‫‪ - i‬ריבית‬ ‫‪‬‬

‫‪ - MARR‬עלות גיוס ההון ‪ /‬שיעור התשואה‬ ‫‪‬‬

‫מקדמי היוון‬ ‫‪.1‬‬

‫‪i  (1  i ) n‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ps(i, n)  (1  i ) n‬‬ ‫‪pr (i, n) ‬‬ ‫‪sr (i, n) ‬‬
‫‪(1  i ) n  1‬‬ ‫‪(1  i ) n  1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪(1  i ) n  1‬‬ ‫‪(1  i ) n  1‬‬
‫‪sp (i, n) ‬‬ ‫‪rp (i, n) ‬‬ ‫‪rs (i, n) ‬‬
‫‪(1  i ) n‬‬ ‫‪i  (1  i ) n‬‬ ‫‪i‬‬
‫)‪ : rp(i, n‬הערך הנוכחי של סדרה סופית ‪ N‬תשלומים מהוון תקופה אחת קודם לתשלום ראשון‬ ‫‪‬‬
‫)‪ : pr (i, n‬פורש את ‪ P‬לתשלומים שווים ‪ R‬כאשר התשלום הראשון תקופה אחת אחרי ‪P‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ : rs (i, n‬מהוון לתקופת התשלום האחרון‬ ‫‪‬‬

‫טבלת סילוקין‬ ‫‪.2‬‬

‫עבור תקופת החזר סופית ‪ N‬תקופות‪ :‬נחלץ ‪ R‬החזר חודשי ) ‪R  loan _ sum  pr (i, N‬‬ ‫‪‬‬

‫יתרת חוב לאחר‬ ‫מרכיב‬ ‫מרכיב‬ ‫תשלום‬ ‫יתרת חוב לפני‬ ‫סוף‬
‫תשלום‬ ‫הקרן‬ ‫הריבית‬ ‫תשלום‬ ‫שנה‬

‫‪A  loan _ sum‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪BR‬‬ ‫‪R C‬‬ ‫‪C  B A‬‬ ‫‪R‬‬ ‫)‪B  A  (1  i‬‬ ‫‪1‬‬

‫] ‪I t  R  [1  (1  i )  N t 1‬‬ ‫מרכיב הריבית בתקופה ‪t‬‬

‫‪Kt  R  It‬‬ ‫מרכיב הקרן בתקופה ‪t‬‬
‫‪R‬‬ ‫עבור החזר הריבית בלבד‬
‫‪P  loan _ sum ‬‬ ‫‪I t  R  loan _ sum  i  const‬‬ ‫‪K t  0  const‬‬ ‫(סדרה אינסופית בה גובה קרן‬
‫‪i‬‬ ‫ההלוואה נשמר)‬

‫ריביות – התאמת יח' זמן ריבית ליח' זמן תזרים (חשוב לצמצם את יחידות הזמן לכדי סקלר)‬ ‫‪.3‬‬
‫‪i‬‬
‫‪im ‬‬ ‫ריבית תקופתית‬
‫‪m‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ieff  (1  im )  1  1 ‬‬
‫‪i ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ריבית אפקטיבית‬
‫‪ x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪y ‬‬
‫‪ : x‬יח' זמן נומינלית‬ ‫‪‬‬
‫‪ : y‬יח' זמן הצטברויות‬ ‫‪‬‬
‫‪ : z‬יח' זמן אליה נרצה לעבור‬ ‫‪‬‬
‫‪1 year  12  month  4  quater‬‬ ‫‪‬‬

