‫‪3.12.

09‬‬
‫תיאוריות קולנועיות‪-‬תרגיל‪-‬שיעור ‪7‬‬
‫סרגי אייזנשטיין‪-‬‬
‫הוא גם יוצר קולנוע‪ -‬ויוצר קולנוע שמתאים לתיאוריה שלו‪.‬‬
‫דיאלקטיקה‪ :‬מושג שלקוח מהפילוסופיה והוא מתאר יחסים ניגודיים )תחילית של "די"‪-‬‬
‫כמו דיכוטומיה(‪ .‬הוא נקשר בפילוסופיה המודרנית כמושג שמנסה להבהיר את‬
‫ההתפתחות של השפה האנושית ואת הפילוסופיה‪ .‬מרקס הוא הבן אדם העיקרי‬
‫שמשתמש במושג זה‪ .‬באופן הבסיסי המושג מדבר על התנגשות בין ‪ 2‬ניגודים‪:‬‬
‫‪ .1‬עמדה‪-‬תזה‬
‫‪ .2‬עמדת נגד‪ -‬אנטיתזה‬
‫המפגש בין ‪ 2‬עמדות אלו מייצר קונפליקט שמייצר סינתזה‪ -‬התוצר של הקונפליקט‬
‫)אנרגיה(‪ .‬זה לא תוצר של החיבור בין ‪ 2‬הגישות‪ -‬כי אין פשרה או מיזוג בין הגישות‪ ,‬אלא‬
‫תוצאה מתוך הניגוד‪ -‬נוצר תוצר שלישי שתמיד מכיל גם את הקונפליקט‪ .‬למשל הוא‬
‫טוען שתורות פילוסופיות נוצרת כאשר יש ‪ 2‬מחשבות מנוגדות והניגוד בניהם יוצר‬
‫תיאוריה‪ .‬מה שעומד בבסיס התיאוריה של מרקס הוא העמדה המטריאליסטית‪ -‬שאומר‬
‫שכל מה שיש לנו בעולם‪ ,‬המצב שלנו‪ ,‬מסתכם בתנאי הקיום הגשמי שלנו‪ -‬וזה גם מה‬
‫שמעצב את צורת המחשבה וההתנהגות שלנו‪ .‬זה סותר את התורות היותר מוקדמות של‬
‫אפלטון למשל‪ -‬שחושבים שהאדם קודם כל חושב‪ -‬ורק אז קיים‪ .‬מרקס טוען שקודם‬
‫מגיע הקיום הגשמי‪ -‬ואז המחשבה‪ .‬לדעתו ס"כ ההיסטוריה האנושית מתבססת על מאבק‬
‫על משאבים חומריים‪ .‬כלומר טוען שהמציאות שלנו בנויה על מאבק‪/‬ניגוד ומה שגורם‬
‫לשינויים היסטוריים תרבותיים‪/‬חברתיים‪/‬פוליטיים‪ -‬זה יחסים דיאלקטים‪ .‬כולם נאבקים על‬
‫המאבקים החומריים‪ -‬ותמיד יהיה מצב של מעמדות‪ -‬אף פעם לא יהיה מצב שלכולם יש‬
‫אותו דבר‪ ,‬ומי שיש לו יותר תמיד ינסה לשמר את המצב ‪ -‬שיש לו יותר ולאחרים יש‬
‫פחות‪ .‬והרצון הזה משמר את המאבק‪ .‬למעמד הנמוך נוצר תסכול שנובע מהפער בין‬
‫החומר הגשמי שיש לי ובין מה שאני רוצה שיהיה לי‪ -‬פער בין ההוויה לתודעה‪ ,‬ואז‬
‫התסכול הזה יוצר לחץ‪ -‬ואז המעמד הנמוך מתמרד ואז קורה‪/‬יקרה אותו שינוי חברתי‪-‬‬
‫שמרקס מקווה לו‪ -‬חברה סוציאליסטית‪/‬קומוניסטית שזה מצב אוטופי‪ .‬מרקס רואה את‬
‫התנועה של ההיסטוריה כקונפליקט שיוצר מצב לחץ שמתפוצץ בסוף לידי שינוי‪.‬‬

‫בתחילת המאה ה‪ ,20-‬נהייה מצב בעולם שרוצה לעזוב את המסורות הישנות‪ -‬וליצור‬
‫חברה חדשה‪ -‬מודרנית )דוגמאות‪ -‬בולשביקים‪ ,‬ציונות(‪ .‬ואז מושג הדיאלקטיקה נהייה‬
‫מאוד טרדני כי היא מודל לכוח מניע‪/‬ליצירת דבר חדש מתוך קונפליקט‪.‬‬

