הקונקרטית‪ -‬האם בין המזיק הקונקרטי לניזוק הקונקרטי לעניין הפעילות‬
‫הקונקרטית לעניין הנזק הקונקרטי‪ ,‬האם היה על המזיק להיזהר?‪ ,‬אם כן הוכחה חובת‬
‫הזהירות הקונקרטית‪.‬‬
 ‫אבחנה בין טעות לרשלנות‪ -‬אם הרופא פעל ע"פ כל מה שמקובל וניזהר ובכל זאת נגרם נזק אז זו‬
‫טעות ולא רשלנות‪.‬‬

‫עדכון‪ -‬חובה על הצוות הרפואי להתעדן כל הזמן לגבי חידושים‪.‬‬

‫נזק‪ -‬אם אין נזק‪ -‬אין רשלנות!‬

‫פיצויים עונשיים‪ -‬מקובלים בארצות הברית אך לא בארץ‪ -‬כלומר עם הוכחה רשלנות חמורה ע"י‬
‫בעל מקצוע הוא ישלם מכספו פיצויים לנפגע‪.‬‬

‫אם אין קשר סיבתי‪ -‬אין רשלנות‪.‬‬

‫קשר סיבתי נחלק ל‪:2-‬‬
‫‪.1‬קשר סיבתי עובדתי‪ -‬אלמלא הפעולה לא היה נגרם נזק‬
‫‪.2‬קשר סיבתי משפטי‪ -‬סיבה מכרעת‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגי הקשר הסיבתי נבדקים ע"פ מבחן האדם הסביר‪.‬‬

‫התיישנות‪:‬‬
‫במשפט אזרחי‪ 7 -‬שנים מיום יצירת העוולה‪.‬‬

‫סמים מסוכנים‪:‬‬
‫פקודת הסמים‪ -‬מגדירה מהו סם‪ ,‬מה מותר ומה אסור לשימוש ‪/‬החזקה‪ ,‬מתייחסת לא רק לסם אלה גם‬
‫לחומרים המכילים אותו‪ ,‬לפי הפקודה אסור להחזיק‪ ,‬לגדל‪ ,‬לייצר‪ ,‬לסחור‪ ,‬להכין ולהשתמש בסמים‪.‬‬
‫מתי מותר? כשאר יש היתר לכך‪.‬‬
‫מותר ע"פ הפקודה להחזיק בסמים‪ -‬לרוקח מורשה‪ ,‬רופא‪ ,‬ווטרינר‪ ,‬אדם עם אישור (רצפט)‪.‬‬
‫הכמות שמותר לרופא להחזיק‪ -‬רק לצורך מילוי תפקידו‪.‬‬
‫שימוש בסמים מסוכנים מותר אך ורק לצורך ריפוי‪.‬‬
‫משרד הבריאות רשאי לערוך ביקורות כל הזמן‪.‬‬
‫במחלקות האשפוז בבית חולים מותר להחזיק סמים לשימוש של שבוע בלבד ויש להחזיקם בארון נפרד‬
‫נעול ‪ ,‬כשהמפתח נמצא אצל האחות האחראית‪.‬‬
‫רוקח יכול לספק סמים ל‪:‬‬
‫‪.1‬רוקח אחר‬
‫‪.2‬לרופא‬
‫‪.3‬לבית חולים‬
‫‪.4‬לחולה ע"פ מרשם‬
‫‪.5‬לאדם עם אישור לאחזקת סם‪ -‬כמו אדולן לנרקומן‬

‫פקודות חריגות‪:‬‬
‫*פקודת הרופאים‪ -‬סעיף ‪ -1‬בדיקת חולים ופצועים‪ ,‬אבחון וריפוי‪ ,‬מתן מרשם‪ ,‬פיקוח על נשים ובדיקת‬
‫הריון ולידה‪ ,‬הם שירותים הניתנים ע"י רופא לרבות ריפוי באקופונקטורה‪.‬‬
‫* ברית מילה אינה עיסוק ברפואה כי היא אינה עונה על סעיף ‪1‬‬
‫*פקודת הרופאים‪ -‬סעיף ‪ -2‬מגדיר מיהו רופא מורשה‪ -‬אדם שיש לו רישיון‪/‬היתר זמני ממשרד הבריאות‬
‫לעסוק ברפואה‬
‫*ייחוד העוסק ברפואה‪ -‬מי שאינו רופא אסור לו לעסוק ברפואה‬
‫סעיף ‪ -59‬מעניק למנכ"ל משרד הבריאות סמכות לתת פטור מהפקודה לאנשים מסוימים ואז הם רשאים‬
‫לעסוק ברפואה‪ ,‬והוא גם קובע איזה פרוצדורות מותר להם לבצע‬
‫‪ 8‬לאישור פעולות חריגות צריך כמה תנאים‪ :‬אישור של מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬אישור של מנהל בית‬
‫החולים או מנהל המחלקה‪ ,‬הכשרה מתאימה‪.‬‬
 ‫חוק למניעת אלימות במשפחה‪:‬‬
‫סעיף ‪ 11‬ב'‪ -‬רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬עובד סוציאלי או שוטר‪ ,‬אם במהלך או לאחר טיפול עולה החשד שבוצעה‬
‫בחולה אלימות מצד בן משפחה יש ליידע אותו שבאפשרותו לפנות למשטרה להתלונן‪ ,‬בילד יש חובת‬
‫דיווח‪.‬‬

