‫תוכן‬

‫מ בו א‪1 ..................................................................................................................................‬‬

‫ת רו מ ת ה מ ח ק ר ‪3 .............................................................................................................‬‬

‫ס קי ר ת ס פ רו ת ‪3 ...............................................................................................................‬‬

‫ס קי ר ה בי ב ליו ג ר פי ת ש ל מ צ ב מ ח ק ר ה מ פו ת ה ע תי קו ת ש ל א ר ץ י ש ר א ל‬
‫‪3 ........................................................................................................................................‬‬
‫ס קי ר ה בי ב ליו ג ר פי ת ב נו ש א ה גדו ת ‪9 .....................................................................‬‬

‫ס קי ר ה בי ב ליו ג ר פי ת ב נו ש א ה גדו ת ה מ אוי רו ת ‪10 ...............................................‬‬

‫ס קי ר ת ה ס פ רו ת ש ל מ צ ב ה מ ח ק ר ב נו ש א מ פו ת ה א ר ץ ‪11 .............................‬‬

‫שי ט ת מ ח ק ר ‪18 ................................................................................................................‬‬

‫א מ נו ת וי הדו ת‪ :‬הדי ב ר ה ש ני‪ ,‬ו איו רי ם ‪22 ......................................................................‬‬

‫ה גדו ת מ אוי רו ת ‪24 ............................................................................................................‬‬

‫ה ה גד ה ש ל פ ס ח ו ח שי בו ת ה ‪29 ....................................................................................‬‬

‫ת ק צי ר ה ה גד ה ו ה מ ב נ ה ש ל ה ‪30 ..................................................................................‬‬

‫ה הי ס טו רי ה ש ל ה ה גד ה ‪31 ............................................................................................‬‬

‫מ עו ר בו ת פ ח תי ת מ ש ב ק רי א ת ה ה גד ה ‪32 .................................................................‬‬

‫א ר ץ י ש ר א ל‪ ,‬ה ה גד ה ו מ נ ה גי ה ח ג ‪36 ...........................................................................‬‬

‫מ פו ת ו מ פו ת ע תי קו ת ‪41 .................................................................................................‬‬

‫ה גד ת ד ם א מ ס ט ר‪44 .........................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת י הודי א מ ס ט רד ם ‪44 ........................................................................................‬‬

‫א ב ר ה ם ב ר י ע ק ב ו ה ה גד ה ‪46 .....................................................................................‬‬

‫מ פ ת ב ר ע ק בי ‪50 ..........................................................................................................‬‬

‫תי או ר כ ל לי ש ל ה מ פ ה ‪51 ......................................................................................‬‬

‫כו ת ר ת ה מ פ ה ו תי א רו כ ה ‪52 ...................................................................................‬‬

‫‪I‬‬
‫הד ר כי ם מ פ ה ב ‪56 .....................................................................................................‬‬

‫ע רי מ ק ל ט ב מ פ ה ‪64 ................................................................................................‬‬

‫ק רי או ת ה מ פ ה ‪64 .....................................................................................................‬‬

‫פי ק טו ג ר מו ת ‪72 .........................................................................................................‬‬

‫עי טו רי ם מ חו ץ ל מ פ ה ‪73 .........................................................................................‬‬

‫ג נ א לו גי ה ש ל מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪94 ............................................................................‬‬

‫ת ה ש פ ע ה מ פ ה‪96 ....................................................................................................‬‬

‫סי כו ם ל מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪109 .....................................................................................‬‬

‫ה גד ת ה ר לי נ גן ‪111 ............................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת י הודי וי נ ה ‪111 ...................................................................................................‬‬

‫א ה רון ש ריי ב ר ה ר לי נ גן ‪112 .........................................................................................‬‬

‫מ פ ה מ ה גד ת ה ר לי נ גן‪113 ...........................................................................................‬‬

‫תי או ר כ ל לי ש ל ה מ פ ה ‪114 ....................................................................................‬‬

‫כ תו בו ת ב מ פ ה ‪115 ....................................................................................................‬‬

‫ק רי או ת ה מ פ ה ‪122 ...................................................................................................‬‬

‫ה גד ת א ב ר ה ם בן נ פ ת לי ט נ" ג ‪132 ................................................................................‬‬

‫כו ת ר ת ה מ פ ה‪133 .....................................................................................................‬‬

‫ה איו רי ם ב מ פ ה ‪133 ...................................................................................................‬‬

‫ה גד ת י צ ח ק בן י ע ק ב ש נ א פי ר ‪136 ................................................................................‬‬

‫ה גד ת מ ץ‪137 ......................................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת י הודי מ ץ ‪137 .....................................................................................................‬‬

‫ה גד ת מ ץ‪137 ..................................................................................................................‬‬

‫ר בי מ ש ה מ איי ‪138 ........................................................................................................‬‬

‫מ פ ה מ ה גד ת מ ץ ‪140 ....................................................................................................‬‬

‫תי או ר כ ל לי ש ל ה מ פ ה ‪140 ....................................................................................‬‬

‫‪II‬‬
‫כו ת ר ת ה מ פ ה ו תי א רו כ ה ‪141 .................................................................................‬‬

‫ד ר כי ם ב מ פ ה ו ק רי או ת ה מ פ ה ‪142 .......................................................................‬‬

‫עי טו רי ם מ חו ץ ל מ פ ה ‪143 .......................................................................................‬‬

‫ג נ א לו גי ה ש ל ה מ פ ה ‪154 .........................................................................................‬‬

‫סי כו ם ‪155 ....................................................................................................................‬‬

‫ה גד ת א ל כ ס נד ר ‪156 .........................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת י הודי לו נדון ‪156 ................................................................................................‬‬

‫ד פו ס ס נד ר א ל כ ‪158 ..................................................................................................‬‬

‫ה גד ת א ל כ ס נד ר ‪161 .....................................................................................................‬‬

‫מ פ ת סי ני מ ה גד ת א ל כ ס נד ר ‪162 ..........................................................................‬‬

‫מ פ ה ש ניי ה ‪164 ..........................................................................................................‬‬

‫מ פ ת מ פ ר ץ סו א ץ ‪166 ..............................................................................................‬‬

‫סי כו ם ה ג נ א לו גי ה ש ל מ פ ת מ פ ר ץ סו א ץ ‪169 ....................................................‬‬

‫מ פ ת י צי א ת מ צ רי ם ‪170 ...........................................................................................‬‬

‫‪ .1‬מ פ ת ש או ‪170 .........................................................................................................‬‬

‫‪ .2‬מ פ ת ני בו ר ‪171 .......................................................................................................‬‬

‫‪ .3‬מ פ ת א נווי ל ‪172 .....................................................................................................‬‬

‫מ פ ת טיי לו ר ‪172 .........................................................................................................‬‬

‫כו ת ר ת ה מ פ ה ו ה עי טו רי ם ‪175 ...............................................................................‬‬

‫ד ר כי ם ב מ פ ה ‪176 ......................................................................................................‬‬

‫מ פ ת י צי א ת ב ני י ש ר א ל ‪176 ....................................................................................‬‬

‫סי כו ם ה ג נ או לו גי ה ש ל מ פ ת מד ב ר סי ני ‪178 ......................................................‬‬

‫מ פ ת א ר ץ כ נ ען ‪179 .......................................................................................................‬‬

‫כו ת ר ת ה מ פ ה ו ה עי טו רי ם ‪179 ...............................................................................‬‬

‫סי כו ם מ פו ת ב ה גד ת א ל כ ס נד ר‪183 ..........................................................................‬‬

‫‪III‬‬
‫ה גד ת בו רדו ‪184 .................................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת בו רדו ‪184 ...........................................................................................................‬‬

‫מ ש פ ח ת צו ר ף תו ה מ פו ‪186 ........................................................................................‬‬

‫מ פ ה ה מ בו ס ס ת ע ל מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪188 .............................................................‬‬

‫מ פ ת ה ג או ג ר פי ה ה קדו ש ה ‪190 .............................................................................‬‬

‫ס כו ם נ א לו גי ה ג ש ל ה מ פו ת ב ה גד ת בו רדו ‪199 .................................................‬‬

‫סי כו ם ‪199 ....................................................................................................................‬‬

‫ה גד ת בן ב רו ך מ פ ריז ‪201 ................................................................................................‬‬

‫ק הי ל ת י הודי פ ריז ‪201 ..................................................................................................‬‬

‫ה גד ת בן ב רו ך ‪203 .........................................................................................................‬‬

‫ק רי ה א נ גי א ל כ ס נד ר בן ב רו ך ‪203 ..........................................................................‬‬

‫ה מ פ ה ב ה גד ת בן ב רו ך‪205 .........................................................................................‬‬

‫ג נ א לו גי ה ש ל מ פ ת בן ב רו ך ‪208 ............................................................................‬‬

‫סי כו ם מ פ ת בן ב רו ך ‪210 ..........................................................................................‬‬

‫מ פו ת ת ב ה גדו‪211 .........................................................................................................‬‬

‫סי כו ם ‪213 ........................................................................................................................‬‬

‫בי ב ליו ג ר פי ה‪216 ................................................................................................................‬‬

‫נ ס פ חי ם ‪223 ....................................................................................................................‬‬

‫‪IV‬‬
‫איו ר ‪ :1‬איו רי י צי א ת מ צ רי ם ב ה גדו ת ע תי קו ת ‪27 ........................................................‬‬
‫איו ר ‪ :2‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ש צו ר פ ה ל ה גד ה‪ .‬ב אדי בו ת או ס ף ל או ר‪51 ........................‬‬
‫איו ר ‪ :3‬כו ת ר ת מ הדו ר ה ר א שו נ ה ש ל ה מ פ ה ש נ ת ‪52 .................................... 1695‬‬
‫איו ר ‪ :4‬כו ת ר ת ה מ הדו ר ה ה ש ניי ה ש ל ה מ פ ה ב ש ני ם ‪ 1781 ,1712‬ו‪52 .......... 1810-‬‬
‫איו ר ‪ :5‬ד ר ך ה כ ני ס ה ל מ צ רי ם ‪56 ...................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :6‬ח ציי ת י ם סו ף ב מ פ ת אד רי כו ם ‪57 ...................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :7‬פ ר ט מ מ פ ת קו א ר ס מיו ס ‪ -‬ח ציי ת י ם סו ף ‪58 ................................................‬‬
‫איו ר ‪ :8‬פ ר ט מ מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪ -‬ח ציי ת י ם סו ף ‪58 ......................................................‬‬
‫איו ר ‪ :9‬פי רו ש מוד ר ני ל ב ע לי ה תו ס פו ת ‪63 .................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :10‬מ ס לו ל י צי א ת מ צ רי ם ל פי ב ע לי ה תו ס פו ת ‪63 ............................................‬‬
‫איו ר ‪ :11‬דו ג מ או ת ל מ קו מו ת ה כ תו בי ם ה פו ך ‪65 .........................................................‬‬
‫איו ר ‪ :12‬גוד ל או תיו ת ב כי תו ב‪66 .....................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :13‬ע רי ה כי כ ר ב תו ך י ם ה מ ל ח‪ ,‬מ פ ת א ב ס טו ר ף ‪73 ........................................‬‬
‫איו ר ‪ :14‬ר שי מ ת ת ח נו ת ב מד ב ר ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪75 ...............................‬‬
‫איו ר ‪ :15‬ב מ פ ת אד רי כו ם בין נ ח ל ז רד ל נ ח ל א ר נון ש תי ת ח נו ת ‪76 .......................‬‬
‫איו ר ‪ :16‬ב מ פ ת ב ר י ע ק ב בין נ ח ל ז רד ל נ ח ל א ר נון ת ח נ ה א ח ת ‪76 .......................‬‬
‫איו ר ‪ :17‬ה אי ש ה ע ל ה ת נין ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪78 ..........................................‬‬
‫איו ר ‪ :18‬ה ת ני ני ם בד ל ת א ש ל ה ני לו ס‪ .‬מ תו ך מ פ ת אד רי כו ם ‪78 ............................‬‬
‫איו ר ‪ :19‬ה ת נין ב מ פ ת פ ל נ ציו ס ‪79 .................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :20‬ת נין ב ני לו ס ב מ פ ת א ב ס טו ר ף ‪79 ..................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :21‬ת נין ב ני לו ס ב מ פ ת הי ר פו רד ‪80 ......................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :22‬ה נ ש ר ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪80 ...............................................................‬‬
‫איו ר ‪ :23‬נ ש ר ב מ פ ת ב ל או ו ב ע מוד ש ע ר ‪81 ................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :24‬דו ג מ או ת ל שי מו ש ב ס מ ל ה נ ש ר ב ק הי ל ת א מ ס ט רד ם ‪83 .......................‬‬
‫איו ר ‪ :25‬יו נ ה נז ר ק מ ה א ניי ה ו מו ק א ב חו ף ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪85 ..............‬‬
‫איו ר ‪ :26‬פ ר ט מ מ פ ת הו נדיו ס מ סו ב ב ‪ 180‬מ ע לו ת ס בי ב ה צי ר ה א נ כי ‪85 .............‬‬
‫איו ר ‪ :27‬פ ר ט מ תו ך ציו ר ש ל מ ט או ס מ רי אן ‪86 .........................................................‬‬
‫איו ר ‪ :28‬יו נ ה נז ר ק לי ם ו מו ק א ל חו ף מ תו ך ס פ ר ת נ" ך ג ר מ ני ‪86 ................. 1597‬‬
‫איו ר ‪ : 29‬פ ר ט מ ציו ר ב ס פ ר ת נ" ך ג ר מ ני מ ש נ ת ‪87 ........................................... 1670‬‬
‫איו ר ‪ :30‬ר פ סודו ת ע צי ם‪ .‬פ ר ט מ מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‪87 ...................................‬‬
‫איו ר ‪ :31‬ה פ רו ת ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪88 .............................................................‬‬

‫‪V‬‬
‫איו ר ‪ :32‬ה כוו רו ת ה בי ת ו ה ע ג ל ה ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪90 ..............................‬‬
‫איו ר ‪ :33‬דו ג מ או ת ל ע ג ל ה‪ ,‬ל בי תן ה כוו רו ת ו ל בי ת ‪90 ................................................‬‬
‫איו ר ‪ :34‬דו ג מ ה נו ס פ ת ל בי תן ה כוו רו ת ‪92 ...................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :35‬אז כו ר ח ג סו כו ת ב מ פ ה ש ב ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪92 .....................................‬‬
‫איו ר ‪ :36‬ה מ צ פן ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם ‪93 .............................................................‬‬
‫איו ר ‪ :37‬לו ח ק נ ה ה מיד ה ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‪93 ............................................‬‬
‫איו ר ‪ :38‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ה גדו ת א ח רו ת ‪96 ................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :39‬מ פ ה הו ל נדי ת מ ת חי ל ת ה מ א ה ה‪97 ...................................................... 18-‬‬
‫איו ר ‪ :40‬פ ר טי ם ה מ ר אי ם א ת ה כוו רו ת מ ה מ פ ה ה נ" ל ‪97 .......................................‬‬
‫איו ר ‪ :41‬מ פ ה מ ה ס פ ר ‪98 ............................................................. An Universal History‬‬
‫איו ר ‪ :42‬פ ר ט מ ה מ פ ה ה נ" ל ‪99 ......................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :43‬פ ר ט ה לווי תן מ מ פ ת מ ט או ס סוי ט ר ‪100 ......................................................‬‬
‫איו ר ‪ :44‬י צי א ת יו נ ה‪ ,‬פ ר ט מ מ פ ת מ ט או ס סוי ט ר ‪101 ...............................................‬‬
‫איו ר ‪ :45‬י צי א ת יו נ ה ב מ פ ת א מ ס ט רד ם ‪101 ................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :46‬מ פ ת ד ב ב ע ר יוז פ א‪ .‬מ קו ר ב אדי בו ת או ס ף ל או ר‪102 .............................. .‬‬
‫איו ר ‪ :47‬מ פ ת הי ל ל דוד ב רוו ר מן‪104 .............................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :48‬ה כו ת ר ת ב מ פ ת ב רוו ר מן ‪104 ..........................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :49‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ס פ ר לי קו טי מ ש מ חי ל ב ‪105 ...........................................‬‬
‫איו ר ‪ :50‬מ פ ת ב ר י ע ק ב מ תו ך ה גד ה ב ע רי כ ת ב נו רו ת נ ב ר ג ‪106 ...........................‬‬
‫איו ר ‪ :51‬ד ר ך עו ק פ ת א ת י ם סו ף ב מ פ ת י ע ק ב אוי ש פי ץ ‪107 ..................................‬‬
‫איו ר ‪ :52‬ד ר ך עו ק פ ת א ת י ם סו ף ב מ פ ת א ה רון בן חיי ם ‪107 ...................................‬‬
‫איו ר ‪ :53‬מ פ ה פ נו ר מי ת ש ל י צי א ת מ צ רי ם ‪108 ..........................................................‬‬
‫איו ר ‪ :54‬פ ר ט ה מ ת א ר כ ני ס ה וי צי א ה מי ם סו ף ( ה גד ל ה) ‪108 .................................‬‬
‫איו ר ‪ :55‬ה מ פ ה מ ה גד ת ה ר לי נ גן ( רו בין ר'‪ ,2014 ,‬ע מ' ‪113 ................................. )118‬‬
‫איו ר ‪ :56‬הד ר ך ב מד ב ר ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪120 .................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :57‬דו ג מ ה ל מ ק ר א ס מוי ב מ פ ת ה ר לי נ גן‪123 .....................................................‬‬
‫איו ר ‪ :58‬ה קוו קוו ב ג בו לו ת ע ם מ קו ה מי ם ‪123 ............................................................‬‬
‫איו ר ‪ :59‬ע רי פ לי ש תי ם ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪125 ................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :60‬קד ש ב ר נ ע ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪125 ......................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :61‬מ פ ה מ ה גד ת א ב ר ה ם בן נ פ ת לי נ ט" ג ‪132 ...................................................‬‬
‫איו ר ‪ :62‬כו ת ר ת מ פ ת נ פ ת לי ט נ" ג‪133 .........................................................................‬‬

‫‪VI‬‬
‫איו ר ‪ :63‬איו רי מ פ ת נ פ ת לי ט נ" ג ‪133 .............................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :64‬מ פ ה מ ה גד ת מ ץ ‪140 ........................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :65‬מ פ ת ה גד ת מ ץ‪ ,‬ק ר טו ש ‪142 ...........................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :66‬מ פ ת מ ץ‪ ,‬ה איו רי ם ‪143 ......................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :67‬מ פ ת ק ל מ ה מ ש נ ת ‪145 .......................................................................... 1709‬‬
‫איו ר ‪ :68‬מ פ ת ק ל מ ה ש נ ת ‪ 1724‬ב אדי בו ת או ס ף ל או ר מ ס פ ר ‪146 .......... laor 149‬‬
‫איו ר ‪ :69‬כ לי ה מ ש כן מ תו ך ס פ רו ש ל מ ט או ס מ רי אן ה א ב ‪147 ..............................‬‬
‫איו ר ‪ :70‬פ ר ט מ תו ך מ פ ת ‪148 ....................................................................... Duetecum‬‬
‫איו ר ‪ :71‬מ קו רו ת ה איו רי ם ב מ פ ת מ ץ ‪150 ....................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :72‬ש ע ר ש ל ה גד ת א ל כ ס נד ר ‪161 .......................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :73‬מ פ ה ר א שו נ ה ב ה גד ת א ל כ ס נד ר ‪162 ...........................................................‬‬
‫איו ר ‪ :74‬מ פ ת סי ני ש ל ני בו ר ‪163 ...................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :75‬מ פ ת ה אזו ר ו מ נז ר ק ת רי נ ה מ מ ר ח ק ‪164 ....................................................‬‬
‫איו ר ‪ :76‬מ פ ת ח ציי ת י ם סו ף ב ה גד ה‪167 .....................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :77‬מ פ ת ח ציי ת י ם סו ף ס פ רו ש ל טיי לו ר ‪168 ...................................................‬‬
‫איו ר ‪ :78‬מ פ ת ני בו ר ש ל ח ציי ת י ם סו ף ‪169 .................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :79‬מ פ ת מד ב ר סי ני מ ס פ רו ש ל תו מ ס ש או ‪171 ..............................................‬‬
‫איו ר ‪ :80‬פ ר ט מ תו ך מ פ ת ש או‪ :‬מי קו ם ע צין ג ב ר ‪171 ................................................‬‬
‫איו ר ‪ :81‬מ פ ת ני בו ר ‪171 ....................................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :82‬מ פ ת טיי לו ר ‪173 .................................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ " :83‬ה ק ר ניי ם"‪174 .....................................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :84‬מ פ ת טיי לו ר ‪ -‬ק ר טו ש ‪175 ...............................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :85‬מ פ ת כ נ ען ב ה גד ה ‪179 ......................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :86‬ה ק ר טו ש ב מ פ ת כ נ ען ‪180 ...............................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :87‬מ פ ת כ נ ען ש ל א נווי ל ‪181 .................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :88‬מ פ ת י רו ש לי ם ב ה גד ה ‪182 ..............................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :89‬ע ץ מ ש פ ח ת צו ר ף ‪186 ......................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :90‬מ פ ה ה מ בו ס ס ת ע ל מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ה גד ת בו רדו ‪188 ............................‬‬
‫איו ר ‪ :91‬מ פ ת ה ג או ג ר פי ה ה קדו ש ה ב ה גד ת בו רדו ‪190 ............................................‬‬
‫איו ר ‪ :92‬מ פי ת ה מ ת א ר ת א ת מ ס לו ל י צי א ת מ צ רי ם ‪192 ........................................‬‬
‫איו ר ‪ :93‬מ פ ת י רו ש לי ם ב ה גד ת בו רדו ‪195 ...................................................................‬‬

‫‪VII‬‬
 ‫איו ר ‪ – 94‬מ פ ת צ ר פ ת ו ג ר מ ני ה מ פ ה ב אדי בו ת ה מ ר כז ל ט כ נו לו גי ה חי נו כי ת‬
‫‪202 ........................................................................................................................................‬‬
‫איו ר ‪ :95‬מ פ ת ה נדודי ם ו א ר ץ י ש ר א ל ב גד ת בן ב רו ך ‪206 .........................................‬‬
‫‪ 96‬איו ר‪ :‬מ פ ה מ ה ס פ ר " צ אי נ ה ו ר אי נ ה" ו מ ס פ רו ש ל מו נ ק ‪209 .............................‬‬
‫איו ר ‪ :97‬ה ע רי ם ב הן י צ או ה גדו ת ע ם מ פו ת‪211 .........................................................‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 1‬מ פו ת ב ה גדו ת מוד פ סו ת ה נ ח ק רו ת ב ע בוד ה ‪18 ........................................‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2‬מ פו ת ב ה גדו ת ב כ ת בי יד ה נ ח ק רו ת ב ע בוד ה‪19 ........................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 3‬מדדי ם ל ק רי או ת ה מ פ ה ‪20 .............................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 4‬מדדי ם ל מ ר א ה ה מ פ ה ‪21 ...............................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 5‬מדדי ם לדיו ק ה מ פ ה ‪21 ....................................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 6‬תי או רי ה כ מי ה ה ל א ר ץ י ש ר א ל ב ה גד ה ‪36 ..................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 7‬הד פ ס ת ה גדו ת ב מ א ה ה‪ 17-‬ב א מ ס ט רד ם ל פ ני הד פ ס ת ה גד ת ב ר‬
‫י ע ק ב ‪48 ................................................................................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 8‬ע רי מ ק ל ט ב מ פ ת ב ר י ע ק ב ו ב מ פ ת אד רי כו ם ‪64 ......................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 9‬מ ק ר א ב מ פ ת צדי ק ‪66 .....................................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 10‬ה פי ק טו ג ר מו ת ב מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ה שוו א ה ל מ פו ת אד רי כו ם ‪72 .........‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 11‬כ תו ב ת ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪115 ...........................................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 12‬ה פ ק טו ג ר מו ת ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪127 .............................................................‬‬
‫ט ב ל ה ‪ 13‬פ ר טי ם יי חודיי ם ב מ פ ת ה ר לי נ גן ‪128 ...........................................................‬‬

‫נ ס פ ח ‪ :1‬ה פיו ט " מ בי ת אוון" ‪223 .....................................................................................‬‬

‫נ ס פ ח ‪ :2‬ע מוד ה ש ע ר ש ל ה גד ת מ ץ ‪225 .....................................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :3‬ש ע ר ה ס פ ר מ מ נו נ ל ק ח ה ה מ פ ה ב ה גד ת מ ץ ‪226 ..................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :4‬ה פ ר טי ם ה ג או ג ר פי ם ב מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪227 ................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :5‬ד ף ה ש ע ר ש ל ה גד ת ה ר לי נ גן ‪236 ................................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :6‬דו ג מ או ת ל מ ק ר א ב מ פו ת ‪237 ........................................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :7‬ע מוד ה ש ע ר ש ל מ הדו ר ת ‪240 .............................................................. 1695‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :8‬דו ג מ ה ל ע בוד ת ג רי ם בד פו ס ‪241 ..................................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :9‬מ פ ה מ תו ך ה א ט ל ס ש ל ס ל ריו ס ש נ ת ‪242 ....................................... 1706‬‬

‫‪VIII‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :10‬מ פ ת מ ר ק טו ר ‪243 .................................................................................. 1610‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :11‬מ פ ת ‪244 ........................................................................................... Duetecum‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :12‬מ פו ת ג' ון ס פיד ‪244 ................................................................................. 1611‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :13‬מ פ ת טי רי ני ‪245 ...............................................................................................‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :14‬מ פ ת רו מיין ד ה‪ -‬הו ח ה ‪246 ........................................... Romeyn De Hooghe‬‬
‫נ ס פ ח ‪ :15‬ע מוד ה כו ת ר ת ש ל ה ס פ ר צ אי נ ה ו ר אי נ ה ‪247 ................................ 1846‬‬
‫נספח ‪ :16‬הגדה עם שורות ממוספרות‪194...................................................................................‬‬

‫הערות לקריאת העבודה‬

‫הנספח האחרון בעבודה זו הוא הגדת פסח המכילה את הנוסח המקובל של ההגדה‪ .‬שורות ההגדה‬
‫ממוספרות‪ .‬כל הפניה שכתובה כך – [שורה ‪ ]xx‬היא הפניה לנספח זה‪.‬‬

‫כל ההדגשות בעבודה (‪ )Bold‬הן שלי ואינן מופיעות במקורות‪.‬‬

‫כל התרגומים בעבודה מהשפות אנגלית‪ ,‬גרמנית וצרפתית הם שלי ואינם תרגומים מקצועיים‪.‬‬

‫‪IX‬‬
 ‫מבוא‬

‫סיפורי ההגדה בגלגוליהם השונים מלווים את העם היהודי מאז חורבן הבית השני‪ .‬ההגדה היא שיר הלל‬

‫לאלוהי ישראל שבזכותו התגבש העם ויצא ממצרים‪ .‬יציאת מצרים היא אחד המאורעות המכוננים‬

‫בהתהוותו של העם היהודי‪ ,‬ושלושת החגים – פסח‪ ,‬שבועות וסוכות – קשורים בו‪ .‬בתקופה שבית המקדש‬
‫עמד על תילו חגגו את חג הפסח בו ובירושלים‪ ,‬ואולם חורבן הבית השני‪ ,‬העדר המקדש והפסקת עבודת‬

‫הכוהנים בו הביאו לשינוי בצביון החג‪.‬‬

‫ההגדה היא טקסט חסר קדושה קנונית‪ ,‬ולכן לאורך התקופות נוספו‪ ,‬שונו והורדו טקסטים ומנהגים‬

‫בהתאם למצבם של היהודים בקהילות שונות ברחבי העולם‪.‬‬

‫שנים רבות ההגדה דוקלמה בעל פה בטקס ליל הסדר‪ .‬כדי להקל את זכירתה הוכנסו להגדה ארבעה עשר‬

‫סימנים (קדש‪ ,‬רחץ ‪ ...‬הלל ונרצה) המתארים את השלבים השונים של הטקס‪ .‬סימנים אלו כיוונו את קורא‬
‫ההגדה לטקסט הנכון וסייעו לו בזכירתו‪( .‬אבידור הכהן‪ ;1977 ,‬גולדשמידט‪ ;1960 ,‬ש' ספראי וז' ספראי‪,‬‬

‫‪ ; 1998‬כשר‪ ,‬הגדת פסח ארצישראלית‪)1950 ,‬‬

‫בשלב מסוים החלו להעלות את ההגדות על הכתב‪ .‬הדיבר השני "ל ֹא תַ עֲשֶׂ ה לְ ָך ֶׂפסֶׂ ל וְ כָל תְְּמּונָה" העמיד‬

‫קושי מסוים בעיטור ההגדות הכתובות‪ .‬החיים של קהילות יהודיות תחת שלטון מוסלמי בתקופות מסוימות‬
‫גרמו לשינוי באופי העיטורים שבא לידי ביטוי בהימנעות מעיטורי דמויות ובהתבססות על עיטורים‬
‫גאומטריים‪ .‬בדרך כלל יהודים בעלי אמצעים כלכליים הזמינו הגדות שעוטרו ואוירו בידי אנשי מקצוע‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את האיורים בהגדות מימי הביניים אפשר לחלק אותם באופן כללי על פי אופיים‪ :‬הגדות‬

‫שיצאו בספרד מתאפיינות באיורים של אירועים תנ"כיים על פני עמודים שלמים‪ ,‬פעמים רבות ללא כל‬
‫קשר עם הטקסט של ההגדה; הגדות אשכנזיות מתאפיינות בעיטורי שוליים מסביב לטקסט ובאיורים‬

‫הקשורים למנהגי החג; הגדות איטלקיות משלבות את הסגנון הספרדי עם האשכנזי ומתאפיינות בעיטורים‬
‫מעולם החי והצומח (נמניי‪ ;1996 ,‬נרקיס‪.)1992 ,‬‬

‫קריאת ההגדה היא חלק מטקס משפחתי שנערך בליל הסדר‪ .‬בתחילת דרכה ההגדה נקראה מפי גברים‬
‫בלבד ובמשך הזמן קריאת ההגדה הפכה לאירוע משפחתי‪ .‬בהגדה שולבו טכניקות שונות שמטרתן לסייע‬

‫לילדים להישאר ערים ומעורבים עד סוף קריאתה‪ .‬לליל הסדר ולקריאת ההגדה שתי מטרות חשובות‪:‬‬
‫זכירת האירוע החשוב של יציאת מצרים והנחלת המסורת לדור הצעיר‪ .‬הטקס נמשך מספר שעות וכבר‬

‫‪1‬‬
‫בתקופת המשנה ראו חכמים צורך לאתגר את הילדים במגוון דרכים כדי שיישארו ערים עד סופו‪ .‬בעבודה‬
‫זו אבקש לטעון שבשלב מסוים צירוף מפות להגדה של פסח נתפס כעוד אסטרטגיה לשמירה על ערנותם‬
‫של הילדים (כהן‪ ;1972 ,‬שטיינזלץ‪)1979 ,‬‬
‫חיבור זה עוסק גם בהגדות וגם במפות שצורפו אליהן‪ .‬העיסוק במפות מצריך הגדרה והבנה מהי מפה‬

‫ומהם תפקידיה‪ .‬כיום למפה שני תפקידים עיקריים‪ :‬שיקוף השטח בצורה המדויקת ביותר האפשרית כדי‬
‫לאפשר התמצאות ויכולת הבנה של האלמנטים הנמצאים בו‪ ,‬ותפקיד נוסף הוא העברת מידע‪ ,‬מסרים‬

‫ורעיונות שמתכנן המפה מבקש למסור באמצעותה‪ .‬ההגבלות הטכניות ונראה שגם חוסר הצורך במפות‬
‫מדויקות הובילו לכך שתפקידן של המפות העתיקות היה‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬העברת רעיונות ומסרים‪ ,‬פעמים‬

‫רבות דתיים‪ ,‬לציבור שרכש את המפות‪ .‬מחקר זה העלה בידי שמונה הגדות שאליהן צורפו מפות‪( .‬רובין ר'‬
‫‪(Monmonier, 1996 ;2014 ,‬‬

‫בדיון במפות אלו אתמקד בשאלות המחקר הראשיות שהנחו אותי בעבודתי‪ .‬אבחן מה הם המקורות‬
‫האפשריים שמהם הועתקו המפות ואיוריהן‪ 1,‬ואשאל מהי "איכותן"‪ 2‬של המפות? אבדוק מי הם המדפיסים‬

‫שצירפו את מפת ארץ ישראל להגדות שלהם‪ ,‬מי קהל היעד שלהם‪ ,‬ומה הניע אותם לצרף מפות להגדות?‬
‫כן אעמוד על הקשר שבין מפה ובין הגדה ואשאל מה הן הסיבות האפשריות להוספת מפה להגדה? יש לציין‬

‫שיותר ממחצית המפות שצורפךו להגדות ניקנו ממקורות לא יהודיים ופורסמו גם בספרים נוצריים‪ .‬מפות‬
‫אלו ינותחו באותה דרך בה אנתח את המפות היהודיות שבהגדות‪.‬‬

‫כדי לענות על שאלות המחקר יש צורך להרחיב ולדון במכלול הנושאים הקשורים בהן‪ .‬נושאים אלו‬

‫משלבים מספר תחומי דעת‪:‬‬

‫חקר הקהילות שבהן הודפסו ההגדות המאוירות וחקר תולדות חייהם של יוצרי המפות (או של המדפיסים)‪,‬‬
‫וזאת כדי לנסות ולהבין את הרקע להדפסת ההגדה בכללותו‪.‬‬
‫רקע על תולדות הגדת הפסח המאוירת ושילוב המפות כחלק מהאיורים בהגדה‪.‬‬

‫חקר קרטוגרפי של מפות עתיקות של ארץ ישראל‪.‬‬

‫על רקע נרחב זה‪ ,‬ניתן יהיה לבחון את המקרים הפרטניים של כל מפה בהגדה‪.‬‬

‫‪ 1‬איור‪ ,‬אילוסטרציה – ציור המתאר נרטיב של טקסט או קשור בו‪ ,‬להבדיל מציור המבקש להביע רגשות או מחשבות‪.‬‬
‫‪ 2‬איכות המפות עד למחצית המאה ה‪ – 19-‬נושא המשקלל כמה נושאי משנה‪ :‬תכנון המפה‪ ,‬גודל וצורת האותיות בהתאם‬
‫לחשיבות המקום‪ ,‬כיוון הטקסט יחסית לשאר הטקסטים‪ ,‬טעויות כתיב‪ ,‬מקוריות האיורים אם יש כאלה ודיוק בהתאם לרמת הידע‬
‫בתקופה שבה המפה ראתה אור‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תרומת המחקר‬

‫על אף שנכתבה ספרות חקר ענפה על הגדות פסח ככלל ועל היבטים שונים באיורי ההגדה‪ ,‬כאיורי מכות‬

‫מצרים וארבעת הבנים‪ ,‬נושא המפות המצורפות להגדות פסח הוזנח‪ ,‬ותחום זה כמעט וטרם נחקר כלל‪.‬‬

‫המאמרים הספורים הדנים בנושא מתמקדים במפת בר יעקב שצורפה להגדה שיצאה בשנת ‪1695‬‬
‫באמסטרדם‪ ,‬וגם במקרה זה ההיבטים הקרטוגרפיים שנבחנים מועטים‪ .‬פרט למפה זו‪ ,‬מפות אחרות שצורפו‬

‫להגדות כמעט‪ 3‬ולא זכו להתייחסות במחקר‪.‬‬

‫לפיכך מחקר זה הוא ראשון מסוגו שכן הוא בוחן היבטים קרטוגרפיים שטרם נחקרו ומפות שנוספו‬
‫להגדות שטרם זכו לתיעוד מעמיק‪ .‬תופעת צירופן של מפות להגדות של פסח היא תופעה ייחודית השופכת‬
‫אור על בני התקופה‪ ,‬על תופעות סביבתיות שהשפיעו עליהם‪ ,‬על הידע שלהם בגאוגרפיה של ארץ הקודש‬
‫ועל ידיעותיהם בעברית ובמקרא‪.‬‬
‫עבודה זו ייחודית גם בתרומתה לתחום הרחב של חקר מפות עתיקות‪ .‬במחקר בתחום זה הושם דגש‬
‫במקורות האיורים שבמפות השונות ובגנאלוגיה שלהן‪.‬‬
‫תרומה ייחודית מהווה מאגר התבחינים (מערך של תתי‪-‬נושאים הנמנים בהערה ‪ 2‬ובפירוט בפרק שיטת‬

‫המחקר) שיצרתי לבחינה אחידה של המפות‪ .‬בעזרת מאגר התבחינים ניתן להשוות בין המפות‪ ,‬שלעתים‬
‫קרובות מאופיינות בשוני הרב שביניהן בעקבות היותן שאובות ממקורות ומזרמים אומנותיים מגוונים‪.‬‬

‫כמו כן המחקר מעשיר את הדיון בתופעה עצמה בפרט ובחקר מפות עתיקות בכלל‪.‬‬

‫סקירת ספרות‬

‫סקירת הספרות נחלקת לארבעה חלקים‪ :‬סקירה ביבליוגרפית של מצב מחקר מפות עתיקות של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬סקירה ביבליוגרפית של נושא ההגדות‪ ,‬סקירה ביבליוגרפית של נושא ההגדות המאוירות וסקירה‬

‫בביליוגרפית בנושא מצב המחקר הקרטוגרפי העכשווי של מפות הארץ‪.‬‬

‫סקירה ביבליוגרפית של מצב מחקר המפות העתיקות של ארץ ישראל‬

‫‪ 3‬רובין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )116‬התייחס למפה בכתב יד בהגדת הרלינגן‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫מסוף המאה ה‪ ,15-‬אז התפתח הדפוס באירופה‪ ,‬ועד תחילת המאה ה‪ ,19-‬תקופה של למעלה מ‪ 400-‬שנים‪,‬‬
‫ראו אור בדפוס אלפי‪ 4‬מפות של ארץ ישראל‪ ,‬ייתכן שזה המספר הרב ביותר של מפות המתארות ארץ‬

‫אחת‪ .‬למספרן הרב של מפות ארץ ישראל המודפסות כמה סיבות‪ :‬הסיבה העיקרית הייתה חשיבותה‬
‫וקדושתה של ארץ ישראל ליהודים ולנוצרים‪ .‬עקב חשיבותה נערכו מסעות צליינות נוצרית לארץ‪ ,‬עובדה‬

‫שהניבה ספרי מסע שלעתים כללו מפות‪ .‬סיבה נוספת היא שבמחצית השנייה של המאה ה‪ 16-‬הוכנסו מפות‬
‫לספרי תנ"ך‪ ,‬עובדה שהגדילה משמעותית את תפוצת המפות‪ .‬סיבה טכנית מכרעת הייתה התפתחות הדפוס‪.‬‬

‫הדפוס שהתפתח בארצות אירופה הנוצריות גרם לירידת מחיר הספרים ולעלייה בתפוצתם (נחמן וקדמון‪,‬‬
‫‪ .)1987‬מפות הארץ לא נפקדו גם מאטלסים שונים‪ ,‬שפורסמו החל מסוף המאה ה‪.16-‬‬

‫ספרות המחקר של מפות הארץ נחלקת לכמה נושאים‪:‬‬

‫ספרות בנושא מפות בספרי תנ"ך‬
‫ספרות בנושא מפות עבריות‬
‫תיעוד אוספי מפות‬
‫מחקר כללי בנושא מפות ארץ ישראל‬
‫מפות ערים‪.‬‬

‫לדעתי הקיטוב בין הכמות הגדולה של מפות הארץ לבין דלות הספרות בנושא מעורר השתאות‪ .‬באופן כללי‬
‫אפשר לומר שקיימת ספרות מועטה בתחום‪ ,‬מעט ספרים בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬הולנדית ואיטלקית‪ .‬להלן‬

‫דוגמאות לספרות העוסקת בנושאים השונים‪:‬‬

‫‪ .1‬ספרות בנושא מפות בספרי תנ"ך‬

‫בספרן‬ ‫סקרו‬ ‫‪(Delano‬‬ ‫&‬ ‫‪Ingram,‬‬ ‫)‪1991‬‬ ‫מורלי‬ ‫ואליזבת‬ ‫דלנו‪-‬סמית‬ ‫‪ ‬קתרין‬
‫"‪ "Maps in Bibles 1500–1600‬את המפות שהופיעו בספרי תנ"ך ג'נבה באנגלית במאה ה‪ .16-‬הן‬
‫חילקו את המפות לפי שמונה נושאים‪ ,‬ארבעה מהם עוסקים ישירות בנושא מחקר מפות הארץ‪ :‬מפות‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬מפות ארץ כנען‪ ,‬מפות הארץ הקדושה ומפות ירושלים‪ .‬ספרן הוא מעין קטלוג המבחין‬

‫בהתפתחות של המיפוי במאה ה‪ ,16-‬אבל כאמור רק לגבי מפות בקבוצה אחת של ספרי תנ"ך‪.‬‬

‫‪ 4‬מדובר בהערכה משום שאין היום קטלוג שניתן להסתמך עליו כמקור מוחלט‪ .‬באוסף לאור יש כאלף מפות‪ ,‬באוסף אחר שאני‬
‫מכיר יש כאלפיים מפות המתוארכות עד למאה ה‪ ,18-‬ובאוסף האישי שלי יש כחמשת אלפים מפות המתוארכות עד למאה ה‪.19-‬‬
‫לפיכך ההערכה שלי היא שיש כשבעת אלפים מפות המתוארכות עד לסוף המאה ה‪.19-‬‬
‫הערכה זו אינה מפרשת את הקושי המתודולוגי בשאלה כיצד סופרים את המפות – האם מפות זהות שיצאו במהדורות שונות‬
‫נספרות? האם מפות מועתקות שהשינויים בהן זניחים‪ ,‬אבל קיימים‪ ,‬נחשבות כשונות? שאלות אלו ראויות לליבון‪ ,‬אבל אינן‬
‫נושא עבודה זו‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫בספרם‬ ‫דנים‬ ‫‪(Poortman‬‬ ‫&‬ ‫‪Augustieijn,‬‬ ‫)‪1995‬‬ ‫ואוגוסטין‬ ‫‪ ‬פורטמן‬
‫")‪ "Karten in Bijbels (16e–18e eeuw‬במפות שהוספו לספרי תנ"ך במאה ה‪ 16-‬ובעיקר במאה ה‪-‬‬

‫‪ 17‬בתקופת תור הזהב של הקרטוגרפיה ההולנדית‪ .‬עיקרי המפות הנדונות בספר הן של יוצרים‬
‫הולנדיים‪ .‬הספר הוא קטלוג המתאר את המפות ואת הגרסאות השונות שלהן‪.‬‬

‫‪ ‬ספר הולנדי )‪ (Sluys, 1986‬בשם " ‪het land van de bijbel oude kaarten en prenten van‬‬
‫‪"( "Israël‬ארץ התנ"ך‪ ,‬מפות עתיקות והדפסים של ישראל") שעוצב בפורמט אלבומי גדול מתאר מפות‬

‫ונופים של הארץ‪ ,‬בעיקר מיוצרים מן המאות ה‪ 16-‬וה‪ .17-‬המפה בהגדת אמסטרדם מתוארת בספר‪.‬‬
‫הספר כתוב בהולנדית‪.‬‬

‫עבריות‪5‬‬ ‫‪ .2‬ספרות בנושא מפות‬

‫‪ ‬זאב וילנאי (וילנאי‪ )1968 ,‬הוציא את המהדורה השנייה של ספרו "המפה העברית של ארץ ישראל"‬
‫(מהדורה ראשונה יצאה בשנת ‪ ,)1945‬הספר סוקר ‪ 74‬מפות עבריות שיצאו עד שנת ‪ .1914‬בסקירתו‬

‫מתייחס וילנאי גם לתרשימי רש"י ותרשימים במשנה ובתלמוד‪.‬‬

‫‪ ‬משפחת וינטראוב‪ ,‬אספני מפות עבריות מירושלים )‪ ,(Wajntraub & Wajntraub, 1992‬הוציאו ספר‬

‫בשם "‪ "Hebrew Maps of the Holy Land‬המתאר את האוסף שלהם וכן מספר מפות עבריות‬
‫מאוספים אחרים‪ ,‬בעיקר מאוסף לאור‪ .‬ספרם מתאר ‪ 104‬מפות‪ ,‬רובן המכריע מתוארכות לפני שנת‬

‫‪ .1914‬ההגדרה למפה עברית אליבא דספרם היא שדי במילה בעברית כדי שהמפה תיחשב מפה עברית‪.‬‬

‫הספר בשפה האנגלית ולכל מפה יש העתק חלקי המתורגם לאנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬ריכב רובין (רובין ר'‪ )2014 ,‬פרסם ספר מקיף בשם "צורת הארץ"‪ .‬הספר סוקר את תולדות המפה‬

‫העברית‪ .‬הספר מתחיל במפות הראשונות‪ ,‬מפות רש"י‪ ,‬ומסיים באטלס של פרלמן וז'בוטינסק י משנת‬

‫‪ .1925‬הספר מציין את מקורות המפות‪ ,‬התפתחותן והשפעות חיצוניות שמהן הושפעו יוצרי המפות‪.‬‬
‫עוד הספר דן בתרשימי רש"י ובמפות עבריות בכתבי יד שראו אור לפני המצאת הדפוס‪.‬‬

‫‪ .3‬תיעוד אוספי מפות‬

‫מספר אוספים של מפות הארץ פורסמו עד היום‪:‬‬

‫‪ 5‬כל הספרים בנושא המפות העבריות מתייחסים למפה בהגדת אמסטרדם בלבד‪ ,‬פרט לספר האחרון של רובין המתייחס גם למפת‬
‫הרלינגן‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ ‬אוסף לאור – אוסף זה הוא המפורסם והמקיף ביותר‪ .‬את האוסף תרם מר ערן לאור לאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬קטלוג האוסף )‪ (Laor, 1986‬בשם " ‪Maps of the HolyLand:‬‬

‫‪ "Cartobibliography of Printed Maps, 1475–1900‬מתאר ‪ 873‬מפות ארץ ישראל‪ ,‬כ‪30-‬‬

‫מפות עבריות ומפות ירושלים‪ .‬האוסף הוא המקיף ביותר שפורסם בארץ‪ ,‬תיאור המפות כתוב בטקסט‬

‫כמעט ללא תמונות‪ .‬לאחרונה חלק גדול מהאוסף נסרק וכיום (יוני ‪ )2015‬הוא כולל ‪ 709‬מפות‬
‫עתיקות של ישראל‪ 290 ,‬מפות עבריות‪ 81 ,‬מפות ערים ו‪ 301-‬מפות ירושלים‪.‬‬

‫‪ ‬אוסף המוזאון הימי בחיפה (בן אלי‪ )1984 ,‬פורסם בספר ששמו "המוזיאון לאומי הימי חיפה מפות‬
‫עתיקות של ארץ ישראל" לראשונה ב‪ 1963-‬ומהדורה שנייה יצאה לאור ב‪ .1984-‬בקובץ זה‬

‫מתוארות ‪ 87‬מפות‪ ,‬לרוב תיאורי המפות נוספו גם תמונות‪.‬‬

‫‪ ‬אוסף יעקב אביאל (אביאל‪ )1984 ,‬אוסף הכולל כ‪ 80-‬מפות הארץ‪ ,‬יצא לאור ב‪ 1984-‬לקראת‬

‫מכירתו הפומבית‪ ,‬בספר ששמו "קובץ איורים מאוסף יעקב אביאל ארץ ישראל"‪.‬‬

‫‪ .4‬מחקר כללי בנושא מפות הארץ‬

‫‪ ‬ספרו של יצחק שטנר (שטנר‪ ,‬תשי"א) "מפת ארץ ישראל ותולדותיה" סוקר את התפתחות מפות‬

‫הארץ לפי תקופות‪ :‬מפת מידבא מהתקופה הביזנטית‪ ,‬מפות שנוצרו בימי הביניים‪ ,‬מפות הרנסנאס‪,‬‬

‫מפות שפורסמו בעקבות סיורים של חוקרים בעיקר במאה ה‪ 19-‬ומפות מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫‪ ‬בעקבות תערוכת מפות הארץ שהוצגה במוזאון ישראל‪ ,‬ערך אריאל תשבי (תשבי‪ )2001 ,‬ספר בשם‬

‫"ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלוויין" הסוקר את התפתחות מפות הארץ‪ .‬בספר מופיעים כמה‬
‫סוגי מפות‪ :‬מפת מידבא‪ ,‬מפות מהמאה ה‪ 15-‬עד ה‪ ,17-‬מספר מפות עבריות‪ ,‬מפות מוסלמיות ומספר‬

‫מפות ירושלים‪ .‬בספר מאמרים שכתבו שנים עשר מחברים המומחים בתחומם‪ .‬הספר מתייחס גם למפה‬
‫בהגדת אמסטרדם‪.‬‬
‫‪ ‬ספר באיטלקית )‪“La terra Santa e la sua immagine nella ְּ (Lago & Graziella, 1995‬‬
‫‪ ,"cartografia antica‬יצא לאור מטעם אוניברסיטת טריאסט וסוקר את מפות הארץ‪ .‬בסקירה‬

‫מופיעות מפת פתולמי‪ 6,‬מפת פויטינגר‪ 7,‬מפות עולם מימי הביניים שבהן יש פרטים על ארץ ישראל‪,‬‬

‫‪ 6‬פתולמי – גאוגרף ואסטרונום יווני שחיי באלכסנדריה בשנים ‪ 168–90‬לסה"נ‪ .‬בספרו "גאוגרפיה" כתב על עקרונות‬
‫הגאוגרפיה‪ ,‬כיצד לשרטט מפות‪ ,‬והוסיף רשימה של כ‪ 8000-‬מקומות בעולם עם הקורדינטות שלהם‪ .‬החל מהמאה ה‪ 15-‬ספריו‬
‫יצאו במהדורות חדשות‪ ,‬רובם בתוספת מפות‪ .‬פרטים על מהדורות ספרו ראה ‪ ;Stevens, 1908‬פרטים על חיבורו הגאוגרפי ראה‬
‫‪.Berggren & Jones, 2000‬‬

‫‪6‬‬
‫מפות ‪ 8,TO‬מפות מוסלמיות ומפות אירופאיות המתוארכות עד לסוף המאה ה‪ .17-‬הספר מתייחס גם‬
‫למפה שבהגדת אמסטרדם‪.‬‬

‫‪ ‬קנת נבנצאל )‪ ,(Nebenzahl, 1986‬סוחר מפות וספרים עתיקים‪ ,‬פרסם בספרו " ‪Maps of the Holy‬‬
‫‪ 60 "Land‬מפות מן המאות ה‪ 16-‬עד ה‪ .18-‬המפות מסודרות בסדר כרונולוגי והטקסט מתאר את‬

‫המפות וכמעט ולא עוסק במחקר‪ .‬הספר מתייחס גם למפת הגדת אמסטרדם‪.‬‬
‫‪ ‬חיים גורן (גורן‪ )1999 ,‬מתאר בספרו "לכו חיקרו את הארץ" את המחקר הגרמני בארץ‪ .‬החוקרים‬

‫הגרמניים‪ :‬ניבור‪ ,‬זטצן‪ ,‬בורקהרט‪ ,‬ריטר‪ ,‬רובינסון‪ ,‬פון ראומר‪ ,‬ריפל‪ ,‬ברגהאוס‪ ,‬פטרמן‪ ,‬שוברט‪ ,‬זפ‪,‬‬
‫קיפרט‪ ,‬צימרמן‪ ,‬טובלר‪ ,‬ון‪-‬דה‪-‬ולדה (הולנדי)‪ ,‬קונרד שיק ובדקר‪ .‬חוקרים אלו פעלו בארץ בעיקר‬

‫במאה ה‪ .19-‬בספר מתוארים המסעות והמפות שחוקרים אלו פרסמו‪.‬‬

‫‪ ‬צור שלו )‪ (Shalev, 2012‬דן בספרו " ‪Sacred Words and Worlds: Geography, Religion‬‬

‫‪ "and Scholarship, 1550–1700‬בהתפתחות הגאוגרפיה הקדושה‪ ,“Geographia Sacra” ,‬לצד‬

‫ההתפתחות הגאוגרפיה ממחצית המאה ה‪ 16-‬עד סוף המאה ב‪ .17-‬שלו בודק את הגישות לגאוגרפיה‬

‫הקדושה ואת רעיונותיו של התאולוג הספרדי אריאס מונטנוס כ"מקרה בוחן"‪ .‬בשנים ‪1572–1569‬‬
‫מונטנוס הוציא לאור את התנ"ך הפוליגלוטי‪ 9‬באנטוורפן‪ .‬בעבודה זו‪ ,‬שיצאה במספר מהדורות‪ ,‬פורסמו‬

‫מפות של הארץ ומפות עולם‪.‬‬

‫‪ ‬טיטוס טובלר‪ (Tobler, 1867) ,‬חוקר שוויצרי‪ ,‬פרסם בשנת ‪ 1867‬ביבליוגרפיה בשם‬

‫"‪ "Bibliographica Geographica Palaestinae‬שבה הוא מתאר את הספרים שנכתבו על‬

‫פלשתינה‪ .‬רשימת הספרים מכילה ספרים שפורסמו עד שנת ‪ 1865‬וממוינת על פי שנת הוצאתם‪ .‬פרט‬

‫לשם הספר ושנת ההוצאה טובלר מוסיף לחלק מן הספרים פרטים כגון תוכן הספר‪ ,‬מהדורות שונות‬
‫וההבדלים בינהן‪ ,‬הוא מציין אם בספר יש תמונות תכניות או מפות‪ ,‬וכותב מה דעתו על הספר ומה‬

‫דעתו על מחבר הספר‪ .‬עוד הוא מציין מי העתיק מהספר או הסתמך עליו מהם יתרונותיו של הספר‬
‫ומהם חסרונותיו‪ ,‬ומה אפשר לצפות מהספר‪.‬‬

‫‪ 7‬מפת דרכים רומית שהועתקה במשך השנים ופורסמה בשנת ‪ 1507‬על ידי קונרד פויטינגר‪ .‬המפה מתארת את שטח האמפריה‬
‫הרומית מאנגליה עד הודו‪ .‬המפה גולגלה כמגילה כדי שיהיה נוח לשאתה‪ .‬אורכה ‪ 6.83‬מטר ורוחבה ‪ 34‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 8‬מפות ‪ T-O‬מתארות את העולם כעיגול שירושלים נמצאת במרכזו‪ .‬שני נהרות והים התיכון מחלקים את העיגול לשלוש יבשות‪,‬‬
‫אסיה מוצגת בחלק העליון‪ ,‬הוא צד המזרח‪ ,‬מתחת לאסיה מתוארות היבשות אירופה משמאל ואפריקה מימין‪.‬‬
‫להרחבה בנושא‪.Harley & Woodward, 1987, pp. 297–304 :‬‬
‫‪ 9‬בתנ"ך פוליגלוטי הטקסט ערוך בטורים במספר שפות‪ ,‬כך נוח להשוות תרגומים משפה לשפה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪ ‬רהריכט )‪ (Röhricht, 1989‬פרסם רשימה ביבליוגרפית של ספרים הדנים בארץ הקודש‪ .‬בספרו‬
‫" ‪Bibliotheca geographica Palaestinae : chronologisches Verzeichnis der von 333 bis‬‬
‫‪1878 verfassten Literatur über das heilige Land mit dem Versuch einer‬‬
‫‪ "Kartographie‬מציין רהריכט את הספרים שדנו בפלשתינה משנת ‪ 333‬עד שנת ‪ .1878‬בנוסף‬

‫לתיאור הספרים רהריכט מתאר מפות של פלשתינה וכותב את שם המפה‪ ,‬את תאריך הוצאתה‪ ,‬את שם‬
‫הספר‪ ,‬אם המפה מתוך ספר‪ ,‬ופרטים נוספים הידועים לו על המפה‪.‬‬

‫‪ ‬הרווי )‪ (Paul Dean Adshaead, 2012‬פרסם ספר בשם "‪" Medieval maps of the Holy Land‬‬
‫בספר יש התייחסות כללית למפות הארץ בימי הביניים מהמאה ה‪ 9-‬עד המאה ה‪ .15-‬המפות‬

‫הראשונות המתוארות הן מפות הארץ מתוך מפות העולם ו לאחר מכן סקירה על מפת פוינטינגר‪ ,‬מפה‬
‫מתוך ספר יהושע (ראה את המאמר הראשון בפרק‪ :‬סקירת מאמרים העוסקים במחקר מפות הארץ)‪,‬‬

‫מפת וורלי‪ ,‬מתיו פריס‪ ,‬מפת בוכרד‪ ,‬מפת ויסקונטה של הארץ ושל ירושלים‪ ,‬מפת בריידנבך‪ ,‬מפות‬
‫נוספות מימי הביינים ומפות פורטולניות (מפות לשימוש יורדי ים המראות בעיקר ערי חוף ונמלים) של‬

‫אזור הים התיכון‪.‬‬

‫‪ .5‬מחקר מפות ערים‬

‫שתי ערים בארץ זכו לספרים המתארים את מפותיהן‪ :‬עכו וירושלים‪.‬‬

‫‪ ‬מפות העיר עכו נסקרו בספרו של דיכטר "‪"The Maps of Acre an Historical Geography‬‬

‫)‪ (Dichter, 1973‬ממפת מתיו פריס ממחצית המאה ה‪ 13-‬ועד למפת העיר במאה ה‪ .20-‬בספר‬
‫מתוארת ההיסטוריה של העיר בליווי מפות שהמחבר תיאר ופירט אותן‪ .‬בנוסף למפות יש בספר צילומי‬
‫אוויר של העיר‪.‬‬
‫‪ ‬אבי יונה )‪ (Avi-Yonah, Amiran, Rothschild, & Meyer, 1954‬פרסם ב‪ 1954-‬ספר על מפות‬

‫ירושלים בשם "‪ ."Jerusalem: The Saga of the Holy City‬בספר סקירה היסטורית וסקירה‬
‫גאוגרפית על העיר ובסופו הסברים על מפות‪ ,‬ציורים ודגמים של ירושלים ממפת מידבא עד למפה של‬

‫חלוקת העיר לאחר מלחמת השחרור‪.‬‬

‫‪" ‬ירושלים במפות ומראות" (רובין ר' ‪ .)1987 ,‬הספר מתאר את מפות העיר לפני המצאת הדפוס‬

‫ולאחריה‪ .‬הספר עוקב גם אחרי הגנאלוגיה של מספר מפות ומציג את ההיסטוריה שלהן‪ .‬רובין מחלק‬

‫‪8‬‬
‫את מפות ירושלים לשתי קטגוריות‪ :‬מפות דמיוניות ומפות שיוצריהן ניסו למסור תמונה ראלית של‬
‫העיר‪ .‬הספר דן בשני הסוגים‪.‬‬

‫סקירה ביבליוגרפית בנושא הגדות‬

‫את הביבליוגרפיות המקיפות ביותר שחוברו עד היום בנושא הגדות של פסח כתבו אברהם יערי ויצחק‬
‫יודלוב‪ .‬שתי הביבליוגרפיות מכילות רישום של ההגדות‪ ,‬מהראשונות שיצאו בסוף המאה‬
‫ה‪ 15-‬עד שנת ‪.1960‬‬

‫‪ ‬אברהם יערי (יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד היום‪ ,‬תשכ"א) סוקר ‪2717‬‬
‫הגדות משנת ‪ 1482‬עד לשנת ‪ .1960‬במבוא לביבליוגרפיה דן יערי בנושאים שונים הקשורים להגדות‪:‬‬
‫בהגדה כספר הגאולה‪ ,‬במקומות הדפוס של ההגדות‪ ,‬בתרגומי ההגדה לשפות שונות‪ ,‬בפרושי ההגדה‪,‬‬
‫באיורי ההגדה‪ ,‬במחקר תולדות ההגדה‪ ,‬מנהגים של קהילות ייחודיות‪ ,‬במפות בהגדות ובתווי נגינה‬

‫בהגדות‪.‬‬
‫‪ ‬יצחק יודלוב (יודלוב‪ .)1997 ,‬בספרו "אוצר ההגדות‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות פסח" סוקר ‪4,715‬‬

‫הגדות‪ ,‬מהראשונות שיצאו בסוף המאה ה‪ 15-‬עד שנת ‪ .1960‬התקופה שסקר יודלוב זהה לתקופה‬
‫שבספו של יערי אבל מספר ההגדות רב הרבה יותר‪ .‬בסוף הביבליוגרפיה רשימת מפתחות על פי‬

‫נושאים שונים הקשורים להגדות‪.‬‬

‫‪ ‬מנחם כשר (כשר‪ ,‬הגדת פסח ארצישראלית‪ ,)1950 ,‬מסביר על מבנה ההגדה המצוי כיום בידנו‪ ,‬הוא‬

‫מפרש את ההגדה‪ ,‬מחלק אותה ומסביר את ההיגיון בחלוקה‪ .‬בספר גם מדרשים על משה‪ ,‬על הגאולה‬
‫וציטוטים על הקשר של עם ישראל לארצו‪ .‬כשר מספר על המנהג‪ ,‬שאינו מחייב‪ ,‬לשתות כוס חמישית‪,‬‬

‫המסמלת גאולה‪ ,‬ולדעתו הגאולה היא תקומת עם ישראל ובניית מדינת ישראל‪ .‬מנהג זה חשוב לשאלת‬
‫המחקר כי הוא חלק מהדיון הקושר את ארץ ישראל להגדה‪ .‬על המנהג דן כשר בספר נוסף (כשר‪ ,‬כוס‬

‫חמישי‪ ,‬תש"י)‪.‬‬
‫‪ ‬דניאל גולדשמידט (גולדשמידט‪ )1960 ,‬בספרו "הגדה של פסח ותולדותיה" דן בהתפתחות הנוסחים‬

‫השונים של הטקסטים בהגדה עד לנוסח המקובל היום‪ .‬גולדשמידט מביא את הטקסט הקדום ביותר‬
‫מהגניזה הקהירית‪ ,‬מפרש אותו ואחר כך דן בהגדות מימי הביניים‪.‬‬

‫‪ ‬שמואל ספראי ובנו זאב (ספראי וספראי‪ )1998 ,‬בספרם "הגדת חז"ל הגדה של פסח" מסבירים את‬
‫תולדות נוסח ההגדה ואת התפתחותה‪ .‬נוסח ההגדה‪ ,‬שהחל להתגבש בתקופת התנאים‪ ,‬שונה במהלך‬

‫‪9‬‬
‫הדורות‪ .‬בתקופת הגאונים למשל הוכנסו להגדה קטעים ותפילות אשר שיקפו את מצב היהודים בגלות‪.‬‬
‫המחברים מסכמים את ההיסטוריה של ההגדה מתקופת בית שני‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד‪ ,‬הגאונים ועד‬

‫להתגבשותה בערך במאה ה‪ 14-‬או ה‪ 15-‬לנוסח המקובל היום‪.‬‬

‫סקירה ביבליוגרפית בנושא הגדות המאוירות‬

‫‪ ‬ססיל רות כותב בהקדמתו לספר "כתבי‪-‬יד עבריים מצוירים" (נרקיס‪ )1992 ,‬שאיורים לצד כתבי יד‬

‫החלו להופיע כנראה בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ .‬ציורי הפרסקו בדורא אירופוס מסתמכים על‬
‫ארכיטיפים (‪ )Archetypes‬קדומים‪ ,‬ואיורים בסגנון זה ניתן למצוא בספרי קודש‪ .‬רות יוצר רצף‬

‫דוגמאות של התפתחות האיורים החל מעיטורים גאומטריים ומיקרוגרפיה בתקופה הערבית הקדומה‪,‬‬
‫וכלה במאה ה‪ 13-‬עם עיטורי דמויות אדם‪ .‬בצלאל נרקיס דן בספר בכתבי יד עבריים מאוירים‪ .‬בספר‬

‫פרק על הגדות שבו נבדק יחס היהדות אל האמנות בעיקר בגלל הדיבר השני "לא תעשה לך כל פסל‬
‫וכל תמונה"‪ .‬נרקיס בודק את האיסור ביחס לאיור ספרים‪ ,‬דן בציורי הפרסקו בבית הכנסת בדורא‬

‫אירופוס ומביא מספר ציטוטים מהמשנה ומהרמב"ם המוכיחים את ההפרדה בין ציור בקונטקסט אמנותי‬
‫לבין עבודה זרה‪.‬‬

‫‪ ‬חנא שמרוק (שמרוק‪ )1986 ,‬מסביר בספרו "איורים לספרי יידיש במאות הטז‪-‬היז‪ :‬הטקסטים‪,‬‬
‫התמונות ונמעניהם" את תפקידו של האיור בהגדה בכך שחלק ניכר מהנשים והילדים לא ידעו לקרוא‬

‫והציורים המחישו את הכתוב בעת שהגברים קראו בהגדה‪ .‬עד למאה ה‪ 18-‬לא הייתה ספרות מיוחדת‬
‫לילדים‪ ,‬והאיורים והשירים בסוף ההגדה‪ ,‬חד גדיא ואחד מי יודע‪ ,‬עזרו בשיתוף הילדים בקריאת ההגדה‬

‫ובשמירת ערנותם בליל הסדר‪.‬‬

‫‪ ‬בצלאל רות (רות ב'‪ ,‬ההגדה המצוירת שבדפוס‪ ,‬תשכ"א) בספרו "ההגדה המצוירת שבדפוס" עומד על‬
‫ההבדל בין הגדות אשכנזיות‪ ,‬ספרדיות ואיטלקיות‪ .‬רות מסביר את תפקיד הציורים בהגדה ודן בהגדת‬
‫ונציה ובהגדת אמסטרדם‪ .‬רות מראה שאברהם בר יעקב‪ ,‬יוצר הגדת אמסטרדם‪ ,‬נעזר רבות באיוריו‬

‫של מתיאס מריאן )‪(Merian, 2002‬ודן בהשפעות ההגדה על ההגדות שבאו בעקבותיה‪.‬‬
‫‪ ‬יוסף חיים ירושלמי )‪ (Yerushalmi, 1997‬מתאר בספרו " ‪Haggadah and History : a‬‬
‫‪Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the‬‬
‫‪"Collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America‬‬
‫אספקטים שונים של ההגדות‪ .‬הוא סוקר את ההגדות הראשונות שראו אור בדפוס בסוף המאה ה‪15-‬‬

‫‪10‬‬
‫ובתחילת המאה ה‪ 16-‬שרק חלקן מאוירות‪ .‬הוא ממשיך בסקירה של ההגדות המאוירות מספרד‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬צ'כיה וגרמניה‪ ,‬ומציין כי חלק מהאיורים בהגדות אלו הפכו למסורת‪ ,‬ואותו ארכיטיפ של איור‬

‫מופיע בהגדות שונות בשינויים קטנים‪ .‬ירושלמי מתייחס גם להגדת אמסטרדם ולמקורות שעמדו בפני‬
‫בר יעקב ושמהם העתיק חלק נכבד מאיורי ההגדה‪ ,‬הוא עומד גם על הטעויות של בר יעקב בהעתקות‬

‫של איורים‪.‬‬

‫סקירת הספרות של מצב המחקר בנושא מפות הארץ‬

‫פרק זה של סקירת הספרות משקף באופן כללי את מצב המחקר בנושא מפות הארץ כפי שמופיע בספרים‬
‫ובכתבי עת‪ .‬הפרטים המוזכרים בפרק אינם מצוינים בפרק הביבליוגרפיה והם מעידים על רוחב היריעה‬
‫המחקרית ולאו דווקא קשורים לנושא של מפות בהגדות‪.‬‬
‫‪Thomas O'Loughlin, Map as text: A Mid Ninth Century Map for the Book of Joshua, ‬‬
‫‪Imago Mundi, 57 (2005).‬‬
‫תומס הולוגלין מציג מפה מן המאה התשיעית הדומה בקוויה הכללים לז'אנר של מפות רש"י שראו אור‬

‫כ‪ 200-‬שנה אחריה‪ .‬המפה נמצאה בתוך קודקס המכיל פרשנות על כל התנ"ך‪ .‬הולוגלין הניח שהמפה‬
‫מועתקת ממפה קודמת על פי טעויות העתקה‪ .‬הוא מנתח את חלוקת נחלות השבטים במפה‪ ,‬את הערים‬

‫ואת ערי המקלט‪.‬‬

‫‪ ‬יהושע פראוור‪" ,‬מפות מארינו סאנודו"‪ :‬התרומה של התקופה הצלבנית לקרטוגרפיה של ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬

‫קתדרה ‪.57‬‬
‫פראוור מתאר את ההשפעה של תיאורי ארץ הקודש הצלבניים על תושבי אירופה לאחר מסעות הצלב‪.‬‬

‫פראוור דן בגלגוליה ובתכניה של מפת סאנודו‪.‬‬

‫‪ ‬מילכה לוי‪ ,‬מפות ירושלים בימי הביניים‪ ,‬בתוך‪ :‬י‪ .‬פראוור וח‪ .‬בן שמאי (עורכים) ספר ירושלים‪,‬‬

‫התקופה הצלבנית והאיובית‪ ,‬תשנ"א‪.‬‬

‫לוי כותבת שמהמאה ה‪ 12-‬ועד המאה ה‪ 15-‬ידועות היום ‪ 18‬מפות של ירושלים‪ .‬המפות נחלקות ל‪14-‬‬

‫מפות המתארות את ירושלים הצלבנית וארבע מפות המתארות את העיר לאחר התקופה הצלבנית‪.‬‬
‫מטרת המפות הצלבניות הייתה יצירת דימוי של העיר כעיר נוצרית וצלבנית ולכן המפות מציגות עיר‬
‫עם מבנים מפוארים‪ .‬חלק גדול של המפות עגול והמאמר מסביר את הסיבות לכך ואת הגנאלוגיה של‬
‫חלק מהמפות‪ .‬בהמשך המאמר ניתוח מלא של ‪ 15‬מפות העיר כולל הכתובות שבתוכן‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪Arad, Pnina. An Unpublished Map of the Holy Land: Venice, Biblioteca Marciana,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MS Lat. X 116 (=3783). Imago Mundi 65,1 (2013).‬‬
‫פנינה ארד מציגה מפה לא ידועה מארכיון בוונציה‪ .‬המפה פונה לכיוון מזרח ומראה את ארץ ישראל‬
‫מעבר הירדן עד לים התיכון ומדמשק עד לצפון ים המלח‪ .‬מפת ירושלים מוצגת כמפית במפה בקנה‬

‫מידה גדול יותר‪ .‬על פי הפריטים הארכיטקטוניים ארד מניחה שהמפה יצאה באיטליה ומתארכת אותה‬
‫למאה ה‪ 14-‬או ה‪.15-‬‬
‫‪Nissen, Kristian. Jacob Ziegler's Palestine Schondia Manuscript University Library, ‬‬
‫‪Oslo, MS. 917-4. Imago Mundi 13 (1952).‬‬
‫המחבר דן בקורותיו של כתב יד של זיגלר משנת ‪ .1530‬בכתב היד יש מפות והסברים על ארץ הקודש‬
‫השונים במקצת מאלו שבספרו של זיגלר שיצא ב‪.1532-‬‬
‫‪Delano-Smith, Catherine, Maps as Art and Science: Maps in Sixteenth Century‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bibles, Imago Mundi, 42 (1990).‬‬
‫דלנו‪-‬סמית עומדת על הקונספציה המוטעית של מתח בין מדע המייצג אובייקטיביות‪ ,‬אמת‪ ,‬ודיוק לבין‬
‫אמנות‪ .‬לטענתה מפה אינה פריט מדעי‪ ,‬אלא תיאור שטח ותיאור מידע על השטח‪ .‬מטרת המפות בספרי‬

‫תנ"ך מן המאה ה‪ 16-‬לא הייתה מדעית ולא הייתה אמנותית אלא הדגשת הגאוגרפיה התנ"כית כחלק‬
‫מההיסטוריה התנ"כית‪ .‬כמעט כל המפות נמצאו בספרי תנ"ך פרוטסטנטיים המתורגמים לשפת המדינה‬

‫שבה הם יצאו ונדיר מאוד למצוא מפות בספרי תנ"ך קתוליים הכתובים לטינית‪.‬‬
‫‪Rubin, Rehav. A Sixteenth-Century Hebrew Map from Mantua. Imago Mundi 62,1‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪.(2010‬‬
‫רובין דן במפה המתארת את יציאת בני ישראל ממצרים‪ .‬המפה הודפסה בשנת ‪ 1564‬או ‪1566‬‬

‫במנטובה שבאיטליה ועל פי הידוע כיום היא המפה העברית הראשונה‪ .‬בניתוח המפה רובין מתייחס‬
‫לשמות המקומות‪ ,‬לאיורים ולכתובת במפה‪ .‬בניתוח המפה יש גם התייחסות למקורותיה ולהשפעותיהם‬

‫של רש"י ושל רבי אליה המזרחי שהערות שלהם באות לידי ביטוי במפה‪.‬‬
‫‪ ‬ריכב רובין‪ ,‬מפת ירושלים מאת אנטוניו דה אנג'ליס (‪ ,)1578‬קתדרה ‪.52‬‬

‫רובין דן בקורותיה של מפת קיר גדולה המתארת את העיר ירושלים ממבט אלכסוני של מעוף הציפור‪.‬‬
‫המפה נערכה בידי נזיר פרנציסקני ששהה בעיר כשמונה שנים‪ .‬רובין מתאר שרשרת של ארבע מפות‬

‫המועתקות ממפת דה אנג'ליס ומפענח את הכתובות במפה‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪Shalev, Zur. Sacred Geography, Antiquarianism and Visual Erudition: Benito Arias ‬‬
‫‪Montano and the Maps in the Antwerp Polyglot Bible. Imago Mundi 55 (2003).‬‬
‫בספרן של דלנו‪-‬סמית ואינגרם הכותבות מגיעות למסקנה שבמאה ה‪ 16-‬ברוב המקרים המפות צורפו‬
‫לספרי תנ"ך פרוטסטנטיים ולא קתוליים‪ ,‬פרט למפות שצורפו לתנ"ך הפוליגלוטי של אריאס מונטנוס‪.‬‬

‫אור‬ ‫שראה‬ ‫לתנ"ך‬ ‫מפות‬ ‫שצירף‬ ‫מונטנוס‬ ‫של‬ ‫שיקוליו‬ ‫את‬ ‫מביא‬ ‫שלו‬ ‫צור‬
‫ב‪ .1572-‬שלו מסביר כיצד תרם מונטנוס למיפוי התנ"כי‪ ,‬כיצד העיסוק ביודאיקה של מונטנוס תרם‬

‫ללמדנות התנ"כית‪ ,‬וטוען שמפות שימשו גם להצגת ידע גאוגרפי וגם להצגת חפצים‪ .‬המאמר מפרט את‬
‫תוכנם של שמונת כרכי התנ"ך הפוליגלוטי ואת הקשר של מונטנוס לאיסוף עתיקות וכתבי יד‪ .‬בסוף‬

‫המאמר מנתח שלו את ארבעת המפות שצורפו לתנ"ך‪ :‬מפת העולם‪ ,‬מפת ירושלים ושתי מפות של‬
‫כנען‪.‬‬
‫‪Almagià, Roberto. A Hitherto Unknown Map of Palestine. Imago Mundi 8 (1951). ‬‬
‫אלמג'יה רוברטו כותב על מפת הארץ שמצא בספריית פירנצה‪ .‬הוא מתארך את המפה לפני שנת ‪1590‬‬

‫על פי מכתב שנשלח לאורטליוס שמתאר את תהליך הכנת המפה‪.‬‬

‫‪ ‬מרדכי לוי‪ ,‬המפה של קורנליוס לּוס ומסע משלחתו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬קתדרה ‪( 66‬המאמר הראשון של נתן‬

‫שור בנושא פורסם בקתדרה ‪.)61‬‬

‫קורנליוס לוס היה קצין הנדסה שבדי שביקר עם שני קצינים נוספים בארץ בפקודת המלך השבדי קרל‬
‫ה‪ .12-‬המאמר מתאר את גלגולי המפה עד פרסומה הראשון בשנת ‪ .1931‬המפה מתארת חלקים‬
‫מהאימפריה העות'מנית וחשיבותה נעוצה בעובדה שתיאור האזור הוא תיאור בתקופתו של לוס‪ ,‬כלומר‬

‫תחילת המאה ה‪ .18-‬לוי מתאר במאמר את מקורותיו של לוס למפה ולטקסט המלווה אותה ועומד על‬
‫המקומות שבהם לוס שילב חומר שהעתיק מנוסעים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מיטיה פרומין‪ ,‬ריכב רובין ודב גביש‪ ,‬על מפה רוסית של מפרץ חיפה (‪ )1772‬קתדרה ‪ .107‬המאמר‬
‫פורסם גם ב‪:‬‬
‫‪Frumin, Mitia, Rehav Rubin & Dov Gavish. A Russian Naval Officer's Map of Haifa‬‬
‫‪Bay (1772). Imago Mundi 54 (2002).‬‬
‫המחברים מתארים את המצב הפוליטי בתקופה שבה שורטטה המפה ובו רוסיה שלחה צי לים התיכון‬
‫כדי להילחם בצי העות'מני וכרתה בריתות עם יוון‪ ,‬עם עלי ביי שמרד בעות'מנים במצרים ועם דאהר‬

‫אלעמר שמרד בהם בגליל‪ .‬המפה שורטטה בספינת המלחמה הרוסית "גרציה" ומתארת את העיר חיפה‬
‫בשנת ‪.1772‬‬

‫‪13‬‬
‫‪ ‬ריכב רובין‪ ,‬מן המפה המצוירת אל המפה המדעית – פרק בהתפתחות הכרטוגרפיה של ירושלים‪ ,‬קתדרה‬
‫‪.75‬‬
‫במאמר רובין מפרט מספר מאפיינים על פיהם הוא מציג את השינוי במפות ירושלים מהמאה‬
‫ה‪ 16-‬עד למפות המדדות של המאה ה‪.19-‬‬
‫‪Hopkins, I.W.J. Nineteenth-Century Maps of Palestine: Dual-Purpose Historical‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Evidence. Imago Mundi 22 (1968).‬‬
‫הופקינס מציג את ההיסטוריה הקרטוגרפית של הארץ לאורך המאה ה‪ 19-‬ועומד על הסטיות בקווי‬
‫האורך והרוחב של הממפים השונים‪ .‬המפות משמשות הוכחות היסטוריות לאירועים ויש חשיבות רבה‬

‫ליישובים ולמערכות הדרכים במפה‪ .‬הופקינס משווה בין מפות הסקר הבריטי למפות סקר ישראל‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬וקובע שמפות הסקר הבריטי מראות יותר פרטים היסטוריים‪ .‬המאמר מציין את‬

‫יתרונותיהן וחסרונותיהן של מפות ז'קוטן‪ ,‬ון דה ולדה וקיפרט‪.‬‬

‫‪ ‬חיים גורן‪ ,‬מדידה ומיפוי חלוציים בגליל ובחורן מפת מקורות הירדן‪ ,1841 ,‬ומפת הלג'ה‪ ,1838 ,‬קתדרה‬

‫‪.96‬‬
‫המאמר דן בשתי מפות מדידה‪ :‬מפת אזור דרום דמשק‪ ,‬הלג'ה‪ ,‬ומפת מקורות הירדן‪ .‬גורן מצביע על‬

‫קשר בין החוקרים האמריקאים רובינסון וסמית‪ ,‬בין הקצין האנגלי רוב שמיפה את האזור ובין גאוגרף‬
‫הגרמני קרל ריטר‪.‬‬

‫‪ ‬ברוך רוזן‪ ,‬מיפויו של חוף ארץ ישראל על ידי הצי הבריטי‪ ,‬קתדרה ‪.64‬‬
‫רוזן מתאר היסטוריה קצרה של המיפוי הפורטלני של חופי ארץ ישראל‪ ,‬תרומת הבריטים לחקר מזרח‬
‫הים התיכון באמצעות המכון ההידרוגרפי ותרומתו של ארתור מנסל למיפוי החופי של הארץ בשנים‬
‫‪ .1863–1960‬מנסל מיפה גם אזורים בארץ‪ ,‬ששימשו מאוחר יותר כעזר למשלחות מיפוי‪.‬‬
‫‪ ‬חיים גורן ואורלי מורג‪ ,‬לתולדות מיפוי הגליל‪ :‬מפת צימרמן על פי מסלולי שולץ ‪ ,1861‬בתוך מחקרים‬
‫בארץ ישראל ספר אביאל רון ‪.2004‬‬
‫גורן ומורג מסבירים את הרקע להתעניינות אנגליה וגרמניה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה‬
‫ה‪ .19-‬במסגרת ההתערבות הגרמנית‪ ,‬גוסטב שולץ שימש כנציג דיפלומטי בארץ‪ ,‬הוא ביצע מחקרים‬

‫בחי‪ ,‬בצומח‪ ,‬באקלים ובטופוגרפיה של הארץ‪ .‬שולץ יזם הקמת ספרייה וסייע לחוקרים שבאו לחקור‬
‫בארץ‪ .‬שולץ שלח את תוצאות מחקריו לריטר בגרמניה ושקד לעדכן את מפת הגליל על פי מסעותיו‬

‫שם‪ .‬שולץ נפטר בגיל ‪ 40‬לפני שהספיק לסיים את מפת הגליל שעליה עבד‪ .‬בשנת ‪ 1861‬פרסם‬
‫צימרמן את המפה והמאמר מציין את רשימת הנוסעים שדוחותיהם היוו לה בסיס‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫‪ ‬חיים גורן‪ ,‬מקודשת אבל לא מדודה מדוע נדחה סקר ארץ‪-‬ישראל המערבית לשנות השבעים של המאה‬
‫התשע‪-‬עשר‪ ,‬קתדרה ‪ .106‬המאמר פורסם גם ב‪:‬‬
‫‪Goren, Haim. Sacred, But Not Surveyed: Nineteenth-Century Surveys of Palestine.‬‬
‫‪Imago Mundi 54 (2002).‬‬
‫המאמר עונה על השאלות מדוע החל הסקר הבריטי של מיפוי הארץ רק בשנת ‪ 1871‬וסוקר יוזמות‬
‫למדידות טריגונומטריות במהלך המאה ה‪ .19-‬בשנת ‪ 1841‬קצינים מהצבא הבריטי סיימונדס‪ ,‬אלדרסון‬

‫וסקיירינג מיפו חלקים קטנים מהארץ ואת ירושלים‪ ,‬בעקבות מסעותיהם של סמית ורובינסון‪ .‬ב‪1838-‬‬
‫התקין הגאוגרף הגרמני היינריך קיפרט מפות‪ .‬גורן סוקר גם את המפות הימיות של חופי הארץ ומספר‬

‫על פעילותם של גון וושינגטון וארתור מנסל בנושא‪ .‬הקצין ההולנדי ון דה ולדה מיפה חלקים מהארץ‬
‫בגלל תחושות דתיות עמוקות‪ ,‬תחושות דתיות היו אחד הגורמים החשובים במיפוי הארץ‪ .‬סקירה של‬

‫משלחות צרפתיות וגרמניות‪.‬‬

‫‪ ‬אבי ששון‪ ,‬גלובליזציה בעיניים יהודיות‪ -‬המפות של רבי משה קליער‪ ,‬בתוך מחקרים בארץ ישראל ספר‬

‫אביאל רון ‪.2004‬‬

‫ששון דן במפת ירושלים ובמפת צפת שיצאו בשנת ‪ 1905‬בידי הרב משה קליער‪ .‬כל מפה נמצאת בתוך‬

‫פלקט המראה גם את נופי האזור‪ ,‬מפת ישראל וגלובוס בעברית‪ .‬אחת הסיבות של העיסוק בקרטוגרפיה‬
‫על ידי יהודים היה כדי להביא את נופי הארץ ליהודים היושבים בנכר ולהבין את המונחים הגאוגרפיים‬
‫המופיעים בתנ"ך ובתלמוד‪ .‬ששון דן בהתפתחות ציור הגלובוס בשפה העברית‪ ,‬ברשימת המושבות‬
‫ובציורי המקומות הקדושים המעטרים את הפלקטים‪ .‬כמו כן יש במאמר התייחסות לתולדות חייו‬

‫ופועלו של רבי משה קליער‪.‬‬

‫‪ ‬יהודה זיו‪ ,‬המפה הציונית של צבא בריטניה‪ ,‬קתדרה ‪.123‬‬
‫יהודה זיו דן במספר מהדורות של מפות הסקר הבריטי של ארץ ישראל‪ .‬המהדורות שונו בתקופת‬
‫מלחמת העולם הראשונה בידי הגרמנים והתורכים מצד אחד והאנגלים מצד שני‪ .‬עיקר המאמר מתאר‬

‫את הקולוניות הגרמניות והיהודיות שמופיעות במפות‪ ,‬זיו עומד גם על המקורות האפשריים שמהם‬

‫הבריטים לקחו את המידע לגבי הקולוניות היהודיות‪ .‬חלק גדול של המאמר דן במפת החוקר הגרמני‬
‫היינריך קיפרט שיצאה במהדורה עברית שערכו אליהו ספיר ואליהו קראוזה בשנת ‪.1913‬‬
‫‪Gavish, Dov. Foreigh intelligence maps: offshoots of the 1:100,000 topographic‬‬ ‫‪‬‬
‫‪map of Israel. Imago Mundi 48 (1996.‬‬

‫‪15‬‬
‫גביש בוחן מפות בקנה מידה ‪ 1:100,000‬שערכו הבריטים‪ ,‬המצרים וארגון אש"ף והועתקו ממפות‬
‫ישראליות‪ .‬גביש מראה הבדלים בין הגרסה האזרחית של מפת תל אביב לגרסה המסווגת של המפה‬

‫ומראה שהבריטים העתיקו את הגרסה האזרחית של המפה שפורסמה בישראל‪ .‬גם המצרים העתיקו‬
‫מפות טופוגרפיות של ישראל והוסיפו להן את רשת הקואורדינטות המצרית בנוסף לרשת‬
‫הקואורדינטות הישראלית‪ .‬בשנת ‪ 1982‬במלחמת לבנון הראשונה נמצאו מפות של מדינת ישראל‬
‫שהופקו על ידי אש"ף‪ .‬המפות תורגמו לערבית ואפילו שער המפה הועתק במדויק משער המפה‬

‫הישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬יורם בר גל‪" ,‬על הקיר תלויה תמונה"‪ :‬מפות הקרן הקיימת לישראל חינוך ותעמולה‪ ,‬בתוך מחקרים‬

‫בארץ ישראל ספר אביאל רון ‪.2004‬‬

‫בר גל מדגים כיצד המפה משמשת תעמולה פוליטית בעזרת מספר מקרי מבחן‪ :‬במקרה הראשון‪ ,‬בר גל‬

‫מתאר את התעמולה באמצעים קרטוגרפיים שעשו הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המקרה‬
‫השני תעמולת מפות הקרן הקיימת לישראל החל מאמצע שנות העשרים והמקרה האחרון מתאר‬
‫תעמולה בלוחות המכילים מפות שצורפו למשחקי ילדים‪.‬‬
‫בר גל מציג את חוסר היכולת של האדם הממוצע להבחין במניפולציות שעושים עליו כאשר מציגים‬
‫בפניו מפה‪.‬‬
‫‪ ‬ארנון גולן‪ ,‬מעוז עזריה‪ ,‬לעברת הארץ‪ :‬יצירת המפה העברית של מדינת ישראל (‪ ,)1960-1949‬בתוך‬

‫מחקרים בארץ ישראל ספר אביאל רון ‪.2004‬‬

‫גולן ועזריה דנים במתן שמות עבריים חדשים בטריטוריה הלאומית‪ .‬המפעל הציוני החל במתן שמות‬

‫עבריים עוד בטרם קמה המדינה‪ .‬השמות מבטאים כוח ובעלות‪ .‬המאמר דן במתן שמות חדשים‪ ,‬עְּברות‬
‫שמות קיימים‪ ,‬ומתן שמות עבריים על ידי ועדת השמות גם לפרטים גאוגרפיים אחרים כמו נחלים‪,‬‬
‫הרים‪ ,‬תילים‪ ,‬מעיינות וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬נגה קולינס‪-‬קריינר‪ ,‬גבולות ישראל – מיפוי ומשמעות‪ ,‬בתוך מחקרים בארץ ישראל ספר אביאל רון‬

‫‪.2004‬‬

‫במחקר נבדקו ‪ 101‬מפות הארץ‪ ,‬שנמצאו למכירה במקומות שונים בארץ‪ .‬רוב המפות נערכו בארץ‬
‫וחלקן בחו"ל‪ .‬קולינס בודקת את המידע הקשור לגבולות הארץ וכיצד הגבולות ואזורי הספר מופעים‬

‫במפות‪ .‬המחקר בדק את הכותרות שניתנו למפות‪ ,‬את ההתייחסות לקווי הפסקת האש ולקווי הגבולות‬
‫המוסכמים‪ .‬המחקר מראה שיש התייחסויות שונות לארבע אידאולוגיות‪ :‬האידאולוגיה הרשמית של‬

‫‪16‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬האידאולוגיה של הרשות הפלשתינאית‪ ,‬האידאולוגיה הדתית הנוצרית והאידאולוגיה של‬
‫מדינות אחרות‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫שיטת מחקר‬

‫כל המפות שנותחו בעבודה זו ראו אור לפני סוף המאה ה‪ .19-‬כדי לאתר את המפות השתמשתי בקטלוג של‬

‫יודלוב (יודלוב‪ ,)1997 ,‬בקטלוג של יערי (יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד‬

‫היום‪ ,‬תשכ"א)‪ ,‬בספר של רובין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ ,)116‬באוסף המפות בספרייה הלאומית בירושלים‬
‫ובאוסף המפות שברשותי‪ .‬בנוסף לספרים והאוספים הנ"ל נותחו גם מפות המצורפות להגדות בכתבי יד‪ .‬להלן‬

‫שתי טבלאות‪ :‬הטבלה הראשונה מציינת רשימת המפות של הגדות שהודפסו והשנייה רשימה של מפות מתוך‬
‫הגדות בכתב יד הנמצאות במוזאונים ואוספים ברחבי העולם‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מ פו ת ב ה גדו ת מודפסות הנ ח ק רו ת ב ע בוד ה‬

‫הערות‬ ‫מהדורות‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫תאריך‬ ‫מקום‬

‫סידורי‬ ‫סידורי‬ ‫ההגדה‬
‫יערי‪11‬‬ ‫יודלוב‪10‬‬

‫בעבודה‪12.‬‬ ‫לא נכללת‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ש"ך ‪1560‬‬ ‫מנטובה‬

