‫פרשת נח‬

‫שמות‬ ‫שבוע‬
‫פרשת‬ ‫שבוע‬
(7 - 13 October
(30 December 18)
12 - 5 January ‫תשע"ט‬
13) ‫מרחשון‬ '‫ ד‬- ‫תשרי‬
‫ה'תשע"ג‬ ‫כ"ח‬- ‫י"ז‬
‫כ"ג טבת‬

ayhuutcuhk ohshxjv rmut w hrpx

.cue
rutv ,kaka
Rga kfhv
hahka hgha,

,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf

tWyhka ksbgn ojbn r"unst

Ivtxruthba
ayhuutcuhkN
^

,frgn hsh kg rutk tmuh

"ohshxjv rmut"
/ h /b 'ihkeurc sWcj rpf eWvt ;hbx hhuuertP irgyxht 770
v t h r c k o h h , au o h a n j , u t n g c a o h p k t , a n j , b a
kfc ,utkpb ,ba tv, whv
tWyhka rWunst eWf ,skuvk vba eWhsm

vz gucak ,urypvvu oud'‫ד‬

r, ‫עמוד‬
hnuhv oW‫כללי‬
cnrv hr‫במפתח‬
ugha Wouh o‫כמפורט‬
uhvW hnuhv :‫הוספה‬
anuj hnuhv thb, rugha :vpxuv
w
'‫עמוד ד‬ ‫במפתח כללי‬ w ‫כמפורט‬ w w
:‫הוספה‬
    ‫ב‬
                       
               

 ¨ §  § § ©  ¨ §  § ¨ §  ¨ §  ¤ Ÿ¡ ¨ § ¥                   

 § © §  ¦ Ÿ ¨  ¤ £  ¤ ¥ ¨  ¦ ¨ § ©  ¨ §  ¤Ÿ § 

¦ ¨ § ¦ ¦ 
¨ § © ¡ ¤ ¤ 
¨ © § © 
¤ ¤   ¦ £ 
¤ ¨ §  
 ¤ ¥ §  § § ¦ § ¨  ¨ § © ¦ §   ¤ ¨ §  ¨ § © ¦ §  ¤ ¨ § © © 
¤ ¨ ¡  ¨ © 
¨§¤§
¤ ¨ © §  ¨ § © §  ¤ §  § § ¨ §  ¤ ¤ © § §¤ §      

  ¤ ¨ § ¦  ¤ ¥  ª § ©  ¨ § © §   ¤ ¥ ¥  Ÿ ¨ Ÿ §  ¨§  
 ¤ © §  ¦ Ÿ ¨  ¤ £  © § ¦ ¤  § § ¦  © Ÿ ¨ ¦               
 ¨ §  § ¨ §  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¤  ¨ £ © § ©  ¤§¤ 
¨ § ¦ §  ¨ § ¦  ¤ £  ¨ ¨  ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¨ © 
 ¤  ¦ §  ¤ § § ©  © §  ¦ © ¨ §  ¤ § § ©  ¨ §  ¤ §©§ ¨  ¥ § ¦ ©  ¨¦ §
 § ¨ §  ¤ ¥  ¦ © ¨ § 
¤ ¨ § ¦ § § Ÿ ¦ §  ¤ ¨ § 
¨ § © ¨ §  §©

«¦ §  «¦ § 
« § ¨ 
«¥ § ¦ ¤  «¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨     
 ¤ § © §  ¤ § ¦ ¤  ¤ ¨  § ¨ ¦  ¨ § ¨ ¨ §  ¨ § © ¨ §  ¤ §¤§¦

«¥ ¨ ¡ ¤ § § «© £ 
«¤ § ¦ § 
«¥ ¨ § ¦ ¥ ̈
« §©
 ¨ ¨ §  ¤ ¨ 
¤ ¦ £ © § ¦ §  ¦ ¥ £  ¦ Ÿ ¡  ¤ § © £ ©  ¤ §© §

«¥ § §  «¤ § «¥ §  «¨ ª «¥ ¨ § ¦ ¥  « § © ¨ «¥ ¨ ¡ ¤ §
Ÿ  ¨ ¨ £ ¨ §  ¨ ¨  ¤ § ¦ Ÿ §  ¦ © ¨ © ¤  © ¨ §  ¤ ¨ ¨ § ©

«¥ ¨ § ¦ « © §  «¨ «¥ © § © ¨ § «¨ ©  « ¨ «¨ § ¦ 
« § ¨
¨ §  ¤ £  ¨ Ÿ ©  ¤ ¨ ¨  © ¥  ¨ ¥ §  ¤ § © £ ©  ¨ § ¤  ¥¦

¨ ¦ ¨  © ¨ ¤ £  ¨ ¨  ¤ ¤  ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¨ © 
 ¤ § § ©  © § ¤ § © § ©  ¤ ¥  © ¨ § ¤  ¤ § © §  ¤ ¨  ¥Ÿ
 ¤ ¥ ¥ ¥  Ÿ ¨ §  ¨ §  ¤ § ¤ © §  ¨ Ÿ ¤ §© §

¥ ¨ §  ¨ © ¨  ¨ ¤ ¨  © ¨ § ̈
¦©

 ¤ ¥ §  § § ¦ § ¨  ¥ © §  ¤ ¥ § ¤  ¨ Ÿ  ¤ §©¦ §

¨ ©

 ¤ ¥ § ©  ¨ § © §  ¤ §  § § ¨ §  ¤ ¤ © 

§ §¤ § 
¨ ¨ ¤ § 
Ÿ £ «© ¤  ¥ © Ÿ « ¥  ¤ ¤ ¨Ÿ § 
  
 ¤ £  ¨ ¨ £ ¨ ©  ¤ ¥ §  ¥ ¦  ¤ ¥ § § ¦  © © §  ¤¨ § ¦  «¤ ¨ ¨  ¥ ¨ § ¦ 
¥ § ¤  £«¨ §  Ÿ 
Ÿ ¥
 ¤ ¨ ¨ ©  ¦ © ¨ ©  ¥ ¦  ¤ ¨  ¥ ¨  ¤ ¥ Ÿ £ © ¨ §  ©§¦  ¨ ¦ 
¨ «¤ ª «¦  
¤ ¥  ¨ ¨   ¨Ÿ §  ¥ ¨ 
«¤ § § ¦ § 
¨Ÿ § 
§ ¤ «¨ §

¨ § © ¨ §  ¥ ¨ § ¦  ¥ § ¤  ¥ ©  Ÿ ¥  ¤ ¤ ¨ §    
« ¨ §  ¥ ¨ §   ¤ ¥ ¨ ¨   ¨Ÿ §
 ¨ Ÿ Ÿ §  ¤ ¥ § ¦  ¥ § © ©  ¦ ¦  ¤ ¨  ¨ § ¤¥ £ «¥ £«¨ £ 
¦ £ «© 
¥ ¨ § ¦ 
¥ § ©  ¦ § ¤  ¨§
 ¦ ¦ §  ¤ ¨  ¨ ¨ §  ¤ ¥ §  ¦ §  ¨ ¨ ©  ¦ ¦ ©  § ¨§
 Ÿ §  ¨ Ÿ  ¤ ¦ £ © ¨ §  § ¦ ¨ ¤  ¤ § © §  Ÿ ¤ ¦ §
  
           
¦ Ÿ  ¤ ©  ¤ £  ¤ ¥ ¥  ¥ £ © §  ¤ § © §  ¥ £ © ̈
           
 ¤ ¦ § ¦  ¨ § ¦ ¨ ¤  ¤ ¦ £ ©  § § ¦  © © §  ¤ ¥£ ©            
  
 ¤ § ¤  ¦ ¥  ¤ £  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¦ £  ¤ ¥ Ÿ¥  ¦ §
¨ § ¦ £  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¦ £ ¦ Ÿ¥  ¤ ¨  § ¦  ¦ © § ¦  ¤¤ ¥ 
¨ § ¦ § 
¨ § ¦ 
¤ £ 
¨ ¨  ¤ ¤  ¨ © 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
 ¤ ¤  ¤ ¥Ÿ ¡ 
¦ ¦ § 
© ¦ ¨ § 
¨¦ §
           
       
¨ 
£ ¥ § 
¨ § © ¨ § 
¤ 
¥ £ 
© § ¦  ¥ © § 
© ¨    
¨ § ¦ § 
¨ § ¦ 
¤ £ 
¨ ¨  ¤ ¤  ¨ © 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
            
¦ ¦ § 
© § ¦ © 
¨¦ §
 

¥ 
¤ ¨ ¦ ¤ 
¥ £ ¥ Ÿ ¥  ¤ ¨ § ¦ ¨ 
¥ Ÿ ¡ ¨ §     

¤ ¨ § 
¥ § ¤  ¥ § 
¥ ¨ § 
¨ ¥ § ¦ ¨§ ¦ © 
¨ ¤ ¨ § 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
¥ ¨ § ¦ 
©§
 
¤ ¨ ¤ ¦ ¨ §  § ¥ 
¤ § ¦   ¦ ¦ ©  
¤ ¨ 
¨ § 
§ © § 
¥ ̈

          ¨                      
                            
                        
                       
‫ג‬ 

                 


«¨ § «© 
¨À § 
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤ 
À § ©  
¥̧ ¨ 
³© »¨ 
¬ ¦  
«¦ ª «¨ ¨ 
À § ©¹ 
®¦ ¨ 
¨Ÿ § − ¤ 
´ § «© 


             


®Ÿ £ «© ¥  ¬¨ § Ÿ «   « § ©  ´¨ § −¦ ® ¥ ¨ § ¦  ¬¨ © Ÿ«   « § ©  ´¨ § −¦  ® ¦  ´¨Ÿ «©  ´ 
«¨ 
´¨ § ¤ ©  ¦ −¨ ¨  ® ¨  ¦ ´¨ ¨  © ¥ © − «¦   « § ©  ´¨ § −¦  ® ¨Ÿ §  ´¥ § ¦ ¨− § Ÿ «   « § ©  ´¨ § −¦

® ¨Ÿ «©  ¬ £ «© À   «¨ §Ÿ « §  ¬¤ § ¤  ¦À £ «¹© ® ¨
§Ÿ « § ¦ −  ´¨Ÿ §   «¨ ¨  ´¦  −¤ £«© ©  ® ¨ ¦  Ÿ ´ ¦ −  ´¨Ÿ § 

¦ ¬ ©   «© ¦ £  ´¦  À̈Ÿ ¹§  ¬¥ § 
¦ ® ¨ §  ¬¦ ¨   «¦ ¦ § ¦  © Ÿ À § ¹¦ ® ¨Ÿ «©  ¬ £ «© À   «¨ ¨ «¨  © Ÿ À § ¹¦
Ÿ ´ ¨  «© ¦ £  ´¦  À̈Ÿ §¹  ¬¥ §  ® ¦  ´¥ §  £Ÿ −  À¦Ÿ § ¦  ¦ ³ ©   «© ¦ £  ´¦  ¨ÀŸ ¹§  ¬¥ § 
¦ ®¨ § ©

® ¦ ¦ © 
¬¥ ¢ «¨ §  À̈ «¦  Ä̈ ¦  ³   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § «©  ® ¨ ´¨ § ¦ §  ´¦ ¨   ¦ «¨ ¨ £  ´¨Ÿ «©  ®Ÿ § ¦  ¦ ´© ¦ §

¬¥ £ «© 
¥À © £ «¹© ®¤ § «¤ ¦  ¬ ¨ Ÿ «   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  ¨ÀŸ ¹§  ´¦ § ®¨ ¥ «  ¨Ÿ § −  ´¦ §   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  À̈Ÿ ¹§  ¬¦ §

® ¨Ÿ «© 
© ¬© © ¤  «¨  ¬¤  À¹̈ Ÿ «¨  ¤®¤ ¥ £ «©  ¬¦ § ¦   ¦ «¨ ¨ §  Ÿ ´  ¤ À̈ © ¹§  ® ¨ 
¦ ´© § ¦  Ÿ ´ ©  «¨
 «¨ ¦  Ÿ ´ §  À̈ § «¨¹  ® ¦ ©  ´ £ «¨  ¤ ¤ −   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § ©  ¦® ¨ ¦ £  ´¦  § « −  «  Ÿ ¬ ¨  À¦ ¦ ©¹
 ¨ ´¨  «  ´¨ § § ¦ §  ¨ −¦ ¨ 
® ¨Ÿ §  ´¨ ¨  © − ¤   «¥ ¥ §  ´¨ § ¦ −¦ Ÿ®  ¨ § ´¨  ¨Ÿ § −  ´¥ ¥ 
 ³¥   «¨Ÿ §  ¬¥ ¦  ¤À § © «¥¹  ® ¨Ÿ §  ´¥ §  ¨ © −  ´ ¨  «¨  ¬¨ ¦ »§ ©  ¨Ÿ §¹  ¨ ¬¨  ® ¨  ¨ ¬ ¦ »  ¨Ÿ § −

´   ¨ «¤ § « £  ©À Ÿ ¡¹  ¨ ®¤ §  ´¨ ©  ´¦ ¥   © «¥ § ¦ ©  À § ©¹ ©  ® ¦ Ÿ £ «©  ¬© § ¦  ¬¨  ¤Å¶¨© » ¨Ÿ §

« § ©  ´¨ § −¦  ® ¦  ´¨Ÿ «©

"‫ מזמור קיז מתוך "תהילות מנחם‬- ‫נקודות משיחות קודש‬

‫ב – ואמת הוי' לעולם‬
‫אמת שחודרת בכל פרט‬
‫ ולכן‬,‫ י"ל שהפירוש ב"אמת הוי' לעולם" הוא שהאמת של הוי' היא מציאות אמיתית‬.‫א‬
.1‫היא "לעולם" – אין לה הפסק ושינוי‬
‫ מהו‬.‫ רבי ביבי בשם ר' ראובן אמת‬,‫ "מהו חותמו של הקב"ה‬2‫ע"ד שכתוב בירושלמי‬
,‫ אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא‬.3‫ א"ר בון שהוא אלקים חיים ומלך עולם‬,‫אמת‬
‫ ומבלעדי אין‬,‫ – שלא קיבלתי מאחר‬4‫ לומר אני הוי' ראשון‬,‫ תי"ו בסופה‬,‫מ"ם באמצעיתה‬
."‫ ואני אחרון – איני עתיד למוסרה לאחר‬,‫אלקים – שאין לי שותף‬
‫המשך בעמוד הל‬
.‫) יסוה"ת רפ"א‬1
.‫) פ"א ה"א‬2
.‫ ג‬,‫ וראה לקו"ת אמור לא‬.‫ י‬,‫) ירמי' י‬3
.‫ ו‬,‫) ישעי' מד‬4
 ‫‪‬‬

‫ד‬
‫‪‬‬

‫מפתח כללי‬

‫כב(‪ ‬עין יעקב מסכת מגילה ‪ ......................................................‬רלא ‪‬‬ ‫א(‪ ‬סדר הנחת תפילין ‪ .............................................‬ב ‪‬‬

‫כג(‪ ‬מסכת מנחות עם ביאורים‬ ‫ב(‪ ‬מזמורי תהלים קיז‪ ,‬קיח ‪ ....................................‬ג ‪‬‬
‫מדף נח עד דף סד ‪ .....................................................‬רלב ‪‬‬
‫ג(‪ ‬מאמר ד"ה מים רבים וגו'‬
‫שבת פרשת נח‪ ,‬ד' מרחשון‪ ,‬ה'תשכ"ה ‪ ...............................‬ה ‪‬‬
‫מתורת רבותינו נשיאי חב"ד‪:‬‬ ‫ד(‪ ‬שיחת שבת פרשת בראשית‪ ,‬מבה"ח מרחשון‪,‬‬
‫ה'תשכ"ה ‪...........................................................‬יב ‪‬‬
‫כד(‪ ‬שולחן ערוך הלכות שבת עם הערות וציונים‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ ..........................................................‬רס ‪‬‬ ‫ה(‪ ‬שיחת שבת פרשת נח‪ ,‬ד' מרחשון‪ ,‬ה'תשכ"ה‪ ..........‬יז ‪‬‬

‫כה(‪ ‬שולחן ערוך הלכות מכירה‪/‬אונאה‬ ‫ו(‪ ‬משיחת ש"פ בראשית‪ ,‬מבה"ח מרחשון ה'תשנ''ב ‪ ..‬כז ‪‬‬
‫לפי לוח רב יומי אדמו"ר הזקן‪ ........................................‬רס ‪‬‬
‫ז(‪ ‬שיחת יום ג' פ' נח‪ ,‬א' דר"ח מרחשון ה'תשנ"ב‬
‫‪‬תורה אור ד"ה אם יתן איש את כל הון ביתו‬ ‫כו(‪‬‬ ‫ביחידות כללית לאורחים שיחיו ‪.....................................‬לו ‪‬‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ .........................................................‬רסג ‪‬‬ ‫ח(‪ ‬משיחות ש"פ נח‪ ,‬ד' מרחשון ה'תשנ''ב ‪ ................‬מה ‪‬‬
‫כז(‪ ‬שערי תשובה‬ ‫ט(‪ ‬לקוטי‪-‬שיחות פרשת נח כרך טו ‪.............................‬נד‬
‫אדמו"ר האמצעי ‪ ....................................................‬רסח ‪‬‬
‫‪‬ילקוט לוי יצחק על התורה לכ"ק הרה"ג הרה"ח המקובל‬ ‫י(‪‬‬
‫כח(‪ ‬מאמרי הצ"צ – מאמרי הצ"צ תרי"ד‪-‬תרט"ו‬ ‫‪ ....................................‬נט ‪‬‬ ‫ר' לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל‬
‫אדמו"ר ה"צמח צדק" ‪ ..............................................‬רסט ‪‬‬
‫יא(‪ ‬ילקוט גאולה ומשיח – פרשת נח ‪ ..........................‬ס ‪‬‬
‫כט(‪ ‬תורת שמואל תרל"ב‬
‫יב(‪ ‬שיעורי חומש יומי לשבוע פרשת נח ‪ ....................‬סא ‪‬‬
‫אדמו"ר מוהר"ש ‪ ....................................................‬רסט ‪‬‬
‫יג(‪ ‬שיעורי תהלים לשבוע פרשת נח ‪ ..........................‬פז ‪‬‬
‫ל(‪ ‬שיעורים בהמשך המאמרים – תער"ב‬
‫יד(‪ ‬שיעורים בספר התניא )מוגה(‬
‫אדמו"ר מוהרש"ב ‪ ......................................................‬רע ‪‬‬
‫לשבוע פרשת נח ‪ ................................................‬פח ‪‬‬
‫לא(‪ ‬ספר המאמרים – ה'תרח"צ‬
‫טו(‪ ‬לוח "היום יום" לשבוע פרשת נח ‪ ........................‬צז ‪‬‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪ ....................................................‬רעב ‪‬‬
‫טז(‪ ‬הלכה יומית לעיון ברמב"ם ‪ .................................‬ק ‪‬‬
‫לב(‪ ‬ספר השיחות ה'ש"ת‪-‬תש"א בלה"ק‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪ .....................................................‬רעו ‪‬‬
‫שיעורי רמב"ם ‪‬‬
‫לג(‪ ‬אגרות קודש‬
‫יז(‪ – ‬ג' פרקים ליום לשבוע פרשת נח ‪ .......................‬קג ‪‬‬
‫אדמו"ר מוהריי"צ ‪...................................................................‬רעז ‪‬‬
‫יח(‪ – ‬פרק אחד ליום לשבוע פרשת נח ‪ .....................‬קצ ‪‬‬

‫לד(‪ ‬חומש לקריאה בציבור‪ ........................................‬רעח ‪‬‬ ‫יט(‪ – ‬ספר המצוות לשבוע פרשת נח ‪ ..........................‬רכ ‪‬‬

‫לה(‪‬קריאה התורה למנחת שבת‪-‬קודש ‪ .......................‬רפה ‪‬‬ ‫כ(‪ ‬נביאים וכתובים‬

‫ירמיה פרק ג‪ ,‬שיר השירים פרק ו ‪ .........................................‬רכב ‪‬‬
‫לו(‪ ‬לוח זמנים לשבוע פרשת נח ‪ ..................................‬רפו ‪‬‬
‫כא(‪ ‬משניות – מסכת גיטין‬
‫לז(‪ ‬סדר מצות הדלקת נרות לשבת קודש ‪.....................‬רפז ‪‬‬ ‫ביאור קהתי‪ ........................................................‬רכד ‪‬‬

‫דברי‪ ‬התורה שאנו מקבלים באדיבות של כל המוציאים לאור‪ ,‬שייכים אליהם ואסור בהחלט לעשות בהם שימוש מסחרי‬
 ‫ה‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫נחת רוח‪ ,‬והטעם לכך ש'מים' של ‪43‬‬ ‫‪,4 ‡Áec‬‬
‫‪» ¿ ‡ÁÈ‬‬
‫‪»¿« ÔBLlÓ‬‬
‫‪¿ƒ  Á‬‬
‫…«‬ ‫נאמר ב'שיר השירים'‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫טרדות שלכאורה מפריעות לעבודת ה' נקראים בכינוי חיובי‪ ,‬לשון המורה ‪44‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ˙B‰e‬‬
‫‪»¿ ‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ˙‡∆ ˙BaÎÏ‬‬ ‫‪«¿ eÏÎeÈ‬‬
‫‪¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫כי הצורך ‪45‬‬ ‫‪ÈeÏÈÚƒ ˙ÙÒBz‬‬
‫‪∆∆ ‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« Ì„ÈŒÏÚL‬‬
‫‪»» «∆ ÔÂÈk‬‬
‫על נחת ועונג‪ ,‬הוא ≈ »‬ ‫‪ , ‰eÙËLÈ‬כלומר‪ ,‬אהבת בני ישראל לקדושֿברוךֿהוא נמשלה לאש‬
‫‪1‬‬ ‫‪» ¿¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫להתגבר על מניעות ועיכובים גורם לאדם להתאמץ ולהשתדל בעבודת ה' ‪46‬‬ ‫‪ 4‬גדולה וחזקה שגם מים רבים לא יכבו אותה וגם נהרות לא ישטפו ויבטלו‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÏLnÎÂ‬‬
‫ובאהבת ה' ביתר שאת‪» »«¿ .‬‬ ‫‪Ô˜f‰‬‬
‫«»≈‬ ‫‪ea‬‬
‫‪≈« ‡Óe‬‬
‫אותה‪≈»¿ ,‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪48‬‬ ‫‡‪5 Á‬‬
‫‪≈« ÌB˜Óa‬‬‫)‪»¿ ‡Ó‰‬‬
‫‪»… ¿« «Úe„i‰‬‬‫«»‬ ‫‪ 'B‡ ‰B˙'a‬ספר מאמרי חסידות‬
‫¿ »‬ ‫‪6‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ÌÈnÓ‬‬
‫‪ƒ«ƒ‬‬ ‫בתורת החסידות(‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪ 7‬שלו על פרשיות התורה בחומשים‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ÌÈÎÏB‰‰‬וזורמים ‪∆ ¬«∆ ,'eÎ‬‬
‫‪L‡kL‬‬ ‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 2 e˙LÙc‬פרשת‬
‫‪ 8‬בראשית ושמות ¿ »» »≈‬
‫‪51‬‬ ‫‪ ‰ÓÈ˙Ò‬כמו סכר ומעצור‬ ‫≈‪» ƒ¿ LÈ‬‬ ‫פרשת‬ ‫‪‰„Ò‬‬
‫‪»¿ƒ ÚLÈ„ÈÒÁ‬‬
‫)‪∆ ƒ ƒ¬ Èc‬‬
‫‪ 9‬נח ‪ƒ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« CeÏȉƒ ˙‡∆ ˙ÚBnL‬‬ ‫∆ ««‬ ‫האהבה‬
‫לכבּוֹת ֶאת ָ ַ ֲ ָ‬ ‫יוּכלוּ ְ ַ‬ ‫‪ַ ÌÈÓ‬ר ִבּים ֹלא ְ‬ ‫‪ƒ« 1‬‬ ‫‪"ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÌÈn"L‬‬
‫‪ 10‬השבוע החסידית( ∆ «‪ƒ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ŒÏkŒÛBÒ‬‬
‫»‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫והזרימה נעצרת‪≈ƒ ,‬‬ ‫זּקן‬
‫וּמבאר ַר ֵבּנוּ ַה ָ ֵ‬ ‫וּה‪ֵ ָ ְ ,1‬‬ ‫ישׁטפ ָ‬ ‫וּנהרוֹת ֹלא ִ ְ ְ‬ ‫ְָ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‰Òt‰‬‬
‫‪»»¿«« ˙B„Ë‬‬ ‫‪¿ƒ Ïk» ̉≈ 11‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÈeaÈƒ ÌÈaˈnLk‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ∆ ¿ ÛBÒ‬‬ ‫סדרה(‬ ‫שׁתנוּ ‪)ִ 2‬דּי ֲ ִ ִ ֶ‬
‫חסידישׁע ִ ְ ָ‬ ‫דּפר ָ ֵ‬‫‪ְ 3‬בּ'ת ָוֹרה אוֹר' ְ ָ ָ‬ ‫‪ÌÏBÚ‬‬
‫‪» ÈÈÚaL‬‬
‫‪≈¿¿ƒ¿∆ ˙BLÁn‰Â‬‬
‫‪» ¬««¿ 12‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ BÊ ‡Ï‬‬‫‪… ‰p‰‬‬‫מאחורי הסכר‪≈ƒ ,‬‬‫פּרנסה‬
‫טרדוֹת ַה ַ ְ ָ ָ‬ ‫שׁ"מּים ַר ִבּים" ֵהם ָכּל ִ ְ‬ ‫‪ִַ ֶ 4‬‬ ‫‪∆« 13‬‬
‫‪ 'eÎ ‰f‰‬שמטרידות ומייגעות את‬
‫‪56‬‬ ‫‪‰ÓÈ˙q‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙‡∆ ÌÈÚ˜Ba‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈn‰L‬‬
‫∆««‪ƒ‬‬ ‫‪ 14‬האדם וגורמות לו קשיים להיות מסור‬
‫ועם ָכּל ֶזה‬ ‫וֹלם ַהֶזּה כוּ'‪ִ ְ ,‬‬ ‫שׁבּעניני ע ָ‬‫מּח ָשׁבוֹת ֶ ְ ִ ְ ְ ֵ‬ ‫ְוה ַ ֲ‬‫‪ַ 5‬‬
‫‪57‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫וזורמים מבעד לסכר‪»∆ ,‬‬ ‫למרות‬ ‫‪‰Ê∆ Ïk» ÌÚÂ‬‬
‫‪ 15‬לעבודת ה'‪ƒ¿ ,‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪‰ÓÈ˙q‰‬‬
‫‪» ƒ¿« È„ÈŒÏÚL‬‬
‫‡‪≈¿ «∆ ,‰ac‬‬ ‫«¿«»‬ ‫בּחינת‬
‫שׁהיא ְ ִ ַ‬ ‫האהבה"‪ִ ֶ ,‬‬ ‫לכבּוֹת ֶאת ָ ַ ֲ ָ‬ ‫יוּכלוּ ְ ַ‬ ‫"לא ְ‬ ‫‪ֹ 6‬‬ ‫‪eÏÎeÈ‬‬
‫¿‬ ‫"‪‡Ï‬‬
‫‪ 16‬שהטרדות רבות …‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ CeÏȉƒ ‰NÚ‬זרימת ««‪ƒ‬‬ ‫«¬ ∆‬‫יּשׂראל‬
‫נפשׁ ִמ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫בּכל ֶ ֶ‬ ‫שׁיּשׁ ְ ָ‬ ‫וּתּרת ֶ ֵ‬ ‫המס ֶ ֶ‬ ‫האהבה ַ ְ‬ ‫‪ֲַָ ָ 7‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,"‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ˙‡∆ ˙BaÎÏ‬‬‫‪«¿ 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ ˙BÈ‬מאשר זרימת המים‬‫‪≈ Û˜B˙a‬‬
‫¿ ∆‬ ‫קּבּ"ה‬ ‫לאהבת ַה ָ ָ‬‫בּנוֹגע ְ ַ ֲ ַ‬ ‫דּר‪ֶ ֿ‬זה ְ ֵ ַ‬ ‫)ועלֶֿ ֶ‬ ‫בּטבע כוּ' ְ ַ‬ ‫‪ְֶַ 8‬‬ ‫‪˙zeÒÓ‰‬‬
‫‪ ‰‰‡‰‬לה' «¿ ∆∆‬
‫‪»¬«» ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ 18‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ÌbL‬‬
‫‪«∆ „ÚÂ‬‬ ‫לפני שנבנה הסכר‪«¿ ,‬‬ ‫"מּים ַר ִבּים" ַהַנּ"ל ֹלא‬ ‫וה ַ ִ‬ ‫ישׂראל(‪ַ ְ ,‬‬ ‫לנשׁמוֹת ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ְ ְִ 9‬‬ ‫‪ 19‬שבדרך כלל היא נעלמת ונסתרת‬
‫‪62‬‬ ‫‪ dÓˆÚ‬אותם אבנים או‬
‫‪»¿« ‰ÓÈ˙q‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫אהבה‬
‫בּבחינת ַ ֲ ָ‬ ‫תּמיד ִ ְ ִ ַ‬ ‫לּהיוֹת ָ ִ‬ ‫בּוֹתהּ ִמ ִ ְ‬ ‫לכ ָ‬ ‫יוּכלוּ ְ ַ‬ ‫‪ְ 10‬‬ ‫‪χNiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ LÙ‬‬‫‪∆∆ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ LiL‬‬
‫‪≈∆ 20‬‬
‫‪63‬‬ ‫עפר עצמם ששימשו מעצור מפני‬ ‫‪«∆¿ 21‬‬
‫‪ 'eÎ ÚËa‬בשונה מאהבת ה'‬
‫‪64‬‬
‫נע ֶשׂה‬ ‫"מּים ַר ִבּים" ַה ַנּ"ל ַ ֲ‬ ‫ואדר ָבּה‪ַ ,‬עלֿ ְ ֵידי ַה ַ ִ‬ ‫‪ 11‬כוּ'‪ַ ְ ַ ְ .‬‬
‫זרימת המים נסחפים בזרם החזק‬ ‫‪ 22‬שמתעוררת ו'נולדת' על ידי התבוננות‬
‫‪65‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬ ‫"מּים והסתימה עצמה ∆ ∆‬
‫‪ƒ«« ÌÚƒ ˙ÓBÊ‬‬ ‫נקראים ַה ַ ִ‬ ‫שׁלּכן ִ ְ ָ ִ‬ ‫בּעב ָוֹדה‪ֵ ָ ֶ ,‬‬ ‫תּוֹספת ִעילוּי ָ ֲ‬ ‫‪ֶ ֶ 12‬‬ ‫‪«Ú‚Ba‬‬
‫)‪≈ ¿ ‰ÊŒCcŒÏÚÂ‬‬
‫‪ 23‬של האדם ¿« ∆∆ ∆‬
‫‪66‬‬ ‫‪˙ÎÈω‬‬
‫‪« ƒ¬ Û˜B˙a‬‬ ‫‪∆ ¿ ‰ÙÈÒBÓe‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫ניחא‬‫נח ‪ִ -‬מ ְלּשׁוֹן ַ ְ ָ‬ ‫נח" ‪ַ ֹ ,3‬‬ ‫"מי ֹ ַ‬ ‫בּשׁם ֵ‬ ‫‪ַ 13‬ר ִבּים" ְ ֵ‬ ‫‪˙BÓLÏ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ‰"aw‰‬‬ ‫‪»»« ˙‰‡Ï‬‬ ‫‪«¬«¿ 24‬‬
‫‪67‬‬ ‫תּוֹספת ִעילוּי‪ƒ«« .‬‬
‫‪ ÌÈn‰‬הדברים הנסחפים עם הזרם‬ ‫נע ֶשׂה ֶ ֶ‬ ‫שׁעלָֿ ָידם ַ ֲ‬ ‫כּיון ֶ ַ‬ ‫וּחא ‪ָ ֵ ,4‬‬ ‫‪ְ 14‬דּר ָ‬ ‫‪≈ »¿ƒ 25‬‬
‫‪ χNÈ‬שגם היא נשארת בשלימותה‬
‫‪68‬‬ ‫מגבירים את עוצמת הזרימה‪ ,‬ונמצא‬ ‫מּים‬‫אחר ‪ִ (5‬מ ַ ִ‬ ‫בּמקוֹם ַ ֵ‬ ‫)המבאר ְ ָ‬ ‫וּע ַ ְ ֹ ָ‬ ‫מּשׁל ַהָיּד ַ‬ ‫וכ ָ ָ‬‫‪ַ ְ 15‬‬ ‫‪ 26‬ולא נפגמת למרות שבגלל ה"מים‬
‫‪69‬‬ ‫שהדבר המונע עצמו לא רק שאינו‬ ‫‪ 27‬רבים" האדם מתקשה לעבוד את ה'‬
‫שׁמּוֹנעת ֶאת‬ ‫סתימה ֶ ַ ַ‬ ‫שׁכּא ֶשׁר ֵישׁ ְ ִ ָ‬ ‫וֹלכים כוּ'‪ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 16‬הה ְ ִ‬
‫‪70‬‬ ‫‪‰ÊŒCcŒÏÚÂ‬‬
‫מונע אלא מגביר‪∆ ∆∆ «¿ .‬‬ ‫‪Ï"p‰‬‬
‫‪«« "ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÌÈn"‰Â‬‬
‫‪ 28‬כראוי(‪ƒ« «¿ ,‬‬
‫בּרים‬ ‫כּשׁמּצט ְ ִ‬
‫מּים‪ִ ,‬הֵנּה סוֹףֿ ָכּלֿסוֹף ְ ֶ ִ ְ ַ‬ ‫‪ִ 17‬הילוּ‪ַ ‬ה ַ ִ‬
‫‪71‬‬ ‫‪‰ÓÈ˙Òe‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ÌÏÚ‰Ï‬‬
‫‪≈¿∆¿ «Ú‚Ba‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪ 29‬טרדות הפרנסה וענייני העולם הזה‬
‫‪72‬‬ ‫‪ Ï"p‰‬של‬ ‫‪«« "ÌÈa‬‬ ‫בּוֹקעים ¿ «‪ƒ‬‬
‫‪ƒ« ÌÈÓ"c‬‬ ‫מּים ְ ִ‬ ‫שׁה ַ ִ‬‫בּלבד ֶ ַ‬ ‫מים‪ִ ,‬הֵנּה ֹלא זוֹ ִ ְ ַ‬ ‫‪ִ 18‬ריבּוּי ַ ִ‬ ‫‪ d˙BaÎÏ‬את אש‬
‫‪» «¿ eÏÎeÈ‬‬ ‫‪¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… 30‬‬
‫‪73‬‬ ‫המניעות והעיכובים וההעלמות‬ ‫סּתימה‬
‫שׁעלֿ ְ ֵידי ַה ְ ִ ָ‬ ‫דּר ָבּה‪ַ ֶ ,‬‬ ‫סּתימה‪ֶ ,‬א ָלּא ַא ְ ַ‬ ‫‪ֶ 19‬את ַה ְ ִ ָ‬ ‫‪ 31‬האהבה לה' המסותרת בלבו של כל‬
‫‪74‬‬ ‫שׁגּם וההסתרים על עבודת ה'‪≈ »¿ ,‬‬
‫‪ȇ˜c‬‬ ‫ועד ֶ ַ‬ ‫יוֹתר‪ַ ְ ,‬‬ ‫וֹקף ֵ‬ ‫מּים ְבּת ֶ‬ ‫נע ֶשׂה ִהילוּ‪ַ ‬ה ַ ִ‬ ‫‪ֲ ַ 20‬‬ ‫‪˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ „ÈÓz‬‬‫‪ 32‬יהודי ‪ƒ» ˙Bȉ¿ƒlÓƒ‬‬
‫‪75‬‬ ‫הכוונה ב"מים רבים" האמורים היא‬ ‫וֹסיפה‬
‫מּים וּמ ִ ָ‬ ‫זוֹרמת ִעם ַה ַ ִ‬ ‫עצמהּ ֶ ֶ‬ ‫סּתימה ַ ְ ָ‬ ‫‪ַ 21‬ה ְ ִ ָ‬ ‫‡‪ ‰‰‬גלוייה ונרגשת ‪.'eÎ‬‬ ‫‪»¬« 33‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ÏÏÎa‬עצם‬
‫‪»¿ƒ ˙ÈÓ‰a‰‬‬
‫‪ƒ¬«« LÙ‬‬‫בּנוֹגע ַעל ∆∆‬ ‫‪»«¿«¿ 34‬‬
‫‪ ,‰a„‡Â‬לא זו בלבד שה"מים‬
‫דּר‪ֶ ֿ‬זה ְ ֵ ַ‬ ‫ועלֶֿ ֶ‬ ‫מּים‪ַ ְ .‬‬ ‫הליכת ַה ַ ִ‬ ‫וֹקף ֲ ִ ַ‬ ‫‪ְ 22‬בּת ֶ‬
‫‪77‬‬ ‫העובדה שלאדם יש נפש בהמית היא‬ ‫‪ 35‬רבים" לא יכבו את האהבה אלא‬
‫‪78‬‬
‫דּקאי ַעל‬ ‫דּ"מים ַר ִבּים" ַהַנּ"ל‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫וּסתימה ְ ַ ִ‬ ‫להעלם ְ ִ ָ‬ ‫‪ֵ ְ ֶ ְ 23‬‬
‫כבר מניעה והפרעה לעבודת ה'‬ ‫‪ 36‬להיפך‪ ,‬הם יהפכו לגורם שמחזק‬
‫‪79‬‬ ‫‪ ËÙa‬שהם‬‫‪»¿ƒ ‰Òt‰‬‬ ‫בּפרט‪¿ƒ¿ ,‬‬
‫‪»»¿«« ˙B„ËÂ‬‬ ‫פּרנסה ִ ְ ָ‬ ‫וטרדוֹת ַה ַ ְ ָ ָ‬ ‫בּכלל ְ ִ ְ‬ ‫בּהמית ִ ְ ָ‬ ‫נפשׁ ַה ַ ֲ ִ‬ ‫‪ֶ ֶ 24‬‬ ‫‪È„ÈŒÏÚ‬‬
‫ומגביר את האהבה לה' כי « ¿≈‬ ‫‪37‬‬
‫‪80‬‬ ‫מניעה עוד יותר גדולה וחמורה‪,‬‬ ‫האהבה‬
‫למדרגת ָ ַ ֲ ָ‬ ‫נּשׁמה ְ ַ ְ ֵ ַ‬ ‫בּאה ַה ְ ָ ָ‬ ‫שׁדּוקא ַעלָֿ ָידם ָ ָ‬ ‫‪ָ ְ ַ ֶ 25‬‬ ‫דווקא‬ ‫‪«« "ÌÈa‬‬
‫‪Ï"p‰‬‬ ‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬
‫« «‪ƒ‬‬ ‫‪38‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ Ì„ÈŒÏÚ‬עלֿידי המניעות‬
‫‪»» « ‡˜ÂcL‬‬
‫∆«¿»‬ ‫מאד‪.6 "‬‬ ‫דּ"בכל ְ ֶֹ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ 39‬בגלל שאהבת ה' וההתמסרות לעבודת‬
‫בסופו ‪82‬‬ ‫‪‰ÓLp‰‬‬
‫‪»»¿« ‰‡a‬‬
‫»»‬ ‫והעיכובים‬ ‫‪ 40‬ה' היא עם צורך להתגבר על מניעות‬
‫‪83‬‬ ‫‪‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ˙‚„ÓÏ‬‬
‫¿«¿≈«‬ ‫דבר‬ ‫של‬ ‫‪ÈeÏÈÚƒ ˙ÙÒBz‬‬
‫‪∆∆ ‰NÚ‬‬ ‫‪ 41‬ועיכובים «¬ ∆‬
‫‪84‬‬ ‫¿ …∆‬
‫‪ 6 "E„‡Ó‬אהבה באופן של "מאד"‪ ,‬ללא גבול‪.‬‬ ‫‪»¿ ƒ‬‬
‫‪ÏÎ"c‬‬ ‫‪,3 "Á‬‬
‫…«‬ ‫‪≈ ÌLa‬‬
‫"‪ÈÓ‬‬ ‫‪≈ ¿ "ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬
‫‪ƒ« « Ìȇ˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ ÔÎlL‬‬
‫‪≈»∆ ,‰„BÚa‬‬
‫‪» ¬» 42‬‬

‫*( ע"פ לקו"ש ח"ה ע' ‪ 288‬ואילך‪ (1 .‬שה"ש ח‪ ,‬ז‪ (2 .‬ח‪ ,‬ג ואילך‪ (3 .‬ישעי' נד‪ ,‬ט‪ - .‬הפטרת פרשתנו‪ (4 .‬ראה זח"א נח‪,‬‬
‫ב‪ .‬ב"ר פ"ל‪ ,‬ה‪ (5 .‬לקו"ת מסעי צא‪ ,‬ג‪ .‬סה"מ תרצ"א ע' שמג‪ .‬תרצ"ז ע' ‪ 244‬ואילך‪ (6 .‬ואתחנן ו‪ ,‬ה‪.‬‬
 ‫‪  ‬‬ ‫ו‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫« …∆‬
‫‪ 11 'L„w‰‬שבספר התניא לאדמו"ר ‪44‬‬ ‫‪∆∆ƒ ¿ e˙kM‬‬
‫‪˙b‡'a‬‬ ‫‪»∆ ‰Ó« Ìb« e‰ÊÂ‬‬‫¿∆‬ ‫‪ÌÈn"‰L‬‬
‫‪ƒ« «∆ „Ïa‬‬‫)‪«¿ƒ BÊ ‡lL‬‬ ‫‪ ‰ÊÏ‬לבוא לידי כך ∆ …‬ ‫‪∆¿ Cc‰‬‬‫‪∆∆« ‰p‰Â‬‬‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» LÈ≈ 'ÌȘÒÚ‬‬
‫'‪ƒ»¬ ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« ÌbL‬‬ ‫‪«∆ ÌÈBËŒÌÈÓÈÂ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙B˙aLaL‬‬
‫הזקן ∆¿ «»‬ ‫‪‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ˙‡∆ eaÎÈ‬‬ ‫‪ "ÌÈa‬של טרדות הפרנסה וענייני העולם הזה …‬
‫‪«¿ ‡Ï‬‬ ‫«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫‪ ȇt‬שהרי בימי שבתות וחגים גם הם אינם טרודים בענייני העולם‪≈ƒ ,‬‬
‫¿«‬ ‫‡‪‰‰‬‬
‫‪ eBÚiL‬ההפרעות והמניעות עצמן «¬»‬
‫‡‪¿ ¿∆ ,‰ac‬‬‫‡‪»«¿« ‡l‬‬ ‫לאלוקות‪»∆ ,‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪˙‡N‬‬
‫‪≈¿ ˙Èa‬‬
‫‪∆∆¿ ‰lÙz‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„BÚ‬‬‫‪« ¬ ÔÈÚ‬‬ ‫‪ ̉ÈÏÚ‬על בעלי העסקים »‬
‫‪«¿ƒ ÏËeÓ‬‬ ‫¬≈ ∆‬ ‫‪,7 "‰z‰‬‬
‫"‪»≈« χ∆ ‡a‬‬‫‪ ˙BÈ‬מכפי שיש בלעדי זה( ‪… Y ‡È‰ƒ‬‬ ‫‪≈ ‰˜eÓÚ‬‬
‫¬ »‬ ‫‪4‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ ÊÚ‬עוד יותר מאשר על "יושבי‬‫‪» ˙ÈÂ‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪≈»ƒ¿ ‡Ï‬‬
‫‪ Òk‰Ïe‬בעומק‬ ‫‪… » ,eȉ‬‬ ‫«¿‬ ‫‪5‬‬
‫אוהל" שעוסקים בעבודת התפילה כל ‪49‬‬
‫"מּים‬
‫שׁה ַ ִ‬
‫בּלבד ֶ ַ‬
‫)שׁלּא זוֹ ִ ְ ַ‬
‫לזה ֶ ֹ‬ ‫‪ַ ‰p‰Â‬הֶ ֶ‬
‫דּר‪ֶ ְ ‬‬ ‫‪≈ƒ¿ 1‬‬ ‫של‬ ‫במילים‬ ‫‪˙B˙a‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫הפנימית‬ ‫ובכוונה‬ ‫‪6‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪È„ÎaL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ,ÔeÓe‬‬
‫»‬ ‫ימות השבוע‪.‬‬ ‫‪ ‰lÙzL‬לפי‬
‫‪»ƒ¿∆ ÔÂÈk‬‬ ‫‪» ≈ ,8 ‰lÙz‰‬‬
‫«¿‪»ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫האהבה‪ֶ ,‬א ָלּא‬ ‫יכבּוּ ֶאת ָ ַ ֲ ָ‬ ‫ַר ִבּים" ֹלא ְ ַ‬
‫‪2‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪‰lÙz‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÎezL‬‬
‫∆ «‬ ‫‪ 8‬המשמעות הפנימית שלה‪ ,‬התקשרות‬
‫‪52‬‬ ‫‪,ÌÈBËŒÌÈÓÈÂ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙B˙aLa‬‬
‫כראוי ¿ «»‬ ‫יוֹתר( ִהיא –‬ ‫וּקה ֵ‬ ‫אהבה ֲעמ ָ‬ ‫שׁיּע ְוֹררוּ ַ ֲ ָ‬ ‫דּר ָבּה‪ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 3‬א ְ ַ‬ ‫‪ 9‬והתחברות של האדם המתפלל אל‬
‫‪53‬‬ ‫‪Ìb« BÊ ‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ÁΉa‬‬
‫¿∆¿≈ «‬ ‫בּתבוֹת‬ ‫כּנס ְ ֵ‬ ‫וּלה ָ ֵ‬‫לבא ְ ִ‬ ‫הינוּ‪ֹ ָ ,‬‬ ‫תּבה" ‪ְ ַ ,7‬‬ ‫"בּא ֶאל ַה ֵ ָ‬ ‫‪ֹ 4‬‬ ‫ומעוררת‬ ‫‪˙ÏÚBt‬‬
‫‪ 10‬הקדוש ברוך הוא ∆∆‬
‫‪54‬‬ ‫‪»¿« È‰L‬‬
‫‪ ‡˜Âc‬אמרו‬ ‫‪≈¬∆ ,ÏBÁ‰« ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫האהבה‪.‬‬
‫ענין ָ ַ ֲ ָ‬ ‫פּוֹעלת ִ ְ ַ‬ ‫שׁתּפ ָלּה ֶ ֶ‬ ‫כּיון ֶ ְ ִ‬ ‫תּפ ָלּה ‪ָ ֵ ,8‬‬ ‫‪ַ 5‬ה ְ ִ‬ ‫‪‡nÎÂ‬‬
‫‪»… ¿«¿ .‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ÔÈÚ‬‬‫‪ 11‬את ‪«¿ƒ‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪Úa‬‬
‫‪∆∆¿ ÁhL‬‬‫"‪«»∆ ÈÓ‬‬‫חכמינו ז"ל ‪ƒ‬‬ ‫העב ָוֹדה' ‪ַ ִ ֶ ,9‬‬
‫שׁעיקר‬ ‫וּנטרס ָ ֲ‬ ‫בּאריכוּת ְבּ'ק ְ ְ ֶ‬ ‫מּבאר ַ ֲ ִ‬ ‫וכ ְ ֹ ָ‬ ‫‪ְַ 6‬‬ ‫‪ÒËe˜'a‬‬
‫¿ ¿¿∆‬ ‫‪˙eÎÈ‡a‬‬
‫‪ƒ¬« 12‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ,12 "˙aLa‬היינו‬
‫‪»« ¿ Ï·È‬‬
‫‪« … ˙aL‬‬‫«»‬ ‫פּוּלחנא‬
‫ְ ָָ‬ ‫דּלית‬ ‫האהבה‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ענין ָ ַ ֲ ָ‬ ‫העב ָוֹדה הוּא ִ ְ ַ‬ ‫‪ֲָ 7‬‬ ‫‪ , '‰„BÚ‰‬מאת הרבי הרש"ב‬
‫‪9‬‬ ‫‪» ¬» 13‬‬
‫‪57‬‬ ‫שענייני השבת דורשים הכנה מערב‬ ‫‪» ¬» ˜ÈÚL‬‬
‫‪ ‰„BÚ‰‬הנקודה העיקרית‬ ‫‪« ƒ∆ 14‬‬
‫יּראה‬
‫שׁענין ַה ִ ְ ָ‬ ‫)והינוּ‪ַ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫וּתא‪ְ ַ ְ 10‬‬ ‫דּרחימ ָ‬ ‫וּלחנא ִ ְ ִ‬ ‫‪ְ 8‬כּפ ְ ָ ָ‬
‫‪58‬‬ ‫‪‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« «Ú‚Ba‬‬‫‪≈ ¿ BÓÎe‬‬ ‫שבת‪¿ ,‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪ 15‬והמרכזית של עבודת ה' ‪«¿ƒ ‡e‰‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪» ¿ƒ ˙aLc‬‬
‫‪ dËeLÙk‬שהיא דורשת‬ ‫יראה ¿ «»‬‫שׁהרי ִ ְ ָ‬ ‫דּוקא‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫תּפ ָלּה ַ ְ ָ‬ ‫לעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫שׁיּ‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪ֵ 9‬אינוֹ ַ ָ‬ ‫‪˙ÈÏc‬‬
‫‪ ,‰‰‡‰‬וכדברי הזוהר ¿≈‬‫‪»¬«» 16‬‬
‫‪60‬‬ ‫וֹדת ומחייבת הכנה לפני השבת‪Ìb« Ck» ,‬‬ ‫ואילוּ ֲעב ַ‬ ‫להיוֹת ָכּל ַהיּוֹם‪ִ ְ ,‬‬ ‫וֹלה( ִ ְ‬ ‫צריכה ִ)ויכ ָ‬ ‫‪ָ ִ ְ 10‬‬ ‫‪‡ÁÏeÙk‬‬
‫¿ ¿»»‬ ‫‪‡ÁÏet‬‬
‫‪»»¿ 17‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ˙aLc‬שאף היא‬
‫‪»« ¿ ‰lÙzÏ‬‬
‫‪»ƒ¿« «Ú‚Ba‬‬
‫¿ ≈‬ ‫האהבה(‪.‬‬‫ענין ָ ַ ֲ ָ‬ ‫תּפ ָלּה ִהיא ְלע ֵוֹרר ֶאת ִ ְ ַ‬ ‫ַה ְ ִ‬ ‫‪11‬‬ ‫שאין עבודה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪» ƒ ¿ƒ 18‬‬
‫‪‡˙eÓÈÁc‬‬
‫‪62‬‬ ‫דורשת ומחייבת הכנה לפני השבת‪,‬‬
‫וזהוּ ָטעוּת‬ ‫‪ְ CÈLÓÓe‬בּ'ת ָוֹרה אוֹר' ָשׁם‪ֶ ְ :‬‬ ‫‪ 12‬ב( «¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪) 19‬חשובה ונעלית( כעבודת האהבה‬
‫‪63‬‬ ‫ולכן כדי שעבודת התפילה בשבת‬ ‫יראת ה'‬ ‫‪‰‡i‰‬‬
‫‪» ¿ƒ« ÔÈÚL‬‬
‫)‪«¿ƒ∆ ,eȉÂ‬‬
‫‪¿«¿ 20‬‬
‫‪64‬‬ ‫תהיה כראוי‪ ,‬יש לעסוק בעבודת‬
‫שׁאין‬‫שׁבּדע ָתּם ֶ ֵ‬ ‫עסקים' ֶ ְ ַ ְ‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬ ‫ַה ַ ֲ ֵ‬ ‫‪13‬‬
‫‪‰lÙz‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„BÚÏ‬‬
‫‪« ¬« CiL‬‬ ‫‪»« Bȇ≈ 21‬‬
‫‪65‬‬ ‫אהלים'‪ ,‬התפילה גם בימות החול ∆¬≈‬
‫‪È‰L‬‬ ‫'יּוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬ ‫פּלּל ָכּלֿ ָכּ‪ְ ‬כּמוֹ ַה ְ ֵ‬ ‫להת ַ ֵ‬ ‫וֹלים ְ ִ ְ‬ ‫‪ְ 14‬יכ ִ‬ ‫ˆ‪‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰‡È‬‬‫‪» ¿ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« 22‬‬
‫‪66‬‬ ‫פּלּל ∆¿»‬
‫‪»« dLÈ‬‬
‫‪ ˙eÎiL‬פנימית בתוכן ומהות‬ ‫להת ַ ֵ‬ ‫וֹלים ְ ִ ְ‬ ‫שׁהם ְיכ ִ‬ ‫נהפוֹך הוּא‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫דּר ָבּה‪ֲ ַ ,‬‬ ‫‪ִ 15‬כּי ַא ְ ַ‬ ‫‪« Ïk» ˙BȉÏ‬‬
‫‪ ÌBi‰‬ואין‬ ‫)‪¿ƒ (‰ÏBÎÈÂ‬‬
‫‪» ƒ 23‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪˙aLc‬‬
‫‪»« ¿ ˙BlÙz‬‬ ‫דּוקא העניינים ≈‪ƒ¿ ÔÈa‬‬ ‫יתרוֹן ָהאוֹר הוּא ִמתּוֹ‪ַ ‬החֹ ֶשׁ‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫יוֹתר‪ִ ,‬כּי ִ ְ‬ ‫‪ֵ 16‬‬ ‫‪ 24‬צורך בעבודת התפילה כדי לעורר‬
‫‪68‬‬ ‫‪‡Ók‬‬
‫‪»… ¿« ,˙aLc‬‬ ‫‪»« ¿ ˙B„eÚÒe‬‬ ‫¿‬ ‫קּדשׁ' ‪11‬‬ ‫גּרת ַה ֶֹ‬ ‫בּ'א ֶ ֶ‬
‫שּׁכּתוּב ְ ִ‬ ‫וזהוּ ַגּם ַמה ֶ ָ‬ ‫‪ 17‬כוּ'‪ֶ ְ .‬‬ ‫‪eÏȇÂ‬‬
‫‪ 25‬ו'להוליד' רגש של יראת ה'‪ƒ¿ ,‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪˙aLc‬‬
‫‪»« ¿ ˙BlÙz‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ 13 ˙e„ÈÒÁa‬‬
‫עסקים' ֵישׁ «¬‪ƒ‬‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬ ‫שׁגּם ַ ֲ ֵ‬ ‫וֹבים ֶ ַ‬ ‫וימיםֿט ִ‬ ‫שׁבּשׁבּתוֹת ְ ָ ִ‬ ‫‪ָ ַ ְ ֶ 18‬‬ ‫‪BÚÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡È‰ƒ ‰lÙz‰‬‬ ‫‪»ƒ¿« ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ 26‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙BÎa‬‬ ‫‪»¿ ˙Ó‚e„a‬‬
‫≈‪«¿ ¿ Ô‰‬‬ ‫‪»¬«» ÔÈÚ‬‬
‫‪ ‰‰‡‰‬שהוא ענין נעלה‬ ‫‪«¿ƒ ˙‡∆ 27‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ ˙B„eÚq‰‬וכמבואר ב'דרך מצותיך'‬‫«¿‬
‫ענין ֲעב ַוֹדת‬ ‫וּטל ִ ְ ַ‬ ‫עליהם מ ָ‬ ‫פּנאי‪ִ ,‬הֵנּה ֲ ֵ ֶ‬ ‫להם ְ ַ‬ ‫‪ֶ ָ 19‬‬ ‫‪ 28‬יותר‪ ,‬ויותר קשה להגיע לידי רגש של‬
‫‪72‬‬ ‫לאדמו"ר ה'צמח צדק'‪" :‬כמו‬ ‫שׁבּכדי‬
‫וּבן‪ֵ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫ויתר ָעז‪ .‬וּמ ָ‬ ‫שׂאת ְ ֶ ֶ‬ ‫בּיתר ְ ֵ‬ ‫תּפ ָלּה ְ ֶ ֶ‬ ‫‪ַ 20‬ה ְ ִ‬ ‫אהבה לה' מאשר ליראה(‪.‬‬ ‫‪29‬‬
‫‪73‬‬ ‫שבאכילת כהנים היו צריכים לברך‬ ‫וימיםֿ‬ ‫בּשׁבּתוֹת ְ ָ ִ‬ ‫תּפ ָלּה ְ ַ ָ‬ ‫להיוֹת ֲעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫שׁתּוּכל ִ ְ‬ ‫‪ַ ֶ 21‬‬
‫‪'B‡ ‰B˙'a‬‬
‫‪» ¿ CÈLÓÓe‬‬ ‫‪ƒ ¿« ( 30‬‬
‫‪74‬‬ ‫תחלה‪ ,‬כדי שעל ידי זה יהיה המשכת‬ ‫בּימי‬
‫שׁתּהיה ֲעב ָוֹדה זוֹ ַגּם ִ ֵ‬ ‫בּהכרח ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫וֹבים‪ַ ֵ ְ ֶ ְ ,‬‬ ‫‪˙eÚË» e‰ÊÂ‬‬
‫‪ 22‬ט ִ‬ ‫‪∆¿ :ÌL‬‬‫‪ 31‬לאדמו"ר הזקן »‬
‫‪75‬‬ ‫אור אין סוף‪ ,‬ושיהיה לו כח להמשיך‬ ‫יאכל‬
‫שׁבּת ֹ ַ‬ ‫בּערב ַ ָ‬ ‫שׁטּרח ְ ֶ ֶ‬ ‫"מי ֶ ָ ַ‬ ‫דּוקא ִ‬ ‫שׁהרי ַ ְ ָ‬ ‫‪ַ 23‬החוֹל‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫‪ƒ»¬ ÈÏÚa'‰‬‬
‫‪ 'ÌȘÒÚ‬הטרודים מאוד‬ ‫‪≈¬« « 32‬‬
‫‪76‬‬ ‫ע"י האכילה‪ .‬כמו כן כדי שיוכל‬
‫שׁוּטהּ‪,‬‬‫כּפ ָ‬ ‫דּשׁבּת ִ ְ‬ ‫לאכילה ְ ַ ָ‬ ‫בּנוֹגע ַ ֲ ִ ָ‬ ‫וּכמוֹ ְ ֵ ַ‬ ‫בּשׁבּת" ‪ְ ,12‬‬ ‫‪ÌzÚ„aL‬‬
‫‪ 33‬בענייני העולם הזה ∆¿« ¿»‬
‫‪ָ ַ ְ 24‬‬
‫‪77‬‬ ‫להמשיך ע"י עונג שבת את תענוג‬ ‫‪ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬‫‪ 34‬הסבורים בטעות ∆≈‬
‫‪78‬‬ ‫עליון הנ"ל צריך מקודם להתפלל‬
‫שׁיּכוּת‬ ‫ישׁנהּ ַ ָ‬ ‫שׁהרי ֶ ְ ָ‬ ‫דּשׁבּת‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫תּפ ָלּה ְ ַ ָ‬ ‫בּנוֹגע ַל ְ ִ‬
‫‪ָ 25‬כּ‪ַ ‬גּם ְ ֵ ַ‬ ‫‪ Ïlt˙‰Ï‬בכוונה ובהתעוררות »‪ŒÏk‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ 35‬‬
‫‪79‬‬ ‫בכוונה‪ .‬שאם יאכל בשבת בלא תפלה‬ ‫כּמבאר‬
‫דּשׁבּת‪ָ ֹ ְ ַ ,‬‬ ‫וּסעוּדוֹת ְ ַ ָ‬ ‫דּשׁבּת ְ‬ ‫תּפלּוֹת ְ ַ ָ‬ ‫‪ֵ 26‬בּין ְ ִ‬
‫‪ÈLBi'‰‬‬
‫‪ Ck» 36‬באותה מידה ¿‪≈¿ « BÓk‬‬
‫‪80‬‬ ‫בכוונה לא יעשה כלום‪ ,‬ויתפשט‬ ‫בּרכוֹת‬ ‫וּגמת ְ ָ‬ ‫דּשׁבּת ֵהן ְבּד ְ ַ‬ ‫תּפלּוֹת ְ ַ ָ‬ ‫שׁה ְ ִ‬‫בּחסידוּת‪ַ ֶ 13‬‬ ‫‪ִ ֲ ַ 27‬‬
‫‡‪ 'ÌÈω‬שאינם טרודים בענייני‬‫‪ƒ»… 37‬‬
‫‪81‬‬ ‫התענוג הגשמי של המאכל בחיצוניות‬ ‫בּימי ַהחוֹל‬ ‫שׁגּם ִ ֵ‬ ‫וּבן‪ַ ֶ ,‬‬ ‫וּמֶזּה מ ָ‬ ‫‪ַ 28‬על ַה ְסּעוּדוֹת‪ִ .‬‬ ‫‪ 38‬העולם כמו בעלי העסקים‪Èkƒ ,‬‬
‫‪ ...‬זולתי כאשר יתעורר תחלה בתפלה ‪82‬‬ ‫‪ ,‡e‰ ÍBÙ‰‬ההיפך‬ ‫‡‪¬« ,‰ac‬‬
‫‪»«¿« 39‬‬
‫בקריאת התפלה בכוונה‪ ,‬אזי ימשיך אח"כ באכילתו את העונג העליון‪ .‬כמו ‪83‬‬ ‫‪ Ïlt˙‰Ï‬בהתעוררות‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÌÈÏBÎÈ‬‬ ‫‪ ̉L‬בעלי העסקים דווקא ¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ 40‬הוא הנכון ∆≈‬
‫שהיה בבשר הזבח דכהנים הברכה תחלה‪ ,‬כמו כן בשבת הקריאה דתפלה ‪84‬‬ ‫‪CBzÓƒ ‡e‰ B‡‰» ÔB˙È‬‬ ‫‪ ˙BÈ‬מאשר בעלי העסקים‪¿ƒ Èkƒ ,‬‬
‫‪ 41‬ובכוונת הלב ≈‬
‫הוא כמו ברכה על מצות האכילה בשבת"( ולענייננו – כשם שסעודות השבת ‪85‬‬ ‫‪ ‡˜Âc‬ולכן דוקא מי שמתמודד עם מניעות ועיכובים יכול להגיע‬‫‪»¿« CLÁ‰‬‬
‫‪∆… « 42‬‬
‫דורשות הכנה מלפני השבת‪ ,‬כך גם עבודת התפילה של שבת דורשת הכנה ‪86‬‬ ‫לעבודת ה' בתפילה בדרגה יותר גבוהה ‪.'eÎ‬‬ ‫‪43‬‬

‫‪ (7‬ע"פ לשון הפסוק פרשתנו ו‪ ,‬יח‪ .‬ז‪ ,‬א‪ (8 .‬ראה כתר שם טוב )הוצאת קה"ת‪ ,‬תשס"ד( הוספות ס"ט‪ .‬וש"נ‪ .‬תו"א שם ט‪,‬‬
‫א‪ (9 .‬פ"א‪ .‬פ"ג ואילך‪ (10 .‬ראה זוהר ח"ב נה‪ ,‬ב‪ .‬ח"ג רסז‪ ,‬א‪ (11 .‬ס"א‪ (12 .‬ע"ז ג‪ ,‬א‪ (13 .‬דרמ"צ מצות אכילת קדשי קדשים‪.‬‬
 ‫ז‬ ‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ÌÈÎÈ‡Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ÌȇL‬‬
‫‡‪» ≈∆ 'ÌÈω‬‬‫'‪ƒ»… ÈLBÈ‬‬
‫‪≈¿ ÌLÈ‬‬ ‫‪»¿∆ ̇Â‬‬ ‫‪ BÊk» ÏBÁ‰« ÈÓÈa‬מלכתחילה‪ƒ¿ .‬‬ ‫‪≈ ƒ ÌbL‬‬ ‫‪«∆ ,ÔeÓ‬‬ ‫‪» ‰fÓe‬‬ ‫‪ 1‬בעבודת התפילה של ימות החול‪∆ƒ .‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ï"p‰‬‬ ‫‪«« 'B‡ ‰Bz'‰Ó‬‬
‫‪» «≈ ‰p‰‬‬ ‫‪ ‰lÙza‬משום מה‪≈ƒ ,‬‬ ‫‪»ƒ¿« 'ÌȘÒÚ‬‬ ‫'‪ƒ»¬ ÈÏÚa‬‬ ‫‡ˆ‪≈¬« Ï‬‬ ‫)‪ Ìb‬אפילו ≈∆‬ ‫‪« ‰lÙz‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„BÚ‬‬ ‫‪« ¬ ˙BȉÏ‬‬ ‫ˆ‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ 2‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪CÈ‡‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¬«¿ ÌÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌȇL‬‬
‫‪» ≈∆ BÊk» ˙eÚËÏ‬‬
‫‪ ÌB˜Ó» ˙È˙‬מלכתחילה ¿»‬ ‫‪« ƒ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÔÂÈk‬‬ ‫‪» ≈ ,ÏBÁ‰« ÈÓÈaL‬‬ ‫‡‪≈ ƒ∆ ‡l‬‬ ‫‪ 3‬שבימות החול טרודים בפרנסתם(‪»∆ .‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪el‡k‬‬
‫‪≈» LiM‬‬ ‫‪≈∆ ‰Óe‬‬ ‫‪ ‰lÙza‬אלא בוודאי עליהם להאריך בתפילה‪« .‬‬ ‫‪»ƒ¿« ÔÓÊa‬‬ ‫‪«¿« ˙eÎÈ‡a‬‬ ‫‡‪ƒ¬« dÈ‬‬ ‫‪» ≈ ‰„BÚ‰‬‬ ‫‡‪» ¬» ÈÊ‬‬ ‫‪ ȇt‬להאריך בתפילה‪«¬ ,‬‬ ‫‪«¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» 4‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪kL‬‬
‫‪»¿∆ ÔÂÈkL‬‬
‫‪ ÌÈLBÁL‬בטעות ∆≈ »‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪,‰ek‰‬‬
‫‪»»«« ‡È‰ƒ ˜ÈÚ‰Â‬‬‫‪» ƒ»¿ ,CkŒÏk‬‬‫‪» » 5‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ ÔÓÊ‬תקופה ארוכה ≈ »‬
‫‡‪ÌÈ‬‬ ‫‪«¿ CLÓ‬‬‫'בּעלי ∆ ∆‬
‫אצל ַ ֲ ֵ‬ ‫)גּם ֵ ֶ‬ ‫תּפ ָלּה ַ‬ ‫להיוֹת ֲעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫צריכה ִ ְ‬ ‫‪ ‰eÎa‬בהתאם לפתגם ‪ָ ִ ְ 1‬‬ ‫‪»»«¿ ËÚÓ‬‬ ‫‪«¿ BË 6‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÌÈÁBÓ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ‰lÙza‬‬
‫‪»ƒ¿« ÌÈÎÈ‡Ó‬‬
‫«¬‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪" 7‬טוב מעט בכוונה מהרבה שלא‬
‫להם‬ ‫שׁאין ָ ֶ‬ ‫כּיון ֶ ֵ‬ ‫שׁבּימי ַהחוֹל‪ָ ֵ ,‬‬ ‫עסקים'(‪ֶ .‬א ָלּא ֶ ִ ֵ‬ ‫‪ִ ֲָ 2‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪‰È‡‬‬
‫‪»» ¿ BÊ È‰‬‬ ‫«‪≈¬ ,‰Ê∆ ÏÚ‬‬ ‫‡‪ L‬אף על‬ ‫‪∆ ¬ ÓBÏ‬‬
‫]‪« LÈÂ‬‬ ‫‪ 8‬בכוונה" ¿≈‬
‫‪53‬‬ ‫בּזמן ָכּלֿ ָכּ‪ƒ ƒ¿«∆ ,‬‬
‫‪»»»¿« ÌÚƒ ÌÈÓÈkÒnL‬‬
‫‪ Ì˙‚‰‰‬שלא‬
‫בּאריכוּת ַ ְ ַ‬ ‫אינהּ ַ ֲ ִ‬ ‫העב ָוֹדה ֵ ָ‬ ‫אזי ָ ֲ‬ ‫פּנאי‪ַ ֲ ,‬‬ ‫‪ 9‬פי שעיקר האריכות בימות החול היא ‪ַ ְ 3‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪‰e‰‬‬
‫‪«¿ k‬‬ ‫וֹמר להאריך בתפילה‪≈¬ ,‬‬
‫‪»¿ È‰‬‬ ‫]וישׁ ל ַ‬ ‫וּנה ְ ֵ‬ ‫בּכָ ָ‬‫מעט ְ ַ‬ ‫כּוּנה‪ ,‬טוֹב ְ ַ‬ ‫ְוהעיקר ִהיא ַה ַ ָ ָ‬ ‫‪ 10‬בכוונת הלב ולאו דוקא אריכות בזמן‪ָ ִ ָ 4 ,‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ea‬‬
‫‪≈« È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « ,ʇÓ‬‬ ‫‪»≈ c‰‬‬‫להיוֹת ַגּם «»»‬ ‫צריכה ִ ְ‬ ‫בּזּמן( ְ ִ ָ‬ ‫)גּם ַ ְ ַ‬ ‫אריכוּת ַ‬ ‫קצת ֲ ִ‬ ‫)‪ֲ 5 Ìb‬א ֶשׁר ְ ָ‬ ‫‡‪« ˙eÎÈ‬‬ ‫˜ˆ˙ ¬‪ƒ‬‬ ‫‪ 11‬מכלֿמקום ¿»‬
‫‪56‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,'B‡ ‰B˙'a‬‬ ‫‪» ¿ Ô˜f‰‬‬ ‫כּיון «»≈‬‫תּבה‪ָ ֵ ,‬‬ ‫לפני ַה ֵ ָ‬ ‫בּימי ַהחוֹל‪ַ ְ ,‬ורק ֹלא ֵ ְירדוּ ִ ְ ֵ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ÈÓÈa‬‬
‫≈‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪Ìb‬‬ ‫«‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫ˆ‪‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ (ÔÓfa‬‬
‫‪«¿« 12‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪,‰Êa‬‬
‫‪∆» ˙eÚËÏ‬‬ ‫‪»¿ ÌB˜Ó» ˙È˙‬‬ ‫שׁיּוֹציאוּ ַגּם ¿‪« ƒ‬‬ ‫להארי‪ָ ‬כּלֿ ָכּ‪ַ ‬עד ֶ ִ‬ ‫וֹלים ְ ַ ֲ ִ‬ ‫שׁאינם ְיכ ִ‬ ‫‪ e„È‬בעלי ‪ָ ֵ ֶ 7‬‬ ‫‪¿≈ ‡Ï‬‬ ‫‪… ˜Â‬‬ ‫‪«¿ ,ÏBÁ‰« 13‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ea‬‬
‫‪≈« ÔÈe‬‬
‫‪≈ BÈaL‬‬‫‪≈∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ ‰Ê∆ È‰Â‬‬
‫«¬≈‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ 14‬העסקים שאין להם פנאי‬
‫שׁיּשׁ‬ ‫כּאלּוּ ֶ ֵ‬ ‫שׁיּשׁנם ָ ֵ‬ ‫דּכיון ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫וֹבתם‪ָ ֵ ְ ,‬‬ ‫אחרים ְ ֵידי ח ָ ָ‬ ‫‪ֲִֵ 8‬‬
‫‪59‬‬ ‫«»≈‬
‫‪ Ô˜f‰‬כלומר‪ ,‬אחריותו כלפי רבינו‬ ‫‪ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌȇL‬‬‫‪» ≈∆ ÔÂÈk‬‬ ‫‪» ≈ ,‰z‰‬‬‫‪»≈« 15‬‬
‫‪60‬‬ ‫הזקן ואין לו ללמוד דבר מאי המחאה‪.‬‬
‫וֹ‬‫א‬ ‫'‬ ‫מּדים‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫'מל‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫וֹ‬‫כּמ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬‫יוֹתר‬ ‫ֵ‬ ‫להארי‪‬‬‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫פּנאי‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫להם‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪ CkŒÏk‬במידה רבה כזו‬‫‪» » CÈ‡‰Ï‬‬ ‫‪ƒ¬«¿ 16‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ ÌÈÓÚË‬סיבות‬‫‪ƒ»¿ BÏ LÈ≈ ̇Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫שׁהם‬ ‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫וּטב‬ ‫ָ‬ ‫מ‬ ‫הרי‬‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫'‪,‬‬ ‫אביהם‬
‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫שׁלחן‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֻ‬ ‫על‬ ‫ַ‬ ‫וּכים‬ ‫ִ‬ ‫'סמ‬ ‫ְ‬ ‫‪10‬‬
‫‪È„È‬‬
‫‡‪≈¿ ÌÈÁ‬‬‫‪ƒ≈¬ Ìb« e‡ÈˆBiL‬‬ ‫‪ƒ ∆ „Ú« 17‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ B˙‚‰‰Ï‬שלא להאריך‬
‫וצידוקים ¿«¿»»‬ ‫תּבה[‪.‬‬ ‫לפני ַה ֵ ָ‬ ‫וֹברים ִ ְ ֵ‬ ‫יהיוּ ָהע ְ ִ‬ ‫ְִ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪el‡k‬‬
‫‪≈» ÌLiL‬‬‫‪»¿∆∆ ÔÂÈÎc‬‬
‫‪» ≈¿ ,Ì˙BÁ‬‬‫‪»» 18‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪CÈʃ Ú∆ χÊ‬‬ ‫'יוֹשׁבי בתפילה ‪» ‬‬ ‫ְֵ‬ ‫שׁאצל‬ ‫נוֹספת‪ֶ ֵ ֶ ,‬‬ ‫וֹראה ֶ ֶ‬ ‫וּבן ה ָ ָ‬ ‫‪ ‰fÓe‬מ ָ‬ ‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪˙BÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪CÈ‡‰Ï‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪ȇt‬‬
‫«‬‫¿‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ 19‬‬
‫‪64‬‬ ‫'‪ Ô'‰ÚË‬עליו להשמיע את‬ ‫לּכתחילה ֵאין ָמקוֹם ‡‪∆ « ¿ÒÈB‬‬ ‫אהלים' ִהֵנּה ִמ ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ָֹ ִ‬ ‫‪ 20‬מכפי שיכולים להאריך בעלי העסקים‪13 ,‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ea‬‬
‫טענותיו ו'להסתדר' ‪≈« ÌÚƒ‬‬ ‫'‪ 'ÌÈ„nÏÓ‬מורים לתלמידים‬‫‪ƒ¿«¿ BÓk¿ 21‬‬
‫עסקים'‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬ ‫אצל ַ ֲ ֵ‬ ‫שׁרק ֵ ֶ‬ ‫והינוּ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫לטעוּת ָכּזוֹ‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫‪ָ ְ 14‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ ,Ô˜f‰‬ולברר ולבחון ‪»¬« ̇ƒ‬‬
‫‪B˙ÚË‬‬ ‫«»≈‬ ‫‪ B‡ 22‬בחורים ואברכים ¿ ‪ƒ‬‬
‫'‪ÏÚ« ÌÈÎeÓÒ‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ıeÈz‬וצידוק אמיתי‪,‬‬‫‡‪≈ ÌÓ‬‬
‫‪»¿» ‡È‰ƒ‬‬ ‫פּלּל‬‫ֵ‬ ‫ַ‬ ‫להת‬
‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫וֹלים‬ ‫ִ‬ ‫יכ‬ ‫ְ‬ ‫שׁאין‬ ‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫וּת‬ ‫טע‬ ‫ָ‬ ‫להיוֹת‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫וֹלה‬ ‫ָ‬ ‫יכ‬ ‫ְ‬ ‫‪15‬‬
‫‡‪ '̉È‬ואינם צריכים‬ ‫‪∆ ƒ¬ ÔÁÏL‬‬ ‫‪«¿À 23‬‬
‫‪68‬‬ ‫‡‪‡Ï˙Ó‬‬
‫‡‪»¿«¬ ‡l‬‬ ‫‪»∆ dȇL‬‬‫'יוֹשׁבי ‡‪» ≈∆ B‬‬ ‫ְֵ‬ ‫אבל‬ ‫אהלים'‪ָ ֲ ,‬‬ ‫'יּוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬ ‫‪ ËeÓ‬עדיף ‪ָ 16‬כּלֿ ָכּ‪ְ ‬כּמוֹ ַה ְ ֵ‬ ‫‪» È‰‬‬ ‫‪ 24‬לדאוג לפרנסתם‪≈¬ ,‬‬
‫‪69‬‬ ‫שׁאדם והתחמקות ממילוי חובתו ¿‪ƒ‬‬
‫]‪̇Â‬‬ ‫גּוּפא‪ַ ,‬אף ֶ ָ ָ‬ ‫אצלם ָ‬ ‫אפילוּ ֶ ְ ָ‬ ‫אהלים''‪ִ ,‬הֵנּה ֲ ִ‬ ‫‪ִ ָ ֹ 17 ÈÙÏ‬‬ ‫‪≈¿ƒ ÌÈBÚ‰‬‬ ‫‪ƒ¿ » eȉÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ̉L‬‬ ‫‪≈∆ 25‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪BzÏÎÈaL‬‬
‫∆‪¿» ƒ‬‬ ‫‪‰Êk‬‬
‫»∆‬ ‫להיוֹת ָטעוּת ָכּזוֹ‪‡e‰ .‬‬ ‫וֹלה ִ ְ‬ ‫עצמוֹ ‪ֹ ,‬לא ְיכ ָ‬ ‫‪14‬‬ ‫אצל ַ ְ‬ ‫ָקרוֹב ֵ ֶ‬ ‫‪18‬‬ ‫עם‬ ‫אבל‬ ‫העסקים‪,‬‬ ‫בעלי‬ ‫ולא‬ ‫»‬
‫‪‰z‰‬‬‫‪≈« 26‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ CÈÊ‬לטעון את‬ ‫‡‪ƒ Ô'‰ÚË'ÒÈB‬‬
‫¿« ∆‬ ‫מאריכים‬
‫שׁאינם ַ ֲ ִ ִ‬ ‫אהלים' ֶ ֵ ָ‬ ‫'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬ ‫ְֵ‬ ‫ישׁנם‬ ‫ְואם ֶ ְ ָ‬ ‫‪ 27‬זאת גם בעלי העסקים צריכים להאריך ‪ִ 19‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫טענותיו ולהצדיק את עצמו ‪≈ƒ -‬‬ ‫‪ 28‬בתפילה קצת לפחות גם בימות החול‪.‬‬
‫שׁאין‬‫יוֹדעים ֶ ֵ‬ ‫'תּוֹרה אוֹר' ַהַנּ"ל ְ ִ‬ ‫מה ָ‬ ‫בּתּפ ָלּה‪ִ ,‬הֵנּה ֵ ַ‬ ‫‪ִ ְ ַ 20‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ˙‡Ê‬את היכולת‬ ‫‪… ÏvÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ ‰fÓe‬מהאמור לעיל אודות חובתם‬ ‫‪∆ƒ 29‬‬
‫שלו לטעון טענות ולהרצות נימוקים ‪74‬‬ ‫להארי‪‬‬ ‫צריכים ְ ַ ֲ ִ‬ ‫שׁאינם ְ ִ ִ‬
‫לטעוּת ָכּזוֹ ֶ ֵ ָ‬ ‫ְנתינת ָמקוֹם ְ ָ‬ ‫‪ַ ִ 21‬‬ ‫‪ 30‬של בעלי עסק לעסוק בעבודת התפילה‬
‫‪75‬‬ ‫‪˙„BÚÓ‬‬
‫‪« ¬≈ ˙eÚn‰‰‬‬ ‫שׁכּיון «‪¿»ƒ« ÏÚ‬‬ ‫וֹשׁבים ֶ ֵ ָ‬ ‫כּאלּוּ ֶשׁח ְ ִ‬ ‫שּׁיּשׁ ָ ֵ‬ ‫וּמה ֶ ֵ‬ ‫בּתּפ ָלּה‪ַ .‬‬ ‫‪ִ ְ ַ 22‬‬ ‫‪,˙ÙÒB‬‬
‫‪∆∆ ‰‡B‰‬‬‫‪» » ÔeÓ‬‬‫‪ 31‬באריכות »‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ˙‡Ê‬את‬ ‫‪… ÏvÏ‬‬
‫‪≈«¿ ËeÓ‬‬‫‪» ,‰lÙz‰‬‬ ‫ואין «¿‪»ƒ‬‬ ‫בּתּפ ָלּה ְ ֵ‬ ‫מאריכים ַ ְ ִ‬
‫שׁאינם ַ ֲ ִ ִ‬ ‫זמן ֶ ֵ ָ‬ ‫שׁכּבר ֶמ ֶשׁ‪ַ ְ ‬‬ ‫‪ָ ְ ֶ 23‬‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫‡‪≈ƒ 'ÌÈω‬‬
‫'‪ƒ»… ÈLBÈ‬‬
‫‪≈¿ ψ‡L‬‬ ‫‪∆≈∆ 32‬‬
‫‪77‬‬ ‫כּימים ִעם היכולת לטעון ולהשמיע נימוקים «‪ÏÚ‬‬ ‫שׁמּס ִ ִ‬‫ראיה ֶ ַ ְ‬ ‫הרי זוֹ ְ ָ ָ‬ ‫וֹחים ַעל ֶזה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫‪ 24‬מ ִ‬ ‫‪˙eÚËÏ‬‬‫‪»¿ ÌB˜Ó» Ôȇ≈ ‰ÏÈÁ˙ÎlÓ‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ƒ 33‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪.['eÎ ˙e„ÈÒÁa‬‬ ‫‪ƒ¬« ‰‰‬‬‫‪»»¬ ˙ÙÒBz‬‬
‫∆∆‬ ‫מאז‪ַ ,‬עלֿ ְ ֵידי‬ ‫דּבר ֵ ָ‬ ‫וּבהר ַהָ ָ‬ ‫כּבר ה ְ ַ‬ ‫הרי ְ ָ‬ ‫הנהגתם‪ֵ ֲ ,‬‬‫‪ָ ָ ָ ְ ַ 25‬‬ ‫‪» 34‬‬
‫‪ BÊk‬שאינם יכולים להאריך בתפילה‪,‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫ˆ‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬‫‪ Ô·Â‬למעשה ¿‪» ƒ‬‬ ‫¿»≈‬ ‫'‪ÈÏÚa‬‬
‫‡ˆ‪≈¬« Ï‬‬ ‫‪∆≈ ˜L‬‬ ‫‪«∆ ,eȉÂ‬‬‫‪¿«¿ 35‬‬
‫נתינת ָמקוֹם‬ ‫שׁאין ְ ִ ַ‬ ‫זּקן ְבּ'ת ָוֹרה אוֹר'‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 26‬ר ֵבּנוּ ַהָ ֵ‬
‫‪80‬‬ ‫‪ ÔÓÊa‬ולא רק‬
‫‡‪ ˙eÎÈ‬בתפילה גם «¿«‬ ‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪ 'ÌȘÒÚ‬הטרודים בפרנסתם ¿ »‬
‫‪ƒ»¬ 36‬‬
‫‪81‬‬ ‫בכוונת הלב‪.‬‬
‫וּבין ַר ֵבּנוּ‬ ‫שׁבּינוֹ ֵ‬ ‫ענין ֶ ֵ‬ ‫והרי ֶזה ִ ְ ָ‬ ‫בּזה‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫לטעוּת ָ ֶ‬ ‫‪ָ ְ 27‬‬ ‫‪ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ˙eÚË» ˙BȉÏ‬‬ ‫‪¿ƒ 37‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ÌÈÏBÎiL‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ÌÈLBÁL‬‬ ‫‪ƒ¿ ∆ el‡Â‬‬ ‫זאל ֶער ¿≈‬ ‫להנהגתוֹ ‪ָ -‬‬ ‫טעמים ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ואם ֵישׁ לוֹ ְ ָ ִ‬ ‫זּקן‪ִ ְ .‬‬ ‫‪ַ 28‬ה ָ ֵ‬ ‫‪» » Ïlt˙‰Ï‬‬
‫‪ CkŒÏk‬באותה מידה של‬ ‫‪≈«¿ƒ¿ 38‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪ ˙‡Ê‬את מה שפועלים על‬ ‫טענתוֹ ִהיא ‪¿ƒ‬‬
‫‪… ÏBÚÙÏ‬‬ ‫זּקן‪ִ ,‬אם ַ ֲ ָ‬ ‫'טענה'ן ִעם ַר ֵבּנוּ ַה ָ ֵ‬ ‫וֹיס ַ ֶ‬ ‫‪ִ 29‬זי‪ ‬א ְ‬ ‫‡‪,'ÌÈω‬‬
‫‪ƒ»… ÈLBi'‰‬‬
‫‪ 39‬אריכות ¿‪≈¿ « BÓk‬‬
‫]ואם הוּא‬ ‫אמתלא ְ ִ‬ ‫שׁאינהּ ֶא ָלּא ֲ ַ ְ ָ‬ ‫אמנם ֵתּירוּץ‪ ,‬אוֹ ֶ ֵ ָ‬ ‫‪ָ ְ ָ 30‬‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫‡‪≈ƒ ,''ÌÈω‬‬
‫'‪ƒ»… ÈLBÈ‬‬
‫‡‪≈¿ Ï‬‬ ‫‪»¬ 40‬‬
‫מּנעוּת‬ ‫הה ָ ְ‬
‫לנצּל ֹזאת ַעל ַ ִ‬ ‫בּמקוֹם ְ ַ ֵ‬ ‫'טענה'ן ִזי‪ִ - ‬הֵנּה ִ ְ‬ ‫וֹיס ַ ֶ‬ ‫שׁבּיכלתּוֹ א ְ‬ ‫כּזה ֶ ִ ָ ְ‬ ‫‪ֶ ָ 31‬‬ ‫‪ ‡Ùeb‬עצמם‪Û‡« ,‬‬
‫‡ˆ‪» ÌÏ‬‬‫‡‪»¿∆ eÏÈÙ‬‬‫‪ƒ¬ 41‬‬
‫‡ˆ‪¿« Ï‬‬
‫‪14 BÓˆÚ‬‬ ‫‪∆≈ B˜» Ì„‡L‬‬ ‫‪»»∆ 42‬‬
‫ואכן‬
‫בּחסידוּת כוּ'[‪ֵ ָ ְ .‬‬ ‫הבנה ַ ֲ ִ‬
‫תּוֹספת ֲ ָ ָ‬
‫לנצּל ֹזאת ַעל ֶ ֶ‬ ‫וּטב ְ ַ ֵ‬ ‫תּפ ָלּה‪ ,‬מ ָ‬ ‫מעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫‪ֲ ֵ 32‬‬
‫‪ 43‬ובגלל נגיעות ופניות אישיות עלול‬
‫בּמיעוּט‬ ‫לפעוֹל ֹזאת ְ ִ‬ ‫וֹלים ִ ְ‬‫שׁיּכ ִ‬
‫וֹשׁבים ֶ ְ‬ ‫ואלּוּ ֶשׁח ְ ִ‬ ‫בּזמן‪ֵ ְ .‬‬ ‫אריכוּת ַ ְ ַ‬ ‫להיוֹת ֲ ִ‬ ‫צריכה ִ ְ‬ ‫‪ָ ִ ְ 33‬‬ ‫‪˙eÚË» ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪» ¿ ‡Ï‬‬
‫לטעות‪… ,‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪ (14‬יבמות כה‪ ,‬ריש ע"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬

 ‫‪  ‬‬ ‫ח‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪¿«¿ Ô˜f‰‬‬
‫‪BÓˆÚa‬‬
‫ולכאורה אין מקום לדיוקי לשון מסוג זה‪39 ,‬‬ ‫‪≈»« ea‬‬
‫‪≈« ˙kM‬‬
‫∆»«‬ ‫על ידי כוונת הלב כדבעי אך בתוך זמן‬ ‫‪,ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ËeÚÈÓa‬‬ ‫‪ 1‬ידי אריכות התפילה ¿‪ƒ‬‬
‫מאמרים ‪40‬‬ ‫'‪el‡≈ '˙BÁp‰‬‬
‫‪»« Áa‬‬
‫ˆ„˜' »«‬
‫‪∆∆ ÁÓv'‰L‬‬
‫‪«∆ «∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ ÌB˜ÓŒÏkÓ‬‬
‫‪» »ƒ‬‬ ‫לאמתו‬ ‫‡‪‡l‬‬‫‪»∆ ,Ôk≈ ˙Ó‡‰‬‬ ‫‪∆¡» Ôȇ≈  ‰eÎa‬‬ ‫‪»»«¿ ËÚÓ‬‬ ‫‪ 2‬קצר‪ ,‬בנימוק של ‪«¿ BË‬‬
‫‪41‬‬ ‫כתובים‪ ,‬דברים שנאמרו בעלֿפה ו'הונחו' על גבי הכתב מבין מאמרים רבים‬ ‫‪˙Ó‡e‬‬
‫‪∆¡∆ ,‰eka‬‬ ‫‪»»«« Ìb« ÒÁ‬‬ ‫‡‪≈» ÈÊ‬‬ ‫‪«¬ ,ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿« ÌÈËÚÓÓ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ L‡k‬‬‫‪ 3‬של דבר «¬ ∆‬
‫‪42‬‬ ‫‪,16 '‰Bz‬‬
‫‪» ÈËewÏ'Â‬‬
‫‪≈ ƒ ¿ 'B‡ ‰B˙'a‬‬‫‪» ¿ ÌÒÈt„‰Â‬‬
‫‪ ˙LBc‰‬של אדמו"ר הזקן ¿‪» ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪∆ ∆ « ˙eBa˙‰a‬‬ ‫ˆ‪¿ ¿ƒ¿ CB‬‬ ‫‪ 4‬כדי להגיע לכוונת הלב כדבעי ≈‪∆ LÈ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ËÙe‬‬
‫‪»¿ƒ .˜ei„a‬‬ ‫‪ƒ¿ ȇcÂa‬‬
‫‪««¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪»» ¿»¿ .ÔÓÊ‬‬
‫‪ ‰È‡‰Â‬שיש‬ ‫‡‪«¿ ˙eÎÈ‬‬ ‫‪ƒ¬ 5‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪'L„w‰‬‬
‫)‪∆… « ˙b‡'k‬‬ ‫¿ ‪∆∆ƒ‬‬ ‫‡‪L‬‬
‫האמת ֵכּן‪ֶ ,‬א ָלּא ¬ ∆‬ ‫וּנה ‪ֵ -‬אין ָ ֱ ֶ‬ ‫בּכָ ָ‬ ‫מעט ְ ַ‬ ‫ְזמן‪ ,‬טוֹב ְ ַ‬ ‫‪ַ 1 ÈcÓ‬‬‫‪ 6‬חשיבות רבה לאריכות הזמן‪≈¿ƒƒ ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫אודות‬ ‫‪∆∆ ÁÓv'‰c‬‬
‫ˆ„˜' ‪17‬‬ ‫¿ « ∆«‬ ‫‪11'L„w‰‬‬‫‪∆… « ˙b‡'a‬‬
‫‪∆∆ƒ ¿ Ô˜f‰‬‬
‫‪≈»« ea‬‬ ‫‪≈« 7‬‬
‫בּכּוּנה‪,‬‬
‫חסר ַגּם ַ ַ ָ ָ‬ ‫אזי ָ ֵ‬ ‫בּזמן‪ַ ֲ ,‬‬ ‫ממעטים ַ ְ ַ‬ ‫כּא ֶשׁר ְ ַ ֲ ִ‬ ‫‪ֲַ 2‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪‰a‰‬‬
‫המאמרים שבאו בספרים אלה( «¿≈‬ ‫‪CÈ‡‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ LiL‬‬ ‫‪ 8‬שבספר התניא ∆≈‬
‫‪47‬‬ ‫‪ Ï"Ê‬אדמו"ר הזקן‬ ‫‪« ea‬‬
‫‪≈« ÌN‬‬‫‪» ̉Ó‬‬‫אריכוּת ≈∆‬ ‫דּוֹר ֶשׁת ֲ ִ‬ ‫בּוֹננוּת ַה ֶ‬ ‫בּהת ְ‬ ‫וּבאמת ֵישׁ צ ֶוֹר‪ְ ִ ְ ‬‬ ‫‪ֶ ֱ ֶ 3 ‰ÚL‬‬ ‫"‪»» CÚ‬‬‫‪ ‰lÙza‬בימות החול ∆∆‬‫‪»ƒ¿« 9‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ BeiÚƒ ÔÈÚ≈ BÓˆÚa‬‬ ‫¿«¿‬ ‫גּרת‬
‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫בּ'א‬
‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫זּקן‬
‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ה‬‫ַ‬ ‫בּנוּ‬ ‫ֵ‬ ‫ר‬ ‫ַ‬ ‫דּברי‬
‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫‪,‬‬‫והראיה‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ְזמן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪4‬‬
‫‪eȉ» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,"˙BÁÙÏ‬‬ ‫‪»¿ ,‰ˆÁÓe‬‬ ‫‪»¡∆ 10‬‬
‫‪49‬‬ ‫שׁעה ¿‪» ƒƒ‬‬
‫‪ ̉Èb‰Â‬ולכן למעשה כן ראוי לדייק‬ ‫"ער‪ָ ָ ‬‬ ‫בּתּפ ָלּה ֶ ֶ‬ ‫להארי‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫שׁיּשׁ ְ ַ ֲ ִ‬ ‫קּדשׁ' ֶ ֵ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ ˙‡Ê… ÏBÚÙÏ‬את התפילה ַה ֶֹ‬
‫‪5‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ 11‬‬
‫‪50‬‬ ‫בלשונות של המאמרים הללו‪.‬‬ ‫לפעוֹל ֹזאת‬ ‫וֹלים ִ ְ‬ ‫ואם ָהיוּ ְיכ ִ‬ ‫לפחוֹת"‪ִ ְ ,‬‬ ‫וּמחצה‪ָ ְ ,‬‬ ‫ֱֶָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,ÔÓÊ‬‬
‫«‬ ‫¿‬ ‫‪ËeÚÈÓa‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫הלב‬ ‫בכוונת‬ ‫כדבעי‬ ‫‪12‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪e˙kM‬‬ ‫‪»∆ ‰Ó« ˜i„Ï‬‬‫‪≈«¿ LÈ≈ ˙BÈe‬‬
‫וּבפרט ¿ ≈‬ ‫דּוֹרשׁ ‪ָ ְ ִ -‬‬ ‫זּקן ֵ‬ ‫היה ַר ֵבּנוּ ַה ָ ֵ‬ ‫זמן‪ֹ ,‬לא ָ ָ‬ ‫בּמיעוּט ְ ַ‬ ‫‪ִ ְ 7  LBc‬‬ ‫‪≈ Ô˜f‰‬‬‫‪≈»« ea‬‬‫‪≈« ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… 13‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪,ÌÈa‬‬
‫‡‪ƒ« ÔBLÏ¿ ,'ÌÈω‬‬ ‫'‪ƒ»… ÈLBÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪‡˜Âc‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫«‬ ‫‪‬‬ ‫‪‰Êk‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪Û˜B˙a‬‬
‫∆‬ ‫¿‬ ‫‪ËÙe‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫זמן‪ְ .‬ועוֹד ֹזאת‬ ‫אריכוּת ְ ַ‬ ‫דּוקא ֲ ִ‬ ‫כּזה ‪ָ ְ ַ -‬‬ ‫וֹקף ָ ֶ‬ ‫‪ְ 8‬בּת ֶ‬
‫‪53‬‬ ‫‪‡ÓÏLc‬‬
‫‪»»¿ ƒ¿ .˙e„ÈÒÁ‬‬ ‫‪ƒ¬ ÈtŒÏÚ‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪.ÔÓÊ‬‬
‫‡‪«¿ ˙eÎÈ‬‬‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪54‬‬ ‫לכאורה היה הדבר מובן ומתקבל «‪‰Ó‬‬ ‫מאריכים‬
‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫אינם‬
‫ָ‬ ‫ֵ‬ ‫הם‬ ‫ֵ‬ ‫שׁאם‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬ ‫'‪,‬‬‫אהלים‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ֹ‬ ‫'יוֹשׁבי‬
‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ל‬‫ְ‬ ‫בּנוֹגע‬
‫ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫‪9‬‬
‫‪ ˙‡Ê‬יש עניין נוסף בנושא‬ ‫‪… „BÚ¿ 16‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ÔBLÏ¿ 'ÌȘÒÚ‬‬‫'‪ƒ»¬ ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« Ó‡pM‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫שׁלּמדים‬‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫אחרים‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫על‬ ‫ַ‬ ‫גּם‬ ‫ַ‬ ‫פּוֹעל‬‫ֵ‬ ‫זה‬‫ֶ‬ ‫הרי‬ ‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫‪,‬‬ ‫לּה‬ ‫ָ‬ ‫בּתּפ‬
‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ÈLBÈ'Ï‬‬
‫‪≈¿ ¿ «Ú‚Ba‬‬ ‫‪ 17‬התפילה באריכות ¿ ≈‬
‫‪56‬‬ ‫‪ÌȘÒÚ‰L‬‬
‫‪ƒ»¬»∆ ÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫שׁיּשׁ «‪ƒ‬‬
‫‪≈¬ ,ÌÈa‬‬ ‫אהלים' ֶ ֵ‬ ‫'יּוֹשׁב ֹ ָ ִ‬ ‫וחמר‪ִ :‬אם ַה ֵ‬ ‫וּבקלָֿ ֹ ֶ‬ ‫מהם ‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‡‪ 'ÌÈω‬שאינם טרודים בפרנסתם‪ֶ ֵ ,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ƒ»… 18‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ e‰fL‬‬ ‫‪∆∆ ,ÌÏBÚ‰‬‬
‫‪» » ÈÈÚa‬‬
‫הרי ִמי ≈‪≈¿¿ƒ¿ ̉‬‬ ‫זמן ְמס ָוּים ‪ֵ ֲ -‬‬ ‫בּמ ֶשׁ‪ַ ְ ‬‬ ‫פּלּל ְ ֶ‬ ‫מת ַ ֵ‬‫פּנאי‪ְ ִ ,‬‬ ‫לוֹ ְ ַ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ÌÈÎÈ‡Ó‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫«‬ ‫‡‪ÌÈ‬‬
‫»‬ ‫≈‬ ‫‪̉‬‬‫≈‬ ‫‪̇L‬‬‫‪ƒ∆ 19‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ÈeË‬‬
‫≈‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫זמן ¿‪˙eL‬‬ ‫בּמ ֶשׁ‪ַ ְ ‬‬ ‫תּפ ָלּתוֹ ְ ֶ‬ ‫להיוֹת ְ ִ‬ ‫וֹלה ִ ְ‬ ‫פּנאי‪ְ ,‬יכ ָ‬ ‫שׁאין לוֹ ְ ַ‬ ‫‪ֵ ֶ 13 ÏÚ« Ìb« ÏÚBt‬‬ ‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,‰lÙza‬‬
‫‪»ƒ¿« 20‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ ,18 ‡„eÙc‬הרים של פירוד )כלשון‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‡‪ ÌÈÁ‬שאינם ''יושבי אהל'‬ ‫‪ƒ≈¬ 21‬‬
‫קצר ִמֶזּה‪.‬‬ ‫ָָ‬ ‫‪14‬‬
‫‪60‬‬ ‫הזוהר לגבי הקליפות והסטראֿאחרא‬ ‫וסבורים שגם‬ ‫‪15‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‪∆≈ ÌÈ„ÓlL‬‬ ‫‪ƒ≈¿∆ 22‬‬
‫ואינם ‪61‬‬ ‫לאלוקות‬ ‫בטלים‬ ‫'בּעלי‬
‫שאינם‬‫בּבאוּר ִדּיּוּק ַה ָלּשׁוֹן ַ ֲ ֵ‬ ‫וֹסיף ְ ֵ‬ ‫‪ְ LÈÂ‬לה ִ‬ ‫‪ 15‬ג( ¿≈‬ ‫‪ 23‬הם לא צריכים להאריך בתפילה‪,‬‬
‫‪62‬‬ ‫')‪(ÈLBÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫)לשׁוֹן ַר ִבּים(‪ ,‬באחדות( ¬»‬ ‫אהלים' ְ‬ ‫ו'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬
‫עסקים' ְ ְ ֵ‬ ‫ֲָ ִ‬ ‫‪16‬‬ ‫‪LBi'‰‬‬
‫‪≈ « ̇ƒ :ÓÁŒϘe‬‬ ‫‪∆… » «¿ 24‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪ ȇwL‬הכוונה «‪ÏÚ‬‬ ‫‡‪≈ »∆ ,'ÌÈω‬‬ ‫יחיד(‪ƒ»… .‬‬ ‫)לשׁוֹן ָ ִ‬ ‫אהל' ְ‬ ‫ו'יוֹשׁב ֹ ֶ‬ ‫עסק' ְ ֵ‬ ‫'בּעל ֵ ֶ‬ ‫ְולא ַ ַ‬ ‫‪ֹ 17‬‬ ‫‪,ȇt‬‬
‫‪«¿ BÏ LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ 'ÌÈω‬‬ ‫‪ƒ»… 25‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬ ,‰Bz‬‬ ‫»‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‡‪∆ ÌÈω‬‬ ‫זּקן …»‪ƒ‬‬ ‫שּׁכּתב ַר ֵבּנוּ ַהָ ֵ‬ ‫שׁאין ֶזה ַמה ֶ ָ ַ‬ ‫שׁאף ֶ ֵ‬ ‫דּמה‪ַ ֶ ,‬‬ ‫וּבהקָ ָ‬
‫‪ְ ַ ְ 18‬‬ ‫‪ÌÈeÒÓ‬‬
‫‪» ¿ ÔÓÊ‬‬ ‫‪«¿ CLÓa‬‬‫‪∆ ∆¿ Ïlt˙Ó‬‬‫‪≈«¿ƒ 26‬‬
‫‪65‬‬ ‫‡‪,19 ˙Á‬‬
‫‪«« ‰Bz‬‬ ‫‪» ‡È‰ƒ ‰Bz‰‬‬ ‫« »‬ ‫‪ 27‬שהוא זמן קצר ואינו מאריך בתפילה ‪‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ ‰nÏÂ‬‬‫‡‪»»¿ ,˙e„Á‬‬ ‫‪¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬
‫בּחר‬‫צדק' ָ ַ‬ ‫'צּמח ֶ ֶ‬ ‫שׁה ֶ ַ‬‫כּיון ֶ ַ‬ ‫בּעצמוֹ‪ִ ,‬מ ָכּלֿ ָמקוֹם ֵ ָ‬ ‫‪ְ ַ ְ 19‬‬ ‫‪«¿ BÏ ÔȇL‬‬
‫‪ ȇt‬והוא‬ ‫‪≈∆ ÈÓƒ È‰‬‬ ‫‪≈¬ 28‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪?ÌÈa‬‬‫'‡‪ƒ« ÔBLÏ¿ 'ÌÈω‬‬ ‫…»‪ƒ‬‬ ‫קּוּטי‬
‫ו'ל ֵ‬ ‫פּיסם ְבּ'ת ָוֹרה אוֹר' ְ ִ‬ ‫והד ִ ָ‬‫'ה ָנּחוֹת' ֵאלּוּ ְ ִ ְ‬ ‫‪ַ 20‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ‰ÏBÎÈ‬‬‫‪ 29‬טרוד בעסקיו‪» ¿ ,‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪‰Óa‬‬
‫‪«¿ e‡a‰‬‬ ‫‪≈« Ìc˜‰a‬‬ ‫וּבפרט ֲא ֶשׁר ¿ »‬
‫‪≈¿∆¿ ÔeÈÂ‬‬ ‫בּדיּוּק‪ָ ְ ִ .‬‬ ‫בּודּאי ְ ִ‬ ‫הרי ֶזה ְ ַ ַ‬ ‫תּוֹרה' ‪ֵ ֲ ,16‬‬ ‫‪ָ 21‬‬ ‫‪.‰fÓ‬‬
‫˜ˆ‪∆ƒ ‬‬
‫‪»» ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ CLÓa‬‬
‫‪∆ ∆¿ B˙lÙz‬‬‫‪»ƒ¿ 30‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪˜ÚÈÂ‬‬
‫‪ 20 e˙kL‬ביעקב אבינו ¿«¬ …‬ ‫מהם ∆»‬ ‫הר ֵבּה ֵ ֶ‬ ‫צדק' ‪ְ ַ (17‬‬ ‫'צּמח ֶ ֶ‬ ‫דּה ֶ ַ‬ ‫קּדשׁ' ְ ַ‬ ‫גּרת ַה ֶֹ‬ ‫)כּ'א ֶ ֶ‬
‫‪ִ ְ 22‬‬ ‫‪˜eicƒ e‡a‬‬
‫‪≈¿ ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ (‚ 31‬‬
‫גּיהם‪.‬‬
‫וה ִ ָ‬ ‫עליהם ְ ִ‬‫בּעצמוֹ ֵעין ִעיּוּנוֹ ֲ ֵ ֶ‬ ‫‪ָ 23‬שׂם ַר ֵבּנוּ ַז"ל ְ ַ ְ‬ ‫‪ ÔBLl‰‬במאמר של רבינו הזקן‬ ‫‪»« 32‬‬
‫חסידוּת‪.‬‬‫אהלים'‪ְ ,‬לשׁוֹן ַר ִבּים‪ַ ,‬עלֿ ִפּי ֲ ִ‬ ‫'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬‫שּׁכּתוּב ְ ֵ‬ ‫לדֵיּק ַמה ֶ ָ‬ ‫וּביוֹתר ֵישׁ ְ ַ‬ ‫‪ֵ ְ 24‬‬ ‫‪'ÌȘÒÚ‬‬
‫'‪ƒ»¬ ÈÏÚa‬‬
‫‪ 33‬ב'תורה אור' «¬≈‬
‫)‪ÔBLÏ‬‬‫¿‬ ‫‡‪'ÌÈω‬‬
‫‪ƒ»… ÈLBÈ'Â‬‬ ‫‪≈¿ ¿ 34‬‬
‫שׁהעסקים ֵהם‬
‫לפי ֶ ָ ֲ ָ ִ‬‫הרי ֶזה ְ ִ‬
‫עסקים' ְלשׁוֹן ַר ִבּים‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬
‫שּׁנּאמר ַ ֲ ֵ‬ ‫שׁלמא ַמה ֶ ֶ ֱ ַ‬ ‫ְדּב ְ ָ ָ‬ ‫‪ִ 25‬‬ ‫‪'˜ÒÚ‬‬
‫'‪∆≈ ÏÚa‬‬‫‪«« ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,(ÌÈa‬‬ ‫‪ƒ« 35‬‬
‫')יוֹשׁבי(‬
‫ְֵ‬ ‫אבל‬‫דּפר ָוּדא‪ָ ֲ ,18‬‬‫הר ִבּים‪ ,‬ט ֵוּרי ִ ְ‬ ‫ענין ְרשׁוּת ָ ַ‬ ‫שׁזּהוּ ִ ְ ַ‬ ‫וֹלם‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫בּעניני ָהע ָ‬‫‪ֵ ְ ְ ִ ְ 26‬‬ ‫‪.(„ÈÁÈ‬‬
‫)‪ƒ» ÔBLÏ‬‬‫‡‪¿ 'ω‬‬ ‫‪∆… LBÈ'Â‬‬
‫‪≈ ¿ 36‬‬
‫אחת‪ָ ְ ִ ,19‬‬
‫ענין ֶשׁל‬ ‫תּוֹרה ַ ַ‬
‫תּוֹרה ִהיא ָ‬ ‫הרי ַה ָ‬ ‫תּוֹרה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫אהלים ֶשׁל ָ‬ ‫שׁקּאי ַעל ֹ ָ ִ‬ ‫אהלים'‪ֵ ָ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ ָ ֹ 27‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Û‡L‬‬ ‫‪«∆ ,‰Óc˜‰e‬‬
‫‪» »¿«¿ 37‬‬
‫שׁכּתוּב ‪20‬‬‫בּמה ֶ ָ‬ ‫בּהקֵדּם ַה ֵבּאוּר ְ ַ‬‫ויוּבן ְ ֶ ְ‬
‫'אהלים' ְלשׁוֹן ַר ִבּים‪ָ ְ .‬‬ ‫נאמר ֹ ָ ִ‬ ‫ול ָמּה ֶ ֱ ַ‬ ‫אחדוּת‪ָ ְ ,‬‬ ‫‪ְ ַ 28‬‬ ‫‪ 38‬המאמרים שבספר 'תורה אור' «‪‰Ó‬‬

‫‪ (15‬ועד כדי כך‪ ,‬שפעם היו אומרים‪ ,‬שכדאי אפילו לישון חצי שעה תחת הטלית‪ ,‬כדי שהרואה יחשוב שהוא מתבונן בענין‬
‫עמוק‪ ,‬ובגלל זה יעשה גם הוא כן‪ .‬כלומר‪ :‬גם כאשר חסר אצלו ‪ -‬יש להשתדל שתהי' הפעולה על הזולת )אף שלכתחילה‬
‫הרי צריך להיות ‪ -‬כהסגנון הידוע )ראה תורת מנחם ‪ -‬רשימת היומן ריש ע' שנד‪ .‬וש"נ(‪" :‬יה"ר שיפעול בי ובהשומעים"(‪.‬‬
‫‪ -‬מהנחה בלתי מוגה‪ (16 .‬ראה אגרותֿקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' תקסא ואילך‪" .‬היום יום" יד אדר א‪ (17 .‬הועתקה‬
‫בהקדמת המו"ל לדרמ"צ‪ .‬ולאח"ז ‪ -‬באגרותֿקודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' שלד‪ .‬הועתק ב"היום יום" ג שבט‪ (18 .‬ראה תניא‬
‫ספל"ג‪ (19 .‬בא יב‪ ,‬מט‪ .‬ועוד‪ (20 .‬תולדות כה‪ ,‬כז‪.‬‬
 ‫ט‬ ‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰Bza‬‬
‫‪» « B‡ „Ï‬‬
‫‪«¿ ‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ ‰Bza‬‬‫‡‪» « ,„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÙB‡a‬‬
‫¿ ∆‬ ‫‪ 21 Ï"Ê‬שהאהלים בהם‬
‫‪eÈ˙Ba‬‬
‫‪≈ « eLÙe‬‬ ‫«‬
‫‡‪¿≈ ,ÌÈω‬‬‫‪ƒ»… LBÈ‬‬ ‫‪≈ Ìz» Lȇƒ 1‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪Ï"p‰‬‬
‫‪«« ˙eÚhÏ‬‬
‫‪»« ‰ÏÁ˙ÎlÓ‬‬
‫‡ˆ‪»ƒ¿«¿ƒ ÌB˜Ó» Ôȇ≈ ÌÏ‬‬
‫‪»¿∆ Ìb« ‰p‰‬‬
‫‪≈ƒ ,„Ï‬‬
‫¿«‬ ‫‪ ,Ú‬שהיו בתי‬ ‫‪∆≈ ÏL‬‬‫‪∆ Bω‡Â‬‬ ‫‪√»¿ ÌL‬‬‫‪≈ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ Bω‬‬
‫‪ 2‬ישב יעקב אבינו הם »√‬
‫‪47‬‬ ‫כלומר‪ ,‬החובה לעסוק בעבודת התפילה ולהתפלל באריכות לא מוטלת רק על‬ ‫‪ ÊnnL‬הביטוי 'אהלים' בלשון‬ ‫‪ 3‬מדרש ללימוד התורה ויעקב למד בהם‪≈ «¿∆ ,‬‬
‫‪48‬‬ ‫'ישבי אהלים' שעוסקים בשני חלקי התורה אלא גם על כל מי ששייך לסוג‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪≈»¿∆ ÈÙk‬‬ ‫‪ƒ¿ ,‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ ‰B˙Â‬‬ ‫‪» ¿ ˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰Bz‬‬ ‫‪ 4‬רבים «‪» ÏÚ« Ìb‬‬
‫‪49‬‬ ‫זה של 'יושבי אהלים' גם אם הוא‬ ‫¿‪B‡'a‬‬ ‫ˆ„˜'‬‫∆∆‬ ‫‪ÁÓv'‰‬‬
‫‪«∆ « 5‬‬
‫‪ֹ ֲ ַ 1  ÌL‬‬ ‫‪≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ Bω‡L‬‬‫‪√»∆ '‰Bz‰‬‬ ‫‪» « 6‬‬
‫‪50‬‬ ‫עוסק רק בחלק אחד בתורה‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫בּוֹתינוּ‬
‫וּפרשׁוּ ַר ֵ‬ ‫אהלים‪ְ ֵ ,‬‬ ‫יוֹשׁב ֹ ָ ִ‬ ‫ְויעקב ִאישׁ ָתּם ֵ‬
‫‪51‬‬ ‫‪‰Bz‬‬
‫‪ ˜eÏÁ‰‬ההבדל ≈‪» ÔÈa‬‬ ‫‪ƒ« ,‰p‰Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪,˙ÎaL‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪‰Bz‬‬
‫»‬ ‫‪ÏÚ‬‬‫«‬ ‫הכוונה‬ ‫‪≈» 7‬‬
‫˜‡‪È‬‬
‫שׁמּר ֵמּז ַגּם‬‫עבר‪ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫ואהלוֹ ֶשׁל ֵ ֶ‬ ‫אהלוֹ ֶשׁל ֵשׁם ְ ָ ֳ‬ ‫‪ַ 2‬ז"ל‪ֳ ָ 21‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ ‰BzÏ‬‬ ‫‪» « ˙ÎaL‬‬‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÏÎc‬‬ ‫‪ 8‬כמאמר חכמינו ז"ל ¿»‬
‫‪53‬‬ ‫‪d˜ÈÚ‬‬
‫‪»» ƒ ˙ÎaL‬‬ ‫כּפי ‪» ∆ ,‡e‰‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰BzL‬‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ִ ְ ,‬‬ ‫שׁבּכתב ְות ָוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫תּוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫‪ַ 3 Bω‡Â‬על ָ‬ ‫‪√»¿ ,‰"aw‰‬‬‫‪»»« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÂÈ˙BÓL‬‬
‫‪» ¿ 9‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ÔÎÏÂ‬‬
‫‡‪ ,˙Bi˙B‬המילים עצמן‪≈»¿ ,‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫וֹ‬‫שׁאהל‬
‫ֳ‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫תּוֹרה' ‪22‬‬
‫ָ‬ ‫ה‬
‫ַ‬ ‫וֹר‬ ‫בּ'א‬ ‫ְ‬ ‫'‬‫צדק‬
‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫'צּמח‬‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ה‬
‫ַ‬ ‫שׁמּבאר‬
‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫‪4‬‬
‫˜‡‪ È‬הכוונה «‪ÏÚ‬‬‫‪≈ »  Ú‬‬ ‫‪∆≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ 10‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪Ú„È‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬‫‪… ∆ ı‡‰ŒÌÚ‬‬
‫‡‪∆»» « eÏÈÙ‬‬ ‫תּוֹרה ¬‪ƒ‬‬ ‫דּכל ַה ָ‬ ‫שׁבּכתב‪ָ ְ ,‬‬‫תּוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫קאי ַעל ָ‬ ‫‪ֶ ÔBLlÓ‬שׁל ֵשׁם ‪ֵ ָ -‬‬‫‪5‬‬ ‫‪¿ƒ ,‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ ‰Bz‬‬ ‫‪» 11‬‬
‫‪56‬‬ ‫קאי ַעל «‪«» » ȇÓ‬‬
‫˜‡‪ Ó‬שאיננו יודע מה הוא‬ ‫עבר ‪ֵ ָ -‬‬ ‫ואהלוֹ ֶשׁל ֵ ֶ‬ ‫קּבּ"ה‪ֳ ָ ְ ,‬‬ ‫וֹתיו ֶשׁל ַה ָ ָ‬ ‫ְשׁמ ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫הכתוב‬ ‫כלשון‬ ‫‪,‬‬ ‫≈‬‫»‬
‫‪23 "eÈÏÚ‬‬ ‫≈‬
‫"‪BÚ‬‬ ‫‪12‬‬
‫אומר‪ ,‬כלומר הקורא בתורה שבכתב ‪57‬‬ ‫‪ 13‬שהאשה השונמית אמרה לבעלה‬
‫עלינוּ" ‪ֶ ,23‬שׁהוּא‬ ‫וֹבר ָ ֵ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ִ ,‬מ ְלּשׁוֹן "ע ֵ‬ ‫תּוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫‪ָ 7‬‬
‫ואיננו מבין אפילו את המשמעות ‪58‬‬ ‫‪ 14‬אודות אלישע "כי איש אלוקים קדוש‬
‫וּמ ְלּשׁוֹן‬ ‫שׁבּכתב‪ִ .‬‬ ‫תּוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫שׁכת ְ ִוגילוּי ָ‬ ‫המ ָ ַ‬‫ענין ַ ְ‬ ‫‪ְַ ִ 8‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪CÓ‬‬
‫הפשוטה של המילים ‪≈»¿ -‬‬ ‫‪ 15‬הוא‪ ,‬עובר עלינו תמיד"‪ ,‬כלומר בא‬
‫‪60‬‬ ‫‪B˙iÏÚa‬‬
‫«¬‪»ƒ‬‬ ‫‪‰Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫עסקים' ‪«¿ƒ‬‬
‫‪˙ka‬‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬‫"טעוּת ַה ַ ֲ ֵ‬ ‫בּנוֹגע ְל ָ‬‫'תּוֹרה אוֹר' ְ ֵ ַ‬ ‫‪ַ 9‬ה ָ‬ ‫‪˙ÎLÓ‰‬‬
‫‪«» ¿« ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪ 16‬ומגיע אלינו‪∆ ,‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪,24 ˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰Bza‬‬ ‫‪» « ‰‡È˜Ï‬‬ ‫פּלּל ָכּלֿ ָכּ‪ְ ‬כּמוֹ ‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫להת ַ ֵ‬‫וֹלים ְ ִ ְ‬ ‫שׁאין ְיכ ִ‬ ‫שׁבּדע ָתּם ֶ ֵ‬ ‫‪ְ ַ ְ ֶ 10‬‬ ‫‪ÔBLlÓe‬‬
‫‪¿ƒ .˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰Bz‬‬
‫‪» ÈeÏÈ‚Â‬‬ ‫‪ƒ¿ 17‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ ‰Bz‬‬ ‫»‬ ‫‪eÏȇÂ‬‬ ‫אהלים' ¿‪ƒ‬‬ ‫'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬
‫שׁמּד ֵבּר אוֹדוֹת ְ ֵ‬ ‫יּוֹשׁביֿאהלים"‪ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 11‬ה ְ ֵ ֹ ָ ִ‬ ‫‪˙eÚË"Ï‬‬
‫‪» ¿ «Ú‚Ba‬‬
‫‪≈ ¿ 'B‡ ‰Bz'‰‬‬
‫‪» « 18‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰‚O‰Â‬‬‫‪»» «¿ ‰‰‬‬ ‫‪»»¬ d˜ÈÚ‬‬ ‫'בּעלי ‪»» ƒ‬‬ ‫סגנוֹן ְכּמוֹ אוֹדוֹת ַ ֲ ֵ‬ ‫וּבאוֹתוֹ ִ ְ‬ ‫בּסמיכוּת ְ‬ ‫‪ִ ְ ִ 12‬‬ ‫‪ÌzÚ„aL‬‬
‫‪»¿ «¿∆ 'ÌȘÒÚ‬‬ ‫‪ƒ»¬ ÈÏÚa'‰‬‬
‫‪≈¬« « 19‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ,˙Bi˙B‡‰‬אין‬ ‫‪ƒ » CkŒÏk‬‬ ‫‪» » «Ú‚B‬‬ ‫≈‬ ‫והינוּ‪,‬‬
‫כּוּנה‪ְ ַ ְ .‬‬ ‫וֹתהּ ַ ָ ָ‬ ‫שּׁבּשׁניהם א ָ‬ ‫וּבן ֶ ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫עסקים'‪ ,‬מ ָ‬ ‫‪ִ ָ ֲ 13‬‬ ‫‪ÌÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪ 20‬הסבורים בטעות ∆≈‬
‫‪65‬‬ ‫‪,‰a„‡Â‬‬
‫חשיבות מיוחדת למילים‪»«¿«¿ ,‬‬ ‫‪» » Ïlt˙‰Ï‬‬
‫‪ CkŒÏk‬באריכות באותה‬ ‫‪≈«¿ƒ¿ 21‬‬
‫כּוּנה ִהיא ֹלא‬ ‫עסקים' ַה ַ ָ ָ‬ ‫'בעלי ֲ ָ ִ‬‫שׁבּנוֹגע ְל ַ ֲ ֵ‬‫ִדּכ ֵשׁם ֶ ְ ֵ ַ‬ ‫‪ְ 14‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪˙‡∆ ÔÈ‰L‬‬ ‫‪ ÔÓÈq‰‬וההוכחה ∆≈‪ƒ‬‬ ‫«‪» ƒ‬‬ ‫‪,"ÌÈω‡ŒÈLBi‰‬‬
‫‪ 22‬מידה ¿‪ƒ»… ≈¿ « BÓk‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ BËa‬בהבנה וקליטה טובה‬ ‫)לשׁוֹן ַר ִבּים( »‪»¿ƒ‬‬
‫‪¿ ÔÈÚ‰‬‬ ‫עסקים ְ‬ ‫כּמּה ֲ ָ ִ‬ ‫להם ַ ָ‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫למי ֶ ֵ‬ ‫‪ַ 15‬רק ְ ִ‬ ‫'‪ÈLBÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪˙B„B‡ a„nL‬‬ ‫‪≈«¿∆ 23‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪‡Ó‬‬
‫‪≈»¿ L‡k‬‬ ‫‪∆ ¬« ‡˜Âc‬‬ ‫אחד‪ָ ,‬כּ‪»¿« ‡e‰ ‬‬ ‫עסק ֶ ָ‬ ‫להם ַרק ֵ ֶ‬ ‫שׁיּשׁ ָ ֶ‬ ‫למי ֶ ֵ‬ ‫דּוקא‪ֶ ,‬א ָלּא ַגּם ְ ִ‬ ‫‪ָ ְ ַ 16‬‬ ‫‪B˙B‡e‬‬
‫‪¿ ˙eÎÈÓÒa‬‬ ‫‡‪ƒ¿ƒ 'ÌÈω‬‬ ‫‪ƒ»… 24‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪BlL‬‬ ‫‪ ˙Bi˙B‡a‬במילים ∆‬ ‫‪ƒ ¿ ÔÈÚ‰‬‬ ‫)שׁאצלם ֵאין ָמקוֹם »‪»¿ƒ‬‬ ‫אהלים' ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬ ‫בּנוֹגע ְל ְ ֵ‬ ‫‪ַ 17‬גּם ְ ֵ ַ‬ ‫'‪ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« ˙B„B‡ BÓk¿ ÔB‚Ò‬‬ ‫‪¿ƒ 25‬‬
‫‪70‬‬ ‫ואינו חוזר בדיוק על המילים ששמע‪.‬‬ ‫כּוּנה ִהיא ֹלא ַרק‬ ‫כּנּ"ל( ַה ַ ָ ָ‬ ‫לטעוּת‪ַ ַ ,‬‬ ‫לּכתחלה ְ ָ‬ ‫‪ִ 18‬מ ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫‪∆ ≈¿ ƒ∆ ÔeÓ‬‬
‫‪ ̉ÈLaM‬יש‬ ‫‪» ,'ÌȘÒÚ‬‬ ‫‪ƒ»¬ 26‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪˙ÈÓL‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙BȉÏ‬‬ ‫‪¿ƒ CÈvL‬‬ ‫‪ƒ»∆ ,eȉÂ‬‬ ‫שׁבּכתב ¿«¿‬ ‫האהלים ְדּת ָוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫בּשׁני ָ ֹ ָ ִ‬ ‫שׁיּוֹשׁב ִ ְ ֵ‬ ‫למי ֶ ֵ‬ ‫‪ִ ְ 19‬‬ ‫‪,eȉÂ‬‬
‫‪¿«¿ .‰ek‬‬
‫‡‪»»« d˙B‬‬
‫‪ 27‬ל'מאמר' »‬
‫‪72‬‬ ‫‪‰Bza‬‬
‫‪ ˙Bi˙B‡‰‬המילים «‪» « Ìb‬‬ ‫» ‪ƒ‬‬ ‫‪ÈÏÚ'Ï‬‬
‫‪≈¬« ¿ «Ú‚BaL‬‬‫‪≈ ¿∆ ÌLÎc‬‬ ‫‪≈ ¿ƒ 28‬‬
‫שׁיּוֹשׁב ַרק‬ ‫למי ֶ ֵ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ֶ ,‬א ָלּא ַגּם ְ ִ‬ ‫‪ְ 20‬ות ָוֹרה ֶ ְ ַ‬
‫‪73‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬‫"‪»» ÈÁ‬‬ ‫‪»« ÏÏÎe‬‬ ‫‪»¿ƒ ,‰tŒÏÚaL‬‬
‫∆¿« ∆‬ ‫‪˜« ‡Ï‬‬‫‪… ‡È‰ƒ ‰ek‰‬‬
‫‪»»«« 'ÌȘÒÚ‬‬‫‪ƒ»¬ 29‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪Èkƒ ,25 "Ba« ÔBLÏa‬‬ ‫‪¿ƒ ÓBÏ‬‬ ‫«‬ ‫בּתּוֹרה הוּא ַרק‬ ‫שׁלּימוּדוֹ ַ ָ‬ ‫הינוּ‪ִ ֶ ,‬‬ ‫אחד‪ְ ַ ,‬‬ ‫בּאהל ֶ ָ‬ ‫‪ֶ ֹ ְ 21‬‬ ‫‪ÌȘÒÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ ‰nk‬‬ ‫‪»« ̉Ï‬‬
‫‪∆» LiL‬‬‫‪≈∆ ÈÓÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ 30‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪‰nk‬‬‫‪»« „BÚ LÈ≈ ‰‬‬ ‫‪«» ÔBLÏa‬‬ ‫בּתּוֹרה ‪¿ƒ‬‬ ‫לבד אוֹ ַ ָ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה ְ ַ‬ ‫בּתּוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫אחד‪ָ ַ ,‬‬ ‫וֹפן ֶ ָ‬ ‫‪ְ 22‬בּא ֶ‬ ‫‡‪Ìb« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« (ÌÈa‬‬
‫)‪ƒ« ÔBLÏ‬‬ ‫‪¿ 31‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪‚ÈO‰‬‬
‫‪ƒ ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ÌÈÈÚ‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ‰nÎÂ‬‬ ‫אצלם ֵאין ָמקוֹם ¿«»‬ ‫לבד‪ִ ,‬הֵנּה ַגּם ֶ ְ ָ‬ ‫שׁבּכתב ְ ַ‬ ‫‪ָ ְ ִ ֶ 23‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ˜ÒÚ‬‬
‫‪∆≈ ˜« ̉Ï‬‬‫‪∆» LiL‬‬‫‪≈∆ ÈÓÏ‬‬‫‪ƒ¿ 32‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪˙‡∆ Ú„È‬‬ ‫‪«≈ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,ÔÈ„Ú‬‬‫החלוּק ֵבּין התלמיד ¬«‪ƒ‬‬ ‫והֵנּה‪ִ ַ ,‬‬ ‫לּכתחלה ַל ָטּעוּת ַהַנּ"ל‪ִ ְ .‬‬ ‫‪ִ 24‬מ ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫‪ 33‬וגם אותם ה'מאמר' ממריץ ומעורר‬
‫‪78‬‬ ‫‪ ,BlL‬רק כפי‬ ‫‪∆ ÔB‚qa‬‬ ‫‪¿ƒ« ˜« ÔÈÚ‰‬‬‫שׁתּוֹרה »‪»¿ƒ‬‬ ‫‪«Ú‚Ba‬‬
‫‪ 34‬להאריך בתפילה‪≈ ¿ Ìb« Ck» ,‬‬
‫שׁבּעלֿ ֶפּה הוּא‪ָ ֶ ,‬‬ ‫תּוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫שׁבּכתב ַל ָ‬ ‫תּוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ 25‬‬
‫‪79‬‬ ‫שהדברים נקלטו בשכל ובהבנה שלו‬ ‫)‪Ìψ‡L‬‬
‫‡‪»¿∆∆ 'ÌÈω‬‬‫‪ƒ»… ÈLBÈ'Ï‬‬
‫‪≈¿ ¿ 35‬‬
‫הארץ‬
‫אפילוּ ַעםֿ ָ ָ ֶ‬ ‫ולכן ֲ ִ‬ ‫וֹתיּוֹת‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫עיקרהּ א ִ‬ ‫שׁבּכתב ִ ָ ָ‬ ‫‪ָ ְ ִ ֶ 26‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪Ïk» ‰Êa‬‬ ‫‪∆» ÌÈÏeÏk‬‬ ‫‪ƒ ¿ eȉÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫…‬ ‫‪˙eÚËÏ‬‬
‫‪»¿ ‰ÏÁ˙ÎlÓ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ƒ ÌB˜Ó» Ôȇ≈ 36‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ Ï"p‰‬שעדיין לא השיג‪,‬‬ ‫תּוֹרה »‪ƒ»¿ƒ‬‬
‫‪«« ÌÈÈÚ‰‬‬ ‫בּר ַכּת ַה ָ‬ ‫מבר‪ְ ִ ‬‬ ‫קאמר ‪ֵ ָ ְ -‬‬ ‫שׁלּא ָ ַידע ַמאי ָ ָ ַ‬ ‫‪ֹ ֶ 27‬‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫לחשוב‬ ‫צריכים‬ ‫‪ 37‬שאינם‬
‫תּוֹרה‬
‫ואילוּ ָ‬ ‫שׁבּכתב ‪ִ ְ ,24‬‬ ‫בּתּוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫לקריאה ַ ָ‬ ‫בּעלָיּתוֹ ִ ְ ִ ָ‬ ‫‪ִ ֲ ַ 28‬‬ ‫‪˜« ‡Ï‬‬‫‪… ‡È‰ƒ ‰ek‰‬‬
‫‪»»«« (Ï"pk‬‬‫‪«« 38‬‬
‫סּימן‬
‫ואדר ָבּה‪ַ ,‬ה ִ ָ‬ ‫וֹתיּוֹת‪ַ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫נוֹגע ָכּלֿ ָכּ‪ָ ‬הא ִ‬ ‫ולא ֵ ַ‬ ‫שּׂגה‪ֹ ְ ,‬‬ ‫וה ָ ָ‬ ‫הבנה ְ ַ‬‫עיקרהּ ֲ ָ ָ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה ִ ָ ָ‬ ‫‪ַ ְ ֶ 29‬‬ ‫‪ÌÈω‡‰‬‬
‫‪ƒ»… » ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ LBiL‬‬
‫‪≈ ∆ ÈÓÏ‬‬‫‪ƒ¿ 39‬‬
‫והינוּ‪,‬‬‫וֹתיּוֹת ֶשׁלּוֹ‪ְ ַ ְ .‬‬ ‫הענין ְבּא ִ‬ ‫מבאר ָ ִ ְ ָ‬
‫כּא ֶשׁר ְ ָ ֵ‬ ‫דּוקא ַ ֲ‬ ‫הענין ְבּטוֹב הוּא ַ ְ ָ‬ ‫שׁהבין ֶאת ָ ִ ְ ָ‬ ‫‪ִ ֵ ֶ 30‬‬ ‫‪ŒÏÚaL‬‬
‫‪«¿∆ ‰B˙Â‬‬
‫‪» ¿ ˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰B˙c‬‬
‫‪» ¿ 40‬‬
‫‪ ‰t‬שדווקא הוא חייב להאריך‬ ‫‪∆ 41‬‬
‫וֹמר‬ ‫אדם ל ַ‬ ‫"חיב ָ ָ‬ ‫וּבכלל ַ ָ‬‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫בּתּוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫וֹתיּוֹת ַגּם ַ ָ‬ ‫שׁמירת ָהא ִ‬ ‫להיוֹת ְ ִ ַ‬ ‫שׁצּרי‪ְ ִ ‬‬ ‫‪ִ ָ ֶ 31‬‬
‫‪LBiL‬‬
‫‪≈ ∆ ÈÓÏ‬‬‫‡‪ƒ¿ Ìb« ‡l‬‬
‫‪ 42‬בתפילה‪»∆ ,‬‬
‫עדין‪,‬‬
‫שׁלּא ִה ִשּׂיג ֲ ַ ִ‬ ‫ענינים ֶ ֹ‬ ‫וכ ָמּה ִ ְ ָ ִ‬‫כּמּה ְ ַ‬ ‫הרב ֵישׁ עוֹד ַ ָ‬ ‫בּלשׁוֹן ָ ַ‬ ‫בּלשׁוֹן ַרבּוֹ" ‪ִ ,25‬כּי ִ ְ‬ ‫‪ְ ִ 32‬‬
‫‪,eȉ‬‬
‫‡‪¿« ,„Á‬‬ ‫‪»∆ ω‡a‬‬‫‪∆… ¿ ˜« 43‬‬
‫הענינים ַהַנּ"ל‪,‬‬ ‫בּזה ָכּל ָ ִ ְ ָ ִ‬ ‫וּלים ָ ֶ‬ ‫יהיוּ ְכּל ִ‬ ‫בּסּגנוֹן ֶשׁלּוֹ‪ֹ ,‬לא ִ ְ‬ ‫הענין ַרק ַ ִ ְ‬ ‫ְואם ֵ ַידע ֶאת ָ ִ ְ ָ‬ ‫‪ִ 33‬‬ ‫‪˜« ‡e‰ ‰Bza‬‬‫‪» « B„eÓÈlL‬‬ ‫‪ƒ∆ 44‬‬

‫‪ (21‬רש"י שם‪ (22 .‬תולדות קמה‪ ,‬ב‪ (23 .‬מלכיםֿב ד‪ ,‬ט‪ (24 .‬הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב‪ (25 .‬ברכות מז‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪  ‬‬ ‫י‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ÓB‡‰‬‬
‫»‪≈ » Ïk‬‬ ‫«‬
‫‪26 Ï"Ê‬‬ ‫‪≈»¬ Ó‡ÓÎe‬‬
‫‪eÈÓÎÁ‬‬ ‫‪«¬«¿ ,‰lÙz‰‬‬ ‫‪»ƒ¿« ˙„BÚÏ‬‬ ‫‡‪ Ï‬יחד עם זה ולמרות שכאמור גם בתורה שבעלֿפה צריכה להיות «¬ «‬ ‫‪»¬ 1‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪" 'eÎ ‰Bz‬אפילו תורה אין לו"‪ƒ ƒ ,‬‬
‫‪ ̇ŒÈk‬צריך שמלבד לימוד‬ ‫‡‪» ‡l‬‬ ‫‪»∆ Èσ CÎÏ‬‬ ‫‪ ÔÓÈq‰‬ההוכחה ¿»‬ ‫‪' 2‬שמירת האותיות' של לשון הרב‪ ,‬מכלֿמקום «‪» ƒ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ ‰lÙz‬באריכות «‪.27 Ôk≈ Ìb‬‬
‫התורה תהיה ¿‪»ƒ‬‬ ‫‪ÌÈÈÚ‰Ó‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ»≈ ˜ÏÁ‬‬ ‫‪ ÌÈtŒÏkŒÏÚ‬לפחות ≈∆‬ ‫‪ ‚ÈO‰L‬שהתלמיד הבין « » »‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ ƒ∆ 3‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪,'B‚ ‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ˙‡∆ ˙BaÎÏ‬‬ ‫‪«¿ eÏÎeÈ‬‬
‫‪¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÌÈa‬‬ ‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« e‰ÊÂ‬‬ ‫„( ¿∆‬ ‫‪.‡˜Âc‬‬
‫‪»¿« BlL‬‬ ‫‪ ˙Bi˙B‡a‬במילים ∆‬ ‫‪ƒ ¿ ÔÈÚ‰‬‬
‫‪»¿ƒ» ‡Ó‬‬‫‪≈»¿ L‡k‬‬
‫‪∆ ¬« ,‡e‰ 4‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪˙„BÚa‬‬
‫‪« ¬« ˜ÒÚ‰‬‬ ‫‪∆≈» È„ÈŒÏÚL‬‬‫∆« ¿≈‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫¿»≈‬ ‫≈‪LÈ‬‬ ‫‪‰ÊŒÈtŒÏÚÂ‬‬
‫‪∆ ƒ «¿ 5‬‬
‫‪50‬‬ ‫'‪ÈLBÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‡ˆ‪Ï‬‬
‫‪∆≈ Ô‰≈ ,‰lÙz‰‬‬ ‫חלק «¿‪»ƒ‬‬ ‫פּנים ֵ ֶ‬ ‫שׁה ִשּׂיג ַעלֿ ָכּלֿ ָ ִ‬ ‫לכ‪ִ ֶ ‬‬ ‫סּימן ְ ָ‬ ‫אבל ַה ִ ָ‬ ‫‪ָ ֲ 1 ‰Bz'‰‬‬
‫‪» « ÔBLlÓ‬‬ ‫‪¿ƒ ‰‡B‰‰‬‬ ‫‪»» « 6‬‬
‫‪51‬‬ ‫'‪ÈÏÚa‬‬
‫‡ˆ‪≈¬« Ï‬‬ ‫‪∆≈ Ô‰Â‬‬ ‫‡‪≈¿ 'ÌÈω‬‬‫…»‪ƒ‬‬ ‫‪ÔBLÏ‬‬ ‫¿‬ ‫‡‪,"ÌÈω‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫…‬ ‫"‪ÈLBÈ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪'B‡ 7‬‬
‫וֹתיּוֹת‬ ‫הענין ְבּא ִ‬‫מבאר ָ ִ ְ ָ‬ ‫כּא ֶשׁר ְ ָ ֵ‬ ‫מהענינים הוּא‪ֲ ַ ,‬‬ ‫‪ְִָ ִ ָ ֵ 2‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ ,'ÌȘÒÚ‬כפי שהוסבר לעיל‬ ‫¬»‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈLBÁ‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ÌLÈ‬‬ ‫‪»¿∆ ,‰p‰‬‬ ‫‪≈ƒc¿ .ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« 8‬‬
‫‪53‬‬ ‫באריכות שהדבר מוטל על כל הסוגים‬
‫וֹראה‬‫לבאר ַהה ָ ָ‬ ‫ועלֿ ִפּיֿ ֶזה ֵישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫דּוקא‪ַ ְ .‬‬ ‫‪ֶ 3 Ïlt˙‰Ï‬שׁלּוֹ ַ ְ ָ‬ ‫¿‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪È„ÎaL‬‬
‫‪ 9‬בטעות ∆‪≈¿ƒ‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ BÊ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰p‰‬‬ ‫אהלים"‪ְ ,‬לשׁוֹן האמורים ‪≈ƒ‬‬ ‫"יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬
‫ְֵ‬ ‫'תּוֹרה אוֹר'‬ ‫‪ִ 4 ÈeaÈa‬מ ְלּשׁוֹן ַה ָ‬ ‫ˆ‪ƒ¿ CB‬‬ ‫‪∆ LÈ≈ ˙eÎÈ‡a‬‬ ‫‪ƒ¬« 10‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪"ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬
‫‪ƒ« « ÌÈÏha˙nL‬‬‫פּלּל ∆‪ƒ¿«¿ƒ‬‬ ‫להת ַ ֵ‬
‫שׁבּכדי ְ ִ ְ‬
‫וֹשׁבים ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫ישׁנם ַהח ְ ִ‬ ‫דּהֵנּה‪ָ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ ,‡˜Âc‬ר ִבּים‪ִ ְ .‬‬‫‪5‬‬ ‫‪ ÌÈÓ‡Ó‬של חסידות «¿»‬ ‫‪ƒ»¬« 11‬‬
‫‪56‬‬ ‫המאיימים לכבות את אש האהבה‬ ‫דּוקא‪,‬‬‫מאמרים ַ ְ ָ‬ ‫בּריבּוּי ַ ֲ ָ ִ‬ ‫בּאריכוּת ֵישׁ צ ֶוֹר‪ִ ְ ‬‬ ‫ַ ֲִ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪È„ÈŒÏÚ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‪BËa‬‬‫¿‬ ‫‡‪Ì˙B‬‬
‫»‬ ‫‪ÔÈ‰Ïe‬‬
‫‪ƒ»¿ 12‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪˙B„h‰‬‬
‫«‪¿ƒ‬‬ ‫בּעיּוּן ְוכוּ'‪ .‬לאלוקות‪Ïk» ,‬‬ ‫וֹתם ְבּטוֹב ַעלֿ ְ ֵידי ִלימוּד ְ ִ‬ ‫וּלהבין א ָ‬ ‫‡‪ִ ָ ְ 7 Ï‬‬ ‫‪»¬ .'eο ÔeiÚa‬‬ ‫‪ƒ¿ „eÓÈσ 13‬‬
‫‪58‬‬ ‫«¿«¿¿‬
‫‪ ˙BÏaÏÓ‰‬ומונעות מעבודת ה'‪,‬‬ ‫‪„eÓÈÏ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪˙BaÈÒ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪‰nkÓ‬‬
‫»‬ ‫‪«ƒ L‡k‬‬
‫‪∆ ¬« 14‬‬
‫אצלוֹ‬ ‫החסידוּת ֶ ְ‬ ‫כּמּה ִסיבּוֹת ִלימוּד ַ ֲ ִ‬ ‫כּא ֶשׁר ִמ ַ ָ‬ ‫אבל ַ ֲ‬ ‫‪ֲָ 8‬‬
‫‪59‬‬ ‫'‪ÈÏÚa‬‬
‫‡ˆ‪≈¬« Ï‬‬ ‫‪∆≈ ˜« ‡Ï‬‬ ‫‪… ÌLiL‬‬
‫∆∆¿»‬ ‫‡ˆ‪˜« ‡e‰ BÏ‬‬ ‫‪¿∆ ˙e„ÈÒÁ‰‬‬ ‫‪ƒ¬« 15‬‬
‫‪60‬‬ ‫'‪ÈLBÈ‬‬
‫‡ˆ‪≈¿ Ï‬‬ ‫‡‪∆≈ Ìb« ‡l‬‬ ‫‪»∆ 'ÌȘÒÚ‬‬
‫¬»‪ƒ‬‬ ‫‪,‬‬‫וּקה‬ ‫ָ‬ ‫עמ‬‫ֲ‬ ‫הבנה‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ללא‬
‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫'‪,‬‬‫דּ'למגרס‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫וֹפן‬
‫ֶ‬ ‫בּא‬ ‫ְ‬ ‫רק‬ ‫ַ‬ ‫וּא‬ ‫ה‬ ‫‪9‬‬
‫‪‰‰‬‬
‫‪»»¬ ‡ÏÏ‬‬‫‪… ¿ ,'Ò‚ÓÏ'c‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ƒ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ 16‬‬
‫‪61‬‬ ‫‡‪ 'ÌÈω‬שגם המניעות שאצלם‬ ‫…»‪ƒ‬‬ ‫שׁיּ‪‬‬
‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫אינוֹ‬‫ֵ‬ ‫אזי‬ ‫ַ‬ ‫ֲ‬ ‫‪-‬‬ ‫וּת‬ ‫חסיד‬‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ריבּוּי‬ ‫ִ‬ ‫למד‬
‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫לא‬‫ֹ‬ ‫ְוגם‬
‫ַ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ÈeaÈƒ „ÓÏ‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… Ì‚Â‬‬ ‫‪«¿ ,‰˜eÓÚ‬‬
‫‪» ¬ 17‬‬
‫‪62‬‬ ‫עלולות למנוע מתפילה באריכות‪,‬‬ ‫שׁאפילוּ‬ ‫וֹראה‪ִ ֲ ֶ ,‬‬ ‫בּאה ַהה ָ ָ‬ ‫ועל ֶזה ָ ָ‬ ‫תּפ ָלּה‪ַ ְ .‬‬ ‫לעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫‡‪ֲ ַ ÈÊ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ ˙e„ÈÒÁ‬אלא מעט יחסית ‪«¬ ‬‬ ‫‪ƒ¬ 18‬‬
‫‪63‬‬ ‫והפסוק אומר שכל המניעות יתבטלו‪,‬‬ ‫והינוּ‪,‬‬
‫בּלבד‪ְ ַ ְ ,‬‬‫שׁבּכתב ִ ְ ַ‬ ‫בּאהל ְדּת ָוֹרה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫שׁיּוֹשׁב ְ ֹ ֶ‬ ‫ִמי ֶ ֵ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.‰lÙz‰‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫«‬ ‫‪˙„BÚÏ‬‬
‫«‬ ‫¬‬ ‫«‬ ‫‪CiL‬‬
‫»‬‫«‬ ‫‡‪BÈ‬‬
‫‪≈ 19‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪,ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈¿ eÓ‡k‬‬ ‫‡‪»» ,‰ac‬‬
‫‡‪»«¿« ‡l‬‬ ‫וֹפן ∆»‬ ‫ועד ְלא ֶ‬ ‫דּ'למגרס'‪ַ ְ ,‬‬
‫וֹפן ִ ְ ִ ְ ָ‬ ‫חסידוּת ְבּא ֶ‬ ‫שׁלּוֹמד ֲ ִ‬ ‫‪ ‰‡B‰‰‬מדיוק ‪ֵ ֶ 13‬‬ ‫‪» » « ‰‡a‬‬ ‫‪»» ‰Ê∆ ÏÚÂ‬‬ ‫‪«¿ 20‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪"ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬‫‪ƒ« « È„ÈŒÏÚL‬‬‫∆« ¿≈‬ ‫‪ 21‬הלשון 'יושבי אהלים' לשון רבים‬
‫אצלם‬
‫וֹתיּוֹת ‪ִ -‬הֵנּה ַגּם ֶ ְ ָ‬ ‫אמירת א ִ‬ ‫דּר‪ַ ִ ֲ ‬‬ ‫‪ֶ 14‬שׁהוּא ַעלֶֿ ֶ‬
‫‪66‬‬ ‫‪‰„BÚa‬‬
‫‪» ¬» ÈeÏÈÚƒ ˙ÙÒBz‬‬ ‫‪∆∆ ‰NÚ‬‬ ‫«¬ ∆‬ ‫‪ 22‬שההוראה להאריך בתפילה נאמרה לא‬
‫כי עצם הצורך להתאמץ ולהתגבר על ‪67‬‬ ‫לטעוּת‪,‬‬ ‫שׁאין ָמקוֹם ְ ָ‬ ‫וֹפן ֶ ֵ‬ ‫בּפ ִשׁיטוּת ְגּמ ָוּרה‪ְ ,‬בּא ֶ‬ ‫‪ְ ִ 15‬‬ ‫‪ 23‬רק למי שלמד מאמרים רבים בעיון‪,‬‬
‫‪68‬‬ ‫המניעות מביא בסופו של דבר לתוספת‬ ‫תּפ ָלּה ְכּמוֹ ֵאלּוּ‬ ‫בּעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫לעסוֹק ַ ֲ‬ ‫וֹלים ַ ֲ‬ ‫שׁיּכ ִ‬ ‫‪ְ ֶ 16‬‬ ‫‪ω‡a‬‬
‫‪∆… ¿ LBiL‬‬
‫‪≈ ∆ ÈÓƒ eÏÈÙ‡L‬‬
‫‪ 24‬אלא ∆¬‪ƒ‬‬
‫‪69‬‬ ‫בעבודת התפילה‪.‬‬ ‫וֹפן ְדּת ָוֹרה‬ ‫שׁלּהם הוּא ְבּא ֶ‬ ‫החסידוּת ֶ ָ ֶ‬ ‫שׁלּימוּד ַ ֲ ִ‬ ‫‪ִ ֶ 17‬‬ ‫‪,eȉÂ‬‬
‫‪¿«¿ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙ÎaL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰B˙c‬‬
‫‪» ¿ 25‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÌeiÒa‬‬
‫‪ƒ¿ e˙kL‬‬ ‫‪»∆ ‰Ó« Ìb« e‰ÊÂ‬‬ ‫יּוֹשׁב ¿∆‬ ‫וגם ֶזה ַה ֵ‬ ‫וּבהעמקה כוּ'‪ַ ְ .‬‬ ‫בּעיּוּן ְ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪ַ ְ ֶ 18‬‬ ‫‪ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ˙e„ÈÒÁ‬‬ ‫‪ƒ¬ „ÓBlL‬‬ ‫‪≈ ∆ 26‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ ÛBÒŒÏkŒÛBqL‬אחרי‬
‫‪» ∆ e˙k‰‬‬ ‫וּקה «»‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÔÙB‡Ï‬‬
‫‪∆ ¿ „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ,'Ò‚ÓÏ'c‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ƒ 27‬‬
‫הבנה ֲעמ ָ‬‫שׁיּשׁ לוֹ ֲ ָ ָ‬ ‫שׁבּעלֿ ֶפּה‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫בּאהל ְדּת ָוֹרה ֶ ְ ַ‬ ‫‪ֶ ֹ ָ 19‬‬
‫‪72‬‬ ‫המאמץ להתגבר על כל המניעות‬ ‫‡‪ƒ ˙ÈÓ‬‬
‫‡‪ ˙Bi˙B‬אפילו‬ ‫‪« ƒ¬ CcŒÏÚ‬‬
‫‪∆∆ « 28‬‬
‫וּכמאמר‬
‫תּפ ָלּה‪ַ ֲ ַ ְ ,‬‬ ‫לעב ַוֹדת ַה ְ ִ‬ ‫וּכרח ַ ֲ‬ ‫בּתּוֹרה ‪ -‬מ ְ ָ‬ ‫‪ָ ַ 20‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪"ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬ ‫‪ƒ« « ÌȇÈÓ‬‬ ‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪ 29‬מי שלומד חסידות בצורה של חזרה‬
‫‪74‬‬ ‫‪̇"L‬‬
‫‪ƒ ∆ Ck» È„ÈÏ‬‬ ‫תּוֹרה כוּ'‪ ,‬המניעות עצמן ‪≈ ƒ‬‬ ‫וֹמר ֵאין ִלי ֶא ָלּא ָ‬ ‫חכמינוּ ַז"ל‪ָ 26‬כּל ָהא ֵ‬ ‫‪ֵ ָ ֲ 21‬‬ ‫‪ 30‬על מילים בלבד והוא רחוק מהבנה‬
‫‪75‬‬ ‫‪B˙Èa≈ ÔB‰ Ïk» ˙‡∆ Lȇƒ ÔzÈ‬‬ ‫‪≈ƒ‬‬ ‫תּפ ָלּה ַגּם ֵכּן ‪.27‬‬ ‫ִכּיֿ ִאם ְ ִ‬ ‫‪22‬‬
‫‡ˆ‪ÌÏ‬‬
‫‪»¿∆ Ìb« ‰p‰‬‬‫‪ 31‬טובה ולימוד עיוני ‪≈ƒ‬‬
‫‪76‬‬ ‫"‪ÏÎa‬‬
‫‡‪»¿ ˙‰‬‬ ‫‪«¬«  "‰‰‡a‬‬ ‫לכבּוֹת ֶאת ¿«¬»‬ ‫יוּכלוּ ְ ַ‬ ‫מים ַר ִבּים ֹלא ְ‬ ‫‪ִ ַ e‰ÊÂ‬‬‫‪ 23‬ד( ¿∆‬ ‫‪˙eËÈLÙa‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ‬‬ ‫ומוחלט‬ ‫‪ 32‬מוסכם‬
‫‪77‬‬ ‫‪‡Ók‬‬
‫‪»… ¿« ,'B‚ ÊBa  "E„‡Ó‬‬ ‫וֹדת ¿ …∆‬ ‫בּעב ַ‬
‫העסק ַ ֲ‬‫שׁעלֿ ְ ֵידי ָ ֵ ֶ‬ ‫האהבה גוֹ'‪ַ ֶ ,‬‬ ‫ָ ֲַָ‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ÌB˜Ó» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ,‰eÓb‬‬ ‫‪» ¿ 33‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪) 'B‡ ‰B˙'a‬ולהלן‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪» ¿ ÔÈÚ‰‬‬
‫'בּעלי »‪»¿ƒ‬‬ ‫‪˜BÒÚÏ‬‬‫‪¬« ÌÈÏBÎiL‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ,˙eÚËÏ‬‬ ‫‪»¿ 34‬‬
‫אצל ַ ֲ ֵ‬ ‫והן ֵ ֶ‬ ‫אהלים' ְ ֵ‬ ‫'יוֹשׁבי ֹ ָ ִ‬
‫אצל ְ ֵ‬ ‫תּפ ָלּה‪ֵ ,‬הן ֵ ֶ‬ ‫‪ַ 25‬ה ְ ִ‬
‫‪79‬‬ ‫מקצת מהביאור‪" :‬ביתו הוא בחינת‬ ‫‪el‡≈ BÓk¿ ‰lÙz‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„BÚa‬‬ ‫‪« ¬« 35‬‬
‫"מּים‬‫בּטּלים ַה ַ ִ‬ ‫שׁמּת ַ ְ ִ‬‫בּלבד ֶ ִ ְ‬ ‫עסקים'‪ִ ,‬הֵנּה ֹלא זוֹ ִ ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ ֲ 26‬‬
‫‪80‬‬ ‫חכמה ]ככתוב[ בחכמה יבנה בית‪ .‬הון‬ ‫‪̉lL‬‬
‫‪∆»∆ ˙e„ÈÒÁ‰‬‬ ‫‪ƒ¬« „eÓÈlL‬‬ ‫‪ƒ∆ 36‬‬
‫‪81‬‬ ‫ביתו הוא פנימיות ‪ ...‬בחינת טעמי‬
‫שׁיּשׁנם ֹלא ַרק‬ ‫המבל ְבּלוֹת‪ָ ְ ֶ ֶ ,‬‬ ‫טּרדוֹת ַ ְ ַ ְ‬ ‫‪ַ 27‬ר ִבּים"‪ָ ,‬כּל ַה ִ ְ‬ ‫‪ŒÏÚaL‬‬
‫‪«¿∆ ‰B˙c‬‬
‫‪» ¿ ÔÙB‡a‬‬
‫‪∆ ¿ ‡e‰ 37‬‬
‫‪82‬‬ ‫התורה והוא בחינת גן עדן העליון‬ ‫'יוֹשׁבי‬
‫ְֵ‬ ‫אצל‬‫עסקים' ֶא ָלּא ַגּם ֵ ֶ‬ ‫'בּעלי ֲ ָ ִ‬ ‫אצל ַ ֲ ֵ‬ ‫‪ֶ ֵ 28‬‬ ‫‪.'eÎ ‰˜ÓÚ‰e‬‬
‫‪»»¬«¿ ÔeiÚa‬‬ ‫‪ƒ¿ ,‰t∆ 38‬‬
‫‪83‬‬ ‫ותחתון ‪ ...‬ואם יתן איש בחינת איש‬ ‫שׁעלֿ ְ ֵידי‬
‫לעיל‪ַ ֶ ,‬‬ ‫כּאמוּר ְ ֵ‬ ‫דּר ָבּה‪ָ ָ ,‬‬ ‫אהלים'‪ֶ ,‬א ָלּא ַא ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ ֹ 29‬‬ ‫‪ 39‬ועוד יש ללמוד מדיוק הלשון 'יושבי‬
‫‪84‬‬ ‫מלחמה שלהיות בחינת חכמה להיות‬ ‫בּעב ָוֹדה‪.‬‬ ‫תּוֹספת ִעילוּי ָ ֲ‬ ‫נע ֶשׂה ֶ ֶ‬ ‫"מּים ַר ִבּים" ַ ֲ‬ ‫‪ַ 30‬ה ַ ִ‬ ‫אהלים'‪:‬‬ ‫‪40‬‬

‫בּסיּוּם ַה ָכּתוּב ֶשׁסּוֹףֿ ָכּלֿ‬ ‫שׁכּתוּב ְ ִ‬ ‫‪ְֶ 31‬וזהוּ ַגּם ַמה ֶ ָ‬ ‫‪‰B˙c‬‬
‫‪» ¿ ω‡a‬‬
‫‪∆… » LBi‰‬‬
‫‪≈ « ‰Ê∆ Ì‚Â‬‬
‫‪«¿ 41‬‬
‫‪‰‰‬‬
‫‪»»¬ BÏ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ,‰tŒÏÚaL‬‬
‫‪∆ «¿∆ 42‬‬
‫יתּן ִאישׁ ֶאת ָכּל הוֹן ֵבּיתוֹ‬ ‫שׁ"אם ִ ֵ‬ ‫לידי ָכּ‪ִ ֶ ‬‬ ‫"מּים ַר ִבּים" ִ ֵ‬ ‫מביאים ַה ַ ִ‬ ‫‪ 32‬סוֹף ְ ִ ִ‬
‫‪» « ‰˜eÓÚ‬‬
‫‪ ‰Bza‬אל יטעה לחשוב‬ ‫‪» ¬ 43‬‬
‫ועד‬‫הענין ְבּ'ת ָוֹרה אוֹר' ‪ַ ְ .28‬‬
‫כּמבאר ָ ִ ְ ָ‬
‫מאד‪ - "‬בּוֹז גוֹ'‪ָ ֹ ְ ַ ,‬‬ ‫"בּכל ְ ֶֹ‬ ‫אהבת ְ ָ‬ ‫בּאהבה" ‪ַ ֲ ַ -‬‬ ‫‪ָ ֲ ַ ְ 33‬‬ ‫‪ÁÎeÓ‬‬
‫‪ 44‬שדי בכך – אלא גם הוא ¿»‬

‫‪ (26‬ראה יבמות קט‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת ויקרא ה‪ ,‬א‪ (27 .‬עיין קונטרס עץ החיים פי"ב‪ (28 .‬שם‪ ,‬ב‪ .‬יו"ד‪ ,‬אֿב‪.‬‬
 ‫אי‬ ‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪25‬‬ ‫)‪ÌeiÒa‬‬
‫‪ƒ¿ e˙kL‬‬
‫‪»∆ ‰ÓÏ‬‬
‫‪«¿ ÌȇaL‬‬
‫‪ƒ»∆ „ÚÂ‬‬‫הנעלית עוד יותר מ"בכל מאודך"‪«¿.‬‬ ‫‪ 1‬נהנין מזיו השכינה בבחינת השגה הוא רק בחינת זיו והארה בלבד והוא ע"י‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÏÈnÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ae„iL‬‬
‫‪« ¿∆  30 "da» ae„iL‬‬
‫"‪« ¿∆ ÌBia‬‬ ‫‪« (29e˙k‰‬‬ ‫«»‬ ‫‪ 2‬בחינת איש מלחמה הוא רבוי הצמצומים עד שיוכל להיות בחינת חכמה זיו‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡bc‰‬‬
‫‪»¿«« ‡È‰ƒ ‰lÙza‬‬
‫‪ BÈÚL‬של הדיבור ממילא‪»ƒ¿« ,‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,ÂÈχÓe‬‬‫≈≈»‬ ‫‪ 3‬השכינה אבל בחי' אהבה הנ"ל ועמך לא חפצתי כו'‪ .‬שלא על מנת לקבל פרס‬
‫‪28‬‬ ‫‪31 "E˙l‰z‬‬
‫)‪∆»ƒ¿ (CÈLÓÈÂ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ „ÈbÈ‬‬
‫)‪ƒ« (˜‬‬
‫‪« ÈÙe‬‬
‫‪ƒ ÁzÙz‬‬
‫‪»¿ƒ È˙ÙN‬‬
‫¿‪«»¿ È"„‡"c‬‬ ‫‪ 4‬היינו עולם הבא גן עדן העליון וכו' כי אם ועמך למהותו ועצמותו יתברך ‪...‬‬
‫ממילא‪ ,‬כתוצאה מהפתיחה על ידי ‪29‬‬ ‫‪ 5‬ואיך יוכל למשוך בחינת מהותו‬
‫‪30‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬ ‰Bze‬‬
‫« »‬ ‫הקדושֿברוךֿהוא‪,‬‬ ‫קטָנּה" ‪ֶ ,29‬שׁהוּא‬ ‫דּ"אחוֹת ָלנוּ ְ ַ‬ ‫להענין ְ ָ‬ ‫מביא ְ ָ ִ ְ ָ‬ ‫שׁזּה ֵ ִ‬‫‪ֶֶ 1‬‬ ‫‪ 6‬ועצמותו‪ ,‬הוא עלֿידי המצוות ‪ ...‬וזהו‬
‫ענין הדיבור ממילא‪ ,‬כדבר שלא ‪31‬‬ ‫∆‪‰Ê‬‬ ‫‪ 7‬אם יתן איש את כל הון ביתו בחינת גן‬
‫נעשה מצד האדם ובכוח האדם‪32 ,‬‬
‫מדרגה‬
‫שׁהיא ַ ְ ֵ ָ‬ ‫וֹתי"‪ִ ֶ ,‬‬ ‫דּ"אח ִ‬‫ההתאחדּוּת ַ ֲ‬ ‫ענין ַ ִ ְ ַ ְ‬ ‫‪ְַ ִ 2‬‬
‫‪ 8‬עדן העליון ותחתון בחינת חכמה טעמי‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔBLlÓ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫"‡‪"Óz‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪˙ÈÁa‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫האהבה‬
‫לאחרי ָ ַ ֲ ָ‬ ‫שׁגּם ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫והינוּ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫בּיוֹתר‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫נעלית ְ ֵ‬ ‫‪ֵ ֲַ 3‬‬ ‫‪ 9‬התורה בוז יבוזו לו שהוא רק בחינת‬
‫וזהו התוכן הפנימי של ‪34‬‬ ‫‪»» ƒ‬‬
‫‡‪Ó˙È‬‬ ‫נוֹסף‬
‫מדרגוֹת‪ִ ,‬הֵנּה ָ‬ ‫כּמּה ַ ְ ֵ‬ ‫ישׁנן ַ ָ‬ ‫מאד‪ָ ְ ֶ "‬‬ ‫ִדּ"בכל ְ ֶֹ‬
‫‪ְָ 4‬‬ ‫‪ 10‬זיו והארה בלבד אבל באהבה ועמך לא‬
‫הכתוב "עבודת הלוים ביד איתמר"‪35 ,‬‬ ‫לאהבה‬
‫בּאים ְ ַ ֲ ָ‬ ‫"מּים ַר ִבּים" ָ ִ‬ ‫שׁעלֿ ְ ֵידי ַה ַ ִ‬ ‫לזה ֶ ַ‬ ‫‪ְֶ 5‬‬ ‫‪ 11‬חפצתי ‪ ...‬אליו ולא למדותיו‪ ,‬למהותו‬
‫‪32 ‡ÏÈnÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ‬‬ ‫‪„ÓÏpL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬
‫)כמבואר ‪36‬‬ ‫דּר ָגּא‬‫בּאים ַעלָֿ ָידהּ ַגּם ַלַ ְ‬ ‫כּנּ"ל‪ִ ָ ,‬‬ ‫מאד‪ַ ַ "‬‬ ‫ִדּ"בכל ְ ֶֹ‬
‫‪ְָ 6‬‬ ‫ועצמותו יתברך"(‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫ב'לקוטי תורה'‪" :‬ופירוש איתמר הוא ‪37‬‬
‫)בּסיּוּם‬ ‫שׁכּתוּב ְ ִ‬ ‫למה ֶ ָ‬ ‫שׁבּאים ְ ַ‬ ‫ועד ֶ ָ ִ‬ ‫וֹתי"‪ַ ְ .‬‬ ‫דּ"אח ִ‬
‫‪ֲ ַ 7‬‬ ‫‪ÔÈÚ‰Ï‬‬
‫‪»¿ƒ»¿ ‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈ ‰fL‬‬ ‫‪∆∆ „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ 13‬‬
‫בחינת צירופי אותיות התורה שאיתמר ‪38‬‬ ‫¿ «»‬
‫‪eÏ» ˙BÁ‡"c‬‬
‫˜‪ 29 "‰pË‬האמור‬ ‫‪» ¿ 14‬‬
‫הוא מלשון איתמר שבגמרא שהוא ‪39‬‬
‫וּבּר‬
‫שׁיּד ַ‬ ‫וּבּר ָבּהּ" ‪ְ ֶ - 30‬‬ ‫שׁיּד ַ‬ ‫"בּיּוֹם ֶ ְ‬ ‫‪ַ 8‬ה ָכּתוּב‪ַ (29‬‬
‫השירים'‪,‬‬ ‫ב'שיר‬ ‫העניין‬ ‫‪ 15‬בהמשך‬
‫לשון דבר הנלמד מאליו כו'‪) ,‬בלשון ‪40‬‬
‫דּר ָגּא‬‫בּתּפ ָלּה ִהיא ַהַ ְ‬ ‫שׁענינוֹ ַ ְ ִ‬‫וּמאליו‪ָ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫מּילא ֵ ֵ ָ‬ ‫‪ִ 9‬מ ֵ ָ‬ ‫של‬ ‫‪˙ecÁ‡˙‰‰‬‬
‫‪¿«¿ƒ« ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰L‬‬
‫∆‬ ‫‪16‬‬
‫אידיש עס איז גילערינט געווארן ‪41‬‬ ‫)וימ ִשׁי‪(‬‬‫וּפי ַ)רק( ַ ִיגּיד ְ ַ ְ‬ ‫תּפ ָתּח ִ‬ ‫שׂפתי ִ ְ‬ ‫‪ְ 10‬דּ"אדנ"י ְ ָ ַ‬ ‫‪ 17‬היהודי העובד את ה' עם אלוקות‬
‫]הדבר נלמד[ שהוא לשון איתמר ‪42‬‬ ‫תּמר"‬ ‫"א ְ ַ‬‫בּחינת ִ‬‫הרי ֶזה ְ ִ ַ‬ ‫תּוֹרה ֲ ֵ‬ ‫וּב ָ‬ ‫לּת‪ַ ,31 "‬‬ ‫תּה ָ ֶ‬
‫‪ִ ְ 11‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,"È˙BÁ‡"c‬‬
‫‪ 18‬במדריגה « ¬ ‪ƒ‬‬
‫שנלמד ממילא( והוא כמו שכתוב ‪43‬‬ ‫שׁכּתוּב ‪33‬‬ ‫מּילא‪ְ ,32‬כּמוֹ ֶ ָ‬ ‫שׁנּלמד ִמ ֵ ָ‬ ‫איתמר‪ַ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ 12‬מ ְלּשׁוֹן ִ ָ ָ‬ ‫‪,eȉÂ‬‬
‫‪¿«¿ ,˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ˙ÈÏÚ‬‬
‫‪≈¬« ‰‚„Ó‬‬
‫‪»≈¿« 19‬‬
‫ואשים דברי בפיך וגו' ודברי אשר ‪44‬‬
‫קּוֹרא‪.34‬‬ ‫אחרי ַה ֵ‬ ‫וֹנה ַ ֲ ֵ‬ ‫אמרת‪ְ ,‬כּע ֶ‬ ‫שׁוֹני ִ ְ ָ ֶ‬ ‫תּען ְל ִ‬ ‫‪ַ ַ 13‬‬ ‫‪ÏÎ"c‬‬
‫‪»¿ ƒ ‰‰‡‰‬‬
‫‪»¬«» ÈÁ‡Ï‬‬
‫‪≈¬«¿ ÌbL‬‬
‫‪«∆ 20‬‬
‫שמתי בפיך וגו' שהוא דבר ה' ‪45‬‬ ‫‪∆… ¿ 21‬‬
‫‪ "E„‡Ó‬עליה מדובר בפסוק "אם‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÈBLÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÚz‬‬
‫««‬ ‫‪33 e˙kL‬‬
‫∆»‬ ‫המלובש בהלכה שמדבר בפיו ‪BÓk¿ ,("...‬‬ ‫‪,˙B‚„Ó‬‬
‫‪≈¿« ‰nk‬‬
‫‪»« ÔLÈ‬‬
‫‪ 22‬יתן איש את כל הון ביתו באהבה"‪ ,‬כאמור לעיל‪»¿∆ ,‬‬
‫‪ 34 ‡Bw‰‬היינו שאלה הם ‪47‬‬
‫« ≈‬ ‫‡‪ÈÁ‬‬
‫‪≈¬« ‰BÚk‬‬
‫‡‪ ,E˙Ó‬שהלומד תורה הוא ¿ ∆‬
‫‪∆ »¿ƒ‬‬ ‫‪‰‰‡Ï‬‬
‫‪»¬«¿ Ìȇa‬‬
‫‪ƒ» "ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÌÈn"‰‬‬
‫‪ƒ« « È„ÈŒÏÚL‬‬
‫‪≈¿ «∆ ‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆¿ ÛÒB‬‬
‫‪» ‰p‰‬‬ ‫‪≈ƒ 23‬‬
‫‪48‬‬ ‫דברי ה' שהלומד עונה ואומר אחריו‪.‬‬ ‫‪"È˙BÁ‡"c‬‬
‫‪ƒ ¬ « ‡bcÏ‬‬
‫‪»¿«« Ìb« d„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪»» « Ìȇa‬‬ ‫‪ƒ» ,Ï"pk‬‬‫‪«« "E„‡Ó‬‬
‫‪∆… ¿ ÏÎ"c‬‬
‫‪»¿ ƒ 24‬‬

‫‪ (29‬שה"ש שם‪ ,‬ח‪ (30 .‬ראה תו"א שם ט‪ ,‬ג‪ .‬יו"ד‪ ,‬ב‪ (31 .‬תהלים נא‪ ,‬יז‪ .‬וראה ד"ה אד' שפתי תרכ"ח‪ (32 .‬כמבואר בלקו"ת‬
‫פ' נשא )כב‪ ,‬ב‪ .‬כה‪ ,‬ב(‪ (33 .‬תהלים קיט‪ ,‬קעב‪ (34 .‬ע"פ סוכה לח‪ ,‬ב‪ .‬וראה תו"א יתרו סז‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת שה"ש מד‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ז' מ"ח‪ ,‬תשי"ד‬

‫ברוקלין‬
‫שלום וברכה!‬

‫זה עתה נתקבל מכתבו אודות קבלת היתר יציאה ואשר מתכונן לנסוע לכאן‪ ,‬ובודאי לא יהיו‬
‫לו קישויים מבחוץ בזה‪.‬‬
‫ובטח ידוע לו תוכן שיחתי מכבר להתלמידים שבאו מאה"ק ת"ו‪ ,‬ע"פ פסק רז"ל שהיציאה‬
‫מהארץ מותרת לתלמוד תורה‪ ,‬שא"כ צ"ל התלמוד תורה באופן שע"פ תורה נקרא זה בשם תלמוד‬
‫תורה‪ ,‬וכל אלו השייכים למחנה החסידים ועאכו"כ גם מגזע חסידים חל עליהם הפסק מהו ענין ת"ת‬
‫ע"פ המבואר בתורת החסידות‪ ,‬והנקודה בזה הוא פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫בשם נשיאנו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שהוא ילמוד תורה באופן כזה שהתורה תלמוד אותו‪,‬‬
‫ובודאי מקבל עליו בהחלט גמור להתנהג מתאים להנ"ל‪.‬‬
‫והשי"ת יצליחו שתהי' הנסיעה וביאתו בשעה טובה ומוצלחת ובתלמוד תורה ביראת שמים‪.‬‬
‫בברכה‪.‬‬
 ‫בי‬

‫‪       ‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫‪ .‚...‬מצד "והייתם נקיים מה' ומישראל" ‪ - 17‬הנה כאן המקום להבהיר בנוגע לאמירת ההפטרה‪:18‬‬ ‫‪1‬‬

‫בהיותי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת תרצ"ה בפולין‪ ,‬דובר אודות סדר ההפטרות‪ ,‬ואמר כ"ק מו"ח‬ ‫‪2‬‬

‫אדמו"ר‪ ,‬שבהפטרה דשבת בראשית יש חילוק בין שנה פשוטה לשנה מעוברת‪ ,‬שבשנה פשוטה מסיימים‬ ‫‪3‬‬

‫ב"יגדיל תורה ויאדיר" ‪ ,19‬ובשנה מעוברת ממשיכים לומר עד "ואחרי לא יהיה" ‪ ,20‬כמנהג האשכנזים‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫לקראת שנת תש"ב‪ ,‬כשנדפס ה'סידור'‪ ,‬והיתה אז הזדמנות להדפיס סדר ההפטרות שיש בהם חילוקי‬ ‫‪5‬‬

‫מנהגים‪ ,‬הנה כשדובר ‪ -‬כמובן לפי הסדר ‪ -‬לכלֿלראש אודות ההפטרה דשבת בראשית‪ ,‬אמר כ"ק מו"ח‬ ‫‪6‬‬

‫אדמו"ר שצריך לומר עד "יגדיל תורה ויאדיר"‪ .‬וכששאלתי אודות ההוראה בשנת תרצ"ה עלֿדרך החילוק‬ ‫‪7‬‬

‫שבין שנה פשוטה לשנה מעוברת‪ ,‬אמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאין זו הוראה לרבים‪ ,‬וב'סידור' יש‬ ‫‪8‬‬

‫להדפיס שסיום ההפטרה הוא "יגדיל תורה ויאדיר"‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ועלֿפי ההוראה בשנת תרצ"ה ‪ -‬הוספתי באמירת הפטרת היום עד "ואחרי לא יהיה"‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫געשמאקער ענין"(‪" :‬ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אומר לצפון‬

‫ַ‬ ‫)"א‬
‫בהוספה זו ישנו ענין ערב ַ‬ ‫‪11‬‬

‫תני ולתימן אל תכלאי וגו'" ‪ - 21‬קיבוץ גלויות מכל ד' רוחות העולם שיהיה בקרוב‪ ,‬בביאת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫וכמו שנתבאר פעם‪ ,22‬שבנוגע לצפון יש ענין מיוחד‪" :‬אומר לצפון ‪ - "‬שלא זו בלבד שבניֿישראל‬ ‫‪13‬‬

‫יבואו מעצמם‪ ,‬כבכל המקומות‪ ,‬אלא שהצפון עצמו יתן את ישראל הפזורים בו‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫ויהיֿרצון שיהיה זה בחסד וברחמים‪ ,‬ובקרוב ממש‪ ,‬בביאת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫„‪ .‬דובר אודות ג' הביאורים בטעם התחלת התורה באות ב'‪ ,‬ולא באות א'‪ ,‬שנקודתם אחת ‪ -‬שלימוד‬ ‫‪16‬‬

‫והבנת התורה הוא ענין שני )ב'(‪ ,‬ואילו הענין הראשון )א'( הוא ההתקשרות לנותן התורה שלמעלה‬ ‫‪17‬‬

‫מהבנה והשגה ‪" -‬ברכו בתורה תחילה" ‪ .23‬ונקודה זו מתבטאת בג' ענינים‪ :‬בנוגע לתורה עצמה )שלא‬ ‫‪18‬‬

‫תהיה בבחי' נפרד מאלקות‪ ,‬כמו בעולם הבריאה‪ ,‬התחלת עולם הפירוד‪ ,‬אלא כמו בעולם האצילות‪ ,‬עולם‬ ‫‪19‬‬

‫האחדות(‪ ,‬בנוגע לאדם הלומד )שלימודו לא יהיה באופן ש"לא זכה"‪ ,‬א' לשון ארירה‪ ,‬אלא באופן ש"זכה‬ ‫‪20‬‬

‫נעשית לו סם חיים" ‪ ,24‬ב' לשון ברכה(‪ ,‬ובנוגע לעולם )שעלֿידיֿזה מתקנים ומשלימים רוח צפונית‬ ‫‪21‬‬

‫שאינה מסובבת‪ .(25‬וכל זה רק בלימוד דבניֿישראל‪ ,‬מהֿשאיןֿכן בתרגום התורה לתלמי המלך שמתחילה‬ ‫‪22‬‬

‫בא' ‪ ,26‬כיון שאצל אומות העולם הלימוד הוא רק בכדי לדעת את המעשה אשר יעשון‪ ,‬ולא לשם לימוד‬ ‫‪23‬‬

‫התורה עצמה ‪ -‬הוגה עלֿידי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ונדפס בלקוטי שיחות חלק ט"ו בתחלתו‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ .‰‬צוה לנגן ואמר מאמר דיבורֿהמתחיל בראשית ברא‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ .Â‬מאמר ב' )כעין שיחה( דיבורֿהמתחיל ויכולו השמים גו'‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חל"ד ע' ‪ .157‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(22‬‬ ‫מטות לב‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪(17‬‬
‫נדרים פא‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫ראה תורת מנחם ‪ -‬רשימת היומן ס"ע שדמ ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(18‬‬
‫יומא עב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(24‬‬ ‫ישעי' מב‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫‪(19‬‬
‫ב"ב כה‪ ,‬ריש ע"ב‪.‬‬ ‫‪(25‬‬ ‫שם מג‪ ,‬יו"ד‪.‬‬ ‫‪(20‬‬
‫מגילה ט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(26‬‬ ‫שם‪ ,‬הֿו‪.‬‬ ‫‪(21‬‬
 ‫גי‬ ‫‪      ‬‬
‫‪1‬‬ ‫]עלֿפי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נערכה מכירת המצוות‪ 5‬עלֿידי הגבאי‪ ,‬בחבישת "שטריימל"‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א )בבתֿשחוק(‪ ,‬שנוסף על שינוי הלבוש‪ ,‬צריך להיות גם שינוי לשון ‪ -‬שיאמר‬
‫‪3‬‬ ‫דבר תורה[‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ .Ê‬יום השבתֿקודש הזה הוא שבת מברכים חודש מרחשון‪ ,‬שבו מתחילה תקופת הגשמים )כדאיתא‬
‫‪5‬‬ ‫בגמרא‪ ,(27‬ולכן נקרא בשם "מר" )חשון(‪ ,‬שפירושו טיפה‪ ,‬על שם טיפות הגשמים‪.28‬‬
‫‪6‬‬ ‫וענין זה בא בהמשך לשמיניֿעצרת שבו מתפללים על הגשמים שיהיו גשמי ברכה‪ - 29‬לברכה‪ ,‬לחיים‬
‫‪7‬‬ ‫ולשובע‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫והצורך בהבהרה זו ‪ -‬כיון שענין הגשמים יכול להיות גם באופן הפכי חסֿושלום‪ ,‬כפי שמצינו בנוגע‬
‫‪9‬‬ ‫למי המבול )שעל זה מדובר בסיום פרשתנו ובהתחלת הפרשה שמתחילים לקרוא במנחה(‪ ,‬ולכן יש צורך‬
‫‪10‬‬ ‫להבהיר שיהיו גשמי ברכה‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ .Á‬ובאמת‪ ,‬הנה גם מי המבול היו לטובה‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ובהקדמה ‪ -‬שכל הענינים שבתורה‪ ,‬אפילו העונשים שבתורה‪ ,‬הם לטוב‪ ,‬כיון שהתורה היא תורת‬
‫‪13‬‬ ‫חסד‪ .30‬ובנידוןֿדידן‪ ,‬אף שהמבול היה קודם מתןֿתורה‪ ,‬הרי כיון שגם ענין המבול הוא פרשה בתורה‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫עלֿכרחך צריך לומר שזהו ענין של חסד‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫וראיה לדבר ‪ -‬מהמבואר בכמה מקומות‪ 31‬שהמבול בא בכדי לטהר את הארץ‪ ,‬ולכן היו מי המבול‬
‫‪16‬‬ ‫במשך ארבעים יום‪ ,‬בדוגמת המקוה ששיעורה ארבעים סאה‪ .‬וענין זה הוא לא רק עלֿפי חסידות‪ ,‬אלא‬
‫‪17‬‬ ‫‪ -‬ככל הענינים שבתורת החסידות ‪ -‬גם בנגלה‪ ,‬כפי שמצינו בגמרא‪ 32‬בנוגע לחלק הארץ שבו לא ירד‬
‫‪18‬‬ ‫המבול‪ ,‬שעל זה נאמר‪" 33‬ארץ לא מטוהרה היא"‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫והיינו‪ ,‬שענין המבול ‪ -‬ככל עונשי התורה ‪ -‬בא רק לדחות ולקנח את הרע‪ ,‬ועלֿידיֿזה תהיה ההכשרה‬
‫‪20‬‬ ‫לקבל את הטוב‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ .Ë‬ויתירה מזה ‪ -‬שעלֿידי המבול נזדכך העולם עוד יותר מכמו שהיה קודם הענינים הבלתיֿרצויים‬
‫‪22‬‬ ‫שבגללם בא המבול‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫ובהקדם ביאור רבינו הזקן ב'תורה אור'‪ ,‬ובארוכה ב'לקוטי תורה' לג' פרשיות‪ ,31‬שענין המבול הוא‬
‫‪24‬‬ ‫בדוגמת ה"מים רבים" של טרדות הפרנסה‪ ,‬אשר לא זו בלבד ש"לא יוכלו לכבות )חסֿושלום( את‬
‫‪25‬‬ ‫האהבה" ‪ 34‬של בניֿישראל להקב"ה‪ ,‬ובמילא גם לא לפגוע באהבה של הקב"ה לבניֿישראל‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫שעלֿידיֿזה ניתוסף עילוי גדול יותר בעבודת ה' )כמבואר שם בארוכה(‪ ,‬כי "לפום צערא אגרא" ‪ ,35‬ולכן‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫דוקא עלֿידי הטרדות של ה"מים רבים"‪ ,‬בבחינת "המקיים את התורה מעוני"‪ ,‬באים למעמד ומצב ש"סופו‬
‫‪28‬‬ ‫לקיימה מעושר" ‪.36‬‬
‫‪29‬‬ ‫וכללות העילוי שנעשה עלֿידי ה"מים רבים" הוא בדוגמת מעלת בעליֿתשובה על צדיקים‪ :‬צדיקים‬
‫‪30‬‬ ‫‪ -‬אין להם שייכות לרע; אין להם זדונות‪ ,‬ואפילו שגגות לא שייך אצלם; מהֿשאיןֿכן בעליֿתשובה יש‬
‫‪31‬‬ ‫להם שייכות לרע‪ ,‬והם מהפכים את הזדונות לזכיות‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫ועלֿדרך מה שנתבאר לעיל‪ 37‬בענין העליה שעלֿידי התהוות העולמות ‪ -‬שקודם ההתהוות היה רק‬
‫‪33‬‬ ‫בחינת בליֿגבול‪ ,‬ולא היה מקום לבחינת הגבול‪ .‬וכמו שנתבאר במאמרים‪ ,38‬שקודם הצמצום‪ ,‬בבחינת‬

‫יחזקאל כב‪ ,‬כד‪.‬‬

‫‪(33‬‬ ‫‪ (27‬תענית ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫שה"ש ח‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪(34‬‬ ‫‪ (28‬ראה פר"ח אה"ע סקכ"ו סקכ"ב‪ .‬וראה גם שיחת ש"פ‬
‫אבות פ"ה מכ"א‪.‬‬‫‪(35‬‬ ‫בראשית‪ ,‬מבה"ח מרחשון תשט"ז בסופה )תורת מנחם ‪-‬‬
‫שם פ"ד מ"ט‪.‬‬
‫‪(36‬‬ ‫התוועדויות חט"ו ע' ‪ .(200‬וש"נ‪.‬‬
‫במאמר הב' פ"ג )תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חמ"א ע' ‪173‬‬
‫‪(37‬‬ ‫‪ (29‬ראה גם תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חמ"א ע' ‪ .145‬וש"נ‪.‬‬
‫ואילך(‪.‬‬ ‫‪ (30‬ראה לקו"ש חכ"ב ס"ע ‪ 71‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (38‬ד"ה כתר יתנו לך דיום ב' דחה"ס פ"ג )תורת מנחם ‪-‬‬ ‫‪ (31‬תו"א ר"פ נח‪ .‬וראה גם לקו"ש ח"ל ע' ‪ .16‬וש"נ‪.‬‬
‫התוועדויות חמ"א ע' ‪.(74‬‬ ‫‪ (32‬זבחים קיג‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪      ‬‬ ‫די‬

‫אצילות דכללות‪ ,‬וכן באצילות הפרטית‪ ,‬אלקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות‪ .39‬ואילו לאחרי ההתהוות‬ ‫‪1‬‬

‫‪ -‬יש מציאות‪ ,‬ועד לאופן ד"נעשה )אדם(" ‪ ,40‬לשון רבים‪" ,‬והרוצה לטעות יטעה" ‪ ,41‬והיינו‪ ,‬שמלמעלה‬ ‫‪2‬‬

‫יש נתינת מקום לטעות; וכאשר לאחרי כל הירידה הלזו‪ ,‬פועל יהודי בעבודתו לעשות מ"יש" "אין" ‪-‬‬ ‫‪3‬‬

‫הרי זה עילוי לגבי כמו שהיה קודם הבריאה‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫ועלֿדרך העליה שנעשית עלֿידי הירידה שבכללות בריאת והתהוות העולמות‪ ,‬הנה גם בעולם גופא‬ ‫‪5‬‬

‫אינה דומה מעלת העבודה ללא ההעלמות של ה"מים רבים" למעלת העבודה שעלֿידי ההעלם וההסתר‬ ‫‪6‬‬

‫של ה"מים רבים"‪ ,‬כמבואר ב'תורה אור' וב'לקוטי תורה' לג' פרשיות הנ"ל‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫וכיון שמשווים את ה"מים רבים" של טרדות הפרנסה למי המבול‪ ,‬הרי מובן‪ ,‬שגם המבול פעל זיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫בעולם‪ ,‬עוד יותר מכמו שהיה לפני זה )קודם החטא שהביא את המבול(‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫והענין בזה ‪ -‬כידוע הביאור‪ 42‬בענין אות הקשת שנעשה עלֿידי המבול‪ ,‬שקודם המבול לא היה ענין‬ ‫‪10‬‬

‫הקשת‪ ,‬כיון שמצד חומריות העולם לא היה אור השמש יכול לבקוע את העננים ולהשתקף בהם‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪11‬‬

‫נזדכך העולם עלֿידי המבול‪ ,‬נעשו העננים זכים יותר )"איידעלער"(‪ ,‬ולכן יכול אור השמש לעבור דרכם‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫וכן הוא גם ברוחניות ‪ -‬כידוע בפירוש "את קשתי נתתי בענן" ‪ ,43‬ש"קשתי" היינו "דבר שהוא מוקש‬ ‫‪13‬‬

‫לי" ‪ ,44‬ולכן נעשה עלֿידיֿזה ענין ההתקשרות עם הקב"ה באופן של ברית‪ ,‬שלמעלה מטעם ודעת‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫וזהו גם הטעם שקודם המבול היה אסור לאכול בשר‪ ,‬ורק לאחרי המבול נאמר "כל רמש גו' לכם‬ ‫‪15‬‬

‫יהיה לאכלה כירק עשב גו'" ‪ - 45‬כי בירור הבשר קשה יותר מאשר הבירור דירק עשב‪ ,‬שלכן "עם הארץ‬ ‫‪16‬‬

‫אסור לאכול בשר" ‪ ,46‬ורק בגלל הזיכוך שעלֿידי המבול‪ ,‬היו יכולים לברר גם בשר‪.47‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪ .È‬ועלֿפי האמור שהעילוי שנעשה עלֿידי המבול ומים רבים דטרדות הפרנסה הוא בדוגמת מעלת‬ ‫‪18‬‬

‫בעליֿתשובה על צדיקים‪ ,‬מובנת השייכות המיוחדת לחדשי החורף ‪ -‬כידוע ההפרש בין חודש ניסן‬ ‫‪19‬‬

‫)התחלת חדשי הקיץ( לתשרי )התחלת חדשי החורף( ‪ ,48‬שניסן ענינו עבודת הצדיקים‪ ,‬וכללות ההנהגה‬ ‫‪20‬‬

‫דניסן היא הנהגה נסית שלמעלה מהטבע‪ ,‬ואילו תשרי ענינו עבודת התשובה והנהגה טבעית )לא "החודש‬ ‫‪21‬‬

‫הזה לכם" ‪ ,12‬הנהגה נסית‪ ,‬אלא "כח מעשיו הגיד לעמו" ‪ ,13‬הנהגה טבעית(‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫וזהו שמצינו שמיד לאחרי המבול נאמר‪" 49‬קיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו"‪ ,‬היינו‪ ,‬שצריך להיות‬ ‫‪23‬‬

‫סדר הנהגת העולם עלֿפי הטבע‪ ,‬ועד שענין זה נוגע גם להלכה ‪ -‬שמזה למדים ש"עובד כוכבים ומזלות‬ ‫‪24‬‬

‫ששבת חייב מיתה" ‪) 50‬ואףֿעלֿפי שענין זה נאמר לגבי עובדי כוכבים ומזלות‪ ,‬הרי זה נוגע גם‬ ‫‪25‬‬

‫לבניֿישראל‪ ,‬אלא שמצד זה שבניֿישראל קשורים עם הקב"ה‪ ,‬יש להם כח להתעלות למעלה מהטבע‪.(51‬‬ ‫‪26‬‬

‫וזהו גם ענין ברכת הגשם בשמיניֿעצרת בסיום מועדי חודש תשרי ‪ - 29‬כיון שאז צריך להיות ענין‬ ‫‪27‬‬

‫הנהגת הטבע‪ ,51‬אשר הכוונה שבירידה זו היא לצורך עליה )כנ"ל(‪ ,‬אלא כיון שענין זה יכול להיות באופן‬ ‫‪28‬‬

‫שכוונת החסד והעלי' היא בגילוי‪ ,‬או באופן שזהו בהעלם )וכמו בענין המבול‪ ,‬שבגילוי היה ענין של‬ ‫‪29‬‬

‫עונש כו'( ‪ -‬לכן ישנו הענין דברכת הגשם‪ ,‬שמבקשים שיהיו גשמי ברכה‪ ,‬היינו‪ ,‬שתהיה הברכה בגילוי‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫כך שבטבע יהיה בגילוי הלמעלה מהטבע‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ .‡È‬והנה‪ ,‬בענין טהרת העולם עלֿידי המבול ‪ -‬צריך להבין‪ :‬הרי בזמן המבול נימחו רק ג' טפחים‬ ‫‪32‬‬

‫בעומק הארץ‪ ,52‬ואםֿכן‪ ,‬איך נטהרה כללות הארץ?‬ ‫‪33‬‬

‫‪ (46‬פסחים מט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (47‬ראה לקו"ש שם הערה ‪ .37‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (48‬ראה אוה"ת בא ע' רנז ואילך‪ .‬סה"מ תרפ"ט ע' ‪56‬‬
‫ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (49‬נח ח‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (50‬סנהדרין נח‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (51‬חסר קצת )‪.(‬‬
‫‪ (52‬ב"ר פל"א‪ ,‬ז‪ .‬פרש"י נח ו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (39‬ראה המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתקלד ואילך‪ .‬סה"מ תש"ו‬
‫ע' ‪.30‬‬
‫‪ (40‬פרשתנו א‪ ,‬כו‪.‬‬
‫‪ (41‬ב"ר פ"ח‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (42‬ראה לקו"ש חט"ו ע' ‪ 52‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (43‬נח ט‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (44‬ב"ר פל"ה‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (45‬שם‪ ,‬ג ובפרש"י‪.‬‬
 ‫וט‬ ‫‪      ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ונוסף על השאלה בנוגע לסוג הדומם ‪ -‬נשאלת השאלה גם בנוגע לסוג המדבר‪ ,‬החי והצומח‪ :‬הן‬
‫‪2‬‬ ‫אמת שנח "ראה עולם חדש" ‪ ,53‬אבל עדיין נשאר מכל מין ומין שהכניס נח לתיבה כדי שיוכל להיות‬
‫‪3‬‬ ‫המשך הדורות‪ ,‬ונמצא‪ ,‬שכל הענינים שלאחרי המבול קשורים עם הענינים שקודם המבול‪ ,‬ואםֿכן‪ ,‬חסר‬
‫‪4‬‬ ‫לכאורה בענין הטהרה?‬
‫‪5‬‬ ‫וההסברה בזה ‪ -‬עלֿפי מה שכתוב ב'מכתב כללי' לראש השנה‪ 54‬שהבריאה עצמה היא טוב כו'‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ולכאורה‪ ,‬נשאלת מיד השאלה‪ :‬הרי "יצר לב האדם רע מנעוריו" ‪ ,55‬וכמובא בתניא‪ 56‬מ'עץ חיים'‬
‫‪57‬‬
‫‪7‬‬ ‫ש"כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו"‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬שהעולם עצמו נקרא "עולם‬
‫‪8‬‬ ‫הקליפות וסטראֿאחרא"‪ ,‬ואםֿכן‪ ,‬איך אפשר לומר שהעולם הוא טוב?‬
‫‪9‬‬ ‫ובאמת יש ראיות לכך )כמצויין גם ב'מכתב'( ‪ -‬שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב‪" 58‬וירא אלקים את‬
‫‪10‬‬ ‫כל אשר עשה והנה טוב מאד"‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ואף שלכאורה אפשר לומר שמה שנאמר "וירא גו' והנה טוב מאד" היה קודם חטא עץ הדעת‬
‫‪12‬‬ ‫)מהֿשאיןֿכן לאחרי החטא אזי "יצר לב האדם רע מנעוריו"( ‪ -‬הרי מזה שהפסוק נאמר בסמיכות‬
‫‪13‬‬ ‫ל"ויכולו"‪ ,‬מוכח‪ ,‬שמדובר לאחרי החטא‪ ,‬שהרי החטא היה לאחרי הציווי בשעה התשיעית‪ ,59‬ג' שעות‬
‫‪14‬‬ ‫קודם השבת‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬בסמיכות ל"ויכולו" )יום השבת( נאמר "וירא גו' והנה טוב מאד"‪ ,‬גם לאחרי‬
‫‪15‬‬ ‫החטא‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫וראיה חזקה יותר ‪ -‬מזה שה'צמח צדק' מבאר ב'לקוטי תורה' ‪ 60‬הענין ד"נוח לו לאדם שלא נברא" ‪,61‬‬
‫‪17‬‬ ‫"נוח" דייקא‪" ,‬ולא אמרו חסֿושלום טוב לו שלא נברא"‪ ,‬ומביא מה שכתוב "והנה טוב מאד"‪ .‬וכיון‬
‫‪18‬‬ ‫שה'צמח צדק' מדבר אודות בריאת כל אדם ואדם‪ ,‬גם עתה‪ ,‬הרי מוכח‪ ,‬שאפילו לאחרי חטא עץ הדעת‬
‫‪19‬‬ ‫ושאר החטאים ולאחרי החורבן כו'‪ ,‬עדיין "הנה טוב מאד"!‬
‫‪20‬‬ ‫אך מכלֿמקום‪ ,‬הרי נאמר ש"יצר לב האדם רע מנעוריו"? ‪ -‬ועל כן צריך לומר‪ ,‬שזהו החילוק בין‬
‫‪21‬‬ ‫חיצוניות לפנימיות‪ :‬בחיצוניות אמנם לא טוב‪ ,‬אבל בפנימיות הוא טוב‪ .‬ולכן הלשון ב'מכתב כללי' הנ"ל‬
‫‪22‬‬ ‫הוא‪ ,‬שהבריאה היא טוב ‪.62 ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ .È‬ועדיין צריך להבין‪ :‬מהי התועלת מזה שהבריאה היא טוב בפנימיות ‪ -‬בה בשעה שאלינו נוגעים‬
‫‪24‬‬ ‫הענינים שבגלוי עד להנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה?‬
‫‪25‬‬ ‫והביאור בזה ‪ -‬שהפנימיות פועלת גם על החיצוניות‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ועלֿדרך מה שכתב הרמב"ם‪ 63‬בענין "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" ‪ - 64‬דלכאורה אינו מובן‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫דממהֿנפשך‪ :‬אם גם גט המעושה כשר ‪ -‬מהו הצורך שיאמר רוצה אני; ואם צריך להיות לרצונו דוקא‬
‫‪28‬‬ ‫‪ -‬מהי התועלת ‪ ‬רוצה אני‪ ,‬בה בשעה שהכל יודעים שאמירה זו היא רק בגלל הכפיה?! ‪ -‬אך‬
‫‪29‬‬ ‫הענין הוא‪ ,‬שכל אחד מישראל בפנימיותו הוא טוב‪ ,‬ורצונו לקיים את רצון העליון‪ ,‬אלא "יצרו הוא‬
‫‪30‬‬ ‫שתקפו"‪ ,‬ולכן‪ ,‬עלֿידיֿזה שכופין אותו‪ ,‬מסירים את ה"אריה דרביע עליה" ‪ ,65‬ואז ‪ ‬רצונו הפנימי‪.66‬‬
‫‪31‬‬ ‫וכן הוא בנוגע לכללות העבודה‪ :‬כאשר יהודי יודע שבפנימיותו הוא טוב‪ ,‬וסוף כל סוף יבוא הטוב לידי‬

‫‪ (61‬עירובין יג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ב"ר פ"ל‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪(53‬‬

‫‪ (62‬לכאורה התירוץ בנוגע לענין המבול הוא ‪ -‬שהצורך‬ ‫אג"ק חכ"ג ריש ע' ער‪.‬‬ ‫‪(54‬‬
‫בטהרה הוא רק בנוגע לחיצוניות‪ ,‬ומה שנשאר מקודם המבול‬ ‫נח ח‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫‪(55‬‬
‫הוא הפנימיות )‪.(‬‬ ‫פ"ו‪ .‬פכ"ד‪.‬‬ ‫‪(56‬‬
‫‪ (63‬הל' גירושין ספ"ב‪.‬‬ ‫שמ"ב ספ"ד‪.‬‬ ‫‪(57‬‬
‫‪ (64‬ר"ה ו‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫פרשתנו א‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫‪(58‬‬
‫‪ (65‬לשון חז"ל ‪ -‬עירובין עח‪ ,‬ב‪ .‬שבועות כב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ראה סנהדרין לח‪ ,‬ריש ע"ב‪.‬‬ ‫‪(59‬‬
‫‪ (66‬ראה גם לקו"ש ח"ג ע' ‪ 981‬הערה ‪.13‬‬ ‫פ' ראה כט‪ ,‬רע"א‪.‬‬ ‫‪(60‬‬
 ‫וזהו גם הביאור לכך שבסיום תפלת נעילה דיום הכיפורים ‪ -‬ענין התשובה ‪ -‬זועקים לא רק "שמע‬ ‫‪7‬‬

‫‪ 8‬ישראל גו' ה' אחד" ‪) 70‬יחודא עילאה‪ ,(71‬אלא גם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ‪ - 72‬כיון שהתשובה‬
‫ופועלים זאת באופן פנימי‬ ‫‪‬‬
‫‪‬ועד"(‪,‬‬
‫‪")‬לעולם‬ ‫‪ ‬בעולם‬ ‫"שם‪‬‬
‫כבוד מלכותו"‬ ‫המשכת‪‬‬
‫‪ 9‬זטדיום הכיפורים פועלת ‪‬‬
‫‪ 10‬וקבוע‪ ,‬שלכן מכריזים זאת ג' פעמים‪ ,‬ד"בתלת זימני הוי חזקה" ‪ ,73‬שכן יקום‪.‬‬
‫‪ 1‬גילוי‪" ,‬כי לא ידח ממנו נדח" ‪ ,67‬וכמו כן יודע שהעולם שמסביבו בפנימיותו הוא טוב‪ ,‬ולכן אינו צריך‬
‫בגשמיות‪,‬‬
‫השפעהיותר כו' ‪.68‬‬
‫היא בנקל‬ ‫העבודהריבוי‬
‫שנמשכת‬ ‫כפשוטו‪,‬אזי‬
‫מסייע לו ‪-‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫בהשפעה‬
‫בפנימיותו‬ ‫מתבטאת עצמו‬ ‫אלא בגבול‬
‫אדרבה‪ ,‬העולם‬ ‫הבליֿ‪,‬גבול‬
‫והמשכתהעולם‬
‫‪ 112‬להלחם עם‬
‫‪ 12‬שלכן ‪ -‬הנה בביאת המשיח‪" 74‬הטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כו'" ‪.75‬‬
‫‪ .‚È‬כאמור לעיל‪ ,‬שייכת עבודת התשובה )שיש בה העילוי דהפיכת זדונות לזכיות( לחודש תשרי‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫לעולם"‬
‫וזהו‬ ‫נשיא להם‬
‫מהטבע‪.‬‬ ‫שלמעלה‬ ‫המשכהעבדי‬
‫בטבע "ודוד‬
‫‪76‬‬ ‫לפעולשכתוב‬ ‫שצריך‪ ,‬כמו‬
‫מזרע דוד‬ ‫הנהגת שהוא‬
‫הטבע ‪-‬‬ ‫היא משיח‪,‬‬‫אודות‬‫להמוזכרשאז‬
‫בהמשךהחורף‪,‬‬ ‫‪.„È‬‬
‫התחלת חדשי‬ ‫‪13‬‬
‫‪4‬‬
‫המלך‪,69‬‬ ‫דוד‬ ‫סעודת‬ ‫שנקראת‬ ‫‪,‬‬‫קודש‬ ‫ֿ‬‫שבת‬ ‫במוצאי‬ ‫שתתקיים‬ ‫מלכה‬ ‫ֿ‬‫המלוה‬ ‫סעודת‬
‫‪ 5‬ענין ברכת הגשמים בשמיניֿעצרת‪ - 29‬שגם בהגבלת הטבע תהיה ברכה והשפעה בליֿגבול‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫אודות‬ ‫גם‬ ‫להזכיר‬ ‫יש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪14‬‬

‫תחיית המתים‪ ,‬כמו שכתב ה'ביתֿיוסף' ‪ 78‬שמסעודת מלוה מלכה נהנית‬ ‫בליעםדי"‪.‬‬
‫עד גם‬
‫וקשורה‬
‫לכם‪,77‬ברכה‬
‫משיחא‬ ‫‪ 156‬מלכא‬
‫"והריקותי‬
‫‪ 16‬רק העצם לוז‪ ,‬שממנה ייבנה הגוף לתחיית המתים‪.‬‬
‫וזהו גם הביאור לכך שבסיום תפלת נעילה דיום הכיפורים ‪ -‬ענין התשובה ‪ -‬זועקים לא רק "שמע‬ ‫‪7‬‬
‫דתחיית‬ ‫הענין‬ ‫עכשיו‬ ‫גם‬ ‫להיות‬ ‫צריך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 71‬תלויים בעבודתינו עכשיו ‪79‬‬ ‫לבוא‬ ‫ֿ‬‫דלעתיד‬ ‫הענינים‬ ‫שכל‬ ‫וכיון‬ ‫‪178‬‬
‫ישראל גו' ה' אחד" )יחודא עילאה (‪ ,‬אלא גם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ‪ -‬כיון שהתשובה‬
‫‪72‬‬ ‫‪70‬‬
‫באופן מחיה‬
‫פנימי‬ ‫"זוטרא דבכו‬ ‫שזהו"(‪,‬הענין ד‬
‫ופועלים זאת‬ ‫בעולם החסידות‬
‫)"לעולם ועד‬ ‫מלכותו"ללימוד‬
‫כבוד‪ 80‬בנוגע‬
‫"שם הזקן‬
‫אדמו"ר‬ ‫כמאמר‬
‫המשכת‬ ‫ברוחניות ‪-‬‬
‫פועלת‬ ‫המתיםהכיפורים‬
‫‪ 189‬דיום‬
‫החסידות פועלת המשכת חיות‬ ‫תורת יקום‪.‬‬
‫וכאשר‪ ,‬שכן‬
‫השכל‪,‬חזקה" ‪73‬‬ ‫"בתלת כמו‬
‫זימני הוי‬ ‫קרירותד ומיתה‬
‫ענין ג'שלפעמים‪,‬‬
‫לך זאת‬
‫מכריזים‬ ‫וקבוע"‪,81,‬שלכן‬
‫שהרי אין‬ ‫‪ 10‬מתים‬
‫‪19‬‬

‫‪ 20‬בשכל‪ ,‬הרי זה ענין של תחיית המתים ברוחניות‪ ,‬וזוהי ההכנה לכך שבקרוב יהיה קיום היעוד "הקיצו‬
‫‪82‬‬
‫הבליֿ‪.83‬גבול בגבול מתבטאת בהשפעה בגשמיות כפשוטו‪ ,‬שנמשכת ריבוי השפעה בגשמיות‪,‬‬ ‫והמשכת עפר"‬
‫‪11‬‬
‫‪ 21‬ורננו שוכני‬
‫‪ 12‬שלכן ‪ -‬הנה בביאת המשיח "הטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כו'" ‪.‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪ .„È‬בהמשך להמוזכר אודות משיח‪ ,‬שהוא מזרע דוד‪ ,‬כמו שכתוב ‪" 76‬ודוד עבדי נשיא להם לעולם"‬ ‫‪13‬‬

‫‪ -‬יש להזכיר גם אודות סעודת המלוהֿמלכה שתתקיים במוצאי שבתֿקודש‪ ,‬שנקראת סעודת דוד המלך‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪14‬‬

‫מלכא משיחא‪ ,77‬וקשורה גם עם תחיית המתים‪ ,‬כמו שכתב ה'ביתֿיוסף' ‪ 78‬שמסעודת מלוה מלכה נהנית‬ ‫‪15‬‬

‫רק העצם לוז‪ ,‬שממנה ייבנה הגוף לתחיית המתים‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וכיון שכל הענינים דלעתידֿלבוא תלויים בעבודתינו עכשיו‪ ,79‬צריך להיות גם עכשיו הענין דתחיית‬ ‫‪17‬‬

‫המתים ברוחניות ‪ -‬כמאמר אדמו"ר הזקן‪ 80‬בנוגע ללימוד החסידות שזהו הענין ד"זוטרא דבכו מחיה‬ ‫‪18‬‬

‫מתים" ‪ ,81‬שהרי אין לך ענין של קרירות ומיתה כמו השכל‪ ,‬וכאשר תורת החסידות פועלת המשכת חיות‬ ‫‪19‬‬

‫בשכל‪ ,‬הרי זה ענין של תחיית המתים ברוחניות‪ ,‬וזוהי ההכנה לכך שבקרוב יהיה קיום היעוד‪" 82‬הקיצו‬ ‫‪20‬‬

‫ורננו שוכני עפר" ‪.83‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪ (76‬יחזקאל לז‪ ,‬כה‪.‬‬

‫‪ (77‬ראה פע"ח שער השבת פכ"ד‪ .‬סידור האריז"ל בכוונת‬ ‫ע"פ‪.‬שמואלֿב יד‪ ,‬יד‪ .‬וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סה"ג‪• .‬‬ ‫‪(67‬‬
‫תניא ספל"ט‬
‫הבדלה ומוצ"ש‪.‬‬ ‫‪ (68‬חסר סיום הענין )‪.(‬‬
‫‪ (78‬לטואו"ח ס"ש ‪ -‬משבלי הלקט )"ובסידורים מפרש"(‪.‬‬ ‫‪ (69‬מלאכי ג‪ ,‬יו"ד‪.‬‬
‫וראה לקו"ש חל"ו ע' ‪ .75‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (70‬ואתחנן ו‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (79‬ראה תניא רפל"ז‪.‬‬ ‫‪ (71‬זח"א יב‪ ,‬א‪ .‬יח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (80‬ראה סה"ש תרצ"ז ע' ‪ .195‬אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד‬ ‫‪ (72‬פסחים נו‪ ,‬א‪.‬‬
‫ס"ע שטו‪ .‬ח"ה ס"ע שעא )נעתק ב"היום יום" יא סיון(‪.‬‬ ‫‪ (73‬ב"מ קו‪ ,‬ריש ע"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (81‬ע"ז יו"ד‪ ,‬ב‪ .‬וראה סה"ש תש"ג ע' ‪.99‬‬ ‫‪ (74‬בזכרון אחדים‪ :‬שנעשית ע"י עבודת התשובה )ראה‬
‫‪ (82‬ישעי' כו‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה(‪.‬‬
‫‪ (83‬חסר הסיום )‪.(‬‬ ‫‪ (75‬רמב"ם הל' מלכים בסופן‪.‬‬

‫‪    ‬‬ ‫‪‬כה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪(76 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ת"ת‪‬‬ ‫עמ' ‪‬ב‬
‫‪'‬‬
‫‪‬וראה הל‬
‫‪ ‬ליום שני‬
‫יחזקאל לז‪,‬‬ ‫סה"ג‪.‬‬ ‫לאדה"ז פ"ד‬ ‫‪‬ב יד‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ (67‬ע"פ שמואלֿ‬
‫‪ (77‬ראה פע"ח שער השבת פכ"ד‪ .‬סידור האריז"ל בכוונת‬ ‫ביאור למס' מנחות‬ ‫המשךספל"ט‪.‬‬ ‫תניא‬
‫ומוצ"ש‪.‬‬ ‫הבדלה‬ ‫(‪.‬‬ ‫‪ (68‬חסר סיום הענין )‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪          ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫מפרש"(‪.‬‬ ‫משבלי ‪‬הלקט )"ובסידורים‬
‫‪     ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ (78‬לטואו"ח ס"ש ‪-‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪         ‬‬
‫‪ (69‬מלאכי ג‪ ,‬יו"ד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬לקו"ש חל"ו ע' ‪ .75‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪      ‬וראה‬ ‫ואתחנן‪‬ו‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(70‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫"ז‪.‬‬
‫‪  ‬‬ ‫רפל‬ ‫תניא‬
‫‪  ‬‬ ‫ראה‬
‫‪    ‬‬ ‫‪(79‬‬
‫‪  ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪          ‬‬ ‫‪,‬‬‫יח‬ ‫א‪.‬‬ ‫יב‪,‬‬ ‫"א‬ ‫זח‬ ‫‪(71 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫"ד‬ ‫‪"‬צ ח‬
‫‪‬‬ ‫‪‬מוהריי‬‫אדמו"ר‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ .195‬אג‪" ‬ק‬
‫‪ ‬‬ ‫סה"ש‪‬תרצ"ז ע'‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬‫ראה ‪ ‬‬ ‫‪   (80‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬א‪      .‬‬
‫‪‬‬ ‫פסחים נו‪,‬‬ ‫‪(72‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫סיון(‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫יא‬ ‫יום"‬ ‫ב"היום‬
‫‪      ‬‬ ‫)נעתק‬ ‫שעא‬ ‫ס"ע‬ ‫"ה‬ ‫ח‬
‫‪       ‬‬‫שטו‪.‬‬ ‫ס"ע‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫וש"נ‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫ע"ב‪.‬‬
‫‪  ‬‬ ‫ריש‬
‫‪  ‬‬‫קו‪,‬‬ ‫ב"מ‬
‫‪  ‬‬ ‫‪(73‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫תש"ג ע' ‪.99‬‬
‫"ש ‪‬‬ ‫וראה סה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬ב‪.‬‬
‫‪ ‬יו"ד‪,‬‬‫‪ (81‬ע"ז‬ ‫‪‬‬ ‫)ראה‬
‫התשובה‪‬‬ ‫‪ ‬עבודת‬
‫‪ ‬‬ ‫שנעשית ‪‬ע"י‬
‫‪‬‬‫אחדים‪   :‬‬
‫בזכרון ‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  (74‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪        ‬‬ ‫‪‬כו‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫ישעי'‬ ‫‪(82‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה"ה(‪      .‬‬
‫‪  ‬‬ ‫פ"ז‪‬‬ ‫‪‬תשובה‬
‫‪‬‬ ‫רמב"ם הל'‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ (83‬חסר הסיום )‪.(‬‬ ‫‪ (75‬רמב"ם הל' מלכים בסופן‪.‬‬
 ‫זי‬

‫‪      ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ ‬ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ‪ ,‬שבפירוש רש"י על התורה ישנו "יינה של תורה"‪ ,‬פנימיות התורה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫כמוֿכן מובן שבפירוש רש"י ישנו הפשט שבתורה‪ ,‬שהרי זהו ענינו של פירש"י כפשוטו‪ ,‬שמבאר תורה‬
‫‪3‬‬ ‫נביאים וכתובים כפשוטו של מקרא‪ ,‬עד שגם ילדים הלומדים ב"חדר" יוכלו להבין‪ ,‬שזהו פשט שבפשט‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שבפירוש רש"י ישנם שני החלקים שבתורה‪ :‬חלק הפשט וחלק הסוד‪ .‬ואף שבהשקפה‬
‫‪5‬‬ ‫ראשונה רחוק מאד חלק הסוד מחלק הפשט‪ ,‬שהרי חלק הסוד רחוק אפילו מחלק הרמז והדרוש‪ ,‬ובמכלֿשכן‬
‫‪6‬‬ ‫שהוא רחוק מחלק הפשט‪ ,‬אףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬מתאחדים בפירוש רש"י שני הקצוות ‪ -‬סוד ופשט ‪ -‬יחד‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫והביאור בזה ‪ -‬עלֿפי המבואר ב'לקוטי תורה' ‪ ‬על הפסוק‪" ‬בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"‪ ,‬דקאי על ג'‬
‫‪8‬‬ ‫עולמות בריאה יצירה ועשיה‪ ,‬ואילו בנוגע לעולם האצילות )שהרי מיד נשאלת השאלה‪ :‬ומה עם עולם‬
‫‪9‬‬ ‫האצילות?( מבאר ב'לקוטי תורה'‪ ,‬שתיבת "אף" ‪ -‬שענינה ריבוי ‪ -‬מרבה עולם האצילות‪ .‬והיכן כתובה‬
‫‪10‬‬ ‫תיבת "אף" שמרבה את עולם האצילות ‪ -‬לא ב"בראתיו" או ב"יצרתיו"‪ ,‬אלא ב"עשיתיו" דוקא‪ ,‬כי עולם‬
‫‪11‬‬ ‫האצילות "לוקחים" בעשיה דוקא‪ .‬וכמו כן מובן בענין פשט רמז דרוש וסוד שבתורה‪ ,‬שהם כנגד ד'‬
‫‪12‬‬ ‫עולמות‪ ,‬שחלק הסוד שבתורה שכנגד עולם האצילות ‪ -‬לוקחים דוקא עלֿידי חלק הפשט‪ ,‬שכנגד עולם‬
‫‪13‬‬ ‫העשיה‪) .‬בנוגע לרמז ודרוש ‪ -‬מביא כ"ק מו"ח אדמו"ר ‪ ‬דיעה מקבלה‪ ,‬שרמז הוא למעלה מדרוש‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫אבל בנוגע לפשט וסוד‪ ,‬פשוט הדבר שפשט הוא בעולם העשיה‪ ,‬וסוד הוא בעולם האצילות( ‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫ומזה מובן‪ ,‬שבחירתו של רש"י במאמרי חז"ל מסויימים לכוללם בפירושו‪ ,‬אף שישנם עוד פירושי‬
‫‪16‬‬ ‫חז"ל על פסוקים אלו ‪ -‬היא מפני שמדרשי חז"ל ‪ ‬מבארים את הפשט של הפסוקים וגם את הסוד שבהם‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫וזה מתאים לפתגם אדמו"ר הזקן‪ ,‬שפירש"י הוא "יינה של תורה"‪ ,‬שזהו חלק הסוד‪ - .‬חלק הרמז‬
‫‪18‬‬ ‫והדרוש‪ ,‬אין מוכרח שיהיו בפירוש רש"י‪ ,‬אבל חלק הפשט והסוד‪ ,‬ברור הדבר שבכל ענין וענין שבפירוש‬
‫‪19‬‬ ‫רש"י ישנם חלק הפשט והסוד‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ ‬על הפסוק‪" ‬אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬מביא רש"י שני הפירושים‪:‬‬
‫‪21‬‬ ‫א( "לשבח"‪ ,‬שאפילו בדור ‪ ,‬שהיה עלול להשפיע עליו באופן הפכי ]וכפי שהרמב"ם פוסק בהל'‬
‫‪22‬‬ ‫דיעות‪ ,‬שבשעה שאדם נמצא בסביבה רעה‪ ,‬עליו לברוח ממנה אפילו למדבר ולהישאר לבדו‪ ,‬שדבר‬
‫‪23‬‬ ‫זה )להישאר לבד( הוא היפך טבע האדם‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן צריך לעשות אפילו דבר שהוא היפך הטבע‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫ובלבד שלא יהיה בסביבה רעה‪ ,‬כי כדי שלא להיות מושפעים מהסביבה‪ ,‬יש צורך במלחמה קשה ביותר[‬
‫‪25‬‬ ‫‪ -‬נשאר צדיק‪ ,‬ו"כלֿשכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר"‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ב( "לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק"‪ ,‬אבל בדור של צדיקים "לא היה נחשב לכלום"‪ ,‬כי‪) :‬א( לגבי צדקותו‬
‫‪27‬‬ ‫של הדור‪ ,‬נחשבת צדקותו לכלום‪ .‬ויש לומר גםֿכן )ב( צדקותו של נח‪ ,‬היתה באה מצד ההשפעה של‬
‫‪28‬‬ ‫הדור‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫וצריך להבין מה שרש"י מביא הפירוש "לגנאי"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫מה שמביא הפירוש "לשבח" ‪ -‬מובן‪ ,‬כי רש"י בא לפרש פשוטו של מקרא‪ ,‬ופשוטו של מקרא מכריח‬
‫‪31‬‬ ‫שיש לפרש תיבת "בדורותיו"‪ ,‬שבפשטות היא מיותרת )שהרי הכתוב היה יכול לומר "צדיק תמים היה"‪,‬‬
‫רשע כו' )מלקו"ש שם(‪.‬‬ ‫*( הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א )באידית(‪ ,‬ונדפסה‬
‫‪ (6‬לקו"ד ח"ד תשעא‪ ,‬א‪.‬‬ ‫בהוספות ללקו"ש ח"ה ע' ‪ 279‬ואילך‪ .‬במהדורא זו ניתוספו עוד‬
‫‪ (7‬מ"ח מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב‪.‬‬ ‫איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל‪ ,‬וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬
‫‪ (8‬ראה גם בהנסמן בלקו"ש חכ"א ע' ‪ 36‬הערה ‪.57‬‬ ‫‪ (1‬סה"ש תרצ"ז ס"ע ‪) 197‬נעתק ב"היום יום" כט שבט(‪.‬‬
‫‪ (9‬להעיר מלבוש האורה לפ' בראשית‪" :‬כל הדברים‬ ‫‪ (2‬ר"פ בלק‪.‬‬
‫שבפרש"י יש בהם נגלה ונסתר ושניהם אמת"‪.‬‬ ‫‪ (3‬ישע' מג‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ (10‬ריש פרשתנו‪.‬‬ ‫‪ (4‬ראה לקו"ת ויקרא ה‪ ,‬ד‪ ,‬שמביא שם הענין ד"אף עשיתיו"‬
‫‪ (11‬שבסנהדרין קח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫לענין השייכות דפנימיות התורה למקרא )מלקו"ש ח"ה ע' ‪1‬‬
‫‪ (12‬רפ"ו‪.‬‬ ‫הערה ‪.(3‬‬
‫‪ (5‬ולהעיר מסדר הבנים בהגש"פ ‪ -‬שג"ז כנגד אבי"ע‪ :‬חכם‬
 ‫‪     ‬‬ ‫חי‬

‫כפי שמצינו בכמה מקומות בתנ"ך התואר "צדיק" או התואר "תמים"‪ ,‬ללא ההוספה "בדורותיו"(‪ ,‬ונוסף‬ ‫‪1‬‬

‫לכך ישנו הענין ד"זכר צדיק לברכה" ‪) ‬כפי שרש"י מביא לעיל‪ ,(‬ולכן מביא רש"י דרשת חז"ל‬ ‫‪2‬‬

‫ש"בדורותיו" היינו "לשבח" )הוספה בברכה(;‬ ‫‪3‬‬

‫אבל הדרשה "לגנאי" ‪ -‬אינה מוכרחת מצד פשוטו של מקרא‪ ,‬שהרי אפשר לדרוש זאת לשבח‬ ‫‪4‬‬

‫)ומתאים גם ל"זכר צדיק לברכה"(‪ ,‬ואםֿכן‪ ,‬מדוע מביא רש"י את הפירוש "לגנאי"?‬ ‫‪5‬‬

‫גם צריך להבין‪ ,‬מהי ההוראה מזה בעבודת האדם‪ .‬שכן‪ ,‬נוסף על זה שבכללות התורה ‪ -‬לשון הוראה ‪‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ -‬צריך להיות בכל ענין הוראה‪ ,‬הרי זה בפרט בפירוש רש"י שיש בו פנימיות התורה )כאמור לעיל(‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫שענינה הוא שמביאה להוראה בעבודת ה'‪ ,‬וכמו שכתוב‪" ‬דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם" ‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫שידיעת אלקות ‪ -‬שבאה עלֿידי לימוד פנימיות התורה ‪ -‬מביאה ל"ועבדהו בלב שלם"‪ ,‬אהבה ויראה‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫שאפשר להשיגם רק באמצעות ידיעת אלקות שעלֿידי לימוד פנימיות התורה‪ ,‬שלכן מבואר בארוכה‬ ‫‪10‬‬

‫ב'קונטרס עץ החיים' ‪ ‬ההכרח בלימוד פנימיות התורה‪ ,‬ובפרט בדורותינו אלה‪ ,‬כיון שדוקא עלֿידיֿזה‬ ‫‪11‬‬

‫באים לאהבה ויראה‪ .‬ומכל הנ"ל מובן‪ ,‬שפירוש רש"י‪ ,‬שיש בו פנימיות התורה‪ ,‬מביא להוראה בעבודת‬ ‫‪12‬‬

‫האדם‪ .‬וצריך להבין מהי ההוראה מדרשות חז"ל שרש"י מביא על תיבת "בדורותיו"?‬ ‫‪13‬‬

‫‪) ‬ויובן בהקדים קושיא כללית וגדולה יותר‪(:‬‬ ‫‪14‬‬

‫לפי הפירוש שכוונת התורה בתיבת "בדורותיו" היא "לגנאי"‪ ,‬אינו מובן‪ :‬איך יתכן שהתורה תדבר‬ ‫‪15‬‬

‫בגנותו של נח? הרי אפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב" ‪ ,‬שלכן "עיקם הכתוב שמונה אותיות‬ ‫‪16‬‬

‫כו'" ‪ - ‬שזהו ענין והוראה בפרשת נח גופא‪ ,‬שהתורה אינה רוצה לדבר בגנותו של מי שיהיה‪ ,‬אפילו‬ ‫‪17‬‬

‫לא בגנותה של בהמה טמאה‪ .‬ויתירה מזו‪ :‬פסוק זה נאמר קודם מתןֿתורה‪ ,‬שאז לא היה כלֿכך ענין‬ ‫‪18‬‬

‫הגנות )אפילו אם היה כתוב "טמאה"(‪ ,‬שהרי לא היתה אז טומאה בפועל‪ ,‬אלא שרק לאחרי מתן תורה‬ ‫‪19‬‬

‫תהיה הבהמה טמאה‪ ,‬ובכל זאת "עיקם הכתוב כו'"‪ .‬ואםֿכן‪ ,‬היתכן שהתורה תדבר בגנותו של נח?!‬ ‫‪20‬‬

‫ויובן בהקדים‪ ,‬שהכלל "עיקם הכתוב כו'" בכדי שלא לומר דבר מגונה‪ ,‬הוא רק בסיפורים שבתורה‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫אבל לא בהלכות‪ .‬ולכן מצינו בכמה וכמה מקומות‪ ,‬כמו בפרשת שמיני ופרשת ראה‪ ,‬שנאמר הלשון‬ ‫‪22‬‬

‫טומאה‪ ,‬ולא "אינו טהור"‪ ,‬כיון ששם מדובר אודות הלכה‪ ,‬והלכה צריך לומר באופן ברור‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫הפירוש ב"‪ ‬הכתוב" הוא כפשוטו‪ ,‬שהענין נכתב באופן של עקמומיות ובאופן מוסתר‪ ,‬ולא באופן‬ ‫‪24‬‬

‫ישר וגלוי‪ ,‬והרי הלכה צריכה להיות ברורה‪ .‬כשם שצריכה להיות הלכה פסוקה‪ ,‬כך צריכה להיות הלכה‬ ‫‪25‬‬

‫ברורה‪ .‬וכדי שההלכה תהיה ברורה‪ ,‬אומרים אפילו דבר מגונה‪ ,‬ובלבד שתהיה הוראה ברורה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫ואףֿעלֿפי שגם בסיפורי התורה ישנה הוראה )כנ"ל(‪ ,‬מכלֿמקום שם "עיקם הכתוב כו'"‪ ,‬כיון‬ ‫‪27‬‬

‫שההוראות שבסיפורים אינן הוראות גלויות ‪ -‬בגילוי‪ ,‬כי הם סיפורים‪ .‬ולכן‪ ,‬כשם שההוראות אינן בגלוי‪,‬‬ ‫‪28‬‬

‫כך גם הלשון יכול להיות לשון שאינו גלוי‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫עלֿפיֿזה יובן מה שהתורה אומרת "בדורותיו" )גם( להפירוש שהכוונה "לגנאי" ‪ -‬דכיון שזה נוגע‬ ‫‪30‬‬

‫להוראה בעבודת ה' )כדלהלן(‪ ,‬אזי בהכרח לפרש את ההוראה‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ ‬כללות ההוראה מפרשת המבול היא ‪ -‬כפי שמבאר רבינו הזקן ב'תורה אור' ‪) ‬ה"חסידישע פרשה"‬ ‫‪32‬‬

‫נאמר שהקושיא היא ממה שכתוב טמא בכלל גם בהלכות‪ ,‬אינו‬
‫מובן ‪ - ‬שהרי תיכף ומיד הו"ל להקשות מזה כיון ‪ ‬זה‪,‬‬
‫‪ ‬פעמים ויותר בתושב"כ‪ ,‬ורק לאח"ז צ"ל הקושיא שנמצא‬
‫‪ ‬מרכב וכו'‪ .‬ועכצ"ל דזה ‪ ‬קשיא לי'‪ ,‬אלא מזה ד"מי לא‬
‫כתיב" ‪ -   -‬גם בסיפורים )שאינו ‪ ‬להיות בהם‬
‫לשון ברור(‪.‬‬
‫נוסף על הנ"ל‪ :‬לפי' המהרש"א דשווין קצר מגונה וארוך נקי‬
‫‪ -‬למה לא אשתמיט בשום מקום ל' ארוך נקי בענין ‪?‬‬
‫וראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' ‪ 26‬ואילך‪ .‬וראה גם אג"ק חט"ו‬
‫ע' שעו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (21‬ריש פרשתנו‪ .‬ובאריכות ‪ -‬בלקו"ת לג"פ שם )אוה"ת שם‬
‫)כרך ג( תרט‪ ,‬א ואילך(‪.‬‬
‫‪ (13‬משלי יו"ד‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ (14‬ראה רד"ק לתהלים יט‪ ,‬ח‪ .‬גו"א ר"פ בראשית )בשם‬
‫הרד"ק(‪ .‬זח"ג נג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (15‬דברי הימיםֿא כח‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (16‬ומובן ע"פ מש"כ בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח )תניא‬
‫קנו‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (17‬פי"א ואילך‪.‬‬
‫‪ (18‬ב"ב קכג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (19‬פסחים ג‪ ,‬א )הובא בפרש"י ב"ב שם(‪.‬‬
‫‪ (20‬ומה שמקשה בגמרא )פסחים ג‪ ,‬ב( "ובאורייתא מי לא‬
‫כתיב טמא"‪ ,‬בהכרח לפרש שקושיית הגמרא היא ממה שכתוב‬
‫"טמא" ‪ .‬שלכן באה קושיא זו ‪ ‬כל השקו"ט‪ .‬דאם‬
 ‫טי‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫של השבוע( ‪ -‬שצריך להיות "בא גו' אל התיבה" ‪ ,‬להיכנס בתוך תיבות )התורה ו(התפלה‪ ,‬ועלֿידיֿזה‬
‫‪2‬‬ ‫ניצלים ממים הזידונים‪ ,‬מי המבול )דאגות הפרנסה וכו'‪ ,‬כדלקמן( ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫וענין זה ‪ -‬ככל הוראות התורה )שהיא נצחית( ‪ -‬הוא בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬ולכל אחד מישראל‬
‫‪4‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬באיזה מצב שיהיה‪ ,‬שהרי "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ‪ ,‬שבשביל כל‬
‫‪5‬‬ ‫יחיד נברא כל העולם‪ .‬ומזה מובן‪ ,‬שגם התורה והוראותי' הם עבור כל יחיד‪ ,‬שהרי בריאת העולם היא‬
‫‪6‬‬ ‫"בשביל התורה" ‪) ‬ובפרט לפי הפירוש ‪ -‬שביל‪ ,‬דרך‪ ,(‬ואםֿכן‪ ,‬כשם שהעולם הוא בשביל כל אחד‬
‫‪7‬‬ ‫מישראל במיוחד‪ ,‬כך גם התורה‪ ,‬כוונת ותכלית העולם‪ ,‬היא בשביל כל אחד מישראל במיוחד‪ .‬וכמדובר‬
‫‪8‬‬ ‫כמה פעמים שלכן נאמר "אנכי הוי' ‪ ‬אשר ‪ ‬מארץ מצרים" ‪ ,‬בלשון יחיד‪ ,‬שהקב"ה אמר‬
‫‪9‬‬ ‫‪  ‬מישראל‪" ,‬אנכי הוי' אלקיך וגו'"‪ ,‬כיון שמתןֿתורה היה בשביל כל אחד מישראל במיוחד‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫אבל יהודי יכול לטעון‪ :‬איך אומרים לו שעליו ללמוד מנח‪ ,‬שגם אצלו צריך להיות "בא אל התיבה"‬
‫‪11‬‬ ‫וכו' ‪ -‬הרי נח היה "צדיק תמים" )ואפילו בדורו היה צדיק‪ ,‬ומכלֿשכן אם היה בדור טוב יותר(‪ ,‬כך‬
‫‪12‬‬ ‫שהיה יוצא מן הכלל )כנ"ל‪ ,‬היפך הטבע(‪ ,‬ואםֿכן‪ ,‬איך יכול הוא להשתוות לנח; כיצד יכול ‪ ‬להינצל‬
‫‪13‬‬ ‫ממים הזידונים?‬
‫‪14‬‬ ‫ולכן אומרת התורה "בדורותיו" )לגנאי(‪ ,‬שגם נח היה "צדיק תמים" רק "בדורותיו"‪" ,‬ואילו היה‬
‫‪15‬‬ ‫בדורו של אברהם לא היה נחשב ‪ ,"‬ודרגא ‪ ‬של "צדיק" שייכת גם אצלו )כדלהלן(‪ ,‬ובמילא יש‬
‫‪16‬‬ ‫ביכלתו ללמוד הוראה מנח‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ ‬וזוהי ההוראה משני הפירושים בתיבת "בדורותיו"‪ ,‬ש"יש ‪ . .‬דורשים אותו לשבח ויש שדורשים‬
‫‪18‬‬ ‫אותו לגנאי"‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫שני הפירושים הם הוראה בעבודת ה'‪ ,‬ולכן מביא רש"י את שניהם‪ ,‬כיון שפירוש רש"י מגלה את‬
‫‪20‬‬ ‫פנימיות התורה‪ ,‬המביאה ל"ועבדהו בלב שלם" )כאמור לעיל(‪ .‬ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫כיון שהן הוראות לשני סוגים )או באותו אדם ‪ -‬מצבים( שונים‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫כשמדובר אודות צדיק וכו' ‪ -‬יכול לטעון‪ ,‬שאינו זקוק לכל הענין ד"בא גו' אל התיבה"‪ ,‬כיון שאצלו‬
‫‪23‬‬ ‫אין מלכתחילה מים הזידונים‪ ,‬ובמכלֿשכן מדברי הגמרא‪" ‬תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת‬
‫‪24‬‬ ‫בהן"‪ ,‬אפילו "‪ ‬חכם" )והמחוייב להיות בגיהנם(‪ ,‬ובמכלֿשכן הוא‪ ,‬החכם עצמו )ובמילא אינו שייך‬
‫‪25‬‬ ‫לרוח שטות המחייבת גיהנם(‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ועל זה ישנה ההוראה מהפירוש "בדורותיו" לשבח ‪ -‬שאפילו נח שהיה "צדיק תמים" ואפילו‬
‫‪27‬‬ ‫"בדורותיו"‪ ,‬היה זקוק לענין ד"בא גו' אל התיבה"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫הוראה הנ"ל היא לצדיקים כו'; ואילו ההוראה לרוב בני אדם היא מהפירוש השני ‪ -‬שנח היה צדיק‬
‫‪29‬‬ ‫רק לפי ערך דורו‪ ,‬שאין זה אמיתית ענין צדיק‪ ,‬אלא רק בשם המושאל‪ ,‬ודרגא זו של צדיק שייכת לרוב‬
‫‪30‬‬ ‫בני אדם ‪ -‬שהרי "משביעין אותו תהי צדיק" ‪ ‬נאמר על כל אחד‪ ,‬וכיון ש"משביעין אותו"‪ ,‬בודאי יש‬
‫‪31‬‬ ‫לו הכח לקיים זאת‪ .‬ואפילו לפירוש צדיק שבתניא‪ - ‬הרי גם במדריגה זו ישנו הכח לקיים את השבועה‬
‫‪32‬‬ ‫"תהי צדיק כו'"‪ .‬ועלֿכלֿפנים‪ ,‬לקיים את המחצית השניה של השבועה‪" :‬ואל תהי רשע"‪ ,‬שזהו צדיק‬
‫‪33‬‬ ‫בשם המושאל‪ - ‬בודאי יש ביכולת כל אחד‪ ,‬כמבואר בתניא באריכות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫ומלבד זאת‪" ,‬בדורותיו"‪ ,‬לפי דורו‪ ,‬הרי הוא עתה בודאי צדיק‪ ,‬כי רוב בני דורו )ושיש לו משא ומתן‬
‫‪35‬‬ ‫עמהם( הם אומות העולם‪ ,‬ואפילו בין בניֿישראל‪ ,‬הנה הא גופא שאליו הגיעה ההוראה ממי המבול‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫נחשב כבר לעילוי‪ ,‬שהרי ישנם תינוקות שנשבו שאינם יודעים כלל מענין זה‪.‬‬
‫יתרו כ‪ ,‬ב‪ .‬ואתחנן ה‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪(27‬‬ ‫‪ (22‬פרשתנו ז‪ ,‬א‪.‬‬
‫ראה יל"ש עה"פ )רמז רפו(‪.‬‬ ‫‪(28‬‬ ‫‪ (23‬ועד שבאים לענין ד"אל אמה תכלינה מלמעלה" )שם ו‪,‬‬
‫חגיגה בסופה‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(29‬‬ ‫טז( ‪" -‬אמה" ר"ת "‪‬לקינו ‪‬לך ‪‬עולם" )ראה תורת מנחם ‪-‬‬
‫נדה ל‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(30‬‬ ‫רשימת היומן ס"ע קעז‪ .‬וש"נ(‪ - .‬מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬
‫פ"א‪ .‬פ"י‪.‬‬ ‫‪(31‬‬ ‫‪ (24‬סנהדרין לז‪ ,‬סע"א )במשנה(‪.‬‬
‫ראה שם פ"א‪.‬‬ ‫‪(32‬‬ ‫‪ (25‬פרש"י ר"פ בראשית‪.‬‬
‫‪ (26‬ראה כש"ט ס"ה‪ .‬סרנ"ו‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫כ‬

‫ולכן עליו ללמוד מנח‪ :‬כשם שנח‪ ,‬עלֿידי שקיים "בא גו' אל התיבה"‪ ,‬הציל את עצמו מהמבול‪ ,‬ולא‬ ‫‪1‬‬

‫רק את עצמו‪ ,‬אלא גם את כל העולם‪ ,‬כמו שכתוב‪" ‬ובניך ואשתך ונשי בניך אתך"‪ ,‬ויתירה מזו‪ ,‬שהציל‬ ‫‪2‬‬

‫גם בעלי חיים כו'‪ ,‬כמו שכתוב בהמשך הפסוק‪" ‬ומכל החי גו'" ‪ -‬כך גם יש לכל אחד מישראל הכח‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫שמבלי הבט על המים הזידונים‪ ,‬ביכלתו להציל עצמו ואת כל העולם‪ ,‬וכפסק הרמב"ם‪ ,‬שעלֿידי פעולה‬ ‫‪4‬‬

‫טובה אחת מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫וכשם שבנח‪ ,‬איתא שראה עולם חדש‪ ,‬כך יש בכחו של כל אחד מישראל לבנות עולם חדש‪ ,‬ולעשות‬ ‫‪6‬‬

‫ממנו דירה לו יתברך‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ ‬בסמיכות לסיום הסדרה ישנו גם פירוש רש"י תמוה ‪ -‬אלא שהחילוק הוא‪ ,‬שעל פירש"י שבתחילת‬ ‫‪8‬‬

‫הסדרה )שנתבאר לעיל( מתעכבים מפרשים לבאר מדוע "דורשים אותו לגנאי" בשעה שאפשר לדורשו‬ ‫‪9‬‬

‫"לשבח"; אבל על פירש"י ‪ ,‬לא מצאתי לעת עתה מי שיתעכב לבארו‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫על תיבת "חצרמות" ‪ ‬מפרש רש"י‪" :‬על שם מקומו‪ ,‬דברי אגדה"‪ .‬הפירוש הפשוט בזה הוא‪ ,‬שהשם‬ ‫‪11‬‬

‫"חצרמות" אינו שם של האדם‪ ,‬אלא שם המקום שבו היה נמצא‪ ,‬ולכן נקרא גם הוא "על שם מקומו"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫ולאחרי זה אומר רש"י‪ ,‬שפירוש זה מקורו ב"דברי אגדה"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ואינו מובן‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ -‬ובפרט לפי הידוע עד כמה הפליאו רבותינו נשיאינו ‪ ‬במעלת פירוש רש"י‪ ,‬וכמו שכתב השל"ה ‪‬‬ ‫‪15‬‬

‫)וכן גם הקודמים אליו(‪ ,‬ש"בכל דבור ודבור של רש"י" ישנם "ענינים מופלאים"‪ ,‬ומובא‪ ‬אשר רש"י‬ ‫‪16‬‬

‫התענה תרי"ג תעניות קודם שכתב פירוש התורה; ואם רש"י התייגע כלֿכך על פירושו‪ ,‬בודאי צריכים‬ ‫‪17‬‬

‫אנו להתייגע ‪-‬‬ ‫‪18‬‬

‫א( מה התכוין רש"י בפירושו? )באם לפרש השמות שיש להם משמעות ‪ -‬הוהֿליהֿלמימר מ'מדרש‬ ‫‪19‬‬

‫רבה' ‪ ‬גם בשם "נעמה" ‪ ‬וכיוצא בזה‪ .‬גם( מהו הקושי לפרש שזהו שמו של האדם עצמו‪ ,‬שלכן צריך‬ ‫‪20‬‬

‫לפרש "על שם מקומו"? ‪ -‬ואף ש"‪ "‬שייך בכללות למקום‪ ,‬הרי "דקלה" ‪ ‬שייך ליער‪ ,‬עצים‪ .‬ועוד‬ ‫‪21‬‬

‫כהנה‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫בשלמא מה שרש"י מביא לפני זה‪ ‬הטעם על שם "יקטן"‪ ,‬ש"היה עניו ומקטין עצמו"‪ ,‬הרי זה מובן‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫כי רש"י מביא בפירושו ענינים שהם הוראה בעבודת האדם )כאמור לעיל(‪ ,‬והפירוש בנוגע ליקטן הוא‬ ‫‪24‬‬

‫הוראה בעבודת האדם‪ ,‬שכשם שיקטן‪ ,‬לפי ש"היה עניו ומקטין עצמו לכך זכה להעמיד כל המשפחות‬ ‫‪25‬‬

‫הללו" )י"ג משפחות(‪ ,‬אף שהיה הצעיר ביותר‪ ,‬כדאיתא במדרש‪) ‬ועוד ‪" -‬מקטין"‪ ,‬אף שהיה קודם‬ ‫‪26‬‬

‫מתןֿתורה כו'( ‪ -‬גדול שהוא מקטין את עצמו )ולאחרי מתןֿתורה(‪ ,‬עלֿאחתֿכמהֿוכמה‪ .‬וגם בפשט‬ ‫‪27‬‬

