‫עבודה עיונית לרסיטל –‬

‫‪Ask me now – Thelonious Monk‬‬

‫מגיש‪ :‬עידו חימוביץ‬

‫ת‪.‬ז‪209578541 :‬‬

‫כתובת‪ :‬הבנים ‪ 20‬א זכרון יעקב‬

‫טלפון‪0525854406 :‬‬

‫מנחה‪ :‬אלק קץ‬

‫בית הספר‪ :‬תיכון לאומנויות תלמה ילין‬

 ‫תלוניוס מונק והביבופ‬
‫תלוניוס מונק )‪ (1917 – 1982‬היה מגדולי נגני פסנתר הג'אז ‪.‬נגינתו של מונק הייתה חדשנית מאוד‪,‬‬
‫והוא היה מחלוצי מהפכת ה"בי בופ" ‪.‬אף על פי שנגינתו לא התקבלה היטב בקרב הקהל הרחב בתחילת‬
‫דרכו‪ ,‬הוא נחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הבולטים והמשפיעים ביותר בתחומו‪.‬‬
‫מונק נולד ברוקי מאונט שבצפון קרוליינה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן עברה משפחתו לניו יורק‪ .‬בפסנתר הוא‬
‫החל לנגן בגיל ‪ 5‬בערך‪ .‬את הקריירה המקצועית שלו כפסנתרן הוא התחיל בליווי מטיף דת נוצרי‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1940-1943‬בעת שהתגורר בניו יורק החליף את ארט טייטום כפסנתרן של להקת הבית‬
‫במועדון הניו יורקי המפורסם "מינטונז פליי האוס"‪ .‬המועדון היה מקום שבו התנסו ג'אזיסטים במוזיקה‬
‫חדשנית ואומנותית‪ .‬מונק עבד מעט עם "לאקי מילינדר" ב‪ 1942-‬והצטרף לזמן קצר לתזמורתו של קוטי‬
‫ויליאמס ב‪ 1944-‬עמו הקליט לראשונה את הסטנדרטים המפורסמים שלו ‪" -‬אפיסטרופי" ומאוחר יותר‬
‫את "ראונד מידנייט"‪ .‬רק כאשר הצטרף לקולמן הוקינס כפסנתרן הקבוע שלו קיבל מונק הכרה נרחבת‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬התלוננו מעריציו של הוקינס על הפסנתרן האקסצנטרי שהוסיף ללהקה‪ ,‬אך מונק המשיך‬
‫בהרכב‪.‬‬
‫השנים ‪ 1950-1945‬היו מאד לא פוריות מבחינתו של מונק‪ .‬התקופה הייתה תחילת מהפכת הבי בופ‪,‬‬
‫ומונק שעבד עם הרמוניות מורכבות יותר ומקצבים ייחודיים לא הצליח לעניין את הקהל‪ .‬למרות זאת הוא‬
‫עבד מעט עם צ'ארלי פארקר ודיזי גילספי שהיו החלוצים של מהפכת הבי בופ והיוו את מרכז הזרם‬
‫החדש הזה‪.‬‬
‫במהלך שנות החמישים התחילה הקריירה של מונק להשתפר‪ .‬הוא חתם על חוזה הקלטה עם ריוורסייד‪,‬‬
‫ובהשפעת אורין קיפניוז שעבד בחברה זו‪ ,‬הקליט אלבום עם מספר שירים של דיוק אלינגטון וסטנדרטים‬
‫אחרים‪ ,‬זאת על מנת שיהיה נגיש לחובב הג'אז הממוצע‪ .‬ב‪ 1956-‬מונק הוציא את הדיסק שהפך‬
‫לקלאסיקה – ”‪ , “Brilliant Corners‬אך גם אז‪ ,‬לקח מעט זמן עד שההתייחסות למונק השתנתה באופן‬