‫מפה מתוארכת לשנת ‪.1695‬‬ ‫מהדורה ראשונה‬ ‫‪59‬‬ ‫‪93‬‬ ‫תנ"ה ‪1695‬‬ ‫אמסטרדם‬

‫כל המפות זהות ומתוארכות‬ ‫מהדורה שנייה‬ ‫אין‬ ‫‪114‬‬ ‫תע"א ‪1711‬‬ ‫אמסטרדם‬
‫לשנת ‪.1712‬‬ ‫מהדורה שלישית‬ ‫‪73‬‬ ‫‪120‬‬ ‫תע"ב ‪1712‬‬ ‫אמסטרדם‬

‫מהדורה רביעית‬ ‫‪199‬‬ ‫‪300‬‬ ‫תקמ"א ‪1781‬‬ ‫אמסטרדם‬

‫מהדורה חמישית‬ ‫‪370‬‬ ‫‪526‬‬ ‫תק"ע ‪1810‬‬ ‫אמסטרדם‬

‫מהדורה יחידה‬ ‫‪162‬‬ ‫‪251‬‬ ‫תקכ"ז ‪1767‬‬ ‫מץ‬

‫מהדורה ראשונה‬ ‫‪345‬‬ ‫‪498‬‬ ‫תקס"ו ‪1806‬‬ ‫לונדון‬

‫בחלק מהמהדורות משנה זו‬ ‫מהדורה שנייה‬ ‫‪381‬‬ ‫‪544‬‬ ‫תקע"ג ‪1813‬‬ ‫לונדון‬
‫אין כלל מפות‪ ,‬בחלק‬
‫מהמהדורות יש מפות הזהות‬
‫למהדורה שיצאה בשנת‬

‫‪ 10‬מספר סידורי מתוך ספרו של יודלוב (יודלוב‪.)1997 ,‬‬

‫‪ 11‬מספר סידורי מתוך ספרו של יערי (יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד היום‪ ,‬תשכ"א)‬
‫‪ 12‬בספרייה המרכזית בציריך מצויה מפה המראה את מסעות בני ישראל במדבר‪ .‬ייתכן שהמפה הייתה מיועדת להצטרף להגדת‬
‫פסח שיצאה ב‪ 1560-‬במנטובה‪ .‬רבי יוסף ב"ר יעקב שלי"ט מוזכר במפה וידוע שהוא היה מו"ל במנטובה בשנה שבה התפרסמה‬
‫המפה‪ .‬עד היום לא נמצאה הגדה עם המפה לכן המפה אינה חלק מעבודה זו (יודלוב‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ 3‬הגדה ‪.)20‬‬

‫‪18‬‬
 ‫‪.1806‬‬
‫מהדורה ראשונה‬ ‫‪746‬‬ ‫‪1012‬‬ ‫תרט"ו ‪1855‬‬ ‫פריז‬

‫בעמוד השער מובטחת מפה‪,‬‬ ‫‪786‬‬ ‫‪1068‬‬ ‫תר"ח ‪1858‬‬ ‫פריז‬

‫המפה לא נמצאה במהדורה‬

‫הזאת‪.‬‬

‫המפה זהה למהדורת ‪.1855‬‬ ‫אין‬ ‫‪1113‬‬ ‫תר"ך ‪1860‬‬ ‫פריז‬

‫אין‬ ‫‪1194‬‬ ‫תרכ"ג ‪1863‬‬ ‫פריז‬

‫טבלה ‪ :2‬מ פו ת ב ה גדו ת ב כ ת בי יד הנ ח ק רו ת ב ע בוד ה‬

‫הערות‬ ‫מקור‬ ‫תאריך‬ ‫מקום‬

‫ההגדה‬
‫הגדה בכתב יד נכתבה בידי אהרון הרלינגן‪.‬‬ ‫(רובין ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪)116‬‬ ‫ת"ץ ‪1730‬‬ ‫וינה‬

‫הגדה בכתב יד נכתבה בידי אברהם בן נפתלי‬ ‫מוזיאון היהודי בלונדון‬ ‫תקי"ח ‪1758‬‬ ‫לונדון‬
‫טנ"ג‪.‬‬
‫הגדה בכתב יד נכתבה בידי יצחק בן יעקב‬ ‫מחלקת כתבי יד בספריה‬ ‫תקכ"ו ‪1766‬‬ ‫אביבאך‬
‫שנאפיר‪.‬‬ ‫הלאומית בירושלים‬

‫הגדה בכתב יד נכתבה בידי יצחק צורף‪.‬‬ ‫מחלקת כתבי היד במוזיאון‬ ‫תקע"ג ‪1813‬‬ ‫בורדו‬
‫ישראל‪.‬‬

‫אחת ממטרות המחקר בעבודה זו היא לבדוק את איכות המפות‪ .‬אין הכוונה לאיכות הדפוס או לדיוק המפה‪,‬‬

‫אלא לנְּראות המפה וליכולת ההתמצאות של המתבונן בה‪ .‬לא מצאתי בספרות המחקר שיטה המכמתת מספר‬
‫תכונות של מפה ונותנת למפה ציון המסווג אותה על סקלת איכות שקצה אחד שלה מצביע על מפה‬
‫שאיכותה גבוהה והקצה האחר מצביע על מפה מרושלת‪ .‬איכות כל מפה תידון בפרק המנתח את המפה‪.‬‬
‫לצורך בחינת איכות המפות באופן אחיד חיברתי מספר תבחינים (פרמטרים) המחולקים למדדי משנה‪:‬‬

‫קריאות המפה‪ ,‬מראה המפה ודיוק המפה‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬

‫קריאות המפה‬
‫קריאת מפה אינה יכולת המובנת מאליה‪ ,‬כדי לקרוא מפה צריך שליטה ב"שפה" שבה היא כתובה‪ .‬לצורך‬
‫הבנת מפה יש צורך ברמת גבוהה של חשיבה מופשטת ולכן חשוב מאוד שהמפה תהיה קריאה‪ .‬בטבלה‬

‫‪19‬‬
‫שלהלן מצוינים המדדים הקשורים בקריאות המפה‪ .‬יש לציין שמפות מן המאה ה‪ 17-‬שצוירו בידי‬
‫קרטוגרפים בעלי ניסיון עומדות יפה במדדים אלו )‪.(Skelton, 1966, pp. 16-13‬‬
‫טבלה ‪ :3‬מדדי ם ל ק רי או ת ה מ פ ה‬

‫הסבר‬ ‫המדד‬
‫כיוון כיתוב מתאים הוא כיוון התואם לכיוון הצפייה במפה‪ .‬לעתים יש‬ ‫כיוון כיתוב הפרטים במפה‬

‫כתוביות שכיוונן מקשה על הקריאה‪ ,‬לדוגמה כתובית הכתובה הפוך או‬

‫באלכסון‪.‬‬

‫מקובל שגודל האותיות מצביע על חשיבות המקום‪ .‬ככל שהמקום חשוב‬ ‫גודל האותיות בהתאם לחשיבות‬

‫יותר שמו אמור להיכתב באותיות גדולות יותר‪.‬‬ ‫הפרט הגאוגרפי‬

‫בנוסף לשמות מקומות מוזכרים במפה גם חבלי ארץ (למשל גליל‪,‬‬

‫שומרון)‪ ,‬חלוקות אדמיניסטרטיביות שונות (שבט ראובן‪ ,‬שבט גד וכו')‪,‬‬

‫פרטים גאוגרפיים (כמו שמות נחלים‪ ,‬הרים‪ ,‬מדבריות‪ ,‬דרכים)‪ ,‬ועל כל‬

‫אחד מהם להיות מצוין בגודל אותיות מסוים‪.‬‬

‫מקרא מוסיף מידע רב בצורה גרפית הנוחה לקריאה וחסכונית במקום‪.‬‬ ‫מקרא למפה‬

‫לעתים‪ ,‬כשאין מקרא‪ ,‬יש "מקרא סמוי" (הגדרה שלי) כלומר‪ ,‬יוצר‬
‫המפה משתמש בגופנים שונים או בגודל שונה של גופן כדי לתאר‬
‫ולסווג סוגים שונים של פריטי מידע‪ .‬לדוגמה‪ :‬כל ערי המקלט כתובות‬

‫בגודל מסוים וכל ערי הלווים כתובות בגודל אחר‪.‬‬

‫כאשר אין מקרא למפה נשאלת השאלה האם הקרטוגרף שומר על‬ ‫אחידות סימנים‬
‫אחידות בסימנים? לדוגמה‪ ,‬האם כל הערים מסומנות באותו סימן? האם כל‬
‫התחנות שבהם חנו בני ישראל במדבר מסומנות באותו סימן?‬

‫שגיאות כתיב‪ ,‬חילוף אותיות (למשל האות "ר" והאות "ד")‪.‬‬ ‫טעויות כתיב‬

‫לדוגמה‪ :‬סימן מוסכם של נחל ללא שם הנחל‪.‬‬ ‫סימן מוסכם ללא שם‬

‫כתיבת פרט גאוגרפי אחד בגודל במילה אחת יש גדלים שונים של אותיות‪.‬‬
‫שונה של אותיות‬

‫מראה המפה‬

‫‪20‬‬
‫כל זמן שהשימוש במפות היה בידי אנשי מקצוע כמו נווטים בספינות‪ ,‬סוקרים ואנשי צבא לא היה ערך רב‬
‫לצד הוויזואלי של המפה‪ .‬כאשר המפות הפכו לנחלת הכלל עלתה חשיבות הייצוג הגרפי והאסטטי של‬
‫המפה )‪.(Robinson A. , 1952, pp. 7-11‬‬
‫טבלה ‪ :4‬מדדי ם ל מ ר א ה ה מ פ ה‬

‫הסבר‬ ‫המדד‬
‫האם האיורים במפה מקוריים? או מבוססים על איורים במפות קודמות?‬ ‫מקוריות האיורים‬

‫איורים רבים במפה תורמים רבות לצד הוויזואלי שלה‪.‬‬ ‫מספר האיורים‬

‫פיקטוגרמות משפרות את הצד הוויזואלי של המפה‪ ,‬הן מספקות מידע נוסף על‬ ‫שימוש בפיקטוגרמות‬

‫אירועים חשובים שהיו במקום‪.‬‬

‫האם מבחינה ויזואלית המפה נראית עמוסה בפרטים או דלילה בפרטים?‬ ‫צפיפות המידע‬

‫דיוק המפה‬
‫צריך להדגיש שבמפות עתיקות של ארץ ישראל‪ ,‬דיוק המפה אינו קנה מידה לאיכותה‪ ,‬הדיוק הוא תוצאה‬

‫של מדידות וסקרים‪ ,‬אשר החלו בארץ רק במאה ה‪ .19-‬הדיוק נבחן בהתאם לרמת הידע בתקופה שבה‬
‫המפה ראתה אור‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬מדדי ם לדיו ק ה מ פ ה‬

‫הסבר‬ ‫המדד‬
‫האם יש במפה חידוש כלשהו בתחום הקרטוגרפי?‬ ‫חידושים במפה‬

‫האם המפה ממשיכה מסורת של שגיאות? או אולי יש במפה תיקונים של שגיאות‬ ‫שגיאות במפה‬

‫העבר? דוגמה לשגיאה נפוצה הוא נחל קישון המחבר את ימת כינרת לים התיכון‪.‬‬

‫האם יש במפה שגיאות חדשות?‬

‫שאלת מחקר נוספת מתייחסת למקור של כל מפה ומפה‪ .‬יש שלוש אפשרויות‪:‬‬

‫מפה מקורית – אם לא אמצא אבטיפוס שהמפה מבוססת עליו‪.‬‬

‫מפה המתבססת על מפה אחת או יותר בחלק גדול של הפרטים הגאוגרפיים‪.‬‬

‫מפה המועתקת ממפות קודמות ואז אנסה למצוא את הגנאלוגיה שלה‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫אמנות ויהדות‪ :‬הדיבר השני‪ ,‬ואיורים‬

‫ההגדה היא טקסט דתי המתאר את אחד המאורעות המכוננים בתודעתו של העם היהודי‪ ,‬והיא מלווה אותו‬

‫זה ‪ 2000‬שנים‪ .‬בחלק מספרי ההגדה משולבים איורים לצד הטקסט‪ ,‬ואולם הדיבר השני אומר "ל ֹא תַ ע ְֶּׂ‬
‫ֲשה‬
‫ָא ֶׂרץ ל ֹא ת ְשתַ ְֲּחוֶׂה לָהֶׂ ם וְ ל ֹא‬
‫ֲשר בַ מַ ים מְּתַ חַ ת ל ְָּ‬
‫לְ ָך ֶׂפסֶׂ ל וְ כָל ְתמּונָה אֲשֶׂ ר בַ שָ מַ ים ממַ עַל ַואֲשֶׂ ר בָ אָ ֶׂרץ מתָ חַ ת ַוא ְֶּׂ‬
‫תָ ָעבְ דֵ ם" (שמות כ‪ ,‬ג–ד)‪ .‬איורים אלו הובילו את החוקרים לשאול האם אין סתירה בין האיור בהגדה ובין‬
‫הדיבר השני?‬

‫הדיבר השני מעמיד אתגר פרשני – האם הכוונה לא לעשות כלל תמונות ופסלים‪ ,‬או שמא הכוונה היא‬
‫לא לעשות אותם למען עבודה זרה כפי שאומר המשך הפסוק‪ .‬הסוגיה סבוכה ומורכבת ואין זה המקום‬

‫להרחיבה‪ ,‬בשל חשיבותה לענייננו אנסה להביא את עיקרי הדברים בקצרה‪.‬‬

‫ההתייחסות לאמנות בהלכה מתבססת על שני מקרי מבחן‪ :‬הראשון – בניין המשכן או המקדש‪ ,‬בתיאור‬

‫בנייתם המקרא מציין סוגים רבים של אמנויות (שמות‪ ,‬לה–לז; מלכים א‪ ,‬ו–ז; דברי הימים ב‪ ,‬ו–יג)‪ .‬השני‬
‫– פסוק משירת הים " זֶׂה אֵ לי וְ אַ נְ וֵהּו" (שמות טו‪ ,‬ב) ממנו צמח המושג "הידור מצווה" שמשמעותו שיש‬

‫לקיים את המצווה באופן מהודר‪ .‬בריית א (שבת קסג ע"ב) מעודדת את הידור המצווה וכפועל היוצא מכך –‬

‫את האמנות‪.‬‬

‫למרות האמור לעיל‪ ,‬היהדות אינה רואה ‪,‬בדרך כלל‪ ,‬בעין יפה שימוש באמנות שלא למטרת הידור‬

‫מצווה‪ .‬ייתכן שהסיבה נובעת מקיצוניו ת דתית שאינה קיימת בנצרות או מהשפעות אסלאמיות האוסרות את‬

‫השימוש בדמויות אדם באמנות‪.‬‬

‫התוספות מתנגד לציורים בתוך ספרי תפילה‪" :‬כרובים דצורתא‪ .‬נשאלתי על אותם שמציירים במחזורים‬

‫צורות חיות ועופות אם יפה עושים אם לאו והשבתי נ"ל [נראה לי] דודאי לא יפה עושים שמתוך‬
‫שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונין לבם לאביהם שבשמים ‪( "...‬תוספות יומא נד ע"א)‪.‬‬

‫ההתנגדות לציורים אינה בגלל החשש לעבודה זרה אלא חשש‪ ,‬מבחינה מעשית‪ ,‬שהתבוננות בציורים‬
‫מסיחה את הדעת מהתפילה‪ .‬עיון בכתבי יד אשכנזיים מלמד שגם הסופרים וגם מזמיני כתב היד נטו‬

‫להתעלם מהאיסור ושלמו ממיטב כספם עבור קישוט ואיור כתבי היד (פרץ‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.)43‬‬
‫חוסר הרלוונטיות של העבודה הזרה במובן של עבודת אלילים‪ ,‬והניתוק בין הכנסייה למדינה‪ ,‬בעיקר לאחר‬

‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬שגרם לחילון האמנות‪ ,‬פתחו פתח לשילוב מסוים של האמנות בחיי היהודי שומר‬

‫‪22‬‬
‫ההלכה‪ .‬עובדה חשובה נוספת היא שביהדות יש מספר רב של זרמים והיחס לאמנות שונה בכל זרם‬
‫(קירשנבאום‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.)61-31‬‬

‫היהודים לא נמנעו מאמנות‪" .‬הפחד" מאמנות בא לידי ביטוי בהקשר של עבודה זרה ולא מהאמנות‬
‫עצמה‪ .‬נראה שכתבי יד מאוירים והגדות מאוירות לא היוו איום על ההלכה ולכן התופעה נפוצה בין‬

‫היהודים‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫הגדות מאוירות‬

‫עד למאה ה‪ 13-‬הייתה ההגדה חלק בלתי נפרד מסידור התפילה היהודי‪ .‬ואולם מתקופה זו ואילך הופרדה‬

‫ההגדה מן הסידור ושימשה ספר עצמאי (ש' ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ .)67‬ההפרדה אפשרה להוסיף‬

‫להגדה איורים בעלי אופי המתאים לליל הסדר‪ ,‬טקס שבו השתתפו‪ ,‬ומשתתפים עד היום‪ ,‬גם נשים וילדים‪.‬‬
‫לפני המצאת הדפוס בסוף המאה ה‪ 15-‬העתיקו מעתיקים את ההגדות בכתב יד‪ .‬מעתיקים אלו לעתים הוסיפו‬

‫איורים להגדות ולעתים העתיקו רק את הכתוב‪ ,‬וציירים‪ ,‬שתפקידם היה לעטר ולאייר את כתבי היד‪ ,‬הוסיפו‬
‫להן איורים‪.‬‬

‫מקובל לחלק את ההגדות הקדומות על פי סוגי האיורים‪:‬‬

‫ה גדו ת ס פ רדיו ת המאופיינות באיורים המתארים בדרך כלל אירועים מן התנ"ך‪ .‬איורים אלו‬

‫משתרעים על דפים שלמים‪ .‬האיורים מצויים בתחילת ההגדה או בסופה ואינם בהכרח אילוסטרציה לטקסט‪,‬‬
‫ולעתים אף אין קשר בין האיור ובין הנושא המסופר בהגדה (לדוגמה "הגדת הזהב"‪" ,‬הגדת סרייבו" ו"הגדת‬

‫קאופמן" כולן מספרד מן המאה ה‪.)14-‬‬

‫ה גדו ת א ש כנזיו ת המאופיינות בעיטורי שוליים מסביב לטקסט‪ .‬האיורים מתארים את מנהגי החג‬

‫ואת ההכנות אליו‪ .‬לעתים העיטורים מתארים מנהגים של קהילות מסוימות ולא של המדינה כולה (גויטין‪,‬‬

‫‪ ,2010‬עמ' ‪ .)25‬בתקופה מאוחרת יותר התרופף הקשר בין האיור ובין הטקסט בהגדה‪ ,‬העיטורים נעשו‬
‫עממיים ולא נעשה שימוש באותיות הצבועות זהב (לדוגמה "הגדת הדרקונים" מצפון צרפת‪" ,‬הגדת ראשי‬

‫הציפורים" מגרמניה‪ .‬שתיהן מן המאה ה‪.)13-‬‬

‫הגדות איטלקיות המאופיינות בשילוב אשכנזי ספרדי‪ ,‬כלומר ציורים גדולים המסבירים את הטקסט‬
‫ובנוסף להם ציורים בשולי הדף‪ .‬קישוט אופייני נוסף הוא עיטורים הלקוחים מעולם החי והצומח (לדוגמה‬

‫ההגדה שבכתב יד רוטשילד ממחצית המאה ה‪( )15-‬נרקיס‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.)39-38‬‬
‫ההגדה המודפסת הראשונה הידועה היום היא משנת ‪ 1482‬מאלחיג'ארא (‪ )Guadalajara‬שבספרד‪.‬‬

‫הטקסט שבהגדה שלם והיא אינה מאוירת‪ .‬ההגדה המאוירת הראשונה הודפסה ככל הנראה לפני גירוש‬
‫ספרד וממנה שרדו רק שלושה דפים‪ .‬ב‪ 1486-‬נדפסה עוד הגדה מאוירת (האיור מתבטא בציור קטן של‬

‫מצה) בעיר שוונצין (‪ )Soncinos‬באיטליה‪ .‬עם התפתחות הדפוס‪ ,‬במיוחד הדפוס העברי‪ ,‬נפוצה הדפסת‬
‫ההגדות‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫ההגדות המפורסמות המודפסות והמאוירות הראשונות הן‪ :‬הגדת קושטא משנת ‪ ,1515‬הגדת פראג‬
‫שהייתה הראשונה שהודפסה על ידי יהודים בשנת ‪ ,1526‬הגדת מנטובה שהודפסה בשנת ‪ 1560‬בבית דפוס‬

‫נוצרי‪ ,‬הגדת ונציה נדפסה בשנת ‪ ,1609‬והגדת אמסטרדם משנת ‪( 1695‬ש' ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ'‬
‫‪ ;68‬אבידור הכהן‪ ,1977 ,‬עמ' ‪ ;9‬הברמן‪ ,‬הגדה של פסח‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;349-347‬יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של‬

‫הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד היום‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.)xv ,x‬‬
‫לעיטורים יהודיים מספר סוגים‪:‬‬

‫מי לו ת פ תי ח ה‪ :‬תחליף לאיניציאלים‪ ,‬אותיות פתיחה גדולות ומעוטרות המוסיפות הדגשה‪ .‬לדוגמה‬

‫בחלק גדול מהגדת פסח מודגשות המילים פסח‪ ,‬מצה ומרור ובפיוטים שונים בהגדה המילים החוזרות בפיוט‬

‫מודגשות‪.‬‬

‫מי ק רו ג ר פי ה‪ :‬אותיות זעירות‪ ,‬שבעזרתן בונים שטיחים גאומטריים שלעתים משמשים להפרדה‬

‫בין עמודות הטקסט‪.‬‬

‫יו רי ם א מ עו ל ם ה חי ו ה צו מ ח‪ :‬פרחים‪ ,‬שריגי גפן‪ ,‬בעלי חיים אמתיים ודמיוניים‪ .‬האיורים‬

‫מעטרים את שולי הדף או משמשים כאותיות זואומורפיות‪.‬‬

‫איו רי ם ד מיוניי ם‪ :‬מלאכים או פוטים‪.‬‬

‫איורי נוף ואיורים הקשורים בבנייה‪ :‬שערים‪ ,‬קשתות ועמודים עם כותרות‪.‬‬

‫שתי סיבות עיקריות הובילו לכך שההגדה זכתה לאיורים רבים‪ :‬הסיבה האחת היא כיוון שההגדה‬

‫מתארת אירוע מכונן בתרבות היהודית ובזיכרון הקולקטיבי היהודי‪ .‬והסיבה האחרת היא שחוסר הקדושה‬
‫ועממיות ההגדה מאפשרים להוסיף לה איורים‪ ,‬מזמורים שונים או טקסטים בהתאם לתקופה‪ .‬נושאי האיור‬

‫הושפעו מסיפור ההגדה ומסיפורי יציאת מצרים המופיעים במקרא‪.‬‬

‫אפשר לחלק את האיורים לכמה נושאים (פרידמן‪ ,‬תשנ"ה; רונן‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;8‬נרקיס‪ ,1992 ,‬עמ' ‪39-‬‬

‫‪ ;37‬יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד היום‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪:)XVI‬‬
‫איורי טקסט – ציורים המתארים את הכתוב בהגדה‪.‬‬

‫איורי מנהגים (לפני ליל הסדר ובזמן ליל הסדר) וטקסים דתיים – איורים של ביעור חמץ‪ ,‬אפיית מצות‪,‬‬
‫ניקוי הבית וכדומה‪.‬‬

‫איורי סיפורי יציאת מצרים והאבות – סיפורי אברהם‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬קבלת התורה‪ ,‬ניסים שאירעו בדרך‬
‫ממצרים לארץ ישראל‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫איורים בעלי רמזי גאולה ואיורים אסכטולוגיים – אליהו הנביא‪ ,‬חמור לבן של המשיח ותיאור בית המקדש‪.‬‬
‫איורים מספרי תנ"ך שאינם קשורים למסופר בהגדה‪.‬‬

‫אם היינו רוצים לשייך את המפות לאחד מן הנושאים שנמנו‪ ,‬איזה נושא יכול היה להתאים? אפשר‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לשייך מפות לנושא "ציורי הטקסט" או לנושא "סיפורי יציאת מצרים"‪ ,‬אבל אפשר לשייך אותן גם‬

‫לנושא "רמזי הגאולה"‪ .‬רוב ההגדות שבהן מופיעות מפות (פרט להגדת מץ) לא מסתפקות בהצגת מפת‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬אלא מציגות גם את כל מפת הארץ‪ ,‬מצפון הארץ‪ ,‬החרמון‪ ,‬עד לאילת‪ .‬ייתכן שכוונת יוצרי‬

‫המפות הייתה לבטא את רצון העם לראות את בניי ן הארץ ולמלא את התפילה "בשנה הבאה בירושלים"‪.‬‬

‫במהלך המאה ה‪ 18-‬החלה פריחה של תופעת איור הגדות‪ ,‬מגילות אסתר וספרי תפילה‪ .‬יהודים עשירים‬

‫הזמינו מאמנים עבודות איור בכתבי יד‪ .‬האמנים היהודים למדו בסביבה נוצרית או מוסלמית והשפעות‬
‫היו אמנים יהודים שהשתייכו לגילדות אמנים מקומיות ועבודותיהם הושפעו‬ ‫בעבודתם‪13.‬‬ ‫מקומיות ניכרות‬

‫מהמסורות המקומיות‪.‬‬
‫אחד הנושאים הנפוצים באיורי ההגדה הוא יציאת מצרים‪ .‬האיור מבטא את רעיון הגאולה של עם ישראל‬
‫דוגמאות‪14:‬‬ ‫ומופיע בהגדות בכתבי יד וגם בהגדות מודפסות‪ .‬להלן מספר‬

‫‪ 13‬על השפעות הבארוק והרוקוקו האיטלקי‪ ,‬על אמנות הכתובות היהודיות ומגילת אסתר ראה נמניי‪ ,1996 ,‬עמ' ‪;123-121‬‬
‫השפעות מוטיבים נוצריים על כתובות ראה צבר‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;100-95‬השפעות נוצריות ואסלאמיות על האמנות היהודית בימי‬
‫הביניים ראה קוג'מן‪-‬אפל‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ;91-87‬השפעות נוצריות על הגדת אמסטרדם ראה שוברט‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ ;50-47‬השפעות‬
‫סמלים גרמניים על הגדות ראה איילי‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ ;268‬סקירה על אמנים יהודיים והשפעות על עבודותיהם ראה רות ב' ‪,‬‬
‫האמנות והאמנים היהודים לפני האמנסיפציה‪ ,1996 ,‬עמ' ‪ ;149-139‬השפעות בנושאים של עמודי שער‪ ,‬מסגרות לעמודים‬
‫וקישוטים נוספים לספרים ראה הברמן‪ ,‬האמנות בספר העברי המודפס‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.137-128‬‬
‫‪ 14‬איורים מכתבי היד של ההגדות לקוחים מתוך מצגת באתר (קלריטה & אפרים)‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫איור ‪ :1‬איו רי י צי א ת מ צ רי ם ב הגדו ת ע תי קו ת‬

‫הגדת סרייבו‬
‫‪Sarajevo Haggada‬‬
‫ברצלונה שנת ‪.1350c‬‬
‫החלק העליון של דף מהגדת‬
‫סרייבו המתאר במרכז‪ ,‬על רקע‬
‫אדום‪ ,‬את בני ישראל החוצים‬
‫ומעליהם‬ ‫סוף‬ ‫ים‬ ‫את‬
‫ומתחתיהם המצרים טובעים‬
‫בתוך הים‪.‬‬

‫הגדת הזהב‬
‫‪Golden Haggadah‬‬
‫קטלוניה שנת ‪.1320c‬‬
‫בצד ימין איור של הלוחמים‬
‫המצריים (ברוח תקופת ימי‬

‫הביניים) ובצד שמאל בני‬

‫ישראל ובראשם משה עם‬
‫המטה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫הגדת ריילנדס‬
‫‪Rylands Haggadah‬‬
‫קטלוניה‪ ,‬המאה ה‪.14-‬‬
‫שתי שורות של בני ישראל‬
‫החוצים את הים ושלוש שורות‬
‫של מצרים טבועים‪.‬‬

‫מגרמניה‬ ‫יד‬ ‫בכתב‬ ‫הגדה‬

‫‪ .1639‬בני ישראל מחוץ לים‬
‫סוף והמצרים טבועים בתוכו‪.‬‬

‫פסח‬ ‫הגדת‬ ‫(כשר‪,‬‬

‫ארצישראלית‪ ,1950 ,‬עמ' ‪)69‬‬

‫‪28‬‬
 ‫‪.1810‬‬ ‫אמסטרדם‬ ‫הגדת‬

‫וריאציה על הציור הקודם‪.‬‬

‫האיורים האלה הם אחת הדרכים להבעת רעיון הגאולה‪ ,‬ואולם אפשר לראות במפות דרך שונה להבעת‬

‫הרעיון‪ .‬המפות ממחישות את הרעיון בשרטוט המסלול של בני ישראל מהעבדות במצרים לגאולה בארץ‬
‫ישראל‪ .‬הן מהוות פרשנות נוספת של הטקסט הדן ביציאת מצרים‪.‬‬

‫ההגדה של פסח וחשיבותה‬

‫יציאת מצרים היא כנראה האירוע המכונן ביותר בתרבותו של עם ישראל‪ ,‬אחד הזיכרונות הקולקטיביים‬
‫החשובים ביותר‪ ,‬והיא הסיבה לחגיגת שלושת הרגלים‪ :‬פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪ .‬הסיפור מסופר ומוזכר פעמים‬

‫רבות בתנ"ך‪ ,‬במשנה‪ ,‬בתלמודים ובספרים נוספים בארון הספרים היהודי‪ .‬בשל חשיבותו הרבה של הסיפור‪,‬‬
‫התורה מצווה על עם ישראל להנחיל אותו לדור הבא‪ ,‬ולצורך זה חוברה ההגדה של פסח (אבידור הכהן‪,‬‬

‫‪ ,1977‬עמ' ‪ .)6‬מקור המילה "הגדה" הוא בציווי מספר שמות "וְ הג ְַד ְָּת לְ בנְ ָך בַ ּיֹום הַ הּוא לֵאמֹ ר‪( "...‬שמות יג‪,‬‬
‫ח)‪ ,‬ציווי המורה לספר לדורות הבאים את שאירע במצרים‪.‬‬

‫שנים רבות הייתה ההגדה חלק בלתי נפרד מסידור התפילה היהודי‪ ,‬ורק במאה ה‪ 13-‬היא הוצאה מן‬
‫הסידור והפכה לקודקס ספרותי נפרד‪ .‬להגדה יותר מחמש מאות פירושים שונים והיא הספר המאויר והנפוץ‬

‫ביותר בתרבות היהודית (הברמן‪ ,‬הגדה של פסח‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ .)347‬בקריאת ההגדה משתתפת כל‬
‫המשפחה‪ 15‬כחלק מטקס שבו קוראים בהגדה וסועדים‪ .‬הסיבה למספרן הרב של ההגדות היא שלהבדיל מכל‬

‫‪ 15‬בבלי פסחים ק"ח ע"א‪ ,‬ע"ב; ק"ט ע"א; תוספתא פסחים י'‪ ,‬ט‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫ספר אחר‪ ,‬בליל הסדר כל אחד מבני המשפחה קורא בהגדה ולכן לא די בעותק אחד בלבד בבית אב (ש'‬
‫ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)67‬‬

‫ההגדה של פסח משקפת בזעיר אנפין היבטים שונים בעולם האמונה היהודי‪ :‬הנתינה והעזרה הרבה של‬
‫אלוהים לעמו‪ ,‬האמונה של העם באלוהיו‪ ,‬הכמיהה לגאולה והיחס לצוררי ישראל‪ .‬בהגדה שזורים טקסטים‬

‫העוסקים בנושאים שונים‪ :‬לימוד פרשת יציאת מצרים והנחלת הסיפור לדור הצעיר‪ ,‬קיום מצוות הפסח‪,‬‬
‫פיוטים וברכות הקשורות במזון‪ ,‬ביין ובגאולה‪.‬‬

‫ההגדה של פסח לא הייתה מאז ומעולם טקסט קנוני והיא אינה מקודשת כספר התנ"ך‪ .‬משנחתם הקנון‬
‫התנ"כי לא השתנה בו דבר‪ .‬חל איסור מוחלט לשנות‪ ,‬להוסיף‪ ,‬להתאים או לשפר את הטקסט‪ ,‬לא כך בהגדה‬

‫של פסח‪ .‬הנוסח הבסיסי דומה ברוב ההגדות‪ ,‬אך במהלך השנים הוא שּונה בשינויים מגוונים‪ .‬ייתכן שלעדה‬
‫מסוימת באזור מסוים יהיה נוסח מעט שונה מזה של עדה אחרת‪ ,‬או שיופיעו תוספות לנוסח המקובל (ש'‬

‫ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ ;9‬גולדשמידט‪ ,1960 ,‬עמ' ‪.)85‬‬

‫על פי הגדרת ההגדה‪ ,‬אפשר להוסיף לטקסט המקורי קטעי טקסט אחרים‪ ,‬כמו שירה או מדרש‪ ,‬כדי‬

‫להעמיק את זיכרון המאורע‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬וְ כָל הַ מַ ְרבֶׂ ה לְ סַ פֵר ביציאַ ת מצְ ַרים ה ֲֵרי זֶׂה ְמשֻׁ ְָּבח" [שורה ‪]41‬‬
‫היתר זה הוא הבסיס העקרוני להוספת איורים שונים‪ ,‬ולענייננו – מפות בהגדה‪.‬‬

‫תקציר ההגדה והמבנה שלה‬

‫טקס ליל הסדר וקריאת ההגדה נערכים בערב הארבעה עשר בחודש ניסן‪ .‬בערב שלפני מתכוננים לטקס‬

‫ועורכים בדיקת חמץ‪ ,‬בבוקר שורפים את החמץ ובערב מתחיל הטקס ובמרכזו קריאה בהגדה‪.‬‬
‫לפני המצאת הדפוס‪ ,‬ההגדות היו כתובות בכתב יד ומחירן היה גבוה‪ .‬משפחות שידן לא הייתה משגת‬
‫השתמשו בסימנים כדי לזכור כיצד לנהל את ערב הפסח כהלכה‪ .‬נקבעו ארבעה עשר סימנים המתארים את‬
‫הפעולות בטקס‪ .‬סימנים אלו נאמרים בחרוזים המקלים על שינונם (הסימנים יופיעו להלן באותיות‬

‫מודגשות)‪.‬‬
‫ההגדה נחלקת לארבעה חלקים‪ .‬החלק הראשון‪ ,‬וסימניו‪ :‬קדש‪ ,‬ורחץ‪ ,‬כרפס‪ ,‬יחץ‪ ,‬מתחיל בקידוש של‬

‫יום טוב‪ .‬לאחריו נוטלים ידיים ללא ברכה ואוכלים כרפס (ירק) טבול במי מלח‪ .‬לבסוף חוצים מצה אחת‬
‫מהשלוש שעל השולחן‪ ,‬והיא משמשת אפיקומן‪.‬‬

‫החלק השני‪ ,‬וסימנו מגיד‪ ,‬נפתח בפסקה "הא לחמא עניא" המזמינה נצרכים לבוא ולסעוד את ארוחת‬
‫החג‪ .‬אחריה שואלים את ארבע הקושיות‪ ,‬ובהמשך מספרים את סיפור העבדות במצרים ומציינים כי כל‬

‫‪30‬‬
‫המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח‪ .‬מיד אחרי הצגת הרעיון הזה‪ ,‬מדגימים אותו בעזרת סיפור‬
‫הרבנים מבני ברק שסיפרו ביציאת מצרים לילה שלם‪ .‬ממשיכים בסיפור ארבעת הבנים השואלים שאלות‬

‫הקשורות לפסח‪ ,‬ולאחר מכן מספרים על זבח הפסח‪ ,‬על המצה ועל המרור‪ .‬בסוף חלק זה‪ ,‬מספרים את‬
‫סיפור יציאת מצרים ואת סיפור עשר המכות‪ .‬סיפורים אלו מדגישים את התפקיד הבלעדי של אלוהים‬

‫בגאולת עם ישראל‪.‬‬
‫החלק השלישי סימניו‪ :‬רחץ‪ ,‬מוציא‪ ,‬מרור‪ ,‬כורך‪ ,‬שולחן עורך‪ ,‬צפון‪ ,‬ברך‪ .‬תחילה נוטלים ידיים‪ ,‬אחר כך‬

‫אוכלים מצה וחרוסת ואז סועדים את סעודת החג ובסופה אוכלים את האפיקומן ומברכים על היין‪.‬‬
‫החלק הרביעי סימניו הלל ונרצה‪ .‬אומרים הלל (קוראים פרקים מתהילים) ולאחר מכן מסתיים הסדר‬

‫וקוראים "לשנה הבאה בירושלים"‪ .‬לבסוף שרים את הפיוטים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" שאינם קשורים‬
‫ישירות להגדה (לזרוביץ וקם)‪.‬‬

‫ההיסטוריה של ההגדה‬

‫בתקופת הבית השני רק תושבי ירושלים והעולים לרגל לעיר חגגו את חג הפסח‪ .‬עד לחורבן בית המקדש‬

‫שחיטת זבח הפסח נעשתה בחצר בית המקדש‪ ,‬בעזרה‪ ,‬בידי ראש כל משפחה ולא בידי הכוהנים‪ .‬כל העם‬
‫היה בעל מעמד קדושה של כוהנים‪ ,‬מעמד שאפשר את המעשה‪ .‬לאחר השחיטה שבו המשפחות לבתיהן וצלו‬

‫את הבשר בתנורים מיוחדים שהוכנו מבעוד מועד‪ .‬החגיגה נערכה במסגרת המשפחה‪ ,‬ולעתים הצטרפו גם‬
‫שכנים לסעודה‪ .‬במהלך סעודת החג בירכו החוגגים את ברכת המזון‪ ,‬סעדו את ליבם בבשר‪ ,‬במצה ובמרור‪,‬‬

‫שתו יין (עדיין לא הונהג אז מנהג ארבע הכוסות)‪ ,‬וקראו את ההלל (ש' ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪18-‬‬
‫‪.)13‬‬
‫לאחר חורבן הבית‪ ,‬בתקופת התנאים‪ ,‬צביון החג השתנה‪ .‬השינוי היה הכרחי מפני שהפולחן הקשור‬
‫לבית המקדש‪ ,‬עבודת הכוהנים והעלייה לרגל לירושלים פסקו‪ ,‬תכלית סיפור הפסח השתנה‪ .‬לפני החורבן‬

‫תכלית החג הייתה תיאור העבדות במצרים ונתינת ארץ ישראל לעם‪ .‬לאחר החורבן‪ ,‬בזמן השלטון הרומאי‬
‫הנוקשה בארץ‪ ,‬הטקסטים בהגדה הדגישו את הגאולה בעתיד (גולדשמידט‪ ,1960 ,‬עמ' ‪.)69‬‬

‫בעקבות החורבן המרכז התורני עבר ליבנה‪ ,‬המנהיגים רבן יוחנן בן זכאי (מאה ראשונה לספירה)‬
‫וממשיכו רבן גמליאל (השני) שינו את ההלכות כדי שיתאימו למצב החדש‪ .‬מסכת פסחים במשנה מפרטת‬

‫את הלכות החג‪ .‬במסכת עשרה פרקים‪ :‬שלושת הראשונים דנים באיסור החמץ ובאפיית מצה‪ .‬הפרק הרביעי‬
‫דן במנהגי ערב הפסח‪ .‬הפרקים שלאחר מכן דנים בקורבן הפסח‪ ,‬בשחיטה ובצלייה‪ .‬המסכת מסתיימת‬

‫‪31‬‬
‫בבעיות הלכתיות שונות בהלכות פסח שני וליל הסדר‪ .‬את מקום המנהג של קורבן הפסח‪ ,‬שנעשה בבית‬
‫המקדש‪ ,‬תפסו מנהגים אחרים‪ :‬לימוד הלכות הפסח‪ ,‬סיפור יציאת מצרים‪ ,‬סיפור התהוותה של האומה‬

‫והבעת תקווה לגאולה בעתיד‪.‬‬

‫הדמויות המוזכרות במשנה כבר השתתפו במסורת טקסית בערב פסח‪ .‬ההגדה [שורה ‪ ]43‬מספרת‪:‬‬

‫"מַ עֲשֶׂ ה בְ ַרבי אֱלי ֶׂעזֶׂר וְ ַרבי יְהֹושֻׁ ְַּע וְ ַרבי אֶׂ לְ ָעזָר בֶׂ ן ֲעז ְַריָה וְ ַר ְבי עֲקיבָ א וְ ַרבי טַ ְרפֹון שֶׂ הָ יּו ְמסֻׁבין ב ְבנֵי ְב ַרק‬
‫והוא אירח את גדולי‬ ‫עקיבא‪16‬‬ ‫והָ יּו ְמסַ פְ רים ביציאַ ת מצְ ַרים"‪ .‬העיר בני ברק הייתה מקום מושבו של רבי‬

‫דורו בטקס המספר על יציאת מצרים‪ .‬ייתכן שבתקופה זו לא היה נוסח כתוב של ההגדה וקיימו בטקס‬
‫מסורות קדומות הכוללות מנהגי חג‪ ,‬אזכור יציאת מצרים ולימוד‪ .‬כל זאת כדי לזכור את המאורע ולהעבירו‬

‫לדור הבא‪ .‬סדר ההגדה התנאי הוא הבסיס להגדה המופיעה עד היום‪.‬‬
‫בתקופת האמוראים סדר הפסח היה טקס ידוע‪ ,‬את ההגדה מסר בעל פה דובר אחד מתחילת הטקס ועד סופו‪.‬‬

‫ההבדלים בין הנוסח הבבלי לבין הנוסח הארץ ישראלי של ההגדה אינם רבים‪ ,‬והשוני הוא בכמה פסקאות‬
‫בלבד (ש' ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)51‬‬

‫הגדות מתקופת הגאונים נמצאו בגניזת קהיר‪ ,‬בתוך סידורים ובתוך חיבורים שונים‪ .‬בתקופה זו יש‬
‫הבדלים בין הנוסח הארץ ישראלי לנוסח הבבלי‪ .‬ייתכן שחלק מהמדרשים הוכנסו להגדה בתקופת הגאונים‬

‫כתגובה למחלוקות בין הגאונים לבין הקראים‪ .‬מדרשים אלו העלו את חשיבותה של התורה שבעל פה‪.‬‬

‫במהלך השנים נוספו להגדה פיוטים שונים ונוסחים שונו עד שהתגבשה להגדה של ימינו‪ .‬הנוסח המקובל‬
‫היום‪ ,‬בקרב רוב הציבור‪ ,‬הוא נוסח אחיד שקבע הרב הראשי לישראל‪ ,‬שהיה גם הרב הצבאי הראשי‪ ,‬הרב‬

‫שלמה גורן (אבידור הכהן‪ ,1977 ,‬עמ' ‪.)8-7‬‬

‫מעורבות משפחתית בקריאת ההגדה‬

‫אחת ממטרותיו של ליל הסדר היא ההמשכיות‪ ,‬העברת המסורת לדור הבא כדי לבסס את רעיון גאולת עם‬

‫בתקופתו אפשר היה שראש המשפחה יקרא את כל ההגדה‪,‬‬ ‫הבבלי‪17‬‬ ‫ישראל בידי אלוהיו‪ .‬על פי התלמוד‬

‫בימי הביניים הייתה גם האפשרות שהמסובים יקראו כל אחד בתורו קטעים מן‬ ‫שונות‪18‬‬ ‫ולפי עדויות‬

‫‪ 16‬בבלי סנהדרין (ל"ב‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬

‫‪ 17‬פסחים קט"ז ע"ב‪" :‬מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף"‪ ,‬מסופר על רב יוסף ורב ששת שאפילו שהיו עיוורים אמרו בביתם את‬
‫ההגדה‪.‬‬
‫‪ 18‬ספראי מצטט את ספר "עץ החיים" מסוף המאה ה‪ ,13-‬שבו כתוב "בימיהם היה אחד אומר את האגדה ופוטר כלם כאמרינן ‪...‬‬
‫אבל עתה שכולנו אומרים האגדה"‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫ההגדה‪ .‬קריאה כזו‪ ,‬המקנה תפקיד לכל אחד מן המסובים (הגברים)‪ ,‬הופכת את הטקס למעניין יותר (ש'‬
‫ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ .)67‬ליל הסדר נמשך מספר שעות וכדי שכל המשפחה‪ ,‬כולל הילדים‪,‬‬

‫יישארו ערים עד לסיומו יש צורך לעורר את סקרנותם ולשתף אותם בטקס‪.‬‬

‫טקס ליל הסדר מזמן מספר טכניקות שמטרתן לשמור על ערנותם של המשתתפים ובעיקר על זו של‬
‫הילדים‪ .‬בסעיף זה אסקור אמצעים שונים לשמירה על ערנותם של הילדים ובסופו אנסה להוכיח שאחת‬
‫המטרות של טכניקת צירוף המפות להגדות היא לעורר עניין ולעזור לילדים להישאר ערים עד סופו של ליל‬
‫הסדר‪ .‬להלן כמה דוגמאות לטכניקות ממהלך הסדר שאחת ממטרותיהן היא לעורר עניין אצל הילדים‬
‫ולשתפם במהלך הטקס‪:‬‬

‫בקערת הפסח שישה מאכלים הקשורים לחג‪ :‬זרוע‪ ,‬זכר לקורבן הפסח וגם סמל לכוחו של אלוהים‬
‫שהוציא אותנו ממצרים "ביד חזקה ובזרוע נטויה"; כרפס‪ ,‬ירק שמברכים עליו "בורא פרי האדמה"; חזרת‬

‫ומרור‪ ,‬מזכירים את חיי העבדות במצרים; חרוסת‪ ,‬מסמלת את הטיט שבו השתמשו בני ישראל כאשר בנו‬
‫את הערים פיתום ורעמסס; ביצה‪ ,‬מסמלת אבל על חורבן בית המקדש‪ .‬קערה כזו‪ ,‬עם שישה מאכלים‪ ,‬אינה‬

‫דבר שבשגרה בארוחות רגילות והדבר מעורר את סקרנות הילד התוהה על השינוי‪ .‬להסבר על המאכלים‬
‫ומה הם מסמלים יש תפקיד חינוכי במסירת מורשת החג לילדים‪.‬‬

‫עד תקופת הראשונים‪ ,‬המאה ה‪ ,11-‬ארבע הקושיות נאמרו מפי עורך הסדר‪ .‬אם אחד הילדים היה שואל‬
‫באופן עצמאי את הקושיות‪ ,‬כי תהה על ייחודה של הארוחה‪ ,‬עורך הסדר היה עונה ומסביר לו‪ ,‬במקרה כזה‬

‫החל המנהג שאת הקושיות שרים הילדים‪ ,‬וכך‬ ‫הרמב"ם‪19‬‬ ‫לא היה צורך לומר את הקושיות‪ .‬בתקופתו של‬
‫נוצר דו‪-‬שיח המחדד לילדים את אופיו ויחודו של החג‪.‬‬

‫מתאר מספר שיטות שנועדו לגרום לילדים לא להירדם ולעורר את סקרנותם כדי‬ ‫הלקט‪20‬‬ ‫ספר שבולי‬
‫שישאלו שאלות על דברים שאין הם רגילים בהם‪" .‬ועוד יש שם קליות ואגוזים ומיני מגדים ופירות לשדל‬
‫בהן את התינוקות כדי להפיג שינה מעליהן כדי שיראו השינוי וישאלו ‪ ...‬שהרי אנו צריכין בשני טיבולין‬

‫כדי לעשות שינוי מפני התינוקות כדי שיבינו וישאלו ‪ ...‬ומה שמגביהין הקערה כדי שיראו התינוקת את‬
‫השינוי וישאלו לפי שמצוה לפתוח להם פתח לשאלה כדכתיב והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו'"‪.‬‬

‫התלמוד הבבלי מביא מחלוקת הקשורה לסוגיה – מי צריך לשתות ארבע כוסות? עם הדיון בסוגיה‬
‫עולה גם שאלת היחס לילדים‪" .‬תנו רבנן‪ :‬הכל חייבין בארבעה כוסות הללו‪ ,‬אחד אנשים ואחד נשים‪ ,‬ואחד‬

‫‪ 19‬רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬ספר זמנים‪ ,‬הלכות חמץ ומצה פרק ז‪ ,‬ד‪" :‬וצריך לעשות שינוי בלילה הזה‪--‬כדי שיראו הבנים וישאלו‬
‫ויאמרו‪ ,‬מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות‪ ,‬עד שישיב להם ויאמר להם‪ ,‬כך וכך אירע וכך וכך היה"‪.‬‬
‫‪ 20‬סדר פסח סימן רי"ח‪ .‬הספר חובר על ידי רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא (‪ 1280–1210‬בערך) באיטליה‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫תינוקות‪ .‬אמר רבי יהודה‪ 21:‬וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין? אלא‪ ,‬מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח‪,‬‬
‫וישאלו"‪22.‬‬ ‫כדי שלא ישנו‪,‬‬

‫במקור האפיקומן הוא קינוח מצה שצריכים לאכול אותו לזכר קורבן הפסח לפני חצות הלילה‪ .‬כל‬
‫התהליך של הכנת האפיקומן מתחילתו מעורר סקרנות‪ ,‬עורך הסדר לוקח את המצה האמצעית מתוך שלושת‬

‫המצות בקערה‪ ,‬בוצע אותה לשתיים ומטמין את אחד החלקים‪ .‬יש מנהגים שונים בעדות שונות בדבר‬
‫החבאת האפיקומן‪ :‬לפי אחד המנהגים עורך הסדר מחביא את האפיקומן והילדים צריכים למצוא אותו‪ ,‬מנהג‬

‫את האפיקומן ולאחר משא ומתן לגבי התמורה מחזירים אותו‪ .‬מטרת כל‬ ‫"גונבים"‪23‬‬ ‫אחר הוא שהילדים‬
‫המנהגים הללו היא אחת‪ ,‬השארת הילדים ערים בליל הסדר‪.‬‬

‫גם האיורים בהגדה תרמו להשגת מטרה זו וכך כתב גרשון כהן‪ ,‬מדפיס הגדת פראג‪ ,‬בשנת ‪:1526‬‬
‫בתכלית היופי מהדרת ‪...‬‬ ‫"המפוארת בעט ברזל ועופרת‬
‫נערים משנתם מעוררת‬ ‫בציור נאה מצוירת‬
‫להיות לשונם בעט סופר ממהרת" (כהן‪,‬‬ ‫ואף לזקנים מיישרת‬

‫‪ ,1972‬עמ' אחרון)‬

‫חלק ניכר מהנשים והילדים לא ידעו לקרוא‪ ,‬הציורים המחישו את קריאת המבוגרים בהגדה‪ .‬עד למאה ה‪-‬‬
‫‪ 18‬לא הייתה ספרות מיוחדת לילדים‪ .‬האיורים‪ ,‬והשירים בסוף ההגדה‪ ,‬חד גדיא ואחד מי יודע‪ ,‬עזרו‬

‫בשיתוף הילדים בקריאת ההגדה וכאמור סייעו בשמירת ערנותם בליל הסדר (שמרוק‪ ,1986 ,‬עמ' ‪,39‬‬

‫‪.)56‬‬
‫בסוף ההגדה‪ ,‬החל מהפיוט "חֲסַ ל סּדּור ֶׂפסַ ח כְ הלְ כָתֹו" [שורה ‪ ]414‬יש שישה פיוטים נוספים‪ .‬הפיוטים‬
‫נוספו כנראה החל מסוף המאה ה‪ ,12-‬בעיקר באשכנז ועד המאה ה‪ 19-‬כבר היו מקובלים ברוב עדות‬
‫ישראל‪ .‬חלק מהפיוטים קשורים לחג הפסח‪ ,‬חלק מאדירים את שם ה' ושני הפיוטים האחרונים בהגדה "אחד‬

‫מי יודע" ו"חד גדיא"‪ ,‬פיוטים עליזים במיוחד‪ ,‬אינם קשורים לחג‪ .‬שני פיוטים אלו צורפו לראשונה להגדת‬
‫פראג בסוף המאה ה‪ .16-‬עדין שטיינזלץ סובר שמטרת פיוטים אלו היא שמירת הערנות של הילדים עד‬

‫לסוף הסדר (שטיינזלץ‪ ;1979 ,‬ש' ספראי וז' ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)197-188‬‬

‫‪ 21‬רבי יהודה בר אלעאי מתלמדי רבי עקיבא‪.‬‬

‫‪ 22‬בבלי פסחים ק"ט עא‪.‬‬
‫‪ 23‬שם "רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו"‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫עד כה ראינו את המאמצים הגדולים והמחשבות שהושקעו ברצון לקיים את הפסוק "וְ הג ְַד ְָּת ְְּלבנְ ָך בַ ּיֹום‬
‫הַ הּוא לֵאמֹ ר‪ :‬בַ עֲבּור זֶׂה עָשָ ה יְ הוָה לי בְ צֵ אתי ממצְ ָרים" (שמות יג‪ ,‬ח)‪ .‬מאמצים רבים הופנו לכיוון הדור‬

‫הצעיר כדי שימשיך ויהיה פעיל עד לסוף ליל הסדר‪.‬‬

‫הוספת מפות להגדות יכולה למלא גם היא את התפקיד של שמירת הערנות‪ .‬בהגדת אמסטרדם‪ ,‬בהגדת מץ‬
‫ובהגדה מפריז המפות הופיעו בדף האחרון של ההגדה ובכך אילצו את המתעניין בהן לחכות לסוף ליל‬
‫הסדר‪ ,‬ואילו בהגדות אלכסנדר ובורדו המפות משולבות בין דפי בהגדה‪.‬‬

‫הופיעו כבר במאה ה‪ ,12-‬ובכל זאת מפות בספרי קודש היו עניין נדיר למדיי‪ .‬מפות‪,‬‬ ‫רש"י‪24‬‬ ‫אמנם תרשימי‬
‫בייחוד מפות מאוירות כבהגדות אמסטרדם ומץ וחלק מן המפות בהגדות אלכסנדר ובורדו‪ ,‬מעוררות את‬

‫הילדים לשאול שאלות רבות על המפה עצמה ועל האיורים‪ .‬בעזרת המפות ניתן היה להמחיש את מסלול‬
‫יציאת עם ישראל ממצרים ואת כניסתו לארץ ישראל‪ .‬האיורים במפת בר יעקב מדגימים מספר אירועים‬

‫מהתנ"ך וכן את הרעיון שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש‪ .‬מפת הנדודים במדבר בהגדת מץ ומפת‬
‫ירושלים בהגדת בורדו מדגימות את כלי המשכן‪ ,‬וגם כאן יש הזדמנות ללמד את הילד כיצד נראו כלי‬

‫המשכן‪ ,‬ארון הכרובים‪ ,‬שולחן לחם הפנים‪ ,‬המנורה‪ ,‬הכיור ומזבח הזהב‪ ,‬ובנוסף לאלו יש גם איורים של‬
‫הכוהן הגדול הלבוש בגדי שרד‪.‬‬

‫אני מציע שני קשרים אפשריים בין המפות ובין תוכן ההגדה‪ :‬הרצון להדגים את מסלול היציאה‬
‫ממצרים הכולל את התחנות שהיו לבני ישראל במדבר‪ ,‬המחשה זו מזמינה שימוש בקונספט של מפה‪.‬‬

‫וההסבר השני הוא האיורים‪ ,‬שנושאם הוא המשכן וכליו‪ ,‬שאינם קשורים באופן ישיר להגדה‪ ,‬אבל בהחלט‬

‫קשורים ליציאת מצרים‪.‬‬

‫בהגדת אלכסנדר ובהגדת בורדו המפות אינן מופיעות בדף האחרון‪ ,‬בהגדות אלו המפות משולבות‬
‫לאורך ההגדה ונמצאות בפרקים שונים‪ .‬בהגדת בורדו מופיעות שלוש מפות‪ :‬האחת מפת "הגאוגרפיה‬
‫הקדושה" (‪ְּ )Géographie Sacrée‬המופיעה בפרק "מגיד"‪ .‬המעניין במפה זו הוא שהיא מציגה בנוסף‬

‫לארץ ישראל גם את אירופה ובה אפשר היה להראות לילדים גם את צרפת (אשכנז ”‪ “Asckenes‬ככתוב‬
‫במפה) וגם את מצרים‪ ,‬מדבר סיני וישראל‪ .‬בפרק "הלל" מצויה מפה גדולה של ירושלים עם אחד עשר‬

‫איורים שונים הקשורים לכלי המשכן ולכוהן הגדול‪ .‬בסוף ההגדה מובאת מפת בר יעקב בגרסה פחות‬
‫מאוירת מזו המקורית‪.‬‬

‫‪ 24‬תרשימי רש"י הם תרשימים גאוגרפים‪ ,‬סכמתיים מאוד‪ ,‬שמטרתם לבאר סוגיות מקראיות (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ'‬
‫‪.)37-19‬‬

‫‪35‬‬
‫הטקטיקה בהגדת אלכסנדר שונה וייחודית‪ .‬אלכסנדר אלכסנדר‪ ,‬המוציא לאור של ההגדה‪ ,‬שיווה לה‬
‫נופך מדעי באמצעות הוספת מאמרים שנראים כמדעיים‪ .‬את המאמרים העתיק מתרגום אנגלי לכתביו של‬

‫(‪ )1757–1672‬נזיר ממסדר הבנדיקטים בצרפת‪ .‬אלכסנדר אלכסנדר לא חשף כמובן‬ ‫קלמה‪25‬‬ ‫אוגוסטין‬
‫שמקורות המאמרים בהגדה הם מכתביו של נזיר נוצרי‪ .‬נוסף למאמרים שולבו גם מספר מפות‪ :‬ארבע‬

‫לאורך הטקסט ושתיים בסוף ההגדה‪.‬‬

‫הוספת המפות והטקסטים מעניקה יתרון לעורך הסדר‪ ,‬בעזרתם הוא יכול להסביר את ההגדה על פי‬

‫המדע‪ ,‬עובדה המגוונת את ליל הסדר ומעוררת עניין בדיאלוג בין העבר ה"מיסטי" ובין טקסט מדעי עכשווי‪.‬‬

‫ארץ ישראל‪ ,‬ההגדה ומנהגי החג‬

‫עבודה זו דנה בקשר של מפות ארץ ישראל להגדה של פסח‪ ,‬ועולה השאלה – מהו הקשר בין השתיים?‬
‫כידוע הרעיון המרכזי בהגדה הוא גאולת עם ישראל בידי אלוהים "וַּיֹוצאֵ נּו יְ ְָּי ממצְ ַרים – ל ֹא עַל יְ דֵ י ְַּמלְ אָ ְך‪,‬‬

‫ּובעַצְ מֹו ‪[ "...‬שורה ‪ ]96‬רוצה לומר כי‬

‫יח‪ ,‬אֶׂ לָא הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא בכְ בֹודֹו ְ‬
‫וְ ל ֹא ַעל יְ ְֵּדי שָ ָרף‪ ,‬וְ ל ֹא עַ ל יְ דֵ י שָ ל ְַּ‬
‫אלוהים עצמו‪ ,‬ללא כל עזרה‪ ,‬אחראי ליציאת מצרים‪ .‬ההגדה היא שיר הלל לאלוהים‪ ,‬והיא דנה בארץ‬

‫ישראל פעמים ספורות בלבד‪ ,‬בדומה לדמותו של משה‪ ,‬מנהיג העם ביציאת מצרים‪ ,‬המוזכרת פעם אחת‬
‫בהגדה בלבד [שורה ‪ – ]119‬אך שורה לאורך כל ההגדה‪ .‬צמד המילים "ארץ ישראל" מופיע שלוש פעמים‬

‫בלבד‪ ,‬וכולן בהקשר היסטורי בפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו" (דיינו)‪ .‬המילה "כנען" מופיעה‬
‫שלוש פעמים בהגדה בהקשר היסטורי‪ .‬בנוסף לאלו יש מספר תיאורים של ארץ ישראל בתיאורים של‬

‫הכמיהה לארץ או במושג של ארץ מובטחת‪ ,‬להלן התיאורים‪:‬‬

‫טבלה ‪ :6‬תיאורי הכמיהה לארץ ישראל בהגדה‬

‫ציטוט מההגדה‪.‬‬ ‫נושא הציטוט‬

‫כמיהה לחיים חופשיים בארץ "הָ א לַחְ מָ א עַנְ יָא ‪ ...‬הָ כָא‪ ,‬לְ שָ נָה הַ בָ אָ ה ְּבאַ ְּרעָ א ְּדיִ ְּש ָראֵ ל‪ .‬הָ שַ תָ א ְַּע ְְּבדֵ י‪,‬‬

‫לְ שָ נָה הַ בָ אָ ה בְ נֵי חֹורין" [ שורה ‪.]31‬‬ ‫ישראל‬

‫"שיר הַ מַ עֲלֹות בְ שּוב יְ ְָּי אֶׂ ת שיבַ ת צּיֹון הָ יינּו ְְּכחֹ לְ מים" [שורה ‪.]209‬‬

‫‪ 25‬משנת ‪ ,1707‬במשך ‪ 11‬שנים‪ ,‬כתב אוגוסטין קאלמה (‪ 23 )Antoine Augustin Calmet‬כרכים של פירוש לברית הישנה‬
‫ולברית החדשה‪ .‬פירוש זה תורגם למספר שפות ויצא במספר מהדורות‪ .‬המילון הת"נכי שקאלמה כתב ב‪ 1720-‬גם הוא יצא‬
‫במהדורות רבות ותורגם לשפות שונות‪ .‬המאמרים בהגדה צוטטו מהגרסה האנגלית המשופרת שיצאה‪ ,‬עם תוספות‪ ,‬על ידי‬
‫טיילור‪ .‬המאמרים הם‪ Employments of slaves in the East :‬נלקח מ‪ .Calmet's Dictionary of the Holy Bible-‬המאמר השני‬
‫הוא ”‪ i.e. Tabernacle in the wilderness‬אהל מועד" נלקח מאותו מקור‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫גאולת ישראל מתבטאת בארץ "בְ כָל ּדֹור וָדֹור חַ ּיָב אָ דָ ם ל ְראֹות ‪ ...‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ :‬וְ אֹותָ נּו הֹוציא מְּשָ ם‪ ,‬לְ מַ עַן‬

‫הָ ביא אֹ תָ נּו‪ ,‬לָתֶׂ ת לָנּו אֶׂ ת הָ אָ ֶרץ אֲשֶׂ ר נ ְשבַ ע ַל ֲא ְֹּבתֵ נּו" [שורה ‪.]163‬‬ ‫המובטחת‬

‫תכונותיה הטובות של ארץ "בָ רּוְך אַ תָ ה יְ ְָּי אֱֹלהֵ ינּו מֶׂ לְֶׂך הָ עֹולָם‪ ,‬עַל הַ ֶׂגפֶׂן ְְּועַל פְ ְּרי הַ ְֶּׂגפֶׂן‪ ,‬עַל ְתנּובַ ת‬
‫ֶׂאכֹ ל‬
‫ית וְ הְּנְ חַ לְ ְָּת לַאֲ בֹותֵ ינּו ל ְֱּ‬
‫הַ שָ דֶׂ ה וְ ַעל אֶ ֶרץ חֶ ְּמדָ ה טֹובָ ה ְּּורחָ בָ ה שֶׂ ָרצ ְָּ‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫ֶׂיה ‪...‬‬
‫הברכה דומה מאוד‪ ,‬אבל לא מפ ְריָּה וְ ל ְשבֹ ְַּע מּטּובָ ּה‪ ...‬וְ נ ֹאכַל מפ ְריָּה וְ נְּ ְשבַ ע מּטּובָ ּה ּונְ ְָּב ֶׂרכְ ָך עָ ל ְָּ‬

‫וְ נֹודֶׂ ה לְ ָך ַעל הָ אָ ֶׂרץ וְ עַ ל פְ רי הַ ָגפֶׂן" [שורות ‪.]410–406‬‬ ‫זהה‪ ,‬לברכת המזון המקובלת‪.‬‬

‫התיאורים המועטים של הכמיהה לארץ ושל תכונותיה מלמדים על זיקה כלשהי בין ההגדה ובין ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וזאת על אף שהיא נושא שולי בהגדה ואזכוריה באים בהקשר של הנושא העיקרי – סיפור המהלל‬

‫את האל שהוציא את עמו ממצרים‪ .‬חשוב לציין שהמסלול שעברו בני ישראל ביציאתם ממצרים לארץ כנען‬
‫לא מוזכר ולו במילה אחת בהגדה‪ .‬עובדה זו מרמזת על כך שנסי המדבר אינם קשורים לחג הפסח‪ ,‬שהרי‬

‫מטרת הפסח היא להדגיש את היציאה מעבדות לחירות ולא את המסע לארץ‪ ,‬שאיכות וכמות הניסים בו אינן‬
‫בסדר גודלם של הניסים שהיו בתהליך יציאת בני ישראל ממצרים‪.‬‬

‫יציאת מצרים נזכרת בהגדה ‪ 2625‬פעמים והיא שזורה‪ ,‬במקומות שונים בטקסט‪ ,‬במדרשים ובפיוטים‪.‬‬
‫ניתן להסתכל על המפות בהגדות כאיור הטקסט‪ .‬המפות מראות את מסלול הליכתם של בני ישראל‬

‫מהערים פיתום ורעמסס במצרים‪ ,‬את חציית ים סוף ואת מסלולם המשוער במדבר‪ .‬הפיוט "כי לעולם חסדו"‬
‫משמש אולי את הדוגמה הטובה ביותר למסלול יציאת מצרים המאויר במפה‪.‬‬

‫וַיֹוצֵ א י ְש ָראֵ ל מתֹוכָם – כי לְ עֹולָם ְַּח ְסּדֹו‬

‫‪...‬‬
‫לְ גֹ זֵר יַם סּוף לגְ זָרים – כי לְ עֹולָם חַ ְְּסּדֹו‬

‫וְ הֶׂ עֱביר י ְש ָראֵ ל בְ תֹוכֹו – כי לְ עֹולָם ְַּח ְסּדֹו‬

‫וְ נעֵר פ ְַרעֹ ה וְ חֵ ילֹו בְ יַם סּוף – כי לְ עֹולָם חַ ְְּסּדֹו‬

‫לְ מֹוליְך ַעמֹו בַ מדְ בָ ר – כי לְ עֹולָם ְַּח ְסּדֹו‬

‫גם הפיוט "דיינו" מדגים את יציאת מצרים‪:‬‬

‫‪ 26‬האזכורים‪ ,‬מסומנים באדום בהגדה המצורפת‪ ,‬בשורות‪,157 ,156 ,144 ,130 ,96 ,95 ,66 ,56 ,55 ,54 ,42 ,40 ,39 :‬‬
‫‪ ,359 ,358 ,356 ,223 ,222 ,179 ,174 ,166 ,162 ,161‬בשורה ‪ 380‬פעמיים‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫אלּו הֹוציאָ נּו ממצְ ַרים וְ ל ֹא עָשָ ה בָ הֶׂ ם ְש ָפטים‪ּ ,‬דַ ְֵּּיינּו‪.‬‬

‫‪...‬‬
‫אלּו נָתַ ן לָנּו אֶׂ ת מָ מֹונָם וְ ל ֹא קָ ַרע לָנּו אֶׂ ת הַ ּיָם‪ּ ,‬דַ ְֵּּיינּו‪.‬‬

‫אלּו קָ ַרע לָנּו אֶׂ ת הַ ּיָם וְ ל ֹא הֶׂ עֱב ָירנּו בְ תֹוכֹו בֶׂ חָ ָר ְָּבה‪ּ ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬
‫אלּו הֶׂ עֱב ָירנּו בְ תֹוכֹו בֶׂ חָ ָרבָ ה וְ ל ֹא שקַ ע צָ ֵרנּו בְ תֹוכֹו‪ְַּּ ,‬דּיֵינּו‪.‬‬

‫שנָה‪ּ ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬

‫אלּו שקַ ע צָ ֵרנּו בְ תֹוכֹו וְ ל ֹא ס ֵפק צָ ְרכֵנּו בַ מ ְד ְָּבר אַ ְר ְָּבעים ְָּ‬

‫ראוי לציין‪ ,‬שיש מפות רבות‪ ,‬לאו דווקא יהודיות‪ ,‬המראות את חציית ים סוף וטביעת חיילי פרעה‬

‫בפיקטוגרמה הממוקמת בתוך ים סוף (למשל איור ‪ :8‬פ ר ט מ מ פ ת קו א ר ס מיו ס – ח ציי ת י ם‬

‫סו ף; איור ‪ :7‬ח ציי ת י ם סו ף במפת אד רי כו ם‪ ,)27‬ומאורעות שקרו לבני ישראל במהלך ארבעים‬

‫שנות נדודיהם במדבר‪ .‬קשה לדעת מדוע המפות בהגדות לא מכילות פיקטוגרמות כאלה שכל כך מתבקשות‬

‫להדגמת התהליך של יציאת מצרים‪ .‬ייתכן שקניית מפות כאלו הייתה יקרה יותר למוציא לאור של ההגדה‪,‬‬
‫ובדבר מפת בר יעקב – נראה שהוא לא ראה צורך בהוספת אלמנטים כאלה או שחריטת הפיקטוגרמות גזלה‬

‫זמן רב והוא החליט לא להוסיף אותן למפה‪.‬‬

‫עד כה דנו בקשר של הטקסט בהגדה לארץ ישראל‪ ,‬וראוי לציין פן נוסף – היחס לארץ באמצעות מנהגי‬

‫ליל הסדר‪.‬‬
‫שכתב רבי מנחם בן שלמה המאירי (‪)1315–1249‬‬ ‫הבחירה"‪28,‬‬ ‫כך הוא המנהג המתואר בספר "בית‬

‫שישב בצרפת‪ ,‬ומטרתו להדגים לילדים את יציאת מצרים ואת ההליכה לירושלים‪:‬‬
‫"יקח מן השלש המצות המונחות לפניו‪ ,‬את המצה האמצעית‪ ,‬ויבצענה לשתים‪ ,‬ויניח את‬

‫החלק הקטן בין שתי המצות השלמות‪ ,‬ואת החלק הגדול יתן לאחד מן המסובים‪ ,‬לשומרה‬
‫לאפיקומן‪ ,‬ונותנים אותה תחת המפה‪ ,‬זכר למה שנאמר משארותם צרורות בשמלותם על‬

‫שכמם‪ ,‬ויש נוהגים לכרכה במפה ולהניחה על כתפם‪ ,‬זכר ליציאת מצרים‪ .‬ויש שנוהגים‬
‫לומר לנושאה על שכמו‪ ,‬מאין באת‪ ,‬והוא עונה‪ ,‬ממצרים‪ .‬ולאן אתה הולך‪ ,‬לירושלים‪.‬‬

‫ועונים לשנה הבאה בירושלים (הבנויה)"‪.‬‬

‫‪ 27‬כריטיאן ואן אדריכום (‪ )1585–1533‬קרטוגרף ותאולוג קתולי‪ ,‬חי בהולנד וגרמניה‪ .‬ספרו " ‪Theatrum Terrae Sanctae et‬‬
‫”‪ (Adrichom, 1589) Biblicarum Historiarum‬נחשב כאחד הספרים החשובים ביותר בנושא הגאוגרפיה של ארץ הקודש‬
‫בעיקר במאה ה‪ .17-‬פרטים נוספים על מפת אדריכום ותמונתה נמצאים בפרק "גנאלוגיה של מפת בר יעקב"‪.‬‬
‫‪ 28‬דף קי ע"א אות ט‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫כוסות יין בליל הסדר‪ .‬הפירוש המקובל הוא ששתיית ארבע‬ ‫ארבע‪29‬‬ ‫מנהג נוסף קשור למצוות שתיית‬

‫הכוסות היא נגד כל אחת מהמילים‪" :‬והוצאתי"‪" ,‬והצלתי"‪" ,‬וגאלתי"‪" ,‬ולקחתי" על פי ספר שמות (ו‪ ,‬ו–ח)‪:‬‬
‫" ָלכֵן ֱאמֹ ר לבְ נֵי י ְש ָראֵ ל אֲני יְ הוָה וְּ הֹוצֵ אתי אֶׂ ְתכֶׂם מתַ חַ ת ס ְבֹלת מצְ ַרים וְּ הצַ לְּ תי אֶׂ ְתכֶׂם מֵ עֲבֹ דָ תָ ם וְּ גָאַ לְּ ִ‬
‫תי‬

‫אֶׂ ְתכֶׂם בזְרֹו ְַּע נְ טּויָה ּוב ְשפָטים גְ דֹ לים‪ .‬וְּ לָקַ ְּחתי אֶׂ ְתכֶׂם לי לְ ָעם וְ הָ ייתי ָלכֶׂם לֵאֹלהים; ‪ ...‬הֵ בֵ אתי אֶׂ ְתכֶׂם אֶׂ ל‬
‫הָ אָ ֶׂרץ ‪."...‬‬

‫בעניין שתיית כוס היין החמישית ישנה מחלוקת שמקורה הוא הרי"ף (רבי יצחק בן יעקב אלפסי‬
‫"ת"ר [תנו רבנן] חמישי גומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון"‬ ‫התלמוד‪30‬‬ ‫‪ )1103–1013‬אשר מצטט את‬

‫"ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול"‪ .‬על פי ציטוט הרי"ף‬ ‫מקובל‪31‬‬ ‫ולא בציטוט שהיה‬
‫כשר (כשר‪,‬‬ ‫זה‪32.‬‬ ‫רבי טרפון מוסיף כוס נוספת לליל הסדר (פיקסלר‪ ,‬תשע"ב)‪ .‬גם הרמב"ם מזכיר מנהג‬

‫כוס חמישי‪ ,‬תש"י) כותב בספרו על המחלוקות בעניין המנהג של שתיית כוס יין נוספת‪ ,‬ומציג סברה לפיה‬
‫שתיית הכוס חמישית היא כנגד המילה "והבאתי"‪ .‬על מנהג זה פרשנים נחלקו בדעותיהם‪ .‬הגאונים‬

‫והראשונים מפרשים את המנהג כהידור מצווה‪ ,‬חלק מהראשונים אומר שהמנהג הוא רשות ואחריו צריך‬
‫חלקם האחר טוען שהמנהג הוא תקנת חכמים ובהיותו שכזה הוא בגדר‬ ‫גדול"‪33,‬‬ ‫לומר את תפילת "הלל‬

‫חובה‪ ,‬ומיעוטם מתנגדים למנהג‪ .‬ראוי לציין שבאמירת הלל גדול אנו מודים לאלוהים שהביא את עמו‬

‫לארץ‪ ,‬זאת בעוד שבאמירת ההלל הרגיל המכונה "הלל המצרי" ("חצי הלל") מוזכרת יציאת מצרים בלבד‪,‬‬
‫ולא מוזכרת הכניסה לארץ ישראל (כשר‪ ,‬הגדת פסח ארצישראלית‪ ,1950 ,‬עמ' ‪ ;170 ,93‬ש' ספראי וז'‬

‫ספראי‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)41‬‬

‫לכאורה מנהג השתייה של ארבע כוסות היין בליל הסדר אינו קשור לדיון בקשר בין ההגדה ובין ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ואולם מנהג שתיית הכוס החמישית‪ ,‬שבאה כנגד המילה "הֵ בֵ אתי אֶׂ ְתכֶׂם אֶׂ ל הָ אָ ֶׂרץ"‪ ,‬מדגישה את‬
‫ההבטחה של אלוהים לעמו שיביא אותם לארץ ישראל ורומזת בכך לקשר שבין מנהג שתיית הכוסות לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫‪ 29‬מצוות שתיית ארבע כוסות יין בליל הסדר – ירושלמי‪ ,‬מסכת פסחים‪ ,‬פרק י הלכה א‪.‬‬
‫‪ 30‬הרי"ף פסחים כו דף ב‪ ,‬לפני הרי"ף היה מקור תלמודי שונה מהמקובל היום (פיקסלר‪ ,‬תשע"ב)‪.‬‬
‫‪ 31‬בבלי‪ ,‬פסחים קיח ע"א‪.‬‬
‫‪ 32‬רמב"ם‪ ,‬הלכות חמץ ומצה‪ ,‬פרק ח‪ ,‬י‪" :‬ויש לו למזוג כוס חמישי‪ ,‬ולומר עליו הלל הגדול ‪ ...‬וכוס זה אינו חובה"‪.‬‬
‫‪ 33‬שישה מזמורים קצרים מספר תהילים (קיג–קיח)‪ ,‬שעיקרם הודיה לאל‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫לדעת מרדכי יפה (‪ ,1612–1530‬מכונה גם "בעל הלבושים") שתיית כוס חמישי‪ 34‬מסמלת את גאולתנו‬
‫הנצחית העתידה בבחינת "והבאתי אתכם אל הארץ"‪ ..." :‬יכול להוסיף כוס ה' [חמישית] ויאמר עליו הלל‬

‫הגדול ויחשוב לו כוס זה כנגד כוס של רויה של גאולה העתיד ‪."...‬‬

‫המחלוקת בדבר מספר הכוסות נפתרה במקומות רבים במנהג של "כוס של אליהו הנביא"‪ ,‬דהיינו‪ :‬על פי‬

‫המנהג מוזגים חמש כוסות‪ ,‬שותים ארבע כוסות והכוס החמישית מיועדת לאליהו הנביא המבקר כל בית‬
‫בליל הסדר‪ .‬המנהג "כוס אליהו" שומר את הילדים ערים וממתינים לבואו של אליהו (אבידור הכהן‪,1977 ,‬‬

‫עמ' ‪.)5‬‬
‫בסופו של ליל הסדר נהוג לשיר מספר פיוטים ובהם "חסל סידור פסח"‪" ,‬כי לו נאה כי לו יאה"‪" ,‬אדיר‬

‫הוא"‪" ,‬אחד מי יודע" ו"חד גדיא"‪ .‬פיוטים אלו נכנסו להגדה בין המאה ה‪ 12-‬למאה ה‪ .15-‬לחלק מהפיוטים‬
‫אין קשר ישיר לחג הפסח ונראה שאחת הסיבות לשירתם היא הרצון להשאיר את הילדים ערים עד לסוף‬
‫הסדר‪ .‬במהלך הדורות‪ ,‬בקהילות שונות‪ ,‬שרו פיוטים שלא נעשו מקובלים בכלל הקהילות‪ .‬הפיוט "מבית‬
‫הפיוט מלא בשבחי‬ ‫וקרפינטראץ‪35.‬‬ ‫אוון" (גולדשמידט‪ ,1960 ,‬עמ' ‪ )105-101‬היה נפוץ בקהילות אוויניון‬

‫ארץ ישראל‪ ,‬יש בו עשרים ושלושה בתים במבנה קבוע (ראה נספח ‪ .)1‬השורה הראשונה בכל בית מתחילה‬
‫במילה "מבית" ולאחריה פסוק קצר שהמשכו תמיד "קומי לך רעייתי"‪ .‬השורה השנייה מתארת את תכונות‬

‫ארץ ישראל ומסתיימת במילים "יפתי ולכי לך"‪.‬‬

‫תכונותיה של ארץ ישראל על פי הפיוט‪ :‬ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ארץ חיטה ושעורה‪ ,‬ארץ נחלי מים‪ ,‬ארץ‬

‫טובה ורחבה‪ ,‬ארץ אשר אבניה ברזל‪ ,‬ארץ אשר ה' אלוהיך דורש‪ ,‬ארץ לחם וכרמים‪ ,‬ארץ אחוזת ה'‪ ,‬ארץ‬

‫הרים ובקעות‪ ,‬ארץ דגן ותירוש ופסוקים נוספים המתארים את טוב הארץ‪ .‬הפיוט מסתיים במילים "לשנה‬
‫הבאה בירושלים"‪.‬‬
‫הפיוט‪ ,‬באופן מאוד ברור‪ ,‬משבח את ארץ ישראל ואת תכונותיה הטובות‪ ,‬אבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא היה נפוץ‬
‫בדרום מזרח צרפת ולא נכנס להגדה של ימינו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫שני מנהגים קושרים את ארץ ישראל לליל הסדר‪ :‬האחד הוא ההצגה שעורך הסדר מציג בפני הדור הצעיר‬

‫ובה הוא ממחיז את יצאת מצרים לכיוון העיר ירושלים‪ ,‬והמנהג האחר הוא שתיית כוס היין החמישית‪ .‬הכוס‬
‫החמישית מבטאת את הקשר בין ההגדה לארץ ישראל בשני אופנים‪ .1 :‬בשתייה עצמה‪ ,‬שבאה בעקבות‬

‫המילה "הבאתי" בפסוק "הֵ בֵ אתי אֶׂ ְתכֶׂם אֶׂ ל הָ אָ ֶׂרץ"‪ .2 ,‬החיוב לומר תפילת "הלל גדול" (תהילים קל"ו) לפני‬

‫‪ 34‬לבוש החור סימן תפא‪.‬‬

‫‪ Avignon Carpentras 35‬ערים בדרום מזרח צרפת‬

‫‪40‬‬
‫השתייה‪ ,‬תפילה המכילה את שני פסוקים (וְ נָתַ ן אַ ְרצָ ם לְ ַנ ֲחלָה כי לְ עֹולָם חַ ְסּדֹו; ַנ ֲחלָה לְ י ְש ָראֵ ל עַ ְבּדֹו כי‬
‫לְ עֹולָם חַ ְסּדֹו (פסוקים כא–כב)) המבטאים את הקשר בין עם ישראל לארצו‪.‬‬

‫מפות ומפות עתיקות‬

‫למפות תפקיד חשוב בתיאור השטח ובהבנתו‪ .‬האמרה "אם תמונה שווה אלפי מילים‪ ,‬מפה שווה מיליונים"‬

‫("‪ )"If a picture is worth a thousand words, a map can be worth a million‬מביעה בצורה‬

‫תמציתית את חשיבותן של המפות )‪.(Monmonier, 1996, p. XI‬‬

‫אבן שושן מגדיר מפה כך‪" :‬תרשים של הצורה הגאוגרפית‪ ,‬הפיסית‪ ,‬הכלכלית או המדינית של ארץ‪ ,‬אזור‬
‫או חלק אחר מהם‪ ,‬או להבלטת פרט מיוחד" (אבן שושן‪ ,)1986 ,‬סקלטון שתרגם וערך את הספר‬
‫ההיסטוריה של הקרטוגרפיה )‪ (Bagrow, 1963, p. 22‬כותב בהקדמה כי ההגדרה של הקרטוגרף הצרפתי‬
‫ממנו"‪36.‬‬ ‫לגראנז' משנת ‪ 1779‬מספקת אותם‪ ,‬מפה גאוגרפית היא תרשים פשוט המייצג שטח אדמה או חלק‬
‫אחד המכשולים בהגדרת המושג "מפה" בשפות אירופאיות הוא חוסר הבהירות בתרבויות שונות‬

‫ובתקופות שונות לגבי המילה ‪ .map‬בשפות אנגלית‪ ,‬פולנית‪ ,‬ספרדית ופורטוגזית מקורה במילה הלטינית‬

‫‪ mappa‬שפירושה בד‪ .‬בשפות איטלקית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬רוסית וגרמנית מקור המילה אף הוא מלטינית אבל‬
‫מהמילה ‪ carte‬שמשמעותה מסמך רשמי‪ .‬בשפה האנגלית המילה ‪ carte‬התגלגלה למילה ‪ ,Chart‬והיא‬

‫ייחודית בדרך כלל למפות ימיות‪ ,‬המכונות ‪ ,Portolan Charts‬ולא למפות רגילות‪ ,‬המכונות ‪.Maps‬‬
‫המילון שהוציא סמואל ג'ונסון בשנת ‪ 1755‬נחשב למילון המודרני הראשון בשפה האנגלית ובו‬

‫היא – תמונה גאוגרפית של יבשות וימים המשורטטים על פי קווי האורך והרוחב‬ ‫מפה‪37‬‬ ‫ההגדרה של‬
‫שלהם‪ .‬וודוורד והרלי מתנגדים להגדרה זאת מפני שחלק מהמפות העתיקות לא שורטטו על פי העקרונות‬

‫הנ"ל והן עדיין נחשבות למפות )‪.(Harley & Woodward, 1987, pp. XV-XVII‬‬
‫מפות‪ ,‬על פי הגדרתן‪ ,‬מעוותות את המציאות‪ ,‬וזאת מכיוון שמפה מציגה מידע תלת ממדי של פני כדור‬

‫הארץ באמצעות שני ממדים בלבד‪ ,‬דף נייר למשל‪ .‬העיוותים הם תוצאה של המרה גאומטרית בעזרת‬
‫היטלים שונים‪ .‬אין זה המקום לדון ביתרונותיהם וחסרונותיהם של ההיטלים השונים‪ ,‬אבל השורה התחתונה‬

‫‪ 36‬ההגדרה המקורית מתוך ‪:Harley & Woodward, 1987, p. XV‬‬

‫‪"Une carte geographique n'est autre chose qu'une figure plane qui represente la surface de la Terre, Ou une de ses‬‬
‫‪parties." J. L. Lagrange‬‬
‫‪ 37‬הגדרה המועתקת מהמילון ‪:Johnson, 1755‬‬
‫‪Map – n. [Mappa, low Latin]. A geographical picture on which lands and seas are delineated according to the‬‬
‫‪longitude and latitude.‬‬

‫‪41‬‬
‫היא שהעיוותים מתבטאים בעיוותי מרחק‪ ,‬שטח‪ ,‬כיוון וצורה של השטחים הממופים וככל שהשטח הממופה‬
‫‪(Monmonier, 1996, pp. 1-5 XI-‬‬ ‫נרחב יותר ורחוק יותר מקו המשווה כך העיוות גדל בהתאמה‬
‫)‪ְּ.XIII‬‬

‫בידי הקרטוגרף אמצעים שונים ובעזרתם הוא יכול להשפיע על עיצוב המפה והאופן שב‪ u‬יבינו‬

‫אותה‪ ,‬המפה היא בבואה סכמתית של השטח הממופה והקרטוגרף‪ ,‬בעזרת צבע‪ ,‬גודל האותיות‪ ,‬גודל הסימן‬
‫המוסכם וצורתו והשימוש בהיטלים שונים יכול להביע את פרשנותו במפה‪ .‬המפה היא כלי בידו של‬

‫הקרטוגרף – ברצונו ידגיש פרטים מסוימים וברצונו יתעלם מהם ולעתים המפה תהיה תעמולה לאג'נדה‬
‫שלו‪.‬‬

‫רובין (רובין ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )17-12‬מציג שתי גישות בטבען של מפות‪ .‬גישה ראשונה שואפת לדיוק‬
‫והמפה היא הצגה של מדידות שבוצעו באמצעות כלי מדידה גאומטריים מדעיים הקשורים להתפתחות מדע‬
‫הגאודזיה ותפקידה העיקרי של המפה הוא לאפשר התמצאות במרחב ולסייע בניווט‪ .‬גישה שנייה מציגה את‬
‫המפה ככלי להעברת רעיונות ותפיסות עולם דתיות‪ ,‬מדיניות או אחרות‪.‬‬

‫המפות בהגדות נוטות לכיוון הגישה השנייה‪ ,‬הגישה לפיה המפה היא כלי להעברת מסרים ולמתן ביטוי‬
‫להשקפותיהם ולפרשנותם של יוצרי המפה‪ .‬את המפות המופיעות בהגדות אפשר לחלק לשתי קבוצות‪:‬‬

‫בקבוצה האחת מפות העונות לשתי ההגדות המוקדמות – הגדת אמסטרדם מ‪ 1695-‬והגדת הרלינגן מ‪-‬‬
‫‪ ,1730‬בקבוצה האחרת נכללות שאר המפות‪ .‬ניתן לומר שבקבוצה הראשונה מסירת מידע גאוגרפי מדויק‬

‫לא עמד בראש מעיניו של יוצר המפה‪ .‬הקבוצה השנייה אימצה מפות שהיו פופולריות באותה תקופה‬
‫והכניסה אותן להגדות כמעט ללא שינויים‪ ,‬ולכן דְּיוקן הגאוגרפי סביר בהתאם לתקופה‪.‬‬
‫בשתי הקבוצות השימוש בסמלים והרצון להעביר מסרים בעזרת איורים ובעזרת טקסט דומיננטיים‬
‫מאוד‪.‬‬

‫כל המפות משרטטות את המסלול של בני ישראל ביציאת מצרים ואת התחנות שבהן חנו‪ ,‬עובדה זו‬
‫מדגישה שהמפות שצורפו להגדות של פסח מביעות את תלותו של עם ישראל באלוהיו‪ .‬מסלול המוצג במפה‬

‫הוא כלי פרשני לפרקי המקרא העוסקים ביציאת מצרים‪.‬‬

‫מפת בר יעקב בהגדת אמסטרדם מוסרת את תכונותיה האידיליות של ארץ כנען כארץ "זבת חלב ודבש"‬

‫באמצעות איורים‪ .‬מפת מץ ומפת ירושלים בהגדת בורדו מעוטרות באיורים של כוהנים וכלי משכן‬
‫המעבירים את הרעיון הדתי של פולחן ואמונה‪ .‬המפות שאלכסנדר אלכסנדר בחר להכניס להגדה מדגישות‬
‫את כוחו של אלוהי ישראל‪ ,‬מפה אחת מראה את הנס שמשה הוציא מים מהסלע ואת נס נחש הנחושת‪,‬‬

‫‪42‬‬
‫והמפה השנייה מראה את הניסים שאירעו ליהושע בכיבוש הארץ‪ ,‬נס הפלת חומות יריחו ואת הנס‬
‫שהתרחש במלחמה נגד המלכים כאשר יהושע ציווה על השמש להמשיך ולהאיר את שדה הקרב‪" :‬שמש‬

‫בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י‪ ,‬יב)‪ .‬דיון מפורט באיורי המפות מופיע בהמשך‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫הגדת אמסטרדם‬
‫קהילת יהודי אמסטרדם‬

‫האנוסים שהגיעו לאמסטרדם מספרד ומפורטוגל בעשור הראשון של המאה ה‪ 17-‬יסדו שתי קהילות‪ :‬בשנת‬
‫‪ 1602‬את קהילת "בית יעקב" ובשנת ‪ 1608‬את קהילת "נווה שלום"‪ .‬במשך הזמן לקהילות אלו הצטרפו גם‬

‫יהודים מצפון אפריקה (גם הם מצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל)‪ .‬ליהודי אמסטרדם היו מספר מגבלות מצד‬
‫השלטון‪ :‬אסור היה להם להעסיק נוצרים ואסור היה לשאת בן זוג נוצרי‪ ,‬מגבלות שלא היה קשה לקיימן‪.‬‬

