‫פרשת ויחי‬

‫גליון קלג ‪ -‬תשס"ט‬

 ‫התודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסים‬

‫הר"ר שמעון זיידה הי"ו‬
‫סופר ומוהל מומחה‬
‫"מרכז הסופרים"‬
‫ס"ת * תפילין * מזוזות‬
‫הנה"ח יחזקאל כהן הי"ו‬ ‫הנה"ח ישראל ד‪.‬ג‪ .‬שטרן הי"ו‬
‫והנה"ח רפאל שטיין הי"ו‬ ‫והנה"ח מנחם זאב ברוס הי"ו‬
‫בעלי‬ ‫בעלי‬
‫מאפיית ויזניץ‬ ‫"אולמי הכתר" ויזניץ‬
‫"היימישע חלות"‬

‫הרה"ח אפרים ראזענבערג הי"ו‬
‫לע"נ אביו הרה"ח יעקב‬
‫ב"ר חיים ארי' ז"ל‬
‫נלב"ע י"ג טבת תש"ם‬
‫ולע"נ אמו מרת חיה ב"ר צבי ז"ל‬
‫נלב"ע י"ד טבת תשס"ח‬
‫הנה"ח נח הייגר הי"ו‬
‫לע"נ אביו הרה"ח אריה לייב‬
‫ב"ר שלום פרידל ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ד בשבט תשס"ח‬
‫ולע"נ זקינו שלום פרידל ב"ר נח ז"ל‬
‫נלב"ע י"ג טבת‬
‫הרה"ח מנחם אליעזר מוזס הי"ו‬
‫לע"נ אביו‬
‫הרה"ח שלמה זלמן ב"ר אפרים ז"ל‬
‫מזכיר מועצת גדולי התורה‬
‫ואיש אמונם של גדולי הדור‬
‫נלב"ע י"א טבת תשכ"ד‬

‫הרה"ח שמואל שטיינמץ הי"ו‬

‫הרה"ג אברהם חיים פערל שליט"א‬
‫לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם‬
‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫התודה והברכה לנציגינו הנאמן בעיריית ירושלים‬

‫הרב שלמה יצחק הלוי רוזנשטיין הי"ו‬
‫על השגת המימון להדפסת והפצת דא"ח‬
‫בירושלים ובית‪-‬שמש‬

‫יו"ל ע"י‬
‫הועד להוצאת‬
‫דברי אלקים חיים‬
‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫קרית ויזניץ‬
‫ת‪.‬ד‪ 4009 .‬בני ברק‬
‫טלפון‪03-6749736 :‬‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות למשרדי הועד או לפל' ‪054-84-25797‬‬
‫נדפס באישור "ועדת הוצאה לאור" שע"י בד"ץ דקהלתנו הק'‬
‫ב‬
‫הדפסה‪" :‬עילית‪-‬דפוס" ‪052-7625300‬‬
 ‫דברי אלקים חיים‬
‫ס"ג ויחי תש"ן‬
íïëî ,î"ì óîèõñ êñ¾ ¼"½−®
(.× ³î×þë) ñ"ï óþôêô ïôþñ −³þôê
¾îðš - êò−³êš ¹½î−ð ê¼þïô
êò−¼ í−ë í¬ñ¾ êñð - î³¾îðšë
î"ì ¬ñî¾ îò−ê ¼þí þ¾ê íï ,ê¾−ë
³îêþô ó−ò−¼ þîí¬ êîíî ,î−ò−¼ë
³¾îðšë ¾îðš ³î−íñ ñî×− ¼þë
³ôê š−ð®ñ ³îþ¾š³í óè ,¹½î−
ê³−êð× ,íë¾ìôí ³þí¬ñ ³ñ¼îô
¼"−ï š"í−šïñ ó¼îò −þôê š"íõ½ë
ö−ò¼ ñ¼ ó−¾š³ôí íñê ðèò
íï íô ³¼ðñ þîðí š−ð®ñ í¼−½òí
î³−ëë ë¾−ñ ñ×î− êñí ,íï íô ñ¼î
³îðôî ³îþ¾− ³îèíòí îô®¼ñ ðîôññ
³î−íñ êîí þš−¼í óñîê ,³îëî¬
,í¾îðšî íþîí¬ íë¾ìôë ñ×í
ð−ë îò−ê¾ þëð ê−í íë¾ìôíî
−³ñë íòêî íòê ³¬¬î¾ô −× ,óðêí
¼î−½ μ−þ® íïñî ,óðêí öî®þ
î−ñ¼ ¼−õî− î³¾îðšë þ¾ê ,š−ð®íô