‫שיטות השוואת חלופות בלתי תלויות ע"י היוון הכסף‬ ‫‪.4‬‬

‫נקבע את הגורמים המאפיינים (אורך חיים ומחזוריות) את החלופות ונבחר את שיטת ההשוואה המתאימה‬
‫נבחר להשוות לפי הכנסות או הוצאות‪ :‬עבור הכנסות נרצה מקסימום‪ ,‬ואילו עבור הוצאות נרצה מינימום‬
‫אם מבקשים רווח צפוי בזמן נוכחי ( ‪ ) N  0‬נמצא‬
‫‪NPV‬‬ ‫‪‬‬
‫אם אורך חיי החלופות שונה או ההשקעה הראשונית שונה‪ ,‬נניח כי ההפרש מושקע בריבית ‪MARR‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( NPV2‬בהתאם להכנסות או הוצאות) ולחלץ את הנעלם‬ ‫אם ‪ , NPV1  0‬מספיק לדרוש ‪ or  0‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור ריביות שונות בין החלופות יש להשוות בהכרח בשיטת ‪( NFV‬אח"כ ניתן להחזיר ל ‪) NPV‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור הלוואה זהה‪ ,‬נשווה על פי הריביות באותו פרק זמן הצטברויות‬ ‫‪‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫‪NFV‬‬ ‫‪AE‬‬ ‫‪NPV‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פרויקטים עם אורך חיים כלכלי זהה‬

‫בנקודת הזמן הרחוקה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פרויקטים חד‪-‬פעמיים עם אורך חיים שונה‬

‫תקופה זהה‬ ‫מחזור אחד‬ ‫תקופה זהה‬ ‫פרויקטים מחזוריים עם אורך חיים שונה‬

‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i  MARR‬‬ ‫פרויקטים עם תקבולים שמושקעים בריבית‬

‫שיטות השוואת חלופות בלתי תלויות ע"י שיעור התשואה ‪ -‬בהכרח אורך חיי החלופות זהה‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ – IRR‬שיעור התשואה הפנימי ‪ -‬המידע בהכרח כולל הכנסות‪ ,‬אחרת ‪ IROR‬בלבד‬ ‫‪‬‬
‫הריבית באחוזים שעבורה הערך הנוכחי של כל ההוצאות הכרוכות בחלופה שווה לערך הנוכחי של כל‬
‫ההכנסות הצפויות ממנה‬
‫‪ - Bt‬תועלת‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - Ct‬עלות‬ ‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫‪NPV  C0   [( Bt  Ct )  sp (irr , t )]  0‬‬
‫‪t 1‬‬

‫אם ‪ irr  MARR‬החלופה כדאית‬

‫במקרה של בדיקת כדאיות בין כמה חלופות‪:‬‬
‫א‪ .‬נמצא ‪MARR‬‬
‫ב‪ .‬לכל חלופה נחשב ‪irr‬‬
‫נפסול שאינן מקיימות ‪irr  MARR‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נסדר את החלופות הנותרות ע"פ סדר השקעה ראשונית עולה‬ ‫ד‪.‬‬
‫נשווה בין כל זוג חלופות (החל מהזוג בעל ההשקעה הראשונית הנמוכה ביותר)‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪( P2  P1‬השקעה ראשונית) וגם ‪irr2  irr1‬‬
‫חלופה ‪ 2‬עדיפה‬ ‫אם‬ ‫‪o‬‬
‫‪( P2  P1‬השקעה ראשונית) אבל ‪ irr2  irr1‬נפנה לשיטת ‪iror‬‬ ‫‪ o‬אם‬
‫מסקנה‪ :‬אם חלופה מקיימת השקעה ראשונית גבוהה יותר ובנוסף ‪ irr‬גבוהה יותר‪ ,‬מכל החלופות הבאות‬
‫לפניה‪ ,‬אזי כל החלופות הבאות לפניה נפסלות‬
‫ו‪ .‬לאחר כל "דו קרב" נשארת חלופה אחת ונשווה בינה לבין הבאה אחריה‬

‫‪ – IROR‬שיעור תשואה הבדלי‬ ‫‪‬‬

‫עבור תזרים הפרשי בין חלופה ‪ 2‬ל‪1‬‬ ‫נמצא ‪iror21‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪NPV  (C02  C01 )   [( Bt2  Bt1 )  (Ct2  Ct1 )  sp (iror , t )]  0‬‬
‫‪t 1‬‬

‫תוספת ההשקעה כדאי (חלופה ‪ 2‬עדיפה)‪ .‬אחרת‪ ,‬חלופה ‪1‬‬ ‫אם ‪iror21  MARR‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ – AIRR‬שיעור תשואה עבור ריבית שונה על תקבולים ‪ib‬‬ ‫‪‬‬

‫בהכרח ניתן לריבית השונה לעבוד על התקבולים (נהוון לעתיד) ולאחר מכן נמצא את הריבית שתהוון חזרה‬
‫לאפס‬
‫‪n‬‬
‫‪NPV  C0   [( Bt  Ct )  ps(ib , n  t )]  sp(airr , n)  0‬‬
‫‪t 1‬‬