‫גורף וקבוע‪ .‬אחרי צאת האלבומים הראשונים שלו כמוביל הרכב‪ ,‬הוא הצטרף אל ג'ון קולטריין ובתור‬
‫הפסנתרן שלו הצליח לחדור לתודעה הכללית‪ .‬בתקופה זו הוא צד את עיניהם של מבקרי מוזיקה וסגנונו‬
‫הייחודי זכה לתהודה‪ .‬בתנופה זו החל מונק להוביל הרכבים משל עצמו ולהשפיע על עשרות מוזיקאים‬
‫צעירים‪ ,‬מעמדו החדש נותר על כנו בהלך כל הקריירה שלו‪ ,‬ועד ל‪ 1973-‬הקליט תקליטים רבים והופיע‬
‫בתדירות רבה מאוד‪.‬‬
‫כשנכנס מונק הישר אל תוך זירת הג'אז בניו יורק בתחילת שנות הארבעים‪ ,‬סגנונו האישי היה כבר‬
‫מפותח לחלוטין‪ .‬לאורך כל חייו‪ ,‬הוא לא התעניין בדבר כפי שהתעניין במוזיקה שלו‪ .‬את רוב יצירותיו‬
‫כתב מונק בין השנים ‪ 1945‬ל‪ .1955-‬בכל הקלטה בה השתתף מונק‪ ,‬נשמע סגנונו המובהק‪ .‬כאשר‬
‫החל המסע ברחבי ארצות הברית‪ ,‬בקנזס סיטי שמעה אותו מרי לו ויליאמס וציינה את סגנונו השוטף‬
‫והמהיר באותן שנים‪ ,‬סגנון שאף על פי שהגיע מהסווינג‪ ,‬היה שונה ממנו לחלוטין‪ .‬במשך כל שנותיו‬
‫כפסנתרן‪ ,‬לא השתנה סגנונו למרות שינויים רדיקליים שעבר הג'אז במהלך שנות הקריירה שלו‪ .‬סגנונו‬
‫של מונק היה בולט מאד‪ ,‬וניתן היה לזהות את נגינתו בכל רגע‪ .‬מהבחינה הזו הוא היה ייחודי ‪ -‬מספר‬
‫הפסנתרנים עם סגנונות מובחנים ומגובשים היה קטן באותה תקופה‪.‬‬
‫למרות ייחודו‪ ,‬סגנונו של מונק קשה מאוד לניתוח‪ .‬הנגינה של מונק בדרך כלל לא מתואמת (במתכוון)‪,‬‬
‫גם למנגינה המנוגנת וגם לשאר הכלים‪ .‬הצליל שהפיק מונק מהפסנתר היה בלתי רגיל ביותר ונוצר‬
‫מהמגע הנוקשה שלו בקלידים‪ .‬בדרך כלל בתקופה זו‪ ,‬תשומת הלב שמקבל המגע כגורם להוצאת צליל‬
‫מהפסנתר היא קטנה‪ ,‬ורק במקרה של יוצרים כמו מונק ניתן לשים לב אל סגנון המגע‪ .‬הטכניקה‬
‫הרווחת‪ ,‬של מתיחת האצבעות‪ ,‬לא הייתה בשימוש אצל מונק‪ .‬למרות היותו איש גדול ממדים‪ ,‬אצבעותיו‬
‫היו קטנות‪ .‬במקום טכניקה זו‪ ,‬ניגן מונק בטכניקת "תקיפה"‪ ,‬כאשר אצבעותיו מכוונות כמו חץ אל‬
‫הפסנתר‪ ,‬והוא "יורה" אותן לכיוונה של המקלדת‪ .‬הטכניקה הזאת נוגדת למעשה את הטכניקה שפותחה‬
‫על מנת לאפשר מהירות ושטף בנגינה‪ .‬למרות שלמעשה לא השתמש בטכניקה הנכונה ושילם על כך לא‬
‫מעט במהירות‪ ,‬אין להתייחס לסגנונו כברירת מחדל עבורו‪ .‬מונק בחר מהתחלה בדרך זו‪ .‬כשמונק רצה‬
‫להראות שטף או טכניקה‪ ,‬הוא היה מנגן את הסולם המוגדל‪ ,‬האהוב עליו באלתורים‪ ,‬או סולמות‬
‫כרומטיים‪.‬‬