‫אייזנשטיין הוא תיאורטיקן‪ ,‬קולנוען ואיש תיאטרון‪ .‬מה שמעניין אותו זה להשתמש‬
‫באומנות )ובקולנוע בפרט( כמכשיר שדרכו אפשר לשנות‪/‬לייצר מחשבות במוח של‬
‫אנשים‪ .‬הוא תורם את האומנות לאג'נדה פוליטית‪-‬המרקסיזם‪ -‬כדי להחדיר את הרעיונות‬
‫המרקסיסטים דרך הדיאלקטיקה‪ .‬לכן יש איזשהו בעיה למקם את אייזנשטיין בתנועה‬
‫הפורמליסטית‪ -‬כי הוא מכניס לאומנות תחומים נוספים‪ -‬כמו פוליטיקה‪ .‬הוא מייעד‬
‫לאומנות מטרה‪ -‬וגם מדבר על מה הצופה צריך לקלוט‪ -‬שזה דבר שלא מעניין את‬
‫הפורמליסטים‪) .‬אך עדיין הוא נחשב כחלק מהזרם הפורמליסטי(‪ .‬בעמדה של‬
‫הדיאלקטיקה אומרים שהקונפליקט יוצר מחשבה חדשה במוח מ‪ 2-‬מחשבות קודמות‪.‬‬
 ‫פוטוריזם– עתידנות )מהמילה עתיד‪ .("future"-‬תנועת הפוטוריזם היו קבוצה של אומנים‬
‫ותיאורטיקנים בתחילת המאה ה‪ 20-‬שהיה להם פטיש לקדמה‪ -‬הערצה של התנועה‬
‫והמנגנון המכאני‪ .‬ובגלל זה הציורים שלהם מנסים הרבה לצייר תנועה )ציורים של רכבת‬
‫וגוף האדם בתנועה(‪ .‬היה להם גם רעיון שהאדם מקביל למכונה‪ -‬ושהאדם צריך ללמוד‬
‫מהמכונה איך להתנהג‪.‬‬
‫ואייזנשטיין טוען שאם אנו מבינים את המנגנון‪/‬מכאניזם של המחשבה האנושית‪ -‬אפשר‬
‫לשלוט עליה‪/‬לייצר מחשבות חדשות‪ .‬לדעתו תפקידו של הקולנוע הוא להתחקות אחרי‬
‫תהליך שבו המוח מייצר מחשבות וכך לייצר במוח הצופים את המחשבות ה"נכונות"‬
‫ולגרום להם לעשות מה שהם צריכים לעשות‪.‬‬

