‫גווילין ‪‬שרפין ואותיות פורחות‬

‫תעלומת גורלם של ספרי‪-‬התורה שבקרקוב‬

‫אוריאל פיי‪‬רמן‬

‫מצאוהו לרבי ח‪‬י‪‬א בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים‬
‫וספר תורה מו‪‬ח לו בחיקו‪ .‬הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי‬
‫זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים וה‪‬יחום על‬
‫לבו כדי שלא תצא ‪‬שמתו מהרה‪ .‬אמרה לו בתו‪' :‬אבא‪ ,‬אראך בכך?' אמר לה‪:‬‬
‫'אלמלי א‪‬י ‪‬שרפתי לבדי‪ ,‬היה הדבר קשה לי‪ .‬עכשיו שא‪‬י ‪‬שרף וספר תורה עמי‪,‬‬
‫מי שמבקש עלבו‪‬ה של ספר תורה הוא יבקש עלבו‪‬י'‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪' :‬רבי‪,‬‬
‫מה אתה רואה?' אמר להן‪' :‬גווילין ‪‬שרפין ואותיות פורחות'‪) ...‬תלמוד בבלי‪,‬‬
‫עבודה זרה‪ ,‬דף י"ח עמ' א'(‬

‫ב‪‬יגוד לרוב בתי‪-‬הכ‪‬סת שבפולין‪ ,‬במיוחד בערים הגדולות כמו ורשה‪ ,‬לודז'‪ ,‬לובלין או‬
‫ביאליסטוק‪ ,‬הרי שבקרקוב ‪‬יצלו מרבית בתי‪-‬התפילה מהרס ושריפה‪ .‬לאחר גירוש היהודים לגטו‬
‫שברובע פודגוז'ה‪ ,‬החרים השלטון הגרמ‪‬י את בתי‪-‬הכ‪‬סת ש‪‬ותרו מאחור והסב אותם לשימושים‬
‫אחרים‪ ,‬דבר שהציל אותם מחורבן‪ .‬כך לדוגמה הפך ה"אלטשול" למחסן מדים עבור חיל‪-‬האוויר‬
‫הגרמ‪‬י‪ ,‬וה"ר' אייזיקס שול" הוסב למחסן לתפאורות ולאביזרי‪-‬בימה של התיאטרון העירו‪‬י של‬
‫קרקוב‪1.‬‬

‫המב‪‬ים עצמם שרדו‪ ,‬אם כן‪ ,‬את ימי החורבן‪ ,‬ואולם ‪‬שאלת השאלה מה עלה בגורל תכולתם‪.‬‬
‫מאות ש‪‬ים של קיום יהודי בקז'ימייז' ‪‬יכרו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באוצרות בתי‪-‬התפילה‪ .‬ארו‪‬ות‪-‬הקודש‬
‫המקושטים‪ ,‬אוספי היודאיקה‪ ,‬גביעי הכסף והמ‪‬ורות התלויות על התקרות היו עדות לעבר‬
‫המפואר של הקהילה העתיקה‪ .‬מובן שהאוצר היקר ביותר של ב‪‬י הקהילה היה מאות ספרי‪-‬‬
‫התורה ובראשם ספר עתיק‪-‬יומין ש‪‬כתב על‪-‬ידי הרמ"א עצמו‪ .‬לספר‪-‬תורה זה ייחסו קדושה‬
‫מיוחדת‪ ,‬והיו קוראים בו בשמחת תורה בלבד‪.‬‬
‫האיש אשר ‪‬יסה למ‪‬וע שתכולת בתי‪-‬הכ‪‬סת תיפול שדודה בידי המרצחים היה האדריכל יעקב‬
‫שט‪‬דיג‪ .‬לפ‪‬י המלחמה ‪‬מ‪‬ה שט‪‬דיג עם הפעילים החשובים של קהילת קרקוב‪ .‬בין היתר‪ ,‬פעל‬
‫רבות לקידום החי‪‬וך היהודי המקצועי‪ ,‬ודחף להקמת בית‪-‬הספר המקצועי על‪-‬שם חיים‬
‫הילפשטיין‪ ,‬שליד הגימ‪‬סיה העברית‪ .‬כאדריכל תכ‪‬ן שט‪‬דיג עבודות עבור גופים פול‪‬יים‪ ,‬בי‪‬יהם‬
‫הצבא הפול‪‬י‪ ,‬וכן ביצע הקמת מב‪‬ים חשובים עבור הקהילה היהודית‪ ,‬כמו בית‪-‬הספר המקצועי‪,‬‬
‫אולם התעמלות‪ ,‬מושב זק‪‬ים ועוד‪ .‬בתקופת הגטו עמד בראש משרד הב‪‬ייה של היוד‪‬ראט‪,‬‬
‫ובמח‪‬ה פלאשוב שימש כמה‪‬דס ראשי של מרבית הב‪‬יי‪‬ים החשובים‪ .‬שט‪‬דיג גם היה מהפעילים‬

‫‪ 1‬אמנם במאמרו "בתי הכנסת העתיקים בקרקוב"‪ ,‬שהתפרסם בספר קראקא‪ ,‬קז'ימייז'‪ ,‬קרקוב‪ ,‬בהוצאת‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב )עורך‪ :‬אלחנן ריינר(‪ ,‬כתב אוגניוש דודה )‪ (Eugeniusz Duda‬שאין מידע מדויק מה עלה‬
‫בגורלו של בית‪-‬כנסת "אייזיק" בימי המלחמה )עמ' ‪ .(288‬ואולם נראה שיש לקבל את עדותו של הרב דוד‬
‫כהנא‪ ,‬ששימש לאחר המלחמה כיו"ר ועד הקהילות בפולין‪ ,‬יו"ר מועצת הרבנים וכן כרב צבאי ראשי לצבא‬
‫הפולני‪ ,‬שבית‪-‬כנסת "אייזיק" הוסב למחסן תפאורות של התיאטרון העירוני‪ .‬הרב דוד כהנא‪ ,‬אחרי המבול –‬
‫חיי הקהילות בפולין לאחר השואה‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬
‫המרכזיים של הת‪‬ועה הציו‪‬ית בגליציה‪ ,‬ולאחר המלחמה עלה לארץ ישראל‪ ,‬שבה המשיך לתכ‪‬ן‬
‫ב‪‬יי‪‬ים כמו בית ציו‪‬י אמריקה‪ .‬ב‪ 1952-‬פטר ו‪‬קבר בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫בתחילת מלחמת העולם הש‪‬ייה ‪‬שבה שט‪‬דיג כקצין בצבא הפול‪‬י‪ .‬לאחר ששוחרר ממח‪‬ה‬
‫המעצר הגרמ‪‬י‪ ,‬חזר לקרקוב והתמסר להצלת אוצרות בתי‪-‬הכ‪‬סת‪ .‬ברור היה שה‪‬אצים יפגעו‬
‫בשכיות החמדה של היהודים‪ ,‬ואולי אפילו יעלו באש את כל המב‪‬ים‪ ,‬כפי שעשו בליל הבדולח‬
‫ברחבי הרייך ובבתי‪-‬כ‪‬סת רבים בפולין לאחר שפלשו אליה‪ .‬בעידודו של ראש היוד‪‬ראט הראשון‬
‫של קרקוב‪ ,‬ד"ר מרק ביברשטיין‪ ,‬ששימש בתפקידו זה בחודשים הראשו‪‬ים של הכיבוש‪ ,‬ביקש‬
‫שט‪‬דיג לאסוף את כלי‪-‬הקודש מבתי‪-‬הכ‪‬סת השו‪‬ים‪ ,‬לאחסן אותם במקום מבטחים‪ ,‬למלא‬
‫כרטיסיות‪-‬מלאי ואפילו להכין העתקים של ציורים וכתובות‪ .‬באופן יסודי ביותר החל בעבודת‬
‫רישום מדוקדקת של תשמישי‪-‬הקדושה‪ ,‬תחילה בבית‪-‬הכ‪‬סת הישן ובהמשך גם בשאר בתי‪-‬‬
‫הכ‪‬סת של הרובע‪ .‬במשך חודשים‪ ,‬כשהקור חודר לעצמותיו והפחד המתמיד מפ‪‬י פריצה‬
‫פתאומית של הגסטאפו רובץ מעליו‪ ,‬רשם שט‪‬דיג כל פריט מידע אפשרי על החפצים השו‪‬ים‪,‬‬
‫כשהוא ‪‬עזר בספרו של פרופ' מאיר בלאבן על קהילת קרקוב‪.‬‬
‫בתחילת חודש דצמבר ‪ ,1940‬ביצעו הגרמ‪‬ים פעולה גדולה של החרמת רכוש יהודי‪ ,‬במהלכה שדדו‬
‫כסף‪ ,‬זהב ותכשיטים יקרים‪ .‬ראוי להזכיר שבאותו יום גם ‪‬רצחו יהודים אחדים אשר סירבו‬
‫להצית בתי‪-‬כ‪‬סת‪ .‬הם ‪‬קברו בבית‪-‬העלמין שברחוב ירוזולימסקה‪ ,‬בחלקה ש‪‬ועדה לקורב‪‬ות‬
‫ש‪‬פלו על קידוש השם‪ .‬באותו יום‪ ,‬ה‪ 4-‬בדצמבר‪ ,‬גם ‪‬שדדו בתי‪-‬הכ‪‬סת על אוצרותיהם‪,‬‬
‫כשהגרמ‪‬ים מחרימים כלי‪-‬קודש יקרים‪ ,‬כתרי‪-‬תורה‪ ,‬גביעים ומ‪‬ורות‪.‬‬

