‫‪15/11/07‬‬

‫אוקינוגרפיה פיסיקלית – שיעור ‪4‬‬

‫השלמה לאורכי גל – ככל שאורך הגל קצר יותר יש לו יותר אנרגיה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫שנכנסת פחות אנרגיה קצרת גל מאשר אנרגיה ארוכת גל שיוצאת‪.‬‬

‫מבנה תרמוהליני של האוקיינוס‬

‫שטף חום גלובלי‬
‫ניתן לראות שקו המשווה מקבל את כמות החום‬
‫הגדולה ביותר וזה הולך ופוחת לכיוון הקטבים‪.‬‬
‫ניתן לראות אזורים בהם יש איבוד חום משמעותי‬
‫באזורים בהם יש זרמי ים חזקים עם רוח קרה‬
‫מעליהם (זרם הגולף)‪.‬‬

‫יש שינוי עונתי בשטף החום הגלובלי‪ ,‬שינוי זה נובע‬

‫משינוי הזוית של כדור הארץ ביחס לשמש‪.‬‬

‫גשמים (‪ – )P‬אידוי(‪)E‬‬
‫אם נחסיר את האידוי מהגשמים‪ ,‬נקבל כמה מים‬
‫מתוקים נכנסים לאוקיינוס‪.‬‬
‫ניתן לראות שמקסימום ‪ P-E‬נקבל בקו המשווה בגלל‬
‫שיש הרבה משקעים עם מעט אידוי‪.‬‬
‫מינימום ‪ P-E‬נקבל באזור רוחות הסחר בגלל האידוי‬
‫הגדול‪.‬‬

‫מליחות שטח‬
‫מליחות שטח פני הים מושפעת ממאזן הגשמים‬
‫והאידוי‪ ,‬מינימום מליחות יהיה באזור קו המשווה‬
‫(‪ )ITCZ‬בגלל שיש יותר משקעים ביחס לאידוי (יותר‬
‫מים מתוקים נכנסים מאשר מי ים שמתאדים)‪.‬‬
‫מקסימום מליחות נקבל באזור רוחות הסחר בגלל‬
‫שהאידוי גדול יותר מהמשקעים‪.‬‬
‫מי עומק שעולים ושפכי נחלים גם יורידו את‬
‫המליחות‪.‬‬

‫זרם מסה‬
‫בגלל שטף החום ושטף הלחות‪ ,‬דחיסות השכבה העליונה משתנה‪.‬‬
‫שינוי זה יוצר שטף מסה אנכי (‪.)Vertical mass flux‬‬

‫אידוי מגדיל את שטף המסה בשני דרכים‪ ,‬קירור והגדלת המליחות‪.‬‬

‫שינויים בשטפי המסה בין מקום למקום מוביל את הזרמים באוקיינוס‪.‬‬

‫אפשר לראות שצפיפות פני השטח מושפעת בצורה חזקה מהטמפ'‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫אוקינוגרפיה פיסיקלית – שיעור ‪4‬‬
‫ערבוב במים‬
‫מאזן החום והמים המתוקים קובעים את הטמפ' והמליחות בפני השטח‪.‬‬
‫חדירת חום ומלח לשכבות העמוקות מונעת ע"י הערבוב‪.‬‬
‫‪.1‬ערבוב מולקולרי‬
‫תנועה רנדומלית של מולקולות מים באוקיינוס המונעת ע"י טמפרטורה‪.‬‬
‫תנועה זו מאוד איטית ולכן לא משמעותית‪.‬‬

‫‪Turbulent mixing.2‬‬
‫מספר ריינולדס – מספר המגדיר מעבר מזרימה‬
‫למינרית (קבועה וישרה) לזרימה טורבולנטית‪,‬‬
‫כשהמספר גדול מ – ‪ 2000‬הזרימה תהפוך‬
‫לטורבולנטית‪.‬‬

‫= ‪RE‬‬
‫) ‪(ULρ‬‬
‫‪η‬‬
‫‪ – U‬מהירות ממוצעת‪.‬‬
‫‪ – L‬סקלה רוחבית (חתך איזור הזרימה)‪.‬‬
‫‪ - η‬צמיגות בין השכבות הזורמות‪.‬‬
‫‪ - ρ‬דחיסות ) ‪. (1000kg m‬‬
‫‪−3‬‬

‫יש לזכור שריינולדס עשה את הניסויים בצפיפות קבועה של מים מתוקים‪.‬‬

‫באוקיינוסים יש שינויים גדולים בצפיפות‪.‬‬
‫עבור זרמים וגלים מספר ריינולדס תמיד גדול מ – ‪.2000‬‬
‫מבחינה אופקית‪ ,‬ניתן לומר שתמיד יש תנועה טורבולנטית בגלל מהירות‬
‫התנועה בפני השטח‪.‬‬
‫מבחינה אנכית‪ ,‬התנועה הטורבולנטית תלויה ביציבות המים‪.‬‬
‫גרדיאנט – נותן לנו את קצב השינוי בנתון מסויים (כתלות בכיוון מסויים)‪,‬‬
‫גרדיאנט הוא וקטור‪.‬‬
‫‪dy‬‬
‫גרדיאנט נכתב כך ‪. dx -‬‬