,íë¾ìôí ³þí¬ñ êëñ ñ×î−¾ íþíò
í¾î¼¾ ,þîðí ¾êþ êþšò ö× ñ¼î
¾"¼ ¾êþë¾ íë¾ìôë íëî¬ óíô¼
,(íð¼í −êîþš íñê šî½õë þëðôë ’õ)
íë¾ìôí ó−ò−¼í ¾ðš− þ¾ê×î
íèþðôñ êëñ ïê šþî ïê ,ðî½−íî
‫ג‬
¹½î− μòë íòí þôê−î ëš¼−ñ ‫ויגד‬
−ô− ö−ñ−ì³ô ’îèî μ−ñê êë
öîš−³ñ ó−ñèî½ô ó−ô− ,ó"−ëëî¾í
þ−×ô ,î¾õò ³þô ¼ðî− ëñ ,ðî½−í
- μ×ë ±õì šþ óê - ë¬−í
íô ,î−−ì ³îò¾î −ô− ë®ô ³òîô³
î¾õò öš³ñ μ−þ®î ,ñ"þ óèõ¾
¾þðò îï í¾îðšñ ,íô−ñ¾ íëî¾³ë
ðêô ±îìò íïñî ,íë¾ìôí ³þí¬
−× ,íþî³ë î³ë¾ìô šëðñ
,ê−èî½ öî−¼ë íðîþ¬ íë¾ìôí¾×
ö−ê ,þî³½ñî ì−×îíñ ,šþõñî ³î¾šíñ
,î"ì ó−ëî¬ êñí ó−þîíþíñ óîšô
³¾ðšô íþî³í ³¾îðš −× óè íô
ñ× ñ¼ íþí¬ ìîþ ê−ëôí íë¾ìôí
êîí íë¾ìôí ³þí¬ñ ðî½− .ó−þëêí
³î×þë −ôñ¾îþ−) ñ"ïì ,ó−ò−¼í ³þí¬
ö−þ³ êë−ñî êò−¼ ò (í"í ê"õ
ñ−ì³íñ îš−−ð ,íþ−ë¼ð −þî½þ½
öî¾êþí þî½þ½í óí −× ,ó−ò−¼ë
óèõñ −ò¾í þî½þ½í ³ê þþî¼ôí
šî½õí −³¾þ−õ íïëî ,î"ì ó−þëêí
- ’í ñê ð−ô³ −ò−¼ (î¬ ,í× ó−ñí³)
êîí −× - μþë³− îòî®þ óîšôë šþ
þ®−í - ³¾þô ê−®î− - îï ³îþ−íï -
’−ìëë ó−ñèþí ¾ðšñ ,−ñèþ - ¼þí
³"þí ’í ³ëíê ¾−èþíñ îñ×î³î
í"ëíê ’ô−è ×"íîêí¼ ëš¼−’ñ ðè−’î
þ"ò ’ô−è ×"íîêí¼ þ"ôê−î ,í"−îí
þò −× (è× ,î −ñ¾ô) ×"íð¼ ,í"ëíê
μî³ô ³îô−ñ¾ë ³î®ôí îô−−š³ íî®ô
ëš¼−ñ ðè−î ,¾ê −õ¾þ× ’í ³ëíê
’ô−è ë"š¼−ñ óè þ¾š³òî μ¾ôò
,êîí¾ íô −õñ ¾−ê ¾−ê −× ,−"ëþ
μ−þ® î−ñê íþ î¾õò¾ −ôñî
šþ êñ ñëê ³ôê š−ð® îëþñ ¼î½òñ
,íôîð×î ¹îèí ³êîõþî í½òþõ ö¼ôñ
ö¼ôñî ,−ëþí ñê êë− ¾õòí ³êîõþñ
î³ë¾ìô þí¬ñ îþîêô î−ñ¼ ¼−õî−
î−ò−¼ ³ê þ−ê− ,’íë šîðê ³î−íñ
μðì−ñî íñõ³í −þëð ñ¾ î¾îþ−õë
−îñ³í μô¾ ³ê íëíêñî íëíêë
îþíï− óè ,ñ"ò× ðî½−í ³¾îðšë
šëðñ íð−š¾ë íþî³ë šî½¼ñ
ê"ë ,μ−ñê êë îíïî ,íë î³ë¾ìô
íþî³í ðîô−ñ - íò−’ë ¹ñ’ê ’¬îò
ó−ñô¼ î−í³¾ ,(.ðš ³ë¾ −"¾þ ’¼)
’−ìëë ,ðî½−í ³¾îðšñ î×ï³î íþî³ë
ó−ñô’¼ î−í³’¾ ,¼ë¾ îë−¼þô
¾ðš− þ¾ê×î ,¼"ë¾ ³"þ íþî³’ë
þ¼®ë ¾−èþ− ó−þëêíî íë¾ìôí
î³òîî× ñ× ïêî ,í¾îðší íò−×¾í
íò−×¾í ö¼ôñ êí³ îðîô−ñë
μ"−ñê ,í³îñèô íê−®îíñ í¾îðší
è"ìï) ê¾−ðš ê³ò−×¾ êð −"òê ’ô−è
î³òîî× ³−ñ׳ êí³ íò¼ôñ ,(.î¼þ
.îðîô−ñë
‫ד‬
óî−š ³¼ë îëñë ’í ³ëíê ¾−èþíñ
ñ"òí š"í−šï ¾þ−õ íïëî ,³î®ôí
−³šìë óê (è ,î× êþš−î) šî½õí
−"¾þ−õî ,îþô¾³ −³î®ô ³êî î×ñ³
öî¾ñô êîíî ,íþî³ë ó−ñô¼ î−í³¾
−ð× ³−¾¼òí ,ó−ìë¬ ñ¾ öñ−ô¼
î−í³¾ ,íþ−ðšíô êôíîïí ëîê¾ñ
ì× îëê¾³ ñ"þ íþî³ë ó−ñô¼
ì×ë îòîôðší ¾ìòô êôíîïí
(:î× ö−þðíò½) ñ"ï óþôêô× ,íþî³í
ì× îò−−í óðê ñ¾ îì× ³¾³ô íþî³