‫השתלות איברים‪:‬‬
‫ישנם ‪ 2‬סוגים של השתלות‪:‬‬
‫‪.1‬השתלות איברים שמתחדשים‪ -‬מח עצם‪ ,‬דם‬
‫‪.2‬אברים שלא מתחדשים‪ -‬לב כליות וכו'‬

‫למעלה מ‪ 505 -‬הן השתלות מן החי‪ ,‬צריך הסכמה מדעת של התורם‪ ,‬מרצון חופשי וללא לחץ על החולה‪,‬‬
‫הבן אדם חייב להיות כשיר להסכמה‪.‬‬
‫פסול דין‪ -‬האפוטרופוס יכול להחליט בשבילו‪ ,‬אך צריך גם החלטת בית משפט ע"פ מבחן "טובת פסול‬
‫הדין"‬

‫סחר באיברים‪:‬‬
‫לא הוסדר בחוק‪.‬‬
‫בעד‪:‬‬
‫‪.1‬שיקול כלכלי‬
‫‪.2‬זכות האדם על גופו‬
‫‪.3‬תקנת הציבור‪ -‬מושג שקובע נורמות בחברה‬
‫‪.4‬חיסכון לחברה‪ -‬אותו חולה ישתמש פחות במערכת הבריאות‬

‫נגד‪:‬‬
‫‪.1‬מדרון חלק‪ -‬אם נאשר סחר באיברים לא ניתן לדעת לאן זה יוביל‬
‫‪.2‬לא מוסרי שאלוהים ברא אותנו ושאנו נמכור את איברינו‬
‫‪.3‬אין הסכמה אמיתי מדעת‪ -‬הכסף משבש את הדעת‬

‫נתיחה שלאחר המוות‪:‬‬

‫החוק שעוסק בנתיחה קרוי "חוק האנטומיה והפתולוגיה"‪ ,‬הוא קובע מהם המקרים בהם ניתן לעשות‬
‫נתיחה‪:‬‬
‫‪.1‬האדם הסכים לכך עוד בחייו‬
‫‪.2‬סכנה לבריאות הציבור‬
‫‪.3‬אר"ן שלא ידוע מה הסיבה‬
‫‪.4‬לשם הצלת עובר‬
‫‪.5‬כדי להשתמש בחלקים מהגופה לצורך חיי אדם‬
‫‪.6‬קביעת סיבת המוות ע"פ צו בית משפט‬

‫הודעה על פטירה‪:‬‬
‫ברגע שאדם נפטר בבית חולים על מנהל המחלקה להודיע למשפחה תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬ישנם מקרים‬
‫ספציפיים שצריך להודיע גם למשרד הבריאות‪:‬‬
‫‪.1‬פטירה שלא ממחלה ממושכת או ניוונית תוך ‪ 24‬שעות מהאשפוז‬
‫‪.2‬פטירה כתוצאה ממנת דם או תרופה‬
‫‪.3‬אדם שמת תוך ניתוח או פעולה פולשנית‬
‫‪.4‬התאבדות‬
‫‪.5‬פטירה של אדם שביחס לפטירתו מונתה ועדת זכויות חולה‬
‫‪.6‬פטירת אישה במהלך הריון‪ ,‬לידה‪ 42 /‬יום מהלידה‬
‫‪.7‬פטירה של חולה פסיכיאטרי‪ ,‬אסיר או עצור‪.‬‬
 ‫קביעת המוות‪:‬‬
‫מוות= סיום החיים של אדם ושל הרקמות שלו‪.‬‬
‫ניתן לקבוע מוות גם בלי סטריפ של אק"ג‪ ,‬אפשר אם יש הפסקת נשימה ודופק‪ ,‬או אם נקבע מוות מוחי‪.‬‬
‫כדי לקבוע מוות מוחי צריך ‪ 2‬רופאים (נוירולוג‪ ,‬נוירוכירורג‪ ,‬פנימאי‪ ,‬טיפול נמרץ מרדים)‬