‫מקורות העירבוליות באוקיינוס‬

‫‪.1‬תנועת גלים – שבירה‪ ,‬יוצר תנועה רנדומלית‪.‬‬
‫‪.2‬גזירת (תזוזת) זרמים – שינוי במהירות הזרמים בשכבות‬
‫מסויימות‪ ,‬זרם אחד יותר מהיר מהשני ובאזור המגע בינם נוצרת‬
‫ערבוליות‪.‬‬
‫‪.3‬זרימת מים על פני שינוי בקרקעית או ליד חוף‪.‬‬
‫‪.4‬זרמי גאות ושפל‪.‬‬
‫‪ – Traveling eddies.5‬כמו עמוד אבק שנוצר במידבר אבל בים‪.‬‬

‫יציבות סטטית וריבוד (שיכוב)‬

‫‪F = Vg ( ρ1 − ρ 0 ) = ± g∆ρ‬‬
‫נניח ים שמורכב משתי שכבות‪ ,‬צפיפות ‪ 0‬מעל צפיפות ‪( 1‬גרדיאנט גדול מ‪.)0-‬‬
‫אם נדחוף חיצונית גוש מים מצפיפות ‪ 0‬לתוך צפיפות ‪ 1‬הוא יכנס כמו שהוא‬
‫ולא יתערבב‪.‬‬
‫על הגוש עם צפיפות ‪ 0‬יופעל כוח ארכימדס שידחוף אותו בחזרה לשכבה‬
‫שלו‪.‬‬
‫מצב זה הוא מצב יציב‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫אוקינוגרפיה פיסיקלית – שיעור ‪4‬‬
‫אם יש מצב בו הגרדיאנט קטן מ‪ ,0-‬שכבה עם צפיפות ‪ 1‬מעל שכבה ‪.0‬‬
‫המצב לא יציב‪.‬‬
‫אם הגרדיאנט שווה ל‪ ,0-‬לא משנה לגוש מים שעבר איפה הוא נמצא ומצב‬
‫זה נקרא מצב אדיש‪.‬‬
‫יציבות ללא התחשבות בדחיסות המים‪:‬‬
‫‪1 dρ‬‬
‫≈‪E‬‬
‫‪ρ dz‬‬
‫‪ – E‬יציבות‪.‬‬
‫‪dρ‬‬
‫‪ -‬הגרדיאנט האנכי‪.‬‬
‫‪dz‬‬

‫יציבות עם התחשבות בדחיסות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪dθ‬‬ ‫‪dS ‬‬
‫‪E = ρg  − α‬‬ ‫‪+β‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dp‬‬ ‫‪dp ‬‬
‫‪ - α‬השפעת הטמפרטורה‪:‬‬
‫‪1 ∂ρ‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪ρ ∂T‬‬

‫‪ - β‬השפעת המליחות‪:‬‬
‫‪1 ∂ρ‬‬
‫=‪β‬‬
‫‪ρ ∂S‬‬

‫יציבות נקבעת בגלל הגרדיאנט בלבד‪.‬‬

‫ניתן לראות שבד"כ היציבות תגדל עם‬
‫הירידה לעומק‪ ,‬הגרדיאנט קטן‪.‬‬
‫לכן יותר קל ליצור טורבולנציה בעומק‬
‫בגלל שאין התנגדות (גרדיאנט יציבות)‬
‫לגוש מים שזז‪.‬‬

‫תדר יציבות – ‪N‬‬

‫השפעת היציבות בדרך כלל מתוארת ע"י תדר יציבות – ‪.N‬‬
‫‪N 2 = gE‬‬
‫נמדד במחזורים לשעה‪.‬‬

‫נותן לנו את קצב העליה והירידה של גוש מים שנדחף בין שתי שכבות‬
‫צפיפות‪.‬‬
‫נקרא תדר ברונט‪-‬ואיסאלה (‪ )Brunt-Vaisala‬או תדר ציפה (‪.)Buoyancy‬‬

‫מספר ריצ'רדסון‬
‫יש לזכור שריינולדס עבד עם מים ללא שכבות‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫אוקינוגרפיה פיסיקלית – שיעור ‪4‬‬
‫מספר ריצ'רדסון נותן לנו מעבר מזרימה למינרית לזרימה טורבולנטית עם‬
‫התחשבות בגזירת זרמים‪.‬‬
‫מצד אחד מתחשבים ביציבות (‪ )N‬ומצד שני מתחשבים בגרדיאנט של‬
‫מהירות הזרימה בעמודת המים‪.‬‬
‫‪N2‬‬
‫= ‪Ri‬‬
‫‪( dUdz ) 2‬‬
‫‪ - Ri > 0.25‬זרימה יציבה‪.‬‬
‫‪ - Ri < 0.25‬טורבולנציה מוגברת עקב גזירת מהירות‪.‬‬

