‫פרק ‪ - 5‬סטריאוכימיה‬

‫תרכובות שאינן זהות אך בעלות אותה נוסחה מולקולרית קרויות איזומרים‪ .‬איזומרים מתחלקים לשתי קבוצות‪ :‬איזומרים מבניים‬
‫ואיזומרים אופטיים‪ .‬איזומרים מבניים נבדלים באופן בו מחוברים האטומים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אתנול ודימתיל אתר הם איזומרים מבניים מכיוון‬
‫שהם בעלי אותה נוסחה מולקולרית ‪ ,C2H6O‬אך האטומים בכל תרכובת מחוברים בצורה שונה‪ .‬החמצן באתנול מחובר לפחמן ומימן‪,‬‬
‫בעוד שהחמצן בדימתיל אתר מחובר לשני פחמנים‪.‬‬
‫בניגוד לאטומים באיזומרים מבניים‪ ,‬האטומים באיזומרים אופטיים מחוברים‬
‫באופן זהה‪ .‬סטריאואיזומרים נבדלים באופן בו האטומים שלהם מסודרים‬
‫במרחב‪ .‬סטריאואיזומרים הנם תרכובות שונות שלא מחליפות צורה בקלות ולכן‬
‫ניתן להפריד ביניהם‪ .‬ישנם ‪ 2‬סוגים של סטריאואיזומרים‪:‬‬
‫א( איזומרי ציס‪/‬טרנס‬
‫ב( איזומרים בעלי מרכזים כִּיראלים‪.‬‬

‫‪ .1‬איזומרי ציס‪/‬טרנס‬

‫איזומרי ציס‪/‬טרנס )נקראים גם איזומרים גיאומטריים( נובעים מרוטציה מוגבלת‪ .‬רוטציה מוגבלת נגרמת ע"י קשר כפול או ע"י מבנה‬
‫טבעתי‪ .‬כתוצאה מרוטציה מוגבלת סביב קשר פחמן‪-‬פחמן כפול‪ ,‬אלקֵן כגון ‪-2‬פנטֵן יכול להתקיים בצורת ציס או בצורת טרנס‪ .‬באיזומר‬
‫ציס‪ -‬המימנים מצויים באותו צד של הקשר הכפול‪ ,‬בעוד שבאיזומר טרנס המימנים מצויים בצדדים מנוגדים של הקשר הכפול‪ .‬תרכובות‬
‫ציקליות גם יכולות להופיע בצורת ציס‪/‬טרנס‪ .‬באיזומר ציס‪ ,‬המימנים מצויים באותו צד של הטבעת‪ ,‬בעוד שבאיזומר טרנס המימנים‬
‫מצויים בצדדים מנוגדים של הטבעת‪.‬‬

‫‪ .2‬כּיראליות‬

‫מדוע לא ניתן לשים את נעל שמאל על רגל ימין? מדוע לא ניתן להכניס את יד ימין‬
‫לכפפת יד שמאל? זאת משום שידיים‪ ,‬רגליים‪ ,‬נעליים‪ ,‬כפפות – בעלי צורה ימנית‬
‫וצורה שמאלית‪ .‬אובייקט בעל צורה ימנית וצורה שמאלית הינו כיראלי )‪.(chiral‬‬
‫לאובייקט כיראלי בבואת ראי השונה מצורתו האמיתית‪ .‬אם נסתכל על יד שמאל‬
‫בראי‪ -‬תשתקף לנו יד ימין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כיסא אינו כיראלי‪ -‬צורתו האמיתית דומה‬
‫להשתקפותו במראה‪ .‬לאובייקטים שאינם כיראלים קוראים אכיראלים )‪.(achiral‬‬

‫‪ .3‬פחמנים אסימטרים‪ ,‬מרכזים כיראלים וסטריאומרכזים‬

‫לא רק אובייקטים הם כיראלים‪ ,‬אלא גם מולקולות‪ .‬התכונה השכיחה ביותר שמקנה למולקולה כיראליות היא פחמן אסימטרי‪.‬‬
‫פחמן אסימטרי‪ -‬אטום פחמן המחובר ל‪ 4-‬קבוצות שונות‪ .‬מסומן ע"י כוכבית )*(‬
‫הפחמן המסומן ב‪ 4-‬אוקטנול הוא אסימטרי משום שהוא מחובר ל‪ 4-‬קבוצות שונות‪: H,OH, CH3(CH2)2, CH3(CH2)3 :‬‬

‫*‬
‫‪CH3CH2CH2CHCH2CH2CH2CH3‬‬

‫‪OH‬‬

‫השוני אינו נובע רק מהאטומים הקרובים לפחמן האסימטרי‪ ,‬אלא מהקבוצה השלמה המחוברת אליו‪ .‬קבוצת פרופיל‬
‫וקבוצת בוטיל נחשבות לשתי קבוצות שונות‪ ,‬למרות שהשוני ביניהם מופיע רחוק מהפחמן האסימטרי‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬רק פחמנים בעלי היברידיזציה ‪ sp3‬יכולים להיות אסימטרים‪ :‬פחמנים בהיברידיזציה ‪ sp‬או ‪ sp2‬אינם יכולים להיות אסימטרים‬
‫משום שלא מחוברות אליהם ‪ 4‬קבוצות‪.‬‬

‫פחמן אסימטרי ידוע גם כמרכז כיראלי‪ .‬גם אטומים אחרים‪ ,‬כגון חנקן או זרחן‪ ,‬יכולים להיות מרכזים כיראלים‪ -‬כאשר הם מחוברים ל‪4-‬‬
‫קבוצות שונות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬פחמן אסימטרי הוא רק סוג אחד של מרכז כיראלי‪ .‬מרכזים כיראלים שייכים לקבוצה נרחבת יותר‬
‫הקרויה סטריאומרכזים‪.‬‬

