‫שאלות סיכום מעבדה ‪:5‬‬

‫‪ .1‬תמותת החיידקים תלויה בטמפרטורה ובמשך החימום‪.‬‬

‫זמן החימום‪ -‬בתחילת החימום ימותו החיידקים הרגישים ביותר‪ ,‬חיידקים עמידים‪ ,‬ספורות או מוטנטים‬
‫יחזיקו מעמד יותר זמן‪ .‬ככל שמשך החימום יתארך כך יפגעו גם חיידקים בעלי מנגנון עמידות‪.‬‬
‫בטמפ' גבוהה‪ ,‬הממברנה של החיידקים הופכת לנוזלית יותר עד שהיא מתפרקת והתא מת‪ .‬תהליך זה‬
‫מהיר יותר ככל שיש יותר חומצות שומן בלתי רוויות וכולסטרול בדופן התא‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬מתרחשת דנטורציה של חלבוני התא‪ ,‬שמונעת תפקוד תקין של התא‪ .‬הדבר מוביל להפסקת גידול‬
‫ובסופו של דבר למוות (גם אם התא יקורר לאחר מכן‪ ,‬לא כל החלבונים יעברו דנטורציה למבנה הנטיבי שלהם‪,‬‬
‫ואף אם יזרעו לאחר מכן על מצע עשיר‪ ,‬לא נקבל גדילה)‪.‬‬

‫‪.2‬נוסחת תמותת חיידקים ‪ C= C0*10-t/TDT:‬מתוך הנוסחה ניתן לראות שמקדם האקספוננט הוא שלילי כיוון‬
‫שמדובר בתמותה ‪.‬‬
‫‪t/τ‬‬
‫נוסחת גדילת חיידקים ‪ C= C0*2 :‬מקדם האקספוננט הוא חיובי כיוון שמדובר בגידול‪.‬‬
‫בשתי העקומות אנו רואים תלות אקספוננציאלית של ריכוז החיידקים בזמן‪.‬‬

‫‪ .3‬ככל שגיל תרבית החיידקים עולה הסיכוי שהחיידקים יכנסו למצב סטציונרי גדל לכן הסיכוי למציאת‬
‫ספורות בתרבית עולה‪ .‬ספורה הינה מבנה עמיד יותר בפני טמפ' גבוהות ולכן יש לחיידק יותר סיכויים לשרוד‪.‬‬

‫‪ .4‬אנדוספרה‪ -‬מבנה בר קיימא של חיידק שמיוצר בתוך התא ועמיד בתנאים קיצוניים כמו חום ‪PH‬וכו'‬
‫אקסוספרה‪ -‬מבנה בר קיימא שנוצר מחוץ לתא ‪ ,‬נוצר בפטריות ושרכים ומהווה שלב ברביה‪.‬‬

‫‪ .5‬קרינה אולטרה סגולה פוגעת במבנה ההליקס של הדנ"א ע"י יצירת דימרים של טימין‪.‬‬
‫עמידות לאולטרה סגולה יכולה להתפתח ע"י‪:‬‬
‫‪ .1‬פגמנטים שסופגים את הקרינה מונעים ממנה פגיעה בחיידק‪.‬‬
‫‪.2‬מוטציה שגורמת למערכת התיקון להיות מהירה יותר ולכן מסוגלת להתמודד טוב יותר עם קצב יצירת‬
‫הדימרים ולכן קצב התיקון יהיה גדול יותר מקצב יצירת הטעויות‪.‬‬

‫‪ – S.subtilis .6‬חיידק אשר הטמפ' האופטימלית לגידולו הינה ‪ 50‬מעלות צלזיוס‪,‬זוהי טמפ' גבוהה מדי עבור‬
‫האורגניזמים האחרים ולכן נדגיר את התרבית בטמפ' זו‬
‫השמר‪ -‬הינו פטריה ולכן אינו רגיש לאנטיביוטיקה כמו פניצלין אם נגדל את התרבית על מצע בררני אשר מכיל‬
‫פניצילין בריכוז גבוה החיידקים ימותו ‪.‬‬
‫‪ - E.coli‬על מנת לבודד אותו בשלב הראשון נסנן את השמר שגודלו הפיסי גדול יותר ‪ ,‬לאחר מכן נדגיר את‬
‫התרבית ב ‪ 37‬מעלות שהיא הטמפ' האופטימלית לגידלו ולכן הוא יתרבה הכי מהר‪.‬‬