‫‪.3‬קונבקציה ‪-‬‬
‫קונבקציה מתרחשת כאשר יש לנו חוסר יציבות‬
‫ועליה בצפיפות בשכבה העליונה‪.‬‬
‫מה שיקרה הוא שמים כבדים ירדו למטה ומים‬
‫קלים יעלו למעלה עד שתושג יציבות‪.‬‬
‫לדוגמה במקרה של התקררות מים בפני השטח‪,‬‬
‫הם יתקררו‪ ,‬יהיו יותר צפופים ויתחילו לשקוע‪.‬‬
‫המים ישקעו עד שיגיעו לעומק שהמים באותה‬
‫צפיפות ויעצרו שם‪.‬‬

‫‪ – Slop convection‬באזור מדף היבשת המים‬

‫מתקררים ומגיעים עד הקרקעית‪ ,‬המים הקרים‬
‫יגלשו במורד מידרון היבשת כדי להכנס מתחת‬
‫למים שבאזור הקונבקציה בעומק‪.‬‬
‫תהליך זה נקרא גם ‪.Cascading‬‬
‫בים המלח לדוגמה‪ ,‬יש ירידה של מים חמים‬
‫בקיץ לקרקעית הים בגלל הצפיפות הגדולה של‬
‫התמלוחות שמגיעות מהבריכות‪.‬‬

‫‪.4‬פיעפוע (דיפיוזיה) כפול ‪-‬‬

‫תהליך זה מבוסס על הבדל בעירוב מולקולרי‬
‫שקשור לחום ומליחות ומשפיע על צפיפות‪.‬‬
‫ערבוב חום עובד פי ‪ 100‬יותר מהר מערבוב‬
‫כתוצאה ממליחות‪.‬‬
‫דפיוזיה כפולה יכולה לגרום לחוסר יציבות בקנה‬
‫מידה קטן‪.‬‬
‫‪ – Salt fingers‬התפתחות של "אצבעות" של מים‬
‫מלוחים בגלל שינויים בצפיפות בין שתי שכבות (מבחינת חום ומליחות)‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫אוקינוגרפיה פיסיקלית – שיעור ‪4‬‬
‫סוגים של מבנה טרמוהליני‬
‫‪ – T‬טמפרטורה‪.‬‬
‫‪ – S‬מליחות‪.‬‬

‫‪∆S = S 2 − S1‬‬
‫‪∆T = T2 − T1‬‬
‫‪.1‬יציבות מוחלטת – ‪:Absolute stability‬‬

‫‪∆T < 0 , ∆S > 0 , ET > 0 , E S > 0‬‬

‫‪.2‬ריבוד שעלול ליצור "אצבעות מלח" – ‪Stratification which could lead‬‬

‫‪:to salt fingers‬‬

‫‪∆T < 0 , ∆S < 0 , ET > 0 , E S > 0‬‬

‫‪.3‬ריבוד שעלול ליצור מבנה מדורג – ‪Stratification which lead to step‬‬

‫‪( like structure‬יצירה של גרדיאנט בצורת מדרגות)‪:‬‬

‫‪∆T > 0 , ∆S > 0 , ET < 0 , E S > 0‬‬

‫‪.4‬חוסר יציבות מוחלטת – ‪:Absolute instability‬‬

‫‪∆T > 0 , ∆S < 0 , ET < 0 , E S < 0‬‬

‫מושגים‬
‫‪Upper mixed layer – UML‬‬
‫השכבה העליונה של המים שמתערבבת בגלל טורבולציה או‬
‫קונבקציה‪.‬‬
‫שינויים גדולים בטמפ' (טרמוקלינה)‪ ,‬צפיפות (פיקנוקלינה)‬
‫ומליחות (הלוקלינה) ביחס לעומק‪.‬‬

‫שכבה זו נעה בין ‪ 50‬ל – ‪ 150‬מטר‪ ,‬קונבקציה יכולה‬

‫להוריד את השכבה עד הקרקעית‪.‬‬
‫שכבה זו תגדל אם הגדלנו צפיפות או שיש אנרגיה‬
‫מהאטמוספירה (סערות וכו') ותקטן אם יש ירידה‬
‫בצפיפות או פחות אנרגיה מהאטמוספירה‪.‬‬

‫שכבה זו גדולה יותר בחורף בגלל שהקרור חודר יותר לעומק‪,‬‬

‫בקיץ שהשכבה העליונה יותר חמה‪ ,‬יותר קשה לערבב את‬
‫השכבה העליונה לעומק‪.‬‬

‫‪-5-‬‬