‫גם בתחום הפקת הצליל‪ ,‬העדיף מונק את הסקונדה הקטנה‪ ,‬לעתים מתפרש הדבר כאילו חיפש את‬
‫רבע הטון שבין שני צלילי הסקונדה הקטנה‪ .‬למעשה‪ ,‬האזנה קשובה מראה כי לעתים רחוקות נוגנו שני‬
‫הצלילים באותה עוצמה‪ .‬בדרך כלל זוכה הצליל הרלוונטי לסולם ליתר עוצמה ומשך זמן‪ .‬הדבר יוצר‬
‫אפקט גלישה מצליל לצליל כפי שנגני כלי הנשיפה מבצעים ‪ .Blue Notes‬פן נוסף בנגינתו הוא‬
‫המינימליזם והקטיעות הרבות בנגינתו וכך גם החיסכון בליווי‪.‬‬
‫על בסיס המבנה הוורטיקאלי של הקטע‪ ,‬פיתח מונק רעיונות הוריזונטליים אשר מצטיינים לרוב באופי‬
‫קצר‪ ,‬וריאציות חוזרות על הרעיונות התמטיים והקצביים של החומר‪ .‬מתוך גישה זו ברור כי חלוקת‬
‫התפקידים בין הידיים כנהוג בבי בופ‪ ,‬כשיד ימין מנגנת תווים בודדים ויד שמאל מעטרת בהרמוניה‬
‫שברקע ‪ -‬אינה תקיפה בנגינתו של מונק‪ .‬בסאונד‪ ,‬במיוחד בהקלטות הסולו‪ ,‬נשענת הנגינה על חלוקת‬
‫תפקידים שווה בין הידיים‪.‬‬
‫מונק היה פסנתרן הג'אז המודרני הראשון שביצע הקלטות סולו‪ .‬למעשה‪ ,‬באלבום הסולו הראשון‪,‬‬
‫שהוקלט בפריז ב‪ 1954-‬הוא אינו מנגן כה שונה מהקלטותיו המוקדמות במסגרת הרכב‪ .‬בהקלטות אלו‬
‫מופיע פן נוסף בסאונד של מונק‪ .‬הפיתוח ההוריזונטלי של נגינתו שואב לעתים מתח מן העובדה שאף‬
‫אחת מהידיים – לעתים לאורך מספר תיבות – אינה מספקת באופן ברור את החומר הבסיסי של מבנה‬
‫הקטע‪ .‬צד בצד עם טכניקת הרובטו‪ ,‬עובר מונק לעתים לתבניות בס שעוזרות לבסס את הפעמה‪ .‬הוא‬
‫שואב אותן מהסטרייד‪ ,‬ומשתמש בהן במיוחד כשהוא מבצע קטעי סטנדרט‪.‬‬
‫ניתן לשער כי ההשפעה של מוזיקה קלאסית מערבית על מונק הייתה מעטה מאד‪ .‬מהר מאוד הפכו‬
‫יצירותיו של מונק ליצירות סטנדרט בקרב נגני הבי בופ‪ .‬כישרונו כמלחין פיצה לעתים על חסרונותיו‬
‫כפסנתרן בעיני כמה מוזיקאים‪.‬‬
‫רוב יצירותיו הן במבנים המסורתיים של ‪ 12‬או ‪ 32‬תיבות‪ ,‬אך גם במבנים נדושים אלה השיג מונק‬
‫תוצאות ייחודיות וראויות לציון‪ .‬במבנה ה‪ AABA-‬שלו‪ ,‬חלק ה‪ B-‬הוא המרכיב הדומיננטי‪ .‬שם מתגלה‬
‫שפתו של מונק ביתר שאת‪ .‬קטעי הבלוז שלו בדרך כלל יותר מתעלים מעל לריף‪-‬ארבע‪-‬התיבות‬
‫המקובל‪ .‬גם במבנה פשוט זה‪ ,‬שינוי המקום של המוטיבים המלודיים מבטיח תמיד מעבר לקו התיבה‪,‬‬
‫או לקו הדמיוני בין חטיבות ארבע התיבות‪( .‬כמו לדוגמה ביצירתו ‪)Straight No Chaser‬‬
 ‫הסגנון המזוהה עם מונק‪ ,‬אותו מינף ועזר לבסס ולפתח‪ ,‬נקרא ביבופ‪ .‬הבי בופ מתפתח בניו יורק‪,‬‬
