‫דאדא‪ ,‬מרסל דושאן‬

‫מרסל דושאן (‪duchamps) 1887-1968‬‬

‫אחד מהאמנים החשובים ביותר של המאה ה‪ .20-‬היה מאד מהפכני בגישה שלו לאמנות‪.‬‬
‫מ‪ 1927-‬מפסיק לעסוק באמנות משום שטוען כי אין לו מה להגיד יותר‪ ,‬והופך להיות שחקן שח מט‪.‬‬
‫‪ -‬תרומתו הגדולה לאמנות הגיעה מתוך שתי שאלות שהגדירו מחדש את המושגים שהיו נהוגים עד אז‪ :‬מ יהו‬
‫אמן? ומהי יצירת אמנות?‬
‫דושאן טען כי אמן לא חייב להיות בעל יכולת מופלאה‪ ,‬מיומנות או אפילו חשיבה מקורית‪ .‬הוא טען שאמן הוא‬
‫בעל רעיון‪ ,‬ואינו צריך למעשה לעשות כלום‪ -‬מלבד לחשוב‪ .‬יצירת אמנות‪ ,‬לטענת דושאן‪ ,‬הוא כ ל מה שאמן‬
‫חושב‪.‬‬
‫כדי להפוך דבר לאמנות‪ ,‬יש להוציא אותו מהקונטקסט שלו‪ -‬להפקיעו משימושיותו ולהפוך אותו לאוביקט‬
‫אסתטי‪ .‬זהו רדי מייד‪.‬‬
‫‪-‬פעילותו של דושאן נעשתה ב ‪ 3-4‬השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה‪ .‬זהו זמן שבו דפוסי חיים ונורמות‬
‫משתנים‪ ,‬ה"תקופה היפה" באה לקיצה‪ .‬משברים בהרבה תחומי חיים‪ .‬דושאן הוא חלק מאותו ביטוי של‬
‫מצוקות החברה ע" האמנות‪.‬‬

‫דושאן נולד בצרפת למשפחת אמנים‪ -‬שבניה עסקו באמנות והבנות כוונו לכיוונים "ביתיים"‪ .‬כשאחת מאחיותיו‬
‫גילתה נטיות אמנותיות הוא עזר לה וביניהם התפתחו יחסי קרבה מאד חזקים‪ -‬עד כדי כך שקיימת שמועה על‬
‫גילוי עריות (הוא הצהיר שהיא מאוהב בה קשות)‪ .‬בתור מתנת חתונה שולח לה את "הקופסא הירוקה"‪-‬‬
‫שמכילה שבעים ושבעה דפים כתובים ושבע עשרה רפרודוקציות של עבודותיו הראשונות‪ .‬הקופסא הירוקה‬
‫היא חלק חשוב ומהותי מהיצירה "הכלה מופשטת‪ "...‬ובלעדיה לא ניתן לפענח את המתואר‪ .‬הכתוב הוא מעין‬
‫קוד‪ ,‬קוד פרטי של האמן‪ ,‬המבטא את הפילוסופיה האישית שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא גם נהג להתלבש בבגדי נשים‪-‬‬
‫שבר את כל המוסכמות החברתיות‪.‬‬
 ‫"עירום בירידה במדרגות מס' ‪1912 ,"2‬‬

‫נעשה בתקופה שבה הקוביזם והפוטוריזם נמצאים בשיא פריחתם‪ .‬בציור זה מחסל דושאן חשבונות עם מספר‬
‫סגנונות ותקופות של האמנות‪.‬‬
‫‪.1‬הוא קורא לציור "עירום" שבעצם אין כאן שום דמות אנושית‪.‬‬
‫‪.2‬הוא משתמש בשיטת הקצעים המונוכרומטים של הקוביסטים‪.‬‬
‫‪.3‬את נושא הציור הוא לוקח מהצילום הכרונוגרפי של מייברידג'‪ ,‬ואת מה שמיטלטל על כתפה של‬
‫"האישה" הוא מבסס על רצועת הכלבלב של באלה‪ .‬הוא מערבב את כל הסגנונות ומבחינתו הוא‬
‫יוצר פארודיה על כל הישגיה של האמנות עד עכשיו וטוען‪ -‬כל זה כבר אינו מעניין‪ .‬גם השם הוא‬
‫פארודיה על סדרות של ציורים‪.‬‬
 ‫"מטחנת השוקולד"‬

