‫פרשנות השיח‬

‫)רטוריקה(‬

‫רפרט‪ :‬אריסטו‪ ,‬רטוריקה‬

‫המרצה‪ :‬ד"ר רונית למברגר‬

‫מגיש העבודה‪ :‬איליה צ'רקינסקי‪ ,‬ת‪.‬ז‪304453046 .‬‬

‫‪23.12.2009‬‬
 ‫תש"ע‬

‫רטוריקה ‪ -‬אומנות השכנוע‬

‫נשאלתי‪ ,‬מהו היחס בין השפה לעולם?‬

‫עולמנו נולד כתוצאה משימוש בשפה ‪...‬‬

‫אתם זוכרים?‬

‫והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהווה אלוהים‬
‫ויאמר אל האישה‪:‬‬
‫"אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן ?"‬
‫ותאמר האישה אל הנחש‪" :‬מפרי עץ‪-‬הגן נאכל ומפרי העץ‬
‫אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו‬
‫בו פן‪-‬תמותון"‬
‫ואמר הנחש אל האישה‪" :‬לא מות תמותון כי ידע אלוהים כי‬
‫ביום אכלתם ממנו ונפקחו עיניכם הנחש – הנואם‬
‫הראשון‪ ,‬שכנע את האישה ובגלל הניסוי הרטורי הזה‬
‫קיימת האנושות ואנו‪.‬‬
‫והייתם כאלוהים ידעי טוב ורע"‪.‬‬

‫רטוריקה‪ ,‬למעשה‪ ,‬זוהי היכולת להפוך ההקשבה לתענוג אצל בן‬

‫השיחה או קהל המקשיבים ולגרום עקב כך לשינוי התנהגותי‬
‫אצלם‪.‬‬

‫רטוריקה מהווה תכונה עתיקה של אנושות‪ ,‬היסוד והחלק האינטגראלי‬

‫של העולם‪.‬‬

‫השפה מבדילה בין בני אדם לחיות‪ ,‬נקלטת ומתפתחת אצל ילדים‬
‫באופן טבעי‪ ,‬כפי שמצא לאחר ‪ 5500‬שנים נועם חומסקי‪.‬‬

‫כל השנים הללו בני אדם לא עייפו לדבר כדי לשכנע אחד את‬
‫שני ללא הגבלות‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬המפסיד בדיון בין הבודהיסטים לבין ההינדים היה‬

‫חייב לאמץ דת של הזוכה או להתאבד (‬

‫‪2‬‬
‫אכן רטוריקה כדיסציפלינה פותחה ביוון העתיקה‪ ,‬בערך‬
‫בשנות ‪ 460 - 300‬לפנה"ס‪ ,‬בעידן של הדמוקרטיה‬
‫האתונאית מכוון שבתקופה זו יכולת הדיבור בציבור‬
‫נחשבה ערך איכות חיוני של אדם חופשי )אזרח(‪.‬‬

‫משמעותה הצרה של המילה רטוריקה ) ‪ ,(Rhetorike‬הינה טכניקה‬

‫של הנאום אם כי אריסטו חשב כי "רטוריקה היא אמנות‬
‫השכנוע"‪ ,‬קוינטיליאן )‪ (Quintilian‬טען כי רטוריקה היא‬
‫אומנות לדבר יפה‪.‬‬

‫ביוון וברומא באותה תקופה נואמים יצרו נאומים לדוגמא‬

‫לדורות‪ ,‬נפתחו בתי ספר ללימודי רטוריקה‪ ,‬כתבו ספרים‬
‫יסודיים‪ :‬קורקס )‪ ,(Corax‬טיסיי )‪ ,(Tisiya‬פרוטגורס‪,‬‬
‫גורגיאס‪ ,‬ליסיי )‪ ,(Lisiya‬יסוקרט )‪ ,(Isocrates‬אפלטון‪,‬‬
‫אריסטו‪ ,‬דמוסתנס נואם‪ ,‬קיקרו‪ ,‬קיסר גאיוס יוליוס‪,‬‬
‫קוינטיליאן )‪.(Quintilian‬‬

‫מאות שנים לאחר מכן רטוריקה איבדה את חשיבותה ואת‬

‫הפופולאריות שלה‪ ,‬כי הדמוקרטיה נגמרה ולא היה‬
‫צורך בשכנוע‪.‬‬

‫רק במאה ה ‪ ,20 -‬החלו המדענים לדון מחדש בקאנון )‬

‫‪ - (dispositio‬ההנמקה של רטוריקת אריסטו‪ ,‬קווינטיליאן‬
‫וקיקרו ובכך‪ ,‬להפוך את הרטוריקה מדיסציפלינה‬
‫שימושית למדע העצמאי והמדויק‪.‬‬