‫‪ .4‬איזומרים עם פחמן אסימטרי אחד‬

‫תרכובת בעלת פחמן אסימטרי אחד‪ ,‬כגון ‪-2‬ברומובוטאן‪ ,‬יכולה להתקיים כשני סטריאואיזומרים שונים‪ .‬שני האיזומרים אנלוגיים ליד‬
‫ימין ויד שמאל‪ -‬כל איזומר הוא בבואת ראי של האיזומר השני‪ .‬שני האיזומרים הללו קרויים אננטיומרים‪ ,‬וחשוב לזכור שהם מולקולות‬
‫שונות‪ .‬מולקולה בעלת בבואת ראי שונה מצורתה היא כיראלית‪ ,‬כלומר כל אננטיומר הוא כיראלי‪ .‬מולקולה בעלת בבואת ראי דומה‬
‫לצורתה היא אכיראלית‪ .‬ולכן אם למולקולה יש שתי צורות אננטיומריות‪ -‬סימן שהיא כיראלית‪ .‬כיראליות היא תכונה של כל המולקולה‪.‬‬

‫‪ .5‬ציור אננטיומרים‬

‫כימאים מציירים אננטיומרים ע"י היטלים פשוטים או ע"י היטלי פישר‪.‬‬

‫א‪ .‬היטל פשוט‪ -‬מציג שני קשרים של הפחמן האסימטרי על מישור הדף‪ ,‬קשר שלישי כקו בולט היוצא אל מחוץ הדף‪ ,‬וקשר רביעי‬
‫כקו מקווקו הנכנס אל תוך הדף‪ .‬את האננטיומר הראשון מציירים ללא סדר מסוים של הקשרים‪ ,‬ואת האננטיומר השני יש לצייר‬
‫כבבואת הראי של האננטיומר הראשון‪.‬‬

‫ב‪ .‬היטל פישר‪" -‬קיצור דרך" להצגת הסידור התלת ממדי של הקבוצות המחוברות לפחמן האסימטרי‪ .‬בהיטל פישר‪ ,‬הפחמן‬
‫האסימטרי ממוקם בצומת בין ‪ 2‬קווים‪ :‬קו מאוזן‪ ,‬המייצג קשרים הפונים מחוץ לדף )לכיוון הצופה( וקו מאונך‪ ,‬המייצג קשרים‬
‫שפונים לתוך הדף )הרחק מהצופה(‪ .‬שרשרת פחמנית תופיע תמיד במאונך‪ ,‬כאשר ‪ C-1‬מצוי בצמרת‪.‬‬
‫ע"מ לצייר אננטיומרים בשיטת היטלי פישר‪ ,‬יש לצייר את האננטיומר הראשון ללא סדר מסוים של הקשרים‪ .‬את האננטיומר‬
‫השני יש לצייר ע"י החלפה של ‪ 2‬אטומים או ‪ 2‬קבוצות‪ .‬לא משנה אילו שתי קבוצות מחליפים‪ ,‬אך עדיף להחליף את הקבוצות‬
‫שעל הקו המאוזן מכיוון שבאופן זה קל יותר לראות את בבואת הראי‪.‬‬
 ‫דגש‪ :‬החלפת ‪ 2‬מתמירים תמיד תיתן את האננטיומר השני‪ -‬בין אם מציירים היטלים פשוטים ובין אם מציירים היטלי פישר‪ .‬החלפה‬
‫נוספת תחזיר אותנו למולקולה המקורית‪.‬‬

‫סטריאומרכז – אטום בו החלפת ‪ 2‬קבוצות נותנת סטריאואיזומר‪ .‬אלו סטריאומרכזים הכרנו עד כה?‬

‫• פחמנים אסימטריים‪ ,‬בהם החלפת ‪ 2‬קבוצות נותנת אננטיומר‪.‬‬

‫• פחמנים בהם החלפת ‪ 2‬קבוצות הופכת איזומר ציס לטרנס ולהיפך‪.‬‬
‫• פחמנים בהם החלפת ‪ 2‬קבוצות הופכת איזומר ‪ E‬ל‪ Z-‬ולהיפך‪.‬‬

‫‪ .6‬הגדרת אננטיומרים‪ :‬נומנקלטורה של שיטת ‪S,R‬‬

‫דרושה שיטה הנותנת שמות לסטריאואיזומרים של תרכובות כגון ‪-2‬ברומובוטאן‪ ,‬כך שנוכל לדעת על איזה סטריאואיזומר מדובר‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬דרושה שיטה של נומנקלטורה שמגדירה את הקונפיגורציה של הקבוצות סביב הפחמן האסימטרי‪ .‬כימאים משתמשים‬
‫באותיות ‪ S‬ו‪ R-‬לציין קונפיגורציה זו‪ .‬עבור כל זוג אננטיומרים עם פחמן אסימטרי אחד‪ ,‬יהיה סטריאואיזומר בעל קונפיגורציה ‪R‬‬
‫וסטריאואיזומר בעל קונפיגורציה ‪ .S‬כיצד קובעים את הקונפיגורציה?‬

‫)א( נתחיל עם מודל תלת ממדי‪:‬‬

‫‪ (1‬דרג את הקבוצות לפי סדר עדיפות סביב הפחמן האסימטרי‪.‬‬

‫המספר האטומי של האטומים הקשורים ישירות לפחמן האסימטרי קובע את העדיפות של הקבוצה‪ .‬ככל‬
‫שהמספר האטומי גבוה יותר‪ ,‬כך גדלה עדיפות הקבוצה‪) .‬שימו לב לדמיון בין כלל זה לבין הכלל לקביעת‬
‫סדרי עדיפויות באיזומרי ‪ .Z,E‬מדובר באותה מערכת כללים(‬