‫המאמר של אייזנשטיין‪:‬‬
‫מתחיל את המאמר בראייה כללית ונכנס לפרטים יותר ויותר‪ .‬הוא מנסה לעשות‬
‫"תעמולה" לדיאלקטיקה‪:‬‬
‫‪.1‬טוען בהתחלה שהקיום מתבסס על דיאלקטיקה‪ .‬הקיום הוא הצומת בין רוח לחומר‪.‬‬
‫והוא תופס את מושג הקונפליקט באופן מאוד רחב‪ -‬מבחינתו כל שני דברים ששונים‬
‫אחד מהשני‪ -‬הם ניגודים שיוצרים קונפליקט‪.‬‬
‫‪.2‬טוען שאומנות היא דיאלקטית‪ -‬ומונה ‪ 3‬סיבות מרכזיות למה‪:‬‬
‫‪ .1‬לאומנות יש מטרה חברתית‪ -‬להביא לשינוי חברתי‪ -‬והיא צריכה לשכנע אנשים‬
‫באידיאולוגיות של היוצר והיא עושה זאת ע"י קונפליקט‪.‬‬
‫‪ .2‬אומנות היא דיאלקטית מעצם הטבע שלה‪:‬‬
‫•כל אומנות היא יחסים קונפליקטיבים בין רוח לחומר‪ .‬כל יצירת אומנות יש לה‬
‫בסיס חומרי‪ ,‬ובסיס רוחני‪ .‬הופעלה על יצירת אומנות "תחבולה"‪ -‬למשל פסל‪,‬‬
‫הוא אבן שהופעל עליה תחבולה‪ -‬כוונה יצירתית שהופעלה על חומר טבעי‪ .‬ולכן‬
‫אומנות בבסיסה‪ -‬מהטבע שלה היא עשויה מ‪ 2-‬ניגודים‪ ,‬לכן מהגדרתה היא‬
‫מכילה קונפליקט‪.‬‬
‫•אומנות היא מפגש בין קונבנציות לבין שבירתן‪ -‬קונפליקט בין הישן‪ ,‬המסורתי‪,‬‬
‫לחדש‪ -‬סיכול צורה‪/‬מבע‪.‬‬
‫‪ .1‬מתודולוגיה‪ -‬הוא מראה איך כל מדיום אומנות ספציפי‪ -‬דרך אמצעי המבע שלו הוא‬
‫דיאלקטי‪ -‬ציור הוא קונפליקט בין קווים אנכיים למאוזנים‪ ,‬מוזיקה היא קונפליקט‬
‫בין תווים שונים‪.‬‬
‫‪.1‬מגיע לקולנוע‪ -‬ומסביר למה קולנוע הוא האומנות הדיאלקטית ביותר‪ .‬אשליית התנועה‬
‫בקולנוע נוצרת ע"י כך שמציגים לנו ‪ 24‬פריימים בשנייה וזה בגלל שלעין יש אלמנט‬
‫השהייה‪ .‬כשתמונה מגיעה לעין‪ -‬יש השהייה עד שהיא מגיע למוח‪ .‬כשפריים א' נקלט‬
‫בעין הוא נשאר שם‪ -‬גם אחרי שהוא נעלם‪ -‬ומופיע פריים ב'‪ .‬כשפריים ב' מגיע לעין‪-‬‬
‫התמונה של פריים א' עדיין נמצאת בעין‪ -‬ושניהם ביחד נקלטים בעין בוזמנית‪ .‬לכן‬
‫עצם הטכנולוגיה של הקולנוע‪ -‬דיאלקטית‪ -‬הוא בנוי על תנועה שנוצרת מקונפליקט מ‪-‬‬
‫‪ 2‬שוטים שונים‪ .‬הקונפליקט‪ ,‬יחד בעין מביא ליצירה של משהו חדש )שנוצר‬
‫מהקונפליקט‪/‬מהשונות של שניהם(‪ .‬וכל חיבור בין ‪ 2‬פריימים זה כבר מונטאז'‪ .‬אך‬
‫לטענתו‪ -‬צריך להרחיב את רעיון המונטז' לשאר רכיבי הקולנוע מעבר לרמת הפריים‬
‫אל רמת השוטים‪ -‬וכל המרכיבים של הקולנוע‪ .‬מונטאז'= לחבר ‪ 2‬רכיבים‬
‫שונים‪/‬מנוגדים ונוצרת משמעות מעצם החיבור‪ .‬ולטענתו צריך לייצר קולנוע מהפכני‪-‬‬
‫וכדי לעשות את זה‪ -‬אייזנשטיין מונה רשימה של קונפליקיטים שצריך להשתמש בהם‬
‫כדי ליצור רעיונות במוחות האנשים‪.‬‬
‫בנוסף ל‪ 10-‬הקונפליקטים שאייזנשטין מונה‪ ,‬הוא מונה ‪ 4‬סוגי מונטאז'ים‪ 2 .‬מהם הם‬
‫אשליית תנועה שנוצרת ע"י מונטאז'‪:‬‬
‫‪.1‬מונטאז' תנועה לוגי – משהו שיוכל לקרות במציאות‪.‬‬
‫‪.2‬אי לוגי‪ -‬התנועה עצמה לא יכולה להתקיים בעולם‪) .‬דוגמא‪ -‬פסלי האריות מהסרט של‬
‫אייזנשטיין‪ -‬ואנימציה(‬
‫‪.3‬מונטז' פסיכולוגי‪ -‬נוצר אצל הצופה אפקט פסיכולוגי של הלם בין חיבור בין ‪ 2‬דברים‬
‫מנוגדים‪) .‬למשל יש בסרט של אייזנשטיין מונטז' בין בית מטבחיים לבין פועלים(‬
‫‪.4‬מונטאז' אינטלקטואלי‪ -‬ע"י חיבור בין ‪ 2‬דברים‪ -‬אמור לייצר מושג מופשט‪ -‬אמור‬
‫לגרום לך לחשוב באופן מטאפורי‪.‬‬

‫היצ'קוק‪ -‬פסיכו‪ -‬סצנת המקלחת‪:‬‬

‫בכל שוט נוצר קונפליקט‪ -‬למשל קונפליקט בין הפורגראנוד לבקגראונד‪ ,‬אור וצל ‪ ,‬בין‬
‫מיקומים של דברים שונים‪ ,‬בין אובייקט לנק' מבט )למשל מצלמים מקלחת מנק' מבט‬
‫לא קונבנציונאלית(‪ ,‬קונפליקט בין נפחים‪ ,‬בין אובייקטים שונים‪ ,‬בין קווים אלכסוניים‬
‫שונים‪.‬‬

‫לקרוא‪:‬‬
‫‪ 2-‬פרקים של דה סוסור מהאינטרנט‬
‫‪ -‬בן שאול‪ -‬עמ" ‪41-45‬‬