ïêî ,−òîôðší ¾ìòí ñ−¬í¾ êôíîïí
³îñ×ë íëíêë íî®ôí ó−−šñ ñ×î−
îþô¾³ −³î®ô ³êî îíïî ,¾õòí
íî®ôí ó−−šñ îñ×î³ ,ó³ê ó³−¾¼î
.³îô−ñ¾ë
ð"è−î ,îò−òõñ¾ êþšë ïôîþô íï ‫כל‬
ð"è−î ,×"í¼ í"−îí ’ô−è ê"í¼
ðè−î ,×"í¼ š"ôë í"ë¾ìô ’ô−è
,³−ìê ðîè - í×¾ôí öî¾ñô
,’íñ ³îš−ëðë íë¾ìôí μ−¾ôíñ
×"í¼ μ"òë í"òí ,μòë íòí þôê−î
þíï−ñ ó−×−þ® íïñ ,ê"í¼ ö"−¼ ’ô−è
ðî½− íôí ó−ò−¼í ,ó−ò−¼í ñ¼
,óíë −îñ³ ñ×í ,ó−−òìîþí ó−−ìí
ïê ñî¾×ôô óí−ñ¼ îþô¾³ óêî
,þî¼ôí ³¾îðšë ó−¾îðš î−í³
’½ô íñî¼ ×"íîêí¼ μ"òë í"òí
ó−¾îð’š ó³−−í’î ³"þí ’½ô× ¬"ñš
¾îðš "¹½î− μòë" ,ê"í¼ ó×−šñê’ñ
,óñî¼ ðî½− š−ð® ¹½î− ³¾îðšë
 ‫שיחת קודש בשולחן השני‬
‫ליל שב"ק ויחי תשמ"ט‬
‫השי"ת יאהב את בנ"י בגין מעלתם‬
‫הטובה‪ .‬וזהו‪ ,‬ראובן בכורי וגו'‪ ,‬שלעת‬
‫עתה אהבת ה' אתכם וראשיתכם‬
‫הוא מחמת חשיבותכם לעומת‬
‫אומות העולם‪ ,‬כנרמז בשם "ראובן"‪,‬‬
‫ראו מה בין בני לבן חמי‪ .‬אמנם‪ ,‬יתר‬
‫שאת ויתר עז‪ ,‬שראוי ונכון שתהיו‬
‫טובים לעומת אוה"ע ע"י יתרון‬
‫מעלתכם‪ ,‬בכח לימוד התורה ועבודת‬
‫התפילה שתהיו אדוקים בם‪' ,‬שאת'‬
‫רומז על תפילה‪ ,‬שמתפללים‬
‫בהתלהבות נמרץ‪ ,‬גם נוט' א'' ש'פתי‬
‫ת'פתח‪' ,‬עז' רומז לתורה עדה"כ‬
‫)תהילים כט‪ ,‬יא( ה' עז לעמו יתן‪ ,‬ולא‬
‫שיהא לכם היתרון הא גופא שהינכם‬
‫טובים ומעולים בהתנהגותכם‬
‫מאומות העולם‪ ,‬שהם פחז כמים‪,‬‬
‫מים הזדונים עיי"ש‪.‬‬
‫ואפ"ל הפ' יתר שאת ויתר עז‪,‬‬
‫שאת רומז כאמור לעבודת התפילה‪,‬‬
‫שבאם רוצים שהתפילה תהא‬
‫ה‬
‫אא"ז הק' ה"אמרי נועם" זי"ע‬
‫מפרש הפסוק ראובן בכורי אתה כחי‬
‫וגו' )מט‪ ,‬ג(‪ ,‬דהנה קריאת שם ראובן‬
‫פרש"י בפרשת ויצא )כט‪ ,‬לב(‪,‬‬
‫שאמרה לאה ראו מה בין בני לבן‬
‫חמי‪ ,‬וזה רומז שאף אם בני ישראל‬
‫אינם במדריגה הראויה‪ ,‬ומלוכלכים‬
‫בחטא חלילה‪ ,‬עם כל זה השי"ת‬
‫ברוב רחמיו מעריכם נגד אומות‬
‫העולם‪ ,‬כי על כל פנים טובים הם‬
‫מאומות העולם‪ ,‬כמו שאמר דוד‬
‫המלך ע"ה )תהילים ד‪ ,‬ח(‪ ,‬נתת שמחה‬
‫בלבי מעת דגנם ותירושם רבו‪ ,‬הנני‬
‫שמח אם לאוה"ע יש השפעות ורב‬
‫טוב‪ ,‬שאז ודאי ובודאי ראוי ונכון‬
‫שלבנ"י ‪ -‬שהם טובים מהם ‪ -‬יהא‬
‫שפע רב וכל טוב‪ .‬אמנם באמת נכון‬
‫להיות כל איש ישראל שלם בעבודת‬
‫בוראו ובקיום מצוותיו עד שיהא‬
‫מצד עצמו ראוי לזכות ולחסד ולא‬
‫יצטרכו להעריכם נגד האומות‪ ,‬יען‬
‫פארן‬
‫ַ‬ ‫זיך שטעלן דאווענען‬
‫באשעפער‪ ,‬השכילו לדעת ערך‬
‫התפילה‪ ,‬מה מתפללים ולפני מי‬
