Designed by Michael Rasbury

Resources used:
Barranger, Milly. Theatre­ A Way of Seeing. 
4th edition. Chapters 7­8, Thomson Learning, 
Inc., 1995.

‫אורי שני‬ :‫תרגום‬

7 ‫מוסכמות התיאטרון – שפת‬

‫התיאטרון‬
 ‫מוסכמות התיאטרון‬
‫• מוסכמות התיאטרון כוללות סדרה שלמה של‬
‫הבנות שקטות בין שחקן‪ ,‬צופה ומחזאי‪,‬‬
‫שעוזרות לנו להבין כמה היבטים על הפעולה‪.‬‬
‫• לא צריך שום דבר מיוחד כדי לייסד‬
‫מוסכמות חדשות חוץ מאשר את הסכמת‬
‫הקהל‪.‬‬
‫•מוסכמות הן קיצורי דרך עבור המחזאי‬
‫שמאפשרות לו לחשוף מידע לקהל‪ ,‬שבזמן‬
‫אמת היה לוקח שנים להעביר אותו‪.‬‬
 ‫כיווני במה‬ : 1 ‫מוסכמה‬

,‫תפאורה‬ ,‫עונות‬ ,‫•כיווני הבמה כוללים עובדות על גאוגרפיה‬

‫כיווני הבמה מאפשרים למחזאי להשרות אווירה‬ .'‫וכו‬ ,‫תלבושות‬
.‫מסויימת‬
 •

•Stage Directions defined­ scene descriptions, blocking 
instructions, and general directorial comments written, 
usually by the playwright in the script.

•Weather Lines­  the playwright’s  use of minor 
characters’s  dialogue to indicate stage directions in the first 
few moments of the play.
 ‫אקספוזיציה מוסכמה ‪: 2‬‬

‫מחזאים משתמשים באקספוזיציה כדי להציג‬ ‫•‬

‫את כל העובדות החשובות על הדמויות ועל‬
‫עברן‪ ,‬כדי שהקהל יבין מה קורה‪.‬‬
‫"הגילוי"‪ ‬גם הוא חלק חשוב מהאקספוזיציה‪.‬‬ ‫•‬
‫לגילוי קוראים גילוי של אמת חשובה על­ידי‬
‫הפרוטגוניסט במהלך האקספוזיציה‪.‬‬
‫כשדמות מגלה משהו‪ ,‬היא בדרך כלל‬
‫מחליטה לעשות משהו‪ ,‬כך שגילוי מביא‬
‫לפעולה‪ .‬‬
 ‫מימוש הקונפליקט‬
‫בדרמה המערבית מתמודד המחזה עם‬ ‫•‬
‫קונפליקט מרכזי על­ידי שימוש ב"סיבוך"‪,‬‬
‫"משבר"‪ ‬ו"שיא"‪.‬‬
‫הקונפליקט ממומש על­ידי העלילה‪ ,‬הדמויות‬ ‫•‬
‫והנושא‪.‬‬
‫• העלילה יכולה להחזיק מתח‪ ,‬אם היא מציגה‬
‫את הדמויות עם חלופות ואפשרויות בחירה‪.‬‬
‫• אנו לומדים על הדמות על­ידי המאבק שלה‬
‫עם עצמה או עם דמויות אחרות‪.‬‬
‫• הקונפליקט נסוב סביב נושא מסויים‪.‬‬
‫מוסכמה מספר ‪ :3‬הסיבוך‬
‫‪The point of attack‬‬

‫נקודת ההתחלה של העלילה הוא הרגע – די‬ ‫•‬

‫בתחילת המחזה – שבו נגמרת האקספוזיציה‬
‫והפעולה מתחילה‪.‬‬
‫נקודת ההתחלה של העלילה היא הסיבוך‬ ‫•‬
‫הראשון‪ .‬‬
‫בדרך כלל אמצע המחזה הוא מלא בסיבוכים‬ ‫•‬
‫הנגרמים על­ידי אירועים בלתי­צפויים‪ ,‬דמויות‬
‫חדשות וכו'‪.‬‬
‫לעתים – היום יותר ויותר‪ ,‬ובייחוד בקולנוע ­‬ ‫•‬
‫נקודות ההתחלה נמצאת לפני עלות המסך‪,‬‬
 ‫מוסכמה מספר ‪ :4‬משבר‬

‫משבר נגרם‪ ,‬כשסיבוך וקונפליקט‬ ‫•‬

‫גורמים לדמות לעשות החלטה חשובה‪.‬‬
‫משבר יכול לקרות באותו זמן כמו‬ ‫•‬
‫השיא‪.‬‬
 ‫מוסכמה מספר ‪ :5‬שיא‬
‫המילה ‪  Climax‬באה מיוונית‬ ‫•‬
‫ומשמעותה "מדרגות"‪. ‬‬
‫שיא המחזה הוא בנקודה‪ ,‬שבה‬ ‫•‬
‫נמתח העימות של המחזה‬
‫למקסימום‪.‬‬
‫בשיא‪ ,‬העימות חייב להפתר על­ידי‬ ‫•‬
‫החלטה‪ .‬‬
‫התפוצצות דרמטית זו היא מה‬ ‫•‬
‫שאריסטו כינה קטרזיס או‬
‫הזדככות של רגשות הקהל‪ .‬‬
 BEGINNING MIDDLE END

