‫הנס הקיפוד ‪ /‬סיפור עם גרמני‬

‫בכפר קטן אחד חיו להם זוג איכרים‪ .‬טובים היו חייהם‪ ,‬אך עצובים‪ ,‬כי ילד לא היה להם‪ .‬גדול היה רצונם‬
‫בילד משחהם והאשה היתה אומרת שוב ושוב‪“ :‬אני כל כך רוצה בילד משלי שלא אכפת לי איזה מן ילד‬
‫יהיה‪ .‬העיקר שיהיה לי ילד"‪ .‬ואכן האשה הרתה וכעבור תשעה חודשים נולד לה ילד‪ ,‬תינוק‪ ,‬ולא היה‬
‫גבול לאו שרה‪ .‬הנס‪ ,‬היא קראה לו‪ ,‬ולא היה לה אכפת שגופו הקטן היה מכוסה בפלומת שיער שדמתה‬
‫לקוצים של קיפוד‪ .‬כשהיתה יוצאת אתו לכפר היו האנשים צוחקים ומלגלגים וקוראים לילד – הנס‬
‫הקיפוד‪ .‬האכר סבל מאד מלעגם של אנשי הכפר ויום יום גדל הפצע בלבו‪ .‬לאט לאט הרגיש איך‬
‫משתלטת עליו הבושה והוא מתחיל לסלוד מבנו‪ .‬ערב אחד‪ ,‬כשישבו לאכול את ארוחת הערב‪ ,‬והנס אכל‬
‫כדרכו ישר מן הצלחת‪ ,‬כדרכן של חיות‪ ,‬לא יכל האב לשאת זאת יותר ובמר לו התהתפרץ וצעק על הנס‪:‬‬
‫“צא החוצה‪ ,‬אל החיות‪ ,‬לשם אתה שייך"‪ .‬הנס קם ממקומו וברח מהבית‪ .‬כל הלילה חפשו אותו אביו‬
‫ואמו ורק כשחזרו לפנות בוקר‪ ,‬עייפים ורצומים‪ ,‬מצאו אותו ישן ליד מפתן הדלת‪ .‬הנס התעורר ואמר‬
‫לאביו‪“ :‬אבא‪ ,‬אני רוצה ללכת מכאן הרחק הרחק למקום בו לא אפגע באיש ואיש לא יפגע בי‪ ,‬תן לי כמה‬
‫מחיות המשק שלך ואצא לי לדרכי"‪ .‬הנס נפרד מהוריו‪ .‬אמו אביו וחקו אותו לשלום‪ .‬רק כאשר חבק אותו‬
‫אביו הוא הרגיש כמה רכים ונעימים היו הקוצים שעל גבו ולבו נחמץ‪.‬‬

‫לימים תעה המלך בדרכו ביער‪ .‬מרחוק ראה ארמון וכאשר נכנס אליו ראה בו איש קיפוד‪ .‬זה היה הנס‪.‬‬
‫הנס האכילו והשקו ונתן לו את מיטתו ללון בה בלילה‪ .‬המלך התרגש מטוב לבו ואמר לו שישמח לתת לו‬
‫כל שיבקש‪ .‬הנס אמר כי הוא מבקש רק זאת‪ ,‬שהראשון שיצא לקבל את פני המלך יהיה לו‪ ,‬כעבור שנה‪.‬‬
‫המלך הסכים‪ .‬כאשר שב לביתו יצאה אליו בתו האהובה‪ .‬לבו של המלך נחמץ ולא ידע מה יעשה‪ .‬כעבור‬
‫שנה בא הנס הקיפוד אל ארמונו של המלך ובלב כבד נתן לו המלך את בתו‪ .‬בלילה ראתה הנסיכה כי הנס‬
‫מוריד את גלימת הקוצים שלו והופך לגבר יפה תואר‪ .‬כאשר שאלה אותו לפשר הדבר אמר כי הוטלה‬
‫עליו קללה וכי הדבר חייב להישמר בסוד‪ .‬הנסיכה לא התאפקה וסיפרה את סודו לאימה‪ .‬הנס עזב את‬
‫הארמון ונעלם‪ .‬צער רב הצטערה הנסיכה על שהפרה את הבטחתה להנס‪ .‬היא יצאה לחפשו‪ .‬ימים רבים‬
‫נדדה ונדדה‪ ,‬רגליה העדינות נפצעו‪ ,‬שערה הלבין‪ ,‬פניה כוסו בקמטים‪ ,‬אך היא לא ויתרה וחיפשה את‬
‫הנס ימים ארוכים‪ .‬יום אחד הגיעה לבקתת עץ וישבה לנוח בה‪ .‬לפתע מן החלון נכנס עורב‪ ,‬נעמד על ידה‬
‫ושאל אותה מי היא ומה מעשיה‪ .‬ספרה הנסיכה את קורותיה לעורב ואת הסבל שהעבירה את הנס ואת‬
‫עצמה‪ .‬לפתע נהפך העורב להנס הקיפוד‪ .‬הנסיכה קפצה ממקומה ונישקה אותו‪ .‬באותו רגע הפך הנס‬
‫הקיפוד לגבר יפה תואר ואותות הזמן נמחקו מפניה של הנסיכה‪ .‬הם שבו לארמון‪ ,‬בו נערכה להם חתונה‪,‬‬
‫והם חיו בשמחה‪.‬‬