‫ארה"ב‪ .‬התקופה היא מלחמת העולם השנייה באירופה ומוסיקאים רבים מגויסים בלית ברירה לצבא‪.‬‬
‫ההרכבים מתדלדלים והתזמורות מצטמצמות‪ .‬כתוצאה מכך התקבלו הרכבי קומבו (הרכבים קטנים)‪.‬‬
‫באופן אירוני‪ ,‬לאחר עידן תזמורות הסווינג הגדולות (הביג בנדס) זוהי חזרה להרכב הדומה לזה של‬
‫הדיקסילנד בגודלו‪.‬‬
‫בעקבות נסיבות אלו‪ ,‬וגאונתם של אומנים כגון מונק‪ ,‬צ'ארלי פארקר‪ ,‬דיזי גילספי‪ ,‬קולמן הוקינס‪ ,‬קני‬
‫קלארק ועוד‪ ,‬נוצר סגנון חדש הנקרא ביבופ‪ ,‬שמהווה מהפכה‪ .‬הוא נשען ומגלם בתוכו את כל העושר‬
‫והאינפורמציה של הג'אז שהתפתח עד לתקופה זו‪ .‬בשלב זה הוא מכונה ‪ "Modern Jazz".‬הסגנון‬
‫החדש התפתח במועדוני הג'אז בניו יורק‪ .‬החלו ג'אמים‪ :‬רית'ם סקשיין שמנגן ונגנים עולים‪ ,‬מצטרפים‬
‫ומאלתרים‪ .‬הסגנון החדש המתפתח הוא באופן מובהק חפשי ויצירתי יותר ממוסיקת הג'אז המנוגנת‬
‫והמקובלת עד אותם ימים‪.‬‬
‫ייחודו המרכזי של הבופ היה הלבשת מלודיות חדשות וייחודיות על האקורדים המקוריים של הקטע‪.‬‬
‫מעבר למורכבות הגבוהה יחסית שלהן‪ ,‬מאופיינות המלודיות הבופיות במהירות ובאנרגטיות שלהן‪.‬‬
‫מלבד המלודיה הכתובה‪ ,‬על הבופרים לאלתר מלודיות חדשות בקטע הסולו‪ .‬לשם נגינת בופ דרושה‬
‫יצירתיות רבה מאוד‪.‬‬
‫האקורדים בבי בופ‪ ,‬אף על פי שדרגתם לרוב זהה לסטנדרט המקורי‪ ,‬שונים למדי מהאקורדים‬
‫המקוריים‪ .‬קודם כל‪ ,‬האקורדים בנויים על הרמוניה‪ ,‬סולמות‪ ,‬ומבנים‪ ,‬מורכבים יותר‪ .‬בעוד שבסגנונות‬
‫הקודמים רוב האקורדים היו מז'ורים או מינוריים‪ ,‬או ספטאקורדים‪ ,‬בבופ היה גם שימוש נרחב‬
‫באקורדים בעלי מתח גדול יותר ונוצר מגוון עצום של סולמות שונים בשימוש‪.‬‬
‫הסולו של הבופר הוא אלתור של מלודיות חדשות על בסיס רצף האקורדים בשיר המקורי (כלומר‪,‬‬
‫המהלך ההרמוני)‪ .‬בבי בופ יש מלודיות מסובכות בהרבה מאלו שהיו במוזיקה המקורית‪ ,‬והן דורשות על‬
‫פי רוב מיומנות רבה יותר ויכולת אלתור מורכבת יותר‪ .‬סגנון הבופ איפשר לנגנים וירטואוזיים להביא‬
‫לביטוי יכולות‪ ,‬מיומנות ויצירתיות‪.‬‬
 ‫‪Ask me now‬‬
‫יצירה זו נכתבה על ידי מונק בשנת ‪ 1951‬והופיעה לראשונה באלבומו ”‪“Genius of Modern Music‬‬
‫(בלו נוט) בשנת ‪ .1952‬היצירה הינה בלדה במבנה של ‪ 32 – AABA‬תיבות (כל פארט הוא שמונה‬
‫תיבות)‪ .‬סולם השיר הוא ‪ ,Db major‬רה במול מז'ור‪.‬‬
 ‫ניתוח המלודיה ‪-‬‬