‫הקהילה היהודית באמסטרדם כונתה "ירושלים של הצפון"‪ .‬היהודים שהקימו את הקהילה היו בעברם‬
‫אנוסים שנשארו בספרד ופורטוגל‪ .‬הם קיימו חלק מהמצוות בסתר ופחדו באופן קבוע מהלשנות‬

‫לאינקוויזיצ י ה‪ ,‬הם כונו "נוצרים גרועים" או "נוצרים חדשים"‪ .‬כשיהודים אלו הגיע ו לאמסטרדם‪ ,‬בקיאותם‬

‫בתאולוגיה נוצרית הייתה רבה יותר מבקיאותם ביהדות ולכן ייבאו רבנים מפאס ומקושטא כדי שילמדו‬
‫אותם עברית ויהדות‪.‬‬
‫אחד הרבנים המפורסמים של הקהילה‪ ,‬היה רבי יצחק עוזיאל‪ ,‬שהגיע מפאס (‪ Fès‬בצרפתית) שבמרוקו‪.‬‬

‫הוא הקים בית מדרש שבו למדו לקרוא ולכתוב בעברית ומאוחר יותר גם בלטינית‪ .‬דמות נוספת בת תקופתו‬
‫הייתה רבי יוסף פארדו‪ ,‬שהיה רב בוונציה‪ ,‬היגר לאמסטרדם ושימש רבה של קהילת "בית יעקב"‪ .‬הרב‬

‫פארדו יסד את "החברה למען הארץ הקדושה" שמטרתה הייתה לעזור ליהודי ירושלים וצפת‪ .‬כל חבר‬
‫בקהילה חויב לתרום סכום כלשהו למען עזרה ליהודי הארץ הקדושה‪ .‬ב‪ 1618-‬התפלגה קהילת "בית יעקב"‬

‫ונוספה קהילת "בית ישראל"‪ .‬כל הקהילות שיתפו פעולה בנושא החינוך‪ ,‬ב‪ 1616-‬הן הקימו את חברת‬
‫"תלמוד תורה" ובעקבותיה הוקמה ישיבת "עץ חיים"‪.‬‬

‫לאחר מותו של הרב עוזיאל‪ ,‬מנשה בן ישראל תפס את מקומו כדרשן בקהילת "נווה שלום"‪ .‬השכר הנמוך‬
‫שהשתכר כדרשן בקהילה הוביל אותו לפתוח את בית הדפוס העברי הראשון באמסטרדם‪ .‬חופש הביטוי‬

‫בעיר הביא לפריחה כלכלית ובית הדפוס הוציא לאור ספרים בעברית וספרים יהודיים בשפות אחרות‪.‬‬

‫היהודים גרו באחד מרובעי אמסטרדם‪ ,‬רובע שלא היה מופרד משאר חלקי העיר‪ .‬הרצון של היהודים‬
‫להיפגש עם בני הדת הנוצרית ולהחליף דעות עם מלומדים נוצרים והפתיחות היחסית של הנוצרים בהולנד‬
‫הובילו למגעים‪ ,‬החלפת מכתבים ומפגשים בין האליטה היהודית ובין האליטה הנוצרית‪.‬‬

‫עד ‪ 1639‬היהודים התפללו בבתי כנסת בבתים פרטיים‪ ,‬וכשניתן היתר ליהודים להתפלל בבתי כנסת‬
‫ציבוריים התופעה גרמה לסקרנות רבה אצל נוצרים והם ניצלו את ההזדמנות לבקר ולראות מהו פולחן‬

‫‪44‬‬
‫יהודי‪ .‬בית הכנסת המפואר של הקהילה הספרדית‪ ,‬שנחנך באמסטרדם ב‪ ,1675-‬תוכנן בידי אדריכל נוצרי‪,‬‬
‫מבנהו דמה למבנה כנסייה והוא משך אליו מבקרים רבים‪.‬‬

‫ב‪ 1612-‬היו כ‪ 500-‬יהודים באמסטרדם‪ ,‬וב‪ 1630-‬היו כבר כ‪ 1000-‬יהודים‪ .‬ב‪ 1639-‬אוחדו כל‬
‫הקהילות לקהילה אחת שכמעט כל חבריה היו מצאצאי האנוסים שחזרו ליהדות‪.‬‬

‫מלחמת השחרור של הולנד הקלוויניסטי ת מספרד הקתולית וסיומה ב‪ 1597-‬הם הרקע ההיסטורי‬

‫שאפשר את הצמיחה של הקהילה היהודית‪ .‬הולנד חולקה לאזורים ולכל אזור הייתה זכות לקבוע את יחסו‬

‫ליהודים‪ ,‬עובדה שהיטיבה עם היהודים‪.‬‬

‫הכלכלה ההולנדית פרחה וזאת בזכות הקמת שתי חברות בתחילת המאה ה‪ :17-‬הראשונה "חברת הודו‬

‫חברה ששלטה בנתיבי הסחר עם דרום מזרח אסיה והייתה אחראית גם למושבות‬ ‫ההולנדית"‪38,‬‬ ‫המזרחית‬
‫ההולנדיות באזור‪ .‬החברה סחרה בתבלינים‪ ,‬בעיקר קינמון ואגוז מוסקט‪ ,‬והיו לה בסיסים עיקריים בהודו‪,‬‬

‫ציילון‪ ,‬מלזיה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬יפן ודרום אפריקה‪ .‬לקראת סוף המאה חברה זו הייתה החברה העשירה בעולם‪.‬‬
‫פעלה במערב אפריקה‪ ,‬בחלקים מדרום אמריקה ובאיים‬ ‫ההולנדית"‪39,‬‬ ‫חברה שנייה‪" ,‬חברת הודו המערבית‬

‫הקרביים‪.‬‬
‫החברות הפכו את הולנד למרכז בינלאומי כלכלי חשוב ותרמו רבות לתעסוקה בעיקר בערי הנמל‬
‫ההולנדיות‪ .‬היהודים עסקו בענפי המסחר שפותחו על ידי חברות אלו‪ :‬ליטוש יהלומים‪ ,‬זיקוק סוכר‪ ,‬עיבוד‬
‫טבק וגם מסחר בבורסה של אמסטרדם‪ .‬השתתפותם של היהודים במסחר באה לידי ביטוי גם בשוק‬

‫הספרים‪ .‬עד הקמת בית הדפוס היהודי באמסטרדם יהודי הקהילה היו קונים ספרים בוונציה (שוברט‪,‬‬
‫‪ ,1994‬עמ' ‪ .)46‬מנשה בן ישראל הבין את הצורך המסחרי והקים את בית הדפוס היהודי הראשון‬

‫באמסטרדם‪ ,‬מטרתו הייתה הפצת לימודי היהדות‪ .‬ספרו "המפשר" (‪ )Conciliador‬שיצא ב‪1632-‬‬
‫בספרדית ביקש להוכיח שאין סתירות בכתבי הקודש‪ .‬התרגום הלטיני של הספר עורר עניין רב‪ ,‬והיה‬

‫מבוקש מאוד באירופה‪ .‬מדפיס יהודי אחר‪ ,‬יוסף אטיאס‪ ,‬פנה לשוק של הדפסת ספרי תנ"ך בשפות השונות‬
‫של מדינות אירופה‪ ,‬הצלחתו המסחרית ותרומתו למען אמסטרדם זיכו אותו באות הצטיינות מטעם הנהגת‬

‫העיר‪ .‬בתי הדפוס בעיר הפכו אותה לאחד ממרכזי הדפוס היהודיים הגדולים עד לתחילת המאה ה‪.19-‬‬
‫אמסטרדם שימשה מרכז דפוס עולמי ובעיר היו למעלה ממאתיים בתי דפוס נוצריים‪.‬‬

‫‪ 38‬החברה (‪ )VOC - Vereenigde Oostindische Compagnie‬נוסדה ב‪ 1602-‬והייתה קיימת כ ‪ 200‬שנים עד שפשטה את הרגל‬
‫ב‪.1798-‬‬
‫‪ 39‬החברה (‪ )GWC - Geoctroyeerde Westindische Compagnie‬נוסדה בשנת ‪ 1621‬והתפרקה בשנת ‪.1793‬‬

‫‪45‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יוצאי קהילות ספרד ופורטוגל בשמותיהם השונים – "נוצרים חדשים" (‪,)Cristianos nuevos‬‬
‫ו"קונוורסוס" (‪ – )Conversos‬שהשתייכו לקהילת אמסטרדם חוו חוויה של התחדשות‪ .‬הפתיחות של‬

‫תושבי אמסטרדם כלפי היהודים‪ ,‬מסיבותיהם הם‪ ,‬אפשרה להם לחזור לדתם ולחיי הקהילה שלהם‪ ,‬דבר‬
‫שנמנע מהם דורות רבים‪ .‬היחסים בין היהודים לנוצרים היו תקינים ומצבם הכלכלי היה טוב‪.‬‬

‫אפשר לראות בגאולתם גאולה כפולה‪ :‬גאולה פרטית‪ ,‬שבה כל אחד היה יכול לחזור ליהדות ולקיים‬
‫מצוות ללא חשש‪ ,‬וגאולה כללית‪ ,‬שבה אפשר לחיות ללא כל פחד בגלוי בקהילה יהודית המספקת את‬

‫צורכי הכלל (קפלן‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ ;70-40‬דורמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;20-13‬משולן‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.)116-104‬‬

‫אברהם בר יעקב וההגדה‬

‫אברהם בר יעקב היה גר ממוצא פרוטסטנטי הוא כיהן בתפקיד מנהיג קהילה "פסטור" (‪ )Pastor‬באזור נהר‬

‫הריין )‪ .)Rhineland‬הוא עבר לאמסטרדם ועבד בבית דפוס כחרט לוחות נחושת ובעיקר חרט עמודי שער של‬
‫ספרים ופורטרטים‪ .‬בר יעקב הקפיד לחתום את שמו בעבודותיו‪ ,‬עובדה שלא הייתה מאוד מקובלת בתקופתו‪,‬‬

‫והיום ניתן לעקוב אחר עבודותיו שהמאוחרות בהן מתוארכות לשנת ‪.1720‬‬
‫ושמו‪ ,‬אברהם‪ ,‬מעיד על גיורו (וילנאי‪ ,‬גרים בארץ ישראל‪ ,‬שבט ‪ ,1971‬עמ'‬ ‫התגייר‪40‬‬ ‫בשנת ‪1689‬‬

‫‪ ,)11-7‬אנו למדים על כך מן הכתוב בשער ההגדה‪" :‬חרוט על לוחות נחושת על ידי הבחור כמר אברם בר‬
‫יעקב ממשפחת אברהם אבינו‪ ."...‬גיור הייתה תופעה רווחת באותה העת‪ ,‬יערי מספר על שמונה גרים‬

‫שעבדו בבתי דפוס יהודיים באמסטרדם בשנים ‪ 1764–1664‬ובאחד מבתי הדפוס עבדו שלושה גרים‬
‫באותה תקופה (יערי‪ ,‬מפות א"י בהגדה של פסח‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ .)152‬דוגמה לעבודת גרים בדפוס ראה‬

‫בנספח ‪.8‬‬
‫על חייו של אברהם בר יעקב‪ :‬הוא הגיע לאמסטרדם‬ ‫פרטים‪41‬‬ ‫שטרן )‪ (Stern, 2011, p. 44‬מוסיף‬
‫בגיל ‪ 26‬ונישא (בפעם השנייה) לדבורה‪ ,‬שהייתה אחותו של שלמה בן יוסף פרופס בעל בית הדפוס שבו‬
‫הודפסה מהדורת ‪ 1712‬של ההגדה‪ .‬שטרן תמה על שמו של בר יעקב וכתב שאם היה גר שמו היה צריך‬

‫להיות יעקב בן אברהם ולא אברהם בר יעקב‪.‬‬

‫‪ 40‬הגיור במאה ה‪ ,17-‬להבדיל מהגיור בתקופתנו‪ ,‬היה תהליך פשוט למדיי שבו שלושה יסודות‪ :‬בחלק הראשון מסבירים לרוצה‬
‫להתגייר את המצוות ואת העונשים למי שלא מקיים אותן‪ ,‬ואם הוא מקבל את המצוות בפני בית דין של שלושה דיינים נותר לו‬
‫לקיים את מצוות המילה והטבילה (פינקלשטיין‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.)40-19‬‬
‫‪ 41‬הפרטים שלהלן נוספו בהערה במאמרו של שטרן‪ ,‬שם הוא כותב שפרופ' ברודצקי חלק אתו מידע על התכתבות בינו לבין ד"ר‬
‫אדרי אופנברג (‪.)Dr. Adri K. Offenberg‬‬

‫‪46‬‬
‫אני משער שייתכן שלגיורו של אברהם בר יעקב יש סיבה נוספת‪ :‬קיים איסור ללמד גויים תורה‪ ,‬זאת‬
‫על פי הכתוב בתלמוד‪" :‬ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים" (חגיגה יג‪ ,‬ע"א)‪ .‬ייתכן‬

‫שהאיסור ללמד נוכרי את התורה (פינקלשטיין‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ )99‬היווה מכשול ביחסי עובד מעביד‪ ,‬ולעתים‪,‬‬
‫כאשר עבודת המדפיסים או החרטים דרשה מהם גם ידיעות בתורת ישראל‪ ,‬היה להם נוח יותר להתגייר‬

‫לצורכי עבודתם‪ .‬לגבי בר יעקב‪ ,‬אני מניח‪ ,‬שלא היה בקיא במידה מספקת בתלמוד כדי לחרוט למשל את‬
‫הדרך העוקפת את ים סוף על בסיס סיפורים תלמודיים והוא נזקק לעזרת אנשים הבקיאים בתורה ובתלמוד‬
‫(ראה את הפרק הדרכים במפה)‪.‬‬
‫סיבה אפשרית נוספת קשורה לחיי היהודים בהולנד הפרוטסטנטית‪ .‬כאמור באמסטרדם התקיים מפגש‬

‫בין משכילים נוצרים ליהודים‪ ,‬בית דפוס היה אזור סינקרטי [=מציאת בסיס משותף בין דתות]‪ ,‬מקום‬
‫מפגש בין אנשים אינטלקטואלים‪ .‬בתקופה שבה נוצרה ההגדה התקיימו מפגשים בין היהודים לפרוטסטנטים‬

‫ההולנדים וייתכן שמפגשים כאלו גרמו לעידוד הגיור‪.‬‬

‫הדפסת הגדות של פסח באמסטרדם לא הייתה נפוצה עד מחצית המאה ה‪ .17-‬על פי הטבלה שלהלן‬

‫אפשר לראות ששתי הגדות בלבד הודפסו עד שנת ‪ 1648‬ובמחצית השנייה של המאה ה‪ ,17-‬ואולם עד‬
‫להדפסתה של הגדת בר יעקב הודפסו ‪ 11‬הגדות נוספות‪ .‬הדבר מעיד על התפתחות הקהילה מבחינה מספרית‪,‬‬

‫שמנתה בסוף אותה מאה‪ ,‬כ‪ 5,000-‬נפשות ועל התפתחות בתי הדפוס העבריים בעיר‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫טבלה ‪ :7‬הד פ ס ת הגדו ת ב מ א ה ה ‪ 17-‬ב א מ ס ט רד ם ל פני הד פ ס ת ה גד ת ב ר י ע ק ב‬

‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫שנה‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫שנה‬

‫סידורי‬ ‫סידורי‬ ‫סידורי‬ ‫סידורי‬ ‫סידורי‬ ‫סידורי‬
‫פוקס‬ ‫יערי‬ ‫יודלוב‬ ‫פוקס‪42‬‬ ‫יערי‬ ‫יודלוב‬

‫‪473‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪1681‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪1622‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪1685‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪1648‬‬

‫‪78‬‬ ‫‪1686‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪1661‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪1687‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪1662‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪1694‬‬ ‫‪451‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪1669‬‬

‫‪497‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪1695‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪1670‬‬

‫‪337‬‬ ‫‪1677‬‬

‫מספר הגדות החדשות שראו אור‬

‫באמסטרדם במאה ה‪17-‬‬

‫‪8‬‬
‫מספר ההגדות‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1600-1620‬‬ ‫‪1621-1640‬‬ ‫‪1641-1660‬‬ ‫‪1661-1680‬‬ ‫‪1681-1700‬‬
‫שנים‬

‫בשנת ‪ 1695‬יצאה לאור ההגדה שהייתה תוצר של שיתוף פעולה בין ארבעה אנשים‪ :‬מממן הפרויקט‪ ,‬שני‬

‫מדפיסים והמבצע – אברהם בר יעקב‪ .‬להגדה צורף פירושו של דון יצחק אברבנאל (מסורת הגדת ונציה)‬
‫וכל ארבעה עשר איוריה נחרטו לראשונה על לוחות נחושת‪.‬‬

‫‪ 42‬מספר סידורי מתוך הספר ‪.Fuks & Fuks, 1984‬‬

‫‪48‬‬
‫את הוצאת ההגדה מימן הגביר משה וויזל וההגדה הודפסה בבית דפוס של שני שותפים‪ :‬האחד אשר‬
‫אנשיל בן אליעזר חזן והאחר יששכר בער בן אברהם אליעזר שליט‪.‬‬

‫עמוד השער של ההגדה לא חוסך בשבחי ההגדה ובשבחי אברהם בר יעקב וכך נאמר בו‪" :‬סדר ההגדה‬
‫של פסח כמנהג אשכנז וספרד ‪ ...‬לכן רוח דעת ויראת ה' היתה באנוש מאד נעלה כמר אברהם בן יעקב‬

‫אבינו לשוב ולחקוק ולצור ולחרות בחרט אנוש בנחשת קלל‪ .‬באשר מלפנים היו הצורות חקוקות בעץ‬
‫שהנוי לא בשופי‪ .‬יראו רבים ראיה חושית כעת שהצורות מפותחים בנחשת כיתרון האור מן החשך בתכלית‬

‫היופי‪ ." ...‬השבחים נמשיכים ומודים גם לנדבן אשר בעזרתו יצאה ההגדה לאור‪ .‬המפה לא נזכרת בעמוד‬
‫השער‪ .‬יערי סובר שהסיבה לכך היא שכנראה לא ידעו אם המפה תצורף להגדה‪ .‬כאשר היה ברור שהמפה‬

‫תצורף‪ ,‬צורף עמוד שער שני המפליג בשבחי המפה עצמה‪ ..." .‬ונוסף על זה כל המסעות במדבר עד חלוקת‬
‫הארץ לכל שבטי ישראל ‪ ...‬על לוח נחשת ע"י הבחור כמר אברם בר יעקב ‪( "...‬יערי‪ ,‬מפות א"י בהגדה של‬

‫פסח‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.)Roth, 1965, p. 48 ;154-152‬‬

‫רחל וישניצר )‪ (Wischnitzer, 1931‬מוכיחה שכמעט כל האיורים בהגדה של בר יעקב מקורם בספרו‬
‫של מריאן )‪ ,(Merian, 2002‬חלקם שונו כדי להתאימם לתפקידם החדש‪ .‬היא מוסיפה שייתכן שבר יעקב‬
‫בידנו‪43.‬‬ ‫השתמש באיורים של מריאן שאינם מופיעים בספר תנ"ך והיו בספר איורים שלא נמצאו‬

‫שטרן )‪ (Stern, 2011‬מייחס את נטייתו של בר יעקב להשתמש באיורים הללו לעובדה ש"בגלגולו‬
‫הקודם" היה פסטור נוצרי והכיר היטב את עבודותיו של מריאן‪ .‬דרכי הפעולה של בר יעקב בנושא‬

‫העתקות‪ ,‬שינויים והתאמות לצרכים חדשים לא היו יוצאי דופן בתקופתו‪ .‬גם מריאן‪ ,‬שעל איוריו ביסס בר‬

‫יעקב את עבודותיו‪ ,‬השתמש בחומרי הגלם מאיוריו של הנס הולביין הצעיר (‪ .)1543–1497‬שימוש‬
‫במקורות נוצריים לספרים יהודיים היה מקובל גם הוא‪ .‬המו"לים היהודיים הקפידו להסיר סמלים ברורים‬
‫של ייצוגי הנצרות ולהסיר תמונות שאסורות בשימוש ביהדות (צלבים‪ ,‬רוח הקודש וציורי אלוהים)‪ .‬ייחודו‬
‫של בר יעקב היה שימוש ביצירות שהתבססו על חומרים קיימים ועברו תהליך "גיור"‪ .‬במספר מקרים בר‬

‫יעקב לא הקפיד להסיר את כל המשמעויות הנוצריות מהאיורים של ההגדה‪ ,‬וחלקם צרם לקהל היהודי‪.‬‬
‫במהדורה השנייה‪ ,‬שראתה או ב‪ ,1712-‬הוחלפו האיורים הבעייתיים באיורים "כשרים" יותר‬

‫)‪.(Yerushalmi, 1997, pp. 44-45‬‬

‫‪ 43‬במאמר וישניצר עונה לשני כותבים‪ :‬האחד ‪ Toeplitz‬שטוען שבר יעקב השתמש בתמונות חדשות שהוא חרט‪ ,‬והשני ד"ר‬
‫גרונוולד ‪ Grunwald‬שטוען שהאיורים נלקחו מספר שראה אבל שם הספר לא מופיע במאמר‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫מפת אברהם בר יעקב‪ ,‬המפה שצורפה להגדת אמסטרדם‪ ,‬ייחודית בכמה מובנים‪ :‬המפה‪ ,‬כמו כל‬
‫האיורים בהגדה‪ ,‬עשויה מתחריטי נחושת ולא מתחריטי עץ כפי שהיה מקובל עד לפרסומה של הגדת‬

‫אמסטרדם (בהנחה שמפת מנטובה מ‪ 1560-‬לא צורפה להגדה‪ ,‬ראה לעיל הערה ‪ .)12‬בשיטת החריטה על‬
‫נחושת אפשר להגיע לקווים עדינים יותר מאשר בשיטת החריטה על עץ‪ ,‬ולכן גם באיורים החרוטים על‬

‫נחושת יש פרטים רבים יותר‪.‬‬

‫בר יעקב השתמש באיקונוגרפיה חדשה‪ .‬הוא אמנם השתמש באיורים קיימים ושינה אותם לצרכיו‪,‬‬

‫אולם האיורים בהגדה לא הועתקו מהגדות פסח קודמות‪.‬‬

‫כל השמות במפה כתובים עברית בלבד ואין במפה אף לא אות לועזית אחת‪ .‬עוד מציינת המפה ברשימה‬

‫את התחנות שבהן חנו בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ על פי ספר במדבר פרק לג‪.‬‬
‫אברהם בר יעקב חתם את שמו‪ .‬חתימת השם בהגדות המודפסות הייתה נדירה‪ .‬בדרך כלל שמות יוצרי‬

‫ההגדות אינם ידועים‪.‬‬

‫מפת בר יעקב‬

‫‪50‬‬
 ‫איור ‪ :2‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ש צו ר פ ה ל הגד ה‪ .‬ב אדי בו ת או ס ף ל או ר‪.‬‬

‫תיאור כללי של המפה‬

‫המפה צורפה לעמוד האחרון של ההגדה‪ .‬אורכה ‪ 47.8‬ס"מ ורוחבה ‪ 25.9‬ס"מ‪ .‬חלקה העליון של המפה‬

‫פונה לצד מזרח‪ .‬המפה מציגה את ארץ ישראל מהגבול המזרחי‪ ,‬הוא גבולם של שניים וחצי השבטים‬
‫שקיבלו נחלה מעבר לירדן‪ ,‬עד לגבולה המערבי בים התיכון‪ .‬בצפון המפה מציגה את צידון ואת הרי הלבנון‬

‫ובדרום את ים סוף ואת הדלתה של הנילוס‪.‬‬

‫בר יעקב ניצל את שטחו של הים התיכון כדי להוסיף איורים רבים העוסקים בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬

‫האחד מצרים ויציאת מצרים המיוצגים באיורים של אישה הרוכבת על תנין‪ ,‬של נשר פורס כנפיים ושל‬
‫טבלת החניות של בני ישראל בדרכם לארץ כנען‪ .‬הנושא השני קשור לארץ עצמה – ארץ זבת חלב ודבש –‬

‫המיוצגת באיור הפרות והכוורות ובכתובת "חג הסוכות" המופיעה בין צמרות העצים‪ .‬הנושא השלישי הוא‬
‫כללי ובו נכללים איורים של יונה הנביא נזרק לים‪ ,‬יונה מוקא לחוף‪ ,‬עצי הלבנון נגררים בים‪ ,‬מצפן ולוח‬

‫קנה המידה‪ .‬לכל האיורים אתייחס בפרקים בהמשך העבודה‪.‬‬

‫שאלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא מהו המכנה המשותף לכל הישובים המופיעים במפה?‬

‫התשובה נחלקת לשניים‪ :‬בתשעה וחצי השבטים ממערב לנהר הירדן מסומנים כתשעים יישובים שכולם‬
‫מוזכרים בספר יהושע‪ ,‬פרט לדותן‪ ,‬לנוב עיר הכוהנים ולארבעת ערי הכיכר בים המלח‪ .‬ובחלק השני‪ ,‬חלקם‬

‫‪51‬‬
‫של שניים וחצי השבטים מעבר לירדן שקיבלו את נחלתם לפני הכניסה לארץ‪ ,‬רוב שמות הישובים לקוחים‬
‫מספר במדבר ומספר יהושע‪.‬‬

‫סך כל מספר היישובים המוזכרים במפה קטן‪ .‬תמוהה העובדה שישובים הנחשבים חשובים פחות‬
‫ומוזכרים במקרא פעם אחת בלבד כמו במות ארנון‪ ,‬דתן‪ ,‬תמנת סרח‪ ,‬הר געש ושחצומה‪ ,‬מצוינים במפה‪,‬‬

‫ואילו ערים חשובות יותר כמו דן וחלק גדול מערי המקלט אינן מצוינות כלל‪.‬‬

‫כותרת המפה ותיארוכה‬

‫הכותרת במפה משנת ‪ ,1695‬המהדורה הראשונה‪ ,‬אומרת "זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים‬
‫שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול‬
‫ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו כאשר עיניכם תחזנה במשרם והמשכלים יבינם"‪.‬‬

‫איור ‪ :3‬כו ת ר ת מ הדו ר ה ר א שונ ה ש ל ה מ פ ה שנ ת ‪1695‬‬

‫איור ‪ :4‬כו ת ר ת ה מ הדו ר ה ה שניי ה ש ל ה מ פ ה ב שני ם ‪ 1781 ,1712‬ו ‪1810-‬‬

‫מעל לכל אות שסומנה לעיל בצבע צהוב מופיעות בכותרת המקורית גרשיים‪ .‬אותיות אלו מציינות את‬

‫תאריך ההוצאה לאור של המפה‪ .‬כדי לחשב את התאריך יש לסכום את ערכן המספרי של האותיות‬
‫בגימטרייה ולהוסיף את המספר ‪.1240‬‬

‫נ‬ ‫ת‬
‫חי שו ב התאריך ש ל מ הדו ר ה ה‬ ‫ה‬

‫‪ 5 +‬ראשונה‬ ‫‪50 +‬‬ ‫‪400 +‬‬ ‫‪1240 = 1695‬‬

‫‪52‬‬
‫המהדורה השנייה יצאה לאור ב‪ ,1712-‬כלומר‪ ,‬עברו ‪ 17‬שנים מאז הדפסתה של המהדורה הראשונה‬

‫(אותיות ח‪ ,‬ז ו‪-‬ב)‪ .‬במהדורות הבאות שהודפסו ב‪ 1781-‬וב‪ 1810-‬לא שינו את התאריך והוא נשאר קבוע‬
‫כמקודם‪.‬‬
‫בשאר‬ ‫התאריך‬ ‫ב חישוב‬ ‫ת‬
‫המהדורות‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ח‬

‫‪2+‬‬ ‫‪5+‬‬ ‫‪50 +‬‬ ‫‪7+‬‬ ‫‪8+‬‬ ‫‪400 +‬‬ ‫‪1240 = 1712‬‬

‫על פי רוב כותרת המפה מציינת את המסר שמבקשת המפה למסור למעיין בה‪ .‬כותרת המפה מציגה שלושה‬

‫נושאים‪ :‬מסלול יציאת בני ישראל ממצרים; גבולות הארץ הקדושה מהנילוס בדרום ועד דמשק בצפון‪,‬‬
‫ומנחל ארנון במזרח עד הים התיכון במערב; וחלוקת הארץ לשבטים‪ .‬שלושת הנושאים הללו באים לידי‬

‫ביטוי במפה עצמה‪.‬‬

‫יערי (יערי‪ ,‬מפות א"י בהגדה של פסח‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ )155-151‬כותב שהמפה אינה רק אילוסטרציה‬

‫לטקסט של ההגדה‪ ,‬כי אילו היה כך מספיקה הייתה מפה המראה את מסלול בני ישראל ביציאתם ממצרים‪.‬‬
‫העובדה שהמפה מראה את כל הארץ מוכיחה שאחת ממטרותיה הייתה גם לעורר את תקוות הגאולה‪,‬‬

‫המוזכרת במשפט סיום ההגדה "בשנה הבאה בירושלים"‪.‬‬

‫בסוף כותרת המפה נכתב המשפט "כאשר עיניכם תחזנה במשרם והמשכלים יבינם"‪ .‬משפט זה זכה‬

‫למספר דיונים‪:‬‬
‫ארבע המילים האחרונות בכותרת כתובות באותיות גדולות יותר מאשר שאר הכותרת‪ .‬רובין (רובין ר'‪,‬‬

‫‪ ,2014‬עמ' ‪ )110‬מפנה את תשומת הלב שהחוקרים ברודסקי )‪ (Brodsky, 1994, p. 150‬ושטרן ‪(Stern,‬‬

‫)‪ 2011, p. 59‬שיערו שיש בארבע המילים הללו מסר מוצפן‪.‬‬

‫פירושו של שטרן מתייחס להקשר שבו נאמר המשפט‪" :‬וְ הַ מַ ְשכלים‪ ,‬יָבינּו" (דניאל יב‪ ,‬י)‪ .‬המשפט נאמר‬
‫לגבי נבואה לא ברורה שניתנה לדניאל והיא תתברר רק באחרית הימים‪ ,‬אז הרשעים לא יוכלו להבינה‬

‫ולא לייחס לבר יעקב כוונות‬ ‫כפשוטו‪44‬‬ ‫ואילו המשכילים יבינו‪ .‬ואולם אני מציע להבין את המשפט הזה‬

‫‪ 44‬חיפוש באתר ‪ http://www.hebrewbooks.org‬נותן מאות תוצאות לגבי המשפט "והמשכילים יבינם"‬

‫‪53‬‬
‫נסתרות‪ .‬על פי התרשמותי מקורות חייו של בר יעקב אני בספק אם היה בקיא בכתוב בספר דניאל והתכוון‬
‫לכתוב בצורה מוצפנת‪.‬‬

‫גודל האותיות הביא את החוקרים שטרן וברודסקי לייחס למשפט כוונות מעבר לפשט‪ ,‬ואולם לדעתי יש‬
‫מספר סיבות אחרות לגודל האותיות‪ .‬הסיבה הראשונה היא לשם ההדגשה‪ .‬בעמודי שער רבים של ספרים‬

‫עבריים מן המאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬מילים כתובות באותיות גדולות בטקסט הכתוב באותיות קטנות כשהמחבר‬
‫רוצה להדגיש שמות אנשים ושמות מקומות‪ .‬הסיבה השנייה היא שרוב התאריכים בדפוס העברי שניתנו‬

‫בעזרת סיכום הערך הגימטרי של האותיות כתובים באותיות גדולות‪ ,‬ואם האותיות מפוזרות במשפט כל‬
‫המשפט נכתב באותיות גדולות‪ .‬סיבה נוספת לכתוב את המשפט באותיות גדולות היא שבר יעקב מדגיש את‬

‫המסר החשוב מבחינתו בכותרת‪ :‬יושרו בהכנת המפה‪ .‬בר יעקב פונה אל המעיינים במפה ואומר‪ :‬ראו את‬
‫פרי עבודתי‪ ,‬שנעשתה ביושר‪ ,‬והנבונים שבכם יבינו היטב את המפה‪.‬‬

‫צריך לזכור שבר יעקב היה כומר שהתגייר‪ ,‬הוא לא היה תלמיד חכם או עילוי ולא זכה לחינוך תורני‬
‫גבוה‪ ,‬לכך אפשר לייחס את השגיאות הרבות במפה מבחינת הסדר ומבחינת התוכן‪ .‬אמנם יש לפנינו עבודת‬

‫חרט מעניינת וחדשנית‪ ,‬אבל אני מציע לא לייחס לבר יעקב כוונות נסתרות ומוצפנות‪ .‬צריך לזכור‬
‫שהמהדורה הראשונה של ההגדה קיבלה ביקורת לא אוהדת על הקשר הצמוד מדיי שבין האיורים ובין‬

‫הנצרות‪ .‬ירושלמי )‪ (Yerushalmi, 1997‬מראה מספר תחריטים במהדורה הראשונה של ההגדה שהועתקו‬

‫ממקורות נוצריים ללא שינוי המסר הנוצרי (במהדורה השנייה שהודפסה בשנת ‪ 1712‬צונזרו האלמנטים‬

‫הנוצריים בהגדה)‪.‬‬
‫המפתח להבנת המשפט הוא בצירוף המילים "תחזנה במשרם"‪ .‬פירוש המילה "משרם" או "מישרם"‬

‫הוא יושר ותפקידה התחבירי הוא תואר הפועל‪ .‬מובן דומה ניתן לראות בספר משלי א‪ ,‬ג‪" :‬צֶׂ דֶׂ ק ּומ ְשפָט‬
‫ּומֵ שָ רים"‪ .‬בספר תהילים נכתב‪" :‬מלְ ָפנֶׂיָך מ ְש ָפטי יֵצֵ א ֵעינֶׂיָך תֶׂ ֱחזֶׂינָה מֵ ישָ רים" (יז‪ ,‬ב)‪ ,‬הכותב מבקש‬

‫מאלוהים שישפוט אותו כי הוא בטוח בצדקתו ובטוח כי עיני אלוהים רואות את יושרו (אבישור‪ ,1996 ,‬עמ'‬
‫‪.)74‬‬

‫הפירוש הפשוט לצירוף הוא‪ :‬כמו שעינכם רואות את היושר שלי ואנשים משכילים מבינים אותו‪.‬‬
‫בייחוד בעמוד השער‪ ,‬בהקדמה‪ ,‬בפרק ההסכמות‬ ‫ספרים‪45‬‬ ‫הביטוי "עיניכם תחזנה במשרם" מופיע בעשרות‬

‫או בתיקוני השגיאות‪ ,‬כאשר המחבר רוצה להביע את יושרו‪ .‬דוגמה לכך אפשר לראות בספר המסורה‬

‫‪ 45‬חיפוש הביטוי "עיניכם תחזנה" באתר ‪ http://www.hebrewbooks.org‬יעלה תוצאות רבות למשפט "עיניכם תחזנה במשרם"‬
‫(החיפוש מעט בעייתי בגלל האות "י" שעשויה להופיע בכל מילה)‪.‬‬

‫‪54‬‬
‫שיצא באמסטרדם (בן יצחק‪ ,1650 ,‬עמ' ‪ ,)4‬וכן בהגדת מנטובה משנת ‪ ,1560‬שם נכתב בעמוד השער‬
‫"סדר הגדות של פסח עם הנסים והנפלאות מציירים‪ .‬כאשר עינכם תחזנה מישרים‪."...‬‬

‫‪55‬‬
 ‫הדרכים במפה‬

‫במפת בר יעקב מסומנות רק שתי דרכים ושתיהן מייצגות את סיפור הגדת פסח‪ :‬האחת מתחילה בירושלים‪,‬‬
‫עוברת דרך בית לחם‪ ,‬חברון (מסומנת בשני קווים רצופים)‪ ,‬ממשיכה לבאר שבע עד לארץ גושן (מסומנת‬

‫בשני קווים מקווקווים)‪ .‬במפת אדריכום הדרך למצרים לא עוברת בחברון ובבית לחם‪ ,‬אלא בין ירושלים‬
‫של מרכבה שמסלול‬ ‫פיקטוגרמה‪46‬‬ ‫למצרים‪ ,‬בדרך זו ירדו בני יעקב למצרים (בראשית מב) ובה נראית‬
‫נסיעתה לכיוון מצרים )‪.(Adrichom, 1589, p. 125‬‬
‫הדרך השנייה היא המסלול שעברו בני ישראל בדרכם ממצרים‪ ,‬דרך כל התחנות במדבר ועד לכניסתם‬

‫לארץ ישראל‪ .‬הדרך מסומנת בשני קווים מקווקווים‪ ,‬וכל תחנה ממוספרת בגימטרייה מהאות "א" עד‬
‫לאותיות "מא" (‪.)41–1‬‬

‫ייתכן שהדרכים מסמלות שלבים בהתהוותו של עם ישראל – בדרך הראשונה נכנסה משפחתו של יעקב‬
‫למצרים ובדרך השנייה‪ ,‬לאחר כ ‪ 400‬שנה‪ ,‬יצא העם ממצרים‪ .‬שתי הדרכים והפיקטוגרמה של המרכבה‬

‫מבוססות על מפת אדריכום‪.‬‬

‫איור ‪ :5‬ד ר ך ה כני ס ה ל מ צ רי ם‬

‫‪ 46‬ציור זעיר‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫הד ר כי ם ה חו צו ת ו מ קי פו ת א ת י ם סו ף‬

‫כאשר‬ ‫וקוארסמיוס‪47,‬‬ ‫למיטב ידיעותי י‪ ,‬עד שנת ‪ 1695‬בכל מפות יציאת מצרים‪ ,‬פרט למפת בר יעקב‬

‫הקרטוגרפים רצו לתאר את חציית ים סוף הם סימנו דרך בתוך הים החוצה אותו מצד לצד (רובין ר' ‪,‬‬

‫‪ ,2014‬עמ' ‪ .)141,140,114‬לדוגמה אדריכום מסמן בצורה כזו את חציית ים סוף‪:‬‬

‫איור ‪ :6‬ח ציי ת י ם סו ף ב מ פ ת אד רי כו ם‬

‫חציית ים סוף במפת קוארסמיוס ובמפת בר יעקב מסומנת בצורה שונה‪ ,‬ולהלן סימון החצייה במפותיהם‪:‬‬

‫‪ 47‬שם המפה‪ Terrae Sancta seu Terrae Promissionis nova descriptio :‬מתוך הספר‪:‬‬
‫‪Quaresmius, Franciscus. Historica, theologica et moralis Terrae Sanctae elucidatio. Antwerp, Balthasar Moretus, 1639‬‬

‫‪57‬‬
 ‫איור ‪ :8‬פ ר ט מ מ פ ת ב ר י ע ק ב ‪-‬‬ ‫איור ‪ :7‬פ ר ט מ מ פ ת קו א ר ס מיו ס ‪ -‬ח ציי ת י ם סו ף‬
‫ח ציי ת י ם סו ף‬

‫קוארסמיוס היה מזרחן ומיסיונר‪ .‬הוא הצטרף למנזר הפרנציסקני ב‪ 1598-‬במנטובה וב‪ 1616-‬הגיע לארץ‬

‫ישראל והתמנה למנהל המנזרים הפרנציסקנים‪ .‬הוא עזב את הארץ ב‪ 1619-‬וכתב ספר על מסעותיו בארץ‪.‬‬
‫לספרו צורפה מפה שבה מסלול בני ישראל ביציאתם ממצרים נכנס לים‪ ,‬אבל במקום לחצות אותו הוא‬

‫עושה עיקוף בתוך הים ומסתיים באותו צד שממנו נכנסו‪.‬‬

‫הדרך במפת בר יעקב דומה מאוד לדרך במפת קוארסמיוס ויש בה תוספת של חצייה רגילה של הים‬
‫המופיעה במפת אדריכום‪ .‬במילים אחרות‪ :‬גרסת בר יעקב = קוארסמיוס ‪ +‬אדריכום‪.‬‬
‫אין צורך להסביר את הדרך המופיעה במפת אדריכום‪ ,‬דרך זאת שורטטה על ידי קרטוגרפים רבים והיא‬

‫חֹומה מימינָם ּומ ְשמ ֹאלָם" (שמות‬

‫מבוססת על פשט הפסוק‪ַ " :‬ו ָּיבֹאּו בְ נֵי י ְש ָראֵ ל בְ תֹוְך הַ ּיָם בַ ּיַבָ שָ ה וְ הַ מַ ים לָהֶׂ ם ְָּ‬
‫יד‪ ,‬כב)‪.‬‬

‫שתי הדרכים הנוספות‪ ,‬הדרך הנכנסת לים ויוצאת ממנו באותו צד והדרך העוקפת את ים סוף בצפונו‪,‬‬
‫מבוססות על מדרשים ודורשות הסברים‪.‬‬

‫הד ר ך ה עו ק פ ת א ת י ם סו ף מ צ פון‬

‫על פסוק מתוך מזמור בתהילים‪ַ " :‬וּי ְַמרּו עַל יָם ְביַם סּוף" (קו‪ ,‬ז)‪ .‬בסופו הטוב‬ ‫למדרש‪48‬‬ ‫תוואי הדרך קשור‬
‫של המדרש מוזכר הפסוק מספר שמות‪ַ " :‬וּי ְַרא י ְש ָראֵ ל אֶׂ ת מְּצְ ַרים מֵ ת עַל ְשפַת הַ ּיָם" (יד‪ ,‬ל)‪.‬‬

‫‪ 48‬סדר קודשים מסכת ערכין‪ ,‬פרק ג דף טו‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫במה הדברים אמורים?‬
‫העם‪ ,‬שזה עתה יצא ממצרים‪ ,‬מפחד מצבא פרעה הרודף אחריו‪ַ " :‬וּי ְ‬
‫ֹאמרּו אֶׂ ל מֹ שֶׂ ה הֲמ ְבלְּי אֵ ין קְ בָ רים‬

‫בְ מצְ ַרים לְ קַ חְ תָ נּו לָמּות בַ מ ְדבָ ר" (שם‪ ,‬יא)‪ ,‬ולאחר נס קריעת ים סוף ממשיך הפרק‪" :‬וַּיֹושַ ע ְְּיהְָּוה בַ ּיֹום הַ הּוא‬
‫אֶׂ ת י ְש ָראֵ ל מּיַד מצְ ָרים ַוּי ְַרא י ְש ָראֵ ל אֶׂ ת מצְ ַרים מֵ ת עַל ְשפַת הַ ּיָם" (שם‪ ,‬ל)‪.‬‬

‫כדי להבין את כל המדרש יש לקרוא את מזמור קו בספר תהילים‪ .‬במזמור זה מופיע הפסוק " ְֵּ‬
‫אֲבֹותינּו‬
‫לְאֹותיָך ל ֹא זָכְ רּו אֶׂ ת רֹ ב חֲסָ דֶׂ יָך ַוּי ְַּמרּו עַל יָם ְּביַם סּוף" (תהילים קו‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ְֶּׂ‬ ‫בְ מצְ ַרים ל ֹא ה ְשכילּו נפְ‬

‫ענייננו מתמקד בפירוש המילים "וימרו על ים בים סוף"‪.‬‬

‫וכך כתוב בתלמוד הבבלי‪ ..." :‬המבלי אין קברים במצרים בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל‬

‫שבאותו הדור מקטני אמונה היו כדרבה בר מרי דאמר רבה בר מרי מאי דכתיב (תהילים קו) וימרו על ים‬
‫בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך‬
‫מצרים עולים מצד אחר אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד‬
‫שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו אמר לו אני נותן לך אחד ומחצה שבהם אמר לפניו רבש"ע כלום‬

‫יש עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהיה ערב מיד פלטן ליבשה דכתיב (שמות יד)"‪.‬‬
‫רש"י מפרש את הדברים‪:‬‬

‫אמר רב בר מרי‪ :‬מהי הכוונה שנאמר "וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו"? – מלמד שהיו‬
‫ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר‪ .‬הפירוש‬

‫מצטט דו שיח בין הקב"ה לבין שר הים‪:‬‬

‫"אמר לו הקב"ה לשר של ים‪ :‬פלוט אותם" – כלומר – פלוט את המצרים מתים בכדי שבני ישראל‬
‫יראו שהקב"ה הצילם‪ .‬שר הים‪ ,‬שקיבל עכשיו ‪ 600‬גופות של מצרים‪ ,‬רואה בזה מתנה‪ ,‬מפני שהם ישמשו‬
‫מזון לדגים‪.‬‬
‫"אמר לפניו רבש"ע [ריבונו של עולם] כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו?" מסביר‬

‫רש"י – נתת לי את המצרים מתים בים פרנסה לדגים‪ ,‬ואתה רוצה לקחת את המתנה חזרה? "אמר לו אני‬
‫נותן לך אחד ומחצה שבהם"‪.‬‬

‫מסביר רש"י – המצרים היו ‪ 600‬רכב ובמלחמת דבורה וברק עם יבין וסיסרא נחל קישון גרף ‪900‬‬
‫רכב‪ .‬כלומר השר של הים והנחלים קיבל במקום ‪ 600‬רכב של המצרים – פי אחד וחצי – ‪ 900‬רכב של‬

‫יבין וסיסרא‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫"אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שתובע את רבו?"‪ .‬כלומר‪ ,‬שר הים אומר‪ :‬ואם לא תפצה אותי פי‬
‫אחד וחצי כפי שהבטחת‪ ,‬הרי לא אוכל לתבוע אותך!‬

‫"אמר לו נחל קישון יהיה ערב‪ ,‬מיד פלטן ליבשה דכתיב "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אמר לו הקב"ה‪ :‬נחל קישון שיגרוף בעתיד יהיה ערב לקיום הבטחתי ואז הסכים שרו של ים לפלוט‬

‫את המצרים המתים ליבשה ובני ישראל ראו אותם וחדלו לחשוש‪.‬‬
‫המדרש מסביר את הדרך העוקפת את ים סוף מצפון‪ .‬בני ישראל נכנסים לים‪ ,‬אבל מפחדים שהמצרים‬

‫יחכו להם בצד השני (זאת הדרך העוקפת את ים סוף מצפונו) וכאשר הם רואים את גוויות המצרים‬
‫הטבועים‪ ,‬הם נרגעים‪.‬‬

‫הדרך המתעקלת בים סוף (במפת קוארסמיוס ומפת בר יעקב)‬

‫שרטוט תוואי דרכם של בני ישראל הנכנס לים סוף ויוצא ממנו באותו צד‪ ,‬לאחר שבני ישראל הלכו בו‬
‫בצורת חצי גורן מבוסס על הנאמר בפסוקים האלה‪" :‬וַּי ְסעּו מֵ אֵ תָ ם ַוּיָשָ ב ַעל פי הַ ח ְֹּ‬
‫ירת אֲ שֶׂ ר עַ ל ְְּפנֵי בַ עַל‬

‫צְ פֹון ַו ַּיחֲנּו לפְ נֵי מגְ ּדֹ ל‪ .‬וַּי ְסעּו מפְ נֵי הַ חירֹ ת ַו ַּי ַעבְ רּו בְ תֹוְך הַ ְָּּים הַ מ ְד ְָּב ָרה ַוְֵּּילְ כּו ּדֶׂ ֶׂרְך ְשֹלשֶׂ ת יָמים ְבמ ְדבַ ר אֵ תָ ם‬
‫ַו ַּיחֲנּו בְ ְָּמ ָרה‪ .‬וַּי ְסעּו ממָ ָרה ַו ָּיבֹאּו אֵ ילמָ ה ּובְ אֵ ילם ְשתֵ ים ע ְֶׂש ֵרה ֵעינֹ ת מַ יְּם וְ ש ְבעְּים ְתמָ רים ַו ַּי ְֲּחנּו‪-‬שָ ם‪ .‬וַּי ְסעּו‬

‫מֵ אֵ ילם ַו ַּיחֲנּו עַל יַם סּוף" (במדבר לג‪ ,‬ז–י)‪.‬‬

‫מפסוקים אלה עולות שתי קושיות‪ .‬בפסוק נאמר "יעברו בתוך הים המדברה"‪ ,‬כלומר חצו את הים‬
‫ועברו למדבר‪ .‬נשאלת השאלה מדוע בסוף הפסוק נאמר "ויחנו על ים סוף"‪ ,‬אם הם עברו כבר מספר‬

‫תחנות‪ ,‬מדוע חזרו פעם נוספת לים סוף?‬

‫קושייה שנייה‪ :‬על פי ההיגיו ן הגאוגרפי היישוב "איתם" ו"מדבר איתם" אמורים להיות סמוכים זה לזה‪,‬‬

‫אבל על פי הפסוקים בני ישראל חנו באיתם‪ ,‬חצו את ים סוף ואחר כך היו במדבר איתם‪ .‬כיצד זה ייתכן?‬

‫יישוב הקושיות מתורץ בפתרון שהכניסה לים סוף והיציאה ממנו היו באותו צד‪.‬‬
‫גם מדרש "לקח טוב" מן המאה ה‪ ,11-‬המבאר את התורה‪ ,‬כותב‪" :‬שיתכבד שמי בעולם‪ ,‬במה שאעשה‬

‫לפרעה ובכל חילו‪ ,‬שישראל לא עברו הים משפה לשפה‪ ,‬אלא כדי להטביע את המצריים‪ ,‬נכנסו מצד זה‪ ,‬ובו‬

‫הצד בעצמו יצאו כמין קשת" (שמות יד‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫כל הפרשנים הראשונים מבארים את חציית ים סוף בצורה הנ"ל ולא כמקובל בפירוש כיום‪ :‬חציה מצד‬

‫לצד (בורנשטיין‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.)105-103‬‬

‫גם התוספות (ערכין טו ע"א) מנסה להסביר את המהלך‪:‬‬

‫‪60‬‬
 ‫פירוש‪49‬‬ ‫תוספות‬

‫בני ישראל אמרו‪ :‬אנחנו נכנסים לים סוף מהצד הזה‬ ‫כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו)‬
‫והמצרים יחכו לנו בצד השני‪.‬‬ ‫כך מצרים עולין מצד אחר‪.‬‬

‫יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ"כ מקטני בני ישראל הממרים "וימרו על ים בים סוף" (תהלים‬
‫אמנה שסברו שכך יעשה הקב"ה נסים למצרים קו‪ ,‬ז) לא היו כל כך קטני אמונה שאלוהים יעשה‬

‫למצרים את הנס הזה‪.‬‬ ‫להעבירם מארצם לא"י‬

‫ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל‬

‫שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא"כ בעלי התוספות לא ראו את המפה הנכונה מול‬
‫עיניהם‪ .‬הם חשבו שלאחר החצייה‪ ,‬מהצד השני‪,‬‬ ‫[שאם כן] היו ממהרים ללכת אל א"י‬
‫הארץ כבר קרובה‪.‬‬

‫בגלל הקרבה לישראל‪ ,‬היו מיד הולכים אליה‪.‬‬

‫אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו כדי שלא יגיעו מהר לארץ ישראל‪ ,‬נכנסו לים סוף‬

‫למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם ויצאו ממנו‪ ,‬כלומר הלכו בו בצורת חצי גורן‪.‬‬
‫לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם‬
‫מדוע נכנסו לים? כי המצרים השיגו אותם וחסמו‬

‫את דרכם‪ .‬המצרים היו מצד ימין שלהם ומצד שמאל‬

‫שלהם‪.‬‬

‫לכן נכנסו לים והלכו בו כברת דרך‪.‬‬ ‫לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו‬

‫למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ויצאו מהים באותו צד (מערב של ים סוף)‪ .‬התוספות‬
‫ובאנו למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר לא רוצה לפרש שהממרים חשבו שאם המצרים‬
‫יכנסו אחריהם לים הם יצליחו גם לצאת כי זה‬ ‫וירדפו אחרינו וישיגו‬

‫כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד מראה על קטנות אמונה‪ ,‬לכן הם חשבו שהמצרים‬
‫אחר‬
‫יחכו להם בצד השני‪.‬‬

‫ובהכי ניחא הא דכתיב [הרי כתוב]‬

‫ויסעו ממרה וגו' ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב לאחר שחצו את הים כתוב שבני ישראל חנו במרה‪,‬‬

‫הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי שהיא על שפת ים סוף‪ .‬נשאלת השאלה אם הם חצו‬
‫את הים מדוע חזרו לאחור וחנו על שפת הים?‬ ‫חזרו לאחוריהם?‬

‫‪ 49‬ברצוני להודות ליצחק ויס (צקי) על העזרה בהבנת הסוגיה‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫ההסבר‬ ‫אלא ש"מ‬
‫שמע מינה – כלומר אתה מבין מזה‪:‬‬

‫לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן [כמו הים] לאחר שיצאו מהים הלכו לאורכו‪ ,‬עדיין בדרום‬

‫לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח מצרים‪ ,‬שהיא דרומית לארץ ישראל‪.‬‬
‫דרומית של א"י קרוב לסוף דרומית לצד מערב‬

‫הנילוס מפריד בין מצרים לארץ ישראל (כמו במפת‬ ‫ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י‬
‫בר יעקב)‪.‬‬

‫והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב וים סוף נמצא דרומית למצרים‪ .‬הים משתרע ממזרח‬

‫למערב (נקודה ‪ 3‬עד ‪ )4‬ובני ישראל הלכו לאורך‬ ‫ונסעו לחוף הים מצפון‬

‫חופו של צפון הים‪.‬‬

‫והים נמצא מדרום למצרים‬ ‫הים שהוא דרומית של מצרים‬
‫ואח"כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו הלכו בצורת חצי עיגול ויצאו מהים (נקודה ‪ )2‬בצד‬

‫בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום הצפוני (כי הם נכנסו לים יותר דרומה) (נקודה ‪,)1‬‬
‫ומזרחית של ארץ מצרים ואח"כ הלכו קצת ימים עד נקודת היציאה שלהם‪.‬‬
‫מרה‬
‫ואח"כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא"י גם אחרי מרה הלכו קצת לאורך הים‪ .‬כשהצטרכו‬
‫להיכנס לארץ לא היו צריכים לעבור בים‪ ,‬אלא‬ ‫לא הוצרכו לעבור הים אלא סובבו ארץ‬

‫אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א"י ומזרחית להקיף את אדום ומואב‪ ,‬שנמצאות בדרום ארץ‬
‫ישראל וממזרח למצרים‪.‬‬ ‫של ארץ מצרים‪.‬‬

‫על פי הכתוב בתוספות ניתן להבין שהשגיאה הגדולה של בעלי התוספות הייתה שחשבו שלאחר חציית ים‬
‫סוף הדרך לארץ ישראל קרובה מאוד‪ ,‬הם לא ידעו על גודלו של מדבר סיני‪ .‬התוספות מראה שחציית הים‬
‫ממערב למזרח מרחיקה את בני ישראל מהמצרים הרודפים אחריהם והחוף המזרחי של ים סוף קרוב מאוד‬
‫לארץ ישראל‪.‬‬

‫להלן מפה המסבירה את הלך המחשבה של בעלי התוספות בנושא חציית ים סוף (כרמל‪ ,‬תשס"ד)‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫איור ‪ :10‬מ ס לו ל י צי א ת מ צ רי ם ל פי ב ע לי‬ ‫איור ‪ :9‬פי רו ש מוד רני ל ב ע לי‬
‫ה תו ס פו ת‬ ‫ה תו ס פו ת‬

‫‪63‬‬
 ‫ערי מקלט במפה‬

‫המקרא מספר על שש ערי מקלט שאליהן היו יכולים לברוח רוצחים בשוגג ולקבל הגנה מנקמת דם‪ .‬שלוש‬
‫ערים ממזרח לנהר הירדן‪ ,‬מקום נחלתם של שנים וחצי השבטים‪ :‬בֶׂ צֶׂ ר בנחלת שבט ראובן‪ָ ,‬ראמֹות בנחלת‬

‫שבט גד‪ ,‬וגֹולָן בנחלת שבט מנשה‪ .‬שלוש ערים נוספות בנחלות של שאר השבטים ממערב לנהר הירדן‪:‬‬
‫קֶׂ דֶׂ ש בנחלת שבט נפתלי‪ְ ,‬ש ֶׂכם בנחלת שבט אפרים‪ ,‬וק ְריַת אַ ְרבַ ע (חברון) בנחלת שבט יהודה (דברים‪ ,‬ד;‬

‫יהושע‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫לערי המקלט יש התייחסות מיוחדת במפות (ראה נספח ‪' 6‬דוגמאות למקרא במפות'‪ ,‬שם יש דוגמאות‬

‫למספר מפות שהמקרא שלהן מכיל דרך מיוחדת לציון ערי מקלט)‪ .‬במפת בר יעקב מסומנות רק שלוש ערי‬
‫מקלט‪ .‬במפת אדריכום יש ייצוג לכל ערי המקלט‪.‬‬
‫טבלה ‪ :8‬ערי מקלט במפת בר יעקב ובמפת אדריכום‬

‫מפת אדריכום‬ ‫מפת בר יעקב‬ ‫ערי מקלט‬

‫המספרים מימין לשמות הערים‬
‫בספר‬ ‫להסבר‬ ‫מפנים‬

‫)‪(Adrichom, 1589‬‬
‫‪Bosor 19‬‬ ‫בֶׂ צֶׂ ר בנחלת שבט ראובן‬

‫‪Ramoth Galaad 38‬‬ ‫רמת גלעד‬ ‫ָראמֹות בנחלת שבט גד‬

‫‪Gaulon 54‬‬ ‫גֹולָן בנחלת שבט מנשה‬

‫‪Cedes Neptalin 32‬‬ ‫קֶׂ דֶׂ ש בנחלת שבט נפתלי‬

‫‪Sichen 91‬‬ ‫ְשכֶׂם‬ ‫ְשכֶׂם בנחלת שבט אפרים‬

‫‪Hebron 14050‬‬ ‫חברון‬ ‫ק ְריַת אַ ְרבַ ע בנחלת שבט יהודה‬

‫קריאות המפה‬

‫עומס פרטים במפה פוגע ביכולת להבין אותה‪ .‬מבחינה זו מפת בר יעקב אינה מפה בעייתית מפני שמידותיה‬
‫גדולות ביחס למספר הפריטים המוצגים בה‪ .‬למרות האמור לעיל‪ ,‬המפה קשה לקריאה ויש בה תקלות‬

‫רבות‪ .‬אציג מספר תבחינים (פרמטרים) המסבירים מדוע קריאות המפה בעייתית‪.‬‬

‫‪ 50‬ישנו חוסר התאמה‪ .‬במפה המספר ‪ 140‬בספר חברון במספר ‪.145‬‬

‫‪64‬‬
 ‫זוויו ת ה כ תי ב‬

‫שמות הכתובים הפוך או בזויות שונות המקשות על הקריאה (מסומנים כנקודות אדומות במפה)‪" :‬הר סיני"‬

‫נכתב הפוך‪ ,‬העיר "שברים" בנחלת שבט בנימין‪ ,‬בנחלת שבט אפרים הכיתוב "שבט אפרים"‪" ,‬הרי אפרים"‬
‫והעיר "בית און" גם הם הפוכים‪" .‬נחל ליבני" הסמוך להרי הלבנון והעיר "שיאון" בנחלת יששכר גם נכתבו‬

‫בצורה קשה לקריאה‪.‬‬

‫איור ‪ :11‬דוג מ או ת ל מ קו מו ת ה כ תו בי ם ה פו ך‬

‫ברודצקי )‪ (Brodsky, 1996, pp. 43-39‬העלה השערה לפיה מפת בר יעקב מתייחסת בבוז לערים דן‬
‫ובית אוון‪ 51.‬ההוכחה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬היא שהעיר דן כלל לא נמצאת במפה ושמה של העיר בית אוון נכתב הפוך‪,‬‬
‫כך בר יעקב מביע בפנינו את יחסו לערים שבהן היה פולחן לעגל הזהב‪.‬‬

‫לדעתי אין לייחס לבר יעקב תחכום בתצוגה של ערים שבהן היה פולחן זר‪ .‬אמנם העיר דן לא מוצגת‬
‫במפה‪ ,‬אבל לא רק דן‪ ,‬המפה דלילה מאוד בערים לעומת מפות אחרות בנות התקופה‪ ,‬וערים רבות כלל אינן‬

‫מוצגות בה‪ .‬באשר לבית אוון שנכתבה הפוך‪ ,‬יש מספר שמות מקומות שנכתבו כך (ראה לדוגמה את הערים‬
‫המסומנות בנקודות אדומות) לדעתי בגלל רשלנות ולא בשל כוונות נסתרות‪.‬‬

‫היררכיה בגודל האותיות‬

‫גודל האותיות תורם להבנת המפה‪ .‬אם העיר חשובה ומרכזית שמה ייכתב באותיות גדולות‪ ,‬ירושלים למשל‬
‫נכתבת בכל המפות באותיות גדולות יותר מאשר שאר הערים‪ .‬לא רק בשמות הערים יש היררכיה בגודל‬

‫האותיות‪ ,‬בדרך כלל אותיות של שם העיר קטנות מן האותיות המציינות את האזור‪ ,‬וככלל גודלן של אותיות‬
‫המצינות שם של שבט תלוי בשטחו – ככל שהטריטוריה גדולה יותר כך גם האותיות‪.‬‬

‫‪ 51‬בית און היה מקום הפולחן של העיר בית אל‪ .‬הנביא עמוס היה הראשון שכינה את בית אל בית אוון (עמוס ה‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫במפת בר יעקב הערים "עשתרת"‪" ,‬דביר" ו"ארם" זכו לגודל אותיות זהה לעיר ירושלים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫חשיבותן הפחותה‪.‬‬
‫איור ‪ :12‬גוד ל או תיו ת ב כי תו ב‬

‫מקרא‬
‫מקרא במפה עוזר בהבנתה ומוסיף מידע בצורה חזותית‪ ,‬חלק ממפות התקופה מבחינות בין ערי מקלט‪ ,‬ערי‬
‫לווים‪ ,‬ערים המוזכרות ביציאת מצרים‪ ,‬ערי ממלכה‪ ,‬מבצרים ועוד‪ .‬לחלק מהמפות אין מקרא והערים שבהן‬
‫מוצגות במעגל קטן או בציור מקבץ בתים המסמלים את העיר‪.‬‬

‫מפת צדיק משנת ‪ 1620‬היא דוגמה למפה בעלת מקרא‪:‬‬

‫טבלה ‪ :9‬מ ק ר א ב מ פ ת צדי ק‬

‫ואלה הציונים אשר‬

‫צינתי [ציינת] להבין דבר על‬
‫אפניו ובספר המפתח הארכתי‬
‫בפרושם עוד‬
‫כרך עיר וקריה כזה‬
‫כפר ופרז כזה‬
‫מגדלים ומצודות כזה‬

‫ובאשר נפל הספק אם‬

‫הוא אחד מאלה כזה‬
‫ואל ערי מלוכה‬
‫במגדלותיה כזה‬
‫לערי מקלט כזה‬
‫וכזה לערי הלוים [הלוויים]‬

‫מ‬ ‫ועיר ממשלה אות‬

‫ס‬ ‫חמשת סרני פלישתים‬
‫ע‬ ‫ועשר מדינות [דקפוליס]‪52‬‬

‫ר‬ ‫וכן רישא רביעאה [מחוז‪,‬‬

‫טופרכיה]‬

‫‪ 52‬ערים הלניסטיות בעלות רמה גבוהה של אוטונומיה‪ .‬בערים אלו רוב התושבים היו יוונים שהתיישבו שם בימיו של אלכסנדר‬
‫מוקדון‪ .‬הערים הידועות יותר כיום הן דמשק‪ ,‬עמן‪ ,‬בית שאן וגרש‪.‬‬

‫‪66‬‬
‫צדיק התבסס על מפת אדריכום ובר יעקב התבסס על מפה המבוססת על מפת אדריכום שבה אין מקרא‪.‬‬
‫אדריכום במבוא לספרו )‪ (Adrichom, 1589, p. Preafatio‬הסביר על הסימנים המוסכמים בטקסט ולא‬
‫שילב אותם כמקרא‪ .‬בנספח ‪ 6‬דוגמאות למקרא במפות נוספות‪.‬‬

‫‪ ,‬סימון שהיה מקובל‬ ‫בר יעקב בחר לא להשתמש במקרא‪ ,‬הוא סימן עיר כציור של מספר בתים‬

‫בתקופתו‪ .‬גם בנושא זה לא שמר על עקביות ובחלק מהערים "שכח" לסמן את הציור (ארם‪ ,‬מגידו‪ ,‬עין‬
‫גנים‪ ,‬דבשת ועוד)‪ .‬בר יעקב מגלה אחידות בתחנות שבהן חנו בני ישראל ביציאתם ממצרים‪ ,‬אותן הוא‬

‫מסמן במפה בצורת אוהל‪.‬‬

‫חילוף בין אותיות‬

‫בפה יש חילוף בין אותיות ה' לת' או ח'‪ .‬לדוגמה‪" :‬הרי הרמן" במקום "הרי חרמון"‪" ,‬אלהולד" במקום‬

‫"אלתולד" בשבט שמעון ועוד‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫מיקום העיר ומיקום שמה‬
‫בר יעקב לא תמיד הקפיד לכתוב את שם העיר בגבולות השבט שבו היא נמצאת‪ .‬כלומר‪ ,‬העיר מסומנת‬

‫בשבט אחד ושמה כתוב בשטח של שבט אחר‪ ,‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫העיר יזרעלה [יזרעאלה] בנחלת שבט יששכר והכיתוב בנחלת שבט מנשה; העיר ארכי עטרות בנחלת שבט‬

‫באפרים והכיתוב בנחלת שבט בבנימין; העיר בית חרון [בית חורון] בנחלת שבט בנימין והכיתוב בנחלת‬
‫שבט יהודה‪.‬‬

‫טעויות כתיב בשמות‬

‫"יבלטי" במקום "יפלטי" בנחלת שבט אפרים; "יזרעלה" במקום "יזרעאלה"‪ ,‬העיר בנחלת שבט יששכר‬
‫הכיתוב בנחלת שבט מנשה; העיר "בית חרון" בנחלת שבט בנימין והכיתוב בנחלת שבט יהודה; במקום שם‬

‫העיר "יפו" בר יעקב כתב "יפה" (אדריכום כתב שני שמות לעיר ‪ ;)Joppe Japha‬העיר קשיון (יהושע יט‪,‬‬
‫יט) מופיעה אצל אדריכום בשם ‪ ,Cesion‬נחל קישון מופיע אצל אדריכום בשם ‪ ,Cison‬בר יעקב לא‬

‫הבדיל בין שם הנחל לשם העיר וכינה את שניהם בשם העיר "קשיון"; במשפט "רפסודות מעצי הלבונן‬
‫[הלבנון]" האות וי"ו אינה במיקום הנכון; במקום "אלוני ממרא" כתוב "אלון ממרא"; חילוף אותיות בין ד'‬

‫וכך גם ב"מדבר סיני"; חילוף אותיות בין ז' לנ'‬ ‫לר'‪ ,‬במקום "מדבר סין" נכתב "מרבר סין"‬

‫סופית‪ ,‬החילוף בא לידי ביטוי במספר תחנות של בני ישראל במדבר‪ ,‬בדיקה במפה מראה שהאות ז' נכתבה‬
‫כמו אות סופית לכן יש דמיון בינה ובין הנ' הסופית‪ .‬התחנות מוספרו בגימטרייה – התחנה הראשונה סומנה‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .‬לשם השוואה כך נראית תחנה "ז"‬ ‫א' והאחרונה מ"א‪ ,‬התחנות י"ז וט"ז סומנו י"ן וט"ן‬
‫ייתכן שהסיבה לחילופי אותיות נעוצה בעובדה שאברהם בר יעקב היה גר ולא היה בקיא בכתיב העברי‪.‬‬

‫בתקופה זו היה מקובל מאוד להעתיק מפות זה מזה‪ ,‬יוצרים מפורסמים מאוד נהגו כך‪ ,‬הם העתיקו את‬
‫החומר הקרטוגראפי ממפה קודמת ושינו מספר פרטים או עיטורים במפה החדשה שיצרו‪ .‬מצב זה גרם‬

‫שטעויות הוצגו במפות במשך מאות שנים (דוגמה בולטת לכך הוא נחל הקישון המחבר את הכינרת עם הים‬
‫התיכון)‪ .‬הדוגמאות שלהלן מציגות טעויות שאברהם בר יעקב יצר בעצמו‪ ,‬הן אינן מועתקות ממפות‬

‫קודמות‪.‬‬

‫ישובים במקומות לא נכונים‪:‬‬

‫‪68‬‬
 ‫מערת המכפלה‬
‫מערת המכפלה רחוקה מאוד מחברון‪ ,‬בערך‬

‫כמו המרחק מחברון לבית לחם‪.‬‬

‫העיר בית שאן‬

‫במפה העיר מופיעה בשם "אשר בית שאון"‪ .‬ייתכן שבר יעקב העתיק את שם העיר‬

‫יה" (יהושע יז‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫מן הפסוק "וַיְ הי ל ְמנַשֶׂ ה בְ ישָ שכָר ּובְ אָ שֵ ר בֵ ית ְשאָ ן ְ‬
‫ּובנֹותֶׂ ְָּ‬

‫העיר גת‬
‫מופיעה‬ ‫גת‪53‬‬ ‫העיר‬
‫במקומה של עזה‪.‬‬
‫טעות‬ ‫זו‬ ‫לדעתי‬
‫העתקה כיוון שיש‬

‫דמיון בשמות הלועזיים '‪ ' Gaza' ,'Gath‬ו‪.'Gasa'-‬‬

‫מצדה‬
‫מצדה במפת אדריכום‬ ‫מקדה במפת בר יעקב‬

‫‪ 53‬מאוחר יותר רבי יעקב אושפיץ‪ ,‬העתיק את השגיאה הזו למפה אשר פרסם בספרו באר הלוחות בשנת ‪.1817‬‬

‫‪69‬‬
‫העיר מקדה בשבט יהודה ממוקמת במפה על יד ים המלח‪ .‬ייתכן שיש כאן החלפת אותיות‪ :‬האות שצריכה‬

‫להיות במקום ק' היא צ' (מצדה)‪ .‬במפת אדריכום העיר מצדה נמצאת באותו מקום שמקדה נמצאת במפת בר‬
‫יעקב‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫חוסר תכנון‬

‫רק לאחר שחרט בר יעקב את השם "מדב[ר] פארן" נזכר ששכח את האות ר'‪.‬‬
‫ברשימת התחנות‪ ,‬בתחנה ‪ ,39‬אין מספיק רווח כדי להשלים את מקום החנייה " ַו ַּיחֲנּו בְ עַלְ מֹ ן ּד ְבלָתָ יְ מָ ה"‬

‫‪.‬‬ ‫(במדבר לג‪ ,‬מו)‬

‫הרי אפרים מופיעים פעמים בנחלת השבט‪ .‬פעם ראשונה ליד הים התיכון ופעם שנייה ליד נחל כרית‬
‫והם כתובים הפוך‪.‬‬

‫סיכום נושא קריאות המפה‬

‫מהאמור לעיל ניתן ללמוד שבר יעקב לא הקפיד מאוד על דיוק‪ ,‬ועבודתו‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬רשלנית‪ .‬לכאורה‬

‫עבודתו לא הייתה מאתגרת במיוחד מפני שבמפה יש מעט פרטים גאוגרפיים‪ .‬במפה יש‬
‫או קדומות יותר מכילות‬ ‫התקופה‪54‬‬ ‫כ‪ 155-‬פרטים‪ ,‬וביחס לגודל המפה אין זה מספר גבוה‪ .‬מפות בנות‬

‫הרבה יותר פרטים הכתובים באותיות קטנות יותר ובצורה הרבה יותר מסודרת‪ .‬המסקנה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היא‬
‫שליצירת מפה דרוש בעל מקצוע המתמחה במפות‪ ,‬ואילו בר יעקב התמחה בחריטת עמודי שער לספרים‬

‫ופורטרטים‪.‬‬

‫‪ 54‬למשל מפת הונדיוס‪ .‬ראה הערה ‪.63‬‬

‫‪71‬‬
 ‫פיקטוגרמות‬

‫במפת בר יעקב יש מעט פיקטגרמות‪:‬‬

‫להלן השוואה בין הפיקטוגרמות במפת בר יעקב לאותן פיקטוגרמות במפת אדריכום‪:‬‬
‫טבלה ‪ 10‬ה פי ק טוג ר מו ת ב מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ה שוו א ה ל מ פו ת אד רי כו ם‬

‫הסבר‬ ‫מפת אדריכום‬ ‫מפת בר יעקב‬

‫למצרים‪.‬‬ ‫מועדות‬ ‫שפניה‬ ‫מרכבה‬
‫(בראשית מו‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫)‪(Adrichom, 1589, p. 125‬‬

‫חמורו של בלעם לא ממשיך בדרכו כי‬

‫מלאך ה' עומד בדרך (במדבר כב)‪.‬‬

‫)‪(Adrichom, 1589, p. 34‬‬

‫אברהם עומד בפתח האוהל ומזמין את‬

‫שלושת המלאכים (בראשית יג‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫)‪(Adrichom, 1589, p. 51‬‬

‫לאחר חציית הירדן‪ ,‬בני ישראל בונים‬

‫מצבה בגלגל הבנויה מ‪ 12-‬אבנים‬

‫(יהושע ד‪ ,‬ב–ח)‪.‬‬

‫)‪(Adrichom, 1589, p. 17‬‬

‫משה מוציא מים מהסלע (במדבר כ‪ ,‬ח)‪.‬‬

‫)‪(Adrichom, 1589, p. 117‬‬

‫ערי הכיכר מושמדות על ידי אלוהים‬

‫(בראשית יט‪ ,‬כד–כה)‬

‫‪(Adrichom,‬‬ ‫‪1589,‬‬ ‫‪pp.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫)‪49,52,55‬‬

‫מן ההשוואה אפשר ללמוד שהפיקטוגרמות במפת אדריכום ברורות יותר‪ ,‬מפורטות יותר וברמה גבוהה‬
‫יותר מאשר במפת בר יעקב‪ .‬בחירתו של בר יעקב להציג את הפיקטוגרמות הללו מעלה את השאלה מדוע‬

‫בחר דווקא אותן ולא פיקטוגרמות אחרות? לא מצאתי הסבר לשאלה זו‪.‬‬
‫מעניין לציין לגבי הפיקטוגרמות בתוך ים המלח שבמפות רבות ערי הכיכר (סדום‪ ,‬עמורה‪ ,‬אדמה‬

‫וצבויים) ממוקמות בתוך ים המלח‪ .‬לעתים הערים ממוקמות בתוך הים ולעתים הן גם עולות בלהבות או‬
‫אבסטורף‪55‬‬ ‫שעולה מהן עשן‪ .‬אחת המפות הקדומות‪ ,‬לדעתי הקדומה ביותר‪ ,‬שציור כזה מופיע בה היא מפת‬

‫מן המאה ה‪ ,13-‬מפה זו מציגה את העולם ובמרכזו ארץ ישראל‪ ,‬ובים המלח ממוקמות ארבע הערים‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬ע רי ה כי כ ר ב תו ך י ם ה מ ל ח‪ ,‬מ פ ת א ב ס טו ר ף‬

‫גם במפת הירפורד (‪ (Hereford‬המתוארכת לשנת ‪ ,1290‬הערים שקועות בים המלח ( ‪Whitfield, 1994,‬‬

‫‪.)Harley & Woodward, 1987, pp. 310-311 ;p. 21‬‬

‫עיטורים מחוץ למפה‬

‫המפה בהגדה משופעת באיורים בחלקו התחתון של הגיליון‪ .‬האיורים ממלאים את שטחו של הים התיכון‬

‫ומבטאים קשרים שונים בין המפה ובין חג הפסח‪ ,‬קהילת אמסטרדם ואירועים תנ"כיים‪.‬‬

‫‪ 55‬אבסטורף היא עיירה קטנה בצפון גרמניה‪ .‬ב‪ 1843-‬נמצאה מפת עולם בקוטר של שלושה וחצי מטרים במנזר בעיירה‪.‬‬
‫ירושלים מודגשת במרכז המפה‪ ,‬ראשו של ישו בחלקה העליון‪ ,‬המזרחי ובסמוך לראשו ממוקם גן עדן‪ .‬המפה מסוג ‪ T and O‬סוג‬
‫שהיה נפוץ בימי הבינים לאילוסטרציה של מפת עולם‪ .‬המפה צוירה על קלף‪ ,‬בעשור הרביעי של המאה ה‪ 13-‬והושמדה בשנת‬
‫‪ 1943‬בהפצצות בנות הברית על העיר הנובר‪.‬‬

‫‪73‬‬
‫הקשר לחג הפסח הוא בטבלת התחנות של בני ישראל בנדודיהם במדבר ובאיור בפינה הימנית‬
‫התחתונה של אישה הרוכבת על תנין המייצגת את ארץ מצרים‪ .‬לנשר שתי משמעויות‪ :‬הוא מסמל כנראה הן‬

‫את קהילת יהודי אמסטרדם הן את יציאת מצרים על פי הפסוק הכתוב מעליו‪ .‬האירועים התנ"כיים מיוצגים‬
‫בכמה תמונות‪ :‬תמונותיהם של הנביא יונה שנבלע בים על ידי ליוויתן ומוקא לחוף‪ ,‬תמונה של ארזי הלבנון‬

‫שנשלחו לשלמה המלך‪ ,‬תמונות הפרות והכוורות המייצגות את תיאור הארץ כארץ זבת חלב ודבש ואיור‬
‫העץ בצד השמאלי של המפה המייצג סכך לשימוש בחג הסוכות‪.‬‬

‫הצד הגאוגרפי של המפה מיוצג בתמונות המצפן וטבלת קנה המידה הקווי‪.‬‬
‫בתתי‪-‬הפרק שלהלן אתאר כל אחד מהאיורים‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫טבלתִהתחנותִשלִבניִישראלִבמדבר‬

‫איור ‪ :14‬ר שי מ ת ת חנו ת ב מד ב ר ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫טבלת התחנות של בני ישראל במדבר מעוטרת בעיטור ‪ Strapwork56‬שהיה פופולרי מאוד החל מהמאה ה‪-‬‬
‫‪ 16‬עד סוף המאה ה‪.18-‬‬

‫במפת אדריכום התחנות של בני ישראל במדבר ממוספרות בספרות על גבי המפה‪ ,‬ושמות התחנות‬
‫מופיעים קרוב למספר התחנה‪ .‬במפת בר יעקב התחנות של בני ישראל ממוספרות באותיות ושמן מופיע‬

‫בטבלה ולא במפה‪.‬‬

‫בתורה יש מספר רשימות של התחנות שבהן חנו בני ישראל בדרכם ממצרים לכנען‪ .‬אדריכום ובר‬

‫יעקב הסתמכו על הרשימה הנמצאת בספר במדבר בפרקים לג‪ ,‬לז–מט‪ .‬ברשימה שלפנינו בר יעקב השמיט‬
‫תחנה אחת‪ ,‬את התחנה "עיי העברים" (תחנה מספר ‪ ,)38‬ולכן יש במפה רק ‪ 41‬תחנות לעומת ‪ 42‬תחנות‬

‫במפת אדריכום‪ .‬תחנה זו נזכרת בפסוקים האלה‪" :‬וַּי ְסעּו מֵ אֹ בֹ ת ַו ַּיחֲנּו ְבעּיֵי הָ עֲבָ רים בגְ בּול מֹואָ ב‪ .‬וַּי ְסעּו‬

‫‪ – Strapwork 56‬סגנון עיטור המדמה רצועות עור שיכולות להיות שטוחות‪ ,‬מנוקבות‪ ,‬מגולגלות‪ ,‬מעוקלות וארוגות זו עם זו‬
‫בדוגמאות שונות‪ .‬עיטור זה נפוץ במפות מסוף המאה ה‪ 16-‬ובמאה ה‪.17-‬‬

‫‪75‬‬
‫מֵ עּיים ַו ַּיחֲנּו בְ דיבֹ ן גָד" (במדבר לג‪ ,‬מד–מה)‪ .‬במפת אדריכום בין נחל זרד לנחל ארנון יש שתי תחנות‪:‬‬
‫תחנה מספר ‪ – 39‬דיבון גד‪ ,‬ותחנה מספר ‪ – 40‬בעלמן דבלתימה‪ ,‬ואילו במפת בר יעקב מוצגת רק תחנה‬

‫אחת‪ ,‬תחנה ל"ט‪.‬‬

‫איור ‪ :15‬במפת אדריכום בין נחל זרד לנחל ארנון שתי תחנות‬

‫איור ‪ :16‬ב מ פ ת ב ר י ע ק ב בין נ ח ל ז רד לנ ח ל א רנון ת חנ ה א ח ת‬

‫מספור התחנות סומן באותיות מן התחנה הראשונה א' עד לאחרונה מ"א‪ .‬התחנה העשירית הייתה אמורה‬
‫להיות מסומנת באות אחת י' ובר יעקב סימן אותה בשם המלא "יוד" מסיבה לא ברורה לי‪ .‬תמוהה העובדה‬

‫לשאלת חילופי אותיות רגילות‬ ‫הפתרון‪57‬‬ ‫שמספורן של התחנות החל ממספר ‪ 20‬מסומן ב‪-‬ך במקום ב‪-‬כ'‪.‬‬
‫בסופיות נמצא בהבנת תהליך ההדפסה‪ :‬בבתי דפוס‪ ,‬בעיקר קטנים‪ ,‬מלאי אותיות הדפוס היה מצומצם והם‬

‫לא יכלו לרכוש מלאי גדול של אותיות רגילות; האות כ' שכיחה למדיי בקרב אותיות הסדר‪ ,‬ומשום שלא‬
‫היו בידם די אותיות רגילות הם נאלצו להשתמש באות הסופית ך‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 17-‬המדפיסים היהודים‬
‫לא היו מסוגלים להשקיע ממון רב בהדפסת ספרים ולכן גם הפורמטים של ספרים אלה הוא בדרך כלל צנוע‬

‫‪ 57‬ברצוני להודות לגליה ריצ'לר ספרנית יהדות בספרייה הלאומית ולד"ר איתי תמרי בפתרון הסוגיה‪ .‬דוגמאות נוספות לשימוש‬
‫באותיות סופיות‪ :‬יריעות שלמה‪ ,‬לוריא שלמה בן יחיאל‪ ,‬פראג שס"ט ‪ – 1609‬בעמוד ‪ 20‬בספר נכתב "ך";‬
‫רוח חן‪ ,‬אבן תבון‪ ,‬יהודה בן שאול‪ ,‬מיחס לו‪ ,‬פראג שנ"ד ‪ – 1594‬בעמוד השער נכתב התאריך "ך כיסליו"‪.‬‬

‫‪76‬‬
‫(אוקטבו ופחות מזה) משום חיסכון בהוצאות על נייר ומכונת דפוס גדולה יותר‪ .‬המפה חרוטה על לוח‬
‫נחושת וכמובן שאין בחריטתה מגבלות של מספר אותיות‪ .‬ואולם נראה שבר יעקב ראה שימוש נפוץ באות‬

‫"ך" והשתמש בה גם ברשימת התחנות‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫התנין ִ‬

‫איור ‪ :17‬ה אי ש ה ע ל ה ת נין ב מ פ ת הגד ת א מ ס ט רד ם‬

‫בחלק הימני התחתון במפת בר יעקב‪ ,‬מתחת לשם "ארץ מצרים"‪ ,‬בר יעקב צייר אישה בעלת שמשייה‬
‫הרכובה על תנין – האנשה של ארץ מצרים‪.‬‬

‫השימוש בתנין‪ ,‬המייצג את ארץ מצרים‪ ,‬מקורו בתנ"ך‪ .‬פרעה מלך מצרים מכונה בספר יחזקאל "הַ ְַּתנים‬
‫הַ גָדֹול הָ רֹ בֵ ץ בְ תֹוְך יְ אֹ ָריו" (יחזקאל כט‪ ,‬ג)‪ .‬התנין קשור גם ליציאת מצרים בנס שעשה אהרון לפני המלך‬

‫שה וְ אֶׂ ל אַ הֲרֹ ן לֵאמֹ ר‪ :‬כי ְְּידַ בֵ ר ֲא ֵלכֶׂם ְַּפ ְרעֹ ה ל ְֹּ‬
‫ֵאמר‬ ‫פרעה ובו הפך את המטה שלו לתנין‪ַ " :‬וּי ֹאמֶׂ ר יְ הוָה אֶׂ ל מֹ ְֶּׂ‬
‫ְתנּו ָלכֶׂם מֹופֵת וְ אָ מַ ְר ְָּת אֶׂ ל אַ הֲרֹ ן קַ ח אֶׂ ת מַ ְּטָך וְ הַ ְשלְֵך לפְ נֵי פ ְַרעֹ ה ְְּיהי לְ תַ נין" (שמות ז‪ ,‬ח–ט)‪.‬‬

‫במפת אדריכום משנת ‪ ,1590‬אשר הייתה המקור העיקרי למפת בר יעקב‪ ,‬אדריכום צייר תנינים בשפך‬
‫הנילוס‪.‬‬
‫איור ‪ :18‬ה תניני ם בד ל ת א ש ל הני לו ס‪ .‬מ תו ך מ פ ת אד רי כו ם‬

‫בשנת ‪ 1663‬כל פינה במפה מאוירת בדמויות האופייניות לאחת‬ ‫פישר‪58‬‬ ‫במפת העולם שהוציא ניקולס‬

‫היבשות‪ .‬את יבשת אפריקה מייצגת אישה עם שיער מקורזל המחזיקה שמשייה ומולה תנין‪.‬‬

‫‪.Nicolaes Visscher I (1618-1679) - Orbis terrarum tabula recens emendate et in lucem edita per N. Visscher‬‬ ‫‪58‬‬

‫‪78‬‬
 ‫איור ‪ :19‬התנין ב מ פ ת פ לנ ציו ס‬

‫רובין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )113‬מביא מקור קדום יותר לאישה הרכובה על התנין‪ .‬המקור הוא מפת‬
‫פלנציוס משנת ‪.1594‬‬
‫איור ‪ :20‬תנין בני לו ס ב מ פ ת א ב ס טו ר ף‬

‫הקשר בין התנין‪ ,‬מצרים והמפות הוא עתיק יומין – במפת אבסטורף בתוך לולאה בנהר הנילוס נראה אדם‬
‫רוכב על תנין‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫איור ‪ :21‬תנין בני לו ס ב מ פ ת הי ר פו רד‬

‫במפת הירפורד‪ ,‬שצוירה מספר שנים לאחר מכן מופיעה תמונה דומה )‪.(Westrem, 2001‬‬

‫סמלִהנשר‬

‫לצורך הפשטות אקרא לסמל "נשר" ולא אכנס לדקויות של הגדרת העוף (נשר‪ ,‬עיט‪Bald eagle ,‬‬

‫ואחרים)‪.‬‬
‫על לוח קנה המידה במפה עומד הנשר‪ ,‬כנפיו פרושות‪ ,‬ראשו פונה שמאלה‪ ,‬לשונו משתרבבת מפיו‪,‬‬

‫רגליו נאחזות בשתי גבעות קטנות וזנבו המפואר נראה בין רגליו‪.‬‬
‫איור ‪ :22‬הנ ש ר ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫‪80‬‬
‫אפשר להניח שבר יעקב‪ ,‬שגדל בצפון גרמניה‪ ,‬הכיר את סמל הנשר – סמל נפוץ מאוד המסמל כוח ושלטון‪,‬‬
‫הוא סמלה של העיר פרנקפורט והוא עיטר מספר מפות ועמודי שער של ספרים‪ 59.‬להלן מספר דוגמאות של‬

‫שימוש בסמל הנשר‪:‬‬

‫סמל העיר פרנקפורט על המיין‪.‬‬

‫לעיר הייתה חשיבות גדולה באימפריה הרומית‬
‫הקדושה‪ .‬בסמלה מצויר נשר פרוס כנפיים‪.‬‬

‫איור ‪ :23‬נ ש ר ב מ פ ת ב ל או ו ב ע מוד ש ע ר‬

‫פרט מתוך דף הכותרת של האטלס של ‪Jansson‬‬ ‫פרט מתוך קרטוש‪ 60‬מפת בלאו‪.‬‬
‫משנת ‪.1640‬‬ ‫”‪ְּ “Nova totius Germaniæ description‬‬

‫‪Willem Janszoon Blaeu, 163561‬‬

‫‪ 59‬בספרו של סקלטון )‪ (Skelton, 1966‬יש מספר מפות עם ציורי נשר הדומים מאוד לנשר שבמפת בר יעקב‪ Plate 10b :‬מפת‬
‫בוואריה של ‪ Philipp Apian‬משנת ‪ Plate 33 ,1568‬מפת אחד ממחוזות אנגליה של ‪ Cristopher Saxton‬משנת ‪Plate 59 ,1575‬‬
‫מפת הטריטוריה של פרנקפורט באטלס של ‪ Blaeu‬שנת ‪.1640‬‬
‫‪ 60‬לוחית – מסגרת מעוטרת לטקסט‪ .‬פעמים רבות בקרטוש נכתבת הכותרת של המפה‪.‬‬
‫‪ 61‬אוסף לאור‪ ,‬פריט ”‪.“Ger 5‬‬

‫‪81‬‬
‫מעל הנשר כתובה הכתובת‪" :‬אַ תֶׂ ם ְראיתֶׂ ם אֲשֶׂ ר עָשיתי לְ מצְ ָרים וָאֶׂ שָ א אֶׂ ְתכֶׂם עַל כַנְ ֵפי נְ שָ רים וָאָ בא אֶׂ ְתכֶׂם‬
‫אֵ לָי" (שמות יט‪ ,‬ד)‪ .‬כתובת זו קשורה ליציאת מצרים‪ ,‬את המשפט הזה אמר אלוהים לעם הנודד במדבר‬

‫לפני מתן תורה‪.‬‬

‫סמל הנשר קיבל משמעות שונה בקהילת יהודי אמסטרדם בתחילת המאה ה‪ .17-‬הקהילה אימצה את‬

‫סמל "עוף החול"‪ ,‬ה"פניקס"‪ ,‬שנראה כמו הנשר אבל משמעותו מתאימה יותר לחיים היהודיים בהולנד של‬
‫אותה תקופה‪ .‬הסמל מדגיש את ההתחדשות‪ ,‬הפניקס‪ ,‬שדמותו כנשר (או טווס) חי על פי האגדה עשרות או‬

‫מאות שנים‪ .‬בסוף חייו הוא שורף את גופו ומאפרו נולד פניקס חדש‪ .‬ההקבלה לעם היהודי היא הקבלה‬
‫ברורה – גם הם חווים התחדשות לאחר עינויי האינקוויזיציה‪ ,‬שכללו שריפת יהודים על המוקד‪.‬‬

