‫‪ f ‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪tan(angle after device‬‬ ‫כללי‬
‫‪v   ‬‬ ‫‪  u‬‬ ‫‪u  f‬‬ ‫‪MP( magnification‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרות וקבועים‪:‬‬
‫‪ u ‬‬ ‫) ‪power‬‬
‫)‪tan(max angle without device‬‬ ‫מקדמים עבור חומרים דיאלקטריים‪:‬‬
‫‪   r 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ u ‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כאשר ‪ Y1‬הינו העצם הקטן ביותר שאנו מסוגלים לראות‪ ,‬ו‪ d0‬הינו המרחק המינימלי ממנו אנו‬
‫‪umax   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪S ‬‬
‫‪v f‬‬
‫‪‬‬‫‪‬‬ ‫‪F#  S‬‬ ‫רואים ממוקד‪.‬‬
‫‪ f ‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪MT 2‬‬
‫‪   r 0‬‬
‫זווית שדה של מצלמה‪:‬‬ ‫הגדלה רוחבית‬ ‫בחומרים לא מגנטיים‪:‬‬
‫הזווית המקסימלית של עצם כך שיצור דמות בגובה ‪. s‬‬
‫‪  0  4 107  H / m‬‬
‫‪ - MT  0‬דמות ישרה‪ - MT  0 .‬דמות הפוכה‪.‬‬ ‫מקדם דיאלקטרי בריק‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪MT ‬‬
‫‪yi‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪  0 ‬‬ ‫‪ 109  8.85  1012  F / m‬‬
‫‪yo‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪tan( )  s / 2 f‬‬ ‫‪ : ‬כאשר לקו תמסורת יש ‪ R‬ו‪( G -‬קו עם הפסדים) אז ‪  0‬‬ ‫מקדם ההפסדים‬
‫המרחק ההיפרפוקלי‪:‬‬
‫‪ :‬קובע את קצב התפשטות הגל במרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספר הגל‬

‫‪2‬‬ ‫‪2 n‬‬

‫‪ yi , yo‬חיוביים כאשר הם מעל הציר האופטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ :‬קובעת את קצב התפשטות הגל בזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תדירות ‪-‬‬
‫המרחק המינימלי אליו אפשר להתרחק‪/‬להתקרב עם העצם (תחום העבודה למעשה)‬
‫‪y  v x   f ‬‬ ‫‪ rad ‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪fD‬‬ ‫‪MT  i       i     ‬‬ ‫‪  2  f ‬‬
‫‪Lhyp ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪yo  u   f   xo ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪SF#‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ sec ‬‬
‫‪example : u  v  2 f  M T  1‬‬ ‫תדירות ‪:f -‬‬
‫)‪vhyp  f (1  s / D‬‬ ‫‪KHz  103 Hz ; MHz  106 Hz‬‬
‫הגדלה אורכית‬ ‫‪c‬‬ ‫‪v ph‬‬
‫‪uhyp  fD / s‬‬
‫‪f ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Hz ‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪GHz  109 Hz ; THz  1012 Hz‬‬
‫מהירות חבורה‪:‬‬
‫‪umin  focus  uhyp / 2‬‬ ‫‪ - vg‬מהירות חבורה היא מהירות התקדמות קבוצת גלים‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫מכשירים אופטיים‬ ‫הליכה ימינה עם העצם תגרום תזוזה שמאלה של הדמות (אפשר עד אינסוף)‪.‬‬ ‫‪vg ‬‬
‫זוית ראייה –‬ ‫‪dx  f 2 ‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ML  i  ‬‬ ‫‪  M T‬‬
‫‪2‬‬
‫מהירות פאזה‪:‬‬
‫‪H0‬‬ ‫‪H0‬‬ ‫‪dxo  xo ‬‬
‫‪tan  ‬‬ ‫‪with device,‬‬ ‫‪tan max ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪dmin‬‬ ‫‪:)f-Number( F/#‬‬ ‫‪v ph  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 c/n‬‬
‫ל‪dmin‬‬ ‫ראייה – אם אדם מתקשה לראות קרוב ‪,‬צריך להרחיק עצם קרוב לפחות‬ ‫רוחק‬ ‫‪f‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪L C‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪v  100, u  20‬‬ ‫‪F 0‬‬ ‫(‪ – D‬קוטר העדשה)‬ ‫‪f #‬‬
‫‪D‬‬ ‫מהירות החבורה‪:‬‬
‫‪uv‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪ 33  P  3‬‬ ‫‪dI 1‬‬
‫‪2‬‬
‫זהו מדד ליכולת איסוף האור של העדשה‪ 1  :‬‬ ‫‪ c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ c0‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪uv‬‬ ‫‪  B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vg ‬‬ ‫‪c n 0 ‬‬
‫ראייה – אם אדם מתקשה לראות רחוק‬ ‫קוצר‬ ‫‪dSi 4‬‬ ‫‪ f #‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k  r gn  r‬‬ ‫‪ sec ‬‬
‫‪v  100, u  ‬‬ ‫‪F 0‬‬ ‫‪ -‬בהיקות)‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ -‬אלמנט שטח על סרט הצילום‪,‬‬ ‫‪dSi‬‬ ‫( ‪ - dI‬אלמנט הספק‪,‬‬
‫‪F  v  100  P  1‬‬ ‫ה‪ Trade-off-‬של ה‪:F/#-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אורך גל ‪-‬‬