‫‪ (2‬כוון את המולקולה כך שהקבוצה בעלת העדיפות הנמוכה ביותר )‪ (4‬פונה לתוך הדף‪.‬‬
‫צייר חץ מהקבוצה בעלת העדיפות העליונה )‪ (1‬דרך הקבוצה בעלת העדיפות השניה )‪(2‬‬
‫לקבוצה בעלת העדיפות השלישית )‪.(3‬‬
‫אם החץ מצביע בכיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.R‬‬
‫אם החץ מצביע נגד כיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.S‬‬
‫למי שמסתבך‪ ,‬מומלץ לקשר את הנומנקלטורה לנהיגה‪ :‬ע"מ לפנות ימינה )‪ ,(Right‬נסובב‬
‫את ההגה לכיוון השעון‪...‬‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫)ב( נמשיך עם היטל פשוט של האננטיומרים של ‪ 2‬ברומובוטָן‪:‬‬

‫‪ .1‬דרג את הקבוצות לפי סדר עדיפות סביב הפחמן האסימטרי‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫בדוגמא שלנו‪ -‬לברום יש את המספר האטומי הגבוה ביותר ולכן הוא מס' ‪ .1‬אחריו תגיע קב' האתיל )‪,(2‬‬
‫‪3‬‬ ‫המתיל )‪ (3‬ובסוף המימן )‪.(4‬‬

‫‪ .2‬אם הקבוצה בעלת העדיפות הנמוכה ביותר קשורה לאטום האסימטרי בקו מקווקו‪ -‬יש לצייר חץ‬
‫מהקבוצה בעלת העדיפות העליונה )‪ (1‬דרך הקבוצה בעלת העדיפות השניה )‪ (2‬לקבוצה השלישי )‪.(3‬‬
‫אם החץ מצביע בכיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.R‬‬
‫אם החץ מצביע נגד כיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.S‬‬

‫‪ .3‬אם הקבוצה בעלת העדיפות הנמוכה ביותר לא קשורה לאטום האסימטרי בקו‬
‫מקווקו‪ -‬יש להחליף בין הקווים כך שקו שהיה בולט הוא כעת מקווקו ולהיפך‪ .‬אח"כ יש‬
‫לחזור לכלל ‪ 2‬ולקבוע את סוג הקונפיגורציה‪ .‬אולם‪ ,‬מצאנו את הקונפיגורציה של‬
‫האננטיומר של המולקולה המקורית )בגלל ההחלפה(‪ .‬ולכן‪ ,‬אם התקבלה קונפיגורציה ‪,R‬‬
‫למולקולה המקורית יש קונפיגורציה ‪ S‬ולהיפך‪.‬‬
 ‫דגש‪ :‬ניתן לצייר חץ מקבוצה ‪ 1‬לקבוצה ‪ 2‬דרך קבוצה ‪ ,4‬אך לא דרך קבוצה ‪.3‬‬

‫)ג( כעת נסתכל על היטל פישר של תרכובת‪:‬‬

‫‪1 Cl‬‬
‫‪ .1‬דרג את הקבוצות לפי סדר עדיפות סביב הפחמן האסימטרי‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .2‬אם הקבוצה בעלת העדיפות הנמוכה נמצאת על קו מאונך‪ -‬יש לצייר חץ מהקבוצה בעלת‬
‫‪CH3CH2‬‬ ‫‪CH2CH2CH3‬‬
‫העדיפות העליונה )‪ (1‬דרך הקבוצה בעלת העדיפות השניה )‪ (2‬לקבוצה השלישי )‪.(3‬‬
‫‪4 H‬‬ ‫‪(R)-3-chlorohexane‬‬
‫אם החץ מצביע בכיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.R‬‬
‫אם החץ מצביע נגד כיוון השעון – לאטום האסימטרי יש קונפיגורציה ‪.S‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪(S)-2-butanol‬‬
‫‪CH3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .3‬אם הקבוצה בעלת העדיפות הנמוכה ביותר נמצא על קו מאוזן‪ -‬הקונפיגורציה שנקבל ע"י‬
‫‪4H‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫ציור החץ תהיה הפוכה לזו האמיתית‪ .‬אם החץ יצביע לכיוון השעון‪ ,‬מה שמעיד על קונפיגורציה ‪,R‬‬
‫הקונפיגורציה האמיתית של התרכובת היא ‪ S‬ולהיפך‪.‬‬
‫‪CH2CH3‬‬
‫‪2‬‬
‫קל להבחין באננטיומרים במידה ונתונים מודלים תלת‪-‬ממדיים‪ .‬אולם‪ ,‬סביר להניח שאנחנו נקבל מודל דו‪-‬ממדי‪ ,‬בו ההבחנה אינה כ"כ‬
‫פשוטה‪ .‬לכך‪ ,‬יש לקבוע האם המולקולות זהות או אננטיומריות ע"י מציאת הקונפיגורציה שלהן‪ .‬אם לאחת יש קונפיגורציה ‪ R‬ולשניה‬
‫קונפיגורציה ‪ – S‬הן אננטיומריות‪ .‬אם לשתיהן יש קונפיגורציה ‪ R‬או קונפיגורציה ‪ – S‬הן זהות‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ :‬לעולם אין לסובב היטל פישר ב‪ ! 90° -‬ניתן לסובבו רק ב‪ 180° -‬על מישור הדף‪.‬‬

‫‪ .7‬פעילות אופטית‬

‫לאננטיומרים תכונות משותפות רבות‪ :‬נקודת רתיחה‪ ,‬נקודת היתוך ומסיסות‪ .‬בעצם‪ ,‬כל התכונות הפיזיקליות של אננטיומרים זהות‪ ,‬מלבד‬
‫אלו שנובעות מהאופן בו מסודרות הקבוצות המחוברות לפחמן האסימטרי במרחב‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תכונה אחת שאינה זהה אצל זוג אננטיומרים‬
‫היא האופן בו הם מגיבים עם אור מקוטב‪.‬‬
‫אז מהו בעצם אור מקוטב? אור רגיל מכיל גלים אלקטרומגנטים הנעים בכל הכיוונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אור המישור המקוטב )או אור מקוטב‬
‫לקיצור( נע במישור אחד בלבד‪ ,‬כאשר הוא עובר דרך נתיב התפשטות‪ .‬אור מקוטב נוצר ע"י העברת אור רגיל דרך ‪ polarizer‬כגון‬
‫עדשה מקוטבת או פריזם ‪.Nicol‬‬