I MAX
CL
S
R ISI
C

Professor
snaps
“Don’t and
call assaults
Student your student
confesses wife
she will baby.”
After
retract if the
spending
school
time in
I O NS Student hotel,
bans
Professor’s
I C AT A CK explodes Professor
book
L T again and tries to
O MP F AT The Professor settle one
C
I N TO accusations once more time
PO are read and again with
not understood uses Student
Student physical
by the
comes back
ON professor force to
I
SIT
to the office calm her
P O at
EX She explodes
emotionally;
Professor’s
request to
he uses explain
Student physical charges her
confesses force to calm group has
her her brought upon
Student
confusion him David Mamet’s
approached OLEANNA
Professor in PLOT OUTLINE
his office
‫מוסכמה מספר ‪ :6‬הפתרון‬
‫ההתרה הקלאסית – הסצנה הסופית או‬ ‫•‬
‫הסצנות הסופיות של המחזה אחרי‬
‫השיא‪ ,‬שמחזירות את המחזה לאיזון על­‬
‫ידי סוג של פתרון‪ .‬‬
‫ההתרה בדרך כלל מספקת את ציפיות‬ ‫•‬
‫הקהל‪.‬‬
‫לעתים מונולוג‪ ,‬אבל גם רק מילה‬ ‫•‬
‫מסויימת או מחווה יכולים לסמן את‬
‫סיום הקונפליקט והסיבוכים‪.‬‬
‫התיאטרון האפי ותיאטרון האבסורד‬ ‫•‬
‫מתנגדים להתרה ולא מציעים פתרון‪.‬‬
 ‫מוסכמות אחרות‬
‫עלילות מקבילות‬ ‫•‬

‫מוסכמות של זמן‬ ‫•‬

‫בזמן ההצגה יש רמות שונות של זמן‪.‬‬ ‫•‬
‫קיימת ספירת הזמן‪ ,‬שלוקח לראות את‬
‫המחזה (הזמן המציאותי)‪ ‬וספירת הזמן‪,‬‬
‫אותו מתאר המחזאי במחזה (זמן בדיוני או‬
‫דרמטי)‪.‬‬

‫• מוסכמת המטפורה‬
 ‫המלים המדוברות‬
‫התיאטרון‬
‫השפה המדוברת התיאטרון היא‬ ‫•‬
‫מובחרת ומחושבת שלא כמו שיחת‬
‫חולין רגילה‪.‬‬

‫פיטר ברוק כינה את המלים המדוברות‬ ‫•‬

‫בתיאטרון‪" :‬חלק קטן‪ ,‬נראה לעין‪ ,‬של‬
‫מבנה ענק בלתי נראה‪".‬‬

‫אוג'ין יונסקו אמר‪" :‬המלים הם רק חבר‬ ‫•‬

‫אחד של יחידת ההלם בתיאטרון‪".‬‬
‫שפת התיאטרון‬
 ‫שפת התיאטרון‬
‫כל מרכיבי ההפקה יכולים להעביר מסר‬
‫על­ידי ייצוג או קישור‪.‬‬

‫סימן (קישור)‪ – ‬כמו רעם‪ ,‬שמסמן ירידת‬ ‫•‬

‫גשם קרובה‪ .‬לסימן יש קשר פיזי ישיר‬
‫לדבר אותו הוא מסמן‪ .‬הסימן מסמן‬
‫בדרך כלל עצמים מוחשיים‪.‬‬

‫סמל (ייצוג)‪ – ‬כמו דגל המדינה‪ .‬לסמל‬ ‫•‬

‫קשר שרירותי למה שהוא מייצג‪ .‬הסמל‬
‫מייצג בדרך כלל ערכים מופשטים‪.‬‬
 ‫דוגמאות של שימוש‬
‫מיוחד בשפה המדוברת‬
‫שירת שייקספיר‬

‫•‬ ‫המונולוג השייקספיריהוא אמצעי להובלת‬

‫הקהל אל תוך נפשו ומוחו של הדמות כדי‬
‫‪.‬לשמוע את הנסתר ממנו‬

‫שפת המחוות של ברכט‬

‫•‬ ‫בשפה התיאטרונית של ברכט כלולים מוזיקה‪,‬‬

‫‪.‬שירים‪ ,‬כרזות‪ ,‬שלטים‪ ,‬הקרנות ומחוות‬
‫•‬ ‫ברכט השתמש בבימוי המחזות שפת מחוות‬
‫שהייתה קשורה למוצאו המעמדי של הדמות‬
 ‫דוגמאות מודרניות‬
‫פטר וייס מדבר מהקרביים‬
‫שפתו של פטר וייס היא שילוב של‬ ‫•‬
‫תמונות אלימות‪ ,‬צלילים ודיאלוג‪,‬‬
‫שמתקיפים את הקהל דרך הבטן‬
‫יותר מאשר מאתגרים אותו‬
‫אינטלקטואלית‪.‬‬
‫מחזהו "מרה\סאד"‪( ‬בקיצור)‪ ‬זכה‬ ‫•‬
‫לבימוי מפורסם מאוד על­ידי‬
‫פיטר ברוק‪ ,‬שניסה בהצגה זו את‬
‫עקרונות תיאטרון האכזיורת של‬
 ‫דוגמאות מודרניות‬

‫דייוויד מאמט‬

‫• הדמויות של מאמט הן יצרני‬

‫מליםשממציאים שקרים‪ ,‬מוכרים‬
‫ביטוחים והבטחות‪ ,‬מספרים‬
‫סיפורים וחווים חוויות דרך מלים‬
‫בלבד‪.‬‬

‫• שפתו היא לקויה וגסה‪ .‬הוא‬

‫משתמש במלים כדי להראות את‬
‫הצד האפל שך הקפיטליזם‬
Designed by Michael Rasbury
Resources used:
Barranger, Milly. Theatre­ A Way of Seeing. 
4th edition. Chapters 7­8, Thomson Learning, 
Inc., 1995.

‫אורי שני‬ :‫תרגום‬

7 ‫מוסכמות התיאטרון – שפת‬

‫התיאטרון‬