‫איסוף טוב של האור ‪ ‬עומק שדה קטן (ולהיפך)‪.‬‬

‫המרחק שעוברים עד אשר הפונקציה חוזרת על עצמה‪.‬‬
‫זכוכית מגדלת‪:‬‬
‫‪v ph‬‬
‫עדשה המדמה את האובייקט (בגובה ‪ ) y1‬ויוצרת דמות מוגדלת שלו‬
‫‪:(NA) Numerical Aparture‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫)‪.‬‬ ‫' ‪y1‬‬ ‫(במרחק ‪ L‬ובגובה‬
‫‪n 1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪NA  n1 sin ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2f‬‬ ‫‪2 f #‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f‬‬
‫הספק‬
‫הספק רגעי המתבזבז במערכת‪:‬‬
‫‪S  ET  H T ; P   S ds‬‬
‫הספק ממוצע בזמן‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫זוית מרחבית‬ ‫) ‪P( z ,t‬‬ ‫‪  P( t ) dt  Vˆ( z ) Re  * ‬‬
‫הזוית המרחבית יכולה לתת אינדיקציה כמה אור מגיע ליח' שטח‬ ‫‪T 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ Z in ( z ) ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ללא הזכוכית המגדלת ‪ -‬הזווית הנפרשת על הרשתית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – da‬שטח הדמות‪ – L ,‬מרחק כל מיתר מהעצם לדמות‪ – d ,‬קוטר של ‪.da‬‬ ‫משפט פויינטינג הקומפלקסי‪:‬‬
‫‪ -‬מרחק הסתכלות מינימאלי)‪.‬‬ ‫‪d 0 (   y1 d0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪da‬‬
‫) ‪Pˆ( z ,t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫] ‪[ sterad‬‬
‫‪L2‬‬ ‫) ‪ Pd ( z ,t )  2 j U m( z ,t )  U e( z ,t‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ '  y1 ' L‬‬ ‫עם הזכוכית המגדלת‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ ‬‬ ‫משפט פויינטינג הממשי‪:‬‬
‫‪ '  L  l  d0‬‬ ‫‪ max   2 ‬‬ ‫) ‪Pˆ( z ,t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪MP ‬‬ ‫‪ 1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולכן ‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫) ‪ Pd ( z ,t‬‬ ‫‪ U e  U m ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪f  L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫על פני מישור ההדמיה נקבל ‪-‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪  max‬‬ ‫זווית הזיג‪-‬זג‪:‬‬
‫‪ , l‬ואז‪:‬‬ ‫הגדלה מקסימאלית היא עבור ‪ 0‬‬ ‫‪MT 2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d0‬‬ ‫עוצמת אור ליחידת שטח ‪: I‬‬ ‫‪ n  cos‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪deg‬‬
‫‪ MPmax  L  d 0   1  f‬‬ ‫‪ – B‬כמות האור שנפלטת ממקור ליחידת שטח‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ MP  L     d 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  1 ‬‬
‫‪ min‬‬ ‫‪I  B      2 ‬‬ ‫אופטיקה גיאומטרית‬
‫‪f‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪M T 2  cm2 ‬‬
‫(הקרן משמאל לימין)‬ ‫עקרונות ניתוב קרניים‬
‫‪2‬‬
‫‪f  d0  MPmax  MPmin ‬‬
‫‪d0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 d‬‬ ‫עדשה חיובית‬
‫‪f‬‬ ‫‪  2    ‬‬ ‫‪u  f  v  f‬‬ ‫קרן דרך מרכז העדשה – אינה נשברת‬
‫‪4‬‬ ‫‪F#‬‬ ‫‪4 f ‬‬ ‫נכנסת לעדשה מקבילה – תעבור דרך מוקד אחורי‬
‫עומק מוקד (מקסימלי)‬ ‫דרך מוקד אחורי – תצא מקבילה‪.‬‬
‫מיקרוסקופ‬ ‫אם התווכים לא זהים מצדי העדשה – הקרן דרך המרכז תשבר לפי סנל‬
‫כמה מותר לטעות במיקום חיישן (פיקסל בגודל ‪) l  s‬‬ ‫עדשה שלילית‬
‫מראש העצם תצא מקבילה‪ ,‬ונמשיך אחורה את השברותה לכיוון המוקד‬
‫‪v‬‬ ‫‪v  f‬‬
‫‪ v max ‬‬ ‫‪ s ‬‬ ‫ממיקום המוקד‪ f #  s :‬‬ ‫הימני‬
‫קרן מרכזית‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫בעדשה דקה‪ ,‬אלומה של קרניים מקבילות‪ ,‬נפגשות על מישור‬
‫המוקד (עבור אלומה בזווית אפס‪ ,‬הקרניים נפגשות בדיוק‬
‫במוקד)‪.‬‬

‫נוסחת לוטשי העדשות‬

‫‪1 1 1‬‬ ‫‪ n1 n2 n2  n1 1 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪u v f‬‬ ‫‪u v‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪f ‬‬
‫‪ – L‬מרחק בין עצמית לעינית ‪L  vobj  uoc‬‬ ‫שתי עדשות מרכזות‪,‬‬ ‫‪v dv‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ vmax  S‬‬ ‫‪S  lmax‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1 1  n  n1 n2  n‬‬
‫‪ (n  1)    ‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח כללי‬ ‫‪D dl‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪d min‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪L  f oc‬‬ ‫צריך להיות כגודל הפיקסל המקסימלי‪.‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪ R1 R2 ‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ i ‬‬ ‫‪lmax‬‬
‫‪M Poc‬‬
‫‪f oc‬‬
‫‪M Pobj‬‬
‫‪do‬‬ ‫‪do‬‬
‫נוסחת ניוטון‬
‫עומק שדה‬ ‫‪xi xo  fo fi  n1n2 f 2‬‬
‫‪d min  f oc  L   vob‬‬ ‫‪ H0‬‬ ‫כמה מותר לזוז עם העצם ולשמור על רזולוציה?‬ ‫( ‪ - x‬המרחק בין העצם למוקד הקדמי‪- x ,‬המרחק בין הדמות למוקד האחורי)‬
‫‪M Ptot  M Poc M Pobj ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ u‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪o‬‬
‫על המסך‪.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫כמה נזוז ‪ V‬מנק' ההדמיה ונקבל מריחה שלא תעלה על‬
‫‪f oc d o‬‬ ‫‪ obj‬‬ ‫‪ uoc‬‬ ‫‪ – S‬גודל הפיקסל‬ ‫הגדלה קווית‬
‫‪MT‬‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪HT ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v vobj‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪Ho‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪Hiomcamera‬‬ ‫‪ cam‬‬ ‫‪H 0  M P cam‬‬
‫‪uobj uoc‬‬ ‫‪uobj‬‬ ‫הגדלה זוויתית‬
 ‫פיתוח מהמחברת‬
‫אברציות‬
‫אברציות כרומטיות‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v v u v‬‬
‫– ‪ F,n‬לא קבועים ותלויים באורך הגל‬
‫‪M P oc‬‬ ‫‪ o‬‬ ‫‪M P obj‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – D,C,F‬אורכי גל (כחול‪ ,‬אדום‪ ,‬צהוב)‪,‬‬ ‫‪– Abbe number - V‬‬ ‫‪f oc‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪f obj‬‬
‫‪D  589.3nm‬‬ ‫‪F  486.1nm‬‬ ‫‪C  656.3nm‬‬
‫נותן אינדיקציה למידת השתנות מקדם השבירה בתדר‬ ‫‪do v‬‬
‫‪n  D  1‬‬ ‫‪M P tot  M P oc M P obj ‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪f oc f obj‬‬
‫‪n  F   n C ‬‬
‫טלסקופ אפוקלי‬

