‫‪ - 014842‬יסודות המיפוי והמדידה ‪2‬‬

‫מעבדה ‪-Total Station– 1‬כיול מדידת הכיוונים‬

‫א‪ .‬רקע למעבדה‪:‬‬
‫כללי‬
‫מכשיר ה‪ )TS( Total Station-‬מהווה כלי מדידה עיקרי המאפשר למדוד‪ :‬מרחקים‪ ,‬כיוונים אופקיים וכיוונים‬
‫אנכיים‪ .‬על ידי מדידות אלו ובעזרת נקודות בקרה הנמצאות בשטח הממופה‪ ,‬ניתן למדוד ולקבוע קואורדינאטות‬
‫של הפרטים בשטח המיועד למיפוי (פינות בניין‪ ,‬מדרכות‪ ,‬עמודים וכו')‪.‬‬

‫שגיאות מעגלי הכיוונים‬

‫מבנה המעגלים (האופקי והאנכי) במכשיר ה‪ TS-‬דומה לזה שבתאודוליט‪ .‬על כן‪ ,‬גם אופן מדידת הכיוונים‬
‫דומה‪ .‬הכיוונים האופקיים נמדדים ביחס ל"אפס" של המעגל האופקי ואלו האנכיים ביחס ל"אפס" של המעגל‬
‫האנכי‪ .‬איור ‪ 1‬מציג את המעגלים ואת צירי הסיבוב שלהם‪ ,‬וכן את ציר קו הראייה של ה‪( .TS-‬הסבר נוסף על‬
‫רכיבים אלה יבוצע בכיתה)‬

‫איור ‪ :1‬תרשים סכמתי של מעגלי וצירי ה‪TS-‬‬

‫מספר תנאים צריכים להתקיים בין רכיבי המכשיר‪:‬‬

‫‪ ‬התלכדות הציר האנכי עם הזנית‬
‫‪ ‬ניצבות בין הציר האופקי לציר האנכי‬
‫‪ ‬ניצבות בין ציר הראייה לציר האופקי‬

‫באם לא מתקיים אחד או יותר מהתנאים הנ"ל‪ ,‬נוצרות שגיאות שיטתיות במדידות הכיוונים‪.‬‬
‫כאשר נרכש המכשיר‪ ,‬שגיאות אלו צפויות להיות זניחות‪ .‬עם הזמן‪ ,‬שגיאות אלו צפויות להתפתח ולגדול עקב‬
‫תזוזת הרכיבים השונים במכשיר‪ .‬ניתן לבטל את השפעת רוב השגיאות הללו על ידי מדידת הכיוון הן בפנים‬
‫שמאל והן בפנים ימין‪ .‬במקרים בהם נמדוד פרטים רק בפ"ש (או בפ"י)‪ ,‬יש לחשב את הכיוון המתוקן ע"י שימוש‬
‫בקבועי הכיול‪ ,‬אותם נלמד לחשב במעבדה זו‪ .‬חשוב שכל חוליה תעבוד לאורך כל הסמסטר עם אותו המכשיר‪,‬‬
‫כך שלא תצטרך לחשב מחדש את ערכי הכיול בכל מעבדה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪5‬‬

 ‫‪ - 014842‬יסודות המיפוי והמדידה ‪2‬‬

‫שגיאה שיטתית במדידת כיוון אנכי‬

‫כיוון האפס של המעגל האנכי אמור להתלכד בדיוק עם הזנית‪ .‬בהתקיים מצב "אידאלי" זה‪ ,‬סכום המדידה אל‬
‫אותה הנקודה בפ"ש ופ"י יהיה ‪ 360°‬בדיוק‪:‬‬
‫‪𝑍1 + 𝑍2 = 360°‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫בפועל‪ ,‬כיוון ה"אפס" של המעגל האנכי זולג עם הזמן‪ ,‬וחדל מלהתלכד עם הזנית‪ ,‬דבר שיוצר שגיאה שיטתית‬
‫במדידת הכיוון האנכי‪ .‬שגיאה זו מסומנת ב‪.𝜀 -‬‬
‫זנית‬
‫אמיתי‬
‫זנית‬
‫‪"( 0‬אפס" של‬
‫‪"( 0‬אפס"‬ ‫אמיתי‬
‫המעגל האנכי)‬
‫של המעגל‬
‫האנכי)‬ ‫𝟏𝐙‬
‫𝛆‬ ‫𝛆‬