‫סיפור יציאת מצרים כולל מוטיבים שניתן להקביל אותם לחיי יהודי הקהילה בעבר ובהווה‪ .‬העינויים‬
‫שעברו תחת השלטון הספרדי והפורטוגלי דומים לעינויים שעבר עם ישראל במצרים‪ .‬תהליך יציאת מצרים‬
‫וההגנה שנתן אלוהים לבני ישראל מסמלים עבור חברי הקהילה את חזרתם ליהדות במסגרת גאולתם‬
‫הפרטית‪.‬‬

‫סיפור יציאת מצרים משמעותי גם לסביבה שבה חיו היהודים‪ ,‬הסיפור של יציאה משעבוד לחירות‬
‫מתאים גם לסיפור יציאת הולנד הפרוטסטנטית משעבוד ספרדי קתולי לאחר מלחמת עצמאות ארוכה (מינץ‪-‬‬

‫מנור‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.)59-9‬‬

‫להלן שתי דוגמאות לשימוש בסמל‪ ,‬הדוגמאות לקוחות ממאמרה של לימור מינץ‪-‬מנור (מינץ‪-‬מנור‪,‬‬

‫תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ 11‬ועמ' ‪:)17‬‬

‫‪82‬‬
 ‫איור ‪ :24‬דוג מ או ת ל שי מו ש ב ס מ ל הנ ש ר ב ק הי ל ת א מ ס ט רד ם‬

‫חותם קהילת "תלמוד תורה"‪ ,‬ותרגומו מספרדית דף השער של הכרך השני בסידור קהל "נווה‬

‫שלום" משנת ‪.1612‬‬ ‫"חותם קהילת קודש תלמוד תורה אמסטרדם"‪.‬‬

‫יערי (יערי‪ ,‬דגלי המדפיסים העבריים‪ ,1944 ,‬עמ' ‪ )150-149‬מביא רשימה של שמונה ספרים מתחילת‬
‫המאה ה‪ 18-‬שבהם מצויר נשר בעמוד השער‪ .‬לציור הנשר ייתכנו מספר משמעויות ופירושים נוספים לאלו‬

‫שהוזכרו לעיל‪ .‬את הפסוק "וָאֶׂ שָ א אֶׂ ְתכֶׂם עַל כַנְ ֵפי נְ שָ רים וָאָ בא אֶׂ ְתכֶׂם אֵ לָי" (שמות יט‪ ,‬ד) אפשר אולי להבין‬
‫כמרמז על קיבוץ האנוסים תחת כנפי השכינה או קיבוץ האנוסים באמסטרדם‪ ,‬מקום שבו חיו לפי נטיותיהם‬

‫הדתיות ללא הפרעה‪ .‬פירוש אחר מציע הרב אבישי אלבוים (אלבוים‪ )2014 ,‬שאומר שייתכן שהנשר מסמל‬
‫"מלכות זרה שבצילה אנו חוסים"‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫איור ‪ :24‬שער ספר "חסד לאברהם"‪ ,‬שנדפס באמסטרדם בשנת תמ"ה (‪)1685‬‬

‫שטרן מציע )‪ (Stern, 2011, pp. 59-61‬לראות בנשר רמזים אסכטולוגיים הקושרים את הגאולה בספר‬
‫דניאל לגאולה של יציאת מצרים וקושר לנושא גם את האכזבה מהתנועה השבתאית‪ ,‬שהייתה תנועה‬

‫משיחית‪ .‬אני מטיל ספק ביכולותיו של בר יעקב לתכנן מהלכים מתוחכמים כאלה‪.‬‬
‫אני מציע להתבונן באיור הנשר או עוף החול בדרך הפשט‪ .‬יש היגיון להביא את הפסוק מספר שמות‬

‫הדן במתן תורה‪ ,‬האירוע המכונן ביציאת מצרים‪ ,‬בנוסף לעובדה שסמל הנשר הופיע בשערי ספרים והיה‬
‫סמל הקהילה היהודית באמסטרדם שם בר יעקב חרט את המפה וסביר להניח שהכיר את הסמל‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫יונהִוהדג ִ‬
‫איור ‪ :26‬פ ר ט מ מ פ ת הו נדיו ס מ סו ב ב ‪ 180‬מ ע לו ת‬ ‫איור ‪ :25‬יונ ה נז ר ק מ ה אניי ה ו מו ק א ב חו ף ב מ פ ת‬
‫ס בי ב ה צי ר ה אנ כי‬ ‫הגד ת א מ ס ט רד ם‬

‫תמונת יונה והדג‪ ,‬שבה נראה יונה מושלך מהאנייה לים ונבלע על ידי דג גדול‪ ,‬נפוצה ומקובלת במפות רבות‬
‫מן התקופה‪ .‬סצנה זו נראית במפות החל מסוף המאה ה‪ 6216-‬וגם במפת בר יעקב‪ .‬נראה שבר יעקב העתיק‬

‫את איור האנייה ממפת הונדיוס‪ 63.‬בר יעקב העתיק את האיור כמו שהוא ולכן במפה הוא נראה כתמונת ראי‬
‫של האיור המקורי (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ .(Yerushalmi, 1997, p. 44 ;113‬לשם ההשוואה הפכתי את‬

‫האיור במפת הונדיוס‪.‬‬

‫התמונה שבה הדג פולט את יונה ייחודית למפה זו ולמיטב ידיעותיי אינה מופיעה בשום מפה אחרת‬
‫(לפני שנת ‪ .)1695‬הפתרון הייחודי והיצירתי של בר יעקב הוא שיונה נפלט לשטח שאינו נכלל במפה‪.‬‬

‫אשר היה‬ ‫מריאן‪64‬‬ ‫המקור הראשוני לתמונה הוא החרט והצייר )‪ (Merian, 2002, p. 67‬מטאוס‬
‫מפורסם בעיקר באיוריו לתנ"ך‪.‬‬

‫‪ 62‬במפות בונטינג‪ ,‬אדריכום‪ ,‬אורטליוס‪ ,‬ספיד ורבות אחרות‪.‬‬

‫‪ 63‬שנת ‪ 1658‬שם המפה‪Situs Terrae Promissionis. S. S. Bibliorum intelligentiam exacte aperiens per chr. Adrichom. :‬‬
‫מתוך‪Atlas Major VI: Novus Atlas Absolutissimus, Das ist, Generale Welt-Beschreibung, mit allerley schönen und :‬‬
‫‪.Neuen Land-Carten gezieret‬‬
‫‪ Matthaeus Merian the Elder (1593 1650) 64‬מאייר ספרים מהמפורסמים בגרמניה‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫איור ‪ :27‬פ ר ט מ תו ך ציו ר ש ל מ ט או ס מ רי אן‬

‫להלן מוצג איור מספר תנ"ך גרמני‪ .‬באיור נראה יונה בבגד אדום מושלך מהאנייה לתוך פיו של הדג‪.‬‬
‫בסמוך יונה יוצא לחוף מתוך פי הדג וברקע העיר נינווה‪.‬‬
‫איור ‪ :28‬יונ ה נז ר ק לי ם ו מו ק א ל חו ף מ תו ך ס פ ר תנ" ך ג ר מני ‪1597‬‬

‫סצנה דומה מאוד מופיעה בספר תנ"ך בגרמנית משנת ‪ .(Hutter, 1670, p. 118) 1670‬בר יעקב‪ ,‬שהיה‬
‫כומר גרמני בעברו‪ ,‬הכיר כנראה את הציורים הללו‪( .‬הפכתי את הציור ב‪ 180-‬מעלות סביב הציר האנכי‪,‬‬

‫ציר ‪ ,y‬כדי שיתאים בכיוון לסצנה מהמפה‪).‬‬

‫‪86‬‬
 ‫איור ‪ : 29‬פ ר ט מ ציו ר ב ס פ ר תנ" ך ג ר מני מ שנ ת ‪1670‬‬

‫יתכן שהשימוש באיורי יונה הנביא מרמז על עברו של בר יעקב‪ .‬ליונה תפקיד חשוב בתאולוגיה הנוצרית‪.‬‬

‫יונה במידה מסויימת נמשל לישו‪ ,‬ישו היה שלושה ימים בקברו ויונה היה שלושה ימים במעי הדג‪" .‬השיב‬
‫ואמר להם‪" :‬דור רע ומנאף מבקש אות‪ ,‬ואות לא ינתן לו מלבד אות יונה הנביא‪ .‬כמו שהיה יונה במעי הדג‬

‫שלשה ימים ושלשה לילות‪ ,‬כך יהיה בן‪-‬האדם בלב האדמה שלושה ימים ושלושה לילות‪( ".‬מתי יב‪40- ,‬‬
‫‪( )39‬לירון‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .)94‬שליחות יונה לנינווה שבעקבותיה תושבי העיר חזרו בתשובה לעומת עם‬

‫ישראל קשה העורף שלא השכיל לחזור בתשובה העלו את קרנו של הנביא בתאולוגיה הנוצרית‪( .‬אורבך‪,‬‬
‫תשי"ח)‬

‫עציםִלביתִהמקדש ִ‬

‫איור ‪ :30‬ר פ סודו ת ע צי ם‪ .‬פ ר ט מ מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‪.‬‬

‫במפת בר יעקב‬ ‫רבות‪65.‬‬ ‫יבוא העצים המשובחים מלבנון לצורך בניית המקדש הוא מוטיב המופיע במפות‬

‫נראות סירות מפרש הגוררות אחריהן מספר בולי עץ‪ .‬מספר בולי העץ שגוררת כל סירה אינו קבוע‪ .‬שלוש‬
‫סירות גוררות שלושה בולי עץ כל אחת וסירה אחת גוררת ארבעה בולי עץ‪ .‬יש מפות שבולי העץ נראים‬

‫צפים לנמל יפו ללא סירות גוררות‪.‬‬

‫‪ 65‬איור זה החל להופיע בשנות הארבעים של המאה ה‪ 17-‬בספרי תנ"ך הולנדיים‪ .‬ראה רשימה חלקית‪Poortman & :‬‬
‫‪Poortman 108 ;Poortman 103 – Cornelis Danckerts 1646 ;Poortman 91- Claes Jansz Visscher 1643 ;Augustieijn, 1995‬‬
‫‪.– Jacob Savry 1647‬‬

‫‪87‬‬
‫הכתובת במפה "רפסדות מעצי הלבונן [הלבנון] שלוחים מחירם מלך צור על ים ליפו ושלמה העלה‬
‫אותם לירושלם" כתובה בהשראת ספר דברי הימים ב‪ַ " :‬ו ֲאנַחְ נּו נכְ רֹ ת עֵצים מן הַ לְ בָ נֹון ְְּככָל צָ ְר ְֶּׂכָך ּונְ ב ְֵּ‬
‫יאם לְ ָך‬

‫ַרפְ סֹ דֹות עַל יָם יָפֹו וְ אַ תָ ה תַ ֲעלֶׂה אֹ תָ ם יְ רּושָ ָלם" (דברי הימים ב ב‪ ,‬טו)‪.‬‬

‫איורִהפרות‬

‫חלק מהעיטורים מדגישים את היותה של ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש‪ .‬תיאור זה מופיע במקרא ‪20‬‬
‫פעמים‪ .‬לראשונה הוא נזכר במעמד התגלות אלוהים בסנה הבוער‪ ,‬שם משה מקבל את תיאור הארץ‬

‫המובטחת‪" :‬וָאֵ ֵרד לְ הַ צילֹו מּיַד מצְ ַרים ּולְ הַ עֲֹלתֹו מן הָ אָ ֶׂרץ הַ הוא אֶׂ ל אֶׂ ֶׂרץ טֹובָ ה ְּור ְָּחבָ ה אֶׂ ל ְֶּׂא ֶׂרץ זָבַ ת חָ לָב‬
‫ְּודבָ ש אֶׂ ל ְמקֹום הַ כְ ַנעֲני וְ הַ חתי וְ הָ ֱאמֹ רי וְ הַ פְ רזי וְ הַ חּוי וְ הַ יְ בּוסי" (שמות ג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫איור ‪ :31‬ה פ רו ת ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫באיור הפרות מציג בפנינו בר יעקב את החלב‪ .‬את החלב מייצגות ארבע הפרות והכתובת "חלב" שנכתבה‬
‫בשלולית המים שממנה שותה אחת הפרות‪.‬‬
‫את ההשראה לציור הפרות קיבל כנראה מציירים הולנדים בני תקופתו אשר נהגו לצייר את בהמות‬
‫להלן דוגמאות מציוריהם של פאולוס פוטר ואלברט קייפ אשר להם עשרות ציורים ורישומים של‬ ‫הבית‪66.‬‬

‫פרות‪:‬‬

‫‪ 66‬ציור נופים פסטורליים ראליסטיים שבהם בקר וצאן היה פופולארי עד מאוד בקרב ציירי המאה ה‪ 17-‬ההולנדים והפלמים‪.‬‬
‫‪Karel Du Jardin (1626–1678), Nicolas Berchem‬‬ ‫כמה מן הציירים המפורסמים בסגנון ציור זה הם‪:‬‬
‫)‪.(1620–1683), Paulus Potter (1625–1654), Adriaen van de velde (1636–1672) (Smith, 1834‬‬

‫‪88‬‬
 Two cows68 Drie koeien 67

Paulus Potter Engravings of Cows 70 Cow Pissing69

:Aelbert Cuyp 67

https://www.rijksmuseum.nl/en/search/objecten?p=3&ps=12&f.principalMaker.sort=Aelbert+Cuyp&ii=6#/RP -P-OB-
102.655,30
http://www.artandarchitecture.org.uk/images/gallery/a0b58f8b.html :Aelbert Cuyp 68
:Paulus Potter 69
http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://2.bp.blogspot.com/-
BX9e7mnwAQ0/T756xNyautI/AAAAAAAADDA/cS007gXTAJ4/s1600/Potter%252BCow%252BPissing..jpg&imgr
efurl=http://art-now-and-then.blogspot.com/2012/05/paulus-
potter.html&h=350&w=500&tbnid=E0AEz18FnULUyM:&zoom=1&docid=FYNWkD6cOTVFuM&ei=kHHwVJ-
8X-ywPZy4CoBA&tbm=isch&ved=0CD4QMyg2MDY4rAI
:Paulus Potter 70

http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.georgeglazer.com/prints/nathist/mammals/images/potcows3.JPG
&imgrefurl=http://www.georgeglazer.com/prints/nathist/mammals/potcows.html&h=335&w=450&tbnid=3ByK8Mc5
JLK0ZM:&zoom=1&docid=HbJvDQY1KMNdSM&ei=q3jwVLW_M8H9ygPilYKYBQ&tbm=isch&ved=0CEMQM
ygeMB4

89
 ‫איורִהביתִוהכוורות‬

‫את הדבש במפה מייצגות שלוש כוורות במבנה הצמוד לבית וכתובת "דבש" מתחת לכוורות‪ .‬לא מצאתי‬
‫ציורים רבים של כוורות בציורי נוף מן המאה ה‪ ,17-‬ולכן ייתכן שאת ציור הבית עם הכוורות צייר בר‬

‫יעקב בעצמו ולא העתיק מאומן אחר‪.‬‬

‫הכוורות שבציור היו עשויות מקש בצורה קונית עם פתח קטן בצד לדבורים‪.‬‬
‫איור ‪ :32‬ה כוו רו ת ה בי ת ו ה עג ל ה ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫צורת הבית טיפוסית לציורי בתים של ארצות השפלה‪ :‬בתי חווה עם גגות רעפים‪ ,‬לכל בית ארובה אחת או‬
‫יותר ולעתים מבנים הצמודים זה לזה ומעליהם גג משופע‪ .‬להלן מספר דוגמאות לציורים בני התקופה‪:‬‬
‫איור ‪ :33‬דוג מ או ת ל עג ל ה‪ ,‬ל בי תן ה כוו רו ת ו ל בי ת‬

‫‪Winter landscape with farmhouse71 1624‬‬ ‫העגלה והבית מתוך )‪(Merian, 2002, p. 91‬‬

‫‪Esaias van de Velde http://www.wikiart.org/en/esaias-van-de-velde/ferry-boat-1622#supersized-artistPaintings- 71‬‬

‫‪269861‬‬

‫‪90‬‬
91
 ‫איור ‪ :34‬דוג מ ה נו ס פ ת ל בי תן ה כוו רו ת‬

‫מבנה הצמוד לקיר הבית דומה למבנה הכוורות‪.‬‬ ‫פרט מתוך הציור ‪ Ferry Boat72‬שנת ‪1622‬‬

‫חגִסוכות ִ‬
‫איור ‪ :35‬אז כו ר חג סו כו ת ב מ פ ה ש ב ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫‪:Esaias van de Velde 72‬‬

‫‪http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Esaias_van_de_Velde_-_Ferry_Boat_%28detail%29_-_WGA24498.jpg‬‬

‫‪92‬‬
‫בצד השמאלי של המפה‪ ,‬לצד אמירי העץ כתובות המילים "חג סכות"‪ .‬ייתכן שמיקום המילים קשור לסכך‬
‫המכסה את הסוכה‪ .‬הקשר בין חג הסוכות להגדה של פסח הוא שהישיבה בסוכה היא זכר לסוכות שבנו בני‬

‫ישראל בנדודיהם במדבר‪.‬‬

‫מצפן ִ‬

‫איור ‪ :36‬ה מ צ פן ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫קצהו של חץ הצפון מסומן בסמל "פלר דה ליס" (‪ ,)Fleur-de-lis‬כלומר פרח השושן הצחור‪ .‬לסמל מספר‬

‫משמעויות‪ ,‬בין היתר גם משמעות יהודית – סמל זה הוטבע על מטבעות יהודיים קדומים (הסמל מעטר את‬
‫מטבע השקל הנוכחי) – וגם משמעות נוצרית כיוון שהוא מסמל את קצה שרביטו של המלאך גבריאל‬

‫שבישר למריה את הבשורה )‪.(Hall, 1997, pp. 145-146‬‬

‫השימוש בסמל כקצהו של חץ הצפון היה מקובל מאוד מן המאה ה‪ 16-‬ועד המאה ה‪ .19-‬לעומת זאת‬

‫השתמשו באמצע המאה ה‪16-‬‬ ‫זו‪73‬‬ ‫הכיתוב שמוסט כל רבע מעגל לכיוון אחר לא היה נפוץ מעולם‪ .‬בשיטה‬
‫והשימוש בה הלך ופחת במאה ה‪ .17-‬בתקופתו של בר יעקב השימוש בכיתוב כזה היה נדיר ביותר‪.‬‬

‫לוחִקנהִהמידה ִ‬

‫איור ‪ :37‬לו ח קנ ה ה מיד ה ב מ פ ת ה גד ת א מ ס ט רד ם‬

‫‪ 73‬ראה ‪ ,Poortman & Augustieijn, 1995‬מפות מספר ‪.81 ,80 ,63 ,56 ,50‬‬

‫‪93‬‬
‫את קנה המידה במפה מייצג ציור של שתי טבלאות אבן‪ .‬הטבלה העליונה מחולקת לשנתות‪ ,‬בקצה הימני‬
‫האות א' ובקצה השמאלי האותיות ך"ח (צריך להיות כ"ח כלומר ‪ 28‬בגימטרייה)‪ .‬בטבלת האבן התחתונה‬

‫כתובה הכתובת‪" :‬פרסאות שכל אחד ב תחומין"‪ .‬כלומר‪ ,‬קנה המידה הקווי בטבלה העליונה מייצג מידת‬
‫אורך של ‪ 28‬פרסאות‪ .‬היו אמורים להיות בו ‪ 14‬יחידות לבנות ו‪ 14-‬יחידות שחורות‪ ,‬ואולם בציור קנה‬

‫המידה נפלה טעות ולמעשה יש בו רק ‪ 13‬יחידות לבנות‪.‬‬

‫היא מידת אורך ששימשה בעיקר בתקופת התנאים למדידת מרחקים ואורכה בין ‪ 3.6‬ק"מ ל‪4.6-‬‬ ‫הפרסה‪74‬‬

‫ק"מ‪ .‬שימוש ביחידות הפרסה בקנה מידה היה נדיר ביותר בתקופה שבה שורטטה המפה‪ .‬במפות הולנדיות‬
‫קנה המידה על פי רוב נמדד במיילים גרמניים‪ ,‬צרפתיים‪ ,‬איטלקיים‪ ,‬רומיים או בשעות הליכה או רכיבה‪.‬‬

‫השימוש במידות יהודיות כמעט ואינו מצוי במאה ה‪ .17-‬משמעות מידת התחומין היא המרחק שמותר‬
‫ליהודי ללכת בשבת‪ 2000 ,‬אמות‪ .‬על פי חישוב זה נראה שבר יעקב טעה‪ ,‬בפרסה יש ‪ 8000‬אמות כלומר‬

‫ארבעה תחומין ולא שני תחומין‪.‬‬

‫מפת צדיק מן המאה ה‪( 17-‬רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )104‬משתמשת לראשונה בפרסאות‪ .‬שימוש‬

‫בפרסאות או במידות אורך יהודיות אחרות (ריסין‪ ,‬אמות או מיילים שאורכם כאורך הדרך שמותר ללכת‬
‫בשבת) בקנה המידה התרחב בסוף המאה ה‪ 18-‬בעיקר בצרפת‪ ,‬בתקופה זאת היה נהוג להשתמש ביחידות‬

‫אורך יהודיות רק במפות המראות את ארץ הקודש‪.‬‬

‫גנאלוגיה של מפת בר יעקב‬

‫מפות רבות שתיארו את הארץ במאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬התבססו על מפת אדריכום‪ .‬מפת אדריכום צורפה לספר‬

‫רחב יריעה )‪ (Adrichom, 1589‬שתיאר את כל הפרטים הגאוגרפים "בארץ הקדושה" שהיו ידועים‬

‫בזמנו‪ .‬אחת הטעויות במפה הייתה שקו החוף נמתח בצורה ישרה מחוף לבנון עד לדלתה של הנילוס‪ .‬לאחר‬
‫מספר שנים טעות זו תוקנה וקו החוף קיבל את העיקול הנכון‪.‬‬

‫אורך פרסה אינו ידוע בבירור‪ ,‬הוא מבוסס על המידה התנאית "אצבע"‪ .‬למידת אצבע מספר ערכים מ‪ 1.9-‬ס"מ עד ‪ 2.4‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪74‬‬

‫היחס הוא‪ :‬פרסה אחת שווה ל‪ 8000-‬אמות וכל אמה שווה ל ‪ 24‬אצבעות‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫איור ‪ :40‬מפת אדריכום‪ ,‬קו החוף ישר מלבנון עד מצרים‪ .‬באדיבות אוסף לאור‬

‫בר יעקב לא העתיק את מפת אדריכום הוא התבסס על הגרסה המתוקנת‪ ,‬שהייתה נהוגה בתקופתו‪ ,‬וכנראה‬
‫חרט מחדש את המפה כאשר לנגד עיניו מונחת הגרסה המתוקנת‪ .‬מבחינת הפריטים הגאוגרפים כמו צורת‬
‫הנחלים‪ ,‬הימות‪ ,‬הישובים‪ ,‬ההרים‪ ,‬מסלול בני ישראל ביציאת מצרים ואפילו מעט הפיקטוגרמות – רובם‬

‫המכריע מתבססים על מפת אדריכום‪.‬‬

‫ייתכן שכפי שרובין מציין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )110‬בר יעקב התבסס על מפות הונדיוס או ינסון‬

‫וייתכן שהתבסס על מפה אחרת הדומה למפות הנ"ל‪ .‬לא מצאתי מפה שאותה העתיק בר יעקב במדויק אבל‬
‫מפתו דומה מאוד למפות רבות שיצאו בתקופתו‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫השפעת המפה‬

‫איור ‪ :38‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ה גדו ת א ח רו ת‬

‫אם נבדוק את החידושים שבמפת בר יעקב מבחינת איכותם ודיוקם‪ ,‬נגיע למסקנה שאין כאלה‪ .‬המפה‬
‫התבססה על מפת אדריכום שיצאה כ‪ 100-‬שנים לפניה ובר יעקב הוסיף לה מספר טעויות חדשות‪.‬‬
‫קרטוגרפים שאינם יהודים לא השתמשו במפת בר יעקב כבסיס למפותיהם מפני שהיא הייתה לא‬
‫רלוונטית והם העדיפו להסתמך על מפות עדכניות יותר‪ .‬לעומת זאת בקרב מתכנני מפות יהודים המפה‬

‫זכתה להצלחה‪ .‬ההצלחה התפשטה לספרים והגדות הרחק מאמסטרדם‪ ,‬הגיעה למדינות מערב אירופה‬
‫ובמאה ה‪ 20-‬אפילו לישראל (פירוט בהמשך)‪ .‬המפה‪ ,‬במיוחד כשהיא צבועה‪ ,‬הפכה לסוג של אייקון בגלל‬

‫עיטוריה הרבים‪ ,‬חשיבותה הסמלית והעובדה שהיא כתובה עברית‪.‬‬

‫המפה הופיעה במספר רב יחסית של ספרים יהודיים בצורה המבוססת על המפה המקורית‪ .‬נראה‬

‫שבקרב היהודים הערך הסמלי וההיסטורי‪ ,‬הערך של המשכיות‪ ,‬ואפשר לומר‪ ,‬בהסתייגות מסוימת‪,‬‬
‫שהקיבעון‪ ,‬שלו הייתה חשיבות רבה יותר מאשר להתקדמות המדעית – כל אלה תרמו להעתקתה החוזרת‬

‫ונשנית של המפה‪ .‬דוגמה מובהקת לכך הם תרשימי רש"י המתארים בצורה גרפית פרשנות לסוגיות‬
‫הלכתיות הקשורות בגאוגרפיה אשר הועתקו מדור לדור במשך כ‪ 500-‬שנים כמעט ללא שינוי‪ .‬נושא‬
‫הקיבעון במיפוי ראוי לעבודת חקר אחרת ואינו שייך לנושא עבודה זו‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫השפעותיה של המפה על מחברי ספרים יהודים ולא יהודים נחלקות למספר סוגים‪:‬‬
‫איורים מהמפה המופיעים במפות אחרות‪.‬‬

‫מפות בספרים או בהגדות המבוססות על מפת בר יעקב‪.‬‬

‫מפות בעברית ובהולנדית שאימצו את התוואי המופיע במפת בר יעקב בהקשר של חציית ים סוף‪.‬‬

‫מפת פלרי (‪)Fleuri‬‬

‫שבע שנים לאחר צאתה לאור של מפת בר יעקב יצא ספר הולנדי )‪ (Fleuri & Ghys, 1702‬ובו מפת‬
‫הארץ‪ .‬גרסאות נוספות של המפה יצאו גם ב‪ 1715-‬וב‪ .1733-‬המפה מראה את כל טוב ארץ ישראל‬
‫בעיניים הולנדיות‪.‬‬
‫איור ‪ :39‬מ פה הו ל נדי ת מ ת חי ל ת ה מ א ה ה‪18-‬‬

‫בתחתית המפה מופיעה הפניה לספר דברים כח‪ ,‬יא‪" :‬וְ הֹות ְרָך יְ הוָה לְ טֹובָ ה בפְ רי ב ְטנְ ָך ּובפְ רי ְב ְֶּׂה ְמ ְתָך ּובפְ רי‬
‫אַ ְדמָ תֶׂ ָך עַל הָ אֲדָ מָ ה אֲשֶׂ ר נ ְשבַ ע יְ הוָה ַל ֲאבֹ תֶׂ יָך לָתֶׂ ת לְָך"‪.‬‬

‫הדמיון למפת בר יעקב מתבטא בכמה נושאים‪ :‬במפה יש שלושה איורים שונים של כוורות‪ ,‬איור של‬
‫פרות (ברקע) ושני איורים של מבנים ומאחוריהם עץ ברקע‪ .‬אין בידיי הוכחה לכך שהאיורים מתבססים על‬

‫מפת בר יעקב‪ ,‬אבל העובדה שאיורי כוורות נדירים ביותר באיורי מפות ארץ ישראל והעובדה שהמפה‬
‫יצאה באמסטרדם שבע שנים לאחר מפת בר יעקב מחזקות את הסבירות שמפת בר יעקב השפיעה על‬
‫בחירת האיורים‪.‬‬
‫איור ‪ :40‬פ ר טי ם ה מ ר אי ם א ת ה כוו רו ת מ ה מ פ ה ה נ" ל‬

‫‪97‬‬
 ‫מפת בלנדל (‪)Blundell‬‬

‫מפה נוספת שאיוריה מבוססים על מפת בר יעקב היא מפה שצורפה לספר "‪"An Universal History‬‬
‫)‪ .(unknown, 1747‬את המפה חרט ‪ John Blundell‬ובמפה ניכרת השפעה של מוטיבים רבים ממפת בר‬

‫יעקב‪ :‬הפרות והחלב‪ ,‬הכוורות והדבש‪ ,‬הבית‪ ,‬העגלה הסמוכה אליו והעץ מאחוריו והאבן המשמשת לקנה‬
‫המידה במפת בר יעקב‪.‬‬
‫איור ‪ :41‬מ פ ה מ ה ס פ ר ‪An Universal History‬‬

‫‪98‬‬
 ‫איור ‪ :42‬פ ר ט מ ה מ פ ה ה נ" ל‬

‫‪99‬‬
 ‫מפת מטאוס סויטר‬
‫שלו ב‪ .1745-‬סביר להניח שסצנת הדג שמקיא‬ ‫המפה‪75‬‬ ‫מטאוס סויטר (‪ )Matthaeus Seutter‬הוציא את‬

‫את יונה מושפעת ממפת בר יעקב מפני שסצנה כזו‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬מופיעה רק במפת בר יעקב ובמפת‬
‫סויטר‪ ,‬הסצנה לא מופיעה במפות נוספות‪ .‬עוד ייתכן שסויטר העתיק את הסצנה ישירות מספרו של מריאן‬

‫)‪ (Merian, 2002, p. 67‬ראה איור ‪ 27‬פרט מתוך ציור של מטאוס מריאן‪.‬‬

‫איור ‪ :43‬פ ר ט ה לווי תן מ מ פ ת מ ט או ס סוי ט ר‬

‫יש הבדל ניכר בין המפות בצורת הדג‪ ,‬אבל יש דמיון מסויים בדמותו של יונה הנשען על ברכיו‪ ,‬לבוש פיסת‬
‫בד ומבטו פונה כלפי מעלה כשהוא יוצא מפי הדג‪.‬‬

‫‪ 75‬שם המפה‪ ,Palaestina seu terra a Mose et Iosua occupata et inter Iudaeos distributa per XII tribus :‬מתוך אטלס‬
‫‪.Seutter’s Atlas Novus‬‬

‫‪100‬‬
‫במפת‬ ‫איור ‪ :45‬י צי א ת יונ ה‬ ‫איור ‪ :44‬י צי א ת יונ ה‪ ,‬פ ר ט מ מ פ ת מ ט או ס‬
‫א מ ס ט רד ם‬ ‫סוי ט ר‬

‫‪101‬‬
 ‫‪ .2‬מפות בספרים או בהגדות המבוססות על מפת בר יעקב‬

‫מפת דב בער יוזפא‬

‫רובין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )151-147‬מפרט את תולדותיה של מפת דב בער יוזפא‪ .‬מהדורה ראשונה שלה‬
‫יצאה ב‪ 1820-‬בהורודנה (כיום גרודנו)‪ ,‬מהדורות שנייה ושלישית יצאו בוורשה בשנת ‪ .1881‬במפה איורים‬

‫מקוריים ואיורים המבוססים על מפת בר יעקב‪ .‬האיורים בחלק התחתון של המפה מתארים את האישה‬
‫היושבת על התנין‪ ,‬הפרות‪ ,‬הכוורות‪ ,‬הבית‪ ,‬ארזי הלבנון למקדש שלמה והנשר – כולם מבוססים על איוריו‬

‫של בר יעקב‪.‬‬
‫איור ‪ :46‬מ פ ת ד ב ב ע ר יוז פ א‪ .‬מ קו ר ב אדי בו ת או ס ף ל או ר‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫מפת הילל דוד ברוורמן‬

‫זו יצאה בערך בשנת ‪ .1870‬המפה עמוסת פרטים בתחום הדרכים והגבולות‪ .‬מופיעים בה גבולות‬ ‫מפה‪76‬‬

‫השבטים‪ ,‬גבולות ארץ הקודש‪ ,‬דרכים בין עיר לעיר ומסלול יציאת מצרים‪.‬‬
‫כותרתה של המפה מעוטרת באיור של שני נשרים המביטים זה על זה‪ .‬איור הנשר נדיר במפות‬

‫שיוצריהן יהודים‪ .‬דמות הנשר דומה מאוד לנשר ממפת בר יעקב והפסוק המקראי המצוטט במפה זהה‬
‫לפסוק ממפת בר יעקב (שמות יט‪ ,‬ד)‪.‬‬

‫‪ 76‬המפה נמכרה במכירה פומבית של חברת קסטנבאום בני‪-‬יורק בשנת ‪ .2015‬לא מצאתי העתק נוסף בספרים ובקטלוגים‪ .‬למפה‬
‫שתי כותרות בצרפתית ועברית‪:‬‬
‫‪Palestine avec la Sortie des Hebreux de l'Egypte et la Trace de leur Migration dans le Desert d'apres les Meilleures‬‬
‫‪Sources et les Mesures des plus justes Par Mr. Hilel Braverman.‬‬
‫הכותרת בעברית‪:‬‬
‫מפה מהארץ הקדושה‬
‫אודה לה' בכל ליבי ובכל נפשי‬
‫כי זכני לסדר‬
‫המסעות והגבולן על פי התורה הק' כהווייתה‬
‫וגם על פי המדידה כצורת הבניתה‬
‫שמתי בעט ברזל על נחושת שיעמדו ימים רבים‬
‫ישטטו רבים ותרבה הדעת‬
‫בראווערמאן‬
‫ברי?] הלל דוד‬
‫הכד' [הכה ד ֵ‬

‫‪103‬‬
‫איור ‪ :48‬הכותרת ב מ פ ת ב רוו ר מן‬ ‫איור ‪ :47‬מפת הילל דוד ברוורמן‬

‫מפת מאיר ב"ר נחום בארנעטט [בארנט]‬

‫‪104‬‬
 ‫איור ‪ :49‬מ פ ת ב ר י ע ק ב ב ס פ ר לי קו טי מ ש מ חי ל ב‬

‫דוגמה נוספת לתפוצתה של מפת בר יעקב נמצאת בספרו של מאיר ב"ר נחום בארנעטט [בארנט]‪" ,‬ליקוטי‬
‫משמחי לב"‪ ,‬שראה אור במהדורות שונות משנת ‪ 1902‬עד שנת ‪( 1908‬בארנעטט [ברנט]‪ .)1908 ,‬המפה‬

‫היא העתק מוקטן של המקור‪ ,‬פרט לסימני הגרשיים בארבע המילים בכותרת המציינים את התאריך‪.‬‬

‫הגדה בעריכת בנו רותנברג‬

‫‪105‬‬
 ‫איור ‪ :50‬מ פ ת ב ר י ע ק ב מ תו ך הגד ה ב ע רי כ ת בנו רו ת נ ב רג‬

‫בערך בשנת ‪ 1965‬ערך הצלם והארכיאולוג ד"ר בנו רותנברג (‪" )2012-1914‬הגדה ארכיאולוגית‬
‫היסטורית של פסח" (רותנברג‪ ,‬לא ידוע)‪ .‬על הכריכות הקדמית והאחורית הודבק העתק מוקטן של מפת בר‬

‫יעקב‪ .‬בהגדה יש איורים רבים של כלים‪ ,‬תצלומים מאתרים ארכיאולוגיים ומפות מודרניות‪ .‬השימוש במפה‬
‫גם במאה ה‪ 20-‬מוכיח שהיא הפכה לאייקון ולסמל‪.‬‬

‫‪ .3‬מפות בעברית ובהולנדית שאימצו את התוואי המופיע במפת בר יעקב בהקשר של חציית ים סוף‬

‫תיאור חציית ים סוף בצורת חצי מעגל כפי שהופיע בהגדת אמסטרדם (רובין ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪)140,114‬‬
‫מופיע רק פעמיים נוספות במפות עבריות מאוחרות יותר (וילנאי‪ ,‬המפה העברית של ארץ ישראל‪,1968 ,‬‬

‫עמ' ‪.)28 ,26‬‬

‫יעקב אוישפיץ היה מלמד ילדים בחדר ונהג להמחיש לתלמידיו עניינים שונים בתנ"ך באמצעות ציורים‪.‬‬

‫הוא הוציא לאור את האטלס העברי הראשון בשנת ‪ 1816‬בשם "באר הלוחות" ("פירוש המפות")‪ .‬במפה‬
‫המתארת את יציאת בני ישראל ממצרים הראה אוישפיץ שתי אפשרויות למסלול חציית ים סוף‪ :‬מסלול‬

‫אחד הוא המסלול הרגיל והמקובל והמסלול האחר לפיו הכניסה והיציאה מים סוף היו בצדו המערבי‪" ,‬לדעת‬
‫תוס' ערכין טז"‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫איור ‪ :51‬ד ר ך עו ק פ ת א ת י ם סו ף ב מ פ ת י ע ק ב אוי ש פי ץ‬

‫המפה האחרת המתארת את חציית ים סוף בצורת חצי מעגל מופיעה בספר "מורה דרך מסעות אבותינו מעת‬
‫צאתם מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת" אשר נכתב ב‪ 1836-‬בידי רבי אהרן בן חיים‪.‬‬
‫איור ‪ :52‬ד ר ך עו ק פ ת א ת י ם סו ף ב מ פ ת א ה רון בן חיי ם‬

‫יש גם מפות אחדות‪ ,‬לא יהודיות‪ ,‬המראות את חציית ים סוף בצורת חצי גורן לאורך הים‪ .‬ההולנדי פיטר‬
‫פנורמית‪77.‬‬ ‫ואן דר אא (‪ (Pieter Van Der AA‬מראה בשנת ‪ 1729‬את יציאת מצרים במפה‬

‫‪La‬‬ ‫‪ 77‬שם המפה‪ ,De veertig Jaarige Reys Togten der Kinderen Israels Num. XXXIII :‬יצאה בשנת ‪ 1729‬בספר‬
‫‪ galérie agréable du Monde.‬שיצא בליידן‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫איור ‪ :53‬מ פ ה פנו ר מי ת ש ל י צי א ת מ צ רי ם‬

‫איור ‪ :54‬פ ר ט ה מ ת א ר כני ס ה וי צי א ה מי ם סו ף ( ה גד ל ה)‬

‫באיור ‪ 54‬נראים בני ישראל יוצאים בצורה מסודרת מתוך הים‪ ,‬בעוד שהמצרים הרודפים אחריהם טובעים‬
‫במי הים שנסגר עליהם‪ .‬בראש השיירה של בני ישראל‪ ,‬על הגבעה‪ ,‬עומד משה ודמות נוספת עומדת לידו‪.‬‬

‫פיקטוגרמה זו דומה לפיקטוגרמה בתחנת רפידים שם משה‪ ,‬אהרון וחור עומדים על ההר ו"מנצחים" על‬
‫הקרב עם עמלק (שמות יז‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫סיכום למפת בר יעקב‬

‫רבים דנו במפת בר יעקב והמפה מופיעה במספר ספרים וקטלוגים‪ 78.‬למפה הייתה השפעה גדולה מאוד על‬
‫יוצרי המפות היהודים והשפעה זניחה על שאר הקרטוגרפים‪ .‬הפרק הקודם‪" ,‬השפעות מאוחרות"‪ ,‬מראה‬

‫שיוצרים לא יהודים העתיקו את עיטוריו של בר יעקב או התבססו עליהם‪ ,‬אבל הם לא העתיקו את המפה‬
‫עצמה‪ .‬שלא כמותם חלק מהיוצרים היהודים העתיקו את המפה וחלקם את איורי המפה‪ .‬מדוע מכל מפות‬

‫ארץ ישראל דווקא מפה זו זכתה להשפעה כה גדולה ולא מפות אחרות?‬
‫הסיבה העיקרית לדעתי נעוצה בשפה‪ .‬המפה כולה נכתבה בעברית – עובדה המייחדת אותה ממפות‬

‫קודמות‪ .‬אמנם הייתה מפה עברית קודמת של יעקב בן אברהם צדיק שיצאה אף היא באמסטרדם ב‪1621-‬‬
‫אבל היא הייתה מפת קיר גדולה ‪ 160.5‬ס"מ ‪ 52.5 X‬ס"מ (‪ )Nebenzahl, 1986, p. 110‬שיצאה כפי‬

‫הנראה במעט עותקים וכמעט ולא שרדה בגלל גודלה‪.‬‬

‫גורמים נוספים חברו לעובדה שהמפה הפכה לאייקון תרבותי‪ .‬בין הגורמים ניתן למנות את תפוצת‬

‫המפה – המפה הופצה בהגדת פסח בעותקים רבים‪ ,‬בחמש מהדורות‪ ,‬במשך ‪ 115‬שנים ואין ספק שהפרסום‬
‫גרר את השפעתה הגדולה בעולם הקרטוגרפיה היהודי‪.‬‬
‫בעולם היהודי היחס לדיוק הגאוגרפי לא היה דקדקני במיוחד ולא מנע מיהודים להסתפק במפות או‬
‫בתרשימים שאינם מדויקים כל עוד הם מסבירים עובדות הלכתיות באופן משביע רצון‪.‬‬

‫בהתחשב במספרן הזעום יחסית של מפות עבריות שראו אור עד למאה ה‪ ,20-‬ראוי לציין את ההשפעה‬
‫הגדולה של "תופעת" מפת אמסטרדם לעומת שאר המפות‪ .‬ההשפעה ניכרת הן בהוצאת מפות המועתקות‬

‫בקנה מידה קטן‪ ,‬מה שלא היה נהוג בדפוס היהודי עד אז‪ ,‬והן בהשפעות על איורי המפות העבריות‪ .‬האם‬
‫בעקבות תוספת המפה להגדת אמסטרדם התווספו מפות גם להגדות מודפסות אחרות? התשובה היא‬

‫שלילית‪ .‬להגדת מץ שיצאה ב‪ ,1767-‬כ‪ 70-‬שנה לאחר הגדת אמסטרדם‪ ,‬התווספה מפת הארץ בשפה‬

‫הגרמנית‪ ,‬והמפה שאחריה יצאה בהגדת אלכסנדר ב‪ 1806-‬בשפה האנגלית‪ .‬תוספת מפה כעיטור להגדה לא‬
‫הפך לשגרה ולכן ההגדות שצירפו מפה הפכו לנדירות ויקרות במיוחד‪.‬‬
‫המפה פורסמה בשלהי תור הזהב של הקרטוגרפיה ההולנדית והייתה אמורה להידמות למפות שהן מפות‬
‫מסודרות‪ ,‬קריאות‪ ,‬מעוטרות להפליא ובעלות קרטושים מקושטים‪ .‬איכותה של מפת בר יעקב רחוקה מאוד‬

‫מן האיכות שהייתה מקובלת בסוף המאה ה‪ .17-‬הרמה הקרטוגראפית של מפת בר יעקב דומה למפות שראו‬

‫‪ 78‬רובין ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ ;108‬וילנאי‪ ,‬המפה העברית של ארץ ישראל‪ ,1968 ,‬עמ' ‪Lago & ;Nebenzahl, 1986, p. 138 ;16‬‬
‫‪.Wajntraub & Wajntraub, 1992, p. 52 ;Sluys, 1986, p. 113 ;Graziella, 1995, p. 182‬‬

‫‪109‬‬
‫בתקופה שבה המיפוי היה בחיתוליו וסבל מהרבה "מחלות ילדות"‬ ‫לפניה‪79,‬‬ ‫אור יותר ממאה חמישים שנים‬
‫כגון חוסר הקפדה על כיוון הכיתוב‪ ,‬השמטת אותיות משמות ובעיות נוספות שתוארו בניתוח המפה‪.‬‬

‫לדעתי בר יעקב לא היה דייקן בעבודתו‪ ,‬והמפה בהגדה מלאה בטעויות רבות‪ .‬פרט לטעויות ניכרת גם‬
‫רשלנות בסדר של המפה ובצורת הכתיב‪ ,‬ואפילו בחירת שמות היישובים תמוהה – ערים חשובות פחות‪,‬‬

‫המופיעות פעם אחת במקרא‪ ,‬מצוינות במפה ואילו ערים חשובות כלל לא מוזכרות‪.‬‬
‫בר יעקב לא היה קרטוגרף אלא חרט של איורים ופורטרטים‪ .‬עובדה זו באה לידי ביטוי באמור לעיל‪.‬‬

‫בר יעקב המשיך מסורת רבת שנים שבה הרעיון המרכזי היה חשוב יותר מהאיכות ומהדיוק‪ .‬במקרה שלנו‬
‫הרעיון המרכזי בהוספת המפה היה המחשת המסלול שעשו בני ישראל במדבר ואולי גם הרצון לגאולה‬
‫בארץ הקודש‪.‬‬
‫הפרק האחרון‪" ,‬השפעות מאוחרות"‪ ,‬מראה שגם יוצרים לא יהודים העתיקו את העיטורים או התבססו‬

‫על עיטורי בר יעקב לכן ראוי לציון החוש האמנותי של בר יעקב שאפשר לו "גיור" של אלמנטים רבים ואף‬
‫יצירה של מוטיבים (מוטיב הדבש)‪ ,‬אבל המפה עצמה לא הועתקה בידי קרטוגרפים נוספים או בכלל מחוץ‬

‫לעולם היהודי‪ .‬בר יעקב שידרג את המפה למען הקורא היהודי‪ .‬דרך השפה והתרגום לעברית ודרך‬
‫האלמנטים הציוריים המתארים סצנות הקשורות לעולם התוכן היהודי הוא מאפשר חיבור לעולם תוכן חדש‬
‫– לקרטוגרפיה‪.‬‬

‫‪ 79‬למשל‪ :‬המפה מתנ"ך ג'נבה אשר יצא ב‪ 1560-‬ראה‪.Delano & Ingram, 1991, pp. 37-38, 64-65 :‬‬

‫‪110‬‬
 ‫הגדת הרלינגן‬

‫בפרק זה נדון בהגדת הרלינגן – הגדה שראתה אור בווינה בשנת ‪ .1730‬את ההגדה כתב ואייר האמן אהרון‬

‫שרייבר הרלינגן‪ ,‬אמן יהודי וינאי‪ .‬בהגדה שישים איורים ומפה‪ .‬ראשית נסקור בקצרה את מצבה של קהילת‬
‫יהודי וינה‪ ,‬נביא מידע על חייו של הרלינגן ואחר כך נפנה לדון בהגדה ובמפה שבה‪ .‬ההגדה נדירה ביותר‬

‫והיא פורסמה לראשונה בספרו של רובין (רובין ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪.)116‬‬

‫קהילת יהודי וינה‬

‫חיי היהודים בווינה‪ ,‬כמו במרבית ארצות אירופה‪ ,‬ידעו עליות ומורדות‪ .‬במאה ה‪ 16-‬בעקבות הקיצונות‬
‫הדתית מצד הקתולים היהודים חויבו לענוד אות קלון ולשלם מיסים גבוהים מאוד תמורת הזכות להתגורר‬
‫בווינה‪ .‬ב‪ 1670-‬היהודים גורשו מווינה וחזרו לשם לאחר מספר שנים‪ .‬מצבם הגרוע של יהודי וינה בסוף‬
‫המאה ה‪ 17-‬הוביל רבים מהם לעלות לארץ ישראל בעקבות תנועת השבתאות של שבתי צבי שנתנה להם‬

‫תקווה כלשהי‪.‬‬
‫ב‪ 1683-‬הצבא העות'מני נכשל בניסיונו לכבוש את וינה‪ ,‬שבע שנים מאוחר יותר העות'מנים ניצלו את‬

‫המלחמה בין צרפת ובין אוסטריה וכבשו את בלגרד הקרובה לווינה‪ .‬הנסיך אויגן מסבוי‪ ,‬שפיקד על הצבא‬

‫האוסטרי‪ ,‬הביס את העות'מנים וב‪ 1699-‬הם נאלצו לחתום על הסכם קרלוביץ‪ ,‬שהגדיל את שטחה של‬
‫אוסטריה על חשבון הונגריה וטרנסילבניה‪.‬‬

‫ב‪ 1704-‬וינה עמדה בפני איום נוסף – צרפת ובוואריה רצו לכבוש אותה‪ .‬אוסטריה בראשותו של‬
‫הנסיך אויגן מסבוי עם בעלי ברית אנגלים והולנדים הצליחו להביס את הצרפתים והבווארים‪ ,‬ווינה נשארה‬

‫בירתה של בית הבסבורג (אונגרפלד‪ ,‬תשכ"ט)‪.‬‬

‫בתקופה זו יהודים עשירים במיוחד שימשו בתפקיד "יהודי החצר"‪ .‬יהודים אלו לא שילמו את המיסים‬

‫המקובלים‪ .‬הם תרמו למעביד שלהם‪ ,‬שליט או אציל‪ ,‬מוצרים שונים ומימנו אותו‪" .‬יהודי החצר" מימנו את‬
‫הצבא או את אספקת המזון לחצר המלכותית‪ ,‬ולעתים מימנו ענפי תעשייה שונים או חפצי מותרות‪" .‬יהודי‬

‫החצר" השתדלו להיות מליצי יושר ליהודים ולפעול לביטול גזרות‪ ,‬גירושים‪ ,‬והחרמות רכוש (חובב‪,‬‬
‫‪ ,2005‬עמ' ‪.)113‬‬

‫שמואל אופנהיימר שימש "יהודי חצר" לנסיך אויגן‪ .‬אויגן אמר "כי הוא עומד ונופל עם היהודי"‪.‬‬
‫אופנהיימר מימן את המלחמה נגד העות'מנים ונגד הצרפתים‪ ,‬הוא הושלך לכלא פעמיים בגלל הלשנות‬

‫‪111‬‬
‫שווא‪ ,‬ביתו נשרף וכאשר נפטר הוכרז כפושט רגל כדי שהשליט לא יצטרך לשלם ליורשיו את חובות‬
‫השלטון (ברויאר וגרץ‪ ,‬תשס"א)‪.‬‬

‫אהרון שרייבר הרלינגן‬

‫שימש אמן בספרייה הקיסרית והמלכותית בווינה‪ .‬הוא אייר ספרים נוצריים‬ ‫הרלינגן‪80‬‬ ‫אהרון שרייבר‬
‫וכתבי יד יהודיים‪ .‬משפחתו היגרה למורביה בעקבות גירוש יהודי וינה בשנים ‪ .1670–1669‬תאריך הולדתו‬

‫לא ידוע וככל הנראה הוא נולד בין השנים ‪ 1700‬ל‪ .1710-‬בילדותו עבר לפרשבורג (כיום בראטיסלבה‬
‫בירת סלובקיה) שבהונגריה ועבודתו הראשונה הידועה היום הייתה עיטור כתב יד של "סדר ברכת המזון"‪,‬‬

‫ואחת ההגדות שאוירו בידו נכתבה שם‪ .‬מפרשבורג עבר לווינה‪ ,‬שם כנראה שכר עובד‪ .‬שמו הלך לפניו‬
‫בתחום כתבי היד והקליגרפיה‪ ,‬משפחות יהודיות ונוצריות עשירות שכרו את שירותיו בעיטור כתבי יד‪.‬‬

‫במוזאון היהודי בפראג יש פנקס מוהלים מעוטר משנת ‪ 1728‬שאייר אהרון שרייבר הרלינגן‪ .‬באיור‬
‫משה ואהרון מוקפים מדליונים המתארים את עליית אליהו לשמים ואת עקדת יצחק‪ .‬בנוסף לאלו יש בעמוד‬

‫השער איור של בית הכנסת ומעמד של ברית מילה (נמניי‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.)125-124‬‬
‫כל יצירותיו משנת ‪ 1733‬נעשו בווינה‪ .‬בערך בשנת ‪ 1736‬הוא מונה לסופר בספרייה המלכותית‬

‫בווינה‪ ,‬עובדה שדאג לציין בעמודי השער של עבודותיו‪ .‬הוא נפטר כנראה לאחר שנת ‪ ,1757‬זאת אנו‬
‫משערים מפני שיש יצירות שלו המתוארכות לשנה זו‪.‬‬
‫הרלינגן התמחה גם בעיטור דפי ברכת המזון ובכתיבת ספרי תהילים וחמש המגילות על גיליון אחד‬
‫באותיות מיניאטוריות בשפות שונות (עברית‪ ,‬לטינית‪ ,‬צרפתית וגרמנית)‪ .‬סגנון עיטוריו הושפע מהאמנות‬

‫המקומית‪ .‬הרלינגן כתב‪ ,‬אייר וצבע גם הגדות של פסח‪ .‬ההגדות שאוירו בווינה הידועות היום הן מן השנים‬
‫‪( 1752–1738‬רות א' צ'‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪.(Sabar, 2007, p. 23 ; 79-73‬‬

‫‪ 80‬שמו המלא‪ :‬אהרון בן בנימין זאב הרלינגן (‪ )Aaron Wolf Herlingen of Gewitsch‬או אהרון הסופר (‪ .)Aaron Schreiber‬הוא‬
‫היה ידוע גם בשם אורי גביטש (געוויטש‪ ;Gewitsch ,‬כיום העיר ‪ Jevíčko‬במורביה צ'כיה)‪.‬‬

‫‪112‬‬
 ‫מפה מהגדת הרלינגן‬

‫איור ‪ :55‬ה מ פ ה מ ה גד ת ה ר לינ גן ( רו בין ר'‪ ,2014 ,‬ע מ' ‪)118‬‬

‫‪113‬‬
‫דף השער של ההגדה מעוטר בציור של משה בצד שמאל ושל אהרון בצד ימין (בדומה לעמוד השער של‬

‫הגדת אמסטרדם‪ ,‬רק ששם דמות משה בימין ודמות אהרון משמאל) ומעליהם שני מלאכים רכובים על‬
‫עננים‪ .‬בתחתית העמוד כתובת "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים"‪ 81‬וציור של משה בתיבה‪ .‬ראה‬

‫נספח ‪ 5‬דף השער של הגדת הרלינגן‪ .‬הרלינגן מכריז שהוא כתב וצייר את ההגדה בווינה והכתובת מופיעה‬

‫בעברית‪ ,‬לטינית‪ ,‬גרמנית וצרפתית‪ .‬בהגדה שישים איורים ומפה ‪(Important Judaica at Sotheby's‬‬

‫)‪.New York 19 September 2012, 2012‬‬

‫תיאור כללי של המפה‬

‫המפה צורפה להגדה בכתב יד‪ .‬רוחבה ‪ 29.2‬ס"מ ואורכה ‪ 50.5‬ס"מ‪ .‬למפה אין כותרת‪ .‬החלק העליון של‬
‫המפה פונה לכיוון צפון‪ .‬בחלקה העליון יש שתי כתובות‪ :‬בראשונה מסביר הרלינגן את המניע לפרסום‬

‫המפה‪ ,‬חותם בשמו וכותב את התאריך‪ ,‬שנת ‪ ,1730‬ובשנייה כתובה רשימת המסעות של בני ישראל‬
‫בצאתם ממצרים (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ .)120-116‬מעל לכתובות ציור סימטרי של שתי ציפורים המחזיקות‬

‫במקורן ענף עם עלים ורגליהן בקרבת קרן שפע המסמלת עושר‪.‬‬

‫המפה מתארת את מסלול המסעות של בני ישראל במדבר ואת הנחלות של שנים עשר השבטים‪ .‬פרט‬

‫לאיור המצפן‪ ,‬שטח הים התיכון ריק מאיורים‪ .‬שפת המפה היא עברית‪ ,‬פרט לשתי כתובות המציינות בנוסף‬

‫לשמותיהם העבריים של הימים את שמותיהם בלטינית ‪ – Mare Rubrum‬הים האדום ו‪Mare -‬‬

‫‪ – Mediteriane‬הים התיכון (בשגיאת כתיב)‪ .‬רוב שמותיהן של הערים במפה כתובות בכתב רש"י‪ ,‬חלקם‬

‫כתוב בכתב רגיל‪.‬‬

‫‪ 81‬דרשה של רבי עקיבא המובאת בילקוט שמעוני‪ ,‬תהלים פרק ס"ח‪ ,‬סימן תשצ"ה‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫כתובות במפה‬

‫במפה שלוש כתובות‪ :‬הכתובת הראשונה מסבירה את המניע להוצאת המפה‪ ,‬הכתובת השנייה היא טבלה‬
‫המכילה את רשימת תחנות בני ישראל והכתובת השלישית היא שמו של הים התיכון‪.‬‬

‫הכתובת הראשונה‪ :82‬הטור הימני הוא תעתיק של הכתובת‪.‬‬

‫טבלה ‪ :11‬כתובת במפת הרלינגן‬

‫זאת לדעת לכל בר דעת באשר‬

‫בע"ה [בעזרת השם] ראיתי בתבנית‬

‫ארץ הקדושה תוך הגדה דפוס אמסטרד'[ם] בלוח‬

‫חרושת ומכמה טעות לא הבנתי ואין פותר אותי‪.‬‬
‫עד שבאתי ע"ע [עיר עוז] פרעשבורג ומצאתי ראיתי 'איש‬
‫ברית' החכם השלם המושלם ר' אברהם פלקלש‬

‫מפראג מתושבי ע"ע המבורג באתי אצלו להתרא'[ות]‬

‫לשאול על המראה באמרי שמעתי שיש לך יד‬
‫ושם במדות חכמים להרשים השיבני כבר‬
‫עשיתי הציור מקודם על פי הפצרות איזהו לומדים‬
‫באמרם אף שחכמים ז"ל מפרשי כל הרמזים‪ ,‬כבר‬
‫מברכי ברוך חכם הרזים‪ 83,‬כשם שאין פרצופיהם‬

‫דומה זה לזה‪ 84‬כך אין דעתם לידע זה ועל מה זה‬

‫והמצייר באמסטרדם הראה שאין מבין דברי חכמי[ם]‬

‫וחידותם‪ ,‬בעמידתו ירושלים‪ ,‬שילה‪ ,‬וערי מקלט‬

‫אף חלוקות השבטים שלא כהלכתם‪ ,‬ולא בלבד‬

‫דבר דתליא בסברא אף בי' רב לא קרא שעשה‬

‫במקום ששה רק חמשה ערי מקלט אחת הנה‪ ,‬ואחת‬

‫הנה‪ ,‬וכתיב ושלשתם תכין הדרך‪ 85‬כי אלקים לידו‬

‫‪ 82‬ברצוני להודות לרב אברהם פרויליך על עזרתו הרבה בפענוח הכתובת‪.‬‬

‫‪ 83‬ברכת "חכם הרזים" פירושה ברכה לכבוד האלוהים שיודע את רזיהם – מחשבותיהם השונות של כל הברואים בעולם‪ ,‬על פי‬
‫ירושלמי ברכות פרק ט‪ ,‬משנה א‪ .‬על פי הרמב"ם זו ברכה לראייה טובה‪ .‬הרמב"ם הלכות ברכות י‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ 84‬כמו שדעותיהם של חכמים שונות‪" ,‬שאין פרצופותיהן דומין זה לזה" (במדבר רבה כא‪ ,‬ב) כך הם מציירים ציורים שונים‪.‬‬

‫‪115‬‬
 ‫אנה‪ .86‬ונתן חלק אשר למעלה בצפון‪ ,‬ונפתלי‬

‫בים האחרון‪ 87,‬הלא פירות גנוסר‪ 88‬לנו לזיכרון‬

‫ובכל הארץ לא נמצאו כי אם לערך עשרי'[ם] מקומו'[ת]‬

‫השכירה‪89‬‬ ‫ושאר מעביר ראשון ראשון בתער‬
‫כאומות‪ ,‬תחלת המסעות הוליכם סמוך ודבוק‬
‫לארץ ישראל בגשתם‪ .‬ולא נחם אלהים דרך‬

‫ארץ פלשתים‪ 90.‬ולא זכר סיבוב ארץ אדום ומואב‬

‫אף אין רשומן ניכר‪ .‬הלא רש"י ז"ל בפרשת‬
‫אלה מסעי מפורש גבולות הארץ להכיר‪ .‬אם‬
‫אספרה יכלה היריעה‪ .‬ולא אגיע לשליש ולרביע‬

‫רק אסמוך על המבין‪ .‬יבין תבין‪ .‬הכל‬

‫נעשה במתכונת המשקל‪ .91‬בקסת סופר על‬

‫הרואה להקיל‪ .‬זאת ראיתי וחקרתי ובמחוגה‬

‫דקדקתי וגמרתי פה ק"ק [קריית קודש] פרעשבורג‪ .‬הקטן‬

‫אהרן בן הר"ר [הרב רבי] בנימין וואלף חזן הערלינגן ‪ .‬מק"ק‬

‫[מקריית קודש]‬
‫גיביטש‪.‬‬
‫בשנת‬
‫ושמתי פדות לפ"ק‬

‫‪ 85‬תכלית המצווה כדי שינוס שמה הרוצח‪ ,‬ולכן הפסוק "תכין לך הדרך" מבטא את השלמת המצווה‪" .‬שָ לֹוש עָרים תַ בְ ּדיל‬
‫ַשתִָ אֶ ת‪-‬גְִּבּול אַ ְּר ְּצָך ֲאשֶׂ ר יַנְ חילְ ָך יְ הוָה ֱאֹלהֶׂ יָך‪ ,‬וְ הָ יָה‬
‫לְָך‪ :‬בְ תֹוְך אַ ְרצְ ָך אֲשֶׂ ר יְ הוָה ֱאֹלהֶׂ יָך נֹ תֵ ן לְ ָך לְ ר ְשתָ ּה‪ .‬תָ כין לְ ָך‪ ,‬הַ ּדֶׂ ֶׂרְך‪ ,‬וְּ של ְּ‬
‫ַשתִָ כלומר חלק לשלושה חלקים שווים את אורך הארץ‪.‬‬ ‫לָנּוס שָ מָ ה כָל‪-‬רֹ צֵ ְַּח" (דברים יט‪ ,‬ב‪-‬ג)‪ .‬וְּ של ְּ‬
‫‪ 86‬בטקסט יש חילוף מילים‪ .‬המשפט מופיע בצורה "כי אלקים לידו אנה" ולא "כי אלוהים אינה לידו" מתוך (שמות כא‪ ,‬יג) " ַואֲשֶׂ ר‬
‫ל ֹא צָ דָ ה וְ הָ אֱֹלהים אנָה לְ יָדֹו וְ שַ ְמתי לְ ָך מָ קֹום אֲשֶׂ ר יָנּוס שָ מָ ה"‪ .‬הכוונה שאלוהים זימן לו – גרם לו את הרצח בשגגה‪.‬‬
‫‪ 87‬ים תיכון‪ַ " :‬ו ַּי ַעל מֹ שֶׂ ה מֵ ע ְַרבֹ ת מֹואָ ב אֶׂ ל הַ ר נְ בֹו ר ֹאש הַ פ ְסגָה אֲשֶׂ ר ַעל פְ נֵי יְ ֵרחֹו ַוּי ְַראֵ הּו יְ הוָה אֶׂ ת כָל הָ אָ ֶׂרץ אֶׂ ת הַ גלְ ָעד עַד ּדָ ן‪.‬‬
‫ּומנַשֶׂ ה וְ אֵ ת כָל אֶׂ ֶׂרץ יְ הּודָ ה עַד הַ ּיָם הָ אַ חֲרֹון" (דברים לד‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫וְ אֵ ת כָל נַפְ תָ לי וְ אֶׂ ת אֶׂ ֶׂרץ אֶׂ פְ ַרים ְ‬
‫‪ 88‬פירות גינוסר – פירות טובים (בבלי מגילה ו ע"א)‪ .‬שבט נפתלי קיבל את השדות הפוריים הסמוכים לכנרת‪.‬‬
‫‪ 89‬בתער השכירה – סכין חדה מאוד ששוכרים אותה והמשכיר דואג שהסכין תהיה חדה‪" ,‬בַ ּיֹום הַ הּוא יְ ַגלַח אֲ דֹ נָי בְ תַ עַר הַ ְשכ ָירה‬
‫בְ עֶׂבְ ֵרי נָהָ ר בְ מֶׂ לְֶׂך אַ שּור אֶׂ ת הָ ר ֹאש וְ שַ עַר הָ ַרגְ לָים וְ גַם אֶׂ ת הַ זָקָ ן ת ְספֶׂה" (ישעיהו ז‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫‪ 90‬שמות יג‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ 91‬משקל – המידה הנכונה‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫[לפרט קטן = התאריך העברי ללא רישום האלפים]‬

‫שנת ‪1240+400+6+4+80 = 1730‬‬

‫הסבר שלי‪:‬‬

‫כל אדם משכיל יודע‪ ,‬ואני בעזרת השם ראיתי את המפה המודפסת מהגדת אמסטרדם‪ ,‬שנחרטה בלוח‬
‫נחושת‪ .‬ראיתי מספר טעויות והבעיות לא נפתרו‪.‬‬

‫עד שהגעתי לעיר הבירה פרעשבורג (בראטיסלבה בירת סלובקיה) שם מצאתי בעל ברית‪ ,‬אדם חכם‬
‫ומושלם את ר' אברהם פלקלש מפראג‪ ,‬שהיה תושב המבורג‪ .‬באתי לשאול אותו לגבי המפה כי שמעתי‬

‫שהוא מבין בנושא המפות‪.‬‬

‫הוא ענה לי‪ :‬ביקשו ממני בעבר חכמים לעשות מפה‪ ,‬ואמנם עשיתי‪ .‬הם (החכמים שביקשו) אמרו כמו‬
‫שפרצופי האנשים שונים מאדם לאדם כך גם חכמים בעבר שפירשו את הרמזים משרטטים תרשימים‬
‫שונים‪ .‬המצייר מאמסטרדם‪ ,‬בר יעקב‪ ,‬הראה שאינו מבין את דברי החכמים ורמיזותיהם כשמיקם במפה את‬

‫ירושלים‪ ,‬שילה וערי המקלט‪ .‬גם ציור חלוקת השבטים אינו כהלכתו‪ .‬לא זו בלבד שלא הבין דבר התלוי‬
‫בסברה (כלומר דברים התלויים בשיקול דעת‪ ,‬דברים קשים ומסובכים) אפילו דברים בסיסיים שכל תלמיד‬

‫פשוט יודע הוא אינו יודע‪ ,‬הוא לא הבין את המקורות‪ ,‬במקום שש ערי מקלט ציין רק חמש‪[ .‬כאן הרלינגן‬
‫טועה‪ ,‬במפת בר יעקב יש רק שלוש ערי מקלט ראה טבלה ‪ 8‬ערי מקלט במפת בר יעקב ובמפת אדריכום]‪.‬‬

‫‪117‬‬
‫ערי המקלט צריכות מחולקות במרחקים שווים זו מזו כדי להקל על הרוצח בשגגה להימלט‪[ .‬ואמנם‬
‫במפת הרלינגן המרחק בין ערי המקלט שווה]‪.‬‬

‫הרלינגן ממשיך למנות את החסרונות‪:‬‬

‫לשבט אשר נתן חלק בצפון הארץ‪ ,‬לשבט נפתלי נתן גבול עם הים התיכון (במפת הרלינגן שבט נפתלי‬

‫גובל עם ימת הכנרת וההוכחה של הרלינגן לנכונות המיקום הוא הפסוק "הלא פירות גנוסר לנו לזיכרון"‬
‫וגנוסר שייכת לשבט נפתלי‪ .‬גם כאן הרלינגן טועה‪ ,‬במפת בר יעקב לשבט נפתלי אין גבול עם הים התיכון)‪.‬‬

‫הרלינגן מתלונן שבר יעקב ציין עשרים ישובים במפה שלו‪ ,‬ואת השאר חתך כמו תער חדה‪ .‬הוא‬
‫ממשיך ומתלונן על החלק במפת בר יעקב המתאר את יציאת מצרים ואומר‪:‬‬

‫בתחילת המסע במדבר‪ ,‬הוליך אלוהים את בני ישראל לכיוון הארץ ובהמשך שינה את המסלול כדי‬
‫שלא יעברו בארץ פלישתים‪ .‬בר יעקב לא ציין במפה שבני ישראל עברו בארץ אדום וארץ מואב למרות‬

‫שפרוש רש"י‪ ,‬בפרשת "אלה מסעי" מואב ואדום מצוינים סמוך לגבולות הארץ‪.‬‬
‫הרלינגן מעביר ביקורת על בר יעקב שלא זכר את ברשימת התחנות את תחנת "עיי העבריים"‪ ,‬תחנה‬

‫העוקפת את ארץ אדום שלא נתנה לבני ישראל רשות לעבור בארצם‪.‬‬
‫הרלינגן מסכם שקצרה היריעה מלהכיל את כל טעויות מפת בר יעקב והמפה שלו נעשתה במידות‬
‫הנכונות והמדויקות לאחר חקירה יסודית כדי להקל על הקורא‪.‬‬

‫הכתובת השנייה‪ :‬כתובת זו מתארת‪ ,‬כמו במפת אמסטרדם‪ ,‬את התחנות שבהן חנו בני ישראל‪.‬‬

‫לוח המסעות במדבר אשר על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו‪:‬‬

‫בלוח רשימת ממוספרת של ‪ 42‬התחנות‪.‬‬

‫הכותרת לקוחה מספר במדבר ט‪ ,‬יז–יח‪ּ" :‬ולְ פי הֵ עָֹלת הֶׂ עָ נָן מֵ ְַּעל הָ אֹ הֶׂ ל‬
‫וְ אַ ח ֲֵרי כֵן י ְסעּו בְ נֵי י ְש ָראֵ ל ּוב ְמקֹום אֲשֶׂ ר ישְְּכָן שָ ם הֶׂ עָ ְָּנן שָ ם ַיחֲנּו ְבנֵי‬
‫י ְש ָראֵ ל‪ :‬עַל פי ה' י ְסעּו ְבנֵי י ְש ָר ְֵּאל וְ עַל פי ה' ַיחֲנּו ְָּכל יְ מֵ י אֲשֶׂ ר ישְְּכֹ ן‬

‫הֶׂ ָענָן עַל הַ מ ְשכָן ַיחֲנּו"‪.‬‬

‫‪118‬‬
119
 ‫הכתובת השלישית‪ :‬כתובת בים התיכון "ים הגדול שהוא ים ספרדי"‪.‬‬
‫מקור הכינוי "ים ספרדי" לים התיכון הוא כנראה פירוש של אבן עזרא למושג "הים הגדול"‪ .‬את הפסוק‬

‫ָמה ּסּוף ְּל ֹא נ ְשאַ ר אַ ְרבֶׂ ה ְֶּׂאחָ ד‬ ‫בספר שמות י‪ ,‬יט‪ַ " :‬ו ַּיהֲפֹ ְך יְ הוָה ְַּ‬
‫רּוח יָם חָ זָק ְמאֹ ד וַּישָ א אֶׂ ת הָ אַ ְרבֶׂ ה וַּיְּ ְתקָ עֵהּו י ְָּ‬
‫בְ כֹ ל גְ בּול מצְ ָרים"‪ ,‬מפרש הראב"ע‪" :‬ויהפך ה' רוח ים" – "נקרא מערב ים בלשון הקדש‪ ,‬בעבור הים הגדול‬

‫היוצא מספרד ועובר על ארץ מצרים אל ארץ ישראל‪ .‬והוא לפאת מערב‪ .‬ואיננו ים אוקינוס‪ ,‬כי ישראל לא‬
‫ירשו כל כך‪ .‬ונקרא ים ספרד הים הגדול‪ ,‬בעבור שרחבו ג' מאות פרסאות ושאר הימים שבארץ ישראל כים‬

‫סוף‪ .‬וים כנרת‪ .‬וים המלח‪ .‬אין בהם שיהיה רחב שלשים פרסה‪".‬‬

‫דרכים וגבולות במפה‬

‫פרט למסלול שעשו בני ישראל בצאתם מארץ מצרים אין במפה סימון של דרכים נוספות‪ .‬במסלול מצוינות‬

‫‪ 42‬התחנות שבהן חנו בני ישראל‪ .‬התחנות ממוספרות בספרות‪ ,‬לעתים יש סימון של אוהל בסמוך למספר‬
‫ולעתים מסומן המספר בלבד‪ .‬הדרך מתעקלת דרך מספר גדול של מדבריות‪ ,‬שלמרבה הפלא מסומנים‬

‫כמקבץ צפוף של עצים‪ .‬המדבריות הם‪ :‬סין‪ ,‬פארן‪ ,‬סיני‪ ,‬שור‪ ,‬צין וקדש‪.‬‬
‫סימני הגבולות היחידים במפה הם הגבולות בין השבטים המצוינים על ידי קו כפול המורכב מרצף‬
‫נקודות‪.‬‬
‫איור ‪ :56‬הד ר ך ב מד ב ר ב מ פ ת ה ר לי נגן‬

‫‪120‬‬
121
 ‫קריאות המפה‬

‫המפה אינה עמוסה בפרטים‪ ,‬כתובה עברית בכתב רש"י ובכתב רגיל‪ .‬המפה מעט קשה לקריאה ויש בה‬
‫מספר תקלות‪.‬‬

‫זוויות הכתיבה‬
‫בדרך כלל הפרטים נכתבו בצורה הנוחה לקריאה‪ ,‬ואולם יש מספר פריטים שנכתבו בניצב לגיליון‪:‬‬
‫ארבעת הערים בים המלח‪.‬‬

‫שמות הימות‪ :‬ים המלח‪ ,‬ים כנרת וים יעזר‪.‬‬

‫שמות שבטים ואזורים בעבר הירדן‪ :‬ארץ סיחון‪ ,‬מדין‪ ,‬ארץ הבשן‪ ,‬גד‪ ,‬ראובן‪ ,‬חצי המנשה ועוד‪.‬‬

‫חמשת ערי פלישתים‪ :‬אשקלון‪ ,‬עזה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬עקרון וגת‪.‬‬

‫מספר פריטים כתובים בצורה מאוד לא נוחה לקריאה‪:‬‬

‫הכיתוב מעל ימת עין "שלוש הנפות למנשה"‪ ,‬המילה "המעכתי" ושם ארץ "מצרים"‪.‬‬

‫מקרא‬
‫הרלינגן בחר להשתמש ב"מקרא סמוי" אולם הוא לא היה עקבי בסימונים‪:‬‬
‫סימן עיר – לעתים הוא סימן עיר כציור של מספר בתים‪ ,‬ופעמים רבות הוא כתב את שם העיר ללא כל‬

‫ציון‪.‬‬
‫תחנות שבהן בני ישראל חנו ביציאתם ממצרים – התחנות ממוספרות במפה ומסומנות לעתים בצורת אוהל‬

‫ולעתים רק במספר‪.‬‬
‫עצים – צורת העצים במפה ייחודית מאוד והם אינם נראים כפי שהיה מקובל לסמן עצים במפות‪ .‬נראה‬

‫שהעצים מסמנים מדבר‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫היררכיה על פי גודל אותיות‬
‫ערים הכתובות בכתב רש"י הן ערים רגילות; ערים הכתובות בכתב רגיל‪ ,‬בגופן מעט גדול יותר ובצבע‬

‫חום‪-‬אדום הן ערי הלויים; ארצות‪ ,‬אזורים ושמות שבטים כתובים בגופן גדול יותר‪.‬‬
‫איור ‪ :57‬דוג מ ה ל מ ק ר א ס מוי ב מ פ ת ה ר לי נגן‬

‫דוגמה לסוגי פריטים מהאיור הנ"ל‪:‬‬

‫בנימין‪ ,‬שם השבט‪ ,‬כתוב באותיות הגדולות ביותר‪.‬‬

‫יריחו‪ ,‬סימון יוצא דופן‪.‬‬

‫גבעון גבע‪ ,‬ענתות ועלמון ערי לוויים‪.‬‬

‫בית אל‪ ,‬עפרה ועוד‪ ,‬ערים רגילות בכתב רש"י‪.‬‬

‫פרט מעניין וייחודי הוא הגבולות עם מקווי המים‪ ,‬עם הים התיכון ועם ים סוף ועם ימות החולה‪ ,‬הכנרת‪,‬‬

‫יעזר‪ 92‬וים המלח‪ .‬הגבולות משורטטים בקווקוו כלפי חוץ במקום כלפי פנים כמקובל ברוב המפות‪.‬‬

‫איור ‪ :58‬ה קוו קוו ב ג בו לו ת ע ם מ קו ה מי ם‬

‫מקובל (קווקוו בתוך הימה)‬ ‫מפת הרלינגן‬

‫‪ 92‬ירמיהו מח‪ ,‬לב‬

‫‪123‬‬
‫צורת הימות היא ייחודית‪ ,‬לדעתי פרי המצאתו של מתכנן המפה‪ ,‬לא מצאתי ארכיטיפ לצורה זו‪ .‬הצורה‬

‫הכללית היא של מפה מתוך האטלס של סלריוס )‪ (Keller (Cellarius) , 1706‬אבל הפיתולים ייחודיים‪.‬‬

‫ראה נספח ‪ 9‬מפה מתוך האטלס של סלריוס שנת ‪.1706‬‬

‫‪124‬‬
 ‫טעויות שאינן אופייניות לתקופה‬

‫חמשת ערי פלישתים כתובות בניצב למפה ומיקומן של אשדוד‪ ,‬עזה ואשקלון הוא ייחודי למפה זו‬
‫איור ‪ :59‬ערי פלישתים במפת הרלינגן‬

‫ים יעזר שורטט בגודל של ימת הכנרת‪ .‬כמעט כל שטח המפה הררי‪ ,‬כולל מישור החוף‪ .‬חלק גדול‬

‫מהיישובים ממוקם במיקום שגוי (יקנעם‪ ,‬גזר‪ ,‬צידון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬גבעון ורבים אחרים)‪ .‬במפה מספר‬
‫רב של נחלים ללא ציון שם‪ .‬במסלול יציאת בני ישראל‪ ,‬עציון גבר מסומנת במספר ‪ 22‬במקום ‪ .32‬לקדש‬

‫ברנע תפקיד חשוב ביציאת מצרים‪ ,‬משם יצאו המרגלים לתור את הארץ‪ .‬נווה מדבר זה הוא התחנה ה‪33-‬‬
‫ברשימת ‪ 42‬התחנות בדרכם של בני ישראל לכנען‪ .‬במפה של הרלינגן אין קשר בין התחנה לבין הישוב‪.‬‬

‫איור ‪ :60‬קדש ברנע במפת הרלינגן‬

‫קדש ברנע‬

‫תחנה ‪ 33‬קדש ברנע‬

‫‪125‬‬
126
 ‫פיקטוגרמות‬
‫במפה מעט פיקטוגרמות – סך הכול שלוש פיקטוגרמות המתארות אירועים היסטוריים של עם ישראל‪.‬‬

‫טבלה ‪ :12‬הפקטוגרמות במפת הרלינגן‬

‫משה מקבל את לוחות הברית‬

‫ארבעת הערים הטבועות בים המלח‬

‫שתים‪-‬עשרה אבנים בגלגל ושתים‪-‬‬

‫עשרה אבנים סמוך לעיר שילה‪ .‬לא‬
‫הצלחתי להבין את משמעות האבנים‬
‫בעיר שילה‪.‬‬

‫‪127‬‬
 ‫פרטים ייחודיים למפה‬
‫למפה מספר פרטים גאוגרפיים אשר‪ ,‬למיטב ידיעותיי‪ ,‬ייחודיים רק לה‪.‬‬

‫טבלה ‪ :13‬פרטים ייחודיים במפת הרלינגן‬

‫"לשון הפונה נגבה" – נחל הנשפך לדרום ים המלח ונראה כמו לשון‬
‫המשתרבבת מהפה‪ .‬במפות רבות הקצה של ים המלח הופך לדק‬

‫ומתארך במעט‪ .‬הייחוד כאן הוא שהלשון הופכת לנחל‪.‬‬

‫"וַיְ הי לָהֶׂ ם גְ בּול ֶׂנגֶׂב מקְ צֵ ה יָם הַ מֶׂ לַח מן הַ לָשֹ ן ְַּהפֹ נֶׂה ְֶּׂנגְ בָ ה"‬

‫(יהושע טו‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫שיחור מצרים מופיע במפה כשמו של אחד מיובלי הנילוס‪ .‬נחל זה‬

‫שימש כגבול הדרומי של הארץ כפי שניתן ללמוד מן הפסוקים שלהלן‪:‬‬

‫"את הָ אָ ֶׂרץ הַ נ ְשאָ ֶׂרת כָל גְ לילֹות הַ פְ ל ְשתים וְ כָל‪-‬הַ גְ שּורי‪ .‬מן הַ שיחֹור‬

‫שב‪( "...‬יהושע‬
‫ַכ ַנעֲני ְֵּתחָ ְֵּ‬
‫אֲשֶׂ ר עַל פְ נֵי מצְ ַרים וְ עַד גְ בּול עֶׂקְ רֹון צָ פֹונָה ל ְְּ‬
‫יג‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬

‫" ַוּיַקְ הֵ ל ּדָ ויד אֶׂ ת כָל י ְש ָראֵ ל מן שיחֹור מצְ ַרים ְְּועַד לְ בֹוא חֲמָ ת‪( "...‬דברי‬
‫הימים א יג‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫אזכור הנחל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬ייחודי למפה זו‪.‬‬

‫תופעה נוספת שניתן לראות בתמונה זו והתופעה נמצאת כמעט בכל‬
‫הנחלים המצוינים במפה היא שירבוט של יובלים ללא שם‪ .‬כמעט בכל‬
‫הנחלים שיש להם שמות‪ ,‬היובלים משורבטים ללא שמות וקיימים גם‬
‫נחלים עם יובלים ללא שמות‪.‬‬

‫נחל יר ונחל דן נשפכים לימת החולה‪ ,‬פרט זה ייחודי מפני שבדרך כלל‬
‫איחוד הנחלים לנהר הירדן הוא לפני ימת החולה‪.‬‬

‫ימת החולה מכונה בדרך כלל "מי מרום" ובמפה שם הימה "עין" על פי‬
‫הפסוק‪" :‬וְ י ַָרד הַ גְ בֻׁל מ ְש ָפם הָ ר ְבלָה מקֶׂ דֶׂ ם ָל ָעין" (במדבר לד‪ ,‬יא) (רובין‬

‫ר' ‪ ,2014 ,‬עמ' ‪.)117‬‬

‫‪128‬‬
‫פיקטוגרמה של שנים עשר אבנים בגלגל אופיינית למפות רבות‪,‬‬

‫הרלינגן הוסיף פיקטוגרמה זו גם לעיר שילה‪.‬‬

‫חיבור ימת הכינרת עם הים התיכון באמצעות נחל היא טעות שאפשר לראותה במפות רבות‪ .‬מקור הטעות‬

‫כפי שמציין רובין (רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ )117‬הוא מפת וסקונטה‪-‬סנודו שיצאה בתחילת המאה ה‪14-‬‬

‫באיטליה )‪.(Bongars, 1611, p. 361‬‬

‫במפת הרלינגן שני פרטים ייחודיים לגבי החיבור‪ :‬הראשון שהחיבור נראה כנהר משמעותי מאוד‪ ,‬כמעט כמו‬
‫נהר הירדן‪ .‬השני הוא שמוצא הקישון מצפון ימת הכנרת‪ .‬בדרך כלל בטעויות דומות מוצאו ממרכז או‬

‫מדרום החוף המערבי של ימת הכנרת‪.‬‬

‫פרט מעניין נוסף הוא שנראה שהנחלים ללא השמות הם שרבוטים של קווים מעוקלים ולאו דווקא נחלים‬
‫אמיתיים‪ .‬אפשר לראות הצלבת נחלים בנחל הקישון סמוך לעיר "חלקת"‪:‬‬

‫‪129‬‬
 ‫תופעה ייחודית ומוזרה שלא נתקלתי בה במפות אחרות היא הכתיבה בשורות‪ .‬כאשר מתבוננים במפה‬
‫מתקבל רושם‪ ,‬שחלק גדול מן היישובים כתובים בשורות‪ .‬התופעה מאוד ברורה בשמות היישובים בשבט‬

‫יהודה‪ ,‬שבו כרבע ממספר היישובים במפה‪ ,‬אבל אפשר לראות את הכתיבה בשורות גם בשבטים אחרים‪.‬‬
‫בבחינה מדוקדקת נראה כי גם הכתובות האנכיות כתובות בשורות‪ .‬בטבלה שלהלן ארבעת הדוגמאות‬

‫הראשונות הן של כתובות אנכיות והשתיים הנותרות כתובות אופקית‪:‬‬

‫ששת ערי המקלט מסודרות בשלוש שורות כדי ליצור מצב שהמרחק ביניהן יהיה שווה (המרחק בין גולן לרמות‬
‫זהה למרחק בין קדש ושכם והמרחק בין רמות לבצר זהה למרחק בין שכם לחברון) וזאת על פי הכתובת במפה‪.‬‬

‫ראה הערה ‪.85‬‬

‫‪130‬‬
 ‫סיכום למפת הרלינגן‬
‫בחינת המפה מראה שאהרון הרלינגן היה נון‪-‬קונפורמיסט‪ .‬במפה יש פרטים רבים מאוד ייחודיים לה ולא‬

‫ברור מהו הארכיטיפ‪ ,‬אם בכלל היה כזה‪ ,‬שעמד בפניו‪ .‬לא מצאתי מפה שאפשר לומר שממנה שאב את רוב‬
‫רעיונותיו‪ .‬במפה מספר רב של שגיאות במיקום הערים‪ ,‬שגיאות מהותיות מאוד שלא קיימות‪ ,‬לדעתי‪,‬‬

‫במפות אחרות‪.‬‬
‫הרלינגן‪ ,‬בכתובת המצורפת למפה‪ ,‬יוצא נחרצות נגד מפת בר יעקב‪ .‬הוא כותב שבר יעקב אינו מבין‬

‫דברי חכמים‪ ,‬צייר רק חמש ערי מקלט (גם כאן הרלינגן טועה‪ ,‬בר יעקב שרטט רק שלוש ערי מקלט)‪,‬‬
‫החלוקה לשבטים שצייר אינה נכונה והוא לא זכר להראות שבני ישראל בצאתם ממצרים עברו גם באדום‬
‫ובמואב‪ .‬בסוף ביקורתו הוא ממשיך ללעוג ואומר שכל מה שאמר הוא חלק קטן מן הטעויות של בר יעקב‪.‬‬
‫הרלינגן‪ ,‬לעומת בר יעקב‪ ,‬אומר על עצמו "ראיתי וחקרתי ובמחוגה דקדקתי"‪.‬‬

‫הביקורת על עבודתו של בר יעקב מוגזמת‪ .‬הוא אמנם שכח תחנה אחת ברשימת התחנות של בני‬
‫ישראל במדבר והוא לא ציין הרבה פרטים גאוגרפים (‪ 155‬פרטים גאוגרפים לעומת כ‪ 360-‬במפת‬

‫הרלינגן) אבל מבחינת דיוק במיקומי היישובים מפת הרלינגן נופלת ממפת בר יעקב‪ .‬לדעתי אין ליחס‬
‫חשיבות גדולה לדיוק במפות עתיקות‪ ,‬אבל מפת הרלינגן רחוקה מאוד מהידע הקרטוגרפי של תקופתה‪.‬‬

‫הרלינגן היה אמן חשוב מאוד בתחום כתבי היד‪ ,‬והתופעה של כתיבת היישובים בשורות אופקיות‬
‫ואנכיות הייתה כנראה בהשפעת מקצועו על יצירת המפה‪.‬‬

‫המניע העיקרי להוצאת המפה‪ ,‬כפי שמשתקף בכתובת הראשונה‪ ,‬היה "נגד בר יעקב" ולא רצון להגיש‬
‫לבעל ההגדה את המפה הנכונה והעדכנית ביותר‪.‬‬

‫המפה מייצגת את תקופת התנ"ך‪ ,‬היא מכילה את התחנות של בני ישראל במסעם לכנען‪ ,‬את רשימת‬
‫היישובים מספר יהושע (הרשימה אינה מלאה‪ ,‬העיר בית שאן למשל אינה במפה)‪ ,‬את רשימת ערי המקלט‬
‫ואת רשימת רוב ערי הלוויים‪.‬‬

‫המפה לא מכילה יישובים מתקופת בית שני‪ ,‬יישובים המוזכרים על ידי פלביוס או יישובים המוזכרים על‬
‫ידי נוסעים‪.‬‬

‫ְּ‬

‫‪131‬‬
 ‫הגדת אברהם בן נפתלי טנ"ג‬

‫מפת אברהם בן נפתלי טנ"ג (טאוסיח נויגרשה ‪)Taussig-Neugröschel‬‬

‫במוזאון היהודי בלונדון מצוי כתב יד של ההגדה בעברית עם תרגום ליידיש‪ .‬כתב היד מאויר בסגנון אשכנזי‬

‫ובסופו קולופון‪" :‬ציירתיו אף אני עשיתיו הקטן אברהם בן ‪ ...‬נפתלי טנג‪ ,‬לונדרוש תקי"ח"‪ .‬לפי רישומי‬
‫המוזאון‪ 93‬בהגדה ‪ 37‬דפים‪ .‬וילנאי (וילנאי‪ ,‬המפה העברית של ארץ ישראל‪ ,1968 ,‬עמ' ‪ 36‬סעיף ‪)19‬‬

‫מציין שאברהם בן נפתלי טנ"ג‪ ,‬סופר יהודי אשר ישב בלונדון‪ ,‬צירף להגדה שערך מפה הדומה מאוד למפת‬
‫אברהם בר יעקב‪.‬‬

‫קשה מאוד לנתח את המפה בגלל איכותה הגרועה‪ .‬נראה שהמפה קופלה מספר קיפולים אשר גרמו‬
‫לאובדן של חלקים מהנייר ובנוסף לזה נראה שאדם נוסף‪ ,‬אולי ילד‪ ,‬הוסיף למפה ציורים ומעט קשקושים‪.‬‬

‫המפה דומה מאוד למפת בר יעקב‪ ,‬הכותרת והאיורים מעט שונים ועליהם אעמוד בהמשך‪.‬‬
‫איור ‪ :61‬מפה מהגדת אברהם בן נפתלי נט"ג‬

‫‪Courtesy of Jewish Museum London‬‬ ‫באדיבות המוזאון היהודי בלונדון‬

‫‪ 93‬באתר ‪ http://jewishmuseum.org.uk/search-our-collections-new?adlibid=6017&offset=0‬ניתן לצפות במפה ובדפים‬

‫מההגדה‪ .‬מספרה הקטלוגי ‪ .JM 638‬בספרייה הלאומית בירושלים בחדר נדירים מספר מיקרופילם ‪.F 8532‬‬

‫‪132‬‬
 ‫כותרת המפה‬

‫כותרת המפה קוצרה והיא לקוחה מהכותרת המקורית‪.‬‬

‫איור ‪ :62‬כו ת ר ת מ פ ת נ פ ת לי ט נ" ג‬

‫להלן הכותרת המקורית ממפת בר יעקב בסימון החלקים המושמטים‪:‬‬

‫"זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר‬
‫מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו כאשר עיניכם תחזנה‬
‫במשרם והמשכלים יבינם"‪.‬‬