‫מהות ומטרת רטוריקה ומקומה בין דיסציפלינות‬

‫בלשניות‬

‫רטוריקה בניגוד לפואטיקה‪ ,‬היא רק נאום פרוזאי וטקסטים‬

‫בפרוזה‪.‬‬

‫רטוריקה ‪ ,‬שונה מהרמנויטיקה‪ ,‬בנושא "הכוח המשכנע של‬

‫הטקסט"‪ ,‬לתוצאת הדיבור‪ ,‬ולא לתוכן שלהם‪.‬‬

‫דיסציפלינות פילולוגיים‪ ,‬חוקרות את האובייקט‪ .‬כלומר שפה‬

‫כשלעצמה לשם שימושה הניטראלי )למשל‪ :‬בהוראת‬
‫שפה זרה‪ ,‬יצירת מערכות תרגום אוטומטי(‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫רטוריקה נבנתה עם דגש על צרכים מורכבים ורבים של‬
‫השכנוע‪ ,‬בין היתר השפה שנחשבת ככלי לאמנות‬
‫רטוריקה‪.‬‬

‫באותו‬ ‫לדוגמה‪ :‬למרות שבלשנות ורטוריקה משתמשים‬

‫חומר – השפה‪:‬‬
‫בלשנות ‪ -‬היא בעיקר ניתוח של הטקסט‪ ,‬ללמוד את האמנות‬
‫של הבנה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬קריאה‪ ,‬להעריך את עומק ומיומנות‬
‫אשר נאמר ונכתב‪.‬‬
‫הרטוריקה היא ‪ -‬סינתזה של טקסט ואמנות לדבר ולכתוב עם‬
‫יעילות מקסימאלית‪ .‬רטוריקה רחבה יותר מן בלשנות‪,‬‬
‫ולפיכך בלשנות היא חלק של הרטוריקה‪.‬‬

‫הרטוריקה שונה מדיאלקטיקה ואנליטיקה בעיקר באופייה‪,‬‬

‫מכיוון שמטרתה לשכנע אנשים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כוחו של השכנוע הוא הוכחה‪ ,‬הנלמד באמצעות‬
‫אנליטיקה‪ .‬ולפי כך‪ ,‬אריסטו רואה באנליטיקה הבסיס‬
‫התיאורטי של הרטוריקה‪.‬‬

‫לפי אריסטו‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬כמו דיאלקטיקה‪ ,‬חובקת בכל תחומי‬

‫החיים האנושים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬רטוריקה ‪ -‬כוללת שיח יום יומי ) בחתיכה‪ ,‬אני מת‬

‫ממך ! ( ומופעי חשיבות לאומית‪ ,‬ואף נושאי מחקר‬
‫שונים בתחומים פילוסופיים ובלשניים‪.‬‬

‫יסודות הרטוריקה‬

‫נסקור כיצד יסודות ורעיונות של רטוריקה של אריסטו‪,‬‬

‫קווינטיליון‪ ,‬קיקרו ואחרים‪ ,‬מתבססות לחקר תחומים‬
‫שונים של פילוסופיה‪ ,‬בלשנות‪ ,‬דקדוק ואח'‪.‬‬

‫פרדיננד דה‪-‬סוסיר‪ ,‬ריכרד רורטי‪ ,‬ג'ון אוסטין‪ ,‬ג'ון סארלה‪ ,‬רומן‬

‫יאקובסון‪ ,‬קלוד לוי שטראוס‪ ,‬לודוויג ויטגנשטיין‪ ,‬חומסקי‬
‫ואחרים פרשו ופיתחו בסגנון מודרני אספקטים שונים של‬
‫הרטוריקה‪.‬‬

‫כבר בחלקו הראשון בספרו "הרטוריקה"‪ ,‬הצביע‬

‫אריסטו על היותה של הרטוריקה כמדע במערכת מדעים‬
‫אחרים‪ ,‬ניתח את עקרונות בניית הנאום או הטקסט‪ ,‬נתן את‬
‫הצורות הכלליות של השפה‪ ,‬וקבע הנחיות לדובר‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫של‬ ‫פונקציונאליים‬ ‫סוגים‬ ‫שלושה‬ ‫גם‬ ‫אריסטו התייחס‬
‫נאומים‪:‬‬

‫נאומים מייעצים )‪ ,(deliberative‬פוליטיים אשר ממליצים‬

‫לקבל או לדחות משהו ומכוונים לעתיד;‬

‫כותבים כי הדוגמה של רטוריקה פוליטית הם נאומים‬

‫של מיראבו‪ ,‬דנטון ‪ -‬נואמים של המהפכה הצרפתית;‬
‫"נאום גטיסבורג" של אברהם לינקולן בשנת ‪1863‬‬
‫בבית הקברות הצבאי הלאומי גטיסברג‪.‬‬