‫דרוש ביאור בנוגע ל"יקטן" ‪ -‬שרק בו נמנו ונפרטו בניו‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫וכן מובן מה שרש"י מפרש‪" ‬ותירס ‪ -‬זו פרס" ]אף שרש"י לא בא לפרש את מקורם או פירושם‬ ‫‪29‬‬

‫של שמות האומות‪ ,‬דאם כן‪ ,‬היה צריך לפרש זאת גם בשאר האומות‪ ,‬אלו שנתבארו בדברי אגדה[ ‪-‬‬ ‫‪30‬‬

‫כיון שזה בא בהמשך למה שכתב רש"י לפני זה‪" ‬שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני"‪ ,‬ובכדי לבאר‬ ‫‪31‬‬

‫איך היה כורש מבני יפת‪ ,‬מביא רש"י את דברי המדרש‪ ‬ש"תירס" ‪ -‬שהיה מבני יפת ‪" -‬זו פרס"‪ ,‬והרי‬ ‫‪32‬‬

‫כורש היה מלך פרס‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫בראשית ד‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪(41‬‬ ‫פרשתנו ו‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪(33‬‬

‫פרשתנו שם‪ ,‬כז‪.‬‬ ‫‪(42‬‬ ‫שם‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪(34‬‬
‫שם‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫‪(43‬‬ ‫הל' תשובה פ"ג ה"ד‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫ב"ר פל"ז‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪(44‬‬ ‫ב"ר פ"ל‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫שם‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(45‬‬ ‫פרשתנו יו"ד‪ ,‬כו‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫שם ט‪ ,‬כז‪.‬‬ ‫‪(46‬‬ ‫מס' שבועות קפא‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(38‬‬
‫ב"ר שם‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(47‬‬ ‫שה"ג לחיד"א בערכו‪ .‬צרור המור בתחלתו‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫ראה גם משכיל לדוד‪.‬‬ ‫‪(48‬‬ ‫ב"ר פכ"ג‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(40‬‬
 ‫אכ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫אבל מה שרש"י מביא את פירוש המדרש אודות "חצרמות" ‪ -‬אינו מובן‪ :‬מה מכריח לחפש פירוש‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫ומהי ההוראה מזה?‬
‫‪3‬‬ ‫ב( גם צריך להבין מה שרש"י מסיים‪" :‬דברי אגדה" ‪ - ‬הרי רש"י היה יכול לומר את הפירוש‪ ,‬מבלי‬
‫‪4‬‬ ‫לציין המקור לפירושו‪ .‬כמו בפירושו בתחלת הסדרה )ש"יש ‪ . .‬דורשים אותו לשבח" או "לגנאי"(‪ ,‬וכן‬
‫‪5‬‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬שאינו מציין את מקור הפירושים‪ .‬מדוע דוקא כאן צריך רש"י לציין שפירוש זה הוא‬
‫‪6‬‬ ‫"דברי אגדה"?‬
‫‪7‬‬ ‫‪ ‬בפשטות היה אפשר לומר‪ ,‬שרש"י מפרש ש"חצרמות" הוא "על שם מקומו"‪ ,‬כיון שהפירוש‬
‫‪8‬‬ ‫כפשוטו )שזהו שם של האדם עצמו( אינו מובן‪ :‬היתכן שנותנים לתינוק שם שהוא היפך הברכה?‬
‫‪9‬‬ ‫וכאן אי אפשר לתרץ כפי שמתרצים בנוגע לשמות של מלכי סדום ועמורה וכו' ‪ -‬שהרי הם היו‬
‫‪10‬‬ ‫רשעים‪ ,‬אבל יקטן )אביו של חצרמות‪ ,‬שמן הסתם נתן הוא את השם‪ ,‬עלֿפי המנהג שהאב בוחר השם(‬
‫‪11‬‬ ‫‪ -‬הרי "היה עניו ומקטין עצמו" )כנ"ל מדברי רש"י(‪ ,‬ומובן שהתנהג בעניניו כפי הראוי‪ .‬ואםֿכן‪ ,‬איך‬
‫‪12‬‬ ‫יתכן שנתן שם כזה?‬
‫‪13‬‬ ‫ולכן מביא רש"י הפירוש ממדרש רבה ‪ -‬שזהו "על שם מקומו"‪ ,‬והרי שם המקום אינו תלוי ביקטן‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫אבל‪ ,‬מלבד זאת שלפי פירוש זה אינו מתורץ מה שרש"י אומר שהוא מ"דברי אגדה" ‪ -‬הרי השם‬
‫‪15‬‬ ‫"חצרמות" אינו היפך הברכה‪" :‬מות" ‪ -‬הוא היפך הברכה‪ ,‬אבל לא "חצרמות"‪ .‬ואדרבה‪ ,‬זהו אפילו ענין‬
‫‪16‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬כדברי הגמרא‪" ‬שוב יום אחד לפני מיתתך"‪ ,‬ונשאלת השאלה‪" :‬וכי אדם יודע כו'"‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫והגמרא מתרצת‪ ,‬שאכן הכוונה היא שתמיד יהיה אצל האדם "שוב כו'"‪ .‬וכן )ועוד יותר( איתא בזוהר ‪‬‬
‫‪18‬‬ ‫ש"זכאי חסידי" ש"כל יומא ויומא" עומדים הם בציור ש"‪ " ‬הוא "מיתתך"‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪" ‬דברי אגדה" שמביא רש"י ‪ -‬הם במדרש רבה‪ ,‬ושם‪" :‬מקום הוא ששמו חצר מות‪ ,‬שהן אוכלים‬
‫‪20‬‬ ‫כרישים ולובשים כלי פפייר ומצפים למיתה בכל יום"‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ואף שהיה זה ‪ ‬ש"נפלגה הארץ" ‪ ,‬שאז היתה השפעה מרובה בגשמיות ‪ -‬אףֿעלֿפיֿכן לא היו‬
‫‪22‬‬ ‫"מונחים" בגשמיות‪ ,‬הן בנוגע לאכילה והן בנוגע ללבושים‪ ,‬אלא אכלו דברים פשוטים )חצר ‪ -‬מלשון‬
‫‪23‬‬ ‫חציר‪ ,‬עשב( ולבשו לבושים פשוטים‪ ,‬ו"מצפים למיתה בכל יום" )כזוהר הנ"ל( ‪ -‬מתי יוכלו להיפטר‬
‫‪24‬‬ ‫לגמרי מתאוות עולםֿהזה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ -‬והוראה למעשה )בתור מאמר המוסגר(‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫הנהגה זו היא בדיוק להיפך מההנהגה שבמדינה זו‪ ,‬לרדוף אחר לבושים יקרים‪ ,‬ועוד יותר ‪ -‬אחר‬
‫‪27‬‬ ‫קישוטי הבית )באמרו שיש לו על זה "ראיה מפורשת" מחסידות‪ :‬מבואר בחסידות‪ ‬שבית יקר יותר‬
‫‪28‬‬ ‫מלבוש‪ ,‬ובמילא‪ ,‬צריכים קישוטי הבית להיות בהידור גדול(‪ ,‬עד שבשביל זה נעשים בעליֿחוב עבור‬
‫‪29‬‬ ‫הלוואה צמודה לאחוזי ריבית )אם כי בהיתר עיסקא(‪ ,‬ובלבד שיהיו לו קישוטי הבית‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫כשמדובר אודות צדקה ‪ -‬טוען שאין לו‪ .‬נתינת צדקה צריכה להיות "כמתנת ידו" ‪ ,‬לפי רכושו‪ ,‬ואין‬
‫‪31‬‬ ‫לו‪ .‬ויתכן שטענתו אמיתית‪ ,‬שאכן אין לו‪ .‬אלא מאי‪ ,‬מניין נוטל עבור קישוטי הבית ‪ -‬אין זה כסף שלו‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫אלא כסף זר‪ ,‬וכן האחוזים שמוסיף לשלם הם כספים זרים!‬
‫‪33‬‬ ‫וכל זה כדאי לו בשביל ענין שאינו "חיי עולם"‪ ,‬אלא רק "חיי שעה" ‪ ,‬ועוד‪ :‬אפילו ב"חיי שעה"‬
‫‪34‬‬ ‫שלו הרי זה רק "חיי שעה"‪ ,‬דבר זמני‪ ,‬כי כל מה שזקוק לכך הרי זה רק בשביל השכנה‪ ,‬שבביתו יהיה‬
‫‪35‬‬ ‫"יפה" יותר מבבית השכנה‪ .‬וגם זה גופא אינו אלא דבר זמני‪ ,‬שהרי בשעה שהשכנה תראה איך נראה‬
‫‪36‬‬ ‫ביתו‪ ,‬תבוא בטענות לבעלה‪ ,‬שאצלה צריך להיות יפה יותר‪ ,‬וכך יחזור אחרֿכך אליו‪ ,‬וחוזר חלילה‪,‬‬
‫ספ"ה‪ .‬וראה תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חי"ב ע' ‪ .187‬וש"נ(‪.‬‬ ‫ועד"ז בבראשית ד‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪(49‬‬
‫‪ (54‬לקו"ת ברכה צח‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫שבת קנג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(50‬‬
‫‪ (55‬ס"פ ראה‪.‬‬ ‫ח"א רכ‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(51‬‬
‫‪ (56‬שבת לג‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫ב"ר שם‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪(52‬‬
‫כפי' הידוע במרז"ל "בן מאה כאילו מת כו'" )אבות‬ ‫‪(53‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫בכ‬

‫"ילכו מחיל אל חיל" ‪ ,‬עד שהוא מאבד את ה"אשראי" )"קרעדיט"( רחמנאֿלצלן‪ ,‬ומפסיקים להלוות‬ ‫‪1‬‬

‫לו‪ - .‬עד כאן מאמר המוסגר‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫וזוהי ההוראה מההנהגה שהיתה ב"חצרמות" ‪ -‬שלא היה אצלם כלל ענין של קנאה ותאוה‪ ,‬ומבלי‬ ‫‪3‬‬

‫הבט על כך שהיתה להם השפעה מרובה בגשמיות כנ"ל‪ ,‬היו אצלם מאכלים פשוטים‪ ,‬וגם הלבושים ‪-‬‬ ‫‪4‬‬

‫שלבוש כולל גם את המקיף דבית ‪ -‬היו פשוטים‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫נשאלת השאלה‪ :‬בשעה שיש השפעה מרובה‪" ,‬וישמן" ‪ -‬איך מבטיחים שלא יהיה "ויבעט" ‪ ?‬והמענה‬ ‫‪6‬‬

‫על זה‪ :‬בשעה שזה באופן של "וישמן"‪ ,‬אזי נעשה "ויבעט" רחמנאֿלצלן‪ ,‬אבל כשמתנהגים באופן ההנהגה‬ ‫‪7‬‬

‫של יקטן‪" ,‬שהיה עניו ומקטין עצמו" ‪ -‬הנה גם כשיש השפעה מרובה‪ ,‬מתנהגים באופן ד"חצרמות"‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫וזהו שרש"י מפרש "על שם מקומו"‪ :‬אין זה סתם שם שבו היה נקרא‪ ,‬אלא שם זה הוא מצד שמקומו‬ ‫‪9‬‬
‫הוא "חצרמות"‪ ,‬היינו שהתנהג בהנהגה זו )שהרי היה במקום שכך נהגו‪ ,‬או כמו שכתב הרמב"ם ‪‬‬ ‫‪10‬‬

‫בפירוש "מקום" בכמה מקומות‪ ,‬שהכוונה בזה היא לערכו ומעלתו של הדבר‪.(‬‬ ‫‪11‬‬

‫וזוהי הוראה בעבודתינו ‪ -‬שיש ללמוד מיקטן‪ ,‬שקיבל חינוכו מעבר שצריך להיות בקטנות וביטול‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫ובדרך זו חינך את בנו‪ ,‬בהנהגה של "חצרמות" כנ"ל‪ .‬ופירוש זה בא בהמשך לפירוש רש"י שלפניֿזה‬ ‫‪13‬‬

‫על יקטן‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫)"א‬
‫ומסיים רש"י ‪" -‬דברי אגדה"‪ ,‬שזוהי אגדה שמושכת לבו של אדם‪ ,‬היינו‪ ,‬ענין שמושך ותופס ַ‬ ‫‪15‬‬

‫וואס ציט און דערנעמט"( כו'‪.‬‬‫ענין ָ‬ ‫‪16‬‬

‫‪ ‬דרך אגב ‪ -‬פירוש זה נוגע גם להלכה‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫כשיש ספק בנוגע לאופן כתיבת שם‪ ,‬בגטין וכיוצא בזה‪ ,‬כמו בפרשתנו‪" :‬אופיר" )ביו"ד( או "אופר"‬ ‫‪18‬‬

‫)בלי יו"ד(‪ ,‬או "חוילה"‪ ,‬אם לכתבו בוא"ו או בבי"ת ‪ -‬הנה שם שנכתב בתורה‪ ,‬צריך לכתבו כמו שכתוב‬ ‫‪19‬‬

‫בתורה‪ ,‬ובמקרים רבים‪ ,‬אם נכתב באופן אחר‪ ,‬הגט פסול אפילו בדיעבד‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫כמובן למדים משמות אנשים שבתורה לשמות אנשים שבגטין‪ ,‬ומשמות מקומות שבתורה ‪ -‬לשמות‬ ‫‪21‬‬

‫מקומות שבגטין‪ .‬והדגשת רש"י "דברי אגדה" ‪ -‬מודיעתנו שפשוטו של מקרא היינו שזהו שם הבן‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ואםֿכן משם זה יש ללמוד הן לשמות אנשים‪ ,‬הן ‪ -‬למקומות‪ .‬ולא עוד אלא שיש לומר שללמד על‬ ‫‪23‬‬

‫הכלל כולו יצא ‪ -‬שכשם שהשם "חצרמות" יש בו ב' פירושים‪ :‬שם הבן‪" ,‬על שם מקומו"‪ ,‬כך גם‬ ‫‪24‬‬

‫השמות "אופר" ו"חוילה" וכו' יש לפרש בב' אופנים‪ :‬שם איש‪ ,‬על שם המקום‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪ ‬עלֿפי הנ"ל יתורץ פירוש רש"י בפרשה הקודמת‪:‬‬ ‫‪26‬‬

‫על "כוש" ו"אשור" ‪ -‬מפרש רש"י‪" :‬עדיין לא היו‪ ,‬וכתב המקרא על שם העתיד"‪ .‬והקשה‬ ‫‪27‬‬

‫המהרש"א‪" :‬למה לא הזכיר גם חוילה דכתיב מקמיה‪ ,‬וכמו שכתוב בב"ר‪ ‬גם כן גבי חוילה"?‬ ‫‪28‬‬

‫ועלֿפי הנ"ל יתורץ‪:‬‬ ‫‪29‬‬

‫כיון שמצינו באחד מבניו של "יקטן" ‪ -‬חצרמות ‪ -‬ששמו לא ניתן עלֿידי יקטן‪ ,‬אלא "על שם מקומו"‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫הרי אפשר לומר שכן הוא גם בנוגע ל"חוילה" )בנו של יקטן(‪ ,‬ששמו לא ניתן עלֿידי ‪ ,‬אלא "על‬ ‫‪31‬‬

‫שם מקומו"‪ .‬ובמילא‪ ,‬יכול להיות ששם המקום "חוילה" הוא מששת ימי בראשית‪ ,‬ובשעה שבנו של‬ ‫‪32‬‬

‫"יקטן" התיישב שם‪ ,‬קראוהו "על שם מקומו"‪ .‬ואםֿכן‪ ,‬אין הכרח שזהו "על שם העתיד"‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" )מהנחה בלתי‬
‫מוגה(‪.‬‬
‫‪ (62‬ראה שבת פז‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (63‬יו"ד‪ ,‬כט‪.‬‬
‫‪ (64‬ראה קב נקי )להרא"ד לאוואוט( פתיחה לסדר שמות כלל‬
‫יח‪.‬‬
‫‪ (65‬בראשית ב‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ (66‬כתובות יו"ד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (67‬שם‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ (68‬פט"ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (57‬לשון הכתוב ‪ -‬תהלים פד‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (58‬האזינו לב‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (59‬הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו‪ .‬מו"נ ח"א פ"ח‪.‬‬
‫‪ (60‬וראה ד"ה מקום בס' החקירה להצ"צ )עד‪ ,‬סע"ב ואילך(‪.‬‬
‫‪ (61‬וכמ"ש )וישלח לב‪ ,‬יא( "קטנתי מכל החסדים וגו'"‪ ,‬ש"מכל‬
‫החסדים" נעשה אצלו הענין ד"קטנתי" )ראה תניא אגה"ק ס"ב(‪.‬‬
‫וכן הוא הסדר התמידי אצל בנ"י ‪ -‬כמ"ש "ברכנו אבינו כולנו‬
‫כאחד באור פניך" )ראה תניא פל"ב(‪ ,‬היינו‪ ,‬שהמשכת ברכתו של‬
‫הקב"ה היא כשנמצאים במעמד ומצב של "כולנו כאחד" )מצד‬
‫הקטנות והביטול(‪ ,‬וכמאמר המשנה )עוקצין בסופה( "לא מצא‬
 ‫גכ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן בנוגע ל"כוש" ו"אשור" ‪ -‬כיון שלא מצינו באחד מאחיהם שנקראו על שם מקומם‪ ,‬ועלֿפי‬
‫‪2‬‬ ‫פשוטו של מקרא הרי זה השם שנקראו בו עלֿידי הוריהם‪ ,‬לכן מוכרח מהם ש"כתב המקרא על שם העתיד"‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ ‬כנ"ל ‪ -‬ההוראה מפנימיות התורה שבפירוש רש"י זה‪ ,‬שצריכה להביא ל"ועבדהו בלב שלם" כנ"ל‬
‫‪4‬‬ ‫‪ -‬היא‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫צריכה להיות ההנהגה ד"חצרמות" ‪ -‬לא להיות "מונחים" בתאוות המאכלים‪ ,‬הלבושים וכו'‪ ,‬בקנאה‬
‫‪6‬‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא להתנהג בסדר של מאכלים פשוטים ולבושים פשוטים וכו'‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ובכדי לחנך ילדים כאלו שיתנהגו בדרך כזו ‪ -‬צריכה להיות העבודה של "יקטן"‪ ,‬ש"היה עניו ומקטין‬
‫‪8‬‬ ‫עצמו"‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫והנהגה זו ‪ -‬מלבד זאת שמביאה שכר רוחני לעולם הבא ‪ -‬גם אוכלין פירותיה בעולם הזה‪ ,‬וכדברי‬
‫‪10‬‬ ‫רש"י‪" :‬לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו"‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪11‬‬ ‫‪ ‬מאמר )כעין שיחה( דיבורֿהמתחיל מים רבים גו'‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪12‬‬ ‫‪ ‬השיעור בתניא‪ ‬שיתחילו בעזרת ה' ללמד במוצאי שבתֿקודש ברדיו ‪ ,‬הוא ‪ -‬התחלת פרק מא‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫קאכט זיך"(‪ ,‬וכמה וכמה פעמים‪.‬‬
‫ששם מדובר אודות ענין שבו עוסקים בלהט )"אין וועלכן מען ָ‬
‫‪14‬‬ ‫לאחרי שלמדו כבר ארבעים פרקים שבהם מבואר איך ש"קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך‬
‫‪15‬‬ ‫לעשותו" ‪ ,‬מגיעים לפרק מא‪ ,‬שבו נתבארו ענינים חדשים‪ ,‬ועד ‪ -‬ענינים נפלאים‪ ,‬שאינם מבוארים בגילוי‬
‫‪16‬‬ ‫בפרקים הקודמים )ובכלל ‪ -‬כן הוא בכל פרק‪ ,‬שיש בו דבר חדש על המבואר בפרקים שלפניו(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫התחלת הפרק הוא ‪ -‬שצריך לידע "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"‪ ,‬שזהו יראה וקבלת עול מלכות‬
‫‪18‬‬ ‫שמים‪ .‬ומבאר מהי ההתבוננות שמביאה לזה ‪ -‬שאףֿעלֿפי שהקב"ה נמצא בכל מקום‪ ,‬הרי "מניח‬
‫‪19‬‬ ‫העליונים ותחתונים ומייחד מלכותו על עמו ישראל בכלל"‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫אבל התבוננות זו כשלעצמה אינה "תופסת" עדיין )את האדם המתבונן( ככל הדרוש ‪ -‬שהרי ישנם‬
‫‪21‬‬ ‫הרבה יהודים‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬גם בלעדיו‪ ,‬שמקבלים עליהם עול ומייחדים מלכותו יתברך‪ ,‬ומה נוגע כלֿכך‬
‫‪22‬‬ ‫שיהיה עוד אחד ‪ -‬הוא בפרט? ועל זה מוסיף רבינו הזקן ‪" -‬ועליו בפרט"‪ ,‬שהקב"ה "מייחד מלכותו ‪. .‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ ;" ‬נוגע ש‪ ‬יקבל עליו עול מלכותו יתברך‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫ועדיין יכולים לחשוב ש"ועליו בפרט" היינו כפי שהוא חלק מכלל ישראל‪ ,‬רק פרט אחד בלבד מכלל‬
‫‪25‬‬ ‫גדול ביותר‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ -‬אף שמשמעות הלשון אינה כן‪ ,‬שהרי אומר "ומייחד"‪ ,‬מלשון יחיד ‪ -‬ותיבת "ומייחד" קאי לא רק‬
‫‪27‬‬ ‫"על עמו ישראל בכלל"‪ ,‬אלא גם על "‪‬עליו בפרט" ‪ -‬שמזה מובן‪ ,‬שכל יחיד נוגע ‪ , ‬לא רק‬
‫‪28‬‬ ‫מצד היותו חלק מהכלל‪ .‬אבל אפשר לפרש בדוחק שהכוונה היא לפרט כפי שהוא חלק מהכלל ‪-‬‬
‫‪29‬‬ ‫ולכן מוסיף אדמו"ר הזקן )ראיה לדבריו‪ ,‬וגם להוציא מטעות זה(‪ -  ,‬הסיבה שצריכה להיות‬
‫מתחיל שיעור תניא ברדיו‪ ,‬ועי"ז יגיע הדבר גם ליהודי כזה שלולי‬ ‫‪ (69‬ראה גם שיחת ש"פ נח‪ ,‬בדר"ח מרחשון דאשתקד סכ"ג‬
‫הקריאה בעיתון לא הי' יודע אודות לימוד זה‪ ,‬ובמילא הי' מנצל‬ ‫ואילך )תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות חל"ח ע' ‪ 211‬ואילך(‪ .‬שם‬
‫מחצית שעה זו עבור ענינים בלתיֿרצויים‪ ,‬או לכלֿהפחות עבור‬ ‫חל"ט ע' ‪ .119‬וש"נ‪.‬‬
‫עניני הרשות‪ ,‬ואילו ע"י מודעה הנ"ל ישמע ברדיו שיעור תניא‪,‬‬ ‫‪ (70‬ובהקדמה‪ :‬ידוע )ראה תורת מנחם ‪ -‬התוועדויות ח"מ ע'‬
‫דברי חסידות ודברי התעוררות‪ ,‬ובודאי יפעלו הדברים עליו‪ ,‬יחד‬ ‫‪ .224‬וש"נ( שאין טוב במוחלט‪ ,‬אלא בכל דבר יש תערובות רע‪,‬‬
‫עם כל השומעים‪ ,‬וגם על אומר השיעור‪ ,‬כהלשון הידוע )ראה‬ ‫וכמו"כ ‪ -‬ובמכ"ש ‪ -‬אין רע במוחלט‪ ,‬אלא בכל דבר יש טוב‪ .‬וכן‬
‫תורת מנחם ‪ -‬רשימת היומן ריש ע' שנד‪ .‬וש"נ( "שיפעלו הדברים‬ ‫הוא בנוגע ל"עיתונים" )שהרי נמצאים אנו במדינה שרוב תושבי'‬
‫בי ובהשומעים" )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬ ‫קוראים עיתונים(‪ ,‬שאע"פ שגורמים לבלבול וביטול זמן ועוד‬
‫‪ (71‬נצבים ל‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫יותר וכו'‪ ,‬הרי )מזה גופא שיש להם קיום( מוכרח שיש בהם גם‬
‫טוב‪ .‬ולדוגמא‪ :‬נדפסה מודעה ב"עיתון" שבמוצאי ש"ק זה‬
 ‫‪     ‬‬ ‫דכ‬

‫התבוננות ‪ ,‬היא משום ש"‪ ‬אדם לומר בשבילי נברא העולם"‪ ,‬ולכן ‪ ‬כל אחד להתבונן שהקב"ה‬ ‫‪1‬‬

‫"מייחד מלכותו ‪ . .‬עליו בפרט"‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ציווי רבותינו ז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" ‪ -‬שאדמו"ר הזקן מביא כאן בתניא ‪ -‬הוא‬ ‫‪3‬‬

‫במשנה סוף פרק ד דסנהדרין‪) ‬כפי שמציין אדמו"ר ה'צמחֿצדק' על גליון התניא‪ .(‬ובמשנה הנ"ל‬ ‫‪4‬‬

‫מדובר על כל אחד מישראל בתור יחיד )ולא בתור פרט מכלל ישראל( כדלהלן‪ .‬ומזה שאדמו"ר הזקן‬ ‫‪5‬‬

‫מביא לשון המשנה בקשר ל"ועליו בפרט"‪ ,‬מוכח להדיא שכוונתו היא‪ ,‬שהקב"ה "מייחד מלכותו" על‬ ‫‪6‬‬

‫כל אחד מבניֿישראל בתור ‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ ‬במשנה הנ"ל נאמר‪" :‬לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך כו'" שכל אחד מישראל הוא "עולם‬ ‫‪8‬‬

‫מלא"‪ ,‬ומסיים‪" :‬לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם"‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ולכאורה אינו מובן ‪ -‬מהו הדמיון‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫אדם הראשון ‪ -‬אכן היה "עולם מלא"‪ ,‬שהרי היה "יחידי"‪ ,‬ולא היה לו על מי לסמוך‪ ,‬לא על עליונים‬ ‫‪11‬‬

‫ולא על תחתונים‪ ,‬והיה צריך לבדו לפעול את כל ענין מלכותו של הקב"ה; אבל כשמדובר אודות יהודי‬ ‫‪12‬‬

‫מהדורות שלאחריֿזה‪ ,‬כשישנם כמה וכמה מישראל‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬גם בלעדיו‪ ,‬הממלאים את כוונת הבריאה‬ ‫‪13‬‬

‫‪ -‬איך אפשר לומר שמה ש"נברא העולם" הרי זה בשבילו‪ ,‬הרי הכוונה יכולה להתמלא גם עלֿידי אחרים?‬ ‫‪14‬‬

‫אומרת המשנה‪ :‬לא! בענין זה דומה כל אחד לאדם הראשון‪ .‬ואדרבה ‪ :"" -‬הסיבה לכך ש"נברא‬ ‫‪15‬‬

‫האדם יחידי" היא "ללמדך"‪ ,‬בכדי שכל אחד מהדורות הבאים ידע שהוא "עולם מלא"‪ ,‬ובשבילו נברא‬ ‫‪16‬‬

‫העולם‪ .‬וכשם שעבודתו של אדם הראשון היתה נוגעת בתור יחיד‪ ,‬כך גם עבודתו של כל אחד נוגעת‬ ‫‪17‬‬

‫בתור יחיד )ולא רק מצד היותו חלק מהכלל(‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ ‬מזה מתקבלת הוראה נוספת‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫יכול אדם לחשוב‪ ,‬שאמנם נוגעת עבודתו בתור יחיד‪ ,‬אבל ‪ -‬רק בחלק ‪ ‬בעולם )אלא שגם זה נוגע‬ ‫‪20‬‬

‫כיחיד ולא רק לפי שהוא חלק מהכלל( אבל לא לגבי העולם כולו‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ועל זה אומרים‪ ,‬שהוא דומה לאדם הראשון‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫כשם שעבודתו של אדם הראשון היתה נוגעת לכל העולם כולו‪ ,‬ולא רק בנוגע לעולם ‪ ,‬אלא לגבי‬ ‫‪23‬‬

‫כל העולמות‪ ,‬שעלֿידיֿזה שקיבל עליו עול מלכות שמים פעל עליה בכל העולמות‪ ,‬גם בעולמות‬ ‫‪24‬‬

‫העליונים‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬עלֿידי חטא עץ הדעת גרם אדם הראשון ירידה בכל העולמות ואפילו בעולם‬ ‫‪25‬‬

‫האצילות‪] ‬דאף שבאצילות "לא יגורך רע" ‪ ,‬ואםֿכן‪ ,‬מה נוגע שם חטא‪ ,‬מכלֿמקום גם שם פעל החטא‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫)"א קער"(‬
‫כיון שכל העולמות היו תלויים באדם הראשון[ ‪ -‬כך גם בנוגע כל אחד ואחד‪ :‬עלֿידי הזזה ַ‬ ‫‪27‬‬

‫שאינה כראוי‪ ,‬פועל ירידה בכל העולמות‪ ,‬ולאידך גיסא‪ ,‬עלֿידי פעולה טובה ‪ -‬מכריע את כל העולמות‬ ‫‪28‬‬

‫לכף זכות )וכמרומז בפסק הרמב"ם‪ (‬ופועל בהם עילוי‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪ ‬וממשיך רבינו הזקן )שם(‪ ,‬שיתבונן אשר "והנה הוי' נצב עליו" ‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫בפשטות אפשר היה לומר‪ ,‬שאדמו"ר הזקן משתמש )כדרך המחברים בדורות שלפניו‪ ,‬שלאחריו‬ ‫‪31‬‬

‫ושבדורו( בלשון הפסוק בדרך מליצה‪ .‬אבל‪ ,‬מהביאורים שישנם מאדמו"ר הזקן על ענינים שכתב בעצמו‪,‬‬ ‫‪32‬‬

‫רואים‪ ,‬שכאשר מביא לשונות הפסוקים‪ ,‬הרי זה בדיוק ובכוונה‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫בין הביאורים מרבינו הזקן על מאמרים שלו )שבכלל מועטים הם(‪ ,‬ישנו הביאור על 'אגרת הקודש'‬ ‫‪34‬‬

‫סימן זך‪ ,‬בענין פטירה והסתלקות‪ .‬אגרת זו מלאה בלשונות מפסוקים שונים‪ .‬וכשלומדים את האגרת‬ ‫‪35‬‬

‫עצמה )ללא הביאור(‪ ,‬לא נראית השייכות בין פרטי הלשונות לתוכן האגרת‪ .‬לשונות אלו יש להם אמנם‬ ‫‪36‬‬

‫געשמאק"( כו'‪ ,‬אבל השייכות של‬

‫ַ‬ ‫המשך‪ ,‬וכשלומדים בשימת לב הרי זה חודר מתוך עריבות )"מיט ַא‬ ‫‪37‬‬

‫הלשונות לתוכן האגרת‪ ,‬נראית רק בכללות‪ ,‬ולא בפרטי התיבות שבהם וכו'‪ .‬ואילו כשלומדים את הביאור‬ ‫‪38‬‬

‫על האגרת‪ ,‬רואים איך שכל תיבה מלשונות הכתובים‪ ,‬מתאימה לתוכן הענין שבאגרת ומוסיפה בו ביאור‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪ (74‬תהלים ה‪ ,‬ה‪ .‬וראה לקו"ת במדבר ג‪ ,‬סע"ג‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (72‬נדפס בקיצורים והערות לתניא ע' לז‪.‬‬
‫‪ (75‬ויצא כח‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ (73‬כדאיתא בכתבי האריז"ל ‪ -‬הובא בלקו"ת מסעי פט‪ ,‬ג‪.‬‬
 ‫הכ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫וכל זה ‪ -‬בנוגע ל'אגרת הקודש'‪ ,‬שבחיי אדמו"ר הזקן עלֿכלֿפנים לא היתה נחשבת לתורה שבכתב‬
‫‪2‬‬ ‫של תורת החסידות‪ .‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בנוגע לספר התניא עצמו‪ ,‬שגם בחיי אדמו"ר הזקן היה תורה‬
‫‪3‬‬ ‫שבכתב של תורת החסידות‪ ,‬ובפרט לפי הידוע עד כמה דייק רבינו הזקן בכל אות בתניא‪ ,‬עד שבמקום‬
‫‪4‬‬ ‫אחד ‪ -‬אף הוא בפרק מא ‪ -‬התבונן במשך ששה שבועות אם לכתוב עם וא"ו )המוסיף( או בלא וא"ו‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ומזה מובן‪ ,‬שכאשר מביא כאן לשון הכתוב "והנה הוי' נצב עליו"‪ ,‬אין זה מפני שרוצה להשתמש‬
‫‪6‬‬ ‫בלשון של פסוק‪ ,‬אלא מפני שזה מוסיף ביאור בענין שאודותיו מדבר כאן‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ ‬על הפסוק "והנה הוי' נצב עליו"‪ ,‬מצינו במדרש‪ ‬ב' פירושים שנאמרו עלֿידי שני אמוראים‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫"חד אמר עליו על סולם )שהקב"ה ניצב על הסולם ש"ראשו מגיע השמימה"(‪ ,‬וחד אמר עליו על יעקב"‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫וכיון שכאן בתניא לא מדובר על הסולם‪ ,‬הרי ברור שכוונתו בתיבת "עליו" היא ‪ -‬לפי הפירוש השני‬
‫‪10‬‬ ‫‪ -‬על האדם המתבונן‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫הפירוש ש"עליו" קאי על יעקב ‪ -‬מבואר במדרש שם‪" :‬הרשעים מתקיימין על אלקיהם‪ ,‬ופרעה חולם‬
‫‪12‬‬ ‫והנה עומד על היאור‪ ,‬אבל הצדיקים‪ ,‬אלקיהם מתקיימין‪ ‬עליהם‪ ,‬שנאמר והנה הוי' נצב עליו"‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ולכאורה אינו מובן‪ :‬מה מוסיף הענין של "הרשעים מתקיימין על אלקיהם" בהבנה של "והנה הוי'‬
‫‪14‬‬ ‫נצב עליו" )שלכן מביאו המדרש על פסוק ‪?(‬‬
‫‪15‬‬ ‫ועל כן צריך לומר‪ ,‬שבכך מבאר המדרש שהפירוש ד"נצב" הוא כמו "עומד"‪ ,‬וכמו "עומד" שבפסוק‬
‫‪16‬‬ ‫"והנה עומד על היאור"‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫התוכן ד"והנה עומד על היאור" הוא‪ ,‬שעמידת וקיום פרעה ‪ -‬וכלשון המדרש ‪ - ‬היו מהיאור‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ -‬כידוע ‪ ‬שהסיבה לכך שהמצרים עבדו לנילוס היא מפני שממנו )מהמלאך ‪ -‬מזל ושר שלמעלה‬
‫‪19‬‬ ‫)עלֿידי הנילוס( הנקרא "אלקיהם"( קיבלו השפעתם‪ .‬וענין זה לא היה דבר מרומה‪ ,‬אלא כן היה באמת‬
‫‪20‬‬ ‫‪ -‬שקיבלו השפעתם מהנילוס )וטעותם התבטאה במחשבתם שהנילוס משפיע בכח עצמו‪ ,‬ואילו האמת‬
‫‪21‬‬ ‫היא שאינו אלא כגרזן ביד החוצב(‪- .‬‬
‫‪22‬‬ ‫וכן הוא גם הפירוש ב"והנה הוי' נצב עליו" ‪ -‬ש"הוי'" נצב ומתקיים כביכול על יעקב‪" ,‬צדיקים‬
‫‪23‬‬ ‫אלקיהם מתקיימין עליהם"‪ ,‬שהקיום כביכול של אלקות הוא על הצדיקים‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫יש מפרשים ‪ - ‬המובאים בחסידות ‪ -‬שמבארים ענין "אלקיהם מתקיימין עליהם" עלֿדרך מארז"ל ‪‬‬
‫‪25‬‬ ‫"מוסיפין כח בגבורה של מעלה"‪ .‬אבל זהו רק ש"מוסיפין כח" )ועלֿדרך מאמר המדרש‪ - ‬בפירוש‬
‫‪26‬‬ ‫הפסוק הנ"ל "והנה הוי' נצב עליו" ‪ -‬ש"האבות הן הן המרכבה"‪ ,‬ש"מרכבה" פועלת )רק( עליה בהרוכב(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אבל כאן‪ ,‬הרי מזה שהמדרש מביא הדוגמא מ"והנה עומד על היאור"‪ ,‬מובן )כנ"ל( שהקיום כביכול של‬
‫‪28‬‬ ‫"הוי'" ‪ -‬לשון מהווה‪ - ‬הוא על צדיקים‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ולכן משתמש כאן רבינו הזקן בלשון הפסוק "והנה הוי' נצב עליו"‪ ,‬שכוונתו בזה‪ ,‬שהקיום של‬
‫‪30‬‬ ‫מלכותו יתברך הוא "עליו"‪ ,‬על יהודי שמקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬עלֿידו דוקא נעשה הקב"ה מלך ‪‬‬
‫‪31‬‬ ‫)עלֿידי תפלתו ובקשתו‪" :‬מלוך על העולם כולו" ‪ -‬נעשה כן בפועל(‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫וזהו "והנה הוי' נצב עליו"‪ ,‬שזה ש"לעולם הוי' דברך ‪ ‬בשמים" ‪ ,‬היינו‪ ,‬שהקיום של אלקות‬
‫‪33‬‬ ‫בעולם‪ ,‬ומלכותו של הקב"ה ‪ -‬שזהו פירוש תיבת "נצב"‪" :‬נצב מלך" ‪ - ‬הרי זה "‪."‬‬

‫‪ (82‬פי' מת"כ כאן‪.‬‬ ‫‪ (76‬ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (83‬איכ"ר פ"א‪ ,‬לג‪.‬‬ ‫‪ (77‬ראה תורת מנחם ‪ -‬רשימת היומן ע' רלו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (84‬ב"ר פמ"ז‪ ,‬ו‪ .‬פפ"ב‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ (78‬ב"ר פס"ט‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (85‬זח"ג רנז‪ ,‬סע"ב‪ .‬פרדס ש"א פ"ט‪ .‬תניא שעהיוה"א רפ"ד‪.‬‬ ‫‪ (79‬ר"פ מקץ‪.‬‬
‫‪ (86‬וזהו ג"כ ענין "שום תשים עליך מלך" )פ' שופטים יז‪,‬‬ ‫‪ -  (80‬כן הוא גם בב"ר הוצאת תיאודורֿאלבק שם‬
‫טו ‪ -‬שמובא בהפרק להלן(‪ ,‬שפירושו ‪ -‬שלפני השימה אין לו‬ ‫)וכן לקמן פפ"ט‪ ,‬ד(‪ .‬אבל בהוצאת רא"ם )ווילנא‪ ,‬תרל"ח וצילום‬
‫מלך ועתה ‪  ‬על עצמו מלך ‪ -‬ראה לקו"ת מסעי צ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ממנה( ועוד )ראה הוצאת תיאודור כו' שם בחילופי נוסחאות‬
‫‪ (87‬תהלים קיט‪ ,‬פט‪.‬‬ ‫והערות( ‪" -‬מתקיים"‪.‬‬
‫‪ (88‬מלכיםֿא כב‪ ,‬מח‪.‬‬ ‫‪ (81‬ראה לקו"ש חט"ז ע' ‪ .14‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫וכ‬

‫וענין זה בא בהמשך למה שכתוב לפני זה‪ ,‬ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא ‪ ,"‬שכל העולמות‬ ‫‪1‬‬

‫תלויים בעבודתו של כל אחד מישראל )כנ"ל בארוכה(‪ ,‬ולאחריֿזה מוסיף‪ ,‬שלא רק העולמות‪ ,‬אלא גם‬ ‫‪2‬‬

‫"הוי'" ‪ -‬לשון מהווה‪ ,‬וגם כהפירוש ב'בראשית רבה' ‪" :‬הוי' שאתה אדון לכל בריותיך" ‪" -‬נצב עליו"‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫הכל כביכול עומד ומתקיים בעולם על ידו ‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬לאחרי כן מוסיף רבינו הזקן עוד ענין ‪ -‬ועיקר גדול הוא‪" :‬ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם‬ ‫‪5‬‬

‫‪ ‬כראוי"‪ ,‬היינו‪ ,‬שנוגע כביכול להקב"ה כיצד האדם ‪ ‬אותו‪:‬‬ ‫‪6‬‬

‫יהודי יכול לחשוב‪ :‬הן אמת שכל העולמות‪ ,‬ועד גם "הוי'"‪ ,‬תלויים בכך שהוא מקבל עליו מלכותו‬ ‫‪7‬‬

‫יתברך‪ ,‬אבל די בכך שמכריז )"שרייט אויס"( "שמע ישראל" בהתעוררות‪ ,‬שבזה מקבל עליו עול מלכותו‬ ‫‪8‬‬

‫יתברך‪ ,‬ואחרֿכך יכול להתנהג כרצונו‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ועל זה אומרים‪ :‬לא! הקב"ה "מביט עליו ובוחן כליות ולב אם ‪ - "‬אם עבודתו היא כעבודת‬ ‫‪10‬‬

‫עבד שעובד תמיד ובכל עניניו‪ .‬לא די בכך שבראש השנה אומר "למנצח" עם כל שבעת הפסוקים‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫וממליך את הקב"ה עלֿידי תקיעת שופר )"שתמליכוני כו' בשופר" ‪ ;(‬ביום הכיפורים מכריז "שמע‬ ‫‪12‬‬

‫ישראל"‪" ,‬ברוך שם"‪" ,‬הוי' הוא האלקים" ומכוון למסור נפשו; ובשמיניֿעצרת ושמחתֿתורה רוקד‬ ‫‪13‬‬

‫ושמח עם התורה‪ ,‬אלא מביטים על הנהגתו בכל יום ויום ובכל שעה ושעה‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ -‬וכפי שממשיך ומביא דוגמא איך צריכה להיות ההכנה ללבישת טלית ותפילין‪ ,‬והרי לבישת תפילין‬ ‫‪15‬‬

‫היא דוקא בימות החול‪ ,‬לא בראש השנה‪ ,‬לא ביום הכיפורים‪ ,‬ולא בשמיניֿעצרת ושמחתֿתורה ‪-‬‬ ‫‪16‬‬

‫כראוי"‪ ,‬ודוקא בזה )העבודה שבכל יום כו'( תלוי קיום כל העולמות‪ ,‬ועד גם ‪ -‬הוי'‬ ‫‪‬‬ ‫"אם‬ ‫‪17‬‬

‫ש"נצב עליו"‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ ‬וממשיך רבינו הזקן ענין עיקרי נוסף‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫ה"בכן" ‪" -‬ועל כן" ‪ -‬של כל ההתבוננות )שהקב"ה "מייחד מלכותו ‪ . .‬עליו בפרט"; ש"חייב אדם‬ ‫‪20‬‬

‫לומר בשבילי נברא העולם"; ש"הוי' נצב עליו" "ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי"( הוא‬ ‫‪21‬‬

‫‪ -‬ש"צריך לעבוד לפניו באימה וביראה"‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫המלך"‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ואיזו "אימה ויראה" ‪" -‬כעומד‬ ‫‪23‬‬

‫המלך‪ ,‬ורק ‪ ‬של המלך נקרא עליו‪ ,‬שכן הוא בכללות העולמות‪ ,‬שבהם‬ ‫‪‬‬
‫לא כאדם הנמצא‬ ‫‪24‬‬

‫רק "‪ ‬על ארץ ושמים" ‪,‬‬

‫‪‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪ -‬וכמו שכתוב בפרק זה לפניֿזה‪" :‬מלא כל הארץ ‪ -‬כבודו" ‪ ,‬היינו‪ ,‬שבעולם יש רק "כבודו"‪ ,‬ולא‬ ‫‪26‬‬

‫העצמיות שלו‪ ,‬שהרי "‪ ‬העליונים ותחתונים" )כנ"ל( ‪-‬‬ ‫‪27‬‬

‫המלך"‪ ,‬לפני עצמותו יתברך‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבל יהודי הוא "כעומד‬ ‫‪28‬‬

‫וכשעומדים לפני המלך עצמו ‪ -‬אזי האימה ויראה היא באופן אחר לגמרי‪ .‬וכידוע הסיפור שסיפר‬ ‫‪29‬‬

‫כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שכאשר אדון האחוזה צייר במחשבתו הליכתו אל המלך‪ ,‬נפל עליו פחד גדול‬ ‫‪30‬‬

‫כלֿכך עד שנתעלף‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫אמנם יחד עם האימה ויראה‪ ,‬צריך להיות גם שמחה‪ ,‬וכידוע‪ ‬שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה‬ ‫‪32‬‬

‫דוקא‪ ,‬ש"שמחה פורצת גדר" ‪ ;‬שמחה מסירה את כל המדידות וההגבלות המפריעות לעבודת ה'‪,‬‬ ‫‪33‬‬

‫ובעמדו "לפני המלך" ‪" -‬עובדו כראוי" ובשמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫ישעי' ו‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(93‬‬ ‫‪ (89‬פי"ז‪ ,‬ד‪.‬‬

‫נדפס בלקו"ד ח"א קסד‪ ,‬א ואילך‪.‬‬ ‫‪(94‬‬ ‫‪ (90‬וכידוע הפירוש בנוסח הברכות‪" :‬אלקינו )‪ ‬ואחר‬
‫ראה רמב"ם הל' לולב בסופן‪ .‬תניא פכ"ו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(95‬‬ ‫זה( מלך העולם" )ראה לקו"ת שם צא‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪(96‬‬ ‫‪ (91‬ר"ה טז‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (92‬תהלים קמח‪ ,‬יג‪.‬‬
‫זכ‬

‫‪      ‬‬

‫תרגום מאידית‬

‫כמ"ש רז"ל בשביל התורה כו' ובשביל ישראל‬
‫כו'"‪ .‬ולאחר מכן ממשיך רש"י‪" :‬ואם באת לפרשו‬
‫כפשוטו כך פרשהו‪ ,‬בראשית בריית שמים וארץ‬
‫והארץ היתה תהו ובהו וחושך וגו' )ואז הי'( ויאמר‬
‫אלקים יהי אור כו'‪ ,‬שאין לך ראשית בתורה שאינו‬
‫דבוק לתיבה שלאחריו"‪.‬‬
‫ואינו מובן‪ :‬מכיון ש"בראשית ברא" קאי‬
‫בפשטות הכתובים על בריאת השמים והארץ‪,‬‬
‫ורש"י עצמו אומר שהפירוש השני )ש"בראשית"‬
‫‪ .‬הענין יובן ביתר ביאור לפי דברי חז"ל‬
‫בדיוק הלשון "בראשית" ]"מקדם ברא אלקים אין‬
‫כתיב כאן‪ ,‬ומתחילה אין כתיב כאן‪ ,‬אלא‬
‫בראשית" ‪" – [18‬בשביל התורה שנקראת‪ 19‬ראשית‬
‫דרכו ובשביל ישראל שנקראו ‪ 20‬ראשית תבואתו" ‪.21‬‬
‫מכיון שדרשת חז"ל היא על תיבת "בראשית"‬
‫– דקאי בפשטות הכתובים על ראשית בריאת‬
‫שמים וארץ עם כל פרטי הבריאה )כמדובר בהמשך‬
‫הכתובים( – מסתבר לומר‪ ,‬ובפרט על פי הידוע ‪22‬‬

‫קאי על הבריאה( הוא ‪ ,‬משא"כ הפירוש‬
‫הראשון הוא "דרשוני" – מדוע מביא רש"י בכלל‬
‫)שענינו של רש"י הוא פשוטו של מקרא( את‬
‫הדרשה ש"בראשית" קאי על כוונת הבריאה )תורה‬
‫וישראל( שהם קדמו ושלא בערך למעלה‬
‫מהבריאה? ואפילו אם רש"י צריך )מאיזו סיבה(‬
‫להביא דרשה זו‪ ,‬הי' לו עכ"פ להקדים את הפירוש‬
‫"כפשוטו"?!‬
‫יתירה מזה‪ :‬בנוגע לכללות פתיחת התורה‬
‫ב"בראשית ברא גו'" מפרש ‪) ‬בפירושו לפני‬
‫זה(‪ ,‬ש"לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא‬
‫מהחודש הזה לכם‪ 24‬שהיא מצוה ראשונה שנצטוו‬
‫בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית כו'"‪ .‬ומזה‬
‫מובן‪ ,‬שהתחלת התורה היא לא בענין תורה‬
‫)ומצוות( וישראל‪ ,‬אלא בנוגע לבריאה עצמה )"כח‬
‫מעשיו הגיד לעמו" ‪ .(25‬ואעפ"כ מביא אח"כ רש"י‬
‫ש"בראשית" קאי )לא על הבריאה( אלא על התורה‬
‫וישראל‪!26‬‬
‫‪ .‬ויש לומר הביאור בזה‪:‬‬
‫מלשון חז"ל ש"בראשית" היא כוונת ותכלית‬
‫כל ‪" – ‬בשביל התורה שנקראת ראשית‬
‫‪ (21‬פרש"י ורמב"ן עה"פ‪ – .‬ובתנחומא שם‪ :‬מהו בראשית‬
‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית" – מובן‪ ,‬שזה‬
‫ובב"ר עה"פ )פ"א‪ ,‬ד(‪ :‬ששה דברים קדמו לבריה"ע כו'‬
‫‪ (24‬בא יב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (25‬תהלים קיא‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (26‬אבל ראה תו"ח פרשתנו ד"ה בראשית הב' פ"ד )ח‪ ,‬א(‪,‬‬
‫שבזה מבאר רש"י שטעם הפתיחה עם "בראשית" )שאם יאמרו‬
‫אוה"ע לישראל כו'(‪ ,‬הוא מפני שבריאת העולם היא בשביל‬
‫התורה ובשביל ישראל‪ ,‬ששלימות עבודתם היא בארץ ישראל‪.‬‬
‫וראה לקמן ס"ה‪.‬‬
‫ששני פירושים בתיבה אחת יש ביניהם שייכות‬
‫)וכפי שרואים זאת בלימוד מתיבת "שעטנז" –‬
‫"שוע טווי ונוז" ‪ ,(23‬שדרשה זו אינה שוללת את‬
‫הפירוש הפשוט ב"בראשית" )דקאי על ראשית‬
‫הבריאה(‪ ,‬אלא היא באה ‪ ‬את הדרש דקאי‬
‫על תורה וישראל שנקראו "ראשית"‪.‬‬
‫לפי זה דרוש ביאור בשייכות בין פירוש חז"ל‬
‫לפירוש הפשוט – בפשטות ה"ז שני פירושים‬
‫שונים מן הקצה אל הקצה‪ :‬לפי דרשת חז"ל אין‬
‫תיבת "בראשית" מתייחסת לבריאת העולם אלא‬
‫לתורה וישראל )"בשביל התורה כו' ובשביל‬
‫ישראל"( – שקדמו לבריאה והינם שלא בערך‬
‫‪ ‬מהבריאה?‬
‫הקושיא מתחזקת יותר לפי פירוש רש"י על‬
‫הפסוק‪ ,‬שמביא את שני הפירושים‪ ,‬וז"ל‪" :‬אין‬
‫המקרא הזה )"בראשית ברא"( אומר אלא דרשוני‪,‬‬
‫‪ (18‬תנחומא )באבער( בראשית ג‪ .‬ועד"ז ביל"ש עה"פ )רמז‬
‫ב(‪ .‬מדרש לקח טוב עה"פ‪.‬‬
‫‪ (19‬משלי ח‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (20‬ירמי' ב‪ ,‬ג‪.‬‬
‫אלו ישראל שנקראו ראשית )וראה שם ה בנוגע לתורה(‪ .‬וביל"ש‬
‫שם‪ :‬אלא בראשית בזכות ישראל ראשית‪ .‬וכ"ה בלק"ט שם‪.‬‬
‫וישראל כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר‪ .‬ובויק"ר פל"ו‪,‬‬
‫ד‪ :‬שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל דכתיב בראשית ברא‬
‫אלקים ואין ראשית אלא ישראל‪ .‬וביל"ש ירמי' רמז רסד‪ :‬לא‬
‫נברא העולם אלא בזכות ישראל שנאמר ראשית תבואתו וכתיב‬
‫בראשית ברא אלקים‪.‬‬
‫‪ (22‬ראה לקו"ש ח"ג ע' ‪ .782‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (23‬נדה סא‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫חכ‬

‫‪37‬‬ ‫ולכן בחירה אמיתית שייכת רק בנוגע לגוף‬ ‫שהתורה וישראל הם "ראשית" )"מחשבתן של‬ ‫‪1‬‬
‫‪38‬‬ ‫ה"נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם"‪ :‬כאשר‬ ‫ישראל קדמה לכל דבר" ‪ (27‬אין המדובר )רק( כפי‬ ‫‪2‬‬
‫‪39‬‬ ‫מדובר על ‪ ‬של יהודי – אין שייך לומר "ובנו‬ ‫שהם לגמרי נעלים מהבריאה )כי אז לא מתאים‬ ‫‪3‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ ,"‬שהרי הנשמה היהודית‪ ,‬שהיא "חלק‬ ‫לומר שהם "ראשית" הבריאה‪ ,‬ושהבריאה נבראת‬ ‫‪4‬‬
‫‪41‬‬ ‫אלוקה ממעל ממש" ‪ ,31‬אין בה שום דמיון לאומות‬ ‫בשבילם‪ ,‬שזה מורה על שייכות ביניהם(‪ ,‬אלא‬ ‫‪5‬‬
‫‪42‬‬ ‫העולם להבדיל‪ ,‬וממילא אין מתאים על זה הלשון‬ ‫)בעיקר( כפי שהם )התורה וישראל( )באים לידי‬ ‫‪6‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ .‬ועד"ז בכללות – כאשר מדובר על יהודים‬ ‫ביטוי גם למטה‪ ,‬כפי שהם( ‪ ‬מהבריאה – הם‬ ‫‪7‬‬
‫‪44‬‬ ‫כפי שהם למעלה מכל עניני העולם ואומות העולם‬ ‫"ראשית" הבריאה‪ ,‬שבשבילם נברא העולם‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪45‬‬ ‫– גם לא שייך לומר על זה הלשון בחירה‪ .‬דוקא‬ ‫וכפי שמובן מהלשון "ראשית" גופא‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪46‬‬ ‫על גוף היהודי‪ ,‬הנמצא למטה בין העמים‪,‬‬ ‫‪ 10‬משמעותה של "ראשית" היא – "כמו "ראשית‬
‫‪47‬‬ ‫ו"נדמה" לגופי אוה"ע – שייך הענין של "ובנו‬ ‫‪ 11‬תבואתה" )דקאי על ישראל( – שה"ראשית" היא‬
‫‪48‬‬ ‫בחרת"‪" ,‬בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה‬ ‫‪ 12‬מלכתחילה )אינה נפרדת משאר התבואה‪ ,‬אלא היא‬
‫‪49‬‬ ‫‪)  ‬דוקא(" ‪" ,32‬אתה בחרתנו )דוקא( ‪‬‬ ‫‪ 13‬נמצאת( ביחד כדבר אחד עם כל התבואה‪ ,‬ואח"כ‬
‫‪50‬‬ ‫‪.33 "‬‬ ‫‪ 14‬בוחרים בה כ"ראשית תבואתו"‪.‬‬
‫‪51 ‬‬ ‫יתר על כן‪ :‬דיוק לשון התניא הוא "גוף‬ ‫–‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 15‬ויובן לפי הביאור בתניא בלשון התפלה‬
‫‪52‬‬ ‫הנדמה ‪ ‬לגופי אוה"ע"‪ ,‬ולא "גוף הגשמי‬ ‫‪" 16‬ובנו בחרת מכל עם ולשון"‪:‬‬
‫‪53‬‬ ‫הנדמה בגשמיותו" – שכן‪ :‬גם הגוף הגשמי של‬
‫‪54‬‬ ‫היהודי הוא שונה )גם( ‪ ‬מגופי אוה"ע‬ ‫‪ 17‬אדמו"ר הזקן מבאר בתניא‪ ,29‬ש"ובנו בחרת‬
‫‪ 18‬מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה‬
‫‪55‬‬ ‫)מצד זיכוך הגוף )דם ובשר( הנעשה ע"י כשרות‬
‫‪ 19‬בחומריותו לגופי אומות העולם"‪ .‬מכיון‪ 30‬שבחירה‬
‫‪56‬‬ ‫האכילה ושתי' )הנעשים דם ובשר כבשרו‪,(34‬‬
‫‪ 20‬שייכת דוקא בין שני דברים שוים זה לזה )בענין‬
‫‪57‬‬ ‫וכיו"ב(‪ ,‬ממילא אין שייך על זה )גוף הגשמי(‬
‫‪ 21‬המבוקש(; בדברים שאין להם צדדים שוים‪ ,‬שאין‬
‫‪58‬‬ ‫בחירה אמיתית‪ ,‬כי בזה שונה היהודי מהאינוֿ‬
‫‪ 22‬שום תכונות משותפות לשניהם‪ ,‬הם נמצאים בשני‬
‫‪59‬‬ ‫יהודי; דוקא ב"גוף החומרי הנדמה ‪‬‬
‫‪ 23‬מקומות או בשתי דרגות שונות‪ ,‬אין מתאים לומר‬
‫‪60‬‬ ‫לגופי אוה"ע" – שחומריות היא הדרגא הכי‬
‫‪ 24‬עליהם הלשון בחירה‪ ,‬שכן תלוי מה רוצים והיכן‬
‫‪61‬‬ ‫תחתונה ]כפשטות הענין‪ ,‬שחומר יסודו מעפר‪,‬‬
‫‪ 25‬נמצאים‪ ,‬וממהֿנפשך‪ :‬או שהבוחר )ורצונו( נמצא‬
‫‪62‬‬ ‫היסוד והנברא התחתון ביותר‪ ,‬והכל דשין עלי' ‪,[35‬‬
‫‪" 26‬במקומו" של הדבר הראשון‪ ,‬או "במקומו" של‬
‫‪63‬‬ ‫ולכן הוא "נדמה )בחומריותו( לגופי אוה"ע" – על‬
‫‪ 27‬הדבר השני‪.‬‬
‫‪64‬‬ ‫זה )זקוקים לבחירה ובזה( הי' "ובנו בחרת מכל‬
‫‪65‬‬ ‫עם ולשון"‪ ,‬בחירת הקב"ה שלמעלה מטעם ודעת‬ ‫‪ 28‬בבחירה – זה שהוא בוחר באחד מהם )ולא‬
‫‪66‬‬ ‫ב"גוף החומרי" של יהודי‪.‬‬ ‫‪ 29‬בשני( אין זה בגלל טעם כלשהו‪ ,‬אלא רק משום‬
‫‪ 30‬שכך בחר‪ .‬אם הוא בוחר דבר מסויים בגלל טעם‬
‫‪67‬‬ ‫]ולכן לא שייך שהכוכבים ומזלות של אוה"ע‬ ‫‪) 31‬בגלל מעלה הנמצאת בדבר( – גם זו אינה בחירה‬
‫‪68‬‬ ‫ישאלו על כך‪ :‬הרי גם אוה"ע הינם ברואיו של‬ ‫‪ 32‬אמיתית‪ ,‬בחירה חפשית – היות והטעם פועל‬
‫‪69‬‬ ‫הקב"ה )כמו היהודים( וגם הם צריכים לקבל‬ ‫‪ 33‬שתהי' נטי' אשר ‪ ‬אותו לבחור דבר זה;‬
‫‪70‬‬ ‫מזונם מהקב"ה ככל הנבראים )כולל היהודים(‪,‬‬ ‫‪ 34‬בחירה אמיתית )בחירה חפשית( היא כאשר אין בה‬
‫‪71‬‬ ‫ועד כפי שטענת ה'לעומת זה' היתה "הללו עובדי‬ ‫‪ 35‬שום טעם ושום נטי' כו'‪ ,‬אלא בחירתו היא רק‬
‫‪ 36‬משום שכך הוא רוצה‪.‬‬
‫איוב לא‪ ,‬ב‪ .‬תניא רפ"ב‪.‬‬ ‫‪(31‬‬
‫ואתחנן ז‪ ,‬ו‪ .‬ועד"ז בפ' ראה יג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(32‬‬ ‫ב"ר שם‪.‬‬ ‫‪(27‬‬
‫נוסח תפלת יו"ט‪.‬‬ ‫‪(33‬‬ ‫בברכת "אהבת עולם" דתפלת שחרית‪.‬‬ ‫‪(28‬‬
‫ל' התניא פ"ה )ט‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬ ‫‪(34‬‬ ‫פרק מט )סט‪ ,‬סע"ב ואילך(‪.‬‬ ‫‪(29‬‬
‫ראה ב"ר פמ"א‪ ,‬ט ובמ"כ שם‪ .‬וראה תו"א ויגש מג‪,‬‬ ‫‪(35‬‬ ‫ראה גם לקו"ש חכ"ג ע' ‪ .219‬שיחת ש"פ ראה תשמ"ז‬ ‫‪(30‬‬
‫סע"ד‪.‬‬ ‫ס"ד‪.‬‬
 ‫טכ‬ ‫‪    ‬‬

‫‪31‬‬ ‫]אך חילוק עיקרי יש בין תורה וישראל‪:45‬‬
‫‪32‬‬ ‫התורה‪ ,‬גם כפי שירדה למטה‪ ,‬הרי היא נשארת‬
‫‪33‬‬ ‫בקדושתה‪ ,46‬משא"כ גוף היהודי הוא יש נברא‬
‫‪34‬‬ ‫גשמי וחומרי; ולאידך – ה"ובנו ‪) "‬בחירת‬
‫‪35‬‬ ‫העצמות( היא דוקא בגוף הגשמי של היהודי‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫שמחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה‪) 47‬ולכן‬
‫מזה מובן‪ ,‬שזה שישראל הם "ראשית" של‬
‫‪37‬‬ ‫אין התורה תנאי בבחירת העצמות בגוף( ‪.[48‬‬
‫‪ 7‬הבריאה אין זה רק בנוגע לנשמה )המובדלת‬
‫‪38‬‬ ‫‪ .‬עפ"ז מובן החידוש בפירוש חז"ל על‬
‫‪39‬‬ ‫"בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית‬
‫‪40‬‬ ‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית"‪:‬‬
‫‪41‬‬ ‫עיקר החידוש בזה הוא – לא שהתורה וישראל‬
‫‪42‬‬ ‫הינם "ראשית" בעצם )מצ"ע(‪ ,‬למעלה לגמרי‬
‫‪43‬‬ ‫מהבריאה‪ ,‬אלא – שגם כפי שהם בתוך הבריאה‪ ,‬עד‬
‫‪44‬‬ ‫לגוף החומרי של היהודי‪ ,‬מתגלה שהם "ראשית" כל‬
‫‪45‬‬ ‫הבריאה )שבשבילם נברא העולם(‪.‬‬
‫‪46‬‬ ‫וזהו התיווך בין שני הפירושים ב"בראשית"‬
‫‪47‬‬ ‫)ראשית הבריאה‪ ,‬ותורה וישראל שנקראו ראשית‬
‫‪48‬‬ ‫שלמעלה מהבריאה( – שענין זה שתורה וישראל הם‬
‫‪49‬‬ ‫למעלה מהבריאה )ראשית(‪ ,‬נעשה חלק מהבריאה‬
‫‪50‬‬ ‫עצמה; היות ותורה וישראל נעשים ‪ ‬מהבריאה‬
‫‪51‬‬ ‫)"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‬
‫‪52‬‬ ‫בפירושו הפשוט(‪ ,‬עד לגוף החומרי )של ישראל(‬
‫‪53‬‬ ‫ה"נדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" )ולולי ענין‬
‫‪54‬‬ ‫הבחירה אין שום חילוק ביניהם( – ובדרגא זו גופא‬
‫‪55‬‬ ‫)בבריאה( נתגלה וניכר בכל העולם שהם "ראשית"‬
‫‪56‬‬ ‫של העולם )כפירוש הדרש(‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫ולכן מקדים רש"י את הפירוש )"דרשוני"(‬
‫‪58‬‬ ‫"בשביל התורה כו' ובשביל ישראל" – כי לא זו‬
‫‪ 29‬התורה ‪  44  ‬המדובר לעיל בנוגע‬
‫‪ (45‬ראה סה"מ תש"ה ס"ע ‪ 122‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (46‬כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" )ברכות כב‪,‬‬
‫א(‪.‬‬
‫‪ (47‬ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל‬
‫ואיני יודע איזה מהם קודם‪ ,‬כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר‬
‫אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו"‪.‬‬
‫‪ (48‬ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' ‪ 816‬ואילך‪.‬‬
‫ודעת מחרוץ נבחר" )משלי ח‪ ,‬י( – אבודרהם סדר שחרית של‬
‫‪           ‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪  ‬‬
‫ע"ז והללו עובדי ע"ז" ‪ – 36‬מדוע א"כ נבדלים‬ ‫‪1‬‬
‫היהודים? אלא הסיבה לכך‪ ,‬כי "ובנו בחרת מכל‬ ‫‪2‬‬
‫עם ולשון"‪ ,‬ובחירה היא דוקא במקום שיש דמיון‬ ‫‪3‬‬
‫בין שני דברים‪ ,‬והוא בוחר באחד מהם‪ ,‬בלי שום‬ ‫‪4‬‬
‫טעם[‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 8‬מהעולם( אלא גם בנוגע לגוף‪ : .‬בגוף‬
‫‪ 9‬החומרי של יהודי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע‬
‫‪ 10‬יש עילוי לגבי המעלה שיש ליהודים ‪) ‬מצד‬
‫‪ 11‬נשמתם או מצד תכונותיהם וגופם הגשמי כו'( –‬
‫‪ 12‬היות ודוקא בו )הגוף החומרי( נתגלתה בחירתו‬
‫‪ 13‬של הקב"ה‪ ,‬ובחירה אמיתית היא רק בעצמות‬
‫‪ 14‬ומהות‪) 37‬שאין לו עילה וסיבה שקדמה לו ח"ו‪.(38‬‬
‫‪ 15‬וי"ל שכשם שזה בנוגע לישראל )ה"ראשית"‬
‫‪ 16‬הראשון(‪ ,‬כך‪   ,‬זה‪ ,‬גם בנוגע לתורה ‪39‬‬
‫‪) 17‬ה"ראשית" השני( – שלימות התורה היא דוקא‬
‫‪ 18‬כפי שניתנה כאן למטה‪ ,‬ובאופן שהתורה לא‬
‫‪ 19‬בשמים היא‪ ,40‬ופסקי דיני התורה תלויים דוקא‬
‫‪ 20‬בהכרעת השכל הגשמי של היהודים‪ .41‬ועד‬
‫‪ 21‬שהתורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים‬
‫‪ 22‬גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה‬
‫‪ 23‬ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו‬
‫‪ 24‬על הספר כו'" ‪ ;42‬וכאשר התורה נמצאת למטה –‬
‫‪ 25‬מתגלה בה מעלתה העצמית‪ ,‬ובלשון הפיוט‪:43‬‬
‫‪" 26‬טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה"‪,‬‬
‫‪ 27‬שגם כפי שהתורה נמצאת ב"עולם הסחורה"‪,‬‬
‫‪ 28‬רואים כי "טוב סחרה מכל סחורה כו'"‪ ,‬ושלימוד‬
‫‪ 30‬לגוף החומרי של היהודי‬
‫‪ (36‬ראה זח"ב קע‪ ,‬ריש ע"ב‪ .‬מכילתא בשלח יד‪ ,‬כח‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (37‬ראה לקו"ש שם‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (38‬ראה תניא אגה"ק ס"כ )קל‪ ,‬סע"א ואילך(‪.‬‬
‫‪ (39‬להעיר מנוסח ברכת ההפטרה‪ :‬הבוחר בתורה )"על שם‬
‫שבת ופירושה( כו' ובישראל עמו‪.‬‬
‫‪ (40‬נצבים ל‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (41‬ראה ב"מ נט‪ ,‬ב‪ .‬שבת פט‪ ,‬א‪ .‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬ב‪ .‬וראה‬
‫ב"מ פו‪ ,‬א )וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב(‪.‬‬
‫‪ (42‬תניא פ"ד )ח‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (43‬פיוט "שישו ושמחו בשמח"ת"‪.‬‬
‫‪ (44‬עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו‪" ,‬חייב‬
‫מיתה" )סנהדרין נט‪ ,‬רע"א‪ .‬רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט(‪ ,‬ו"לא‬
‫יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" )רמב"ם שם(‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫ל‬

‫‪35‬‬ ‫לישראל(‪ ,‬אלא אפילו כפי שישראל נמצאים‬ ‫בלבד שאין זה סתירה למציאות העולם )הפירוש‬ ‫‪1‬‬
‫‪36‬‬ ‫בעוה"ז הגשמי והחומרי יחד עם אוה"ע )שאת‬ ‫הפשוט ב"בראשית ברא"(‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬בזה‬ ‫‪2‬‬
‫‪37‬‬ ‫כולם "ברא אלקים" ‪ ‬בחומריותם‪" ,‬כל הארץ‬ ‫מתבטאת ‪ ,  ‬וזה מגלה את‬ ‫‪3‬‬
‫‪38‬‬ ‫של הקב"ה היא" בשוה(‪ ,‬ויש מקום לטענה‬ ‫פנימיות הכוונה של מציאות העולם – שכל‬ ‫‪4‬‬
‫‪39‬‬ ‫"לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים"‪,‬‬ ‫הבריאה‪" ,‬את השמים ואת הארץ"‪ ,‬היא בכדי‬ ‫‪5‬‬
‫‪40‬‬ ‫בהיותה "נחלת ‪ "‬ש‪" ‬ברצונו נתנה להם"‬ ‫לגלות את מעלת הבחירה בישראל )ותורה(‪ .‬ועד‬ ‫‪6‬‬
‫‪41‬‬ ‫– שם נתגלה ש"אתה בחרתנו מכל העמים"‪ ,‬ו"כח‬ ‫שיורגש בעולם בפשטות המעלה שתורה וישראל‬ ‫‪7‬‬
‫‪42‬‬ ‫מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"‪ ,‬כי כשם‬ ‫הינם "ראשית" בערך לשאר חלקי הבריאה‪.49‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪43‬‬ ‫שהקב"ה בחר בישראל‪ ,‬כך הוא גם בחר – "ברצונו‬ ‫ויש לקשר זה גם עם סיום פרשת בראשית‬ ‫‪9‬‬
‫‪44‬‬ ‫נטלה מהם ונתנה לנו" – לתת את ארץ ישראל‪,55‬‬ ‫)נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן ( – "ונח מצא‬
‫‪50‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪45‬‬ ‫הארץ הנבחרת )מבין כל הארצות( ‪ 56‬לעמו הנבחר‪.‬‬ ‫‪ 11‬חן בעיני ה'"‪' :‬מצא חן' בעיני ה' ה"ז למעלה מכל‬
‫‪46‬‬ ‫ולהוסיף‪ ,‬שבזה ש"נתנה לנו" את ארץ ישראל‬ ‫‪ 12‬ענין של טעם כו' ‪ ,51‬ע"ד ענין הבחירה‪ .‬וע"פ הידוע‬
‫‪47‬‬ ‫הגשמית )ברצונו ובבחירתו(‪ ,‬באה לידי ביטוי‬ ‫‪ 13‬שזכירת נח "וגם את נח באהבה זכרת" )בפסוקי‬
‫‪48‬‬ ‫בגלוי בעוה"ז הגשמי והחומרי‪ ,‬בחירתו של‬ ‫‪ 14‬זכרונות בראש השנה( הינה "מצד עצם מעלת‬
‫‪49‬‬ ‫הקב"ה בעם ישראל )גם כפי שהם נמצאים‬ ‫‪ 15‬נשמות ישראל" ‪) 52‬למעלה מטעם ודעת כו'(‪ ,‬יש‬
‫‪50‬‬ ‫בחומריות העולם(‪.‬‬ ‫‪ 16‬לומר שיש לזה קשר להתחלת הפרשה "בראשית"‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫ויש לקשר זה גם עם המשך הפרשיות‪ :‬לאחר‬ ‫‪" 17‬בשביל ישראל שנקראו ראשית"‪ .‬וכך זה נתגלה‬
‫‪52‬‬ ‫פ' בראשית ופ' נח )כנ"ל סוס"ד(‪ ,‬מגיעים לפ' לך‬ ‫‪ 18‬בעולם – שבגלל ש"נח מצא חן בעיני ה'" הצילו‬
‫‪53‬‬ ‫לך‪ ,‬שבה מסופר איך הקב"ה אומר לאברם "לך לך‬ ‫‪ 19‬הקב"ה מהמבול‪ .‬ועד שזה גם הביא למצב של‬
‫‪54‬‬ ‫מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר‬ ‫‪" 20‬אלה תולדות נח נח" ‪ ,53‬נייחא לעליונים ונייחא‬
‫‪55‬‬ ‫אראך"‪ .‬הגם שאברם נמצא בגשמיות וחומריות‬ ‫‪ 21‬לתחתונים‪ ,54‬שגם בתחתונים )גשמיות וחומריות‬
‫‪56‬‬ ‫העולם – "ארצך"‪" ,‬מולדתך" ו"בית אביך" – ה"ה‬ ‫‪ 22‬העולם( נעשה נייחא‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫צריך לצאת משם ולהנתק מזה וללכת "אל הארץ‬ ‫‪ . 23‬בזה יובן גם השייכות עם פירוש רש"י‬
‫‪58‬‬ ‫אשר אראך"‪ ,‬והקב"ה נותן לו אח"כ את ארץ‬ ‫‪ 24‬הראשון על "בראשית" – "לא הי' צריך להתחיל‬
‫‪59‬‬ ‫ישראל )את שבעה הארצות ואת הקיני קניזי‬ ‫‪ 25‬את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו' ומה טעם‬
‫‪60‬‬ ‫וקדמוני‪ (57‬כנחלת עולם‪ 58‬עבור בנ"י‪ .‬ועי"ז נעשה‬ ‫‪ 26‬פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת‬
‫‪61‬‬ ‫"אראך" גם בפירושו הפנימי ‪" – 59‬אראה ואגלה‬ ‫‪ 27‬להם נחלת גוים‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם‬
‫‪62‬‬ ‫אותך בעצמך"‪ ,‬שע"י שהיתה אצלו הליכה שלא‬ ‫‪ 28‬לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים‪,‬‬
‫‪63‬‬ ‫בערך‪ ,‬מגלה הקב"ה – ע"י בחירתו בבנ"י – את‬ ‫‪ 29‬הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא‬
‫‪64‬‬ ‫מציאותו האמיתית של אברהם ושל כל יהודי )מי‬ ‫‪ 30‬בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם‬
‫‪65‬‬ ‫הוא ומה הוא(‪.‬‬ ‫‪ 31‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‪:‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ .‬ע"פ הנ"ל מובן גם העילוי של שבת‬ ‫‪ 32‬החידוש בזה הוא – לא שתורה וישראל הינם‬
‫‪67‬‬ ‫בראשית )כאשר קוראים בתורה את כל פ'‬ ‫‪ 33‬למעלה מהעולם )כפי שזה בא בהדגשה במצוות‬
‫‪68‬‬ ‫בראשית(‪ ,‬אשר כפי ש"מתייצבים" בה – כך זה‬ ‫‪ 34‬התורה מתחיל מ"החודש הזה לכם"‪ ,‬שניתנו דוקא‬
‫‪69‬‬ ‫נמשך‪:‬‬
‫‪70‬‬ ‫יש לומר ששתי המעלות הנ"ל בבנ"י )כפי שהם‬ ‫‪ (49‬ראה תו"ח שבהערה ‪) 26‬ז‪ ,‬ג( שגם לפי פירוש השני‬
‫‪71‬‬ ‫)מצד נשמתם( למעלה מהעולם‪ ,‬ומעלתם בעולם‬ ‫בפרש"י )"בראשית בריית שמים וארץ גו' ויהי אור"( נרמז שזהו‬
‫"בשביל התורה כו' ובשביל ישראל"‪ ,‬שזהו"ע ד"ויהי אור" – אור‬
‫דתורה ומצוות‪.‬‬
‫ראה תו"ח שבהערה ‪.26‬‬ ‫‪(55‬‬ ‫‪ (50‬ספר יצירה פ"א מ"ז‪.‬‬
‫מכילתא בתחלתו‪.‬‬ ‫‪(56‬‬ ‫‪ (51‬ראה לקו"ש ח"ה ריש ע' ‪ .46‬וש"נ‪.‬‬
‫לך לך טו‪ ,‬יח ואילך‪.‬‬ ‫‪(57‬‬ ‫‪ (52‬המשך תער"ב ח"א ע' תח‪.‬‬
‫כמ"ש לפנ"ז )יג‪ ,‬טו( "לך אתננה ולזרעך עד עולם"‪.‬‬ ‫‪(58‬‬ ‫‪ (53‬ר"פ נח‪.‬‬
‫תו"א לך יא‪ ,‬ב‪ .‬וראה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' ‪ 39‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(59‬‬ ‫‪ (54‬ב"ר פ"ל‪ ,‬ה‪ .‬וראה גם זח"א נח‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫אל‬ ‫‪    ‬‬

‫‪39‬‬ ‫נמצאים בנ"י בדרגת "ראשית" ‪ ‬מכל הענינים‪,‬‬ ‫‪ 1‬מצד "אתה בחרתנו"( הרי בזמני השנה ה"ז בא‬
‫‪40‬‬ ‫ואדרבה – בשבילם נברא הכל‪ ,‬בהיותם העם‬ ‫‪ 2‬לידי ביטוי )בכללות( בהבדל בין חודש תשרי‬
‫‪41‬‬ ‫הנבחר‪ ,‬בהם בחר הקב"ה )שבבחירה זו אין שייך‬ ‫‪ 3‬לשאר חדשי השנה‪ :‬בחודש תשרי‪ ,‬המרובה‬
‫‪42‬‬ ‫שום שינוי(‪.‬‬ ‫‪ 4‬במועדות‪ ,‬בא לידי ביטוי בגלוי )בעיקר( איך‬
‫‪ 5‬שיהודים נמצאים למעלה מהנהגת העולם‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫]אילו היתה מתבטאת כל המעלה של היהודי‬
‫‪ 6‬ובמיוחד בשמע"צ ושמח"ת )סיום המועדים( –‬
‫‪44‬‬ ‫כ"ראשית" רק במעלת הנשמה ובמעלת תכונות‬
‫‪ 7‬כאשר קיים המצב של "יהיו לך לבדך ואין לזרים‬
‫‪45‬‬ ‫נפשו וגופו לגבי אוה"ע – הי' אז מקום לומר‪ ,‬שזה‬ ‫‪ 8‬אתך" ‪" ,60‬אנא ומלכא בלחודוהי" ‪ ,61‬ורואים איך‬
‫‪46‬‬ ‫רק במצב ובתנאי שהנשמה מאירה בגלוי‪ ,‬אך לא‬ ‫‪ 9‬שמחים יהודים עם התורה‪ ,‬כשהם למעלה מכל‬
‫‪47‬‬ ‫במצב של העלם והסתר על גילוי הנשמה‪ ,‬כבזמן‬ ‫‪ 10‬הענינים; ובשאר חדשי השנה העבודה היא‬
‫‪48‬‬ ‫הגלות; אך מכיון ש"ובנו בחרת מכל עם ולשון‬ ‫‪) 11‬בעיקר( בתוך העולם‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי‬
‫‪50‬‬ ‫אוה"ע"‪ ,‬הרי הבחירה קיימת תמיד[‪.‬‬ ‫‪ 12‬ובשבת בראשית )הסיום של חודש תשרי‬
‫‪ 13‬וההתחלה של חדשי השנה מתחיל משבת מברכים‬
‫‪51‬‬ ‫מהנ"ל מובן‪ ,‬שאפילו כאשר יהודי נמצא בגלות‬ ‫‪ 14‬חשון( ישנם שני הענינים‪ :‬המעלה של תורה‬
‫‪52‬‬ ‫תחת שעבוד מלכיות‪" ,‬מפני חטאינו גלינו‬ ‫‪ 15‬וישראל כפי שהם "ראשית" בעצם )למעלה‬
‫‪53‬‬ ‫מארצנו" ‪ – 62‬הנה הגם שאין רואים בגלוי איך‬ ‫‪ 16‬מעולם(‪ ,‬וכפי שהם "ראשית" של העולם‪ .‬ולכן‬
‫‪54‬‬ ‫שהנשמה היא בדרגת "ראשית" – הרי הגוף הגשמי‬ ‫‪ 17‬מקבלים אז את הכח‪ ,‬אשר עוד טרם שיוצאים‬
‫‪55‬‬ ‫והחומרי של היהודי נמצא בדרגת "ראשית"‪ ,‬בגלל‬ ‫‪ 18‬מחודש תשרי לעשות את העבודה בעולם‪ ,‬כל אחד‬
‫‪56‬‬ ‫בחירתו של הקב"ה בגוף‪ .‬ולכן מובן‪ ,‬שלא זו בלבד‬ ‫‪ 19‬בשליחותו הפרטית בחיי היום יום‪ ,‬קוראים בתורה‬
‫‪57‬‬ ‫שאין היהודים נמצאים תחת השליטה של אוה"ע‬ ‫‪" 20‬בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪,‬‬
‫‪58‬‬ ‫ח"ו )לא רק מצד נשמותיהם אלא גם מצד הגופים‬ ‫‪ 21‬שהכוונה ב"בראשית" היא "בשביל התורה‬
‫‪59‬‬ ‫שלהם‪ ,(63‬אלא אדרבה‪) :‬גם בזמן הגלות( הם‬ ‫‪ 22‬שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית"‬
‫‪60‬‬ ‫"ראשית" כל הבריאה‪ ,‬ובשבילם נבראו כל אוה"ע‬ ‫‪ – 23‬שזה נותן את הכח אשר כפי ש'מתייצבים' בשבת‬
‫‪61‬‬ ‫ושאר חלקי העולם‪] .‬ועד שגדלות אומות העולם‬ ‫‪ 24‬בראשית כך ימשך במשך כל השנה‪ ,‬שגם בתוך‬
‫‪62‬‬ ‫תלוי' ביהודים‪ ,‬כדאיתא‪ ,64‬ש"בכל דור ובכל זמן‪,‬‬ ‫‪ 25‬העבודה בעובדין דחול בגשמיות וחומריות העולם‪,‬‬
‫‪63‬‬ ‫אומה שישראל תחתם בגלות מתנשאת על כל‬ ‫‪ 26‬תורגש המעלה של בנ"י כעם הנבחר "אתה בחרתנו‬
‫‪64‬‬ ‫הגוים"[‪.‬‬ ‫‪ 27‬מכל העמים"‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫ואע"פ שבגלות נמצאים יהודים ב"שעבוד‬ ‫‪ . 28‬ע"פ הנ"ל – שמעלת בנ"י כעם הנבחר באה‬
‫‪66‬‬ ‫מלכיות" ‪ ,65‬וישנו ציווי של "דינא דמלכותא‬ ‫‪ 29‬לידי ביטוי בגלוי )ואדרבה – דוקא( כפי שהם‬
‫‪67‬‬ ‫דינא" ‪ ,66‬ו"לא ימרדו באומות" ‪ ,67‬אל תתגרה‬ ‫‪ 30‬נמצאים בעוה"ז הגשמי והחומרי – יש מזה 'נפקא‬
‫‪ 31‬מינה' בפועל‪ ,‬שהיא עיקר ויסוד באופן איך צריך‬
‫‪ 32‬יהודי לעשות את עבודתו‪ ,‬ובפרט בזמן הגלות‪:‬‬
‫‪ (62‬נוסח תפלת מוסף דיו"ט‪.‬‬ ‫‪ 33‬מכיון שהכל – כל העולם – נברא "בשביל‬
‫‪ (63‬ומה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"רק גופותינו נמסרו‬ ‫‪ 34‬ישראל"‪ ,‬וזה בא לידי ביטוי גם בעוה"ז הגשמי‬
‫לגלות ושעבוד מלכיות" )שיחת ג' תמוז תרפ"ז – סה"ש תרפ"ז‬ ‫‪ 35‬והחומרי בזה ש"ובנו בחרת" בגוף החומרי של‬
‫ע' ‪ .169‬סה"מ תרפ"ז ע' קצו‪ .‬ובכ"מ( – הפירוש בזה בנוגע‬
‫להענינים שבהם "דינא דמלכותא דינא" וכיו"ב‪ ,‬ובנוגע לזה‬ ‫‪ 36‬היהודי "הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" – הרי‬
‫שבזמן הגלות חלק מהשפעת החסדים לישראל עובר להם‬ ‫‪ 37‬מובן שבכל מעמד ומצב‪ ,‬בכל זמן ובכל מקום‪,‬‬
‫באמצעות אוה"ע‪ ,‬כדלקמן בפנים‪.‬‬ ‫‪ 38‬אפילו במצב חומרי ביותר‪ ,‬אפילו בזמן הגלות –‬
‫‪ (64‬תו"ח לך צב‪ ,‬א‪ .‬וראה חגיגה יג‪ ,‬ב‪ .‬מכיתא בשלח יד‪,‬‬
‫ה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (65‬ראה ברכות לד‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (66‬גיטין י‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪ .‬וראה בארוכה אנציקלופדי' תלמודית‬ ‫‪ (60‬משלי ה‪ ,‬יז‪ .‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬כג‪.‬‬
‫בערכו )כרך ז ע' רצה ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (61‬ראה זח"ג לב‪ ,‬א‪ .‬וראה זח"א רח‪ ,‬ב‪ – .‬וראה סה"מ‬
‫‪ (67‬כתובות קיא‪ ,‬רע"א‪.‬‬ ‫מלוקט ח"א ע' שסג‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בל‬

‫‪29‬‬ ‫ולמעלה מאוה"ע‪ ,‬וזה שישנו ציווי "דינא דמלכותא‬ ‫‪ 1‬בגוים‪ ,68‬וכיו"ב – הרי הטעם לכך הוא‪ ,‬לא בגלל‬
‫‪30‬‬ ‫דינא" אין זה בגלל שהוא תחת שעבוד וממשלת‬ ‫‪ 2‬שליהודים יש ‪  ‬מפני אוה"ע )בזמן הגלות(‬
‫‪31‬‬ ‫אוה"ע‪ ,76‬אלא משום שכך קבע הקב"ה את הסדר‬ ‫‪ 3‬ח"ו‪ ,‬שכן אדרבה‪ :‬יהודים הם בבחי' "ראשית"‬
‫‪32‬‬ ‫בגלות )"מפני חטאינו"(‪.‬‬ ‫‪ 4‬שבשבילם נבראו אוה"ע‪ ,‬אלא הפירוש בזה הוא‪,‬‬
‫‪ 5‬ע"ד הציווי "אל תצר את מואב ואל תתגר בם‬
‫‪33‬‬ ‫ומזה מובן גם שהחסדים שישראל מקבלים ע"י‬
‫‪ 6‬מלחמה" ‪) 69‬ועד"ז בנוגע לעמון ‪ ,(70‬שאין זה )כאילו‬
‫‪34‬‬ ‫חסידי אוה"ע בזמן הגלות‪ ,‬ואשר לכן צריכים‬
‫‪ 7‬עצה טובה( בגלל שבנ"י צריכים לירא מהם )בגלל‬
‫‪35‬‬ ‫להודות להם‪ ,‬עד ש"ודרשו את שלום העיר גו' כי‬ ‫‪ 8‬כוחם( וזקוקים להם‪ ,‬אלא כפי שמפורש בפסוק ‪69‬‬
‫‪36‬‬ ‫בשלומה יהי' לכם שלום" ‪ – 77‬אין זה בגלל‬ ‫‪ 9‬הטעם‪" :‬כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט‬
‫‪37‬‬ ‫שיהודים זקוקים לחסדיהם ח"ו‪ ,‬דאדרבה‪" :‬חסד‬ ‫‪ 10‬נתתי את ער ירושה"‪ .‬זאת אומרת‪ :‬כך קבע הקב"ה‬
‫‪38‬‬ ‫לאומים ‪ ;78 "‬וכאשר מקבלים מהם חסדים‬ ‫‪ 11‬את הסדר‪ ,‬כשם ש"ברצונו נתנה לנו" את ארץ‬
‫‪39‬‬ ‫שמסייעים ליהודי בעניני תומ"צ – אין זה "חסד‬ ‫‪ 12‬ישראל‪ ,‬כך "ברצונו נתנה להם" את ארצות עמון‬
‫‪40‬‬ ‫לאומים"‪ ,‬אלא חסד מ‪) ‬הממשיך זאת‬ ‫‪ 13‬ומואב‪ ,‬ולא לבנ"י‪ ,‬ולכן "אל תתגר בם מלחמה" ‪.71‬‬
‫‪41‬‬ ‫ליהודים ע"י אומות העולם‪ ,‬משום שכך רוצה‬
‫‪ 14‬ועד"ז בנוגע ל'אל תתגרה באומות' ו'דינא‬
‫‪42‬‬ ‫הקב"ה שיהי' הסדר בזמן הזה(‪ ,‬ובמילא אין זה‬ ‫‪ 15‬דמלכותא דינא' )וכיו"ב(‪ ,‬הרי אין זה בגלל פחד ‪72‬‬
‫‪43‬‬ ‫"חטאת" ח"ו‪.‬‬
‫‪ 16‬ח"ו‪ ,‬אלא משום שכך קבע הקב"ה וציוה שכן צריך‬
‫‪44‬‬ ‫‪ .‬ולהוסיף‪ ,‬שהענין הנ"ל בשבת בראשית‬ ‫‪ 17‬להיות הסדר בזמן הגלות; אך מובן ופשוט שאין‬
‫‪45‬‬ ‫מודגש ביתר שאת ובגלוי בשנה זו – ה'תשנ"ב‪,‬‬ ‫‪ 18‬זה נוגע כלל וכלל בכך שישראל )גם בזמן הגלות(‬
‫‪46‬‬ ‫אשר יהודים מציינים זאת כר"ת‪" :‬הי' תהא שנת‬ ‫‪ 19‬הם העם הנבחר‪ ,‬ה"ראשית" של כל העולם וכל‬
‫‪47‬‬ ‫נפלאות בה"‪ ,‬ו"נפלאות בכל" )"בכל מכל כל"( ‪.79‬‬ ‫‪ 20‬אוה"ע‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫"נפלאות" – נו"ן פלאות‪ – 80‬מבטא שלימות‬ ‫‪ 21‬זאת אומרת שנוסף לזה ש"דינא דמלכותא‬
‫‪49‬‬ ‫בגילוי בחי' פלא‪ ,‬שאפילו פעם אחת פלא הריהו‬ ‫‪ 22‬דינא" ה"ז רק בנוגע לענינים גשמיים מסויימים‬
‫‪50‬‬ ‫מובדל ומופרש מענינים אחרים‪ ,‬ועאכו"כ נ'‬ ‫‪) 23‬דיני ממונות‪ ,‬מיסים וארנוניות‪ 73‬וכיו"ב(‪ ,‬אך לא‬
‫‪51‬‬ ‫פלאות‪ .‬ולהוסיף‪ ,‬שנ' קשור גם עם יובל שנים‪,‬‬ ‫‪ 24‬בנוגע לעניני תורה ומצוות שעליהם יש הוראה‬
‫‪52‬‬ ‫הנקרא "עולם" ‪) 81‬נצחיות(‪.‬‬ ‫‪ 25‬ברורה בתורה‪] 74‬ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר‪:75‬‬
‫‪ 26‬נשמותינו לגלות לא גורשו ולשעבוד מלכיות לא‬
‫‪53‬‬ ‫ו"הי' תהא שנת נפלאות בה" מרמז‪ ,‬אשר נוסף‬ ‫‪ 27‬נמסרו[ – הרי גם בנוגע לגופים וגשמיות‬
‫‪54‬‬ ‫ל"שנת אראנו נפלאות" בשנה שעברה – שבודאי‬ ‫‪) 28‬וחומריות( של יהודי‪ ,‬נשאר הוא תמיד "ראשית"‬
‫‪55‬‬ ‫נפעל בזה בשנה זו הענין ד"מעלין בקודש" ‪– 82‬‬
‫‪56‬‬ ‫נוסף בשנה זו ששנה זו תהי' )באופן של תהא –‬
‫‪ (68‬ראה פסחים קיג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫בהוייתה תהא‪" (83‬נפלאות בה" – הנפלאות יהיו‬ ‫‪ (69‬דברים ב‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (70‬שם‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ (71‬ועפ"ז מובן מה ש"לא אסר להם על מואב אלא מלחמה‬
‫‪ (76‬כמ"ש "עבדי הם"‪" ,‬ולא עבדים לעבדים" )בהר כה‪ ,‬מב‪.‬‬ ‫אבל מיראים היו אותם כו'‪ ,‬אבל בבני עמון נאמר ואל תתגר בם‬
‫ב"מ י‪ ,‬א(‪ .‬וכידוע דברי מהר"ל )גבורות ה' פס"א( שבגאולת‬ ‫שום גרוי בשכר כו'" )פרש"י שם‪ ,‬ט(‪ .‬וגם מה ש"עמון ומואב‬
‫מצרים קיבלו בנ"י מעלה עצמית דבני חורין‪ ,‬ואין המקרה דגלות‬ ‫טיהרו בסיחון" )גיטין לח‪ ,‬א( – כי האיסור הוא מפני ציווי ה'‬
‫שלאח"ז מבטל זה כלל‪.‬‬ ‫"אל תתגר בם מלחמה"‪ ,‬אבל באופן המותר "מיראים היו אותם"‪,‬‬
‫‪ (77‬ירמי' כט‪ ,‬ז‪ .‬וראה אבות פ"ג מ"ב‪ :‬הוי מתפלל בשלומה‬ ‫ועד שאפשר לכובשם )ע"י סיחון(‪.‬‬
‫של מלכות כו'‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (72‬ולהעיר ממאחז"ל )ברכות ז‪ ,‬ב(‪ :‬א"ר יוחנן משום רשב"י‬
‫‪ (78‬משלי יד‪ ,‬לד‪ .‬וראה ב"ב י‪ ,‬ב‪ .‬וראה תניא ספ"א‪.‬‬ ‫מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה כו'‪.‬‬
‫‪ (79‬ראה קונטרס משיחות ש"פ נצבים תנש"א סעיף י )לעיל‬ ‫‪ (73‬ראה שו"ע חו"מ סשס"ט ס"ח‪ .‬שו"ע אדה"ז הל' גזילה‬
‫ע' ‪.(20‬‬ ‫וגניבה סי"ט‪ .‬מקומות שבהערה הבאה‪.‬‬
‫‪ (80‬זח"א רסא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (74‬ראה ספר השיחות תש"ג ע' ‪) 83‬ושם‪ ,‬שכן הוא בנוגע‬
‫‪ (81‬קידושין טו‪ ,‬א‪ .‬מכילתא ופרש"י משפטים כא‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫למנהג ישראל‪ ,‬שתורה הוא(‪ .‬וראה ויק"ר ספל"ג‪ ,‬הובא בפרש"י‬
‫‪ (82‬ברכות כח‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫דניאל ג‪ ,‬טז )בנוגע למסים וארנוניות(‪ .‬ובבחיי ר"פ מטות )בנוגע‬
‫‪ (83‬ראה ברכות יג‪ ,‬א‪ .‬מגילה ט‪ ,‬א‪ .‬יז‪ ,‬ריש ע"ב‪ .‬בכורות ד‪,‬‬ ‫לכל התומ"צ(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (75‬שיחה שבהערה ‪.63‬‬
 ‫גל‬ ‫‪    ‬‬

‫‪37‬‬ ‫ובתחלת שנה זו )שנת נפלאות בה( – בנוגע להיתר‬ ‫השנה‪ ,‬ו"נפלאות‬ ‫‪‬‬
‫‪) 1‬לא רק פרט בשנה‪ ,‬אלא(‬
‫‪38‬‬ ‫היציאה והסיוע ממדינה ההיא בעליית אחינו בנ"י‬ ‫‪ 2‬בכל"‪ ,‬בכל הענינים‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫וי"ל שהגילוי של "נפלאות בה" )נפלאות‬ ‫‪3‬‬
‫‪40‬‬ ‫ויש לומר שהדרך בכל זה נסללה ע"י הפעולות‬ ‫‪ 4‬המובדלים ומופרשים לגמרי( מתבטאים בגילוי של‬
‫‪41‬‬ ‫של גדולי ישראל במשך הדורות עם אוה"ע‪,‬‬ ‫‪ 5‬בחירת הקב"ה בישראל )אשר בחירה היא בבחי'‬
‫‪42‬‬ ‫ובמיוחד – של רבותינו נשיאינו ]מתחיל מאדמו"ר‬ ‫‪ 6‬פלא‪ ,‬למעלה מכל הענינים‪ ,‬כנ"ל(‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫הזקן‪ ,‬שהתערב בעניני העולם‪ ,‬כידוע השתדלותו‬ ‫וכפי שכבר ראינו בגלוי את הנפלאות בתחילת‬ ‫‪7‬‬
‫‪44‬‬ ‫בנצחונו של אלכסנדר על נפוליון לטובת בנ"י‬ ‫‪ 8‬שנה זו – בהמשך לנפלאות בשנה שעברה –‬
‫‪45‬‬ ‫)ברוחניות(‪ .‬וי"ל‪ ,‬שעתה נעשתה טובת בנ"י‬ ‫‪ 9‬במיוחד בקשר לזה‪ ,‬שמדינה ההיא )רוסי'(‬
‫‪46‬‬ ‫במדינה ההיא גם בגשמיות‪ ,‬ע"י סיוע המדינה‬ ‫‪ 10‬משחררת ומסייעת לאלפי אלפי יהודים לעלות‬
‫‪47‬‬ ‫ההיא שיהודים יוכלו לצאת משם‪ ,‬כנ"ל[‪.‬‬ ‫‪ 11‬לארץ ישראל )ולמקומות נוספים(‪ ,‬אשר בם יכולים‬
‫‪48‬‬ ‫ויהי רצון‪ ,‬שיתוסף בזה עוד יותר ועוד יותר‬ ‫‪ 12‬הם לחיות במלוא החפשיות בחייהם הפרטיים –‬
‫‪49‬‬ ‫באופן דמוסיף והולך ואור‪ ,‬עד שיתבטלו כל‬ ‫‪ 13‬גילוי מעלתם של ישראל‪ ,‬באופן שגם אוה"ע‬
‫‪50‬‬ ‫ההגבלות בהשפעת חסד לבנ"י ובהכרת מעלתם של‬ ‫‪ 14‬מכירים בזה ומסייעים‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫ישראל ובבעלותם על ארץ ישראל ]אשר לכל יהודי‬ ‫‪ 15‬ובהקדים‪ ,‬אשר – הגילוי וההכרה של העולם‬
‫‪52‬‬ ‫– גם בזמן הזה – יש לו חלק בארץ ישראל[ ‪,88‬‬ ‫‪ 16‬ושל אוה"ע במעלתם של ישראל מתחזק מדור‬
‫‪53‬‬ ‫בהתאם לדברי רש"י בריש פרשתנו‪" :‬כח מעשיו‬ ‫‪ 17‬לדור‪ ,‬כשאנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה‬
‫‪54‬‬ ‫הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים‪ ,‬שאם יאמרו‬ ‫‪ 18‬האמיתית והשלימה‪ ,‬כאשר יקויים "והלכו גוים‬
‫‪55‬‬ ‫אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם‬ ‫‪ 19‬לאורך" ‪" ,84‬והיו מלכים אומנים ושרותיהם‬
‫‪56‬‬ ‫ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של‬ ‫‪ 20‬מניקותיך" ‪ ,85‬וכו'‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫‪ 21‬וכהכנה לזה‪ ,‬הרי במשך הדורות – גם בזמן‬
‫‪58‬‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‬ ‫‪ 22‬הגלות – רואים שאפילו אוה"ע מכירים בכך‬
‫‪59‬‬ ‫]וכפי שהוכרז בימים אלו ממש באסיפה של‬ ‫‪ 23‬שהיהודים הם העם הנבחר‪ .‬כנראה בכו"כ מדרשי‬
‫‪60‬‬ ‫אוה"ע‪ ,‬שארץ ישראל ובמיוחד חברון‪ ,‬שייכת‬ ‫‪ 24‬חז"ל ]לדוגמא‪ :‬הגמרא בזבחים‪ ,86‬שמלך מאוה"ע‬
‫‪61‬‬ ‫ליהודים‪ ,‬ככתוב בתורה‪ ,‬ובלשונם ב"בייבעל"‪ ,‬אשר‬ ‫‪ 25‬סייע שיהודי יהי' לבוש "לכבוד ולתפארת"‪,‬‬
‫‪62‬‬ ‫גם הם מחשיבים אותו כספר קדוש[‪.‬‬ ‫‪" 26‬אקיים בך והיו מלכים אומניך"‪.[ ,‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪ .‬מכל הנ"ל מובן ‪ ‬עד כמה מושללת‬ ‫‪ 27‬וכידוע גם‪ ,‬שאוה"ע קוראים ליהודים בלשונם‬
‫‪64‬‬ ‫בתכלית ההכרזה שהתפרסמה לאחרונה – שיהודים‬ ‫‪) 28‬גם כאשר הם מדברים ביניהם( – ה"עם הנבחר"‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫בארץ ישראל צריכים להכנע ללחץ של אוה"ע‬ ‫‪ 29‬ובזה נוסף עוד יותר בדורות האחרונים‪,87‬‬
‫‪66‬‬ ‫בקשר לארץ ישראל בגלל אל תתגרה באומות‪,‬‬ ‫‪ 30‬ובמיוחד – במדינת ארצות הברית )ועוד מדינות(‪,‬‬
‫‪67‬‬ ‫היות והם )היהודים( נמצאים תחת השליטה של‬ ‫‪ 31‬אשר היא מדינה של חסד‪ ,‬המתירה ליהודים‬
‫‪68‬‬ ‫אוה"ע ותלויים בחסדיהם‪ ,‬עד – יותר מכך‪:‬‬ ‫‪ 32‬לעשות עבודתם מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף‪,‬‬
‫‪69‬‬ ‫שההצלה וקיום היהודים בארץ ישראל )היתה(‬ ‫‪ 33‬ועוד מסייעת בזה‪ ,‬ומסייעת ליהודים בארץ ישראל‬
‫‪70‬‬ ‫תלוי' באוה"ע‪ ,‬ר"ל היל"ת!‪...‬‬ ‫‪ 34‬וכו'‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫לכל לראש )א(‪ :‬ר"ל לומר שהקיום דיהודי הוא‬ ‫‪ 35‬ובזה גופא – נוסף יותר מכך בשנים האחרונות‪,‬‬
‫‪72‬‬ ‫בספק ר"ל היל"ת‪ .‬עם ישראל הוא נצחי היות והם‬ ‫‪ 36‬ובפרט בשנה שעברה )שנת אראנו נפלאות(‬
‫‪73‬‬ ‫עם ה' והקב"ה הינו נצחי )כמ"ש‪" 89‬אני ה' לא‬
‫‪74‬‬ ‫שניתי ואתם בנ"י לא כליתם"‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫‪ (84‬ישעי' ס‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪ (85‬שם מט‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪ (86‬יט‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ (88‬ראה לקו"ש ח"כ ע' ‪ .309‬ס' השיחות תשמ"ט ח"ב ע'‬ ‫‪ (87‬וכידוע כמה סיפורים עם רבותינו נשיאינו שאוה"ע חלקו‬
‫‪. .442‬‬ ‫להם כבוד )ראה לדוגמא בנוגע לאדמו"ר מהר"ש – סה"מ מלוקט‬
‫‪ (89‬מלאכי ג‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫ח"ד ע' כו(‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫דל‬

‫‪35‬‬ ‫לזה‪ ,‬כי מובן ופשוט‪ ,‬שאל תתגרה באומות וכו'‬ ‫שנית )ב(‪ :‬כל יהודי יודע בפשטות‪ ,‬שהתחלת‬ ‫‪1‬‬
‫‪36‬‬ ‫אין זה נוגע ח"ו כלל וכלל ל"בראשית בשביל‬ ‫‪ 2‬ופתיחת כל התורה כולה היא‪ ,"" :‬ורש"י‬
‫‪37‬‬ ‫ישראל" ול"אתה בחרתנו" – וכמדובר לעיל )ס"ז(‪.‬‬ ‫‪ 3‬מפרש ע"ז‪" :‬בשביל התורה שנקראת ראשית‬
‫‪38‬‬ ‫ועוד ועיקר )ד(‪ :‬הרי מובן בפשטות‪ ,‬שכאשר‬ ‫‪!"    4‬‬
‫‪39‬‬ ‫המדובר הוא בענין קיום התומ"צ – לא שייך על זה‬ ‫מובן איפוא ‪ , ‬שלא אוה"ע הם‬ ‫‪5‬‬
‫‪40‬‬ ‫הציווי אל תתגרה וכו'‪ .‬ועאכו"כ בנדו"ד – כאשר‬ ‫‪ 6‬בעה"ב על בנ"י ר"ל!‬
‫‪41‬‬ ‫המדובר הוא על פיקוח נפשות בעקבות החזרת‬ ‫והיות שזוהי ההתחלה ופתיחה של כל התורה‬ ‫‪7‬‬
‫‪42‬‬ ‫השטחים‪ ,‬כפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים‬ ‫‪ – 8‬הן תורה שבכתב והן תורה שבע"פ )"פירושה"‬
‫‪43‬‬ ‫סימן שכט )כמדובר כמ"פ(‪ ,‬ש"נכרים שצרו על‬ ‫‪ 9‬של תושב"כ שניתנה יחד עם תורה שבכתב‪ (90‬שזה‬
‫‪44‬‬ ‫עיירות ישראל ‪ . .‬אם באו על עסקי נפשות ‪ . .‬ואפילו‬ ‫‪ 10‬כולל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" ‪,91‬‬
‫‪45‬‬ ‫עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא יוצאים עליהם‬ ‫‪ 11‬התורה שנלמדה ונתוספה אצל בנ"י במשך כל‬
‫‪46‬‬ ‫בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת ‪ . .‬ובעיר‬ ‫‪ 12‬הדורות – הרי מובן‪ ,‬ש"בראשית‪ ,‬בשביל התורה‬
‫‪47‬‬ ‫הסמוכה לספר אפילו אינן רוצין לבוא אלא על עסקי‬ ‫‪ 13‬שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית"‪,‬‬
‫‪48‬‬ ‫קש ותבן מחללין עליהן את השבת שמא ילכדו העיר‬ ‫‪ 14‬זהו יסוד בכל התורה כולה‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם"‪.‬‬
‫‪] 15‬כמובן בפשטות‪ ,‬ובמכ"ש וק"ו מזה שכל ענין‬
‫‪50‬‬ ‫‪ .‬ויהי רצון שיחזור בדבריו‪ .‬אפילו דוד המלך‬ ‫‪ 16‬שבתורה – גם הסדר שבתורה – הוא בתכלית‬
‫‪51‬‬ ‫אמר‪" 94‬שגיאות מי יבין" ]ועאכו"כ שלא יגדילו‬ ‫‪ 17‬הדיוק‪ ,92‬עאכו"כ בנוגע ל"בראשית"‪ ,‬ה‪ ‬של‬
‫‪52‬‬ ‫הטעות‪ ,‬ע"י אמירת פירושים וביאורים וכו' היפך‬ ‫‪ .  18‬שהתחלה של כל דבר‪ ,‬אפילו בלשון בני‬
‫‪53‬‬ ‫האמת‪ ,‬והרי בין כך ובין כך זה לא יעזור‪ ,‬ורק יגרע‪,‬‬ ‫‪ 19‬אדם‪ ,‬היא בדיוק הכי גדול‪ ,‬עאכו"כ בתורה‪.[93‬‬
‫‪54‬‬ ‫שכן "אמת מארץ תצמח" ‪.[95‬‬
‫‪ 20‬ולמרות זה – נעמד יהודי להכריז בפומבי לפני‬
‫‪55‬‬ ‫ועוד ועיקר – אשר בכלל לא יצטרכו לדבר‬ ‫‪ 21‬כו"כ עשיריות מישראל אשר באו לשמוע "תורה"‬
‫‪56‬‬ ‫ולשלול ענינים כאלו‪ ,‬ומכאן ולהבא – ידברו רק‬ ‫‪ – 22‬שקיומם של ישראל תלוי באוה"ע!‪...‬‬
‫‪57‬‬ ‫בשבחם ומעלתם של כל אחד מישראל‪,‬‬
‫‪ 23‬הפליאה בדבר חזקה יותר בבואנו עתה מהימים‬
‫‪58‬‬ ‫ובמיוחד – ע"י שהם מוסיפים בלימוד התורה‬ ‫‪ 24‬טובים של חודש תשרי כאשר יהודים אמרו כמה‬
‫‪59‬‬ ‫וקיום המצוות‪ ,‬כולל ובמיוחד – בשיעורי חת"ת‪ ,‬ר"ת‬ ‫‪ 25‬פעמים בתפילותיהם "אתה בחרתנו מכל העמים"!‬
‫‪60‬‬ ‫חומש תהלים תניא )כרגיל להזכיר על כך בזמן‬
‫‪61‬‬ ‫שמתחילים ללמוד תורה מתחלתה בשמחת תורה(‪,‬‬ ‫‪ 26‬ועד כדי כך הדבר בפשטות – שאף אחד לא‬
‫‪' 27‬חלם' שיש צורך להבהיר זאת‪ .‬ובפרט ליהודי‪....‬‬
‫‪62‬‬ ‫ועוד והוא העיקר‪ :‬שיתוסף בהכרת כל העולם‬
‫‪63‬‬ ‫כולל אוה"ע‪ ,‬במעלתם ושבחם של ישראל –‬ ‫‪ – 28‬אפילו אוה"ע מכירים בכך שבנ"י הם העם‬
‫‪64‬‬ ‫"בראשית בשביל ישראל"‪ ,‬וכן – שארץ ישראל‬ ‫‪ 29‬הנבחר‪ .‬ובמשך הדורות הי' זה דבר הפשוט‪ .‬עד‬
‫‪65‬‬ ‫שייכת לעם ישראל‪ ,‬ועד – שלימות הגילוי בזה‪,‬‬ ‫‪ 30‬שאפילו בדורות שהיו העלמות והסתרים כו'‬
‫‪66‬‬ ‫בגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬כאשר נוסף לז'‬ ‫‪) 31‬כבזמן המשכילים וכיו"ב(‪ ,‬לא הי' נעמד רב שיש‬
‫‪67‬‬ ‫הארצות יהי' לנו גם את קיני קניזי וקדמוני‪,96‬‬ ‫‪ 32‬לו סמיכה ומכריז דבר כזה!‬
‫‪68‬‬ ‫ותיכף ומיד ממש‪ ,‬בשבת בראשית הי' תהא‬ ‫‪ 33‬ו)ג( ה"טענה" של אל תתגרה באומות וכו'‬
‫‪69‬‬ ‫שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה‪ ,‬עד‬ ‫‪ 34‬והחסדים שמקבלים מאוה"ע – אין לה כל שייכות‬
‫‪70‬‬ ‫לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים‬
‫‪ (90‬הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתה‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫אראנו נפלאות" ‪ ,97‬בגאולה האמיתית והשלימה ע"י‬ ‫‪ (91‬ראה מגילה יט‪ ,‬ב‪ .‬ירושלמי פאה פ"ב ה"ד‪ .‬שמו"ר‬
‫‪72‬‬ ‫משיח צדקנו‪,‬‬ ‫רפמ"ז‪ .‬הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' ‪ 252‬הערות ‪.21ֿ20‬‬
‫‪ (92‬ראה הנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' ‪ 629‬בהערה‪.‬‬
‫‪ (93‬ובפרט שפתיחת התורה בבראשית )"פתח בבראשית"(‬
‫‪ (95‬שם פה‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ ‬היא‪ ,‬ד"לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה‬
‫‪ (96‬פרש"י לך לך טו‪ ,‬יט‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫לכם כו'" )פרש"י ר"פ בראשית(‪.‬‬
‫‪ (97‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ (94‬תהלים יט‪ ,‬יב‪.‬‬
 ‫הל‬ ‫‪    ‬‬

‫‪7‬‬ ‫האדיטש‪,‬‬
‫ב"ארצך"‪" ,‬מולדתך" ו"בית אביך"; ַ‬ ‫והולכים תיכף ומיד ל"אלה תולדות נח נח"‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪8‬‬ ‫ליובאוויטש(‪ ,‬וכל רבותינו נשיאינו וכל‬
‫ַ‬ ‫ניעזשין‪,‬‬ ‫נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים‪ ,‬ולאחר מכן –‬ ‫‪2‬‬
‫‪9‬‬ ‫הצדיקים והיהודים שבכל הדורות[‪ ,‬הולכים לארץ‬ ‫ל"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫‪3‬‬
‫‪10‬‬ ‫הקודש‪ ,‬לירושלים עיר הקודש‪ ,‬להר הקודש‪ ,‬בבית‬ ‫אשר אראך"‪ ,‬שכל בנ"י – כולל אלה הנמצאים‬ ‫‪4‬‬
‫‪11‬‬ ‫המקדש השלישי‪ ,‬בקדש הקדשים‪ ,‬ותיכף ומיד‬ ‫לע"ע בחו"ל ]כולל אבות חסידות חב"ד – אדמו"ר‬ ‫‪5‬‬
‫‪12‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫הזקן‪ ,‬אדמו"ר האמצעי והצמח צדק )הנמצאים‬ ‫‪6‬‬

‫המשך בעמוד ג‬

‫ומצד שמציאותו היא "אמת הוי' לעולם"‪ ,‬לכן כל הנבראים נמצאים ממנה‪ ,‬ובלעדי' אין‬
‫להם מציאות כלל‪ ,5‬כדאיתא בספרים‪ 6‬שבהסיר אות אלף (המרמזת על "אלופו של עולם")‬
‫ממלת "אמת"‪ ,‬נשאר מלת "מת"‪ ,‬היפך החיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשם ש"אמת הוי' לעולם" היא המקור לכל עניני העולם‪ ,‬כך גם צריכה להיות עבודתו‬
‫של כאו"א מישראל‪ ,‬שנקרא "עולם קטן"‪ :7‬ש"אמת הוי'" שבו תחדור בכל הפרטים שבו‪ ,‬והוא‬
‫ע"י שבתחלת היום הולך לבית הכנסת ואח"כ "בית הכנסת לבית המדרש"‪ ,8‬שעי"ז מקבל את‬
‫הכח לעבודתו בעולם (ע"י התפשטות נפש האלקית בגופו בשעת התפלה‪( 9‬בהכנ"ס)‪ ,‬וע"י‬
‫הכח שמקבל יכול למשול ביצה"ר ובחלקו בעולם ע"י התורה (בהמ"ד)‪ ,‬תבלין ליצה"ר‪,10‬‬
‫וכפשוטו – שהתורה היא הוראה בכל דרכיו)‪ ,‬וזה נותן לו הכח לפעול בכל עניני העולם –‬
‫"הנהג בהם מנהג דרך ארץ" (שלאחרי בהכנ"ס ובהמ"ד)‪.11‬‬
‫ו"אמת הוי' לעולם" פועלת בו בכל עניניו‪ ,‬גם בעניני הרשות‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם‪" 12‬שהחכם‬
‫ניכר כו' במאכלו ובמשקהו וכו'"‪ ,‬וניכר בו שהוא "החכם (ש)עיניו בראשו"‪ ,13‬ו"מלט הוא‬
‫את העיר (הקטנה) בחכמתו"‪ .14‬עד לגמר עבודת היום‪ ,‬שאז עושה חשבון צדק מכל אשר פעל‬
‫באותו יום‪ ,‬ואומר "בידך אפקיד רוחי גו' א‪-‬ל אמת"‪( 15‬בדוגמת "ואמת הוי' לעולם")‪.‬‬
‫ועי"ז מברר ומזכך את העולם הפרטי שלו ופועל גאולה פרטית‪ ,‬וזה מזרז ומביא את‬
‫שלימות הבירור והזיכוך של כל העולם כולו‪ ,‬שהיא גאולה הכללית לכל העולם כולו‪ ,‬במהרה‬
‫בימינו‪.16‬‬

‫‪ )5‬ראה רמב"ם שם‪.‬‬

‫‪ )6‬חדא"ג מהרש"א סנהדרין צז‪ ,‬א (ד"ה בלא זמני')‪ .‬וראה מאו"א מע' אמת‪.‬‬
‫‪ )7‬תנחומא פקודי ג‪ .‬ת"ז תס"ט (ק‪ ,‬א)‪ .‬ועייג"כ אדר"נ פל"א‪ .‬קה"ר א‪ ,‬ד‪ .‬זח"א קלד‪ ,‬ב‪ .‬מו"נ ח"א פע"ב‪ .‬לקו"ת במדבר ה‪ ,‬סע"א‪.‬‬
‫‪ )8‬ברכות סד‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )9‬ראה לקו"ת פינחס עט‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ )10‬ראה קידושין ל‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ )11‬ברכות לה‪ ,‬ב‪ .‬וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנה‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ )12‬הל' דעות רפ"ה‪.‬‬
‫‪ )13‬קהלת ב‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ )14‬שם ט‪ ,‬טו‪ .‬וראה נדרים לב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ )15‬בקשעמ"ט מתהלים לא‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ )16‬מלקו"ש חי"א ע' ‪( 13‬משיחת אחש"פ ה'תשכ"ט)‪.‬‬
 ‫ול‬

‫‪         ‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪" ‬פותחין בברכה" ‪ – 1‬כנהוג בכל פעם שכו"כ מישראל נפגשים יחד‪ ,‬ובזה גופא – ברכה מיוחדת‬ ‫‪1‬‬

‫בקשר ובשייכות לתוכנו של הזמן שבו נפגשים יחד‪ ,‬ולתוכנה של הפגישה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ובנדו"ד – פגישה שמתקיימת בסיומו של חודש תשרי‪ ,‬כשיוצאים לעבודה בעניני העולם‪ ,‬שאז נפרדים‬ ‫‪3‬‬

‫גם איש מרעהו וחוזרים איש איש למקומו‪ ,‬לעבוד עבודתו בחלקו בעולם‪ ,‬כדי למלא את השליחות המוטלת‬ ‫‪4‬‬

‫על כאו"א מישראל וכל בנ"י‪ ,‬אנשים נשים וטף – לעשות לו ית' דירה בתחתונים ‪.2‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ ‬והענין בזה‪:‬‬ ‫‪6‬‬

‫ענינו המיוחד של חודש תשרי – מרומז בשמו – "תשרי" אותיות ‪ ,3 ‬ראשית השנה‪ ,‬כולל גם‬ ‫‪7‬‬

‫"ראשית" מלשון "‪ ,"‬כלומר‪ ,‬לא רק התחלת השנה אלא גם ה"ראש" דכל השנה‪ ,4‬כמו ה"ראש"‬ ‫‪8‬‬

‫שבאדם שבו משכן השכל‪ ,‬שעל ידו מתקבלות ההחלטות וההוראות בנוגע להנהגת כל אברי הגוף‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫אמנם‪ ,‬בנוגע להמעשה בפועל – לא מספיקה ההחלטה וההוראה מהשכל שבראש‪ ,‬אלא יש צורך‬ ‫‪10‬‬

‫בפעולת ‪ , ‬רמ"ח אברים‪ 5‬ושס"ה גידים‪ ,‬שעל ידם דוקא באה ההחלטה וההוראה דהשכל שבראש‬ ‫‪11‬‬

‫‪ , ‬ודוגמתו בהנמשל‪ ,‬שהפעולה בעניני העולם – שעל ידה ממלאים את השליחות העיקרית‬ ‫‪12‬‬

‫לעשות לו ית' דירה בתחתונים – היא ‪ ,     ‬כיון שחודש תשרי הוא‬ ‫‪13‬‬

‫בדוגמת הראש שבו מתקבלת ההחלטה וההוראה )בלבד( בנוגע להנהגת אברי הגוף‪ ,‬ושאר חדשי השנה‬ ‫‪14‬‬

‫הם בדוגמת אברי הגוף שעל ידם נעשית הפעולה בעולם המעשה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ ‬וביאור הענין בעומק יותר‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫כללות הבריאה היא "בשביל ‪ ‬שנקראת ראשית ובשביל ‪ ‬שנקראו ראשית" ‪ ,‬היינו‪ ,‬שתורה‬
‫‪6‬‬ ‫‪17‬‬

‫וישראל הם ה"‪) "‬ראשית( דכללות הבריאה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫]ויתירה מזה – שקשורים עם ה"ראש" דהקב"ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬שהרי התורה היא חכמתו של הקב"ה )שכל‬ ‫‪19‬‬

‫שבראש(‪ ,‬ומחשבתן של ישראל קדמה לכל‪ ,‬אפילו לתורה‪ ,7‬ועד שנקראים "לי ראש" ‪ ,8‬כיון שקשורים‬ ‫‪20‬‬

‫עם מהותו ועצמותו ית'[‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ומזה מובן שכל הענינים שבבריאה ישנם תחילה בה"‪ ,"‬בתורה ובישראל‪ ,‬ומזה )ולאח"ז( נמשכת‬ ‫‪22‬‬

‫ובאה מציאותם בעולם‪ ,‬בכל סדר ההשתלשלות שנחלק לג' )ד'( עולמות‪ ,‬עד לעוה"ז הגשמי‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫וכמודגש במאמר ‪" 9‬אסתכל באורייתא וברא עלמא" – שלכל לראש ישנה מציאות הדבר בתורה‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫ולאח"ז נמשכת ויורדת בעולם‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫ויש לומר הפירוש הפנימי בזה – שכאשר מסתכלים באורייתא אזי רואים את כל הענינים כפי שהם‬ ‫‪26‬‬

‫‪ , ‬שזוהי ‪ , ‬ומציאות אמיתית זו ממשיכים גם במציאותם של כל הענינים‬ ‫‪27‬‬

‫כפי שהם ‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫ולדוגמא‪ :‬כשלומדים בתורה אודות בריאת שמים וארץ וכל צבאם – "בראשית ברא אלקים את‬ ‫‪29‬‬

‫נחשבים בתור "ראש" שמנהיג את כל הגוף‪ ,‬אלא בתור אבר פרטי‬ ‫‪ (1‬ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא‪ .‬וראה‬
‫בהגוף‪ ,‬שיש לו תפקיד מיוחד‪.‬‬ ‫לקו"ש חכ"ד ע' ‪ 641‬בהערה‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (6‬פרש"י ר"פ בראשית‪.‬‬ ‫‪ (2‬ראה תנחומא נשא טז‪ .‬ועוד‪ .‬תניא רפל"ו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (7‬ראה ב"ר פ"א‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ (3‬בעה"ט עקב יא‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (8‬פע"ח שער הלולב פ"א‪.‬‬ ‫‪ (4‬ע"ד המבואר בדרושי חסידות בנוגע לר"ה – "ראש"‬
‫‪ (9‬זח"ב קסא‪ ,‬רע"ב‪.‬‬ ‫דייקא )לקו"ת דרושי ר"ה נח‪ ,‬א ואילך‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (5‬וביניהם גם כמה אברים שמקומם בראש‪ ,‬אבל אינם‬
 ‫זל‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫השמים ואת הארץ" ‪" ,10‬את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי'" ‪ – 11‬יודעים שלכל‬
‫‪2‬‬ ‫לראש ישנה המציאות דשמים וארץ כפי שהם ‪] ‬כלומר‪ ,‬לא רק תיבות התורה שמדברים אודות‬
‫‪3‬‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬אלא מציאות של שמים וארץ כפי שהם בתורה‪ ,12‬שזוהי ‪  ‬דשמים וארץ‪,[13‬‬
‫‪4‬‬ ‫ולאחרי שישנה המציאות האמיתית דשמים וארץ כפי שהם בתורה‪ ,‬ה"ז נעשה ‪  ‬שממנו ירדו‬
‫‪5‬‬ ‫ונשתלשלו שמים וארץ ‪ ,‬שיש להם שטח‪ ,‬אורך ורוחב‪ ,‬עומק או גובה‪ ,‬כמארז"ל‪" 14‬מן הארץ עד‬
‫‪6‬‬ ‫לרקיע מהלך ת"ק שנה ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה"‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ואף שהשתלשלות שמים וארץ גשמיים משמים וארץ שבתורה הו"ע של ‪] ‬שהרי אינה דומה‬
‫‪8‬‬ ‫מציאות הדבר כפי שהוא ‪ ‬למציאות הדבר לאחרי שבא באופן של ‪ ,[  ‬הרי‪ ,‬תכלית‬
‫‪9‬‬ ‫כוונת הבריאה היא לעשות לו ית' דירה ‪ ,‬היינו‪ ,‬להעלות את השמים והארץ התחתונים לדרגא‬
‫‪10‬‬ ‫כזו שבהם תשתקף המציאות האמיתית דשמים וארץ כפי שהם בתורה ובישראל‪ ,‬ה"ראש" דכללות‬
‫‪11‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬שכן‪ ,‬השלימות האמיתית היא כשישנה ההתאמה בין ה"ראש" לשאר אברי הגוף עד להעקב‬
‫‪12‬‬ ‫שברגל‪ ,‬כמו באדם‪ ,‬שגם פעולת העקב שברגל בענין ההליכה והריצה היא בהתאם להחלטה וההוראה‬
‫‪13‬‬ ‫דהשכל שבראש‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ ‬וזוהי כללות העבודה שנעשית במשך השנה כולה‪ ,‬לאחרי סיומו של חודש תשרי‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫כל זמן שנמצאים עדיין בחודש תשרי )גם לאחרי סיום המועדים(‪ ,‬לא עוסקים )כ"כ( בעניני העולם‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫שמים וארץ כפשוטם‪ ,‬אלא עיקר העבודה היא בנוגע לשמים וארץ כפי שהם בתורה ובישראל‪ ,‬ה"ראש"‬
‫‪17‬‬ ‫)תשרי אותיות רשית( דהבריאה; ולאחרי חודש תשרי מתחילה עיקר העבודה בעניני העולם‪ ,‬שמים וארץ‬
‫‪18‬‬ ‫כפשוטם‪ ,‬כפי שיורדים ונמשכים מה"ראש" )תורה וישראל( לשאר אברי הגוף עד להעקב שברגל‬
‫‪19‬‬ ‫)במציאות העולם(‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫וענין זה משתקף גם אצל בנ"י בנוגע להראש ואברי הגוף עד לעקב שברגל שלהם‪ – 15‬שבחודש‬
‫‪21‬‬ ‫תשרי עיקר העבודה היא בענין ה"ראש"‪ ,‬שזהו"ע לימוד התורה‪ ,‬כולל ובמיוחד פנימיות התורה‪ ,‬הבנה‬
‫‪22‬‬ ‫והשגה באלקות‪" ,‬דע את אלקי אביך )ועי"ז( ועבדהו בלב שלם" ‪ ,16‬ולאחרי חודש תשרי עיקר העבודה‬
‫‪23‬‬ ‫היא באברי הגוף‪ ,‬כלי המעשה‪ ,‬שעל ידם נעשית העבודה בעולם‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫ושלימות העבודה היא כשישנה ההתאמה בין הראש‪ ,‬לימוד התורה‪ ,‬עם אברי הגוף עד להעקב שברגל‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫עבודה בעולם‪ ,‬היינו‪ ,‬שהעבודה בעולם היא בהתאם להוראת התורה‪ ,‬שעי"ז משלימים את הכוונה‬
‫‪26‬‬ ‫העליונה בכללות הבריאה‪ ,‬לעשות לו ית' דירה בתחתונים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫וזהו גם תוכן הפתגם הידוע‪" 17‬עשה כאן ארץ ישראל" )ששליחותו של כאו"א מישראל היא לעשות‬
‫‪28‬‬ ‫במקומו ארץ ישראל( – שבכל מקום שנמצא‪ ,‬בביתו ובחדרו הפרטי‪ ,‬צ"ל עבודתו באופן שיהי' ניכר שמקום‬
‫‪29‬‬ ‫זה הוא בבחינת "ארץ ישראל"‪ ,‬בית וחדר של "ישראל"‪ ,‬שכן‪ ,‬דירה )בית( הראוי' לשמה היא כזו שניכר‬
‫‪30‬‬ ‫בה מהותו של הדר בה‪ ,‬כמובן שאינה דומה דירת אדם פשוט לדירת אדם בינוני או אדם חכם‪ ,‬וכמו כן‬
‫‪31‬‬ ‫אינה דומה דירה של "כל העמים" לדירה של העם הנבחר מכל העמים )"אתה בחרתנו מכל העמים"(‪ ,‬דירה‬
‫‪32‬‬ ‫של ישראל‪" ,‬לי ראש"‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ ‬ובכל הנ"ל יש נתינתֿכח מיוחדת כשמתאספים כו"כ מישראל יחדיו – לפני שחוזרים איש איש‬
‫‪34‬‬ ‫למקומו למלא שליחותו בחלקו בעולם לעשות שם ארץ ישראל‪:‬‬

‫‪ (14‬חגיגה יג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (10‬בראשית א‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪ (15‬כפי שרואים בסדר החיים דכל אדם‪ ,‬ובפרט אצל בנ"י‪,‬‬ ‫‪ (11‬פרש"י שם‪ ,‬יד‪.‬‬
‫"אתם קרויין אדם" )יבמות סא‪ ,‬רע"א(‪ ,‬שיש ענינים הקודמים‬ ‫‪ (12‬שהרי נוסף על עניני התורה כפי שהם בתורה‪ ,‬כמו עשרת‬
‫במעלה וחשיבות‪ ,‬ולכל לראש השכל שבראש‪ ,‬ויש ענינים שבאים‬ ‫הדברות‪ ,‬תורה שבתורה‪ ,‬וכן עניני המצוות כפי שהם בתורה –‬
‫לאח"ז‪ ,‬ועד לענינים הכי אחרונים‪ ,‬בדוגמת העקב שברגל‪.‬‬ ‫ישנם גם פרטי הענינים דשמים וארץ וכל צבאם כפי שהם בתורה‪.‬‬
‫‪ (16‬דה"א כח‪ ,‬ט‪ .‬וראה תניא קו"א קנו‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (13‬ויש כמה פירושים בתוכן המציאות דשמים וארץ‬
‫‪ (17‬אגרותֿקודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תפה‪.‬‬ ‫שבתורה )ראה – לדוגמא – סה"מ תרנ"א ע' פט ואילך )מהזהר‬
‫וכו'((‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫חל‬

‫כאשר כו"כ מישראל מתאספים יחד נעשה ענין נעלה ביותר‪ ,‬כמ"ש‪" 18‬הנה מה טוב ומה נעים שבת‬ ‫‪1‬‬

‫אחים גם יחד"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין לך דבר שהוא כל כך טוב ונעים כמו "שבת אחים גם יחד"‪ ,‬כבנדו"ד‪ ,‬שכו"כ‬ ‫‪2‬‬

‫מישראל )אנשים נשים וטף( מתאספים יחד )באופן המותר ע"פ תורה‪ ,‬שאז דוקא ה"ז "טוב" ו"נעים"(‬ ‫‪3‬‬

‫במקום זה‪ ,‬ביתֿכנסת וביתֿמדרש‪ ,‬בית תפלה ובית לימוד‪ ,‬ובית מעשים טובים וצדקה‪ ,‬כולל גם סעודות‬ ‫‪4‬‬

‫מצוה‪ ,‬ובפרט קידושים בשבתות ובימיםֿטובים‪ ,‬כמנהג ישראל בכו"כ מקומות לערוך אותם במקום מרווח‬ ‫‪5‬‬

‫וציבורי‪ ,‬בביתֿכנסת וביתֿמדרש שאליו מתקבצים לתפלה בציבור ב' פעמים‪ 19‬או ג' פעמים ביום‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ומהמעלות שבזה – לכל לראש בעצם העובדה שאחדותם של ישראל גורמת נחתֿרוח ותענוג‬ ‫‪7‬‬

‫להקב"ה‪ ,20‬ועי"ז ניתוסף גם בהשראת השכינה‪ ,‬כמארז"ל‪" 21‬אכל בי עשרה שכינתא שריא"‪" ,‬אפילו‬ ‫‪8‬‬

‫כשאינם עוסקים בדברי תורה" ‪ ,22‬ועאכו"כ כשעוסקים בדברי תורה‪ ,‬כדברי המשנה‪" 23‬שנים שיושבים‬ ‫‪9‬‬

‫ועוסקים בתורה ]די"ל הפירוש‪ ,‬שכאשר שנים יושבים‪ 24‬הרי בודאי שהתוצאה מזה היא שעוסקים‬ ‫‪10‬‬

‫בתורה‪ [25‬שכינה שרוי' ביניהם"‪ ,‬ועאכו"כ שלשה‪ ,‬חמשה ועשרה‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪ ‬ואחדות זו לוקחים עמהם גם כשנפרדים איש מרעהו וחוזרים איש איש למקומו‪:‬‬ ‫‪12‬‬

‫הפרידה איש מרעהו צריכה להיות מתוך החלטה גמורה שאין זו אלא פרידה בגשמיות‪ ,‬אבל ברוחניות‬ ‫‪13‬‬

‫נשארים בתוקף האחדות באופן ד"מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" גם בשעה שנמצאים איש איש‬ ‫‪14‬‬

‫במקומו‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ולא עוד אלא שבבוא כאו"א למקומו‪ ,‬בכל ד' רוחות העולם‪ ,‬כולל גם "איי הים"‪ ,‬בחצי כדור התחתון‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫ותחתון שבתחתון‪ ,‬מביא עמו את ענין האחדות ומפיצו במקומו‪ ,‬כך‪ ,‬שאצל כל בנ"י בכל מקומות‬ ‫‪17‬‬

‫פזוריהם נעשה הענין העיקרי – ‪. ‬‬ ‫‪18‬‬

‫וענין זה מתבטא גם בכך שאומרים בהתחלת כל יום קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של‬ ‫‪19‬‬

‫ואהבת‪ 26‬לרעך כמוך" ‪ ,27‬היינו‪ ,‬שהקבלה היא לא רק בלב‪ ,‬אלא באה גם ע"י אמירה בדיבור‪" ,‬עקימת‬ ‫‪20‬‬

‫שפתיו הוי מעשה" ‪ ,28‬ולאח"ז ממשיכים "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" ‪ ,29‬היינו‪ ,‬שבכל מקום‬ ‫‪21‬‬

‫שנמצאים כל אחד ואחת מישראל ה"ה במעמד ומצב של אחדות‪ ,‬שלכן ה"ז באופן ד"מה טובו"‪ ,‬כמו‬ ‫‪22‬‬

‫ש"מה טוב ‪ . .‬שבת אחים גם יחד"‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫מוהריי"צ ח"ג ע' תיג‪.‬‬ ‫‪ (18‬תהלים קלג‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪ (21‬סנהדרין לט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (22‬תניא אגה"ק סכ"ג‪.‬‬
‫‪ (23‬אבות פ"ג מ"ו‪.‬‬
‫‪" (24‬יושבים" – גם במובן של התיישבות‪ ,‬מנוחת הגוף‬
‫ומנוחת הנפש‪.‬‬
‫‪ (25‬ועד"ז "אפילו ‪ ‬שיושב ועוסק בתורה"‪ ,‬כיון שכל‬
‫אחד מישראל רוצה לחיות חיים אמיתיים – "להיות מישראל ‪. .‬‬
‫לעשות כל המצוות כו'" )רמב"ם הל' גירושין ספ"ב(‪ ,‬אלא‪ ,‬שאין‬
‫זה דומה למעלת לימוד התורה ‪ ,‬שעי"ז ניתוסף בהפלפול‬
‫והחידוש בתורה‪ ,‬וגם בהמסקנא דאסוקי שמעתתא אליבא‬
‫דהלכתא‪ ,‬שצריך לידע שאין זה דעת יחיד‪ ,‬אלא דעת רבים‪ ,‬מיעוט‬
‫רבים שנים‪.‬‬
‫‪ (26‬קדושים יט‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (27‬ראה לקו"ש חכ"ה ע' ‪ .374‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (28‬סנהדרין סה‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (29‬בלק כד‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ (20‬ראה סה"ש ה'ש"ת ע' ‪ .157‬אגרותֿקודש אדמו"ר‬
‫‪ (19‬באותם בתיֿכנסיות שבהם נוהגים להתפלל מעריב תיכף‬
‫לאחרי מנחה‪ – .‬ולהעיר גם ממ"ש בתוספות ריש מסכת ברכות‬
‫)ד"ה מאימתי( ש"מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר‬
‫פלג המנחה"‪" ,‬מבעוד יום"‪ ,‬וי"ל הטעם משום שבימים ההם‪ ,‬ימי‬
‫הביניים‪ ,‬הי' צורך בשמירה מיוחדת בלילה )ראה גם תוד"ה‬
‫מברך(‪ ,‬ולכן השתדלו להתפלל ערבית קודם הלילה‪ ,‬משא"כ‬
‫בזמננו זה שנעשה בעולם מנוחה ושלום אחוה ואחדות )שזהו‬
‫מהתיקונים שניתוספו בעולם בדורות האחרונים דוקא(‪ ,‬גם בלילה‬
‫אין צורך בפעולה מיוחדת של שמירה‪ ,‬כיון שישנה בגלוי פעולת‬
‫השמירה ד"ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך" )תהלים קכא‪ ,‬ה(‪,‬‬
‫ובפרט ע"י המזוזה‪ ,‬כדאיתא בזהר )ח"ג רסג‪ ,‬ב( שעז"נ "ה' ישמר‬
‫צאתך* ובואך מעתה ועד עולם" )שם‪ ,‬ח(‪ ,‬שכן‪ ,‬התחלת המזוזה‬
‫היא בפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"**‪ ,‬שבזה מרומזת‬
‫בעלותו של הקב"ה )א'‪ ,‬שרומז על אלופו של עולם( על כל‬
‫העולם‪ ,‬ז' רקיעים והארץ )ח'( וד' רוחות העולם )סמ"ק הובא‬
‫בב"י או"ח סי' סא )ד"ה וכתב סמ"ק((‪.‬‬

‫‪             ‬‬
‫‪                      ‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫טל‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ‬והעיקר – שמזה באים תיכף ומיד להמעמד ומצב ד"מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל"‬
‫‪2‬‬ ‫‪ , ‬ש"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ‪ 30‬מתיישבים כולם יחד )"שבת אחים גם יחד"(‬
‫‪3‬‬ ‫באהלים ומשכנות שבארצנו הקדושה‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬שהפסוק "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" הוא בפרשה שבה )בהמשך הכתובים(‬
‫‪5‬‬ ‫"נבא בשני המשיחים‪ ,‬במשיח הראשון שהוא דוד ‪ . .‬ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל‬
‫‪6‬‬ ‫]באחרונה[" ‪ ,31‬ועפ"ז י"ל‪ ,‬שגם בפסוק "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" מדובר הן אודות המעמד‬
‫‪7‬‬ ‫ומצב שהי' בזמנו של דוד והן אודות המעמד ומצב שיהי' בהגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ואז יהי' גם באופן ד"כל יושבי' עלי'" ‪ – 32‬שכל ששים ריבוא דכללות בנ"י‪ ,‬שכאו"א מהם כולל‬
‫‪9‬‬ ‫ומביא עמו ששים ריבוא אנשים פרטיים‪) 33‬ועד"ז בנוגע לנשים וטף(‪ ,‬הם באופן של התיישבות‬
‫‪10‬‬ ‫)"יושבי'"( על ארץ ישראל כפי שהיא בשלימותה‪ ,‬לא רק ארץ שבע אומות‪ ,‬אלא גם ארץ קני קניזי‬
‫‪11‬‬ ‫וקדמוני‪ ,‬ארץ עשר אומות‪ ,‬כפי שהובטח לאברהם אבינו ‪ 34‬ועל ידו לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות ‪35‬‬
‫‪12‬‬ ‫– ה"ז נעשה תיכף ומיד ממש‪ ,‬ובדרכי נועם ובדרכי שלום‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ובמיוחד ע"י ההוספה במצות הצדקה – כפי שנסיים עתה בעשיית כאו"א מכם שליח לצדקה – יתוסף‬
‫‪14‬‬ ‫בקירוב‪ 36‬וזירוז הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪ ,‬ובגלוי ממש‪.‬‬

‫•‬
‫‪       ‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪15‬‬ ‫בהוספה ‪ 1‬על הברכות והאיחולים האמורים לעיל‪ ,2‬שבזה נכללים גם אלה שנמצאים עתה – ישנה‬
‫‪16‬‬ ‫ברכה מיוחדת בנוגע לאלה שנעשים )הן אלה שנעשו כבר והן אלה שעומדים להעשות( ברֿמצוה‬
‫‪17‬‬ ‫ובתֿמצוה‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫החידוש שניתוסף אצל ברֿמצוה ובתֿמצוה – שנעשה "‪ – 3 " ‬שאז מקבל ציווי ישיר‬
‫‪19‬‬ ‫)"מצווה"( מהקב"ה ללמוד תורתו ולקיים מצוותיו‪ ,‬ובמילא עושה זאת לא רק כפי שעשה זאת ‪‬‬
‫‪20‬‬ ‫שקיבל הציווי‪ ,  ,‬אלא גם בתור "‪."‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‬‬‫ולהעיר‪ ,‬שיש מעלה לפני ברֿמצוה‪ ,‬כשקיום התומ"צ הוא מרצונו הטוב – שענין זה מורה על‬
‫‪22‬‬ ‫‪ , ‬איש או אשה‪ ,‬שעוד בקטנותו רוצה מטבעו ללמוד תורתו של הקב"ה ולקיים מצוותיו‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫שבגלל זה גופא משתוקק ושמח שזכה להגיע לגיל המאושר )י"ג שנה אצל בן‪ ,‬וי"ב שנה אצל בת(‬
‫‪24‬‬ ‫שיכול לקיים תומ"צ בתור מצווה ועושה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ובתור "מצווה ועושה" – מוסיף הקב"ה שכר מיוחד ונתינתֿכח וסיוע מיוחדים שיוכלו להוסיף עוד‬
‫‪26‬‬ ‫יותר בקיום התומ"צ‪ ,‬ביתר תוקף וחוזק‪ ,‬וביתר חיות ושמחה‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫ואשרי חלקם וגדול זכותם של ההורים )כולל גם הורים זקנים‪ ,‬וכן הקרובים( והמורים שגידלו וחינכו‬
‫‪28‬‬ ‫אותם ללימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬שכן‪ ,‬קיומו של עם ישראל הוא במסירת התורה – "תורה צוה לנו‬

‫אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה‪ ,‬שמהם יצאו י"ב‬
‫שבטי יֿה‪ ,‬ובאופן ש"פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד"‬
‫)שמות א‪ ,‬ז(‪ ,‬עד לששים ריבוא כו'‪.‬‬
‫‪ (36‬ראה ב"ב יו"ד א‪ .‬תניא שם‪.‬‬
‫‪ (1‬בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש ח"כ ע' ‪ 577‬ואילך‬
‫ובהנסמן שם‪.‬‬
‫‪ (2‬ביחידות הכללית לאורחים שיחיו‪.‬‬
‫‪ (3‬קידושין לא‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (30‬בא יו"ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (31‬רמב"ם הל' מלכים רפי"א‪.‬‬
‫‪ (32‬ערכין לב‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה תניא פל"ז‪.‬‬
‫‪ (34‬לך לך טו‪ ,‬יח ואילך‪.‬‬
‫‪ (35‬כיון שאצל כאו"א מבנ"י‪" ,‬גוי ‪ ‬בארץ" )שמואלֿב‬
‫ז‪ ,‬כג‪ .‬ועוד(‪ ,‬נמשך ה"‪ ‬הי' אברהם" )יחזקאל לג‪ ,‬כד(‪ ,‬ועד‬
‫שנעשה ענינו העיקרי‪ ,‬שניכר בו שהוא מזרעו של אברהם‪ ,‬בן‬
 ‫‪     ‬‬ ‫מ‬

‫משה מורשה קהלת יעקב" ‪ – 4‬מדור לדור‪ ,‬ע"י חינוך הילדים והילדות באופן כזה שבהגיעם לגיל‬ ‫‪1‬‬

‫ד"מצווה ועושה" יקיימו התומ"צ כדבעי‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ועוד והוא העיקר – שההוספה בקיום התומ"צ בתור "מצווה ועושה" )ע"י הברֿמצוה ובתֿמצוה(‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫ממהרת ומזרזת עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪ ,‬שאז יהי' אצל כל בנ"י שלימות‬ ‫‪4‬‬

‫הענין ד"מצווה ועושה" בנוגע לקיום ‪ ‬התומ"צ‪ ,‬גם המצוות התלויות בארץ ובביהמ"ק‪ ,‬כולל ובמיוחד‬ ‫‪5‬‬

‫המצוה הכללית דהקרבת הקרבנות‪ ,‬החל מקרבן תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים בכל יום‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪7‬‬

‫ובכל זה ניתוסף הדגשה מיוחדת מצד תוכנו של זמן זה – סיומו של חודש תשרי והתחלת חודש‬ ‫‪8‬‬

‫מרחשון – התחלת השנה החדשה‪:‬‬ ‫‪9‬‬

‫התחלת השנה החדשה – בראש השנה – היא בקבלת מלכותו של הקב"ה )"תמליכוני עליכם" ‪ (5‬על‬ ‫‪10‬‬

‫כל השנה כולה‪ .‬וכשם שענינו של המלך שנותן ציוויים והוראות בנוגע להנהגת בני המדינה )כולל גם‬ ‫‪11‬‬

‫הסיוע שהמלך עצמו מסייע לבני המדינה שיוכלו לקיים ציווייו והוראותיו כדבעי(‪ ,‬כן הוא גם בקבלת‬ ‫‪12‬‬

‫מלכותו של הקב"ה‪ ,‬שמתבטאת בקיום ציוויי הקב"ה בתורה‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ומזה מובן שהענין דברֿמצוה ובתֿמצוה – "מצווה ועושה" – מודגש ביותר בסמיכות להתחלת‬ ‫‪14‬‬

‫השנה‪ ,‬כשכל בנ"י מקבלים מלכותו של הקב"ה על מנת לקיים מצוותיו במשך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ומעלה מיוחדת בהתחלת השנה הנוכחית – ה'תשנ"ב‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫וואנדערליכע‬ ‫כבר נתפשט בין בנ"י הר"ת "‪‬י' ‪‬הא ‪‬נת ‪‬פלאות ‪‬ה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שזוהי שנה ‪ַ ‬‬
‫)"א ָ‬ ‫‪17‬‬

‫יאר"(‪ ,‬ולא רק "פלא" סתם‪ ,‬אלא גם "‪‬פלא" )שלמעלה מפלא‪ ,‬ועאכו"כ למעלה מנס סתם(‪ ,‬ו"נפלא‪"‬‬ ‫ָ‬ ‫‪18‬‬

‫לשון רבים‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫ולכל לראש – הפלא הראשון והמעשה הנפלא הראשון – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח‬ ‫‪20‬‬

‫צדקנו‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ונמצא‪ ,‬שבהתחלת שנה זו מודגשת ביותר תכלית השלימות ד"מצווה ועושה" שתהי' אצל כל בנ"י‬ ‫‪22‬‬

‫בגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪24‬‬

‫כנהוג – יש לקשר גם עם מצות הצדקה‪ ,‬ובפרט בנוגע לברֿמצוה ובתֿמצוה‪ ,‬כמנהג ישראל שביום‬ ‫‪25‬‬

‫הברֿמצוה מוסיפים )הברֿמצוה ובתֿמצוה‪ ,‬הוריהם‪ ,‬וכן המחנכים והמחנכות( בנתינת הצדקה )וכשיום‬ ‫‪26‬‬

‫הברֿמצוה חל בשבת או ביו"ט – מוסיפים בצדקה ביום שלפניו ושלאחריו(‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫ומעלה מיוחדת במצות הצדקה בשייכות להגאולה – נוסף לכך שההוספה בכל ענין של תומ"צ‪ ,‬ובפרט‬ ‫‪28‬‬

‫בתור מצווה ועושה‪ ,‬ממהרת ומזרזת את הגאולה – כמארז"ל‪" 6‬גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫ויה"ר שההחלטות הטובות שקיבל כאו"א מכם בנוגע לכל עניני התומ"צ‪ ,‬יתקבלו )ובודאי כבר‬ ‫‪30‬‬

‫התקבלו( אצל הקב"ה באופן הכי עמוק‪ ,‬לבבי ושמח‪ ,‬וכתוצאה מזה ימהר ויזרז הקב"ה עוד יותר את‬ ‫‪31‬‬

‫הגאולה האמיתית והשלימה שתהי' תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫ובפשטות – שתיכף ומיד ממש‪ ,‬נמצאים כל בנ"י – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ‪,7‬‬ ‫‪33‬‬

‫והבריֿמצוה ובנותֿמצוה בראשם – בארצנו הקדושה‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪ ,‬בהר הקודש ובבית המקדש‬ ‫‪34‬‬

‫השלישי‪" ,‬מקדש אדנֿי כוננו ידיך" ‪ ,8‬ושם נעשה לפניך את כל המצוות בתכלית השלימות‪ ,‬ובשמחה‬ ‫‪35‬‬

‫וטוב לבב‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪ (7‬בא יו"ד‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ (4‬ברכה לג‪ ,‬ד‪.‬‬

‫‪ (8‬בשלח טו‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ (5‬ר"ה טז‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (6‬ב"ב יו"ד א‪ .‬וראה תניא פל"ז‪.‬‬
 ‫אמ‬ ‫‪     ‬‬

‫‪     ‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫‪1‬‬ ‫בהוספה ‪ 1‬על הברכות האמורות )לעיל‪ ,‬ובפרט( בהשיחה הראשונה‪ ,2‬שבזה נכלל כאו"א מישראל בתוך‬
‫‪2‬‬ ‫כלל ישראל – ישנה הוספה מיוחדת בברכות בקשר לחתונה חדשה בישראל‪ ,‬הקמת בית חדש בישראל‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫על יסודי התורה והמצוה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ובהקדם ביאור דיוק הלשון חתונה חדשה ובית חדש ‪ – ‬שאף שמדובר אודות חתן וכלה שהם‬
‫‪5‬‬ ‫אנשים )איש ואשה( ‪ ,‬מ"מ‪ ,‬ה"ז גם ענין ‪ ‬שקשור ונוגע )נוסף על כל הקרובים‪ ,‬גם( לכאו"א‬
‫‪6‬‬ ‫מישראל ולכלל ישראל‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫– ויתירה מזה‪ ,‬שקשור ונוגע גם לבנ"י בדורות שלפנ"ז‪ ,‬וכמודגש גם בהמבואר בספרים ‪ 3‬שבעת‬
‫‪8‬‬ ‫החתונה משתתפים גם הקרובים מהדורות שלפנ"ז –‬
‫‪9‬‬ ‫וההסברה בזה – ע"פ הכלל "העצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו" ‪ ,4‬היינו‪ ,‬שבענין ‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫גם חלק‪ ,‬ואפילו חלק שנראה קטן – יהודי אחד ויחיד לגבי כלל ישראל – ה"ה קשור ותופס בהעצם‬
‫‪11‬‬ ‫כולו‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪13‬‬ ‫ותוכן ההוספה בברכות בשייכות לחתונה – החתונה של החתנים והכלות הנמצאים כאן‪ ,‬בתוככי כל‬
‫‪14‬‬ ‫החתונות של בנ"י בכל מקום שהם‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫לכל לראש – הברכות להחתן והכלה בכל המצטרך להם‪ ,‬הן בנוגע להכנות לחתונה‪ ,‬הן בנוגע לחתונה‬
‫‪16‬‬ ‫עצמה ושבעת ימי המשתה‪ ,‬שתהי' ברוב עם וברוב שמחה‪ ,‬הן בכמות והן באיכות‪ ,‬והן בנוגע להמשך‬
‫‪17‬‬ ‫החיים לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬להתברך בבנים ובנות עוסקים בתומ"צ‪ ,‬בני חיי ומזונא רויחא ובכולם‬
‫‪18‬‬ ‫רויחא‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫ובהמשך לזה גם הברכה לכלל ישראל – שהחתונה נעשית הכנה לקיום היעוד שאומרים בשבע‬
‫‪20‬‬ ‫"גאר אינגיכן‪ ,‬אינגיכן ממש" – ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול‬
‫ברכות‪" :‬מהרה – ָ‬
‫‪21‬‬ ‫שמחה קול חתן וקול כלה וגו'" ‪,‬‬
‫‪5‬‬

‫‪22‬‬ ‫ולא רק "ישמע" בלשון עתיד‪ ,‬אלא בלשון הוה – שתיכף ומיד נמצאים כל בנ"י‪ ,‬החל מהחתנים‬
‫‪23‬‬ ‫וכלות הנמצאים כאן‪ ,‬עם כל קרוביהם‪ ,‬בתוככי כלל ישראל‪ ,‬כולל גם כלל ישראל שבכל הדורות – שכולם‬
‫‪24‬‬ ‫יחדיו נמצאים )בארצנו הקדושה‪ ,‬ושם גופא( "בערי יהודה ובחוצות ירושלים"‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫וחוגגים שם כל עניני שמחה של בנ"י‪" ,‬אידישע שמחות"‪ ,‬ובפרט שמחת נישואין‪ ,‬החל מחתונות‬
‫‪26‬‬ ‫אלה )המשכן בשבעת ימי המשתה או ההכנות אליהן(‪ ,‬שתתקיימנה כבר במעמד ומצב של גאולה‬
‫‪27‬‬ ‫האמיתית והשלימה‪ ,‬ועד להנישואין הכלליים דהקב"ה וכנס"י שבימות המשיח‪.6‬‬
‫‪28‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪29‬‬ ‫ובזה ניתוסף עוד יותר עי"ז שמוסיפים בכל עניני תורה ומצוותי'‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫ובפרט במצות הצדקה – כמנהג ישראל‪ 7‬שהחתן והכלה‪ ,‬הוריהם‪ ,‬וכן קרוביהם וחבריהם הטובים‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫מוסיפים בנתינת הצדקה ביום החתונה‪,‬‬

‫כש"ט הוספות סקט"ז‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪ (1‬בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש ח"כ ע' ‪ 575‬ואילך‬
‫ע"פ ירמי' לג‪ ,‬יו"דֿיא‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ובהנסמן שם‪.‬‬
‫שמו"ר ספט"ו‪.‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪ (2‬ביחידות הכללית לאורחים שיחיו‪.‬‬
‫נסמן בלקו"ש שם הערה ‪.16‬‬ ‫‪(7‬‬ ‫‪ (3‬ראה סה"מ קונטרסים ח"א לח‪ ,‬ב‪ .‬סה"מ תרפ"ט ע' ‪.80‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫במ‬

‫שעי"ז ניתוסף עוד יותר בשמחה של תורה ושמחה של מצוה – שמחה הקשורה עם הקב"ה‪ ,‬שהוא‬ ‫‪1‬‬

‫המקור לכל עניני שמחה וכל עניני ברכה‪ ,‬ועד באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה‪ ,‬כמודגש במיוחד‬ ‫‪2‬‬

‫בנוגע לחתונה‪ ,‬שענינה "בנין עדי עד" ‪ ,8‬ובמילא גם השמחה היא למעלה ממדידה והגבלה‪.9‬‬ ‫‪3‬‬

‫והעיקר – שמהשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה הקשורה עם בנין עדי עד‪ ,‬באים לשלימות השמחה‬ ‫‪4‬‬

‫הכי כללית שלמעלה ממדידה והגבלה – שמחת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫•‬
‫‪    ‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪ ‬ידוע הציווי והנתינתֿכח של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בנוגע לשבת בראשית – שממנו‬ ‫‪6‬‬

‫באים זה עתה – שההנהגה בשבת בראשית שייכת ופועלת על כל השנה )"ווי מ'שטעלט זיך ַאוועק שבת‬ ‫‪7‬‬

‫יאר"( ‪.1‬‬
‫גאנץ ָ‬
‫דאס ַא ַ‬
‫בראשית ַאזוי גייט ָ‬ ‫‪8‬‬

‫דאס"( בנוגע לכל התורה כולה‪ ,‬כיון שפרשת‬‫)"אזוי גייט ָ‬

‫ולכל לראש – הפעולה דפרשת בראשית ַ‬ ‫‪9‬‬

‫בראשית היא פרשה ראשונה בכל התורה כולה‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ ‬ובהקדם דרשת חז"ל‪ 2‬בפירוש תיבת "בראשית" – ב' ראשית‪ ,‬תורה שנקראת ראשית ‪ 3‬וישראל‬ ‫‪11‬‬

‫שנקראים ראשית‪")  ,4‬ראשית"( לעולם‪"  ,‬ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪" ,‬את השמים‬ ‫‪12‬‬

‫לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי'" ‪.5‬‬ ‫‪13‬‬

‫ובהב' ראשית )תורה וישראל( גופא – איתא בתנא דבי אליהו ‪ 6‬שמחשבתן של ישראל קדמה לכל‬ ‫‪14‬‬

‫דבר‪ ,‬אפילו לתורה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ויש לומר‪ ,‬שהקדימה דישראל לתורה מרומזת גם בפסוק זה עצמו – כי‪ ,‬בנוגע לתורה מצינו חילוקי‬ ‫‪16‬‬

‫זמנים ביחס לשמים וארץ‪ ,‬שתחילה היתה התורה ‪ ,‬ואח"כ "מן השמים השמיעך את קולו" ‪ 7‬בעשרת‬ ‫‪17‬‬

‫הדברות ונתינת התורה למטה בארץ‪ ,‬ומני אז התורה "לא בשמים היא" ‪ ,8‬אלא ‪  ‬דוקא; משא"כ‬ ‫‪18‬‬

‫בנוגע לישראל – בשבילם נבראו ‪)  ‬וכל צבאם( ‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪ ‬וענין זה )שתורה וישראל קדמו לעולם ובשבילם נברא העולם( קודם לכל דבר‪:‬‬ ‫‪20‬‬

‫כל תלמיד )וכל ילד( שלומד תורה )אפילו ילד קטן שלומד אל"ףֿבי"ת(‪ ,‬צריך לידע שיש לו הבטחת‬ ‫‪21‬‬

‫התורה‪ ,‬תורת אמת‪ ,‬שיקבל מהקב"ה בעצמו ‪ 9‬כל המצטרך לו‪ ,‬הן עניניו הגשמיים‪ ,‬עניני ‪ ,‬והן עניניו‬ ‫‪22‬‬

‫הרוחניים‪ ,‬עניני ‪ ,‬כמו מנוחת הגוף ומנוחת הנפש‪ ,10‬מנוחה אמיתית‪ 11‬שעל ידה יהי' לימוד התורה‬ ‫‪23‬‬

‫בתוספת עמקות וגדלות והרחבת השכל‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫ולא עוד אלא שעל ידו נמשך גם בנוגע לשמים וארץ כפשוטם‪ ,‬דכיון ש"אסתכל באורייתא וברא‬ ‫‪25‬‬

‫‪ (9‬אלא שענין זה נעשה בפועל – אצל ילד קטן –‬ ‫ראה בהנסמן בלקו"ש שם הערה ‪.12‬‬ ‫‪(8‬‬
‫באמצעות הוריו‪ ,‬שהם שותפים )כביכול( עם הקב"ה ביצירתו‬ ‫ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך‪.‬‬ ‫‪(9‬‬
‫)קידושין ל‪ ,‬סע"ב‪ .‬וש"נ(‪ ,‬ואח"כ נותן להם הקב"ה את‬ ‫ראה התוועדויות תש"נ ח"א ע' ‪ .284‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫השליחות למלא את חלקו )של הקב"ה( ולתת לילד כל‬ ‫פרש"י עה"פ‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫המצטרך לו‪ .‬ועד"ז אצל תלמידי הישיבות – באמצעות הנהלת‬ ‫משלי ח‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫הישיבה שדואגת לכל צרכיהם של התלמידים‪.‬‬ ‫ירמי' ב‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫‪ (10‬גם בנוגע לעניני תפלה ובקשה – להקב"ה‪ ,‬כולל גם‬ ‫פרש"י שם‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪(5‬‬
‫באמצעות הבקשה מהוריו – לעזר וסיוע בכל עניניו‪.‬‬ ‫פי"ד ופל"א‪ .‬וראה ב"ר פ"א‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫אנשלאפן‬
‫ָ‬ ‫זאל ַ‬
‫‪ (11‬ובודאי לא מנוחה שמביאה לתרדמה )"ער ָ‬ ‫ואתחנן ד‪ ,‬לו‪.‬‬ ‫‪(7‬‬
‫ווערן"(‪.‬‬ ‫נצבים ל‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪(8‬‬
 ‫גמ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫נמשכת תוספת ברכת השם בכל עניני העולם‪ ,‬שמים וארץ וכל‬ ‫עלמא" ‪ ,12‬הרי‪ ,‬ע"י לימוד התורה‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬ ‫צבאם‪.14‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ ‬וענין נוסף בהשייכות ד"בראשית" )ב' ראשית‪ ,‬תורה וישראל( ל"שמים וארץ" – בנוגע ללימוד‬
‫‪4‬‬ ‫התורה גופא‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫החילוק בין שמים וארץ כפשוטם‪ ,‬שהשמים משפיעים בארץ ועי"ז מצמיחה הארץ פירות טובים‬
‫‪6‬‬ ‫ונעימים הדרושים לעולם‪ ,‬יש דוגמתו גם בתורה )שמים וארץ שבתורה(‪ ,‬כמו החילוק שבין תושב"כ‬
‫‪7‬‬ ‫לתושבע"פ‪ ,‬ובתושע"פ גופא החילוק שבין משנה לגמרא‪ ,‬שכיון שהמשנה היא בלשון קצרה‪ ,‬יש צורך‬
‫‪8‬‬ ‫באריכות הפלפול והשקו"ט בלימוד הגמרא‪ .‬ועד"ז בלימוד פנימיות התורה – הן בנוגע לתושב"כ והן‬
‫‪9‬‬ ‫בנוגע לתושבע"פ‪ ,‬הן בנוגע למשנה והן בנוגע לגמרא‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫וההוראה מזה – שלימוד התורה צריך להיות בכל חלקי התורה‪ ,‬הן בשמים שבתורה והן בארץ‬
‫‪11‬‬ ‫שבתורה‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫ועד ללימוד כל התורה כולה – ‪ ‬התורה‪ ,‬שכיון שיש להם הגבלה‪ ,‬יכולים על ידם לקיים מצות‬
‫‪13‬‬ ‫לימוד כל התורה )כפי שמבאר רבינו הזקן בארוכה‪ (15‬ובפרט ע"י קביעת עתים בלימוד הרמב"ם‪ ,‬ללמוד‬
‫‪14‬‬ ‫כל ספר הרמב"ם )"מקבץ לתורה שבעל פה כולה" ‪ ,16‬הלכות כל התורה כולה( מתחילתו עד סופו – כפי‬
‫‪15‬‬ ‫שסיימו בהתחלת שבוע זה א' המחזורים דלימוד הרמב"ם‪ ,‬ומיד התחילו בלימוד המחזור החדש‪ ,‬על‬
‫‪16‬‬ ‫מנת לסיימו במשך השנה‪ ,‬כפי שנתפשט המנהג לסיים את ספר הרמב"ם בכל שנה )עכ"פ פעם אחת(‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ע"י לימוד ג' פרקים ליום‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫ונוסף על לימוד ‪ ‬התורה – גם היגיעה בלימוד התורה באופן של ‪ , ‬ועד "לאפשא‬
‫‪19‬‬ ‫לה" ‪ ,17‬לחדש בתורה‪ ,‬חידוש אמיתי‪ ,‬מיוסד על כללי התורה‪ ,‬שנכלל ב"מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" ‪,18‬‬
‫‪20‬‬ ‫כולל גם לפרסם בכתב או בדפוס החידושיֿתורה )כמדובר כמ"פ‪ 19‬בנוגע להמנהג בשנים הכי אחרונות(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ ‬ויה"ר שהדיבור בכהנ"ל יבוא במעשה בפועל – שאצל כל אחד מתלמידי הישיבות הנמצאים כאן‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫וכן אצל כל אחד מתלמידי הישיבות בכל מקום שהם‪ ,‬יתוסף בלימוד כל התורה כולה‪ ,‬לימוד כל חלקי‬
‫‪23‬‬ ‫התורה‪ ,‬נגלה דתורה ופנימיות התורה‪ ,‬ומתוך הוספה יתירה בהתמדה ושקידה בלימוד השיעורים בתורה‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫ויתירה מזה‪ ,‬שלימוד התורה יהי' למעלה משיעור ולמעלה ממדידה והגבלה‪ ,‬כך‪ ,‬שהמחשבה הראשונה‬
‫‪25‬‬ ‫שנופלת במוחו ברגע שניעור משנתו היא בעניני תורה‪ ,‬ולא עוד אלא שאפילו באמצע השינה ה"ה חולם‬
‫‪26‬‬ ‫)"ס'חלום'ט זיך"( אודות עניני תורה ופלפול בתורה!‬
‫‪27‬‬ ‫כאשר מסתכלים על בחורֿישיבה אמיתי‪ ,‬צריכים לראות את מציאותו האמיתית – שכל מציאותו‪ ,‬כל‬
‫‪28‬‬ ‫עולמו וכל חייו‪ ,‬הו"ע ‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ובלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספרו ]בנוגע למעמד ומצב ד"אותו הזמן" שיבטלו כל המניעות‬
‫‪30‬‬ ‫והעיכובים ויהיו פנויין בתורה וחכמתה[ "‪ – 20 "  ‬שהלומד נכלל ומתבטל לגמרי בהתורה‬
‫‪31‬‬ ‫עד שלא רואים את מציאותו כי אם את מציאות התורה‪ ,‬כשם שלא רואים את מציאות הים אלא את‬
‫‪32‬‬ ‫המים שמכסים על הים‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫ולהוסיף‪ ,‬שאופן לימוד התורה "כמים לים מכסים" הוא נעלה יותר מהאופן ד"יחוד נפלא" שמבאר‬
‫‪34‬‬ ‫רבינו הזקן בהתחלת ספר התניא ‪ – 21‬כי‪ ,‬הלימוד הוא לא רק באופן שנעשה ‪ ‬עם התורה ‪‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ,‬אלא יתירה מזה‪ ,‬שמציאותו נעשית ‪   ‬בתורה‪.‬‬

‫‪ (16‬הקדמת הרמב"ם לספר היד‪.‬‬ ‫‪ (12‬זח"ב קסא‪ ,‬רע"ב‪.‬‬

‫‪ (17‬זח"א יב‪ ,‬ב‪ .‬תו"א מקץ לט‪ ,‬ד‪ .‬וראה הל' ת"ת לאדה"ז‬
‫פ"ב ה"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (18‬ראה מגילה יט‪ ,‬ב‪ .‬הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' ‪.252‬‬
‫‪ (19‬ראה התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' ‪ 327‬ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (20‬ישעי' יא‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (21‬פרק ה‪.‬‬
‫‪ (13‬ובפרט הלימוד בעניני התורה הקשורים עם עוה"ז‬
‫התחתון‪.‬‬
‫‪ (14‬ולכל לראש – בכל הענינים הדרושים להנהלת הישיבות‬
‫)ועד"ז להורים( לספק צרכיהם של התלמידים שיוכלו ללמוד‬
‫תורה מתוך מנוחת הגוף ומנוחת הנפש‪.‬‬
‫‪ (15‬הל' ת"ת פ"א ה"ה‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫דמ‬

‫ונוסף לכך שהתלמיד מתנהג בעצמו באופן האמור‪ ,‬צריך להשפיע גם על חבריו‪ ,‬ובפרט החברים‬ ‫‪1‬‬

‫שלומד עמהם בחברותא ]"שנים שיושבים ועוסקים בתורה"‪ ,‬או שלשה‪ ,‬חמשה‪ ,‬עשרה‪ ,22‬או ריבוי גדול‬ ‫‪2‬‬

‫יותר )"העמידו תלמידים הרבה" ‪ (23‬שעוסקים בתורה יחדיו‪ – [24‬שממנו יראו וכן יעשו‪ ,‬שגם אצלם יהי'‬ ‫‪3‬‬

‫לימוד התורה באופן האמור‪ ,‬עד להשלימות ד"כמים לים מכסים"‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬ויה"ר שההוספה בלימוד התורה‪ ,‬נגלה דתורה ופנימיות התורה‪ ,‬וההוספה בהפצת התורה‪ ,‬נגלה‬ ‫‪5‬‬

‫דתורה ופנימיות התורה‪ ,‬יפוצו מעינותיך חוצה – תמהר ותזרז ביאת דוד מלכא משיחא‪ ,‬מלכא משיחא‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫ועד משיחא‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ואז יתוסף עוד יותר בלימוד התורה – "ילכו מחיל אל חיל )עד( יראה אל אלקים בציון" – לימוד‬
‫‪25‬‬ ‫‪8‬‬

‫התורה ‪ , ‬כמ"ש‪" 26‬תורה חדשה ‪ ‬תצא"‪ ,‬בארצנו הקדושה‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪ ,‬בהר‬ ‫‪9‬‬

‫הקודש ובבית המקדש – בלשכת הגזית‪ ,‬מקום מושבם של סנהדרין גדולה‪" ,‬עמודי ההוראה )ש(מהם‬ ‫‪10‬‬

‫חק ומשפט יוצא לכל ישראל" ‪ ,27‬כי‪ ,‬תיכף ומיד יקויים היעוד‪" 28‬ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך‬ ‫‪11‬‬

‫כבתחילה"‪ ,‬וכפס"ד הרמב"ם‪ 29‬ש"בטבריא עתידים לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש"‪ ,‬ביהמ"ק‬ ‫‪12‬‬

‫השלישי‪" ,‬מקדש אדנֿי כוננו ידיך" ‪ ,30‬שבו יתגלו הלוחות‪ ,‬לוחות ראשונות ולוחות אחרונות‪ ,‬וכן שברי‬ ‫‪13‬‬

‫לוחות – שרומז על המעלה דבעלי תשובה‪ ,31‬והרי "משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" ‪.32‬‬ ‫‪14‬‬

‫והעיקר – ש"אתא ‪ "‬את כאו"א מישראל וכל בנ"י‪" ,‬בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ‪,33‬‬ ‫‪15‬‬

‫המעשה יותר מן העושה" ‪ (34‬בראשם דראשם – לארצנו‬ ‫ולומדי תורה בראשם‪ ,‬ומפיצי תורה )"גדול ַ‬ ‫‪16‬‬

‫הקדושה‪ ,‬לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪ ‬והשליחותֿמצוה לצדקה שיתנו לכאו"א מכם – תמהר ותזרז עוד יותר שכל זה יקויים תיכף ומיד‬ ‫‪18‬‬

‫ממש‪ ,‬כך‪ ,‬שבהמשכו של יום זה‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬נמצאים כבר במעמד ומצב דגאולה האמיתית והשלימה‬ ‫‪19‬‬

‫בתכלית השלימות‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ובפרט שנמצאים כבר ‪  ‬של הגאולה – תיכף ומיד ממש – שהרי כבר "כלו כל הקיצין" ‪,35‬‬ ‫‪21‬‬

‫הכל מצוחצח‪ ,‬ונמצאים במצב של "עמדו הכן כולכם" ‪ 36‬בתכלית השלימות‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫וכמודגש גם בהסימן של שנה זו‪" ,‬הי' תהא שנת נפלאות בה"‪" ,‬נפלאות בכל"‪" ,‬בכל מכל כל"‬ ‫‪23‬‬

‫בגימטריא ‪ – 37 ‬קיבוץ גלויות דכל בנ"י‪" ,‬בנערינו"‪ ,‬וגם "בזקנינו"‪ ,‬וגם "בבנינו" וגם "בבנותינו"‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫וכולם יחדיו באים ‪ –  ‬קודש הקדשים )שבבית המקדש‪ ,38‬בירושלים עיר הקודש‪ ,‬בארצנו‬ ‫‪25‬‬

‫הקדושה(‪ ,‬שבו נמצאת ה"אבן שתי'" ש"ממנה הושתת כל העולם" ‪ ,39‬ושם גופא – "ילכו מחיל אל חיל‬ ‫‪26‬‬

‫)עד( יראה אל אלקים בציון"‪,‬‬ ‫‪27‬‬

‫ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫]כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהתלמידים שיחיו שני שטרות של דולר – לצדקה[‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪ (31‬ראה לקו"ש ח"ט ס"ע ‪ 239‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ (22‬אבות פ"ג מ"ו‪.‬‬

‫‪ (32‬ראה זח"ג קנג‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת דרושי שמע"צ צב‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (33‬בא יו"ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (34‬ב"ב ט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (35‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (36‬ראה אגרותֿקודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ריש ע' רעט‪.‬‬
‫"היום יום" טו טבת‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (37‬ראה ב"ב טז‪ ,‬סע"ב ואילך‪ ,‬ובחי' חת"ס שם‪.‬‬
‫‪ (38‬דאף ש"בטבריא עתידים לחזור תחילה"‪ ,‬ה"ז רק בנוגע‬
‫לסנהדרין‪ ,‬ותיכף לאח"ז "נעתקין – יחד עם כלל ישראל –‬
‫למקדש"‪.‬‬
‫‪ (39‬יומא נד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (23‬שם פ"א מ"א‪.‬‬
‫‪ (24‬ואף שבשביל תועלת העיון וההעמקה בלימוד התורה יש‬
‫צורך במנוחת הנפש ע"י הלימוד ביחידות – ה"ז ‪ ‬הלימוד‬
‫ברבים‪ ,‬בדיבוק חברים ופלפול התלמידים‪ ,‬שאז מתבודד לעצמו‬
‫וחוזר להתבונן ולהתעמק ביתר שאת וביתר עוז בהענין שאודותיו‬
‫הי' הפלפול והשקו"ט‪.‬‬
‫‪ (25‬תהלים פד‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (26‬ישעי' נא‪ ,‬ד‪ .‬ויק"ר פי"ג‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (27‬רמב"ם ריש הל' ממרים‪.‬‬
‫‪ (28‬ישעי' א‪ ,‬כו‪.‬‬
‫‪ (29‬הל' סנהדרין פי"ד הי"ב‪.‬‬
‫‪ (30‬בשלח טו‪ ,‬יז‪.‬‬
 ‫המ‬
‫‪      ‬‬
‫‪29‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬ששבת בראשית כוללת העבודה דכל‬
‫‪30‬‬ ‫ימי השבוע )בכל השנה( כפי שהיא "‪ ,"‬ושבת‬
‫‪31‬‬ ‫פרשת נח )לאחרי העבודה בפועל במשך ששת ימי‬
‫‪32‬‬ ‫המעשה( כוללת ומהוה "אבן הבוחן" לעבודה דכל‬
‫‪33‬‬ ‫ימי השבוע )בכל השנה( כפי שהיא "‪. "‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ .‬ויש לבאר הקשר והשייכות גם לתוכנה של‬
‫‪35‬‬ ‫פרשת השבוע‪:‬‬
‫‪ 8‬השובת ממלאכתו‪ ,‬וכמ"ש‪ ‬וישבות ביום השביעי‬
‫‪36‬‬ ‫מהענינים המשותפים לפרשיות בראשית ונח‬
‫‪37‬‬ ‫)שבהם מודגשת ההוספה והמעלה שבפרשת נח‬
‫‪38‬‬ ‫לגבי פרשת בראשית( – בריאת וקיום העולם‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫בפרשת בראשית מסופר אודות בריאת העולם‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫ובפרשת נח מסופר אודות ההבטחה )והשבועה‪(‬‬
‫‪43‬‬ ‫על קיום העולם‪" ,‬עוד כל ימי הארץ וגו' לא‬
‫‪44‬‬ ‫ישבותו" ‪" ,‬זאת אות הברית אשר אני נותן ביני‬
‫‪45‬‬ ‫וביניכם גו' לדורות עולם את קשתי נתתי בענן‬
‫‪46‬‬ ‫והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" ‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫ומהחילוקים שביניהם‪ – ‬שבפרשת בראשית‬
‫‪48‬‬ ‫מדובר אודות שלימות העולם )"עולם על מילואו‬
‫‪49‬‬ ‫נברא" ‪ (‬כפי שהוא מצד ‪ ,  ‬ולכן‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫כשהעולם יורד ממדרגתו כפי שצ"ל מצד רצון‬
‫‪51‬‬ ‫הקב"ה לא יכול להיות קיום העולם‪ ,‬כמסופר בס"פ‬
‫‪52‬‬ ‫בראשית "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ גו'‬
‫‪53‬‬ ‫וינחם ה' גו' ויאמר ה' אמחה וגו'"; ובפרשת נח‬
‫‪54‬‬ ‫מדובר אודות שלימות העולם כפי שהוא ‪‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ,‬שגם במצב ירוד ניתן כח לבירור וזיכוך‬
‫‪56‬‬ ‫העולם )ע"י התשובה(‪ ,‬ולכן‪" ,‬בענני ענן על הארץ‬
‫‪ (7‬שלכן "אנו מונין היום יום ראשון בשבת יום שני כו' עד‬
‫יום השבת"‪ ,‬אף ש"כבר עברו רבבות ימים משימ"ב עד עתה"‬
‫)לקו"ת שה"ש כה‪ ,‬סע"א‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (8‬בראשית ב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (9‬ע"ד ובדוגמת החילוק שבין השבת שלפני הבריאה‬
‫להשבת שבסיום וגמר הבריאה )ראה גם קונטרס משיחות ש"פ‬
‫נצבים‪ ,‬בדר"ה וש"פ וילך ס"ז‪ .‬וש"נ )לעיל ע' ‪.((17‬‬
‫‪ (10‬נוסף על האמור לעיל בנוגע לשם הפרשה – "נח"‪.‬‬
‫‪ (11‬בראשית א‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (12‬שם ב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (13‬כמ"ש "לא אוסיף גו' ולא אוסיף"‪" ,‬כפל הדבר לשבועה"‬
‫)ח‪ ,‬כא ובפרש"י(‪.‬‬
‫‪ (14‬שם‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (15‬שם ט‪ ,‬יבֿיג‪.‬‬
‫‪ (16‬בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש חט"ו ע' ‪ 51‬ואילך‪.‬‬
‫‪ .‬שבת פרשת נח היא שבת כללית‪ ,‬להיותה‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 2‬השבת ‪ ‬שבה נשלמת העבודה דששת ימי‬
‫‪ 3‬המעשה שלאחרי שבת בראשית )סיום וחותם‬
‫‪ 4‬מועדי חודש תשרי‪ ,‬שלאח"ז מתחילה עיקר‬
‫‪ 5‬העבודה בעולם‪ ,‬שמים וארץ וכל צבאם( –‬
‫‪ 6‬כמודגש בשם הפרשה‪ ,"" :‬מלשון מנוחה‪,‬‬
‫‪" 7‬נייחא‪ ‬דרוחא‪ ,‬שהוא בחינת שביתה כאדם‬
‫‪ 9‬ותרגומו ונח ביומא שביעאה" ‪ ,‬היינו‪ ,‬שבשם‬
‫‪ 10‬הפרשה מודגש כללות ענינו של יום השבת‪.‬‬
‫‪ 11‬וההסברה בזה‪:‬‬
‫‪ 12‬מהטעמים לכך ש"שבת בראשית" היא שבת‬
‫‪ 13‬כללית‪ ,‬כפתגם רבותינו נשיאינו ‪" ‬ווי מ'שטעלט זיך‬
‫יאר" )ההנהגה‬ ‫גאנץ ָ‬‫‪ 14‬שבת בראשית ַאזוי גייט ַא ַ‬
‫‪ 15‬דשבת בראשית נמשכת בכל השנה( – כיון ש"מיני'‬
‫‪ 16‬מתברכין כולהו יומין" ‪ ,‬כל ימי השבוע הראשון‬
‫‪ 17‬לעבודה בפועל בעולם‪ ,‬שבו כלולים גם ימי השבוע‬
‫‪ 18‬דכל השבועות שבמשך השנה ‪ ,‬שהרי בכל שבוע‬
‫‪ 19‬חוזרים ונשנים אותם שבעה ימים‪ ,‬מיום ראשון עד‬
‫‪ 20‬יום השבת‪ ,‬שבעת ימי ההיקף הכוללים כל המשך‬
‫‪ 21‬הזמן‪.‬‬
‫‪ 22‬ומזה מובן שגם "שבת נח" היא שבת כללית –‬
‫‪ 23‬להיותה השבת הראשונה שבה נשלמת העבודה‬
‫‪ 24‬דששת ימי המעשה )"ויכולו השמים והארץ וכל‬
‫‪ 25‬צבאם" ‪ (‬דשבוע הראשון‪ ,‬שכולל כל השבועות‬
‫‪ 26‬שבמשך השנה ‪ ,‬ולכן מודגש בה כללות ענין‬
‫‪ 27‬השבת שענינו מנוחה‪" ,‬נח"‪" ,‬נייחא דרוחא ‪. .‬‬
‫‪ 28‬שביתה כאדם השובת ממלאכתו"‪.‬‬
‫‪ (1‬תו"א ריש פרשתנו‪.‬‬
‫‪ (2‬בראשית ב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (3‬ובפרטיות יותר‪" :‬נח נח" ב"פ‪" ,‬נייחא לעליונים נייחא‬
‫לתחתונים"‪ ,‬שהם ב' בחינות בשבת‪ ,‬שבת תתאה )נייחא דתתאי*(‬
‫ושבת עלאה )נייחא דעילאי*( – תו"א שם‪.‬‬
‫‪ (4‬ראה קונטרס משיחות ש"פ בראשית בתחלתו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (5‬זח"ב סג‪ ,‬ב‪ .‬פח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (6‬ויש לומר‪ ,‬שנוגע גם לשנים שלאח"ז‪ ,‬כיון ש"שנה" הוא‬
‫מלשון שונה‪ ,‬שבה חוזרים ונשנים אותם ענינים שהיו בשנה‬
‫שלפנ"ז‪ ,‬הכוללים כל השינויים )שנה מלשון שינוי( שבכללות‬
‫הזמן‪.‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪      ‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫ומ‬

‫‪30‬‬ ‫ההתהוות הוא משם הוי' )הוי' לשון מהוה‪,(‬‬ ‫)כשתעלה במחשבה לפני להביא חושך ואבדון‬ ‫‪1‬‬
‫‪31‬‬ ‫מ"מ‪ ,‬ההתהוות בפועל היא ע"י ההתלבשות דשם‬ ‫לעולם( ונראתה הקשת בענן גו' וראיתי' לזכור‬ ‫‪2‬‬
‫‪32‬‬ ‫הוי' בשם אלקים‪ ,‬ולכן‪ ,‬שם הוי' )כח ההתהוות(‬ ‫ברית עולם גו'" ‪ ,‬שהו"ע הכריתת ברית עם נח‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪33‬‬ ‫אינו מתגלה בהנבראים‪ ,‬והגילוי הוא משם אלקים‬ ‫שע"י עבודתו בבירור וזיכוך העולם התחתון שאין‬ ‫‪4‬‬
‫‪34‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫תחתון למטה ממנו‪ ,‬נעשה "נייחא דרוחא"‪ ,‬שנשלם‬ ‫‪5‬‬
‫רצונו של הקב"ה בבריאת העולם‪ ,‬שנתאוה הקב"ה‬ ‫‪6‬‬
‫‪35‬‬ ‫והחידוש שע"י העבודה דנח – ש"מצא חן בעיני‬
‫להיות לו ית' דירה בתחתונים‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ – "‬שעי"ז מתגלה ‪) ‬שנברא ע"י‬
‫‪37‬‬ ‫)ההתלבשות ב(שם אלקים( שם הוי' ‪‬‬ ‫ובסגנון אחר‪ :‬בפרשת בראשית מודגש בעיקר‬ ‫‪8‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ , ‬היינו‪ ,‬שבמציאות העולם כפי שנברא ע"י‬ ‫‪ 9‬מעמד ומצב העולם כפי שהוא מצד הכוונה‬
‫‪39‬‬ ‫שם אלקים מתגלה שם הוי' )כמ"ש‪" ‬ואמת הוי'‬ ‫‪ 10‬העליונה )"בכח"(‪ ,‬ובפרשת נח מודגש בעיקר‬
‫‪40‬‬ ‫לעולם"(‪ ,‬ועד שניכר בגלוי ש"הוי' הוא האלקים" ‪,‬‬ ‫‪ 11‬מעמד ומצב העולם כפי שהוא מצד עבודת האדם‬
‫‪41‬‬ ‫שגם הצמצום וההסתר )אלקים( הוא לאמיתתו שם‬ ‫‪") 12‬בפועל"(‪ ,‬שגם בעולם התחתון שאין תחתון‬
‫‪42‬‬ ‫הוי'‪ ,‬עי"ז שהגילוי דשם הוי' מתגלה וחודר‬ ‫‪ 13‬למטה ממנו )ועד לתכלית הירידה ד"מלאה הארץ‬
‫‪43‬‬ ‫במציאות העולם שנברא ע"י שם אלקים‪ ,‬ואז‬ ‫‪ 14‬חמס" ‪ ,(‬נעשה מעמד ומצב של בירור וזיכוך )ועד‬
‫‪44‬‬ ‫נמשכת ומתגלה דרגא נעלית יותר בשם הוי' ‪) ‬הוי'‬ ‫‪ 15‬לטהרה‪" – (‬עולם חדש ראה" ‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫דלעילא(‪ ,‬ומוסיף והולך בעילוי אחר עילוי‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪ . 16‬ובעומק יותר – שע"י העבודה בפועל‬
‫‪46‬‬ ‫בענין ‪  ‬הוי' הוא האלקים שאומרים בסיום‬ ‫‪) 17‬בפרשת נח( ניתוסף עילוי גדול יותר לגבי המעמד‬
‫‪47‬‬ ‫וחותם תפלת נעילה דיום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ 18‬ומצב שמצד הבריאה )בפרשת בראשית(‪ ,‬כמרומז‬
‫‪ 19‬בסיומה וחותמה של פרשת בראשית אודות מעלתו‬
‫‪48‬‬ ‫‪ .‬ויש לומר‪ ,‬שענין זה )שבעולם שנברא בשם‬
‫‪ 20‬של נח‪" ,‬ונח מצא חן בעיני הוי'"‪:‬‬
‫‪49‬‬ ‫אלקים מתגלה שם הוי'( מרומז בתוכנה של פרשת‬
‫‪50‬‬ ‫נח אודות קיום העולם באופן ד"לא ישבותו"‪,‬‬ ‫‪ 21‬בבריאת העולם כתיב "בראשית ברא ‪ ‬את‬
‫‪51‬‬ ‫והברית ד"את קשתי נתתי בענן"‪:‬‬ ‫‪ 22‬השמים ואת הארץ"‪ ,‬ל"ב פעמים אלקים נאמר‬
‫‪ 23‬במעשה בראשית‪ – ‬כיון שבריאת העולם היא ע"י‬
‫‪52‬‬ ‫"לא ישבותו" – כמבואר בכ"מ‪ ‬שבהנהגת‬
‫‪ 24‬שם ‪ ,‬שפירושו "בעל היכולת ובעל הכחות‬
‫‪53‬‬ ‫העולם באופן תמידי ללא שינוי והפסק‪ ,‬כמו‬ ‫‪ 25‬כולם" ‪ ,‬שקאי על דרגת האלקות השייכת לעולם‪,‬‬
‫‪54‬‬ ‫השמש והירח והכוכבים וכל הגלגלים בסיבובם‬ ‫‪" 26‬אלקים" בגימטריא "הטבע" ‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫התמידי )"לא ישבותו"(‪ ,‬ניכר ומתגלה כח האיןֿ‬
‫‪56‬‬ ‫סוף שלמעלה מהמדידה וההגבלה דהעולם )כיון‬ ‫‪‬‬‫‪ 27‬וגם מש"נ בהמשך הפרשה "ביום עשות‬
‫‪  28‬ארץ ושמים" – ה"ז באופן ששם הוי'‬
‫‪   29‬בשם אלקים‪ ,‬היינו‪ ,‬שאף שכח‬
‫‪ (27‬זח"ג רנז‪ ,‬סע"ב‪ .‬פרדס ש"א פ"ט‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (28‬ובפרטיות יותר – לא רק שם הוי' ששייך לעולם‬
‫)הפנימיות דשם אלקים(‪ ,‬הוי' דלתתא‪ ,‬אלא גם שם הוי' שלמעלה‬ ‫‪ (17‬ראה ב"ר פי"ב‪ ,‬ו‪ .‬פי"ג‪ ,‬ג‪ .‬פי"ד‪ ,‬ז‪.‬‬
‫מהעולם‪ ,‬הוי' דלעילא*‪.‬‬ ‫‪ (18‬ט‪ ,‬ידֿטז ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ (29‬תהלים קיז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (19‬להעיר מהשייכות דנח לנש"י‪ ,‬כמ"ש בפסוקי זכרונות‬
‫‪ (30‬ואתחנן ד‪ ,‬לה‪ .‬לט‪ .‬מ"א יח‪ ,‬לט‪.‬‬ ‫דר"ה "וגם את נח באהבה זכרת" )ראה המשך תער"ב ח"א ע'‬
‫‪ (31‬ומרומז בדיוק הלשון "הוי' הוא האלקים" )ולא "אלקים‬ ‫תח(‪.‬‬
‫הוא הוי'"(‪ ,‬שלגבי דרגא נעלית יותר נחשב שם הוי' שבדרגא‬ ‫‪ (20‬ראה תנחומא נשא טז‪ .‬ועוד‪ .‬תניא רפל"ו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫הקודמת כשם אלקים‪ – .‬ובלשון הקבלה‪ :‬הוי' הוא ז"א ואלקים הוא‬ ‫‪ (21‬ו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫מלכות‪ ,‬וכשז"א )הוי'( עולה בעתיק‪ ,‬כאלקים יחשב )לקו"ת דרושי‬ ‫‪ (22‬להעיר‪ ,‬שהמבול בא לטהר את העולם‪ ,‬ע"ד ובדוגמת‬
‫ש"ש סה‪ ,‬רע"ד – ממשנת חסידים סוף מס' יומא(‪.‬‬ ‫הטהרה דמקוה ששיעורה ארבעים סאה‪ ,‬ולכן הי' הגשם דהמבול‬
‫‪ (32‬ראה סה"מ מלוקט ח"א ע' שמט‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫במשך ארבעים יום )תו"א שם(‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה המשך תרס"ו ע' קנו‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (23‬ב"ר פרשתנו פ"ל‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (24‬ראה זח"ג רטז‪ ,‬סע"ב‪ .‬זו"ח צד‪ ,‬ב‪ .‬צו‪ ,‬ב‪ .‬קיב‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (25‬שו"ע או"ח סוס"ה‪ .‬וראה טור ושו"ע אדה"ז שם‪.‬‬
‫‪           ‬‬ ‫‪ (26‬פרדס שי"ב פ"ב‪ .‬ר"ח שער התשובה פ"ו‪ .‬הנסמן בסה"מ‬
‫‪    ‬‬ ‫מלוקט ח"ב ע' צג הערה ‪.67‬‬
 ‫זמ‬ ‫‪    ‬‬

‫‪28‬‬ ‫מתגלית מעלתו האמיתית‪ ,‬כהפי' "אשר אראך"‪,‬‬ ‫‪ 1‬שמצד המדידה וההגבלה דהעולם צ"ל שינוי‬
‫‪29‬‬ ‫"אראה ואגלה אותך בעצמך" ‪.‬‬ ‫‪ 2‬והפסק( – "אני ‪ ‬לא שניתי" ‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫והענין בזה – שע"י העבודה בפועל בעולם‬ ‫ו"את קשתי נתתי בענן" – שה"קשת" היא‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫התחתון מתגלה מציאותו האמיתית של כאו"א‬ ‫‪ 4‬מהשתקפות קרני השמש בהענן‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם ‪‬‬
‫‪32‬‬ ‫מישראל‪ ,‬שבכל מעמד ומצב )גם בהיותו בעולם‬ ‫‪ 5‬העולה ‪")  ‬ואד יעלה מן הארץ" ‪ (‬נעשה‬
‫‪33‬‬ ‫ירוד( ה"ה קשור ומאוחד עם אלקות‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫‪ 6‬מזוכך עד שמשתקף בו האור ד"שמש ‪. "‬‬
‫‪34‬‬ ‫שע"י עבודתו מברר ומזכך את העולם וממשיך‬ ‫וב' ענינים אלו קשורים זל"ז‪ ,‬שקיום העולם‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫ומגלה אלקות בעולם‪.‬‬ ‫‪ 8‬מודגש ע"י הקשת‪ ,‬כמ"ש "זאת אות הברית אשר‬
‫‪36‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שעי"ז נעשה ענין ההליכה גם בדרגת‬ ‫‪ 9‬הקימותי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ" –‬
‫‪37‬‬ ‫האלקות )כביכול(‪ ,‬שמתגלה אמיתת הענין דאחדות‬ ‫‪ 10‬שבזה מרומז שבמציאותו של "כל בשר אשר על‬
‫‪38‬‬ ‫הוי' – ש"הוי' הוא האלקים"‪ ,‬שגם שם אלקים‬ ‫‪ 11‬הארץ" ניכר ומתגלה כח הפועל שמחי' ומהוה‬
‫‪39‬‬ ‫שקשור עם בריאת העולם‪ ,‬מציאותו האמיתית היא‬ ‫‪ 12‬אותו‪ ,‬שזהו"ע שם הוי'‪ ,‬מלשון מהוה‪ ,‬ועד לשם‬
‫‪40‬‬ ‫שם הוי' שלמעלה מהעולם‪.‬‬ ‫‪ 13‬הוי' שלמעלה מהעולם‪ ,‬הי' הוה ויהי' כאחד‪ ,‬שם‬
‫‪ 14‬העצם‪ ,‬ועד לכח העצמות שבהתהוות מאין ליש‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫*‬
‫‪ 15‬מ"מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו‬
‫‪42‬‬ ‫‪ .‬ע"פ האמור לעיל שבשבוע דפרשת נח‬ ‫‪ 16‬הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו‬
‫‪43‬‬ ‫כלולה העבודה דכל השנה כולה כפי שהיא בפועל‪,‬‬ ‫‪ 17‬ח"ו ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין‬
‫‪44‬‬ ‫מובן‪ ,‬שיום הש"ק פרשת נח הוא הזמן המתאים‬ ‫‪ 18‬ואפס המוחלט ממש" ‪ ,‬שניכר בהיש הגשמי‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ‬של העבודה בפועל דהשנה החדשה‬ ‫‪ 19‬שמציאותו היא היש האמיתי‪.‬‬
‫‪46‬‬ ‫שנמצאים כבר בתוכה‪ – ‬לבחון כל פרטי עניני‬ ‫‪ . 20‬ויש להוסיף‪ ,‬שהעילוי שנעשה ע"י העבודה‬
‫‪47‬‬ ‫העבודה דששת ימי המעשה ודיום השבת ‪‬‬
‫‪ 21‬בפועל )פרשת נח( לגבי המעמד ומצב שבהתחלת‬
‫‪48‬‬ ‫)הכוללים כל ימי השבוע דכל השנה(‪ ,‬על מנת‬ ‫‪ 22‬הבריאה )פרשת בראשית( – מרומז בפרשת לך לך‬
‫‪49‬‬ ‫לתקן ולהשלים כל עניני העבודה בפועל בתכלית‬ ‫‪ 23‬שמתחילין לקרוא בתפלת מנחה דשבת פרשת נח‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫השלימות‪.‬‬ ‫‪ 24‬בסיום שבעת ימי ההיקף דהשבוע הראשון לעבודה‬
‫‪51‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שעשיית החשבוןֿצדק בשבת פרשת‬ ‫‪ 25‬בעולם‪:‬‬
‫‪52‬‬ ‫נח על השבוע הראשון של העבודה בפועל‪ ,‬צ"ל‬ ‫‪ " " 26‬מורה על הליכה אמיתית שהיא באיןֿ‬
‫‪53‬‬ ‫באופן המתאים לתוכנה של העבודה בפועל –‬ ‫‪ 27‬ערוך למקומו )מעמדו ומצבו( הקודם‪ ,‬ועד שעי"ז‬
‫‪54‬‬ ‫שעיקרה ותכליתה לגלות בעולם דרגת האלקות‬
‫‪55‬‬ ‫שלמעלה מהעולם‪" ,‬הוי' הוא האלקים"‪.‬‬
‫‪56‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬שענין זה מודגש גם בעבודת התשובה ‪‬‬ ‫‪ (34‬מלאכי ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (35‬בראשית ב‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (36‬ויומתק יותר ע"פ פירוש המדרש )ב"ר פרשתנו פל"ה‪ ,‬ג(‬
‫‪ (41‬תו"א ר"פ לך לך‪.‬‬ ‫ש"קשתי" הוא "דבר שהוא מוקש לי"‪ ,‬שהוא דוגמא לכבודו ית'‪,‬‬
‫‪ (42‬להעיר ממ"ש בהמשך הפרשה )יב‪ ,‬ז( "וירא הוי' אל‬ ‫כמ"ש )יחזקאל א‪ ,‬כח( "כמראה הקשת אשר יהי' בענן ביום‬
‫אברם ‪ . .‬ויבן שם מזבח להוי' גו'"*‪.‬‬ ‫הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'" )וראה‬
‫‪ (43‬לאחרי סיומו של חודש תשרי‪ ,‬אותיות רשית )בעה"ט‬ ‫ספר הלקוטים )דא"ח להצ"צ( ערך קשת )ע' רעח ואילך(‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫עקב יא‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫ועפ"ז י"ל‪ ,‬שה"שמש הוי'" שב"קשת" כולל גם שם הוי'‬
‫‪ (44‬ובפרט ביום השבת לאחרי חצות‪ ,‬זמן המנחה‪ ,‬קרוב‬ ‫דלעילא‪ ,‬שגם הוא נמשך ומתגלה בעולם )בענן שעולה מן‬
‫לסיומו של יום השבת‪.‬‬ ‫הארץ(‪ ,‬ועי"ז נעשה הכריתת ברית על קיום העולם באופן ד"לא‬
‫‪ (45‬להעיר מהשייכות לפרשת השבוע – ש"הטריחו בבנין זה‬ ‫ישבותו"‪ ,‬שבזה מתגלה התוקף ד"אני הוי' לא שניתי"‪ ,‬שעיקרו‬
‫)בנין התיבה( כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה‬ ‫מצד שם הוי' דלעילא‪ ,‬כי‪ ,‬אמיתת ענין הא"ס ובל"ג הוא‬
‫‪ . .‬אולי ‪) "‬פרש"י פרשתנו ו‪ ,‬יד(‪ ,‬ויתירה מזה‪" ,‬כשהורידן‬ ‫בהעצמות דוקא )ראה לקו"ש ח"ה ע' ‪.(98‬‬
‫הורידן ברחמים אם ‪ ‬יהיו גשמי ברכה" )שם ז‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ (37‬כס"מ הל' ע"ז פ"ב ה"ז‪ .‬פרדס שי"ט‪ .‬מו"נ ח"א פס"א‬
‫ואילך‪ .‬עיקרים מאמר ב' פכ"ח‪.‬‬
‫‪ (38‬תניא אגה"ק ס"כ‪.‬‬
‫‪         ‬‬ ‫‪ (39‬ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ בשלח מג‪ ,‬ג‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪            ‬‬ ‫‪ (40‬ראה לקו"ש ח"כ ע' ‪ .58‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬
‫‪29‬‬ ‫בבתיכם" ‪ ,‬גם כשהסיבה שלא החזיר לו שלום‬
‫‪30‬‬ ‫היא מפני שהי' עסוק וטרוד בענין של מצוה ‪‬‬
‫‪31‬‬ ‫)ויתכן שבגלל זה לא הבחין בו(‪ ,‬ובודאי שלא‬
‫‪32‬‬ ‫התכוין לפגוע בו ח"ו‪ ,‬מ"מ‪ ,‬כיון שבפועל היתה‬
‫‪33‬‬ ‫לחבירו נפילת הרוח‪ ,‬צריך לפייסו ולרצותו‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫]ולהעיר‪ ,‬שענין זה יכול )וצריך( להיות גם ביום‬
‫‪35‬‬ ‫השבת‪ ,‬ובפרט שיום השבת הוא זמן המוכשר‬
‫‪36‬‬ ‫ומסוגל ביותר להוסיף באהבת ישראל ואחדות‬
‫‪37‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כפי שמצינו בהלכה לענין השתתפות‬
‫‪38‬‬ ‫בסעודה עם חבירו ביום השבת‪ ,‬ומודגש גם במנהג‬
‫‪39‬‬ ‫ישראל דהכנסת אורחים ביום השבת‪.[‬‬
‫‪40‬‬ ‫וכיון שהחשבוןֿצדק הוא באופן שמפשפש‬
‫‪41 ‬‬ ‫בפרטי עניניו‪ ,‬ומשתדל ועוסק בתיקונם‬
‫‪42‬‬ ‫‪ – ‬הרי הוא )בשעת מעשה( במעמד ומצב של‬
‫‪43‬‬ ‫מדידה והגבלה‪ ,‬לפי ערך וביחס להמדידה‬
‫‪44‬‬ ‫וההגבלה דפרטי עניניו שמונח ועוסק בהתיקון‬
‫‪45‬‬ ‫שלהם‪ ,‬כל פרט ופרט לפי ענינו‪.‬‬
‫‪46‬‬ ‫וישנו אופן נעלה יותר – שתמורת הפשפוש‬
‫‪47‬‬ ‫במעשיו ה"ה ‪ ‬לדרגא ועולם נעלה יותר‪,‬‬
‫‪48‬‬ ‫להיות מונח לגמרי בתפלה ותורה כו'‪  ,‬‬
‫‪49‬‬ ‫ידחו ויתבטלו הענינים הבלתיֿרצויים‪ ,‬כיון שמעט‬
‫‪50‬‬ ‫אור דוחה הרבה חושך‪ ,‬ועאכו"כ הרבה אור; אבל‬
‫‪51‬‬ ‫לאידך‪ ,‬באופן זה לא מודגש התיקון והשלימות‬
‫‪52‬‬ ‫דהענינים הפרטיים‪ ,‬כיון שאינו מתעסק בהם‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫והשלימות האמיתית היא בחיבור ב' המעלות‬
‫‪54‬‬ ‫גם יחד – שהחשבוןֿצדק התיקון והשלימות‬
‫‪55‬‬ ‫דהענינים הפרטיים ע"י ההתעסקות בהם‪ ,‬היא‪,‬‬
‫‪56‬‬ ‫מתוך תנועה של התעלות לדרגא נעלית יותר‪,‬‬
‫‪57‬‬ ‫להמשיכה ולגלותה בהמדידה וההגבלה דכל פרט‬
‫‪ (47‬ובב' הפירושים שבזה – ששם הוי' נמשך ומתגלה בשם‬
‫‪ (57‬ברכות ו‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (58‬ובפרט ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" )סוכה כה‪,‬‬
‫סע"א‪ .‬וש"נ(‪ ,‬וכידוע הטעם שמצד ההתכללות דכל המצוות‪ ,‬יש‬
‫בכל מצוה מעין ודוגמת שאר המצוות )ראה לקו"ש חכ"ו ע' ‪237‬‬
‫הערה ‪ .64‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (59‬וזה ‪ ‬ישנה המצוה דהחזרת שלום )שלילת גזילה(‬
‫מצד התכללות המצוות )כבהערה הקודמת(‪ ,‬לא מהני לבטל נפילת‬
‫הרוח ‪ ,‬כפשוט‪.‬‬
‫‪ (60‬ובאופן ד"ויקהל משה"‪" ,‬עשה לך קהלות גדולות כו'‬
‫בכל שבת ושבת" )יל"ש ר"פ ויקהל(‪.‬‬
‫‪ (61‬ויש לומר‪ ,‬שהטעם שעיקר החיוב דהכנסת אורחים הוא‬
‫ביו"ט יותר מאשר בשבת )ראה תו"א ר"פ חיי"ש‪ .‬ובכ"מ(‪ ,‬הוא‪ ,‬לפי‬
‫שהכנסת אורחים ביום השבת היא באופן שהאורח אינו מרגיש את‬
‫עצמו כ"אורח"‪ ,‬אלא בשוה לבעל הבית‪ ,‬מצד גודל האהבה‬
‫והאחדות שביניהם‪.‬‬
‫חמ‬
‫‪) 1‬לאחרי הקדמת החשבוןֿצדק( – "שובה ישראל עד‬
‫‪ , "  2‬שהתשובה היא באופן שהוי' נעשה‬
‫‪ 3‬אלקיך‪ ,‬ועד לשלימות התשובה ביוהכ"פ שסיומו‬
‫‪ 4‬וחותמו באמירת ז"פ "הוי' הוא האלקים"‪ ,‬ובהתאם‬
‫‪ 5‬לכך‪ ,‬נעשה גם החשבוןֿצדק באופן נעלה יותר‪,‬‬
‫‪ 6‬כדלקמן‪.‬‬
‫‪ .‬ובהקדמה‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫הכלל ש"כל ישראל בחזקת כשרות" ‪ ‬הוא‬ ‫‪8‬‬
‫‪) 9‬בעיקר( בנוגע להזולת )כפי שמצינו להלכה בנוגע‬
‫‪ 10‬לעדות וכיו"ב(‪ ,‬אבל בנוגע לעצמו‪ ,‬אין לסמוך על‬
‫‪ 11‬ה"חזקת כשרות" ‪ ,‬אלא צריך לבחון )מזמן לזמן(‬
‫‪ 12‬מעמדו ומצבו ע"י עשיית חשבוןֿצדק בנוגע לכל‬
‫‪ 13‬פרטי עניניו במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬ולקבל על‬
‫‪ 14‬עצמו לתקן ולהשלים הענינים הדורשים תיקון‬
‫‪ 15‬ושלימות‪ ,‬ועוד והוא העיקר‪ ,‬לתקנם ולהשלימם‬
‫‪ 16‬במעשה בפועל‪ ,‬ש"המעשה הוא העיקר" ‪.‬‬
‫‪ 17‬והתיקון במעשה בפועל נוגע ושייך להתשובה‬
‫‪ 18‬עצמה – דאף ש"עיקר התשובה בלב" ‪ ,‬וכהפס"ד‬
‫‪ 19‬בגמרא‪ ‬שע"י הרהור תשובה נעשה צדיק )ויתירה‬
‫‪ 20‬מזה‪" :‬צדיק גמור" ‪ ,(‬ה"ז מפני שההרהור תשובה‬
‫‪ 21‬שבלב הוא באופן שכולל )בכח( ההמשך שלאח"ז‬
‫‪ 22‬עד למעשה בפועל )שהוא העיקר(‪.‬‬
‫‪ 23‬וענין זה מודגש יותר בתשובה על ענינים שבין‬
‫‪ 24‬אדם לחבירו ‪) ‬שבהם מודגשת יותר פעולת התורה‬
‫‪ – ( 25‬ש"אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו‬
‫‪ 26‬מה שהוא חייב לו וירצהו" ‪ ,‬כמ"ש‪" ‬והשיב את‬
‫‪ 27‬הגזילה אשר גזל"‪ .‬ולדוגמא בגזילה בדקות‪ ,‬ש"נתן‬
‫‪ 28‬לו )שלום( ולא החזיר )שלום( ‪ . .‬גזילת העני‬
‫‪ (46‬הושע יד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫אלקים‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬ששם הוי' נעשה שם אלקים‪ ,‬ונמשך ומתגלה‬
‫שם הוי' נעלה יותר )לקו"ת שבהערה ‪.(31‬‬
‫‪ (48‬רמב"ם הל' קידוה"ח פ"ב ה"ב‪ .‬וראה גם הל' יסוה"ת‬
‫ספ"ז‪.‬‬
‫‪ (49‬להעיר ממארז"ל "אל תאמין בעצמך כו'" )אבות פ"ב‬
‫מ"ד(‪.‬‬
‫‪ (50‬אבות פ"א מי"ז‪.‬‬
‫‪ (51‬תניא פכ"ט‪ .‬שם אגה"ק ס"י‪.‬‬
‫‪ (52‬קידושין מט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (53‬אור זרוע סקי"ב‪.‬‬
‫‪ (54‬ולהעיר‪ ,‬שעיקר עונש המבול הי' על ענינים שבין אדם‬
‫לחבירו‪ ,‬כמארז"ל )פרש"י פרשתנו ו‪ ,‬יג( "לא נחתם גזר דינם‬
‫אלא על הגזל"‪.‬‬
‫‪ (55‬רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ט‪.‬‬
‫‪ (56‬ויקרא ה‪ ,‬כג‪.‬‬
 ‫טמ‬ ‫‪    ‬‬
‫‪24‬‬ ‫אלקים‪ ,‬וכמבואר בדרושי חסידות‪ ‬בפירוש‬
‫‪25‬‬ ‫הכתוב‪" ‬ויכל אלקים ביום השביעי"‪ ,‬ש"כלתה‬
‫‪26‬‬ ‫בחי' ומדרגת מדת הצמצום וההסתר דשם אלקים‬
‫‪27‬‬ ‫ונמשך התגלות שם הוי'‪ ,‬שבת להוי'"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫וענין זה מודגש גם בהתשובה דיום השבת‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫"שבת אותיות תשב" ‪ – ‬שהתשובה דשבת היא‬
‫‪30‬‬ ‫תשובה עילאה‪ ‬שהיא בשמחה רבה‪ ,‬כיון שאינה‬
‫‪31‬‬ ‫באופן של התעסקות עם שלילת ותיקון הענינים‬
‫‪32‬‬ ‫הבלתיֿרצויים )תשובה תתאה שזמנה לפני יום‬
‫‪33‬‬ ‫השבת(‪ ,‬אלא באופן של התעלות לדרגא נעלית‬
‫‪34‬‬ ‫יותר‪ ,‬ע"י ההתעסקות בלימוד התורה‪) ‬נגלה‬
‫‪35‬‬ ‫דתורה ובמיוחד פנימיות התורה‪ (‬בתכלית‬
‫‪36‬‬ ‫השלימות‪ ,‬באופן של "אתדבקות רוחא ברוחא" ‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו" ‪ ,‬ויתירה מזה‪,‬‬
‫‪38‬‬ ‫שכל מציאותו בטלה ומכוסה לגמרי בתורה‪ ,‬ע"ד‬
‫‪39‬‬ ‫ובדוגמת המעמד ומצב דלעתיד לבוא )ששייך ליום‬
‫‪40‬‬ ‫השבת‪" ,‬ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי‬
‫‪41‬‬ ‫העולמים" ‪ ,(‬כמ"ש הרמב"ם בסיום וחותם‬
‫‪42‬‬ ‫ספרו‪ ‬ש"באותו הזמן" יהי' לימוד התורה באופן‬
‫‪43‬‬ ‫ד"כמים )"אין ‪ ‬מים אלא תורה" ‪ (‬לים ‪."‬‬
‫‪44‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שבשבת פרשת נח מודגשת ביותר‬
‫‪45‬‬ ‫התשובה בשמחה‪ – ‬כיון שבאים זהֿעתה מחודש‬
‫‪ 23‬שבת ‪ ," ‬שנמשך ומתגלה שם הוי' בשם‬
‫‪ (67‬לקו"ת בהר מב‪ ,‬ג‪ .‬בלק עב‪ ,‬א‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (68‬תניא אגה"ת ספ"י‪.‬‬
‫‪ (69‬שם ספי"א‪.‬‬
‫‪ (70‬ראה לקו"ת בלק שם‪" :‬בחול ‪ . .‬שם אלקים ‪ . .‬מסתיר ‪. .‬‬
‫לכן צ"ל הצעקה בתפלה לצאת מן ההסתר ‪ . .‬אבל בשבת כתיב‬
‫ויכל אלקים ‪ . .‬יוצאים מבחי' ההסתר ‪ . .‬אין שייך צעקה‪ ,‬רק‬
‫אדרבה‪ ,‬ההתענגות בה' מן הגילוי שמתגלה בשבת"‪.‬‬
‫‪" (71‬תשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו"‬
‫)שם ספ"ח(‪.‬‬
‫‪ (72‬להעיר מהנהגת האריז"ל ש"הי' מעיין ו' דרכים בהלכה‬
‫כנגד ו' ימי המעשה‪ ,‬וא' ע"ד הסוד כנגד יום השבת" )טעמי‬
‫המצוות להרח"ו פ' ואתחנן(‪ ,‬שמזה מובן‪ ,‬שבימי המעשה הי'‬
‫עיקר לימודו בנגלה‪ ,‬וביום השבת הי' עיקר לימודו בנסתר‪ .‬וראה‬
‫אג"ק אדמו"ר מהר"ש )ע' כו(‪" :‬ביום הש"ק ב' שלישים בנסתר‬
‫ושליש בנגלה"‪.‬‬
‫‪ (73‬שם רפ"י‪.‬‬
‫‪ (74‬תניא פ"ה‪.‬‬
‫‪ (75‬תמיד בסופה‪.‬‬
‫‪ (76‬ובהדגשה יתירה – בבואנו זהֿעתה מסיום מחזור שמיני‬
‫)והתחלת מחזור תשיעי( דלימוד הרמב"ם ע"י רבים מישראל‪.‬‬
‫‪ (77‬ב"ק יז‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (78‬להעיר משיעור היומי ברמב"ם )הל' ת"ת פ"ג ה"ט( –‬
‫"דברי תורה נמשלו כמים"‪.‬‬
‫‪ (79‬וגם השלימות דלימוד התורה שבתשובה עילאה )"כמים‬
‫לים מכסים"( מודגשת בפרשת נח – כיון שענין המבול‬
‫ופרט לפי ענינו‪ ,‬שיהי' באופן המתאים לדרגא‬ ‫‪1‬‬
‫העליונה – ע"ד ובדוגמת ובהתאם להמשכה‬ ‫‪2‬‬
‫והגילוי דשם הוי' בשם אלקים‪ ,‬שנעשית בעבודה‬ ‫‪3‬‬
‫בפועל‪ ‬בפרשת נח‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שענין זה נוגע גם לשלילת רגש‬ ‫‪5‬‬
‫‪ 6‬של צער ומרירות כתוצאה מהחשבוןֿצדק‬
‫‪) 7‬כשרואה שיש ענינים הצריכים תיקון( – כיון‬
‫‪ 8‬שנרגש אצלו בעיקר )לא החסרון שבענינים‬
‫‪ 9‬הפרטיים‪ ,‬אלא( תנועת ההתעלות לדרגא נעלית‬
‫‪ 10‬יותר‪ ,‬להמשיכה ולגלותה בעניניו הפרטיים‪,‬‬
‫‪ 11‬ובעומק יותר‪ ,‬שנרגש אצלו שכוונת הירידה‬
‫‪ 12‬למעמד ומצב הדורש תיקון היא בשביל השלימות‬
‫‪ 13‬שנעשית ע"י התשובה‪    ,‬תוקף‬
‫‪ 14‬ההתקשרות של יהודי עם הקב"ה גם בהיותו במצב‬
‫‪ 15‬ירוד‪ ,‬ע"ד ובדוגמת השלימות דשם הוי' כשנמשך‬
‫‪ 16‬ומתגלה בפועל גם ב)הצמצום והירידה ב(שם‬
‫‪ 17‬אלקים‪ ,‬ולכן‪ ,‬נעשה החשבוןֿצדק והתשובה מתוך‬
‫‪ 18‬רגש של שמחה‪ ‬ותענוג ‪.‬‬
‫‪ . 19‬וענין זה מודגש גם באופן העבודה דיום‬
‫‪ 20‬השבת – התוכן של )פרשת( נח‪ ,‬מנוחה ושביתה‬
‫‪ 21‬דיום השבת‪:‬‬
‫‪ 22‬ענינו של יום השבת – כמ"ש‪" ‬ויום השביעי‬
‫‪ (62‬לאחרי וע"י הנתינתֿכח )בכח( דשבת שובה )"שובה‬
‫ישראל עד הוי' אלקיך"( ודיוה"כ* )שבסיומו מכריזים "הוי' הוא‬
‫האלקים" ז"פ(‪.‬‬
‫‪ (63‬משא"כ בצדיק ה"ז בכח ולא בפועל‪.‬‬
‫‪ (64‬להעיר‪ ,‬שחג הסוכות‪" ,‬זמן שמחתנו"‪ ,‬נקרא "ראשון‬
‫לחשבון עונות" )ויק"ר פ"ל‪ ,‬ז‪ .‬טואו"ח סתקפ"א(‪ ,‬דיש לומר‪,‬‬
‫שבזה מרומז גם שהחשבון צ"ל מתוך שמחה )וראה הערה‬
‫הבאה(‪.‬‬
‫‪ (65‬ויש לומר‪ ,‬שענין זה מודגש בהחשבוןֿצדק והתשובה‬
‫שבשבת פרשת נח יותר מאשר בהחשבוןֿצדק והתשובה דאלול‬
‫ותשרי‪.‬‬
‫ומהטעמים לזה – בפשטות – שהחשבוןֿצדק דאלול ותשרי‪,‬‬
‫להיותו בסיום העבודה בפועל דכל השנה‪ ,‬עיקרו ‪)  ‬אף‬
‫שהוא גם הכנה לשנה הבאה(‪ ,‬משא"כ החשבוןֿצדק שבשבת‬
‫פרשת נח‪ ,‬להיותו בסיום העבודה בפועל של השבוע הראשון‬
‫‪) ‬בכח( השבועות דכל השנה‪ ,‬עיקרו ‪   ‬בנוגע‬
‫לעבודה בפועל שתהי' במשך השבועות הבאים‪.‬‬
‫‪ (66‬יתרו כ‪ ,‬יו"ד‪.‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪    ‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫נ‬

‫‪35‬‬ ‫ובסגנון אחר‪ :‬כללות בנ"י שהם "קומה אחת‬ ‫‪ 1‬תשרי‪ ,‬ה"מרובה במועדות" ‪ ,‬שאין אומרים תחנון‬
‫‪36‬‬ ‫שלימה" ‪ ‬נמצאים במעמד ומצב דאדם שלם בכל‬ ‫‪) 2‬מערב יוה"כ( עד סיומו של החודש‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‪ ,‬הן ברוחניות )רמ"ח מ"ע‬ ‫‪ 3‬וכשמתחילים לומר תחנון בחודש מרחשון )לאחרי‬
‫‪38‬‬ ‫ושס"ה מל"ת( והן בגשמיות‪ ,‬והחסרון דהפרט הוא‬ ‫‪ 4‬ר"ח( אין רגילים עדיין באמירת תחנון )ובעומק‬
‫‪39‬‬ ‫כמו מיחוש או חולי קל וחיצוני באבר פרטי שתיקונו‬ ‫‪ 5‬יותר – שנמשכת עדיין השפעת המועדים‪ ,(‬ולכן‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫ע"י רפואה קלה ומהירה‪ ,‬כמ"ש‪" ‬ורפא ירפא"‪,‬‬ ‫‪ 6‬מודגשת יותר השמחה שבעבודת התשובה )גם‬
‫‪41‬‬ ‫"שניתנה רשות )וכח( לרופא לרפאות" ‪ ,‬כולל‬ ‫‪ 7‬בתשובה תתאה שלפני השבת(‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫ובמיוחד הרפואה שע"י התשובה )"גדולה תשובה‬ ‫‪ .‬והדגשה יתירה בכהנ"ל – בנוגע לחשבוןֿ‬ ‫‪8‬‬
‫‪43‬‬ ‫שמביאה רפואה לעולם" ‪ ,(‬ועד לשלימות הרפואה‬ ‫‪ 9‬צדק בשבת פרשת נח בשנה זו‪:‬‬
‫‪44‬‬ ‫שהיא )לא רק מכאן ולהבא‪ ,‬אלא( עוקרת את החולי‬
‫‪ 10‬ובהקדמה – שכיון שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫‪45‬‬ ‫‪. ‬‬
‫‪ 11‬נשיא דורנו שכבר סיימו כל עניני העבודה‪ ,‬כולל‬
‫‪46‬‬ ‫ואם הדברים אמורים בזמנו של כ"ק מו"ח‬ ‫‪ 12‬גם צחצוח הכפתורים‪ ,‬ועומדים מוכנים )"עמדו‬
‫‪47‬‬ ‫אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬על‬ ‫‪ 13‬הכן כולכם"( לקבל פני משיח צדקנו‪ ,‬הרי‪ ,‬מסקנת‬
‫‪48‬‬ ‫אחת כמה וכמה לאחרי שעברו כמה עשיריות‬ ‫‪ 14‬החשבוןֿצדק )חשבוןֿ‪ ‬דייקא‪ ,‬חשבון אמיתי(‬
‫‪49‬‬ ‫שנים‪ ,‬יותר מארבעים שנה ש"נתן ה' לכם לב‬ ‫‪ 15‬שעושים בימינו אלו‪ ,‬היא‪ ,‬שתיכף ומיד ממש‬
‫‪50‬‬ ‫לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ‪.‬‬ ‫‪ 16‬צריכה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה בפועל‬
‫‪51‬‬ ‫ועאכו"כ בשנה זו – ה'תשנ"ב – שהר"ת שלה‬ ‫‪ 17‬ממש!‬
‫‪52‬‬ ‫)לאחרי ובהוספה לשנה שלפני'‪ ,‬ה'תנש"א‪ ,‬הי'‬ ‫‪ 18‬ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫‪53‬‬ ‫תהא שנת נפלאות אראנו( "הי' תהא שנת נפלאות‬ ‫‪ 19‬גם כשידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו שיש‬
‫‪54‬‬ ‫כל" ‪‬‬ ‫בה"‪ ,‬ו"נפלאות בכל"‪" ,‬בכל מכל‬ ‫‪ 20‬אצלו ענינים הצריכים תיקון‪ ,‬אין זה בסתירה ח"ו‬
‫‪55‬‬ ‫)בגימטריא "קבץ" ‪ ,(‬שכולל כל הענינים כולם ‪‬‬
‫‪ 21‬לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה‬
‫‪56‬‬ ‫)נוסף לכך שהאות ב' היא אות השימוש לכל‬ ‫‪ 22‬ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו‪ ,‬כי‪,‬‬
‫‪57‬‬ ‫הענינים(‪ ,‬ולכל לראש ובעיקר ה"נפלאות"‬ ‫‪ 23‬העבודה ‪  ‬במשך כל הדורות שצריכה‬
‫‪58‬‬ ‫דהגאולה האמיתית והשלימה‪" ,‬כימי צאתך מארץ‬ ‫‪ 24‬להיות בזמן הגלות כדי לבוא להשלימות דהגאולה‬
‫‪59‬‬ ‫מצרים אראנו נפלאות" ‪.‬‬ ‫‪) 25‬שתלוי' "במעשינו ועבודתינו )ד(כל זמן משך‬
‫‪60‬‬ ‫ובפרט לאחרי שכבר נשלם החודש הראשון של‬ ‫‪ 26‬הגלות" ‪ ,  – (‬ואין ביאור והסבר כלל‬
‫‪61‬‬ ‫השנה‪" ,‬תשרי"‪ ,‬אותיות "רשית" ‪ ,‬שכולל כל‬ ‫‪ 27‬על עיכוב הגאולה‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם אם חסר בעבודתו של‬
‫‪62‬‬ ‫השנה כולה‪ ,‬ועומדים ביום השבת הראשון‬ ‫‪ 28‬הפרט במשך הזמן שמתעכבת הגאולה מאיזו סיבה‬
‫‪63‬‬ ‫לשלימות העבודה בעולם‪ ,‬שבו מודגש כללות ענין‬ ‫‪ 29‬שתהי'‪ ,‬ה"ז ענין ‪ ‬שבודאי צריך לתקנו‬
‫‪64‬‬ ‫השבת שקשור עם הגאולה‪ ,‬ובפרט יום השבת‬ ‫‪ 30‬ולהשלימו‪ ,‬אבל‪ ,‬אין זה גורע ח"ו בגמר ושלימות‬
‫‪65‬‬ ‫לאחרי חצות‪ ,‬הזמן דסעודה שלישית הקשורה עם‬ ‫‪" 31‬מעשינו ועבודתינו" דכלל ישראל שעומדים מוכנים‬
‫‪ 32‬להגאולה‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬גם התיקון והשלימות דהפרט‬
‫‪ (84‬לקו"ת ר"פ נצבים‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ 33‬היא בנקל יותר‪ ,‬ומתוך שמחה‪ ,‬בידעו שתיכף ומיד‬
‫‪ (85‬משפטים כא‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪ 34‬ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫‪ (86‬ברכות ס‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (87‬יומא פו‪ ,‬סע"א‪.‬‬
‫‪ (88‬ראה צפע"נ לרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫למעליותא )כפי שהוא בתורה( מורה על השלימות ד"כמים לים‬
‫‪ (89‬תבוא כט‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫מכסים" )נתבאר בארוכה בלקו"ש ח"ל ע' ‪ 16‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (90‬ראה ב"ב טז‪ ,‬סע"ב ואילך‪.‬‬ ‫‪ (80‬שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ב ס"ב‪.‬‬
‫‪ (91‬ראה חידושי חת"ס שם‪.‬‬ ‫‪ (81‬השלמה לשו"ע אדה"ז )להר"נ מדובראוונא( סקל"א‬
‫‪ (92‬כולל גם הפיכת הענינים הבלתיֿרצויים שנרמזים בתיבת‬ ‫ס"ח‪.‬‬
‫"כל" )ראה המשך תער"ב ח"א פ"צ( – ע"י ה)חשבוןֿצדק‬ ‫‪ (82‬ובפרט לפני ז' מרחשון – ש"הי' דומה להם כאילו הם‬
‫וה(תשובה‪.‬‬ ‫עדיין בארץ ישראל עסוקים בעניני הרגל" )ש"ך חו"מ סמ"ג‬
‫‪ (93‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫סקמ"ז(‪.‬‬
‫‪ (94‬כנ"ל הערה ‪.43‬‬ ‫‪ (83‬תניא רפל"ז‪.‬‬
 ‫אנ‬ ‫‪    ‬‬

‫‪20‬‬ ‫שמהלכים בקביעות ובתמידיות כפי שקבע הקב"ה‬ ‫‪ 1‬יעקב‪ ,‬שלישי שבאבות‪ ,‬כנגד גאולה השלישית‬
‫‪21‬‬ ‫בתחלת בריאתם‪ ,‬כמ"ש‪" ‬יהי מאורות ברקיע‬ ‫‪ 2‬וביהמ"ק השלישי ‪") ‬ביום השלישי יקימנו ונחי'‬
‫‪22‬‬ ‫השמים להבדיל בין היום ובין הלילה ‪. .‬‬ ‫‪ 3‬לפניו" ‪ ,(‬ומתכוננים להקריאה בתורה‪" :‬לך לך גו'‬
‫‪23‬‬ ‫ולמועדים‪ ‬ולימים ושנים"‪ ,‬וכפי שאומרים בברכת‬ ‫‪ 4‬אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬ציווי ונתינתֿכח לכאו"א‬
‫‪24‬‬ ‫קידוש לבנה‪" :‬חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את‬ ‫‪ 5‬מישראל ולכלל ישראל )ע"י אברהם‪ ,‬היהודי‬
‫‪25‬‬ ‫תפקידם" ‪" ,‬חוק הוא דבר קבוע לשמש ביום‬ ‫‪ 6‬הראשון‪" ,‬אחד הי' אברהם" ‪ (‬ללכת מהגלות אל‬
‫‪26‬‬ ‫ולירח בלילה‪ ,‬וזמן נתן להם דהיינו זמן סיבוב גלגל‬ ‫‪ 7‬הגאולה‪ ,‬ובאופן של הליכה כפולה )"לך לך" ‪(‬‬
‫‪27‬‬ ‫הלבנה בכ"ט י"ב תשצ"ג‪ ,‬וסיבוב גלגל החמה‬ ‫‪ 8‬שרומז גם על ‪ ‬ההליכה‪ ,‬שהשלימות בזה היא‬
‫‪28‬‬ ‫בשס"ה יום ורביע" ‪ ,‬כולל ובמיוחד הסדר הקבוע‬ ‫‪ 9‬באופן ד"ארו‪ ‬עם ענני שמיא" ‪ – ‬הרי בודאי‬
‫‪29‬‬ ‫‪ ‬הלבנה‪ ,‬שאינה במילואה כל ימי החודש‪,‬‬ ‫‪ 10‬ובודאי שכבר כלו כל הקיצין‪ ,‬וכבר עשו תשובה‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫אלא באמצע החודש‪ ,‬והולכת ומתמעטת עד‬ ‫‪ 11‬ועכשיו ‪!      ‬‬
‫‪31‬‬ ‫שנעלמת לגמרי‪ ,‬ואח"כ חוזרת ומתחדשת – שעל זה‬
‫‪32‬‬ ‫מברכים הברכה המיוחדת דקידוש החודש‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪12‬‬

‫‪33‬‬ ‫וביאור גודל העילוי דקידוש לבנה‪ ,‬כמארז"ל ‪‬‬ ‫‪ . 13‬בהמשך להמדובר לעיל אודות חשבוןֿצדק‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫"כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני‬ ‫‪ 14‬ובמיוחד בקשר ובשייכות להגאולה – יש לעורר‬
‫‪35‬‬ ‫שכינה"‪ ,‬וכמו שאומרים בברכת קידוש הלבנה‬ ‫‪ 15‬ע"ד הוספה בזהירות והידור ‪ , ‬ששייך‬
‫‪36‬‬ ‫"אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם‬ ‫‪ 16‬ביותר לתוכן הענינים האמורים לעיל‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫שבשמים פעם אחת בחודש דים ‪ . .‬הלכך נימרינהו‬ ‫‪ 17‬ובהקדמה‪:‬‬
‫‪38‬‬ ‫מעומד" – "לפי שישראל בגלותן אינן זוכין לראות‬ ‫‪ 18‬קיום העולם באופן ש"יום ולילה לא ישבותו"‬
‫‪39‬‬ ‫פני שכינה ורחוקה מקבלתה‪ ,‬אבל חידוש הלבנה‬ ‫‪) 19‬לאחרי המבול‪ (‬תלוי במהלך החמה והלבנה‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫הוא סימן לישראל שהם עתידים להתחדש כמותה‬
‫‪41‬‬ ‫לפאר ליוצרם בקיבול פני שכינה ‪ . .‬ולזה כשאנו‬ ‫‪ (95‬ראה לקו"ש חט"ו ע' ‪ .231‬וש"נ‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫מברכין על החודש בזמנו שהוא סימן שאנו עתידין‬ ‫‪ (96‬הושע ו‪ ,‬ב ובמפרשים‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫להתחדש כמותה‪ ,‬הרי אנו כאילו מקבלין פני‬ ‫‪ (97‬יחזקאל לג‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ (98‬להעיר מהשייכות דכפל לגאולה‪ ,‬כדרשת חז"ל )יל"ש‬
‫‪44‬‬ ‫השכינה" ‪ .‬וזהו גם מהטעמים שאומרים בקידוש‬ ‫ר"פ לך לך‪ .‬ועוד( "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה"‬
‫‪45‬‬ ‫לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים" ‪" ,‬שמלכותו‬ ‫)וראה ד"ה לך לך תרכ"ז‪ .‬תר"ל‪ .‬ועוד(‪ – .‬ועפ"ז י"ל שגם הכפל‬
‫‪46‬‬ ‫נמשל ללבנה‪ ,‬ועתיד להתחדש כמותה‪ ,‬וכנסת‬ ‫ד"נח נח" )ששייך גם להכפל דשבת‪ ,‬כנ"ל הערה ‪ (3‬רומז על‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה‬ ‫‪ (99‬דניאל ז‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה‪ ,‬שנאמר ‪‬‬ ‫‪ (100‬ויש לבאר הדיוק ד"ענני ‪ – "‬שאף שהעננים באים‬
‫‪49‬‬ ‫שמש ומגן ה'‪ ,‬ולכן עושין שמחות ורוקדין בקידוש‬ ‫‪")  ‬ואד יעלה מן הארץ"(‪ ,‬מ"מ‪ ,‬נעשים "ענני ‪,"‬‬
‫ע"ד ובדוגמת ענין ה"קשת"‪ ,‬שנעשה מהשתקפות קרני ‪‬‬
‫‪50‬‬ ‫החודש דוגמת שמחת נישואין" ‪.‬‬ ‫בעננים )כנ"ל ס"ד(‪ – .‬ולהעיר מהשייכות ד"קשת" להגאולה‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪ .‬ובעומק יותר – בסגנון דתורת הקבלה‬ ‫כדאיתא בזהר )פרשתנו עב‪ ,‬ב( "כד יפקון ישראל מן גלותא זמינא‬
‫האי קשת לאתקשטא ‪ . .‬בגווני נהירין* ‪ . .‬וכדין צפי לי' למשיח‪,‬‬
‫‪52‬‬ ‫והחסידות‪:‬‬ ‫מנלן‪ ,‬דכתיב וראיתי' לזכור ברית עולם ‪ . .‬ידכר קב"ה להאי ברית‬
‫דאיהו בגלותא ויקים לה מעפרא‪ ,‬הה"ד ובקשו את ה' אלקיהם‬
‫‪ (102‬בראשית א‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫ואת דוד מלכם"** )וראה ד"ה את קשתי נתתי בענן תרנ"ד(‪.‬‬
‫‪ (103‬שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים‬ ‫‪ (101‬משא"כ קודם המבול שהי' יכול להיות הפסק ושינוי‪,‬‬
‫למולד הלבנה )פרש"י עה"פ(‪.‬‬ ‫כבזמן המבול‪ ,‬ש"לא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה"‬
‫‪ (104‬סנהדרין מב‪ ,‬א‪.‬‬ ‫)פרש"י עה"פ(‪.‬‬
‫‪ (105‬חדא"ג מהרש"א שם‪.‬‬
‫‪ (106‬ר"ה כה‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪" (107‬נמשל כלבנה שנאמר בו כסאו כשמש נגדי כירח יכון‬ ‫‪          ‬‬
‫עולם" )פרש"י שם(‪.‬‬ ‫‪            ‬‬
‫‪ (108‬תהלים פד‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪         ‬‬
‫‪ (109‬רמ"א או"ח סתכ"ו ס"ב‪.‬‬ ‫‪       ‬‬
‫‪ (110‬ראה שעה"ת לאדהאמ"צ ח"ב )חינוך( כז‪ ,‬סע"ב ואילך‪.‬‬ ‫‪         ‬‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫‪           ‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בנ‬

‫‪35‬‬ ‫הדרת מלך‪ ,‬גם באותם מקומות שעד עתה לא‬ ‫לבנה – קאי על ספירת המלכות‪ ,‬ש"לית לה‬ ‫‪1‬‬
‫‪36‬‬ ‫הקפידו על זה )לפי שדרים בין הגוים‪ ,(‬כולל‬ ‫‪ 2‬מגרמה כלום" ‪ ,‬ומקבלת אורה מהחמה‪ ,‬בחי'‬
‫‪‬‬

‫‪37‬‬ ‫גם הזהירות בנוגע ‪ ‬דקידוש לבנה – שמצינו‬ ‫‪ 3‬ז"א‪" ,‬שמש הוי'"‪ ,‬שממנו נמשך הגילוי בשם‬
‫‪38‬‬ ‫בזה חילוקי מנהגים‪ :‬אחר ג' ימים למולד‪ ,‬אחר‬ ‫‪ 4‬אלקים‪" ,‬שמש ומגן הוי' אלקים"‪ .‬ועפ"ז‪ ,‬השינויים‬
‫‪39‬‬ ‫ז' ימים למולד‪ ,‬ובמוצאי שבת‪" ,‬אם ליל‬ ‫‪ 5‬באור הלבנה באופן קבלת אור החמה מורים על‬
‫‪40‬‬ ‫מוצאי שבת הוא קודם י' בחודש ‪ . .‬אבל אם הוא‬ ‫‪ 6‬אופן ההמשכה והגילוי דשם הוי' בשם אלקים‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫אח"כ‪ ‬אין ממתינין עד מוצאי שבת‪ ,‬שמא יהיו‬ ‫‪ 7‬ולעתיד לבוא‪ ,‬שתתמלא פגימת הלבנה‪ ,‬ולא יהי'‬
‫‪42‬‬ ‫ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה‬ ‫‪ 8‬בה שום מיעוט ויהי' אור הלבנה כאור החמה‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫ויעבור הזמן" ‪ ,‬ובפרט במדינות שרגיל יותר‬ ‫‪ 9‬יהי' שלימות היחוד‪ ‬והגילוי דשם הוי' בשם‬
‫‪44‬‬ ‫שהשמים מכוסים בעננים‪ ,‬ובפרט בימות החורף ‪‬‬ ‫‪ 10‬אלקים‪" ,‬הוי' הוא האלקים"‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫– ונהרא נהרא ופשטי'‪ ,‬ובכל מקום ומקום לפי‬ ‫‪ 11‬ויש לומר‪ ,‬שב"קידוש לבנה" )לאחרי שהולכת‬
‫‪46‬‬ ‫ענינו )ובמקום שיש שאלה וספק יעשו כהוראת‬ ‫‪ 12‬ומתמעטת וחוזרת ומתחדשת( נרמז כללות מעשינו‬
‫‪47‬‬ ‫רב מורהֿהוראה שעל אתר(‪.‬‬ ‫‪ 13‬ועבודתינו כל זמן משך הגלות )מיעוט הלבנה(‬
‫‪48‬‬ ‫ועוד ועיקר – קידוש לבנה מתוך כוונה מיוחדת‬ ‫‪ 14‬שעי"ז באים להגאולה האמיתית והשלימה )חידוש‬
‫‪49‬‬ ‫למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא‬ ‫‪ 15‬הלבנה(‪ ,‬שהכוונה בזה היא לעשות לו ית' דירה‬
‫‪50‬‬ ‫משיחא‪ ,‬ע"י ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה‪,‬‬ ‫‪ 16‬בתחתונים‪ ,‬שגם בעולם התחתון שאין תחתון ממנו‬
‫‪ 17‬בענין הסתר אורו ית'‪ ,‬מצד בריאתו ע"י שם אלקים‬
‫‪51‬‬ ‫כסיום וחותם קידוש לבנה‪ " :‬את ה' אלקיהם‬
‫‪) 18‬ע"ד מיעוט ופגימת הלבנה(‪ ,‬יומשך ויתגלה אורו‬
‫‪52‬‬ ‫ואת דוד מלכם אמן"‪.‬‬
‫‪ 19‬ית'‪ ,‬שם הוי'‪ ,‬שהוא שם העצם‪ ,‬שנעשה דירה לו‬
‫‪53‬‬ ‫‪ .‬ויה"ר שעוד ‪ ‬קידוש הלבנה דחודש‬ ‫‪ 20‬ית'‪ ,‬דירה לעצמותו‪ ,‬ועי"ז נעשה "נייחא‬
‫‪54‬‬ ‫מרחשון – ובפרט בשנה זו שכיון שחשון וכסלו‬ ‫‪ 21‬דרוחא"‪ ,‬כיון שנשלם רצונו של הקב"ה שנתאווה‬
‫‪55‬‬ ‫שניהם מלאים‪ ,‬ישנם שלשה חדשים שלמים )תשרי‬ ‫‪ 22‬להיות לו דירה בתחתונים )כנ"ל ס"ב(‪.‬‬
‫‪56‬‬ ‫חשון כסלו( בהמשך אחד‪ ,‬שעי"ז נעשית "חזקה"‬ ‫‪ . 23‬עפ"ז מובן‪ ,‬שכשעושים חשבוןֿצדק‬
‫‪57‬‬ ‫בהתחלת השנה על שלימות החדשים‪ ,‬שרומזת על‬ ‫‪ 24‬בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם בשנת‬
‫‪58‬‬ ‫השלימות דבנ"י ש"עתידים להתחדש כמותה" –‬ ‫‪ 25‬ה'תשנ"ב‪" ,‬הי' תהא שנת נפלאות בה"‪ ,‬ובאים‬
‫‪59‬‬ ‫"יתקיים בנו מקרא שכתוב ובקשו את ה' אלקיהם‬ ‫‪ 26‬למסקנא ‪      ‬‬
‫‪) 27‬כנ"ל ס"ט( – צריך הדבר להתבטא בתוספת‬
‫‪ (115‬פרטי הדינים דקידוש לבנה – ראה בטושו"ע או"ח‬ ‫‪ 28‬זהירות והידור בקידוש לבנה‪" ,‬שהם עתידים‬
‫סתכ"ו‪ ,‬ובנ"כ שם‪.‬‬ ‫‪ 29‬להתחדש כמותה"‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה‬
‫‪ (116‬ראה מג"א שם סקי"ד‪.‬‬ ‫‪ 30‬ע"י דוד מלכא משיחא‪" ,‬דוד מלך ישראל חי‬
‫‪ (117‬ראה ט"ז שם סק"ג‪.‬‬
‫‪ (118‬שו"ע שם ס"ד‪ .‬ובסידור אדה"ז‪  " :‬אין לקדש‬ ‫‪ 31‬וקיים"‪.‬‬
‫הלבנה עד אחר ז' ימים למולד" )וראה בארוכה הגהות כ"ק אדנ"ע‬
‫)בסידור תורה אור רמה‪ ,‬אֿב‪ .‬ובסידור עם דא"ח שכא‪ ,‬אֿב(‪ .‬שער‬
‫ובפרטיות יותר‪:‬‬ ‫‪32‬‬
‫הכולל פל"ג ס"ב‪ .‬וש"נ(‪.‬‬ ‫‪ 33‬לכל לראש – להזהר ולהשתדל יותר בקידוש‬
‫‪ (119‬שו"ע שם ס"ב‪.‬‬
‫‪ (120‬כמו בחודש זה‪ ,‬שמוצאי שבת )שלאחר ז' ימים‬ ‫‪ 34‬לבנה‪ ,‬בבגדים חשובים ונאים‪ ,‬ברחוב וברוב עם‬
‫למולד*( הוא ביום י"א בחודש‪.‬‬
‫‪ (121‬רמ"א שם‪.‬‬
‫‪ (122‬ראה הגהות כ"ק אדנ"ע ושער הכולל שם‪ ,‬שמטעם זה‬ ‫‪ (111‬זהר ח"א לג‪ ,‬ב‪ .‬רמט‪ ,‬ב‪ .‬ח"ב רטו‪ ,‬א‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫לא הי' הצ"צ מקפיד )בימות החורף( להמתין עד אחר ז' ימים‪.‬‬ ‫‪ (112‬כמ"ש בברכת קידוש לבנה‪.‬‬
‫אבל פשוט שחילוק בזה באם דרים במדינה ש)כו"כ מ(חדשי‬ ‫‪ (113‬ראה לקוטי לוי"צ לזח"ג ע' שלג‪" :‬הג"פ שלום עליכם‬
‫החורף אינם מעוננים‪.‬‬ ‫שאומרים בקידוש לבנה‪ ,‬א' התקשרות המשפיע ז"א אל המקבל‬
‫מל' מלמעלה למטה‪ ,‬ב' התקשרות המקבל מל' אל המשפיע ז"א‬
‫מלמטה למעלה‪ ,‬ג' חיבור ב' הבחי' יחדיו‪ ,‬כמ"ש בלקו"ת סוד"ה‬
‫‪            ‬‬ ‫ושמתי כדכד דרוה"ר ע"ש"‪.‬‬
‫‪           ‬‬ ‫‪ (114‬ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫גנ‬     

12 ‫ כולל גם‬,"‫ כמצות רצונך‬. . ‫"ושם נעשה לפניך‬ ‫ ביאת דוד מלכא משיחא‬," ‫ואת דוד מלכם‬ 1
13 ‫השלימות דקידוש לבנה באופן שמקבלים פני‬ .‫תיכף ומיד ממש‬ 2
14 ,‫ ויתירה מזה‬, "‫ בציון‬ ‫שכינה – "יראה אל‬ ‫ובפשטות – שתיכף ומיד מתקיים הציווי‬ 3
15 ‫ כולל גם היחוד‬, " ‫"יראה גו' אל פני האדון‬ ‫ "לך לך גו' אל הארץ‬:‫ שקורין תיכף בזמן המנחה‬4
16 ‫דשם הוי' ושם אלקים שמודגש בקידוש לבנה‬  ‫ כיון ש"לזרעך‬,‫ לארצנו הקדושה‬,"‫ אשר אראך‬5
17 ‫ ובעילוי אחר‬,"‫ "הוי' הוא האלקים‬,(‫)כנ"ל סי"א‬ ‫ את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר‬6
18 ‫ ז"פ "הוי' הוא האלקים" שאומרים בנעילת‬,‫עילוי‬ , "'‫ פרת את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני וגו‬7
19 ‫יוהכ"פ )לאחרי אמירת "שמע ישראל הוי' אלקינו‬ – ‫ ובארצנו הקדושה עצמה‬,‫ ארץ עשר אומות‬8
20 ‫ ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬,‫הוי' אחד" פ"א‬ ‫ הר‬. . ‫ "לצד ירושלים‬, "‫ "הלוך ונסוע הנגבה‬9
21 ‫ועד" ג"פ( – )כ"ק אדמו"ר שליט"א הכריז בניגון‬ , "‫ ושם גופא – "אל מקום המזבח‬, "'‫ המורי‬10
22         (:‫המקובל‬
. "‫ ש"מקומו מכוון ביותר‬11
23         
24 !      
.‫ יחֿיט‬,‫( טו‬123
.‫( פרש"י עה"פ‬124
.‫ ט‬,‫( יב‬125
• .‫( פרש"י עה"פ‬126
.‫ ד‬,‫( יג‬127
‫ "והוא המקום‬:‫ – ושם‬.‫( רמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ב‬128
.‫ ח‬,‫( תהלים פד‬129 ‫שבנה בו נח כשיצא מן התיבה" )שבזה מודגשת השייכות לפרשת‬
.‫ יז‬,‫( משפטים כג‬130 .(‫נח‬

               
‫המשך ביאור למס' מנחות ליום שבת קודש עמ' א‬
                  
                          
                          
  
                              
                
    
  
          
                   
          
       
          
            
                 
 
        
                            
 
                                
           
                     
          
               
                     
 
                        
                          
                              
        
             
 
                  
               
        
                       
 
               
   
                
                    
                 
    
         
           
             
    
     
         
      
     
           
          
         
                 
                    
      
  
          
 ‫דנ‬

‫‪    ‬‬

‫מתורגם ללשון הקודש‬

‫‪27‬‬ ‫ב( לפי הסבר זה יובן רק מדוע יכול היה נח לדחות‬ ‫א‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫את בניית התיבה עד לסמוך לסיום ק"כ שנה‪ ,‬ולעורר‬ ‫‪‰È˙‰ ˙ÈÈ ÔÓÊ Í˘Ó ÏÚ È˘Â˜‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫בינתיים את בני דורו לתשובה‪ ,‬אך עדיין בלתי מובן‪:‬‬ ‫במדרש ‪1‬‬ ‫על משך זמן בניית התיבה עלֿידי נח נאמר‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫מדוע היה צריך נח להתעסק בבניית התיבה במשך כל‬ ‫ש"מאה ועשרים שנה היה משתדל בה"‪ ,‬וכך אומר רש"י ‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪31‬‬ ‫הזמן של ק"כ שנה ‪?9‬‬ ‫בפירושו על התורה ‪.3‬‬ ‫‪3‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫וצריך להבין‪ :‬כיצד ייתכן שנח התעכב זמן כה רב‬ ‫‪4‬‬
‫‪‰¢˙ ‰ÊÁ‰Ï ÈÚˆÓ‡ ‡Â‰ ‰ÈÈ‰ ̈Ú‬‬ ‫בבניית התיבה‪ ,‬ולא הזדרז לקיים את ציווי ה' ‪" 2‬עשה לך‬ ‫‪5‬‬
‫‪32‬‬ ‫ההסבר הפשוט לכך הוא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כפי שאומר רש"י‬ ‫תיבת עצי גופר‪ ,"...‬ובמיוחד כאשר היה זה להצלתו‬ ‫‪6‬‬
‫‪33‬‬ ‫)וכך גם המדרש ‪ (10‬שהסיבה לכך שהקב"ה ציוה על נח‬ ‫ולקיום העולם כולו?‬ ‫‪7‬‬
‫‪34‬‬ ‫לבנות את התיבה‪ ,‬למרות ש"הרבה ריוח והצלה לפניו‬ ‫ורש"י אינו מתייחס כלל לקושי זה‪ ,‬אפילו ברמז!‬ ‫‪8‬‬
‫‪35‬‬ ‫ולמה הטריחו בבנין זה"‪ ,‬היא‪" ,‬כדי שיראוהו אנשי דור‬
‫ואין לומר‪ ,‬שבפרט זה לא נהג נח כשורה‪ ,‬שהרי‬ ‫‪9‬‬
‫‪36‬‬ ‫המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו‪ :‬מה זאת לך?‬
‫‪ 10‬הפסוק מעיד עליו "איש צדיק תמים היה"‪ ,‬ואפילו לפי‬
‫‪37‬‬ ‫והוא אומר להם‪ :‬עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אולי‬
‫‪ 11‬הדעה ‪ 4‬שזה היה רק "בדורותיו"‪ ,‬הרי לגבי בניית התיבה‬
‫‪38‬‬ ‫ישובו"‪.‬‬
‫‪ 12‬מדגיש הפסוק "ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן‬
‫‪39‬‬ ‫יוצא מכך‪ ,‬שבניית התיבה‪ ,‬והחזרת אנשי דור המבול‬ ‫‪ 13‬עשה" ‪ .5‬מובן איפוא‪ ,‬שנח קיים ציווי זה באופן מושלם‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬לא היו שני ענינים נפרדים‪ ,‬אלא הם היינו הך‪:‬‬ ‫‪ 14‬בכל פרטיו‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫עצם פעולת בניית התיבה היתה אמצעי כדי לעוררם‬ ‫‪ 15‬כן אין לומר‪ ,‬שכיוון שה' כבר אמר ‪ 6‬שהוא יאריך‬
‫‪42‬‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫‪ 16‬אפו מאה ועשרים שנה‪ ,‬שמא יחזרו אנשי דור המבול‬
‫‪43‬‬ ‫וכיוון שזה היה הטעם לציווי "עשה לך תיבת‪ ,"...‬הרי‬ ‫‪ 17‬בתשובה ‪ ,7‬לא הזדרז נח בבניית התיבה‪ ,‬ועורר בינתיים‬
‫‪44‬‬ ‫מובן‪ ,‬שהתעסקותו של נח בתיבה זמן ממושך איננה‬ ‫‪ 18‬את בני דורו לתשובה‪ ,‬ובמיוחד כאשר ידע‪ ,‬שאם יחזרו‬
‫‪45‬‬ ‫נובעת מחוסר זריזות בקיום הציווי‪ ,‬אלא להיפך‪ :‬דוקא‬ ‫‪ 19‬אנשי הדור בתשובה‪ ,‬לא יבוא המבול ‪ ,8‬ולא יהיה כלל‬
‫‪46‬‬ ‫זה האופן האמיתי לקיום הציווי‪ ,‬שהרי מטרת עשיית‬ ‫‪ 20‬צורך בתיבה‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫התיבה היא "כדי שיראוהו‪ ...‬אולי ישובו"‪.‬‬ ‫‪ 21‬דבר זה אינו מתקבל מפני הסיבות הבאות‪ :‬א( בציווי‬
‫‪48‬‬ ‫אך עדיין אין הכל פשוט‪ :‬כדי לעורר אצל אנשי הדור‬ ‫‪" 22‬עשה לך‪ "...‬אין מצויין זמן שבו צריכה התיבה להיות‬
‫‪49‬‬ ‫את התמיהה "מה זאת לך" לא היה נח צריך להאריך‬ ‫‪ 23‬מוכנה‪ ,‬ומובן שהיה על נח להכינה במהירות הגדולה‬
‫‪50‬‬ ‫בבניית התיבה‪ ,‬שהרי גם תיבה בנויה היתה מעוררת‬ ‫‪ 24‬ביותר‪ ,‬וכיוון שנח קיים את הציווי בשלמות‪ ,‬אין מסתבר‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫אותם לשאלה "מה זאת לך" ‪ .11‬חזרה אפוא הקושיה‬ ‫‪ 25‬שהוא דחה את קיום "עשה לך‪ ,"...‬אפילו כדי לעורר‬
‫‪52‬‬ ‫למקומה‪ :‬מדוע היה נח צריך לבצע את הציווי "עשה‬ ‫‪ 26‬עלֿידיֿזה את בני דורו לתשובה‪.‬‬

‫‪ (6‬בראשית ו‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (7‬ת"א ות"י ופרש"י שם‪.‬‬
‫‪ (8‬וראה פרש"י פרשתנו ז‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (9‬להעיר שבתנחומא שם‪ ,‬מדובר רק על )אריכות( הזמן שהי' עוסק‬
‫בנטיעות הארזים וגדילתן וקציצתן*‪ .‬ובפדר"א פכ"ג‪ :‬רבי תנחומא אומר‬
‫חמשים ושתים שנה עשה נח בתיבה )וראה רד"ל שם(‪ .‬וראה סדר הדורות‬
‫אלף תרנו‪.‬‬
‫‪ (10‬בארוכה יותר – אגדת בראשית פ"א‪ ,‬ב‪ .‬תנחומא )באבער(‬
‫בראשית לז‪ .‬וראה פדר"א ומדרש לקח טוב שם‪.‬‬
‫‪ (11‬כן משמע קצת בסנהדרין )שם( שאיתא שם "תיבה זו למה"‪ .‬ולא‬
‫כבאגדת בראשית ותנחומא שם "מה אתה עושה"‪.‬‬
‫‪ (1‬לקח טוב פרשתנו בתחלתו )ד"ה תמים הי' כו'(‪ .‬וראה הערה ‪.3‬‬
‫‪ (2‬פרשתנו ו‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ (3‬בתנחומא פרשתנו )ה בסופו( "א"ר הונא בשם רבי יוסי ק"כ שנה‬
‫הי' מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה כיון שלא עשו תשובה‬
‫א"ל עשה לך תיבת עצי גופר‪ .‬עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים כו'‬
‫ואומר להן כך והי' מתרה בהן"‪ .‬ומפשטות הלשון משמע‪ ,‬שהק"כ שנה‬
‫הוא זמן וענין בפ"ע ואינו שייך לבנין התיבה והתראתו של נח )ולהעיר‬
‫מסדה"ד אלף תכב(‪ .‬אבל ראה עץ יוסף לתנחומא שם‪ ,‬שמפרש שההמשך‬
‫"כיון שלא עשו תשובה א"ל עשה לך כו'" הוא פירוש למ"ש לפנ"ז‬
‫)ש"הי' מתרה הקב"ה כו'"(‪ .‬וראה לקמן הערה ‪.9‬‬
‫‪ (4‬סנהדרין קח‪ ,‬א‪ .‬תנחומא פרשתנו ה‪ .‬הובא בפרש"י ר"פ‪.‬‬
‫‪ (5‬שם ו‪ ,‬כב‪.‬‬

‫‪     ‬‬

 ‫הנ‬ ‫‪   ‬‬

‫‪28‬‬ ‫שליח‪ ,‬שהרי‪ ,‬אף אם נאמר שניתן לקיים את הציוויים של‬ ‫לך‪ "...‬במשך זמן של ק"כ שנה )בשיא של חוסר זריזות(‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫לשון "עשה" באמצעות שליח‪ ,‬שפעולתו נחשבת כפעולת‬ ‫בעוד אשר יכול היה לקיים את ציווי ה' ולבנות את‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫המשלח ממש ‪ ,19‬הרי גם אז ברור שנח לא יכול היה‬ ‫התיבה בזריזות מירבית‪ ,‬ולעורר אצל בני דורו את‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫למנות שליח‪ ,‬שהרי אצל בניֿנח אין קיים ענין‬ ‫התמיהה "מה זאת לך" עלֿידי תיבה בנויה?‬ ‫‪4‬‬
‫‪32‬‬ ‫השליחות ‪ 20‬באופן זה ששלוחו יהיה "כמותו"[‪.‬‬ ‫הכרחי אפוא לומר‪ ,‬שעצם הציווי "עשה לך תיבת‪"...‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫לכן ברור‪ ,‬שלמרות שנח קיים את ציווי ה' על בניית‬ ‫‪ 6‬דורש שהבניה תימשך ק"כ שנה‪ ,‬כך משתמע גם מן‬
‫‪34‬‬ ‫התיבה‪ ,‬בזריזות גדולה‪ ,‬בכל זאת נמשך הדבר ק"כ שנה‪.‬‬ ‫‪ 7‬הלשון "ולמה הטריחו בבנין זה כדי שיראוהו אנשי דור‬
‫‪35‬‬ ‫ואדרבה‪ :‬מפליא‪ ,‬כיצד עבודת בניה גדולה כלֿכך ארכה‬ ‫‪ 8‬המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו‪ ,"...‬שהקב"ה‬
‫‪36‬‬ ‫אצלו לא יותר מאשר ק"כ שנה!‬ ‫‪ 9‬הטריחו מלכתחילה בבניה שהכרחי שתימשך ק"כ שנה ‪,12‬‬
‫‪ 10‬כדי שאנשי דורו יראו‪ ,‬ישאלו‪ ,‬ויתעוררו לחזור בתשובה‪,‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 11‬ולא שנח בעצמו משך את בניית התיבה למשך זמן של‬
‫˘˙‪‰˙ËÓ ˙ÂÈÂÏ˙ ,‰È‰ ˙ÂˆÓ È‚Ï ˙ÂÚ„‰ È‬‬ ‫‪ 12‬ק"כ שנה כדי "שיראוהו‪ ...‬ושואלין‪."...‬‬
‫˘‪‰È˙‰ Ï‬‬
‫‪37‬‬ ‫בדברי הרוגוטשובי ‪ 15‬נמצאות שתי דעות בענין זה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫האם בבניית התיבה היתה המצוה על פעולת הבניה‪ ,‬או‬ ‫‪ÔÓÊ ‰Î˘Ó ÔÎÏ ,ÂÓˆÚ Á È„ÈŒÏÚ ‰È˙‰ ˙ÈÈ‬‬
‫‪39‬‬ ‫"המצוה הוה המציאות לא הבנין" – שתהא תיבה בנויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההסבר לכך בפשטות הוא‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪40‬‬ ‫יש לומר‪ ,‬שדבר זה תלוי בטעם לציווי על עשיית‬
‫‪41‬‬ ‫התיבה‪:‬‬ ‫‪ 14‬פירושו של "עשה לך" )בפשוטו של מקרא( הוא‪,‬‬
‫‪ 15‬שאתה תעשה ‪ ,13‬כפי שאומר האברבנאל‪" :‬עשה לך‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫אם מטרת התיבה היא רק ההצלה ממי המבול‪ ,‬הרי‬ ‫‪ 16‬כלומר שנח בעצמו יעשה התיבה ולא יצווה לעשותה‬
‫‪43‬‬ ‫שאין שום ענין בעצם פעולת הבניה‪ ,‬אלא רק במציאותה‬ ‫‪ 17‬לאחרים"‪ .‬הציווי היה‪ ,‬שנח בעצמו יבנה את התיבה ‪.14‬‬
‫‪44‬‬ ‫של התיבה;‬ ‫‪ 18‬יתרֿעלֿכן‪ ,‬כפי שמסביר הרוגוטשובי ‪ 15‬עלֿפי ההלכה‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫אך אם ההתעסקות בבניית התיבה היתה "כדי‬ ‫‪ 19‬שבמקום שהביטוי הוא "עשה" – מתקיימת המצוה בעצם‬
‫‪46‬‬ ‫שיראוהו‪ ...‬ושואלין‪ ...‬אולי ישובו"‪ ,‬הרי שפעולת הבניה‬ ‫‪ 20‬פעולת העשיה )וכך גם לגבי עבירה‪ ,‬שבמקום שהאיסור‬
‫‪47‬‬ ‫עצמה היא מצוה‪ ,‬כיוון שהיא מעוררת לתשובה ‪.21‬‬ ‫‪ 21‬כתוב בלשון "עשיה" עוברים את העבירה עלֿידי עשיה‬
‫‪ 22‬ממש‪ ,‬ואין חיוב על מה שנעשה בדרך של "גרם"(‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫לפי זה ניתן להסביר‪ ,‬שזוהי כוונתו של רש"י‬
‫‪49‬‬ ‫בפירושו "הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין‬ ‫‪ 23‬כך גם בעניננו‪ ,‬בעשיית התיבה ‪ :16‬הציווי על בניית‬
‫‪50‬‬ ‫זה כדי שיראוהו‪ ."...‬כאשר מאריך רש"י בלשונו ואומר‬ ‫‪ 24‬התיבה נאמר בלשון "עשה לך"‪ ,‬שהמצוה היא בעצם‬
‫‪51‬‬ ‫"ולמה הטריחו בבנין זה" הוא מתכוון להסביר‪ ,‬שהשאלה‬ ‫‪ 25‬העשיה‪ ,‬לפיכך היה על נח לבצע את כל העבודה ‪ 17‬של‬
‫‪52‬‬ ‫איננה רק מדוע בחר הקב"ה דוקא בדרך זו להצלה‪ ,‬ולא‬ ‫‪ 26‬בניית ‪ 18‬התיבה בעצמו‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫בדרך אחרת של "ריוח והצלה"‪,‬‬ ‫]לפי ההלכה הוא לא יכול היה לעשותה באמצעות‬ ‫‪27‬‬

‫בעצמו לא יעשה כלום‪.‬‬ ‫‪ (12‬וכן משמע במדרש לקח טוב שם "כי מאה ועשרים שנה הי'‬
‫‪ (18‬להעיר מלקו"ש חי"א ע' ‪ 183‬בנוגע לבנין המשכן‪ .‬ולהעיר‬ ‫משתדל בה"‪.‬‬
‫מצפע"נ לסנהדרין שם "והארכתי בזה גבי מקדש כו'"‪ ,‬ובמהד"ת )ג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (13‬ובפרט שכאן אין לפרש‪ :‬אתה משתמש בה ולא אחר )ראה רש"י‬
‫הובא בצפע"נ עה"ת כאן( מחלק בין משכן ומקדש דבמשכן דוקא המצוה‬ ‫בהעלותך י‪ ,‬ב( – אבל ראה לקמן בפנים ס"ה‪.‬‬
‫הוא העשי'‪ ,‬הבנין כו'‪ .‬ואכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (14‬משא"כ במעשה המשכן – שלא נאמר "לך" וקדמה להציווי "וכן‬
‫‪ (19‬ולהעיר מהסברת גדרי השליחות אם הוה כעושה בעצמו ממש‬ ‫תעשו" )תרומה כה‪ ,‬ט( ולאח"ז מפורש‪ :‬כל חכם לב גו' ועשו את כל‬
‫– ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג קו"א ח‪ .‬לקח טוב )להר"י ענגל(‬ ‫אשר צויתיך )תשא לא‪ ,‬ו(‪ .‬וראה לקו"ש חי"א ע' ‪ 164‬ואילך‪.‬‬
‫בתחילתו‪ .‬ובכ"מ‪ .‬וראה בהנסמן במפענצ"פ פי"ב סי"א יב‪ .‬ואכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (15‬צפע"נ עה"ת עה"פ‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (20‬כ"ה בצפע"נ לסנהדרין שם‪ .‬ועה"ת כאן "אם זה גדר שליחות‬ ‫‪ (16‬עיי"ש בצפע"נ שמספקא לי' בנדו"ד )ע"פ פרש"י סוכה נב‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫גבי ב"נ"‪ .‬אבל ראה לקמן סעיף ז ובהערה ‪.39 ,38‬‬ ‫ובצפע"נ לסנה' שם )הובא בצפע"נ עה"ת שם( מכריע שבנדו"ד אינו כן‪.‬‬
‫‪ (21‬אף שגם התיבה עצמה י"ל שמעוררת תמי' ובמילא מעורר אותם‬ ‫וראה לקמן סעיף ד‪ ,‬ו‪.‬‬
‫לתשובה )כדלעיל סעיף ב'( – ראה לקמן הערה ‪.24‬‬ ‫‪ (17‬משא"כ בלשון האברבנאל אינו מוכרח שס"ל שנח בעצמו הי'‬
‫מוכרח לבנות הכל בעצמו‪ ,‬אלא בעיקר שלא יצוה לעשותה לאחרים והוא‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ונ‬

‫‪29‬‬ ‫"עשה לך תיבת‪ "...‬איננו רק לשם מציאותה של התיבה‪,‬‬ ‫שהרי לפי הפשט אין זאת קושיה גדולה‪ :‬האמצעי‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫בשביל התוצאה‪ ,‬כדי שתהיה לו תיבה שיוכל להנצל‬ ‫בדרך הטבע להצלה ממבול מים הוא תיבה‪ ,‬ולכן אין‬ ‫‪2‬‬
‫‪31‬‬ ‫באמצעותה מ"מבול מים"‪ ,‬אלא שעצם פעולת הבניה היא‬ ‫רש"י מצטט מן המדרש ‪ 22‬את המילים "וכי לא היה יכול‬ ‫‪3‬‬
‫‪32‬‬ ‫מצוה בפני עצמה‪ ,‬התראה לדור המבול‪.‬‬ ‫הקב"ה להציל את נח באמונתו ובדבורו או להעלותו‬ ‫‪4‬‬

‫ו‪.‬‬ ‫לשמים"‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ÏÚ Â˘ÂÈÙÓ ‰¢ Ò"˘‰ ÏÚ È"˘ Ï˘ ¢ÂÈÙ‬‬ ‫אלא השאלה היא בעיקר "ולמה הטריחו בבנין זה‪:‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪‰Â˙‰‬‬ ‫מדוע היה נח צריך לטרוח בעצמו בבניית התיבה ‪.23‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪33‬‬ ‫דובר כבר מספר פעמים‪ ,‬שדרכו של רש"י בפירושו‬ ‫כלומר‪ ,‬מהי הכוונה בכך שהבניה עצמה היא מצוה‪ ,‬ואשר‬ ‫‪8‬‬
‫‪34‬‬ ‫על התורה איננה בדיוק כבפירושו על הש"ס‪ .‬אמנם‬ ‫על כן היה צריך נח בעצמו להתעסק בכך?‬ ‫‪9‬‬
‫‪35‬‬ ‫בשניהם הוא מפרש את "פשוטו" ‪ ,31‬אך בכל זאת אינו‬ ‫‪ 10‬על כך עונה רש"י "כדי שיראוהו‪ – "...‬טרחה זו‬
‫‪36‬‬ ‫זהה ה"פשוטו" של הש"ס – לימוד ההלכה וכו'‪,‬‬ ‫‪ 11‬בבנייה היא כדי לעורר לחזרה בתשובה‪ .‬ומזה מובן מדוע‬
‫‪37‬‬ ‫ל"פשוטו" של מקרא – לימוד פשט הפסוקים‪ .‬אלה הן‬ ‫‪ 12‬קיום המצוה הוא בעצם בניית התיבה ‪.24‬‬
‫‪38‬‬ ‫שתי דרכי לימוד שונות‪ .‬לפיכך אין להקשות על סתירה‬
‫‪39‬‬ ‫בין פירוש רש"י על התורה לבין פירושו על הש"ס‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ÌȘÂÒÙ‰ „Ò ‡Â‰ È"˘ Ï˘ ˘ÂÈÙ ÁΉ‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫דבר זה מודגש בעניננו‪ :‬במסכת סוכה ‪ 32‬אומר רש"י‪,‬‬ ‫‪ 13‬עדיין צריך להבין‪ :‬רש"י מפרש בפירושו על התורה‬
‫‪41‬‬ ‫ש ֵשׁם בנה את התיבה ביחד עם נח‪ ,‬ומפירוש זה מדייק‬ ‫‪ 14‬פשוטו של מקרא‪ .‬מהו אם כן‪ ,‬ההכרח לפי הפשט‬
‫‪42‬‬ ‫הרוגוטשובי ‪ 33‬ואומר שההכרח לכך הוא "דהמצוה הוה‬ ‫‪ 15‬שב"עשה לך תיבת‪ "...‬הכוונה היא ל"הטריחו‪ – "...‬שנח‬
‫‪43‬‬ ‫המציאות‪ ,‬לא הבנין" – ההיפך מן המשתמע מפירוש‬ ‫‪ 16‬צריך לבנות את התיבה בעצמו? במיוחד כאשר קשה‬
‫‪44‬‬ ‫רש"י על התורה )כדלעיל בסעיף ד'(‪.‬‬ ‫‪ 17‬לתאר כיצד יכול אדם אחד לבנות תיבה של שלוש מאות‬
‫‪45‬‬ ‫ההסבר לכך הוא‪ :‬לפי פשוטו של מקרא אין רמז‬ ‫‪ 18‬אמה וכו'‪.‬‬
‫‪46‬‬ ‫בפסוקים לכך ששם עזר לנח‪ .‬להיפך‪ :‬מן הפסוק ‪" 5‬ויעש‬ ‫‪ 19‬לכאורה‪ ,‬קשה לקבל את האמור לעיל‪ ,‬שזה מפני‬
‫‪47‬‬ ‫נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה" נראה‪ ,‬כפי‬ ‫‪ 20‬הביטוי "עשה לך"‪ ,‬כיוון שמוצאים במספר מקומות‬
‫‪48‬‬ ‫שאומר רש"י בפירושו על התורה‪ ,‬שנח בנה את התיבה‬ ‫‪ 21‬שלביטוי זה ישנן משמעויות אחרות לפי פשוטו של‬
‫‪49‬‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫‪ 22‬מקרא‪" :‬לך‪ ,‬בשבילך" ‪" 25‬לך‪ ,‬משלך" ‪.26‬‬
‫‪50‬‬ ‫וזאת גם בהתאם להמשך הפסוקים שם‪ :‬מהקדמת‬ ‫‪ 23‬יש לומר‪ ,‬שההכרח לפירוש רש"י הוא מסדר‬
‫‪51‬‬ ‫הציווי "עשה לך תיבת‪ "...‬מובן‪ ,‬שהפעולה עצמה היא‬ ‫‪ 24‬הפסוקים והמשכם ‪ :27‬הציווי על עשיית התיבה כתוב מיד‬
‫‪52‬‬ ‫המצוה‪ ,‬כדלעיל בסעיף ח'‪) .‬לפיכך מוצאים גם במדרשי‬ ‫‪ 25‬לאחר הסיפור על הפעולה ועל דור המבול "קץ כל בשר‬
‫‪53‬‬ ‫התורה ‪ 34‬שההתעסקות בבניית התיבה היתה כדי לעורר‬ ‫‪ 26‬בא לפני‪ ...‬והנני משחיתם את הארץ" ‪ 28‬ולפני הפסוק‬
‫‪54‬‬ ‫לתשובה‪ ,‬ולכן – עצם הבניה היא מצוה(‪.‬‬ ‫‪" 27‬ואני הנני מביא את המבול מים‪ 29 ."...‬שם מפורט באיזה‬
‫‪55‬‬ ‫מקבל רש"י את שיטת‬ ‫הש"ס ‪35‬‬ ‫ואילו בפירוש על‬ ‫‪ 28‬אופן תתבצע ההשחתה ‪ .30‬מכך מסיק רש"י שהציווי‬

‫‪ (28‬ו‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ (22‬אגדת בראשית שם‪ .‬וראה תנחומא באבער שם‪.‬‬

‫‪ (29‬שם‪ ,‬יז‪.‬‬
‫‪ (30‬ורק רש"י מפרשו לפנ"ז )בראשית ו‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫‪ (31‬ראה יד מלאכי כללי רש"י וכו' בתחלתו‪ ,‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (32‬נב‪ ,‬ב ד"ה וכהן צדק‪ ,‬הובא בצפע"נ עה"ת ולסנהדרין שם‪.‬‬
‫‪ (33‬צפע"נ לסנהדרין שם‪.‬‬
‫‪ (34‬אגדת בראשית ותנחומא הנ"ל‪.‬‬
‫‪ (35‬לכאורה י"ל עוד‪ ,‬שהציווי "עשה לך תיבת גו'" הוא רק על עצם‬
‫בנין התיבה‪ ,‬משא"כ ההכנות להבני' – נטיעת ארזים השקתן קציצתן‬
‫ועשיית הקרשים כו' – הי' אפשר שייעשה גם ע"י אחר )שם(* ]אלא‬
‫שבנוגע לנטיעת הארזים כו' אא"פ לומר לכאורה שהי' ע"י שם‪ ,‬שהרי‬
‫‪ (23‬להעיר מפרש"י בראשית ה‪ ,‬לב‪.‬‬
‫‪ (24‬כי מכיון שהציווי על בנין התיבה הוא ]לא בשביל ההצלה –‬
‫שהרי "הרבה ריוח והצלה לפניו" – אלא[ חובת גברא )על נח( לעוררם‬
‫לתשובה‪ ,‬הרי מובן‪ ,‬שכ"ז שצ"ל הפעולה לעוררם כו' צ"ל פעולתו של‬
‫נח בבנין התיבה; משא"כ ההתעוררות כו' ע"י תיבה בנוי' )כנ"ל ס"ב( –‬
‫הרי )נוסף לזה שי"ל שאינו דומה להתמי' שמתעוררת ע"י אריכות פעולת‬
‫הבנין‪ ,‬הנה( אין בזה פעולה התמידית של נח הגורמת לההתעוררות כו'‪.‬‬
‫‪ (25‬ראה רד"ק עה"פ‪.‬‬
‫‪ (26‬ראה פרש"י בהעלותך שם‪ .‬סוכה ט‪ ,‬סע"א‪ .‬כז‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (27‬להעיר ממשכיל לדוד לפרש"י עה"פ‪.‬‬

‫‪                           ‬‬
‫‪        ‬‬
 ‫זנ‬ ‫‪   ‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ÔÈÚ ÈÂËÈ‰Â ,"ÍÏ ‰˘Ú"Ï È¢Ë‚Â‰ ˘ÂÈÙ‬‬
‫‪‰ÎÂÒ‰‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבר דובר פעמים רבות על כך‪ ,‬שלכל הפירושים על‬
‫‪26‬‬ ‫אותו פסוק יש קשר ביניהם‪ .‬כך גם בעניננו‪ :‬על "עשה‬
‫‪27‬‬ ‫לך" אומר הרוגוטשובי ‪" 15‬לך – משלך"‪ ,‬שנח היה‬
‫‪28‬‬ ‫מוכרח לבנות את התיבה מנכסיו‪ .‬וצריך לומר שפירוש‬
‫‪29‬‬ ‫זה ל"עשה לך" קשור לפירוש דלעיל – שנח היה צריך‬
‫מזה מוכיח רש"י שלפי שיטת הש"ס‪ ,‬היתה בניית‬
‫‪30‬‬ ‫לבנות את התיבה בעצמו‪ ,‬מפני שעצם הבנייה היא‬
‫‪ 9‬התיבה רק לצורך ההצלה‪ ,‬והחזרת אנשי דור המבול‬
‫‪31‬‬ ‫המצוה‪.‬‬
‫‪ 10‬בתשובה היא ענין בפני עצמו‪ ,‬ללא קשר לעשיית התיבה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫דבר זה יובן עלֿידי העובדה‪ ,‬שבדומה לביטוי זה‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫נמצא גם לגבי סוכה – חג הסוכות תעשה לך ‪.41‬‬
‫‪34‬‬ ‫]בין שני ענינים אלו יש קשר‪ ,‬כפי שמוסבר‬
‫‪35‬‬ ‫בחסידות ‪ ,42‬שהסוכה דומה לתיבת נח‪ ,‬כי הענין‬
‫‪36‬‬ ‫שבשתיהן הוא שלום ‪ :43‬בתיבת נח היו כל החיות ביחד‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫ובכל זאת שרר שם שלום‪ ,‬מעין "לא ירעו ולא‬
‫‪38‬‬ ‫ישחיתו" ‪ ;44‬וכך ענינה של הסוכה הוא שלום – ופרוס‬
‫‪39‬‬ ‫עלינו סוכת שלומך‪ ,‬עד אשר אומרים חז"ל ‪" 45‬כל ישראל‬
‫‪40‬‬ ‫ראויים לישב בסוכה אחת"[‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫אנו רואים‪ ,‬שהענינים הללו‪ :‬בנין התיבה – א( שעצם‬
‫‪42‬‬ ‫בניית התיבה היא מצוה‪ .‬ב( שצריך להיות "עשה לך‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫משלך"‪ .‬ג( שהתיבה‪ ,‬התוצאה‪ ,‬היתה לצורך הצלה –‬
‫‪44‬‬ ‫נמצאים גם בסוכה‪ ,‬באופן דומה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪45‬‬ ‫א( עצם עשיית הסוכה היא מצוה ‪ ,46‬עד אשר לפי‬
‫‪46‬‬ ‫הירושלמי ‪ 47‬צריך לברך על כך "לעשות סוכה"‪ .‬ב(‬
‫‪47‬‬ ‫הסוכה צריכה להיות "לך ‪ 48‬משלך" ‪ .49‬ג( כוונת הישיבה‬
‫‪ (41‬ראה טז‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (42‬ד"ה כי פדה לאדה"ז )סה"מ אתהלך לאזניא ע' נז‪ ,‬ועם הגהות‬
‫– באוה"ת פרשתנו תרסט‪ ,‬א ואילך( – "ששניהן בבחי' בינה כנז' בזהר"‪.‬‬
‫המשך וככה תרל"ז פצ"ה "נודע כי סוכה ותיבת נח ענינם אחד הוא"‪.‬‬
‫‪ (43‬וראה ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו פ"ד )נדפס בספר המאמרים –‬
‫מלוקט )ח"א ע' קה"ת‪ ,‬תשמ"ז( ע' קעז(‪.‬‬
‫‪ (44‬ישעי' יא‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (45‬סוכה כז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (46‬ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרמ"א ס"א )ט"ז שם( "שעשייתה‬
‫אינה גמר המצוה שעיקר המצוה כו'"‪ .‬רמ"א ושו"ע אדה"ז שם סתרכ"ה‬
‫"מצוה לתקן הסוכה כו' מצוה הבאה לידו כו'"‪ .‬וראה פרש"י מכות ח‪,‬‬
‫א ד"ה השתא‪ .‬רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ח‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (47‬ברכות פ"ט ה"ג‪ .‬וראה לקו"ש חי"ז ע' ‪ 188‬הערה ‪ ,56‬דגם‬
‫להבבלי הוי מצוה ולא פליג רק בנוגע לברכה‪.‬‬
‫‪ (48‬לא רק לדעת ר"א )סוכה כז‪ ,‬ב( אלא גם להלכה )דעת חכמים‬
‫שם( – שו"ע אדה"ז סתרל"ז ס"ג‪ .‬ובארוכה – לקו"ש חי"ט ע' ‪348‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫‪ (49‬להעיר מכלי יקר פרשתנו ו‪ ,‬כא‪.‬‬
‫הגמרא )ההלכה(‪ .‬בגמרא ‪ 36‬שונים הדברים‪) :‬א( שם נאמר‬ ‫‪1‬‬
‫רק "שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו‬ ‫‪2‬‬
‫תשובה‪ ,"...‬ללא קשר לבניית התיבה‪ .‬ואפילו מהמשך‬ ‫‪3‬‬
‫הגמרא )"אמרו לו‪ :‬זקן תיבה זו למה‪ ,‬א"ל הקב"ה‪("...‬‬ ‫‪4‬‬
‫נראה‪ ,‬ששאלתם היתה על תיבה זו – על עצם מציאות‬ ‫‪5‬‬
‫התיבה ‪) .37‬ב( אין מוזכר בגמרא שעשיית התיבה‬ ‫‪6‬‬
‫התמשכה ק"כ שנים‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 11‬כלומר‪ ,‬המצוה היא על מציאות התיבה‪ ,‬התוצאה‪ ,‬ולכן‬
‫‪ 12‬אין חובת הבניה חלה על נח בעצמו דוקא‪ ,‬והוא היה‬
‫‪ 13‬יכול לבנותה בעזרת אחרים )שם וכדומה(‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪ÁŒÔ Ï˘ ÁÈÏ˘ ˙ÂÈ‰Ï ÏÂÎÈ Á Ô Y ‡Ó‚ È"˘‬‬
‫‪ 14‬בנוסף לכך יש לומר‪ :‬גם רש"י בפירושו על הש"ס‬
‫‪ 15‬סובר שהמצוה היא בניית התיבה‪ ,‬ולא רק מציאותה‪ ,‬אך‬
‫‪ 16‬הוא סובר‪ ,‬כדעת הפוסקים ‪ ,38‬שבןֿנח יכול להיות שליח‬
‫‪ 17‬של בןֿנח כמותו ‪ ,39‬ולכן נחשבת השתתפותו של שם‬
‫‪ 18‬בבניית התיבה בדיוק כבניה עלֿידי נח בעצמו‪ ,‬כי שם‬
‫‪ 19‬עשה זאת בשליחותו של נח‪.‬‬
‫‪ 20‬לעומת זאת‪ ,‬בפירושו על התורה‪ ,‬סובר רש"י לפי‬
‫‪ 21‬פשוטו של מקרא‪ ,‬שכאשר חל ציווי על מישהו לפעולה‬
‫‪ 22‬מסויימת אין הוא יכול לקיים ציווי זה באמצעות שליח‬
‫‪) 23‬כמוסבר במקום אחר ‪ ,(40‬ומזה מובן שנח היה צריך‬
‫‪ 24‬לבנות את התיבה בעצמו‪.‬‬
‫גם יפת בנו הגדול לא הי' בן מאה לפני המבול )פרש"י בראשית ה‪ ,‬לב([‬
‫– אבל אינו מתיישב בל' רש"י סוכה שם‪" :‬וקראו חרש ע"ש בנין התיבה‬
‫שבנה עם אביו‪.‬‬
‫‪ (36‬סנהדרין קח‪ ,‬סע"א ואילך‪.‬‬
‫‪ (37‬ויתירה מזו‪ :‬מהמשך הגמרא שם )בעמוד ב'( "שהי' נח הצדיק‬
‫מוכיח אותם כו' והיו מבזין אותו אמרו לו" – משמע‪ ,‬שתוכחה שלו היתה‬
‫ענין בפ"ע ולפני שהיו אומרים לו "תיבה זו למה"‪.‬‬
‫‪ (38‬שו"ת משאת בנימין סצ"ז‪ .‬ש"ך חו"מ סרמ"ג סק"ה‪ .‬ארעא דרבנן‬
‫אות א' ס"ה‪ .‬וראה מחנ"א הל' שלוחין סי"ד דאף שבירושלמי דמאי‬
‫ותרומות משמע דאין עכו"ם יכול להיות שליח לחבירו וכו' )כמו שהקשה‬
‫המג"א )או"ח סתמ"ח סק"ד( ומל"מ )רפ"ב מהל' שלוחין((‪ ,‬הנה מבבלי‬
‫ע"ז )נג‪ ,‬ב( משמע דיש שליחות )אבל ראה ברכ"י אה"ע ס"ה סקט"ז‪.‬‬
‫לקו"ש חי"א ע' ‪ 147‬הערה ‪ .(56‬וראה ברכ"י שם פתחי תשובה שם סקי"ג‬
‫– דכן הוא דעת כמה פוסקים‪.‬‬
‫‪ (39‬וראה עפרא דארעא שם דגם לדעת החולקים )מג"א שם‪ .‬ב"ש‬
‫אה"ע שם סקי"ט‪ .‬ועוד‪ .‬וכ"ה דעת אדה"ז או"ח סתמ"ח ס"יֿיא‪ .‬וראה‬
‫ברכ"י ופתחי תשובה שם‪ .‬שד"ח כללים מערכת א' כלל מ'( – י"ל דקודם‬
‫מ"ת דהכל בגדר ב"נ כולם שוים דיש שליחות מאדם לחברו‪.‬‬
‫‪ (40‬לקו"ש ]המתורגם[ ח"ט ע' ‪ 40‬הערה ‪.27‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫חנ‬

‫‪28‬‬ ‫לפיכך נאמר בספרי חסידות ‪ ,61‬שנח "לא נתן עצמו‬ ‫בסוכה היא "למען ‪ 50‬ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫על זה אשר תוכחתו והתראותיו יפעלו עליהם לעוררם‬ ‫את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ‪ ,51‬הם היו‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫לתשובה"‪ ,‬מפני שבתוכחתו הוא התכוון בעיקר לקיים את‬ ‫ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫ציווי ה' אליו‪.‬‬ ‫ודוגמא לזה ציונו לעשות סוכות העשויות לצל" ‪.52‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪32‬‬ ‫ולכן "לא בעא )במסירות נפש כמשה( רחמין על‬ ‫למרות זאת קיים הבדל ביניהם‪ :‬א( את התיבה היה‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫עלמא"‪.‬‬ ‫‪ 6‬צריך דוקא נח בעצמו לבנות‪ ,‬ואילו את הסוכה‪ ,‬למרות‬
‫‪ 7‬שעשייתה היא מצוה‪ ,‬יכול לבנות מישהו אחר ‪53‬‬
‫‪34‬‬ ‫לעומת זאת משה רבינו‪ ,‬שנגע ללבו מצב עם ישראל‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫בדיוק כפי שאיכפת לו על עצמו‪ ,‬מסר את נפשו בעבורם‪,‬‬ ‫‪ 8‬בשבילו ‪ .54‬ב( התיבה מוכרחה להיות "לך משלך" –‬
‫‪36‬‬ ‫הוא התפלל לעורר רחמים עד שאמר "ואם אין מחני נא‬ ‫‪ 9‬תיבתו של נח‪ ,‬ואילו בסוכה "אדם יוצא ידי חובתו‬
‫‪37‬‬ ‫מספרך אשר כתבת"‪.‬‬ ‫‪ 10‬בסוכתו של חבירו )סוכה שאולה( ‪ ,"55‬כי "הרי היא‬
‫י‪.‬‬ ‫‪ 11‬כשלו" ‪.56‬‬
‫‪‰ÎÂÒ ˙ÂˆÓ ÔÈÏ ÁÏ ÈÂÂȈ‰ ÔÈ Ï„‰‰‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫וזהו גם ההבדל בין תיבת נח לבין סוכות‪ ,‬שקיבל‬ ‫‪ÍÎ ÏÚ È˘Â˜‰Â ,ÌÈÁ‡ ÌȘȄˆÏ Á ÔÈ Ï„‰‰‬‬
‫‪39‬‬ ‫משה מסיני ומסרה וכו'‪:‬‬ ‫‪ 12‬יש לומר‪ ,‬שדברים אלו קשורים לעבודה הכללית של‬
‫‪40‬‬ ‫הענין הנ"ל‪ ,‬שנח לא ביקש רחמים על בני דורו‪,‬‬ ‫‪ 13‬נח בענין המבול‪ .‬הזוהר ‪ 57‬מסביר את ההבדל בין‬
‫‪41‬‬ ‫התבטא בבניית התיבה‪ :‬ההצלה )כפשוטה‪ ,‬ממי המבול(‬ ‫‪ 14‬התנהגותו של נח לבין הצדיקים שהיו אחריו‪ ,‬שנח לא‬
‫‪42‬‬ ‫– בניית התיבה – היתה מיועדת לקליטת נח ובני‬ ‫‪ 15‬התפלל על דורו "לא בעא רחמין על עלמא"‪ ,‬ולכן מכונים‬
‫‪43‬‬ ‫משפחתו בלבד‪ ,‬ולא לבני דורו‪ ,‬ומסיבה זו עצמה היתה‬ ‫‪ 16‬מי המבול ‪ 58‬בכינוי "מי נח"‪" ,‬דביה הוו תליין‪ ,‬דלא בעי‬
‫‪44‬‬ ‫הבניה רק על ידו‪ ,‬ומנכסיו שלו – "לך‪ ,‬משלך"‪.‬‬ ‫‪ 17‬רחמי על עלמא" ) =שבו היו תלויים‪ ,‬שלא ביקש רחמים‬
‫‪ 18‬על העולם(‪ ,‬ואילו הצדיקים שבאו אחריו מסרו את נפשם‬
‫‪45‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לאחר מתן תורה‪ ,‬כאשר הפכו ישראל‬ ‫‪ 19‬בשביל בני דורם‪ ,‬כפי שמוצאים שמשה רבינו אמר ‪59‬‬
‫‪46‬‬ ‫לציבור ‪ ,62‬ובמיוחד לאחר שנכנסו לארץ‪ ,‬כאשר התחייבו‬
‫‪" 20‬ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫בערבות ‪ ,63‬הם הפכו ל"מציאות אחת נצחית" ‪ – 64‬שלכל‬
‫‪48‬‬ ‫יהודי נוגעת מציאותו של האחר‪.‬‬ ‫‪ 21‬לכאורה ניתן לשאול על כך‪ :‬הרי חז"ל אומרים‪,‬‬
‫‪49‬‬ ‫ובמיוחד במצוות שענין האחדות גלוי אצלן‪ ,‬כמצות‬ ‫‪ 22‬כמצויין לעיל ‪ ,60‬שנח הוכיח את בני דורו ועוררם לחזור‬
‫‪50‬‬ ‫סוכה‪ ,‬שענינה שלום )כדלעיל בסעיף ח(‪ :‬אז יכול מעשה‬ ‫‪ 23‬בתשובה‪ ,‬ומדוע איפוא הוא לא התפלל בעבורם ועורר‬
‫‪51‬‬ ‫המצווה של יהודי אחר להחשב כאילו הוא עשה זאת‪:‬‬ ‫‪ 24‬עליהם רחמים?‬
‫‪52‬‬ ‫גם סוכה של חברו נחשבת כ"שלו ממש"‪ ,‬והוא יוצא ידי‬ ‫‪ 25‬ההסבר לכך הוא‪ :‬תוכחתו של נח לא נבעה ממסירות‬
‫‪53‬‬ ‫חובתו‪ ,‬מפני שהם "כגוף אחד" ‪.65‬‬ ‫‪ 26‬נפשו למען אנשי דור המבול‪ ,‬אלא כדי לקיים את ציווי‬
‫‪   ‬‬ ‫‪ 27‬ה'‪.‬‬

‫‪ (59‬תשא לב‪ ,‬לב‪.‬‬ ‫‪ (50‬שו"ע אדה"ז סתרכ"ה מטושו"ע שם‪.‬‬

‫‪ (60‬סנהדרין שם‪ .‬ומדרשים ופרש"י הנ"ל‪ .‬וגם בזהר שם ח"א סח‪,‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ (61‬סה"מ ה'ש"ת ע' ‪.29‬‬
‫‪ (62‬שהרי אז יצאו מכלל ב"נ כו'‪ .‬וראה נזיר סא‪ ,‬ריש ע"ב‪ .‬צפע"נ‬
‫מהד"ת יג‪ ,‬ב‪ .‬עה"ת פרשתנו ע' מ‪ .‬וראה בגליון המו"נ בצפע"נ דברים‬
‫)ע' תז( "ואח"כ בשעת מ"ת חזרו ונעשו מהפרטים כלל אחד"‪ .‬וראה‬
‫צפע"נ מהד"ת צ‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (63‬ראה סנהדרין מג‪ ,‬ב‪ .‬ובפרש"י שם‪ .‬פרש"י נצבים כט‪ ,‬כח‪.‬‬
‫‪ (64‬שו"ת צפע"נ )ווארשא( סקמ"ג אות ב‪ .‬מהד"ת שם‪.‬‬
‫‪ (65‬ראה לקו"ש חי"ט שם‪ ,‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (51‬אמור כג‪ ,‬מג‪.‬‬
‫‪ (52‬ועי' בב"ח )וכן משמע בשו"ע אדה"ז( שם שכוונה זו )וכן‬
‫בציצית ותפלין( היא חלק מקיום המצוה ולא ככוונות שאר המצוות‪.‬‬
‫‪ (53‬להעיר מהעמק שאלה לשאילתות סקס"ט אות א'‪.‬‬
‫‪ (54‬להעיר משו"ע אדה"ז שם )סתרמ"א( "ואם עושה אותה לאחרים‬
‫הי' ראוי שבעל הסוכה שישב בה בחג יברך שהחיינו בשעת עשייתה כו'"‪.‬‬
‫‪ (55‬סוכה שם‪.‬‬
‫‪ (56‬שו"ע אדה"ז שם )סי' תרלז(‪ .‬וראה לקו"ש שם‪.‬‬
‫‪ (57‬ח"א סז‪ ,‬ב ואילך‪ .‬רנד‪ ,‬ב‪ .‬ח"ג יד‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬
‫‪ (58‬הפטורת פרשתנו – ישעי' נד‪ ,‬ט‪ .‬וראה תו"א ר"פ נח‪ .‬אוה"ת שם‬
‫סא‪ ,‬א ואילך‪ .‬תרכב‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
 ‫טנ‬
.‫ דמ"ה הוא י"ט‬7‫ שהמלוי‬,‫ מ"ה‬6‫ והוא שם‬,‫הכל‬
.‫וזהו ענין י"ט כסלו‬
‫ חידושים וביאורים בש"ס עמוד שמא‬,‫תורת לוי יצחק‬
,‫ ה"א‬,‫ יו"ד‬:‫ ׁ ֵשם מ"ה הוא ׁ ֵשם הוי' במלוי אלפי"ן כזה‬:‫) פירוש‬6
+ ,)7( ‫ א"ו‬,)1( ‫ א‬,)10( ‫ שהם ו"ד‬,"‫ והאותיות ה"מילוי‬.‫וא"ו ה"א‬
.19 = )1( ‫א‬
‫ ראה תורה אור‬.‫ וזהו מורה על תיקון ולא תהו‬,‫ושם מ"ה בגי' אד"ם‬ ֵׁ
'‫ ונמצא ד"אדם" בחי‬.‫ קלט‬.‫ קלח‬.‫ קג‬.‫ לעיל סימן נד‬.‫ ד‬,‫עמוד עב‬
‫ והוא‬,‫השם עצמו והמילוי‬ ֵ ׁ ‫ הנה הוא צירוף‬,‫ שהוא בגי' מ"ה‬,‫תיקון‬
.7 ‫ ראה הערה‬.‫רמז ל"הדר ומהיטבאל" וד"ל‬
‫ ב וז"ל כידוע דאדם‬,‫ ראה סידור עם דא"ח עמוד קטו‬:‫) י"ט חו"ה‬7
‫בגי' מ"ה והגי' דמ"ה הוא בד' אותיות דשם הוי"ה עם המילוי שלו‬
‫ והמילוי שלו יו"ד הא ואו הא הוא גי' י"ט‬,‫ כי גי' דהוי"ה כ"ו‬,‫דוקא‬
‫ ואין מספר מ"ה רק בצירוף המילוי דשם הוי"ה‬,‫והוא גי' דחוה כידוע‬
‫ והוא בחי' המ"ל שנק' אם כל‬,‫שהוא מספר י"ט בגי' דחוה אשת אדם‬
‫חי בחי' כח הפועל בנפעל והוא בחי' אלקים ואדני כידוע דזו"נ הן‬
.‫בחי' אדם וחוה כמ"ש בזהר בפי' ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור‬
'‫וא"כ הרי מובן מכל זה דעיקר בחי' אדם שם מ"ה אינו אלא בחי‬
‫הנוק' שלו שהוא בחינת המילוי דשם הוי"ה ואם לאו לא נק' אדם‬
‫בגי' מ"ה ולא עוד אלא שהמ"ל יותר עיקר שהרי נעשית בחי' עטרת‬
. . . ‫לבעלה מטעם הנ"ל‬
'‫וכך יובן למעלה בבחי' המ"ל שהוא בחי' המלוי דשם הוי' בגי‬
‫חוה כי היא היתה אם כל חי (בבחינת העלם ועיבור תחלה באותיות‬
‫דהוי"ה עצמו) שהוא בחי' גילוי ההעלם דהוי"ה להאיר למטה והוא‬
,‫בחי' דבור העליון בי' מאמרות להיות אם כל חי מאין ליש כידוע‬
.‫ כב‬.‫ עיין רשימות חוברת א‬.‫ע"ש כל הביאור‬
‫ילקוט לוי יצחק על התורה‬
‫ן־עכְ ּבוֹ ר וַ ִ ּי ְמל ְֹך‬
ַ ‫ וַ ָ ּי ָמת ַּב ַעל ָחנָ ן ֶּב‬:‫ לט‬,‫בראשית לו‬
‫ַּת ְח ָּתיו ֲה ַדר וְ ׁ ֵשם ִעירוֹ ּ ָפע ּו וְ ׁ ֵשם ִא ׁ ְש ּתוֹ ְמ ֵ ֽה ַיט ְב ֵאל‬
:‫ת־מ ְט ֵרד ַּבת ֵמי זָ ָ ֽהב‬
ַ ‫ַּב‬
‫קסח‬
‫ ותיקון‬,‫בחי' תהו הוא הז' מלכי דאדום וי"א אלופי עשו‬
"‫ וזהו"ע "יט כסלו‬,‫מרומז במספר י"ט‬
2
‫ וי"א‬,‫ בהם מיתה‬1‫הנה יש ז' מלכי אדום שכתוב‬
‫ וי"א ימי‬,‫ ימי נדה‬3'‫ ששרשם מתהו (וכן ז‬,‫אלופי עשו‬
.‫ י"ח‬4‫זיבה) שעולה‬
‫ שלא‬,‫ י"ט הוא לנגד המלך הדר דתיקון‬5‫אך מספר‬
‫ והוא הוא מקור התיקון המתקן‬,‫נזכר בו מיתה כלל‬
‫ בכל אחד דמלכי אדום (פסוקים לא־לט) כתוב וימלך‬:‫) פירוש‬1
.‫ ראה לעיל סימן קמו ואילך‬.‫וימת‬
,‫ אהליבמה‬,‫ יתם‬,‫ עלוה‬,‫ אלוף תמנה‬.‫) בראשית לו פסוקים מ־מג‬2
.‫ עירם‬,‫ מגדיאל‬,‫ מבצר‬,‫ תימן‬,‫ קנז‬,‫ פינו‬,‫אלה‬
‫ זו אחד עשר יום שבין‬. . ‫ ע"ש רש"י ד"ה על נדתה‬.‫ כה‬,‫) ויקרא טו‬3
'‫ וראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן ריש הל‬.'‫סוף נדה לתחלת נדה וכו‬
.‫ קמח‬.‫ קכז‬.‫ ראה גם לעיל סימן קכג‬.‫נדה‬
‫ י"ג‬+ ,‫ דהם כנגד ה' אותיות ׁ ֵשם אלקים‬,‫) ראה לעיל סימן קמח‬4
.‫ ע"ש‬,‫אותיות המילוי‬
‫ (וראה עוד במספר יט‬.‫ לקמן סימן קעג‬.‫) ראה גם לעיל סימן לא‬5
.)‫ קנא‬.‫לעיל סימן קמח‬

              
‫המשך ביאור למס' מנחות ליום שני עמ' א‬
                     
 
                  
                            
                       
                     
        
                       
 
           
       
   
             
 
            
                      
 
                  
           
                          
             
    
      
        
                   
    
 
                      
                       
                      
                   
                 
               
                          
                        
            
           
             
     
                        
                      
    
    
             
                       
          
 ‫מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח ‪ -‬פרשת נח‬ ‫ס‬
‫שנה לחיי נח וגו'"‪ ,‬היינו‪ ,‬שהתחלת המבול ("נבקעו כל מעינות‬ ‫ו‪ ,‬ט – אלה תולדת נח נח איש צדיק וגו'‬
‫תהום רבה וארובות השמים נפתחו") רומז להתחלת גילוי‬
‫א‪ .‬אלה תולדות‪ ,‬ו' פרשיות מתחילין ראשי פרקים בא'‬
‫פנימיות התורה בדורות האחרונים‪ ,‬לאחרי חצות דאלף הששי‪,‬‬
‫כמו [אלה תולדות נח]‪ ,‬אלה פקודי‪ ,‬אם בחוקותי‪ ,‬אלה‬
‫"כמ"ש האריז"ל דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה‬
‫מסעי‪ ,‬אלה הדברים‪ ,‬אתם נצבים‪ ,‬וכן ו' פרשיות שפסוק‬
‫לגלות זאת החכמה"‪ ,9‬עד לגילוי באופן ד"יתפרנסון"‪ ,10‬הבנה‬
‫האחרון מתחיל בא' פרשת וישלח מסיימת אלוף‪ ,‬פרשת‬
‫והשגה‪ ,‬בתורת חסידות חב"ד‪ ,‬ובאופן ד"יפוצו מעיינותיך‬
‫בהר סיני מסיימת את שבתותי‪ ,‬אם בחקותי מסיים אלה‬
‫חוצה"‪ ,‬עד לשלימות ההפצה חוצה בדורנו זה‪.‬‬
‫המצות‪ ,‬שלח לך מסיים אני ה'‪ ,‬אלה מסעי מסיים אלה‬
‫וענין זה נעשה לשלימות הגילוי דפנימיות התורה –‬
‫המצות‪ ,‬ראה מסיים איש כמתנת ידו‪ ,‬להודיעך ו' אלפים‬
‫"תורה חדשה מאתי תצא"‪ ,‬לימוד פנימיות התורה על ידי‬
‫שנה הווה העולם‪.‬‬
‫משיח צדקנו‪ ,‬שאז יקויים היעוד "כי מלאה הארץ דעה‬
‫להודיעך‬ ‫אתם‪,‬‬ ‫אם‪,‬‬ ‫מתחילין‬ ‫וב'‬ ‫באלה‬ ‫מתחילין‬ ‫ד' פרשיות‬
‫את ה' כמים לים מכסים"‪ ,11‬די"ל‪ ,‬שדוגמת זה הי' גם בזמן‬
‫ד' אלפי תורה וימות המשיח שילמדו תורה וב' אלפים תוהו‬
‫המבול‪ ,‬שהעולם כולו הי' מכוסה במים (כמו בהתחלת‬
‫בלא תורה כן ב' פרשיות פסוק אחרון מתחילין אלה והד' ענין‬
‫הבריאה שהי' "כל העולם כולו מים במים"‪ ,)12‬ע"ד ובדוגמת‬
‫אחר‪ ,‬וכשתמנה התחלת ו' פרשיות הם אלה אלה אם אלה‬
‫תכלית השלימות ד"כמים לים מכסים" לעתיד לבוא‪.13‬‬
‫אלה אתם בגימטריא עדו"ת נאמנ"ה (עיין תהלים יט‪ ,‬ח) לומר‬
‫ספר השיחות ה'תשמ"ח‬
‫עדות ה' נאמנה על זה שו' אלפא הוה העולם‪.‬‬
‫ח‪ ,‬ח – וישלח את היונה מאתו לראות‬ ‫הרוקח‬ ‫פירוש‬
‫הקלו המים מעל פני האדמה‬
‫ז‪ ,‬יא – בשנת שש מאות שנה לחיי נח‬
‫ג‪ .‬וישלח את היונה וגו'‪ .‬רמזו גם כן כל זאת הפרשה‬ ‫בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום‬
‫על העתיד וכן אמרו במדרש הנעלם (תקו"ז תכ"א מה‪ ,‬ב)‬ ‫הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות‬
‫כי בענין היונה רמוזים הגליות וכנסת ישראל היא משולה‬ ‫השמים נפתחו‬
‫ליונה דכתיב (שיר השירים ב‪ ,‬יד) יונתי בחגוי הסלע‪ ,‬ובעונה‬
‫ב‪ .‬מבואר בדרושי חסידות ש"בתיבת נח הי' דוגמת ומעין‬
‫נשתלחה ונתגרשה כדכתיב (ירמי' טו‪ ,‬א) שלח מעל פני‪.‬‬
‫לעתיד לבוא‪ ,‬שהרי בתיבת נח היו כל החיות וכל הבהמות‬
‫וזהו וישלח את היונה מאתו בגלות בבל ולא מצאה היונה‬
‫יחד‪ ,‬ועכ"ז לא עשו רעה זה לזה כלל ולא השחיתו זה לזה‪,‬‬
‫מנוח לכף רגלה שהכביד מלך בבל עולו עליהם וכתיב שם‬
‫שנמצא גם עכשיו גר זאב עם כבש ‪ . .‬הכל יחד בתיבה ‪. .‬‬
‫(ירמי' יג‪ ,‬טז) ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף‪.‬‬
‫מעין לעתיד לבוא שלא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי‪,1‬‬
‫ותשב אליו אל התיבה שחזרה בתשובה וקבלה‪ .‬וזהו וישלח‬
‫"תיבת נח היא מ"ם סתומה שבפסוק‪ 2‬לםרבה המשרה‪ ,‬ולכן‬
‫ידו ויקחה כדכתיב (יחזקאל א‪ ,‬ח) וידי אדם מתחת כנפיהם‪,‬‬
‫שם ולשלום אין קץ‪ ,‬וגר זאב עם כבש כו'"‪ ,3‬היינו‪ ,‬שפרשת‬
‫חזרה לחטוא כבראשונה ויוסף שלח את היונה בגלות יון‪.‬‬
‫נח קשורה עם תכלית השלימות דלעתיד לבוא‪.‬‬
‫ותבא אליו היונה לעת ערב שחזרה בתשובה‪ .‬ולפי שגלות יון‬
‫ועל פי זה יש לומר‪ ,‬שמה שכתוב במדרש‪ 4‬שנח "עולם‬
‫החשיך פניהם של ישראל כשולי קדירה‪ ,‬אמר לעת ערב לפי‬
‫חדש ראה" – קאי (לא רק על חידוש העולם כפשוטו‪,‬‬
‫שחשך עליהם היום וערבה כל שמחה‪ .‬והנה עלה זית טרף בפי'‬
‫לאחרי המבול‪ ,‬אלא) גם על החידוש דלעתיד לבוא‪,‬‬
‫לולי שהעיר השם רוח הכהנים המשוחים בשמן זית שהם‬
‫"השמים החדשים והארץ החדשה"‪ ,‬וכדאיתא במדרש‪ 5‬על‬
‫חשמונאי ובניו כמעט אבדה שארית ישראל‪...‬‬
‫הכתוב‪" 6‬וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם גו'"‪,‬‬
‫אח"כ חזרה לחטוא כבראשונה וגלתה גלות רביעי הוא‬
‫"כימי עולם כימי נח"‪.‬‬
‫גלות אדום‪ ,‬וזהו וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את‬
‫ולפני זה – גם החידוש בתורה‪“ ,‬תורה חדשה מאתי‬
‫היונה בגלות אדום ולא יספה שוב אליו עוד היא מעצמה אלא‬
‫תצא"‪:‬‬
‫שהקב"ה יעורר אותה ויקימה מעפרה כדכתיב אקים את‬
‫על הפסוק‪" 7‬בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל‬
‫סוכת דוד הנופלת‪ .‬וזהו נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל‬
‫מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" – איתא בזהר‪:8‬‬
‫שפירושו לא תוסיף קום מעצמה אלא שהקב"ה יסייעה ויתן‬
‫"ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא‬
‫לה יד‪ .‬וזהו אקים את סוכת דוד‪ ,‬וזהו ולא יספה שוב אליו עוד‬
‫לעילא ומבוע דחכמתא לתתא וכו' וסימנך בשנת שש מאות‬
‫מעצמה לפי כובד הגלות והשעבוד עד שהשם יסייעה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫צרור המור‬
‫‪ )1‬המשך וככה תרל"ז פרק צה‪.‬‬
‫‪ )2‬ישעי' ט‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ )9‬אגרת הקודש סימן כו (קמב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫‪ )3‬אור התורה פרשתנו (כרך ג תרע‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )10‬תקו"ז ת"ו בסופו‪ .‬ראה לקוטי שיחות חלק כד עמוד ‪ 631‬הערה ‪ .53‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ )4‬בראשית רבה פרשתנו פ"ל‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ )11‬ישעי' יא‪ ,‬ט‪ .‬רמב"ם סיום וחותם ספר הי"ד‪.‬‬ ‫‪ )5‬ויקרא רבה פ “ז‪ ,‬ד‪ .‬איכה רבה בסופו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ )12‬בראשית רבה פ"ה‪ ,‬ב‪ .‬וראה שם‪ ,‬א‪ .‬לקוטי שיחות חלק ל ע' ‪.61‬‬ ‫‪ )6‬מלאכי ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ )13‬ראה בארוכה לקוטי שיחות שם ס"ה ואילך‪.‬‬ ‫‪ )7‬פרשתנו ז‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ )14‬ר' אברהם סבע ז"ל‪ ,‬ממגורשי ספרד‪.‬‬ ‫‪ )8‬חלק א קיז‪ ,‬א‪.‬‬
‫אס‬               

     

‰Â‰
»¬ ÌÈÏL
ƒ¿ ȇkÊ
«« b
«¿ Á
«… Á
«… ˙„Ïez
«¿ ÔÈl‡
≈ƒ ‫ט‬ 
−¨ ¨ 
¬ ¦ ¨ ²¦ © 
¬ ¦  © Ÿ À 
© Ÿ ½ 
Ÿ ´ § «  ¤ ¥  
:Á
«… CÈl‰
ƒ« »ÈÈ„
¿« ‡zÏÁ„a
»¿« «¿ ȉB„a
ƒ »¿

© Ÿ « ¤ © § ¦ 
−¦ Ÿ ¡ «¨ ¤  ® ¨Ÿ Ÿ « §
‫צרי‬ִ ָ ‫היה‬ָ ָ ‫נח‬
ַ ֹ ,"‫לפניו‬
ָ ָ ְ ‫לּכ ִתּי‬
ְ ַ ‫התה‬
ַ ְ ִ ‫"א ֶשׁר‬ ֲ (‫ )לקמן כד‬:‫וֹמר‬ ֵ ‫א‬ ,‫והזכּירוֹ‬
ִ ְ ִ ְ ‫וֹאיל‬ִ ‫˜ ∑ ה‬Ècˆ ƒ« Lȇƒ Á «… Á
«… ˙„ÏBz
… ¿ ‰l‡ ∆≈  
‫בּצדקוֹ‬ְ ִ ְ ‫וּמה ֵלּ‬
ַ ְ ‫מתח ֵזּק‬
ַ ְ ִ ‫היה‬ ָ ָ ‫אברהם‬
ָ ָ ְ ַ ‫אבל‬ ָ ֲ ,‫לתמכוֹ‬
ְ ָ ְ ‫סעד‬
ַַ ‫דּבר‬
ָ ָ ."‫לברכה‬ָ ָ ְ ִ ‫"זכר ַצ ִדּיק‬ ֶ ֵ (‫ )משלי י‬:‫שׁנּאמר‬
ַ ֱ ֶ ֶ ,‫בּשׁבחוֹ‬ ְ ִ ְ ‫ִס ֵפּר‬
,'‫וזהוּ ִשׁמּוּשׁוֹ ֶשׁל ל‬ ָ ָ ‫ ∑ ְלשׁוֹן‬Cl‰˙‰
ֶ ְ ,‫עבר‬ ∆«¿ƒ .‫מאליו‬ ֵֵָ ‫מע ִשׂים‬ֲ ַ ,‫דּיקים‬ ִ ִ ‫וֹתיהם ֶשׁל ַצ‬ ֶ ֵ ‫תּוֹלד‬ ְ ‫שׁע ַקּר‬ִ ֶ ‫מּד‬ ְ ֶ ‫לל‬
ַ ְ :‫אחר‬
ֵַ
:‫אחד‬ָ ֶ ‫בּלשׁוֹן‬ ָ ְ ‫שׁעבר‬
ַ ָ ֶ ‫וּל‬ְ ‫לה ָבּא‬ ַ ְ ‫שׁמּשׁת‬ ֶ ֶ ַ ‫כּבד ְמ‬ ֵ ָ ‫בּלשׁוֹן‬ ְָ ‫דּוֹר ִשׁים‬ְ ‫בּוֹתינוּ‬ ֵ ‫מר‬ ַ ֵ ‫ ∑ )סנהדרין קח( ֵישׁ‬ÂÈ˙„a »…… ¿ .‫ט ִוֹבים‬
.‫שׁעבר‬
ַ ָ ֶ ‫ ְל‬,"‫נח‬ ַ ֹ ‫"התה ֶלּ‬
ַ ְ ִ .‫לה ָבּא‬ ַ ְ ,"‫התה ֵלּ‬
ַ ְ ִ ‫)שם יג( "קוּם‬ ‫היה‬
ָ ָ ‫דּיקים‬ ִ ִ ‫היה ְבּדוֹר ַצ‬ ָ ָ ‫שׁאלּוּ‬ ִ ֶ ‫שׁכּן‬
ֵ ֶ ֿ‫ ָכּל‬,‫שׁבח‬ ַ ֶ ‫אוֹתוֹ ְל‬
‫"וּבא‬
ָ (‫ )מלכים א ח‬.‫לה ָבּא‬ ַ ְ ,"‫עבדי‬ֶ ָ ֲ ‫בּעד‬ַ ְ ‫פּלּל‬ֵ ַ ‫"הת‬
ְ ִ (‫)שמואל א יב‬ ‫היה‬
ָ ָ ‫לפי דּוֹרוֹ‬ ִ ְ ,‫לגנאי‬ַ ְ ִ ‫שׁדּוֹר ִשׁים אוֹתוֹ‬ ְ ֶ ‫וישׁ‬ ֵ ְ .‫יוֹתר‬ֵ ‫ַצ ִדּיק‬
‫שׁהָוּי"ו‬ַ ֶ ‫ ֶא ָלּא‬,‫עבר‬ ָ ָ ‫ ְלשׁוֹן‬,"‫בּית ַהֶזּה‬ ִ ַ ‫פּלּל ֶאל ַה‬ ֵ ַ ‫ְוהת‬
ְִ ‫נח ָשׁב‬
ֱ ֶ ‫היה‬ ָ ָ ‫ ֹלא‬,‫אברהם‬ ָ ָ ְ ַ ‫היה ְבּדוֹרוֹ ֶשׁל‬ ָ ָ ‫ואלּוּ‬ ִ ְ ,‫ַצ ִדּיק‬
.‫שׁבּראשׁוֹ ה ְוֹפכוֹ ְ ַלה ָבּא‬ ֹ ְֶ ‫וּבאברהם הוּא‬ָ ָ ְ ַ ְ ∑ ÁŒCl‰˙‰
«… ∆«¿ƒ Ìȉχ‰Œ˙‡ ƒ… ¡» ∆ .‫לכלוּם‬ ְִ
          
ֶ ‫רנס‬
ָ ְ ַ ‫א ַה‬‫ה‬ֶ ‫הינ‬ְ ַ ,ֶ ‫ר‬ַ "‫תיו‬‫ר‬
ָ ‫ד‬"ְ ‫נה‬ ָ ָ ַ ‫דה‬
ְַ ‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֶ ‫זה ַמה‬
ֶ ָ ‫ ְוד]ר[ז"ל‬,"‫תיו‬‫ר‬
ָ ‫ד‬ְ ‫היה‬ ָ ָ ‫יק‬‫"צ‬ ִ ַ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫ַעל ַה‬
.(‫' )ויק"ר פס"ו‬‫פרנסיו ְוכ‬
ָ ָ ְ ַ ‫ר‬ ‫רז"ל‬
ַ ַ ‫וכל‬
ְ ִ ְ ‫מנהיג‬
ְִַ ,'‫למה‬
ָ ֵ ְ ‫רה‬'
ָ ְ ‫ה‬ָ ‫הק‬ ְ ִ ‫וכ‬
ֵ ְ ‫ה‬ָ ‫והק‬
ְ ִ ְ ,‫אברה‬
ָ ָ ְ ַ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫ד‬ְ ֵ
‫זה‬
ֶ ָ ‫מר‬‫ל‬ַ ֵ‫ – י‬.‫ נ"ח‬ֶ ‫אברה‬ ָ ָ ְ ַ ‫היה‬ָ ָ ‫נח‬ַ ֹ ‫ת‬ֵ ֶ ְ ‫הרי‬
ֲֵ ֶ
          
‫הצדיקי‬
ִ ִ ַ ַ ‫ואיל‬ ִ ְ ,(‫ל‬ָ ‫ ַעל ָהע‬‫רחמי‬ִ ֲ ַ ‫ק‬ֵ ִ ‫לא‬ֹ ֶ ,‫יי‬‫ל‬ ִ ְ ‫לבי‬
ֵ ְ ‫נח‬
ַ ֹ ‫ל‬ֶ ‫ת‬‫התנהג‬ַ ַ ְ ִ ‫י‬ֵ ‫ההבדל‬ֵ ְ ֶ ַ ‫יר ֶאת‬ִ ‫מס‬ ְ ַ ‫הר‬‫הז‬
ַ ַ
‫פי‬
ִ ְ ,‫ר‬ָ ‫ני ד‬ ֵ ְ ‫ביל‬ִ ְ ִ ‫נפ‬ָ ְ ַ ‫ ֶאת‬‫מסר‬ ְ ָ ‫אחריו‬ָ ֲ ַ ‫א‬ ֶָ ‫עא‬ָ ְ ‫"לא‬
ֹ ‫ר‬‫לל ַעל ד‬‫הת‬ֵ ַ ְ ִ ‫נח ֹלא‬
ַ ֹ ֶ ,‫אחָריו‬ ֲ ַ ‫הי‬ָ ֶ ‫הצדיקי‬
ִ ִַַ
‫פר‬
ְ ְ ִ ‫מחני ָנא ִמ‬
ִ ֵ ְ ‫אי‬
ִ ַ ‫"וא‬ִ ְ ‫אמר‬ַ ָ ‫ינ‬‫ר‬ ֹ ֶ ‫צאי‬
ֵ ַ ‫ה‬ֶ ‫מ‬ ִ ְ ‫מ‬ֶ ,"‫נח‬
ַ ֹ ‫"מי‬
ֵ ‫י‬‫כינ‬
ִ ְ ‫ל‬‫המ‬ ַ ַ ‫ ֵמי‬‫ני‬ִ ‫ ְמכ‬‫ולכ‬ֵ ָ ְ ,"‫עלמא‬
ָ ְ ָ ‫ ַעל‬‫רחמי‬
ֲִַ
."ָ ‫תב‬
ְ ָ ָ ‫ר‬ֶ ‫ֲא‬ ‫ ָהי‬=)ֶ "‫עלמא‬ ָ ְ ָ ‫רחמי ַעל‬ֵ ֲ ַ ‫עי‬ִ ָ ‫דלא‬ ֹ ְ ,‫לי‬
ָ ְ ַ ‫ ַהו‬‫בי‬"
ְֵ
              


  
 
 
‫ל‬ ָ ְ ‫רת‬ֶ ֶ ‫מד‬
ַ ְ ‫אינ‬
ָ ֵ ‫רה‬ָ ‫ה‬ ַ ֶ  ‫לל ֶזה‬ ָ ְ :‫זה‬ֶ ָ ‫ע‬ ַ ַ ‫מר ַה‬‫ל‬ ַ ֵ‫ְוי‬ ‫דרתיו‬
ָ ֹ ֹ ֽ ְ ‫היה‬
‫דרתיו‬ ָ ָ ‫מי‬
‫מי‬ ִ ָ ‫יק‬
‫יק‬ִ ‫ ַצ‬‫אי‬ ִ ‫נח‬
ַ ֹ
‫נח‬
,‫הלכה‬
ָ ָ ֲ ‫דבר‬
ַ ְ ִ ‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֵ ֶ ‫רה; ַמה‬ ָ ‫רי ַה‬ ֵ ‫לס‬ ִ ְ ‫מתיחס ַרק‬ ֵ ַ ְ ִ  ‫ה‬‫מג‬ָֻ ְ ‫היה‬
ָ ָ ‫א‬ ִ ֶ ‫ל־‬
ֵ ֶ ָ ,‫בח‬‫ל‬ ַ ֶ ְ ‫ת‬‫ א‬‫י‬‫ר‬ ִ ְ ‫תינ‬‫מר‬ ֵ ַ ֵ ֵ‫י‬
‫היא‬ִ ֶ ‫הג‬ ַ ֲ ,‫תר‬ ֵ ‫י‬ְ ‫רה‬‫ר‬
ָ ְ ‫ ַה‬ ָ ַ ‫רה‬ ָ ‫ת ַה‬ ֶ ֶ ַ ְ ‫ ִמ‬ָ ,‫לגנאי‬
ַ ְ ִ ‫ת‬‫ א‬‫י‬‫ר‬ ִ ְ ֶ ֵ‫ ְוי‬.‫תר‬ ֵ ‫יק י‬‫צ‬ ִ ַ ‫היה‬ ָ ָ ‫יקי‬‫צ‬
ִ ִ ַ ‫ר‬‫ד‬ְ
‫רה‬‫ר‬
ָ ְ ‫ ַה‬ ָ ַ ‫להאמר‬
ֵ ָ ֵ ְ ‫צרי‬ִ ָ ‫הלכה‬
ָ ָ ֲ ‫סק‬ ַ ְ ‫י‬ִ ,‫ה‬ָ ‫נק‬ ִ ְ ‫י‬‫ל‬ִ ְ ִ ‫ָל‬ ‫היה‬
ָ ָ ‫ ֹלא‬‫אברה‬ ָ ָ ְ ַ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫ד‬ְ ‫היה‬ ָ ָ ‫וא‬ ִ ְ ,‫יק‬‫צ‬ ִ ַ ‫היה‬ָ ָ ‫ר‬ ‫לפי‬ ְִ
.‫ה‬ֶ ‫למע‬
ֲ ַ ְ ‫גע‬‫נ‬
ַ ֵ ְ ‫ת‬‫לטע‬ ְ ִ ‫יהיה ָמק‬ ֶ ְ ִ ‫א‬ ֹ ֶ ,‫תר‬ ֵ ‫י‬ְ (‫ ובפירוש רש"י‬.‫ ט‬,‫ )ו‬‫לכל‬ ְ ִ ‫ב‬ָ ‫נח‬ְֶ
 "‫תיו‬‫ר‬ָ ‫ד‬" ְ ‫בה‬ ָ ֵ ‫ספת ַה‬ ַ ָ ‫ה‬ְ ,‫יד‬‫־‬
ַ ִ ִ ַ ‫־זה‬‫ר‬‫ועל־‬ ֶ ֶֶ ַ ְ ‫טעמייה‬
ְ ַ ֲ ַ ‫ ַמאי‬:‫להבי‬ ִ ָ ְ ‫צרי‬ ִ ָ '‫לגנאי‬
ַ ְ ִ ‫י‬‫ר‬ ִ ְ ֵ‫דעת ַה'י‬ ְַַ
:‫פעל‬
ַ ֹ ְ ‫להנהגה‬
ָ ָ ְ ַ ְ ‫גע‬‫נ‬
ַ ֵ ְ ‫ת‬‫לל ָטע‬‫ל‬ ֹ ְ ִ ‫רה‬ ָ ‫נת ַה‬‫מת‬ ֶ ֶ ַ ְ ִ ,‫לגנאי‬ְַ ִ ‫המה‬
ָ ֵ ְ ‫ת‬‫גנ‬ ְ ִ ‫"אפיל‬
ִ ֲ ֶ ‫בפרט‬ ָ ְ ִ ,‫בח‬‫ל‬ ַ ֶ ְ ‫ולא‬ ֹ ְ ‫לגנאי‬
ַ ְ ִ ‫ינ‬‫דר‬
ַ ִ ְָ ְ
‫ ֹלא‬‫דקת‬ָ ְ ִ ֶ ָ ‫ ַעל‬‫רי‬ ִ ‫נח ַה‬ַ ֹ ‫הנהגת‬
ַ ָ ְ ַ ְ ‫עניני‬
ִ ָ ְ ִ ‫ה‬ ָ ַ ‫מצינ‬
ִָ ‫רה ֹלא‬ ָ ‫ה‬ ַ ֶ ‫ה‬ָ ‫־וכ‬
ַ ְ ‫ה‬‫ועל־אחת־‬
ָ ַ ַ ַ ַ ְ "‫ב‬‫ת‬ָ ‫ר ַה‬ ֶ ִ ‫טמאה ֹלא‬ ְֵָ
,‫ולכ‬
ֵ ָ ְ ,(‫ ז‬,‫ ובפרשתנו ז‬.‫ ט‬,‫ת )ראה בפירוש רש"י ו‬‫למ‬ ֵ ְ ִ ‫היתה‬ ְָָ ?‫נח‬ַ ֹ ‫ל‬ֶ ‫ת‬‫גנ‬ ְ ִ ‫ר‬ֵ ‫ד‬
ְַ

 

     
       
   
                     
         
   
                  
               
   
                                    
           
 
                             
     
            

                                 
      
       
                
              
  
         
     
          
                               

                  
           
          
       
       
        
           
           
                ‫בס‬
‫ת‬‫הנהג‬
ָ ְ ַ ֶ ‫ת ָלנ‬‫ר‬‫ ְלה‬,"‫תיו‬‫ר‬
ָ ‫ד‬" ְ ‫בת‬ַ ֵ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫ ַה‬‫סי‬ִ ‫הכי מ‬
ִָ ‫היה‬
ָ ָ ,‫נח‬
ַ ֹ ‫ל‬ֶ ‫צדקת‬
ָ ְ ִ ‫ר‬‫תא‬ ֵ ְ ‫קת‬
ֶ ֶ ַ ‫מס‬
ְ ִ ‫היתה‬ָ ְ ָ ‫רה‬
ָ ‫ ַה‬‫ִא‬
.‫מה‬
ֶ ֵ ‫ללמד‬
ֹ ְ ִ ‫ואי‬
ֵ ְ ,‫ת‬‫י‬‫י ְרצ‬‫ל‬
ִ ְ ִ ‫ֵא‬ ‫מ‬ִ ,‫ת‬‫י‬‫י ְ־רצ‬‫ל‬
ִ ְ ִ ‫ ַה‬‫ת ֵא‬‫מהנהג‬
ָ ְ ַ ֵ ‫וללמד‬
ֹ ְ ִ ְ ‫ת‬‫לטע‬ְ ִ ‫ָמק‬
               


     
   
 
‫רנסה‬
ָ ָ ְ ַ ‫ת ַה‬‫"טרד‬ ְ ִ ‫ ַעל‬‫מזי‬‫הר‬ִ ְ ָ ,‫ל‬ַ ‫י ַה‬ֵ ‫צל ִמ‬ ֵ ָ ‫לה‬
ִ ְ ‫די‬ ְֵ ‫דרתיו‬
ָ ֹ ֹ ֽ ְ ‫היה‬
‫דרתיו‬ ָ ָ ‫מי‬
‫מי‬ ִ ָ ‫יק‬
‫יק‬ִ ‫ ַצ‬‫אי‬ ִ ‫נח‬
ַ ֹ
‫נח‬
‫נס ֶאל‬‫ול‬ֵ ָ ִ ְ "‫א‬‫"לב‬ ָ ‫צרי‬ ִ ָ "‫ה‬ֶ ‫ ַה‬‫ל‬ ָ ‫עניני ע‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ֶ ‫ת‬‫ב‬ָ ‫ח‬ ְ ַ ‫וה‬
ְַ ,‫יק‬‫צ‬
ִ ַ ‫היה‬
ָ ָ ‫ר‬ ‫לפי‬ִ ְ .‫לגנאי‬
ַ ְ ִ ‫ת‬‫ א‬‫י‬‫ר‬
ִ ְ ֶ ֵ‫ י‬ ‫תיו‬‫ר‬
ָ ‫ד‬ְ
.‫ה‬‫פ‬
ָ ִ ְ ‫וה‬ַ ְ ‫רה‬ ָ ‫ת ַה‬‫ב‬ֵ  "‫בה‬" ָ ֵ ‫ַה‬ .‫ ט‬,‫ )ו‬‫לכל‬ְ ִ ‫ב‬ָ ‫נח‬
ְ ֶ ‫היה‬
ָ ָ ‫ ֹלא‬‫אברה‬
ָ ָ ְ ַ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫ד‬ְ ‫היה‬
ָ ָ ‫וא‬
ְִ
‫כנס‬
ַ ְ ִ ֶ ‫ידי‬ ֵ ְ ‫ל ַעל‬ַ ‫י ַה‬ֵ ‫ל ִמ‬‫נ‬ ַ ִ ‫ח‬
ַ ֹ ֶ ‫ ֶזה‬:‫ב‬ ֹ ‫לח‬ ְ ַ ‫האד‬ָ ָ ָ ‫ל‬‫ָעל‬ (‫ובפירוש רש"י‬
‫מצא‬
ָ ְ ִ ֶ ‫ ִמי‬‫ ַא‬,‫מי‬ ִ ָ ‫יק‬‫צ‬ ִ ַ ‫ת‬‫ני ֱהי‬ ֵ ְ ‫א ִמ‬‫ ה‬,‫בה‬ ָ ֵ ‫ֶאל ַה‬ ‫טמאה ֹלא‬ ָ ֵ ְ ‫המה‬ָ ֵ ְ ‫ת‬‫גנ‬"ְ ִ ‫אפיל‬ ִ ֲ ‫הרי‬
ֵ ֲ :‫בר‬
ָ ָ ‫ ַה‬
ַ ‫מ‬ָ ‫רה‬ָ ‫לכא‬ ְִ
‫י‬"
ֵ ‫צל ִמ‬ ֵ ָ ‫לה‬
ִ ְ ‫ל‬‫א ָיכ‬‫ ה‬ ַ ֶ ‫יאמר‬ ַ ֹ ‫ ִמי‬,‫תה‬ ָ ‫ה ְנח‬‫דר‬ָ ְְַ ‫רה‬
ָ ַ ‫בה‬ ָ ְ ‫נכ‬
ְ ִ ‫ע‬
ַ ‫מ‬ַ (‫ א‬,‫ב" )ראה בבא בתרא קכג‬‫ת‬ָ ‫ר ַה‬ ִֶ
?‫ה‬‫פ‬ ָ ִ ְ ‫וה‬
ַ ְ ‫רה‬
ָ ‫ת ַה‬‫לתיב‬ ֵ ְ "‫ניסה‬" ָ ִ ְ ‫על־ידי‬ ֵ ְ ַ "‫ל‬ַ ‫ַה‬ ?‫נח‬
ַ ֹ ‫ל‬ֶ "‫ת‬‫נ‬" ְ
‫היה‬
ָ ָ ‫"לא‬ ֹ ‫אברה‬ ָ ָ ְ ַ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫ד‬ ְ ֶ ,‫לגנאי‬ ַ ְ ִ ‫נח‬ ַ ֹ ‫ ֶאת‬‫ר‬ ְ ָ ‫ולכ‬
ֵָ ְ ‫דנ‬‫לל‬
ֵ ְ ַ ְ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫א ַה‬ָ ‫פא‬ ָ ‫זה‬ ֶ ָ ֶ ‫מר‬‫ל‬ַ ‫צרי‬ ִ ָ ‫רח‬‫על־‬
ֲ ְ ָ ַ ‫א‬ָ ‫ֶא‬
‫ת‬‫דר‬
ַ ְ ַ ְ ‫ ֵאינ‬‫ ִא‬ַ ,‫אחד‬ ָ ֶ ‫ל‬ ָ ֶ ‫מיענ‬ ֵ ִ ְ ‫לה‬ ַ ְ ,"‫לכל‬ ְ ִ ‫ב‬ָ ‫נח‬ ְֶ .‫ה‬ֶ ‫למע‬
ֲ ַ ְ ‫גע‬
ַ ֵ ‫ ַה‬‫עני‬
ְָ ִ
‫ניסה‬
ָ ִ ְ ‫על־ידי‬ֵ ְ ַ ‫ני‬ִ ‫יד‬ֵ‫ל ַה‬ַ ‫י ַה‬ֵ ‫צל ִמ‬ ֵ ָ ‫לה‬ִ ְ ‫ל‬‫ ָיכ‬,"‫יק‬‫"צ‬ ִַ ‫"ר‬‫אדמ‬ ְ ַ ‫מבאר‬
ֵ ָ ְ "‫בה‬ָ ֵ ‫א ֶאל ַה‬" ֹ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ ַעל ַה‬:‫ברי‬ ִ ָ ְ ‫ר ַה‬‫א‬ֵ
.‫ה‬‫פ‬
ָ ִ ְ ‫וה‬ ַ ְ ‫רה‬ ָ ‫ת ַה‬‫לתיב‬ ְֵ ‫ר‬ֶ ‫ ֲא‬‫א‬ָ ‫ז‬‫מר‬ ֵ ַ ְ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫ה‬ַ ֶ ,(‫ר" )פרשתנו‬‫רה א‬" ָ ‫פר‬ ֶ ֵ ַ ‫ק‬
ֵ ָ ‫ַה‬

˙ÈÂ
»¿ ÌÁ» ˙È» ÌL
≈ ˙È» ÔÈ
ƒ¿ ‡˙Ïz
»»¿ Á
«… „ÈÏB‡Â
ƒ ¿‫י‬ 
¤ «¨ ¤ § 
¬¨ ¤ 
−¥ ¤ 
® ¦ ¨ 
´¨ § 
© Ÿ− 
¤ ¬ © 
:˙ÙÈ∆»
˙‡ÈÏÓ˙‡Â
« ƒ¿¿ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡Ú‡
» ¿« ˙ÏaÁ˙‡Â
«»«¿ƒ¿‫יא‬ 
¤ −¨ ¨ 
¬¥ ¨ ¦ © 
® ¦ Ÿ ¡ «¨ 
´¥ § ¦ 
¤ −¨ ¨ 
¬¥ ¨ ¦ © 
:ÔÈÙBËÁ
ƒ ¬ ‡Ú‡
» ¿«
̈
Ǭ
‫ספרים‬
ִָ ְ) ֵ ָ ∑ ÒÓÁ
‫גּזל‬ » » ı‡‰
∆»» ‡ÏnzÂ
≈»ƒ« .("‫תּשׁחיתוּן‬
ִ ְ ַ ‫"פּן‬
ֶ (‫)דברים ז‬ ,(‫כּוֹכבים )סנהדרין נז‬
ִ ָ ‫ועב ַוֹדת‬ ָ ְ ֶ ‫˙ ∑ ְלשׁוֹן‬ÁMzÂ
ֲ ַ ‫ערוה‬ ≈ » ƒ« 
.("‫החמס ֲ ֶאשׁר ְ ַבּכ ֵ ֶפּיהם‬
ָ ָ ֶ ‫"וּמן‬
ִ ַ ֱ ֶ ֶ :‫אחרים‬
(‫ )יונה ג‬:‫שׁנּאמר‬ ֲִֵ :‫ ְכּמוֹ‬:‫כּוֹכבים‬
ִ ָ ‫ועבוֹדת‬
ַ ֲ ַ ,"‫דּרכּוֹ‬
ְ ַ ‫בּשׂר ֶאת‬
ָ ָ ‫השׁחית ָכּל‬
ִ ְ ִ ‫"כּי‬
ִ :‫ערוה‬
ָ ְ ֶ :‫אחרים‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬
ִָ ְ)

È‡
≈¬ ˙ÏaÁ˙‡
«»«¿ƒ ‡‰Â »¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» »ÈÈ¿ ‡ÊÁÂ
»¬«‫יב‬ «¦ 
¨ ® ¨ § ¦ 
´¥ ¦ § 
¤ −¨ ¨ ¤ 
²¦ Ÿ ¡  § ©© 
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« dÁ‡
≈ ¿» ˙È» L‡
«¡ ‡Òa
»¿ƒ Ïk» eÏÈaÁ
ƒ«

¤ «¨ ¨ © 
− § © ¤ 
²¨ ¨ ¨ ¦ § ¦
.‫מינן‬
ָ ִ ‫שׁאינן‬
ָ ֵ ֶ ‫נזקקין ְל‬
ִ ָ ְ ִ - ‫ ַחָיּה ָועוֹף‬,‫בּהמה‬ ִ ֲ ∑ NaŒÏk
ָ ֵ ְ ‫אפלּוּ‬ » » » ˙ÈÁL‰ŒÈk
ƒ¿ ƒ ƒ  

˙lÚ
«« ‡Òa
»¿ƒ Ï΄
»¿ ‡v˜»ƒ ÁÏ
«…¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫יג‬ 
©½ ¨ §  ´¨ Æ
¨ ¨ ¨ ³¥  © Ÿ À § 
¹¦ Ÿ ¡ 
¤ Ÿ¸ © 
ÔÓƒ ÔÈÙBËÁ
ƒ ¬ ‡Ú‡
» ¿« ˙‡ÈÏÓ˙‡
« ƒ¿¿ƒ È‡
≈¬ ÈÓ„˜Ï
« »√ƒ
ÔB‰ÏaÁÓ
¿∆«¿ ‡‡
»¬ ‡‰Â
»¿ ‡iLÈa
»« ƒ ÔB‰È„BÚ
≈» Ì„˜ »√ 
−¨ ¦ § © 
¬ ¦ § «¦ § ®
¤ ¥ § ¦  −¨ ¨ 
¤ ²¨ ¨ 
¬ ¨ § «¨ ¦
:‡Ú‡
» ¿« ÌÚƒ 
¤ «¨ ¨ ¤
ְ ֶ ‫ ∑ ֹלא‬ÒÓÁ
‫נח ַתּם‬ » » ı‡‰ »¿» ƒ .‫ורעים‬
∆»» ‰‡ÏÓŒÈk ִ ָ ְ ‫וֹבים‬
ִ ‫ט‬ ‫וֹצא ְזנוּת‬ ַ ֶ ‫ ∑ ָכּל ָמקוֹם‬NaŒÏk
ֵ ‫שׁא ָתּה מ‬ » » » ı˜≈  
∆»» ∆ .(‫גּזל )סנהדרין קח‬
∑ ı‡‰Œ˙‡ ֵ ָ ‫דּינם ֶא ָלּא ַעל ַה‬ָ ִ ‫גּזר‬
ְַ ‫וֹרגת‬
ֶ ֶ ‫וֹלם ְוה‬
ָ ‫בּאה ָלע‬ָ ָ ‫וּסיא‬
ָ ְ ‫אנדּרלמ‬
ָ ָ ְ ְ ַ ,‫כּוֹכבים‬
ִ ָ ‫ַועב ַוֹדת‬
ֲ

 

  
        
  
                     
      
    
   
           
             
   
      

           
     
  
  
        
      
    
 
    
     
     
         
     
  
              

            
  
  
                     

    
         
       
   
        
      
         

   
           
 
                 
‫גס‬               
‫שׁאף‬
ַ ֶ ,‫הארץ‬ֶ ָ ָ ‫ ִעם‬,"‫הארץ‬
ֶ ָ ָ ‫"את‬ ֶ :‫אחר‬ֵ ַ ‫דּבר‬
ָ ָ .‫ַרגליו‬
ְָ ‫"כּצאתי ֶאת‬
ִ ֵ ְ (‫ )שמות ט‬:‫וֹמה לוֹ‬ ֶ ‫ ְוד‬,‫הארץ‬
ֶ ָ ָ ‫ְכּמוֹ ִמן‬
.‫ונטּשׁטשׁוּ‬
ְ ְ ַ ִ ְ ‫מּחר ָשׁה ִנמּוֹחוּ‬
ֵ ֲ ַ ‫עמק ַה‬
ֶ ֹ ‫טפחים ֶשׁל‬
ִ ָ ְ '‫ג‬ ‫ ִמן‬,"‫רגליו‬
ָ ְ ַ ‫"חלה ֶאת‬
ָ ָ .‫העיר‬
ִ ָ ‫ )מלכים א טו( ִמן‬,"‫העיר‬
ִָ
ÔÈB„Ó
ƒ ¿ ÌB„˜c
¿«¿ ÔÈÚ‡„
ƒ» ¿ ‡˙Bz
» ≈ CÏ» „ÈÚ
≈ ƒ ‫יד‬ ®
¨ ¥ © ¤  ´¤ £ «© 
−¦ ¦ 
¤ Ÿ ½ ¥ £ ´© ¥ Æ§  ³¥ £ 
‡aÓe
»»ƒ ÂbÓ
»ƒ d˙È
«» ÈtÁ˙Â
≈¿∆¿ ‡˙Bz
» ≈ ˙È» „aÚz
≈¿«
:‡ÙÎa
»¿»¿ 
¤ Ÿ « ©  − ¦  ¦ ¬© ¦ ²¨ Ÿ ¬
¨ § © «¨ §
‫בּהמה‬
ָ ֵ ְ ‫לכל‬ ָ ְ ,‫ ∑ ְמד ִוֹרים ְמד ִוֹרים‬ÌÈp˜ ƒƒ .‫לה ָמּחוֹת בּוֹ‬ ְִ ‫ול ָמּה‬
ָ ְ .‫לפניו‬
ָ ָ ְ ‫צּלה‬ָ ָ ‫וה‬
ַ ְ ‫רוח‬ ְ ַ ∑ ˙z
ַ ֶ ‫הר ֵבּה‬ «≈ EÏ¿ ‰NÚ ≈ ¬  
‫בּגּמרא‬
ָ ָ ְ ַ ‫וּמצינוּ‬ ִ ָ ,‫אר ִמּי‬ַ ֲ ‫בּלשׁוֹן‬ ְ ִ ‫זפת‬ ֶ ֶ ∑ Ùka∆… « .‫וחָיּה‬ ְַ ‫אנשׁי דּוֹר ַה ַמּבּוּל‬ ֵ ְ ַ ‫שׁיּראוּהוּ‬ ְ ִ ֶ ‫כּדי‬ֵ ְ ?‫בּבנין ֶזה‬
ָ ְ ִ ְ ‫הטריחוֹ‬ְִ ִ
,‫תּשׁים‬ ִ ָ ‫מּים‬ ִ ַ ‫שׁהיוּ ַה‬
ָ ֶ ‫ ַעלֿ ְ ֵידי‬,‫בּתבתוֹ ֶשׁל ֹמ ֶשׁה‬ ָ ֵ ְ .'‫'כּפרא‬
ְָ ֻ ‫'מה‬
ַ :‫ושׁוֹאלין אוֹתוֹ‬ ִ ֲ ְ ‫שׁנה‬ ָ ָ ‫שׂרים‬ ִ ְ ‫וע‬
ֶ ְ ‫מאה‬
ָ ֵ ‫וֹסק ָבּהּ‬ ֵ‫ע‬
‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫כּדי‬ ֵ ְ ‫ ְועוֹד‬,‫וזפת ִמ ַבּחוּץ‬ ֶ ֶ ְ ‫בּפנים‬
ִ ְ ִ ‫בּחמר ִמ‬ֶ ֹ ְ ‫דּיּהּ‬ַָ ‫ֿהוּא‬‫'עתיד ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬ ִ ָ :‫להם‬ ֶ ָ ‫וֹמר‬ ֵ ‫'? ְוהוּא א‬‫ֹזּאת ְל‬
‫פּני‬
ֵ ְ ‫אבל ָכּאן ִמ‬ ָ ֲ ,‫זפת‬
ֶ ֶ ‫ריח ַרע ֶשׁל‬ ַ ֵ ‫יריח אוֹתוֹ ַצ ִדּיק‬ ַ ִָ ∆… ≈¬ .‫וּלי ָישׁוּבוּ‬
‫ ∑ ָכּ‬Ù‚ŒÈˆÚ ַ ‫ א‬,'‫וֹלם‬ ָ ‫להביא ַמבּוּל ָלע‬ ְִָ
.‫זפּתהּ ִמ ַ ִבּית ִוּמחוּץ‬ ָ ְ ִ ,‫מּים‬ִ ַ ‫חזק ַה‬ֶֹ ‫עליהם‬
ֶ ֵ ֲ ‫שׁנּגזר‬
ַ ְ ִ ֶ ,‫גּפרית‬ִ ְ ָ ‫ול ָמּה ִמ ִמּין ֶזה? ַעל ֵשׁם‬ ָ ְ ,‫ְשׁמוֹ‬
               


   
   
  
 
:‫ת‬‫ט‬‫פ‬ ְ ַ ְ ‫מר‬‫ל‬ ַ ֵ‫ְוי‬ (‫ יד‬,‫)ו‬ '‫גפר וגו‬
ֶ ֹ  ‫עצי־‬
ֵ ֲ ‫בת‬
‫בת‬ַ ֵ ‫ה ְל‬
ֵ ‫ֲע‬
‫עצמ‬
ְ ַ ְ ‫ח‬
ַ ֹ ֶ ‫והינ‬ְ ַ ְ ,"'‫בת ג‬ ַ ֵ ‫ה ְל‬ֵ ‫"ע‬ ֲ ‫היה‬ ָ ָ ‫"ה‬ ָ ָ ‫י ַה‬‫ִצ‬ ‫)לקח טוב פרשתנו‬ ָ ‫ל‬
ֵ ַ ְ ‫היה ִמ‬
ָ ָ ‫נה‬
ָ ָ ‫רי‬
ִ ְ ‫וע‬
ֶ ְ ‫מאה‬
ֵָ
‫ב‬
ָ ‫ מ‬,‫לבד‬ ַ ְ ‫ל‬ֹ ‫ת ַה‬‫לע‬ ֲ ַ ‫צרי‬ִ ָ ‫היה‬ָ ָ ‫וא‬ ִ ְ .‫בה‬ ָ ֵ ‫יבנה ֶאת ַה‬ ְִֶ (‫בתחלתו‬
‫יק‬ִ ‫הס‬
ְ ִ ֶ ‫בר‬ ָ ָ ‫מפלא ַה‬ָ ְ ֻ ,‫ה‬‫ואדר‬
ָ ַ ְ ַ ְ .‫מ‬
ַ ְ ‫ת ַה‬‫אריכ‬ ִ ֲ ‫טע‬ַ ַ ‫היטב‬
ֵ ֵ ,‫ל־‬
ָ ָ ‫ ַרב‬‫זמ‬ ַ ְ ֶ ‫ ֶמ‬‫ת‬
ָ ָ ִ ‫ע‬
ֲ ַ ‫ב‬ֵ ‫התע‬
ַ ְ ִ ‫ע‬
ַ ‫ ַמ‬:‫להבי‬ִ ָ ְ ‫צרי‬ ִָ
 ‫עצמ‬ ְ ַ ְ ‫ל‬ֹ ‫' ַה‬‫ ְוכ‬‫אר‬ ֶֹ ‫ה‬ָ ‫ת ַא‬‫ ֵמא‬‫ל‬ ֹ ְ ‫בת‬ ַ ֵ ‫ת‬‫לבנ‬ ְִ ‫בפרט‬
ָ ְ ִ "‫גפר‬
ֶ ֹ ‫עצי‬ֵ ֲ ‫בת‬ַ ֵ ‫ה ְל‬ֵ ‫"ע‬ֲ ‫י‬ִ ‫ ַה‬‫ק‬ ִ ְ ‫רז‬‫נז‬
ֵ ָ ְ ִ ‫ולא‬
ֹ ְ
.‫י‬ִ ‫ה ִמי‬ֶ ‫ולא ָק‬ ֹ ְ ,‫לבד‬ ַ ְ ‫נה‬ ָ ָ ‫רי‬ ִ ְ ‫וע‬
ֶ ְ ‫מאה‬
ֵָ ?ֻ ‫ל‬ ָ ‫ ָהע‬‫וק‬ ִ ְ ‫לת‬
ָ ָ ‫יה ַה‬‫ל‬
ָ ְ ‫זה‬ ֶָ ֶ

‡k‡
»¿» ÔÈn‡
ƒ« ‰‡Ó
»¿ ˙Ïz
»¿ d˙È
«» „aÚ˙c
≈¿« ƒ ÔÈ„Â
≈¿‫טו‬ 
¤Ÿ  À̈ ©  ´ ¥   § 
® ¨ Ÿ −¤ £ «© 
¬¤ £ 
¤¾ § 
ÔÈn‡
ƒ« ÔÈ˙Ï˙e
ƒ»¿ dÈ˙t
«»¿ ÔÈn‡
ƒ« ÔÈLÓÁ
ƒ ¿« ‡˙B˙„
» ≈¿
:dÓe
« 
«¨ ¨ «  −¨ © ¬ ¦ 
§ 
¨½ § ¨ Æ
¨ © 
³¦ ¦ £ 
¨½ ¥ ©

‡˙Ó‡Ïe
»¿«¿ ‡˙B˙Ï
» ≈¿ „ÈaÚz ≈¿« B‰≈ ‫טז‬ 
¨ § ©½ § ¦ 
¨´¤ © § Æ
¨ © ¤ §  À̈ ¥ © 
´¤ £ «©  
© Ÿ ´ 
dËÒa
«¿ƒ¿ ‡˙B˙„
» ≈ ¿ ‡Ú˙Â
» ¿«¿ ‡lÚlÓ
»≈¿ƒ dpÏÏÎLz
«ƒ¿¿« ¿
Ôȇ˙ÈÏ˙e
ƒ» ƒ¿ ÔÈÈz
ƒ»¿ƒ ÔÈÚ‡
ƒ »¬ ÔÈB„Ó
ƒ ¿ ÈeLz
ƒ« ¿ −¦ 
¦ § 
¬¦ ¦ § 
²¦ ¦ § © 
® ¦ ¨  ´¨ ¦ § 
−¨ ¥ ©  © ¬¤
:dp„aÚz
«ƒ¿¿« 
¨ «¤ £ «©
ֹ ֶ ∑ ÌÈNz
‫שׁלּא‬ ƒ » dcˆa »ƒ¿ .(‫אחרים ֵאינוֹ‬ ִ ָ ְ ִ ) ‫וּמ ָכּאן‬
ִ ֵ ֲ ‫בּספרים‬ ִ ‫ִמ ָכּאן‬ ‫אבן‬
ֶ ֶ :‫וֹמרים‬ִ ְ ‫וישׁ א‬ֵ ְ ,‫ ַחלּוֹן‬:‫וֹמרים‬ ִ ְ ‫ ∑ ֵישׁ א‬‰ˆ
«…  
‫ ∑ ָשׁלֹשׁ‬ÌÈLÏLe
ƒ ƒ¿ ÌiL ƒƒ¿ ÌizÁzƒƒ¿« .‫גּשׁמים ָבּהּ‬ ִ ָ ְ ‫ִ ְיפּלוּ ַה‬ ‰plÎz »« ∆¿ .(‫להם )בראשית רבה שם‬
»∆«¿ ‰n‡ŒÏ‡Â ֶ ָ ‫מּאירה‬
ָ ִ ְ ‫וֹבה ַה‬
ָ‫ט‬
,‫למדוֹר‬
ָ ְ ‫אמצעים‬
ִ ָ ְ ֶ ,‫לאדם‬
ָ ָ ָ ‫עליוֹנים‬
ִ ְ ֶ ,‫עליּוֹת זוֹ ַעל ַגּב זוֹ‬ ֲִ ‫קצר‬
ָ ָ ‫וֹלה ַעד ֶשׁהוּא‬ ֶ ‫שׁפּע ְוע‬
ָ ֻ ‫כּסּוּיהּ ְמ‬ »¿«¿ƒ
ָ ִ ∑ ‰ÏÚÓÏÓ
.(‫לזבל )שם‬
ֶ ֶ ְ ‫תּיּים‬ ִ ִ ‫תּח‬
ְַ ‫למ ָטּה‬
ַ ְ ‫מּים‬
ִ ַ ‫שׁיּזוּבוּ ַה‬
ָ ֶ ‫כּדי‬
ֵ ְ ,‫וֹמד ַעל ַא ָמּה‬ֵ ‫מלמעלה ְוע‬
ְְַָ ִ

 
     
           
  
              
    
        
                    
  
            
  
     
          
  
       
 
               

          
           
                   
               
               
       
        

        
                    
    
           

 
   
 
            
                   
                               
     
            
                        
          

    
                        
                ‫דס‬
ÏÚ« ‡iÓ
»« ‡ÙBË
»» ˙È» È˙ÈÓ≈¿« ‡‡
»¬ ‡‰» ‡‡Â
»¬«‫יז‬ 
¤ ¨½ ¨ © Æ ¦ ¸© ¬ © © ¤  ¸¦ ¥ Á
¦ § «¦ 
¦À £ «© 
ÈiÁ„
≈« ¿ ‡Áe
» d≈ Ècƒ ‡Òa»¿ƒ Ïk» ‡ÏaÁÏ
»»«¿ ‡Ú‡
» ¿«
:˙eÓÈ¿ ‡Ú‡
» ¿«¿ Ècƒ Ïk
… ‡ÈÓL
»«¿ ˙BÁzÓ
¿ƒ 
®¦ ¨ ¨ © 
© −© ¦  © ´ Æ
¦½ ©  ¤ £ 
¨À ¨ ¨  ´¥ © §

«¨ § ¦ 
¤ −¨ ¨ ¤ £  Ÿ¬
‫והביאם‬
ָ ִ ֱ ֶ ‫שׁהציף ֶאת ַה ֹכּל‬ ִ ֵ ֶ ,'‫וֹפנא‬ ָ ָ ‫שׁתּר ֵגּם 'ט‬ ְ ִ ֶ ,‫וּנקלוֹס‬
ְְ ‫א‬ ‫להס ִכּים ִעם‬
ְ ַ ְ ‫וּכן‬
ָ ‫הנני מ‬ ִ ְ ִ ∑ ‡ÈÓ ƒ≈ È‰
ƒ¿ƒ È‡Âƒ¬«  
‫שׁנּנערוּ ָשׁם‬
ֲ ְ ִ ֶ ,‫שׁנער‬
ָ ְ ִ ‫נקראת‬ ֵ ְ ִ ‫לכ‬ ָ ְ ,‫עמ ָקּה‬ ֻ ֲ ‫שׁהיא‬ ִ ֶ ‫לבבל‬
ְֶָ ‫"מהֿ ֱאנוֹשׁ‬
ָ (‫ )תהלים ח‬:‫כּבר‬ ָ ְ ‫לפני‬
ַ ָ ְ ‫ואמרוּ‬
ְ ָ ְ ‫שׁזּרזוּני‬
ִ ְ ֵ ֶ ‫וֹתם‬ ָ‫א‬
‫בּ'חכמת‬
ַ ְ ָ ְ ‫הגּי ַהּ מהרשׁ"ל‬
ִ ִ ‫וכן‬
ֵ ְ ,‫מימי‬
ֵ ֵ :‫אחרים‬ ִ ָ ְ ) ,‫מבּוּל‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬ ַ ‫מתי‬
ֵ ֵ ‫ָכּל‬ ‫שׁבּל ֵבּל ֶאת‬
ְ ִ ֶ ,‫שׁבּלּה ֶאת ַה ֹכּל‬ ָ ִ ֶ ∑ ÏeaÓ « ."‫תזכּרנּוּ‬ֶ ְ ְ ִ ֿ‫ִכּי‬
.(‫בּמסּכת ַ ָשׁבּת‬
ֶ ֶ ַ ְ '‫שׁלמה‬
ֹֹ ְ ‫וזהוּ ְלשׁוֹן‬ֶ ְ .‫וֹהּ ַל ָנּמוּ‬
ַ ‫וֹביל ֶאת ַה ֹכּל ִמן ַה ָגּב‬ ִ ‫ ֶשׁה‬,‫ַה ֹכּל‬
¿z‡« ‡˙B˙Ï
» ≈¿ ÏBÚ˙Â≈¿ CnÚ
»ƒ ÈÓȘ
ƒ»¿ ˙È» ̘‡Â
≈»¿‫יח‬ 
¨¾ © 
¨ ¥½ © ¤ Æ
¨ ¨  ® ¨ ¦ 
−¦ ¦ § ¤ 
¬ ¦ Ÿ «¦ £ «© 
:CnÚ
»ƒ CÈ
»¿ ÈLe
≈¿ C˙z‡Â
»¿ƒ¿ CÈe
»¿
«¨ ¦  
− ¤ ¨ «¥ § 
¬ § § ¦ §  
²¤ ¨
‫לבד‬ ִ ָ ֲ ָ ∑ EzL‡Â
ַ ְ ‫האנשׁים‬ ¿¿ ƒ¿ EÈe
∆» ‰z‡ »« .‫שׁבּדּוֹר‬ ַ ֶ ‫שׁעים‬
ִ ָ ‫ְר‬ ‫היה‬
ָ ָ ‫בּרית‬ ִ ְ :(‫ ∑ )בראשית רבה‬È˙Èa
ƒ ƒ¿ ˙‡∆ È˙Ó˜‰Â
ƒ… ƒ¬« 
.(‫מּטּה )שם‬
ָ ִ ‫שׁמישׁ ַה‬ ִ ְ ‫בּת‬
ַ ְ ‫שׁנּאסרוּ‬
ְ ֶ ֶ ֶ ‫ ִמ ָכּאן‬,‫לבד‬
ַ ְ ‫נּשׁים‬
ִ ָ‫וה‬
ְַ ‫יהרגוּהוּ‬
ְ ַ ַ ‫ושׁלּא‬
ֹ ֶ ְ ,‫ויעפשׁוּ‬
ְ ָ ֵ ְ ‫ירקבוּ‬
ְ ֵָ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫ ַעל ַה ֵפּרוֹת‬‫צרי‬
ִָ
ÏÈÚz
≈» ‡lkÓ
»… ƒ ÔÈz
≈¿ ‡Òa
»¿ƒ ÏkÓ
»ƒ ÈÁc
« ¿ ÏkÓe
»ƒ ‫יט‬ ¤ 
¬ ¦ ¨ Ÿ ² ¦ 
¦© § 
º̈ ¨ ¨ ¦ 
© ¨  ¨ ¦ 
:ÔB‰È¿ ‡a˜Â
»¿»¿ Îc
«¿ CnÚ
»ƒ ‡Ói˜Ï
»»«¿ ‡˙B˙Ï
» ≈¿

« § «¦ 
−¨ ¥ § 
¬¨ ¨ 
® ¨ ¦ 
Ÿ´ £ «© § 
−¨ ¥ ©
‫ואחד‬
ָ ֶ ְ ‫זכר‬
ָ ָ ‫אחד‬
ָ ֶ ,‫שּׁנים‬
ִ ַ ְ ‫פּחתוּ ִמ‬ ֶ ָ ֶ ‫ ∑ ִמן ַה ָפּחוּת‬ÏkÓ
ֲ ָ ‫שׁבּהם ֹלא‬ … ƒ ÌÈL
ƒ«¿ . (‫)חגיגה טז‬ ‫שׁדים‬ ִ ֲ ∑ ÈÁ‰ŒÏkÓe
ִ ֵ ‫אפלּוּ‬ «» »ƒ  
.‫נקבה‬
ָ ְֵ

ÏkÓe
… ƒ dÊÏ
«¿ƒ ‡ÈÚa
» ƒ¿ ÔÓe
ƒ ȉBÊÏ
ƒ ¿ƒ ‡ÙBÚÓ
» ≈‫כ‬ 
¤ ¬¤ Ÿ ² ¦ 
¨½ ¦ § Æ
¨ ¥ § © ¦  ¥À ¦ § 
´ ¨ «¥ 
ÔeÏÚÈ
¬≈ ‡lkÓ
»… ƒ ÔÈz
≈¿ ȉBÊÏ
ƒ ¿ƒ ‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡LÁ
» ¬ƒ
:‡Ói˜Ï
»»«¿ C˙ÂÏ
»»¿ 
« £ «© §  
−¤ ¥ Ÿ ¬ ¨ 
Ÿ ² ¦  
¦© § ® ¥ ¦ § 
−¨ ¨ £ «¨
‫תּבה‬
ָ ֵ ‫שׁה‬
ַ ֶ ‫ ְו ָכל‬,‫וּמאליהם ָבּאוּ‬
ֶ ֵ ֲ ֵ .‫דּר ָכּם‬
ְ ַ ‫שׁחיתוּ‬
ִ ְ ‫ולא ִה‬
ֹ ְ ,‫בּמיניהם‬
ֶ ֵ ִ ְ ‫שׁדּבקוּ‬
ְ ָ ֶ ‫וֹתן‬
ָ ‫א‬ (‫)בראשית רבה‬ ∑ e‰ÈÓÏ
≈ ƒ¿ ÛBÚ‰Ó
»≈  
.‫הכניס ָבּהּ‬
ִ ְ ִ ‫וֹלטתּוּ‬
ְַ ‫ק‬

LBÎ˙Â
¿ƒ¿ Ï·˙Óc
≈¬¿ƒ ƒ ÏÎÈÓ
« ≈ ÏkÓ
»ƒ CÏ» Ò« ¿z‡Â
«¿‫כא‬ 
−¨ § © «¨ § 
¥½ ¨ «¥ 
´¤ £ Æ 
¨ £ «© ¨ ¦ 
À § © 
´¨ © § 
:ÏÎÈÓÏ
» ≈¿ ÔB‰Ïe
¿ CÏ» ȉÈÂ
≈ ƒ C˙ÂÏ
»»¿

«¨ § ¨ § 
−¤ ¨ § 
² §   
¬¨ ¨ § ® ¤¥

:„Ú
»¬ Ôk≈ »ÈÈ¿ d˙È
≈» „ÈwÙ
≈« Ècƒ ÏÎk
… ¿ Á
«… „ÚÂ
«¬«‫כב‬ 
«¨ ¨ 
¬¥ 
−¦ Ÿ ¡ 
² Ÿ 
¬¨ ¦ 
¤̧ £ 
Ÿ Â § Â 
© Ÿ® 
©−© © 
. (‫)סנהדרין קח‬ ‫תּיבה‬ ַ ְ ִ ‫ ∑ ֶזה‬Á
ָ ֵ ‫בּנין ַה‬ «… NÚiÂ
««« 

 

        
   
     
  
  
  
      
     
   
     
    
  
        
       
     
       

     
      
 
       
             
             
 
 
    
    
      
      
           
          
  
    
       
      
  
 
 
   
             
          
     
‫הס‬               

     

C˙Èa
» ≈ L‡
«¡ Ïλ¿ ¿z‡« ÏeÚ ÁÏ
«…¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫א‬ ¤ 
− § «¥ ¨ § ¬¨ © Ÿ « © Ÿ ½ § Æ ¤ Ÿ³ ©  
¨Ÿ § 
‡„a
»»¿ ÈÓ„˜
« »√ ȇkÊ
«« È˙ÈÊÁ
ƒ ≈¬ C˙È
»» È‡
≈¬ ‡˙B˙Ï
» ≈¿
:ÔÈ„‰
≈» 
«¤ © ¬ © 
−© ¨ § 
¬ ¦ © 
¦ ²¦ ¨ 
¬ § Ÿ « ¦ ®
¨¥©
‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫וכלּוֹ‬
ֻ ְ ,‫בּפניו‬
ָ ָ ְ ‫אדם‬
ָ ָ ‫שׁבחוֹ ֶשׁל‬
ְ ִ ‫מקצת‬
ָ ְ ִ ‫וֹמרים‬
ִ ְ ‫ ִמ ָכּאן ֶשׁא‬."‫תּמים‬
ִ ָ ‫"צ ִדּיק‬
ַ ‫נאמר‬ ֹ ְ ∑ ˜Ècˆ
ַ ֱ ֶ ‫ולא‬ ƒ« È˙ȇ
ƒ ƒ » 
.(‫בּפניו )ב"ר‬
ָָ ְ
                  


   
    
    
‫ת‬‫דד‬‫מהת‬
ְ ְ ִ ֵ ‫לצאת‬ ֵ ָ ‫א‬‫ ה‬‫נדר‬ ָ ְ ִ "‫ני‬ ִ ‫תח‬ ְ ַ ְ ‫ירה‬" ָ ִ ‫ל‬ֶ (‫ א‬,‫)ז‬ ‫יבה‬
ָ ֵ ‫ ֶאל ַה‬‫ית‬
‫יבה‬ ְ ֵ ‫וכל‬
‫ית‬ ָ ְ ‫ה‬ָ ‫א ַא‬
‫ֹ א‬
‫להביא ֶאל‬ ִ ָ ְ ,‫ה‬‫פ‬ ָ ִ ְ ‫וה‬
ַ ְ ‫רה‬ָ ‫ת ַה‬‫יב‬ֵ ‫ ִע‬‫חדר‬ ְ ַ ְ ‫ת‬‫ר‬ ְ ַ ‫והס‬ְ ְִ ‫)הובא‬ ‫ק ֶזה‬‫ס‬ָ ‫ב ַעל‬‫־ט‬‫על־‬ ֵ ַ ַ ‫רת ַה‬ ַ ‫רסמת ִהיא‬‫מפ‬ ְֶֶ ְ
.‫ה‬
ָ ‫ד‬ְ ‫ר ַה‬‫ ֶאת א‬‫ל‬ ‫ל‬ ָ ‫ָהע‬ ‫מז‬‫ר‬
ֵ "‫יבה‬" ָ ֵ ‫ר‬ֶ ‫ ֲא‬,(‫ ובכ"מ‬.‫ טוב' ס"ח ואיל‬‫בהוספות ל'כתר ש‬
:‫מר‬‫ל‬
ַ ְ ."‫יבה‬ ָ ֵ ‫א ֶאל ַה‬" ֹ ‫ל‬ֶ ‫ההכנה‬ ָ ָ ֲ ַ ‫כרחת‬ ַ ַ ְ ‫ מ‬,‫ ֶזה‬‫יחד ִע‬ ַַ ‫א‬‫יבה" ה‬ ָ ֵ ‫א ֶאל ַה‬" ֹ ‫יר‬ֵ ‫וה‬ ַ ְ ,‫ה‬‫פ‬ָ ִ ְ ‫וה‬
ַ ְ ‫רה‬
ָ ‫ת ַה‬‫לתיב‬ ְֵ
"‫יבה‬"
ָ ֵ ‫ ַה‬‫ת‬ְ ‫עצמ‬ ְ ַ ‫קיע ֶאת‬
ַ ִ ְ ‫לה‬ַ ְ ‫די‬ִ ‫ ְיה‬‫צרי‬ ִ ָ ‫ל‬‫ית־‬
ֹ ִ ‫ֵרא‬ ‫ת‬‫יב‬ֵ ‫ת‬ְ ‫עצמ‬ ְ ַ ‫להכניס ֶאת‬ִ ְ ַ ְ "‫א‬‫"לב‬ ָ ‫צרי‬ ִ ָ ‫די‬ִ ‫ה‬ְֶ
"‫מימה‬
ָ ִ ְ ‫נה‬" ָ ָ ‫ל‬ֶ ‫זמ‬ ַ ְ ֶ ‫ ֶמ‬ָ ‫ת‬‫ולהי‬ ְ ִ ְ ,‫ה‬‫תפ‬ָ ִ ְ ‫רה‬‫ת‬ ָ ְ .‫ה‬‫פ‬
ָ ִ ְ ‫וה‬ ַ ְ ‫רה‬
ָ ‫ַה‬
‫י‬ִ ‫מ‬
ַ ְ ‫יי ַה‬‫ינ‬
ֵ ִ ‫ל‬ָ ‫ ֶאת‬‫כ‬‫ת‬ ָ ְ ‫ללת‬ ֶ ֶ ‫ ַה‬,(‫ יד‬,‫)פרש"י פרשתנו ח‬ ‫ה‬‫מצ‬
ֶ ַ ְ (‫ טז‬,‫ה )ח‬‫ר‬ ָ ָ ָ ‫ ַה‬ֵ ‫המ‬
ְ ֶ ְ ‫הרי‬ֵ ֲ ַ ,‫לא‬ ֶ ֶ ‫בר‬ָ ָ ‫רה ַה‬ָ ‫ולכא‬ְְִ
‫בכל‬
ָ ְ ‫ה‬‫פ‬ ָ ִ ְ ‫ב‬
ַ ‫רה‬ָ ַ ‫א‬‫ר ה‬‫ר ָחד‬ֶ ‫א‬ ֲ ַ ,‫ואז‬ ָ ְ ;‫י‬‫ר‬‫האפ‬
ִִָ ְ ֶָ ,‫ב‬‫־ט‬‫על־‬ ֵ ַ ַ ‫ ַה‬‫לפיר‬ ֵ ְ !"‫יבה‬ ָ ֵ ‫ ַה‬‫"צא ִמ‬ ֵ  ‫לנח‬ַ ֹ ְ ‫"ה‬ ָ ָ ‫ַה‬
‫צא‬
ֵ ֶ  "‫יבה‬ ָ ֵ ‫ ַה‬‫"צא ִמ‬ ֵ ְ ‫דה‬ָ ‫לעב‬ ֲ ַ ‫ח‬
ַ ֹ ‫ ַה‬‫יד‬ ָ ְ ֵ‫ י‬,‫רטי‬ ִ ָ ְ ‫ַה‬ ‫ ֵאי‬ ‫ה‬‫תפ‬ ָ ִ ְ ‫רה‬‫ת‬
ָ ְ ‫ת‬‫ד‬ְ ‫ת ַה‬‫יב‬ֵ ‫קאי ַעל ַה‬ ֵ ָ "‫יבה‬"ָ ֵ ֶ
."‫ר‬‫ית‬
ֵ ָ ְ ִ ‫ירה ל‬"
ָ ִ ‫ת‬‫להי‬ ְ ִ ְ ‫מק‬ ַ ְ ‫ח‬ ְ ַ ‫ ַה‬‫ל‬ ָ ‫ָלע‬ ?‫בר‬ ָ ָ ‫ ַה‬‫כ‬
ֵ ָ ‫ִיי‬
‫נה‬
ָ ָ ַ ‫ד ַה‬
ַ ִ ֶ ,‫האד‬
ָ ָ ָ ‫דת‬ַ ‫עב‬
ֲ ַ ‫דר‬ ֶ ֵ ‫א ַה‬‫ ה‬ָ ‫אמת‬ ֶ ֱ ֶ ֶ ‫א‬ָ ‫ֶא‬

‡ÚL
»¿« ‡ÚL
»¿« CÏ» qz
«ƒ ‡È΄
»¿« ‡ÈÚa
» ƒ¿ ÏkÓ
…ƒ ‫ב‬ 
−¨ § ¦ 
¬¨ § ¦ 
² § © ¦ 
À¨ § ©  ´¨ ¥ § ©  
Ÿ ´ ¦ 
‡È΄
»¿« ‡‰˙ȇ
»» ƒ ‡Ïc
»ƒ ‡ÈÚa
» ƒ¿ ÔÓe
ƒ ‡a˜Â
»¿»¿ Îc
«¿
:‡a˜Â
»¿»¿ Îc
«¿ ÔÈz
≈¿ ‡È‰ƒ ²¦ 
¬¨Ÿ §  Ÿ ´ 
¤Â £Â 
¨¿ ¥ § © ¦ ® § ¦ § ´¦

« § ¦ §  ¬ ¦ 
¦ −© §
ֵ ְ ∑ ‰ÚL
‫כּדי‬ »¿ƒ ‰ÚL
»¿ƒ . (‫)עירובין יח‬ ‫תּוֹרה‬
ָ ‫נח‬ַ ֹ ‫שׁלּמד‬
ַ ָ ֶ ‫למדנוּ‬ ְ ַ ָ ,‫לישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ְ ‫להיוֹת ְטה ָוֹרה‬ ָ ִ ֲ ָ ∑ ‰B‰h‰
ְ ִ ‫העתידה‬ » ¿«  
.‫מהם ָ ְקר ָבּן ְ ֵבּצאתוֹ‬ ֶ ֵ ‫שׁיּקריב‬
ִ ְֶַ
Îc
«¿ ‡ÚL
»¿« ‡ÚL»¿« ‡iÓL„
»«¿ ƒ ‡ÙBÚÓ
» ≈ Û‡« ‫ג‬ ®
¨ ¥ § 
´¨ ¨ −¨ § ¦ 
¬¨ § ¦ 
¦ ²© ¨ ©  ¥ ´© 
:‡Ú‡
» ¿« Ïλ Èt‡
≈« ÏÚ« ‡ÚÊ
» ¿« ‡Ói˜Ï
»»«¿ ‡a˜Â
»¿»¿

¤ «¨ ¨ ¨ 
¬¥ § ©  ©−¤ 
¬© §
.‫מּפרשׁ‬
ָֹ ְ ‫וּלמד ָסתוּם ִמן ַה‬
ַ ְ ,‫מד ֵבּר‬ ְ ַ ∑ 'B‚¿ ÌÈÓM‰
ַ ְ ‫ ַה ָכּתוּב‬- ‫בּטּה ִוֹרים‬ ƒ«» « ÛBÚÓ≈ Ìb« 

˙ÁÓ
≈» ‡‡
»¬ ‡ÚL
»¿« „BÚ ÔÈÓBÈ
ƒ ÔÓÊÏ«¿ƒ È‡
≈¬ ‫ד‬ 
¤ ¨½ ¨ © 
´¦ § © Æ
¦ Ÿ «¨  À̈ § ¦ ¹  ¸¦ ¨ § Á¦ 
ÔÈÚa‡Â
ƒ¿¿«¿ ÔÈÓÓÈ
ƒ»¿ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡ËÓ
»¿ƒ
ÏÚÓ
«≈ ˙„Ú
≈¿« È„ƒ ‡Óe˜È
» ¿ Ïk» ˙È» ÈÁÓ‡Â
≈¿∆¿ ÔÂÏÈÏ
»» ≈ Æ
§ © ¨ ¤ ¦ À¦ ¨  ¨ ®§ ¨ 
−¦ ¨ § © § ½ 
´¦ ¨ § ©
:‡Ú‡
» ¿« Èt‡
≈« 
«¨ ¨ £ «¨ 
¬¥ §  −© ¥ ¦ ¦½ ¨  ´¤ £

 

   
  
  
   
  
 
      
           
    
      
    
  
     
     
          
   
      

  
   
          
   
         
    
 ‫‪              ‬‬ ‫וס‬
‫זמן‬
‫אחר ְ ַ‬
‫זמן ַ ַ‬‫‪ַ ∑ „BÚ ÌÈÓÈÏ‬מהוּ עוֹד? ְ ַ‬ ‫נח‪ƒ»¿ Èkƒ .‬‬ ‫לחֵיּי ֹ ַ‬
‫ְַ‬ ‫‪) ∑ ‰ÚL‬סנהדרין קח( ֵאלּוּ ז' ְ ֵ‬
‫ימי‬ ‫‪»¿ƒ „BÚ ÌÈÓÈÏ‬‬ ‫‪ƒ»¿ Èkƒ  ‬‬
‫שׁנה‪ƒ»¿« .‬‬
‫‡‪∑ ÌBÈ ÌÈÚa‬‬ ‫שׂרים ָ ָ‬ ‫וע ְ ִ‬
‫מאה ְ ֶ‬
‫נוֹסף ַעל ֵ ָ‬‫ֶזה‪ָ ,‬‬ ‫שׁחס ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‪ֿ‬הוּא‬ ‫צּדּיק‪ָ ֶ ,‬‬‫וּשׁלח ַה ַ ִ‬
‫אבלוֹ ֶשׁל ְמת ֶ ַ‬ ‫ְֶ‬
‫ליוֹצרם ָלצוּר‬
‫להטריח ְ ְ ָ‬
‫שׁקּלקלוּ ְ ַ ְ ִ ַ‬ ‫וּלד‪ְ ְ ִ ֶ ,‬‬
‫יצירת ַהָ ָ‬
‫כּנגד ְ ִ ַ‬
‫ְ ֶֶ‬ ‫שׁנוֹתיו ֶשׁל‬
‫שׁב ְ ָ‬ ‫וח ֹ‬
‫פּרענוּת‪ֵ .‬צא ַ ֲ‬‫וע ֵכּב ֶאת ַה ֻ ְ ָ‬
‫ַעל ְכּבוֹדוֹ ְ ִ‬
‫ממזרים‪.‬‬‫צ ַוּרת ַ ְ ֵ ִ‬ ‫שׁנה‬
‫בּשׁנת ֵשׁשׁ ֵמאוֹת ָ ָ‬ ‫כּלים ִ ְ ַ‬
‫שׁהם ָ ִ‬ ‫ותמצא ֶ ֵ‬
‫וּשׁלח‪ָ ְ ִ ְ ,‬‬
‫ְמת ֶ ַ‬
‫‪:ÈÈ‬‬
‫‪»¿ d„wÙ‬‬
‫‪≈¿« Ècƒ ÏÎk‬‬
‫‪… ¿ Á‬‬
‫‪«… „ÚÂ‬‬
‫ה«¬«‬ ‫‪‬‬
‫‪«¨Ÿ § ‬‬
‫‪−¨ ¦ ¤ £ ‬‬
‫‪Ÿ ¬ § ‬‬
‫‪© Ÿ® ‬‬
‫‪©−© © ‬‬
‫תּבה‪.‬‬ ‫‪ֶ ∑ Á‬זה ִ ָ‬
‫בּיאתוֹ ַל ֵ ָ‬ ‫‪«… NÚiÂ‬‬
‫‪«««‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‡iÓ‬‬
‫‪»« ‰Â‰‬‬
‫‪»¬ ‡ÙBËÂ‬‬
‫‪»» ¿ ÔÈL‬‬
‫‪ƒ¿ ‰‡Ó‬‬‫‪»¿ ¿zL‬‬
‫‪ƒ a« ÁÂ‬‬
‫ו¿…«‬ ‫‪‬‬
‫‪¦ −© ‬‬
‫‪¨½ ¨ ‬‬
‫‪´ © © § ®‬‬
‫‪¨ ¨ ‬‬‫‪− ¥ ‬‬
‫‪¬¥ ¤ ‬‬
‫‪© Ÿ¾ § ‬‬
‫‡‪:‡Ú‬‬
‫«‪» ¿« ÏÚ‬‬
‫‪‬‬
‫© ¨ ¨« ‪¤‬‬

‫‪dnÚ‬‬
‫‪≈ƒ ȉB‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈLe‬‬
‫‪≈¿ d˙z‡Â‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ȉBe‬‬
‫‪ƒ ¿ Á‬‬
‫‪«… χÚÂ‬‬
‫ז¿»‬ ‫‪®‬‬
‫‪¨ ¥ © ¤ ‬‬
‫‪− ¦ ‬‬
‫‪²¨ ¨ «¥ § ‬‬
‫‪ § ¦ § ‬‬
‫‪Â̈ ¨ Â ‬‬
‫‪© Ÿ ½ ‬‬
‫‪Ÿ ´ ¨ © ‬‬
‫‪:‡ÙBË‬‬
‫˜„‪»» ÈÓ≈ Ì‬‬
‫‪»√ ÔÓƒ ‡˙B˙Ï‬‬
‫¿≈ »‬
‫‪‬‬
‫‪« © © ‬‬
‫‪¬¥ ‬‬
‫¦ § ‪−¥‬‬
‫תּבה ַעד‬
‫נכנס ַל ֵ ָ‬
‫ולא ִ ְ ַ‬
‫שׁיּבא ַה ַמּבּוּל‪ֹ ְ ,‬‬
‫מאמין ֶ ָ ֹ‬
‫ְואינוֹ ַ ֲ ִ‬
‫ֵ‬ ‫לפי‬
‫לבד‪ִ ְ ,‬‬ ‫נּשׁים ְ ַ‬‫וה ָ ִ‬
‫לבד ְ ַ‬‫האנשׁים ְ ַ‬ ‫‪ִ ָ ֲ ָ ∑ ÂÈe‬‬
‫‪»» Á‬‬ ‫‪«…  ‬‬
‫שׁדּחקוּהוּ ַה ַ ִמּים‪.‬‬
‫ְֶ ָ‬ ‫בּצער‪.‬‬‫וֹלם ָשׁרוּי ְ ַ ַ‬‫שׁהע ָ‬‫פּני ֶ ָ‬
‫מּטּה ִמ ְ ֵ‬ ‫שׁמישׁ ַה ִ ָ‬
‫בּת ְ ִ‬
‫שׁנּאסרוּ ְ ַ‬
‫ֶֶֶ ְ‬
‫מאמין‬
‫היה‪ִ ֲ ַ ,‬‬‫אמנה ָ ָ‬
‫קּטֵנּי ֲ ָ ָ‬
‫נח ִמ ְ ַ‬‫‪ַ ∑ Ïean‰‬אף ֹ ַ‬ ‫‪«« ÈÓ≈ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪‬רח‪,‬‬
‫ועל ָ ְ ֲ‬
‫האר‪ַ ְ .‬‬
‫‪‬ר‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬‫להיטיב ֶאת ַ ְ ָ‬
‫‪‬ר‪‬ת ְ ֵ ִ‬ ‫צריכי‪ַ ‬ה ְ ִ‬
‫ְִ ִ‬ ‫)רש"י ז‪ ,‬ז(‬ ‫‪‬צער‬
‫‪‬י ְ‪ַ ַ ‬‬
‫צער‬ ‫‪‬ל‪ָ ‬ר‪‬י‬
‫‪‬הע‪ָ ‬ל‪‬‬
‫‪‬ני ֶ‪ָ ‬הע‬
‫ִמ ְ‪ֵ ‬ני‬
‫לעיל‬
‫‪‬ר‪"‬י ְ ֵ‬
‫ועֵ‪ִ ַ ְ ‬‬
‫‪‬צער‪ַ ְ .‬‬
‫‪‬ל‪ָ ‬ר‪‬י ְ ַ ַ‬ ‫‪‬הע ָ‬
‫‪‬ני ֶ ָ‬
‫‪‬ע‪ ‬ה‪‬א ִמ ְ ֵ‬ ‫‪‬ה ַ ַ‬
‫ֶַ‬ ‫‪‬חר‪‬‬
‫‪‬סק ְ ֻ ְ ַ‬ ‫הק ָ‪"‬ה ע ֵ‬‫יהא ַ ָ‬
‫‪‬א ְ ֵ‬
‫אחר‪ֹ ֶ :‬‬ ‫טע‪ֵ ַ ‬‬ ‫אמר‪ַ ַ ‬‬
‫‪‬מא ָ ְ‬‫‪‬תנח ָ‬
‫ְְַ‬
‫ל‪‬הלה ‪ַ . .‬א ֶ‪ֲ ‬ע‪‬‬ ‫‪‬לד‪‬ת ַ ֶ ָ ָ‬ ‫)בראשית ד‪ ,‬כד־כה(‪ָ :‬מה ָאנ‪ ‬י ְ‬ ‫‪‬פ‪‬ט‪‬‬ ‫‪‬לל ִ ְ‬‫מכרח ְ ָ‬
‫טע‪ֶ ‬זה ֻ ְ ָ‬ ‫אבל ֵאי‪ַ ַ ‬‬ ‫‪‬נה‪ָ ֲ .‬‬
‫‪‬ל‪ְ ‬וה‪‬א ֶ‬ ‫ָהע ָ‬
‫יע ֶ‪‬ה ֶאת ֶ‪.‬‬‫מצותכ‪ְ ,‬וה‪‬א ַ ֲ‬
‫ִ ְַ ְ ֶ‬ ‫ענ‪ַ ‬על‬ ‫היה ֹ ֶ‬‫ואדר‪‬ה‪ַ :‬ה ַ‪‬ל ָ ָ‬
‫ר‪"‬י‪ָ ַ ְ ַ ְ .‬‬‫‪‬יטת ַ ִ‬‫מקרא‪ַ ִ ,‬‬‫ֶ‪‬ל ִ ְ ָ‬
‫וא‪ֵ ‬‬ ‫‪‬ר‪ִ ְ ,‬‬‫‪‬ר ֶאת ַ ְ‬ ‫‪‬חית ָ‪‬ל ָ ָ‬ ‫האר‪ִ ,‬י ִה ְ ִ‬
‫‪‬חתת ָ ָ ֶ‬‫ַה ְ ָ ַ‬

‫‪‡‰˙ÈÏ‬‬
‫‪»» ≈ Ècƒ ‡ÈÚa‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÓe‬‬‫‪ƒ ‡ÈÎc‬‬
‫‪»¿« ‡ÈÚa‬‬
‫ח ‪» ƒ¿ ÔÓƒ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪¨ −¤ ¥ ‬‬ ‫‪¬¤ £ ‬‬
‫‪¨½ ¥ § © ¸¦ ‬‬
‫‪½¨ § © Æ‬‬
‫‪¨ ¥ § © ¦ ‬‬
‫‡‪:‡Ú‬‬
‫‪» ¿« ÏÚ« LÁ‬‬
‫‪≈ » Ècƒ ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ ‡ÙBÚ‬‬
‫‪» ÔÓe‬‬‫‪ƒ ‡ÈÎc‬‬
‫«¿»‬
‫‪‬‬
‫‪«¨ ¨ £ «¨ © ‬‬
‫‪−¥ Ÿ ¤ £ ‬‬
‫‪Ÿ ¬ § ‬‬
‫‪½ ¨ ¸¦ ‬‬‫§ ‪® ¨Ÿ‬‬

‫‪Îc‬‬
‫‪«¿ ‡˙B˙Ï‬‬
‫‪» ≈¿ Á‬‬ ‫‪«… ˙ÂÏ‬‬
‫‪«¿ elÚ« ÔÈz‬‬
‫‪≈¿ ÔÈz‬‬
‫ט ¿≈‬ ‫‪®‬‬
‫‪¨ ¥ § ‬‬
‫‪´¨ ¨ ‬‬
‫‪−¨ ¥ © ¤ ‬‬
‫‪© Ÿ² ¤ ‬‬ ‫‪¨ ‬‬
‫‪¦ ©¹ § ‬‬
‫‪¦ ©¸ § ‬‬
‫‪:Á‬‬
‫‪«… ˙È» »ÈÈ¿ „Șt‬‬
‫‪ƒ« È„ƒ ‡Ók‬‬
‫‪»¿ ‡a˜Â‬‬
‫¿»¿»‬
‫‪‬‬
‫‪© Ÿ « ¤ ‬‬
‫‪−¦ Ÿ ¡ ‬‬‫‪¬¨ ¦ ‬‬
‫© « ‪²¤ £‬‬
‫שׁנים‪:‬‬
‫בּמנין ֶזה‪ִ ,‬מן ַה ָפּחוּת ָהיוּ ְ ַ ִ‬ ‫‪ָ ֻ ∑ ÌÈL‬‬
‫כּלּם ֻה ְשׁווּ ְ ִ ְ ָ‬ ‫מאליהן‪ƒ«¿ .‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌÈL‬‬ ‫‪ֶ ֵ ֲ ֵ ∑ Á‬‬
‫‪«… χ∆ e‡a»  ‬‬
‫‪             ‬‬

‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫ל‪‬‬
‫נבראתי ְ ַ ֵ‬
‫"אני ִ ְ ֵ ִ‬
‫‪‬ליח‪‬ת‪ִ ֲ ,‬‬ ‫‪‬מיל‪‬י ְ ִ‬ ‫לעס‪‬ק ְ ִ‬ ‫נדר‪ֲ ַ ‬‬ ‫ְיה ִ‪‬די ִ ְ ָ‬ ‫‪‬ר‬
‫‪‬א ֶ‪‬ר‬
‫‪‬נקבה ַ‪ֲ ‬א‬
‫זכר ‪ָ ֵ ְ ‬‬
‫נקבה‬ ‫‪‬יבה ָ ָ‬
‫נח ֶאל ַה ֵ‪ָ ‬‬
‫יבה‬ ‫‪‬א‪ֶ ‬אל ֹ ַ‬
‫ני‪ָ ‬א‬
‫‪‬ני‪‬‬
‫‪‬ני‪ִ ַ ְ ‬‬
‫ְ‪ִ ַ ‬ני‪‬‬
‫העניני‪‬‬
‫ל‪‬אר ָ ִ ְ ָ ִ‬‫לדא‪‬ג ִ ְ ָ‬ ‫ואי‪ ‬ל‪ְ ִ ‬‬ ‫ֶאת ק ִ‪‬ני" )סו‪ ‬קידושי‪ֵ ְ ;(‬‬ ‫נח‬
‫אלקי‪ֶ ‬את ֹ ַ‬
‫ִצָ‪‬ה ֱ ֹ ִ‬
‫‪‬אר‬
‫יפעל‪ָ ְ ‬‬ ‫‪‬ליח‪‬ת‪ֲ ְ ִ ,‬‬ ‫ממ ֵ‪‬א ֶאת ְ ִ‬ ‫‪‬א ֶ‪‬ר ה‪‬א ְ ַ‬ ‫‪‬דר‪‬י‪ִ  ‬י ַ ֲ‬ ‫ַה ִ ְ ָ ִ‬ ‫מאליה‪) "‬ז‪ ,‬ט‪ .‬רש"י(‬‫נח ‪ֶ ֵ ֲ ֵ ‬‬ ‫"‪‬א‪ֶ ‬אל ֹ ַ‬ ‫ָ‬
‫‪‬חדת ִמ ִ‪‬יד‪.‬‬ ‫‪‬ל‪‬ת ְמי ֶ ֶ‬‫ללא ִה ְ ַ ְ‬ ‫‪‬ילא‪ֹ ְ ,‬‬‫‪‬דר‪ִ ‬מ ֵ ָ‬
‫העניני‪ֶ ֶ ְ ‬‬
‫ָ ִ ְִָ‬ ‫‪‬בה‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ֵה‪‬‬‫־הח ִ‪‬י‪ֶ ‬אל ַה ֵ ָ‬
‫‪‬עלי ַ ַ‬
‫‪‬הבאת ַ ֲ ֵ‬‫התע ֵ‪‬ק ַ ֲ ָ ַ‬‫נח ֹלא ִ ְ ַ‬ ‫ַֹ‬
‫נצר‪‬‬
‫‪‬ע‪ַ ְ ִ ‬‬‫‪‬על־‪‬־ט‪‬ב‪ַ ַ ֶ ,‬‬ ‫‪‬ע ַעל ַה ַ ַ ֵ‬ ‫‪‬גמת ַה ִ‪‬י‪‬ר ַהָ‪‬ד ַ‬ ‫‪‬בד ְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪‬פי‬
‫‪‬יבה‪ִ ְ ,‬‬
‫הכי‪ֶ ‬את ַה ֵ ָ‬‫‪‬ח ֵ ִ‬
‫‪‬אחר ֶ ֹ ַ‬
‫והיינ‪ַ ַ ְ ֶ ,‬‬‫"מאליה‪ְ ַ ְ ."‬‬
‫ָ‪‬א‪ֶ ֵ ֲ ֵ ‬‬
‫‪‬בלי‬
‫הח‪ִ ְ ,‬‬ ‫והקי‪ַ ‬על ַ ַ‬ ‫‪‬י‪ִ ֵ ְ ‬‬‫לאחד ַה ָ ִ‬‫הל‪ַ ַ ְ ‬‬‫לדבר ְמס ָ‪‬י‪ַ ָ ,‬‬ ‫ְָ ָ‬ ‫־הח ִ‪‬י‪‬‬
‫‪‬עלי ַ ַ‬
‫‪‬בא‪ָ ‬ל ַ ֲ ֵ‬ ‫התק ְ‪‬צ‪ָ ‬‬
‫‪"‬ה ‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫על־ידי ַה ָ ָ‬
‫‪‬צט‪‬ה ַ ְ ֵ‬
‫ֶ ִ ְ ַָ‬
‫ונתנ‪ ‬ל‪ֶ ‬את‬ ‫אליו ְ ָ ְ‬
‫)ואחר־‪ָ ‬א‪ָ ֵ ‬‬
‫לבית‪ָ ַ ַ ְ ‬‬ ‫חזר ְ ֵ‬
‫למענה ָ ַ‬
‫לח‪‬ת ְ ַ ֲ ֶ‬ ‫ְַ‬ ‫נח‪.‬‬
‫‪‬ל‪‬ת ִמ ִ‪‬יד‪ֶ ‬ל ֹ ַ‬ ‫‪‬לי ִה ְ ַ ְ‬ ‫‪‬ילא‪ִ ְ ,‬‬
‫‪‬דר‪ִ ‬מ ֵ ָ‬
‫ְ ֶֶ‬
‫‪‬מ‪ַ ‬על‬ ‫־‪‬פ‪ִ  ‬א‪ ‬ה‪‬א ס ֵ‬ ‫‪‬אל‪ ‬א‪‬ת‪ִ :‬מ ַ‪‬ה ַ ְ ְ‬ ‫‪‬כ ֶ ָ‪ֲ ‬‬
‫‪‬ק‪ְ .(‬‬ ‫ְמב ָ‬ ‫נפלאה‪:‬‬
‫‪‬ראה ִ ְ ָ ָ‬‫ולמדנ‪ִ ‬מ ָ‪‬א‪ ‬ה ָ ָ‬
‫ְַָ ְ‬
‫זס‬               
‫ה‬ָ ‫ ָע‬‫יד‬ִ ‫א ִמ‬‫ה‬ֶ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ;‫ח‬
ַ ַ ‫ה‬ָ ‫נקי‬
ִ ְ ‫מ‬ְ ‫ה‬‫קט‬
ָ ַ ְ ‫לה‬
ָ ‫ע‬ְ ‫נ‬‫רצ‬ ְ ִ ‫וא‬ִ ְ .?‫הח‬ ַ ַ ‫ ַעל‬‫להקי‬ ִ ָ ְ ‫עליו‬ָ ָ ‫כלל‬
ָ ְ ִ ‫ע‬
ַ ‫ ַמ‬,‫ס‬ֵ‫ַה‬
‫העניני‬
ִ ָ ְ ִ ָ ‫ל‬ָ ‫אר‬
ָ ְ ,‫לבית‬ֵ ְ ‫ר‬‫לחז‬
ֲ ַ ‫בר‬
ָ ְ ‫א‬‫ל ה‬‫ ָיכ‬,ֶ ‫ֶאת‬ !‫ ל‬‫ענ‬
ֲ ַ ֶ ‫ת ַעד‬‫לח‬ ַ ְ ‫עליו‬
ָ ָ ‫הרי‬ֵ ֲ ,‫בע‬
ַ ֶ ‫ ַה‬‫דר‬
ֶ ֶ ְ ‫ל‬‫לפע‬
ְִ
...!‫מעצמ‬
ָ ְ ַ ֵ ‫יפעל‬
ְֲִ ‫די‬ִ ‫ה‬
ְ ֶ ‫א‬‫"ה ה‬ ָ ָ ‫ל ַה‬ֶ ‫נ‬‫י ְרצ‬ִ ,‫ב‬‫־ט‬‫על־‬ ֵ ַ ַ ‫יב ַה‬ִ ‫וה‬
ְֵ
‫אפיל‬ִ ֲ ‫ת‬‫להי‬ ְ ִ ‫לה‬ָ ‫ ְיכ‬‫לה ז‬
ָ ‫פע‬ְ ,‫טבעית‬ִ ְ ִ ‫לה‬
ָ ‫ע‬ְ ,"‫לי‬"
ִ ְ ‫ה‬ֶ ‫יע‬
ֲַ

B‰¬ ‡ÙBË
»» ÈÓe
≈ ÔÈÓBÈ
ƒ ˙ÚL«¿ƒ ÔÓÊÏ
«¿ƒ ‰Â‰Â
»¬«‫י‬ 
¤ «¨ ¨ © 
− ¨ 
½ © © 
´¥ 
® ¦ ¨ © 
´© § ¦ § 
−¦ § © 
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ«
‡ÁÈa
» ¿«¿ Á
«… ÈiÁÏ
≈«¿ ÔÈL
ƒ¿ ‰‡Ó
»¿ ¿zL
ƒ ˙La
«¿ ƒ ‫יא‬ 
¦½ ¥ © Æ¤Ÿ ¸ © 
© Ÿ ½ ¥ © § Æ ¨ ¨  ³ ¥ «¥ 
©¸ § ¦ 
‡ÓBÈa
» ¿ ‡ÁÈÏ
» ¿«¿ ‡ÓBÈ
» ‡NÚ
»¿ « ˙ÚLa
«¿ƒ ¿ ‡Èz
»»¿ƒ
ÈeÎÂ
≈«¿ ‡a
»« ‡ÓB‰z
» ¿ ÈÚeaÓ
≈ « Ïk» eÚÊa˙‡
»¿¿ƒ ÔÈ„‰
≈» ¨ Æ§ § ¦  ¤À ©  ´ ©  ¤®Ÿ © − 
¬ ¨ ¨ «¨ § ¦ §
:eÁzt˙‡
»«¿ƒ ‡iÓL
»«¿ 
«¨ § ¦ 
¦ −© ¨ ©  Ÿ ¬ ª £ «©  ¨½ © 
´ § Æ
§§©
‫חטאוּ‬
ְ ָ ‫ ֵהם‬,‫כּנגד ִמָדּה‬ »« ÌB‰z¿ .‫מימיהן‬
ֶ ֶ ְ ‫ ∑ ִמָדּה‬‰a ֶ ֵ ֵ ,‫שׁון‬
ָ ְ ‫מרח‬
ֶ ְ ַ ‫ ֶזה‬:‫וֹמר‬ ֶ ֶ ִ ֱ ‫ ∑ ַר ִבּי‬ÈM‰
ֵ ‫אליעזר א‬ ƒ≈ « L„Áa
∆… «  
."‫בּ"תּהוֹם ַר ָבּה‬
ְ ִ ‫ולקוּ‬ָ ְ ,"‫האדם‬
ָ ָ ָ ‫רעת‬
ַ ָ ‫בּ"ר ָבּה‬
ַ ְ ‫וֹציא‬ ¿¿ƒ .(‫ ֶזה ִאָיּר )סנהדרין קח‬:‫וֹמר‬
ִ ‫ ∑ ְלה‬eÚ˜ ֵ ‫וֹשׁע א‬
ַ ֻ ‫ַר ִבּי ְיה‬
ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ˙Á≈» ‡ËÓ
»¿ƒ ‰Â‰Â
»¬«‫יב‬ 
−¦ ¨ § © § ½ 
´¦ ¨ § © 
¤® ¨ ¨ © 
¤ −¤ © 
¬ ¦ § © 
:ÔÂÏÈÏ
»» ≈ ÔÈÚa‡Â
ƒ¿¿«¿ ÔÈÓÓÈ
ƒ»¿
̈
¨ §«
‫נבקעוּ ָכּל‬ְ ְ ִ ‫"בּיּוֹם ַה ֶזּה‬ ַ :‫כּתיב‬ ִ ְ ‫שׁהרי‬
ֵ ֲ ֶ ,‫שׁאין ֵלילוֹ ִעמּוֹ‬ ֵֶ :‫וֹמר‬
ֵ ‫וּלה ָלּן הוּא א‬ ַ ְ ∑ ı‡‰ŒÏÚ
∆»» « ÌLb‰ ∆ ∆« ȉȃ¿« 
‫בּכסלו‬
ֵ ְ ִ ְ ‫כּלים ְבּכ"ח‬ ִ ָ ‫בּעים יוֹם‬ ִ ָ ‫אר‬ְ ַ ‫נמצאוּ‬
ְ ְ ִ ,"‫מעינוֹת‬
ְְַ ,‫בּרחמים‬
ִ ֲ ַ ְ ‫וֹרידן‬
ָ ִ ‫ ה‬,‫וֹרידן‬
ָ ִ ‫כּשׁה‬
ֶ ְ ‫ ֶא ָלּא‬,"‫"ויהי ַה ַמּבּוּל‬ ִ ְַ
‫מלא‬
ֵ ָ ‫אחד‬ ָ ֶ ,‫כּסדרן‬
ָ ְ ִ ְ ‫נמנין‬ִ ְ ִ ‫שׁהחד ִשׁים‬
ָ ֳ ֶ ֶ ,‫אליעזר‬
ֶ ֶ ִ ֱ ‫לר ִבּי‬
ְַ .‫שׁלּא ָ ְחזרוּ ָהיוּ ְ ַלמבּוּל‬
ֹ ֶ ‫וּכ‬
ְ ,‫בּרכה‬
ָ ָ ְ ‫גּשׁמי‬
ֵ ְ ִ ‫יהיוּ‬
ְ ִ ‫יחזרוּ‬
ְ ְ ַ ‫ִאם‬
.‫כּסלו‬
ֵ ְ ִ ‫ ְוכ"ח ִמ‬,‫שׁון‬ ָ ְ ‫מּרח‬
ֶ ְ ַ ‫הרי י"ב ִמ‬ ֵ ֲ ,‫חסר‬ֵ ָ ‫ואחד‬
ְֶָ ‫לפי‬ ָ ְ ִ ‫' ∑ ֵאין יוֹם ִראשׁוֹן ִמן ַה‬B‚¿ ÌBÈ ÌÈÚa‡
ִ ְ ,‫מּנין‬ ƒ»¿«
˙ÙÈÂ
∆∆» ÌÁÂ
»¿ ÌLÂ
≈ ¿ Á
«… χڻ ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈ
» ÔÎa
«¿ƒ ‫יג‬ 
© Ÿ® ¥ § 
¤−¤ ¨ 
¬¨ § «¥ § © Ÿ ½ 
´¨ Æ
¤ © 
³ © ¤ ¤̧ § 
ÔB‰nÚ
¿ƒ ȉB
ƒ ¿ ÈL
≈¿ ‡˙Ï˙e
»»¿ Á«… ˙z‡Â
«ƒ¿ Á
«… Èa
≈¿
:‡˙B˙Ï
» ≈¿ 
«¨ ¥ © ¤  −¨ ¦ 
²¨ ¨ «¥ §  ¤ 
 § © Ÿ À 
¤ ´¥ §
ֿ‫אמר ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬ַ ָ ,'‫וֹרגין אוֹתוֹ‬ִ ְ ‫וֹתהּ ְוה‬
ָ ‫שׁוֹברין א‬
ִ ְ ‫ָאנוּ‬ ‫בּני‬
ֵ ְ ‫שׁהיוּ‬ ְ ֶ ‫ ∑ ִל‬‰f‰
ָ ֶ ,‫ ַה ָכּתוּב‬‫מּד‬ ∆« ÌBi‰« ̈Úa
∆∆¿  
.'‫ונראה ְ ַדּבר ִמי ָיקוּם‬
ֶ ְ ִ ְ ,‫כּלּם‬
ָ ֻ ‫לעיני‬
ֵ ֵ ְ ‫מכניסוֹ‬
ִ ְ ַ ‫'אני‬
ִ ֲ :‫הוּא‬ ,‫תּבה‬ָ ֵ ‫נכנס ַל‬
ָ ְ ִ ‫וֹאים אוֹתוֹ‬ִ ‫ ִ'אלּוּ ָאנוּ ר‬:‫וֹמרים‬
ִ ְ ‫דּוֹרוֹ א‬
dÊÏ
«¿ƒ ‡ÈÚa
» ƒ¿ Ïλ¿ dÊÏ
«¿ƒ ‡˙ÈÁ
»¿« ÏÎÂ
»¿ Ôep‡ƒ ‫יד‬ 
¨½ ¦ § Æ
¨ ¥ § © ¨ § 
À̈ ¦ § 
´¨ © «© ¨ §  ¨ ¥¹ 
ÏÎÂ
»¿ ȉBÊÏ
ƒ ¿ƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« LÁc
≈ »¿ ‡LÁ
» ¬ ƒ ÏÎÂ
»¿
:ÁÙc
»» ¿ Ïk» tˆ
«ƒ Ïk… ȉBÊÏ
ƒ ¿ƒ ‡ÙBÚ
» 
´¨ ¨§ ® 
¥ ¦ § 
¤ −¨ ¨ ©  ¬¥ Ÿ «¨ 
¤ ²¤ ¨ ¨ §
«
¨ ¨ ¨ ¬ ¦ Ÿ − 
¥½ ¦ §
‫שׁסּע אוֹתוֹ‬
ַ ִ ‫ )ויקרא א( ְ"ו‬:‫ ְכּמוֹ‬,‫וֹצה‬
ָ ‫ ְלשׁוֹן נ‬,‫כּנף ֶזה‬
ָ ָ) ‫חגבים‬
ִ ָ ֲ ‫לרבּוֹת‬ ָ ָ ‫ ִצפּוֹר ֶשׁל ָכּל ִמין‬,‫ ∑ ָדּבוּק הוּא‬Ûk
ַ ְ ,‫כּנף‬ »» Ïk» Btˆƒ  
.(‫ ָכּל ִמין ַ ְ ִמראית נ ָוֹצה‬,‫ ַאף ָכּאן ִצפּוֹר‬.‫שׁאפלּוּ נ ָ ָוֹצתהּ ָעוֹלה‬
ִ ֲ ֶ ,"‫בּכנפיו‬
ָָ ְ ִ

ÏkÓ
»ƒ ÔÈz
≈¿ ÔÈz
≈¿ ‡˙B˙Ï
» ≈¿ Á«… ÌÚƒ elÚÂ
«¿‫טו‬ 
¨ ¦ Æ
¦ ©¸ §  ¦³© § ®
¨ ¥ © ¤ 
© Ÿ− ¤ 
Ÿ ¬ ¨ © 
:ÈÈÁ„
≈« ¿ ‡Áe
» d≈ È„ƒ ‡Na
»¿ ƒ

«¦ © © ¬ 
− ¤ £ 
¨½ ¨ ©

 
       
        
     
     
    
   
       
    
    
   
  
 
       
        
    

 
     
    
                ‫חס‬
‡Ók
»¿ elÚ« ‡Na
»¿ ƒ ÏkÓ
»ƒ ‡a˜Â
»¿»¿ Îc
«¿ ‡iÏÚÂ
»«»¿‫טז‬ 
¬¨ ¦ 
²¤ £ «© ¨½ Æ
¨ ¨ ¨ ¦  ³¨ ¥ § ¨¸ ¨ 
À¦ ¨ © § 
:ȉBÏÚ
ƒ ¬ (dÓÈÓa)
≈¿ ≈¿ »ÈÈ¿ Ô‚‡Â
≈¬«»ÈÈ¿ d˙È
≈» „Șt
ƒ« È„ƒ

« £ «© 
−¨Ÿ § 
Ÿ ¬ § ¦ © 
® ¦ Ÿ ¡ −Ÿ
‫ )תהלים‬,"‫בּעד עוֹר‬ ַ ְ ‫ )איוב ב( "עוֹר‬,"‫בּני‬
ִ ַ ָ ‫וּבעד‬
ַ ְ ‫"בּעד‬ֵ ֲ ַ (‫ד‬ ‫ ִה ִקּיף‬,‫וּה‬
ָ ‫שׁבר‬ָ ְ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ‫עליו‬ ֵ ֵ ∑ B„Úa
ָ ָ ‫הגן‬ ¬« '‰ bÒiÂ…¿ƒ« 
‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ,"‫עבדי‬
ֶ ָ ֲ ‫בּעד‬
ַ ְ ‫פּלּל‬
ֵ ַ ‫"הת‬
ְ ִ (‫ )שמואל א יב‬,"‫בּעדי‬
ִ ֲ ַ ‫"מגן‬
ֵ ָ (‫ג‬ ‫וּפשׁוּטוֹ ֶשׁל‬ ְ .‫בּהם‬ ֶ ָ ‫וֹרגים‬
ִ ְ ‫והיוּ ה‬ ָ ְ ‫ואריוֹת‬
ָ ֲ ַ ‫דּבּים‬ ִ ֻ ‫תּבה‬
ָ ֵ ‫ַה‬
.‫עבדי‬
ֲֶָ ,‫שׁבּמּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ֶ "‫"בּעד‬
ַ ְ ‫וכן ָכּל‬ֵ ְ .‫מּים‬
ִ ַ ‫כּנגדּוֹ ִמן ַה‬
ְ ֶ ְ ‫סגר‬
ַ ָ :‫מקרא‬
ְָ ִ
‫ )מלכים ב‬,"‫רחם‬ ֶ ֶֿ‫"בּעד ָכּל‬
ַ ְ (‫ )בראשית כ‬:‫'כּנגד' הוּא‬ ֶ ֶ ְ ‫ְלשׁוֹן‬
     

‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ÔÈÓBÈ
ƒ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ‡ÙBË
»» ‰Â‰Â»¬«‫יז‬ 
¦ ©À © 
´ § ¦ © 
¤® ¨ ¨ © − ¬ ¦ ¨ § © 
² © © 
¦ § © 
ÏÚÓ
«≈ ˙Óz‡Â
« »»ƒ¿ ‡˙Bz
» ≈ ˙È» eÏËe
»¿ ‡iÓ
»« e‡È‚Òe
ƒ¿
:‡Ú‡
» ¿« 
¤ «¨ ¨ ¬© ¥ 
¨ −¨ © 
¨½ ¥ © ¤ Æ § ¦©
,‫בּמּים‬
ִ ַ ַ ‫מקצתהּ‬
ָ ָ ְ ִ ‫מּשׁוּקּעת‬
ַ ַ ְ ‫וּנה ַה‬
ָ ‫כּספינה ְטע‬
ָ ִ ְ ִ ,‫שׂרה ַא ָמּה‬
ֵ ְ ‫אחת ֶע‬ַ ַ ‫בּמּים‬
ִ ַ ַ ‫היתה‬ ַ ַ ֻ ‫ ∑ ְמ‬ı‡‰
ָ ְ ָ ‫שׁקּעת‬ ∆»» ÏÚÓ
«≈ ÌzÂ
»»« 
.‫שׁלּפנינוּ ִיוֹכיחוּ‬
ֵ ָ ְ ֶ ‫וּמקראוֹת‬
ְָ ִ

‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡„ÁÏ
»¬« e‡È‚Òe
ƒ¿ ‡iÓ
»« eÙȘ˙e
ƒ¿ ‫יח‬ 
−¨ ¥ © 
¤ ¬¥ © 
¤® ¨ ¨ ©  Ÿ − § 
¬ § ¦ © 
¦ ²© © 
¬ § § ¦ © 
:‡iÓ
»« Èt‡
≈« ÏÚ« ‡˙B˙
» ≈ ‡Îl‰Óe
»¿«¿

¦ «¨ © 
¬¥ § ©
.‫מאליהן‬
ֶ ֵ ֲ ֵ ∑ ea‚iÂ
¿¿ƒ« 

‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡„ÁÏ
»¬« ‡„ÁÏ
»¬« eÙȘz
ƒ¿ ‡iÓe
»« ‫יט‬ 
À ª § © 
¤® ¨ ¨ © Ÿ − § 
Ÿ ¬ §  ² § «¨ 
¦ ©À © § 
Ïk» ˙BÁ˙¿ Ècƒ ‡iÓ
»« » ‡ieË
»« Ïk» e‡ÈÙÁ˙‡Â
ƒ¬¿ƒ¿
:‡iÓL
»«¿ 
¦ «¨ ¨ © ¨ 
© −© ¤ £  ¦½ Ÿ § © Æ̈
¦ ¨ «¤

‡iÓ
»« eÙȘz
ƒ¿ ‡lÚÏÓ
»≈¿ƒ ÔÈn‡
ƒ« ÈNÚ
≈¿ « LÓÁ
≈¬ ‫כ‬ 
− ª § © 
®¦ ¨ © 
− § «¨ 
¨ § ©½ § ¦ Æ¨ © 
³¥ § ¤ 
¥̧ £ 
:‡ÈeË
»« e‡ÈÙÁ˙‡Â
ƒ¬¿ƒ¿
«¦ ¨ «¤
.‫ההרים‬
ִ ָ ֶ ‫לרא ֵשׁי‬
ָ ְ ‫מּים‬
ִ ַ ‫שׁה ְשׁווּ ַה‬
ֻ ֶ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ,‫ההרים‬
ִ ָ ֶ ‫גּבהּ ָכּל‬ ָ ְ ַ ְ ∑ ‰ÏÚÓÏÓ
ַ ֹ ‫למעלה ֶשׁל ָכּל‬ »¿«¿ƒ ‰n‡
»« ‰NÚ
≈¿ ∆ LÓÁ
≈¬  

‡ÙBÚa
» ¿ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« LÁc
≈ »¿ ‡Na
»¿ ƒ Ïk» ˙ÈÓe
ƒ ‫כא‬  ³ ¨ 
¤ À̈ ¨ © ´¥ Ÿ «¨  
´¨ ¨ ¨  º© § ¦ © 
ÏÚ« LÁc
≈ »¿ ‡LÁ
» ¬ ƒ ÏÎe
»¿ ‡˙ÈÁe
»¿«¿ ‡ÈÚe
» ƒ¿ƒ
:‡L‡
»»¬ ÏÎÂ
… ¿ ‡Ú‡
» ¿« 
Ÿ − § 
¤® ¨ ¨ © ´¥Ÿ © 
¤ −¤ © ¨ § 
¨½ © ´© Æ
¨¥§©
̈
«¨ ¨ «

ȉBÙ‡a
ƒ ¿«¿ ÔÈiÁc
ƒ« ¿ ‡Áe
» ‡˙ÓL
»¿¿ƒ Ècƒ Ïk
… ‫כב‬ 
¬¤ £ 
Ÿ ² ¦ 
À̈ © § 
¹¦ © 
© ¸ © § ¦ Á
¤ £ 
Ÿ ¿ 
:e˙ÈÓƒ ‡zLaÈa
»¿ ∆«¿ Ècƒ ÏkÓ
…ƒ
«¥ 
−¨ ¨ «¨ ¤
. (‫)סנהדרין קח‬ ‫שׁבּיּם‬
ָ ַ ֶ ‫דּגים‬ ֹ ְ ∑ ‰Áa
ִ ָ ‫ולא‬ ∆ ¬ .‫וּח ַח ִיּים‬
»»»∆ L‡ ָ ִ ְ ∑ ÌÈiÁ
ַ ‫נשׁימה ֶשׁל ר‬ ƒ« ÁeŒ˙ÓL
« «¿ƒ 
 

   
   
  
 
   
         
            
  
  
   
  
  
     
 
   
   
 

  
       
  
     
        
 
‫טס‬               
‡Ú‡
» ¿« Èt‡
≈« ÏÚ« Ècƒ ‡Óe˜È
» ¿ Ïk» ˙È» ‡ÁÓe
»¿ ‫כג‬ 
À̈ ¨ £ «¨ 
´¥ § ©  ´¤ £  
´ § © ¨ ¤  © ¹¦ © 
‡ÙBÚ
» „ÚÂ «¿ ‡LÁ
» ¬ ƒ „Ú« ‡ÈÚa
» ƒ¿ „Ú« ‡L‡Ó
»»¬≈
Ìa
«¿ ‡zL‡Â
«»¿ ƒ¿ ‡Ú‡
» ¿« ÔÓƒ e‡ÈÁÓ˙‡Â
ƒ¿¿ƒ¿ ‡iÓL„
»«¿ ƒ 
− ¨ ¦ © 
¦ ©½ ¨ © 
´ © § Æ 
¤ ¸¤ © Æ
¨ ¥ § ©  ³¨ ¨ « ¥
:‡˙B˙a
» ≈¿ dnÚ ≈ƒ È„Â
ƒ¿ Á
«… 
«¨ ¥ ©  − ¦ 
¬¤ £ «© 
© Ÿ² ©  ¤ ¨ ¦ © 
¤® ¨ ¨ ¦
‫וֹהה ָדּם‬ֶ ‫גּוֹנח ְוכ‬
ַ ֵ (‫ )ב"ר‬:‫גּדה‬ ָ ָ ‫וּמדרשׁ ַא‬ַ ְ ִ .‫ ֶזהוּ ְפּשׁוּטוֹ‬,‫נח‬ ַֹ ,‫ויּפּעל‬
ֵ ָ ִ ַ ‫ואינוֹ ְלשׁוֹן‬ ַ ְ ִ ַ ‫ ∑ ְלשׁוֹן‬ÁÓiÂ
ֵ ְ ,‫ויּפעל הוּא‬ «ƒ«  
‫שׁאחר ְמזוֹנוֹת‬
ֵ ִ ֶ ‫וֹמרים‬ִ ְ ‫וישׁ א‬ ֵ ְ .‫והחיּוֹת‬ַ ַ ְ ‫בּהמוֹת‬ֵ ְ ‫טּרח ַה‬ַֹ ‫ִמ‬ ,‫שׁסּוֹפהּ ֵה"א‬ָ ֶ ‫תּבה‬ ָ ֵ ‫ ָכּל‬."‫"ויּבן‬
ֶ ִ ַ ,"‫"ויּפן‬
ֶ ִ ַ ‫גּזרת‬
ַ ְ ִ ‫ְוהוּא ִמ‬
‫בּארץ‬ ֵ (‫ )משלי יא‬:‫נאמר‬
ֶ ָ ָ ‫"הן ַצ ִדּיק‬ ַ ֱ ֶ ‫ועליו‬
ָ ָ ְ ,‫וה ִכּישׁוֹ‬
ִ ְ ,‫לארי‬
ֲִַ ‫נוֹתן ָוי"ו יוּ"ד‬ ֵ ‫כּשׁהוּא‬ ֶ ְ ,‫קנה‬ ָ ָ ,‫מחה‬ ָ ָ ,‫בּנה‬
ָ ָ :‫ְכּגוֹן‬
."‫ישׁלּם‬ ְַֻ ַ ְ ∑ Á
‫לבד‬ «… C‡« .‫תּחת ַהיּוּ"ד‬ ַ ַ ‫בּחירי"ק‬ ִ ִ ְ ‫ ָנקוּד‬,‫בּרא ָשׁהּ‬ ֹ ְ
               


   
   
  
 
‫ב‬ֵ ‫להתח‬
ַ ְ ִ ְ ‫א‬ ֹ ֶ ‫עצמ‬ ְ ַ ‫יל ֶאת‬‫מר‬ ִ ְ ַ ‫די‬ִ ‫ר ְיה‬ֶ ‫כא‬ ֲ ַ ְ ,‫איברא‬
ְָ ִ ‫נח‬
ַ ֹ ‫אר ַא‬
‫ ֶאר‬ָ ִ ‫ַו‬
‫כל‬
ָ ְ ‫"ה‬ ָ ָ ‫ל ַה‬ֶ ‫ת‬‫ליח‬‫ל‬ ִ ְ ִ ‫ר‬ֵ ‫להתמ‬ ַ ְ ִ ְ ‫א‬ָ ‫ ֶא‬,‫י‬ ִ ‫וה‬ ַ ְ ‫רח‬
ַ ַ ‫נח‬
ַ ֵ ‫היה‬ ָ ָ :‫דה‬ ָ ָ ‫ ַא‬‫מדר‬ַ ְ ִ .‫ט‬ְ ‫ ֶזה‬,‫נח‬ ַ ֹ ‫לבד‬ ַ ְ  ‫נח‬ ַ ֹ ‫"א‬ ַ
‫ר ַעל‬ֵ ‫לו‬ ַ ְ ‫כ‬ָ ‫א מ‬‫ה‬ֶ  ֵ ְ ‫י‬ִ ,‫ב‬‫לח‬ ְ ַ ‫א‬‫ל ה‬‫ ָעל‬ ‫ב‬ָ ‫ַמ‬ (‫ רש"י‬.‫ כג‬,‫" )ז‬ָ ‫הה‬ ֵ ‫ְוכ‬
‫לת‬‫ז‬
ָ ‫ ִע‬ַ ‫ינהג‬ ַ ְ ִ ָ ,‫י‬ִ ‫מ‬ ִ ְ ַ ‫צרכיו ַה‬
ָ ָ ְ ֶ ‫חת ַה‬‫מנ‬ ַ ְ ' ‫"י‬‫ר‬ ִ ַ ‫מביא‬ ִ ֵ  "ָ ‫הה‬ ֵ ‫נח ְוכ‬"ַ ֵ ‫נח‬ ַ ֹ ‫היה‬ ָ ָ ֶ ‫ע‬ ַַַ
;ֶ ‫צרכיו‬ ָ ָ ְ ‫ר ַעל‬ֵ ‫ו‬ ַ ְ ֶ ֶ ‫ע ִמ‬‫וית‬ ַ ְ ִ ְ "‫זק ָיד‬ֶ ‫ח‬"
ְ ‫ת‬‫נ‬‫"איחר ְמז‬ ֵ ִ (‫ ב‬."‫ת‬‫והח‬ ַ ַ ְ ‫ת‬‫המ‬ ֵ ְ ‫רח ַה‬ ַ ‫"מ‬ ִ (‫ א‬:‫י‬‫יר‬ ִ ֵ
‫ ַרק ִמ‬‫נענ‬ ַ ֱ ֶ ‫ח‬
ַ ֹ ֶ ,‫ני‬ ִ ֵ ‫ ַה‬‫יר‬ֵ ‫ ַה‬‫־ל‬ ָ ‫מע‬ ַ ְ ‫־מ‬
ַ ‫א‬ ָ ֶ ‫ְ ֶוזה‬ ."‫ל‬
ַ ‫ ְי‬‫אר‬ ֶ ָ ָ ‫יק‬‫צ‬ ִ ַ ‫נאמר ֵה‬ ַ ֱ ֶ ‫ועליו‬ ָ ָ ְ ,‫י‬ִ ‫וה‬ ִ ְ ‫לארי‬
ֲִַ
‫ג‬‫לדא‬ְ ִ ֵ‫לת י‬ ַ ‫לצרכי ַה‬ ֵ ְ ָ ְ ‫י‬ִ ‫והיינ‬ ְ ַ ְ ,"‫לארי‬ִ ֲ ַ ‫ת‬‫נ‬‫איחר ְמז‬" ֵ ִֶ :'‫דת ה‬ ַ ‫עב‬ ֲ ַ ‫ר‬ ֶ ֶ ‫ ֵה‬‫רי‬ִ ‫ מ‬,‫ ֵא‬‫י‬‫יר‬ ִ ֵ '‫ב‬ְ ‫דייקת‬ ֶ ְ ַ ‫וכד‬ ְַ
 ‫מאחרי‬ִ ֲ ַ ְ ‫ ַרק‬‫אפיל‬ ִ ֲ ‫ א‬‫כ‬ ָ ְ ‫מחסירי‬ ִ ִ ְ ַ ‫וא‬ ִ ְ ,‫ת‬‫לימ‬ֵ ְ ִ ‫רח‬ַ ‫ ִמ‬ָ ‫הה‬ ֵ ‫נח ְוכ‬"
ֵַ ‫היה‬ָ ָ ‫ח‬ ַ ֹ ֶ ,‫הרא‬ ִ ָ ‫יר‬ֵ ‫ַה‬
.‫ל‬ָ ‫ ַחס ְ־ו‬‫נ‬ ֶ ‫ ע‬ָ ‫יע ַעל‬ ַ ִ ‫ַמ‬ ‫ר‬ֵ ‫להתמ‬
ַ ְ ִ ְ ‫די‬ִ ‫ ְיה‬‫צרי‬ ִ ָ ‫ה‬ ָ ַ ‫ ַעד‬‫דנ‬‫מל‬ ֵ ְ ַ ְ  "‫ת‬‫והח‬ ַ ַ ְ ‫ת‬‫המ‬ ֵ ְ ‫ַה‬
‫ל‬ֶ ‫ת‬‫נעל‬ ֲ ַ ‫ת‬‫מדרג‬ ֵ ְ ַ ‫ע‬‫לת‬
ַ ְ ִ ‫ה‬ָ ‫ ַא‬‫צרי‬ ִ ָ ‫מעצמ‬ ְ ְ ַ ֵ :‫מר‬ ֵ ‫הוי־א‬
ֱֵ ‫פל‬
ֶ ֵ ְ ‫מצאי‬ ִ ָ ְ ִ ‫ ַה‬‫לא‬ ֵ ְ ‫יע‬ ַ ֵ‫לס‬ַ ְ ‫יע‬ ַ ִ ְ ‫לה‬ ַ ְ ,‫ת‬‫ליח‬‫ל‬ ִ ְִ
‫להעמיד ֶאת‬ ִ ֲ ַ ְ ‫ה‬ָ ‫ ַא‬‫צרי‬ ִ ָ ‫לת‬
‫ ָלת‬‫ביל ַה‬ ‫ ִביל‬ְ ִ ‫ל‬ ָ ‫פיא"; א‬‫"את‬
ְַָ ְ ִ ‫נדמי‬ִ ְ ִ ‫חני‬‫הר‬
ִ ָ ָ ‫ב‬ ָ ָ ‫ד ַמ‬ ַ ִ ֶ ‫לכא‬ ֵ ָ ְ ‫ואפיל‬ ִ ֲ ַ ,‫דרגה‬
ָ ֵ ְ ַ ‫ַה‬
‫ועבד ָלר‬ ֶ ֶ ְ ‫עליו‬ָ ָ ‫ב‬‫לר‬ ֹ ְ ִ ‫ס‬‫ ס‬‫"אפיל‬ ִ ֲ ,‫צרי‬ ִ ָ ‫א‬‫ה‬ֶ ‫ל ַמה‬ָ ‫די‬
ֵ ְ ‫ ַעד‬,‫רח ַרב‬‫ט‬ ַ ְ ‫ר‬ָ ‫בר‬ ָ ָ ‫ ַה‬‫ ִא‬ַ ;"‫ת‬‫"ח‬ ַ ‫ת" ְו‬‫המ‬" ְֵ ִ
ַ ְ ִ ‫ע‬
!‫בזמ‬ ִ ְ ,"‫לפניו‬
ָָ ְ ‫ ֶאת‬‫לקיי‬ ֵ ַ ְ ‫י‬ִ ‫להמ‬ ְ ַ ְ ‫עליו‬ָ ָ ,‫" ר"ל‬ָ ‫הה‬ ֵ ‫נח ְוכ‬"ַ ֵ ‫ל‬ֶ ‫ב‬ָ ‫ַמ‬
.‫־מה‬ ַ ‫ויהי‬ִ ִ ,‫ת‬‫ליח‬ ִ ְ

ÔÈLÓÁÂ
ƒ ¿«¿ ‰‡Ó
»¿ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡iÓ
»« eÙȘ˙e
ƒ¿ ‫כד‬ « 
−© § 
¬ ¦ ¦ £ 
¤® ¨ ¨ © 
¦ −© © 
¬ § § ¦ © 
:ÔÈÓBÈ
ƒ
Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙ÈÁ
»¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿ Á
«… ˙È» »ÈÈ¿ È΄e
ƒ¿ ‫א‬ 
¤ § Æ
¨ © «© ¨  ³¥ § 
© Ÿ ½ ¤ Æ Ÿ ³ § ¦ ©  
¦ Ÿ ¡ 
ÏÚ« ‡Áe
» »ÈÈ¿ aÚ‡Â
«¿«¿ ‡˙B˙a
» ≈¿ dnÚ≈ƒ Ècƒ ‡ÈÚa
» ƒ¿
:‡iÓ
»« eÁÂ
»¿ ‡Ú‡
» ¿« Æ
© ¸ 
¬ ¦ Ÿ ¡ 
¥̧ £«© © ®
¨ ¥ ©  − ¦ ¬¤ £ ̈
¨½ ¥ § ©

¦ «¨ © Ÿ − ¨ © 
¤ ¨½ ¨ ©
‫בּהמוֹת? ְזכוּת‬ ֵ ְ ‫להם ַל‬
ֶ ָ ‫זּכר‬ ַ ָ ‫' ∑ ַמה‬B‚¿ Á«… ˙‡∆ Ìȉχ ƒ… ¡ ,‫ ִמַדּת ַה ִדּין הוּא‬,‫ ∑ ֶזה ַה ֵשּׁם‬Ìȉχ ƒ… ¡ kÊiÂ…¿ƒ« 
.‫בּתּבה‬
ָ ֵ ַ ‫שׁמּשׁוּ‬ ְ ִ ‫ושׁלּא‬
ֹ ֶ ְ ,‫לכן‬ֵ ָ ‫קדם‬ ֶֹ ‫דּר ָכּם‬
ְ ַ ‫שׁחיתוּ‬
ִ ְ ‫שׁלּא ִה‬
ֹ ֶ ,‫צּדּיקים‬
ִ ִ ַ ‫תּפ ַלּת ַה‬ִ ְ ‫רחמים ַעלֿ ְ ֵידי‬ ִ ֲ ַ ‫למַדּת‬ ִ ְ ‫ְונהפכה‬
ָ ְ ֶֶ
‫עברה‬
ָ ְ ָ ‫והנחה‬
ָ ָ ֲ ַ ‫וּמין‬ִ ‫תּנח‬ ְ ַ ‫וּח‬ַ ‫ ∑ ר‬Áe
« Ìȉχ ƒ… ¡ ÚiÂ≈¬«« ‫למַדּת‬
ִ ְ ‫רחמים‬ ִ ֲ ַ ‫וֹפכת ִמַדּת‬ ֶ ֶ ‫שׁעים ה‬ ִ ָ ‫שׁעתם ֶשׁל ְר‬ ָ ָ ְ ‫ְִור‬
… »« .‫הארץ‬
:‫ ∑ ְכּמוֹ‬ekLi ∆»» ÏÚ« .‫לפניו‬
ֵ ְ ִ ‫ ∑ ַעל‬ı‡‰
ֶ ָ ָ ‫עסקי‬ ָָ ְ ‫האדם‬
ָ ָ ָ ‫רעת‬ ַ ָ ‫"ויּרא ה' ִכּי ַר ָבּה‬ְ ַ ַ (‫ )בראשית ו‬:‫שׁנּאמר‬
ַ ֱ ֶ ֶ ,‫ַה ִדּין‬
.‫חמה‬ ָ ֵ ‫הנחת‬ ַ ָ ֲ ‫ ְלשׁוֹן‬,"‫מּל‬ ֶ ֶ ‫חמת ַה‬
ַ ֲ ‫"כּשׁוֹ‬ ְ (‫)אסתר ב‬ …¿ƒ« .‫רחמים‬
kÊi ִ ֲ ַ ‫אמחה" ְוהוּא ֵשׁם ִמַדּת‬ ֶ ְ ֶ '‫ויּאמר ה‬
ֶ ֹ ַ '‫ְוגוֹ‬
‡iÓL
»«¿ ÈeÎÂ
≈«¿ ‡ÓB‰˙
» ¿ ÈÚeaÓ
≈ « eÎzÒ‡Â
»¿¿ƒ¿‫ב‬ 
¬¥ ¨ ¦ © 
®¦ ¨ ¨ © 
Ÿ − ª £ «© 
½ § Ÿ´ § § © Æ
§ «¨ ¦ © 
:‡iÓL
»«¿ ÔÓƒ ‡ËÓ
»¿ƒ ÈÏk˙‡Â
ƒ¿¿ƒ¿

¦ «¨ ¨ © ¦  ¤ −¤ ©
 
     
      
      
       
    
    

   
             
      
      
 
  
  
                ‫ע‬
‫תכלא‬
ָ ְ ִ ‫"לא‬
ֹ (‫ )תהלים מ‬:‫ ְכּמוֹ‬,‫ויּמּנע‬ַ ָ ִ ַ ∑ ‡ÏkiÂ
≈»ƒ« .‫בּהן‬
ֶָ ‫"כּל‬
ָ :‫כּתיב‬ ִ ְ ‫כּשׁנּפ ְתּחוּ‬ ְ ִ ֶ ְ ∑ ˙ÈÚÓ
…¿¿« eÎqi ¿»ƒ«  
."‫יכלה ִמ ְמּ‬ ֹ (‫ )בראשית כג‬,"‫רחמי‬
ֶ ְ ִ ‫"לא‬ ֲֶַ ‫מהם‬
ֶ ֵ ‫שׁנּשׁתּיּרוּ‬
ְ ַ ְ ִ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ,"‫"כּל‬ָ ‫כּתיב‬ִ ְ ‫וכאן ֵאין‬
ָ ְ ,"‫מעינוֹת‬
ְְַ
‫יּוֹצא‬
ֵ ‫וכ‬ַ ְ ‫טבריא‬
ָ ְ ֶ ְ ‫ ְכּגוֹן ַח ֵמּי‬,‫וֹלם‬
ָ ‫ ָלע‬‫צר‬
ֶֹ ‫בּהם‬
ֶ ָ ‫שׁיּשׁ‬ֵ ֶ ‫וֹתן‬
ָ ‫א‬
eÒÁÂ
»¬« ÔÈÈ˙Â
ƒ¿»¿ ÔÈÏʇ
ƒ¿» ‡Ú‡
» ¿« ÏÚÓ
«≈ ‡iÓ
»« e˙Â
»¿‫ג‬ 
´ § § © © 
® ¨  ´ ¨ 
¤ −¨ ¨ 
¬© ¥ 
¦ ²© © 
ª ¨ © 
:ÔÈÓBÈ
ƒ ÔÈLÓÁÂ
ƒ ¿«¿ ‰‡Ó
»¿ ÛBqÓƒ ‡iÓ
»«
« 
−© § 
¬ ¦ ¦ £ 
¥¾ § ¦ 
¦ ©½ ©
,‫הרי ל"ב‬
ֵ ֲ ,‫טּבת‬ֵ ֵ ‫כּסלו ְוכ"ט ִמ‬
ֵ ְ ִ ‫הרי ג' ִמ‬ֵ ֲ ,‫גּשׁמים‬
ִ ָ ְ ‫ַה‬ ,‫לחסר‬ ִ ְ ִ ∑ ÌBÈ ˙‡Óe
ֹ ֲ ַ ‫התחילוּ‬ «¿ ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ ¬ ‰ˆ˜Ó
≈¿ƒ  
.‫ ֲ ֵהרי ק"נ‬,‫ קי"ח‬- ‫וניסן ְ ִואָיּר‬
ָ ִ ְ ‫ואדר‬
ָ ֲ ַ ‫וּשׁבט‬
ְָ ‫פּסקוּ‬
ְ ָ ‫בּכסלו‬
ֵ ְ ִ ְ ‫ ְבּכ"ז‬- ?‫כּיצד‬
ַ ֵ ,‫בּסיון‬
ָ ִ ְ ‫אחד‬
ָ ֶ ‫ְוהוּא‬
˙ÚLa
«¿ƒ ¿ ‰‡ÚÈL
»» ƒ¿ ‡ÁÈa
» ¿«¿ ‡˙Bz
» ≈ ˙ÁÂ
«»¿‫ד‬ − 
¬¨ ¨ «¨ § ¦ § 
½¦ ¦ § © ¤Ÿ ´ © Æ
¨ ¥ © 
© ³¨ © 
:ec˜
¿« ÈeË
≈ ÏÚ« ‡ÁÈÏ
» ¿«¿ ‡ÓBÈ
» NÚ
«¬

«¨ ¨ £ 
¬¥ ¨ −©  ¤®Ÿ ©
‫אחד‬ָ ֶ ‫בּסיון ַעד‬
ָ ִ ְ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫וחסרוּ ִמיּוֹם‬ ְ ָ ְ ,‫שׂרה ַא ָמּה‬ ֵ ְ ‫חמשֿׁ ֶע‬ ֲֵ ‫לכסלו‬
ֵ ְ ִ ְ ‫שׁביעי‬ִ ִ ְ ‫ ְוהוּא‬,‫סיון‬ ָ ִ ∑ ÈÚÈM‰
ƒ ƒ¿ « L„Áa ∆… «  
‫הרי ַא ָמּה‬ ֵ ֲ ,‫שׁשּׁים יוֹם‬ ִ ִ ‫שׂרה ַא ָמּה ְל‬ ֵ ְ ‫חמשֿׁ ֶע‬ ֵ ֲ ‫בּאב‬ ְָ ‫ ∑ ִמ ָכּאן‬ÌBÈ NÚ » » ‰ÚLa »¿ƒ ¿ .‫גּשׁמים‬ ִ ָ ְ ‫פּסקוּ ַה‬ ְ ָ ‫ֶשׁבּוֹ‬
‫חסרוּ ֶא ָלּא‬ְ ָ ‫בּסיון ֹלא‬ָ ִ ְ ‫שׁבּט"ז‬ ְ ֶ ‫נמצא‬ָ ְ ִ ,‫ימים‬ ִ ָ ‫בּעה‬ ָ ָ ‫לאר‬
ְַ ְ ‫שׂרה‬
ֵ ְ ‫אחתֿ ֶע‬ ַ ַ ‫בּמּים‬
ִ ַ ַ ‫שׁקּעת‬
ַ ַ ֻ ‫תּבה ְמ‬
ָ ֵ ‫שׁהיתה ַה‬
ָ ְ ָ ֶ ‫למד‬ ֵ ָ ‫ַא ָתּה‬
,‫למד ָתּ‬
ְ ַ ָ .‫מּחרת‬
ָ ֳ ָ ‫תּבה ְליוֹם ַה‬ ָ ֵ ‫ונחה ַה‬ ָ ָ ְ ,‫אר ַבּע ַאמּוֹת‬ ְַ ‫לחדשׁ ִ ְנראוּ‬ ֶֹ ַ ‫בּאחד‬ָ ֶ ְ ‫שׂירי‬ִ ִ ‫"בּע‬
ֲ ָ :‫כּתיב‬ ִ ְ ‫שׁהרי‬ֵ ֲ ֶ ,‫ַא ָמּה‬
‫שׁעל ָרא ֵשׁי‬ַ ֶ ‫בּמּים‬ִ ַ ַ ‫שׂרה ַא ָמּה‬ֵ ְ ‫אחתֿ ֶע‬ַ ַ ‫שׁקּעת‬ ַ ַ ֻ ‫שׁהיתה ְמ‬ְֶָָ ‫שׁון‬
ָ ְ ‫למרח‬
ֶ ְ ַ ְ ‫שׂירי‬
ִ ִ ‫ ֶזה ָאב ֶשׁהוּא ֲע‬,"‫ההרים‬ ִ ָ ֶ ‫ָרא ֵשׁי‬
.‫ההרים‬
ִָ ֶ ‫ההרים‬
ִ ָ ֶ ‫גּבהים ַעל‬ ִ ֹ ְ ‫והם ָהיוּ‬ ֵ ְ ,‫גּשׁמים‬ ִ ָ ְ ‫לירידת‬ַ ִ ִ
‡ÁÈ
» ¿« „Ú« ÔÈÒÁÂ
ƒ¿»¿ ÔÈÏʇ
ƒ¿» B‰¬ ‡iÓe
»« ‫ה‬ ®
¦ ¦ £ «¨  ¤Ÿ ´ © −© ½ ¨ §  ´ ¨ Æ¨ 
¦ ©À © § 
e‡ÈÊÁ˙‡
ƒ¬¿ƒ ‡ÁÈÏ
» ¿«¿ „Áa
«¿ ‰‡ÈNÚa
» » ƒ ¬« ‰‡ÈNÚ
»» ƒ ¬
:‡ieË
»« ÈLÈ
≈ ≈ 
«¦ ¨ «¤ 
¬¥ ¨ − § ¦ ¤Ÿ ½ © 
´¨ ¤ § Æ̈
¦ ¦ £«
‫וֹצא‬ ֵ ‫ ִאי ַא ָתּה מ‬,‫להפסקה ְוהוּא ֱאלוּל‬ ָ ָ ְ ַ ָ ‫וֹמר‬ ֵ ‫שׁאם ַא ָתּה א‬ ִֶ ,‫ ∑ ֶזה ָאב‬ÌÈ‰‰ ƒ»∆ ÈL‡ ≈ » e‡ ¿ƒ 'B‚¿ ÈÈNÚaƒ ƒ ¬»  
,"‫הארץ‬ ֶ ָ ָ ‫מעל‬ ַ ֵ ‫מּים‬ ִ ַ ‫חרבוּ ַה‬ ְ ָ ‫לחדשׁ‬ ֶֹ ַ ‫בּאחד‬ ָ ֶ ְ ‫"בּראשׁוֹן‬ ִָ ‫תּאמר‬
ַ ֹ ‫ואם‬ ִ ְ .‫גּשׁם‬
ֶ ֶ ‫שׁהתחיל ַה‬ִ ְ ִ ֶ ‫שׁון‬ ָ ְ ‫למרח‬
ֶ ְ ַ ְ ‫שׂירי‬
ִ ִ ‫ֶשׁהוּא ֲע‬
‫שׁלח‬ ַ ָ ,‫ההרים‬ ִ ָ ֶ ‫שּׁנּראוּ ָרא ֵשׁי‬ ְ ִ ֶ ‫ ִמ‬,‫בּעים‬ ִ ָ ‫אר‬ְ ַ ‫שׁהרי ִמ ֵקּץ‬
ֲֵ ֶ ‫שׁא ָתּה‬ ַ ֶ ‫כּשׁם‬ ֵ ְ ,‫גּשׁם‬
ֶ ֶ ‫שׁפּסק ַה‬ַ ָ ֶ ‫לכסלו‬
ֵ ְ ִ ְ ‫שׂירי‬ִ ִ ‫וע‬
ֲ ַ ,‫הוּא ֱאלוּל‬
‫הרי‬ֵ ֲ ,‫יּוֹנה‬ ָ ‫בּשׁליחוּת ַה‬ ִ ְ ִ ‫וֹחיל‬ ִ ‫ ְוכ"א יוֹם ה‬,‫ֶאת ָהע ֵוֹרב‬ ‫שׁביעי‬
ִ ִ ְ ‫ ְוהוּא‬,‫סיון‬ ָ ִ ,"‫שּׁביעי‬ ִ ִ ְ ‫"בּחדשׁ ַה‬ ֶֹ ַ :‫וֹמר‬ ֵ ‫א‬
‫פּני‬
ֵ ְ ‫שׁחרבוּ‬ ְ ָ ֶ ‫ההרים ַעד‬ ִ ָ ֶ ‫שּׁנּראוּ ָרא ֵשׁי‬ ְ ִ ֶ ‫שׁשּׁים יוֹם ִמ‬ ִ ִ ‫שׁביעי ִאי‬ ִ ִ ְ ,‫כּרח‬ֲ ְ ָ ‫ ַעל‬,‫וֹמר ֵכּן‬ ַ ‫אפ ָשׁר ל‬ ְ ֶ ‫ ִאי‬.‫להפסקה‬
ָָ ְ ַ ְ
‫שׁחרבוּ‬ ְ ָ ֶ ‫נמצא‬ ָ ְ ִ ,‫בּאלוּל ִ ְנראוּ‬ ֱ ֶ ‫תּאמר‬ ַ ֹ ‫ואם‬ ִ ְ .‫האדמה‬
ָ ֲָ ָ ‫בּעים‬ ִ ָ ‫אר‬
ְ ַ ‫שׁהרי ֹלא ָכּלוּ‬ ֵ ֲ ֶ ,‫להפסקה‬
ָ ָ ְ ַ ְ ‫וֹנה ֶא ָלּא‬ ֶ ‫ַא ָתּה מ‬
‫ואין ֶזה ֶא ָלּא‬ ֵ ְ ‫שׁון ְוהוּא ק ֵוֹרא אוֹתוֹ ִראשׁוֹן‬ ָ ְ ‫בּמרח‬
ֶ ְַ ְ ‫בּרת‬ ֶֹ ‫תּג‬ְ ִ ‫וחמ ִשּׁים ֶשׁל‬ ִ ֲ ַ ‫וּמאה‬ ָ ֵ ,‫גּשׁמים‬ ִ ָ ְ ‫ירידת‬
ַ ִ ְ ‫יוֹם ֶשׁל‬
‫וֹשׁע‬
ַ ֻ ‫וּלר ִבּי ְיה‬ ַ ְ ,‫וֹלם‬ ָ ‫לבריאת ע‬
ַ ִ ְ ִ ‫ ֶשׁהוּא ִראשׁוֹן‬,‫תּשׁרי‬ ְֵ ִ ,‫לירידה‬
ָ ִ ִ ‫שׁביעי‬ ִ ִ ְ ‫וֹמר‬ ֵ ‫ואם ַא ָתּה א‬ ִ ְ ,‫בּסיון‬
ָ ִ ְ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫מּים ַעד‬ִ ַ ‫ַה‬
.‫ניסן‬
ָ ִ ‫הוּא‬ ,‫לירידה‬
ָ ִ ִ ‫למנוֹת ֶא ָלּא‬ ְ ִ ‫אפ ָשׁר‬ ְ ֶ ‫שׂירי ִאי‬ִ ִ ‫והע‬
ֲ ָ ְ .‫סיון‬
ָ ִ ‫ֵאין ֶזה‬
˙È» Á
«… Á˙Ùe
«¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ÛBqÓƒ ‰Â‰Â
»¬«‫ו‬ 
¬ © ¤ 
© Ÿ ½ 
´© § ¦ © ® 
´¦ ¨ § © 
−¥ ¦ 
¾¦ § © 
:„Ú
»¬ Ècƒ ‡˙Bz
» ≈ ˙ek
««

«¨ ¨ 
¬¤ £ 
−¨ ¥ ©
‫פּתח‬
ַ ֶ ‫ולא ֶזה‬ ַ ֹ ְ ∑ ‰NÚ
ֹ ְ ,(‫לצהר )ב"ר‬ » » L‡ »≈« ÔBlÁ« ˙‡∆ .‫ההרים‬
∆ ¬ ‰z‰ ְ ִ ֶ ‫ ∑ ִמ‬ÌBÈ ÌÈÚa‡
ִ ָ ֶ ‫שּׁנּראוּ ָרא ֵשׁי‬ ƒ»¿« ıwÓ
≈ƒ  
.‫ויציאה‬
ָ ִ ִ ‫בּיאה‬
ָ ִ ‫העשׂוּי ְל‬
ָ ֶ ‫תּבה‬ ָ ֵ ‫ַה‬
 
            
            
    
      
 

            
        
          
 
   
  

      
   
   
   
            

  
                   
     
         
  

         
         
   
             
          
                   
           
     
   
    
‫אע‬               
„Ú« È˙Â
ƒ«¿ ˜tÓ
«ƒ ˜Ùe
«¿ ‡aÚ
»¿» ˙È» ÁlLÂ
«« ¿‫ז‬ 
¤ ¬ § © 
½ ¨ Æ¨ 
³¥ ¥ © 
® ¥Ÿ «¨ ¤ 
−© © § © 
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚÓ
«≈ ‡iÓ
»« eLÈaÈc
ƒ«¿

¤ «¨ ¨ 
¬© ¥ ¦ −© ©
‫בּימי‬
ֵ ִ ‫גּשׁמים‬
ִ ָ ְ ‫בּעצירת‬
ַ ִ ֲ ַ ,‫אחרת‬ֶ ֶ ַ ‫שׁליחוּת‬ִ ְ ‫ָהע ֵוֹרב ִל‬ ‫ולא‬
ֹ ְ ,‫תּבה‬
ָ ֵ ‫סביבוֹת ַה‬ ִ ְ ‫וּמ ִקּיף‬ ֵ ‫ ∑ ה‬BL» ‡BˆÈ» 
ַ ‫וֹל‬
‫מביאים לוֹ‬
ִ ִ ְ ‫וֹרבים‬ ָ ְ :(‫שׁנּאמר )מלכים א יז‬
ִ ְ ‫"והע‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫אלָיּהוּ‬
ִֵ ‫ ְכּמוֹ‬,‫וֹשׁדוֹ ַעל ַבּת זוּגוֹ‬ ְ ‫שׁהיה ח‬
ָ ָ ֶ ,‫בּשׁליחוּתוֹ‬ ִ ְ ִ ‫הל‬
ַָ
."‫ֶ ֶלחם ָוּב ָשׂר‬ ∑ ÌÈn‰
ƒ«« ˙LÈ∆…¿ „Ú« .(‫חלק' )סנהדרין קח‬ ֶ ֵ ‫גּדת‬
ַ ָ ‫בּ'א‬
ַ ְ ‫שׁשּׁנינוּ‬
ִָ ֶ
‫היה‬ָ ָ ‫וּכן‬
ָ ‫ מ‬:‫גּדה‬ ָ ָ ‫מדרשׁ ַא‬ַ ְ ִ ‫אבל‬
ָ ֲ ,‫שׁמעוֹ‬
ָ ְ ‫כּמ‬ַ ְ ‫ְפּשׁוּטוֹ‬
e‡Èl˜‰
ƒ«¬ ÈÊÁÓÏ
≈¬∆¿ d˙ÂlÓ
≈»¿ƒ ‰BÈ
» ˙È» ÁlLÂ
«« ¿‫ח‬ 
¦ ©½ © 
´© £ Æ
§ ¦ ®¦ «¥ 
−¨ © ¤ 
¬© © § © 
:‡Ú‡
» ¿« Èt‡
≈« ÏÚÓ
«≈ ‡iÓ
»«

«¨ ¨ £ «¨ 
¬¥ § 
−© ¥
,‫שׁלּוּח‬
ַ ִ ‫ ֶא ָלּא ְלשׁוֹן‬,‫שׁליחוּת‬ ִ ְ ‫ ∑ ֵאין ֶזה ְלשׁוֹן‬ÁlLÈÂ
««¿« ‫שׁהרי‬
ֵ ֲ ֶ ,‫ימים‬ ָ ְ ִ ‫ ∑ ְלסוֹף‬‰Bi‰Œ˙‡
ִ ָ ‫שׁבעה‬ » « ∆ ÁlLÈÂ ««¿« 
,‫מּים‬
ִ ַ ‫יראה ִאם ַקלּוּ ַה‬
ֶ ְ ִ ‫וּבזוֹ‬ְ ,‫לדר ָכּהּ‬
ְ ַ ְ ‫ללכת‬
ֶ ֶ ָ ‫שׁלּחהּ‬
ָ ְ ִ ‫כּלל ֶזה‬ָ ְ ‫ ִמ‬."‫אחרים‬ִ ֵ ֲ ‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫"וייּחל עוֹד‬
ֶ ָ ִ ַ :‫כּתיב‬ְִ
.‫אליו‬
ָ ֵ ‫ ֹלא ָתּשׁוּב‬,‫מנוֹח‬ַ ָ ‫תּמצא‬
ָ ְ ִ ‫שׁאם‬ִֶ .‫שׁבעה ָ ִימים‬ ָ ְ ִ ‫וֹחיל‬ ִ ‫שׁוֹנה ה‬ָ ‫בּרא‬ ִ ָ ‫שׁאף‬
ַ ֶ ‫למד‬ ֵ ָ ‫ַא ָתּה‬
dÏ‚
«¿« ˙ÒÙÏ
« ¿«¿ ÁÓ
«¿ ‰BÈ
» ˙ÁkL‡
««¿ « ‡ÏÂ
»¿‫ט‬ Æ
¨ ¥ 
¨ ³¨ © 
¨À § © © § 
© ¹ ¨ 
¨¸ © Á
¨ § «¨ Ÿ § 
Ïλ Èt‡
≈« ÏÚ« ‡iÓ
»« È‡
≈¬ ‡˙B˙Ï
» ≈¿ d˙ÂÏ
≈»¿ ˙˙Â
«»¿
d˙È
«» ÏÈÚ‡Â
≈»¿ dÒÂ
«¿»¿ d„È
≈¿ ËÈLB‡Â
ƒ ¿ ‡Ú‡
» ¿« Æ¨ 
³© § ¦ © 
¤® ¨ ¨ ¨ 
´¥ § © 
¦ −© ¦ 
¨½ ¥ © ¤
:‡˙B˙Ï
» ≈¿ d˙ÂÏ
≈»¿ 
«¨ ¥ © ¤  −¨ ¥ ²¨ Ÿ 
¬¥ ¨ © 
¨ ¤½ ¨ ¦ ©

ÛÈÒB‡Â
ƒ ¿ ÔÈÁ‡
ƒ»√» ÔÈÓBÈ
ƒ ‡ÚL
»¿ƒ „BÚ CÈB‡Â
ƒ ¿‫י‬ 
¬© © 
¤ Ÿ² © 
® ¦ ¥ £ 
−¦ ¨ 
¬© § ¦ ½ 
¤´¨ © 
:‡˙Bz
» ≈ ÔÓƒ ‰BÈ
» ˙È» ÁlL
««

«¨ ¥ © ¦ 
−¨ © ¤
.‫בּמּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ‫והר ֵבּה ֵישׁ‬
ְ ַ ְ ,"‫ויחלּוּ‬
ֵ ִ ְ ‫שׁמעוּ‬
ְ ָ ‫"לי‬
ִ : (‫)איוב כט‬ ‫וכן‬
ֵ ְ ,‫תּנה‬ ְ ַ ‫ ∑ ְלשׁוֹן‬ÏÁiÂ
ָ ָ ‫המ‬ ∆»« 
ÛË
«¿ ‡‰Â
»¿ ‡LÓ
» ¿ « ÔcÚÏ
«ƒ¿ ‰BÈ
» d˙ÂÏ
≈»¿ ˙˙‡Â
«¬«‫יא‬ 
¦ −© ¥ £ ¬¥ ¦ §  ¤ ¤½ 
´¥ § Æ
¨ ©  ³¨ ¥ Ÿ ¸ ¨ © 
È‡
≈¬ Á
«… Ú„ÈÂ
« ƒ dÓeÙa
« ¿ ˙ÈÁƒ» Èz
ƒ¿ ‡˙ÈÊ
»≈
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚÓ
«≈ ‡ÈÓ
»« e‡Èl˜
ƒ« ¤ «¨ ¨ 
¬© ¥ 
¦ −© © 
¬© ¦  © Ÿ ½ 
©´¥© 
¨ ®¦ § ̈ ´¨
ָ ִ ְ :(‫ודרשׁוּ )עירובין יח‬
,‫בּפיה‬ ְ ָ ְ ,‫ ְלשׁוֹן ָמזוֹן‬:‫גּדה‬ ָ ָ ‫וּמדרשׁ ַא‬
ְִַ ‫לכן ק ְוֹראוֹ‬ ֵ ָ ,‫היה‬
ָ ָ ‫שׁזּכר‬
ָ ָ ֶ ‫אני‬ ֵ ‫»∑ א‬
ִ ֲ ‫וֹמר‬ ‰ÈÙa
ƒ¿ ÛË »»  
‫בּידוֹ‬
ָ ְ ‫כּזּית‬
ִ ַ ַ ‫מזוֹנוֹתי ְמר ִוֹרין‬
ַ ְ ‫'יהיוּ‬ ְ ִ :‫אמרה‬
ָ ְ ָ .‫מאמר‬
ָ ֲ ַ ‫ְלשׁוֹן‬ ‫שׁכּל‬
ָ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ,‫נקבה‬
ָ ֵ ְ ‫וּפעמים ְלשׁוֹן‬
ִ ָ ְ ‫זכר‬ָ ָ ‫פּעמים ְלשׁוֹן‬ ְִָ
‫בּידי‬
ֵ ִ ‫כּדבשׁ‬ ָ ְ ִ ‫ולא ְמת ִוּקין‬ ֹ ְ ,‫ֿהוּא‬‫ֶשׁל ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬ ִ ְ :(‫ ְכּמוֹ )שיר השירים ה‬,‫נקבה‬
‫"כּיוֹנים‬ ָ ֵ ְ ‫שׁבּמּקרא ְלשׁוֹן‬
ָ ְ ִ ַ ֶ ‫יוֹנה‬
ָ
.'‫בּשׂרָֿ ָודם‬ָָ ‫גּאיוֹת‬ָ ֵ ‫"כּיוֹני ַה‬
ֵ ְ :(‫ )יחזקאל ז‬,"‫וֹחצוֹת‬ ֲ ‫מים ר‬ִ ַ ‫אפיקי‬
ֵ ִ ֲ ‫ַעל‬
ַ ָ ∑ ÛË
,‫חטף‬ »» ."‫פּוֹתה‬ ָ ‫"כּיוֹנה‬ָ ְ :(‫ )הושע ז‬,"‫כּלּם הוֹמוֹת‬ ָֻ
ÁlLÂ
«« ¿ ÔÈÁ‡
ƒ»√» ÔÈÓBÈ
ƒ ‰ÚL
»¿ƒ „BÚ CÈB‡Â
ƒ ¿‫יב‬ 
¨½ © ¤ Æ
© © § © 
® ¦ ¥ £ 
−¦ ¨ ¬© § ¦ ½ 
¤´¨ ¦ © 
:„BÚ d˙ÂÏ
≈»¿ ezÓÏ
ƒ¿ ˙ÙÈÒB‡
« ≈ ‡ÏÂ
»¿ ‰BÈ
» ˙È»
« 
−¨ ¥ « 
¬ ¨ § «¨ Ÿ §
.‫ויּתמ ֵתּן‬
ַ ְ ִ ַ ,‫ויּיּחל‬
ֶ ָ ִ ַ .‫ויּמ ֵתּן‬
ְ ַ ַ ,‫ויּחל‬
ֶ ָ ַ :‫פּעל‬
ֵ ָ ‫ויּת‬
ְ ִ ַ ‫וזה ְלשׁוֹן‬
ֶ ְ ‫ויּפעל‬
ַ ְ ִ ַ ‫שׁזּה ְלשׁוֹן‬ ֶ ָ ַ ‫ ∑ הוּא ְלשׁוֹן‬ÏÁiiÂ
ֶ ֶ ‫ ֶא ָלּא‬,‫ויּחל‬ ∆»ƒ« 

 
   
   
           
  
       
    
              
 
       
 
      
              
         
      
          
          
    
          
               

            
              
       
  
            
        
         
                ‫בע‬
„Áa
«¿ ‰‡Ó„˜a
»» ¿«¿ ÔÈL
ƒ¿ „ÁÂ
«¿ ‰‡Ó
»¿ ¿zLa
ƒ ¿ ‰Â‰Â
»¬«‫יג‬ 
´¨ ¤ § Æ ¦ «¨  À̈ ¨ 
¹ ¥ «¥ §  ¸© © § ¦ § ©Â
˙È» Á
«… ÈcÚ‡Â
ƒ¿«¿ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚÓ
«≈ ‡iÓ
»« ee‚¿ ‡ÁÈÏ
» ¿«¿
Èt‡
≈« ee‚¿ ‡‰Â»¿ ‡ÊÁÂ
»¬« ‡˙B˙c
» ≈ ¿ ‰‡ÙBÁ
»» 
´¥ § ¦ ¤ Æ © Ÿ¸  ©³¨ © 
¤® ¨ ¨ 
´© ¥ 
¦ −© ©  ¬ § «¨  ¤Ÿ ½ ©
:‡Ú‡
» ¿« 
«¨ ¨ £ «¨  ¬¥ § − § «¨ 
¬¥ ¦ § § ©¾ © ¨½ ¥ ©
,‫כּמין ִטיט‬ ֲ ַ ∑ eÁ
ִ ְ ‫נע ָשׂה‬ ¿» . (‫)ראש השנה יב‬ ‫ניסן‬
ָ ִ ‫וֹשׁע הוּא‬ַ ֻ ‫וּלר ִבּי ְיה‬
ַ ְ ,‫תּשׁרי‬
ֵ ְ ִ ‫אליעזר הוּא‬ ַ ְ ∑ ÔBL‡a
ֶ ֶ ִ ֱ ‫לר ִבּי‬ ƒ»  
.‫מעלה‬
ָ ְ ַ ‫פּניה ֶשׁל‬
ָ ֶ ָ ‫שׁקּרמוּ‬ ְֶָ

‡ÓBÈ
» ‡ÚLÂ
»¿ƒ ¿ ÔÈNÚa
ƒ¿ «¿ ‡Èz
»»¿ƒ ‡ÁÈe
» ¿«¿ ‫יד‬ 
−¨ § «¨ 
¤®Ÿ © − 
²¦ § ¤ § 
¨ § ¦ § 
¦½ ¥ © Æ
¤Ÿ ¸ © 
:‡Ú‡
» ¿« ˙LÈaÈ
« ƒ« ‡ÁÈÏ
» ¿«¿
̈
¤ «¨
‫נע ָשׂה ָ ִגּריד‬ » ¿» .‫היה‬
ֲ ַ ∑ ‰LÈ ָ ָ ‫תּמימה‬
ָ ִ ְ ‫שׁנה‬
ָ ָ ‫דּוֹר ַה ַמּבּוּל‬ ,‫שּׁני ְבּי"ז‬
ִ ֵ ‫בּחדשׁ ַה‬ ָ ָ ִ ִ ∑ ÌÈNÚÂ
ֶֹ ַ ‫וירידתן‬ ƒ¿ ∆¿ ‰ÚLa
»¿ƒ ¿  
.‫כּהלכתהּ‬
ְָָ ִ ְ ‫שׁמּשׁפּט‬
ַ ְ ִ ֶ ,‫לּבנה‬ָ ָ ְ ‫יתרה ַעל ַה‬
ָ ֵ ְ ‫שׁהח ָמּה‬
ַ ַ ֶ ‫ימים‬
ִ ָ ‫ֵאלּוּ י"א‬
       
‫חד‬ֶ ֹ ַ ,‫י‬ִ ‫חד‬
ָ ֳ ‫ י"ג‬‫ז‬ָ ‫ה‬‫ר‬ ָ ִ ְ ‫מת‬ֶ ֶ ‫מתק‬
ַ ְ ִ ,‫נה‬ ָ ָ ‫רה ַה‬ ָ ְ ‫נתע‬
ְִַ (‫ יד‬,‫)רש"י ח‬ ‫היה‬
ָ ָ ‫תמימה‬
ָ ִ ְ ‫נה‬
‫ ָנה‬ָ ‫ל‬
‫ל‬ַ ‫ר ַה‬ ‫ט‬ַ ְ ִ ֶ
‫ל ֹלא‬ַ ‫נת ַה‬
ַ ְ ִ ֶ ‫יו‬ ָ ֵ ‫מ‬
ִ .(‫ר )פמ"ג יו"ד פ"ד סקכ"ד‬‫הע‬ ִָ ‫י‬ִ ‫חד‬ָ ֳ ‫ה‬ָ ִ ‫ה‬ָ‫ ַח‬‫אינ‬
ָ ֵ ‫עצ‬ ֶ ֶ ָ ‫אי‬ֵ ֶ ‫ה‬‫ר‬
ָ ִ ְ ֶ ,‫רז"ל‬ ַ ַ ‫אמר‬
ְָ
‫י‬‫לג‬
ֵ ַ ְ ‫ל‬
ָ ‫ני ע‬
ֵ ְ ‫ר‬ַ ‫למס‬ְ ִ ְ ‫נכנסה‬
ָ ְ ְ ִ ‫ ֹלא‬‫נה ז‬ ָ ָ ‫ ְו‬,‫ת‬‫ל‬
ָ ַ ‫ ַה‬ ְ ִ .(‫ ג‬,‫ ירושלמי שבת פ"א‬.‫ א‬,‫ נח‬‫ )חולי‬‫חד‬ ֶ ֹ ‫מת י"ב‬ ֶ ֶ ‫מתק‬
ַ ְ ִ ‫ואינ‬
ָ ְֵ
.‫ ֶזה‬‫לעני‬
ָ ְ ִ ְ ַ ‫נה‬‫ל‬ָ ָ ְ ‫בה‬ָ ְ ‫נח‬ְ ֶ ‫ ֹלא‬ ‫ברי‬ ִ ָ ְ ‫ה‬ ַָ ‫ה‬ֵ‫ה‬
ִ ְ ,‫מר‬‫ל‬ַ ֵ‫ ְוי‬.‫בה‬ָ ֵ ַ ‫ת ֵא‬‫ר‬ ִ ְ ‫מ‬ְ ‫התק‬
ַ ְ ִ ‫ ֵאי‬,‫ה‬ֶ ‫וק‬ ְָ
‫הרי ִא‬ֵ ֲ ֶ ,‫י‬ִ ‫החד‬
ָ ֳ ַ ‫בק‬ִ ְ ‫ת‬‫ל‬ָ ַ ‫ב ַה‬‫סיב‬ ִ ְ ‫י‬‫ל‬ָ ‫בר ֶזה‬ ָָ

     

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ Á
«… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫טו‬ 
Ÿ « ¥ 
© Ÿ¬ ¤ 
−¦ Ÿ ¡ 
¬¥ © § © 

ÈLe
≈¿ Ce
»¿ C˙z‡Â
»¿ƒ¿ ¿z‡« ‡˙Bz
» ≈ ÔÓƒ ˜et ‫טז‬  
−¤ ¨ «¥ §  
¬¤ ¨ 
² § § ¦ § ¨¾ © ®
¨ ¥ © ¦ −¥ 
:CnÚ
»ƒ C
»¿

«¨ ¦
.‫מּטּה‬
ָ ִ ‫תּשׁמישׁ ַה‬
ִ ְ ַ ‫להם‬ ִ ְ ‫' ∑ ִאישׁ‬B‚¿ EzL‡Â
ֶ ָ ‫ ָכּאן ִה ִתּיר‬,‫וא ְשׁתּוֹ‬ ¿¿ ƒ¿ ‰z‡
»«  

‡ÙBÚa
» ¿ ‡Na»¿ ƒ ÏkÓ»ƒ CnÚc»ƒ ƒ ‡˙ÈÁ
»¿« Ïk» ‫יז‬ 
²¨ ¥ § ©   ¨ 
¨À ¨ ¨ ¦ 
¹ § ¦ ¤ £ ̈¸¨ © «© 
‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« LÁc
≈ »¿ ‡LÁ» ¬ ƒ ÏÎe
»¿ ‡ÈÚe
» ƒ¿ƒ
ÔebÒÈÂ
¿ƒ¿ ÔeLtÈÂ
¿ƒ¿ ‡Ú‡a
» ¿«¿ Ôe„lÈ˙ÈÂ
¿«¿ƒ¿ CnÚ
»ƒ ˜Èt‡
≈« 
´ § «¨ § 
® ¨ ¦ 
´¥ § © 
¤ −¨ ¨ ©  ¬¥ Ÿ «¨ 
¤ ²¤ ¨ ¨ §
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« 
¤ «¨ ¨ ©  − ¨ § 
¬ ¨ ̈¤ ¨½
‫ ַמ ִגּיד‬,‫בּתּבה‬
ָ ֵ ַ ‫ולא‬ֹ ְ ∑ ı‡ ¿» ¿ .‫וֹציאם ַא ָתּה‬
∆»» eˆLÂ ֵ ִ ‫ה‬ ,"‫"היצא‬
ֵ ְ ַ .‫קרי‬
ִ ְ "‫"היצא‬
ֵ ְ ַ ,‫כּתיב‬ ֵ ‫ˆ‡ ∑ "ה‬‰
ִ ְ "‫וֹצא‬ ≈¿«  
.‫שׁמישׁ‬ִ ְ ‫בּת‬
ַ ְ ‫נאסרוּ‬
ְ ֶ ֶ ‫והעוֹף‬
ָ ְ ‫בּהמה‬
ָ ֵ ְ ‫שׁאף ַה‬
ֶַ ,‫לצאת‬
ֵ ָ ‫וֹצים‬
ִ ‫אינם ר‬
ָ ֵ ‫ ִאם‬,"‫וֹצא‬ֵ ‫ "ה‬.‫שׁיּצאוּ‬
ְ ֵ ֶ ‫להם‬
ֶ ָ ‫אמר‬
ֹ ֱ
ȉB
ƒ ¿ ÈLe
≈¿ d˙z‡Â
≈¿ƒ¿ ȉBe
ƒ ¿ Á
«… ˜Ùe
«¿ ‫יח‬ 
« ¦ 
−¨ ¨ «¥ § 
¬ § ¦ § 
² ¨ ¨ 
© Ÿ® ¥−¥ © 
:dnÚ
≈ƒ
LÁc
≈ »¿ Ïk
… ‡ÙBÚ
» Ïλ¿ ‡LÁ
» ¬ ƒ Ïk» ‡˙ÈÁ
»¿« Ïk» ‫יט‬ 
´¥ Ÿ − 
½ ¨ ¨ § Æ 
¤ ¸¤ ¨ ¨ ̈
À̈ © «© 
:‡˙Bz
» ≈ ÔÓƒ e˜Ù
»¿ ÔB‰˙ÈÚÊÏ
¿»¬ ¿«¿ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ«

«¨ ¥ © ¦ 
− § «¨ 
¤½ ¥ Ÿ ´ § § ¦ § 
¤® ¨ ¨ ©
.‫בּמינן‬
ָ ִ ְ ‫דּבק‬
ֵ ָ‫מנת ִל‬ ֶ ֵ ֲ ‫ ∑ ִק ְבּלוּ‬̉È˙ÁtLÓÏ
ַ ְ ֿ‫עליהם ַעל‬ ∆ ≈… ¿¿ ƒ¿  
‫גע‬               
ÏkÓ
… ƒ ÈÒe
ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡Áa„Ó
»¿¿ƒ Á
«… ‡e
»¿ ‫כ‬ 
À¨Ÿ § © ´¨ ¥ § ©  
Ÿ ´ ¦ º© ¦ © 
® ¨Ÿ «© 
© −¥ § ¦ 
© Ÿ² 
¤¬ ¦ © 
ÔÂÏÚ
»»¬ ˜Èq‡Â
≈«¿ È΄
≈¿ ‡ÙBÚ
» ÏkÓe
… ƒ ‡È΄
»¿« ‡ÈÚa
» ƒ¿
:‡Áa„Óa
»¿¿ƒ¿ 
© «¥ § ¦ © Ÿ − Ÿ  ©¬© ©  ½ ¨ ©  ´ ¨ Æ 
Ÿ ¦
‫כּדי‬
ֵ ְ ‫ ֶא ָלּא‬,‫שׁבעה‬
ָ ְ ִ ‫שׁבעה‬
ָ ְ ִ ‫מאלּוּ‬
ֵ ֵ ‫להכניס‬
ִ ְ ַ ְ ‫ֿהוּא‬‫ ֹלא ִצָוּה ִלי ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬:‫אמר‬ ַ ָ ∑ ‰‰h‰
»… ¿« ‰Ó‰a‰
»≈¿« ÏkÓ
… ƒ  
.(‫ פרשה כ"ו ופרשה ל"ד‬,‫מהם )בראשית רבה‬
ֶ ֵ ‫קר ָבּן‬
ְ ָ ‫להקריב‬
ְְִַ

»ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬« dae˜
≈»¿ ˙È» ‡ÂÚa
»¬ «¿ »ÈÈ¿ ÏÈa˜Â
ƒ«¿‫כא‬ 
À ¦ ¤  ¹̈Ÿ §  ¤ Ÿ¸ © ¼
© Ÿ¼ ¦ © 
© ´¥ ¤ » ¨Ÿ § ©´¨© 
‡Ú‡
» ¿« ˙È» „BÚ ËÏÈÓÏ
« ≈¿ ÛÒB‡
≈ ‡Ï» dÓÈÓa≈¿ ≈¿
‡L‡„
»»¡ ∆ ‡aÏ
»ƒ ‡ˆÈ
»¿ƒ È‡
≈¬ ‡L‡
»»¡ ÈBÁ≈ ÏÈ„a ƒ¿ 
½¨ ¨ «¨ 
´ £ «© Æ
¨ ¨ £ «¨ ¤ ³  ¥̧ © §  ¦ Ÿ  ́Ÿ
Ïk» ˙È» ÈÁÓÓÏ
≈¿ƒ¿ „BÚ ÛÒB‡
≈ ‡Ï »¿ dÈÚfÓ
≈ ƒ¿ƒ LÈaƒ ¬ © § ² 
¬ ¦ Ÿ Ÿ « § 
® ¨ ª § ¦ −© 
²¨ ¨ «¨ ¥  ¤´¥ ¦ Â
:˙È„Ú„
ƒ»» ¿ ‡Ók
»¿ ÈÁc
«¿

¦ «¦ ¨  ¬¤ £ «© 
−© ¨ ¤
‫שׁכּפל‬
ַ ָ ֶ ,‫וּעה ֶא ָלּא זוֹ‬
ָ ‫מצינוּ ָבּהּ ְשׁב‬ ִ ָ ‫ולא‬
ֹ ְ ,"‫נח‬
ַ ֹ ‫מעבר ֵמי‬
ֹ ֲֵ ‫מּעי‬
ֵ ְ ‫לצאת ִמ‬ ֵ ָ ‫שּׁנּנער‬
ַ ְ ִ ֶ ‫ ִמ‬,‫כּתיב‬ ָ ָ ְ ִ ∑ ÂÈÚpÓ
ִ ְ ‫מנעריו‬ »À¿ƒ  
‫סּכת‬
ֶ ֶ ‫בּמ‬
ַ ְ ‫חכמים‬
ִ ָ ֲ ‫דּרשׁוּ‬ ְ ָ ‫וכן‬ֵ ְ ,‫וּעה‬ָ ‫והיא ְשׁב‬ ִ ְ ,‫דּבריו‬
ָָ ְ ‫כּפל‬ַ ָ .‫אסף‬ ִ ֹ ֿ‫ולא‬ֹ ְ ∑ ÛÒ‡ ƒ… ‡Ï … .‫הרע‬ ַ ָ ‫יצר‬ ֶ ֵ ‫נתּן בּוֹ‬ָ ִ ,‫ִאמּוֹ‬
.(‫ְשׁבוּעוֹת )דף לו‬ ‫נשׁבּע ִתּי‬
ְ ַ ְ ִ ‫"א ֶשׁר‬ֲ (‫שׁכּתוּב )ישעיה נד‬ ָ ֶ ‫ הוּא‬,‫וּעה‬ ָ ‫דּבר ִל ְשׁב‬
ָ ָ‫ַה‬
‡B˜Â
» ¿ ‡„ˆÁÂ
»»¬« ‡ÚBÊ
» ¿ ‡Ú‡
» ¿« ÈÓBÈ
≈ Ïk» „BÚ ‫כב‬ 
¦ © § 
Ÿ ¹ ¨ 
Ÿ ¸ § ¦ ¨ §Â ©¤¿ 
¤® ¨ ¨ 
´¥ § ¨ 
Ÿ − 
‡Ï» ‡ÈÏÈÏÂ
»¿ ≈¿ ÌÓÈÂ
» ƒ ‡Â˙ÒÂ
»¿ƒ¿ ‡ËȘÂ
»¿«¿ ‡ÓBÁÂ
» ¿
:ÔeÏËÈ
¿¿ƒ 
Ÿ « § ¦  Ÿ ¬ 
¨ § −© ¨ ¬ § ̈
¤Ÿ ²
‫לּחם‬ֶ ֶ ‫"וה‬
ַ ְ :(‫ ְכּמוֹ )שמואל ב טז‬,‫קיץ‬ ִ ַ ‫וּשׁמוֹ‬ ְ ,‫בּשּׂדוֹת‬ ָ ַ ‫וֹתן‬ָ‫א‬ ‫ ∑ ו' ִע ִתּים‬e˙aLÈ
… ¿ƒ ‡Ï … 'B‚¿ ı‡‰ ∆»» ÈÓÈŒÏk
≈¿ » „Ú …  
,‫הח ָמּה‬ַ ַ ‫ ∑ הוּא סוֹף ְימוֹת‬ÌÁÂ … » ."‫נּערים‬ ִ ָ ְ ‫לאכל ַה‬
ֹ ֱ ֶ ‫קּיץ‬ִ ַ ‫וה‬
ְַ :‫שׁשּׁנינוּ‬
ִ ָ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,‫ואחד‬ ָ ֶ ְ ‫אחד‬ָ ֶ ‫לכל‬ ָ ְ ‫חד ִשׁים‬ ָ ֳ ‫שׁני‬
ֵ ְ ,‫ַה ָלּלוּ‬
,‫בּיוֹתר‬
ֵ ְ ‫וֹלם ַחם‬ ָ ‫שׁהע‬ ָ ֶ ,‫תּשׁרי‬ ֵ ְ ִ ‫וחצי‬ִ ֲ ַ ‫ואלוּל‬ ֱ ֶ ‫חצי ָאב‬ ֲִ ‫כּסלו‬
ֵ ְ ִ ‫חצי‬ִ ֲ .‫ ֶ ַזרע‬,‫כּסלו‬
ֵ ְ ִ ‫וחצי‬
ִ ֲ ַ ‫שׁון‬ָ ְ ‫וּמרח‬
ֶ ְ ַ ‫תּשׁרי‬ ֵ ְ ִ ‫חצי‬ֲִ
‫קיטא ָק ִשׁי‬ ָ ְ ַ ‫'שׁלהי‬ֵ ְ ִ :‫יוֹמא‬ ָ ‫סּכת‬ ֶ ֶ ‫בּמ‬
ַ ְ ‫שׁשּׁנינוּ‬ ִ ָ ֶ ‫ְכּמוֹ‬ ָ ִ ְ ‫בּ'בבא‬
(:‫מציעא' )דף קו‬ ָ ָ ְ ,'‫ קוֹר ְוכוּ‬,‫שׁבט‬ ָ ְ ‫וחצי‬
ִ ֲ ַ ‫וטבת‬
ְֵֵ
‫שׁשּׁבתוּ‬ְ ָ ֶ ‫כּלל‬ ָ ְ ‫ ∑ ִמ‬e˙aLÈ
… ¿ƒ ‡Ï … ‰ÏÈÏ»¿«» ÌBÈ¿ .'‫קּיטא‬ ָ ְ ַ ‫ִמ‬ ‫טמאתוֹ‬
ָ ְ ֻ ‫ ְכּמוֹ )במדבר יט( "עוֹד‬,‫תּמיד‬
ִ ָ ‫וֹמר‬
ַ ‫ ְכּל‬,"‫ימי‬
ֵ ְ ֿ‫"עד ָכּל‬
ֹ :‫אחרים‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬
ִָ ְ)
‫נכּר ֵבּין‬ ָ ִ ‫ולא‬ֹ ְ ,‫מּזּלוֹת‬ ָ ַ ‫שׁמּשׁוּ ַה‬ ְ ִ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ,‫ָכּל ְימוֹת ַה ַמּבּוּל‬ ‫ ∑ ֵעת ֶ ַזרע ְשׂע ִוֹרים‬ÛÁ ∆… .‫מחרף‬ ֶֹ ֵ ‫ ∑ ָק ֶשׁה‬˜ … .("‫בּוֹ‬
∑ e˙aLÈ
… ¿ƒ ‡Ï … .(‫לילה )בראשית רבה פרשה כ"ה ופרשה ל"ד‬ ָ ְ ַ ‫וּבין‬
ֵ ‫יוֹם‬ ‫שׁבט‬
ָ ְ ‫חצי‬ִ ֲ ‫ הוּא‬,‫ ֹקר‬.‫מהר‬ ֵ ַ ‫בּשּׁל‬
ֵ ַ ‫להת‬
ְ ִ ְ ‫החריפין‬
ִ ִ ֲ ַ ,‫ְוקטניוֹת‬
ְִ ִ
.‫כּסדרן‬
ָ ְ ִ ְ ‫לּהתנהג‬
ֵ ַ ְ ִ ְ ‫יפּסקוּ ָכּל ֵא ֶלּה ִמ‬ ְ ָ ִ ‫ֹלא‬ ‫וחצי‬
ִ ֲ ַ ‫ואָיּר‬
ִ ְ ‫ניסן‬
ָ ִ ‫חצי‬
ִ ֲ ,‫קציר‬ ִ ָ .(‫ניסן )מהרש"ל‬
ָ ִ ‫וחצי‬
ִ ֲ ַ ‫ואדר‬
ֲָ ַ
‫שׁמּיבּשׁים‬
ִ ְ ַ ְ ֶ ‫וּזמן‬
ַ ְ ‫תּאנים‬
ִ ֵ ְ ‫לקיטת‬
ַ ִ ְ ‫זמן‬ ƒ« .‫סיון‬
ַ ְ ‫ ∑ הוּא‬ıȘ ָ ִ
          
 ‫עליו‬
ָ ָ ‫עבר‬
ַ ָ ֶ ‫י‬ִ ַ ‫ ַה‬‫ח‬ֹ ְ ‫ת‬‫ר‬ ִ ְ ‫ ַה‬‫האויר ְוג‬
ִ ֲ ָ ‫ל‬ָ ֵ ‫נתח‬
ְִַ ‫)רש"י‬ ‫תר‬
‫ ֵתר‬‫י‬
‫י‬ְ ‫ ַח‬‫ל‬
‫ ָל‬‫הע‬
‫ ָהע‬ֶ ,‫רי‬
‫ֵרי‬ְ ִ ‫וחצי‬
ִ ֲ ַ ‫ל‬
‫ל‬‫ואל‬
ֱ ֶ ‫חצי ָאב‬
ֲִ
‫זריחת‬
ַ ִ ְ ‫ל‬ֶ ‫הח‬ ֹ ַ ‫וא‬ ִ ְ ,(‫ א ד"ה שילהי‬,‫"י יומא כט‬‫ר‬ ִ ַ (‫ כב‬,‫ח‬
‫פי‬
ִ ְ ,‫ואיל‬
ָ ֵ ְ ‫אב‬
ָ ְ ‫ר‬ָ ‫ה ָע‬ָ ‫מחמ‬ ִ ֲ ֵ ‫נחל‬ ָ ְ ֶ ‫עצמ‬
ָ ְ ַ ְ ֶ ְ ‫מ‬ֶ ֶ ‫ַה‬ ‫ח‬
ָ ֹ ַ ָ ‫ואיל‬
ָ ֵ ְ ‫אב‬
ָ ְ ‫ר‬ָ ‫ה ָע‬ָ ‫חמ‬
ִ ֲ ֵ ֶ ‫רז"ל‬
ַ ַ ‫אמר‬
ְ ָ ֶ ‫מה‬
ַ
.‫ת‬‫ציא‬ִ ְ ַ ‫אי‬‫ר‬
ִ ֶ ‫בר‬
ָ ְ ֶ ‫)לפי‬
ִ ְ ‫תר‬
ֵ ‫י‬ְ ‫ ַח‬‫ל‬ ָ ‫הע‬
ָ ֶ ,‫מר‬‫ל‬
ַ ֵ‫ י‬ ‫ה‬ָ ‫ל ַח‬ֶ