‫‪ -BCR‬יחס עלות תועלת‬ ‫‪‬‬

‫שיטה זו אינה משמשת להשוואה בין חלופות אלא בודקת כדאיות מול "שב ואל תעשה דבר"‬
‫היחס בין תועלות מהוונות לבין עלויות מהוונות‪ .‬אם ‪ BCR  1‬כדאי להשקיע‪ ,‬אחרת אין להשקיע‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫) ‪ B  sp(i, t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪BCR ‬‬ ‫‪t 0‬‬
‫‪n‬‬

‫) ‪ C  sp(i, t‬‬
‫‪t 0‬‬
‫‪t‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫מדיניות החלפת ציוד‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ ‬אורך חיים פיזי‪ :‬משך הזמן שהציוד מתפקד ‪ /‬שמיש‬
‫‪ ‬אורך חיים כלכלי‪ N :‬התקופה שבה העלות השנתית שוות הערך ‪ AEn‬של הציוד הינה מינימאלית‬
‫‪ ‬עלות שנתית שוות ערך‪ AEn :‬התשלום התקופתי הקבוע שיש לשלם על מנת להחזיק בציוד עד לתקופת זמן‬
‫זו‪ ,‬מורכבת מסכום שני גורמים‪:‬‬
‫נובע מירידת ערך הציוד‪ .‬לרוב קטן עם הזמן‪ ,‬מכיוון שירידת הערך מתמתנת‬ ‫‪Dn‬‬ ‫‪ o‬פחת כלכלי‪:‬‬
‫לרוב גדלה עם הזמן‪ ,‬עקב בלאי והתיישנות‬ ‫‪Cn‬‬ ‫‪ o‬עלות אחזקה ‪:‬‬
‫‪ An‬העלות האמתית שיש לשלם באותה תקופה ‪N‬‬ ‫‪ ‬עלות שנתית ספציפית‪:‬‬

‫)‪Dn  P  pr (i, n)  Ln  sr (i, n‬‬ ‫פחת כלכלי‬

‫‪n‬‬
‫)‪Cn   [Ct  ps (i, n  t )]  sr (i, n‬‬ ‫עלות אחזקה‬
‫‪t 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫)‪AEn  P  pr (i, n)   Ln   [Ct  ps (i, n  t )]  sr (i, n‬‬ ‫עלות שנתית שוות ערך‬
‫‪‬‬ ‫‪t 1‬‬ ‫‪‬‬
‫עלות שנתית שוות ערך עבור‬
‫‪AE1  P  ps(i,1)  L1  C1‬‬ ‫‪N 1‬‬
‫‪Aon  Ln 1  ps(i,1)  Ln  Cn‬‬ ‫עלות שנתית ספציפית‬
‫עלות שנתית שוות ערך עבור רכישה‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫)‪AEon  L0  pr (i, n)   Ln   [Ct  ps (i, n  t )]  sr (i, n‬‬ ‫שנעשתה בעבר‬
‫‪‬‬ ‫‪t 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P  L0‬‬
‫‪ - P‬מחיר הרכישה‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - Ln‬הערך השרידי בתום התקופה‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - Ct‬עלות האחזקה השנתית בתום התקופה‬ ‫‪o‬‬
‫כיצד נקבע מתי להחליף ציוד ישן בציוד חדש עם תנאים זהים לציוד הקיים?‬
‫נחשב את ‪ N‬אורך החיים הכלכלי של הציוד‪ ,‬ונחליף בתומו‪ .‬אורך החיים הכלכלי ייקבע בהתאם לתקופה בה העלות‬
‫השנתית שוות הערך של הציוד הינה מזערית‬
‫פרט לשני מקרים יוצאים מן הכלל‪:‬‬
‫‪ ‬כאשר הפחת הינו קבוע‪ ,‬אולם עלות האחזקה גדלה עם הזמן‪ ,‬לא כדאי להחזיק בציוד‪ ,‬אורך חיים כלכלי = ‪0‬‬
‫‪ ‬כאשר הפחת קטן עם הזמן‪ ,‬אולם עלות האחזקה קבועה‪ ,‬כדאי להמשיך ולהחזיק בציוד עד תום אורך החיים‬
‫הפיזי שלו‪ ,‬אורך חיים כלכלי = אורך חיים פיזי (בנוסחאות‪ :‬עלויות אחזקה כבר נתונות כ ‪) R‬‬
‫)‪2  ( P  L‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪ ‬הערכה עבור ריבית = ‪0‬‬
‫‪m‬‬
‫כיצד נקבע מתי להחליף ציוד קיים בציוד חדש עם תנאים שונים מהציוד הקיים?‬
‫מחשבים את העלות השנתית שוות הערך של הציוד החדש‪ ,‬ומוצאים ) ‪min( AEn‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מחשבים עלות שנתית ספציפית ( ‪ ) Aon‬של הציוד הישן לכל תקופה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬בונים גרף‬
‫מקרה א'‪ Aon :‬במגמת עלייה (‪)Ao2 < Ao1‬‬

