‫אלקטרותרפיה ותרמותרפיה‬

‫סיכום שיעור מתאריך ‪ 2‬בנובמבר ‪'04‬‬

‫חוקי גלים (המשך מהשיעור הקודם)‬

‫משוואת הגלים‪:‬‬
‫מהירות הגל = תדירות * רוחב הגל‪.‬‬

‫חוק ההחזרה‪ :‬בכל מצב שבו גל פוגש במשטח או עובר מתווך לתווך – חלק מהגל חוזר‪.‬‬
‫ההחזרה תלויה ב‪:‬‬
‫•סוגי החומרים‬
‫•זויות הפגיעה‪ :‬זווית הפגיעה תהיה תמיד שווה לזוית ההחזרה‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫קרן שפוגעת במשטח קעור מתמרכזת (ר' ציור)‪.‬‬
‫קרן הפוגעת במשטח קמור מתפזרת‪.‬‬

‫החלק שאינו חוזר‪ ,‬חודר למשטח – נשבר לתוך התווך השני‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬עם הפגיעה במשטח (בתווך השני) כיוון הגל משתנה ‪ -‬החדירה אל התווך השני אינה מתרחשת בזוית‬
‫הפגיעה אלא בזוית אחרת‪ .‬זוית השבירה תלויה בשני התווכים (מאיפה הגל מגיע ולאן הוא הולך)‪ .‬התווכים‬
‫פחות צפוף‬ ‫מכתיבים את מהירות הגל – ככל שהחומר צפוף יותר‪,‬‬
‫מהירות הגל גבוהה יותר‪ .‬ככל שעוברים מתווך איטי‬
‫(צפוף פחות) לתווך מהיר (צפוף) יש שבירה של הקרן‪,‬‬
‫המתרחקת מהאנך ולהפך (כשקרן עוברת מתווך צפוף לתווך‬
‫צפוף‬ ‫פחות צפוף היא מתקרבת לאנך)‪.‬‬

‫במעבר מתווך מאד איטי לתווך מאד מהיר יכול להיות‬

‫מקרה של קרן לוחכת – קרן המקבילה למשטח‪.‬‬
‫הזוית הגורמת לקרן לוחכת נקראת זוית קריטית‪.‬‬
‫(מתייחסים לזוית שבין הקרן לבין האנך למשטח‪ ,‬ולא לזוית‬
‫שבין הקרן למשטח)‪.‬‬

‫אם משתמשים בגל אולטראסאונד העובר מהשריר לעצם (מתווך "איטי" לתווך "מהיר") הגל יתרחק מהאנך‪.‬‬
‫אם הגל פוגע בזוית הקריטית הוא עשוי להתקדם לאורך העצם כמו קרן לוחכת‪ .‬לכן בטיפולי אולטראסאונד‬
‫צריך לקחת בחשבון אפשרות של פגיעה בלוחיות הצמיחה (אם הגל יתקדם לאורך העצם)‪.‬‬

‫כשהקרן פוגעת ב‪ 0-‬מעלות לאנך (כלומר במאונך למשטח) היא תמשיך ישר‪.‬‬
‫ככל שזוית הפגיעה מתקרבת ל‪ 0-‬מעלות לאנך‪ ,‬תהיה פחות החזרה (עדיין תהיה החזרה אבל פחות) ‪ ‬אם‬
‫רוצים להקרין את הגוף צריך להשתדל שהקרן תגיע בזוית הקרובה ככל האפשר לאנך על מנת לקבל ספיגה‬
‫מקסימלית של האנרגיה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫תדירות הגל קובעת כמה אנרגיה יש לו – ככל שתדירות הגל גבוהה‪ ,‬האנרגיה של הגל גבוהה יותר‪.‬‬

‫תופעת ההתאבכות‬
‫כאשר ‪ 2‬גלים (או יותר) נפגשים בנקודה אחת – באותה נקודה האנרגיות של הגלים מתחברות‪.‬‬
‫בנקודת המפגש נוצרת הפרעה חדשה מכל הגלים הנפגשים בה והיא בעוצמה השווה לחיבור העוצמות של‬
‫הגלים שנפגשו‪.‬‬
‫•התאבכות בונה – שיא של גל אחד מתחבר לשיא של גל אחר‪.‬‬
‫•התאבכות הורסת – שיא חיובי של גל אחד מתחבר לשיא שלילי של גל שני – מאפסים זה את זה‬
‫בנקודת המפגש אין אנרגיה‪( .‬בהנחה שהגלים שווים בעוצמתם והפוכים בכיוון)‪.‬‬
‫אחרי נקודת המפגש הגלים ממשיכים בעוצמה שקדמה להתאבכות‪.‬‬

‫מקרה פרטי של התאבכות הוא גל עומד‪:‬‬

‫אם יש קרן המגיעה למשטח ב‪ 0-‬מעלות לאנך (כלומר‪ ,‬אנכית למשטח)‪ ,‬חלק ממנה חודר למשטח וחלק ממנה‬
‫חוזר (בזוית השווה לזוית הפגיעה‪ ,‬כלומר ב‪ 0-‬מעלות)‪.‬‬
‫אם מייד אחריה מגיעה עוד קרן באותה הזווית – הקרן שחזרה פוגשת את הקרן המגיעה‪.‬‬
‫* אם הגל החוזר והגל המגיע הם באותה הפאזה – יש לכל האורך התאבכות בונה = גל עומד‪.‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬גל עומד נוצר משתי קרניים בעוצמות שוות‪ ,‬הנעות באותה הפאזה אבל בכיוונים שונים ויוצרות‬
‫התאבכות בונה לאורך כל הגל‪.‬‬