 

     
          
  
  
   
    
               

      
         
  
                 
 
                                           
                
  
       
        
      

        
                   
     
    
             
   
        
   
           
     
              

     
                
    
 
                ‫דע‬
ÔB‰Ï¿ Ó‡Â
«¬« ȉBa
ƒ ¿ ˙ÈÂ »¿ Á
«… ˙È» »ÈÈ¿ CÈe
ƒ» ‫א‬ 
²¤ ¨ 
¤ Ÿ © ®
¨ ¨ ¤ § 
© Ÿ− ¤  ¤´¨ § ©  
¦½ Ÿ ¡ 
:‡Ú‡
» ¿« ˙È» eÏÓe
¿ e‚Òe
¿ eLet

¤ «¨ ¨ ¤ 
¬ § ¦ 
− §  ¬§

˙ÂÁ
«≈ Ïk» ÏÚ« ȉz
≈¿ ÔBÎ˙ÓȇÂ
¿« ≈¿ ÔBÎ˙ÏÁ„Â
¿«¬ «¿‫ב‬ −© § 
¤ ¨½ ¨ 
´© © ¨ ©  ¤½ § «¦ Æ
¤ § ¦ § 
³¤ £ «© 
Ècƒ ÏÎa
… ¿ ‡iÓL„
»«¿ ƒ ‡ÙBÚ
» Ïk» ÏÚÂ «¿ ‡Ú‡
» ¿«
ÔB‰È¿ ÔB΄Èa
¿∆¿ ‡nÈ
»« Èe
≈ ÏÎe»¿ ‡Ú‡
» ¿« LÈÁ˙
ƒ ¿« 
²¨ ¨ £ «¨  Ÿ  § ¦  ¤̧ £ Á Ÿ §  ®¦ ¨ ¨ © ̈
´
:ÔÈÈÒÓ
ƒ ƒ¿ «¨ ¦ 
¬¤ § ¤ § 
−¨ © 
¬¥ § ¨ §
,‫בּרים‬ ִ ָ ‫העכ‬
ְ ַ ָ ‫שׁמרוֹ ִמן‬ְ ָ ‫ ְל‬‫צרי‬ ִ ָ ,‫בּשׁן ֵמת‬ ָ ָ ‫ ַה‬‫מל‬
ֶ ֶ ‫עוֹג‬ .(‫חתת" )איוב ו‬ ַ ֲ ‫"תּראוּ‬ְ ִ :‫ ְכּמוֹ‬,‫ואימתכם‬ֶ ְ ַ ֵ ְ ∑ ÌÎzÁÂ
∆¿ƒ¿ 
‫יהיה‬
ֶ ְ ִ ‫אימתי‬
ַ ָ ֵ - "‫יהיה‬ ֶ ְ ִ ‫תּכם‬
ֶ ְ ‫וח‬
ִ ְ ‫וֹראכם‬
ֶ ֲ ַ ‫ "וּמ‬:‫שׁנּאמר‬ַ ֱֶ ֶ ‫שׁה ִתּינוֹק‬ ַ ֶ ‫זמן‬ ָ ֶ ,(‫ ְלשׁוֹן ִחיּוּת )סנהדרין צח שבת קנא‬:‫גּדה‬
ַ ְ ‫שׁכּל‬ ָ ָ ‫וא‬
ְַ
.‫שׁא ֶתּם ַח ִיּים‬
ַ ֶ ‫זמן‬ַ ְ ‫החיּוֹת? ָכּל‬ ַ ַ ‫וֹראכם ַעל‬
ֲֶ ַ ‫מ‬ .‫בּרים‬ ִ ָ ‫העכ‬
ְ ַ ָ ‫שׁמרוֹ ִמן‬ ְ ָ ‫ ְל‬‫צרי‬
ִ ָ ‫ ֵאין ַא ָתּה‬,‫ֶבּן יוֹמוֹ ַחי‬
ÏÎÈÓÏ
» ≈¿ ȉÈ
≈¿ ÔBÎÏ¿ ÈÁ« ‡e‰cƒ ‡LÁ
» ¬ ƒ Ïk» ‫ג‬ 
¤´¤ § ®
¨ § ¨ § 
−¤ § «¦ 
¬¤ ¨ 
©½ 
´¤ £ Æ ̈
¤ ¸¤ 
:‡lk
»… ˙È» ÔBÎÏ¿ ˙È‰È
ƒ»¿ ‡aNÚ
»¿ ƒ ˜BÈkƒ

Ÿ « ¤  −¤ ¨ 
¦ ¬© ¨ 
¤ ¥½
‫לכם‬
ֶ ָ ‫"נת ִתּי‬
ַ ָ ,‫הראשׁוֹן‬
ִ ָ ‫לאדם‬
ָ ָ ְ ‫שׁהפקר ִתּי‬
ְ ַ ְ ִ ֶ ‫כּירק ֵע ֶשׂב‬
ֶֶ ְ ‫שׁיתי‬
ִ ֵ ‫הר‬ ֹ ֶ :(‫ ∑ )סנהדרין נט‬‰Ï·Ï
ְ ִ ‫שׁלּא‬ »¿»¿ ‰È‰È ∆¿ƒ ÌÎÏ
∆»  
."‫ֶאתֿ ֹכּל‬ - ‫ולכם‬
ֶ ָ ְ ,‫ ֶא ָלּא ֶֶירק ֵע ֶשׂב‬,‫בּשׂר‬
ָ ָ (‫לאכוֹל‬ ִ ָ ‫לאדם‬
ֱ ֶ ) ‫הראשׁוֹן‬ ָָ ְ
:ÔeÏÎ˙
¿≈ ‡Ï» dÓc
≈ ¿ dLÙa
≈ ¿«¿ ‡Na
»¿ ƒ Ìa
«¿ ‫ד‬ 
«¥ Ÿ 
Ÿ ¬ 
− ¨ 
¬ § © § 
¨¾ ¨ © 
"‫תאכלוּ‬
ֵ ֹ ‫"בּנפשׁוֹ ָדמוֹ ֹלא‬
ְ ַ ְ ‫ואף‬
ַ ְ ,‫החי‬
ַ ַ ‫אבר ִמן‬
ָ ֵ ‫הרי‬
ֲֵ ,‫החי‬
ַ ַ ‫אבר ִמן‬
ָ ֵ ‫להם‬ ַ ָ ∑ BÓ„» BLÙa
ֶ ָ ‫אסר‬ ¿«¿ Na » »  
.‫החי‬
ַ ַ ‫הרי ָדּם ִמן‬ֲֵ ¿«¿ .‫בּשׂר‬
BLÙa ָ ָ ‫תּאכלוּ ַה‬
ְ ֹ ‫ ֹלא‬,‫שׁנּפשׁוֹ בּוֹ‬
ְ ַ ֶ ‫זמן‬
ַ ְ ‫וֹמר ָכּל‬
ַ ‫ְכּל‬
∑ eÏ·˙
≈ … ‡Ï … BLÙa ¿«¿ Na » » .‫ ∑ ְבּעוֹד ַ ְנפשׁוֹ בּוֹ‬BÓ„»
„iÓ
«ƒ Úa˙‡
«¿∆ ÔBÎÈ˙LÙÏ
≈» ¿«¿ ÔBÎÓc
¿ ƒ ˙È» Ìe
«¿ ‫ה‬ 
−¨ © ¨ ¬© ¦ 
½ § ¤ Æ
¤ ¥ Ÿ « § © § 
³¤ § ¦ ¤ ¸© § 
b
«¿ „iÓ
«ƒ ‡L‡
»»¡ „iÓe
«ƒ dpÚa˙‡
≈ƒ¿¿∆ ‡˙ÈÁ»¿« Ïk»
‡LÙ
» ¿« ˙È» Úa˙‡
«¿∆ ȉBÁ‡„
ƒ ¬ « ‡Óc
» ¿ ˙È» „BLÈc
≈¿ − § ¤ 
¦½ ¨ ´¦ Æ © ¦  À¨ ¨ «¨  
´© ¦ ® ¤ § §¤
:‡L‡„
»»¡ ∆ 
«¨ ¨ «¨ 
¤¬ ¤ ¤
«ƒ .‫אדרֹשׁ‬
Lȇƒ „iÓ ְ ֶ ‫אני‬
ִ ֲ ,‫עדים‬
ִ ֵ ‫ואין‬
ֵ ְ ‫בּמזיד‬
ִ ֵ ְ ‫ִמַיּד ַהה ֵוֹרג‬ ‫לכם‬ֶ ָ ‫תּר ִתּי‬ ִ ֶ ‫ ∑ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי‬ÌÎÓc
ְ ַ ‫שׁה‬ ∆¿ ƒ ˙‡∆ C‡Â «¿ 
,‫שׁוֹגג‬
ֵ ‫והרגוֹ‬ָ ֲ ַ ‫כּאח‬
ָ ְ ‫וֹהב לוֹ‬ ֵ ‫ ∑ ִמַיּד ) ִמי( ֶשׁהוּא א‬ÂÈÁ‡ƒ» ‫שּׁוֹפ‬
ֵ ‫מה‬ ַ ֵ "‫אדרֹשׁ‬ ְ ֶ ‫דּמכם‬
ֶ ְ ִ ‫"את‬
ֶ ,‫בּבהמה‬ָ ֵ ְ ַ ‫נשׁמה‬ ָ ָ ְ ‫ְנטילת‬
ַ ִ
‫שׁאף‬
ַ ֶ ,‫מּחל‬ֵ ָ ‫עונוֹ ִל‬ֹ ֲ ‫ויב ֵקּשׁ ַעל‬ ַ ִ ‫יגלה‬ֶ ְ ִ ‫אדרֹשׁ ִאם ֹלא‬ ְ ֶ ‫אני‬
ֲִ ‫ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי‬,‫עצמוֹ‬ ְ ַ ‫וֹנק‬ ∆ ≈… ¿«¿ .‫עצמוֹ‬
ֵ ‫ ∑ ַאף ַהח‬ÌÎÈ˙LÙÏ ְ ַ ‫ַדּם‬
,‫לח ְיּבוֹ ָגּלוּת‬ַ ְ ‫עדים‬ ִ ֵ ‫ואם ֵאין‬ ִ ְ .‫כּפּרה‬ ָ ָ ַ ‫צרי‬ ִ ָ ‫שּׁוֹגג‬
ֵ ‫ַה‬ ‫שׁחטאוּ‬ְ ָ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ∑ ‰iÁ»« Ïk» „iÓ «ƒ .‫יצא ִמ ֶמּנּוּ ָדּם‬ ָ ָ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ
‫ ְכּמוֹ‬,‫דּוֹרשׁ ִמ ֶמּנּוּ‬ ֵ ‫ֿהוּא‬‫ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬,‫נכנע‬ ָ ְ ִ ‫ְוהוּא ֵאינוֹ‬ ,‫בּהן‬ֶ ָ ‫שׁלט‬
ֹ ְ ‫למאכל ַחיּוֹת ָרעוֹת ִל‬ ַ ֲ ַ ְ ‫והפקרוּ‬
ְ ְ ֻ ְ ‫דּוֹר ַה ַמּבּוּל‬
‫סּכת‬
ֶ ֶ ‫בּמ‬
ַ ְ "‫לידוֹ‬ ָ ְ ‫"והאלהים ִאָנּה‬ ִ ֹ ֱ ָ ְ :‫בּוֹתינוּ‬ ֵ ‫שׁדּרשׁוּ ַר‬ ְ ֶָ ‫לפיכ‬
ָ ִ ְ ,"‫כּבּהמוֹת ִ ְנדמוּ‬ ְ ִ :(‫שׁנּאמר )תהלים מט‬
ֵ ְ ַ ‫"נמ ַשׁל‬ ַ ֱֶ ֶ
.'‫אחד ְוכוּ‬
ָ ֶ ‫וּנדק‬ָ ְ ‫מזמּנן ְלפ‬
ָ ְ ַ ְ ‫ֿהוּא‬‫ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬:'‫'מכּוֹת‬ ַ ∑ Ì„‡‰»»» „iÓe «ƒ .‫החיּוֹת‬ ַ ַ ‫עליהן ֶאת‬
ֶ ֵ ֲ ‫להזהיר‬ ִ ְ ַ ְ ‫הצר‬ ְַ ֻ
          
‫א‬‫ה‬ֶ ,"‫תאכל‬
ֵ ֹ ‫ ֹלא‬‫"דמ‬ ָ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫הא‬
ִ ָ ‫כמ‬)
ְ ‫למיתה‬ָ ִ ְ ‫לחלי א‬
ִֹ ְ ‫ט‬
ָ ְ ‫ ַה‬‫ר‬
ֶ ֶ ‫י‬‫על־‬ ְ ַ (‫ ה‬,‫ )רש"י ט‬‫עצמ‬
ִ ַ ֶ ‫הינ‬ ְ ַ 
ַ ‫ ֵפ‬‫ַה‬
‫ ֶאת‬‫אבינ‬
ִ ָ ‫אברה‬
ָ ָ ְ ַ ‫ע ֹלא ָמל‬
ַ ‫ ַמ‬‫ב‬
ָ ‫לפי ֶזה מ‬
ִ ְ .(‫החי‬
ַ ָ ‫ ִמ‬ָ ‫־זה‬
ֶ ‫על־ידי‬
ֵ ְ ַ ‫א‬‫א ָיב‬
ֹ ֶ ‫ ַא‬,‫עצמ‬
ְ ַ ַ ‫ל‬
ֹ ְ ִ ‫לאד‬
ָ ָ ָ ‫ר ל‬‫ָאס‬

 

 
         
        
     
       
      
 
    
    
  
   
  
        
        
         
  
  
                         

     
             
  
   
‫הע‬               
,‫ילה‬
ָ ִ ‫ה ַעל ַה‬‫צט‬
ָ ַ ְ ִ ֶ ְ ‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֵ ֶ ‫ ַמה‬.‫נה‬‫נ‬
ָ ְ ִ ‫א‬
ֹ ֶ ‫מצוה‬
ָ ְ ִ ‫ִק‬ ‫א‬
ֹ ֶ ‫רה ַעד‬
ָ ‫ל ַה‬ָ ‫ ֶאת‬
ֵ ִ ֶ ‫ ַא‬,‫ה‬‫צט‬
ָ ַ ְ ִ ֶ ‫קד‬ ֶ ֹ ‫עצמ‬
ְַ
.‫עצמ‬
ְ ַ ַ ‫פ‬ ֵ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫הא‬ ִ ָ ‫חה ֶאת‬ֶ ‫י ֶזה‬‫הרי ִצ‬
ֲֵ ‫חה‬
ֶ ‫ה‬ֶ ֶ ‫ט‬‫פ‬
ָ ,‫מ‬ָ ‫ל‬
ֹ ְ ִ ‫ה ֹלא‬
‫ה‬ָ‫נצט‬
ַ ְ ִ ‫הרי‬
ֵ ֲ ֶ  ‫נה‬‫נ‬
ְִָ

ÓÈÓ
« ≈ ÏÚ« ÔÈ„‰Òa
ƒ¬«¿ ‡L‡„
»»¡ ∆ ‡Óc
» ¿ „BLÈc≈¿ ‫ו‬ 
¤ ´¤ § ¦ ®
¥ ¨ ¦  ´ ¨ 
−¨ ¨ «¨ 
½¨ ¨ «¨ ´© Æ
¥ Ÿ 
˙È» „Ú
«¬ »ÈÈ„
¿« ‡Óψa
»¿«¿ È‡
≈¬ „LzÈ
» ¿ƒ dÓc
≈ ¿ ‡iic
»«»«
:‡L‡
»»¡ 
«¨ ¨ «¨ ¤  −¨ ¨ 
¦½ Ÿ ¡
‫וֹשׂה ֶאת‬
ֶ ‫ ָע ָשׂה ָהע‬:‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫וצרי‬ִ ָ ְ ,‫חסר‬
ֵ ָ ‫מקרא‬
ָ ְ ִ ‫ֶזה‬ ‫המיתוּהוּ‬ ִ ֵ ‫ ∑ ִאם ֵישׁ‬CÙMÈ
ִ ֲ ‫עדים‬ ≈»ƒ BÓc» Ì„‡a
»»»  
.‫בּמּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ‫הר ֵבּה‬
ְ ַ ‫וכן‬
ֵ ְ ,‫האדם‬
ָָ ָ ∑ Ì„‡‰
»»» ˙‡∆ ‰NÚ » » ."'‫בּצלם ְוגוֹ‬
ֶ ֶ ְ ‫"כּי‬
ִ ?‫ ָל ָמּה‬,‫ַא ֶתּם‬
e‚Òe
¿ ‡Ú‡
» ¿«¿ e„ÈÏÈ˙‡
ƒ¿¿ƒ e‚Òe
¿ eLet Ôez‡Â
«¿‫ז‬ 
«¨ § 
¤ −¨ ¨ 
¬ § ¦ ®§ 
´ § 
−¤ © § 
:d«
‫שׁאינוֹ‬
ֵ ֶ ‫לה ִקּישׁ ִמי‬
ַ ְ ,‫מדרשׁוֹ‬
ָ ְ ִ ‫וּלפי‬
ִ ְ .‫לצוּוּי‬
ִ ְ ‫וכאן‬
ָ ְ ‫לברכה‬
ָ ָ ְ ִ ‫שׁוֹנה‬
ָ ‫הרא‬ ִ ָ ,‫לפי ְפּשׁוּטוֹ‬ִ ְ :(‫ ∑ )כתובות ה‬ee
¿ et¿ Ìz‡Â
∆«¿ 
.(‫ ָ ִדּמים )יבמות סג‬‫שׁוֹפ‬
ֵ ‫וּרבָיּה ְל‬
ִ ְ ‫בּפרָיּה‬
ִ ְ ִ ‫וֹסק‬
ֵ‫ע‬

     

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ dnÚ
≈ƒ ȉBÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ ÁÏ
«…¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫ח‬ 
Ÿ « ¥ 
− ¦ 
¬ ¨ ¨ ¤ § 
© Ÿ ½ ¤ Æ
¦ Ÿ ¡ 
¤ Ÿ³ © 

ÌÚÂ
ƒ¿ ÔBÎnÚ
¿ƒ ÈÓȘ
ƒ»¿ ˙È» ÌȘÓ
ƒ≈ ‡‡
»¬ ‡‰» ‡‡Â
»¬«‫ט‬ 
−¤ £ § © ¤ § ®
¤ § ¦ 
−¦ ¦ § ¤ 
²¦ ¥ 
¬ ¦ § «¦ 
¾¦ £ © 
:ÔBÎÈ˙a
≈¿« ÔBÎÈa
≈¿

«¤ ¥ £ «©
‫בּרית‬
ִ ְ ‫וֹזק‬
ֶ ‫לעשׂוֹת ִקיּוּם ְוח‬ֲ ַ ‫מס ִכּים‬ְ ַ ‫הנני‬
ִ ְ ִ :‫אמר לוֹ‬
ַָ ‫דּוֹאג‬
ֵ ‫נח‬ ַ ֹ ‫שׁהיה‬
ָ ָ ֶ ,‫אני ִע ְמּ‬ ְ ַ ∑ È‰
ִ ֲ ‫מס ִכּים‬ ƒ¿ƒ È‡Â ƒ¬« 
.‫ אוֹת‬‫ ְ ֶוא ֵתּן ְל‬,‫להבטחתי‬
ְְִַָָ ֿ‫שׁהבטיחוֹ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬
ִ ְ ִ ֶ ‫ ַעד‬,‫וּרבָיּה‬ִ ְ ‫בּפרָיּה‬ִ ְ ִ ‫לעסק‬
ֹ ֲַ
‫וֹנה‬
ָ ‫וּבאחר‬
ֲ ַ ָ .‫וכן ָע ָשׂה‬
ֵ ְ ,‫וֹלם עוֹד‬ ָ ‫שׁחת ָהע‬ ֵ ַ ‫שׁלּא ְל‬ ֹ ֶ ‫הוּא‬
‡ÙBÚa
» ¿ ÔBÎnÚc¿ƒ ¿ ‡˙ÈÁ
»¿« ‡LÙ
» ¿« Ïk» ÌÚÂ
ƒ¿‫י‬ 
²¨ ¥ § ©   ¨ 
¤½ § ¦  ´¤ £ Æ
¨ © «© 
¤³¤ ¨ ¥̧ § 
ÏkÓ
… ƒ ÔBÎnÚc
¿ƒ ¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙ÂÁ
«≈ ÏÎe
»¿ ‡ÈÚ
» ƒ¿ƒ
:‡Ú‡
» ¿« ˙ÂÁ
«≈ ÏÎÏ
… ¿ ‡˙B˙
» ≈ ȘÙ
≈¿« 
Ÿ − § 
¨½ ¥ © 
´¥ § Ÿ « Æ 
Ÿ ¦ ®¤ § ¦  ¤ −¨ ¨ 
¬© © ¨ §

¤ «¨ ¨ 
¬© ©
‫שׁאינן‬
ָ ֵ ֶ ,‫מּזּיקין‬ ִ ָ ְ ∑ ı‡‰
ִ ִ ַ ‫להביא ַה‬ ∆»» ˙iÁ «« ÏÎÏ … ¿ .‫ְוּר ָמ ִשׂים‬ ‫לּכים ִעם‬ ַ ְ ִ ‫ ∑ ֵהם ַה‬ÌÎz‡
ִ ְ ‫מּתה‬ ∆¿ƒ ı‡‰
∆»» ˙iÁ
««  
.‫לּוּכן ִעם ַה ְ ִבּריּוֹת‬
ָ ‫שׁאין ִה‬
ֵ ֶ ,'‫תּכם‬
ֶ ְ ‫'חָיּה ֲא ֶשׁר ִא‬
ַ ‫בּכלל ַה‬
ְִַ ‫שׁקצים‬
ִ ָ ְ ‫להביא‬ ִ ָ ְ ∑ ‰z‰
»≈« ȇˆÈ … ƒ .‫בּריּוֹת‬
≈¿… ÏkÓ ִ ְ ‫ַה‬
Ïλ ȈÈzLÈ
≈ ≈¿ƒ ‡ÏÂ
»¿ ÔBÎnÚ
¿ƒ ÈÓȘ
ƒ»¿ ˙È» ̘‡Â
≈»¿‫יא‬ 
²¨ ¨ ¨ 
¥ ¨ ¦ Ÿ « § 
¤½ § ¦ Æ
¦ ¦ § ¤ 
³¦ Ÿ «¦ £ «© 
‡ÙBË
»» „BÚ È‰È≈¿ ‡ÏÂ
»¿ ‡ÙBË
»» ÈnÓ
≈ƒ „BÚ ‡Na
»¿ ƒ
:‡Ú‡
» ¿« ‡ÏaÁÏ
»»«¿ 
¤ «¨ ¨ 
¬¥ © § 
− © ² 
¬¤ § «¦ Ÿ § 
® © © 
´¥ ¦ −
.‫שׁמּסֵיּם ְוה ֵוֹל‬
ַ ְ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,"‫קּשׁת‬
ֶ ֶ ‫"את ַה‬
ֶ ?‫וּמהוּ ִקיּוּמוֹ‬
ַ ,‫לבריתי‬ ֱ ֶ ∑ È˙Ó˜‰Â
ִ ִ ְ ִ ‫אע ֶשׂה ִקיּוּם‬ ƒ… ƒ¬« 

ÔÈa≈ ‰È
≈» ‡‡
»¬ Ècƒ ÌȘ
»¿ ˙‡» ‡c» »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫יב‬ 
¥À Ÿ 
´¦ £ ¤ £ Æ
¦§ © « Ÿ³ 
À¦ Ÿ ¡ 
¤ Ÿ´ © 
Ècƒ ‡˙ÈÁ
»¿« ‡LÙ
» ¿« Ïk» ÔÈe
≈ ÔBÎÈÈe
≈ ≈ ÈÓÈÓ
ƒ¿ ≈
:‡ÓÏÚ
»¿« È„Ï
≈»¿ ÔBÎnÚ
¿ƒ 
Ÿ −Ÿ § ®
¤ § ¦ 
´¤ £ −¨ © 
¤¬¤ ¨ 
²¥ 
¤½ ¥ ´¥ Æ
¦ ¥

Ǭ
 
  
    
  
  
  
   
   
    
    
       
    
 
                ‫וע‬
‫שׁמעוֹן ֶבּן‬
ְ ִ ‫ ְיה ָוּדה ְודוֹרוֹ ֶשׁל ַר ִבּי‬‫מל‬
ֶ ֶ ‫חזקָיּהוּ‬
ִ ְ ִ ‫ֶשׁל‬ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫שׁיּשׁ דּוֹרוֹת‬ ֵ ֶ ,‫חסר‬ ְ ִ ∑ ÌÏBÚ
ֵ ָ ‫נכ ַתּב‬ » ˙„Ï …… ¿  
.(‫יוֹחאי )בראשית רבה‬
ִָ ‫ ְכּמוֹ דּוֹרוֹ‬,‫שׁצּדּיקים ְגּמ ִוּרים ָהיוּ‬
ִ ִ ַ ֶ ‫לפי‬
ִ ְ ,‫הצרכוּ ְלאוֹת‬
ְְֻ
               


   
  
    
 
‫)ישעיה‬ ִ ְ ַ ‫נאמר‬
‫בי‬‫ת‬ ַ ֱ ֶ ,‫לבא‬ֹ ָ ‫העתידה‬
ָ ִ ֲ ָ ‫לה‬ ָ ‫א‬ְ ‫ ַעל ַה‬ַ ‫ה‬ֵ‫וה‬ ְִ (‫ יב‬,‫)ט‬ :‫ל‬
‫ ָֽל‬‫לדרת ע‬
ֹ  ֹ ְ . . ‫רית‬
‫ ִרית‬ְ ‫ת־ ַה‬
‫ת־‬‫ ֹזאת ֽא‬
."‫ה‬ָ ‫החד‬ ָ ֲ ַ ‫והאר‬ֶ ָ ָ ְ ‫י‬ִ ‫החד‬ָ ֲ ַ ‫מי‬ ִ ַ ָ ‫"ה‬ַ ‫יהי‬ ְ ִ ‫אז‬ ָ ֶ (‫ כב‬,‫סו‬ ‫ר‬‫ ְוד‬. . ‫ה‬ָ ‫חזק‬ ִ ְ ִ ‫ל‬ֶ ‫ר‬‫ ְלד‬,‫ת‬‫ר‬ ‫ני‬‫ל‬ ֵ ְ ִ ‫רט‬ ָ ְ ,‫תיב‬ ִ ְ ‫לדרת‬ֹֹ ְ
‫ל‬ָ ‫ "ע‬‫מ‬ְ ‫היה‬ ֶ ְ ִ ֶ ‫מאד ַעד‬ֹ ְ ‫הה‬ ָ ‫ב‬ְ ‫לבחינה‬
ָ ִ ְ ִ ‫ה‬ֶ ‫יתע‬ ַ ְ ִ ‫ל‬ ָ ‫הע‬ ֶָ (‫ ב‬,‫חאי )בראשית רבה פרשה לה‬ ָ ‫ י‬ֶ ‫מע‬ ְ ִ ‫י‬‫ר‬ ִ ַ ‫ל‬ֶ
."‫חד‬ ָָ :‫ת‬ ֶ ֶ ‫נראתה ַה‬ ָ ֲ ְ ִ ‫ ֹלא‬‫ת ֵא‬‫ר‬ ‫ני‬ ֵ ְ ִ ‫רק‬ ַ ֶ ‫ע‬ ַ ַ ‫ ַה‬‫לפר‬ ֵ ָ ְ ֵ‫י‬
‫י‬‫ור‬
ִ ַ ְ ‫ה‬ָ ‫חזק‬
ִ ְ ִ ‫ת‬‫ר‬‫ד‬ְ ‫וקא‬ ָ ְ ַ ֶ ‫ה‬ ֶ ֶ ‫מר‬‫ל‬ ַ ֵ‫־זה י‬ ֶ ‫י‬‫ועל־‬
ִ ְַ ‫נח‬
ַ ֹ ‫ל‬ַ ‫אחרי ַה‬ ֵ ֲ ַ ֶ (‫ ח‬,‫ ַז"ל )בראשית רבה פרשה ל‬‫חכמינ‬ ֵ ָ ֲ ‫אמר‬ ְָ
‫ניה‬
ֶ ֵ ְ ‫י‬ִ ,‫א‬‫ת ה‬ ֶ ֶ ‫ת ַה‬‫ ְלא‬‫הצרכ‬ ְ ְ ֻ ‫חאי ֹלא‬ ָ ‫ י‬ֶ ‫מע‬ ְ ִ ‫ה‬ָ ‫ונתע‬
ַ ְ ִ ְ ‫ל‬ ָ ‫נטהר ָהע‬ ַ ְ ִ ‫ל‬ַ ‫על־ידי ַה‬
ֵ ְ ַ ֶ ,"‫חד‬ ָ ָ ‫ל‬ ָ ‫ראה "ע‬ ָָ
.‫העתידה‬
ָ ִ ֲ ָ ‫ה‬ָ ‫א‬‫ל‬ ֻ ְ ַ ‫כי‬
ִַָ ."‫חד‬ ָ ָ ‫ל‬
ָ ‫קרא "ע‬ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַעד‬,‫מאד‬ ֹ ְ ‫הה‬ ָ ‫ב‬ְ ‫למדרגה‬ ְֵָ ְַ
‫"ה‬ ָ ָ ‫ ַה‬" ֵ ִ (‫ א‬,‫ צד‬‫ ַז"ל )סנהדרי‬‫חכמינ‬ ֵ ָ ֲ ‫אמר‬ ְ ָ  ‫ה‬ָ ‫חזק‬ ְִִ ‫ד‬‫יהיה ע‬ ֶ ְ ִ ‫"לא‬ֹ ֶ ‫ת‬‫להרא‬ ְ ַ ְ ‫ת‬ ֶ ֶ ‫ת ַה‬‫ל א‬ֶ ‫ענינ‬ ָ ָ ְ ִ ַ ‫ְ ֶוזה‬
‫ספר‬ֶ ֵ ‫ר‬ֵ ‫ ִח‬ ‫חאי‬ ָ ‫ י‬ֶ ‫מע‬ ְ ִ ‫י‬‫ר‬ ִ ַ ."‫יח‬ ַ ִ ‫ ָמ‬‫ה‬ָ ‫חזק‬ ִ ְ ִ ‫ת‬‫לע‬ ֲַ ‫האר‬ ֶ ָ ָ ‫נטהרה‬ ָ ֲ ְ ִ ‫ל‬ַ ‫על־ידי ַה‬ ֵ ְ ַ ‫י‬ִ  "‫האר‬ ֶ ָ ָ ‫חת‬‫ל‬ ֵ ַ ְ ‫ל‬‫ַמ‬
‫רחמי" )רעיא מהימנא נשא‬ ֵ ֲ ַ ְ ‫תא‬‫גל‬
ָ ָ ‫ ִמ‬‫י‬ֵ ‫"יפק‬ ְ ִ ‫ר‬ֶ ‫הר ֲא‬ ַ ֹ ‫ַה‬ ‫זה‬ ֶ ָ ‫פל‬ ֵ ָ ‫ב‬ָ ‫מ‬ ַ ְ ‫יהיה‬
ֶ ְ ִ ‫ל‬ ָ ‫הע‬ ָ ֶ ‫ד‬‫ר ע‬‫־אפ‬ ָ ְ ֶ ‫אי‬ ִ ֶ ‫אפ‬ ֶֹ ְ
.(‫ ב‬,‫קכד‬ .‫נ‬‫לת‬
ְ ַ ְ ‫ל‬‫ ַמ‬‫ר‬ָ ‫היה‬ ְִֶ ֶ
ÌȘ
»¿ ˙‡Ï
»¿ ȉ˙e
ƒ¿ ‡Úa
»»¬« ˙È‰È
ƒ»¿ ÈzL˜
ƒ¿ « ˙È» ‫יג‬ 
−¦ ¥ 
½¦ § 
´ § Æ
¨ § «¨ § 
®¨ ¨ «¤ 
¦ −© ¨ 
¾¦ § © ¤ 
:‡Ú‡
» ¿« ÔÈe
≈ ÈÓÈÓ
ƒ¿ ≈ ÔÈa≈
¤ «¨ ¨ ¬¥

ÈÊÁ˙˙Â
≈¬¿ƒ¿ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡Ú
»»¬ È˙eÚa
ƒ »¬« ȉÈÂ
ƒ ƒ‫יד‬ 
¤ −¤ © 
¬¨ £ § ¦ § 
¤® ¨ ¨ ©  −¨ ¨ 
¬ ¦ § «© § 
¨¾ ¨ § 
:‡Úa
»»¬« ‡zL˜
»¿ «

«¨ ¨ «¤
.‫ואבדּוֹן ָלע ָוֹלם‬
ַ ֲ ַ ‫להביא ֹח ֶשׁ‬
ִ ָ ְ ‫לפני‬
ַ ָ ְ ‫שׁבה‬
ָ ָ ‫בּמח‬ ֶ ֲ ַ ֶ ְ ∑ ÔÚ
ֲ ַ ְ ‫כּשׁתּעלה‬ »» ÈÚa
ƒ¿«¿  

         

‫כדכתיב‬
ִ ְ ִ ְ ,‫האד‬
ָ ָ ָ ‫ריאת‬
ַ ִ ְ ‫עצ‬ֶ ֶ ‫ ַעל‬,‫ל‬‫ביכ‬ָ ְ ִ ,‫חרטה‬
ָ ָ ֲ ‫ל‬ֶ ‫י‬ִ ‫ל‬ ַ ֲ ַ ֶ ‫להביא ֹח‬
‫ ָל‬‫ ָלע‬‫ואב‬ ִ ָ ְ ‫לפני‬
ַ ָ ְ ‫בה‬
‫ ָבה‬ָ ‫מח‬
ֲ ַ ְ ‫עלה‬
‫מח‬ ֶ ֲ ַ ֶ ְ
‫עלה‬
‫נת‬
ַ ָ ַ ‫אי‬
ֵ ֶ ,‫מר‬‫ל‬
ַ ֵ‫לפי ֶזה י‬ ִ ְ .‫מחלט‬
ָ ְ ֻ ‫ד‬‫ד‬‫ ִא‬ "‫מח‬ ַ ִ ‫"ו‬
ַ  (‫ יד‬,‫)רש"י ט‬
‫אחד‬
ָ ֶ ‫חתת ָמק‬ ַ ָ ְ ‫לה‬
ַ ְ ‫א‬ָ ‫ ֶא‬,ֻ ‫ל‬ ָ ‫חתת ָהע‬ ַ ָ ְ ‫לה‬
ַ ְ ‫"י‬‫ר‬ ִ ַ ,‫ת‬ֶ ֶ ‫ראה ַה‬
ֶ ְ ִ ֶ ‫ע‬ ַ ַ ‫ל‬ָ ֶ ‫מר‬‫ל‬
ַ ‫ר‬‫אפ‬ ָ ְ ֶ ‫ל‬ְ ,ַ ‫לתמ‬
ֹ ְ ִ ֵ‫י‬
ֶ ‫ר ֹח‬‫ת‬ְ (‫ל‬ַ ‫ר ַה‬‫ד‬ְ ‫אד‬ ָ ָ ‫ני‬
ֵ ְ ‫מתנהגי‬
ִ ֲ ַ ְ ִ )ֶ ‫ל‬ ָ ‫ע‬ָ ‫ ַחס־‬,‫ל‬‫למ‬ ַ ְ ‫י‬‫א ָרא‬‫ה‬ֶ ‫זה‬ ֶ ָ ‫ד‬‫ב ָיר‬ָ ‫מ‬
ַ ְ ‫א‬‫ ה‬‫ל‬ ָ ‫ָהע‬
.‫ענ‬
ֶ ֹ ‫ר‬‫ת‬ְ ‫ולא‬ ֹ ְ ,(‫מחלט‬
ָ ְ ֻ ‫ד‬‫)א‬ ִ ‫ואב‬ ַ ֲַ ‫א‬ָ ‫ ֶא‬,‫ענ‬ֶ ֹ ‫גדר‬ ֶ ֶ ְ ‫היה‬
ָ ָ ‫ל ֹלא‬ַ ‫ה ַה‬ֵ‫ה‬
ִ ְ ,‫מר‬‫ל‬
ַ ֵ‫? ְוי‬‫ל‬ָ ‫ְו‬

ÔBÎÈÈe
≈ ≈ ÈÓÈÓ
ƒ¿ ≈ ÔÈ≈ Ècƒ ÈÓȘ
ƒ»¿ ˙È» ‡È΄e
»¿ ƒ¿ ‫טו‬ ¨ 
²¥ 
¤½ ¥ ´¥ Æ
¦ ¥  ³¤ £ 
À¦ ¦ § ¤ 
´¦ § © «¨ § 
ȉÈ
≈¿ ‡ÏÂ
»¿ ‡Na
»¿ ƒ ÏÎa
»¿ ‡˙ÈÁ»¿« ‡LÙ
» ¿« Ïk» ÔÈe
≈
:‡Na
»¿ ƒ Ïλ ‡ÏaÁÏ
»»«¿ ‡ÙBËÏ
»» ¿ ‡iÓ»« „BÚ 
½ © § Æ
¦ ¸© © ³ 
¤̧ § «¦ Ÿ § ®
¨ ¨ ¨ § 
−¨ ©  ¤¬¤

«¨ ¨ ¨  −¥ © §

ÌȘ
«¿ k„ÓÏ
«¿ƒ¿ dpÊÁ‡Â
«ƒ¬≈¿ ‡Úa
»»¬« ‡zL˜
»¿ « ȉ˙e
≈¿ ‫טז‬ 
¨½ ´¦ § Æ
Ÿ § ¦ 
¨ À¦ ¦ § ®¨ ¨ «¤ 
¤ −¤ © 
¬¨ § «¨ § 
‡˙ÈÁ
»¿« ‡LÙ
» ¿« Ïk» ÔÈe
≈ »ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈ ÔÈa≈ ÌÏÚ
»»
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« Ècƒ ‡Na
»¿ ƒ ÏÎa
»¿ 
¬¤ £ 
−¨ ¨ ¨ §  ¨½ © 
¤´¤ ¨ Æ ¥  ¦½ Ÿ ¡  ´¥

¤ «¨ ¨ ©
‫כּשׁתּבא ִמַדּת ַה ִדּין‬
ֹ ָ ֶ ְ :‫מדרשׁוֹ‬
ָ ְ ִ ‫ ֶא ָלּא ֶזהוּ‬,‫נפשׁ ַחָיּה‬ ֶ ֶ ֿ‫ָכּל‬ ‫ ∑ ֵבּין ִמַדּת ַה ִדּין‬‰iÁ
»« LÙ
∆∆ Ïk» ÔÈe
≈ Ìȉχ
ƒ… ¡ ÔÈa≈  
.‫ונזכּר‬
ָ ְ ִ ְ ‫וֹאה ֶאת ָהאוֹת‬ֶ ‫אני ר‬
ִ ֲ ,(‫אתכם‬
ֶ ְ ֶ ‫לחיּיב‬ ֶ ֵ ֲ ‫לקטרג‬
ֵ ַ ְ ) ‫עליכם‬ ְֵ ְַ ‫וּבין‬
ֵ ‫בּיני‬ ִ ֵ :‫לכ ֹתּב‬ ְ ִ ‫שׁהיה לוֹ‬
ָ ָ ֶ ,‫וּביניכם‬
ֶ ֵ ֵ ‫מעלה‬
ָ ְ ַ ‫ֶשׁל‬
‫זע‬               
ÔÈa≈ ˙ÈÓ˜‡
ƒ ≈¬ Ècƒ ÌȘ
»¿ ˙‡» ‡c» ÁÏ
«…¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫יז‬ 
´¤ £ Æ
¦§ © « Ÿ³ 
© Ÿ® ¤ 
−¦ Ÿ ¡ 
¤ Ÿ¬ © 
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« Ècƒ ‡Na
»¿ ƒ Ïk» ÔÈe
≈ ÈÓÈÓ
ƒ¿ ≈

¤ «¨ ¨ © 
¬¤ £ 
−¨ ¨ ¨ 
¬¥ 
¾¦ ¥ 
¦Ÿ½ ¦ £
.‫שׁאמר ִתּי‬
ְ ַ ָ ֶ ‫הרי ָהאוֹת‬
ֵ ֲ :‫ואמר לוֹ‬
ַ ָ ְ ,‫קּשׁת‬ ָ ְ ֶ ∑ ˙Èa‰
ֶ ֶ ‫הראהוּ ַה‬ ƒ¿« ˙B‡ ˙‡Ê… 

     

ÌÁÂ
»¿ ÌL
≈ ‡˙Bz
» ≈ ÔÓƒ e˜Ù
»¿ Ècƒ Á
«… È
≈¿ B‰Â
¬«‫יח‬ 
¤® ¨ ¨ 
´¨ § 
−¥ 
¨½ ¥ © ¦ Æ
¦ § Ÿ « © 
© Ÿ À ¥ § 
´ § «¦ © 
:ÔÚ΄
«»¿ƒ ȉe‡
ƒ ¬ ‡e‰ ÌÁÂ »¿ ˙ÙÈÂ
∆»»

© «¨ § 
¬ ¦ £ −  ¨¾ §
‫הצר‬
ַ ְ ֻ ,‫לפיכ‬
ָ ִ ְ .‫שׁכּנען ְבּנוֹ‬
ַ ַ ְ ֶ ‫ידענוּ‬
ְ ַ ָ ‫ולא‬
ֹ ְ ‫תּוֹלדוֹת ָחם‬
ְ ?‫וֹמר ָכּאן‬ ַ ‫ ל‬‫הצר‬ ַ ְ ֻ ‫למה‬ ָ ָ ∑ ÔÚÎ
«»¿ È‡ƒ¬ ‡e‰ ÌÁ »¿ 
."‫כנען‬
ַ ָ ְ ‫אבי‬
ִ ֲ ‫"וחם הוּא‬ ָ ְ :‫וֹמר ָכּאן‬ ַ ‫ל‬ ,‫נח‬
ַ ֹ ‫בּשׁכרוּתוֹ ֶשׁל‬ ְ ִ ְ ‫וּבאה‬ ָ ָ ‫וּקה‬ ָ ‫פּר ָשׁה ֲעס‬ָ ָ ‫שׁה‬
ַ ֶ ‫לפי‬ְִ
‫כּתב‬
ַ ָ ‫ועדין ֹלא‬
ִ ַ ֲ ַ ,‫כּנען‬
ַ ַ ְ ‫נתק ֵלּל‬
ַ ְ ִ ‫ועלָֿידוֹ‬
ַ ְ ‫שׁקּלקל ָבּהּ ָחם‬
ְֵ ִ ֶ
Ïk» eca˙‡
»«¿ƒ ÔÈl‡Óe
≈ƒ≈ Á
«… Èa
≈¿ ÔÈl‡
≈ƒ ‡˙Ïz
»»¿ ‫יט‬ 
¤ «¨ ¨ ¨ 
¬¨ § «¨ 
¤ −¥ ¥ 
© Ÿ® ¥ § 
¤ −¥ 
¬¨ § 
:‡Ú‡
» ¿«
:‡Ók
» ¿« Ȉe
ƒ¿ ‡Ú‡a
» ¿«¿ ÁÏt
«» b
«¿ Á
«… ÈLÂ
≈» ¿‫כ‬ 
¤«¨  
−© ¦ © ® ¨ ¨ £ «¨ ´¦ 
© Ÿ− 
¤¬¨ © 
‫תּאנים‬
ִ ֵ ְ ‫הכניס ִעמּוֹ ְזמוֹרוֹת ְ ִויח ֵוּרי‬
ִ ְ ִ ‫תּבה‬
ָ ֵ ‫כּשׁנּכנס ַל‬
ְִֶַ ְ ‫שׁהיה לוֹ‬
ָ ָ ֶ ,‫עצמוֹ ֻח ִלּין‬ְ ַ ‫ ∑ )בראשית רבה( ָע ָשׂה‬ÏÁiÂ
∆»« 
. (‫)בראשית רבה‬ » »¬» Lȇƒ .‫אחרת‬
ֵ ‫ ∑ ֲאד‬‰Ó„‡‰
‫וֹני‬ ֶ ֶ ַ ‫בּנטיעה‬
ָ ִ ְ ִ ‫תּח ָלּה‬
ִ ְ ‫לעסק‬
ֹ ֲַ
∑ Ìk
∆» Úhi«ƒ« ."‫נעמי‬ ִ ֳ ָ ‫"אישׁ‬ ִ :(‫ ְכּמוֹ )רות א‬,‫האדמה‬ָ ֲָ ָ
B‚a¿ ÈÏb˙‡Â
ƒ¿¿ƒ¿ ÈÂe
ƒ¿ ‡ÓÁ»¿« ÔÓƒ È˙Le
ƒ¿ ‫כא‬ 
Ÿ « ¢ «¨ 
¬ § 
−© § ¦ © ®
¨ § ¦ © 
¦ −© © ¦ 
§ § ¬¥ © 
:dkLÓ
≈¿¿ «
‫)עמוס‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫עסקי ַהַ ִיּין‬
‫שׁנּאמר‬ ֵ ְ ִ ‫שׁגּלוּ ַעל‬
ָ ֶ ,‫אהלה‬
ָ ֳ ָ ‫שׁנּקראת‬
ְִֵֶ ,‫כּתיב‬
ִ ְ ‫אהלה‬ … √» .‫פּעל‬
ָ ֳ ָ ∑ ‰Ï‰‡ ְ ִ ַ ‫ ∑ ְלשׁוֹן‬Ïb˙ÈÂ
ֵ ָ ‫ויּת‬ «¿ƒ« 
."‫בּמזרקי ַ ִיין‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שּׁוֹתים‬
ִ ‫"ה‬ ַ :(‫ו‬ ,‫שׁוֹמרוֹן‬
ְ ‫שׁנּקראוּ ַעל ֵשׁם‬
ְ ְ ִ ֶ ‫שׁבטים‬ ִ ָ ְ ‫שׂרת ַה‬
ֶ ֶ ‫לע‬
ֲ ַ ‫ֶרמז‬
ֶ
‡˙ÈÚ
»¿¿∆ ˙È» ÔÚ΄
««¿ƒ ȉe‡
ƒ ¬ ÌÁ» ‡ÊÁ »¬«‫כב‬ 
¬¥ © © 
® ¦ ¨ 
´© § ¤ −¥ 
© ©½ § 
´¦ £ ¨ 
§ ©À © 
:‡˜eLa
» ¿ ȉBÁ‡
ƒ ¬ ÔÈ˙Ï
≈¿ƒ ÈeÁÂ
ƒ«¿ ȉe‡„
ƒ ¬«

« © 
−¨ ¤ «¥ § ¦
ִ ְ ‫ ∑ ֵישׁ א‬ÂÈ‡
:‫וֹמרים‬ ƒ» ˙ÂÚ«¿∆ ˙‡≈ ‡i ¿«« .‫ונתק ֵלּל‬ַ ְ ִ ְ ‫דּבר‬
ָ ָ‫ַה‬ ‫בּוֹתינוּ‬
ֵ ‫מר‬ ַ ֵ ‫ ∑ )בראשית רבה( ֵישׁ‬ÔÚÎ
««¿ È‡ƒ¬ ÌÁ» ‡i ¿«« 
.(‫ ְ ָרבעוֹ )בראשית רבה‬:‫וֹמרים‬
ִ ְ ‫ ְ ֵוישׁ א‬,(‫סרסוֹ )סנהדרין ע‬ ְֵ ‫הזכּר ַעל‬
ַ ְ ֻ ‫לכ‬
ָ ְ ,‫לאביו‬ִ ָ ְ ‫וה ִגּיד‬
ִ ְ ‫ראה‬
ָ ָ ‫כּנען‬
ַ ַ ְ :‫וֹמרים‬
ְִ ‫א‬
Û˙k
«¿ ÏÚ« eÈeLÂ
ƒ« ¿ ‡˙eÒk
» ¿ ˙È» ˙ÙÈÂ
∆∆» ÌL
≈ ÈÒe
≈¿ ‫כג‬ 
´¤ § © Æ ¸¦ ¨ © 
¨À § ¦ © ¤  ¤ ¤¹ ¨ 
¥̧ Á
© ¦ © 
‡˙ÈÚ
»¿¿∆ ˙È» e‡ÈÙÁÂ
ƒ¬« ÔÈfÁÓ
ƒ¿«¿ eÏʇÂ
»¬« ÔB‰ÈÂz
≈¿«
ÔB‰e‡„
¬ « ‡˙ÈÚÂ
»¿¿∆¿ ÔÈfÁÓ
ƒ¿«¿ ÔB‰Èt‡Â
≈«¿ ÔB‰e‡„
¬« ®
¤ ¦ £ 
´© § ¤  −¥ 
¾ © § © 
¦½ ©Ÿ ´ £ Æ § «¥ © 
¤½ ¥ §
:BÊÁ¬ ‡Ï» 
« ¨ Ÿ ¬ −¤ ¦ £ ¬© § ¤ § ¦½ ©Ÿ ´ £ Æ
¤ ¥§
‫לקב ָוּרה‬ְ ִ ‫זכה‬
ָ ָ ‫ויפת‬
ֶ ֶ ְ ,‫ציצית‬
ִ ִ ‫לט ִלּית ֶשׁל‬
ַ ְ ‫בּניו‬
ָ ָ ‫ ָזכוּ‬‫לכ‬
ְָ "‫"ויּקּח‬
ַ ִ ַ ‫'ויּקחוּ' ֶא ָלּא‬ ִ ְ ‫˙ ∑ ֵאין‬ÙÈÂ
ְ ִ ַ ‫כּתיב‬ ∆∆»ÌL≈ Áwi «ƒ« 
,"‫קבר‬ ֶ :(‫שׁנּאמר )יחזקאל לט‬
ֶ ֶ ‫"א ֵתּן ְלגוֹג ְמקוֹםֿ ָשׁם‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫לבניו‬
ָָ ְ ,‫יּפת‬
ֶ ֶ‫יוֹתר ִמ‬
ֵ ‫בּמּצוה‬ ָ ְ ִ ַ ‫שׁנּתא ֵמּץ‬
ַ ְ ִ ֶ ‫ ִל ֵמּד ַעל ֵשׁם‬,(‫)סנהדרין ע‬

 
    
 
     
      
    
     
            
       

   
      
   
    
                
    
    
     
  
   
               
      
   
  
    
                ‫חע‬
‫שׁכּשׁקּרבוּ‬
ְ ָ ֶ ְ ֶ ‫מל ֵמּד‬
ַ ְ ?‫שׁניּה‬
ָ ִ ְ ‫פּעם‬ ַ ֱ ֶ ‫˙ ∑ ָל ָמּה‬ÈpÁ‡
ַ ַ ‫נאמר‬ ƒ«… ¬ ‫ינהג‬
ַ ְ ִ ‫"כּן‬ֵ :(‫בּזרעוֹ )ישעיה כ‬
ְ ַ ְ ‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ,‫אביו‬
ִ ָ ‫שׁבּזּה ֶאת‬
ָ ִ ֶ ‫וחם‬ְָ
‫פּניהם‬
ֶ ֵ ְ ‫הפכוּ‬ ְ ָ ,‫לכסּוֹתוֹ‬
ַ ְ ‫עצמם‬ָ ְ ַ ‫להפ‬
ֹ ֲ ַ ‫והצרכוּ‬ ְ ְ ֻ ְ ‫אצלוֹ‬
ְֶ ‫נערים‬
ִ ָ ְ ,‫ואתֿ ָגּלוּת כּוּשׁ‬ ֵ ְ ‫מצרים‬
ִ ַ ְ ִ ‫שׁבי‬
ִ ְ ‫ֿ ַאשּׁוּר ֶאת‬‫מל‬ ֶֶ
.‫ֲאח ַוֹר ִנּית‬ ∆ ≈¿ ."'‫שׂוּפי ֵשׁת ְוגוֹ‬
̉ÈÙe ֵ ‫וח‬ ֲ ַ ‫ויחף‬
ֵ ָ ְ ‫וּזקנים ָערוֹם‬
ִ ְֵ
dÏ≈ „Ú
«¬ Ècƒ ˙È» Ú„ÈÂ
« ƒ dÓÁÓ
≈¿«≈ Á
«… Úz‡Â
«¿ƒ¿‫כד‬ 
¬ § − 
¨ ¬¨ ¤ £ 
²¥ © ¥¾ © ®
¥ ¦ 
© Ÿ− 
¤ ¬ ¦ © 
:‡ÈÚÊ
» ≈¿ da
≈¿

«¨ ¨ ©
."‫בּגּוֹים ָבּזוּי‬
ִ ַ ‫נת ִתּי‬
ַ ְ ‫קטן‬
ֹ ָ ‫"הֵנּה‬
ִ : (‫)ירמיה מט‬ ַ ְ ‫ ∑ ַה ָפּסוּל‬ÔËw‰
‫ ְכּמוֹ‬,‫וה ָבּזוּי‬ » »« Ba¿  
ȉÈ
≈¿ ÔÈ„Ú
ƒ¿« ÁÏt
«» „Ú
∆∆ ÔÚk
«»¿ ËÈσ Ó‡Â
«¬«‫כה‬ 
«¨ ¤ § 
¬¤ § «¦ 
−¦ ¨ £ 
¤ ¬¤ 
©® ¨ § 
´ ¨ 
¤ Ÿ− © 
:ȉBÁ‡Ï
ƒ ¬«
‫והרג ֶזה‬
ַ ָ ְ ,‫בּנים ָהיוּ לוֹ‬ ִ ָ ‫שׁני‬
ֵ ְ ‫הראשׁוֹן‬ ִ ָ ‫אדם‬ָ ָ :‫לאחיו‬
ְֶָ ‫וֹליד ֵבּן‬ ִ ‫שׁלּא א‬ ְ ַ ָ ‫ ∑ ַא ָתּה‬ÔÚk
ֹ ֶ ‫גּרמ ָתּ ִלי‬ «»¿ e‡»  
‫ואבינוּ ֵישׁ לוֹ ְשׁלֹ ָשׁה‬ִ ָ ְ ,‫וֹלם‬
ָ ‫בּשׁביל ְ ֻיר ַשּׁת ָהע‬
ִ ְ ִ ‫ֶאת ֶזה‬ ‫שׁמּשׁ‬ ֵ ַ ‫להיוֹת ְמ‬ ְ ִ ‫רביעי‬
ִ ִ ְ ‫בּנ‬
ְ ִ ‫ ָארוּר‬,‫שׁמּשׁני‬
ִ ֵ ְ ַ ‫אחר ְל‬ֵ ַ ‫רביעי‬
ִ ִ ְ
.!?‫רביעי‬
ִ ִ ְ ‫מב ֵקּשׁ ֵבּן‬ ַ ְ ‫וֹדנּוּ‬
ֶ ‫בּנים ְוע‬ִָ ‫טרח‬ַֹ ‫עליהם‬ ֶ ֵ ֲ ‫שׁה ַטּל‬ֻ ֶ ‫וֹלים‬ ִ ‫זרעם ֶשׁל ֵאלּוּ ַה ְגּד‬ ָ ְ ַ ‫ֶאת‬
‫להם‬ֶ ָ ‫אמר‬ ַ ָ ?‫שׁסּרסוֹ‬ְ ֵ ֶ ‫ראה ָחם‬ ָ ָ ‫וּמה‬ָ .‫מע ָתּה‬ ַ ֵ ‫וֹדתי‬
ִ ָ ‫ֲעב‬
ÔÚÎ
««¿ ȉÈÂ
≈ ƒ ÌLc
≈ ¿ d‰Ï‡
≈»¡ »ÈÈ¿ CÈa
ƒ¿ Ó‡Â
«¬«‫כו‬ 
¤ ¬¤ 
© −© § 
¬ ¦ ¦ 
® ¥ 
¥ Ÿ ´ ¡ 
−¨Ÿ § 
¬ ¨ 
¤ Ÿ¾ © 
:ÔB‰Ï¿ ‡„Ú
»¿«
̈«
‫כּנען‬
ַ ַ ְ ‫להם‬ ƒ ƒ .‫כּנען‬
ֶ ָ ∑ ȉÈ ַ ַ ְ ‫ארץ‬
ֶ ֶ ‫להם ֶאת‬
ֶ ָ ‫לתת‬
ֵ ָ ,‫לזרעוֹ‬
ְ ַ ְ ‫הבטחתוֹ‬
ָ ָ ְ ַ ‫שׁמר‬ ִ ָ ֶ ∑ ÌL
ֹ ְ ‫שׁעתיד ִל‬ ≈ ȉχ
≈… ¡ '‰ Cea»  
.‫ְ ַלמס ע ֵוֹבד‬
dkLÓa
≈¿¿ «¿ dzÈÎL
≈¿ ƒ¿ ÈLÈÂ
≈¿«¿ ˙ÙÈÏ
∆∆¿ »ÈÈ¿ ÈzÙÈ
≈¿« ‫כז‬ 
© −© § 
¬ ¦ ¦ 
® ¥ ¥ ¢ «¨ § 
Ÿ − § ¦ § 
¤ ¤½ § Æ
¦ Ÿ ¡ 
§ § ³© 
:ÔB‰Ï¿ ‡„Ú
»¿« ÔÚÎ
««¿ ȉÈÂ
≈ ƒ ÌLc
≈¿
«¨  ¤ ¬¤
‫שׁהיה‬
ָ ָ ֶ ,‫שׁלמה‬
ֹ ֹ ְ ‫שׁבּנה‬ ָ ָ ֶ ‫בּמקָדּשׁ ִראשׁוֹן‬ ְ ִ ְ ?‫שׁרתה‬
ָ ְ ָ ‫והיכן‬
ָ ְֵ .'‫'ירחיב‬
ִ ְ ַ ,‫יפ ְתּ‬ ְ ֻ ְ ∑ ˙ÙÈÏ
ְ ַ :‫מתר ָגּם‬ ∆∆¿ Ìȉχ
ƒ… ¡ ¿zÙÈ
¿« 
,‫בּני ֵשׁם‬ ְ ִ ֶ ‫„ ∑ ַאף ִמ‬Ú
ֵ ְ ‫שּׁיּגלוּ‬ ∆∆ ÔÚΫ«¿ ȉȃ ƒ .‫בּני ֵשׁם‬ ֵ ְ ‫ִמ‬ ‫וּמדרשׁ‬
ַ ְ ִ .‫בּישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ְ ‫שׁכינתוֹ‬
ָ ִ ְ ‫ישׁרה‬ֶ ְ ַ ∑ ÌLŒÈω‡a
≈ ≈√»¿ ÔkLÈ … ¿ƒ¿
.‫כּנען‬
ַ ַ ְ ‫בּני‬ֵ ְ ‫עבדים ִמ‬
ִ ָ ֲ ‫להם‬
ֶ ָ ‫ימּכרוּ‬
ְ ִָ ,‫כּרשׁ‬
ֶֹ ‫שׁבּנה‬
ָ ָ ֶ ,‫ליפת‬ֶ ֶ ְ ‫אלהים‬
ִ ֹ ֱ ‫שׁיּפ ְתּ‬
ְ ַ ֶ ‫ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי‬:‫חכמים‬ִ ֲָ
,‫שׁכינה‬
ָ ִ ְ ‫שׁרתה בּוֹ‬ ָ ְ ָ ‫ ֹלא‬- ‫שׁני‬ ִ ֵ ‫בּית‬ ִ ַ ,‫יפת‬
ֶ ֶ ‫בּני‬
ֵ ְ ‫שׁהיה ִמ‬
ָָ ֶ
ÔÈLÓÁÂ
ƒ ¿«¿ ‰‡Ó
»¿ ˙Ïz
«¿ ‡ÙBË
»» ˙a
«» Á
«… ‡ÈÁÂ
»¬«‫כח‬ 
−¦ ¦ £ «© 
¨½ ¨ Æ¥ 
³ § 
® © © 
´© © 
© Ÿ− ¦ § «© 
:ÔÈL
ƒ¿
̈
Ǭ

ÔÈLÓÁÂ
ƒ ¿«¿ ‰‡Ó
»¿ ÚLz
« ¿ Á
«… ÈÓBÈ
≈ Ïλ B‰Â
¬«‫כט‬ 
−¦ ¦ £ «© 
¨½ ¨ Æ¥  ³© § 
© Ÿ ½ ¥ § ¨ Æ
¦ § «© 
:˙ÈÓe
ƒ ÔÈL
ƒ¿

Ÿ « ¨ © ®̈
¨

˙ÙÈÂ
∆»» ÌÁ» ÌL ≈ Á
«… Èa≈¿ ˙„Ïez
«¿ ÔÈl‡Â
≈ƒ¿‫א‬ 
¬ § «¨ ¦ © 
¤® ¨ ¨ 
´¨  −¥ 
© Ÿ ½ ¥ §  ¤ ¥̧ §  
Ÿ ´ § « Æ
:‡ÙBË
»» ˙a«» ÔÈa
ƒ¿ ÔB‰Ï¿ e„ÈÏÈ˙‡Â
ƒ¿¿ƒ¿

« © © 
¬© ©  −¦ ¨ ̈²¤

 

  
   
    
 
    
  
 
   
   
    
 
   
   
   
 
  
 
‫טע‬               
Ïe˙Â
» ¿ ÔÂÈÂ
»»¿ È„Óe
«» ‚B‚Óe» ÓBb
∆ ˙ÙÈ
∆∆ Èa
≈¿ ‫ב‬ 
«¨ ¦ § 
¤ −¤ ®
¨ ª § 
´¨¨ § 
−© ¨ 
½ ¨ 
¤ Ÿ ´ 
¤ ¤½ 
´¥ § 
:ÒÈ˙Â
» ƒ¿ CLÓe
∆∆
. (‫)בראשית רבה‬ ָ ָ ‫ ∑ זוֹ‬ÒÈ˙Â
‫פּרס‬ » ƒ¿ 
:‰Ó‚B˙Â
» ¿« ¿ ˙ÙÈÂ
« ƒ¿ ÊkL‡
«¿¿ « ÓBb
∆ Èe
≈¿ ‫ג‬ 
«¨ § ©Ÿ « § 
−© ¦ § 
¬© § § © 
®Ÿ¤ 
−¥ § 

:ÌÈ„„Â
ƒ»… ¿ ÌÈzk
ƒƒ LÈL˙Â
ƒ ¿«¿ ‰LÈχ
» ƒ¡ ÔÂÈ
»» Èe
≈¿ ‫ד‬ 
«¦ ¨Ÿ « § 
−¦ ¦ 
® ¦ § © § 
´¨ ¦ ¡ 
−¨¨ 
¬¥ § 

ÔB‰Ú‡a
¬ ¿«¿ ‡iÓÓÚ
»«¿« ˙‚
«¿« eLÙz‡
»¿«ƒ ÔÈl‡Ó
≈ƒ≈ ‫ה‬ 
®Ÿ 
§ ¦ −¦ 
¨½ Ÿ § © § Æ
¦ © ³¥ ¦ 
º § § ¦ 
¤ Â¥ ¥ Â
:ÔB‰ÈÓÓÚa
≈¿«¿ ÔB‰˙ÈÚÊÏ
¿»¬ ¿«¿ dLÈÏÏ
≈» ƒ¿ b
«¿

«¤ ¥ « § 
−¨ Ÿ § § ¦ §

:ÔÚÎe
«»¿ ËeÙe ÌÈˆÓe
ƒ«¿ƒ Lek ÌÁ» Èe
≈¿ ‫ו‬ 
© «¨ § 
¬ 
¦ −© § ¦ ¬ 
® ¨ 
−¥ § 

‰ÓÚÂ
»¿ «¿ ‰zÒÂ
»¿«¿ ‰ÏÈÂÁÂ
» ƒ¬« ‡Ò»¿ LeÎ Èe
≈¿ ‫ז‬ ®
¨ § § © § 
−¨ § © § 
¬¨ § © § 
¨½ ¦ £ «© Æ¨§ ½ 
´¥ § 
:Ô„„e
»¿ ‡L
»¿ ‰ÓÚ
»¿ « Èe
≈¿ ‡ÎzÒÂ
»¿¿«¿

«¨ § ¬¨ § 
−¨ § © 
¬¥ §

ȉÓÏ
≈¬≈¿ ÈL
≈» ‡e‰ „Ó
… ¿ƒ ˙È» „ÈÏB‡
ƒ Leο‫ח‬ 
Ÿ − ¦ 
¬ § «¦ 
¥½ ¥ ´ 
®Ÿ § ¦ ¤ 
´© ¨ 
− § 
:‡Ú‡a
» ¿«¿ ÛÈwz
ƒ« a‚
«ƒ
̈
¤ «¨
.‫פּלּגה‬
ָ ָ ַ ‫בּעצת דּוֹר ַה‬
ַ ֲ ַ ,‫ֿהוּא‬‫וֹלם ַעל ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬ ִ ְ ַ ְ ∑ Babƒ ˙BȉÏ
ָ ‫להמריד ָכּל ָהע‬ ¿ƒ  

Ó‡˙È
««¿ƒ Ôk≈ ÏÚ« »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÛÈwz
ƒ« a‚
«ƒ ‰Â‰
»¬ ‡e‰ ‫ט‬ 
©½ ¨ «¥ Æ
¥ ©  ® ¨Ÿ § 
´¥ § ¦ 
¦ −© Ÿ « ¦ 
¬¨ ¨ « 
:ÈÈ
»¿ Ì„˜»√ ÛÈw˙ƒ« ab
«ƒ „Ók
… ¿ƒ¿

«¨Ÿ § 
¬¥ § ¦  ¦ −© 
¬ ¦ 
Ÿ²§ ¦ §
‫כּנמרד‬
ֹ ְ ִ ְ ‫ ֶ'זה‬:‫יאמר‬
ַ ָ ֵ ,‫למרד בּוֹ‬
ֹ ְ ִ ‫כּוּן‬ ֵ ַ ‫וּמת‬
ְ ִ ‫יוֹדע ִרבּוֹנוֹ‬
ֵַ ‫וּמטען‬
ָ ְ ַ ,‫בּפיו‬ ִ ְ ‫בּריּוֹת‬ ִ ְ ‫דּע ָתּן ֶשׁל‬ ְ ַ ‫„ ∑ ָצד‬Ȉ
ƒ« Babƒ 
.(‫ִגּבּוֹר ַ ִציד' )בראשית רבה‬ .‫להקניטוֹ ַעל ָ ָפּניו‬
ִ ְ ַ ְ ‫כּוּן‬ ֵ ַ ‫מת‬ ≈¿ƒ .‫בּמּקוֹם‬
ְ ִ ∑ '‰ ÈÙÏ ָ ַ ‫למרד‬
ֹ ְִ
,‫פּנים‬
ִ ָ ‫בּעזּוּת‬ ַ ְ ‫שׁיע‬
ַ ִ ‫מר‬ ְ ַ ‫אדם‬ ָ ָ ‫ ∑ ַעל ָכּל‬Ó‡È
«»≈ Ôk≈ ÏÚ«
„k‡Â
««¿ C‡Â
∆∆¿ Ïa
∆» d˙eÎÏÓ
≈ ¿« LÈ≈ ‰Â‰Â
»¬«‫י‬ ®
¥ § © § 
´© © §  ¤½ ¨ Æ
¤ −¤ §  § © § © 
³¦ ¥ 
¸¦ § © 
:Ï„
∆»¿ ‡Ú‡a
» ¿«¿ ‰ÏÎÂ
≈¿«¿

«¨§ ¦ 
¤ −¤ §

‰‡e˙‡
» » ¬ ˜Ù«¿ ‡È‰‰
ƒ« (‰ˆÈÚ
» ≈ ‫‡ )נ"א‬Ú‡
» ¿« ÔÓƒ ‫יא‬ 
¥½ § ´¦ ¤ Æ
¤ ¸¦ © 
® ©  ´¨ ¨ −¦ © 
¤¬¨ ¨ ¦ 
‡z˜ ≈ ¿ ‫˙ )נ"א‬Á
» ¿« (ÈBÁ …… ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‰ÂÈ
≈¿ ƒ ˙È» ‡e
»¿
:ÁÏk
«» ˙ÈÂ
»¿ 
© «¨ ¤ § −¦ 
Ÿ¬Ÿ § ¤ §
‫תּוֹכם‬
ָ ‫יצא ִמ‬
ָ ָ ,‫מּגָדּל‬
ְ ִ ‫לבנוֹת ַה‬
ְ ִ ‫בּמּקוֹם‬
ָ ַ ‫וֹרדין‬
ִ ְ ‫לנמרד וּמ‬
ֹ ְ ִ ְ ‫שׁוֹמעין‬
ִ ְ ‫בּניו‬
ָ ָ ‫שׁראה ַאשּׁוּר ֶאת‬ ָ ֵ ∑ ı‡‰ŒÔÓ
ָ ָ ֶ ‫כּיון‬ ∆»» ƒ  
. (‫)בראשית רבה‬

 

       
         
           
         
      

  
   
    
    
     
    
   
 
                 
       
      
  
    
       
      
  

       
   
    
       
           
                ‫פ‬
‡z˜
» ¿« ‡È‰ƒ ÁÏk
«» ÔÈe
≈ ‰ÂÈ
≈¿ ƒ ÔÈa≈ ÔÒ
∆ ∆ ˙ÈÂ
»¿‫יב‬ 
«¨ Ÿ § © 
¬¦ ¨ −¦ 
© ®¨ 
´¥ 
−¥ § «¦ 
¬¥ 
¤ ¾¤ ¤ § 
:‡˙a
»¿«
."‫לאלהים‬
ִ ֹ ֵ ‫וֹלה‬
ָ ‫היתה ִעיר ְגּד‬
ָ ְ ָ ‫"ונינוה‬
ְֵ ִ ְ : (‫)יונה ג‬ ‫שׁנּאמר‬ ֵ ְ ִ ‫ ∑ ִהיא‬‰Ï„b‰
ַ ֱ ֶ ֶ ,‫נינוה‬ »…¿« ÈÚ‰
ƒ»  
˙È» „ÈÏB‡
ƒ (ÌÈˆÓe
ƒ«¿ƒ '‫ )בכל הס‬ȇˆÓe
≈ »¿ƒ ‫יג‬ 
−¦ ¨ § ¤ § 
²¦ ¨ £ ¤ § 
¦ ¤ 
©º¨ 
¦ ¿© § ¦ 
:ȇÁezÙ
≈» ¿« ˙ÈÂ
»¿ ȇ‰Ï
≈»»¿ ˙ÈÂ
»¿ ȇÓÚ
≈»»« ˙ÈÂ
»¿ ȇ„eÏ
≈»

«¦ ª § © ¤ §
.‫ללהב‬
ַ ַ ְ ‫דּוֹמים‬ ֶ ֵ ְ ֶ ∑ ÌÈ‰Ï
ִ ‫שׁפּניהם‬ ƒ»¿  

e˜Ù
»¿ Ècƒ ȇÁeÏÒk
≈» ¿« ˙È»¿ ȇÒe˙t
≈» ¿« ˙ÈÂ
»¿‫יד‬ 
²¨ ¦ 
¬ § «¨ 
¤̧ £ 
À¦ ª § © ¤ § 
º¦ ª § © ¤ § 
:ȇ˜Ëet˜
≈ »¿ « ˙ÈÂ
»¿ ȇzLÏt
≈»¿ ƒ¿ ÔnzÓ
»«ƒ

«¦Ÿ § © ¤ §  −¦ § 
¦§
‫מהם‬
ֶ ֵ ‫ויצאוּ‬
ְ ָ ְ ,‫לאלּוּ‬
ֵ ְ ‫נשׁוֹתיהם ֵאלּוּ‬
ֶ ֵ ְ ‫שׁכּב‬
ַ ְ ‫מחליפין ִמ‬
ִ ֲִַ ÌMÓ
» ƒ e‡ˆÈ ¿» L‡∆ ¬ ÌÈÁÏÒk
ƒÀ¿« ˙‡Â ∆¿ ÌÈÒ˙t
ƒ À¿«  
.‫שׁתּים‬
ִ ְ ‫פּל‬
ְִ ‫וכסלחים‬
ִ ֻ ְ ַ ְ ‫פּתרסים‬
ִ ֻ ְ ַ ‫שׁהיוּ‬ ֶ ֵ ְ ‫ ∑ ִמ‬ÌÈzLÏt
ָ ֶ ,‫שּׁניהם ָ ְיצאוּ‬ ƒ¿ ƒ¿
:˙Á≈ ˙ÈÂ
»¿ dÎa
≈¿» ÔB„Ȉƒ ˙È» „ÈÏB‡
ƒ ÔÚÎe
««¿ ‫טו‬ 
«¥ ¤ § 
−Ÿ § 
Ÿ ¬ ¦ ¤ 
²© ¨ 
© ©À § 

:ȇLbb
≈» »¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ ȇBÓ‡
≈ » ¡ ˙ÈÂ
»¿ ȇÒeÈ
≈» ¿ ˙ÈÂ
»¿‫טז‬ 
«¦ ¨ § ¦ © 
−¥ § 
½¦Ÿ ¡ ´¨ ¤ § Æ
¦ § © ¤ § 

:ȇÒBz‡
≈» ¿« ˙ÈÂ
»¿ ȇ˜Ú
≈ »¿« ˙ÈÂ
»¿ ȇeÁ
≈»ƒ ˙ÈÂ
»¿‫יז‬ 
«¦ ¦ © ¤ § 
−¦ § © «¨ ¤ § 
¬¦ ¦ «© ¤ § 

˙e
«» ȇ˙ÓÁ
≈»»¬ ˙ÈÂ
»¿ ȇÓˆ
≈ »»¿ ˙ÈÂ
»¿ ȇ„Â‡
≈ »»¿« ˙ÈÂ
»¿‫יח‬ 
´© © § ®
¦ ¨ £ «© ¤ § 
−¦ ¨ § © ¤ § 
¬¦ ¨ § © «¨ ¤ § 
:ȇÚk
≈»¬«¿ ˙ÈÚÊ
«¬ ¿« eca˙‡
»«¿ƒ Ôk≈

«¦ £«© § © − § § ¦ ̈
Ÿ½
.‫שׁפּחוֹת ַ ְהר ֵבּה‬
ָ ְ ‫נפצוּ ִמ‬ ֵ ֵ ∑ eˆÙ
ֹ ָ ‫מא ֶלּה‬ …» Á‡Â
««¿ 

‚Ï
»¿ƒ ÈËÓ
≈» ÔB„ÈvÓ
ƒƒ ȇÚk
≈»¬«¿ ÌeÁz¿ ‰Â‰Â
»¬«‫יט‬ ®
¨ © © ¨ −¨ § 
¬¨ £ Ÿ « 
Ÿ ½ ¦ ¦ Æ
¦ £«© § ©  ³ § 
º¦ § © 
‰Ó„‡Â
» ¿«¿ ‰BÓÚÂ
» ¬« ÌB„ÒÏ¿ƒ ÈËÓ
≈» ‰fÚ»« „Ú«
:ÚLÏ
« » „Ú« ÌÈBˆe
ƒ ¿ © «
¨ © 
−¦ §  ¬¨ § © § 
²¨Ÿ £ «© 
¨ Ÿ  § º̈ £ Ÿ «
:‫לחברוֹ‬
ֵ ֲ ַ ‫וֹמר‬
ֵ ‫כּאדם ָהא‬
ָ ָ ְ ,‫נראה‬
ֶ ְ ִ ‫ולי‬
ִ ְ .‫דּבר‬ »¬… .‫וקצה‬
ָ ָ ‫ ∑ ֵשׁם‬‰Î‡a ֶ ָ ְ ‫"גּבוּל" ְלשׁוֹן סוֹף‬ ְ ַ ‫ ∑ סוֹף‬Ïeb¿ 
ְ ‫ ָכּל‬,‫ארצוֹ‬
.'‫תּבא ְ ָלמקוֹם ְפּל ִוֹני‬
ֹ ָ ‫גּיע ַעד ֲא ֶשׁר‬
ַ ִ ‫ְ'גּבוּל ֶזה ַמ‬

ÔB‰LÈÏÏ
¿» ƒ¿ ÔB‰˙ÈÚÊÏ
¿»¬ ¿«¿ ÌÁ» Èa
≈¿ ÔÈl‡
≈ƒ ‫כ‬ 
−¨ Ÿ § © § 
® ¨ Ÿ Ÿ « 
§ ¦ 
−¨ Ÿ § § ¦ § 
¨½ ¥ § 
¤ ´¥ 
:ÔB‰ÈÓÓÚa
≈¿«¿ ÔB‰˙Ú‡a
¿» ¿«¿

«¤ ¥ « §
.‫ ֻ ָכּלּם ְ ֵבּני ָחם ֵהם‬,‫וארצוֹת‬
ָ ֲ ַ ‫ללשׁוֹנוֹת‬ ְ ְ ֶ ֶ ‫ ∑ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי‬Ì˙ˆ‡a
ְ ִ ‫שׁנּחלקוּ‬ »… ¿«¿ Ì˙LÏÏ
»…… ¿ƒ  

Èa
≈¿ ÏÎc
»¿ ÔB‰e‡¬ ‡e‰ Û‡« „ÈÏÈ˙‡
ƒ¿¿ƒ ÌLÏe
≈ ¿ ‫כא‬ 
¤¬¤ 
−¦ £ 
¤ ¥½ ¥ § ¨ Æ
¦ £ 
® © 
−© ª 
¬¥ 
§ 
:‡a
»« ˙ÙÈc
∆∆¿ ȉeÁ‡
ƒ ¬ Ú∆≈

«¨ ©
‫אחר‬
ַ ַ ‫שׁנתים‬
ִ ַ ָ ְ '‫שׁנה ְוגוֹ‬ָ ָ ‫מאת‬
ַ ְ ֿ‫"שׁם ֶבּן‬ֵ :‫וֹמר‬ֵ ‫כּשׁהוּא א‬ ֶ ְ ƒ¬ .‫היה ֵשׁם‬
ÈÁ‡ ָ ָ - ‫נּהר‬ ָ ָ ‫ ∑ ַה‬ÚŒÈaŒÏk
∆≈ ≈¿ » È‡ ƒ¬  
‫חמשׁ ֵמאוֹת‬ֵ ַ ‫שׁהרי ֶבּן‬
ֵ ֲ ֶ ,‫יפת ַה ָגּדוֹל‬
ֶ ֶ ‫וֹמר‬
ֵ ‫הוי א‬
ֵ ֱ ,"‫ַה ַמּבּוּל‬ ?‫ ִאם ֵשׁם‬,‫יפת ַה ָגּדוֹל‬
ֶ ֶ ‫יוֹדע ִאם‬ ִ ֵ ∑ ÏB„b‰
ַ ֵ ‫איני‬ »« ˙ÙÈ∆∆
‫אפ‬               
‫שׁניהם‬
ֶ ֵ ְ ‫שׁאלּוּ‬
ֵ ֶ ,‫אחי ָחם‬ ֹ ְ ∑ ˙ÙÈ
ִ ֲ ‫ולא‬ ∆∆ ÈÁ‡
ƒ¬ .‫ַה ַמּבּוּל‬ ‫בּשׁנת‬
ַ ְ ִ ‫היה‬
ָ ָ ‫וה ַמּבּוּל‬
ַ ְ ,‫וֹליד‬
ִ ‫כּשׁהתחיל ְלה‬
ִ ְ ִ ֶ ְ ‫נח‬ַ ֹ ‫היה‬
ָ ָ ‫שׁנה‬
ָָ
.‫ ְ ֶוזה ִ ָבּזּהוּ‬,‫אביהם‬
ֶ ִ ֲ ‫כּבּדוּ ֶאת‬
ְִ ‫היה‬
ָ ָ ‫בּבניו‬
ָ ָ ְ ‫שׁה ָגּדוֹל‬
ַ ֶ ,‫נמצא‬ָ ְ ִ .[‫]לנח‬
ַ ֹ ְ ‫שׁנה‬ ָ ָ ‫ֵשׁשׁ ֵמאוֹת‬
‫אחר‬
ַ ַ ‫שׁנתים‬
ִ ַ ָ ְ ‫למאה ַעד‬
ָ ֵ ְ ‫גּיע‬
ַ ִ ‫ושׁם ֹלא ִה‬ ֵ ְ ,‫שׁנה‬ָ ָ ‫מאה‬
ָ ֵ ‫ֶבּן‬
„eÏ¿ „LÎt‡Â
« ¿« ¿«¿ eM‡Â
«¿ ÌÏÈÚ
» ≈ ÌL
≈ Èa
≈¿ ‫כב‬ 
«¨ £ «© 
¬ § 
−© § © § © § 
® © § 
´¨ ¥ 
−¥ 
¬¥ § 
:Ì‡Â
»¬«
:LÓÂ
«» ˙‚Â
∆∆¿ ÏeÁ¿ ıeÚ Ì‡
»¬ Èe
≈¿ ‫כג‬ 
«© ¨ 
¤ ¬¤ § 
− § ¬ 
® ¨ £ 
−¥ § 

„ÈÏB‡
ƒ ÁÏLÂ
«∆ ¿ ÁÏL
«» ˙È» „ÈÏB‡
ƒ „LÎt‡Â
« ¿« ¿«¿‫כד‬ 
¤ «¥ ¤ 
¬© ¨ 
© −¤ § 
© ®¨ ¤ 
´© ¨ 
−© § © § © § 
:Ú
∆≈ ˙È»
‚Ït
∆∆ „Á« ÌeL ÔÈa
ƒ¿ ÔÈz
≈¿ e„ÈÏÈ˙‡
ƒ¿¿ƒ ÚÏe
∆≈¿ ‫כה‬ Æ
¨ ¨ § 
³¦ 
¤ ¤À 
º̈ ¤ «¨ 
´¥ ®
¦ ¨ 
´¥ § 
−© ª 
¤ ¬¥ § 
ȉeÁ‡
ƒ ¬ ÌeL¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙‚ÈÏt˙‡
« ƒ¿¿ƒ ȉBÓBÈa
ƒ ¿ È‡ ≈¬
:Ô˘È
» ¿» 
«¨ § ¨ 
−¦ ¨ 
¬¥ § 
¤ ¨½ ¨ 
´¨ § § ¦
‫הארץ‬
ֶ ָ ָ ‫"ויהי ָכל‬
ִ ְ ַ ‫ואחרֿ ַכּ‬
ַ ַ ְ ,"'‫ילד ְוגוֹ‬ ַ ָ ‫"ויקטן‬
ָ ְ ָ ְ :‫שׁנּאמר‬
ַ ֱֶ ֶ ,‫בּקעה‬
ָ ְ ִ ‫ונפצוּ ִמן ַה‬ ֹ ָ ְ ‫בּל ְבּלוּ ַה ְלּשׁוֹנוֹת‬ ְ ִ ∑ ‰‚ÏÙ
ְ ַ ‫נת‬ »¿¿ƒ 
‫לס ֹתּם‬ְ ִ ‫ ֹלא ָבּא ַה ָכּתוּב‬,‫ימיו‬ ָ ָ ‫בּאמצע‬
ַ ְ ֶ ְ ‫תּאמר‬ ַ ֹ ‫ואם‬ ִ ְ ."'‫ְוגוֹ‬ ‫שׁקּרא‬
ָ ָ ֶ ,‫נביא‬ ִ ָ ‫עבר‬
ֶ ֵ ‫שׁהיה‬ָ ָ ֶ ‫למדנוּ‬ ְ ַ ָ .‫וֹלם‬ָ ‫בּכל ָהע‬ ָ ְ ‫פּלּגוּ‬ ְ ַ ‫ְונת‬
ְִ
.‫פּלג ִ ְנת ַ ְפּלּגוּ‬
ֶ ֶ ‫שׁבּשׁנת מוֹת‬ ַ ְ ִ ֶ ,‫למד ָתּ‬ ְ ַ ָ ‫ ָהא‬,‫לפרשׁ‬ ֵ ָ ְ ‫ֶא ָלּא‬ ‫שׁבּסוֹף‬ ְ ֶ ,'‫וֹלם‬ ָ ‫בּ'סדר ע‬ֶ ֵ ְ ‫ושׁנינוּ‬ ִ ָ ְ ,‫העתיד‬
ִ ָ ֶ ‫ֵשׁם ְבּנוֹ ַעל ֵשׁם‬
‫להעמיד‬
ִ ֲ ַ ְ ‫זכה‬ ָ ָ ‫לכ‬ָ ְ ,‫עצמוֹ‬ ְ ַ ‫וּמקטין‬
ִ ְ ַ ‫ענו‬ ָ ָ ֶ ∑ Ô˘È
ָ ָ ‫שׁהיה‬ » ¿» ‫יקטן‬
ָ ְ ָ ‫הרי‬ ֵ ֲ ,‫ימיו‬ָ ָ ‫בּתח ַלּת‬ִ ְ ִ ‫תּאמר‬ ַ ֹ ‫שׁאם‬ ִ ֶ ,‫פּלּגוּ‬ ְ ַ ‫נת‬
ְ ִ ‫ימיו‬ָָ
.‫מּשׁפּחוֹת ַה ָלּלוּ‬ ָ ְ ִ ‫ָכּל ַה‬ ,‫לכן‬
ֵ ָ ‫קדם‬ ֶֹ ‫שׁפּחוֹת‬ ָ ְ ‫כּמּה ִמ‬ ָ ַ ‫וֹליד‬ ִ ‫צעיר ִמ ֶמּנּוּ ְוה‬ ִ ָ ‫אחיו‬ ִָ
          
‫"י‬‫ר‬
ִ ַ ְ ‫ת‬‫מ‬‫ה ְמק‬ָ ‫כ‬ ַ ְ ‫מצינ‬
ִ ָ ‫כ‬
ֵ ָ ֶ ,ֵ ‫לבעל ַה‬
ַ ַ ְ ָ ַ ‫ֶזה‬ ,‫)י‬ ‫העתיד‬
ִ ָ ֶ 
ֵ ‫ ַעל‬‫נ‬
‫נ‬ְ 
ֵ ‫רא‬
‫ָרא‬ָ ֶ ,‫נביא‬
ִ ָ ‫עבר‬
ֶ ֵ ‫היה‬
ָ ָ ֶ
‫היה‬
‫"י דברי־‬‫לר‬ִ ַ ְ ‫יחס‬
ָ ֻ ְ ‫ ַה‬‫ר‬ֵ ‫ראה‬ֵ ְ .‫ת‬‫מ‬ֵ ‫מדר‬ַ ְ ִ ְ ‫העני‬
ְָ ִ ָ (‫כה‬
‫אחרי‬
ִ ֵ ֲ ‫ת‬‫מ‬ֵ ‫אבל‬
ָ ֲ ,‫עבר‬ ֶ ֵ ‫היה‬
ָ ָ ‫ל‬‫ד‬ָ ‫נביא‬
ִ ָ :‫ כג‬,‫־א א‬‫הימי‬ ‫על‬
ַ ַ ‫ל‬ֶ ‫ענינ‬ ָ ְ ִ ‫א ֶאת‬ֵ ‫מב‬ ַ ְ ֵ ֶ ‫הכרח‬
ַ ֵ ְ ֶ ‫ט ֵאי‬
ָ ְ ‫ ַה‬‫דר‬
ֶֶ ְ
.‫ר‬‫ל‬
ֵ ָ ִ ‫נ‬‫נ‬
ְ ִ ‫ֹלא‬  ‫אברה‬
ָ ָ ְ ַ ‫מ‬ְ ,‫ ֹזאת‬‫י‬ִ ‫מד‬ ְ ַ ‫עצמ‬
ְ ַ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ ַה‬‫ ַ)רק ִא‬ֵ ‫ַה‬
ֵ ֶ ‫ט‬ ָ ְ ‫ ַה‬‫דר‬
ֶ ֶ ְ ‫הכרח‬
ַ ֵ ְ ֶ ֵ‫ י‬‫־‬
ֵ ‫־א‬ִ ‫א‬ָ ‫ ֶא‬,(‫י‬
ִ ‫ַאב ֲהמ‬

˙ÈÂ
»¿ ÛÏL
∆» ˙ÈÂ
»¿ „„BÓχ
» ¿« ˙È» „ÈÏB‡
ƒ Ô˘ÈÂ
» ¿»¿‫כו‬ 
¤ § 
¤ ®¨ ¤ § 
−¨ § © ¤  ©½ ¨ 
´¨ § ¨ § 
:ÁÈ
«» ˙ÈÂ
»¿ ˙ÂÓˆÁ
∆» ¿«¬

©«¨ ¤ § 
¤ −¨ § © £
. (‫)בראשית רבה‬ ‫גּדה‬ ֵ ְ ִ ,‫˙ ∑ ַעל ֵשׁם ְמקוֹמוֹ‬ÂÓˆÁ
ָ ָ ‫דּברי ַא‬ ∆» ¿«¬  
:‰Ï˜c
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ ÏÊe‡
» ˙ÈÂ
»¿ ÌB„‰
» ¬ ˙ÈÂ
»¿‫כז‬ 
«¨ § ¦ ¤ § 
−¨ ¤ § 
¬¨ £ ¤ § 

:‡L
»¿ ˙ÈÂ
»¿ χÓÈ‡
≈» ƒ¬ ˙ÈÂ
»¿ ÏBÚ
» ˙ÈÂ
»¿‫כח‬ 
«¨ § ¤ § 
−¥ ¨ «¦ £ ¤ § 
¬¨ ¤ § 

ÔÈl‡
≈ƒ Ïk» BÈ
» ˙ÈÂ
»¿ ‰ÏÈÂÁ
» ƒ¬ ˙ÈÂ
»¿ ÙB‡
ƒ ˙ÈÂ
»¿‫כט‬ 
¬¥ § 
¤ −¥ ¨ 
®¨ ¤ § 
−¨ ¦ £ ¤ § 
¬¦ ¤ § 
:Ô˘È
» ¿» Èa
≈¿
̈
«¨ §

eË ÙÒÏ
«¿ƒ ÈËÓ
≈» ‡LnÓ
» ≈ƒ ÔB‰˙BÓ
¿»¿ ‰Â‰Â
»¬«‫ל‬ 
¤ «¤ © 
¬© 
¨ −¨ § 
¬¨ £ Ÿ « ®
¨ ¥ ¦ 
−¨ ¨ « 
¬ ¦ § © 
:‡ÁÈ„Ó
»¿ ƒ»
ÔB‰LÈÏÏ
¿» ƒ¿ ÔB‰˙ÈÚÊÏ
¿»¬ ¿«¿ ÌL
≈ Èa≈¿ ÔÈl‡
≈ƒ ‫לא‬ 
−¨ Ÿ § © § 
® ¨ Ÿ Ÿ « 
§ ¦ 
−¨ Ÿ § § ¦ § 
¥½ ¥ § 
¤ ´¥ 
:ÔB‰ÈÓÓÚa
≈¿«¿ ÔB‰˙Ú‡Ï
¿» ¿«¿

«¤ ¥ « §
                ‫בפ‬
ÔB‰˙„Ïe˙Ï
¿ »¿ ¿ Á«… Èa
≈¿ ˙ÈÚÊ
«¬ ¿« ÔÈl‡
≈ƒ ‫לב‬ 
¤ ¥¹ ¥ ®
¤ ¥ « § 
−¨ Ÿ § « § 
© Ÿ² ¥ § 
Ÿ  § § ¦ ¤ ´¥ 
‡iÓÓÚ
»«¿« eLÙz‡
»¿«ƒ ÔÈl‡Óe
≈ƒ≈ ÔB‰ÈÓÓÚa
≈¿«¿
:‡ÙBË
»» ˙a
«» ‡Ú‡a
» ¿«¿ 
« © © 
¬© © 
¤ −¨ ¨ 
²¦ ©  §§ ¦

     

:„Á» ÏÏÓÓe
«¿« „Á» ÔLÈÏ
» ƒ ‡Ú‡
» ¿« Ïλ ‰Â‰Â
»¬«‫א‬ 
«¦ ¨ £  
−¦ ¨ § ® ¨ ¤ 
´¨ ¨  ¬ ¦ § ©  
¤ −¨ ¨ ¨ 
‫לאלף‬
ֶ ֶ ְ ‫אחת‬ַ ַ :‫אמרוּ‬ְ ָ .(‫דּברים ַ ִחדּים‬
ִ ָ ְ :‫אחרים‬ ִ ָ ְ ) ,"‫אחדים‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬ ֲִָ ∑ ÌÈ„Á‡
ƒ»¬ ÌÈ„eƒ»¿ .‫קּדשׁ‬ ֶֹ ‫˙ ∑ ְלשׁוֹן ַה‬Á‡»∆ ‰ÙN »»  
‫בּימי‬
ֵ ִ ‫שׁע ָשׂה‬ ָ ֶ ‫כּשׁם‬ֵ ְ ,‫וֹטט‬ֵ ‫מתמ‬ ְ ִ ‫הרקיע‬
ַ ִ ָ ָ ‫שׁנים‬ ִ ָ ‫ְותרנ"ו‬ ‫שׁיּבר לוֹ ֶאת‬
ֹ ָ ֶ ‫הימנּוּ‬
ֶ ֵ ‫ ֹלא ָכּל‬:‫ואמרוּ‬
ְ ָ ְ ‫אחת‬
ַ ַ ‫בּעצה‬
ָ ֵ ְ ‫ָבּאוּ‬
.(‫ונע ֶשׂה לוֹ ָסמוֹכוֹת )בראשית רבה‬ ֲ ַ ְ ‫ ֹבּאוּ‬.‫ַה ַמּבּוּל‬ ‫דּבר‬
ָ ָ .‫מלחמה‬
ָ ָ ְ ִ ‫ונע ֶשׂה ִעמּוֹ‬
ֲ ַ ְ ‫לרקיע‬
ַ ִ ָ ָ ‫נעלה‬
ֶ ֲ ַ .‫העליוֹנים‬
ִ ְֶָ
‫"וּדברים‬
ִ ָ ְ :‫אחר‬ ֵ ַ ‫דּבר‬
ָ ָ .‫וֹלם‬
ָ ‫יחידוֹ ֶשׁל ע‬ ִ ְ ‫ ַעל‬:‫אחר‬ֵַ
eÁkL‡Â
»¿ «¿ ‡˙ÈÓ„˜a
» ≈ ¿«¿ ÔB‰ÏhÓa
¿«ƒ¿ ‰Â‰Â
»¬«‫ב‬ 
−¨ § ¦ 
¤¬¤ § 
²¨ § ¦ 
¬ § § ¦ ©  ¤ ®¤ ¦ 
´¨ § ¨ § 
−¦ § © 
:Ôn˙
»« eÈ˙ÈÂ
ƒ ƒ Ï„
∆»¿ ‡Ú‡a
» ¿«¿ ‡˙Ú˜a
»¬¿ƒ
«¨  § ¬¥ ©
‫מצאוּ‬
ְ ָ ‫ולא‬
ֹ ְ ,‫כּלּם‬
ָ ֻ ‫להחזיק ֶאת‬
ִ ֲ ַ ְ ‫להם ָמקוֹם‬
ֶ ָ ‫ִמ ָשּׁם ָלתוּר‬ ‫כּדכתיב‬
ִ ְ ִ ְ ,‫יוֹשׁבים ָשׁם‬ִ ְ ‫שׁהיוּ‬ ָ ֶ ∑ Ì„wÓ
∆∆ƒ ÌÚÒa »¿»¿  
.‫שׁנער‬
ָ ְ ִ ‫ֶא ָלּא‬ ‫ונסעוּ‬
ְ ָ ְ "‫קּדם‬
ֶ ֶ ‫וֹשׁבם ְוגוֹ' ַהר ַה‬ ִ ְ ַ (‫ )לעיל י‬:‫למעלה‬
ָ ָ ‫"ויהי מ‬ ְְַָ
ÔÈÏ
ƒ¿ƒ ÈÓ
≈ ¿ƒ e‰» dÁÏ
≈¿«¿ b
«¿ eÓ‡Â
»¬«‫ג‬ 
¦½ ¥ § 
´¨ § § ¦  ¨ ¨  ¥À ¥ ¤ ´¦  º § Ÿ « © 
˙‰ » ¿ ‫‡ )נ"י‬z„˜BÈ
«¬« (‡ea » ¿« ‡ea
» ¿ ÔepÙNÂ
ƒ ¿¿ƒ¿
ÔB‰Ï¿ ‰Â‰
»¬ ‡ÓÈÁÂ
»» ≈¿ ‡‡Ï
»¿«¿ ‡zÏ
»¿ƒ¿ ÔB‰Ï¿ 
¨½ ¥ ´© § 
¤ ¨½ § Æ
¨ ¥ § ©  ³¤ ¨ 
¸¦ § © ®
¨ ¥ § ¦ 
−¨ § § ¦ §
:ÚÈLÏ
« ƒ¿ 
¤ Ÿ « ©  −¤ ¨ ̈
¬
‫אבנים‬ִ ָ ֲ ‫שׁאין‬ ƒ≈¿ .‫בּלע"ז‬
ֵ ֶ ∑ ÌÈÏ ַ ַ ְ ‫ אפקרליי"ר‬,‫הזמינוּ‬ ִ ְַ ,‫מצרים ְלכוּשׁ‬ִ ַ ְ ִ :‫לא ָמּה‬ֻ ְ ‫ ∑ ֻא ָמּה‬e‰ÚŒÏ‡
≈ ≈ ∆ Lȇƒ  
‫וֹשׂין‬ִ ‫ ע‬‫ ∑ ָכּ‬‰ÙNÏ » ¿¿ƒ¿ .‫בּקעה‬
» ≈¿ ƒ ‰ÙN ָ ְ ִ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ,‫בּבבל‬ְֶָ .‫עצמכם‬
ֶ ְ ְ ַ ‫הזמינוּ‬ »» .‫לכנען‬
ִ ְ ַ ∑ ‰‰ ַ ַ ְ ִ ‫ וּפוּט‬,‫ְוכוּשׁ ְלפוּט‬
,(‫שׁקּוֹרים טוול"שׁ בלע"ז )ציגעל דאכשטיינע‬ ִ ֶ ,‫לּבנים‬ ִ ֵ ְ ‫ַה‬ ‫עצמן‬
ָ ְ ַ ‫שׁמּכינים‬
ִ ִ ְ ֶ ,‫הזמנה הוּא‬ ָ ָ ְ ַ ‫ ְלשׁוֹן‬,'‫'הבה‬ָ ָ ‫ָכּל‬
.‫ ∑ ָלט ַוּח ַה ִקּיר‬ÓÁÏ
∆… « .‫בּכב ָשׁן‬
ְ ִ ְ ‫וֹתן‬ָ ‫שׂוֹרפים א‬
ִ ְ ∑ ‰‰»» .‫למ ָשּׂא‬ ַ ְ ‫ אוֹ‬,‫לעצה‬
ָ ֵ ְ ‫ אוֹ‬,‫למלאכה‬ָ ָ ְ ִ ‫בּרים‬
ִ ְ ‫וּמתח‬
ְַ ִ
‡Ïc‚Óe
»¿¿« ‡z˜ » ¿« ‡Ï
»» È
≈¿ƒ e‰» eÓ‡Â
»¬«‫ד‬ 
´ Ÿ § Æ 
¨ § ¦ À¦ 
´¨ ¤ § ¦  
¨ ´¨ 
º § Ÿ « © 
‡Ï
»» „ÈaÚÂ
≈¿«¿ ‡iÓL
»«¿ ˙Ȉ≈ „Ú« ÈËÓ
≈» dLÈÂ
≈ ≈¿
:‡Ú‡
» ¿« Ïλ Èt‡
≈« ÏÚ« ca˙
««¿ƒ ‡ÓÏÈc
»¿ ƒ ÌeL 
¤ «¨ ¨ ¨ 
¬¥ § © 
− ¨ ¤ 
® ¥ 
−¨ ¤ £«© § 
¦ ©½ ¨ ©
.‫להפיצנוּ ִמ ָכּאן‬
ֵ ִ ֲ ַ ‫עלינוּ שׁוּם ַמ ָכּה‬ ֹ ֶ ∑ ıeÙŒÔt
ֵ ָ ‫שׁלּא ָ ִיביא‬ » ∆ 

‡z˜
» ¿« È„BÚ
≈» ÏÚ« ‡Út˙‡Ï
» »¿¿ƒ¿ »ÈÈ¿ ÈÏb˙‡Â
ƒ¿¿ƒ¿‫ה‬ 
¬¤ £ ®
¨ § ¦ © ¤ § 
−¦ ¨ ¤  Ÿ ¬ § ¦ 
¨½Ÿ § 
¤´¥© 
:‡L‡
»»¬ Èa
≈¿ B¿ Ècƒ ‡Ïc‚Óe
»¿¿«

«¨ ¨ «¨ 
¬¥ § ̈
−

 

  
   
   
   
  
  
          
    
            

     
          
  
      
  

            
     
    
         
     
   
 

           
  
     
    
   
    
      
   
 
    
        
   
         
  
       
 


          
   
           
   
 

                
    
         
       
        
   
          
     
    
   
‫גפ‬               
‫נת ָתּה‬
ַ ָ ‫"הא ָשּׁה ֲא ֶשׁר‬
ִ ָ (‫ )לעיל ג‬:‫ואמר‬
ַ ָ ְ ‫טּוֹבה‬
ָ ‫שׁכּפה ֶאת ַה‬
ֶָָ ‫ ֶא ָלּא ָבּא‬,‫לכ‬ ָ ְ ‫הצר‬ַ ְ ֻ ‫˙ ∑ ֹלא‬B‡Ï ¿ƒ '‰ „i ∆≈« 
‫שׁפּיעם‬
ָ ִ ְ ‫שׁה‬
ִ ֶ ‫בּמי‬ִ ְ ‫למרד‬
ֹ ְ ִ ‫בּטּוֹבה‬
ָ ַ ‫ ַאף ֵאלּוּ ָכּפוּ‬."‫מּדי‬ִ ָ ‫ִע‬ .‫ויבינוּ‬
ִ ָ ְ ‫שׁיּראוּ‬
ְ ִ ֶ ‫שׁלּא ַ ְיר ִשׁיעוּ ַה ִנּדּוֹן ַעד‬
ֹ ֶ ‫דּיּנים‬ִ ָ ַ‫לל ֵמּד ַל‬
ְַ
.‫ט ָוֹבה ִוּמ ְ ָלּטם ִמן ַה ַמּבּוּל‬ ,‫בּני ִמי‬ֵ ְ ‫ ∑ ֶא ָלּא‬Ì„‡‰»»» Èa ≈¿ .‫וּמא‬ ָ ‫תּנח‬
ְ ַ ‫בּמדרשׁ ַר ִבּי‬
ְִַ ְ
‫הראשׁוֹן‬ ִ ָ ‫אדם‬
ָ ָ ‫בּני‬ֵ ְ ‫וּגמ ִלּים? ֶא ָלּא‬
ַ ְ ‫בּני ֲחמ ִוֹרים‬ ֵ ְ ‫שׁמּא‬ֶָ
ÔB‰lÎÏ
¿»¿ „Á« ÔLÈÏÂ
» ƒ¿ „Á« ‡nÚ
»« ‡‰» »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«‫ו‬ 
¨½ ª § Æ© © ³¨ ¨ § Æ
¨ ¤ ³©  ´¥ 
À̈Ÿ § 
¤ Ÿ´ © 
ÔB‰pÓ
¿ƒ ÚÓzÈ
«¿ƒƒ ‡Ï» ÔÚÎe
«¿ „aÚÓÏ
»¿∆¿ eÈLc
ƒ» ¿ ÔÈ„Â
≈¿
:„aÚÓÏ
»¿∆¿ eÈMÁc
ƒ « ƒ Ïk
… 
¬¤ £  Ÿ ² ¤½ ¥ 
´¥ ¨ ¦ Ÿ « Æ
¨ © § 
® £ «© 
´¨ ¦ «© 
−¤ §

« £ «© ̈
− §«
"‫"יבּצר‬ ָ ִ ְ ִ ∑ ˙BNÚÏ
ֵ ָ ִ ,‫בּתמיהה‬ ¬« 'B‚¿ Ì‰Ó ∆≈ ˆaÈŒ‡Ï
≈»ƒ … ‫שׁעם‬
ַ ֶ ,‫מּהן‬
ֶ ָ ‫וֹבה זוֹ ֵישׁ ִע‬ ָ ‫„ ∑ ָכּל ט‬Á‡ »∆ ÌÚ« Ô‰≈  
‫וּח‬
ַ ‫"יבצר ר‬
ֹ ְ ִ :‫וֹמה לוֹ‬ ֶ ‫ ְוד‬.‫כּתרגּוּמוֹ‬ְ ַ ְ ,‫מניעה‬
ָ ִ ְ ‫ְלשׁוֹן‬ .‫לעשׂוֹת‬
ֲ ַ ‫החלּוּ‬ ֵ ֵ ‫ודבר ֶזה‬
ָ ָ ְ ,‫לכ ָלּם‬
ֻ ְ ‫אחת‬
ַ ַ ‫ושׂפה‬
ָ ָ ְ ‫אחד ֵהם‬
ֶָ
.(‫נגידים" )תהלים עו‬
ִ ְִ .‫לעשׂוֹת‬
ֲ ַ ‫להתחיל ֵהם‬
ִ ְ ַ ְ ,‫שׂוֹתם‬
ָ ‫ ֲע‬,‫אמרם‬ָ ְ ָ :‫ ∑ ְכּמוֹ‬ÌlÁ‰
»ƒ«
‡Ïc
»ƒ ÔB‰LÈÏ
¿» ƒ Ônz
»« ÏaÏe
≈¿«¿ ÈÏb˙
ƒ¿¿ƒ e‰» ‫ז‬ 
½ § § ¦ 
Ÿ ´ Æ
¤ £ 
® ¨ ¨ §  −¨ 
¬¨ § «¨ § 
½¨ § «¥ ̈
¨  
:dÁ
≈¿« ÔLÈÏ
« ƒ L‡
«¡ (b)
«¿ ÔeÚÓLÈ
¿¿ƒ
«¥ ¥ 
¬© § −¦
‫וֹנה‬
ָ ‫אחר‬ֲ ַ ‫וה"א‬
ֵ ְ ,‫בּלשׁוֹן ַר ִבּים‬
ְ ִ ‫שׁמּשׁ‬
ֵ ַ ‫ נוּ"ן ְמ‬,‫וּנבל ֵבּל‬
ְ ְַ .‫יתרה‬
ָ ֵ ְ ‫מענותנוּתוֹ‬
ָ ְ ְ ַ ֵ ‫נמל‬ ֵ ְ ∑ ‰„
ַ ְ ִ ‫בּבית ִדּינוֹ‬ »¿≈ ‰‰ »»  
‫לבנה‬ ֵ ‫ ∑ ֶזה‬eÚÓLÈ
ָ ֵ ְ ‫שׁוֹאל‬ ¿¿ƒ ‡Ï … .‫נרדה‬
ָ ְ ֵ ‫כּה"א ֶשׁל‬
ֵ ְ ‫יתרה‬
ֵָ ְ ,"‫נבנה‬
ֶ ְ ִ ‫"הבה‬
ָ ָ :‫אמרוּ‬ ְ ָ ‫ ֵהם‬,‫כּנגד ִמָדּה‬ ֶ ֶ ְ ‫ ∑ ִמָדּה‬‰‰
»»
.‫וֹצע ֶאת ֹמחוֹ‬
ַ ֵ ‫עליו וּפ‬ָ ָ ‫וֹמד‬
ֵ ‫וזה ע‬
ֶ ְ ,‫מביא ִטיט‬
ִ ֵ ‫וזה‬
ְֶ »¿»¿ ."‫נרדה‬
∑ ‰Ï ָ ְ ֵ ‫"הבה‬
ָ ָ :‫ואמר‬ ַ ָ ְ ‫מדד‬ַ ָ ‫כּנגָדּם‬
ְ ֶ ְ ‫ְוהוּא‬
‡Ú‡
» ¿« Ïλ Èt‡
≈« ÏÚ« ÔnzÓ
»«ƒ ÔB‰˙È
¿» »ÈÈ¿ ce
«« ‫ח‬ 
− § § © © 
¤® ¨ ¨ ¨ 
´¥ § ©  −¨ ¦ ²¨ Ÿ 
¬¨Ÿ § 
¤ ¸¨ © 
(ÈÓlÓ »¿¿ƒ¿ ‫ )נ"י‬ÈÓÏ
≈¿ƒ¿ƒ eÚÓ˙‡Â ≈¿ƒ¿ eÚÓe »¿
:‡z˜
» ¿« 
«¦ ¨ 
Ÿ¬ § ¦
‫)משלי‬ ‫שׁלמה‬
ֹ ֹ ְ ‫שׁאמר‬
ַ ָ ֶ ‫ הוּא‬.‫עליהם‬
ֶ ֵ ֲ ‫נתקֵיּם‬
ַ ְ ִ "‫"פּן ָנפוּץ‬
ֶ :‫שּׁאמרוּ‬ ָ ‫ ∑ ָבּע‬ÌMÓ
ְ ָ ֶ ‫ ַמה‬,‫וֹלם ַהֶזּה‬ » ƒ Ì˙B‡
» '‰ ıÙiÂ
∆»« 
."‫ ְ"מג ַוֹרת ָר ָשׁע ִהיא ְתב ֶוֹאנּוּ‬:(‫י‬
»ÈÈ¿ ÏaÏa
≈¿« Ôn˙»« È‡
≈¬ Ïa
∆» dÓL
«¿ ‡˜»¿ Ôk≈ ÏÚ« ‫ט‬ 
´© § 
−¨Ÿ § 
¬© ¨ 
²¨ ¦  ¤½ ¨ Æ
¨ § 
³¨ ¨ 
¥º © 
Èt‡
≈« ÏÚ« »ÈÈ¿ Ôepca
ƒ»« ÔnzÓe
»«ƒ ‡Ú‡
» ¿« Ïk» ÔLÈÏ
«ƒ
:‡Ú‡
» ¿« Ïk» 
¤ «¨ ¨ ¨ 
−¥ § © 
¨½Ÿ § 
´¨ ¦ ¡ Æ
¨ ¦ ̈
¤® ¨ ¨
‫מריבה‬
ָ ִ ְ ‫והיתה‬
ָ ְ ָ ְ ‫גּזלנים‬
ִ ָ ְ ַ ‫וֹלם? ֶא ָלּא ֶשׁדּוֹר ַה ַמּבּוּל ָהיוּ‬ ָ ‫ָהע‬ ‫וֹלם‬ָ ‫חלק ָלע‬ ֶ ֵ ‫להם‬ ֵ ֶ ‫ ∑ ִל ֵמּד‬̈ÈÙ‰
ֶ ָ ‫שׁאין‬ » ƒ¡ ÌMÓe
» ƒ  
‫אהבה ְ ֵורעוּת‬
ָ ֲ ַ ‫נוֹהגים‬ִ ֲ ‫ואלּוּ ָהיוּ‬ ֵ ְ .‫נאבדוּ‬
ְ ֶ ֶ ‫לכ‬ָ ְ ,‫בּיניהם‬
ֶ ֵ ֵ ‫ אוֹ ֶשׁל דּוֹר‬,‫ ֶשׁל דּוֹר ַה ַמּבּוּל‬:‫וכי ֵאי זוֹ ָק ָשׁה‬ ִ ְ .‫ַה ָבּא‬
‫למד ָתּ‬
ְ ַ ָ ,"‫אחדים‬ִ ָ ֲ ‫וּדברים‬ִ ָ ְ ‫אחת‬ָ ֶ ‫"שׂפה‬ָ ָ :‫שׁנּאמר‬ַ ֱ ֶ ֶ ,‫בּיניהם‬
ֶ ֵ ֵ ‫פּשׁטוּ ָיד‬ ְ ָ ‫ואלּוּ‬ֵ ְ ,‫בּע ָקּר‬
ִ ָ ‫פּשׁטוּ ָיד‬ְ ָ ‫ ֵאלּוּ ֹלא‬,‫פּלּגה‬ ָ ָ ַ ‫ַה‬
.‫מּחלקת ְ ָוגדוֹל ַה ָשּׁלוֹם‬ ֶ ֹ ֲ ַ ‫שׁשּׂנאוּי ַה‬ ֶָ ‫נאבדוּ ִמן‬
ְ ֶ ֶ ‫ואלּוּ ֹלא‬ֵ ְ ‫נשׁטפוּ‬
ְ ְ ִ ‫ואלּוּ‬
ֵ ְ ,‫לּחם בּוֹ‬
ֶ ָ ‫לה‬
ִ ְ ‫בּע ָקּר‬ִָ
          
"ָ ‫להרמ‬
ְ ַ ָ ְ ‫ת‬‫ני‬
ָ ְ ִ ‫ ַה‬‫ר‬ֵ ‫ראה‬ ‫נה‬
ָ ְ ִ ‫מה‬
ֵ ְ .‫ ר"פ חלק‬‫)סנהדרי‬ ַ ֵ ֵ (‫ ט‬,‫"י יא‬ִ ‫ַ)ר‬ ‫א‬
‫א‬ָ ‫ ַה‬‫ל‬
‫ ָל‬‫חלק ְלע‬
ֶ ֵ ‫לה‬
ֶ ָ ‫אי‬
‫ ֵאי‬ֶ ‫למד‬
ִֵ
‫ר‬ :(‫ סע"ב‬,‫ )קז‬ָ ‫ ְו‬.'‫ כו‬‫לע‬
ָ ְ ִ ,‫ת‬‫ט‬‫הדי‬ ְ ֶ ‫עה‬‫אר‬
ָ ָ ְ ַ :(ָ ,‫א‬ָ ‫ ַה‬‫ל‬
ָ ‫חלק ְלע‬ֶ ֵ ‫לה‬ ֶ ָ ֵ‫ י‬‫ל‬
ָ ‫ת ָהע‬‫חסידי ֻא‬
ֵ ִ ֲ ֶ ,‫מע‬ַ ְ ‫ַמ‬
.'‫ כו‬‫י ְסד‬‫אנ‬
ֵ ְ ַ . . ‫גה‬
ָ ָ ַ ‫ר ַה‬ . . ‫ל‬ַ ‫ַה‬ ‫ק‬ֵ‫לד‬
ַ ְ ֵ‫רה י‬ָ ‫ולכא‬
ְ ִ ְ .(‫ ספ"ח‬‫ )הלכות מלכי‬"ַ ‫הרמ‬
ְ ַ ָ ‫תב‬
ַ ָ ֶ ‫כפי‬
ְִ

 

         
      
    
          
   
       
       

    
  
    
  
   
           
   
    
       
     
           
  
      
      
   
        
     

     

     
            
                ‫דפ‬
ÔÈL
ƒ¿ ‰‡Ó
»¿ a« ÌL≈ ÌL ≈ ˙„Ïez
«¿ ÔÈl‡≈ƒ ‫י‬ 
¤ − © 
¨½ ¨ 
´© § ¤  ¥   ¥½ 
Ÿ ´ § « 
¤ ¥ 
˙a
«» ÔÈL
ƒ¿ ÔÈzz
≈ ¿« „LÎt‡
» ¿« ¿« ˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿
:‡ÙBË
»» « © © 
¬© © 
¦ −© ¨ § ®
¨ § © §© ¤
.‫אחר ַה ַמּבּוּל‬
ַ ַ ‫שׁנתים‬
ִ ַ ָ ְ ‫פּכ ַשׁד‬
ְ ַ ‫אר‬
ְ ַ ‫וֹליד ֶאת‬ ֶ ְ ∑ ‰L
ִ ‫כּשׁה‬ »» ˙‡Ó
«¿ Ôa∆ ÌL
≈ 

LÓÁ
≈¬ „LÎt‡
» ¿« ¿« ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» ÌL
≈ ‡ÈÁÂ
»¬«‫יא‬ 
¬¥ £ 
¨½ § © § © ¤ ´ ¦ « Æ¥ £ «© 
¥À ¦ § «© 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ‰‡Ó
»¿
  « ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨ −¥

ÔÈL
ƒ¿ LÓÁÂ
≈¬« ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ ‡ÈÁ »¬ „LÎt‡Â
« ¿« ¿«¿‫יב‬ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
−¦ 
§  ¬¥ ¨ ©½ 
´© § © § © § 
:ÁÏL
«» ˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿

© «¨ ¤

ÁÏL
«∆ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a«» „LÎt‡
« ¿« ¿« ‡ÈÁÂ
»¬«‫יג‬ 
´ ¨ 
© ¤½ ¤ 
´ ¦ « Æ¥ £ «© 
©À § © § © 
´¦ § © 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ˙Ï˙e
»¿ ‰‡Ó»¿ Úa‡
«¿«
 
« ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨  − ¥ 
¬© § © § ̈¦½

:Ú
∆≈ ˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ ‡ÈÁ
»¬ ÁÏLÂ
«∆ ¿‫יד‬ 
¤ «¥ ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
´¦ § −© 
© ¬¤ § 

Úa‡
«¿« Ú
∆≈ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» ÁÏL
«∆ ‡ÈÁÂ
»¬«‫טו‬ 
¦½ ¨ 
´ ¨ 
¤ ¥½ ¤ 
´ ¦ « Æ
¥ £ «© 
© ¤À ¦ § «© 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ˙Ï˙e
»¿ ‰‡Ó
»¿
 
« ¨ −¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨  − ¥ 
¬© § © §

˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ Úa‡Â
«¿«¿ ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ Ú
∆≈ ‡ÈÁÂ
»¬«‫טז‬ 
¤ «¨ ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
−¦ 
§ 
¬© § © 
¤ ¥¾ ¦ § «© 
:‚Ït
∆»
Úa‡
«¿« ‚Ït
∆∆ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» Ú
∆≈ ‡ÈÁÂ
»¬«‫יז‬ 
¨½ ¨ 
´¦ § 
¤ ¤½ ¤ ´ ¦ « Æ
¥ £ «© 
¤ ¥À ¦ § «© 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈ˙Ï˙e
ƒ»¿ ‰‡Ó
»¿
 
« ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨ − ¥ 
¬© § © §

:eÚ¿ ˙È» „ÈÏB‡Â

ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ ‚ÏÙ
∆∆ ‡ÈÁÂ
»¬«‫יח‬ 
« § ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
´¦ § 
¤ −¤ ¦ § «© 

Ô˙‡Ó
» » eÚ¿ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» ‚ÏÙ
∆∆ ‡ÈÁÂ
»¬«‫יט‬ 
−¦ ¨ 
© ¬¥ 
½ § ¤ 
´ ¦ « Æ¥ £ «© 
¤ ¤À ¦ § «© 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÚL˙e
«¿
 
« ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨ 
¦ ´© ¨

˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈz˙Â
≈ ¿«¿ ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ eÚ¿ ‡ÈÁÂ
»¬«‫כ‬ 
« § ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
−¦ 
§ 
¦ ¬© § 
½ § 
´¦ § © 
:‚eN
¿
Ô˙‡Ó
» » ‚eN
¿ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» eÚ¿ ‡ÈÁÂ
»¬«‫כא‬ 
−¦ ¨ 
© ¬¤ 
½ § ¤ 
´ ¦ « Æ
¥ £ «©  À § 
´¦ § © 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÚLe
«¿
 
« ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨ 
¦ ´© ¨

 
   
  
  
  
     
   
  
    
  
  
        
      
    
‫הפ‬               
:BÁ» ˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈ˙Ïz
ƒ»¿ ‚eN
¿ ‡ÈÁÂ
»¬«‫כב‬ 
« ¨ ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
´¦ § 
− § 
¬ ¦ § © 

Ô˙‡Ó
» » BÁ» ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» ‚eN
¿ ‡ÈÁÂ
»¬«‫כג‬ ®
¨ ¨ 
¦ ´© ¨ 
− ¨ ¤ 
¬ ¦ « 
²¥ £ «© 
À § 
´¦ § © 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿
 
« ¨ 
−¦ ¨ 
¤ ¬©

˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÚL˙e
« ¿ ÔÈNÚ
ƒ¿ « BÁ» ‡ÈÁÂ
»¬«‫כד‬ 
© «¨ ¤ 
¤ − © ®
¨ ¨ 
−¦ § ¤ § 
© ¬¥ 
½ ¨ 
´¦ § © 
:Áz
«»
‰‡Ó
»¿ Áz
«∆ ˙È» „ÈÏB‡c
ƒ ¿ ˙a
«» BÁ» ‡ÈÁÂ
»¬«‫כה‬ 
¬¥ § ¤ © § 
© ¤½ ¤ 
´ ¦ « Æ
¥ £ «© 
À ¨ 
´¦ § © 
:Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ NÚ
« ¬ ÚL˙e
«¿
 
« ¨ −¦ ¨ 
¤ ¬ © ®
¨ ¨ ´© § ̈
−¨

Ì‡
»¿« ˙È» „ÈÏB‡Â
ƒ ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈÚL
ƒ¿ƒ Á˙ «∆ ‡ÈÁÂ
»¬«‫כו‬ ¤ 
½¨ § © ¤ Æ
¤ ¸ © ®
¨ ¨ 
´¦ § ¦ 
© −¤ ¦ § «© 
:Ô‰
»» ˙ÈÂ
»¿ BÁ» ˙È»

«¨ ¨ ¤ § ̈
−

Ì‡
»¿« ˙È» „ÈÏB‡
ƒ Áz«∆ Áz
«∆ ˙„Ïez
«¿ ÔÈl‡Â≈ƒ¿‫כז‬ 
½¨ § © ¤ 
´¦ 
© ¤  © ¤½ 
Ÿ ´ § « Æ
¤ ¥̧ § 
:ËBÏ ˙È» „ÈÏB‡
ƒ Ô‰Â
»»¿ Ô‰
»» ˙ÈÂ
»¿ BÁ» ˙È»

« ¤ 
¬ ¦ 
−¨ ¨ § ®
¨ ¨ ¤ § 
−¨ ¤

‡Ú‡a
» ¿«¿ ȉe‡
ƒ ¬ Áz«∆ Èt‡
≈« ÏÚ« Ô‰
»» ˙ÈÓe
ƒ ‫כח‬ − 
§ © « 
¤¬¤ § 
® ¦ ¨  ©´¤ 
−¥ § © 
½¨ ¨ 
¨´¨ © 
:ȇcÒ΄
≈ »¿«¿ ‡e‡a
» ¿ d˙e„lÈ„
≈ »«¿

«¦ § ©  ¬§
‫אמר‬
ַ ָ ?‫ ִמ ֶשּׁל ִמי ַא ָתּה‬:‫להרן‬ ָ ָ ְ ‫אמרוּ לוֹ‬ ְ ָ ,‫אברם‬ָ ְ ַ ‫שׁנּצּל‬ַ ִ ֶ ‫וּכ‬
ְ .(‫אביו )בראשית רבה‬ ִ ָ ‫בּחֵיּי‬ ַ ְ ∑ ÂÈ‡
ƒ» Áz «∆ ÈtŒÏÚ
≈¿ «  
‫האשׁ‬ֵ ָ ‫לכב ַשׁן‬
ְ ִ ְ ‫שׁליכוּהוּ‬ ִ ְ ‫ ִה‬.‫אני‬ִ ֲ ‫אברם‬ָ ְ ַ ‫ ִמ ֶשּׁל‬:‫הרן‬ ָ ָ ‫להם‬ ֶָ ‫שׁקּבל‬
ַ ָ ֶ ,‫אביו ֵמת‬ ִ ָ ‫שׁעלֿ ְ ֵידי‬
ַ ֶ ‫וֹמרים‬ִ ְ ‫ ֵישׁ א‬:‫גּדה‬ ָ ָ ‫וּמדרשׁ ַא‬
ְִַ
‫פּרשׁ‬ַ ֵ [‫]בּן ָסרוּק‬ ֶ ‫וּמנחם‬ֵ ַ ְ .‫כּשׂדּים‬ ִ ְ ַ ‫וזהוּ אוּר‬ ֶ ְ ,‫ְונשׂרף‬
ְַ ִ ,‫צלמיו‬
ָ ָ ְ ‫שׁכּתּת ֶאת‬ֵ ִ ֶ ‫נמרד ַעל‬ ֹ ְ ִ ‫לפני‬
ֵ ְ ִ ‫אברם ְבּנוֹ‬ ָ ְ ַ ‫תּרח ַעל‬ ֶַ
‫וכן )שם‬
ֵ ְ ,"'‫כּבּדוּ ה‬ ִ ֻ ָ :(‫וכן )ישעיה כד‬
ְ ַ ‫"בּארים‬ ֵ ְ .‫בּקעה‬ָ ְ ִ ,‫אוּר‬ ‫ ִאם‬:‫בּלבּוֹ‬ ִ ְ ‫וֹמר‬ֵ ‫יוֹשׁב ְוא‬ ֵ ‫והרן‬ָ ָ ְ ,‫האשׁ‬ ֵ ָ ‫לכב ַשׁן‬
ְ ִ ְ ‫שׁליכוֹ‬ ִ ְ ‫ְוה‬
ִ
.‫עמק ָקרוּי אוּר‬ ֹ ָ ‫וּבקע‬
ַ ֶ ‫ ָכּל חוֹר‬."‫צפע ִוֹני‬ ְ ִ ‫"מא ַוּרת‬ ְ :(‫יא‬ ,‫אני ִמ ֶשּׁלּוֹ‬ ִ ֲ ‫נוֹצח‬
ַ ֵ ‫נמרד‬ ֹ ְ ִ ‫ואם‬ ִ ְ ,‫אני ִמ ֶשּׁלּוֹ‬ ִ ֲ ‫נוֹצח‬
ַ ֵ ‫אברם‬ ְָ ַ
˙z‡
«ƒ ÌeL ÔÈL
ƒ¿ ÔB‰Ï¿ BÁÂ
»¿ Ì‡
»¿« ÈÒe
ƒ¿ ‫כט‬ Æ
¨ § © ¤ «¥  ³¥ 
® ¦ ¨  −¤ ¨  ² ¨ § 
¨ § © 
¸© ¦ © 
Ô‰
»» ˙a« ‰kÏÓ
»¿ƒ BÁ» ˙z‡
«ƒ ÌeL¿ ÈN
»» Ì‡
»¿«
:‰kÒÈ„
»¿ƒ¿ ‡‰e‡Â
» ¬« ‰kÏÓ„
»¿ƒ ¿ ‡‰e‡
» ¬ 
−¨ § ¦ «¦ £ 
¬¨ ¨ ©  ¨½ § ¦ Æ ¨ ¤ «¥  ³¥ § ̈ ½¨

«¨ § ¦ 
¬ ¦ £ «©
‫)וכן הוא בסנהדרין ל"ט‬ ‫נסיכוּת‬
ִ ְ ‫ ְלשׁוֹן‬,‫יס ָכּה‬
ְ ִ :‫ ְועוֹד‬.("‫פרעה‬
ֹ ְַ ,‫קּדשׁ‬
ֶֹ ‫וּח ַה‬
ַ ‫שׁסכתה ְבּר‬ ָ ָ ‫ ∑ זוֹ‬‰kÒÈ
ָ ְ ָ ֶ ‫ ַעל ֵשׁם‬,‫שׂרה‬ »¿ƒ 
.‫שׂררה‬
ָ ָ ְ ‫ ְלשׁוֹן‬,‫שׂרה‬
ָ ָ ‫ ְכּמוֹ‬. (‫להדיא‬ ‫שׂרי‬
ֵ ָ ‫אוֹתהּ‬
ָ ‫"ו ִ ְיּראוּ‬
ַ ‫שׁנּאמר‬ ָ ְ ָ ְ ‫וֹכין‬
‫בּיפיהּ‬
ַ ֱ ֶ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬:‫אחרים‬ ִ ‫ושׁה ֹכּל ס‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬
ִָ ְ)ֶַ ְ
:„ÏÂ
»¿ dÏ» ˙ÈÏ≈ ‰˜Ú
»»¬ ÈN
«» ˙‰Â
«¬«‫ל‬ 
«¨ ¨ 
−¨  
¬¥ ® ¨ ¨ £ 
−© ¨ 
¬ ¦ § © 

 
 
    
   
    
   
   
   
  
    
          
         
  

 ‫‪              ‬‬ ‫ופ‬
‫‪a« ËBÏ ˙ÈÂ‬‬
‫‪»¿ da‬‬
‫‡‪≈¿ Ì‬‬
‫‪»¿« ˙È» Áz‬‬
‫‪«∆ „e‬‬
‫לא ¿«‬ ‫‪Æ‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ ‬‬ ‫‪³ ¤ § ‬‬ ‫‪À § ‬‬
‫‪´¨ § © ¤ ‬‬ ‫‪© ¤¹ ‬‬
‫‪¸© ¦ © ‬‬
‫‡‪Ì‬‬
‫‡‪»¿« ˙z‬‬
‫‪«ƒ d˙lk‬‬
‫‪≈»« ÈN‬‬‫‪«» ˙ÈÂ‬‬
‫‪»¿ da‬‬
‫‪≈¿ a« Ô‰‬‬
‫»»‬
‫‪ÏÊÈÓÏ‬‬
‫„‪« ≈¿ ȇcÒÎ‬‬
‫‪≈ »¿«¿ ‡e‡Ó‬‬
‫‪» ≈ ÔB‰nÚ‬‬‫‪¿ƒ e˜Ùe‬‬
‫‪»¿ da‬‬‫¿≈‬ ‫‪‬‬
‫‪¸ § «¥ © ®§ ‬‬‫‪´¨ § © ‬‬ ‫‪¤ −¥ ‬‬ ‫‪½ ¨ © ‬‬‫‪´© ¨ Æ‬‬‫‪¥ § ‬‬
‫‪½§ ¤‬‬
‫˙‪:Ôn‬‬
‫‪»« eÈ˙ÈÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔÁ‬‬
‫‪»» „Ú« B˙‡Â‬‬
‫„‪¬« ÔÚÎ‬‬
‫‪«»¿ƒ ‡Ú‡Ï‬‬
‫¿«¿ »‬ ‫‪‬‬
‫‪Ÿ ¬ ¨ © ‬‬
‫‪© ©½ § ‬‬‫‪¨ § ´© Æ‬‬
‫‪¤ ¤̧ ¨ ‬‬ ‫‪À¦ § © ‬‬ ‫‪´ ¥ ‬‬ ‫¦ ̈‪¹‬‬
‫‪«¨ ‬‬ ‫‪§ ¬¥ © ‬‬
‫© ¨ ¨‪−‬‬
‫ושׂרי‪.‬‬
‫ואברם ִעם לוֹט ְ ָ ַ‬
‫תּרח ְ ַ ְ ָ‬ ‫‡‪ְ ֵ ַ ∑ Ìz‬‬
‫ויּצאוּ ֶ ַ‬ ‫‪»ƒ e‡ˆiÂ‬‬
‫‪¿≈«‬‬ ‫‪‬‬

‫‪˙ÈÓe‬‬
‫‪ƒ ÔÈL‬‬
‫‪ƒ¿ LÓÁÂ‬‬
‫‪≈¬« Ô˙‡Ó‬‬
‫˙‪» » Á‬‬
‫‪«∆ ÈÓBÈ‬‬
‫‪≈ B‰Â‬‬
‫לב«¬‬ ‫‪‬‬
‫‪¨¬¨ © ®‬‬
‫‪¨ ¨ ‬‬
‫‪¦ ´© ¨ ‬‬
‫‪−¦ ¨ ‬‬
‫‪¬¥ ¨ ‬‬
‫‪© ¤½ ¥ § ‬‬
‫‪´ § «¦ © ‬‬
‫‪Ù Ù Ù :ÔÁa‬‬
‫‪»»¿ Áz‬‬
‫∆«‬
‫‪‬‬
‫‪«¨ ¨ § ‬‬‫‪© −¤‬‬
‫אביו‪,‬‬
‫אברם ֶאת ִכּבּוּד ָ ִ‬ ‫ויאמרוּ‪ֹ :‬לא ִקֵיּם ַ ְ ָ‬ ‫מפרסם ַל ֹכּל ְ ֹ ְ‬‫ְ ְֻ ָ‬ ‫מחרן‬
‫אברם ֵ ָ ָ‬‫שׁיּצא ַ ְ ָ‬‫לאחר ֶ ָ ָ‬ ‫‪ַ ַ ְ ∑ ÔÁa‬‬
‫‪»»¿ Áz‬‬ ‫‪«∆ ˙ÓiÂ‬‬ ‫‪»»« ‬‬
‫קראוֹ ַה ָכּתוּב ֵמת‪.‬‬ ‫לפיכ‪ָ ְ ,‬‬‫והל‪ ‬לוֹ‪ָ ִ ְ .‬‬ ‫זקן ְ ָ ַ‬‫שׁה ִנּיחוֹ ָ ֵ‬ ‫ִֶ‬ ‫שׁהרי‬
‫שׁנה‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬‫שּׁשּׁים ָ ָ‬ ‫יוֹתר ִמ ִ ִ‬ ‫והיה ָשׁם ֵ‬ ‫כּנען‪ָ ָ ְ ,‬‬
‫לארץ ְ ַ ַ‬‫וּבא ְ ֶ ֶ‬
‫ָ‬
‫מתים‪,‬‬
‫יּיהם ְקר ִוּיים ֵ ִ‬
‫בּחֵ ֶ‬ ‫שׁעים ַאף ְ ַ‬‫שׁהר ָ ִ‬
‫אחרים‪ְ :‬ועוֹד( ֶ ָ ְ‬
‫ספרים ֲ ֵ ִ‬
‫)ְ ִָ‬ ‫שׁנה‬
‫ושׁבעים ָ ָ‬
‫שׁנים ְ ִ ְ ִ‬ ‫חמשׁ ָ ִ‬ ‫"ואברם ֶבּן ָ ֵ‬‫כּתיב‪) :‬לקמן יב( ְ ַ ְ ָ‬ ‫ְִ‬
‫שׁנּאמר‪:‬‬
‫בּמיתתן ְקר ִוּיים ַח ִיּים‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬‫צּדּיקים ַאף ְ ִ ָ ָ‬ ‫ְוה ַ ִ ִ‬
‫ַ‬ ‫כּשׁנּוֹלד‬
‫היה ְ ֶ ַ‬ ‫שׁנה ָ ָ‬‫שׁבעים ָ ָ‬ ‫ותרח ֶבּן ִ ְ ִ‬ ‫מחרן"‪ַ ֶ ְ ,‬‬
‫בּצאתוֹ ֵ ָ ָ‬ ‫ְֵ‬
‫וֹידע ֶבּן ִאישׁ ַחי"‪»»¿ .‬‬
‫‪ַ ∑ ÔÁa‬הנּוּ"ן‬ ‫"וּבניהוּ ֶבּן ְיה ָ ָ‬ ‫ְ ָָ‬ ‫עדין‬
‫מחרן‪ִ ַ ֲ .‬‬
‫אברם ֵ ָ ָ‬‫כּשׁיּצא ַ ְ ָ‬‫לתרח ְ ֶ ָ ָ‬ ‫הרי קמ"ה ְ ֶ ַ‬ ‫אברם‪ֵ ֲ ,‬‬‫ַ ְָ‬
‫אברם‪ֲ ,‬חרוֹן ַאף ֶשׁל ָמקוֹם‪:‬‬ ‫וֹמר ְל‪ַ :‬עד ַ ְ ָ‬ ‫וּכה‪ ,‬ל ַ‬ ‫ֲהפ ָ‬ ‫מיתתוֹ‬‫הק ִדּים ַה ָכּתוּב ִ ָ‬ ‫ול ָמּה ִ ְ‬ ‫הר ֵבּה‪ָ ְ ,‬‬‫שּׁנוֹתיו ַ ְ‬
‫ִנשׁארוּ ִמ ְ ָ‬ ‫ְֲ‬
‫דּבר‬
‫יהא ַהָ ָ‬ ‫שׁלּא ְ ֵ‬
‫אברם? ֶ ֹ‬ ‫יציאתוֹ ֶשׁל ַ ְ ָ‬ ‫תּרח ִל ִ ָ‬ ‫ֶשׁל ֶ ַ‬
‫‪          ‬‬
‫ר‪"‬י )ל‪ ‬ל‪ ‬טו‪ ,‬טו(‬ ‫‪‬תב ַ ִ‬‫‪‬כפי ֶ ָ ַ‬
‫להאמי‪ַ ‬ה'‪ִ ְ ,‬‬
‫ל‪‬ד א‪‬ת‪ִ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫ִֵ‬ ‫ַ)ר ִ‪"‬י(‬ ‫והל‪ ‬ל‪‬‬
‫זק‪ַ ָ ְ ‬‬
‫‪‬יח‪ֵ ָ ‬‬
‫ֶ‪ִ ‬ה ִ‪‬יח‬ ‫)יא‪ ,‬לב(‬ ‫‪‬חר‪‬‬
‫‪‬רח ְ‪ָ ָ ‬‬
‫חר‪‬‬ ‫‪‬מת ֶ‪ַ‬רח‬
‫ַו‪ָ ָ‬מת‬
‫אברה‪ֶ ‬את‬
‫עזב ַ ְ ָ ָ‬
‫‪‬כ‪ַ ָ ‬‬
‫ל‪‬מר ֶ ָ ֵ‬ ‫‪‬בה‪ְ .‬ויֵ‪ַ ‬‬
‫ע‪‬ה ְ ָ‬ ‫‪‬רח ָ ָ‬‫ֶ ֶַ‬ ‫‪‬ני‬
‫לעמד ִמ ְ ֵ‬
‫‪‬מרא )קידושי‪ ‬לג‪ ,‬ב( ְ‪‬נ‪ְ ‬וה‪‬א ַר‪ַ ,‬מה‪ֹ ֲ ַ ‬‬ ‫איתא ַ ְ ָ ָ‬‫ִ ָ‬
‫‪‬ניו‪.‬‬
‫לעמד ִמ ָ ָ‬
‫יצטר‪ֹ ֲ ַ ‬‬
‫‪‬א ִ ְ ָ ֵ‬‫‪‬די ֶ ֹ‬‫אביו‪ֵ ְ ,‬‬
‫ִָ‬ ‫ויעמד‪ֶ ‬זה‬‫‪‬רייתא ה‪‬א‪ְ ַ ַ ְ ,‬‬‫‪‬ספיקא ְ‪‬א ַ ְ ָ‬
‫הרא"ש‪ָ ֵ ְ :‬‬ ‫וכתב ָ ֹ‬ ‫אביו‪ַ ָ ְ .‬‬
‫ִָ‬
‫חסלת פרשת נח‬ ‫‪‬עלה‬
‫‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫מר‪‬טנ‪‬רג‪ִ ֶ ,‬‬
‫מאיר ֵ ְ ְ ְ‬ ‫ר‪‬נ‪ִ ֵ ‬‬‫אמר‪ַ ‬על ַ ֵ‬ ‫‪‬ני ֶזה‪ְ ָ .‬‬ ‫ִמ ְ ֵ‬
‫אליו‪,‬‬
‫יבא ֵ ָ‬ ‫‪‬אביו ָ ֹ‬‫רצה ֶ ָ ִ‬ ‫ולא ָ ָ‬
‫אביו ְ ֹ‬‫‪‬ני ָ ִ‬
‫הק ִ‪‬יל ְ ֵ‬
‫לגד ָ‪‬ה ֹלא ִ ְ‬ ‫ִ ְֻ‬
‫אברה‪‬‬
‫‪‬הרי ַ ְ ָ ָ‬‫אברה‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬
‫‪‬למיד‪ֶ ‬ל ַ ְ ָ ָ‬‫היה ַ ְ ִ‬ ‫‪‬רח ָ ָ‬
‫וה ֵ‪‬ה‪ַ ֶ ,‬‬‫עכ"ל‪ִ ְ .‬‬
‫קנ"ג פסוקי‪ ,‬בצלא"ל סימ‪ .‬אב"י יסכ"ה לו"ט סימ‪.‬‬

‫*( ע"פ לקו"ש חט"ו עמ' ‪ ,63‬ועמ' ‪423‬‬

‫‪       ‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬י"ג מ"ח‪ ,‬תשי"ד‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫זה עתה קבלתי שורותיו מי"ב מ"ח עם המצורף להם מאמר ניצוצות חב"דיים‪ .‬ות"ח ת"ח על‬
‫שימת לבו בזה‪ ,‬ובודאי קודם ששלח המאמר אלי עבר עליו בהתענינות הדרושה‪ ,‬ותקותי אשר ניצוצות‬
‫הנ"ל נצטרפו להנר אשר בפנימיות נפשו להוסיף פעולה בכיוון הנדרש ע"פ תורת חב"ד בחיי היום‬
‫יומיים‪ ,‬כי ה"ז כל האדם הישראלי אשר קדוש יהי' לאלקיו וממלכת כהנים לא רק בעת התפלה ולימוד‬
‫התורה אלא גם בהלכו בשוק‪ ,‬באכילתו ושתייתו וע"ד מה שכותב הרמב"ם בהלכות דיעות פרק ה'‪...‬‬

‫בכבוד ובברכה‪.‬‬
‫זפ‬
‫שיעורי תהלים לשבוע פרשת נח‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫ב"ה א' ט"ו סיון‪ ,‬תרפ"ח‪ ,‬ריגא‬
‫‪ ...‬בראשית שנת תרפ"ז באתי בבקשה לכללות אנ"ש שי' אשר יקבעו‪,‬‬
‫שבבתי‪-‬הכנסת אחר תפילת שחרית בכל מנין מתפללים יאמרו שיעורי תהלים (כמו‬
‫שנחלק לימי החדש)‪ ,‬ולאמר אחר זה קדיש כנהוג‪ .‬ובקשתי זאת בתקפה עומדת‪,‬‬
‫לזכות הרבים‪( ,‬וראוי הי' לעשות כן בכל בית כנסת‪ ,‬כי איננו ענין פרטי של מפלגת‬
‫החסידים יחיו בפרט)‪ ,‬ובגלל זאת יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב מנפש‬
‫ועד בשר ‪...‬‬

‫יום רביעי ‪ -‬א' מרחשון‬ ‫יום ראשון ‪ -‬כ"ח תשרי‬

‫פרק כ‪ ,‬מפרק א‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק קלה‬
‫עד סוף פרק ט‬ ‫עד סוף פרק קלט‬

‫יום חמישי ‪ -‬ב' מרחשון‬ ‫יום שני ‪ -‬כ"ט תשרי‬

‫מפרק י‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק קמ‬
‫עד סוף פרק יז‬ ‫עד סוף פרק קמד‬

‫יום שישי ‪ -‬ג' מרחשון‬ ‫יום שלישי ‪ -‬ל' תשרי‬

‫מפרק יח‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק קמה‬
‫עד סוף פרק כב‬ ‫עד סוף פרק קנ‬

‫שבת קודש ‪ -‬ד' מרחשון‬

‫פרק כ‬
‫מפרק כג עד סוף פרק כח‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫[תמוז תרס"ו]‬
‫שמעתי מזקני ארץ שבימיהם היה המנהג שכל אחד היה אומר בכל יום את הקאפיטל‬
‫תהילים לפי שנות חייו‪ .‬למשל אם מלאו לו כ' שנה ונכנס לשנת הכ"א היה אומר פרק כ"א‬
‫בתהילים וכן היו אומרים גם את התהילים לפי שנות בניו ובנותיו באמרם שזוהי סגולה שלא‬
‫ייצאו לתרבות רעה‪...‬‬
               ‫חפ‬

‫יום ראשון כ"ח תשרי‬

‫ה‬
‫ת‬
‫גכרא‬
           
44 
       
   
                      
 1
45            
  
              2
46 
          
           
    
  3
47   
         
             
     
     
   4
48        5
49              6
50   
        1 
      7
   2    
   8
51
       
52            9
53    
        3

        10
54    
     
 
         4

            11
55   
        5
          12
56      

        6

             13
57       
       7
   
    14
58 
     
      8
       15
59 
                  9
        16
60 
              10
       17
61 
                11
         18
62                  12
   19
63             13
   20
64            14
   21
65           15
   22
66            16
    23
67            17           24
68              18                25
69             19      
     26
70              20    27
71                21          28
72 
                 22        29
73       
          23           30
74 
    
           24    31
75             32
76 
     
   
   
  
     
     
                   33
77                           34
78                     35
79                
   
           36
80   
                                   37
81 
            
                    38
82          
    
 
                      39
83           
                           40
84    
    
  
   
       
               41
85                           42
86 
    
                 
             43

.‫ ט‬,‫ צפני' ג‬.29 .‫ ובחדא"ג מהרש"א שם‬.‫ א‬,‫ מנחות קי‬.28 .‫ ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג‬.27
 ‫טפ‬              

8    

       
 1
9          
   2
10           1 
      
   3
11              2     4
12 
          3   
   5
13       
    
    6
14 
   
      7

‫יום שני כ"ט תשרי‬

‫ש‬
‫"ט‬
‫ם‬
‫'ת‬
‫וניֿלרכ‬
             

36                                    15
37                   
      
   
         16
38 
          
          17
39          
   
  18
40 
   
             4   
     19
41                 5           20
42              6     
    21
43               7           22
44 
         8   
      23
45  
           9 
   
      24
46 
                   10           25
47 
   
           11    26
48                    12     
   27
49            13    
   28
50             14           29
   
51   
        15           30
52 
         
        16          31
53              
    32
      17
54         
   33
55 
     
  18
          34
56   
        
  
    
     
 
             35

‫יום שלישי ל' תשרי‬

             
65           
  
  
  
    
      
   57
66             
           58
67       
   
      59
68     
         60
69             19    61
70             20 
     
   62
71 
             21    
    63
72 
        
   
   
   64

.‫ ובכ"מ‬.‫ ראה ע"ח שמ"ב פ"ד‬.33 .(‫ ב‬,‫ ראה תקו"ז תכ"ב )סו‬.32 .‫ ט‬,‫ זכרי' יד‬.31 .‫ ובכ"מ‬.‫ מא‬,‫ מכילתא בא יב‬.‫ ב‬,‫ מגילה כט‬.30
               ‫צ‬

13 
   
  
 
    
  
   
  
  
        
  
 1
14     
   
     
  
   
    
     
  2
15     
     3
16          4
17          1    5
18        
           2    6
19 
               3    7
20   
            4     8
21    
               5  
   
 9
22 
               6          10
23      
 
     
   11
24        
  
  
 
  
  
  
          12

‫יום רביעי א' מרחשון‬

            
52             
                        25
53                             26
54                     27
55                             
    
         28
56 
        29
57               30
58                7          31
59 
                   8        32
60 
                  9      
   33
61 
         
        10   
     34
62             
   35
       11
63   
         12       36
64               37
65    
        13
  
      38
66        
      14        
   39
67 
     
         15
   40
68    
      
        16
          41
69 
         
       17      
    42
70 
         
       18          43
71                   19
   44
72 
           20
   45
73                 21    46
74        
         22      47
75    
                23
       48
76           24
   49
77                               50
78             
          
  
  
           51

‫ נשא‬.38 .‫ ט‬,‫ קהלת ח‬.37 .‫ פרק ב‬.36 .‫ ובכ"מ‬.‫ ב‬,‫ זח"ג מא‬.35 .‫ הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב‬.‫ סקפ"ה ס"ג‬.‫ ראה שו"ע אדה"ז סס"ב ס"ג‬.34
.‫ כה‬,‫ו‬
 ‫אצ‬              

‫יום חמישי ב' מרחשון‬

             
45 
       
   
                
         
    
      1
46  
            
      
  
               
  2
47 
                    
   
   
           3
48                                   4
49       
  5
50
51
 

  
  

 
  
   
    7
 6

52       

  
       1
  8
53 
         
      

2
    9
54 
           
 
3

      10
55 
       
       4

             11
56               5
   
   12
57               6
   13
58 
     
    7
   14
59              
 
8
   15
60 
              9

          16
61       
            10
   
    17
62             11
   18
63            12
   19
64           13    20
65            14      21
66            15      22
67            16      23
68 
  
                17 
       24
69                
    18          25
70             19 
      26
71              20  
  
   27
72             21           28
73            22 
    29
74             23       30
75            24     31
76       32
77            33
78                 
         34
79                               35
80                      36
81  
              
                      37
82 
     
   
                         38
83 
   
          
    
    
 
  
              39
84            
                              40
85                 
              41
86                       42
87            
               
        43
88            
                       44

.‫ ט‬,‫ ע"פ איכה א‬.42 .‫ יד‬,‫ מטות לא‬.41 .‫ ב‬,‫ שבת מ‬.40 .‫ ב‬,‫ ברכות לג‬.39
               ‫בצ‬

18         

          1
19                           2
20 
   
      
    
  
   
   
         
  
     
   3
21  
       
             
  
     
     
      4
22         5
23  
   
   
       6
24              1      7
25 
     
  
         2     8
26     
             3     9
27               4     10
28 
    
           5     11
29    
         6 
 
    12
30   
     7   
     13
31  
        14
32     
   
    
   
    
    
        15
33 
          
     
       
    16
34      
 
          17

‫יום שישי ג' מרחשון‬

             
60 
  
       
         
                35
61        
        
           
       36
62  
   
       
    
   
  
  
   
    
    
   
      37
63                 
    
    
           38
64   
    39
65
66
  
  
     
    40
41
67   
   8
   42
68    
        9   43
69    
       10     44
70   
        11    45
71   
  
             12   46
72    
         13    47
73   
           14    48
74          15     49
75          16      50
76             17           51
77  
           18        52
78     
        19    
   53
79           20           54
80          55
81       
              
                56
82 
 
             
        
             57
83 
              
     
   
             58
84 
            
     
           
  
      59

.36 ‫ שבהערה‬.45 .‫ יג‬,‫ שם טז‬.44 .‫ ג‬,‫ יח‬.43

 ‫גצ‬               

35  
   
         
    
      
            1
36 
   
   
 
    
      
   
           2
37           
     

            3
  
38    
 
   
    
  
  
 
       
      
        4
39    
 
  5
40       
           6
41          
    7
42    
       1          
  8
43    
       2             9
        3 
  
        4           10
44
45      
  11
46    
            125

47            6     13
48 
      7    14
49  
   
  
          8    15
50    
          9     16
51            10     
  17
52 
    
            11         18
53             12    
       19
54 
           13    
    20
55              14          21
56     
           15     22
57          16 
             23
58 
             17           24
59   
            18 
      25
60                 
19     26
61                   
20   27
62     
           21          28
63 
   
             22          29
64                  23 
          30
65 
  
          31
66                   
  
  
     
      
          32
67                    
        
   
         
  33
68       
   
      
      
      
   
     
  
     34

‫יום שבת קודש ד' מרחשון‬

‫ת‬
‫וגכרא‬
              
79                     69
80                    70
81                       71
82                      72
83                      73
84                       74
85                      75
86                      76
87                 77
88                      78

.‫ ראה תקו"ז ת"ו‬.51 .‫ יט‬,‫ ראה ספרי עקב יא‬.50 .‫ ה‬,‫ משלי כח‬.49 .‫ ה‬,‫ יואל ג‬.48 .‫ כד‬,‫ ירמי' כג‬.47 .‫ כח‬,‫ ע"פ נצבים כט‬.46
                ‫דצ‬

48 
                              1
49 
           
     
     
               2
50       
           
                 3
51                          4
52     
          5
53           6
54
55
   
        
       1
     7
     8
56     
   
     2
           9
57        
        3
    
  10
58 
  
 

        4

      11
59         
         5
              12
60   
   
         6

        13
61     
             7
           14
62     
         8
    15
63                 9
    16
64   
            10
            17
65                  11
      18
66                  12
   19
67             13
  20
68   
            14
   21
69  
              15    22
70               16    23
71 
           17    24
72               18     25
73               19 
     26
74              20     27
75 
          21            28
76    
          22      29
77           23    30
78 
 
   
         24    31
79         32
80         
                 33
81                             34
82         
                       35
83 
        
                    36
84                     37
85 
                
            38
86      
     
            
            39
87           
              40
88    
      
  
   
             
              41
89                      
       42
90   
     
                  
     
             43
91   
              
            
   
       44
92 
      
  
                  45
93          
            
         46
94                   
           47

.‫ ב‬,‫ זכרי' יג‬.5 .‫ יב‬,‫ האזינו לב‬.4 .‫ י‬,‫ שם יב‬.3 .‫ ג‬,‫ דניאל יב‬.2 .‫ ב‬,‫ זח"ג קכד‬.1
 ‫הצ‬               

43 
      
   
  
    
  
   
      
    
           1
44 
   
               
  2
45         
    
           
   
  
          3
46                     
     4
47         5
48                
 6
49             1    7
50            2         8
51   
    
         3        9
52               4          10
53             5      
   11
54 
             6     12
55 
        
          7    13
56 
             8     14
57  
  
 
         9    
15
58         16
       10
  11    17
59
      
60   
   
     18
61 
     
        12

            19
62  
     
         13
       20
63    
         14
         21
64   
        15
       22
65              16
  
    23
66    
         17
           24
67    
       18
             25
68    
       19
    26
69              20
    27
70   
           21
   28
71         
          22
         29
72     
    
         23
      30
73          
  
                      31
74           
          
      
       
     
            32
75 
    
            
                      33
76 
                   
  
            34
77                                   35
78             
    
 
   
  
                     36
79                            37
80       
   
                       38
81  
     
   
                  39
82 
  
        
                  40
83 
                    41
84                         42

- ‫ בדל"ת‬,"‫ ולא כמו שנראה מהדפוסים האחרים שנכתב "חסידי מדע‬,‫ וכן צ"ל‬,‫ ברי"ש‬,"‫ "חסירי מדע‬,‫ כן הוא בדפוסי תניא ישנים‬.6
‫ ראה שער הגלגולים הקדמה ט"ו‬.9 .‫ א‬,‫ יג‬.‫ ב‬,‫ חגיגה יא‬.8 .‫ יח‬,‫ משלי ג‬.7 .‫שעל פיהם תורגם בטעות בתניא אידיש וכן באנגלית‬
."‫ ב ואילך( ועוד בכ"מ בזהר עד"ז דברי רשב"י‬,‫ "ראה אד"ר בתחלתה )זח"ג קכז‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .10 .‫ ובכ"מ‬.‫בסופה‬
‫ ומהני מחילה‬.'‫˙‡ וכו‬ÂÎÏÓ„ ‡È„ ,ÔÈ‚˙‰ ‫ דבהם הפס"ד דעושין כמנהג‬- ‫ "אולי י"ל דמבדיל ד"מ‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .11
.‫ ד‬,‫ ראה תו"א לח‬- ‫ איך נעשו היחודים שע"י התפלה בכל יום‬- ‫ "לשאלת כמה‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .‫ א‬,‫ שבת יא‬.12 .'"‫וכו‬
:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .17 .'‫ סוף הלכה ב‬.16 .‫ א‬,‫ ר"ה לה‬.15 .12 ‫ ראה לעיל הערה‬.14 .‫ א‬,‫ ברכות כ‬.13 ."‫ ובכ"מ‬.‫ א‬,‫סט‬
                ‫וצ‬

35      

    
      
     
  
  
    
    
   1
36           
          
    
 
  2
37 
    
           
  
           3
38 
         
   
    
      
             4
39           5
40
41
     
     
 
     6

       7
42 
  
                1
        8
43              2

     9
44              3

 
    10
45            4
        11
46              5
 
    12
47            6

           13
48            7           14
49             8 
          15
50            9        16
51 
             10        17
52                  11             18
53 
              12          19
54 
  
               13        20
55                   14     21
56 
               15   22
57 
    
            16     23
58         24
59                    25
60   
    
  
    
   
                26
61        
  
  
    
    
          27
62           
            28
63 
     
   
   
  
        
   
    
       29
64 
   
   
     
                   
        30
65                 
          31
66                     
   32
67          
           33
68                            34

.‫ גליא דתורה ומקרא שייך לקבלה )לקו"ת בי' דולא תשבית‬- ‫ ולהעיר דמשנה‬.‫ כי גם הטעם חלק מהתמי' כדלקמן‬- ‫"י"ל דהוסיף הטעם‬
˙Ú‰ .19 ."(‫ "שבק סדר נשים וכו' )ראה לקוטי לוי"צ לתניא‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .18 ."(‫אבל ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב‬
‫ שער‬.20 ."(‫ ח"ב‬- ‫ סע"א ואילך( ובביאוה"ז שם )גם דהצ"צ‬,‫ ב )הקדמת תקו"ז יד‬,‫ וראה זח"א כז‬.‫ "צ"ע וחיפוש‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î
ÁΉ‫ על מה שרבנו הזקן אומר כאן ה‬.24 .‫ א‬,‫ ברכות ח‬.23 .‫ ובפרש"י‬.‫ א‬,‫ חגיגה יד‬.22 .‫ ב‬,‫ שבת לג‬.21 .‫ ובכ"מ‬.‫המצוות פ' ואתחנן‬
‫ מפני שאת הזוהר והתיקונים היו יכולים‬,‫ בת"ר סדרים שהיו בימיהם‬,‫שמן ההכרח לומר שעיקר עסקם במערה היה בתורת המשניות‬
‫ מקשה בספר "דברי תורה" לבעל "מנחת אלעזר" מהדורא ח' סימן ע' )אחרי בקשת מחילה מהדרת‬- ‫לסיים בשנים או שלשה חדשים‬
‫ האם בנגלה לא היו יכולים לסיים כל המשניות במשך כמה‬:‫ כפי שאומר שם‬,‫ שכן‬,‫ שלכאורה אין זה הכרח כלל‬,('‫גאון קדשו וכו‬
‫ אלא בגלל פלפולם וסלסולם בקושיות ובתירוצים וכו' זה לוקח‬- ?‫ בשעה שלא היו מפלפלים ומסלסלים בחידושים שבהן‬,‫חדשים‬
‫ שעל ידי ביאור הפרטים והענינים שבספר‬,‫ מאשר בנגלה‬˙ÂÈ „ÂÚÂ ,‫ הרי אותו דבר בנסתר דתורה‬- ‫ אומר הוא‬- ‫ ואם כך‬,‫זמן רב‬
‫ "להשאלה הנ"ל י"ל דאדה"ז האט באווראנט‬:È‰ ‫ ענה‬.‫ שגם י"ג שנה לא יספיקו לכך‬,‫ זה יכול לארוך זמן רב‬,‫הזוהר ובתיקונים‬
"‫' "מהדורות‬ ˜Â - (‫ ב ברשב"ם‬,‫ ובהקדם דלימוד הש"ס ע"י ר' אשי ארך ס' שנה כל שנה ב' חדשים )ב"ב קנז‬.‰ÓˆÚ ‫באגה"ק זו‬
‫ ראשונים‬- ‫ לדורו דרשב"י‬ÍÚ ‡Ï˘ - ‫ שהי' לאחרי ר' יוחנן‬- ‫ והלימוד‬,‫ ואז הי' שש סדרים‬.‫ פעמים היינו עשר שנים רצופות‬-
‫"„ פירוקי וכו' ]להעיר להנ"ל‬Î - "‫ ב"פלפול הקושיות ותירוצים‬,"‫˙ סדרי שהי' בימיהם‬Â‡Ó ˘˘"‫ עאכו"כ כשעסקו ב‬.(‫ א‬,‫)עירובין נג‬
"‫ דמסטרא הרע" ולית תמן ב"ס' הזהר והתיקונים‬...‫ כי פלפול‬,"‫ משא"כ ב"ס' הזהר והתיקונים‬,[1684 '‫מקו"א בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ג ע‬
."'‫ לזה כו‬‰ÎÊ Ê"ÈÚ˘ ‫ אבל מוכרח הי' בלימודו דרשב"י בנגלה ובפרט במערה‬.(‫)כדלעיל‬
‫זצ‬ ‫היום יום ‪. . .‬‬

‫ה'תש"ד‬ ‫כח תשרי‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬נח‪ ,‬רביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫ראשון‬
‫תהלים‪ :‬קלה־קלט‪.‬‬
‫תניא‪( :‬אלא שבארצות ‪ . . .‬עמהם)‪.‬‬

‫יכם ְ ּב ִע ָּתם"‪ִ ..‬ל ּמוּ ד ַה ּתוֹ ָרה ְו ִק ּיוּ ם ַה ִּמ ְצוֹת ֵהם ַט ַ ּב ַעת ַה ִ ּקדוּ ׁ ִשין‬
‫"אם ְ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכוּ גּ וֹ ' ְונָ ַת ִּתי ִ ּג ׁ ְש ֵמ ֶ‬
‫ִ‬
‫־ברוּ ך־הוּ א ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל ְל ִה ְת ַח ֵ ּיב ָלזוּ ן אוֹ ָתם וּ ְל ַפ ְרנְ ָסם‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ׁ ֶש ָ ּב ֶהם ִק ֵּד ׁש ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּ‬

‫ה'תש"ד‬ ‫כט תשרי‬ ‫יום חמישי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬נח‪ ,‬חמישי עם פירש"י‪.‬‬
‫שני‬
‫תהלים‪ :‬קמ־קמד‪.‬‬
‫תניא‪ :‬והנה ‪ . . .‬האר"י ז"ל‪.‬‬
‫ְמבָ ְר ִכים ִ ּב ְר ַּכת הַ ֶ ּק ֶׁשת‪ ,‬וְ לֹא ְ ּכי ֵׁש ְמפַ ְק ּ ְפ ִקים ָּבזֶה‪.‬‬
‫איינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האָ ט געהאַ ט א מחלוקת מיט נאָ ך א בעל‬
‫הבית‪ ,‬און זייענדיג אַ מאָ ל בא דעם בעש"ט אין שוהל האָ ט ער געשריען‪ ,‬אַ ז ער וואָ לט‬
‫זיין בר פלוגתא קורע כדג זיין‪.‬‬
‫דער בעש"ט האָ ט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט‪ ,‬און‬
‫זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאַ כטע אויגען‪ .‬דער בעש"ט האָ ט ארויפגעלייגט‬
‫זיין הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים‪ ,‬וועלכע זיינען געשטאַ נען‬
‫לעבען אים‪ּ ,‬פלוצלונג האָ בען די תלמידים אָ נגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק‪ :‬זיי‬
‫האָ בען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא‪.‬‬
‫דאָ ס באַ ווייזט קלאָ הר‪ ,‬אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר‪ :‬אָ דער אין‬
‫א לבוש חומרי‪ ,‬אָ דער א רוחני וואָ ס מי קאָ ן אים אָ נעמען נאָ ר מיט העכערע און‬
‫איידעלערע געפילען‪.‬‬

‫'ב ַעל ַ ּב ִית'‪ ,‬וּ ִב ְהיוֹ תוֹ ּ ַפ ַעם‬ ‫יבה ִעם עוֹ ד ַ ּ‬ ‫יבוּ ז' ָה ְי ָתה לוֹ ְמ ִר ָ‬
‫מע ִז ּ‬
‫'ב ֲע ֵלי ָ ּב ִּתים' ׁ ֶשל ָה ִעיר ֶ‬ ‫ֶא ָחד ֵמ ַה ַ ּ‬
‫ל־שם־טוֹ ב ְ ּב ֵבית ַה ְּכנֶ ֶסת הוּ א ָצ ַעק‪ֶ ׁ ,‬ש ָה ָיה "קוֹ ֵר ַע ֶאת ְי ִריבוֹ ְּכ ָדג"‪.‬‬ ‫ֵא ֶצל ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ‬
‫ל־שם־טוֹ ב ִצוָּ ה ֶאת ַּת ְל ִמ ָידיו ְל ׁ ַש ֵלב ָי ַד ִים ָּכל ֶא ָחד ִעם ֲח ֵבירוֹ ‪ ,‬וּ ְל ִה ְת ַי ֵ ּצב ְל ָידוֹ ְ ּב ֵעינַ ִים‬ ‫ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ‬
‫ְ‬
‫יח ָי ָדיו ַה ְ ּקדוֹ ׁשוֹ ת ַעל ִּכ ְת ֵפי ׁ ְשנֵ י ַה ַּת ְל ִמ ִידים ׁ ֶש ָע ְמדוּ ְ ּב ָסמוּ ך ֵא ָליו‪.‬‬ ‫ל־שם־טוֹ ב ִה ִ ּנ ַ‬ ‫ֲעצוּ מוֹ ת‪ַ .‬ה ַ ּב ַע ׁ ֵ‬
‫ל־ה ַ ּב ִית' קוֹ ֵר ַע ֶאת ְי ִריבוֹ‬ ‫'ב ַע ַ‬ ‫יצד ַ ּ‬‫ימה ְ ּגדוֹ ָלה‪ֵ :‬הם ָראוּ ֵּכ ַ‬ ‫ְל ֶפ ַתע ֵה ֵחלוּ ַה ַּת ְל ִמ ִידים ִל ְצעוֹ ק ִמ ּתוֹ ְך ֵא ָ‬
‫ְּכ ָדג!‬
‫יח ְ ּב ֵברוּ ר‪ֶ ׁ ,‬ש ִּמ ָּכל ּכ ַֹח ֶי ׁ ְשנוֹ ּפ ַֹעל דָּ ָבר‪ִ :‬אם ִ ּב ְלבוּ ׁש ָח ְמ ִרי‪ ,‬אוֹ רוּ ָחנִ י ׁ ֶש ֶא ְפ ׁ ָשר ְל ָת ְפסוֹ ַרק‬ ‫ֶזה מוֹ ִכ ַ‬
‫ְ ּבחוּ ׁ ִשים נַ ֲע ִלים ַו ֲע ִדינִ ים יוֹ ֵתר‪.‬‬

‫ה'תש"ד‬ ‫ל תשרי‪ ,‬א דר"ח‬ ‫יום ששי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬נח‪ ,‬ששי עם פירש"י‪.‬‬
‫שלישי‬
‫תהלים‪ :‬קמה־קנ‪.‬‬
‫תניא‪ :‬והנה נפש ‪ 280 . . .‬בלא דבור‪.‬‬

‫ַה ֵ ּלל‪ּ :‬כוֹ ְפ ִלין "הוֹ דוּ ַלה'" ַא ַחר ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַהג' ּ ְפסוּ ִקים "י ַ‬
‫ֹאמר נָ א"‪ְ ,‬ו ַגם ְּכ ׁ ֶש ִּמ ְת ּ ַפ ְל ִלים ְ ּב ָי ִחיד‪– .‬‬
‫"ו ַא ְב ָר ָהם ָז ֵקן גּ וֹ ' ְז ַב ְד ָיה ִי ׁ ְש ְמ ֵרנִ י כוּ '" – ג' ּ ְפ ָע ִמים‪.‬‬
‫ְ‬
 ‫היום יום ‪. . .‬‬ ‫חצ‬

‫ה'תש"ד‬ ‫א חשון‪ ,‬שר"ח‬ ‫שבת‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬נח‪ ,‬שביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫רביעי‬
‫תהלים‪ :‬א־ט‪.‬‬
‫תניא‪ :‬והנה זלעו"ז ‪ . . .‬המעלות‪.‬‬
‫קו ִרין ְליִ שְׂ ָראֵ ל ִמ ּ ָפסוּק וַ ּי ֵָרא ה' אֶ ל ַא ְב ָרם גו'‪.‬‬
‫טובָ ה ‪ֹ -‬‬
‫ישי דְּ ָׁשבו ַּע הַ ָּבא ָעלֵ ינ ּו ְל ֹ‬
‫ְ ּב ִמנְ חָ ה ‪ -‬וְ כֵ ן ְ ּב ֵׁשנִ י וַ ח ֲִמ ִ ׁ‬
‫־ברוּ ְך־‬ ‫"ב] ָא ַמר ְל ֶא ָחד ַעל ְי ִחידוּ ת‪ֵ :‬מ ָאז ׁ ֶש ָא ַמר ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּ‬ ‫ְּכבוֹ ד ְק ֻד ּ ׁ ַשת ֲאדֹנִ י ָא ִבי מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ָ‬
‫[ה ַר ׁ ַש ּ‬
‫ְ‬
‫"ו ִ ּי ַּסע ַא ְב ָרם ָהלוֹ ך ְונָ סוֹ ַע ַה ֶ ּנ ְג ָ ּבה"‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫־לך ֵמ ַא ְר ְצך גּ וֹ '" וּ ְכ ִתיב ַ‬ ‫"ל ְך ְ‬ ‫יו־ה ּ ׁ ָשלוֹ ם ֶ‬
‫הוּ א ְל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ ָע ָל ַ‬
‫ְ‬
‫ֻה ְת ַחל סוֹ ד ַה ֵ ּברוּ ִרים‪ְ .‬ו ַעל ּ ִפי ְ ּג ֵז ַרת ַה ַה ׁ ְש ָ ּג ָחה ָה ֶע ְליוֹ נָ ה ָה ָא ָדם הוֹ ֵלך ְל ַמ ָּס ָעיו ַ ּב ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ַה ִ ּניצוֹ צוֹ ת‬
‫ל־ידוֹ ְמ ַח ִּכים ִל ְג ֻא ָ ּל ָתם‪.‬‬ ‫יכים ְל ִה ְת ָ ּב ֵרר ַע ָ‬ ‫ַה ְ ּצ ִר ִ‬
‫יקים ׁ ֶש ֵהם ַ ּב ֲע ֵלי ְר ִא ָ ּיה‪ ,‬רוֹ ִאים ֵהם ְ ּב ֵא ֶיזה ָמקוֹ ם ַה ֵ ּברוּ ִרים ׁ ֶש ָ ּל ֶהם ְמ ַח ִּכים ָל ֶהם ְוהוֹ ְל ִכים‬ ‫ַה ַ ּצדִּ ִ‬
‫ילת ָּכל ָה ִע ּלוֹ ת ְו ִס ַ ּבת ָּכל ַה ִּס ּבוֹ ת ְמ ַס ֵ ּבב‬ ‫[=ו ַה ֲאנָ ׁ ִשים חוּ ץ ֵמ ֶהם]‪ִ ,‬ה ֵ ּנה ִע ַ‬ ‫ְ‬ ‫ׁ ָש ָּמה ְ ּב ַע ְצ ָמם‪ְ .‬ו ַע ָּמא ֶּד ַ ּבר‬
‫יהם ָה ֲעבוֹ ָדה ַ ּב ֲעבוֹ ַדת ַה ֵ ּברוּ ִרים‪.‬‬ ‫ַּכ ָּמה ִע ּלוֹ ת ְו ִס ּבוֹ ת ׁ ֶש ָ ּיבוֹ אוּ ַל ָּמקוֹ ם ַההוּ א‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ׁ ָשם ֻה ְּט ָלה ֲע ֵל ֶ‬

‫ה'תש"ד‬ ‫ב חשון‬ ‫יום ראשון‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬לך לך‪ ,‬פרשה ראשונה עם פירש"י‪.‬‬
‫חמישי‬
‫תהלים‪ :‬י־יז‪.‬‬
‫תניא‪ :‬ואחר ‪ . . .‬קמא טובא‪.‬‬

‫משיחת אאמו"ר מוצש"ק לך לך תרנ"א‪ :‬אין די ערשטע יאָ הרען פון זיינע נשיאות‬
‫האָ ט דער אלטער רבי געזאָ גט ברבים "מען בעדארף לעבן מיט דער צייט"‪ .‬דורך זיין‬
‫ברודער מהרי"ל האָ בען זקני החסידים אויסגעפונען‪ ,‬אז דער רבי מיינט אז מ'דארף‬
‫לעבען מיט דער פרשת השבוע און פרשת היום פון דער סדרה פון דער וואָ ך‪ .‬ניט‬
‫נאָ ר לערנען די פרשת השבוע יעדען טאָ ג‪ ,‬נאָ ר לעבען מיט איר‪.‬‬

‫"ב] מוֹ ָצ ֵאי ׁ ַש ַ ּבת ק ֶֹד ׁש ֶל ְך ְל ָך תרנ"א‪ּ ִ :‬ב ׁ ְשנוֹ ת נְ שִׂ יאוּ תוֹ‬ ‫יחת ֲאדֹנִ י ָא ִבי מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ָ‬
‫[ה ַר ׁ ַש ּ‬ ‫ִמ ּ ִׂש ַ‬
‫ּ‬
‫"י ׁש ִל ְחיוֹ ת ִעם ַה ְז ַמן"‪ּ ְ .‬ב ֶא ְמ ָצעוּ ת ָא ִחיו ַמ ֲה ִרי"ל [=מוֹ ֵרנוּ ָה ַרב‬ ‫ֵ‬ ‫ּ‬
‫אשוֹ נוֹ ת ָא ַמר ַר ֵ ּבנוּ ַה ָזקן ָ ּב ַר ִ ּבים ֵ‬ ‫ָה ִר ׁ‬
‫'ל ְחיוֹ ת' ִעם ּ ָפ ָר ׁ ַשת ַה ּ ׁ ָשבוּ ַע וּ ָפ ָר ׁ ַשת ַה ּיוֹ ם‬‫ייב] ֵ ּב ְררוּ ִז ְקנֵ י ַה ֲח ִס ִידים‪ֶ ׁ ,‬ש ַּכוָּ נַ ת ָה ַר ִ ּבי ִהיא ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ‬
‫ְיהוּ ָדה ֵל ּ‬
‫ִמ ּ ָפ ָר ׁ ַשת ַה ּ ׁ ָשבוּ ַע‪ .‬לֹא ַרק ִל ְלמֹד ֶאת ּ ָפ ָר ׁ ַשת ַה ּ ׁ ָשבוּ ַע ָּכל יוֹ ם‪ֶ ,‬א ָ ּלא ִ‬
‫'ל ְחיוֹ ת' ִע ָּמ ּה‪.‬‬

‫ה'תש"ד‬ ‫ג חשון‬ ‫יום שני‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬לך לך‪ ,‬שני עם פירש"י‪.‬‬
‫שישי‬
‫תהלים‪ :‬יח־כב‪.‬‬
‫תניא‪ :‬וכמדומה ‪ . . .‬קמב אמרי פי‪.‬‬

‫(המשך שיחת הנ"ל)‪ :‬בראשית איז א פרייליכע סדרה‪ ,‬אפילו דער סוף איז ניט גאָ ר‬
‫אזוי געשמאַ ק‪ .‬נח איז דער מבול‪ ,‬אָ בער א פרייליכער סוף וואָ ך ‪ -‬געבאָ רען געוואָ רען‬
‫אברהם אבינו‪ .‬די אמת פרייליכע וואָ ך איז פרשת לך לך‪ ,‬אלע טעג פון דער וואָ ך‬
‫לעבט מען מיט אברהם אבינו‪ ,‬דער ערשטער וועלכער האָ ט זיך מוסר נפש געווען אויף‬
‫מפרסם זיין ג‪-‬טליכקייט אויף דער וועלט‪ ,‬און זיין מסירת נפש האָ ט אברהם אבינו‬
‫איבערגעגעבען בירושה צו אלע אידען‪.‬‬

‫אשית ִהיא ּ ָפ ָר ׁ ָשה שְׂ ֵמ ָחה‪ַ ,‬ל ְמרוֹ ת ׁ ֶש ַה ּסוֹ ף ֵאינוֹ ָּכל ָּכ ְך נָ ִעים; נ ַֹח הוּ א‬ ‫(ה ְמ ׁ ֵש ְך שִׂ ָ‬
‫יחה ַה ַ ּנ"ל) ‪ּ ְ :‬ב ֵר ׁ ִ‬ ‫ֶ‬
‫ָ‬
‫"לך ְלך"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬
‫ַה ַּמ ּבוּ ל‪ַ ,‬אך סוֹ ף ׁ ָשבוּ ַע שָׂ ֵמ ַח – ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ נוֹ ַלד; ַה ּ ׁ ָשבוּ ַע ַה ּ ָׂש ֵמ ַח ֶ ּב ֱא ֶמת הוּ א ּ ָפ ָר ׁ ַשת ֶ‬
‫טצ‬ ‫היום יום ‪. . .‬‬
‫'ח ִ ּיים' ִעם ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ ‪ָ ,‬ה ִר ׁ‬
‫אשוֹ ן ׁ ֶש ָּמ ַסר נַ ְפ ׁשוֹ ַעל ּ ִפ ְרסוּ ם ֱאלֹקוּ ת ָ ּבעוֹ ָלם‪ְ .‬ו ֶאת‬ ‫ָּכל ְימוֹ ת ַה ּ ׁ ָשבוּ ַע ַ‬
‫יש ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ ִ ּבירוּ ׁ ָשה ְל ָכל ַה ְ ּיהוּ ִדים‪.‬‬
‫ְמ ִסירוּ ת ַה ֶ ּנ ֶפ ׁש ׁ ֶש ּלוֹ הוֹ ִר ׁ‬

‫ה'תש"ד‬ ‫ד חשון‬ ‫יום שלישי‬ ‫שבת‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬לך לך‪ ,‬שלישי עם פירש"י‪.‬‬
‫קודש‬
‫תהלים‪ :‬כג־כח‪.‬‬
‫תניא‪ :‬כו‪ .‬בר"מ ‪ 284 . . .‬ע"כ בר"מ‪.‬‬

‫ִל ּמוּ ד ַה ּתוֹ ָרה ְ ּב ָכל יוֹ ם ָויוֹ ם נוֹ ֵג ַע ִ ּבנְ ָפ ׁשוֹ ת ַמ ָּמ ׁש‪ .‬לֹא ְל ַבד ְ ּבנֶ ֶפ ׁש ַה ּלוֹ ֵמד‪ִּ ,‬כ ִ‬
‫י־אם ַ ּגם ְ ּבנַ ְפ ׁשוֹ ת ְ ּבנֵ י‬
‫ֵ ּביתוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ָאז ֲא ִויר ַה ַ ּב ִית הוּ א ֲא ִויר ּתוֹ ָרה ְו ִי ְר ַאת ׁ ָש ַמ ִים‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ט' מ"ח‪ ,‬תשי"ד‬

‫ברוקלין‬
‫הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהר"א חנוך שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫בנועם קבלתי מכתבו מכ"ו וכ"ט תשרי בצירוף י"ד פרקים מבית רבי חלק א'‪ ,‬ומסרתים‬
‫לסדרם בדפוס‪ ,‬וכולי האי ואולי יוגמר לי"ט כסלו הבעל"ט‪ .‬ולפלא שכנראה לא נשתמש בעבודתו‬
‫בהנמצא בספר תורת שלום ובודאי נמצא אצלו ממה ששלח לכאן‪ ,‬וכדאי שיעבור על הספר הנ"ל וימלא‬
‫מהנמצא בו וישלח לכאן בהוראת הפרק והמקום אשר שם יושלבו מילואים אלו‪ ,‬ומובן אשר ההקדם‬
‫בזה ישובח כדי שלא לעכב בההדפסה‪.‬‬

‫ב) בהנוגע להארבעה פרקים אודות משפחת רבינו וספריו הנה למצוא מי שיתעסק כאן אודות‬
‫הנ"ל‪ ,‬הנה לע"ע איני רואה המתאים לזה‪ ,‬ומהנכון הי' ‪ -‬שע"פ הנדפס בתורת חסידות חב"ד ובקונטרס‬
‫שערי חב"ד למר א‪ .‬מ‪ .‬הברמן (נדפס בירושלים תשי"ב והוא א' הכותבים בהמכ"ע קרית ספר) ‪ -‬שיערוך‬
‫הוא בעצמו גם הפרק של ספריו‪ ,‬וה"ה בנוגע להפרק דמשפחתו ורבותיו שיערכם בעצמו וכדרך שעשה‬
‫בי"ד פרקים הראשונים‪.‬‬

‫ג) בנוגע להסיפורים אודות חסידי רבינו הזקן‪ ,‬אף שכדאית ונכונה הצעתו לקבצם ולהדפיסם‪,‬‬
‫אבל מלבד שאין לעכב הדבר עד אז‪ ,‬הנה חלק מסיפורים אלו יש ספק באמיתתם‪ ,‬וכיון שקשה לברר‪,‬‬
‫הנה אין כדאי שיודפסו ביחד עם הבית רבי שלא להחליש עי"ז סמכותו‪.‬‬

‫ד) נהניתי מכללות עריכתו והעתקתו של הב"ר אשר עושה רושם טוב וגם חזק ואקוה אשר‬
‫הופעתו תביא תועלת בכמה מובנים‪ ,‬וכיון שזיכהו השי"ת לזכות את הרבים הרי זכות הרבים תלוי בו‬
‫להשפיע לו ולזוגתו תחי' טוב בגשמיות וברוחניות ולמלאות משאלות לבבם לטובה בזחו"ק בקרוב‪.‬‬

‫ה) נהניתי במאד מאד במה שכפי מכתבו הנה הועד דצעירי אגו"ח החליט להתאמץ בפעולותיו‬
‫והלואי שיבוא זה בפו"מ ובקרוב ממש ובפעולות ממשיות‪ ,‬ואם חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם‬
‫הנה עאכו"כ תעמולה הקשורה ומתבטאת במעשים בפועל שיכולים לשמש דוגמא מה הם דורשים‬
‫מאחרים‪.‬‬

‫המחכה לבשו"ט וחותם בברכה‪.‬‬

 ‫‪            ‬‬ ‫ק‬

‫יום ראשון כ"ח תשרי ה'תשע''ט‬ ‫‪   ‬‬

‫מכאן ש'מלאכה שאינה צריכה לגופה' אסורה מן התורה‪.‬‬
‫אמנם לדעת הראשונים ש'מלאכה שאינה צריכה לגופה'‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫אסורה מדרבנן‪ ,‬יש לומר שהחמירו באיסור כיבוי יותר‬
‫מאיסור מוקצה כיון שיכול לבוא לידי חיוב דאורייתא )חידושי‬
‫הר"ן שבת מו‪ ,‬ב ד"ה כל היכא(‪ .‬ויתירה מזו כתב אדמו"ר הזקן )א"ח‬
‫סי' שיא ס"ה( ש'מלאכה שאינה צריכה לגופה' "הואיל ועיקרה‬
‫מן התורה‪ ,‬דהיינו אם היה צריך לגופה"‪ ,‬אכן חמורה משאר‬
‫אסורים דרבנן‪.‬‬
‫ו'נפקא מינה' להלכה אם 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'‬
‫אסורה מדאורייתא או מדרבנן‪ :‬מלאכת צידה אסורה מן‬
‫התורה‪ ,‬אבל לצוד חיות "בשביל להנצל מהיזקן‪ ...‬הרי זה‬
‫מלאכה שאינה צריכה לגופה" )שו"ע אדה"ז סי' שטז סט"זֿיז(‪,‬‬
‫ו"מותר לצוד כל מיני רמשים שדרכן להזיק‪ ...‬אפילו‬
‫במקומות שאינן ממיתין בנשיכתן‪ ...‬ואף שכל מלאכה שאינה‬
‫צריכה לגופה פטור אבל אסור מדברי סופרים‪ ,‬כאן התירו‬
‫חכמים לגמרי מפני חשש היזק הגוף"‪ .‬אבל לדעת הרמב"ם‬
‫שהאיסור הוא מן התורה‪ ,‬אסור לצודם או להורגם כי היזק‬
‫הגוף אינו דוחה איסור דאורייתא‪ ,‬וכן כתב ה'משנה ברורה'‬
‫)שם סקמ"ו( שלדעת הרמב"ם מותר להרוג חיות רק כאשר יש‬
‫ספק פיקוח נפש‪ ,‬אך 'לדידן' הוא איסור דרבנן‪ ,‬ומותר גם אם‬
‫אין ספק פיקוח נפש‪.‬‬
‫את המת ולעבור על איסור מוקצה‪ ,‬שאף הוא מדרבנן? אלא‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪        ‬‬
‫‪‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬‫‪  ‬‬‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫'מלאכה הצריכה לגופה' היא "כגון שמכבה עצים דולקים‬
‫בשביל הפחמים שהם ראויים לצורפים‪ ,‬שגוף מלאכת הכיבוי‬
‫נעשה בגוף הפחמים‪ ,‬אבל מלאכה שאינה צריכה לגופה היא‬
‫כשהיא צריכה לו בשביל דבר אחר שאין גוף המלאכה נעשית‬
‫בו‪ ,‬כגון שמכבה את הנר מפני שחס על השמן‪) "...‬שו"ע אדה"ז‬
‫או"ח סי' רעח ס"א‪ ,‬ע"פ תוס' שבת צד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ולדעת רבי שמעון אין חייבים על מלאכה זו מן התורה‪,‬‬
‫ורבי יהודה מחייב )שבת צג‪ ,‬ב‪ ,‬וראה תוס' שם צד‪ ,‬א‪ ,‬ד"ה את(‪ .‬ופסק‬
‫הרמב"ם כרבי יהודה‪ ,‬אך לדעת הרבה ראשונים‪ ,‬הלכה כרבי‬
‫שמעון )ראה מגיד משנה כאן‪ ,‬וכך פסק הטור א"ח סי' רעח(‪.‬‬
‫ומהר"ם חביב )תוס' יום הכפורים‪ ,‬יומא פה‪ ,‬א( הביא ראיה‬
‫לרמב"ם מדברי הגמרא )שבת מג‪ ,‬ב( שמצילים ומטלטלים את‬
‫המת מפני הדליקה‪ ,‬כיון ש'אדם בהול על מתו' ואם לא נתיר‬
‫לטלטל את המת‪ ,‬יש חשש שמא מתוך צער יבוא לכבות את‬
‫הדליקה כדי להציל את המת‪ ,‬ומאחר שכיבוי לצורך הצלת‬
‫המת הוא 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'‪ ,‬מדוע עדיף לטלטל‬

‫יום שני כ"ט תשרי ה'תשע''ט‬ ‫‪?   ‬‬

‫בעצם האור ולאו דוקא באכילה )לקו"ש טו עמ' ‪ 374‬בשוה"ג להערה ‪.(23‬‬ ‫‪‬‬‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪       ‬‬
‫ויש שכתבו כי עונג שבת שייך רק בדבר שאין רגילות‬ ‫‪‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫לעשותו בימות החול‪ ,‬ולכן הדלקת הנר נחשבת עונג שבת‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪ ‬‬
‫רק אצל אדם שבימות החול דרכו לשבת בחושך‪ ,‬ועל כן‬ ‫‪‬‬‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫בהלכה זו‪ ,‬בה מדובר ב'עני המחזר על הפתחים' כתב‬ ‫חיוב הדלקת נר שבת מופיע ברמב"ם במקום נוסף )פרק ל‬
‫הרמב"ם שהחיוב הוא משום עונג‪ ,‬אך להלן )בפרק ל( מדובר‬ ‫הלכה ה(‪" :‬וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת‪,‬‬
‫באדם שיש לו נר דלוק גם בימות החול והדלקת הנר בשבת‬ ‫ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך‪ ...‬שכל אלו לכבוד שבת הן"‪.‬‬
‫אינה נחשבת אצלו כעונג שבת‪ ,‬אלא רק מקיים מצות כבוד‬ ‫כלומר‪ ,‬כאן כתב שהיא משום ‪ ‬שבת‪ ,‬ושם כתב שהיא‬
‫שבת בכך שמכין את הנר לכבוד שבת מבעוד יום‪ ,‬כדברי‬ ‫משום ‪ ‬שבת‪.‬‬
‫הרמב"ם שם )מחזיק ברכה או"ח רסג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ויש שביארו את החילוק בין שניהם‪ :‬מצד עונג שבת‪ ,‬יש‬
‫ואכן‪ ,‬בהלכה זו ההדגשה היא שיהא ‪,  ‬‬ ‫להדליק את הנר במקום האכילה‪ ,‬כי יש יותר עונג באכילה‬
‫ואילו להלן )בפרק ל( כותב הרמב"ם‪   " ,‬‬ ‫במקום מואר‪ ,‬כפי שכתבו התוספות )שבת כה‪ ,‬ב ד"ה הדלקת נר(‪:‬‬
‫‪ ‬ויהיה נר דלוק‪ ,"...‬ומשמע שהמצוה מתקיימת בהכנת‬ ‫"דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג"‪ ,‬ואילו ההדלקה‬
‫הנר מבעוד יום‪ ,‬כי כאן מדובר על מצות עונג שבת‬ ‫בשאר החדרים היא משום כבוד שבת )תוספת שבת או"ח רסג‪ ,‬א(‪.‬‬
‫המתקיימת בשבת עצמה‪ ,‬ולהלן מדובר על מצות כבוד שבת‪,‬‬ ‫אך הרבי מקשה‪ :‬הרי כתב הרמב"ם ש"אפילו אין לו מה‬
‫המתקיימת קודם השבת בהכנת צורכי השבת )ראה חידושי הגר"ח‬ ‫יאכל" צריך להדליק נרות‪ ,‬ואם העונג הוא באכילה לאור הנר‬
‫על הש"ס סי' יא(‪.‬‬ ‫הרי אין זה שייך כאשר אינו אוכל! אלא בהכרח שהעונג הוא‬

‫יום שלישי ל' תשרי ה'תשע''ט‬ ‫‪?   ' '  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪       ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬
‫אק‬ ‫‪            ‬‬
‫חייב באחריותו‪ ,‬ורק אם "קנו מידו חייב באחריותן"!‬
‫ומבאר ה'תומים' )סי' סו ס"ק סז(‪:‬‬
‫לדעת כמה ראשונים )הובאו ב'שיטה מקובצת'‪ ,‬ב"מ שם( הגמרא לא‬
‫מדברת בהקדש )כפרש"י(‪ ,‬אלא בקרקעות ששומר שכר פטור‬
‫עליהם‪ ,‬ועל כך הקשתה מהשומר את הזרעים "דזרעים‬
‫שהשרישו משמע‪ ,‬דהיינו קרקעות"‪ ,‬ותירצה שמדובר ב"קנו‬
‫מידו"‪.‬‬
‫ויש לבאר שאף לדעת הרמב"ם קושיית הגמרא היא‬
‫מזרעים‪ ,‬ולפי זה מדויקים דבריו‪ :‬בדברי הרמב"ם כאן יש‬
‫שינוי נוסף מהגמרא‪ ,‬שהזכיר רק את הדוגמא 'לשמור את‬
‫הפרה ואת התינוק' והשמיט 'זרעים'‪ ,‬וזאת כי כאן )בהל' שבת(‬
‫כוונתו להשמיע רק את הדין שמותר ליטול שכר שבת‬
‫בהבלעה‪ ,‬מבלי להזכיר את הקנין שלא נוגע להלכות שבת‪,‬‬
‫ולכן השמיט את הדוגמה של שומר 'זרעים' והביא רק את‬
‫הדוגמה של השומר את הפרה והתינוק‪ ,‬ואילו את הדין‬
‫ששומר קרקע חייב באחריותן אם קנו מידו‪ ,‬הזכיר במקומו‪,‬‬
‫בהלכות שכירות‪.‬‬
‫כתב ש"העבדים השטרות והקרקעות וההקדשות" אין השומר‬
‫יום רביעי א' חשון ה'תשע''ט‬ ‫‪     ‬‬
‫שבפתיחת הספר הרחיק את האותיות זו מזו‪ ,‬עדיין הן‬
‫נחשבות קרובות זו לזו ואין כאן מחיקה‪ ,‬ובעת הסגירה אין‬
‫כאן כתיבה כי "כיון שהאותיות הן כתובות כבר אלא‬
‫‪      ‬‬
‫שמחוסרין קריבה בעלמא‪ ...‬הרי הן כמקורבים ועומדים ואינו‬
‫עושה כלום בקריבה זו" )שו"ע אדה"ז שם ס"ד(‪.‬‬
‫וה'אבני נזר' )או"ח סי' ר"י( כתב שיש לחלק בין שתי‬
‫ההלכות‪ :‬הכותב אות אחת בטבריה ואות אחת בציפורי‪ ,‬שתי‬
‫האותיות כתובות כבר ואין כאן אלא חסרון קריבה שאינה‬
‫נחשבת מעשה‪ .‬אבל הסוגר ספר פתוח שאותיות כתובות‬
‫בחודי דפיו אין זה רק 'מחוסר קריבה'‪ ,‬כי קודם הסגירה לא‬
‫היתה צורת אות בשלימות‪ ,‬והסגירה נחשבת ככתיבת כל‬
‫האות‪.‬‬
‫אבל ה'צמח צדק' )חידושים על הש"ס‪ ,‬שבת פי"ב מ"ד( כתב כי‬
‫כיון שפעולת הקירוב אינה נחשבת מעשה‪ ,‬אין הבדל בין‬
‫מקרב שתי אותיות שעל ידן נשלמת המילה או שמקרב שני‬
‫רישומים שעל ידם נשלמת האות‪ ,‬ובשני המקרים לא נעשתה‬
‫פעולת כתיבה‪.‬‬
‫יום חמישי ב' חשון ה'תשע''ט‬ ‫‪    ,  ‬‬
‫שגורם לקטן לחלל את השבת‪ ,‬אך כאשר אצל הקטן עצמו‬
‫עדיין לא חלה השבת‪ ,‬אין בזה מכשול ואין טעם לאסור‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬הקשו אחרונים‪ :‬מדוע נצרך פסוק מיוחד לאיסור‬
‫עשיית מלאכה לקטן בשבת – 'לא תעשה כל מלאכה אתה‬
‫‪ ,' ‬והרי לכאורה זהו בכלל כל האיסורים שאסור‬
‫לתתם לקטן?‬
‫ותירץ הגר"ח מבריסק )הובא בשמו בשו"ת אחיעזר ג‪ ,‬פא‪ ,‬כג‪ ,‬וראה‬
‫חידושי הגר"ח על הש"ס מהדורה חדשה ע' מח‪ ,‬ושו"ת חידושי הרי"מ או"ח ג(‪:‬‬
‫מקור הדברים הוא בגמרא )בבא מציעא נח‪ ,‬א( הדנה בדין‬
‫המשנה )שם נו‪ ,‬א( ששומר שכר על קרקעות אינו משלם אם‬
‫נגנב מהן וכן שומר שכר של הקדש אינו משלם על בהמה‬
‫של הקדש שנמסרה לו לשמירה ואבדה או נגנבה ממנו‪,‬‬
‫ומקשה מהאמור בברייתא )לפי פירוש רש"י(‪ :‬גזבר של הקדש‬
‫ששכר פועלים בכספי הקדש לשמור את הפרה האדומה שלא‬
‫תיפסל בעליית עול או במום או לשמור את התינוק שלא‬
‫יטמא ויוכל להתעסק במי חטאת או לשמור את הזרעים של‬
‫מנחת העומר ושתי הלחם ‪ -‬אם היה שכיר שבוע או שכיר‬
‫חודש נותנים לו שכר שבת )בהבלעה(‪" ,‬לפיכך אחריות שבת‬
‫עליו" )אם נגנב או נאבד בשבת(‪ .‬ואם כן מוכח ששומר שכר‬
‫של ההקדש חייב לשלם‪ ,‬ומתרצת‪ ,‬שהברייתא מדברת "שקנו‬
‫מידו" והתחייב בקנין "שאם יקלקל שמירתו ישלם‪ ...‬שהרי‬
‫הוריד עצמו לכך ושיעבד נכסיו" )רש"י(‪.‬‬
‫והקשה ה'לחם משנה' )הל' שכירות פ"ב ה"א(‪ :‬מדוע השמיט‬
‫הרמב"ם כאן שמדובר דווקא 'שקנו מידו'‪ ,‬הרי לולא זה אין‬
‫עליו אחריות? ויתירה מזו‪ :‬בהלכות שכירות )שם( הרמב"ם כן‬
‫‪‬‬‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬‫‪       ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫בגמרא )שבת קד‪ ,‬ב( מבואר שהכותב בשני דפי פנקס ואינו‬
‫יכול לקרב את האותיות אלא אם כן יחתוך את הקלף‬
‫המפסיק ביניהן – פטור‪ ,‬כי מאחר והוא 'מחוסר מעשה'‪ ,‬כי‬
‫אם לא יחתוך את הקלף אין האותיות נהגות זו עם זו‪ ,‬אין זו‬
‫כתיבה‪ ,‬אבל הכותב אות אחת על שפת לוח בטבריה ואות‬
‫אחרת בציפורי ‪ -‬חייב‪ ,‬כי "אתה יכול לקרבן שלא במעשה‪,‬‬
‫אלא קריבה בעלמא" )רש"י שם ד"ה מחוסר(‪.‬‬
‫ומכאן למדו הרמ"א )שו"ת סי' קי"ט( והט"ז )או"ח סי' ש"מ ס"ק‬
‫ב( שמותר לפתוח ולסגור ספר שעל חודי דפיו כתובות‬
‫אותיות‪ ,‬ואין בפתיחתן משום מוחק ובסגירתן משום כותב‪,‬‬
‫כי כשם שהכותב אות אחת בעיר זו ואות שניה בעיר אחרת‬
‫חייב כי אף שהאותיות רחוקות זו מזו הרי הן נחשבות‬
‫כקרובות כי 'מחוסר קריבה' אינו 'מחוסר מעשה'‪ ,‬כך אף‬
‫‪‬‬‫‪  ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪ ‬‬‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬‫‪      ‬‬
‫‪‬‬
‫בהלכה זו מבואר שאם קטן עושה מלאכה לצורך אביו‬
‫בשבת‪ ,‬חובה למנוע אותו מכך‪ .‬ויש לדון האם מותר לאב‬
‫שכבר קיבל על עצמו את השבת לומר לבנו שעדיין לא קיבל‬
‫את השבת לעשות עבורו מלאכה?‬
‫ולכאורה נראה שאין בכך איסור כי יסוד האיסור הוא בכך‬
 ‫‪            ‬‬
‫אך מדברי הרמב"ם שכתב 'אבל מדעת עצמו ‪  ‬‬
‫‪   ‬משמע שאם עושה על דעת אביו קיימת‬
‫חובה על ‪  ‬להפרישו )ולאו דווקא על האב( מחמת‬
‫הדין הכללי של הפרשת קטן מאיסורים‪ ,‬ואין כאן דין מיוחד‬
‫על האב עצמו )וראה חידושי הרי"מ שם(‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אם אצל הקטן‬
‫עדיין לא חלה השבת‪ ,‬אין איסור לומר לו לעשות מלאכה‪.‬‬
‫וכן פסק בשו"ת שבט הלוי )ח"ו סי' לח(‪.‬‬
‫יום שישי ג' חשון ה'תשע''ט‬ ‫‪      ‬‬
‫הכוונה למים שרוצה לשתות עכשיו‪ ,‬ובהם חששו שיעבירם‬
‫מרשות לרשות‪.‬‬
‫והקשה על זה ה'מעשה רוקח'‪ :‬אם כן‪ ,‬למה אמרו‬
‫"‪ ‬הצריכים לו" ולא "‪ ‬שהוא רוצה בהם"? ותירץ‪:‬‬
‫כוונת הגמרא להשמיענו שגזרו לא רק במים שיש לו בהם‬
‫צורך גדול עכשיו‪ ,‬אלא אסרו לטלטל ברשות אחרת גם‬
‫חפצים המשמשים אותו‪.‬‬
‫וה'שולחן ערוך' )א"ח סי' שנ ס"א( הביא גם את דעת רש"י‬
‫האוסר לטלטל ברשות אחרת כל דבר הצריך לו‪ ,‬וגם דעת‬
‫הרמב"ם האוסר רק שתיה ב'כלים נאים'‪ .‬ואדמו"ר הזקן )שם‬
‫ס"ב( הביא להלכה רק את הדעה הראשונה ש"היא דעת רוב‬
‫הפוסקים"‪ ,‬שאסור לטלטל כל דבר שהוא צריך אותם‬
‫במקומו‪ ,‬וכדוגמת שתיית המים‪" ,‬שכיון שהוא צריך לאלו‬
‫המים יש לחוש שמא ישכח ויביאם אליו‪"    ,‬‬
‫)ועיין בקו"א שם סק"א(‪ .‬וכן כתב ה'משנה ברורה' )שם סק"ח( בשם‬
‫ה'אליה רבה'‪ ,‬שהעיקר כסברא הראשונה‪.‬‬
‫אבל רש"י )שם‪ ,‬ד"ה בחפיצין( פירש ש'חפצים הצריכים לו'‬
‫שבת קודש ד' חשון ה'תשע''ט‬ ‫‪   ‬‬
‫שאין דרך ללבשו‪ ,‬ומותר לצאת במעיל חורף בקיץ וכד'‬
‫)שמירת שבת כהלכתה יח‪ ,‬הערה קנז(‪.‬‬
‫ועוד כתבו הפוסקים כי מותר לצאת בשבת אפילו בטלית‬
‫שאינה שלו‪ .‬ואף שטלית שאולה פטורה מן הציצית‪ ,‬הרי אם‬
‫רוצה להטיל בה ציצית מקיים מצוה ומברך עליה‪ ,‬וממילא‬
‫נחשבת כנוי הבגד ויכול לצאת בה בשבת )משנה ברורה סי' יד‬
‫סק"ט בשם עולת תמיד(‪ .‬ויש שהוסיפו‪ ,‬כי אף אם לגבי השואל אין‬
‫בזה מצוה‪ ,‬מאחר ולבעלים יש מצוה‪ ,‬נחשבים החוטים חלק‬
‫מהבגד )ראה מאמר מרדכי סי' יד‪ ,‬סק"ד‪ .‬התעוררות תשובה ח"ב סי' צח(‪.‬‬
‫אמנם יש שדייקו )ראה פסקי תשובות סי' יג הערה ‪ 4‬בשם הגר"ח‬
‫מבריסק( מלשון הרמב"ם "שאין הציצית ‪ ‬משאוי אלא‬
‫הרי היא מנוי הבגד" שמותר לצאת בה רק כשיש בה גם‬
‫פתיל תכלת‪ ,‬ובזמן הזה שאין לנו תכלת אסור לצאת בטלית‬
‫בשבת‪.‬‬
‫אך להלכה נפסק ב'שולחן ערוך' )סי' יג ס"ב( שמותר לצאת‬
‫בטלית גם בזמן הזה‪ ,‬כי חוטי התכלת וחוטי הלבן אינם‬
‫מעכבים זה את זה‪ ,‬וחוטי הלבן בפני עצמם הם חלק מהבגד‬
‫שהרי מקיימים בהם מצוה )משנה ברורה שם(‪.‬‬
‫בק‬
‫בפסוק זה התחדש ששביתת בנו היא חלק ממצוות שבת של‬
‫האב עצמו‪ ,‬וחומרת האיסור גדולה יותר מהאיסור להאכיל‬
‫לקטן דבר איסור אלא הדבר נחשב חילול שבת של האב‬
‫עצמו‪ ,‬ודינו כמומר לחלל שבתות!‬
‫ולפי זה יש לאסור לומר לבנו לעשות מלאכה כאשר קיבל‬
‫על עצמו שבת אף שהבן עדיין לא קיבל‪ ,‬שהרי עשיית‬
‫המלאכה של הבן נחשבת כחילול שבת של ‪, ‬‬
‫ואצלו כבר חלה השבת )ראה חשוקי חמד שבת עמ' תריז(‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪      ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪     ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫העומד ברשות אחת אסור לו להושיט ראשו לרשות אחרת‬
‫ולשתות שם מכלי‪ ,‬גזירה שמא יביא את הכלי לרשות שנמצא‬
‫בה ויעבור על איסור 'הוצאה'‪ ,‬אך אם היטה לשם את רוב‬
‫גופו אין חשש שיביא את הכלי לרשותו )עירובין צט‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ומבואר בגמרא שגזרו כן רק 'בחפצים הצריכים לו'‬
‫ומפרש הרמב"ם שהיינו "כלים נאים"‪ ,‬ובכלי שאינו חשוב לו‬
‫לא חששו שיביאנו לרשותו‪.‬‬
‫ומוסיף ה'מגיד משנה'‪ :‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬מותר ‪‬‬
‫חפץ ברשות אחרת מזו שעומד בה‪ ,‬ורק ‪ ‬שם אסור‪,‬‬
‫כי בשתיה מקרב את המשקה לפיו ויש לחשוש שיביא אליו‬
‫את הכלי‪ .‬ולכן בהלכה הקודמת התיר לטלטל ברשות אחרת‪,‬‬
‫ולא חילק בין הכלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪     ‬‬‫‪  ‬‬‫‪       ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪        ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫לדעת הרי"ף )שו"ת סי' רצט(‪ ,‬ההיתר לצאת בשבת בטלית‬
‫הוא ביום ולא בלילה‪ ,‬כי בלילה אין חייבים בציצית והחוטים‬
‫נחשבים כמשא ולא כבגד‪ ,‬אך לדעת הרמב"ם גם בזמן שאין‬
‫חייבים בציצית נחשבים החוטים כחלק מהבגד‪ .‬וטעמו‪ ,‬כי‬
‫כל דבר הנעשה לשימוש הבגד נחשב חלק ממנו אף בשעה‬
‫שאין בו צורך‪ ,‬וכגון כיסים התפורים לבגד‪ ,‬שבוודאי נחשבים‬
‫חלק מהבגד ומותר לטלטלם עמו בשבת אע"פ שבשבת אי‬
‫אפשר להשתמש בהם להוצאת חפצים‪ ,‬וכן חוטי הציצית‬
‫המיועדים לשמש את הבגד ביום‪ ,‬נחשבים חלק ממנו אף‬
‫בלילה )שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' ק(‪.‬‬
‫ויש שכתבו כי מותר לצאת בליל שבת דווקא בטלית קטן‬
‫שדרך ללבשה גם בלילה‪ ,‬אך בטלית גדול מותר לצאת רק‬
‫בליל יום הכיפורים שאז נהוג להתעטף בה‪ ,‬אך בלילות שבת‬
‫אסור )ערוך השולחן או"ח שא‪ ,‬קח(‪ .‬אך הגרש"ז אויערבך התיר כי‬
‫כל בגד שלובשים בזמן מסוים‪ ,‬מותר לצאת בו גם בזמנים‬
 ‫גק‬                  
         

         

‫ ובשבת שהיא מכוונת נגד‬,‫עוסק בבניינה והולך ומגדילה‬ ‫יום א' כ"ח תשרי ה'תשע"ט‬
‫ימי המשיח אומרים מגדול לרמוז על גמר הישועה‬ ÔBÊn‰
»« ˙ka « ¿ƒ ÁÒ «… 1
,‫שנתגדלה כל צרכה ונעשית כמגדל עוז )עיון תפילה‬ ‰‰̆ÏÎ̇ÂÈÙ̇„Ò‡Ù
ÌÏBÚ‰Œ˙‡
» » ∆ Ôf‰ »« ÌÏBÚ‰ » » CÏÓ ∆∆ eȉχ≈… ¡ '‰ ‰z‡ »« Cea» 2
,‫ וראש חודש דינו כשבת‬.("‫לסידור "אוצר התפילות‬
,(‫ פסוק יא‬,‫ חודש ושבת קרוא מקרא )ישעיה פרק א‬:‫וסימנך‬ ÏkÏ
… « ÒÙÓe
≈¿«¿ ÌÈÓÁe ƒ¬ «¿ „ÒÁe ∆∆¿ 1ÔÁa ≈¿ BeËa¿ BlkÀ 3
‫( )תהילים פרק‬9 .(‫ כמו שכתוב בנביאים )לבוש‬,‫כלומר‬ ÔÈÎÓe
ƒ≈ ÔBˆ» ÈÁŒÏÎÏ« »¿ «ÚÈaNÓe ƒ¿ « E„ÈŒ˙‡ ∆» ∆ Á˙Bt«≈ 2eÓ‡k »» 4
.(‫ פסוק א‬,‫ פרק קלו‬,‫( )שם‬10 .(‫ פסוק יא‬,‫לד‬ Ôf‰
»« '‰ ‰z‡ »« Cea» .‡a »» L‡ ∆ ¬ ÂÈ˙BiaŒÏÎÏ
» ƒ¿ »¿ ÔBÊÓ» 5
27 '‰ ‰z‡»« Cea' » »‰ÈÙÏ∆»¿ CÓ≈»¿ ‡Èa ƒ¿«« Èkƒ ekÏÓ
ƒ»¿ ÈËÙn‰ ≈¿« EÎe
¿∆»¿ eȉχ ≈… ¡ '‰ EÏ¿ ‰„B ∆ .Ïk‰Œ˙‡
…« ∆ 6
ÌÈ 3˙Èaƒ¿ ‰Áe
» » ¿ ‰BË
» ‰cÓÁ
»¿ ∆ ı‡
∆∆ eÈ˙B‡Œ˙‡
≈ ¬ ∆ »zÏÁ‰
¿«¿ƒ 7
28 ƒBË ÌȇÈa
ƒ ƒ¿ƒ Áa «» L‡∆ ¬ ÌÏBÚ‰
» » CÏÓ ∆∆ eȉχ
≈… ¡
29 '‰ ‰z‡»« Cea» .˙Ó‡a ∆¡∆ ÌÈÓ‡p‰
ƒ»¡∆« ̉È„
∆ ≈¿ƒ¿ ‰ˆ » »¿ ˙ÈaÓ
≈ƒ e˙È„Ùe
» ƒ¿ ÌÈˆÓ ƒ«¿ƒ ı‡Ó ∆∆≈ e˙‡ˆB‰L
» ≈ ∆ ÏÚ« ‰B˙Â » ¿ 8
30 ≈ »¿ƒ¿ BcÚ
BnÚ« χNÈe ¿« ‰LÓe
∆ ¿ ‰Bza » « ÁBa‰≈ « EBˆ
¿ ¿ ÈwÁ ≈À ÏÚ« ez„nlL »¿«ƒ∆ E˙Bz ¿ » ÏÚ« ÌÈ„Ú ƒ»¬ 9
31 Cea'
» ‰ÈÁ‡Ï
» ∆¬«¿ CÓe ≈»¿ .'˜„v‰Â∆∆«¿ ˙Ó‡‰∆¡» ȇÈe
≈ ƒ¿ƒ CÏ» ÌÈ„BÓ
ƒ e‡
» eȉχ
≈… ¡ '‰ Ìlk
» À ÏÚ« ezÚ„B‰L
» ¿ « ∆ 10
32 ÌÈÓÏBÚ‰ŒÏk
ƒ» » » eˆ ÌÏBÚ‰ » » CÏÓ ∆∆ eȉχ
≈… ¡ '‰ ‰z‡ »« »zÎe
¿«≈ »zÚN¿»» ¿ »zÏ· ¿«»¿ eÓ‡k
4 »» EÓLŒ˙‡
∆¿ ∆ ÌÈÎÓe ƒ¿»¿ 11
33 ‰NBÚÂ
∆ ¿ ÓB‡‰ ≈ » ÔÓ‡p‰ »¡∆« χ‰ ≈» ˙BBc‰ŒÏÎa
« »¿ ˜Ècˆ ƒ« Cea » .CÏ
» Ô˙
« » L‡∆ ¬ ‰Bh‰
» « ı‡‰ŒÏÚ
∆» » « Eȉχ
∆… ¡ '‰ ˙‡≈ 12
34 ÔÓ‡
»¡∆ .˜„ˆÂ∆∆» ˙Ó‡ ∆¡ ÂÈ„ŒÏk
»»¿ » L‡ ∆ ¬ Ìi˜Óe
≈«¿ a„Ó≈«¿ eȉχ≈… ¡ '‰ ÌÁ ≈ « .ÔBÊn‰ŒÏÚ »« «¿ ı‡‰ŒÏÚ ∆»» « '‰ ‰z‡ »« 13
35 „Á‡
»∆ „Â
»»¿ EÈc∆»¿ ÌÈÓ‡Â
ƒ»¡∆¿ eȉχ
≈… ¡ '‰ ‡e‰ ‰z‡ »« ÔkLÓ
«¿ ƒ ÔBiˆŒÏÚÂ
ƒ «¿ EÈÚ ∆ ƒ ÌÈÏLeÈŒÏÚÂ
ƒ«» ¿ «¿ EnÚ ∆« χNÈŒÏÚ
≈ »¿ƒ « 14
36 .‰z‡
»» ÔÓ‡
»¡∆ χ≈ Èkƒ ̘È » ≈ eLÈ» ‡Ï … BÁ‡» EÈcÓ
∆»¿ƒ ÂÈÏÚ
»» EÓL
¿ ƒ ‡˜pL
» ¿ƒ ∆ LB„w‰Â
» «¿ ÏB„b‰
» « ˙Èa‰ŒÏÚÂ
ƒ« « « ¿ E„Bk
∆ ¿ 15
37 ÌÁ
≈ « .ÂÈcŒÏÎa
»»¿ »¿ ÔÓ‡p‰ »¡∆« χ‰ ≈» '‰ ‰z‡ »« Cea» ‰e ≈¿ eÈÓÈa≈»¿ dÓB˜ÓÏ
» ¿ƒ ÈÊÁz ƒ¬« EÁÈLÓ∆ ƒ ¿ „Âc ƒ» ˙eÎÏÓe ¿« 16
38 LÙ
∆∆ ˙Óe‚ÚÏÂ
« ¬«¿ eÈiÁ ≈« ˙Èa≈ ‡È‰ƒ Èkƒ ÔBiˆŒÏÚ ƒ « ‰Ba
∆ '‰ ‰z‡
» « Cea » »
zac
¿ « ƒ L‡k
∆ ¬ « B˜a
»¿ ÌÈÏLeÈ
ƒ « » ¿ 17
39 '‰ ‰z‡
»« Cea» .‰‰Ó »≈¿ ‰˙Â
∆¿ƒ¿ eÈÓÈa »≈¿ «ÚÈLBz
≈»¿ ‰‰Ó ƒ CÏÓ
∆∆ eȉχ
≈… ¡ '‰ ‰z‡ »« Cea» . ÌÈÏLeÈŒ˙‡
5 ƒ»» ¿ ∆ ÂÈÓÁ »¬ «¿ 18
40 ÁÈÓˆ˙
« ƒ¿« ‰‰Ó »≈¿ EcÚ ¿¿« „Âcƒ» ÁÓˆŒ˙‡
«∆ ∆ .ÌÈÏLeÈ
ƒ»» ¿ ‰Ba≈ eχBb
≈¬ e‡Ba ≈ ¿ eÈc‡ ≈ ƒ« ekÏÓ≈¿« eÈ‡ ƒ» χ‰≈» ÌÏBÚ‰» » 19
41 ÏÚ« .„Âc
ƒ» Ô‚Ó
≈» '‰ ‰z‡ »« Cea» .E˙ÚeLÈa
∆» ƒ Ìez» B˜Â ¿«¿ ŒÏÎaL
» ¿ ∆ ÈËn‰Â
ƒ ≈ « ¿ Bh‰ « CÏn‰
∆ ∆ « ˜ÚÈ
… ¬ « LB„˜¿ eLB„˜
≈ ¿ 20
» « . BËŒÏΠ»¿ ÌÈÓÁƒ¬ «¿ „ÒÁ ∆∆» ÔÁ≈ eÏÓBb ≈¿ ÌBÈ» ÌBÈ 21
6
42 ÌBÈ ÏÚ «¿ ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« ÏÚ «¿ ‰„BÚ‰
» ¬» ÏÚ «¿ ‰Bz‰
43 „BÎÏ
»¿ ‰M„˜Ï
» À¿ƒ eȉχ ≈… ¡ '‰ eÏ» »z˙pL
«»∆ ‰f‰ « »« ÁˆÏ
∆« ÁBn‰ «≈¿ ‡t˙È
≈»¿ƒ ÔÓÁ‰»¬ «» .ÌÈBc ƒ B„Ï¿ ÁazLÈ ««¿ƒ ÔÓÁ‰ »¬ «» 22
44 ‰z‡
»« Cea» .EÓL ∆¿ ÔÈÎÓƒ¿»¿ e‡» Ïk‰… « ÏÚ« .˙‡Ù˙Ïe
∆∆¿ƒ¿ ˙Èa≈ ÔÈÏe
«¿ƒ ¿ ÁÈLn‰
« ƒ » « ˙BÓÈÏ ƒ ekÊÈ
≈« ¿ ÔÓÁ‰
» ¬ «» .ÌÈÁˆ
ƒ»¿ 23
≈«¿ '‰ BkÏÓ ¿« ˙BÚeLÈ¿ ÏBc‚Ó ¿ƒ . ‡a‰ »« ÌÏBÚ‰
» » ÈiÁÏe≈«¿ Lc˜n‰ »¿ƒ« 24
8 7
45 ÌBÈ ÏÚÂ'
«¿ ÓB‡≈ ‡e‰ BË ÌBÈe ¿ .'˙aM‰
»« « Lc˜Ó
46 .‰ÁÓNÏe
» ¿ƒ ¿ ÔBNNÏ » ¿ eÏ» »z˙pL
«»∆ ‰f‰ ∆« L„˜∆… ‡˜Ó
»¿ƒ BË Èk
ƒ BË Èk
ƒ '‰Ï« 10e„B‰ 'B‚¿ eÚ ≈ » ¿ eL» 9ÌÈÈÙk
ƒ ƒ ¿ 'B‚¿ 25
47 ‰È‰
»» ̇ ƒ¿ .'ÌÈpÓf‰Â
ƒ«¿«¿ χNÈ≈ »¿ƒ Lc˜Ó≈«¿ '‰ ‰z‡ »« Cea» :BcÒÁ
¿« ÌÏBÚÏ» ¿ 26
‫ פסוק‬,‫( )תהילים פרק קמה‬2 .‫ ובפנים יפות‬,‫( בעין יפה‬1
48 Lc˜Ó'
≈«¿ Ì˙BÁ ≈ ¿ ̉ÈL ∆ ≈¿ ÏÏBk≈  BË ÌBÈ¿ ˙aL »« ‫פרק‬ ‫ השווה לעיל הלכות ברכות‬,‫( זו ברית מילה‬3 .(‫טז‬
49 Ì˙BÁ
≈ ‡e‰L ∆ ÁÒpk «…« .'ÌÈpÓf‰Â
ƒ«¿«¿ χNÈÂ
≈ »¿ƒ¿ ˙aM‰»« « ‫( ולפי מה‬5 .(‫ פסוק י‬,‫( )דברים פרק ח‬4 .‫ הלכה ג‬,‫ב‬
50 Ì˙BÁ
≈ ‡e‰ Ck» ÌBi‰« B˙B‡a¿ ˙ÈÚˆÓ‡ ƒ»¿∆ ‰Îa
»»¿ƒ ‰lÙza
»ƒ¿« ‫ הלכה ט"ז עונה‬,‫שכתב רבינו לעיל הלכת ברכות פרק א‬
51 .BÊ ‰BÁ‡
» ¬« ‰Îa
» »¿ƒ ‫( כאן סוף הברכה הרביעית‬6 .‫כאן אמן על ברכת עצמו‬
‫( פרט לנביאי השקר‬12 .‫( לפני קריאת ההפטרה‬11 ‫שתיקנוה חכמי יבנה כנגד הרוגי ביתר )ברכות דף מח עמוד‬
‫ הנביאים הם טובים לישראל‬:‫)אבודרהם( ויש מפרשים‬ ‫ב( מכאן ואילך הוספה מאוחרת שנתוספה בימי הגאונים‬
.(‫שמדריכים אותם בדרך הטובה )עבודת ישראל‬ ‫ הרחמן הוא‬:‫( בכתב יד אברבנאל‬7 .(‫)כל בו סימן צט‬
:(‫ י‬,‫ שנאמר )דניאל ט‬,‫( ששקולים דבריהם כדברי תורה‬13 ‫ ואנו‬.(‫ פסוק נא‬,‫( )שמואלֿב פרק כב‬8 .‫יפרנסנו בכבוד‬
.‫ללכת בתורותיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים‬ ‫נוהגים לומר בימי החול מגדיל וגו' כנגד הפסוק שבתהילים‬
‫ חוזר למשה רבם של נביאים‬,‫( מפני שהזכיר את הנביאים‬14 "‫ ובמדרש "שוחר טוב‬.‫ פסוק נא שכתוב בו מגדיל‬,‫פרק יח‬
‫ וכדי‬,‫ וכן הוא חוזר לתורה מפני הכבוד‬,‫לחלוק לו כבוד‬ :‫פרק יח )הובא בילקוט שמעוני שמואל רמז קסד( אמרו‬
"‫שלא יראה שמזכירם אחר הנביאים פותח בהם ב"ברוך‬ ‫כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול? רב יודין‬
‫אבל אין זו ברכה בפני עצמה אלא המשכה של התחלת‬ ‫ אלא‬,‫ לפי שאין ישועתה של אומה זו באה בבת אחת‬,‫אמר‬
‫( "ומיד‬15 .(‫ ה"טו‬,‫ לעיל הל' תפלה פ"יב‬,‫הברכה )כס"מ‬ ‫ ומהו מגדול שנעשה לה מלך המשיח‬,‫מתגדלת והולכת‬
‫עומדים העם ואומרים נאמן אתה וכו' ודבר זה הוא‬ ‫ פסוק י(; מגדל שם‬,‫ שנאמר )משלי פרק יח‬,‫כמגדל גדול‬
‫ שבני מזרח עונים אותו‬,‫ממחלוקת בני מזרח ובני מערב‬ ‫ ולפיכך בימי החול שהם דמיון ימי‬,‫ה' בו ירוץ צדיק ונשגב‬
‫ ובני מערב בעמידה ואח"כ חוזר המפטיר לענינו‬,‫בישיבה‬ ‫הגלות אומרים "מגדיל" לרמז על בניין שהקדושֿברוךֿהוא‬
                   ‫דק‬
         
29  B˙È¿ƒ ÚÓLiÂ
«¿ƒ« .ÌÈËÙLa
ƒ¿… ¿ '‰L»» ÌÈÚa‡
ƒ»¿« ı‡‰∆»» ‫ ומטעם‬.(‫ ה"י‬,‫ נאמן אתה הוא" וכו' )מס' סופרים יג‬:‫ואומר‬
30 '‰Nn‰
»¿ ƒ« ‰aÓÏ'
≈¿«¿ „Ú« 'e‰ÈfÚ »ƒÀ CÏn‰
∆∆« ˙BÓŒ˙La'«¿ ƒ ‫זה יש הפסק במחזורים )בין אמת וצדק ל"נאמן אתה( לפי‬
31 ‰È‰
»» L‡ ∆ ¬ c‰'
»»«  ÌÈËtLn‰
ƒ»¿ ƒ« ‰l‡Â∆≈¿ .‰ÈÚLÈa
»¿« ƒ ‫שהצבור היה רגיל להפסיק כאן בדברי שבח )תוספות‬
‫( כנוי‬16 .‫ אולם הכל ברכה אחת היא‬.(:‫לפסחים קד‬
32 'ÎŒÔa
» ≈ ∆ „BÈÏ
»» ¿ Lȇƒ ˙kÈ ≈»ƒ ‡Ï'
… „Ú« 'e‰ÈÓȌχ
»¿ ¿ƒ ∆ ‫ עגמה נפשי לאביון‬:‫ מלשון‬,‫לכנסת ישראל הדואבת בגולה‬
33 „Ú« '‰ÓÏLÏ
…… ¿ ƒ ‰ÓÎÁ
»¿» Ô˙«» '‰Â' ¿ƒ¿ .‰ÈÓÈa
«  Èσ eÁ˜È »¿ ¿ƒ¿ ‫ ובדפו"א‬.‫( כנוסח ונציא מנטובה ועוד‬17 .(‫ כה‬,‫)איוב ל‬
34 ‰eˆz »«¿ . ÌÈÎÏÓa
∆«¿ ‰z‡Â  ƒ»¿ƒ 'χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ CB˙a¿ ÈzÎLÂ'
ƒ¿«» ¿ ‫ וכיום התפלה ממלאת את‬,‫( זו עבודת המקדש‬18 .‫אין זה‬
35 „Ú« '˙Èa‰Œ˙‡
ƒ«« ∆ χNÈ≈ »¿ƒ [˙Èa] ≈ (Èa)Œ˙‡
≈¿ ∆ '„b‰' ≈«  ‫( נמצא שכל ברכות הפטרה הן חמש ויחד עם‬19 .‫מקומה‬
36 '‰ „e'
«¿  ‡N˙ » ƒ Èkƒ .χ˜ÊÁÈa
≈¿∆ ƒ 'ÌÎ˙‡
∆¿∆ È˙ȈÂ'
ƒ ƒ »¿ ‫שתי הברכות שהמפטיר מברך על התורה הן שבע – כנגד‬
37 .ÌÈÎÏÓa
ƒ»¿ƒ 'CÏiÂ
∆≈« ‡Á‡
»¿« kiÂ'
« ¿ƒ« „Ú« 'e‰iχŒÏ‡
»ƒ≈ ∆ ‰È‰ »» ‫ ה"א( – מפני‬,‫שבעה קרואים שבתורה )מסכת סופרים פ' יד‬
38 ÌÈÁ
… ƒ Œ˙‡∆ Áwi «ƒ« ‰ÓÏL
…… ¿ CÏn‰∆∆« ÁÏLiÂ'
«¿ƒ«  ω˜iÂ≈ ¿«« ‫שפעם גזרו על ישראל שלא יקראו בתורה וקראו בנביאים‬
39 È„e˜Ù ∆≈ .ÌÈÎÏÓa
≈ ¿ ‰l‡(Â) ƒ»¿ƒ '˙·ÏÓ
∆ ∆¿ ÌzzÂ'
… ƒ« „Ú« 'vÓ
…ƒ "‫ ומטעם זה נקראת "הפטרה‬,‫כנגד שבעה קרואים שבתורה‬
.(‫לפי שנפטרו בה מקריאת התורה בשעת גזירה )לבוש רפ"ד‬
40 '˙Èa‰
ƒ»« ˙B˙Ï„Ï¿«¿ ˙B˙t‰Â'
… «¿ „Ú« 'ÌÈÁ » ƒ NÚiÂ'
«««  ‫ מלך על כל הארץ מקדש‬.‫( כגון בראש השנה הוא חותם‬20
41 .(ÌÈÎÏÓa)
ƒ»¿ƒ .‫ כמפורש לעיל‬,‫ישראל ויום הזכרון‬
‫( כל פרק‬34 .(‫ כא‬,‫ כה – כט‬,‫( )כח‬33 .(‫ אֿיד‬,‫( )טז‬32
‫ ואנו‬,‫ ו‬,‫ אֿז – ט‬,‫( )ו‬36 .(‫ אֿלא‬,‫ כג – ה‬,‫( )ד‬35 .‫יט‬
ÏÎa»¿ ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« ÔÓƒ ˙B˜Ï ¿ƒ ÌÚ‰»»  … e‚‰pL
¬»∆ ˙BÈÚ‰)
»¿ƒ» 1
‫קוראים מתחלת פרק ו עד פ"ז פסוק ו ומדלגים לפרק ט‬  ˙ÈL‡a
ƒ ≈¿ :(Ô‰≈ Âl‡Â ≈¿ Ô‰a∆» ÔÈÈËÙÓe
ƒ ƒ¿« ˙aL »« ¿ ˙aL »« 2
.‫( כל פרק לה‬37 .(‫ ואולי גם רבנו נתכוון לכך‬,‫פסוק י‬ ÌÈ˙ÈLÚ
ƒ ƒ ¬ ÌÈc‰
ƒ»¿« ‰l‡' ∆≈ „Ú« 'BaŒCÓ˙‡ »¿∆ ÈcÚ ƒ¿« Ô‰' ≈ 3
.(‫ אֿמה‬,‫( )יח‬40 .(‫ יֿכז‬,‫( )מג‬39 .(‫ אֿיג‬,‫ כו – ו‬,‫( )ה‬38 ‰˜Ú
»»¬ Èp'
ƒ»  Á «… ˙„ÏBz
… ¿ .‰ÈÚLÈa»¿« ƒ 'ÌÈzÊÚ ƒ¿«¬ ‡Ï …¿ 4
.(‫ מֿנ‬,‫( )שם‬42 .(‫ יגֿכב‬,‫( )ז‬41 . ‰ÈÚLÈa
 »¿« ƒ 'Èχ»≈ eÎÏe ¿ ÌÎʇ
∆¿¿» eh‰' « „Ú« '‰„ÏÈ »»» ‡Ï … 5
42 CÏÓ
∆∆ '‰ Ó‡ «» ‰k'… „Ú« 'Èσ ÈzˆÈ
ƒ ¿«» eÊŒÌÚ'
«  ‡˜i»¿ƒ« '‰ È‡ƒ¬ Èk'
ƒ „Ú« '‰ÂL‡Â ∆¿ ∆¿ ÈeÈn„˙
ƒ ¿ «¿ ÈӌχÂ'
ƒ ∆¿  EÏŒCÏ ¿ ∆ 6
43 eÙÒ¿ ÌÎÈ˙BÏÚ'
∆ ≈ …  Ô‰‡Œ˙‡… ¬« ∆ ˆ« .‰ÈÚLÈa ≈ »¿ƒ  ÂÈχ
»¿« ƒ 'χNÈ »≈ ‡i»≈« .‰ÈÚLÈa
»¿« ƒ 'χNÈ ≈ »¿ƒ ȉχ≈… ¡ ÌÚ‡ ≈¡∆ 7
44 ''‰ ̇ À¿ ÈzˆÙÁƒ¿«» ‰l‡a' ∆ ≈¿ƒ « ‡NzÂ'
∆≈¿ „Ú« 'ÌÎÈÁÊŒÏÚ » ƒ« „Ú« 'ÌȇÈp‰ ƒ ƒ¿« È ≈¿ ÈLpÓ≈¿ƒ ˙Á‡ «« ‰M‡Â' » ƒ¿ 8
45 „Âc
ƒ» „BÚ ÛÒiÂ'
∆…«  ÈÈÓM‰ »¿ ¿ƒ¿ ˙lÁz
ƒ¿« .e‰ÈÓÈa
ƒ ƒ¿ « ÌBia« ȉÈ «ƒ¿  ‰N »» ÈiÁ
≈« eȉi ¿ƒ« .ÌÈÎÏÓa
ƒ»¿ƒ '‡ˆz ≈≈« daŒ˙‡
»¿ ∆ 9
46 EÏa
¿»¿ƒ L‡ ∆ ¬ Ïk' … „Ú« 'χNÈa » » ∆ . ÌÈÎÏÓa
≈ »¿ƒ¿ eÁaŒÏkŒ˙‡  ƒ»¿ƒ 'ÌÏBÚÏ
» ¿ CÏn‰ ∆∆« ÈB„‡
ƒ ¬ ÈÁÈ' ƒ¿ „Ú« Ùq‰ ∆≈« 10
47 ‡a» LȇÂ'
ƒ¿  «ÚÈÊ˙ » ƒ .χeÓLa
ƒ¿« Èkƒ ‰M‡ ƒ»¿ƒ „Èa
≈ ¿ ƒ (ÌÈÎÏÓa) «¿ χNȌχ
≈ »¿ƒ ∆ '‰ „ «¿ ‡NÓ'» «  ˜ÁˆÈ »¿ƒ ˙„ÏBz… ¿ 11
48 'ı‡∆» ˙k
«¿ƒ Bz‡Ó ƒ≈ CÏiÂ'
∆≈« „Ú« '‰LÈÏL» ƒ» ÏÚaÓ ««ƒ .  « ¬
NÚŒÈ˙a≈¿ƒ '‚ ¿ «
'˙ÁÓ¿ƒ '‰Ï« » ¿»
‰ÚÂ' ¿ „Ú« ƒ »¿« 12
'È·ÏÓ
49 ‚l„Óe
≈«¿ 'ÌÈL‡
 ƒ»¬ ‰Úa‡Â'
»»¿«¿  ‰È‰z ƒ»¿ƒ ‡Èe'
∆¿ƒ ˙‡Ê… . ÌÈÎÏÓa
 ƒ»¿ „Ú« 'È˙eLÓÏ
ƒ» ¿ƒ Ìȃ‡eÏ˙¿ ÈnÚÂ' ƒ«¿  ˜ÚÈ … ¬« ‡ˆiÂ≈≈« 13
50 ˙BÓ ÈÁ‡
≈¬« .ÌÈÎÏÓa
ƒ»¿ƒ 'ÂÈt»» ÏÚÓ
«≈ ÌÎÈÏL‰ … ¿ „Ú« '‰È„Ú
» ƒ¿ ƒ ‡ÏÂ' »¿«… ÔBÊÁ'¬  ˜ÚÈ … ¬« ÁÏLiÂ
«¿ƒ« .NÚŒÈ˙a
« ¬ ≈¿ƒ '‰ÏÚ‰ »¡∆ 14
51 'ÌÈB‚(‰)
ƒ ÈÈÚÏ
≈ ≈¿ Ca» ¿zÏÁÂ'
¿«ƒ¿ „Ú« 'ËtL˙‰ … ¿ ƒ¬  ‰LÏL
… ¿ ƒ¬ ËtL˙‰' » ¿ ÏÚ' «  ˜ÚÈ
… ¬« Li ∆≈« .NÚŒÈ˙a
« ¬ ≈¿ƒ BÙÒ ¿ƒ ÛBÒ „Ú« 15
52 È˜fÓ
≈¿ƒƒ ÌÈL‡ƒ»¬ e‡a' »  eȉz ≈¿∆ ƒ '‡ÈÈ
ƒ… ¿ .χ˜ÊÁÈa
¿ƒ ÌÈL„˜ »ƒ ‡Ï … ÈÓƒ ‚‡L »» ‰È‡' ≈¿« „Ú« 'χNÈ ≈ »¿ƒ ÈÚLt ≈¿ ƒ 16
53 . χ˜ÊÁÈa
 ≈¿∆ ƒ '˙Bˆ‡‰ŒÏÎÏ
»¬» »¿ ‡È‰ƒ Èˆ' ƒ¿ „Ú« 'χNÈ≈ »¿ƒ ‰p‰Â
≈ ƒ ¿ ‰ÓÏL
… … ¿ ı˜ÈiÂ'
« ƒ«  ıwÓ
≈ƒ ȉÈÂ
ƒ ¿« .  « ¬
NÚŒÈ˙a ≈¿ƒ 17
54 „Ú« '˜B„ˆ» Èa
≈¿ ÌiÂω
ƒƒ¿« ÌÈ‰k‰Â'
ƒ¬… «¿  ÌÈ‰k‰ŒÏ‡
ƒ¬… « ∆ Ó‡ … ¡ . ÌÈÎÏÓa
 ƒ»¿ƒ 'CÏÓ ∆∆ ‰ÓÏL …… ¿ CÏn‰ ∆∆« ȉÈÂ'
ƒ¿« „Ú« 'ÌBÏÁ¬ 18
55 ÈfÚ
ƒÀ '‰'  ÈÈÒ
« ƒ ‰a«¿ .χ˜ÊÁÈa
≈¿∆ ƒ '‰ÙËe »≈¿ » „Ú« '„Á‡
» ≈¿ ‰ÏŒÏk' »∆ ıÚ≈ EÏ¿ Á˜« Ì„‡ŒÔ »» ∆ ‰z‡Â' »«¿  ÂÈχ »≈ Lbi «ƒ« 19
56 «… À¿ ƒ . ‰ÈÓÈa
È˙˜ÁaŒÌ‡  »¿ ¿ƒ¿ '‡Ù‡Â
≈ »≈¿ '‰ È‡Ù' ƒÀ»  ˜ÚÈ
ƒ≈» ¿ „Ú« 'ÈfÚÓe … ¬« ÈÁÈÂ
ƒ¿« . χ˜ÊÁÈa
 ≈¿∆ ƒ ''‰ È‡ ƒ¬ Èkƒ ÌÈBb‰
ƒ « eÚ„ÈÂ' ¿»¿ 20
57 „iÓ
«ƒ ÌÈzÏv‰Â'
ƒ¿«ƒ¿ „Ú« 'χNÈ ≈ »¿ƒ ÈÚB
≈ ŒÏÚ« ‡p‰'≈»ƒ  ‡qkŒÏÚ≈ƒ « LÈ «» ‰ÓÏLe'
…… ¿ „Ú« '˙eÓÏ» „„ ƒ» ÈÓÈ
≈¿ e˜iÂ'
¿¿ƒ« 21
58 . χ˜ÊÁÈa
 ≈¿∆ ƒ '̉a∆» ÌÈ„BÚ‰
ƒ¿ » .  ƒ »
ÌÈÎÏÓa¿ ƒ ƒ»
'ÂÈ‡ ƒ
„Âc» 22
‫ ואנו נוהגים‬.(‫ כג‬,‫ כא – ט‬,‫( )ז‬44 .(‫ ו‬,‫ כא – מד‬,‫( )מג‬43 .(‫ יז‬,‫ כהֿמא‬,‫( )מ‬23 .(‫ ג‬,‫ אֿנה‬,‫( )נד‬22 .(‫ אֿטז‬,‫( )מב‬21
‫( )שמואלֿב‬45 .‫ כב‬,‫ ג ומדלגים עד פרק ט‬,‫לקרוא עד ח‬ :‫ פרקים‬,‫( )מלאכי‬26 .(‫ אֿלה‬,‫( )שם‬25 .(‫ אֿלז‬,‫( )ד‬24
,‫( )שם‬47 .(‫ יט‬,‫ מב – ה‬,‫( )מלכיםֿב ד‬46 .(‫ ג‬,‫ א – ז‬,‫ו‬ ‫ ו‬,‫( )עמוס ב‬28 .(‫ יד‬,‫ ז – יב‬,‫( )הושע יא‬27 .(‫ ד‬,‫ ג‬,‫א‬
,‫( )כ‬50 .(‫ אֿטז‬,‫( )כב‬49 .(‫ כג‬,‫ יג‬,‫( )שם‬48 .(‫ גֿכ‬,‫ז‬ .(‫ טוֿכח‬,‫( )לז‬30 .(‫ א‬,‫ טו – ד‬.‫( )ג‬29 .(‫ ח‬,‫– ג‬
,‫ יט – יז‬,‫( )טז‬52 .‫ טו עד סוף הפרק‬,‫( מד‬51 .(‫אֿטו‬ .(‫ אֿיב‬,‫( )ב‬31
.(‫ אֿכז‬,‫( )לד‬53 .(‫יד‬ „Ú« 'ÌÈÏLeÈŒ˙‡
ƒ«» ¿ ∆ Ú„B‰ « Ì„‡ »» Ôa'
∆  ˙BÓL ¿ ‰l‡Â
∆≈¿ 23
59 „Ú« 'χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ tÒÓ
«¿ƒ ‰È‰Â'
»»¿  ÈÈÒ
« ƒ a„Óa
«¿ƒ¿ „BÚ ‰È‰ÈŒ‡ÏÂ' »≈» .χ˜ÊÁÈa
∆¿ƒ … ¿  ‡‡Â ≈¿∆ ƒ 'ÌL≈ CÏ» ‡ˆiÂ'
≈≈« 24
60 ƒ¿«  ‡N» . NÚŒÈ˙a
ȉÈÂ'  « ¬ ≈¿ƒ '‰eÓ‡a
» ¡∆ Èσ CÈzN‡Â'
ƒ¿ «≈¿ ˙ÈÏ
≈¿ Ô˜
∆∆ ÁÈÓˆ‡
« ƒ¿« ‡e‰‰« ÌBia' « „Ú« 'χNÈ
≈ »¿ƒ ˙ÈÏ
≈¿ 25
61 ''‰ e‰ÎÈÂ
≈ ¿»¿« Úp‰
««« Ïc‚iÂ'
«¿ƒ« „Ú« '‰ÚvÓ
» ¿»ƒ „Á‡
»∆ Lȇƒ 'ÌÈˆÓ
ƒ«¿ƒ ‡NÓ'
» «  ‰ÚtŒÏ‡
… ¿« ∆ ‡a … .χ˜ÊÁÈa
≈¿∆ ƒ 'χNÈ
≈ »¿ƒ 26
62 È„È'
≈¿ „Ú« 'ÔBiˆŒ˙
ƒ « ÈÁÓNÂ
ƒ ¿ƒ ¿ Èp' ¿… ¬«¿ .ÌÈËÙLa
ƒ»  E˙ÏÚ‰a ƒ¿… ¿ ÁlLa
«« ¿ ȉÈÂ
ƒ¿« .‰ÈÚLÈa
»¿« ƒ '˙B‡ˆ»¿ '‰ BÎa
¿≈ L‡'
∆ ¬ „Ú« 27
63 ÁÏLiÂ'
«¿ƒ«  EÏŒÁÏL
¿ «¿ . NÚŒÈ˙a
 « ¬ ≈¿ƒ '˙Èa‰
ƒ«« e„qÈ
¿ƒ ÏaÊ
∆»À¿ ˘LzÂ'
… ¿ ƒ« „Ú« 'Ìȉχ
ƒ… ¡ ÚÎiÂ'
«¿«« ÔÓƒ ‰Bc
» ¿ ˙ÈL« ƒ  28
 ‫הק‬                
         