‫‪Ao n‬‬

‫‪Ao 1‬‬
‫אם ‪ Ao1 < AEN‬כדאי להחליף מיד לציוד חדש‬
‫‪AEN‬‬

‫‪1‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫‪Ao n‬‬
‫‪AEN‬‬ ‫אם ‪ Ao1 > AEN‬ממשיכים לבדוק עד שמגיעים לעלות‬
‫‪Ao 1‬‬ ‫שנתית שגדולה מהעלות השנתית שוות הערך המזערית‪,‬‬
‫‪ ,Aon < AEN‬ואז מחליפים לציוד חדש שנה קודם‬
‫(בשנה ‪)n-1‬‬
‫‪1‬‬

‫מקרה ב'‪ Aon :‬יורד תחילה (‪ ,)Ao2 > Ao1‬ואחר‪-‬כך שוב עולה (‪)Aon > Aon-1‬‬

‫‪AOn‬‬
‫‪AEN‬‬
‫אם ‪ Ao1 > AEN‬ממשיכים לבדוק עד שמגיעים לעלות‬
‫שנתית שגדולה מהעלות השנתית שוות הערך‬
‫‪AO1‬‬ ‫המזערית‪ ,Aon < AEN ,‬ואז מחליפים לציוד חדש שנה‬
‫קודם (בשנה ‪)n-1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪AEN‬‬
‫מובן‪ ,‬שאם כל העלויות השנתיות קטנות מהעלות‬
‫‪AOn‬‬ ‫השנתית שוות הערך של הציוד החדש‪ ,‬כדאי להחליף‬
‫‪AO1‬‬
‫לציוד החדש בתום אורך החיים הפיזי של הציוד הישן‬
‫‪1‬‬

‫‪AO1‬‬ ‫‪AOn‬‬ ‫אם ‪ ,Ao1 < AEN‬לא ניתן לקבוע את מועד החלפת‬
‫הציוד על‪-‬פי העלויות השנתיות של הציוד הישן‪ ,‬פרט‬
‫‪AEN‬‬ ‫למקרה אחד‪ :‬אם כל העלויות השנתיות גדולות‬
‫מהעלות השנתית שוות הערך של הציוד החדש‪ ,‬כדאי‬
‫להחליף מיד לציוד החדש‬
‫‪1‬‬

‫בשאר המקרים‪ ,‬מחשבים עלות שנתית שיורית (‪)AEon‬‬

‫‪AO1‬‬ ‫‪AOn‬‬
‫‪AEo‬‬
‫‪min[ AEon]  AEok  AEN‬‬
‫‪AEN‬‬ ‫אם העלות השנתית השיורית המזערית של הציוד הישן‬
‫גדולה מהעלות השנתית שוות הערך של הציוד‬
‫החדש כדאי להחליף מיד לציוד חדש‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪AO1‬‬ ‫‪AOn‬‬ ‫‪min[ AEon]  AEok  AEN‬‬
‫‪AEN‬‬ ‫אם העלות השנתית השיורית המזערית של הציוד הישן‬
‫קטנה מהעלות השנתית שוות הערך של הציוד החדש‪,‬‬
‫‪AEo‬‬ ‫ממשיכים לחשב את העלויות השנתיות (‪ )Ao‬של הציוד‬
‫הישן‪ ,‬עד שמגיעים לעלות שנתית שגדולה מהעלות‬
‫השנתית שוות הערך המזערית של הציוד החדש‪,‬‬
‫‪ Aon < AEN‬ואז מחליפים לציוד החדש שנה קודם‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(בשנה ‪)n-1‬‬
‫‪k‬‬
‫הערות‪:‬‬

