‫פונקציות מרוכבות )‪(20243‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪2010 - 14‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫בסעיפים א ו‪-‬ג הדרך הפשוטה ביותר היא שימוש במשפט ‪.7.12‬‬
‫מהמשפט הזה נקבל מיד כי בסעיף א יש ל‪ f -‬קטבים פשוטים בנקודות ‪ ± 1‬וקטבים מסדר ‪2‬‬
‫בנקודות ‪ ; ± i‬ובסעיף ג יש ל‪ f -‬סינגולריות סליקה ב‪ 0 -‬וקוטב פשוט ב‪. −i -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ , n ∈ Z \ {0} ,‬הן נקודות סינגולריות עיקרית‪ ,‬כי לא קיים ) ‪, lim1 f ( z‬‬ ‫בסעיף ב הנקודות‬
‫‪z→ n‬‬ ‫‪n‬‬
‫סופי או אינסופי‪ .‬הנקודה ‪ z = 0‬אינה סינגולריות כי בכל סביבה נקובה שלה יש נקודות‬
‫בהן ‪ f‬לא אנליטית‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫בסעיפים ב ו‪-‬ג לא קיימת אף סביבה נקובה של הנקודה כך ש‪ f -‬אנליטית בה‪ ,‬ולכן לא ניתן‬
‫לפתח את הפונקציה לטור לורן סביב הנקודה‪.‬‬
‫בסעיף א טור לורן של ‪ f‬סביב ‪ 1‬מתכנס לכל ‪ . z ≠ 1‬כמו כן‪,‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪⎛ 1‬‬ ‫⎞‬
‫‪, sin‬‬ ‫⎜ ‪= − sin‬‬ ‫‪+ 1⎟ = − cos1 ⋅ sin( z − 1) − 1 − sin1 ⋅ cos( z − 1) − 1‬‬
‫‪1− z‬‬ ‫⎝‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬
‫מכאן ומפיתוח של ‪ sin ζ‬ושל ‪ cos ζ‬לטור נמצא שהמקדם של חזקה )‪ ( − 1‬הוא ‪. − cos1‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪. g ( z‬‬ ‫נסמן‬
‫)‪f ( z‬‬

‫≤ ) ‪ g ( z‬לכל ‪. z ≠ 0‬‬ ‫מהנתון ‪ f ( z ) ≠ 0‬לכל ‪ z ≠ 0‬ולכן ‪ g‬אנליטית ב‪ , C \ {0} -‬ובנוסף ‪z‬‬

‫מהתנאי האחרון נסיק כי ) ‪ g ( z‬חסומה בסביבת ‪ z = 0‬ולכן יש לה סינגולריות סליקה ב‪. z = 0 -‬‬
‫נשלים את ‪ g‬לפונקציה שלמה על‪-‬ידי סילוק הסינגולריות שלה‪ ,‬ונשתמש באי‪-‬שוויון קושי‬
‫∞‬
‫‪r‬‬
‫≤ ‪ an‬לכל ‪. r > 0‬‬
‫‪rn‬‬
‫= ) ‪ g ( z‬אז‬ ‫‪∑ an z n‬‬
‫‪n=0‬‬
‫)שאלה ‪ 7‬בפרק ‪ :(6.6‬אם‬

‫‪r‬‬
‫כאשר ∞ → ‪ , r‬אי‪-‬לכך ‪ an = 0‬לכל ‪ , n ≥ 1‬כלומר ‪ g‬פונקציה‬ ‫אם ‪ n ≥ 1‬אז ‪→ 0‬‬
‫‪rn‬‬

‫≤ ) ‪ g ( z‬לכל ‪ z ≠ 0‬היא פונקצית‬ ‫קבועה‪ .‬אך הפונקציה הקבועה היחידה המקיימת את ‪z‬‬