‫המעבר אל הגטו‬
‫עם הקמת הגטו ברובע פודגוז'ה‪ ,‬בחודש במרץ ‪ ,1941‬החליט יעקב שט‪‬דיג ל‪‬סות ולהציל את כלי‪-‬‬
‫הקודש ה‪‬ותרים בבתי‪-‬הכ‪‬סת‪ .‬פעולת ההצלה התרחשה ב‪ 20-‬במרץ‪ ,‬הוא היום האחרון של‬
‫הגירוש אל "רובע המגורים היהודי" – שהרי הגרמ‪‬ים בקרקוב לא הרשו את השימוש במו‪‬ח‬
‫"גטו"!‪ .‬בסיוע של הקהילה היהודית אשר העמידה לרשותו א‪‬שים ועגלות‪ ,‬העביר שט‪‬דיג ביום זה‬
‫אל שטח הגטו כ‪ 150-‬ספרי‪-‬תורה כשרים ופסולים‪ ,‬וכן חפצי יודאיקה‪ ,‬מפות רקומות מבית‪-‬‬
‫הכ‪‬סת הרמ"א ואפילו פ‪‬קסי קהילה עתיקים‪ .‬את האוצר התרבותי והדתי הזה ריכז בב‪‬יין ש‪‬ועד‬
‫ליוד‪‬ראט ברחוב לימא‪‬ובסקי מס' ‪ ,2‬ליד שער הכ‪‬יסה הראשי לגטו‪ .‬היה זה מרוץ ‪‬גד הזמן‪,‬‬
‫שהרי חייבים היו להעביר את המיטלטלין עד לשעה ‪ ,21:00‬שעת סגירתו הסופית של הגטו‪.‬‬
‫אם כי המבצע המזורז הוכתר בהצלחה‪ ,‬עדיין ‪‬ותרו מאחור דברים רבים מתכולת בתי‪-‬הכ‪‬סת‪,‬‬
‫כמו ארו‪‬ות‪-‬קודש‪ ,‬מ‪‬ורות‪-‬תקרה‪ ,‬שולח‪‬ות וספסלים‪ .‬את הסידורים ואת ספרי הקודש ריכזו‬
‫בבית‪-‬כ‪‬סת "אייזיק"‪ ,‬מתוך תקווה שעוד יקבלו אישור להעבירם בבוא העת אל שטח הגטו‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬ארבעה ימים לאחר הגירוש לפודגוז'ה‪ ,‬דרש יושב‪-‬ראש היוד‪‬ראט באותם הימים‪ ,‬ד"ר‬
‫ארתור רוז‪‬צווייג‪ ,‬למסור לידי הגרמ‪‬ים את המפתחות של כל בתי‪-‬הכ‪‬סת ה‪‬טושים‪ .‬על‪-‬אף‬
‫שאלה היו ימים לחוצים ביותר‪ ,‬שכן הא‪‬דרולומוסיה בגטו הייתה רבה‪ ,‬לא ויתרו שט‪‬דיג ו‪‬ציגי‬
‫היוד‪‬ראט על ה‪‬כסים ש‪‬ותרו מאחור‪ ,‬והם פ‪‬ו בבקשה רשמית ל"טרויהא‪‬דשטלה"‬
‫)‪ ,(Treuhandstelle‬היא ה‪‬ציגות האזרחית הגרמ‪‬ית‪ ,‬לאפשר את העברתה של תכולת בתי‪-‬הכ‪‬סת‬
‫בקז'ימייז'‪ .‬כיוון שתשובה רשמית לא ‪‬ית‪‬ה‪ ,‬יסו ‪‬ציגי הקהילה ליצור קשר עם הממו‪‬ים‬
‫הגרמ‪‬ים על בתי‪-‬הכ‪‬סת‪ .‬מאמצים אלה ‪‬שאו פרי‪ ,‬ורוב ארו‪‬ות‪-‬הקודש וכן חלק מהסידורים‬
‫והריהוט הועברו לבסוף אל שטח הגטו‪ .‬רק על המ‪‬ורות התלויות בתקרות לא היו הגרמ‪‬ים‬
‫מוכ‪‬ים לוותר‪ ,‬שכן‪ ,‬לדברי שט‪‬דיג‪ ,‬אלה ‪‬ועדו לקשט את ארמו‪‬ו של הג‪‬ראלגובר‪‬אטור ד"ר ה‪‬ס‬
‫פרא‪‬ק‪.‬‬

‫"מי בוזז את מי באמת?"‬

‫כאן המקום לציין‪ ,‬שה‪‬יסיון להציל ספרי‪-‬תורה ואוצרות אחרים לא היה מעשה ייחודי לעיר‬
‫קרקוב‪ .‬עדויות רבות מתארות כיצד השתדלו יהודים‪ ,‬לעתים בחירוף ‪‬פש‪ ,‬להציל את קודשי‬
‫ישראל מציפור‪‬יהם של ה‪‬אצים‪ .‬הרב שמעון הוברב‪‬ד‪ ,‬שהיה חבר בארכיון המחתרתי "עו‪‬ג שבת"‬
‫שבוורשה‪ ,‬סיפר על מספר מקרים כאלה‪ ,‬שבהם הסתכ‪‬ו יהודים על מ‪‬ת שספרי‪-‬קודש לא יחוללו‪.‬‬
‫בין היתר תיאר את שהתרחש בב‪‬דין שבשלזיה‪ ,‬כאשר הגרמ‪‬ים העלו באש את בית‪-‬הכ‪‬סת‪ ,‬עם‬
‫כ‪‬יסתם לעיר בספטמבר ‪ .1939‬אף‪-‬על‪-‬פי שכל יהודי שיצא מביתו ‪‬ורה בו‪-‬במקום‪,‬‬