‫כאשר אור מקוטב עובר דרך תמיסה של מולקולות אכיראליות‪ ,‬הוא יוצא מהתמיסה עם מישור הקיטוב ההתחלתי שלו‪.‬‬
‫תרכובות אכיראליות אינן מסובבות את מישור הקיטוב ולכן הן אינן פעילות אופטית‪.‬‬
 ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר אור מקוטב עובר דרך תמיסה של מולקולות כיראליות‪ ,‬הוא יוצא עם מישור קיטוב חדש‪ .‬לכן‪ ,‬תמיסה כיראלית‬
‫מסובבת את מישור הקיטוב‪ .‬תרכובת כיראלית יכולה להסיט את מישור הקיטוב בכיוון השעון או נגד כיוון השעון‪ .‬אם אננטיומר מסובב‬
‫את מישור הקיטוב בכיוון השעון – בבואת הראי שלו תסובב את מישור הקיטוב בדיוק באותה זווית רק נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫תרכובות כיראליות מסובבות את מישור הקיטוב ולכן הן פעילות אופטית‪.‬‬

‫תרכובת כיראלית יכולה להסיט את מישור האור המקוטב בכיוון השעון )‪ (+‬או )‪ (D‬ונגד כיוון השעון )‪ (-‬או )‪.(L‬‬

‫אין להתבלבל בין )‪ (-),(+‬לבין ‪ R‬ו‪:S-‬‬

‫‪ (-),(+) .1‬או )‪ : (L),(D‬מציינים את הכיוון בו התרכובת הכיראלית מסיטה את מישור האור המקוטב‪.‬‬
‫‪ : S,R .2‬מציינים את הסידור המרחבי של הקבוצות סביב הפחמן האסימטרי‪.‬‬

‫ישנן תרכובות בעלות קונפיגורציה ‪ R‬אשר מסובבות את האור בכיוון )‪ ,(+‬וישנן תרכובות ‪ R‬המסובבות את האור בכיוון )‪ .(-‬ידיעת‬
‫הקונפיגורציה ‪ S‬או ‪ R‬של תרכובת כיראלית אינה מספיקה ע"מ לקבוע את הכיוון בו תסובב התרכובת את מישור האור המקוטב‪ .‬הדרך‬
‫היחידה לדעת היא ע"י ניסויים‪ .‬אם מצאנו את הכיוון בו מסיטה התרכובת את האור המקוטב‪ ,‬ניתן להוסיף )‪ (+‬או )‪ (-‬לשמה‪.‬‬

‫הזווית בה תרכובת כיראלית מסיטה את מישור האור המקוטב ניתנת למדידה ע"י ‪] .polarimeter‬הספר מסביר על אופן פעולתו של ה‪-‬‬
‫‪[.polarimeter‬‬

‫תערובת המכילה כמויות שוות של שני אננטיומרים קרויה תערובת רצמית )‪ .(racemic mixture‬תערובות רצמיות לא מסובבות את‬
‫מישור האור המקוטב‪ .‬הן אינן פעילות מבחינה אופטית משום שלכל מולקולה שמסובבת את מישוב הקיטוב בכיוון אחד‪ ,‬יש מולקולה‬
‫דמוית‪-‬מראה שמסובבת את מישור הקיטוב בכיוון ההפוך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬האור יוצא מתערובת רצמית עם מישור הקיטוב איתו נכנס‪.‬‬
‫הסימול )‪ (±‬נועד לסמן תערובת רצמית‪ .‬לדוגמא‪-2-(±) :‬ברומובוטאן מציין תערובת של )‪-2-(+‬ברומובוטאן וכמות שווה של )‪-2-(-‬‬
‫ברומוטָן‪.‬‬

‫‪ .8‬טוהר אופטי ועודף אננטיומרי )דלגו על חלק זה!(‬

‫ניתן לקבוע אם מדגם מסוים מכיל אננטיומר אחד או תערובת אננטיומרים ע"י ‪ .observed specific rotation‬לדוגמא‪ ,‬מדגם טהור‬
‫מבחינה אננטיומרית )= יש רק אננטיומר אחד( של ‪ (s)-(+)-2-bromobutane‬יהיה בעל ‪ observed specific rotation‬של ‪ .23.1°‬אם‬
‫למדגם של ‪-2‬ברומובוטאן יהיה ‪ observed specific rotation‬של ‪ ,0°‬נדע כי התערובת היא תערובת רצמית‪ .‬אם למדגם יהיה‬
‫‪ observed specific rotation‬חיובי אך קטן מ‪ ,23.1° -‬נדע כי בידנו תערובת של אננטיומרים וכי כמות האננטיומר בעל קונפיגורציה ‪S‬‬
‫גדולה מכמות האננטיומר בעל קונפיגורציה ‪.R‬‬
‫= ‪optical purity‬‬ ‫‪observed specific rotation‬‬ ‫האופטי‬ ‫הטוהר‬ ‫את‬ ‫לחשב‬ ‫מה‪ ,observed specific rotation -‬ניתן‬
‫‪specific rotation of the pure enantiomer‬‬ ‫של תערובת‪:‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬למדגם של ‪-2‬ברומובוטאן יש ‪ observed specific rotation‬של ‪ ,9.2°‬אז הטוהר האופטי שלו הוא ‪.[9.2/23.1 =0.4] 0.4‬‬
‫במילים אחרות המדגם ‪ 40%‬טהור מבחינה אופטית‪ ,‬או ‪ 40%‬מהתערובת מכילים עודף של אננטיומר אחד‪.‬‬
‫היות וה‪ observed specific rotation -‬חיובי‪ ,‬אנו יודעים שהתרכובת מכילה עודף של ‪ .(s)-(+)-2-bromobutane‬העודף האננטיומרי‬
‫מציין כמה עודף של ‪ (s)-(+)-2-bromobutane‬יש‬
‫בתערובת‪ .‬כל עוד התרכובת טהורה מבחינה כימית‪ ,‬עודף‬
‫אננטיומרי וטוהר אופטי יהיו זהים‪.‬‬
 ‫אם לתערובת יש ‪ 40%‬עודף אננטיומרי‪ ,‬אז ‪ 40%‬מהתערובת הם עודף אננטיומר ‪ S‬ו‪ 60% -‬מהתערובת הם תערובת רצמית‪.‬‬
‫חצי מהתערובת הרצמית ועוד כמות אננטיומר ‪ S‬העודף שווה לכמות אננטיומר ‪ S‬בתערובת‪ .‬לכן‪ 70% ,‬מהתערובת הם אננטיומר ‪S‬‬
‫)‪ (60+40*0.5‬ו‪ 30% -‬הם אננטיומר ‪.R‬‬