‫‪5 1 7‬‬ ‫‪6 4 5‬‬ ‫‪n  D   1.517‬‬ ‫‪V  64.5‬‬ ‫עבור ההגדלה היא ‪:1‬‬ ‫‪d  l ' d  l‬‬ ‫כעת‪ ,‬נמצא את המרחקים‬
‫‪𝑛1‬‬
‫‪ n D 11000‬‬ ‫‪10V‬‬ ‫𝐷 ‪𝑛2 −‬‬ ‫𝐴‪1−‬‬
‫= 𝑙 → ‪𝐴′ = 1‬‬ ‫= ‪→ 𝑙′‬‬
‫𝐶‬ ‫𝐶‬
‫עבור דובלט בעל ‪V2 ,V1‬‬ ‫אלו הם המישורים העיקריים‪ .‬מתקבלת המטריצה‪:‬‬
‫נגדיר משתנה‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪n1 ‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪ f‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪v2 ‬‬ ‫מוקדי שתי העדשות נופלים באותה נקודה‬
‫‪2  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ v2  v1 ‬‬ ‫זו בדיוק מטריצה של עדשה דקה!! לכן‪ ,‬עבור המערכת המוגדרת בין‬ ‫‪f‬‬ ‫‪v‬‬
‫המישורים העיקריים ניתן להשתמש בנוסחת העדשה הדקה‪,‬‬ ‫‪M P  o   obj‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪1   n1  D   1‬‬ ‫‪1   n2  D   1 ‬‬ ‫‪fe‬‬ ‫‪uoc‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪n1 n2 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪ R2 R2 ‬‬ ‫‪u v‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪L  vobj  uoc  f o  f e‬‬
‫הערה –‬
‫כאשר ‪ u‬נמדד מהמישור העיקרי השמאלי ו‪ v‬מהימני‪.‬‬
‫עבור שתי עדשות חיוביות בעלות ‪ F1‬ו‪( F2‬מוקדים שונים)‪ ,‬במרחק ‪ L‬אחת מהשניה ניתן‬ ‫מצלמת ‪ CCD‬אחרי טלסקופ‬
‫לבטל אברציות כרומטיות אם בוחרים את‬
‫‪f f‬‬ ‫נהוג להגדיר את המישורים העיקריים לפי הסכם הסימנים הבא‪ ,‬אם‬ ‫‪v‬‬
‫‪L 1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫מישור מתקבל מימין למישור הייחוס הרלוונטי‪ ,‬מרחקו חיובי‬ ‫‪M T tot‬‬ ‫‪ M P cam‬‬
‫ואם משמאל‪ -‬שלילי ולכן‪:‬‬
‫‪uobj‬‬
‫גלים פרבוליים‬ ‫𝟏𝒏‬
‫יוצא מנק' אחת ומהווה משטחים שווי פאזה‬ ‫גל כדורי –‬ ‫𝒏‬
‫𝑫‪−‬‬ ‫מטריצות קרניים‬
‫𝟐 ‪𝒉𝟏 = −‬‬ ‫בקירוב הפרקסיאלי –‬
‫‪E  r, t   u  r  e‬‬ ‫‪ jwt‬‬
‫𝑨‪𝟏−‬‬
‫𝑪‬ ‫‪sin   ‬‬
‫= 𝟐𝒉‬ ‫מטריצה כללית‬
‫‪A‬‬ ‫‪w‬‬ ‫𝑪‬
‫‪u (r )  e  jkr‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪yout  Ayin  Bin‬‬ ‫‪ y   A B  y ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫עבור מערכת כללית‪ ,‬מתקבל‪:‬‬ ‫‪out  Cyin  Din‬‬ ‫‪    C D   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I (r )  u (r ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑓=−‬‬ ‫𝑓 ‪; 𝑓1 = 𝑛1 𝑓 ; 𝑓2 = 𝑛2‬‬
‫‪r2‬‬ ‫𝐶‬
‫כאשר ‪ 𝑓1 , 𝑓2‬מוגדרים מהמישורים העיקריים‪ .‬כל נקודה במישור ‪ ℎ1‬מדומה‬
‫𝟏𝒏‬
‫קירוב פרנל של גל כדורי לפרבולי‬
‫בהגדלת יחידה למישור ‪ .ℎ2‬כמו כן מתקיימת נוסחת ניוטון ‪.𝑥𝑜 𝑥𝑖 = 𝑛1 𝑛2 𝑓 2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תמיד לבדוק )‪= det(M‬‬
‫𝟐𝒏‬
‫‪ jk‬‬
‫‪x2  y 2‬‬ ‫‪ B‬ב[מטר]‪ C ,‬ב[‪/1‬מטר]‪ A ,‬ו‪ D-‬חסרי יחידות‬
‫‪A  jkz‬‬
‫‪u r  ‬‬ ‫‪e e‬‬ ‫‪2z‬‬
‫עבור עדשה עבה‬
‫‪z‬‬ ‫‪phase‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 n‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטריצות‬
‫‪zr‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪1 d‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 d ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪nR1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫גבול מישורי בין שני תווכים‬ ‫מרחב חופשי‬
‫‪x y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ n  1 n   0 1   1  n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2 ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪ R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ nR‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪n     n  1  ‬‬
‫‪1 d  n  1 ‬‬ ‫‪n 1 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 d ‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪M ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪z2‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1 2 ‬‬
‫‪M  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪nR‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪nR‬‬‫‪2 ‬‬
‫‪0 1 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n1 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r  x 2  y 2  z 2  z (1 ‬‬ ‫‪) z‬‬ ‫ומכאן –‬
‫‪2‬‬ ‫‪2z‬‬ ‫‪1 n2 n1 1 1‬‬ ‫מראה מישורית‬ ‫מעבר עדשה דקה‬
‫‪f sys ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F1h1  n1 f sys‬‬ ‫‪F2 h2  n2 f sys‬‬
‫מנק' מבט של מטריצה‬ ‫‪n2C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪ 1 0‬‬
‫‪M ‬‬ ‫‪‬‬
‫אם יודעים מהו רדיוס העקמומיות של הגל בכניסה ואת ‪ – ABCD‬נדע את רדיוס העקמומיות‬
‫עבור עדשה מרכזת ‪R1  0, R2  0‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪M  1‬‬ ‫‪‬‬
‫ביציאה מהמערכת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ f 1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫החזרה ממראה כדורית‬ ‫מעבר תווך כדורי‬
‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫הדמייה של עצם במערכת‬ ‫‪ 1 0‬‬
‫‪x AR  B‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪M  2‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור הדמייה של עצם במרחק ‪ L‬מהמערכת נקבל דמות במרחק '‪ L‬לפי‪:‬‬
‫‪R  ‬‬ ‫‪M   n1  n2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  CR  D‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n1 ‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n2 ‬‬
‫הקירוב הפרקסיאלי למשוואת הלמהולץ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪MT ‬‬ ‫‪ nR‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫מכניסים שינויים קלים בפאזה ובאמפליטודה‪ ,‬ונטען שאם זזים מרחק קטן אזי השינוי ב‪A‬‬ ‫‪L  h1 L  h2 f sys‬‬ ‫‪CL  D‬‬ ‫‪ n1‬הוא משמאל ו‪ n2‬מימין‪.‬‬
‫זניח‪ A .‬קומפלקסי ויש לו גם גודל של פאזה‪.‬‬ ‫‪AL  B‬‬ ‫‪L  h2‬‬
‫‪L  ‬‬ ‫‪MT ‬‬ ‫‪M TOT  M n M n 1‬‬ ‫מערכת מורכבת ‪M 1 -‬‬
‫‪u  r   A  r  e  jkz‬‬ ‫‪A  A‬‬ ‫‪CL  D‬‬ ‫‪L  h1‬‬
‫המטריצות מוכפלות בסדר הפוך מסדר המצאות העדשות‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫חוק שימור‬
‫‪T ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x 2 y 2‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪det  M i   i 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪det  MTOT   o ‬‬ ‫‪1‬‬
‫חוק שימור הבהיקות‬
‫‪dA‬‬ ‫אלומת אור לא תייצר אור יש מאין ולכן האנרגיה ליחידת שטח היא בעלת ערך‬ ‫‪ni‬‬ ‫‪nN no nN‬‬
‫‪T  2 jk‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מקסימלי במערכת וערך זה יכול רק לרדת או להשאר קבוע‪.‬‬
‫‪dz‬‬
‫הלמהולץ = פתרון לגל כדורי‬
‫‪x,  , x‬‬ ‫לקרן בכניסה יש מאפייני רוחב ופתיחה זויתית ומיקום יחסית לציר הפרקסיאלי‬ ‫מטריצה כללית למערכת הדמיה‬
‫הלמהולץ פרקסיאלית = פתרון ע"י קירוב פרנל (גל פרבולי)‬ ‫בהדמיה אין אף פעם תלות של ‪ y‬ב‪.  -‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪A  xy‬‬
‫‪ MT‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדרישה להדמייה – ‪B=0‬‬
‫‪n2 A  n 2 A‬‬
‫(עמוד ‪)133‬‬ ‫גל גאוסי‬ ‫‪‬‬
‫‪M   1‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪const  n 2 A‬‬ ‫‪ nf‬‬ ‫‪n M T‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ watt  law‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪ B  B‬‬
‫‪n 2 A  m 2 * strad ‬‬ ‫מציאת מישורים עיקריים של מע' הדמייה כללית‬