‫מתפללים‪ ,‬התבוננו קודם גשתם‬
‫להתפלל מיהו זה הניגש עתה‬
‫להתפלל ולפני מי הוא עומד‬
‫להתפלל‪ ,‬קרוץ מחומר ‪ -‬לפני מלך‬
‫מלכי המלכים אדון כל‪ ,‬על כן הבערה‬
‫ללהב יצאה בתפילתם‪ ,‬שבחוהו‬
‫ורוממוהו באהבה ויראה‪ .‬אך אם‬
‫התפילה הוא בקרירות‪ ,‬מהיכי תיתי‪,‬‬
‫אויב ס'קאכט נישט‪ ,‬איז מען‬
‫שלעפעריג‪ ,‬מצפים ומחכים לעת‬
‫סיום התפילה יען כעול וכמשא היא‬
‫עליו‪.‬‬
‫כשמתפללים באהבה ויראה‪,‬‬
‫בחיות והתלהבות ובדביקות הבורא‬
‫ב"ה‪ ,‬אזי התפילה היא כתיקונה‪,‬‬
‫ונברא ממנה מלאך שהוא מליץ טוב‬
‫על האדם‪ ,‬עומד לימינו לשומרו מכל‬
‫צר ומסטין‪ ,‬לעומת זאת כשהתפילה‬
‫אינה בשלמות גם המלאך הנברא‬
‫ממנה אינו שלם‪ ,‬כמו שמפרש אא"ז‬
‫הק' ה"אמרי נועם" זי"ע הפ' )בראשית‬
‫טו‪ ,‬יא( וירד העיט על הפגרים וישב‬
‫ו‬
‫ביתרון ושלימות‪ ,‬בהתלהבות ויקוד‬
‫אש‪ ,‬נדרש להסמיך אליה יתר עז‪,‬‬
‫לעסוק בתורה הק' טרם יתחיל‬
‫בעבודת התפילה‪ ,‬לערנען ַא‬
‫פארן דאווענען‪ ,‬נישט‬ ‫יידיש ווארט ַ‬
‫אריין פליען גלייך צום דאווענען מיט‬
‫ַא שנעל‪-‬צוג‪ .‬בכדי להתקשר אל‬
‫השי"ת לידבק בו בעת תפילתו‪,‬‬
‫להתפלל בבחינת כל עצמותי‬
‫תאמרנה ה' מי כמוך )תהילים לה‪ ,‬י(‪,‬‬
‫נחוץ מאוד הכנה בלימוד התורה‬
‫בהתמדה‪ ,‬לדבק מחשבתו בתורה‬
‫טרם גשתו אל התפילה‪ ,‬יתר‬
‫שאת ‪ -‬הרומז לתפילה כאמור‪ ,‬ויתר‬
‫עז ‪ -‬הרומז לתורה כנ"ל‪ ,‬אגודים‬
‫וקשורים הם זה בזה‪ ,‬ההתלהבות‬
‫והחמימות בתפילתו הנם לפי ערך‬
‫הכנת האדם בגשתו אל התפילה‪.‬‬
‫יהודי קמאי אשר ראיתים בשעת‬
‫התפילה כיורה רותחת‪ ,‬הם המה קמו‬
‫באשמורת הבוקר והכינו עצמם‬
‫בלימוד התורה זמן טובא כהכנה‬
‫לתפילה‪ ,‬זיי האבן זיך צוגעגרייט‬
‫פארן דאווענען‪ ,‬ס'האט געקאכט אין‬ ‫ַ‬
‫זיי‪ ,‬זיי האבן געוויסט אז מען דארף‬
‫הליקוטים תהילים נ‪ ,‬טו( דהאדם צריך‬ ‫אתם אברם‪ ,‬עיט הוא עוף כפירש"י‬
‫להיות קודם בבחינת "סור מרע"‪,‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬ורומז על המלאכים הנקראים‬
‫ואח"כ "ועשה טוב"‪ ,‬כי אם אינו סר‬ ‫עוף השמים יוליך את הקול )קהלת י‪,‬‬
‫מרע קודם יש ח"ו יניקה להחיצונים‬ ‫כ(‪ ,‬והמה המלאכים שנבראו מדברי‬
‫מהמצוות ומעש"ט שעושה‪ ,‬כיון‬ ‫תורה ותפילה )עי' תקו"ז ב‪ ,(:‬אמנם‬
‫שנפשו לא מטוהרה עדיין‪ ,‬אמנם‬ ‫באם הדיבורים הם בלי התלהבות‬
‫בדורות הללו ובפרט אנשים כערכנו‬ ‫אמיתית אז הם כגוף בלא נשמה‪,‬‬