‫‪ .9‬איזומרים בעלי יותר מפחמן אסימטרי אחד‬

‫לתרכובות אורגניות רבות יש יותר מפחמן אסימטרי אחד‪ .‬ככל שיש יותר פחמנים אסימטריים‪ ,‬כך קיימים יותר סטריאואיזומרים‬
‫אפשריים לתרכובת‪ .‬אם ידוע מספר הפחמנים האסימטריים בתרכובת‪ ,‬ניתן לחשב את המספר המקסימלי של סטריאואיזומרים‪.‬‬
‫תרכובת יכולה להכיל מקסימום של ‪ 2n‬סטריאואיזומרים )בהנחה ואין סטריאומרכזים אחרים(‪ ,‬כאשר ‪ n‬הוא מספר הפחמנים‬
‫האסימטריים‪.‬‬

‫לדוגמא‪-3 :‬כלורו‪-2-‬בוטנול מכיל ‪ 2‬פחמנים אסימטריים‪ .‬מכאן שהמספר המקסימלי של סטריאואיזומרים שלו הנו ‪.(22=4) 4‬‬

‫* *‬
‫‪CH3CHCHCH3‬‬
‫‪Cl OH‬‬

‫ארבעת הסטריאואיזומרים של ‪-3‬כלורו‪-2-‬בוטנול מכילים ‪ 2‬זוגות אננטיומרים‪ :‬סטריאואיזומרים ‪ 1,2‬הם בבואות ראי‪ ,‬ולכן הם‬
‫אננטיומרים‪ .‬סטריאואיזומרים ‪ 3,4‬הם גם אננטיומרים‪ .‬סטריאואיזומרים ‪ 1,3‬אינם זהים‪ ,‬אך הם לא בבואות ראי אחד של השני‪.‬‬
‫סטריאואיזומרים מסוג זה קרויים דיאסטריומרים‪.‬‬

‫דיאסטריומרים‪ :‬סטריאואיזומרים שאינם אננטיומרים‪.‬‬

‫מספרים ‪ 1‬ו‪ 2 , 4-‬ו‪ 2 ,3-‬ו‪ 4-‬הם גם דיאסטריומרים‪) .‬גם איזומרי ציס‪/‬טרנס נחשבים דיאסטריומרים משום שהם סטריאואיזומרים‬
‫שאינם אננטיומרים(‪.‬‬
‫לאננטיומרים תכונות פיזיקליות זהות )מלבד פעילות אופטית( וגם תכונות כימיות זהות )הם מגיבים באותו קצב עם מגיב אכיראלי(‪.‬‬
‫לדיאסטריומרים תכונות פיזיקליות שונות )נק' רתיחה‪ ,‬נק' היתוך‪ ,‬מסיסות וכו'( וגם תכונות כימיות שונות )הם מגיבים בקצב שונה עם‬
‫מגיב אכיראלי(‪.‬‬

‫כאשר מציירים היטלי פישר לסטריאואיזומרים עם ‪ 2‬פחמנים אסימטרים צמודים )כגון ‪-3‬כלורו‪-2-‬בוטנול(‪ ,‬אננטיומרים עם קבוצות‬
‫זהות באותו צד של השרשרת הפחמנית נקראים ‪ .erythro enantiomers‬אלו עם קבוצות זהות בצדדים מנוגדים נקראים ‪threo‬‬
‫‪ .enantiomers‬מכאן ש‪ 1,2 -‬הם ‪) erythro enantiomers‬המימנים באותו צד(‪ ,‬בעוד ש‪ 3,4 -‬הם ‪.threo enantiomers‬‬

‫אבל‪ ,‬היטל פישר לא מראה את המבנה התלת‪-‬ממדי של מולקולה‪ ,‬אלא מציג את המולקולה בקונפורמציה ‪ eclipsed‬לא יציבה יחסית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כימאים מעדיפים להשתמש בהיטלים פשוטים‪ ,‬משום שהם מראים את המולקולה במבנה התלת‪-‬ממדי היציב שלה‪ -‬קונפורמציה‬
‫‪ ,staggered‬וכך מקבלים תמונה מדויקת יותר של המבנה‪ .‬כאשר מצייגים את הסטריאואיזומרים במצבם הפחות יציב )‪ (eclipsed‬ע"י‬
‫היטלים פשוטים‪ ,‬ניתן לראות בבירור כי ‪ erythro isomers‬בעלי קבוצות זהות באותו הצד‪.‬‬