‫‪   ( D / 2) 2 / r 2‬‬
‫‪optical‬‬ ‫‪system‬‬
‫מהמטרה אל העדשה‪:‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪A B‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪C D ‬‬ ‫‪‬‬
‫'‪d‬‬
‫‪‬‬
‫הוא השטח ממנו יוצאת הקרן‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫כאשר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 d '  A B  1 d   A  d ' C Ad  B  d '(Cd  D) ‬‬
‫‪M ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 1  C D  0 1   C‬‬ ‫‪Cd  D‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Im aging ‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת אופטית מחזורית‬ ‫‪ A' B ' ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   1‬‬ ‫‪n1 1 ‬‬
‫‪ C ' D '‬‬ ‫‪ n f n M ‬‬
‫‪ym1  Aym  Bm‬‬ ‫‪ ym   A B   y0 ‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪T ‬‬

‫זהו גל פרבולי עם חזית גל בעלת אמפליטודה פרבולית‪.‬‬ ‫‪Ad  B‬‬

‫‪m1  Cym  Dm‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ B'  0  d '  ‬‬
‫‪  m   C D   0 ‬‬
‫גם לחתך האנרגיה של הגל קיים פרופיל גאוסי‪.‬‬ ‫‪Cd  D‬‬
‫‪A  jk 2 z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪Ar  ‬‬
‫איבר ‪ M+1‬יחושב מתוך איברי ‪0‬‬
‫‪e‬‬ ‫איבר ‪ M+2‬יחושב מתוך איברי‬ ‫‪n2‬‬
‫‪z‬‬
‫‪M+1‬‬
‫‪MT  A ' ‬‬
‫‪A D‬‬ ‫‪Cd  D‬‬
‫‪u  r , t   A  r  e  jwt  jkz‬‬ ‫‪ym 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ym1  ( AD  BC ) ym‬‬ ‫מסקנה‪ :‬ניתן לבצע הדמייה עם כל מטריצה "נורמלית"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪ 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪F det M ‬‬
‫‪U (r )  A0 0 exp   2  exp   jk‬‬ ‫‪ jkz  j ( z ) ‬‬ ‫‪b‬‬
‫) ‪w( z‬‬ ‫‪ w ( z) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪2 R( z‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפתרון (מיקום קרן בסוף כל מחזור)‬ ‫הנחת‬

‫‪A‬‬ ‫‪ jk‬‬

‫‪2‬‬
‫) ‪ym  y0 F me jm  ymax F m sin(m  0‬‬
‫‪q  z  jzo  A  r  ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪2q‬‬

‫‪q‬‬ ‫‪  cos1  b ‬‬

‫‪F 2  1 ‬‬ ‫בדר"כ נטפל במערכות עבורן ‪ F=1‬ואז‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ z0‬‬ ‫‪b 1‬‬ ‫‪  real‬‬ ‫קרן יציבה ‪-‬‬
‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪w0 ‬‬
‫‪q Rz‬‬ ‫‪ w2  z ‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪2 0‬‬ ‫מפתח מרובע‬
‫‪z2‬‬ ‫‪ z2 ‬‬
‫‪2 0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪w  z   w0 1 ‬‬ ‫‪R  z   z 1  02 ‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪  I  x, y, l  dxdy    E‬‬ ‫‪dxdy ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z02‬‬ ‫‪ z ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫עדשה רחוקה מהמותן (אופטיקה גיאומטרית)‬ ‫‪‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 x y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ( z )  ar tan( z / z0 ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ tg  ( z )  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ E0 w02‬‬ ‫‪z  z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z0  z   f‬‬ ‫‪, z0  z  f ‬‬
‫‪r 1‬‬
‫‪M  Mr‬‬ ‫‪w02‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪z0‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ E0‬‬ ‫‪ e‬‬

‫‪w02‬‬
‫‪dxdy ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪w12‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪u  R  z ‬‬ ‫‪,u  R  z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – U‬כמה אנרגיה יש בחור סביב הציר‬
‫עפ"י משתנה העזר ‪ q‬נגדיר וקטור (‪.)1/q‬‬
‫‪1‬‬
‫) (‪Im‬‬
‫‪2 02‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪P  0  1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪MT  M  ‬‬ ‫‪u  0  ‬‬ ‫‪ I   , z  2 d   1  e‬‬
‫‪w2  z ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) (‪Re‬‬
‫‪Ptot‬‬ ‫‪Ptot‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪R( z‬‬ ‫‪q‬‬
‫עדשה במותן (‪)Z=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪‬‬ ‫‪u ( w  z )  0.86‬‬ ‫‪u (1.5w  z )  0.99‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ w2‬‬
‫‪ w0   w f‬‬ ‫‪ z0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫חזית הגל הגאוסי (חלק הפאזה)‬ ‫‪   tan 1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪w0‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחפשים מתי הפאזה שווה לקבוע – אז נקבל משטחים שווי פאזה‬ ‫‪ z ‬‬
‫‪w0 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪z0 f‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪z ‬‬ ‫‪ f‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z ‬‬ ‫‪ f ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪w0  w2  z   jkz  jk 2 R z   j ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1  0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u r   A‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1    ‬‬ ‫‪w0‬‬
‫‪ f ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪w z‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪    w2  z    z w  z ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ z0 ‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1  z0  ‬‬
‫‪k  z ‬‬ ‫‪    2 m‬‬ ‫‪    tan   ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪w0‬‬ ‫‪j‬‬
‫שימוש כאשר רוצים לייצר כתם אור מאד קטן – אלומה דקה‬
‫הגודל מוגבל ע"י ‪ f‬פיזיקלית וקיימת תלות חזקה באורך הגל‪ .‬כשמתקרבים‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ z  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ z ‬‬ ‫‪q z0 w  z ‬‬
‫‪e‬‬
‫למרחק ריילי זה קרוב לגל מישורי וקיימת התכנסות למוקד‪.‬‬ ‫מקרים של רדיוס העקמומיות ‪:‬‬ ‫ונקבל כעת את האמפליטודה והשדה כגאוסיים‬
‫‪2‬‬
‫‪D  2w0 ‬‬ ‫‪f   F#‬‬ ‫‪A jk‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ w0‬‬ ‫‪A  r   1 e 2 q z ‬‬

‫מטריצת ‪ ABCD‬לגל גאוסי‬ ‫‪q z‬‬
‫‪. q ‬‬ ‫‪qout  q2‬‬ ‫ונגדיר למוצא‬ ‫‪q  qin  q1‬‬ ‫נגדיר לכניסה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A1w0  w2  z   jk 2 R z   jkz  j‬‬
‫עבור קרניים גאוסיות רחוק מהמותן ‪. z  R‬‬ ‫‪u  r   A  r  e  jkz ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫בהתפשטות במרחב חופשי החלק המדומה של ‪ q‬אינו משתנה ולכן ‪ W 0‬אינו‬ ‫‪z0 w  z ‬‬ ‫‪phase‬‬
‫משתנה‪.‬‬ ‫‪Amplitude‬‬
‫‪Aq  B‬‬ ‫‪D(1/ q )  C‬‬
‫‪q ‬‬ ‫‪ (1/ q) ‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪Cq  D‬‬ ‫‪B (1/ q )  A‬‬ ‫‪A 1‬‬ ‫‪w  z   w0‬‬
‫‪z0‬‬
‫תמיד נוכל לבנות את המטריצה כך שהמערכת האופטית‬ ‫‪‬‬ ‫‪Always‬‬
‫מתחילה מהמותן של האלומה (𝟎 = 𝒛)‪ .‬בנייה שכזו תקל על‬ ‫‪ -‬החסם על ‪ W‬מראה כי פתרון זה לא יתבדר‪.‬‬
‫𝝀𝒋‬
‫החישובים שכן 𝟐𝒘𝝅 ‪.𝒒(𝟎) = −‬‬
‫𝟎‬