‫‪...‬כאשר פרצו הלהבות מבית‪-‬הכ‪‬סת‪ ,‬דחקו ובאו לתוכו יהודים אחדים‪ ,‬ומר‬
‫שלזי‪‬גר‪ ,‬ב‪‬ו וחת‪‬ו בראשם‪ .‬יגשו אל ארון‪-‬הקודש ומבלי לשים לב ללבת‪-‬האש‪,‬‬
‫שהתפשטה לכל העברים‪ ,‬הצליח כל אחד מהם להציל ש‪‬י ספרי‪-‬תורה‪ :‬ספר ביד‪,‬‬
‫ספר ביד‪ .‬אולם בהתקרבם לפתח בית‪-‬הכ‪‬סת הבוער‪ ,‬ורו כולם בידי הרשעים‬
‫ומתו מות קדושים‪2.‬‬

‫לא‪-‬פעם קרה שה‪‬יסיו‪‬ות להציל את ספרי‪-‬התורה ‪‬עשו בידי יהודים שלא באו מרקע דתי‪ .‬כך‬
‫בפיוטרקוב‪ ,‬לאחר שהגרמ‪‬ים הוציאו שלושים ספרי‪-‬תורה מבית‪-‬הכ‪‬סת של העיר והשאירו אותם‬
‫במגרש חשוף תחת כיפת השמיים‪ ,‬החליט מר אברהם וייסהוף‪ ,‬מראשי מפלגת ה"בו‪‬ד" וחבר‬
‫ה‪‬הלת העיר בעבר‪ ,‬ל‪‬סות ולג‪‬וב את הספרים‪ ,‬על‪-‬אף השמירה הקפד‪‬ית במקום‪ .‬יחד עם חברים‬
‫אחרים מה"בו‪‬ד"‪,‬‬

‫חדרו אל תוך המגרש מבעד לדלתו של בית יהודי‪ ,‬וכמעט לעי‪‬יו של השוטר אספו‬
‫בזריזות את כל ספרי‪-‬התורה וחזרו באותה דרך שבאו‪ .‬משחזר השוטר‪ ,‬לאחר‬
‫זמן קצר‪ ,‬למגרש – שוב לא מצא אף ספר‪-‬תורה אחד‪ .‬וייסהוף וא‪‬שיו חילקו את‬
‫ספרי‪-‬התורה בין היהודים‪ .‬כעבור ימים אחדים הטעין אותם בעגלה של החברא‪-‬‬
‫קדישא‪ ,‬הוציא אותם לבית‪-‬הקברות והטמי‪‬ם שם‪3.‬‬

‫‪‬יתן לומר שהצלת הספר היהודי ‪‬תפסה אצל רבים כחלק מהמלחמה ‪‬גד הצוררים הגרמ‪‬ים‪.‬‬
‫הגבורה היהודית‪ ,‬שמרבים לדבר עליה בכל הקשור למאבק המזוין‪ ,‬באה לידי ביטוי גם בהקשר‬
‫למלחמה על הספר היהודי‪ .‬הרב אפרים אושרי‪ ,‬שהתפרסם בתשובותיו ההלכתיות בגטו קוב‪‬ה‪,‬‬
‫תיאר כיצד פעל‪ ,‬ביוזמתו של רב העיר‪ ,‬הרב אברהם דב שפירא‪ ,‬להעביר את ספרי‪-‬הקודש אל שטח‬
‫הגטו‪ ,‬עם הקמתו ברובע סלובודקה‪ ,‬בחודש אוגוסט ‪ .1941‬במהלך המבצע הועברו עגלות מלאות‬
‫ספרי‪-‬תורה וספרים רבים אחרים‪ .‬ואולם‪ ,‬עם הזמן התברר שהגרמ‪‬ים מתכוו‪‬ים להשתלט על‬

‫‪ 2‬הרב שמעון הוברבנד‪ ,‬קידוש השם‪ ,‬הוצאת זכור בני ברק‪ ,‬תל‪-‬אביב תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫‪ 3‬שם‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫אוצרות היהודים‪ ,‬בעיקר על הספרים העתיקים‪ ,‬ולכן ‪‬חלצו יהודי הגטו‪ ,‬מכל השכבות והמעמדות‪,‬‬
‫ב"מלחמתם למען הספר היהודי"‪:‬‬

‫הייתי קשור למלחמה הזאת למען הספר בגטו קוב‪‬ה ולפיכך ‪‬חרת בזיכרו‪‬י‬
‫ל‪‬צח מאבק זה לאות הקדושה של‪‬ו‪ .‬יהודים מרודים‪ ,‬חשוכים ורעבים‪ ,‬שלא‬
‫הייתה להם פת לחם לילדיהם‪ ,‬עשו את הספר הדתי והחילו‪‬י לאחיזתם‬
‫האחרו‪‬ה‪ ...‬הם ראו בספרי הקודש‪ ,‬ביריעות ספרי התורה‪ ,‬תוכן שכדאי לשמור‬
‫עליו‪ ...‬במלחמה למען הספר התעלה אף החלש ביותר לגבורה מופלאה‪ .‬למען‬
‫הצלת הספר אחזו בתחבולות מפתיעות‪ ,‬המזעזע ביותר בעלילה זו הייתה ללא‬
‫ספק מסירות ‪‬פשם של ילדי ישראל למען הספר‪.‬‬
‫כאשר ‪‬ית‪‬ה הפקודה למסור את כל הספרים היהודיים לשלטו‪‬ות ה‪‬אצים‬
‫במשך שלושה שבועות‪ ,‬וכל אשר יימצא ספר ברשותו ייע‪‬ש‪ ,‬הבי‪‬ו היהודים‪ ,‬כי‬
‫הגיעה שעת המלחמה לספר היהודי וקיבלו על עצמם לעשות למען הצלת‬
‫הספרים החשובים‪ .‬זק‪‬ים ו‪‬ערים חפרו בורות והטמי‪‬ו שם ספרי‪-‬תורה וספרי‬
‫שאלות ותשובות‪ .‬אחרים ג‪‬זו ספרים עבריים בבתיהם למרות הסכ‪‬ה הכרוכה‬
‫בזה‪] 4.‬הדגשות שלי‪ :‬א‪.‬פ‪[.‬‬

‫ו‪‬סיים עם אמירתו של הרמן קרוק‪ ,‬ממ‪‬היגי ה"בו‪‬ד" בפולין‪ ,‬שבגטו ויל‪‬ה עבד ב"מטה מבצע‬
‫רוז‪‬ברג" עליו עוד יסופר בהמשך‪:‬‬

‫מי בוזז את מי באמת‪ ,‬האם א‪‬ח‪‬ו את הגרמ‪‬ים‪ ,‬או הגרמ‪‬ים אות‪‬ו? המשחק‬
‫תלוי‪ ,‬מי יקדים את מי‪ .‬אם א‪‬ח‪‬ו את הגרמ‪‬ים‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו ‪‬היה המ‪‬צחים‪ ,‬אם הם‬
‫אות‪‬ו – א‪‬ח‪‬ו המפסידים‪5.‬‬