‫ וכל מה‬.‫ אֿיא‬,‫( )מ‬75 .‫( כגון אחרי מות קדושים‬74 'B‚¿ 'ÈLBÈŒÏk
≈¿ » e‚Ó … » Ì‚Â'
«¿ „Ú« 'ÔeŒÔaƒ «ÚLB‰È
À ¿ 1
‫ ובדפו"א מסומנות רק‬.‫ הוא מכת התימנים‬,‫שמוקף כאן‬ 'ÌÚ‰ŒÏ‡
»» ∆ χeÓL
≈ ¿ Ó‡iÂ'∆ …«  Á˜ «ƒ« . «ÚLB‰Èa
«… Áwi  À ƒ 2
.(‫ עד סוף הפרק‬,‫ יד‬,‫( )מט‬76 .‫התחלות ההפטרה‬ ˙wÁ
«À ˙‡Ê… .χeÓLa
≈ ¿ ƒ 'BnÚŒ˙‡« ∆ '‰ LBhȃ ‡Ï … Èk'
ƒ „Ú« 3
,‫( )נד‬79 .(‫ ב‬,‫ יב – נב‬,‫( )נא‬78 .(‫ ה‬,‫ יא – נה‬,‫( )נד‬77
‫ נוסחנו כנוסח כת"י‬.(‫ א עד סוף הפרק‬,‫( )ס‬80 .(‫אֿח‬
'‰ÓÈÓÈ
» ƒ» ÌÈÓiÓ'
ƒ»ƒ „Ú« 'È„ÚÏb‰
ƒ»¿ƒ« ÁzÙÈÂ'
»¿ƒ¿  ‰Bz‰ » « 4
:‫ בחמישית‬:‫ ובנו"א כתוב‬.‫התימנים וכן אנו נוהגים כיום‬ „Ú« '˜ÚÈ
… ¬« ˙È‡L
ƒ≈¿ ‰È‰Â'
»»¿  ˜Ïa»» ‡iÂ
¿«« . ÌÈËÙLa
 ƒ¿… ¿ 5
.‫ ואין אנו נוהגין כן‬,‫ רני עקרה‬:‫ בששית‬,‫קומי אורי‬ „ÈÂ' »¿ ƒ .NÚŒÈ˙a
«¿  ÒÁÈt « ¬ ≈¿ƒ 'EȉχŒÌÚ
∆… ¡ ƒ ˙ÎÏ ∆∆ «Úˆ‰Â'
≈¿«¿ 6
.(‫ ט‬,‫ י – סג‬,‫( סא‬81 'e‰iχ
»ƒ≈ ÈÁ‡
≈¬« CÏiÂ
∆≈« ̘iÂ'
»»« „Ú« 'e‰iχŒÏ‡
ƒ≈ ∆ ‰˙ȉ »¿» '‰ 7
38 ÌÈÚa‡Â
ƒ»¿«¿ ‰ML» ƒ ÂȘt
»»¿ ÔÈÓe
«¿ƒ ÈL
ƒ≈ ÙÒ
≈≈ Ó‚
«¿ƒ ŒÈ
≈¿ ‰hÓÏ
≈ «¿ ‰LÓ
∆ ÔziÂ'
≈ƒ«  ˙Bhn‰«« ÈL‡
≈ » .ÌÈÎÏÓa
ƒ»¿ƒ 8
39 ‰lÙz
»ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘÙ
ƒ»¿ ‰Úa‡
»»¿«  ÚÓL «¿ ˙‡È˜
« ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ . «ÚLB‰Èa
 À ƒ 'ı‡‰Œ˙‡
∆»» ∆ (˜lÁÓ) ≈« ≈ e˜ÏÁiÂ'
¿¿«« „Ú« 'Ôe‡
≈ ¿ 9
40 ÔÈlÙz
ƒƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ NÚŒ‰LÓÁ
» » » ƒ ¬  ÌÈ‰k
ƒ¬… ˙ke
« ¿ƒ χNÈŒÈ
≈ »¿ƒ ≈¿ eziÂ'
¿ƒ« „Ú« '˙BÏÁp‰Œ‰l‡'
»¿« ∆≈  ÈÚÒÓ ≈¿« ‰l‡
∆≈ 10
41  ˙ȈȈ
ƒ ƒ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘÙ
ƒ»¿ ‰NÚ
»» ¬  ‰Bz
» ÙÒÂ
∆≈¿ ‰ÊeÊÓe
» ¿ .«ÚLB‰Èa
À ƒ 'ÌiÂÏÏ
ƒƒ¿« 11
42 .ÌȘt
ƒ»¿ NÚŒ„Á‡
» » ««  ˙BÎa »¿ ˙BÎω¿ƒ .ÌȘÙ
ƒ»¿ ‰LÏL
» ¿ ‫ יד‬,‫( )זכריה ב‬56 .(‫ בֿכד‬,‫( )יג‬55 .(‫ אֿכב‬,‫( )הושע ב‬54
‫ יד‬,‫( )שמואלֿא יא‬58 .‫ א עד סוף הפרק‬,‫( ב‬57 .(‫– דֿט‬
43 .ÌȘt
ƒ»¿ ‰LÏL
» ¿  ‰ÏÈÓ» ƒ ˙BÎω
¿ƒ
‫( )מיכה ה ו‬60 .(‫ א עד סוף הפרק‬,‫( )יא‬59 .(‫ כב‬,‫– יב‬
44 ‰n‰
»≈ ÈaÏ
ƒƒ ÔBNN¿ Èkƒ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ EÈ˙B„Ú
∆ ¿≈ ÈzÏÁ
ƒ¿«» ‫ טו‬,‫( יג‬62 .(‫ כא‬,‫ מו – יט‬,‫( )מלכיםֿא יח‬61 .(‫ ח‬.‫– ז‬


   
   

.(‫ נא – כא ג‬,‫( )יט‬63 .(‫ ה‬,‫– יד‬
45 „Ú« 'χNÈ
≈ »¿ƒ χ∆ '‰ ac ∆ƒ L‡'
∆ ¬  ÌÈc‰ƒ»¿« ‰Ï‡ ∆≈ 12
46 
 Ïlt˙‡Â'
≈«¿∆»  ÔpÁ˙‡Â
ÛÒka
∆∆« ˙B„N'
««¿∆» .‰ÈÓÈa
» „Ú« '‰˜n‰
»¿ ¿ƒ¿ 'ÌÚÏ
»¿ƒ« ÙÒŒ˙‡
∆≈ ∆ Èz˙
»¿ Èσ Ì˙ÈȉÂ'
ƒƒ ÈÁ‡
∆ƒ ¿ƒ 13
≈¬« '‰ŒÏ‡∆ 14
47 . .˙aL»« ˙BÎω¿ƒ .‡ :ÔecÒ
» ƒ ‰Ê ∆¿ .NÚ ∆ ∆ ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ Èʇa
≈¿»¿ »˙‡˜Â »»¿ Cω'
… »  ˜Ú ∆≈ ‰È‰Â
»»¿ .‰ÈÓÈa
»¿ ¿ƒ¿ 'e˜È¿ƒ 15
48 ˙BÎω
¿ƒ .„ .BNÚ» ˙˙ÈL
« ƒ¿ ˙BÎω ¿ƒ .‚ .ÔÈeÚ ƒ ≈ ˙BÎω ¿ƒ 'eÏl‰˙È
»«¿ƒ Be ÌÈBbƒ (ÏÎ) B eÎa˙‰Â'
¿»¿ƒ¿ „Ú« '̃ÈÏLeÈ
«» ¿ 16
49 ˙BÎω
¿ƒ . .‰vÓe
»« ıÓÁ ≈ » ˙BÎω
¿ƒ .‰ .BË ÌBÈ ˙˙ÈL « ƒ¿ '‰ ̇ À¿ Ìȇa ƒ» ÌÈÓÈ
ƒ» ‰p‰'
≈ƒ  ÈÎ‡
ƒ…» ‰‡≈ ¿ . ‰ÈÓÈa
 »¿ ¿ƒ¿ 17
50 ˙BÎω
¿ƒ .Á .ÌÈϘL
ƒ»¿ ˙BÎω ¿ƒ .Ê .ÏeÏÂ
» ¿ ‰kÒ »À¿ ÙBL
» .‰ÈÓÈa
»¿ ¿ƒ¿ 'ÌÈzÒna
ƒ»¿ƒ« Lȇƒ ˙qȌ̇'
≈»ƒ ƒ „Ú« 'È˙Ó˜‰Â ƒ… ƒ¬« 18
51 ‰l‚Ó
»ƒ¿ ˙BÎω¿ƒ .È .˙ÈÚz
ƒ¬« ˙BÎω ¿ƒ .Ë .L„Á‰ ∆… « Lecƒ̃ Ó‡iÂ'
∆ …« „Ú« 'χeÓL ≈ ¿ Ô˜Ê ≈» L‡k
∆ ¬« ȉÈÂ'
ƒ¿«  ÌÈËÙL ƒ¿… 19
52 .‰kÁÂ
»À¬« ≈≈ ƒ . χeÓLa
‡ˆ˙ŒÈk  ≈ ¿ ƒ 'eÎÏ¿ χNÈ
≈ »¿ƒ ÈL‡ŒÏ‡
≈¿« ∆ χeÓL ≈ ¿ 20
53        ‰È‰È
∆¿ƒ '‰Â'
«ÚLB‰È
À ¿ ‰È
« „Ú« '̉ÈÁÓŒ˙‡
∆¿ƒ ʇ'
∆ ≈¬ « ∆ ÌÈzLÏÙ
»  ‡B˙ŒÈk
» ƒ ‰È‰Â
ƒ¿ ƒ¿ eÙÒ‡iÂ'
»»¿ . χeÓLa

¿«««  21
≈ ¿ ƒ 'CnÚ »ƒ 22
54 LÏL» ¿ ,‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ ÈzL≈¿ .˙BˆÓ¿ƒ LÓÁ ≈ » ÔÏÏÎa »»¿ƒ LÈ≈ Ìz‡∆« .«ÚLB‰Èa
À ƒ '‡e‰‰« ÌBik« ‰È‰ »» ‡ÏÂ'
… ¿ „Ú« 'ÁaÊÓ
«≈¿ƒ 23
55 .ÈÚÈMa
ƒ ƒ¿ « ˙aLÏ
… ¿ ƒ (‡ :ÔËÙ
» »¿ e‰ÊÂ
∆¿ ,‰NÚ˙Œ‡Ï
∆ ¬« … ˙BˆÓ ¿ƒ „Ú« 'χNÈ
≈ »¿ƒ ÈËLŒÏkŒ˙‡
≈¿ƒ » ∆ «ÚLB‰È À ¿ ÛÒ‡iÂ'
… ¡∆«  ÌÈvƒ»ƒ 24
56 .˙aLa
»« ¿ LÚÏ
…¬« ‡lL
… ∆ (‚ .‰Î‡ÏÓ
» »¿ Ba ˙BNÚÏ ¬« ‡lL
… ∆ ( eÈʇ‰
ƒ¬« . «ÚLB‰Èa
 À ƒ 'ÌzÚË∆¿«¿ ‡Ï … L‡
∆ ¬ ÌÈ˙ÈÊÂ
ƒ ≈¿ ÌÈÓk'
ƒ »¿ 25
57 ˙‡∆ Lc˜Ï
≈«¿ (‰ .˙aLa
»« ¿ ÏebÏ¿« ıeÁ ˙‡ˆÏ ≈» ‡lL… ∆ („ 'eÈÁ¿ƒ eÈL‰Â'
ƒ »¿ „Ú« 'Ê‡‰
∆∆» ˙nvÓ
∆∆«ƒ È‡ƒ» ÈzÁ˜ÏÂ'
ƒ¿ «»¿  26
58 .‰ÈÎÊa
» ƒ¿ƒ ˙aM‰
»« « ÌBÈ ‰LÓ
∆ ˙BÓ ÈÁ‡ ≈¬« ȉÈÂ'
ƒ¿«  ‰Îa‰
»»¿« ˙‡Ê …¿ .χ˜ÊÁÈa
≈¿∆ ƒ 27
     .«ÚLB‰Èa
À ƒ 'ÚLB‰ÈŒ˙‡
«À ¿ ∆ '‰ ȉÈÂ' ƒ¿« „Ú« ‚l„Óe
≈«¿ ''‰ „Ú ∆∆ 28
‫ מניס‬‫ בתורה הוא לפי סדר החדשי‬‫סדר המועדי‬ ‫ א‬,‫( )ב‬66 .(‫ טז עד סוף הפרק‬,‫( )לב‬65 .(‫ דֿכב‬,‫( )ל‬64
‫ מזכירה התורה את‬,‫ ולאחר הקדמת מצוות שבת‬.‫והלאה‬ .(‫ עד סוף הפרק‬,‫ א‬,‫( )ח‬68 .(‫ הֿכד‬,‫( )כג‬67 .(‫ ב‬,‫– ד‬
,‫ ספירת העומר‬,‫ מצוות הקרבת העומר‬,‫מצוות הפסח‬ .(‫ אֿיג‬,‫( )כד‬71 .(‫ יד‬,‫ ל – י‬,‫( )ח‬70 .(‫ אֿלז‬,‫( )יז‬69
‫ א עד סוף הפרק ומדלק‬,‫( )א‬73 .(‫ לב‬,‫ כב – יח‬,‫( )יז‬72
,‫ שבחג השבועות ומקרא קודש שבו‬‫הקרבת שתי הלח‬ .(‫ כז‬,‫לפרק ו‬
‫ רבינו הקדוש‬‫ ש"הל‬"‫ וכתב הרמב‬.‫ יוהכ"פ וסוכות‬,‫ר"ה‬ da» ÔÈÈËÙÓ
ƒ ƒ¿« ˙BiLÙ
ƒ »» ÈzL
≈¿ da» ÔÈBwL
ƒ ∆ ˙aL »« Ïk» 29
,‫ התחיל במסכת שבת‬‫ ולכ‬,"‫אחר פרשת המועדות דאמור‬ .˙BÓB˜n‰
¿« a
… ¿ ‚‰n‰
»¿ƒ« BÊ¿ .‰BÁ‡
» ¬« ‰Lt
» »» ÔÈÚÓ
«¿ƒ≈ 30
‫ השבת( סידר מסכת‬‫ )שהוא מעניי‬‫ואחרי' מסכת עירובי‬ e‰ÈÚLÈ
»¿«¿ ˙BÓÁa
»∆¿ ÔÈÈËÙÓ
ƒ ƒ¿« ˙BȉÏ
¿ƒ ÌÚ‰
»» … e‚‰
«» ÔÎÂ≈¿ 31
.'‫ וכו‬‫פסחי‬ Á‡L
««∆ ˙aMa»« « .‰M‰
»» « L‡ … „Ú« ‡
»¿ ‰ÚLz
»¿ ƒ Á‡Ó
««≈ 32
‫ באופ‬‫ וסידר‬"‫אבל בספר ה"יד החזקה" שינה הרמב‬ Ó‡zÂ' »ƒ¿ « .'ÈnÚ
∆ … «  ‰iMa ƒ« eÓÁ
¬« eÓÁ'
¬«  ‡»¿ ‰ÚLz
»¿ ƒ 33
,(‫ )כבמשנה‬‫ סידר שבת ועירובי‬,‫ בתחילת ספר זמני‬.‫אחר‬  ˙ÈÚÈa
ƒ ƒ¿» .'‰ÚÒ
»¬… ‰iÚ'
»ƒ¬  ˙ÈLÈÏM
ƒ ƒ¿ « .'ÔBiˆƒ 34
,‫ ומצה‬‫ חמ‬,‫ שביתת יו"ט‬,(‫ולאח"ז שביתת העשור )יוה"כ‬ ÈÓe˜'
ƒ  ˙ÈLÈÓÁaƒ ƒ¬« .'ÌÎÓÁÓ
∆¿∆«¿ ‡e‰ ÈÎ‡ƒ…» ÈÎ‡'
ƒ…» 35
‫ על פי הסברו של ה'מגיד‬‫ וג‬.'‫ לולב וכו‬,‫ סוכה‬,‫שופר‬ NBN'  ˙ÈÚÈMa
ƒ ƒ¿ « . '‰˜Ú
 »»¬ Èp'
ƒ»  ˙ÈMMa
ƒ ƒ « . 'ÈB‡
 ƒ 36
,‫ של המועדי‬‫ על־פי סדר חומרת‬"‫ הרמב‬‫משנה' שסדר‬ .' '‰a« NÈN‡
 ƒ» 37
 ‫‪               ‬‬ ‫וק‬
‫‪         ‬‬
‫לא שבית־די‪ ‬מקדשי‪ ‬חדשי‪ ‬ומעברי‪ ‬שני‪ ,‬והג‪‬‬ ‫הרי אינו מוב‪ ‬במה נחשב סדר זה יותר מהסדר שסידרה‬
‫שהחיוב הוא על האד‪  ‬מ"מ בקיו‪ ‬המצוות דספר זמני‪‬‬ ‫התורה )והמשנה(‪ ,‬ובנוס‪ ‬מדוע סידר הל' קידוש החודש‬
‫פועל האד‪ ‬על ה'חפצא' של כל הזמ‪.‬‬ ‫קרוב לסו‪ ‬הספר‪ ,‬והלא קביעות כל המועדי‪ ‬תלויה‬
‫‪.el‡≈ ÌȘÙa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ el‡≈ ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ e‡e‬‬
‫≈‬ ‫בקידוש החודש‪ .‬ומבאר זה על־פי הפסוק שהביא הרמב"‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫ככותרת לספר זמני‪" ‬נחלתי עדותי‪ ‬לעול‪ ‬כי ששו‪ ‬לבי‬
‫‪ (1‬כלל בו רבינו דברים כוללים כל המלאכות‪ ,‬כדבר שאין‬ ‫המה"‪ ,‬שלכאורה אינו מתאי‪ ‬לספר זמני‪ ,‬המדבר ב"כל‬
‫מתכוון ומלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬ודיני התחלפות‬ ‫המצוות שה‪ ‬בזמני‪ ‬ידועי‪ ,"‬היינו מצוות שחיוב‪ ‬אינו‬
‫הכוונות או שלא נשלמו‪ ,‬ואם נשתתפו שניים בעשיית‬ ‫תמידי אלא בזמני‪ ‬מסויימי‪  ‬שבת‪ ,‬יוה"כ‪ ,‬יו"ט‪ ,‬סוכה‪,‬‬
‫מלאכה‪ ,‬ודיני המקלקלין והעושין מקצת מלאכה בזדון‬ ‫לולב וכו' ‪ ‬ואילו הפסוק "נחלתי עדותי‪ ‬לעול‪ ‬כו'"‬
‫ומקצתה בשוגג‪.‬‬
‫מדגיש את התמידיות שבמצוות‪ ,‬היפ‪ ‬מצוות אלו שה‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.‰NÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬‫‪«¿ƒ  ‰Î‡ÏnÓ‬‬
‫‪» »¿ƒ ÈÚÈMa‬‬ ‫‡‪» ƒ¿ .‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ‰˙ÈL‬‬ ‫בזמני‪ ‬ידועי‪ .‬ועוד‪ ,‬שהרמב"‪ ‬עצמו מדגיש חילוק זה‬
‫‪2‬‬ ‫‪Ba ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ .˙aLz‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÈÚÈM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBie‬‬
‫‪« :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫בי‪ ‬ספר אהבה ש"אכלול בו כל המצוות שה‪ ‬‬
‫‪3‬‬ ‫˙‪.‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬ ‫‪… ÏÚ« ÚÂ‬‬
‫‪«»¿ , ‰NÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ Ïha‬‬
‫‪≈ƒ  ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫שנצטווינו בה‪ ‬כדי לאהוב את המקו‪ ‬ולזכרו תמיד‪ ,‬כגו‪‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ÏÚ« iÁ‬‬
‫‪»« e‰Óe‬‬ ‫‪« .‰Î‡ÏÓ‬‬
‫˙‪» »¿ Ïλ ‰NÚ‬‬‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫ק"ש ותפילי‪ ‬כו'"‪ ,‬משא"כ בספר זמני‪" ‬אכלול בו כל‬
‫‪5‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  ÔB„Êa‬‬ ‫‪»¿ BBˆa‬‬
‫‪¿ƒ ‰NÚ‬‬
‫‪» » ̇ƒ ?‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙iNÚ‬‬
‫¬ ‪«ƒ‬‬ ‫המצוות שה‪ ‬בזמני‪ " ‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ϘÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ  ‰‡˙‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» »¿«¿ ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ≈ ÌL‬‬‫‪» eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ˙k‬‬
‫‪‬‬ ‫»≈‬ ‫והביאור‪ :‬במצוות שחיוב‪ ‬הוא לפי הזמ‪ ,‬יש שני פרטי‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫˜‪.‰Úe‬‬
‫‪» ¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫˜‪»« Ôa‬‬
‫‪«¿» iÁ‬‬
‫‪»«  ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ‰NÚ‬‬
‫»»‬ ‫חלות המצווה על הזמ‪  ‬שנהיה זמ‪ ‬של מצוה‪ ,‬וחלות‬
‫‪ (2‬בחר רבינו במקרא זה‪ ,‬אף שנכפל הציווי כמה פעמים‬ ‫החיוב על האד‪ .‬כשציוותה התורה על המועדות ‪ ‬קידשה‬
‫בתורה‪ ,‬כי דרכו לבחור את הדרשה הפשוטה והמתקבלת‬ ‫את הזמ‪ ,‬ולכ‪ ‬הקדימה לפרשת המועדות ואמרה‪" :‬אלה‬
‫לענין )ראה לחםֿמשנה הל' שביתת עשור פ"א ה"ו(‪.‬‬ ‫מועדי ה' מקראי קודש‪ ...‬אלה ה‪ ‬מועדי" כלומר‪ ,‬שיש‬
‫‪ (3‬כתב הרשב"א )יבמות ו' א'( בשם רבו‪ ,‬כי מצותֿעשה‬
‫של "תשבות" היא דוקא במלאכה גמורה שעליה עובר על‬ ‫ימי‪ ‬מיוחדי‪ ‬הנבדלי‪ ‬משאר הימי‪ ‬בה‪ ‬על האד‪‬‬
‫ל"ת של "לא תעשה כל מלאכה"‪ ,‬אבל באיסורי שבת‬ ‫לקיי‪ ‬מצוות‪.‬‬
‫שאינם נכללים בל"ת‪ ,‬אין 'עשה' זו‪ .‬אבל לא כן דעת‬ ‫אבל דיני המועדות כפי שנסדרו ברמב"‪ ‬בספר ה'יד'‬
‫הרמב"ן בפירושו על התורה )ויקרא כג‪ ,‬כד(‪" :‬שנצטוינו מן‬ ‫שהוא ספר "הלכות הלכות" ה‪ ‬בסדר של חיובי ה'גברא'‪,‬‬
‫התורה להיות לנו מנוחה אפילו מן הדברים שאינן מלאכה‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬סידר את החיובי‪ ‬החמורי‪ ‬תחילה‪ .‬מתחיל באזהרות‬
‫לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות‬
‫ואיסורי‪ ,‬שבת ואח"כ שביתת העשור‪ ,‬כי "כל מלאכה‬
‫והמתנות‪ ,‬ולמלא החבית יין ולפנות הכלים והאבנים מבית‬
‫לבית וממקום למקום‪ ...‬ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר‬ ‫שחייבי‪ ‬על זדונה בשבת סקילה‪ ,‬חייבי‪ ‬על זדונה בעשור‬
‫ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשולחנים על שלחנם‬ ‫כרת כו'"‪ ,‬והלכות שביתת יו"ט כי א' וז' של פסח‪ ,‬וא' וח'‬
‫והזהובים לפניהם ויהיו הפועלים משכימים למלאכתם‬ ‫של סוכות‪ ,‬חג השבועות ור"ה כול‪ ‬שווי‪ ‬שאסורי‪ ‬בכל‬
‫ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהם שבכל זה‬ ‫מלאכה חו‪ ‬ממלאכת אוכל נפש‪ ,‬ואח"כ חיובי וקיומי‬
‫אין משום מלאכה‪ ,‬לכך אמרה התורה ‪ -‬שבתון‪ ,‬שיהיה יום‬ ‫המצוות שבמועדי‪ .‬לכ‪ ‬ג‪ ‬קורא את הל' יוה"כ שביתת‬
‫שביתה ומנוחה‪ ,‬לא יום טורח מלאכה"‪ .‬וראה להלן פכ"א‬
‫ה"א‪ (4 .‬פרט לדברים האסורים בשבת‪ ,‬ואין הוא עושה‬ ‫העשור‪ ,‬שמורה על חיוב ה'גברא' בשביתה‪ ,‬ואת הל' פסח‬
‫מלאכה‪ ,‬כגון‪ :‬דיבור )פרק כד( או שביתת עבדים והבהמות‬ ‫קרא "חמ‪ ‬ומצה" על ש‪ ‬חיוב ה'גברא' להישמר מחמ‪‬‬
‫)פרק כ(‪ (5 .‬פרט לאנוס‪ (6 .‬פרט לשוגג‪ (7 .‬מבואר‬ ‫ולאכול מצה‪.‬‬
‫בהל' תשובה פרק ח‪ ,‬א‪ (8 .‬ששני עדים התרו בו‪" :‬אומרין‬ ‫וזהו שמקדי‪ ‬הרמב"‪ ‬להדגיש בפסוק "נחלתי עדותי‪‬‬
‫לו פרוש או אל תעשה‪ ,‬שזו עבירה היא‪ ,‬וחייב אתה עליה‬ ‫לעול‪ ...‬כו'" כי א‪ ‬שחיובי‪ ‬אלו ה‪ ‬בזמני‪ ‬קבועי‪‬‬
‫מיתת ביתֿדין‪ ,‬והעובר השיב‪ :‬על מנת כן אני עושה" )הל'‬
‫סנהדרין פ"יב‪ ,‬ה"ב(‪ (9 .‬ראה שם פט"ו‪ (10 .‬שלא ידע‬ ‫וידועי‪ ,‬הרי שג‪ ‬ה‪ ‬חיובי‪ ‬תמידיי‪" :‬נחלתי עדותי‪‬‬
‫שהיום שבת‪ ,‬או שלא ידע שמלאכה זו אסורה בשבת‪ ,‬או‬ ‫‪ ,"‬והאזהרה של שביתת שבת ויו"ט "משעבדת" את‬
‫שלא ידע שבשבת חייבים על עבירת מלאכה זו כרת )הל'‬ ‫ה'גברא' לא רק באות‪ ‬זמני‪ ‬אלא לעול‪ . ‬וכפי' הרד"ק‬
‫שגגות פ"ז(‪ (11 .‬בניגוד לקרבן עולה ויורד‪ ,‬שחלוק קרבן‬ ‫על פסוק זה‪" :‬שכמו נחלה ה‪ ‬לי‪...‬שאני מוחזק בה‪‬‬
‫עשיר משל עני‪ ,‬אבל כאן קרבנו קבוע‪ ,‬ומבואר בהל' שגגות‬ ‫כאד‪ ‬המוחזק בנחלתו לעול‪ ,‬שלא אצא מה‪ ‬שעה אחת‬
‫פ"א‪ ,‬ה"ד‪.‬‬
‫שלא אחזיק בה‪."‬‬
‫‪8‬‬ ‫„‪‬‬
‫‪»» ‰NBÚ‰L‬‬
‫‪∆ »∆ ˙aL‬‬ ‫‪»« ˙BÎωa‬‬ ‫‪»¡∆∆ ÌB˜Ó» Ïk» .‬‬
‫‪¿ƒ¿ Ó‡pL‬‬ ‫ולכ‪ ‬לא הקדי‪ ‬הרמב"‪ ‬את הל' קידוש החודש בתחילת‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ≈ ÌL‬‬
‫‪» eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  iÁ‬‬
‫∆‪»« ‰Ê‬‬ ‫ספר זמני‪ ,‬להשמיענו שעיקר החידוש בספר זמני‪ ‬הוא‬
 ‫זק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ da» Òk‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ zÓ‬‬ ‫„‪»À ,‰˜eÁ‬‬
‫‪» ¿ ‰ˆt‬‬‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  ‚‚BL‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰ÏȘÒ‬‬
‫‪» ƒ¿ iÁ‬‬
‫‪»«  ‰‡˙‰Â‬‬
‫¿«¿» »‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,‰Ê∆ ÔB‚k¿ ,Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫‪»» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙BBˆ¿ ÈMnL‬‬
‫∆« ‪ƒ‬‬ ‫‪. ˙‡hÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫«»‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ (12‬כריתות ב‪ .‬סנהדרין נג‪) .‬ובשבת ו‪ :‬אמר רב‪ ,‬מצאתי‬
‫‪ (17‬בלשון התלמוד‪ :‬דבר שאינו מתכוין‪ (18 .‬מחלוקת בין‬ ‫מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה‪ :‬איסי בן יהודה אומר‪,‬‬
‫רבי יהודה ורבי שמעון )שבת מא‪ :‬כתובות ח‪ :‬ועוד( והלכה‬ ‫אבות מלאכות ‪ -‬ארבעים חסר‪ .‬אך אינו חייב על אחת מהן‬
‫כרבי שמעון שמותר‪ (19 .‬בין גדולים בין קטנים‪ ,‬אפילו‬ ‫)לפי ה'תוספות' הכוונה לסקילה( ואין אנו יודעים על איזה‬
‫במקום בלתי מרוצף‪ ,‬שדרך אגב נעשה חריץ בקרקע; בנוסח‬ ‫מהם אינו חייב‪ ,‬רק הוצאה והכנסה ברור לנו שאינה בגדר‬
‫כת"י התימנים‪ ,‬כתוב "כסא ומגדל" )מין תיבה גבוהה‬ ‫הספק‪ ,‬לפי זה לא יתכן דינו של רבינו שיהא חייב אלא אם‬
‫שישימו בה דברים לשמירה(‪ (20 .‬ומותר גם לרבץ הבית‪,‬‬ ‫עשה שתי מלאכות‪ ,‬ואז חייב על אחת מהן בודאי ‪ -‬הגהות‬
‫דהיינו להזות מים על קרקע הבית שלא יעלה אבק )או"ח‬ ‫הגאון רבי ישעיהו פיק‪.‬‬
‫סי' שלז(‪ (21 .‬שהוא אב מלאכה‪ ,‬ראה להלן פרק ז‪.‬‬
‫‪ (22‬בין לחים ובין לבשים‪ ,‬ואפילו הולך יחף‪ (23 .‬התולש‬
‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫„‪≈¬  eËt» ‰Ê∆ ‬‬
‫‪»» ‰NBÚ‰L‬‬
‫‪∆ »∆ Ó‡pL‬‬
‫‪»¡∆∆ ÌB˜Ó» ÏÎÂ‬‬‫‚‪»¿ .‬‬ ‫‪3‬‬

‫הוא תולדה של מלאכת קוצר‪ (24 .‬ראה להלן פרק ח‪.‬‬ ‫‡‪eÒ‡» Ï‬‬
‫‪»¬ ;Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ÔÓe‬‬‫‪ƒ ‰ÏȘq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ˙k‰‬‬‫»‪≈»« ÔÓƒ eËt‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (25‬תולדה דגוזז‪ ,‬ראה פ"ט‪.‬‬ ‫‪,ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ Beq‡Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ »„» B˙B‡ ˙BNÚÏ‬‬
‫«¬‬ ‫‪5‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ȇceL‬‬
‫‪««∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ BÏÏ‚a‬‬
‫‪»¿ƒ ˙ÈNÚÂ‬‬
‫‪≈ ¬«¿ ,‰NÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ‰NÚ‬‬ ‫‪»¬ .Â‬‬
‫‡‪» » Ï‬‬ ‫‪ÔÈkÓ‬‬
‫‪ƒ« ,ÔB„Êa‬‬
‫‪»¿ B˙B‡ ‰NBÚ‰Â‬‬
‫‪∆ »¿.‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ÔÓƒ ‰˜Á‰‬‬
‫¿‪»» ¿« ‡e‰Â‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ȃtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪« «  ‰NÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« B˙B‡ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰NÚz‬‬
‫≈» ∆‬ ‫‪ÔÈNBÚ‬‬
‫"‡‪ƒ ÔÈ‬‬ ‫‪≈ Ó‡pL‬‬
‫‪»¡∆∆ ÌB˜Ó» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿.˙ecÓ‬‬‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‡‪«« B˙B‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪‰NÚz‬‬
‫‪∆ »≈ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ,Úe„È‬‬
‫‪« » c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ; iÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫»‪»« ,dÏ‬‬ ‫‪‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ »  "˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ CÎÂ‬‬
‫‪»» Ck» ˙BNÚÏ‬‬
‫"‡‪¬« eÒ‬‬‫‪» B‡ "CÎÂ‬‬‫»‪»» Ck‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪˜ÁˆÏ‬‬
‫‪∆«¿ ÛBÚ L‡Ï‬‬‫‪… ¿ CÈvL‬‬
‫‪ƒ»∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‡‪» »¿ d˙B‬‬‫»‬ ‫‪.˙ecÓ‬‬
‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‪«« B˙B‡ ÔÈkÓ‬‬‫‪ƒ« ,ÔB„Êa‬‬
‫„‪»¿ ‬‬
‫‡‪»» B˙B‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪ÛBÒ ÔȇL‬‬

‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ BL‡‬‬ ‫‪… C˙ÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÔËw‰‬‬
‫‪» »« Ba‬‬ ‫‪ (13‬שבת ג‪ ,‬ע"א‪ .‬ודף קז‪ ,‬ע"א‪ (14 .‬מדברי חכמים‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,Úe„È‬‬
‫‪« » c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ;iÁ‬‬ ‫‪»« ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÛBÚ‰» ˙‚È‰Ï‬‬
‫‪« ƒ¬« B˙n‚Ó‬‬
‫¿«»‬ ‫החכמים הראשונים נקראו סופרים‪ ,‬כמו‪ :‬עזרא הכהן הסופר‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‡a» ˙Ân‰‬‬
‫‡‪∆»« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰ÈÁÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÈÁ‰‬‬
‫‪«« L‡‬‬‫‪… CzÁiL‬‬
‫‡‪… ¿«∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫סופר דברי מצות ה' וחוקיו על ישראל )עזרא ז(‪ ,‬ומשפחות‬
‫‪34‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . BÏÈLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫סופרים יושבי יעבץ )דברי הימיםֿא‪ ,‬ב( וב'ירושלמי'‬
‫)שקלים פ"ה ה"א( מפרש‪" :‬למה נקראו סופרים? ‪ -‬אלא‬
‫‪ (26‬אע"פ שלא נתכוין לה‪ ,‬אך היא תוצאה מוכרחת‬ ‫שעשו את התורה ספורות ספורות"‪ .‬וב'בבלי' )קידושין ל‪(:‬‬
‫מעבודתו‪" (27 .‬אביי ורבא דאמרו תרווייהו‪ ,‬מודה רבי‬ ‫"לפיכך נקראו ראשונים סופרים‪ ,‬שהיו סופרים כל האותיות‬
‫שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ‪ -‬דחייב" )כתובות ו‪.(:‬‬ ‫שבתורה"‪ (15 .‬מלקות מדרבנן‪ .‬ביתֿדין מכין אותו מכת‬
‫‪ (28‬דעת רבינו נתן מרומי‪ ,‬בעל 'הערוך' שאם לא היה נהנה‬ ‫מרדות כפי מה שיראו )ראה הל' עדות פ"יח‪ ,‬ה"ו( והגאונים‬
‫מאותו מלאכה שנעשית בשביל אותו המעשה‪ ,‬והוא נקרא‬ ‫פירשו מכת מרדות ‪ -‬מכת מוסר‪ ,‬להחזירו למוטב )תשובות‬
‫בלשון הפוסקים "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" מותר‪,‬‬ ‫הגאונים‪ ,‬סלוניקי סי' טו(; לדעת רש"י )יבמות פג( היא י"ג‬
‫ובאו"ח סי' שב לא הוכרע הדבר להלכה‪.‬‬ ‫מכות‪ ,‬שליש של תורה‪ .‬והרשב"א בתשובה כתב שהיא‬
‫‪35‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪∆ » Ïk» .Ê‬‬
‫‪» »¿ ‰NBÚ‰‬‬ ‫ל"ט‪ ,‬שכל שתיקנו רבנן‪ ,‬כעין דאורייתא תיקנו‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ . »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆» iÁ‬‬
‫‪»«  ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ dÙe‚Ï‬‬
‫ˆ‪» ¿ CÈ‬‬‫»‪ƒ‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  "CÎÂ‬‬
‫‪»» Ck» ˙BNÚÏ‬‬
‫"‪¬« zÓ‬‬
‫‪»À Ó‡pL‬‬ ‫‪»¿ .„ 10‬‬
‫‪»¡∆∆ ÌB˜Ó» ÏÎÂ‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪,‰ÏÈ˙tÏ‬‬
‫‪» ƒ¿« B‡ ÔÓMÏ‬‬
‫ˆ‪∆∆ « CÈ‬‬‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ p‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ‰akL‬‬
‫∆‪»ƒ‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫"‡‪»« BÈ‬‬
‫‪≈ Ó‡pL‬‬
‫‪»¡∆∆ ÌB˜Ó» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ 11‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,ÛNÈ‬‬ ‫‪≈»ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ B‡ „‡È‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫‪.ÏÏk‬‬
‫‪»¿ B˙B‡ ÔÈkÓ‬‬
‫‪ƒ« Ôȇ≈  "ÌeÏkÓ‬‬
‫"‪¿ƒ eËt‬‬
‫‪» B‡ "ÌeÏk¿ 12‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ Èeak‰L‬‬ ‫‪ƒ«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ  ≈ ÏL‬‬‫‪∆ NÁ‬‬‫‪∆∆ Ú˜aÈ‬‬
‫‪«»ƒ‬‬
‫‪ (16‬יש צד איסור בעשייתו‪ ,‬אבל אין מכין אותו )כסףֿ‬
‫‪40‬‬ ‫‪,Èeak‰‬‬
‫ˆ‪ƒ« Ûe‚Ï¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtŒÏÚ‬‬
‫‪ƒ « ŒÛ‡Â‬‬‫‪«¿ ,˙BaÎÏ‬‬
‫‪«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫משנה(‪ .‬ראה מועד קטן יב‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪B‡ NÁ‰‬‬
‫‪∆∆« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ ÔÓM‰‬‬‫‪∆∆ « ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰ak‬‬‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬
‫‪42‬‬ ‫‪ıBw‰« ˙‡∆ ÈÚn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ,‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪Ô˙iNÚ‬‬
‫‪»»ƒ ¬ ˙ÚLe‬‬
‫‪«¿ ƒ ,˙aLa‬‬‫‪»« ¿ Ô˙BNÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ÌÈzn‰‬‬
‫‪ƒ»À« ÌÈc‬‬ ‫‪ƒ»¿ .‰ 13‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪,˙ÏÁb‰‬‬
‫‪∆∆«« ˙‡∆ ‰aÎÓ‰‬‬
‫‪∆«¿« B‡ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫‪‰NÚz‬‬
‫‪∆ »≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ LÙ‡Â‬‬
‫‪» ¿∆¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÔÏÏ‚a‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰NÚzL‬‬
‫‡‪∆ »≈∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ 14‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ . iÁ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»«  ÌÈa‬‬‫‪ƒ« Ô‰a‬‬
‫‪∆» e˜Bfȃ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫‪. zÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ , ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» »¿ d˙B‡Ï‬‬
‫‪» ¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇ƒ  15‬‬
‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÏÒÙÒÂ‬‬
‫‪»¿«¿ ‡qÎÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ‰hÓ‬‬
‫‡„‪»ƒ Ì‬‬
‫‪»» Bb‬‬‫‪≈ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ 16‬‬
‫‪45‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Ú‰‰‬‬
‫‪»»¬«« Ûe‚Ï¿ B‡ Èeak‰‬‬ ‫ˆ‪ƒ« Ûe‚Ï¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫∆≈‬
‫‪46‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ,˜f‰‰‬‬
‫‪≈∆« ˜ÈÁ‰Ï‬‬
‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«« ıÈÁ‬‬‫‪ƒ» tÁÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪… ¿« Ôek˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,˙aLa‬‬‫‪»« ¿ 17‬‬
‫‪Bȇ≈  Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« eÙÁ‬‬ ‫‪¿» ̇ƒ CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ .Ô˙Èb‬‬
‫‪» » ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ 18‬‬
‫‪ (29‬מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון )שבת עג‪ (:‬ופסק רבינו‬
‫כרבי יהודה דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה‪ .‬אבל‬
‫‡„‪ÏÚ« Ì‬‬
‫‪»» Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,CÎa‬‬ ‫‪»¿ LLBÁ‬‬
‫‪≈ 19‬‬
‫‪˜ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« Ôek˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÈNÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ» ¬ Èab‬‬
‫‪≈« 20‬‬
‫חולקים )רוב הראשונים( על זה‪ ,‬רבינו חננאל‪ ,‬הראב"ד‪- ,‬‬
‫ברי"ף אין הכרע ‪ -‬הרשב"א וה'שולחן ערוך' או"ח סי' רעח‪,‬‬ ‫‪ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ıÁBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .LLBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈  e˜Ú‬‬‫‪¿∆∆ ̇ƒ CÎÈÙÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ .Ô˙B‬‬
‫‪» 21‬‬
‫וסוברים כרבי שמעון שפטור ‪ -‬אבל אסור מדרבנן‪.‬‬ ‫‪Ôek˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙Bt‰‬‬ ‫‪≈« ÙÚa‬‬
‫‪«¬« 22‬‬
‫‪ (30‬מנורה של חרס‪ ,‬שהנר דולק בתוכה )שבת כט(‪.‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .LLBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈  L‬‬ ‫‪«» ̇ƒ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . ÚN‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»≈ « ÈM‰Ï‬‬
‫‪ƒ «¿ 23‬‬
                 ‫חק‬
         
‫ "מין‬:‫ הנוסח‬,‫באופן זה פטור מקרבן; בכת"י התימנים‬ ‫( אולם לפי ההלכה שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור‬31
."‫המלאכה" במקום "מן‬ ‫ כדי שלא יוזקו בהם‬,‫ בזה מותר לכתחילה‬- ‫ ראה אות כח‬-
25 ‰iL
»ƒ¿ ˙BaÎÏe
«¿ ‰BL‡
» ƒ ˜ÈÏ„‰Ï
ƒ¿«¿ Ôek˙ »¬ .‡È
≈«¿ƒ ̇ƒ Ï‡ .(‫רבים )או"ח סי' שלד‬
26 Ck» Á‡Â
««¿ ‰BL‡
» ƒ ‰aΠ»ƒ¿ c‰
»»« Ct‰Â
«¿∆¿ ,‰ÈÁ‡
» ∆¬« ‰Î‡ÏÓ
» »¿ BÏ ‰NÚÂ
» ¬«¿ ,‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙BNÚÏ ≈«¿ƒ« Ïk» .Á 1
¬« Ôek˙n‰
27 BÊ ˜ÈÏ„‰Â
ƒ¿ƒ¿ BÊ ‰ak »ƒ .eËt»  ‰ÈÁ‡
» ∆¬« ‰iL»ƒ¿ ˜ÈÏ„‰
ƒ¿ƒ ‡lL
… ∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,»‰ÈÏÚ
∆» eËt»  dÏ» Ôek˙ ≈«¿ƒ ‡lL… ∆ ˙Á‡
∆∆« 2
28 ÌÈc˜‰
ƒ¿ƒ ‡lL
… ∆ ÈtŒÏڌۇL
ƒ « «∆ ;iÁ »«  ˙Á‡«« ‰ÓÈLa
» ƒ¿ƒ B‡ BÁa
≈¬« ıÁ≈ B‡ Ô‡∆∆ ˜Ê«» ?„ˆÈk
« ≈ .BzLÁÓ¿« ¬« ˙ÈNÚ
≈ ¬« 3
29 Ô‰ÈzL
∆ ≈¿ ‡l‡»∆ ,d˙B‡» Á‡ «≈ ‡Ï… ‰Ê∆ È‰
≈¬ ,‰˜Ï„‰‰
»»¿«« B˙ÎÈωa
» ƒ¬« ÔÏȇ
» ƒ ˜ÚÂ
«»¿ CωÂ
«»¿ , Ô‚‰Ï
 »¿»¿ È„k ≈¿ ‰Ó‰a
»≈¿ƒ 4
30 ÏÎÂ
»¿ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .iÁ
»« CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,˙Á‡k ««¿ ̇ƒ ,ÓÁÂ
∆… » Ϙ« ‰Ê∆ È‰
≈¬ .eËt» ‰Ê∆ È‰ ≈¬  ‚‰
«» ‡ÏÂ
…¿ 5
31 .eËt»  dÏ» Ôek˙
≈«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ˜qÚ˙Óa
≈«¿ƒ¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ‰NBÚ‰
∆ » Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ,eÓÁ» eq‡ƒ ‰NÚ» ¬«¿ Ϙ« eq‡Ï ƒ¿ Ôek˙
≈«¿ƒ 6
,‫ "אבל אם היה נר אחד דולק ונר אחד כבה‬:‫( בנוסח אחר‬40  ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ ¿ƒ Ô‡‰
∆∆» ‰ÚÂ »¿»¿ ˙ÈÏÓÎa
 ƒ¿ ¿«¿ ˜ÊÏ
…¿ƒ 7
,‫( כריתות כ‬41 .('‫ונתכוון להדליק ראשונה" )'מעשה רוקח‬ c
»» ˙BNÚÏ
¬« Ôek˙
≈«¿ƒ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ≈¿ .eËt» ‡e‰L∆ 8
‫ "או הודע אליו חטאתו אשר‬:(‫ כג‬,‫ מהמקרא )ויקרא ד‬.‫ע"א‬ ˙‡∆ CzÁÏ
… ¿« Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ÔB‚k¿ , Á‡
 ≈« „ »» ‰NÚ» »¿ zn‰
»À« 9
‫ דהיינו בין‬,‫ פרט למתעסק‬.‫ נדרש בכריתות יט‬,"‫חטא בה‬ Ïk
… ÔÎÂ
≈¿ .ÌeÏk¿ iÁ
»« Bȇ≈  aÁÓ‰
»À¿« ˙‡∆ C˙Á «»¿ LeÏz‰»« 10
‫ או שהתכוון‬,‫שהתכוון לאותה פעולת האיסור בגוף אחר‬ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « 11
‫ או שלא התכוון‬,‫לפעולת איסור אחר אפילו באותו הגוף‬
‫ וכשעשאה פטור‬,‫ בכולם נקרא מתעסק‬,‫לפעולת איסור כלל‬ ,‫ גבי מלאכת מחשבת אסרה תורה‬.‫( במסכת בבאֿקמא כז‬32
.‫מקרבן‬ ‫שיעשה מעשיו כמו שחשב בתחילה לעשות; כתוב במלאכת‬
32 ÏÚ« ˙BÈa
≈ ¿ ˙ÈNÚÂ
≈ ¬«¿ ,‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙BNÚÏ ≈«¿ƒ« Ïk» .È
¬« Ôek˙n‰ ,"‫המשכן )שמות לח( "לעשות בכל מלאכת מחשבת‬
‫ כמו שבמשכן עשו‬,‫ולומדים למלאכת שבת הסמוכה‬
33 È‰
≈¬ ?„ˆÈk
« ≈ .eËt»  B˙ekÓ
»»«ƒ ˙eÁÙa»¿ ;iÁ
»«  B˙ek
»»« ‫ כך אין‬,‫מלאכות מכוונות לפי המחשבה והציור מקודם‬
34  ÂÈÙÏ
»»¿ BÏ ‡e» ,ÂÈÁ‡Ï
»¬«¿ ‡NÓ » « ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ‫חייבים בשבת אם נשתנה המעשה מכפי המחשבה‬
35 ‰ÈÓL
» ƒ¿ ˙ÈNÚÂ
≈ ¬«¿ ,‰˙eÁt
» ¿ ‰ÈÓLÏ
» ƒ¿ ƒ Ôek˙
≈«¿ƒ È‰L
≈¬∆ ;iÁ»« ‫( הוא תולדה‬34 .‫ א‬,‫( עיין להלן פי"א‬33 .‫שבתחילה‬
36 ÂÈÁ‡Ï
»¬«¿ BÏ ‡e
» ,ÂÈÙÏ
»»¿ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ Ôek˙
≈«¿ƒ ̇ƒ Ï‡
»¬ .‰lÚÓ
»À¿ ‫( איסור הוצאה לתוכה הוא רק‬35 .‫ להלן פ"ח‬,‫דקוצר‬
37 »À¿ ‰ÈÓLa
,‰lÚÓ » ƒ¿ ƒ ‡ÈˆƒB‰Ï¿ Ôek˙
≈«¿ƒ È‰L
≈¬∆ ;eËt»  :‫( בנוסח אחר‬36 .(‫ להלן פי"ד )ראה שבת עג‬,‫מדרבנן‬
38 .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .‰˙eÁt
» ¿ ‰ÈÓLa
» ƒ¿ ƒ ‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ .(‫ מער"ק‬:‫"ונעשית מלאכה )האסורה( כגון" )כת"י תימנים‬
B‡ ,˙BÏ
.(‫ )במשנה וגמרא שם‬:‫( מבואר בשבת צב‬42 »¿ ËwÏ ≈ƒ¿ ˙BÁL… ¿ ÌÈ‡z
ƒ≈¿ ˘ÏÏ ≈«¿ƒ .Ë 12
… ¿ƒ Ôek˙
39 BNa
» ¿ ÔÈa≈ ‡Nn‰
» «« CÈÏL‰Â
ƒ¿ ƒ¿ pÒa »» .‚È
»ƒ¿ e‚Á» ‰È‰ c‰
» »« Ct‰Â
« ¿ ∆¿ ,ÌÈÚ
ƒ» ¬ Ck
» Á‡Â
« «¿ ÌÈ‡z
ƒ≈¿ ˘ÏÏ
… ¿ƒ Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ 13
40 B‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ BkcL
¿«∆ ,‡Nn‰
» «« ‰Ê∆ ‡aL ¬« .eËt»  ÌÈ‡z
»∆ ÔÈa≈  B˜eÏÁ ƒ≈¿ Ck» Á‡Â««¿ ‰lÁza
»ƒ¿« ÌÈÚ‰
ƒ»¬» ËwÏÂ≈ƒ¿ 14
41 ÔkL
≈∆ ,iÁ
»«  ÂÈÁ‡Ï
»¬«¿ ‡aL»∆ ÔÈa≈ ,ÂÈÙÏ
»»¿ ,˙‡f‰ ∆∆« ËwÏ
…« Cca ≈ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÏȇB‰
ƒ , LÁM
 « »∆ ‰Ó« Ïk» ËwlL
≈ƒ∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « 15
42 . ÊBÁ
 ≈ ˙BȉÏ
¿ƒ Bkc¿« ‡lL
… ∆ .‰NÚ
» » ‰ek
»»« ‡ÏaL
… ¿∆ ,eËt
»  LÁL
« » ∆ „qk
∆≈« 16
. ˙LÁÓ
 ∆∆ ¬« ˙·ÏÓ
∆ ∆¿ ‡l‡ »∆ ‰Bz
» ‰Ò‡»¿» 17
‫ ונתקיימה מחשבתו‬,‫( וידע מתחילה שיתהפך סביב‬43
.‫הראשונה‬ ‫ דאפילו נתכוין לגוף‬,‫ כרבי יהושע‬.‫ ע"א‬,‫( כריתות יט‬37
43 da» ÏÈÁ˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,˙aLa
»« ¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙BNÚÏ ≈«¿ƒ« Ïk» .„È
¬« Ôek˙n‰ ‫ נקרא‬- ‫ ועשה מלאכה אחרת האסורה‬,‫ולמעשה אסור‬
:‫ נוסף כאן‬,‫( בנוסח אחר‬38 .(‫מתעסק ופטור )ראה אות לא‬
44 Ïk» ÌÈÏL‰
ƒ¿ ƒ ‡lL
… ∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « ,iÁ »«  eÚMk
 ƒ « ‰NÚÂ
» »¿ ‫ שהרי לא ידע בעת שלקט שעבר על‬,‫"והרי הוא כמתעסק‬
45 Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ È‰ ≈¬ ?„ˆÈk
« ≈ .dÓÈÏL‰Ï
» ƒ¿ «¿ Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ‰Î‡Ïn‰
» »¿« ."‫מחשבתו‬
46 ‡Ï
… :ÌÈÓB‡
ƒ¿ Ôȇ≈  ˙aLa »« ¿ ËL
»¿ B‡ ˙b‡∆∆ƒ zÎÏ
… ¿ƒ
47 B‡ ËM‰
»¿ « Ïk» zÎÈÂ
… ¿ƒ¿ BˆÙÁ
¿∆ ÌÈÏLiL
ƒ¿«∆ „Ú« ‰Ê∆ iÁ˙È
≈«¿ƒ Ôek˙
≈«¿ƒ ,˙BÈek¿ B‡ ˙B˜ÏBc
¿ ˙B≈ ÈzL »»¿ eȉ» .È 18
≈¿ ÂÈÙÏ
48 ÔÎÂ
≈¿ .iÁ
»« ˙Bi˙B‡
ƒ ÈzL ≈¿ zÎiMÓ
… ¿ƒ∆ ƒ ‡l‡
»∆ ,˙b‡‰
∆∆ƒ» Ïk»  BÊ ˙‡∆ ˜ÈÏ„‰Â
ƒ¿ƒ¿ BÊ ˜ÈÏ„‰Ï
ƒ¿«¿ ,BÊ ˙‡∆ ‰aÎÂ
»ƒ¿ BÊ ˙BaÎÏ
«¿ 19
49 ƒ ÈL
ÔÈËeÁ ≈¿ ‚‡iMÓ
… ¡∆∆ ƒ  ÌÏL
≈» „‚a∆∆ ‚‡Ï
… ¡∆ Ôek˙
≈«¿ƒ ̇ƒ . d˙BNÚÏ
 » ¬« LÁL « »∆ ‰Î‡Ïn‰
» »¿« ÔÓƒ ‰NÚ
» » È‰L
≈¬∆ ;iÁ»« 20
50 ÏȇB‰
ƒ ,„‚a‰∆∆« ÌÈÏL‰Ï
ƒ¿ «¿ B˙ekL
»»«∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ .iÁ »« BÊ ‰‡z
»≈¿ ˘ÏÏ
… ¿ƒ Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ÈÓÏ
ƒ¿ ?‰ÓB„
∆ ‡e‰ ‰ÓÏ »¿ ‡‰» 21
51 .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ .iÁ
»«  ‰eÎa
»»«¿ eÚMk
ƒ « ‰NÚÂ
» »¿ ‰Ê∆ ˙‡∆ ‚‰Ï
… ¬« Ôek˙pL
≈«¿ƒ∆ ÈÓÏ
ƒ¿ B‡ ,˙Á‡
∆∆« ‰‡z
»≈¿ ËwÏÂ
≈ƒ¿ 22
LÁL
« »∆ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙ÈNÚ≈ ¬« È‰L
≈¬∆ ;‰Ê∆ ˙‡∆ ‚‰Â «»¿ 23
‫ שיעור כל מלאכה‬,‫( רבינו הביא להלן מפרק ח ואילך‬44 .d˙BNÚÏ
» ¬« 24
‫ לדעת רש"י‬,‫ ואם עשה פחות מכשיעור‬,‫שחייבים עליה‬
(‫ אסור מן התורה כרבי יוחנן שאמר )יומא עד‬.‫בשבת עד‬ ‫ דעת רבינו היא דאם נתכוין לגוף‬.‫ ע"א‬,‫( כריתות כ‬39
'‫ וראה ב'חכם צבי‬.‫חצי שיעור אסור מן התורה ואין בו עונש‬ ‫ ועשה אותו המעשה באופן‬,‫ולמעשה אחד באופן האסור‬
‫ ראה להלן‬,‫( שיעור שחייבים עליו במלאכה זו‬45 .‫סי' פו‬ ‫ וכן דעת‬,‫ אבל הראב"ד השיג עליו‬,‫ חייב‬- ‫האסור בגוף אחר‬
.(.‫פ"ו ופי"א )שבת קג‬ ‫( שגם‬.‫ סנהדרין סב‬.‫ה'תוספות' בשם רבינוֿתם )שבת עב‬
 ‫טק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ d˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪∆ » Ïk» .ËÈ‬‬
‫‪» »¿ ‰NBÚ‰‬‬ ‫‪,BcÏ‬‬
‫‡‪«¿ d˙B‬‬
‫‪» ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« ÏBÎÈ» „ÈÁi‰L‬‬ ‫‪» »¿ Ïk» .ÂË‬‬
‫‪ƒ»«∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,‚‚L‬‬
‫‪«» ÛBqÏe‬‬
‫‪«¿ „ÈʉL‬‬
‫‪ƒ≈∆ ÔÈa≈  ÔB„Êa‬‬
‫‪»¿ d˙ˆ˜Óe‬‬
‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫‪d˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰Ê∆ ‰NÚL‬‬
‫‪» »∆ ÔÈa≈  ˙eÙzLa‬‬
‫‪»À ¿ ÌÈL‬‬
‫‡‪ƒ«¿ d˙B‬‬
‫‪» eNÚÂ‬‬ ‫¿»‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪eÚL‬‬‫‪ƒ ‰NÚiL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ „Ú« ,eËt»  „Èʉ‬‬
‫‪ƒ≈ ÛBqÏe‬‬
‫‪«¿ ‚‚ML‬‬
‫∆ »«‬ ‫‪,BÊ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ‰Ê∆ ˜ÚL‬‬
‫‪«»∆ ÔB‚k¿ ,d˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰ÊÂ‬‬‫¿∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,ÔB„Êa‬‬
‫‪»¿ ÛBÒ „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ‰lÁzÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ dlk‬‬‫‪»À ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫«¿» »‬ ‫‡‪d˙B‬‬
‫‪» eNÚL‬‬ ‫‡‪»∆ ÔÈa≈ , ˙Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆« ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « BÁÈp‰Â‬‬
‫¿‪ƒƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  ‰‡˙‰Â‬‬
‫‪» »¿«¿ ÌÈ„Úa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ eÊÁ‡L‬‬
‫‪¬»∆ ÔB‚k¿ ,ÛBÒ „ÚÂ‬‬‫‪«¿ ‰lÁzÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ̉ÈL‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ dlk‬‬
‫‪»À ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ eÚL‬‬ ‫‪ƒ ‰NÚiL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ B‡ .‰ÏȘÒ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ e‰e‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ kk‬‬ ‫‡‪»ƒ eÊÁ‬‬
‫‪¬» B‡ e˙ÎÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÒBÓϘa‬‬
‫¿‪¿À‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪»« iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,ÛBÒ „ÚÂ‬‬‫‪«¿ ‰lÁzÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪.ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ el‡≈ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙eLÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫˜‪.‰Úe‬‬
‫¿ »‬ ‫‪ (46‬שבת ב‪ .‬וג‪ .‬נלמד בברייתא ממקרא )ויקרא ד‪ ,‬כז(‪" :‬ואם‬
‫‪ (53‬מקרבן )ראה בשבת קב‪ (54 .(.‬ביאור הלכה זו‬ ‫נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ ‪ ‰˙¢Ú‬אחת ממצוות‬
‫בתחילת הפרק‪ .‬וראה מה שכתב רבינו בהל' שגגות פ"ב‪.‬‬ ‫ה' אשר לא תעשינה ואשם"‪ ,‬העושה את כולה ולא העושה‬
‫את מקצתה ‪ -‬יחיד ועשה אותה ‪ -‬חייב‪ ,‬שנים ועשו אותה‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -‬פטורין‪ (47 .‬להלן פי"ג מבואר כי אין חייב על הוצאה‬
‫‪ (1‬כלל בו מה שנדחית שבת מפניו‪ ,‬כפיקוח נפש והחולים‪,‬‬ ‫אלא אם עוקר חפץ מרשות זו ומניח ברשות השניה‪.‬‬
‫ודיני החיה‪ ,‬והמלחמות וכיוצא באלו הדברים‪ ,‬ומי שאינו‬ ‫‪ (48‬ראה להלן פי"ג על אלו רשויות חייב בשבת‪.‬‬
‫יודע מתי הוא שבת‪ ,‬שגם זה הכרח הוא שידחה‪ ,‬כמבואר‬
‫שם‪.‬‬‫‪„Ú« BcÏ‬‬
‫‪«¿ d˙BNÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊË 8‬‬
‫‪»∆ Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪e‰e‡ÈˆB‰Â‬‬
‫˜‪ƒ ¿ ‰B‬‬ ‫‪» eÊÁ‡L‬‬
‫‪¬»∆ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔB‚k¿ ,eÙˈiL‬‬
‫‪¿»¿ƒ∆ 9‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Ïk» ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙BLÙ‬‬‫‪»¿ ˙kÒ‬‬
‫‡ˆ‪«»« Ï‬‬
‫‪∆≈ ˙aL‬‬ ‫‪» ¿ .‡ Ô‰Ó‬‬
‫‪»« ‡È‰ƒ ‰ÈeÁc‬‬ ‫‪∆≈ „Á‡a‬‬‫‪»∆¿ Ák‬‬‫‪«… ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ  ÌÈa‰‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ 10‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪Ïk» BÏ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ ,‰kÒ‬‬‫‪»»« Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ ‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙Bˆn‰‬‬
‫‪¿ƒ« „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ‰lÁzÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ ˙eÙzLa‬‬‫‡‪»À ¿ d˙B‬‬
‫‪» eNÚÂ‬‬ ‫‪»¿ ,BcÏ‬‬
‫‪«¿ d˙BNÚÏ‬‬
‫‪» ¬« 11‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.ÌB˜Ó» B˙B‡ ÏL‬‬‫‡‪∆ Ôn‬‬
‫‪»À ‡ÙB‬‬
‫‪≈ Ètƒ ÏÚ« ˙aLa‬‬
‫ˆ‪»« ¿ ÂÈÎ‬‬
‫‪»»¿ Ák‬‬
‫‪«… ‰È‰‬‬‫‪»» .Ô‰ÈLÏ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ eÚLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ,ÛBÒ 12‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ˜ÙÒ‬‬‫‪≈» ˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÏlÁÏ‬‬
‫ˆ‪≈«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ÏBÎÈ» Bȇ≈ ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,BcÏ‬‬
‫˜‪«¿ BÊ ‰B‬‬
‫‪» ‡ÈˆB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ 13‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÏlÁÏ‬‬
‫‪≈«¿ ‡ÙB‬‬
‫‡‪≈ Ó‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫ˆ‪≈¿ ,CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰Ê∆  ‰e‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ̉ÈL‬‬ ‫‪∆ ≈¿ eÙzzLÂ‬‬
‫‪¿«¿ƒ¿ ,BcÏ‬‬‫‪«¿ d‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ 14‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿  CÈ‬‬‫‡‪ƒ» Bȇ≈ ÓB‬‬
‫‡‪≈ Á‬‬ ‫‪≈« ‡ÙBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ Bȇ≈ «ÚiÒÓe‬‬
‫‪≈«¿ ,‡e‰ «ÚiÒÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,iÁ‬‬
‫‪»« ÏBÎÈ»L‬‬
‫‪∆ ÔBL‡‰‬‬
‫‪ƒ» 15‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ‰ÁBc‬‬
‫‪∆ ˙BLÙ‬‬ ‫‪»¿ ˜ÙqL‬‬
‫‪≈¿∆ ;˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌeÏk¿ iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪16‬‬

‫‪    ‬‬ ‫‪ (49‬דין זה שנוי במחלוקת )שבת צג‪ (:‬בין רבי יהודה‪ ,‬רבי‬
‫‪     ‬‬ ‫מאיר ורבי שמעון‪ ,‬ופסק רבינו כיחיד נגד רבים‪.‬‬
‫צרי‪ ‬להבי‪ ‬מה ההבדל בי‪ ‬הלימוד "חלל עליו שבת אחת‬ ‫‪ÏÁL‬‬
‫‪«»∆ È‰‬‬‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .ÔÈeËt‬‬ ‫‪ƒ¿¿«¿« Ïk» .ÊÈ 17‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈϘϘӉ‬‬
‫כו'" ובי‪ ‬הלימוד שלמסקנת הגמרא )יומא פה‪ (.‬אי‪ ‬עליו‬ ‫‪ÌÈ„‚a‬‬
‫˜‪ƒ»¿ Ú‬‬
‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰˙ÁL‰‬‬
‫‪»»¿ « Cc‬‬‫‪∆∆ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ƒ B‡ BÁa‬‬
‫‪≈¬« 18‬‬
‫פירכא ‪" ‬וחי בה‪ ,‬ולא שימות בה‪)  "‬הובא ברמב"‪‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰˙ÁL‰‬‬
‫‪»»¿ « Cc‬‬‫‪∆∆ ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ aL‬‬
‫‪≈ƒ B‡ ÔÙN‬‬
‫‪» »¿ B‡ 19‬‬
‫כא‪ ‬ה"ג(‪.‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  dÙÚÏ‬‬
‫‡‪»»¬« ‡l‬‬‫ˆ‪»∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‡nb‬‬
‫‪»À ÙÁ‬‬
‫‪«» .eËt» 20‬‬
‫ועוד‪ ,‬מדוע הוצרכה הגמרא ללמוד שוב ש'פיקוח נפש'‬ ‫‪,‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰NÚL‬‬
‫‡‪» »∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « .eËÙe‬‬ ‫‪» ϘϘÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‰Ê∆ 21‬‬
‫דוחה שבת מ"וחי בה‪ ,‬ולא שימות בה‪ ,"‬הרי מפסוק זה‬ ‫‪.eËt»  ϘϘÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ B˙eÎÂ‬‬
‫‪»»«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪22‬‬
‫עצמו ישנו כבר לימוד קוד‪) ‬בגמרא יומא ש‪ (‬ש'פיקוח‬
‫‪ (50‬רבינו פסק כרבי יהודה )שבת קה‪ .(:‬ודע דלפי מה‬
‫נפש' דוחה כל התורה כולה‪ ,‬והלא שבת היא בכלל כל‬ ‫שאמרנו בתחילת הפרק דכל מקום שכתוב פטור‪ ,‬היינו פטור‬
‫המצוות שנדחות מפני 'פיקוח נפש'‪.‬‬ ‫מעונש ואסור לעשות כן מדרבנן‪ ,‬הואֿהדין במקלקל אסור‬
‫ג‪ ‬ברמב"‪ ‬מצינו שהביא לימוד זה פעמיי‪ ,‬בהלכות‬ ‫מדרבנן )הר"ן ורוב הראשונים(‪ (51 .‬אע"פ שנפסקה‬
‫יסודי התורה )פ"ה ה"א( ובהלכות שבת )פ"ב ה"ד( אלא‬ ‫למעלה ההלכה כי מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה‪,‬‬
‫שבלימוד על שבת שינה מלשו‪ ‬הגמרא‪ ,‬ובמקו‪..." ‬אשר‬ ‫בכל זאת כאן פטור משום שמקלקל הוא‪.‬‬
‫יעשה אות‪ ‬האד‪ ‬וחי בה‪ ,‬וחי בה‪ ‬ולא שימות בה‪"‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .iÁ‬‬
‫‪»«  Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ ˙Ó‬‬ ‫‪≈¿«¿« Ïk» .ÁÈ 23‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ϘϘӉ‬‬
‫כתב בהלכות שבת "אשר יעשה אות‪ ‬וחי בה‪ ,‬ולא‬ ‫‪zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˜ÁnL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,BÓB˜Óa‬‬‫‪¿ƒ ˙BÏ‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙qL‬‬
‫‪«»∆ 24‬‬
‫שימות בה‪."‬‬ ‫‪dÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ˙BÏ‬‬ ‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‡nb‬‬
‫‪»À ÙÁL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,˜ÁnL‬‬
‫‪«»∆ ÌB˜na‬‬‫‪»« 25‬‬
‫והביאור הוא‪ ,‬לשיטת הרמב"‪ ‬דחיית 'פיקוח נפש' את כל‬ ‫‪eÚLk‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔeÚLÂ‬‬
‫‪» ƒ ¿ . iÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«  ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,˙B„BÒÈ¿ 26‬‬
‫התורה כולה‪ ,‬שונה בגדרה מדחיית 'פיקוח נפש' את‬ ‫‪.Ôw˙Ó‰‬‬
‫«¿«≈‬ ‫‪27‬‬
‫השבת‪ .‬בכל המצוות‪ ,‬חיובי התורה קיימי‪ ‬ועומדי‪ ‬אלא‬ ‫‪ (52‬משנה )שבת קח‪ ,(:‬והטעם הוא כי בשבת "מלאכת‬
‫שבמקו‪' ‬פיקוח נפש' ה‪ ‬נדחי‪ ,‬אבל שבת אינה רק‬ ‫מחשבת" אסרה תורה ‪ -‬ראה אות לד ‪ -‬וכיון שכוונתו‬
‫דחויה מפני 'פיקוח נפש' אלא שאי‪ ‬כל חיוב על שמירתה‪,‬‬ ‫ומחשבתו על מנת לתקן‪ ,‬חייב אף על הקלקול‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫יק‬
‫‪         ‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪˙‡∆ ÂÈÙlÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ÔÈaÎÓe‬‬
‫‪ƒ«¿ ,p‰‬‬‫‪≈« ˙‡∆ BÏ ÔȘÈÏ„Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫ובמקו‪' ‬פיקוח נפש' לא ציוותה התורה על השבת כלל‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪BÏ ÔÈnÁÓe‬‬
‫‪ƒ«¿ ,ÔÈÏMÓe‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈÙB‡Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ,BÏ ÔÈËÁBLÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ ,p‰‬‬‫«≈‬ ‫עניי‪ ‬זה מדוייק ברמב"‪ ‬הל' שבת‪ ,‬ששינה מלשו‪ ‬הלימוד‬
‫‪8‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ BÏÏk‬‬‫‪»¿ .BÙeb ˙ˆÈÁÏ‬‬
‫‪« ƒ ¿ƒ ÔÈa≈ B˙B˜L‰Ï‬‬
‫‪¿ «¿ ÔÈa≈ ,ÔÈnÁ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫בש"ס )ומהלימוד שלו עצמו בהל' יסודי התורה‪ ,‬המדבר‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÏÁk‬‬
‫‪… ¿ ‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‰kÒ‬‬
‫‪»»« Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ ‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ˙aL‬‬
‫‪»« :c‬‬‫»»‬ ‫בדחיית כל התורה כולה(‪ ,‬כי ש‪ ,‬קוד‪ ‬מביאה הגמרא‬
‫‪10‬‬ ‫‪.Ô‰Ï‬‬
‫ˆ‪∆» CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÌÈc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÎÏ‬‬
‫¿»‬ ‫את הפסוק "‪...‬וחי בה‪ "‬ואח"כ את הלימוד "וחי בה‪ ,‬ולא‬
‫‪ (6‬התבוננו במחלתו ושיערו‪ (7 .‬כלומר‪ :‬שגם בשבת זו‬ ‫שימות בה‪ "‬כיו‪ ‬שזהו הלימוד המיוחד על כ‪ ‬ש'פיקוח‬
‫ובשבת הבאה צריך לחלל עליו )יומא פד‪ :‬שבת כט‪ :‬קכח‪.(:‬‬ ‫נפש' דוחה את כל המצוות‪ ,‬אבל לעניי‪ ‬שבת לא כתב זאת‬
‫‪ (8‬היינו כשאיֿאפשר להוציא את החולה למקום אחר או‬ ‫הרמב"‪ ‬בלשו‪ ‬של לימוד אלא כהמש‪ ‬ופירוש של‬
‫להסתיר ממנו את האור על ידי כפיית כלי עליו‪ ,‬או על ידי‬ ‫הפסוק "אשר יעשה אות‪ ‬האד‪ ‬וחי בה‪ ,‬ולא שימות‬
‫הוצאת הנר החוצה‪ ,‬כי מוטב לטלטל מוקצה מלעבור על‬
‫בה‪ "‬כי אי‪ ‬הפשט שהשבת דחויה מפני 'פיקוח נפש'‬
‫איסור כיבוי‪ .‬ראה 'המאירי' שבת כט‪.‬‬
‫אלא שמלכתחילה אי‪ ‬כל חיוב שבת במקו‪' ‬פיקוח נפש'‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ÏÚ« ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈNBÚ‬‬‫‪ƒ Ôȇ≈ ,el‡‰‬‬ ‫‪≈» ÌÈc‬‬ ‫‚‪ƒ ∆ ¿ .‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌÈNBÚLk‬‬ ‫בסיבת ההבדל בדי‪' ‬פיקוח נפש' בשבת ובכל המצוות‪ ,‬יש‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫˜‪… ¿ ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌÈÎ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿» È„È‬‬
‫¿≈‬ ‫לומר שהשבת היא אות בי‪ ‬הקב"ה ובי‪ ‬ישראל‪ ,‬וכפירש"י‬
‫‪13‬‬ ‫˜‪‰l‬‬
‫‪»« ˙aL‬‬‫‪»« ‡‰z‬‬‫‪≈¿ ‡lL‬‬‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,ÌÈL‬‬‫‪ƒ» È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫"אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכ‪ ‬בהנחילי לכ‪ ‬את‬
‫‪14‬‬ ‫‪.̉ÈÓÎÁÂ‬‬
‫‪∆ ≈¿«¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÈÏB„b‬‬
‫‪≈ ¿ È„È‬‬‫‡‪≈¿ ÏÚ« ‡l‬‬‫‪»∆ ;̉ÈÈÚa‬‬
‫¿≈ ≈ ∆‬ ‫יו‪ ‬מנוחתי למנוחה"‪ ,‬ומכיו‪ ‬שה"אות הגדולה" שבי‪‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ‰ÏBÁÏ‬‬
‫‪∆ ¿ ˙aL‬‬ ‫‪»« ÏelÁa‬‬ ‫‪ƒ¿ dÓ‰Ó˙‰Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«≈¿«¿ƒ¿ eÒ‡Â‬‬ ‫¿»‬ ‫הקב"ה וישראל היא תוכנה של השביתה בשבת‪ ,‬אי‪ ‬היא‬
‫‪16‬‬ ‫‪ ̉a‬‬
‫‪∆» ÈÁÂ‬‬
‫‪«» Ì„‡‰‬‬
‫‡˙‪»»» Ì‬‬‫‪»… ‰NÚÈ‬‬
‫‡‪∆ ¬« L‬‬
‫‪∆ ¬ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰kÒ‬‬
‫«»»‬ ‫מתקיימת כלל במקו‪' ‬פיקוח נפש' של איש מישראל‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÈËtLÓ‬‬
‫‪≈¿¿ ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,z„ÓÏ‬‬
‫‪» ¿«» ‡‰» .̉a‬‬‫‪∆» ˙eÓiL‬‬‫‪»∆ ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬ ‫זהו ההבדל בי‪ ‬הלימוד "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור‬
‫‪18‬‬ ‫‪.ÌÏBÚa‬‬
‫‪» » ÌBÏLÂ‬‬‫‪» ¿ „ÒÁÂ‬‬
‫‪∆∆¿ ÌÈÓÁ‬‬
‫‡‪ƒ¬ « ‡l‬‬
‫‪»∆ , ÌÏBÚa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» » ‰Ó˜‬‬‫¿» »‬ ‫שבתות הרבה" ובי‪ ‬הלימוד "וחי בה‪ ,"‬כי ב"חלל עליו כו'"‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙aL‬‬
‫‪»« ÏelÁƒ ‰fL‬‬ ‫‪∆∆ ÌÈÓB‡L‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ÌÈÒB˜Èt‡‰‬‬
‫‪ƒ ¿ ƒ∆» el‡Â‬‬ ‫¿≈‬
‫מודגש שאמנ‪ ‬עכשיו יש כא‪ ‬חילול שבת‪ ,‬והשבת היא‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÌÎÏ‬‬
‫‪∆» Èz˙‬‬
‫‡‪ƒ«» È‬‬
‫‡‪ƒ¬ Ìb« :ÓB‬‬
‫‪≈ e˙k‰‬‬ ‫‪»« Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ,eÒ‡Â‬‬‫¿»‬
‫דחויה אצל 'פיקוח נפש' כמו כל המצוות‪ ,‬אבל בלימוד‬
‫‪21‬‬ ‫‪.̉a‬‬
‫‪∆» eÈÁÈ‬‬
‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÌÈËtLÓe‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ ÌÈBË‬‬‫‪ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÌÈwÁ‬‬
‫‪ƒÀ‬‬
‫מ"וחי בה‪ "‬משמע שאי‪ ‬כא‪ ‬כל חילול שבת‪ ,‬כי זו לא‬
‫‪ (9‬שמא יצא מזה קלקול‪ ,‬אם יראו עכשיו שאין עושין רק‬ ‫נצטוותה כלל במקו‪' ‬פיקוח נפש'‪.‬‬
‫על ידי נכרי‪ ,‬יחשבו שיש איסור על ידי ישראל‪ ,‬ולפעמים‬ ‫‪     ‬‬
‫לא יהיה שם ישראל ויסתכן החולה )ט"ז סי' שכח(‪.‬‬
‫‪ (10‬כל זה נאמר אם יש שם אנשים‪ ,‬אבל אם אין שם רק‬ ‫‪ (2‬יומא פה‪ ,‬ע"ב‪ .‬מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת?‬
‫נשים‪ ,‬בוודאי אין להן להמתין לאנשים אלא יעשו הן‬ ‫שנאמר )ויקרא יח‪ ,‬ה( ושמרתם את חוקותי ואת משפטי‬
‫בזריזות‪) .‬ריא"ז(‪ (11 .‬כך ביאר רבינו מה שאמרו )יומא‬ ‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬ולא שימות בהם‪ :‬רבי‬
‫פד‪" :(:‬ואין עושין דברים הללו אלא על ידי גדולי ישראל"‪,‬‬ ‫שמעון בן מנסיא דורש מהכתוב )שמות לא‪ ,‬טז( ושמרו בני‬
‫היינו חכמי ישראל‪ ,‬אבל התשב"ץ )ח"א סי' נד( מביא ראיה‬ ‫ישראל את השבת לעשות את השבת‪ ,‬אמרה תורה "חלל‬
‫מלשון ה'ירושלמי' )יומא פ"ח ה( שהכוונה על ישראל גדול‬ ‫עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"‪ .‬אולם פיקוח‬
‫בשנים‪ ,‬שלא תאמר שאין פיקוח נפש דוחה שבת על ידי‬ ‫נפש דוחה שבת‪ ,‬גם אפילו אם ברור לנו שלא יקום מחליו‬
‫מחוייב במצוות‪ ,‬ולפי דבריו אין לחזור דוקא אחרי חכמי‬ ‫זה‪ ,‬ולא יזכה לשמור עוד שבתות‪ ,‬והצלתו היא רק לחיי‬
‫ישראל אלא כל הזריז הרי זה משובח‪ ,‬ולשון ה'ירושלמי'‪:‬‬ ‫שעה‪" ,‬שמא יעשה תשובה באותה שעה ויתקן מה שחטא‬
‫"‪,"ÌÈÓ„ ÍÙ¢ ‰Ê È‰ Ï‡Â˘‰ ,‰Â‚Ó ‰Ê È‰ ,χ˘‰‬‬ ‫בחייו" )'המאירי'(‪ (3 .‬כמבואר בהל' יסודי התורה פ"ה‪,‬‬
‫שהיה לו לחכם העיר ללמד לבני עדתו ולפרסם ברבים‬ ‫ה"א‪ (4 .‬מלשון רבינו שכתב "דחויה"‪ ,‬ולא כתב הותרה‪,‬‬
‫שסכנת נפשות דוחה שבת‪ ,‬וזריזים מקדימים למצוה )בנוסח‬ ‫נראה לכאורה כי אם אפשר לעשות בלא חילול שבת‪,‬‬
‫כ"י התימנים‪ ,‬נוסף כאן‪" :‬גדולי ישראל וחכמיהם ‪ -‬ואין‬ ‫מחוייבים לעשות בהיתר‪ ,‬כי זה הוא ההבדל בין דחויה‬
‫מורין לנשים לעשות דברים האלו"(‪ (12 .‬מכלֿמקום לא‬ ‫והותרה )ראה יומא ו'‪ ,(:‬אבל במקום שיש לחשוש שעי"ז‬
‫יהא אדם מבעית את נפשו מכל פחד שוא ולא יהא בהול‬ ‫יהיה איחור בריפוי ‪ -‬מחללין את השבת‪ (5 .‬בנוסח אחר‪:‬‬
‫מכל עלה נדף‪ ,‬ומקום שברי לו שאין סכנה קרובה ‪ -‬לא‬ ‫"רופא נאמן" )'מעשה רוקח'(‪ :‬ולאו דוקא מומחה או רופא‪,‬‬
‫יחלל שבת בעבירה )או"ח סי' שכח(‪" (13 .‬כי לא אחפוץ‬ ‫אלא אפילו סתם בני אדם חשובים מומחים במקצת‪,‬‬
‫במות המת נאום ה' אלקים והשיבו וחיו" )יחזקאל יח‪ ,‬לב(‪.‬‬ ‫ומחללין על ידיהם )או"ח סי' שכח(‪.‬‬
‫‪ (14‬הצדוקים והקראים‪ ,‬שלא האמינו בדרשת חכמינו‪,‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ CÎÏ‬‬
‫ˆ‪»¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ˙aM‰‬‬ ‫‪»¬ .‬‬
‫‡‪»« « ÌBÈa¿ e‰e„Ó‬‬ ‫‪1‬‬
‫ולדעתם אין פיקוח נפש דוחה שבת‪ (15 .‬על ידי שמאסו‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ Ú‰‬‬
‫‪∆∆» „Ú« ÔÈzÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿« :ÌÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ÌÈÓÈ‬‬‫‪ƒ» ‰ÓLÏ‬‬
‫‪»… ¿ ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫חוקותי‪ ,‬חשבו שלא יוכלו לחיות במשפטים שנתתי להם‬ ‫‪ÌBi‰Ó‬‬
‫‪«≈ ÔÈÏÈÁ˙Ó‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,˙B˙aL‬‬
‫‪»« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÏlÁÏ‬‬
‫‪≈«¿ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪3‬‬
‫)מלבי"ם שם(‪.‬‬ ‫‪Ïk» .˙B˙aL‬‬
‫‪»« ‰‡Ó‬‬‫‡‪»≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏlÁÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ .˙aL‬‬ ‫‪»« ‡e‰L‬‬‫∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪B‡ ̉ÈzLa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â»  ÂÈÈÚa‬‬ ‫„‪≈ « .‬‬
‫‪» ≈¿ LLBÁ‰‬‬ ‫‪ ‰kÒ‬‬
‫‪»»« ˜ÙÒ‬‬‫‪≈¿ B‡ ‰kÒ‬‬
‫‪»»« Ba LÈÂ‬‬‫ˆ‪≈¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÔÓÊ‬‬
‫¿«‬ ‫‪5‬‬
 ‫איק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ונסיונו רחוק"‪ ,‬אבל רפואות בדוקות לכו"ע מותר לו‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙B˙˙BL‬‬
‫„‪¿ ˙BÚÓ‬‬ ‫‪» ¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,Ȉƒ ̉Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙Á‡a‬‬
‫¿««‬ ‫‪1‬‬
‫שמסוכן הוא‪ (27 .‬יומא פד‪ .‬שבת קכא‪:‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ B‡ ,Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙˙BL‬‬
‫‪≈ Ì„» ‰È‰L‬‬‫‪»»∆ B‡ ,‡k‰‬‬
‫‪≈¿« Ó‬‬
‫≈…‬ ‫‪2‬‬
‫‚‪24 ˙‚B‬‬
‫¿ ∆∆‬ ‫‪BÏ ‡È‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌȇÙB‬‬
‫‪ƒ¿ e‰e„Ó‡L‬‬‫‪»¬∆ ‰ÏBÁ‬‬‫‪∆ .Ê‬‬ ‫‪ÌÈÏBÁ‬‬
‫‪ƒ Ï«ÏÎa‬‬
‫‪¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  el‡≈ ÌȇÏÁa‬‬
‫‪ƒ»√» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫˜‪≈ «¿ ˙Ác‬‬
‫«« «‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙B‚Bb‬‬
‫‪» ¿ NÚ‬‬
‫‪∆ ∆ BÏ e‡È‰Â‬‬
‫‡„‪ƒ≈¿ Ì‬‬
‫‪»» È‬‬
‫‪≈¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ eˆÂ‬‬
‫‡‪»¿ ,˙Á‬‬
‫««‬ ‫‪ÔÈNBÚÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏlÁÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,‰kÒ‬‬
‫‪»»« Ô‰a‬‬
‫‪∆» LiL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» e‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÌeÏkÓ‬‬
‫‪¿ƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôlk‬‬
‫‡‪»À  ˙Á‬‬
‫‪«« ˙a‬‬
‫¿«‬ ‫‪.‰‡eÙ‬‬
‫ˆ‪» ¿ ÈÎ‬‬
‫‪≈¿» Ïk» BÏ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ìlk‬‬
‫‪»À È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‰BL‡a‬‬
‫‪» ƒ» ‡È‰‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‡‪ƒ¬« ,‰Ê∆ Á‬‬
‫««‬ ‫‪ (19‬ע"ז‬ ‫‪ (18‬חום‪.‬‬ ‫‪ (17‬נחלות‪.‬‬ ‫‪ (16‬ריר הנוטף מהעין‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.e‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫כח‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ (28‬תאנה יבשה‪ (29 .‬מנחות סד‪ ,‬ע"א‪ .‬ויש להם שכר טוב‬ ‫‪ÌÈÙÏÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ‰ÙN‰‬‬
‫‪»» « ÔÓƒ BÙeb ÏÏÁa‬‬‫‪«¬« ‰kÓ‬‬
‫‪»« LÈ≈ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰ 6‬‬
‫מאת ה' )או"ח סי' שכח(‪.‬‬ ‫‪B‡ ,BÏBÁËe‬‬‫‪¿ B„Îa‬‬‫‪≈¿ƒ ÔÈa≈ ,ÂÈÚÓa‬‬
‫‪»≈¿ ÔÈa≈ ,ÂÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈa≈  7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪e‡ˆÓ‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‚‪… ¿ ,˙B‚B‬‬
‫‪» ¿ ÈzLÏ‬‬
‫ˆ‪≈¿ ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰L‬‬ ‫‪∆ .Á‬‬
‫‪»»∆ ‰ÏBÁ‬‬ ‫‪‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,BÏÏÁa‬‬
‫‪»¬« LiL‬‬ ‫‪≈∆ Ïk‬‬‫‪…  ˙BÓB˜Ó¿ ‡La‬‬‫‪»¿ ƒ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙B‚Bb‬‬
‫‪¿ ¿ LÏLÂ‬‬ ‫‪» ¿ ÔȈ˜Ú‬‬
‫‪ƒ»… ÈLa‬‬
‫‚‪≈¿ ƒ ˙B‚B‬‬
‫‪» ¿ ÈzL‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪.‡e‰ „k‬‬‫‪≈» BÈÏÁL‬‬
‫‡‪¿»∆ „Ó‬‬ ‫ˆ‪∆… CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , ‰kÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« Ba LiL‬‬‫‪≈∆ 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪ŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪« « ,LÏL‬‬ ‫‪» Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ı˜Ú‰‬‬
‫‪∆… » ÔÈ˙Bk‬‬
‫‡‪ƒ ¿  „Á‬‬
‫‪»∆ ı˜Úa‬‬
‫¿ …∆‬ ‫‡‪.‰„ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ „iÓ‬‬
‫‪»ƒ ˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ 10‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪eaÈ‬‬
‫‪¿« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,ÌÈzLÏ‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ƒ ‡l‬‬‫ˆ‪»∆ ÔÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ‬‬ ‫‪‰kÓk‬‬
‫‪»«¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬  Ï‚‰‬‬
‫‪∆∆» ‚Â‬‬‫‪«¿ „i‰‬‬
‫‪»« ‚a‬‬
‫‪«¿ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ‰kÓe‬‬
‫‪»« 11‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ e˙ÎÈ‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ı˜Ú‬‬
‫‪∆… e˙ÎÈ‬‬
‫‡‪¿¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Ȉa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪˙‡∆ »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ÔÈÏlÁÓe‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ ,„Ó‬‬ ‫ˆ‪∆… ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,ÏÏÁ‬‬
‫‪»» ÏL‬‬ ‫‪∆ 12‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ÏÏÁ‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ‰kÓk‬‬
‫‪»«¿  Na‰‬‬‫‪» »« ˙‡∆ nÒnL‬‬
‫‪≈«¿∆ ÌÁ‰Â‬‬‫‪… «¿ .˙aM‰‬‬
‫‪»« « 13‬‬
‫‪ÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ… Ïk» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .˙aM‰‬‬‫‪»« « ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÔÈÏlÁÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,ÈÓc‬‬ ‫‪≈ » 14‬‬
‫‪ (30‬שם‪ (31 .‬שאלו את הראב"ד‪ :‬חולה בשבת שצריך‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,‰kÒ‬‬ ‫‪»»« Ba LÈ≈ ‰fL‬‬ ‫‡‪∆∆ ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ÌȇÙB‰L‬‬
‫‪ƒ¿ »∆ 15‬‬
‫לבשר‪ ,‬ומוכן לפניו בשר נבילה‪ ,‬האם עדיף לשחוט בשבילו‬
‫‪˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿  ıeÁaÓ‬‬ ‫‪«ƒ Na‰‬‬
‫‪» »« BÚa¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 16‬‬
‫בשבת ויאכל בשר כשר? והשיב‪ :‬ישחטו לו ולא יאכילהו‬
‫נבילות‪ ,‬כי בשחיטה בשבת עובר רק פעם אחת‪ ,‬ובאכילת‬ ‫‪.̉Èt‬‬
‫‪∆ ƒ ÏÚ« ˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪17‬‬

‫נבילה עובר על כל כזית וכזית )הרא"ש ביומא(‪ .‬אולם אם‬ ‫‪ (20‬עבודה זרה כח‪ ,‬ע"ב‪ .‬מי שחושש בשינו ומצטער מאד‬
‫צריך בשר לאלתר‪ ,‬יתנו לו מהבא ליד תחלה )או"ח סי'‬ ‫עד שחלה כל גופו‪ ,‬מותר להוציאה על ידי נכרי )או"ח סי'‬
‫שכח(‪.‬‬ ‫שכח ב'משנה ברורה'(‪ (21 .‬היינו שנתקלקל אחד מן‬
‫‪35‬‬ ‫‪È˙B‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰ÏBÁ‰‬‬
‫‪∆ « Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÏBÁÏ‬‬ ‫‪≈ «¿« .Ë‬‬
‫‪∆ ¿ ÏMÓ‰‬‬ ‫האברים הפנימיים מחמת מכה או בועה‪ ,‬אבל מיחושים‬
‫בלבד אין נקראים מכה )הרשב"א והר"ן בשם 'רבינו יונה'(‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪‰aÈ‬‬
‫‪∆¿« ‡nL‬‬‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,˙Bn‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ‡ÈÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ eÒ‡» ‬‬ ‫‪ (22‬ואם יודעים ומכירים באותו חולי שיכול להמתין‬
‫‪37‬‬ ‫‪‡ÈÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ zÓ‬‬
‫‪»À  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÏBÁÏ‬‬
‫‪∆ ¿ ËÁBM‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬‫‪»¬ .BÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫ברפואתו ואין בו סכנה‪ ,‬אסור לחלל עליו שבת‪ ,‬אף שהוא‬
‫‪38‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙ÙÒBz‬‬
‫‪∆∆ ca‬‬‫‪»»« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ , ÈÁ« Na‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» » epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫מכה של חלל )רשב"א(‪ (23 .‬מלשון "סמר מפחדך בשרי"‬
‫‪39‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .BÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰aÈ‬‬
‫‪∆¿« ‡nL‬‬
‫‪»∆ Ê‚pL‬‬
‫∆‪…¿ƒ‬‬ ‫)תהלים קיט‪ ,‬קכ( שהבשר מתכווץ ומתקשה מפחד או מחום‬
‫)בכת"י התימנים‪ :‬מצמר(‪ .‬וכן כל מכה הבאה מכח ברזל‪,‬‬
‫‪ (32‬בבאֿקמא עא‪ ,‬ע"א‪ .‬או תלש לו פירות מן האילן )או"ח‬
‫אפילו אינה בחלל הגוף‪ ,‬מחללין עליה את השבת‪.‬‬
‫סי' שיח(‪ (33 .‬עד מוצאי שבת )חולין טו‪ (34 .(:‬בשביל‬
‫‪ (24‬יומא פב‪ .‬פג‪.‬‬
‫הבריא‪ (35 .‬כי לבשלו אסור בשבת‪ ,‬ואין צריך למלחו רק‬
‫אם רוצה לאכלו על ידי בישול‪ .‬אבל לאכלו חי‪ ,‬די בהדיחו‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈnÁ‬‬
‫‪ƒ« BÏ ÔÈnÁÓ‬‬
‫‪ƒ«¿  ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« ÏL‬‬‫‪∆ ‡ÓÈ‬‬ ‫‪≈ « . 18‬‬
‫‪» ƒ «ÚÏBa‰‬‬
‫את הדם שעל פני הבשר מבחוץ )יו"ד סי' סז(‪.‬‬ ‫‪˙kÒ‬‬
‫‪«»« ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰‡eÙ‬‬
‫ˆ‪» ¿ ÈÎ‬‬
‫‪≈¿» Ïk» BÏ ÔÈNBÚÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ 19‬‬
‫‪40‬‬ ‫ˆ‪ÏÚ« ÂÈÎ‬‬
‫‪»»¿ Ïk» BÏ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ ,‰kÒ‬‬ ‫‪»»« Ba ÔȇL‬‬ ‫‪∆ .È‬‬
‫‪≈∆ ‰ÏBÁ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‡‪B‬‬ ‫∆‬
‫‪‰ËBL‬‬ ‫∆‬
‫‪Ïk‬‬‫∆‬ ‫»‬
‫‪BÎLpL‬‬‫¿‬‫∆‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÈÓ‬‬ ‫≈‬‫¿‬
‫‪ÔÎÂ‬‬ ‫‪»¿ 20‬‬
‫‪.˙BLÙ‬‬
‫‪≈¿ ÔÈ˙ÈÓÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˜ÙÒ‬‬‫‡‪≈» eȉ» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ , ÔÈ˙ÈÓnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿∆ ÙÚ‰‬‬
‫‪»»∆ ÈÏÁBfÓ‬‬
‫‪≈¬ ƒ 21‬‬
‫‪‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ ,BÏ ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« ÈÎÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿»¿ ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» È„È‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ ‰‡eÙ‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰Ïe‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙BÙ‡ÏÂ‬‬ ‫‪¡∆¿ BÏ ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ .‰NBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪‰‡eÙ‬‬
‫ˆ‪» ¿ ÈÎ‬‬‫‪≈¿» Ïk» BÏ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ  ÔÈ˙ÈÓÓ‬‬‫‪ƒ ƒ¿ Ôȇ≈ ˜ÙÒ‬‬‫‪≈» 22‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÔÓƒ ÂÈÈÚ‬‬
‫‪» ≈ ÏÁBk‬‬
‫‪≈ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .el‡a‬‬
‫‪≈» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪.BÏÈv‰Ï‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪23‬‬

‫‪44‬‬ ‫ˆ‪ÌÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰kÒ‬‬
‫‪»»« ÌL‬‬ ‫‪» ÔȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˙aLa‬‬ ‫‪ (25‬עלוקה דקה שבמים )עבודה זרה יב‪ (26 .(:‬במשנה ¿ «»‬
‫‪45‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‡‪ƒ¬ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈNBÚ‬‬ ‫‪ƒ ,‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪» »¿ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈ„Ï‬‬
‫)יומא פ"ח( כתוב לענין יום כיפור‪" :‬מי שנשכו כלב שוטה ‪ƒ»¿ƒ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÔÈÏÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« ,˙aLa‬‬ ‫‡‪»« ¿ ÌÈÊ‬‬
‫‪ƒ«¿» ÔÈÏÚÓ‬‬
‫‪ƒ¬« CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .χNÈ‬‬
‫)מחלת כלבת( ‪ -‬אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו"‪≈ »¿ƒ ,‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬‫‪… ¿ . M‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ « ˙‡∆ ÔÈÈÊÁÓe‬‬
‫‡‪ƒƒ¬« , ÈϘ‬‬
‫‪‬‬ ‫וביאר רש"י‪ :‬אע"פ שנהגו הרופאים ברפואה זו‪ ,‬כיון שאינה ‪≈»¿À‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À‬‬ ‫רפואה בדוקה וגמורה‪ ,‬אין מתירין לו איסור אכילת בשר‬
‫טמא‪ .‬ורבינו בפירוש המשניות‪ ,‬נימק את הדבר באופן אחר‪:‬‬
‫‪ (36‬שנפל למשכב שהוא חולי לכל גופו‪ (37 .‬וכן מותר‬ ‫"כי זה אינו מועיל אלא דרך סגולה‪ .‬ואין עוברין על המצוות‬
‫לחלל עליו את השבת על ידי ישראל באיסור דרבנן )ראה‬ ‫אלא בדברים המרפאים בטבע והוא דבר אמיתי הוציאו‬
‫שבת קכט‪ (38 .(.‬ביצה כב‪ ,‬ע"א‪ .‬שם אבקת רפואה על‬ ‫הדעת והנסיון הקרוב לאמת‪ ,‬אבל להתרפאות בדברים שהם‬
‫ריסי העינים‪ (39 .‬עבודה זרה כח‪ ,‬ע"ב‪ .‬גידי אזנים פעמים‬ ‫מרפאים בסגולתן אסור כי כוחם חלש‪ ,‬אינו מצד הדעת‬
                 ‫ביק‬
         
‫( לדברים‬53 .‫ ע"א‬,‫( שבת קכט‬52 .‫( האשה היולדת‬51 ,‫ כט‬,‫( שם‬40 .(‫שיורדים למטה ומתפרקים הלחיים )רש"י‬
‫ ואין‬,‫שחברותיה אומרות שדבר זה כל היולדות צריכות לכך‬ ‫ "תנוך שכנגד הלב המעכב את הנשימה ומעלים אותו‬:‫ע"א‬
‫ שמא‬,‫ אין שומעים ליולדת‬,‫כאן רופא או מיילדת לשאלם‬ ‫ עצם‬.‫ ע"א‬,‫( שבת קכח‬41 .(‫עלֿידי רפואה" )רש"י‬
.(‫אינה מרגישה לשעתה מה שהיא צריכה )הרמב"ן‬ .‫שנשברה‬
‫ אולם אם יש לה מחלה אחרת מלבד‬,‫( מצד הלידה‬54 ˙kÒa
«»«¿ ‡È‰ƒ È‰ ≈¬  „ÏÈÏ
≈ ≈ ˙ÚBkLk ∆∆ « .‡È 1
« « ∆ ¿ ˙„ÏBi‰
‫ אלא עושים לה‬,‫ אין להשגיח על שיעור ימים אלו‬,‫הלידה‬
.‫( ראה בהלכה י‬55 .‫עד שתצא מהסכנה‬
dÏ» ÔȇB˜
ƒ ¿ . ˙aM‰
 »« « ˙‡∆ ‰ÈÏÚ
» ∆» ÔÈÏlÁÓe
ƒ¿«¿ ˙BLÙ »¿ 2
,eah‰
«« ˙‡∆ ÌÈÎ˙BÁƒ¿ ¿ ,ÌB˜ÓÏ »¿ ÌB˜nÓ »ƒ ‰ÓÎÁ
 »»¬ 3
26 ,‰nÁ‰
»«« ˙BÓÈaƒ elÙ‡Â
ƒ¬« ‰iÁÏ
»«¿ ‰e„Ó ƒ .„È ‡È‰L
» ¿ ÔÈNBÚ ƒ∆ ‰ÚLa
»» ¿ Ï
≈¿ ‰ÎÈˆ
» ƒ¿ ‰˙ȉ
»¿» ̇Â
ƒ¿ .B˙B‡ ÔÈLB˜Â
ƒ¿ ¿ 4
27 .ÌÈw‰
ƒ»« ˙BÓB˜na¿« ‰a‰
≈¿« ‰iÁÏ
»«¿ ‰L˜
» » ‰pv‰L
»ƒ«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« ;p‰
≈« ˙‡∆ dÏ» ÔȘÈÏ„Ó
ƒ ƒ¿«  ‰ÈÏÁa
» ∆»¬« ˙˜ÚBˆ
∆∆ 5
28 ÊÈw‰
ƒƒ .da» ÌnÁ˙‰Ï
≈«¿ƒ¿ ‰ÏBÁÏ
∆ ¿ ‰e„Ó
» ¿ ÔÈNBÚƒ Ôȇ≈ Ï‡»¬ a
≈¿ ‰ÈÏÚ
» ∆» ˙MÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ dzÚcL
»¿ «∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‡ÓeÒ» ‰˙ȉ »¿» 6
29 ˙Ùe˜˙a
« ¿ƒ elÙ‡ ƒ¬ ,‰e„Ó
» ¿ BÏ ÔÈNBÚ
ƒ  ÔpˈÂ
≈«¿ƒ¿ Ìc» ÔÓLÏ
∆∆ ¿ ‰ÎÈˆ
» ƒ¿ ‰˙ȉ
»¿» ̇Â
ƒ¿ .‰‡B
» dȇL» ≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 7
30 Á‡
«« „ÏBpL
« ∆ ÌBia« ˙aLa
»« ¿ „Ïe‰
»»« ˙‡∆ ÔȈÈÁÓe
ƒ ƒ ¿« .Êenz«  ˙BpLÏ
« ¿ LÙ‡L
» ¿∆∆ ÏÎÂ… ¿ .dÏ» ÔȇÈÓ
ƒ ƒ¿  Ba ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 8
31 ,˙aLa
»« ¿ enÁe‰L
« ∆ ÔÈnÁa
ƒ«¿ elÙ‡ƒ¬ ,BeaË« ˙‡∆ ÔÈÎ˙BÁL
ƒ¿ ∆ ÈÏkƒ¿ dzÁ
» ¿∆¬ dÏ» ‡ÈzL
ƒ»∆ ÔB‚k¿ .‰‡‰
»»¬ ˙ÚLa
«¿ ƒ ÔÈpLÓ
ƒ« ¿ 9
32 ‡È‰ƒ ‰kqL
»»«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;B˙B‡ ÔÈÙtÏÓe
ƒ¿«¿ ,B˙B‡ ÔÈÁÏBÓe
ƒ¿ .dk„k
»¿«¿ ‰‡ÈÓ
» ƒ¿  LÙ‡
» ¿∆ ȇƒ ̇ƒ¿ .dÚNa
»»¿ ƒ ÈeÏz» 10
33 B˙B‡ ÌȈÈÁÓ
ƒ ƒ ¿« ÔÎÂ
≈¿ .el‡≈ Ïk» BÏ eNÚȬ« ‡Ï… ̇ƒ BÏ
34 ‰ÏÈnÏ
» ƒ« ÈLÈÏM‰
ƒ ƒ¿ « ÌBie« ‰ÏÈn‰
» ƒ« Á‡Ïe
««¿ ‰ÏÈn‰ ≈¿ƒ ‫( כל האמור‬44 .‫( מיילדת‬43 .‫ ע"ב‬,‫( שבת קכח‬42
» ƒ« ÈÙÏ
‫ "ומולדותיך ביום‬:‫ עושים לחיה בשבת‬,‫בתוכחת יחזקאל‬
35 .‰kq‰
»»«« ÈtÓ
≈¿ƒ ,˙aLa
»« ¿ enÁe‰L
« ∆ ÔÈnÁaƒ«¿ "‫ ובמים לא רוחצת למשעי‬,‫הולדת אותך לא כרת שרך‬
‫ מבעירים לפניה‬,‫ אם אחזתה צינה‬.‫ ע"א‬,‫( שבת קכט‬56 ‫( ואף שבפיקוח נפש מותר לעשות בלא‬45 .(‫)יחזקאל טז‬
‫( הוציא דם מהעורק לרפואה‬57 .‫מערכת עצים להתחמם‬ ‫ ואין‬,‫ "כאב היולדת וחבליה הם כדבר טבעי לה‬,‫שום שינוי‬
.(‫( שהצינה סכנה היא לו )שם‬58 .‫ע"י שריטה באיזמל‬ ‫ לפיכך החמירו לשנות‬,‫אחת מאלף מתה מחמת לידה‬
‫( נותנין עליו אבק ההדס וכיוצא מסמים אלו לעדן בשרו‬59 .(‫במקום שאפשר" )מגידֿמשנה‬
‫( כורכים את הילד‬60 .(‫ שבת פי"ח‬,‫)פי' המשניות לרבינו‬ ˙BÏfÓe
»« ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚ‰ ƒ¿«¿ Ôȇ≈ .È 11
∆∆ » ˙‡∆ ÔÈ„lÈÓ
.‫ ע"ב‬,‫( שבת קלד‬61 .‫בחיתולים כדי ליישר איבריו‬
.(‫וכלֿשכן יום שני )רמב"ן ורשב"א‬
; ‰ȇÏ
 » ≈¿ ÔÈLLBÁ
ƒ ¿ Ôȇ ≈¿ ; ÎNa
 »» ¿ elÙ‡Â
ƒ¬« ,˙aLa
»« ¿ 12
b≈ ˙a« ˙‡∆ ÔÈ„lÈÓ
ƒ¿«¿ Ï‡
»¬ .ÏelÁƒ ÌL» ÔȇL
≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 13
36 ÔȇÈÓ
ƒ ƒ¿  ‰˙ÓÂ
»≈» aLn‰
≈¿ «« ÏÚ« ‰LiL » ƒ» .ÂË
»¿»∆ ‰M‡‰ ÔÈÏlÁÓ
ƒ¿«¿ ÔȇÂ
≈¿ ;B˙BÈÁ‰Ï
¬«¿ ÔÈeˆÓ
ƒÀ¿ e‡L
»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,LBz
» 14
37 ˙‡∆ ÔÈÚB˜Â
ƒ ¿ ¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eL¿ C„ ∆∆ elÙ‡
ƒ¬ ˙aLa
»« ¿ ÔÈkÒ
ƒ« .˙aM‰
»« « ˙‡∆ ‰ÈÏÚ
» ∆» 15
38 ˜ÙqL
≈»∆ .ÈÁ« ‡ˆnÈ
≈»ƒ ‡nL
»∆ ,„Ïe‰»»« ˙‡∆ ÔȇȈBÓe
ƒ ƒ dÒk » ≈¿
39 B˙˜ÊÁ
»¿∆ ÔȇL
≈∆ ‰ÊÏ
∆» elÙ‡Â
ƒ¬« ,˙aM‰
»« « ˙‡∆ ‰ÁBc
∆ ˙BLÙ »¿ ‫ בגלל מעשיהם המכוערים הם‬.‫ ע"ב‬,‫( עבודה זרה כו‬46
‫ שלא קיבלו עליהם את‬,‫מחוץ לכל נימוס ותרבות אנושית‬
40 .ÈÁ« ‫ ב( ברכת‬,‫ א( דינים ומשפטים‬:‫ שהם‬,‫שבע מצוות בני נח‬
.‫ כסא שהיולדת ישבה עליו בשעת הלידה‬.‫ ע"א‬,‫( ערכין ז‬62 (‫ ו‬,‫ ה( גילוי עריות‬,‫ ד( שפיכות דמים‬,‫ ג( עבודה זרה‬,‫השם‬
‫ משום דאין‬,‫( ואין נוהגין כן בזמן הזה אפילו בחול‬63 ‫( ובימות‬47 .(‫ ה"א‬,‫ ז( אבר מן החי )הל' מלכים פ"א‬,‫גזל‬
,‫בקיאין במיתת האם בזמן קרוב כל כך שאפשר לולד לחיות‬ ‫ שיכולה‬,‫( לשנאה‬48 .‫ מותר בשכר משום איבה‬,‫החול‬
‫ ובין כך ובין כך‬,‫ ואם יחתכוה ימיתוה‬,‫ושמא רק נתעלפה‬ ‫ שאין מיילדים בשבת רק לשומרת שבת‬,‫להשתמט ולומר‬
.(‫ימות הולד )'איסור והיתר' לרבינו יונה מגירונדי‬ ‫( גוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודהֿזרה‬49 .(‫)ע"ז שם‬
‫ אף שלא מל‬,‫ולקיים גם שאר המצוות שנצטוו בהן בני נח‬
41 ÏhÏ
… ƒ CÈˆƒ» ÔȇÂ
≈¿ ,˙aLa
»« ¿ LÙ∆∆ Áewt ƒ ¿«¿ .ÊË
« ƒ ÔÈÁwÙÓ ‫ "גר‬:‫( אמרה תורה‬50 .(‫ולא טבל )פי"ד מאיסו"ב ה"ז‬
42 ‰Ê∆ È‰
≈¬  LÙp‰
∆∆« ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ ÌÈc˜n‰Â
ƒ¿««¿ .ÔÈcŒ˙ÈaÓ
ƒ ≈ƒ ˙eL¿ .(‫ לה‬,‫ותושב וחי עמך" )ויקרא כה‬
43 NBt
≈  ÌiÏ »« ÏÙpL
«»∆ ˜BÈzƒ ‰‡ » » ?„ˆÈk
« ≈ .ÁaLÓ
»À ¿
,„ÏzL
≈≈∆ „Ú« ˙˙BL≈ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ Ìc‰ »« ÏÈÁ˙iMÓ »« .‚È 16
ƒ¿«∆ ƒ ,‰iÁ
44 .BnÚƒ ÌÈ‚c‰
ƒ»« „ˆ» ‡e‰L∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ ,e‰ÏÚÓe ≈¬« ‰„BˆÓ
» ¿
˙‡∆ »‰ÈÏÚ
∆» ÔÈÏlÁÓ
ƒ¿«¿  ÌÈÓÈ
 ƒ» ‰LÏL
» ¿ „Ú« „ÏzL
≈≈∆ Á‡Â««¿ 17
45 ,B˙BÏÚ‰Ï
¬«¿ ‰„BˆÓ
» ¿ NÙe«» ,Ìia»« ˜BÈzƒ ÚhL
«»∆ ÚÓL
«»
‰ÎÈˆ
» ƒ¿ ‰Ó‡L
»¿»∆ ÔÈa≈ ,‰ÈÎˆ
» ∆»¿ Ïk» dÏ» ÔÈNBÚÂ
ƒ ¿ ,˙aM‰»« « 18
46 ¬«¿ Ôek˙
˙BÏÚ‰Ï ≈«¿ƒ .ÌeÏkÓ
¿ƒ eËt»  „Ïa
«¿ƒ ÌÈ‚„ƒ» ‰ÏÚ‰Â
»¡∆¿
:‰ÚL
»¿ƒ „Ú« ‰LÏMÓe
» ¿ ƒ .‰ÎÈˆ
» ƒ¿ Èȇ
ƒ ≈ ‰Ó‡L
»¿»∆ ÔÈa≈ È‡
ƒ¬ 19
47 ÚÓL
«» ‡Ï … elÙ‡
ƒ¬ .eËt»  ˜BÈ˙Â
ƒ¿ ÌÈ‚c
ƒ» ‰ÏÚ‰Â
»¡∆¿ ,ÌÈ‚c
ƒ»
˙‡∆ »‰ÈÏÚ
∆» ÔÈÏlÁÓ
ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ‰ÎÈˆ » ƒ¿ Èȇ
ƒ ≈ ‰Ó‡
»¿» ̇ƒ 20
48 .eËt» ,ÌÈ‚c‰
ƒ»« ÌÚƒ ˜BÈzƒ ‰ÏÚ‰Â
»¡∆¿ ÏȇB‰
ƒ  ÚhL«»∆
‰Ó‡
»¿» ̇ƒ ÓBÏ« CÈˆ ƒ» ÔȇÂ≈¿ ,‰˜˙L
»¿» ̇ƒ¿ ;˙aM‰
»« « 21
‫( מנחות‬65 .(:‫( עושים פעולה להצלת נפש )יומא פד‬64 ‰ÚMÓe
»¿ƒ ƒ .˙aM‰»« « ˙‡∆ ‰ÈÏÚ
» ∆» ÔÈÏlÁnL
ƒ¿«¿∆ ,È‡ƒ¬ ‰ÎÈˆ
» ƒ¿ 22
,‫ כיון שנתכוין לצידה‬,‫( אבל העלה דגים לבד חייב‬66 .‫סד‬ Ba ÔȇL
≈∆ ‰ÏBÁk
∆ ¿ ‡È‰ƒ È‰ ≈¬  ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ „ÚÂ «¿ 23
.‫ראה להלן פרק י‬ dÏ» ÔÈNBÚ
ƒ Ôȇ≈ ,È‡
ƒ¬ ‰ÎÈˆ
» ƒ¿ ‰Ó‡
»¿» elÙ‡Â
ƒ¬« ; ‰kÒ
 »»« 24
49 ,e‰ÏÚÓe
≈¬« ‡ÈÏÁ
»¿À ˜BÚ «» .ÊÈ
≈  BÏ¿ ˜BÈzƒ ÏÙ . ÌÈÎ
 ƒ¿» È„È
≈¿ ÏÚ« ‡l‡
»∆ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ 25
 ‫גיק‬                
         
26 ˙Úe
≈¿ ,˙Á‡
∆∆« ˆÁÏ
≈»¿ CÏÈÏ
≈ ≈ BÊ ˆÁÓ
≈»≈ Ôlk ¿∆∆ .‡Î
»À e˜Ú .B˙ȘÚ
» ƒ¬ ˙ÚLa
«¿ ƒ ‰‚„Ó
»≈¿« da» Ôw˙Ó
≈«¿ ‡e‰L ∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 1
27 ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ,˙Á‡
∆∆« ˆÁÏ
≈»¿ ÒÎÂ
«¿ƒ¿ Ô‰Ó
∆≈ „Á‡»∆ Lt «≈ Ì˙ȘÚ
» » ƒ¬ ,B‡ÈˆBÓe
ƒ ˙Ïc‰
∆∆« BL≈  ˜BÈ˙ƒ ÈÙa ≈¿ƒ ˙Ïc
∆∆ ÏÚ
«¿ƒ 2
28 .ÂÈÏÚ
»» ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿ Ôȇ≈  ‡e‰ ÈÓƒ «Úe„È» ÔȇÂ
≈¿ ,˙ÏtÓ
∆… « ÂÈÏÚ
»» ÔÈÈe‡L
ƒ ¿∆ ÌÈˆÚ ƒ≈ ÔÈÓk
ƒ¿ d˙B‡» ÏvÙÓ
≈«¿ ‡e‰L ∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 3
29 LBt‰
≈ « ÏÎÂ
»¿ ;χNÈ
≈ »¿ƒ Ô‡k» Ôȇ≈ ,Ìlk
»À e˜ÚpL
¿∆∆∆ ÔÂÈkL
» ≈∆ ,‰˜Ï„
»≈¿ ‰ÏÙ
»¿» .˙eÓÈÂ
»¿ ˜BÈz‰
ƒ« ˙ÚaÈ
≈»ƒ ‡nL»∆ ;‰Î‡ÏÓÏ
» »¿ƒ 4
30 ÔÓƒ LtL
«≈∆ ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‡e‰ È‰≈¬  ÔÈÎl‰Ó
ƒ¿«¿ Ô‰Lk
≈∆ ¿ Ô‰Ó∆≈ d˙B‡
» ÔÈaÎÓ
ƒ«¿  ÛNÈ
≈»ƒ ‡nL »∆ ÔÈLLBÁL
ƒ ¿ ∆ Ì„‡ »» ÌL» LÈÂ
≈¿ 5
31 ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « ,χNÈ ≈ »¿ƒ ‰
… » ‰È‰»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ» ƒ¿ .‰
…» Cc
∆∆ LBk
≈ ‡e‰L ∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ ,L‡‰ ≈» ÔÓƒ BÏÈv‰Ï
ƒ«¿ 6
32 ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ˙Á‡
∆∆« ˆÁÏ
≈»¿ ̉Ó∆≈ „Á‡»∆ LÙe«≈ Ìlk »À e˜ÚpL
¿∆∆∆ ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ Ì„Bw‰
≈ « Ïλ¿ .Èeakƒ ˙ÚLa
«¿ ƒ dw˙Óe
»¿«¿ 7
33 .ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿  ˙ÏtÓ
∆… « ÂÈÏÚ»» c
»» ÏÎa»¿ ÔÈcŒ˙ÈaÓ
ƒ ≈ƒ ˙eL¿ ÏhÏ
 … ƒ CÈˆƒ» BȇÂ
≈¿ .ÁaLÓ
»À ¿ 8
.‰kÒ
»»« Ba LiL
≈∆ 9
34 ˙aL
»« ÌBÈ ‡e‰ È˙Ó «» Ú„È
«» ‡ÏÂ
… ¿ a„na
 ≈«¿« .Î
»¿ƒ« Cl‰Ó‰ .‫( יבהל פתאום‬68 .‫( עפר שמסביב לשפת הבור‬67
35 CÓe
≈»¿ .ÈÚÈL
ƒ ƒ¿ Lc˜Óe
≈«¿ ,‰ML» ƒ ‰ÚhL
»»∆ ÌBiÓƒ ‰BÓ
∆  .‫( לשאול הוראה‬70 :‫( יומא פד‬69
36 ÌBÈ ÏÎe
»¿ . ˙aL
 »« ȇˆBÓa
≈» ¿ ÏÈcÓeƒ¿« , ÌBi‰« ˙BÎa
 ¿ƒ Ba
37 zÓ
»À ,Ba ÏÈcÓe
ƒ¿« Lc˜Ó≈«¿ ‡e‰L ∆ ‰Ê∆ ÌBÈa¿ elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÌBÈ» ˜ÙÒ
≈» ÌL
» ‡e‰ ˜ÙÒ≈» ,˙ÏtÓ
∆… « ÂÈÏÚ »¿»∆ ÈÓƒ .ÁÈ 10
»» ‰ÏÙpL
38 .˙eÓÈ» ‡lL
… ∆ È„k≈¿ ,„Ïa
«¿ƒ B˙Òt
»»¿« È„k≈¿ ˙BNÚÏ
¬« BÏ ŒÏڌۇ
« « ,ÈÁ« e‰e‡ˆÓ
»¿ .ÂÈÏÚ
»» ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿  ÌL
» Bȇ≈ 11
39 ÌBÈ» ÌBÈ ÏkL
»∆ ,B˙Òt
»»¿« ÏÚ« ˙BÈ
≈ ˙BNÚÏ ¬« BÏ eÒ‡Â
»¿ ÂÈÏÚ
»» ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿  ‡ÈiL
ƒ¿«∆ LÙ‡
» ¿∆ ȇÂ
ƒ¿ ıˆB˙pL
≈ ¿ƒ∆ Ètƒ 12
40 B‡ B˙‡ÈˆÈÏ
» ƒ ƒ ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ‡e‰L ∆ Ú„È«» ̇Â
ƒ¿ .‡e‰ ˙aL»« ˜ÙÒ≈» . ‰ÚL
 »» d˙B‡
» ÈiÁÏ
≈«¿ B˙B‡ ÔȇȈBÓe
ƒƒ 13
41 ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÔÈn‰
»¿ƒ« ‰Êa∆¿ ‡ˆBi
≈ «Î¿ B˙‡ÈˆÈÏ
» ƒ ƒ NÚ» » ‰MÓÁ
» ƒ¬ ‫( אפילו יש כאן כמה‬72 .‫( קיר הרוס או גל אבנים‬71
42 ȇcÂ
«« c‰
»»« È‰L
≈¬∆ ,ÌBi‰« B˙B‡a¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙BNÚÏ ¬« zÓ
»À ‫ ואם תמצא לומר‬,‫ ספק הוא כאן ספק אינו כאן‬- ‫ספיקות‬
43 ÌBiÓƒ ıeÁ ÌÈÓi‰ƒ»« ‡Le
»¿ ;˙aLa
»« ¿ ‡iLa
»»« ¿ ‡ˆÈ
»» ‡lL
…∆ ‫ ב'מעשה‬.(:‫ ספק הוא חי ספק מת )יומא פג‬,‫שהוא כאן‬
44 .„Ïa
»¿ƒ ‰Òt
»»¿« È„k
≈¿ ‰NBÚ
∆ ,‰Ê∆ ."‫ מפקחין‬- ‫ "ספק הוא חי ספק מת‬:‫רוקח' הנוסח כאן‬
‫( ראה‬74 .‫( מסירים את המפולת ומפנים את האבנים‬73
‫( והוא הדין אם נשבה לבין הגויים ונשכח יום השבת‬79 .‫ ו'משנה ברורה' סי' שכט‬,‫למעלה בהלכה א‬
‫ ימי חול‬:‫( כבריאתו של עולם‬80 .(‫ממנו )ירושלמי‬
.‫( =קידוש‬81 .(.‫ ואחרי כן יום השבת )שבת סט‬,‫תחילה‬ ÔÈÁÈpÓ
ƒ ƒ«  ‰ÓL
»»¿ B e‡ˆÓ
¿» ‡ÏÂ… ¿ BÓËÁ ¿» .ËÈ 14
¿» „Ú« e˜„a
‫ שמברך‬- ‫ וזה‬."‫ "ומבדיל במוצאי שבת‬:‫( בכ"י התימנים‬82  ÌÈ˙Ó
ƒ≈ ÌÈBÈÏÚ
ƒ ¿∆ e‡ˆÓe
¿» e˜„a ¿» .˙Ó≈ kL
»¿∆ ,ÌL » B˙B‡ 15
‫ הוא‬- ‫ברכת הקידוש בכניסתו וברכת ההבדלה במוצאו‬ ÏÚ« ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿ ‡l‡
»∆ ,ÌÈBzÁz
ƒ ¿« e˙Ó≈ k »¿ :eÓ‡È
¿ … ‡Ï… 16
.‫ההיכר של יום השבת שלו מתוך ששת הימים האחרים‬ ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ ÔBÈÏÚ‰
¿∆» ˙eÓiL»∆ ˙ÏtÓa∆… «¿ LÙ‡L
» ¿∆∆ ;Ïk‰… « 17
‫ אסור לסגף‬,‫( אפילו יכול להתענות יום אחד בלי סכנה‬83 .ÈÁ« ÔBzÁz‰
¿«« 18
‫ כדי שיוכל למהר לצאת מן המדבר )'בגדי ישע' או"ח‬,‫עצמו‬
.(‫סי' שמד‬ ,(‫( שכתוב "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" )בראשית ז‬75
‫כלומר עיקר בחינת החיות היא בבדיקה אם יש רוח חיים‬
45 ,χNÈ
≈ »¿ƒ ˙BÈÚ
»¬ ÏÚ« evL
»∆ ˙BÏfÓe
»« ÌÈÎBk ≈¿ .‚Î
ƒ» È„BÚ ,‫ אפילו בדקו עד לבו ולא מצאו חיות‬,(:‫בחטמו )יומא פח‬
46 ˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÏlÁÓ
ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ÔBÓÓ» ȘÒÚ
≈¿ƒ ÏÚ« e‡a» ̇ƒ ‫ אלא צריך לבדוק עד חטמו )או"ח‬,‫אין אומרים שמת ודאי‬
47 ‰ÎeÓq‰
» ¿« ÈÚeƒ¿ .‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ Ô‰nÚ
∆»ƒ ÔÈNBÚ
ƒ ÔȇÂ≈¿ ,˙aM‰
»« « .(.‫סי' שכט‬
48 ,L˜Â«» Ôz
∆∆ ȘÒÚ
≈¿ƒ ÏÚ« ‡l‡
»∆ e‡a» ‡Ï… elÙ‡
ƒ¬  ÙqÏ
 »¿« ˙BÏfÓe
»« ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ
≈¿ da» LiL ≈∆ ˆÁ »¿» .Î 19
≈» ‰˙ȉ
49 ˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÏlÁÓe
ƒ¿«¿ ,ÔÈʃ« ÈÏÎa
≈¿ƒ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔȇˆBÈ
ƒ¿ ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ
≈¿ ÛχÂ∆∆¿ „Á‡
»∆ χNÈ
≈ »¿ƒ elÙ‡
ƒ¬ ,ÌÈχNÈÂ
ƒ≈ ¿¿ƒ¿ 20
50 B‡ ˙BLÙ »¿ ȘÒÚ
≈¿ƒ ÏÚ« e‡a» ̇ƒ ,ÌB˜Ó» ÏÎe
»¿ .˙aM‰»« « Ïk‰
… « ÏÚ« ÔÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿  ˙ÏtÓ
∆… « ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ,˙BÏfÓe
»« 21
51 ÈÏÎa
≈¿ƒ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔȇˆBÈ
ƒ¿  Ì˙Ò»¿ evL»∆ B‡ ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ eÎÚL
¿»∆ ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ,˙Á‡
∆∆« ˆÁÏ
≈»¿ ̉Ó
∆≈ „Á‡
»∆ Lt «≈ . χNÈ
 ≈ »¿ƒ ÈtÓ
≈¿ƒ 22
52 Ïk» ÏÚ« ‰ÂˆÓe
»¿ƒ .˙aM‰
»« « ˙‡∆ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÏlÁÓe
ƒ¿«¿ ,ÔÈÊ ƒ« ‰Ê∆ ‡nL
»∆ ;ÂÈÏÚ
»» ÌÈÁwÙÓ
ƒ ¿«¿  ˆÁ ≈» d˙B‡» ÂÈÏÚ»» 23
53 ̉ÈÁ‡Ï
∆ ≈¬« ÊÚÏÂ
…¿«¿ ˙‡ˆÏÂ
≈»¿ ‡BÏ» ,ÔÈÏBÎiL
ƒ ¿∆ χNÈ
≈ »¿ƒ ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ
≈¿ ÌÈ‡Lp‰Â
ƒ»¿ƒ«¿ ,χNÈ
≈ »¿ƒ ‰È‰»» LtL
«≈∆ 24
54 ˙BÏfÓe
»« ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ‰
≈¿ » „iÓ «ƒ ÌÏÈv‰Ïe
» ƒ«¿ BˆÓaL »¿∆ .˙BÏfÓe
»« 25
55 .˙aL
»« ȇˆBÓÏ
≈» ¿ dÓ‰Ó˙‰Ï
«≈¿«¿ƒ¿ Ô‰Ï ∆» eÒ‡Â
»¿ ;˙aLa
»« ¿
56 ÔÈÊ
ƒ« ÈÏÎa
≈¿ƒ ÊÁÏ
…¬« Ô‰Ï∆» zÓ
»À ,Ô‰ÈÁ‡
∆ ≈¬ ˙‡∆ eÏÈviLÎe
ƒ«∆ ¿ ‫ ראה‬- ‫ שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי‬.‫ ע"ב‬,‫( יומא פד‬76
57 „È˙ÚÏ
ƒ»∆ ÔÏÈLΉÏ
» ƒ ¿«¿ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ;˙aLa
»« ¿ ÌÓB˜ÓÏ
» ¿ƒ Ô‰lL∆»∆ ‫ והוא‬- ‫מה שכתב רבינו בפ"ח מהל' מאכלות אסורות הי"א‬
58 .‡BÏ» ‫( "נפלה עליו‬77 .‫ וכל ספק דוחה שבת‬,‫ספק נפשות‬
‫( כיון‬78 .('‫)מפולת( אותה חצר" )נוסח 'מעשה רוקח‬
‫ בזמן הזה אפילו באו על עסקי ממון‬.‫ ע"א‬,‫( עירובין מה‬84 ‫ ועדיין‬,‫ לא נעקרה הקביעות שלהם‬,‫שרובם נשארו במקומם‬
‫ שכל התנפלות של‬,‫מחללים את השבת ויוצאים עליהם‬ ‫( שאומר שבאופן זה‬:‫ וכשמואל )יומא פד‬,‫שם ספק עליהם‬
‫ מתחילים בממון וגומרים בנפשות )פסקי‬,‫אויבים סכנה היא‬ .‫אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דיק‬
‫‪         ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ˙aL‬‬ ‫‪»« Úa‬‬
‫‪∆∆¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÏÈÁ˙‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ zÓ‬‬‫‡‪»À .‬‬ ‫מהרי"א סי' קנ(‪ (85 .‬עיר העומדת על הגבול‪ ,‬שאם‬
‫‪17‬‬ ‫‪eÈÏÚ‬‬
‫‪≈» Ò‡‬‬
‫‪«¡∆ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÈχÓ‬‬
‫‪» ∆≈≈ ˙Ó‚‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ‡È‰L‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫ילכדוה‪ ,‬תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם )רש"י(‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪∆ BÓˆÚa‬‬‫‡‪¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙BNÚÏ‬‬‫«¬‬ ‫‪ (86‬אפילו לא באו עדיין אלא שמענו שרוצים לבוא )'אור‬
‫זרוע' ורמ"א סי' שכט( אין אומרים נמתין עד למחר‪ ,‬אלא‬
‫‪19‬‬ ‫‪eÏ» zÓ‬‬
‫‪»À  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ dÓˆÚÓ‬‬
‫‪»¿«≈ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ‰NÚzLk‬‬
‫¿ ∆≈» ∆‬ ‫מיד דוחין את השבת ומתקינים כלי זיין כדי לעמוד הכן‬
‫‪20‬‬ ‫‪.2ÂÈχÓ‬‬
‫‪»≈≈ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰NÚpM‬‬
‫‪» ¬«∆ ‰Óa‬‬
‫‪«¿ ˙B‰Ï‬‬
‫≈»‬ ‫ולצאת לקראת האויב‪ ,‬שכן כל שהיה ודיחוי בדבר של‬
‫‪    ‬‬
‫מלחמה ‪ -‬סכנה היא ועלול להביא כשלון‪ (87 .‬וחייב כל‬
‫אדם להתגייס ולהצטרף למגינים על העיר‪ (88 .‬שמא‬
‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬
‫יחוסו להוציא במדה מספיקה כלי זיין למלחמה נגד האויב‪,‬‬
‫ועוד שמא יתגבר האויב וישוב ויתגרה‪.‬‬
‫וכבר למדנו בתחילת הלכות שבת )פ"א ה"ד( שכל מקו‪‬‬
‫שנאמר "מותר לעשות"‪ ,‬הרי זה מותר לכתחילה‪.‬‬
‫‪dÙÈw‰L‬‬
‫‪» ƒƒ∆ ÈÚƒ B‡ ,Ìia‬‬ ‫‪»« ˙ÙËÓ‰‬‬
‫‪∆ ∆… ¿« ‰ÈÙÒ‬‬ ‫‪≈¿ .„Î‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬

‫ויש לבאר הלכה זו בעבודה הרוחנית‪ ,‬שעניי‪ ‬המלאכה‬

‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÔÏÈv‰Ï‬‬
‫‪» ƒ«¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙‡ˆÏ‬‬‫‪≈» ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ  ‰‬‬
‫‪»» B‡ ÌB˜k‬‬
‫«¿‬ ‫‪2‬‬
‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ûcp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« „ÈÁÈ‬‬ ‫‪ƒ» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÔÏÈv‰Ï‬‬
‫‪» ƒ«¿ ÏBÎiL‬‬‫‪»∆ c‬‬‫»»‬ ‫‪3‬‬
‫בכלל‪ ,‬היינו מעשינו ועבודתנו במש‪ ‬זמ‪ ‬הגלות‪ ,‬שתוכנה‬
‫‪‡e‰L‬‬‫„‪∆ ‬‬‫‪… B‡ LÁ‬‬ ‫‪»» ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ ,˙BÏfÓe‬‬
‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» È„BÚ‰‬‬
‫» ¿≈‬ ‫‪4‬‬
‫לעשות מענייני החולי‪) ‬ימי החול( קדושה )שבת(‪ ,‬ותכלית‬
‫‪˙iNÚa‬‬
‫‪«ƒ ¬« elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .BÏÈv‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ  B‚‰Ï‬‬
‫‡‪¿»¿ ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« Û„B‬‬
‫≈‬ ‫‪5‬‬
‫השלמות בעבודה זו יהיה ביו‪ ‬השבת "יו‪ ‬שכולו שבת‬ ‫‪BÏÈv‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔÈÊ‬‬
‫‪ƒ« ÈÏk‬‬
‫‪≈¿ Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙B·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ ‰nk‬‬
‫«»‬ ‫‪6‬‬
‫ומנוחה לחיי העולמי‪ ,"‬שאז יתקיי‪" ‬מי שטרח בערב‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÈpÁ˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÌȘÚBÊÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ .zÓ‬‬ ‫‪»À ‬‬ ‫‪7‬‬
‫שבת יאכל בשבת"‪.‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌÈpÁ˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‡‪≈¿ .Ì˙B‬‬
‫‪» ÊÚÏ‬‬‫‪…¿« Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈÚÈ˙Óe‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫וזהו תוכנה של הלכה זו‪ ,‬שא‪ ‬א‪ ‬יש עבודה שלא תיגמר‬ ‫‪. ˙aLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ¿ c‰‬‬
‫‪∆∆« ÏÚ« ÔȘÚBÊ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫בזמ‪ ‬הגלות אלא שהיא תהיה נגמרת מאליה בשבת‪ ,‬בכל‬
‫זאת יש להתחיל אותה‪ ,‬ובהכרח שגמר המלאכה יהיה‬ ‫‪ (89‬תענית יט‪ ,‬ע"א‪ .‬שהגלים זורקים אותה הנה והנה‪.‬‬
‫‪ (91‬העולה על גדותיו‪.‬‬ ‫‪ (90‬מצור מסביב לעיר‪.‬‬
‫על־ידי הקב"ה כאשר יוציא את כל בני ישראל מהגלות‬ ‫‪ (92‬אולם אם יש סכנה גם למציל‪ ,‬על זה נאמר‪" :‬וחי אחיך‬
‫באופ‪ ‬של "את‪ ‬תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"‪.‬‬ ‫עמך" חייך קודמים לחיי חברך )בבאֿמציעא סב‪.(.‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪] (93‬בתקיעה‪ .‬ראה פ"א מתעניות הערה כג בהוספה[‪.‬‬
‫‪ (2‬כתוב בתורה )שמות כ‪ ,‬י(‪" :‬ויום השביעי שבת לה'‬ ‫‪ (94‬שעל ידי חרדת ההתרעה‪ ,‬אפשר שיתרבה הדבר‬
‫אלוקיך לא תעשה כל מלאכה"‪" ,‬אמר ר' יוסי‪ ,‬לא תעשה‬ ‫)'תפארת ישראל' תענית פרק ג(‪.‬‬
‫כתוב‪ ,‬אבל אם היא נעשית מאליה מותר" )ירושלמי שבת‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ˙BÏfÓe‬‬
‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» È„BÚ‰‬‬
‫‪≈¿ » ˙BÈÚ‬‬ ‫‪ƒ» .‰Î 10‬‬
‫ˆ‪»¬ ÏÚ« ÔÈ‬‬
‫פרק ב הלכה א(‪ ,‬וכן בתלמוד בבלי )מסכת שבת דף יח‬ ‫‪ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰ÓÁÏÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ ÔÈNBÚÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .˙aLÏ‬‬
‫˜„‪»« ¿ Ì‬‬‫‪∆… ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» 11‬‬
‫עמוד ב( בית שמאי סוברים אדם ְמצ ֶוּוה על שביתת כליו‪,‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‡‪ƒ « «¿ .d˙B‬‬ ‫‪» ÔÈLBkL‬‬
‫‪ƒ ¿ ∆ „Ú« ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ÌBÈ» 12‬‬
‫שלא יעשה בהם מלאכה בשבת‪ ,‬ובית הילל סוברים אין‬ ‫‪„Ú« : e„ÓÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬
‫‪ƒƒ . ˙eL‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿» ˙ÓÁÏÓ‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ 13‬‬
‫אדם ְמצ ֶוּוה על שביתת כליו כשהוא עצמו שובת‪ ,‬וכן הלכה‪.‬‬ ‫‪˙ÓÁÏÓa‬‬
‫‪∆∆¿ƒ¿ ÓBÏ‬‬‫ˆ‪« CÈ‬‬‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙aLa‬‬
‫‡‪»« ¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬«Â  dz„‬‬
‫‪» ¿ƒ 14‬‬
‫‪21 ,4‰ÎLÁ‬‬
‫¬ ≈»‬ ‫‪ÌÚƒ ˙aL‬‬
‫‪»« Ú‬‬‫‪∆∆ ‰p‚Ï‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« 3ÔȘ˙Bt‬‬
‫‪ƒ¿ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .‬‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‡‪»« ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ BÁÈÈ‬‬
‫‪ƒ¿ «ÚLB‰È‬‬
‫‪À ¿ Lk‬‬‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ 15‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« .BlkÀ ÌBi‰« Ïk» ˙ÎÏB‰Â‬‬‫‪∆∆ ¿ ˙‡lÓ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡È‰Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (95‬מלחמת ישראל להרחיב גבולות הארץ )מלכים פ"ח‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈnb˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ Ô‰Â‬‬ ‫‪≈¿ ,ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« ˙Áz‬‬ ‫‪«« 5Ó‚Ó‬‬
‫‪»¿À‬‬ ‫ה"א(‪ (96 .‬מעשה שהיה בימי החשמונאים שלא רצו‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ«» b« ÏÚ« 6BÏȘƒ ÌÈÁÈpÓe‬‬ ‫‪ƒ ƒ« .dlk‬‬ ‫‪»À ˙aM‰‬‬‫« «»‬ ‫להלחם בשבת‪ ,‬ונכנסו והרגו כמה אלפים מישראל‪ ,‬לפי‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ Ôȇt˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ ,‰kn‰‬‬‫‪»«« Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« 7˙ÈÏtÒ‡Â‬‬
‫¿‪ƒ»¿¿ƒ‬‬ ‫שלא ידעו באותה שעה הלכה זו‪" :‬ובנית מצור על העיר‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,9‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ 8ÔÈnÒÂ‬‬
‫‪ƒ»«¿ BÈc¿ ÔÈBLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .dlk‬‬‫‪»À ˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫אשר היא עושה עמך מלחמה ‪ -‬עד רדתה"‪ ,‬מה תלמודֿ‬
‫‪27‬‬ ‫‪∆∆ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫ˆ‪10Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿ .dlk‬‬ ‫‪»À ˙aM‰‬‬‫‪»« « Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈBL‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (97‬שבת יט‪.‬‬ ‫לומר עד רדתה? ‪ -‬אפילו בשבת‪.‬‬
‫‪13ÔÈpzLÓ‬‬
‫‪ (98‬שבמלחמת מצוה‪ ,‬אפילו בשבת‪ .‬לקחו אויבים אדם‬
‫‪28‬‬ ‫‪ƒ«¿ ƒ ̉Â‬‬‫‪≈¿ ,epzÏ‬‬
‫‪«« ÔzLt‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏL‬‬‫‪∆ 12ÔÈe‡Â‬‬
‫‪ƒ ¿ 11‰BiÏ‬‬
‫«»‬ ‫מישראל בשבי‪ ,‬או פיתו נכרים בן או בת ישראל לברוח‬
‫‪29‬‬ ‫‪»«¿ ˙B„BˆÓ¿ ÌÈNBÙe‬‬
‫‪‰iÁÏ‬‬ ‫‪ƒ ¿ .dlk‬‬ ‫‪»À ˙aM‰‬‬
‫‪»« « Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫אתם עלֿמנת להמיר דת ‪ -‬מצוה לחלל שבת‪ ,‬לנסוע ולרוץ‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈ„Bv‬‬
‫‪ƒ ƒ Ô‰Â‬‬‫‪≈¿ ,‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ÌÈ‚„Ïe‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙BÙBÚÏe‬‬ ‫¿‬ ‫אחריהם למרחקים להציל נפש אחת מישראל )שו"ע או"ח‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈÏebÚe‬‬
‫‪≈ ƒ¿ 14„a‰‬‬ ‫‪«« ˙Èa≈ ˙BB˜a¿ ÔÈÚBËÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ .dlk‬‬ ‫‪»À ˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫סי' שז(‪' (99 .‬ירושלמי' שבת פ"א ה"ח‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙aM‰‬‬
‫‪»« « Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÊ‬‬
‫‪ƒ» ÔȘLn‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ««¿ ,‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ 15˙b‰‬‬
‫««‬
‫‪33‬‬ ‫‪, ÚaÓ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪∆∆»ƒ ‰e„n‰‬‬
‫‪» ¿« ˙‡∆ B‡ p‰‬‬ ‫‪≈« ˙‡∆ ÔȘÈÏ„Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .dlk‬‬ ‫‪»À‬‬ ‫יום שני כ"ט תשרי ה'תשע"ט‬
‫‪34‬‬ ‫‪.17dlk‬‬
‫‪»À ˙aM‰‬‬
‫‪»« « Ïk» ˙ÎÏB‰Â‬‬
‫„‪∆∆ ¿ ˙˜ÏB‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪) (3‬מסכת שבת דף יח עמוד א( פותחים תעלה או צינור‬ ‫‪ (1‬כלל בו רבינו הדברים הנעשים מערב שבת והמלאכה‬
‫‪ (4‬לפני חשכת הערב‪.‬‬ ‫מהמעיין לגינה להשקותה‪.‬‬ ‫נגמרת בשבת‪.‬‬
 ‫וטק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫א' הלכה א(‪ (23 .‬והוא הנקרא בלשון התלמוד "גרופה‬ ‫‪ (5‬מיני בשמים ששורפים על גחלים במחתה‪ ,‬לעשן בהם‬
‫וקטומה" )"קטם" ‪ -‬כיסוי באפר(‪ (24 .‬הדק הנושר‬ ‫את הבגדים שיהא ריחם נודף‪ (6 .‬משחה לרפואה‪.‬‬
‫מהפשתן כשחובטים אותו‪ (25 .‬כהו והשחירו והרי הן‬ ‫‪ (9‬בנוסחה אחרת‪:‬‬ ‫‪ (8‬אבקות צבע‪.‬‬ ‫‪ (7‬תחבושת‪.‬‬
‫כמכוסות באפר‪ (26 .‬ענפים דקים ויבשים‪.‬‬ ‫"וסמנין ומורסין עם חשיכה" )מער"ק(‪ (10 .‬לקלוט את‬
‫הצבע‪) (11 .‬מסכת שבת דף יז עמוד ב(‪ .‬דוד גדול‬
‫‪17‬‬ ‫‪dÏ‰L‬‬
‫‪»¿∆∆ ,28‰ÈÎa‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ?27ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .‰‬‬ ‫שמרתיחים מים וצבע על האש‪ (12 .‬אגודות של פשתן‬
‫‪18‬‬ ‫‪B‡ L‡≈‰» ÛbL‬‬
‫‡‪«»∆ Ètƒ ŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪« « ,29epz‰‬‬‫‡‪«« Ï‬‬‫‪»¬ ;ËÚeÓ‬‬
‫»‬ ‫מנופץ ונותנים אותן לתנור כדי שיתלבנו‪ (13 .‬בנוסחה‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ôȇ≈  ‡‚a‬‬
‫‪»»¿ƒ B‡ L˜a‬‬ ‫‪«¿ e‰e˜Èq‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ B‡ ,Ù‡a‬‬
‫‪∆≈¿ 30‰qk‬‬‫‪»ƒ‬‬ ‫אחרת‪" :‬משתהים )דפוס ויניציאה(‪ (14 .‬בבית הבד היו‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÏÈLz‬‬
‫‪ƒ ¿« BÏ ÔÈÎÓBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÂÈab‬‬
‫‪»« ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ BÎB˙a¿ ÔȉLÓ‬‬
‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫קורות ששימשו לסחיטת הזיתים‪ ,‬שנכתשו לפני כן‪ ,‬על מנת‬
‫‪21‬‬ ‫‪˜nˈÓe‬‬
‫ˆ‪≈«¿ƒ Bk‬‬ ‫‪¿» Ïk» ÏLaL‬‬
‫ˆ‪« »∆ B‡ Bk‬‬‫‪¿» Ïk» ÏLa‬‬‫‪« » ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫להוציא את שמנם; בראש הקורה היו טוענים )מעמיסים(‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÁÈqÓ‬‬
‫‪« ƒ« Bȇ≈  ˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÁ« BÏ‰Â‬‬
‫‪¿∆¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;BÏ ‰ÙÈÂ‬‬ ‫¿»∆‬ ‫מערב שבת משאות למען יכבידו וילחצו על הזיתים והשמן‬
‫‪23‬‬ ‫‪,‰ËeÚn‰‬‬
‫‪» ¿« L‡‰‬‬ ‫‪≈» BÊa¿ ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫‪»∆ ÌÈLLBÁÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ ,BzÚc‬‬ ‫«¿‬ ‫היה זב כל השבת‪ (15 .‬אבל עגולה לשימוש בגת הלוחצת‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰qÎÓ‬‬
‫‪»À¿ B‡ ‡‚e‬‬
‫‪»»¿ L˜« L‡≈ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫על הענבים להוציא מהם את היין‪ (16 .‬לפני כניסת הערב‪.‬‬
‫‪ (17‬שאין אדם ְמצ ֶוּוה על שביתת כליו בשבת‪ ,‬אם הוא אינו‬
‫‪ (27‬שמותר להשהות קדירה שבשלה כל צורכה על גבי‬ ‫עובד‪ ,‬כמבואר בהלכה א'‪.‬‬
‫גרופה וקטומה‪) (28 .‬מסכת שבת דף לו עמוד ב ודף לח‬
‫עמוד ב( כלי בישול עשוי מחומר‪ ,‬מצד אחד יש בו פתח‬ ‫‪B‡ epza‬‬
‫‪«« Na‬‬
‫‪» » B‡ ,L‡‰‬‬
‫‪≈» Èab‬‬
‫˜„‪≈« ÏÚ« ‰‬‬ ‫‚‪ƒ ƒ« .‬‬
‫‪»≈¿ ÔÈÁÈpÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫לגריפת האפר ומלמעלה מקום לשפיתת שתי הקדרות‪.‬‬ ‫‪;˙aM‰‬‬
‫‪»« « Ïk» ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÌÈÏMa˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ Ô‰Â‬‬
‫‚‪≈¿ ,ÌÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ»∆ Èab‬‬‫«‪≈« ÏÚ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (29‬כלי בישול ככירה אלא מתוך שקצר למעלה ורחב‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Ê∆ „a‬‬
‫‪»»¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙aLa‬‬
‫‡‪»« ¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÎB‡Â‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫מלמטה נקלט חומו לתוכו יותר )רש"י(‪ (30 .‬בנוסחה‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 19ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‡‪»≈¿ ,18ÔÈeÒ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫אחרת‪ :‬חיפה )כתבֿיד התימנים(‪.‬‬
‫‪ (18‬כמבואר בהלכה ד'‪) (19 .‬מסכת שבת דף לו עמוד ב(‬
‫‪25‬‬ ‫‪?ÛebL‬‬
‫‡‪»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « epza‬‬ ‫‪«« ˙B‰LÏ‬‬‫‡‪¿ « eÒ‬‬ ‫‪»»¿ .Â‬‬
‫‪¿» ‰ÓÏÂ‬‬ ‫ישכח שהיום שבת ויגרוף את הגחלים להבעירם לשם‬
‫‪26‬‬ ‫‪ȇÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ,dÓˆÚÂ‬‬
‫‪»¿«¿ L‡‰‬‬
‫‪≈» ‬‬
‫‡‪… ‡l‬‬
‫‚‪»∆ ÛB‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ ÛBb‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫בישול התבשילים ויתחייב משום "לא תבערו אש ביום‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪;˙Á‬‬
‫‪«« ıBˆÈƒ ‡Mz‬‬
‫‪≈» ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« L‡‰‬‬
‫‪≈» Ïk» Û‚Ï‬‬
‫‡‪…¿ƒ LÙ‬‬
‫∆¿ »‬ ‫השבת"‪ ,‬ומשום מבשל בשבת‪ .‬ראה להלן פרק ט'‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙BˆBˆÈp‰‬‬
‫‪ƒ« ÚÏ‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫‪»∆ ,ÌÁ« BÏ‰L‬‬
‫‪¿∆∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈnÁÂ‬‬
‫ˆ‪ƒ«¿ 20Bk‬‬ ‫‪¿» Ïk» ÏLa‬‬
‫‪« » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈLz‬‬ ‫‪« ≈ .„ 5‬‬
‫‪ƒ ¿« ?„ˆÈk‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.epza‬‬
‫‪«« ˙B‡Lp‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫ˆ‪»¿ Bk‬‬
‫‪¿» Ïk» ÏLaL‬‬‫‪« »∆ ÏÈLz‬‬
‫ˆ‪ƒ ¿« B‡ ,Ôk‬‬
‫‪»¿» Ïk» enÁe‰‬‬‫‪« 6‬‬
‫‪ÏÚ‬‬
‫«‬ ‫‡‪B˙B‬‬ ‫‪ÔȉLÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪‬‬ ‫‪BÏ‬‬ ‫‪‰ÙÈ‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫≈‬ ‫«‬‫¿‬
‫‪21˜nˈnL‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪«¿ 7‬‬
‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ï‰Ó‬‬
‫‪∆∆≈ ËÚÓe‬‬
‫‪«¿ ,‰Èk‰‬‬
‫‪» ƒ« Ï‰Ó‬‬
‫‪∆∆≈ « BÏ‰‬‬ ‫‪»À« .Ê ,ÌBÈ „BÚaÓ‬‬
‫‪¿∆ 31Átk‰‬‬ ‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪Áp‰L‬‬
‫«‬ ‫‪À‬‬ ‫∆‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫«‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫»‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪L‡‰‬‬
‫≈‬‫»‬ ‫‪Èab‬‬
‫≈‬‫‪« 8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ÌȈÚa‬‬
‫‪ƒ≈¿ B‡ 32˙Ù‚a‬‬
‫‪∆∆¿ e‰e˜Èq‰‬‬
‫‪ƒƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .epz‰‬‬
‫‪«« B‡ BÏeMaƒ ÌÈÏL‰Ï‬‬‫‪ƒ¿ «¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫‪»∆ ‰Êb‬‬‫‪»≈¿ 9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪»« ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪ÂÈab‬‬ ‫‪… ¿ BÎB˙a¿ ÔȉLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,epzk‬‬
‫‪«« ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬ 23‰qkL‬‬
‫‪»ƒ∆ B‡ ,22˘‡‰‬‬ ‫‪≈» Ûb‬‬‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .B˜ÓˆÏ‬‬‫‪¿»¿ È„k‬‬‫‪≈¿ 10‬‬
‫‪33‬‬ ‫ˆ‪B‡ Bk‬‬
‫‪¿» Ïk» ÏLa‬‬‫‪« » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈLz‬‬
‫‪ƒ ¿« BÏ ÔÈÎÓBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ B‡ ;24‰wc‰‬‬
‫‪»«« ÔzLt‬‬‫‪»¿ ƒ ˙Úa‬‬
‫‪∆…¿ƒ B‡ Ù‡a‬‬ ‫‪∆≈¿ ‰Èk‰‬‬
‫‪» ƒ« L‡≈ 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪;Ù‡a‬‬
‫‪∆≈¿ ‰qk‬‬
‫‪»ƒ B‡ ÛbL‬‬
‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,BÏ ‰ÙÈÂ‬‬ ‫‪∆»¿ ˜nˈÓ‬‬
‫‪≈«¿ƒ B‡ ;Ù‡a‬‬ ‫‪∆≈¿ ˙BqÎÓk‬‬ ‫‪À¿ƒ Ô‰≈ È‰L‬‬‫‪≈¬∆ ,ÌÈÏÁb‰‬‬
‫‪ƒ»∆« 25eÓÓÚL‬‬‫‪¿»∆ 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰Èkk‬‬
‫‪» ƒ« ‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‡‚a‬‬
‫‪»»¿ƒ B‡ L˜a‬‬ ‫‪«¿ e‰e˜Èq‰‬‬
‫‪ƒƒ ̇Â‬‬ ‫„‪ƒ¿ ,‰w‬‬‫»‬‫«‬ ‫‪‰Ó‰a‬‬
‫»‬ ‫≈‬‫¿‬ ‫‪ÈÏÏ‚a‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫∆‬ ‫¿‬ ‫‡‪B‬‬ ‫»‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪26‡‚a‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪B‬‬ ‫«‬
‫‪L˜a‬‬‫¿‬ ‫»‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪‰e˜Èq‰L‬‬‫‪ƒ∆ 13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪33CÓÒÏ‬‬ ‫‪»À .ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÔȉLÓe‬‬
‫‪ƒ¿ « ,‡‚e‬‬
‫‪»»¿ L˜a‬‬‫‪«¿ ‰˜q‰L‬‬
‫‪»¿À∆ ˙B‰LÏ‬‬ ‫‪¿ « zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙BÚBa‬‬
‫‪¬ ÌÈÏÁb‬‬‫‪ƒ»∆ ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ 14‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰Óe˘e‬‬
‫‪» ¿ ‰Ùeb‬‬
‫‪» ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ÚaÓ‬‬‫‪∆∆»ƒ ‰ÈkÏ‬‬
‫‪» ƒ« ÔÈÊBb‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,ÏÈLz‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ BzÚc‬‬‫‪¿ « ÁÈq‰‬‬
‫‪« ƒƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» 15‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪˙˙ÈÙL‬‬
‫‪« ƒ¿ ÌB˜Ó¿  ‰Èk‬‬
‫‪» ƒ ?Átk‬‬
‫‪»À BÊ È‡Â‬‬
‫‪≈¿ ,‰Èk‬‬
‫‪» ƒ ‡È‰ƒ BÊȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪.L‡a‬‬‫‪≈» ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬ ‫∆»‬ ‫‪16‬‬
‫‪39‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫˜„‪»∆ ‰‬‬
‫‪»≈¿ ˙˙ÈÙL‬‬
‫‪« ƒ¿ ÌB˜Ó¿  ÁÙBk‬‬‫˜„‪» ,˙B‬‬‫‪≈¿ ÈzL‬‬
‫¿≈‬
‫‪) (20‬מסכת שבת דף לח עמוד ב( רבינו פוסק כדעת חכמים‬
‫‪) (31‬מסכת שבת דף לח עמוד ב( כירה קטנה לבשל או‬ ‫)מסכת שבת דף לו עמוד ב( שאסור לשהות על גבי כירה‬
‫לאפות שיש בו רק מקום שפיתה לקדירה אחת ובגלל זה‬ ‫שאינה גרופה וקטומה‪ ,‬תבשיל שלא נתבשל כל צורכו‪ ,‬או‬
‫חומו רב משל כירה‪ (32 .‬פסולת זיתים אחרי שנסחט מהם‬ ‫אפילו נתבשל כל צורכו‪ ,‬אלא שהוא תבשיל שמצטמק ויפה‬
‫השמן‪ (33 .‬להשעין קדירה בצד הכירה שתתחמם‪.‬‬ ‫לו )שבישול יתר יפה לו( משום שמא ישכח שהוא שבת‬
‫‪40‬‬ ‫ˆ‪Bk‬‬‫‪¿» Ïk» ÏLaL‬‬
‫‪« »∆ B‡ ,ÏÏk‬‬
‫‪»¿ ÏLa‬‬‫‪« » ‡lL‬‬ ‫‪ƒ ¿« .Á‬‬
‫‪… ∆ ÈÁ« ÏÈLz‬‬ ‫ויחתה בגחלים‪ .‬וכן היא שיטת הרי"ף‪ ,‬והשאילתות‪ ,‬ורבינו‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÔÈa≈ L‡‰‬‬
‫‪≈» Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« B˙B‰LÏ‬‬
‫‪¿ « zÓ‬‬
‫‪»À  BÏ ÚÂ‬‬ ‫‪«¿ ˜nˈÓe‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫יונה; אבל רש"י ותוספות‪ ,‬ורב האי גאון‪ ,‬והרשב"א ועוד‬
‫פסקו כחנניה‪ ,‬שכל תבשיל שנתבשל כמאכן בן דרוסאי ‪-‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏLaL‬‬
‫‪« »∆ ÏÈLz‬‬
‫‪ƒ ¿« Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ep˙a‬‬
‫‪«¿ ÔÈa≈ ÁtÎÂ‬‬
‫‪»À¿ ‰ÈÎa‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫מנהיגם של נודדיםֿשודדים‪ ,‬שלא בשלו מאכלם כדי צורכו‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪‰ÙÈÂ‬‬
‫‪∆»¿ ˜nˈÓe‬‬
‫ˆ‪≈«¿ƒ Bk‬‬ ‫‪¿» Ïk» ÏLa‬‬
‫ˆ‪« » B‡ ,Bk‬‬‫‪¿» Ïk» ÏLa‬‬
‫»«‬ ‫מותר לשהותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה; שיעור‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÔÈÏ‬‬
‫‡‪≈¿ CeÓÒ» ÈÁ« ‬‬ ‫‪»≈ BÎB˙Ï¿ CÈÏL‰‬‬ ‫‪ƒ¿ ƒ ̇ƒ ,34BÏ‬‬ ‫בישול "כמאכל בן דרוסאי" לדעת רש"י‪ :‬שליש בישולו‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪zÓe‬‬
‫‪»À ,ÈÁ« ÏÈL˙k‬‬ ‫‪ƒ ¿«¿ Ïk‰‬‬‫‪… « ‰NÚ‬‬‫‪» ¬«  ˙BLÓM‰‬‬ ‫« ¿»‬ ‫ולדעת רבינו )פרק ט'( חצי בישולו‪ (21 .‬מתייבש ומתכווץ‬
‫‪46‬‬ ‫‪;‰qÎ‬‬‫‪»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‚‪… ¿ Û‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « L‡‰‬‬ ‫‪≈» ÏÚ« 35B˙B‰LÏ‬‬
‫«¿‬ ‫לטובת התבשיל‪) (22 .‬תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק‬
 ‫‪               ‬‬ ‫זטק‬
‫‪         ‬‬
‫אמרו שאם הניחו על הקרקע אסור אלא שאין דעתו‬ ‫‪˙BzÁÏ‬‬
‫‪«¿ ‡a» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ BzÚc‬‬
‫‪¿ « ÁÈq‰‬‬
‫‪« ƒƒ kL‬‬
‫‪»¿∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫להחזיר‪ ,‬אבל דעתו להחזיר אפילו הניחן על הקרקע מותר"‬ ‫‪.ÌÈÏÁba‬‬
‫«∆»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫ורבינו לא הביא כלל חילוק זה‪ ,‬והטור )סימן רנג( פסק‬
‫‪ (44‬שאז בטלה שהייה ראשונה‪.‬‬ ‫כלשון הראשון‪.‬‬ ‫‪ (34‬שאסר רבינו להשהות למעלה על גבי כירה שאינה‬
‫וכשמחזירה הרי הוא כמושיב בתחילה על הכירה בשבת‬ ‫גרופה וקטומה‪ ,‬ותנור אפילו בגרופה וקטומה‪) (35 .‬מסכת‬
‫שאסור‪ (45 .‬אין משעינים את התבשיל על יד האש‪.‬‬ ‫שבת דף יח עמוד ב( אפילו נתן בו דבר שאפשר לו‬
‫והראשונים חולקים על הגדרה זו‪ ,‬כי סמיכה קלה מחזרה‪.‬‬ ‫להתבשל מבעוד יום‪ ,‬כירק וכיוצא בו‪ ,‬מותר‪ ,‬כיוון שעשה‬
‫מעשה המוכיח שמסיח דעתו ממנו‪ ,‬יזכור ולא יבוא לחתות‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 47‰„˜Ï‬‬
‫‪»≈¿ƒ 46‰Ù‚Ó‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ eÒ‡» .‡È‬‬
‫‪» ≈¿« ÒÈΉÏ‬‬ ‫בגחלים ולהבעירן )"כסף משנה" מדברי רבינו בפירוש‬
‫‪20‬‬ ‫‪49ÒÈ‚nL‬‬
‫‪ƒ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ 48L‡‰‬‬‫«‪≈» ÏÚ‬‬ ‫המשניות(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÏMÓk‬‬
‫‪≈ «¿ƒ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,‡e‰ ÏeMa‰‬‬‫‪ƒ« ÈÎvÓ‬‬
‫‪≈¿»ƒ ‰ÊÂ‬‬
‫»‪∆¿ ,da‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰ÈkÓ‬‬
‫‡‪» ƒƒ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ , ‰ÈÎÏ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪» ƒ¿ ‰ÈkÓ‬‬
‫‪» ƒƒ ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ zÓe‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪‰‰LÂ‬‬
‫‪»ƒ ¿ Ú‬‬ ‫‪«» ̇ƒ ,36B˙B‰LÏ‬‬
‫‪¿ « eÒ‡L‬‬ ‫‪ƒ ¿« Ïk» .Ë‬‬
‫‪»∆ ÏÈLz‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ ;‰aÓ‬‬
‫‪∆À¿ dÏ‰L‬‬
‫‪»¿∆∆ ‰ÈÎÏ‬‬‫‪» ƒ¿ ËÚeÓ‬‬
‫‪» dÏ‰L‬‬
‫∆∆¿»‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,37˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫‪≈» „Ú« BÏ·Ï‬‬
‫‡‪¿»¿ eÒ‡»  B˙B‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰ÈÎÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰ÈÓhÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,51‰ÈÓËÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‰ÈkÓ‬‬
‫‪» ƒƒ‬‬ ‫‪Ïk» ÏLa‬‬ ‫‪« » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈLz‬‬
‫‪ƒ ¿« ̇ƒ :BÁÎL‬‬
‫‪»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .38eNÚiL‬‬
‫∆«¬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ÏÈL‬‬‫‪ƒ ¿z« ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫ˆ‪≈» „Ú« eÒ‡»  ‡e‰ Bk‬‬ ‫»¿‬ ‫‪6‬‬
‫‪) (46‬מסכת ביצה דף לד עמוד א ומסכת שבת דף יח עמוד‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  BÏ ‰ÙÈÂ‬‬ ‫‪∆»¿ ˜nˈÓe‬‬
‫ˆ‪≈«¿ƒ ‡e‰ Bk‬‬ ‫‪¿» Ïk» ÏLaL‬‬
‫∆» «‬ ‫‪7‬‬
‫ב( כף ששואבים ומערבים בה המאכל‪ (47 .‬שיש בה‬
‫‪.39˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ „iÓ‬‬
‫‪»ƒ BÏ·Ï‬‬
‫¿»¿‬ ‫‪8‬‬
‫תבשיל שלא נתבשל כל צורכו‪ (48 .‬לדעת בעל ה"כסף‬
‫משנה" אין הכוונה דווקא כשעומדת על האש‪ ,‬אלא העיקר‬ ‫‪ (36‬כמבואר למעלה בהלכות ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ (37 .‬כך היא שיטת‬
‫הוא אם היא רותחת‪ ,‬אפילו העבירוה מן האש‪ (49 .‬בוחש‬ ‫רבינו בדברי התלמוד )מסכת שבת דף לח עמוד א( ששאלו‪:‬‬
‫ומערב את התבשיל‪) (50 .‬תלמוד ירושלמי מסכת שבת‬ ‫שכח קדירה על גבי כירה ובישלה בשבת מהו? ושאלה‬
‫פרק ד' הלכה ג'(‪ :‬אמר רבי אלעזר בשם רבי הושעיא משרת‬ ‫שנייה‪ :‬עבר ושהה מאי? מי קנסוהו רבנן? והראב"ד השיג‬
‫הייתי את רבי חייא הגדול‪ ,‬והייתי מעלה לו חמין מדיוטי‬ ‫עליו‪ ,‬ומבאר עבר ושהה בשוגג‪ .‬וכך אמרו שם‪" :‬בתחילה‬
‫התחתונה לדיוטי העליונה‪ ,‬ומחזירם לכירה‪) (51 .‬תלמוד‬ ‫היו אומרים‪ ,‬המבשל בשבת בשוגג יאכל‪ ,‬במזיד לא יאכל‪,‬‬
‫ירושלמי שם( טמינת מאכלים בתנור או בדבר אחר לשמור‬ ‫וכן הדין בשוכח‪ .‬משרבו משהין במזיד ואומרים שכחים אנו‬
‫על חומם‪ ,‬וראה להלן פרק ד דין הטמנה‪.‬‬ ‫‪ -‬חזרו וקנסו על השוכח"‪ (38 .‬במוצאי שבת ימתין במשך‬
‫זמן שיוכל לעשות אותה המלאכה‪ ,‬וטעמו של רבינו כדי‬
‫‪25‬‬ ‫‪B‡ ,53ÔÈÒBÓ˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿À¿ 52˙BiÒÒÚ‬‬
‫˜„‪ƒ»¬ ‰‬‬
‫‡„‪»≈¿ Ì‬‬‫‪»» ‡lÓÈ‬‬ ‫‪… .È‬‬
‫‪≈«¿ ‡Ï‬‬
‫שלא ישתכר כלום ממלאכתו בשבת ולא יבוא להקל לעשות‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÌÚƒ ˙aL‬‬
‫‪»« Ú‬‬‫‪∆∆ epz‰‬‬
‫‪«« CB˙Ï¿ ÔzÈÂ‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪≈ƒ¿ ,ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬‫‪∆ ˙ÈÁ‬‬‫»‪ƒ‬‬ ‫כן בפעם אחרת‪ .‬ורש"י נתן טעם לדבר‪" :‬שלא ייהנה‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪ŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪« « ,Ô‰‬‬‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ el‡L‬‬
‫‡‪≈∆ .Ô˙B‬‬
‫‪» ‰‰LÈÂ‬‬
‫‪∆¿«¿ ‰ÎLÁ‬‬
‫¬ ≈»‬ ‫ממלאכת השבת" )מסכת שבת דף יח עמוד ב(‪ (39 .‬כבר‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ïk» ÏLa‬‬
‫‪« » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏÈL˙k‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ,wÚ‬‬
‫‪»ƒ Ïk» eÏLa‬‬‫‪¿ » ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ‬‬ ‫ביארנו בהלכה ד דעת כמה פוסקים שאם נתבשל כמאכל‬
‫‪29‬‬ ‫‪BzÚ„Â‬‬
‫‪¿ «¿ ,‰a‰‬‬
‫ˆ‪≈¿« ÏeMƒa ÌÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫ˆ‪≈¿ƒ ;Ô‰≈ Bk‬‬
‫»¿‬ ‫בן דרוסאי מותר אף לכתחילה להשהותו‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ô˙B‰LÏ‬‬
‫‪» ¿ « eÒ‡» CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,55zχÏ‬‬
‫‪«¿«¿ ÔÏ·Ï‬‬
‫‪»¿»¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬
‫‪31‬‬ ‫‪,˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫‡‪≈» „Ú« ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬  ‰‰LÂ‬‬
‫‪»ƒ ¿ Ú‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ep˙a‬‬
‫¿«‬ ‫‪ÌÈÏËBpLk‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ¿ ,40L‡‰‬‬‫‪≈» Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« B˙B‰LÏ‬‬ ‫‪¿ « znL‬‬
‫‪»À∆ Ïk‬‬ ‫‪… .È 9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.56eNÚiL‬‬
‫‪»≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈÂ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒƒ¬« ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .BÓB˜ÓÏ‬‬
‫‪¿ƒ BÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ eÒ‡»  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ B˙B‡ 10‬‬
‫‪B‡ ,‰qÎÓ‬‬
‫‚‪»À¿ B‡ ‰Ùe‬‬
‫‪» ¿ ‰Èk‬‬ ‫‪» ƒ 41Èab‬‬
‫‡‪≈« ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ 11‬‬
‫‪) (52‬מסכת שבת דף יח עמוד ב( גרגרי תבואה כתושים‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â¿ .42‡‚e‬‬
‫‪»»¿ L˜a‬‬ ‫‪«¿ e˜q‰L‬‬
‫‪¿À∆ ÁtÎÂ‬‬
‫‪»À¿ ‰ÈÎa‬‬
‫‪» ƒ¿ 12‬‬
‫מעט‪ ,‬למאכל‪ (53 .‬צמח בתרמיל‪ ,‬שגרעיניו דומים לפולים‬ ‫‪ÏÚ« dÁÈp‰MÓ‬‬
‫‡‪» ƒƒ∆ ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ; Ú˜w‰‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪«¿«« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰„w‰‬‬
‫‪»≈¿« ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ 13‬‬
‫והם מרים‪ ,‬ראה מסכת ביצה דף כח עמוד א "כתורמוס הזה‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« elÙ‡Â‬‬
‫‡‪ƒ¬« , d˙B‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪» ÔÈÈÊÁÓ‬‬
‫˜‪ƒƒ¬« Ôȇ≈  Ú˜‬‬
‫‪«¿« Èab‬‬
‫‪≈« 14‬‬
‫ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלים אותו בקינוח סעודה"‪.‬‬
‫‪ (54‬בזה אין חילוק בין תנור‪ ,‬כירה וכופח‪ (55 .‬כך פירש‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ep˙Ï‬‬
‫‪«¿ ÔÈÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒƒ¬« ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .‰qÎÓ‬‬
‫‚‪»À¿ B‡ ‰Ùe‬‬
‫‪» ¿ ‰Èk‬‬‫‪» ƒ 15‬‬
‫רבינו טעם הברייתא )מסכת שבת דף יח עמוד ב( שמשם‬ ‫‪B‡ ÛbL‬‬
‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÌȈÚa‬‬ ‫‪ƒ≈¿ B‡ ˙Ù‚a‬‬
‫‪∆∆¿ e˜q‰L‬‬
‫‪¿À∆ ÁtÎÏ‬‬
‫‪»À¿ 16‬‬
‫מקור דין זה‪ ,‬אבל רש"י ורוב הראשונים‪ ,‬וגם הטור בכללם‪,‬‬ ‫‪ÔÈÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒƒ¬« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÏÎÂ‬‬‫‪… ¿ .˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÁ« ÔÏ‰L‬‬
‫‪»¿∆∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;‰qk‬‬‫‪»ƒ 17‬‬
‫סוברים אחרת‪" ,‬מפני שאלו צריכים בישול רב ולא יספיק‬ ‫‪.45˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ BÏ ÔÈÎÓBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ,ÂÈÏÚ‬‬‫»»‬ ‫‪18‬‬
‫להם הלילה ‪ -‬הראייה מתורמוס‪ ,‬שצריכים לבשלו שבע‬
‫‪ (40‬כמבואר בהלכה ח‪ (41 .‬אבל לתוכה בכל עניין אסור‬
‫פעמים ‪ -‬וחוששים שמא יחתה למהר בישולם )טור סימן‬
‫)מסכת שבת דף לז עמוד א( שכיוון שהיא שם בתוכה כדרך‬
‫רנד(‪ ,‬ורבינו נימק ביאורו‪ ,‬משום שבברייתא השווה דין זה‬
‫שמבשלים בה תדיר‪ ,‬נראה כמבשל )רשב"א ור"ן( וכירות‬
‫שלא ימלא חבית של מים לחממם בתוך התנור‪ ,‬משמע‬
‫שלנו שאין להם תוך וחלל‪ ,‬אלא הן פשוטות‪ ,‬ותוכן וגבן‬
‫שדומים למים שאין צריכין בישול רב‪ ,‬ולדבריו התורמוס‬
‫אחד הוא‪ ,‬מותר להחזיר להן )שלטי הגיבורים(‪ (42 .‬ראה‬
‫נתבשל כבר שש פעמים ועכשיו מבשלים אותו בפעם‬
‫למעלה הלכה ד‪ (43 .‬במסכת שבת דף לח עמוד ב בשם‬
‫השביעית )ב"ח(‪ (56 .‬ראה למעלה בהלכה ט‪.‬‬
‫אביי‪" :‬לא אמרו שמותר אלא שדעתו להחזיר‪ ,‬אבל אין‬
‫‪33‬‬ ‫‪B˙B‡ ‰‰LÂ‬‬
‫‪»ƒ ¿ ÌBÈ „BÚaÓ‬‬
‫‪¿ƒ Na‬‬ ‫‪«»∆ epz« .‚È‬‬
‫‪» » BÎB˙Ï¿ Ô˙pL‬‬ ‫דעתו להחזיר אסור אפילו עודן בידו"‪ .‬ויש אומרים‪" :‬לא‬
 ‫זיק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫)מסכת מנחות דף נז עמוד א‪ ,‬ראה להלן פרק ט הלכה ה(‪.‬‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;zÓ‬‬
‫‪»À  Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‡e‰ 57È„b‬‬
‫‪ƒ¿ Na‬‬
‫‪« ¿ ̇ƒ :˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (68‬במסכת שבת דף כ עמוד א מבואר שהכוונה היא‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫ˆ‪»∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ,Na‰‬‬
‫‪» »« CÁ˙È‬‬
‫‪≈»¿ƒ  ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬‫¿«∆‬ ‫‪2‬‬
‫כמאכל "בן דרוסאי" שהוא לדעת רבינו להלן בפרק ט כחצי‬ ‫‪BL Na‬‬
‫‪« ¿ B‡ ÊÚ≈ Na‬‬
‫‪« ¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .58„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ L‡‰‬‬‫‪≈» ˙eÓÈÓÁ‬‬‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫בישולו‪ ,‬ולדעת רש"י כשליש בישולו‪ (69 .‬משנה במסכת‬
‫שבת שם‪) (70 .‬מסכת שבת דף יח עמוד ב( מבואר‬
‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .BÏMÏ‬‬
‫‪¿ «¿ ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫‪»∆ ;eÒ‡»  ‡e‰‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪4‬‬

‫למעלה בהלכה ב‪ ,‬וכאן בא לומר שאין בו גם הגזירה של‬ ‫‪epz‰‬‬

‫‪«« ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ ‡a» ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;zÓ‬‬
‫‪»À  ËÈËa‬‬‫‪ƒ¿ epz‰‬‬
‫»‪«« Ètƒ ÁË‬‬ ‫‪5‬‬
‫שמא יחתה‪.‬‬ ‫‪,„ÒtÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ Na‰‬‬
‫‪» »« ‰M˜˙ÈÂ‬‬
‫‪∆ «¿ƒ¿ ,Áe‰‬‬
‫‪« » Òkz‬‬‫‪≈»ƒ  ˙BzÁÏÂ‬‬ ‫¿««‬ ‫‪6‬‬
‫‪. Na‰‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪» »« „ÈÒÙÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ epz‰‬‬
‫‪«« ÔpˈÈÂ‬‬
‫¿‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ ‰Ê∆ ÔÈÚa‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ÔÈÒB‬‬
‫‪ƒ¿ e‡L‬‬‫‪»∆ c‬‬‫‪»» ÏkL‬‬ ‫‪» ¿«» ‡‰» .ÊÈ‬‬
‫‪»∆ ,z„ÓÏ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰Êb‬‬
‫‡‪»≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,71˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡e‰L‬‬
‫≈‡‪∆ ÌeMÓƒ eÒ‡» BÈ‬‬ ‫‪ (57‬בשר גדי ועוף מנותח‪ ,‬רך וממהר להתבשל‪ (58 .‬זוהי‬
‫‪26‬‬ ‫ˆ‪Ó‬‬
‫‪∆∆ ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬ ‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫∆»‬ ‫שיטת רבינו בהלכה זו )מסכת שבת דף יח עמוד ב( וראה‬
‫בטור סימן רנג‪ (59 .‬שצריך בישול הרבה‪ (60 .‬בנוסח‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;L‡‰‬‬ ‫‪≈» ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ‰e˜Ú‬‬
‫‪» ¬ ‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,72‰BiÏ‬‬
‫«»‬ ‫התימנים חסרות המלים‪" :‬ויפסיד הבשר"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;ËÈËa‬‬ ‫‪ƒ¿ ÁeË‬‬
‫‪« »‰Ètƒ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬
‫¿«∆‬
‫‪29‬‬ ‫‪. ‰ÎLÁMÓ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪»≈ ¬∆ ƒ da» ÒÈ‚È‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÊBb‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ,B˙B‡ ˙„ÒÙÓ‬‬
‫‪∆∆¿« Áe‰L‬‬
‫‪« »∆ c‬‬ ‫‪≈¿ .„È 8‬‬
‫‪»» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪ƒ ÔÈ˙B‬‬
‫‡‪61ÔÈe‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰Ê∆ ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .‰zÁÈÂ‬‬
‫‪∆« ƒ e‰l‚È‬‬
‫‪≈«¿ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 9‬‬
‫‪ (71‬שכבר נתבאר למעלה בהלכה א‪ ,‬שאין אדם ְמצ ֶוּוה על‬ ‫‪ e‰lb‬‬‫‪»ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ,‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ epz‰‬‬
‫‪«« CB˙Ï¿ ÔzLt‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏL‬‬
‫‪∆ 10‬‬
‫‪ (72‬ראה למעלה בהלכה ב‪.‬‬ ‫שביתת כליו בשבת‪.‬‬ ‫‪.e„ÒtÈ‬‬
‫‪¿»ƒ‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪) (73‬מסכת שבת דף יח עמוד ב( ויש הבדל בין קדירה‬
‫ליורה‪ ,‬בקדירה אם נתבשל המאכל עד שראוי לאכילה‬ ‫‪ (61‬הלכה זו כדעת בית הלל )מסכת שבת דף יז עמוד ב(‪,‬‬
‫דהיינו חצי בישולו‪ ,‬לא גזרו בו שמא יחתה‪ ,‬אבל גבי יורה‬ ‫שאין אדם ְמצ ֶוּוה על שביתת כליו בשבת‪ ,‬וכבר נזכרה בפרק‬
‫אף אם יש שהות ביום שייקלט הצבע‪ ,‬גזרו בה שמא יחתה‬ ‫זה הלכה ב' וכאן בא ללמדנו שגם משום שמא יחתה לא‬
‫כדי שייקלט היטב )אורח חיים סימן רנב(‪.‬‬ ‫גזרו מכיוון שהרוח מפסידתם )מסכת שבת דף יח עמוד ב(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰ÎLÁ‬‬‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ epza‬‬‫‪«« ˙t‰‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ .ÁÈ‬‬
‫‪«« ˙‡∆ ÔÈ˙B‬‬ ‫‪ÊÚ≈ Nk‬‬
‫‪« ¿ƒ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  epz‰‬‬
‫‪«« CB˙Ï¿ ÌÏL‬‬
‫‪≈» È„b‬‬ ‫‪«» .ÂË 12‬‬
‫‪ƒ¿ Ô˙‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪»‰Èt‬‬
‫‪∆» eÓ˜iL‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪¿¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪75‬‬ ‫‡‪≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÌÈÏÁb‰‬‬
‫‪ƒ»∆« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« 74‰Á‬‬
‫¬»»‬ ‫‪‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,B˙B‰LÏ‬‬ ‫‪¿ « eÒ‡Â‬‬‫‪»¿ ,BL Nk‬‬‫‪« ¿ƒ B‡ 13‬‬
‫‪≈ ¿« ¿ zÓe‬‬
‫‪62ÏLÏLÏ‬‬ ‫‪»À .epz‰‬‬‫‡‪«« ÁË» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« 14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪e‡L‬‬
‫‪¬¿ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ . L‡a‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪≈» B‡ epza‬‬‫‪«« ÌȘa„Ó‬‬
‫‪ƒ»¿À 77̉L‬‬‫∆≈‬
‫‪33‬‬ ‫‪ ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ̇L‬‬ ‫‪ƒ∆ ;zÓ‬‬‫‡‪»À  Ô˙iÙ‬‬
‫‪»»ƒ¬ Ó‚iL‬‬
‫‡‪… ¿ƒ∆ „Ú« ÔÎŒÈÁ‬‬
‫«¬≈ ≈‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ , ‰ÎLÁ‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ epzÏ‬‬
‫‪«« ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« Nk‬‬‫‪∆∆ 15‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒ«¬« ‰ÎLÁÂ‬‬
‫‪ÔÈ„ÚÂ‬‬ ‫‪»¿ »¿ ,‰ÎLÁÏ‬‬
‫‪»≈ ¬« CeÓÒ» Ô˙‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ .Ô˙B‬‬
‫‪» „ÈÒÙÈ‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪.Ô‰≈ ÌÈÊÈÊ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 64‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÈaL‬‬
‫‪≈¿∆ ÈtÓ‬‬
‫»‪≈¿ƒ ,ÁË‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪„Ú« Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ eÒ‡»  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ̇ƒ :‰Èt‬‬
‫˜‪» ∆» eÓ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪) (62‬מסכת שבת דף כ עמוד א( תנורים שלהם היו כקדירה‬
‫‪36‬‬ ‫‪ ‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;eNÚiL‬‬
‫‪»≈∆ 79È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫»≈‬ ‫בלי שוליים‪ ,‬המחוברת בטיט לארץ ומשלשלים )מורידין(‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ˙BcÚÒ‬‬ ‫‪À¿ LÏL‬‬ ‫‪» ÔBÊÓ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ 80˙BcÏ‬‬ ‫‪¿ƒ BÏ zÓ‬‬‫‪»À‬‬ ‫את הצלי בשלשלת או בשפוד לתוכו‪ (63 .‬כשחל ערב‬
‫‪38‬‬ ‫‪C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰cÓa‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪∆¿«¿ ‰cÈ‬‬‫‪∆¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰„B‬‬
‫‪∆ ‡e‰LÎe‬‬‫‪∆ ¿ .81˙aL‬‬
‫«»‬ ‫פסח בערב שבת‪ ,‬ואף שהקרבת קרבן פסח דוחה שבת‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔÈkÒa‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,83ÏÁa‬‬
‫‪… ¿ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫כמבואר במסכת פסחים דף סו עמוד א מהכתוב )חומש‬
‫במדבר פרק ט‪ ,‬פסוק ב(‪" :‬ויעשו בני ישראל את הפסח‬
‫‪) (74‬מסכת שבת דף יט עמוד ב ודף כ עמוד א( עוגה דקיקה‬ ‫במועדו" ‪ -‬במועדו‪ ,‬ואפילו בשבת‪ ,‬בכל זאת כל מלאכה‬
‫אפוייה על גבי גחלים‪ (75 .‬שיספיקו לקרום לפני השבת‪.‬‬ ‫שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת‪ ,‬לכן‬
‫‪ (76‬קרימה ‪ -‬התהוות קרום קשה מסביב ללחם ולעוגה‪,‬‬ ‫הוצרכו להוריד את הכבש לתוך התנור לפני שיעריב‪.‬‬
‫וכשפורסים אותם ואין חוטים נמשכים מהם הגיעו לשיעור‬ ‫‪ (64‬הנמנים לאכול יחד את קרבן הפסח זריזים הם ונזהרים‬
‫של "נקרמו פניהם" )תוספות מסכת מנחות דף עח עמוד ב(‪.‬‬ ‫מלעשות איסור‪.‬‬
‫‪ (77‬בנוסח דפוס ויניציא‪" :‬שאינן מודבקין בתנור"‪ .‬אולם‬
‫במסכת שבת דף יט עמוד ב במשנה כתוב‪" :‬כדי שיקרמו‬ ‫‪,L‡‰‬‬
‫‪≈» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰ˆÈe‬‬
‫‪» ≈ ψe‬‬‫‪»» 66Na‬‬ ‫‪ƒ Ôȇ≈ .ÊË 17‬‬
‫ˆ‪» » 65ÔÈÏB‬‬
‫פניה מבעוד יום" רבי אליעזר אומר‪ ,‬כדי שיקרום התחתון‬ ‫‪ÔÈÈe‡‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‪¿ƒ 67eÏviL‬‬
‫‪…ƒ∆ È„k‬‬ ‫‡‪≈¿ ‡l‬‬‫‪»∆ 18‬‬
‫שלה‪ ,‬ושואלים בגמרא "תחתון שלצד התנור‪ ,‬או תחתון‬ ‫‪„Ú« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ L‡‰‬‬
‫‡‪≈» ÏÚ« Ôk≈ Á‬‬
‫‪«« e‡L‬‬
‫‪¬¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪» ƒ¬« 19‬‬
‫שלצד האור"? ומשיבים מדברי רבי אליעזר "כדי שיקרמו‬ ‫‪;BÏ ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ˜nˈÓk‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,69zÓ‬‬
‫‪»À  ‰a‰‬‬
‫‪≈¿« eÏviL‬‬
‫‪…ƒ∆ 20‬‬
‫פניה המודבקין בתנור"‪ .‬ורבינו בפירוש המשניות כתב ואין‬ ‫‪ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .̉≈ L‡‰‬‬
‫‪≈» Ûeb ÏÚL‬‬‫‡‪«∆ ,Ô˙B‬‬
‫‪» CÁÈ‬‬‫‪… ¬«  ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ 21‬‬
‫הלכה כרבי אליעזר‪ ,‬ולדבריו מתאים נוסח דפוס ויניציא‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ; ‰ÎLÁ‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« ˙Áz‬‬
‫‪«« Ó‚Ó‬‬
‫‪»¿À ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‰Ê∆ 22‬‬
‫"שאינן מודבקין בתנור"‪ ,‬אבל ממה שהגמרה סוברת שרבי‬ ‫‪.ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« ÔMÚÈÂ‬‬
‫‪≈ « ƒ Ó‚n‰‬‬
‫‪»¿À« ÛNÈ‬‬‫‪≈»ƒ  ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ 23‬‬
‫אליעזר מפרש דברי התנא הראשון נראה כנוסח שלנו "שהם‬
‫‪ (78‬המלים "או באש" מוסבות‬ ‫מודבקין בתנור"‪.‬‬ ‫‪) (65‬מסכת שבת דף יט עמוד ב( צלי הוא על האש ממש‪,‬‬
‫ל"חררה" ולא ל"תנור"‪) ,‬ראה למעלה( ‪ -‬בית יוסף סימן‬ ‫שלא באמצעות כלי‪ ,‬ולפיכך נשתנה דינו מבישול המבואר‬
‫רנד‪ (79 .‬מבואר למעלה בהלכה ט‪ (80 .‬הוצאת הלחם‬ ‫למעלה‪ (66 .‬כאן אין הבדל בין בשר שור ועז לגדי הרך‪.‬‬
‫מהתנור נקראת רדייה‪) (81 .‬מסכת שבת דף קיז עמוד ב(‬ ‫‪ (67‬משני הצדדים‪ ,‬אבל אם נצלו רק מצד אחד לא מועיל‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חיק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (95‬שרף שחור‪ ,‬קל להישרף שעושים מעצים‪ (96 .‬חומר‬ ‫וראה להלן בפרק כג‪ ,‬הלכה כא‪ (82 .‬כלי שהאופה מוציא‬
‫שריפה הנמצא באדמה וגוונו כתום‪ (97 .‬משקע שמנונית‪.‬‬ ‫בו את הכיכרות מהתנור‪ (83 .‬בתנורים שלנו שאין בהם‬
‫‪ (98‬שעווה‪ (99 .‬גבעול השיבולת שממנו עושים תבן‬ ‫רדייה שהפת מונחת בשולי התנור‪ ,‬מותר להוציא אף יותר‬
‫)הנדוש לחתיכות דקות(‪ (100 .‬ענפים דקים יבשים‪.‬‬ ‫משלוש סעודות בסכין או בדבר אחר )אורח חיים בשם‬
‫‪ (101‬מסכת שבת דף כ עמוד ב בברייתא‪ ,‬ושם נזכרו עוד‬ ‫רבינו ירוחם(‪.‬‬
‫מיני עצים הבוערים מייד כשנאחז בהם האור‪ ,‬ואין צריך‬ ‫‪ÔÈa≈  85‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ c‬‬
‫‪»» ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ 84‰e„Ó‬‬
‫‡„‪» ¿ Ì‬‬ ‫‪∆ .ËÈ 1‬‬
‫‪»» ‰NBÚ‬‬
‫להדליק בהם רובם‪.‬‬
‫‪d˜ÈÏ„Óe‬‬
‫‪» ƒ¿«  ‰BÓ‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪» ¿ Èab‬‬‫˜‪≈« ÏÚ« ÔÈa≈ Ú˜‬‬‫‪«¿« Èab‬‬ ‫‪≈« ÏÚ« 2‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪»¿∆¿ ÌnÁ˙Ó‬‬
‫‪dc‚k‬‬ ‫‪≈«¿ƒ B‡ dB‡Ï‬‬ ‫‪» ¿ LnzLÓe‬‬
‫‪≈«¿ ƒ ,ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‪¿ƒ 3‬‬
‫‪ (1 „Ú‬כלל בו דיני ההטמנה‪ ,‬ואף הם מערב שבת‪ ,‬שלא הותר‬ ‫‪« ,‰ÎLÁ‬‬
‫˜„‪»≈ ¬ Ì‬‬‫‪∆… ‰e„n‰‬‬
‫‪» ¿« ‬‬ ‫‪… ˜ÈÏ„iL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ CÈˆÂ‬‬‫‪ƒ»¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 4‬‬
‫‪ ‡Ï‬להטמין את החמין בשבת כמבואר שם‪ .‬ומה שהותר בדומה‬ ‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˙aM‰‬‬
‫˜„‪»« « Ì‬‬‫‪∆… ‰ÈχÓ‬‬
‫‪» ∆≈≈ ‰ÏBÚ‬‬‫‪» ˙‰ÏL‬‬‫‪∆∆¿« ‡‰zL‬‬ ‫‪≈¿∆ 5‬‬
‫‪ ‡nL‬לזה בשבת מבואר שם‪.‬‬ ‫‪»∆ ‰Êb‬‬ ‫‪»≈¿ ;˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ da» ˙B‰Ï‬‬‫‪»≈ eÒ‡»  da‬‬ ‫‪»À ˜ÈÏ„‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‡e‰  ÏÈLz‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿«« Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ÔÓË‬‬‫‪«» ̇L‬‬ ‫‪ƒ∆ ,ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ LÈ≈ .‡ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˙‰ÏM‰‬‬
‫‪∆∆¿« « ‰ÏÚzL‬‬
‫‪∆¬«∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» „ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ da» ‰zÁÈ‬‬
‫‪∆«¿ 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪∆∆« :ÔB‚k¿ .L‡‰‬‬
‫‪˙Ùb‰‬‬ ‫‪≈» ÔÈÚk‬‬ ‫‪≈¿ BÏeMa‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÈÙÈÒBÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ ,ÌnÁ˙Ó‬‬‫‪≈«¿ƒ BÙw‰‬‬ ‫‪≈∆ Â‬‬
‫‪… ¿ BÈÚ‬‬
‫‪¿» ‬‬‫‪… ˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬‫‪ƒ»  È„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ıÚ≈ ˜ÈÏ„‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ ÌÈNÚÂ‬‬
‫‪ƒ» ¬« ÔÈÎeÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ÔÈ‚Ê‬‬
‫‪ƒ» B‡ ,ÏBÁ» „ÈÒÂ‬‬‫‪ƒ¿ ÁÏÓe‬‬
‫‪«∆ ÏÊÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫¿∆∆‬ ‫‪.ÌBÈ‬‬ ‫‪„BÚaÓ‬‬
‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙ÓÁÓ‬‬‫‪«¬≈ elÙ‡Â‬‬‫‪‬‬ ‫‪ƒ¬« ,ÌÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ« ÔzLÏML‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ »¿ ∆ ÔÓÊa‬‬‫‪) (84‬מסכת שבת דף כא עמוד א( שורפים עצים להאיר או ‪«¿ƒ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ï‰‬‬
‫‪∆∆ ÛÈÒBn‰‬‬‫‪ƒ « c‬‬ ‫‪»» Ôȇ˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ el‡≈ ÌÈ„e‬‬
‫להתחמם כנגדם‪ (85 .‬אפילו מחמרים שאין מדליקין בהם ¿»‪ƒ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪;„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ B˙eÓÈÓÁa‬‬
‫‪ƒ¬« ‡MÈ‬‬ ‫‪≈»ƒ  ÏÈLz‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÓË‬‬
‫‪«» ̇L‬‬ ‫נרות שבת לפי שאינם דולקים יפה‪ ,‬וכשיהא אור הנר אפל‪ƒ∆ ,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔÈÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÏeMaƒ BÏ ÔÈÙÈÒBÓ‬‬ ‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫ישכח שהיום שבת ויבעיר או יטה אותם )ראה להלן פרק ¿≈ »‬
‫‪32‬‬ ‫‪,ÔÈLÈ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ ÌÈNÚÂ‬‬
‫‪ƒ» ¬« ÔÈÎeÓe‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈ‚Ê‬‬
‫‪ƒ» :ÔB‚k¿ .Ôpˈ‰lÓ‬‬
‫ה הלכות זֿח(‪ ,‬מותר לעשות בהם מדורה‪ ,‬כיוון שההיסק ‪≈«¿ƒ¿ƒ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙Òe‬‬
‫‪∆…¿ ÔzLt‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ƒ« ˙Úe‬‬ ‫‪∆…¿ ‰BÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ÈÙÎÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ˙BÙe‬‬
‫‪≈ ˙eÒÎe‬‬ ‫רב‪ ,‬אין חשש שיבעיר או שיטה )רש"י(‪ (86 .‬רה להלן ¿‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ôȇ˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ el‡≈ ÌÈ„e‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ .Ó‬‬ ‫‪∆∆ Èf‚Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÔÈÁÏLe‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌÈLÁ‬‬‫»» ‪ƒ‬‬ ‫פרק ה הלכה ז ‪ (87‬מסכת שבת דף כ עמוד א‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.Ï‰‬‬
‫‪∆∆ ÛÈÒBÓ‬‬ ‫‪ƒ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ c‬‬ ‫»»‬ ‫‪Lc˜na‬‬
‫‡‪»¿ƒ« Ï‬‬ ‫‪»¬ ;89ÔÈÏeba‬‬
‫‡‪ƒ ¿« ?88ÌÈeÓ‬‬‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .Î 10‬‬
‫‪91„˜Bn‰‬‬
‫‪≈ « ˙Èa≈ ˙e„Óa‬‬‫‪« ¿ƒ ÌȈÚa‬‬
‫‪ƒ≈» e‡‰» ˙‡∆ ÔÈÊÈÁ‡Ó‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪ƒ ƒ¬«  11‬‬
‫‪ (2‬לאחר שנתבשל התבשיל‪ ,‬אם רוצה להטמינו כדי לשמור‬
‫‪ ;ÌÈÏÁba‬חומו‪ ,‬מכסה את הקדרה כולה בדבר המחממה‪ ,‬וזה נקרא‪:‬‬ ‫‪ƒ»∆« ‰zÁÈ‬‬ ‫‪∆«¿ ‡nL‬‬‫‪»∆ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,‰ÎLÁ‬‬‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ 12‬‬
‫הטמנה )שבת מח‪ (3 .(.‬הפסולת הנשארת אחר סחיטת‬ ‫‪.Ô‰‬‬
‫≈‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬
‫‪92ÔÈÊÈÊ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¬‬‫…‬
‫‪ÌÈ‰k‰L‬‬‫«‬ ‫∆‬ ‫‪13‬‬
‫השמן מן הזיתים‪ ,‬מחממת כמו האש‪ :‬בנוסח אחר‪ :‬זפת‬ ‫‪ (88‬שצריך להדליק רוב המדורה לפני שבת‪ (89 .‬כל‬
‫)'מעשה רוקח'(‪ .‬בתלמוד נשאלת השאלה‪ ,‬אם אותו הדין‬ ‫המקומות חוץ למקדש‪ (90 .‬מדליקים )מסכת שבת דף כ‬
‫רק בפסולת של זיתים‪ ,‬או גם בשל שומשמין‪ ,‬ורבינו סתם‪,‬‬ ‫עמוד א(‪ (91 .‬בית גדול בצד העזרה‪ ,‬בצפונה מבחוץ בין‬
‫ופסק לחומרא לכלול שניהם )כסףֿמשנה(‪ (4 .‬שמדשנים‬ ‫העזרה והחיל בנוי כיפה‪ ,‬ונקרא בית המוקד )בית הבחירה‬
‫בו את השדה להגדיל כחו‪ (5 .‬קליפת הענבים‪ .‬ובמשנה‬ ‫פרק ה הלכה ה(‪ ,‬ושם הייתה מדורה גדולה מעצים שמרבים‬
‫)שבת מז‪ (:‬תנן "ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא‬ ‫להבה כדי שיתחממו בה הכוהנים‪ ,‬ההולכים בשעת עבודה‬
‫בעשבין" וכן הוא בדברי רבינו בפירוש המשניות‪ .‬וכאן‬ ‫יחפים על רצפה של שיש‪ (92 .‬ולא יבואו לחתות‬
‫השמיטו רבינו‪ .‬ואין לתלות בטעות סופר‪ ,‬שהרי כתב "בזמן‬ ‫הגחלים‪.‬‬
‫ששלשתן" ומדברי המגידֿמשנה נראה שבקצת ספרי רבינו‬
‫היה כתוב גם "תבן"‪ ,‬ואעפ"כ כתב "ששלשתם"‪ .‬וצריך‬ ‫‪Bȇ≈  ÔÈÈÚb‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿« ÏL‬‬
‫˜‪∆ B‡ ÌÈ‬‬
‫‪ƒ» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰e„Ó‬‬ ‫‪»¿» .‡Î 14‬‬
‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬
‫לומר שתבן בכלל עשבים )ראה בספר 'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫‪L‡‰‬‬‫‪≈» Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÏÈÁ˙‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ÔÂÈk‬‬
‫‡‪» ≈ ‡l‬‬‫‪»∆ ;‰‬‬
‫‪… » ˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» 15‬‬
‫‪ (6‬כל דבר רך כצמר או פקיעי בגדים‪ (7 .‬זגין מוכין‬ ‫‪L‡‰L‬‬
‫‪≈»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;da» LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ zÓ‬‬ ‫‪»À ,˙aM‰‬‬
‫˜„‪»« « Ì‬‬
‫‪∆… 16‬‬
‫ועשבין‪ .‬וראה למעלה בדין תבן‪ (8 .‬בתלמוד )שבת מט‪(.‬‬ ‫‪̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙BzÁÏ‬‬‫ˆ‪«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰‰Óa‬‬
‫‪»≈¿ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙ÈÏ˙‬‬
‫‪≈¿ƒ 17‬‬
‫מסופקים אם לחים מחמת עצמם או מחמת דבר אחר‪ ,‬וכתב‬ ‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  93˙BÏ˙BÁa‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÈÚb‰‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿«« ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ B‡ ÌÈw‰‬‬
‫‡‚„ «»‪ƒ‬‬
‫‪«» 18‬‬
‫הרי"ף שמסקנת הגמרא‪ :‬לחים מחמת עצמן‪ .‬וכן כתב רבינו‬ ‫˜„‪Ì‬‬‫‪∆… ‰ÈχÓ‬‬
‫‪» ∆≈≈ ˙‰ÏL‬‬‫‪∆∆¿« Ô‰a‬‬‫‪∆» ‰ÏÚzL‬‬
‫‪∆¬«∆ CÈˆÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ,ÌȈÚk‬‬
‫‪ƒ≈¿ 19‬‬
‫בפירוש המשנה‪ .‬אלא שלדעת מפרשים אחרים זו היא קולא‬
‫שלא אסרו אלא לחים מחמת עצמם שמחממים יותר )רש"י‬
‫‪.94˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪20‬‬

‫והרא"ש( ואילו לדעת רבינו היא חומרא שלחים מחמת דבר‬ ‫‪ (93‬סלים עשויים מלולבים והאור נאחז בהם בקושי‪.‬‬
‫אחר מחממים יותר‪ ,‬ולפיכך כתב "לחים ואפילו מחמת‬ ‫‪) (94‬מסכת שבת דף כ עמוד א(‪.‬‬
‫עצמם" )ב"י סי' רנז(‪ (9 .‬האד העולה מגוף חם‪ .‬וכאן‬
‫מובנו‪ :‬חום‪ (10 .‬שבת מט‪ (11 .‬והואֿהדין שאר נוצות‪,‬‬
‫‪97‬‬‫‪‬‬
‫‪»¿ ÏL‬‬‫‪∆ B‡ ,96˙ÈÙb‬‬
‫‪ƒ¿» ÏL‬‬
‫‪∆ B‡ 95˙ÙÊ‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪» ¿ .Î 21‬‬
‫‪∆ ‰e„Ó‬‬
‫אלא שכנפי יונה היו מצויות יותר משל עופות אחרים‬ ‫‪Bȇ≈  100‡b‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬‫‪∆ B‡ 99L˜« ÏL‬‬
‫˜‪∆ B‡ ,98‰È‬‬
‫‪» ƒ ÏL‬‬
‫‪∆ B‡ 22‬‬
‫)הרמ"א באו"ח סי' רנז(‪ (12 .‬הנושר מהפשתן כשחובטים‬ ‫‪L‡‰L‬‬
‫‪≈»∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ,˙aM‰‬‬
‫˜„‪»« « Ì‬‬
‫‪∆… da‬‬
‫‪101‬‬ ‫‪»À ˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» 23‬‬
‫אותו‪ (13 .‬הדק הנופל מתחת המסור של הנגר בשעת‬ ‫‪.‰‰Óa‬‬
‫‡‪»≈¿ƒ Ì˙B‬‬
‫‪» ˙˜Ï„Ó‬‬‫«¿∆∆‬ ‫‪24‬‬
 ‫טיק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫הבל‪ ,‬מערב שבת‪" .‬מפני מה אמרו‪ :‬אין טומנין בדבר‬ ‫‪ (14‬עור בהמה שנפשט ממנה בעוד השערות‬ ‫הנסירה‪.‬‬
‫המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום?" ‪ -‬גזירה שמא יטמין‬ ‫עליה‪.‬‬
‫ברמץ ויבוא לחתות הגחלים שבתוכו בשבת‪ (20 .‬אפילו‬
‫תבשיל שנתבשל כל צרכו‪ ,‬אסור להטמין בשבת‪ ,‬ואם טמן‬ ‫‪Ï‰‬‬
‫‪∆∆ ÛÈÒBn‰‬‬
‫‪ƒ « „a‬‬ ‫‪»»¿ ÔÈÓBhL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ,‰È‰‬‬ ‫‪»» ÔÈc‰‬‬‫‪ƒ« ÔÓƒ . 1‬‬
‫‪È‰L‬‬
‫בדבר שאינו מוסיף הבל‪ ,‬לא נאסר התבשיל על ידי כך‪.‬‬‫‪≈¬∆ ,˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ÔeÓË» ÏÈLz‰‬‬‫‪ƒ ¿«« ‡MÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‪¿ƒ 2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙‡∆ ÔÓËÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬
‫‪»À  ‰ÎLÁ‬‬
‫‡‪»≈ ¬ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ‰ÎLÁ‬‬ ‫‪≈» .„ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ˜ÙÒ‬‬ ‫‡‪ƒ»¬ eÒ‬‬‫‡‪¿» Ï‬‬ ‫‪»¬ ;˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ L‡‰‬‬
‫‪≈» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÔȉLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « 3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪„a‬‬
‫‪»»¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔBv‰‬‬
‫‪≈ « c‬‬
‫‪»» ˙‡∆ ÔÓËÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪»À .ÌÁ« c‬‬‫‪»» ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‪¿ƒ Ï‰‬‬‫‪∆∆ ÛÈÒBn‰‬‬
‫‪ƒ « „a‬‬‫‪»»¿ ÔÈÓˉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ B‡ ˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ÔpˈÈ‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ BȇL‬‬ ‫∆≈‬ ‫‪ÁezL‬‬
‫«‬ ‫»‬‫∆‬ ‫‪„Ú‬‬‫«‬ ‫‪Ô‬‬‫»‬‫‪˙Bl‚Ï‬‬
‫«‬‫¿‬ ‫‪CˈÈÂ‬‬
‫≈‬‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫»‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪‰„w‰‬‬
‫»‬‫≈‬‫¿‬ ‫«‬ ‫‪ÁÈzz‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ ¿« 5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪elb˙Â‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ˙aL‬‬
‫‪»« ÚÓ‬‬
‫‪∆∆≈ ÔÓhL‬‬
‫‪»»¿∆ ÔÈnÁ‬‬‫ˆ‪ƒ« .Ô˙p‬‬ ‫‪»∆ „a‬‬
‫‪»»ƒ ‚eÙzL‬‬ ‫‪»»¿ ÔÓBË‬‬
‫‪≈ ‡ˆÓÂ‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰qÎÈÂ‬‬
‫‪∆« ƒ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,‰ÁÈ˙‰‬‬
‫‪» ƒ ¿» 6‬‬
‫‪»« ¿ zÓ‬‬
‫‪»À CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . eÒ‡» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ï‰‬‬‫‪∆∆ ÛÈÒBn‰‬‬
‫‪ƒ « 7‬‬
‫‪‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪zÓe‬‬
‫‪»À .ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ Bȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ô˙BqÎÏ‬‬
‫‪» «¿ zÓ‬‬ ‫‪»À  ˙aLa‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÁÈpÓe‬‬
‫‪« ƒ« ˙eÒk¿ ÏËB‬‬
‫‪≈ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Èeqk‰‬‬
‫‪ƒ« ÛÈÏÁ‰Ï‬‬
‫¿«¬‪ƒ‬‬ ‫‪Ì˙qL‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫∆‬ ‫;‬‫‪˙BLÓM‰‬‬‫»‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫≈‬
‫‪ÔÈa‬‬ ‫∆‬‫∆‬
‫‪Ï‰‬‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÛÈÒBn‰‬‬‫«‬ ‫»‬ ‫»‬
‫‪„a‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪¿«¿ 8‬‬
‫‪ÔÈÓˉÏ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.˙eÒk‰‬‬
‫‪¿« ÁÈpÓe‬‬
‫‪« ƒ« ‰BÈ‬‬
‫‪» ÈÙk‬‬
‫‪≈¿« ÏËB‬‬
‫‪≈ B‡ ,‰BÈ‬‬‫‪» ÈÙk‬‬
‫«¿≈‬ ‫‪,ÔÚeaÚaÓ‬‬
‫‪» ¿ƒƒ eÁÂ‬‬ ‫‪»¿ eÁ˙‬‬‫‪¿ » k‬‬
‫‪»¿ ˙BLÓM‰‬‬
‫˜„‪»¿ « ÔÈa≈ ˙B‬‬‫‪≈¿ 9‬‬
‫‪.ÔÈÁ˙B‬‬
‫‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬‫‪» ≈ eL  eÁpL‬‬
‫‪»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫¿≈ »‬ ‫‪10‬‬
‫‪ (21‬שבת לד‪ ,‬ע"א‪ .‬הוא זמן בין השמשות‪ (22 .‬שבת נא‪,‬‬
‫ע"א‪ (23 .‬שתחלש‪ (24 .‬שם‪ .‬לדעת בעל 'מגיד משנה'‬ ‫‪ (15‬הלכה זו ‪ -‬האוסרת להטמין בערב שבת בדבר המוסיף‬
‫לא התיר רבינו אלא להחליף את הכיסוי הגרוע בטוב ממנו‪,‬‬ ‫הבל‪ ,‬ומתירה בבין השמשות ‪ -‬נובעת מנוסח הרמב"ם‬
‫אבל לא להוסיף על הכיסוי‪ ,‬ונראה שמפרש מה שכתב רבינו‬ ‫בתלמוד )שבת לד‪" (:‬אמר רבא‪ :‬מפני מה אמרו‪ :‬אין טומנין‬
‫"שהרי אינו מוסיף"‪ :‬שהרי אינו מוסיף על הכיסוי‪ .‬והכסףֿ‬ ‫בדבר המוסיף הבל‪ ,‬ואפילו מבעוד יום? ‪ -‬גזירה שמא‬
‫משנה כתב שאין הכרע בדברי רבינו‪ ,‬שאפשר שיותר ראוי‬ ‫ירתיח )ופירש רבינו בפירוש המשניות‪ :‬אם נתיר מבעוד‬
‫לאסור להחליף הכיסוי בטוב ממנו ממה שראוי לאסור‬ ‫יום‪ ,‬שמא תרתיח הקדירה בשבת‪ ,‬ויצטרך לגלותה עד‬
‫להוסיף כיסוי על כיסוי‪ ,‬ומכיון שמותר להחליף כלֿשכן‬ ‫שתנוח‪ ,‬ושוב יכסוה‪ ,‬ונמצא עושה עכשיו בשבת הטמנה‬
‫שמותר להוסיף‪ .‬ולפי דבריו‪ ,‬צריך לפרש מה שכתב רבינו‬ ‫חדשה באיסור(‪ .‬אמר לו אביי‪ :‬אי הכי )אם כך( בין‬
‫"שהרי אינו מוסיף"‪ :‬שהרי אינו מוסיף הבל‪ ,‬שבזה אם‬ ‫השמשות נמי )גם( נגזור? אמר לו‪ :‬סתם קדירות ביןֿ‬
‫נתגלה אסור לכסות מעיקר הדין )למעלה ה"ב(‪.‬‬ ‫השמשות רותחות הן )כבר רתחו ונחו ולא מרתיחים עוד("‬
‫וכן נוסח הרי"ף והגאונים‪ .‬אולם גדולי הראשונים השיגו‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÈÏkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÈnÁ‰‬‬
‫‪ƒ«« ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« B‡ ÏÈLz‰‬‬ ‫‪»ƒ .‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« ‰pt‬‬ ‫עליהם‪ :‬תמה על עצמך‪ ,‬בערב שבת אסור ובין השמשות‬
‫‪25‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ „a‬‬
‫‪»»¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Á‡‰‬‬
‫‪≈«» ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÈÓˉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À ‬‬ ‫מותר? ונוסח שלנו בתלמוד הוא‪" :‬מפני מה אמרו‪ ,‬אין‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÈÓˉÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ eÒ‬‬‫‪¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ .ÔBv‰‬‬
‫‪≈ « c‰‬‬
‫‪»»« BÓk¿ , ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל‪) ‰ÎÈ˘Á˘Ó ,‬בשבת(? ‪-‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏMa˙pL‬‬
‫‪≈ «¿ƒ∆ ÔBL‡ƒ ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÌÁ« c‬‬
‫‡‪»» ‡l‬‬
‫‪»∆ ˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫גזירה שמא ירתיח )ופירש רש"י‪ :‬שמא ימצא קדירתו צוננת‬
‫‪28‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  e‰pt‬‬
‫‡‪»ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ,Ba‬‬ ‫קודם הטמנה‪ ,‬וירתיחנה‪ ,‬ונמצא מבשל בשבת(‪ .‬אי הכי‪ ,‬בין‬
‫השמשות נמי נגזור )ויהא אסור להטמין גם מבעוד יום‬
‫‪ (25‬שבת נא‪ ,‬ע"א‪ .‬יתיב )ישב( רבי ואמר‪ :‬אסור להטמין את‬ ‫מטעם זה(? אמר לו‪ - :‬סתם קדירות רותחות הן בין‬
‫הצונן‪ .‬אמר לפניו ר"י ב"ר יוסי‪ :‬אבא התיר להטמין את‬ ‫השמשות )שעכשיו נגמר בישולן‪ ,‬ואין מקום לגזור(" וזוהי‬
‫הצונן‪ .‬אמר )רבי(‪ :‬כבר הורה זקן )שמותר להטמין(‪ .‬וכן‬ ‫שיטת ההלכה‪ (16 .‬זמנו המדויק‪ :‬ראה להלן פרק ה‪,‬‬
‫אמרו שם‪ :‬רב נחמן אמר לדרו עבדו‪ :‬הטמן לי את הצונן!‬ ‫הלכה ד‪ (17 .‬ואם עבר וטמן בדבר המוסיף הבל בערב‬
‫והקפיד רבי אמי עליו‪ .‬והקשו שם‪ ,‬מה הטעם שהקפיד‪ ,‬הרי‬ ‫שבת‪ ,‬שהיתה קדירתו צוננת ונתחממה על ידי זה‪ ,‬אסורה‬
‫אמרו מותר להטמין את הצונן? והשיבו‪ :‬הוא סבר‪ ,‬אדם‬ ‫אף בדיעבד )או"ח סי' רנז(‪ .‬ובמשנה )שבת לח‪ (:‬מסופר‪:‬‬
‫חשוב שאני )שלאדם חשוב אסור להטמין(‪ .‬אולם הפוסקים‬ ‫"מעשה שעשו אנשי טבריה‪ ,‬והביאו )מבעוד יום( סילון‬
‫לא חלקו בכך‪ ,‬והתירו גם לאדם חשוב להטמין את הצונן‪,‬‬ ‫)צינור( לתוך אמה )תעלה( של חמין )מחמי טבריה כדי‬
‫וכל שפינהו לקדרה אחרת‪ ,‬אף החמין חשובים כצונן לענין‬ ‫לחמם את הצונן(‪ .‬אמרו להם חכמים‪ :‬אם )הוחם( בשבת‪,‬‬
‫זה‪ ,‬כלשון רבינו "כמו דבר הצונן"‪ (26 .‬אבל בדבר‬ ‫הרי הוא כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה"‪.‬‬
‫המוסיף הבל ‪ -‬אסור בכל ענין‪ (27 .‬אם הוא רותח עד‬
‫שהיד סולדת בו )'משנה ברורה' סי' רנז(; ושיעור יד סולדת‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ „a‬‬
‫‪»»¿ ÏÈLz‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« ÔÓËÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» ÔÈc‰‬‬ ‫‪≈¿ .‚ 11‬‬
‫‪ƒ« ÔÓƒ ÔÎÂ‬‬
‫בו‪ :‬שכריסו של התינוק נכוית בו )או"ח סי' שיח( ויש‬ ‫‪c‬‬
‫‪»» ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ eÒ‬‬
‫‡‪¿» Ï‬‬
‫‪»¬ ;dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ï‰‬‬
‫‪∆∆ ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ 12‬‬
‫להחמיר בחום של ‪ 40%‬צלזיוס ולמעלה‪.‬‬ ‫‪˙BˆBˆÈƒ Ba ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,ıÓa‬‬
‫‪∆ ∆¿ ÔÈÓËÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡nL‬‬‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,‰Ê∆ 13‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰„˜e‬‬
‫‪»≈¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÁÓ‬‬
‫‪«≈ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÌÁÓ‬‬ ‫‪ƒ ƒ« .Â‬‬
‫‪«≈ ÔÈÁÈpÓ‬‬ ‫‡‪eÒ‬‬
‫‪¿» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÈÏÁba‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰˙BÁ‬‬‫‪∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,L‡≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ 14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÌÁÓe‬‬
‫‪«≈ ,ÌÁÓ‬‬ ‫‪«≈ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰„˜e‬‬
‫˜„‪»≈¿ ,‰‬‬
‫‪»≈¿ Èab‬‬
‫«≈‬ ‫‪ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪≈∆ „a‬‬
‫‪BȇL‬‬ ‫‪»»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÁ« c‬‬
‫‪»» ÔÈÓˉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 15‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,enÁeiL‬‬
‫‪« ∆ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ;˜ˆa‬‬
‫‪≈»¿ ̉Èt‬‬
‫‪∆ ƒ ÁËÂ‬‬
‫˜„‪»¿ ,‰‬‬
‫¿≈»‬ ‫‪.Ï‰‬‬
‫∆∆‬ ‫‪16‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‡‪»∆ eÒ‬‬
‫‪¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ .ÌnÁ‬‬‫‪»À ÏÚ« e„ÓÚiL‬‬
‫‪¿««∆ ÏÈLa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪ (18‬אפר חם‪ (19 .‬כך הדין לפי נוסח רבינו והגאונים‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌÁ« ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÌÁ« ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÁÈp‰Ï‬‬
‫‡‪« ƒ«¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈÓˉÏ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫בשבת לד‪ :‬שהבאנו בהלכה הקודמת‪ .‬אבל לפי הנוסח שלנו‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪Ôȇ≈ Ï‬‬
‫‪»¬ .zÓ‬‬
‫‪»À  Ô˙eÓÈÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« ÔÈ„ÓBÚ‬‬‫‪ƒ¿ eȉiL‬‬‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫באה הגמרא לתת טעם‪ ,‬למה אסור להטמין בדבר המוסיף‬
 ‫‪               ‬‬ ‫כק‬
‫‪         ‬‬
‫מצות עירוב; אך אם אינו רוצה לטלטל בחצר בשבת‪ ,‬אינו‬ ‫‪ÌÁ« ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ Èab‬‬
‫ˆ‪≈« ÏÚ« ÔB‬‬
‫‪≈ c‬‬‫‪»» Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫צריך לעשות עירוב‪ (4 .‬שאם אינו רוצה לאכול פת‪ ,‬אינו‬ ‫‪BÁÈp‰‬‬
‫‪ƒƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ˙aLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ¿ ÌÁ‬‬
‫‪… Ba CÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪2‬‬
‫צריך ליטול ידיו‪ (5 .‬אף אם אינו אוכל‪ ,‬כדברי רבינו‪:‬‬ ‫‪.ÛÈÒBn‰‬‬
‫‪ƒ « „a‬‬
‫‪»»¿ ÔÓBËk‬‬
‫‪≈ ¿ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,zÓ‬‬
‫‪»À  ÚaÓ‬‬
‫‪∆∆»ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫"אפילו אין לו מה יאכל"‪ ,‬ובסוף פ"ג מהל' שביתת עשור‪,‬‬
‫מובא‪" :‬אם חל יום הכיפורים בשבת‪ ,‬חייבין הכל להדליק‬ ‫‪ (28‬כלי נחשת לחמם בו מים‪ (29 .‬של חרס‪ (30 .‬שבת‬
‫בכל מקום‪ ,‬שהדלקת נר בשבת חובה"‪ ,‬אף שאסור לאכול‪,‬‬ ‫נא‪ ,‬ע"ב‪ .‬כנוסח רש"י בשם התוספתא‪ ,‬וכן נוסח הרי"ף‬
‫ראה למעלה באות א‪ (6 .‬בנוסח אחר‪" :‬חייבין להניח נר‬ ‫והרא"ש‪ .‬אבל לפנינו בגמרא‪" :‬אבל לא קדירה ע"ג מיחם‬
‫בבתיהן בשבת‪ .‬אין לו" )כת"י אברבנאל(‪ (7 .‬לפי זה‪,‬‬ ‫ולא מיחם ע"ג קדירה"‪ ,‬ובאמת ברמב"ם כ"י וב'מעשה‬
‫עיקר המצוה שיהא דלוק ולא שמעשה ההדלקה היא‬ ‫רוקח' לא נמצאת פיסקא אחרונה זו‪ (31 .‬שבת מח‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫המצוה‪ .‬ואם כן אם היתה דלוקה לפני זמן ההדלקה אינו‬ ‫ושם‪" :‬אולודי קא מוליד"‪ ,‬וכן צריך להיות גם בדברי רבינו‬
‫חייב לכבותה ולחזור ולהדליקה‪ ,‬וכמו כן אם הדליקה‬ ‫"שהרי מוליד בו חום בשבת" וכן הוא בדפוס רומי‪.‬‬
‫וכבתה מבעוד יום‪ ,‬זקוק הוא לחזור ולהדליקה )ועיין‬
‫'תוספות' שבת כה‪ :‬ד"ה חובה‪ ,‬ובפסקי רבינו אליהו‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מלונדריש לסדר זרעים עמ' לא הערה ‪ (8 .(13‬שהרי‬ ‫‪ (1‬כלל בו דיני הדלקת הנר‪ ,‬ואף הוא מערב שבת‪ ,‬ושם‬
‫נתבארו דיני השמנים והפתילות‪ .‬ונמשך לזה מה שאסור‬
‫אפילו בנר חנוכה ‪ -‬אם אין לו‪ ,‬שואל על הפתחים )רמב"ם‬
‫לעשותו בשבת‪ ,‬גזירה שמא יסתפק מן השמן בשבת‪ ,‬או‬
‫פ"ד מחנוכה הי"ב( כלֿשכן להדלקת נר שבת שהיא קודמת‬
‫שהוא מקרב כיבוי הניצוצות‪ .‬ונמשך לזה מה שאסור‬
‫לנר חנוכה )שם הי"ד( ‪" -‬לקראת שבת" עמוד יט הערה ‪.2‬‬
‫יטה או יכבה או יבעיר‪.‬‬
‫לעשותו בשבת‪ ,‬גזירה שמא ַ ֶ‬
‫‪ (9‬בתלמוד בבלי‪ ,‬לא נמצאת ברכה זו‪ .‬ויש מביאים כן‬
‫ונסתיים הפרק בסיום משפט ערב שבת בתקיעות שהיו‬
‫מהירושלמי )או"ז ח"ב סי' י"א(‪ .‬ויש סוברים שאין מברכין‬
‫תוקעין להבדיל העם ממלאכה בכל ערב שבת‪.‬‬
‫)'תוספות' שם(‪ (10 .‬כי כל המצוות מברך עליהן קודם‬
‫עשייתן )הל' ברכות פי"א(‪ .‬אבל ה'מרדכי' כתב )בפרק במה‬ ‫‪˜ÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ¿« ‰ˆ‬‬‫‡‪» » ̇ƒ  ˙eL¿ dÈ‬‬‫‪» ≈ ˙aLa‬‬ ‫‪«»¿« .‡ 4‬‬
‫‪»« ¿ ≈ ˙˜Ï„‰‬‬
‫מדליקין( שאם תברך קודם ההדלקה‪ ,‬הרי היא כאילו קיבלה‬ ‫‪ÛcÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« BȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰ÂˆÓ‬‬‫‪»¿ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ;˜ÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ¿« Bȇ≈ ‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 5‬‬
‫שבת בפירוש ואסורה להדליק‪ ,‬לכן תברך אחר ההדלקה‪,‬‬
‫וכן המנהג‪ .‬וכתב רבינו ירוחם "כדי שתהא )הברכה( עובר‬
‫‪˙ÏÈË‬‬
‫‪« ƒ¿ B‡ ˙BˆÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¬ ÈeÚ‬‬
‫‪≈ ≈ ÔB‚k¿ ,‰pNÚiL‬‬
‫‡‪»∆ ¬«∆ „Ú« ‰ÈÁ‬‬
‫‪» ∆¬« 6‬‬
‫)קודם( לעשייתה‪ ,‬לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה‪.‬‬ ‫‪„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ»¬ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ . ‰BÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪» ‰Ê∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ; ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¬« ÌÈ„È‬‬
‫‪ƒ«» 7‬‬
‫ומשימים את היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכים‪ ,‬ואחר‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˜eÏc» ≈ Ô‰Èza‬‬
‫‪∆ ≈»¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» 8‬‬
‫כך מסלקים היד‪ ,‬וזה נקרא עובר לעשייה" )רמ"א סי' רסג(‪.‬‬ ‫‪ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ Á˜BÏÂ‬‬
‫‪« ≈ ¿ , ÌÈÁ˙t‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿« ÏÚ« χBL‬‬ ‫‪≈  Ï·i‬‬‫‪« … ‰Ó« BÏ Ôȇ≈ 9‬‬
‫ואשת הגאון רבי פאלק הכהן בעל "דרישה ופרישה"‬ ‫‪≈»¿ iÁÂ‬‬
‫‪CÏ‬‬ ‫‪»«¿ .˙aL‬‬
‫‪»« ‚Ú‬‬ ‫‪∆… ÏÏÎa‬‬
‫‪«¿ƒ ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;p‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ˜ÈÏ„Óe‬‬
‫‪ƒ¿« 10‬‬
‫חידשה הלכה חדשה‪ :‬ביוםֿטוב שמותר להדליק נר‪ ,‬תברך‬ ‫‪ÌÏBÚ‰‬‬
‫‪» » CÏÓ‬‬ ‫‡‪∆∆ eȉÏ‬‬
‫‡‪≈… ¡ '‰ ‰z‬‬ ‫‪»« Cea» :‰˜Ï„‰‬‬
‫˜„‪»»¿« Ì‬‬
‫‪∆… 11‬‬
‫ואחרֿכך תדליק כדין כל מצוות שמברכים לפני עשייתן‪.‬‬ ‫‪.˙aLŒÏL‬‬
‫‪»« ∆ ≈ ˜ÈÏ„‰Ï‬‬‫‪ƒ¿«¿ eeˆÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ ÂÈ˙BˆÓa‬‬
‫˜‪» ¿ƒ¿ eLc‬‬
‫‪» ¿ƒ L‬‬
‫‪∆ ¬‡ 12‬‬
‫וכתב על זה בעל 'מגן אברהם' )סי' רסג( שלא חילקו‬ ‫‪̉a‬‬
‫‪∆» iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌÈc‰‬‬‫‪ƒ»¿« Ïk» ÏÚ« CnL‬‬ ‫‪≈»¿∆ C„k‬‬
‫‪∆∆¿ 13‬‬
‫חכמים בברכות‪ ,‬לברך פעם קודם עשייתן ופעם אחריהן‪,‬‬
‫אלא כיון שבשבת מוכרחים לאחר את הברכה עד לאחר‬
‫‪.ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬‫‪≈¿ƒƒ‬‬ ‫‪14‬‬

‫ההדלקה‪ ,‬הואֿהדין גם ביוםֿטוב‪ ,‬והביא ראיה מברכת‬
‫נטילת ידים )או"ח סי' קנח(‪" :‬נהגו שלא לברך עד אחר‬
‫הנטילה‪ ,‬משום שלפעמים אין ידיו נקיות )ואסור להוציא‬
‫שם שמים מפיו(‪ ,‬תיקנו כן בכל פעם של נטילת ידים )גם‬
‫כשידיו נקיות(" )וכן ב'תוספות' פסחים ז‪ ,(:‬אבל הגאון רבי‬
‫יחזקאל לנדא בעל 'נודע ביהודה' הצדיק את חידושה של‬
‫האשה הנזכרת‪ ,‬ואמר כי היא אשה אשר "נשאה לבה אותה‬
‫בחכמה"‪ ,‬כי רק כשנוסח הברכה הוא אחיד‪ ,‬כמו גבי נטילת‬
‫ידים לא חילקו חכמים לברך פעם לפני עשייתה ופעם‬
‫אחריה‪ ,‬אבל גבי הדלקה יש נוסח שונה ביוםֿטוב מבשבת‪,‬‬
‫לכן בשבת ‪ -‬אחר ההדלקה‪ ,‬וביו"ט לפניה‪" (11 .‬והיכן‬
‫ציונו )כיון שהוא מדברי סופרים(? ‪ -‬בתורה‪ ,‬שכתוב בה‪:‬‬
‫"אשר יאמרו לך תעשה" )דברים יז‪ ,‬יא(‪ .‬נמצא ענין הדברים‬
‫ופירושם כך הוא‪ :‬אשר קדשנו במצותיו‪ ,‬שציוה בהן‬
‫)במצוות התורה( לשמוע לאלו )החכמים( שציוונו להדליק‬
‫נר‪ ,‬וכן שאר המצות שהן מדברי סופרים )הל' ברכות פי"א‬
‫ה"ג(‪ .‬וזה לשון רבינו בפ"א מהל' ממרים‪" :‬כל מי שאינו‬
‫עושה כהוראתם )של חכמים( עובר בלאֿתעשה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫"לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך"‪ ,‬אחד )בין( דברים‬
‫‪ (2‬שבת כה‪ ,‬ע"א‪" :‬הדלקת נר בשבת חובה"‪ ,‬וברש"י‪:‬‬
‫"כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור"‪.‬‬
‫ובמדרש תנחומא )מצורע( תנו רבנן‪" :‬מנין שחייב אדם‬
‫להיות זריז ומזורז בהדלקת הנר? שנאמר‪ :‬וקראת לשבת‬
‫עונג )ישעיה נח‪ ,‬יג( זו הדלקת הנר"‪ .‬ובתלמוד מובא על‬
‫הפסוק‪" :‬המאכילך מן במדבר‪ ...‬למען ענותך" )דברים ח‪,‬‬
‫טז(‪ :‬אינו דומה מי שרואה ואוכל‪ ,‬למי שאינו רואה ואוכל‪,‬‬
‫וברש"י‪" :‬באכילת מן טועם כל המינים ואינו רואה אלא‬
‫מן" )יומא עד‪ .(:‬ה"עינוי" שבאכילת המן היה שטעמו טעם‬
‫מאכל שלא ראוהו‪ ,‬וכ"ה במדרש אבכיר )זרע אברהם לב"ר‬
‫פי"א אות א'( "ויענך וירעיבך וגו' מכאן להדלקת נרות בליל‬
‫שבת‪ ,‬שהאוכל ואין רואה מה שאוכל‪ ,‬אינו שבע ואינו‬
‫עונג"‪ .‬אולם גם אם אינו רוצה לאכול חייב בהדלקת הנר‪,‬‬
‫שהרי דרשו )שם( על הכתוב‪" :‬ותזנח משלום נפשי )איכה‬
‫ג‪ ,‬יז( אמר רבי אבהו‪ :‬זו הדלקת הנר בשבת"‪ ,‬וביאר רש"י‪:‬‬
‫הנר ‪ -‬הוא שלום בית‪" ,‬כי במקום שאין נר‪ ,‬אין שלום‪ ,‬מפני‬
‫שהולך באפילה ונכשל"‪ (3 .‬חצר שיש בה שכנים הרבה‪,‬‬
‫אסור מדברי סופרים לטלטל בה‪ ,‬עד שיתערבו במאכל אחד‬
‫שמניחין אותו מערב שבת )הל' עירובין פ"א ה"ו(‪ ,‬וזוהי‬
 ‫אכק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÔÈ„Â‬‬
‫‪ƒ»¿ .‰ÏÈl‰‬‬
‫‪»¿«« ÔÓƒ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ÌBi‰« ÔÓƒ ˜ÙÒ‬‬‫»‪≈» ‡e‰Â¿ .ÌB˜Ó‬‬ ‫שלמדו אותם מפי השמועה‪ ,‬והם תורה שבעלֿפה‪ ,‬ואחד‬
‫‪16‬‬ ‫‪.Ba ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ CÎÈÙÏe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ .ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ba‬‬ ‫דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה‬
‫‪17‬‬ ‫‪ȇˆBÓe‬‬
‫‪≈» ¿ ˙aL‬‬ ‫‪»« Úa‬‬
‫‪∆∆¿ ˙BLÓM‰‬‬
‫‪»¿ « ÔÈa≈ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰NBÚ‰Â‬‬
‫¿» ∆‬ ‫נדרשת בהן‪ ,‬ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא‪ ,‬ואחד דברים‬
‫שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה להם‪ ,‬והן‬
‫‪18‬‬ ‫‪el‡≈ ÌÈÎBÎÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ .ÌB˜Ó» ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« iÁ‬‬
‫‪»«  ‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ ˙aL‬‬‫«»‬ ‫הגזירות והתקנות והמנהגות‪ ,‬כל אחד ואחד מאלו השלשה‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ôȇ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ÔȇL‬‬
‫˜‪≈∆ ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌBia« Ìȇp‰‬‬
‫‚„‪ƒ ¿ƒ« ÌÈÏB‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡Ï‬‬‫‪… ‬‬ ‫דברים מצוה לשמוע להם )לחכמים(‪ ,‬הרי הוא אומר‪" :‬על‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ e‡iMÓe‬‬
‫‪»≈∆ ƒ .ÌÈBÈa‬‬
‫‡‪ƒ ≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,‰ÏÈla‬‬
‫‡‪»¿«« ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫פי התורה אשר יורוך"‪ ,‬אלו התקנות הגזירות והמנהגות‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ȇcÂ‬‬
‫‪«« ‰ÏÈÏ‬‬
‫‪»¿« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈBÈa‰‬‬
‫≈‡‪ƒ ≈« el‬‬ ‫שיורו בהן לרבים‪ ,‬כדי לחזק הדת ולתקן העולם"‪ (12.‬ראה‬
‫למעלה פ"א ה"ג‪.‬‬
‫‪ (19‬שבת לד‪ (20 :‬בפסחים צד‪ .‬אמרו‪" :‬משקיעת החמה‬
‫עד צאת הכוכבים )מהלך( ארבעה מילין" ובשבת לה‪ .‬מובא‬ ‫‪‡‰È‬‬
‫‪≈¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .˙aL‬‬
‫‪»« ÏL‬‬ ‫‪∆ a‬‬
‫‪≈¿ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ zÓ‬‬‫‪»À .‬‬ ‫‪1‬‬
‫שמשתשקע החמה עד הלילה מהלך שלשת רבעי מיל‪ ,‬ולא‬ ‫‪˜c˜„Ï‬‬
‫‪≈¿«¿ CÈvL‬‬
‫‪ƒ»∆ c‬‬‫‡‪»» Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰a‰‬‬
‫ˆ‪≈¿« ÔeiÚƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» c‰‬‬
‫«»»‬ ‫‪2‬‬
‫ארבעה מילין? ‪ -‬בסתירה זו עסקו גדולי הראשונים‪,‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,p‰‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ BÈÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eÒ‡»  B˙i‡a‬‬
‫‪»ƒ ¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫רבינוֿתם סובר )ב'תוספות' פסחים שם( שיש שני מיני‬
‫‪.‰hÈ‬‬
‫«∆‬ ‫‪4‬‬
‫שקיעות‪ :‬א( "התחלת" שקיעה ‪ -‬משגוף השמש מתכסה‬
‫מעינינו‪ .‬ומאז עד יציאת שלשה כוכבים‪ ,‬מהלך ארבעה‬ ‫‪ (13‬מפני שנר חנוכה אסור להשתמש לאורו )פ"ד מהלכות‬
‫מילין‪ ,‬וזמן שלשת מילין ורבע )מתוך ארבעת מילין אלו(‬ ‫חנוכה הלכה ו'( הוצרך לכתוב שנר שבת מותר להשתמש‬
‫הוא ודאי יום‪ ,‬ב( "סוף שקיעת החמה‪ ,‬שאז מתחיל בין‬ ‫בו‪ .‬וגם הגאונים כתבו כן בתשובותיהם )אוצר הגאונים חלק‬
‫השמשות שהוא ספק יום ספק לילה‪ ,‬ונמשך בזמן מהלך‬ ‫התשובות סימן כא( "כשאמרו חכמים שלא לקרוא בנר של‬
‫שלשת רבעי מיל עד יציאת ג' כוכבים‪ .‬וכן פסקו בשו"ע‪.‬‬ ‫שבת לא משום קדושה אלא שמא יטה"‪ (14 .‬יטה הנר‬
‫אבל פוסקים אחרים‪ ,‬וביניהם הגאון רבי אליהו מוילנה‪,‬‬ ‫להביא השמן לפי הפתילה כדי שידלק יפה‪ ,‬ונמצא מבעיר‬
‫סוברים שעם התחלת השקיעה‪ ,‬מיד בין השמשות‪ .‬ואת‬ ‫בשבת ועובר על "לא תבערו אש ביום השבת"‪.‬‬
‫הסתירות שבין השיעורים מיישבים באופן אחר )שיעור מיל‬
‫הוא לדעת השו"ע )או"ח סי' תנט( ‪ 18 -‬דקות‪ ,‬לדעת‬ ‫‪˙ÚȘL‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ Ì‬‬‫‪∆… ,ÌBÈ „BÚaÓ‬‬
‫‪¿ƒ ˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚ 5‬‬
‫‪ƒ» ˜ÈÏ„n‰‬‬
‫הרמב"ם בפירוש המשניות פסחים פ"ג מ"ב ‪ 24 -‬דקות‪,‬‬ ‫‪ÔÓƒ ˙BÈ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ c‬‬ ‫‪»» ÏÚ« ˙BeˆÓ‬‬‫‪À¿ ÌÈLÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ .‰nÁ‰‬‬
‫‪» «« 6‬‬
‫‪ (21‬שבת לה‪ ,‬ע"ב‪.‬‬ ‫ולדעת אחרונים )‪ 22‬דקות(‪.‬‬ ‫‪˙B˜eÒÚ‰‬‬
‫‪¬» Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈzaa‬‬
‫‪ƒ»« ˙BÈeˆÓ¿ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ , ÌÈL‡‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¬» 7‬‬
‫‪ (22‬שמא הוא לילה וקדש עליו השבת ואסור להדליק נר‪.‬‬ ‫‪Lȇ‰‬‬‫ˆ‪ƒ» CÈ‬‬‫‪ƒ» ÔÎŒÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪≈ ƒ « «¿ . ˙Èa‰‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ«« ˙·ÏÓa‬‬
‫‪∆ ∆¿ƒ 8‬‬
‫‪ (23‬בהל' שביתת עשור פ"א ה"ו‪ ,‬מובא‪" :‬צריך להוסיף‬ ‫‪ÈL‡Ïe‬‬
‫‪≈¿«¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» ÓBÏÂ‬‬
‫‡‪« ¿ ,Ck» ÏÚ« Ô˙B‬‬
‫‪» ˜cÏÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ,ÔȉʉÏ‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ 9‬‬
‫מחול על הקודש בכניסתו וביציאתו" ביום הכיפורים‬ ‫‪.p‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ e˜ÈÏ„‰‬‬
‫‪ƒ¿« :CLÁzL‬‬
‫˜„‪« ¿∆∆ Ì‬‬‫‪∆… ˙aL‬‬
‫‪»« Ú‬‬ ‫‪∆∆ B˙È≈ 10‬‬
‫כמבואר ביומא פא‪ :‬ודעת הראשונים ובכללם הרי"ף‬ ‫‪Ôȇ≈  ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ˜ÙÒ‬‬‫‪≈» ,˙aM‰‬‬
‫‪»« « ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ˜ÙÒ‬‬‫‪≈» 11‬‬
‫והרא"ש‪ ,‬שכמו כן מצותֿעשה מן התורה להוסיף מחול על‬
‫‪.ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫הקודש באיסור עשיית מלאכה‪ ,‬בכניסת שבת וביציאתה‪,‬‬
‫וזמן תוספת זה קודם בין השמשות כשעדיין יום ודאי‪ ,‬אבל‬ ‫‪ (15‬כן הוא במשנה )שבת לא‪" (:‬על שלש עבירות נשים‬
‫בין השמשות אינו נחשב לתוספת‪ ,‬שהרי אסור במלאכה‬ ‫מתות בשעת לידתן‪ ,‬על שאינן זהירות בנדה בחלה‬
‫מספק‪ ,‬שמא הוא כבר לילה‪.‬‬ ‫ובהדלקת הנר ]לכבוד שבת["‪ (16 .‬ולפיכך‪ ,‬אם ירצה‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ Ôȇ≈ ,˙aLÏ‬‬ ‫‪»« ¿ da» ÔȘÈÏ„nL‬‬ ‫‪» ƒ¿ .‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ ‰ÏÈ˙t‬‬ ‫הבעל להדליק בעצמו ‪ -‬האשה קודמת )ב"ח סי' רסג(‪.‬‬
‫‪ (17‬ובמדרש תנחומא )פ' מצורע( אמרו‪" :‬ולמה נמסרה‬
‫‪23‬‬ ‫ˆ‪Ó‬‬
‫‪∆∆ : ÔB‚k¿ ,Ba ˙ÎÒÎÒÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪∆∆¿«¿ e‡‰L‬‬ ‫‪»∆ cÓ‬‬
‫‡‪»»ƒ d˙B‬‬‫»‬
‫‪ıt‬‬
‫מצות הדלקת הנר לאשה? אמר הקדושֿברוךֿהוא‪ :‬היא‬
‫‪24‬‬ ‫‪«À ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔzLÙe‬‬
‫‪»¿ ƒ Ê‡‰‬‬‫‪∆∆» ÓˆÂ‬‬
‫‪∆∆¿ ÈLÓe‬‬
‫‪ƒ ∆ ÚNÂ‬‬
‫¿ ≈»‬ ‫כבתה נרו של עולם )=גרמה מיתה לאדם הראשון( שכתוב‬
‫‪25‬‬ ‫‪;Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÈk‰‬‬
‫‪ƒ«» ıÚ‰‬‬
‫‪≈» ÈÈÓe‬‬
‫‪≈ ƒ Ϙc‬‬‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÈÒÂ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫נר אלקים נשמת אדם )משלי כ'(‪ ,‬לפיכך תשמור מצות נר"‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰ˆeÙ‬‬
‫‪» ¿ ‰zLt‬‬‫‪»¿ ƒ :ÔB‚k¿ ,Ba ˙ÈÏ˙‬‬
‫‪≈¿ƒ e‡‰L‬‬
‫‪»∆ cÓ‬‬
‫‡‪»»ƒ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪ (18‬בגמרא )שבת לד‪ (.‬אמרו‪" :‬אףֿעלֿגב דאמרו רבנן‬
‫‪27‬‬ ‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» ˜ÈÏ„n‰Â‬‬
‫‪ƒ¿««¿ .Ô‰∆»a ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔÙb‬‬
‫‪∆∆ ÓˆÂ‬‬
‫‪∆∆¿ LL‬‬‫‪≈ È„‚e‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÓƒ ‡ˆBi‰‬‬
‫‪≈ « a‬‬
‫‪… ¿ ˜ÈÏ„iL‬‬
‫∆«¿‪ƒ‬‬ ‫חשיכה כו' הדליקו את הנר ‪ -‬צריך למימרינהו בניחותא‬
‫)צריך לאמרם בנחת("‪] .‬ורבינו השמיט זאת מספרו כאן‪,‬‬
‫‪ (24‬שבת כא‪ ,‬ע"א‪ .‬חוט כפול שנותנין בשמן להדליק נר‪.‬‬ ‫מפני שעיקרו של דבר הוא מחמת הכלל שאמרו חכמים‬
‫‪ (25‬אבל ליום טוב ‪ -‬מותר‪ ,‬שישנו בברייתא )שבת כד‪:(.‬‬ ‫בסדר הנהגת האדם בביתו‪" :‬אל יטיל אדם אימה יתירה‬
‫"כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת‪ ,‬מדליקין בהם‬ ‫בתוך ביתו" )וכן מפורש בשאילתות פרשת תצוה סימן סג‪,‬‬
‫ביוםֿטוב"‪ ,‬כי אין מקום לגזור "שמא יטה" כיון שהבערה‬ ‫וכן נראה בגיטין ו‪ (:‬והביאו רבינו בפט"ו מהל' אישות‬
‫מותרת ביוםֿטוב‪ ,‬כמבואר להלן בהל' שביתת יו"ט פ"א‬ ‫הי"ט‪" :‬ולא יטיל עליה )=על אשתו( אימה יתירה ויהיה‬
‫ה"ד‪ (26 .‬האש נאחזת בנר בקפיצות‪ ,‬ואינה בוערת בבת‬ ‫דיבורו עמה בנחת"[‪.‬‬
‫אחת‪ ,‬ומפני שאינה דולקת יפה‪ ,‬חוששים שמא יטה השמן‬
‫אל הפתילה ויתחייב משום מבעיר בשבת‪ (27 .‬משנה‬ ‫‪ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ e‡iL‬‬
‫‪»≈∆ „Ú« ‰nÁ‰‬‬ ‫‪«¿ ƒ∆ ƒ .„ 13‬‬
‫‪»«« Ú˜LzMÓ‬‬
‫)שבת כ‪" :(:‬במה מדליקין‪ ,‬ובמה אין מדליקין"‪ (28 .‬שבת‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ "˙BLÓM‰‬‬
‫"‪»¿ « ÔÈa‬‬
‫‪≈ ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ‡e‰ ,ÌÈBÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ 14‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בכק‬
‫‪         ‬‬
‫חילקו חכמים( ‪ -‬לא גזרו רבנן‪ (46 .‬כי במדורה מתוך‬ ‫כ‪ ,‬ע"ב‪" :‬הוסיפו על אלו )שבמשנה( של צמר ושל שער"‪.‬‬
‫שההיסק רב‪ ,‬כל חלק מבעיר את חבירו )רש"י(‪.‬‬ ‫‪ (29‬בלשון המשנה "כלך"‪ :‬בנוסח 'מעשה רוקח' חסרה‬
‫המלה "ומשי"‪ (30 .‬בלשון המשנה "לכש"‪ (31 .‬שלא‬
‫‪11‬‬ ‫‪CLÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡‰iL‬‬
‫ˆ‪≈¿∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» ,˙aLÏ‬‬
‫‪»« ¿ Ba ÔȘÈÏ„nL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ ÔÓL‬‬‫‪∆∆ .Á‬‬ ‫נזקה מפסולת‪ .‬ובלשון המשנה "חוסן"‪ (32 .‬חוטי הקרום‬
‫‪12‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÔÈÎLÓ‬‬
‫‪ƒ» ¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÓL‬‬‫‡‪ƒ»¿ Ï‬‬‫‪»¬ .‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‡‪» ƒ¿« Á‬‬ ‫««‬ ‫הפנימי של עץ התמר‪ (33 .‬בנ"א‪ :‬הדקים )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪‰ÈχÂ‬‬
‫‪»¿«¿ ˜È˜ƒ ÔÓLÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ ¿ ‰ÂÚLÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¬« ¿ ˙ÙÊ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ :ÔB‚k¿ ,‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ (34‬ששנו במשנה ואינם מצויים בזמננו‪ (35 .‬במשנה שבת‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ ‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈  ÏÁÂ‬‬
‫»≈∆‬ ‫)כז‪ (:‬תנן‪" :‬כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן"‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈÓLa‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙ÈÏ˙‬‬
‫‪≈¿ƒ e‡‰» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ˙BÏÈ˙Ùa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫ופירש"י‪" :‬אין מדליקין בו לעשות פתילה ‪ -‬מצמר גפן"‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪p‰‬‬
‫‪≈« B‡ ‰È‰È‬‬‫‪∆¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬‫‪»≈¿ ?‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‡‪» ƒ¿« Á‬‬ ‫‪«« ÌÈÎLÓ‬‬
‫‪ƒ» ¿ƒ‬‬ ‫אבל ה'תוספות' שם ד"ה כל היוצא‪ ,‬כתבו שמעשים בכל‬
‫‪17‬‬ ‫‪.dB‡Ï‬‬
‫‪» ¿ LnzLiL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ‰ÚLa‬‬‫‡‪»» ¿ d˙B‬‬
‫‪» ‰hÈÂ‬‬‫‡‪∆«¿ ,ÏÙ‬‬
‫»≈‬ ‫יום שמדליקין בצמר גפן משום שצמר גפן מין זרעים הוא‬
‫ואינו עץ )ובדבר פשתן‪ ,‬עיין שם ב'תוספות' מה שכתבו‬
‫‪ (47‬משנה )שבת כ‪ (:‬במה מדליקין‪ ,‬ובמה אין מדליקין‪.‬‬ ‫בזה(‪ (36 .‬שבת כ‪ ,‬ע"ב‪ .‬והטעם הוא שמא תכבה ויביא‬
‫‪ (48‬שרף שחור‪ ,‬קל להשרף שעושים מעצים ידועים‪.‬‬ ‫להטות בשבת )תוס' רי"ד כ"י(‪ .‬וה'לבוש' כתב כדי שתהא‬
‫‪ (49‬דונג‪ ,‬חומר כתום הנוצר עלֿידי הדבורים‪ (50 .‬שמן‬ ‫שלהבת עולה יפה מיד עם סילוק ידו‪ ,‬כמו בהדלקת המנורה‬
‫‪ (51‬זנב כבשים שמנים‪.‬‬ ‫עשוי מפרי עץ הקיקיון‪.‬‬ ‫שכתוב בה "להעלות נר תמיד" ואףֿעלֿפי שכן הוא‬
‫‪ (52‬חלב משומן החי‪ ,‬המתהווה על הקרומים‪.‬‬ ‫שבכמה דברים שוה הדלקת נר לשבת כהדלקת המנורה‬
‫‪ (53‬ויתחייב משום מבעיר‪ .‬ובפירוש המשניות‪ ,‬כתב רבינו‬ ‫במקדש )'לקראת שבת' עמוד יב( ‪ -‬בגמרא שם נראה‬
‫)שבת פרק ב( שאם ידליק בשמנים אלה "יהיה אור הנר‬ ‫כהטעם הראשון )שהקשו שם לרבי יוחנן דעצים של בבל‬
‫חלוש וחשוך ויניחנו ויצא‪ ,‬וזה אסור‪ ,‬לפי שהעיקר אצלנו‪:‬‬ ‫אין צריכין רוב‪ :‬השתא פתילה אמר עולא המדליק צריך‬
‫הדלקת נר בשבת חובה"‪ ,‬וכן פירש ריב"ן ב'תוספות ישנים'‬ ‫שידליק ברוב‪ ,‬היוצא עצים ‪ -‬מיבעיא(‪.‬‬
‫)שבת כא‪ (.‬וראה למעלה הערה ו'‪.‬‬
‫‪ÔȇL‬‬
‫„‪≈∆ ‬‬‫‪»» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« Ba ÔȘÈÏ„nL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ c‬‬ ‫‪≈ « .Â‬‬
‫‪»» CBk‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ô˙B‬‬
‫‪≈  eÁBnpL‬‬ ‫„‚‪ƒ∆ ÌÈ‬‬
‫‪ƒ» È˜Â‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ BÎÈz‰L‬‬ ‫‪∆≈ .Ë‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÏÁ‬‬ ‫‪ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ,‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙BÚ‰Ï‬‬
‫‪¬«¿ ̇ƒ :Ba ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÓL‬‬
‫‡‪ƒ»¿ Ï‬‬‫‪»¬ . ˜ÈÏ„Óe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿« e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÔÎB˙Ï‬‬
‫¿ »‬ ‫‪‡‰zL‬‬
‫‪≈¿∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙BL˜‰Ï‬‬
‫‪¿«¿ ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ;eÒ‡»  ‰B‬‬
‫»‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪∆» ÔȘÈÏ„nL‬‬
‫‪Ô‰a‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿«∆ ÌÈÓLa‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ ÔÚ‬‬
‫‡‪»¿≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÏLÏzLz‬‬
‫‪≈ ¿«¿ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙„ÓBÚ‬‬
‫∆∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ÔÈÎLÓ‬‬
‫‪ƒ» ¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˜ÈÏ„È‬‬
‫‪ƒ¿« ‡Ï‬‬
‫‪… ‬‬
‫‪ (37‬שבת כא‪ ,‬ע"א‪ .‬אף שעלֿידי הכריכה‪ ,‬האור נאחז יפה‬
‫‪ (54‬שבת כא‪ (55 .‬באור‪ (56 .‬שלפי הדין‪ ,‬מדליקים‬ ‫בפתילה ומאיר‪ ,‬ולא יבוא להטות ‪ -‬גם כן אסור‪ ,‬שמא ידליק‬
‫באלו שנמשכים אחר הפתילה‪ .‬ורק חכמים אסרו‪ ,‬גזירה‬ ‫בפתילה הגרועה לבדה‪ (38 .‬תיפול‪ (39 .‬שבת כא‪ ,‬ע"א‪:‬‬
‫שמא ידליק בחלב שאינו מהותך וקרבי דגים שלא נימוחו‪,‬‬ ‫"רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ :‬של בית אבא היו כורכין‬
‫אבל אם עירב בהם שמנים שמדליקים בהם ‪ -‬לא גזרו‪.‬‬ ‫פתילה על גבי אגר )שהוא פסול לפתילה( ומדליקין"‪.‬‬
‫‪ (57‬למעלה בהלכה ח‪ (58 .‬בגמרא שם )כ"י אוקספורד(‬ ‫ומדברי רבינו משמע‪ ,‬שכורכם ביחד ומותר להדליקם‪ ,‬כיון‬
‫בענין עירב שמן כשר בפסול‪" :‬אין מדליקין ‪ -‬לפי שאינן‬ ‫שכוונתו להעמיד הפתילה ולא להוסיף אורה‪ .‬אבל רש"י‬
‫נדלקין"‪.‬‬ ‫פירש‪" :‬שלא היו מדליקין האגוז‪ ,‬אלא סומך עליו הפתילה‬
‫שלא תטבע בשמן"‪ .‬ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו‪ ,‬שכוונתו‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;Ú« BÁÈL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔËÚa‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ .È‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÔȘÈÏ„Ó‬‬ ‫רק להעמיד הפתילה‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .p‰‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ LÈÏ‬‬
‫‪≈ ≈ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰BÁÂ‬‬
‫‪» ¿ ,‡ˆÈÂ‬‬
‫‪≈≈¿ epÁÈpÈ‬‬
‫«‪∆ ƒ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÓƒ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÁwÈ‬‬‫‪«ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ;BË BÁÈL‬‬ ‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪ƒ√¿ ÏÚ« Ïet ÏL‬‬
‫‪≈¿ƒ , Èˆ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ÒÈ‚e‬‬
‫‪ƒ¿ ÁÏÓ‬‬‫‪«∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ Èbb‬‬ ‫‪ƒ¿ .Ê 5‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÈ˙B‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,ÔÏ‬‬
‫‪»» ËÙa‬‬
‫‪¿≈¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÛÚ» ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪≈« ÏÎÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,„BÚ» .p‰‬‬ ‫‪»¿ .˙aL‬‬
‫‪»« ÏÈÏa‬‬ ‫„‪≈¿ ˜ÏB‬‬
‫‪≈ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,˙aL‬‬ ‫‪»« Úa‬‬
‫‪∆∆¿ p‰‬‬
‫‪≈« Ètƒ 6‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰kÒ‬‬
‫‪»»« È„ÈÏ‬‬
‫‪≈ ƒ ‡ÈÂ‬‬
‫‪…»¿ ,ÛÚ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;ÏÁa‬‬
‫‪… ¿ elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫∆‬ ‫≈‬ ‫‪ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪˙aLa‬‬
‫»‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‪ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫≈‬ ‫∆‬ ‫‪ƒ¿« 7‬‬
‫‪˙BÏÈ˙t‰‬‬