‫קו ראייה‬ ‫קו ראייה‬

‫𝟐𝐙‬

‫פנים שמאל‬ ‫פנים ימין‬

‫איור ‪ – ε :2‬שגיאה שיטתית במדידת הכיוון אנכי‬

‫סכום המדידות בפ"ש ופ"י אל אותה הנקודה יוביל לערך שערכו שונה מ‪ 360°-‬בפעמיים השגיאה השיטתית‬
‫(ר' איור ‪ .)2‬את השגיאה ניתן לחלץ לפיכך על ידי‪:‬‬
‫‪𝑍1 + 𝑍2 − 360°‬‬
‫=𝜀‬ ‫(‪)2‬‬
‫‪2‬‬
‫לאחר חילוץ השגיאה ניתן למדוד פרטים רק בפ"ש (או ב‪-‬פ"י) ולבצע תיקון למדידות אלו‪:‬‬
‫𝜀 ‪𝑍1̅ = 𝑍1 −‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫𝜀 ‪𝑍2̅ = 𝑍2 −‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫לאחר חישוב הכיוון האנכי המתוקן‪ ,‬ניתן לחשב את זווית הגובה המתוקנת‪:‬‬
‫̅‪ℎ̅ = 90° − 𝑍1‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫‪ℎ̅ = 𝑍2̅ − 270°‬‬ ‫(‪)6‬‬
‫אם מדדנו גם פ"ש וגם פ"י‪ ,‬נוכל לחשב זווית גובה מתוקנת‪ ,‬ללא התייחסות לשגיאה‪:‬‬
‫‪𝑍2 − 𝑍1 − 180°‬‬
‫= ̅‪ℎ‬‬ ‫(‪)7‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ -‬שגיאת הכיוון האנכי‬ ‫𝜀‬ ‫‪ -‬פ"י אנכי מדוד‬ ‫‪𝑍2‬‬ ‫‪ -‬פ"ש אנכי מדוד‬ ‫‪𝑍1‬‬ ‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -‬זווית גובה מתוקנת‬ ‫̅‪ℎ‬‬ ‫‪ -‬פ"י אנכי מתוקן‬ ‫̅‪𝑍2‬‬ ‫‪ -‬פ"ש אנכי מתוקן‬ ‫̅‪𝑍1‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪5‬‬

 ‫‪ - 014842‬יסודות המיפוי והמדידה ‪2‬‬

‫שגיאה שיטתית במדידת כיוון אופקי‬

‫השגיאה השיטתית במדידת הכיוון האופקי מסומנת ב‪ 𝜀 ∗ -‬ומקורה בשני גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬אי‪-‬ניצבות קו הראייה לציר האופקי‪ .‬השגיאה המתקבלת בשל גורם זה נקראת "שגיאת הקולימציה"‬
‫ומבוטאת ע"י הקבוע ‪.c‬‬
‫‪ .2‬אי ניצבות הציר האופקי לאנכי‪ .‬רכיב השגיאה המתקבל בשל גורם זה מבוטא ע"י הקבוע ‪.i‬‬
‫השגיאה השיטתית המתקבלת במדידת הכיוון האופקי מוצגת בנוסחה ‪:8‬‬
‫𝑐‬
‫= ∗𝜀‬ ‫)̅‪+ 𝑖 tan(ℎ‬‬ ‫(‪)8‬‬
‫)̅‪cos(ℎ‬‬

‫שגיאה זו אינה קבועה ותלויה בזווית הגובה המתוקנת‪:‬‬

‫‪ ‬השפעת שגיאת הקולימציה מינימאלית כאשר זווית הגובה שווה ל‪ ,0°-‬ומקסימאלית כאשר זווית הגובה‬
‫קרובה ל‪( 90°-‬מעל או מתחת לאופק);‬
‫‪ ‬רכיב השגיאה התלוי ב‪ i-‬מתבטל כאשר זווית הגובה המתוקנת שווה ל‪ 0°-‬וערכו גדל ככל שזווית הגובה‬
‫גדלה (סימנו כסימן זווית הגובה)‪.‬‬
‫𝒄 ‪ -‬אי‪-‬ניצבות קו הראייה לציר האופקי‬ ‫𝒊 ‪ -‬אי‪-‬ניצבות הציר האופקי לציר האנכי‬