‫נאומים חגיגיים )רציניים(‪ ,‬אשר נועדו לשבח או‬

‫להאשים‪ ,‬תמיד נאמרים בזמן הווה עם פונקציה‬
‫חינוכית;‬

‫)דוגמה‪ :‬הפניה לאם אשר אינה מעורבת בחינוך של הבן‬

‫העבריין שלה(‪.‬‬

‫נאומים משפטיים )קטגורית או סנגורית(‪ ,‬אשר‬

‫משכנעים להעמיד לדין או להצדיק‪ ,‬ותמיד מחזירים אל‬
‫העבר‪.‬‬

‫אציין גם את הרטוריקה של הכנסייה וסוגים חדשים של‬

‫רטוריקה עסקית‪ ,‬אקדמית‪ ,‬תקשורתית וכן הרטוריקה‬
‫הפרטית )כגון רטוריקת הופעות טלוויזיוניות‪ ,‬רטוריקת‬
‫בחירות לנשיאות ארצות הברית(‪.‬‬

‫אריסטו הצביע על הבדל בין סוגי הנאומים לפי מטרתם‪ .‬כגון‪:‬‬

‫פוליטיקאי רוצה לאחד את הקהל‪ ,‬להפחיד אותו‪ ,‬לאלץ‬
‫אותו לעשות דבר המתאים לו‪ ,‬מנגד דובר משפטי מגן‬
‫על הפרט מול החברה‪ ,‬עריצות השלטון כמכונה‪.‬‬

‫בחלק השני של ספרו "הרטוריקה" הצביע אריסטו על‬

‫פונקציות של תשוקות‪ ,‬מנהיגם‪ ,‬שיטות נפוצות של הוכחה‪.‬‬

‫אריסטו כתב על שלושת סוגי אמצעים שכנוע‪:‬‬

‫ראיות הגיוניות )לוגיות(;‬
‫ראיות נפשיות )האמינות של הדובר(;‬
‫ההשפעה הרגשית;‬

‫אריסטו הסביר את הדרך שבה תחושות של כעס‪ ,‬חמלה‪ ,‬פחד‬

‫ושנאה‪ ,‬בושה‪ ,‬וקנאה יכולות להגיע לשומעים ‪" -‬אז‬
‫אנחנו מזדהים עם אנשים אם יקרה להם משהו כזה‪ ,‬מה‬

‫‪5‬‬
‫אנחנו מפחדים על עצמם"‪ .‬הוראס אמר‪" :‬אם אתה‬
‫רוצה שהוא יבכה‪ ,‬תבכה בעצמך"‪.‬‬

‫אריסטו הצביע על חשיבותן ומקומן של מטאפורות‪ ,‬השוואות‪,‬‬

‫האירוניה‪ ,‬הפרזה וסוגי קישוטים אחרים‪.‬‬

‫בחלק השלישי של ספרו "הרטוריקה" מתייחס אריסטו‬

‫לצד מיוחד )טכני( של הרטוריקה‪ ,‬אופני הביטוי‪ ,‬עם הסגנון‬
‫ובנייה של הנאום‪.‬‬

‫חלקים )קאנונים( לפתוח נאום‬

‫עד היום משתמשים בחמשת החלקים או קאנונים של פיתוח‬

‫נאום רטורי אותם סיכם אריסטו ‪:‬‬

‫המצאה )‪ - (inventio‬מציאת או המצאת רעיונות‪ ,‬חומר‬ ‫‪.1‬‬

‫לנאום או טקסט‪ ,‬אצל אריסטו ב"רטוריקה" המצאה ‪-‬‬
‫"הוכחה"‪.‬‬

‫אריסטו הצביע על הנקודות הבסיסיות שמייסדות המצאת‬

‫החומר‪:‬‬

‫שאלה של קביעת העובדה;‬

‫) דוגמה‪ :‬התובע טוען כי הנאשם העליב אותו ואילו‬

‫הנאשם מכחיש את עובדת ההתעללות כשלעצמה‪,‬‬
‫והשופטים צריכים לקבוע אם עובדת התעללות התקיימה‬
‫(‬

‫הערכת מעשה;‬ ‫•‬

‫) דוגמה‪ :‬אם הנחישות של פגיעה עלולה להיחשב‬

‫כעלבון או לא (‬
‫הכשרת מעשה;‬

‫) דוגמה‪ :‬שופט חייב לקבוע אם עברת את גבולות‬

‫הביטחון הנדרשים‪ ,‬המקרה של החקלאי דרורי‪" ,‬חוק‬
‫דרומי" ??? (‬

‫מקרים‬ ‫בין‬ ‫היחסים‬ ‫הרטוריקה הקלאסית מלמדת על‬

‫ספציפיים לבין נושאים כלליים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫) דוגמה‪ :‬במקרה מסוים "מועמד ‪ N‬במהלך מסע הבחירות‬
‫נתפס פעמיים בשקר"‪ ,‬מזה השאלות הכלליות‪" :‬האם‬
‫מותר לשקר למען השגת שלטון?" או "מה המטרה של‬
‫האיש?" (‬