‫‪,dB‡Ï‬‬
‫‪» ¿ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ÔÈa≈ ,dc‚k‬‬
‫‪»¿∆¿ ÌnÁ˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÔÈa≈ .‰e„Ó‬‬
‫‪» ¿ 8‬‬
‫‪ (60‬פסולת הזפת המשמשת למאור‪.‬‬ ‫‡‪ (59 eÒ‬שבת כד‪:‬‬‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫˜‪… ¿ . Ú˜‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÔÈa≈ , ‰BÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« ÔÈa≈ 9‬‬
‫‪ (61‬ביותר‪ ,‬אבל "נפט" שלנו ו"גז" שדרך העולם להדליק‬ ‫‪.„Ïa‬‬
‫‪»¿ƒ Ï‬‬‫‪≈¿ ‰ÏÈ˙t‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô˙BNÚÏ‬‬
‫‡‪» ¬« ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪10‬‬
‫בהם‪ ,‬אף שריחם רע במקצת‪ ,‬אבל מכיון שלא יניחם ויצא‬
‫מותר להדליק בהם )'משנה ברורה' סי' רסד(‪" (62 .‬שאלו‬ ‫‪ (40‬תוספתא‪ ,‬שבת פ"ב‪ .‬חתיכה זעירה עגולה‪.‬‬
‫את פי מהר"מ )מרוטנבורג( אם כן‪ ,‬איך רגילים להניח הנר‬ ‫‪" (41‬שהמלח צולל את השמן שימשך אחר הפתילה"‪,‬‬
‫בבית ולאכול בחצר? והשיב‪ :‬שהנרות לעונג נצטוו ולא‬ ‫ולפיכך אין כאן איסור של "לא תנחשו" )רש"י שבת סז‪.(:‬‬
‫לצער‪ ,‬ואם הוא נהנה בחצר יותר‪ ,‬מפני האויר או מפני‬ ‫‪ (42‬גרגר של פולים גרוסים טחונים טחינה גסה‪.‬‬
‫הזבובים‪ ,‬מותר לאכול בחצר" )'הגהות מיימוניות'(‪.‬‬ ‫‪ (43‬שיהא הנר שוהה ולא ידלק מחר‪ (44 .‬שבת כא‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ (63‬שבת כה‪ ,‬ע"ב‪ .‬שרף הנוטף מעצי הקטף‪.‬‬ ‫והובא למעלה פ"ג הי"ט‪ (45 .‬בגמרא שם "על גבי כירה"‪.‬‬
‫‪" (64‬והמסתפק מן השמן שבנר‪ ,‬חייב משום מכבה"‪,‬‬ ‫וכנוסחת רבינו כן הוא ברי"ף ועוד‪ .‬ולפי נוסח זה השמיענו‬
‫כמבואר להלן בפי"ב ה"ב‪ (65 .‬ו"נדבק בכתלי הבית‬ ‫שגם במנורה שהדרך להדליק בה בפתילות ושמנים‪ ,‬והיה‬
‫ומדליק את הבית" )רש"י שבת כו‪ (.‬ועיין שם ב'תוספות'‪.‬‬ ‫מקום לאסור בה גם מדורה משום "לא פלוג רבנן" )=לא‬
 ‫גכק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫בעששית שמדליק בה‪ ,‬כדי להגביה השמן‪ ,‬אם אינו מתכוון‬ ‫‪:ÔB‚k¿ ,ÌÈÓL‬‬
‫‪ƒ»¿ ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À .‡È‬‬ ‫‪1‬‬
‫לכיבוי" )תשובת הגאונים בשם רב נטרונאי גאון(‪.‬‬ ‫‪Ôȇ≈ .Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙ÙÏÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆¿ ÔÈÓLÓLÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿À ¿ ÔBˆ¿ ÔÓL‬‬
‫∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪,p‰‬‬
‫˜‪≈« B‡Ï¿ ÔÈB‬‬
‫‪ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,p‰‬‬ ‫‪ƒ Ôȇ≈ .„È‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ ÔÈÏBt‬‬ ‫‪.„Ïa‬‬
‫‪»¿ƒ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ enL‬‬
‫‡‪»∆ el‡≈ ‡l‬‬
‫»‡‪»∆ eÒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰Ê∆ ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .˙BÓB˜ ÈzL‬‬
‫‚‪≈¿ dB‬‬
‫‪« » elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫‪ (66‬פרי האדמה ממין הצנונות‪ ,‬וממינים אלה עושים שמן‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪dB‡Ï‬‬
‫‪» ¿ ‰ÏÙÈ‬‬‫‪∆¿« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‡˜È‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰BÈÏÚa‬‬
‫‪» ¿∆» p‰Â‬‬
‫«‪≈«¿ ‰Ê∆ b‬‬ ‫‪ (67‬שבת כו‪ ,‬ע"א‪" :‬רבי טרפון אומר‪ :‬אין מדליקין אלא‬
‫‪22‬‬ ‫˜‪ÔÈB‬‬
‫‪ƒ ÌÈL‬‬‫‪ƒ«¿ eÈ»‰ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰hÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ ÁkLÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡nL‬‬‫‪»∆ ,‰BzÁza‬‬
‫««¿ »‬ ‫בשמן זית בלבד‪ ,‬עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏkL‬‬‫‪»∆ ,p‰‬‬
‫‪≈« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙B˜Ï‬‬‫‪¿ƒ ÔÈzÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪ƒ»À  „Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÚa‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין‪ ,‬ומה‬
‫‪24‬‬ ‫‪,ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÁÎL‬‬‫‪«» ̇ƒ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÈkÊÓ‬‬
‫‪ƒ¿« Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות‪ ,‬ומה‬
‫יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה אלא נפט?‬
‫‪25‬‬ ‫‪.BÈÚa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ „eË» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ÏkL‬‬
‫∆»‬ ‫‪ -‬אלא אין לך לאסור אלא מה שאמרו חכמים אין‬
‫‪ (80‬שבת יא‪ .‬יב‪ .. :‬אין בודקים בגד לבער כנים ממנו‪.‬‬ ‫מדליקין"‪ (68 .‬בגמרא )שבת כג‪ (.‬אמרו‪" :‬כל השמנים‬
‫‪ (81‬דברים שצריכים עיון רב‪ (82 .‬הנר להביא השמן לפי‬ ‫כולן יפין לנר‪ ,‬ושמן זית מצוה מן המובחר"‪ .‬אבל יש‬
‫הפתילה‪ ,‬כדי שידלק יפה‪ .‬וזה רק בשמן ופתילה‪ ,‬שכל פעם‬ ‫מפרשים שהמדובר בנר חנוכה ולא בנר שבת )'הגהות‬
‫צריך להטות את השמן לפתילה‪ ,‬אבל במאור אחר‪ ,‬הדולק‬ ‫מיימוניות' פ"ד דחנוכה אות ה'‪ ,‬ועיין ב'תוספות' שם ד"ה‬
‫מהתחלה עד הסוף ואין האור מתמעט עד שיכלה‪ ,‬אין חשש‬ ‫מריש‪ ,‬וצ"ע(‪.‬‬
‫שמא יטה )'מסגרת השולחן'(‪ (83 .‬בספר אחד‪ .‬אבל בשני‬
‫ספרים אסור‪ ,‬שכל אחד מעיין בספרו ואינו משגיח על‬ ‫‪,p‰‬‬
‫‪≈« Ètƒ ÏÚ« ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ‡ÏÓ‬‬
‫‪≈» wÓ‬‬
‫‪»À¿ ÈÏk‬‬
‫‡„‪ƒ¿ Ì‬‬
‫‪»» ÔzÈ‬‬ ‫‪… .È 4‬‬
‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫חבירו‪ .‬ומטעם זה אין אומרים פיוטים בביתֿהכנסת בליל‬ ‫‪‰pzÈÂ‬‬
‫‪»∆¿ƒ¿ ÔÓL‬‬
‫˜‪∆∆ ‰Ú‬‬‫‪»»¿ ‡lÓÈ‬‬
‫‪≈«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÛhÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ 5‬‬
‫יוםֿטוב שחל בשבת‪ ,‬אבל ביום הכיפורים מותר‪ ,‬שאימת‬ ‫‪‡‰zL‬‬
‫‪≈¿∆ ÏÈLa‬‬ ‫‪ƒ¿ ƒ dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ‰ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪» ƒ¿« L‡‬‬ ‫‪… ÔzÈÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ,p‰‬‬
‫‪≈« „ˆa‬‬
‫‪«¿ 6‬‬
‫יום הכיפורים עליו‪ ,‬כמו גבי תינוקות בהלכה טו‪ ,‬אבל שאר‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ , ÈÏkaL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿«∆ ÔÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÓƒ ÁwÈ‬‬
‫‪«ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ .˙‡BL‬‬
‫‪∆∆ 7‬‬
‫התפילה מותר להתפלל‪ ,‬שהיא שגורה בפי הכל‪ ,‬ודומה‬ ‫‪ÔÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÓƒ ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ ˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ eÒ‡Â‬‬
‫‪»¿ ,pa‬‬
‫‪≈« Ò‡Ó‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… 8‬‬
‫ל"ראש הפרשה" שבהלכה טו‪.‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÛË‬‬
‫‪«» elÙ‡Â‬‬ ‫‪ƒ¬« ,p‰‬‬
‫‪≈« ‰˙k‬‬
‫‪»¿» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,Ba ˜Ï„‰L‬‬
‫‪«¿À∆ 9‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,p‰‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ Ôa‬‬
‫‪»« ÈÙÏ‬‬
‫˜‪≈¿ƒ ÔÈB‬‬
‫‪ƒ ˙B˜BÈz‰‬‬‫‪ƒ« .ÂË‬‬ ‫‪aÁ‬‬
‫‪≈ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . eq‡ƒ ˙ÓÁÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¬≈ ‰ˆ˜Ó‬‬
‫‪∆¿À ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;p‰‬‬
‫‪≈« 10‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‡˜È‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… ‡e‰ Ï‬‬‫‪»¬ ; ÔnLÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿« ¿ ‰L‬‬
‫∆»«‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙ÈÒÁe‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ „ÈÒa‬‬‫‪ƒ¿ p‰‬‬
‫‪≈« χ∆ ÔÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« 11‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪„Ú« p‰‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ ÙÒa‬‬
‫‪∆≈¿ ˙B‡Ï‬‬
‫‪¿ƒ BÏ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‡‪»» Ô˙ÓÈ‬‬
‫≈ »»‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪12‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,Ô˙B˜‰Ï‬‬
‫ˆ‪» ¿«¿ CÈ‬‬‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ‰Lt‰‬‬
‫‪» »»« L‡‬‬ ‫‪… ‰‡iL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪ (69‬שבת כט‪ ,‬ע"ב‪ (70 .‬ויתחייב משום מכבה )להלן פי"ב‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÂÈÙÏ‬‬
‫˜‪»»¿ ÔȇB‬‬
‫‪ƒ ¿ ̉Â‬‬‫‪≈¿ Ô„Èa‬‬
‫‪»»¿ Ùq‰‬‬
‫‪∆≈« Ô˙B‬‬
‫»‪≈ Ck‬‬ ‫ה"ב(‪ (71 .‬ולפי זה‪ ,‬אפילו הכלי או הקערה הם חרס‪ ,‬גם‬
‫כן אסור )גמרא שם(‪ (72 .‬שבת מד‪ ,‬ע"א‪ (73 .‬מיוחד‬
‫‪ (84‬במשנה שבת יא‪" .‬באמת אמרו‪ ,‬החחזן רואה היכן‬ ‫ומזומן לדבר איסור‪ ,‬כמבואר להלן פכ"ו ה"ד‪" :‬מותר השמן‬
‫התינוקות קורין"‪ (85 .‬שאימת רבם עליהם‪ ,‬ואין פושטים‬ ‫שבנר ושבקערה‪ ,‬שהדליקו בהן באותה שבת‪ ,‬אסור להסתפק‬
‫יד לנגוע בדבר אפילו בחול אלא על פי רבם; ובירושלמי‬ ‫ממנו באותה שבת‪ ,‬מפני שהוא מוקצה מחמת איסור"‪.‬‬
‫שבת פ"א ה"ד יש עוד טעם‪ ,‬כי אין התלמידים מעוניינים‬ ‫‪ (74‬כיון שנעשה כלי אחד "בדיל מיניה" ‪ -‬מרחק עצמו‬
‫להאריך את הדלקת הנר‪ ,‬אדרבה‪ ,‬הם רוצים למהר ולקצר‬ ‫ממנו ‪ -‬משום איסור שבת‪.‬‬
‫לימודם‪ ,‬ולפי טעם זה מותר‪ ,‬אפילו אין רבם בבית‪.‬‬
‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ Ba Ïa˜Ï‬‬‫‪≈«¿ p‰‬‬
‫‪≈« ˙Áz‬‬
‫‪«« ÈÏk‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ .‚È 13‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈ˙B‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔeiÚa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔÈk‬‬
‫‪ƒ»ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÌÈÓBc‰‬‬
‫‪ƒ « ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ .ÊË‬‬ ‫‪ ÌBÈ „BÚaÓ‬‬
‫‪¿ƒ B˙‬‬
‫‪»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . BΉÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¬≈ ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏhÓ‬‬
‫‪≈«¿ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ 14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÔÈÁ‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ p‰‬‬‫‪≈« B‡Ï¿ ÔÈ˜‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ eÒ‡»  ‰a‰‬‬‫«¿≈‬ ‫‪Ba Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ p‰‬‬‫‪≈« ˙Áz‬‬‫‪«« ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ .zÓ‬‬ ‫‪»À 15‬‬
‫‪33‬‬ ‫˜‪eÒ‡» ,Úe‬‬
‫‪« » BȇL‬‬‫‪≈∆ LnL‬‬ ‫‪»« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰hÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ ÁkLÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡nL‬‬
‫∆»‬ ‫‪BÏha‬‬
‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… È‰Â‬‬
‫‪≈¬« , LnÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , ˙BˆBˆÈƒ 16‬‬
‫‪‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,p‰‬‬
‫‪≈« B‡Ï¿ ˙BÚ˜e‬‬‫‪»¿ ˙BÒBk ˜cÏ‬‬ ‫‪… ¿ƒ BÏ‬‬ ‫‪ÚÓ‬‬
‫‪∆∆≈ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« , ÌÈÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ« BÎB˙Ï¿ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ eÒ‡Â‬‬
‫‪»¿ .BÏËÏËlÓ‬‬
‫‪¿¿«¿ƒ 17‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ËÙ‬‬
‫‪¿¿≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ a‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈ ,˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ« ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ a‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈  ÔÈkÓ‬‬
‫«‪» ƒ‬‬ ‫‪.˙BˆBˆÈp‰‬‬
‫‪ƒ« Èeakƒ ˜Ó‬‬
‫‪≈»¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙aL‬‬‫«»‬ ‫‪18‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪B‡Ï¿ ˜cÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ BÏ zÓ‬‬
‫˜‪»À ,Úe‬‬
‫‪« » LnL‬‬ ‫‡‪»« Ï‬‬‫‪»¬ .« BB‡L‬‬‫∆‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰a‰‬‬
‫ˆ‪≈¿« ÔeiÚƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙BÚ˜e‬‬
‫‪»¿ ˙BÒBk p‰‬‬ ‫«≈‬ ‫‪ (75‬שבת מב‪ ,‬ע"ב‪ (76 .‬מהכנתו‪ ,‬כלומר ממה שהכלי‬
‫‪38‬‬ ‫‪˜cÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ BÏ ÔÈBÓ‬‬
‫‪ƒ Ôȇ≈  ˙ÈÊ‬‬ ‫‪ƒ« ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ ≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫מוכן לו לעשות "ואסור מפני שהוא כסותר" )להלן פכ"ה‬
‫‪39‬‬ ‫‪.epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˜tzÒÈ‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬‫‪»≈¿ ,zÓ‬‬
‫‪»À ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫¿« « ‪ƒ‬‬ ‫הלכה כ"ג( שמתחילה היה מותר לטלטל הכלי‪ ,‬ועכשיו‬
‫אוסרו בטלטול מחמת השמן שבתוכו‪ ,‬ודומה כאילו סותר‬
‫‪ (86‬שבת יב‪ ,‬ע"א‪ (87 .‬בגמרא )שם‪ (:‬נזכר סתם שמן ולא‬ ‫הכלי ומשברו‪ .‬ורש"י פירש )שבת מב(‪ :‬כיון שלא יוכל עוד‬
‫שמן זית‪ ,‬וכן הוא בכ"י התימנים "נר של שמן"‪.‬‬ ‫לטלטלו בשבת זו משום איסור מוקצה‪ ,‬הרי הוא כקובע לו‬
‫‪ (88‬שיטת רבינו ופירושו הם לפי נוסחתו בגמרא שבת שם‪,‬‬ ‫מקום ומחברו בטיט ודומה למלאכה‪ (77 .‬שבת מז‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫וכמו שכתב המגידֿמשנה‪ ,‬וכן אמנם מפורש בפירושו של‬ ‫‪ (78‬שמיד הם כבים‪ ,‬ומותר לטלטל הכלי אף אחר שנפלו‬
‫רבינו למסכת שבת )"סיני כרך ו' עמוד קטו( ועיין ראב"ד‪.‬‬ ‫לתוכו הניצוצות‪" (79 .‬אבל מותר לתת מים ערב שבת‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דכק‬
‫‪         ‬‬
‫אינו רואה סימן ברכה )פסחים נ‪ ,(:‬ותוקעין כדי להודיע‬ ‫‪ÏÚÏÂ‬‬
‫‪…¿ƒ¿ ˙Ïc‰‬‬
‫‪∆∆« ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ eÒ‡»  ˙Ïc‰‬‬ ‫‪≈ ¬∆ ≈ .ÊÈ‬‬
‫‪∆∆« ÈBÁ‡L‬‬ ‫‪1‬‬
‫לעם לפרוש מן המלאכה‪ (105 .‬ראה למעלה הלכה ד‪.‬‬ ‫‪‰ÚLa‬‬
‫‪»» ¿ ‰fÈ‬‬
‫‡‪≈»ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ; e‰aÎÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈«¿ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,Bk„k‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (106‬כך היא דעת רבינו‪ ,‬לפי מה שאמרו )שבת קיד‪ (:‬שאין‬ ‫‪˙Ïc‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ eÒ‡Â‬‬ ‫‪»¿ .ÏÚBpL‬‬
‫‪≈ ∆ ‰ÚLe‬‬
‫‪»» ¿ Á˙BtL‬‬
‫∆ ≈«‬ ‫‪3‬‬
‫תוקעין ביוםֿטוב שחל במוצאי שבת להודיע לעם שמותר‬
‫בשחיטה‪ ,‬אפיה ובישול‪ ,‬מכיון שבתקיעת שופר יש איסור‬
‫‪˙MÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ Áe‰‬‬
‫‪« » ‡‰zL‬‬ ‫‪≈¿∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰e„n‰‬‬
‫‪» ¿« „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪4‬‬

‫שבות‪ ,‬יוצא מזה שבמוצאיֿשבת לחול תוקעים‪ ,‬כי אין חיוב‬ ‫‪. ‰ÈeˆÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ Áe‬‬
‫‡‪« ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÌL‬‬ ‫‪» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ŒÏڌۇÂ‬‬
‫»‪« «¿ ,da‬‬ ‫‪5‬‬
‫או מצוה להתחיל במלאכה מיד במוצאי שבת‪ ,‬ורק ביוםֿ‬ ‫‪aÁÓ‰‬‬
‫‡‪»À¿« ÔÏÈ‬‬
‫‪» ƒ Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« ˙aL‬‬‫‪»« ÏL‬‬ ‫‪∆ p‰‬‬
‫‪≈« ÔÈÁÈpÓe‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫טוב ראו צורך לתקוע ‪ -‬לולא היה בו איסור שבות ‪ -‬כדי‬ ‫‪. LLBÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,Ú˜wÏ‬‬
‫««¿«‬ ‫‪7‬‬
‫להודיע לעם לעסוק בהכנת סעודת יוםֿטוב‪.‬‬
‫‪ (89‬שבת קכ‪ (90 :‬אף שאינו מתכוין לכבותו‪ ,‬ודבר שאינו‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ˙aL‬‬
‫‪»« Úa‬‬
‫‪∆∆¿ ˙BȉÏ‬‬‫‪¿ƒ ÏÁL‬‬ ‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ .‡Î‬‬
‫‪»∆ ÌÈetk‰‬‬ ‫מתכוין מותר ‪ -‬ראה למעלה פרק א ‪ -‬כאן אסור‪ ,‬שוודאי‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ˙aL‬‬‫‪»« ȇˆBÓa‬‬
‫‪≈» ¿ ˙BȉÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÏÁ» ;ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫»‪ƒ¿ eȉ‬‬ ‫יכבה‪ ,‬והרי הוא "פסיק רישא"‪ ,‬תוצאה מוכרחת מפעולתו ‪-‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÁL‬‬
‫‪»∆ BË ÌBÈ .ÔÈÏÈcÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫ראה למעלה בפ"א הלכה ו‪ (91 .‬מפני שהרוח המנשבת‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÁ» ; ÔÈÏÈcÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿  ˙aL‬‬ ‫‪»« Úa‬‬
‫¿∆∆‬ ‫מבעירה את המדורה‪ .‬ואף שאינו מתכוין לזה‪ ,‬חייב משום‬
‫"פסיק רישא"‪ (92 .‬גזרו בזה שמא יבוא לעשות כן‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈÏÈcÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  ˙aM‰‬‬
‫‪»« « Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫כשישנה רוח שאינה מצויה‪ (93 .‬שבת מה‪ (94 .‬שיטלנו‬
‫‪ (107‬לפי מה שכתב רבינו )הל' קידוש החודש פ"ז ה"א(‬ ‫מן האילן אחרי שיכבה‪ ,‬ונמצא משתמש באילן בשבת )ראה‬
‫"אין קובעים לעולם ראשֿחודש תשרי‪ ,‬לא באחד בשבת‬ ‫להלן פכ"א ה"ו(‪ ,‬מכיון שאסור לטלטל נר שדלק בשבת אף‬
‫ולא ברביעי בשבת ולא בערב שבת" אם כן לא יחול אצלנו‬ ‫לאחר שכבה‪.‬‬
‫יום הכיפורים לא בערב ולא במוצאי שבת‪ .‬אבל בזמן שהיו‬ ‫‪LL‬‬‫‪≈ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏL‬‬‫‪∆ ˙BÈÚÂ‬‬ ‫‪ƒ¿ Ïk» .ÁÈ 8‬‬
‫‪»¬« ˙BÈ„Ó‬‬
‫מקדשים החדשים ע"פ הראיה‪ ,‬היתה אפשרות שיחול יום‬ ‫‪,ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ eȉ» dBb‬‬
‫‪« » ÌB˜Óe‬‬‫‪»¿ .˙aL‬‬
‫‪»« Úa‬‬
‫‪∆∆¿ ˙BÚȘz‬‬
‫‪ƒ¿ 9‬‬
‫הכיפורים בערב שבת ובמוצאי שבת )פ"ח מהלכות עירובין‬
‫הלכה י(‪ (108 .‬גמרא בשבת קיד‪ :‬ומשנה בחולין כו‪:‬‬
‫‪L‚n‰‬‬
‫‡‪»¿ƒ« ÈL‬‬
‫‪≈¿« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ‰È„n‰‬‬
‫‡‪» ƒ¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿« Ïk» «ÚÈÓL‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ 10‬‬
‫‪ (109‬משום שיום הכיפורים קדוש כשבת ואסור במלאכה‪.‬‬ ‫‪.dlL‬‬
‫∆»‬ ‫‪11‬‬
‫אין צורך לתקוע להבטיל העם ממלאכה‪ (110 .‬אין‬ ‫‪ (95‬שבת לה‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫אומרים "הבדלה"‪ ,‬כי קדושת יום הכיפורים חמורה‬
‫כקדושת השבת‪ ,‬ואין מבדילים אלא כשיוצאים מקדושה‬ ‫‪˙B„Na‬‬
‫‪» « ÌÈ„ÓBÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ » eÚÓ‬‬ ‫‪¿¿ƒ  ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰ÚȘz‬‬ ‫‪» ƒ¿ .ËÈ 12‬‬
‫לחול או מקדושה חמורה לקדושה קלה‪ (111 .‬להבטיל‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰„NaL‬‬
‫‪∆» «∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬‫‪» »¿ ˙BNÚlÓe‬‬
‫‪¬«ƒ „ÚlÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪… ¬«ƒ LÁlÓ‬‬
‫‪… ¬«ƒ 13‬‬
‫ממלאכת אוכל נפש המותרת ביוםֿטוב ואסורה בשבת‪.‬‬ ‫‪ÌȘBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ e‡BiL‬‬ ‫‪»∆ „Ú« ÈÚÏ‬‬ ‫‪ƒ» ÒkÏ‬‬
‫‪≈»ƒ ÔȇM‬‬
‫‪ƒ» « ÔÈBw‰‬‬
‫‪ƒ ¿« 14‬‬
‫‪ (112‬שקדושת היום הנכנס‪ ,‬חמורה מקדושת היום היוצא‪.‬‬ ‫‪˙BÁe˙t¿ ˙BiÁ‰‬‬
‫‪À¬« ÔÈ„ÚÂ‬‬‫‡‪ƒ«¬« .˙Á‬‬‫‪«« ˙a‬‬
‫‪«¿ Ìlk‬‬‫‪»À eÒkÈÂ‬‬
‫‪¿»ƒ¿ 15‬‬
‫‪ (113‬שקדושת היום היוצא חמורה מקדושת היום הנכנס‪.‬‬ ‫‪e˜lzÒ‬‬
‫‪¿«¿ƒ  ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ «Ú˜˙Ï‬‬‫‪… ¿ƒ ÏÈÁ˙‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÔÈÁpÓ‬‬
‫‪ƒ»À ÔÈÒÈz‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿«¿ 16‬‬
‫‪˙B„w‰Â‬‬
‫‪≈¿«¿ ÔÈnÁ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«« ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« .˙BiÁ‰‬‬
‫‪À¬« eÏÚÂ‬‬
‫‪¬¿ƒ¿ ÔÈÒÈz‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« 17‬‬
‫יום שלישי ל' תשרי ה'תשע"ט‬ ‫‪˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰ÚȘz‬‬
‫‪» ƒ¿ «Ú˜˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏÈÁ˙‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .‰Èk‬‬
‫‪» ƒ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÔÈÁpÓ‬‬
‫‪ƒ»À 18‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪˙‡∆ e˜ÈÏ„‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÔÈÓËn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿«« ÔÈÓˉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ˜lÒÓ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈«¿« ˜lÒ‬‬ ‫‪≈ƒ  19‬‬
‫‪ (1‬כלל בו דיני אמירה לגוי לעשות מלאכה‪ ,‬ואם עשה גוי‬ ‫‪˜Èa„‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ È„k‬‬
‫˜‪≈¿ B‡ ÔË‬‬ ‫‪» » ‚c» ˙BψÏ‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‰‰BLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ .˙Bp‰‬‬‫‪≈« 20‬‬
‫מעצמו מה דינה‪ .‬ונכלל לזה שותפות הגוי ושכירותו‬ ‫‪.˙BLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,Ú˜B˙Â‬‬
‫‪«≈ ¿ «ÚÈÓe‬‬‫‪ƒ≈ «Ú˜B˙Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,epza‬‬‫«‪«« ˙t‬‬ ‫‪21‬‬
‫והשאלתו בין בשבת בין בערב שבת והמלאכה נעשית‬ ‫‪ (96‬לחפור הקרקע לשם הכשרתה לזריעה‪ (97 .‬ולא‬
‫בשבת‪ .‬ונמשך לזה ישראל שעשה מלאכה בשבת מה הוא‬ ‫יחשדו בנכנסים באחרונה שעסקו במלאכה אחר התקיעות‬
‫או אחרים בהנאתה‪ ,‬לפי שדומה לזה‪ .‬ונמשך לזה שכירות‬ ‫)רש"י(‪ (98 .‬דלת מתקפלת לחנות‪ ,‬שמשתמשים בה ביום‬
‫ישראל בשבת לדברים המותרים מה דינו‪ ,‬וכיוצא בהם‪.‬‬ ‫להניח עליה סחורות לפני החנות‪ ,‬ובערב מחזירין את‬
‫‪31‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ eÏ» ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« ÈÎÏ‬‬ ‫‡‪« 2eÒ‡» .‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ÓBÏ‬‬ ‫הסחורות לחנות‪ ,‬והיא משמשת כדלת לסגור בה את פתח‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ .˙aM‰‬‬ ‫‪»« « ÏÚ« ‰eˆÓ‬‬
‫‪∆À¿ BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫החנות‪ (99 .‬מים חמים מוכנים לשבת‪ (100 .‬שבתוכם‬
‫‪33‬‬ ‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ,˙aM‰‬‬ ‫‪»« « 3Ì„wÓ‬‬
‫‪∆… ƒ BÏ Ó‡L‬‬
‫∆» «‬ ‫תבשילים לסעודת הלילה‪ (101 .‬את הקדירות‪ (102 .‬את‬
‫התבשילים שיחזיקו חומם עד לסעודת מחר‪ ,‬ראה פרק ד‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪eÒ‡» ‰Ê∆ „Â‬‬
‫‪»»¿ .˙aM‰‬‬
‫‪»« « Á‡Ï‬‬
‫‡‪««¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ d˙B‡Ï‬‬
‫¿ »‬ ‫‪ (103‬כדי להוסיף מחול על הקודש‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ô‰ÈÈÚa‬‬
‫˜‪∆ ≈ ≈¿ ‰l‬‬
‫‪»« ˙aL‬‬
‫‪»« ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÔÓˆÚa‬‬
‫‪»¿«¿ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« e‡BÈÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪.‰Ána‬‬
‫‡‪»¿ƒ« d˙B‬‬‫»‬ ‫‪«Ú˜Bz‬‬
‫≈‬ ‫‪‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰ÚȘz‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Î 22‬‬
‫‪ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ . ‰nÁ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«« ˙ÚȘLÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ ƒ B˜»  ˙ÈLÈÏM‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ «¿ 23‬‬
‫‪ (2‬במכילתא )בא פרשה ט( על הפסוק‪" :‬כל מלאכה לא‬ ‫‪ÌÚ‰‬‬
‫‪»» Èz‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ,ÌÈÎBk‰‬‬
‫‡‪ƒ» « ˙‡ˆ≈ Á‬‬ ‫‪«« ˙aL‬‬‫‪»« ȇˆBÓa‬‬
‫‪≈» ¿ 24‬‬
‫ייעשה בהם" )שמות פרק יב‪ ,‬פסוק טז( "לא תעשה אתה‬ ‫‪.Ô‰ÈNÚÓÏ‬‬
‫¿«¬ ≈ ∆‬ ‫‪25‬‬
‫ולא יעשה חבירך‪ ,‬ולא יעשה הנכרי מלאכתך? תלמוד לומר‬
‫כל מלאכה לא ייעשה בהם‪ ,‬דברי רבי יאשיה"‪ .‬וכתב הסמ"ג‬ ‫‪ (104‬כי העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה ‪-‬‬
 ‫הכק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫שמא יקח בידו ויאכילנה ונמצא מטלטל מוקצה בשבת והרי‬ ‫)במצוות לא תעשה עה( משמע מכאן שאסור לישראל לתת‬
‫עשבים אלו שנלקטו בשבת מוקצים הם? ומתרץ שם שאינו‬ ‫לגוי לעשות מלאכתו בין ביום טוב בין בשבת מדאורייתא‪,‬‬
‫מעמידה על העשבים אלא הוא עומד מרחוק ומכוון אותה‬ ‫כי המקרא "לא ייעשה בהם" מוכיח כן; אבל הרמב"ן‬
‫למקום העשבים על ידי זה שסותם דרכים אחרות לפניה‪.‬‬ ‫בפירושו לפסוק זה מבאר‪ ,‬כי אין אנו מוזהרים מן התורה‬
‫והרמב"ם שכתב "מניח ישראל בהמתו" בוודאי גם כן‬ ‫על מלאכת נכרי בשבת‪ ,‬אלא שיש בה שבות מדרבנן‪ ,‬כמו‬
‫כוונתו היא שמניח אותה על ידי מעשה כעין זה‪ .‬שאילו‬ ‫שאמרו בתלמוד‪" :‬אמירה לנכרי שבות" )מסכת גיטין דף ח‬
‫לראותה אוכלת עשבים אלו אין זה חידוש כלל וייתכן כי‬ ‫עמוד ב(‪ ,‬והמדרש במכילתא הוא אסמכתא )דרשה שאינה‬
‫אף אם ליקט הגוי את העשבים לצורך הישראל ‪ -‬גם כן‬ ‫עיקרית(‪ ,‬מפני שאין כוח ביד חכמים לגזור על דבר‬
‫אינו מחוייב למנוע את בהמתו מלאכול מהם‪ .‬וראה באורח‬ ‫שמפורש היתרו בתורה‪ ,‬השתדלו חכמינו ז"ל בגזרם על‬
‫חיים סימן שכה סעיף יג‪.‬‬ ‫השבותים לסמוך אותם למקרא‪ ,‬וכאן הכתוב‪" :‬לא ייעשה‬
‫בנפעל מורה על איסור העשייה על ידי אחרים )המלבי"ם(‪.‬‬
‫‪18 10‬‬
‫≈‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,ËÚÓÏe‬‬
‫‪≈«¿ ˙Ba‰Ï‬‬‫‪¿«¿ Ba ÔȇL‬‬‫‪≈∆ c‬‬ ‫„‪»¬ .‬‬
‫‡‪»» Ï‬‬ ‫רש"י )עבודה זרה דף טו עמוד ב( הראה את מקור האיסור‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« ‰‰‬‬‫‪∆¡∆ ,BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ  LÎÂ‬‬ ‫»∆∆‬ ‫בדברי קבלה )ישעיה פרק נח‪ ,‬עמוד יג( "אם תשיב משבת‬
‫‪20‬‬ ‫‪˜eÏc‰‬‬‫‪»« ≈ .BÈkÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫ודבּר דבר" שלא יאמר לנכרי‬ ‫רגליך ‪ . . .‬ממצוא חפציך ְ ַ ֵ‬
‫‪21‬‬ ‫‪LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ eÒ‡»  11χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ‬‬‫‪… ̇ƒ :˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰aÒÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ‬‬ ‫לעשות מלאכה בשבת מכיוון שהוא בכלל דיבור של חול‬
‫‪22‬‬ ‫‪‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;˜ÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ¿« ‰‬‬
‫‪… » ˙Úc‬‬
‫‪« « ÏÚ«  ˜ÈÏ„n‰L‬‬
‫‪ƒ¿««∆ ,dB‡Ï‬‬
‫¿ »‬ ‫שאסור בשבת‪" (3 .‬אין משלחין איגרת ביד נוכרי ]=גוי[‬
‫‪23‬‬ ‫‪ ‰ˆÁÓÏ‬‬
‫‪»¡∆¿ ‰ˆÁÓ‬‬‫‪»¡∆ ;dB‡Ï‬‬
‫‪» ¿ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ zÓ‬‬‫‪»À  ÌÈÎ‬‬
‫»¿‪ƒ‬‬ ‫ערב שבת" )מסכת שבת דף יט עמוד א( וכן כתב הרא"ש‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ôȇ≈  ˙BaÎÏ‬‬‫‪«¿ ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» ‡e‬‬
‫‪» ,˙aLa‬‬
‫„‪»« ¿ ‰˜Ï‬‬
‫‪»≈¿ ‰ÏÙ‬‬
‫»‡‪»¿» .eÒ‬‬ ‫בבבא מציעא פרק שביעי סימן ו' בשם רבינו סעדיה גאון‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ,12'‰aÎz‬‬‫‪∆«¿ χ'Â‬‬‫'‪« ¿ '‰ak‬‬
‫‡‪≈« BÏ ÔÈÓB‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ̇ƒ :˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ BÓˆÚÓ‬‬
‫‪¿«≈ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰NÚL‬‬ ‫‪ƒ¿» .‬‬
‫‪» »∆ ÈÎ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eÈÏÚ‬‬
‫‪≈» B˙˙ÈL‬‬
‫‪13‬‬ ‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ˙B‰Ï‬‬ ‫‡‪»≈ 4eÒ‡»  d˙B‬‬
‫‪» ‰NÚ‬‬ ‫‪» » χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪" (10‬נר לאחד נר למאה" )מסכת שבת דף קכב עמוד א(‪.‬‬ ‫‪,‡e‰Â‬‬
‫»‬ ‫‪.‰NÚzL‬‬
‫∆‬ ‫»‬‫≈‬ ‫∆‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫≈‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫«‬
‫‪5ÔÈzÓÈÂ‬‬‫¿‬ ‫»‬‫«‬
‫‪,˙aL‬‬ ‫≈‬ ‫»‬
‫‪ȇˆBÓ‬‬ ‫«‪„Ú‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ÌÈa‬וכמו כן "כבש לאחד כבש למאה"‪ (11 .‬שאיננו יודעים‬ ‫‪ƒ« Ba eÚ„iL‬‬
‫‪¿≈∆ „Ú« ,‡ÈÒ‰Ùa‬‬
‫‪»¿∆ ¿«¿ c‰‬‬
‫‪»»« ‡‰È‬‬ ‫‪≈¿ ‡lL‬‬ ‫∆…‬
‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ ̇Â‬אם הדליק בשביל ישראל או בשביל נכרי‪ ,‬או בשביל‬ ‫‪ƒ¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪» ¬« ‡e‰ ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰Ê∆ cL‬‬‫∆»»‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .˙aLa‬שניהם‪ ,‬ואם יש לנו הוכחה שעשה בשביל עצמו מותר אף‬ ‫‪»« ¿ da» ˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ 7zÓ‬‬
‫‪»À  ‰NÚ‬‬‫‪» » „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÏÈLa‬‬‫‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ברוב ישראל )מגידֿמשנה(‪ (12 .‬אין צריך למחות בידו‪.‬‬
‫‪ (13‬שאין אנו מצווים שישבות הנכרי בשבת )מסכת שבת‬ ‫‪) (4‬מסכת שבת דף קכב עמוד א( אף לישראל אחר שלא‬
‫דף קכא עמוד א(‪.‬‬ ‫נעשה בשבילו שלא ייהנה ממלאכה בשבת‪ (5 .‬היינו בכדי‬
‫שיעשה אותה המלאכה או בכדי שישהה המביא )מסכת‬
‫‪27‬‬ ‫˜‪‬‬
‫‪∆∆ BÏ eÙÁÂ‬‬‫‪¿»¿ ÔB‡» ÌÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» BÏ eNÚL‬‬ ‫‪»∆ 14˙Ó≈ .‰‬‬ ‫ביצה דף כד עמוד ב(‪ (6 .‬נלמד מדין קבר להלן הלכה ה'‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪̇ƒ :Ô‰a‬‬
‫‪∆» „tÒÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÔÈÏÈÏÁ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ƒ ƒ¬ BÏ e‡È‰‬‬ ‫‪ƒ≈ B‡ ,˙aLa‬‬‫¿ «»‬ ‫ובכתב יד )מער"ק( הנוסח‪" :‬והוא שיהיה הדבר"‪ ,‬שאין‬
‫‪29‬‬ ‫‪wÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓÏ‬‬
‫‪≈» ¿ eNÚiL‬‬
‫‪»≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿«  ‰Úˆa‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫צורך להמתין בכדי שתעשה אלא במלאכת פרהסיא‪ ,‬אבל‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÚ« ÔB‡‰Â‬‬
‫‚„‪»»¿ ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ 16‡ÈËÒa‬‬
‫‪»¿ «¿ƒ w‰‬‬
‫‪∆∆« ‰È‰‬‬‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ba‬‬ ‫מכל הפוסקים משמע כנוסח שלנו‪ (7 .‬מסכת שבת דף‬
‫קכב עמוד א "מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌÈÎp‰L‬‬
‫‪ƒ¿»«∆ ‰fL‬‬
‫‡‪∆∆ ÌÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ» «¿ ÔÈBÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ » ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,ÂÈab‬‬
‫«»‬ ‫בספינה ועשה נכרי כבש )קרש משופע לעלות ולרדת בו‬
‫‪32‬‬ ‫‪wÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‡e‰ ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ÂLÎÚ‬‬
‫‪» ¿« ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫מהספינה ליבשה( לירד בו‪ ,‬וירדו רבן גמליאל וזקנים"‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.‡ÈÒ‰Ùa‬‬
‫‪»¿∆ ¿«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙ÈÓÏBÚ‬‬
‫‪ƒ» χNÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ B˙B‡ Ba‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓiL‬‬
‫‡‪ƒ¿«∆ ,‡e‰Â» .Á‬‬
‫‪≈« χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Ba a˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪BB‡Ï¿ LnzLÓ‬‬
‫‪≈«¿ ƒ  p‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ˜ÈÏ„‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ÈÎ‬‬ ‫‪« ≈ .‚ 7‬‬
‫‪ƒ¿» ?„ˆÈk‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .17‰NÚiL‬‬
‫∆≈» ∆‬ ‫‪ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» ‰NÚ‬‬‫‪» » . eÒ‡»  χNÈ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 8‬‬
‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;χNÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« „È‬‬‫‪≈≈  ‰ÈÙq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÓƒ Ba „ÈÏ‬‬
‫‪≈ ≈ Lk‬‬
‫‪∆∆ 9‬‬
‫‪) (14‬משנה מסכת שבת דף קנא עמוד א( שגנאי הוא‬ ‫‪BzÓ‰a‬‬
‫‪¿∆¿ ˙B˜L‰Ï‬‬
‫‪¿ «¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡lÓ‬‬ ‫‪≈ƒ .eÒ‡»  χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ 10‬‬
‫לישראל להיקבר בקבר שנתחלל שבת בפרסום בשבילו‬ ‫‪ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;χNÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« ‰˜LÓ‬‬‫‪∆¿ «  11‬‬
‫)הר"ן ותוספות במסכת בבא קמא דף פא עמוד א(‪.‬‬
‫‪ (15‬כלי נגינה עשוי מקנה נבוב ונקבים בצידו‪ ,‬והיו מחללים‬ ‫‪χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÁÈpÓ‬‬
‫‪« ƒ«  BzÓ‰Ï‬‬
‫‪¿∆¿ƒ ÏÈ·‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ÌÈNÚ‬‬
‫‪ƒ» ¬ ËwÏ‬‬‫‪≈ƒ .eÒ‡» 12‬‬
‫בו אחר מיטת המת לאבל ונהי‪ (16 .‬רחוב‪ ,‬דרך הרבים‪.‬‬ ‫‪ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« B˙B‡ ‡‰È‬‬ ‫‪≈¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ 9BzÓ‰a‬‬
‫‪¿∆¿ 13‬‬
‫‪ (17‬והראב"ד השיג כאן‪ ,‬כיוון שרבינו מנמק בהלכה ח' את‬ ‫‪,BÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ Bz·ÏÓa‬‬
‫‪¿ «¿ƒ ‰aÈ‬‬
‫‪∆¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ B˙B‡Ï¿ ÈkÓ‬‬
‫‪ƒ« 14‬‬
‫הדין שצריך להמתין בכדי שיעשה‪ ,‬משום שמא יאמר לנכרי‬ ‫‪LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ c‬‬‫‪»» Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‡ˆÓÂ‬‬‫‪»¿ƒ¿ 15‬‬
‫לעשות לו‪ ,‬וימצא הדבר מוכן מייד‪ ,‬אם כן כאן מכיוון‬ ‫‡‪Bȇ≈ ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ba ‰‰È‬‬ ‫‪∆»≈ ‡Ï‬‬‫‪… ,Ba ˙Ba‰Ï‬‬‫‪¿«¿ 16‬‬
‫שהדבר נאסר לאותו ישראל שנעשה בשבילו לעולם‪ ,‬אין‬ ‫‪.BÈkÓ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫לאסור על אחר בכדי שיעשה‪ ,‬מכיוון שלא נעשה בשבילו‪.‬‬
‫‪ (8‬מסכת שבת דף קכב עמוד א‪ (9 .‬בברייתא )שם( "נכרי‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˙ÓÏ‬‬‫‪≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈÏÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ¿» .Â‬‬
‫‪ƒ≈∆ 18ÈÎ‬‬ ‫שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראל" ומקשה הגמרא‬
‫‪37‬‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓÏ‬‬
‫‪≈» ¿ ÔÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿«  ‰ÓBÁ‰‬‬
‫‪» « „vÓ‬‬
‫‪«ƒ Ô‡È‰L‬‬
‫∆¡‪» ƒ‬‬ ‫מדברי רבי חנינא שאסור להעמיד בהמתו על גבי מוקצה‬
 ‫‪               ‬‬ ‫וכק‬
‫‪         ‬‬
‫בו אלא איסור דרבנן‪ ,‬אומר לנכרי ועושהו‪ ,‬ואם הוא דבר‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;Ô‰a‬‬
‫‪∆» e„tÒÈ‬‬
‫‪¿¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,B˜» ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ ‡BiL‬‬
‫∆»‬ ‫‪1‬‬
‫שאסור מן התורה לא יאמר לנכרי לעשותו‪ (29 .‬חומרא‬ ‫‪˜ae‬‬
‫‪∆… « ,‰ÓBÁ‰‬‬
‫‡‪» « „Ú« Á‬‬ ‫‪≈« ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ Ìe‡È‰‬‬‫‪ƒ¡ ‰ÏÈla‬‬
‫««¿»‬ ‫‪2‬‬
‫בקצת מלאכות בשבת ויום טוב לשם מנוחה גמורה‪.‬‬ ‫‪ÈBÏt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌB˜nnL‬‬‫‪¿ƒ∆ ȇcÂa‬‬ ‫‪««¿ Ú„È‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .19Ô‰a‬‬
‫‪∆» eÒÎ‬‬
‫‪¿¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (30‬כי חולה ממש‪ ,‬אפילו אין בו סכנה עושים לו כל צרכיו‬
‫על ידי נכרי‪ ,‬ודברים שאין בהם מלאכה דאורייתא מותר אף‬
‫‪ÌB˜Ó» B˙B‡Ó≈ e‡BiL‬‬
‫‪»∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿«  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ìe‡È‰‬‬
‫¡‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪»¿ «¿ƒ c‰‬‬
‫‪20‡ÈËÒa‬‬ ‫‪»»« ‡‰È‬‬ ‫‪≈¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .˙aM‰‬‬
‫‡‪»« « Á‬‬
‫««‬ ‫‪5‬‬
‫על ידי ישראל )למעלה פרק ב(; אבל "אין מדמין דבר לדבר‬
‫בענייני השבותים‪ ,‬ואין לך בהן להתיר אלא מה שהתירו‬ ‫‪.eÓ‡L‬‬
‫‚„‪¿«»∆ BÓk¿ ,‰ÏB‬‬
‫¿ »‬ ‫‪6‬‬
‫חכמים" )מגיד משנה(‪ (31 .‬להביא מים חמים מחצר‬ ‫‪) (18‬משנה וגמרא מסכת שבת דף קנא עמוד א(‪ (19 .‬ואף‬
‫לחצר שלא עירבו ביניהן‪ ,‬לרחוץ את הקטן לצורך מצוות‬ ‫שספק דרבנן לקולא‪ ,‬ותחום שבת אלפיים אמה הוא רק‬
‫מילה‪ .‬ראה הלכה י‪.‬‬ ‫מדרבנן‪ ,‬בכל זאת אסור להשתמש בחלילין שהרי אפשר‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔÏȇa‬‬
‫‪» ƒ» ˙BÏÚÏ‬‬
‫‪¬« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ χNÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ÓB‬‬
‫‪≈ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .È‬‬ ‫להמתין עד הערב ויהיו בהיתר גמור ואין צורך להיכנס‬
‫‪28‬‬ ‫‪B‡ ÙBL‬‬
‫‪» BÏ ‡È‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫‡‪≈¿ ÏÚ« ËeLÏ» B‬‬ ‫בספק איסור )טורי זהב אורח חיים סימן שכה(‪.‬‬
‫‪ (20‬בנוסחה אחרת‪" :‬בפרהסיא גדולה" )כתב יד התימנים(‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪eÚ≈ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ ˆÁÓ‬‬
‫‪≈»≈ BÏ ‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈ B‡ ,‰ÏÈÓÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÈkÒ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫נמצא שדין חלילים שווה לארון וקבר‪ .‬ומה ששנינו )שם(‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .32ÚˈÓe‬‬
‫˜‪≈«¿ƒ ÔË‬‬
‫‪» » ̉a‬‬
‫‪∆» ıÈÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÔÈnÁ‬‬
‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ô‰ÈÈa‬‬
‫≈≈∆‬ ‫חלילים לחוד וארון וקבר לחוד הוא מפני שהדרך היא‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « 33Ïk‬‬
‫…‬ ‫שארון וקבר בפרהסיא וחלילים בצינעא‪.‬‬
‫‪ (32‬בנוסחה אחרת‪" :‬או מצטער" )כתב יד התימנים(‪.‬‬ ‫‪da» ‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,dÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈc‬‬
‫‪ƒ» ÌÈÎÂ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ∆ 21ÈÚƒ .Ê 7‬‬
‫‪ƒ¿»¿ χNiL‬‬
‫‪ (33‬דעת התוספות )מסכת גיטין דף ח עמוד ב( שרק במילה‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÌÈÎ‬‬‫‪ƒ¿» 23‬‬
‫‪… ̇ƒ :˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 22˙ˆÁn‰‬‬
‫‪∆∆ ¿«« ıÁÓ‬‬
‫‪» ¿∆ 8‬‬
‫התירו כיוון שמילה גופה דוחה שבת‪.‬‬ ‫‪ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ‬‬‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓÏ‬‬
‫‪≈» ¿ da» ıÁÏ‬‬‫‪… ¿ƒ 9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÔÓƒ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ 34˙Èa‬‬ ‫‪« ≈ « .‡È‬‬
‫‪ƒ« Á˜Bl‰‬‬ ‫‪;enÁe‰‬‬
‫‪« ‰‬‬ ‫‪… » ÏÈLaL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ,ÔÈnÁ‬‬
‫‪ƒ« enÁiL‬‬
‫‪«≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿« 10‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰ÈÓ‡L‬‬
‫‪» ƒ¬∆ ;˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ ËL‬‬
‫‪»¿ BÏ zÎÏ‬‬‫‪… ¿ƒ ÈÎpÏ‬‬
‫‪ƒ¿»« ÓBÏ‬‬
‫‪« BÏ‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .25ÔÈnÁ‬‬
‫‪ƒ« enÁiL‬‬
‫‪«≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿«  24‰ˆÁÓÏ‬‬
‫‪»¡∆¿ ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪»¡∆ 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪ı‬‬
‫‪∆∆ eMȃ ÌeMÓe‬‬ ‫‪ƒ ,̉ÈcÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ƒƒ ‰eÒ‬‬
‫‪» ¬ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÈÎÏ‬‬
‫¿»¿‪ƒ‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫…‬ ‫‪12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙Èa‬‬‫‪ƒ« Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .35‰Ê∆ „a‬‬
‫‚‪»»¿ eÊ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬‫‪… χNÈ‬‬
‫‪ (21‬מכשירין פרק ב משנה ה‪ (22 .‬שרוחצים בה בשבת‪≈ »¿ƒ .‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.37‰Ê∆ „Ï‬‬
‫‪»»¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡k‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÈeqL‬‬
‫‪»¿ ∆ ,36‡ÈeÒa‬‬
‫¿ ¿»‬ ‫‪) (23‬מסכת שבת דף קכב עמוד א( רוב האנשים המתרחצים‬
‫במרחץ בעונה זו שבעבורם מחמם הנכרי את המרחץ‪.‬‬
‫‪) (34‬מסכת בבא קמא דף פ עמוד ב( "הקונה בית בארץ‬ ‫‪ (24‬בשביל שניהם נעשה‪ (25 .‬מים לרחיצה‪.‬‬
‫ישראל כותבין עליו אונו )שטר מכירה( אפילו בשבת‪.‬‬
‫בשבת סלקא דעתך? )וכי יעלה על הדעת שכותבין בשבת?(‬ ‫‪BÊ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ BÏ ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ χNÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ .Á 13‬‬
‫אלא אומר לנכרי ועושה )שמשום מצוות יישוב ארץ ישראל‬ ‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‪26˙ecÓ‬‬ ‫‪«« B˙B‡ ÔÈkÓe‬‬
‫‪ƒ« ÚL‬‬
‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ 14‬‬
‫התירו שבות("‪ ,‬ובירושלמי )מסכת מועד קטן פרק ב הלכה‬ ‫‪ÔÈzÓiL‬‬
‫‡‪ƒ¿«∆ Á‬‬‫‪«« ÚÏ‬‬
‫‪∆∆» ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ˙B‰Ï‬‬ ‫‪»≈ BÏ zÓ‬‬
‫‪»À  15‬‬
‫ד(‪ :‬רבי יהושע בן לוי שאל לרשב"ל מהו ליקח בתים מן‬ ‫‪È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫‡‪»¿ eÒ‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰NÚzL‬‬
‫‪∆ »≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ 16‬‬
‫הנכרי? אמר לו‪ :‬אימת שאל רבי‪ ,‬בשבתא )אם מותר לקנות‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À ‡‰È‬‬‫‪≈¿ Ó‡z‬‬
‫‪« … ̇L‬‬‫‪ƒ∆ :‰Ê∆ c‬‬
‫‪»» ÈtÓ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ eNÚiL‬‬
‫‪¬«∆ 17‬‬
‫בשבת(? תנא‪ :‬בשבת מותר )לקנות(‪ .‬כיצד הוא עושה )כיוון‬ ‫‪c‰‬‬
‫‪»»« ‡ˆÓÈÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ BÏ ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ Ó‡È‬‬
‫‪« … ‡nL‬‬‫‪»∆ ,„iÓ‬‬‫‪»ƒ 18‬‬
‫שאין היהודי מוסר לו כסף(? מראה לו כיסין של דינרין‬
‫)כדי שהנכרי יקח לעצמו את הכסף( והגוי חותם ומעלה‬
‫‪,eNÚiL‬‬
‫‪¬«∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈzÓiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ „Ú« eÒ‡L‬‬
‫‪¿»∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪» ≈¿ .„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ÔÎeÓ‬‬
‫‪» 19‬‬
‫לארכיים )לארכיון‪ ,‬לשלטון(‪ ,‬שכן מצינו שלא נכבשה יריחו‬ ‫‪kzNÓ‬‬
‫‪≈«¿ ƒ Bȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;BÏ ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ Ó‡È‬‬‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪… 20‬‬
‫אלא בשבת‪ ,‬וכתיב "עד רדתה" ‪ -‬אפילו בשבת; ראה‬ ‫‪c‬‬
‫‪»» ‰NÚiL‬‬
‫‪∆ »≈∆ È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÚÏ‬‬
‫‪∆∆» kÚ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌeÏk¿ 21‬‬
‫למעלה בסוף פרק ב‪ (35 .‬ואף כי משום מצוה לא התירו‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰NÚpL‬‬
‫∆‪» ¬«∆ ‰Ê‬‬ ‫‪22‬‬
‫לומר לנכרי אלא איסור שבות לישראל )למעלה הלכה י'(‪,‬‬
‫‪ (26‬ראה למעלה פרק א הלכה ג‪ (27 .‬לפי טעם זה לא‬
‫אבל משום מצוות יישוב ארץ ישראל‪ ,‬שהיא גדולה משאר‬
‫אמרו להמתין בכדי שיעשו רק לאותו ישראל שבשבילו‬
‫מצוות‪ ,‬עד שאמרו עליה בספרי )פרשת ראה פיסקא פ'( על‬
‫נעשתה המלאכה‪ ,‬אבל לישראל אחר לא; אבל רש"י ביאר‬
‫המקרא "וירשת אותם וישבת בארצם" וסמוך לו "שמור‬
‫הטעם )מסכת ביצה דף כה עמוד ב(‪" :‬כדי שלא ייהנה‬
‫ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך" ‪" -‬ישיבת‬
‫ישראל ממלאכת שבת או יום טוב" ולפי זה אין הבדל בין‬
‫ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" ‪ -‬התירו אף‬
‫ישראל זה או אחר‪ ,‬ראה הלכה ה'‪.‬‬
‫‪ (36‬היא‬ ‫מלאכה דאורייתא ‪ -‬כתיבה על ידי נכרי‪.‬‬
‫מהארצות שכבש דוד‪ ,‬חוץ לארץ כנען‪ ,‬קודם שכבש כל‬ ‫‪˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ B˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« eÒ‡» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,28‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ BȇL‬‬ ‫‪»» .Ë 23‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫ארץ ישראל )הלכות תרומות פרק א הלכה ג(‪) (37 .‬מסכת‬ ‫‪ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ÓBÏ‬‬
‫‪« χNÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ zÓ‬‬‫‪»À  ˙eL‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪¿ ÌeMÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ 24‬‬
‫גיטין דף ח עמוד ב(‪.‬‬ ‫‪B‡ ,ÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ… ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪»¿ƒ ÌL‬‬‫‪» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ B˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« 25‬‬
‫‪37 40ıˆB˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ 39‰Î‡Ïn‰‬‬
‫«¿» »‬ ‫‪ÏÚ« ÈÎp‰‬‬
‫‡„‪ƒ¿»« ÌÚƒ Ì‬‬ ‫‪≈ .È‬‬
‫‪»» 38˜ÒBt‬‬ ‫‪.31‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ ,‰a‰‬‬
‫ˆ‪≈¿« C‬‬‫‪∆… cÏ‬‬
‫ˆ‪»»« CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ 26‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ . BÓˆÚÏ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪¿«¿ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ÈÎp‰Â‬‬
‫‪ƒ¿»«¿ ,ÌÈÓc‬‬
‫‪) (28‬מסכת עירובין דף סז עמוד ב דף סח עמוד א( שאין » ‪ƒ‬‬
 ‫זכק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫על ידי נכרי בקבלנות משום חילול השם )מגן אברהם(‪.‬‬ ‫‪ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ˙‡∆ ÎBN‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .43zÓ‬‬
‫‪»À  42˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ‰NBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (50‬אם בנו נכרים לישראל בית בשבת באיסור‪ ,‬נכון‬ ‫‪‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,zÓ‬‬ ‫‪»À  ‰a‰‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪≈¿« ÌÈÓÈÏ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫להחמיר שלא ייכנסו לדור בו )טור(; אבל אם התנה ישראל‬ ‫‪ÌÈzLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ B‡ ‰LÏ‬‬
‫‪»» ¿ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÎNL‬‬
‫‪«» ∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪3‬‬
‫שלא לעשותו בשבת‪ ,‬והנכרי לא קיים את התנאי מותר לדור‬
‫בו )מרדכי‪ ,‬רבינו תם(‪.‬‬
‫‪‚B‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ˙Bk‬‬‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  BÏ ‚‡iL‬‬
‫‪… ¡∆∆ B‡ BÏ zÎiL‬‬‫∆‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪B‡ ÙÒ‬‬
‫‪∆≈ BÏ zÎiL‬‬
‫˜ˆ‪… ¿ƒ∆ BnÚƒ ı‬‬
‫‪«» el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ;zÓe‬‬
‫‪»À ,˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪5‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪e‰„N‬‬
‫‪≈» B‡ BÓk‬‬ ‫‪¿« ÈkN‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ Ì„‡Ï‬‬‫‪»»¿ zÓ‬‬ ‫‪≈¿ .ÂË‬‬
‫‪»À 51ÔÎÂ‬‬ ‫‪,‡e‰Â» .‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,„‚a‬‬‫‪∆∆ BÏ ‚‡iL‬‬
‫∆∆¡ …‬ ‫‪6‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÚËBÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ÔÚBÊ‬‬‫‪» ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ÈÎÏ‬‬‫¿»¿‪ƒ‬‬ ‫‪.ÌBÈ ÌBÈ BnÚƒ LÁÈ‬‬
‫‪… ¿« ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪7‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» 53˙eÒÈ‡a‬‬
‫‪ƒ¬« B‡ Ô‰≈ 52ÔÈeÎNL‬‬
‫‪ƒ ¿ ∆ «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ ‰‡B‰L‬‬
‫∆» ∆‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» Èe˜» ÂÈÏÚa‬‬
‫‪»»¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÌML‬‬
‫‪≈ ∆ „Â‬‬
‫‪»»¿ .54Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫מתנה‪ (39 .‬במשנה )מסכת שבת דף יז עמוד ב(‪ :‬בית‬ ‫‪ֶ ְ ַ (38‬‬
‫הלל מתירים למסור עורות לעבדם וכלים לכובס נכרי ערב‬
‫‪25‬‬ ‫‪BzÏ‬‬
‫‪¿ƒ B‡ BÈkN‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ ÌB˜n‰‬‬ ‫‡‪»« B˙B‡ ÈL‬‬‫‪≈¿« ‬‬‫‪… Cc‬‬‫∆∆‬ ‫שבת קודם חשיכה‪ ,‬אף שהנכרי עושה מלאכתו בשבת )ראה‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈÎp‰L‬‬
‫‪ƒ¿»«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;56ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ BÈkN‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ eÒ‡»  55˙eÒÈ‡a‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫למעלה בפרק ג בהלכות שביתת כלים(‪ (40 .‬וקוצב‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏÚ« ‡˜‬‬
‫‪»¿ƒ ‡e‰Â¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÌB˜n‰‬‬‫‪»« B˙B‡a¿ ‰NBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪ (41‬הנכרי עושה לתועלת עצמו‪ ,‬למהר להשלים מלאכתו‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.57ÂÈÏÚa‬‬
‫‪»»¿ χNi‰‬‬
‫‪≈ »¿ƒ« ÌL‬‬‫≈‬ ‫ואין היהודי מקפיד שיעבוד הנכרי בשבת‪ (42 .‬בביתו של‬
‫‪) (51‬מסכת עבודה זרה דף כא עמוד ב(‪ (52 .‬שהנכרי‬ ‫נכרי‪ .‬ירושלמי )מסכת שבת פרק א הלכה ח(‪" :‬אומנין‬
‫עכו"ם שהיו עושין עם ישראל‪ ,‬בתוך ביתו של ישראל ‪-‬‬
‫משלם לישראל דבר קצוב לשנה‪ ,‬ונוטל לעצמו כל הפירות‬
‫אסור‪ - ,‬ובתוך בתיהן )של נכרים( מותר"‪ (43 .‬כשהגוי‬
‫והרווחים ואין לישראל הנאה במה שהנכרי עובד בשבת‪.‬‬
‫עובד ב"קבלנות" ‪ -‬שמקבל עליו לגמור את העבודה כולה‬
‫‪ (53‬שהנכרי עובד בשדה של ישראל ומקבל מתבואת‬
‫במחיר קבוע ולא בשכר יומי )הגהות מיימוניות(‪.‬‬
‫האדמה למחצה‪ ,‬לשליש ולרביע‪ ,‬ואת עבודתו בשבת‪,‬‬
‫‪ (44‬שאין היהודי אומר לנכרי לעבוד בשבת וגם אינו מרוויח‬
‫"אדעתא דנפשיה קעביד" ‪ -‬עושה לתועלת עצמו‪ ,‬להרבות‬
‫מעבודתו בשבת‪ ,‬אבל הראב"ד השיג‪ ,‬וסובר שהיהודי‬
‫חלקו‪ (54 .‬כי שדה וכרם היו משכירים לרוב בתנאים‬
‫מרוויח במלאכת הנכרי בשבת‪ ,‬כי שמא יצטרך למלאכתו‬
‫אלה‪ (55 .‬אלא שמשלם דבר קצוב לנכרי בשכר עבודתו‪,‬‬
‫גם אחרי שבת ולא יוכל לעשות שתיהן כאחד‪ ,‬אבל אם‬
‫וכל הפרי לישראל‪ (56 .‬גם על ידי שכירות ואריסות‪,‬‬
‫שכרו לכתוב לו תמיד בשנה זו‪ ,‬או לארוג לו תמיד‪ ,‬או אם‬
‫מכיוון שרוב בני המקום משכירים באופן זה‪ (57 .‬וזהו‬
‫שכרו לכל המלאכות שיצטרך לו במשך זמן השכירות‪ ,‬גם‬
‫איסור גמור שהנכרי יעבוד מלאכתנו בשבת כמבואר‬
‫בתחילת הפרק‪.‬‬ ‫לדעת רבינו ‪ -‬אסור )מגן אברהם סימן רמד(‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ŒÛ‡Â‬‬
‫‪«¿ ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ÔÈkN‰Ïe‬‬
‫‪» ƒ¿ «¿ ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ ÏȇL‰Ï‬‬ ‫‪»À .ÊË‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ 58zÓ‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,47‰Úˆa‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ?46ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .‚È 8‬‬
‫‪ƒ»¿ 45‰na‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtŒÏÚ‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙ÈNÚp‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« BfL‬‬‫‪∆ Ïk‰‬‬
‫‪… « ÌÈÈkÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪BcÚÂ‬‬
‫‪¿«¿ BzÓ‰a‬‬
‫‡‪¿∆¿ Ï‬‬
‫‪»¬ . ÌÈÏk‰‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ƒ≈« ˙˙ÈL‬‬
‫‪« ƒ¿ ÏÚ« ÌÈeˆÓ‬‬
‫»‡‪ƒÀ¿ e‬‬ ‫‪‰ÈeÏ‚e‬‬
‫‪» ¿ ‰Úe„È‬‬ ‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬ ‫‡‪»¿» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;‡È‰ƒ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 10‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ˙˙ÈL‬‬
‫‪« ƒ¿ ÏÚ« ÔÈeˆÓ‬‬
‫‪ƒÀ¿ e‡L‬‬
‫‪»∆ 60ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eÒ‡» ‬‬ ‫‪Bȇ≈ ,˜ÒBÚ‬‬
‫‪≈ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ˙‡∆ ‰‡B‰L‬‬
‫‡‪∆ »∆ .‰eÒ‬‬
‫‪» ¬  ˙ÓÒÙÓe‬‬
‫‪∆∆ ¿À¿ 11‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.„ÚÂ‬‬
‫»∆∆‬ ‫‪BÏ ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÎN‬‬
‫‪«» ÈBÏtL‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ıˆwL‬‬
‫‪«»∆ «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ 12‬‬
‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫‪13‬‬
‫‪) (58‬משנה מסכת שבת דף יז עמוד ב(‪ (59 .‬מבואר‬
‫למעלה פרק ג' הלכה א'‪ .‬ומה שאמרו )מסכת שבת דף יט‬ ‫‪ (45‬מסכת מועד קטן דף יב עמוד א‪ (46 .‬שמותר לצוות‬
‫עמוד א(‪" :‬לא ישכיר אדם כליו לנכרי בערב שבת‪ ,‬בד' וה'‬ ‫לנכרי לעשות מלאכת ישראל בקבלנות‪ (47 .‬שאין מכירים‬
‫מותר"‪ ,‬דעת רבינו שברייתא זו נאמרה לפי דעת בית שמאי‬ ‫שהמלאכה היא בשביל ישראל אף אם נעשית בפרהסיא‬
‫שאדם ְמצ ֶוּוה על שביתת כליו‪ ,‬אולם לפי שהלכה כביתֿ‬ ‫)רבינו ירוחם(‪.‬‬
‫הלל מותר; אבל התוספות והראב"ד חולקים עליו וסוברים‬ ‫‪B‡ BˆÁ‬‬
‫‪≈¬ BÏ ˙BÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÌÚƒ ˜ÒBt‰‬‬ ‫‪» ƒ¿ .„È 14‬‬
‫‪≈ « ,48CÎÈÙÏ‬‬
‫כי בשכירות גם לנו אסור‪ ,‬שנראה כנוטל שכר מלאכת‬
‫השבת‪ ,‬אבל להשאיל מותר )אורח חיים סימן רמו(‪.‬‬
‫‪ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ B‡ ‰L‬‬
‫‪»» BÎNL‬‬
‫‪»¿ ∆ B‡ ,e‰„N‬‬
‫‪≈» ˙‡∆ ˆ˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ B‡ BÏ˙k‬‬
‫‪¿» 15‬‬
‫‪ (60‬שכתוב )שמות פרק כג‪ ,‬עמוד יב(‪" :‬למען ינוח שורך‬ ‫‪‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇ƒ :Ìk‬‬
‫‪∆∆ BÏ ÚhÏ‬‬
‫‪«ƒ B‡ ˆÁ‬‬
‫‪≈» BÏ ˙BÏ‬‬‫‪¿ƒ 16‬‬
‫ש"מצ ֶוּוה אדם על‬
‫ְ‬ ‫וחמורך‪ ,‬ויינפש בן אמתך והגר" מכאן‬ ‫‪˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« ÔÁÈp‰Ï‬‬
‫‪» ƒ«¿ BÏ eÒ‡»  ÌeÁz‰‬‬
‫‪¿« CB˙a¿ B‡ ‰È„na‬‬
‫‪» ƒ¿« 17‬‬
‫שביתת בהמתו כמוהו" )תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;50˜ÒtL‬‬
‫‪«»∆ ÌÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌȇL‬‬
‫‪» ≈∆ 49ÌȇB‰‬‬
‫‪ƒ » ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 18‬‬
‫ה הלכה ג(; אבל מה שנוגע לנוחיות הבהמה ולגופה מותר‪,‬‬ ‫‪χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÌL‬‬
‫‪» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,zÓ‬‬
‫‪»À  ÌeÁzÏ‬‬
‫‪¿« ıeÁ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» 19‬‬
‫כמובא במכילתא‪" :‬למען ינוח שורך" ‪" -‬שיהא )השור(‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ Ô‰Lk‬‬
‫‪≈∆ ¿ ÔÈÏÚBt‰‬‬
‫‪ƒ¬ « ˙‡∆ ‰‡iL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪20‬‬
‫תולש מן הקרקע ואוכל"‪ ,‬שאם יחבשנו בתוך ביתו‪ ,‬אין זה‬
‫נוח לשור‪.‬‬ ‫‪ (48‬מסכת מועד קטן דף יב עמוד א‪ (49 .‬במסכת ראש‬
‫השנה דף כד עמוד ב מבואר שדבר האסור משום חשד‬
‫‪34‬‬ ‫‪B‡ ‰BÁÒa‬‬
‫‪» ¿ƒ B‡ ‰Î‡ÏÓa‬‬
‫‪» »¿ƒ ÈÎp‰‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ¿»« ÌÚƒ 61ÛzzLn‰‬‬ ‫מותר בשל רבים‪" .‬דברבים ליכא )אין( חשדא" ולפי זה היה‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙aM‰‬‬
‫‪»« « ÎN‬‬
‫‪«¿ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‰lÁza‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»ƒ¿« e˙‰‬‬
‫‪¿ƒ ̇ƒ :˙eÁa‬‬‫«¬‬ ‫מותר להעסיק גוי בשבת לטובת עניין ציבורי )מגן אברהם‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« ÌBÈ ÎNe‬‬
‫‪«¿ ,63‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ̇ƒ ËÚÓ‬‬
‫‪«¿ ̇ƒ ,BcÏ‬‬
‫‪«¿ ÈÎpÏ‬‬
‫«»¿‪ƒ‬‬ ‫סימן רמד( מכל מקום לא התירו לבנות בית הכנסת בשבת‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חכק‬
‫‪         ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ú‬‬
‫‪∆∆ BÏ d˙‬‬
‫‪»»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,zÓ‬‬
‫‪»À  ‰ÎÏB‰‬‬
‫‪»» ÎN‬‬ ‫˜ˆ‪«¿ BnÚƒ 73ı‬‬
‫»«‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .zÓ‬‬
‫‪»À  BcÏ‬‬
‫‪«¿ χNÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙aM‰‬‬
‫‪»« « ÌBÈ „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… B˙Èa≈ Á˙tÓ‬‬
‫‪«∆ƒ da» ‡ˆiL‬‬
‫‪≈≈∆ ,‡e‰Â» . ‰ÎLÁ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ˙aL‬‬
‫«»‬ ‫‪ÎN‬‬
‫‪«¿ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ÏËB‬‬
‫‪≈ ,˜ÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« e‡BiLk‬‬
‫‪»∆ ¿  ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« e˙‰‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫«‪76‬‬
‫‡„‪Úe˜» Ì‬‬
‫‪»» 75‰È„na‬‬
‫˜ˆ‪» ƒ¿« LÈ≈ ̇ƒ :ı‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .B˙B‡ ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡M‰Â‬‬‫‪»¿ «¿ ,BcÏ‬‬
‫‪«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À ˙B˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪3‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰È„Ó‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏÎÏ‬‬‫‡‪»¿ Ì˙B‬‬
‫‪» ÁÏBLÂ‬‬
‫‪«≈ ¿ ˙Bb‡‰‬‬ ‫‪¿ƒ» ıa˜Ó‬‬‫‪≈«¿ ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫‡‪ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,˙aM‰‬‬
‫‪»« « ÌBÈ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 64ÌeÏk¿ BÏ ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.˙b‡‰‬‬
‫‪∆∆ƒ» ÈÎpÏ‬‬
‫‪ƒ¿»« ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ zÓ‬‬‫‪»À  ÂÈÁeÏL‬‬
‫‪» ¿ ÌÚƒ ‰È„Óe‬‬‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ÔÈcƒ  ˙eÙzLa‬‬
‫‪»À ¿ ‰„N‬‬
‫˜‪∆» eÏa‬‬‫‪¿ƒ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« e˙‰‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪CeÓq‰‬‬
‫‪»« ˙ÈaÏ‬‬
‫‪ƒ«« «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌBia« ˙e‰L‬‬ ‫‪¿ ‰È‰iL‬‬
‫»‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫‡‪.‡e‰ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪6‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙Bb‡‰‬‬
‫‪¿ƒ» Ïa˜nL‬‬
‫‪≈«¿∆ ‰Ê∆ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;˙aM‰‬‬ ‫˜„‪»« « Ì‬‬‫‪∆… 77‰ÓBÁÏ‬‬
‫« »‬ ‫‪) (61‬מסכת עבודה זרה דף כב עמוד א(‪ (62 .‬אין הנכרי‬
‫‪31‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‡e‰ ‰ÓBÁÏ‬‬
‫‪» « CeÓÒ» B˙Èa≈ ,ÔÁÏBLÂ‬‬
‫¿ ¿»‬ ‫נחשב כעושה בשליחותו של ישראל‪ (63 .‬בברייתא שם‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‡e‰ ˙b‡‰‬‬
‫‪∆∆ƒ» BÏ ÔÈ˙BpL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ÈÎp‰‬‬
‫‡‪ƒ¿»« ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,CÎÏ‬‬ ‫»˜‪»¿ «Úe‬‬ ‫"ואם התנו מתחילה ‪ -‬מותר‪ ,‬ואם באו לחשבון ‪ -‬אסור"‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» „Èa‬‬‫‪«¿ ÁÏLÏ‬‬
‫‡‪«… ¿ ƒ eÒ‡»  ˙Á‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪∆∆« ÈÚÏ‬‬‫‪ƒ¿ dÎÈÏBnL‬‬
‫∆ ‪»ƒ‬‬ ‫וסובר רבינו שהכוונה היא‪ ,‬אפילו אם התנו מלכתחילה‪:‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.ÌÈÓc‬‬
‫˜ˆ‪ƒ » BÏ ı‬‬
‫‡‪«» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ˙b‡‰‬‬‫»‪∆∆ƒ‬‬ ‫"טול חלקך בשבת ואני בחול"‪ ,‬אם בא אחר כך בעת‬
‫החשבון לומר‪ :‬אתה נטלת בעד שבת כך וכך‪ ,‬ואני בעד יום‬
‫‪) (72‬מסכת שבת דף יט עמוד א(‪ (73 .‬קצב‪ ,‬קבע שכרו‪.‬‬ ‫חול כך וכך ‪ -‬אסור‪ ,‬אלא יטול הנכרי שכר שבת והיהודי‬
‫‪) (74‬משנה מסכת שבת דף יז עמוד ב(‪ (75 .‬בנוסחה אחרת‪:‬‬ ‫שכר יום אחר‪ ,‬בין מעט בין הרבה‪ (64 .‬בגמרא נסתפקו‪:‬‬
‫"עימו במדינה" )מער"ק(‪" (76 .‬דקביע בי דואר במתא"‬ ‫סתמא )אם לא התנו בתחילה( מה? ולא נפסקה ההלכה‪,‬‬
‫)קבוע דואר בעיר( ואדם ממונה לקבל מכתבים ולשלחם‬ ‫ופסק רבינו לחומרא‪ ,‬שלא יטול ישראל חלקו רק משכר‬
‫‪ (77‬לחומת העיר שנשלח לשם המכתב‪.‬‬ ‫למטרתם‪.‬‬ ‫החול; אבל הרא"ש פסק כיוון ש"אמירה לנכרי שבות"‬
‫‪" (78‬אמרו עליו על רבי יוסי הכהן‪ ,‬שלא נמצא כתב ידו ביד‬ ‫וספק דרבנן לקולא‪ ,‬יכול ליטול חצי השכר עם הנכרי‪.‬‬
‫נכרי מעולם‪ ,‬שלא יוליכנו בשבת )מסכת שבת דף יט עמוד א(‪.‬‬
‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÎN‰‬‬
‫‪»» « ˜ÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« e‡e‬‬
‫‪» ,e˙‰‬‬
‫‪¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÁÈ 7‬‬
‫‪… ̇Â‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ ÔÒÈΉÂ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÂȈÙÁ‬‬
‫‪»»¬ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ¿» .‡Î‬‬
‫‪ƒ≈∆ 79ÈÎ‬‬ ‫‪BcÏ‬‬
‫‪«¿ ÏËB‬‬
‫‪≈ ÈÎp‰L‬‬
‫‪ƒ¿»«∆ ,Èσ ‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈  «Úe„È» ˙aL‬‬
‫‪»« ÎN‬‬‫‪«¿ 8‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ BÊ ˙ÈÂÊa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÁÈp‰‬‬
‫‡‪» ƒ« :BÏ Ó‬‬‫‪«» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .zÓ‬‬
‫‪»À  80χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪˙BÚÓ» Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « .ÔȘÏBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡M‰Â‬‬
‫‪»¿ «¿ ,ÎN‰‬‬
‫‪»» « 65˙ÈÚÈL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 9‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« ˙‡∆ 81ÔÈnÊÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ .zÓ‬‬‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬‫¬≈‬ ‫‪‡NB‬‬
‫‪≈ ÈÎp‰L‬‬
‫‡‪ƒ¿»«∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ˜qÚ˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ 10‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÔȘ˜Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ôȇ≈  ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÔÏË‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪»»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÔÏ·Ï‬‬
‫‪»¿»¿ ˙BBÊÓ¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫¿»»‬ ‫‪eB‰ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .67‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÎNa‬‬
‫‪»» « BnÚƒ 66˜ÏBÁ‬‬
‫‪≈ ,˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ 11‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙BBÊÓ¿ 83ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .eÈÏÚ‬‬
‫‪≈» B˙˙ÈL‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,BÏ‬‬ ‫‪.ÌÈB‡b‰‬‬
‫»‪ƒ ¿« Ïk‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.BÏ ÔȘ˜Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ôȇ≈  ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÔÏË‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ˆÁa‬‬
‫‪≈»¿ Ïk‰‬‬
‫‪∆∆« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬
‫‪ (65‬זהו לדעת רבינו שהחמיר בסתמא כמבואר למעלה‪ .‬אבל‬
‫‪) (79‬מכילתא פרשה ט(‪" :‬ששת ימים תעשה מלאכה‪ ,‬הא לא‬ ‫לדעת הרא"ש מחלקים את השכר בשווה מבלי להזכיר את‬
‫תעשה אתה ולא יעשה חבירך אבל יעשה נכרי מלאכתו"‪.‬‬ ‫יום השבת כלל‪ (66 .‬תשובת הגאונים בשם רב שרירא‬
‫‪ (80‬אבל לקבלו ממנו ולסייעו אסור‪ ,‬וראה למעלה פרק א‬ ‫גאון )בית יוסף(‪ (67 .‬שאין מלאכה זו מוטלת על ישראל‬
‫הלכה טו במלאכה שעשאוה שנים‪) (81 .‬מסכת ביצה דף כא‬ ‫לעשותה‪ ,‬ואין הנכרי עושה בשבת שליחותו של ישראל‪,‬‬
‫עמוד ב( אבל לא ביום טוב‪ ,‬שמא ירבה לבשל בשבילו‪,‬‬ ‫וגם אין ניכר של מי העסק‪.‬‬
‫ומלאכת אוכל נפש הותרה ביום טוב רק בשביל ישראל‬
‫)הלכות יום טוב פרק א הלכה טו(‪ (82 .‬אבל לתת ידו‬ ‫‪ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» Ôn‡Ï‬‬
‫‪»À¿ ÌÈÏk‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙aL‬‬‫‪»« Úa‬‬‫‡„‪∆∆¿ Ì‬‬‫‪»» ÔzÈ‬‬ ‫‪… .ËÈ 13‬‬
‫‪≈ƒ 68‡Ï‬‬
‫שיוציא ‪ -‬אסור )ירושלמי(‪) (83 .‬מסכת שבת דף יט עמוד‬ ‫‪‡ˆiL‬‬
‫‪≈≈∆ È„Îa‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,BnÚƒ ˜ÒtL‬‬
‫‪69‬‬ ‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,Ô˙BNÚÏ‬‬‫‪» ¬« 14‬‬
‫א(‪.‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» kÓÈ‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰ÎLÁL‬‬
‫‪70‬‬ ‫˜„‪»≈ »∆ Ì‬‬ ‫‪∆… B˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» 15‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪eȉÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÌBi‰« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» L„˜Â‬‬
‫‪«»¿ Cca‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓƒ .Î‬‬
‫‪∆∆« ‡a» ‰È‰L‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫…‬ ‫¿‬ ‫∆‬‫¿‬
‫‪71epÂÏÈ‬‬‫«‬ ‫…‬
‫‪‡ÏÂ‬‬‫¿‬ ‫∆‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪epÏȇLÈ‬‬‫¿‬‫«‬ ‫…‬
‫‪‡ÏÂ‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫»‬
‫‪,ÈÎÏ‬‬‫¿‬ ‫»‬ ‫»‬
‫‪ÂȈÙÁ‬‬‫‪¬ 16‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ȇˆBÓÏe‬‬
‫‪≈» ¿ ,BÏ BÎÈÏB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ ÈÎÏ‬‬ ‫‪≈  ˙BÚÓ» BnÚƒ ‡ˆiL‬‬
‫‪ƒ¿»¿ BÒÈkƒ Ô˙B‬‬ ‫‪≈≈∆ È„Îa‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ BÏ ÔzÈ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,epkLÓÈ‬‬
‫‪∆¿¿ «¿ 17‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÏÚ« ÎN‬‬
‫‪»» BÏ Ô˙‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ .epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ BÁ˜BÏ‬‬
‫‪¿ ˙aL‬‬ ‫‪»« ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ÏkL‬‬‫‪»∆ .˙aM‰‬‬ ‫˜„‪»« « Ì‬‬‫‪∆… B˙Èa≈ Á˙tÓ‬‬‫‪«∆ƒ ıÙÁ‬‬ ‫‪∆≈ B˙B‡a¿ 18‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ .zÓ‬‬
‫‪»À  ‰ÎLÁMÓ‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪»≈ ¬∆ ƒ BÏ B˙pL‬‬
‫‪»¿∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫∆‪ƒ « «¿ ,‰Ê‬‬ ‫‪‡ˆiLÎe‬‬
‫≈‬‫≈‬‫∆‬ ‫¿‬ ‫‪;BÏ‬‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫«‬‫»‬ ‫‡‪È˙ÓÈ‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫≈‬ ‫«‬
‫‪Ú„BÈ‬‬
‫≈‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫»‬‫»‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪,B˙Èa‬‬
‫‪≈¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 19‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;epÎÈÏLiL‬‬
‫‡‪∆ ƒ¿«∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇÂ‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ,BBÓÓ» ÏÚ« Ïe‰a» Ì„‡L‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ,B„Èa‬‬
‫‪»¿ χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ıÙÁÂ‬‬
‫‪∆≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ B˙ÈaÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ÈÎp‰‬‬
‫‪ƒ¿»« 20‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÈcÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒƒ ‡l‬‬‫‪»∆ Beq‡ƒ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ,‰Ê∆ c‬‬‫‪»» BÏ Èzz‬‬ ‫‪ƒ« ‡Ï‬‬‫‪… BÏ ÎÓ‬‬
‫‪«» B‡ BnÚƒ ˜Òt‬‬ ‫‪«» B‡ BkLÓ‬‬
‫‪¿¿ ƒ B‡ ÈÎpÏ‬‬
‫‪ƒ¿»« e‰ÂωL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ 21‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÏÚ« BÚÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,B„Èa‬‬‫‪»¿ B‡È‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬« 87‡BÈ»  86ÌÈÙBÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫»‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪22‬‬
‫‪48‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;BÒÈÎa‬‬‫‡‪ƒ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .‰Bz‬‬‫‪» ÏL‬‬ ‫‪) (68‬מסכת שבת דף יז עמוד ב דף יח עמוד ב(‪ (69 .‬כמבואר ∆‬
‫‪49‬‬ ‫‪˙BÁÙa‬‬
‫‪»¿ dÎÈÏBÓ‬‬
‫‡‪» ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ÔzÈ‬‬
‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬‫‪…  88‰‡ÈˆÓ‬‬
‫למעלה בהלכה יב שמותר אף אם הנכרי עושה המלאכה ¿‪» ƒ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪.˙Bn‡« Úa‡Ó‬‬
‫»‪«¿«≈ 89˙BÁt‬‬ ‫בשבת‪ (70 .‬מבעוד יום‪ (71 .‬טעם הדבר‪ ,‬שהרואה יחשוב‬
‫שהיהודי ציווהו להוליך את החפץ מחוץ לבית לעשות בו‬
‫‪) (84‬מסכת שבת דף קנג עמוד א(‪ (85 .‬רבינו חולק על רש"י‬ ‫מלאכה‪ ,‬ולא שידע שהנכרי נושאו לצורך עצמו )סמ"ג(‪.‬‬
‫שפירש "נותן כיסו לנכרי" מבעוד יום‪ (86 .‬ראה פרק א‬
‫הלכה ג‪ (87 .‬בתוספות כתבו‪" :‬מכאן יש ללמוד‪ ,‬למי‬ ‫‡‪̇ƒ :˙Á‬‬
‫‪∆∆« ÈÚÏ‬‬
‫‪ƒ¿ dÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÈÎÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿»¿ ˙b‬‬ ‫‪≈ « .Î‬‬
‫‪∆∆ƒ 72Ô˙Bp‰‬‬ ‫‪23‬‬
 ‫טכק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙aL‬‬
‫‪»« ÏL‬‬ ‫‪∆ 100BÎN‬‬
‫‪»¿ BÏ ÔzÈ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ˜BÈz‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫שמתיירא מן הלסטים או מן השלטון של נכרים‪ ,‬מותר לו‬
‫‪15‬‬ ‫‪»« ÈÎN‬‬
‫‪101˙aL‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈÎN‰‬‬
‫‪ƒ» « ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙aL‬‬
‫‡‪»« ˙eÈÁ‬‬
‫«¬»‬ ‫לטלטל המעות כדי להחביאן כי משום הפסד התירו לו‬
‫‪16‬‬ ‫‪CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÏMÓ‬‬
‫‪≈» ƒ BÎN‬‬ ‫‪»¿ BÏ Ô˙B‬‬‫‪≈  ‰L‬‬ ‫‪»» ÈÎN‬‬
‫‡‪ƒ¿ B‬‬ ‫לטלטלן"‪ ,‬ונחלקו בדבר הרמב"ן והרשב"א )"מגיד משנה"(‪.‬‬
‫‪ (88‬מבואר להלן פרק כ‪ ,‬הלכה ז‪) (89 .‬מסכת שבת דף קנג‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ÈÎN‬‬
‫‪ƒ»¿ Èσ Ôz≈ :BÏ Ó‡È‬‬
‫‪« … ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙aL‬‬
‫‡‪»« ˙eÈÁ‬‬
‫«¬»‬ ‫עמוד ב(‪" :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬עוד אחרת הייתה שם ולא רצו‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ B‡ ‰L‬‬
‫‪»» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÈÎN‬‬
‫‡‪ƒ»¿ Èσ Ôz≈ :BÏ ÓB‬‬
‫‡‪≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ;˙aL‬‬
‫«»‬ ‫חכמים לגלותה‪ ,‬משום "כבוד אלוקים הסתר דבר" )מותר‬
‫‪19‬‬ ‫‪.ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰NÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫להסתיר דברי תורה מפני כבוד שמים(‪ ,‬לא התירו )להעביר‬
‫‪) (98‬מסכת בבא מציעא דף נח(‪ (99 .‬אף שהשמירה עצמה‬ ‫מעות( פחות פחות מד' אמות‪ ,‬שלא יבוא להעבירן ד' אמות‬
‫אינה אסורה בשבת‪ (100 .‬ליטול שכר שבת במפורש אסור‬ ‫שלימות"‪ ,‬אבל רבינו סמך על מה שאמרו )מסכת עבודה זרה‬
‫שדומה למקח וממכר‪ (101 .‬של כל השבוע ביחד או של‬ ‫דף ע עמוד א(‪ :‬אמר רבא אמר לי איסור גיורא )הגר(‪ ,‬כי הווינן‬
‫כל השנה ביחד מותר‪ ,‬ששכר שבת בהבלעה מותר ליטול‪.‬‬ ‫בארמיותן‪ ,‬אמרינן‪ ,‬יהודאי לא מנטרי שבתא כמה כיסי קא‬
‫משתכחי בשוקא? )שאם שומרים שבת כמה ארנקים נמצאים‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשוק?( ולא ידענא דסבירא לן‪ ,‬כרבי יצחק )ולא ידעתי‬
‫‪ (1‬כלל בו מניין אבות המלאכות והן ל"ט‪ ,‬וכתבן על סדר‬ ‫שסוברים כרבי יצחק(‪ ,‬מוליכו )לארנקֿכסף( פחות פחות מד'‬
‫המשנה‪ .‬ושם ביאר מהו אב ומהו תולדה‪ ,‬וההפרש שיש בין‬ ‫אמות‪.‬‬
‫האבות והתולדות‪ .‬ולא נתבארו שם תולדות כל המלאכות‪,‬‬
‫אלא מקצתן‪ ,‬לדמיון מה הן תולדות‪.‬‬ ‫‪‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ Ú‬‬
‫‪«» ̇ƒ :˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰NÚL‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ .‚Î‬‬
‫‪» »∆ 90χNÈ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪, ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪91‬‬ ‫‪» ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ d˙B‡a‬‬‫‪» ¿ ˙B‰Ï‬‬ ‫‪»≈ BÏ eÒ‡»  ÔB„Êa‬‬
‫¿»‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪,„ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙ÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈»¿ ‰ÏȘÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ ˙B·ÏÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‡‪»¿ .‬‬ ‫‪˙aL‬‬
‫»‬ ‫«‬ ‫‪ȇˆBÓÏ‬‬
‫≈‬‫»‬ ‫¿‬ ‫‪da‬‬
‫»‬ ‫‪˙B‰Ï‬‬
‫»‬‫≈‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫∆‬ ‫»‬ ‫‪zÓ‬‬
‫»‬‫‪À‬‬ ‫‪χNÈ‬‬
‫≈‬ ‫»‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡Le‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ô‰Óe‬‬
‫‪∆≈ ˙B‡» Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈  ‰‚‚La‬‬ ‫‪»»¿ ƒ ˙‡hÁ‬‬ ‫˜‪»« Ôa‬‬‫˜„‪«¿» B‡  ‡È‰ƒ L‬‬ ‫‪∆… Èkƒ ˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÌzÓLe‬‬
‫‪∆ ¿«¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .92„iÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÒÁ‬‬
‫‡‪≈» ÌÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿«  ˙B·ÏÓ‬‬ ‫‪»¿ ˙B‡¬ Ïk» ÔÈÓe‬‬
‫‪«¿ƒ .˙B„ÏBz‬‬ ‫»‬ ‫‪χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ?„ˆÈk‬‬
‫˜„‪« ≈ .L‬‬ ‫‪∆… ‰ÈNÚÓ‬‬
‫‪» ∆ ¬« ÔȇÂ‬‬ ‫˜„‪≈¿ L‬‬
‫‪∆… 93‡È‰ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.‰Ȉw‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ .‰ÚÈf‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ .‰LÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ¬« :Ô‰≈ el‡Â‬‬ ‫‪«« ,ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‡‪≈¿ .˙Á‬‬ ‫‪ƒ≈¬« Ï·È‬‬
‫‪≈»≈ ˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓÏ‬‬
‫‪≈» ¿  „ÈÊÓa‬‬‫‪ƒ≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÏMaL‬‬
‫∆‪≈ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰Èa‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ .‰if‰Â‬‬‫‪»ƒ¿«¿ .‰LÈc‰Â‬‬ ‫‪» ƒ«¿ .enÚ‰Â‬‬ ‫‪ƒ»¿  ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ÏMa‬‬
‫‪≈ ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˙ÈÓÏBÚ‬‬
‫‪ƒ» Ï·È‬‬ ‫‪≈»≈ ‡Ï‬‬‫‡‪… BÏ Ï‬‬‫¬»‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰iÙ‡‰Â‬‬
‫‪»ƒ¬»¿ .‰LÈl‰Â‬‬
‫‪» ƒ«¿ .‰„˜‰‰Â‬‬ ‫‪» ƒ¿«¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪»»¿««¿ .‰ÈÁh‰Â‬‬ ‫‪≈¿ .94„iÓ‬‬
‫‡‪»ƒ ,ÌÈÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÔÈa≈ ‡e‰ ÔÈa≈ ,Ï·È‬‬
‫‪« … ˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓÏ‬‬
‫¿ »≈‬ ‫‪8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰ÚÈv‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ .ıetp‰Â‬‬ ‫‪ƒ«¿ .Ôeal‰Â‬‬ ‫‪ƒ«¿ .‰ÊÈÊb‰Â‬‬
‫¿«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫…‬ ‫‪9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.‰Îqn‰‬‬
‫‪»≈«« ˙ÎÒ‰Â‬‬
‫‪«»¿«¿ .ÔÈÈp‰‬‬ ‫‪ƒƒ« ˙iNÚÂ‬‬‫‪«ƒ ¬« .‰iÂh‰Â‬‬
‫‪) (90‬מסכת תרומות פרק ב משנה ג ומסכת חולין דף טו עמוד ¿«¿‪»ƒ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‰z‰‰Â‬‬
‫‪»»««¿ .‰ÈLw‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿«¿ .‰ÚȈa‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ .‰‚È‡‰Â‬‬
‫א(‪ (91 .‬קנסוהו רבנן משום שחילל שבת במזיד ואף ¿»¬‪» ƒ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪. ‰È˙q‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿«¿ . ÔÈa‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ«¿ . ‰ÚÈw‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿«¿ .‰ÈÙz‰Â‬‬
‫הקדירה אסורה לו לעולם )הרשב"א(‪ (92 .‬ואינו צריך ¿«¿‪» ƒ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.‰ËÈÁM‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿ «¿ .‰„Èv‰Â‬‬ ‫‪» ƒ«¿ .LÈhta‬‬ ‫‪ƒ«« ‰‡k‰Â‬‬ ‫להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשה‪ ,‬ראה למעלה הלכה ב‪»»«¿ .‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪. BÚ‰» ˙˜ÈÁÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« ƒ¿ . ‰„Ú‰‰Â‬‬‫‪‬‬ ‫‪»»¬««¿ . ‰ËLÙ‰‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ (93‬ואף שדרשו מהפסוק )דברים פרק יד פסוק ג( "לא תאכל ¿««¿ »»‬
‫‪32‬‬ ‫‪. ËeËN‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ «¿ . ‰˜ÈÁn‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿«¿ . ‰È˙k‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿«¿ .BÎezÁÂ‬‬ ‫כל תועבה" כל שתיעבתי לך‪ ,‬הרי הוא בבל תאכל )מסכת ¿‪ƒ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ‰‡ˆB‰‰Â‬‬
‫‪»» «¿ .Èeak‰Â‬‬ ‫חולין דף קיד עמוד ב(‪ ,‬כאן למדו‪" :‬היא קודש ואין מעשיה ¿««¿»»‬
‫‪ƒ«¿ .‰Ú‰‰Â‬‬
‫קודש" ‪ -‬שמעשה שבת לא נאסר‪ (94 .‬דעת הראשונים‬
‫‪ (2‬שבת עג‪ ,‬א‪ (3 .‬העוסק בדבר שיש בו אומנות‪ ,‬או‬ ‫שצריך להמתין בכדי שיעשה שלא יהנה ממלאכת שבת‪ ,‬אבל‬
‫שׁנה חומר גלמי‪ ,‬מחדשו או מתקנו ‪ -‬עושה מלאכה‪.‬‬ ‫המ ַ ֶ‬
‫ְַ‬ ‫רבינו סובר בהלכה ח' שלכן צריך להמתין בכדי שיעשה שלא‬
‫הוצאה אינה מלאכה חשובה‪ .‬וב'תוספות' נזכרה בשם‬ ‫יבוא לעשות כן בפעם אחרת‪ ,‬וזה רק במלאכה על ידי נכרי‪,‬‬
‫"מלאכה גרועה"‪ ,‬אבל חז"ל דרשו איסור הוצאה מהמקרא‪:‬‬ ‫אבל לא כשעשה ישראל בשוגג‪.‬‬
‫"ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר‪ :‬איש ואשה אל יעשו‬
‫עוד מלאכה לתרומת הקודש‪ ,‬ויכלא העם מהביא" )שמות‬ ‫‪ ‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ 96 :eÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÌeÁzÏ‬‬ ‫‪¿»∆ 95˙Bt≈ .„Î 10‬‬
‫‪¿« ıeÁ e‡ˆiL‬‬
‫לו‪ ,‬ו(‪ ,‬שלא יוציאו נדבות מבתיהם להביאם למשכן בשבת‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰NÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ÔÙe‚a‬‬
‫‪» ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪» ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,97˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ eÏ·È‬‬
‫‪¿»≈ 11‬‬
‫)שבת צו‪ .(:‬ועוד דרשו )עירובין יז‪ :‬ובתוס' שם(‪" :‬אל יצא‬ ‫‪.˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫‪≈» „Ú« eÏ·È‬‬
‫‪¿»≈ ‡Ï‬‬‫‪…  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ;epzL‬‬
‫‪«¿ƒ 12‬‬
‫איש ממקומו ביום השביעי" )שמות טז‪ ,‬כט( אל יצא בשבת‬ ‫‪) (95‬מסכת עירובין דף מא עמוד ב(‪ (96 .‬אפילו למקומם‪.‬‬
‫עם הכלי ללקוט את המן כדרך שהוא עושה בחול‪ ,‬וירמיה‬ ‫והראב"ד השיג שזה דווקא אם חזרו לתוך התחום שלא‬
‫)יז‪ ,‬כב( הזהיר‪" :‬ולא תוציאו משם מבתיכם ביום השבת"‪.‬‬ ‫למקומם‪ ,‬אבל אם חזרו למקומם‪ ,‬אפילו יצאו במזיד ‪ -‬מותר‬
‫ובנחמיה )יג‪ ,‬יט( "ומנערי העמדתי על השערים‪ ,‬לא יבא‬ ‫לאכלם‪ ,‬אבל דעת רבינו כרבי אליעזר בן יעקב‪" :‬לעולם‬
‫‪ (4‬מבואר למעלה פ"א ה"א‪.‬‬ ‫משא ביום השבת"‪.‬‬ ‫אסורים עד שיחזרו למקומם שוגגים" והלכה כמותו‪ ,‬שהרי‬
‫‪ (5‬מהכתוב בתורה )שמות לה‪ ,‬ב(‪" :‬ששת ימים תעשה‬ ‫"משנתו של רבי אליעזר בן יעקב קב )הלכות מעטות( ונקי‬
‫מלאכה‪ ,‬וביום השביעי יהיה לכם קודש‪ ,‬שבת שבתון לה'‪,‬‬ ‫)הלכה כמותו(" )מסכת יבמות דף מט עמוד ב והקדמת‬
‫כל העושה בו מלאכה יומת"‪ ,‬דרשו חז"ל )שבת מט‪(:‬‬ ‫הרמב"ם למשנה(‪ (97 .‬ראה הלכות יום טוב פרק ה הלכה י‪.‬‬
‫מסמיכות מלאכות השבת למשכן‪ ,‬שכל המלאכות שהיו‬
‫במשכן‪ ,‬אסורות בשבת; והמלאכה שהיתה חשובה במשכן‬ ‫‪˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ ‰t‰‬‬
‫‪»»« ˙‡∆ BÏ 99ÓLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÏÚBt‰‬‬ ‫‪≈ « .‰Î‬‬
‫‪≈ « ˙‡∆ 98ÎBN‰‬‬ ‫‪13‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫לק‬
‫‪         ‬‬
‫ומתכוון לתקנה; בנוסח אחר‪ :‬והפציעה )'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫‪ -‬נקראת "אב"‪ ,‬ושלא היתה חשובה במשכן ‪ -‬נקראת‬
‫‪ (29‬חיבור שני חוטים על ידי פתיל‪ ,‬בקשר של קיימא‬ ‫"תולדה" )בבאֿקמא ב‪" (.‬אב מלאכה" ‪ -‬הוא המקור‬
‫ומעשה אומן‪ (30 .‬התרת קשר של קיימא )קשר קיים‪,‬‬ ‫למלאכות אחרות הנלמדות ממנו‪ ,‬וה"תולדות" הן המלאכות‬
‫חזק(‪ .‬תולדתה‪ :‬המפריד פיתולי חבלים‪ (31 .‬איחוד שני‬ ‫האחרות שיש להן דמיון בתכונתן לאבות‪ (6 .‬ראה בהלכה‬
‫דברים נפרדים‪ .‬תולדתה‪ :‬המדבק ניירות או עורות על ידי‬ ‫ז‪ (7 .‬בירושלמי )שבת פ"ז ה"ב(‪ :‬רבי יוחנן וריש לקיש‬
‫דבק‪ (32 .‬ההפרדה בין הדבקים‪ .‬תולדתה‪ :‬המפריד ניירות‬ ‫היו עוסקין שלש שנים ומחצה בפרק זה‪ ,‬ומצאו ל"ט‬
‫או עורות דבוקים‪ (33 .‬בנין או נטיית אוהל‪ ,‬או הוספה‬ ‫תולדות לכל אב מאבות המלאכות‪ (8 .‬לשון המשנה‪:‬‬
‫על בנין‪ (34 .‬סתירת בנין או אוהל‪ ,‬כדי לתקן‪ .‬תולדתה‪:‬‬ ‫"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת"‪ ,‬ולא אמרו בפשטות‬
‫המפרק עץ תקוע לשם תיקונו‪ (35 .‬עשיית פעולה שעלֿ‬ ‫שלשים ותשע‪" ,‬שדרך המקרא כשמגיע המנין לסכום‬
‫ידה ניכר גמר המלאכה‪ .‬אפילו פעולה קטנה כמכה בפטיש‪.‬‬ ‫עשרות פחות אחת‪ ,‬מונה אותו בחשבון עשרות מבלי לדייק‬
‫‪ (36‬צידת כל דבר שבמינו ניצוד‪ ,‬לתפסו או לנעול בפניו‪.‬‬ ‫על חסרון האחד‪ ,‬כיוצא בו‪" :‬כל הנפש לבית יעקב הבאה‬
‫תולדתה‪ :‬המשסה כלב לצוד חיה‪ ,‬ועמד בפניה עד שהגיע‬ ‫מצרימה שבעים" )בראשית מו‪ ,‬כז( ובפרטן אי אתה מוצא‬
‫הכלב ותפסה‪ (37 .‬המתה או הוצאת הדם‪ ,‬היא הנפש‪.‬‬ ‫אלא שבעים חסר אחת )בבאֿבתרא קכג‪ ,(.‬וכן "ארבעים‬
‫תולדתה‪ :‬החונק את החי עד שימות‪ ,‬השולה דג מן הים‬ ‫יכנו" )דברים כה‪ ,‬ג( ואין מכים אותו אלא שלשים ותשע‪,‬‬
‫והניחו עד שיבש בין סנפיריו כסלע‪ (38 .‬הפרדת עור בעל‬ ‫וכן "תספרו חמשים יום" )ויקרא כג‪ ,‬טז( ואין מונים רק‬
‫חי מבשרו לאחר מיתתו‪ .‬תולדתה‪ :‬המפשיט דלדול )חתיכת‬ ‫שבעה שבועות שהם מ"ט יום" )הרא"ש בסוף פסחים(‪.‬‬
‫בשר בולטת( שעל העור לצד הבשר‪ (39 .‬תיקון העור‬ ‫‪ (9‬הכשרת הקרקע לזריעה והסרת המניעות לצמיחת‬
‫וריכוכו‪ ,‬שיתקיים זמן רב‪ (40 .‬הסרת השער והצמר‬ ‫הזרעים; תולדות החרישה; זיבול השדה‪ ,‬פירוד גושיה‪,‬‬
‫מהעור להחליקו‪ .‬תולדתה‪ :‬המורט נוצות‪ ,‬הממרח זפת על‬ ‫סיקול ועוד‪ (10 .‬הבאת הזרע לידי צמיחה וסיוע בגידול‬
‫חפץ להחליקו‪ (41 .‬התקנת חפץ לצרכו לפי מדת ארכו‬ ‫הצמח; תולדות הזריעה; השקייה ועוד‪ (11 .‬עקירת דבר‬
‫ורחבו‪ .‬תולדתה‪ :‬הקוטם )קוצץ( את הכנף‪ (42 .‬רשימת‬ ‫מגידולו והפרדתו ממקום חיותו‪ .‬תולדתו‪ :‬תולש ממחובר ‪-‬‬
‫שתי אותיות בדיו או בצבע על דבר המתקיים‪.‬‬ ‫ביד ולא בכלי‪ (12 .‬קיבוץ גידולי קרקע לעשות מהם‬
‫‪ (43‬הכשרת מקום ראוי לכתוב עליו לפחות שתי אותיות‪.‬‬
‫צבורים‪ .‬התולדה‪ :‬המדבק פירות או שחרזם בחבל אחד‪.‬‬
‫‪ (44‬חקיקה ורשימת כל דבר המתקיים‪ .‬תולדתה‪ :‬המשרטט‬
‫‪ (13‬פירוק גידולי קרקע מקליפתם‪ ,‬להפרידם מהפסולת‬
‫על העץ לשם נסירה במידה שוה‪ (45 .‬הבערת אש או‬
‫המחוברת בהם בטבע‪ .‬תולדתה‪ :‬המפרק חטים ביד‪ ,‬החולב‬
‫ריבויה‪ ,‬בין להתחמם בין להאיר‪ .‬תולדתה‪ :‬הנותן שמן בנר‬
‫את הבהמה‪ ,‬הסוחט זיתים וענבים לצורך המשקה‪.‬‬
‫הדולק‪ (46 .‬כיבוי אש ומיעוט זמן ההבערה‪ .‬תולדתה‪:‬‬
‫הנוטל שמן מנר הדולק‪ (47 .‬הוצאה מרשות היחיד לרשות‬ ‫‪ (14‬הנפת הדגן הנדוש באויר‪ ,‬כדי שישא הרוח את המוץ‬
‫הרבים‪ .‬ועיין להלן פרק יב הלכה ח‪.‬‬ ‫וישאר הדגן הנקי‪ (15 .‬הבדלה בין האוכל לפסולת‪.‬‬
‫תולדתה‪ :‬המסנן משקה‪ ,‬המעמיד חלב בעור הקיבה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪̉≈  ÌÈÚÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ≈ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿« el‡≈ Ïk» .‬‬
‫‪… ¿ ,˙B·Ïn‰‬‬ ‫‪ (16‬חלוקת דבר לחלקים דקים‪ .‬תולדתה‪ :‬המחתך ירק‬
‫‪2‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ?ÔÈÚ‬‬
‫‪»»¿ƒ ‡e‰ „ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .˙B·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ ˙B‡¬ Ôȇ˜p‰‬‬
‫«‪ƒ »¿ƒ‬‬ ‫לחתיכות דקות כדי לבשלו‪ ,‬שפשוף מתכות ועוד‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪‡« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ıÈÁ‬‬
‫‪ƒ» ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » B‡ ÙBÁ‬‬‫‪≈ ‰« B‡ LBÁ‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪ (17‬פעולת המניף בנפה‪ ,‬כהעברת קמח בנפה וכדומה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪,Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«« ‰ÈÙÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ˙Á‬‬‫‪«« ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫‪ (18‬לדבק חלקים קטנים באמצעות נוזל לעשותם גוש אחד‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‡‪.‡e‰ „Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÚÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫תולדתה‪ :‬המגבל את העפר‪ (19 .‬הפעולה באמצעות האש‬
‫להרתיח‪ ,‬ולשנות איזה דבר ממה שהיה‪ .‬כגון להקשות דבר‬
‫‪ (48‬שבת עג‪ ,‬ב‪ (49 .‬במנין ל"ט המלאכות‪ ,‬לא חשבו אלא‬ ‫רך או לרכך דבר קשה‪ .‬תולדתה‪ :‬המתיך את המתכת‪,‬‬
‫אותן שהיו במשכן )שבת מט‪ .(:‬אולם גם כל מלאכה‬ ‫הממיס את הדונג או את החלב‪ (20 .‬עקירת דבר ממקורו‬
‫שהיתה דומה למלאכת המשכן בפעולה‪ ,‬ובמטרה ‪ -‬כמבריך‬ ‫בטבע‪ ,‬כצמר או שער מעור בהמה‪ .‬תולדתה‪ :‬התולש כנף‬
‫או מרכיב הדומות לפעולת זורע ונוטע‪ ,‬וגם המטרה דומה‪,‬‬ ‫מן העוף‪ ,‬הנוטל צפרניו‪ (21 .‬ניקוי הלכלוך וצחצוח‬
‫כי כוונתו לגידול וצמיחה‪ ,‬או אפילו עושה מלאכה דומה‬ ‫החפץ‪ .‬תולדתה‪ :‬המכבס בגד והסוחטו‪ (22 .‬הפרדת חוטי‬
‫למשכן במטרה ולא בפעולה‪ .‬כזומר )חותך ענפי אילן( ‪-‬‬ ‫הצמר או הפשתים והכשרתם לטויה‪ .‬תולדתה‪ :‬החובט על‬
‫ראה בהלכה ג ‪ -‬המתכוון לגידול האילן‪ ,‬כל אלו נקראים‬ ‫סיב )החוטים הפנימיים שמתחת קליפת עץ התמר( או גמי‪,‬‬
‫אבות מלאכות‪ ,‬ולא נחשבו במנין הל"ט‪ .‬כיון שלא היו‬ ‫עד שנעשים כעין חוטים‪ (23 .‬שינוי כל דבר למראה אחר‪.‬‬
‫במשכן )'כלכלת שבת'(‪.‬‬ ‫‪ (24‬עשיית חוטים מצמר או מפשתן על ידי פיתול ושזירה‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‡‪B‡ ,˙BÏÈ‬‬‫‪» ƒ «ÚËBp‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ,ÌÈÚÊ‬‬
‫‪ƒ »¿ «ÚBf‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‚‪≈¿ .‬‬ ‫‪ (25‬מתיחת חוטי השתי‪ ,‬העלאתם והורדתם מכובד עליון‬
‫‪7‬‬ ‫‪Ïk»  ÓBf‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ,Èkn‰‬‬
‫‡‪ƒ¿«« B‡ ,˙BÏÈ‬‬
‫‪» ƒ CÈn‰‬‬
‫««¿‪ƒ‬‬ ‫לכובד תחתון‪ ,‬במכונת האריגה‪ (26 .‬הרמת המסכת בארג‬
‫‪8‬‬ ‫‡‪,‡e‰ „Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»∆ ÔÈÚÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,˙B·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ ˙B‡Ó‬‬
‫‡‪¬≈ Ô‰≈ „Á‬‬
‫≈‡‪»∆ ‡» el‬‬ ‫)מסכת ‪ -‬מסרק האורגים המהדק את חוטי הערב בשתי(‪.‬‬
‫תולדתה‪ :‬העושה נפה וכברה‪ ,‬המסרג מיטה‪ (27 .‬הכנסת‬
‫‪9‬‬ ‫‪.Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰ c‬‬‫‪»» ÁnˆÏ‬‬
‫‪«≈«¿ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ÏkL‬‬‫∆»‬ ‫חוטי ערב בין חוטי שתי‪ .‬תולדתה‪ :‬הקולע שלש נימין‬
‫‪ (50‬שבת עג‪ ,‬א‪ (51 .‬הכופף ענף עץ בקרקע‪ ,‬ומכסהו‬ ‫ביחד‪ (28 .‬הסרת חוטי השתי מחוטי הערב הארוגים יחד‪,‬‬
‫בעפר‪ ,‬למען ייקלט ויהיה לעץ מיוחד‪ (52 .‬שם יחור )ענף‬ ‫לשם תיקון האריג‪ .‬תולדתה‪ :‬הסותר קליעת החוטים‬
 ‫אלק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« iÁ‬‬
‫‡‪»«  „Á‬‬
‫‪»∆ ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ‰a‰‬‬‫‪≈¿« ˙B‡» ‰NÚ‬‬
‫»»‬ ‫רך( בעץ אחר‪ (53 .‬חותך הענפים המזיקים מהעצים‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ÂÈ˙B„ÏB˙Â‬‬
‫‪» ¿ ¿ ‡» ‰NÚ‬‬ ‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,‡Â‬‬
‫«‪»» ‡» Ïk» ÏÚ‬‬ ‫‪ (54‬ראה למעלה באות מח‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫‪»∆ ˙‡hÁ‬‬
‫‡‪»« ‡l‬‬‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‡‪»« Bȇ≈  „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪‬‬‫‪ˆBa‰‬‬
‫˜‪≈ « B‡ ,˙ÈË‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ B‡ ‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ ˆBw‰‬‬ ‫„‪≈¿ .‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ (69‬בבאֿקמא ב‪ ,‬א‪" :‬מה יש בין תולדה לאב? ‪ -‬שאם עשה‬ ‫‪B‡ ,ÌÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ ≈ ˜ÒBn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « B‡ ,ÌÈÓz‬‬
‫‪ƒ»¿ „Bb‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « B‡ ,ÌÈÚ‬‬
‫¬»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫שני אבות ביחד או שתי תולדות ביחד‪ ,‬חייב על כל אחד‬ ‫‡‪,Ô‰≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‡« el‡≈ Ïk»  ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‰B‡‰‬‬
‫» ∆‬ ‫‪3‬‬
‫ואחד‪ .‬ואם עשה אב ותולדה שלו ‪ -‬אינו חייב אלא אחת"‪.‬‬ ‫‪Cc‬‬
‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ .Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ÂÈÏecbÓ‬‬
‫‪» ƒƒ c‬‬‫‪»» ˜ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ÏkL‬‬
‫∆»‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (70‬כמבואר למעלה בתחילת פרק א‪ (71 .‬בנוסח אחר‪:‬‬ ‫‪.˙B‡‰‬‬
‫‪»» ‡L‬‬
‫‪»¿ BÊ‬‬ ‫‪5‬‬
‫ואם עדים התרו בו ‪ -‬נסקל )כ"י אברבנאל(‪ (72 .‬שנעלם‬
‫‪ (56‬ירקות הגדלים בתרמילים‪.‬‬ ‫‪ (55‬שבת עג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ממנו האיסור ולא נודע לו בין מלאכה למלאכה‪.‬‬
‫‪ (57‬קוטף את הענבים מעל הגפנים‪ (58 .‬לוקט תמרים‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˆ˜Â‬‬
‫‪«»¿ ÚÊÂ‬‬
‫‪«»¿ LÁL‬‬
‫‪«»∆ È‰‬‬ ‫‪« ≈ .Á‬‬
‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬ ‫מדקל‪ (59 .‬תולש זיתים מן העץ‪ (60 .‬קוטף פרי‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌÈÚa‡‰‬‬
‫‪ƒ»¿«» ‰NÚ‬‬‫‪» » elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .˙B‡hÁ‬‬
‫‪»« LÏL‬‬ ‫‪» iÁ‬‬
‫‡‪»«  „Á‬‬
‫∆»‬ ‫התאנים‪ (61 .‬ראה למעלה באות מח‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙B·Ïn‰‬‬
‫‪»¿« el‡L‬‬‫‪≈∆ ÁÎML‬‬
‫‪«» ∆ ÔB‚k¿ ,‰‚‚La‬‬
‫‡‪»»¿ ƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ÒÁ‬‬
‫»≈‬ ‫‪el‡Ó‬‬
‫‪≈≈ ‡Ï‬‬
‫‪»¿ ‰ÓBc‰‬‬‫‪» « ‰Î‡Ïn‰‬‬ ‫‪»» « .‰ 6‬‬
‫‪» »¿« ‡È‰ƒ ‰„ÏBz‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ Ïk» ÏÚ« ÈÁ‬‬ ‫‪»«  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BNÚÏ‬‬ ‫¬‡‪¬« ˙BeÒ‬‬ ‫‪ BÏMÏ‬‬
‫‪¿ «¿ ËÚÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿ ˜i‰‬‬
‫‪»»« ˙‡∆ CzÁÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .˙B‡‰‬‬‫‪»» 7‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪˜i‰‬‬
‫‪»»« CzÁÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÔÁË‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‡‪»¬ .˙Á‬‬
‫‪«« ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ‰Î‡ÏÓe‬‬
‫¿» »‬ ‫‪ÔÁBh‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ;‰ÈÁË‬‬‫‪» ƒ¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« BfL‬‬ ‫‪∆ ,iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ 8‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‡‪»« Bȇ≈  „Á‬‬
‫‪»∆ ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔBLÏ» ÛLÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ ,‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ÌÈÙe‚Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ B˜lÁÓe‬‬
‫‡‪¿«¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ Ûeb Á˜BÏ‬‬
‫‪«≈ 9‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‡‪»∆ ‡» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰NÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… È‰L‬‬
‫‡‪≈¬∆ ;˙Á‬‬ ‫‪«« ˙‡hÁ‬‬‫«»‬ ‫‪Á˜Bl‰‬‬
‫‪« ≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔÁBË‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‰ÓBc‰‬‬
‫‪∆ « c‬‬ ‫‪»» 10‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÂÈ˙B„ÏB˙Â‬‬
‫¿ ¿ »‬ ‫‪C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ,BÙÚÓ‬‬
‫‪»¬≈ ÁwÏ‬‬ ‫‪«ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ B˙B‡ ÛLÂ‬‬
‫‪» ¿ ˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬‫‪∆ ÔBLÏ» 11‬‬
‫‪ (73‬שבת עג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪.‰ÈÁË‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰f‰‬‬
‫ˆ‪»»« ÈÙB‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÈNBÚL‬‬
‫‪ƒ ∆ 12‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÔÈÚÓ‬‬‫‪≈≈ ‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ˙B·ÏÓ‬‬ ‫‪∆ » .Ë‬‬
‫‪»¿ ‰NBÚ‰‬‬ ‫‪ (62‬שבת עד‪ ,‬ב‪ (63 .‬כל מלאכה הדומה למלאכת המשכן‬
‫‪39‬‬ ‫‪?„ˆÈk‬‬
‫‡‪« ≈ .˙Á‬‬
‫‪«« ˙‡hÁ‬‬‫‡‪»« ‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‡‪»« Bȇ≈  „Á‬‬
‫‪»∆ ÌÏÚ‰a‬‬
‫¿∆¿≈‬ ‫בפעולה ולא במטרה‪ ,‬כגון‪ :‬השף ברזל או מתכת‪ ,‬הדומה‬
‫לטוחן בפעולה‪ ,‬אבל אינו דומה לטחינת גרעינים שמטרתה‬
‫‪40‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ÓÊÂ‬‬
‫‪«»¿ Èk‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ CÈ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÚËÂ‬‬
‫‪«»¿ ÚfL‬‬
‫‪«»∆ È‰‬‬‫¬≈‬ ‫לאכילה‪ .‬והשף ‪ -‬שלא לאכילה‪ :‬וכן אם דומה למלאכת‬
‫‪41‬‬ ‫‡‪.Ô‰≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ‡» ÔlkL‬‬
‫‡‪»À∆ ,˙Á‬‬
‫‪«« ˙‡hÁ‬‬‫‡‪»« ‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈ ‬‬ ‫המשכן במטרה‪ ,‬אבל הפעולה היא בגוף אחר‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫המשקה צמחים ואילנות‪ ,‬אף שהשקייה דומה למלאכה‬
‫‪ (74‬משנה‪ ,‬שבת סח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫שבמשכן במטרה‪ ,‬שיגדלו הצמחים‪ ,‬אבל אין הפעולה‬
‫נעשית בגוף הצמחים כיֿאם במים‪ .‬כל אלו נקראים תולדות‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫)'תפארת ישראל' ב'כלכלת שבת'(‪ (64 .‬בנוסח אחר‪:‬‬
‫‪ (1‬התחיל בו לבאר שיעור אבות המלאכות ואיכותיהן‬ ‫"מעט מעט" )דפוס ויניציא(‪ ,‬וזה בהתאם לדברי רבינו להלן‬
‫ותולדותיהן‪ ,‬והמחוייב בהן והפטור אבל אסור‪ ,‬מפני שלא‬ ‫פרק כא הל' יח‪ ,‬שאינו חייב אלא אם חותכו דק דק‪.‬‬
‫נעשה כדרכו או שחסר השיעור‪ .‬ונמשך לזה קצת ממה‬ ‫‪ BˆaÁÏ‬‬
‫‪¿«¿ È„k‬‬
‫˜‪≈¿ ‰‬‬
‫‪»≈ Ba Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ÏÁ‬‬
‫‪»» Á˜Bl‰‬‬ ‫‪≈¿ . 13‬‬
‫‪« ≈ « ÔÎÂ‬‬
‫שמותר לעשותו )שהיה באפשר לחוש לו מהיות לו קצת‬
‫דמיון לאלו המלאכות(‪ .‬ונתבארו בפרק זה עשר מלאכות‬
‫‪LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ba‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬ ‫‪∆∆ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ 14‬‬
‫הנמנות ראשונות פרק ז‪] :‬החורש‪ ,‬הזורע‪ ,‬הקוצר‪ ,‬המעמר‪,‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‚‪»«  ‰È‬‬
‫‪» ƒ¿ e‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ Bab‬‬
‫‪¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÏÁ‰‬‬
‫‪»»∆ ÔÓƒ Ìew‰« 15‬‬
‫הדש‪ ,‬הזורה‪ ,‬הבורר‪ ,‬הטוחן‪ ,‬המרקד והלש[‪.‬‬ ‫‪Ïk‰‬‬
‫‪… « ˜„Â‬‬
‫‪«»¿ ˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ χ∆ ˜ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ ıa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« ÏkL‬‬‫‪»∆ ;‰Ba‬‬
‫‪∆ ÌeMÓƒ 16‬‬
‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔÈÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰ÓBc‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬ ,„Á‬‬
‫‪»∆ Ûeb eNÚiL‬‬ ‫‪»≈∆ „Ú« 17‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÈwÚa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ LkÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« .iÁ‬‬‫‪»«  ‡e‰L‬‬ ‫‡‪≈ « .‬‬
‫‪∆ Ïk» LBÁ‰‬‬ ‫‪Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» LÈ≈ ,˙B‡‰‬‬‫‪»» el‡Ó‬‬
‫‪≈≈ ‰Î‡Ï‬‬‫‪» »Óe‬‬‫‪¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÏÎÏ‬‬‫‪»¿ 18‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙‡∆ „ÊÓ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈»¿« B‡ ,ÌÈNÚ‬‬ ‫‪ƒ» ¬ ÌÒ˜Ó‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ¿«¿«¿ ,˙BÏȇ‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ÛebÓe‬‬ ‫‪ƒ .eÓ‡L‬‬
‫‪¿«»∆ BÊ Cc‬‬ ‫‪∆∆ ÏÚ« ˙B„ÏBz‬‬‫‪» 19‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« ˙‡∆ ˙BtÈÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈ‚ÈN‰‬‬
‫« »‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪˙„ÏB˙Â‬‬
‫‪∆∆ ¿ ‡È‰ƒ ‡» ‰Ê∆ ȇ≈ ÔÈÚÓ‬‬
‫‪≈≈ Ú„z‬‬‫‪«≈ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙ÈNÚp‰‬‬
‫‪≈ ¬«« 20‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪Èt‬‬
‫‪≈¿ ‰ÂLn‰‬‬
‫‪∆¿ «« ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  ‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» ‰NÚiMÓe‬‬
‫‪∆ ¬«∆ ƒ ;LBÁ‬‬
‫≈‬ ‫≈‡‪.‡È‰ƒ ‡» ‰Ê∆ È‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ B‡ , B„cÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ¿ Ïz‰‬‬
‫‪≈« ÏÈtL‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ÔB‚k¿ , ‰„N‰‬‬
‫‪‬‬ ‫« »∆‬
‫‪48‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» BeÚLÂ‬‬‫‪ƒ ¿ ,LBÁ‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ‡Èb‰‬‬
‫««¿‬ ‫‪ (65‬שבת צח‪ ,‬א‪ (66 .‬עשיית חמאה‪ ,‬על ידי טריפת החלב‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪.‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ˙Bn‚À ‰ÂLn‰‬‬
‫»‪∆¿ «« Ïk‬‬ ‫‪ (67‬החלב החמוץ המכיל את יסוד הגבינה‪ (68 .‬ראה‬
‫למעלה באות ו‪.‬‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬שבת קג‪ ,‬א‪" (3 .‬וכמה כל שהוא? כדי ליטע‬
‫כרישא )קלח של כריש‪ - ,‬מין ירק נאכל דומה לבצל( או‬
‫‪ÔÓƒ ‰„ÏBz‬‬
‫‪»» B‡ ˙B·ÏÓ‬‬ ‫‪»¿ ˙B‡Ó‬‬
‫‪¬≈ ‡» ‰NBÚ‰‬‬
‫‡‪∆ » „Á‬‬ ‫‪»∆ .Ê 22‬‬
‫כדי ליטע זכרותא )הקצה המחודד של השיבולת( של‬ ‫‪ ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ≈ e‡a» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙B„ÏBz‰‬‬
‫‪» « 23‬‬
‫חיטה" )ירושלמי פ"ז ה"ב(‪ (4 .‬רבינו הקדים חרישה‬ ‫‡‪‰Ó« ÔkŒÌ‬‬
‫˜‪≈ ƒ .‰Úe‬‬
‫‪» ¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« iÁ‬‬
‫‪»«  ‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ .ϘÒ‬‬ ‫‪»¿ƒ 24‬‬
‫לזריעה כנהוג בעבודת האדמה‪ ,‬אבל במשנה )שבת עג‪(.‬‬ ‫‪LÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ Ôȇ≈ ?˙B„ÏBz‰Â‬‬
‫‪» «¿ ˙B‡‰‬‬‫‪»» ÔÈa≈ LÈ≈ LÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ 25‬‬
‫הקדימו "הזורע" לפני "החורש"‪ ,‬ומפרש בגמרא )שבת‬ ‫‪̇ƒ :‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ ‰NBÚ‰L‬‬
‫‪∆ »∆ .„Ïa‬‬ ‫‪«¿ƒ Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ÔÈÚÏ‬‬
‫‡‪«¿ƒ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ 26‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בלק‬
‫‪         ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙B„˙È‬‬
‫‪≈¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» .LÏBz‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬‫‪»«  ˙B„˙È‬‬
‫‪≈¿ Èab‬‬
‫«≈‬ ‫עג‪ ,(:‬שהתנא התכוון לקרקע ארץ ישראל הקשה וזקוקה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ .ÚBÊ‬‬
‫‪« ≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÏÚ« dÁÈp‰Â‬‬
‫¿‪» ƒƒ‬‬ ‫לחרישה נוספת אחרי הזריעה‪ ,‬והשמיענו שגם על חרישה‬
‫‪22‬‬ ‫‪,Ba ÂÈ˙Bt‬‬
‫‪» ≈ eLiL‬‬ ‫‡‪¿»∆ ÔÏÈ‬‬
‫‪» ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ô‰Èa‡a‬‬
‫‪∆ ≈ƒ¿ eLiL‬‬
‫∆»¿‬ ‫זו חייב‪ (5 .‬עוקר את העשבים הרעים בגן או בשדה‪.‬‬
‫‪ (6‬כורת ענפים ועשבים יבשים‪ (7 .‬החותך ענפים רכים‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÈe˜Úk‬‬
‫‪ƒ ¬« Ô‰L‬‬‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,iÁ‬‬ ‫‪»«  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ LÏBz‰‬‬
‫« ≈‬ ‫מהאילן‪ (8 .‬ענפי עץ הגפן‪" (9 .‬כל דבר שהוא להניית‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ÔÈÚÏ‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫הקרקע )להשבחתה( חייב משום חורש‪ ,‬וכל דבר שהוא‬
‫‪ (28‬שבת עג‪ ,‬ב‪ (29 .‬אספסת ‪ -‬חציר לבהמה‪ (30 .‬סלק‬ ‫להבחיל )שיגיע לידי בישול( את הפרי חייב משום זורע"‬
‫‪ -‬ירק שמשתמשים בעליו הפרומים לחמיצה‪ (31 .‬שם פא‪,‬‬ ‫)'ירושלמי' שם(‪ (10 .‬שבת עג‪ ,‬ב‪ (11 .‬השפילו והשווהו‬
‫ב‪ .‬תל עפר קטן‪ (32 .‬חולין קכז‪ ,‬ב‪" :‬תאנים שצמקו‬ ‫לשאר האדמה‪ ,‬תרגום "וירקעו את פחי הזהב" )שמות לט‪,‬‬
‫)שיבשו באילן ‪ -‬רש"י( באיביהן )כשהן מחוברות לקרקע(‪,‬‬ ‫ג(‪ :‬ורדידו‪ (12 .‬רווח צר בין הרים‪ (13 .‬בשדה משום‬
‫מטמאות טומאת אוכלין‪ ,‬והתולש מהן בשבת חייב חטאת"‪.‬‬ ‫חורש‪ ,‬אבל בבית חייב משום בונה )להלן פ"י הי"ב(‪.‬‬
‫אבל ב'תוספות' )שבת קנ‪ (:‬מובא שדווקא צמקו‪ ,‬אבל יבשו‬ ‫‪ (14‬בשדה ולא בבית כנ"ל‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מכיון שאינן יונקות מן הארץ כלל‪ ,‬אין בהן איסור‬
‫‪ÔÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙‡∆ ÓBf‰‬‬
‫‪≈ « .iÁ‬‬
‫‪»«  ‡e‰L‬‬ ‫‪≈ « .‬‬
‫‪∆ Ïk» «ÚBf‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫תלישה‪" (33 .‬כל האוכלין הגדלים מן הקרקע‪ ,‬אינם‬ ‫‪‰˜Ln‰‬‬
‫מקבלים טומאה עד שיעקרו‪ ,‬אבל כל זמן שהם מחוברים‬ ‫‡‪∆¿ «« Ï‬‬
‫‪»¬ .ÚBÊ‬‬
‫‪« ≈ ÔÈÚÓ‬‬‫‪≈≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁÓˆiL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫‪2‬‬

‫אפילו בשורש קטן‪ ,‬שיכולים לחיות ממנו ‪ -‬אינם מקבלים‬ ‫‪iÁÂ‬‬

‫‪»«¿ ,ÚBÊ‬‬
‫‪« ≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BÏȇÂ‬‬
‫ˆ‪» ƒ¿ ÔÈÁÓ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫טומאה" )הל' טומאת אוכלין פ"ב(‪.‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔÈBÚNe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈhÁ‬‬‫‪ƒƒ ‰BM‰‬‬
‫‪∆ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‡e‰L‬‬‫‪∆ ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫‪4‬‬
‫‪.‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÚBÊ‬‬
‫‪« ≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÌÈna‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ̇ƒ :ÔÈ„Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ „ÊÓ‰‬‬
‫‪≈»¿« ,ÔÈLÏÚ‬‬ ‫‪≈ « .‰‬‬
‫‪ƒ ¿À LÏBz‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ‰Ó‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; ˙‚B‚k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ ¿ƒ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (15‬שבת עג‪ ,‬א‪ (16 .‬שבת צ‪ ,‬ב‪" :‬המצניע לזרע וכו'‬
‫‪27‬‬ ‫‪.‰ˆÈa‬‬
‫‪» ≈ ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ BeÚL‬‬‫‪ƒ  ‰˜q‰Ï‬‬‫‪»»«¿ ̇Â‬‬‫‚„‪ƒ¿ ;È‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫והוציאו וכו' בכל שהוא" מכאן ששיעור זריעה בכל שהוא‬
‫)מגידֿמשנה(‪ (17 .‬חותך ענפים מזיקים מהגפן )שבת‬
‫‪28‬‬ ‫‪;˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‡‪» ƒ¬« ̇ƒ :ÔÈÏÎ‬‬
‫‪ƒ»√ nÚÓ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫«¿«≈‬ ‫עג‪ (18 .(:‬מועד קטן ב‪ ,‬ב‪ (19 .‬זבחים צד‪ :‬זרע פשתן‬
‫‪29‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‚„‪ƒ¿ ;È‬‬
‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ BeÚL‬‬‫‪ƒ  ‰Ó‰Ï‬‬‫‪»≈¿ƒ nÚ‬‬‫‪≈ƒ ̇Â‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫למים חייב ‪ -‬אי משום דמקדח )=שמצמיח( אפילו חיטי‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰eÓ‡‰‬‬
‫‪» ¬» ‰ˆÈe‬‬
‫‪» ≈ .‰ˆÈa‬‬
‫‪» ≈ ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ BeÚL‬‬‫‪ƒ  ‰˜q‰Ï‬‬
‫¿«»»‬ ‫ושערי נמי‪ ,‬אלא משום לישה )כ"ה בתשובת רבינו לר' יוסף‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .ÔÈÏB‚z‬‬
‫‪ƒ ¿¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ÈBÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ ‰ˆÈa‬‬
‫‪» ≈ ‡È‰ƒ ,ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫¿»‬ ‫המערבי )סה"י לד"ר לוין עמ' מא( וכה"ג בדו"ו(‪ .‬הרי‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‡e‰ ,‰ˆÈa‬‬ ‫‪» ≈ ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ó‡pL‬‬
‫»‪«¡∆∆ ÌB˜Ó‬‬ ‫ששורה חיטים ושעורים במים ‪ -‬חייב משום זורע‪ .‬ועיין‬
‫‪33‬‬ ‫‪.‰ˆÈa‬‬
‫‪» ≈¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‡‪» ¿ ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆  ˙‚B‚e‬‬
‫‪∆∆ ¿ .‰ˆÈaÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ‬‬ ‫בסוף הספר‪ ,‬תשובת רבינו באריכות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫˜‪. Ú˜‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿« ÈÏec‚a‬‬
‫‡‪≈ ƒ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ enÚƒ ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆  LÏB˙Â‬‬‫‪≈ ¿ .ÈÁ‬‬
‫‪»«  ˙‚B‚k‬‬ ‫‪≈ « .‚ 6‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ˆBw‰‬‬
‫‪ (34‬שבת קג‪ ,‬א‪ (35 .‬צמח שמשרשיו הקלויים באש‬ ‫‪ÌeMÓƒ iÁ‬‬
‫‪»«  BÏecbÓ‬‬
‫‪ƒƒ c‬‬
‫‪»» ˜BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÏÎÂ‬‬ ‫˜‪»¿ .‡e‰ ˆB‬‬
‫‪≈ 7‬‬
‫וטחונים‪ ,‬עושים חומר לשתייה )‪ (36 .(‬קיצוץ‬ ‫‪¿ ,ÌÈNÚ‬‬
‫‪˙eLÎe‬‬ ‫‪ƒ» ¬ Ba eÏÚL‬‬‫‪»∆ Bˆ¿ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫˜‪» ƒ¿ .ˆB‬‬
‫‪≈ 8‬‬
‫ענפים רטובים רכים שאפשר לאכלם‪ (37 .‬מבואר למעלה‬ ‫‪,˙ÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ b« ÏÚ« eÁÓvL‬‬‫‪¿»∆ ÌÈNÚÂ‬‬
‫‪ƒ» ¬« , ‰Òa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆¿ƒ ‰ÏÚL‬‬
‫‪»»∆ 9‬‬
‫ה"ג‪ (38 .‬בנוסח אחר‪" :‬ביצה קלה" )דפוס ויניציא( וכן‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .ÔÏecb‬‬
‫‪» ƒ ÌB˜Ó¿ ‡e‰ ‰fL‬‬ ‫‪∆∆ ,iÁ‬‬
‫‪»«  Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ LÏBz‰‬‬
‫‪≈ « 10‬‬
‫בתלמוד‪ .‬כי הכוונה לביצת תרנגולת הקלה להתבשל‪.‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eËt»  e˜» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ıȈÚÓ‬‬‫‪ƒ»≈ LÏBz‰‬‬
‫‪≈ « 11‬‬
‫‪ (39‬נלמד ממה שלמעלה )מגידֿמשנה(‪ (40 .‬שבת פ‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (41‬ראה הל' עירובין פ"א ה"ט ב'מגיד משנה'‪ (42 .‬שבת‬ ‫‪È‰‬‬
‫˜‪≈¬  ÔË‬‬
‫‪» » LL‬‬
‫‪∆… È„Îa‬‬
‫‪≈¿ƒ e˜» ıȈÚÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ .BÏecbƒ ÌB˜Ó¿ ‰Ê∆ 12‬‬
‫עג‪ ,‬ב‪ .‬והמדובר בשדה שאינו שלו שאין כוונתו ורצונו‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÏBz‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ,ı‡k‬‬
‫‪∆»» ‡e‰‬‬ ‫‪13‬‬
‫לייפות את הקרקע‪ ,‬שאם לא כן חייב הוא בכל שהוא‬ ‫‪ (20‬שבת קג‪ ,‬א‪ (21 .‬שבת צא‪ ,‬א‪ .‬לדעת רבינו להלן הלכה‬
‫)למעלה הלכה א ‪ -‬גמרא שם(‪.‬‬ ‫ה' שהיא שליש ביצה‪" (22 .‬כל שאתה מבדילו מחיותו‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪wpL‬‬
‫‪≈ƒ∆ B‡ ,‰l‚Ú‬‬
‫‪»À¬ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ‰Ïc‬‬ ‫‪≈«¿« .Â‬‬
‫‪»≈¿ ıa˜Ó‰‬‬ ‫יש בו משום קוצר" )'ירושלמי' שם(‪" (23 .‬קצירה ‪ -‬בכלי‪,‬‬
‫תלישה ‪ -‬ביד" )לחםֿמשנה(‪ (24 .‬שבת קז‪ ,‬ב‪ (25 .‬צמח‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪ „Á‬‬
‫‪»∆ Ûeb eˆa˜˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ „Ú« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÏÁ‰‬‬
‫‪∆∆« ÒÈΉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÌÈ‡z‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫בצורת פתילים הצומח על קוצים וסנה‪ (26 .‬שבת קז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,nÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫בנוסח אחר‪" :‬בספינה" )'מעשה רוקח'(‪ (27 .‬כלי חרס‬
‫‪ (43‬תאנים‪ (44 .‬אבל פירות המפוזרים בחצר‪ ,‬מלקט אחד‬ ‫העשוי לנטיעה‪.‬‬
‫אחד ואוכל )להלן פכ"א הי"א(‪ (45 .‬המקבץ מלח‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,BzÏc‚Óe‬‬
‫‪¿««¿ B˙B‡ ˙ÁnˆÓ‬‬
‫‪«««¿ B˙ȈwL‬‬ ‫‪«∆ Ïk» .„ 14‬‬
‫‪» ƒ¿∆ ÚÊ‬‬
‫ממשרפות המלח‪ ,‬לרבינו פטור‪ ,‬שאינו גידולי קרקע‪.‬‬
‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ iÁ‬‬ ‫‪»«  ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ BˆBw‰‬‬
‫‪¿ « , ‡˜ÏÒÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪»¿ƒ¿ ‡zÒtÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿«¿« 15‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÈÏec‚a‬‬
‫‡‪≈ ƒ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰LÈc‬‬
‫‪» ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ Lc‰‬‬‫‪»« .Ê‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ  ˙Á‡Â‬‬
‫˜‪««¿ ,ˆB‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ  ˙Á‬‬‫‪«« :˙B‡hÁ‬‬ ‫‪»« 16‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,Lc‰‬‬
‫‪»« ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬  ˜ÙÓ‰Â‬‬
‫˜‪≈»¿«¿ .Ú˜‬‬
‫«¿«‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  ÌȈÚÏ‬‬
‫ˆ‪ƒ≈» CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰Â¿ ÓBf‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÚËB‬‬
‫‪«≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ iÁ‬‬
‫‪»«  ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»≈¿« ˙‡∆ ÏBÁ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « .‰Êa‬‬‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫…‬ ‫‪ÙÚ‬‬
‫‪»» ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ÈLeLb‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿« .ÚËB‬‬
‫‪«≈ ÌeMÓe‬‬ ‫˜‪ƒ ˆB‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ 18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ iÁ‬‬
‫‪»«  BÚ BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ ÈÁa‬‬‫‪«¿ ÏBÁ‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .˜ÙÓ‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪ÏÚ« dÁÈp‰Â‬‬
‫‪» ƒƒ¿ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ d‰Èa‚‰‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ,ÌÈNÚ‬‬
‫‪ƒ» ¬ da» eÏÚL‬‬
‫‪»∆ 19‬‬
 ‫גלק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ÌÈiÁ‬‬ ‫‪ƒ»« ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ËÁqL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪;‰eaÁ‰‬‬
‫‪» «« ÔÓƒ ‡ˆiL‬‬
‫‪≈≈∆ ÌcÏ‬‬
‫ˆ‪»« CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .˜ÙÓ‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪ÏBkL‬‬
‫‪¿ ∆ ËÁÒÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪»À . „Ïa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿ƒ ÌÈÚÂ‬‬
‫‪ƒ»¬« ÌÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ ≈ ˙ÎÈc‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eËt»  „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˜Èf‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ Ôek˙‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪ÏÎ‬‬
‫‪∆…  Ï·Ï‬‬
‫‪∆… » ‡a‰‬‬
‫‪»« ‰˜LnL‬‬
‫‪∆¿ «∆ ;Ï·‰‬‬‫‪∆… » CB˙Ï¿ ÌÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÏL‬‬
‫∆‬ ‫‪ÏÁa‬‬
‫‪»»∆ B‡ Ìca‬‬‫‪»« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ϘϘÓ‬‬
‫¿«¿≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ËÁÒ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ . Ï·Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪∆… ≈ ÏÎ‬‬‫‪∆… ˜ÙÓk‬‬
‫‪≈»¿ƒ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,‡e‰‬‬ ‫‪.˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪≈ «¿ .iÁÂ‬‬
‫‪ÏBÁ‰Â‬‬ ‫‪»«¿ ,CBc‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‡‪≈¬  ÏÎ‬‬
‫‪∆… Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÏÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ (46‬שבת עה‪ ,‬א‪ (47 .‬ראה למעלה ה"ה בשם ה'ירושלמי'‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .eËt»  ÂÈÙa‬‬‫‪ƒ¿ ˜Bi‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ,Ï·‰‬‬
‫¿‪∆… » CB˙Ï‬‬ ‫‪ (48‬שבת צה‪ ,‬א ברש"י‪ .‬דגן משבלים‪ ,‬או קטניות מתוך‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ∆« CB˙Ï¿ ÏÁiL‬‬
‫«‪… ¬«∆ „Ú‬‬ ‫תרמילים יבשים‪ (49 .‬שבת צה‪ ,‬א‪ .‬ראה להלן הלכה י‪.‬‬
‫‪ (59‬שבת קמג‪ ,‬ב‪ (60 .‬שמפרק את המשקה מהפרי‪.‬‬ ‫‪ (50‬בעלי חיים‪ ,‬חוץ מדגים ‪ -‬נחשבים כגידולי קרקע‬
‫‪ (61‬מי פירות אין עליהם תורת משקה אלא תורת אוכל‪,‬‬ ‫)עירובין כז‪ ,(:‬מכיון שניזונים מן הצמחים )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫כמפריד אוכל מאוכל‪ .‬אבל מדברי סופרים‪ ,‬אסור לסחוט גם‬ ‫‪ (51‬שבת קז‪ ,‬א‪ .‬לדעת רש"י החובל חייב משום צובע‪ ,‬ויש‬
‫תותים ורימונים‪ ,‬הואיל ומקצת בני אדם סוחטים אותם‬ ‫אומרים משום נטילת נשמה )מגידֿמשנה(‪ (52 .‬ממקום‬
‫)להלן פרק כא הלכה יב(‪ (62 .‬שבת קמד‪ ,‬ב‪ .‬אבל פירות‬ ‫גידולו‪ ,‬אבל משום הוצאה לרשות הרבים‪ ,‬השיעורים אחרים‬
‫שאינם ראויים לאכילה‪ ,‬אסור לסחטם אפילו לתוך האוכלין‪,‬‬ ‫)כסףֿמשנה ולהלן פי"ח(‪.‬‬
‫שהרי הוא סוחט אוכל מתוך פסולת‪ ,‬ואסור משום מפרק‪.‬‬ ‫‪‰iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ƒ ÏBÁa‬‬
‫‡‪≈ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .Á‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (63‬שבת קמד‪ ,‬ב‪" :‬אמר רב חסדא‪ ,‬מדברי רבינו נלמד‪,‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,BÁa‬‬
‫‪≈¬« ÏBÁ‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬‫‪»¬ ;̉a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫»‪≈ «¿ ÛBÚÂ‬‬ ‫‪6‬‬
‫חולב אדם עז לתוך הקדירה‪ ,‬אבל לא לתוך הקערה"‪.‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;BÁe ˙Á‬‬‫‪«« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,iÁ‬‬
‫‪»«  ˜Èf‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ Ôek˙pL‬‬
‫∆‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫והטעם כי משקה הבא לאוכל ‪ -‬דומה כאוכל‪ ,‬ואין שם‬
‫משקה על החלב הזה‪ ,‬אלא שם אוכל‪ ,‬והרי הוא כמפריד‬ ‫‪.Ôw˙Ók‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,B˙ÓÁ‬‬
‫‪»¬ ‰ÎÎLÂ‬‬
‫„‪»¿» ¿ BzÚ‬‬
‫‪¿ « ‰˜˙‬‬
‫‪»¿»¿ƒ‬‬ ‫‪8‬‬

‫אוכל מאוכל‪ ,‬ורק אם מפרק תבואה שהוא אוכל משבולת‬ ‫‪.iÁ‬‬

‫‪»«  epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÌcÏ‬‬‫ˆ‪»« CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫¿« « ‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫שהיא פסולת ‪ -‬חייב משום מפרק‪ ,‬וכן החולב לתוך כלי ריק‬ ‫‪ (53‬שפטור אם נתכוון להזיק‪ (54 .‬שבת קה‪ ,‬ב‪" :‬הקורע‬
‫שהחלב הוא משקה ומפרקו מהבהמה שהיא אוכל‪ ,‬מהֿ‬ ‫בחמתו ‪ -‬חייב"‪ .‬והקשו בגמרא‪" :‬הא הוי )הרי הוא(‬
‫שאיןֿכן כשחולב לתוך אוכל‪ ,‬הרי זה כנוטל אוכל ממאכל‪,‬‬ ‫מקלקל‪ ,‬וכל המקלקלין פטורין? אמר רבי אבין‪ :‬מתקן הוא‬
‫שאין בזה משום מפרק )שו"ע הרב(‪ .‬הראשונים נחלקו בזה‪,‬‬ ‫‪ -‬שעושה נחת ליצרו )משכך חמתו(‪ .‬והקשו‪ :‬וכי האי גוונא‬
‫יש דעות שבשבת אסור מדברי סופרים‪ ,‬ורב חסדא התיר רק‬ ‫מי שרי? )וכי מותר באופן כזה(‪ ,‬הרי שנינו‪ :‬המקרע בגדיו‬
‫ביוםֿטוב‪ ,‬שאז מותרת הבהמה לשחיטה ואכילה‪ ,‬ונחשבת‬ ‫בחמתו‪ ,‬או שובר כלי בחמתו ‪ -‬יהא בעיניך כאילו עובד‬
‫החליבה כאוכל מתוך אוכל‪ .‬אבל בשבת‪ ,‬מסיבת איסור‬ ‫עבודהֿזרה‪ ,‬שכך אומנותו של יצר הרע‪ ,‬היום אומר לו עשה‬
‫שחיטה‪ ,‬אין שם אוכל עליה‪ .‬וכן היא שיטת רבינו‪ .‬ויש‬ ‫כך‪ ,‬ומחר אומר לו עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו לך עבוד‬
‫אומרים שמכיון שהוא כבורר אוכל מתוך הפסולת ‪ -‬חייב‬ ‫עבודהֿזרה והוא עובד? ותירצו‪ :‬שהוא קורע רק כדי להטיל‬
‫הוא מן התורה )רשב"א שם(‪ (64 .‬כתובות ס‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫אימה על בני ביתו‪ ,‬ואינו כועס באמת"‪ .‬ושיטת רבינו‬
‫‪25‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ Ba‰‬‬
‫‪≈ « B‡  ‰Bf‰‬‬ ‫‪∆ « .‡È‬‬ ‫ששיכוך חמתו נחשב לתיקון‪ ,‬אבל רש"י פירש‪ ,‬מכיון‬
‫שאסור לקרוע בחמתו אינו מתקן‪ ,‬אלא עוד מלמד ומרגיל‬
‫‪26 Ba‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ba‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ıaÁÓ‰Â‬‬
‫¿«¿«≈‬ ‫את יצרו להתגבר עליו‪ ,‬וזוהי דעת הראב"ד ב'השגות'‪ ,‬שרק‬
‫‪27‬‬ ‫‪B‡ Ba‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÔȘLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« CBzÓƒ ÌÈÓL‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫להטיל אימא נקרא תיקון‪ ,‬ולא בחובל את חבירו‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪,„wÓ‰Â‬‬
‫‪≈«¿«¿ Ba‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ‰Bf‰L‬‬
‫‪∆ «∆ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,„wÓ‬‬‫‪≈«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫∆∆‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» eÓ» ‰Ó» ÈtÓe‬‬ ‫‪≈¿ƒ .‰ÊÏ‬‬‫‪∆» ‰Ê∆ ̉ÈÈÚ‬‬
‫‪∆ ≈¿¿ƒ ÔÈÓBc‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» LiL‬‬‫‪≈∆ Ô‰≈ ,‰Bza‬‬
‫‪» « ÌÈeÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ ¬» ÌȈL‬‬ ‫‪»… ¿ .Ë 10‬‬
‫‪ƒ »¿ ‰ÓL‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÈBÓ‬‬
‫‪ƒ ÔkLna‬‬
‫‪»¿ ƒ« ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ÏkL‬‬‫‪»∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪» ¿ ƒ ‡L‬‬
‫‪≈¿ƒ ?‰LÏLa‬‬ ‫‡‪»¿ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÛBÚ» ‰Ó‰e‬‬
‫‪»≈¿ ‰iÁ‬‬‫‪»« BÓk¿ ˙aL‬‬
‫‪»« ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ˙BBÚ 11‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‡‪≈¿ƒ d˙B‬‬
‫»‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‪ÏBÁ‰‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫‪,CÎÈÙÏ‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪.BÚ‬‬ ‫‪Ô‰Ï‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪,ÌÈNÓe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬ ‫‪¿ ÌȈ˜L‬‬
‫‪ƒ»¿ 12‬‬
‫‪B‡ ÛBÚ» ‰iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ƒ ÏBÁ‰‬‬
‫‪≈ « „Á‡Â‬‬ ‫‪»∆¿ . eËt»  13‬‬
‫‪‬‬
‫‪ (66‬מסיר המוץ מהגרעינים‪.‬‬ ‫‪ (65 ,Ìc» ̉Ó‬שבת צה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪∆≈ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ,‰eaÁ‬‬
‫‪» « Ô‰a‬‬‫‪∆» ‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ,ÌȈL‬‬
‫‪ƒ »¿ ‰ÓLa‬‬
‫‪»… ¿ ƒ 14‬‬
‫‪ (67‬המפריד אוכל מפסולת המעורבים יחד‪ (68 .‬ראה פ"ז‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ‡ˆÈ‬‬‫‪»» ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « Ìc»‰« ˆpL‬‬‫‪«¿ƒ∆ B‡ 15‬‬
‫ה"ה‪ (69 .‬שבת קלח‪ ,‬א‪ .‬בנוסח אחר‪" :‬הממחה שמרים"‪,‬‬
‫שמסיר השמרים מתוך המשקין‪ (70 .‬ראה פ"ז ה"א‪.‬‬ ‫‪ (55‬משנה‪ ,‬שבת קז‪ ,‬א‪ (56 .‬ויקרא יא‪ ,‬כט‪ :‬החולד‪,‬‬
‫‪ (71‬שבת עג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫העכבר‪ ,‬הצב‪ ,‬האנקה‪ ,‬הכח‪ ,‬הלטאה‪ ,‬החומט והתנשמת‪.‬‬
‫‪ (57‬כי חבורה חוזרת לא שמה חבורה‪ ,‬וחבלה בשאר שרצים‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,˙ÏÒt‬‬
‫‡‪∆… ¿ CBzÓƒ ÏÎ‬‬ ‫‪≈ « .È‬‬
‫‪∆… Ba‰‬‬ ‫שעורן רך‪ ,‬הדם נצרר בהם מהר אבל מיד שב לקדמותו‪.‬‬
‫‪33 ‰Îe‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰Ùa‬‬
‫¿»»‬ ‫‪≈« ÔÈnÓ‬‬
‫‡‪:Á‬‬ ‫‪ƒƒ ÔÈÓƒ e‬‬
‫‡‪«≈ ÔÈÏÎ‬‬
‫‪ƒ»√ ÈÈÓ‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪ (58‬לדעת רבינו‪ ,‬משום מפרק שהוא תולדה דדש‪ ,‬אבל רוב‬
‫‪34‬‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ a‬‬
‫‪«≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;eËt»  ÈeÁÓ˙a‬‬
‫‪¿«¿ B‡ ÔB˜a‬‬
‫‪»¿ ;iÁ‬‬
‫‪»« ‬‬ ‫הפוסקים סוברים‪ ,‬שהחיוב משום נטילת נשמה של האבר‬
‫‪35‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  zχÏ‬‬
‫‪«¿«¿ Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫הנחבל‪.‬‬
‫‪ (72‬שבת עד‪ ,‬א‪ (73 .‬כלי מעשה רשת‪ ,‬שבו נקבים קטנים‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  Ô‰ÈÓÈÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙Bt‰‬‬ ‫‪≈ « .È 16‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ËÁBq‰‬‬
‫לנפות בה קמח וכדומה‪ (74 .‬היא כעין נפה‪ ,‬אלא שנקבי‬ ‫‪ÔȘLna‬‬
‫‪ƒ¿ «« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . ˜ÙÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈»¿ ÌeMÓƒ 17‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דלק‬
‫‪         ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ ˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔBLÏ» ÛM‰‬‬
‫‪» « B‡ ,Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ˙Òpa‬‬
‫‪∆…¿« ˙B‰Ï‬‬
‫≈»‬ ‫הרשת שלה גדולים משל הנפה‪ (75 .‬דומה לצינור‬
‫‪27‬‬ ‫‪Bȇ≈ ,ÌȃˆÚ≈ CzÁÓ‰‬‬
‫‡‪≈«¿« Ï‬‬‫‪»¬ .‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» ÛeLiMÓ‬‬
‫‪»∆ ƒ iÁ‬‬
‫«»‬ ‫ומבררים בו זרעונים‪ (76 .‬קערה גדולה‪ ,‬שזהו בורר‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‰ˆÈaÓ‬‬
‫‪» ≈ƒ ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˜c˜„iL‬‬
‫‪≈¿«¿∆ „Ú« iÁ‬‬
‫«»‬ ‫כלאחר יד‪ ,‬כי עיקר ברירה בנפה וכברה‪ (77 .‬וכל מה‬
‫שבורר לאותה סעודה שמיסב בה מיד‪ ,‬נקרא לאלתר‬
‫‪ (90‬שבת ע‪ ,‬ב‪" (91 .‬השוחק מלח ופלפלין‪ ,‬חייב משום‬ ‫)מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫טוחן" )'ירושלמי' פ"ז ה"ב(‪ .‬וה"ה לכל תבלין‪ (92 .‬שבת‬
‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« B„Èa‬‬
‫‪»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,Ï·‰‬‬
‫‪∆… » CBzÓƒ ˙ÏÒt‬‬ ‫‪≈ «¿ .‚È 1‬‬
‫‪∆… ¿ Ba‰Â‬‬
‫עד‪ ,‬ב‪ .‬לחתיכות קטנות‪ (93 .‬כל זה נאמר בחותך ומניח‪.‬‬
‫אבל לאכלו מיד סמוך לסעודתו ‪ -‬מותר‪ ,‬שהרי לא ציוו על‬ ‫‪;iÁ‬‬
‫‪»«  Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ˙ÏÒt‬‬‫‪∆… ¿ CBzÓƒ ÔÈÒBÓz‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿À Ba‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  2‬‬
‫האדם לאכול מאכלו בחתיכות גדולות‪ (94 .‬גם אם אינו‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» e˜ÏLiLk‬‬
‫‡‪¿¿ƒ∆ ¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ˙˜zÓÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ Ô‰lL‬‬‫‪∆»∆ ˙ÏÒt‰L‬‬
‫‪∆… ¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ 3‬‬
‫נהנה מהעצים שהוא מקלקל‪ ,‬חייב אם נהנה מהנסורת‪.‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‡‪»«¿ ,ÏÎ‬‬‫‪∆… CBzÓƒ ˙ÏÒt‬‬ ‫‪∆… ¿ Bk‬‬
‫‪≈ ¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,̉nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ 4‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ Ll‰‬‬ ‫‪»« .iÁ‬‬
‫‪»«  ˙‚B‚k‬‬ ‫‡‪≈«¿« .ÊË BÏ¿ elÙ‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ „wÓ‰‬‬ ‫‪ƒ¬ ,BÁÈp‰Ï‬‬‫‪ƒ«¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ˙ÏÒt‬‬
‫‡‪∆… ¿ CBzÓƒ ÏÎ‬‬‫‪∆… Ba‰‬‬
‫‪≈ « 5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .LÏ» ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÙÚ‰‬‬
‫‪»»∆ ˙‡∆ Ïa‚Ó‰‬‬ ‫‪»« ÈL‬‬
‫‪≈«¿« .iÁ‬‬ ‫‪≈¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ eȉ» .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ˆB‡Ï‬‬
‫‪» » Bk‬‬‫‪≈ ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬«  ÌBia« 6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Ê‬‬
‫ˆ‪»» ÈÙB‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ek Ètƒ ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿ ?BeÚL‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÁÈpÓe‬‬
‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫‪Á‡Ó‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫≈‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‪Ba‬‬
‫≈‬ ‫‪‬‬ ‫‪ÔÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬
‫…‬ ‫¿‬ ‫‡‪ÔÈÏÎ‬‬
‫‪ƒ»√ ÈÈÓ‬‬
‫‪≈ƒ 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÔÒÓa‬‬
‫‪» ¿À¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Òb‰‬‬
‫‪«« ÏBÁa¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‡‪∆≈¿ Ïeabƒ BÏ¿ elÙ‬‬
‫‪… ¿ ,Ù‡a‬‬ ‫‪ƒ¬ ,ÔÓÊ‬‬‫‪«¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÁÈp‰Â‬‬
‫‪« ƒƒ¿ a‬‬‫‪«≈ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .„iÓ‬‬
‫‪»ƒ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ 8‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔzLt‬‬
‫‪»¿ ƒ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ B‡ ÔÈÓLÓL‬‬
‫‪ƒ¿ ¿À ÚÊ‬‬‫‪«∆ Ô˙Bp‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎa‬‬
‫¿« ≈‬ ‫‪‬‬ ‫‪ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ‬‬‫«‬ ‫¿‬‫«‬ ‫»‬ ‫‪ÔÈa‬‬
‫≈‬ ‫‪Ï·Ï‬‬
‫…‬ ‫¡‬‫∆‬ ‫‪˙ÈÁLa‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‪aL‬‬
‫«‬‫≈‬‫∆‬ ‫‪ÔB‚k‬‬
‫¿‬ ‫‪,ÌBia‬‬
‫‪« 9‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,LÏ» ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫¿« ≈‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪10‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÔÈÏ˙Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÔÈÚ˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿»¿ƒ‬‬ ‫‪ (78‬שבת עד‪ ,‬א‪ (79 .‬צמח הגדל בתרמיל שגרעיניו מרים‬
‫ודומים לפולים‪ ,‬וכיון שהוא עולה במרירותו על פסלתו‪,‬‬
‫‪ (95‬שבת יח‪ ,‬א‪ (96 .‬לדעת רבינו‪ ,‬בדבר ששייך בו גיבול‬ ‫דומה לבורר פסולת מתוך אוכל‪ (80 .‬המאכל שברצונו‬
‫כגון קמח‪ ,‬מורסן )סובין גסים( טיט או עפר‪ ,‬אינו חייב רק‬ ‫לאכול עתה נחשב אוכל‪ ,‬והשני פסולת‪ .‬ולכן צריך לברור‬
‫כשגבל ‪ -‬עירב את הקמח או העפר במים‪ .‬ובדבר שאין בו‬ ‫את זה שרוצה לאכול מיד‪ ,‬ולהניח את השני בקערה‪.‬‬
‫גיבול‪ ,‬כגון אפר ‪ -‬פטור אף בגיבול‪ .‬אבל דעת הראב"ד‪ ,‬כי‬
‫בדבר שיש בו גיבול אינו חייב רק כשגיבל‪ ,‬ודבר שאין בו‬ ‫‪ÔȘLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ‡L‬‬‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« B‡ ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ B‡ ÔÈÈ‬‬ ‫‪≈« ¿« .„È 11‬‬
‫‪ƒ« nLÓ‰‬‬
‫גיבול ‪ -‬חייב בנתינת מים לבד בלא גיבול‪ (97 .‬שבת פ‪,‬‬ ‫‪.˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ nLiL‬‬
‫‪≈«¿∆ ,‡e‰Â» .iÁ‬‬ ‫‪»«  Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ˙nLÓa‬‬
‫‪∆∆« ¿ƒ 12‬‬
‫ב‪ (98 .‬בכור מתיכים זהב ושאר מתכת; בפי הכור‬ ‫ˆ‪ÔÈÏeÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« B‡ ÌÈÓL‬‬‫‪ƒ»¿ Ba ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÔÈpÒÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ Ï‬‬
‫‪»¬ 13‬‬
‫ממלאים את המתכות‪ ,‬ושיעור הגיבול ‪ -‬כדי לעשות פי כור‪.‬‬ ‫‪Ïeψ» ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ È„k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ , ˙ÈˆÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ‰ÙÈÙÎe‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ÔÈ„eÒa‬‬
‫‪ƒ» ¿ 14‬‬
‫‪ (99‬שבת קנה‪ ,‬ב‪ (100 .‬זבחים צד‪ ,‬ב‪ .‬וחייב מיד כשנתן‬ ‫‪.elviL‬‬
‫‪…ƒ∆ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ÌÈÓL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ .˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ 15‬‬
‫למים )רבינו בתשובתו לתלמידו רבי יוסף המערבי‪ ,‬בספר‬
‫היובל לד"ר לוין עמוד מא(‪.‬‬
‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ÏcÁ‬‬‫‪»¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙pÒÓÏ‬‬
‫‪∆∆«¿ƒ ‰ÙeË‬‬
‫‪» ¿ ‰ˆÈa‬‬ ‫‪» ≈ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 16‬‬
‫‪‰ÁÓÓ‬‬
‫‪∆«¿ ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿  ˙aL‬‬‫‪»« ÚÓ‬‬
‫‪∆∆≈ BLlL‬‬
‫‪»∆ ÏcÁ‬‬
‫‪»¿« .ÏÏviL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ 17‬‬
‫יום רביעי א' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Ïk» ,BzbÓ‬‬
‫‪ƒƒ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÈa≈ „ia‬‬
‫‪»« ÔÈa≈ ,‰˙BLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ 18‬‬
‫‪CB˙Ï¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰ÈÓLa‬‬
‫‪» ∆»¿ ƒ ˙ÈÁ‬‬ ‫‪ƒ» ÛBË‬‬
‫‪≈  ÒÒBz‬‬ ‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 19‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‰ÙÈ‬‬
‫‪∆» ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ ÌÈÓM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « eLÙ‬‬‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ ;ÔÈ„eq‰‬‬
‫‪ƒ» « 20‬‬
‫‪ (1‬כלל בו עשר מלאכות הנמנות שניות פרק שביעי ]האופה‪,‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏcÁ‰‬‬
‫‪»¿«« ÔÎÂ‬‬‫‡‪≈¿ .‡e‰ „Á‬‬ ‫‪»∆ Ûe‚k¿ ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,‰ÙÈ‬‬
‫‪∆» 21‬‬
‫הגוזז‪ ,‬המלבן‪ ,‬המנפץ‪ ,‬הצובע‪ ,‬הטווה‪ ,‬העושה שני בתי‬ ‫‪.Ba ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫‪22‬‬
‫נירין‪ ,‬המיסך‪ ,‬האורג והבוצע[‪ .‬ודרך רבינו בהן כדרכו‬
‫בראשונות‪.‬‬ ‫‪ (81‬שבת קלט‪ ,‬ב‪ (82 .‬כלי שמסננים בו את השמרים‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙‡∆ ‰ÙB‡‰‬‬
‫‡‪∆ » „Á‬‬‫‪»∆ .iÁ‬‬
‫‪»«  3˙‚B‚k‬‬ ‫‡‪∆ » .‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ 2‰ÙB‡‰‬‬ ‫והיין יורד זך וצלול‪ (83 .‬סל עשוי מנצרי תמרים‪.‬‬
‫‪ (84‬כיון שגם בלי הסינון הם צלולים וראויים לשתייה‪ ,‬לכן‬
‫‪37‬‬ ‫‪,ÔÈÓÓq‰‬‬
‫‪ƒ»¿«« ˙‡∆ B‡ Ï·n‰‬‬
‫‪»¬«« ˙‡∆ ÏMÓ‰‬‬
‫‪≈ «¿« B‡ ,˙t‰‬‬‫««‬ ‫אין בזה משום בורר )ר"ן(‪ (85 .‬שנתן בתוך המשמרת‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪.‡e‰ 4„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ Ïk‰‬‬
‫‪… «  ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ÌnÁÓ‰‬‬
‫‡‪≈«¿« B‬‬ ‫מערב שבת‪ ,‬שאין בנתינת מים בורר‪ ,‬מכיון שהם צלולים‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» 5ıÁÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ÌnÁÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« eÚL‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (86‬מעורבת‪" .‬טבע הביצים שטורפין אותן ונותנים אותן‬
‫‪40‬‬ ‫‪eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿  7ÔÈÓÓÒ‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ eÚLÂ‬‬
‫˜‪ƒ ¿ .6ÔË‬‬
‫‡‪» » ‬‬
‫≈∆‬ ‫כדברים העכורים‪ ,‬ויזככו אותם ויבדילו העב מן הדק"‬
‫‪41‬‬ ‫‡‪.BÏ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏMnL‬‬
‫‪ƒ¿ «¿∆ cÏ‬‬
‫‪»»« ÔÈÈe‡‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫)לשון רבינו בפירוש המשניות(‪ (87 .‬שבת מ‪ ,‬א‪ .‬צמח‬
‫שגרעיניו חריפים ומלפתים בו את האוכל‪ (88 .‬מערבו‬
‫‪ (2‬מלאכת אפייה לא הייתה במשכן‪ ,‬כי אם מלאכת בישול‬ ‫שיהיה כמשקה‪ (89 .‬בשעת התסיסה כל היינות עכורים‪,‬‬
‫סממנים )לצבע תכלת וארגמן ותולעת שני(‪ ,‬ולפי זה בישול‬ ‫ושותים אותם בשמריהם ואין הנתינה בסודרים גורמת לתקן‬
‫הוא אב מלאכה ואפייה היא תולדה )ירושלמי מסכת שבת‬ ‫אותם‪.‬‬
‫פרק ז הלכה ב(‪ ,‬מכיוון שרק מלאכה שהייתה במשכן נקראת‬
‫אב )למעלה פרק ז הלכה א(‪ .‬אולם רבינו כתב כלשון המשנה‬ ‫‪ÔÈÏz‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿« ˜ÁBM‰‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  ˙‚B‚k‬‬ ‫‪≈ « .ÂË 23‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ÔÁBh‰‬‬
‫)מסכת שבת דף עג עמוד א( שמנתה "אופה" בין אבות‬ ‫‪˜È‬‬
‫‪»» CzÁÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÔÁBË‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙LzÎÓa‬‬
‫‪∆ ∆¿«¿ ÔÈnÒÂ‬‬
‫‪ƒ»«¿ 24‬‬
‫מלאכות ובגמרא מפורש‪" :‬תנא סידורא דפת נקט"‪ ,‬התנא‬ ‫‪ÌȈÚ‬‬
‫‪ƒ≈ ÒBp‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ÔÁBË‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  LeÏz» 25‬‬
‫‪‬‬
 ‫הלק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫הראשונים‪ ,‬הסמ"ג סובר שיש בישול אחר אפייה וצלייה‪,‬‬ ‫מנה את המלאכות החורש‪ ,‬הזורע‪ ,‬הטוחן וכו' עד אפיית‬
‫וראייתו מהדין שאין אדם יוצא ידי חובת מצה בלילה‬ ‫הפת‪ ,‬המצוייה יותר מבישול סממנים )הר"ן(‪) (3 .‬תוספתא‬
‫הראשון של פסח במצה שנאפתה ואחר כך נתבשלה )רבינו‬ ‫שבת פרק י( ושיעור גרוגרת‪ ,‬ראה למעלה פרק ח הלכה ג‪.‬‬
‫בהלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה ו(‪ ,‬אבל המרדכי בשם‬ ‫‪ (4‬פעולה באמצעות כוח האש להרתיח או לשנות דבר‬
‫ראבי"ה כתב שלעניין שבת אין בישול אחר אפייה וצלייה‬ ‫מכמות שהיה‪ ,‬כגון להקשות דבר רך או לרכך דבר קשה‪.‬‬
‫)אורח חיים סימן שיח(‪ .‬ומותר לכתחילה‪ ,‬כמו שכתב רבינו‬ ‫‪ (5‬סתם מחמם מים לרחיצה )פרי חדש(‪ (6 .‬אצבע קטנה‬
‫)להלן פרק כ"ב הלכה ח(‪" :‬דבר שנתבשל קודם השבת‪ ,‬אף‬ ‫של רגל קטן בן יומו כשיעור סיכה )להלן פרק י"ח הלכה ב‬
‫על פי שהוא עכשיו צונן‪ ,‬מותר לשרותו בחמין בשבת"‪.‬‬ ‫‪ -‬פרי חדש(‪ (7 .‬זהו השיעור באיכות‪ ,‬שיהיה ראוי לעשות‬
‫מהם הצבע הדרוש )לחם משנה(‪ ,‬אבל בכמות המים יש‬
‫‪14‬‬ ‫‪,ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ,25e‡‰» ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‡‪«» 24„Á‬‬‫„‪»∆ .‬‬ ‫שיעור אחר‪" :‬כדי לצבוע בהם בגד קטן של פי סבכה"‬
‫‪15‬‬ ‫‪,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ Ô˙‬‬‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ , ‰„w‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪»≈¿« ˙‡∆ Ô˙‬‬‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫¿∆»‬ ‫שמניחות הבנות על ראשיהן )רבינו בפרק י"ח הלכה ח‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡e‬‬
‫‪» ,ÔÈÏz‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ,Na‰‬‬
‫‪» »« ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫¿∆»‬ ‫והמקור בתוספתא שבת פרק י(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌeMÓƒ ÌÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ìlk‬‬‫‪»À  ÒÈ‚‰Â‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪ƒ≈¿ „Á‬‬‫∆»‬
‫‪18‬‬ ‫‪»¬ .ÏMÓ‬‬
‫‡‪28Ï‬‬ ‫‪≈ «¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ,ÏeMa‰‬‬‫‪ƒ« ÈÎvÓ‬‬
‫„‪≈¿»ƒ ‬‬‫‪»» ‰NBÚ‰‬‬
‫» ∆‬ ‫‪,10ÏbÏb˙zL‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ∆ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ 9ÌÁn‰‬‬
‫‪«≈« „ˆa‬‬‫‪«¿ ‰ˆÈa‬‬ ‫‪≈ « .‬‬
‫‪» ≈ 8Ô˙Bp‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ô˙Â‬‬
‫‡‪«»¿ Á‬‬
‫‪≈« ‡e‬‬‫‪» ,‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰„w‰‬‬
‫‡‪»≈¿« ˙‡∆ „Á‬‬‫‪»∆ ˙ÙL‬‬ ‫‪«» ̇ƒ‬‬ ‫‪ e‡‰» ˙„ÏB˙a‬‬
‫‪∆∆ ¿ ÏMÓ‰L‬‬
‫‪≈ «¿«∆ ;iÁ‬‬‫‪»«  ‰ÏbÏb˙Â‬‬
‫¿‪»¿¿«¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« ‡e‬‬‫‪» ,Na‰‬‬
‫‪» »« ˙‡∆ Ô˙Â‬‬
‫‡‪«»¿ Á‬‬
‫‪≈« ‡e‬‬‫‪» ,ÌÈn‰‬‬
‫∆‡˙ ««‪ƒ‬‬ ‫‪‚c» ÔÈnÁa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÁÈ„n‰‬‬
‫‪« ƒ≈« 11ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« e‡a» ÏMÓk‬‬
‫‪≈ «¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡e‬‬
‫‪» ,e‡‰» ˙‡∆ Ô˙Â‬‬
‫‡‪«»¿ Á‬‬
‫‪≈« ‡e‬‬‫‪» ,ÔÈÏz‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ˙‡∆ Ô˙Â‬‬‫¿»«‬ ‫‪˜c« ‚c» ‡e‰Â¿ ,13ÔÈtÒ‡‰‬‬
‫˜‪ƒ»¿ƒ» ÒÈÏB‬‬
‫‪»¿ B‡ 12ÔLi‰‬‬‫‪»»« ÁÈÏÓ‬‬
‫»‪« ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ ÒÈ‚‰Â‬‬
‫‡‪ƒ≈¿ Á‬‬‫‪≈« ‡e‬‬
‫‪» ,e‡‰» ÏÚ« ÌȈÚ‬‬ ‫‪ƒ≈ Ô˙Â‬‬
‫‡‪«»¿ Á‬‬‫«≈‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈnÁa‬‬
‫‪ƒ«¿ Ô˙Á„‰L‬‬
‫‪»» »¬∆ ;iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ CÂ‬‬‫¿«‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌeMÓƒ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈBÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ ¬«» ÌÈL‬‬‫‪29‬‬ ‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔÏeMa‬‬
‫‪» ƒ 14Ób‬‬‫‪«¿ ‡e‰‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪) (24‬תוספתא מסכת שבת פרק יב; מסכת ביצה דף לד‪(.‬‬ ‫‪ (8‬משנה )מסכת שבת דף לח עמוד ב(‪" (9 .‬שם הכלי‬
‫‪ (25‬כיוון שהביא את האש בתחילה‪ ,‬כל מה שנעשה אחר כך‬ ‫שייחמו בו המים" )פירוש המשניות מסכת שבת פרק ג(‪.‬‬
‫מלאכת בישול היא וכולם חייבים )רש"י(‪ (26 .‬הראב"ד‬ ‫‪" (10‬תתערב‪ ,‬שתתבשל קצת" )שם(‪ (11 .‬משנה )מסכת‬
‫השיג כאן מדברי הגמרא )שם( שחיוב השופת את הקדירה‬ ‫שבת דף קמה עמוד ב(‪ (12 .‬במשנה כתוב "מליח הישן"‬
‫הוא רק בקדירה חדשה של חרס‪ ,‬המתחזקת על ידי ליבון‪,‬‬ ‫ופירשו רבינו ורש"י‪" :‬דג מליח שעברה עליו שנה משמלחו"‬
‫אבל בעל מגדל עוז ביאר כי הברייתא שלאחריה לא חילקה‬ ‫ובספר הפרדס לרש"י כתוב‪ :‬בשר מלוח הרבה‪ ,‬וגם ברמב"ם‬
‫בין חדשה לישנה וכן פסק הרי"ף שם‪ (27 .‬בחש בכף‬ ‫כתב יד התימנים חסרה המלה "דג"‪ (13 .‬דג מארץ ספרד‬
‫‪ (28‬כשהבאת האש הייתה‬ ‫הקדירה וסייע לבשל‪.‬‬ ‫שקליפתו רכה ומולחים אותו לאכילה‪ (14 .‬מכיוון שאי‬
‫האחרונה‪ ,‬הקודמים לה פטורים‪ (29 .‬אלה שעסקו מהבאת‬ ‫אפשר לאכלם אם לא הודחו בחמין‪ ,‬נחשבת הדחתם‬
‫האש והלאה חייבים משום מבשל )כלשון רבינו( אבל‬ ‫כבישול‪ ,‬אבל דברים שאפשר לאכלם על ידי הדחה במים‬
‫המביא את האור חייב משום מבעיר ובכתב יד משנת קס"ב‬ ‫צוננים‪ ,‬יש אומרים שמותר להדיחם אף במים חמים‪.‬‬
‫מובא במעשה רוקח‪ ,‬הנוסח‪" :‬שלושה האחרונים" ולפי זה‬
‫המביא את האור חייב משום מבשל‪ ,‬ומורנו הרב יעקב בירב‬ ‫‪˜‡e‬‬
‫‪«¬« ÏBÁa¿ B‡ ÌÁ« „‚a‬‬‫‪∆∆¿ ‰ˆÈa‰‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚ 7‬‬
‫‪» ≈« ˙‡∆ 15«ÚȘÙn‰‬‬
‫ביאר כי בחלוקה ראשונה עשו כולם בבת אחת ולכן כולם‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « , LÓM‰‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪∆∆ « ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÈnÁ‬‬ ‫‪ƒ« Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ÌÈÎc‬‬
‫‪ƒ»¿ 8‬‬
‫צורך בישול עשו‪ ,‬ובחלוקה השנייה עשו בזה אחר זה "ובא‬ ‫‪˙B„ÏB˙k‬‬
‫‡‪¿ ¿ ÌÈ‬‬‫‪» ≈ ‰nÁ‬‬‫‪»« ˙B„ÏBzL‬‬
‫‪¿ ∆ ; eËt»  ˙ÈψpL‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪≈¿ƒ∆ 9‬‬
‫אחר ונתן" "ובא אחר והגיס" ולא נתחייבו בבישול רק‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .e‡‰» ˙B„ÏBz‬‬‫‪¿ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ eÊb‬‬ ‫‡‪¿» Ï‬‬
‫‪»¬ ,18L‡‰‬‬
‫‪≈» 10‬‬
‫האחרונים )כסף משנה(‪.‬‬ ‫‪. eËt»  ̉a‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰ÈË‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪»¿∆¿ ÈnÁa‬‬
‫‪≈«¿ ÏMÓ‰‬‬
‫‪≈ «¿« 11‬‬
‫ˆ‪22Bk‬‬
‫‪¿» Ïk» ÏMÓ‬‬
‫‪» À¿ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ c‬‬‫‪»» e‡‰» ÏÚ« ÏMÓ‰‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪≈ «¿« 12‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ba 31‰Ïˆ‬‬
‫‚‪»¿ƒ ̇ƒ :ÌÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ»∆ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« Na‬‬ ‫‪« ƒƒ .‰‬‬
‫‪» » 30ÁÈp‰‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪; iÁ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪»«  ˙BÓB˜Ó¿ ‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ÌÈLa‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ƒ elÙ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ƒ¬ ,˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪.23eËt»  ÏÏk‬‬‫ˆ‪»¿ ÏeMaƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫„‪≈∆ ‬‬
‫‡‪»» B‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪35ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ 34BlkÀ ÏMa˙‬‬
‫‡‪≈ «¿ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ,˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ Ba ‰Ïˆ‬‬ ‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‪) (15‬מסכת שבת דף לה עמוד ב במשנה( המבקיע‪ ,‬שובר את‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪ „Á‬‬‫‪»∆ „vÓ‬‬‫‪«ƒ ÏeMaƒ ȈÁ‬‬‫‪ƒ¬ ÏMa˙‬‬
‫‪≈ «¿ƒ ; iÁ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪»«  ÏeMaƒ‬‬ ‫הביצה‪ (16 .‬שנתחממו בשמש‪ (17 .‬מעונש‪ ,‬אבל אסור‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ÏeMaƒ ȈÁ‬‬‫‪ƒ¬ ÏMa˙ÈÂ‬‬
‫‪≈ «¿ƒ¿ Ba CÙ‰iL‬‬
‫»‪»¬«∆ „Ú« ,eËt‬‬ ‫מדרבנן‪ (18 .‬האסורות מן התורה‪) (19 .‬מסכת שבת דף‬
‫‪29‬‬ ‫‪ 38kÊÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ep˙a‬‬
‫‪«¿ ˙t« ˜Èa„‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ 37ÁÎL‬‬‫ˆ„„‪«» .ÔÈ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫מ עמוד ב( המעיינות החמים שעל חוף ים כינרת עלֿיד‬
‫‪30‬‬ ‫‪È„ÈÏ‬‬
‫‪≈ ƒ ‡BÈÂ‬‬‫‪»¿ ‰Ù‡zL‬‬
‫˜„‪∆»≈∆ Ì‬‬ ‫‪∆… d˙BcÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ 40BÏ 39zÓ‬‬ ‫‪»À‬‬ ‫טבריה‪" (20 .‬שאין דרך בישול בכך לבשל בחמה או‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰Î‡ÏÓ‬‬
‫¿» »‬ ‫בתולדות חמה" )רש"י מסכת שבת דף לט עמוד א(‪.‬‬
‫‪ (21‬משנה )מסכת שבת דף קמה עמוד ב(‪ (22 .‬דעת‬
‫‪) (30‬מסכת מנחות דף נז עמוד א(‪ (31 .‬צלייה גמורה‪.‬‬ ‫הרשב"א וכמה מהראשונים שאפילו לא נתבשל כל צרכו אין‬
‫‪ (32‬לא נצלה במקום כשיעור גרוגרת‪ ,‬אלא בצירוף שניים‬ ‫בו משום בישול‪ ,‬אם נתבשל "כמאכל בן דרוסאי" שהוא חצי‬
‫או שלושה מקומות‪ (33 .‬שדרך צלייה בכך‪ (34 .‬כל‬ ‫בישולו לדעת רבינו ושליש בישולו לדעת רש"י )ראה‬
‫החתיכה‪ (35 .‬הנקרא בתלמוד‪" :‬כמאכל בן דרוסאי"‪ ,‬ראש‬ ‫למעלה בפרק ג(‪ (23 .‬משום שאין בישול אחר בישול;‬
‫לשודדים נודדים שהיו רגילים לאכול מאכליהם בחצי‬ ‫אבל בבישול דבר שנאפה או נצלה פעם‪ ,‬יש מחלוקת בין‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ולק‬
‫‪         ‬‬
‫)להלן פרק י"ז הלכה ו( נמצא שהזרת היא י"ב אצבעות‬ ‫בישולם‪ (36 .‬שדרך בישול הוא למי שאין לו פנאי‬
‫)עיין רש"י מסכת שבת דף קו עמוד א(‪ .‬וזה לשון רבינו‬ ‫להמתין עד שיתבשל לגמרי‪) (37 .‬מסכת שבת דף ד עמוד‬
‫)בפירוש המשניות ערלה פרק ג משנה ב( על שיעור הסיט‪:‬‬ ‫א(‪ (38 .‬שהיום שבת‪ ,‬ואם יניחנו כך יאפה הפת ויתחייב‬
‫"ונחזק אצלי זה הפירוש‪ ,‬מפני שהוא פירוש הקדמונים‪,‬‬ ‫אם בשוגג ‪ -‬חטאת‪ ,‬ואם במזיד ‪ -‬סקילה‪ (39 .‬להוציא את‬
‫והקדמון הוא יותר חכם בלשון מן האחרון"‪) (55 .‬מסכת‬ ‫הפת מן התנור‪ ,‬ואף שרדיית הפת איסור שבות הוא מדרבנן‬
‫שבת דף עד עמוד ב(‪) (56 .‬שם( ולמעלה אמר‪" :‬הגוזז‬ ‫)רבינו להלן פרק כ"ב הלכה א(‪ ,‬התירו לו חכמים לעבור‬
‫צמר מן החי חייב" הרי שדרך גזיזה בכך? אולם כוונת‬ ‫על איסור דרבנן שלא יבוא לידי מלאכה האסורה מן התורה‪.‬‬
‫רבינו שאין דרך גזיזה ‪ -‬לגזוז אחר הטוויה‪.‬‬ ‫‪ (40‬אבל לאדם אחר לא התירו לרדות את הפת מן התנור‬
‫כדי שלא יבוא המדביק לידי איסור חטאת או סקילה‪ ,‬מטעם‬
‫‪19‬‬ ‫‪ B˜Ê‬‬
‫‪»¿ B‡ BÓÙN‬‬‫‪»¿ B‡ BÚN‬‬ ‫ˆ‪»¿ B‡ ÂÈt‬‬ ‫‪≈ « .Á‬‬
‫‪»¿»ƒ 57ÏËBp‰‬‬ ‫שאמרו )מסכת שבת דף ד עמוד א(‪" :‬וכי אומרים לו לאדם‬
‫‪20‬‬ ‫‪;ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÏhiL‬‬
‫‪… ƒ∆ ,‡e‰Â» .58iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÊÊBb‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫¬≈‬ ‫חטא כדי שיזכה חבירך"‪.‬‬
‫ֲֵ‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eËt»  Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÔÈa≈ BÏ ÔÈa≈ ,B„Èa‬‬‫‪»¿ ÔÏË‬‬
‫‡‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬
‫‪B‡ ,‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ˙BÎzÓ‬‬ ‫‪»« ÈÈnÓ‬‬
‫‡‪≈ ƒƒ „Á‬‬‫‪»∆ 41CÈzn‰‬‬‫‪ƒ«« .Â‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,eËt»  60ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÈa≈ „ia‬‬
‫‪»« ÔÈa≈ ,BÙebÓƒ ˙ÏaÈ‬‬
‫‪∆∆« 59C˙BÁ‰‬‬
‫« ≈‬
‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‚‪≈¬  ˙ÏÁ‬‬
‫‪∆∆« ‰NÚzL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« ˙BÎzn‰‬‬
‫‪»«« ˙‡∆ ÌnÁÓ‬‬
‫‪42‬‬ ‫«‪≈«¿‰‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« 61˙ÏaÈ‬‬
‫‪∆∆« CzÁÏ‬‬
‫‪… ¿« zÓe‬‬
‫‪»À .Á‡Ï‬‬ ‫≈‪≈«¿ ÔÈa≈ BÏ ÔÈa‬‬
‫‪˙‡∆ B‡ 44‚Bc‰‬‬
‫‪« « ˙‡∆ ÒqÓÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« 43ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙„ÏBz‬‬
‫∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪dÎ˙BÁ‬‬
‫‪»¿  ‰LÈ‬‬ ‫‪» ≈¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ÈÏÎa‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ,62„ia‬‬
‫«»‬
‫‪̉a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙ÈÙb‰Â‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ƒ¿»«¿ Ùk‰Â‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪∆… «¿ ˙Ùf‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ B‡ ÏÁ‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰„B‬‬
‫‪» Ú¬ 64„BÚÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÈÏÎa‬‬‫«‡‪ƒ¿ƒ Û‬‬
‫‪ÈÏk‬‬
‫‪≈¿ ÏMÓ‰‬‬
‫‪≈ «¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,47ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (57‬משנה )מסכת שבת דף צד עמוד ב( ורבינו פסק כחכמים‬ ‫‪BÏÏk‬‬
‫‪»¿ .ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌeMÓƒ iÁ‬‬‫‪»«  ÒÁ‬‬
‫‪∆∆ eNÚiL‬‬
‫‡„‪»≈∆ „Ú« 48‰Ó‬‬
‫¬» »‬ ‫‪6‬‬
‫שאינו חייב רק אם נטלן בכלי‪ (58 .‬וזהו לדעת רבינו‬ ‫‪Ûe‚ ‰L˜‰L‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ B‡ L‡a‬‬‫˜‪≈» ‰L‬‬‫‪∆ » Ûe‚ ‰tL‬‬
‫‪» ƒ∆ ÔÈa≈ :c‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪7‬‬
‫שפסק )בפרק א( כרבי יהודה‪ :‬מלאכה שאינה צריכה לגופה‬ ‫‪.ÏMÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌeMÓƒ iÁ‬‬‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫«‪≈¬  C‬‬ ‫‪8‬‬
‫חייב עליה‪ ,‬אבל לדעת הראשונים הסוברים מלאכה שאינה‬
‫צריכה לגופה פטור‪ ,‬גם כאן אינו חייב רק אם צריך לשער‬ ‫‪) (41‬תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק ז הלכה ב(; "המתיך‬
‫או לציפורניים )תוספות מסכת שבת דף צד עמוד ב(‪.‬‬ ‫אבר )עופרת( חייב משום מבשל" )מסכת יבמות דף ו עמוד‬
‫‪) (59‬משנה מסכת עירובין דף קג עמוד א(‪ (60 .‬שם‬ ‫ב(‪ (42 .‬כדי להתיכו הוא תולדת מבשל‪ ,‬אבל "המחמם‬
‫במשנה כתוב‪" :‬ואם בכלי כאן וכאן )אף במקדש( אסור"‪,‬‬ ‫את הברזל כדי לצרפו )לחסמו( במים‪ ,‬הרי זה תולדת‬
‫"שאב מלאכה הוא הואיל ואינו משנה מהאופן שעושים‬ ‫מבעיר" )רבינו להלן בפרק י"ב הלכה א(‪) (43 .‬מסכת‬
‫בחול" )רש"י(‪ .‬והקשו ב"מגיד משנה" וב"מעשה רוקח" על‬ ‫שבת דף עד עמוד ב(‪ (44 .‬שעווה‪ (45 .‬כעין זפת‪.‬‬
‫הרמב"ם הפוטר בכלי‪ ,‬וב"צפנת פענח" להגאון מדווינסק‬ ‫‪ (46‬חומר שריפה הנמצא באדמה‪ (47 .‬אף על פי שהוא‬
‫כתב שבאמת פטור מגוזז כמו שכתב רבינו‪ ,‬ובעירובין‬ ‫חוזר ומתקשה ואין הבישול ניכר בו )ר"ן(‪) (48 .‬מסכת‬
‫חייבתו המשנה משום תיקון ‪ -‬שמתקן את האדם או הבהמה‬ ‫שבת דף עד עמוד ב( "האי מאן דשדא סיכתא לאתונא‪,‬‬
‫שלא יהיו בעלי מום וחייב משום מכה בפטיש )ראה להלן‬ ‫חייב משום מבשל" ופירש בספר העיתים בשם הגאונים‪:‬‬
‫פרק י הלכה י"ז(‪ (61 .‬הוא מום עובר בכהן ואסור‬ ‫"מבשל כלי אדמה דקין"‪ ,‬אולם רש"י פירש‪" :‬השליך יתד‬
‫בעבודה‪ ,‬והבהמה שיש בה יבלת אסורה להקרבה‪.‬‬ ‫של עץ רך לתנור החם לייבשו שיתקשה"‪.‬‬
‫‪ (62‬כיוון שאיסורו מדרבנן‪" ,‬ואין שבות במקדש כלל"‬ ‫‪ÔÓƒ ÔÈa≈ ,‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ÔÓƒ ÔÈa≈  ÚN‬‬‫ˆ‪»≈ B‡ Ó‬‬ ‫‪≈ « .Ê 9‬‬
‫‪∆∆ 49ÊÊBb‰‬‬
‫)רבינו הלכות קרבן פסח פרק א הלכה ט"ז(‪.‬‬
‫‪ (63‬שמלאכה גמורה היא האסורה אף במקדש‪.‬‬ ‫‡‪ÔÓƒ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,˙n‰‬‬
‫‪≈« ÔÓƒ ÔÈa≈ ,ÈÁ‰‬‬ ‫‪«« ÔÓƒ ÔÈa≈ ,50‰iÁ‰‬‬‫‪»«« 10‬‬
‫‪ (64‬בדפוס ויניציא חסרה המלה "עבודה"‪ .‬וכתב במעשה‬ ‫‪˙BÂËÏ‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬‫‪≈¿ ?BeÚL‬‬ ‫‪ƒ ‰nk‬‬ ‫‪»« .iÁ‬‬
‫‪»«  Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ÁÏM‰‬‬‫‪51‬‬ ‫‪«∆ « 11‬‬
‫רוקח שכוונת רבינו שלא נאמר כיוון שבין השמשות לא‬ ‫‪Á‬‬
‫‪«… ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .ÏeÙk» 52ËÈq‰‬‬‫‪ƒ« Ák‬‬
‫‪«… ¿ Bk‡L‬‬
‫‪¿»∆ ËeÁ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ 12‬‬
‫היה ראוי לעבודה מסיבת היבלת‪ ,‬לא יוכל לעבוד כל‬ ‫‪Úaˆ‡‰‬‬
‫‪«¿∆» „Ú« „È» ÏL‬‬ ‫‪∆ Ô‰a‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪∆… ÔÓƒ ÁzÓÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ?ËÈq‰‬‬‫‪ƒ« 13‬‬
‫השבת‪ ,‬אלא כיוון שהסיר היבלת מותר לו לעבוד‪ ,‬מכיוון‬ ‫‪B˜» ‡e‰Â¿ ,BÁk‬‬ ‫‪… ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÁzÙiLk‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ¿ ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» 14‬‬
‫שהייתה יבשה ונפרכת‪ ,‬חשובה כמסולקת מקודם‪.‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÛBÚ‰» ÔÓƒ Ûk‬‬
‫‪»» LÏBz‰‬‬
‫‪≈ « .54˙Ê‬‬‫‪∆∆ ÈLÈÏL‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÈLÏ‬‬
‫‪≈¿ ƒ 15‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ?iÁ‬‬‫‪»« ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÏhÈ‬‬
‫‪… ƒ ‰nk‬‬
‫‪»« ,ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 65BÚN‬‬ ‫‪≈ « .Ë‬‬
‫‪»¿ ÏËBp‰‬‬ ‫‪;eËt»  ÈÁ‰‬‬‫‪«« ÔÓƒ Óv‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ ‰ÂBh‰‬‬
‫‪∆ « . ÊÊBb‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ 16‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ¬ ,˙BÁL‬‬
‫‡‪elÙ‬‬ ‫‪… ¿ CBzÓƒ ˙BÏ‬‬ ‫‪»¿ ËwÏ‬‬‫‪≈ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .˙BÚN‬‬
‫¿»‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,CÎa‬‬
‫‪»¿ ıetƒ Cc‬‬
‫‪∆∆ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , CÎa‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪»¿ ‰ÊÈÊb‬‬
‫‪» ƒ¿ Cc‬‬‫‪∆∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ 17‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪BÚ ÏL‬‬‫‪∆ 68ÔȈȈÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ da‬‬
‫‪»À ‰LtL‬‬
‫ˆ‪» ¿≈∆ Ôt‬‬
‫‪∆… ƒ .67iÁ‬‬
‫‡‪»«  66˙Á‬‬
‫««‬ ‫‪.CÎa‬‬
‫‪»¿ ‰iÂË‬‬
‫‪»ƒ¿ Cc‬‬
‫∆∆‬ ‫‪18‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪˙BÚˆÓe‬‬
‫‪¬«¿ ‰ÏÚÓ‬‬ ‫‪»¿« ÈtÏk‬‬
‫‪≈«¿ eLt‬‬ ‫‪¿≈ ̇ƒ : Ôa‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪»À eLtL‬‬
‫‪) (49‬תוספתא מסכת שבת פרק ט(‪ (50 .‬בתוספתא כתוב‪¿≈∆ :‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ,70B„Èa‬‬
‫‡‪»¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÏhÏ‬‬ ‫‪… ƒ zÓ‬‬
‫"ומן העופות"‪ (51 .‬העור הנפשט אחר השחיטה‪»À  B˙B‡ .‬‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬  B˙B‡ ˙BÚˆÓ‬‬
‫‡‪¬«¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;eËt»  ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÏË‬‬
‫והשמיענו שגם כך דרך גזיזה )חסדי דוד(‪ (52 .‬שם מידת ¿»»‬
‫‪32‬‬ ‫‪B˙B‡ ˙BÚˆÓ‬‬
‫‡‪¬«¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,Ôa‬‬
‫‪»À eLt‬‬‫‪¿≈ ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬ ‫האורך‪ (53 .‬אגודל )מסכת שבת דף קה עמוד ב(‪»« .‬‬
‫‪ƒ¿ .eÒ‡» „ia‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÏË‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;B„Èa‬‬
‫‪»¿ ÔÏËÏ‬‬
‫‪»¿»¿ eÒ‡» ‬‬ ‫‪ (54‬זרת האמורה בתורה )שמות פרק כח‪ ,‬עמוד טז(‪ ,‬הוא‬
‫חצי אמה של שישה טפחים )תוספתא כלים בבא מציעא‬
‫‪ (66‬שהוא עושה כן כדי‬ ‫‪) (65‬מסכת שבת דף צד עמוד ב(‪.‬‬ ‫פרק ו( שהוא שלושה טפיח‪ ,‬והטפח הוא ארבע אצבעות‬
 ‫זלק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫רבינו )להלן פרק יא הלכה ט"ו( לעניין כותב‪" :‬אינו חייב‬ ‫שלא יהא נראה כזקן ומקפיד אפילו על אחת )רש"י(‪.‬‬
‫עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד‪ ...‬ויכתוב על דבר‬ ‫‪ (67‬ואף בחול אסור משום "ולא ילבש גבר שמלת אשה"‬
‫שמתקיים הכתב עליו" ומקורו בתוספתא )מסכת שבת פרק‬ ‫)דברים פרק כב פסוק ה(‪ ,‬שדרך הנשים להקפיד על זה‬
‫י"ב(‪" :‬אינו חייב עד שיכתוב בדבר של קיימא על דבר של‬ ‫)רבינו בהלכות עבודת כוכבים פרק י"ב הלכה י(‪.‬‬
‫קיימא"‪ .‬והביא ב"מגיד משנה" ראייה שכן הדין גם בשאר‬ ‫‪ (68‬כעין רצועות דקות הפורשות מעור האצבע סביב‬
‫מלאכות‪ ,‬ממשנה )מסכת שבת דף קב עמוד ב( "זה הכלל‬ ‫הציפורן )רש"י מסכת שבת דף צד עמוד ב(‪ (69 .‬שאז הן‬
‫כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת ‪ -‬חייב"‪ ,‬אבל‬ ‫קרובות להינתק וכאילו נתלשו כבר‪ (70 .‬משום צערו לא‬
‫הר"ן פירש משנה זו )וכן הרע"ב(‪ ,‬שכל העושה מלאכה‬ ‫אסרו חכמים ליטול ביד‪ .‬ולא גזרו שמא יעשה כן בכלי‬
‫בשבת‪ ,‬שמקיימים אותה כמות שהיא ואין צורך להוסיף‬ ‫שמכיוון שפירשו רובן ‪ -‬גם בכלי אינו אסור אלא מדרבנן‪.‬‬
‫עליה‪ ,‬שמלאכתה נגמרה ‪ -‬חייב‪ ,‬ולדבריהם אין משם ראייה‬ ‫‪72‬‬‫‪ÈM‰‬‬
‫‪ƒ» « ˙‡∆ B‡ ÔzLt‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙‡∆ B‡ Óv‰‬‬ ‫‪≈«¿« .È‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 71ÔaÏÓ‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫לדעת רבינו‪ ,‬ובעל "מגדל עוז" כתב שמקור הרמב"ם הוא‬
‫מהגמרא )מסכת שבת דף צד עמוד ב(‪" :‬וחכמים אוסרים‬
‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ÔaÏ˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÔkcM‬‬
‫‪»¿«∆ ‰nÓ‬‬ ‫‪«ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬

‫)כוחלת( משום שבות" ואינה חייבת משום צובעת כיוון‬ ‫‡‪Bk‬‬

‫‡‪¿» „Á‬‬
‫‪»∆ ËeÁ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ˙BÂËÏ‬‬
‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ?BeÚL‬‬ ‫‪ƒ ‰nÎÂ‬‬
‫¿«»‬ ‫‪3‬‬
‫שצבע הכחל אינו מתקיים‪ (85 .‬צבע צהוב‪ (86 .‬צבע‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« C‬‬ ‫‪∆… ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÏeÙk» 73ËÈq‰‬‬
‫‪ƒ« Á‬‬ ‫‪«… ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫אדוםֿבהיר "ומשוח בששר" )ירמי' פרק כב פסוק יד(‪.‬‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (87‬ודעת הסמ"ג והיראים שכל צבע הרצוי לאדם‪ ,‬אף אם‬
‫‪ (71‬משנה )מסכת שבת דף קו עמוד א( המכבס את הצמר‬
‫הוא רק לשעה‪ ,‬חייב עליו מן התורה‪ ,‬והביאו ראייה מדברי‬
‫אחרי הגזיזה שיהיה לבן‪ (72 .‬שמלבנים אותו תחילה לפני‬
‫רב )מסכת שבת דף עה עמוד א(‪" :‬שוחט משום מה חייב"‬
‫צביעתו לאדום‪ (73 .‬מבואר למעלה בהלכה ז‪.‬‬
‫‪ -‬משום צובע" )בדם השחיטה(‪ ,‬ואף שצבע הדם אינו‬
‫מתקיים‪.‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,74ÔaÏÓ‬‬
‫‪≈«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÌÈ„‚a‬‬ ‫‪≈«¿« .‡È 6‬‬
‫‪ƒ»¿ ÒaÎÓ‰‬‬
‫‪∆ » .„È È≈¬‰  BaL‬‬ ‫‪∆ ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« „‚a‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 75ËÁBq‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 7‬‬
‫‪76‬‬
‫‪23‬‬ ‫ˆ‪,88«ÚB‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  Úv‰‬‬
‫‪«∆« ÔÈÚ≈ ‰NBÚ‰‬‬
‫‪24‬‬ ‫˜‪ÈÓ≈ CB˙Ï¿ 89ÌBz˜‬‬
‫‪¿«¿« Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .iÁÂ‬‬
‫¿«»‬ ‫‪,‡È‰‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪Òeak‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫≈‬ ‫¿‬‫»‬
‫‪77ÈÎvÓ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫»‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬
‫‪‰ËÈÁq‰L‬‬‫«‬ ‫∆‬ ‫»‬‫«‬‫¿‬
‫‪;iÁÂ‬‬ ‫≈‬‫«‬
‫‪,ÒaÎÓ‬‬ ‫‪¿ ‰Ê∆ 8‬‬
‫‪»¿« . ÚNa‬‬
‫‪»≈ ¿ ‰ËÈÁÒ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .ÏeMa‰‬‬
‫‪ƒ« ÈÎvÓ‬‬
‫‪≈¿»ƒ ‰Ò‚‰‰L‬‬
‫‪»»¬«∆ BÓk¿ 9‬‬
‫‪78‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪91ÒÈËÒ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ;ÁL‬‬‫‪… » Ïk‰‬‬‫‪… « ‰NÚpL‬‬
‫‪» ¬«∆ ,90‡ˆÙÚ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˜È‬‬
‫‪…» Ïk‰‬‬
‫‪… « ‰NÚpL‬‬
‫‪» ¬«∆ ,92Ìkk‬‬
‫¿‪… ¿« ÈÓ≈ CB˙Ï‬‬ ‫‪.B˙ËÈÁÒ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏÚ« ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ , BÚÏ¿ ÔÈc‰‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ƒ« ‡e‰Â¿ 10‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Bk‡L‬‬
‫‪¿»∆ ËeÁ Ba «ÚaˆÏ‬‬‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ?BeÚL‬‬ ‫‪ƒ ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .‰Êa‬‬
‫‪ (74‬תוספתא )שבת פרק י( המכבס והסוחט מלאכה אחת‪∆» .‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬ ‫‪ (75‬דיני סחיטה ראה להלן בפרק כב הלכה טו‪" (76 .‬אמר‬
‫רבא זרק בגד למים ‪ -‬חייב" )מסכת זבחים דף צד עמוד ב(‪.‬‬
‫‪) (88‬מסכת שבת דף יח עמוד א( הראב"ד השיג על דבריו‪,‬‬ ‫‪ (77‬מקרבת את הליבון‪ ,‬כמו שההגסה מקרבת את הבישול‬
‫שאינו חייב משום צובע רק אם נגמרה מלאכת צביעה בכך‬ ‫‪) (78‬מסכת שבת דף קכח עמוד ב(‬ ‫)מרכבת המשנה(‪.‬‬
‫ולא בעושה מי צבע‪ .‬וב"צפנת פענח" ביאר דברי רבינו‪,‬‬ ‫"שהוא קשה ואינו בולע" )רש"י(‪) (79 .‬מסכת זבחים דף‬
‫שבאמת במי צבע לא נעשית צביעה‪ ,‬והם רק תערובת צבע‪,‬‬ ‫צד עמוד א(‪.‬‬
‫וכוונת רבינו כאן שעל ידי תערובת שני המינים נוצר צבע‬
‫חדש‪ ,‬וזהו תולדת צובע שעל ידי פעולתו נולד דבר חדש‪.‬‬ ‫‪ÈM‰‬‬
‫‪ƒ» « ˙‡∆ B‡ ÔzLt‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙‡∆ B‡ Óv‰‬‬ ‫‪≈«¿« .È 11‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ 80ıtÓ‰‬‬
‫‪ (89‬חומצת הנחושת ששמים בדיו כדי להשחירה‪ (90 .‬פרי‬ ‫‪˙BÂËÏ‬‬
‫‪¿ƒ 81È„k‬‬‫‪≈¿ ?BeÚL‬‬‫‪ƒ ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 12‬‬
‫האלון‪ ,‬כעין אגוז קטן‪ ,‬שנותנים אותו בדיו ומעבדים בו‬ ‫‪˙‡∆ ıtÓ‰Â‬‬
‫‪≈«¿«¿ .ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« Bk‬‬
‫‡‪¿» „Á‬‬
‫‪»∆ ËeÁ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ 13‬‬
‫עורות‪ (91 .‬צמח שממנו עושים צבע כחול לצביעת‬ ‫‪È‰‬‬
‫‡‪≈¬  Ô˙B‬‬
‫‪» ˙BÂËÏ‬‬ ‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ Óˆk‬‬
‫‪∆∆¿ eNÚiL‬‬
‫‪»≈∆ „Ú« ÌÈ„Èb‰‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪ƒ ƒ« 14‬‬
‫בּצלי מצבע כתום שלפרחיו ריח‬
‫בגדים‪ (92 .‬זעפרן‪ ,‬צמח ְ ָ ִ‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ıtÓ‬‬
‫‪≈«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫∆‪∆∆ ‰Ê‬‬ ‫‪15‬‬
‫נודף‪.‬‬
‫‪ (80‬משנה )מסכת שבת דף קה עמוד ב( מפריד ומנער את‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰ÂËp‰‬‬
‫‪∆¿ƒ« c‬‬‫‪»» ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« C‬‬ ‫‪∆ « .ÂË‬‬
‫‪∆… 93‰ÂBh‰‬‬ ‫הצמר ביד לנקותו מפסולת‪ (81 .‬כמו למעלה בהלכה ז‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪B‡ ÔzLt‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙‡∆ B‡ Óv‰‬‬‫‪∆∆« ˙‡∆ ‰ÂBh‰‬‬
‫‡‪∆ « „Á‬‬ ‫‪»∆ .iÁ‬‬
‫‪»« ‬‬ ‫‪) (82‬תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק ז הלכה ב( ועיין‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ÔÈ„Èb‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙‡∆ B‡ ÚN‰‬‬
‫‪»≈ « ˙‡∆ B‡ ‰ˆBp‰‬‬
‫∆‡˙ « »‬ ‫מעשה רוקח‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  94„l‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » .Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫„‪‬‬
‫‪»» B‡ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Bk‡L‬‬ ‫‪≈ « .‚È 16‬‬
‫‪¿»∆ ËeÁ 83«ÚBv‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙BÂËÏ‬‬
‫‪¿ƒ LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ c‬‬‫‪»» „aÏiL‬‬
‫‪≈«¿∆ ,‡e‰Â» .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,‰ÂBË‬‬
‫∆‬ ‫‪«ÚBv‰‬‬
‫‪≈ « ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  ‰Êk‬‬‫‪∆» ËeÁ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙BÂËÏ‬‬‫‪¿ƒ LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ 17‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.ÈBÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ ÈÚa‬‬
‫‪ƒ… ¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« C‬‬
‫‪∆… ËeÁ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫ˆ‪≈∆ Ú‬‬‫‡‪«∆ Ï‬‬‫‪»¬ . Ìi˜˙n‰‬‬
‫‪84‬‬ ‫ˆ‪≈«¿ƒ« Ú‬‬
‫‪«∆ ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« 18‬‬
‫‪) (93‬משנה מסכת שבת דף קה עמוד ב(‪ (94 .‬צמר טרוף‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« 86LL‬‬
‫‪« » B‡ 85˜Ò‬‬‫‪»» ÈÚ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ÔB‚k¿ ,ÏÏk‬‬
‫‪»¿ Ìi˜˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ 19‬‬
‫וכבוש בלתי ארוג; הראב"ד משיג כאן‪" :‬כי מלאכת עשיית‬ ‫‪BÈÚÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬« ‰z‬‬‫‪»« È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;87eËt»  BÚˆe‬‬
‫‪»¿ ˙LÁ‬‬
‫‪∆ ¿ B‡ ÏÊa‬‬
‫‪∆¿« 20‬‬
‫הלבד אינה דומה לטווייה לפי שהוא לוקח צמר מלובן‬ ‫‪Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÏÎÂ‬‬‫ˆ‪… ¿ ;ÌeÏk¿ «ÚB‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,B˙ÚLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ 21‬‬
‫ומנופץ‪ ,‬ושוטחו על גבי בגד‪ ,‬ונותן מוך על מוך עד שנעשה‬ ‫‪.eËt»  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙Ói˜˙Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ƒ‬‬ ‫‪22‬‬
‫עבה‪ ,‬ומטפיחו במים‪ ,‬וכורכו עם הבגד ומהדקו עד‬
‫שמתחבר ומתקשה ונעשה הלבד ונראה יותר שהוא כמגבן‬ ‫‪ (84‬וכדברי‬ ‫‪ (83‬משנה )מסכת שבת דף קה עמוד ב(‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חלק‬
‫‪         ‬‬
‫‪) (107‬מסכת שבת דף עה עמוד ב(‪ (108 .‬במשנה )מסכת‬ ‫תולדת בונה"; אבל ב"מעשה רוקח" העלה שמלאכת עשיית‬
‫שבת דף קה עמוד א(‪" :‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬האורג שלושה‬ ‫הלבד דומה למלאכת הטווייה‪ ,‬שהוא מקבץ את החלקים‬
‫חוטין בתחילה‪ ,‬ואחת על האריג ‪ -‬חייב )כלומר‪ :‬בארג‬ ‫הנפרדים מן הצמר או הפשתים ומחברם יחד ‪ -‬תולדת‬
‫שנארגו בו הרבה חוטים מקודם‪ ,‬ויש לו כבר שם אריג‪ ,‬גם‬ ‫הטווה‪.‬‬
‫בחוט אחד חייב(‪ .‬וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף‬
‫שיעורו שני חוטין"‪ .‬ו"בסוף" אין הכוונה "בסוף" ממש‬
‫‪97‬‬‫‪‰Ù‬‬
‫‪»» ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » .iÁ‬‬‫‪»«  96ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒƒ Èza‬‬
‫‪≈» ÈL‬‬ ‫‪∆ » .ÊË‬‬
‫‪≈¿ 95‰NBÚ‰‬‬ ‫‪1‬‬