‫‪ .7‬בתרבית שלנו לא התפתחו מוטנטים לעמידות בפני סטרפטומיצין ‪ ,‬ההסתתברות להתפתחות מוטנט הינה‬
‫נמוכה יחסית כיון שאנו זקוקים למוטנט שישנה את תת היחידה הריבוזומלית ‪ 30S‬בצורה כזו שמצד אחד‬
‫היחידה תשנה את צורתה ולא תקשר לאנטיביוטיקה ומצד שני תשמור על תפקוד תקין‪.‬ההסתברות הצפויה‬
‫למוטנט כזה היא ‪.10^10*1‬‬

‫‪.8‬בכדי להוכיח שחיידקים שגדלו על גבי צלחת ה ‪ LB‬שהכילה סטרפטומיצין הינם מוטנטים עמידים עלינו‬
‫לקחת מושבה מוטנטית להרחיף ולזרוע על ללא אנטיביוטיקה ‪ .‬אח"כ לזרוע מחדש על צלחת ‪ LB‬שמכילה‬
‫סטרפטומיצין‪ .‬אם יגדלו החיידקים התכונה הינה תורשתית ‪ ,‬אם לא יגדלו החיידקים מדובר במוטציה חד‬
‫פעמית – אדפטציה‪.‬‬

‫‪ .9‬מוטנטים בלתי תלויים הינם מוטנטים לאותה תכונה שנוצרו באירועים שונים‪.‬‬
‫השתמשנו בתרבית חיידקים אחת ולכן יתכן שמושבות שונות שיראו עמידות מקורן באותו חיידק מוטנט‬
‫שהתחלק‪.‬‬

‫‪ .10‬כאשר נשווה את תוצאות הניסוי בכיתה ונמצא צלחות עם מוטנטים סביר להניח שהמוטציה שהתקבלה‬
‫בצלחות הנפרדות היא בלתי תלויה‪.‬ככל שתכונה יותר מורכבת כך יקשה יותר למצוא מוטנטים בלתי תלויים‬
‫כיוון שצריכה להתרחש מוטציה מאוד ספציפית או בכמה מקומות ספציפיים בגנום‪.‬‬

‫‪ .11‬רדיוס עיכוב הגדילה במ"מ‬

 ‫טרטציקלין‬ ‫סטרפטומיצין פנצילין‬ ‫כלורמפניקול‬ ‫אמפצילין‬ ‫ללא‬ ‫האנטיביוטיק‬
‫אנטיביוטיקה‬ ‫ה‬
‫החיידק‬
‫‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אין עיכוב‬
‫‪E.coli‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אין עיכוב‬
‫‪Staph‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אין עיכוב‬
‫‪ B.t.i‬צעיר‬

‫סדר רגישות החיידקים מהרגיש ביותר‪:‬‬

‫‪Staph‬‬
‫‪E.coli‬‬
‫‪ B.t.i‬צעיר‬
‫רדיוס עיכוב הגדילה מושפע ממספר גורמים‪:‬‬
‫ריכוז האנטיביוטיקה – במקרה זה הריכוז נמוך בכל הדסקיות‪.‬‬
‫קצב הדיפוזיה ‪ -‬מושפע מהמבנה של האנטיביוטיקה‪ ,‬טמפ' המסיסות ואופי האגר‪.‬‬
‫קצב גידול החיידק – מושפע מזמן דור‪ ,‬סוג המצע‪ ,‬גורמים פיזיקליים ורגישות לאנטיביוטיקה (‬
‫‪.)MIC‬‬
‫האנטיביוטיקה עוברת בדיפוזיה באגר כך שככל שהיא מתרחקת ממרכז הרדיוס (הדיסקית)‬
‫ריכוזה קטן‪.‬‬

‫‪ .12‬ההבדלים ברגישות של החיידקים לחומרים השונים נובעים‪:‬‬

‫א‪ .‬סוג החיידק גראם חיובי או גראם שלילי‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרך פעילותה של האנטיביוטיקה‪.‬‬
‫ג‪.‬שלב הגידול בו נמצא החיידק ‪ :‬גידול ‪ ,‬סטצינורי וכו'‬
‫ד‪ .‬יכולת החיידק ליצור מטציות שעמידות לאנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫ה‪ .‬יכולת החיידק לסנתז אינזימים שמפרקים את האניטיביוטיקה‪.‬‬