‫‪q  q  d‬‬ ‫התפשטות במרחב החופשי‬ ‫‪ – W0‬רדיוס המותן הצרה של הקרן ‪.‬‬
‫‪qf‬‬ ‫עדשה דקה‬ ‫התנהגות גל גאוסי במערכות אופטיות‬ ‫‪ -‬אם ‪ Z‬שואף ל‪ 0-‬הרי שההספק יהיה אינסופי וזה לא פיזיקלי‪.‬‬
‫‪q ‬‬ ‫(‪ – W)z‬נותן אינדיקציה לגודל האלומה‪/‬רדיוס הקרן הראשית‪.‬‬
‫‪f q‬‬
‫בדוגמא השנייה של טבעת שגודלה פי ‪ 1.5‬מ(‪ W )z‬קיבלנו בקירוב את כל‬
‫‪qR‬‬ ‫מראה‬
‫‪q ‬‬ ‫אנרגית האלומה‪.‬‬
‫‪2R  q‬‬
‫‪DOF  2 z0‬‬
‫מעבר ממותן למותן‬ ‫‪  w‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪in :  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ out : ‬‬ ‫‪‬‬ ‫במעבר דרך עדשה ‪ W‬לא ישתנה כתוצאה מהמעבר‪ ,‬אבל הפאזה כן (עיכוב‬
‫‪q‬‬ ‫‪ w012‬‬ ‫‪q R  w02‬‬
‫‪2‬‬
‫פאזה)‪.‬‬
‫‪2 2w0‬‬
‫‪ w, R  ‬‬ ‫‪ w, R‬‬
‫‪lens‬‬ ‫‪2w0‬‬
‫‪‬‬

‫‪B ‬‬ ‫‪w01‬‬ ‫‪A‬‬ ‫כאשר אלומה גאוסית עוברת דרך עדשה דקה‪ ,‬האמפליטודה‬ ‫‪Z=0‬‬
‫‪w01w02  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוכפלת בגורם הפאזה הבא‪:‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪w02‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪(𝑥 2‬‬ ‫𝑦‪+‬‬ ‫)‪2‬‬
‫זוית ההתבדרות של הגל‬
‫‪C, D  0‬‬ ‫‪exp [𝑗𝑘0‬‬ ‫]‬
‫𝑓‪2‬‬ ‫‪ w  z   w0‬‬ ‫‪‬‬
‫אלומה שמתחילה במותן ועוברת דרך עדשה מרכזת (‪)f<0‬‬ ‫כאשר אלומה גאוסית עם פרמטרים ‪ z0,ω0‬פוגעת בעדשה דקה‬ ‫‪tan(beam )  lim ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ d2‬‬ ‫‪d1d 2 ‬‬ ‫בעלת מוקד ‪ f‬הנמצאת במרחק ‪ z‬מימין למותן האלומה‪ ,‬מתקבלת‬
‫‪z ‬‬
‫‪ z  z0  w0‬‬
‫‪1  f‬‬ ‫‪d1  d 2 ‬‬
‫‪f ‬‬
‫‪M ‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלומה גאוסית חדשה עם פרמטרים ‪ 𝑧0′, 𝜔0′‬שמותניה נמצאים‬ ‫‪w z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪d1‬‬ ‫‪‬‬ ‫במרחק ‪ 𝑧 ′‬משמאל לעדשה‪ .‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪beam ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪paraxial‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z  z0‬‬
‫‪ w0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  z 2 ‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪R  z 1   0  ‬‬ ‫‪ z ‬‬ ‫‪beam   0‬‬
‫‪  z ‬‬ ‫‪  R ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dd ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪w01w02 ‬‬ ‫‪f  d1  d 2  1 2 ‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪f ‬‬ ‫‪w ‬‬
‫‪‬‬ ‫מרחק ריילי – ‪– Z0‬‬
‫‪1 1 1‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪f  d2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪w0 ‬‬
‫‪w01‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R R f‬‬ ‫‪  w2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪z0   w02 ‬‬ ‫‪ -‬מרחק מהראשית (‪ )Z=0‬בו העוצמה יורדת פי ‪2‬‬
‫‪w02‬‬ ‫‪f  d1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ R ‬‬ ‫‪w  z0   2w0‬‬ ‫‪ -‬באותו המרחק מתקיים (רדיוס הקרן)‬
‫‪R‬‬ ‫‪ R z0‬‬ ‫עומק שדה – תחום של ‪ Z0‬מכל כיוון מהראשית (‪)Z=0‬‬
‫ולכאורה לא נקבל מותן‪ ,‬אבל נדרוש ‪q‬‬ ‫‪f ‬‬ ‫‪‬‬
‫אם ‪ D  0‬‬
‫‪d1  f ‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪ w2 z‬‬ ‫‪2 w02‬‬
‫עבור אלומה מתכנסת – ‪0>R‬‬ ‫‪DOF  2 z0 ‬‬
‫‪‬‬
‫מדומה טהור ולכן ‪ C,A‬ממשיים ואז ‪ d2  f‬‬
‫‪A  0 ‬‬ ‫הפרמטרים של קרן היוצאת מהעדשה נתונים בביטויים‪:‬‬ ‫קוטר האלומה – בנק' ‪ Z‬הוא (‪.2w)Z‬‬
‫אלומה גאוסית במהוד‬ ‫שלושת הנוסחאות בקוביות נכונות רק עבור מצב בו‬ ‫‪  w0    0‬‬ ‫באופטיקה גיאומטרית‪-‬‬
‫המטריצה היא מהמותן ‪qin  jz0‬‬ ‫‪z‬‬ ‫במיקום רחוק ממותן הקרן ‪-‬‬
‫רוחב המותן‬ ‫‪w  w0‬‬
‫‪z0‬‬
‫‪w0 2  w0 2 * D / A‬‬ ‫נוסחאות‬
‫‪w0  Mw0‬‬ ‫‪w z‬‬ ‫‪w z‬‬
‫‪w0 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  w2  z  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מיקום המותן‬ ‫‪ z ‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫דרישות ליציבות‪-‬‬ ‫‪ z  f   M  z  f ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ z0 ‬‬ ‫‪ R  z ‬‬
‫‪z2  d  z1‬‬ ‫‪Rz‬‬ ‫‪Rz‬‬
‫) ‪( BD  z0 2 AC‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R  z2   R2‬‬ ‫‪R  z1   R1‬‬ ‫‪z ‬‬ ‫‪ R  z ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z ‬‬
‫‪1  0 ‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪(Cz0 ) 2  D 2‬‬ ‫‪ z ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  w  z ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪  z 2 ‬‬
‫‪R  z   z 1   0  ‬‬ ‫עומק הפוקוס‬ ‫עוצמת גל גאוסי‬
‫‪  z ‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪w02‬‬ ‫‪‬‬
‫‪I     I0‬‬ ‫‪w  z‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪AD  BC‬‬ ‫‪w2  z ‬‬