‫אם ירצה להמתין בעשיית הטוב עד‬ ‫ונקראים פגרים בלי חיות‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫שיסור כל הרע ממנו ‪ -‬אזי יבלה ימיו‬ ‫גם המלאכים שנבראו מהם הם בלא‬
‫ושנותיו ולא יעשה מצוה כי מי יאמר‬ ‫חיות‪ ,‬כמבואר בספה"ק‪ ,‬על כן צריך‬
‫זכיתי לבי‪ .‬לכן העצה הנכונה לזה‪,‬‬ ‫האדם להיות זריז בתורה ומעשים‬
‫שיהא עשה טוב קודם‪ ,‬ובעשיית‬ ‫טובים לעשותם בהתלהבות וחשק‬
‫המצוה יקבל עליו תשובה באמת על‬ ‫גדול‪ ,‬ועל ידי זה מפיח נשמת רוח‬
‫מעשיו הקודמים שלא ישוב לכסלה‬ ‫חיים במלאכים‪ ,‬וזהו וירד העיט על‬
‫עוד‪ ,‬וא"כ ע"י העשה טוב זוכה להיות‬ ‫הפגרים‪ ,‬שיש להם ירידה כאשר‬
‫בבחינת סור מרע ג"כ‪ ,‬וזה היה‬ ‫עושה המצוות בגוף בלא נשמה‪ ,‬על‬
‫הויכוח בין יעקב ליוסף‪ ,‬כי ביוסף‬ ‫כן‪ ,‬וישב אתם אברם‪ ,‬שצריך האדם‬
‫כתיב )מב‪ ,‬ו( הוא המשביר לכל עם‬ ‫להיות נושב ומפיח בהם רוח חיים‪,‬‬
‫הארץ‪ ,‬ששובר כל הארציות‪ ,‬לכן היה‬ ‫ע" כ ‪.‬‬
‫נקל בעיניו להיות סור מרע קודם‪,‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫ורצה אשר מנשה ‪ -‬הרומז לסור‬
‫אא"ז הק' ה"צמח צדיק" זי"ע‬
‫מרע עדה"כ )מא‪ ,‬נא( כי נשני אלקים‬
‫מבאר באריכות ענין ויכוח יעקב‬
‫את כל עמלי‪ ,‬יהיה הבכור‪ ,‬אולם‬
‫ויוסף בפרשתינו‪ ,‬ותודה"ק הם‪ ,‬דהנה‬
‫יעקב אבינו ע"ה ראה באספקלריה‬
‫כתיב )ירמיהו ד‪ ,‬ג( נירו לכם ניר ואל‬
‫המאירה שלו שבדורות האחרונים‬
‫תזרעו אל קוצים‪ .‬ופירשו ז"ל )ספר‬
‫ז‬
‫טז‪ ,‬ל( כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬
‫אתכם וגו'(‪ .‬ובד"ז מבארים בספה"ק‬
‫הפ' )קהלת יב‪ ,‬יד( כי את כל מעשה‬
‫האלקים יבא במשפט על כל נעלם‪,‬‬
‫אם טוב ואם רע‪ ,‬שלכאורה קשה‬
‫להולמן‪ ,‬דבשלמא על הרע שעשה‬
‫שפיר יביאו האלוקים במשפט‪ ,‬אולם‬
‫מדוע יעמוד למשפט על הדברים‬
‫הטובים שעשה‪ ,‬אלא‪ ,‬על כל דבר‬
‫נעלם רומז למחשבת האדם שהוא‬
‫נעלמת ומכוסה מעין כל חי‪ ,‬ולפניו‬
‫ית"ש הוא גלויה וידועה‪ ,‬השי"ת יודע‬
‫מחשבות אדם וכל תחבולותיו‪ ,‬על כן‬
‫בבוא האדם לעמוד לפני כס‬
‫המשפט עתיד הוא ליתן דין וחשבון‬
‫גם על "דבר טוב" שנעלם וחסר בו‬
‫מחשבה וכוונה ראויה‪ ,‬יען מצוה‬
‫שנעדרת ממנה רעותא דליבא אינה‬
‫רלאנגט חיות‪,‬‬
‫פא ַ‬‫שלימה‪ַ ,‬א מצווה ַ‬
‫לזה דרש ידרשו ממנו למה לא‬
‫התאמץ לקיים מצוות הבורא ב"ה‬
‫בשלימותם‪.‬‬
‫)ע"ע בספה"ק אהבת שלום עה"פ )ויקרא‬
‫ח‬
‫יהיו אנשים כערכנו אשר מוכרח‬
‫להיות אצלם עשה טוב קודם‪ ,‬לכן‬
‫הקדים אפרים שרומז על עשה טוב‬