‫בניגוד לציור הקודם‪ ,‬בו הוא מוכיח כי הוא מעודכן בכל סוגי האמנות העכשווית‪ ,‬כאן דושאן מצייר חפץ‪ .‬ולא‬
‫סתם חפץ‪ -‬אלא חפץ שלא רק שאינו קיים ושאין בו צורך‪ ,‬כי שוקולד לא טוחנים‪ ,‬אלא שגם אינו יכול לעבוד‬
‫(כי התופים יתנגשו זה בזה)‪ .‬זוהי ביקורת על תרבות ה"יצירה" והסיבוב ללא תוחלת‪ .‬הוא טוען שאנו חיים‬
‫בעולם מלא בחפצים‪ ,‬ולמעשה לא מוביל אותנו ולא תורם לנו בדבר‪.‬‬

‫הקונספט שהמחשבה היא החשובה‪ ,‬מוביל את דושאן להתחיל ולהשתמש ברדי מייד‪.‬‬

‫"מתקן לייבוש בקבוקים"‬

‫זהו רדי מייד לא מטופל‪ -‬מוציא אותו מההקשר והשימושיות שלו והופך אותו לאמנות‪.‬‬
 ‫"גלגל האופניים"‬
‫רדי מייד מטופל בו דושאן לוקח גלגל אופניים ומחבר אותו לשרפרף‪ ,‬ובכך הופך את שניהם ללא‪-‬שימושיים‪.‬‬

‫"הכלה"‬
‫הכלה של דושאן היא לא אנושית‪ -‬היא אוסף של פריטים מכאניים (בוכנות‪ ,‬ברגים)‪ ,‬מתוך קטלוג‪ -‬הוא מדמה‬
‫את אותם פריטים לאברי הרבייה הנשיים‪ .‬הוא מדבר על אהבה שאיננה‪ -‬משום שכלה מתחתנת והופכת למעין‬
‫מכונה לשם עשיית ילדים‪ -‬לספק צורך‪ .‬זהו תיאור סרקסטי‪ ,‬הוא אינו מאמין באפשרות של אהבת אמת וחיים‬
‫משותפים של גבר ואישה‪.‬‬
‫דושאן היה מהמשפיעים ביותר על יצירת התנועה הקרויה דאדא‪.‬‬

‫דאדא‬
‫•מלחמת העולם הראשונה גרמה למשבר חריף בקרב האמנים‪ .‬היא יצרה לראשונה התיחסות‬
‫חדשה‪ :‬האמנים הטיחו את תסכולם בחברה המערבית‪ .‬הם דגלו בתפיסת עולם ניהיליסטית‪,‬‬
‫שוללת‪-‬כל‪ -‬את ערכי החברה הבורגנית‪ ,‬ואת האמנות באשר היא נוצרת‪ .‬אם האמנות היא ראי‬
‫החברה‪ ,‬הרי ש חבר ה המובילה את עצמה לאובדנה אינה ראוי ה לאמנות‪.‬‬
‫•הדאדא החלה ב‪ 1916-‬בציריך‪ ,‬שוויץ‪.‬‬
‫•הדאדא איננה סגנון אמנותי‪ ,‬אלא השקפת עולם‪ .‬תפיסה רעיונית ניהיליסטית‪ .‬האמנים רצו לשבור‬
‫את הכלים‪ ,‬לשלול את כל ערכי התרבות הקיימים‪.‬‬
‫•מכיוון שהאמינו שהחברה הורסת את עצמה‪ ,‬גם היצירה נטה לכיוון הפרובוקציה‪ ,‬התרסה‪ ..‬הם‬
‫הציעו "אמנות אחרת"‪ -‬פנו לאבסורד‪ ,‬לניכור‪ ,‬לפרימיטיביזם‪ ,‬לחוסר היגיון‪.‬‬
‫•הרבה אמנים מתגייסים לשורות הצבא‪ ,‬אך רבים מחפשים אלטרנטיבות ובורחים את המקום‬
‫הנייטרלי באירופה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬ומרכז החיים האינטלקטואלים‪ -‬ציריך‪ .‬אל הסצנה הבוהמית‪ ,‬היכן‬
‫שניתן להחליף רעיונות‪ -‬אל בתי הקפה‪ .‬שם נוצרת התנועה שלימים תיקרא ה"דאדא"‪.‬‬

‫מדוע "דאדא"?‬
 ‫קיימות מספר סברות לבחירת השם‪:‬‬
‫‪.1‬מכיוון שזוהי תנועה ששוברת את כל הכלים וחוזרת להתחלה‪" -‬דא דא" הן הברות ראשוניות‬
‫שמבטא תינוק‪ -‬חסרות כל משמעות‪.‬‬
‫‪".2‬דא"‪ -‬כן ברומנית‪ -‬השפה המדוברת בין טריסטן צארה ומרסל ינקו‪.‬‬
‫‪.3‬בחירה אקראית מתוך מילון‪ -‬מילת סלנג לסוס נדנדה מעץ‪.‬‬

