Professional Documents
Culture Documents
תיאוריות קולנועיות- תרגיל-שיעור7
תיאוריות קולנועיות- תרגיל-שיעור7
09
תיאוריות קולנועיות-תרגיל-שיעור 7
סרגי אייזנשטיין-
הוא גם יוצר קולנוע -ויוצר קולנוע שמתאים לתיאוריה שלו.
דיאלקטיקה :מושג שלקוח מהפילוסופיה והוא מתאר יחסים ניגודיים )תחילית של "די"-
כמו דיכוטומיה( .הוא נקשר בפילוסופיה המודרנית כמושג שמנסה להבהיר את
ההתפתחות של השפה האנושית ואת הפילוסופיה .מרקס הוא הבן אדם העיקרי
שמשתמש במושג זה .באופן הבסיסי המושג מדבר על התנגשות בין 2ניגודים:
.1עמדה-תזה
.2עמדת נגד -אנטיתזה
המפגש בין 2עמדות אלו מייצר קונפליקט שמייצר סינתזה -התוצר של הקונפליקט
)אנרגיה( .זה לא תוצר של החיבור בין 2הגישות -כי אין פשרה או מיזוג בין הגישות ,אלא
תוצאה מתוך הניגוד -נוצר תוצר שלישי שתמיד מכיל גם את הקונפליקט .למשל הוא
טוען שתורות פילוסופיות נוצרת כאשר יש 2מחשבות מנוגדות והניגוד בניהם יוצר
תיאוריה .מה שעומד בבסיס התיאוריה של מרקס הוא העמדה המטריאליסטית -שאומר
שכל מה שיש לנו בעולם ,המצב שלנו ,מסתכם בתנאי הקיום הגשמי שלנו -וזה גם מה
שמעצב את צורת המחשבה וההתנהגות שלנו .זה סותר את התורות היותר מוקדמות של
אפלטון למשל -שחושבים שהאדם קודם כל חושב -ורק אז קיים .מרקס טוען שקודם
מגיע הקיום הגשמי -ואז המחשבה .לדעתו ס"כ ההיסטוריה האנושית מתבססת על מאבק
על משאבים חומריים .כלומר טוען שהמציאות שלנו בנויה על מאבק/ניגוד ומה שגורם
לשינויים היסטוריים תרבותיים/חברתיים/פוליטיים -זה יחסים דיאלקטים .כולם נאבקים על
המאבקים החומריים -ותמיד יהיה מצב של מעמדות -אף פעם לא יהיה מצב שלכולם יש
אותו דבר ,ומי שיש לו יותר תמיד ינסה לשמר את המצב -שיש לו יותר ולאחרים יש
פחות .והרצון הזה משמר את המאבק .למעמד הנמוך נוצר תסכול שנובע מהפער בין
החומר הגשמי שיש לי ובין מה שאני רוצה שיהיה לי -פער בין ההוויה לתודעה ,ואז
התסכול הזה יוצר לחץ -ואז המעמד הנמוך מתמרד ואז קורה/יקרה אותו שינוי חברתי-
שמרקס מקווה לו -חברה סוציאליסטית/קומוניסטית שזה מצב אוטופי .מרקס רואה את
התנועה של ההיסטוריה כקונפליקט שיוצר מצב לחץ שמתפוצץ בסוף לידי שינוי.
בתחילת המאה ה ,20-נהייה מצב בעולם שרוצה לעזוב את המסורות הישנות -וליצור
חברה חדשה -מודרנית )דוגמאות -בולשביקים ,ציונות( .ואז מושג הדיאלקטיקה נהייה
מאוד טרדני כי היא מודל לכוח מניע/ליצירת דבר חדש מתוך קונפליקט.
אייזנשטיין הוא תיאורטיקן ,קולנוען ואיש תיאטרון .מה שמעניין אותו זה להשתמש
באומנות )ובקולנוע בפרט( כמכשיר שדרכו אפשר לשנות/לייצר מחשבות במוח של
אנשים .הוא תורם את האומנות לאג'נדה פוליטית-המרקסיזם -כדי להחדיר את הרעיונות
המרקסיסטים דרך הדיאלקטיקה .לכן יש איזשהו בעיה למקם את אייזנשטיין בתנועה
הפורמליסטית -כי הוא מכניס לאומנות תחומים נוספים -כמו פוליטיקה .הוא מייעד
לאומנות מטרה -וגם מדבר על מה הצופה צריך לקלוט -שזה דבר שלא מעניין את
הפורמליסטים) .אך עדיין הוא נחשב כחלק מהזרם הפורמליסטי( .בעמדה של
הדיאלקטיקה אומרים שהקונפליקט יוצר מחשבה חדשה במוח מ 2-מחשבות קודמות.
פוטוריזם– עתידנות )מהמילה עתיד .("future"-תנועת הפוטוריזם היו קבוצה של אומנים
ותיאורטיקנים בתחילת המאה ה 20-שהיה להם פטיש לקדמה -הערצה של התנועה
והמנגנון המכאני .ובגלל זה הציורים שלהם מנסים הרבה לצייר תנועה )ציורים של רכבת
וגוף האדם בתנועה( .היה להם גם רעיון שהאדם מקביל למכונה -ושהאדם צריך ללמוד
מהמכונה איך להתנהג.