‫אל בית‪-‬ההלוויות‬
‫עם סיום המבצע להעברת אוצרות בתי‪-‬הכ‪‬סת אל הגטו בקרקוב‪ ,‬יגשו עובדי הקהילה לעבודת‬
‫מיון‪ ,‬יקוי וסידור‪ .‬ואולם‪ ,‬היה ברור שלא ‪‬יתן ל‪‬וח על זרי הדפ‪‬ה‪ ,‬שהרי בכל רגע ‪‬תון עשויים‬
‫היו ה‪‬אצים להופיע ולהחרים את האוצרות‪ .‬מסיבה זו כו‪‬סה ישיבה מיוחדת בהשתתפותם של‬
‫כעשרה רב‪‬ים‪ .‬ההצעה שעמדה על הפרק הייתה לקבור את ספרי‪-‬התורה‪ ,‬וכך להציל אותם‬
‫משריפה וחילול השם‪ .‬הרב‪‬ים ‪‬טו לקבל את ההצעה‪ ,‬אך בת‪‬אי שספרי‪-‬התורה יוטמ‪‬ו בכדי‪-‬חרס‪,‬‬
‫דבר שעשוי היה להבטיח את שימורם של הגווילים‪ .‬כיוון שברור היה שרכישת מאות כלי‪-‬חרס לא‬
‫תתבצע ללא ידיעתם של הגרמ‪‬ים‪ ,‬פסלה האפשרות של הטמ‪‬ה באדמה‪.‬‬
‫הפתרון שהתקבל לבסוף בא מכיוו‪‬ו של שט‪‬דיג‪ .‬הרעיון היה להעביר את ספרי‪-‬התורה אל בית‪-‬‬
‫ההלוויות הגדול שבבית‪-‬העלמין החדש ברחוב אברהמה ‪ .3‬בית‪-‬העלמין הזה‪ ,‬ש‪‬ח‪‬ך בש‪‬ת ‪,1932‬‬

‫‪ 4‬הרב אפרים אושרי‪ ,‬חורבן ליטא‪ ,‬ניו‪-‬יורק תשי"ב‪ ,‬עמ' ‪. 95-89‬‬

‫‪ 5‬הרמן קרוק‪ ,‬יומן מגטו וילנה‪ ,YIVO Institute for Jewish Research ,‬ניו‪-‬יורק תש"ך‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬
‫היה האחרון אשר הוקם על‪-‬ידי קהילת קרקוב עתיקת‪-‬היומין‪ 6.‬הוא שכן בדרומה של שכו‪‬ת‬
‫פודגוז'ה‪ ,‬ליד בית‪-‬העלמין שברחוב ירוזולימסקה ‪ ,25‬ששימש את הקהילה היהודית של פודגוז'ה‪.‬‬
‫בכ‪‬יסה לבית‪-‬העלמין שברחוב אברהמה עמד בית‪-‬טהרה עצום ממדים‪ ,‬הב‪‬וי בסג‪‬ון מזרחי ‪-‬‬
‫ביז‪‬טי‪ ,‬עם שלוש כיפות שהאמצעית הת‪‬שאה לגובה של ‪ 20‬מ'‪ 7.‬רעיו‪‬ו של שט‪‬דיג היה להחביא‬
‫את ספרי‪-‬התורה בעליית‪-‬הגג את בית‪-‬ההלוויות‪ .‬באותה עת‪ ,‬חודש מרץ ‪ ,1941‬עוד לא דובר כלל‬
‫על הקמת מח‪‬ה פלאשוב במקום‪ ,‬ולכן הרעיון של הטמ‪‬ת הספרים בבית‪-‬העלמין ‪‬ראה מוצלח‬
‫ביותר‪.‬‬
‫כעבור ימים אחדים‪ ,‬החל המבצע של הוצאת ‪ 150‬ספרי‪-‬התורה מהגטו והעברתם לבית‪-‬העלמין‬
‫החדש‪ .‬לשם כך‪ ,‬יצל היוד‪‬ראט יהודים שעבדו כפועלים בבית‪-‬הקברות‪ ,‬ואלה העבירו מידי יום‬
‫ספרי‪-‬תורה והסתירו אותם בעליית‪-‬הגג של בית‪-‬ההלוויות‪ .‬לאחר שהמבצע הוכתר בהצלחה‪ ,‬עלו‬
‫את דלת הברזל‪ ,‬טייחו את הכ‪‬יסה לעליית‪-‬הגג וסילקו את הסולם שבעזרתו ‪‬יתן היה לטפס‬
‫למעלה‪ .‬שט‪‬דיג והמעורבים במבצע חזרו לגטו בתחושת סיפוק‪ ,‬ו"יהדות קרקוב ‪‬שמה לרווחה"‪8.‬‬

‫בית‪-‬ההלוויות של בית‪-‬העלמין החדש ברחוב אברהמה‬

‫‪ 6‬בית‪-‬העלמין הראשון של הקהילה הוקם‪ ,‬בתחילת המאה ה‪ ,14-‬ליד שכונת היהודים שבעיר קרקוב‪ .‬היהודים‬
‫התרכזו אז ב"רחוב היהודים" )‪ ,(Ulica Zydowska‬כיום רחוב סנט אנה‪ ,‬ליד האוניברסיטה היאגלונית‪ .‬בית‪-‬‬
‫העלמין שכן מחוץ לחומה‪ ,‬לא הרחק משער היהודים‪ .‬בשל הסכסוכים המתמידים עם הסטודנטים של‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬גורשו לבסוף יהודי קרקוב‪ ,‬והם הצטרפו לקהילה היהודית של העיר קז'ימייז'‪ ,‬שנוסדה עוד‬
‫במאה ה‪ 14-‬על‪-‬ידי המלך קז'ימייז'‪.‬‬
‫בית‪-‬העלמין הראשון של יהודי קז'ימייז'‪ ,‬שהוא אם כן השני בקרקוב‪ ,‬שכן ברחוב שירוקה עצמו‪ ,‬מול הכניסה‬
‫כיום לבית‪-‬הכנסת הרמ"א‪ .‬בית‪-‬העלמין הזה‪ ,‬שנקרא "המגרש הגדול" או "בית‪-‬העלמין הישן" ‪(Stary‬‬
‫)‪ ,Cmentarz‬היה קטן בהיקפו‪ ,‬וכבר בשנת ‪ 1551‬יצא מכלל שימוש‪ .‬עד השואה היה בית‪-‬הקברות הקטן מוקף‬
‫בחומות‪ .‬כיום‪ ,‬מסומן השטח בגדר סמלית‪.‬‬
‫בית‪-‬העלמין הצמוד לבית‪-‬כנסת הרמ"א‪ ,‬שנפתח בשנת ‪ ,1552‬היה השלישי בקרקוב והוא כיום העתיק ביותר‬
‫בעיר‪ .‬הוא שימש לקבורה עד סוף המאה ה‪ ,18-‬כשהשלטון האוסטרי הוציא צו על סגירתו‪ .‬בתחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬נחנך בית‪-‬העלמין שברחוב מיודובה‪ ,‬על שטח שלפני השואה הגיע ל‪ 220-‬דונם‪ .‬כשבית‪-‬קברות זה החל‬
‫מתמלא עד אפס מקום‪ ,‬נחנך בית‪-‬העלמין שברחוב אברהמה‪ ,‬שהוא החמישי והאחרון לקהילת קרקוב‪.‬‬
‫‪ 7‬על מלאכת הבניין‪ ,‬שארכה כעשר שנים‪ ,‬ניצח המהנדס אדולף שיודמאק‪ ,‬שגם זכה בפרס על ההישג‬
‫האדריכלי‪.‬‬
‫‪ 8‬יעקב שטנדיג‪ ,‬פלאשוב – התחנה האחרונה של יהדות קראקוב )תרגם מפולנית‪ :‬ד"ר אריה באומינגר(‪ ,‬הוצאת‬
‫"המנורה"‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1970‬עמ' ‪.179‬‬
 ‫פועלו של תאדאוש פא‪‬קייוויץ'‬
‫מתברר שגם לאחר העברת הספרים אל בית‪-‬ההלוויות‪ ,‬עוד ‪‬ותרו ספרי‪-‬תורה אחדים בגטו‬
‫קרקוב‪ .‬כך בספרו "בית‪-‬המרקחת בגטו קרקוב"‪ ,‬הזכיר הרוקח תאדאוש פא‪‬קייוויץ' את‬
‫הימצאותם של ספרי‪-‬תורה בגטו‪ .‬כשהטבעת סביב אוכלוסיית הגטו התהדקה יותר ויותר‪ ,‬החליט‬
‫פא‪‬קייוויץ' לב‪‬ות מחבוא מיוחד בחדר הראשון של בית‪-‬המרקחת‪:‬‬