‫משך הזמן בו נחזיק בציוד החדש במידה והחלפנו הינו כמשך חייו הכלכליים של הציוד החדש‬ ‫‪‬‬
‫של‬ ‫‪ N‬המקיים ) ‪ min( AEn‬מבין כלל המערכות ונשווה בין ‪AEn‬‬ ‫עבור כמה מערכות ציוד חדשות‪ :‬נמצא‬ ‫‪‬‬
‫כלל המערכות באותה תקופה‬
‫אורכי החיים הכלכליים של חלופות‬‫‪N‬‬ ‫השכרה במקום רכישה‪ :‬נבנה תזרים עליות מינימאלי‪ ,‬בהתאם ל‬ ‫‪‬‬
‫הציוד בהם עשינו שימוש‪ ,‬כאשר התשלומים התקופתיים בו הינם ‪ AE N‬מתאימים‪ ,‬ולאחר מכן נהוון את‬
‫כל התזרים ל ‪R‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫אינפלציה‬ ‫‪.7‬‬

‫‪ -‬תקופה רצויה‪ - qi ,‬כמות יח' מוצר‪ - Pi ,‬מחיר יח' מוצר)‬ ‫חישוב המדד ביחס לתקופת בסיס ‪m ( : 0‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Im ‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪i0‬‬ ‫‪ Pim ‬‬
‫‪‬‬
‫‪price _ basket _ m _ year‬‬
‫‪ X%‬‬ ‫אותו סל מוצרים‬
‫‪q‬‬ ‫‪i 0  Pi 0 ‬‬ ‫‪price _ basket _ base _ year‬‬

‫‪Im ‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪im‬‬ ‫‪ Pim ‬‬
‫‪‬‬
‫‪price _ new _ basket _ m _ year‬‬
‫‪ X%‬‬ ‫סל שונה‬
‫‪q‬‬ ‫‪im‬‬ ‫‪ Pi 0 ‬‬ ‫‪price _ new _ basket _ base _ year‬‬

‫‪Im ‬‬
‫‪ q  P   I‬‬
‫‪ik‬‬ ‫‪im‬‬ ‫‪k‬‬ ‫באם לא נתונה תקופת בסיס‬ ‫‪P‬‬ ‫‪q ‬‬
‫‪I m    im  i 0 ‬‬ ‫לפי חלקם היחסי של המרכיבים‬
‫‪ q  P ‬‬
‫‪ik‬‬ ‫‪ik‬‬
‫(שונה מ‪ 100 -‬נק')‬ ‫‪ P q ‬‬
‫‪ i0‬‬ ‫‪i0 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Ib  I a‬‬ ‫אחוז השינוי במדד בין התקופות‬ ‫‪ I  ba‬‬ ‫התייקרות תקופתית ממוצעת‬
‫‪Ib‬‬ ‫‪ a‬ל‪b‬‬ ‫‪S a b‬‬ ‫‪  b  1‬‬ ‫בין התקופות ‪ a‬ל ‪b‬‬
‫‪ Ia ‬‬
‫הינה שיעור ההתייקרות בין שתי תקופות סמוכות‬ ‫אינפלציה‪i f :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪I t 1‬‬
‫‪i ftt 1 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪It‬‬
‫ריביות‬ ‫‪‬‬
‫‪ :‬התייקרות ביחס לתקופת זמן סמוכה קודמת‬ ‫‪if‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ :‬ריבית ריאלית‬ ‫‪ir‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ : ic‬ריבית משולבת‬ ‫‪o‬‬
‫‪ic  ir  i f  ir  i f  i _ part  fund _ part‬‬