‫) דוגמה‪ :‬ניקסון בפרשת ווטרגייט (‬

‫) דוגמה‪ :‬הפשע שבוצע ע"י ההמון‪ ,‬לא אדם מסוים אשר‬

‫נשפט (‪.‬‬

‫הרטוריקה הקלאסית קובעת מהי מידת אמיתות )סבירות( של‬

‫חומר שכנוע‪.‬‬

‫רמה גבוהה של אמיתות )סבירות( תשגה אם נואם‬

‫יתייחס לחומר מוכר וקרוב לשומעים;‬

‫) דוגמה‪ :‬השר בנאומו על מחסור המים‪ ,‬צריך לתת‬

‫דוגמה של יוסי מבאר שבע ולא הטרגדיה של סודן (‬

‫הרמה הגבוה ביותר של אמיתות )סבירות( מושגת על‬ ‫•‬

‫ידי שאלה או פרדוקס בלתי צפויים;‬
‫) דוגמה‪ :‬ההבדל בשעונים של השופט‪ ,‬התובע‪ ,‬העורך‬
‫דין יכול לעזור להצדיק את הנאשם (‬

‫תושג אם נואם‬ ‫רמה נמוכה של אמיתות )סבירות(‬

‫יתייחס לחומר לא מעוניין לשומעים;‬

‫) דוגמה‪ :‬הנשיא קצב בנאומו האריך בטיעוניו(‬

‫* רמה בלתי ברורה של אמיתות )סבירות( מושגת על ידי‬

‫חומר מסוכן‪ ,‬לא נוח‪ ,‬לא צנוע‪ ,‬וכו';‬
‫) דוגמה‪ :‬נשיקת רמון‪ .‬תשאל רק אם אתה יודע את‬
‫התשובה (‬
‫רמה מוסתרת של אמיתות )סבירות( מושגת על ידי‬
‫חומר אשר חורג מהיכולות האינטלקטואלית של הקהל‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬טענות תיאולוגיות; הרב מאיר לאו – דוגמאות‬

‫ברורות‪ ,‬שפה פשוטה (‬

‫ברטוריקה מכירים בשלושה דרכי השכנוע‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫לוגוס ‪ -‬היא השכנוע על ידי פנייה לשכל‪ ,‬טוענים שנבנו על‬
‫חוקי הלוגיקה;‬

‫) דוגמה‪ :‬עו"ד שמיצג נאשם באונס ומוכיח את חפותו ע"י‬

‫תביעה לתשלום על ניקוי הסדינים‪ ,‬המאשימה צועקת כי‬
‫הורידה את נעליה‪.‬‬

‫אתוס ‪ -‬שכנוע על ידי פנייה לעקרונות המוסריים של קהל‪:‬‬

‫הגינות‪ ,‬יושר‪ ,‬כיבוד המקומות הקדושים‪ ,‬נאמנות‬
‫למדינה‪ ,‬וכו';‬

‫) דוגמה‪ :‬החושים דתיות נעלב עקב גניבת נזרים במנזר (‬

‫פאתוס – שכנוע באמצעות פניה לרגש או תשוקה‪ :‬שמחה‪,‬‬

‫כעס‪ ,‬תקווה‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬התלהבות‪ ,‬אומץ‪ ,‬גאווה‪ ,‬ושתי‬
‫תשוקות הראשיות ‪ -‬אהבה ושנאה;‬

‫דוגמה‪ :‬הסיפור של צ'כוב "המקרה מן הפרקטיקה‬ ‫)‬

‫המשפטית"‪ ,‬עורך הדין נגע קהל‪ ,‬שופט‪ ,‬תובע‪ ,‬ובסופו‬
‫של דבר‪ ,‬הנאשם עצמו‪ ,‬אשר התייפח והודה בפשע (‬

‫אריסטו לימד להימנע מפאתוס מוגזם‪,‬אשר גורם ללעג‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬עורכי הדין הצרפתים‪ ,‬מבקשים‪ :‬להביט בנאשם‪,‬‬

‫ושואלים אם הוא נראה כמו רוצח‪ ,‬גנב‪ ,‬רמאי‪ ,‬וכו ' (‪.‬‬

‫מיקום או הרכב החומר )‪ - (dispositio‬המיקום של חלקי‬ ‫‪.2‬‬

‫טקסט או דיבור‪.‬‬

‫המבנה הבסיסי מורכב משלושה עד שבעה גושי טקסט או‬

‫דיבור‪ ,‬בהתאם לאופי של טקסטים או סוגים שונים של‬
‫השפה )המדעית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬עסקית‪ ,‬עיתונאות(‪.‬‬