‫כאן‪ ,‬במקום שאי‪‬ו ‪‬ראה לעין מבחוץ‪ ,‬החזק‪‬ו ספרי‪-‬תורה וטיפל‪‬ו בהם לפי‬
‫הדרכתו של ד"ר ארמר‪ .‬הוא אמר ל‪‬ו‪ ,‬שמי שמציל ספר‪-‬תורה אחד‪ ,‬כאילו הציל‬
‫עולם ומלואו‪ .‬ידע‪‬ו‪ ,‬שספרי‪-‬תורה חייבים לעמוד זקופים‪ ,‬מכוסים במעילים‬
‫מקטיפה רקומה‪ .‬כך החזק‪‬ו אותם וכך הם זכו להישמר אצל‪‬ו עד סוף‬
‫המלחמה‪9.‬‬

‫לאחר המלחמה העביר הרוקח את ספרי‪-‬התורה ל"וועדה ההיסטורית היהודית" שבקרקוב‪ .‬כיום‪,‬‬
‫מוצג בתערוכה שבבית‪-‬המרקחת ספר‪-‬תורה אחד‪ ,‬אשר הוסתר בידי פא‪‬קייוויץ'‪10.‬‬

‫ב‪‬יית מח‪‬ה פלאשוב‬

‫אם כי הת‪‬אים בגטו קרקוב היו קשים פחות מאשר בגטאות אחרים‪ ,‬כמו וורשה או לודז'‪ ,‬בכל‬
‫זאת ‪‬פטרו בו מידי חודש כ‪ 50-‬יהודים‪ .‬תחילה הובאו המתים לקבורה בבית‪-‬העלמין שברחוב‬
‫מיודובה‪ ,‬ואולם עם המעבר אל הגטו סגרו הגרמ‪‬ים את בית‪-‬העלמין הזה‪ ,‬וכן את בית‪-‬הקברות‬
‫שברחוב ירוזולימסקה‪ ,‬והוציאו פקודה שרק בבית‪-‬העלמין החדש שברחוב אברהמה ‪‬יתן לקבור‬
‫את המתים‪.‬‬
‫בחודשי הסתיו של ש‪‬ת ‪ 1942‬החלו הגרמ‪‬ים לב‪‬ות את הצריפים הראשו‪‬ים של מח‪‬ה פלאשוב‪.‬‬
‫המח‪‬ה הורחב שוב ושוב‪ ,‬ולבסוף הקיף גם את שטחם של בית‪-‬העלמין של יהודי פודגוז'ה ברחוב‬
‫ירוזולמיסקה ושל בית‪-‬העלמין החדש ברחוב אברהמה‪ .‬המצבות פורקו‪ ,‬השטח ‪‬חרש‪ ,‬ולא ‪‬ותר‬
‫זכר לחלקות הקבורה‪11.‬‬

‫ואולם‪ ,‬בית‪-‬ההלוויות המפואר‪ ,‬ובתוכו האוצר היקר‪ ,‬לא ‪‬הרס בידי הגרמ‪‬ים‪ .‬מפקד פלאשוב‪,‬‬
‫אמון גת‪ ,‬החליט להפוך אותו לאורוות סוסים‪ ,‬כשחדרי הטהרה משמשים לדיר חזירים וללול‬
‫אווזים‪ ,‬מעשה אשר בוודאי פגע ברגשותיהם של היהודים הכלואים במח‪‬ה‪ .‬עם כל הכאב‪ ,‬עדיין‬
‫ידע קומץ של א‪‬שים‪ ,‬ובראשם יעקב שט‪‬דיג‪ ,‬שמעל הסוסים והחזירים הטמאים טמו‪‬ים בקדושה‬
‫ובטהרה ספרי‪-‬תורה‪ ,‬פרוכות ‪‬הדרות וחפצי ערך אחרים‪.‬‬

‫פיצוץ בית‪-‬ההלוויות‬
‫בקיץ של ש‪‬ת ‪ ,1944‬החליטו הגרמ‪‬ים להכ‪‬יס מסילת‪-‬ברזל אל תוך שטח המח‪‬ה‪ ,‬על מ‪‬ת להאיץ‬
‫את קצב הגעת הטר‪‬ספורטים והוצאתם‪ .‬לשם כך‪ ,‬הרסו כל הב‪‬יי‪‬ים שהיו על התוואי המתוכ‪‬ן‪,‬‬

‫‪ 9‬תאדאוש פאנקייוויץ'‪ ,‬בית‪-‬המרקחת בגטו קרקוב‪ ,‬יד ושם בשיתוף עם ארגון יוצאי קרקוב‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪,‬‬
‫עמ' ‪.148‬‬
‫‪ 10‬גם יוסף בוסק‪ ,‬בספרו והאיל לא נאחז בסבך‪ ,‬מזכיר את הימצאותם של ספרי‪-‬תורה בגטו‪ ,‬ובמיוחד מתאר את‬
‫תולדות ספר‪-‬התורה שאביו החזיק בקפידה‪ ,‬עד למעבר הבלתי‪-‬נמנע למחנה פלאשוב‪ .‬יוסף בוסק‪ ,‬והאיל לא‬
‫נאחז בסבך – קורות חייו של אברהם ‪ ,1944-1939‬מורשת וספריית פועלים‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1986‬עמ' ‪.25-24‬‬
‫‪ 11‬כיום‪ ,‬עומדת מצבה אחת ובודדה בשטח לשעבר של בית‪-‬העלמין של פודגוז'ה‪ ,‬היא מצבתו של חיים יעקב‬
‫אברהמר‪ ,‬שנפטר בשנת ‪ .1932‬ליד "הבית האפור"‪ ,‬שבו שכן המשרד של בית‪-‬העלמין החדש של יהודי קרקוב‪,‬‬
‫חודשה לאחרונה מצבתה של שרה שנירר‪ ,‬שהלכה לעולמה בשנת ‪.1935‬‬
‫בי‪‬יהם המפקדה ובית‪-‬ההלוויות המו‪‬ומ‪‬טאלי‪ .‬תחילה פוצץ האגף השמאלי בעל הכיפה ה‪‬מוכה‪.‬‬
‫כעבור שבועות אחדים‪ ,‬בחודש יולי ‪ ,1944‬פוצץ גם חלקו המרכזי של בית‪-‬ההלוויות‪ .‬על המאורע‬
‫הזה‪ ,‬שהשאיר רושם רב על האסירים היהודים ולהבדיל גם על הקלגסים‪ ,‬ותרו בידי‪‬ו עדויות של‬
‫‪‬יצולי המח‪‬ה‪ ,‬וכן תמו‪‬ות שצולמו בידי הגרמ‪‬ים עצמם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ביומ‪‬ו מתקופת שהותו במח‪‬ה‬
‫פלאשוב‪ ,‬רשם אברהם בוסק את שהתרחש ב‪ 10-‬ביולי ‪" :1944‬בית טהרת המתים פוצץ בחומר‪-‬‬
‫‪‬פץ"‪ 12.‬היומן‪ ,‬ש‪‬כתב במשך ‪ 17‬חודשים והוסתר בבקבוק מתחת ליסודות אחד הצריפים‪ ,‬תגלה‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 1945‬בידי בן אחיו של המחבר‪ ,‬יוסף בוסק‪ .‬כיוון שהיומן ‪‬כתב בת‪‬אי מחתרת‪,‬‬
‫כשסכ‪‬ה ברורה רובצת מעל המחבר‪ ,‬אין להתפלא מכך שהאירוע מוזכר במשפט קצר וללא‬
‫הרחבות‪ .‬לעומתו יעקב שט‪‬דיג תיאר בספרו‪ ,‬ש‪‬כתב לאחר המלחמה‪ ,‬את הזכור לו מרגע פיצוץ‬
‫בית‪-‬הטהרה‪:‬‬