‫‪-‬ב ‪ 1918‬התנועה מפסיקה להתקיים בציריך ("קברט וולטייר) משום שהמלחמה נגמרה (ולמראית עין אין עוד‬
‫צורך בתנועה) וגם משום שכל הגולים מרצון חזרו לארצותיהם‪.‬‬
‫‪-‬בארה"ב תנועת הדאדא מתמקדת בעיקר בניו יורק‪ ,‬וזאת משום שמרסל דושאן היגר לשם ולא לשוויץ‪ .‬דושאן‬
‫מייצר בעזרת פרובוקציה‪ ,‬ביחד עם פראנסיס פיקאביה‪ ,‬קהל מעריצים‪.‬‬
‫‪-‬שניים מהאנשים הכי חשובים בתנועה היו הזוג ארסנברג שהיו גורם מתווך בין דושאן שסירב ללמוד אנגלית‪,‬‬
‫לבין אמנים אחרים שרצו בחברתו‪.‬‬
‫‪-‬דושאן אירגן אירועים (בדומה למפגשים בקברט וולטר) כשאחד מהם היה הרצאה של ארתור קרייבן (שהיה‬
‫אנונימי)‪ .‬ההזמנות חולקו לחוג הדאדא העשיר והמיוחס ביותר‪ ,‬ולהרצאה שהתקיימה בסלונה של אחת מאותן‬
‫משפחות הגיע אותו ארתור קרייבן (שהתגלה כמתאגרף שחור וגדול)‪ ,‬יחף ובחלוק ארוך‪ .‬ה"הרצאה" היתה‬
‫האירוע שבו הוא פותח את החלוק ומתחת אין כלום‪.‬‬
‫‪-‬עוד אירוע שקשור אליו היה אי‪-‬הגעתו לתחרות איגרוף שהיה אמור להשתתף בה‪ .‬דושאן תיעד אותו‬
‫בתצלומים נכנס לסירה על נהר ההאדסון וחותר עד שנעלם‪ .‬קרייבן אכן נעלם ולא נמצא עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫בגרמני ה‪ -‬הדאדא הכי נשכנית‪ ,‬פוליטית וחזקה‪ ,‬והיא מתרחשת אחרי המלחמה‪ .‬האמנים ששבו לגרמניה‬
‫גילו שלא רק שהמלחמה לא פתרה שום דבר‪ ,‬אלא אף יצרה בעיות חדשות‪ .‬התוצאה‪ :‬עוני‪ ,‬אבטלה‪ ,‬פיחות‬
‫בערך המטבע‪ ,‬התנגשות בין קומוניסטים ורפובליקנים‪ .‬תחושת חוסר השקט הזו יוצרת תנאים לאמנים‬
‫דאדאיסטית פרובוקטיבית‪.‬‬

‫"משחקי הקלפים"‪ /‬אוטו דיקס‬

 ‫אוטו דיקס השתתף במלחמה ולאחריה התעסק עם אנשים פגועים‪ ,‬נכים‪ .‬בציור זה הוא מתאר מנהג בורגני‬
‫נפוץ‪ -‬משחק קלפים‪ ,‬אולם ברגע שמסתכלים מקרוב ניתן לראות שמדובר אכן באמנות נשכנית‪ -‬על כסאות קש‬
‫רגילים יושבים נכים שרק פלג גופם העליון נשאר‪ -.‬הרגלים נעלמו‪ .‬הנכות קשה מאד‪ -‬כל הגוף מעוות‪ ,‬חסרים‬
‫חלקים‪ ,‬אבל עדין חוזרים למעוז הבורגנות כאילו כלום לא קרה‪.‬‬

‫בפ אריז‪ -‬גם אחרי המלחמה‪ .‬הדאדא הפאריזאי עוסק בשירה פרובוקטיבית ויוצאת דופן‪ ,‬ולא באמנות‬
‫פלסטית‪.‬‬

‫"נשף בציריך" מרסל ינקו‬

‫זהו ציור בסגנון קוביסטי עם צורות גאומטריות בגוון מונוכרומטי‪ .‬ניתן להבחים במספר דמויות היושבות ליד‬
‫שולחנות ורוקדות על רחבה‪ .‬קשה לפענח‪.‬‬
 ‫"ריבועים המסודרים על פי חוקי המקריות" ‪ /‬ז'אן ארפ‬