‫איור ‪ :3‬שגיאה שיטתית במדידת הכיוון האופקי והגורמים המשפיעים עליה‬

‫אילו לא הייתה שגיאה‪ ,‬ההפרש בין מדידת פ"ש ופ"י אל אותה נקודה היה ‪ 180°‬בדיוק‪.‬‬
‫בשל השגיאה‪ ,‬הפרש המדידות בין פ"ש ופ"י אל אותה הנקודה יהיה שונה מ‪ 180°-‬בפעמיים השגיאה‬
‫השיטתית‪ .‬את השגיאה ניתן לחלץ לפיכך על ידי‪:‬‬
‫‪𝛼2 − 𝛼1 ± 180°‬‬
‫= ∗𝜀‬ ‫(‪)9‬‬
‫‪2‬‬
‫ע"י שימוש בנוסחאות ‪ 8‬ו‪ ,9-‬ניתן לחשב את קבועי הכיול ‪ i‬ו‪.c-‬‬
‫לאחר שחילצנו את קבועי הכיול‪ ,‬ניתן למדוד פרטים רק בפ"ש (או בפ"י) ולבצע תיקון למדידות אלו‪:‬‬
‫∗ 𝜀 ‪𝛼̅2 = 𝛼2 −‬‬ ‫(‪)11‬‬ ‫∗ 𝜀 ‪𝛼̅1 = 𝛼1 +‬‬ ‫(‪)10‬‬
‫אם מדדנו גם פ"ש וגם פ"י ניתן לחשב כיוון אופקי מתוקן‪ ,‬ללא התייחסות לשגיאה‪:‬‬
‫‪𝛼1 + 𝛼2 ± 180°‬‬
‫= ‪𝛼̅1‬‬ ‫(‪)12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝛼1 + 𝛼2 ± 180°‬‬
‫= ‪𝛼̅2‬‬ ‫(‪)13‬‬
‫‪2‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪5‬‬

 ‫‪ - 014842‬יסודות המיפוי והמדידה ‪2‬‬

‫ב‪ .‬מטרת המעבדה‬

‫מטרת המעבדה הינה הכרת השגיאות השיטתיות במכשיר ה‪ ,TS-‬הבנת הגורמים המשפיעים על שגיאות אלה וחילוץ‬
‫קבועי הכיול‪ ,‬המשמשים לתיקון השגיאות‪.‬‬