‫‪e‬‬
‫‪0  1  1    1‬‬ ‫‪z0  z0‬‬
‫‪ cz0 ‬‬ ‫‪ D2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ R1  R2 ‬‬ ‫‪ I0‬‬ ‫‪,z 0‬‬
‫‪w02‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫‪‬‬
‫אם התנאי מתקיים – ניתן למצוא גל גאוסי שיתלכד עם שתי‬
‫‪2z0  M 2 2z0‬‬ ‫‪I  0, 0, z   I 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  I0‬‬
‫המראות ויישאר לכוד במראות – כלומר‪ ,‬מהוד‪:‬‬ ‫‪w z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ w0  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪, z  z0‬‬
‫‪1  2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪f‬‬ ‫) ‪depend on sign ( z  f‬‬ ‫‪ w  z  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪Mr‬‬ ‫‪z f‬‬ ‫| ‪| f‬‬
‫‪Mr ‬‬ ‫‪;M‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הספק של גל גאוסי‬
‫‪z f‬‬ ‫‪1 r2‬‬ ‫‪ z0 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪( z  f ) 2  z02‬‬ ‫מפתח מעגלי‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪z f ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ptot   I   , z  2 d   I o w02‬‬
‫זווית בפתיחה של האלומה‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
 ‫)𝑦 𝑦𝜈‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝐴𝑒 −𝑗2𝜋(𝜈𝑥 𝑥+‬‬ ‫‪𝐼0‬‬ ‫‪𝐼0‬‬ ‫‪8𝜋𝐴 2‬‬
‫=𝐼‬ ‫( ‪[1 + cos(Δ𝜙)] = [1 + cos‬‬ ‫]) 𝛺 𝑛‬ ‫‪2‬‬
‫במקרה הכללי‪ 𝑓(𝑥, 𝑦) ,‬מורכבת מספקטרום רחב של תדרים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪𝜆0 𝑐0‬‬ ‫‪z ‬‬
‫ונתונה לפי טרנספורם פורייה‪ :‬דו מימדי‬ ‫אם קיימים ‪ N‬ליפופים אזי הפרש הפאזה (וכל הגדלים שמובילים אליו)‬ ‫‪w1,2  w0 1   1,2 ‬‬
‫מוכפלים ב‪.N‬‬ ‫‪ z0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ f  x, y     F  x , y e‬‬
‫‪ j 2  x x  y y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d x d y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ z0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪Fabrt Perot‬‬ ‫‪w0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪j 2  x x  y y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ d  R2  d ‬‬
‫‪ F  x , y    f  x, y  e‬‬ ‫‪dxdy‬‬
‫‪z1 ‬‬
‫כעת‪ ,‬כדי למצוא את )𝑧 ‪:𝑈(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫‪R1  R2  2d‬‬
‫‪d  R1  d  R2  d  R1  R2  d ‬‬
‫‪1‬‬
‫𝜋‪𝑗2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪𝑈(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑓(𝑥, 𝑦) exp (−‬‬ ‫) ) ) 𝑦𝜈𝜆( ‪(1 − (𝜆𝜈𝑥 )2 −‬‬
‫𝜆‬ ‫‪z02 ‬‬
‫פונקציית התמסורת של המרחב החופשי‬ ‫‪ R1  R2  2d 2‬‬
‫מהרשום לעיל מתקבל‪:‬‬
‫𝑑𝑘𝑗‪𝑡1𝑡2 𝑒 −‬‬ ‫אינטרפרומטרים‬
‫𝑥 𝑥𝜈(𝜋‪𝑈(𝑥, 𝑦, 𝑧) = ∫ ∫ 𝐹(𝜈𝑥 , 𝜈𝑦 ) exp (−𝑗2‬‬ ‫= 𝑛𝑈∑ = 𝑡𝑢𝑜𝑈‬ ‫𝑈‬
‫𝑛𝑖 𝑑𝑘𝑗‪1 − 𝑟1𝑟2𝑒 −2‬‬ ‫‪U  U1  U 2 U  I e j‬‬
‫𝑦𝜈𝑑 𝑥𝜈𝑑 )𝑧 𝑧𝑘𝑗‪+ 𝜈𝑦 𝑦)) exp(−‬‬ ‫מקדם העברת ההספק (אם נתון ‪ k‬מרוכב אזי התוצאה שונה במעט‪ ,‬השינוי‬
‫כלומר‪ ,‬קיבלנו "פונקציית תמסורת" של המרחב החופשי‪:‬‬
‫נלקח בחשבון ע"י "בליעה" של האקספוננט הדועך בתוך מקדמי ההעברה‬ ‫‪I  I1  I 2  2 I1I 2 cos ‬‬ ‫סכום גלים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫וההחזרה‪-‬ראה חוברת עמוד ‪:)59‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫]𝑑 ) ‪𝐻(𝜈𝑥 , 𝜈𝑦 ) = exp [−𝑗2𝜋 ( 2 − 𝜈𝑥2 − 𝜈𝑦2‬‬ ‫‪𝑈𝑜𝑢𝑡 2‬‬ ‫‪|𝑡1 |2 |𝑡2 |2‬‬ ‫‪Interference‬‬
‫𝜆‬ ‫| = 𝑡𝑢𝑜𝑇‬ ‫= |‬
‫𝑛𝑖𝑈‬ ‫‪|1 − 𝑟1𝑟2𝑒 −2𝑗𝑘𝑑 |2‬‬ ‫כאשר‬ ‫‪I0‬‬ ‫לכן חיבור שני גלים (באותו כיוון ותווך) באותה עוצמה‬
‫‪1‬‬
‫זהו למעשה ‪ LPF‬שרוחב הסרט שלו הוא ‪.‬‬ ‫𝑥𝑎𝑚𝑇‬ ‫𝑥𝑎𝑚𝑇‬
‫= 𝑡𝑢𝑜𝑇‬ ‫=‬
‫‪‬‬ ‫‪ d ‬‬
‫𝜆‬
‫‪2𝐹 2 2‬‬ ‫𝑣𝜋 ‪2𝐹 2 2‬‬
‫קירוב פרנל‬
‫) ( ‪1 + ( ) sin (𝑘𝑑) 1 + ( ) sin‬‬
‫𝜋‬ ‫𝜋‬ ‫𝑓𝑣‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I  2 I 0 1  cos  2  ‬‬ ‫אחד מושהה במרחק ‪:d‬‬
‫תחת התנאי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪1‬‬ ‫גרף כפונרצייה של‪ Tout : d‬נראה כמו ‪ COS‬עם ‪DC‬‬ ‫‪‬‬
‫≪ ‪𝜈𝑥2 + 𝜈𝑦2‬‬ ‫‪Michelson Interferometer‬‬ ‫‪‬‬
‫‪𝜆2‬‬
‫מתקבל‪:‬‬
‫]𝑑𝑘𝑗‪𝐻(𝜈𝑥 , 𝜈𝑦 ) ≈ exp[−‬‬
‫⏟‬ ‫])‪exp[−𝑗𝜋𝜆𝑑(𝜈𝑥2 + 𝜈𝑦2‬‬
‫‪𝐻0‬‬
‫כמו כן מתקבל מהתמרת פורייה (תגובת ההלם של המרחב‬
‫החופשי)‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x2  y 2 ‬‬
‫‪hFrensel  x, y   h0 exp   jk‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2d ‬‬
‫‪j‬‬ ‫כאשר‪:‬‬
‫‪ho ‬‬ ‫‪exp   jkd ‬‬ ‫‪|𝑡1 |2|𝑡2 |2‬‬ ‫‪𝜋 √𝑟1𝑟2‬‬
‫‪d‬‬ ‫= 𝑥𝑎𝑚𝑇‬ ‫=𝐹 ;‬ ‫‪I0 ‬‬ ‫‪ d ‬‬
‫‪(1 − 𝑟1𝑟2)2‬‬ ‫‪I out ‬‬ ‫העוצמה באחד המוצאים‪1  cos  2   :‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪1 − 𝑟1𝑟2‬‬
‫ולכן‪ ,‬את השדה נוכל למצוא מקונבולציה‪:‬‬ ‫‪  ‬‬
‫תהודה ( ‪T‬מקסימלי ) מתקיימת עבור‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪g  x, y   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫' ‪f  x ', y ' h  x  x ', y  y ' dx ' dy‬‬ ‫𝑟𝑒𝑔𝑒𝑡𝑛𝑖 = 𝑞 ‪𝜈𝑟𝑒𝑠 = 𝑞𝜈𝐹 ,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רוחב הפיק במקדם ההעברה‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫𝐹𝜈‬ ‫‪Mach-Zehnder Interferometer‬‬ ‫‪‬‬
‫‪(𝑥 − 𝑥 ′ )2 + (𝑦 − 𝑦 ′ )2‬‬ ‫= 𝜈‪𝐹𝑊𝐻𝑀 = Δ‬‬
‫𝜋𝑗‪𝑔(𝑥, 𝑦) = ℎ0 ∫ ∫ 𝑓(𝑥 ′ , 𝑦 ′ ) exp [−‬‬ ‫‪] 𝑑𝑥 ′ 𝑑𝑦 ′‬‬ ‫𝐹‬
‫𝑑𝜆‬
‫כאשר 𝐹𝜈 הינו ה‪ FSR‬ונותן מדד למרחק בתדר בין שני פולסים שונים‬
‫שאפשר לזהות (אם המרחק ביניהם קטן מ 𝐹𝜈 לא ניתן להבדיל ביניהם)‪:‬‬
‫קירוב פראונהופר‬ ‫𝑐‬
‫𝜋) ‪(𝑥 ′2 +𝑦 ′2‬‬ ‫= 𝐹𝜈‬
‫𝜋≪‬ ‫נקבל‪:‬‬ ‫𝑑𝑛‪2‬‬
‫𝑑𝜆‬
‫כאשר '‪ x‬ו '‪ y‬הם במישור האובייקט‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫) ‪𝑗𝜋(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫𝑥‬
‫‪𝑔(𝑥, 𝑦) = ℎ0 exp [−‬‬ ‫‪] ∫ ∫ 𝑓(𝑥 ′ , 𝑦 ′ ) exp [𝑗2𝜋 ( 𝑥 ′‬‬
‫𝑑𝜆‬ ‫𝑑𝜆‬
‫‪𝑦 ′‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪𝑦 )] 𝑑𝑥 ′ 𝑑𝑦 ′‬‬
‫𝑑𝜆‬ ‫‪I0 ‬‬ ‫‪ d ‬‬
‫‪I out ‬‬ ‫העוצמה באחד המוצאים‪1  cos  2   :‬‬
‫אבל זהו בדיוק טרנספורם הפוך!!!‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫זמן חיי פוטון ומקדם איכות ‪:Q‬‬ ‫כאשר ‪ d‬הוא הפרש הדרכים‬
‫‪→ 𝑔(𝑥, 𝑦) = ℎ0 exp [−‬‬ ‫] ‪]𝐹[ ,‬‬
‫) ‪𝑗𝜋(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫𝑦 𝑥‬
‫‪.‬‬ ‫ליחידת אורך לכן זמן חיי הפוטון‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ -‬איבוד הספק‬ ‫‪r‬‬ ‫‪d   AB  BC    AD  DC ‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑑𝜆‬ ‫𝑑𝜆 𝑑𝜆‬ ‫‪p ‬‬ ‫‪I‬‬
‫*כאשר יש םאזה בפונקציית הגל נתעלם ממנה בהתמרה‬
‫‪c ‬‬
‫‪n r‬‬
‫אינטרפרומטר ‪Sagnac‬‬
‫לדוגמא בגל גאוסי !‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫(עיקרון אי‪-‬הודאות)‪.‬‬ ‫‪   p ‬‬ ‫מתקיים‪:‬‬
‫תנאים לקרוב פרנהופר‬
‫‪2‬‬
‫‪ b‬הוא ה"רדיוס" של עיגול שמעקיף את החריץ כולו לדוגמא במלבן‬ ‫‪Stored Energy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Q  2‬‬ ‫‪ 0F‬‬ ‫מקדם האיכות‪:‬‬
‫זה יהיה האלכסון הארוך‪.‬‬ ‫‪Energy Loss Per Cycle  F‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ x  y2 ‬‬ ‫הוא תדר הגל הא"מ במהוד‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כאשר‬