‫‪-1‬ברומו‪-2-‬מתילציקלופנטאן מכיל שני פחמנים אסימטרים ולכן ‪ 4‬סטריאואיזומרים‪ .‬מאחר והתרכובת ציקלית‪ ,‬המתמירים יכולים להיות‬
‫בקונפיגורציה ציס או בקונפיגורציה טרנס‪ .‬לאיזומר ציס יש זוג אננטיומרים‪ ,‬ולאיזומרים טרנס יש זוג אננטיומרים‪.‬‬
‫לתרכובת ‪-1‬ברומו‪-3-‬מתילציקלופנטאן אין פחמן אסימטרי‪ ,‬ולכן יש לה רק שני סטריאואיזומרים‪ :‬ציס וטרנס‪ .‬לאיזומרי ציס‪/‬טרנס אין‬
‫אננטיומרים‪.‬‬
 ‫‪-1‬ברומו‪-3-‬מתילציקלוהקסאן מכיל ‪ 2‬פחמנים אסימטרים ולכן ‪ 4‬סטריאואיזומרים‪ .‬מכיוון שהתרכובת טבעתית‪ ,‬המתמירים יכולים‬
‫להופיע הן בצורת ציס והן בצורת טרנס‪ .‬איזומר ציס מכיל ‪ 2‬אננטיומרים‪ ,‬ואיזומר טרנס מכיל ‪ 2‬אננטיומרים‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪CH 3‬‬ ‫‪CH 3‬‬
‫* ‪these two groups‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪Br‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪are different‬‬
‫*‬
‫‪CH 3‬‬ ‫‪CH 3‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Br‬‬
‫ציס ‪-1‬ברומו‪-3-‬מתילציקלוהקסאן‬ ‫טרנס ‪-1‬ברומו‪-3-‬מתילציקלוהקסאן‬ ‫‪CH3‬‬

‫‪-1‬ברומו‪-4-‬מתילציקלוהקסאן לא מכיל פחמן אסימטרי‪ ,‬אך הוא בעל סטריאומרכז ולכן יש לו ‪ 2‬סטריאואיזומרים‪ :‬ציס וטרנס‪ .‬לאיזומרי‬
‫ציס‪/‬טרנס אין אננטיומרים‪.‬‬

‫‪ .10‬תרכובות מיזו )‪(meso‬‬

‫בדוגמאות לעיל‪ ,‬כל תרכובת המכילה ‪ 2‬פחמנים אסימטריים בעלת ‪ 4‬סטריאואיזומרים‪ .‬אולם‪ ,‬יש תרכובות המכילות ‪ 2‬פחמנים‬
‫אסימטריים ורק ‪ 3‬סטריאואיזומרים )לכן הודגש כי ‪ 2n‬הוא המספר המקסימלי(‪ .‬האיזומר ה"חסר" הוא למעשה איזומר בעל בבואת ראי‬
‫הזהה לחלוטין למולקולה המקורית‪.‬‬

‫לדוגמא ‪-2,3‬דיברומובוטאן‪:‬‬

‫ניתן לראות ע"י היטלי פישר‪ ,‬שתרכובת מס' ‪ 1‬ודמותה במראה הנן זהות לחלוטין‪.‬‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬
‫אם נסובב את המולקולה ב‪ ,180° -‬כפי שמותר לעשות בהיטלי פישר‪ ,‬נקבל‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Br‬‬
‫בבואת ראי של המולקולה המקורית‪ .‬משום שלא שינינו את הסידור המרחבי של‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪H‬‬
‫האטומים‪ ,‬ניתן להסיק שתרכובת זו וזוגתה האננטיומרית הן למעשה אותה‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬
‫מולקולה‪ .‬תרכובת בעלת תכונה זו נקראת תרכובת מִיזוׁ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫תרכובת מיזו – תרכובת בעלת לפחות ‪ 2‬פחמנים אסימטריים שאינה פעילה אופטית‪ ,‬כלומר אכיראלית‪ .‬ניתן לזהות תרכובת מיזו ע"י‬
‫מישור סימטרייה‪.‬‬

‫אם לתרכובת יש מישור סימטרייה – היא לא תהיה פעילה אופטית אפילו‬

‫אם היא בעלת פחמנים אסימטריים‪.‬‬

‫מישור סימטרייה חותך את המולקולה לשניים‪ ,‬כאשר חצי אחד הוא בבואת‬
‫הראי של החצי השני‪ .‬אי לכך‪ ,‬למולקולה אין מקבילה אננטיומרית‪.‬‬

‫קל לזהות מתי לתרכובת בעלת ‪ 2‬פחמנים אסימטריים יש סטריאואיזומר שהוא תרכובת מיזו‪ :‬ארבעת הקבוצות שקשורות לפחמן‬
‫אסימטרי אחד זהות לארבעת הקבוצות שקשורות לפחמן האסימטרי השני‪ .‬תרכובת מסוג זה תהיה בעלת ‪ 3‬סטריאואיזומרים‪ :‬אחד יהיה‬
‫מיזו‪ ,‬והשנים האחרים יהיו אננטיומרים‪.‬‬

‫במקרה של תרכובות טבעתיות‪ ,‬איזומר הציס יהיה תרכובת המיזו‪ ,‬ואילו‬

‫איזומרי הטרנס יופיע כאננטיומרים‪← .‬‬

‫בדוגמא של ‪ 1,2‬דיברומוציקלוהקסאן‪ ,‬הנושא מעט מסתבך משום‬

‫שציקלוהקסאן לא מופיע בצורה טבעתית אחת אלא בשתי קונפורמציות‪:‬‬
‫כיסא וסירה‪:‬‬
‫קונפורמצית סירה‪ -‬יציבה פחות אך בעלת מישור סימטריה‪.‬‬
‫קונפורמצית כיסא‪ -‬יציבה יותר אך ללא מישור סימטריה‪.‬‬

‫האם תרכובת זו עדיין נחשבת למיזו? התשובה היא כן‪.‬‬

 ‫‪plane of‬‬
‫‪symmetry‬‬
‫‪No plane of‬‬
‫‪symmetry‬‬ ‫כל עוד צורה אחת של התרכובת בעלת מישור סימטרייה‪ ,‬התרכובת תהיה‬
‫אכיראלית‪ ,‬ותרכובת אכיראלית בעלת לפחות ‪ 2‬פחמנים אסימטריים היא תרכובת מיזו‪.‬‬