‫ע"ד )שם נב( כי הפרני אלקים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫ולדרכנו יש לומר‪ ,‬סור מרע ועשה‬
‫טוב‪ ,‬אשר מלבד סור מרע ‪ -‬לשוב‬
‫בתשובה שלימה על כל המעשים‬
‫הלא טובים שעשה והמרה בהם את‬
‫פי בוראו ית"ש‪ ,‬נדרש גם ועשה טוב‪,‬‬
‫עשה הוא לשון תיקון‪ ,‬לתקן ולשפר‬
‫את "הטוב"‪ ,‬דהיינו לימוד התורה‪,‬‬
‫עבודת התפילה‪ ,‬וקיום המצוות‪,‬‬
‫לתקן את "הטוב" שיהא בשלימות‪,‬‬
‫מתוך חיות והתלהבות‪ ,‬ולא כמצוות‬
‫אנשים מלומדה‪ ,‬כי אם לעשותם‬
‫בדחילו ורחימו‪ ,‬ביראת ואהבת‬
‫הבורא ב"ה‪ ,‬יתקן את הרע הפנימי‬
‫שיש ב"טוב"‪ ,‬בעשותו אחת ממצות‬
‫ה' לא יהיו לו מחשבות שלא לרצון‬
‫יעלו לפני ה'‪ ,‬מחשבות פניות‬
‫וגיאות שלא על דרך האמת‪ ,‬כי אם‬
‫לכבוד שמו יתברך ויתעלה‬
 ‫משולחן גבוה‬
‫פנינים יקרים מתוך שיחות קודש עם אדמורי"ם ורבנים‬
‫‪-‬יד‪-‬‬

‫בעת ביקור כ"ק האדמו"ר מבויאן שליט"א‪ ,‬ט"ז אלול תשמ"ח‪:‬‬

‫זי"ע‪ .‬בספר "אורח לצדיק" לבנו‬
‫של הרר"א כותב‪ ,‬שאביו הק' אמר‪:‬‬
‫'הלואי היו נשמות ישראל‬
‫מזוככים כמו הגוף שלי'‪...‬‬
‫כ"ק האדמו"ר מבויאן‪:‬‬
‫מסופר שכשהיתה חתונה בבית‬
‫המגיד הגדול ממעזריטש‪ ,‬הכריזו‬
‫כנהוג את נותני ה'דרשה געשאנק'‪,‬‬
‫וכשהגיעו אל המגיד הגדול השפיל‬
‫את ראשו בבושה היות שהיה עני‬
‫גדול ולא היה לו מה ליתן‪ .‬ראה‬
‫זאת תלמידו הרה"ק ר' נחום‬
‫מטשערנאביל‪ ,‬שהיו לו באמתחתו‬
‫אז י"ג דינרי זהב שקיבץ לשם פדיון‬
‫שבויים‪ ,‬חשב בדעתו‪' :‬וכי יש לך‬
‫פדיון שבויים גדול מזה'? ומיד קם‬
‫והכריז‪ :‬המגיד מעניק י"ג דינרי‬
‫זהב‪ ,‬ולראיה ואות הניח את המעות‬
‫על השולחן‪ .‬אמר לו המגיד‪ :‬תנוח‬
‫דעתך שהנחת את דעתי‪ ,‬ואני‬
‫מברך אותך שתזכה לבן שהחומר‬
‫ט‬
‫כ"ק האדמו"ר מבויאן‪ :‬הרבי‬
‫שליט"א היה שליח ציבור של כלל‬
‫ישראל על קברי הצדיקים בפולין‪.‬‬
‫כ"ק רבינו שליט"א‪ :‬אכן‬
‫הייתי בפולין‪ ,‬ונוכחתי בעיני‬
‫בחורבן הנורא שחולל שם צורר‬
‫היהודים‪ ,‬הרס ולא חמל‪ ,‬עיירות‬
‫שלימות בהם מבצרי תורה עם‬
‫יהודים גאונים‪ ,‬חסידים‪ ,‬בני עליה‪,‬‬
‫אלפי בחורים בני תשחורת דבקים‬
‫ברבותיהם עובדי ה' באמת‪ ,‬ומאז‬
‫החורבן הנורא הכל שמם ואין‬
‫בנמצא אפילו אחד בעיר‪...‬‬
‫כ"ק האדמו"ר מבויאן‪:‬‬
‫במשך אלף שנים פרחה היהדות‬
‫בפולין‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ ,‬עד שהגיע‬
‫הצורר וכילה את הכל‪.‬‬
‫כ"ק רבינו שליט"א‪ :‬הייתי‬
‫ובעוד‬ ‫בדז'יקוב‬ ‫בראפשיץ‪,‬‬
‫מקומות‪ .‬כן הייתי בליזענסק על‬