‫‪b2‬‬ ‫‪a2‬‬
‫‪(in) N F ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪(out ) N F ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫כאשר קיימים הפסדים‪ ,‬נתון 𝑠𝛼 וממנו מגדירים‪:‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑅𝜋‪2‬‬
‫= 𝜏‪.‬‬ ‫במנוחה‪ ,‬הזמן שלוקח לקרן להשלים סיבוב הינו‬
‫‪U out  ho U in  f x , f‬‬ ‫‪α𝑟 = 𝛼𝑠 −‬‬
‫𝑑‪2‬‬
‫‪ln(𝑅1𝑅2 ) ; 𝑅𝑖 = |𝑟𝑖 |2‬‬ ‫𝑐‬
‫‪y‬‬ ‫כאשר האינטרפרומטר מסתובב במהירות ‪ ,Ω‬נוצר הפרש דרכים בין הקרניים‬
‫עבור ‪:𝑅1 = 𝑅2 ≈ 1‬‬ ‫𝑐‬
‫𝑅‪1−‬‬ ‫המסתובבות בכיוונים השונים (‪:)𝑐 = 0‬‬
‫𝑛‬
‫‪𝛼𝑟 ≈ 𝛼𝑠 +‬‬ ‫𝜏𝑅‪2𝜋𝑅 Ω‬‬
‫𝑑‬ ‫= 𝑊𝐶𝜏‬ ‫‪+‬‬
‫מקדם העידון‪:‬‬ ‫𝑐‬ ‫𝑐‬
‫𝑑 𝑟𝛼‬ ‫𝑅𝜋‪2‬‬
‫̃𝑟√𝜋‬ ‫‪𝜋𝑒 − 2‬‬ ‫𝑐‬ ‫𝑅𝜋‪2‬‬ ‫𝑅‪Ω‬‬
‫=𝐹‬ ‫=‬ ‫= 𝑊𝐶𝜏 →‬ ‫‪⁄‬‬ ‫≈ 𝑅‪Ω‬‬ ‫⏟‬ ‫‪(1 +‬‬ ‫)‬
‫𝑑 𝑟𝑎‪1 − 𝑟̃ 1 − 𝑒 −‬‬ ‫‪(1 −‬‬ ‫𝑐 𝑐≪𝑅‪) Ω‬‬ ‫𝑐‬
‫תוספות‪:‬‬ ‫𝑐‬
‫𝜏𝑅‪2𝜋𝑅 Ω‬‬
‫מספר קוי העברה בתחום תדירויות (אורכי גל) ‪1  2 -‬‬ ‫= 𝑊𝐶𝐶𝜏‬ ‫‪−‬‬
‫‪N‬‬ ‫𝑐‬ ‫𝑐‬
‫‪FSR‬‬ ‫𝑅𝜋‪2‬‬
‫𝜈𝜕‬ ‫𝑐‬ ‫𝑅𝜋‪2‬‬ ‫𝑅‪Ω‬‬
‫= 𝜈‪Δ‬‬ ‫𝜆‪Δ𝜆 = 2 Δ‬‬ ‫‪→ 𝜏𝐶𝑊 = 𝑐 ⁄‬‬ ‫≈ 𝑅‪Ω‬‬ ‫⏟‬ ‫‪(1 −‬‬ ‫)‬
‫𝜆𝜕‬ ‫𝜆‬ ‫‪(1 +‬‬ ‫𝑐 𝑐≪𝑅‪) Ω‬‬ ‫𝑐‬
‫𝜃𝑠𝑜𝑐𝑑𝑛‪2‬‬ ‫𝑐‬
‫= 𝑁𝜆 (הטלה של‬ ‫עבור מהוד מוטה בזווית 𝜃 מתקבל רזוננס עבור‬ ‫הפרש הדרכים שנוצר הינו‪:‬‬
‫𝑁‬
‫‪.)k‬‬ ‫‪4𝜋Ω𝑅 2 4𝐴Ω‬‬
‫מציאת התמרת פורייה בעזרת עדשה‬ ‫= ) 𝑊𝐶𝐶𝜏 ‪Δ𝑙 = 𝑐(𝜏𝐶𝑊 −‬‬ ‫=‬ ‫𝑛‬
‫𝑐‬ ‫‪𝑐0‬‬
‫נבחן את המבנה הבא‪:‬‬
‫אופטיקת פורייה‬
‫נתבונן בגל מישורי‪:‬‬ ‫והפרש הפאזה הינו‪:‬‬
‫𝑛𝜋‪2‬‬ ‫‪8𝜋𝐴 2‬‬
‫)𝑧 𝑧𝑘‪𝑈(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝐴𝑒 −𝑗(𝑘𝑥 𝑥+𝑘𝑦 𝑦+‬‬ ‫= 𝑙‪Δ𝜙 = 𝑘Δ‬‬ ‫= 𝑙‪Δ‬‬ ‫‪𝑛 Ω‬‬
‫במישור ‪ Z=0‬נקבל‪:‬‬ ‫‪𝜆0‬‬ ‫‪𝜆0 𝑐0‬‬
‫ולכן העוצמה במוצא הינה‪:‬‬
x  f 0 d (2  1 ) , 2  1 J1 (2 w )
 F     w2
w
2
res   2 J1 (2 wr ) 
2
wf 0  1 d 
 I (r )  I 0 
res 2 2  2 wr 
   d 
1 N 1 N
‫זוית עקיפה – הזוית בה מצליחים להפריד בין הגלים‬
tan 1   1 f0 ‫בהנחה שפוגע גל מישורי (באופן כללי מעניין אותנו מה נכנס‬
1
:)‫לעדשה‬
𝑈𝑖𝑛 (𝑥, 𝑦) = 𝑓(𝑥, 𝑦)
:‫מתוך מה שראינו עבור אלומה גאוסית‬
𝑥2 + 𝑦2
𝑈𝑜𝑢𝑡 (𝑥, 𝑦) = 𝑓(𝑥, 𝑦) exp [𝑗𝑘 ]
2𝑓
‫מפתח שריג‬ :‫התפשטות הגל עד למישור המוקד‬
Z=0‫גל מישורי פוגע בשריג הממוקם ב‬ 𝑗𝑒𝑥𝑝[−𝑗𝑘𝑓] 𝑥 ′2 + 𝑦 ′2
‫השריג הוא פונקציה מחזורית שבה כל מחזור מקיים‬ 𝑈(𝑥𝑓 , 𝑦𝑓 ) = ∫ ∫ 𝑓(𝑥 ′ , 𝑦 ′ ) exp [𝑗𝑘 ]
𝜆𝑓 2𝑓
1  d 2  x   d 4 2
((𝑥𝑓 − 𝑥 ′ ) + (𝑦𝑓 − 𝑦 ′ ) )
2