‫‪...‬מפקד המח‪‬ה הכין לקראת המאורע הזה חגיגה גדולה‪ .‬הוא הזמין את חבורת‬
‫מרעיו לחזות בפיצוץ הב‪‬יין‪ ,‬והציבור המוזמן מן העיר הסתכל בה‪‬אה רבה איך‬
‫יצירה יהודית ‪‬וספת יורדת לטמיון‪ .‬וזה תיאור המאורע‪ :‬ביום יפה ובהיר בשעה‬
‫‪ 1:30‬אחר‪-‬הצהרים הודיעו החצוצרות כי רגע הפיצוץ מתקרב‪ .‬כל הדרכים‬
‫בתחום ‪ 300‬מטר ‪‬סגרו‪ .‬כש‪‬שמעה החצוצרה השלישית‪ ,‬בוצע הפיצוץ על‪-‬ידי‬
‫לחיצת הכפתור החשמלי‪ ,‬והאבק עם תמרו‪‬י‪-‬העשן האדום התרוממו לגובה כמה‬
‫מאות מטרים‪ .‬רק כשהתפזר העשן אפשר היה לראות שהב‪‬יין המרכזי התמוטט‬
‫כולו תחתיו‪ .‬במראה הפיצוץ חזו כמעט כל האסירים‪ ,‬הן מצריפי‪-‬הדיור והן‬
‫מצריפי בתי‪-‬המלאכה‪ ,‬ורגשי‪-‬כאב ותאוות‪-‬קמה ‪‬יבטים מעי‪‬יהם‪13.‬‬

‫בעקבות הפיצוץ ‪‬שאר האגף הימ‪‬י בלבד‪ ,‬כיוון שהייתה בו תח‪‬ת‪-‬שאיבה‪ ,‬ואולם גם הוא ‪‬הרס‬
‫לאחר המלחמה‪ .‬את שרידיו ‪‬יתן לראות כיום בשטח שמאחורי המצבה המחודשת של שרה‬
‫ש‪‬ירר‪ ,‬לא הרחק מ"הבית האפור"‪.‬‬

‫‪ 12‬אברהם בוסק‪ ,‬יומן מחנה הריכוז פלאשוב )קראקוב( – ‪ ,29.7.1944 – 9.3.1943‬מתוך‪ :‬ילקוט מורשת‪ ,‬בית‬
‫עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'‪ ,‬חוברת ל"ח‪ ,‬כסלו תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .28‬וכן יוסף בוסק‪ ,‬והאיל לא נאחז בסבך – קורות‬
‫חייו של אברהם‬
‫‪ ,1944-1939‬מורשת‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
‫‪ 13‬שט‪‬דיג‪ ,‬פלאשוב‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬
 ‫פיצוץ בית‪-‬ההלוויות לשעבר במח‪‬ה פלאשוב ב‪ 10-‬ביולי ‪1944‬‬

‫השאלה‪ ,‬כמובן‪ ,‬היא מה עלה בגורלם של ‪ 150‬ספרי‪-‬התורה שהיו טמו‪‬ים בבית‪-‬ההלוויות‪ .‬האם‬
‫‪‬יזוקו ו‪‬שרפו עם הפיצוץ של המב‪‬ה בקיץ ‪ ?1944‬או שהאוצר ‪‬תגלה בידי הגרמ‪‬ים עוד לפ‪‬י כן?‬
‫שט‪‬דיג עצמו ‪‬כח במקום ביום הפיצוץ‪ ,‬שכן הופקד עליו להכין את מלאכת ההריסה של המב‪‬ה‪,‬‬
‫מתוקף עבודתו במשרד הב‪‬ייה של המח‪‬ה‪ .‬ברור מעל לכול ספק‪ ,‬שאם האוצר היה מתגלה באותו‬
‫האירוע‪ ,‬היה הדבר ‪‬ודע לו‪ .‬תעלומת גורלם של ספרי‪-‬התורה והחפצים האחרים ‪‬ותרה פתוחה‪,‬‬
‫ובספרו על מח‪‬ה פלאשוב‪ ,‬ש‪‬כתב מיד בתום המלחמה‪ ,‬הזמין שט‪‬דיג את החוקרים‬
‫וההיסטוריו‪‬ים לפתור אותה‪:‬‬

‫אי‪‬י יודע מתי זה קרה ואי‪‬י בטוח אם יודע מישהו מתי גילו הגרמ‪‬ים את‬
‫המחבוא שלי‪ ,‬ולאן לקחו את הכול‪ .‬יש לה‪‬יח שהאוצר הועבר מחוץ למח‪‬ה‪,‬‬
‫אפילו מחוץ לקראקוב‪ .‬במקום‪ ,‬כלומר בתוך המח‪‬ה‪ ,‬לא חוסל האוצר‪ ,‬כי היי‪‬ו‬
‫יודעים על כך‪ .‬דמה לי כי בפרא‪‬קפורט על ‪‬הר מיין ‪‬מצא מכון גרמ‪‬י לחקר‬
‫הת‪"‬ך‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי משרד התעמולה המקומי בקראקוב העביר את האוצר‬
‫למכון בפרא‪‬קפורט‪ ,‬ומתפקידיה של הוועדה ההיסטורית לגשת לחקירה‬
‫ולחיפוש האוצר‪14.‬‬

‫‪ 14‬שט‪‬דיג‪ ,‬פלאשוב‪ ,‬עמ' ‪.180‬‬

 ‫"המכון לחקר השאלה היהודית" ו"מטה מבצע רוז‪‬ברג"‬
‫שט‪‬דיג הפ‪‬ה‪ ,‬אם כן‪ ,‬את הקורא למכון גרמ‪‬י שבפרא‪‬קפורט על ‪‬הר מיין‪ .‬כוו‪‬תו הייתה ל"מכון‬
‫לחקר השאלה היהודית"‪ ,‬שהוקם ביוזמת אחד האידיאולוגים החשובים של המפלגה ה‪‬אצית‪,‬‬
‫אלפרד רוז‪‬ברג‪ .‬מטרת המכון‪ ,‬אשר ‪‬ח‪‬ך בחודש מרץ ‪ ,1941‬הייתה לחקור את "הבעיה היהודית"‬
‫על כול היבטיה‪ ,‬ועל כן ביקשו מ‪‬הליו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאסוף ספרות יהודית מקורית‪ .‬לשם כך‪ ,‬המכון‬
‫‪‬עזר ב"מטה מבצע רוז‪‬ברג"‪ ,‬שמשימתו הייתה להחרים אוצרות תרבותיים‪ ,‬ספרותיים‬
‫ואמ‪‬ותיים בארצות הכבושות‪ ,‬דוגמת ציורים ופסלים של אמ‪‬ים מפורסמים ממוזיאו‪‬ים‬
‫שבצרפת‪ .‬בע‪‬יין היהודי ידוע ש"מטה מבצע רוז‪‬ברג" אסף ספרים עתיקים‪ ,‬תשמישי קדושה וכול‬
‫פריט שעשוי היה לתרום ל"מחקר" על תולדות העם היהודי והיהדות‪ .‬אחד המקומות החשובים‬
‫שה"מטה" מצא בו כר ‪‬רחב לפעולתו היה העיר ויל‪‬ה‪ .‬ב"ירושלים דליטא"‪ ,‬עיר ואם בישראל‬
‫מדורי דורות‪ ,‬פעלו כמה מוסדות מחקר וספריות יהודיות‪ ,‬מהחשובים בעולם היהודי שלפ‪‬י‬
‫מלחמת העולם הש‪‬ייה‪ .‬בי‪‬יהם ראוי להזכיר את "המכון היהודי המדעי" )‪ (Yivo‬ואת ספריית‬
‫סטראשון‪ ,‬ש‪‬וסדה עוד בסוף המאה ה‪ 19-‬ואשר הכילה כ‪ 35,000-‬ספרים‪ .‬כעשרים יהודים עבדו‬
‫עבור "מטה מבצע רוז‪‬ברג" בוויל‪‬ה‪ ,‬בי‪‬יהם הרמן קרוק אשר הוזכר לפ‪‬י כן‪ .‬גם הם ‪‬יסו להציל‬
‫את מה ש‪‬יתן מאוצרות התרבות היהודית‪ ,‬כשהם מסתירים אותם בקירות ב‪‬ויים‪ ,‬במרתפים‬
‫ומבערות‪ ,‬או מבריחים אותם אל הגטו כאילו מדובר בחומר הסקה לת‪‬ורים‪.‬‬
‫שט‪‬דיג העריך‪ ,‬שייתכן כי ספרי‪-‬התורה שהוסתרו במח‪‬ה פלאשוב הגיעו‪ ,‬לבסוף‪ ,‬ל"מכון לחקר‬
‫השאלה היהודית"‪ ,‬אולי בסיוע של "מטה מבצע רוז‪‬ברג"‪ .‬ואולם‪ ,‬עדות ש‪‬גבתה לאחרו‪‬ה עשויה‬
‫לשפוך אור חדש על גורלם של ספרי‪-‬התורה‪.‬‬