‫ציון קדשו של הרבי ר' אלימלך‬
‫וממילא היה יכול להסתכל היכן‬
‫שרצה וראה אך מה שרצה‪ ,‬יען‬
‫שיעבד את החומר לגמרי!‬
‫אין לנו השגה בגדלותם של‬
‫תלמידי הבעש"ט הק'‪ ,‬צריכים‬
‫ע"מ‬ ‫צדיק‬ ‫בבחי'‬ ‫להיות‬
‫שנוכל להשיג מה היה רום‬
‫מדרגתם‪ .‬זקני הק' היה מתבטא‬
‫על עצמו לרוב בכינויי גנאי עד‬
‫שכל השומעים היו מזדעזעים‪,‬‬
‫ולאידך נשמעו ממנו ביטויי הפלגה‬
‫מופלאים‪ .‬ולדוגמא‪ ,‬מדי שנה‬
‫בשנה היה זקני הק' נוסע‬
‫הזמן‬ ‫ובאותו‬ ‫לקארלסבאד‪,‬‬
‫השתדל ר' שמואל זנוויל שכטר‬
‫מקולומייא להיות עמו‪ .‬ובכל פעם‬
‫עם שובו היה הרב מוואסלווי זצ"ל‬
‫מברר אצלו מה 'חדש' ראה‬
‫ושמע אצל הרבי‪ .‬שנה אחת‬
‫סיפר לו‪ ,‬שהשנה שמע דבר שטרם‬
‫שמע מעולם‪ ,‬כאשר התבטא זקני‬
‫הק'‪' :‬איך געדענק נישט מיום‬
‫עמדי על דעתי איך זאל האבן‬
‫געטוהן ַא זאך וואס זאל נישט‬
‫זיין בלתי לה' לבדו!‬
‫י‬
‫שלו יהיה כמו הצורה שלנו‪...‬‬
‫ולאחמ"כ נולד בנו‪ ,‬רבי מרדכי‬
‫מטשערנאביל‪.‬‬
‫כ"ק רבינו שליט"א‪ :‬לזקני‬
‫רבי מרדכי מטשערנאביל היו‬
‫שמונה בנים‪ ,‬כולם אריות‪ .‬זקני‬
‫יוחנן‬ ‫ר'‬ ‫הרה"ק‬
‫מראחמיסטריווקא היה הצעיר‪.‬‬
‫והוא אמר‪ ,‬שלאחר פטירת אביו‪,‬‬
‫התחלקו אחיו בירושה )הרוחנית(‬
‫וחפץ הוא ליטול 'גארנישט' ‪ -‬את‬
‫מדת הענוה‪ ,‬אולם גם את זאת‬
‫נטלו אחיו‪ ,‬לפיכך נותר לו‬
‫'גארנישט שבגארנישט'‪...‬‬
‫בספה"ק 'תניא' מבואר‬
‫החילוק בין צדיק גמור לצדיק‬
‫שאינו גמור‪ ,‬כי לצדיק שאינו גמור‪,‬‬
‫היצה"ר עוד בא לפתותו לדבר‬
‫עבירה‪ ,‬אמנם הוא מתגבר עליו‪,‬‬
‫שהרי הוא צדיק‪ .‬אך לצדיק גמור‬
‫אין היצה"ר מגיע כלל‪...‬‬
‫לדעתי היה זקני הק'‬
‫)ה"אהבת ישראל"( מן הסוג הזה‬
‫של 'צדיק גמור'‪ ,‬הוא כבר עבר את‬
‫הגבול והיצה"ר נהפך ליצר טוב‪,‬‬
 ‫בעת ביקור הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל‬
‫ראש ישיבת באר יעקב‪ ,‬ד' נצבים תשמ"ח‪,‬‬
‫לאחר שנשא דברים בביהמ"ד הגדול במסגרת ישיבת "שובה ישראל"‪:‬‬
‫צריך להשקיע כוחות רבים‬ ‫כ"ק רבינו שליט"א‪ :‬כעת‬
‫לעבודת ה'‪ ,‬עם כל המחשבים‬ ‫מתקרבים הימים הנוראים הבעל"ט‪,‬‬
‫שהומצאו כהיום‪ ,‬עדיין לעבודת ה'‬ ‫ונחוץ לשוח דברי התעוררות‪.‬‬
‫אין מחשב‪ ...‬שאלתי פעם מאן דהוא‬ ‫הגרמ"ש שפירא‪ :‬ברצוני‬
‫מארה"ב‪ ,‬האם יש מחשב שבלחיצת‬ ‫לציין שבעת השיעור הקשו רבים‬
‫כפתור אפשר להוציא אהבת ה'‪,‬‬ ‫קושיות והיתה מעורבות רבה‪.‬‬
‫יראת שמים‪ ,‬קדושת שבת?!‬ ‫כ"ק רבינו שליט"א‪ :‬ברוך ה'‪,‬‬