‫גם השם עצמו מייצר חוסר היגיון‪ .‬זהו קולאז' שארפ טען כי נוצר במקרה כאשר חתך בלי לשים לב חלקים‬
‫מבריסטול וכשהסתכל לרצפה ראה שהסתדרו בצורה מסוימת וכך סידר אותם על הנייר‪ .‬זוהי יצירה חסרת כל‬
‫משמעות‪.‬‬

‫"ציפורים באקווריום"‬
‫תבליט בעל צורות ביומורפיות של ז'אן ארפ‪ ,‬שוב בעל שם אבסורדי וחסר היגיון‪.‬‬

‫"הכובע עושה את האדם‪ ,‬הבגד הוא החייט"‪ -‬מקס ארנסט‪ ,‬ציור בצבעי מים וקולאז'‬
‫הוא לוקח תמונות מקטלוג לכובעים ומייצר בעזרת חיבורים צורות חצי שקופות צבעוניות שנראות כמו אנשים‬
‫קטועים ושבורים‪.‬‬
 ‫דאדא בניו יורק‪-‬‬
‫פרנסיס פיקביה‪" -‬מכונה‪ ,‬הסתובבי מהר!"‬

‫נראה כמו קטע מקטלוג המתאר גלגלי שיניים שחוטיהם והחיבורים ביניהם הסתבכו‪ ,‬נקרעו‪ ,‬הפכו לפלונטר‪,‬‬
‫ישנו מקרא לשני גלגלי השיניים‪" :‬גבר" ו"אשה"‪ -‬הכל בתסבוכת‪ ,‬לא ברור מי מפעיל את מי‪ -‬רמז לקשר מיני‪-‬‬
‫פלונטר‪ .‬ביקורת על אהבה ויחסים‪.‬‬

‫"מצעד האהבה"‬
 ‫מספר מכונות המשתלבות זו בזו אך אינן מתפקדות‪ .‬לא קיימת אהבה‪ ,‬רק משהו מנוטרל ועקר‪.‬‬

‫"המזרקה" דושאן ‪1917‬‬

‫זוהי משתנה שקנה בחנות לצרכי אינסטלציה ועליה כתוב ‪ – R.Mutt‬ריצ'רד מוט היה בעל העסק שממנו‬
‫נקנתה המשתנה‪ ,‬ולכן זהו רדי מייד מטופל‪ .‬את המשתנה הוא הפך וזאת משום שבצורה כזו היא נראית כמו‬
‫איבר מין נשי‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬בצורה הזו נדמה כי הוא‪ ,‬במקום לנקז את הנוזל‪ ,‬מתיז אותו על הצופה (קורא ליצירה‬
‫מזרקה)‪.‬‬
 ‫"‪"LHOOQ‬‬

‫גלויה של המונה ליזה שנקנתה במוזיאון הלובר‪ ,‬רדי מייד שטופל בכך שהוא הוסיף לה זקן ושפם ומוסיף‬
‫בשולי הגלויה את ראשי התיבות שאם קוראים אותן מהר בצרפתית נשמעים כמו "חם לה בתחת"‪ .‬דושאן שבר‬
‫את מוסכמות האמנות‪ -‬הפך את פסגת הרנסנס והנשיות למשהו וולגרי‪.‬‬

‫"מדוע שלא תתעטשי‪ ,‬רוז סה לה וי?"‬

 ‫זהו שמה של הדמות הטרנסווסטיטית שנהג דושאן לעטות על עצמו‪ .‬מדובר בכלוב ציפורים עם קוביות שיש‬
‫שנראות כמו קוביות סוכר‪ ,‬שאריות דג‪ ,‬ומדחום‪ .‬רדי מייד מטופל‪ -‬חיבור של ‪ 4‬אובייקטים‪ .‬משמעות המשפט‬
‫עלומה‪ .‬קונוטציה לזהות המינית של דושאן‪.‬‬

‫"מתנה"‪ /‬מאן ריי‬

‫מגהץ צבוע שחור שלתחתיתו מחוברים מסמרים בשורה‪ .‬אוביקט שתפקודו משובש‪ .‬במקום להחליק וליישר‪,‬‬
‫המגהץ יקרע את הבגד‪.‬‬

‫"ארוחת בוקר בפרווה" מרט אופנהיים (חברתו לחיים של מאן ריי)‬

‫כלי אוכל מכוסים בפרוות דורבן וקיפוד‪.‬‬