‫א‪ .‬כותרת ‪ -‬כיחידה נפרדת בתוך הרטוריקה המסורתית אינה‬

‫מוקצה‪.‬‬

‫חשיבותם של כותרות גדל עם התפתחות הרטוריקה של‬

‫תקשורת ההמונים‪ ,‬אשר משמשים לאמצעי למשוך את‬
‫תשומת הלב לפרסום בעיתון או בתוכנית הטלוויזיה ‪.‬‬

‫) דוגמה‪" :‬נשק גרעיני לאירן – כל מה שלא אומרים לנו" (‬

‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬מבוא ‪ -‬לפי אריסטו‪" :‬תחילת הנאום סוללת את הדרך‬
‫לנאום כולו‪".‬‬

‫פונקצית המבוא היא פסיכולוגית‪,‬ונועדה להכין את הקהל לתפוס את‬

‫הנושא‪ .‬מומלץ למשוך את לב של הקהל וליצור תנאים נוחים לשכנוע‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מבוא סטנדרטי‪ ,‬קצר‪ ,‬מאופק‪ ,‬פרדוקסאלי וכו'‪.‬‬
‫) דוגמה‪ :‬בסמטה חשוכה‪ ,‬רטובה בעזה שוכבת והולכת למות‬
‫כלבה חולה‪ ,‬רעבה‪ ,‬שמתגעגעת לבעליה שנאסר בכלי‬
‫ישראלי(‬
‫) דוגמה‪ :‬אריסטו‪ ,‬בן ‪ 17‬שנים הגיע לבית הספר של אפלטון (‬
‫) דוגמה‪ :‬בנאום לגבי קליגולה מהתחלה צריך להזכיר‬
‫שבילדותי קראתי סיפור על האיש שחותך ואוכל ילדים‬
‫ופחדתי מאוד‪ ,‬ואז אחר כך לעבור לאכזריות של קליגולה‬
‫בתקופת שלטונו (‬

‫ג‪ .‬קביעת חלקיו של הנושא‪ .‬כאן מגדירים במפורש מה נוסח‬

‫של נאום או חיבור ומביאים רשימות בעיות שרוצים‬
‫להדגיש‪.‬‬
‫מומלץ לבנות יחידות במגמת עלייה‪ :‬מפחות משוכנעים‬
‫למשוכנעים יותר‪.‬‬

‫ד‪ .‬הרצאה ‪ -‬הסיפור סדרתי על הצדדים השונים של‬

‫האובייקט בהתאם לתוכנית שהוצגה‪ .‬ישנן שתי שיטות‬
‫של המצגת‪ (1) :‬שיטה טבעית‪ ,‬מרגשת‪ ,‬היסטורית או‬
‫כרונולוגית; )‪ (2‬שיטה מלאכותית או שיטה פילוסופית‪.‬‬

‫ה‪ .‬אקסקורס ‪ -‬תיאור בקצרה את האובייקט אשר קשור‬

‫לנושא העיקרי בעקיפין‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬הפגנה של הומואים ואקסקורס לתוך החיים‬

‫האינטימיים של חיפושיות‪ ,‬כלבים‪ ,‬קופים (‬

‫ו‪ .‬הנמקה והכחשה ‪ -‬מדובר באוסף נימוקים או טיעוני‬

‫הכחשה‪ ,‬לטובת התזה מאוחדת והתהליך הצגת‬
‫הטיעונים‪.‬‬
‫הצגת היעונים עפ"י אריסטו‪ (1) :‬הראיות ‪ -‬הבסיס של הנאום;‬
‫)‪ (2‬שקילת הראיות; )‪ (3‬לא להציג טענות שניתן‬
‫להכחיש‪.‬‬

‫מתבססים על‬ ‫הנימוקים הלוגיים הינם בסיס לכל הטענות‪,‬‬

‫הראיות חד‪-‬משמעויות‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫מנגד הטיעונים הרטוריים מתאימים קישוטים מילוליים שונים‪,‬‬
‫אמירות של אנשים מכובדים ומפורסמים‪ ,‬התקדימים‬
‫הידועים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬אגדות עממיות‪ ,‬כלומר ניסיון‬
‫המוסריות והאתיות של החברה כולה‪.‬‬