‫אלא בהמשך האריג‪ ,‬כמבואר להלן‪) (109 .‬מסכת שבת‬ ‫‪‰hÓ‬‬

‫‪»ƒ ‚qL‬‬
‫‪«»∆ B‡ , ‰ÎÒ‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪»»¿ B‡ ÏÒ« B‡ ,98‰k‬‬
‫‡‪»»¿ B‬‬ ‫‪2‬‬
‫דף קד עמוד ב(‪) (110 .‬מסכת שבת דף קה עמוד א(‪.‬‬ ‫‪;101ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒƒ ‰NBÚ‬‬‫∆‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  100ÌÈÏÁa‬‬
‫«¬»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (111‬חגורה‪.‬‬ ‫‪Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»«  el‡≈ ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ „Á‡a‬‬
‫‪»∆¿ ÌÈza‬‬‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰NÚiMÓe‬‬
‫‪∆ ¬«∆ ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰‚È‡‰‬‬
‫‪» ƒ¬» ˙Úa‬‬
‫‪≈¿ Ô„ÈÙÓe‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÈËeÁ‰‬‬ ‫‪≈¿«¿« .ËÈ‬‬
‫‪ƒ « ˙‡∆ 112˜c˜„Ó‰‬‬ ‫‪ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» B˙B‡ ÔÈNBÚL‬‬
‫‪ƒ ∆ „a‬‬ ‫‪»»¿ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒƒ Èza‬‬‫‪≈» ÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰NBÚ‰‬‬
‫» ∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ÔÈÓÈp‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙‡∆ 113«ÚÏBw‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ .‚B‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  el‡≈ ÔB‚k¿ ÌÈza‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪26‬‬ ‫˜‪‰ÚÈÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰NÚiMÓ‬‬
‫‪∆ ¬«∆ ƒ  BeÚLÂ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ .‚B‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ (96‬המכניס חוטי‬ ‫‪) (95‬מסכת שבת דף קה עמוד ב(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡ˆ‪.˙BÚa‬‬
‫‪»¿∆ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ C‡a‬‬
‫¿ …∆‬ ‫השתי בנירין )המכון של הקנים להעלאת חוטי השתי‬
‫והורדתם נקרא בשם נירים(‪ ,‬שיעלה אחד וירד השני‪ ,‬כדי‬
‫‪) (112‬מסכת שבת דף צז עמוד ב( "משווה האריגה‪ ,‬כשיש‬
‫להכניס חוטי הערב בשתי‪ (97 .‬רשת עשוייה נקבים‬
‫שני חוטים כרוכים זה עם זה משווה אותם במחט" )רש"י(‪.‬‬
‫קטנים‪ ,‬לנפות הקמח ולנקותו מן הסובין והפסולת‪.‬‬
‫‪ (113‬תלמוד ירושלמי )מסכת שבת פרק י הלכה ז( בשם רבי‬
‫‪ (98‬נקביה גדולים משל הנפה‪ (99 .‬מכסה על הראש‪,‬‬
‫יוחנן‪" :‬הקולע שלוש נימין באדם ‪ -‬חייב משום אריג" וזהו‬
‫‪ (100‬או בתבן ובכל דבר‪.‬‬ ‫עשוי מעשה רשת‪.‬‬
‫בבגד‪ ,‬אבל בשער אין דרך אריגה )תוספות במסכת שבת דף‬
‫‪ (101‬שבכל הנזכרים נפה וכברה וכו' הוא מותח בראשונה‬
‫צד עמוד ב(‪.‬‬
‫"השתּי" ואחר כך הוא קולע בהם את‬‫את חוטי האורך ‪ִ ֶ ַ -‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪LÈÙn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ‡e‰ «ÚˆBe‬‬
‫‪≈ .iÁ‬‬ ‫‪»«  ÔÈËeÁ‬‬
‫‪ƒ ÈL‬‬ ‫‪≈ « .Î‬‬
‫‪≈¿ 114«ÚˆBa‰‬‬ ‫"הערב" )הרוחב( וחייב‪ ,‬שכל המתקן שני החוטים‬ ‫חוטי ַ ֶ ֶ‬
‫‪29‬‬ ‫‪B‡ È˙M‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔÓƒ Ú‰‬‬‫‪∆≈» ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÔÈa≈ .‚e‡‰‬‬ ‫∆‡˙ »»‬ ‫במסכת נקרא עושה שני בתי ניר‪ ,‬וכן העושה קליעה של‬
‫‪30‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ «ÚˆBa‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  Ú‰‬‬
‫‪∆≈» ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ È˙M‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ÈÚ‰L‬‬
‫∆∆¡‪ƒ‬‬ ‫שני בתים בארג חייב‪ ,‬וכן מובא בספרא אחרי פרשה ז‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪C„k‬‬
‫‪∆∆¿ .Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙È‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,115ϘϘÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‡‰È‬‬ ‫‪≈¿ ‡lL‬‬
‫»‪… ∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫"מניין שלא יכתוב שתי אותיות ולא יארוג שני חוטין ולא‬
‫‪32‬‬ ‫‪,˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÈlw‰‬‬
‫‪ƒ«« ÌÈ„‚a‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙‡∆ 116ÔÈÁ‡nL‬‬
‫‪ƒ«¿∆ el‡≈ ÔÈNBÚL‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫יעשה שני בתים בנפה ובכברה תלמוד לומר‪ :‬מלאכה"‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ƒ ÔÈ‚B‡Â‬‬
‫‪ÔÈËeÁ‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÊBÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,ÔÈÁ‡Ó‬‬
‫‪ƒ«¿ Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ ÔÈÚˆBaL‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪C‡a‬‬
‫‪∆… ¿ ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ÔÈËeÁ‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÈÁ˙BnL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ :ÔÈ‚B‡‰‬‬
‫‪ƒ¿ » 102Cc‬‬‫‪∆∆ .ÊÈ 7‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈÚw‰‬‬
‫‪ƒ »¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ÌÈ„‚a‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ eNÚiL‬‬‫‪»≈∆ „Ú« ,eÚˆaL‬‬
‫∆»¿‬ ‫‪,Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ Ô‡kÓ‬‬
‫‡‪»ƒ ‰Ê∆ ÔÈÊÁB‬‬
‫‪ƒ¬ ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ,daÁe‬‬
‫‪»¿ »¿ ‰ÚÈȉ‬‬
‫‪» ƒ¿« 8‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰ÚÈÏw‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙‡∆ ˙Bq‰Â‬‬
‫‪117‬‬ ‫‡‪≈ «¿ .„Á‬‬‫∆»‬ ‫‡‪‰Ê∆ Ô˙B‬‬
‫‪» Ôw˙Óe‬‬‫‪≈«¿ ÔÈËeÁ‰‬‬
‫‪ƒ « ÏÚ« 103ËLa‬‬‫‪∆≈ ¿ ËBL‬‬
‫‪≈ „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ 9‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÚˆBa‰‬‬
‫‪«≈ « eÚLk‬‬ ‫‪ƒ ¿  BeÚLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .ÚˆBa‬‬
‫≈«‬ ‫‪.105Ú‬‬
‫‪∆≈ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ 104È˙L‬‬
‫‪ƒ¿ dlk‬‬‫‪»À ‰NÚzL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« ‰Ê∆ „ˆa‬‬‫‪«¿ 10‬‬
‫‪) (114‬מסכת שבת דף עג עמוד א(‪ ,‬הראב"ד כתב‪" :‬זה‬ ‫‪˙ÎÒ‰‬‬
‫‪«»¿« ‡È‰ƒ ,ÔÈ‚B‡‰‬‬
‫‪ƒ¿ » C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ÔÈËeÁ‰‬‬
‫‪ƒ « ˙ÁÈ˙Óe‬‬
‫‪« ƒ¿ 11‬‬
‫הפירוש נוטה לקורע על מנת לתפור‪ ,‬וכבר הוא שנוי במשנה‬ ‫‪ÔÈÏÙBkLÎe‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ¿ .CÒÓ‬‬ ‫‪≈≈ ‡˜‬‬‫‪»¿ƒ Á˙Bn‰‬‬
‫‪«≈ « ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ .106˙Îqn‰‬‬
‫‪∆∆«« 12‬‬
‫ואנו מקובלים‪ ,‬בוצע כמו פוצע‪ ,‬והוא לשון חתוך‪ ,‬שחותך‬ ‫‡‪.‚B‬‬
‫‪≈ ‡˜‬‬ ‫‪»¿ƒ  Úa‬‬
‫‪∆≈» È˙M‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ÒÈΉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÏÈÁ˙Óe‬‬
‫‡‪ƒ¿« d˙B‬‬
‫‪» 13‬‬
‫ב' חוטים שאחר שהשלים אריגתו‪ ,‬חותך את הארוג מן‬
‫‪) (102‬מסכת שבת דף עג עמוד א ודף עה עמוד ב(‪.‬‬
‫המשוייר שבמסכת‪ ,‬ואם חתך ממנו שני חוטים‪ ,‬חייב‬
‫‪ (103‬חובט ומותח את חוטי השתי של האריג שלא יסתבכו‬
‫בחתיכה זו"‪ (115 .‬ראה למעלה פרק א הלכה יז‪.‬‬
‫בתנועותיהם למעלה ולמטה‪ (104 .‬חוטי האורך שבאריג‬
‫‪ (116‬תופרים ומחברים‪) (117 .‬מסכת שבת דף קה עמוד‬
‫הם חוטי היסוד שבהם מכניסים את הערב‪ (105 .‬חוטי‬
‫א(‪.‬‬
‫הרוחב שבאריג‪ (106 .‬מתיחת חוטי השתי כדי להכניס את‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוטי הערב‪.‬‬
‫‪ (1‬כלל בו ביאור ה' מלאכות הנמנות שלישיות פרק ז‬ ‫‪.˙B·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ ˙B‡Ó‬‬ ‫‪¬≈ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‡e‰Â¿ .iÁ‬‬ ‫‪≈≈« .ÁÈ 14‬‬
‫‪»«  107CÒn‰‬‬
‫]הקושר‪ ,‬המתיר‪ ,‬התופר‪ ,‬הקורע‪ ,‬הבונה‪ ,‬הסותר‪ ,‬המכה‬
‫בפטיש והצד[‪.‬‬
‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ìw˙ÈÂ‬‬
‫‪≈¿« ƒ e˜tiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ „Ú« ÔÈËeÁ‰‬‬
‫‪ƒ « ÏÚ« ËBM‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 15‬‬
‫‪ÈzL‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪Á‬‬
‫«‬‫…‬ ‫‪Ôw˙iMÓ‬‬
‫≈‬‫«‬ ‫¿‬‫∆‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪?BeÚL‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‰nÎÂ‬‬
‫»‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪.CÒÓ‬‬
‫≈‬‫≈‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ 16‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪ Ôn‬‬
‫‪»À ‰NÚÓ‬‬
‫˜‪≈ ¬« ‡e‰Â¿ ‡ÓÈ‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬
‫˜‪∆ L‬‬ ‫‪≈ « .‡ ÈzL‬‬
‫‪∆ ∆ LBw‰‬‬ ‫‪≈¿ Áa‬‬‫‪«… ¿ ÔÈËeÁ‬‬
‫‪ƒ ÈL‬‬ ‫‪≈¿ ‚B‡‰‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪≈ » ÔÎÂ‬‬ ‫‡ˆ‪≈¿ .˙BÚa‬‬
‫‪»¿∆ 17‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÈL˜Â‬‬
‫‪≈¿ ƒ¿ ,ÔÈtq‰‬‬
‫‪ƒ»«« L˜Â‬‬
‫‪∆ ∆¿ ÔÈÏnb‰‬‬
‫˜‪ƒ»«« L‬‬‫‪∆ ∆ :ÔB‚k¿ .iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ,‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« Ô‚‡L‬‬
‫‪»»¬∆ ÔÈa≈ .iÁ‬‬
‫‡ˆ‪»«  ˙BÚa‬‬ ‫‪»¿∆ 18‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ÔÈÚˆ‰‬‬
‫‪ƒ»¿ «» ÔÈLBwL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ÏcÒÂ‬‬‫‪»¿«¿ ÏÚÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ˙BÚeˆ¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ‚e‡‰‬‬‫‪»» ÏÚ« ‚‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‚e‡» „‚a‰‬‬
‫‪∆∆« ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ 19‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫˜‪∆ L‬‬‫‪∆ ∆ LBw‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬‫‪»¬ .‰Êa‬‬‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ô˙iNÚ‬‬
‫‪»»ƒ ¬  „‚a‰‬‬
‫‪∆∆« Ba ÌÈÏL‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ¿ „Á‬‬
‫‪109‬‬ ‫‡‪»∆ ËeÁ ‚‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÔÈËeÁ‬‬
‫‪ƒ 20‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬
‫‪≈∆ L˜Â‬‬
‫‡‪∆ ∆¿ .eËt»  Ôn‬‬
‫‪»À ‰NÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« BȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ‡ÓÈ‬‬
‫‪»»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Áa‬‬‫‪«… ¿ ÔÈËeÁ‬‬
‫‪ƒ ÈL‬‬‫‪≈¿ ‰ÚÈȉ‬‬
‫‪» ƒ¿« 110˙ÙNa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ ‚‬‬
‫‪«» .iÁ‬‬
‫‪»« 21‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ BL˜Ï‬‬‫‪¿ »¿ zÓ‬‬
‫‡‪»À  Ôn‬‬‫‪»À ‰NÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« BȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ ‡ÓÈ‬‬
‫‪»»¿ ‚B‡Ï‬‬
‫‪≈ ¿ ?‰ÓBc‬‬ ‫‪∆ ‰Ê∆ ‰ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ‡‰» .iÁ‬‬
‫‪»«  ÔÈÈ‬‬ ‫‪ƒƒ Èza‬‬
‫‪≈» 22‬‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬שבת קיא‪ ,‬ב‪ (3 .‬העומד להתקיים כל זמן קיום‬ ‫‪.ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒƒ Èza‬‬
‫‪≈» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Áa‬‬
‫˜‪«… ¿ ÔË‬‬
‫ˆ‪» » ÏeˆÏ‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪23‬‬
 ‫טלק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫אין אומרים שהקשר השני ישאר לעולם קשר של קיימא‬ ‫החפץ‪ (4 .‬שהוא קשר חזק ואמיץ כקשרי האומנים‪.‬‬
‫)שם(‪" (17 .‬דרכם היה לעשות בצד הקדרות נקב כמין דד‬ ‫‪ (5‬נוקבים לגמל בחטמו‪ ,‬וקושרים בחבל בטבעת שבנקב‬
‫להוציא ממנו המרק והבשר‪ ,‬וקושרים על פי הקדירה בגד‬ ‫קשר של קיימא‪ (6 .‬קשר חזק של חברי הספינה אל‬
‫כדי שלא יכנסו בה נמלים‪ ,‬ועל ידי הדחק יכול להוציא כל‬ ‫התורן‪ (7 .‬זוהי דעת רבינו‪ .‬אבל שיטת רש"י‪ ,‬הרא"ש‬
‫מה שבקדירה מהדד‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן אין הקשר שעל פי‬ ‫וה'טור' היא‪ ,‬שכל קשר של קיימא אפילו הוא מעשה הדיוט‬
‫הקדירה קשר של קיימא" )'מעשה רוקח'(‪ (18 .‬חבל דק‬ ‫‪ -‬חייב‪ (8 .‬בגמרא מובא‪" :‬כגון של בני מחוזא"‪ ,‬ופירש‬
‫של פשתים וכדומה‪ (19 .‬בכל דבר שאינו מבטלו אלא‬ ‫רש"י‪" :‬שהם רחבי לבב‪ ,‬ומקפידים על לבושיהם ונעליהם‬
‫מתירו לאחר שימוש‪ (20 .‬קשרים‪ .‬יש שקושרים שני‬ ‫להיות מכוונים‪ ,‬וקושרים אותו בדוחק‪ ,‬וצריך להתירו‬
‫חבלים ברוחב הפתח זה למעלה מזה‪ ,‬ובעת שמוציאים את‬ ‫ערבית"‪ ,‬אבל ב'מרדכי' הביא בשם רבינו פורת‪ ,‬שכל קשר‬
‫הבהמה ‪ -‬מתירים את החבל התחתון והיא יכולה לצאת‬ ‫העשוי להתירו בתוך שבעה ימים‪ ,‬הוא קשר שאינו של‬
‫בדוחק‪ ,‬ואין חוששים שמא ישאיר את הקשר השני לתמיד‬ ‫קיימא ומותר לכתחילה‪.‬‬
‫)'מעשה רוקח'(‪ (21 .‬שבת קיג‪ ,‬א‪ (22 .‬שבוודאי יתיר‬
‫אותו הקשר‪ (23 .‬בלי שנותנים בו מספוא לבהמה‪.‬‬ ‫‪ÏÁ‰‬‬
‫‪∆∆« ˜ÒÙ‬‬
‫‪«¿ƒ ,dL˜e‬‬
‫‪»» ¿ ‰Úeˆ‬‬
‫‪» ¿ BÏ ‰˜ÒÙ‬‬ ‫‪« ≈ .‬‬
‫‪»¿¿ƒ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (24‬שאנו חוששים שקשר אחד ישאר קיים‪ (25 .‬אורג‪.‬‬ ‫‪ÔÒ‬‬
‫‪∆ ∆ LwL‬‬
‫‪« »∆ B‡ ,ÈÏ„a‬‬‫‪ƒ¿ƒ ÏÁ‬‬‫‪∆∆ LwL‬‬
‫‪« »∆ B‡ ,BL˜e‬‬ ‫¿»‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (26‬עיקר ההיתר הוא מפני שאינו מבטל החבל ואינו קשר‬ ‫‪el‡a‬‬
‫‪≈¿ ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Ó‰a‬‬
‫‪‬‬ ‫¿≈»‬ ‫‪3‬‬
‫של קיימא‪ ,‬אלא שאם היה אסור בטלטול‪ ,‬לא היה אפשר‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫˜‪» LB‬‬‫‡„‪≈ Ì‬‬ ‫‪»» ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ËBÈ„‰‬‬
‫‪¿∆ ‰NÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ,ÌÈLw‰‬‬
‫«¿ »‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫להביא ולקשור מצד איסור טלטול‪ (27 .‬שבת קמו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫˜‪L‬‬
‫˜‪∆ ∆ BL‬‬
‫˜‪» ¿ ̇ƒ ,‡ÓÈ‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ BȇL‬‬
‫˜‪≈∆ L‬‬
‫‪∆ ∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .‡ÓȘÏ‬‬
‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫סלים עשויים מכפות תמרים‪ ,‬ומניחים בתוכם תמרים רעים‬ ‫‪.eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  Ôn‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪6‬‬
‫שיתבשלו )רש"י(‪ (28 .‬ביד‪ ,‬אם הכיסוי קשור בחבל‪.‬‬
‫‪ (29‬סותר שרשרות החבל בכלי )רש"י(‪ (30 .‬בכלי‪.‬‬ ‫‪ (9‬מה נקרא קשר של קיימא שאינו מעשה אומן?‬
‫‪ (10‬שכל אלו אין דרכו להתירם‪ ,‬ורוצה שיתקיימו כך‬
‫‪25‬‬ ‫‪B˙B‡ L˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬
‫‪»À  ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ï·ÓÏ‬‬
‫‪«¬«¿ Èe‡L‬‬ ‫„‪… .‬‬
‫‪»∆ Ïk‬‬ ‫לעולם‪ ,‬אבל הקשרים אינם מעשה אומן‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿«¿ BÏcÒ‬‬
‫‪˙ÈÏÓÎa‬‬ ‫‪»¿« ˙Úeˆ‬‬
‫‪« ¿ ‰˜ÒÙ‬‬
‫‪»¿¿ƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙aLa‬‬
‫¿ «»‬
‫‪27‬‬ ‫‪CBÎÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ï·ÓÏ‬‬
‫‪«¬«¿ Èe‡‰‬‬
‫‪»» ÁÏ« ÈÓb‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ∆ ÏËB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ‬‬ ‫‪LiL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˜eÏÁ‰‬‬ ‫‪»∆ ÈÁzÙÓ‬‬
‫‡‪≈¿¿ƒ ‰M‬‬ ‫‪∆∆ .‚ 7‬‬
‫˜‪» ƒ ˙LB‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÚÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ˙Úeˆ‬‬
‫‪« ¿ BÏ ‰ËÓL‬‬
‫‪»¿¿ƒ .ÈÓb‰‬‬
‫‪ƒ∆« LB˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÂÈÏÚ‬‬‫»»‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « , ‰ÎÒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»»¿ ÈËeÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ; ÌÈÁ˙t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬‫‪≈¿ BÏ 8‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ zÓ‬‬‫‪»À  Ï‚‰‬‬
‫‪∆∆» ‬‬
‫‪… ËÓLpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ B‡ ,ÏcÒÂ‬‬ ‫¿«¿»‬ ‫‪ÔÈLBwL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ,ÏcÒÂ‬‬ ‫‪»¿«¿ ÏÚÓ‬‬ ‫‪»¿ƒ ˙BÚeˆe‬‬ ‫‪¿ ;dL‡a‬‬‫‪» … ¿ ÈeÙ» 9‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.L˜È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,ÔÓB˜ÓÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙BÚeˆ‰‬‬ ‫»¿‬ ‫‪,ÔÓLÂ‬‬
‫‪∆∆ » ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ˙B„B¿ ;LeaÏÓ‬‬ ‫‪¿« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ Ï‚‰‬‬
‫‡‪∆∆» ÏÚ« Ô˙B‬‬
‫‪» 10‬‬
‫‪, Na‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» » ÏL‬‬
‫‪∆ ‰„˜e‬‬
‫‡‪»≈¿ ; ÌÈÊ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«¿» ÈzL‬‬
‫‪≈¿ BÏ LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « 11‬‬
‫‪ (31‬שבת קיב‪ ,‬א‪ (32 .‬מקום שאסור להוציא אליו בשבת‬ ‫‪.Lw‰‬‬
‫‪∆ ∆« Èzz‬‬
‫‪ƒ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Na‰‬‬
‫‪» »« ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰ÏBÎiL‬‬
‫‡‪» ¿∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « 12‬‬
‫מדרבנן‪ ,‬שאינו לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים )להלן‬ ‫‪,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ Ë‡a‬‬
‫‪≈¿«¿ B‡ ‰ÁÈLÓa‬‬ ‫‪» ƒ ¿ƒ ÈÏc‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÈLB˜Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 13‬‬
‫פי"ד ה"ד(‪ (33 .‬בגמרא נאמר כי ההיתר הוא רק‬ ‫‪dÏ‚a‬‬
‫‪»¿«¿ B‡ ‰Ó‰a‰‬‬‫‪»≈¿« ÈÙÏ‬‬ ‫‪≈¿ƒ ÔÈLB˜Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ .ÏÁa‬‬ ‫‪∆∆¿ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ 14‬‬
‫בכרמלית‪ ,‬שאם יניחנו שם עד אחר השבת יאבד סנדלו‪,‬‬
‫אבל בחצר הנשמרת אסור לקשור את הסנדל‪ ,‬אולם בנוסח‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ dÏ» LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,‡ˆz‬‬ ‫‪≈≈ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ÏÈLa‬‬‫‪ƒ¿ ƒ 15‬‬
‫כת"י )'מעשה רוקח'( חסרה תיבת "ככרמלית"‪ ,‬ונראה‬ ‫˜‪BLB‬‬
‫‪¿ ,‰ta‬‬ ‫‪»»« eL˜» ‰È‰L‬‬ ‫‪»»∆ ÏÁÂ‬‬ ‫‡‪∆∆¿ .˙Bq‬‬ ‫‪»ƒ 16‬‬
‫שדעת רבינו להתיר גם בחצר "כי גנאי הוא לאדם לילך בלא‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ .‰ta‬‬
‫˜‪»»« BLB‬‬
‫‪¿ ,Òe‡a‬‬ ‫‪≈» eL˜» ‰È‰‬‬‫‪»» ; Òe‡a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈» 17‬‬
‫מנעל‪ ,‬והתירו לקשרו משום כבוד הבריות" )'מגן אברהם'‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Òe‡e‬‬
‫‪≈» ‰ta‬‬ ‫‪»»« L˜ÈÂ‬‬‫‪… ¿ƒ¿ B˙Èa≈ CBzÓƒ ÏÁ‬‬‫‪∆∆ ‡ÈÈ‬‬‫‪ƒ» 18‬‬
‫סי' שח(‪ (34 .‬סוף‪ ,‬צמח שעושים ממנו חבלים לקשירה‪.‬‬ ‫‪‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  BÏËÏËÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿¿«¿ znL‬‬‫‪»À∆ Ècb‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿« ÏÁ‬‬‫‪∆∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» 19‬‬
‫‪ (35‬תוספתא שבת פי"ג‪ (36 .‬מנעלים שלהם היו עשויים‬ ‫‪ÌÈLw‰‬‬
‫‪ƒ» ¿« el‡≈ ÏkL‬‬‫‪»∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪≈¿ƒ .Òe‡e‬‬‫‪≈» ‰ta‬‬ ‫‪»»« LB˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ 20‬‬
‫פרקים‪ .‬ומחוברים על ידי רצועות שמהדק אותן ומרחיבן‬ ‫˜‪LB‬‬
‫‪≈ ÌÚt‬‬ ‫‡‪«« ‡l‬‬‫˜‪»∆ ,‡ÓÈ‬‬‫‪»»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ Ô‰≈ ËBÈ„‰‬‬‫‪¿∆ ‰NÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« 21‬‬
‫לפי הצורך‪ ,‬וכשנשמט חלק המנעל שעל רוב הרגל ממקומו‪,‬‬ ‫‪.‰lÁzÎÏ‬‬
‫‡‪»ƒ¿«¿ Ô˙B‬‬‫‪» L˜Ï‬‬ ‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬ ‫‪»À CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,ÈzÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÌÚÙe‬‬‫‪«« 22‬‬
‫מחזיר ומהדק את המנעל על ידי הרצועות )אליה רבה סי'‬ ‫‪ÈzÓ‬‬
‫שיז(‪.‬‬ ‫‪ƒ«  ˙B‚Bb‬‬‫‪» ¿ ÏLÂ‬‬ ‫‪∆ ¿ ÌÈÓz‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙BÏ˙BÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» 23‬‬
‫‪.ÏÎB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÏËBÂ‬‬‫‪≈ ¿ ,C˙BÁÂ‬‬‫‪≈ ¿ «ÚȘÙÓe‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙ÙlÁ˙Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ƒ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,˙zÓ‬‬ ‫‪» ƒ¬» .‰‬‬
‫‪∆∆À  ‰ÈÚ‰‬‬
‫‪ (11‬משנה‪ ,‬שבת קיא‪ ,‬ב‪ (12 .‬שקושרת שפת חלוקה‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ ıa˜Ó‬‬
‫‪≈«¿  ˜ÒÙpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÏÁ‰‬‬
‫‪∆∆« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰ÈL˜a‬‬
‫‪» ƒ ¿ƒ‬‬ ‫שבימין לכתף שמאל‪ ,‬ושבשמאל בכתף ימין‪ ,‬ואף שיכולה‬
‫‪33‬‬ ‫‪.‰ÈÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ BÚÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰ÁÈLÓ‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» CBÎÂ‬‬
‫˜ˆ‪≈ ¿ ,ÂÈ˙B‬‬
‫¿ »‬ ‫לפשוט בדוחק בלי התרת הקשר‪ ,‬מותר ‪ -‬משום שדרכה‬
‫‪ (37‬שבת קיג‪ ,‬א‪ .‬קשר רופף בלי הדק‪ ,‬שקל להתירו‪.‬‬ ‫להתיר הקשר בכל יום )רש"י(‪ (13 .‬מכסה על הראש‪,‬‬
‫‪ (38‬אפילו מהדקה יפה ודעתו שתתקיים כך תמיד )'משנה‬ ‫עשוי מעשי רשת‪ (14 .‬ויכולה להסירה משם בלא התרת‬
‫ברורה' סי' שיז(‪.‬‬ ‫הקשר‪ ,‬בכל זאת מותר לה לקשרה‪ ,‬שאשה חסה על‬
‫שערותיה ותתיר הקשר לפני ההסרה )גמרא‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪„Ï‬‬
‫˜‪«¿ƒ ‡ÓÈ‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬‫‪∆ BȇL‬‬
‫˜‪≈∆ L‬‬‫‪∆ ∆ L˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬‫‪»À .Â‬‬ ‫‪ (15‬שאלו בוודאי אינם קשר של קיימא‪ ,‬ולא קשר אומן‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÈeÚMÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ƒ eÚL‬‬
‫‪ƒ „cÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ L˜iL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ,‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫)שם(‪ (16 .‬ויכול להוציא היין בדוחק בהתרת קשר אחד‪,‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫מק‬
‫‪         ‬‬
‫"והא לא קיימא )והרי התפירה אינה מתקיימת‪ ,‬וכל מלאכה‬ ‫‪,Lc˜na‬‬
‫‡‪»¿ƒ« d˙B‬‬
‫˜‪» ÔÈLB‬‬
‫‪ƒ¿  ˜ÒÙpL‬‬‫‪«¿ƒ∆ Bpkƒ ˙ÓÈ‬‬
‫‪«ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שאינה מתקיימת פטור(? אמר רבי יוחנן‪ :‬והוא שקשרן‬ ‫‪‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ‡ÓÈ‬‬
‫‪» ƒ L˜È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ . ‰È„na‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿« ‡Ï‬‬
‫¬‡»‪… Ï‬‬ ‫‪2‬‬
‫)כגון שקשר שני ראשי החוטים(‪ (55 .‬ב'ירושלמי' )שבת‬ ‫‪.Lc˜na‬‬
‫‡‪»¿ƒ« elÙ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫פ"ז ה"ב( מובא שחייב שתים‪ ,‬משום תופר ומשום קושר;‬
‫אבל לדעת רבינו )בהלכה א( שאינו חייב רק על קשר אומן‪,‬‬ ‫‪ (39‬משנה‪ ,‬שבת פכ"ד מ"ה‪" :‬מעשה בימי אביו של רבי‬
‫יש לומר שכאן הכוונה לקשר של הדיוט‪ ,‬ולכן אינו חייב‬ ‫צדוק‪ ,‬ובימי אבא שאול בן בטנית‪ ,‬שפקקו את המאור‬
‫רק משום תופר )קובץ(‪ (56 .‬שבת עה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫)החלון( בטפיח )כלי חרס( וקשרו את המקידה )כלי שתיה(‬
‫‪21‬‬ ‫‪t˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ˙BÈÙz‬‬
‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ t˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬ ‫‪≈ « .È‬‬
‫‪≈¿ «ÚBw‰‬‬ ‫בגמי‪ ,‬לידע אם יש בגיגית )כד גדול( פותח טפח )ומביאה‬
‫את הטומאה אל הבית(‪ ,‬ומדבריהם למדנו‪ :‬שפוקקין‬
‫‪22‬‬ ‫‪ d„ÈÒÙ‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ «ÚBw‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬‫‪»¬ .iÁ‬‬‫‪»«  ˙BÈÙz‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬
‫¿≈‬ ‫ומודדין וקושרין בשבת )מדידה וקשירה של מצוה(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪B‡ B˙ÓÁa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¬« «ÚBw‰‬‬
‫‪≈ « .ϘϘÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫»‪≈¿ƒ , eËt‬‬
‫‪‬‬
‫‪ (40‬אם הקשר הוא מעשה אומן שאסור מדרבנן ‪ -‬התירו‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÈÁ‬‬
‫‪»«  ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» «Ú˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬ ‫«‪∆ ˙Ó≈ ÏÚ‬‬ ‫לצורך מצוה‪ ,‬שאם הוא מעשה הדיוט ואינו של קיימא מותר‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏȇB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ;BˆÈ‬‬‫‪¿ƒ ÁeÈÂ‬‬
‫‪« »¿ ‰Ê∆ „a‬‬
‫‪»»¿ BzÚc‬‬‫‪¿ « ˙‡∆ MÈnL‬‬
‫∆¿«≈‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ובנוסח אחר‪" :‬מותר לקשור קשר של קיימא"‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,Ôw˙Ók‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰Ê∆ „a‬‬
‫‪»»¿ ˙ÎÎBL‬‬
‫‪∆∆ B˙ÓÁÂ‬‬ ‫«¬»‬ ‫והכוונה אם אינו מעשה אומן )רמ"ע מפאנו(‪ (41 .‬מיתר‬
‫‪27‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‡ev‰‬‬
‫‪»«« ˙Èa≈ Á˙Bt‰Â‬‬
‫¿« ≈«‬ ‫הכינור שנפסק בשבת‪ ,‬ולא יוכלו הלויים להמשיך בשיר‬
‫שלהם‪ (42 .‬משנה‪ ,‬עירובין קב‪ ,‬ב‪ (43 .‬כי מכשירי קרבן‬
‫‪ (57‬משנה‪ ,‬שבת עג‪ ,‬א‪ (58 .‬שיעור הקריעה כדי שיוכל‬ ‫דוחים את השבת‪ (44 .‬מחוץ למקדש‪ (45 .‬אם נפסק‬
‫לתפור שם שתי תפירות‪ (59 .‬משנה‪ ,‬שבת קה‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫מערב שבת‪ ,‬כי מכשירי מצוה שאפשר לעשותם מערב שבת‬
‫‪ (60‬בכעסו‪ (61 .‬בברייתא מובא‪" :‬על מתו"‪ .‬וכן בנוסח‬ ‫אין דוחים את השבת )רע"ב(‪.‬‬
‫אחר ב'מעשה רוקח'‪ ,‬ולפי הנוסח שלנו חייב לקרוע על מת‬
‫שאינו קרובו‪ ,‬כדעת רבינו )הל' אבל פי"ט הי"א(‪" :‬כל מי‬
‫‪ÏÚ« ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ck» ,BeM˜ƒ ÏÚ« ÔÈiÁL‬‬ ‫‪∆ ∆ Ïk» .Ê‬‬
‫˜‪ƒ»«∆ L‬‬ ‫‪4‬‬

‫שעמד עם המת בשעת יציאת נשמתו‪ ,‬אףֿעלֿפי שאינו‬ ‫‪Èzn‰‬‬

‫‪ƒ«« Ck» ,eËt» B˙B‡ LBw‰L‬‬
‫˜‪≈ «∆ L‬‬ ‫‪∆ ∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .Bz‰‬‬
‫∆≈‬ ‫‪5‬‬
‫קרובו ‪ -‬חייב לקרוע‪ ,‬וכן אדם כשר שמת ‪ -‬הכל חייבין‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À Ck» ,BL˜Ï‬‬
‫‪¿ »¿ znL‬‬
‫˜‪»À∆ L‬‬‫‪∆ ∆ ÏÎÂ‬‬
‫‡‪»¿ .eËt» B˙B‬‬ ‫‪6‬‬
‫לקרוע עליו"‪ (62 .‬מבואר למעלה פ"ח ה"ח‪ (63 .‬שבת‬ ‫‪.BÈz‰Ï‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫מח‪ ,‬א‪" :‬הפותח בית הצואר )של חלוק( חייב חטאת"‪,‬‬ ‫‪ (46‬משנה‪ ,‬שבת קיא‪ ,‬ב‪" :‬כשם שהוא חייב על קישורן‪ ,‬כך‬
‫שעכשיו גומר את המלאכה ועושה את הבגד ראוי לשימוש‬ ‫הוא חייב על היתרן"‪ (47 .‬ב'תוספות' )שבת עג‪ (.‬כתבו‬
‫וחייב משום מכה בפטיש )רש"י שם‪ ,‬ולהלן הט"ז(; ודעת‬ ‫בשם רבינו חננאל‪ ,‬שאינו חייב במתיר אלא על מנת לקשור‬
‫רבינו היא שחיובו משום קורע‪ ,‬ואף שאינו חייב רק בקורע‬ ‫במקומו קשר של קיימא‪ ,‬כמו שאינו חייב בפותר אלא על‬
‫על מנת לתפור? ‪ -‬פירש רבינו אברהם בן הרמב"ם בשם‬ ‫מנת לבנות )להלן הל' טו( וכן דעת הרא"ש; ומדברי רבינו‬
‫אביו‪ ,‬ש"דרך החייט כשגומר הבגד ומתקן בית הצואר שלו‪,‬‬ ‫יוצא שלא כדעת ר"ח‪ ,‬שהרי אומר‪" :‬כך חייבין על התירו"‪,‬‬
‫עד שיהיה ראוי ללבישה‪ ,‬היה משיב המטלית שחתכה‬ ‫כלומר‪ :‬כמו שקושר חייב בפעולה אחת‪ ,‬כן המתיר )'מעשה‬
‫ממקום בית הצואר‪ ,‬על בית הצואר‪ ,‬ותופרה תפירת ארעי‪,‬‬ ‫רוקח'(‪ (48 .‬כמבואר בהלכה א‪.‬‬
‫כדי שיהא היכר שזה בגד חדש‪ ,‬ובעת שירצה בעל הבגד‬
‫ללבוש אותו‪ ,‬מסיר אותם החוטים‪ ,‬והשמיענו הרמב"ם‬ ‫‪B‡ ,ÛÏÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÔÓe‬‬ ‫‪ƒ ÔȈe‰‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÓƒ ÌÈÏÁ‬‬ ‫‪≈ « .Á 8‬‬
‫‪ƒ»¬ Ï˙Bt‰‬‬
‫שאותה תפירה אף שהיתה רק ארעית‪ ,‬בכל זאת חייב על‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÚN‬‬
‫‪»≈ ÈËeÁ‬‬
‫‪≈ B‡ ÔzLÙ‬‬‫‪»¿ ƒ ÈËeÁÓ‬‬
‫ˆ‪≈ ƒ B‡ Ó‬‬ ‫‪∆∆ ÈËeÁÓ‬‬
‫‪≈ ƒ 9‬‬
‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  BeÚLÂ‬‬
‫פתיחתה" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫‪ƒ ¿ .iÁÂ‬‬
‫˜‪»«¿ ,LB‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  Ô‰a‬‬
‫‪∆» 10‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÏB˜a‬‬
‫‪» ¿ ˙BBÚ B‡ ˙BÈ‬‬ ‫‪≈«¿« .‡È ˙‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ ˜a„Ó‰‬‬ ‫˜‪≈¿ƒ∆ ,‰ÈL‬‬‫‪» ƒ ¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ B˙ÏÈ˙Ùa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ÏÁ‰‬‬‫‪∆∆« „ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ 11‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÙBz‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫¿« ≈‬ ‫‪‰Ê‬‬
‫∆‬ ‫‪È‰‬‬
‫≈‬‫¬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ÏÈ˙t‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬‫«‬ ‫‡˙‬
‫∆‬ ‫‪„ÈÙn‰‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¿‬‫«‬ ‫«‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪.˙Ói˜˙Ó‬‬
‫∆‬‫∆‬‫«‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ 12‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÔȘec‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙BBÚ B‡ ÔȘec‬‬ ‫‪ƒ ¿ ˙BÈ‬‬
‫‪»¿ ˜ÙÓ‰‬‬
‫«¿»≈‬ ‫‪‬‬ ‫‪≈¿«¿ Ôek˙È‬‬
‫‪ϘϘÏ‬‬ ‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ 13‬‬
‫‪31‬‬ ‫˜‪,ÚB‬‬
‫‪« ≈ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ϘϘÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‪.Ï˙Bt‰‬‬
‫‪≈ « eÚLk‬‬ ‫‪ƒ ¿  BeÚLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫¿«»‬ ‫‪' (49‬ירושלמי' שבת פט"ו ה"א‪ .‬שוזר‪ (50 .‬עלה ענף‬
‫‪ (64‬דבק העשוי מקמח‪ (65 .‬הפותח אגרת חתומה‪ ,‬אינו‬ ‫התמר‪ (51 .‬צמח עשב ארוך כעין פתיל שעושים ממנו‬
‫חייב‪ ,‬שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬ואף לרבינו‬ ‫מחצלאות‪ (52 .‬שהוא פטור )למעלה פ"א הי"ז(‪.‬‬
‫המחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬כאן פטור‪ ,‬כי אינו‬ ‫‪‬‬‫‪LwL‬‬
‫‪« »∆ ,‡e‰Â» .iÁ‬‬
‫‪»«  ˙BÈÙz‬‬
‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬ ‫‪≈ « .Ë 15‬‬
‫‪≈¿ ÙBz‰‬‬
‫מתקן מאומה בגוף הנייר‪ ,‬אלא מקלקל‪ .‬והתיקון בא מצד‬ ‫‪‰ÈÙz‰‬‬
‫‪» ƒ¿« „ÓÚzL‬‬
‫‪… ¬«∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,Ô‡kÓe‬‬
‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ ËeÁ‰« ÈL‡‬‬
‫‪≈ » 16‬‬
‫אחר ‪ -‬קריאת האגרת )שו"ת 'חכם צבי' סי' לט(‪ (66 .‬דעת‬ ‫‪,˙BÈÙz‬‬
‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ˙È‬‬ ‫‪≈» Ùz‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .ËÓMz‬‬
‫‪≈» ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 17‬‬
‫רבינו שאם קורע על מנת לתקן‪ ,‬אף אם לא נתכוין על מנת‬ ‫‪˙Ói˜˙Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ƒ È‰L‬‬‫‪≈¬∆ ,iÁ‬‬‫˜‪»«  L‬‬‫‪« » ‡lL‬‬‫‡‪… ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « 18‬‬
‫לתפור ‪ -‬חייב‪ ,‬ומה שנאמר במשנה‪" :‬הקורע על מנת‬ ‫‪,iÁ‬‬
‫‪»«  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÈÙz‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ËeÁ Á˙Bn‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«≈ «¿ .‰ÈÙz‰‬‬
‫‪» ƒ¿« 19‬‬
‫לתפור"‪ ,‬הכוונה שיהיה בקריעה תיקון ולא קלקול‪ ,‬אבל אין‬ ‫‪.‰ÈÙz‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÈÎvÓ‬‬
‫‪≈¿»ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪20‬‬
‫צורך שתהיה דוקא על מנת לתפור )'חיי אדם' ו'משנה‬
‫ברורה'(‪ (67 .‬בנוסח אחר‪" :‬ולא נתכוין לקלקל‪ ,‬הרי זה‬ ‫‪ (54‬בגמרא )שם עד‪ (.‬הקשו‪:‬‬ ‫‪ (53‬משנה‪ ,‬שבת עג‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫אמק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (90‬בור שדפנותיו בנויות אבנים‪ (91 .‬בנין בולט מכותל‬ ‫‪ (68‬משנה‪ ,‬שבת‬ ‫קורע על מנת לתקן" )כ"י אברבנאל(‪.‬‬
‫הבית בפנים או בחוץ‪ (92 .‬מכיון שהם בנינים בתוך‬ ‫קב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫הקרקע ‪ -‬נחשבת גם החזקת דלת כבנין )רש"י(‪.‬‬ ‫‪Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« Èt‬‬
‫‪≈¿ ‰ÂLn‰‬‬
‫‪∆¿ «« .iÁ‬‬
‫‪»«  ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ « .È‬‬
‫‪∆ Ïk» ‰Ba‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (93‬משנה‪ ,‬שבת עג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‚‪ ‡È‬‬
‫‪‬‬ ‫‚‪¿« B‡ ‡n‬‬
‫‪»À ‡lÓ‬‬
‫‪≈ƒ B‡ Ïz≈ ÏÈtL‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ÔB‚k¿ ,˙Èaa‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏÚ« zÒiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .iÁ‬‬
‫‪»«  ‡e‰L‬‬ ‫‪≈ « .ÂË‬‬
‫‪∆ Ïk» ˙Bq‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ,Ô‡‰‬‬
‫‪∆∆» ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‡‪«» „Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»∆ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,‰Ba‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.eËt»  ‰˙ÁL‰‬‬
‫‪»»¿ « Cc‬‬‫‪∆∆ ˙Ò‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙BÏ‬‬
‫‪¿ƒ ˙Ó‬‬
‫¿»‬ ‫‪,ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» Ca„pe‬‬
‫‪»¿ƒ« .iÁ‬‬‫‪»« ËÈh‰‬‬‫‪ƒ« Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ «  ËÈh‰‬‬‫∆‡˙ «‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  «Úe˜z» ıÚ≈ ˜tL‬‬
‫˜‪«≈∆ B‡ ,Úe‬‬
‫‡‪« » ω‬‬
‫‪∆… ˙Bq‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪ ËÈh‰‬‬‫‪ƒ« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« dÁÈp‰Â‬‬
‫‪» ƒƒ¿ Ô‡‰‬‬
‫‪∆∆» ˙‡∆ ‰»ÏÚ‰‬‬
‫‡‪¡∆ elÙ‬‬‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙iL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,˙BÒ‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ÏÚ« ‰Ba‰Â‬‬
‫‡‪∆ «¿ .Á‬‬‫‪≈« ËÈ˃ ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« Ôȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (94‬שבת לא‪ ,‬ב‪" :‬סותר על מנת לבנות במקומו ‪ -‬חייב‬ ‫‪.eËt»  ÌÈÏk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ≈ Èab‬‬
‫«≈‬ ‫‪7‬‬
‫משום סתירה‪ .‬אמר לו רבה לעולא‪ :‬מכדי )הרי( כל מלאכות‬ ‫‪ (69‬שבת עג‪ ,‬ב‪ (70 .‬אבל בשדה ‪ -‬חייב על אלו משום‬
‫ילפינן להו )לומדים אותם( ממשכן‪ ,‬והתם )שם( סותר על‬ ‫חורש‪ ,‬ראה למעלה פרק ח' ה"א‪ (71 .‬חפירה עמוקה‪.‬‬
‫מנת לבנות שלא במקומו הוא )שהיו סותרים אותו בחניה‬ ‫‪ (72‬תוספתא שבת פי"ב‪ (73 .‬באמצע הבנין‪ ,‬שאין האבן‬
‫אחת‪ ,‬ונוסעים למקום אחר וחוזרים ומקימים אותו(? אמר‬ ‫מתקיימת בלא טיט‪ ,‬לכן נותן הטיט הוא העיקר‪ (74 .‬טור‬
‫לו עולא‪ :‬כיון שכתוב )במדבר ט‪ ,‬יח(‪" :‬על פי ה' יחנו"‪,‬‬ ‫אבנים או לבנים בבנין‪ (75 .‬בנוסח אחר‪" :‬הדימוס"‬
‫כסותר על מנת לבנות במקומו הוא"‪ (95 .‬כמבואר למעלה‬ ‫)'מעשה רוקח' ותוספתא( טור אבנים בבנין‪.‬‬
‫פ"א הי"ז‪ (96 .‬שחייב על עשייתו משום בונה‪ ,‬חייב על‬ ‫‪' (76‬ירושלמי' שבת פ"ז ה"ב‪" :‬מה בנין היה במשכן? ‪-‬‬
‫סתירתו משום סותר‪ ,‬אם כוונתו לתקן ‪ -‬לבנות במקומו‪.‬‬ ‫שהיו נותנין קרשים על גבי אדנים‪ .‬הדא אמרה )זאת אומרת(‬
‫‪" (97‬שכל מה שיש בו בנין )כמבואר בהלכה יג( יש בו‬ ‫בנין על גבי כלים‪ ,‬בנין? אדנים כקרקע הם )ואינו בונה על‬
‫סתירה" )מגידֿמשנה(‪ (98 .‬משנה‪ ,‬שבת עג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫הכלים("‪ (77 .‬שבת קלח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .iÁ‬‬
‫‡‪»«  ˙Á‬‬‫‪«« ‰‡k‰‬‬
‫‪»»« LÈhÙa‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰kn‰‬‬‫‪∆«« .ÊË‬‬ ‫‪,‰Ba‬‬
‫‪∆ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  «Úe˜» ω‬‬ ‫‪∆ » .‚È 8‬‬
‫‪∆… ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪˙„ÏBz‬‬ ‫‪≈¬  ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‚‪» »¿ Ó‬‬‫‪«¿ ‡e‰L‬‬ ‫„‪∆ ‬‬
‫‪»» ‰NBÚ‰‬‬
‫» ∆‬ ‫‪˙ÈÁÂ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‡„‪ƒ»¿ epz« ÔB‚k¿ ,‰Ó‬‬
‫‪» »¬ ÈÏk‬‬
‫‪≈¿ ‰NBÚ‰‬‬
‫‪∆ » ÔÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ 9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪,˙ÈÎeÎÊ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÁtÓ‰‬‬
‫‪«≈«¿« ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,LÈhÙa‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰kÓ‬‬‫«∆‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,‰Ba‬‬
‫‪∆ ˙„ÏBz‬‬‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  eÙNiL‬‬
‫˜„‪¿»ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪∆… 10‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪„‚Ó‰Â‬‬
‫‪≈»¿«¿ ,‰ev‰‬‬
‫‪» « ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‡‪»¿ƒ elÙ‬‬
‫ˆ‪ƒ¬ ,‰e‬‬
‫‪» ÈÏÎa‬‬‫‪ƒ¿ƒ v‰Â‬‬
‫¿«»‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Ba‬‬
‫‪∆ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ‰Èb‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙‡∆ Ôa‚Ó‰‬‬
‫‪≈«¿« 11‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ıÚa‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈  ‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» ˜‬‬
‫‪∆∆ ‰NBÚ‰Â‬‬
‫‪∆ »¿ ,‡e‰L‬‬ ‫»‪∆ Ïk‬‬ ‫‪Ìcw‰‬‬
‫‪… ¿«« „È« ÒÈÎn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« .˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ Ôa‚iL‬‬
‫‪≈«¿∆ „Ú« iÁ‬‬ ‫‪»« 12‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰kÓ‬‬
‫‪∆« ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È≈¬‰  ÌÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔÈa≈ ,ÔÈa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÔÈa≈ ,˙ÎzÓa‬‬
‫¿«∆∆‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Ba‬‬
‫‪∆ ˙„ÏBz‬‬ ‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  BlL‬‬‫‪∆ ıÚ‰‬‬ ‫‪≈» CB˙a¿ 13‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÒÈΉÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÈeNÚ» BȇL‬‬‫‪≈∆ Á˙t‬‬
‫‪«∆ ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,LÈhÙa‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪Ú˜zL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈  ıÚa‬‬ ‫‪≈¿ ıÚ≈ «Ú˜Bz‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ba ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « 14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.B˙iNÚ‬‬
‫‪»ƒ ¬ ÏÚ« ÔÈiÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»« Ôȇ≈  ‡ÈˆB‰Ïe‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  „Á‡˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ „Ú« BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« ıÚa‬‬‫‪≈» Ú˜zL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ ,ÓÒÓa‬‬
‫‪≈¿«¿ 15‬‬
‫‪ (99‬לדעת רש"י‪ ,‬חייב משום גמר מלאכה‪ ,‬שכן האומן מכה‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,‰Ba‬‬
‫‪∆ ˙„ÏBz‬‬‫∆‪∆∆ ‰Ê‬‬ ‫‪16‬‬
‫על הסדן בשעת גמר מלאכה‪ ,‬ורבינו חננאל פירש שהאומן‬ ‫‪' (78‬ירושלמי' שבת פ"ז ה"ב‪" :‬מה בנין היה במשכן? ‪-‬‬
‫מכה בפטיש על הכלי‪ ,‬להשוות עקמימותו‪ ,‬וכן על אבן‬ ‫שהיו נותנין קרשים על גבי אדנים‪ .‬ולא לשעה היתה )בנין‬
‫הבנין להשוותה לחברותיה‪ ,‬ולכן חייב משום גמר מלאכה‪.‬‬ ‫ארעי(? ‪ -‬אמר רבי יוסי כיון שהיו חונים ונוסעים ע"פ‬
‫‪ (100‬שבת עה‪ ,‬ב‪" :‬רבה ורבי זירא דאמרי תרוייהו )אמרו‬ ‫הדיבור‪ ,‬כמי שהוא לעולם" )בנין קבוע(‪ (79 .‬שבת עד‪,‬‬
‫שניהם( כל מה שיש בו גמר מלאכה ‪ -‬חייב משום מכה‬ ‫ב‪ (80 .‬בנוסח אחר‪" :‬תנור כיריים וחבית" )דפוס ויניציא(‪.‬‬
‫בפטיש"‪ (101 .‬שבת עה‪ ,‬ב‪ (102 .‬גירסת ה'מגיד משנה'‬ ‫‪ (81‬שאם שרפו בכבשן‪ ,‬יש בו גם משום מבשל ומכה‬
‫)להלן פי"א ה"י( "והמגרר" ברי"ש‪ ,‬והוא העושה מעשה‬ ‫בפטיש‪ (82 .‬ומה שאמרו אין בנין בכלים‪ ,‬הכוונה אם‬
‫בגוף האבן‪ .‬ואילו "המגרד" בדלי"ת‪ ,‬חותך הוא קרנות‬ ‫החזיר כלי מפורק לתיקונו‪ ,‬אבל כשעושה את הכלי מחדש‬
‫‪ (103‬שבת קמו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫היוצאות מהאבן‪ .‬ועיין שם‪.‬‬ ‫‪ -‬יש בו משום בנין )מגידֿמשנה בשם הגאונים(‪.‬‬
‫‪ (104‬משום מכה בפטיש‪ ,‬אבל משום בונה ‪ -‬חייב אף‬ ‫‪ (83‬שבת צה‪ ,‬א‪ (84 .‬שבת‪ ,‬שם‪ (85 .‬שם‪ ,‬קב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫בפחות מזה )ראה למעלה הלכה יד(‪ (105 .‬שבת קז‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (86‬שם‪ ,‬מז‪ ,‬א‪ (87 .‬שם‪ ,‬קב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪,‰kn‰‬‬
‫‪»«« Ètƒ ÈÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈÁL‬‬ ‫‪ƒ≈« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÒÈÙn‰‬‬ ‫‪,ÌÈÏB‚z‬‬
‫‪ƒ ¿¿« ÏL‬‬‫‪∆ ÏeÏa¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ˜‬‬ ‫‪∆ » .„È 17‬‬
‫‪∆∆ ‰NBÚ‰‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰‡eÙa‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈek˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ,ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÙB‰L‬‬
‫‪ƒ¿ »∆ C„k‬‬ ‫¿∆∆‬ ‫‪.‰Ba‬‬
‫‪∆ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ‰B‡‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» » Ô‰Ï‬‬‫‪∆» ÒkiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ 18‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰kÓ‬‬
‫‪∆« ÌeMÓƒ iÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰kn‰‬‬
‫‪»«« Ètƒ ÈÁ‰Ï‬‬
‫¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ «ÚȈÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ» ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ˙ec ÏLÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ¿ Ba ÏL‬‬‫‪∆ ˙Ïc‬‬
‫‪∆∆ ÈÊÁn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¬«« 19‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪dÒÈÙ‰‬‬
‫‪» ƒ¡ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .‡ÙB‰‬‬
‫‪≈ » ˙·ÏÓ‬‬
‫‪∆ ∆¿ ‡È‰ƒ BfL‬‬ ‫‪∆ ,LÈhÙa‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪.‰Ba‬‬
‫‪∆ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫«»‬ ‫‪20‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  daL‬‬
‫‪»∆ ‰Ál‰‬‬
‫‪»≈« ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬
‫‪ (88‬כשהנקב קטן ומשמש רק להכניס אור ‪ -‬חייב משום‬
‫‪ (106‬מבקע אותו ככלי )'משנה ברורה' סי' שכח(‪.‬‬ ‫בונה‪ ,‬כעושה חלון‪ ,‬אבל אם עושה נקב שהוא עשוי להכניס‬
‫‪ (107‬לדעת רש"י )שבת קז‪ (.‬חייב משום בונה או מתקן כלי‪,‬‬ ‫האורה ולהוציא ההבל‪ ,‬חייב משום מכה בפטיש שזהו גמר‬
‫שריפוי המכה כמתקן כלי‪ (108 .‬שבמקום צער וחולי‪ ,‬לא‬ ‫מלאכתו )להלן פכ"א ה"א ‪ -‬פר"ח(‪ (89 .‬עירובין קב‪ ,‬ב‪.‬‬
                 ‫במק‬
         
.‫( חדר צר למשמר וכלא‬123 ."‫ רש"י( שלו‬- ‫תיבה‬ ‫ ואפילו‬:‫גזרו חכמים על מלאכה שאינה צריכה לגופה‬
.‫ א‬,‫ ביצה כד‬.‫ ב‬,‫( שבת קו‬124 ‫לשיטת רבינו בפ"א ה"ז שמלאכה שאינה צריכה לגופה‬
‫ ואין בה‬,‫ כשמפיס להוציא ליחה אין זה גמר מלאכה‬,‫חייב‬
25 ‰iÁLa
»ƒ¿ ƒ ‰iÁÏ
»«« «ÚÈbÈ ƒ∆ ÌB˜Ó» Ïk» .Î
ƒ« Ba ıeÈ» ̇L ,‫( שבת‬109 .(‫משום מכה בפטיש )'מגן אברהם' סי' שכח‬
26 ÏtiL
…ƒ∆ „Ú« ‰ÊÏ
∆» ‰Ê∆ ÔÈB˜
ƒ ¿ ÌÈÏ˙k‰
ƒ»¿« eȉL
»∆ B‡ ,˙Á‡«« ‫ ומחליק אותה‬,‫ "מסתת הוא החרש המיישר המלאכה‬.‫ ב‬,‫קב‬
27 ̇Â
ƒ¿ ;Ô˘
» » ÌB˜Ó» ‰Ê∆ È‰
≈¬  „Á‡k
»∆¿ ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» ̉ÈL
∆ ≈¿ ψ≈ .(‫בכלי הידוע אצלנו" )רבינו בפירוש המשניות‬
28 ‡e‰L∆ ÌB˜Óe
» .iÁ
»«  BÎB˙Ï¿ Ba ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ Èv‰
ƒ¿« ÁÈ‰
« ƒ¿ƒ
29 .eËt»  BÎB˙Ï¿ ÛBÚ» ‰iÁ
»« ÁÈn‰
« ƒ¿«« ,‰fÓ
∆ƒ ÏB„‚» ÌeMÓƒ iÁ
»«  ‡e‰L ∆ Ïk» Ô‡‰ ≈«¿« .ÁÈ 1
∆∆» ˙‡∆ ˙zÒÓ‰
.‫ א‬,‫ שבת קז‬,‫( משנה‬125 ,ÔÈa‰ ∆∆» ˙‡∆ „cˆÓ‰
»¿ƒ« „BÒÈaƒ Ô‡‰ ≈«¿« .LÈhÙaƒ«¿ ‰kÓ∆« 2
iÁ
»«  dÏ» Èe‡‰»» ÌB˜na»« dÈLB‰Â
» ƒ ¿ ,B„Èa »¿ dw˙Â
»¿ƒ¿ 3
30 „Á‡Â
»∆¿ ‰Bza
» « ÔÈeÓ‡‰
ƒ ¬» ÌȈLƒ »¿ ‰ÓL »∆ .‡Î
»… ¿ „Á‡ Èab
≈« ÏÚL«∆ ˙ÏÈ
∆…¿ ˘Bl‰
≈ « .LÈhÙa ƒ«¿ ‰kÓ∆« ÌeMÓƒ 4
31 „v‰
»« ,‰„Ȉ
» ƒ ÔÈÓÏ
» ƒ¿ LiL ≈∆ ÌÈNÓe
ƒ » ¿ ÌȈ˜Lƒ»¿ ‡L
»¿  Óˆ∆∆ ÈÏÎaL
≈¿ƒ∆ ˙BÏBȉ¿« el‡≈ ÔB‚k¿ ,B„Èa
»¿ ÌÈ„‚a
ƒ»¿ 5
32 ˜ÁNÏ
≈« ¿ B‡ CˆÏ
 ∆… ¿ ‡lL
… ∆ ÔÈa≈ CˆÏ
∆… ¿ ÔÈa≈  ÔlkÓ
»Àƒ „Á‡
»∆ ; Ô‰ÈÏÚ
 ∆ ≈¬ „Èt˜iL
ƒ¿«∆ ,‡e‰Â» .LÈhÙa
ƒ«¿ ‰kÓ∆« ÌeMÓƒ iÁ»« 6
33 ‰Î‡ÏnL
» »¿∆ .„ˆÂ »» „eˆÏ» Ôek˙Â
≈«¿ƒ¿ ÏȇB‰ƒ ,iÁ »«  Ô‰a
∆» ≈¬  ˜ÒÚ
.eËt» ‰Ê∆ È‰ ∆≈ Cc∆∆ ÔÈÒ‰
» ƒ¡ ̇ƒ Ï‡ »¬ 7
34 ≈»« ˙‡∆ „v‰
ÔLi‰ »« .‰ÈÏÚ
» ∆» iÁ
»«  dÙe‚Ï
» ¿ ‰ÎÈˆ
» ƒ¿ dȇL
» ≈∆ d˙B‡Ï
» »¿ È„k≈¿ ‰ÁL
»… ¿ ‰L„Á
» »¬ ˙ÈlË ƒ« ÚÓ‰
≈«¿« 8
35 .iÁ
»«  ‡Óeq‰
» « ˙‡Â ∆¿ ÔÈn‡‰L
ƒ»À»∆ C„k ∆¿ƒ« Ôl‰
∆∆¿ ,da» ‰Ï˙p‰  »»« Óv‰
∆∆« ÈÒ‰Ïe
ƒ»¿ 9
,‫ והאנקה‬,‫ והצב‬,‫ והעכבר‬,‫ "החולד‬:‫ כטֿל‬,‫( ויקרא יא‬126 .zÓ
»À  „Èt˜Ó
ƒ¿« Bȇ≈ ̇Â
ƒ¿ .˙‡hÁ
»« iÁ
»«  ÔÈNBÚ
ƒ 10
‫( כמבואר‬127 ."‫ והחומט והתנשמת‬,‫ והלטאה‬,‫והכוח‬
‫( "מושיבה ומצדדה עד שמתיישבת בקרקעית יסוד‬110
‫( שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה‬128 .‫בפ"ח ה"ט‬
‫( קש‬112 .‫ ב‬,‫( שבת עה‬111 .(‫הבנין יפה" )רש"י‬
.(‫ ב‬,‫( בבלי )שבת קו‬129 .(‫)מבואר למעלה פ"א ה"ז‬
‫( שאינו לובש את הבגד‬113 .‫ שנארגו בבגד‬,‫וקסמים דקים‬
‫וב'ירושלמי' )שבת פי"ד ה"א( מובא שזה רק בצבי הישן‬
‫ חייב‬.‫ א‬,‫( שבת קמז‬115 .‫( בלי כוונה‬114 .‫עד שמסירן‬
‫ ואי אפשר לצודו‬,"‫כש"עינו אחת פקוחה ועינו אחת סתומה‬
‫ שלא חלק‬,‫ אבל רבינו נמשך אחר תלמוד בבלי‬.‫מחמת שינה‬ .(‫משום מלבן )רש"י( או מכה בפטיש )ר"ח וכסףֿמשנה‬
‫( שהוא נשמט ממקומו כשבן‬130 .‫בין צבי לשאר חיות‬ ‫ ואפילו‬,‫( כל זמן שלא נשתמש בה הרבה והיא כחדשה‬116
‫ עיין ב'מגיד‬.‫ ב‬,‫( שבת קו‬131 .(‫אדם מתקרב אליו )רש"י‬ .(‫ 'פרי מגדים' או"ח סי' שב‬,'‫אם נכבסה )'מגן אברהם‬
.'‫משנה‬ ‫ "ולהסיר הצהוב הלבן" )דפוסי רומי‬:‫( בנוסח אחר‬117
‫ ואין‬,‫( שלא איכפת לו אם בגדו נקי‬118 .(‫וויניציאה‬
36 ÌÈ‡Â
ƒ»¿«¿ Ìȇˆ
ƒ»¿ e„eˆiL»∆ È„k
≈¿ ÌÈÏk «≈« ¿« .Î
ƒ»¿ ÁlLÓ‰ .‫ א‬,‫ קו‬.‫ א‬,‫( )שבת עג‬119 .‫לחייבו על ליבון‬
37 ‡e‰ ‰È‰Â
»»¿ ,Ïk‰
∆∆« ÈtÓ
≈¿ƒ Èv‰
ƒ¿« Áe«» ,Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿
38 „Ú« BÏȉ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ÂÈÙa
»»¿ „ÓÚL «»∆ B‡ Èv‰ ƒ¿« Á‡ «« Û„B≈ .iÁ
»«  B˙B‡ „eˆÏ» BÈÓƒ CcL ∆∆∆ c»» „v‰»« .ËÈ 11
39 .iÁÂ
»«¿ ,„v‰
»« ˙„ÏBz
∆∆ ‰Ê∆ È‰ ≈¬  BNÙ˙e
»¿ Ïk‰ ƒƒ∆ Ô˙B‡
∆∆« «ÚÈb‰L » „eˆiL »∆ ,‡e‰Â» .ÌÈ‚„ ƒ»¿ ˙BÙBÚ¿ ‰iÁ »« :ÔB‚k¿ 12
40 .˙BÙBÚa¿ Bf‰« Cck
∆∆« ‰NBÚ‰
∆ » ÔÎÂ≈¿ Û„L
«»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk « ≈ .‰„Ȉ» ƒ qÁÓ«À¿ BȇL≈∆ ÌB˜ÓÏ »¿ 13
,ˆÁÏ
≈»¿ B‡ ‰È‚Ï» ƒ¿ B‡ ˙ÈÏ
ƒ«¿ BÒÈΉL
ƒ¿ƒ∆ „Ú« Èˆ ƒ¿ ÈÁ‡
≈¬« 14
‫ רק שיסה את הכלב והכלב‬,‫( ואם לא עשה בעצמו כלל‬132
,‫( משנה‬133 .('‫ הרי זו רק צידה מדרבנן )'כלבו‬,‫תפסו‬
BÒÈΉL
ƒ¿ƒ∆ „Ú« ÛBÚ‰» ˙‡∆ ÁÈÙ‰L
« ƒ¿ƒ∆ B‡ ;ÂÈÙa »»¿ ÏÚ«»¿ 15
.‫ ב‬,‫ שבת קו‬Ìi‰
»« ÔÓƒ ÌÈ‚„ƒ» ‰ÏML »» ∆ B‡ ;ÂÈÙa »»¿ ÏÚÂ
«»¿ ,Ïc‚ÓÏ
»¿ƒ¿ 16


ÁÈÙ‰
« ƒ ¿ƒ ̇ƒ Ï‡
» ¬ .iÁ
»« ‰Ê
∆ È‰
≈ ¬  ÌÈÓ
ƒ« ÏL
∆ ÏÙÒ
∆ ≈ CB˙a¿ 17
41 .iÁ
»«  ÂÈÙa
»»¿ „Á‡
»∆ ÏÚÂ
«»¿ ,˙ÈÏ
ƒ«¿ ÒÎpL ƒ¿ .‚Î B˜ÚÂ
«¿ƒ∆ Èˆ »¬« ‚c» ÁÈ‰L
« ƒ¿ƒ∆ B‡ ;ÂÈÙa »»¿ ÏÚÂ
«»¿ ,˙ÈÏ
ƒ«¿ Btˆƒ 18

42 ,ÏÚÏ
…¿ƒ ÏBÎÈ» „Á‡
»∆ Ôȇ≈ ̇ƒ .ÔÈeËt
ƒ ¿  ÌÈL
ƒ«¿ e‰eÏÚ »¿ „Ú« Èˆ
ƒ¿ Á‡
« « Û„L
«» ∆ B‡ ;ÌÈÓ
ƒ « ÏL
∆ ‰ÎÏ
» ≈¿ƒ Ìi‰»« ÔÓƒ 19
43 ‡ÏÂ
… ¿ Á˙t‰
«∆« ÏÚ« „Á‡
»∆ LÈ «» .ÔÈiÁ
ƒ»«  ÌÈL
ƒ«¿ e‰eÏÚe»¿ ,eËt» ‰Ê∆ È‰≈¬  ÂÈÙa
»»¿ ÏÚÂ
«»¿ ,Á» » ÔÈϘËÏ
ƒ¿«¿ƒ ÒÎpL«¿ƒ∆ 20
44 LÈ
«» .iÁ
»« ÈM‰
ƒ≈ «  e‰‡lÓe
»¿ƒ ÈM‰ƒ≈ « LÈÂ
«»¿ ,e‰‡lÓ»¿ƒ CÈˆƒ»  BzÁ˜Ï
¿ «¿ ‡BÈ» ̇Lƒ∆ ;‰eÓ‚» ¿ ‰„Ȉ» ƒ BÊ ÔȇL ≈∆ 21
45 ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « ,Bcˆa ƒ¿ LÈÂ
«»¿ ÈM‰
ƒ≈ « ‡e
» ,e‰‡lÓe
»¿ƒ ÔBL‡‰ ƒ» È‡
ƒ¬ „v‰
»« ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .ÌMÓ» ƒ B˙B‡ „eˆÏ »¿ ÂÈÁ‡
»¬« ÛcÏ… ¿ƒ 22
46 ‡Ï
… ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ ,iÁ
»« ÔBL‡‰ ƒ»  BÏ CωÂ
«»¿ ÔBL‡‰ ƒ» „ÓÚL
«»∆ Ò‡
»¡∆ ‡e‰L ∆ BlL ∆ ‰tkÏ
»ƒ« epÒÈÎiL
∆ ƒ¿«∆ „Ú« iÁ
»« Bȇ≈  23
47 ,Ú‰
∆∆» „Ú« BÓB˜Óa¿ƒ LÈÏ ≈ ≈ BÏ zÓe»À .ÌeÏk¿ ‰NÚ »» .da » 24
48 ¿» ¿ B˙Èa≈ ÏÚBÏ
BÓLÏ ≈ ¿ ?‰ÓBc ∆ ‰Ê∆ ‰ÓÏ »¿ .Èv‰
ƒ¿« Á˜BÏÂ
«≈ ¿
49 ‰ÒÎ
»¿¿ƒ .ÌeÏk¿ ‰NÚ
» » ‡lL
… ∆ ,BÎB˙a¿ eÓL » Èˆ »¿ƒ¿ ‫( שינה רבינו וכתב כאן "ציפור" במקום‬121 .‫( הוציא‬120
ƒ¿ ‡ˆÓÂ
50 „Ú« dnLÓe
»¿« ¿ LBÈ≈  ÂÈÙk  »»¿ ˙Áz«« Btˆƒ BÏ ‫ כי‬,‫ כי בגמרא חילקו בין ציפור דרור לשאר עופות‬,"‫"עוף‬
51 .zÓe
»À ,CLÁzL« ¿∆∆ ‫ נשמטת מזוית לזוית‬,"‫ציפור דרור "שאינה מקבלת מרות‬
.(‫ ואין בית נחשב לצידה לגבה )הגרי"ב‬,‫וקשה לתפסה‬
.‫ סגירת הדלת נחשבת לצידה‬,‫( אף שלא צדהו בידים‬134 ‫ אינו‬- ‫ הצד ארי בשבת‬,‫ "אמר שמואל‬:‫ ב‬,‫( שבת קו‬122
‫( כי שנים שעשו מלאכה אחת שכל אחד יכול לעשותה‬135 ‫חייב עד שיכניסנו לגורזקי )בית משמר העשוי לו כמין‬
 ‫גמק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫נשמה )שהוצרכו להרוג או לשחוט אילים מאדמים‪ ,‬תחש‬ ‫לבדו‪ ,‬פטורים )למעלה פ"א הט"ו(‪ (136 .‬כי "אם אין‬
‫וחילזון(; מפרשי הרמב"ם הקשו כאן‪ ,‬שהרי מפורש‬ ‫אחד יכול לבדו לעשות המלאכה עד שיצטרפו שנים‪ ,‬שניהם‬
‫בתלמוד‪ ,‬כי רב סובר שחייב "אף משום צובע"‪ ,‬ולפי הכלל‬ ‫חייבים" )רבינו שם ה"טז(‪ (137 .‬ולא ידע שיש שם צבי‪.‬‬
‫שיש לנו )בכורות מט‪" :(:‬הלכה כרב באיסורין‪ ,‬וכשמואל‬ ‫‪ (138‬תחת כנפי כסותו ואינה יכולה לצאת שננעל בפניה‪,‬‬
‫בדינין"‪ ,‬למה לא כתב רבינו שחייב גם משום צובע? ‪-‬‬ ‫אינו צריך לפתוח לה חלון שתצא אלא מותר לו לשמרה עד‬
‫אולם לפי דברי רבינו )פ"ט הי"ג(‪" :‬אין הצובע חייב עד‬ ‫שתחשך )רש"י(‪ (139 .‬שבת קו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שיהא צבע המתקיים‪ ,‬אבל צבע שאינו מתקיים ‪ -‬פטור"‪,‬‬
‫אין בשחיטה דין צובע כלל שהרי צבע הדם אינו מתקיים‬ ‫‪B‡ ‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ B‡ bÁ‬‬ ‫‪≈ƒ B‡ Ô˜Ê‬‬ ‫ˆ‪≈» È‬‬
‫‪ƒ¿ „v‰‬‬‫‪»« .„Î‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ (4‬המתת החי על ידי דקירה בצואר‪.‬‬ ‫)אחרונים(‪.‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÛBÚ» ‰iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ˜ÙÓ‰‬‬
‫˜‪≈»¿« .eËt»  ÔË‬‬ ‫»»‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (5‬שבת קז‪ ,‬ב‪ (6 .‬שאין בו צידה‪ ,‬שאם הוציא את הדג מן‬ ‫‪,B˙eLaL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÛBÚ» ‰iÁ‬‬ ‫‪»« „v‰‬‬
‫‪»« .eËt»  ‰„eˆn‰‬‬
‫«¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫המים ‪ -‬חייב משום צידה )'תוספות' שם‪ ,‬ב‪ .‬ראה למעלה‬ ‫‪„v‰‬‬
‫‪»« .eËt»  ‰iÏÚ‬‬
‫‪»ƒ¬ ÈBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÈÏB‚˙Â‬‬
‫‡‪ƒ ¿¿«¿ ÔÈÊe‬‬
‫¿‪ƒ»« :ÔB‚k‬‬ ‫‪4‬‬
‫פ"י הי"ט(‪ (7 .‬כרוחב סלע )רש"י(‪ (8 .‬שבת קז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ˆ‪ÔÈÚ‬‬
‫‪ƒ »¿ ÔÈfb‰‬‬
‫‪ƒƒ« ÌÈ‚Á‬‬
‫ˆ‪ƒ»¬ :ÔB‚k¿ ,‰„È‬‬
‫‪» ƒ BÈÓa‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫»»‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (9‬ניתק את העובר ממקום חיבורו בגוף‪ (10 .‬משום נטילת‬ ‫‪.eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  el‡a‬‬
‫‪≈» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔÈLBÚÙe‬‬
‫‪ƒ ¿« ÔÈLezÈÂ‬‬
‫¿« ‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫נשמה‪ .‬וכ"ה ברמב"ן בשם רבינו‪.‬‬
‫‪ (140‬פיסח‪ (141 .‬לדעת רש"י )שם( אינו פטור אלא‬
‫‪21‬‬ ‫‪B‡ ,‰˜e‬‬
‫‪»≈¿ ÎfÓ‬‬
‫‪»»ƒ ÔÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÈt‬‬‫‪ƒ» Ô‰L‬‬ ‫‪ƒ » ¿ .‬‬
‫‪≈∆ ÌÈNÓ‬‬ ‫בחולה מחמת עייפות‪ ,‬שאינו יכול לברוח ונחשב לנצוד‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪ Ô˙B‬‬
‫‪» ‚B‰‰‬‬
‫‪≈ « , ÔÈLBÚt‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿«« BÓk¿ ,ÙÚ‰‬‬ ‫‪»»∆ ÔÓƒ Ôȉ‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫ורבינו סתם ולא חילק‪' (142 .‬ירושלמי' שבת פי"ד ה"א‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÓƒ Ô˙ȉL‬‬
‫‪»»»¬∆ ÌÈNÓ‬‬
‫‡‪ƒ » ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ‚B‰k‬‬
‫‪≈ ¿ iÁ‬‬‫«»‬ ‫ותוספתא שבת פי"ג(‪ .‬וקטן‪ ,‬היינו‪ ,‬שאינו יכול עדיין לרוץ‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ eLȇ‰L‬‬‫‪ƒ¿ƒ∆ ˙Bt‰‬‬‫‪≈« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÌÈÏÏb‰‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫)'המאירי'(‪ (143 .‬תוספתא‪ ,‬שם‪ .‬שהם נחשבים כניצודים‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ô‚B‰‰‬‬
‫‪»¿ « ,˙BiËw‰‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ« CB˙aL‬‬
‫‪¿∆ ÌÈÚÏB˙Â‬‬
‫‪ƒ» ¿ Na‬‬
‫‪» » ÏL‬‬
‫‪∆ ÌÈÚÏBz‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫ולא עשה עכשיו מלאכת צידה‪ ,‬אבל אסור מדרבנן‪.‬‬
‫‪ (144‬ומותר לכתחילה משום צידה‪ ,‬אבל אסור לעשות כן‬
‫‪26‬‬ ‫‪. eËt» ‬‬
‫‪‬‬
‫משום שבעלי חיים מוקצים הן )להלן פכ"ה הכ"ו; 'מעשה‬
‫‪ (11‬שבת קז‪ ,‬ב‪ (12 .‬שאינו חייב אלא על הריגת בעלי‬ ‫רוקח'(‪ (145 .‬מין דבורה‪ (146 .‬שבת קו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫חיים הדומים לאילים מאדמים‪ ,‬שהשתמשו בעורותיהם‬
‫במלאכת המשכן שהם פרים ורבים )שם(‪ (13 .‬נבראים‪,‬‬
‫‪ÌÈa˜ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¿«¿ ÌÈLÁ‬‬
‫‪ƒ »¿ :ÔB‚k¿ ,ÔȘÈfn‰‬‬ ‫‪ƒ » ¿ .‰Î 7‬‬
‫‪ƒ ƒ«« ÌÈNÓ‬‬
‫ובפירוש המשניות )שבת פי"ד( כתב רבינו‪" :‬ואינו חייב‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÔÈ˙ÈÓÓ‬‬‫‪ƒ ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‡‪» ≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 8‬‬
‫אלא על הנולד מזכר ונקבה"‪ (14 .‬רמש העוקץ ומנתר‪.‬‬ ‫‪Ôek˙iL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .˙aLa‬‬
‫‡‪»« ¿ Ì˙B‬‬
‫‪» „eˆÏ» zÓ‬‬ ‫‪»À  ÔÈÎLBÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 9‬‬
‫‪ (15‬זהו לדעת רבינו )פ"א ה"ז( הסובר שמלאכה שאינה‬ ‫‪ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰ÙBk‬‬
‫‪∆ ?‰NBÚ‬‬ ‫‪∆ ‡e‰ „ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .Ô˙ÎÈLpÓ‬‬
‫‪»» ƒ¿ƒ ψp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ 10‬‬
‫צריכה לגופה חייב עליה‪ ,‬אבל לדעת שאר הראשונים‬ ‫‪.e˜ÈfÈ‬‬
‫‪ƒ« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫˜‪≈¿ ,ÔLB‬‬
‫‪»¿ B‡ ,Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÛÈwÓ‬‬
‫‪ƒ« B‡ ,Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ 11‬‬
‫שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור‪ ,‬גם כאן אינו חייב‬
‫אלא אם הורגם לצורך‪ (16 .‬כל מקום שנכתב פטור ‪ -‬הרי‬ ‫‪ (147‬בגמרא מובא שאם נזדמנו לו נחש ועקרב בשבת‪,‬‬
‫זה פטור מעונש‪ ,‬אבל אסור לעשות כן מדרבנן )למעלה פ"א‬ ‫מצוה להרגם מיד‪ ,‬וכאן כוונת רבינו כשאנו רואין בבירור‬
‫ה"ג(‪.‬‬ ‫שאין רודפים אחר האדם לנשכו )'משנה ברורה' סי' שטז(‪.‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ÌÈpk‰‬‬
‫‪ƒƒ« ˙‡∆ ÏÏBÓ‬‬
‫‪≈  ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ ÂÈÏk‬‬ ‫‚‪∆«¿« .‬‬
‫‪»≈ ‰lÙÓ‰‬‬ ‫‪‬‬‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ז‬ ‫פרק‬ ‫רביעיות‬ ‫הנמנות‬ ‫מלאכות‬ ‫'‬‫ח‬ ‫‪ (1‬כלל בו ביאור‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÈpk‰‬‬
‫‪ƒƒ« ˙‡∆ ‚‰Ï‬‬
‫‪… ¬« zÓe‬‬
‫‪»À .Ô˜BÊÂ‬‬
‫המפשיט‪ ,‬המעבד‪ ,‬הממחק‪ ,‬המחתך‪ ,‬הכותב‪»¿ ¿ ,‬‬ ‫]השוחט‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.‰Úf‰‬‬
‫‪»≈« ÔÓƒ‬‬ ‫המוחק והמשרטט[‪.‬‬
‫‪ (17‬שבת יב‪ ,‬א‪ (18 .‬מבער כינים מבגדיו‪" (19 .‬אסור‬ ‫‡‪Ïk» ‡l‬‬
‫‪»∆ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ËÁBL‬‬‫‪≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .iÁ‬‬ ‫‪≈ « .‡ 12‬‬
‫‪»«  ËÁBM‰‬‬
‫להרוג את המאכולת בשבת‪ ,‬דברי בית שמאי‪ ,‬ובית הלל‬
‫מתירין"‪ .‬והלכה כבית הלל בכל מקום‪.‬‬
‫‪ÛBÚ¿ ‰Ó‰e‬‬
‫‪»≈¿ ‰iÁ‬‬ ‫‪»« ÈÈÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ ‰ÓL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¿ ÏËBp‰‬‬
‫‪≈ « 13‬‬
‫‪ ‰‡k‰a‬‬
‫‪»»«¿ B‡ ‰ÈÁa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ B‡ ‰ËÈÁLa‬‬
‫‪» ƒ¿ ƒ ÔÈa≈ ,ıLÂ‬‬
‫‪∆∆ ¿ ‚„Â‬‬
‫‪»¿ 14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪:ÔB‚k¿ ,ȇcÂ‬‬
‫‪«« ÔÈ˙ÈÓÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈÎLB‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ NÓÂ‬‬ ‫‪»« .„ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆ ∆» ‰iÁ‬‬ ‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ˙eÓiL‬‬‫‪»∆ „Ú« ÈÁ‰‬‬
‫‪«« ˙‡∆ ˜BÁ‰‬‬
‫‪≈ « .iÁ‬‬‫‪»« 15‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,È„ÁaL‬‬
‫‪»¿«¿∆ ˜ÚÂ‬‬
‫‪»¿«¿ ,‰ÂÈaL‬‬
‫‪≈¿ ƒ¿∆ ‰ÚˆÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ,ÌÈˆÓaL‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ¿∆ eÊ¿ ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÏÙqÓ‬‬
‫‪∆≈ƒ ‚„» ‰ÏÚ‰‬‬‫‪»¡∆ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ËÁBL‬‬
‫‪≈ 16‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰ËBL‬‬
‫‪∆ ÏÎÂ‬‬ ‫‪∆∆¿ ,χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡aL‬‬
‫‪∆∆¿∆ LÁÂ‬‬ ‫‪»»¿ „Ú« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .˜BÁ‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ˙nL‬‬ ‫‪≈∆ „Ú« BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ 17‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪:ÔȘÈfn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ«« Ïk» ‡Le‬‬
‫‪»¿ .e‡iLk‬‬
‫‪»≈∆ ¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ô‚B‰Ï‬‬
‫‪»¿ ¿ zÓ‬‬ ‫‪»À  ÂÈÈtÒ‬‬
‫‪» ƒ«¿ ÔÈa≈ ÚÏÒk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«∆¿ Ba LiL‬‬
‫‪«»∆ ÔÂÈk‬‬
‫‡‪» ≈ ‡l‬‬‫‪»∆ ,˙eÓiL‬‬
‫‪»∆ 18‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÔÈLBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ eȉ» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,Ô‚‰Ï‬‬
‫‪»¿»¿ zÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪»À  ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« ÔȈ‬‬
‫‪ƒ » eȉ» ̇ƒ ÈÚÓÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ B„È» ËÈLB‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ .˙BÈÁÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈ „BÚL‬‬‫‪∆ ,iÁ‬‬
‫‪»« 19‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Ô‚‰Ï‬‬
‫‪»¿»¿ eÒ‡»  ÂÈÙlÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ÔÈÁBa‬‬
‫‪ƒ ¿ B‡ ÔÓB˜Óa‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ‰ÈÚÓaL‬‬
‫‪» ∆≈¿∆ aÚ‬‬‫‪»À ÏcÏ„Â‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ‰Ó‰a‰‬‬
‫«¿≈»‬ ‫‪20‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  Ô‚B‰Â‬‬
‫‪»¿ ¿ BÎel‰ƒ ˙ÚLa‬‬ ‫‪«¿ ƒ BnzÀ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÒBc‬‬
‫¿»‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬שבת עג‪ ,‬א‪ (3 .‬גמרא‪ ,‬שבת עה‪ ,‬א‪ .‬שוחט משום‬
‫‪ (21‬בהגהות הרי"ף‪ ,‬הנוסח‪:‬‬ ‫‪ (20‬שבת קכא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫מה חייב? )במה מצאנו שחיטה במלאכת המשכן(‪ ,‬רב אמר‬
‫"שביריחו"‪ (22 .‬שסתם מזיקים )ר"ן(‪" (23 .‬אמר רבי‬ ‫משום צובע )שצובע בדם את צואר בית השחיטה‪ ,‬וצביעה‬
‫יהושע בן לוי‪ :‬כל המזיקין )ההורגין( נהרגין בשבת" )שבת‬ ‫היתה מלאכה חשובה במשכן(‪ .‬ושמואל אמר‪ :‬משום נטילת‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דמק‬
‫‪         ‬‬
‫תולש חייב משום גוזז‪ ,‬קוטם חייב משום מחתך‪ ,‬מורט‬ ‫קכא‪" (24 .(:‬תני )שנה( תנא קמי )לפני( רבא בר הונא‪:‬‬
‫)קצה הנוצה שלצד הגוף( חייב משום ממחק"‪ (38 .‬שבת‬ ‫ההורג נחשים ועקרבים בשבת‪ ,‬אין רוח חסידים נוחה הימנו‬
‫עה‪ ,‬ב‪ (39 .‬כתב רבינו נתן בעל 'הערוך'‪" :‬סיכה‪ ,‬משיחה‪,‬‬ ‫)דעתם של חסידים אינה מעורבת עמו‪ ,‬שאין הגון בעיניהם‬
‫טיחה‪ ,‬מריחה‪ ,‬שיעה‪ ,‬ענין אחד הוא"‪' (40 .‬ירושלמי'‬ ‫מה שעשה(‪ ,‬אמר לו )רבא לתנא( ‪ -‬ואותם חסידים אין רוח‬
‫)שבת פ"ז ה"ג(‪" :‬מה מחיקה היתה במשכן? שהיו שפין‬ ‫חכמים נוחה מהם )אין רוח חכמים נוחה מאותם החסידים‬
‫את העור על גבי העמוד )כדי להחליק את העור בין‬ ‫החוששים להרוג נחשים בשבת("‪ (25 .‬כי אלה אין היזקם‬
‫העמודים("‪ .‬ו'בבלי' )שבת עה‪" :(:‬השף בין העמודים‬ ‫מצוי כל כך כמו הראשונים )הר"ן(‪ (26 .‬רש"י פירש‪" :‬לא‬
‫בשבת‪ ,‬חייב משום ממחק"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬כגון עמודי‬ ‫שיעמוד עליו ויהרגנו‪ ,‬אלא שאם היה הולך נחש או עקרב‬
‫אכסדראות העשויות חלונות חלונות‪ ,‬והשף קרקעית הבנין‬ ‫לפניו‪ ,‬אינו צריך להשמט ממנו‪ ,‬אלא דורסו והולך‪ ,‬כי דבר‬
‫שביניהם כדי שתהא חלקה ‪ -‬חייב משום ממחק"‪ ,‬והשיגו‬ ‫שאינו מתכוין מותר‪ .‬ואפילו למי שאסר‪ ,‬במקום נזק מותר"‪.‬‬
‫עליו ב'תוספות' והר"ן שבענין זה חייב בבית משום בונה‬ ‫אבל הר"ן השיג עליו‪ ,‬כי הלשון "דורסו" משמע אפילו‬
‫)למעלה בפ"י הי"ב(‪ ,‬ובשדה משום חורש‪ :‬ודעת רב'נו‬ ‫בכוונה‪ ,‬וכאן מותר משום שהיא מלאכה שאינה צריכה‬
‫כדעת רב האי גאון‪ ,‬שבין העמודים היו מוחקים ושפים את‬ ‫לגופה ופטור‪ .‬ובמקום נזק ‪ -‬מותר לכתחילה‪ .‬ואמר "לפי‬
‫העור לעשותו קלף נקי ומצוחצח )'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫תומו"‪ ,‬כי אם אפשר לשנות ‪ -‬משנים‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫˜‪»«  «ÚÈÓ‬‬
‫‪≈ » ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪≈«¿« .Ê‬‬
‫‪≈¿ BÚ‰» ÔÓƒ CzÁÓ‰‬‬ ‫˜‪ «ÚÈÓ‬‬
‫‪≈ » ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪ƒ ¿«« .‰‬‬
‫‪≈¿ BÚ‰» ÔÓƒ ËÈLÙn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪CzÁÈÂ‬‬
‫‪… ¿«¿ BaÁ‬‬
‫‪¿ » ˙cÓe‬‬
‫‡‪«ƒ Bk‬‬ ‫‪¿» ˙cÓÏ‬‬
‫‪«ƒ¿ Ôek˙iL‬‬
‫»‪≈«¿ƒ∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫˜‪ «ÚÈÓ‬‬
‫‪≈ » ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿ BÚ‰» ÔÓƒ „aÚÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪B‡ „ÒÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ Cc‬‬
‫‪∆∆ C˙Á‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ,‰eÎa‬‬
‫¿«»»‬ ‫‪ÔÈÓƒ ‰ÁÈÏn‰L‬‬
‫‪» ƒ¿«∆ ,„aÚÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ ÁÏBn‰‬‬
‫‪«≈ « „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ .iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ˜ÁNÓk‬‬
‫‪≈« ¿ƒ B‡ ˜qÚ˙Ók‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ,B˙cÓÏ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ek‬‬
‫‪»»« ‡Ïa‬‬
‫¿…‬ ‫‪ÔÓƒ ˜ÁBn‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÔÈÏ·a‬‬
‫‪ƒ»√» „eaÚƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .‡e‰ „eaÚƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  Ûk‰‬‬
‫‪»»« ˙‡∆ ÌËBw‰‬‬
‫∆‪≈ « .eËt» ‰Ê‬‬ ‫‪‰Ê∆ ?˜ÁBÓ‬‬
‫‪≈ e‰Ê∆ ȇÂ‬‬
‫˜‪≈¿ .i»Á«  «ÚÈÓ‬‬
‫‪≈ » ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫»‪≈¿ BÚ‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪Ê‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ ˙BÒBÏk‬‬
‫‪» ¿ ÈL‡‬‬
‫‪≈ » „‚Ó‰‬‬
‫‪≈»¿« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,CzÁÓ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪„Ú« ‰˙ÈÓ‬‬
‫‡‪» ƒ Á‬‬
‫‪«« BÚ‰» ÏÚÓ‬‬‫‪«≈ Óv‰‬‬
‫‪∆∆« B‡ ÚN‬‬
‫‪»≈ ÈÚn‰‬‬
‫««¬‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪CzÁiL‬‬
‫‪… ¿«∆ ‰ÎÈ˙Á‬‬
‫‪» ƒ¬ Ïk» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .CzÁÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»« ‬‬ ‫‪.BÚ‰» Èt‬‬
‫‪≈¿ ˜ÈÏÁiL‬‬
‫∆«¬‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ˙BÎzn‰‬‬
‫‪»«« ÔÓƒ ˙ÎzÓŒLÁ‬‬
‫‪∆∆« «» B‡ ÌȈډ‬‬ ‫‪ƒ≈» ÔÓƒ ıÚŒLÁ‬‬
‫»« ≈‬ ‫‪ (27‬משנה‪ ,‬שבת עה‪ ,‬א‪ (28 .‬לכסות בו את הקמיע‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÂÈÙlÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ıÚ≈ ÏL‬‬‫˜‪∆ ÌÒÈ‬‬
‫‪» ≈ ÏËBp‰‬‬
‫‪≈ « .CzÁÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫«»‬ ‫)רע"ב(‪ (29 .‬קלף שכתובים בו שמות ופסוקים לסגולה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ ˙Ïc‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ Ba ÁzÙÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ B‡ ÂÈpL‬‬
‫‪»ƒ Ba ıˆÁÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪… ¬« BÓ˘e‬‬
‫‪‬‬ ‫¿»‬ ‫ולרפואה‪ (30 .‬השיעור הזה הוא בכל המלאכות הנעשות‬
‫‪28‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫«»‬ ‫בעור )מגידֿמשנה(‪ (31 .‬שבת עה‪ ,‬ב‪" :‬היינו מולח‪ ,‬היינו‬
‫מעבד" ‪ -‬שמליחה צורך עיבוד היא )רש"י(‪" (32 .‬רבה בר‬
‫‪ (41‬שבת עד‪ ,‬ב‪" :‬אמר רב אשי‪ :‬אי קפיד אמשחתא )אם‬
‫רב הונא אמר‪ :‬המולח בשר ‪ -‬חייב משום מעבד‪ .‬רבא אמר‪:‬‬
‫מקפיד לחתוך במידה( חייב משום מחתך"‪ (42 .‬כמו‬
‫אין עיבוד באוכלין"‪ ,‬והלכה כרבא‪ .‬וכתבו ה'תוספות'‬
‫שכתוב למעלה "אי קפיד אמשחתא )אם מתכוין למידה(‬
‫שמכלֿמקום אסור למלוח אוכלין מדרבנן‪ ,‬כשמולחם לפני‬
‫חייב משום מחתך‪ ,‬אבל אם אינו מכוין למידה ‪ -‬אין זו‬
‫צאתו לדרך ורוצה שיתקיימו לזמן מרובה‪ .‬אבל לאכלם‬
‫מלאכה‪" (43 .‬לאחר שתולש את הנוצה‪ ,‬קוטם ראשו‬
‫ביומם ‪ -‬מותר )או"ח סי' שכא(‪.‬‬
‫שיהא דק‪ ,‬וראוי להניחו בכר וכסת" )רש"י שבת עד‪.(:‬‬
‫‪ (44‬הוא החותך ראשי הכלונסאות להרחיקם מהם‪ ,‬ולא‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÛÏw‰‬‬‫‪»¿« ÏÚÓ‬‬ ‫‪«≈ ÒBËÒeÒÎec‬‬
‫‪¿ ¿ ˜ÙÓ‰‬‬ ‫‪≈»¿« . 8‬‬
‫עשה מעשה בגוף הכלונסאות‪ .‬אבל מסתת או מגרר )לעיל‬ ‫‪È„k‬‬
‫)‪≈¿ BÚ‰» ÔÓƒ ˜ÙÓ‰‬‬‫‪≈»¿« .iÁÂ‬‬ ‫‪»«¿ ,ËÈLÙÓ‬‬
‫‪ƒ ¿« ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ 9‬‬
‫פ"י הט"זֿיח( שעושה מעשה בגוף האבן‪ ,‬אינו חייב אלא‬ ‫‪„Ú« BÏ‚a‬‬
‫‪¿«¿ BÚ‰» ÏÚ« ÒBc‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « (.iÁ‬‬‫˜‪»«  «ÚÈÓ‬‬
‫‪≈ » ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« 10‬‬
‫משום מכה בפטיש )הקדמת 'מעשה רוקח' שם מפירוש‬ ‫‪,B˙B‡ ‰ÂLÓe‬‬
‫‪∆¿ « BÎLBÓe‬‬
‫¿‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ BÎkÓ‰‬‬
‫‪¿«¿« B‡ ,‰M˜˙iL‬‬
‫‪∆ «¿ƒ∆ 11‬‬
‫רבינו פרחיה בשם רבינו בפירושו לתלמוד מס' שבת(‪.‬‬
‫‪ (46‬שאינו ראוי למאכל בהמה‪.‬‬ ‫‪ (45‬ביצה לג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪,„aÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÔÈNBÚ‬‬‫‪ƒ ÔÈÚˆ‰L‬‬
‫‪ƒ»¿ «»∆ C„k‬‬‫‪∆∆¿ 12‬‬
‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ‰‡‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿∆» ÔÓƒ ‰ˆB‬‬
‫‪» ËBn‰‬‬
‫‪≈ « .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ 13‬‬
‫‪ (47‬בכלי )עיין מגידֿמשנה( כמו בהלכה הקודמת על חרש‬
‫עץ וחרש מתכת העובדים בכלי‪ (48 .‬להוציא שירי האוכל‬ ‫‪B‡ ,‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» ‰iË‬‬
‫‪»ƒ ¿ ÁÓÓ‰‬‬
‫‪« ≈»¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,˜ÁBÓ‬‬
‫‪≈ 14‬‬
‫מבין השיניים‪.‬‬ ‫‪„Ú« ,ÔÈÁÓ˙n‰‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ« ÌÈcÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ,˙ÙÊ‬‬‫‪∆∆ B‡ ‰ÂÚL‬‬
‫‪»¬« 15‬‬
‫‪»» Ïk» .Á B„Èa‬‬
‫‪»¿ ÛM‰‬‬ ‫‪» « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˜ÁBÓ‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ̉Èt‬‬
‫‪∆ ≈¿ ˜ÈÏÁiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ 16‬‬
‫‪‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ôz‬‬
‫‪∆∆ :ÔB‚k¿ ,‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ï·ÓÏ‬‬
‫‪«¬«¿ Èe‡» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ c‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ì˘Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬‫‪»À  Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÔȈe‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ« ÌÈNÚÂ‬‬
‫«¬ »‪ƒ‬‬ ‫‪.˜ÁBÓ‬‬
‫≈‬ ‫‪ÌeMÓ‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫»‬‫«‬ ‫‪‬‬ ‫‪ÌÈ„enÚ‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫»‬ ‫‪ÔÈa‬‬
‫≈‬ ‫‪Áe˙n‰‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫‪BÚ‰‬‬
‫‪» ÏÚ« 17‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪zÓe‬‬
‫‪»À .ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ Ôewzƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙a»La‬‬
‫‡‪« ¿ Ô˙B‬‬
‫»‬ ‫‪" (33‬העור אחר שהעבירו שערו‪ ,‬וחילקו אותו בעביו לשנים‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ÁÈ‰Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« ƒ»¿ ÌÈÓN‬‬
‫‪ƒ» ¿ ȈÚ‬‬
‫‪≈¬ Ì˘Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫כמו שהעבדנים עושים עד שיהיו שני עורות‪ ,‬אחד דק הוא ‪… ¿ƒ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,‰ˆiM‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ‰Ó« Ïk» Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÁMÙÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«≈ «¿ .ÔÈLÈÂ‬‬
‫˜‪ƒ ≈ ƒ ÌÈL‬‬
‫‪‬‬ ‫שממול השיער נקרא קלף‪ ,‬ואחד שממול הבשר נקרא » ‪ƒ‬‬
‫‪34‬‬ ‫˜‪.ÔË‬‬
‫‪» » ıÚ≈ ÁMtL‬‬
‫‪« ƒ∆ ÔÈa≈ ÏB„b» ıÚ≈ ÁMtL‬‬
‫∆‪« ƒ‬‬ ‫דוכסוסטוס" )רבינו הל' תפילין פ"א ה"ז(‪ (34 .‬כל‬
‫הפיסקא חסרה בנוסחאות ישנות‪ (35 .‬ביצה יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (49‬ביצה לג‪ ,‬ב‪ (50 .‬עלי ענף התמר‪ (51 .‬אפילו בסכין‪.‬‬ ‫‪ (36‬כנף העוף‪ (37 .‬שבת עד‪ ,‬ב‪" :‬התולש כנף העור‪,‬‬
‫וגם אם מקפיד על המדה‪ ,‬אין בזה משום מחתך‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫קוטמו )חותך ראש הנוצה( ומורטו‪ ,‬חייב שלש חטאות‪:‬‬
 ‫המק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ברור לכל‪ ,‬ומה רצה הרמב"‪ ‬בהבאת הדוגמאות הרבות‪.‬‬ ‫ראוי לאוכל )או"ח סי' שכב(‪ (52 .‬ובנוסח אחר‪" :‬תיקון‬
‫ה‪ ‬אמת שבגמרא ג‪‬־כ‪ ‬הובאו חלק מהדוגמאות הנ"ל‪,‬‬ ‫‪ (53‬תוספתא שבת פ"ו‪.‬‬ ‫כלום" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪ (54‬לחתוך ביד ולא בכלי‪ .‬ומוללו בין אצבעותיו כדי‬
‫אבל ברמב"‪ ‬שהוא ספר "הלכות הלכות" אי‪ ‬צרי‪ ‬לזה‪,‬‬
‫להוציא ריחו‪ (55 .‬אבל לחצוץ בו שיניו ‪ -‬אסור‪ ,‬כמבואר‬
‫וביותר תמוה מה שהוסי‪ ‬עוד על הדוגמאות שבגמרא ‪‬‬ ‫בהלכה שלפנינו‪ (56 .‬אף שהוא מחתך ומתקן כלי‪ ,‬מכיוון‬
‫"דד" ו"סס"‪.‬‬ ‫שאינו מתכוון לזה מותר‪ (57 .‬שובר ענפים תלושים )ביצה‬
‫עוד צרי‪ ‬להבי‪ ,‬דברי ה'צפנת פענח' ש"כותב אינו חייב‬ ‫לג‪ :‬ברש"י(‪ (58 .‬ביצה לג‪ ,‬ב‪" :‬רבא בר רב אדא ורבין‬
‫רק או שתי אותיות שאינ‪ ‬דומי‪ ‬זה לזה‪ ,‬או א‪ ‬דומי‪‬‬ ‫בר רב אדא דאמרי תרווייהו )שניהם אמרו( כד הוינן בי רב‬
‫א‪ ‬יש בה‪ ‬איזה משמעות"‪ .‬ועפ"ז ביאר דברי רש"י )שבת‬ ‫יהודה הוי מפשח לן אלותא אלותא" )כשהיינו אצל רב‬
‫יהודה‪ ,‬היה מסעף בשבילנו מקלות מקלות(‪.‬‬
‫ק"ד ע"ב( "נטלו לגג של חי"ת ועשאו שני זייני‪  "‬יהיה חייב‬
‫רק א‪ ‬הסופר היה צרי‪ ‬לכ‪ ,‬כי משו‪ ‬כותב אי‪ ‬כא‪,‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙k‬‬
‫‪»¿ ˜ÁBn‰‬‬
‫‪≈ « .iÁ‬‬ ‫‡‪»«  ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈ « .Ë 1‬‬
‫‪≈¿ ˙Bk‰‬‬
‫דהוה שתי אותיות דומות ואי‪ ‬בו תיבה בפני עצמה‪.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‡‪»«  ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ ˜Án‰‬‬‫‪»¿« ÌB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ 2‬‬
‫שלכאורה תמוה‪ ,‬והרי שתי זייני‪ ‬יש בה‪ ‬משמעות של‬ ‫‪˙B‡ ˜ÁÓ‬‬‫‪«» .eËt»  ÌÈzLk‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ ‰ÏB„b‬‬
‫‡‪» ¿ ˙Á‬‬‫‪«« ˙B‡ ˙Bk‰‬‬
‫‪≈ « 3‬‬
‫תיבה בפני עצמה ‪" ‬לא זז מש‪ "‬וכד'‪.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ dÓB˜Óa‬‬
‫‪» ¿ƒ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ ‰ÏB„b‬‬
‫‡‪» ¿ ˙Á‬‬‫‪«« 4‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  Ùq‰‬‬
‫‪∆≈« ˙‡∆ da» ÌÈÏL‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ¿ ˙Á‬‬
‫‪«« ˙B‡ ˙k‬‬‫‪«» 5‬‬
‫‪BeiÁƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;iÁ‬‬
‫‪»«  BÚ‰» ϘϘÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« ˙Bk‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « 6‬‬
‫‪ (67‬שבת קג‪ ,‬ב‪ (68 .‬שיש לו מובן מיוחד‪ (69 .‬בנוסח‬
‫אחר‪" :‬רר תת גג"; "רר" מלשון "ריר"; חח ‪ -‬טבעת לרסן‬ ‫‪ÏÚ« ˜ÁBn‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬‫‪»¬ .˙k‰‬‬
‫‡‪»¿« ÏÚ« ‡l‬‬‫‪»∆ ,˙k‬‬
‫‪»¿‰« ÌB˜Ó¿ ÏÚ« 7‬‬
‫הבהמה ולמשכה; סס ‪ -‬תולע קטן הנמצא בצמר‪ (70 .‬של‬ ‫‪˜ÁÓe‬‬
‫‪«» ÙÒ‬‬‫‪∆≈ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« BÈ„¿ ‰ÏÙ‬‬
‫‪»¿» .eËt»  ϘϘÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ 8‬‬
‫כל אומה ואומה )רבינו בפירוש המשניות שבת פי"ב‪ ,‬ועי'‬ ‫‡‪̇ƒ ,d˙B‬‬
‫‪» ˜ÁÓe‬‬
‫‪«» Ò˜t‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰ÂÚL‬‬
‫‪»¬« ‰ÏÙ‬‬
‫‡‪»¿» ,d˙B‬‬
‫‪» 9‬‬
‫ב'מגן אברהם' סי' שמ(‪ (71 .‬רש"י פירש )שבת קג‪:(.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‡‪»«  ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ dÓB˜Óa‬‬
‫‪» ¿ƒ LÈ≈ 10‬‬
‫"אחת בדיו ואחת בסיקרא )צבע אדום בהיר("‪ .‬כנראה שהיה‬
‫‪ (59‬שבת עג‪ ,‬א‪ (60 .‬שבת עה‪ ,‬ב‪ .‬שבקרשי המשכן‪ ,‬שתים‬
‫לפניו הנוסח "בשני סממניות"‪ ,‬וכן הגיה הב"ח; ורבינו האי‬
‫היו כותבין אחת בזה ואחת בזה כדי לזווגם‪ ,‬לכן אם כותב‬
‫גאון פירש שהן אותיות שאינן ידועות בכתב‪ ,‬כגון נונין‬
‫פחות משתים‪ ,‬אינו דומה למלאכת המשכן ופטור )רש"י(‪.‬‬
‫הפוכות )או ציוני מספרים(‪ .‬ורבינו כתב בפירוש המשניות‬
‫‪" (61‬שאין מלאכת מחיקה חשובה אלא על מנת לכתוב‪,‬‬
‫)שם(‪" :‬סימניות הם לשון רבים של סימן‪ ,‬והם סימנים‬
‫והרי יש בה כדי לכתוב שתי אותיות" )רש"י(‪ (62 .‬בנוסח‬
‫שרגילים בני אדם לכתוב‪ :‬א' שיורה על אחד‪ ,‬וב' שיורה‬
‫אחר‪ :‬כתב אות אחת גדולה והשלים )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫על שנים‪ ,‬בכל לשון ובכל כתיבה"‪.‬‬
‫‪ (63‬שבת קד‪ ,‬ב‪ (64 .‬משום כותב‪ .‬ויש אומרים משום‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙k‬‬
‫‪»¿ B‡ ,˙kÏ‬‬
‫‡‪»¿« CeÓÒ» ˙Á‬‬ ‫‪≈ « .‡È‬‬
‫‪«« ˙B‡ ˙Bk‰‬‬ ‫מכה בפטיש )'פרי מגדים'(‪ (65 .‬תוספתא שבת פי"ב‪:‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ ˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ˙"ÈÁ≈ zÎÏ‬‬‫‪… ¿ƒ Ôek˙n‰Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ«¿ ;˙k‬‬ ‫‪»¿ Èab‬‬
‫«≈‬ ‫"אמר רבי מנחם ברבי יוסי‪ ,‬חומר במוחק מבכותב )בענין‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙Bk‰Â‬‬
‫‡‪≈ «¿ ;˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ‡La‬‬ ‫‪»¿ ƒ ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ , Ô"ÈÈÊ‬‬
‫‪‬‬ ‫«¿‪ƒ‬‬ ‫אות אחת גדולה(‪ ,‬וחומר בכותב מבמוחק )לענין מקלקל(‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ôȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰Bwa‬‬
‫‡‪» « ˙Á‬‬ ‫‪«« ˙B‡Â¿ ı‡a‬‬‫‡‪∆»» ˙Á‬‬
‫‡‪«« ˙B‬‬ ‫שהכותב לקלקל חייב‪ ,‬והמוחק לקלקל פטור"‪ .‬ובירושלמי‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬‫‪≈¿ ˙kL‬‬‫‪«»∆ B‡ ;‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈb‰‬‬
‫∆¿‪ƒ‬‬ ‫פ"ז דשבת ה"ב הובאה להיפך‪ (66 .‬תוספתא שם‪ .‬ונראה‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ô˙k‬‬
‫‪»»¿ .eËt»  ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈb‰‬‬
‫‪ƒ¿∆ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,Ò˜t‬‬
‫„‪»¿ƒ Èt‬‬
‫«≈‬ ‫מזה שאם במחיקה עצמה היה תיקון‪ ,‬כגון היה כתוב שהוא‬
‫חייב לחבירו או להיפך‪ ,‬וצריך עכשיו למחקו‪ ,‬חייב במחיקה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔÈb‰‬‬
‫‪ƒ¿∆ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,Ò˜t‬‬
‫„‪»¿ƒ Èt‬‬
‫‪≈« ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ B‡ ˙ÈÂÊ‬‬
‫‪ƒ» ÈÏ˙k‬‬
‫‪≈¿» ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ‬‬ ‫אף שלא היה כדי לכתוב עליו שתי אותיות )'פרי מגדים'(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫∆‪»«  ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê‬‬
‫‡‪,„Á‬‬
‫‪»∆ ÌL‬‬‫‪≈ ‡e‰Â¿ ,ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ«¬« ‰ÏeÙk‬‬ ‫‪≈ « .È 11‬‬
‫‪» ¿ ˙B‡ ˙Bk‰‬‬
‫‪ (72‬משנה‪ ,‬שבת קד‪ ,‬ב‪ (73 .‬שהיתה כתובה אות אחת‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ÁÁ» ,ÒÒ» ,LL‬‬ ‫‪≈ ,» ,‚b« ,˙z≈ , „c« :BÓk¿ 12‬‬
‫‪‬‬
‫מאתמול‪ ,‬וכתב אות אחת בצידה ונשלמה התיבה‪.‬‬
‫‪ (74‬שהעביר הקולמוס על אותיות הכתובות כבר וחידשן‪,‬‬ ‫‪ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,iÁ‬‬
‫‪»«  ÔBLÏ» ÏÎe‬‬
‫‪»¿ ˙k‬‬
‫‪»¿ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ˙Bk‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 13‬‬
‫אף שהכתב נעשה יפה מבתחילה‪ (75 .‬ודוקא דיו על גבי‬ ‫‪.˙BiÓÈÒ‬‬
‫‪ƒ» ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫דיו‪ ,‬אבל אם העביר דיו על גבי סיקרא‪ ,‬חייב שתים ‪ -‬אחת‬ ‫‪    ‬‬
‫משום כותב ואחת משום מוחק )להלן בהלכה טז(‪.‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪ (76‬שלא עשה גג המחברן יחד‪ (77 .‬אות אחת על גבי‬
‫רצפה ואות אחת על התקרה‪ (78 .‬אין נקראות יחד‪.‬‬ ‫חיוב זה הוא ג‪ ‬כשהתכוו‪ ‬לכתוב תיבה גדולה וכתב‬
‫‪ (79‬בשני עבריו של הלוח‪ (80 .‬בזוית שהכתלים נוגעים‬ ‫מקצתה‪ ,‬ואותו מקצת מתקיימת כתיבה במקו‪ ‬אחר‪,‬‬
‫זה בזה‪ (81 .‬שכתבן על שני גליונות סמוכים שבספר‪.‬‬ ‫ואפילו לא כתב אלא שתי אותיות כפולות וה‪ ‬ש‪ ‬אחד‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« ˙B‡ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÏÈÂb‬‬ ‫‪«» .È‬‬
‫‪ƒ¿ Á˜Ï‬‬ ‫חייב‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙B‡ ˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ÌBi‰« B˙B‡a¿ CωÂ‬‬
‫‪«»¿ ,BÊ ‰È„Óa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫וצרי‪ ‬להבי‪ ‬עניי‪ ‬תמוה‪ ,‬מדוע הפליג הרמב"‪ ‬בכל־כ‪‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÓÊaL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ;iÁ‬‬
‫‡‪»«  ˙Á‬‬‫‪∆∆« ‰l‚Óa‬‬
‫‡‪»ƒ¿ƒ ˙Á‬‬
‫‪∆∆« ‰È„Óa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫הרבה דוגמאות לאות כפולה שהיא "ש‪ ‬אחד"‪ ,‬הרי הדבר‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ומק‬
‫‪         ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.eËt»  „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ BȇL‬‬‫‪≈∆ c‬‬
‫‪»» Ïk» ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ˙B˜È‬‬
‫‪»¿ ÈÏÚ‬‬
‫¬≈‬ ‫‪‰NÚÓ‬‬
‫‪‬‬‫‪∆ ¬« ÔÈqÁÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈb‰‬‬
‫‪ƒ¿∆ Ô˜nL‬‬
‫∆¿»¿»‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪»» ÏÚ« „ÓBÚ‰‬‬
‫‪≈ » „a‬‬
‫‪»»¿ zÎiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« iÁ‬‬
‫≈‡‪»« BÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.Ô˙È˜Ï‬‬
‫‪»» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙k‬‬
‫‪»¿ ˜ÁÓiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« ˜ÁBn‰‬‬
‫‪≈ « Ôȇ≈ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .„ÓBÚ‰‬‬
‫» ≈‬ ‫‪ (82‬שבת קד‪ ,‬ב‪" :‬אמר ר' אמי‪ ,‬כתב אות אחת בטבריה‬
‫‪25‬‬ ‫‪. „ÓBÚ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ » c‬‬
‫‪»» ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ „ÓBÚ‰‬‬
‫» ≈‬ ‫ואות אחת בציפורי חייב‪ ,‬כתיבה היא אלא שמחוסרת‬
‫‪ (96‬שרישומו מתקיים‪.‬‬ ‫‪ (95‬משנה‪ ,‬שבת קד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫קריבה"‪ (83 .‬עור בהמה לאחר שהעבירו שערו‪ ,‬מלחוהו‬
‫‪ (97‬עשן או פיח כבשן המתקיימים‪ (98 .‬מין עפר אדום‬ ‫ועיבדוהו נקרא גויל )רבינו הל' תפילין פ"א ה"ו(‪.‬‬
‫שצובעים בו‪ (99 .‬כופר‪ ,‬שרף היוצא מעץ שמשתמשים בו‬ ‫‪ (84‬רבינו מנמק דין זה שלא תהיה סתירה מהלכה שלמעלה‪,‬‬
‫לדיו‪ (100 .‬חומצת הנחושת ששמים בדיו להשחירה‪.‬‬ ‫בכותב אות אחת בארץ ואות אחת בקורה שהוא פטור‪,‬‬
‫‪ (101‬שנסחטו מפירות ומשחירים‪ ,‬כמיץ תותים‪.‬‬ ‫ששם מחוסר מעשה לקרבן‪ ,‬וכאן אם יקרבן יחד‪ ,‬מיד יהיו‬
‫‪ (102‬תוספתא שבת פי"ב‪ ,‬ו'ירושלמי' שבת פי"ב ה"ד‪" :‬זה‬ ‫נקראות )בגמרא‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫הכלל‪ ,‬אינו חייב אלא אם כתב בדבר של קיימא על דבר‬ ‫‪‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÌÈBwL‬‬
‫‡‪ƒ ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‡‪ƒ « « ,˙Á‬‬ ‫‪≈ « .‚È‬‬
‫‪«« ˙B‡ ˙Bk‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫של קיימא"‪ (103 .‬כי אינו חייב במוחק אלא עלֿמנת‬ ‫‪Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ ,Ó ˙kL‬‬
‫‪«»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .eËt»  ‰ÓÏL‬‬‫‪»≈¿ ‰z‬‬
‫≈»‬ ‫‪4‬‬
‫לכתוב כתיבה מתקיימת‪.‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔÈÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÌB˜Óa‬‬‫‪¿ƒ d˙kL‬‬
‫‪»»¿∆ B‡ ;NÚÓ‬‬‫‡‪≈ ¬« d˙B‬‬‫˜‪» ÔÈB‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.BÚ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,iÁ‬‬
‫‪»«  BNa‬‬‫‪» ¿ ÏÚ« ˙Bk‰‬‬ ‫‪« ƒ«« .eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈ « .ÊË dÈbn‰‬‬ ‫‡‪≈¬  ÌÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙kL‬‬‫‪«»∆ BÓk¿ ‡È‰ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ˙k‰‬‬
‫‪»¿« ˙ÚÓ‬‬
‫‪∆∆¬« BNa‬‬ ‫‪» ¿ ˙eÓÈÓÁL‬‬
‫‡‪ƒ¬∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫‪˙"ÈÁ‰‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫‪‚b‬‬
‫«‬ ‫‪˜lÁL‬‬
‫≈‬‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪ÔB‚k‬‬
‫¿‬ ‫‪,ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ‬‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‡‪d˙B‬‬
‫»‬ ‫‪‰NÚÂ‬‬
‫‡‪» »¿ ˙Á‬‬
‫‡‪«« ˙B‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪≈» ¿« Ï‬‬
‫‪ËNÓ‰‬‬ ‫‪»¬ .˜ÁÓpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ˙ÎÏ‬‬‫‪»¿ƒ ‰ÓBc‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÔÓÊ‬‬
‫¿«‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‪‡ˆBik‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫‪Ïk‬‬
‫…‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫»‬‫«‬ ‫‪‬‬ ‫‪Ô"ÈÈÊ‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¿‬‫«‬ ‫‪ÈL‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪‰NÚÂ‬‬
‫¿«¬ »‬ ‫‪8‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪BÚ‰» ÏÚ« «ÚBw‰‬‬
‫‪≈ « .eËt»  ˙k‬‬ ‫ˆ‪»¿ ˙e‬‬
‫‪« BNa‬‬‫‪ (85‬משנה‪ ,‬שבת קד‪ ,‬ב‪" (86 .‬כתב אות אחת נוטריקון ‪» ¿ ÏÚ« -‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪BÚ‰» ÏÚ« ÌLB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ‰» .˙Bk‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»«  ˙k‬‬
‫‪»¿ ˙È˙k‬‬
‫חכמים פוטרים"; "עשה סימן נקודה על האות‪ ,‬ועל ידי זה ¿«¿‪ƒ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‡˜Ò‬‬
‫‪»¿ƒ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« BÈc¿ ÈÚn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« .eËt»  ˙k‬‬ ‫‪»¿ ˙È˙k‬‬
‫נקראת כתיבה שלימה" )רש"י(; וביאור נוטריקון ‪ -‬כתב ¿«¿‪ƒ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ ˙Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,˙Bk‬‬‫‡‪≈ ÌeMÓƒ ˙Á‬‬ ‫‪«« :ÌÈzL‬‬‫‪ƒ«¿ iÁ‬‬‫התישבי ‪ -‬כי בלשון יון ורומי קורים לסופר‪ :‬נוטארי‪ ,‬ודרכם ‪»« ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‡˜ÒÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,BÈc¿ Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« BÈc¿ ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ .˜ÁBÓ‬‬
‫≈‬ ‫לכתוב בקצרה‪ ,‬לכן קוראים לסימנים נוטריקון‪ ,‬כלומר דרך‬
‫‪34‬‬ ‫‪.eËt»  BÈ„¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‡˜Ò‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ ,‡˜Ò‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫סופרים )'מעשה רוקח'(‪ (87 .‬שבת קד‪ ,‬ב‪ .‬ושם אמרו עוד‪:‬‬
‫"כגון שנטל תגו של דל"ת ועשאו רי"ש"‪ ,‬והגיה בזה את‬
‫‪ (104‬משנה‪ ,‬שבת קד‪ ,‬ב‪ (105 .‬שחתך בבשרו צורת‬ ‫הספר‪ ,‬ובדבר מועט חייב הואיל וזהו תיקון הספר‪ ,‬ודומה‬
‫אותיות‪ (106 .‬תוספתא שבת פי"ב‪ (107 .‬הקורע הוא‬ ‫לכותב אות אחת והשלים את הספר שחייב )רש"י שבת קד‪.(:‬‬
‫דבר המתקיים‪ ,‬והרושם דבר שאינו מתקיים‪ .‬ואינו חייב‬
‫אלא בדבר המתקיים כמבואר בהלכה הקודמת‪.‬‬
‫‪ÂÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ ,BÏ‚a‬‬
‫‪¿«¿ ,B„È» Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ B‡ BχÓNa‬‬ ‫‪≈ « .„È 9‬‬
‫‪… ¿ ƒ ˙Bk‰‬‬
‫‪ (108‬גיטין יט‪ ,‬א‪" :‬איתמר‪ ,‬המעביר דיו על גבי סיקרא‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,BÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙kL‬‬
‫‡‪«»∆ h‬‬‫‪‬‬ ‫‪≈ƒ . eËt»  B˜tÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪≈ ¿«¿ 10‬‬
‫בשבת‪ ,‬רבי יוחנן וריש לקיש אמרו תרווייהו )שניהם( חייב‬ ‫‪ BχÓNa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ˙k‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‡„‪ƒ¿ .eËt»  Ì‬‬ ‫‪»» Ïk» χÓNk‬‬
‫‪… ¿ ƒ BÏ 11‬‬
‫שתים‪ ,‬אחת משום מוחק ואחת משום כותב"‪ ,‬וזוהי דעת‬ ‫‪BÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔÈa≈ ˙ÎÂ‬‬
‫‪«»¿ ,‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ËÏBM‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .iÁ‬‬ ‫‪»« 12‬‬
‫רבינו‪ :‬אולם שם מובא עוד‪ :‬שאל ריש לקיש מרבי יוחנן‪:‬‬ ‫‡‪ÊÁB‬‬
‫‪≈ ÏB„‚Â‬‬ ‫‪»¿ ÒBÓÏwa‬‬
‫‡‪¿À« ÊÁB‬‬
‫˜‪≈ ÔË‬‬ ‫‪» » .iÁ‬‬
‫‪»«  BχÓNa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÔÈa≈ 13‬‬
‫עדים שאין יודעים לחתום )על הגט(‪ ,‬מה )הדין( שיכתבו‬ ‫‡‪ÊÁB‬‬
‫‪≈ Ô˘Â‬‬‫‪» »¿ ÒBÓÏwa‬‬
‫‡‪¿À« ÊÁB‬‬
‫‪≈ ÏB„b» ;iÁ‬‬ ‫‪»«  ˙BÎÂ‬‬
‫‪≈ ¿ B„Èa‬‬‫‪»¿ 14‬‬
‫להם בסיקרא ויחתמו עליו בדיו‪ ,‬כתב עליון )נחשב( כתב‬ ‫‪.eËt»  ˙BÎÂ‬‬
‫‪≈ ¿ B„Èa‬‬‫¿»‬ ‫‪15‬‬
‫לענין גיטין או לא? אמר לו‪ :‬אינו כתב‪ .‬אמר לו‪ :‬הלא‬
‫לימדתני רבינו‪ ,‬כתב עליון )נחשב( כתב לענין שבת? אמר‬ ‫‪ (88‬משנה‪ ,‬שבת קג‪ ,‬א‪" (89 .‬בגב ידו‪ ,‬שאחז הקולמוס‬
‫לו‪ ,‬וכי מפני שאנו מדמין ‪ -‬נעשה מעשה? ופירש רש"י‪:‬‬ ‫באצבעותיו והפך ידו וכתב" )רש"י שבת קד‪ (90 .(:‬פרק‬
‫"וכי מפני שאנו מחמירים לענין שבת מאומד לבנו‪ ,‬נעשה‬ ‫החיבור החיצון בין החלק התחתון והחלק העליון של‬
‫מעשה להקל? אפילו לענין שבת‪ ,‬בזמן בית המקדש לא‬ ‫הזרוע‪ ,‬ואחז שם קולמוס וכתב‪ (91 .‬שאין דרך כתיבה‬
‫הייתי סומך על עצמי להביא חולין לעזרה"‪ .‬מוכח מדברי‬ ‫בכך‪ (92 .‬שאינו שולט ביד ימינו כשאר כל אדם אלא‬
‫הגמרא‪ ,‬שרק לחומרא אמרו שהוא כתב‪ ,‬ואיך פסק רבינו‬ ‫בשמאלו‪ (93 .‬שבת שם‪ ,‬לפי אוקימתא של אביי בפירוש‬
‫בפשטות שהוא חייב? ב'קרבן העדה' )'ירושלמי' גיטין פ"ג(‬ ‫המשנה שם ששנינו שהכותב בשמאלו חייב‪ (94 .‬תוספתא‬
‫מבאר את דברי הגמרא שלא כרש"י‪ ,‬אלא לענין שבת ודאי‬ ‫שבת פי"ב‪ ,‬כי אנו הולכים אחרי הגורם לכתיבה לחיוב‬
‫שחייב‪ ,‬וכוונת הגמרא שאין לדמות גיטין לשבת‪ .‬וב'בנין‬ ‫ולפטור‪.‬‬
‫שלמה' מבאר‪ ,‬שבאמת כתב על גבי כתב באופן זה ‪ -‬סיקרא‬ ‫‪ÌLB‰‬‬
‫‪≈ » „a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¿ zÎiL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ „Ú« iÁ‬‬ ‫‪≈ « Ôȇ≈ .ÂË 16‬‬
‫‪»« ˙Bk‰‬‬
‫על גבי דיו או להיפך ‪ -‬נחשב כתב ולענין שבת חייב‪ ,‬וגבי‬
‫‪ÒBÓe˜Â¿ ‡˜ÒÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ BÁLe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ BÈc¿ :ÔB‚k¿ ,„ÓBÚÂ‬‬ ‫‪≈ ¿ 17‬‬
‫גיטין פסול משום שהכתב התחתון חוצץ ופסול משום‬ ‫‪Ìi˜˙nL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ c‬‬‫‪»» ÏÚ« zÎÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ;̉a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌBz˜˜Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿«¿«¿ 18‬‬
‫חציצה‪ (109 .‬גיטין יט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪.̉a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ıÚÂ‬‬‫‪≈¿ Èe‬‬
‫‪»¿ ÛϘe‬‬
‫‪»¿ BÚ :ÔB‚k¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙k‰‬‬
‫‪»¿« 19‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÌLB‰‬‬
‫‪≈ » ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .‡e‰ ˙Bk‬‬
‫≈‬ ‫‪‬‬‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆  ÌLB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ .ÊÈ ÔB‚k¿ ,„ÓBÚ‬‬‫‪≈ BÓeMƒ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ „a‬‬
‫‪»»¿ ˙Bk‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬ ‫‪»¬ 20‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ LLe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« » ¿ Ï˙Bka‬‬
‫‪∆ « ˙BeˆÂ¿ ÌÈÓL‬‬
‫‪ƒ» ¿ ÏÚ« B ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ BÈ„a‬‬
‫‪¿ƒ ˙kL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ;˙BÙ≈ ÈÓe‬‬
‫‪≈ ÔȘLÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ « 21‬‬
‫זמק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫שבחימו‪ ‬הברזל אי‪ ‬שו‪ ‬כליו‪ .‬וממשי‪ ‬שכ‪ ‬משמע ג‪‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙Bk‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÓLB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈiv‰L‬‬
‫∆««»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫מהדי‪) ‬שהובא ברמב"‪ ‬כא‪" (‬דהמדליק הנר אע"פ שא"צ‬ ‫‪,˜ÁBÓ‬‬
‫‪≈ ˙„ÏBz‬‬ ‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÌeL‰‬‬‫‪»» ˙‡∆ ˜ÁBn‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪2‬‬
‫לאפר חייב"‪.‬‬ ‫‪˙Áz‬‬
‫‡‪«« ˙Bi˙B‬‬‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬‫‪≈¿ ËËNÓ‰‬‬
‫‪≈ ¿« ¿« .iÁÂ‬‬
‫¿«»‬ ‫‪3‬‬
‫וצרי‪ ‬להבי‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬סובר הרמב"‪ ‬היה לו להתחיל‬ ‫‪ËeÁ ÔÈÈÚnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¬«∆ ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» ÈLÁ‬‬
‫‪≈ »» .iÁ‬‬
‫‪»«  ËeËN‬‬ ‫‡‪¿ƒ B˙B‬‬ ‫‪4‬‬
‫מהדוגמא שהביא אח"כ "המדליק את הנר‪...‬כו'" שחמימות‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÒiL‬‬
‫‪…¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‡˜Ò‬‬
‫‪»¿ƒ ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪5‬‬
‫ואור הוא צור‪ ‬הגו‪ ,‬ומדוע מתחיל מהדוגמא של "צרי‪‬‬ ‫‪ƒ ∆ ÌÈÏab‰‬‬
‫‪Ôk≈ ÌÈNBÚL‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ»«« ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .ËËNÓ‬‬
‫‪≈ ¿« ¿ ˙„ÏBz‬‬
‫∆‪∆∆ ‰Ê‬‬ ‫‪6‬‬

‫לאפר" שהאפר נוצר על־ידי כליו‪ ‬העצי‪ .‬בפשטות י"ל‬ ‫‪ËËNÓ‰‬‬

‫‪≈ ¿« ¿« „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ .‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ Ô‡‰‬‬
‫‪∆∆» ÏvÙiL‬‬
‫‪≈«¿∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ÌÈ‡a‬‬
‫»¬»‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬

‫שהרמב"‪ ‬רוצה להדגיש שתנאי במלאכת מבעיר שלא‬ ‫‪.iÁ‬‬

‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫ˆ‪≈¬  Ú‬‬ ‫‪… ¿ B‡ Úˆa‬‬
‫‪«∆ ‡Ïa‬‬ ‫¿∆«‬ ‫‪8‬‬

‫יהיה מקלקל‪ ,‬ולכ‪ ‬התחיל בהבערה באופ‪" ‬שיהא צרי‪‬‬ ‫‪ (110‬שבת קג‪ ,‬א‪ (111 .‬אפילו רושם סימן שבדה מעצמו‪.‬‬
‫לאפר" כי בזה מודגש יותר שאי‪ ‬כא‪ ‬שו‪ ‬עניי‪ ‬של‬ ‫‪ (112‬צבע אדום בהיר‪' (113 .‬ירושלמי' שבת פ"ז ה"ג‪:‬‬
‫השחתה וקלקול‪ ,‬מ"מ הרי סו‪‬־סו‪ ‬כיו‪ ‬שעיקר החיוב‬ ‫"הצר צורה‪ ,‬הראשון )שעושה הציור באבר או בדיו( חייב‬
‫הוא מצד ריבוי האש‪ ,‬היה לו להתחיל תיאור מלאכת‬ ‫משום כותב‪ ,‬והשני )המעביר הצבע עליו( חייב משום‬
‫צובע"‪ (114 .‬שבת עה‪ ,‬ב‪ (115 .‬מסתת אבנים; על‬
‫מבעיר באופ‪ ‬המתאי‪ ‬למהותה של מלאכה זו‪.‬‬ ‫הפסוק‪" :‬ויפסלו בוני שלמה‪ ...‬והגבלים ויכינו העצים‬
‫והביאור על־פי פנימיות הענייני‪ :‬ל"ט המלאכות שנאסרו‬ ‫והאבנים לבנות הבית" )מלכיםֿא ה‪ ,‬לב( פירש הרד"ק‪:‬‬
‫בשבת‪ ,‬ה‪ ‬המלאכות שנעשו במשכ‪ ,‬ומזה גופא מוב‪‬‬ ‫"הם פוסלי האבן בקו ובמידה‪ ...‬או משרטטים בשרטוט‬
‫שא‪ ‬שה‪ ‬עבודות של חול‪ ,‬מ"מ בשורש‪ ‬ומקור‪ ‬ה‪‬‬ ‫ומשם יפסלו האבן"‪ (116 .‬בנוסח אחר‪" :‬באצבע או בלא‬
‫בקדושה‪ .‬מלאכות אלו ה‪ ‬העבודות העיקריות של איש‬ ‫אצבע" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫ישראל בעבודתו לקונו לעשות מהעול‪ ‬דירה ומשכ‪ ‬לה'‪,‬‬
‫וכ‪ ‬הוא בפרטי התנאי‪ ‬והגדרי‪ ‬של מלאכות שבת‬
‫יום חמישי ב' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫הקובעי‪ ‬מה היא מלאכה שחייבי‪ ‬עליה‪ .‬יסוד‪ ‬ועיקר‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫הוא כפי שה‪ ‬מלאכות בעבודת האד‪ ‬לקונו‪ .‬ומה‪‬‬ ‫‪ (1‬כלל בו ביאור ג' מלאכות אחרונות ]המבעיר והמכבה[‬
‫השתלשל אח"כ למלאכות שבת‪ ,‬שבלי תנאי‪ ‬וגדרי‪ ‬אלו‬ ‫ואחרונה מהן ההוצאה מרשות לרשות‪ ,‬וענייניה מרובים‪ ,‬עד‬
‫אי‪ ‬היא מלאכה שחייבי‪ ‬עליה בשבת‪.‬‬ ‫שהביא הצורך לייחד לה פרקים הרבה‪ .‬ונתבאר בפרק זה‬
‫קצת מהותה ומהות תולדותיה‪.‬‬
‫מלאכת מבעיר בעבודת ה'‪ ,‬עניינה הדלקת נר הנשמה‪,‬‬
‫שיהיה בוער באהבה כרשפי אש לה'‪ .‬ומבואר ב"תניא"‬ ‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡‰iL‬‬
‫‪≈¿∆ ,‡e‰Â» .iÁ‬‬
‫‪»«  3‡e‰L‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‡ 9‬‬
‫‪∆ Ïk» 2ÈÚn‰‬‬
‫שכש‪ ‬שאור הנר "מתנענע תמיד למעלה בטבעו משו‪‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eËt»  ‰˙ÁL‰‬‬
‫‪»»¿ « Cc‬‬ ‫‪∆∆ ÈÚ‰‬‬ ‫‪»¬ .4Ù‡Ï‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪∆≈» 10‬‬
‫שחפ‪ ‬ליפרד מהפתילה ולידבק בשורשו למעלה‪ ,‬א‪‬‬ ‫‪B‡ BÁ‬‬‫‪≈¬ ÏL‬‬‫‪∆ BLÈ„b‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈÚn‰Â‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ƒ¿««¿ .ϘϘÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 11‬‬
‫שעל־ידי־זה לא יאיר כלו‪ ‬למטה‪ ,‬וג‪ ‬למעלה בשורשו‬ ‫‪;˙ÈÁLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ‡e‰L‬‬‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,iÁ‬‬ ‫‪»«  B˙Èc‬‬
‫‪» ƒ ÛBN‰‬‬
‫‪≈ « 12‬‬
‫יתבטל אורו במציאות בשורשו‪ ...‬כ‪ ‬נשמת האד‪ ...‬חפצה‬ ‫„‪BzÚ‬‬
‫‪¿ « ‰˜˙‬‬
‫‪»¿»¿ƒ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,B‡BNÓ‬‬
‫‪¿ ƒ ̘p‰Ï‬‬‫‪≈»ƒ¿ B˙ekL‬‬
‫‪»»«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ 13‬‬
‫וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מ‪ ‬הגו‪ ‬ולידבק בשורשה‬ ‫‪B˙ÓÁa‬‬
‫‪»¬« B‡ B˙Ó≈ ÏÚ« «ÚB˜k‬‬
‫‪≈ ¿ ‰NÚÂ‬‬
‫‪∆ ¬«¿ ,B˙ÓÁ‬‬
‫‪»¬ ‰ÎÎLÂ‬‬
‫‪»¿» ¿ 14‬‬
‫ומקורה בה'"‪ ,‬זהו הביאור הפנימי מדוע מלאכת מבעיר‬ ‫‪el‡≈ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,‰ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ BÁa‬‬
‫‪≈¬« ÏBÁÎe‬‬
‫‪≈ ¿ ,iÁ‬‬ ‫‪»« ‡e‰L‬‬
‫‪∆ 15‬‬
‫היא בכלשהו ואי‪ ‬לה שיעור‪ ,‬כי בעבודת ה' היא התנועה‬ ‫‪≈« ˙‡∆ ˜ÈÏ„n‰‬‬
‫‪p‰‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ƒ¿«« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Ú‰‬‬‫‪»» ÔˆÈ‬‬
‫‡ˆ‪»¿ƒ Ï‬‬
‫‪∆≈ Ô‰≈ ÌÈw˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 16‬‬
‫למסירות נפש‪ ,‬ולכ‪ ‬אי‪ ‬בה שיעור כי ג‪ ‬בכלשהו יש כל‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ȇ‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÈa≈ ÌnÁ˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÔÈa≈ ,ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» ˙‡∆ B‡ 17‬‬
‫)האיכות של( נקודת הנפש‪.‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  9ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« 8BÙˆÏ‬‬
‫‪¿»¿ È„k‬‬ ‫‪∆¿«« ˙‡∆ 7ÌnÁÓ‰‬‬
‫‪≈¿ ÏÊa‰‬‬ ‫‪≈«¿« .iÁ‬‬
‫‪»« 18‬‬
‫אבל יחד ע‪ ‬זה‪ ,‬בעבודת ה' צרי‪ ‬שכל "מבעיר" יהיה ג‪‬‬ ‫‪»«¿ ,10ÈÚÓ‬‬
‫‪.iÁÂ‬‬ ‫‪ƒ¿« ˙„ÏBz‬‬
‫∆‪∆∆ ‰Ê‬‬ ‫‪19‬‬

‫צרי‪ ‬לאפרו‪ ,‬כי האפר הוא החלק היותר חומרי שבכל דבר‬ ‫‪    ‬‬
‫המורכב מארבעה יסודות‪ ,‬ומסביר אדה"ז שכאשר שורפי‪‬‬ ‫‪         ‬‬
‫ע‪ ,‬הרי שכל ג' היסודות אש רוח ומי‪ ‬שבו "חלפו והלכו‬ ‫‪      ‬‬
‫לה‪ ‬וכלו בעש‪ ."‬משא"כ האפר הנשאר‪ ,‬הוא העפר שבו‬ ‫שיטת האדה"ז בדעת הרמב"‪ ‬שגדר מלאכת מבעיר הוא‬
‫היורד למטה‪ ,‬ואי‪ ‬האש שולטת בו הוא הנשאר קיי‪...‬‬ ‫"הוצאת האש או שמרבה האש"‪" ,‬דאע"פ שהמבעיר אינו‬
‫הוא חומרי יותר מכול‪."‬‬ ‫חייב אא"כ צרי‪ ‬לאפר‪ ,‬אעפ"כ עיקר החיוב אינו משו‪‬‬
‫תכלית הבערת אש הנשמה היא לא בכדי להיפרד מהגו‪‬‬ ‫שריפת וכליו‪ ‬העצי‪ ‬אלא משו‪ ‬ריבוי האש"‪ .‬ומוכיח זאת‬
‫אלא שההתעוררות באהבה כרשפי אש תביא בו תוספת‬ ‫ממה שכתב הרמב"‪ ‬בסיו‪ ‬הלכה זו‪" :‬המחמ‪ ‬את הברזל‬
‫חיזוק בעבודת ה' ובקיו‪ ‬המצוות‪ ,‬בהיותו נשמה בגו‪ ‬כא‪‬‬ ‫כדי לצרפו במי‪ ,‬הרי זה תולדת מבעיר וחייב"‪ ,‬אע"פ‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חמק‬
‫‪         ‬‬
‫הלכה ז( שכל שאינו קוטמו לחצוץ בו שיניו אף על פי‬ ‫בעול‪ ‬הזה הגשמי‪ .‬לכ‪ ‬תנאי גדול במלאכת מבעיר הוא‬
‫שראוי לכך בקטימתו ‪ -‬פטור‪ ,‬שכל שהוא מפני תיקון כלי‬ ‫שיהיה צרי‪ ‬לאפרו‪.‬‬
‫צריך שיתכוון לכך ואם אינו מתכוון פטור‪ .‬ועיין רמב"ן‬
‫‪     ‬‬
‫מסכת שבת דף קיא עמוד ב‪ (9 .‬אבל אם כדי לעקמו או‬
‫לתקנו או לעשותו כלי‪ ,‬כבר כתב רבינו למעלה )פרק ט‬ ‫‪ (2‬כתוב בתורה )שמות פרק לה‪ ,‬פסוק ג(‪" :‬לא תבערו אש‬
‫הלכה ו( שחיובו משום מבשל‪ ,‬וכמו שהעיר הראב"ד כאן‬ ‫בכל מושבותיכם ביום השבת"‪ ,‬ושאלו חכמינו ז"ל )מסכת‬
‫)מעשה רוקח(‪ (10 .‬לדעת רש"י )מסכת שבת דף מא עמוד‬ ‫שבת דף ע עמוד א( "הלא הבערה בכלל הייתה )בכלל ל"ט‬
‫ב( חיובו משום מכה בפטיש‪ ,‬שגומר את חסומו בזה; ודעת‬ ‫מלאכות המשכן שנכלל ב"לא תעשה כל מלאכה"( ולמה‬
‫הראב"ד בהשגה‪ ,‬שצירוף הוא רק מדרבנן‪ ,‬ועיקר חיובו כאן‬ ‫יצאת )נכתבה במיוחד?( ‪ -‬רבי יוסי סובר הבערה ללאו‬
‫הוא משום מבשל‪.‬‬ ‫יצאת )שאין חייבין עליה כרת וסקילה כשאר מלאכות אלא‬
‫עוברים רק על לאו("; ודעת רבי נתן‪" :‬הבערה בכלל כל‬
‫‪1‬‬ ‫‪˙‡∆ ‰aÎÓ‰‬‬
‫‡‪∆«¿« „Á‬‬‫‪»∆ .12iÁ‬‬
‫‪»«  ‡e‰L‬‬ ‫‪∆«¿« .‬‬
‫‪∆ Ïk» 11‰aÎÓ‰‬‬ ‫המלאכות הייתה‪ ,‬ולמה יצאת? להקיש )להשוות( אליה‬
‫‪2‬‬ ‫‪‰aÎÓ‰‬‬
‫‡‪∆«¿« Ï‬‬‫‪»¬ .ıÚ≈ ÏL‬‬‫‪∆ ˙ÏÁb‰‬‬
‫‪∆∆«« ˙‡∆ ‰aÎÓ‰‬‬
‫‪∆«¿« „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ p‰‬‬
‫«≈‬ ‫שאר מלאכות‪ ,‬ולומר לך‪ :‬מה הבערה שהיא אב מלאכה‬
‫‪3‬‬ ‫‪;iÁ‬‬
‫‪»«  ÛˆÏ‬‬
‫‪≈»¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . eËt»  ˙ÎzÓ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪∆∆« ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ÏÁb‬‬
‫«∆∆‬ ‫וחייב עליה בפני עצמה )שהרי יש לה אזהרת לאו בפני‬
‫‪4‬‬ ‫‪„Ú« ÏÊa‰‬‬
‫‪∆¿«« ˙‡∆ ÌÈnÁÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ :ÌÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ ÏÊa‰‬‬
‫‪∆¿«« ÈLËBÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔkL‬‬ ‫∆≈‬ ‫עצמה(‪ ,‬אף כל שהיא אב מלאכה‪ ,‬חייבין עליה בפני עצמה‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪e‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ .BÓÒÁÏ‬‬
‫‪¿»¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« B˙B‡ ÔÈaÎÓe‬‬
‫‚‪ƒ«¿ ,˙ÏÁ‬‬
‫‪∆∆« ‰NÚiL‬‬
‫∆≈» ∆‬ ‫ומכאן לחילוק מלאכות מן התורה" ‪ -‬שאם עשה בשוגג‬
‫‪6‬‬ ‫‪.‰aÎÓ‬‬
‫‪∆«¿ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‡e‰Â¿ ,iÁ‬‬ ‫‪»« B˙B‡ ‰NBÚ‰L‬‬
‫‪∆ »∆ ,ÛˆÏ‬‬ ‫¿»≈‬ ‫הרבה מלאכות בשבת‪ ,‬חייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 15˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬‫‪∆ ˙ÏÁb‬‬
‫‪∆∆« ˙BaÎÏ‬‬ ‫‪«¿ 14zÓe‬‬
‫‪»À‬‬ ‫אף כל שהיא אב מלאכה‪ ,‬חייבין עליה בפני עצמה‪ ,‬ומכאן‬
‫לחילוק מלאכות מן התורה" ‪ -‬שאם עשה בשוגג הרבה‬
‫‪8‬‬ ‫‪p‰‬‬
‫‪≈« CB˙Ï¿ ÔÓL‬‬‫‪∆∆ 16Ô˙Bp‰‬‬
‫‪≈ « .ÌÈa‬‬‫‪ƒ« da» e˜Bfȃ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫מלאכות בשבת‪ ,‬חייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה‪ ,‬אף‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÔÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÓƒ ˜tzÒn‰Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ«¿ ,ÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ÌeMÓƒ iÁ‬‬‫‪»«  ˜ÏBc‰‬‬‫« ≈‬ ‫שכולם נלמדו ממקרא אחד‪ ,‬וכך פוסק רבינו‪ :‬המבעיר כל‬
‫‪10‬‬ ‫‪.17‰aÎÓ‬‬
‫‪∆«¿ ÌeMÓƒ iÁ‬‬
‫‪»«  paL‬‬
‫∆«≈‬ ‫שהוא חייב‪ ,‬כמו בשאר מלאכות; ובמכילתא )ויקהל( ‪ -‬לפי‬
‫‪) (11‬מסכת שבת דף כט עמוד ב(‪ (12 .‬רבינו סובר )פרק‬ ‫נוסח הרמב"ן ‪ -‬מובאה דעת רבי יונתן‪" :‬שומע אני‪ ,‬יהא‬
‫א הלכה ז( כרבי יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה‬ ‫רשאי להדליק את הנר‪ ,‬להטמין לו את החמין‪ ,‬ולעשות‬
‫חייב‪ ,‬והמתכוון לכבות "אף על פי שאינו צריך לגוף‬ ‫מדורה בשבת? )ואף שנאמר לא תעשה כל מלאכה‪ ,‬יהיו‬
‫הכיבוי‪ ,‬ולא כיבה אלא מפני השמן או מפני הכלי או מפני‬ ‫מותרות כל המלאכות שאדם נהנה מהן לשם עונג שבת‪,‬‬
‫הפתילה‪ ,‬הרי זה חייב"‪ .‬אבל רוב הראשונים ‪ -‬ובכללם‬ ‫כמו שמותרות מלאכות אוכל נפש ביום טוב( תלמוד לומר‪:‬‬
‫הרמב"ן‪ ,‬הרשב"א והטור בשם רבינו חננאל והרי"ף ‪ -‬פסקו‬ ‫לא תבערו אש ביום השבת‪ ,‬ביום השבת אי אתה מבעיר‪,‬‬
‫כרבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור‪ ,‬אם כן‬ ‫אבל אתה מבעיר ביום טוב"; וב"ספר המצוות" )מצוה‬
‫אינו חייב בכיבוי רק אם כיבה כדי לעשות פחמין‪ ,‬או כיבוי‬ ‫שכב( פירש רבינו‪" :‬הזהיר מענוש הגדרים על החוטא‬
‫של הבהוב פתילה להאחיז את האור שיבעיר יפה שאז הוא‬ ‫ולהעביר הדינין עליהן ביום השבת והוא אמרו‪ :‬לא תבערו‬
‫צריך לגוף הכיבוי‪ .‬אבל כיבה שלא לצורך הנ"ל ‪ -‬פטור‪.‬‬ ‫אש וגו' ביום השבת‪ .‬רצה בזה‪ :‬שלא יישרף מי שנתחייב‬
‫‪ (13‬והטעם דכיבוי גחלת של עץ חייב עליו מן התורה‬ ‫שריפה"‪ .‬ולפיכך כתב רבינו שהמבעיר חייב )בניגוד לדעת‬
‫וכיבוי גחלת של מתכת אין חייב עליה אלא מדרבנן‪ ,‬עיקר‬ ‫רבי יוסי שהבערה ללאו יצאה ואין חייבים עליה(‪ (3 .‬רק‬
‫דבר זה‪ :‬כי כל דבר שתחילתו אש וכשיכבה ישתנה לדבר‬ ‫במבעיר וצריך לאפר חייב בכל שהוא‪ ,‬אבל המבעיר תחת‬
‫אחר ותעשה פחם זה הוא הכיבוי האסור מדאורייתא‪ ,‬אבל‬ ‫תבשילו לצורך בישול‪ ,‬אינו חייב אלא אם יש בו כדי לבשל‬
‫גחלת של מתכת שתחילתה מתכת וכשתכבה היא מתכת‬ ‫ביצה קלה‪ ,‬כמבואר למעלה בפרק ט )מגיד משנה(‪.‬‬
‫כשהייתה בתחילה אין כיבוייה מן התורה לפי שאין זה‬ ‫‪) (4‬מסכת שבת דף קו עמוד ב(‪" :‬תני רבי אבוה לפני רבי‬
‫כיבוי שאין גוף האש נתלית בברזל אלא ]ה[ברזל )שהוא(‬ ‫יוחנן‪ ,‬כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר )שהם‬
‫חם היה ועכשיו אחר הכיבוי הוא ברזל צונן הילכך כיבוי‬ ‫חייבים אף אם הם מקלקלים(‪ ,‬אמר לו רבי יוחנן‪ :‬הבערה‬
‫]זה[ מדרבנן )רבינו פרחיה בפירושו )כתב יד אוקספורד(‬ ‫ובישול אינה משנה )לא שנו אותם בבית המדרש לאיסור(‪,‬‬
‫למסכת שבת דף מב עמוד א בשם רבינו הרמב"ם בפירושו‬ ‫ואם תמצי לומר משנה‪ ,‬חובל ‪ -‬בצריך )את הדם( לכלבו‬
‫לתלמוד וכן הובא בהקדמת ספר מעשה רוקח(‪.‬‬ ‫ומבעיר ‪ -‬בצריך לאפרו" )שאז נחשבים לתיקון כיוון שצריך‬
‫‪ (14‬לכתחילה‪ ,‬שבמקום נזק לרבים לא גזרו רבנן‪.‬‬ ‫את האפר לאיזה צורך(‪ (5 .‬מבואר למעלה פרק שמיני‬
‫‪ (15‬מסכת שבת שם‪) (16 .‬מסכת ביצה דף כב עמוד א(‪.‬‬ ‫הלכה ז והלכה ח‪) (6 .‬מסכת כריתות דף כ עמוד א(‪.‬‬
‫‪ (17‬משום שעל ידי זה ממהר את הכיבוי )הרא"ש(‪,‬‬ ‫‪) (7‬מסכת שבת דף מא עמוד ב(‪ (8 .‬לחסמו ולחזקו‬
‫והתוספות כתבו שזה רק גרם כיבוי ומותר )להלן הלכה ד(‪,‬‬ ‫כמבואר בהלכה ב‪ .‬ושם כתב שאם כיבה שלא בכוונת צירוף‬
‫אלא הטעם הוא "דבאותה שעה שמסתפק ממנו מכבה קצת‬ ‫פטור‪ .‬וכתב שם המגיד משנה שכל שאינו מתכוון אין ראוי‬
‫ומכסה אורו‪ ,‬שאין אור הנר יפה כשיש מעט שמן בנר"‪.‬‬ ‫לומר בו "פסיק רישיה ולא ימות" הוא )למעלה פרק א‬
‫הלכה ו( וליחייב‪ ,‬מפני שכשהוא מתכוון הוא עושה מלאכה‬
‫‪11‬‬ ‫‪„ea‡ƒ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ d˙B‬‬
‫‪» ‰aÎÓ‰‬‬
‫‪∆«¿« ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÏÙpL‬‬ ‫‚‪»≈¿ .‬‬
‫‪»¿»∆ ‰˜Ïc‬‬ ‫וכשאינו מתכוון אין בו מלאכה כלל שהרי אינו רוצה‬
‫‪12‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,˙aL‬‬‫‪»« ‰ÁBc‬‬
‫‪∆ ÔBÓÓ» „ea‡ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;18iÁ‬‬
‫»‪»«  ÔBÓÓ‬‬ ‫לעשות ממנו כלי ודומה לזה קטימת קיסם )למעלה פרק יא‬
 ‫טמק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫מותר‪) (31 .‬מסכת שבת דף קכ עמוד א(‪) (32 .‬מסכת‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡„‪≈¿ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿≈ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .19˙BLÙ‬‬
‫‪»¿ „ea‡ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שבת דף קכ עמוד ב(‪ (33 .‬הראשונים הקשו‪ :‬הרי כשמנער‬ ‫‪B˙Èc‬‬
‫‪» ƒ Ïk» ˙ÙBN‬‬
‫‪∆ ∆ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,ˉÏz‬‬
‫‪≈«¿ L‡‰‬‬
‫‪≈» eÁÈpÈÂ‬‬
‫»‪ƒ«¿ ,e˙eÓÈ‬‬ ‫‪2‬‬
‫נשפך השמן‪ ,‬ורבינו כתב למעלה שהמחסר שמן מן הנר‬ ‫‪.dlk‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪3‬‬
‫חייב משום מכבה‪ ,‬וגם אם אינו מתכוון לזה הרי זה "פסיק‬
‫רישיה" )ראה בפרק א(? אולם לדעת רבינו נתן בעל הערוך‪,‬‬ ‫‪ (18‬לסברת רבינו למעלה שפסק כרבי יהודה‪ ,‬אבל לרוב‬
‫שפסיק רישיה שלא ניחא לו )שאינו נהנה מהדבר( מותר‪,‬‬ ‫הפוסקים הסוברים כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה‬
‫גם כאן מותר לנער שהרי אינו נהנה מהשמן‪ .‬ויש אומרים‬ ‫לגופה‪ ,‬אין כאן רק איסור דרבנן‪ (19 .‬שאין לך דבר‬
‫שכאן מדובר בנר של שעווה‪ ,‬או בנר שכלה שמנו‪.‬‬ ‫העומד בפני פיקוח נפש‪ ,‬וראה בפרק ב הלכה א‪ .‬ובמה‬
‫‪" (34‬אמרי דבי רבי ינאי‪ :‬לא שנו אלא בשוכח‪ ,‬אבל במניח‬ ‫שכתב רבינו "ואפילו שורפת כל המדינה כולה" כתבו‬
‫נעשה בסיס לדבר אסור" )הטבלא נעשתה בסיס לדבר‬ ‫הפוסקים שזה אינו אלא בזמן שישראל על אדמתם‪ ,‬אבל‬
‫האסור‪ ,‬ואסור לטלטלה כדי לנערה ‪ -‬רש"י מסכת שבת דף‬ ‫בזמן שהם בין הגויים מותר לכבות דליקה בשבת מפני שיש‬
‫קכ עמוד ב(‪.‬‬ ‫בה סכנת נפשות שכשהדליקה מתגברת הם חוטפים‬
‫ושוללים וכשאדם עומד נגדם הורגים אותו )אורח חיים‬
‫‪21‬‬ ‫'‪'‰ak‬‬
‫‡‪≈« BÏ ÌÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ 36Ôȇ≈  ˙BaÎÏ‬‬ ‫‪«¿ ‡aL‬‬ ‫‪ƒ¿» .Ê‬‬
‫‪»∆ 35ÈÎ‬‬ ‫סימן שלד סעיף כז(‪ .‬ויש שכתבו שאפילו אין שם גויים‬
‫‪22‬‬ ‫˜‪ÔË‬‬
‫‡‪» » Ï‬‬
‫‪»¬ .eÈÏÚ‬‬
‫‪≈» B˙˙ÈL‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,'‰aÎz‬‬
‫‪∆«¿ 37χ'Â‬‬
‫¿«‬ ‫מותר שמא נשאר שם זקן או חולה שאינם יכולים לברוח‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ‰È‰iL‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .BÏ ÔÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ˙BaÎÏ‬‬
‫‪«¿ ‡aL‬‬ ‫∆»‬ ‫)משנה ברורה(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈcŒ˙Èa‬‬
‫‪ƒ ≈ Ôȇ≈  BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« ˙ÚcÓ‬‬
‫‡‪« «ƒ Ï‬‬
‫‡‪»¬ ;38ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» ˙Úc‬‬‫‪« « ÏÚ« ÌȇÏÓ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔÈa≈ ,ÌÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ≈« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙BNÚÏ‬‬ ‫„‪»À .‬‬
‫‪¬« 20zÓ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ïk» : ÓBÏ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪« eÈz‰‬‬‫‪ƒƒ ‰˜Ï„e‬‬
‫‪»≈¿ƒ .BLÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈeˆÓ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ƒÀ¿ ÈÏk‬‬
‫‡‪≈¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ .‰˜Ïc‰‬‬
‫‪»≈¿« Úz‬‬
‫‪… ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈ˜È‬‬
‫≈‪ƒ» ≈ ÔÈa‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.„ÈÒÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« Bȇ≈ ‰aÎÓ‰‬‬
‫«¿«∆‬ ‫‪,‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ  ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÌȇÏÓ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÌÈL„Á‬‬
‫‪ƒ »¬ NÁ‬‬
‫∆∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪) (35‬משנה מסכת שבת דף קכא עמוד א(‪ (36 .‬ש"אמירה‬ ‫‪21‬‬‫‪Èeakƒ ÌbL‬‬
‫‪«¿∆ ;ÔÈaÎÓe‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔÈÚwa˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ȇceL‬‬
‫‡‪««∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ ‡lL‬לנכרי שבות"‪ ,‬כמבואר למעלה פרק ו הלכה א‪ (37 .‬אין‬ ‫‪… ∆ ÏÈLa‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ p‰‬‬
‫‪≈« Èab‬‬
‫˜‪≈« ÏÚ« 23‰Ú‬‬
‫‪»»¿ ÔÈÙBÎÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .22zÓ‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪8‬‬
‫צריך לומר לו אל תכבה‪ ,‬כי הנכרי עושה על דעת עצמו‬ ‫‪.‰Bwa‬‬
‫‪» « ÊÁ‡z‬‬
‫…«‬ ‫‪9‬‬
‫להנאת עצמו‪ ,‬בדעתו שלא יפסיד אם יעשה‪ (38 .‬שיודע‬
‫להבחין שהכיבוי הזה נוח לאביו ועושה בשבילו‪) .‬מסכת‬ ‫‪) (20‬משנה מסכת שבת דף קכ עמוד א(‪ (21 .‬הוא הדין‬
‫שבת שם(‪) (39 .‬מסכת יבמות דף קיד עמוד א( מעשה‬ ‫בשאר מלאכות )משנה ברורה סימן שלד(‪" (22 .‬לא‬
‫ברבי יצחק בר ביסני שאבדו לו מפתחות בית המדרש‬ ‫תעשה כל מלאכה‪ ,‬עשייה הוא דאסור‪ ,‬הא גרמא שרי"‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬בא לפני רבי פדת )לשאול מה לעשות‬ ‫)=גרם מותר ‪ -‬מסכת שבת דף קכ עמוד ב(‪ .‬וכתב המרדכי‬
‫בשבת( אמר לו‪ :‬הנהג לשם תינוק ותינוקת שישחקו שם‬ ‫שגרם מותר רק למנוע הפסד‪ ,‬אבל באופן אחר אף גרם‬
‫וימצאו המפתחות ויביאו לך‪ ,‬שמע מינה‪" :‬קטן אוכל נבלות‬ ‫אסור‪) (23 .‬מסכת שבת דף קכא עמוד א(‪.‬‬
‫אין בית דין ְמצ ִוּוין להפרישו"‪ .‬ובמכילתא דרבי ישמעאל‬ ‫‪‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈  e‡‰» Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÊÁ‡L‬‬
‫‪«»∆ 26Ïc‚Óe‬‬
‫‪»¿ƒ 25‰cL‬‬ ‫‪»≈ .‰ 10‬‬
‫‪»ƒ 24‰z‬‬
‫)תשא( מובא‪" :‬לדעת כי אני ד' מקדשכם‪ ,‬למה נאמר? ‪-‬‬
‫לפי שהוא אומר ושמרו בני ישראל את השבת‪ ,‬שומע אני‬
‫‪˙ˉÏÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ e‡‰» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈcÓ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ , È„b‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ¿ BÚ 11‬‬
‫אפילו חרש שוטה וקטן‪ ,‬תלמוד לומר לדעת כי אני ד' ‪ -‬לא‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÛN‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ ‰ˆw‰‬‬
‫‪∆»« ÏÚ« BNBÙe‬‬
‫‡‪¿ ,Ô˙B‬‬‫‪» 12‬‬
‫אמרתי אלא במי שיש לו דעת"‪ (40 .‬בפני הגויים )מסכת‬ ‫‪. L‡‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪≈» ÌL‬‬
‫‪» Úz‬‬
‫«¬ …‬ ‫‪13‬‬
‫שבת דף קכא עמוד א(‪.‬‬ ‫‪) (24‬משנה מסכת שבת דף קכ עמוד א(‪ (25 .‬תיבה קטנה‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿  ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ 42‰ÒΉÂ‬‬ ‫‪»» .Á‬‬
‫‪»»¿«¿ 41‰‡ˆB‰‬‬ ‫)פירוש המשניות לרמב"ם(‪ (26 .‬תיבה גבוהה הנפתחת מן‬
‫הצד ושמים בה דברים לשמירה‪" (27 .‬תועלת פריסת עור‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ïk» ÌÚƒ ‰Ê∆ cL‬‬
‫‪»»∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ .‡È‰ƒ ˙B·ÏÓ‬‬ ‫‪»¿ ˙B‡Ó‬‬‫≈¬‬ ‫של גדי ‪ -‬כי הוא יתחרך ולא יתלהב וימנע האש מהגיע אל‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪ÓB‬‬
‫‪≈ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,eÓ‡‬‬
‫‪¿∆∆ ÈÈqÓ‬‬
‫‪« ƒƒ ‰LÓ‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪ƒƒ ‰Bz‬‬
‫‪» ÈÙeb‬‬
‫≈‬ ‫העץ" )פירוש המשניות(‪] (28 .‬דברי רבינו צריכים עיון‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙Óe˙Ï‬‬
‫‪« ¿ƒ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ „BÚ eNÚÈ‬‬ ‫‪¬« χ« ‰M‡Â‬‬
‫‪» ƒ¿ Lȇƒ :‰Bza‬‬
‫« »‬ ‫שהרי כבר כתב למעלה בהלכה ד שגרם כיבוי מותר וכל‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰‡‰‰L‬‬
‫‪»»¬«∆ ,»43z„ÓÏ‬‬
‫‪¿«» ‡‰» ;‡È‰Ó‬‬
‫‪ƒ»≈ ÌÚ‰‬‬
‫‪»» ‡ÏkiÂ‬‬
‫‪≈»ƒ« ,L„w‰‬‬
‫« …∆‬ ‫שכן שמותר לעכב הדליקה ולמה הוצרך להביא הלכה זו[‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪, ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬‫‪ƒƒ e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ . d˙B‬‬
‫‪44‬‬ ‫˜‪» ‡B‬‬‫‪≈ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‬‬ ‫‪,da» ‰qk˙Óe‬‬
‫‪∆«¿ƒ dËLBt‬‬‫‪»¿  e‡‰» da» ÊÁ‡L‬‬ ‫‪ƒ« . 14‬‬
‫‪«»∆ 29˙ÈlË‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪ÛBÒÏ¿ 46Úa‬‬
‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ÈÚn‰L‬‬
‫∆««¬‪ƒ‬‬ ‫‪e‡‰» Ba ÊÁ‡L‬‬
‫‪«»∆ ‰Bz‬‬
‫‪» ÙÒ‬‬‫‪∆≈ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .30‰˙k‬‬
‫‪»¿»  ‰˙k‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 15‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ‡ÈˆBÓk‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡e‰ È‰‬‬‫‡‪≈¬  Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« Ô˙BÂ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪≈ ¿ .‰k‬‬
‫‪»»  ‰k‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,Ba ‡B˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ BËLBt‬‬
‫‪¿  16‬‬
‫‪) (41‬מסכת שבת דף צו עמוד ב( ובירושלמי )פרק א הלכה‬ ‫‪ ‰˙k‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,e‡‰» Ba ‰Ï˙‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ „v‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ 17‬‬
‫א( "מניין שהוצאה קרוייה מלאכה? וכו' ‪ -‬וייכלא העם‬ ‫‪˙‡∆ 33ÚÓ‬‬
‫‪≈«¿  ‡ÏË‬‬
‫‪»¿« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ˜eÏc» ≈ 32ÁÎL‬‬
‫‪«» .‰˙k‬‬
‫‪»¿» 18‬‬
‫מהביא‪ ,‬נמנע העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגזברים‪...‬‬ ‫‪BÁÈp‰‬‬
‫‡‪ƒƒ Ï‬‬‫‪»¬ .‰k‬‬
‫‪»»  ‰k‬‬‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÏÙB‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ ‡Ïh‰‬‬
‫‪»¿«« 19‬‬
‫וכשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגזברים‪ ,‬כך‬ ‫‪.34BÏËÏËÏ‬‬
‫‪¿¿«¿ eÒ‡»  ‰kL‬‬
‫‡‪»»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÚaÓ‬‬ ‫‪∆∆»ƒ 20‬‬
‫נמנעו הגזברים מלקבל לידם ולהכניס ללשכה‪.‬‬
‫‪ (42‬בגמרא שם אמרו‪" :‬מצינו הוצאה )איסור הוצאה‬ ‫‪ (30‬שגרם כיבוי‬ ‫‪) (29‬תוספתא מסכת שבת פרק י"ד(‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫נק‬
‫‪         ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪˙BiL‬‬
‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ıÙÁ‰‬‬‫‪∆≈« ˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪ƒ « .‡È‬‬
‫‪»¿ƒ 57‡ÈˆBn‰‬‬ ‫מרשות היחיד לרשות הרבים(‪ .‬הכנסה )מרשות הרבים‬
‫‪14‬‬ ‫‪Ïk» ˙‡∆ ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« ,eËt»  ‰iL‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪»ƒ¿ ˙eLÏ‬‬
‫≈‡‪¿ƒ 58el‬‬ ‫לרשות היחיד( מניין? ‪ -‬סברא הוא‪ ,‬מכדי )הרי( מרשות‬
‫‪15‬‬ ‫‪‰‡ÏÓ‬‬
‫‪»≈¿ ‡È‰L‬‬‫˜‪ƒ∆ ‰t‬‬
‫‪»À .BÊ ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ BÊ ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ BlkÀ ıÙÁ‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫לרשות הוא‪ ,‬מה לי מוציא מה לי מכניס"‪ .‬אבל קשה שהרי‬
‫אמרו שם‪" :‬הכנסה תולדה" ומדברי רבינו נראה שהכנסה‬
‫‪16‬‬ ‫‪˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ da‬‬
‫‪»À ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ , ÏcÁ‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪»¿« ‰‡ÏÓ‬‬
‫‡‪»≈¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÌȈÙÁ‬‬
‫¬»‪ƒ‬‬ ‫אב‪ .‬אולם בכתב יד התימנים חסרה כאן המלה "והכנסה"‬
‫‪17‬‬ ‫‪.‰tw‰‬‬
‫‪»À« Ïk» ˙‡∆ 61‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« ,eËt»  BÊ ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ BÊ‬‬ ‫)וכן נראה במגיד משנה(‪) (43 .‬מסכת שבת דף צו עמוד‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ba LiL‬‬‫‪≈∆ Ïk‬‬‫‪… ÌÈNÓ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÈÏk‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ .‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆» ‰ÓBc‰‬‬
‫‪∆ « Ïk» ÔÎÂ‬‬‫¿≈‬ ‫ב(‪ (44 .‬כשיטת רבינו חננאל בפירוש הסוגיא במסכת‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪. „Á‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»∆ ıÙÁk‬‬
‫¿≈∆‬ ‫שבת שם‪ ,‬ולא גורסים‪" :‬וממאי דבשבת קאי וכו'"‪ .‬ואף‬
‫שמלאכת הוצאה הייתה במשכן כשאר מלאכות‪ ,‬כמבואר‬
‫‪ (57‬משנה במסכת שבת דף צא עמוד ב(‪ (58 .‬רשות היחיד‬
‫בברייתא )מסכת שבת דף מט עמוד ב(‪" :‬אין חייבין אלא‬
‫ורשות הרבים שנזכרו בהלכה ט‪ (59 .‬מרשות היחיד‬
‫על מלאכה שכיוצא בה הייתה במשכן‪ ,‬הם זרעו ואתם אל‬
‫לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד‪ (60 .‬שיש‬
‫תזרעו‪ ...‬הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה‪ ,‬ואתם לא‬
‫הרבה מהחרדל כבר בחוץ‪ (61 .‬בפעם אחת‪ ,‬אבל אם אחר‬
‫תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד‪ ,‬הם הורידו את‬
‫שהניח הקופה מקצתה ברשות זו ומקצתה ברשות זו‪ ,‬עקרה‬
‫הקרשים מעגלה לקרקע‪ ,‬ואתם לא תוציאו מרשות היחיד‬
‫וגמר להוציאה אינו חייב‪ ,‬לפי שלא הייתה בשעת עקירה‬
‫לרשות הרבים" וכל מלאכה שהייתה במשכן חייבים עליה‪,‬‬
‫שנייה הוצאה בבת אחת )"מגיד משנה"(‪ (62 .‬רבינו פסק‬
‫אף שאין לנו רמז בכתוב? ‪ -‬הוצאה שאני )שאינה דומה‬
‫כרבי יוחנן שם‪ ,‬הסובר "אגד כלי שמו אגד" ‪ -‬ונחשבים כל‬
‫לשאר המלאכות(‪ ,‬שהיא "מלאכה גרועה" ואין השכל‬
‫הדברים המונחים בכלי כאילו הם דבר אחד‪ ,‬מפני שהכלי‬
‫מחייב שתיחשב מלאכה‪ ,‬ולכן הביאו ראייה מהכתוב שהיא‬
‫מאגדם יחד‪ ,‬ואף אם יצאו החפצים שבכלי לרשות השנייה‪,‬‬
‫מלאכה האסורה בשבת כשאר מלאכות )תוספות מסכת‬
‫אינו חייב עד שהכלי עצמו יצא כולו לרשות שנייה‪.‬‬
‫שבת דף ב עמוד א( וראה למעלה בפרק ז‪ (45 .‬דבר שלא‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,BχÓNa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÔÈa≈ ,BÈÓÈa‬‬ ‫‪ƒ « .È‬‬
‫‪ƒ ƒ 64ÔÈa≈  63‡ÈˆBn‰‬‬ ‫נכתב בתורה‪ ,‬אלא שחכמינו ז"ל שמעו וקיבלו איש מפי‬
‫‪21‬‬ ‫‪ BÈ„Òa‬‬
‫‪65‬‬ ‫ˆ‪ƒ¿ƒ BÏ ÔÈe‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙BÚÓa‬‬ ‫‪»¿ ‡ˆiL‬‬
‫¿‪»»∆ B‡ ,B˜ÈÁ≈ CB˙a‬‬ ‫איש עד משה רבינו עליו השלום‪ ,‬והוא הנקרא "הלכה‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .ÔȇȈBn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,iÁ‬‬
‫«»‬ ‫למשה מסיני" )"ספר המאור" ‪ -‬הוצאת ראשונים דף כז‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÈB‡Nn‰L‬‬ ‫‡‪««∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,iÁ‬‬ ‫‪»«  BÙ˙k‬‬‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫עמוד א(‪) (46 .‬מסכת שבת דף צז עמוד א(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‡NÓ‬‬
‫‪» « ‰È‰‬‬ ‫‪»» 66ÔkL‬‬
‫‪≈∆ ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫‪‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« iÁ‬‬‫‪»« ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬ ‫‪ƒ « Ôȇ≈ .Ë‬‬
‫‪¿≈ ‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Û˙ka‬‬
‫‪≈»« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰NÚÓ‬‬
‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÔkLna‬‬
‫˜‪»¿ ƒ« ˙‰‬‬
‫‪»¿ Èa‬‬
‫¿≈‬ ‫‪B‡ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ „ÈÁi‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ÏÈÚBn‰‬‬
‫‪ƒ « 47eÚLk‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪. Ô˙B‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪» ÔÈ„ÓBÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔkLnÓ‬‬
‫‪»¿ ƒƒ ˙B·Ïn‰‬‬ ‫‪»¿« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,e‡NÈ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪BÊ ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ 49˜ÚÈÂ‬‬
‫‪… ¬«¿ ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬‫≈¿‬ ‫‪3‬‬
‫‪) (63‬משנה במסכת שבת דף צב עמוד א(‪ (64 .‬בתלמוד‬ ‫‪B‡ ,ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˜Ú‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪»¬ .‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ÁÈpÈÂ‬‬
‫¿«‪« ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫ירושלמי )מסכת שבת פרק י הלכה ג(‪" :‬כתוב )במדבר פרק‬ ‫‪ eÚMkÓ‬‬
‫‪ƒ «ƒ 51˙BÁt» ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ B‡ ,˜Ú‬‬ ‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫ד‪ ,‬פסוק טז(‪" :‬ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‡‪«¿« ÛBÒÏ¿ Úa‬‬‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ÈÚn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« 52ÔÎÂ‬‬
‫»‪≈¿ .eËt‬‬ ‫‪6‬‬
‫וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה"‪ ,‬שמן המאור‬ ‫‪‰Ê∆ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ eÚMk‬‬
‫‪ƒ « ˜ÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ -‬בימינו וקטורת הסמים ‪ -‬בשמאלו‪ ,‬ומנחת התמיד של יום‬
‫תלוייה בזרועו"‪) (65 .‬ברייתא במסכת שבת דף קמז עמוד‬
‫‡‪.˙Á‬‬
‫‪∆∆« „vÓ‬‬
‫‪«ƒ epÁÈpÈÂ‬‬
‫¿«‪∆ ƒ‬‬ ‫‪8‬‬

‫א(‪ (66 .‬ואוויר רשות הרבים אינו כרשות הרבים אלא עד‬ ‫‪ (47‬להלן פרק י"ח מבוארים שיעורי ההוצאה בשבת‪.‬‬
‫עשרה טפחים‪ ,‬ולמעלה מזה הוא מקום פטור )להלן פרק‬ ‫‪ (48‬ראה להלן פרק י"ד הלכה א על מהות הרשויות‪.‬‬
‫י"ד הלכה ג(‪ ,‬ואף שאין דרך הוצאה בכך אלא לסבלים‬ ‫‪ (49‬ראה להלן בפרק י"ג הלכות א וֿב דיני עקירה והנחה‪.‬‬
‫וכיוצא בהם‪ ,‬מכל מקום חייב כיוון שנקראה בתורה עבודה‬ ‫‪) (50‬משנה ראשונה במסכת שבת דף ב עמוד א(‪.‬‬
‫"כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" )מעשה רוקח(‪.‬‬ ‫‪) (51‬משנה במסכת שבת דף צג עמוד ב(‪) (52 .‬מסכת‬
‫‪ (67‬ראה בפרק ז‪.‬‬ ‫שבת דף ה עמוד ב(‪.‬‬
‫‪27 69ÂÈÙa‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪BÏ‚a‬‬
‫‪¿«¿ ,B„È» Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ 68‡ÈˆBn‰‬‬
‫‡‪ƒ « Ï‬‬ ‫‪»¬ .‚È‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ËÈLBn‰‬‬
‫‪ƒ « B‡ ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬ ‫‪≈ « .È 9‬‬
‫‪¿≈ 53˜Bf‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈÙe‬‬
‫‪ƒ B„‚a‬‬
‫‪¿ƒ¿ eÙzL‬‬
‫‪»∆ ÒÈÎe‬‬
‫‪ƒ¿ ,BÚNe‬‬
‫‪»¿ ƒ Bʇa‬‬
‫‪¿»¿ ,B˜tÓe‬‬
‫¿«¿ ≈‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ ËÈLBn‰‬‬
‫‪ƒ « B‡ ˜Bf‰‬‬‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . iÁÂ‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪»«¿ ,‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ ˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ 10‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪BÏÚÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,B„‚‬‬
‫‪¿ƒ ÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ ,„‚Ï‬‬
‫‪∆∆¿ „‚a‬‬
‫‪∆∆ ÔÈa≈ , ‰hÓÏ‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪»«¿ ÒÈk‰‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫‪˙„ÏBz‬‬
‫‪∆∆ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  Úa‬‬‫‡‪«¿« ÛBÒÏ¿ Úa‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ 11‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÔȇȈBn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ,eËt»  BÏcÒe‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪.eËt»  56„È» Á‡Ïk‬‬
‫‪««¿ƒ ˜Bf‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪) (68‬משנה במסכת שבת דף צב עמוד א(‪ (69 .‬בדבר‬
‫‪) (53‬משנה במסכת שבת דף צו עמוד א(‪ (54 .‬שכך הייתה‬
‫שאינו אוכל‪ ,‬אבל בדבר שהוא אוכל חייב אף אם הוציאו‬
‫עבודת הלויים כשהלכו אחר עמוד הענן ופרקו את המשכן‬
‫בפיו‪ ,‬וכן הוא במסכת שבת דף קב עמוד א )"מגיד משנה"(‪.‬‬
‫)רש"י(‪) (55 .‬מסכת שבת דף צו עמוד ב(‪" :‬גמרא גמירי‬
‫‪ (70‬אף אם הכיס צר שאין החפץ נופל ממנו פטור‪ ,‬שאין‬
‫לה" ‪ -‬והיא הלכה למשה מסיני‪" (56 .‬שלא כדרך זריקה‬
‫דרך הוצאה בכך‪.‬‬
‫כגון מכתפיו ולאחוריו" )רש"י מסכת שבת דף קנג עמוד‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈB‡NÓ« ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ :BL‡‬‬ ‫‪ƒ « .„È‬‬
‫‪… ÏÚ« ÈB‡NÓ« 71‡ÈˆBn‰‬‬ ‫ב(‪.‬‬
 ‫אנק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» ÔÈÏÎB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿  ‰Ê∆ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫‪,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ Ïc‚Óe‬‬
‫‪»¿ƒ ‰z‬‬ ‫‪»≈ B‡ ‡ÏÓ‬‬‫‪≈» ˜N‬‬‫‪« ÔB‚k¿ ,„k‬‬
‫‪≈» 1‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬
‫‪∆ CB˙Ï¿ BlL‬‬‫‪∆ CBzÓƒ ‰Ê∆ ‡ÈˆBÈ‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ÔkL‬‬
‫‪≈∆ ;iÁ‬‬‫‪»«  B„Èa‬‬
‫‪»¿ NÙB˙Â‬‬
‫‪≈ ¿ BL‡‬‬ ‫‪… ÏÚ« ÌÈNÓ‬‬
‫‪ƒ ≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 2‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡e‰  ÌÈ˙Èa‬‬
‫‪ƒ«¿ ≈ 81ÚÏÓ‬‬
‫‪»¿À ÈÚˆÓ‡‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿∆»¿ ,‰LÏL‬‬‫‪» ¿ eȉ» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.B„Èa‬‬
‫‪»¿ B‡ BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‡ÈˆBÓk‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,ÔȇȈBn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « Cc‬‬ ‫‪∆∆ 3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÌÈBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ,BnÚƒ ÔÈzÓ‬‬ ‫‪ƒ»À Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ zÓ‬‬ ‫‪»À‬‬ ‫‪ÙÒ‬‬
‫‪∆≈ B‡ „‚a‬‬‫‪∆∆ ÁÈp‰L‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ÔB‚k¿ ,Ϙ« ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ Á˜Ï‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ 4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪.‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ 82ÌÈeÒ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‡‪»¿ ÊÁB‬‬
‫‪72B„Èa‬‬ ‫‪≈ Bȇ≈ ‡e‰Â¿ ,B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ BL‡‬‬ ‫‪… ÏÚ« ÔÈkÒ‬‬
‫‪ƒ« B‡ 5‬‬
‫‪ (79‬משנה )מסכת עירובין דף מה עמוד א(‪ (80 .‬שכל אחד‬
‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÔȇȈBn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ,eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  6‬‬
‫יש לו מאכל מונח בד' אמותיו‪ ,‬וביניהם יש הפסק שש אמה‪,‬‬ ‫‪ÏÚ« ÔÈÁpÓ‬‬
‫‪ƒ»À ÔȈÙÁ‰‬‬
‫‪ƒ»¬« ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÏBÚ‰‬‬‫‪» » ‬‬ ‫‪… Cc‬‬ ‫‪∆∆ 7‬‬
‫נמצא ששתי אמות של כל אחד‪ ,‬מובלעות אלו בתוך אלו‪.‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‡‪«¿« ÛBÒÏ¿ Úa‬‬
‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ ÈÚn‰‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ƒ¬«« .̉ÈL‡‬‬
‫‪∆≈ » 8‬‬
‫‪ (81‬שהוא עומד באמצע שמונה האמות‪ ,‬ועל ידו מונח‬ ‫‪BL‡Ó‬‬
‫‪… ≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ BÈÚ‰L‬‬
‫‡‪ƒ¡∆∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÌÈa‰‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 9‬‬
‫מאכל‪ ,‬ונמצא ארבע אמותיו מובלעות בתוך שניהם‪.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»« ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ (82‬שלא יוציאו חוץ לארבע אמות‪.‬‬
‫‪) (71‬מסכת שבת דף צב עמוד א( "אמר רבי חייא‪ :‬המוציא‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ ˜ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»¿ 84zÓ‬‬ ‫‪» ƒ¿ .ÊÈ‬‬
‫‪»À 83CÎÈÙÏ‬‬ ‫משאוי על ראשו בשבת חייב‪ ,‬שכן אנשי הוצל עושין כן ‪-‬‬
‫וכי הוצל רובא דעלמא )רוב העולם(? אלא כך אמרו‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« CB˙a¿ BnÚL‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪ƒ∆ BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« BzÏÂ‬‬
‫¿‪¿ƒ‬‬ ‫המוציא משאוי על ראשו פטור‪ ,‬ואם תמצא לומר‪ :‬אנשי‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ .‰‡Ó‬‬ ‫‡‪»≈ Ô‰≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,BcˆaL‬‬
‫‪ƒ¿∆ Á‡‰‬‬
‫‪≈«» BÁÏ‬‬
‫«¬≈‬ ‫הוצל עושין כן? ‪ -‬בטלה דעתם אצל כל אדם" וסובר רבינו‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,zÓ‬‬
‫‪»À  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 86ÔÈÏÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰nk‬‬
‫‪»« CÏB‰‬‬
‫‪≈ ıÙÁ‰L‬‬
‫∆«≈∆‬ ‫שמשא כבד דרך כל אדם להוציא ואם תופסו בידו חייב‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« CB˙a¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÏËÏË‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏkL‬‬
‫∆»‬ ‫ומשא קל פטור אם הוציאו על ראשו‪ ,‬ועיין בתלמוד‬
‫‪30‬‬ ‫‪.BlL‬‬‫∆‬ ‫ירושלמי מסכת שבת פרק י הלכה ג‪ (72 .‬כלומר‪ :‬אין‬
‫המשאוי בידו‪ ,‬ואילו "ותופש בידו" שלמעלה פירושו‬
‫‪ (83‬שמותר לטלטל חפץ ברשות הרבים תוך ארבע אמות‪.‬‬ ‫שהמשאוי על ראשו )לחם משנה(‪) (73 .‬מסכת שבת דף‬
‫‪ (84‬משנה )מסכת עירובין דף צה עמוד א(‪ (85 .‬אם הוא‬ ‫ט עמוד א( "אמר רבא‪ :‬המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף‬
‫בתוך רשות אחת‪ ,‬אבל אסור להוציאו מרשות אחת‬ ‫ארבע ברשות הרבים‪ ,‬והעבירו דרך עליו חייב"; אבל‬
‫ולהעבירו לרשות אחרת אף בתוך ארבע אמות‪ ,‬שאז הוא‬ ‫הראב"ד פירש באופן אחר‪ ,‬שהאדם עומד במקומו ונוטל‬
‫מוציא מרשות לרשות ואפילו לכרמלית אסור‪" .‬על כן‬ ‫חפץ מצד ימינו ונותנו בצד שמאלו‪.‬‬
‫קראתי תגר‪ ,‬על מה שראיתי באיזה קהילות בשבת‪ ,‬שנותנים‬
‫ספר תורה לבית הכנסת והולכים דרך הרחוב בפחות מארבע‬ ‫‪CB˙a¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ 75ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ Ì„‡Ï‬‬‫‪»»¿ 74zÓ‬‬‫‪»À .ÂË 11‬‬
‫אמות‪ ,‬ועושים איסור במה שמוציאים מן הבית לרחוב‪,‬‬ ‫‪LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ôcˆa‬‬
‫‪»ƒ¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« 12‬‬
‫שלזה לא מועילה הושטה" )טורי זהב סימן שמט(‪.‬‬ ‫‪.ÔÈ„„BÓ‬‬
‫‪ƒ¿ 76BlL‬‬ ‫‪∆ ‰n‡e‬‬
‫‪»«¿ .‰f‰‬‬
‫‪∆« ÚaÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ BÏ 13‬‬
‫‪ (86‬ואף שאסור להוליך חפץ יותר ממה שלבעליו מותר‬ ‫‡‪˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« BÏ ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿  ÂÈȇa‬‬
‫‪»» ≈¿ Òp‬‬‫‪»« ‰È‰‬‬‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 14‬‬
‫ללכת‪ ,‬דעת רבינו כרבי יוחנן בן נורי שחפצי הפקר קונים‬ ‫‪‰fL‬‬
‫‡‪∆∆ ,eÓ‬‬‫‪¿» ‰Ïaw‰‬‬
‫‪»»«« ÈtÓe‬‬
‫‡„‪ƒƒ .Ì‬‬‫‪»» Ïk» ÏL‬‬
‫‪∆ ˙BiBÈk‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ƒ ≈¿ 15‬‬
‫שביתה במקומם )ראה להלן בהלכות יום טוב פרק ה הלכה‬ ‫‪ÏËÏËÈ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆  78"ÂÈzÁz‬‬
‫"‪»¿« Lȇƒ eL‬‬
‫‪¿ ‰Bza‬‬
‫‪» « Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 16‬‬
‫י(‪.‬‬
‫‡‪C‬‬
‫‪∆… ˙cÓk‬‬
‫‪«ƒ¿ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ,‰Ê∆ ÚaÓa‬‬
‫‡‪»À¿ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ;‰Ê∆ ÚaÓÏ‬‬
‫‪»À¿ƒ ıeÁ 17‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÚaÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»» BÏ LÈÂ‬‬ ‫‪ƒ .ÁÈ‬‬
‫‪≈¿ 87ÏȇB‰‬‬ ‫‪.ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ LÈ≈ „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ Ba ,ÂÈÏ‚Â‬‬
‫‪»¿«¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ËLÙiLk‬‬
‫‡„‪… ¿ƒ∆ ¿ Ì‬‬ ‫‪»» 18‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÏËÏËÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‡ˆÓ‬‬‫‡‪»¿ƒ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫‪ (74‬ראה להלן פרק י"ג הלכה י‪ (75 .‬משנה במסכת‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ˙Bn‡« LÓÁ‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ ÚaÓ‬‬
‫‪»À¿ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ BBÒÎÏ‬‬
‫‪¿«¬ C‡a‬‬
‫¿ …∆‬ ‫עירובין דף צח עמוד ב "ומטלטל ברשות הרבים ‪ -‬ובלבד‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ÈÚn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ .88‰n‬‬‫‪»« ÈLÓÁ‬‬
‫‪≈ ¿À‬‬ ‫שלא יוציא חוץ מארבע אמות"‪ ,‬הרי שמותר לטלטל ברשות‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ˙Bn‡« LÓÁÏ‬‬ ‫‪≈»¿ ıeÁ ÈÚiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪»« ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫הרבים בתוך ארבע אמות )וכן נראה במסכת שבת דף ח‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ :eÓ‡L‬‬
‫‪¿«»∆ ÌB˜Ó» ÏÎÂ‬‬‫‡‪»¿ .90‰n‬‬‫‪»« ÈLÓÁ‬‬
‫‪≈ ¿À‬‬ ‫עמוד א(‪ .‬ואילו להוציא חוץ מארבע אמות על ידי טלטול‬
‫פחות פחות מארבע אמות לא התירו אלא במי שהחשיך‬
‫‪37‬‬ ‫‪‡e‰  iÁ‬‬
‫‡‪»« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ÈÚn‰‬‬
‫‡‪ƒ¬«« :B‡ ,Úa‬‬‫¿‪«¿« ÛBÒÏ‬‬ ‫)להלן פרק כ הלכה ז(‪ .‬ועיין ראב"ד ומגיד משנה באורח‬
‫‪38‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ; BÙBÒ „Ú« ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪91‬‬ ‫‪«¿« ÏL‬‬‫‪∆ ÔBÒÎχ‰‬‬
‫‪¿«¬» ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ‬‬ ‫חיים סימן שמט סעיף קטן א‪ (76 .‬ואם היה האיש הזה‬
‫‪39‬‬ ‫‪.eËt»  ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙BÁt» ÈÚ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫ארוך ביותר‪ ,‬ד' אמותיו גדולות משל שאר בני אדם‪.‬‬
‫‪) (87‬מסכת עירובין דף נא עמוד א(‪ (88 .‬לפי הכלל "כל‬ ‫‪ (77‬אמה בת שישה טפחים‪ ,‬כמבואר להלן פרק י"ז הלכה‬
‫אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא" )כל אמה‬ ‫ל"ו‪) (78 .‬מסכת עירובין דף מח עמוד א ובמכילתא(‬
‫בריבועה ‪ -‬היא אמה ושתי חמישיות באלכסונה ‪ -‬מסכת‬ ‫ישיבת כל איש ביום השבת תהיה כשיעור "תחתיו" ‪ -‬אורך‬
‫עירובין דף נז עמוד א(‪ (89 .‬אבל איסור יש אף בפחות‬ ‫כל גופו שהוא שלוש אמות‪ ,‬ועוד אמה כדי לפשוט ידיו‬
‫מזה‪ (90 .‬ויש מהראשונים הסוברים כשהוא מעביר ד'‬ ‫ורגליו‪ ,‬ובשיעור זה יכול אדם לטלטל חפצים ממקום‬
‫אמות כנגד פניו‪ ,‬חייב אף בד' אמות בלבד‪ (91 .‬היינו‪,‬‬ ‫למקום )אורח חיים סימן שמט(‪.‬‬
‫שההנחה תהיה מחוץ לשיעור זה‪ ,‬אבל אם מקצת החפץ‬ ‫‪CB˙Ï¿ ‰Ê∆ ÏL‬‬
‫‡‪∆ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« ˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪ƒ«¿ 79eȉ» .ÊË‬‬
‫‪»¿ƒ ,80ÌÈL‬‬ ‫‪19‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בנק‬
‫‪         ‬‬
‫מפני זה נחשוב אותה כאילו היא במקום שיש בו ד' על ד'‪.‬‬ ‫מונח בתוך שיעור זה פטור‪ ,‬שהרי לא העביר החפץ ארבע‬
‫ולפיכך מי שנותן ביד האדם‪ ,‬כאילו הניחו בארץ במקום‬ ‫אמות הן ואלכסונן בשלימות‪ ,‬כמבואר בהלכה יא‪.‬‬
‫שאותו אדם עומד עליו" )בפירוש המשניות שם(‪ (9 .‬שבת‬
‫ב‪ ,‬א‪" :‬פשט העני )העומד ברשות הרבים( את ידו )שיש בה‬
‫‪ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ ˜BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ :˙BcÓƒ LÏL‬‬ ‫‪»¿ƒ .ËÈ‬‬
‫‪» Ô‡k» ‡ˆÓ‬‬ ‫‪1‬‬

‫חפץ( לפנים )לרשות היחיד(‪ ,‬ונתן לתוך ידו של בעל הבית‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« ÌB˜Óa‬‬‫‪»¿ BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ ‰Ê∆ ÌB˜nÓ‬‬ ‫‪»ƒ ÌÈa‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬‫≈¿‬ ‫‪2‬‬
‫)העומד ברשות היחיד(‪ ,‬או שנטל מתוכה והוציא‪ ,‬העני‬ ‫‪„Ú« ˙BÓB˜n‰‬‬
‫‪¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ :ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫חייב"‪.‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙È‬‬
‫‪≈» Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ;zÓ‬‬‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ˙Bn‡« Úa‬‬
‫«¿«‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ,˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‡‪≈ ¿ ÏÎB‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‚‪»» .‬‬ ‫‪ÈLÓÁ‬‬
‫‪≈ ¿À ‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ˙Bn‡« LÓÁ‬‬ ‫‪≈» CB˙a¿ Ô‰≈ ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫«‡‪ƒ«¬« ,˙Bn‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;iÁ‬‬‫‪»«  ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ ÂÈÙaL‬‬
‫‪ƒ¿∆ Ï·‰‬‬
‫‪∆… » ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ˙Bn‡« LÓÁ‬‬ ‫‪≈» Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ;92eËt»  ‰n‬‬‫«»‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‡‪ƒ « « ,‰Úa‬‬ ‫‪»»¿« ÌB˜Ó¿ ÂÈtƒ dÓÈNÓ‬‬
‫‪» ƒ ¿ BzLÁnL‬‬
‫‪‬‬ ‫∆«¬ «¿‬ ‫‪ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰ÂLa‬‬
‫‡‪∆» ¿ ‰n‬‬
‫‪»« ÈLÓÁ‬‬
‫‪≈ ¿À‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪„ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰L‬‬‫‪»»∆ ÈÓƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔȇȈBn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬‫∆…‬ ‫‪.ÚaÓ‬‬
‫‪»À¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ BBÒÎχÏ‬‬
‫‪¿«¬« ıeÁ ıÙÁ‰‬‬‫«≈∆‬ ‫‪8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˜˜‬‬
‫‪«» B‡ ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÔÈzL‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ el‡≈ ˙BiL‬‬‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙Á‡a‬‬
‫¿««‬ ‫‪ (92‬אבל אסור‪ ,‬ומקורו ממה שאמרו )מסכת עירובין דף נא‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÁÈp‰Â‬‬
‫‪« ƒƒ¿ BÊ ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ ˜Ú‬‬‫‪«» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;iÁ‬‬
‫‪»«  ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫עמוד א(‪" :‬המעביר ארבע אמות אינו חייב עד שמעביר הן‬
‫‪28‬‬ ‫‪˜Ú‬‬
‫‪«» el‡k‬‬‫‪ƒ¿ B˙B‡ ‰NBÚ‬‬ ‫‪» BzLÁÓe‬‬
‫‪¿« ¬« ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫ואלכסונן" הרי ש"אינו חייב" אבל אסור לעשות כן‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÈÙe‬‬
‫‪ƒ ,BÊ ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‡‪»» .‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÌB˜Ó¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫≈«‬ ‫ובמסכת עירובין דף צח עמוד ב ומסכת שבת דף ח עמוד‬
‫‪30‬‬ ‫‪.eËt»  da» ÔÈzL‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ ‰n‬‬
‫«»‬ ‫א נראה שמותר אף לכתחילה לטלטל בפחות מארבע אמות‬
‫)ראה למעלה הלכה טו( ועל כורחך שיש חילוק בין פחות‬
‫‪ (10‬שבת קב‪ ,‬א‪" (11 .‬שצריך לאכלה בהליכתו‪ ,‬והחשיב‬ ‫מארבע לבין יותר מארבע בתוך חמש ושלושה חומשים‬
‫להוצאה זו שבפיו" )רש"י(‪ (12 .‬משנה‪ ,‬עירובין צח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫)ועיין מגיד משנה וב"ח סימן שמט(‪.‬‬
‫‪ (13‬עירובין צט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪B„È» ËLÙe‬‬
‫‪« » ,˙BiL‬‬‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙Á‡a‬‬‫‪««¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫„‪»» .‬‬ ‫‪ (1‬לבאר איכות ההוצאה ואיכות תולדותיה‪ ,‬המחוייב בהם‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰‡ÏÓ‬‬
‫‚‪»≈¿ ‡n‬‬ ‫‪»À Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« ÌMÓ‬‬
‫‪» ƒ ÏËÂ‬‬
‫‪«»¿ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLÏ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫והפטור‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔÈÁpÓ‬‬
‫‪ƒ»À Ô‰≈ el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ Ôlk‬‬
‫‪»À ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ , iÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«  ԇȈB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ,ÌÈÓ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪ÈÚn‰‬‬
‫‪ƒ¬«« B‡ ,˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬ ‫‪ƒ « Ôȇ≈ .‡ 9‬‬
‫‪¿≈ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒ« Èab‬‬
‫‪ÌÈÓ‬‬ ‫‪≈« ÏÚ« Ûˆ» ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰È‰‬‬ ‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .ı‡‰‬‬
‫«‪∆»» ÏÚ‬‬ ‫‪… ¬«∆ „Ú« ,iÁ‬‬
‫‪˜ÚiL‬‬ ‫‪»« ,˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ 10‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙Bt‰‬‬‫‪≈« ÔÓƒ Á˜ÏÂ‬‬
‫‪«»¿ B„È» ËLÙe‬‬
‫‪« » ,ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« CB˙a¿ ˙BÙe‬‬
‫≈‬ ‫‪ÏÚ« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¿« Ba LiL‬‬‫‪≈∆ ÌB˜Ó» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ 11‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ˙Bt‰‬‬ ‫‪≈« eÁ» ‡Ï‬‬ ‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;eËt»  ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Ó» Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« ÁÈpÈÂ‬‬
‫‪« ƒ«¿ ˙È‬‬
‫‪≈» B‡ ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« 12‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪.‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÌB˜Ó¿ Èab‬‬ ‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ˜Ú‬‬ ‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,ı‡‰‬‬
‫»»∆‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪Èt‬‬
‫ˆ‪≈¿ ÏÚ« ÔÈÙ‬‬‫‪ƒ» ˙Bt‰‬‬‫‪≈« eȉ» ̇ƒ ,ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . eËt» ‡e‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ,̇ȈB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÌÈn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪ (2‬שבת ד‪ ,‬א‪ (3 .‬יגביה‪" (4 .‬כי מה שהוא פחות מזה‬
‫‪40‬‬ ‫‪ B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÓM‰‬‬‫‪∆∆ « ÔÓƒ ËϘÂ‬‬‫‪«»¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬
‫»ˆ‪≈¿ ÏÚ« Û‬‬ ‫השיעור לא יניחו בו‪ ,‬כי החפצים המונחים לא יתקיימו‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫»‪.eËt‬‬ ‫אלא אם יהיו אותם החפצים הדקים" )רבינו בפירוש‬
‫המשניות שבת פ"א(‪ ,‬וב'תוספות' כתבו בשם רבינו תם‪,‬‬
‫‪ (14‬שבת ה‪ ,‬ב‪ (15 .‬אף שהמים שנטל בידו לא היו במצב‬ ‫שאין רגילות להניח החפץ בפחות מארבעה )ואין עקירה רק‬
‫של מנוחה אלא זורמים )רש"י(‪ (16 .‬בגמרא שם‪ ,‬הסתפקו‬ ‫אם הגביהו ממקום הנחה(‪ (5 .‬שיעורו המדויק‪ ,‬ראה להלן‬
‫אם אנו הולכים אחרי הפרי הנח בתוך הכלי‪ ,‬או שאנו‬ ‫פי"ז הל"ו‪ (6 .‬ודעת הר"ן שזה דוקא ברשות הרבים או‬
‫הולכים אחרי הכלי שאינו נח ‪ -‬והעלו בתיקו‪ ,‬ולכן פסק‬ ‫ברשות היחיד והחפץ נעקר על ידי אדם‪ ,‬אבל אם החפץ‬
‫רבינו שפטור מספק )מגידֿמשנה(‪ (17 .‬בנוסח אחר‪ :‬על‬ ‫הוא ברשות היחיד עצמה כגון בקנה נעוץ ברשות היחיד‪,‬‬
‫גבי הכלי )כ"י התימנים(‪ (18 .‬כי בזה לא היה שום ספק‪,‬‬ ‫אין צורך במקום ארבעה אלא אפילו על גבי משהו‪.‬‬
‫שהפירות הצפים על גבי מים יחשבו כמונחים‪ ,‬ש"אמר‬
‫רבא‪ ,‬אגוז על גבי מים‪ ,‬לאו היינו )אין זו( הנחתו"‪.‬‬
‫‡‪.‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‡k‬‬
‫‪»»¿«¿ BÏ ‰eLÁ‬‬‫‡„‪» ¬ Ì‬‬ ‫‪∆ B„È» . 14‬‬
‫‪»» ÏL‬‬
‫‪" (19‬שצריכה להיות הנחה על יסוד העפר דוקא שהוא‬ ‫‪BÊ ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ „ÓBÚ‰‬‬
‫‡„‪≈ » Ì‬‬ ‫‪»» „iÓ‬‬
‫‪«ƒ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ˜Ú‬‬‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ 15‬‬
‫גושי‪ ,‬ולא על יסוד המים שהוא נוזל" )הרש"ש(‪.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ „ÓBÚ‰‬‬
‫‡‪≈ » Á‬‬ ‫‡„‪≈« Ì‬‬‫‪»» „Èa‬‬
‫‪«¿ BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ 16‬‬
‫‪ËLÙe‬‬
‫‪ (20‬שבת ה‪ ,‬ב‪ .‬כרבנן דרבי יוחנן בן נורי‪.‬‬‫‪« » ,el‡≈ ˙BiL‬‬
‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙Á‡a‬‬
‫‪««¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 17‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»« ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « ÔȇL‬‬‫‡‪≈∆ ,eÓ‬‬
‫‪¿«» k‬‬‫‪»¿ .‰‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫»‬‫»‬ ‫‪„iÓ‬‬
‫«‬‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪‰pnÓ‬‬
‫»‬‫∆‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ıÙÁ‰‬‬
‫∆‬ ‫≈‬ ‫«‬ ‫‪˜ÚÂ‬‬
‫«‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪,‰iL‬‬
‫»‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪B„È‬‬
‫‪» 18‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ B‡ ,ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˜Ú‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÁÈpÈÂ‬‬ ‫‪… ¬«∆ „Ú« ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪« ƒ«¿ ˜ÚiL‬‬ ‫‪ƒ « «¿ .iÁ‬‬ ‫‡‪»«  ÂÈÏ‬‬‫‪»≈ B„È» ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ,da» „ÓBÚ‰‬‬
‫‪≈ » 19‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙Á‡a‬‬
‫‪««¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰L‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .eËt»  ˜Ú‬‬ ‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪ƒ ,Ba „ÓBÚ‬‬ ‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪»¿ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ 20‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪,B„Èa‬‬
‫‪»¿ ıÙÁÂ‬‬
‫‪∆≈¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ B„È» ËLÙe‬‬
‫‪« » ,˙BiL‬‬
‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ‬‬ ‫‪.ı‡a‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫»‬ ‫‪ÁpÓk‬‬
‫»‬‫‪À‬‬ ‫¿‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫≈‬‫¬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪‡e‰Â‬‬‫¿‬ ‫‪21‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ ,ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ B„ÈÏ‬‬
‫‡‪»¿ Á‬‬
‫‪≈« Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ;epnÓ‬‬
‫‡‪∆ƒ Á‬‬‫‪≈« BÏËe‬‬
‫‪ (7‬שבת ה‪ ,‬א‪" (8 .‬לפי שיד האדם יניחו בה החפצים ¿»‬
‫‪47‬‬ ‫‪.ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ˜Ú‬‬
‫‪«» ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,ÌÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ ̉ÈL‬‬
‫‡‪∆ ≈¿  ÂÈÏ‬‬
‫הגדולים‪ ,‬ומה שיש בה מתכונת הקיבוץ והפישוט והאחיזה‪»≈ B„È» .‬‬
 ‫גנק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫שלימה‪ ,‬ואינו דומה לידו )הפשוטה לפנים וגופו לחוץ‪ ,‬ונתן‬ ‫‪ (21‬שבת ב‪ ,‬א‪" :‬פשט העני )העומד ברשות הרבים( את ידו‬
‫בעל הבית לתוכה שפטר בו אף לעני שהוציאה לחוץ(‪ ,‬מאי‬ ‫)ובה חפץ( לפנים )לרשות היחיד(‪ ,‬ונטל בעל הבית מתוכה‬
‫טעמא )מה טעם?( ידו לא נייח )לא נחה ‪ -‬הלכך כי הוציאה‬ ‫‪ -‬שניהם פטורים"‪" (22 .‬כי העיקר אצלנו‪ :‬כשהתחיל אדם‬
‫לא עקר שום דבר‪ ,‬ואין דרך הוצאה בלא עקירה והנחה(‪.‬‬ ‫מלאכה בשבת ולא גמר אותה‪ ,‬ובא אדם אחר וגמר אותה‬
‫אבל גופו נייח" )על גבי קרקע‪ ,‬וזוהי עקירה(‪ (30 .‬שבת‬ ‫מלאכה‪ ,‬שניהם פטורים‪ ,‬לפי שהמלאכה נגמרת על ידי‬
‫ה‪ ,‬ב‪ (31 .‬שאין זו עמידה )רש"י(‪.‬‬ ‫שניהם‪ ,‬ולא עשה אחד מהם מלאכה גמורה‪ ,‬וזה מה‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ da» ıÂ‬‬
‫‪»¿ BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« B˙ÏÈÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‰˙ȉL‬‬ ‫‪≈¿ .Ë‬‬
‫‪»¿»∆ ÈÓƒ ÔÎÂ‬‬ ‫שאמרה הגמרא‪" :‬יחיד ועשה אותה חייב‪ ,‬שנים שעשאוה‬
‫פטורים"‪ ,‬והרמיזה על זה מאמר ה'ֿיתברך‪" :‬בעשותה" ‪-‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ı» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .„ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ „Ú« iÁ‬‬‫»‪»« Bȇ≈ ,ÌBi‰« Ïk‬‬ ‫העושה את כולה ולא העושה מקצתה" )רבינו בפירוש‬
‫‪23‬‬ ‫‪˜BÚk‬‬
‫‪≈ ¿ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ËÚÓ‬‬ ‫‪«¿ ËÚÓ‬‬
‫‪«¿ Cω‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫»‪»¬ ;da‬‬ ‫המשניות שם(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÌBi‰« ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» L„wL‬‬‫‪«»∆ ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .eÒ‡Â‬‬‫‪»¿ ,ÁÈpÓe‬‬
‫«‪« ƒ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪d˜BÊÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ B˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« da» ı»  BÙ˙k‬‬ ‫‪» ƒ¬« ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« B˙ÏÈÁÂ‬‬ ‫‪»¿«¿ B„È» ‰˙ȉLk‬‬
‫‡‪»¿»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .Â‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪.„È» Á‡Ïk‬‬

‫‪««¿ƒ ÌL‬‬ ‫»‬ ‫‪ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» CeÓÒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ CB˙a¿ B„È» ‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» Ï‬‬
‫‪»¬ , ‰LÏMÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ı‡a‬‬
‫‪∆»» ÁÈp‰L‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (32‬שבת קנג‪ ,‬ב‪ (33 .‬אבל מדרבנן אינו חייב‪ ,‬שהרי אף‬
‫אם עמד כדי לתקן משאו פטור עד שיעמוד לנוח‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪ (23‬שפטור אם נטל אחר מידו חפץ שהכניס לרשות אחרת‪.‬‬
‫בהלכה ח'‪ (34 .‬שלא בדרך זריקה‪ ,‬כגון מכתפיו ולאחוריו‬ ‫‪ (24‬אף שנכנסה ידו לרשות השניה והכניס את החפץ‪ ,‬אבל‬
‫)רש"י( שהוא פטור )פי"ב הי"ג(‪ ,‬אבל אם הניחה כדרך‬ ‫לא נעשתה הנחה‪ (25 .‬שבת צב‪ ,‬א‪ .‬חפץ הנמצא פחות‬
‫הנחה חייב‪ ,‬שאיֿאפשר שלא עמד קצת מבחוץ‪ ,‬ואם כן‬ ‫משלשה טפחים לארץ‪ ,‬כמונח בארץ דומה‪.‬‬
‫‪ËLÙe‬‬
‫עשה עקירה והנחה )גמרא‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪« » ,el‡≈ ˙BiL‬‬ ‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙Á‡a‬‬ ‫‪««¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» .Ê‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙BÁt» Ba CωÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ˜Ú‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«» .È‬‬ ‫‪„ÓBÚ‰‬‬
‫≈‬ ‫»‬ ‫‪‰Ê‬‬
‫∆‬ ‫‪„iÓ‬‬
‫«‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪ıÙÁ‬‬
‫∆‬‫≈‬ ‫‪ÏËÂ‬‬
‫«‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪,‰iL‬‬
‫»‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪˙eLÓ‬‬‫¿‬‫≈‬ ‫‪„È‬‬‫»‬ ‫‪BÁ‬‬
‫¬≈‬ ‫‪5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙BÁt» CωÂ‬‬‫‪«»¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,„ÓÚÂ‬‬ ‫‪«¿«≈ ,Bψ‡Ó‬‬
‫‪«»¿ ˙Bn‡« Úa‡Ó‬‬ ‫‪¿∆≈ ıÙÁ‬‬‫‪∆≈ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‡ˆ‪ƒ ∆ B‡ ;BÏ‬‬ ‫‪¿∆ BÒÈΉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ,BÊ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰na‬‬
‫‡‪∆« . eËt»  BlkÀ ÌBi‰« Ïk» elÙ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¬ ,„ÓÚÂ‬‬
‫«‡‪«»¿ ˙Bn‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ÌeÏk‬‬ ‫¿‬ ‫»‬
‫‪‰NÚ‬‬ ‫»‬ ‫…‬
‫‪‡Ï‬‬ ‫≈‬
‫‪„ÓBÚ‰‬‬‫»‬ ‫∆‬
‫‪‰Ê‬‬ ‫‪‬‬ ‫≈‬
‫‪„ÓBÚ‰‬‬‫»‬ ‫∆‬
‫‪‰Ê‬‬ ‫«‬‫¿‬
‫‪„Èa‬‬ ‫«‬ ‫‪ƒ‬‬‫‪ƒ‬‬
‫‪ÁÈp‰Â‬‬‫¿‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ „ÓÚ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÁeÏ‬‬
‫‪« » „ÓÚLa‬‬
‫‡‪«»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫≈‬ ‫¬‬ ‫∆‬ ‫‪,iÁ‬‬
‫»‬‫«‬ ‫‪BÁÂ‬‬
‫≈‬ ‫¬‬‫«‬ ‫‪;B„iÓ‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÏË‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫‡‪B‬‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪B„Èa‬‬ ‫«‬‫»‬
‫‪Ô˙‬‬ ‫≈‬‫¬‬
‫‪È‰L‬‬‫∆‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ „ÓÚiLÎe‬‬
‫‪… ¬«∆ ¿ ,Cl‰Ók‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  B‡NÓ‬‬‫«»‬ ‫‪.ÁÈp‰Â‬‬
‫‪« ƒƒ¿ ˜Ú‬‬‫»«‬ ‫‪9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪« Úa‡Ï‬‬
‫‡‪˙Bn‬‬ ‫‪«¿«¿ ıeÁ „ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ ,‡e‰Â» .iÁ‬‬
‫‪ (26‬שבת ב‪ ,‬א‪ (27 .‬במשנה אמרו‪ :‬פטור‪ ,‬ואף שבכל «‡‪»«  ˙Bn‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‡e‰ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬  B‡NÓ‬‬ ‫‪» « Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ „ÓÚÈ‬‬
‫‡‪… ¬« ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÁeÏ‬‬
‫מקום שנאמר בדיני שבת "פטור"‪ ,‬הכוונה פטור מעונש אבל » «‬
‫‪34‬‬ ‫‪Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ ÁeÏ‬‬
‫‪« » „ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ „Ú« iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .Cl‰Ók‬‬
‫אסור מדרבנן לעשות כן )למעלה פ"א ה"ג(‪ ,‬כאן פטור ‪≈«¿ƒ‬‬
‫‪35‬‬ ‫«‡‪.˙Bn‬‬ ‫ומותר כיון שאיננו עושה כלום‪ ,‬אלא חבירו עשה את כל‬
‫המלאכה ‪ -‬העקירה וההנחה )שבת ג‪ ;(.‬אולם מכלֿמקום‬
‫‪ (37‬כמו‬ ‫‪ (35‬שבת ה‪ ,‬ב‪ (36 .‬ראה למעלה פי"ב הט"ו‪.‬‬ ‫אסור לעשות כן‪ ,‬משום "לפני עור לא תתן מכשול" )ויקרא‬
‫בהלכה ח' במוציא מרשות לרשות‪.‬‬ ‫יט‪ ,‬יד( "שלאו זה כולל את מי שיעזור לעבירה או יסבב‬
‫‪36‬‬ ‫‪,ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÏÚ« ÁpÓ‬‬
‫‪»À Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÁÓ‬‬‫˜‪«… B‡ ‰‬‬ ‫‪»» .‡È‬‬
‫‪∆» ‰È‰‬‬ ‫אותה‪ ,‬כי הוא יביא את האיש ההוא לעוון‪ ,‬ובעזרתו‬
‫‪37‬‬ ‫‪,ı‡a‬‬
‫‪∆»» ÁpÓ‬‬
‫‪»À ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰ˆw‰‬‬
‫‪∆»« ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,„Á‡‰‬‬
‫‪»∆» ‰ˆw‰‬‬
‫‪∆»« dÈa‚‰Â‬‬
‫¿‪« ƒ¿ƒ‬‬ ‫הכשילו" )רבינו ב'ספר המצוות' מל"ת רצט(‪ (28 .‬בנוסח‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰ˆw‰‬‬
‫‪∆»« «dÈa‚‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ BÎÈÏL‰Â‬‬
‫¿‪ƒ¿ ƒ‬‬ ‫אחר‪ :‬שהרי חבירו נתן בידו )כ"י התימנים(‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÈÚ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ „Ú« ,BÊ Cc‬‬‫‪∆∆ ÏÚ« ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ BÎÈÏL‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ı‡a‬‬
‫‪∆»» ÁpÓ‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪BÁ‬‬
‫‪≈¬ Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,el‡≈ ˙BiL‬‬
‫‪À ¿ È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙Á‡a‬‬
‫‪««¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬‫‪»» .Á 10‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ˜Ú‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,eËt»  ÔÈÏÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰nk‬‬
‫‪»« ıÙÁ‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« B˙B‡a¿ ‡ˆÈÂ‬‬‫‪»»¿ , ÂÈab‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ÏÚ« B‡ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ 11‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪Ï«Ú B‚e‬‬
‫‪»¿ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« CLÓ‬‬‫‪« » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ı‡‰‬‬
‫‪∆»» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ BlkÀ‬‬ ‫‪ıÙÁa‬‬
‫‪∆≈¿ BÙeb ˙ȘÚL‬‬
‫‪« ƒ¬∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;iÁ‬‬
‫‪»«  ÌL‬‬ ‫‪» „ÓÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ 12‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪,iÁ‬‬
‫‡‪»«  Úa‬‬ ‫‡‪«¿« ÛBÒÏ¿ Úa‬‬ ‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ı‡‰‬‬ ‫»»∆‬ ‫‪B˙„ÈÓÚÂ‬‬
‫‪» ƒ¬« ,˙eL¿ d˙B‡Ó‬‬
‫‪» ≈ ıÙÁ‬‬ ‫‪∆≈ ˙ȘÚk‬‬
‫‪« ƒ¬«  ÂÈÏÚL‬‬
‫‪»»∆ 13‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.‡e‰ ˜BÚ‬‬
‫‪≈ ÏbÏ‚Ó‰L‬‬
‫∆«¿«¿≈‬ ‫‪.da» „ÓÚL‬‬
‫‪«»∆ Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«« ıÙÁ‰‬‬‫‪∆≈« ˙Áp‰k‬‬
‫‪«»«¿  ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« B˙B‡a¿ 14‬‬
‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÂÈab‬‬
‫‪»« ÏÚ« B‡ B„ÈaL‬‬
‫‪»¿∆ ıÙÁa‬‬
‫‪∆≈« ‡ˆÈ‬‬ ‫‪»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ 15‬‬
‫‪ (38‬שבת ח‪ ,‬ב‪ (39 .‬ואף שזו הדרך להעבירם באופן כזה‬
‫מפני שאינם קלים למשא‪ ,‬מכלֿמקום פטור )'תוספות'(‪.‬‬ ‫‪,B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‡e‰Â¿ ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÊÁ‬‬‫‡‪«» ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ „ÓÚ‬‬‫‪«» 16‬‬
‫‪ (40‬שבת צא‪ ,‬ב‪ (41 .‬בנוסח אחר‪" :‬שהמגרר" )'מעשה‬ ‫‪ ÌBi‰« ‡ˆiL‬‬
‫‪»»∆ „Ú« BlkÀ ÌBi‰« Ïk» ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ‡ˆÈ‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ 17‬‬
‫רוקח'(‪ (42 .‬ומגלגל חבית חייב שהוא כמגרר‪ ,‬אבל מגלגל‬ ‫‪Ôw˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ „ÓÚ‬‬‫‪«» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ˜ÚL‬‬
‫‪«»∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,eËt» 18‬‬
‫תיבה מרובעת פטור‪ ,‬שאי אפשר שלא תהא נחה קצת‬ ‫‪„ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ „Ú« , eËt» ‡e‰ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«¬  ÂÈÏÚL‬‬
‫‪»»∆ ÈB‡Nn‰‬‬ ‫‪«« 19‬‬
‫)'תוספות'(‪.‬‬ ‫‪.ÁeÏ‬‬
‫» «‬ ‫‪20‬‬
‫‡‪44 ,˙Á‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪˙ÈÂÊa‬‬
‫‪ƒ»¿ BÁÈp‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ BÊ ˙ÈÂfÓ‬‬
‫‪ƒ»ƒ ıÙÁ‰‬‬ ‫‪ (29‬שבת ג‪ ,‬א‪" :‬הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאם ‪«» .È‬‬
‫‪∆≈« ˜Ú‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪Cca‬‬
‫‪∆∆« CÏÓÂ‬‬
‫‪‬‬‫‪«¿ƒ¿ ,˙zn‰‬‬
‫‪∆∆À« ‰ȘÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‰Șډ‬‬
‫‪» ƒ¬» BÊ ˙‡ˆÓpL‬‬
‫לחוץ‪ ,‬אמר רבי‪ :‬חייב‪ ,‬שעקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו ∆‪≈¿ƒ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;eËt»  ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eLÏ‬‬
‫‪¿ƒ B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫הוא‪ ,‬ועשה הוא בעצמו עקירה והנחה שהיא מלאכה ¿ ‪ƒ‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דנק‬
‫‪         ‬‬
‫אחד דמי וחייב‪ ,‬או כשני בני אדם דמי ופטור? )כלומר‪:‬‬ ‫‪‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‰Áp‰‬‬
‫‪»»« Ô‡k» ˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ,CÎÏ‬‬
‫‪»¿ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰ȘÚ‬‬ ‫¬‪» ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫כיון שחטפו בהילוכו‪ ,‬ולא הניח את החפץ להגיע למקומו‪,‬‬ ‫‪‡e‰Lk‬‬
‫‪∆ ¿ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÏÚ« BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ ıÙÁ‬‬
‫‪∆≈ ˜BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÔÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .‰ȘÚ‬‬
‫¬‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫כאילו קיבלו אדם אחר הוא ופטור‪ ,‬או מכיון שהוא עשה‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ BÏË‬‬
‫‪»¿ „ÓÚÏ‬‬
‫‪… ¬« BÁ‬‬
‫‪≈¬ ‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ˙Úe‬‬
‫‪≈¿ ,Cl‰Ó‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪3‬‬
‫עקירה והנחה ‪ -‬כאדם אחד הוא וחייב(‪ .‬בפירוש רבינו‬
‫חננאל‪ ,‬מובא נוסח אחר‪" :‬כשני בני אדם דמי וחייב ‪ -‬כאילו‬
‫‪‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‰ȘÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ Ô‡k» LÈ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  BÁ‬‬
‫¬≈‬ ‫‪4‬‬

‫עמד חבירו במקומו וקיבל‪ ,‬כך גם אם קיבלה בעצמו ‪ -‬או‬ ‫‪.‰Áp‰‬‬

‫«»»‬ ‫‪5‬‬
‫כאדם אחד הוא ופטור ‪ -‬שהוא כנותן מימינו לשמאלו‬ ‫‪ (43‬שבת ה‪ ,‬ב‪ (44 .‬באותה רשות היחיד‪ (45 .‬חזר‬
‫שאףֿעלֿפי שהעבירה ארבע אמות פטור"‪ :‬הבעיה לא‬ ‫מדעתו הראשונה‪ (46 .‬לרשות הרבים‪" (47 .‬שלא היתה‬
‫נפשטה ונשארה ב"תיקו" ופסק רבינו שפטור‪ ,‬כי כך דרכו‬ ‫עקירה בכוונה להוציאן בחוץ במקום חיוב‪ ,‬אלא לזוית‬
‫לפסוק בספיקות )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫שאין בה חיוב" )רבינו חננאל(‪ (48 .‬שבת קנג‪ ,‬ב‪" :‬אמר‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙eLe‬‬‫‪¿ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬ ‫‪≈ « .ÊË‬‬
‫‪¿≈ ˜Bf‰‬‬ ‫רב פפא‪ ,‬כל שבגופו חייב חטאת )אילו עשה בעצמו‬
‫המלאכה חייב עליה(‪ ,‬בחבירו )אם עשה המלאכה עם חבירו‬
‫‪23‬‬ ‫‪ȇa‬‬
‫‪ƒ¬« ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÚL‬‬ ‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÚˆÓ‡a‬‬ ‫‪«¿∆» ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫ביחד( ‪ -‬פטור אבל אסור"‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ ,‡e‰Â» . eËt»  ÌÈa‰‬‬
‫‪‬‬ ‫¿‪ƒ«» ˙eL‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪» ¿ ƒ ˙BÁÙa‬‬
‫‪‰LÏMÓ‬‬ ‫‪»¿ Ú‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ B‡ ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ıÙÁ‬‬ ‫‪≈ « .‚È 6‬‬
‫‪∆≈ ˜Bf‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˜ÚpL‬‬
‫‡‪«¡∆∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,e‰MÓ‬‬ ‫‪∆ « Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« ÁÂ‬‬
‫‪»¿ ,ı‡Ï‬‬
‫»‪∆»» CeÓÒ‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫˜‪≈« BËÏ‬‬
‫‪»¿ ÁeiL‬‬
‫‪« »∆ Ì„˜Â‬‬
‫‪∆… ¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ Úa‬‬
‫‪«¿« ÛBÒÏ¿ 7‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ ıÙÁ‰‬‬ ‫‪∆≈« ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÏbÏb˙‬‬
‫‡‪≈¿«¿ƒ B‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eËt»  ÛN‬‬
‫‪«¿ƒ B‡ ,Ïk‬‬
‫˜‪∆∆ BËÏ‬‬
‫‪»¿ B‡ ,B„Èa‬‬
‫‪»¿ 8‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙eLa‬‬‫‪¿ƒ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‡LpL‬‬‫‪«¿ƒ∆ ÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  ˙Á‬‬
‫‪∆∆« „ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .dÏ» Ôek˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ‰Áp‰‬‬
‫‪»»« BÊ 9‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‪»« CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  CÎÏ‬‬
‫‪»¿ ‰˜ÈÊ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .eËt»  ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLe‬‬ ‫‪¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ (50‬אפילו תוך ארבע אמות‪.‬‬ ‫‪ (49‬שבת קב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÚ« ÁÂ‬‬
‫‪»¿ ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» CeÓÒ» ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁÙa‬‬ ‫‪»¿ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« Ú‬‬
‫»«‬ ‫‪ (51‬שנעקר אחר ממקומו וקיבלה )רש"י(‪ ,‬שאם האחר עומד‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÏbÏb˙Â‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ ÊÁL‬‬
‫‡‪«»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,e‰MÓ‬‬ ‫‪∆ « Èab‬‬
‫«≈‬ ‫במקומו וקיבלה‪ ,‬חייב הזורק שעשה מלאכה שלמה‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙eLa‬‬‫‪¿ƒ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‡LpL‬‬‫‪«¿ƒ∆ ÈÓk‬‬‫‪ƒ¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫כמבואר בהלכה טו‪ (52 .‬שינוח בפי כלב או בפי כבשן‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»« CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,„ÈÁi‰‬‬‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪ (53‬ואף שצריך לנוח על גבי מקום ארבעה‪ ,‬כמבואר בהלכה‬
‫א'‪ ,‬כאן "מחשבתו עושה אותו למקום"‪ ,‬ונחשב כאילו היה‬
‫‪ (60‬משנה‪ ,‬שבת צו‪ ,‬א‪ (61 .‬בתוך עשרה טפחים‪ ,‬כי‬ ‫מקום ארבעה‪.‬‬
‫למעלה מזה פטור אף לרבי עקיבא )להלן הערה הבאה(‬
‫שאינו אלא "מקום פטור" כמבואר להלן פי"ד ה"ז‪.‬‬ ‫‪ÏÁa‬‬
‫‪∆∆¿ eL˜» ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,˙eLÏ‬‬
‫‪¿ƒ ˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ ıÙÁ‬‬ ‫‪≈ « .„È 11‬‬
‫‪∆≈ ˜Bf‰‬‬
‫‪ (62‬לדעת רבי עקיבא חייב‪ ,‬משום "קלוטה כמי )כמו(‬ ‫‡ˆ‪;eËt»  BÏ‬‬
‫‪¿∆ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« CLÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» ̇ƒ ,B„Èa‬‬
‫‪»¿ B„‚‡Â‬‬
‫‪»¬¿ 12‬‬
‫שהונחה דמיא )דומה(" ‪ -‬חפץ שנקלט באויר נחשב כאילו‬ ‫‪˜ÚL‬‬
‫‪«»∆ ÈÓk‬‬‫‪ƒ¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‚‪»¿ƒ¿ ,‰eÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰Áp‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« Ô‡k» Ôȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ 13‬‬
‫נח שם‪ ,‬ואם כן עשה עקירה ברשות היחיד והנחה ברשות‬ ‫‪.ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪14‬‬
‫הרבים‪ ,‬ושוב עקירה ברשות הרבים והנחה ברשות היחיד‪,‬‬
‫ולפי זה חייב שתים‪ .‬אבל רבינו פסק כחכמים החולקים על‬ ‫‪ (55‬אבל עקירה יש כאן )ראה לחםֿ‬ ‫‪ (54‬שבת קב‪ ,‬א‪.‬‬
‫רבי עקיבא ופטור‪ (63 .‬הלכה למשה מסיני‪ ,‬שכל פחות‬ ‫משנה(‪.‬‬
‫‪„ÓÚ‬‬
‫משלושה טפחים – כ'לבוד' )מחובר( אל הקרקע ממש )ראה‬ ‫‪«» ̇ƒ :BÁ‬‬ ‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ B„È» CB˙a¿ ‰ÁÂ‬‬ ‫‪≈ « .ÂË 15‬‬
‫‪»»¿ ˜Bf‰‬‬
‫'ספר המאור' ‪ -‬הוצאת 'ראשונים' בדף לב(‪ (64 .‬בנוסח‬
‫‪˜Ú‬‬
‫‪«» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ , iÁ‬‬‫‪‬‬ ‫‪»« ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ «  dÏa˜Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ BÓB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ BÁ‬‬
‫‪≈¬ 16‬‬
‫אחר‪" :‬לרשות אחרת" )ויניציה(‪ (65 .‬שבת צז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪. eËt»  dÏa˜Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ BÓB˜nÓ‬‬ ‫‪¿ƒ BÁ‬‬‫‪≈¬ ˜Ú‬‬
‫‪«¡∆ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÁÈp‰Â‬‬
‫‪« ƒƒ¿ 17‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÌÚƒ BÊ ÌÈa‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪ƒ¬«« .ÊÈ‬‬
‫‪«¿« ÈÚn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪BÏa˜Â‬‬
‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪ıÙÁ‰‬‬
‫∆‬‫≈‬ ‫«‬ ‫‡‪Á‬‬
‫«‬ ‫«‬ ‫‪BÓˆÚ‬‬
‫¿‬‫«‬ ‫‪˜Bf‰‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫‪ıÂ‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪,˜Ê‬‬
‫‪«» 18‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙Bn‡« Úa‡L‬‬
‫‪«¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;iÁ‬‬‫‪»«  ‰iM‰‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¿ el‡k‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÌÈa‰‬‬ ‫‪ƒ¿ , eËt»  ˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪«¿«¿ ıeÁ B‡ ˙Á‬‬ ‫‪∆∆« ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 19‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪Á» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙BiL‬‬ ‫‪≈¿ ƒ ÁeiL‬‬
‫‪À ¿ ÈzLa‬‬ ‫‚‪« »∆ „Ú« ‰eÓ‬‬ ‫‪» ¿ ‰Áp‰‰‬‬
‫‪»»«« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ .BÏa˜Â‬‬
‫‡‪¿ƒ¿ Á‬‬
‫‪≈« ˜Ú‬‬
‫‪«¡∆ 20‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ıÙÁ‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫‪.‰ȘÚ‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫¬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫«‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪Ba‬‬ ‫‪ÁeÏ‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫‪BÏ‬‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫»‬‫»‬ ‫∆‬ ‫‪ÌB˜na‬‬
‫»‬ ‫«‬ ‫‪ıÙÁ‰‬‬
‫∆‬‫≈‬ ‫‪« 21‬‬
‫‪ (66‬שבת צח‪ ,‬א‪ .‬ושם נשנה הדין בזורק מרשות הרבים‬ ‫‪ (56‬שבת ה‪ ,‬א‪" (57 .‬שאפילו לא נתכוון שתנוח ביד‬
‫לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע ‪ -‬ארבע אמות חייב‪,‬‬ ‫חבירו‪ ,‬מכיון שעלֿידי זריקתו סופה לנוח ביד חבירו העומד‬
‫כי רשויות מצטרפות‪ ,‬ורבינו השווה דין זה למעביר ארבע‬ ‫שם חייב‪ ,‬מפני שידו של אדם חשובה כארבעה על ארבעה‪,‬‬
‫אמות‪ (67 .‬למעלה משלשה טפחים‪ .‬אבל למטה משלשה‬ ‫מהֿשאיןֿכן כשנעקר חבירו וקיבלה‪ ,‬שהיה סופה לנוח‬
‫טפחים ‪ -‬הרי הוא כנח‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ועל ידי עקירתו נחה בידו‪ ,‬הרי זו הנחה אחרת‬
‫שנתחדשה אחר העקירה‪ ,‬ולכן פטור" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙eLe‬‬
‫‪¿ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬
‫‪¿ƒ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬ ‫‪ƒ « .ÁÈ‬‬
‫‪¿≈ ËÈLBn‰‬‬ ‫‪ (58‬הזורק‪ ,‬שלא עשה הנחה רק עקירה‪ ,‬והשני עשה את‬
‫‪40‬‬ ‫‪ȇÓ‬‬
‫‪ƒ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ËÈLB‰‬‬
‫‪ƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« .iÁ‬‬
‫‪»«  ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫ההנחה )רש"י(‪" (59 .‬בעי רבי יוחנן‪ :‬זרק חפץ ונעקר‬
‫‪41‬‬ ‫‪:ÔkLna‬‬
‫‪»¿ ƒ« ÌiÂω‬‬
‫‪ƒƒ¿« ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ÔkL‬‬
‫‪≈∆ .ÌÈa‰‬‬
‫¿‪ƒ«» ˙eL‬‬ ‫ממקומו וחזר וקיבלה‪ ,‬מהו? שני כחות באדם אחד ‪ -‬כאדם‬
 ‫הנק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪eÚLk‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪» ¬« È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,iÁ‬‬
‫‡‪»«  Úa‬‬
‫‪«¿« ÛBÒa¿ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÁÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪˙eLe‬‬
‫‪¿ ,‰Ï‚ÚÏ‬‬
‫‪»»¬« ‰Ï‚ÚÓ‬‬
‫‪»»¬≈ ÌÈLw‰‬‬
‫‪ƒ »¿« ˙‡∆ ÔÈËÈLBÓ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ «Úe„È» c‰L‬‬
‫‪»»«∆ ,BzLÁÓ‬‬
‫‪¿« ¬« ˙ÈNÚÂ‬‬
‫‪≈ ¬«¿ ;‰Î‡Ïn‰‬‬
‫«¿» »‬ ‫‪˙eL¿ ‰Ï‚ÚÂ‬‬
‫‪»»¬« ‰Ï‚Ú‬‬
‫‪»»¬ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,˙BÏ‚Ú‰‬‬
‫‪»¬» ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈa≈ ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÌB˜Ó» Ïk» ÏÚ« ÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ „Ú« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÛBÒÏ¿ «ÚÈbÓ‬‬‫‪ƒ« ıÙÁ‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫‪.‡e‰ „ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪,Úa‬‬
‫‪«¿« ˜ÊÏ‬‬
‫‪…¿ƒ Ôek˙‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ . ‰ÓM‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆… ¿ « ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ ÌB˜Óe‬‬‫»‬ ‫‪ (68‬משנה‪ ,‬שבת צז‪ ,‬א‪ (69 .‬למעלה מעשרה טפחים‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÌB˜Óa‬‬‫‪»¿ ÁpL‬‬
‫‪»∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ;eËt»  ‰ÓL‬‬
‫‪∆… ¿ ÛBÒa¿ ıÙÁ‰‬‬
‫‪∆≈« ÁÂ‬‬
‫¿»‬ ‫מדברי ה'תוספות' )שבת ד‪ (.‬משמע שאין מושיט חייב אלא‬
‫‪23‬‬ ‫‪,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÁezL‬‬
‫‪« »∆ ÔkL‬‬ ‫‪≈∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,Ba ÚzL‬‬
‫‪… ¬«∆ LÁ‬‬‫‪« » ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫למעלה מעשרה‪ ,‬כיון שלא מצאנו במשכן מושיט למטה‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ıÙÁ‰‬‬‫‪∆≈« ÁeiL‬‬
‫‪« »∆ ‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙Úa‬‬‫‪≈¿ LÁ‬‬‫‪« » ̇ƒ‬‬ ‫מעשרה‪ ,‬שעגלות הלויים היו גבוהות עשרה; אבל מדברי‬
‫‪25‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ‰ˆiL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫רבינו "ואפילו למעלה מאויר רשות הרבים"‪ ,‬נראה שכלֿ‬
‫שכן למטה מעשרה שהוא חייב‪ (70 .‬ב'ירושלמי' )שבת‬
‫‪ (79‬שבת צז‪ ,‬ב‪ (80 .‬לפנינו בגמרא )שבת שם(‪" :‬פשיטא‪,‬‬ ‫פי"א ה"ב(‪" :‬רבי אחא בשם רבי מיישא‪ .‬בלבד על ידי שנים‬
‫נתכוין לזרוק שמונה וזרק ארבע‪ ,‬הרי כתב שם משמעון‬ ‫)מושיט חייב‪ ,‬דוקא כששנים מושיטים זה לזה‪ ,‬אבל אחד‬
‫]וחייב חטאת["‪ .‬ולבסוף חזרה בה הגמרא מזה‪ ,‬ומקשה על‬ ‫המושיט ממקום למקום ‪ -‬פטור(‪ ,‬בכל אתר את אמר )בכל‬
‫זה‪" :‬ומדקאמרת הרי כתב שם משמעון‪ ,‬מי דמי )האם זה‬ ‫מקום אתה אומר( שנים שעשו פטורים‪ ,‬והכא את אמר‬
‫דומה?( התם כמה דלא כתיב שם לא מכתיב ליה שמעון‬ ‫)וכאן אתה אומר( שנים שעשו חייבין? ‪ -‬שניי היא )כאן‬
‫)ֿשׁם בכתב שם משמעון‪ ,‬כל כמה שלא יכתוב שם‬ ‫ָ‬ ‫שונה(‪ ,‬שכך היתה עבודת הלויים באוהל מועד )שנים‬
‫איֿאפשר לכתוב שמעון(‪ ,‬הכא כמה דלא זריק ארבע לא‬ ‫מושיטים זה לזה‪ ,‬קרשים על העגלות("‪.‬‬
‫מיזדרקו ליה תמני )ֿ כאן‪ ,‬כל כמה שלא ‪ ‰Á‬בארבעה‬
‫אמות‪ - ,‬האם אי אפשר לזרוק שמונה?(‪ .‬ולפי זה נדחה מה‬ ‫‪˙BiL‬‬
‫‪À ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ eȉLk‬‬
‫‡‪»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .ËÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪4‬‬
‫שאמרו בתחילה‪ ,‬שפשוט הדבר שאם נתכוון לזרוק שמונה‬ ‫‪˙BÎl‰Ó‬‬
‫‪¿«¿ ˙BÏ‚Ú‰L‬‬
‫‪»¬»∆ BÓk¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ C‡a‬‬
‫‪∆… ¿ „ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫וזרק ארבע שחייב‪ - ,‬והמסנקא היא שפטור‪ .‬כן פירשו רבינו‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‡‪≈¿ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬‫‡‪»¬ ;BÊ Á‬‬‫‪«« BÊ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫חננאל ורש"י ו'תוספות' שם‪ .‬אבל דעת הגאונים‪ ,‬שמה‬ ‫‪ËÈLBn‰‬‬
‫‪ƒ « Û‡«  ÌÈa‰‬‬‫ˆ‪ƒ«» ˙eL¿ Èc‬‬
‫‪≈ƒ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙BiL‰‬‬
‫»¿ ‪À‬‬ ‫‪7‬‬
‫שאמרו "מי דמי" ‪" -‬ענינו בלשון שאלה ולא בלשון קושיא‪,‬‬ ‫‪.eËt» dc‚kL‬‬
‫‪»¿∆¿∆ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬
‫‪¿ƒ BÊ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬‫≈¿‬ ‫‪8‬‬
‫וביאורו‪ :‬מה דמיון לשם משמעון וכו' התם כמה דלא כתב‬
‫שם לא כתוב שמעון‪ ,‬והכא נמי כמ]ה[ דלא זריק ארבע לא‬ ‫‪ (71‬משנה‪ ,‬שבת צו‪ ,‬א‪ (72 .‬שחייב המושיט‪ (73 .‬שלא‬
‫זריק תמני" )'מאירי'( ‪ -‬כלומר איֿאפשר שתנוח בסוף‬ ‫מצאנו במשכן הושטה מרשות היחיד לרשות היחיד‪ ,‬ורשות‬
‫שמונה אלא אם כן ‪ ‰Ú‬בתוך ארבע )רשב"א(‪ ,‬וזו היא‬ ‫הרבים ברוחב מפסיק ביניהם )ראה רש"י בשבת צו‪.(.‬‬
‫דעת רבינו )רשב"א שם(‪ (81 .‬מכיון שהדבר תלוי‬
‫במחשבתו‪ ,‬ולא בזה אם עשה שיעור מלאכה שחייבים‬ ‫‪d‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ,˙Bt≈ ‰‡ÏÓ‬‬ ‫‪»≈¿ ‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ B„È» ËLÙe‬‬ ‫‪«» .Î 9‬‬
‫‪« » ÁÎL‬‬
‫עליה‪" (82 .‬וכיון שלא איכפת לו‪ ,‬הרי יש קיום מחשבה‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… kÊÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,dcˆaL‬‬
‫‪»ƒ¿∆ ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ dÒÈΉÏ‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ BÊ ˆÁÓ‬‬‫‪≈»≈ 10‬‬
‫בכל אופן" )רש"י(‪.‬‬ ‫‪ ÌÈa‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¿ ȇa‬‬
‫‪ƒ¬« ‰ÈeÏz‬‬
‫‪» ¿ B„È» È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,ÒÈÎiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ 11‬‬
‫‪d˙B‡Ï‬‬
‫‪» ¿ dÒÈΉÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿«¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ;BˆÁÏ‬‬
‫‡‪≈¬« ÂÈÏ‬‬
‫‪»≈ dÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¬«¿ zÓ‬‬
‫‪»À 12‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ ÏbÏb˙Â‬‬
‫‡‪≈¿«¿ƒ¿ ,˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪«» .Î‬‬
‫‪«¿« CB˙Ï¿ ˜Ê‬‬ ‫‪BzLÁÓ‬‬
‫‪¿« ¬« ‰NÚÈ‬‬ ‫‪∆ ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,eÒ‡»  ‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ 13‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏbÏb˙Â‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ ,˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ ˜Ê‬‬ ‫«‡‪«» .eËt»  ˙Bn‬‬ ‫‪ „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ B„È» ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ‰‚‚L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁL‬‬
‫‪« »∆ 14‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ıeÁ e‰MÓ‬‬‫‪∆ « Èab‬‬
‫‡‪≈« ÏÚ« Á» ̇ƒ :˙Bn‡« Úa‬‬‫¿‪«¿« CB˙Ï‬‬ ‫˜‪B˙B‡ eÒ‬‬ ‫‡‪¿» ‡l‬‬ ‫‡ˆ‪»∆ ,BÏ‬‬
‫‪¿∆ dÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¬«¿ eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬ 15‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« CB˙Ï¿ ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÏbÏb˙‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫¿«¿«‬ ‫‪.CLÁzL‬‬
‫‪» ¿∆∆ „Ú« ‰ÈeÏz‬‬
‫‪» ¿ B„È» ‡‰zL‬‬
‫∆¿≈‬ ‫‪16‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÏÏk‬‬
‫‪»¿ Á» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÈÁ‬‬
‫«‡‪»«  ˙Bn‬‬
‫‪ (74‬שבת ג‪ ,‬ב‪ (75 .‬תוך עשרה טפחים‪ ,‬כי למעלה מעשרה‬
‫‪ (83‬משנה‪ ,‬שבת ק‪ ,‬א‪" (84 .‬שהרי לא נתכוון לזריקה של‬ ‫אין אויר רשות הרבים רק מקום פטור‪ ,‬כמבואר בפי"ד ה"ז‪.‬‬
‫חיוב" )רע"ב(‪ .‬ואין בזה "מלאכת מחשבת"‪ (85 .‬זוהי‬ ‫‪ (76‬אף שעשה איסור עקירה ברשות היחיד להוציא לרשות‬
‫דעת רבינו שצריך להיות נח ממש על גבי משהו‪ ,‬אבל רש"י‬ ‫הרבים‪ ,‬בכל זאת לא קנסוהו חכמים ‪ -‬כיון שבשוגג עשה‪.‬‬
‫ושאר פוסקים סוברים שמספיק אם נתעכב באויר מעט על‬ ‫‪ (77‬אבל אם בתחילה חשב להוציא לרשות הרבים‪ ,‬מותר‬
‫ידי הרוח‪.‬‬ ‫להכניס לחצר אחרת‪ ,‬שהרי לא נעשתה מחשבתו )'מגן‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫אברהם'(‪ .‬ולדעת רש"י אסור‪ ,‬כיון שעלֿכלֿפנים נתקיימה‬
‫‪ (1‬לבאר מהות הרשויות אשר בהן תהיה הוצאה וההעתקה‬ ‫מחשבתו בזה שרצה לפנות החפץ מחצרו‪ (78 .‬לדעת‬
‫מרשות לרשות‪ ,‬ולבאר גדריהן‪ .‬ונמשך לזה בהכרח קצת‬ ‫הרמב"ן והרשב"א מדובר כאן שהוציא ידו מערב שבת‪,‬‬
‫דינים לבאר איכות תולדתה מתולדות ההוצאה‪.‬‬ ‫שאפילו אם ישליך הפירות מידו לא יבוא לידי חילול שבת‪,‬‬
‫לכן קנסוהו רבנן‪ .‬אבל אם הוציאו בשבת לא קנסוהו רבנן‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙eLe‬‬
‫‪¿ ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ :˙aLÏ‬‬ ‫‪»« ¿ ˙BiL‬‬ ‫‡‪«¿« .‬‬
‫‡‪À ¿ Úa‬‬ ‫שמא עלֿידיֿזה יבוא לידי חיוב חטאת‪ ,‬שישליך הפירות‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙eL¿ ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ .eËt¿ ÌB˜Óe‬‬‫‪¿ ,˙ÈÏÓÎÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫מידו‪ ,‬כמבואר למעלה בפ"ט ה"ה שאם הדביק פת בתנור‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌÈÎ„e‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌȘÂLe‬‬‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪˙BÈÚÂ‬‬
‫‪»¬« ˙Ba„Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ ?ÌÈa‰‬‬ ‫»«‪ƒ‬‬ ‫התירו לו לרדותה שלא יבוא לידי איסור‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪LL‬‬‫‪≈ Cc‰‬‬
‫‪∆∆« Á‬‬ ‫‪«… ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ .Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈLlÙÓ‰‬‬
‫«¿‪ƒ »À‬‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ˙Bn‡« ‰ÓL‬‬
‫‪∆… ¿ ˜ÊÏ‬‬ ‫‪≈«¿ƒ« .‡Î‬‬
‫‪…¿ƒ Ôek˙n‰‬‬ ‫‪17‬‬
 ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫לעגלה‪ ,‬ואתם לא תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד‪ .‬הם‬
‫הורידו את הקרשים מהעגלה לקרקע‪ ,‬ואתם לא תוציאו‬
‫מרשות היחיד לרשות הרבים"‪ ,‬וכן אזהרת התורה )שמות‬
‫טז‪ ,‬כט(‪" :‬אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"‪ ,‬פירשו‬
‫)עירובין יז‪ :(:‬אל יצא איש עם הכלי בידו ללקוט את המן‬
‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫משום איסור הוצאה‪ ,‬וכן מה שכתוב )שמות לו‪ ,‬ו( "ויצו‬
‫משה ויעבירו קול במחנה לאמר‪ ,‬איש ואשה אל יעשו עוד‬
‫מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא"‪ ,‬פירשו )שבת‬
‫צו‪ (:‬מכאן לאיסור הוצאה בשבת מן התורה‪ ,‬שאמר משה‬
‫לישראל שלא יוציאו מביתם להביא למשכן‪ ,‬וכן אמרו חז"ל‬
‫)שבת צו‪ (:‬כי "מקושש עצים ביום השבת" )במדבר טו‪ ,‬לב(‬
‫היה "מעביר ארבע אמות ברשות הרבים"‪ ,‬מכל זה נראה‬
‫שהמדבר היה רשות הרבים בזמן שישראל היו שרויין בו‪,‬‬
‫וראה ב'פרי מגדים' )או"ח סי' שמה(‪] .‬ונראה שהכוונה בכל‬
‫אלה למחנה לויה שלא היו מחנות ישראל סדורים בו והוא‬
‫רשות הרבים לכל הדיעות‪ ,‬וכן מפורש בשבת שם‪" :‬ומחנה‬
‫לויה רשות הרבים"[‪ (9 .‬בנוסח אחר‪" :‬מדברות ויערים‬
‫ושדות ודרכים המפולשין" )כ"י התימנים(‪ .‬ובנוסח אחר‪:‬‬
‫"מדברות ושדות וכרמים ויערות ושווקים ודרכים‬
‫המפולשים להן" )'מעשה רוקח'( "ואין היער דומה לים‬
‫ובקעה שדינם ככרמלית‪ ,‬שהים אין תשמישו נוח כיער‪,‬‬
‫והבקעה והאצטוונית וקרן זוויות שהן גם כן כרמלית‪,‬‬
‫אףֿעלֿפי שיש רשות לרבים להכנס לתוכן‪ ,‬אין להם צורך‬
‫בהן כיער שהכל צריכים לעצים‪ ,‬ולהם דרך עליו כמדבר"‬
‫)כסףֿמשנה(‪ (10 .‬רבי אברהם בן הרמב"ם ענה לשואל‬
‫על הלכה זו‪" :‬השווקים הן הדרכים אלא שהרחיב‬
‫בדברים"‪ ,‬ודין אחד לשניהם )תשובות ר"א בן הרמב"ם סי'‬
‫קיא הוצאת פריימן(‪ (11 .‬פתוחים משני עבריהם שאפשר‬
‫לעבור בהם‪ (12 .‬משנה בבאֿבתרא צט‪ ,‬ב‪ .‬ובגמרא שבת‬
‫צט‪ ,‬א למדו ממלאכת המשכן‪ :‬שתי עגלות היו הולכות זו‬
‫בצד זו‪ ,‬ורוחב כל עגלה חמש אמות‪ .‬ובין עגלה לעגלה‬
‫רווח כמלא עגלה הרי ט"ו‪ ,‬ועוד אמה רווח לבן לוי ההולך‬
‫אחרי העגלה וביניהן לסדר את הקרשים שעליהן‪ ,‬הרי ביחד‬
‫ט"ז אמה‪ .‬ויש אומרים שחוץ מהתנאי‪ ,‬של שש עשרה אמה‬
‫רוחב‪ ,‬יש עוד תנאי שיהיו ששים רבוא )ֿשש מאות אלף(‬
‫בוקעים בו )רש"י ו'הלכות גדולות' ו'תוספות' שבת ו‪.(:‬‬
‫ולדעת הרמב"ם שמדבר בזמן הזה הוא רשות הרבים‬
‫)למעלה הערה ז( ‪ -‬על כרחנו שהתנאי הנזכר אינו תנאי‪.‬‬
‫ובאמת לא הוזכר דבר זה בשום מקום בתלמוד )רמב"ן‬
‫בעירובין נט‪] .(.‬וראה ב'הפרדס' האמריקאי שנה כז חוברת‬
‫ו' שיש מקור לתנאי זה לפי קטע חדש בגמרא שבת ו‪.‬‬
‫שנשמר בכתבֿיד רומי‪ ,‬והיה גם בגליון כתבֿיד מינכן‪,‬‬
‫והובא ב'מאירי' שם ובראבי"ה סי' ר"א עמוד ‪.[276‬‬
‫‪ (13‬כל אמה היא ששה טפחים )להלן פרק יז הלכה לו(‪.‬‬
‫‪ (14‬שבת ה‪ ,‬א‪" :‬המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה‬
‫– פטור‪ ,‬שאינו דומה לדגלי מדבר"‪ (15 .‬שמותר לטלטל‬
‫בתוכו‪ ,‬והמכניס והמוציא מתוכו לרשות הרבים ‪ -‬חייב‪.‬‬
‫‪ (16‬שבת ו‪ ,‬א‪ (17 .‬מיל הוא אלפים אמה‪ (18 .‬עירובין‬
‫ו‪ ,‬ב‪" :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות‬
‫בלילה‪ ,‬חייבין עליה משום רשות הרבים"‪ ,‬הרי שרשות‬
‫הרבים גמורה נעשית רשות היחיד עלֿידיֿזה שדלתותיה‬
‫ננעלות בלילה‪ .‬ומה שאמרו )עירובין קא‪ (.‬שירושלים היא‬
‫ונק‬
‫‪BÊ È‡Â‬‬‫‪≈¿ .‰˜z‬‬‫‪»¿ƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‡‪… ¿ ,‰n‬‬
‫‪»« ‰NÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ 1‬‬
‫‪ÁÂ‬‬
‫‪» »¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬ ‫‪»» ¬ dBbL‬‬
‫‪« »∆ Ïz≈ ? „ÈÁi‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ»« ˙eL¿ 2‬‬
‫‪.Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬‫‪≈» B‡ ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÚ« ÌÈÁÙË‬‬ ‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« 3‬‬
‫‪»»¿« ÁÂ‬‬ ‫‪» »¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ˜ÓÚ‬‬
‫‪… » ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ıÈÁ‬‬‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 4‬‬
‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« ÛwÓ‬‬‫‪»À ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌB˜Ó» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‡‪≈» B‡ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« 5‬‬
‫‡‪B‡ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ô‰ÈÈe‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ Ô‰b‬‬
‫‪»¿» ,˙BvÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿ 6‬‬
‫‪Ûw‰‬‬‫‪«À ̇ƒ , ÔÈÏÈÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ ‰nk‬‬‫‡‪»« Ba LÈ≈ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» 7‬‬
‫‪»‰È˙B˙ÏcL‬‬
‫‪∆ ¿«∆ ‰ÓBÁ‬‬ ‫‪» ˙Ùwn‰‬‬ ‫‪∆∆À« ‰È„Ó‬‬‫‪» ƒ¿ ÔB‚k¿ ,‰È„Ï‬‬‫‪» ƒ¿ 8‬‬
‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» LiL‬‬‫‪≈∆ ˙B‡BÓe‬‬ ‫‪¿ ,‰ÏÈla‬‬‫‪»¿«« ˙BÏÚ‬‬‫‪»¿ƒ 9‬‬
‫‪‰ÒÂ‬‬
‫‪««» È„Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ˆÁ‬‬
‫‪≈» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Áea‬‬
‫‪« ¿ ÈÁÏe‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ 10‬‬
‫‪.Ô‰≈ ‰eÓb‬‬
‫‪» ¿ „ÈÁi‰‬‬‫‪ƒ»« ˙eL¿ Ôlk‬‬
‫‪»À  ‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ eÙw‰L‬‬
‫‪¿À∆ 11‬‬
‫‪ (2‬שבת ו‪ ,‬א‪ (3 .‬להלן )פט"ז ה"א( מביא רבינו‪" :‬מקום‬
‫שלא הוקף לדירה אלא שיהיה תשמישו לאויר‪ ,‬כגון גינות‬
‫ופרדסים‪ ,‬אם היה בו יתר על בית סאתים הרי הוא כרשות‬
‫היחיד‪ ,‬לחייב המוציא והזורק ממנו לרשות הרבים או‬
‫מרשות הרבים לתוכו‪ ,‬ואסור לטלטל בו אלא בארבע אמות‬
‫ככרמלית" אין זו רשות בפני עצמה שנמנה חמש רשויות‬
‫לשבת‪ ,‬משום שהיא באמת רשות היחיד‪ ,‬אלא שלענין‬
‫טלטול ‪ -‬דינה ככרמלית‪ ,‬והרי היא נכללת ברה"י וכרמלית‬
‫)'תוספות' שם(‪" (4 .‬שינויי המקומות בדיני שבת" )רבינו‬
‫בפירוש המשניות(‪" (5 .‬מקום שאין דורכים בו רבים"‬
‫)שם(‪" (6 .‬מקום מעבר לרבים‪ ,‬וכל העם דורכים שם"‪.‬‬
‫‪" (7‬מקום אשר לא נשלמו בו לא תנאי רשות הרבים ולא‬
‫תנאי רשות היחיד‪ .‬ואמיתת השם כארמלית ‪ -‬כאלמנה זו‬
‫שאינה בתולה ולא בעולת בעל" )רבינו בפירוש המשניות(‪,‬‬
‫ורש"י )שבת ג‪ (:‬פירש‪" :‬לשון )ישעיה י‪ ,‬יח( יערו וכרמלו‪,‬‬
‫שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רשות היחיד"‪,‬‬
‫וב'ירושלמי' )שבת פ"א ה"א(‪" :‬תני רבי חייא כרמל ‪ -‬רך‬
‫מלא‪ ,‬אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני" ‪ -‬כרמל הכתוב‬
‫בתורה )ויקרא ב‪ ,‬יד(‪ ,‬אינו לח ולא יבש לגמרי‪ ,‬אלא‬
‫כשמוללים אותו ביד הוא מתרכך‪ ,‬וכך "כרמלית אינה רשות‬
‫היחיד ולא רשות הרבים"‪ (8 .‬על יסוד ברייתא בגמרא‬
‫)שבת ו‪ (.‬שמדבר הוא כרשות הרבים‪ ,‬אולם בגמרא שם‬
‫מובאה גם ברייתא אחרת שהמדבר הוא ככרמלית‪ ,‬ואמר‬
‫אביי‪" :‬לא קשיא )אין קושיא מברייתא אחת על השניה(;‬
‫כאן בזמן שישראל שרויין במדבר )חשוב רשות הרבים‪,‬‬
‫שהרי רבים הולכים בו‪ .‬רש"י(‪ .‬כאן בזמן הזה" )אינו מקום‬
‫הילוך לרבים‪ ,‬שהולכי מדברות אין שכיחים בו‪ ,‬ודינו‬
‫ככרמילת‪ .‬רש"י(‪ .‬המפרשים תמהו על רבינו הפוסק שמדבר‬
‫הוא רשות הרבים גם בזמננו‪ ,‬ופירש רבי אברהם בן‬
‫הרמב"ם באופן אחר את הגמרא‪ ,‬כי בזמן שישראל היו‬
‫חונים במדבר‪ ,‬ומחנותיהם סדורים בו )ומוקפים ענני כבוד(‪,‬‬
‫היה דינו ככרמלית ‪ -‬כבקעה ושדה‪ ,‬אבל בזמן הזה שאין‬
‫ישראל דרים בו אלא כל מי שירצה הולך ועובר בתוכו‪ ,‬דינו‬
‫כרשות הרבים‪ ,‬וזה הוא טעמו של רבינו )כסףֿמשנה(‪ .‬אבל‬
‫מבארי הרמב"ם תמהו על טעם זה‪ .‬כי איך אפשר לומר‬
‫שבזמן שהיו ישראל במדבר לא היה מחנה ישראל רשות‬
‫הרבים‪ ,‬הלא עיקר איסור הוצאה והכנסה וזריקה והושטה‬
‫אנו למדים ממלאכת המשכן שהיתה במדבר )ראה שבת‬
‫מט‪ :‬וצו‪" :(.‬הם העלו )במשכן( את הקרשים מקרקע‬
 ‫זנק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫מארבעה ולמעלה משלשה‪ ,‬נקראת מקום פטור‪.‬‬ ‫כרמלית ואסור לטלטל בה ‪ -‬אינו סותר למה שכתב רבינו‬
‫‪ (40‬משנה‪ ,‬עירובין צד‪ ,‬א‪" :‬חצר שנפרצה לרשות הרבים‬ ‫כאן "שמדינה המוקפת שדלתותיה ננעלות בלילה ‪ -‬היא‬
‫)מרוח אחת(‪ ,‬אמרו חכמים‪ ,‬מתוכה לרשות הרבים או‬ ‫רשות היחיד גמורה"‪ ,‬שכיון שישנם הרבה דיורים בעיר לא‬
‫מרשות הרבים לתוכה‪ ,‬פטור ‪ -‬מפני שהיא ככרמלית"‬ ‫תהא אלא חצר שצריכה עירובי חצרות‪ ,‬וכל זמן שלא עירבו‬
‫)הגר"א(‪ .‬ודעת מפרשים אחרים‪ ,‬שמן התורה יש לה דין‬ ‫אותה ‪ -‬אסור לטלטל בה ככרמלית‪ ,‬וכן פירש רש"י‬
‫רשות היחיד‪ ,‬והזורק לתוכה חייב )מגידֿמשנה(‪" (41 .‬כל‬ ‫בעירובין קא‪) .‬כסףֿמשנה(‪ (19 .‬ראה להלן בתחילת פרק‬
‫מקום שהוא רשות הרבים לענין שבת‪ ,‬כך הוא רשות הרבים‬ ‫יז‪ (20 .‬מקום שמירה לעדר הצאן‪ (21 .‬רחבה מוקפת‬
‫לענין טומאה‪ ,‬אבל הבקעה המוקפת גדר בימות הגשמים‪,‬‬ ‫גדר שבעיר‪ ,‬המשמשת כעין גדרה לצאן‪ (22 .‬אבל אם לא‬
‫רשות היחיד לשבת ולטומאה‪ .‬ואם לא היתה מוקפת‪ ,‬הרי‬ ‫הוקפו לדירה‪ ,‬אף שהם רשות היחיד ‪ -‬אסור לטלטל בתוכם‬
‫היא רשות היחיד לטומאה בלבד" )רבינו בהל' אבות‬ ‫מחוץ לארבע אמות )להלן בפט"ז ה"א(‪.‬‬
‫הטומאה פ"כ ה"א‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪ıÚ≈ ÏL‬‬‫‪∆ Ïc‚Ó‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ ‰ÈÙÒ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔB‚k¿ ,ÌÈÏk‬‬
‫‡‪ƒ≈ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ „Ú« ˙ÈÏÓkk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«« ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙ÈÏÓk‰‬‬ ‫‪ƒ¬ .‰‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿«« ÈÂ‬‬
‫‪‬‬
‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ô‰a‬‬
‫‪∆» LÈ≈ ̇ƒ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙eÎÂ‬‬
‫¿«∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙ÈÏÓk‰‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«« ȇa‬‬
‫‪ƒ¬« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚÓ‬‬ ‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‰‬‬
‫‪≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Ê∆ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» B‡ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ d‚a‬‬
‫‡‪«…¿ ‰Úa‬‬
‫‪‬‬ ‫«¿»»‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èt‬‬‫‪≈¿ ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ ,CÎÈ‬‬
‫‪» ƒÙÏ¿ .eËt¿ ÌB˜Ó¿ ‡e‰ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪.‰eÓb‬‬
‫‪» ¿ „ÈÁi‰‬‬
‫¿‪ƒ»« ˙eL‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ȇk‬‬
‫‪ƒ¬«  ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ „Ú« :˙B‰paLÂ‬‬
‫‪»¿«∆ ¿ ÌÈniaL‬‬
‫∆««‪ƒ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪Ïk» Ï‬‬
‫‪»¬ .eËt¿ ÌB˜Ó¿  ‰NÚÓ‬‬
‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ,˙ÈÏÓk‬‬
‫«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (24‬שבת ק‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (23‬שמותר גם לטלטל בכולם‪.‬‬
‫‪ (25‬עירובין לד‪ ,‬א‪ (26 .‬שבת ח‪ ,‬א‪ .‬משכן דבורים לעשיית‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‰Ú‬‬
‫‪∆» Ú˜˜k‬‬
‫‪«¿«¿ ‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬ ,ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« ‰‡Ïn‰‬‬
‫‪»≈¿« ˜ÓÚ‰‬‬
‫» …∆‬ ‫‪ (27‬כלים מרובעים כספינה ומגדל‪ ,‬ועגולים‬ ‫דבש‪.‬‬
‫‪ (42‬שבת ז‪ ,‬ב‪ (43 .‬שבת ק‪ ,‬ב‪ (44 .‬שאין מודדים עשרה‬ ‫ככוורת‪ (28 .‬אפילו עומדים ברשות הרבים‪ (29 .‬בכוורת‬
‫טפחים מקרקעית הים אלא מפני המים ולמעלה )ראה‬ ‫שהיא עגולה‪ ,‬צריך להיות בחללה חמשה טפחים וג' חומשי‬
‫'תשובות הרמב"ם' פריימן סי' סז(‪ (45 .‬אפילו עמוק מאה‬ ‫טפח‪ ,‬שאז אפשר לרבע מחללה ד' על ד' )שבת ח‪ ;(.‬ראה‬
‫אמה ואינו רחב ארבעה‪ ,‬שהוא בטל לגבי כרמלית‪.‬‬ ‫למעלה פי"ב הי"ח‪ (30 .‬בין בתוכה בין על גבה עד הרקיע‬
‫‪29‬‬ ‫‪˜ÓÚ‬‬
‫‡‪… » elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,˙ÈÏÓkk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«« ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿«¿∆ Ba .Â‬‬
‫‪≈¬  ˙ÈÏÓÎaL‬‬ ‫כשאר רשות היחיד )או"ח סי' שמה(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌÈa‰‬‬
‫‡‪ƒ«» ˙eL¿ .‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« Ba Ôȇ≈ ̇ƒ ,‰n‬‬‫‪»« ‰‡Ó‬‬‫≈»‬ ‫‪;„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLk‬‬
‫‪¿ƒ  „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ÏL‬‬‫‪∆ ÌÈÏ˙k‰‬‬ ‫‪ƒ√ .‚ 5‬‬
‫‪ƒ»¿« ÈÚ‬‬
‫‪ƒ¬ .ÔkLŒÏk‬‬
‫‡‪ÈÂ‬‬ ‫‪≈∆ » ‡Ï‬‬ ‫‪… BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ,‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« 6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ LL‬‬ ‫‪≈ daÁa‬‬
‫‪»¿ »¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ B‡ , ‰˜z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰˙ȉL‬‬
‫∆»¿»‬
‫‪ÔÈaL‬‬ ‫‪»¬ .ÚȘÏ‬‬
‫‡‪Ï‬‬ ‫‪« ƒ»» „Ú« ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLk‬‬‫‪¿ƒ  „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡ˆ‪≈∆ ‡aË‬‬
‫‪»«¿ƒ .˙ÈÏÓÎk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  ‰n‬‬ ‫«»‬
‫‪33‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈa‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ÌÈ„ÓBÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ » ÌÈ„enÚ‰‬‬
‫»« ‪ƒ‬‬ ‫‡‪„Ú« ‡l‬‬
‫‪»∆ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLk‬‬ ‫‪¿ƒ Bȇ≈ ÌÈa‰‬‬
‫‡‪ƒ«» ˙eL¿ ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬ 8‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .˙ÈÏÓÎk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿  ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ ÈcˆÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ .˙ÈÏÓÎk‬‬
‫¿«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪˙eL¿ ȇa‬‬
‫‪ƒ¬« ‰NÚÓ‬‬
‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ,ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ 9‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ≈ ≈ ÔÈÒBc‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈaÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÌÈ„enÚ‰‬‬
‫≈‪ƒ «» ÔÈa‬‬ ‫‪.‡e‰ eËt¿ ÌB˜Ó¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫≈‪ƒ«» ˙eL¿ Ô‰‬‬ ‫‪ (31‬שבת צט‪ ,‬ב‪ (32 .‬שבת ז‪ ,‬א‪ .‬נעץ קנה ברשות היחיד‬
‫‪ (46‬בנוסח ההלכה שלפני הראב"ד‪ ,‬היה כתוב "אפילו יש‬ ‫גבוה מאה אמה‪ ,‬וזרק מרשות הרבים ונח על גביו ‪ -‬חייב‪.‬‬
‫בו ארבעה"‪ ,‬לכן תמה על רבינו‪ ,‬שכיון שיש בו רוחב‬ ‫‪ (33‬משנה‪ ,‬שבת ק‪ ,‬א‪ (34 .‬ומותר להשתמש שם‪.‬‬
‫ארבעה ועמוק יותר מעשרה‪ ,‬הרי זה רשות היחיד ולא‬ ‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba LiL‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿« ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ .„ 11‬‬
‫‪≈∆ Ïz≈ ?˙ÈÏÓk‬‬
‫כרמלית‪ ,‬כמבואר בהלכה א‪ .‬אבל בנוסח שלפנינו "אם אין‬ ‫‪. ‰NÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ¬ „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ B‰‚Â‬‬
‫‪¿»¿ Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‡‪≈» B‡ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« 12‬‬
‫בו ד'" ולכן דינו ככרמלית‪ ,‬ולא נחשב למקום פטור כיון‬ ‫‪dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰NÚ‬‬
‫‡‪»» ¬ „Ú« ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙NÙBz‬‬
‫‡‪∆ ∆ dÈ‬‬ ‫‪» ≈ ˙ÈÏÓk‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ¿««∆ 13‬‬
‫שהוא יותר מעשר‪ ,‬שהרי אין כרמלית רק עד עשר‪ ,‬שאנו‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ ıÈÁ‬‬ ‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ .‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‡Ó‬‬
‫‪»»¿«≈ ˙BÁt» ‰Á‬‬ ‫‪»» ¿ 14‬‬
‫אומרים‪" :‬מצא מין את מינו וניעור" )כיון שהבור נמצא‬
‫בכרמלית‪ ,‬דינו ככרמלית(‪ ,‬ראה להלן בפי"ז הי"א‪.‬‬ ‫‪‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˜ÓÚÂ‬‬‫‪… »¿ Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‡‪≈» B‡ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba 15‬‬
‫וב'תשובות הרמב"ם' )פריימן‪ ,‬סי' יט( לחכמי לוניל כתב‬ ‫‪Ô‰b‬‬
‫‪»¿» ,˙BvÁÓ‬‬‫‪ƒ¿ Úa‡a‬‬
‫‪«¿«¿ Ûw‰L‬‬‫‪«À∆ ÌB˜Ó» ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ „Ú« 16‬‬
‫רבינו על הלכה זו‪" :‬יראה לי מדבריכם‪ ,‬שיש בספר שלכם‬ ‫‡‪B‡ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ô‰ÈÈe‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ „ÚÂ‬‬
‫‪«¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ 17‬‬
‫חסרון דברים‪ ,‬וזה נוסח הספר‪ :‬בור שבכרמלית הרי הוא‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ‰ÎeÓq‰‬‬
‫‪» ¿« ˙ÈÂÊ‬‬ ‫˜‪ƒ» Ô‬‬‫‪∆∆ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» 18‬‬
‫ככרמלית אפילו עמוק מאה אמה אם אין בו ארבעה‪ ,‬הואיל‬ ‫‪˙ÈÚÈ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿» Áe‰Â‬‬
‫‪« »¿ ˙BvÁÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ LÏL‬‬ ‫‪» ÛwnL‬‬
‫‪»À∆ ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ‡e‰Â¿ 19‬‬
‫ולא חלק רשות לעצמו הרי הוא ככרמלית"‪ .‬ובאותה תשובה‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ BÏ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÈBÓ» ÔB‚k¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ 20‬‬
‫נמסר גם המקור להלכה זו בעירובין לב‪" :‬נתנו בבור‬ ‫‪˙BÓÈaƒ ÔÈa≈ ,‰Ú˜a‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ÌÈni‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .˙ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Áea‬‬
‫‪« ¿ 21‬‬
‫)לעירוב אפילו עמוק מאה אמה ‪ -‬עירובו עירוב"‪ .‬ובגמרא‬ ‫‪.Ô‰≈ ˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« el‡≈ Ïk»  ÌÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ» ¿« ˙BÓÈaƒ ÔÈa≈ ‰nÁ‰‬‬‫‪»«« 22‬‬
‫לד‪ :‬מעמידים את המשנה בבור שבכרמלית שדינו‬
‫בכרמלית‪ (47 .‬בנוסח אחר‪ :‬אפילו עמוק מאה אמה ורחב‬ ‫‪ (35‬שבת ו‪ ,‬א‪ (36 .‬שמדרבנן אסור לטלטל בתוכה‬
‫מאה אמה )'מעשה רוקח'(‪ (48 .‬שבת צח‪ ,‬א‪) .‬וראה‬ ‫ולהכניס ולהוציא לרשות אחרת‪ ,‬ראה בה"א‪ (37 .‬טפחים‪.‬‬
‫תשובות הרמב"ם סי' סט עמ' ‪ (49 .(71‬בנין אבנים על ידי‬ ‫‪ (38‬שאם היא גבוהה עשרה ורחבה ארבעה ‪ -‬יש לה דין‬
‫הקיר כעין ספסל לשבת עליו‪ (50 .‬שבת ז‪ ,‬א‪ .‬שאיֿאפשר‬ ‫רשות היחיד‪ ,‬כמבואר בה"א‪ (39 .‬שאם היא פחותה‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חנק‬
‫‪         ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ „enÚ« .BÈz‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ «Úe˜» ÌlÒ‬‬
‫‪»À Bl ‰NÚiL‬‬
‫«‪∆ ¬«∆ „Ú‬‬ ‫ללכת שם ברווח‪" (51 .‬שהיו עמודים ברחבה‪ ,‬ותולים‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙eL¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÁÂ‬‬‫‪» »¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ «dBb» ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫בהם הסוחרים את סחורותיהם‪ ,‬וגם אצטבאות היו לפניהם‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‡‪» ≈ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» „˙È‬‬‫‪≈» B‰‚a‬‬
‫‪¿»¿ ıÚ‬‬‫‪«» .„ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫לשבת שם" )רש"י(‪) (52 .‬עירובין צד‪ (53 (.‬בית הסמוך‬
‫לרה"ר שכתליו בולטים ומעכבים את בני רשות הרבים‬
‫‪26‬‬ ‫‪„˙ia‬‬
‫‪≈»« ˙BÏ˙Ï‬‬ ‫‪¿ƒ Èe‡Â‬‬ ‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪,‰LÏL‬‬
‫‚‪» ¿ ‰‰B‬‬
‫‪‬‬ ‫¿ »‬ ‫להלוך שם תדיר‪" (54 .‬אףֿעלֿפי שאין בין עמוד לעמוד‬
‫‪27‬‬ ‫‪.˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« ‰NÚÂ‬‬
‫‪∆ ¬«¿ BËÚÓÓ‬‬
‫‪¬«¿ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  Ba LnzL‰Ïe‬‬
‫¿‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫ט"ז אמה ‪ -‬נחשב רשות הרבים‪ ,‬כיון שרבים הולכים שם‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ „˙i‰‬‬‫‡‪≈»« ÔÓƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ BÏ ÔÈ„„BÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫ומחוץ לבין העמודים רחב ט"ז אמה" )'תוספות'(‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,B‰b‬‬
‫‪¿» ËÚÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙B„˙È‬‬ ‫‪≈¿ BlkÀ e‰‡ÏÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÌÈLnzLÓe‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ƒ ˙B„˙ȉ‬‬‫‪≈¿« Ô˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÏBz‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪˙BÁt» Ba LiL‬‬ ‫‪≈∆ ÌB˜Ó» ?eËt¿ ÌB˜Ó¿ e‰Ê∆ ȇ≈ .Ê 1‬‬
‫‪,ÚȘÏ‬‬
‫‪« ƒ»» „Ú« ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ B‰‚Â‬‬ ‫‡‪¿»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‡Ó‬‬
‫‪»»¿«≈ 2‬‬
‫‪ (71‬עירובין פד‪ ,‬ב‪ (72 .‬משתמשים בו‪ .‬ולפיכך נראה‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .ı‡k‬‬
‫‪∆»» ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» ÏkL‬‬ ‫‪»∆ 3‬‬
‫כרשות הרבים‪ (73 .‬בין לחול בין לשבת‪ ,‬ובזה סילק את‬ ‫‪Ô‰b‬‬
‫‪»¿» ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‚‪¿ƒ ÌÈÏÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿ B‡ ÌÈ˜e‬‬
‫‪‬‬ ‫˜‪ƒ»¿« ÌȈB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ 4‬‬
‫הרבים ממנו‪ ,‬ונעשה הגג מיוחד לו )רשב"א(‪ (74 .‬עירובין‬
‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬‫‪»»¿« ÔaÁ‬‬
‫‪»¿ » ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ 5‬‬
‫עח‪ ,‬א‪ (75 .‬כלומר‪ ,‬לצידו למטה לארץ )בניגוד לרש"י‬
‫והראב"ד שפירשו נעץ בו בראשו‪ ,‬כלומר על גביו(‪.‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ıÈÁ‬‬ ‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eËt¿ ÌB˜Ó¿ 6‬‬
‫‪ (76‬כגירסת רבינו חננאל שם‪" :‬רב אשי אמר‪ ,‬אע"פ שאינה‬ ‫‪ÌB˜Ó» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÌB‰z‰‬‬‫‪¿« „Ú« ‰LÏMÓ‬‬‫‪» ¿ ƒ B˜ÓÚÂ‬‬
‫‡‪¿»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« 7‬‬
‫גבוה ג' אפשר ]דתלי[ ביה מידי"‪ ,‬ועיין 'מגיד משנה'‪.‬‬ ‫‡‪Bk‬‬
‫‪¿» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‡‪ƒ¬ ,‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ûwn‰‬‬‫‪»À« 8‬‬
‫‪ (77‬כלומר‪ ,‬למטה לארץ ואינם גבוהים שלשה )מגידֿמשנה‪,‬‬ ‫‪B‰‚Â‬‬
‫‪¿»¿ ,‰BÚN‬‬
‫‡‪» ¿ ˙BÁt» ‰Úa‬‬ ‫‪»»¿« BaÁÂ‬‬
‫‡‪¿ »¿ ÏÈÓƒ ÛÏ‬‬‫‪∆∆ 9‬‬
‫ועיין לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫‡‪ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eËt¿ ÌB˜Ó¿ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ 10‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLk‬‬ ‫‪¿ƒ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  „ÈÁi‰‬‬ ‫‪≈ .È‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ÈBÁ‬‬ ‫‪‰NÚÓ‬‬
‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ˙ÈÏÓk‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿« ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬ B‡ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ 11‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLk‬‬ ‫‡‪¿ƒ ÌÈ‬‬
‫‪» ≈  ÌÈa‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¿ ÈBÁ‬‬
‫‡‪≈ Ï‬‬ ‫¬»‬ ‫‪.eËt¿ ÌB˜Ó¿ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪˙eL¿ „ˆa‬‬