‫‪1‬‬
‫= )‪. g ( z‬‬ ‫האפס‪ ,‬ולכן ‪ g ( z ) = 0‬לכל ‪ , z‬בסתירה לכך ש‪-‬‬
‫)‪f ( z‬‬
‫הגענו לסתירה‪ ,‬משמע – לא קיימת ‪ f‬כנדרש בשאלה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫∞‬
‫הוא טור טיילור‪ ,‬ולכן תחום התכנסותו הוא עיגול מן הצורה ‪. ζ < R‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫‪a− nζ n‬‬ ‫א‪ .‬הטור‬

‫הטור שלנו מתקבל מטור זה על‪-‬ידי הצבה ‪ , ζ = ( z − 2) − 1‬ולכן תחום התכנסותו הוא טבעת‬
‫מן הצורה ‪. z − 2 > 1 R‬‬

‫מאידך‪ ,‬ישנם ‪ 3‬טורי לורן של ‪ f‬סביב ‪ : 2‬המתכנס בעיגול ‪) z − 2 < 1‬טור טיילור(‪,‬‬

‫המתכנס בטבעת ‪ 1 < z − 2 < 3‬והמתכנס בטבעת ‪ . z − 2 > 3‬רק האחרון הוא מהצורה‬
‫הנדרשת‪ ,‬משמע – הרדיוסים של טבעת ההתכנסות של הטור הנתון הם ‪ 3‬ו‪. ∞ -‬‬
‫ב‪ .‬מהנתון ומהגדרת קוטב נובע כי פונקציה ) ‪ g ( z ) = ( z + 1)( z − 3) f ( z‬אנליטית ב‪ C -‬פרט‬
‫לנקודות ‪ 3, − 1‬בהן יש לה סינגולריות סליקה ולאחר סילוק הסינגולריות נקבל פונקציה ‪g‬‬
‫שלמה‪ .‬נציב את הפיתוח של ‪ f‬להגדרה של פונקציה ‪ g‬ונקבל‪:‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫)‪g ( z ) = ( z + 1)( z − 3‬‬ ‫∑‬ ‫)‪an ( z − 2) n = ( ( z − 2) 2 + 2( z − 2) − 3‬‬ ‫∑‬ ‫‪an ( z − 2) n‬‬ ‫=‬
‫∞‪n = −‬‬ ‫∞‪n = −‬‬
‫‪−1‬‬
‫=‬ ‫)‪∑ ( an − 2 + 2an −1 − 3an )( z − 2)n + ( a−2 + 2a−1 ) + a−1 ( z − 2‬‬
‫∞‪n = −‬‬

‫אך ‪ g‬שלמה ולכן החלק הסינגולרי שלה בנקודה ‪ z = 2‬שווה ל‪ , 0 -‬כלומר‬

‫)‪. g ( z ) = ( a−2 + 2 a−1 ) + a−1 ( z − 2‬‬

‫)‪( a−2 + 2a−1 ) + a−1 ( z − 2‬‬ ‫‪a−1 z + a−2‬‬

‫= )‪. f ( z‬‬ ‫=‬ ‫אי‪-‬לכך‪,‬‬
‫)‪( z + 1)( z − 3‬‬ ‫)‪( z + 1)( z − 3‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫לפי משפט ‪ ,7.3‬עבור מקדמי פיתוח של ‪ f‬לטור לורן סביב ‪ z = 0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪f ( z‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪f ( z‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬
‫= ‪an‬‬
‫‪2π‬‬ ‫∫‬ ‫‪z n +1‬‬
‫≤ ‪dz‬‬
‫‪2π‬‬ ‫∫‬ ‫‪z‬‬
‫‪n +1‬‬
‫= ] ‪dz = [ z = reiθ‬‬
‫‪2π r n‬‬ ‫‪∫0‬‬ ‫< ‪f ( reiθ ) dθ‬‬
‫‪2π r n +1‬‬
‫‪z =r‬‬ ‫‪z =r‬‬