‫אומנם נימוקים לוגיים לא תמיד מספיקים עבור ההצלחה של השכנוע‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬אם הקהל הינו עוין ביסודו או בגלל הרמה האינטלקטואלית‬
‫הנמוכה ) לא יכול להבין כי התזה הוכחה כבר(‪.‬‬
‫) דוגמה‪ :‬שאילת המשיח‪ ,‬ישעו‪ ,‬שלו הוראה האיסיים (‬
‫במקרה הזה‪ ,‬יש לנקוט טענה רטורית‪.‬‬
‫) דוגמא‪ :‬דירקטור של חברת הכימיה טוען כי העסק שלו עבור‬
‫כלכלת המדינה הוא ערוך יותר מאשר הנזק שיגרם ו‪/‬או נגרם‬
‫מזיהום מים‪ .‬מקובלת טענה נגדית כי ילדים של דירקטור‬
‫אמורים לזהם ו‪/‬או טענת איום על סנקציות חמורות נגדו‬
‫אישית (‬

‫נימוקים רטוריים מחלקים בעיקר על ידי ‪) topos‬מקום(‪ :‬נימוקים‬

‫אמפיריים‪ ,‬שמקורם "בחוץ" )תצפית האיור‪ ,‬דוגמא‪ ,‬עדויות(‪.‬‬
‫) דוגמה‪ :‬הסיפור של צ'כוב "תחושות חזקות" החתן‬
‫הפוטנציאלי סיפר לחברו על כלתו אך חבר תאיר על נאשים‬
‫בכלל‪ .‬החתן למחרת שלח מכתב לארוסתו ובכך ניתוק‬
‫היחסים ביניהם (‬

‫וכן הנימוקים התיאורטיים‪ ,‬שמקורם "מבפנים" )קשר דדוקטיבי‪,‬‬

‫סיבתי‪ ,‬התאמה‪ ,‬הטמעה בניגוד(‬
‫) דוגמה‪ :‬עו"ד הגן על כומר זקן‪ ,‬הנאשם בניאוף‪ .‬אמר עורך‬
‫הדין למושבעים‪" :‬לפניכם יושב איש ש ‪ 30 -‬שנים כפר על‬
‫החטאים שלכם‪ .‬עכשיו הוא מחכה שתסלחו לו על החטא‬
‫שלו?" (‬

‫כמו כן בין הנימוקים משתמשים‪ :‬סילוגיזם‪ ,‬דילמה )או‪/‬או(‪,‬‬

‫הערימה‪ ,‬דוגמה על בסיס היסטורי‪ ,‬אירוע יוצא דופן‪,‬‬
‫אינדוקציה‪ ,‬טענה "אישית" ‪ -‬כלומר המסקנה מן‬
‫המילים או הפעולות של היריב‪ ,‬הכחשת תזה באמצעות‬
‫הוכחות על מדומת עקבותיה שנובעת מן התזה‬
‫)אבסורד( וכו'‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬הגנה על קשישה שגנבה את הקומקום (‬

‫‪10‬‬
‫יחד עם הוכחות הלגיטימיות המפורטות לעיל קיימים מספר‬
‫רב של תחבולות‪ ,‬טכסים דמגוגיים‪ ,‬טריקים‪ ,‬הונאה‪,‬‬
‫התקנים שכנוע‪ ,‬שיטות שטיפת מוח‪.‬‬

‫למשל‪" :‬טיעון לאישיות";‬

‫) דוגמה‪ :‬ראיתי את עצמי ‪( ...‬‬

‫"טיעון אל הבורות";‬

‫) דוגמה‪ :‬מאז תחילת השנה‪ ,‬עקב שפעת חזירים מתו כ ‪123 -‬‬
‫אנשים‪ ,‬אז מי שלא יתחסן‪ - ,‬יזמין מקום בבית הקברות‬
‫(‬

‫"הטיעון לכוח";‬

‫) דוגמה‪ :‬עו"ד מתייחס לפסקי הדין שאינם קיימים (;‬

‫טענות סרק מלולי;‬

‫) דוגמה‪ :‬היום יוסי גרוע מפוסל פלאפל‪ .‬הוא בדרך כלל עובד‬
‫רע‪ .‬אי אפשר לסמוך עליו בכלל (‬

‫המניפולציה במשמעויות של מילים;‬

‫) דוגמה‪ :‬במקום מילה "רוצח" להשתמש מילים עדינות (‬

‫החלפה של רעיונות;‬

‫) דוגמה‪ :‬סיפורי שווייק‪ ,‬הסופר הצ'כי גאשק ‪ -‬כאשר הרס‬

‫את הר הגעש של האי מרטיניק מונפלייה‪ ,‬פרופסור אחד‬
‫כתב בעיתון "מדיניות לאומית"‪ ,‬שהזהיר מזמן על כתם‬
‫גדול בשמש‪ .‬העיתון לא נשלח אל האי ולכן הוא נפגע (‬