‫האיורים במפה‬

‫להלן האיורים במפה‪ ,‬חלקם הגדול במצב גרוע‪ .‬הסבר האיורים ניתן בניתוח מפת בר יעקב‪ .‬נראה שצביעת‬
‫האיורים רשלנית וייתכן שנעשתה בשלב מאוחר יותר‪.‬‬

‫האיורים במפת נפתלי טנ"ג באדיבות המוזאון היהודי בלונדון‪.‬‬

‫איור ‪ :63‬איורי מפת נפתלי טנ"ג‬

‫‪133‬‬
‫המצפן לא הועתק נכון‪ ,‬חץ הצפון מופנה לכיוון‬

‫מזרח‪.‬‬

‫‪134‬‬
 ‫מאחורי ציור הבית יש ציור של בית נוסף בצבע‬
‫אדום שנראה כתוספת מאוחרת‪.‬‬

‫באופן כללי כאשר בוחנים את קווי המתווה של האיורים אפשר לראות שהצביעה הייתה רשלנית‪ .‬ברנט‬

‫)‪ (Barnett, 1974, p. 124‬כותב בקטלוג של המוזאון היהודי בלונדון כך‪:‬‬

‫”‪“On the whole the impression is that the scribe was not too efficient at his craft‬‬
‫)‪.(Barnett, 1974, p. 124‬‬

‫‪135‬‬
 ‫הגדת יצחק בן יעקב שנאפיר‬

‫כתובה בכתב יד והאיורים מבוססים על איורי הגדת אמסטרדם‪ .‬המפה המצורפת בעמוד האחרון‬ ‫ההגדה‪94‬‬

‫של ההגדה היא המפה מהמהדורה הראשונה של הגדת אמסטרדם‪ .‬ההגדה יצאה באביבאך ‪Oberbach‬‬

‫גינזבורג‪95.‬‬ ‫בשנת ‪ 1766‬על ידי איציק בן יוקל שנאפיר (יצחק בן יעקב שנאפיר) ונמצאת היום באוסף‬

‫בשער ההגדה כתוב‪" :‬אני הכותב ה' איצק בן כמ"ר [כמעשה רב] יוקל שנאפיר סגל שליט"א [שיזכה לחיים‬
‫טובים וארוכים] אביבאך בשנת ויעתר יצחק לפ"ק" [תקכ"ו]‪.‬‬

‫‪ 94‬מיקרופילם מספר ‪ F47949‬בספרייה הלאומית בירושלים‪.‬‬

‫‪ 95‬מוסקבה ‪ -‬גינצבורג ‪.Moscow - Russian State Library, Ms. Guenzburg 616 616‬‬
‫שאלתי פרטים את ספרנית אוסף גינזבורג לגבי המפה והיא ענתה לי שאמנם מספר ‪ 616‬זאת הגדה בכתב יד אבל אין מפה בסוף‬
‫ההגדה‪ ,‬נראה שהמפה הוצאה מכתב היד מפני שבמיקרופילם בספרייה הלאומית בירושלים המפה קיימת‪.‬‬

‫‪136‬‬
 ‫הגדת מץ‬

‫קהילת יהודי מץ‬

‫בעקבות שלום וסטפליה שנחתם ב‪ 1648-‬צרפת קיבלה את השליטה על בישופות מץ‪ ,‬והעיר הפכה לבירת‬

‫הדוכסיות מץ‪ ,‬ורדן וטול‪.‬‬

‫יהודים חיו בעיר מץ ככל הנראה מהתקופה הרומית‪ .‬יש כמה ידיעות ממשיות על מספר רבנים‬

‫מפורסמים מתקופת ימי הביניים‪ :‬ר' גרשום בן יהודה מאור גולה (‪ 1028–960‬או ‪ )1040‬אשר מפורסם‬
‫בתקנותיו‪ ,‬נולד במץ ופעל במגנצא‪ ,‬ר' אליעזר ב"ר שמואל ממץ – רא"ם‪ ,‬שחיבר את "ספר יראים"‪ ,‬ור' דוד‬

‫ממץ היו מבעלי התוספות במאות ה‪ 12-‬וה‪.13-‬‬

‫בשנת ‪ 1657‬לואי ה‪ 14-‬ביקר בבית הכנסת בעיר ואישר ליהודים‪ ,‬תמורת מס כבד‪ ,‬לחיות בתוך העיר‪.‬‬

‫היהודים עסקו בהלוואות‪ ,‬מסחר בחפצים משומשים והיו ספקי בשר וסוסים למלך‪ .‬ב‪ 1717-‬היו ‪1900‬‬
‫יהודים בעיר אשר היוו כ‪ 7%-‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬ר' אריה ליב (‪ )1785–1695‬שימש ברבנות במץ וייסד‬

‫בעיר ישיבה‪.‬‬

‫ב‪ 1764-‬נוסד בית הדפוס בעיר‪ .‬ב‪ 1784-‬לואי ה‪ 16-‬ביטל את מס הגוף שכל יהודי היה צריך לשלם‪.‬‬
‫ערב המהפכה הצרפתית רוב יהודי צרפת ישבו בחבל אלזס לורן‪ .‬במץ חיו כ‪ 2200-‬יהודים שהיוו כ‪6%-‬‬

‫מהאוכלוסייה (קרמון וקטן‪ ;1972 ,‬בנבסה‪ ,‬תשס"ד)‪.‬‬

‫הגדת מץ‬
‫ההגדה (מאיי‪ ,‬תקכ"ז) יצאה ב‪( 1767-‬ראה נספח ‪ 2‬עמוד השער של הגדת מץ)‪ .‬בעמוד השער כתוב‪:‬‬
‫בית חורין‬
‫והוא סדר הגדה של פסח‬
‫עם פירושי' מלוקטים משלשה עמוד עולם‬

‫ה"ה מהר"מ [מורינו הרב רבי משה] אלשיך‪ ,‬גבורות ה' [לרבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל]‪ ,‬עוללות אפרים‬
‫[לרבי שלמה אפרים איש לונטשיץ]‪ .‬עם‬

‫ציורים נאים והדורים מהאותות והמופתים שנעשו ביציאת מצרים‪:‬‬

‫נדפס בק"ק [קהילת קודש] מיץ ע"י הר"ר [הרב רבי] משה מאיי‬
‫שנת תקכ"ז לפ"ק‬

‫‪137‬‬
 ‫‪A METZ, chez JOSEPH ANTOINE,‬‬
‫‪Imprimeur ordinaire du Roi & c.‬‬

‫ההגדה כתובה עברית באותיות רגילות וכל הפירושים כתובים בכתב רש"י‪ .‬בסוף ההגדה מצורפת מפה‪.‬‬

‫שמות הפועלים‪ :‬משה זעציר [סדר דפוס] מרעדלהיי' והזעצרים שלמה בן יצחק איצק ואהרן בן לעמלי כ"ץ‪,‬‬
‫שניהם ממץ‪ .‬את ההגדה הדפיס רבי משה מאיי (פרידברג ‪ ,‬תרצ"ז)‪.‬‬

‫רבי משה מאיי‬

‫אנשי קהילת מץ עודדו את הרב משה מאיי לפתוח בית דפוס ועזרו לו בכך‪ .‬בשנת ‪ 1763‬רכש משה מאיי‬
‫מלאי של אותיות עבריות שלא היו בשימוש שנים רבות מהמדפיס קארל רייך מהעיר רעדלהיים‪ .‬רב‬
‫הקהילה שמואל הילמן נתן את הסכמתו להוצאת הספרים מפני שהכיר את קפדנותו של הרב מאיי והאמין‬
‫שלא יהיו שגיאות בספרים שידפיס‪.‬‬

‫לרב מאיי לא היה רישיון מטעם השלטונות להקים בית דפוס‪ ,‬לכן מנהל הספרייה העירונית במץ תיווך‬
‫בינו לבין בעל בית הדפוס יוסף אנטואן (‪ )Joseph Antoine‬כדי שידפיס את ספריו‪ .‬לאחר הצלחת‬

‫ההדפסות הראשונות הרב מאיי קנה תחריטים ואותיות נוספות לספריו הבאים‪ .‬את עבודות סידור הדפוס‬
‫למד מרבי ארבלי‪ ,‬סדר מקצועי שהתגורר בביתו של הרב מאיי‪ .‬ההצלחה של הוצאת הספרים הביאה‬

‫להעסקתם של ארבעה סדרים נוספים ושל שני מדפיסים‪ .‬הספרים שמשה מאיי הוציא לאור היו ספרי‬
‫תפילות‪ ,‬הגדות‪ ,‬ספרי חינוך‪ ,‬חומשי תורה וספרי לימוד‪ .‬בנו‪ ,‬שמעון זימלה מאיי‪ ,‬אייר את הספרים‪.‬‬

‫עסקי הדפוס הצליחו‪ ,‬התרחבו ופועלים נוספים הועסקו‪ .‬כדי לשווק את ספרי התלמוד שכבר הוצאו‬
‫וכדי להדפיס ספרי תלמוד חדשים יצא הרב מאיי לאמסטרדם בתקווה לחתום על חוזי הפצה לספריו‪.‬‬
‫באמסטרדם כבר עבדו שנים רבות האחים פרופס בעסקי הדפוס והם הכשילו את ניסיונותיו להגדיל את‬
‫מכירותיו על חשבונם‪ .‬בסופו של דבר לא הצליח הרב מאי להגדיל את בית הדפוס שלו בעיר מץ ופשט את‬

‫הרגל‪ .‬ציוד בית הדפוס הועבר לבנו וחתנו שפתחו בתי דפוס במקומות אחרים (פרידברג ‪ ,‬תרצ"ז‪ ,‬עמ' ‪88-‬‬
‫‪.)86‬‬

‫להלן גרף המתאר את ההגדות שהודפסו בעיר מץ החל בהגדה הראשונה שראתה אור בשנת ‪ 1765‬ועד‬
‫שנת ‪ ,1844‬שנה שבה הודפסה ההגדה האחרונה בעיר‪ .‬נראה שלאחר שנה זו הקהילה היהודית השתמשה‬

‫בהגדות שהודפסו בפריז‪.‬‬

‫‪138‬‬
 ‫מספר ההגדות החדשות שראו אור במץ‬
‫בשנים ‪1844–1765‬‬

‫‪8‬‬
‫מספר ההגדות‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1760-1780‬‬ ‫‪1780-1800‬‬ ‫‪1800-1820‬‬ ‫‪1820-1840‬‬ ‫‪1840-1860‬‬
‫שנים‬
‫‪96‬‬

‫‪ 96‬כל הנתונים בגרף זה ובגרפים שיוצגו בהמשך לקוחים מספרו של יודלוב (יודלוב‪.)1997 ,‬‬

‫‪139‬‬
 ‫מפה מהגדת מץ‬
‫איור ‪ :64‬מ פ ה מ ה גד ת מ ץ‬

‫תיאור כללי של המפה‬

‫המפה מתארת את חלקה הדרומי של ארץ ישראל‪ ,‬מדבר סיני וחלק מנהר הנילוס‪ .‬במדבר סיני מצוין‬

‫המסלול שעשו בני ישראל ובו שמות כל התחנות‪ .‬פרט לשמות התחנות‪ ,‬הערים היחידות המוזכרות במפה‬
‫בדרומה של כנען הן‪ :‬עזה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬באר שבע‪ ,‬חברון‪ ,‬אפרתה (בית לחם) ויריחו‪.‬‬
‫בים התיכון משורטט מצפן וחלקה העליון של המפה פונה לכיוון צפון‪ .‬רוחבה של מסגרת המפה הוא ‪31.5‬‬
‫ס"מ ואורכה ‪ 20.6‬ס"מ‪ ,‬וקנה המידה הוא ביחידות של מיילים רומאיים‪.‬‬

‫המפה מוקפת איורים משלושת צדדיה‪:‬‬

‫בצד ימין שלושה איורים‪:‬‬

‫‪Gemeiner Priester‬‬ ‫כהן רגיל‬

‫‪Vorhoff und Stiftshütte‬‬ ‫חצר ואוהל מועד או המשכן‬
‫‪Stiftshütte Samt ihren decken‬‬ ‫המשכן והכיסוי שלו‬

‫‪140‬‬
 ‫בצד שמאל שלושה איורים‪:‬‬
‫‪Hoher Priester‬‬ ‫כוהן גדול‬
‫‪Lager‬‬ ‫‪der‬‬ ‫‪Israeliten‬‬ ‫‪rings‬‬ ‫‪um‬‬ ‫המחנה של בני ישראל מסביב ‪die‬‬
‫‪stifftshutte‬‬ ‫למשכן‬
‫‪Abgedeckte Stiffts Hütte‬‬ ‫המשכן הלא מכוסה‬

‫בתחתית המפה ארבעה איורים‪:‬‬

‫‪Bundeslade‬‬ ‫ארון הברית‬
‫‪Rauchaltar‬‬ ‫מזבח הקטורת‬
‫‪Tisch der Schaubrode‬‬ ‫שולחן לחם הפנים‬
‫‪Guldener Leuchter‬‬ ‫מנורה מזהב‬

‫כותרת המפה ותיארוכה‬

‫המפה‪.‬‬ ‫את‬ ‫מתארת‬ ‫שבו‬ ‫והכתובת‬ ‫הבארוק‬ ‫בסגנון‬ ‫בעיטור‬ ‫מעוטר‬ ‫המפה‬ ‫קרטוש‬

‫פירוש הכותרת בקרטוש‪" :‬מסעות בני ישראל דרך מדבר מצרים עד [לנהר] הירדן"‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫איור ‪ :65‬מ פ ת הגד ת מ ץ‪ ,‬ק ר טו ש‬

‫‪Reisen‬‬
‫‪ְּ der Israeliten‬‬
‫‪durch die Wüste von‬‬
‫‪Egypten aus, bis‬‬
‫‪an den‬‬
‫‪Jordan‬‬

‫המפה צורפה להגדה שיצאה בשנת ‪ 1767‬אבל ראתה אור לראשונה בשנת ‪( 1753‬ראה פרק גנאלוגיה של‬

‫המפה)‪.‬‬

‫דרכים במפה וקריאות המפה‬

‫הדרך היחידה המצוינת במפה היא דרכם של בני ישראל לכנען‪ .‬חלק מהתחנות מסומנות כנקודה חלולה‬
‫וחלק כמקבץ בתים‪ .‬המפה מראה רק מדבריות ולכן היא דלילה בפרטים‪ .‬אין למפה מקרא ויש בה כתובות‬

‫בשלושה גדלים‪:‬‬
‫כתובות ב"אותיות גדולות" )‪ )Upper case‬מציינות ארצות וימים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אדום‪ ,‬מואב‪ ,‬עמלק אמורי‪ ,‬ים‬

‫התיכון‪ ,‬ים המוות‪ ,‬ים סוף‪.‬‬

‫כתובות ב"אותיות קטנות" (‪ )Lower case‬מציינות אזורים בעלי חשיבות פחותה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ארץ גושן‪ ,‬מפרץ‬

‫אילת (‪ ,)Elanitischer Meerbusen‬מדבר קדמות‪.)Wüste Cademo( 97‬‬

‫שאר הכתובות בגופנים מעט קטנים יותר‪ ,‬מציינות שמות של ערים ופרטים גאוגרפיים‪.‬‬

‫‪ 97‬דברים ב‪ ,‬כו‪.‬‬

‫‪142‬‬
 ‫עיטורים מחוץ למפה‬

‫המפה מוקפת בעשרה איורים‪ ,‬כולם קשורים למשכן ולעבודת המשכן – נושאים המקשרים את המפה‬
‫לנדודי בני ישראל במדבר‪.‬‬
‫איור ‪ :66‬מפת מץ‪ ,‬האיורים‬

‫‪ - 2‬אוהל מועד מוקף בעמודים ובחצר נשחט ונצלה‬ ‫‪ -1‬כוהן מחזיק בידו גרזן ופר מובל לשחיטה‬
‫באש הפר‬

‫‪ - 4‬מנורת שבעת קנים עם שתי פכיות למילוי שמן‬

‫‪ - 3‬אוהל מועד מכוסה בד‬

‫‪143‬‬
 ‫‪ - 6‬מזבח הקטורת מחובר לשני מוטות נשיאה‬ ‫‪ - 5‬שולחן לחם הפנים‪ ,‬מחובר לשני מוטות‬
‫המאפשרים את העברתו‬

‫‪ - 7‬ארון הברית מחובר לשני מוטות נשיאה ומעליו‬

‫פסלי כרובים‬

‫‪ - 8‬מבנה פנימי של אוהל מועד‬

‫‪ - 10‬כוהן גדול מחזיק בידו כלי קטורת ולובש על חזהו‬

‫את אבני החושן‬ ‫‪ - 9‬סדר השבטים בחניות שלהם סביב המשכן‬

‫‪144‬‬
 ‫ להלן הגרסה הצרפתית של מפת‬.‫כל האיורים והמפה עצמה מבוססים על גרסאות שונות של מפות קלמה‬
:‫ שבה האיורים דומים למדי לאיורי מפת מץ‬98‫קלמה‬

1709 ‫ מ פ ת ק ל מ ה מ שנ ת‬:67 ‫איור‬

:‫ הדמיון רב יותר‬1724 ‫ משנת‬99‫בגרסה האיטלקית‬

:‫( בשם‬Calmet, 1709) ‫ מפה מתוך‬98

Carte du voïage des Israëlites dans le désert, depuis leur sortie de l’Egipte jusqu’au passage du Jourdain
Dressée par l'Auteur du Commentaire de l'exode, et exécutée par Liebaux Geograff
:‫( בשם‬Calmet, 1724) ‫ מפה מתוך‬99
Carte du voiage des Israelites dans le desert, depuis leur sortie de l'Egypte jusqu'au passage du Jourdain

145
‫איור ‪ :68‬מ פ ת ק ל מ ה שנ ת ‪ 1724‬ב אדי בו ת או ס ף ל או ר מ ס פ ר ‪laor 149‬‬

‫‪146‬‬
 ‫מקורות האיורים‬

‫בפרק זה אנסה לבדוק את המופעים המוקדמים ביותר של האיורים במפות‪.‬‬

‫איורי כלי המשכן והכוהנים‪ ,‬או לעתים איורי משה ואהרון החלו להופיע במפות בסוף המאה‬
‫ה‪ ,16-‬ובמהלך המאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬הפכו לאיורים פופולריים במפות המתארות את הנדודים במדבר‬

‫ובמפות ירושלים‪ .‬המקור של חלק גדול מן האיורים ושל האיורים בהגדת אמסטרדם הוא ספרו של מטאוס‬
‫מריאן האב )‪ (Merian, 2002, p. 21‬שפעל בתחילת המאה ה‪ .17-‬להלן האיור המתאר את כלי המשכן‬

‫והכוהן הגדול מספרו‪:‬‬

‫איור ‪ :69‬כלי המשכן מתוך ספרו של מ ט או ס מ רי אן ה א ב‬

‫מקורות נוספים שייתכן שהיו מקור השראה הם‪:‬‬

‫‪147‬‬
‫‪ -‬מפת דוטקום‪ 100‬המתארת את יציאת מצרים‪ .‬המפה (ראה נספח ‪ 11‬מפת ‪ )Duetecum‬צורפה לספר תנ"ך‬
‫הולנדי משנת ‪ .(Delano & Ingram, 1991, pp. 35,36) 1591‬במפה איור של אהרון ושל המשכן‪,‬‬

‫ואיורים אלו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מופיעים לראשונה במפה זו‪.‬‬

‫איור ‪ :70‬פ ר ט מ תו ך מ פ ת ‪Duetecum‬‬

‫‪ -‬מפה של ג'ון ספיד‪ ,‬שיצאה בשנת ‪ 1611‬וצורפה למהדורה הראשונה של תרגום חדש של התנ"ך לאנגלית‪.‬‬

‫תרגום המהדורה ארך שבע שנים ונעשה בתמיכתו של המלך האנגלי ג'ימס‪ .‬תרגום זה היה לתנ"ך הרשמי‬
‫של הכנסייה באנגליה (ראה נספח ‪ 12‬מפת ג'ון ספיד ‪.)1611‬‬

‫במפה אייר ספיד מדליונים המתארים מנורה‪ ,‬מזבח הקטורת‪ ,‬שולחן לחם הפנים וארון הברית‪.‬‬

‫‪ 100‬המפה נחרטה בידי דוטקום (‪ )Johannes Duetecum‬וכותרתה‪ :‬נדידת בני ישראל ממצרים דרך הים האדום במשך ‪ 40‬שנים‬
‫במדבר‪.‬‬
‫”…‪"Peregrinatie. De Reyse der Kinderen Israels so zy wt Egipten door de Roode zee en woestine 40 Jaeren‬‬

‫‪148‬‬
 ‫איור ‪ :76‬פרט מתוך מפת ספיד‬

‫‪ -‬אפשרות סבירה נוספת לגבי מקורות האיורים הוא ספר שיצא במהדורות ושפות רבות החל משנת ‪1632‬‬
‫במשך יותר מ‪ 150-‬שנים )‪ .(Tirini , 1632‬הספר נכתב בידי יעקב טיריני ועוסק בפרשנות של הברית‬

‫הישנה והחדשה‪ .‬המפה (ראה נספח ‪ 13‬מפת טיריני) בספר מכילה איורים רבים ובהם איורי המזבח‪ ,‬ארון‬
‫הברית‪ ,‬המנורה‪ ,‬שולחן לחם הפנים וכוהן‪.‬‬
‫העמודות הימניות בטבלאות הן האיורים ממפת מץ ומשמאלן האיורים המוקדמים ביותר שמצאתי‬
‫במפות‪.‬‬

‫‪149‬‬
 ‫איור ‪ :71‬מקורות האיורים במפת מץ‬

‫ירושלים‪101‬‬ ‫איור מתוך מפת‬

‫ראה נספח ‪ 10‬מפת‬

‫מרקטר ‪1610‬‬
‫פרט ממפת דוטקום ראה הערה ‪99‬‬

‫‪ 101‬שם המפה ‪ Ierusalem‬מתוך ספר תנ"ך )‪.(Stoopendaal, 1686‬‬

‫‪150‬‬
 ‫מתוך מפת טיריני‬

‫מתוך מפת קלמה ראה איור ‪73‬‬

‫ירושלים‪102‬‬ ‫איור מתוך מפת‬ ‫מפת קלמה משנת ‪1709‬‬

‫‪ 102‬שם המפה ‪ Ierusalem‬מתוך ספר תנ"ך )‪.(Stoopendaal, 1686‬‬

‫‪151‬‬
 ‫מפה מתנ"ך הולנדי‬

‫איור מתוך מפת ירושלים ראה‬ ‫ראה נספח ‪ 1‬מ פ ת‬

‫הערה ‪97‬‬
‫רו מיין ד ה‪ -‬הו ח ה‬

‫איור מתוך מפה מתנ"ך הולנדי ראה נספח ‪2‬‬

‫מ פ ת רו מיין ד ה‪ -‬הו ח ה‬

‫‪152‬‬
 ‫איור מתוך מפת ירושלים ראה הערה ‪97‬‬

‫איור מתוך מפת ירושלים ראה הערה ‪97‬‬

‫מתוך קלמה ראה איור ‪ 73‬מפת קלמה משנת ‪1709‬‬

‫‪153‬‬
 ‫אלסטד‪103‬‬ ‫מפת‬ ‫מתוך מפת טיריני‬

‫גנאלוגיה של המפה‬

‫רבי משה מאיי‪ ,‬המוציא לאור של ההגדה‪ ,‬קנה כנראה את המפה מן המתרגם הגרמני של הספר "ההיסטוריה‬
‫התרגום יצא לאור בלוקסמבורג הנמצאת סמוך לעיר מץ‪ .‬המפה כתובה בגרמנית‬ ‫האלוהים"‪104.‬‬ ‫של אנשי‬

‫מפני שמוצאם של רוב יהודי מץ היה גרמניה ומזרח אירופה‪ ,‬והשפה הגרמנית הייתה שגורה בפיהם‪ .‬המפה‬
‫בצורתה הכללית הייתה ידועה גם בצרפתית ובאיטלקית בעיקר בגלל עבודותיו של אוגוסטין קלמה‪ְּ ְּ.‬‬

‫‪ Descriptio palaestinae Ladtafel zu Neuen Testam: gehorig‬יצאה באנציקלופדיה בשנת ‪1630‬‬ ‫מפה בשם‬ ‫‪103‬‬

‫)‪.(Alsted , 1630‬‬
‫‪ 104‬יצחק יוסף ברוייר‪ )1753 – 1681( Isaac-Joseph Berruyer ,‬היה נזיר ישועי‪ ,‬שכתב ‪ 10‬כרכים בשם ‪Histoire du peuple de‬‬
‫‪ dieu‬הספר תורגם לשפות גרמנית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬איטלקית ופולנית‪ .(Woods, 1913) .‬שם הספר בצרפתית‪:‬‬
‫‪Histoire du peuple de dieu depuis don origine jusqu'a la naissance du messie tiree des seuls livres saints ou le texte‬‬
‫‪sacre des livres de l'ancien testament reduit en un corps d'histoire.‬‬
‫הספר תורגם לגרמנית )‪(Berruyer, Weimer, & Weimer, 1753‬‬

‫‪154‬‬
 ‫סיכום‬

‫על פי מה שידוע לי‪ ,‬מפת מץ היא המפה היחידה בהגדות שאינה מראה את כל ארץ ישראל אלא רק את‬
‫החלקים הרלוונטיים ליציאת מצרים‪ .‬ייחודה של המפה נובע מהעובדה שהיא המפה הראשונה בהגדה‬

‫שמראה עיטורים של כלי המשכן ועבודת הכוהנים‪.‬‬

‫‪155‬‬
 ‫הגדת אלכסנדר‬
‫קהילת יהודי לונדון‬

‫ב‪ 1290-‬גורשו כל יהודי אנגליה‪ ,‬הגירוש היה סופו של תהליך שבו מלכי אנגליה גבו מהיהודים כספים‬
‫רבים‪ ,‬היהודים הואשמו בעלילות דם ולבסוף‪ ,‬כאמור‪ ,‬גורשו ורכושם הוחרם‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1665‬מנשה בן ישראל‪ ,‬ממנהיגי הקהילה היהודית באמסטרדם‪ ,‬נשא ונתן עם ראש ממשלת‬
‫אנגליה אוליבר קרומוול בעניין שיבת היהודים לאנגליה‪ .‬באנגליה הייתה קהילת אנוסים שהטיבה להסתיר‬
‫את מוצאה כך שלמעשה האנגלים לא הכירו יהודים ואזכור היהודים לא יצר קונוטציה שלילת כפי שקרה‬
‫במדינות שבהן היו יחסי יהודים נוצרים (כ"ץ‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.)122-105‬‬

‫קרומוול לא העמיד לדין את קהילת האנוסים שהייתה בלונדון וגם אישר ליהודים (בעל פה) להקים בית‬
‫כנסת ובית קברות‪ ,‬והסכים שיהודים נוספים יצטרפו ליהודים תושבי לונדון‪ .‬בתחילה היהודים המשיכו‬

‫לחיות כקתולים ולמרות ההכרה המפורשת ביהדותם מצד צ'רלס השני‪ ,‬הם המשיכו לחיות חיים כפולים‪.‬‬
‫כ‪ 300-‬יהודים הגיעו ללונדון בעקבות הסכמתו של קרומוול‪ ,‬ברובם ממוצא ספרדי‪ .‬הם היו נוצרים‬

‫חדשים ואנוסים שעזבו את ספרד ופורטוגל‪ ,‬חלקם פנה בתחילה לאמסטרדם ואחר כך ללונדון‪ .‬אוכלוסייה זו‬
‫חזרה בהדרגתיות ליהדות‪ ,‬אבל כבר הוטמעו בה דורות רבים של חיים כנוצרים‪ .‬המפגש עם האורתודוקסיה‬

‫היה טעון במתחים ובחיכוכים רבים (קפלן‪ ,1993 ,‬עמ' ‪.)138-133‬‬

‫ב‪ 1663-‬קהילת יהודי לונדון אימצה לעצמה תקנון ובחרה בשם "שער השמים"‪ .‬צ'רלס השני הסכים‬
‫במסמך כתוב להכיר בקהילה היהודית‪ .‬ההכרה ביהודים כאזרחים שווים לגמרי ארכה זמן רב מאוד‪ ,‬היא‬
‫החלה בצעדים קטנים של צבירת זכויות למשל הזכות לא להעיד בשבת ולא להישבע בבית משפט בספר‬
‫התנ"ך‪ .‬ההכרה ביהודים כתושבי לונדון זיכתה אותם לשלם פחות מיסים‪.‬‬

‫לקראת סוף המאה ה‪ 17-‬הייתה הרעה במצב היהודים‪ ,‬חוקקו נגדם מספר חוקים מגבילים‪ ,‬חלק‬
‫מהחוקים בוטל לאחר שהיהודים איימו לעזוב את אנגליה‪ .‬באופן כללי מצבם של היהודים ידע עליות‬

‫ומורדות ואחד השיאים היה כאשר ב‪ 1700-‬יהודי קיבל מהמלך תואר אבירות‪ .‬באותה תקופה היו‬
‫כ‪ 800-‬יהודים באנגליה‪.‬‬

‫בנוסף להם הגיעו ללונדון גם יהודים אשכנזים‪ ,‬פליטי מלחמת שלושים השנים וגזרות ת"ח ות"ט‪ .‬שתי‬
‫הקהילות קיימו מוסדות דתיים נפרדים וכמעט ולא התערבבו זו עם זו‪ .‬ב‪ 1656-‬הוקם בית הכנסת הספרדי‬

‫הראשון וב‪ 1702-‬עבר למקומו החדש ‪ .Bevis Marks‬עשרים שנה מאוחר יותר הוקם בית הכנסת‬

‫האשכנזי‪.‬‬

‫‪156‬‬
‫ב‪ 1840-‬עשירי לונדון‪ ,‬שחיו חיי מותרות בתחום החומרי‪ ,‬רצו להקל על היהודים גם במצוות הדת‪.‬‬
‫טענתם הייתה שמצוות הדת מגבילות את היהודים ומקשות על חייהם ולכן רבים מהם פונים לכיוון של‬
‫התבוללות‪ .‬כדי למנוע את התהליך החליטו היהודים להקים קבוצה בשם "קהל יהודים בריטים במערב‬
‫לונדון"‪ .‬הקבוצה הוציאה לעצמה סידור תפילה חדש‪ ,‬לבתי הכנסת שלהם הוכנס עוגב והם הקלו ברבות מן‬

‫החובות של היהודי האורתודוקסי (לרמן‪ ,‬תשכ"ז)‪.‬‬

‫‪157‬‬
 ‫כלכלה‬
‫בסוף המאה ה‪ 17-‬ובמאה ה‪ 18-‬עסקו יהודי אנגליה במספר מוגבל של ענפי כלכלה‪ .‬היהודים היו מעורבים‬

‫בעסקי ייבוא מהודו של יהלומים לא חתוכים ושל אלמוגים אדומים ובעסקי טקסטיל עם פורטוגל‪ .‬מספר‬
‫היהודים לא היה גדול לכן גם מעורבותם בכלכלה האנגלית לא הייתה מאוד משמעותית‪ .‬ב‪ 1750-‬מתוך‬

‫‪ 2,900‬סוחרים ‪ 108‬היו יהודים‪ ,‬שני שלישים מהם היו ספרדים‪.‬‬

‫יהודים עסקו גם בייבוא של מטילי כסף וזהב מפורטוגל וב‪ 1723-‬חלקם בענף זה היה ‪ 13‬סוחרים‬

‫יהודים מתוך ‪ 56‬סוחרים‪ .‬במאה ה‪ 18-‬יהודים לא עסקו בבנקאות‪ ,‬היו להם חשבונות ועסקים בבנקים‪ ,‬אבל‬
‫הם לא היו בעלי בנקים‪ .‬היהודים עסקו בעסקי הבורסה והם היוו כ‪ 10%-‬מהברוקרים בלונדון‪ .‬בנוסף היו‬

‫מעט יהודים שעסקו בביטוח ימי‪ .‬לסיכום ניתן לומר שבגלל מספר היהודים הלא גדול הם התרכזו‬
‫במקצועות מסוימים ולא היה פיזור בענפי תעסוקתם‪.‬‬

‫ב‪ 1700-‬היו כ‪ 1,000-‬יהודים באנגליה‪ ,‬ב‪ 1738-‬היו כ‪ ,6,000-‬ב‪ 1753-‬כ‪ ,8,000-‬וב‪ 1800-‬כ‪-‬‬
‫‪ .20,000‬הגידול פי ‪ 20‬במשך כמאה שנים לא היה כמובן מריבוי טבעי אלא מהגירה של פליטים רבים‪,‬‬

‫ברובם מאשכנז )‪.(Fisher, 1980, pp. 156-165‬‬

‫במאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬לא היו ביהדות אנגליה אנשי רוח גדולים‪ .‬עובדה זו מצריכה הסבר מפני‪,‬‬

‫שלכאורה‪ ,‬היו תנאים נוחים להיווצרות של אנשים "בעלי שם"‪ :‬הייתה באנגליה הפרדה בין דת למדינה ולא‬
‫היה חשש שדעות בכיוון דתי מסוים יגרמו לסיכון אישי; פתיחות החברה האנגלית לדעות שונות "הזמינה"‬

‫פריצות דרך‪ ,‬אבל למרות הסיבות המקלות לא ידועים אנשים גדולים בחברה זו‪ .‬נראה שהסיבות לך הן‬
‫שתיים‪ :‬הראשונה – מספר היהודים המועט יחסית שהיה באנגליה‪ ,‬והשנייה – היהודים הסתפקו בחיי מסחר‬

‫ובחינוך חילוני ודתי ברמה בינונית (רודמן‪ ,1997 ,‬עמ' ‪.)114-109‬‬

‫דפוס אלכסנדר‬

‫בשנת ‪ 1770‬ייסד אלכסנדר בן רבי יהודה לייב בית דפוס עם שותף והם הוציאו לאור הגדה של פסח‪ .‬לאחר‬

‫מכן התפרקה השותפות ואלכסנדר המשיך לבדו בהוצאת הספרים‪ .‬ב‪ 1778-‬הצטרף להוצאה בנו‪ ,‬לוי‪ ,‬ובית‬
‫הדפוס נסגר ב‪( 1830-‬פרידברג ‪ ,‬תרצ"ז‪ ,‬עמ' ‪.)54‬‬

‫‪158‬‬
‫אלכסנדר אלכסנדר ובנו לוי אלכסנדר שלטו בדפוס היהודי בלונדון של תחילת המאה ה‪ .19-‬אלכסנדר‬
‫העברית‪105:‬‬ ‫האב הוציא לאור תרגום של סידור התפילות‪ .‬וכך כתב אלכסנדר על השפה‬

‫‪"[Hebrew] being imperfectly understood by many, by some not at all, it has been‬‬
‫‪thought necessary to translate out prayers into the language of the country wherein it‬‬
‫‪hath pleased the Divine Providence to appoint our lot”.‬‬
‫תרגום שלי‪" :‬בהתחשב בכך שהשפה העברית אינה מובנת לחלוטין לרבים‪ ,‬ולחלק כלל לא‪ ,‬נראה כי יש‬

‫הכרח לתרגם תפילות לשפת העם וזאת מכיוון שיש צורך לרצות את ההשגחה"‪.‬‬
‫ב‪ 1773-‬הוציא אלכסנדר אלמנך לוח שנה עם תוספות ביידיש‪ .‬בתוספות היו חגים‪ ,‬תאריכים של ימי‬

‫שוק‪ ,‬לוח זמנים של שירותי מרכבות ומידע שימושי נוסף‪.‬‬

‫ב‪ 1824-‬לוי אלכסנדר הוציא לאור את התנ"ך בעברית ובאנגלית‪ .‬התרגומים היו מרושלים‬

‫והאנציקלופדיה היהודית כותבת‪" :‬עבודת התרגום הייתה מאוד מרושלת והראתה בורות גם בעברית וגם‬

‫באנגלית" בטקסט המקורי )‪ (Joseph, 1906‬תחת הערך 'אלכסנדר' כתוב‪:‬‬

‫‪“The translations were very slovenly pieces of work, displaying ignorance alike of‬‬

‫‪English and Hebrew “.‬‬

‫בין ‪ 1770‬ל‪ 1813-‬דפוס אלכסנדר הוציא שמונה הגדות חדשות‪ .‬מן הגרף ניתן ללמוד שלדפוס היה חלק‬
‫מכריע בהדפסת ההגדות בלונדון‪:‬‬

‫‪ 105‬הציטוט לקוח מספרו של כץ )‪ .(Katz , 1996, p. 280‬נראה שאלכסנדר השתמש בציטוט שנאמר מספר שנים קודם לכן‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 1766‬בניו יורק כאשר יצחק פינטו הוציא תרגום לאנגלית של תפילות שבת‪ ,‬ראש השנה ויום כיפור בלבד (לא תרגום של כל‬
‫הסידור) )‪.(Pinto, 1766‬‬

‫‪159‬‬
 ‫מספר הגדות החדשות שראו אור‬
‫בלונדון בשנים ‪1820 - 1700‬‬

‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫מספר ההגדות‬

‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1700-1720 1720-1740 1740-1760 1760-1780 1780-1800 1800-1820‬‬
‫שנים‬

‫‪160‬‬
 ‫הגדת אלכסנדר‬

‫איור ‪ :72‬ש ע ר ש ל ה גד ת א ל כ ס נד ר‬

‫אלכסנדר עסק בתרגום ספרי קודש ובהוצאתם לאור בלונדון‪ .‬ב‪ 1760-‬היה הראשון אשר הוציא סידור‬
‫תפילה אשכנזי בעברית עם תרגום לאנגלית‪ .‬ב‪ 1773-‬הוציא סידור בנוסח ספרדי עם תרגום לאנגלית‪.‬‬

‫הגדת אלכסנדר )‪ (Alexander, 1806‬תורגמה לאנגלית על ידי אלכסנדר בר יהודה לייב בשנת ‪.1770‬‬

‫את ההגדה הדפיס לוי אלכסנדר‪ ,‬בנו של אלכסנדר אלכסנדר‪ .‬למהדורה הרביעית של ההגדה נוספו מפות‪.‬‬
‫ההגדה ערוכה בצורה כזו שמול כל עמוד בעברית יש עמוד מתורגם לאנגלית‪ .‬התרגום גרוע ובו שגיאות‬

‫רבות )‪ ,(MacDowell, 2011‬וזאת על אף שמדובר במהדורה רביעית שבכותרתה נכתב שתוקנו בה‬

‫שגיאות‪.‬‬
‫האיורים במפה לקוחים מספרים אחרים (איור השער למשל הועתק מהספר של טיילור‬

‫)‪ .(Taylor, 1798, p. 140‬לא בדקתי את כל האיורים בהגדה אלא רק את המפות)‪ .‬לכל מפה מצורפים‬

‫מספר עמודי הסבר באנגלית המסבירים את המפה‪.‬‬

‫‪161‬‬
 ‫מפת סיני מהגדת אלכסנדר‬

‫המפה מופיעה בהגדה לאחר המשפט‪" :‬כַמָ ה מַ עֲלֹות טֹובֹות לַמָ קֹום ָעלֵינּו! אלּו הֹוצ ְָּ‬
‫יאנּו ממצְ רְַּים וְ ל ֹא עָשָ ה‬
‫בָ הֶׂ ם ְש ָפטים‪ּ ,‬דַ ּיֵינּו"‪.‬‬
‫איור ‪ :73‬מ פ ה ר א שונ ה ב ה גד ת א ל כ ס נד ר‬

‫אורכה של המפה ‪ 28.2‬ס"מ ורוחבה ‪ 18‬ס"מ‪ ,‬והיא מתארת את החלק המערבי של מדבר סיני‪ .‬כותרת‬

‫המפה‪" – "Map of the country from Sues to Mount Sinai" :‬מפה של אזור סואץ עד להר‬

‫סיני"‪.‬‬

‫במפה איור של מצפן המראה את הצפון המגנטי ואת הסטייה מצפון כדור הארץ‪ ,‬ואיור של " ‪View of‬‬

‫‪" – "mount Sinai from Tor‬נוף של הר סיני [מהכפר] טור"‪.‬‬

‫במפה שני קני מידה‪ :‬ליג צרפתי (‪ 25‬ליג בכל מעלה) ומייל גרמני (‪ 15‬מייל בכל מעלה)‪ .‬המפה מראה‬
‫את תוואי המסעות של ד"ר שאו‪( 106‬בקו רציף) ושל ניבור‪( 107‬בשני קווים מקווקווים) בדרכם להר משה‪.‬‬

‫מקור המפה הוא ספר שפרסם ניבור )‪ (Niebuhr, 1772, p. 409 Tab. XXIII‬ושם כותרתה‪:‬‬

‫‪ 106‬תומס שאו (‪ )1694–1751 ,Thomas Shaw‬פרסם ב‪ 1738-‬את הספר ‪Travels or observations relating to several parts‬‬
‫‪ .of Barbary and the Levant‬בספר ישנה מפה של נדודי בני ישראל במדבר‪.‬‬
‫‪ 107‬קרסטן ניבור (‪ )1815-1733 ,Carsten Niebuhr‬חוקר ממוצא דני‪ ,‬השתתף במשלחת דנית לחקר חלק מהמזרח התיכון‪ .‬שהה‬
‫באזור מ‪ 1761-‬עד ‪.1767‬‬

‫‪162‬‬
‫‪Tabula Itineraria a Sues Usque Ad Dsjabbel El Mokatteb et Montem Sinai (Niebuhr,‬‬

‫‪Beschryving van Arabie uit eigene waarnemingen en in 't land zelf verzamelde‬‬

‫‪narigten opgesteld door Carsten Niebuhr, 1774).‬‬

‫איור ‪ :74‬מ פ ת סיני ש ל ני בו ר‬

‫ניבור‬ ‫של‬ ‫ספרו‬ ‫של‬ ‫לאנגלית‬ ‫מהתרגום‬ ‫מועתקים‬ ‫המפה‬ ‫את‬ ‫המלווים‬ ‫ההסבר‬ ‫עמודי‬

‫)‪ .(Niebuhr, 1792, p. 175‬ההסבר בהגדה מביא את יומנו של ניבור במסעו להר סיני ולבסוף מציין‬

‫לשבח את ניבור לעומת ד"ר שאו ביכולת הקרטוגרפית שלו‪.‬‬

‫המפה אינה מראה את כל חצי האי סיני כי ניבור מיפה רק את המקומות שהיו חלק ממסעו מסואץ להר‬
‫סיני‪ .‬יש במפה של מפרץ סואץ קו חוף נוסף שנראה כאילו נלקח ממפה אחרת‪ ,‬אולם לא הצלחתי לזהות את‬
‫מקורו‪.‬‬

‫‪163‬‬
 ‫מפה שנייה‬

‫המפה מראה שטח קטן מאוד והיא פונה לדרום מערב‪ .‬קנה המידה הקווי משורטט ביחידות של‬

‫‪ Geometrical paces108‬שאורכו כמטר וחצי (‪ 5‬פיט)‪ .‬המפה ממוקמת לאחר המשפט "פסח שהיו‬

‫אבותינו אוכלים‪ ."...‬אורכה של המפה ‪ 15‬ס"מ ורוחבה ‪ 8.8‬ס"מ‪.‬‬

‫איור ‪ :75‬מ פ ת ה אזו ר ו מנז ר ק ת רינ ה מ מ ר ח ק‬

‫‪ 108‬המרחק בין מיקומי העקב של אותה רגל בזמן הליכה‪.‬‬

‫‪164‬‬
‫למפה מצורף איור המראה את הנוף של הר סיני‪ ,‬ממרחק גדול‪ ,‬כך נראה ההר מהעמק שבו נמצא המנזר‪.‬‬

‫התמונה אוירה מנקודה ‪ B‬במפה‪ .‬המפה – מפת אזור הר סיני‪ .‬המסלול של ניבור באזור מסומן‪ .‬לא מצאתי‬

‫את מקור המפה‪.‬‬

‫‪165‬‬
 ‫מפת מפרץ סואץ‬

‫המפה ממוקמת באמצע הפיוט "כי לעולם חסדו"‪ .‬אורכה של המפה ‪ 33‬ס"מ ורוחבה ‪ 18.4‬ס"מ‪ .‬כותרת‬
‫המפה‪"ְּ–ְּ"Plan explanatory of the Passage of the Red Sea by the Israelites" :‬תכנית המסבירה‬

‫בתוך המפה‪Plan of the journey from Egypt " :‬‬ ‫המפית‪109‬‬ ‫את מעבר בני ישראל בים האדום"‪ .‬כותרת‬
‫‪"ְּ–ְּ"to the Red Sea‬תכנית המסע ממצרים לים האדום"‪.‬‬

‫המפה והמפית מתארות את המסלול שעשו בני ישראל מתחילתו עד חציית ים סוף‪ .‬על פי המפה בזמן‬
‫יציאת מצרים הים היה גדול יותר מהים שמופה על ידי ניבור והציף חלקים מצפון לעיר סואץ‪.‬‬

‫קנה המידה הקווי‪ ,‬גם כאן כמו במפה הקודמת‪ ,‬הוא ביחידות של ‪.Geometrical Paces‬‬
‫במפה מצוינות מספר דרכים‪:‬‬

‫הדרך הצפונית ביותר – דרך קדומה ממצרים להר סיני‪.‬‬

‫מדרום לדרך הנ"ל – דרך מקהיר להר סיני‪.‬‬

‫דרך לאורך החוף של מפרץ סואץ עד לעיר סואץ‪.‬‬

‫דרך מסואץ לבאר נבא (‪.)Naba‬‬

‫דרך היוצאת מקרבת סואץ להר סיני‪.‬‬

‫‪ 109‬מפית הוא המונח העברי המקביל למונח ‪ Inset‬באנגלית‪ ,‬ומשמעותו – מפה קטנה בתוך מפה גדולה‪.‬‬

‫‪166‬‬
 ‫איור ‪ :76‬מפת ח ציי ת י ם סו ף בהגדה‬

‫כותב (עמוד ‪ )72‬שמקור המפה הוא‬ ‫טיילור‪110‬‬ ‫המפה מתבססת על מפת טיילור )‪.(Taylor, 1798, p. 66‬‬

‫בספרו של ניבור‪ ,‬אבל סימון המחנות של פרעה ושל ישראל הוא של טיילור‪ ,‬ועוד הוא מוסיף וכותב‬
‫שההפרש בין הגאות והשפל בסואץ הוא כמטר אחד‪.‬‬

‫‪ 110‬צ'ארלס טיילור (‪ )1823–1756 ,Charles Taylor‬סופר‪ ,‬חוקר תנ"ך וחרט לוחות של מפות‪ .‬טיילור ערך את תרגומו האנגלי‬
‫של המילון התנכי של אוגוסטין קלמה‪.‬‬

‫‪167‬‬
 ‫איור ‪ :77‬מ פ ת ח ציי ת י ם סו ף ספרו של טיילור‬

‫טיילור הוסיף את מספר העמוד בספר‪ ,‬את התאריך ואת כתובת החנות שלו‪.‬‬

‫להלן המפה של ניבור ששימשה כמקור לטיילור‪ .‬המפה לקוחה מספרו שיצא בשנת ‪ 1772‬וסיכם את‬

‫מסעותיו באזור )‪ .(Niebuhr, 1772, p. 410 Tab. XXIV‬ניבור חצה את מפרץ סואץ סמוך לעיר סואץ‬

‫בתוך המים רכוב על גמל‪ .‬בספרו הוסיף שהערבים שליוו אותו הלכו ברגל ונרטבו רק בפלג גופם התחתון‪.‬‬
‫הקווים החוצים את המים הם המסלולים שבהם חצו בני ישראל את ים סוף וארבעה עשר המלבנים מייצגים‬
‫את מחנות בני ישראל בזמן החנייה‪ .‬חמשת המלבנים מימין מייצגים את מחנה צבא פרעה‪.‬‬
‫מפת ניבור שורטטה בזמן שפל‪.‬‬

‫‪168‬‬
 ‫איור ‪ :78‬מ פ ת ני בו ר ש ל ח ציי ת י ם סו ף‬

‫סיכום הגנאלוגיה של מפת מפרץ סואץ‬

‫‪169‬‬
 ‫מפת יציאת מצרים‬

‫המפה הרביעית בהגדה מתארת את יציאת מצרים‪ .‬המפה התבססה על שלוש מפות שונות וכדי להבינה יש‬
‫צורך להציג את המפות‪ .‬להלן שלושת המפות‪:‬‬

‫‪ .1‬מפת שאו‬

‫תומס שאו (‪ )1757–1694‬היה איש דת וחוקר אנגלי‪ ,‬טייל ועבד בצפון אפריקה‪ .‬הוא הגיע במסעותיו עד‬

‫סוריה‪ .‬בשנת ‪ 1738‬פרסם ספר על מסעותיו שכלל את מפת סיני ואת המסלול שעברו בני ישראל במדבר‬

‫)‪.(Shaw, 1738, p. 337‬‬

‫‪170‬‬
‫איור ‪ :80‬פ ר ט מ תו ך מ פ ת ש או‪:‬‬ ‫איור ‪ :79‬מ פ ת מד ב ר סיני מ ס פ רו ש ל תו מ ס ש או‬
‫מי קו ם ע צין ג ב ר‬

‫עציון גבר‬
‫נמצאת‬
‫בקצה‬
‫הדרך‬

‫‪ .2‬מפת ניבור‬

‫איור ‪ :81‬מ פ ת ני בו ר‬

‫מפת ניבור המקורית מראה את כל ים סוף )‪ .(Christies, 2012‬החלק המוצג כאן הוא חלקה הצפוני של‬
‫המפה – מדבר סיני‪ .‬המיוחד במפה זו הוא שמפרץ סואץ ארוך הרבה יותר ממפרץ אילת‪ .‬ניבור חקר את ים‬

‫סוף‪ ,‬ידיעותיו לגבי סיני הן בעקבות מסע שערך להר סיני ובסופו חזר לסואץ‪.‬‬

‫‪171‬‬
 ‫אנוויל‪111‬‬ ‫‪ .3‬מפת‬

‫איור ‪ :86‬פרט ממפת מצרים ‪ -‬אנוויל‬

‫אנוויל‪ ,‬גאוגרף וקרטוגרף‪ ,‬היה מחשובי הקרטוגרפים הצרפתיים‪ ,‬כאשר לא היה בטוח לגבי פרטים במפה‬

‫הוא העדיף להשאיר אזור ריק מאשר למלא אותו בפרטים‪ .‬מפת מצרים לעיל (‪)Aegyptus Antiqua‬‬

‫פורסמה באטלס ב‪.(Anville, 2005) 1765-‬‬

‫הקצה של מפרץ אילת מתפצל לשתי זרועות‪ :‬בקצה הזרוע המערבית העיר אילת‪ ,‬בקצה הזרוע‬
‫המזרחית העיר עציון גבר‪.‬‬

‫מפת טיילור‬

‫מפת טיילור‪ ,‬שראתה אור בשנת ‪ ,1798‬בספרו )‪ (Taylor, 1798, p. 188‬משלבת בתוכה פרטים משלושת‬

‫המפות המתוארות לעיל‪ .‬אורכה של המפה ‪ 47‬ס"מ ורוחבה ‪ 33.5‬ס"מ‪ .‬בחלקה העליון של המפה ציון‬
‫הקואורדינטות הוא ממזרח לאיי פארו‪ 112‬ובחלקה התחתון ציון הקואורדינטות ממזרח ללונדון‪.‬‬

‫‪.Anville, Jean Baptiste Bourguignon 1697-1782 111‬‬

‫‪ 112‬איי פארו שמשו כקו אורך ‪ 0‬במשך כ‪ 200-‬שנים‪ ,‬מסוף המאה ה‪ 17-‬עד סוף המאה ה‪ .19-‬מיקומם מצפון לסקוטלנד‪ ,‬שייכים‬
‫היום לדנמרק‪.‬‬

‫‪172‬‬
 ‫איור ‪ :82‬מ פ ת טיי לו ר‬

‫החלק המערבי של המפה מראה חלק מדלתת הנילוס‪ ,‬מרכז המפה מראה את מדבר סיני ואת המסלול של‬
‫בני ישראל בדרכם לכנען‪ .‬החלק המזרחי מראה את כל ים המלח ואת מסלול הכניסה לארץ מצפונו‪ .‬שתי‬

‫זרועותיו של ים סוף אינן ברורות (מצוירות זו על זו) ולהלן אפרט את הסיבה לכך‪:‬‬
‫טיילור מראה במפה שתי זרועותיו של ים סוף‪ ,‬מקורותיו הקרטוגרפיים הן שלוש המפות המוצגות לעיל‪.‬‬

‫מפת אנוויל מצוירת על מפת שאו ומצפון לסואץ יש תוספת הנובעת ממפתו של ניבור‪ .‬שלושת "הקרניים"‬
‫במפרץ אילת הן‪ :‬השתיים המערביות – שייכות למפת אנוויל והקרן המזרחית – שייכת למפת שאו‪ .‬העיר‬

‫עציון גבר מוצגת פעמיים‪ ,‬גם לפי מפת שאו וגם לפי אנוויל‪.‬‬

‫‪173‬‬
 ‫איור ‪ " :83‬ה ק רניי ם"‬

‫‪174‬‬
 ‫טיילור מסביר את תהליך יצירת המפה בספרו‪:‬‬
‫השמות המסומנים בקו תחתון הם הצעות לפי מקורות חדשים המשנות את המיקומים של השמות הקודמים‪.‬‬
‫תחילת מסלול בני ישראל משורטט בקו כפול והתחנות במקומות שנמצאו בארות כי הגיוני ששם יהיו‬
‫החניות‪ .‬גם החוקרים החדשים חונים במקומות כאלה‪.‬‬

‫תוספת לאורכו של מפרץ סואץ הוכנסה למפה בהשפעת המפה של ניבור‪ .‬גם מפרץ אילת שונה בעקבות‬
‫מפת ניבור‪.‬‬

‫הקו הכפול‪ ,‬המציין את תחילת נדודי בני ישראל [ומסתיים באלים]‪ ,‬מקורו במפה של שאו‪ .‬המשך המסלול‬

‫על פי מפת שאו )‪ ,(Shaw, 1738, p. 337‬לא נראה מהימן מספיק ולכן לא הוכנס למפה‪.‬‬

‫טיילור מציין שהסבריו הגאוגרפיים של קלמה טובים אבל מפותיו גרועות‪.‬‬

‫כותרת המפה והעיטורים‬

‫איור ‪ :84‬מ פ ת טיי לו ר ‪ -‬ק ר טו ש‬

‫בקרטוש המפה הכותרת היא‪A Map of the Journeyings of the Children of Israel from " :‬‬

‫‪"ְּ –ְּ "Aegypt through the Wilderness to Canaan‬מפת מסעות בני ישראל ממצרים דרך המדבר‬
‫לכנען"‪.‬‬

‫‪175‬‬
‫צורת הקרטוש כגבעה או כסלע גדול ועליו צמחייה רבה‪ ,‬עצים ושיחים‪ .‬בצד שמאל נראה משה הולך‬
‫בראש שיירה ארוכה של אנשים ובידו מטה‪ .‬בצד ימין נראה משה מכה בסלע במטהו וזרם מים יוצא‬

‫מהסלע‪ .‬ברקע נראים בני ישראל ורחוק יותר‪ ,‬על הר‪ ,‬נראה נחש הנחושת‪.‬‬

‫דרכים במפה‬

‫במפה מספר דרכים‪:‬‬

‫הדרך הרגילה והקצרה בין מצרים לכנען‪.‬‬

‫מסעות בני ישראל במדבר‪.‬‬

‫דרך מ‪" – "Pilgrim pool"-‬בריכת הצליינים" עד לכפר טור [אבו טור]‪.‬‬

‫מפת יציאת בני ישראל‬

‫המפה בהגדת אלכסנדר זהה לחלוטין למפה של טיילור‪ .‬ההבדל היחיד הוא בשורה מתחת למפה המציינת את‬

‫המוציא לאור‪:‬‬
‫הגדת אלכסנדר‬ ‫ספר של טיילור‬
‫‪London. Published by L. Alexander 40, White‬‬ ‫‪London. Published by C. Taylor, No‬‬
‫]‪Chapel Road, Adar A.M. 5566 [1806‬‬ ‫‪105 Hatton Garden. March 1st 1798.‬‬

‫המפה נחרטה ושורטטה על ידי קונדר (‪ .)T. Conder del. & sculpt p. 113‬המפה בהגדה מלווה בשני‬

‫דפי הסבר‪ .‬ההסבר אינו מסודר וברור‪ ,‬הוא נלקח ממילונו של קלמה )‪,(Calmet, 1798, pp. 394 -397‬‬

‫מהערך ‪ ,Exodus‬אך עובדה זו אינה מצוינת בהסבר‪ .‬ההסבר מורכב מקטעים מועתקים‪ ,‬אבל ההעתקה לא‬

‫נעשתה ברציפות ולכן נוצר טקסט בלתי מובן‪ .‬להלן שתי דוגמאות כיצד אלכסנדר ייחס לעצמו את הקרדיט‪:‬‬
‫הגדת אלכסנדר‬ ‫מילון של קלמה‬

‫‪We therefore, by equal conjecture, place it‬‬ ‫‪Mr. Taylor therefore, by equal conjecture,‬‬
‫‪near to Eloth‬‬ ‫‪place it near to Eloth‬‬

‫‪The general result of our consideration is‬‬ ‫‪The general result of What has been said is‬‬
‫‪first‬‬ ‫‪first‬‬

‫‪ 113‬תומס קונדר (‪ )Thomas Conder‬קרטוגרף וחרט מפות אנגלי )‪.(Tooley, 1999, p. 292‬‬

‫‪176‬‬
177
 ‫סיכום הגנאולוגיה של מפת מדבר סיני‬

‫‪178‬‬
 ‫מפת ארץ כנען‬

‫המפה החמישית בהגדה מתארת את ארץ כנען בתקופת יהושע והשופטים‪ .‬המפה בהגדה זהה למפת טיילור‬

‫שראתה אור בשנת ‪ 1798‬בספרו )‪ .(Taylor, 1798, p. 188‬להלן אתאר את מפת טיילור ובסוף הפרק‬
‫אעמוד על ההבדלים בינה ובין מפת אלכסנדר בהגדה‪.‬‬

‫אורכה של המפה ‪ 36.3‬ס"מ ורוחבה ‪ 33.6‬ס"מ‪ .‬בחלקה העליון ציון הקואורדינטות הוא ממזרח לאיי‬
‫פארו ובחלקה התחתון ציון הקואורדינטות ממזרח ללונדון‪ .‬למפה קנה מידה קווי ביחידות ‪British Statute‬‬

‫‪.Miles‬‬
‫איור ‪ :85‬מפת כנען בהגדה‬

‫כותרת המפה והעיטורים‬

‫‪179‬‬
 ‫איור ‪ :86‬הקרטוש במפת כנען‬

‫כותרת המפה‪A map of the land of Canaan, shewing the situation of the principal places " :‬‬

‫‪" – "mentioned in the histories of Joshua & the Judges‬מפת כנען המראה את מיקום הערים‬
‫החשובות הנזכרות בספרים יהושע ושופטים"‪.‬‬

‫הקרטוש כתוב על לוח אבן ומתאר את כיבוש הארץ‪ .‬בצד שמאל ארבעה אנשים נושאים את ארון‬
‫הברית המעוטר בכרובים ובצד ימין יהושע מפקד על הצבא‪ .‬על לוח האבן כלי נשק‪ :‬חרבות‪ ,‬מגנים‪ ,‬קשתות‬

‫ואשפת חיצים‪.‬‬

‫(‪ .)T. Conder del. & sculpt‬המפה דלילה במספר‬ ‫קונדר‪114‬‬ ‫המפה נחרטה ושורטטה על ידי‬

‫היישובים וצורתה הכללית מבוססת על מפת אנוויל‪ 115‬משנת ‪.1767‬‬

‫‪ 114‬תומס קונדר חרט מפות ותמונות בלונדון‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1746‬או ‪ 1747‬ונפטר ב‪.1831-‬‬
‫‪ 115‬שם המפה ‪ .La Palestine. Par le Sr. d'Anville‬קשה לדעת מהו שם האטלס מפני שאנוויל הוציא הרבה מאוד אטלסים‬
‫ספציפיים למוסדות מסוימים‪.‬‬

‫‪180‬‬
 ‫איור ‪ :87‬מ פ ת כ נ ען ש ל אנווי ל‬

‫במפה לא מסומנות לדרכים‪ ,‬ויש שלושה גדלים של גופנים‪ :‬גופן קטן של יישוב רגיל‪ ,‬גופן המתאר אזור‬
‫לדוגמה רץ הפלישתים או מדבר מעון וגופן גדול המתאר את שמות השבטים‪ ,‬ים המלח‪ ,‬מואב‪ ,‬עמון וכד'‪.‬‬

‫המפה בהגדה‬
‫המפה בהגדה זהה לחלוטין למפה של טיילור‪ .‬ההבדל היחיד הוא בשורה מתחת למפה המציינת את המוציא‬
‫לאור‪:‬‬
‫המפה בהגדת אלכסנדר‬ ‫המפה בספר של טיילור‬
‫‪London. Published Nisan A.M. 5566 by L. London. Published by C. Taylor, No‬‬
‫]‪Alexander No 40, White Chapel Road [1806‬‬ ‫‪105 Hatton Garden. Aug 1st 1798‬‬

‫‪181‬‬
 ‫מפת ירושלים‬

‫מפת ירושלים אינה שייכת לשאלת המחקר ונמצאת כאן כדי להציג תמונה שלמה של המפות בהגדה‪.‬‬

‫כותרת המפה ”‪" - “Jerusalem at different periods‬ירושלים בתקופות שונות" וגם מפה זו לקוחה‬
‫מספרו של טיילור‪.‬‬
‫איור ‪ :88‬מפת ירושלים בהגדה‬

‫‪182‬‬
 ‫סיכום מפות בהגדת אלכסנדר‬

‫המפות בהגדת אלכסנדר לא זכו להתייחסות במחקר המודרני‪ ,‬לא מצאתי שום מחקר הנוגע להן‪ .‬ההגדה‬

‫בתוספת המפות יצאה בשתי מהדורות בלבד‪ .‬נראה שמבחינה מסחרית השוק היהודי באנגליה היה קטן מדי‬
‫כדי שהמוציא לאור ישקיע במפות ובהסברים חדשים‪.‬‬

‫בסופו של הפרק המתאר את קהילת יהודי לונדון כתוב שבמאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬לא יצאו מקרב יהודי‬
‫אנגליה "אנשי שם"‪ .‬הגדת אלכסנדר‪ ,‬שיצאה בעשור הראשון של המאה ה‪ ,19-‬ממשיכה מגמה זו‪ .‬המפות‬

‫נלקחו ממקורות שונים‪ ,‬ההסברים הועתקו ואין חידושים מעניינים בהגדה‪ .‬נראה שהוספת מפות להגדה‬
‫מעניקה לה נופך מדעי יותר‪ ,‬ואלכסנדר לא רק שהכניס מפות‪ ,‬אלא גם צירף דפי הסבר מדעיים כך שלדעתי‬

‫הסיבה להוספתן הייתה מסחרית גרידא‪ ,‬כלומר רצון למכור יותר הגדות‪ .‬נראה שנסיונו של אלכסנדר לא‬
‫היה הצלחה מסחררת כי במהדורה השנייה של ההגדה שיצאה שבע שנים לאחר הראשונה בחלק מן ההגדות‬
‫היו מפות וחלק הודפסו ללא המפות‪.‬‬
‫לזכותו של אלכסנדר יאמר שהמפות בהגדה רלוונטיות לנושא ומבחינת דיוקן הן מהטובות שניתן היה‬
‫להשיג – הן משלבות ידע ממפות אנוויל‪ ,‬קלמה ושאו‪ .‬רוב המפות בהגדה נלקחו מספרו של טיילור‪ .‬אמנם‬
‫דיון במפות ירושלים אינו מטרת עבודה זו‪ ,‬אבל ראוי לציין שבהגדה יש עמוד ובו ארבע מפות של ירושלים‬

‫בתקופות שונות ולדעתי זו הפעם הראשונה שמפות העיר מופיעות בהגדה‪( .‬מראה העיר ירושלים מופיע‬

‫כבר במהדורות השונות של הגדת ונציה החל משנת ‪ ,1609‬אבל המראה הוא בעיקר של הר הבית ואינו‬
‫מפה)‪.‬‬

‫‪183‬‬
 ‫הגדת בורדו‬
‫קהילת בורדו‬

‫הקמת האינקוויזיציה בפורטוגל במאה ה‪ 15-‬גרמה ליהודים לעזוב את המדינה‪ .‬האיחוד בין ספרד לפורטוגל‬
‫בשנים ‪ ,1640–1580‬שמטרתו הייתה ליצור מדינה קתולית בכל חצי האי האיברי‪ ,‬גם הוא היה זרז לעזיבת‬

‫היהודים (הנוצרים החדשים)‪ .‬חלק מגולי חצי האי האיברי עבר דרך דרום צרפת ליעדים שונים באירופה‬
‫וחלק נשאר בדרום צרפת‪.‬‬

‫בצרפת החל משנת ‪ 1394‬מבחינה רשמית חל איסור על מגורי יהודים‪ .‬בסוף המאה ה‪ 15-‬לואי‬
‫ה‪ 11-‬התיר ליהודים להתיישב בבורדו מפני שבעקבות מלחמת מאה השנים העיר התרוקנה מתושביה‪ .‬בגלל‬

‫התועלת הכלכלית שהיהודים הביאו לערי צרפת המשיך המלך אנרי השני את מסורת ההקלות‪ .‬היהודים כונו‬
‫בצרפת "סוחרים פורטוגליים" או "נוצרים חדשים"‪.‬‬

‫בתחילת המאה ה‪ 17-‬לואי ה‪ 13-‬ציווה על היהודים לעזוב את צרפת‪ ,‬אבל הפרלמנט של בורדו החליט‬
‫לא לגרש את היהודים מהעיר ואפשר להם להישאר בבורדו תמורת תשלום‪ .‬גם בתקופת שלטונם של לואי‬

‫ה‪ 14-‬ולואי ה‪ 15-‬הפרלמנט בבורדו התעמת עם המלכים בסוגיה זו‪ .‬ליהודים הפורטוגלים היו קשרי מסחר‬

‫עם ספרד‪ ,‬אנגליה והולנד והם החזיקו כסף מזומן רב ועודדו את מערכת הבנקאות המקומית‪.‬‬
‫עד למהפכה הצרפתית היחס ליהודים ולנוצרים החדשים ידע עליות ומורדות‪ ,‬היו צווים מלכותיים שגירשו‬

‫את היהודים והיו צווים שהתירו להם להישאר במדינה‪ .‬לקראת סוף המאה ה‪ 17-‬היהודים הפורטוגלים פנו‬
‫בהדרגה לכיוון היהדות והתחילו להקים את הבסיס לקהילות יהודיות‪ .‬כעבור מספר שנים הם זכו להכרה‬

‫כיהודים‪ .‬היהודים שהדת הייתה חשובה להם עברו לאנגליה ולהולנד‪.‬‬

‫במחצית המאה ה‪ 18-‬מספר היהודים בבורדו הגיע לכ‪ 2000-‬תושבים‪ 2% ,‬מכלל האוכלוסייה בעיר‪.‬‬
‫מבחינת תעסוקה‪ :‬כ‪ 30%-‬מהיהודים היו בנקאים‪ 47% ,‬סוחרים ו‪ 11%-‬בעלי מלאכה‪ ,‬כלומר רוב היהודים‬
‫נהנו מהכנסות גבוהות למדי‪.‬‬

‫קהילת היהודים כונתה "האומה" והיהודים שילמו מס ל"אומה" בנוסף למיסים הרגילים לשלטונות‪.‬‬
‫"האומה" דאגה לעניים‪ ,‬לקבורה‪ ,‬לחינוך ולפעילויות דתיות‪ .‬ל"אומה" היה נציג בפריז‪ ,‬שקיבל את אישור‬

‫המלך למוסדות הקהילה וסמכויותיה‪ .‬מבחינת ההנהגה‪ ,‬למנהיגים האזרחיים הייתה השפעה גדולה יותר‬
‫מאשר למנהיגים הדתיים‪ .‬סוג היהדות שהתפתח באזור בורדו העדיף את לימוד התנ"ך על לימוד התלמוד‬

‫וחי בשלום עם תנועת ההשכלה‪.‬‬

‫‪184‬‬
‫שפת הדיבור והכתיבה בקרב היהודים הייתה בעיקר ספרדית ובבתי הספר נלמדו מקצועות כגון חשבון‪,‬‬
‫תנ"ך ושפה הצרפתית‪ .‬יהודי בורדו השתלבו בסביבתם ואורח חייהם היה דומה מאוד לזה של בורגנים‬

‫הצרפתיים‪ .‬במשך הזמן השפה הצרפתית החליפה את הספרדית והדו‪-‬שיח עם ההשכלה ורעיונותיה הנאורים‬
‫התגבר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1790‬האספה הלאומית בפריז אישרה את זכויות האזרח ליהודים הפורטוגלים‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫משפחת צורף והמפות‬

‫‪1813‬‬ ‫הגדת בורדו או הגדת יצחק צורף היא כתב יד שניתן כנראה לרגל נישואיו של יצחק צורף בשנת‬
‫מולדובן‪116,‬‬ ‫(צורף‪ .)1998 ,‬ההגדה יצאה במהדורת פקסימיליה ובסופה הסביר בעל ההגדה‪ ,‬האספן אלפרד‬
‫את קורותיה‪ .‬משפחת צורף הייתה משפחה עשירה ועץ המשפחה מתואר באיור שלהלן‪:‬‬

‫איור ‪ :89‬ע ץ מ ש פ ח ת צו ר ף‬

‫סולומון צורף‬
‫ואשתו‬
‫רבקה פיין‬

‫יעקב‬ ‫יצחק‬ ‫אסתר‬ ‫רחל‬

‫יצחק (‪)1758-1843‬‬
‫נישא ב‪1813-‬‬
‫בת‬

‫בן‬ ‫בן‬

‫בן‬

‫בן‬

‫ייחודה של ההגדה נובע מהסיבה שבסופה יש תוספת של ברכות קידושין‪ ,‬אירוסין ושבע הברכות הנאמרות‬

‫מתחת לחופה‪ .‬להגדה צורפו שלוש מפות‪:‬‬

‫מפה המבוססת על מפת בר יעקב‪.‬‬

‫מפת הגאוגרפיה הקדושה‪.‬‬

‫‪ 116‬ד"ר אלפרד מולדובן (‪ ,)2013–1921 ,Alfred Moldovan‬אספן יודאיקה‪.‬‬

‫‪186‬‬
 ‫מפת ירושלים‪.‬‬

‫‪187‬‬
 ‫מפה המבוססת על מפת בר יעקב‬

‫איור ‪ :90‬מ פ ה ה מ בו ס ס ת ע ל מ פ ת ב ר י ע ק ב בהגדת בורדו‬

‫המפה מצורפת לעמוד האחרון של ההגדה‪ .‬אורכה ‪ 49‬ס"מ ורוחבה ‪ 25.6‬ס"מ‪ .‬מהדורה זו של המפה‬
‫ייחודית להגדת בורדו‪ .‬לא כל איורי מפת בר יעקב צוירו במפה‪ .‬האיורים שהושמטו הם‪ :‬התנין‪ ,‬יונה‬

‫והלוויתן‪ ,‬הסירות המושכות את בולי העץ למקדש‪ ,‬הנשר‪ ,‬העץ וקנה המידה‪ .‬הקרטוש המעוטר הוחלף‬
‫בקרטוש בעל מסגרת פשוטה‪ .‬המצפן במפה "משוכלל" יותר‪ .‬מבחינת איכות המפה יש שיפור מסוים מהמפה‬

‫המקורית‪ :‬הכתיב אחיד יותר‪ ,‬חלק משמות היישובים שנכתבו הפוך כמו בית אוון נכתבו בצורה רגילה‪.‬‬
‫מבחינת מספר היישובים המפה דלילה הרבה יותר מהמפה המקורית‪.‬‬

‫בכתובת המפה שגיאת כתיב – במקום המילה 'תיחזנה' נכתב 'תיזזנה'‪ .‬פרט לשגיאה זו הכתובת זהה‬
‫למפה המקורית ובנוסף בשלושת המילים האחרונות מעל כל האותיות יש סימון של גרשיים‪ .‬סימון זה אינו‬

‫מייצג את התאריך ואינו ברור לי‪.‬‬

‫‪188‬‬
‫שתי המפות האחרות – מפת הגאוגרפיה הקדושה ומפת ירושלים – אינן שיכות לשאלת המחקר שדנה‬
‫במפות הארץ‪ ,‬ולכן ניתוח המפות האלה חלקי בלבד‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫מפת הגאוגרפיה הקדושה‬

‫איור ‪ :91‬מפת הגאוגרפיה הקדושה בהגדת בורדו‬

‫המפה מצורפת לעמוד הראשון של ההגדה‪ .‬אורכה ‪ 44.3‬ס"מ ורוחבה ‪ 37.2‬ס"מ‪ .‬המפה מראה את‬

‫המקומות שבהם השתכנו בניו של נוח לאחר המבול‪ :‬חם – בצפון אפריקה‪ ,‬שם – באזור טורקיה ארמניה‬
‫פרס ועיראק ויפת – במרכז אירופה‪ .‬המפה מציינת את שמות השבטים ומיקומם במרחב הים התיכון‪ ,‬חצי‬

‫האי ערב ופרס‪ .‬שיטת הקואורדינטות במפה היא על פי פתולמי‪ ,‬שיטה שהייתה מקובלת עד לסוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ 17‬ומאוד לא מקובלת במפות מן המאה ה‪.19-‬‬

‫כותרת המפה היא "‪"ְּ–ְּ"Description de la géographie sacrée, par Soreph Fils L'An 1813‬תיאור‬

‫הגאוגרפיה הקדושה על ידי בנו של צורף שנת ‪."1813‬‬

‫‪190‬‬
‫באופן כללי המפה מראה גבולות בין אזורים ובין עמים‪ .‬הכתובות בתוך ארץ ישראל הן של העמים שחיו‬

‫בארץ‪ – Jebus, Amor, Pheres, Sidon, Philistins, Geres :‬יבוסי‪ ,‬אמורי‪ ,‬פריזי‪ ,‬צידוני‪ ,‬פלישתי‬

‫וגרגשי על פי בראשית י‪ ,‬ט"ו–ט"ז‪ּ" :‬וכְ ַנעַן ָילַד אֶׂ ת צידֹ ן ְבכֹ רֹו וְ אֶׂ ת חֵ ת‪ .‬וְ אֶׂ ת הַ ְְּיבּוסי וְ אֶׂ ת הָ ְֱּאמֹ רי וְ אֵ ת‬
‫הַ ג ְרגָשי"‪.‬‬

‫כתובת נוספת במפה מופיעה באזור צפון חצי האי ערב‪ .‬מקורה בספר בראשית כה‪ ,‬י"ב–ט"ז והיא‬
‫מסמנת גם לישמעאלים שנים עשר שבטים‪.‬‬
‫הפסוקים במקרא‬ ‫תעתיק הכתובת‬ ‫הכתובת במפה‬
‫‪" Ismaélites dont les‬וְ אֵ לֶׂה תֹ לְ דֹ ת י ְשמָ עֵאל בֶׂ ן אַ ְְּב ָרהָ ם‬
‫‪ tribus‬אֲשֶׂ ר יָלְ דָ ה הָ גָר הַ מצְ רית שפְ ְַּחת ְָּ‬
‫ש ָרה‬ ‫‪sont‬‬ ‫‪au‬‬

‫‪ Nombre‬לְ אַ ְב ָרהָ ם‪ .‬וְ אֵ לֶׂה ְשמֹות ְבנֵי יְּשְְּמָ ְֵּעאל‬ ‫‪de‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪Nabajoth,‬‬ ‫‪Cedar,‬‬
‫ְבכֹ ר י ְש ְָּמעֵאל‬ ‫ב ְשמֹ תָ ם לְ תֹולְ דֹ תָ ם‬
‫‪Abdeel,‬‬ ‫‪Mabsam,‬‬
‫נְ בָ יֹ ת וְ קֵ דָ ר וְ אַ ְד ְבאֵ ל ּומ ְבשָ ם‪ּ .‬ומשְְּמָ ע‬
‫‪Masma,‬‬ ‫‪Duma,‬‬
‫וְ דּומָ ה ּומַ שָ א‪ .‬חֲדַ ד וְ תֵ ימָ א יְ טּור נָפְּיש‬
‫‪Massa,‬‬ ‫‪Haddar,‬‬
‫‪ Thema,‬וָקֵ ְדמָ ה‪ .‬וְ אֶׂ לֶׂה הֵ ם ְבנֵי י ְשמָ ְֵּעאל ְְּואֵ ְֶּׂלה‬ ‫‪Iéthur,‬‬
‫ְשמֹ תָ ם ְבחַ צְ ֵריהֶׂ ם ּובְ טירֹ תָ ם שְְּנֵים‪-‬‬ ‫‪Naphis, Cedma‬‬
‫ָשר נְ שיאם לְ ֻׁאמֹ תָ ם"‪.‬‬
‫ע ְָּ‬

‫בחלק התחתון בצד שמאל מפית הקושרת את המפה להגדה של פסח‪ .‬במפית מצוינות התחנות של בני‬
‫ישראל במסע לכנען‪ ,‬והמסלול מסתיים בתחנה דיבון גד ולא בכניסה לארץ‪ .‬כל תחנה מסומנת כעיגול קטן‬

‫וחסרים שמותיהן של תחנות רבות‪ .‬הר סיני והר חורב מסומנים כהרים ומעט קשה להבחין בהם‪.‬‬

‫‪191‬‬
 ‫איור ‪ :92‬מפית המתארת את מסלול יציאת מצרים‬

‫ומפת ירושלים מבוססות על מפות שצורפו לספרי תפילות ולספרי תנ"ך‬ ‫הקדושה‪117‬‬ ‫מפת הגאוגרפיה‬

‫ובתחילת המאה ה‪ 18-‬הם‬ ‫בסקט‪118‬‬ ‫)‪ .(Buskett, 1738‬את הספרים האלה הדפיס המדפיס המלכותי ג'ון‬

‫נמכרו באנגליה על ידי ריצ'רד וור‪ 119‬במספר מהדורות (בעיקר בשנים ‪.)1740–1720‬‬

‫שתי המפות בכתב היד צוירו מחדש‪ ,‬דוללו מבחינת המידע שבהן ותורגמו לשפה הצרפתית עם מעט‬
‫שינוים לא משמעותיים‪.‬‬

‫‪ 117‬כותרת המפה‪:‬‬
‫‪A map of the sacred Geography taken from the Old and New Testament. Containing most of ey then known parts of‬‬
‫‪the world and by whom peopled... Inset The Incampments of the Israelites in the desert.‬‬
‫‪ 118‬ג'ון בסקט (‪ )1742–1665/1664 ,Baskett John‬קנה ממלך אנגליה את התואר המדפיס המלכותי – ‪ Queen's Printer‬או‬
‫‪ .King's Printer‬תואר זה הקנה לו את הזכות להדפיס ולייבא ספרי תנ"ך (‪ )King James version‬עד שנת ‪.1799‬‬
‫‪ 119‬ריצ'רד וור (‪ )1756–? ,Ware Richard‬סוחר ספרים ומפות‪.‬‬

‫‪192‬‬
‫אחד השינויים הוא בקרטוש‪ .‬הקרטוש המקורי מעוטר בסגנון ‪ Strapwork‬ובתחתיתו איור של צדפה‪.‬‬

‫הצדפה מסמלת את האלות שנולדו בים – ונוס ואפרודיטה – ובנצרות היא מסמלת עלייה לרגל‪ .‬הצדפה‬

‫מסמלת גם את "יעקב הקדוש הגדול" (‪ ,)Saint James the great‬אחד מתלמידי ישו‪ ,‬יעקב בן זבדי‪.‬‬

‫ייתכן שבמסגרת "גיור" המפה הקרטוש הפך פשוט יותר‪.‬‬

‫‪193‬‬
 ‫קרטוש במפת בורדו‬ ‫קרטוש במפת בסקט‬

‫(‪ )Nicolas Sanson‬שיצאה החל משנת‬ ‫סנסון‪120‬‬ ‫גם מפת הגאוגרפיה הקדושה של בסקט מבוססת על מפת‬

‫‪ 1662‬במהדורת רבות‪.‬‬

‫‪ 120‬ניקולס סנסון (‪ )1667-1600‬קרטוגרף צרפתי‪ .‬כותרת המפה‪:‬‬

‫‪Geographiae Sacrae et Veteri et Novo Testamento desumptae, Tabula prima quae totius orbis partes‬‬
‫‪continet‬‬

‫‪194‬‬
 ‫מפת ירושלים‬

‫איור ‪ :93‬מפת ירושלים בהגדת בורדו‬

‫המפה מצורפת לפני סימן "נרצה" בהגדה‪ .‬אורכה ‪ 43‬ס"מ ורוחבה ‪ 36.5‬ס"מ‪ .‬צורף התבסס על מפת‬

‫ירושלים של בסקט‪ ,‬תרגם את המפה לצרפתית ובמקום איור בית המקדש‪ ,‬שהיה בחלקה העליון של המפה‪,‬‬
‫מתנוססת כותרת המפה ‪ Jérusalem‬ככרזת בד‪ .‬החלק העליון של המפה מופנה לכיוון מערב ומשני צדי‬

‫המפה רשימה של ‪ 57‬אתרים בירושלים‪.‬‬

‫המפה מאוירת בשני מצדדיה בארבע תמונות ובחלקה התחתון בשלוש תמונות‪:‬‬
‫התמונות בצד ימין‪ :‬בעלי חיים מובלים לקורבן‪ ,‬מזבח הזהב‪ ,‬הכהן הגדול והכנת הקורבנות‪.‬‬

‫‪195‬‬
 ‫התמונות בצד שמאל‪ :‬ארון הברית‪ ,‬מנורת הזהב‪ ,‬המלך שלמה ועבודת הקודש בהעלאת הקורבנות‪.‬‬
‫התמונות בחלק התחתון‪ :‬ים הנחושת (מכל מים) הנישא על ידי שוורים‪ ,‬שולחן לחם הפנים והמזבח‪.‬‬

‫‪196‬‬
 ‫הרשימה במפת בסקט‬ ‫הרשימה מתורגמת לצרפתית במפת בורדו‬
1 The strong stairs
2 The strong house
3 The higher open fish pools
4 David’s palace
5 David’s tomb
6 Cajapha’s house
7 The wall of Jerusalem
8 The stairs
9 The street Bethsur
10 David’s wall to encompass Mount Sion
11 The street Bethacarum
12 The fountain gate
13 The Dunghill gate
14 ‫ריק‬
15 The tower
16 Mount Sion
17 The gate of Bejamin
18 The Queen’s house
19 The house of Iebanon wood
20 Salomon’s house
21 The horse gate
22 The water gate
23 The fountain of Rogel
24 Isaiah’s sepulchre
25 Salomon’s pond
26 The baths of Siloe
27 The court of the Gentiles
28 The court of Israel
29 The inward court
30 Fort Antonia
31 The second gate

197
32 The sheep pool
33 The Beast Market
34 The money chamber
35 The Heard gate
36 The tower of Emath
37 The wall of ey old city of Salem
38 Joseph’s house
39 The lake of Savouner
40 The tower psephine
41 The wall of Elias Adrianus
42 The valley of Tyropoeon
43 Hellen’s Palace
44 The lake within two walls
45 The lower fish pond
46 The pool of Amads
47 The gate of Ephraim
48 Fish gate
49 Benjamin’s tower gate
50 The tombs of the kings
51 The wall of Ezechias
52 The place of prayer
53 The gate of the valley
54 The old gate
55 Christ’s Sepulchre
56 The Palace Guard
57 Coenopolis

198
 ‫סכום גנאלוגיה של המפות בהגדת בורדו‬

‫מפת סנסון ‪1662‬‬

‫סיכום‬

‫‪199‬‬
‫הגדת בורדו היא כתב יד מעוטר המכיל את טקסט ההגדה ואת הברכות לחתונתו של יצחק צורף‪ .‬העיטורים‬
‫בהגדה מתבססים על הגדת אמסטרדם‪ ,‬וגם מפת בר יעקב בגרסה פחות מעוטרת צורפה להגדה‪ .‬שתי מפות‬

‫נוספות שצורפו להגדה מתבססות על מפות בנות מאה שנים שצורפו לספרי תנ"ך ותפילות באנגליה‪ .‬הקשר‬
‫בין המפות המצורפות לסיפור יציאת מצרים מתבטא בעובדות שמפת ירושלים מעוטרת בכלי המשכן‬
‫ובאיורים של כוהנים ומפת הגאוגרפיה הקדושה מציגה את מסלול בני ישראל ביצאת מצרים‪.‬‬

‫‪200‬‬
 ‫הגדת בן ברוך מפריז‬
‫קהילת יהודי פריז‬

‫עד ‪ 1787‬יהודי קהילת פריז התפרנסו ממסחר בלבד‪ ,‬חלקם היו רוכלים וחלקם סוחרים נודדים‪ .‬חוסר‬
‫הרצון לתחרות מצד הגילדות גרם לכך שיהודים לא היו יכולים להחזיק בחנויות‪ .‬מעט יהודים עסקו‬

‫בתעשייה ובבנקאות‪.‬‬
‫רוב יהודי העיר נזקקו לאישור שהייה זמני שקיבלו מהמשטרה כדי לגור בעיר‪ .‬מגורי היהודים היו‬

‫במלונות זולים או בחדרים שכורים‪ .‬היהודים בפריז נחלקו לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬הפורטוגלים‪ ,‬שלחלקם‬
‫היה אישור קבוע לגור בעיר ולקהילה הגרמנית‪ .‬הקהילות חיו בנפרד לגמרי‪ .‬היו להם בתי כנסת נפרדים‬
‫(ב‪ 1770-‬נחנך בית הכנסת של הפורטוגלים‪ ,‬ב‪ 1788-‬נחנך בית הכנסת של הגרמנים)‪ ,‬בתי עלמין נפרדים‬
‫והיו חיכוכים תמידיים בין הקהיליות‪.‬‬

‫ב‪ ,1789-‬לפני המהפכה הצרפתית‪ ,‬היו בפריז בסך הכול ‪ 600–500‬יהודים באוכלוסייה של‬

‫כ‪ 800,000-‬תושבים‪.‬‬
‫לאחר המהפכה היהודים קיבלו בהדרגה זכויות‪ ,‬אבל הם היו צריכים לוותר על חיי הקהילה‪ .‬המהפכנים‬

‫לא הסכימו לחיי קהילה כלשהי‪ ,‬לאו דווקא יהודית‪ ,‬בנוסף לשלטון‪ .‬הרעיון של אנשי ההפיכה היה שלא‬
‫ייתכן גם שלטון אזרחי וגם דתי ללא התנגשות ביניהם‪.‬‬

‫כדי להיכנס לחברה הצרפתית היהודים אימצו את עקרונות ההשכלה‪ ,‬אבל למרות זאת החברה‬
‫הצרפתית לא קיבלה אותם בזרועות פתוחות‪ ,‬נהפוך הוא – במהלך המאה ה‪ 19-‬היו גילויי אנטישמיות‬

‫רבים‪.‬‬

‫‪201‬‬
 ‫איור ‪ – 94‬מפת צרפת וגרמניה מ פ ה ב אדי בו ת ה מ ר כז ל ט כנו לוגי ה חי נו כי ת‬

‫באזור אלזס (עיר הבירה שטרסבורג) ובאזור לורן (עיר הבירה מץ) חיו ‪ 32,000‬יהודים‪ ,‬רובם אשכנזים‬

‫דוברי יידיש שמוצאם מאזור גרמניה‪ .‬יהודים אלו העדיפו חיי קהילה יהודית מאשר חופש וזכויות אזרח‬
‫מלאות‪.‬‬

‫כאשר נפוליאון התמנה לקיסר צרפת הוא פעל למען חופש דתי‪ .‬הקשר בין ממשלת צרפת ליהודים‬
‫התבצע באמצעות קונסיסטוארים – מועצות ששלטו על החיים היהודיים‪ .‬המועצות דאגו לשמור על זכויות‬

‫הקהילה היהודית תוך תיאום עם מוסדות השלטון הצרפתיים‪ .‬נציגי הקהילה היהודית נבחרו מדי ארבע‬
‫שנים‪ .‬שלטון הקונסיסטוארים פגע בסמכויות הרבנים כי הוא היה אחראי‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬לשלטון על‬

‫הקהילות היהודיות ולא הרבנים‪.‬‬

‫ב‪ 1808-‬נפוליאון פרסם את "הפקודה המחפירה" שהגבילה את זכויות היהודים יחסית לחופש שניתן‬

‫להם לאחר המהפכה‪ .‬הפקודה דרשה מכל סוחר יהודי להוציא רישיון פעם בשנה‪ ,‬היהודים הוגבלו במקומות‬

‫מגוריהם וחויבו לשרת בצבא‪ .‬הפקודה לא חלה על יהודי פריז ומספר היהודים שם עלה באופן משמעותי‪,‬‬
‫מ‪ 1808-‬עד ‪ 1831‬שולש מספר היהודים והגיע לכ‪.8,700-‬‬

‫ב‪ 6% 1811-‬מהיהודים גרו בפריז‪ ,‬ב‪ ,17% 1845-‬וב‪ 1853-‬למעלה מ‪ 20%-‬מהיהודים חיו בפריז‪ .‬עד‬
‫סוף המאה ה‪ 19-‬יותר ממחצית יהודי צרפת חיו בבירה‪ .‬העלייה במספר היהודים הייתה בגלל הגירה ממזרח‬
‫אירופה ובגלל שאזור אלזס לורן עבר לידי הגרמנים והיהודים היגרו משם‪ .‬במהלך המאה‬

‫‪202‬‬
‫ה‪ 19-‬היו מספר זרמים ליברליים שדגלו בקירוב היהדות לתרבות הצרפתית‪ .‬חלק מהרעיונות הליברליים‬
‫הקיצוניים היו‪ :‬תפילה בצרפתית‪ ,‬שינוי יום השבתון ליום ראשון‪ ,‬החלפת טקס ברית המילה לטקס סמלי‬

‫וחיזוק מעמד האישה‪ .‬היו גם ליברלים אחרים‪ ,‬פחות קיצוניים שלא רצו להתרחק מהיהדות ותמכו‬
‫בהתקרבות מסוימת לחברה הצרפתית על ידי קיצור התפילות‪ ,‬הכנסת עוגב לבית הכנסת ושינוי בלבוש‬