‫‪.14‬כן התקבלו שני חיידקים יוצרי אנטיביוטיקה‪ ,‬חיידקים רבים מפרשים אנטיביוטיקה בשלב סטציונרי ‪ ,‬רק‬
‫לאחר זמן רב החיידקים יפרישו אנטיביוטיקה בכמות מספקת שנוכל לזהות עיכוב‪ .‬ע"מ לוודא שמושבות‬
‫החשודות אכן יוצרות חומר אנטיביוטי יש צורך לבודד אותן‪,‬לזרוע מחדש ולערוך עוד ניסוי לבדיקת השפעתן על‬
‫חיידקים אחרים‪.‬‬

‫‪ .15‬ה‪ Pseudomonas-‬מפריש אנטיביוטיקה רק בשלב העמידה שלו ולכן החיידקים שנזרעו כשעוד היה‬
‫בשלב הגידול הגיעו עד לפס הזריעה (גידולם לא נעצר)‪ .‬כשה‪Pseudomonas -‬נכנס לשלב העמידה הוא החל‬
‫לייצר אנטיביוטיקה‪ ,‬שהרגה או עצרה את גידולם של כל החיידקים בתחום ה‪ .MIC-‬בעזרת החיידקים שזרענו‬
‫נוכל לדעת איפה עובר ה‪ .MIC-‬ככל שהמרחק של החיידקים מפס הזריעה גדול יותר‪ ,‬כך הם מושפעים יותר‬
‫מהאנטיביוטיקה שמפריש החיידק‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהתוצאות‪ Staph ,‬הושפע יותר מהשניים האחרים‪.‬‬

‫‪ 10‬דקות‬ ‫‪ 5‬דקות‬ ‫‪ 3‬דקות‬ ‫דקה ‪1‬‬ ‫‪ 0‬דקות‬ ‫זמן‬

‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪700 500‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫חיידק נבדק‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪E.coli‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Staphylococci‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ BTI‬צעיר‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ BTI‬זקן‬

 ‫מבחנה ‪3‬‬ ‫מבחנה ‪2‬‬ ‫מבחנה ‪1‬‬ ‫מס'‬ ‫זמן‬
‫‪ODnet‬‬ ‫‪OD‬‬ ‫‪ODnet‬‬ ‫‪OD‬‬ ‫‪ODnet‬‬ ‫‪OD‬‬ ‫דקות‬ ‫(שעה)‬
‫‪0.046‬‬ ‫‪0.002‬‬ ‫‪0.007-‬‬ ‫‪Blank‬‬
‫‪0.323‬‬ ‫‪0.369‬‬ ‫‪0.328‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫‪0.353‬‬ ‫‪0.346‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12:05‬‬
‫‪0.432‬‬ ‫‪0.478‬‬ ‫‪0.458‬‬ ‫‪0.46‬‬ ‫‪0.493‬‬ ‫‪0.486‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12:20‬‬
‫‪0.64‬‬ ‫‪0.686‬‬ ‫‪0.552‬‬ ‫‪0.554‬‬ ‫‪0.631‬‬ ‫‪0.624‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪12:38‬‬
‫‪0.673‬‬ ‫‪0.719‬‬ ‫‪0.606‬‬ ‫‪0.608‬‬ ‫‪0.606‬‬ ‫‪0.599‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪12:49‬‬
‫‪0.704‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪0.614‬‬ ‫‪0.616‬‬ ‫‪0.612‬‬ ‫‪0.605‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪12:52‬‬
‫‪0.747‬‬ ‫‪0.793‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.602‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪0.623‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪13:05‬‬
‫‪0.827‬‬ ‫‪0.873‬‬ ‫‪0.619‬‬ ‫‪0.621‬‬ ‫‪0.634‬‬ ‫‪0.627‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪13:20‬‬
‫‪1.03‬‬ ‫‪1.076‬‬ ‫‪0.607‬‬ ‫‪0.609‬‬ ‫‪0.637‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪13:40‬‬
‫‪1.136‬‬ ‫‪1.182‬‬ ‫‪0.589‬‬ ‫‪0.591‬‬ ‫‪0.637‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪13:55‬‬
‫‪1.217‬‬ ‫‪1.263‬‬ ‫‪0.593‬‬ ‫‪0.595‬‬ ‫‪0.647‬‬ ‫‪0.64‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪14:10‬‬
‫‪1.317‬‬ ‫‪1.363‬‬ ‫‪0.593‬‬ ‫‪0.595‬‬ ‫‪0.657‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪14:25‬‬
‫‪1.381‬‬ ‫‪1.427‬‬ ‫‪0.62‬‬ ‫‪0.622‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪0.643‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪14:40‬‬
‫‪1.499‬‬ ‫‪1.545‬‬ ‫‪0.626‬‬ ‫‪0.628‬‬ ‫‪0.652‬‬ ‫‪0.645‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪14:55‬‬