‫סתירה בהגדרה של הנושא;‬

‫) דוגמה‪" :‬חי קורפס" (‬

‫את הנחישות של הבלתי ידוע באמצעות דוגמה גם לא ידועה;‬

‫) דוגמה‪ :‬סמבליאר זה פופליק ישראלי (‬

‫‪11‬‬
 ‫ההכחשה במקום הגדרה;‬

‫) דוגמה‪ :‬חתול ‪ -‬זה לא כלב (‬

‫כפל לשון;‬

‫) דוגמה‪ :‬אימא אומרת שלבת שלה מזל עם בעלה‪ ,‬אבל‬

‫אשתו של הבן היא פרה ‪( ...‬‬

‫חוק נשלל באמצע;‬

‫) דוגמה‪" :‬תגיד לי‪ ,‬אתה כבר לא כותב מכתבים אנונימיים?‬

‫תגיד! כן או לא?" (‬

‫שיטות כאלה אף שימשו את הסופיסטים ביוון העתיקה‪ .‬בין‬

‫העבודות המפורסמות לגבי רשימת טריקים לא אתיים‪,‬‬
‫התקנים‪ ,‬כגון חוברת א‪ .‬שופנהאואר "‪."Eristic‬‬

‫ז‪ .‬מסקנה‪ .‬בסיכום המסקנות חוזרים בקצרה על התוכן‬

‫העיקרי של הטקסט‪ ,‬על הטיעונים‪ ,‬המצב הרגשי של‬
‫הקהל‪.‬‬

‫הביטוי המילולי או אמירה ‪ -‬אלוקוציה )‪,(elocutio‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מדגישה את הרעיונות בצורת הלשונית‪ .‬החלק של‬
‫הרטוריקה עוסק בבחירת המילים ומבנה של משפטים‬
‫מסוימים‪.‬‬

‫קיימים ארבעה קריטריונים לביטוי המילולי במצטבר‪:‬‬

‫נכונות ‪ -‬תואמות את כללי הדקדוק‪ ,‬הכללים של הגיון;‬
‫בהירות ‪ -‬המורכבת ממילים המוכרות לשומעים או קוראים‪ ,‬בלי מילים‬
‫לא ברורות לקהל;‬
‫) דוגמה‪ :‬אוצר המילים "מדעיות" בדיבורים לגבי כלכלה (‬

‫נאותות מילים ‪ -‬עיקרון כאשר על דברים פשוטים צריך לדבר בסגנון‬

‫נמוך‪ ,‬בנושאים מורכבים ‪ -‬מילים מורכבות‪ ,‬בנושאים ניטראליים ‪-‬‬
‫מילים רגילות;‬
‫) דוגמה‪ :‬אישום בבית המשפט בהטרדה מינית בגין שימוש‬
‫בכינוי "קוסית" (‬

‫‪12‬‬
‫אריסטו חשב שבהירות ותקינות דקדוקית של הדיבור‪ ,‬מהוות תכונה‬
‫בסיסית אשר יגרמו לשומעים הנאה אינטלקטואלית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫שימוש באוצר מילים מורכב ‪ ,‬פוגע במטרת הנאום‪ ,‬אריסטו מכנה זאת‪:‬‬
‫"סגנון "הקור"‪.‬‬
‫) דוגמה‪ :‬מילים שבשגרה ‪ -‬שלום‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬תשמע!‪,‬‬
‫תראה!; חוזרת על אותן מילים (‬
‫) פלובר ומופאסאן המליצו לא לשים אותן מילים בטקסט‬
‫יותר קרוב מ ‪ 200 -‬שורות (‬

‫אריסטו פיתח את תורת הצורות של דיבור ‪ -‬שילובים‬

‫מתוחכמים של מילים‪ ,‬אשר היה על ‪ .100‬למשל‪:‬‬

‫צרוף‪-‬מילים‪ ,‬כלומר מטפורות ואח'‪;.‬‬

‫) דוגמה‪" :‬שחקנים – כלבים" במקום "כלבים ‪ -‬שחקנים" (‬

‫צרוף‪-‬משפטים‪ ,‬כלומר אירוניה‪ ,‬גיפרבולה‪ ,‬אלגוריה ואח'‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬מתוך נאום של עורך דין ‪" -‬הנאשם חי ‪ 1.5‬שנים‬

‫בבידוד‪ .‬אתם יודעים מה זה בידוד?" שלושה צעדים‬
‫באורך‪ ,‬שני צעדים ברוחב‪ ,‬ו ‪ ...‬שום פיסת שמיים! " (‬

‫דמויות של מחשבה‪ ,‬הגדרה‪ ,‬שאלה רטורית‪ ,‬פנייה‪ ,‬ספק‪,‬‬

‫תפילה‪ ,‬קריאה‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫זיכרון‪ ,‬שמירה בזיכרון )‪.(Memoria‬‬ ‫‪.4‬‬