‫כאשר מקרינים גוף באולטראסאונד‪ ,‬יכולים להיווצר הרבה‬

‫גלים עומדים‪ ,‬או נקודות של התאבכות עומדת‪ .‬מכיוון שהעוצמה‬
‫בגל עומד יכולה להיות מזיקה (עוצמה גבוהה בהרבה מהעוצמה שכיוונו אליה)‪ ,‬דואגים לתנועה מתמידה של‬
‫ראש התהודה של האולטראסאונד‪ .‬התנועה הזו לא תמנע לחלוטין התאבכות בונה אבל ההתאבכות הבונה לא‬
‫תהיה כל הזמן באותה הנקודה‪( .‬על ראשי האולטראסאונד כתוב עד לאיזו עוצמה יכולה להגיע ההתאבכות‬
‫הבונה)‪.‬‬

‫הקרינה האלקטרומגנטית‬
‫קרינה אלקטרומגנטית היא גל של שדה חשמלי או מגנטי המתקדם במרחב‪.‬‬
‫כאשר לוקחים כדור של מטען חשמלי שלילי ומניעים אותו‬
‫למעלה ולמטה‪ ,‬נוצר גל אלקטרומגנטי המתקדם אנכית לכיוון התנועה‪.‬‬
‫(כשהמטען יורד למטה‪ ,‬מטען הבוחן החיובי‪ ,‬הנייח‪ ,‬מרגיש עליה בעוצמת‬
‫השדה החשמלי‪ ,‬כשהכדור ממשיך לרדת השדה החשמלי קטן – מתקבל גל)‪.‬‬

‫תדירות התנועה של המטען השלילי (ירידה למטה עד הסוף ועליה) היא תדירות הגל האלקטרומגנטי הנוצר‪.‬‬
‫צפיפות התווך שבו נע הגל תשפיע על אורך הגל על מהירות ההתקדמות של הגל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בריק או באוויר‪ ,‬כל הקרינות האלקטרומגנטיות מתקדמות במהירות שווה (מהירות האור)‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫ככל שתדירות הגל גבוהה יותר‪ ,‬האנרגיה שהוא נושא גבוהה יותר‪.‬‬
‫ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית‬
‫ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית מכיל את כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית‪ ,‬הנבדלים זה מזה‬
‫בתדירויות‪( .‬את הספקטרום מחלקים לפי תדירויות או לפי רוחבי גל – החלוקה מקבילה כאשר ככל שהתדירות‬
‫גבוהה יותר אורך הגל מתקצר)‪.‬‬

‫כל גוף שיש לו טמפ' מעל האפס המוחלט פולט קרינה אלקטרומגנטית‪ .‬אם גוף מסוים פולט קרינה בטווח‬
‫תדירויות מסויים‪ ,‬הוא גם יקלוט קרינה בטווחים אלו בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫גוף האדם פולט קרינה אינפרא‪-‬אדומה ולכן הוא גם קולט קרינה בטווח האינפרא‪-‬אדום בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫(השמש פולטת את כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית‪ ,‬בעיקר אור נראה צהוב)‬

‫ספקטרום הקרינה (מהתדירות הגבוהה ביותר ומטה – חלקי)‪:‬‬

‫•קרינת גאמא‪ :‬הקרינה בעלת התדירות ה(כמעט) גבוהה ביותר (‪ ,)1022‬ולכן בעלת האנרגיה‬
‫הגבוהה ביותר ואורך הגל הקצר ביותר‪ .‬נפלטת מתהליכים המתרחשים בגרעין האטום‬
‫(התפרקויות רדיואקטיביות גרעיניות)‪.‬‬
‫•קרינת רנטגן (‪ – )X-ray‬קרינה בתדירות ‪ .1019‬יכולה להיווצר גם ע"י אלקטרונים מחוץ לגרעין‪.‬‬
‫•תחום האולטרא‪-‬סגול (‪ – )UV‬הקרינה שתדירותה מעל תדירות האור הסגול הנראה (‪,)1017‬‬
‫אנרגטית יותר מהאור הסגול‪.‬‬
‫•טווח האור הנראה – (האור הסגול בעל התדירות הגבוהה ביותר‪ ,‬האור האדום בעל התדירות‬
‫הנמוכה ביותר)‪ .‬קרינות המתקבלות מהתפרקות של מולקולות‪.‬‬
‫•תחום האינפרא‪-‬אדום (‪ – )IR‬הקרינה שתדירותה מתחת לתדירות האור האדום הנראה‪.‬‬

‫הקרינות שבתחום ‪( 1017-1023‬גאמא‪ ,X-ray ,‬חלק מ‪ )UV-‬הן קרינות מייננות – קרינות הגורמות לפירוק‬
‫מולקולות ולהוצאת אלקטרונים מהאטום‪ .‬בגלל האנרגיה הגבוהה של קרינה מייננת (תדירויות גבוהות) היא‬
‫מסוגלת לגרום לשינוי במולקולות‪ ,‬לשינוי בדנ"א של תאים ולהתחלקות תאים‪.‬‬
‫בחשיפה של הגוף לקרינה מייננת‪ ,‬הקרינה יכולה לגרום לשינויים בדנ"א‪ ,‬לחלוקות אבנורמליות של תאים‪,‬‬
‫למומים בעובר‪...‬‬
‫לקרינה אלקטרומגנטית שאינה מייננת יש השפעות הפיכות על גוף האדם (כמו למשל השפעה על ייצור הזרע)‪.‬‬
‫קיימים תקנים לרמות החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (מכשירים הפולטים קרינה כזו‪ ,‬כמו למשל מכשיר‬
‫הגלים הקצרים‪ ,‬צריכים לעבור בדיקות תקופתיות על מנת לוודא שהם אינם קורנים מעבר לתקן)‪.‬‬

‫‪3‬‬