‫המלודיה של ה‪ A‬מתחילה במוטיב של פירוק יורד של אקורד מז'ורי שנוחת על הדרגה השביעית של אותו‬
‫פירוק מז'ורי ולאחר מכן חוזר על אותו צליל באוקטבה מעל‪ :‬תחילה ירידה של דו – סול – מי – דו – סי ועלייה‬
‫לסי גבוה‪ ,‬ולאחר מכן המוטיב חוזר טון למטה‪ :‬סי במול – פה – רה – סי במול – לה – לה גבוה‪ .‬המנגינה‬
‫ממשיכה סביב הדרגה החמישית של הטוניקה – לה במול‪ ,‬במעין טריל‪ ,‬ולאחר מכן עולה ב אופן כרומטי‬
‫מהצליל מי‪ ,‬שמהווה מתח מסוג במול ‪ 13‬לדומיננטה‪ ,‬לצליל פה‪ ,‬אך לאות כך שההרמוניה המפתיעה מובילה‬
‫את הדומיננטה לא אל הטוניקה (‪ )Db‬אלא אל האקורד ‪( B7‬יוסבר אחר כך בניתוח ההרמוני)‪ ,‬פה אינו מהווה‬
‫קורדטון כפי שהיה באקורד ‪ ,Db‬אלה צליל מתח מאוד חריף – דיאז ‪ 11‬בו הרבה להשתמש מונק במירב‬
‫יצירותיו (ראה בצ'ארט הנלווה סימון של עיגול כתום – מתח של ‪ . )#11‬מוטיב הפירוק היורד חוזר שוב (ניתן‬
‫לראות אותו מוקף בעיגול אדום בצ'ארט) עם פירוק של האקורד מי במול שבע שמתחיל בצליל פה – התשע‬
‫של האקורד ולאחר שיורד מפה – רה במול – סי במול – לסול‪ ,‬נוחת בצליל פה דיאז‪ ,‬שמהווה ‪ 3‬בתחליף‬
‫טריטון של הדומיננטה‪ ,‬וממשיך משם בקפיצה‪ ,‬כפי שפתיחת היצירה‪ ,‬אך במקום לקפוץ באוקטבה כפי‬
‫שהמנגינה עושה בתיבות ‪ 1‬ו‪ ,2‬היא קופצת בספטימה קטנה אל מי‪ ,‬ה‪ 9‬של האקורד ‪ .D7‬כעת יש ‪double‬‬
‫‪ – approach‬גישה מכופלת‪ ,‬מלמטה ומלמעלה‪ ,‬אל הצליל רה במול – באמצעות דו ומי במול‪ ,‬שנפתח אל‬
‫פירוק הופכי לפירוקים הקודמים – ארפג' שעולה דווקא‪ ,‬מה‪ 1‬עד ה‪ major 7‬של רה במול‪ ,‬אם כי כעת הוא‬
‫מהווה מתח של ‪ 13‬באקורד ‪ ,Eb7‬שנפתר לחמש של האקורד‪( ,‬מדו לסי במול)‪ .‬מכאן ישנו פירוק של הדרגה‬
‫השנייה המינורית בסולם – ‪ ,Eb minor 7‬מהדרגה השביעית‪ ,‬רה במול‪ ,‬דרך סי במול – סול במול – מי במול‬
‫– סי במול‪ ,‬ואז אל פה‪ ,‬ה‪ 13‬בדומיננטה ‪ ,Ab7‬ומי במול‪ ,‬הדרגה החמישית של אותו אקורד‪ .‬ב‪ A‬הראשון‪,‬‬
‫התיבה השמינית‪ ,‬הוולטה הראשונה‪ ,‬כוללת רבעים שלכאורה מהווים השורשים למהלך של ‪ ,3-6-2-5‬הנפוץ‬
‫מאוד בג'אז‪ ,‬אך במקרה של מונק‪ ,‬ה ‪ 6‬וה ‪ 5‬שניהם מוחלפים על ידי טריטון בהרמוניה‪ ,‬ולכן אותם צלילים‬
‫שהיו מהווים שורש עבור ‪ 6‬ו‪ 5‬רגיל‪ ,‬הם כעת צלילי מתח מסוג דיאז ‪ .11‬בוולטה השנייה לעומת זאת‪,‬‬
‫המלודיה וההרמוניה מגיעים סופסוף לפתרון‪ ,‬כאשר מהפה שמהווה ‪ 13‬לדומיננטה‪ ,‬הצליל לה במול מהווה‬
‫מקפצה לטוניקה של היצירה – רה במול‪.‬‬
 ‫ה‪ ,B‬מחולק לשני מוטיבים מלודיים‪ ,‬הראשון מסומן בירוק והשני בכחול‪ ,‬ויש בין השניים ניגוד מבחינת כיוון‬
‫המנגינה (המוטיב הראשון מתחיל בעלייה והשני בירידה) אם כי מבחינת סאונד וטונאליות הינם דומים‪.‬‬
‫המוטיב הראשון מתחיל בפירוק של מי במול מינור כולל התשע (פה)‪ ,‬כאשר בפייב של הטוב פייב הצליל דו‬
‫הוא דיאטוני ומהווה ‪ 3‬לאקורד‪ ,‬שנתפר דרך אפרואצ' של סי במול ללה במול‪ .‬בפעם השנייה שהמוטיב חוזר‪,‬‬
‫על אותו טו פייב‪ ,‬במקום להגיע לדו‪ ,‬ישנו שימוש בטנצ'ן של דיאז תשע – דו במול‪ ,‬ואז במול תשע‪ ,‬לה‪ ,‬בכדי‬
‫ליצור מתח שנפתר אל לה במול שוב‪ .‬המוטיב השני אומם מגוון מבחינה קצבית עם טריולה‪ ,‬אך הרעיון הוא‬
‫דומה אך הפוך למוטיב הראשון – ירידה של שלושה צלילים‪ ,‬במקרה הזה פה – מי במול – רה במול‪ ,‬ואז‬
‫קפיצה למטה אל פה כמקפצה על סי במול‪ ,‬קורד טון של הדומיננטה השניונית‪ ,‬ואילו המוטיב חוזר שוב רק‬
‫שבפעם השנייה מתחיל בתשע וממשיך ל‪ 13‬של הדומיננטה‪ ,‬ובפעם השלישית מתחיל ב‪ 7‬של האקורד סול‬
‫במול‪ .‬לאחר מכן חוזר שוב ה‪ A‬סקשן‪.‬‬