‫קאנון זה מיועד לנואמים אשר נדרשו לזכור נאומים מוכנים‪,‬‬

‫) יותר פסיכולוגי מאשר פילולוגי(‪ .‬אריסטו וקונטיליאן‬
‫ממליצים על תרגילים טכניים‪ ,‬שמאפשרים שינון של‬
‫כמויות טקסט גדולות‪.‬‬

‫לשאת נאום )‪.(Actio‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מידע ומיומנויות "לשאת נאום" כעת ידועים כתיאוריה של‬

‫המשחק‪ ,‬כגון‪ :‬הקול האישי‪ ,‬המבטא‪ ,‬עושר אינטונציה‪,‬‬
‫הבעות פנים‪ ,‬הפגנת אמנות‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬חברותיות‪,‬‬
‫יושר‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬התלהבות‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫לפי אריסטו נואם צריך להבטיח סמכותו‪ ,‬להדגים את רצינות‪,‬‬
‫צניעות‪ ,‬זהירות; להימנע מכל דבר שעלול ליצור רושם‬
‫של שקר‪.‬‬

‫עבודות מודרניות לגבי רטוריקה מבחינים ברעיון של‬

‫"כריזמה"‪ .‬פירוש המילה כריזמה‪ -‬במיתולוגיה היוונית‪,‬‬
‫"היכולת למשוך תשומת לב"‪ .‬בנצרות‪ ,‬פירושה "מתנה‬
‫של אלוהים"‪ ,‬באנגלית "‪."Grace‬‬

‫הסוציולוג הגרמני מקס ובר‪ ,‬הגדיר כריזמה ‪ -‬ככוח בלתי‬

‫נראה‪ ,‬תכונה הטבועה בבני אדם‪ .‬אנשים שממלאים את‬
‫החלל כולו‪ ,‬שבו הם נמצאים‪ .‬הם יכולים לדבר בשקט‪,‬‬
‫אבל אף אחד לא מתערב‪ .‬ברגע שהם פותחים את הפה‪,‬‬
‫מיד שקט‪ ,‬כדי לא להחמיץ מילה ממה שנאמר על ידם‪.‬‬
‫הם יכולים להיות די נמוכים‪ ,‬אבל כולם בנוכחותם נראים‬
‫כמעט גמדים‪ .‬יש אנשים שניתנו להם תכונות אלה על‬
‫ידי הטבע‪.‬‬

‫מנהיג כריזמטי מצליח יכול להיות איש קדוש או עבריין‪.‬‬

‫) דוגמה‪ :‬כשרון נאומי של לנין היה ייחודי‪ .‬על הבימה היו‬

‫תנועות ידיים וגוף מהירות‪ ,‬האינטונציה‪ ,‬עיניים בורקות‪,‬‬
‫ההומור והחומרה‪ .‬נאומו היה מלא בדיחות‪ ,‬אמרות‪,‬‬
‫במקרים של החיים‪ .‬מנהיג היה מסוגל להקשיב ולנחש‬
‫את מחשבות ורגשות סודיים של הציבור‪ .‬לנין אהב‬
‫במיוחד לפתוח בדיאלוג אמיתי עם הקהל‪ ,‬הולך עד‬
‫אורות הבימה (‬

‫) דוגמה‪ :‬נואם מבריק היה אדולף היטלר‪ .‬בתחילת קריירה‬

‫שלו‪ ,‬כדי להגן על הרעיון של גרמניה מחודשת דיבר‬
‫בפאבים מוזנחים‪ .‬הוא ממש היפנט את הקהל‪ ,‬גרם‬
‫לאנשים להקפוא עם ספלים ליד הפה‪ .‬עוצמתה של‬
‫הכריזמה כבשה את פשוטי העם ואת בוגרי הרווארד‪.‬‬
‫הכין נאום במשך ‪ 4-5‬שעות‪ ,‬מעולם לא הופיע באולם‬
‫לפני שבדק מיהו הקהל הנוכחי‪ ,‬מצב הרוח של הציבור‪.‬‬
‫גבר שקשה לתארו‪ ,‬האיש שק‪ ,‬בהופעה השתנה‪ ,‬מבט‬
‫אפור ומשעמם פתאום הדליק‪ ,‬תנועות ידיים לבנות‬
‫הכניסו הקהל לטראנס היפנוטי (‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫ידע בסיסי של הרטוריקה לא יוסיף שום דבר יכולת לשכנע‪,‬‬
‫אבל ימנע מאמירות דמגוגיות וטריקים מניפולטיביים‬
‫בתקשורת‪ ,‬בשיחה פרטית‪.‬‬

‫‪15‬‬