‫במקרים רבים נתונות שתיים מהריביות ויש לחלץ את השלישית מתוך המשוואה הנ"ל‬ ‫‪o‬‬
‫גם ריביות אלו יש להמיר בין נומינליות לאפקטיביות במקרה של אי התאמה בין יח' הזמן של‬ ‫‪o‬‬
‫הריבית ליח' הזמן של התזרים‬
‫ערכים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬ערך ריאלי‪=( :‬צמוד למדד) ערך זה אינו כולל את תוספת האינפלציה‪ .‬על מנת להוון ערכים‬
‫ריאליים נשתמש בריבית ריאלית בלבד‬
‫‪ o‬ערך שוטף‪=( :‬אינו צמוד למדד) ערך זה כולל את תוספת האינפלציה‪ .‬על מנת להוון ערכים‬
‫שוטפים נשתמש בריבית משולבת בלבד‬
‫מעבר בין ערך ריאלי לשוטף ולהפך‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪payment _ day _ index‬‬
‫‪r  R  (1  i f ) n  R ‬‬
‫‪base _ day _ index‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪ - r‬ערך שוטף‬
‫‪o‬‬ ‫‪ - R‬ערך ריאלי‬
‫‪ - n‬מס' תקופות ההיוון הרצויות‬
‫‪o‬‬
‫הערות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬אין לחבר או לחסר ערכים אלא אם כן אלו מאותו סוג ערך (ריאלי ‪ /‬שוטף)‪ .‬לכן‪ ,‬תשלומי מיסים‬
‫שחושבו לפני התייחסות לאינפלציה אינם תקפים‬
‫‪ o‬חשוב לציין בצמוד לכל ערך בתזרים האם הוא ריאלי או שוטף‬
‫‪ o‬ע"פ סוג הערך הנפוץ יותר בתזרים‪ ,‬נעביר את הסוג האחד של הערכים אל הסוג האחר‬
‫‪ o‬השוואה בין חלופות תעשה בהכרח באותו סוג ערכים סופי (ריאלי ‪ /‬שוטף)‬
‫‪ o‬באם קיימת אינפלציה נוח להשוות בין חלופות על פי ‪ NPV‬שכן ערך ‪ P‬זהה עבור ריאלי או‬
‫שוטף‬
‫‪ o‬עבור אינפלציה בפועל הגבוהה מהאינפלציה המשוערת ‪ ,‬ערכים ריאליים שיהוונו מחדש לערכים‬
‫שוטפים בהכרח יהיו גבוהים מערכיהם השוטפים הקודמים‪ ,‬ואילו ערכים אשר ניתנו כערכים‬
‫שוטפים נותרים ללא שינוי‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫מיסוי‬ ‫‪.8‬‬
‫אם החברה אינה רווחית באותה תקופה (הכנסות – הוצאות מוכרת) או (מחיר מכירה – ערך בספרים)‬ ‫‪‬‬
‫קטנים או שווים אפס‪ ,‬אזי היא אינה משלמת את אותו המס באותה תקופה‬
‫מס הכנסה‬ ‫‪‬‬
‫הכנסה נטו (רווח) = הכנסות – הוצאות כלליות – תשלום מס הכנסה – תשלום מס רווחי הון‬