‫על לימוד התורה יש להתייגע‬ ‫אם לומדים ‪ -‬יודעים‪' .‬יגעת‬
‫רבות‪ ,‬אין זה קל‪ .‬אולם‪ ,‬כל הקושי‬ ‫ומצאת ‪ -‬תאמין'‪ .‬וכבר הקשו מאי‬
‫של היגיעה הוא רק עד שמרגישים‬ ‫משמע 'ומצאת'‪ ,‬הרי אם יגע‪ ,‬אין זו‬
‫בטוב טעמה של תורה‪ ,‬כדברי ה"אור‬ ‫מציאה‪ .‬אלא שמציאה היא אכן‬
‫החיים" הק' על מאה"כ )דברים כו‪,‬‬ ‫בהיסח הדעת‪ ,‬אך בעבודת ה' אין‬
‫יא( "ושמחת בכל הטוב"‪ ,‬אין טוב‬ ‫הדבר כן‪ ,‬יש להתייגע ולהתאמץ וגם‬
‫אלא תורה )אבות ו‪ ,‬יג(‪ ,‬לו היו אנשים‬ ‫אז זקוקים לסייעתא דשמיא‪ ,‬והוא‬
‫מרגישים במתיקות התורה היו‬ ‫בגדר "מציאה"‪.‬‬
‫משתגעים ומתלהטים אחריה ולא‬ ‫ובזה מפרש זקני הק' ה"אמרי‬
‫היה נחשב בעיניהם מלא עולם‬ ‫נועם" מאה"כ )שמות ה‪ ,‬י‪-‬יא( "אינני‬
‫כסף וזהב למאומה כי התורה‬ ‫נותן לכם תבן אתם קחו לכם תבן‬
‫כוללת כל הטובות שבעולם" )‪-‬‬ ‫מאשר תמצאו כי אין נגרע‬
‫כדאי לבדוק הלשון בפנים!(‪.‬‬ ‫מעבודתכם דבר"‪' ,‬תבן' מלשון‬
‫תמה אני מדוע זה יש שאינם‬ ‫תבונה וחכמה‪ ,‬שהשפעתה תלויה‬
‫אוהבים ללמוד ומבטלים את זמנם‬ ‫ביגיעה ועבודה רבה‪' ,‬קחו לכם תבן'‬
‫לשוא?! מדוע לא ילמוד?! הרי‬ ‫ואז 'תמצאו'‪ ,‬כי הכל בכוח השפעה‬
‫הקב"ה מעיד‪" :‬כי לקח טוב נתתי‬ ‫אלקית ממעל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫יא‬
‫נאמר‪' :‬מתנה טובה יש לי בבית‬
‫גנזי'‪ ,‬ומהי המתנה‪ ,‬האם כסף‪ ,‬זהב‬
‫או יהלומים ‪ -‬לא כי‪' ,‬ושבת שמה'!‬
‫שבת היא המתנה טובה!‬
‫כ"ק רבינו שליט"א כיבדו‬
‫בפירות וחילק לכל הבחורים שעמדו‬
‫שם‪ ,‬ואח"כ החווה לעברם ואמר‪:‬‬
‫אלו הם תלמידיי‪ ,‬היום סיימו את‬
‫הזמן‪ .‬והוסיף‪' :‬טעמו וראו כי‬
‫טוב ה'' ‪ -‬כאשר טועמים‪ ,‬אז כבר‬
‫נוכחים לדעת 'כי טוב ה' ‪ -‬שאם יש‬
‫'טוב' בעולם‪ ,‬זה רק ה''!‬
‫כ"ק רבינו שליט"א שב והודה לו על‬
‫שבא לשאת דברי התעוררות‪ ,‬ונפרד‬
‫ממנו בברכת כתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫יב‬
‫לכם תורתי אל תעזובו"‪ ,‬התורה‬
‫הוא דבר טוב‪ ,‬וא"כ דארף מען דאס‬
‫כאפן!‬
‫אולם כאמור כל זאת הוא‬
‫עד שלא טעם האדם בטוב‬
‫טעמה של תורה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי כאשר‬
‫כבר טעם את טובה ‪ -‬הרי זהו כבר‬
‫עולם אחר‪ ...‬כדברי האוה"ח הק'‪,‬‬
‫וכנראה שזאת הוא הסיבה שדוקא‬
‫בגין כך מתאמץ היצה"ר ואינו‬
‫מסכים להניח להרגיש בטוב‬
‫התורה‪.‬‬
‫על שני דברים בלבד העיד‬
‫הקב"ה בעצמו כי טובים הם‪ ,‬על‬
‫התורה‪ ,‬כאמור ועל שבת קודש‪ ,‬שכך‬