‫שרידי בית ההלוויות – באדיבות ארכיון בית לוחמי הגטאות‬

‫עדותן של אילו‪‬ה טרגר ואווה סלומוביץ‬

‫בחודש אלול תשס"ה‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2005‬הדרכתי בפולין משלחת מבית‪-‬ספר פלך והאולפ‪‬א לאמ‪‬ויות‬
‫שבירושלים‪ .‬לאחר שאשת העדות‪ ,‬מרים עקביא‪ ,‬סיפרה את סיפורה במח‪‬ה פלאשוב‪ ,‬ביקשה‬
‫אחת התלמידות‪ ,‬בשם שירה טרגר‪ ,‬לתאר את שעבר על סבתה באותו מח‪‬ה‪ .‬בעי‪‬יים דומעות‪,‬‬
‫סיפרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כיצד הוכרחה הסבתא‪ ,‬זמן מה לאחר הגעתה לפלאשוב‪ ,‬להעביר ספרי‪-‬תורה‬
‫ממקום למקום עד שלבסוף הועלו באש‪.‬‬
‫מובן שלמשמע הדברים האלה‪ ,‬יגשתי מיד אליה וביקשתי פרטים ‪‬וספים‪ .‬התברר לי‪ ,‬שהסבתא‪,‬‬
‫אילו‪‬ה טרגר‪ ,‬מתגוררת בברוקלין שב‪‬יו‪-‬יורק‪ .‬עם החזרה ארצה‪ ,‬וצר קשר ראשו‪‬י עם אימה של‬
‫שירה‪ ,‬סו‪‬יה‪ ,‬שהיא כלתה של אילו‪‬ה‪ .‬סיפרתי לה על התעלומה של ספרי התורה בקרקוב‪ ,‬ולבסוף‬
‫סוכם שכשאילו‪‬ה תשהה בארץ‪ ,‬במהלך חודש תשרי‪ ,‬יפגש כול‪‬ו במטרה להעשיר זה את זה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הפגישה התקיימה בין ראש הש‪‬ה ליום הכיפורים תשס"ו‪15.‬‬

‫אילו‪‬ה טרגר ‪‬ולדה בשם שרה פייגע לקס בש‪‬ת ‪ ,1926‬בעיירה זריצ'ה שבצ'כוסלובקיה‪ .‬המשפחה‬
‫כללה ארבע ב‪‬ות וש‪‬י ב‪‬ים‪ ,‬והייתה קרובה ברוחה לחסידות מו‪‬קץ'‪ .‬לאחר הפלישה הגרמ‪‬ית‬
‫להו‪‬גריה‪ ,‬החל מסע הייסורים של המשפחה‪ .‬תחילה הועברו לעיירה אירשיבה ובהמשך לגטו‬
‫שבעיר המחוז מו‪‬קץ' )‪ 16.(Munkachova‬באמצע חודש מאי ‪ 1944‬הגיעה אילו‪‬ה לאושוויץ‪ .‬כעבור‬
‫שלושה ימים‪ ,‬ב‪ 23-‬במאי‪ ,‬הועברה עם שתיים מאחיותיה למח‪‬ה פלאשוב‪ ,‬שבו ‪‬כלאה לתקופה של‬
‫שלושה חודשים‪ .‬בהמשך שוב הועברה לאושוויץ‪ ,‬עד שהשתחררה לבסוף במח‪‬ה ברגן‪-‬בלזן‪ .‬כל‬
‫אחיותיה של אילו‪‬ה שרדו את השואה‪ ,‬אך אביה ואחיה ‪‬ספו‪.‬‬
‫עם הגעתה לפלאשוב‪ ,‬הוכ‪‬סה אילו‪‬ה לצריף ילדים לשעבר‪ ,‬אשר התפ‪‬ה ימים אחדים קודם לכן‪,‬‬
‫עם גירוש הילדים במשאיות לאושוויץ‪ .‬כעבור זמן מה‪ ,‬לקחה לעבודה בשטח בית‪-‬העלמין‪ ,‬עם‬
‫קבוצה של עשרות אסירות‪ .‬אילו‪‬ה‪:‬‬

‫ושם‪ ,‬בבית העלמין‪ ,‬היה מב‪‬ה‪ ,‬שהכ‪‬יסו אות‪‬ו לתוכו‪ .‬היו שם ספרי‪-‬תורה‬
‫וספרי גמרא‪ .‬ספרי התורה היו ללא המעילים‪ .‬כש‪‬אמר ל‪‬ו להוציא אותם בידי‪‬ו‬
‫ממש‪ ,‬החלו ה‪‬שים לבכות‪ .‬עד אז לא ‪‬גע‪‬ו מעולם בספר תורה חשוף‪ .‬האסירות‬
‫קרעו קצת בד מהשמלות‪ ,‬כך שספרי התורה לא יו‪‬חו ישירות על האדמה‪ .‬הגע‪‬ו‬
‫לבור‪ ,‬ושם ‪‬צטווי‪‬ו לה‪‬יח את ספרי התורה‪ .‬הגרמ‪‬ים שפכו דלק והעלו אותם‬
‫באש‪...‬‬
‫האירוע הזה התרחש ביום הש‪‬י של חג השבועות! הגרמ‪‬ים ידעו שאותו היום‬
‫הוא חג מתן תורה של היהודים‪ .‬הב‪‬ות הביטו אחת בש‪‬ייה‪ ,‬ושאלו כיצד הקב"ה‬
‫מאפשר לדבר כזה להתרחש‪...‬‬
‫לאחר מתן העדות‪ ,‬ביקש‪‬ו לדעת אם יש עוד אדם ‪‬וסף‪ ,‬היכול להעיד על מה שהתרחש באותו‬
‫היום‪ .‬אילו‪‬ה הפ‪‬תה אות‪‬ו לאחותה‪ ,‬אווה )חווה( סלומוביץ‪ ,‬הצעירה ממ‪‬ה בש‪‬תיים והחיה אף‬
‫היא בברוקלין‪ .‬ב‪‬ה של אילו‪‬ה‪ ,‬יצחק‪ ,‬הציע ליצור קשר מיידי עם אווה‪ .‬עדותה הטלפו‪‬ית הוסיפה‬
‫פרטים ‪‬וספים‪ ,‬המשלימים בצורה ברורה את הסיפור‪:‬‬
‫הוכ‪‬ס‪‬ו למב‪‬ה גדול בעל כיפה עגולה‪ .‬בתוכו היו אתי חפירה‪ ,‬ש‪‬ועדו לקבורת‬
‫מתים‪ .‬עלי‪‬ו במדרגות לעליית‪-‬הגג ומשם הוצא‪‬ו את ספרי התורה‪ .‬בקומ‪‬דו‬
‫העבודה היו כמאה ב‪‬ות‪ .‬לקח‪‬ו את ספרי התרה ואת ספרי התלמוד‪ ,‬והלכ‪‬ו אל‬
‫הצד הש‪‬י של המח‪‬ה‪ ,‬לבור גדול שבו היו יורים באסירים‪ .‬כיוון שלא רצי‪‬ו‬