‫‪M‬‬
‫כאשר ‪ , r → 0‬ולכן‬ ‫אי‪-‬שוויון זה מתקיים לכל ‪ , 0 < r < R‬אך לכל ‪→ 0 , n < − 1‬‬
‫‪2π r n +1‬‬
‫‪ an = 0‬לכל ‪ , n < − 1‬ואז לפי הגדרה ‪ z = 0 ,7.6‬קוטב פשוט או סינגולריות סליקה של ‪. f‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬
‫נתבונן בפונקציה )‪ . g ( z ) = ( f ( z ) − 1)( f ( − z ) − 1‬היא אנליטית בעיגול היחידה הפתוח‪ ,‬רציפה‬

‫על שפתו ומקיימת ‪ g ( z ) = 0‬לכל ‪) z = 1‬כי על החצי העליון של מעגל היחידה הגורם הראשון‬
‫שלה מתאפס לפי הנתון‪ ,‬ועל החצי התחתון ‪ , 0 ≤ θ ≤ π , − z = eiθ‬ולכן הגורם השני מתאפס(‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬לפי עקרון המקסימום )מסקנה ‪ g ( z ) = 0 ,(8.2‬לכל ‪. z ≤ 1‬‬

‫אם נניח שקיימת ‪ z0 < 1‬עבורה ‪ f ( z0 ) ≠ 1‬אז‪ ,‬לפי רציפות של ‪ , f‬ישנה סביבה ) ‪ N ( z0‬של ‪z0‬‬

‫כך ש‪ f ( z ) ≠ 1 -‬לכל ) ‪ , z ∈ N ( z0‬ולכן‪ ,‬על מנת ש‪ g -‬תתאפס ב‪ , N ( z0 ) -‬חייב להתקיים התנאי‬

‫‪ f ( − z ) = 1‬לכל ) ‪ , z ∈ N ( z0‬ואז לפי משפט היחידות ‪ f ( − z ) = 1‬לכל ‪ z < 1‬בסתירה לכך ש‪-‬‬
‫‪ . f ( z0 ) ≠ 1‬אי‪-‬לכך‪ ,‬הנחתנו לא נכונה‪ ,‬משמע – ‪ f‬קבועה בעיגול היחידה‪.‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫נגדיר ) ‪ . g ( z ) = z 3 f ( 1z‬לפי הנתון ) ‪ g ( z‬אנליטית בתחום ‪, lim g ( z ) = a < ∞ , 0 < z < 2‬‬
‫‪z →0‬‬

‫ולכן ‪ z = 0‬נק' סינגולריות סליקה של ‪ . g‬נשלים את הפונקציה על‪-‬ידי ‪ g (0) = a‬ונקבל את‬
‫הפונקציה האנליטית בעיגול ‪. z < 2‬‬
‫נשתמש בעקרון המקסימום עבור ‪ g‬בעיגול היחידה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫לפי הנתון ‪ g ( z ) ≤ 1‬לכל ‪ , z = 1‬ולכן ‪ g ( z ) ≤ 1‬לכל ‪ , z ≤ 1‬כלומר ‪ f ( 1z ) ≤ 1 z‬לכל‬
‫‪3‬‬
‫‪ . 0 < z ≤ 1‬אי‪-‬לכך‪ f ( z ) ≤ z ,‬לכל ‪ , z ≥ 1‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ g‬ולפי מסקנה ‪ g , 8.3‬קבועה בעיגול‬ ‫‪( ) =1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪z0‬‬
‫אם קיימת ‪ z0 > 1‬כך ש‪ f ( z0 ) = z03 -‬אז‬

‫היחידה‪ ,‬מכאן ש‪ g ( z ) = 1 -‬לכל ‪ , z ≤ 1‬ולפי עקרון היחידות‪ g ( z ) = 1 ,‬לכל ‪ , z < 2‬כלומר‬

‫‪1‬‬
‫> ‪. z‬‬ ‫‪ f ( z ) = z 3‬לכל‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