ואייזנשטיין טוען שאם אנו מבינים את המנגנון/מכאניזם של המחשבה האנושית -אפשר
לשלוט עליה/לייצר מחשבות חדשות .לדעתו תפקידו של הקולנוע הוא להתחקות אחרי
תהליך שבו המוח מייצר מחשבות וכך לייצר במוח הצופים את המחשבות ה"נכונות"
ולגרום להם לעשות מה שהם צריכים לעשות.
המאמר של אייזנשטיין:
מתחיל את המאמר בראייה כללית ונכנס לפרטים יותר ויותר .הוא מנסה לעשות
"תעמולה" לדיאלקטיקה:
.1טוען בהתחלה שהקיום מתבסס על דיאלקטיקה .הקיום הוא הצומת בין רוח לחומר.
והוא תופס את מושג הקונפליקט באופן מאוד רחב -מבחינתו כל שני דברים ששונים
אחד מהשני -הם ניגודים שיוצרים קונפליקט.
.2טוען שאומנות היא דיאלקטית -ומונה 3סיבות מרכזיות למה:
.1לאומנות יש מטרה חברתית -להביא לשינוי חברתי -והיא צריכה לשכנע אנשים
באידיאולוגיות של היוצר והיא עושה זאת ע"י קונפליקט.
.2אומנות היא דיאלקטית מעצם הטבע שלה:
•כל אומנות היא יחסים קונפליקטיבים בין רוח לחומר .כל יצירת אומנות יש לה
בסיס חומרי ,ובסיס רוחני .הופעלה על יצירת אומנות "תחבולה" -למשל פסל,
הוא אבן שהופעל עליה תחבולה -כוונה יצירתית שהופעלה על חומר טבעי .ולכן
אומנות בבסיסה -מהטבע שלה היא עשויה מ 2-ניגודים ,לכן מהגדרתה היא
מכילה קונפליקט.
•אומנות היא מפגש בין קונבנציות לבין שבירתן -קונפליקט בין הישן ,המסורתי,
לחדש -סיכול צורה/מבע.
.1מתודולוגיה -הוא מראה איך כל מדיום אומנות ספציפי -דרך אמצעי המבע שלו הוא
דיאלקטי -ציור הוא קונפליקט בין קווים אנכיים למאוזנים ,מוזיקה היא קונפליקט
בין תווים שונים.
.1מגיע לקולנוע -ומסביר למה קולנוע הוא האומנות הדיאלקטית ביותר .אשליית התנועה
בקולנוע נוצרת ע"י כך שמציגים לנו 24פריימים בשנייה וזה בגלל שלעין יש אלמנט
השהייה .כשתמונה מגיעה לעין -יש השהייה עד שהיא מגיע למוח .כשפריים א' נקלט
בעין הוא נשאר שם -גם אחרי שהוא נעלם -ומופיע פריים ב' .כשפריים ב' מגיע לעין-
התמונה של פריים א' עדיין נמצאת בעין -ושניהם ביחד נקלטים בעין בוזמנית .לכן
עצם הטכנולוגיה של הקולנוע -דיאלקטית -הוא בנוי על תנועה שנוצרת מקונפליקט מ-
2שוטים שונים .הקונפליקט ,יחד בעין מביא ליצירה של משהו חדש )שנוצר
מהקונפליקט/מהשונות של שניהם( .וכל חיבור בין 2פריימים זה כבר מונטאז' .אך
לטענתו -צריך להרחיב את רעיון המונטז' לשאר רכיבי הקולנוע מעבר לרמת הפריים
אל רמת השוטים -וכל המרכיבים של הקולנוע .מונטאז'= לחבר 2רכיבים
שונים/מנוגדים ונוצרת משמעות מעצם החיבור .ולטענתו צריך לייצר קולנוע מהפכני-
וכדי לעשות את זה -אייזנשטיין מונה רשימה של קונפליקיטים שצריך להשתמש בהם
כדי ליצור רעיונות במוחות האנשים.
בנוסף ל 10-הקונפליקטים שאייזנשטין מונה ,הוא מונה 4סוגי מונטאז'ים 2 .מהם הם
אשליית תנועה שנוצרת ע"י מונטאז':
.1מונטאז' תנועה לוגי – משהו שיוכל לקרות במציאות.
.2אי לוגי -התנועה עצמה לא יכולה להתקיים בעולם) .דוגמא -פסלי האריות מהסרט של
אייזנשטיין -ואנימציה(
.3מונטז' פסיכולוגי -נוצר אצל הצופה אפקט פסיכולוגי של הלם בין חיבור בין 2דברים
מנוגדים) .למשל יש בסרט של אייזנשטיין מונטז' בין בית מטבחיים לבין פועלים(
.4מונטאז' אינטלקטואלי -ע"י חיבור בין 2דברים -אמור לייצר מושג מופשט -אמור
לגרום לך לחשוב באופן מטאפורי.
לקרוא:
2-פרקים של דה סוסור מהאינטרנט
-בן שאול -עמ" 41-45