‫תשלום מס הכנסה = שיעור מס הכנה * (הכנסות – הוצאות מוכרות)‬
‫‪ o‬הוצאות מוכרות – כל הוצאה במסגרת הפעילות העיקרית של החברה‪:‬‬
‫‪ ‬הוצאות תפעול ואחזקה‬
‫‪ ‬דמי שכירות (רכב דירה)‬
‫‪ ‬פחת חשבונאי‬
‫‪ ‬מרכיב הריבית ששולם על הלוואה (הוצאות מימון)‬
‫‪ o‬פחת חשבונאי – ירידה בערך הרכוש אשר שייך לחברה ומוכר ע"י שלטונות המס (תמיד קבוע)‪:‬‬
‫‪ ‬פחת שנתי קווי = ערך רכישה ‪ /‬אורך החיים הפיזי‬
‫‪ ‬פחת שנתי (נתון) = ערך רכישה * שיעור פחת נתון‬
‫‪ ‬ערך הרכישה מהוון ליום קביעת הפחת ‪N D‬‬
‫מס רווחי הון‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬מס רווחי הון = שיעור מס רווחי הון * (מחיר מכירה – ערך בספרים)‬
‫‪ o‬ערך בספרים שווה = עלות רכישה – [(תקופת המכירה – תקופת קביעת הפחת) * פחת שנתי]‬
‫‪ o‬אם ההפרש בין תקופת המכירה לתקופת קביעת הפחת גדול או שווה מאורך החיים הפיזי של‬
‫הרכוש אזי הערך בספרים = ‪0‬‬
‫מס שלילי – הדיווח של חברה לרשויות המס הינה עבור כל הפרויקטים שלה‪ .‬לכן‪ ,‬יתכן שבפרויקט מסוים‬ ‫‪‬‬
‫יהיה מס שלילי‪ ,‬שיופחת מהמס שישולם על פרויקטים אחרים‬
‫‪ o‬אם קיימת דרישה להתייחסות למס שלילי הרי שזה יכנס כהכנסה באותה שנה‬
‫בניית תזרים ראשוני‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬הכנסות‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת סך ההלוואה‬
‫‪ ‬הכנסות תקופתיות‬
‫‪ ‬מכירת נכס‬
‫‪ o‬הוצאות‪:‬‬
‫‪ ‬קניית נכס‬
‫‪ ‬תפעול ואחזקה‬
‫‪ ‬שכירות‬
‫‪ ‬החזרי הלוואה‬
‫לכל תקופת זמן נחשב את גובה המיסים הספציפי באותה תקופה (מס הכנסה ו‪/‬או מס רווחי הון) ונוסיף את‬ ‫‪‬‬
‫הוצאות המיסים לתזרים הקיים‬
‫נבנה תזרים הכנסות ‪ /‬הוצאות נקי (הפרשים בכל תקופת זמן) ונהוון ל ‪NPV‬‬ ‫‪‬‬
‫הכנסה‬ ‫מרכיב‬ ‫החזר‬ ‫סוף‬
‫‪NPVt‬‬ ‫נטו‬ ‫תשלום מס‬ ‫הכנסה מדווחת למס‬ ‫הריבית‬ ‫הלוואה‬ ‫פחת‬ ‫הוצאות‬ ‫הכנסות‬ ‫שנה‬
‫‪Cincome _ taxt‬‬ ‫‪Bincome _ taxt‬‬ ‫‪Bt‬‬
‫‪NPVt‬‬ ‫‪Bnett‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Dt‬‬ ‫‪Ct‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪Ccapital _ gains _ taxt‬‬ ‫‪Bcapital _ gains _ taxt‬‬ ‫‪Pselling‬‬