‫כנ"ל לגבי תרכובות לא ציקליות‪-2,3 .‬דיברומובוטאן היא תרכובת מיזו אכיראלית מאחר ויש לה מישור סימטרייה‪ .‬ע"מ להבחין במישור‬
‫זה‪ ,‬הבטנו בקונפורמר ה‪ eclipsed -‬הפחות יציב יחסית‪ .‬אילו היינו מסתכלים בקונפורמר ה‪ staggered -‬היציב יותר‪ ,‬לא היינו רואים‬
‫מישור סימטרייה‪ .‬התרכובת הינה עדיין תרכובת מיזו משום שלקונפורמר אחד לפחות יש מישור סימטרייה‪.‬‬

‫‪ .11‬נומנקלטורת ‪ R,S‬עבור איזומרים בעלי יותר מפחמן אסימטרי אחד‬

‫אם לתרכובת יש יותר מפחמן אסימטרי אחד‪ ,‬נשתמש בצעדים הדרושים ע"מ לקבוע קונפיגורציה ‪ R‬או ‪ S‬לכל פחמן אסימטרי בנפרד‪.‬‬
‫לפניכם כמה איזומרים של אותה תרכובת‪:‬‬

‫הספר נותן מעט דוגמאות שלא נוכל להעביר לדפים‬

‫אלו מאחר ואין לנו את התמונות הדרושות‪.‬‬

‫אין חומר חדש‪ ,‬אך יש לציין שהמספרים המודגשים‬

‫)‪ (2S,3R‬מציינים את מספר הפחמן על שרשרת האב‪,‬‬
‫כלומר לפחמן מס' ‪ 2‬יש קונפיגורציה ‪ S‬ולפחמן מס' ‪3‬‬
‫יש קונפיגורציה ‪.R‬‬

‫שימו לב כי לאננטיומרים יש קונפיגורציות שונות בשני הפחמנים האסימטרים‪ ,‬בעוד שלדיאסטריאומטרים יש קונפיגורציה זהה בפחמן‬
‫אסימטרי אחד וקונפיגורציה שונה בפחמן האסימטרי האחר‪.‬‬

‫ל‪ tartaric acid -‬יש ‪ 3‬סטריאואיזומרים היות ולשני הפחמנים‬

‫האסימטרים שלה מחוברים ‪ 4‬מתמירים זהים‪] .‬ציור של תרכובת‬
‫מיזו וזוג האננטיומרים מופיע בספר בעמוד ‪[.206‬‬
‫התכונות הפיזיקליות של שלושת הסטריאואיזומרים של ‪tartaric‬‬
‫‪ acid‬מופיעים בטבלה‪ .‬תרכובת המיזו וכל אחד מהאננטיומרים‬
‫הם דיאסטריאומרים‪.‬‬
‫שימו לב שהתכונות הפיזיקליות של האננטיומרים זהות‪ ,‬בעוד שהתכונות הפיזיקליות של הדיאסטריאומרים שונות‪ .‬כמוכן‪ ,‬התכונות‬
‫הפיזיקליות של התערובת הרצמית שונות מהתכונות הפיזיקליות של האננטיומרים‪.‬‬

‫‪ .12‬תגובות של תרכובות עם פחמן אסימטרי‬

‫כאשר תרכובת שמכילה פחמן אסיטרי עוברת ריאקציה‪ ,‬גורלה של הקונפיגורציה של הפחמן האסימטרי תלוי בריאקציה‪ .‬אם הריאקציה‬
‫לא שוברת את אחד מהקשרים לפחמן האסימטרי‪ ,‬אז המיקום היחסי של הקבוצות סביב הפחמן האסימטרי לא משתנה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר‬
‫‪ (S)-1-chloro-3-methylhexane‬מגיב עם יון הידרוקסיד‪ ,‬קבוצת ‪ OH‬מחליפה את ‪ .Cl‬למגיב ולתוצר יש את אותה הקונפיגורציה‬
‫היחסית משום שהריאקציה לא שברה אף אחד מקשריו של הפחמן האסימטרי‪.‬‬

‫‪CH2CH2CH2Cl‬‬ ‫‪CH2CH2CH2OH‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪OH-‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪CH3CH2‬‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3CH2‬‬ ‫‪CH3‬‬

‫אבל‪ :‬אפילו אם ארבעת הקבוצות המחוברות לפחמן האסימטרי שומרות על מיקומן היחסי‪ ,‬אין זה אומר בהכרח שהקונפיגורציה תישמר!‬
 ‫בדוגמא הבאה‪ ,‬הקבוצות שמרו על מיקומן היחסי סביב הפחמן האסימטרי‪ ,‬אך הקונפיגורציה של המולקולה השתנתה מאחר והעדיפות‬
‫היחסית השתנתה‪ .‬שינוי בעדיפות הקבוצות עלול לגרום לשינוי הקונפיגורציה‪.‬‬

‫‪CH‬‬ ‫‪CH2‬‬ ‫‪CH2CH3‬‬

‫‪H2‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪CH3CH2CH2‬‬ ‫‪Pd/C‬‬ ‫‪CH3CH2CH2‬‬
‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬

‫‪(S)-3-methylhexene‬‬ ‫‪(R)-3-methylhexane‬‬

‫בדוגמא לעיל‪ ,‬לתוצר ולמגיב יש את אותה הקונפיגורציה היחסית‪ ,‬אך לא אותה קונפיגורציה אבסולוטית )‪ .(S,R‬כאשר לשתי תרכובות‬
‫יש את אותה הקונפיגורציה היחסית‪ ,‬הכוונה שהמיקום היחסי של הקבוצות המחוברות לפחמן האסימטרי זהה‪.‬‬
‫כאשר ריאקציה שוברת קשר לפחמן האסימטרי‪ ,‬התוצר יכול להיות בעל קונפיגורציה יחסית זהה או שונה‪ .‬אלו תוצרים יתקבלו תלוי‬
‫במכניזם של הריאקציה‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן לנבא את הקונפיגורציה של תוצר אלא אם כן אנו יודעים את המכניזם של הריאקציה‪.‬‬