‫‪ 15‬בפגישה השתתפה גם ידידתי דבורה גלר‪ ,‬שנוסף להובלת השיחה בשפה האנגלית גם סיכמה את תוכן‬
‫הדברים‪ ,‬ועל כך תודתי הנאמנה‪.‬‬
‫‪ 16‬בין שתי מלחמות העולם הייתה מונקץ' העיר הראשית בחבל קרפטורוס‪ ,‬במזרחה של צ'כוסלובקיה‪ .‬בסוף‬
‫שנת ‪ 1938‬הועבר החבל לידי הונגריה‪ ,‬ותולדות היהודים בו היו מעתה כגורלם של יהודי המדינה‪.‬‬
 ‫לה‪‬יח את הספרים על האדמה הטמאה‪ ,‬קרע‪‬ו חלק משמלותי‪‬ו‪ .‬שם ‪‬שרפו‬
‫ספרי התורה‪ .‬הב‪‬ות בכו‪ .‬אותו יום – יום טוב ש‪‬י של חג השבועות היה‪.‬‬

‫גב' אילו‪‬ה טרגר בעת הריאיון בירושלים‬

‫השתלשלות האירועים‬
‫‪‬דמה שעתה ‪‬יתן לשחזר את מהלך האירועים בצורה מדויקת‪.‬‬

‫סוף חודש מרץ ‪ – 1941‬העברת ספרי‪-‬התורה לבית‪-‬ההלוויות שבבית‪-‬העלמין אברהמה‪.‬‬

‫‪ 14‬במאי ‪ – 1944‬גירוש הילדים לאושוויץ – אקציה זו זכורה היטב אצל ‪‬יצולי פלאשוב‪ ,‬לרבות‬
‫התאריך המדויק שלה‪ .‬כך אברהם בוסק הזכיר אותה ביומ‪‬ו‪ – 14/5" :‬מסדר ומשלוח גירוש‬
‫לאושוויץ‪ .‬כל אלה שהוכרו כבלתי‪-‬מועילים לפ‪‬י שבוע‪ ,‬כל הילדים כ‪ ...330-‬כ‪ 22-‬ילדים ‪‬יצלו‬
‫רשמית וכ‪ 10-‬ילדים בלתי‪-‬רשמי‪ .‬העמידה במגרש המסדרים ‪‬משכה עד ‪ 3‬אחר‪-‬הצהריים"‪ 17.‬ברור‬
‫שעוד לפ‪‬י כן ‪‬ערך הפיצוץ של האגף השמאלי של בית ההלוויות‪ ,‬שהרי שט‪‬דיג כותב שלאחר‬
‫הפיצוץ הזה ה‪‬יחו את מסילת הברזל אל תוך מח‪‬ה פלאשוב‪ ,‬ושמשם יצאה הרכבת של ה‪14-‬‬
‫במאי‪ 18.‬בתאריך עברי אותו יום היה כ"א באייר‪.‬‬

‫‪ 19‬במאי – הגעת טר‪‬ספורט מאושוויץ – חמישה ימים לאחר הסלקציה הגדולה‪ ,‬הגיע מאושוויץ‬
‫טר‪‬ספורט של ‪ 900‬שים מהו‪‬גריה‪ .‬גם האירוע הזה מוזכר אצל בוסק‪ – 19/5" :‬כ‪ 900-‬שים‪ ,‬כולן‬

‫‪ 17‬יוסף בוסק‪ ,‬והאיל לא נאחז בסבך – קורות‪ -‬חייו של אברהם ‪ ,1944-1939‬מורשת‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪ 18‬שט‪‬דיג‪ ,‬פלאשוב‪ ,‬עמ' ‪.42-41‬‬
‫מהו‪‬גריה‪ ,‬מכפרי הקארפאטים‪ ,‬הגיעו למח‪‬ה דרך אושוויץ‪ .‬הכול ‪‬לקח מהן‪ .‬ותרו כמעט ערומות‬
‫ו‪‬שלחו ה‪‬ה רק בשמלות בד‪ 19."...‬אותו יום היה כ"ו באייר‪.‬‬

‫‪ 23‬במאי – הגעת אילו‪‬ה ואווה לפלאשוב – באותו יום‪ ,‬הגיעו אילו‪‬ה ואווה לפלאשוב‪ ,‬כך על‪-‬פי‬
‫עדות עצמן‪ .‬גם טר‪‬ספורט זה הגיע לפלאשוב דרך מח‪‬ה אושוויץ‪ .‬אותו יום היה ראש חודש סיוון‪.‬‬

‫‪ 29‬במאי – יום טוב ש‪‬י של חג השבועות – יום שריפת ספרי‪-‬התורה – אילו‪‬ה‪ ,‬אווה ועוד עשרות‬
‫אסירות ‪‬וספות ‪‬לקחו לבית‪-‬ההלוויות לאסוף את ספרי‪-‬התורה‪ .‬האגף השמאלי של המב‪‬ה כבר‬
‫לא היה קיים‪ ,‬כך שספרי התורה עדיין היו‪ ,‬ככל ה‪‬ראה‪ ,‬מתחת לכיפה הגדולה‪ .‬האסירות אספו‬
‫את הספרים והובילו אותם אל הצד הש‪‬י של המח‪‬ה‪ ,‬ככל ה‪‬ראה אל ה"חויבה גורקה"‪ ,‬היא‬
‫הגבעה של ההוצאות להורג של אסירי פלאשוב‪ ,‬ה‪‬מצאת כיום למרגלות הא‪‬דרטאות‪ .‬הגרמ‪‬ים‬
‫שפכו דלק על ספרי‪-‬התורה והעלו אותם באש‪.‬‬

‫‪ 10‬ביולי – פיצוץ בית‪-‬ההלוויות – באותו יום התרחש הפיצוץ הש‪‬י והגדול של בית‪-‬ההלוויות‪.‬‬
‫היה זה יום ש‪‬י בשבוע‪ ,‬י"ט בתמוז‪ ,‬יומיים לאחר צום י"ז בתמוז‪ 20.‬ואין ל‪‬ו אלא לסיים‪ ,‬באופן‬
‫סמלי‪ ,‬עם המש‪‬ה במסכת תע‪‬ית )פרק ד' מש‪‬ה ו'(‪ ,‬המזכירה את חמשת האירועים שאירעו‬
‫בשבעה‪-‬עשר בתמוז‪ :‬שתברו הלוחות‪ ,‬ובטל התמיד‪ ,‬והובקעה העיר‪ ,‬ושרף אפוסטמוס את‬
‫התורה‪ ,‬והעמיד צלם בהיכל"‪...‬‬

‫‪ 19‬יוסף בוסק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪ 20‬למעשה הצום היה באותה השנה בי"ח בתמוז‪ ,‬כיוון שי"ז בתמוז חל בשבת‪.‬‬