‫הרבנים (בנבסה‪ ,‬תשס"ד)‪.‬‬

‫הגדת בן ברוך‬

‫ההגדה )‪ (Crehange A. B., 1855‬אינה הגדה מאוירת‪ ,‬פרט לאיור בעמוד השער המתאר את התארגנות‬

‫היהודים ליציאת ממצרים אין בהגדה איורים נוספים‪ .‬בסוף ההגדה מצורפת מפה ולאחריה מצורפים תווים‬
‫ומילים של חלק ממזמורי הסדר‪ .‬ההגדה דו‪-‬לשונית ונערכה במבנה שבו העמוד הימני בעברית והעמוד‬

‫השמאלי בצרפתית‪ .‬המפה מצורפת בסוף ההגדה לאחר עמוד ‪( 59‬בשתי המהדורות)‪.‬‬

‫קריהאנגי אלכסנדר בן ברוך‬

‫בן ברוך (‪ )Alexander Ben Baruch Créhange‬נולד ב‪ 1791-‬בעיר אתיין (‪ )Etain‬צפונית לעיר מץ‪.‬‬

‫בילדותו קיבל חינוך יהודי ובצעירותו עבר לליפציג‪ ,‬שם עבד בבית מסחר‪ .‬הוא הקים בדרזדן עסק שפשט‬

‫את הרגל ובעקבות זאת חזר לצרפת‪ .‬בצרפת היה סוכן מכירות ולאחר מכן עבד בהנהלת חשבונות‪ .‬בנוסף‬

‫לזה בתקופה זו היה ראש הקהילה היהודית בעיר ליד ליון (‪ )Lyon‬ויושב ראש ועדת הצדקה במקום‪ .‬בשנות‬

‫ה‪ 30-‬עבר לפריז ועבד כמנהל חשבונות ופרסם מדריך לניהול חשבונות‪ .‬מעסיקו האשים אותו באשמה‬
‫הקשורה לפשיטת הרגל שלו בעבר והוא חשף את ההתנהלות הבלתי חוקית של העסק שבו עבד כאשר‬
‫העסק פשט את הרגל‪ .‬החיכוכים עם מעסיקו לשעבר והחוברת בנושא שפרסם העלו את קרנו בעיני יהודי‬
‫פריז‪ .‬ב‪ 1839-‬הפך בן ברוך להיות דובר של אנשי הקהילה הענייה נגד מוסד הקונסיסטואר שייצג את‬

‫היהודים העשירים‪ .‬אחת המחלוקות הייתה בינו לבין הקונסיסטוארים כאשר ממשלת צרפת הפסיקה לתת‬
‫להם שכר והם רצו שהכסף שתמורתו מוכרת כל קהילה את המושבים בבית הכנסת יעבור אליהם‪ .‬בן ברוך‬

‫פרסם מאמרים בעיתונות ונאם בנושא ולבסוף נמצאה פשרה‪ .‬אחד המאבקים שניהל תקופה ארוכה היה‬

‫סוגיית בחירת נציגי מוסד הקונסיסטואר (‪ .)Consistoire Central des Israélites de France‬את‬

‫הקונסיסטוארים בחרו יהודים משלמי מיסים‪ ,‬שהיו היהודים העשירים בלבד‪ .‬בן ברוך נלחם למען הרחבת‬
‫זכויות ההצבעה לכל הגברים היהודים‪.‬‬

‫‪203‬‬
‫בספרון שפרסם ב‪ 1848-‬בן ברוך כותב על זכויותיו וחובותיו של האזרח בצורת דיאלוג ביו מנהל בית‬
‫ספר לסטודנטים‪ .‬בדיאלוג מתברר שהתנ"ך רואה את הרפובליקה כצורת הממשל הנכונה ביותר‪ .‬ב‪1852-‬‬

‫פרש ממאבקיו הפוליטיים והקדיש את זמנו לתרגומים ולכתיבה של ספרים ואלמנכים‪ .‬ההכנסות מפרסום‬
‫האלמנכים הפכו את בן ברוך לאדם אמיד‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬חזר לפעילות פוליטית ונבחר לקונסיסטואר‬

‫בקהילת פריז ושימש יושב ראש של מספר ארגוני צדקה‪.‬‬

‫מכתביו ניתן ללמוד שלא ראה סתירה בין יהדות דתית לבין אזרחות צרפתית פטריוטית‪ .‬הספרים‬

‫שפרסם היו בעיקר תרגומים‪" :‬תפילות עדת ישורון" – ספר תפילות בעברית עם תרגום לצרפתית‪" ,‬משנה‬
‫חדשה" – תפילות צרפתים ממוצא ספרדי גם בעברית וצרפתית‪ ,‬תרגום ההגדה של פסח‬

‫ב‪ 1847-‬וספרי תפילות לחגים יהודיים בשישה כרכים בשנים ‪.1863–1861‬‬

‫לצרפתית וחילק אותו לפורמט‬ ‫וראינה"‪121‬‬ ‫כדי לקרב את הנשים לדת תירגם בן ברוך את הספר "צאינה‬

‫של חוברת לשבוע‪ .‬בשנים ‪ 1847–1845‬יצאו ‪ 54‬חוברות (‪Maurice , ;Singer & Weill, 1906‬‬

‫‪.)2010, pp. 114-123‬‬

‫מספר הגדות החדשות שראו אור בפריז‬

‫בשנים ‪1880 -1837‬‬

‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫מספר ההגדות‬

‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1820-1840‬‬ ‫‪1840-1860‬‬ ‫‪1860-1880‬‬
‫שנים‬

‫‪" 121‬צאינה וראינה" נכתב על ידי ר' יעקב ב"ר יצחק מיאנוב בשנת ‪ .1620‬הספר נכתב ביידיש והיה מיועד לנשים שלא ידעו‬
‫לקרוא עברית‪ .‬הספר כולל פירושים לפרשיות התורה‪ ,‬הפטרות‪ ,‬מדרשים ואגדות‪.‬‬

‫‪204‬‬
 ‫המפה בהגדת בן ברוך‬

‫‪205‬‬
 ‫איור ‪ :95‬מפת הנדודים וארץ ישראל בגדת בן ברוך‬

‫‪206‬‬
‫כותרת המפה בתחתית העמוד אומרת – "‪– "Route suivie par les Israélites à travers le désert‬‬
‫"הדרך שבה עברו בני ישראל במדבר"‪ .‬אורכה של המפה ‪ 15.6‬ס"מ ורוחבה ‪ 10.5‬ס"מ‪ .‬במפה כלולות שתי‬

‫בצפון‬ ‫מפות‪ :‬האחת גדולה‪ ,‬שמציגה את מדבר סיני בדרום‪ ,‬ארץ ישראל והרי הלבנון ומול הלבנון‬
‫והאחרת מפה קטנה‪ ,‬בצד ימין‪ ,‬מציגה את ארץ גושן‪.‬‬

‫למפה אין קנה מידה ושיטת הקואורדינטות היא מאיי פרו "‪."Longitude de I'lle de Fer‬‬

‫ההתייחסות לארץ ישראל שולית‪ :‬מוזכרים חמישה יישובים בלבד‪ ,‬תוואי הנחלים שנשפכים לים התיכון‬

‫מסומנים ללא שמות ומכל הנחלים הנשפכים לנהר הירדן וים המלח רק נחל קדרון‪ ,‬נחל ארנון ונחל יבוק‬
‫מצוינים בשמותיהם‪.‬‬

‫הרכסים מסומנים בקווקווים לכל אורך שדרת ההר‪.‬‬

‫המפה הקטנה – בצפון המפה הקטנה משורטט חלק משפך הנילוס "‪" – "Bouche du nil‬פה הנילוס"‪.‬‬

‫הערים הליופוליס (קהיר)‪ ,‬וסואץ שלא שייכות לתקופת המפה מצוינות במפה‪ ,‬ייתכן שהמטרה בכך היא‬
‫התמצאות כללית במפה‪.‬‬

‫המפה מראה את ארץ גושן‪ ,‬שממנה בני ישראל החלו את מסעם‪ ,‬ואת התחנות הראשונות שעברו בני‬
‫ישראל לפני חציית ים סוף‪ :‬רעמסס‪ ,‬אתם ופי‪-‬חרות‪ .‬בצפון מפרץ סואץ נראה מסלול חציית הים ובצד‬

‫המזרחי עין מוסא‪.‬‬

‫המפה הגדולה – הצד המערבי של המפה הגדולה מתחיל בעין מוסא‪ ,‬המקום שבו הסתיימה המפה‬

‫הקטנה‪ .‬המסלול מדלג על מספר תחנות ומראה את רפידים‪ ,‬הר חורב‪ ,‬הר סיני‪ ,‬ממשיך צפונה לכיוון קדש‬
‫מסלול הנדודים פונה דרומה לעקבה‪ ,‬חוזר צפונה לקדש‬ ‫המלח‪122.‬‬ ‫ברנע‪ ,‬הממוקמת במפה לחופו של ים‬

‫ברנע‪ ,‬יורד פעם נוספת לקדש ברנע ומשם ממשיך בעבר הירדן‪ .‬רוב מפות הנדודים של בני ישראל מציינות‬
‫את הכניסה לארץ מצפון לים המלח‪ ,‬מול יריחו ואילו המפה הזאת לוקחת את בני ישראל מצפון ים המלח‬

‫עד לאדרעי ומשם חזרה דרומה לכניסה לארץ‪.‬‬

‫‪ 122‬הזיהוי של קדש ברנע בערבה היה של שני חוקרים‪ :‬רובינסון וסמית זיהו את קדש ברנע בעין יהב‪ .‬בספרם כתבו‪:‬‬
‫”‪“In view of all these circumstances, we were disposed to regard el Weibeh as the probable site of the ancient Kadesh‬‬
‫‪(Robinson & Smith, 1841, p. 589).‬‬
‫גם קרל פון ראומר מזהה את קדש ברנע בערבה‪ .‬בשנת ‪ 1843‬זיהה את קדש במעיין חצבה (‪)Ain Hasb‬‬
‫)‪ (Raumer, 1843, p. 9‬הוא כותב‪"Sollte nicht das, nahe bei Ain el Khurar gelegene Ain Hasb, Kades seyn?" :‬‬

‫‪207‬‬
 ‫גנאלוגיה של מפת בן ברוך‬

‫המפה בהגדת בן ברוך מתבססת על המפה של סלומון מונק (‪ .)Salomon Munk, 1803–1867‬מונק‬

‫נולד בפרוסיה‪ ,‬לאביו היה תפקיד בקהילה היהודית והוא דיבר עם בנו עברית‪ .‬מונק למד תלמוד בבית הספר‬

‫ובגיל ‪ 14‬כבר קרא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים (בעל קורא)‪ .‬בשנת ‪ 1820‬עבר לברלין שם‬
‫למד לטינית ויוונית וכעבור ארבע שנים למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין והמשיך לאוניברסיטת בון שם‬
‫למד ערבית וסנסקריט‪ .‬יהודים לא יכלו לזכות בתארים מהאוניברסיטאות בגרמניה וב‪ 1828-‬החליט מונק‬
‫לעבור לפריז‪ ,‬שם עבד בספרייה הלאומית כמנהל מחלקת כתבי היד השמיים‪.‬‬

‫בעקבות עלילת הדם בדמשק בשנת ‪ ,1840‬נשלחו נציגים יהודיים מכובדים לקהיר‪ .‬הנציגים היו‬
‫מונטפיורי‪ ,‬כרמיה ומונק‪ ,‬שהצטרף בגלל ידיעותיו בשפה הערבית‪ .‬מטרתם הייתה לנסות להשפיע על‬

‫השולטן כדי שלא יוציא להורג את היהודים שהואשמו בעלילת הדם‪.‬‬

‫כשחזר לפריז התמנה לתפקיד מכובד בקהילה היהודית – מזכיר הקונסיסטואר‪ .‬מונק תרגם לצרפתית‬

‫ופירש את ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים"‪ .‬לקראת סוף ימיו התמנה לפרופסור לעברית ב‪Collège de -‬‬
‫‪( France‬רובין ר'‪ ,2014 ,‬עמ' ‪(Singer & Schwab, Jewish Encyclopedia: Munk ;230-227‬‬
‫‪Salomon, 1906‬‬
‫בשנת ‪ 1845‬פרסם מונק את ספרו המתאר את פלסטינה )‪ .(Munk, 1845‬בספר חמש מפות שאחת‬

‫מהן שימשה את בן ברוך בספרו "צאינה וראינה"‪ .‬נראה שמונק הכיר את בן ברוך‪ ,‬הרקע שלהם דומה‪:‬‬
‫שניהם היו בגרמניה בצעירותם ועברו לפריז‪ ,‬שניהם היו חברים מכובדים בקהילת פריז‪ ,‬ושניהם היו חברים‬

‫בקונסיסטואר‪ .‬על רקע היכרותם‪ ,‬אני מניח‪ ,‬שבן ברוך השתמש במפתו של מונק לספריו‪.‬‬
‫לשלושת המהדורות של ההגדות שיצאו בשנים ‪ 1860 ,1855‬ו‪ 1863-‬המפה צורפה לסוף ההגדה‪.‬‬

‫בהגדה ‪ 59‬עמודים ממוספרים‪ ,‬והעמוד האחרון שבו נמצאת המפה‪ ,‬מספרו ‪ .41‬חוסר ההתאמה במספור‬
‫העמודים רומז שבן ברוך צירף להגדה מפה מספר אחר שבו היא הופיעה בעמוד ‪ 41‬או איור מספר ‪.41‬‬

‫סיבה אפשרית למהלך כזה היא חיסכון כספי מפני שכך אין צורך לשנות את הגלופה המקורית‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1846‬בן ברוך תרגם את הספר "צאינה וראינה" )‪ (Crehange A. , 1846‬ראה נספח ‪15‬‬

‫"עמוד הכותרת של הספר צאינה וראינה"‪ ,‬ולספר הוסיף מפה‪ ,‬לפני פרשת מטות‪ ,‬והמפה היא איור ‪41‬‬
‫בספר‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן אפשר לראות את השינוי שהמפה עברה ממפת מונק למפת בן ברוך בספר "צאינה וראינה"‪:‬‬

‫‪208‬‬
 ‫איור ‪ : 96‬מ פ ה מה ס פ ר " צ אינ ה ו ר אינ ה" ומספרו של מונק‬

‫מפת ‪ Munk‬שנת ‪1845‬‬ ‫מפה בספר "צאינה וראינה" שנת ‪1846‬‬

‫המילה גושן מאויתת ‪Goshen‬‬ ‫המילה גושן מאויתת ‪Goschen‬‬

‫סיכום הגנאולוגיה של המפה‪:‬‬

‫‪209‬‬
 ‫סיכום מפת בן ברוך‬

‫מפת בן ברוך שצורפה לשתי הגדות שיצאו לאור שיצאו בשנים ‪ 1855‬ו‪ 1863-‬היא דוגמה טובה למושג‬
‫"‪ "Reuse‬כלומר "שימוש מחדש"‪ .‬בן ברוך השתמש במפה עדכנית לתקופתו שיצאה על ידי סלמון מונק‪,‬‬

‫שכנראה היו בינהם קשרים מסחריים‪ .‬בן ברוך השתמש במפה לספרו "צאינה וראינה" שיצא בשנת ‪,1846‬‬
‫מאוחר יותר השתמש באותה מפה למהדורה הראשונה של ההגדה שיצאה בשנת ‪ ,1855‬למהדורה השנייה‬

‫שיצאה בשנת ‪ 1860‬ולמהדורה השלישית בשנת ‪.1863‬‬

‫‪210‬‬
 ‫מפות בהגדות‬

‫איור ‪ :97‬ה ע רי ם ב הן י צ או הגדו ת ע ם מ פו ת‬

‫להלן טבלה המסכמת פרטים לגבי ההגדות המודפסות וההגדות בכתבי יד‪:‬‬
‫המפה בהגדה‬ ‫היוצר‬ ‫השנים‬ ‫העיר‬ ‫המדינה‬
‫מפת בר יעקב (ייחודית)‬ ‫‪ ,1781‬בר יעקב‬ ‫‪,1712‬‬ ‫‪,1695‬‬ ‫אמסטרדם‬ ‫הולנד‬

‫‪1810‬‬

‫מפת הרלינגן (ייחודית)‬ ‫כתב יד‬ ‫‪1730‬‬ ‫וינה‬ ‫אוסטריה‬

‫אהרון וולף הרלינגן‬
‫מפת בר יעקב‬ ‫כתב יד‬ ‫‪1758‬‬ ‫לונדון‬ ‫אנגליה‬
‫אברהם בן נפתלי טנ"ג‬
‫מפת בר יעקב‬ ‫כתב יד‬ ‫‪1766‬‬ ‫אביבאך‬ ‫גרמניה‬
‫איציק בן יוקל שנאפיר‬ ‫‪Oberbach‬‬ ‫(בוואריה)‬
‫(יצחק בן יעקב שנאפיר)‬
‫ממפה‬ ‫המועתקת‬ ‫מפה‬ ‫משה מאיי‬ ‫‪1767‬‬ ‫מץ‬ ‫צרפת‬
‫שיצאה בגרמניה‬
‫מפות המועתקות ממפות‬ ‫אלכסנדר אלכסנדר‬ ‫‪1813 ,1806‬‬ ‫לונדון‬ ‫אנגליה‬
‫שיצאו באנגליה‬

‫‪211‬‬
‫מפת בר יעקב (ושתי‬ ‫יצחק צורף‬ ‫‪1813‬‬ ‫בורדו‬ ‫צרפת‬

‫מפות נוספות)‬
‫ממפה‬ ‫המועתקת‬ ‫קריהאנגי אלכסנדר בן מפה‬ ‫‪1863 ,1860 ,1855‬‬ ‫פריז‬ ‫צרפת‬
‫שיצאה בצרפת‬ ‫ברוך‬
‫טבלה ‪ :10‬פרטים לגבי הגדות מודפסות והגדות בכתבי יד בהם יש מפות‬

‫מהטבלה ניתן ללמוד שלוש עובדות מעניינות‪ :‬האחת – כל ההגדות יצאו במערב אירופה; השנייה – מיעוט‬

‫המפות‪ ,‬עד שנת ‪ 1863‬יודלוב (יודלוב‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ )92‬מונה ‪ 1196‬הגדות מתוכן רק ל‪ 12-‬צורפו מפות‪,‬‬
‫כלומר רק לאחוז אחד‪ ,‬עובדה זו מביאה למסקנה הברורה שמפות לא השתלבו בהגדות; השלישית היא‬

‫שבצרפת יחסית לשאר המדינות יצאו יותר הגדות עם מפות (‪ 5‬מתוך ‪ 12‬אם מביאים בחשבון גם שאותן‬
‫מפות הודפסו במהדורות מאוחרות יותר ללא שינוי)‪.‬‬
‫על השאלה מדוע ההגדות בצירוף המפות יצאו במערב אירופה ולא במקומות אחרים קשה לי לספק‬
‫תשובה ברורה וייתכן שיש לכך מספר סיבות‪:‬‬

‫מדינות ממערב אירופה אימצו את ההשכלה וגם היהודים‪ ,‬בעיקר בסוף המאה ה‪ ,18-‬פנו לכיוון זה וייתכן‬
‫שעובדה זו עודדה במקצת את צירוף המפות להגדות‪.‬‬

‫במערב אירופה על פי יודלוב (יודלוב‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ )373-369‬יצאו הגדות רבות‪ ,‬והגיוני שבינהן ימצאו גם‬

‫הגדות עם מפות‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה מדוע למעט מאוד הגדות צרפו מפות ניתן להניח מספר אפשרויות‪:‬‬

‫מפה כחלק מהמסורת – העובדה היא שלא התפתחה מסורת שמפה היא חלק מההגדה‪ ,‬למרות הצלחת‬
‫המהדורה הראשונה של הגדת אמסטרדם והדפסת שלוש מהדורות נוספות נראה שהמפה לא הצליחה לשנות‬
‫את הרגלי צריכת ההגדות‪ ,‬הקיבעון וכוחה של המסורת גברו על החידוש‪.‬‬
‫קושי בהבנת המפה – גם היום‪ ,‬בעולמנו המודרני‪ ,‬יש אנשים המתקשים בקריאת מפה אפילו שהנושא הוא‬

‫חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר‪ .‬הבנת מפה דורשת ראייה מופשטת והעובדה שיהודים כנראה לא‬
‫נחשפו למדיה כזו הקשתה על הבנת המפה‪.‬‬

‫מחיר – מפה העלתה את מחיר ההגדה ויש לזכור שמשפחות עם ילדים רבים זקוקות למספר הגדות בליל‬
‫הסדר וייתכן שמחיר נמוך היה כורח המציאות‪.‬‬

‫הספרים בנושאי המפות העבריות – וילנאי (וילנאי‪ ,‬המפה העברית של ארץ ישראל‪ ,)1968 ,‬ויינטראוב‬
‫)‪ (Wajntraub & Wajntraub, 1992‬ורובין בספרו על המפות העבריות (רובין ר'‪ )2014 ,‬מונים עשרות‬

‫המאה‬ ‫לסוף‬ ‫עד‬ ‫אור‬ ‫שראו‬ ‫רש"י)‬ ‫תרשימי‬ ‫(ללא‬ ‫עבריות‬ ‫מפות‬ ‫של‬ ‫בודדת‬
‫‪212‬‬
‫ה‪ .19-‬בעולם הרחב בתקופה זו התפרסמו במדינות שונות אלפי מפות של ארץ ישראל (ראה הערה ‪)2‬‬
‫ומשום מה היהדות לא קיבלה את המיפוי בזרועות פתוחות‪ .‬ייתכן וזאת שמרנות (אולי שמירת אמונים‬

‫לתרשימי רש"י) או אולי חוסר עניין‪ ,‬אבל השורה התחתונה מעידה בבירור על הסתייגות מאימוץ מפות‬
‫מודרניות‪.‬‬

‫יערי בפרק העוסק בציורי ההגדה מגדיר את המפה כסוג נוסף של איור‪ .‬כל המפות בהגדות מראות את‬
‫מסלול של בני ישראל ביציאת מצרים‪ ,‬כלומר מסעם במצרים‪ ,‬חציית ים סוף‪ ,‬הנדודים במדבר סיני והנקודה‬

‫האחרונה במסלולם – חציית נהר הירדן והכניסה לארץ ישראל מצפון לים המלח‪ .‬כל המפות (פרט למפה‬
‫בהגדת מץ) מראות את כל ארץ ישראל‪ ,‬מהחרמון עד למצרים‪ ,‬אולי כדי לעורר תקווה לשיבת ציון‬

‫המומחשת על ידי הפסוק בסוף ההגדה‪" :‬בשנה הבאה בירושלים" (יערי‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח‬
‫מראשית הדפוס ועד היום‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.)XVII-XV‬‬

‫האיורים בכל המפות שנבדקו הועתקו או הושפעו ממקורות נוצריים‪ .‬בר יעקב הושפע מאיוריו של‬
‫מתיאס מריאן וציירים הולנדיים בני תקופתו‪ ,‬איורי המפה בהגדת מץ הושפעו מהאיורים במפותיו של‬

‫אוגוסטין קלמה‪ ,‬המפות המאוירות של אלכסנדר אלכסנדר נילקחו ממפות שנחרטו על ידי תומס קונדר‬
‫באנגליה ויצחק צורף שהעתיק הגדה ומפות בכתב יד השתמש במפות ואיורים מספרי הברית החדשה‬
‫והישנה שיצאו באנגליה ובהולנד בתחילת המאה ה‪.18-‬‬

‫סיכום‬

‫איכות המפה היא פועל יוצא של מקצוענות ולא של תקופה‪ .‬אפשר לחלק את איכות המפות בהגדות לשתי‬

‫"איכויות" שונות‪ :‬את המפות בהגדות שראו אור במץ‪ ,‬לונדון ופריז הזמין מוציא ההגדה מבעלי מקצוע‪,‬‬
‫קרטוגרפים וחרטים מנוסים‪ ,‬ולכן איכותן גבוהה‪ .‬מפת בר יעקב ומפת הרלינגן לא נעשו בידי בעלי מקצוע‬

‫המתמחים בעשיית מפות ולכן איכותן פחותה‪.‬‬

‫ראוי לקיים דיון קצר בקשר שבין יהודים לגאוגרפיה‪ .‬קהל היעד של ההגדות היה כמובן קהל יהודי‪,‬‬

‫החשיפה למפות גאוגרפיות לא הייתה נחלתו של היהודי הממוצע‪ .‬יהודים נחשפו לעתים לתרשימי רש"י‪,‬‬
‫אבל לא למפות כפי שהופיעו בהגדות‪.‬‬

‫בסוף המאה ה‪ 17-‬ובמשך המאה ה‪ 18-‬התגבש זרם ההשכלה באירופה‪ .‬זרם זה העמיד במרכז את‬
‫השכל‪ ,‬ההיגיון והתבונה כאמות מידה חדשות שעל פיהן החברה האנושית אמורה לנהל את חייה ובכך‬
‫לשנות את הסדרים הקיימים ולגרום לסדרים חדשים בחברה טובה יותר‪ .‬המשכילים דגלו בשחרור החברה‬

‫מכוח הדת‪ ,‬כלומר הרחקת השמרנות מפני הקדמה ובאמונה בכוחו של הפרט (זלקין‪ ,2008 ,‬עמ' ‪151-‬‬
‫‪213‬‬
‫‪ .)126‬בעקבות התפתחות ההשכלה האירופית ובעקבות המשבר של פרשת שבתאי צבי בסוף המאה‪,17-‬‬
‫התפתחה בסוף המאה ה‪ 18-‬השכלה יהודית‪ .‬ההשפעה העיקרית הייתה שבירת המונופול של החברה הדתית‬

‫בלימוד קרוא וכתוב‪ .‬ההשכלה היהודית שאפה לתקן את החברה על ידי הכנסת תכנים נוספים פרט ללימודי‬
‫הדת לתוך תכנית הלימודים היהודית‪.‬‬

‫ניתן לחשוב על מספר סיבות להכנסת מפות להגדה‪:‬‬

‫הכנסת מפה להגדה היוותה כנראה אטרקציה במובן החינוכי של המילה ואטרקציה גם במובן הכלכלי (עבור‬

‫המוציא לאור)‪ .‬שטרן )‪ (Stern, 2011, p. 57‬טוען שהוספת המפה בהגדת אמסטרדם הייתה מהלך מסחרי‬

‫שמטרתו להגדיל את תפוצת ההגדה‪ .‬העובדה שבמהדורה הראשונה של ההגדה בנוסף לעמוד השער המקובל‬
‫נוסף עמוד שער מיוחד המתאר את המפה מוכיחה את חשיבותה ואולי גם את התקוות שתלו מוצאי ההגדה‬
‫בתפוצתה הגדולה‪ .‬אין לי נתונים של כמות ההגדות (עם המפות) שנמכרו בכל מהדורה‪ ,‬אבל לפחות לגבי‬

‫הגדת אמסטרדם‪ ,‬נראה שהוצאת ההגדה הייתה מוצלחת כי היא יצאה בארבע מהדורות והמפה מההגדה‬
‫צורפה להגדות נוספות במשך יותר ממאה שנים‪ .‬בנוסף להגדת אמסטרדם הגדת אלכסנדר יצאה בשתי‬

‫מהדורות והגדת בן ברוך בשלוש מהדורות‪.‬‬

‫מפה מייצגת מספר אספקטים בסיפור יציאת מצרים והדיון במפה מקיים את המצווה "כל המרבה לספר הרי‬

‫זה משובח"‪ .‬רוב המפות צורפו לדף האחרון של ההגדה וייתכן שהרצון לעיין במפה או לנהל דו‪-‬שיח‬
‫בעניינה אילץ את הילדים לחכות לסוף ההגדה‪ .‬המפות מראות את מסלול בני ישראל ממצרים עד לכניסה‬

‫לכנען‪ ,‬בחלקן יש גם רשימה של התחנות שבהן חנו בני ישראל במדבר‪ .‬חלק מהמפות (מץ ובורדו) מראות‬
‫את כלי המשכן שליווה את בני ישראל בדרכם ואת עבודת הכוהנים‪ .‬מפת בר יעקב מספקת באיוריה שלל‬

‫נושאים תנ"כיים נוספים‪.‬‬

‫אפשר לחלק את המפות בהגדות על פי המקוריות‪ ,‬מפות שהן מקוריות ומופיעות בפעם הראשונה בהגדות‬

‫לעומת מפות שהיו בשוק המפות ונלקחו‪ ,‬ללא שינויים משמעותיים‪ ,‬להגדות‪.‬‬
‫המפות המקוריות‪ ,‬המצויות בהגדת אמסטרדם והרלינגן‪ ,‬דורשות מקצועיות כפולה גם בתכנון מפה וגם‬

‫בחריטתה וכדי להיות מקצועי צריך ללמוד את רזי המקצוע‪ .‬יוצרי המפות היהודיות בהגדות לא היו‬
‫מקצועיים ועובדה זאת ניכרת בעבודתם‪ .‬לא כל חרט יודע לחרוט מפה‪ ,‬יש הבדל גדול בין חריטת מפה לבין‬

‫חריטת איור או פורטרט‪ ,‬שהיו מכשרונותיו של בר יעקב‪ ,‬ודוגמה נוספת יכולה להיות המפה מהגדת הרלינגן‬

‫שיוצרה היה מוכשר מאוד בקליגרפיה‪ ,‬עיטור ואיור והוציא תחת ידו מפה שגויה לחלוטין בהתחשב בידע‬
‫הקרטוגפי בתקופתו‪.‬‬

‫‪214‬‬
‫על פי ניתוח ה"איכות" של מפת הרלינגן ומפת בר יעקב ניתן לומר שיהודים לא ידעו להכין מפות‪,‬‬
‫הידע הקרטוגרפי שלהם היה מועט‪ .‬לא הייתה להם מסורת של מתכנני מפות או חרטי מפות כמו ברבות‬

‫ממשפחות יוצרי המפות שהקפידו על תכנון דקדקני המקיף את כל התהליכים בעשיית המפה‪.‬‬
‫מול המפות המקוריות עומדות המפות שנלקחו מהמבחר הקיים בשוק‪ .‬גם כאן אפשר לחלק את יוצרי‬

‫המפות לשניים‪ :‬היוצרים שלקחו מפות בנות התקופה כמו‪:‬‬

‫המפה בהגדת מץ שלקוחה מן המפה מספר היסטוריה שיצא ‪ 14‬שנים לפני הוצאת ההגדה‪.‬‬

‫אלכסנדר אלכסנדר שהשתמש במפות מספרו של טיילור שיצא שמונה שנים לפני הוצאת ההגדה‪.‬‬
‫בן ברוך השתמש במפת מונק שיצאה בהפרש של עשרים שנים לפני הוצאת הההגדה‪.‬‬

‫ויוצרים שהעתיקו מפות ישנות‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫בר יעקב השתמש כבסיס למפתו במפות בנות ‪ 50‬עד ‪ 100‬שנים‪.‬‬

‫יצחק צורף בהגדת בורדו העתיק שתי מפות מספר תנ"ך בן כ‪ 100-‬שנים ואת מפת בר יעקב‪.‬‬
‫כתבי היד של אברהם בן נפתלי טנ"ג ושל יצחק בן יעקב שנאפיר שהעתיקו את מפת בר יעקב כ‪ 70-‬שנים‬

‫לאחר פרסומה‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬קהל היעד לא חיפש מפות איכותיות וחדשות אלא סמלים שיזכירו לו את העבר‪ ,‬את‬

‫התקופה שהיה עם בארצו ואת העתיד הרצוי – גאולת עם ישראל‪ .‬המפה מספרת סיפור‪ ,‬מתארת תקופה‬

‫וממחישה אירועים היסטוריים‪ .‬מוציאי ההגדות‪ ,‬שצרפו מפות להגדות‪ ,‬לא ראו חשיבות בשימוש במפה‬
‫מעודכנת‪ ,‬ולמעשה הם החשיבו יותר את עצם הכנסת המפה מאשר את איכותה‪.‬‬

‫‪215‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
Adrichom, C. (1589). Teatrum Terrae Sanctae et Biblicarum Historiarum. Koln.
Alexander, A. (1806). Haggadah shel Pesach, or, Service for the two first nights of
Passover, in Hebrew and English translated from the original Hebrew by A.
Alexander. London: L. Alexander.
Alsted , J. H. (1630). Johannis-Henrici Alstedii Encyclopaedia septem tomis distincta.
Herbornae Nassoviorum: Typis G. Corvini.
Anville. (2005). David Rumsey map collection. Retrieved July 26, 2014, from
http://www.davidrumsey.com:
http://www.davidrumsey.com/luna/servlet/detail/RUMSEY~8~1~3047~420059?
qvq=q:anville+egypt;sort:Pub_List_No_InitialSort,Pub_Date,Pub_List_No,Serie
s_No;lc:RUMSEY~8~1&mi=1&trs=3
Avi-Yonah, M., Amiran, D., Rothschild, J. J., & Meyer, H. (1954). Jerusalem - The
Saga of the Holy City. Jerusalem: Universitas-Publishers.
Bagrow, L. (1963). History of Cartography revised and enlarged edition by R.A.
Skelton,. (R. Skelton, Ed., & R. Skelton, Trans.) London: C. A. Watts & Co.
Barnett, R. D. (1974). Catalogue of the permanent and loan collections of the Jewish
Museum London. London: Jewish Museum London.
Berggren, L., & Jones, A. (2000). Ptolemy's Geography, an annotated translation of the
theoretical Chapters. Princeton and Oxford: Princeton University press.
Berruyer, I. J., Weimer, G., & Weimer, A. (1753). Die Geschichten des außerwehlten
Volcks-Gottes: aus göttlicher Schrifft allein zusammen getragen. Das ist: Eine
vollständig- und schrifftmäßige Beschreibung alles dessen, so sich mit denen
Israeliten seit der Erschaffung der Welt, biß zur Geburt des Messi (Vol. 2).
Lutzemburg: Andreae Chevalier.
Bongars, J. (1611). Liber Secretorum fidelium crucis super Terræ Sanctæ recuperatione
et conversatione,…. Hanahu (Hanover): Christian Wechelius.
Brodsky, H. (1994). The Seventeenth-Century Haggadah Map of Avraham bar Yaacov.
Jewish Art, 19–20.
Brodsky, H. (1996). Clues to the hidden Midrash on Bar Yaacov's Hebrew map. Israel
Map Collectors Society(13).
Buskett, J. (1738). The Book of Common Prayer, and Administration of the Sacraments,
and other rites and Ceremonies of the Church, According to the Use of the
Church of England: Together with the Psalter or Psalms of David, Pointed as
they are to be Sung or Said in Churches. Oxford: John Buskett.
Calmet, A. (1709). Commentaire littéral sur tous les livres de l'Ancien et du Nouveau
Testament. Par le R. P. D. Augustin Calmet. Paris: Pierre Emery.
Calmet, A. (1724). Commentaire litteral sur tous les livres de l'ancien et du Nouveau
Testament. Paris: Emery, Saugrain, Pierre Martin, T. I.
Calmet, A. (1798). Dictionary of the Holy Bible. (C. Taylor, Trans.)
Christies. (2012). Retrieved July 26, 2014, from http://www.christies.com/:
http://www.christies.com/lotfinder/books-manuscripts/niebuhr-carsten-travels-
through-arabia-and-5578588-details.aspx
Crehange, A. (1846). La Semaine Israëlite ou le Tzeena Ourena moderne. Entretiens de
Josué Hadass. Paris: Chez L'auteur.

216
Crehange, A. B. (1855). La Haggada ou Cérémonies religieuses des Israélites
(deuxième ed.). Paris: La Librairie Israélite.
Delano, C. S., & Ingram, M. E. (1991). Maps in bibles 1500 - 1600. Geneve: Librairie
Droz.
Dichter, B. (1973). The maps of Acre an historical geography. Acre: Municipality of
Acre.
Fisher, H. (1980). Jews in England and the 18th-Century English Economy. Jewish
Historical Society of England, 27.
Fleuri, C., & Ghys, D. (1702). De zeeden der Israeliten ten voorbeelde eener volmaakte
republyk ontworpen. ontworpen: Leyden, Hendrik en Daniel van Damme.
Fuks, R., & Fuks, L. (1984). Hebrew typography in the northern Netherlands 1585 –
1815. Leiden: E. J. Bril.
Hall, J. (1997). Illustrated dictionary of symbols in the Eastern and Western art.
Cambridge: John Murray.
Harley, J., & Woodward, D. (1987). The history of cartography. Chicago and London:
The university of Chicago press.
Hutter, L. (1670). Biblia, Das ist Die gantze Heilige Schrifft Alten und Neuen
Testaments Deutsch D. Martin Luthers Sampt D. huetteri Summarien.
Wittenberg: Christ Wusten.
Important Judaica at Sotheby's New York 19 September 2012. (2012). Retrieved Aug 05,
2014, from
http://files.shareholder.com/downloads/BID/3366067054x0x617088/70b7306f-
f7f2-40c4-9b09-9c4f7f8f584b/617088.pdf
A dictionary of the English language: ‫ אוחזר מתוך‬.)1755( .'Johnson, S
i=1259&http://johnsonsdictionaryonline.com/?page_id=7070
Joseph, J. (1906). Alexander. Retrieved October 15, 2015, from Jewish Encyclopaedia:
Alexander: http://www.jewishencyclopedia.com/articles/1133-alexander
Katz , D. (1996). The Jews in the history of England, 1485-1850. Oxford: Clarendon
Press.
Keller (Cellarius) , C. (1706). Notitiae orbis antiqui, sive geographiae plenioris tomus
alter Asiam et Africam aniquam exponens Christopherus Cellarius. Lipsag.
Lago, L., & Graziella, G. (1995). La terra Santa e la sua immagine nella cartografia
antica. Trieste: Scienze Geografiche e storiche.
Laor, E. (1986). Maps of the Holy Land : cartobibliography of printed maps, 1475-1900.
New York: A. R Liss.
MacDowell, F. (2011). On the first English Haggadah; a short summary of Alexander
Alexander's translation and comments. Retrieved July 27, 2014, from
http://onthemainline.blogspot.co.il/2011/04/on-first-english-haggadah-short-
summary.html
Maurice , S. (2010). Inventing the Israelite: Jewish Fiction in Nineteenth-Century
France. Stanford : Stanford University Press.
Merian, M. (2002). creat scenes from the bible. New York: Dover publication inc.
Monmonier, M. (1996). How to lie with maps. Chicago and London: University of
Chicago press.
Munk, S. (1845). Palestine. Description géographique, historique et archéologique, par
S. Munk. Paris: Firmin Didot frères, Editeurs, imprimeurs.

217
Nebenzahl, K. (1986). Maps of the Holy Land. Tel Aviv: Stematzky.
Niebuhr, C. (1772). Beschreibung von Arabien: aus eigenen Beobachtungen und im
Lande selbst gesammleten Nachrichten. Kopenhagen.
Niebuhr, C. (1774). Beschryving van Arabie uit eigene waarnemingen en in 't land zelf
verzamelde narigten opgesteld door Carsten Niebuhr. Amsterdam.
Niebuhr, C. (1792). Travel through Arabia and other counries in the East (Vol. I). (R.
Heron, Trans.) Edinburgh.
Paul Dean Adshaead, H. (2012). Medieval maps of the Holy Land. London: The British
Library.
Pinto, I. (1766). Prayers for Sabbath, Rosh-Hashanah, and Kippur. New York: John
Holt .
Poortman, W., & Augustieijn, J. (1995). Karten in Bijbels (16e - 18e eeue). Zoetermeer:
Uitgeverij Boekencentrum .
Raumer, K. (1843). Beiträge zur biblischen Geographie : nebst einem
Höhendurchschnitte ; Beilage zu des Verfassers "Palästina". Leipzig:
Brockhaus. Retrieved from http://reader.digitale-
sammlungen.de/de/fs2/object/display/bsb10412416_00021.html?contextType=sc
an&contextSort=score%2Cdescending&contextRows=10&context=hasb
Robinson, A. (1952). The look of maps. Madison: The university of Wisconsin press.
Robinson, E., & Smith, E. (1841). Biblical research in Palestine, mount Sinai and
Arabia Petraea. New York and London: Crocker & Brewster.
Röhricht, R. (1989). Bibliotheca geographica Palaestinae : chronologisches Verzeichnis
der von 333 bis 1878 verfassten Literatur über das heilige Land mit dem Versuch
einer Kartographie. London: J. Trotter.
Roth, C. (1965). The Illustrated Haggadah. Studies in Bibliography and Booklore, 7(1),
37-56.
Sabar, s. (2007). Herlingen Aaron Wolff (Schreiber) of Gewitsch. In
EncyclopediaJudaica (Vol. 9).
Shalev, Z. (2012). Sacred Words and Worlds: Geography, Religion, and Scholarship,
1550-1700. Leiden: Brill.
Shaw, T. (1738). Travels, or observations relating to several parts of Barbary and the
Levant. Oxford.
Singer, I., & Schwab, M. (1906). Jewish Encyclopedia: Munk Salomon. Retrieved
January 24, 2015, from http://www.jewishencyclopedia.com:
http://www.jewishencyclopedia.com/articles/11221-munk-salomon
Singer, I., & Weill, J. (1906). Jewish Encyclopedia: Créhange Alexandre Ben Baruch.
Retrieved September 20, 2014, from Jewish Encyclopedia:
http://www.jewishencyclopedia.com/articles/4737-crehange-alexandre-ben-
baruch
Skelton, R. (1966). Decorative printed maps of the 15th to 18th centuries / a revised
edition of "Old decorative maps and charts", by A.L. Humphreys ; with eighty-
four reproductions and a new text by R.A. Skelton. London: Spring books.
Sluys, W. G. (1986). het land van de bijbel oude kaarten en prenten van Israël. knokke,
Belgium: Eerste druk & Mappamundi.
Smith, J. (1834). A catalogue raisonné of the works of the most eminent Dutch, Flemish,
and French painters (Vol. 5). London: Published by Smith and son.

218
Stern, D. (2011). Mapping the redemption: Messianic cartography in the 1695
Amsterdam Haggada. (S. Berger, Ed.) Studia Rosenthaliana(42-43).
Stevens, H. H. (1908). Ptolemy's Geography a brief account of all the printed editions.
London: Henry Stevens, son and stiles.
Stoopendaal, D. (1686). Biblia: dat is, De gantsche H. Schrifture Dordrecht: by
Hendrick en Jacob Keur . Amsterdam : Marcus Doornick.
Taylor, C. (1798). Fragments, Illustrative of the Manners, Incidents, and Phraseology,
of the Holy Scriptures. London.
Tirini , J. (1632). R. P. Iacobi Tirini Antverpiani E societate Iesu Commentarius in vetus
et Novum Testamentun Tomis Tribus Comprehensus. Antverpiae: Martinum
Nutium .
Tobler, T. (1867). Bibliographica geographica Palaestinae. Zunächst kritische
uebersicht gedruckter und ungedruckter beschreibungen der reisen ins Heilige
Land. Leipzig: S. Hirzel.
Tooley, R. (1999). Tooley's Dictionary of map makers. (J. French, Ed.) England: Map
collector publication.
unknown. (1747). An Universal History From The Earliest Account of Time The Asiatic
History to the Time of Alexander the Great (Vol. 11). London: Printed by T.
Osborne.
Wajntraub, E., & Wajntraub, G. (1992). Hebrew maps of the Holy Land. Wien: Bruder
Hollinek.
Westrem, S. (2001). The Hereford map. Brepols.
Whitfield, P. (1994). The images of the world. San Francisco: The British Library.
Wischnitzer, R. (1931). Zur Amsterdamer Haggadah.
Woods, J. M. (1913). Catholic Encyclopedia (1913)/Isaac-Joseph Berruyer (Vol. 2).
The Encyclopedia Press.
Yerushalmi, Y. H. (1997). Haggadah and history : a panorama in facsimile of five
centuries of the printed Haggadah from the collections of Harvard University
and the Jewish Theological Seminary of America. Philadelphia: Jewish
Publication Society.
.‫ הוצאה של יעקב אביאל‬:‫ תל אביב‬. ‫ קובץ איורים מאוסף יעקב אביאל ארץ ישראל‬.)1984( .'‫ י‬, ‫אביאל‬
.‫ כתר וידיעות אחרונות‬:‫ ירושלים‬.‫ הגדה של פסח‬.)1977( .'‫ ש‬,‫אבידור הכהן‬
.‫עתי‬-‫ דודזון‬:‫ עורך) תל אביב‬,‫ (ג' גליל‬.‫ עולם התנ"ך‬.)1996( .'‫ י‬,‫אבישור‬
.‫ הוצאת קרית ספר‬:‫ ירושלים‬.‫ המילון החדש‬.)1986( .'‫ א‬,‫אבן שושן‬
.)‫ מחניים(ק"כ‬.‫ קהילת וינה‬.)‫ (תשכ"ט‬.'‫ מ‬,‫אונגרפלד‬
.)‫ מחניים(ל"ג‬.‫ נבואת יונה‬.)‫ (תשי"ח‬.'‫ א‬,‫אורבך‬
.‫ עורך) עלי שיח‬,‫ (מ' ידעיה‬.‫ הלכה ואגדה באיורי הגדות‬.)1982( .'‫ מ‬,‫איילי‬
‫ אוחזר מתוך‬.‫ ציור בשערי ספרים‬: ‫ המפגש של יעקב אבינו עם בנו יוסף‬.)2014 ‫ דצמבר‬25( .'‫ א‬,‫אלבוים‬
https://amhasefer.wordpress.com/2014/12/25/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7
%92%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-
%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-
%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-
/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A9
.‫ חיבת ירושלים‬:‫ לונדון‬.‫ ליקוטי משמחי לב‬.)1908( .'‫ מ‬,]‫בארנעטט[ברנט‬
.103-105 ,)‫ כג(שבט‬,‫ מגדים‬.‫ קריעת ים סוף‬.)‫ (תשנ"ה‬.'‫ א‬,‫בורנשטיין‬

219
 ‫בן אלי‪ ,‬א'‪ .)1984( .‬המוזיאון לאומי הימי חיפה מפות עתיקות של ארץ ישראל‪.Wien: Koisser .‬‬
‫בן יצחק‪ ,‬י'‪ .)1650( .‬פירוש על המסורה‪ .‬אמסטרדם‪ :‬יהודה בן מרדכי‪ .‬אוחזר ב‪ 3 -‬מרץ ‪ ,2015‬מתוך‬
‫‪http://www.hebrewbooks.org/42817‬‬
‫בנבסה‪ ,‬א'‪( .‬תשס"ד)‪ .‬תולדות יהודי צרפת מהעת העתיקה עד ימינו‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫ברויאר ‪ ,‬מ'‪ ,‬וגרץ‪ ,‬מ'‪( .‬תשס"א)‪ .‬תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה ‪ -‬כרך א ‪ :‬מסורת והשכלה ‪- 1600‬‬
‫‪( .1780‬מ' מאיר‪ ,‬עורך) ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר לחקר תלדות העם היהודי ‪.‬‬
‫גויטין‪ ,‬ט'‪ .)2010( .‬הגדת ארנה מיכאל‪ .‬ירושלים‪( :‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך) האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫גולדשמידט‪ ,‬ד'‪ .)1960( .‬הגדה של פסח ותולדותיה‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫גורן‪ ,‬ח'‪ .)1999( .‬לכו חיקרו את הארץ‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת יד בן צבי‪.‬‬
‫דורמן‪ ,‬מ'‪( .‬תשמ"ט)‪ .‬מנשה בן ישראל‪ .‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫הברמן‪ ,‬א' מ'‪ .)1996( .‬האמנות בספר העברי המודפס‪ .‬ב‪ -‬ב' רות (עורך)‪ ,‬האמנות היהודית‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫הוצאת מודן‪.‬‬
‫הברמן‪ ,‬א' מ'‪( .‬תשכ"א)‪ .‬הגדה של פסח‪ .‬ב‪ -‬י' ליבוביץ (עורך)‪ ,‬האנצקלופדיה העברית (כרך יג)‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ‪.‬‬
‫וילנאי‪ ,‬ז'‪ .)1968( .‬המפה העברית של ארץ ישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬אחיעבר‪.‬‬
‫וילנאי‪ ,‬ז'‪( .‬שבט ‪ .)1971‬גרים בארץ ישראל ‪ .‬טורי ישרון‪.‬‬
‫זלקין‪ ,‬מ'‪ .)2008( .‬אל היכל ההשכלה‪ ,‬תהליכי מודרניזציה בחינוך היהודי במזרח אירופה במאה התשע‪-‬‬
‫עשרה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫חובב‪ ,‬מ'‪ .)2005( .‬לקסיקון מן המסד ליהדות וציונות‪ .‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫יודלוב‪ ,‬י'‪ .)1997( .‬אוצר ההגדות‪ ,‬ביבליוגרפיה של הגדות פסח‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪.‬‬
‫יערי‪ ,‬א'‪ .)1944( .‬דגלי המדפיסים העבריים‪ .‬ירושלים‪ :‬חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫יערי‪ ,‬א'‪( .‬תשכ"א)‪ .‬ביבליוגרפיה של הגדות של פסח מראשית הדפוס ועד היום‪ .‬ירושלים‪ :‬במברגר את‬
‫ואהרמן‪.‬‬
‫יערי‪ ,‬א'‪( .‬תשכ"א)‪ .‬מפות א"י בהגדה של פסח‪ .‬מחניים‪ ,‬מסכת לחיילי צה"ל לחג הפסח‪.‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬ד'‪ .)1994( .‬שיבת היהודים לאנגליה וביסוס קהילתם‪ .‬ב‪ -‬י' קפלן‪ ,‬וד' כ"ץ (עורכים)‪ ,‬גירוש ושיבה ‪:‬‬
‫יהודי אנגליה בחילופי הזמנים‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ג'‪ .)1972( .‬הגדה של פסח פראג רפ"ז‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת מקור‪.‬‬
‫כרמל‪ ,‬א'‪( .‬תשס"ד)‪ .‬קריעת ים סוף‪ :‬שתי מפות‪-‬דרכים‪ .‬המעיין(ב)‪ .‬אוחזר מתוך‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/kriat-2.htm‬‬
‫כשר‪ ,‬מ'‪ .)1950( .‬הגדת פסח ארצישראלית‪ .‬ניו יורק‪.‬‬
‫כשר‪ ,‬מ'‪( .‬תש"י)‪ .‬כוס חמישי‪ .‬ניו יורק‪.‬‬
‫לזרוביץ‪ ,‬א'‪ ,‬וקם‪ ,‬מ'‪( .‬אין תאריך)‪ .‬הגדה של פסח‪ .‬אוחזר ב‪ 14 -‬נובמבר ‪ ,2014‬מתוך לכסיקון לתרבות‬
‫ישראל‪http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=513 :‬‬
‫לירון‪ ,‬א'‪ .)1999( .‬הנצרות וארץ הקודש‪ .‬תל אביב‪ :‬צ'ריקובר מוציאים לאור‪.‬‬
‫לרמן‪ ,‬י'‪( .‬תשכ"ז)‪ .‬קהילת לונדון‪( .‬מ' הכהן‪ ,‬עורך) מחנים(קי"ג)‪.‬‬
‫מאיי‪ ,‬מ'‪( .‬תקכ"ז)‪ .‬בית חורין‪ :‬והוא סדר הגדה של פסח‪ .‬מץ‪Chez. Joseph Antoine, Imprimeur :‬‬
‫‪.ordinaire du Roi‬‬
‫מינץ‪-‬מנור‪ ,‬ל'‪( .‬תשס"ט)‪ .‬סמלים ודימויים בקהילה הספרדית והפורטוגלית‪( .‬א' בר־לבב‪ ,‬עורך)‬
‫פעמים(‪.)120‬‬
‫משולן‪ ,‬ה'‪( .‬תשנ"א)‪ .‬לדמותה של הקהילה היהודית באמסטרדאם במאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬פעמים‪.48 ,‬‬
‫‪220‬‬
 ‫נחמן‪ ,‬ר'‪ ,‬וקדמון‪ ,‬נ'‪ .)1987( .‬נתיבים לארץ ישראל מפות עתיקות‪ ,‬איורים וסיפורי מסעות לקופותיהם‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬אמנות ארץ ישראל‪.‬‬
‫נמניי‪ ,‬א'‪ .)1996( .‬עיטור כתבי יד עבריים לאחר המצאת הדפוס‪ .‬ב‪ -‬ב' רות‪ ,‬וב' נרקיס (עורכים)‪ ,‬אמנות‬
‫היהודית‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫נרקיס‪ ,‬ב'‪ .)1992( .‬כתבי‪-‬יד עבריים מצוירים‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬
‫ספראי‪ ,‬ש'‪ ,‬וספראי‪ ,‬ז'‪ .)1998( .‬הגדת חז"ל הגדה של פסח‪ .‬ירושלים‪ :‬כרטא‪.‬‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬מ'‪ .)1994( .‬הגיור ‪ -‬הלכה ומעשה‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫פיקסלר‪ ,‬א'‪( .‬תשע"ב)‪ .‬כוס חמישית‪ .‬אוחזר מתוך בית המדרש הווירטואלי (‪ )V.B.M‬ע"ש ישראל קושיצקי‬
‫שליד ישיבת הר עציון‪:‬‬
‫‪&cd=1&source=web&esrc=s&=q&rct=j&http://www.google.co.il/url?sa=t‬‬
‫‪&ved=0CB0QFjAA‬‬
‫‪url=http%3A%2F%2Fwww.etzion.org.il%2Fvbm%2Farchive%2F17-‬‬
‫‪&ei=XBNVVPzzC5Pe7AbC54HwCQ&beshiv%2Fbeshiv269.doc‬‬
‫‪&usg=AFQjCNEQmZJ5fLjSmGR8aial4bplzKtO0A‬‬
‫‪=bvm&sig2=8JncADz8Jp895CWs89dNgA‬‬
‫פרידברג ‪ ,‬ד' ח'‪( .‬תרצ"ז)‪ .‬תולדות הדפוס העברי‪ .‬אנטוורפן‪.Culture :‬‬
‫פרידמן‪ ,‬מ'‪( .‬תשנ"ה)‪ .‬העיטור והאיור בכתבי היד היהודיים‪( .‬מ' הכהן‪ ,‬עורך) מחניים‪.10 ,‬‬
‫פרץ‪ ,‬י'‪( .‬תשס"ז)‪ .‬התנ"ך בכתבי יד ובדפוסים ומה שביניהם‪ .‬טללי אורות‪ ,‬יג‪.49 - 39 ,‬‬
‫צבר‪ ,‬ש'‪( .‬תשמ"ב)‪ .‬השימוש במוטיבים נוצריים בכתובות של יהודי איטליה ומשמעותו‪ .‬ב‪ -‬דברי הקונגרס‬
‫העולמי השמיני למדעי היהדות‪ .‬ירושלים‪ :‬האיגוד העולמי למדעי היהדות‪.‬‬
‫צורף‪ ,‬י'‪[ .)1998( .‬מהדורת פקסימיליה של]סדר הגדה של פסח‪ ,‬עם פירוש יפה וציורים נאים‪ ,‬על ידי יצחק‬
‫צורף שנת התקע"ג‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫קוג'מן‪-‬אפל‪ ,‬ק'‪ .)2001( .‬אמנות יהודית בין אסלם לנצרות‪ .‬בני ברק‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫קירשנבאום‪ ,‬א'‪ .)1999( .‬האמנות בהלכה‪ .‬ב‪ -‬ד' קסוטו (עורך)‪ ,‬אמנות ויהדות‪ .‬המכון ליהדות ומחשבה בת‬
‫זמננו‪.‬‬
‫קלריטה‪ ,‬ואפרים‪( .‬אין תאריך)‪ ./www.clarita-efraim.com .‬אוחזר ב‪ 14 -‬דצמבר ‪ ,2014‬מתוך קלריטה‬
‫ואפרים מצגות‪www.clarita-efraim.com/UploadedFiles/Spanish%20hagadot.pps :‬‬
‫קפלן ‪ ,‬י'‪ .)1993( .‬הפרופיל היהודי של הקהילה הספרדית־הפורטוגלית בלונדון במאה הי"ז‪ .‬ב‪ -‬י' קפלן‪ ,‬וד'‬
‫כ"ץ (עורכים)‪ ,‬גירוש ושיבה ‪ :‬יהודי אנגליה בחילופי הזמנים‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שז"ר לתולדות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬י'‪ .)2003( .‬מנוצרים חדשים ליהודים חדשים‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל‪.‬‬
‫קרמון‪ ,‬י'‪ ,‬וקטן‪ ,‬מ'‪ .)1972( .‬מץ‪ .‬ב‪ -‬י' פראוור‪ ,‬האנצקלופדיה העברית (כרך כ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .)95-98‬ירושלים‬
‫תל אביב‪ :‬חברה להוצאת אנציקלופדיות‪.‬‬
‫רובין‪ ,‬ר'‪ .)1987( .‬ירושלים במפות ובמראות‪ .‬ההוצאת נהר וכנרת‪.‬‬
‫רובין‪ ,‬ר'‪ .)2014( .‬צורת הארץ‪ .‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן צבי‪.‬‬
‫רודמן‪ ,‬ד'‪ .)1997( .‬האם הייתה השכלה באנגליה עיון מחדש‪ .‬ציון‪ ,‬ס"ב(ב)‪.‬‬
‫רונן‪ ,‬ע'‪( .‬תשמ"ה)‪ .‬השתקפות מאורעות תקופתנו באיורי הגדות של פסח‪ .‬חיפה‪( :‬עבודה לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך) המכון להוראת המדעים ולשיפור דרכי ההוראה‪.‬‬
‫רות‪ ,‬א' צ'‪( .‬תשי"ט)‪ .‬הצייר העממי אהרון שרייבר הרלינגן‪( .‬י' לווינסקי‪ ,‬עורך) ידע עם‪ ,‬ה‪.‬‬

‫‪221‬‬
 ‫רות‪ ,‬ב'‪ .)1996( .‬האמנות והאמנים היהודים לפני האמנסיפציה‪ .‬ב‪ -‬ב' רות (עורך)‪ ,‬האמנות היהודית‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫רות‪ ,‬ב'‪( .‬תשכ"א)‪ .‬ההגדה המצוירת שבדפוס‪ .‬מוסד הרב קוק‪.‬‬
‫רותנברג‪ ,‬ב' (עורך)‪( .‬לא ידוע)‪ .‬הגדה ארכיאולוגית היסטורית של פסח‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת א‪ .‬לווין אפשטין‪.‬‬
‫שוברט‪ ,‬א'‪ .)1994( .‬אמנות הספר היהודי מהרנסאנס עד הרוקוקו‪( .‬י' פלס‪ ,‬מתרגמים) תל אביב‪ :‬הקיבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫שטיינזלץ‪ ,‬ע'‪ .)1979( .‬הגדה של פסח‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת כרטא‪.‬‬
‫שטנר‪ ,‬י'‪( .‬תשי"א)‪ .‬מפת ארץ ישראל ותולדותיה‪( .‬ש' ייבין‪ ,‬עורך) ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫שמרוק‪ ,‬ח'‪ .)1986( .‬איורים לספרי יידיש במאות הטז‪-‬היז ‪ :‬הטקסטים‪ ,‬התמונות ונמעניהם‪ .‬ירושלים‪ :‬אקדמון‪.‬‬
‫תשבי‪ ,‬א' (עורך)‪ .)2001( .‬ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלווין‪ .‬ירושלים‪ :‬מוזיאון ישראל ומשרד‬
‫הביטחון‪.‬‬

‫‪222‬‬
 ‫נספחים‬
‫נספח ‪ :3‬ה פיו ט " מ בי ת אוון"‬

‫‪223‬‬
224
 ‫נספח ‪ :4‬ע מוד ה ש ע ר ש ל הגד ת מ ץ‬

‫‪225‬‬
 ‫ ש ע ר ה ס פ ר מ מנו נ ל ק ח ה ה מ פ ה ב הגד ת מ ץ‬:5 ‫נספח‬

:‫הספר נמצא באתר‬

http://books.google.co.il/books?id=-
WJAAAAAcAAJ&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v
=onepage&q&f=false

226
 ‫נספח ‪ :6‬ה פ ר טי ם הג או ג ר פי ם ב מ פ ת ב ר י ע ק ב‬

‫נספח זה מכיל את כל השמות במפת בר יעקב‪ .‬לחלק מן השמות יש מקבילות במפת אדריכום ולחלק אזכור‬
‫במקרא‪.‬‬

‫ארץ מצרים ‪ 19‬פרטים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪37‬‬ ‫אילת‬

‫‪6‬‬ ‫אלכסנדרי‬

‫‪46‬‬ ‫ארץ גשן‬

‫‪34‬‬ ‫הר ההר‬

‫‪69‬‬ ‫הר חרב‬

‫‪92‬‬ ‫הר סיני‬

‫‪103‬‬ ‫הר שעיר‬

‫מדבר סיני‬

‫‪74‬‬ ‫מדבר פארן‬

‫‪113 22‬‬ ‫מדבר צין הוא קדש‬

‫קיים ללא מספור‬ ‫מדבר שור‬

‫נהר הנילוס‬

‫דברים ב‪ ,‬יד‬ ‫נחל זרד‬

‫נחל מצרים‬

‫‪9‬‬ ‫עמלק‬

‫‪78‬‬ ‫פתם‬

‫‪24‬‬ ‫קדש ברנע‬

‫‪81‬‬ ‫רעמסס‬

‫‪96‬‬ ‫שדה צען‬

‫‪227‬‬
 ‫נחלת שבט שמעון ‪ 9‬ערים‬
‫מספר במפת אדריכום‬ ‫כתיב במפת בר יעקב אזכור בתנ"ך‬

‫‪42‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ד‬ ‫אלהולד [אלתולד]‬

‫שופטים א‪ ,‬יח ‪15‬‬ ‫אשקלון‬

‫‪28‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ב‬ ‫באר שבע‬

‫‪35‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ה‬ ‫בית מרכבות‬

‫‪37‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ד‬ ‫בתול‬

‫לא מופיעה‪ 29 .‬בשבט דן‬ ‫יהושע‪ ,‬יג‪ ,‬ג‬ ‫גת‬

‫‪59‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ב‬ ‫מולדה‬

‫‪? 27‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ח‬ ‫רמות [ראמת נגב]‬

‫‪68‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬ו‬ ‫שרוהן [שרוחן]‬

‫נחלת שבט דן ‪ 8‬ערים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪21‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מד‬ ‫אלתקה‬

‫‪Bane Barach 11 10‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מה‬ ‫בני ברק‬

‫‪8‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מד‬ ‫בעלת‬

‫יהושע יט‪ ,‬מו‬ ‫יפה [יפו]‬

‫‪38‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מב‬ ‫יתלה‬

‫‪2‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מג‬ ‫עקרון‬

‫‪55‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מב‬ ‫שעלבין‬

‫‪58‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬מג‬ ‫תמנתה‬

‫נחלת שבט יהודא [יהודה] ‪ 15‬ערים ‪ 1 +‬נחל קידרון ‪ 1‬עץ אלוני ממרא ‪ 1‬מערת המכפלה‬
‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫בראשית י‪ ,‬יט‬ ‫אדמה‬

‫‪228‬‬
 ‫דברים כט‪ ,‬כב‬

‫‪8‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬ג‬ ‫אדר‬

‫‪183‬‬ ‫[אלוני בראשית יג‪ ,‬יח‬ ‫ממרא‬ ‫אלון‬

‫ממרא]‬

‫‪58‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬טו‬ ‫בית לחם‬

‫‪54‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬נט‬ ‫בית ענות‬

‫‪145‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬יג‬ ‫הברון חברון‬

‫יהושע טו‪ ,‬נח‬ ‫חלהול חלחול‬

‫‪37‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬כג‬ ‫חצור‬

‫‪100‬‬ ‫בראשית כג‪ ,‬ט‬ ‫מערת המכפלה‬

‫‪180‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬מא‬ ‫מקדה‬

‫‪196‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬סב‬ ‫נבש והנבשן‬

‫נחל קדרון‬

‫‪228‬‬ ‫בראשית י‪ ,‬יט‬ ‫סדם‬

‫דברים כט‪ ,‬כב‬

‫‪6‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬כב‬ ‫עדעדה‬

‫‪84‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬נה‬ ‫עיר כרמל‬

‫‪142‬‬ ‫בראשית י‪ ,‬יט‬ ‫עמורה‬

‫דברים כט‪ ,‬כב‬

‫‪18‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬נ‬ ‫ענב‬

‫‪129‬‬ ‫יהושע טו‪ ,‬מב‬ ‫עתר‬

‫בראשית י‪ ,‬יט‬ ‫צבוים צביים‬

‫דברים כט‪ ,‬כב‬

‫נחלת שבט בנימין ‪ 9‬ערים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪229‬‬
 ‫‪40‬‬ ‫יהושע ז‪ ,‬ב‬ ‫בית אוון‬

‫יהושע יח‪ ,‬יב‬

‫‪42‬‬ ‫יהושע ז‪ ,‬ב‬ ‫בית אל‬

‫יהושע יח‪ ,‬יב‬

‫יהושע יח‪ ,‬יג‬ ‫בית חרון [בית חורון]‬

‫‪75‬‬ ‫יהושע ז‪ ,‬ב‬ ‫העי‬

‫אינה ממוספרת‬ ‫יהושע יח‪ ,‬כח‬ ‫ירושלם‬

‫‪81‬‬ ‫יהושע יח‪ ,‬כא‬ ‫יריחו‬

‫‪93‬‬ ‫שמואל א כב‪ ,‬יט‬ ‫נב עיר הכהנים‬

‫נחמיה יא‪ ,‬לב‬

‫‪24‬‬ ‫יהושע יח‪ ,‬יג‬ ‫עטרות אדר‬

‫‪105‬‬ ‫יהושע ז‪ ,‬ה‬ ‫שברים‬

‫נחלת שבט אפרים ‪ 12‬ערים ‪ 3‬הרים ‪ 1‬נחל‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪14‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ב‬ ‫ארכי עטרות‬

‫‪29‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ג‬ ‫בית חורון‬

‫‪46‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ג‬ ‫גזר‬

‫‪44‬‬ ‫יהושע כד‪ ,‬ל‬ ‫הר געש‬

‫‪45‬‬ ‫דברים יא‪ ,‬כט‬ ‫הר גריזים‬

‫‪50‬‬ ‫דברים יא‪ ,‬כט‬ ‫הר עיבל‬

‫‪39‬‬ ‫יהושע כד‪ ,‬ל‬ ‫הרי אפרים‬

‫‪58‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ג‬ ‫יבלטי [יפלטי]‬

‫‪65‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ב‬ ‫לוז‬

‫‪32‬‬ ‫מלכים א יז‪ ,‬ג‬ ‫נחל כרית‬

‫‪69‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ז‬ ‫נערתה‬

‫‪230‬‬
 ‫‪71‬‬ ‫בראשית יב‪ ,‬ו‬ ‫שכם‬

‫יהושע יז‪ ,‬ז‬

‫‪81‬‬ ‫יהושע יא‪ ,‬א‬ ‫שמרון‬

‫‪97‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ו‬ ‫תאנת שלה‬

‫‪96‬‬ ‫יהושע כד‪ ,‬ל‬ ‫תמנת סרח‬

‫יהושע יט‪ ,‬מט‬

‫‪95‬‬ ‫יהושע טז‪ ,‬ח‬ ‫תפוח‬

‫נחלת שבט חצי המנשה ‪ 6‬ערים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪11‬‬ ‫יהושע יז‪ ,‬יא‬ ‫אשר‬

‫יהושע יז‪ ,‬יא‬ ‫אשר בית שאון בית שאן‬

‫‪38‬‬ ‫יהושע יז‪ ,‬יא‬ ‫יבלעם‬

‫‪43‬‬ ‫יהושע יז‪ ,‬יא‬ ‫מגידו‬

‫‪41‬‬ ‫יהושע יז‪ ,‬ז‬ ‫מכמתה‬

‫‪29‬‬ ‫יהושע יז‪ ,‬יא‬ ‫עין דאר עין דר‬

‫נחלת שבט יששכר ‪ 9‬ערים ‪ 1‬הר ‪ 1‬נחל קישון‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪15‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כב‬ ‫בית שמש‬

‫‪10‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כו‬ ‫הר כרמל‬

‫‪41‬‬ ‫לא מופיע כעיר‬ ‫יששכר‬

‫‪40‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יח‬ ‫יזרעלה יזרעאלה‬

‫‪22‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יב‬ ‫כסלות כסלת‬

‫‪34‬‬ ‫שופטים ססרא‬ ‫נחל קשיון [קישון]‬

‫‪29‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כא‬ ‫עין גנים‬

‫‪231‬‬
 ‫‪24‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כ‬ ‫קשיון‬

‫‪50‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כא‬ ‫רמת‬

‫יהושע יט‪ ,‬כב‬ ‫שחצומה‬

‫‪56‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יט‬ ‫שיאון‬

‫נחלת שבט זבולון ‪ 5‬ערים ‪ 1‬נחל דותן‬

‫המפה מכלילה את צפון הכנרת בנחלת זבולון‪ .‬במפת אדריכום עוברת שם דרך וזו יתכן סיבת הטעות‬
‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪37‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יב‬ ‫דברת‬

‫‪39‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יא‬ ‫דבשת‬

‫‪40‬‬ ‫מלכים ב ו‪ ,‬יג אלישע‬ ‫דתן‬

‫בראשית לז‪ ,‬יז יוסף בבור‬

‫‪61‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬יא‬ ‫יקנעם‬

‫העיר דתן מוזכרת פעמים במקרא הנחל לא מוזכר קיים‪ ,‬ללא שם‬ ‫נחל דתן‬

‫‪95‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כב‬ ‫תבור‬

‫נחלת שבט אשר ‪ 13‬ערים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪5‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כט‬ ‫אכזיב‬

‫‪4‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כה‬ ‫אכשף‬

‫‪27‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כה‬ ‫בטן‬

‫‪24‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כז‬ ‫בית דגון בית דגן‬

‫‪50‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כט‬ ‫חוסה חסה‬

‫‪35‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כה‬ ‫חלי‬

‫‪9‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כה‬ ‫חלקת‬

‫‪232‬‬
 ‫‪28‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כז‬ ‫כבול‬

‫‪61‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כז‬ ‫נעיאל‬

‫‪84‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כט‬ ‫צור‬

‫‪77‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כח‬ ‫צידון‬

‫‪69‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כח‬ ‫רחב רחוב‬

‫שיחור ‪ 80‬לבנת ‪53‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬כו‬ ‫שיחור לבנת‬

‫נחלת שבט נפתלי ‪ 11‬ערים ‪ 1‬הר‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫אדמי ‪ 5‬נקב ‪72‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לג‬ ‫אדמינקב‬

‫‪43‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לז‬ ‫אדרעי‬

‫‪19‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לד‬ ‫אזנות תבור‬

‫‪26‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לח‬ ‫בית שמש‬

‫הרי לבנון‬

‫פליטת קולמוס‪ ,‬לא קשור לאף מקום‬ ‫הרמה‬

‫‪45‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לה‬ ‫חמת‬

‫‪17‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לו‬ ‫חצור‬

‫‪57‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לג‬ ‫יבנאל‬

‫‪33‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לה‬ ‫כנרת‬

‫‪64‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לח‬ ‫מגדל אל‬

‫‪79‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לו‬ ‫רמה‬

‫‪81‬‬ ‫יהושע יט‪ ,‬לה‬ ‫רקת‬

‫נחלת שבט ראובן ‪ 3‬ערים ‪ 1‬הר ‪ 2‬נחלים‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪233‬‬
 ‫‪10‬‬ ‫יהושע יג‪ ,‬יז‬ ‫בעל מעון‬

‫‪31‬‬ ‫יהושע יג‪ ,‬יז‬ ‫חשבון‬

‫יהושע יג‪ ,‬טו‬ ‫נחל ארנן‬

‫‪70‬‬ ‫דברים ב‪ ,‬יד‬ ‫נחל זרד‬

‫‪3‬‬ ‫דברים ג‪ ,‬כז‬ ‫פסגה [הר]‬

‫‪23‬‬ ‫יהושע יג‪ ,‬יט‬ ‫קריתים‬

‫נחלת שבט גד ‪ 8‬ערים ‪ 1‬הר ‪ 1‬נחל‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫יג‪,‬כז ‪13‬‬ ‫יהושע‬ ‫בית נמרה‬

‫במדבר לב לו‬
‫‪7‬‬ ‫במדבר כא כח‬ ‫במות ארנן‬

‫‪16‬‬ ‫יהושע יג‪,‬כו‬ ‫דביר‬

‫‪19‬‬ ‫במדבר לב לד‬ ‫דיבון‬

‫מופיע במפה הכללית לא‬ ‫יבק‬

‫מופיעה במפת שבט גד‬
‫‪24‬‬ ‫יהושע יג‪,‬כה‬ ‫יעזר‬

‫במדבר לב‪,‬א‬

‫‪23‬‬ ‫נחל יבק‬

‫יהושע יג‪ ,‬כה ‪9‬‬ ‫ערער‬

‫במדבר לב‪ ,‬לד‬

‫‪38‬‬ ‫במדבר לב‪ ,‬מ‬ ‫רמת גלעד‬

‫‪54‬‬ ‫במדבר לב‪ ,‬לה‬ ‫שופן‬

‫נחלת שבט חצי המנשה ‪ 6‬ערים ‪ 1‬הר ‪ 3‬נחל ‪ 1‬חבל ארץ‬

‫מספר במפת אדריכום‬ ‫אזכור בתנ"ך‬ ‫כתיב במפת בר יעקב‬

‫‪13‬‬ ‫ארם‬

‫‪234‬‬
 ‫‪23‬‬ ‫חבל ארץ‬ ‫בשן‬
‫יהושע יג‪ ,‬ל‬

‫מלכים ב ה‪ ,‬יב‬ ‫דמשק‬

‫‪58‬‬ ‫הרי הרמן [חרמון]‬

‫‪62‬‬ ‫במדבר לב‪ ,‬מא‬ ‫יאיר‬

‫ירדן‬

‫‪61‬‬ ‫שופטים כא‪ ,‬ט‬ ‫יבש גלעד‬

‫‪98‬‬ ‫לבני‬

‫‪2‬‬ ‫מלכים ב ה‪ ,‬יב‬ ‫נחל לבני‬

‫‪75‬‬ ‫מלכים ב ה‪ ,‬יב‬ ‫נחל פרפר‬

‫‪19‬‬ ‫דברים א‪ ,‬ה‬ ‫עשתרת‬

‫יהושע יג‪,‬לא‬

‫‪235‬‬
 ‫נספח ‪ :7‬ד ף ה ש ע ר ש ל ה גד ת ה ר לי נגן‬

‫‪236‬‬
 ‫ דוג מ או ת ל מ ק ר א ב מ פו ת‬:8 ‫נספח‬

‫להלן שתי דוגמאות ממפות הולנדיות ודוגמה ממפה אנגלית שיש בהן מקרא‬
‫מקרא ממפת אורטליוס‬
:‫מפה בשם‬
Typus Chorographicus, Celebrium Locorum in Regno Judae et Israhel.
:‫מתוך‬
1603 Latin edition of the Theatrum Orbis Terrarum Antwerp

237
 ‫מקרא ממפת ניקולאס פישר‬
:‫מפה בשם‬
Het Beloofde Landt Canaan door wandelt van onsen Salichmaeker Jesu Christo, neffens
syne Apostelen.Met groote verbeeteringe uyt de H. Schrifture van nieus geteecket en
Uytgegeven door Nicolaes Visscher.
1664cְּ‫ְּשנת‬Biblia Neerlandicaְּ‫ ספר תנ"ך‬:‫מתוך‬

‫מקרא מתוך מפה של ניקולאס פישר‬

Verklaringe der Teeckens ‫פרוש הסימנים‬

123
‫ יג‬,‫ערי מקלט לפי ספר שמות כא‬
De Vry-Steden exod. 21 13 Syn Aldus
‫ערי ממלכה‬
geteeckent ‫ערי לוויים‬
‫עיר‬
Konincklycke Steden
‫מצודה‬
Priester lycke Steden ‫כפר‬

Gemene Steden

Casteelen

Dorpen en vlecken

".‫ ֲאשֶׂ ר יָנּוס שָ מָ ה‬,‫וְ שַ ְמתי לְ ָך מָ קֹום‬--‫ וְ הָ ֱאֹלהים אנָה לְ יָדֹו‬,‫ יג " ַואֲשֶׂ ר ל ֹא צָ דָ ה‬,‫ שמות כא‬123

238
 )Richard Blome( ‫המקרא במפת בלום‬
‫ המקרא מתבסס על המקרא במפת ניקולאס פישר‬.‫הספר עם המפות יצא באנגליה‬
:‫מפה בשם‬
Canaan Comonly called the Holy Land or the Land of Promise Being ye possession ye
Israelites & traveled through by our land & Saviour Iesus Christ and his apostles
:‫מתוך‬
The history of the Old Testament, extracted out of sacred Scripture and writings of the
father… London: Printed by Samuel Roycroft for Richard Blome. MDCXC (1690)

239
 ‫נספח ‪ :9‬ע מוד ה ש ע ר ש ל מ הדו ר ת ‪1695‬‬

‫עמוד השער של הגדת אמסטרדם שנת ‪1695‬‬

‫‪240‬‬
 ‫נספח ‪ :10‬דוג מה ל ע בוד ת ג רי ם בד פו ס‬

‫סיום הספר "בית שערי תפילה" מהמאה ה‪18-‬‬

‫‪241‬‬
 ‫נספח ‪ :11‬מ פ ה מ תו ך ה א ט ל ס ש ל ס ל ריו ס ש נ ת ‪1706‬‬

‫‪Palaestina sev Terra sancta 1706‬‬

‫‪242‬‬
 ‫נספח ‪ :12‬מ פ ת מ ר ק טו ר ‪1610‬‬

‫מפה מאטלס מאוד פופולרי של הונדיוס ומרקטור בשם ”‪ “Atlas minor‬שיצא במהדורות רבות ובשפות‬
‫שונות משנת ‪ 1606‬עד ‪.1634‬‬

‫‪243‬‬
 ‫נספח ‪ :13‬מ פ ת ‪Duetecum‬‬

‫נספח ‪ :14‬מ פו ת ג' ון ס פיד ‪1611‬‬

‫‪244‬‬
‫לאחר שנת ‪ 1611‬צורפה מפה שונה לספרי תנ"ך באנגליה‪ ,‬גם היא תוכננה על ידי ספיד‪ ,‬ויצאה במהדורות רבות‪.‬‬
‫במפה מדליונים דומים‪.‬‬

‫נספח ‪ :15‬מ פ ת טי רי ני‬

‫‪245‬‬
 Romeyn De Hooghe ‫ הו ח ה‬-‫ מ פ ת רו מיין ד ה‬:16 ‫נספח‬

‫ מתוך‬Historische Kaert der Landen en Saecken int Oude en Nieuwe Testament ‫שם המפה‬
(Poortman & Augustieijn, 1995, p. 226 .Lindenberg ‫ על ידי‬1702 ‫תנ"ך לותרני שיצא בשנת‬
map 155)

246
‫נספח ‪ :17‬ע מוד ה כו ת ר ת ש ל ה ס פ ר צ אינ ה ו ר אינ ה ‪1846‬‬

‫נספח ‪ :16‬הגדה של פסח עם שורות ממוספרות‬

‫‪247‬‬
 ‫קַ ּדֵ ש‬ ‫‪1‬‬

‫ְּבשַ בָ תִמַ ְּתחילין‬ ‫‪2‬‬

‫יְּמלַאכְ תֹוְּאֲשֶׂ רְּ‬

‫יֹוםְּה ְשביעְּ ְ‬
‫ְַּ‬ ‫וַיְ היְּע ֶֶׂׂרבְּוַיְהיְּבֹ קֶׂ רְּיֹוםְּהַ ששי‪ְּ.‬וַיְ כֻׁלּוְּהַ שָ מַ יםְּוְ הָ אָ ֶׂרץְּוְ כָלְּצְ ְָּבאָ ם‪ְַּ ְּ.‬ויְ כַלְּ ְֱּאֹלהיםְּבַ‬ ‫‪3‬‬
‫ָלְּמלַאכְ תֹוְּאֲשֶׂ רְּעָשָ ה‪ְּ.‬וַיְ בָ ֶׂרְךְּ ְֱּאֹלהיםְּאֶׂ תְּיֹוםְּהַ ְשביעיְְַּּויְ קַ ּדֵ שְּאֹותֹוְּכיְּבֹוְּשָ בַ תְּ‬ ‫עָ שָ הְּוַּי ְשבֹ תְּבַ יֹוםְּהַ ְשביעיְּמכ ְ‬ ‫‪4‬‬
‫ָלְּמלַאכְ תֹוְּאֲשֶׂ רְּבָ ָראְּאֱֹלהיםְּ ַלעֲשֹות‪.‬‬ ‫מכ ְ‬ ‫‪5‬‬

‫בַ חֹולִמַ ְּתחילין‪:‬‬ ‫‪6‬‬

‫סַ בְ ריְּמָ ָרנָןְּוְ ַרבָ נָןְּוְ ַרבֹותַ י‬ ‫‪7‬‬

‫ָםְּבֹוראְּפְ ריְּהַ ָגפֶׂן‪.‬‬

‫ֵ‬ ‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹול‬ ‫‪8‬‬

‫נּוְּבמצְ ֹותָ יו ‪.‬וַתתֶׂ ןְּלָנּוְְְּּייְָּ‬

‫ש ְ‬ ‫רֹוממָ נּוְּמכָלְּ ְָּלשֹוןְּוְ ק ְּד ְָּ‬
‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬אֲשֶׂ רְּבָ חַ רְּבָ נּוְּמכָלְּ ָעםְּוְ ְְּ‬ ‫‪9‬‬
‫אֱֹלהֵ ינּוְּבְ אַ הֲבָ הְּ(בְ שַ בָ ת‪ְּ:‬שַ בָ תֹותְּל ְמנּוחָ הְּּו)מֹועֲדיםְּלְ ש ְמחָ ה‪ְּ,‬חַ ְּגיםְּּו ְְּזמַ ניםְּ ְְּלשָ שֹון‪ְּ,‬אֶׂ תְּיֹוםְּ(הַ שַ בָ תְּהַ זֶׂהְּוְ אֶׂ תְּ‬ ‫‪10‬‬
‫נּוְּבחַ ְְּרתָ ְּוְ אֹותָ נּוְּקּדַ ְשתָ ְּמכָלְּ‬
‫יֹום)ְּחַ גְּהַ מַ צֹותְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬זְמַ ןְּחֵ רּותֵ נּוְּ(בְ אַ הֲבָ ה)‪ְּ,‬מקְ ָראְּקֹ דֶׂ ש‪ֵ ְּ,‬זכֶׂרְּליצְּיאַ תְּמְּצְ ָרים‪ְּ.‬כיְּבָ ְָּ‬ ‫‪11‬‬
‫ששֹוןְּהנְ חַ לְ ְָּתנּו‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יָ‪ְְּ ְּ,‬מקַ ּדֵ שְּ(הַ שַ בָ תְּ‬ ‫הָ ַעמים‪(ְּ,‬וְ שַ בָ ת )ּומֹועֲדֵ יְּקָ ְדשֶׂ ָךְּ(בְ אַ הֲבָ הְּּובְ ָרצֹון‪ְּ),‬בְ ש ְמחָ הְּּובְ ְָּ‬ ‫‪12‬‬
‫וְ )י ְש ָראֵ לְּוְ הַ ְזמַ נים‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ְּבמֹוצָ אֵ יִשַ בָ תִמֹוסיפין‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫אֹוריְּהָ אֵ ש‪.‬‬
‫אְּמ ֵ‬
‫ָם‪ְּ,‬בֹור ְ‬
‫ֵ‬ ‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹול‬ ‫‪15‬‬

‫ְך‪ְּ,‬ביןְּי ְש ָראֵ לְּ ְָּל ַעמים‪ְּ,‬בֵ יןְּיֹוםְּהַ ְשביעיְּ‬ ‫ֹורְּלחשֶׂ ְֵּ‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָםְּהַ מַ בְ ּדילְּבֵ יןְּקֹ דֶׂ שְּלְ חֹ ל‪ְּ,‬בֵ יןְּא ְְּ‬ ‫‪16‬‬
‫ששֶׂ תְּיְ מֵ יְּהַ מַ עֲשֶׂ הְּקּדַ ְשתָ ‪ְּ.‬‬
‫תְּיֹוםְּה ְשביעיְּמ ְֵּ‬
‫ְַּ‬ ‫יְּהמַ עֲשֶׂ ה‪ְּ.‬בֵ יןְּקְ דֻׁשַ תְּשַ בָ תְּלקְ דֻׁשַ תְּיֹוםְּטֹובְּהבְ ּדַ לְ ְָּת‪ְּ,‬וְ ְֶּׂא‬
‫לְ שֵ שֶׂ תְּיְ מֵ ְַּ‬ ‫‪17‬‬
‫ילְּביןְּקֹ דֶׂ שְּלְ קֹ ְֶּׂדש‪.‬‬
‫הבְ ּדַ לְ תָ ְּוְ קּדַ ְשתָ ְּאֶׂ תְּ ַע ְמָךְּי ְש ָראֵ לְּבקְ דֻׁשָ תֶׂ ָך‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ ְָּיְּהַ ְַּמבְ ד ְֵּ‬ ‫‪18‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬שֶׂ הֶׂ ֱחיָנּוְּוְ קּיְ מָ נּוְּוְ הגיעָנּוְּ ַל ְְּזמַ ןְּהַ ְֶּׂזה‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫ןִבהַ סָ בָ ה‪.‬‬
‫שֹותֶ הִרֹ בִּכֹוסִהַ יַי ְּ‬ ‫‪20‬‬

‫ְּורחַ ץ‬ ‫‪21‬‬

‫יןִמבָ ְּרכיןִ" ַעלִנְּ טילַתִיָדַ ים‪".‬‬

‫נֹוטליןִאֶ תִהַ יָדַ יםִוְּ אֵ ְּ‬
‫ְּ‬ ‫‪22‬‬

‫כ ְַרפַ ס‬ ‫‪23‬‬

‫ַח‪ִּ,‬ומבָ ְּרכין‪:‬‬
‫ְּ‬ ‫תִבמֵ יִמֶ ל‬
‫טֹובליןִּכ ְַּרפַ סִפָ חֹותִמּכְּ זַי ְּ‬
‫ְּ‬ ‫‪24‬‬

‫ָם‪ְּ,‬בֹוראְּפְ ריְּהָ אֲדָ מָ ה‪.‬‬

‫ֵ‬ ‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹול‬ ‫‪25‬‬

‫‪248‬‬
 ‫יַחַ ץִ‬ ‫‪26‬‬

‫בַ עַ לִהַ בַ יתִי ְּבצַ עִאֶ תִהַ מַ צָ הִהָ אֶ ְּמצָ עיתִל ְּשתַ יםִּומַ צְּ פיןִאֶ תִהַ חֵ ציִהִַגָדֹולִלַאֲ פיקֹומָ ן‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫מַ גידִ‬ ‫‪28‬‬

‫קֹולִרם‪:‬‬
‫ָ‬ ‫רִב‬
‫ְּמ ַג ִֶלהִאֶ תִהַ מַ צֹות‪ִ,‬מַ גְּ ביהַ ִאֶ תִהַ קְּ עָ ָרהִוְּ אֹומֵ ְּ‬ ‫‪29‬‬

‫שתָ אְּהָ כָא‪ְּ,‬‬

‫ֵיתיְּוְ יֵיכֹ ל‪ְּ,‬כָלְּדצְ ריְךְּיֵיתֵ יְּוְ י ְְּפסַ ח ‪.‬הָ ְַּ‬
‫ָאְּדמצְ ָרים ‪.‬כָלְּדכְ פיןְּי ְֵּ‬‫הָ אְּלַחְ מָ אְּעַנְ יָאְּדיְּ ֲאכָלּוְּאַ בְ הָ תָ נָאְּבְ אַ ְרע ְ‬ ‫‪30‬‬
‫ָאְּדי ְש ָראֵ ל‪ְּ.‬הָ שַ תָ אְּ ַעבְ דֵ י‪ְּ,‬לְ שָ נָהְּהַ בָ אָ הְּבְ נֵיְּחֹורין‪.‬‬
‫לְ שָ נָהְּהַ בָ אָ הְּבְ אַ ְרע ְ‬ ‫‪31‬‬

‫מֵ סירִהַ קְּ עָ ָרהִמֵ עַ לִהַ שֻּׁ לְּ חָ ן‪ִ,‬מֹוזְּגיןִכֹוסִשֵ ניִוְּ כַאןִהַ בֵ ןִאֹוִאֶ חָ דִמןִהִַ ְּמסֻּׁבִיםִשֹואֵ ל‪:‬‬ ‫‪32‬‬

‫מַ הְּנ ְשתַ נָהְּהַ לַיְ לָהְּהַ זֶׂהְּמכָלְּהַ לֵילֹות?‬ ‫‪33‬‬

‫יןְּחמֵ ץְּּומַ צָ ה‪ְּ,‬הַ לַיְ לָהְּהַ זֶׂהְּ‪ְּ-‬כֻׁלֹוְּמַ ְָּצה!‬

‫שֶׂ בְ כָלְּהַ לֵילֹותְּאָ נּוְּאֹוכְ ל ְָּ‬ ‫‪34‬‬
‫יןְּשאָ רְּיְ ָרקֹות‪ְַּ ְּ-ְּ,‬הלַיְ לָהְּהַ זֶׂהְּמָ רֹור!‬
‫שֶׂ בְ כָלְּהַ לֵילֹותְּאָ נּוְּאֹוכְ ל ְ‬ ‫‪35‬‬
‫ֶׂהְּש ְֵּתיְּפְ ָעמים!‬
‫שֶׂ בְ כָלְּהַ לֵילֹותְּאֵ יןְּאָ נּוְּמַ ְטביליןְּאֲפילּוְּ ַפ ַעםְּאֶׂ חָ ת‪ְּ-ְּ,‬הַ לַיְ לָהְּ ְַּהז ְ‬ ‫‪36‬‬
‫ָנּוְּמסֻׁבין!‬
‫יןְּמסֻׁבין‪ְּ-ְּ,‬הַ לַיְ לָהְּ ְַּהזֶׂהְּ ְֻּׁכל ְְּ‬
‫יןְּיֹושביןְּּובֵ ְ‬
‫ְ‬ ‫שֶׂ בְ כָלְּהַ לֵילֹותְּאָ נּוְּאֹוכְ ליןְּבֵ‬ ‫‪37‬‬

‫ירתִהַ הִַגָדָ ה‪.‬‬

‫ָהִמגֻּׁלֹותִב ְּשעַ תִאֲ מ ִַ‬
‫מֵ ניחַ ִאֶ תִהַ קְּ עָ ָרהִעַ לִהַ שֻּׁ לְּ חָ ן‪ִ.‬הַ מַ צֹותִת ְּהיֶינ ְּ‬ ‫‪38‬‬