‫‪ .17‬מרכזים כיראלים‪ :‬חנקן וזרחן‬

‫אטומים אחרים מלבד פחמנים אסימטרים יכולים להיות מרכזים כיראלים‪ .‬כאשר אטום כגון חנקן או זרחן מחובר ל‪ 4-‬קבוצות שונות‬
‫וצורתו הגיאומטרית טטראהדרלית‪ ,‬אז הוא מרכז כיראלי‪ .‬תרכובת עם מרכז כיראלי יכולה להתקיים כאננטיומרים‪ ,‬אותם ניתן להפריד‪.‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪CH3‬‬ ‫‪CH3‬‬
‫‪Br-‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪H P‬‬ ‫‪N+‬‬ ‫‪Br-‬‬
‫‪CH3CH2O‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OCH2CH3‬‬ ‫‪CH3CH2CH2‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H N+‬‬
‫‪OCH3‬‬ ‫‪CH3O‬‬ ‫‪CH2CH3‬‬ ‫‪CH3CH2‬‬ ‫‪CH2CH2CH3‬‬

‫אם אחת הקבוצות המחוברות לחנקן היא זוג אלקטרונים לא קושר‪ ,‬אז לא ניתן להפריד בין האננטיומרים מאחר והם מחליפים צורה‬
‫במהירות אדירה בטמפרטורת החדר‪ .‬הדבר נקרא ‪.amine inversion‬‬

‫‪ .18‬סטריאוכימיה של ריאקציות‪ :‬רג'יוסלקטיביות‪ ,‬סטריאוסלקטיביות וריאקציות סטריאוספציפיות‬

‫סטריאוכימיה היא התחום בכימיה שעוסק במבנה התלת‪-‬ממדי של מולקולות‪ .‬כאשר לומדים את הסטריאוכימיה של ריאקציה מסוימת‪,‬‬
‫מעוניינים בשאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ (1‬אם תוצר הריאקציה יכול להתקיים כ‪ 2-‬סטריאואיזומרים או יותר‪ ,‬איזה סטריאואיזומר תיתן הריאקציה‪ -‬סטריאואיזומר אחד‬
‫מסוים‪ ,‬מערכת של סטריאואיזומרים או את כולם?‬
‫‪ (2‬אם מגיב הריאקציה יכול להתקיים כ‪ 2-‬סטריאואיזומרים או יותר‪ ,‬האם כל הסטריאואיזומרים מגיבים ליצירת אותו תוצר‬
‫סטריאואיזומרי או האם כל מגיב יוצר סטריאואיזומר שונה‪/‬מערכת סטריאואיזומרים שונה?‬

‫מושגים חשובים‪:‬‬

‫)א( רג'יוסלקטיביות‪ :‬ראינו בפרק ‪ 4‬כי ריאקציה רג'יוסלקטיבית היא ריאקציה בה ‪ 2‬איזומרים מבניים יכולים להתקבל כתוצרים‪ ,‬אך‬
‫אחד מועדף על פני השני )כלומר נוצר יותר(‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬תגובה רג'יוסלקטיבית בוחרת באיזומר מבנה מסוים‪ .‬להזכירכם‪ ,‬ריאקציה‬
‫יכולה להיות רג'יוסלקטיבית במידה מתונה‪ ,‬במידה גבוהה או רג'יוסלקטיבית לחלוטין‪ ,‬בהתאם לכמויות היחסיות של איזומרים מבניים‬
‫שנוצרו בריאקציה‪.‬‬
 ‫)ב( סטריאוסלקטיביות‪ :‬מושג דומה‪ ,‬אך מתייחס לצורה המועדפת של הסטריאואיזומרים מאשר איזומרים מבניים‪ .‬אם בריאקציה‬
‫שמייצרת קשר פחמן‪-‬פחמן כפול או פחמן אסימטרי מתקבלת כמות גדולה יותר של סטריאואיזומר אחד על פני השני‪ ,‬אז הריאקציה‬
‫סטריאוסלקטיבית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬תגובה סטריאוסלקטיבית בוחרת בסטריאואיזומר מסוים‪ .‬בהתאם למידת ההעדפה לסטריאואיזומר‬
‫מסוים‪ ,‬הריאקציה יכולה להיות סטריאוסלקטיבית במידה מתונה‪ ,‬במידה גבוהה או סטריאוסלקטיבית לחלוטין‪.‬‬

‫)ג( סטריאוספציפיות‪ :‬ריאקציה היא סטריאוספציפית אם המגיב יכול להתקיים כסטריאואיזומרים‪ ,‬וכל מגיב סטריאואיזומרי מוביל‬
‫לתוצר סטריאואיזומרי שונה או מערכת של תוצרים סטריאואיזומרים שונים‪.‬‬

‫בדוגמא‪ ,‬סטריאואיזומר ‪ A‬יוצר סטריאואיזומר ‪ B‬אך לא ‪ ,D‬אז הריאקציה היא סטריאוסלקטיבית וגם סטריאוספציפית‪.‬‬

‫כל הריאקציות הסטריאוספציפיות הן סטריאוסלקטיביות‪ ,‬אך לא כל הריאקציות הסטריאוסלקטיביות הן סטריאוספציפיות‪.‬‬

‫)היות ויש תגובות סטריאוסלקטיביות בהן למגיב אין קשר פחמן‪-‬פחמן כפול או פחמן אסימטרי‪ ,‬ולכן הוא אינו יכול להתקיים‬
‫כסטריאואיזומרים‪(.‬‬