‫ג‪ .‬אופן ביצוע המעבדה‪:‬‬

‫חוליות‪:‬‬
‫העבודה תתבצע בחוליות של שלושה סטודנטים‪ .‬כדי למנוע עיכובים מיותרים במהלך המעבדה מומלץ‬
‫להתחלק מראש‪ .‬שימו לב שהחלוקה לחוליות תישאר זהה במהלך כל הסמסטר‪.‬‬
‫מהלך המעבדה‪:‬‬
‫‪ ‬יש להעמיד את המכשיר מעל נקודה קבועה‪ ,‬במיקום שייקבע ע"י מדריך‪/‬ת המעבדה‪.‬‬
‫‪ ‬על מנת לחלץ את קבועי הכיול של המעגל האופקי‪ ,‬נבצע קריאה ל‪ 14-‬מטרות‪:‬‬
‫‪ ‬תחילה‪ ,‬כדי לחלץ את הקבוע ‪ c‬נבצע קריאה ל‪ 7-‬מטרות הנמצאות בזווית גובה של כ‪( 0°-‬כיוון‬
‫אנכי בפ"ש כ‪ ,)90°-‬משמע מטרות הנמצאות "על האופק"‪ ,‬או קרוב מאוד לכך‪.‬‬
‫ניתן למדוד למטרות קבועות המתאימות לדרישה זו‪ ,‬או לחלופין לפריזמה אשר תוצב בגובה‬
‫היוצר זווית גובה של ‪( 0°‬במידה ומשתמשים בפריזמה‪ ,‬יש לייצבה ע"י תלת‪-‬רגל)‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מכן‪ ,‬כדי לחלץ את הקבוע ‪ i‬נבצע קריאה ל‪ 7-‬מטרות הנמצאות בזווית גובה גדולה ככל‬
‫הניתן (חלקן בעלות זווית גובה חיובית וחלקן שלילית)‪.‬‬
‫* לכל מטרה יש לבצע מערכה אחת (קריאה אחת בפ"ש ואחת בפ"י)‪.‬‬
‫* לפני תחילת העבודה יש לשרטט סקיצה מסודרת של אזור העבודה‪ ,‬הכוללת את חץ הצפון‪ ,‬את‬
‫מיקום התחנה ואת המטרות שנמדדו‪.‬‬
‫עיבוד המדידות‪:‬‬
‫יש להגיש דו"ח מעבדה הכולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬פירוט הציוד‪ .‬ציינו את המספר הסידורי של מכשיר ה‪ TS-‬ושל הפריזמה איתם עבדתם‪.‬‬
‫‪ ‬מטרת המעבדה‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר על הנעשה במעבדה‪.‬‬
‫‪ ‬חישוב ערכי הכיול של הכיוונים האופקי והאנכי‪ ,‬תוך שימוש בנוסחאות המוצגות בקובץ הנחיות זה‪.‬‬
‫‪ ‬תוצאות‪.‬‬
‫‪ ‬פנקס שדה מקורי וסקיצה מקורית‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫הכתיבה בפנקס השדה תבוצע בעט בלבד‪ .‬מחיקת מדידה תבוצע על ידי העברת קו עליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש להציג את החישובים ואת דרך הפתרון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש להקפיד על יחידות וספרות מציינות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל קבוצה תגיש דו"ח אחד בשם כל חבריה‪ ,‬עליו עבדו ועברו כל חברי החוליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההגשה היא אלקטרונית ותתבצע באתר הקורס‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ציוד (לכל חוליה)‪:‬‬

‫‪ -‬תלת‪-‬רגל‬ ‫‪ -‬מכשיר ‪ + Total Station‬סוללה‬
‫‪ -‬סרט מדידה באורך ‪ 5‬מ'‬ ‫‪ -‬חצובה‬
‫‪ -‬פריזמה‬
‫בהצלחה!‬
‫* רשמו את ספרור הציוד והקפידו לעבוד בכל‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪5‬‬ ‫המעבדות עם מכשיר ופריזמה קבועים‪ .‬כך לכל‬
‫חוליה יהיו ערכי כיול קבועים לאורך כל הסמסטר‪.‬‬
 ‫‪ - 014842‬יסודות המיפוי והמדידה ‪2‬‬

‫מעבדה ‪ - 1‬פנקס שדה‬

‫תאריך‪__________ :‬‬
‫____‬ ‫מס' חוליה‪:‬‬

‫חברי החוליה‪_______________ :‬‬

‫_______________‬
‫_______________‬
‫_______________‬

‫____‬ ‫מס' מכשיר‪:‬‬

‫____‬ ‫מס' פריזמה‪:‬‬

‫נקודות בעלות זווית גובה של כ‪( 0°-‬כיוון אנכי בפ"ש כ‪:)90°-‬‬

‫כיוון אנכי –‪Z‬‬ ‫כיוון אופקי ‪α -‬‬
‫פ"י‬ ‫פ"ש‬ ‫פ"י‬ ‫פ"ש‬ ‫תיאור נקודה‬ ‫‪#‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫נקודות בעלות זווית גובה גדולה (חלקן בסימן חיובי וחלקן שלילי)‪:‬‬
‫כיוון אנכי –‪Z‬‬ ‫כיוון אופקי ‪α -‬‬
‫פ"י‬ ‫פ"ש‬ ‫פ"י‬ ‫פ"ש‬ ‫תיאור נקודה‬ ‫‪#‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪5‬‬