‫ָה‪ְּ.‬ואלּוְּל ֹאְּהֹוציאְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּ‬ ‫עֲבָ דיםְּהָ יינּוְּלְ פ ְַרעֹ הְּבְ מצְ ָרים‪ְּ,‬וַּיֹוציאֵ נּוְְְּּייְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמשָ םְּבְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּּובזְרֹועְַּנְ טּוי ְְּ‬ ‫‪39‬‬
‫הְּבמצְ ָריְּם‪ַ ְּ.‬ואֲפילּוְּ ֻׁכלָנּוְּ ֲחכָמים‪ְּ,‬‬ ‫ֵינּוְּמשֻׁ עְ בָ דְּיםְּהָ יְּינּוְּלְ ְַּפ ְרעֹ ְ‬
‫הּואְּאֶׂ תְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּממצְ ָרים‪ְּ,‬ה ֲֵריְּאָ נּוְּּובָ נֵינּוְּּובְ נֵיְּבָ נ ְ‬ ‫‪40‬‬
‫תֹורה‪ְּ,‬מצְ וָהְּ ָעלֵינּוְּלְ סַ פֵרְּביציאַ תְּמ ְְּצ ַרים‪ְּ.‬וְ כָלְּהַ ְַּמ ְרבֶׂ הְּלְ סַ פֵ רְּ‬ ‫ָנּוְּיֹודעיםְּאֶׂ תְּהַ ָ‬
‫ְ‬ ‫ְֻּׁכלָנּוְּנְ בֹונים ‪ֻׁ ,‬כלָנּוְּזְקֵ נים‪ֻׁ ְּ,‬כל‬ ‫‪41‬‬
‫שבָ ח‪.‬‬ ‫ֶׂהְּמ ֻׁ‬
‫ביציאַ תְּמצְ ַריםְּה ֲֵריְּז ְ‬ ‫‪42‬‬

‫ק‪ְּ,‬והָ יּוְּ‬
‫ֵיְּב ַר ְְּ‬
‫יּוְּמסֻׁביןְּב ְבנ ְ‬
‫אְּו ַרביְּטַ ְרפֹוןְּשֶׂ הָ ְ‬‫שעְַּוְ ַרביְּאֶׂ לְ ָע ְָּזרְּבֶׂ ןְּ ֲעז ְַריָהְּוְ רְַּבְ יְּ ְֲּעקיבָ ְְּ‬
‫מַ עֲשֶׂ הְּבְ ַרביְּאֱלי ֶׂעזֶׂרְּוְ ַרביְּיְ הֹו ֻׁ‬ ‫‪43‬‬
‫תְּשמַ עְּשֶׂ לְּ‬
‫ְמסַ פְ ריםְּביציאַ תְּמצְ ַריםְּכָלְּאֹותֹוְּהַ לַיְ לָהְּעַדְּשֶׂ בָ אּוְּתַ לְ מידֵ יהֶׂ םְּוְ ְָּא ְמרּוְּלָהֶׂ ם‪ְּ:‬רְַּבֹותֵ ינּו ‪,‬הגְּיעְַּזְמַ ןְּקְ ריאַ ְ‬ ‫‪44‬‬
‫שַ חֲרית‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫יְּשתֵ אָ מֵ רְְְּּיציאַ תְּמצְ ַריְּםְּבַ לֵילֹותְּעַ דְּשֶׂ ְּד ָרשָ ּהְּ‬ ‫רְּרביְּאֶׂ לְ ָעזָרְּבֶׂ ןְּ ֲעז ְַריָה‪ְּ:‬ה ֲֵריְּאֲניְּכְ בֶׂ ןְּשבְ עיםְּשָ נָה‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּזָכיתְּ ְֶּׂ‬
‫אָ מַ ַ‬ ‫‪46‬‬
‫יָך‪ְּ,‬י ְֵּמיְּחַ ּיֶׂיָך ‪ְַּ -‬היָמים‪ְּ,‬כָלְּיְ מֵ יְּחַ ּיֶׂיָךְּ‪ְּ-‬‬
‫אתָךְּמֵ אֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריםְּכֹ לְּ ְי ְֵּמיְּחַ ְֶּּׂי ְְּ‬
‫בֶׂ ןְּזֹומָ א‪ְּ:‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ,‬לְ מַ עַןְּתזְכֹ רְּאֶׂ תְּיֹוםְּצֵ ְ‬ ‫‪47‬‬
‫יח‪.‬‬
‫ָםְּהזֶׂה‪ְּ,‬כֹ לְּיְ מֵ יְּחַ ּיֶׂיָךְּ‪ְּ-‬לְ הָ ביאְּלְּימֹותְּהַ מָ ש ְַּ‬ ‫יםְּאֹומרים‪ְּ:‬יְ מֵ יְּחַ ּיֶׂיָךְּ‪ְּ-‬הָ עֹול ְַּ‬
‫ְ‬ ‫הַ לֵילֹות‪ַ ְּ.‬ו ֲחכָמ‬ ‫‪48‬‬

‫ןְּתֹורהְּלְ ַעמֹוְּי ְש ָראֵ ל‪ְּ,‬בָ רּוְךְּהּוא‪.‬‬

‫ָ‬ ‫בָ רּוְךְּהַ מָ קֹום‪ְּ,‬בָ רּוְךְּהּוא‪ְּ.‬בָ רּוְךְּשֶׂ נָתַ‬ ‫‪49‬‬

‫דְּרשָ ע‪ְּ,‬וְ אֶׂ חָ דְּתָ ם‪ְּ,‬וְ ְֶּׂאחָ דְּשֶׂ ְֵּאינֹוְּיֹודֵ עְַּלשְְּאֹול‪.‬‬

‫הְּתֹורה‪ְּ.‬אֶׂ חָ דְּחָ כָם‪ְּ,‬וְ אֶׂ חָ ָ‬
‫ָ‬ ‫כְ ֶׂנגֶׂדְּאַ ְרבָ עָהְּבָ ניםְּּדבְ ָר‬ ‫‪50‬‬

‫חָ כָםְּמָ הְּהּואְּאֹומֵ ר?ְּמַ הְּהָ ֵעדֹותְּוְ הַ חֻׁקיםְּוְ הַ מ ְשפָטיםְּאֲשֶׂ רְּצּוָהְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּאֶׂ ְתכֶׂם?ְּוְ אַ ףְּאַ תָ הְּ ְֱּאמָ רְּלֹוְּכְ הלְ כֹותְּ‬ ‫‪51‬‬
‫הַ ֶׂפסַ ח‪ְּ:‬אֵ יןְּמַ פְ טיריןְּאַ חַ רְּהַ פֶׂסַ חְּאֲפיקֹומָ ן‪.‬‬ ‫‪52‬‬

‫רְּבעקָ ר‪ְּ.‬וְ אַ ףְּ‬

‫ָרשָ עְּמָ הְּהּואְּאֹומֵ ר?ְּמָ הְּהָ עֲבֹדָ הְּהַ ז ֹאתְּ ָלכֶׂם?ְּ ָלכֶׂםְּ‪ְּ-‬וְ ל ֹאְּלֹו‪ְּּ.‬ולְ פיְּשֶׂ הֹוציאְּאֶׂ תְּעַצְ מֹוְּמןְּהַ כְ לָלְּכָפַ ְ‬ ‫‪53‬‬
‫אַ תָ הְּהַ קְ הֵ הְּאֶׂ תְּשנָיוְּ ֶׂו ֱאמֹ רְּלֹו‪ְּ:‬בַ עֲבּורְּזֶׂהְּעָשָ הְּ ְייְָּליְּבְ צֵ אתיְּממצְ ָרים‪ְּ.‬ליְּ‪ְּ-‬וְ ל ֹאְּלֹו‪ְּ.‬אילּוְּהָ יָהְּשָ ם‪ְּ,‬ל ֹאְּהָ יָהְּנגְ אָ ל‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪249‬‬
 ‫תָ םְּמָ הְּהּואְּאֹומֵ ר?ְּמַ הְּז ֹאת?ְּוְ אָ מַ ְרתָ ְּאֵ לָיו‪ְּ:‬בְ חֹ זֶׂקְּיָדְּהֹוציאָ נּוְּ ְייְָּממְּצְ ָריְּם‪ְּ,‬מבֵ יתְּעֲבָ דים‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫יֹוםְּההּואְּלֵאמֹ ר‪ְּ,‬בַ עֲבּורְּזֶׂהְּעָשָ הְּיְ יְָּלְּיְּ ְבצֵ אתיְּ‬

‫ְַּ‬ ‫וְ שֶׂ אֵ ינֹוְּיֹודֵ עְַּל ְשאֹולְּ‪ְּ-‬אַ תְְְּּ ְְּפתַ חְּלֹו‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר ‪:‬וְ הג ְַדתָ ְּלְ בנְ ָךְּבַ‬ ‫‪56‬‬
‫ממצְ ָרים‪.‬‬ ‫‪57‬‬

‫רְּבעֲבּורְּזֶׂהְּ‪ְַּ ְּ-‬בעֲבּורְּ‬
‫יָכֹולְּמֵ ר ֹאשְּחֹ דֶׂ ש‪ְּ,‬תַ לְ מּודְּלֹומַ רְּבַ יֹוםְּהַ הּוא‪ְּ,‬איְּבַ יֹוםְּהַ הּואְּיָכֹולְּמ ְְּבעֹודְּיֹום‪ְּ,‬תַ ְְּלמּודְּלֹומַ ְַּ‬ ‫‪58‬‬
‫זֶׂהְּל ֹאְּאָ מַ ְרתיְּאֶׂ לָאְּבְ שָ עָהְּשֶׂ ּיֵשְּמַ צָ הְּּומָ רֹורְּ ֻׁמנָחיםְּלְ ָפנֶׂיָך‪.‬‬ ‫‪59‬‬

‫שעְַּאֶׂ לְּכָלְּהָ עָ ם‪ְּ,‬‬ ‫ֹאמרְּיְ הֹו ֻׁ‬ ‫תֹו‪ְּ,‬ש ֶׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬וי ְֶּׂ‬
‫ְֶּׂ‬ ‫מ ְתחלָהְּעֹובְ דֵ יְּעֲבֹודָ הְּז ָָרהְּהָ יּוְּ ֲאבֹותֵ ינּו‪ְּ,‬וְ עַכְ שָ יוְּקֵ ְרבָ נּוְּהַ מָ קֹוםְּ ְַּלעֲבֹ ְָּד‬ ‫‪60‬‬
‫ָם‪ְּ,‬ת ַרחְּ ְֲּאביְּאַ ְְּב ָרהָ םְּ ַואֲביְּ ְָּנחֹור ‪ַ ,‬ו ַּי ַע ְבדּוְּאֱֹלהיםְּ‬ ‫כֹ הְּאָ מַ רְּיְ יְָּ ְֱּאֹלהֵ יְּי ְש ָראֵ ל‪ְּ:‬בְ עֵבֶׂרְּהַ נָהָ רְּי ְָשבּוְּ ֲאבֹותֵ יכֶׂםְּמֵ עֹול ְֶּׂ‬ ‫‪61‬‬
‫ץְּכנָעַ ן‪ְָּ ְּ,‬ואַ ְרבֶׂ הְּאֶׂ תְּ ְַּז ְרעֹוְְָּּואֶׂ תֵ ןְּלֹוְּאֶׂ תְּ‬
‫ְֵךְּאֹותֹוְּבכָלְּ ְֶּׂא ֶׂר ְְּ‬
‫ְ‬ ‫ֲאחֵ רים‪ְּ.‬וָאֶׂ קַ חְּאֶׂ תְּ ֲאביכֶׂםְּאֶׂ תְּאַ בְ ָרהָ םְּמֵ ֵעבֶׂ רְּהַ נָהָ רְּוָאֹול‬ ‫‪62‬‬
‫בְּּובנָיוְּי ְָרדּוְּמצְ ָרים‪.‬‬ ‫יצְ חָ ק‪ְּ,‬וָאֶׂ תֵ ןְּלְ יצְ חָ קְּאֶׂ תְּ ַיעֲקֹ בְּוְ אֶׂ תְּעֵשָ ו‪ְּ.‬וָאֶׂ תֵ ןְּלְ עֵשָ וְּאֶׂ תְּהַ רְּשֵ עירְּלָרְֶּׂשֶׂ תְּאֹ תֹו‪ְּ,‬וְ ַיעֲקֹ ְָּ‬ ‫‪63‬‬

‫בָ רּוְךְּשֹומֵ רְּהַ בְ טָ חָ תֹוְּלְ י ְש ָראֵ ל‪ְּ,‬בָ רּוְךְּהּוא ‪.‬שֶׂ הַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּחְּשַ בְּאֶׂ תְּהַ קֵ ץ‪ַ ְּ,‬לעֲשֹותְּכְ מַ הְּשֶׂ אָ מַ רְּלְ אַ ְב ָרהָ םְּ‬ ‫‪64‬‬
‫ֲָךְּבאֶׂ ֶׂרץְּל ֹאְּלָהֶׂ ם‪ַ ְּ,‬ועֲבָ דּוםְּוְ עְּנּוְּ‬
‫אָ בינּוְּבבְ ריתְּבֵ יןְּהַ בְ תָ רים‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר ‪ַ :‬וּי ֹאמֶׂ רְּלְ אַ בְ ָרם‪ְּ,‬יָדֹ עְּתֵ דַ עְּכְּיְּגֵרְּי ְהיֶׂהְּז ְַרע ְ‬ ‫‪65‬‬
‫אֹ תָ םְּאַ ְרבַ עְּמֵ אֹותְּשָ נָה‪ְּ.‬וְ גַםְּאֶׂ תְּהַ גֹויְּאֲשֶׂ רְְַּּיעֲבֹ דּוְּּדָ ןְּאָ נֹ כיְּוְ אַ ח ֲֵריְּכֵןְְֵּּיצְ אּוְּבְּ ְרכֻׁשְּגָדֹול‪.‬‬ ‫‪66‬‬

‫ְּמ ַכסֶ הִאֶ תִהַ מַ צֹותִּומַ גְּ ביהַ ִאֶ תִהַ ּכֹוס‪.‬‬ ‫‪67‬‬

‫דֹורְּעֹומדיםְּעָ לֵינּוְּ‬
‫ְ‬ ‫וְ היאְּשֶׂ ָע ְמדָ הְּ ַל ֲאבֹותֵ ינּוְּוְ לָנּו!ְּשֶׂ ל ֹאְּאֶׂ חָ דְּבלְ בָ דְּ ָעמַ דְּ ָעלֵינּוְּלְ כַלֹותֵ נּו‪ְּ,‬אֶׂ לָאְּשֶׂ ְְּבכָלְּּדֹורְְָּּו‬ ‫‪68‬‬
‫ְְּלכַלֹותֵ נּו‪ְּ,‬וְ הַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּמַ צילֵנּוְּמּיָדָ ם‪.‬‬ ‫‪69‬‬

‫יַניחַ ִהַ ּכֹוסִמיָדֹוִוי ַגלֶהִאֶ תִהַ מַ צֹות‪.‬‬ ‫‪70‬‬

‫רְּאתְּ‬
‫צֵ אְּּולְ מַ דְּמַ הְּבקֵ שְּלָבָ ןְּהָ א ֲַרמיְּ ַלעֲשֹותְּלְ ַיעֲקֹ בְּאָ בינּו ‪.‬שֶׂ פ ְַרעֹ הְּל ֹאְּ ְָּגזַרְּאֶׂ לָאְּעַלְּהַ ְזכָריםְּוְ לָבָ ןְּב ְֵּקשְּ ַלעֲקֹו ְֶּׂ‬ ‫‪71‬‬
‫יְּשםְּלְ גֹויְּגָדֹול‪ְּ,‬עָצּוםְּו ָָרב‪.‬‬
‫הַ כֹ ל‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬א ֲַרמיְּאֹ בֵ דְּאָ בי‪ַ ְּ,‬וּי ֵֶׂרדְּמצְ ַריְ מָ הְּ ַו ָּיגָרְּשָ םְּב ְמתֵ יְּ ְְּמ ָעט‪ְַּ ְּ,‬ויְ ה ְָּ‬ ‫‪72‬‬

‫ַוי ֵֶׂרדְּמצְ ַריְ מָ הְּ‪ְָּ ְּ-‬אנּוסְּעַלְּפיְּהַ ּדבּור‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫אמרּוְּאֶׂ לְּפ ְַרעֹ ה‪ְּ,‬לָגּורְּ‬

‫ש ֶׂנ ֱאמַ ר ‪ַ :‬וְּּי ֹ ְ‬
‫ַו ָּיגָרְּשָ םְּ‪ְְּ ְּ-‬מלַמֵ דְּשֶׂ ל ֹאְּי ַָרדְּ ַי ֲע ֹקבְּאָ בינּוְּלְ ה ְשתַ ְֵּקעְַּבְ מצְ ַריםְּאֶׂ לָאְּלָגּורְּשָ ם‪ְֶּׂ ְּ,‬‬ ‫‪74‬‬
‫יָךְּבאֶׂ ֶׂרץְּגֹ שֶׂ ן‪.‬‬
‫ץְּכנָעַ ן ‪ְְּ .‬ועַתָ הְּי ְֵשבּוְּנָאְּעֲבָ דֶׂ ְ‬‫בָ אָ ֶׂרץְּבָ אנּו‪ְּ,‬כיְּאֵ יןְּמ ְרעֶׂהְּ ַלצ ֹאןְּאֲשֶׂ רְּ ַלעֲבָ דֶׂ יָך‪ְּ,‬כיְּכָבֵ דְּהָ ָר ָעבְּבְ ְֶּׂא ֶׂר ְְּ‬ ‫‪75‬‬

‫יְּמ ָעטְּ‪ְּ-‬כְ ְַּמהְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬בְ ש ְְּבעיםְּ ֶׂנפֶׂשְּי ְָרדּוְּ ֲאבֹותֶׂ יָךְּמצְ ָריְמָ ה‪ְּ,‬וְ ְַּעתָ הְּשָ ְְּמָךְּיְ יְָּאֱֹלהֶׂ יָךְּכְ כֹוכְ בֵ יְּהַ שָ מַ יםְּלָרֹ ב‪.‬‬
‫ב ְמתֵ ְ‬ ‫‪76‬‬

‫לְּמ ֻׁצּיָניםְּשָ ם‪.‬‬

‫וַיְ היְּשָ םְּלְ גֹויְּ‪ְְּ ְּ-‬מלַמֵ דְּשֶׂ הָ יּוְּי ְש ָראֵ ְ‬ ‫‪77‬‬

‫דְּמאֹ ד‪ְְַּּ,‬ותמָ לֵאְּהָ אָ ֶׂרץְּאֹ תָ ם‪.‬‬

‫גָדֹול‪ְּ,‬עָצּוםְּ‪ְְּ ְּ-‬כמהְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּּ:‬ובְ נֵיְּי ְש ָר ְֵּאלְּפָ רּוְּוַּי ְש ְרצּוְּוַּי ְרבּוְּ ַוְַּּיעַצְ מּוְּבְּ ְמאֹ ְ‬ ‫‪78‬‬

‫ְּּושעָ ֵרְךְּצ ְֵּמחַ ‪ְּ,‬‬

‫ר‪ְּ:‬רבָ בָ הְּכְ צֶׂ מַ חְּהַ שָ דֶׂ הְּנְ תַ תיְך ‪,‬וַת ְרביְּוַתגְ ְּדליְּ ְַּותָ בֹ איְּבַ עֲדיְּעֲדָ יים‪ְּ,‬שָ דַ יםְּנָכֹ נּו ְ‬ ‫ו ָָרבְּ‪ְְּ ְּ-‬כמַ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ְ‬ ‫‪79‬‬
‫ְּבדָ ְַּמיְךְּחֲיי ‪,‬וָאֹ ְַּמרְּלְָךְּבְ דָ מַ יְךְּחֲיי‪.‬‬
‫וְ ְַּא ְתְּעֵרֹ םְּוְ ע ְֶׂריָה‪ְּ.‬וָאֶׂ עֱבֹ רְּ ָעלַיְךְּוָאֶׂ ְראֵ ְךְּמ ְתבֹוסֶׂ סֶׂ תְּבְ דָ מָ יְך‪ְּ,‬וָאֹ ְַּמרְּלְָך ְ‬ ‫‪80‬‬

‫ַוּי ֵָרעּוְּאֹ תָ נּוְּהַ מצְ ריםְּוַיְ עַנּונּו‪ְּ,‬וַי ְתנּוְּ ָעלֵינּוְּעֲבֹ דָ הְּקָ שָ ה‪.‬‬ ‫‪81‬‬

‫ַוּי ֵָרעּוְּאֹ תָ נּוְּהַ מצְ ריםְּ‪ְְּ ְּ-‬כמָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬הָ בָ הְּנ ְתחַ כְ מָ הְּלֹוְּפֶׂןְּי ְרבֶׂ ה‪ְּ,‬וְ ְָּהיָהְּכיְּתְּקְ ֶׂראנָהְּמלְ ְָּחמָ הְּוְ נֹוסַ ףְּגַםְּהּואְּעַלְּ‬ ‫‪82‬‬
‫שנְ אֵ ינּוְּוְ נלְ חַ םְּבָ נּו‪ְּ,‬וְ ָעלָהְּמןְּהָ אָ ֶׂרץ‪.‬‬ ‫‪83‬‬

‫‪250‬‬
 ‫תֹוְּבס ְְּבֹלתָ ם‪ְְַּּ.‬וּיבֶׂ ןְּעָ ֵריְּמְּ ְסכְ נֹותְּלְ פ ְַרעֹ ה‪ְּ.‬אֶׂ תְּפתֹ םְּוְ ְֶּׂאתְּ‬
‫וַיְ עַנּונּוְּ‪ְּ-‬כְ מָ הְּשֶׂ ְֶּׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬וּיָשימּוְּ ָעלָיוְּשָ ֵריְּמּסיםְּלְ מַ עַןְּעַנֹ ְְּ‬ ‫‪84‬‬
‫ַר ַע ְמסֵ ס‪.‬‬ ‫‪85‬‬

‫לְּבפ ֶָׂרְך‪ְּ .‬‬

‫וַי ְתנּוְּ ָעלֵינּוְּעֲבֹ דָ הְּקָ שָ הְּ‪ְּ-‬כְ מָ הְּשֶׂ ְֶּׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬ו ַיעֲבדּוְּמצְ ַריםְּאֶׂ תְּבְ נֵיְּישְְּ ָראֵ ְְּ‬ ‫‪86‬‬

‫ֲמלֵנּוְּוְ אֶׂ תְּ ַל ְֲּחצֵ נּו‪.‬‬

‫וַנצְ עַקְּאֶׂ לְּיְ יְָּאֱֹלהֵ יְּאֲ בֹ תֵ ינּו‪ְּ,‬וַּי ְשמַ עְּיְ יְָּאֶׂ תְּקֹ לֵנּו‪ַ ְּ,‬וּי ְַראְּאֶׂ תְּע ְְָּניֵנּוְְְּּואֶׂ תְּע ְָּ‬ ‫‪87‬‬

‫חּוְּבנֵיְּי ְש ָראֵ לְּמןְּ‬

‫וַנצְ עַקְּאֶׂ לְּיְ יְָּאֱֹלהֵ יְּ ֲאבֹ תֵ ינּוְּ‪ְּ-‬כְ מָ הְּשֶׂ ְֶּׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬וַיְ היְּבַ ּיָמיםְּהָ ַרביםְּהָ ְֵּהםְּ ַוּיָמָ תְּמֶׂ לְֶׂךְּמצְ ַריְּם‪ַ ְּ,‬וּיֵאָ נְ ְ‬ ‫‪88‬‬
‫הָ עֲבֹודָ הְּוַּי ְזעָקּו‪ְּ,‬וַתַ עַלְּשַ וְ ְָּעתָ םְּאֶׂ לְּהָ אֱֹלהיםְּמןְּהָ עֲבֹ דָ ה‪.‬‬ ‫‪89‬‬

‫תְּבריתֹוְּאֶׂ תְּאַ בְ ָרהָ ם‪ְּ,‬אֶׂ תְּיצְ חָ קְּ‬

‫וַּי ְשמַ עְּיְ יְָּאֶׂ תְּקֹ לֵנּוְּ‪ְּ-‬כְ מָ הְּשֶׂ ְֶּׂנאֱ מַ ר‪ְּ:‬וַּי ְשמַ עְּאֱֹלהיםְּאֶׂ תְּ ַנאֲקָ תָ ם‪ְּ,‬וַּי ְְּזכֹורְּאֱֹלהיםְּאֶׂ ְ‬ ‫‪90‬‬
‫וְ אֶׂ תְּ ַיעֲקֹ ב‪.‬‬ ‫‪91‬‬

‫תְּבניְּיְּ ְש ָראֵ לְּ ַוּי ְֵַּדעְּאֱֹלהים‪.‬‬

‫ץ‪ְּ,‬כמָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬וּי ְַראְּאֱֹלהיםְּ ְֶּׂא ְ‬
‫ַוּי ְַראְּאֶׂ תְּעָנְ יֵנּוְּ‪ְּ-‬זֹוְּפְ רישּותְּּדֶׂ ֶׂרְךְּאֶׂ ֶׂר ְְּ‬ ‫‪92‬‬

‫וְ אֶׂ תְּעֲמָ לֵנּוְּ‪ְּ-‬אֵ לּוְּהַ ְָּבנים‪ְּ.‬כְ מָ הְּשֶׂ נֶׂאֱ מַ ר‪ְּ:‬כָלְּהַ בֵ ןְּהַ ּילֹודְּהַ יְ אֹ ָרהְּתַ שְְּליכֻׁהּוְּוְ כָלְּהַ בַ תְּתְְּחַ ּיּון‪.‬‬ ‫‪93‬‬

‫ַםְּראיתיְּאֶׂ תְּהַ לַחַ ץְּאֲשֶׂ רְּמצְ ַריְּםְֹּלחֲציםְּאֹ תָ ם‪.‬‬

‫וְ אֶׂ תְּ ַלחֲצֵ נּוְּ‪ְֶּׂ ְּ-‬זהְּהַ ְּדחַ ק‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬וְ ג ָ‬ ‫‪94‬‬

‫תְּּובמֹ ְְּפתים‪.‬‬
‫וַּיֹוצאֵ נּוְּיְ יְָּממצְ ַריםְּבְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּּובזְרֹ עְַּנְ טּויָה‪ְּּ,‬ובְ מֹ ָראְּגָדֹ ל‪ְּּ,‬ובְ אֹ תֹו ְ‬ ‫‪95‬‬

‫יח‪ְּ,‬אֶׂ לָאְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּבכְ בֹודֹוְּ‬

‫ַלְּידֵ יְּשָ ל ְַּ‬
‫וַּיֹוצאֵ נּוְּיְ יְָּממצְ ַריםְּ‪ְּ-‬ל ֹאְּ ְַּעלְּיְ דֵ יְּמַ לְ אָ ְך‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּעַלְּיְ דֵ יְּשָ ָרף‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּע ְְּ‬ ‫‪96‬‬
‫ה‪ְּּ,‬ובכָלְּ‬
‫ְ‬ ‫ַדְּבהֵ מָ‬
‫ּובְ עַצְ מֹו‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬וְ ָעבַ ְרתיְּבְ אֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריםְּבַ לַיְ לָהְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬וְ הכֵיתְּיְּכָלְּ ְבכֹורְּ ְְּבאֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריְּםְּמֵ אָ דָ םְּוְ ע ְ‬ ‫‪97‬‬
‫הְּש ָפטְּים‪ְּ.‬אֲניְּיְ ְָּי‪.‬‬‫אֱֹלהֵ יְּמצְ ַריםְּאֶׂ עֱשֶׂ ְ‬ ‫‪98‬‬

‫וְ ָעבַ ְרתיְּבְ אֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריםְּבַ לַיְ לָהְּהַ זֶׂהְּ‪ְֲּ ְּ-‬אניְּוְ ל ֹאְּמַ לְ אָ ְך‬ ‫‪99‬‬

‫וְ הכֵיתיְּכָלְּבְ כֹורְּבְ אֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריםְּ‪ְֲּ ְּ-‬אניְּוְ ל ֹאְּשָ ָרף‬ ‫‪100‬‬

‫יח‪.‬‬
‫הְּשפָטיםְּ‪ְֲּ ְּ-‬אניְּול ֹאְּהַ שָ ל ְַּ‬
‫ּובְ כָלְּאֱֹלהֵ יְּמצְ ַריםְּאֶׂ עֱשֶׂ ְ‬ ‫‪101‬‬

‫ֹאְּא ְֵּחר‪.‬‬
‫אֲניְּיְ יְָּ‪ְּ-‬אֲניְּהּואְּול ְַּ‬ ‫‪102‬‬

‫‪ְּ,‬בחֲמֹ רים ‪,‬בַ גְ מַ לים‪ְּ,‬בַ בָ קָ רְּ‬

‫בְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּ‪ְּ-‬זֹוְּהַ ּדֶׂ ְֶּׂבר‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬הנֵהְּיַדְּיְ יְָּהֹויָהְּבְ מקְ נְ ָךְּאֲשֶׂ רְּ ְַּבשָ דֶׂ ה‪ְּ,‬בַ ּסּוסים ְַּ‬ ‫‪103‬‬
‫דְּמאֹ ד‪.‬‬‫ּובַ צ ֹאן‪ְּ,‬דֶׂ בֶׂ רְּכָבֵ ְ‬ ‫‪104‬‬

‫רּושלַים‪.‬‬
‫בֹוְּשלּופָהְּבְ יָדֹו‪ְ ְּ,‬נטּויָהְּעַלְּיְ ְָּ‬
‫ּובזְרֹ עְַּנְ טּויָהְּ‪ְּ-‬זֹוְּהַ חֶׂ ֶׂרב‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬וְ חַ ְר ְ‬ ‫‪105‬‬

‫ֹתְּבאֹ תֹ תְּ‬
‫ָקחַ תְּלֹוְּגֹויְּמקֶׂ ֶׂרבְּגֹויְּבְ מַ ּס ְ‬
‫ּובְ מֹ ָראְּגָדֹ לְּ‪ְּ-‬זֹוְּגלּויְּ ְשכינָה‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬אֹוְּהֲנּסָ הְּאֱֹלהיםְּ ָלב ֹאְּל ְַּ‬ ‫‪106‬‬
‫ֶׂםְּבמצְ ַריםְּ‬
‫ֲשרְּעָשָ הְּ ָלכֶׂםְּיְ יְָּאֱֹלהֵ יכ ְ‬
‫ים‪ְּ,‬ככֹ לְּא ְֶּׂ‬
‫ְְּ‬ ‫מֹוראיםְּגְ דֹלְּ‬
‫ְַּנטּויָה‪ְּּ,‬ובְ ָ‬
‫ּובְ מֹופְ תים‪ְּּ,‬ובְ מלְ חָ מָ הְּּובְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּּובזְרֹוע ְְּ‬ ‫‪107‬‬
‫לְ ֵעינֶׂיָך‪.‬‬ ‫‪108‬‬

‫ֲשהְּבֹוְּאֶׂ תְּהָ ְֹּאתֹ ת‪.‬‬

‫ֲשרְּתַ ע ְֶּׂ‬
‫ּובְ אֹ תֹותְּ‪ְּ-‬זֶׂהְּהַ מַ ְֶּּׂטה‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ֶׂנאֱמַ ר‪ְּ:‬וְ אֶׂ תְּהַ מַ ּטֶׂ הְּהַ זֶׂהְּתקַ חְּבְ י ְָדָך‪ְּ,‬א ְֶּׂ‬ ‫‪109‬‬

‫ּכֹות‪'ִ,‬דצַ "ְך'‪'ִ,‬עַ דַ "ש ‪',‬‬

‫ְּ‬ ‫נֹוהֲגיןִלְּ הַ טיףִטפָ הִמִןִהַ ּכֹוסִבַ אֲ מ ַירתִ'דָ ם' ‪',‬וָאֵ ש'‪'ִ,‬ותימרותִעשן'‪ִ,‬עֶ שֶ רִהַ מַ‬ ‫‪110‬‬
‫"ב'‪ִ,‬ביַחַ דִט"וִפַ עַ ם‪.‬‬
‫ְּ‬ ‫' ְּבאַ חַ‬ ‫‪111‬‬

‫‪251‬‬
 ‫ָשן‪.‬‬
‫ימרֹותְּע ְָּ‬
‫ץ‪ְּּ,‬דםְּוָאֵ שְּוְ ת ְ‬
‫ּובְ מֹ פְ תיםְּ‪ְּ-‬זֶׂהְּהַ ּדָ ם‪ְּ,‬כְ מָ הְּשֶׂ ְֶּׂנאֱמַ ר‪ְּ:‬וְ נָתַ תיְּמֹופְ תיםְּבַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂר ְָּ‬ ‫‪112‬‬

‫ם‪ְּּ,‬ובאֹ תֹותְּ‪ְּ-‬שְְּתַ ים ‪ּ,‬ובְ מֹ פְ תיםְּ‪ְ ְּ-‬שתַ ים‪ְּ.‬‬

‫ְ‬ ‫דָ ְָּברְּאַ חֵ ר‪ְּ:‬בְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּ‪ְּ-‬שְְּתַ ים‪ְּּ,‬ובזְרֹ עְַּנְ טּויָה ‪ְ -‬שתַ ים‪ְּּ,‬ובְ מֹ ָראְּ ָג ְֹּדלְּ‪ְּ-‬שְְּתַ י‬ ‫‪113‬‬
‫אֵ לּוְּעֶׂשֶׂ רְּמַ כֹותְּשֶׂ הֵ ביאְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּעַלְּהַ מצְ ריםְּבְ מצְ ַרים‪ְְְּּ,‬ואֵ לּוְּהֵ ן‪:‬‬ ‫‪114‬‬

‫ר‪ְּ,‬שחין‪ְּ,‬בָ ָרד‪ְּ,‬אַ ְרבֶׂ ה‪ְּ,‬חֹ שֶׂ ְך‪ְּ,‬מַ כַתְּ ְבכֹורֹות‪.‬‬

‫ּדָ ם‪ְּ,‬צְ פ ְַרּדֵ עַ‪ְּ,‬כנים‪ָ ְּ,‬ערֹוב‪ְּּ,‬דֶׂ בֶׂ ְ‬ ‫‪115‬‬

‫ים‪ְּּ:‬דצַ "ְךְּ ַעדַ "שְּבְ אַ חַ "ב‪.‬‬

‫ְ‬ ‫ַרביְּיְ הּודָ הְּהָ יָהְּנֹותֵ ןְּבָ הֶׂ םְּסמָ נ‬ ‫‪116‬‬

‫ַרביְּיֹוסֵ יְּהַ גְ ליליְּאֹומֵ ר‪ְּ:‬מנַיןְּאַ תָ הְּאֹומֵ רְּשֶׂ לָקּוְּהַ מצְ ריםְּבְ מ ְְּצרְַּיםְּ ְֶּׂעשֶׂ רְּמַ כֹותְּוְ עַלְּהַ ְָּּיםְּלָקּוְּחֲמשיםְּמַ כֹות?ְּ‬ ‫‪117‬‬
‫ֹאמרּוְּהַ חַ ְרטֻׁמיםְּאֶׂ לְּפ ְַרעֹ ה‪ְּ:‬אֶׂ צְ בַ עְּאֱֹלהיםְּהוא‪ְּ,‬וְ עַלְּהַ ְָּּיםְּמָ הְּהּואְּאֹומֵ ר?ְּ ַוּי ְַראְּ‬ ‫בְ מצְ ַריםְּמָ הְּהּואְּאֹומֵ ר?ְּ ַוּי ְ‬ ‫‪118‬‬
‫ָקּוְּבאֶׂ צְ בַ ע?ְּ‬
‫ַמהְּל ְ‬ ‫י ְש ָראֵ לְּאֶׂ תְּהַ יָדְּהַ גְ דֹ לָהְּאֲשֶׂ רְּעָשָ הְּיְ יְָּבְ מצְ ַרים ‪,‬וַּי ְיראּוְּהָ ָעםְּאֶׂ תְְְּּייָ‪ַ ְּ,‬ו ַּיאֲמינּוְּבַ ְייְָּּובְ משֶׂ הְּ ַע ְְּבדֹו ‪.‬כ ְָּ‬ ‫‪119‬‬
‫עֶׂשֶׂ רְּמַ כֹות‪ֱ ְּ.‬אמֹורְּמֵ עַתָ ה‪ְּ:‬בְ מצְ ַריםְּלָקּוְּעֶׂשֶׂ רְּמַ כֹותְּוְ עַלְּהַ ּיָםְּלָקּוְּ ְֲּחמשְּיםְּמַ כֹות‪.‬‬ ‫‪120‬‬

‫יםְּבמצְ רְַּיםְּהָ יְ תָ הְּשֶׂ לְּאַ ְרבַ עְּ‬

‫ָהְּּומכָהְּשֶׂ הֵ ביאְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּעַלְּהַ מְּצְ ר ְ‬ ‫ַרביְּאֱלי ֶׂעזֶׂרְּאֹומֵ ר‪ְּ:‬מנַיןְּשֶׂ כָלְּמַ כ ְַּ‬ ‫‪121‬‬
‫ֵיְּרעְּים‪ֶׂ ְּ.‬ע ְב ָרהְּ‪ְּ-‬אַ חַ ת‪ָ ְּ,‬ו ְַּזעַ ם ‪ְ -‬שתַ ים‪ְּ,‬‬
‫מַ כֹות?ְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬יְ שַ לַחְּבָ םְּחֲרֹוןְּאַ פֹו‪ֶׂ ְּ,‬עבְ ָרהְּ ָו ַז ַעםְּוְ צָ ָרה‪ְּ,‬מ ְשלַחַ תְּמַ לְ ְֲּאכ ָ‬ ‫‪122‬‬
‫ֵיְּרעיםְּ‪ְּ-‬אַ ְרבַ ע ‪ְֱּ .‬אמֹורְּמֵ עַתָ ה‪ְּ:‬בְ מצְ ַריםְּלָקּוְּאַ ְרבָ עיםְּמַ כֹותְּוְ עַלְּ ְַּהּיָםְּלָקּוְּמָ אתַ יםְּ‬ ‫וְ צָ ָרהְּ‪ְּ-‬שָ לש‪ְּ,‬מְּ ְשלַחַ תְּמַ לְ ֲאכ ָ‬ ‫‪123‬‬
‫מַ כֹות‪.‬‬ ‫‪124‬‬

‫יםְּבמצְ ַריְּםְּהָ ְְּיתָ הְּשֶׂ לְּחָ מֵ שְּמַ כֹות?ְּ‬ ‫ַרביְּעֲקיבֶׂ אְּאֹומֵ ר‪ְּ:‬מנַיןְּשֶׂ כָלְּמַ כָהְּּומַ כָהְּשֶׂ הֵ ביאְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּ ְַּעלְּהַ מ ְְּצר ְ‬ ‫‪125‬‬
‫יְּרעְּים‪ְּ.‬חֲרֹוןְּאַ פֹו‪ְַּ ְּ-‬אחַ ת ‪ֶׂ ,‬ע ְב ָרהְּ‪ְ ְּ-‬שתַ ים‪ְְָּּ,‬וזַעַ םְּ‪ְּ-‬‬
‫שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬יְ שַ לַחְּבָ םְּחֲרֹוןְּאַ פֹו‪ֶׂ ְּ,‬עבְ ָרהְּ ָו ַז ַעםְּוְ צָ ָרה‪ְּ,‬מ ְשלַחַ תְּמַ לְ ֲא ְֵּכ ָ‬ ‫‪126‬‬
‫ה‪ְּ:‬במצְ ַריםְּלָקּוְּ ְֲּחמשיםְּמַ כֹותְְְּּועַלְּהַ ּיָםְּלָקּוְּ‬ ‫ַת ְ‬ ‫ֵיְּרעיםְּ‪ְָּ ְּ-‬חמֵ ש‪ֱ ְּ.‬אמֹורְּמֵ ע ְָּ‬
‫שָ ֹלש‪ְּ,‬וְ צָ ָרהְּ‪ְַּ ְּ-‬א ְרבַ ע‪ְּ,‬מ ְשלַחַ תְּמַ לְ ֲאכ ָ‬ ‫‪127‬‬
‫חֲמשיםְּּומָ אתַ יםְּמַ כֹות‪.‬‬ ‫‪128‬‬

‫כַמָ הְּמַ עֲלֹותְּטֹובֹותְּלַמָ קֹוםְּ ָעלֵינּו!‬ ‫‪129‬‬

‫םְּש ָפטים‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫אלּוְּהֹוציאָ נּוְּממצְ ַריםְּוְ ל ֹאְּעָשָ הְּבָ הֶׂ ְ‬ ‫‪130‬‬
‫הְּבאֹלהֵ יהֶׂ ם‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬
‫םְּש ָפטים‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּעָשָ ְֵּ‬ ‫אלּוְּעָשָ הְּבָ הֶׂ ְ‬ ‫‪131‬‬
‫כֹוריהֶׂ ם‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬
‫אלּוְּעָשָ הְּבֵ אֹלהֵ יהֶׂ ם‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּהָ ַרגְּאֶׂ תְּבְ ֵ‬ ‫‪132‬‬
‫כֹוריהֶׂ םְּוְ ל ֹאְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּמָ מֹונָם‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫אלּוְּהָ ַרגְּאֶׂ תְּבְ ֵ‬ ‫‪133‬‬
‫אלּוְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּמָ מֹונָםְּוְ ל ֹאְּקָ ַרעְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ ּיָם‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪134‬‬
‫אלּוְּקָ ַרעְּ לָנּוְּאֶׂ תְּהַ ּיָםְּוְ ל ֹאְּהֶׂ עֱב ָירנּוְּבְ תֹוכֹוְּבֶׂ חָ ָרבָ ה‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪135‬‬
‫אלּוְּהֶׂ עֱב ָירנּוְּבְ תֹוכֹוְּבֶׂ חָ ָרבָ הְּוְ ל ֹאְּשקַ עְּצָ ֵרנּוְּבְ תֹוכֹו‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪136‬‬
‫ה‪ְּּ,‬דּיֵינּו‪.‬‬
‫אלּוְּשקַ עְּצָ ֵרנּוְּבְ תֹוכֹוְּוְ ל ֹאְּס ֵפקְּצָ ְרכֵנּוְּבַ מ ְדבָ רְּאַ ְרבָ עיםְּשָ ְָּנ ְַּ‬ ‫‪137‬‬
‫אלּוְּספֵקְּצָ ְרכֵנּוְּבַ מ ְדבָ רְּאַ ְרבָ עיםְּשָ נָהְּול ֹאְּהֶׂ אֱכילָנּוְּאֶׂ תְּהַ מָ ן‪ְַּּ ְּ,‬דּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪138‬‬
‫אלּוְּהֶׂ אֱכילָנּוְּאֶׂ תְּהַ מָ ןְּוְ ל ֹאְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ שַ בָ ת‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪139‬‬
‫אלּוְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ שַ בָ ת‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּקֵ ְרבָ נּוְּלפְ נֵיְּהַ רְּסינַי‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪140‬‬
‫תֹורה‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫אלּוְּקֵ ְרבָ נּוְּלפְ נֵיְּהַ רְּסינַי‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ ָ‬ ‫‪141‬‬
‫תֹורהְּוְ ל ֹאְּהכְ ניסָ נּוְּלְ אֶׂ ֶׂרץְּי ְש ָראֵ ל‪ְּּ,‬דַ יֵינּו‪.‬‬ ‫אלּוְּנָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ ָ‬ ‫‪142‬‬
‫אלּוְּהכְ ניסָ נּוְּלְ אֶׂ ֶׂרץְּי ְש ָראֵ לְּוְ ל ֹאְּבָ נָהְּלָנּוְּאֶׂ תְּבֵ יתְּהַ בְ ח ָירה‪ְּּ,‬דַ ּיֵינּו‪.‬‬ ‫‪143‬‬

‫םְּשפָטים ‪,‬וְ עָשָ הְּ‬

‫יאנּוְּמְּמצְ ַריְּם‪ְּ,‬וְ עָשָ הְּבָ ְֶּׂה ְ‬ ‫ָהְּּומ ֻׁכ ֶׂפלֶׂתְּלַמָ קֹוםְּ ָעלֵינּו‪ְּ:‬שֶׂ הֹוצ ְָּ‬
‫עַלְּאַ חַ ת‪ְּ,‬כַמָ הְּוְ כַמָ ה‪ְּ,‬טֹובָ הְּכְ פּול ְ‬ ‫‪144‬‬
‫כֹוְּבחָ ָרבָ ה ‪,‬וְ שקַ עְּצָ ֵרנּוְּ‬
‫נּוְּבתֹו ְֶּׂ‬ ‫תְּהּיָם‪ְְְּּ,‬והֶׂ עֱבירְָּ ְ‬
‫כֹוריהֶׂ ם‪ְּ,‬וְ נָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּמָ מֹונָם‪ְּ,‬וְ קָ ַרעְּלָנּוְּאֶׂ ְַּ‬ ‫בֵ אֹלהֵ יהֶׂ ם‪ְּ,‬וְ הָ ַרגְּאֶׂ תְּבְ ֵ‬ ‫‪145‬‬
‫ַי‪ְּ,‬ונָתַ ןְּ‬
‫ן‪ְּ,‬ונָתַ ןְּלָנּוְּאֶׂ תְּהַ שַ בָ ת‪ְּ,‬וְ קֵ ְרבָ נּוְּלפְ נֵיְּהַ רְּסינ ְְּ‬
‫בְ תֹוכֹו‪ְּ,‬וְ ספֵקְּצָ ְרכֵנּוְּבַ מדְ בָ רְּאַ ְרבָ עיםְּשָ נָה‪ְּ,‬וְ הֶׂ אֱכילָנּוְּאֶׂ תְּהַ ְָּמ ְְּ‬ ‫‪146‬‬
‫תֹורה ‪,‬וְ הכְ ניסָ נּוְּלְ אֶׂ ֶׂרץְּי ְש ָראֵ ל‪ְּּ,‬ובָ ְָּנהְּלָנּוְּאֶׂ תְּבֵ יתְּהַ בְ ְּח ָירהְּלְ ַכפֵרְּ ְַּעלְּכָלְּ ְֲּעֹונֹותֵ ינּו‪.‬‬
‫לָנּוְּאֶׂ תְּהַ ָ‬ ‫‪147‬‬

‫‪252‬‬
 ‫הְּּדבָ ריםְּאֵ לּוְּבַ פֶׂסַ ח‪ְּ,‬ל ֹאְְָּּיצָ אְּיְ ְֵּדיְּחֹובָ תֹו‪ְּ,‬וְ ְֵּאלּוְּהֵ ן ‪ֶׂ :‬פסַ ח‪ְּ,‬מַ צָ ה‪ְּ,‬‬
‫רְּשלשָ ְ‬
‫ַרבָ ןְּג ְַמליאֵ לְּהָ יָהְּאֹומֵ ר‪ְּ:‬כָלְּשֶׂ ל ֹאְּאָ מַ ְ‬ ‫‪148‬‬
‫ּומָ רֹור‪.‬‬ ‫‪149‬‬

‫ע‪ְּ .‬‬
‫יזָהֵ רִשֶ ל ֹאִלְּ הַ גְּ ביהַ ִאֶ תִהַ זְִּרֹו ִַ‬ ‫‪150‬‬

‫חְּהקָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּעַלְּ‬

‫ּוםְּמה?ְּעַלְּשּוםְּשֶׂ פָסַ ְַּ‬‫ֶׂפסַ חְּשֶׂ הָ יּוְּאֲבֹותֵ ינּוְּאֹוכְ ליםְּבזְמַ ןְּשֶׂ בֵ יתְּהַ מקְ ּדָ שְּהָ יָהְּקַ ּיָם‪ְּ,‬עַלְּש ְָּ‬ ‫‪151‬‬
‫םְּבנָגְ פֹוְּאֶׂ תְּ‬
‫יְּבנֵיְּישְְּ ָראֵ לְּבְ מצְ ַרי ְ‬
‫ֲשְּרְּ ְָּפסַ חְּעַלְּ ְָּבתֵ ְ‬
‫בָ תֵ יְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּבְ מצְ ַרים‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬ו ֲאמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפֶׂסַ חְּהּואְּלַיי‪ְּ,‬א ֶׂ‬ ‫‪152‬‬
‫מצְ ַרים‪ְּ,‬וְ אֶׂ תְּבָ תֵ ינּוְּהציל ‪,‬וַּיקֹ דְּהָ עָ םְּוַּי ְשתַ חֲוּו‪.‬‬ ‫‪153‬‬

‫מַ ְּראֶ הִאֶ תִהַ מַ צֹותִל ְַּמסֻּׁביםִוְּ אֹומֵ ר‪:‬‬ ‫‪154‬‬

‫בֹותינּוְּלְ ְַּהחֲמיץְּעַדְּשֶׂ נְּגְ לָהְּ ֲעלֵיהֶׂ םְּמֶׂ לְֶׂךְּ‬

‫םְּשלְּ ְֲּא ְֵּ‬
‫מַ צָ הְּזֹוְּשֶׂ אָ נּוְּאֹוכְ לים‪ְּ,‬עַלְּשּוםְּמָ ה?ְּעַלְּשּוםְּשֶׂ ל ֹאְּה ְספיקְּבְ צֵ קָ ְֶּׂ‬ ‫‪155‬‬
‫תְּהבָ צֵ קְּאֲשֶׂ רְּהֹוציאּוְּממצְ ַריְּםְּעֻׁגֹתְּמַ צֹות‪ְּ,‬כיְּל ֹאְּ‬ ‫מַ לְ כֵיְּהַ ְמלָכים‪ְּ,‬הַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּוא‪ְּּ,‬וגְ אָ לָם ‪,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ַ ְּ:‬וּי ֹאפּוְּאֶׂ ְַּ‬ ‫‪156‬‬
‫חָ מֵ ץ‪ְּ,‬כיְּגֹ ְרשּוְּממצְ ַריםְּוְ ל ֹאְּיָכְ לּוְּלְ ה ְתמַ הְ מֵ ּהַ ‪ְּ,‬וְ גַםְּצֵ דָ הְּל ֹאְּעָשוְּלָהֶׂ ם‪.‬‬ ‫‪157‬‬

‫מַ ְּראֶ הִאֶ תִהַ מָ רֹורִל ְַּמסֻּׁביםִוְּ אֹומֵ ר‪:‬‬ ‫‪158‬‬

‫ם‪ְּ,‬ש ֶׂנ ֱאמַ ר ‪:‬וַיְ מָ רֲ רּוְּאֶׂ תְּ‬

‫מָ רֹורְּזֶׂהְּשֶׂ אָ נּוְּאֹוכְ לים‪ְּ,‬עַלְּשּוםְּמָ ה?ְּעַלְּשּוםְּשֶׂ מֵ ְררּוְּהַ מצְ ריםְּאֶׂ תְּחַ ְֵּּייְּ ְֲּאבֹותֵ ינּוְּבְ מצְ ַרי ְֶּׂ‬ ‫‪159‬‬
‫םְּבפ ֶָׂרְך‪.‬‬
‫חַ ּיֵיהֶׂ םְּבַ עֲבֹ ְָּדהְּקָ שָ ה‪ְּ,‬בְ חֹ מֶׂ רְּּובלְ בֵ ניםְּּובְ כָלְּעֲבֹ דָ הְּבַ שָ דֶׂ הְּאֶׂ תְּכָלְּ ְֲּעבֹ דָ ְָּתםְּאֲשֶׂ רְּ ָע ְבדּוְּבָ הֶׂ ְְּ‬ ‫‪160‬‬

‫ר‪ְּ:‬והג ְַדתָ ְּלְ בְּנְ ָךְּבַ יֹוםְּהַ הּואְּלֵאמֹ ר‪ְּ,‬‬ ‫בְ כָלְּּדֹורְּוָדֹורְּחַ ּיָבְּאָ דָ םְּל ְראֹותְּאֶׂ תְּעַצְ מֹוְּכְ אלּוְּהּואְּיָצָ אְּממצְ ַרים‪ְּ,‬שֶׂ ְֶּׂנ ֱאמַ ְְּ‬ ‫‪161‬‬
‫דֹושְּברּוְךְּהּוא‪ְּ,‬אֶׂ ְָּלאְּאַ ףְּאֹותָ נּוְּגָאַ לְּ‬ ‫ְָּ‬ ‫ָאלְּהַ ְָּק‬‫בַ עֲבּורְּזֶׂהְּעָשָ הְּיְ יְָּליְּבְ צֵ אתיְּממצְ ָרים‪ְּ.‬ל ֹאְּאֶׂ תְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּבלְ בָ דְּג ְַּ‬ ‫‪162‬‬
‫ָנּוְּאתְּהָ אָ ֶׂרץְּאֲשֶׂ רְּנ ְש ְַּבעְּ ַל ְֲּאבֹ תֵ נּו‪.‬‬
‫עמָ הֶׂ ם‪ְּ,‬שֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬וְ אֹותָ נּוְּהֹוציאְּמשָ ם ‪,‬לְ מַ עַןְּהָ ביאְּאֹ תָ נּו‪ְּ,‬לָתֶׂ תְּל ְֶּׂ‬ ‫‪163‬‬

‫מַ גְּ ביהיםִאֶ תִהַ ּכֹוסִעַ דִהַ לְּ לּויָהִ(וישִהמגביהיםִעדִגאלִישראל‪).‬‬ ‫‪164‬‬

‫ָשהְּלַאֲ בֹותֵ ינּוְּ‬

‫לְ פיכְָךְּ ֲאנַחְ נּוְּחַ ּיָביםְּלְ הֹודֹות‪ְּ,‬לְ הַ לֵל‪ְּ,‬לְ שַ בֵ ְַּח ‪,‬לְ פָאֵ ר‪ְּ,‬לְ רֹומֵ ם‪ְּ,‬לְ הַ ְֵּּדר‪ְּ,‬לְ בָ ֵרְך‪ְּ,‬לְ ַעלֵהְּּולְ קַ לֵסְּלְ מְּיְּשֶׂ ע ְָּ‬ ‫‪165‬‬
‫וְ לָנּוְּאֶׂ תְּכָלְּהַ נְּּסיםְּהָ אֵ לּו‪ְּ:‬הֹוציאָ נּוְּמֵ ַעבְ דּותְּלְ חֵ רּותְּמּיָגֹוןְּלְ ש ְמ ְָּחה‪ְּּ,‬ומֵ ְֵּאבֶׂ לְּלְ יֹוםְּטֹוב ‪ּ,‬ומֵ ֲא ְֵּפלָהְּלְ אֹורְּגָדֹול‪ְּ,‬‬ ‫‪166‬‬
‫ּומשעְ בּודְּלגְ ֻׁאלָה‪ְּ.‬וְ נ ֹאמַ רְּלְ ָפנָיוְּש ָירהְּחֲדָ שָ ה‪ְּ:‬הַ לְ לּויָּה‪.‬‬ ‫‪167‬‬

‫א הַ לְ לּו יָּה הַ לְ לּו עַבְ דֵ י יְ הוָה הַ לְ לּו אֶׂ ת שֵ ם יְ הוָה ‪.‬ב יְ הי שֵ ם יְ הוָה ְמבֹ ָרְך מֵ עַתָ ה וְ עַד עֹולָם ‪.‬‬
‫ג‬ ‫‪168‬‬
‫ממז ְַרח שֶׂ מֶׂ ש עַד ְמבֹואֹו ְמ ֻׁהלָל שֵ ם יְ הוָה ‪.‬ד ָרם עַל כָל גֹוים יְ הוָה עַל הַ שָ מַ ים כְ בֹודֹו ‪.‬ה מי כַיהוָה‬ ‫‪169‬‬
‫אֱֹלהֵ ינּו הַ מַ גְ ביהי לָשָ בֶׂ ת ‪.‬ו הַ מַ ְשפילי ל ְראֹות בַ שָ מַ ים ּובָ אָ ֶׂרץ ‪.‬ז ְמקימי מֵ ָעפָר ּדָ ל מֵ אַ ְשפֹ ת יָרים‬ ‫‪170‬‬
‫אֶׂ בְ יֹון ‪.‬ח לְ הֹושיבי עם ְְּנדיבים עם נְ דיבֵ י עַמֹו ‪.‬ט מֹושיבי עֲקֶׂ ֶׂרת הַ בַ ית אֵ ם הַ בָ נים ְשמֵ חָ ה הַ ְְּללּו‬ ‫‪171‬‬
‫יָּה( ‪.‬תהליםְּקיג)‪,‬‬ ‫‪172‬‬

‫‪173‬‬

‫א בְ צֵ את י ְש ָראֵ ל ממצְ ָרים בֵ ית ַיעֲקֹ ב מֵ עַם ֹלעֵז ‪.‬ב הָ יְ תָ ה יְ הּודָ ה לְ קָ ְדשֹו י ְש ָראֵ ל מַ ְמ ְשלֹותָ יו ‪.‬ג הַ ּיָם‬ ‫‪174‬‬
‫ָראָ ה ַוּיָנֹ ס הַ ּי ְַרּדֵ ן יּסֹ ב לְ אָ חֹור ‪.‬ד הֶׂ הָ רים ָרקְ דּו כְ אֵ ילים גְ בָ עֹות כבְ נֵי צ ֹאן ‪.‬ה מַ ה לְ ָך הַ ּיָם כי תָ נּוס‬ ‫‪175‬‬
‫הַ ּי ְַרּדֵ ן תּסֹ ב לְ אָ חֹור ‪.‬ו הֶׂ הָ רים ת ְרקְ דּו כְ אֵ ילים גְ בָ עֹות כבְ נֵי צ ֹאן ‪.‬ז מלפְ נֵי אָ דֹון חּולי אָ ֶׂרץ מלפְ נֵי‬ ‫‪176‬‬
‫אגַם מָ ים חַ לָמיש לְ מַ עְ יְ נֹו מָ ים( ‪.‬תהליםְּקיד)‪,‬‬‫ֱלֹוּה ַיעֲקֹ ב ‪.‬ח הַ הֹ פְ כי הַ צּור ֲ‬
‫א ְַּ‬ ‫‪177‬‬

‫מַ גְּ ביהיםִאֶ תִהַ ּכֹוסִעַ דִגָאַ לִי ְּש ָראֵ ל‪.‬‬ ‫‪178‬‬

‫‪253‬‬
 ‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬אֲשֶׂ רְּגְ אָ לָנּוְּוְ גָאַ לְּאֶׂ תְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּממְּצְ ַרים‪ְּ,‬וְ הגיעָנּוְּ ְַּללַיְ לָהְּהַ זֶׂהְּלֶׂאֱ כָלְּבֹוְּמַ צָ הְּ‬ ‫‪179‬‬
‫לֹום‪ְּ,‬שמֵ חיםְּבְ בנְ יַןְּ‬
‫ְ‬ ‫ּומָ רֹור‪ְּ.‬כֵןְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּוֵאֹלהֵ יְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּיַגיעֵנּוְּלְ מֹועֲדיםְּוְ ל ְרגָליםְּ ֲא ְֵּחריםְּהַ ְָּבאיםְּלקְ ָראתֵ נּוְּלְ שָ‬ ‫‪180‬‬
‫צֹון‪ְּ,‬ונֹודֶׂ הְּלְ ָךְּ‬
‫ְְּ‬ ‫ְבחֲָךְּלְ ָר‬
‫ֲשרְּיַגיעְַּּדָ מָ םְּעַלְּקְּירְּמז ְַּ‬
‫ע ֶׂירָךְּוְ שָ שיםְּבַ עֲבֹודָ תֶׂ ָך ‪.‬וְ נ ֹאכַלְּשָ םְּמןְּהַ ְזבָ חיםְּּומןְּהַ פְ סָ חיםְּא ְֶּׂ‬ ‫‪181‬‬
‫שירְּחָ דָ שְּעַלְּגְ ֻׁאלָתֵ נּוְּוְ עַלְּפְ דּותְּנַפְ שֵ נּו‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּגָאַ לְּישְְּ ָר ְֵּאל‪.‬‬ ‫‪182‬‬

‫אְּפריְּהַ ָגפֶׂן‪.‬‬
‫ָםְּבֹור ְְּ‬
‫ֵ‬ ‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹול‬ ‫‪183‬‬

‫תִשמ ֹאל‪.‬‬
‫ּכֹוסִבהַ סָ בַ ְּ‬
‫ְּ‬ ‫שֹותיןִאֶ תִהַ‬ ‫‪184‬‬

‫ָרחְ צָ ה ‪ַ /‬רחַ ץ‬ ‫‪185‬‬

‫םִּומבָ ְּרכים‬
‫נֹוטליםִאֶ תִהַ יָדַ י ְּ‬
‫ְּ‬ ‫‪186‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬אֲשֶׂ רְּק ְּדשָ נּוְּבְ מצְ ֹותָ יוְּוְ צְָּּונּוְּ ְַּעלְּנְ טי ְַּלתְּיָדָ ים‪.‬‬ ‫‪187‬‬

‫מֹוציא‪ ,‬מַ צָ ה‬ ‫‪188‬‬

‫זִשל ְָּשתָ ןִ ְּביָדֹוִויבָ ִֵרְךִ"הַ מֹוציא ‪",‬יניחִ‬ ‫יןִשתֵ יִהַ ְּשלֵמֹות‪ִ,‬וְּ י ֹאחִַ ְִּ‬ ‫תִבסֵ דֶ רִשֶ הניחָ ן‪ִ,‬הַ פְּ רּוסָ הִבֵ ְּ‬ ‫יקַ חִהַ מַ צֹו ְּ‬ ‫‪189‬‬
‫מידיוִאתִהתחתונהִויברךִ" ַעלִאֲ כילַתִמַ צָ ה"ִעַ לִהשלמהִוהַ פְּ רּוסָ ה‪ִ.‬אַ חַ רִ ָּכְךִי ְּבצִַעִּכְּ ִַזיתִמןִהִָעֶ לְּ יֹונָהִ‬ ‫‪190‬‬
‫הִשנֵיִהַ ִֵזיתים‬
‫לִבהַ סָ בִָ ְִּ‬
‫ֵםִבמֶ לַח‪ִ,‬וְּ י ֹא ַכ ְּ‬
‫הַ ְּשלֵמָ הִוְּ ִַכזַיתִשֵ ניִמןִהַ פְּ רּוסָ הִוְּ י ְּט ְּבל ְּ‬ ‫‪191‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָםְּהַ מֹוציאְּלֶׂחֶׂ םְּמןְּהָ אָ ֶׂרץ‪.‬‬ ‫‪192‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬אֲשֶׂ רְּק ְּדשָ נּוְּבְ מצְ ֹותָ יוְּוְ צְָּּונּוְּ ְַּעלְּאֲכי ְַּלתְּמַ צָ ה‪.‬‬ ‫‪193‬‬

‫מָ רֹור‬ ‫‪194‬‬

‫לִבליִהַ סָ בָ ה‪.‬‬
‫‪ִ,‬מבָ ֵרְךִוְּ אֹו ֵכ ְּ‬
‫ֵרִּומ ִַנעֵ רִהִַחֲרֹוסֶ ת ְּ‬
‫ָּכלִאֶ חָ דִמֵ הַ ְּמסֻּׁביםִלֹוקֵ חַ ִּכְּ זַיתִמָ רֹורִּומַ ְּטבלֹוִבַ חֲרֹוסֶ ת‪ִ,‬חֹוז ְּ‬ ‫‪195‬‬

‫ֹותיוְּוְ צְָּּונּוְּ ְַּעלְּאֲכי ְַּלתְּמָ רֹור‪.‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬אֲשֶׂ רְּק ְּדשָ נּוְּבְ מצְ ְָּ‬ ‫‪196‬‬

‫כֹורְך‬
‫ֵ‬ ‫‪197‬‬

‫הִּובליִ‬
‫ָּכלִאֶ חָ דִמֵ הַ ְּמסֻּׁביםִלֹוקֵ חַ ִּכְּ זַיתִמןִהַ מַ צָ הִהַ ְּשלישיתִעםִּכְּ זַיתִמָ רֹורִוְּ כ ְֹּורכיםִ ִַיחַ ד‪ִ,‬אֹוכְּ ליםִבְִּהַ סָ בָ ְּ‬ ‫‪198‬‬
‫ָהְּקּיָם‪ְּ:‬הָ יָהְּכֹורְְֵּךְּפסחְּמַ צָ הְּ‬
‫ָשהְּהלֵלְּב ְְּזמַ ןְּשֶׂ בֵ יתְּהַ מקְ ְָּּדשְּהָ י ְַּ‬
‫ְּב ָרכָה‪ִ.‬לפְּ נֵיִאָ כְּ לֹוִאֹומֵ ר ‪ֵ .‬זכֶׂרְּלְ מקְ ּדָ שְּכְ הלֵל‪ְּ.‬כֵןְּע ְָּ‬ ‫‪199‬‬
‫צֹותְּּומרֹ ריםְּי ֹאכְ לֻׁהּו‪.‬‬
‫ְ‬ ‫ּומָ רֹורְּוְ אֹוכֵלְּבְ יַחַ ד ‪,‬לְ קַ ּיֵםְּמַ הְּשֶׂ ֶׂנ ֱאמַ ר‪ְּ:‬עַלְּמַ‬ ‫‪200‬‬

‫עֹורְך‬
‫שֻׁ לְ חָ ן ֵ‬ ‫‪201‬‬

‫‪254‬‬
 ‫יםִמ ִֻּׁבשָ לֹות‪ִ.‬ול ֹאִי ֹא ַכלִיֹותֵ רִמִדֵ י‪ִ,‬של ֹאִ‬
‫כֹולִתחִלָהִבֵ יצ ְּ‬
‫ְּ‬ ‫אֹוכְּ ליםִוְּ שֹותיםִהַ ְּסעּודָ הִהָ עֲרּוכָהִוְּ נֹוהֲגיםִלֶאֱ‬ ‫‪202‬‬
‫ת ְּהיֶהִעָ לָיוִאֲ כילַתִאֲ פיקֹומָ ןִ ֲאכילָהִגַסָ ה‪.‬‬ ‫‪203‬‬

‫צָ פּון‬ ‫‪204‬‬

‫אַ חַ רִגְּ מַ רִהַ ְּסעֻּׁדָ הִלֹוקֵ חַ ִ ָּכלִאֶ חָ דִמֵ הַ ְּמסֻּׁביםִּכְּ זַיתִמֵ הַ מַ צָ הִשֶ הָ יְִּתָ הִצְִּפּונָהִ ִַלאֲ פיקֹומָ ןִוְּ אֹוכֵלִממֶ נָהִכַ זַיתִ‬ ‫‪205‬‬
‫ְּבהַ סבָ ה‪ִ.‬וְּ צָ ריְךִלְּ אָ כְּ לָּהִקֹ דֶ םִחֲצֹותִהַ לַיְּ לָה‪.‬‬ ‫‪206‬‬

‫בָ ֵרְך‬ ‫‪207‬‬

‫יִּומבָ ְּרכיןִב ְּרּכַתִהַ מָ זֹון‪.‬‬

‫מֹוזְּגיןִּכֹוסִשליש ְּ‬ ‫‪208‬‬

‫ֹאמרּוְּבַ גֹויםְּהגְ ּדילְּ‬

‫ֵאְּשחֹוקְּפינּוְּּולְ שֹונֵנּוְּר ְָּנהְּאָ זְּי ְ‬ ‫שירְּהַ מַ עֲלֹותְּבְ שּובְּיְ יְָּאֶׂ תְּשיבַ תְּצּיֹוןְּהָ יינּוְּכְ חֹ לְ מים‪ְּ.‬אָ זְּימָ ל ְ‬ ‫‪209‬‬
‫יםְּבד ְמעָהְּ‬
‫יםְּב ֶׂנגֶׂב‪ְּ.‬הַ זֹ ְרע ְ‬
‫תְּשביתֵ נּוְּ ַכאֲפיק ְַּ‬ ‫ינּוְּשמֵ חים‪ְּ.‬שּובָ הְּיְ יְָּאֶׂ ְ‬‫יְ יְָּ ַלעֲשֹותְּעםְּאֵ לֶׂה‪ְּ.‬הגְ ּדילְּיְ יְָּ ַלעֲשֹותְּעמָ נּוְּהָ י ְ‬ ‫‪210‬‬
‫בְ רנָהְּיקְ צֹ רּו ‪.‬הָ לֹוְךְּ ֵילְֵךְּּובָ כֹ הְּנֹ שֵ אְּמֶׂ שֶׂ ְךְּהַ ְָּז ַרעְּב ֹאְּיָבֹואְּבְ רנָהְּנֹ שֵ אְּ ֲאלֻׁמֹ תָ יו ‪.‬תהליםְּקכו‬ ‫‪211‬‬
‫ְשלשָ הְּשֶׂ אָ כְ לּוְּכְ אֶׂ חָ דְּ ֲחיָביןְּלְ זֵמֵ ןְּוְ הַ ְמזַמֵ ןְּפֹותֵ ְַּח ‪ַ :‬רבֹותַ י‪ְּ,‬נְ בָ ֵרְך!‬ ‫‪212‬‬
‫ְָּמבֹ ָרְךְּמֵ עַתָ הְּוְ עַדְּעֹולָם‪.‬‬ ‫הַ ְמסֻׁביםְּעֹונים ‪:‬יְ היְּשֵ םְּיְ י ְ‬ ‫‪213‬‬
‫שּותְּמ ָרנָןְּוְ ַרבָ נָןְּוְ ַרבֹותַ י‪ְּ,‬נְ בָ ֵרְך( בעשרהְּאֱֹלהֵ ינּו)ְּשֶׂ אָ כַלְ נּוְּמשֶׂ לֹו‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫הַ ְמזַמֵ ןְּאֹומֵ ר ‪:‬ב ְר‬ ‫‪214‬‬
‫הַ ְמסֻׁביםְּעֹונים‪:‬בָ רּוְךְּ(אֱֹלהֵ ינו)ְּשֶׂ אָ כַלְ נּוְּמשֶׂ לֹוְּּובְ טּובֹוְּחָ יינּו‪.‬‬ ‫‪215‬‬
‫הַ ְמזַמֵ ןְּחֹוזֵרְּוְ אֹומֵ ר ‪:‬בָ רּוְךְּ(אֱֹלהֵ ינּו)ְּשֶׂ אָ כַלְ נּוְּמשֶׂ לֹוְּּובְ טּובֹוְּחָ יינּו‪.‬‬ ‫‪216‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬הַ זָןְּאֶׂ תְּהָ עֹולָםְּכֻׁלֹוְּבְ טּובֹוְּ ְְּבחֵ ןְּ ְְּבחֶׂ סֶׂ דְּּו ְב ַרחֲמים‪ְּ,‬הּואְּנֹ תֵ ןְּלֶׂחֶׂ םְּלְ כָל‪-‬בָ שָ רְּכיְּ‬ ‫‪217‬‬
‫ֹוןְּלעֹולָםְְָּּועֶׂד‪ְּ,‬בַ ְֲּעבּורְּשְְּמֹוְּהַ גָדֹול‪ְּ,‬כיְּהּואְּאֵ לְּ‬
‫לְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪ְּּ,‬ובְ טּובֹוְּהַ גָדֹולְּתָ מידְּל ֹאְּחָ סַ רְּלָנּוְּוְ אַ לְּיֶׂחְ סַ רְּלָנּוְּמָ ז ְְּ‬ ‫‪218‬‬
‫ָןְּּומפ ְַרנֵסְּלַכֹ ל‪ְּּ,‬ומֵ טיבְּלַכֹ לְּּומֵ כיןְּמָ זֹוןְּלְ כָל‪-‬בְ רּיֹותָ יוְּאֲשֶׂ רְּבָ ָרא( בנוסחְּספרדְּמוסיפים ‪:‬כָאָ מּור‪ְּ:‬פֹותֵ חַ ְּאֶׂ תְּיָדֶׂ ָךְּ‬ ‫ז ְ‬ ‫‪219‬‬
‫יְּרצֹון)‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּהַ זָןְּאֶׂ תְּהַ כֹ ל‪.‬‬
‫ּומַ ְשביעְַּלְ כָל‪ְַּ -‬ח ָ‬ ‫‪220‬‬

‫‪221‬‬
‫נֹודֶׂ הְּלְ ָךְּיְ ְָּיְּאֱֹלהֵ ינּוְּעַלְּשֶׂ הנְ חַ לְ ְָּתְּ ַל ֲאבֹותֵ ינּוְּאֶׂ ֶׂרץְּחֶׂ ְמּדָ הְּטֹובָ הְּ ְּורחָ בָ ה‪ְּ,‬וְ עַלְּשֶׂ הֹוצֵ אתָ נּוְּיְ ְָּיְּאֱֹלהֵ ינּוְּמֵ אֶׂ ֶׂרץְּמצְ ַריםְּ‬ ‫ברכת המזון‪222‬‬
‫תֹור ְתָךְּשֶׂ למַ ְדתָ נּוְּוְ עַלְּחֻׁקֶׂ יָךְּשֶׂ הֹודַ עְ תָ נּו‪ְּ,‬וְ עַלְּחַ ּייםְּחֵ ןְּ‬
‫יתָךְּשֶׂ חָ תַ ְמ ְָּתְּבבְ שָ ֵרנּוְּוְ עַלְּ ָ‬‫ּופְ דיתָ נּוְּמבֵ יתְּעֲבָ דים‪ְּ,‬וְ עַלְּבְ ר ְ‬ ‫‪223‬‬
‫ּובכָלְּשָ עָה‪.‬‬ ‫ּובכָלְּעֵתְּ ְ‬ ‫ּומפ ְַרנֵסְּאֹותָ נּוְּתָ מיד‪ְ ְּ,‬בכָלְּיֹוםְּ ְ‬ ‫וָחֶׂ סֶׂ דְּשֶׂ חֹונַנְ תָ נּו‪ְּ,‬וְ עַלְּאֲכילַתְּמָ זֹוןְּשָ אַ תָ הְּזָןְּ ְ‬ ‫‪224‬‬

‫ּומבָ ְרכיםְּאֹותָ ְך‪ְּ,‬י ְתבָ ַרְךְּשְּ ְמָךְּ ְבפיְּ ְָּכלְּחַ יְּתָ מְּידְּלְ עֹולָםְּ ָועֶׂד‪ַ ְּ,‬ככָתּוב‪ְּ:‬‬ ‫וְ עַלְּהַ כֹ לְּיְ ְָּיְּאֱֹלהֵ ינּוְּ ֲאנ ְַחנּוְּמֹודיםְּלְָךְּ ְ‬ ‫‪225‬‬
‫"וְ אָ כַלְ ְָּתְּוְ שָ בַ עְ ְָּת‪ְּּ,‬ובֵ ַרכְ ְָּתְּאֶׂ תְּיְ ְָּיְּאֱֹלהֶׂ יָךְּעַלְּהָ אָ ֶׂרץְּהַ ּטֹובָ הְּאֲשֶׂ רְּ ְָּנתַ ןְּלְָך"‪ְָּ ְּ.‬ברּוְךְּאַ ְָּתהְּיְ ְָּי‪ְּ,‬עַלְּהָ אָ רְֶּׂץְּוְ עַלְּהַ מָ זֹון‪.‬‬ ‫‪226‬‬

‫‪227‬‬
‫דְּמשיחֶׂ ָך‪ְּ,‬‬ ‫ַרחֶ םְּנָאְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּעַלְּי ְש ָראֵ לְּ ַעמֶׂ ָך‪ְּ,‬וְ עַלְּיְ רּושָ לַיםְּע ֶׂירָך‪ְּ,‬וְ ע ְּ‬
‫ַלְּצּיֹוןְּמְּ ְשכַןְּ ְְּכבֹודֶׂ ָך‪ְּ,‬וְ עַלְּ ְַּמלְ כּותְּבֵ יתְּּדָ ו ְ‬ ‫‪228‬‬
‫נּו‪ְּ,‬והַ ְרוַחְּלָנּוְּ‬
‫וְ עַלְּהַ בַ יתְּהַ גָדֹולְּוְ הַ קָ דֹושְּשֶׂ נקְ ָראְּש ְמָךְּ ָעלָיו‪ְּ.‬אֱֹלהֵ ינּו‪ְּ,‬אָ בינּו ‪ְְּ ,‬רעֵנּו‪ְּ,‬זּונֵנּו‪ְּ,‬פ ְַרנְ סֵ נּוְּוְ כַלְ כְ לֵנּוְּוְ הַ ְְּרויחֵ ְְּ‬ ‫‪229‬‬
‫ידיְּמַ ְת ְַּנתְּבָ שָ רְּוָדָ םְּוְ ל ֹאְּלידֵ יְּהַ לְ וָאָ תָ ם‪ְּ,‬כיְּאםְּ‬ ‫ינּוְּמהֵ ָרהְּמכָלְּצָ רֹותֵ ינּו‪ְּ.‬וְ נָאְּאַ לְּתַ צְ ריכֵנּוְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּו‪ְּ ְּ,‬ל ֹאְּל ְֵּ‬
‫יְ יְָּאֱֹלהֵ ְ‬ ‫‪230‬‬
‫דֹושהְּוְ הָ ְרחָ בָ ה‪ְּ,‬שֶׂ ל ֹאְּנֵבֹושְּוְ ל ֹאְּנ ָכלֵםְּלְ עֹולָםְּ ָועֶׂד‪.‬‬ ‫לְ י ְָדָךְּהַ ְמלֵאָ הְּהַ פְ תּוחָ הְּהַ קְ ְָּ‬ ‫‪231‬‬

‫בְ שַ בָ תְּמֹוסיפין‪:‬‬ ‫‪232‬‬

‫ְּרצֵ הְּ וְ הַ חֲליצֵ נּוְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּבְ מצְ ֹותֶׂ יָךְּּובְ מצְ וַתְּיֹוםְּהַ ְשביעיְּהַ שַ בָ תְּהַ גָדֹולְּוְ הַ קָ דֹושְּהַ זֶׂה‪ְּ.‬כיְּיֹוםְּזֶׂהְּגָדֹולְּוְ קָ דֹושְּ‬ ‫‪233‬‬
‫הְּויָגֹוןְּוַאֲ נָחָ הְּ‬
‫ֹאְּתהֵ אְּצָ ָר ְְּ‬
‫ַתְּרצֹונֶָׂך‪ְּּ.‬וב ְרצֹונְָךְּהָ ניחַ ְּלָנּוְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ ל ְ‬
‫הּואְּלְ ָפנֶׂיָךְּלשְְּ בָ תְּבֹוְּוְ לָנּוחַ ְּבֹוְּבְ אַ הֲבָ הְּכְ מצְ ו ְ‬ ‫‪234‬‬

‫‪255‬‬
 ‫שָךְּכיְּאַ תָ הְּהּואְּבַ עַלְּהַ יְ שּועֹותְּ‬
‫יֹוםְּמנּוחָ תֵ נּו ‪ .‬וְ הַ ְראֵ נּוְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּבְ נֶׂחָ מַ תְּציֹוןְּע ֶׂירָךְּּובְ בנְ יַןְּיְ רּושָ לַיםְּעירְּקָ ְד ְֶּׂ‬
‫ְ‬ ‫בְ‬ ‫‪235‬‬
‫ּובַ עַלְּהַ נֶׂחָ מֹות‪.‬‬ ‫‪236‬‬

‫שמַ ע‪ְּ,‬וְ יפָקֵ דְּוְ י ָזכֵרְּזכְ רֹו ְֵּננּוְּּופ ְְּקדֹונֵנּוְּוְ זכְ רֹוןְּאֲ בֹותֵ ינּו‪ְּ,‬‬
‫אֱֹלהֵ ינּוְּוֵאֹלהֵ יְּ ֲאבֹותֵ ינּו ‪ַ ,‬י ֲעלֶהִוְּ ָיב ֹאְּוְ יַגי ְַּע ‪,‬וְ י ֵָראֶׂ הְּוְ י ֵָרצֶׂ הְּוְ י ְָּ‬ ‫‪237‬‬
‫ןְּּדודְּ ַעבְ ּדֶׂ ָך‪ְּ,‬וְ זכְ רֹוןְּיְ רּושָ לַיםְּעירְּקָ ְדשֶׂ ָך‪ְּ,‬וְ זְּכְ רֹוןְּכָלְּ ַע ְְּמָךְּבֵ יתְּישְְּ ָראֵ לְּלְ ָפנֶׂיָךְּלפְ לֵטָ ה‪ְּ,‬לְ טֹובָ ה‪ְּ,‬‬ ‫וְ זכְ רֹוןְּמָ שיחַ ְּבֶׂ ְָּ‬ ‫‪238‬‬
‫לְ חֵ ןְּּולְ חֶׂ סֶׂ דְּּולְ ַרחֲמים‪ְּ,‬לְ חַ ּייםְּנוסחְּספרד ‪:‬טֹוביםְּּולְ שָ לֹום‪ְּ,‬בְ יֹוםְּחַ גְּהַ ְַּמצֹותְּהַ זֶׂה‪.‬‬ ‫‪239‬‬

‫זָכְ ֵרנּוְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּבֹוְּלְ טֹובָ ה‪ְּּ,‬ופָקְ דֵ נּוְּבֹוְּלבְ ָרכָה‪ְּ,‬וְ הֹושיעֵנּוְּבֹוְּלְ חַ ּיְּיםְּנוסחְּספרד ‪:‬טֹוביםְּ ;ּוב ְדבַ רְּיְשּועָהְּוְ ַרחֲמיםְּ‬ ‫‪240‬‬
‫חּוסְּוְ חָ נֵנּו‪ְּ,‬וְ ַרחֵ םְּ ָעלֵינּוְּוְ הֹושיעֵנּו‪ְּ,‬כיְּאֵ לֶׂיָךְּ ֵעינֵינּו‪ְּ,‬כיְּאֵ לְּמֶׂ ְֶּׂלְךְּחַ נּוןְּוְ רְַּחּוםְּאָ תָ ה‪.‬‬ ‫‪241‬‬

‫יוְּירּושָ לָים( ‪.‬בלחשְּאָ מֵ ן‪).‬‬

‫הְּברְַּחֲמָ ְְּ‬
‫ּובְ נֵהְּיְ רּושָ לַיםְּעירְּהַ קֹ דֶׂ שְּב ְמהֵ ָרהְּבְ יָמֵ ינּו‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יָ‪ְּ,‬בֹו ְֵּנ ְ‬ ‫‪242‬‬
‫‪243‬‬
‫לְּבאַ הֲבָ הְּ‬
‫אםְּשכחְּבשבתְּלומרְּרצה( ‪:‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ הֹ וָה ‪,‬אֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬שֶׂ נָתַ ןְּשַ ְָּבתֹותְּל ְמנּוחָ הְּלְ ַעמֹוְּישְְּ ָראֵ ְ‬ ‫‪244‬‬
‫לְ אֹותְּוְ לבְ רית‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ הֹ וָה ‪ְ ,‬מקַ ּדֵ שְּהַ שַ בָ ת)‬ ‫‪245‬‬

‫אםְּשכחְּיעלהְּויבוא( ‪:‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ הֹ וָה ‪,‬אֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬שֶׂ נָתַ ןְּיָמיםְּטֹוביםְּלְ ַעמֹוְּי ְשרְָּאֵ לְּלְ שָ שֹוןְּּולְ ש ְמחָ ה‪ְּ,‬‬ ‫‪246‬‬
‫אְּקדֶׂ שְּהַ זֶׂה ‪.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּ‬
‫אֶׂ תְּיֹוםְּ(אםְּשכחְּגםְּרצה‪(ְּ:‬הַ שַ בָ תְּהַ זֶׂהְּוְ אֶׂ תְּיֹום)ְּחַ גְּהַ מַ צֹותְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬אֶׂ תְּיֹוםְּטֹובְּמְּקְ ָר ְֹּ‬ ‫‪247‬‬
‫ָה‪ְּ,‬מקַ ּדֵ שְּי ְש ָראֵ לְּוְ הַ ְזמַ נים‪).‬‬
‫יְ הֹ ו ְ‬ ‫‪248‬‬
‫‪249‬‬
‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּ ְייָ‪ְּ,‬אֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬הָ אֵ לְּאָ בינּו‪ְּ,‬מַ לְ כֵנּו‪ְּ,‬אַ ד ֵירנּו‪ְּ,‬ב ְֹוראֵ נּו ‪,‬גֹ ֲאלֵנּו‪ְּ,‬יֹוצְ ֵרנּו‪ְּ,‬קְ דֹושֵ נּוְּקְ דֹושְּ ַיעֲקֹ ב‪ְּ,‬‬ ‫‪250‬‬
‫רֹועֵנּוְּרֹועֵהְּי ְש ָראַ ל‪ְּ,‬הַ מֶׂ לְֶׂךְּהַ ּטֹובְּוְ הַ מֵ טיבְּלַכֹ ל‪ְּ,‬שֶׂ בְ כָלְּיֹוםְּוָיֹוםְּהּואְּ ְֵּהטיב‪ְּ,‬הּואְּמֵ טיב‪ְּ,‬הּואְְֵּּייטיבְּלָנּו‪ְּ.‬הּואְּ‬ ‫‪251‬‬
‫ה‪ְּ,‬ב ָרכָהְּוישּועָהְּנֶׂחָ מָ הְּפַ ְרנָסָ הְּ‬
‫ָנּוְּהּואְּגֹומלֵנּוְּהּואְּיגְ ְמלֵנּוְּ ָלעַד‪ְּ,‬לְ חֵ ןְּּולְ חֶׂ סֶׂ דְּּולְ ַרחֲמיםְּּולְ ֶׂרְַּוחְּהַ ְָּצלָהְּוְ הַ ְְּצלָחָ ְ‬
‫ְ‬ ‫גְ מָ ל‬ ‫‪252‬‬
‫וְ כַלְ ָכלָה‪ְּ,‬וְ ַרחֲמיםְּוְ חַ ּייםְּוְ שָ לֹוםְּוְ כָלְּטֹוב;ְּּומכָלְּטּובְּלְ עֹולָםְּעַלְּיְ ְַּח ְּסרְֵּנּו‪.‬‬ ‫‪253‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְמלֹוְךְּ ָעלֵינּוְּלְ עֹולָםְּ ָועֶׂד‪.‬‬ ‫‪254‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְתבָ ַרְךְּבַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪.‬‬ ‫‪255‬‬

‫ים‪ְּ,‬וי ְתהַ ְַּּדרְּבָ נּוְּ ָל ַעדְּּולְ עֹולְ מֵ יְּעֹולָמים‪.‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְשתַ בַ חְּלְ דֹורְּּדֹורים‪ְּ,‬וְ י ְתפָאַ רְּבָ נּוְּ ָלעַדְּּולְ נֵצַ חְּנְ צָ חְּ ְְּ‬ ‫‪256‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ פ ְַרנְ סֵ נּוְּבְ כָבֹוד‪.‬‬ ‫‪257‬‬

‫יּותְּלאַ ְר ְֵּצנּו‪.‬‬
‫ְְּ‬ ‫ֵנּוְּקֹוממ‬
‫ְ‬ ‫ָארנּו‪ְּ,‬וְ הּואְּיֹוליכ‬
‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְשבֹורְּ ֻׁעלֵנּוְּמֵ ְַּעלְּצַ ּו ֵ‬ ‫‪258‬‬

‫ַלנּוְּעָ ְָּליו‪.‬‬
‫ֶׂהְּשְּאָ כ ְְּ‬
‫ָהְּמרֻׁ בָ הְּבַ בַ יתְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬וְ עַלְּשֻׁ לְ חָ ןְּז ֶׂ‬
‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְשלַחְּלָנּוְּבְ ָרכ ְ‬ ‫‪259‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּי ְשלַחְּלָנּוְּאֶׂ תְּאֵ לּיָהּוְּהַ נָביאְּזָכּורְּלַּטֹוב‪ְּ,‬ויבַ שֵ רְּלָנּוְּ ְְּבשֹורֹותְּטֹובֹותְּיְ שּועֹותְּוְ נֶׂחָ מֹות‪.‬‬ ‫‪260‬‬

‫בביתְּאביוְּאומר ‪:‬הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ בָ ֵרְךְּאֶׂ תְּאָ ביְּמֹוריְּבַ עַלְּהַ בַ יתְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬וְ אֶׂ תְּאמְּיְּמֹורְָּתיְּבַ ְֲּעלַתְּהַ בַ יתְּהַ ְֶּׂזה‪.‬‬ ‫‪261‬‬

‫יְּמֹורתי‪ְּ),‬וְ אֶׂ תְּא ְשתְּי‪ְּ,‬וְ אֶׂ תְּז ְַרעי‪ְּ,‬‬

‫ָ‬ ‫י‪ְּ,‬ואֶׂ תְּאמְּ‬
‫נשויְּאומר ‪:‬הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ בָ ֵרְךְּאֹותי( ‪,‬אםְּאביוְּואמוְּבחיים ‪:‬וְ אֶׂ תְּאָ ביְּמֹור ְְּ‬ ‫‪262‬‬
‫וְ אֶׂ תְּכָלְּאֲשֶׂ רְּלי‪.‬‬ ‫‪263‬‬

‫תְּבעֲלי‪ְּ,‬‬
‫יְּמֹורתי‪ְּ),‬וְ אֶׂ ְַּ‬
‫אשהְּנשואהְּאומרת ‪:‬הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ בָ ֵרְךְּאֹותי( ‪,‬אםְּאביהְּואמהְּבחיים ‪:‬וְ אֶׂ תְּאָ ביְּמֹורי‪ְּ,‬וְ ְֶּׂאתְּאמ ָ‬ ‫‪264‬‬
‫וְ אֶׂ תְּז ְַרעי‪ְּ,‬וְ אֶׂ תְּכָלְּאֲשֶׂ רְּלי‪.‬‬ ‫‪265‬‬