‫מהלך נפוץ שעשה מונק מבחינה מלודית היה להנחית על הרבע הראשון של התיבה צליל מתח במרווח‬
‫טריטון מהאקורד על מנת ליצור סאונד דומיננטי ומבריק‪ .‬דוגמאות לכך מוקפות בעיגול כתום‪.‬‬

‫ניתוח הרמוני –‬

‫היצירה מתחילה בסיקווינס של חמישה טו פייבים שיורדים באופן כרומטי מסול (ה ‪ minor second‬הראשון)‬
‫עד מי במול‪ ,‬שהוא המיינור סקנד של הטוניקה‪ ,‬רה במול‪ .‬מהלך זה מהווה מעין קונסטנט סאונד של טו‬
‫פייבים‪ ,‬עם קשר של דומיננטיות ביניהם – כל פייב הוא בעצם גם סאב פייב של הפייב הבא‪ .‬הטו פייבים האלו‬
‫מסומנים בכחול כהה‪ ,‬ומסומן בין הדומיננטות חצים אדומים המהווים קשר של סאב פייב דומיננט‪ .‬לאחר הטו‬
‫פייב הדיאטוני‪ ,‬במקום להפתר אל הטוניקה‪ ,‬אנו מוצאים עצמנו בבמול שבע שבע – ‪ .B7‬מהו תפקיד אקורד‬
‫זה? אם כן‪ ,‬הוא מהווה תחליף טריטון לאקורד פה שבע\חצי מוקטן\מינור שבע‪ ,‬שלמעשה מבחינה הרמונית‬
‫הוא משרת אותה פונקציה כמו האחד‪ .‬נוצר קשר של סאב פייב בין שני חלקי הטו פייב בתיבה ארבע‪,‬‬
‫שמסומן על ידי קו רוחב ירוק בהיר‪ .‬זה נפתר (באמצעות חץ סגול שמסמן פתרון ישיר) אל מי במול שבע‪,‬‬
‫שהוא דומיננטה שניונית‪ ,‬כלומר דומיננטה של דומיננטה‪ ,‬רק שהדומיננטה הרגילה מוחלפת שוב על ידי סאב‬
‫פייב‪ ,‬ורק אז אנו מגיעים אל רה במול‪ ,‬הפתרון‪ ,‬אך הוא מיד חוזר למי במול שבע כדי לחזור שוב למתח‪ .‬אחרי‬
‫עוד טו פייב שאמור להוביל חזרה לרה במול‪ ,‬תיבה שמונה מחזירה אותנו חזרה לתחילה ה‪ A‬באמצעות‬
‫מהלך כרומטי גאוני – במקום להפתר לרה במול‪ ,‬ישנו פה מינור שמהווה תחליף דיאטוני לרה במול‪ ,‬אך הוא‬
‫למעשה גם משרת טו פייב חדש‪ ,‬בעל סאב פייב של מי שבע‪ ,‬שמוביל לעוד טו פייב‪ ,‬עם סאב פייב של רה‬
‫שבע‪ ,‬שנפתר באופן טבעי חזרה אל הסול מינור שבתחילת ה‪ .A‬מונק משתמש במהלך כרומטיים ובהטייות‬
‫על מנת ליצור המון מתח שנפתר אך ורק בסוף ה‪ A‬השני‪ ,‬ומשם ה‪ B‬הרבה יותר דיאטוני‪.‬‬
 ‫ה‪ B‬מתחיל בשני טו פייבים פשוטים אל הבית‪ ,‬רה במול‪ .‬הבי של מונק לרוב הוא דווקא החלק המתוח‬
‫והמעניין יותר ביצירה‪ ,‬ואילו בבלדה זו הבי פשוט יותר ודיאטוני יותר‪ .‬בהמשך עושה מונק מהלך נפוץ של טו‬
‫פייב של פייב – סי במול מינור מי במול שבע‪ ,‬שנפתר שוב אל הטו פייב הטבעי של הסולם‪ ,‬אך במקום‬
‫להפתר שוב לרה במול מג'ור‪ ,‬הוא מפתיע והולך לרה במול מינור‪ ,‬כחלק מטו פייב חדש‪ ,‬מתוח יותר בעל‬
‫– ‪ IV7‬אקורד בלוזי שהשתמשו בו בג'אז בהשפעת הגוספל‪.‬‬