‫‪P‬‬
‫‪Dt ‬‬ ‫‪ d _ rate  P  const‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪R  loan _ sum  pr (i, n‬‬

‫] ‪I t  R  [1  (1  i )  N t 1‬‬ ‫‪I t  loan _ sum  i  R  const‬‬

‫) ‪Cincome _ taxt  income _ tax _ rate  Bincome _ taxt  income _ tax _ rate  ( Bt  Crecognizedt  Dt  It‬‬

‫‪‬‬
‫‪Ccapital _ gains _ taxt  capital _ gains _ tax  Bcapital _ gains _ taxt  capital _ gains _ tax  Pselling   Pbuying  (t  N D )  Dt ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bnett  Bt  Pselling  Ct  R  Cincome _ taxt  Ccapital _ gains _ taxt‬‬

‫) ‪NPVt  Bnett  sp ( MARR, t‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬

 ‫ביקוש והיצע‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ ‬הכמות המבוקשת של פרט למוצר תלויה בגורמים שונים‪ :‬מחיר יח' מוצר‪ ,‬הכנסתו של הפרט‪ ,‬טעמו האישי‪,‬‬
‫כמות תחליפים קיימים ומחיר יח' מוצר חלופי‬
‫פונקציית הביקוש‪Qd  f  Pd  :‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שמחיר יח' מוצר עולה‪ ,‬כך קטנה הכמות המבוקשת שלו‪ ,‬והנטייה להסתפק במוצרים אחרים גדלה‬
‫פונקציית ההיצע‪Qs  f  Ps  :‬‬ ‫‪‬‬
‫עליית מחיר יח' מוצר מגדילה את הכמות המוצעת של אותו מוצר‬
‫שיווי משקל של היצע וביקוש‪ :‬נקודת החיתוך בין פונקציית הביקוש לפונקציית ההיצע‪ .‬נפתור שתי משוואות‬ ‫‪‬‬
‫בשני נעלמים ונחלץ כמות ‪ Qeq‬ומחיר יח' מוצר ‪Peq‬‬
‫הרווח הכולל‪R  P  Q :‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרים של שינוי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬שינוי בתנאי הביקוש‪ :‬ירידה בביקוש (תזוזה של קו הביקוש שמאלה) עלולה להיווצר משפל כלכלי‪,‬‬
‫פחות עניין במוצר‪ ,‬הופעת מוצר חלופי (ולהפך)‬
‫‪ o‬שינוי בתנאי ההיצע‪ :‬ירידה בהיצע (תזוזה של קו ההיצע שמאלה) מעידה על ירידה ברווחיות יצור‬
‫המוצר ותגרום לעליית מחיר יח' מוצר (ולהפך)‬
‫‪ o‬דרך פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נסיק מהו הגורם שהשתנה מבין ‪( Qd , Qs , Pd , Ps‬כתלות בשינוי בביקוש או בהיצע)‬
‫ב‪ .‬נבודד גורם זה מתוך הפונקציה המתאימה (ביקוש או היצע) ונשנה את הביטוי המתמטי‬
‫המלא המתאר את ערכו על פי השינוי שהתרחש‬
‫ג‪ .‬נדרוש שיווי משקל חדש בין ביקוש להיצע‬
‫תופעות כלכליות המשפיעות על היצע וביקוש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬הגבלת מחיר יח' מוצר ע"י הממשלה מתחת לנקודת שיווי המשקל תגרור מחסור במוצר‬
‫‪ o‬קביעת שכר מינימום מעל נקודת האיזון הטבעי תגרור אבטלה‬
‫‪ o‬הטלת מס על כל יח' מוצר נמכר תוביל להתייקרות במחיר יח' מוצר לצרכן ותגרום להזזת עקומת‬
‫ההיצע כלפי מעלה בשיעור השווה לגובה המס‬
‫סוגי מפעלים הקיימים במשק‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬תחרות חופשית‪ :‬מפעלים רבים מייצרים את המוצר‪ ,‬והצרכן חופשי לבחור ביניהם‪ .‬העלאת מחיר‬
‫יח' מוצר תרחיק צרכנים‪ ,‬והורדת מחיר יח' מוצר תמשוך אותם ותגרום למפעלים אחרים להוריד‬
‫מחיר יח' מוצר גם כן‪ ,‬צעד לא רווחי‪ .‬עקומת הביקוש ליניארית ומקבילה לציר הביקוש (מחיר יח'‬
‫מוצר נשאר קבוע לכל ביקוש) הרווח הכולל ממכירת ‪ Q‬יחידות במחיר יח' מוצר ‪: P‬‬
‫‪R Q   P  Q‬‬
‫מונופול למוצר‪ :‬מפעל המרכז את כל הייצור של מוצר מסוים במשק‪ .‬עקומת הביקוש היא עקומת‬ ‫‪o‬‬
‫ביקוש רגילה‪ ,‬ומחיר יח' מוצר ייקבע בהתאם לה על ידי המפעל‪ .‬הרווח הכולל ממכירת ‪ Q‬יחידות‬
‫במחיר יח' מוצר ‪: P  Q ‬‬

‫‪R Q   P Q   Q‬‬
‫‪ o‬תחרות מונופוליסטית‪ :‬שילוב בין א' לב'‪ .‬למפעל יש מונופול על ייצור מוצר מסוים‪ ,‬אך למוצר יש‬
‫תחליפים בעלי תכונות דומות‪ ,‬ולכן הביקוש רגיש לשינויי מחיר יח' מוצר‬
‫מחיר יח' מוצר או כמות מקסימאליים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬נבחר גורם רצוי ‪ Pmax‬או ‪Qmax‬‬
‫נבטא את הגורם האחר על ידי הגורם הרצוי ‪ Q  P ‬או ‪P  Q ‬‬ ‫‪o‬‬
‫נבנה את פונקציית הרווח הכולל ‪ R  P  Q‬כתלות בגורם הרצוי ‪ R  P ‬או ‪R  Q ‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ o‬נגזור את פונקציית הרווח הכולל לפי הגורם הרצוי ונשווה לאפס ‪ R 'P  0‬או ‪R 'Q  0‬‬
‫נפתור את המשוואה ונחלץ את הגורם הרצוי‬ ‫‪o‬‬

‫בן נורני ועודד אומן חורף תשע"ו‬