‫‪256‬‬
 ‫אורחְּאומר ‪:‬הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ בָ ֵרְךְּאֶׂ תְּבַ עַלְּהַ בַ יתְּהַ זֶׂהְּוְ אֶׂ תְּבַ ֲעלַתְּהַ בַ יתְּהַ ְֶּׂזה‪ְּ,‬אֹותָ םְּוְ אֶׂ תְּבֵ יתָ םְּוְ אֶׂ תְּ ְַּז ְרעָ םְּוְ אֶׂ תְּכָלְּ‬ ‫‪266‬‬
‫אֲשֶׂ רְּלָהֶׂ ם‪.‬‬ ‫‪267‬‬
‫ַחְּמאֹ דְּ ְבכָלְּ ְְּנכָסָ יו‪ְּ,‬וְ י ְהיּוְּנְ כָסָ יוְּ‬
‫יְּרצֹון‪ְּ,‬שֶׂ ל ֹאְּיֵבֹושְּבַ עַלְּהַ בַ יתְּבָ עֹולָםְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬וְ ל ֹאְּי ָכלֵםְּלָעֹולָםְּהַ ְָּבא‪ְּ,‬וְ י ְְּצל ְ‬ ‫יְ ה ָ‬ ‫‪268‬‬
‫ינּו‪ְּ,‬ואַ לְּיזְדַ קֵ ק( נוסחְּהגמרא ‪:‬‬ ‫ְְּ‬ ‫אְּבמַ ְֲּעשֵ יְּיָדֵ‬
‫ּונְ כָסֵ ינּוְּמֻׁצְ לָחיםְּּוקְ רֹוביםְּלָעיר‪ְּ,‬וְ אַ לְּי ְשֹלטְּשָ טָ ןְּל ֹאְּבְ מַ עֲשֵ יְּיָדָ יוְּוְ ְּל ֹ ְ‬ ‫‪269‬‬
‫ֵינּוְּשּוםְּדבַ רְּהַ ְרהֹורְּחֵ ְטאְּ ַועֲבֵ ָרהְּוְ עָֹוןְּ ְֵּמעַתָ הְּוְ עַדְּעֹולָם‪.‬‬
‫ְ‬ ‫יזְדַ קֵ ר)ְּל ֹאְּלְ ָפנָיוְּוְ ל ֹאְּלְ ָפנ‬ ‫‪270‬‬

‫בסעודהְּמשותפתְּאומר ‪:‬הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ בָ ֵרְךְּאֶׂ תְּכָלְּהַ ְמסֻׁביןְּכַאן‪.‬‬ ‫‪271‬‬

‫מֹוְּשנ ְתבָ ְרכּוְּ ְֲּאבֹותֵ ינּוְּאַ ְב ָרהָ םְּיְּצְ חָ קְּ‬

‫אֹותָ םְּוְ אֶׂ תְּבֵ יתָ םְּוְ אֶׂ תְּז ְַר ָעםְּוְ אֶׂ תְּכָלְּאֲשֶׂ רְּלָהֶׂ ם‪ְּ,‬אֹותָ נּוְּוְ אֶׂ תְּכָלְּאֲשֶׂ רְּ ְָּלנּו‪ְְּ ְּ,‬כ ְֶּׂ‬ ‫‪272‬‬
‫ָהְּש ְֵּלמָ ה‪ְּ.‬וְ נ ֹאמַ ר‪"ְּ:‬אָ מֵ ן‪".‬‬
‫וְ ַיעֲקֹ בְּ"בַ כֹ ל"‪"-‬מכֹ ל"‪"-‬כֹ ל"ְּ–ְּכֵןְּיְ בָ ֵרְךְּאֹותָ נּוְּ ֻׁכלָנּוְּיַחַ דְּבבְ ָרכ ְ‬ ‫‪273‬‬

‫אְּברְָּכָהְּמֵ אֵ תְּיְ יָ‪ְּּ,‬וצְ דָ קָ הְּמֵ אֹלהֵ יְּישְְּעֵנּו‪ְּ,‬וְ נ ְמצָ אְּ‬

‫ש ְ‬ ‫בַ מָ רֹוםְּיְ ל ְַמדּוְּ ֲעלֵיהֶׂ םְּוְ ָעלֵינּוְּזְכּותְּשֶׂ ְתהֵ אְּלְ מ ְשמֶׂ ֶׂרתְּשָ לֹום‪ְּ.‬וְ נ ְָּ‬ ‫‪274‬‬
‫חֵ ןְּוְ שֵ כֶׂלְּטֹובְּבְ ֵעינֵיְּאֱֹלהיםְּוְ אָ דָ ם‪.‬‬ ‫‪275‬‬

‫תְּּומנּוחָ הְּלְ חַ ּיֵיְּהָ עֹולָמים‪.‬‬

‫בשבת ‪:‬הַ ָרחֲמָ ןְּהּואְּיַנְ חילֵנּוְּיֹוםְּשֶׂ כֻׁלֹוְּשַ בָ ְ‬ ‫‪276‬‬

‫יהםְּבְ ָראשֵ יהֶׂ םְּוְ ֶׂנהֱניןְּמזיוְּ‬

‫יֹושבְּיםְּוְ ַע ְטרֹותֵ ְֶּׂ‬
‫הַ ָרחֲמָ ןְּהּואְּיַנְ חילֵנּוְּיֹוםְּשֶׂ כֻׁלֹוְּטֹוב‪ְּ,‬יֹוםְּשֶׂ כֻׁלֹוְּאָ רֹוְך‪ְּ,‬יֹוםְּשֶׂ צַ ּדְּיקיםְּ ְ‬ ‫‪277‬‬
‫הַ ְשכינָה‪ְּ,‬ויהיְּחֶׂ לְ קֵ נּוְּעמָ הֶׂ ם‪.‬‬ ‫‪278‬‬

‫הָ ַרחֲמָ ןְּהּואְּיְ ַזכֵנּוְּלימֹותְּהַ מָ שיחַ ְּּולְ חַ ּיֵיְּהָ עֹולָםְּהַ בָ א‪.‬‬ ‫‪279‬‬

‫מגְ ּדֹולְּיְ שּועֹותְּמַ לְ כֹו‪ְּ,‬וְ עֹ שֶׂ הְּחֶׂ סֶׂ דְּל ְמשיחֹו‪ְּ,‬לְ דָ ודְּּולְ ז ְַרעֹוְּעַדְּעֹו ְָּלם‪ְֹּ ְּ.‬עשֶׂ הְּשָ לֹוםְּב ְמרֹומָ יו‪ְּ,‬הּואְּ ַיעֲשֶׂ הְּשָ לֹוםְּ‬ ‫‪280‬‬
‫ָעלֵינּוְּוְ עַלְּכָלְּי ְש ָראַ ל‪ְּ.‬וְ א ְמרּו‪"ְּ:‬אָ מֵ ן‪".‬‬ ‫‪281‬‬

‫שיְּיְ יְָּ ְּל ֹאְּי ְַח ְסרּוְּכָלְּטֹוב‪ְּ.‬הֹודּוְּלַיְ יְָּכיְּטֹוב‪ְּ,‬‬ ‫בּו‪ְּ,‬ודֹ ְר ְֵּ‬

‫יםְּרשּוְּוְ ָר ֵע ְְּ‬ ‫יְ ראּוְּאֶׂ תְּיְ יְָּקְ דֹ שָ יו‪ְּ,‬כיְּאֵ יןְּמַ חְ סֹורְּל ֵיראָ יו‪ְּ.‬כְ פיר ָ‬ ‫‪282‬‬
‫ֶׂברְּאֲשֶׂ רְּיְּ ְבטַ חְּבַ ְייָ‪ְְְּּ,‬והָ יָהְּ ְייְָּמבְ טַ חֹו‪ְּ.‬נַעַרְּהָ ייתְּיְּ‬ ‫רּוְךְּהג ְֶּׂ‬
‫ְַּ‬ ‫יְּרצֹון‪ְּ.‬בָ‬ ‫כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪ְּ.‬פֹותֵ חַ ְּאֶׂ תְּיָדֶׂ ָך‪ְּּ,‬ומַ ְשביעְַּלְ כָלְּחַ ָ‬ ‫‪283‬‬
‫עֹוְּמבַ קֶׂ שְּלָחֶׂ ם‪ְּ.‬יְ יְָּעֹ זְּלְ ְַּעמֹוְּיְּתֵ ן‪ְּ,‬יְ ְָּיְּ ְיבָ ֵרְךְּאֶׂ תְּ ְַּעמֹוְּבַ שָ לֹום‪.‬‬
‫ֹאְּראיתיְּצַ דיקְּ ֶׂנ ֱעזָב‪ְּ,‬וְ ז ְַר ְ‬ ‫גַםְּזָקַ נְ תי‪ְּ,‬וְ ל ָ‬ ‫‪284‬‬

‫‪285‬‬
‫דֹושְּברּוְךְּהּואְּלְ י ְש ָראֵ לְּ‬
‫ְָּ‬ ‫שורתְּהַ ְְּישּו ְָּעה‪ְּ,‬שֶׂ אָ ְַּמרְּהַ קָ‬
‫ַתְּכֹוסְּשלישיְּשֶׂ הּואְּכְ ֶׂנגֶׂדְּבְ ַ‬
‫ְ‬ ‫ָןְּּומז ֻׁמָ ןְּלְ קַ יֵםְּמצְ ו‬
‫הנְ ניְּמּוכ ְ‬ ‫‪286‬‬
‫וְ גָאַ לְ תיְּאֶׂ ְתכֶׂםְּבזְרֹועְַּנְ טּויָהְּּוב ְש ָפטיםְּגְ דֹולים‪.‬‬ ‫‪287‬‬

‫ָםְּבֹוראְּפְ ריְּהַ ָגפֶׂן‪.‬‬

‫ֵ‬ ‫רּוְךְּאתָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹול‬
‫ְַּ‬ ‫בָ‬ ‫‪288‬‬

‫תִשמ ֹאל‪.‬‬
‫שֹותיןִבַ הֲסָ בַ ְּ‬ ‫‪289‬‬

‫‪290‬‬
‫נוהגיםִלפתוחִהדלת‪ִ,‬למזוגִכוסִ(לכבודוִשלִאליהוִהנביא)ִולהכריז‪:‬‬ ‫‪291‬‬

‫ֹאְּק ָראּו‪ְּ.‬כְּיְּאָ כַלְּאֶׂ תְּ ַי ְֲּעקֹ בְּוְ אֶׂ תְּ ָנוֵהּוְּהֵ שַ מּו‪ְּ.‬‬ ‫ְּשפֹ ְךְּ חֲמָ ְתָךְּאֶׂ לְּהַ גֹויםְּאֲשֶׂ רְּל ֹאְּיְ דָ עּוָךְּוְ עַלְּמַ ְמלָכֹותְּאֲשֶׂ רְּבְ ש ְמָךְּל ְָּ‬ ‫‪292‬‬
‫ְשפֹ ְךְּ ֲעלֵיהֶׂ םְּזַעְ מֶׂ ָךְּ ַוחֲרֹוןְּאַ פְ ָךְּיַשיגֵם‪ְּ.‬ת ְרּדֹ ףְּבְ אַ ףְּוְ תַ ְשמידֵ םְּמְּתַ חַ תְּ ְשמֵ יְְְּּיְָּי‪.‬‬ ‫‪293‬‬

‫הַ לֵלִ‬ ‫‪294‬‬

‫מוזגיםִכוסִרביעיִואומריםִעליוִאתִההלל‪:‬‬ ‫‪295‬‬

‫‪257‬‬
 ‫ֵאֹלהינּוְּ‬
‫יהם ‪,‬ו ְֵּ‬ ‫ֹאמרּוְּהַ גֹויםְּאַ ּיֵהְּנָאְּאֱֹלהֵ ְֶּׂ‬ ‫ל ֹאְּלָנּוְּיְ יְָּל ֹאְּלָנּו‪ְּ,‬כיְּלְ ש ְמָךְּתֵ ןְּכָבֹוד‪ְּ,‬עַלְּחַ ְס ְּדָך ‪,‬עַלְּ ֲאמתֶׂ ָך‪ְָּ ְּ.‬למָ הְּי ְ‬ ‫‪296‬‬
‫ֲשהְּיְ דֵ יְּאָ דָ ם‪ְּ.‬פֶׂהְּלָהֶׂ םְּ ְְּו ְּל ֹאְּיְ דַ בֵ רּו‪ְֵּ ְּ,‬עינַיםְּלָהֶׂ םְּוְ ל ֹאְּי ְראּו‪ְּ.‬‬ ‫בַ שָ מָ ים‪ְּ,‬כֹ לְּאֲשֶׂ רְּחָ פֵץְּעָשָ ה‪ְּ.‬עֲצַ בֵ יהֶׂ םְּכֶׂסֶׂ ףְּוְ זָהָ בְּמַ ע ְֵּ‬ ‫‪297‬‬
‫אָ ְזנַיםְּלָהֶׂ םְּוְ ל ֹאְּי ְשמָ עּו‪ְּ,‬אַ ףְּלָהֶׂ םְּוְ ל ֹאְּיְ ריחּון‪ְּ.‬יְדֵ יהֶׂ םְּוְ ל ֹאְּיְ מישּון‪ַ ְּ,‬רגְ לֵיהֶׂ םְּ ְְּו ְּל ֹאְּיְ הַ לֵכּו‪ְּ ְּ,‬ל ֹאְּי ְֶׂהגּוְּבגְ רֹונָם‪ְּ.‬כְ מֹוהֶׂ םְּ‬ ‫‪298‬‬
‫ֲשרְּבֹ טֵ חַ ְּבָ הֶׂ ם‪ְּ.‬י ְש ָראֵ לְּבְ טַ חְּבַ ְייָ‪ֶׂ ְּ,‬עז ְָרםְּּומָ גְּנָםְּהּוא‪ְּ.‬בֵ יתְּאַ הֲרֹ ןְּב ְטחּוְּבַ יְ יָ‪ֶׂ ְּ,‬עז ְָרםְּּומָ גנָםְּהּוא‪ְּ.‬‬ ‫יהְ יּוְּעֹ שֵ יהֶׂ ם‪ְּ,‬כֹ לְּא ְֶּׂ‬ ‫‪299‬‬
‫י ְראֵ יְּיְ יְָּבטְ חּוְּבַ יְ יָ‪ֶׂ ְּ,‬עז ְָרםְּּומָ גנָםְּהּוא‪.‬‬ ‫‪300‬‬
‫יְּייָ‪ְּ,‬הַ קְ טַ ניםְּעְּםְּהַ גְ דֹ לים‪ְּ.‬יֹ סֵ ףְּיְ יְָּ ֲעלֵיכֶׂם‪ְּ,‬‬ ‫תְּביתְּאַ הֲרֹ ן‪ְּ.‬יְ ְָּב ֵרְךְּיְּ ְראֵ ְְּ‬
‫יְ יְָּ ְזכ ָָרנּוְּיְ בָ ֵרְך‪ְּ,‬יְ בָ ֵרְךְּאֶׂ תְּבֵ יתְּי ְש ָראֵ ל‪ְּ,‬יְ בָ ֵרְךְּאֶׂ ְֵּ‬ ‫‪301‬‬
‫ֲעלֵיכֶׂםְּוְ עַלְּבְ נֵיכֶׂם‪ְּ.‬בְ רּוכיםְּאַ תֶׂ םְּלַיְ ְָּי ‪,‬עֹ שֵ הְּשָ מַ יםְּוָאָ ֶׂרץ‪ְּ.‬הַ שָ מַ יְּםְּשָ מַ יםְּ ַל ְייְָּוְ הָ אָ ֶׂרץְּנָתַ ןְּל ְבנֵיְּ ְָּאדָ ם‪ְּ.‬ל ֹאְּהַ מֵ תְּיםְּ‬ ‫‪302‬‬
‫יְ הַ לְ לּוְּיָּהְּוְ ל ֹאְּכָלְּיֹ ְרדֵ יְּדּומָ ה ‪ַ .‬ו ֲאנַחְ נּוְּנְ בָ ֵרְךְּיָּהְּמֵ עַתָ הְּוְ עַדְּעֹו ְָּלם‪ְּ.‬הַ לְ לּויָּה‪:‬‬ ‫‪303‬‬

‫אֹולְּמצָ אּוני‪ְּ,‬‬
‫ְ‬ ‫יְּש‬
‫ֶׂתְּּומצָ ֵר ְ‬
‫ֵיְּמו ְ‬ ‫אָ הַ בְ תיְּכיְּי ְשמַ עְּ ְייְָּאֶׂ תְּקֹולי‪ְּ,‬תַ חֲנּונָי‪ְּ.‬כיְּהּטָ הְּאָ זְנֹוְּליְּּובְ י ְַָּמיְּאֶׂ ְְּק ָרא‪ֲ ְּ.‬א ְָּפפּוניְּחֶׂ ְבל ְָּ‬ ‫‪304‬‬
‫ינּוְּמ ַר ְֵּחם‪ְּ.‬שֹ מֵ רְּפְ תָ איםְּיְ יָ‪ְּ,‬דַ לֹותיְּ‬ ‫נּוןְּייְָּוְ צַ דיק‪ְּ,‬וֵאֹלהֵ ְ‬ ‫צָ ָרהְּוְ יָגֹוןְּאֶׂ ְְּמצָ א‪ְּּ.‬ובְ שֵ םְּיְ יְָּאֶׂ קְ ָרא ‪,‬אָ נָאְּיְ יְָּמַ לְ טָ הְּנַפְ שי‪ְּ.‬חַ ְְּ‬ ‫‪305‬‬
‫תְּרגְ ליְּמְּּדֶׂ חי ‪.‬‬
‫וְ ליְּיְ הֹושיעַ‪ְּ.‬שּוביְּנַפְ שיְּל ְמנּוחָ יְכי‪ְּ,‬כיְּיְ יְָּגָמַ לְּ ָעלָיְ כי‪ְּ.‬כיְּחְּלַצְ ְָּתְּנַפְ שְּיְּממָ וֶׂת‪ְּ,‬אֶׂ תְּ ְֵּעיניְּמןְּּד ְמעָה‪ְּ,‬אֶׂ ַ‬ ‫‪306‬‬
‫יְּב ְָּחפְ זי‪ְּ,‬כָלְּהָ אָ דָ םְּכֹ זֵב‪.‬‬
‫יְּמאֹ ד‪ְּ.‬אֲנְּיְּאָ מַ ְרת ְ‬
‫ְָּבאַ ְרצֹותְּהַ חַ ּיים‪ְּ.‬הֶׂ ֱאמַ נְ תיְּכיְּ ֲאדַ בֵ ר‪ְּ,‬אֲניְּעָנית ְְּ‬ ‫אֶׂ ְתהַ לְֵךְּלפְ נֵיְּיְ י ְ‬ ‫‪307‬‬
‫ְָּאקְ ָרא‪ְּ.‬נְ דָ ַריְּלְְַּייְָּאֲשַ לֵםְּנֶׂגְ דָ הְּנָאְּלְ כָלְּעַ מֹו‪ְּ.‬יָקָ רְּ‬‫שאְּּובְ שֵ םְּ ְיי ְֶּׂ‬ ‫מָ הְּאָ שיבְּלַיְ יְָּכָלְּתַ גְ מּולֹוהיְּ ָעלָי‪ְּ.‬כֹוסְּיְ שּועֹותְּאֶׂ ְָּ‬ ‫‪308‬‬
‫הְּּובשֵ םְּ‬
‫חְּתֹוד ְ‬
‫ְָּ‬ ‫ְּלמֹוסֵ ָרי ‪.‬לְ ָךְּאֶׂ זְבַ חְּזֶׂבַ‬
‫בְ ֵעינֵיְּיְ יְָּהַ מָ וְ תָ הְּ ַלחֲסידָ יו‪ְּ.‬אָ נָאְּיְ יְָּכיְּאֲניְּ ַעבְ ּדֶׂ ָך‪ְּ,‬אֲניְּ ַעבְ ְּדָךְּבֶׂ ןְּ ֲאמָ תֶׂ ָך‪ְּ,‬פתַ ְחתָ ְְּ‬ ‫‪309‬‬
‫ְָּאקְ ָרא‪ְּ.‬נְ דָ ַריְּלַיְ יְָּאֲשַ לֵםְּנֶׂגְ דָ הְּנָאְּלְ כָלְּ ַעמֹו‪ְּ.‬בְ חַ צְ רֹותְּבֵ יתְּיְ יָ‪ְְּ ְּ,‬בתֹו ְֵּככיְּיְ רּושָ לָים‪ְּ,‬הַ לְ לּויָּה‪:‬‬ ‫יְ י ְֶּׂ‬ ‫‪310‬‬

‫הַ לְ לּוְּאֶׂ תְּיְ יְָּכָלְּגֹוים‪ְּ,‬שַ בְ חּוהּוְּכָלְּהָ ֻׁאמים‪ְּ.‬כיְּגָבַ רְּ ָעלֵינּוְּחַ ְסּדֹו‪ֶׂ ְּ,‬ו ְֱּאמֶׂ תְּיְ ְָּיְּלְ עֹולָם‪ְּ,‬הַ לְ לּויָּה‪:‬‬ ‫‪311‬‬

‫ֵשִשֹלשָ הִ ֲאנָשיםִאוִיותר‪ִ,‬עורךִהסדרִאומרִאתִהפסוקִ"(הודו‪"ִ,"...‬יאמרִנא‪"ִ,"...‬יאמרוִ‬
‫אםִי ְִּ‬ ‫‪312‬‬
‫נא‪ִ,)"...‬והשארִעוניםִאחריוִ"הודוִלייִכיִטובִכיִלעולםִחסדו"ִ(ולאִאתִהפסוקִעצמו‪).‬‬ ‫‪313‬‬

‫הֹודּוְּלַיְ יְָּכיְּטֹובְּכיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪.‬‬ ‫‪314‬‬

‫י ֹאמַ רְּנָאְּי ְש ָראֵ לְּכיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪.‬‬ ‫‪315‬‬
‫ֹאמרּוְּנָאְּבֵ יתְּאַ הֲרֹ ןְּכיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪.‬‬ ‫י ְ‬ ‫‪316‬‬
‫ֹאמרּוְּנָאְּי ְראֵ יְּ ְייְָּכיְּלְ עֹולָםְּחַ סְ ּדֹו‪.‬‬
‫י ְ‬ ‫‪317‬‬

‫יְּא ְראֶׂ הְּבְ שנְאָ י‪ְּ.‬טֹובְּ ַלחֲסֹותְּבַ יְ ְָּיְּ‬ ‫יְּבעֹ ז ְָריְּ ַואֲנ ְֶּׂ‬
‫יְּאדָ ם‪ְְְּּ.‬ייְָּל ְְּ‬
‫מןְּהַ מֵ צַ רְּקָ ָראתיְּיָּה‪ָ ְּ,‬ענָניְּבַ מֶׂ ְרחָ בְּיָּה‪ְ ְּ.‬ייְָּליְּל ֹאְּא ָירא‪ְּ,‬מַ הְּ ַּיעֲשֶׂ הְּל ְָּ‬ ‫‪318‬‬
‫םְּייְָּכיְּ ְֲּאמילַם‪ְּ.‬סַ בּוניְּגַםְּסְ בָ בּוני‪ְּ,‬בְ שֵ םְּ ְייְָּכיְּאֲמְּילַם ‪.‬‬ ‫י‪ְּ,‬בשֵ ְְּ‬
‫םְּסבָ בּונ ְְּ‬ ‫מבְ טֹחַ ְּבָ אָ דָ ם‪ְּ.‬טֹובְּ ַלחֲסֹותְּבַ יְ יְָּמבְ טֹחַ ְּבנְ דיבים‪ְּ.‬כָלְּגֹוי ְ‬ ‫‪319‬‬
‫הְּּדחיתַ נְּיְּל ְנְּפֹ ל‪ַ ְּ,‬וְְּייְָּ ֲעז ָָרני‪ְּ.‬עָזְּיְּוְ ז ְמ ָרתְּיָּהְּוַיְ היְּליְּלישּו ָעְּה‪ְּ.‬קֹולְּ‬‫סַ בּוניְּכ ְּדבֹרים‪ְּּ,‬דֹ עֲכּוְּכְ אֵ שְּקֹוצים‪ְּ,‬בְ שֵ םְּיְ יְָּכיְּאֲמילַם‪ְּּ.‬דָ חֹ ְ‬ ‫‪320‬‬
‫ֲספֵרְּמַ עֲשֵ יְּיָּה ‪.‬‬
‫רנָהְּוישּועָהְּבְ אָ ֳהלֵיְּצַ ּדיקים‪ְ ְּ,‬ימיןְּ ְייְָּעֹ ֵָשהְּחָ יל‪ְּ.‬יְ מיןְּיְ יְָּרֹומֵ מָ ה‪ְ ְּ,‬י ְּמיןְּיְ ְָּיְּעֹ ֵָשהְּ ְָּחיל‪ְּ.‬ל ֹאְּאָ מּותְּכְּיְּאֶׂ חְ יֶׂה‪ַ ְּ,‬וא ְַּ‬ ‫‪321‬‬
‫אּוְּבֹו‪ְּ.‬אֹודָךְּכיְּעֲנְּיתָ ניְּ‬
‫ְ‬ ‫ָ‪ְּ,‬צּדיקיםְּיָבֹ‬ ‫ֶׂהְּהשַ עַרְּלַיְ י ְַּ‬
‫יַּסֹ רְּי ְּס ַרניְּּיָּה‪ְּ,‬וְ לַמָ וֶׂתְּל ֹאְּנְ תָ נָני‪ְּ.‬פ ְתחּוְּליְּשַ ע ֲֵריְּצֶׂ דֶׂ ק‪ְּ,‬אָ ב ֹאְּבָ ם‪ְּ,‬אֹודֶׂ הְְָּּיּה‪ְּ.‬ז ְַּ‬ ‫‪322‬‬
‫יםְּהיְ תָ הְּלְ ְּר ֹאשְּפנָה‪ְּ.‬אֶׂ ְֶּׂבןְּמָ ֲאסּוְּהַ בֹוניםְּהָ יְ תָ הְּלְ ר ֹאשְּ‬ ‫ָה‪ְּ.‬אֹודָךְּכיְּעֲניתָ ניְּו ְַתהיְּליְּלישּועָה‪ְּ.‬אֶׂ בֶׂ ןְּמָ אֲסּוְּהַ בֹונ ְָּ‬ ‫ְ‬ ‫ו ְַתהיְּליְּלישּוע‬ ‫‪323‬‬
‫פנָה‪ְּ.‬מֵ אֵ תְּיְ יְָּהָ יְ תָ הְּז ֹאתְּהיאְּנפְ לָאתְּבְ עֵינֵינּו‪ְּ.‬מֵ אֵ תְּיְ יְָּהָ יְ תָ הְּז ֹאתְּהיאְּנְּפְ לָאתְּבְ עֵינֵינּו‪ְּ.‬זֶׂהְּהַ ּיֹוםְּ ְָּעשָ הְּיְ יְָּנָגילָהְּוְ נְּ ְש ְמחָ הְּבֹו‪ְּ.‬‬ ‫‪324‬‬
‫זֶׂהְּהַ ּיֹוםְּעָשָ הְּיְ יְָּנָגילָהְּוְ נ ְש ְמחָ הְּבֹו‪.‬‬ ‫‪325‬‬

‫סּוקִבפָ סּוק‬
‫ְּ‬ ‫ים‪ִ,‬אֹומריםִפָ‬
‫ְּ‬ ‫ֵשִשֹלשָ הִ ֲאנָש‬
‫אםִי ְּ‬ ‫‪326‬‬

‫‪.‬אָ נָאְּיְ יָ‪ְּ,‬הֹושיעָהְּנָא‪.‬‬ ‫אָ נָאְּיְ יָ‪ְּ,‬הֹושיעָהְּנָא‬ ‫‪327‬‬

‫‪.‬אָ נָאְּיְ יָ‪ְּ,‬הַ צְ ליחָ הְּנָא‪.‬‬ ‫אָ נָאְּיְ יָ‪ְּ,‬הַ צְ ליחָ הְּנָא‬ ‫‪328‬‬

‫בָ רּוְךְּ הַ בָ אְּבְ שֵ םְּיְ יָ‪ְּ,‬בֵ ַרכְ נּוכֶׂםְּמבֵ יתְּיְ יָ‪ְּ.‬בָ רּוְךְּהַ בָ אְּבְ שֵ םְּ ְייָ‪ְּ,‬בֵ ַרכְ נּו ְֶּׂכםְּמְּבֵ יתְּיְ יָ‪ְּ.‬אֵ לְּ ְייְָּ ַוּיָאֶׂ רְּלָנּו‪ְּ.‬א ְסרּוְּחַ גְּ‬ ‫‪329‬‬
‫נֹותְּהמזְבֵ ְַּח‪ְּ.‬אֵ לְּיְּאַ תָ הְּוְ אֹודֶׂ ךָ‪ְּ,‬אֱֹלהַ יְּ‬
‫ְַּ‬ ‫ַדְּק ְר‬
‫בַ עֲבֹ תיםְּעַדְּקַ ְרנֹותְּהַ מזְבֵ חַ ‪ְּ.‬אֵ לְּיְ יְָּ ַוּיָאֶׂ רְּלָנּו‪ְּ.‬א ְסרּוְּחַ גְּבַ עֲבֹ תיםְּע ְַּ‬ ‫‪330‬‬
‫רֹוממֶׂ ךָ‪ְּ.‬הֹודּוְּלַיְ יְָּכיְּטֹוב‪ְּ,‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו ‪.‬הֹודּוְּלַיְ יְָּכיְּטֹוב‪ְּ,‬כיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪.‬‬ ‫רֹוממֶׂ ךָ‪ְּ.‬אֵ ליְּאַ תָ הְּוְ אֹודֶׂ ְָּך ‪,‬אֱֹלהַ יְּ ֲא ְ‬‫ֲא ְ‬ ‫‪331‬‬

‫‪332‬‬
‫לְּברנָהְּיֹודּוְּ‬
‫יְּרצֹונֶָׂך ‪,‬וְ כָלְּ ַע ְמָךְּבֵ יתְּי ְש ָראֵ ְ‬
‫נוסחְּאשכנז ‪:‬יְ הַ לְ לּוָךְּייְּאֱֹלהֵ ינּוְּכָלְּמַ עֲשֶׂ יָך‪ַ ְּ,‬וחֲסְּידֶׂ יָךְּצַ ּדיקיםְּעֹושֵ ְ‬ ‫‪333‬‬

‫‪258‬‬
‫ירֹוממּוְּוְ ַיעֲריצּו‪ְּ,‬וְ יַקְ ּדישּוְּוְ י ְַמליכּוְּאֶׂ תְּש ְמָך‪ְּ,‬מַ לְ כֵנּו‪ְּ.‬כיְּלְ ָךְּטֹובְּלְ הֹודֹותְּּולְ ש ְמָךְּנָאֱהְּ‬
‫ויבָ ְרכּו‪ְּ,‬וישַ בְ חּוְּוי ָפ ֲארּו‪ְּ,‬ו ְ‬ ‫‪334‬‬
‫לְ זַמֵ ר ‪,‬כיְּמֵ עֹולָםְּוְ עַדְּעֹולָםְּאַ תָ הְּאֵ ל‪.‬‬ ‫‪335‬‬

‫ַבדֵ י יְ הוָה ‪.‬ב שֶׂ עֹ ְמדים בְ בֵ ית יְ הוָה בְ חַ צְ רֹות בֵ ית אֱֹלהֵ ינּו ‪.‬‬
‫ג‬ ‫א הַ לְ לּו יָּה הַ לְ לּו אֶׂ ת שֵ ם יְ הוָה הַ לְ לּו ע ְְּ‬ ‫‪336‬‬
‫הַ לְ לּו יָּה כי טֹוב יְ הוָה ז ְַמרּו ל ְשמֹו כי נָעים ‪.‬ד כי ַיעֲקֹ ב בָ חַ ר לֹו יָּה י ְש ָראֵ ל ל ְס ֻׁגלָתֹו ‪.‬ה כי אֲני‬ ‫‪337‬‬
‫יָדַ עְ תי כי גָדֹול יְ הוָה ַואֲדֹ נֵינּו מכָל אֱֹלהים ‪.‬ו כֹ ל אֲשֶׂ ר חָ פֵץ יְ הוָה עָשָ ה בַ שָ מַ ים ּובָ אָ ֶׂרץ בַ ּיַמים‬ ‫‪338‬‬
‫רּוח מֵ אֹוצְ רֹותָ יו ‪.‬ח שֶׂ הכָה‬ ‫וְ כָל ְתהֹומֹות ‪.‬ז מַ ֲעלֶׂה נְ שאים מקְ צֵ ה הָ אָ ֶׂרץ בְ ָרקים לַמָ טָ ר עָשָ ה מֹוצֵ א ְַּ‬ ‫‪339‬‬
‫כֹורי מצְ ָרים מֵ אָ דָ ם עַד בְ הֵ מָ ה ‪.‬ט שָ לַח אֹ תֹות ּומֹ פְ תים בְ תֹוכֵכי מצְ ָרים בְ פ ְַרעֹ ה ּובְ כָל עֲבָ דָ יו ‪.‬י‬ ‫בְ ֵ‬ ‫‪340‬‬
‫שֶׂ הכָה גֹוים ַרבים וְ הָ ַרג ְמלָכים עֲצּומים ‪.‬יא לְ סיחֹון מֶׂ לְֶׂך הָ אֱמֹ רי ּולְ עֹוג מֶׂ לְֶׂך הַ בָ שָ ן ּולְ כֹ ל‬ ‫‪341‬‬
‫מַ ְמלְ כֹות כְ ָנעַן ‪.‬יב וְ נָתַ ן אַ ְרצָ ם ַנ ֲחלָה ַנ ֲחלָה לְ י ְש ָראֵ ל עַמֹו ‪.‬יג יְ הוָה ש ְמָך לְ עֹולָם יְ הוָה זכְ ְרָך לְ דֹ ר‬ ‫‪342‬‬
‫וָדֹ ר ‪.‬יד כי יָדין יְ הוָה עַמֹו וְ עַל עֲבָ דָ יו י ְתנֶׂחָ ם ‪.‬טו עֲצַ בֵ י הַ גֹוים כֶׂסֶׂ ף וְ זָהָ ב מַ עֲשֵ ה יְ דֵ י אָ דָ ם ‪.‬טז פֶׂה‬ ‫‪343‬‬
‫רּוח בְ פיהֶׂ ם ‪.‬יח‬
‫לָהֶׂ ם וְ ל ֹא יְ דַ בֵ רּו עֵינַים לָהֶׂ ם וְ ל ֹא י ְראּו ‪.‬יז אָ ְזנַים לָהֶׂ ם וְ ל ֹא ַיאֲזינּו אַ ף אֵ ין יֶׂש ְַּ‬ ‫‪344‬‬
‫כְ מֹוהֶׂ ם יהְ יּו עֹ שֵ יהֶׂ ם כֹ ל אֲשֶׂ ר בֹ טֵ ְַּח בָ הֶׂ ם ‪.‬יט בֵ ית י ְש ָראֵ ל בָ רֲ כּו אֶׂ ת יְ הוָה בֵ ית אַ הֲרֹ ן בָ רֲ כּו אֶׂ ת‬ ‫‪345‬‬
‫יְ הוָה ‪.‬כ בֵ ית הַ לֵוי בָ רֲ כּו אֶׂ ת יְ הוָה י ְראֵ י יְ הוָה בָ רֲ כּו אֶׂ ת יְ הוָה ‪.‬כא בָ רּוְך יְ הוָה מצּיֹון שֹ כֵן יְ רּושָ ָלְּם‬ ‫‪346‬‬
‫הַ לְ לּו יָּה( ‪.‬תהליםְּקלה)‪,‬‬ ‫‪347‬‬

‫הֹודּוְּ ַלאֲדֹ נֵיְּהָ אֲדֹ ניםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪348‬‬

‫לְ עֹ שֵ הְּנפְ לָאֹותְּגְ דֹ לֹותְּלְ בַ ּדֹוְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪349‬‬

‫לְ עֹ שֵ הְּהַ שָ מַ יםְּב ְתבּו ְָּנהְּ‪ְּ-‬כיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪350‬‬
‫לְ רֹוקַ עְּהָ אָ ֶׂרץְּעַלְּהַ מָ יְ םְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪351‬‬
‫לְ עֹ שֵ הְּאֹוריםְּגְ דֹ ליםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪352‬‬
‫אֶׂ תְּהַ שֶׂ מֶׂ שְּלְ מֶׂ ְמשֶׂ לֶׂתְּבַ יֹוםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪353‬‬
‫אֶׂ תְּהַ ּי ֵָרחַ ְּוְ כֹוכָביםְּלְ מֶׂ ְמ ְשלֹותְּבַ לַיְ לָהְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪354‬‬
‫כֹוריהֶׂ םְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫לְ מַ כֵהְּמצְ ַריםְּבבְ ֵ‬ ‫‪355‬‬
‫וַיֹוצֵ אְּי ְש ָראֵ לְּמתֹוכָםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪356‬‬
‫בְ יָדְּ ֲחזָקָ הְּּובזְרֹועְַּנְ טּויָהְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪357‬‬
‫לְ גֹ זֵרְּיַםְּסּוףְּלגְ זָריםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪358‬‬
‫וְ הֶׂ עֱבירְּי ְש ָראֵ לְּבְ תֹוכֹוְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪359‬‬
‫וְ נעֵרְּפ ְַרעֹ הְּוְ חֵ ילֹוְּבְ יַםְּסּוףְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪360‬‬
‫לְ מֹוליְךְּ ַעמֹוְּבַ מ ְדבָ רְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪361‬‬
‫ֵהְּמלָכיםְּגְ דֹ ליםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫לְ מַ כ ְ‬ ‫‪362‬‬
‫יְּלעֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫גְּמלָכיםְּאַ דיריםְּ‪ְּ-‬כ ְְּ‬ ‫ַו ַּיהֲרֹ ְ‬ ‫‪363‬‬
‫לְ סיחֹוןְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ ֱאמֹ ריְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪364‬‬
‫ּולְ עֹוגְּמֶׂ לְֶׂךְּהַ בָ שָ ןְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪365‬‬
‫וְ נָתַ ןְּאַ ְרצָ םְּלְ ַנ ֲחלָהְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪366‬‬
‫ַנ ֲחלָהְּלְ י ְש ָראֵ לְּ ַעבְ ּדֹוְּ‪ְּ-‬כיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪367‬‬
‫שֶׂ בְ שפְ לֵנּוְּ ָזכַרְּלָנּוְּ‪ְּ-‬כיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪368‬‬
‫וַיפְ ְרקֵ נּוְּמצָ ֵרינּוְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ סְ ּדֹו‬ ‫‪369‬‬
‫נֹ תֵ ןְּלֶׂחֶׂ םְּלְ כָלְּבָ שָ רְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‬ ‫‪370‬‬
‫הֹודּוְּלְ אֵ לְּהַ שָ מָ יםְּ‪ְּ-‬כְּיְּלְ עֹולָםְּחַ ְסּדֹו‪:‬‬ ‫‪371‬‬

‫רְּּותרֹומֵ םְּזכְ ְרָךְּמַ לְ כֵנּוְּתָ מיד‪ְּ.‬מןְּהָ עֹולָםְּוְ עַ דְּ‬

‫יְּתבָ ֵרְךְּאֶׂ תְּש ְמָךְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּו‪ְּ,‬וְ רּוחַ ְּכָלְּבָ שָ רְּתְְּפָאֵ ְ‬
‫נ ְשמַ תְּכָלְּחַ ְ‬ ‫‪372‬‬
‫םְּבכָלְּ ְֵּעתְּצָ ָרהְּוְ צּוקָ ה‪ְּ.‬אֵ יןְּ‬
‫ֵסְּּומ ַרחֵ ְ‬
‫ילְּּומפ ְַרנ ְ‬
‫הָ עֹולָםְּאַ תָ הְּאֵ ל‪ְּּ,‬ומבַ לְ עָדֶׂ יָךְּאֵ יןְּלָנּוְּמֶׂ לְֶׂךְּגֹואֵ לְּּומֹושי ַע‪ְּ,‬פֹודֶׂ הְּּומַ צ ְ‬ ‫‪373‬‬
‫ָלְּברֹ בְּהַ ת ְשבָ חֹות‪ְּ,‬‬
‫לָנּוְּמֶׂ לְֶׂךְּאֶׂ לָאְּאָ תָ ה‪ְּ.‬אֱ ֹלהֵ יְּהָ ראשֹוניםְּוְ הָ אַ חֲרֹונים‪ְּ,‬אֱֹלּהַ ְּכָלְּבְ ריֹות‪ֲ ְּ,‬אדֹוןְּכָלְּתֹולָדֹות ‪,‬הַ ְמ ֻׁהל ְ‬ ‫‪374‬‬
‫‪259‬‬
 ‫עֹוררְּיְ שֵ ניםְּוְ הַ מֵ קיץְּנְּ ְרּדָ מים‪ְּ,‬וְ הַ מֵ שיחַ ְּ‬
‫הַ ְמנַהֵ גְּעֹולָמֹוְּבְ חֶׂ סֶׂ דְּּובְ רּיֹותָ יוְּבְ ַרחֲמים‪ְּ.‬וַיְ יְָּל ֹאְּיָנּוםְּוְ ל ֹאְּיישָ ן‪ְּ,‬הַ ְמ ֵ‬ ‫‪375‬‬
‫אלְ מיםְּוְ הַ מַ תירְּ ֲאסּורים‪ְּ,‬וְ הַ ּסֹומֵ ְךְּנֹופְ ליםְּוְ הַ זֹוקֵ ףְּכְ פּופים‪ְּ,‬לְ ָךְּלְ בַ ְּדָךְּ ֲאנ ְַחנּוְּמֹודים‪.‬‬ ‫‪376‬‬

‫ֵינּוְּמאירֹותְּכַשֶׂ מֶׂ שְּ‬ ‫יְּרקְּיעַ‪ְּ,‬וְ ֵעינ ְְּ‬ ‫אלּוְּפינּוְּמָ לֵאְּש ָירהְּ ַכּיָם‪ְּּ,‬ולְ שֹונֵנּוְּרנָהְּ ַכהֲמֹוןְּ ַגלָיו‪ְּ,‬וְ שפְ תֹותֵ ינּוְּשֶׂ בַ חְּ ְְּכמֶׂ ְרחֲבֵ ָ‬ ‫‪377‬‬
‫ַחנּוְּמַ ְספיקיםְּלְ הֹודֹותְּלְ ָך‪ְּ,‬יְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְְֵּּואֹלהֵ יְּ‬ ‫ֹות‪ְּ,‬איןְּ ֲאנ ְְּ‬
‫ְֵּ‬ ‫וְ ַכּי ֵָרחַ ‪ְּ,‬וְ יָדֵ ינּוְּפְ רּושֹותְּכְ נ ְש ֵריְּשָ מַ ים‪ְּ,‬וְ ַרגְ לֵינּוְּקַ לֹותְּכָאַ ּיָל‬ ‫‪378‬‬
‫יםְּהּטֹובֹותְּשֶׂ עָשְּיתָ ְּעםְּאֲ בֹותֵ ינּוְּ‬ ‫תְּפעָמ ְַּ‬ ‫יְּרבָ בֹו ְְּ‬ ‫תְּשמֶׂ ָך‪ְּ,‬עַלְּאַ חַ תְּמֵ אֶׂ לֶׂףְּאַ לְ ֵפיְּ ֲאלָפיםְּוְ ְּרבֵ ְ‬ ‫ֲאבֹותֵ ינּו‪ְּּ,‬ולְ בָ ֵרְךְּאֶׂ ְ‬ ‫‪379‬‬
‫נּוְּּובשָ בָ עְּכְּלְ כַלְ תָ נּו‪ְּ,‬מֵ חֶׂ ֶׂרבְּהצַ לְ תָ נּוְּּומּדֶׂ בֶׂ רְּ‬ ‫וְ עמָ נּו‪ְּ.‬ממצְ ַריםְּגְ אַ לְ תָ נּו‪ְּ,‬יְ יְָּאֱֹלהֵ ינּו‪ְּּ,‬ומבֵ יתְּעֲבָ דיםְּפְ דיתָ נּו‪ְּ,‬בְ ָר ְָּעבְּזַנְ ְָּת ְ‬ ‫‪380‬‬
‫םְּרעיםְּוְ ַרביםְּוְ ֶׂנ ֱאמָ ניםְּּדליתָ נּו‪ְּ.‬עַדְּהֵ נָהְּ ֲעזָרּונּוְּרְַּחֲמֶׂ יָךְְְּּול ֹאְּ ֲעזָבּונּוְּ ְֲּחסָ דֶׂ יָך‪ְּ,‬וְ אַ לְּת ְּטשֵ נּוְּיְ יְָּ‬ ‫מל ְַטתָ נּו‪ְּּ,‬ומֵ חָ ְָּלי ָ‬ ‫‪381‬‬
‫ְּבפינּו‪ְּ,‬הֵ ןְּהֵ םְּיֹודּוְּ‬ ‫ֲשרְּשַ ְמתָ ְ‬ ‫אֱֹלהֵ ינּוְּ ָלנֶׂצַ ח‪ְּ.‬עַלְּכֵןְּאֵ בָ ריםְּשֶׂ פלַגְ תָ ְּבָ נּוְּוְ רּוחַ ְּּונְ שָ מָ הְּשֶׂ ָנ ְַּפחְ תָ ְּ ְְּבאַ ֵפינּוְּוְ לָשֹוןְּא ְֶּׂ‬ ‫‪382‬‬
‫ָשֹוןְּלָךְּ‬
‫ְְּ‬ ‫ָךְּמלְ כֵנּו‪ְּ.‬כיְּ ְָּכלְּפֶׂהְּלְ ָךְּיֹודֶׂ ה‪ְּ,‬וְ כָלְּל‬ ‫ירֹוממּוְּוְ ַיעֲריצּוְּוְ יַקְ ּדישּוְּוְ י ְַמליכּוְּאֶׂ תְּשְּ ְמ ְַּ‬ ‫ויבָ ְרכּוְּוישַ בְ חּוְּוי ָפ ֲארּוְּו ְ‬ ‫‪383‬‬
‫תשָ בַ ע‪ְּ,‬וְ כָלְּבֶׂ ֶׂרְךְּלְ ָךְּתכְ ַרע‪ְּ,‬וְ כָלְּקֹומָ הְּלְ ָפנֶׂיָךְּתְּ ְשתַ ֲחוֶׂה‪ְּ,‬וְ כָלְּלְ ְָּבבֹותְּיְּ ָיראּוָך‪ְּ,‬וְ כָלְּקֶׂ ֶׂרבְּּוכְ לָיֹותְּיְ ז ְַמרּוְּל ְשמֶׂ ָך‪ְּ,‬‬ ‫‪384‬‬
‫נּוְּועָניְּוְ אֶׂ ְביֹוןְּמגֹ זְלֹו‪ְּ.‬מיְּי ְדמֶׂ הְּלְָךְּּומיְּ‬ ‫כַדָ בָ רְּשֶׂ כָתּוב‪ְּ,‬כָלְּעַצְ מֹ תַ יְּת ֹאמַ ְרנָה‪ְּ:‬יְ יָ‪ְּ,‬מיְּכָמֹוָך!‪ְּ,‬מַ צילְּעָניְּמֵ ְָּחזָקְּמְּמֶׂ ְְּ‬ ‫‪385‬‬
‫נֹורא‪ְּ,‬אֵ לְּעֶׂלְ יֹון ‪,‬קֹ ְֵּנהְּשָ מַ יםְּוָאָ ֶׂרץ‪ְּ.‬נְ הַ לֶׂלְ ָךְּּונְ שַ בֵ חֲָךְּּונְ פָאֶׂ ְְּרָךְּ‬ ‫י ְשוֶׂהְּלְָךְּּומיְּ ַיע ֲָרְךְּלְָך‪ְּ,‬הָ אֵ לְּהַ גָדֹול‪ְּ,‬הַ גבֹורְּוְ הַ ָ‬ ‫‪386‬‬
‫םְּק ְדשֹו‪.‬‬
‫יְּאתְּשֵ ְָּ‬ ‫ּונְ בָ ֵרְךְּאֶׂ תְּשֵ םְּקָ ְדשֶׂ ָך‪ְּ,‬כָאָ מּור‪ְּ:‬לְ דָ וד‪ְּ,‬בָ ְרכיְּנַפְ שיְּאֶׂ תְּיְ יְָּוְ כָלְּקְ רְָּבַ ְֶּׂ‬ ‫‪387‬‬

‫אְּרםְּוְ נשָ א‪.‬‬

‫ְֶׂךְּהּיושֵ בְּעַלְּכּסֵ ָ‬
‫אֹותיָך‪ְּ,‬הַ מֶׂ ל ְַּ‬
‫אְּבנ ְֹור ְֶּׂ‬
‫בֹודְּשמֶׂ ָך‪ְּ,‬הַ גבֹורְּ ָלנֶׂצַ חְּוְ הַ נֹורְָּ ְ‬
‫ְ‬ ‫הָ אֵ לְּבְ תַ ֲעצֻׁמֹותְּ ֻׁעזֶָׂך‪ְּ,‬הַ גָדֹולְּבכְ‬ ‫‪388‬‬

‫ָתּוב‪ְּ:‬רנְ נּוְּצַ ּדיקיםְּבַ יי‪ְּ,‬לַיְ שָ ריםְּ ְָּנאוָהְּתְְּהלָה‪.‬‬

‫ַ‬ ‫דֹושְּשמֹו‪ְּ.‬וְ כ‬
‫ְ‬ ‫שֹוכֵןְּעַדְּמָ רֹוםְּוְ קָ‬ ‫‪389‬‬

‫ְְּבפיְּיְ שָ ריםְּת ְתהַ לָל‬ ‫‪390‬‬

‫ּובְ דבְ ֵריְּצַ ּדיקיםְּת ְתבָ ַרְך‬ ‫‪391‬‬
‫ּובלְ שֹוןְּחֲסידיםְּת ְתרֹומָ ם‬ ‫‪392‬‬
‫ּובְ קֶׂ ֶׂרבְּקְ דֹושיםְּת ְתקַ ּדָ ש‬ ‫‪393‬‬

‫ּו‪ְּ,‬בכָלְּּדֹורְּוָדֹור‪ְּ.‬שֶׂ ְֵּכןְּחֹובַ תְּכָלְּהַ יְ צּורים‪ְּ,‬לְ פָ נֶׂיָךְּ‬ ‫ּובְ מַ קְ הֲלֹותְּרבְ בֹותְּ ַע ְמָךְּבֵ יתְּי ְש ָראֵ לְּבְ רנָהְּי ְתפָאֵ רְּש ְמָך‪ְּ,‬מַ לְ כֵנ ְְּ‬ ‫‪394‬‬
‫יְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּוֵאֹלהֵ יְּ ֲאבֹותֵ ינּוְּלְ הֹודֹות ‪,‬לְ הַ לֵל‪ְּ,‬לְ שַ בֵ חַ ‪ְּ,‬לְ פָאֵ ר‪ְּ,‬לְ רֹומֵ ם‪ְּ,‬לְ הַ ּדֵ ר‪ְּ,‬לְ בָ ֵרְך‪ְּ,‬לְ ַעלֵהְּּולְ קַ ְֵּלסְּעַ לְּכָלְּּד ְברְֵּיְּ‬ ‫‪395‬‬
‫ָך‪ְּ,‬משיחֶׂ ָך‪.‬‬
‫שירֹותְּוְ ת ְשבְ חֹותְּּדָ ודְּבֶׂ ןְּישַ יְּ ַעבְ ְּד ְ‬ ‫‪396‬‬

‫םְּּובאָ ֶׂרץ‪ְּ,‬כְּיְּלְ ָךְּנָאֶׂ ה‪ְְְּּ,‬ייְָּאֱֹלהֵ ינּוְּוֵאֹלהֵ יְּאֲ בֹותֵ ינּו‪ְּ,‬‬

‫י ְשתַ בַ חְּשְּ ְמָךְּ ָלעַדְּמַ לְ כֵנּו‪ְּ,‬הָ אֵ לְּהַ מֶׂ לְֶׂךְּהַ גָדֹולְּוְ הַ קָ דֹושְּבַ שָ מַ יְּ ְָּ‬ ‫‪397‬‬
‫כּות‪ְּ,‬ב ָרכֹותְּוְ הֹודָ אֹותְּ‬
‫ְ‬ ‫ּומלְ‬
‫ָהְּותפְ אֶׂ רְֶּׂת ‪,‬קְ דֻׁשָ הְּ ְַּ‬
‫ה‪ְּ,‬תהְּל ְְּ‬
‫בּור ְ‬ ‫ירְּּושבָ חָ ה‪ְּ,‬הַ לֵלְּוְ ז ְמ ָרה‪ְּ,‬עֹ זְּּומֶׂ ְמשָ לָה‪ְּ,‬נֶׂצַ ח‪ְּ,‬גְ ֻׁדלָהְּּוגְ ָ‬
‫ְ‬ ‫ש‬ ‫‪398‬‬
‫לְּההֹודָ אֹות‪ֲ ְּ,‬אדֹוןְּהַ נפְ ְָּלאֹות‪ְּ,‬הַ בֹוחֵ רְּ ְְּבש ֵיריְּז ְמ ָרה‪ְּ,‬‬ ‫מֵ עַתָ הְּוְ עַדְּעֹולָם ‪.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יָ‪ְּ,‬אֵ לְּמֶׂ לְֶׂךְּגָדֹולְּבַ ת ְשבָ חֹות‪ְּ,‬אֵ ְַּ‬ ‫‪399‬‬
‫מֶׂ לְֶׂךְּאֵ לְּחֵ יְּהָ עֹולָמים‪.‬‬ ‫‪400‬‬

‫‪401‬‬
‫דֹושְּברּוְךְּהּואְּלְ י ְש ָראֵ לְּ‬
‫ְָּ‬ ‫שֹורתְּהַ ְְּישּו ְָּעה‪ְּ,‬שֶׂ ְָּאמַ רְּהַ קָ‬
‫ַתְּכֹוסְּרביעיְּשֶׂ הּואְּכְ ֶׂנגֶׂדְּבְ ַ‬
‫ְ‬ ‫ָןְּּומז ֻׁמָ ןְּלְ קַ יֵםְּמצְ ו‬
‫הנְ ניְּמּוכ ְ‬ ‫‪402‬‬
‫"וְ לָקַ חְ תיְּאֶׂ ְתכֶׂםְּליְּלְ ָעםְּוְ הָ ייתיְּ ָלכֶׂםְּ ֵלאֱֹלהים‪".‬‬ ‫‪403‬‬

‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָםְּב ֵֹוראְּפְ ריְּהַ ָגפֶׂן‪.‬‬ ‫‪404‬‬

‫תִשמ ֹאל‬
‫וְּ שֹותֶ הִבַ הֲסָ בַ ְּ‬ ‫‪405‬‬

‫הְּּורחָ בָ הְּ‬
‫ַלְּתנּובַ תְּהַ שָ דֶׂ הְּוְ עַלְּאֶׂ ֶׂרץְּחֶׂ ְמּדָ הְּטֹובָ ְ‬
‫בָ רּוְךְּאַ תָ הְּיְ יְָּאֱֹלהֵ ינּוְּמֶׂ לְֶׂךְּהָ עֹולָם‪ְּ,‬עַלְּהַ ֶׂגפֶׂןְּוְ עַלְּפְ ריְּהַ ֶׂגפֶׂן‪ְּ,‬ע ְ‬ ‫‪406‬‬
‫שֶׂ ָרציתָ ְּוְ הנְ חַ לְ תָ ְּ ַל ֲאבֹותֵ ינּוְּ ֶׂלאֱכֹ לְּמפ ְריָּהְּוְ ל ְשבֹ עְַּמּטּובָ ּהְּ ַרחֶׂ םְּנָאְּד'ְּ ֱאֹלקֵ ינּוְּעַלְּי ְש ָראֵ לְּ ַעמֶׂ ָךְּוְ עַ לְּיְ רּושָ לַיםְּע ֶׂירָךְּ‬ ‫‪407‬‬
‫וְ עַלְּצּיֹוןְּמ ְשכַןְּכְ בֹודֶׂ ָךְּוְ עַלְּמזְבְ חֶׂ ָךְּוְ עַלְּהֵ י ָכלֶָׂךְּּובְ נֵהְּיְ רּושָ לַיםְּעירְּהַ קֹ דֶׂ שְּב ְמהֵ ָרהְּבְ יָמֵ ינּוְּוְ הַ ֲעלֵנּוְּלְ תֹוכָּהְּוְ שַ ְְּמחֵ נּוְּ‬ ‫‪408‬‬
‫נּוְּביֹוםְּהַ שַ בָ תְּהַ זֶׂה)ְּ‬
‫ת‪ְּּ:‬ורצֵ הְּוְ הַ חֲליצֵ ְְּ‬ ‫ְ‬ ‫הְּ(בשַ בָ‬
‫ָּהְּו נ ֹאכַלְּמפ ְריָּהְּוְ נ ְשבַ עְּמּטּובָ ּהְּּונְ בָ ֶׂרכְ ָךְּ ָעלֶׂיהָ ְּבקְ דֻׁשָ הְּּובְ טָ ה ֳָר ְ‬
‫בְ בנְ ָינ ְְּ‬ ‫‪409‬‬
‫וְ שַ ְמחֵ נּוְּבְ יֹוםְּחַ גְּהַ מַ צֹותְּהַ זֶׂה‪ְּ,‬כיְּאַ תָ הְּד'ְּטֹובְּּומֵ טיבְּלַכֹ לְּוְ נֹודֶׂ הְּלְ ָךְּעַלְּהָ אָ ֶׂרץְּוְ עַלְּפְ ריְּהַ ָגפֶׂן‪ְּ.‬בָ רּוְךְּאַ תָ הְּד'ְּעַלְּ‬ ‫‪410‬‬

‫‪260‬‬
‫ץְּמסַ ּיֵם‪ְּ:‬כיְּאַ תָ הְּד 'טֹובְּּומֵ טיבְּלַכֹ לְּוְ נֹודֶׂ הְּלְ ָךְּעַלְּ‬
‫הָ אָ ֶׂרץְּוְ עַלְּפְ ריְּהַ ָגפֶׂן‪(ְּ.‬עַ לְּיַיןְּּומיץְּ ֲענָביםְּמתֹוצֶׂ ֶׂרתְּהָ אָ ֶׂר ְ‬ ‫‪411‬‬
‫הָ אָ ֶׂרץְּוְ עַלְּפְ ריְּגַפְ נָּה ‪.‬בָ רּוְךְּאַ ְָּתהְּד'ְּעַ לְּהָ אָ ֶׂרץְּוְ עַלְּפְ ריְּגַפְ נָה‪).‬‬ ‫‪412‬‬

‫נ ְרצָ הִ‬ ‫‪413‬‬

‫חֲסַ לְּסּדּורְּפֶׂסַ חְּכְ הלְ כָתֹו‪ְּ,‬כְ כָלְּמ ְש ָפטֹוְּוְ חֻׁקָ תֹו‪.‬‬ ‫‪414‬‬
‫ַכאֲשֶׂ רְּזָכינּוְּלְ סַ ּדֵ רְּאֹותֹוְּכֵןְּנ ְזכֶׂהְּ ַלעֲשֹותֹו‪.‬‬ ‫‪415‬‬
‫ֵןְּמעֹונָה‪ְּ,‬קֹומֵ םְּקְ הַ לְּעֲדַ תְּמיְּמָ נָה‪.‬‬‫זְָךְּשֹוכ ְ‬ ‫‪416‬‬
‫בְ קָ רֹובְּנַהֵ לְּנ ְט ֵעיְּ ַכנָהְּפְ דּויםְּלְ ציֹוןְּבְ רנָה‪.‬‬ ‫‪417‬‬

‫לְ שָ נָהְּהַ בָ אָ הְּבירּושָ לָים‪.‬‬ ‫‪418‬‬

‫לִאֹומרים‪:‬‬
‫ְּ‬ ‫ְּבאֶ ֶרץִי ְּש ָראֵ‬ ‫‪419‬‬

‫לְ שָ נָהְּהַ בָ אָ הְּבירּושָ לָיםְּהַ בְ נּויָה‪.‬‬ ‫‪420‬‬

‫ַאןִספ ַירתִהָ עִֹמֶ ר‪:‬‬

‫ץִבלֵילִשֵ ניִשֶ לִ ֶפסַ חִל ְּספֹ רִּכ ְּ‬
‫יןִבחּוץִלָאָ ֶר ְּ‬
‫יֵשִנֹוהֲג ְּ‬ ‫‪421‬‬

‫בָּ רּוְך אַ תָּ ה יְ ָּי אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ עֹולָּם‪ ,‬אֲ שֶ ר קִ ְדשָּ נּו ְב ִמצְ וֹותָּ יו וְ צִ וָּנּו עַ ל ְספִ ַירת הָּ עֹמֶ ר‪.‬‬ ‫‪422‬‬

‫הַ ּיֹום יֹום אֶ חָּ ד בָּ עֹמֶ ר‪.‬‬ ‫‪423‬‬

‫אשֹוןִאֹומרים‪:‬‬
‫ְּ‬ ‫ְּבלֵילִר‬ ‫‪424‬‬

‫ּובְ כֵןְּוַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‬ ‫‪425‬‬

‫אָ זְּרֹובְּנּסיםְּהפְ לֵאתָ ְּבַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪426‬‬
‫בְ ר ֹאשְּאַ ְשמֹורְֶּׂתְּזֶׂהְּהַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪427‬‬
‫גֵרְּצֶׂ דֶׂ קְּנצַ חְ תֹוְּכְ ֶׂנ ֱחלַקְּלֹוְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪428‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪429‬‬
‫ּדַ נְ תָ ְּמֶׂ לְֶׂךְּגְ ָררְּבַ חֲלֹוםְּהַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪430‬‬
‫הפְ חַ ְדתָ ְּא ֲַרמיְּבְ אֶׂ מֶׂ שְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪431‬‬
‫ַוּיָשַ רְּי ְש ָראֵ לְּלְ מַ לְ אָ ְךְּוַיּוכַלְּלֹוְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪432‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לְְַּילָה‪.‬‬ ‫‪433‬‬
‫כֹוריְּפ ְַתרֹוסְּמָ חַ צְ תָ ְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫ז ֶַׂרעְּבְ ֵ‬ ‫‪434‬‬
‫חֵ ילָםְּל ֹאְּמָ צְ אּוְּבְ קּומָ םְּבַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪435‬‬
‫טיסַ תְּנְ גידְּחֲרשֶׂ תְּסליתָ ְּבְ כֹוכְ בֵיְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪436‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪437‬‬
‫ַץְּמחָ ֵרףְּלְ נֹופֵףְּאּוּויְּהֹובַ ְשתָ ְּפְ ג ָָריוְּבַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫ָיע ְ‬ ‫‪438‬‬
‫עְּבלְּּומַ צָ בֹוְּבְ אישֹוןְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫כ ַָר ְֵּ‬ ‫‪439‬‬
‫ָהְּרזְּחֲזֹותְּ ַל ְילָה‪,‬‬ ‫לְ אישְּחֲמּודֹותְּנגְ ל ָ‬ ‫‪440‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪441‬‬
‫מ ְשתַ כֵרְּבכְ לֵיְּקֹ דֶׂ שְּ ֶׂנה ֱַרגְּבֹוְּבַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪442‬‬
‫נֹושַ עְּמבֹורְּא ֲָריֹותְּפֹותֵ רְּבעֲתּותֵ יְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪443‬‬
‫ָריםְּבַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫בְּספ ְּ‬
‫שנְ אָ הְּנָטַ רְּ ֲאגָגיְּוְ כָתַ ְ‬ ‫‪444‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪445‬‬

‫‪261‬‬
 ‫דְּשנַתְּלַיְ לָה‪,‬‬‫עֹור ְרתָ ְּנצְ חֲָךְּ ָעלָיוְּבְ נֶׂדֶׂ ְ‬
‫ַ‬ ‫‪446‬‬
‫פּורהְּת ְדרֹוְךְּלְ שֹומֵ רְּמַ הְּמלַיְ לָה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫‪447‬‬
‫צָ ַרחְּכַשֹומֵ רְּוְ שָ חְּאָ תָ אְּבֹ קֶׂ רְּוְ גַםְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪448‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪449‬‬
‫ֹאְּיֹוםְּול ֹאְּלַיְ לָה‪,‬‬
‫ְְּ‬ ‫קָ ֵרבְּיֹוםְּאֲשֶׂ רְּהּואְּל‬ ‫‪450‬‬
‫ָרםְּהֹודַ עְּכיְּלְ ָךְּהַ יֹוםְּאַ ףְּלְ ָךְּהַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪451‬‬
‫שֹומריםְּהַ פְ קֵ דְּלְ ע ְירָךְּכָלְּהַ יֹוםְּוְ כָלְּהַ לַיְ לָה‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫‪452‬‬
‫תָ אירְּכְ אֹורְּיֹוםְּחֶׂ ְשכַתְּלַיְ לָה‪,‬‬ ‫‪453‬‬
‫וַיְ היְּבַ חֲציְּהַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫‪454‬‬

‫יִאֹומרים‪:‬‬
‫ְּ‬ ‫ְּבלֵילִשֵ נ‬ ‫‪455‬‬

‫ּובְ כֵןְּ ַו ֲאמֶׂ ְַרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפֶׂסַ ח‬ ‫‪456‬‬

‫ְּלאֶׂ ז ְָרחְּיְּחֲצֹותְּלֵילְּ ְֶּׂפסַ ח‪ַ ְּ,‬ו ֲאמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּ‬

‫אֹ מֶׂ ץְּ גְ בּורֹותֶׂ יָךְּהפְ לֵאתָ ְּבַ ֶׂפסַ ח‪ְּ,‬בְ ר ֹאשְּכָלְּמֹועֲדֹותְּנשֵ אתָ ְּ ֶׂפסַ ח‪ְּ,‬גְּליתָ ְְּ‬ ‫‪457‬‬
‫ֶׂפסַ ח‪.‬‬ ‫‪458‬‬

‫רְּרץְּ ֵזכֶׂרְּלְ שֹורְּע ֵֶׂרְךְּפֶׂ סַ ח‪ְּ,‬וַאֲ מַ ְרתֶׂ םְּ‬

‫ח‪ְּ,‬ואֵ לְּהַ ְָּבקָ ָ‬
‫ֶׂס ְְּ‬
‫ְּדלָתָ יוְּּדָ פַקְ תָ ְּכְ חֹ םְּהַ יֹוםְּבַ פֶׂסַ ח‪ְּ,‬ה ְסעידְּנֹוצְ ציםְּעֻׁגֹותְּמַ צֹותְּבַ פ ְַּ‬ ‫‪459‬‬
‫זֶׂבַ חְּפֶׂסַ ח‪.‬‬ ‫‪460‬‬

‫ףְּבעָ ְב ְרָךְּבַ פֶׂ סַ ח‪ְּ,‬‬

‫אטאתֶׂ ְּאַ ְדמַ תְּמֹ ףְּוְ נֹ ְ‬
‫ָהְּב ְֵּקץְּ ְֶּׂפסַ ח‪ְּ,‬ט ְֵּ‬
‫ֲמּוְּסדֹומיםְּוְ לֹוהֲטּוְּבָ אֵ שְּבַ פֶׂסַ ח‪ֻׁ ְּ,‬חלַץְּלֹוטְּמֵ הֶׂ םְּּומַ צֹותְּאָ פ ְ‬
‫זֹוע ְ‬ ‫‪461‬‬
‫ַו ֲאמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפֶׂסַ ח‪.‬‬ ‫‪462‬‬

‫ָס ְח ְָּתְּ ְבדַ םְּ ְֶּׂפסַ ח‪ְּ,‬לְ בלְ תְּיְּתֵ תְּמַ ְשחיתְּ ָלב ֹאְּבפְ תָ חַ יְּ‬
‫יָּהְּר ֹאשְּכָלְּאֹוןְּמָ ְַּחצְ תָ ְּבְ לֵילְּשמּורְּ ֶׂפסַ ח‪ְּ,‬כַביר‪ְּ,‬עַלְּבֵ ןְּבְ כֹורְּפ ְַּ‬ ‫‪463‬‬
‫בַ ֶׂפסַ ח‪ַ ְּ,‬ואֲמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפֶׂסַ ח‪.‬‬ ‫‪464‬‬

‫עֹוריְּעֹ מֶׂ רְּ ְֶּׂפ ְַּסח‪ְּ,‬שֹורפּוְּמְּשְְּמַ נֵיְּפּולְּוְ לּודְּביקַ דְּיְ קֹודְּפֶׂ סַ ח‪ְּ,‬‬
‫ילְּש ֵ‬
‫ְמ ֻׁסג ֶֶׂׂרתְּ ֻׁסג ָָרהְּבְ עתֹותֵ יְּפֶׂסַ ח‪ְּ,‬נ ְש ְמדָ הְּמ ְדיָןְּבצְ ל ְ‬ ‫‪465‬‬
‫ַו ֲאמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפֶׂסַ ח‪.‬‬ ‫‪466‬‬

‫יתְּערֹוְךְּהַ שֻׁ לְ חָ ןְּבַ פֶׂ סַ ח‪ְּ,‬‬

‫עֹודְּהַ יֹוםְּבְ נֹ בְּ ַלעֲמֹודְּעַדְּ ָגעָהְּעֹונַתְּ ֶׂפסַ ח‪ַ ְּ,‬פסְּיַדְּכ ְָתבָ הְּלְ קַ עֲקֵ ַעְּצּולְּבַ ְֶּׂפסַ ח‪ְּ,‬צָ ְֹּפהְּהַ צָ פ ְָּ‬ ‫‪467‬‬
‫ֶׂסח‪.‬‬
‫ַו ֲאמַ ְרתֶׂ םְּזֶׂבַ חְּפ ְַּ‬ ‫‪468‬‬

‫ֶׂהְּרגַעְּתָ ביאְּלְ עּוציתְּ‬

‫ח‪ְּ,‬ש ְֵּתיְּאֵ ל ֶׂ‬
‫יםְּבפֶׂסַ ְ‬
‫יתְּרשָ עְּמָ חַ צְ תָ ְּבְ ְֵּעץְּחֲמְּש ְַּ‬ ‫קָ הָ לְּכנְ סָ הְּהֲדַ ּסָ הְּלְ שַ לֵשְּצֹוםְּבַ ֶׂפסַ ח‪ְּ,‬ר ֹאשְּמבֵ ָ‬ ‫‪469‬‬
‫ֶׂסח‪.‬‬
‫בַ ֶׂפסַ ח‪ְּ,‬תָ עֹ זְּי ְָדָךְּוְ תָ רּוםְּ ְימינְ ָךְּכְ לֵילְּה ְתקַ ּדֵ שְּחַ גְּ ֶׂפסַ ח‪ַ ְּ,‬ואֲמַ ְר ְֶּׂתםְּז ְֶַּׂבחְּפ ְַּ‬ ‫‪470‬‬

‫‪471‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬ ‫כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪472‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְְּמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּ‬
‫אַ דירְּב ְמלּוכָה‪ְּ,‬בָ חּורְּ ַכ ֲה ָלכָה‪ְּ,‬גְ דּודָ יוְּי ְ‬ ‫‪473‬‬
‫רְּמלּוכָה‪[.‬‬‫לֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪474‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּ‬ ‫ּדָ גּולְּב ְמלּוכָה‪ ְּ,‬הָ דּורְּ ַכ ֲה ָלכָה‪ְּ,‬וָתיקָ יוְּי ְ‬ ‫‪475‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬‫לֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪476‬‬
‫ָך‪ְּ,‬לָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּ‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ְְּ‬ ‫ַזכַאיְּב ְמלּוכָה‪ְּ,‬חָ סיןְּ ַכ ֲה ָלכָהְּטַ פְ ְס ָריוְּי ְ‬ ‫‪477‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬
‫יָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪478‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְְּמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּ‬ ‫יָחידְּב ְמלּוכָה‪ְּ,‬כַבירְּ ַכ ֲה ָלכָהְּלמּודָ יוְּי ְ‬ ‫‪479‬‬
‫יָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ רְּ ְמלּוכָה[‬ ‫‪480‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְמ ְָּלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּ‬
‫ָהְּסביבָ יוְּי ְ‬‫ָה‪ְּ,‬נֹוראְּ ַכ ֲה ָלכ ְ‬
‫ָ‬ ‫מֹושֵ לְּב ְמלּוכ‬ ‫‪481‬‬

‫‪262‬‬
 ‫רְּמלּוכָה[‬ ‫לֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪482‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ מַ ְמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּ‬ ‫ָענָיוְּב ְמלּוכָה‪ְּ,‬פֹודֶׂ הְּ ַכ ֲה ָלכָה‪ְּ,‬צַ ּדיקָ יוְּי ְ‬ ‫‪483‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬‫יָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪484‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ ְַּמ ְמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּ‬
‫ָה‪ְּ,‬רחּוםְּ ַכ ֲה ָלכָהְּשנְ אַ נָיוְּי ְ‬
‫קָ דֹושְּב ְמלּוכ ַ‬ ‫‪485‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬ ‫לֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪486‬‬
‫ֹאמרּוְּלֹו‪ְּ:‬לְ ָךְּּולְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּכיְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּאַ ףְּלְ ָך‪ְּ,‬לְ ָךְּיְ יְָּהַ ְַּמ ְמ ָלכָה‪ְּ,‬כיְּלֹוְּנָאֶׂ ה‪ְּ,‬כיְּ‬
‫ָהְּתמימָ יוְּי ְ‬
‫תַ קיףְּב ְמלּוכָה‪ְּ,‬תֹומֵ ְךְּ ַכ ֲה ָלכ ְ‬ ‫‪487‬‬
‫רְּמלּוכָה[‬ ‫לֹוְּיָאֶׂ הְּ[כֶׂתֶׂ ְ‬ ‫‪488‬‬

‫אַ ּדירְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ יתֹוְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬ ‫‪489‬‬

‫יתָךְּ ְְּבקָ רֹוב‪.‬‬ ‫ב ְמהֵ ָרה‪ְּ,‬ב ְמהֵ ָרה‪ְּ,‬בְ יָמֵ ינּוְּבְ קָ רֹוב‪ְּ.‬אֵ לְּבְ נֵה‪ְּ,‬אֵ לְּבְ נֵה‪ְּ,‬בְ נֵהְּבֵ ְ‬ ‫‪490‬‬
‫לְּבנֵה ‪ְ ,‬בנֵהְּ‬
‫לְּבנֵה‪ְֵּ ְּ,‬א ְ‬ ‫ינּוְּבקָ רֹוב‪ְּ.‬אֵ ְ‬
‫ה‪ְּ,‬ביָמֵ ְ‬
‫בָ חּורְּהּוא‪ְּ,‬גָדֹולְּהּוא‪ְּּ,‬דָ גּולְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ יתֹוְּבְ קָ רֹוב ‪.‬ב ְמהֵ ָרה‪ְּ,‬ב ְמ ְֵּה ָר ְ‬ ‫‪491‬‬
‫יתָךְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬‫ְֵּב ְ‬ ‫‪492‬‬
‫לְּבנֵה ‪,‬אֵ לְּ‬
‫הָ דּורְּהּוא‪ְּ,‬וָתיקְּהּוא‪ַ ְּ,‬זכַאיְּהּוא‪ְּ,‬חָ סידְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ יתֹוְּבְ קָ רֹוב‪ְּ.‬ב ְמהֵ רְָּה‪ְּ,‬בְּ ְמהֵ ָרה‪ְ ְּ,‬ביָמֵ ינּוְּ ְב ְָּקרֹוב‪ְּ.‬אֵ ְ‬ ‫‪493‬‬
‫יתָךְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬ ‫בְ נֵה‪ְּ,‬בְ נֵהְּבֵ ְ‬ ‫‪494‬‬
‫ינּוְּבקָ רֹוב‪ְּ.‬אֵ לְּ‬
‫ה‪ְּ,‬ביָמֵ ְ‬ ‫יתֹוְּב ְָּקרֹוב‪ְּ.‬בְּ ְמהֵ ָרה‪ְּ,‬ב ְמהֵ ָר ְְּ‬
‫ְ‬ ‫טָ הֹורְּהּוא‪ְּ,‬יָחידְּהּוא‪ְּ,‬כַבירְּהּוא‪ְּ,‬לָמּודְּהּוא‪ְּ,‬מֶׂ לְֶׂךְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ‬ ‫‪495‬‬
‫יתָךְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬
‫בְ נֵה‪ְּ,‬אֵ לְּבְ נֵה‪ְּ,‬בְ נֵהְּבֵ ְ‬ ‫‪496‬‬
‫יתֹוְּב ְָּקרֹוב‪ְּ.‬ב ְמהֵ ָרה‪ְּ,‬ב ְמהֵ ָרה‪ְ ְּ,‬בי ְֵָּמינּוְּ ְְּבקָ רֹוב‪ְּ.‬אֵ לְּ‬
‫ְ‬ ‫נֹוראְּהּוא‪ְּ,‬סַ גיבְּהּוא‪ְּ,‬עזּוזְּהּוא‪ְּ,‬פֹודֶׂ הְּהּוא‪ְּ,‬צַ דיקְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪497‬‬
‫יתָךְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬‫בְ נֵה‪ְּ,‬אֵ לְּבְ נֵה‪ְּ,‬בְ נֵהְּבֵ ְ‬ ‫‪498‬‬
‫לְּבנֵה ‪,‬אֵ לְּ‬
‫ה‪ְּ,‬ביָמֵ ינּוְּ ְבקָ רֹוב‪ְּ.‬אֵ ְ‬ ‫דֹושְּהּוא‪ְּ,‬רחּוםְּהּוא‪ְּ,‬שַ ּדַ יְּהּוא‪ְּ,‬תַ קיףְּהּואְּיבְ נֶׂהְּבֵ יתֹוְּבְ קָ רֹוב‪ְּ.‬ב ְְּמהֵ ָרה‪ְּ,‬ב ְמ ְֵּה ָר ְ‬
‫ַ‬ ‫קָ‬ ‫‪499‬‬
‫יתָךְּבְ קָ רֹוב‪.‬‬ ‫בְ נֵה‪ְּ,‬בְ נֵהְּבֵ ְ‬ ‫‪500‬‬

‫אֶׂ חָ דְּמְּיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪..‬‬ ‫‪501‬‬

‫אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪502‬‬
‫ַ‪ְּ,‬שנַיםְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫ְשנַיםְּמיְּיֹודֵ ע ְ‬ ‫‪503‬‬
‫ְשנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ בְ רית‪ְּ.‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪504‬‬
‫ַ‪ְּ,‬שלשָ הְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫ְשלשָ הְּמיְּיֹודֵ ע ְ‬ ‫‪505‬‬
‫ְשלשָ הְּאָ בֹות‪ְ ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ בְ רית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪506‬‬
‫אַ ְרבַ עְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪507‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ בְ רית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ‬
‫ְ‬ ‫אַ ְרבַ עְּאמָ‬ ‫‪508‬‬
‫חֲמשָ הְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬חֲמשָ הְּאֲנְּיְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪509‬‬
‫םְּּובאָ ֶׂרץ‪:‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ י ְָּ‬
‫ְ‬ ‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ‬
‫ְ‬ ‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאמָ‬ ‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫חֲמשָ‬ ‫‪510‬‬
‫ששָ הְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬ששָ הְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪511‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּ‬
‫ְ‬ ‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאְּמָ הֹות ‪ְ ,‬שלשָ הְּאָ‬ ‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬ ‫ְ‬ ‫ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫‪512‬‬
‫ּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪513‬‬
‫שבְ עָהְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬שבְ עָהְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪514‬‬
‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ בֹות‪ְ ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית ‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאמָ‬
‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫שבְ עָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫‪515‬‬
‫אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪516‬‬
‫ַ‪ְּ,‬שמֹונָהְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫ְשמֹונָהְּמיְּיֹודֵ ע ְ‬ ‫‪517‬‬
‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאמָ הֹות‪ְּ,‬שְְּלשָ הְּאָ בֹות ‪ְ ,‬שנֵיְּ‬ ‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫ְשמֹונָהְּיְ מֵ יְּמילָה‪ְּ,‬שבְ עָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫‪518‬‬
‫לֻׁחֹותְּהַ בְ רית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪519‬‬
‫ת ְשעָהְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬ת ְשעָהְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪520‬‬
‫הְּחּומשֵ יְּתֹו ָרה ‪,‬אַ ְר ְַּבעְּאמָ הֹות‪ְּ,‬‬
‫ְ‬ ‫ה‪ְּ,‬שמֹונָהְּיְ מֵ יְּמילָה‪ְּ,‬שבְ עָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫ת ְשעָהְּי ְַרחֵ יְּלֵדָ ְ‬ ‫‪521‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ בְ רית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ְשלשָ הְּאָ‬ ‫‪522‬‬
‫עֲשָ ָרהְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬עֲשָ ָרהְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪523‬‬
‫יְּתֹורה‪ְּ,‬‬
‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫ה‪ְּ,‬שמֹונָהְּיְ מֵ יְּמילָה ‪,‬שבְ עָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְדרְֵּיְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫עֲשָ ָרהְּדבְ ַריָא‪ְּ,‬ת ְשעָהְּי ְַרחֵ יְּלֵדָ ְ‬ ‫‪524‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ בְ רית ‪,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ‬
‫ְ‬ ‫אַ ְרבַ עְּאמָ‬ ‫‪525‬‬
‫אַ חַ דְּעָשָ רְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬אַ חַ דְּעָשָ רְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪526‬‬
‫‪263‬‬
 ‫אַ חַ דְּעָשָ רְּכֹוכְ בַ ּיָא‪ְּ,‬עֲשָ ָרהְּדבְ ַריָא‪ְּ,‬ת ְשעָהְּי ְַרחֵ יְּלֵדָ ה ‪ְ ,‬שמֹונָהְּיְ מֵ יְּמילָה‪ְּ,‬ש ְבעָהְּ ְימֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬‬ ‫‪527‬‬
‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ בֹות ‪ְ ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאמָ‬
‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫חֲמשָ‬ ‫‪528‬‬
‫ְשנֵיםְּעָשָ רְּמיְּיֹודֵ עַ‪ְּ,‬שְְּנֵיםְּעָשָ רְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫‪529‬‬
‫ה‪ְּ,‬שמֹונָהְּ ְימֵ יְּמילָה‪ְּ,‬שְּ ְבעָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬‬
‫ְשנֵיםְּעָשָ רְּשבְ טַ יָא‪ְּ,‬אַ חַ דְּעָשָ רְּכֹוכְ בַ ּיָא‪ְּ,‬עֲשָ ָרהְּדבְ ַריָא‪ְּ,‬ת ְשעָהְּי ְַרחֵ יְּלֵדָ ְ‬ ‫‪530‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית‪ְּ,‬אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּ‬
‫ְ‬ ‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ‬
‫ְ‬ ‫יְּתֹורה ‪,‬אַ ְרבַ עְּאמָ‬ ‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה‪ְּ,‬חֲמשָ‬ ‫‪531‬‬
‫ּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪532‬‬
‫ַ‪ְּ,‬שלשָ הְּעָ שָ רְּאֲניְּיֹודֵ ְַּע‪.‬‬ ‫ְשלשָ הְּעָשָ רְּמיְּיֹודֵ ע ְ‬ ‫‪533‬‬
‫ה‪ְּ,‬שמֹונָהְּיְ מֵ יְּמילָה‪ְּ,‬‬ ‫ָא‪ְּ.‬שנֵיםְּעָשָ רְּשבְ טַ יָא‪ְּ,‬אַ חַ דְּעָשָ רְּכֹוכְ בַ ּיָא‪ְּ,‬עֲשָ ָרהְּד ְב ַריָא‪ְּ,‬ת ְשעָהְּי ְְַּרחֵ יְּלֵדָ ְ‬ ‫ְשלשָ הְּעָשָ רְּמּדַ י ְ‬ ‫‪534‬‬
‫בֹות‪ְּ,‬שנֵיְּלֻׁחֹותְּהַ ְברית‪ְּ,‬‬
‫ְ‬ ‫הֹות‪ְּ,‬שלשָ הְּאָ‬
‫ְ‬ ‫יְּתֹורה‪ְּ,‬אַ ְרבַ עְּאמָ‬
‫ָ‬ ‫הְּחּומשֵ‬
‫ְ‬ ‫שבְ עָהְּיְ מֵ יְּשַ בַ תָ א‪ְּ,‬ששָ הְּס ְד ֵריְּמ ְשנָה ‪,‬חֲמשָ‬ ‫‪535‬‬
‫אֶׂ חָ דְּאֱֹלהֵ ינּוְּשֶׂ בַ שָ מַ יםְּּובָ אָ ֶׂרץ‪:‬‬ ‫‪536‬‬

‫חַ דְּג ְַדיָא‪ְּ,‬חַ דְּגַדְ יָא‬ ‫‪537‬‬

‫ְּדזַבְּיןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬חַ דְּגַדְ יָא‪ְּ,‬חַ דְּג ְַדיָא‪.‬‬ ‫‪538‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬חַ דְּג ְַדיָא‪ְּ,‬חַ דְּג ְַדְָּיא‪.‬‬ ‫וְ אָ תָ אְּשּונְ ָראְּוְ אָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬ ‫‪539‬‬
‫י‪ְּ,‬חדְּ ְַּג ְדיָא‪ְּ,‬חַ דְּ ְַּג ְדיָא‪.‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּב ְתרְֵּיְּזּו ְֵּז ְַּ‬
‫א‪ְּּ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬‫וְ אָ תָ אְּכַלְ בָ אְּוְ נָשַ ְךְּלְ שּונְ ָר ְ‬ ‫‪540‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּבְּ ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְַּ ְּ,‬חדְּג ְַדיָא‪ְּ,‬חַ דְּג ְַדיָא‪..‬‬ ‫א‪ְּּ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְְּ‬‫א‪ְּּ,‬דנָשַ ְךְּלְ שּונְ ָר ְ‬‫אְּחּוט ָראְּוְ הכָהְּלְ כַלְ בָ ְ‬
‫ְ‬ ‫וְ אָ תָ‬ ‫‪541‬‬
‫א‪ְּּ,‬דנָשַ ְךְּלְ שּונְ ָרא‪ְּ ְּ,‬דאָ ְְּכלָהְּ ְְּלג ְַדיָא‪ְּ ְּ,‬דזַביןְּ ְַּאבָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי ‪,‬חַ דְּג ְַדיָא‪ְּ,‬חַ דְּ‬ ‫א‪ְּּ,‬דהכָהְּלְ כַלְ בָ ְ‬ ‫חּוט ָר ְ‬‫אְּנּוראְּוְ שָ ַרףְּלְ ְ‬ ‫ָ‬ ‫וְ אָ תָ‬ ‫‪542‬‬
‫ג ְַדיָא‪.‬‬ ‫‪543‬‬
‫א‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬‬ ‫א‪ְּּ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדְָּי ְ‬
‫שּונ ָר ְְּ‬ ‫א‪ְּּ,‬דנָשַ ְךְּ ְלְּ ְְּ‬
‫א‪ְּּ,‬דהכָהְּלְ כַלְ בָ ְ‬ ‫חּוט ָר ְ‬ ‫א‪ְּּ,‬דשָ ַרףְּלְ ְ‬ ‫נּור ְ‬‫וְ אָ תָ אְּמַ יָאְּוְ כָבָ הְּלְ ָ‬ ‫‪544‬‬
‫חַ דְּג ְַדיָא‪ְּ,‬חַ דְּגַדְ יָא‪.‬‬ ‫‪545‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּ‬
‫‪ְּּ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬ ‫ָשְךְּלְ שּונְ ָרא ְ‬ ‫א‪ְּּ,‬דנ ְַּ‬
‫א‪ְּּ,‬דהכָהְּלְ ְַּכלְ ְָּב ְ‬ ‫חּוט ָר ְ‬ ‫א‪ְּּ,‬דשָ ַרףְּלְ ְ‬ ‫נּור ְ‬ ‫ָא‪ְּּ,‬דכָבָ הְּלְ ָ‬
‫אְּתֹוראְּוְ שָ תָ הְּלְ מַ י ְ‬‫ָ‬ ‫וְ אָ תָ‬ ‫‪546‬‬
‫אַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬חַ דְּגַדְ יָא‪ְּ,‬חַ דְּג ְַדיָא‪.‬‬ ‫‪547‬‬
‫‪ְּּ,‬דנָשַ ְךְּלְ שּונְ ָרא‪ְּ,‬‬ ‫א‪ְּּ,‬דהְּכָהְּלְ כַלְ בָ א ְ‬ ‫חּוט ָר ְ‬ ‫ףְּל ְְּ‬ ‫א‪ְּּ,‬דשָ ַר ְְּ‬ ‫נּור ְ‬ ‫ָא‪ְּּ,‬דכָבָ הְּלְ ָ‬
‫תֹורא‪ְּּ,‬דְ שָ תָ הְּלְ מַ י ְ‬ ‫וְ אָ תָ אְּהַ שֹוחֵ טְּוְ שָ חַ טְּלְ ָ‬ ‫‪548‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי ‪,‬חַ דְּגַדְ יָא‪ְּ,‬חַ דְּגַדְ יָא‪.‬‬
‫ְּדאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬ ‫‪549‬‬
‫ָהְּלכַלְ בָ א‪ְּ,‬‬
‫חּוט ָרא‪ְּ ְּ,‬דהכ ְְּ‬ ‫א‪ְּּ,‬דשָ ַרףְּלְ ְ‬ ‫נּור ְ‬ ‫ָא‪ְּּ,‬דכָבָ הְּלְ ָ‬ ‫ט‪ְּּ,‬דשָ חַ טְּלְ תֹורְָּא ‪ְּ ,‬דשָ תָ הְּלְ מַ י ְְּ‬ ‫וְ אָ תָ אְּמַ לְ אָ ְךְּהַ מָ וֶׂתְּוְ שָ חַ טְּלְ שֹוחֵ ְ‬ ‫‪550‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַביןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬חַ דְּ ְַּגדְ יָא‪ְּ,‬חַ דְּ ְַּג ְדיָא‪.‬‬
‫א‪ְּּ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬
‫ְּדנָשַ ְךְּלְ שּונְ ָר ְ‬ ‫‪551‬‬
‫נּורא ‪ְּ ,‬דשָ ַרףְּ‬ ‫ָא‪ְּּ,‬דכָבָ הְּלְ ָ‬
‫‪ְּּ,‬דשָ תָ הְּלְ ְַּמי ְ‬ ‫תֹורא ְ‬ ‫ט‪ְּּ,‬דשָ חַ טְּלְ ָ‬ ‫‪ְּּ,‬דשָ חַ טְּלְ שֹוחֵ ְְּ‬ ‫וְ אָ תָ אְּהַ קָ דֹושְּבָ רּוְךְּהּואְּוְ שָ חַ טְּלְ מַ לְ אַ ְךְּהַ מָ וֶׂת ְ‬ ‫‪552‬‬
‫ָא‪ְּּ,‬דזַבְּיןְּאַ בָ אְּב ְת ֵריְּזּוזֵי‪ְּ,‬חַ דְּג ְְַּדיָא ‪,‬חַ דְּ ְַּג ְדיָא‬ ‫א‪ְּּ,‬דנָשַ ְךְּלְ שּונְ ָרא ‪ְּ ,‬דאָ כְ לָהְּלְ ג ְַדי ְ‬
‫א‪ְּּ,‬דהכָהְּלְ כַלְ בָ ְ‬ ‫חּוט ָר ְ‬ ‫לְ ְ‬ ‫‪553‬‬

‫‪264‬‬