‫השוואה בין שני ביצועים של מונק –‬

‫למונק ביצועים רבים ליצירה זו‪ ,‬אך הבולטים בעיניי הם –‬

‫ביצוע הסולו שלו מאוסף של ביצועי סולו לקטעיו – ”‪ – “Monk Alone‬ביצוע זה סימפליסטי זה מצד אחד גם‬
‫מעביר בדיוק את מאפייניו העיקרים של מונק‪ .‬סגנון הליווי מעט מזכיר סטרייד‪ ,‬אך באופן כללי כלל הגרסה‬
‫פחות עמוסה‪ .‬מה שמדהים בעיניי בביצוע זה זה אל עף שזוהי בלדה הוא מצליח לנגן אותה עם המון סווינג‬
‫וקצב‪ ,‬לעומת ביצועים אחרים באים הסאונד הרבה יותר נוטה לבלאד‪.‬‬

‫גם הביצוע הראשון של היצירה‪ ,‬מתוך "‪ " Genius of Modern Music‬הוא ביצוע מופת – זהו ביצוע עם באס‬
‫תופים (אל מקקיבון בבאס וארט בלייקי בתופים)‪ .‬בביצוע זה נוכח קו התפר בין היות השיר בלדה לשיר בעל‬
‫סווינג מדיום‪ ,‬על אף שהטמפו זהה לשאר הביצועים‪ .‬האלתור שלו הרבה יותר חופשי‪ .‬הוא מרבה להשתמש‬
‫מברווחים כמו סקונדות וספטימות‪ ,‬ובהדגשת טריטונים‪.‬‬

‫בשני הביצועים העיבוד והטמפו דומים‪ ,‬אך הגישה שונה – בביצוע הסולו מנגן מונק בצורה פשוטה יותר‬
‫ומעביר את השיר בצורה ‪ ,straightforward‬ואילו בביצוע עם ההרכב ישנה פתיחות ויצרתיות שוטפת יותר‪,‬‬
‫וההרמוניה והסיפוריות שבשיר מועברים החוצה פחות מאשר בביצוע סולו‪ ,‬אלה דווקא היצירתיות‬
‫והאקספרסיוניזם של מונק‪.‬‬
‫אני מקווה שהצלחתי להעביר את ייחודו‪ ,‬גאונותו הקומפוזיטורית אך גם הנגינתית של תלוניוס מונק‪,‬‬
‫ושהעברתי כראוי את אופי ומאפייני היצירה הנפלאה "‪."Ask me now‬‬

‫ביביליוגרפיה‪:‬‬

‫סיכומים על הביבופ של עמית גולן ז"ל משיעורי תולדות הג'אז בתלמה ילין‪.‬‬
‫מחברת משיעורי תולדות הג'אז עם רונן שמואלי בתלמה ילין‪.‬‬

‫וויקיפדיה‬
‫‪all music‬‬
‫‪youtube‬‬