u  x   1  d 4  x  d 4 ∙ exp [−𝑗𝜋
𝜆𝑓
] 𝑑𝑥 ′ 𝑑𝑦′
 1 d  x  d
 2 4

 j 2 nx  2 1 :‫ולאחר קצת אלגברה‬
u  x  a
n 
n exp  
 d 
wo 
d
fn 
d
𝑈(𝑥𝑓 , 𝑦𝑓 )
𝑗𝑒𝑥𝑝[−𝑗𝑘𝑓] 𝑥𝑓2 + 𝑦𝑓2 𝑥𝑓 𝑥 ′ + 𝑦𝑓 𝑦′
= exp [−𝑗𝜋 ] ∫ ∫ 𝑓(𝑥 ′ , 𝑦 ′ ) exp [𝑗2𝜋 ] 𝑑𝑥 ′ 𝑑𝑦 ′
 n  𝜆𝑓 2𝑓 𝜆𝑓
d sin  
1 2  j 2 nx   2 
n  0  an   u  x  exp   dx  𝒋𝒆𝒙𝒑[−𝒋𝒌𝒇] 𝒙𝟐𝒇 + 𝒚𝟐𝒇 𝒙𝒇 𝒚𝒇
d d  d  n → 𝑼(𝒙𝒇 , 𝒚𝒇 ) =
𝝀𝒇
𝐞𝐱𝐩 [−𝒋𝝅
𝟐𝒇
]𝑭[ , ]
𝝀𝒇 𝝀𝒇
2
d
1 2 .‫ מהעדשה‬d ‫ נרחיק את האובייקט למרחק‬,‫כעת‬
n  0  a0   u  x dx  0
d d
2

 n   j 2 nx 
u  x    sinc   exp 
n   2   d 
‫ובקירוב שדה רחוק‬ ‫לפי‬
:‫פרנל‬

 n   x n 
u  x   u  x    sinc      ℱ[𝑈𝑖𝑛 (𝑥, 𝑦)] = 𝐹(𝜈𝑥 , 𝜈𝑦 ) exp[𝑗𝜋𝜆𝑑(𝜈𝑥2 + 𝜈𝑦2)] exp[−𝑗𝑘𝑑]
n   2   z d 
:‫ השדה במוקד העדשה יהיה כעת‬,‫ולכן‬
 n    n z 
I  x   u   x   sinc 2 
2
  x   𝑈(𝑥𝑓 , 𝑦𝑓 ) =
𝑗𝑒𝑥𝑝[−𝑗𝑘(𝑑 + 𝑓)] 𝑑 𝑥𝑓2 + 𝑦𝑓2
exp [−𝑗𝜋 (1 − )
𝑥𝑓 𝑦𝑓
]𝐹 [ , ]
 2   d  𝜆𝑓 𝑓 2𝑓 𝜆𝑓 𝜆𝑓

‫ אם נבחר 𝒇 = 𝒅 נקבל את התמרת פורייה של האובייקט עד‬,‫ולכן‬

!!‫כדי קבוע‬

 ‫מפתח ריבועי‬
 f   f 
f ( x, y )  rect   rect   w  lengh of rect
w
 wx   y 
je jkz  j 2kz ( x2  y 2 )
u  x, y , z   e  f ( x, y )
z
je  jkz k 2 2
 j (x y ) w x  wy y 
u  x, y , z   e 2z wx wy sin c  x  sin c  
z  z   z 

:‫גרף העוצמה‬

 ‫מפתח מעגלי‬
R
f  R   circ   , R  x 2  y 2 , w  aperature radius
‫הגדרות נוספות‬  w
‫קריטריון הפרדה – הפרש מינימלי בין שני שיאים של סדר ראשון (שיא‬ je  jkz  j 2kz ( R2 )
u r   e B  f   
‫ שהמרחק שלה קטן מכך – לא נוכל‬ ‫ לכל‬.)‫שני נופל על אפס של ראשון‬ z
.‫להפריד‬ 
  g  R   G     2  Rg ( R ) J 0  2 R   dR
0

g ( R )  B 1 G     2  G (  ) J 0  2 R   d 
0