‫‪«¿ BÁ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .Ô˙cÓ‬‬
‫‪» »ƒ ÈÙk‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪ (55‬שבת ו‪ ,‬א‪ (56 .‬רוחב‪ ,‬ואפילו ארוך מאה אמה‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ dB‚Â‬‬
‫‡‪« »¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba LÈ≈ ̇ƒ :ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫שצריכים ארבעה על ארבעה מרובעים )'מגן אברהם'(‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ «dBb» Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪ (57‬פחות משלשה הרי הוא כלבוד )מחובר לקרקע( ‪ -‬הלכה‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba Ôȇ≈ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫למשה מסיני‪ (58 .‬כלומר‪ ,‬אפילו אלה הדוקרים או‬
‫המאוסים אינם מקום פטור אלא אם יש בגובהם שלשה‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;‰LÏL‬‬‫‪» ¿ dBbL‬‬
‫‪« »∆ ,‡e‰Â» .eËt¿ ÌB˜Ó¿ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫¬≈‬ ‫טפחים‪ (59 .‬שבת ז‪ ,‬א‪ (60 .‬שיח מלא עקצים )שופטים‬
‫‪38‬‬ ‫‪.ı‡k‬‬
‫‪∆»» ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt‰‬‬
‫«»‬ ‫ח‪ ,‬ז(‪ (61 .‬צואת בקר‪ (62 .‬שאם היה בו ארבעה נחשב‬
‫‪ (78‬שבת ז‪ ,‬ב‪ (79 .‬חורים שבכותל לצד רשות היחיד‪ ,‬או‬ ‫לרשות היחיד‪ (63 .‬משנה‪ ,‬שבת ק‪ ,‬א‪ (64 .‬שבת‪ ,‬ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שהם מפולשים מעבר לעבר‪ (80 .‬חורים שבכותל לצד‬ ‫‪ (65‬אולם אין מציאות למקום פטור רק ברשות הרבים או‬
‫רשות הרבים ואינם מפולשים לפנים‪ (81 .‬וחורי כרמלית‬ ‫בכרמלית‪ ,‬אבל ברשות היחיד אין דין מקום פטור‪ ,‬כיון‬
‫נידונים ג"כ כפי מדתם )רשב"א(‪ (82 .‬ונקרא לבוד‪.‬‬ ‫שרשות היחיד עולה עד לרקיע וממלאה את כל החלל‬
‫)מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  eËt¿ ÌB˜Óe‬‬ ‫‪¿ „ÈÁi‰‬‬‫‪ƒ»« ˙eL¿ .‡È‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÔÈÏÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰nk‬‬
‫‪»« Ô‰ÈzLÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ƒ ˙Á‬‬
‫‡‪«« Ïk» C‬‬
‫‪∆… ‰È‰‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .ÔlÎa‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪,ÌÈÓˆÓˆÓ‬‬
‫‪ƒ»¿À¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ B‰‚a‬‬
‫‪¿»¿ LiL‬‬‫‪≈∆ ÌB˜Ó» .Á 13‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ ˙ÈÏÓk‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿««¿ ÌÈa‰‬‬
‫‡‪ƒ«» ˙eL¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .dlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÏËÏËÓ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‬‬ ‫‪‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ,˙È‬‬
‫‪≈» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙BÁt» ‡Ï‬‬ ‫‪… 14‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫≈‡‪ƒ¿¿«¿ ÔÈ‬‬ ‫‪˙cÓe‬‬
‫‡‪«ƒ Bk‬‬‫‪¿» ˙cÓ‬‬
‫‪«ƒ ÏÚ« ÔÈÁÈbLÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ « ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLk‬‬‫‪¿ƒ 15‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈaL‬‬
‫‪ÔÈÙzÎÓ‬‬ ‫‪ƒ«∆ ÈtÓ‬‬
‫˜ˆ‪≈¿ƒ ,‬‬‫‪»» ÔÈa≈ Á‬‬
‫‪» » ÔÈa≈ ,BaÁ‬‬
‫‪¿ » 16‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪˙eLa‬‬‫‪¿ƒ :˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ıeÁ ˜Ê‬‬ ‫‪«» B‡ ËÈLB‰‬‬‫‡‪ƒ B‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪eq‡L‬‬
‫‪ƒ∆ . eËt»  ˙ÈÏÓÎe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿«¿ ,iÁ‬‬ ‫‪»«  ÌÈa‰‬‬ ‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪̇ƒ :˙BÁt» B‡ ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 17‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫„‪¿ƒ ‰ÓB‬‬
‫‪» ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,̉ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ˙ÈÏÓk‰‬‬
‫««¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙È‬‬
‫‡‪≈» B‡ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba ‰È‰‬‬ ‫‪»» 18‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ÛlÁ˙z‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪‡e‰ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Ba Ôȇ≈ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« 19‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ıB˜ ÈÚ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ÔB‚k¿ ,‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ‪»» « Ûe‚Ï¿ CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫…‬ ‫¿‪.eËt¿ ÌB˜Ó‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪,zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« Ba e˜Bfȃ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙ÈÏÓÎa‬‬
‫¿«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (66‬שבת ח‪ ,‬א‪ (67 .‬זוהי גם דעת רש"י‪ ,‬אבל דעת‬
‫‪49‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙Bn‡« ‰nk‬‬
‫‪»« BÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫הראב"ד שרק אז נחשב לרה"ר אם רחב ארבעה‪.‬‬
‫‪ (68‬עומדים ונסמכים שם לתקן את המשא שעל כתפיהם‪.‬‬
‫‪ (83‬שבת ו‪ ,‬א‪ (84 .‬ובפירוש המשניות כותב רבינו‪" :‬ומי‬ ‫‪ (69‬וכיון שצורך בו לרבים‪ ,‬רשות הרבים הוא בין רחב בין‬
‫שיוציא מאחד מהם לכרמלית‪ ,‬או משם לאחד מהם‪ ,‬יתחייב‬ ‫קצר )רש"י(‪ (70 .‬ואם היה גבוה עשרה ורחב ארבעה‪ ,‬הוא‬
‫מלקות אם הוא מזיד‪ ,‬ואם הוא שוגג פטור מכלום" )שבת‬ ‫רשות היחיד‪.‬‬
‫פ"א מ"א(; וכתב על זה ב'תוספות יום טוב' )שבת פ"א(‪:‬‬
‫"ואל תטעה ותחשוב שרוצה לומר מלקות ארבעים‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ CB˙a¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪»« ‚b« .Ë‬‬
‫‪¿ƒ CeÓq‰‬‬ ‫‪21‬‬
‫שבתורה‪ ,‬אלא מכת מרדות מדרבנן )ראה בפ"א ה"ג(‪ ,‬ורגיל‬ ‫‪‚ba‬‬
‫‪»« ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡» , ÂÈÏÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ÔÈÙzÎÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈaÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ‬‬ ‫‪22‬‬
 ‫טנק‬                
         
27 ÁÂ
» »¿ ‰NÚ
»» ¬ dBb
« » ÌÈa‰ƒ«» ˙eLa ¿ƒ „enÚ« .ÊË ‫( בזה‬85 ."‫רבינו לקרוא למכת מרדות דרבנן בשם מלקות‬
28 ˆw‰
»»« dba
 «…« LÈÂ
 ≈¿ ,‰Úa‡
»»¿« BwÚa
 »ƒ¿ ÔȇÂ
≈¿ ,‰Úa‡
»»¿« ‫ קוץ‬:‫ "אמר רבינא‬:‫ א‬,‫( שבת מב‬86 .‫שאין לו מחיצות‬
29 ˜Ê
«» ̇Â
ƒ¿ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eL¿ ‡e‰ È‰ ≈¬  ‰LÏL
» ¿ BlL ∆ ‫ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות )עד‬
ËwÏ˙n‰ ‫ כי לטלטל פחות מד' אמות‬,‫שיסלקנו לצדי רשות הרבים‬
30 ≈«¿ƒ« Ïz≈ .iÁ
 »«  ÂÈab
»« ÏÚ« ÁÂ
»¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ
¿≈ ‫ שטלטול‬,‫הוא איסור מדרבנן( ובכרמלית אפילו טובא )יותר‬
31 È‰
≈¬  ˙Bn‡« Úa‡«¿« C‡
∆… CBzÓƒ ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚ
»» ¬ db
«… ."(‫שלו מדרבנן יעבירנו בעקירה אחת‬
32 ÏÚ« ÁÂ
»¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ ¿≈ ˜Ê
«» ̇Â
ƒ¿ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eL¿ ‡e‰
33 .iÁ
»«  ÂÈab
»« Ck» ,eËt¿ ÌB˜Ó¿ ÏÎa
»¿ ÏËÏËÏ
≈¿«¿ znL ≈ ¿ .È
»À∆ ÌLk 1
,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ¿ƒ B‡ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ¿ƒ epnÓ
∆ƒ ÒÈΉÏ
ƒ¿«¿ zÓ
»À 2
‫( בדפוס‬97 .‫( בחלקו הנוגע בארץ‬96 .‫ א‬,‫( שבת קא‬95 ˙eLÓ
¿≈ BÏ ÔȇȈBÓe
ƒƒ .˙ÈÏÓÎÏ
ƒ¿ ¿«¿ ÓBÏ
« CÈˆ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ 3
‫ "ויש בקצר‬:‫( בגמרא שם‬98 ."‫ "ואין‬:‫ הנוסח‬,‫שונצינו‬ ÔÓƒ ÓBÏ
« CÈˆ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓe
¿≈ „ÈÁi‰ƒ»« 4
‫ וזהו‬."‫ "יש בו גובה שלשה‬:‫ ופירש רש"י‬,"‫שלו שלשה‬
‫החידוש שאףֿעלֿפי שאין לומר כאן "לבוד" ממקום שכלה‬ .˙ÈÏÓk‰
ƒ¿ ¿«« 5

‫ בכל זאת הוא רשות היחיד מפני שאנו‬,‫רחבו לקרקע‬ .‫ א‬,‫( שבת ו‬87
.‫אומרים גוד אחית מחיצתא )ֿמשוך והוריד המחיצה למטה‬
‫ אם אין בגובה הקצר‬,‫ ולפי זה‬.(‫מתוכן דברי רש"י שם‬ eÒ‡» Ck» ,˙ÈÏÓk‰
ƒ¿ ¿«« ÏÎa
»¿ ÏËÏËÏ
≈¿«¿ eÒ‡L ≈ ¿ .‚È
»∆ ÌLk 6
.'‫ בוודאי הוא רשות היחיד מפני שאומרים בו 'לבוד‬,‫שלשה‬ B‡ ;ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ ¿ƒ B‡ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ
¿ƒ ‰pnÓ
»∆ƒ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ 7
ÈÂÚ ‫ויש מפרשים "יש בקצר שלו שלשה" היינו שיש‬ .ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ ¿≈ B‡ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ
¿≈ ˙ÈÏÓkÏ
ƒ¿ ¿«« ÒÈΉÏ
ƒ¿«¿ 8
‫ דברי הגמרא הם‬,‫ ולפי זה‬.('‫הקצר שלשה )'תוספות‬ .eËt»  ÒÈΉ
ƒ¿ƒ B‡ ‡ÈˆB‰
ƒ ̇ ƒ¿ 9
.'‫ שאם אין שם שלשה לא אומרים בו 'גוד אחית‬,‫בדווקא‬
‫( שהוא במדרון והולך ומתלקט מעט‬100 .‫ א‬,‫( שבת ק‬99 .‫( שם‬88
‫ הרי הוא כאילו‬.‫מעט עד שמגביה עשרה מתוך ד' אמות‬ B‡ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ ¿ƒ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ ƒ « .„È 10
¿≈ ‡ÈˆBn‰
‫ ואם זרק מרשות‬,‫זקוף כולו והוא רשות היחיד במקום גבהו‬  ÚˆÓ‡a
«¿∆» ˙ÈÏÓÎÂ
ƒ¿ ¿«¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ
¿ƒ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ¿≈ 11
‫( אבל אם היה‬101 .(‫ חייב )רש"י‬- ‫הרבים ונח על גביו‬ ˙ÈÏÓÎÂ
ƒ¿ ¿«¿ BÊÏ» BfÓƒ ˜Bf‰
≈ « B‡ ËÈLBn‰
ƒ « ÔÎÂ≈¿ .eËt» 12
,‫ הרי הוא כרשות הרבים‬,‫הגובה עשרה מתוך חמש אמות‬
.(‫שהרי אפשר להלוך שם )רש"י‬
ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ ¿≈ ıÙÁ∆≈ ‡ÈˆBn‰
ƒ « .eËt»  ÚˆÓ‡a
«¿∆» 13
˙ÈÏÓkÓ
ƒ¿ ¿«ƒ B˜Ú »¬« ÊÁÂ
«»¿ ,ÌL » BÁÈp‰Â
ƒƒ¿ ˙ÈÏÓÎÏ
ƒ¿ ¿«¿ 14
34 ‰‡Ó
»≈ «dB‚» elÙ‡
ƒ¬ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa¿ƒ ‰˜ «» .ÊÈ
∆» ıÚ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ¿≈ B‡ÈˆB‰L
ƒ ∆ B‡ ;„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ
¿ƒ BÒÈΉÂ
ƒ¿ƒ¿ 15
35 , iÁ
 »«  ÂÈab
»« ÏÚ« ÁÂ
»¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ¿≈ ˜ÊÂ
«»¿ ,‰n‡
»« ˙ÈÏÓkÓ
ƒ¿ ¿«ƒ B˜Ú »¬« ÊÁÂ
«»¿ ,ÌL » BÁÈp‰Â
ƒƒ¿ ˙ÈÏÓÎÏ
ƒ¿ ¿«¿ 16
36 ‡e‰L ∆ ÔÏȇ
» ƒ .ÚȘÏ
« ƒ»» „Ú« ‰ÏBÚ
» „ÈÁi‰ ƒ»« ˙eLL¿∆ .eËt» ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ
¿ƒ B‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ 17
37 ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ¿ƒ ‰ËB
∆ BÙB¿ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa¿ƒ „ÓBÚ
≈
38 CÏB‰
≈ ÛBp‰« ÔȇL≈∆ ,eËt»  BÙB ÏÚ« Á «»¿ "‫ "המושיט או המוציא חפץ‬:‫ א; בנוסח אחר‬,‫( שבת צז‬89
»¿ ˜ÊÂ
‫( אם לא העביר בשתי רה"ר ביחד‬90 .('‫)'מעשה רוקח‬
39 .wÚ‰
»ƒ» Á‡
«« ‫ בלא צירוף הכרמלית‬- ‫ אבל העביר בשתיהן‬,‫ארבע אמות‬
‫( ואף שצריך עקירה והנחה על גבי‬103 .‫ ב‬,‫( שבת קז‬102 ‫ כמבואר בפי"ג‬,‫ שרשויות מצטרפות‬- ‫ ארבע אמות חייב‬-
‫ נראה מדברי רש"י‬,(‫מקום ארבעה על ארבעה )פי"ג ה"א‬ (‫ "המוציא מחנות )רשות היחיד‬:‫ ב‬,‫( שבת ה‬91 .‫הי"ז‬
‫ אין צריך מקום‬- ‫ שבהנחה ברשות היחיד‬,‫וקצת גאונים‬ ‫ חייב )מכיון‬,(‫לפלטיא )רשות הרבים( דרך סטיו )כרמלית‬
‫( מרשות‬105 .‫ א‬,‫( שבת ח‬104 .‫ארבעה על ארבעה‬ ."(‫ )מהלך כעומד‬- ‫ ובן עזאי פוטר‬,(‫שלא עמד בכרמלית‬
.‫( ענפיו‬106 .‫הרבים‬ .‫ פטור אף לרבנן וכלֿשכן הניח‬- ‫אבל עמד‬
40 ,ϘÒË
»¿ «¿ BL‡e
… ¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa ¿ƒ ‰˜ «» .ÁÈ
∆» ıÚ ÚÂ
«»¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ ¿ƒ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ ƒ « .ÂË 18
¿≈ ‡ÈˆBn‰
41 ‡l‡
»∆ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eL¿ ÔȇL
≈∆ ,eËt»  ÂÈab
»« ÏÚ« ÁÂ
»¿ ˜ÊÂ
«»¿ ,iÁ
»«  B˙ÎÈωa
» ƒ¬« Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ ‰È‰L
»»∆ eËt¿ ÌB˜Ó¿ ÏÚ« 19
42 ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ ˙Bn‡« Úa‡
«¿« ˜Bf‰
≈ « .‰NÚ
»» ¬ „Ú« , ˜BÊa
 ≈ ¿ ÓBÏ
« CÈˆ ƒ» ÔȇÂ≈¿ .„ÓBÚk
≈ ¿ Bȇ≈ Cl‰nL
≈«¿∆ 20
43 ˜a„Â
«¿ƒ¿ ˜ˆa
≈» B‡ ÏÁ
∆≈ ˜fL
«»∆ ÔB‚k¿ ,Ï˙Îa
∆… ¿ ıÙÁ‰
∆≈« ÁÂ
»¿ ÁpL
»∆ ÈÓk
ƒ¿ eLÁ» BȇL
≈∆ ,eËt¿ ÌB˜Óa
¿ƒ ıÙÁ‰
∆≈« ÚL
«»∆ 21
44 ˜BÊk
≈ ¿  ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚÓ
»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ˜a„«¿ƒ ̇ƒ :Ï˙Îa
∆… ¿ ˙eLÓ¿≈ ıÙÁ
∆≈ ÏËÂ
«»¿ ,eËt¿ ÌB˜Óa¿ƒ „ÓBÚ
≈  »» .ÌL
‰È‰ » 22
45 ÌB˜Ó¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa ¿ƒ ‰NÚÓ
»» ¬≈ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ,ȇa ƒ¬» ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa
¿ƒ BÁÈp‰Â
ƒƒ¿ ,ÌL » „ÓBÚ‰
≈ » Ì„‡Ó
»»≈ B‡ „ÈÁi‰
ƒ»« 23
46 ˜BÊk
≈ ¿  ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚÓ
»» ¬≈ ‰hÓÏ
»«¿ ˜a„
«¿ƒ ;‡e‰ eËt¿ ÒÈΉ
ƒ¿ƒ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .eËt»  ÌL » „ÓBÚ‰
≈ » Ì„‡»» „Èa
«¿ B‡ 24
47 Ïk» BÁa¿ ÁÂ
»¿ ,‰NÚÓ
»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ˜Ê «» .iÁÂ
»«¿ ,ı‡a
∆»» eËt¿ ÌB˜Óa
¿ƒ „ÓÚÂ
«»¿ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ¿ƒ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÓ ¿≈ 25
48 .eËt»  ‡e‰L ∆ .eËt»  26

‫( ואף ש"גבוה עשרה‬109 .‫( סל‬108 .‫ א‬,‫( שבת קא‬107 ,‫( שאפילו בן עזאי הסובר מהלך כעומד דומה‬93 .‫( שם‬92
‫ורחב ארבעה ברשות הרבים נחשב לרשות היחיד" )הלכה‬ .(.‫מודה בזורק מתחילת ארבע לסוף ארבע שחייב )שבת ו‬
‫ אבל כאן‬,‫ זהו רק אם הוא רחב ארבעה גם למטה‬.('‫א‬ .‫ ב‬,‫( שבת ח‬94
                 ‫סק‬
         
22 Ô‰Ó
∆≈ ÌB˜Ó» Ïk» ‰NÚÂ
» ¬«¿ ,˙BvÁn‰
ƒ¿« eÏËa
¿» ÈÏk‰
ƒ¿« ˙Áp‰
«»« ‫ אין‬,‫שבתוך עשרה יש רק קנה דק והסל הוא למעלה‬
23 .‰Úa‡
»»¿« ÏÚ« ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ ˙BÁt» ‫ˆ˙‡" שכל מחיצה שהגדיים בוקעים‬ÈÁÓ ˙ÈÁ‡ „‚" ‫אומרים‬
‫( שם‬111 .‫ א‬,‫ שבת ק‬,‫( משנה‬110 .‫ אינה מחיצה‬- ‫בה‬
‫( בנוסח‬132 .‫( שהוא רשות היחיד‬131 .‫ א‬,‫( שבת ק‬130 ‫ וסובר רבינו שהואֿהדין‬,"‫ "בדבילה שמינה שנינו‬:‫נאמר‬
.('‫ והנוסח נכון )'מעשה רוקח‬,"‫ "מרשות הרבים‬:‫אחר‬ ,‫( שכיון שאין החור רחב ארבעה‬112 .‫בכל דבר הנדבק‬
.'‫ ועיין 'מגיד משנה‬.(‫( כאביי ולא כרבי יוחנן )שם‬133 .‫אינו נחשב כרשות היחיד אלא כמקום פטור‬
24 ÁÂ
» »¿ ‰NÚ
»» ¬ ˜ÓÚ … » ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ Ba .‚Î Ú˜˙Â
«¿ƒ¿ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ
¿≈ ÁÓ«… B‡ ‰˜ «» .ËÈ
∆» ˜Ê 1
25 Èab
≈« ÏÚ« ÁÂ
»¿ ıÙÁ
 ∆≈ BÎB˙Ï¿ ˜ÊÂ
«»¿ ÌÈÓ
ƒ« ‡lÓ
≈ƒ ,‰Úa‡
»»¿« B˙ˆ˜Ó
»¿ƒ È‰L
≈¬∆ ,eËt»  „ÓBÚ
≈ ‡e‰Lk ∆ ¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ 2
26 ‰È‰
»» .˙BvÁn‰
ƒ¿« ÔÈÏhÓ
ƒ¿«¿ ÌÈn‰
ƒ«« ÔȇL
≈∆ ,iÁ
»«  ÌÈn‰
ƒ«« ˙eLÏ¿ƒ „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ¿≈ ÈÏk
ƒ¿ ˜Ê
«» .eËt¿ ÌB˜Óa
¿ƒ 3
27 eËÚÓ
¬ƒ È‰L
≈¬∆ ,eËt»  BÎB˙Ï¿ ˜Ê«»¿ ˙Bt≈ ‡ÏÓ
≈» ÏÚ« ‰Úa‡
»»¿« Ba LÈÂ≈¿ ÏB„b» ÈÏk
ƒ¿ B˙B‡ ‰È‰Â
»»¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» 4
28 . BeÚL
 ƒ ˙‡∆ ˙Bt‰
≈« ˙eL¿ ‰Ê∆ ÈÏkL
ƒ¿∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;eËt»  ‰NÚ
»» ¬ d‚a
«…¿ ‰Úa‡
»»¿« 5
‫( כבד‬136 .‫( שהוא רשות היחיד‬135 .‫ א‬,‫( שבת ק‬134 „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÓ ¿≈ ‡ÈˆBÓk
ƒ ¿ ‡ˆÓ»¿ƒ¿ ,‰eÓb
» ¿ „ÈÁi‰ƒ»« 6
.(‫שאינו צף על גביו אלא נח בתוכו כגון אבן )רש"י‬ .„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLÏ¿ƒ 7
‫ שאסור‬,‫( לדעת הרשב"א מדובר כאן בפירות של טבל‬137
‫ ולכן מבטלים את‬,‫לטלטלם בשבת ולהוציאם מהבור‬ ‫( שאינו חייב‬115 .‫( גבוה עשרה‬114 .‫ א‬,‫( שבת ח‬113
‫( נראה שהואֿהדין בכל דבר נוזל שאינו‬138 .‫המחיצות‬ ‫( זוהי גם דעת‬116 .(‫רק אם נח כולו ברשות הרבים )רש"י‬
ֿ‫ אבל דברים יבשים דינם כפירות )מגיד‬,‫מבטל מחיצות‬ ‫ ויוצא מזה שאם העביר את הכלי ארבע אמות‬,'‫ה'תוספות‬
.(‫משנה‬ ‫ "שכלי זה‬:‫ אבל רש"י הסביר אחרת‬.‫ברשות הרבים – חייב‬
‫ שהיו זורקים‬,‫ ואנו ממשכן למדים‬.‫הוא רשות לעצמו‬
29 ÌÈaÂ
ƒ«¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ BÚ
≈ ‡e‰L ∆ ÌÈÓ
ƒ« ˜˜«¿ .„Î ‫ ובכל אופן פטור‬."‫מחטים זה לזה ולא היו זורקים רשויות‬
30 È‰
≈¬  ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚ
»» ¬ B˜ÓÚa
¿»¿ Ôȇ≈ ̇ƒ :Ba ÔÈÎl‰Ó
 ƒ¿«¿ .‫כאן‬
31 Úa‡
«¿« elÙ‡
ƒ¬ Á
» » ‰È‰L
»»∆ ÔÈa≈ ;ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLk ¿ƒ ‡e‰
32 ,ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰Úa‡
»»¿« BaÁa
¿ »¿ ‰È‰
»» ‡lL
… ∆ ÔÈa≈ ,˙Bn‡«
‡ÈÏÁ
»¿À ˜ÚÂ
«»¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa »¿ ƒ Ba .Î 8
¿ƒ ‰ÚLz
33 ,BÎB˙a¿ ÔÈÎl‰Ó
ƒ¿«¿ ÔȇÂ
≈¿ ÂÈÏÚ
»» ÔÈ‚l„Ó
ƒ¿«¿ ÌÚ‰»»  … È‰L
≈¬∆ ˙ȘÚL
« ƒ¬∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « , ‰NÚÏ
 »» ¬« BÓÈÏL‰Â
ƒ¿ ƒ¿ B˙ÈÚ˜wÓ
ƒ»¿«ƒ 9
34 .ÌÈa‰
ƒ«» ˙eL¿ ‡e‰ È‰
≈¬  ‰NÚ
»» ¬ B˜ÓÚa
¿»¿ ÔȇÂ
≈¿ ÏȇB‰
ƒ ÈtÓ
≈¿ƒ ,eËt»  ˙Á‡k
««¿ Ôȇaƒ» ‰vÁn‰
»ƒ¿« ˙iNÚÂ
«ƒ ¬« ıÙÁ‰
∆≈« 10
35 ˙ÈÏÓÎk
ƒ¿ ¿«¿ ‡e‰ È‰
≈¬  ˙È
≈» B‡ ‰NÚ
»» ¬ B˜ÓÚa
¿»¿ LÈ≈ ̇ ƒ¿ Ba‰« ‰È‰
»» .‰lÁza
»ƒ¿« ‰NÚ »» ¬ ‰vÁn‰
»ƒ¿« ‰˙ȉ»¿» ‡lL… ∆ 11
36 ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰Úa‡
»»¿« BaÁa
¿ »¿ LiL
≈∆ ,‡e‰Â» .ÌÈni‰
ƒ«« ‡Lk
»¿ ƒ  ‰NÚÓ
 »» ¬≈ BËÚÓe
¬ƒ ‡ÈÏÁ
»¿À Ba CÈÏL‰Â
 ƒ¿ ƒ¿ , ‰NÚ
 »» ¬ 12
37 .‰Úa‡Ó
»»¿«≈ ‰˙eÁt
» ¿ ˙ÈÏÓk
ƒ¿ ¿« ÔȇL
≈∆ ,Ôk≈ ÏÚ« ˙È≈» B‡ Ôȇa
ƒ» ‰vÁn‰
»ƒ¿« ˜elÒƒ¿ ıÙÁ‰
∆≈« ˙Áp‰
«»« È‰L
≈¬∆ ,eËt» 13
.˙Á‡k
»∆¿ 14
‫ מים‬,‫ ופירוש רבינו חננאל שם( בצה‬.‫ ב‬,‫ שבת ק‬,‫( משנה‬139
.‫לא עמוקים מעורבים בעפר שרבים עוברים בהם‬ ‫( עפר‬119 .‫( שהוא כרמלית‬118 .‫ ב‬,‫( שבת צט‬117
‫( ואין מהלכים בו אלא‬141 .‫( רגילים ללכת בו ברגל‬140 .‫ והשליכו לרשות הרבים‬,‫מקרקעית הבור או משפתו‬
‫( ובני אדם עוברים בתוכו או מדלגים‬142 .‫עלֿידי הדחק‬ ‫( שהוא רשות‬121 .‫( ועכשיו נעשה רשות היחיד‬120
.‫עליו‬ ‫( ועכשיו נעשה‬123 .‫( מרשות הרבים‬122 .‫היחיד‬
‫ נסתפקו בגמרא אם‬,‫( בשני מקרים אלה‬124 .‫כרמלית‬
‫יום שישי ג' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫ פסק רבינו שפטור‬- ‫ וכיון שלא נפשטה הבעיה‬,‫חייב או לא‬
.‫מספק‬
   
  
  
 ˙eLa
¿ƒ ˙B„˙È
≈¿ Èab
≈« ÏÚ« Á ≈ « .‡Î 15
»¿ Ûc« ˜Bf‰
‫( נתבארו בו גזירות של דבריהם בדיני ההוצאה‬1
‫ ונמשך לזה ביאור מה שמותר )שהיה באפשר‬.‫ותולדותיה‬ Èab
≈« ÏÚ« ÈÏk
ƒ¿ ‰È‰
»» elÙ‡
ƒ¬ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eL¿ ‰NÚÂ
» ¬«¿ ÌÈa‰
ƒ«» 16
.‫ כמבואר שם‬,(‫לחוש לו מהיות לו קצת דמיון להם‬ ˙Áe
« ÌÚƒ ‰vÁn‰
»ƒ¿« ˙iNÚ
«ƒ ¬ È‰L
≈¬∆ , eËt»  Ûc‰
  «« 17
38 ˙eLa¿ƒ 3ÏËÏËÓe
≈¿«¿ ÌÈa‰ ƒ«» ˙eLa ¿ƒ Ì„‡ ≈ .‡
»» 2„ÓBÚ .˙Á‡k
»∆¿ Ôȇa
ƒ» ÈÏk‰
ƒ¿« 18

39 ˙eLa¿ƒ ÏËÏËÓe
≈¿«¿ „ÈÁi‰ ƒ»« ˙eLa ¿ƒ „ÓBÚÂ
≈ ¿ .dlk»À „ÈÁi‰
ƒ»« ‫ שהיו‬,‫( דקות‬127 .‫( רחב ארבעה‬126 .‫ ב‬,‫( שבת צט‬125
40 ̇Â
ƒ¿ .˙Bn‡« Úa‡Ï
«¿«¿ ıeÁ ‡ÈˆBȃ ‡lL… ∆ „Ïe
«¿ƒ ,ÌÈa‰
ƒ«» - ‫ ודף זה הרחב ארבעה‬,‫גבוהות עשרה ואין רחבות ארבעה‬
41 6ÔÎÂ
≈¿ .˙Á‡
∆∆« ˙eLa ¿ƒ ‡e‰L ∆ 5ÈtÓ
≈¿ƒ ,4eËt»  ‡ÈˆB‰
ƒ ‫( ואף שבוודאי נח הדף‬128 .(‫עשאה רשות היחיד )רש"י‬
42 ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ Á˙BÙe
7 «≈ „ÈÁi‰ ƒ»« ˙eLa¿ƒ Ì„‡
»» „ÓBÚ
≈ ‫( זוהי בעיה‬129 .‫תחילה על היתדות ואחריֿזה נח החפץ‬
43 9‰Ó‰a
»≈¿ .„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa ¿ƒ 8Á˙BÙe
«≈ ƒ«» ˙eLa
ÌÈa‰ ¿ƒ .‫ ולכן פטור מספק‬,‫שלא נפשטה בגמרא‬
44 11ÔÈÒB‡
ƒ¿  ÌÈÙa ƒ¿ƒ dL‡Â
» … ¿ ıeÁa« 10da»À ‰˙ȉL
»¿»∆ ‰ÓL
»… ¿ ÁÂ
» »¿ ‰NÚ
»» ¬ ˜ÓÚ
… » ‡e‰L ∆ Ba .Î 19
45 ,ÌÈÙa
ƒ¿ƒ BaÂÀ¿ BL‡ … ‡‰iL
≈¿∆ „Ú«  12ÏÓ‚e
»»¿ ;d˙B‡
» ƒ«» ˙eLa
ÌÈa‰ ¿ƒ ˙ψÁÓ
∆∆¿« ˜ÊÂ
«»¿ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ 20
46 . C‡
13 … » B‡eˆÂ
»«¿ ÏȇB‰
ƒ ÌÚƒ È‰L
≈¬∆ ; eËt»  ÌÈLÏ
 ƒ«¿ ƒ BaÁa
¿ »¿ Ba‰« ‰˜lÁÂ
»¿ƒ¿ 21
 ‫אסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪,Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ B‡ Bpv‰‬‬ ‫‪ƒ« ÔÓƒ ÔÈÁl˜Ó‰‬‬
‫‪ƒ¿«¿« ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÓƒ‬‬ ‫‪) (2‬משנה במסכת עירובין דף צח עמוד ב(‪ (3 .‬דברים‬
‫‪12‬‬ ‫‪ËϘÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « B‡ Bpva‬‬
‫‪ƒ« ÚbÈ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪«ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ .20‰˙BLÂ‬‬
‫¿ ∆‬ ‫שאין לחוש שמא יוציאם לרשות הרבים )ראה להלן הלכה‬
‫‪13‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ Ba Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÌB˜Ó» ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ :Ú‚‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Ôab‬‬
‫‪»« ÏÚÓ‬‬
‫≈«‬ ‫ב(‪ (4 .‬הראב"ד השיג כאן על רבינו‪ ,‬שמכיוון שבגמרא‬
‫דימו דין זה לדברי רבא‪" :‬המעביר חפץ מתחילת ארבע‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‚bÏ‬‬‫‪»« CeÓÒ» ‰LÏMÓ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪» ¿ ƒ ˙BÁÙa‬‬‫‪»¿ ‰NÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫לסוף ארבע והעבירו דרך עליו ‪ -‬חייב"‪ ,‬ונפסקה ההלכה‬
‫‪15‬‬ ‫‪˙eL¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,‚b‰‬‬
‫‪»« ÏÚÓ‬‬
‫‪«≈ 23˜BÚk‬‬
‫‪≈ ¿ ‡ˆÓpL‬‬
‫»‡‪»¿ƒ∆ ;eÒ‬‬ ‫כרבא ‪ -‬כמובא למעלה בפרק י"ב הלכה י"ד ‪ -‬ולכן גם כאן‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪ÔÈa≈ ,‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Bpva‬‬‫‪ƒ« ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .„ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫צריך להיות חייב‪ ,‬ובעל ה"מגיד משנה" מביא נוסח אחר‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪25‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ CB˙a¿ Bpv‰‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ƒ« ‰È‰L‬‬
‫∆»»‬ ‫"ואם הוציא חייב" אלא שלפי זה היה צריך לכתוב‪" :‬אף‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰ÓÏÂ‬‬
‫‪»»¿ .eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ËϘÂ‬‬
‫‪«»¿ ,‰NÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫על פי שהוא ברשות אחרת" )מגיד משנה(‪ (5 .‬כתב כן‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« 28eÁ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 27ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ?26iÁ‬‬
‫≈‡‪»« BÈ‬‬ ‫ליישב הסתירה מכאן למה שכתב למעלה בפרק י"ב הלכה‬
‫‪20‬‬ ‫‪.ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÏÁÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫י"ד )ראה בהערה שלמעלה( שכאן שהוא ברשות אחרת‬
‫נחשבת ידו כמקום פטור )וכמו שכתבו התוספות במסכת‬
‫‪) (18‬משנה במסכת עירובין דף צט עמוד ב(‪ (19 .‬תופס‬ ‫עירובין דף כ עמוד א דיבור המתחיל לא יעמוד( ‪ -‬מרכבת‬
‫ומקבל בכלי מן המים הנזחלים‪ (20 .‬כי אוויר למעלה‬ ‫המשנה‪ (6 .‬משנה במסכת עירובין דף קא עמוד א "מעשה‬
‫מעשרה טפחים ברשות הרבים מקום פטור הוא )ראה בפרק‬ ‫פּטמים )המפטמים עופות למכירה( שהיה‬ ‫בשוק של ַ ָ ִ‬
‫י"ד הלכה ז(‪ ,‬ואפילו אם הוא למטה מעשרה שהיא רשות‬ ‫בירושלים‪ ,‬שהיו נועלים )פתח חנותם ועומדים ברשות‬
‫הרבים גמורה‪ ,‬הלא ידו גם כן ברשות הרבים היא‪.‬‬ ‫הרבים(‪ ,‬ומניחים את המפתח בחלון שעל גבי הפתח"‬
‫‪ (21‬לקרב את הכלי לצינור‪ (22 .‬שכל פחות משלושה‬ ‫‪ (7‬נוטל המפתח‬ ‫והלכה כחכמים )"מגיד משנה"(‪.‬‬
‫כלבוד )כמחובר(‪ ,‬והרי הוא כאילו קלט מן הגג שהוא רשות‬ ‫שברשות הרבים ופותח שם את החנות )רש"י(‪ (8 .‬במפתח‬
‫היחיד‪ (23 .‬ומכל מקום לא נחשב כאילו הוציא מרשות‬ ‫‪) (9‬מסכת עירובין דף כ עמוד ב(‪.‬‬ ‫המונח שם‪.‬‬
‫היחיד )כמבואר בסוף ההלכה(‪ (24 .‬שכל מקום של‬ ‫‪ (10‬בנוסחה אחרת‪" :‬בהמה שהייתה בחוץ" )כתב יד‬
‫ארבעה טפחים ברשות הרבים הגבוה משלושה ועד עשרה‪,‬‬ ‫אברבנאל(‪ (11 .‬מאכילים אותה הרבה על כורחה‪ ,‬ואין‬
‫דינו ככרמלית‪ ,‬ואסור מדרבנן להשתמש בה לרשות הרבים‬ ‫חוששים שמא יימשך אחרי פרתו ויוציא את הדלי החוצה‬
‫)פרק י"ד הלכה י"ג(‪ (25 .‬שמקום גבוה עשרה ורחב‬ ‫לרשות הרבים‪ (12 .‬מלעיטים )מכניסים את המאכל לפיו‪,‬‬
‫ארבעה ברשות הרבים הוא רשות היחיד‪ (26 .‬חטאת‪ ,‬אם‬ ‫עד למקום שהוא יכול להחזיר(‪ .‬שהרי שנינו )מסכת שבת‬
‫נגע בצינור וקלט ממנו מים‪) (27 .‬תלמוד ירשלמי מסכת‬ ‫דף קנה‪" (:‬אין אובסים את הגמל אלא מלעיטין" )תוספות(‪.‬‬
‫עירובין פרק י הלכה ו(‪ (28 .‬ואינו חייב במוציא מרשות‬ ‫‪ (13‬יימשך אחר צווארו וחוששים שיוציא לרשות הרבים אם‬
‫לרשות‪ ,‬אלא אם עקר ממקום שנח החפץ‪ ,‬כמבואר בפרק‬ ‫אין ראשו ורובו בפנים )מער"ק(‪.‬‬
‫י"ג הלכה ד‪.‬‬ ‫‪˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ‰zLÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLa‬‬ ‫‡„‪¿ƒ Ì‬‬‫‪»» „ÓÚÈ‬‬ ‫‪… .‬‬
‫‪… ¬« 14‡Ï‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙eL¿ ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ȇa‬‬
‫‪ƒ¬» ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ÔBlÁ‰‬‬ ‫„‪≈¿ƒ∆ ÊÈʃ .‬‬
‫‪«« ÈÙlL‬‬ ‫‪29‬‬
‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ‰zLÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ 30‰NÚÓ‬‬
‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇ƒ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .‰˙BL‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌB˜nÏ‬‬ ‫‪»« BaÂ‬‬
‫‪À¿ BL‡‬‬
‫‪… ÒÈΉ‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ ÔkŒÌ‬‬
‫‪≈ ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ˙ÒÙBz‬‬
‫‪∆∆ ÌÈa‰‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eL¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 31LnzL‰Ï‬‬
‫¿‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ ,Ìȇ‬‬‫‪ƒ» ÌÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‰˙BL‬‬
‫‪∆ ‰È‰Lk‬‬‫‡‪»»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÏÎa‬‬
‫‪»¿ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ 32zÓ‬‬
‫‪»À CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫‪ÌÈÏk‬‬
‫‡‪ƒ≈ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;̇ȈBÈ‬‬
‫‪≈ ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,15Ô‰Ï‬‬
‫ˆ‪∆» CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.ÌÈBzÁz‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫«‪»» ¬ „Ú‬‬ ‫‪Ba‰« ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ B‡ ,Ô‰Ï‬‬ ‫ˆ‪∆» CÈ‬‬‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ,Ìȇ‬‬‫‪ƒ» ÔȇL‬‬
‫∆≈ »‬ ‫‪6‬‬
‫‪17ÒÈÎÓ‬‬
‫‪ƒ¿«  Ìȇ‬‬ ‫‪ƒ» ÌÈÏk‰L‬‬
‫‡‪ƒ≈«∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « 16˙ÈÏÓÎa‬‬
‫¿«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪) (29‬משנה במסכת עירובין דף צח עמוד ב(‪" .‬קצה היוצא‬
‫מן הכותל‪ ,‬מבניין או עץ או אבן או זולתם" )רבינו בפירוש‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ,BÓB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ ‰˙BLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ „Ïa‬‬‫‪«¿ƒ BL‡‬‬ ‫…‬ ‫‪8‬‬
‫המשניות(‪ (30 .‬שהוא מקום פטור‪ (31 .‬כמבואר בהלכה‬ ‫‪.BaÂ‬‬
‫‪À¿ BL‡‬‬
‫‪… ÒÈΉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫ז‪ (32 .‬כי ב"מקום פטור" מותר להשתמש )פרק י"ד הלכה‬
‫‪) (14‬משנה במסכת עירובין דף צט עמוד א(‪ (15 .‬דעת‬
‫ז(‪.‬‬
‫רבינו שלא גזרו אלא בכלים נאים‪ .‬אבל להרשב"א בכל דבר‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ˆBÈ‬‬
‫‡‪≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÊÈʃ ‰È‰Lk‬‬
‫‡‪»»∆ ¿ ?33ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .‰‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫שהוא צריך לו‪ ,‬חוששים שמא יכניסם לרשותו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈÊÈÊ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « ÌȇˆBÈ‬‬
‫‡‪ƒ¿ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ȇa‬‬
‫»¬‪ƒ‬‬ ‫יוציא או יכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה )"מגיד‬
‫‪28‬‬ ‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪,‰NÚÓ‬‬ ‫‪»¿«¿ ̉ÈML‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,‰fÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ‰hÓÏ‬‬
‫¿«»‬ ‫משנה"(‪ (16 .‬שעיקר איסורה "מפני שהיא דומה לרשות‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Á‬‬‫‪«… ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÈÙlL‬‬
‫‪≈¿ƒ∆ ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÊÈfa‬‬
‫‪ƒ« LÈ≈ ̇ƒ‬‬ ‫הרבים‪ ,‬שמא תתחלף ברשות הרבים" )רבינו בפרק י"ד‬
‫הלכה י"א(‪ ,‬ואין גוזרין גזירה לגזירה‪" ,‬משום שנאמר‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙eL¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» LnzL‰Ï‬‬
‫‡‪≈«¿ ƒ¿ eÒ‡»  ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬
‫ושמרתם את משמרתי‪ ,‬עשו משמרת למשמרתי‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰Ê∆ eÒ‡Â‬‬
‫‡‪¿»¿ ,34˙Á‬‬
‫‪∆∆« ˙eL¿ ÂÈzÁzL‬‬
‫‪»¿«∆ ÊÈf‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ ,BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫גזירה לתורתי‪ ,‬ולא משמרת למשמרת" )רש"י מסכת ביצה‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫‪»∆ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ˙BLnzLÓ‬‬
‫‪¿«¿ ƒ ˙BiL‬‬
‫‪À ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔȇL‬‬
‫«‪≈∆ .‰Ê∆ ÏÚ‬‬ ‫דף ב עמוד ב( וזהו כרבא )מסכת שבת דף י"א עמוד ב(‬
‫‪ (33‬שמותר להשתמש בזיז; תלמוד ירושלמי )מסכת עירובין‬ ‫ולא כאביי שסובר שהחמירו ב"הוצאה" לגזור גזירה‬
‫פרק י הלכה ד(‪" :‬לא אמר אלא באחד‪ ,‬אבל בשתיים אסור‬ ‫לגזירה‪) (17 .‬מסכת שבת דף יא עמוד א(‪.‬‬
‫שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת"‪" (34 .‬הזיזין‬ ‫‪ȇ‰‬‬
‫‪ƒ¬» ÔÓƒ 19ËÏB˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬
‫‡„‪¿ƒ Ì‬‬ ‫‚‪≈ .‬‬
‫‪»» 18„ÓBÚ‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בסק‬
‫‪         ‬‬
‫שאם יפלו לרשות הרבים לא יישברו‪ ,‬אין חוששים שמא ירד‬ ‫הבולטים מן הכותל כלפי רשות הרבים אינם שלו‪ ,‬שבזכות‬
‫מכוּונים זה מול זה‪,‬‬
‫ויביאם אליו‪ (47 .‬כיוון שהמקומות ְ ָ ִ‬ ‫בני רשות הרבים עומדים‪ ,‬ואף שמן התורה אין אוויר רשות‬
‫אינו צריך לאמן ידיו לזריקה שלא יפול החפץ למטה‬ ‫הרבים עולה למעלה מעשרה‪ ,‬מכל מקום כל אותם הזיזים‬
‫)בגמרא(‪ (48 .‬ואם המקום שביניהם לא היה רשות הרבים‬ ‫שלהם הם‪ ,‬ויש רשות לכל אחד מבני רשות הרבים‬
‫אלא כרמלית‪ ,‬מותר אפילו בית אחד גבוה מחבירו )"מגיד‬ ‫להשתמש בהם‪ ,‬וכשיש שני זיזים זה למעלה מזה‪ ,‬בני רשות‬
‫משנה" בשם הרשב"א(‪.‬‬ ‫הרבים משתמשים בתחתון )ואוסרים על העליון(‪ ,‬וכשיש רק‬
‫זיז אחד הרי הוא לבני החלון שתשמישם תדיר בו"‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ba‰«  ÂÈab‬‬
‫‪»« ÏÚ« 50ÔBlÁÂ‬‬
‫‪«¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 49Ba .Ë‬‬ ‫)הריטב"א(; אולם ב"מגיד משנה" משווה את דברי רבינו‬
‫‪20‬‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔȇÏÓÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,‰NÚÏ‬‬
‫‪»» ¬« ÌÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ 51B˙ÈÏÁÂ‬‬
‫¿‪»¿À‬‬ ‫לשיטת הרשב"א‪ ,‬שכאן מדובר בשני זיזים השייכים לשני‬
‫‪21‬‬ ‫‪CB˙a¿ Ï˙kÏ‬‬
‫‪∆… « CeÓÒ» ‰È‰Lk‬‬
‫‡‪»»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫«∆‬ ‫בני אדם ולכן אוסרים זה על זה‪ ,‬אבל באדם אחד מותר‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌL‬‬ ‫‪» ÚÏ‬‬
‫‡„‪… ¬« ÏBÎÈ» Ì‬‬
‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ , ÌÈÁÙË‬‬
‫‪52‬‬ ‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔȇÏÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ‚ÏÙÓ‬‬ ‫‡‪»» ̇ƒ  ‰Úa‬‬
‫‪»¿À ‰È‰‬‬ ‫‪»»¿« ÔBzÁza‬‬‫‪¿«« ÔȇÂ‬‬‫‡‪≈¿ ‰Úa‬‬ ‫‪¿∆» 35Ôȇ≈ .Â‬‬
‫‪»»¿« ÔBÈÏÚa‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪»¿» ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ „Ú« Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ô‰ÈLa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ LnzLÓ‬‬
‫‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‡ˆiLk‬‬
‫‪»»∆ ¿ ,ÈÏc‰‬‬
‫‪ƒ¿« ‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ;‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ ‰‰Bb‬‬
‫‪» ¿ B˙ÈÏÁ‬‬
‫‪»¿À ‰˙ȉ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.53eËt¿ ÌB˜ÓÏ‬‬
‫‪¿ƒ ‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ,‡ÈÏÁ‰‬‬
‫‪»¿À« ÔÓƒ‬‬ ‫‪Ba‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪ÔBÈÏÚe‬‬
‫¿‬‫∆‬ ‫»‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫»‬‫»‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪ÔBzÁza‬‬
‫¿‬‫«‬‫«‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫»‬‫»‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫««¿‬
‫‪36ÌÈBzÁz‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪37BBlÁ‬‬‫‪« „‚k‬‬
‫‡‪∆∆¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔBÈÏÚa‬‬
‫‪¿∆» LnzLÓ‬‬
‫‡‪≈«¿ ƒ Bȇ≈  ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬ ‫‪4‬‬
‫‡‪) (49 eÒ‬משנה במסכת עירובין דף צט עמוד א( מים מכונסים‪.‬‬ ‫‪»  ÔBlÁ‰‬‬
‫ˆ„„‪«« È‬‬
‫‪≈¿ƒ ÈLaL‬‬
‫‪≈¿ ƒ∆ ÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ« ‡La‬‬
‫‡‪»¿ ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (50 .38BÓˆÚÏ‬בכותל מול הבור‪ ,‬וכן הוא במשנה‪ ,‬אבל בנוסחה אחרת‪:‬‬
‫‪¿«¿ ˙eL¿ ˜ÏÁL‬‬
‫‪«»∆ ÂÈzÁzL‬‬
‫‪»¿«∆ ‰Ê∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,LnzL‰Ï‬‬
‫¿‪≈«¿ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫"וחוליא על גביו" )ויניציאה ומער"ק(‪ (51 .‬צבור העפר‬
‫אשר מסביב לשפת הבור‪ (52 .‬שבהפסק פחות מארבעה‬ ‫‪) (35‬מסכת עירובין דף צח עמוד ב(‪ (36 .‬שהוא מקום‬
‫אין הולכים שם רבים‪ ,‬ונחשב למקום פטור‪ (53 .‬ומותר‬ ‫פטור‪ (37 .‬שהוא כזווית החלון והרחבתו )רש"י( ודינו‬
‫לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור‪.‬‬ ‫כחורי רשות היחיד‪ ,‬כמבואר למעלה פרק י"ד הלכה י‪.‬‬
‫‪ (38‬ואוסר על העליון להשתמש שלא כנגד החלון‪" ,‬לפי‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ 55‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰‰Bb‬‬
‫‪» ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪»¿ « .È‬‬
‫‡‪¿ƒ 54‰tL‬‬ ‫שאוויר התחתון שהוא רשות היחיד עולה עד לרקיע‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .56˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« dÏ» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿  dab‬‬ ‫‪»« ÏÚ« ÔBlÁÂ‬‬ ‫¿«‬ ‫והעליון באווירו של תחתון‪ ,‬למה הדבר דומה? ‪ -‬למוציא‬
‫‪28‬‬ ‫‪dkc‬‬
‫‪»¿« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,ÌÈa‬‬‫‪ƒ« ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰tL‡a‬‬
‫‡‪»¿ «¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫זיז לחצר חבירו‪ ,‬שאסור להשתמש בו בכלים ששבתו בתוך‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  „ÈÁÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÏL‬‬‫‡‪∆ Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙Bt‰Ï‬‬‫¿‪»ƒ‬‬ ‫ביתו עד שיערבו" )רשב"א( וראה בהלכה ח‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ 58Ôk„k‬‬
‫‪»¿«¿ ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ e‡ˆÓÂ‬‬‫‪¿¿ƒ¿ ,57‰pt˙z‬‬
‫‪∆«¿ƒ znL‬‬ ‫‪»À∆ ÌÈa‰‬‬ ‫‡‪ƒ«» ˙eL¿ ÈÂ‬‬ ‫‪≈ « 40ÊÈʃ 39Ïk» .Ê 7‬‬
‫‪ƒ¬ ÏÚ« ‡ˆBi‰‬‬
‫‪) (54 ÔÈ˙B‬משנה במסכת עירובין דף צט עמוד ב(‪ (55 .‬אבל‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  Ba LnzLÓ‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ 8‬‬
‫‪ ˙ÈÎeÎÊe‬פחותה מעשרה היא כרמלית‪ ,‬ואסור לזרוק מרשות הרבים‬ ‫‪ƒ ¿ ÒÁ‬‬ ‫‪∆∆ ÈÏk‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 9‬‬
‫‪ ;eMÈ‬לכרמלית‪ (56 .‬שמותר לטלטל מרשות היחיד לרשות‬ ‫‪¿»ƒ  ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ ̇L‬‬‫‪ƒ∆ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 10‬‬
‫‪ eÏtÈ‬היחיד דרך מקום פטור‪ (57 .‬בחול‪ (58 .‬כהרגלם לפני‬ ‫‪¿ƒ ‡nL‬‬‫‡‪»∆ , ÌÈeÒ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ƒ ¬  ÔÈÏ·Â‬‬
‫‪ƒ»√» ÌÈÏk‬‬‫‪ƒ≈ ‡L‬‬ ‫‡‪»¿ Ï‬‬‫‪»¬ 11‬‬
‫הפינוי‪.‬‬ ‫‪.̇ÈÈÂ‬‬
‫‪≈ ƒ ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪LÈ≈ ̇ƒ :ˆÁa‬‬
‫‪≈»¿ ˙BÚ‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪∆∆ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÌÈn‰‬‬
‫‪60‬‬ ‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪) (39‬מסכת עירובין דף צח עמוד ב(‪ (40 .‬בין שהוא רחב ‪«« .‡È‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙BÈ‬‬
‫‡‪≈ B‡ ,‰Úa‬‬
‫‪»»¿« daÁe‬‬
‫‪»¿ »¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ 62d‰‚a‬‬
‫ארבעה בין שאינו רחב ארבעה‪ (41 .‬ודווקא בזיז וכיוצא ¿»¿»‬
‫‪33‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔȇÏÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈  63˙Bn‡« NÚ‬‬
‫בו‪ ,‬אבל דבר רחב כגג‪ ,‬שהמשתמש עומד שם עם הכלי‪∆ ∆ „Ú« Ôk≈ ÏÚ« ,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‚‪»» ¬ ‰‰B‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬‫‡‪»ƒ¿ dÏ» eNÚ» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫מותר להשתמש בכל הכלים )ריטב"א‪ ,‬ושולחן ערוך אורח ∆»‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ B‡ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ d‰‚a‬‬
‫‪»¿»¿ Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .64‰‡ÈˆÈe‬‬
‫‪» ƒ¿« ‰ÒÈka‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫חיים סימן שנג(‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.65‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔȇÏÓÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿  ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« daÁa‬‬
‫¿» ¿»‬ ‫‪BfÓƒ 43˜Ê‬‬
‫‪«» ,ÌÈa‰‬‬
‫ˆ‪ƒ«» ˙eL¿ Èc‬‬‫‪≈ƒ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ÌÈza‬‬ ‫‪≈¿ .Á 13‬‬
‫‪ƒ» 42ÈL‬‬
‫‪) (59 ̉ÈL‬משנה במסכת עירובין דף פז עמוד א(‪ (60 .‬תעלה‬ ‫‪∆ ≈¿ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,‡e‰Â» . eËt»  ‰NÚÓ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪»» ¬≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ BÊÏ» 14‬‬
‫‪ ÈÏÎe‬לא רחבה היוצאת מהמעיין‪ (61 .‬נכנסת לחצר מצד האחד‬ ‫‪≈¿ ÌÈ„‚a‬‬ ‫‪ƒ»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .45eÚ≈ ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ B‡ BlL‬‬ ‫‪∆ 15‬‬
‫‪ ‡ÏÂ‬ויוצאת מצד השני בתעלה שתחת הכתלים‪ (62 .‬בעומק‬ ‫‪… ¿ ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰Ê∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ˜ÊÏ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪…¿ƒ zÓ‬‬‫‪»À ˙BÎzÓ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪»« 16‬‬
‫‪ ÏtÈ‬המים‪ (63 .‬בשיעור זה נעשו המים רשות כרמלית לעצמם‬ ‫‪…ƒ ‡nL‬‬‫‪»∆ ,Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ „‚a‬‬
‫‪∆∆ ˜ÊÏ‬‬
‫‪…¿ƒ eÒ‡»  ‰ÂLa‬‬‫‪∆» ¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» 17‬‬
‫גם בתוך החצר‪ ,‬ואסור למלא מים ממנה‪ (64 .‬כמבואר‬ ‫‪.˜BÊ‬‬
‫‪≈  Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÒÁ‬‬ ‫‪∆∆ ÈÏk‬‬
‫‡‪≈¿ Ï‬‬‫‪»¬ ;48ep‡ÈÈÂ‬‬
‫‪∆ ƒ ƒ 18‬‬
‫בהלכה יג‪" (65 .‬רבי יהודה אומר‪ :‬כותל שעל גביו )של‬
‫החצר( תדון משום מחיצה )ואין צורך במחיצה מיוחדת(‪,‬‬ ‫‪) (42‬מסכת עירובין דף פה עמוד ב(‪ (43 .‬בנוסחה אחרת‪:‬‬
‫אמר רבי יהודה‪ :‬מעשה באמת המים שהייתה באה מאבל‬ ‫"זורק מזו לזו למעלה מעשרה והוא פטור" )מער"ק‬
‫)שם מקום( לציפורי‪ ,‬והיו ממלאין הימנה בשבת על פי‬ ‫ושונצינו(‪ (44 .‬בנוסחה אחרת‪ :‬מותר וכן נכון שמותר‬
‫הזקנים‪ .‬אמרו לו חכמים‪ :‬מפני שלא היה בה כשיעור )שלא‬ ‫לכתחילה‪ (45 .‬שאם היו הבתים שייכים לשני בני אדם‬
‫הייתה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה שאינה חולקת רשות‬ ‫ולא עשו עירוב‪ ,‬אסור מדברי סופרים לטלטל ברשות היחיד‪,‬‬
‫לעצמה להיות כרמלית בתוך רשות היחיד("‪.‬‬ ‫כמבואר בפרק א מהלכות עירובין הלכות אֿב‪ (46 .‬אף‬
 ‫גסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫"מחיצה תלוייה"‪ ,‬ואמרו בגמרא‪" :‬אין מחיצה תלוייה‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,˙Bn‡« NÚÓ‬‬ ‫‪∆ ∆≈ ˙È‬‬ ‫‪≈» 67daÁa‬‬ ‫‪»» .È 1‬‬
‫‪»¿ »¿ 66‰È‰‬‬
‫מתרת אלא במים‪ ,‬קל הוא שהקילו חכמים במים"‪.‬‬ ‫‪„Ú« ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔȇÏÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ‰NÚ‬‬ ‫‪»» ¬ d‰‚a‬‬
‫‪»¿»¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ 2‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙BBlÁÂ‬‬
‫‪«¿ ˙BˆÁ‰‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪≈¬« ÔÈa≈ ˙BÚ‰‬‬
‫‪∆∆ » ÌÈn‰‬‬
‫‡‪ƒ«« ˙n‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪«« .„È‬‬ ‫‪,‡È‰‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‰ˆt‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪NÚ‬‬
‫∆‬ ‫∆‬ ‫‪ÏÚ‬‬‫«‬ ‫‪˙È‬‬
‫≈‬‫»‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫»‬‫∆‬ ‫‪.‰vÁÓ‬‬
‫»‬‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪dÏ‬‬‫»‬ ‫‪‰NÚiL‬‬
‫∆‬ ‫¬‬‫‪«∆ 3‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈÏLÏLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« ¿  eÚMk‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪» ∆≈ ˙BÁe˙t¿ ̇ƒ ?ˆÁ‰‬‬
‫‡‪ƒ « da» Ôȇ≈ ̇ƒ ,‰ÈÏ‬‬ ‫‪≈»∆ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ e‰Óe‬‬ ‫‪« .˙BvÁn‰‬‬‫‪ƒ¿« ˙„ÒÙÓe‬‬
‫‪∆∆¿« 4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÌȇÏÓÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ˙BBlÁ‰‬‬ ‫‪«« ÔÓƒ ÈÏc‬‬‫‪ƒ¿ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ô‡kÓ‬‬‫‪»ƒ ÒÙe‬‬‫‪« Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ Òt« ‰ˆt‰‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪» ¿ƒ« „vÓ‬‬‫‪«ƒ ‡L‬‬‫‪«¿ƒ 5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ ˙‚ÏÙÓ‬‬
‫‪∆∆¿À dȇLa‬‬
‫‡‪» ≈∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫«‬ ‫«‬ ‫‪ÁeÓ‬‬
‫«‬ ‫≈‬ ‫‪ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬ ‫¿‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫»‬ ‫»‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‪Á‬‬
‫«‬‫…‬ ‫‪Òt‬‬
‫«‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪,‡e‰L‬‬‫‪∆ 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « ÔÓƒ ˙‚ÏÙÓ‬‬
‫‪∆∆¿À ‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙‡lÓÏ‬‬
‫‪»¬ ;ÌÈÁÙË‬‬ ‫‡‪… «¿ ‡l‬‬‫‪»∆ eÒ‡» ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬ ‫‪»À 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÈqt‬‬
‫‡‪ƒ« eȉ» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÌȇÏÓÓ‬‬ ‫‪ƒ»¿  ÏÏk‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪»¿ Òt« ‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;69„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ‰n‡‰‬‬
‫‪»«» ÔÓƒ 8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰n‡‰‬‬
‫‪»«» ‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,Ô‡kÓe‬‬‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ ÌÈÏ˙k‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÔÓƒ ÔȇˆBÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈÏ‬‬
‫‪»¿ ˆÁ‬‬
‫‪≈» ‰ˆÙ‬‬
‫‪» ¿¿ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ˆÁ‰‬‬ ‫‪≈»∆ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡» 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ CB˙a¿ ˙BÚ‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰ƒ el‡k‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫‪10‬‬

‫‪) (75‬מסכת עירובין דף פז עמוד א(‪ (76 .‬ובתים מכאן‬ ‫‪) (66‬מסכת עירובין דף יב עמוד א(‪" :‬לשון ים הנכנס לחצר‬
‫ומכאן על שפתה‪ (77 .‬עומק עשרה ורוחב ארבעה שאינה‬ ‫)דרך פירצת הכותל( אין ממלאין הימנו בשבת‪ ,‬אלא אם כן‬
‫נחשבת כרמלית‪.‬‬ ‫יש לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים‪ ,‬במה דברים אמורים‪,‬‬
‫שפירצתו ביותר מעשר אמות‪ ,‬אבל עשר אין צריך כלום"‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔBlÁÂ‬‬
‫‪«¿ Ìi‰‬‬‫‪»« ÔÓƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 79‡È‰L‬‬ ‫‪»¿ ¿ .ÂË‬‬
‫‪ƒ∆ 78‰ˆeˆk‬‬ ‫ורבינו השווה שני עניינים אלה‪ ,‬אבל דעת הראב"ד שיש‬
‫‪30‬‬ ‫‪, ˙aLa‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪»« ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÌȇÏÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈  ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« dÎB˙a‬‬
‫¿ »‬ ‫חילוק בין דין אמת המים העוברת בחצר לבין לשון ים‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÚ« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‚‪»» ¬ ‰‰B‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‡‪»ƒ¿ eNÚ» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫הנכנס לחצר‪ ,‬שאמת המים הזורמת ממעיין ועוברת בחצר‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ B‡ ;‰ˆeˆkaL‬‬
‫‪»¿ ¿«∆ ÔBlÁ‰‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪«« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« Èab‬‬‫«≈‬ ‫היא רשות בפני עצמה‪ ,‬ולכן צריכה מחיצות מיוחדות‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔȇBÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰ˆeˆk‰‬‬
‫‪»¿ ¿« ÔÓƒ 82˙„BÈ‬‬
‫‪∆∆ ‰vÁn‰‬‬
‫«¿‪»ƒ‬‬ ‫מלבד מחיצות החצר שהיא עוברת תחתיהן‪ ,‬כדי לכללה‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌLÎe‬‬
‫‪≈ ¿ .83ÌÈn‰‬‬‫‪ƒ«« „Ú« ‰Ú‚Â‬‬
‫‪»¿»¿ ‰„È‬‬
‫‪»¿» el‡k‬‬
‫‡‪ƒ¿ d˙B‬‬‫»‬ ‫ברשות היחיד‪ ,‬מה שאין כן בלשון ים הנכנס לחצר‪ ,‬מכיוון‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ck» ,‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ dÏ» eNÚL‬‬‫‪»∆ BfÓƒ ÔȇÏÓnL‬‬
‫∆¿«¿‪ƒ‬‬ ‫שהמים עומדים בחצר‪ ,‬הרי הם כמים שנשפכו ואינם‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰≈ 84˙ÈÏÓk‰‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«« ÏÚ« È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ìi‰‬‬
‫«‪»« ÏÚ‬‬ ‫אסורים אלאֿאםֿכן נפרצו מחיצות החצר‪ ,‬שאינן יכולות‬
‫להתיר אותם‪ ,‬וכן דעת הריטב"א ושאר ראשונים‪ ,‬וב"מגיד‬
‫‪ (78‬בכתבֿיד התימנים‪" :‬כצוצטרה" ובמשנה "גזוזטרה"‪:‬‬ ‫משנה" כתב‪" :‬ואין דברים אלה מצויים כדי להאריך בהם"‪.‬‬
‫"והוא מקום מקורה יוצא מכותל רשות היחיד על מעיינות‬ ‫‪ (67‬כי עד עשר אמות נחשבת הפירצה כפתח המשמש‬
‫המים והנהרות כמו עץ או זיז‪ ,‬ונוקבים בו נקב וממלאים‬ ‫לכניסה ויציאה‪ ,‬ואין כאן פריצת המחיצות )פרק ט"ז הלכה‬
‫מאותו הנקב מן המעיין או הנהר" )רבינו בפירוש‬ ‫ט"ז(‪ (68 .‬עמוד הנעשה להיכר מחיצה‪ ,‬במבוי נקרא‬
‫המשניות(‪) (79 .‬משנה במסכת עירובין דף פז עמוד ב(‪.‬‬ ‫"לחי" ובחצר נקרא "פס" )תוספות במסכת עירובין דף יב‬
‫‪ (80‬שאסור לטלטל מן הים שהוא כרמלית לרשות היחיד‪.‬‬ ‫עמוד א(‪ (69 .‬בתוספות הקשו‪ :‬אם הפס נחשב למחיצה‬
‫‪ (81‬שאז אנו אומרים "גוד אסיק מחיצתא" ‪ -‬משוך והעלה‬ ‫לעניין טלטול בחצר‪ ,‬למה לא ייחשב מחיצה להתיר למלא‬
‫את המחיצה למעלה עד הגזוזטרא "וכאילו הגיעה המחיצה‬ ‫מים ממנו? ותירצו‪ :‬שלעניין טלטול המחיצה ניכרת לבני‬
‫אל הנקב שבגזוזטרא ודבקה בה‪ ,‬ותהיה השאיבה תוך‬ ‫החצר‪ ,‬אבל למלא מים ולהכניס לבתים אסור‪ ,‬שהבתים‬
‫המחיצה" )שם(‪ (82 .‬שאז אנו אומרים "גוד אחית‬ ‫רחוקים מהמחיצה ואין היכר להתיר‪.‬‬
‫מחיצתא" ‪ -‬משוך והורד את המחיצה עד הנחל )ראה בספר‬
‫המאור הוצאת ראשונים דף לב(‪ (83 .‬בתוספות כתבו‪,‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇ƒ ?ÌÈna‬‬
‫‪ƒ«« ‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙‡∆ ÔÈ„ÈÓÚÓ‬‬ ‫‪« ≈¿ .‚È 11‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« 70C‡È‰Â‬‬
‫שכאן אין צריך שיהיה טפח המחיצה בתוך המים‪ ,‬כיוון‬ ‫‪‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ÔÓƒ ÁÙË‬‬‫‪«∆ ‰È‰iL‬‬
‫ˆ‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 12‬‬
‫שיש היכר בלא זה בגזוזטרא‪ ,‬אבל צריך שיהיה טפח‬ ‫‪72˙„BÈ‬‬
‫המחיצה בתוך המים‪ ,‬כיוון שיש היכר בלא זה בגזוזטרא‪,‬‬ ‫‪∆∆ dlk‬‬‫‪»À ‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« CB˙a¿ 71„BÈ‬‬
‫‪≈ 13‬‬
‫אבל מדברי ה"בית יוסף" )אורח חיים סימן שנה( משמע‪,‬‬ ‫‪‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ‰pnÓ‬‬‫‪»∆ƒ ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ ‰È‰iL‬‬
‫ˆ‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« CB˙a¿ 14‬‬
‫שדעת רבינו שבמחיצות אלו צריכים להיות כל התנאים‬ ‫‪ˆÁaL‬‬
‫‪≈»∆∆ ÌÈn‰‬‬ ‫‪ƒ«« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ 73‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 15‬‬
‫המבוארים למעלה בהלכה יג )מעשה רוקח(‪ (84 .‬וכיוון‬ ‫‪„Ú« ˙ÚbÓ‬‬
‫‪««« ‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ÔȇL‬‬ ‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « .ÔÈÏcÓ‬‬‫‪ƒ»¿À 16‬‬
‫שאיסור השפיכה לכרמלית הוא רק מדרבנן די במחיצה זו‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ da» LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ , Ú˜w‰‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪«¿«« 17‬‬
‫בלבד )שם(‪.‬‬ ‫‪;„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈÓa‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰ÈeÏz‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ eÈz‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À 18‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪≈» .ÊË‬‬
‫‪ƒ∆ 85ˆÁ‬‬ ‫‪‰vÁÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ el˜‰Â‬‬‫‪≈≈¿ ,̉ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ  ÌÈÓa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏeËÏË‬‬
‫‪¿ƒ eq‡L‬‬‫‪ƒ∆ 19‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , ˙aLa‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪»« ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« dÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÎÙBL‬‬
‫«‡‪ƒ¿ Ôȇ≈  ˙Bn‬‬ ‫‪.k‰‬‬
‫‪≈∆ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ dȇL‬‬
‫∆≈ »‬ ‫‪20‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙BNÚÏ‬‬
‫ˆ‪¬« CÈ‬‬
‫‪ƒ» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰‰Óa‬‬
‫‪»≈¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔȇˆBÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪) (70‬מסכת עירובין דף פו עמוד א(‪ (71 .‬שוקע בתוכם כדי‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ B‡ ,ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ CB˙a¿ 87ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙˜ÊÁÓ‬‬
‫‪∆∆¬« ‡nb‬‬‫‪»À‬‬ ‫לחלק בין המים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÌȈa˜‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ˆÁ‰‬‬
‫‪≈»∆ „ˆa‬‬
‫‪«¿ ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪ (72‬בנוסחה אחרת‪" :‬כולה בתוך המים" )מער"ק(‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪90È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ıeÁaÓ‬‬
‫‪«ƒ 89‰tk‬‬
‫‪»ƒ »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ˙BÏ‬‬
‫‪¿ƒ CÈˆÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ .88dÎB˙a‬‬
‫¿ »‬ ‫‪ (74‬ונקראת‬ ‫‪ (73‬שתהיה ניכרת המחיצה המפסיקה‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דסק‬
‫‪         ‬‬
‫כחכמים‪ ,‬אבל הרא"ש ושאר ראשונים פסקו כרבי אליעזר‬ ‫‪ˆÁ‰Â‬‬
‫‪≈»∆¿ .ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ˙‡f‰‬‬
‫‪…« 91‰˜eÚ‰‬‬
‫‪» » ‰‡z‬‬
‫‪∆ »≈ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪1‬‬
‫בן יעקב‪" :‬ביב שהוא קמור )מכוסה( ארבע אמות ברשות‬ ‫‪‡e‰ ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ‰„Ò·‰Â‬‬
‫¿»«¿«¿»‬ ‫‪2‬‬
‫הרבים שופכים לתוכו מים בשבת"‪ ,‬וכן דעת האחרונים‬ ‫‡‪‰n‬‬
‫‪»« ȈÁ‬‬
‫‡‪ƒ¬ ÏÚ« ‰n‬‬
‫‪»« ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ?ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˜ÈÊÁnL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ ÌB˜n‰‬‬
‫«»‬ ‫‪3‬‬
‫)אורח חיים סימן שנז(‪.‬‬
‫‡‪.‰n‬‬
‫‪»« ÈLÓÁ‬‬
‫‪≈ ¿À ‰LÏL‬‬
‫¿‪» ¿ Ìea‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,‰nÁ‰‬‬
‫‡‪»«« ˙BÓÈaƒ ?ÌÈeÓ‬‬ ‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ 99‰na‬‬‫‪∆« .ËÈ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Ì˙qL‬‬
‫‪»¿∆ ;ÚÓ‬‬
‫‪»¿ƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰BLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ CÙBL‬‬
‫‪≈  ÌÈÓLb‰‬‬ ‫‪ƒ» ¿« ˙BÓÈaƒ‬‬ ‫‪ (85‬משנה במסכת עירובין דף פח עמוד א(‪ (86 .‬שיערו‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« eÚÏaiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ‰ˆB‬‬‫‪∆ Ì„‡Â‬‬ ‫‪»»¿ ,Ô‰≈ ÔÈÁl˜Ó‬‬
‫̂‪ƒ¿«¿ ˙BBpƒ‬‬ ‫חכמים שכל אדם צריך לתשמישו בכל יום סאתיים מים‬
‫בערך‪ ,‬ושיעור זה נבלע בקרקע של ד' אמות‪ ,‬אבל אם החצר‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈn‰Â‬‬
‫‪ƒ««¿ Èa‰‬‬‫‪ƒ« Ètƒ ÏÚ« CÙBL‬‬
‫≈‬ ‫‪100‬‬ ‫‪»» .ÔÓB˜Óa‬‬
‫‪‰È‰‬‬ ‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫היא פחותה משיעור זה "המים שותתים ברשות הרבים‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‰nÁ‰‬‬
‫‪»«« ˙BÓÈaƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« zÓ‬‬
‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙ÈÏÓÎÏ‬‬
‫¿«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫מכוחו" )רבינו בפירוש המשניות(‪ (87 .‬שיעור סאה הוא‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÚ« CtLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ zÓ‬‬‫‪»À CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .101˙ÈÏÓÎa‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ BÁk‬‬ ‫‚‪… ÏÚ« eÊ‬‬
‫»¿‬ ‫שישה קבים שהם קמ"ד ביצים‪ ,‬שלישית האיפה‪ ,‬ובמידת‬
‫‪29‬‬ ‫‪. ÌiÏ‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪»« ÔÈ„BÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ̉Â‬‬ ‫‪≈¿ ,‰ÈÙq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÈÏ˙k‬‬
‫»¿≈‬ ‫זמננו ‪ 13‬ליטר בערך‪ (88 .‬ואז אפילו אם יצאו לרשות‬
‫הרבים אין בכך כלום‪ ,‬שהרי אין כוונתו לכך‪ (89 .‬כיסוי‬
‫‪ (99‬כמבואר בהלכה יז‪) (100 .‬מסכת שבת דף ק עמוד ב(‪.‬‬
‫עשוי בצורת קשת‪ (90 .‬הראב"ד והריטב"א הסבירו שעלֿ‬
‫‪ (101‬ולפי מה שנפסקה ההלכה כרבי אליעזר בן יעקב‪ ,‬מותר‬
‫ידי הכיסוי נעשית הגומא כחורי רשות היחיד‪ ,‬שדינם‬
‫גם ברשות הרבים כמבואר בהלכה הקודמת‪" (102 .‬ומותר‬
‫כרשות היחיד ומותר לשפוך שמה את המים‪ ,‬וב"דרכי‬
‫לשפוך מים על שפת הספינה והם יורדים ממנה לים או‬
‫משה" )אורח חיים סימן שנז( נתן טעם לעשיית כיסוי‪ ,‬לא‬
‫לנהר‪ ,‬לפי שכוחו בכרמלית לא גזרו" )תשובות הרמב"ם‬
‫משום איסור שבת‪ ,‬אלא משום תקלת בור ברשות הרבים‬
‫פריימן סימן סז(‪.‬‬
‫שלא ייכשלו בה‪ (91 .‬הגומא‪" ,‬החפירה שמתקבצים שם‬
‫‪30‬‬ ‫‪CB˙a¿ ‡e‰Â¿ 105Ìi‰‬‬
‫‪»« ÔÓƒ ÌÈÓ‬‬
‫‡„‪ƒ« Ì‬‬‫‪»» 104‡lÓÈ‬‬ ‫‪… .Î‬‬
‫‪≈«¿ 103‡Ï‬‬ ‫המים" )שם(‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪»»¿« ÌB˜Ó» ‰NÚ‬‬ ‫‡‪» » ÔkŒÌ‬‬
‫‪107‬‬ ‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ , ‰ÈÙq‰‬‬
‫‪106‬‬ ‫«¿‪» ƒ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .Ìi‰‬‬ ‫‪»« ÏÚ« ‰ÈÙq‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÓƒ ‡ˆBÈ‬‬ ‫‡‪≈ ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬ ‫‪dÏ» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿  ÌÈ˙‡qÓ‬‬‫‪ƒ« »ƒ ‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ ‰˜eÚ‰‬‬
‫‪» » 92‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» .ÊÈ 5‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ,‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ CBz ‰È‰Lk‬‬
‫‡‪»»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ dÏ» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿  ÌÈ˙‡Ò‬‬‫‪ƒ« » ˙˜ÊÁÓ‬‬
‫‪∆∆¬« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» . d‡BÏÓa‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪» ¿ƒ 6‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk» ÊÈʃ ‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪110‬‬ ‫‪ƒ  Ìi‰‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ ‰NÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫‪eab˙È‬‬
‫‪¿«¿ƒ ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ,94ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÏL‬‬‫‪∆ ‰‡Ò‬‬
‫‪»¿ ÌÈML‬‬‫‪ƒƒ 7‬‬
‫‡‪?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .ıeÁÏ« ‡nb‰‬‬
‫‪»À« ÏÚÓ‬‬‫‪«≈ eˆeÙÈÂ‬‬‫‪»¿ 8‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ eËt¿ ÌB˜Ó¿ 111Cc‬‬ ‫‪∆∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‡lÓÓe‬‬
‫¿«≈‬
‫‪36‬‬ ‫‪.k‰‬‬
‫‡‪≈∆ ÌeMÓƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰Ê∆ ÊÈÊÏ‬‬‫ˆ‪ƒ¿ CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪Ì˙Òe‬‬
‫‪»¿ , ˙BϘϘ˙Ó‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪¿¿«¿ƒ ˙BˆÁ‰L‬‬
‫‪≈¬«∆ ,ÌÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ» ¿« ˙BÓÈaƒ 9‬‬
‫‪‰fL‬‬
‫‪∆∆ ÓBÏ‬‬‫‪« ÌȇB‰‬‬‫‪ƒ » e‡BÈ» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,ÔÈÁl˜Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ˙BBpƒ̂ 10‬‬
‫‪) (103‬מסכת שבת דף ק עמוד ב(‪ (104 .‬בנוסחה אחרת‪:‬‬ ‫‪BÁkÓ‬‬
‫‪… ƒ ÌȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈn‰Â‬‬‫‪ƒ««¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ LnzLÓ‬‬
‫‪≈«¿ ƒ 11‬‬
‫"לא ימלא מן הספינה אלא אם כן" )כתבֿיד התימנים(‪.‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇ƒ :‰nÁ‰‬‬ ‫‡‪»«« ˙BÓÈaƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 12‬‬
‫‪ (105‬שהוא כרמלית‪ (106 .‬שהיא רשות היחיד‪" .‬והטלטול‬ ‫‪;ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‡‪ƒ« » ‡l‬‬ ‫‪»∆ dÏ» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙˜ÊÁÓ‬‬
‫‪∆∆¬« 13‬‬
‫בכל הספינה מותר מפני שהיא רשות היחיד גמורה בין‬
‫בהליכתה בין בעמידתה" )"תשובות הרמב"ם" פריימן סימן‬
‫‪.96wÚ‬‬
‫‪»ƒ Ïk» dÏ» ÔÈÎÙBL‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ÌÈ˙‡qÓ‬‬
‫‪ƒ« »ƒ ‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» 14‬‬
‫סז(‪ (107 .‬בגמרא יש שתי דעות‪ ,‬לפי דעה אחת שיעור‬ ‫‪ (93‬עד שתתמלא‪.‬‬ ‫‪) (92‬עירובין דף פח עמוד ב(‪.‬‬
‫הכרמלית עד עשרה טפחים )פרק י"ד הלכה ד( נמדד מן‬ ‫‪ (94‬כיוון שמן התורה אין איסור לשפוך לתוך החצר גם אם‬
‫הקרקע‪ ,‬ולפי זה שטח המים שהוא למעלה מעשרה הוא‬ ‫יצאו לרשות הרבים‪ ,‬ורק חכמים גזרו שלא ישכח ויוציא את‬
‫מקום פטור והרי מטלטל מכרמלית לרשות היחיד דרך‬ ‫המים לרשות הרבים‪ ,‬וכיוון שעשה גומא יש לו היכר ולא‬
‫מקום פטור‪ .‬ודעה אחרת‪ ,‬שנפסקה להלכה לפנינו‪ ,‬סוברת‬ ‫ישכח‪ (95 .‬ואין אדם מקפיד על לכלוך חצירו ואינו‬
‫שעשרה טפחים נמדדים משפת המים‪ ,‬ובתוך עשרה אסור‬ ‫מתכוון שיצאו החוצה‪ (96 .‬כלל‪ ,‬ואפילו לא כמידה‬
‫לטלטל מכרמלית לרשות היחיד‪ (108 .‬צדדי המקום‬ ‫שמכילה הגומא‪ ,‬שמא יבוא לשפוך סאתיים ‪ -‬שיעור‬
‫כאילו נכפפים למטה ונמשכים למחיצות עד המים והכול‬ ‫תשמישו של אדם בינוני ליום‪.‬‬
‫רשות היחיד‪ ,‬ואף שלמעלה )הלכה טו( הצריכו מחיצות‬
‫עשרה‪ ,‬בספינה הקילו‪ ,‬כיוון שאין הוא בביתו ואין ביכולתו‬
‫‪ÔÈÎÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÏÁÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰Â‬‬‫‪≈¿ ,ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ ∆ 97Èaƒ .ÁÈ 15‬‬
‫‪ƒ« BÏ ÔÈÎÙBML‬‬
‫לסדר הכול כראוי‪ ,‬סמכו על שיטת חנניה )מסכת עירובין‬ ‫‪Bpˆƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« ˙Áz‬‬‫‪«« 16‬‬
‫דף פז עמוד ב( "גזוזטרא שיש בה ד' על ד' אמות חוקק‬ ‫‪ÔÈ„BÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ Ï˙k‰‬‬
‫‪∆… « ÏÚ« ÔÈÏÁÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÂÈtƒ ÏÚ« ÔÈÎÙBML‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ 17‬‬
‫בה ד' על ד' וממלא" )רב האי גאון(‪ (109 .‬שאז מטלטל‬ ‫‪Cc‰‬‬
‫‡‪∆∆« C‬‬
‫‪∆… B‡ Ï˙k‰‬‬
‫‡‪∆… « C‬‬
‫‪∆… ‰È‰‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ 18‬‬
‫מכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור‪ (110 .‬ועושה בו‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« CtLÏ‬‬
‫‡‪… ¿ ƒ 98eÒ‡»  ‰n‬‬ ‫‪»« ‰‡Ó‬‬‫‪»≈ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ˙ÁzL‬‬
‫‪««∆ 19‬‬
‫נקב )מעשה רוקח(‪ (111 .‬משמע שהזיז חלול באמצעיתו‪,‬‬ ‫‪BÁkÓ‬‬
‫‪… ƒ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,Bpv‰‬‬
‫‪ƒ« Ètƒ ÏÚ« B‡ Èa‰‬‬
‫‪ƒ« 20‬‬
‫ודרכו משלשל כליו וממלא )"מגיד משנה"(‪ ,‬אבל דעת‬ ‫‪ÔÈ„BÈ‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰Â‬‬‫‪≈¿ ,ÈaÏ‬‬
‫‪ƒ« ıeÁ CÙBL‬‬‫‡‪≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ 21‬‬
‫האחרונים )הב"ח ועוד‪ ,‬באורח חיים סימן שנה( כיוון שכל‬ ‫‪.ÈaÏ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪22‬‬
‫עיקר הזיז הוא רק להיכר‪ ,‬יכול למלא אפילו שלא במקומו‪.‬‬
‫וב"תשובות הרמב"ם" )סימן סז( כתב רבינו‪" :‬ההולך על‬ ‫‪ (97‬חריץ העשוי לקלח שופכים שבחצר לרשות הרבים‬
‫מים שהוא כרמלית אסור לדלות ממי הים או הנהר מן‬ ‫)רש"י במסכת עירובין דף פח עמוד א(‪ (98 .‬רבינו פוסק‬
 ‫הסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫מים על גופו אבל ההולך ברשות הרבים ומטר סוחף עליו‬ ‫הספינה‪ ,‬או לשפוך מים או זולתו מן הספינה לים‪ ,‬לפי‬
‫לא הקפידו בו‪ ,‬שהמים שעליו מועטים )שולחן ערוך אורח‬ ‫שהוא טלטול מרשות היחיד לכרמלית או מכרמלית לרשות‬
‫חיים סימן שכו סעיף ז(‪.‬‬ ‫היחיד‪ ,‬ולפיכך הוא אסור אלא שיוציא זיז כל שהוא עד‬
‫שיהא בו היתר וישתמש עליו‪ ,‬ובלבד שיהא בין הזיז ובין‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫שטח המים יותר מעשרה טפחים כדי שיהיה התשמיש‬
‫‪ (1‬נתבארו גזירות של דבריהם בדיני מקצת הרשויות‪ ,‬כגון‬ ‫מכרמלית למקום פטור‪ ,‬אבל אם היה בין הזיז ובין שטח‬
‫הקרפפות שלא הוקפו לדירה‪ ,‬והגינות והפרדסים‪ ,‬ומה‬ ‫המים עשרה טפחים או פחות צריך להיות בו ד' על ד'‪,‬‬
‫שגדרו בהן‪ ,‬מוסף על משפטי התורה‪ .‬ונמשך לזה ביאור‬ ‫ואחר כך יהיה מותר לדלות מים באמצעיתו‪ ,‬או שופך מים‬
‫גדרי המחיצות ועניינן‪.‬‬ ‫ממנו לים"‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪BLÈÓLz‬‬
‫‪ƒ¿ « ‰È‰iL‬‬
‫‡‪∆¿ƒ∆ ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ Ûw‰‬‬ ‫‡‪… ∆ ÌB˜Ó» .‬‬
‫‪«À ‡lL‬‬ ‫‪˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ 113ÏbÏb˙Â‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ ,˙ÈÏÓÎa‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ ÙÒa‬‬ ‫‪≈ « .‡Î 1‬‬
‫‪∆≈¿ 112‡Bw‰‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÌB˜Ó» ÛÈwn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔB‚Îe‬‬
‫‪¿ , ÌÈÒcÙe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ≈¿« ˙Bpb« ÔB‚k¿ ,ȇÏ‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫‪ÏbÏb˙‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ ̇ƒ :B„Èa‬‬‫‪»¿ B˙ˆ˜Óe‬‬
‫‪»¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪114‬‬ ‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ Ùq‰‬‬
‫‪∆≈« 2‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙BvÁn‰‬‬
‫‪ƒ¿« d‚a‬‬‫‪«…¿ LÈ≈ ̇ƒ :Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ,BÓLÏ‬‬
‫‪¿» ¿ ı‡‰‬‬
‫»»∆‬ ‫‪;BÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ« ˙k‰‬‬
‫‪»¿« ÏÚ« 116BÎÙB‰‬‬
‫‪¿  ˙Bn‡« Úa‡Ï‬‬
‫‪«¿«¿ 115ıeÁÏ¿ 3‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLk‬‬ ‫‪¿ƒ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙È‬‬‫‪≈» B‡ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫‡‪.˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« epÈÚÈÂ‬‬
‫‪∆ ƒ¬«¿ ,B„iÓ‬‬
‫‪»ƒ BlkÀ ËÓMÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ 4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ËÈLBn‰Â‬‬
‫‪ƒ «¿ ˜Bf‰Â‬‬ ‫‪≈ «¿ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « iÁÏ‬‬ ‫¿«≈‬ ‫‪̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‡ˆ‪≈¿ .BÏ‬‬
‫‪¿∆ BÏÏBb‬‬
‫‡‪¿  ˙Bn‡« Úa‬‬ ‫‪«¿« CB˙Ï¿ ÏbÏb˙‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ 5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .BÎB˙Ï¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ B‡ ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫˜‪‡B‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‡ˆ‪»» .BÏ‬‬
‫‪¿∆ BÏÏBb‬‬
‫‪¿  „ÈÁi‰‬‬ ‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ÏbÏb˙‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ 6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪;˙BÁt» B‡ ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‡‪ƒ« » ˙Èa≈ Ba LÈ≈ Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,BlÎa‬‬
‫¿‪À‬‬ ‫‪da» Á» ̇ƒ :ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÏbÏb˙Â‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ¿ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡» ,ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ÏÚ« ˙È‬‬‫‪≈» Ba ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪ÈeÏz» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ‡l‬‬‫‪»∆ ,Á» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; ˙k‰‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪»¿« ÏÚ« BÎÙB‰‬‬
‫‪¿  8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.˙ÈÏÓÎk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ ˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ Ba‬‬ ‫‪BÏÏBb‬‬
‫‪¿  118ı‡Ï‬‬ ‫‪∆»» «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ ȇa‬‬
‫‪ƒ¬« 9‬‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬עירובין כג‪ ,‬א‪ (3 .‬לדירת אדם לכניסה וליציאה‬ ‫‡ˆ‪.BÏ‬‬
‫∆¿‬ ‫‪10‬‬
‫תמיד )רש"י עירובין כב‪ (4 .(.‬המוקפים רק לשמירת‬
‫‪ (112‬משנה )במסכת עירובין דף צז עמוד ב(‪.‬‬
‫הפירות שבתוכם‪ (5 .‬כמבואר פי"ד ה"א‪ (6 .‬חכמים‬
‫‪ (113‬הספרים בימי התלמוד היו עשויים מגילות כספר תורה‬
‫אסרו לטלטל בתוכו‪ ,‬מכיון שהוא מגרש גדול ולא הוקף‬
‫שלנו‪ (114 .‬ונח שם‪ (115 .‬דעת הרא"ש והטור שאפילו‬
‫לשם דירה‪ ,‬ודומה לרשות הרבים ולכרמלית )'לבוש'(‪.‬‬
‫אם נתגלגל חוץ לארבע אמות מותר לגוללו אצלו וכן ספק‬
‫‪ (7‬שהוא שבעים אמה וארבעים טפחים‪ .‬ובמדת זמנינו ‪1572‬‬
‫בשולחן ערוך אורח חיים סימן שנב‪ (116 .‬אף על פי‬
‫מאה מטרים מרובעים בערך‪" (8 .‬כל מלאכות שבת‬
‫שאסר להפוך את כתבי הקודש )מסכת עירובין דף צח עמוד‬
‫והלכותיו‪ ,‬אנו למדים ממלאכת המשכן‪ ,‬לפיכך כל מקום‬
‫א( ‪ -‬התירו להפוך כאן כדי למנוע בזיון גדול מזה )שם(‪.‬‬
‫שלא הוקף לדירה‪ ,‬סמכו חכמים לאסור טלטול בתוכו כמו‬
‫‪ (117‬שאסור להביאו אצלו מרשות הרבים לרשות היחיד‪.‬‬
‫בחצר המשכן‪ .‬שכתוב בו‪" :‬אורך החצר מאה באמה ורוחב‬
‫‪ (118‬ואם הגיע תוך שלושה טפחים סמוך לארץ חשוב‬
‫חמשים בחמשים" )שמות כז‪ ,‬יח(‪ ,‬שהוא סאתים בלי בית‬
‫כמונח על הארץ )הרמב"ן(‪.‬‬
‫דירה כיֿאם בהיקף של קלעים‪ ,‬כמו כן כל מקום שלא הוקף‬
‫לדירה‪ ,‬לא נחשב רשות היחיד גמורה לטלטל בתוכו אלא‬ ‫‪̇ƒ :ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« Ba e˜Bfȃ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬ ‫‪ƒ¬«« .Î 11‬‬
‫‪≈¿ 120ıB˜ 119ÈÚn‰‬‬
‫עד שיעור זה" )'טור' סי' שנח(‪.‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙BÁt» ˙BÁt» 121BÎÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ  ÌÈa‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» 12‬‬
‫‪124Bk„k‬‬
‫‪¿«¿ BÎÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ  ˙ÈÏÓÎa‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿«¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ˙Bn‡« 13‬‬
‫‪122‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙Èa≈ „Ú« ÁÂ‬‬
‫‪» »¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ «dBbL‬‬ ‫‪≈¿ .‬‬
‫‪»∆ „enÚ« ÔÎÂ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙Èa≈ ÏÚ« Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» » ‰È‰‬‬
‫‪»» ;BlkÀ ÏÚ« ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ ,ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫» «‪ƒ‬‬ ‫‪˙È‬‬
‫‪≈» ‰fa˙Â‬‬
‫‪»«¿ƒ¿ ÁÈÒ‰L‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ∆ ˙Ó≈ ÔÎÂ‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‡‪≈¿ .‰n‬‬
‫‪»« ‰‡Ó‬‬‫‡‪»≈ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ 14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪«∆ .˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‪ÚÏÒ‬‬ ‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ Ba ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ Ôȇ≈ ,ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫» «‪ƒ‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ  127„ÓÚÏ‬‬ ‫‪… ¬« 126ÌÈÎL‬‬
‫‪ƒ≈¿ eÏÎÈ‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÈcÓ‬‬
‫‪«ƒ 15‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ƒ¿¿«¿  ‰NÚÓ‬‬
‫‪ÔÈÏËÏËÓ‬‬ ‫‚‪»» ¬≈ ˙BÁt» dB‬‬‫‪« » ‰È‰‬‬‫‪»» :ÌiaL‬‬
‫∆«»‬ ‫‪,Ìia‬‬
‫‪»« ıÁÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ „Bi‰‬‬
‫‪128‬‬ ‫‪≈ « .˙ÈÏÓÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬ ‫‪¿≈ 16‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ;˙ÈÏÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ¿« Ïk‰L‬‬
‫‪… «∆ ,BÎB˙Ï¿ Ìi‰‬‬‫‪»« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÌiÏ‬‬‫‪»« BÎBzÓƒ‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡nL‬‬‫‪»∆ ,BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« bÓ‬‬
‫‪≈«¿  ‰ÏBÚ‬‬‫‪∆ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ 17‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪„Ú« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Úa‡Ó‬‬
‫‪»»¿«≈ BaÁ‬‬ ‫‪¿ » ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ :‰NÚ‬‬
‫‚‪»» ¬ dB‬‬
‫» «‬ ‫‪.˙ÈÏÓÎa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿«¿ ˙Bn‡« Úa‬‬‫‪«¿« ÂÈÏÚL‬‬
‫∆»»‬ ‫‪18‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ,BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬‫‪»À ÏȇB‰‬‬‫‪ƒ  ÌÈ˙‡Ò‬‬‫≈‪ƒ« » ˙Èa‬‬ ‫‪) (119‬מסכת שבת דף מב עמוד א(‪ (120 .‬ראה למעלה‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ;BÎB˙Ï¿ Ìi‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌiÏ‬‬
‫‪»« BÎBzÓƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫¿«¿¿‪ƒ‬‬ ‫פרק א הלכה ז‪" (121 .‬עד שיסלקנו לצידי רשות הרבים"‬
‫‪36‬‬ ‫‪,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  ÌÈ˙‡Ò‬‬‫‪ƒ« » ˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ ˙È‬‬‫»≈‬ ‫‪ (122‬שהוא רק איסור דרבנן )רש"י(‪.‬‬ ‫)רש"י(‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ Ba ÏËÏËÏ‬‬ ‫‪≈¿«¿ eÒ‡Â‬‬ ‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (123‬שאיסור טלטול בה מדרבנן‪ (124 .‬בעקירה אחת‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪Ìi‰‬‬
‫‪»« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÌiÏ‬‬ ‫‪»« BÎBzÓƒ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ,˙ÈÏÓÎk‬‬
‫¿«¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪) (125‬מסכת שבת דף צד עמוד ב(‪ (126 .‬בנוסחה אחרת‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.Ba eÊb‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,‡e‰ ÈeˆÓ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫‪»» ‰fL‬‬
‫¿‪∆∆ ;BÎB˙Ï‬‬ ‫"ולא יכלו שכנים לעמוד עימו" )מער"ק(‪" (127 .‬ונמצא‬
‫מתבזה בין החיים והם מתבזים ממנו‪ ,‬וגדול כבוד הבריות‬
‫‪ (9‬עירובין פט‪ ,‬א‪ (10 .‬בנוסח אחר‪" :‬ורחב בית סאתים"‬ ‫שדוחה לא תעשה שבתורה‪ ,‬שהוא לא תסור מן הדבר אשר‬
‫)'מעשה רוקח'(‪ .‬וכן כתוב בהלכה א' שבית סאתים דינו‬ ‫יגידו לך ימין ושמאל" )להלן בפרק כ"ו הלכה כ"ג( לכן‬
‫כפחות )'הגהות מיימוניות'(‪ (11 .‬בנוסח אחר‪" :‬יתר על‬ ‫התירו כאן איסור דרבנן הנכלל בלאו זה‪) (128 .‬מסכת‬
‫בית סאתים" )דפוס ויניציאה(‪ (12 .‬עירובין סז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫שבת דף קמא עמוד א(‪ .‬לפי שהעולה מן הרחיצה יש ריבוי‬
 ‫‪               ‬‬ ‫וסק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (27‬עירובין כד‪ ,‬א‪ (28 .‬ומותר לפרוץ לכתחילה‪ ,‬כלשון‬ ‫‪ (13‬תוך ארבע אמות‪ (14 .‬שזה נחשב רשות היחיד‪.‬‬
‫הגמרא‪" :‬כיצד הוא עושה? פורץ לו פירצה יותר מעשר‪,‬‬ ‫‪ (15‬שאסור מדרבנן לטלטל מרשות היחיד לכרמלית )פי"ד‬
‫וגודרו ומעמידו על עשר"‪ (29 .‬ואינו צריך לפרוץ כל‬ ‫הי"ג(‪" (16 .‬שיהיה קרפף יותר מבית סאתים סמוך לים"‬
‫גובה הכותל עד למטה‪ ,‬אלא עד שלא ישאר גובה עשרה‬ ‫)הריטב"א(‪ (17 .‬אבל דעת ה'תוספות' שלא רק בים התירו‬
‫טפחים‪ (30 .‬ודומה כאילו אין לו מחיצות‪" (31 .‬וסתם‬ ‫כך‪ ,‬אלא בכל מקום בין קרפף )מגרש רחב שלא הוקף‬
‫אותה הפירצה והעמידה על עשר‪ ,‬והרי היא כפתח‪ ,‬ולבסוף‬ ‫לדירה( לכרמלית‪" ,‬ומכאן התיר רבינוֿתם בגינה יתרה על‬
‫הוקף לדירה שנפתחה לו" )רש"י(‪ (32 .‬כדי לדור בתוכו‪,‬‬ ‫בית סאתים שלא הוקפה לדירה‪ ,‬לטלטל מתוכה לחוץ‪,‬‬
‫"והכל תלוי בכוונת הגדרים אם נעשו על דעת דירה )מותר‬ ‫הואיל ואין רשות הרבים גמורה )כשווקים ורחובות( עוברת‬
‫לטלטל בתוכו(" )מגידֿמשנה(‪ (33 .‬טפחים‪ .‬ובכת"י‬ ‫לפניה‪ ,‬והתיר להטמין המפתח בתוך הגינה‪ .‬אף שעומד‬
‫התימנים ליתא "עד עשרה"‪ (34 .‬אם לא פרץ ולא גדר כל‬ ‫בחוץ ונותן לתוך הגינה" )'הגהות מיימוניות'(‪ ,‬שאם היה‬
‫עשר האמות בבת אחת‪ .‬כיון שעכשיו יש עשר אמות‬ ‫אסור לטלטל מקרפף לכרמלית ולהיפך‪ ,‬אין ארבע רשויות‬
‫מוקפות לשם דירה ‪ -‬מותר לטלטל בתוכו‪ (35 .‬מיל הוא‬ ‫לשבת כיֿאם חמש‪ ,‬ואין מוסיפים רשויות‪.‬‬
‫אלפיים אמה )יומא סז‪.(.‬‬
‫‪ÌÈMÓÁ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¬ ÏÚ« ‰n‬‬‫‪»« ÌÈMÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ ?‰‡Ò‬‬ ‫‚‪»« .‬‬
‫‪»¿ ˙Èa≈ ‡È‰ƒ ‰nk‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪̇ƒ :‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ Ûw‰L‬‬
‫‪«À∆ ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙ÈaÓ‬‬ ‫‪≈» ÌB˜Ó» . BzaL˙a‬‬
‫‪≈ƒ ˙È‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪¿»¿ ƒ¿ LiL‬‬‫‪≈∆ ÌB˜Ó»  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ‡ˆÓ‬‬
‫‡‪»¿ƒ .‰n‬‬
‫«»‬ ‫‪2‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪;BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡Â‬‬‫‪»¿ ‰p‚k‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  BaÀ ÚÊ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰cnk‬‬
‫‪»ƒ« Ba LiL‬‬ ‫‪≈∆ ÌB˜Ó» ÏÎÂ‬‬ ‫‡‪»¿ .‰n‬‬
‫‡‪»« ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ»¬ ˙LÓÁ‬‬‫¬≈ ∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ÚÊ‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ :BËeÚÓƒ ÚÊ‬‬
‫‡‪«¿ƒ ‰n‬‬
‫‪»« ÌÈÚL‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÚaÓ‬‬‫‪»À¿ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈  ˙‡f‰‬‬ ‫«…‬ ‫‪4‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙ÈaÓ‬‬
‫‪≈ƒ ˙È‬‬
‫‪≈» «Úef‰‬‬
‫‪»« ÌB˜n‰‬‬‫‪»« ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ,Ï‚Ú‬‬
‫‪…» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ,ÌÈÈLe‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰n‬‬ ‫‪»« ÌÈÚL‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÏÚ« ÌÈÈLe‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  BaÀ ÚË‬‬
‫‪«» .BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡»  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫» «‪ƒ‬‬ ‫‪.ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ‡˜‬‬
‫‪»¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙Bev‰« ‡L‬‬
‫≈‪»¿ ÔÈa‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪,ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡lÓ˙‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈«¿ƒ . BlÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬ ‫‪»À ˆÁk‬‬
‫‪ (18‬עירובין כג‪ ,‬ב‪ (19 .‬בחשבון כמות שטחו לפי הנדסה ‪≈»¿ ‡e‰‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈÈe‡‬‬
‫‪LÈÓL˙Ï‬‬ ‫‪ƒ ¿ eȉ» ̇ƒ :‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ÌÈwÓÚ‬‬
‫‡‪ƒÀ¬ eȉ» elÙ‬‬
‫)ראה מו"נ א' לד(; בנוסח אחר‪" :‬בשיעורו" )ויניציאה ¬‪ƒ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬
‫‪»À ÌÈÚËk‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ Ô‰≈ È‰‬‬
‫ושונצינו(‪ ,‬שטח בית סאה נ' אמה על נ' אמה ‪ 2500 -‬אמות ‪≈¬ ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ Ba ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ Ôȇ≈  LÈÓL˙Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈÈe‡‬‬
‫מרובעות‪ ,‬ובית סאתים ‪ 5000 -‬אמות מרובעות‪ (20 .‬חמש ¿ ‪ƒ‬‬
‫‪30‬‬ ‫«‡‪.˙Bn‬‬ ‫שביעיות )מגידֿמשנה( ואם תכפיל ‪ 70 5/7‬על ‪70 5/7‬‬
‫תהיה התוצאה ‪ 5000‬בערך‪ (21 .‬אבל אם היה ארכו יתר‬
‫‪ (36‬עירובין כג‪ ,‬ב‪ (37 .‬כי הזרעים מבטלים את הדירה‪,‬‬ ‫על רחבו‪ ,‬אסור לטלטל בו אף בשיעור זה‪ ,‬כמבואר בהלכה‬
‫שאין דרך בני אדם לדור בגינת זרעים‪ (38 .‬גם בחלק שלא‬ ‫ד'‪.‬‬
‫נזרע‪ (39 .‬אין מיעוט נזרע מוציא את המגרש מכלל הוקף‬
‫לדירה‪ ,‬ומותר לטלטל בכולו‪ (40 .‬אף במקום הזרעים‪,‬‬ ‫‪:ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ Ba LiL‬‬
‫‪≈∆ ,‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ Ûw‰‬‬ ‫‪… ∆ ÌB˜Ó» .„ 7‬‬
‫‪«À ‡lL‬‬
‫שהכל נחשב לדירה‪ (41 .‬שנעשה ככרמלית )רש"י(‪.‬‬ ‫‪‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,BaÁk‬‬
‫‪¿ »¿ ÌÈL‬‬
‫‡‪ƒ«¿ Ètƒ Bk‬‬
‫‪¿» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ 8‬‬
‫‪ (42‬ואפילו כולו‪ (43 .‬ואפילו האילנות אינם נטועים‬ ‫‪;Blka‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  ÔkLn‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˆÁk‬‬‫‪«¬« ÌÈMÓÁ‬‬‫‪ƒ ƒ¬ ÏÚ« 9‬‬
‫שורות שורות‪ ,‬אין מבטלים את הדירה‪ ,‬שדרך בני אדם‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ BaÁk‬‬
‫‪¿ »¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏÚ« ˙È‬‬‫‡‪≈» Bk‬‬‫‪¿» ‰È‰‬‬‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ 10‬‬
‫לנטוע אילנות בחצרות כדי להסתופף בצילם )רש"י(‪.‬‬
‫‪ (44‬עירובין כד‪ ,‬א‪ (45 .‬לשתיה או לכביסה )הרשב"א(‪,‬‬ ‫‪;˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ Ba ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪ƒ¿¿«¿ Ôȇ≈  ‰n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»« 11‬‬
‫ודעת רש"י שצריכים להיות ראויים לשתיית אדם‪.‬‬ ‫‪‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ȇÏ‬‬
‫‪ƒ¬« BLÈÓLzL‬‬
‫‪ƒ¿ «∆ ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ eNÚ» ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ 12‬‬
‫‪ (46‬ודינם כזרעים )או"ח סי' שנח(‪.‬‬ ‫‪.ÔkLn‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˆÁÓ‬‬
‫‡‪«¬≈ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙BˆÁ‰‬‬
‫«¬≈‬ ‫‪13‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪˙Èa≈ Ba LiL‬‬

‫‪≈∆ ,‰Èc‬‬
‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬ ‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬ ‫‪«À∆ ÌB˜Ó» .Ê‬‬
‫‪… ∆ Ûw‰L‬‬ ‫‪ (22‬משנה‪ ,‬עירובין כג‪ ,‬א‪" (23 .‬רבי יוסי אומר‪ :‬אפילו‬
‫‪32‬‬ ‫‪;BÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« BÈe˜≈  ‰‡Ò‬‬‫‪»¿ ˙Èa≈ Ba e˜Â‬‬‫‪≈¿ ,ÔȇÒ‬‬
‫‪ƒ¿ LÏL‬‬ ‫»‬ ‫ארכה פי שנים כרחבה )כחצר המשכן שהיה ארכה מאה על‬
‫רוחב חמשים( מטלטלין בתוכה‪ ,‬ואם היה יותר מזה אסור"‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪,ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ B‡BÏÓa‬‬ ‫‪¿ƒ ıÙ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿ƒ . Ì˙BÒÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ¿ „BÈ‬‬
‫‪≈ ‰˜z‬‬‫‪»¿ƒ ÈtL‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪ (24‬בנוסח אחר‪" :‬ארכו כשנים ברחבו" )כת"י התימנים(‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪,‰˙ȉLk‬‬
‫‪»¿»∆ ¿ ˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À ˆÁ‬‬ ‫‪≈»  Bc‚k‬‬ ‫‪¿∆¿ ˆÁ‬‬
‫‪≈» ‰ˆÙÂ‬‬
‫¿‪» ¿¿ƒ‬‬ ‫‪ (25‬ואם היה ארכו יתר על רחבו בפחות מאמה ‪ -‬מותר‬
‫‪35‬‬ ‫‪.BÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ˆÁ‰‬‬
‫‡‪≈»∆ ÈÂ‬‬‫‪ƒ¬ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;‰È‰Lk‬‬
‫‪»»∆ ¿ eÒ»‡ Ûtw‰Â‬‬
‫¿««¿ ≈‬ ‫)הרא"ש(‪ (26 .‬שכל שטח גדול מתחלף ברשות הרבים‬
‫‪ (47‬עירובין כה‪ ,‬א‪ (48 .‬שאסור לטלטל בו יותר מארבע‬ ‫)'לבוש'(‪.‬‬
‫אמות‪ (49 .‬וכאילו מחיצה מפסקת בין הסאה המכוסה‪,‬‬ ‫‪Ba ıt‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,‰Èc‬‬
‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬ ‫‪«À∆ ÌB˜Ó» .‰ 14‬‬
‫‪… ∆ Ûw‰L‬‬
‫ובין הסאתים שאינן מקורות‪ ,‬ונמצא שאין שם אלא בית‬ ‫‪,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ d‚a‬‬
‫‪«…¿ ˙Bn‡« NÚ‬‬ ‫‪∆ ∆ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ‰ˆt‬‬
‫‪» ¿ƒ 15‬‬
‫סאתים ומותר לטלטל‪ (50 .‬עירובין כה‪ ,‬ב‪ .‬כאן מדובר‬
‫בקרפף שיש בו יותר מבית סאתים )מגידֿמשנה(‪ .‬הפירצה‬
‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  ‰NÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ¬ „Ú« ‰Èc‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ da» „‚Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«»¿ 16‬‬
‫כבציור זה‪ (51 :‬בפחות מי' שהוא כפתח‪ ,‬אבל ביותר מי'‬ ‫‪ıÙe‬‬
‫‪«» ,‰Èc‬‬
‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ d„‚e‬‬
‫‡‪»»¿ ‰n‬‬‫‪»« ıt‬‬‫‪«» elÙ‡Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¬« .dlÎa‬‬
‫‪»À¿ 17‬‬
‫גם החצר אסורה )'תוספות'(‪ (52 .‬זוהי שיטת רבינו‬ ‫‪NÚÓ‬‬
‫‪∆ ∆≈ ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈»¿ dÓÈÏL‰L‬‬
‫„‪» ƒ¿ ƒ∆ „Ú« ,‰È‬‬‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ d„‚e‬‬
‫‡‪»»¿ ‰n‬‬ ‫‪»« 18‬‬
‫בהלכה זו‪ ,‬אבל הרשב"א ושאר ראשונים סוברים‪ ,‬שכאן‬ ‫‪‰nk‬‬
‫‪»« Ba LiL‬‬ ‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,dlÎa‬‬ ‫‪»À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  19‬‬
‫מדובר בקרפף בית סאתים מצומצם שלא היה מוקף לדירה‪,‬‬ ‫‪. ÔÈÏÈÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪20‬‬
 ‫זסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬
‫‪»À ‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÙwÓk‬‬
‫‪∆∆À¿ BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  dÙÈw‰‬‬
‫‪» ƒƒ‬‬ ‫שהיה מותר לטלטל בתוכו כיון שאין בו יותר מבית סאתים‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪. dlÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫¿‪»À‬‬ ‫מי ְתּרו ונעשה‬
‫ועכשיו שנפרץ לחצר נאסר‪ ,‬כי מקום מחיצה ְ ַ‬
‫יותר מבית סאתים‪ ,‬וכאן רק הקרפף נפרץ במלואו אבל‬
‫‪ (71‬כיון שלא הוקפה לדירה‪.‬‬ ‫‪ (70‬עירובין כד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫החצר היתה רחבה מהקרפף‪ ,‬ונשארו גפופים )שאריות‬
‫‪" (72‬וחצרות שלנו בזמן הזה‪ ,‬סתמן מוקפות לדירה" )רמ"א‬ ‫מהמחיצה הגדולה( מן הצדדים‪ ,‬והפירצה היא פחותה‬
‫סי' שנט(‪.‬‬ ‫מעשר‪ .‬ולכן לגבי החצר אין זאת פירצה כיֿאם פתח‪ ,‬ומותר‬
‫‪21‬‬ ‫‪„vÓe‬‬
‫‡‪«ƒ ,„Á‬‬‫‪»∆ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰È„ÓÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‰Áe˙t‰‬‬
‫‪» ¿« ‰Á‬‬‫‪»» ¿ .‡È‬‬ ‫לטלטל בתוכה )כמו בציור שלפנינו(‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ dÏ» ‰NBÚ‬‬
‫‪∆  ‰Ï‬‬
‫‪»»¿ «ÚÈbn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÈLÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‰Áe˙t‬‬
‫‡‪» ¿ Á‬‬
‫«≈‬ ‫‪˙BÏȇa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ BËÚÓÏ‬‬
‫‪¬«¿ ‡e‬‬‫‪» ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ ˙È‬‬ ‫‪»» .Á‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪dÎBzÓe‬‬
‫‪» ƒ ,dlÎa‬‬‫‪»À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« „vÓ‬‬
‫‪«ƒ‬‬ ‫‪dBb‬‬
‫‪« » Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « „ˆa‬‬
‫‪«¿ „enÚ« Ba ‰a‬‬ ‫‪»» .ËeÚÓƒ Bȇ≈ ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ‰È„n‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ,‰È„nÏ‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪˙BÁt» ,ËeÚÓƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙È‬‬‫‪≈» B‡ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ÁÂ‬‬
‫‪» »¿ ‰NÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫‪3‬‬

‫‪ (73‬עירובין כד‪ ,‬ב‪ .‬שהיתה יותר מבית סאתים ולא הוקפה‬

‫‪„eÏk‬‬
‫‪»¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» ÏkL‬‬ ‫‪»∆ ;ËeÚÓƒ Bȇ≈  ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫לדירה‪ (74 .‬לעיר; כך היה מעשה‪ :‬רחבה היתה כפום‬ ‫‪‰NÚÂ‬‬

‫‪» »¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙k‰‬‬ ‫‪∆… « ÔÓƒ ˜ÈÁ‰‬‬‫‪ƒ ¿ƒ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÈÓc‬‬
‫»≈‬ ‫‪5‬‬
‫נהרא )שם המקום(‪ ,‬שצידה אחד היה פתוח לעיר )למבוי‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» , ËeÚÓƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¬  ‰vÁÓ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫שבעיר שנגמר לרחבה זו(‪ ,‬וצידו השני היה פתוח לשביל‬ ‫¿‪.ÌeÏk‬‬ ‫‪7‬‬
‫של כרמים המגיע לנהר‪ .‬ומצאו בגמרא תקנה להתיר טלטול‬
‫‪ (53‬עירובין כה‪ ,‬א‪ (54 .‬שלא יהיה שטחו יותר מבית‬
‫בכולם‪ ,‬שלא יאסרו זה על זה‪ ,‬על ידי לחי מצד המדינה‪.‬‬
‫סאתים ויהא מותר לטלטל בו‪ (55 .‬שדרך בני אדם לנטוע‬
‫"ודינים אלה אינם מצויים להאריך בהם" )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫אילנות בקרפיפות‪ ,‬ולפיכך הם בטלים לגבי קרפף‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÈÒ‬‬
‫‪ƒ» ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰NÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ,‰Ú˜a‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ˙ML‬‬ ‫‪ƒ» .È‬‬
‫‪«» ∆ „ÈÁÈ‬‬ ‫‪ (56‬אפילו יש באילנות גובה עשרה ורוחב ארבעה‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬ ‫‪»À  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ „Ú« da» LÈ≈ ̇ƒ :BÏ‬‬ ‫שחולקים רשות לעצמם )הרשב"א(‪ (57 .‬מכיון שאין דרכו‬
‫‪27‬‬ ‫‪Bȇ≈  ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ÏÚ« ˙È‬‬ ‫‪≈» ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,dlÎa‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫של עמוד להיות בקרפף‪ ,‬לכן ממעט את שטחו‪ (58 .‬דומה‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ eȉ» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ da» ÏËÏËÓ‬‬
‫¿«¿≈‬ ‫למחובר‪ (59 .‬בנוסח אחר‪" :‬הועיל" )מ"ב בשם 'מאמר‬
‫מרדכי'(‪ .‬וכשיש יותר מסאתים גם תוך הכותל הזה אלא‬
‫‪29‬‬ ‫‪e˙ML‬‬
‫‪¿» ∆ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ˙È‬‬‫‪≈» B‡ ÌÈχNÈ‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿¿ƒ ‰LÏL‬‬
‫‡‪» ¿ Ï‬‬ ‫¬»‬ ‫כשעשאו לדירה‪ ,‬וכדלהלן ב"הרחיק מן התל"‪ ,‬ועיין בסמוך‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» zÓe‬‬
‫‪»À , ‡ÈL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Ú˜a‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (60‬שהרי זה כמוסיף על הכותל הראשון‪ .‬והקשו בזה‪ ,‬מהא‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÓƒ ‡MÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .ÔÈÏÈÓ‬‬‫‪ƒ ƒ ‰nk‬‬ ‫‡‪»« elÙ‬‬‫ˆ‪ƒ¬ Ôk‬‬
‫»¿»‬ ‫דלקמן "טח את הכותל בטיט ‪ -‬הרי זה מיעוט" )עיין‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ Èet» ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ eÙÈw‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ‰vÁn‰‬‬
‫«¿‪»ƒ‬‬ ‫כסףֿמשנה ומגידֿמשנה(‪ .‬ולפי הנוסחא "הועיל" מיושב‬
‫‪33‬‬ ‫‪eȉ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ ‡Ïa‬‬‫‪… ¿ Èet» ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ‬‬ ‫היטב‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‡‪≈¿«¿ ÌÈeÒ‬‬
‫ˆ‪ƒ ¬  BÏ ÌÈÎÈ‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  ËÈËa‬‬ ‫‪∆… « ˙‡∆ ÁË» .Ë 8‬‬
‫‪ƒ¿ Ï˙k‰‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‡ÈLÏ‬‬
‫‪»»« ¿ ÌÈÏLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔËw‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» »« ÔȇÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .˙Bn‡« Úa‡a‬‬
‫¿«¿«‬ ‫‪˜ÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ .ËeÚÓƒ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬ ,BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ „ÓÚÏ‬‬
‫‪… ¬« ÏBÎÈ» 9‬‬
‫‪ (75‬עירובין טז‪ ,‬ב‪ .‬יז‪ ,‬א‪ (76 .‬הואֿהדין בישוב‪ ,‬אלא‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪» » .ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ  ‰vÁÓ‬‬‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ ‰NÚÂ‬‬‫‪» »¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ïz‰‬‬‫‪≈« ÔÓƒ 10‬‬
‫שדיבר בהווה‪ ,‬שבבקעה רגילים לעשות כך )'פרי מגדים'(‪.‬‬ ‫‪‰NBÚ‰L‬‬
‫‪∆ »∆ ;ÏÈÚBÓ‬‬ ‫‪ƒ Bȇ≈  Ïz‰‬‬ ‫‪≈« ˙ÙN‬‬
‫‪«¿ ÏÚ« ‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ 11‬‬
‫‪ (77‬גרועה של שתי או של ערב‪ ,‬כמבואר להלן בהלכה יח‪.‬‬ ‫‪‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÚÏ‬‬
‫‪»¿¿ƒ .ÏÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ Bȇ≈ ‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ 12‬‬
‫‪ (78‬ועד בכלל‪ (79 .‬החמירו חכמים לזה שלא עשה‬ ‫‪˙ÈNÚÂ‬‬
‫‪≈ ¬«¿ ÏȇB‰‬‬
‫˜‪ƒ  ˙Ói‬‬ ‫‪∆∆« ‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ‰BzÁz‰‬‬
‫‪» ¿«« 13‬‬
‫מחיצות שלימות אלא גרועות‪ (80 .‬קבוצת הולכי דרך‪,‬‬ ‫‡‪,‡È‰ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰‡‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ‰Èc‬‬
‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰BÈÏÚ‰‬‬
‫‪» ¿∆» 14‬‬
‫"אורחת ישמעאלים"‪ ,‬בתרגום אונקלוס‪" :‬שירת ערבאי"‪.‬‬ ‫‪. dlÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬‫‪»À ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬‫¬≈‬ ‫‪15‬‬
‫‪ (81‬בנוסח אחר‪" :‬בלא כלום" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪ (82‬שהקיפו יותר מכדי צרכם‪ ,‬ואנו חושבים את המחיצה‬ ‫‪ (61‬עירובין כה‪ ,‬א‪ (62 .‬שלא יהיה שטחו יותר מבית‬
‫כאילו אינה‪' (83 .‬ירושלמי' עירובין פ"א ה"י‪ (84 .‬וכלֿ‬ ‫סאתים‪ ,‬ויהיה מותר לטלטל בו‪ (63 .‬הטיט להתקיים‬
‫שכן שאין הנכרי מצטרף )'ירושלמי' שם(‪.‬‬ ‫כמחיצה בפני עצמה‪ (64 .‬אבל בשו"ע )סי' שנח( פוסק‬
‫‪36 ,‰˙ÈL‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪e˜Â‬‬
‫ˆ‪»¿ Ôk‬‬
‫‪»¿» È„k‬‬‫‪≈¿ eÙÈw‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ .‚È‬‬ ‫כרבא‪ ,‬שאינו ממעט אלא אם ראוי לעמוד )כמחיצה( בפני‬
‫עצמו‪ (65 .‬שבקרפף‪ ,‬ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ÔÈzÓ‬‬
‫‪ƒ»À ̉≈ È‰‬‬‫‪≈¬  Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ˙Ó≈ Ck» Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫סאתים‪" ,‬ועשה מחיצה לדירה אצל התל" )רש"י(‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ ˙Èa‬‬
‫‪≈»¿ ‰˙ÈL‬‬
‫‪» ƒ¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ e˜» .dlÎa‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪ (66‬לדור ולהשתמש בתל‪" (67 .‬שהיה העפר רך ותחוח‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪Úa‡a‬‬
‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ÏËÏËÏ‬‬
‫‡‪≈¿«¿ ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬  ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ̉Ï‬‬‫»‪∆» ‡a» Ck‬‬ ‫ונחבט הכותל בבתֿאחת בשבת" )רש"י(‪ (68 .‬שבנה‬
‫‪40‬‬ ‫‪‡È‰ƒ ‰˙ÈM‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ «∆ ;‰Ê∆ ‡BiL‬‬ ‫˜„‪»∆ Ì‬‬‫‪∆… eȉLk‬‬
‫«‡‪»∆ ¿ ,˙Bn‬‬ ‫מקודם ולא הוקפה לדירה‪ ,‬ונשארה העליונה קיימת‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪.ÔÈeic‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‡Ï‬‬‫‪… ,˙ÓBb‰‬‬
‫« ∆∆‬ ‫‪ (69‬שהרי דר באויר המחיצה העליונה שעשה עכשיו‪.‬‬
‫‪ (85‬עירובין יז‪ ,‬א‪ (86 .‬כמבואר למעלה בהלכה יב‪.‬‬ ‫‪ ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ ÏÚ« ‰˙È‬‬
‫‪»≈¿ ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ÈBÁ‡L‬‬ ‫‪»» ¿ .È 16‬‬
‫‪≈ ¬∆ ‰Á‬‬
‫‪ (87‬בין השמשות כשנכנס השבת‪ (88 .‬כיון שבכניסת‬ ‫‪Á˙t‬‬
‫‪«∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« , Úa‡a‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ da» ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ Ôȇ≈ 17‬‬
‫השבת היו שלשה‪ (89 .‬כיון שבכניסת השבת היו רק שנים‬ ‫‪Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ÌLÏ‬‬
‫‪» ¿ Á˙t‬‬
‫‪«∆‰« Á˙t‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ Áe˙t‬‬
‫‪« » ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 18‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חסק‬
‫‪         ‬‬
‫בליטה‪ ,‬גבשושית; בנוסח אחר‪" :‬גידור" )ויניציאה(‪.‬‬ ‫אינם שיירה‪ ,‬ואסורים לטלטל גם אם נוסף בשבת עוד‬
‫‪ (114‬ונחשבים כמחיצה גמורה )שו"ע או"ח שם(‪.‬‬ ‫שלישי‪ (90 .‬בכניסת השבת‪ (91 .‬להחשב כשיירה‪ ,‬ולא‬
‫‪20‬‬ ‫‪ „ÓBÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÏÚ« ‰aÓ‬‬ ‫‪∆À¿ ıet» da» LiL‬‬ ‫‪»ƒ¿ Ïk» .ÊË‬‬
‫‪≈∆ ‰vÁÓ‬‬ ‫הדיירים שנוספו אחר כניסת השבת‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  „ÓBÚk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ¿ ıet» ‰È‰‬‬‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰vÁÓ‬‬
‫‡‪»ƒ¿ dÈ‬‬‫≈»‬ ‫‪‬‬‫‪‰Èc‬‬
‫‪» ƒ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈÙwn‰‬‬
‫‪ƒ»À« ˙BÓB˜Ó¿ ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ .„È 1‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ‰ˆt‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙Bˆt‰‬‬‫‪»¿« Ô˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À‬‬ ‫‪ÌÈBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌÈL‬‬ ‫‪ƒ«¿ :‰ÊÏ‬‬ ‫‪∆» ‰Ê∆ ÌÈÁe˙Ùe‬‬
‫‪ƒ ¿ ,‰Ê∆ „ˆa‬‬ ‫‪«¿ ‰Ê∆ 2‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙Bn‡« NÚ‬‬ ‫‡‪∆ ∆ Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙Bn‡« NÚ‬‬
‫‪∆ ∆ ÏÚ« ˙È‬‬
‫»≈‬ ‫‪ÌÈBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌÈMÏ‬‬ ‫‪ƒ«¿ « e‡ˆÓpL‬‬
‫˜ˆ‪¿¿ƒ∆ ,‬‬ ‫‪»» ÈÚˆÓ‡‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿∆»¿ ÌÈÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ» ¿ 3‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « , Á˙t‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫‪« BÊ ‰ˆÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ .Á˙Ùk‬‬
‫¿∆«‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» „ÈÁÈÂ‬‬‫‪ƒ»¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» „ÈÁÈ‬‬‫‪ƒ» ‰È‰Â‬‬‫‪»»¿ ,Ô‡kÓe‬‬
‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ ÔÈqt‬‬ ‫‪ƒ« 4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪;‰vÁn‰‬‬
‫‪»ƒ¿« ˙„ÒÙÓ‬‬ ‫‡‪∆∆¿« dÈ‬‬
‫‪» ≈ ,NÚÓ‬‬
‫‪∆ ∆≈ ˙BÈ‬‬
‫‪≈ da» LiL‬‬ ‫∆≈‬ ‫ˆ‪;Ôk‬‬
‫‪»¿» Ïk» ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ‡iLk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« ¿ eNÚ‬‬
‫‪¬«  ‰Êa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆» „ÈÁÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ 5‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪. „ÓBÚ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ » ÏÚ« ‰aÓ‬‬ ‫‪∆À¿ ıet‰‬‬‫‪»« ‡‰È‬‬
‫‪≈¿ ‡lL‬‬
‫»‪… ∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫‪‡ˆÓpL‬‬
‫˜ˆ‪»¿ƒ∆ ,ÌÈ‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÌÈBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌÈLe‬‬ ‫‪ƒ«¿ Á‬‬‫‪» » ÈÚˆÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ»¿∆» ‰È‰‬‬ ‫‪»» 6‬‬
‫‪»¿À ‡e‰ È‰‬‬
‫‪ÏcÓ‬‬ ‫‪≈¬  ÂÈ˙BÁe‬‬
‫»‬ ‫‪≈¿ ƒ ÔÈqÙa‬‬
‫‪ÈMÓ‬‬ ‫‪ƒ«¿ ÈÚˆÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ»¿∆» 7‬‬
‫‪ (115‬עירובין טו‪ ,‬ב‪ (116 .‬כיון שאין הפרוץ מרובה על‬
‫העומד‪ ,‬יש לו דין מחיצה‪ (117 .‬פירצה יתרה על עשר‬ ‫‪„ÈÁÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Êa‬‬
‫‪∆» „ÈÁÈ‬‬‫‪ƒ» ˙L‬‬
‫‪«» ̇ƒ :CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,ÌÈBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌÈMÓ‬‬ ‫‪ƒ«¿ ƒ 8‬‬
‫אמות מבטלת את המחיצה‪ (118 .‬ראה ביאורו בהלכה יט‪.‬‬ ‫‡‪Ïk» ‡l‬‬
‫ˆ‪»∆ ,Ôk‬‬
‫‪»¿» Ïk» Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ‰Êa‬‬‫‪∆» „ÈÁÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» 9‬‬
‫‪ (119‬כי אינה נחשבת לפירצה אלא לפתח‪ (120 .‬דעת‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ; BÓB˜Óa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ« » ˙Èa≈ BÏ LÈ≈ „Á‡Â‬‬ ‫‡‪»∆¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ 10‬‬
‫ה'תוספות' והרשב"א שאם יש לה צורת הפתח‪ ,‬אפילו אם‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ B‡ ,ÈÚˆÓ‡a‬‬
‫‪ƒ»¿∆» ÌÈLe‬‬‫‪ƒ«¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» „ÈÁÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» „ÈÁÈ‬‬‫‪ƒ» 11‬‬
‫הפרוץ מרובה על העומד בכל ארבע הרוחות ‪ -‬נחשבת‬ ‫ˆ‪.Ôk‬‬
‫‪»¿» Ïk» Ô‰Ï‬‬‫‪∆» ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿  ÈÚˆÓ‡a‬‬
‫‪ƒ»¿∆» „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ ‰Êa‬‬‫‪∆» ÌÈLe‬‬
‫‪ƒ«¿ 12‬‬
‫למחיצה גמורה‪ .‬וכן בשו"ע או"ח סי' שסב‪.‬‬
‫‪ (93‬נקראים בלשון הגמרא‬ ‫‪ (92‬עירובין צג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙Bˆt‰L‬‬
‫‪»¿«∆ ÔÓÊa‬‬‫‡‪«¿ƒ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫"קרפיפות"‪ (94 .‬במחיצה גרועה‪ ,‬כמבואר להלן בהלכה‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ïk» ˙Bˆt‰‬‬
‫‡‪»¿« eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫יח‪ (95 .‬שגם לענין היקף שלא לשם דירה הקילו בשיירה‬
‫‪29‬‬ ‫‪,˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À BÊ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ‰ˆt‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫)'ירושלמי' עירובין פ"ב ה"ה(‪ (96 .‬מן האמצעי שהוא‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙BÁt» ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;„ÓBÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÏÚ« ‰aÓ‬‬
‫‪∆À¿ ıet‰L‬‬
‫‪»«∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫¿« « ‪ƒ‬‬ ‫פרוץ לשניהם במלואו‪ ,‬ועמודי מחיצותיהם )גפופיהם(‬
‫‪31‬‬ ‫‪.„eÏk‬‬
‫‪»¿ ‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫עודפים עליו‪ ,‬כציור ‪ (97 .1‬עמודים המשמשים למחיצה‪.‬‬
‫‪ (98‬בכל קרפף נמצא איש אחד‪ (99 .‬שני החיצונים‬
‫‪ (121‬עירובין טז‪ ,‬א‪ (122 .‬כמחובר‪ .‬והפירצות נחשבות‬ ‫מצטרפים לאמצעי‪ ,‬וכאילו הם רשות אחת‪ (100 .‬במחיצה‬
‫כסתומות‪ ,‬ונמצא שהעומד מרובה על הפרוץ‪.‬‬ ‫מהשנים החיצונים‪ ,‬שהאמצעי רחב מהם‪ ,‬והם פתוחים‬
‫‪32‬‬ ‫˜‪‰‬‬
‫‪∆» ÔÈa≈ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈ˜a‬‬
‫‪ƒ»¿ ÛÈw‰L‬‬‫‪ƒƒ∆ È‰‬‬ ‫‪« ≈ .ÁÈ‬‬
‫‪≈¬ ?„ˆÈk‬‬ ‫לאמצעי במלואם כציור ‪ (101 .2‬ובלבד שלא יהיה בית‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÏÁa‬‬
‫‪ƒ»¬« ÛÈw‰L‬‬‫‪ƒƒ∆ B‡ ;ÌÈÁÙË‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ BÁÏ‬‬‫«¬≈‬ ‫סאתים פנוי מכלים כמבואר בהלכה יב )"מגיד משנה"(‪.‬‬
‫‪ (103‬ששנים‬ ‫‪ (102‬ואינם מצטרפים לשיירה אחת‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ÏÁ‬‬
‫≈‪∆∆ ÔÈa‬‬ ‫מהחיצון מצטרפים לאמצעי להחשב שיירה‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪B‡ Ú‬‬
‫‪∆≈ ‡Ïa‬‬‫‪… ¿ È˙L‬‬
‫‪ƒ¿ ‡È‰L‬‬ ‫‡‪ƒ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‚‪ƒ « « ,‰eÓ‬‬ ‫¿ »‬
‫‪36‬‬ ‫‪B‡ ,‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰w‰‬‬‫‚‪∆»« d‬‬
‫‪«… ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ CÈˆÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ .È˙L‬‬
‫‪ƒ¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ Ú‬‬‫≈∆‬ ‫‪Áea‬‬
‫‪« ¿ „ÓÚÏ‬‬‫‪… ¬« ‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪» ¿ dȇL‬‬‫‪» ≈∆ ‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ Ïk» .ÂË 13‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÏÁ‰‬‬‫‪∆∆« ÈÚ‬‬‫‪ƒ√ ÛBÒ „Ú« ı‡‰‬‬ ‫‪∆»» ÔÓƒ ‰È‰iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÏÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ . ‰vÁÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪»ƒ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  ‰ÈeˆÓ‬‬
‫‪» ¿ 14‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ;ÌÈÏÁa‬‬
‫‪ƒ»¬« ÛÈw‰‬‬‫‪ƒƒ ̇ƒ ,‰NÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫‪dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÏÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ .‰vÁÓ‬‬
‫‡‪»ƒ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  ˙ÁÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪««¿ ‰ÈeNÚ‬‬
‫‪» ¬ 15‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰LÓÏ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰Îω‬‬‫‪»»¬  el‡‰‬‬ ‫‪≈» ÔÈeÚM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .‰NÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .‰vÁÓ‬‬
‫‡‪»ƒ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙eÚÈˆÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰ÈeNÚ‬‬
‫‪» ¬ 16‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.Ô‰≈ ÈÈqÓ‬‬
‫‪« ƒƒ‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ d‰‚a‬‬
‫‪»¿»¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ 17‬‬
‫‪ ‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‰vÁÓe‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰MÓÁ‬‬ ‫‚‪» ƒ¬ „ecbƒ . ‰eÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ 18‬‬
‫‪ (123‬אמרו‪ ,‬כל פחות משלשה כלבוד‪ (124 .‬משנה‪,‬‬ ‫‪.ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ‬‬ ‫‪19‬‬
‫עירובין טז‪ ,‬ב‪ (125 .‬הקנה באורך‪ (126 .‬החבל ברוחב‪.‬‬
‫‪ (127‬ועובי שלשת החבלים ביחד ‪ -‬טפח ושלשה משהויין‬ ‫‪ (104‬סוכה כד‪ ,‬ב‪ (105 .‬שהרוח מוליכה ומביאה )רש"י(‪.‬‬
‫כדי להשלים לעשרה טפחים )שם(‪ (128 .‬יומא פ‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (106‬אפילו עושה אותה בביתו שאין שם רוח )תוספות‬
‫שבת(‪ (107 .‬עירובין כו‪ ,‬א‪ (108 .‬שאינה עשויה להניח‬
‫‪41‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡È‰ƒ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫‪»¿ ‰eÓ‡‰‬‬
‫‪» ¬» Á˙t‬‬ ‫‪« .ËÈ‬‬
‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬ ‫עליה דבר או לנוח שם )מגידֿמשנה(; ורבינו חננאל פירש‪:‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.Ô‰Èab‬‬
‫‪∆ ≈« ÏÚ« ‰˜Â‬‬
‫‪∆»¿ Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ‰˜Â‬‬
‫‪∆»¿ Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫˜‪≈ «¿ ‰‬‬
‫»∆‬ ‫"שאינה עשויה לנחת‪ ,‬להיות כבנין קבוע לעולם אלא‬
‫‪43‬‬ ‫‪.˙È‬‬
‫‪≈» B‡ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬  ÌÈÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ«»¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ db‬‬‫…«‬ ‫ארעי"‪ .‬לדעת רש"י והראב"ד‪ ,‬הנוסח כאן‪" :‬כל מחיצה‬
‫‪44‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,Ô‰Èab‬‬ ‫‪∆ ≈« ÏÚL‬‬‫‪«∆ Ba ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰w‰Â‬‬
‫¿«»∆‬ ‫העשויה לנחת ‪ -‬אינה מחיצה"‪ .‬כלומר‪ :‬שנעשתה להניח שם‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ˙Bn‡« ‰nk‬‬‫‪»« Ô‰ÈÈa‬‬
‫‡‪∆ ≈ ≈ LÈ≈ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÌÈÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ«»¿« ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ «Ú‚B‬‬
‫≈‬ ‫חפצים ולא לשם דירה‪ (109 .‬עירובין כו‪ ,‬א‪" :‬מחיצת‬
‫‪46‬‬ ‫‪.Á˙t‬‬
‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫‪« BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ÌÈÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ«»¿« d‚Â‬‬
‫‪«…¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫אדריכלים )בנאים( ‪ -‬לא שמה מחיצה"‪ (110 .‬שנעשתה‬
‫‪47‬‬ ‫‪‰‡Èa‬‬
‫‪» ƒ¿ ‡‰zL‬‬
‫ˆ‪≈¿∆ ‰ÎÈ‬‬‫‪» ƒ¿ ,eÓ‡L‬‬
‫‪¿»∆ Á˙t‬‬‫‪«∆ ˙eˆÂ‬‬
‫¿ «‬ ‫על ידי בנאים לנוח בצילה בשעת אכילתם ולא לשם דירה‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪.L˜« ÏL‬‬
‫‪∆ ˙Ïc‬‬‫‡‪∆∆ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,˙Ïc‬‬
‫‪∆∆ Ïa˜Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪ (111‬וכן אם נעשתה רק לשמירת חפצים בתוכה )או"ח‬
‫שם(‪ (112 .‬להתיר טלטול בתוכה‪ ,‬אבל היא חולקת רשות‬
‫‪ (130‬כגון חבלים )או"ח סי' שסב(‪.‬‬ ‫‪ (129‬עירובין יא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫לעשותה כרמלית )מגידֿמשנה(‪ (113 .‬עירובין צג‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫טסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰vÁÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ‰ˆB‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‡„‪∆ Ì‬‬
‫‡‪»» Ô˙B‬‬
‫‪» „ÈÓÚÈ‬‬
‫‪ (131‬לחי הוא העמוד המשמש במקום מחיצה‪ ,‬ונקרא גם «¬‪ƒ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪.BzÚ„Ï‬‬
‫‪¿ «¿ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ Á‬‬
‫‡‪≈« Ô˙B‬‬
‫‪» „ÈÓÚÈ‬‬
‫‡‪ƒ¬« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,BÊ‬‬ ‫פס או קנה‪ (132 .‬נלמד מהא דלהלן ה"כ בכיפה‪.‬‬
‫‪ (133‬וצריכים להיות מכוונים כנגד הקנה העליון‪ ,‬ואנו‬
‫‪ (149‬עירובין מג‪ ,‬ב‪" :‬נחמיה בריה דרבי חנילאי משכתיה‬ ‫אומרים 'גוד אסיק' וכאילו עולים עד למעלה‪.‬‬
‫שמעתיה )השתקע בהלכה( ויצא חוץ לתחום‪ ,‬אמר ליה רב‬ ‫‪ (134‬הכוונה לעמודים שבצדדים ‪ -‬הלחיים‪ ,‬אבל הקנה שעל‬
‫חסדא לרב נחמן‪ :‬נחמיה תלמידך שרוי בצער )שאסור לו‬ ‫גביהם ראוי בכל שהוא אפילו גמי‪ ,‬ובלבד שלא יפול ברוח‬
‫לחזור לתוך התחום ואין לו אלא ארבע אמות‪ ,‬כמבואר‬ ‫מצויה )או"ח שם(‪.‬‬
‫להלן בפכ"ז הי"א(‪ .‬אמר לו‪ :‬עשה מחיצה של בני אדם‬
‫ויכנס )באופן שלא ידעו האנשים שבשביל לעשותם מחיצה‬
‫‪‬‬‫‪ÈÏ‚‬‬
‫‪≈¿« C‡a‬‬
‫‪∆… ¿ LÈ≈ ̇ƒ ,‰tk‬‬
‫‪»ƒ B˙evL‬‬ ‫‪«∆ .Î‬‬
‫‪» ∆ Á˙t‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ -‬הועמדו(‪ (150 .‬שאם הם יודעים שהעמידום למחיצה‪,‬‬ ‫‪˙eˆÂ‬‬

‫‪« ¿ .Á˙t‬‬
‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫‪« ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰tk‰‬‬
‫«‪»ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫הרי הם כעושים מחיצה בשבת ואסור‪ (151 .‬מקור דבר‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ;ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  „v‰‬‬
‫‡‪«« ÔÓƒ d˙B‬‬
‫‪» ‰NÚL‬‬
‫‪» »∆ Á˙t‬‬
‫∆«‬ ‫‪3‬‬
‫זה‪ ,‬מהא דעירובין מד‪ :‬ועיין מגידֿמשנה ולחםֿמשנה‪.‬‬ ‫‪.ÚˆÓ‡a‬‬
‫‡‪«¿∆» ‡l‬‬
‫‪»∆ ,˙ÈÂÊ‬‬‫‪ƒ» Ô˜a‬‬
‫‪∆∆¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÌÈÁ˙t‰‬‬
‫‪ƒ»¿« Cc‬‬
‫∆∆‬ ‫‪4‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ̇ƒ  ı‡‰‬‬

‫‪∆»» ÏÚ« CÒÓ‬‬
‫‪≈≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪» ƒ .„Î‬‬
‫‡‪∆ ÔÏÈ‬‬ ‫‪ (135‬עירובין יא‪ ,‬ב‪ (136 .‬עשויה למעלה כקשת‪" .‬מזוזה‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ , ÌÈÁÙË‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ı‡‰‬‬‫‪∆»» ÔÓƒ dBb‬‬
‫‪« » BÙB‬‬ ‫מכאן ומכאן‪ ,‬וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום‬
‫‪24‬‬ ‫‪„Ú« ı‡a‬‬
‫‪∆»» ÔLB˜Â‬‬
‫‪»¿ ¿ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ L˜Â‬‬ ‫‪«» Ôz‬‬
‫‪∆∆ ÂÈÏÚÂ‬‬
‫‪»»¿ ÂÈca‬‬
‫«»‬ ‫המשקוף" )רבינו בהל' מזוזה פ"ו ה"ד(‪ (137 .‬לפני‬
‫שמתחילה להתעגל‪ ,‬כי מקום העיגול אינו מצטרף‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙Áz‬‬
‫‪«« ÏËÏËÓe‬‬
‫‪≈¿«¿ ,„„˙È‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰ÈeˆÓ‬‬
‫‪» ¿ Áea‬‬‫‪« ¿ „ÓÚiL‬‬
‫∆«¬ …‬ ‫‪" (138‬פירוש‪ ,‬כגון שעשאה מצדו של כותל ]סמוך לקרן["‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙Èa≈ „Ú« ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .BlkÀ‬‬ ‫‪ -‬רב האי גאון ברי"ף‪ .‬ועיין ב'מאירי'‪ .‬ויש מפרשים מן הצד‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ÔÈÏËÏËÓ‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ Ôȇ≈ ,ÌÈ˙‡Ò‬‬
‫‪ƒ« » ˙ÈaÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ˙È‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ‬‬ ‫של הקנים ולא על גביהם )רש"י(‪ .‬ועיין להלן פי"ז הל' לה‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÌB˜Ó»  ÂÈzÁzL‬‬
‫‪»¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;˙Bn‡« Úa‡a‬‬‫‡‪«¿«¿ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪ (139‬כפירוש רב האי‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.‡e‰ ‰È„Ï‬‬
‫‪» ƒ¿ Ûw‰‬‬‫‪«À‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ÌÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔÈa≈  ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ Ïka‬‬ ‫‪… « .‡Î‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (152‬עירובין צט‪ ,‬ב‪ (153 .‬שענפיו נוטים למטה מכל צד‪.‬‬ ‫‪‰iÁ‬‬
‫‪»« ÈÈÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ‡Le‬‬
‫‪»¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‡‪»≈¿ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,Ì„‡a‬‬
‫‪»»¿ ÔÈa≈ ,ÌÈÏ·a‬‬
‫»√»‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (154‬הענפים שבאילן‪ (155 .‬הוא כ'לבוד' ומחובר לארץ‪.‬‬ ‫‪.e„eÈ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ , ÌÈ˙eÙk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿ eȉiL‬‬
‫‪‬‬ ‫»‪¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .ÛBÚÂ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (156‬אם הוא גבוה עשרה )או"ח סי' שסב(‪ .‬ואפילו לא נטעו‬
‫מתחילה לכך‪ ,‬והוא כמחיצה העומדת מאליה‪.‬‬ ‫‪ (140‬עירובין טו‪ ,‬א‪ (141 .‬אף שעתידים להנטל אחר‬
‫‪ (157‬כדלעיל הלכה א‪ (158 .‬שהיו ענפיו ארוכים מאד‪ ,‬או‬ ‫השבת‪ (142 .‬שאר בעלי חיים חוץ מאדם‪ ,‬כי אדם אינו‬
‫שהיו הרבה אילנות סמוכים זה לזה‪.‬‬ ‫צריך להיות כפות‪ ,‬כמבואר בהלכה כג‪ (143 .‬קשורים‬
‫מערב שבת‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ BÊ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰ÈχÓ‬‬
‫‪» ∆≈≈ ˙„ÓBÚ‰‬‬
‫‪∆∆ » ‰vÁÓ‬‬‫‪»ƒ¿ .Î 8‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו דינין של דבריהם‪ ,‬בדיני מקצת הרשויות‬
‫ופרטיהן‪ ,‬הן המבואות והחצרות ומחיצותֿהבורות‪ ,‬וכיוצא‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ‰vÁÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ BÊ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙ÈNÚp‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ‰vÁÓe‬‬
‫‪»ƒ¿ 9‬‬
‫בהן‪ ,‬ורוב כל מה שנזכר באלו הם מדבריהם‪.‬‬ ‫‪.˙aL‬‬
‫‪»« d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ da» ÏËÏËÏ‬‬‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬
‫‪»À ,‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ˙ÈNÚ‬‬
‫‪≈ ¬« 10‬‬
‫‡‪̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÏËÏËÓ‰‬‬
‫‪≈¿«¿« ˙Ú„Ï‬‬ ‫‪««¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‰NÚzL‬‬
‫‪∆ »≈∆ ,‡e‰Â» 11‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰  ÌÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ BÏ LiL‬‬‫‡‪≈∆ ÈBÓ» .‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰NÚzL‬‬
‫‪∆ »≈∆ ‰vÁn‰‬‬
‫‡„‪»ƒ¿« BÊÏ¿ Ì‬‬
‫‪»» Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ 12‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰Ê∆ „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈÏ˙k‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ ÈBÓe‬‬
‫»‪» ,Ìe˙Ò» ÈBÓ‬‬ ‫‪,‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ‰NBÚ‰‬‬‫‡‪∆ » d˙B‬‬ ‫‪» ‰NÚL‬‬‫‡‪» »∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,da» 13‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ dc‚kLa‬‬
‫‪»¿∆¿∆ ¿ ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ BÊ Áea‬‬
‫‪« ¿ ÔÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÌÚ‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,‰Ê∆ „‚k‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪˙ÈNÚ‬‬
‫‪≈ ¬« ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙aL‬‬
‫‪»« d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ da» ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡» 14‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.LlÙÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ÈBÓ» ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬ ,da» ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‰Ê∆ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,„ÈÊÓa‬‬ ‫‪ƒ≈¿ 15‬‬
‫‪ (2‬מלשון "מבוא העיר" )שופטים א‪ ,‬כד(‪ .‬בימי קדם‬ ‫‪.da» ÏËÏËÏ‬‬
‫∆‪≈¿«¿ eÒ‡» ‰Ê‬‬ ‫‪16‬‬
‫ובארצות המזרח‪ ,‬הבתים היו מוקפים בתוך החצר‪ ,‬ומן‬
‫‪ (144‬עירובין טו‪ ,‬א‪ (145 .‬ונחשבת רשות היחיד לענין‬
‫החצרות נכנסים לרחוב שנקרא "מבוי"‪ ,‬ודרך המבוי נכנסים‬
‫שהזורק לתוכה חייב חטאת‪ ,‬אבל אסור לטלטל תוך מחיצה‬
‫בני החצרות והבתים לשוק ‪ -‬שהוא רשות הרבים‪.‬‬
‫זו אם נעשתה במזיד‪ ,‬כדלהלן‪ (146 .‬שלא ידע שהיום‬
‫‪ (3‬החצרות מקיפות את המבוי משלש רוחות‪ ,‬והוא פתוח‬
‫שבת‪ ,‬או שלא ידע שאסור לעשות מחיצה בשבת‪.‬‬
‫לרשות הרבים מצד אחד בלבד‪ (4 .‬שהחצרות נמצאות‬
‫‪ (147‬נלמד מהא דלהלן הלכה כג‪" :‬ולא יעמיד אותם אדם‬
‫בהקבלה משתי רוחותיו‪ ,‬ושני צדדיו האחרים מפולשים‬
‫שהוא רוצה להשתמש במחיצה זו"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫ופתוחים לרשות הרבים‪.‬‬
‫‪ (148‬בעירובין )כה‪" :(.‬אמר רב נחמן‪ ,‬לא שנו )שמחיצה‬
‫‪34‬‬ ‫‪Áea‬‬
‫‪« ¿ BÏ ‰NBÚ‬‬‫‪∆ ?Ìe˙q‰‬‬ ‫‪»« ÈBÓ» ÔÈÈzÓ‬‬ ‫‪« ≈ .‬‬
‫‪ƒ ƒ« C‡È‰‬‬ ‫שנעשתה בשבת במזיד ‪ -‬שמה מחיצה( אלא לזרוק‪ ,‬אבל‬
‫‪35‬‬ ‫‪;Bi„Â‬‬
‫˜‪«¿  ‰B‬‬
‫‪» ÂÈÏÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ‰NBÚ‬‬
‫‡‪∆ B‡ „Á‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»∆ ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ˙ÈÚÈ‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫לטלטל אסור"‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Áe‬‬
‫‪« Ì˙Ò‬‬ ‫‪«» el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ÈÁÏ‬‬
‫˜‪ƒ¿ B˙B‡ B‡ ‰B‬‬‫‡‪» d˙B‬‬
‫‪» LÁ˙Â‬‬ ‫‪≈ »≈¿ ,˙aLa‬‬
‫‡„‪»« ¿ Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÏL‬‬‫‪∆ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪»À .‚Î 17‬‬
‫‪¬« zÓ‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ‰NÚÈÂ‬‬
‫‪∆ »≈¿ , ˙ÈÚÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ el‡≈ eÚ„È‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,‰Ê∆ „ˆa‬‬
‫‪«¿ ‰Ê∆ „ÓÚiL‬‬
‫‪… ¬«∆ 18‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙BvÁÓ‬‬‫‪ƒ¿ LÏLa‬‬
‫‪» ¿  ‰Bz‬‬
‫‪» ÔÈcL‬‬ ‫‪ƒ∆ . BlÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪À¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .Ô„ÈÓÚ‰‬‬
‫‪» ƒ¡∆ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ Ô˙BNÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ÏÈLaL‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ ÔÈ„ÓBÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ » 19‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫עק‬
‫‪         ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙Bpt˙‰Ï‬‬
‫‪«¿ƒ¿ dÈeNÚ‬‬
‫‡‪» ¬ dÈ‬‬ ‫‪ƒ« ,˙ÈÚÈ‰‬‬
‫‪» ≈ ÌÈa‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿» Áe‰‬‬
‫‪« » ‡È‰ƒ ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓe‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ,ÏËÏËÏ‬‬
‫¿«¿≈‬ ‫‪1‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪. ÔBËN‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ Ìi‰‬‬
‫‪»« ‰ÏÚÈ‬‬
‫«¬∆‬ ‫˜‪.‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ dÏ» Èc« CÎÈÙÏe‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (26‬עירובין ח‪ ,‬א‪ .‬צט‪ ,‬ב‪" (27 .‬מעשה במבוי אחד‪ ,‬שצידו‬ ‫‪ (5‬משנה‪ ,‬עירובין יא‪ ,‬ב‪" (6 .‬שיהיה מותר להשתמש בו‬
‫אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה‪ ,‬ובא מעשה לפני‬ ‫אחר עשיית עירוב" )רבינו בפירוש המשניות(‪" (7 .‬קרש‬
‫רבי‪ ,‬ולא אמר בה לא היתר ולא איסור‪ ,‬איסור לא אמר בה‬ ‫אחד‪ ,‬בתרגום יונתן‪ :‬לוחא חד" )רמ"א סי' שסג(‪ (8 .‬מצד‬
‫‪ -‬דהא קיימי )שהרי עומדות( מחיצות‪ ,‬והיתר לא אמר בה‬ ‫אחד "שהלחי הרי הוא כמחיצה ברוח רביעית" )להלן ה"ט(‪.‬‬
‫‪ -‬שמא תינטל האשפה ויעלה הים שרטון" )ונמצא המבוי‬ ‫‪ (9‬בקצה המבוי מלמעלה‪ (10 .‬הלחי כמחיצה כנ"ל‪,‬‬
‫בלי מחיצות(‪ ,‬ומבואר אחרֿכך בגמרא )לפי נוסח רבינו( כי‬ ‫והקורה משום היכר שלא יוציאו משם לרה"ר‪ (11 .‬אחרי‬
‫באשפה של רבים אין לחשוש שמא תינטל משם‪ ,‬וגם אין‬ ‫עשיית עירוב הנקרא "שיתופי מבואות"‪ ,‬כמבואר בהל'‬
‫חוששים שמא יעלה הים שרטון‪ ,‬אולם נוסח שלנו בגמרא‬ ‫עירובין פ"א הי"ז‪ (12 .‬מבואר בפ"א ה"ג‪ (13 .‬חכמים‬
‫הוא "חיישינן )חוששים( שיעלה הים שרטון"‪ (28 .‬עומק‬ ‫אסרו לטלטל במבוי שיש בו שלש מחיצות‪ ,‬שמא יטלטל‬
‫עשרה טפחים בשפתו ‪ -‬חשוב כמחיצה‪ (29 .‬הגבוהה‬ ‫גם ברשות הרבים‪.‬‬
‫עשרה טפחים מן הקרקע ונחשבת כמחיצה‪ (30 .‬חול‬
‫ואבנים אצל שפתו; וכן הדין בנהרות‪ ,‬ששפת הנהר נחשבת‬ ‫ˆ‪˙e‬‬
‫‪« BÏ ‰NBÚ‬‬‫‪∆ ?LlÙÓ‬‬‫‪»À¿ ÈBÓ» ÔÈÈzÓ‬‬ ‫‚‪« ≈¿ .‬‬
‫‪ƒ ƒ« C‡È‰Â‬‬ ‫‪3‬‬
‫למחיצה אם היא גבוהה עשרה; ולדעת בעל 'נודע ביהודה'‬ ‫‪̘Ú‬‬
‫‪… » ÈBÓe‬‬
‫‪» .Ô‡kÓ‬‬
‫˜‪»ƒ ‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏe‬‬‫‪ƒ¿ ,Ô‡kÓ‬‬‫‪»ƒ Á˙t‬‬
‫∆«‬ ‫‪4‬‬
‫אם ראש המבוי כלה למקום הגשר שמהלכים בו רבים‬ ‫‪. LlÙÓk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À¿ƒ B˙Bz‬‬
‫»‬ ‫‪5‬‬
‫לעברו השני‪ ,‬צריך לעשות צורת הפתח במקום הגשר‪.‬‬
‫‪ (14‬עירובין ו‪ ,‬א‪ .‬כתנאֿקמא וכאוקימתת רב יהודה )שם‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰Á‬‬
‫‪»» ¿ ÚˆÓ‡Ï‬‬
‫‪«¿∆¿ ‰Ïk‬‬‫‪∆» ‡e‰L‬‬ ‫‪»À¿ ÈBÓ» .Â‬‬
‫‪∆ LlÙÓ‬‬ ‫ע"ב( וכרב דאמר הלכה כתנאֿקמא‪ (15 .‬כשאין ברחבו‬
‫‪15‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Á‰‬‬
‫‪»» ¿» Á˙t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«∆ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ÔeÎÓ‬‬
‫‪»À¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… ̇ƒ :ÌÈa‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫שש עשרה אמה ואינו נחשב כרשות הרבים‪ ,‬כמבואר בפי"ד‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌeÏk¿ ‰Á‰‬‬
‫‪»» ¿» „vÓ‬‬
‫ˆ‪«ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ìe˙Òk‬‬
‫∆‪»¿ ‰Ê‬‬ ‫ה"א‪ (16 .‬משני ראשיו לרשות הרבים‪ ,‬או ראשו אחד‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .eÒ‡»  ‰Á‰‬‬
‫‪»» ¿» È„„ˆÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ‰Ïk‬‬‫‪∆» ‰È‰‬‬
‫»»‬ ‫לרשות הרבים והשני לכרמלית‪ ,‬או ששני ראשיו פתוחים‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪,„Á‬‬
‫‪»∆ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰Ba‬‬
‫‪∆ ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ ;eÒ‡» dÚˆÓ‡Ï‬‬
‫‪»»¿∆¿ Û‡«  „ÈÁÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫לכרמלית )ריב"ש סי' תה(‪ (17 .‬שעלֿידה נעשה כסתום‬
‫‪19‬‬ ‫‪.‰Á‬‬
‫‪»» ¿ ÏL‬‬‫‪∆ dcˆÏ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰Ïk‬‬
‫‪∆» ‡ˆÓÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫במחיצה מצד זה‪ ,‬והרי הוא כמבוי סתום מג' צדדים‪ ,‬שדי‬
‫לו בלחי או קורה‪ ,‬כמבואר בפט"ז הי"ט‪ (18 .‬עירובין ו‪,‬‬
‫‪ (31‬עירובין ח‪ ,‬א‪ (32 .‬כלומר‪ ,‬פרוץ ונכנס לרחבה )ֿחצר‬ ‫א‪ (19 .‬ששני ראשיו מפולשים לרשות הרבים‪ ,‬כבציור‬
‫שאחורי הבתים(‪ (33 .‬הפותח לרשות הרבים‪ ,‬והוא בכותל‬ ‫שלפנינו‪ (20 .‬שצריך צורת הפתח ולחי או קורה; רבינו‬
‫שממול לפירצה הנ"ל‪ ,‬ואין המבוי כמפולש‪ (34 .‬שכותל‬ ‫סתם דבריו‪ ,‬ונראה שדעתו כדעת הרשב"א שיעשה בראשו‬
‫המבוי שוה לאחד מכתלי הרחבה שהוא כמפולש או אפילו‬ ‫אחד צורת הפתח‪ ,‬ובראשו השני לחי או קורה‪ ,‬כדין מבוי‬
‫אין הפירצה כנגד הפתח שהוא כמבוי עקום )רש"י(‪.‬‬ ‫מפולש‪ ,‬אבל דעת שאר פוסקים )ובשו"ע סי' שסד(‪ ,‬שצריך‬
‫צורת הפתח בעקמומיתו ששם דינו כמפולש )ראה בציור(‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪eȉiL‬‬
‫˜‪¿ƒ∆ „Ú« ‰B‬‬‫‪» B‡ ÈÁÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ z‬‬ ‫‪»« Ôȇ≈ .Ê‬‬
‫‪»ƒ ÈBn‰‬‬ ‫ובשני ראשיו עושה לכל אחד לחי או קורה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬
‫‡‪«¿«≈ Bk‬‬
‫‪¿» ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,BÎB˙Ï¿ ˙BÁe˙t¿ ˙BˆÁÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¬« ÌÈza‬‬
‫»‪ƒ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .BaÁ‬‬
‫‪¿ » ÏÚ« ˙È‬‬
‫‡‪≈» Bk‬‬
‫‪¿» ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ,‰ÏÚÓÏe‬‬
‫«‡‪»¿«¿ ˙Bn‬‬ ‫‪˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔB„Óe‬‬
‫‪¿ƒ BÎBzÓƒ ‰ÂL‬‬ ‫‪∆» ‡e‰L‬‬ ‫„‪∆ ÈBÓ» .‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪»ƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ˆÁk‬‬
‫‪≈»¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬ BaÁk‬‬
‫‪¿ »¿ Bk‡L‬‬
‫»‪¿»∆ ÈBÓ‬‬ ‫‪ BÎB˙Ï¿ ÔB„Óe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ‰ÂL‬‬
‫‪∆» B‡ ,ÌÈa‰‬‬
‫»«‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,e‰MÓa‬‬
‫‪∆ «¿ ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ Ïk» ,ÂÈ˙BÁe‬‬
‫»‬ ‫‪ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ÌÈÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ«»¿ ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪ÏcÓ‬‬
‫‪»¿À ‡e‰ È‰L‬‬‫˜‪≈¬∆ ,‰B‬‬
‫‪» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡Ï‬‬‫ˆ‪… CÈ‬‬
‫≈‡‪ƒ» BÈ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫‪«« ÁeÓ‬‬
‫‡‪« ≈ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Á‬‬‫‪» » ÒÙa‬‬
‫‡‪«¿ B‬‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬
‫≈¿‬ ‫‪9‬‬

‫‪ (35‬עירובין ה‪ ,‬א‪ (36 .‬הטעם הוא "כי כל מה שעשוי‬ ‫‪ (21‬שבת ק‪ ,‬א‪ (22 .‬שיפוע; שהיה קרקע המבוי גבוה‬
‫לדירה ולתשמישי צנע‪ ,‬צריך מחיצות גמורות‪ ,‬ולפיכך‬ ‫מקרקע רשות הרבים‪ ,‬ומתחיל להיות משופע אצל פתחו‬
‫החצרות שדרכם של בני אדם להשתמש בהן בתשמישי צנע‪,‬‬ ‫לצד רשות הרבים )רש"י(‪" (23 .‬שהיה רשות הרבים גבוה‬
‫וכן מבואות שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכם‪ ,‬דייריהם‬ ‫מקרקע המבוי‪ ,‬וגם כניסת המבוי שוה לקרקע רשות הרבים‬
‫מועטים ומשתמשים בהם יותר‪ ,‬משום זה צריכים מחיצות‬ ‫ברוחב אמה או פחות‪ ,‬ואחר כך הוא נעשה מדרון לצד‬
‫גמורות‪ ,‬אבל מבואות שיש בהם יותר דיירים‪ ,‬מתמעט‬ ‫פנים" )רש"י(‪ (24 .‬בתוספתא ובראשונים ביארו‪ ,‬שכאן‬
‫תשמיש המבוי‪ ,‬לכן די במחיצה כל שהיא של לחי או‬ ‫מדובר "אם מתלקט עשרה טפחים מתוך ארבע אמות"‬
‫קורה" )הרשב"א(‪' (37 .‬ירושלמי' עירובין פ"א ה"א‪:‬‬ ‫)שהוא מדרון והולך ומשופע לאט לאט‪ ,‬עד שמגיע לגובה‬
‫"מבוא אין פחות משני חצרות‪ ,‬חצר אינה פחותה משני‬ ‫עשרה טפחים מתוך ארבע אמות‪ ,‬והרי הוא כזקוף כולו‪,‬‬
‫בתים"‪ (38 .‬שבפחות מזה‪ ,‬אינו חשוב כמבוי אלא כחצר‪.‬‬ ‫ודינו כרשות היחיד‪ .‬מגידֿמשנה(‪ (25 .‬שגבהו ושינויו‬
‫‪ (39‬דרך כניסתו למבוי‪ (40 .‬שכן דרך המבוי להיות‬ ‫מרשות הרבים הם כמחיצה‪ ,‬ואין צורך בתיקון אחר‪.‬‬
‫)'לבוש'(‪ (41 .‬מרובע‪ (42 .‬כן הוא בעירובין יב‪ :‬מימרא‬
‫דרב נחמן‪ (43 .‬ונוהגים עכשיו לתקן כל המבואות שלנו‬ ‫‪‰Ïk‬‬
‫‡‪∆» „Á‬‬
‫‪»∆ BcˆÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌiÏ‬‬
‫‪»« ‰Ïk‬‬
‫‡‪∆» „Á‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈBÓ» .‰ 10‬‬
‫‪»∆ BcvL‬‬
‫בצורת הפתח עלֿידי חבל הקשור לרחבו של מבוי‪ ,‬וצריך‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰tL‡L‬‬
‫ˆ‪»¿ «∆ ;ÌeÏk¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈  ÌÈa‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬
‫‪∆ ‰tL‡Ï‬‬
‫‪»¿ «¿ 11‬‬
 ‫אעק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ ,‬ירושלים אילמלא דלתותיה‬ ‫להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים עשרה מכוונים תחת‬
‫ננעלות בלילה ‪ -‬חייבין עליה משום רשות הרבים"‪ ,‬הרי‬ ‫החבל‪ ,‬ותיקון זה מועיל אפילו במבוי מפולש‪ ,‬ובכל מקום‬
‫שצריך שתי דלתות )עיין רש"י(‪ ,‬ולא מקשה מנעילת הדלת‬ ‫שצריכים צורת הפתח )רמ"א או"ח סי' שסג(‪.‬‬
‫מפני שאפשר לפרש גם בדברי רבי יוחנן שדלתות ירושלים‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  daÁ‬‬
‫‪»¿ » ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» dk‡L‬‬ ‫‪≈» .Á‬‬
‫‪»¿»∆ ˆÁ‬‬ ‫‪1‬‬
‫ראויות להינעל כמו במבוי מפולש‪ .‬ועיין 'תוספות' שם‬
‫ו'כסף משנה'‪ (55 .‬ראה הערה נג‪ ,‬שמקורו לפי רש"י שם‪.‬‬
‫‪ÌÈza‬‬
‫‪ƒ» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈBÓe‬‬
‫˜‪» .‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ˙zÂ‬‬
‫‪∆∆ƒ¿ ,ÈBÓk‬‬
‫¿»‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (56‬בנוסח אחר‪ ,‬חסרה המלה "בלילה" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫‪˙Èa‬‬

‫‡‪ƒ« ‡l‬‬
‫‪»∆ Ba ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔB‚k¿ ,BÎB˙Ï¿ ˙BÁe˙t¿ ˙BˆÁÂ‬‬
‫«¬≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (57‬ראה הערה נג‪.‬‬ ‫‡‪Úa‬‬
‫‪«¿« Bk‡a‬‬
‫‪¿»¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈBÓ» ÔÎÂ‬‬‫‡‪≈¿ ,˙Á‬‬
‫‪«« ˆÁ‬‬
‫‡‪≈» B‡ „Á‬‬‫∆»‬ ‫‪4‬‬
‫‪ÒÙa‬‬
‫‪«¿ B‡ ÌÈÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ«»¿ ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ‡l‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»∆ z‬‬
‫«‡‪»ƒ Bȇ≈  ˙Bn‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÈa≈ B‡ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « ˙Áz‬‬‫‪«« ÈBÓa‬‬ ‫‪»¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À .‡È‬‬ ‫‪.e‰MÓe‬‬
‫‡‪∆ « ‰Úa‬‬
‫«¿»»‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪CeÓÒ» ‰È‰La‬‬
‫‡‪»»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .ÌÈÈÁl‰‬‬
‫«¿»«‪ƒ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ˙ÈÏÓÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ CeÓÒ» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÌÈa‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ (45‬ארכה נחשב דרך הכניסה‬ ‫‪ (44‬עירובין יב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪„Ú« ÌÈÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ«»¿« ÔÈa≈ B‡ ‰Bw‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» « ˙Áz‬‬ ‫‪«« ÏËÏËÏ‬‬
‫»‡‪≈¿«¿ eÒ‬‬ ‫)רשב"א(‪ (46 .‬במשהו )גמרא שם(‪ (47 .‬אבל אם רחבה‬
‫יתר על ארכה‪ ,‬הרי היא כמרובעת ונידונה כחצר )רשב"א(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡ˆÓ‬‬
‫‪»» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;Á˙t‰‬‬
‫‪«∆« CBz Èz‰Ï‬‬‫‡‪ƒ«¿ Á‬‬‫‪≈« ÈÁÏ‬‬‫‪ƒ¿ ‰NÚiL‬‬
‫∆«¬ ∆‬
‫‪ (48‬דינו כדין חצר‪ (49 .‬טעות הדפוס יש כאן‪ ,‬והנוסח‬
‫‪28‬‬ ‫‪.BÚÂ‬‬
‫‪≈¿ BÈÓƒ ˙‡∆ ÔÈÓƒ‬‬ ‫הנכון‪" :‬אלא בשני לחיים של משהו או בפס ארבעה" כמו‬
‫‪ (59‬המתירים לטלטל במבוי‪.‬‬ ‫‪ (58‬עירובין ט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫בהלכה הקודמת‪ ,‬וכן הנוסח בכתבֿיד‪.‬‬
‫‪ (60‬ודעת הרשב"א שאם יש ארבעה טפחים בקורה ‪ -‬מותר‬ ‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ BaÁa‬‬ ‫‪≈∆ ÈBÓ» .Ë 7‬‬
‫‪¿ »¿ ÔȇL‬‬
‫לטלטל תחתיה‪ ,‬שאנו אומרים פי תקרה יורד וסותם‬ ‫‪˙BÁt» ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬
‫˜‪»À ,‰B‬‬
‫‪» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ‡Ï‬‬
‫‪… 8‬‬
‫)מגידֿמשנה(‪ (61 .‬אף שבכל מקום כרמלית קלה מרשות‬ ‫‪BÈLΉL‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ∆ ÈBÓ» .„eÏk‬‬
‫‪»¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ 9‬‬
‫הרבים‪ ,‬כאן אומרים‪ ,‬שהכרמלית שבין הלחיים מצטרפת‬
‫למינה‪ ,‬לכרמלית שמחוצה לה‪" ,‬וניעור" ‪ -‬מתעוררת‬ ‫‪˙eLk‬‬
‫‪¿ƒ BlÎa‬‬‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ znL‬‬
‫‡‪»À∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,‰B˜a‬‬ ‫‪» ¿ 10‬‬
‫ומתחזקת על ידה‪ ,‬וצריכה לחי מיוחד להתיר טלטול בין‬ ‫‪˙eLÓ‬‬
‫‪¿≈ B‡ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ BÎBzÓƒ ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ « ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« 11‬‬
‫הלחיים‪.‬‬ ‫‪‡È‰ƒ k‰‬‬
‫‪≈∆ ÌeMÓƒ  ‰Bw‰L‬‬
‫‪» «∆ ;eËt»  BÎB˙Ï¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» 12‬‬
‫‪BÎBzÓƒ ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ « ,ÈÁÏa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ BÈLΉ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .‰ÈeNÚ‬‬
‫‪» ¬ 13‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Áe‬‬
‫‪« Ba LiL‬‬ ‫‪≈∆ „a‬‬
‫‡‪»»¿ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,ÌÈÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ«»¿ ÔÈNBÚ‬‬ ‫‪… « .È‬‬
‫‪ƒ Ïka‬‬
‫‪ÌÈÎBk‬‬
‫‪;iÁ‬‬
‫‪»«  BÎB˙Ï¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ B‡ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ 14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ» ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬  ‰È‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¬ Èeq‡a‬‬
‫‪≈ ƒ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÌÈiÁ‬‬
‫«‪ƒ‬‬
‫‪.˙ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Áea‬‬
‫‪« ¿ ‰vÁÓk‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ ‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬ ÈÁl‰L‬‬
‫∆«¿‪ƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ÈÁÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿ d˙B‬‬
‫‪» ‰NÚL‬‬ ‫‡‪» »∆ ‰L‬‬‫‪»≈ ¬ B‡ dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙BÏfÓe‬‬
‫«»‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ¿« db‬‬
‫‪«… .‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» BÈÚ‬‬
‫‪¿» ÈÁl‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ;Lk‬‬
‫»≈‬ ‫‪ (50‬בפתחו של שלשה טפחים‪ ,‬אף שבחללו יש יותר‬
‫‪33‬‬ ‫‪. ‡e‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ Ïk» BÈÚÂ‬‬
‫‪¿»¿ BaÁ‬‬‫‪¿ » ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚÓ‬‬
‫»‪»» ¬≈ ˙BÁt‬‬ ‫‪ (51‬כמחובר‪ ,‬ואין כאן מבוי כלל‪.‬‬ ‫)כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ (52‬עירובין יב‪ ,‬ב‪" :‬אמר רב יהודה‪ :‬הכשירו בלחי ‪ -‬הזורק‬
‫‪ (62‬משנה‪ ,‬עירובין טו‪ ,‬א‪" (63 .‬והוא שיהיו כפותים שלא‬ ‫לתוכו חייב‪ ,‬הכשירו בקורה ‪ -‬הזורק לתוכו פטור‪ ,‬לחי‬
‫ינודו" כמבואר בפט"ז הכ"א‪ (64 .‬ואף שאסור ליהנות‬ ‫משום מחיצה‪ ,‬וקורה משום היכר"‪ (53 .‬רבינו סובר‬
‫מהלחי‪ ,‬אולם מכיון שאינו אלא לצורך מחיצה‪ ,‬ובלחי גופא‬ ‫)בפי"ד ה"ד( שמן התורה דין רשות היחיד‪ ,‬לחייב את‬
‫אינו משתמש‪ ,‬אין הנאת היתר הטלטול הבאה עלֿידו‬ ‫הזורק לתוכה מרשות הרבים‪ ,‬הוא רק כשיש לה ארבע‬
‫נחשבת להנאה )'בית מאיר'(‪' (65 .‬ירושלמי' עירובין פ"ג‬ ‫מחיצות‪ ,‬ובשלש מחיצות יש לה דין כרמלית שמותר‬
‫ה"א‪ (66 .‬עירובין פ‪ ,‬ב‪ (67 .‬ואף שכתוב "ואשריהם‬ ‫לטלטל בתוכה‪ ,‬אבל חכמים הצריכו תיקון של לחי או‬
‫תשרפון באש" )דברים יב‪ ,‬ג(‪ ,‬ונחשבת כשרופה ואין בה‬ ‫קורה; והראב"ד סובר כי בשלש מחיצות רשות היחיד‬
‫שיעור )"כתותי מיכתת שיעוריה"( כשרה ללחי‪ (68 .‬ואף‬ ‫גמורה היא‪ ,‬לחייב את הזורק לתוכה‪.‬‬
‫שגם לחי צריך שיעור בגובה ‪ -‬עשרה טפחים‪ ,‬וברוחב ‪-‬‬
‫משהו‪ ,‬ביארו ה'תוספות' מכיון שמספיק שיעור קטן‪ ,‬לא‬
‫‪ÌÈBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÚ‰Â‬‬ ‫‪»»¿ ,ÌÈa‬‬‫‪ƒ«»‰ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ÌÈÏ˙k‬‬‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬‫‪≈¿ .È 16‬‬
‫החמירו בו‪ .‬ועיין ב'מגיד משנה'‪ (69 .‬משנה‪ ,‬בעירובין יד‪,‬‬ ‫‪Ô‡kÓ‬‬
‫„‪»ƒ ˙B˙Ï‬‬
‫‪»¿ ‰NBÚ‬‬
‫‪∆ ?̉ÈÈa‬‬‫‪∆ ≈ ≈ ÈLÎÓ‬‬
‫‪ƒ ¿« „ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ ,̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ 17‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪˙eL¿ ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰NÚÈ‬‬
‫‪∆ »≈ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ , Ô‡kÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ ˙B˙Ï„e‬‬
‫‪»¿ 18‬‬
‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,‰ÏÈla‬‬
‫‪»¿«« ˙B˙Ïc‰‬‬
‫‪»¿« ÏÚÏ‬‬‫ˆ‪…¿ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« 19‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪LiL‬‬‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ;‰L‡a‬‬
‫‪»≈ ¬« ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬
‫˜‪»¬ ,‰B‬‬
‫‪» ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ Ïka‬‬ ‫‪… « .‚È‬‬ ‫‪,ÙÚa‬‬
‫‪»»¿ ˙BÚwLÓ‬‬
‫‪»À ¿ eȉ» .ÏÚp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ˙BÈe‡¿ eȉiL‬‬
‫ˆ‪¿ƒ∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ» 20‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪ÔÓƒ ÌÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÔÈeÚM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ « ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,eÚL‬‬
‫‪ƒ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « ÁÏ‬‬‫¿ …«‬ ‫‪ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ B‡ ,Á˙t‬‬
‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫‡‪« Ï‬‬ ‫‪»¬ .ÏÚp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ Ôw˙Óe‬‬
‫‡‪»¿«¿ Ô˙B‬‬‫‪» ‰pÙÓ‬‬
‫‪∆«¿ 21‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪dÈÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,ÁÙhÓ‬‬
‫‪«∆ƒ ˙BÁt» Ôȇ≈ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « Á‬‬
‫‪«… ÔÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .‰L‡‰‬‬
‫»¬ ≈»‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eL¿ LΉa‬‬
‫‪≈ ¿∆¿ ÔÈÏÈÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ÔÈ‬‬‫‪» ≈ ,‰B˜Â‬‬
‫‪» ¿ 22‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪,ÁÈ‬‬
‫‪« ƒ» Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰‡Èa‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .‡e‰L‬‬ ‫»‪∆ Ïk‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ÏÚ« ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ ȈÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¬ ‡e‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫∆‬ ‫‪ (54‬שדווקא במבוי המפולש לרשות הרבים )למעלה ה"ג(‬
‫‪39‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ÔȇÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ eȉiL‬‬
‫ˆ‪¿ƒ∆ ÔÈÎÈ‬‬
‫˜‪ƒ ƒ¿ ‰B‬‬
‫‪» È„ÈÓÚÓe‬‬
‫‪≈ ƒ¬« .ÌÈÁÙË‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫מספיק בצורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן‪ ,‬אבל רשות‬
‫‪40‬‬ ‫‪.‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ ȈÁÂ‬‬
‫˜‪ƒ¬« ‰B‬‬
‫‪» Ïa˜Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫הרבים גמורה צריכה שתי דלתות‪ ,‬וכפירוש רש"י )עירובין‬
‫ו‪ (:‬בקושיית הגמרא אליבא דבית הלל‪ ,‬שמערבין דרך רשות‬
‫‪] (70‬נראה מדברי ה'מגיד משנה' שגרס בדברי רבינו‪" :‬בכל‬ ‫הרבים בעשיית דלת מכאן ולחי וקורה מכאן ‪" -‬והא אמר‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בעק‬
‫‪         ‬‬
‫‪14‬‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫˜‪» ˙ÈÚ˜‬‬
‫‪ƒ»¿« „Ú« ı‡‰‬‬
‫‚‪∆»» ÔÓƒ B‰‬‬ ‫‪»»∆ ÈBÓ» .ÊË‬‬
‫‪¿» ‰È‰L‬‬ ‫עושין קורה אפילו )כן צריך להיות בדבריו( באיסורי הנאה‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ ÌÈNÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « ÈÚÂ‬‬
‫‡‪ƒ√» ,‰n‬‬‫‪»« ÌÈNÚ‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫אבל לא באשרה"‪ ,‬שרק באשרה אין עושין מפני שעומדת‬
‫‪16‬‬ ‫‪BËÚÓÏ‬‬
‫‪¬«¿ ‡e‬‬
‫‪» ,ÌÈNÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆≈ ˙È‬‬‫‚‪≈» B‰‬‬
‫‪¿» ‰È‰‬‬‫‪»» .Lk‬‬‫»≈‬ ‫לשריפה משום שנאמר "ואשריהם תשרפון באש"‪ ,‬וכל‬
‫העומד להשרף כשרוף הוא‪ ,‬ו"כתותי מיכתת שיעוריה"‬
‫‪17‬‬ ‫‪daÁa‬‬
‫‪»¿ »¿ ˙BȉÏ‬‬
‫ˆ‪¿ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ»  ‰hÓÏ‬‬
‫‡‪»«¿ d˙B‬‬
‫‪» ÁÈpnL‬‬
‫‪« ƒ«∆ ,‰B˜a‬‬
‫¿ »‬ ‫)ֿכתות שיעורו וחסר הוא ‪ -‬עירובין פ‪ ,(:‬אבל איסורי הנאה‬
‫‪18‬‬ ‫‪˜˜BÁ‬‬
‫‪≈  ‰NÚÓ‬‬
‫‚‪»» ¬≈ ˙BÁt» B‰‬‬
‫‪¿» ‰È‰‬‬
‫‪»» .‰B˜k‬‬
‫‪» ¿ ÁÙË‬‬‫∆«‬ ‫אחרים שאינם עומדים לשריפה ‪ -‬שיעורם קיים[‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ˜ÈÓÚÓe‬‬
‫‡‪ƒ¬« ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‡‪«¿« ÏÚ« Úa‬‬
‫‪«¿« CLÓ‬‬‫‪∆ ∆ Ba‬‬ ‫‪ (71‬בנוסח אחר‪" :‬וכמה רוחב" )ויניציאה(‪ .‬וכן הוא ב'מגיד‬
‫‪20‬‬ ‫‪.‰NÚÏ‬‬
‫‪»» ¬« BÓÈÏL‰Ï‬‬
‫¿« ¿‪ƒ‬‬ ‫משנה'‪ (72 .‬עירובין יג‪ ,‬ב במשנה‪" (73 .‬שאם לא כן‪,‬‬
‫לא יהיה בה היכר‪ ,‬שסבורים בני רשות הרבים שלפי שעה‬
‫‪ (86‬עירובין ג‪ ,‬ב‪ (87 .‬מכיון שחלל המבוי אינו תופש יותר‬
‫הניחה שם‪ ,‬אבל כשהיא בריאה וחזקה לקבל אריח‪ ,‬ניכר‬
‫מעשרים‪ (88 .‬שאם יעמוד על אותו טפח יראה את‬
‫לכל שלקביעות בנין הניחוה שם" )רש"י(; ועוד טעם‪:‬‬
‫הקורה‪ ,‬ויש היכר‪ (89 .‬בנוסח אחר‪ ,‬חסר "כקורה"‬
‫שצריכה להיות בריאה לקבל אריח‪ ,‬כדי שלא תהיה קורה‬
‫)'מעשה רוקח'(‪ (90 .‬עירובין ה‪ ,‬א‪ .‬וכאן לא די בטפח‪,‬‬
‫‪ (74‬לבנה קטנה‪.‬‬ ‫הניטלת ברוח )רש"י שברי"ף(‪.‬‬
‫כיון שבפחות מעשרה לא נחשב דופן‪ ,‬וצריך לחקוק שיעור‬
‫‪ (75‬שתוכל להחזיק שורת אריחים מונחים עליה כשיעור‬
‫מבוי שהוא ארבע אמות )כבהלכה ח( להחשב דופן )רש"י(‪.‬‬
‫רוחב פתח המבוי‪ (76 .‬ואף שאין ברוחב הקורה רק טפח‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ :BL‡‬‬ ‫‪… ÈtÏk‬‬
‫‪≈«¿ BcvÓ‬‬
‫‪ƒƒ ‰ˆt‬‬ ‫‪«¿ƒ .ÊÈ‬‬
‫‪» ¿ƒ Ba ıÙ‬‬ ‫והאריח הוא טפח ומחצה‪ ,‬אפשר לחבר רבע טפח מכל צד‬
‫‪22‬‬ ‫‪;zÓ‬‬
‫‪»À  ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Á‬‬‫‪«… Òt« BL‡a‬‬‫‪… ¿ „ÓBÚ‬‬
‫≈‬ ‫שבו בטיט‪ ,‬ויחזיק את האריח )גמרא‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; NÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ∆ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ‰ˆt‰‬‬
‫‪» ¿ƒ« ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â» BÈLΉÏ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ Èc« ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÈBn‰‬‬
‫‪»« Á˙t‬‬‫‪«∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‰nk‬‬‫‪»« .„È‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬‫‡‪»∆ ,eÒ‡»  ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« Òt« ‡L‬‬‫‪«¿ƒ ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰NÚÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ¬≈ ˙BÁt» Ôȇ≈  B‰b‬‬
‫˜‪¿» ?‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏa‬‬‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.„eÏk‬‬
‫‪»¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» ‰ˆt‰‬‬
‫‪» ¿ƒ« NÚ‬‬
‫‪∆ ∆ „Ú«  BaÁÂ‬‬
‫‡‪¿ »¿ ,‰n‬‬‫‪»« ÌÈNÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ÏÚ« ˙È‬‬‫‪≈» ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪3‬‬
‫ˆ‪ (91 ˙e‬עירובין ה‪ ,‬א‪ (92 .‬בצד הכניסה סמוך ללחי או לקורה‪.‬‬
‫‪« BÏ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫«‡‪ƒ»¿ ‰n∆«a .˙Bn‬‬ ‫‪4‬‬
‫« ‪ (93‬שזהו שיעור חשוב במבוי‪ ,‬ואף שכתב )בהלכה ח( כי‬ ‫‪dB‚» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬  Á˙t‬‬‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫‪« BÏ ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;Á˙t‬‬
‫∆«‬ ‫‪5‬‬
‫‪ È‰‬שיעור מבוי הוא ארבע אמות‪ ,‬זהו רק בהתחלת עשיית‬ ‫‪≈¬  ‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ Á‬‬
‫‪» » B‡ ,‰NÚÓ‬‬
‫‡‪»» ¬≈ ˙BÁt» B‡ ,‰n‬‬
‫‪»« ‰‡Ó‬‬
‫≈»‬ ‫‪6‬‬
‫המבוי‪ ,‬אבל כאן שכבר היה מבוי אלא שאחרֿכך נסתר‪ ,‬די‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫∆‪»À ‰Ê‬‬ ‫‪7‬‬
‫בפס בארבעה טפחים‪ (94 .‬שעד רוחב עשר נחשב פתח‪,‬‬
‫אבל יותר מזה נחשב פירצה‪ ,‬וצריך לסתמה או לעשות צורת‬ ‫‪ (77‬משנה‪ ,‬עירובין ב‪ ,‬א‪" :‬מבוי שהוא גבוה למעלה‬
‫הפתח )הריטב"א(‪ (95 .‬אף שבפחות מעשר אמות נקרא‬ ‫מעשרים אמה ‪ -‬ימעט‪ ,‬והרחב מעשר אמות ‪ -‬ימעט‪ ,‬ואם‬
‫פתח‪ ,‬כאן חוששים שמא יעזבו בני המבוי את הכניסה‬ ‫יש לו צורת הפתח‪ ,‬אףֿעלֿפי שהוא רחב מעשר אמות ‪-‬‬
‫הראשונה וילכו דרך פירצה זו‪ ,‬ולא יראו את הכשר המבוי‬ ‫אין צריך למעט"‪ (78 .‬שאם הוא נמוך מעשרה‪ ,‬נחשב‬
‫)רש"י(‪.‬‬ ‫כאילו אין למבוי מחיצות‪ ,‬שאין מחיצה פחותה מעשרה‪.‬‬
‫‪ (79‬כאן מדובר במבוי שהכשירו בקורה‪ ,‬כיון שקורה היא‬
‫‪26 ˆÁ‬‬
‫»≈‬ ‫‪‰ˆÙÂ‬‬
‫‪» ¿¿ƒ¿ ,ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ B‡BÏÓa‬‬ ‫‪¿ƒ ÈBn‰‬‬ ‫‪«¿ƒ .ÁÈ‬‬
‫‪»« ıÙ‬‬ ‫משום היכר )הלכה ט(‪ ,‬ולמעלה מעשרים אין היכר‪ ,‬שאין‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ Bc‚k‬‬
‫¿∆¿‬ ‫עין האדם שולטת שם‪ ,‬אבל אם הכשיר את המבוי בלחי‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÈaL‬‬
‫‪ƒ«∆ ˆÁ‰L‬‬
‫‪≈»∆∆ ; ˙zÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆À  ˆÁ‰Â‬‬
‫‪≈»∆¿ . LlÙÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫»‪»À¿ ÈBÓ‬‬ ‫אין הבדל בין תוך עשרים אמה ללמעלה מעשרים‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙eL¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  BÊa» ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ BÊa» ÔÈÒÎÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ da» ÔÈÚ˜Ba‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (80‬שאם הוא רחב יותר‪ ,‬אין עליו שם פתח‪ ,‬ואין לחי או‬
‫‪30‬‬ ‫‪.‰eÓb‬‬
‫‪» ¿ „ÈÁi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫קורה מועילים להתיר‪ (81 .‬דעת הרשב"א שאין צורת‬
‫הפתח מועילה לפחות מעשרה טפחים‪ ,‬ולשיטת רבינו יש‬
‫‪ (96‬עירובין ח‪ ,‬א‪ (97 .‬כל רוחב הדופן‪ ,‬כי אם נשארו‬ ‫ראיה מה'ירושלמי' שבת פ"א )'הקובץ'(‪.‬‬
‫גפופים )שארית מחיצות( משני צדדים הרי הם בלחי‪.‬‬
‫‪ (98‬כשיעור עשר אמות‪ ,‬אבל נשארו גפופים‪ (99 .‬מבואר‬ ‫‪„Ú« eiˆÂ‬‬
‫‪ƒ¿ eikƒ ÈBÓ» ÏL‬‬
‫‪∆ ‰B˜a‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰‬‬ ‫‪≈¿ .ÂË 8‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫למעלה בהלכה ג‪ (100 .‬שאין מבוי אוסר את החצר‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‡‪ƒ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  da» ÔÈÏkzÒÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ƒ Ïk‰‬‬ ‫‪… « eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ 9‬‬
‫הפתוחה לו‪ ,‬אבל חצרות אוסרות את המבוי‪ ,‬כמבואר‬ ‫‪ÌeMÓƒ ‰Bw‰L‬‬
‫‪» «∆ .‰Lk‬‬ ‫‡‪»≈ ¿ ,‰n‬‬
‫‪»« ÌÈNÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 10‬‬
‫בפט"ז ה"ז‪ ,‬ובהלכות עירובין פ"ה‪.‬‬
‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈ ÌÈNÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,‰ÈeNÚ‬‬
‫‪» ¬ k‰‬‬ ‫‪≈∆ 11‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌÈÏÈLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰Ê∆ „vÓ‬‬
‫‪«ƒ ÌÈÏÈL‬‬ ‫‪»∆ ÈBÓ» .ËÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ BÏ eȉL‬‬ ‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,da» ÌÈÏkzÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ eiÎÂ‬‬ ‫‪ƒ¿ eiˆƒ da» LÈ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;˙k‬‬
‫‪∆∆ƒ 12‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔÈLlÙÓ‬‬
‫‪ƒ »À¿ e‡ˆÓpL‬‬
‫‡‪¿¿ƒ∆ ,Á‬‬‫‪≈« „vÓ‬‬ ‫‪«ƒ‬‬ ‫‪.k‰‬‬
‫‪≈∆ ÌL‬‬‫»‬ ‫‪13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» È‰‬‬
‫‪≈¬ ,‰Ê∆ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰Ê∆ ÔÈeÎÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ ÔȇL‬‬
‫‡‪» ≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫‪ (82‬עירובין ג‪ ,‬א‪ (83 .‬קישוטי צורות שונות‪ ,‬שוקעות או‬
‫‪34‬‬ ‫‪∆ ?B˙B‡ ÔÈÈLÎÓ‬‬
‫‪‰NBÚ‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« „ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .LlÙÓ‬‬
‫‪»À¿ ÈBÓ» Ô‰Ó‬‬‫≈∆‬ ‫בולטות‪ (84 .‬דעת הרשב"א שאם עשה סמוך לקורה‬
‫‪35‬‬ ‫‪„vaL‬‬
‫‪««∆ ÌÈÏÈM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÔÓƒ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ Á˙t‬‬
‫ˆ‪«∆ ˙e‬‬
‫«‬ ‫חתיכות ארז חשובות‪ ,‬או כל דבר המביא להסתכלות ‪-‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÌÈÏÈM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ‰NBÚÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ,ÏB„b‰‬‬ ‫‪»« Á˙tÏ‬‬
‫‪«∆« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,„Á‡‰‬‬
‫»∆»‬ ‫מועיל )מגידֿמשנה(‪ (85 .‬אבל אם היה המבוי רחב מעשר‬
‫‪37‬‬ ‫˜‪.‰B‬‬
‫‪» B‡ ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « „vaL‬‬
‫∆««‬ ‫אמות‪ ,‬אין הציורים מועילים להתיר )כסףֿמשנה(‪.‬‬
 ‫געק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪B‡ ,ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« ÔÓƒ B‰Èa‚‰L‬‬
‫∆‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ (101‬עירובין ח‪ ,‬ב‪ (102 .‬נקרא בלשון הגמרא "מבוי‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÌeÏο ‰NÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ï˙k‰‬‬‫‪∆… « ÔÓƒ B‚ÈÏÙ‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫∆‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫העשוי כנדל" )=כשרץ מרבה רגלים(‪ ,‬שפתוחים אל המבוי‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» ÏkL‬‬
‫‪»∆ ;Lk‬‬
‫‪≈ »  ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫»‪» ¿ ƒ ˙BÁt‬‬ ‫הגדול מבואות קטנים משני צדדיו‪ ,‬ואינם מכוונים זה כנגד‬
‫זה )'תוספות'(‪ (103 .‬כמבואר בהלכה ג במבוי עקום‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪BaÁ‬‬
‫‪¿ » ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈  ‰a‰‬‬
‫‪≈¿« Á‬‬‫‪» » ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÈÁÏ‬‬‫‪ƒ¿ .„eÏk‬‬
‫¿»‬
‫‪25‬‬ ‫‪Á‬‬
‫‪«… ȈÁk‬‬
‫‪ƒ¬« BaÁ‬‬
‫‪¿ » ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈ ,ÈBn‰‬‬
‫‪»« Á‬‬
‫‪«… ȈÁÓ‬‬
‫»‪ƒ¬≈ ˙BÁt‬‬ ‫˜ˆ‪ ‬‬
‫‪»» ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « BcˆÂ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿Í‬‬
‫‡‪… » „Á‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈBÓ» .Î‬‬
‫‪»∆ BcvL‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˙È‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ∆ ÌeMÓƒ ÔBcÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ,Lk‬‬
‫‪≈ »  ÈBn‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ȈÁa‬‬
‫‪ƒ¬« ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ „ÈÓÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ .ˆw‰‬‬
‫‪»»« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰Bw‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ ÁÈpÓ‬‬
‫«‪« ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰aÓ‬‬
‫‪∆À¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ ÔBcƒ  ÈBn‰‬‬ ‫‪»« Á‬‬‫‪«… ȈÁ‬‬
‫«‪ƒ¬ ÏÚ‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÈÁl‰‬‬
‫‪ƒ∆« ÔÓƒ ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈÓÈt‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« ÈBn‰‬‬
‫«»‬ ‫‪3‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ıet‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ÈÁω‬‬
‫‪ƒ∆« ÔÓƒ ıeÁ ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÔBˆÈÁ‰‬‬‫‪ƒ« ȈÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ,Ba ÏËÏËÏ‬‬
‫¿«¿≈‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (120‬עירובין ה‪ ,‬א‪" (121 .‬לתוך רוחב המבוי‪ ,‬ולא עשה‬

‫‪.eÒ‡» ‬‬ ‫‪5‬‬

‫לשם לחי אלא הוציא בליטה מבניינו בפאת ביתו לשם‬ ‫‪ (104‬עירובין חף ב‪ (105 .‬כתלו נמשך לרשות הרבים יותר‬
‫חיזוק הבנין" )רש"י(‪ (122 .‬עירובין טו‪ ,‬א‪ (123 .‬שלא‬ ‫מן הכותל השני כבציור שלפנינו‪ (106 .‬שהקורה משום‬
‫נקבע לשם תיקון המבוי‪ (124 .‬במחיצה גמורה מועיל גם‬ ‫היכר )הלכה ט(‪ ,‬ובאלכסון אין היכר‪ ,‬והרואה שמשתמשים‬
‫אם לא סמכו עליו מערב שבת )או"ח סי' שסג(‪.‬‬ ‫בצד שאין דופן כנגדו יבוא להשתמש גם ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ (125‬עירובין י‪ ,‬א‪ .‬בנוסח אחר‪" :‬עומד בפנים" )כת"י‬ ‫ואם בא להכשיר האלכסון‪ ,‬אין לו תקנה אלא או במחיצה‬
‫אברבנאל(‪ (126 .‬כגון שהעמיד את הלחי רחבו לצד ארכו‬ ‫או בצורת הפתח )רשב"א(‪ (107 .‬עירובין יד‪ ,‬ב‪ .‬זוהי‬
‫של מבוי‪ ,‬ואין קצה ארכו בולט כלפי חוץ‪ ,‬אלא השווה‬ ‫הלכה חדשה שאין לה קשר לקודמת‪ (108 .‬בנוסח אחר‪:‬‬
‫חודו החיצון לעבי כותל המבוי‪ ,‬כציור ‪ (127 .1‬שהעמיד‬ ‫"בחצי מבוי מחצי המבוי הפנימי" )ויניציאה(‪ (109 .‬ואין‬
‫את כל הלחי מחוץ למבוי‪ ,‬וחודו הפנימי עומד אצל עבי‬ ‫חוששים שמא ישתמש בחלק המבוי שמחוץ ללחי )גמרא(‪.‬‬
‫הכותל‪ ,‬כציור ‪ (128 .2‬עירובין יד‪ ,‬ב‪ (129 .‬שהלחי‬ ‫‪ (110‬אם יש באותו מקום שיעור מבוי‪ ,‬כמבואר למעלה‬
‫משום מחיצה‪ ,‬ומחיצה שהגדיים בוקעים )עוברים( תחתיה‬ ‫)רשב"א(‪ (111 .‬ואין הבדל בין אם הוכשר המבוי בלחי‬
‫‪ -‬אינה מחיצה‪ (130 .‬הרחיקו‪.‬‬ ‫או בקורה )רשב"א(‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,dÏha‬‬
‫‪»¿ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙Ï∆∆ˆÁÓ‬‬
‫‪¿« ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÒtL‬‬ ‫‪» .‚Î‬‬
‫˜‪«≈∆ ‰B‬‬ ‫‪Òt« ‰NBÚ‬‬
‫‡‪∆  ‰n‬‬ ‫‪»« ÌÈNÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ Á‬‬
‫‪» » ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈBÓ» .‡Î 6‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙ψÁn‰‬‬
‫‪∆∆¿«« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .˙k‬‬
‫‡‪∆∆ƒ dÈ‬‬
‫‪» ≈ È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« CLÓa‬‬
‫‪∆ ∆¿ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬‫‪»» ¬ dBb‬‬
‫‪« » 7‬‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ˙È‬‬
‫‪≈» B‡ ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ ı‡‰‬‬‫‪∆»» ÔÓƒ ˙˜lÒÓ‬‬
‫¿‪∆∆À‬‬ ‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ; ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿∆» B„ÈÓÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« ,ÈBn‰‬‬ ‫‪»« CLÓ‬‬‫‪∆ ∆ eÚL‬‬ ‫‪ƒ 8‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ıeÁaÓ‬‬
‫‪«ƒ ÈBÓ» ÈÏ˙k‬‬
‫‪≈¿» ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙B„˙È‬‬
‫‪≈¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ıÚ‬‬
‫‪«» .‰vÁÓ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪NÚ‬‬
‫‪∆ ∆ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» Á˙Ùa‬‬
‫‪«∆¿ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ˙B‡BÓ¿ ÈLk‬‬‫‪≈¿ ƒ 9‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪CÈvL‬‬
‫‪ƒ»∆ ;ÌeÏο ‰NÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  ‰Bw‰‬‬
‫‪» « Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÁÈp‰Â‬‬
‫¿‪« ƒƒ‬‬ ‫‪Òt« „ÈÓÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ˙Bn‡« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ˜ÈÁÓ‬‬‫‪ƒ ¿« B‡ .˙Bn‡« 10‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.BÏ CeÓÒ» ‡Ï‬‬
‫‪… ,ÈBn‰‬‬
‫‪»« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ‰Bw‰‬‬
‫‪» « ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪„ÈÓÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ˙Bn‡« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ˜ÈÁÓe‬‬
‫‪ƒ ¿« ,˙Bn‡« LÏL‬‬ ‫‪» 11‬‬
‫‪ (131‬עירובין יד‪ ,‬א‪" :‬אמר רב ששת‪ ,‬הניח קורה על גבי‬ ‫‪NÚ‬‬
‫‪∆ ∆ ÈBn‰‬‬
‫‪»« Á˙t‬‬
‫‪«∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ;Ô‡kÓ‬‬‫‪»ƒ ˙Bn‡« LÏL‬‬ ‫‪» Òt« 12‬‬
‫מבוי‪ ,‬ופרס עליה מחצלת‪ ,‬והגביה מן הקרקע שלשה‪ ,‬קורה‬ ‫‪≈ È‰L‬‬
‫‪„ÓBÚ‬‬ ‫‪≈¬∆ ,ÔÈÓe˙Òk‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ô‰≈ È‰‬‬ ‫‪≈¬ ÔÈ„„v‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿«¿ ,˙Bn‡« 13‬‬
‫אין כאן‪ ,‬מחיצה אין כאן; קורה אין כאן ‪ -‬שהרי היא‬ ‫‪.ıet‰‬‬
‫‪»« ÏÚ« ‰aÓ‬‬
‫¿‪∆À‬‬ ‫‪14‬‬
‫מכוסה‪ ,‬מחיצה אין כאן ‪ -‬שהרי היא מחיצה שהגדיים‬
‫בוקעים בה )שגבהה שלשה מהארץ‪ ,‬והיא מחיצה תלויה‬ ‫‪ (112‬עירובין י‪ ,‬א‪ (113 .‬וכן יכול להכשירו בצורת הפתח‪,‬‬
‫‪ (133‬ומכיון‬ ‫‪ (132‬עירובין ח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ואינה מתרת("‪.‬‬ ‫כמבואר בהי"ד‪ (114 .‬וצריך שיהיה בכל אחד משני‬
‫שהקורה מרוחקת מהכותל‪ ,‬אין כאן היכר‪.‬‬ ‫המבואות האלה שהפס מפסיק ביניהם‪ ,‬בתים וחצרות‬
‫פתוחים לתוך כל אחד‪ ,‬וכל שאר דיני מבוי )רשב"א(‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ï˙ka‬‬
‫‪∆… « ˙Ú‚B‬‬
‫‪«« dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰Ê∆ Ï˙kÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ‰‡ˆBi‰‬‬
‫˜‪»¿ « ‰B‬‬ ‫‪» .„Î‬‬ ‫‪ (115‬מקיר המבוי‪ (116 .‬על ידי חלל שתי האמות ‪ -‬הרי‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰Ê∆ Ï˙kÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‡‪»¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« ,˙BB˜ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ;ÈM‰‬‬
‫« ≈‪ƒ‬‬ ‫ביחד חמש אמות‪ (117 .‬מהצד השני‪ ,‬נמצא שמשני‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙BÁt» :BÊÏ¿ BÊ ˙BÚÈbÓ‬‬
‫‪ƒ« ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰Ê∆ Ï˙kÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ‰‡ˆBÈ‬‬
‫¿»‬ ‫הצדדים ביחד ‪ -‬חלל ופסים עשר אמות‪ (118 .‬הפסים‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‡‪»» ,˙Á‬‬
‫˜‪∆∆« ‰B‬‬
‫‪» ‡È‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈  ‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫נקראים עומד‪ ,‬והחלל שבין הקיר והפס ‪ -‬פרוץ‪ ,‬רוחב‬
‫‪39‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫˜‪∆∆« ‰B‬‬
‫‪» ‡È‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ»  ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ô‰ÈÈa‬‬
‫≈≈∆‬ ‫הפסים ‪ -‬שש אמות‪ ,‬יותר מהחלל ‪ -‬שהוא ארבע אמות‪.‬‬
‫‪ (119‬ואף שלמעלה )פט"ז הט"ז( מובא שגם אם הפרוץ‬
‫‪ (134‬עירובין יד‪ ,‬א‪ (135 .‬היא 'לבוד' ‪ -‬מחוברת לכותל‪.‬‬ ‫כעומד מותר‪ ,‬כאן שיש פירצה נוספת ‪ -‬החמירו )גמרא(‪.‬‬
‫‪ (136‬ואפילו היתה מרוחקת משני הכתלים‪ ,‬כגון שנעץ עץ‬
‫באמצע המבוי‪ ,‬והניח עליה קורה היא כ'לבוד'‪ ,‬וגם משני‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ÈBÓ» ÏL‬‬ ‫‪∆ BÙcÓ‬‬
‫‪¿»ƒ ËÏBa‰‬‬
‫‪≈ « ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ .Î 15‬‬
‫צדדים )פוסקים(‪ (137 .‬או ימלא את הרווח בקרש )רבינו‬ ‫‪Ì„wÓ‬‬
‫‪∆… ƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eÎÓÒ‬‬‫‪¿» ̇ƒ  ÂÈχÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»≈≈ „ÓBÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÈÁÏe‬‬‫‪ƒ¿ 16‬‬
‫חננאל(‪.‬‬ ‫‪ÌÈÙaÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒƒ ‰‡‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈÁÏe‬‬
‫‪ƒ¿ . Lk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ » ,˙aM‰‬‬
‫‪»« « 17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ BÊa» ‡Ï‬‬
‫‪… ,˙BÓȇ˙n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ˙BB˜ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ .‰Î‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬ ‫‪‰‡‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ B‡ ;ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰‡‬‬
‫‪∆ ¿ƒ Bȇ≈ ıeÁaÓe‬‬‫‪«ƒ ,ÈÁÏ‬‬‫‪ƒ¿ 18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‡‪LÈ≈ ̇ƒ  ÁÈ‬‬
‫‪« ƒ» Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ BÊa» ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ ÁÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« ƒ» Ïa˜Ï‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ‰ÂL‬‬‫‪∆» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰‡‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ÌÈÙaÓe‬‬
‫‪ƒ¿ƒƒ ,ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ıeÁaÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«ƒ 19‬‬
‫‪42‬‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪» ‡È‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ CÈ‬‬
‫‡‪ƒ» Bȇ≈ ,ÁÈ‬‬
‫‪« ƒ» Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ô‰ÈzLa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ‬‬ ‫‪ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ¿ .ÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ∆ ÌeMÓƒ ÔBcƒ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÈÁÏ‬‬ ‫‪ƒ∆ ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ 20‬‬
                 ‫דעק‬
         
‫( שאין מחיצה בפחות‬157 .‫( כמבואר להלן בהלכה ל‬156 ÔȇB
ƒ  ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ˙Á‡Â
««¿ ‰hÓÏ
»«¿ ˙Á‡«« ‰˙ȉ
»¿» .˙Á‡
∆∆« 1
‫( למעלה )בהלכה ז( נקראת מחיצה‬158 .‫מגובה עשרה‬ ‰BzÁz‰Â
» ¿««¿ , ‰hÓÏ
 »«¿ ‡È‰ƒ el‡k ƒ¿ ‰BÈÏÚ‰
» ¿∆» ˙‡∆ 2
‫ כיון שיש שלוש מחיצות‬,‫בפס רוחב ארבעה טפחים‬ ‰BÈÏÚ
» ¿∆ ‰È‰z ∆¿ƒ ‡lL
… ∆ „Ïe
«¿ƒ ;‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‡È‰ƒ el‡k ƒ¿ 3
‫ אבל כאן‬,‫ מספיק ברביעית פס רחב ארבעה טפחים‬,‫שלימות‬
‫ צריך להיות ששה טפחים )'תוספות יום‬- ‫שרובו פרוץ‬
; ‰NÚÓ
 »» ¬≈ ‰hÓÏ
»«¿ ‰BzÁz
» ¿« ‡ÏÂ… ¿ ,ÌÈNÚÓ
ƒ¿ ∆≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ 4

‫ כא( עגלי‬,‫ מגזרת )ירמיה מו‬,‫( "הן עדת הבקר‬159 .('‫טוב‬ d˙B‡
» ÔȇBLk
ƒ ∆ ¿ ,ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰LÏL
» ¿ Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ
…¿ 5
.(‫מרבק" )רבינו בפירוש המשניות‬ .BÊ „ˆa
«¿ BÊ eNÚiL
»≈∆ „Ú« ‰eÎa
»»«¿ BÊ ‰˙ÏÚÂ
»¿»¿ BÊ ‰„iL
»¿»∆ 6

25 ˙ÈÂÊ
ƒ» ÏÎa
»¿ B‡ ˙BiÂf‰
ƒ»« ÔÓƒ „Á‡»∆ ÌB˜Óa »» .ÁÎ
»¿ ‰È‰ ‫( "שהשכיבן זו אצל זו כמו‬139 .‫ א‬,‫( עירובין יד‬138
26 ËwÏ˙n‰
≈«¿ƒ« Ïz≈ B‡ ÔÏȇ» ƒ B‡ ‰ÏB„b
 » ¿ Ô‡∆∆ ÔzÚa‡Ó
»¿«¿«≈ ‫( ביחד‬141 .‫( כמבואר בהלכה יג‬140 .(‫תאומים" )רש"י‬
.‫( שאחת גבוהה מחברתה‬142 .(‫רוחב טפח )הגר"א‬
27  ÌÈ˜
ƒ» ÏL ∆ ‰ÏÈÁ
» ƒ¬ B‡ ˙Bn‡« Úa‡ «¿« CBzÓƒ ‰NÚ»» ¬ ‫( ובלבד שלא יהיה המרחק בגובה בין שתיהן יותר‬143
28 ‰n‡Â
»«¿ Ô‡ÎÏ»¿ ‰n‡
»« Ba LÈ ≈¿ ˜ÏÁÈ
≈»≈ el‡L
ƒ∆ Ïk … :ÔȇB
ƒ :(‫ כדברי רבינו בהלכות סוכה )פ"ה הכ"א‬,‫משלשה טפחים‬
29 ÈL
≈¿ da» LiL≈∆ ˙ÈÂÊ
ƒ» ÌeMÓƒ ÔBcƒ ,‰NÚ
»» ¬ d‚a
«…¿ Ô‡ÎÏ»¿ ."‫"ובלבד שלא יהיה בין העולה ובין היורד שלשה טפחים‬
30 LÈÂ
≈¿ ,‰LÏL
» ¿ ‰ÊÏ∆» ‰Ê∆ ÔÈa≈ ÔȇÂ
≈¿ ,ÌÈ˜
ƒ» ‰MÓÁ
» ƒ¬ .ÔÈqt
ƒ« ‫( שאם הקורה נמצאת‬145 .(‫( או התחתונה )רש"י‬144
31  Ô‡ÎÏ
»¿ ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰MLÂ
» ƒ ¿ Ô‡ÎÏ
»¿ ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰ML» ƒ Ô‰ÈÈa
∆≈≈ .‫( ברוחב‬146 .‫ אי אפשר לצרפה‬,‫במקום פסול למבוי‬
32 .ÔÈqt
ƒ« ÈL
≈¿ da» LiL≈∆ ˙ÈÂʃ» ÌeMÓƒ ÌÈBc
ƒ ƒ .‫ ששתיהן מכוונות זו בצד זו‬,‫( כלומר‬147
‫ ואינה‬,‫( מרובעת אמה על אמה‬161 .‫ ב‬,‫( עירובין יט‬160 el‡k
ƒ¿ d˙B‡
» ÔȇBƒ  ‰n˜Ú » À¬ ‰Bw‰ »¿» .ÂÎ 7
» « ‰˙ȉ
,‫ שינטל עובי שבאמצע ותעשה כמרזב‬,‫מחוסרת אלא חקיקה‬ ‡È‰ƒ el‡k
ƒ¿ d˙B‡
» ÔȇB ƒ  ‰l‚Ú »À¬ ,‰ËeLt
» ¿ ‡È‰ƒ 8
‫ שאפשר לחצבה‬,‫ או אבן עגולה‬,‫דופן לכאן ודופן לכאן‬ da» LÈ≈ ,ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰LÏL » ¿ dÙw‰a»≈∆¿ ‰È‰»» ̇ƒ¿ .˙ÚaÓ
««À¿ 9
.‫( והרי הם כמחוברים‬162 .‫ולעשותה אמה לכל צד‬ ıeÁ ‰n˜ÚÂ
» À¬« ÈBn‰
»« CB˙a¿ ‰Bw‰» « ‰˙ȉ
»¿» . ÁÙË
 «∆ Á«… 10
.‫( בכולם יחד‬163 B‡ ÌÈNÚÓ
ƒ¿ ∆≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰n˜Ú » À¬ ‰˙ȉL
»¿»∆ B‡ ,ÈBnÏ »« 11
33 .‡aÏ
≈¿« el‡‰≈» ˙BiÂf‰
ƒ»« Úa‡
«¿« È˜‰Ï
ƒ¿«¿ zÓ»À .ËÎ ÌewÚ‰ ƒ» ÏËpÈ
≈»ƒ el‡Lƒ∆ Ïk … :ÔȇBƒ  ‰NÚÓ»» ¬≈ ‰hÓÏ
»«¿ 12
34 ÔÈqt‰
ƒ«« ÔÓƒ ÌÈÙÏ
ƒ¿ƒ daÂ
»À¿ dL‡
» … ‰t ∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» Bȇ≈  ‰LÏL
»» ‰È‰zL » ¿ ‰ÊÏ ∆» ‰Ê∆ ÔÈa≈ Ôȇ≈ ,‰ÈL‡
» ∆ » ÈL
≈¿ e‡MÈÂ
¬»ƒ¿ 13
35 ÌÚƒ ‰Ó‰a‰
»≈¿« L‡ … ÊÁ‡È
« … ‡lL
… ∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « .‰˙BL» ¿ ‡È‰Ï
ƒ »¿ CÈˆ
ƒ»  ‡ϻ ̇Â
ƒ¿ ;˙Á‡
∆∆ « ‰B˜
» ‡È‰Ï
ƒ »¿ CÈˆ
ƒ» 14
36 ,ÌÈÙa
ƒ¿ƒ daÂ
»À¿ dL‡Â
» … ¿ ÏȇB‰
ƒ  ÌÈn‰ ƒ«« BaL∆ ÈÏk‰
ƒ¿« .˙Á‡
∆∆« ‰B˜ » 15
37 eÒ‡»  ‰fÓ
∆ƒ ˙È
≈» ÌÈB˜
ƒ ¿ eȉ» . ÏÓ‚Ï
  »»¿ elÙ‡
ƒ¬ zÓ
»À ‫( ועקמומיתה נוטה מחוץ‬149 .‫ ב‬,‫ עירובין יג‬,‫( משנה‬148
38 .ÌÈÙÏ
ƒ¿ƒ ÒÎ
»¿ƒ BlkÀ ‡e‰L∆ ,È„‚Ï
ƒ¿ƒ elÙ‡ƒ¬ Ô‰Ó
∆≈ ˙B˜L‰Ï
¿ «¿ .‫( ואין חוששין שישתמש מחוץ למבוי‬150 .‫למבוי‬
39 ÌÈqÙa
ƒ«¿ ‰aiL
∆¿«∆ „Ïe
«¿ƒ ,‡e‰L ∆ Ïk» ˜ÈÁ‰Ï
ƒ ¿«¿ zÓe
»À ‫( "אין‬152 .(‫( שאין אריח יכול לעמוד עליה )רש"י‬151
40 ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,ÁeÂ
« » Áe
« ÏÎa »¿ Ô˙B‡
» ÔÈÁÈpnL ƒ ¿ ‫ כי "כל‬,('‫החשבון מדוקדק לפי חכמי המידות" )'תוספות‬
ƒ ƒ«∆ ,ÌÈËeLt
41 ‰n‡
»« ‰NÚ
≈¿ ∆ LÏL ¿ ÏÚ« ˙BÈ
≈ BÁÏ≈¬« Òt« ÔÈa≈ ‡‰È≈¿ ‫ יהיה שלש אמות‬,‫עיגול שיהיה באלכסון שלו אמה‬
42 .LÈÏLe
ƒ¿ ‫ ולפי שזה לא יושג לעולם אלא‬,(‫ושביעית בקירוב )בערך‬
‫ כל שיש בהיקפו‬:‫ לקחו הם בחשבון הגדול ואמרו‬,‫בקירוב‬
,‫( שאם הפרה תהיה בחוץ‬165 .‫ ב‬,‫ עירובין יז‬,‫( משנה‬164 .(‫ יש בו רוחב טפח )רבינו בפירוש המשניות‬,‫שלשה טפחים‬
‫ ויוציא הדלי מחוץ למחיצות‬,‫חוששים שימשך אחר פרתו‬ ,˙BiÂÊ
ƒ» Úa‡Ó
«¿«≈ ÔÈqtƒ« ‰B
» ÓL¿ dÏ» ‰NÚL
» »∆ ‡a ≈¿ .ÊÎ 16
"‫ שתי אמות‬- ?‫( "כמה ראשה ורובה של פרה‬166 .‫הפסים‬ . ‰vÁÓk
 »ƒ¿ƒ el‡≈ È‰≈¬  ˙ÈÂÊ
ƒ» ÏÎa
»¿ ÔȘec
ƒ ¿ ÔÈqt ƒ« ÈL
≈¿ 17
‫( שהוא ארוך וכולו‬168 .‫ ב‬,‫( עירובין כ‬167 .(‫)גמרא‬
‫( את‬170 .‫( 'ירושלמי' עירובין פ"ב ה"ב‬169 .‫מבחוץ‬ Áe
« ÏÎa »¿ „ÓBÚ‰
≈ » ÏÚ« ‰aÓ∆À¿ ıet‰L»«∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 18
»À ‰Ê∆ È‰
zÓ ≈¬ ,˙B„ÓBÚ
¿ ˙BiÂf‰ƒ»« Úa‡Â
«¿«¿ ÏȇB‰ƒ ,ÁeÂ
« » 19
.‫ יח‬:‫הפסים ולעשות היקף רחב מסביב לבאר )עירובין יז‬
.(‫במשנה‬ ‰È‰È
∆¿ƒ ‰nÎÂ
»«¿ .‰Ó‰aÏ
»≈¿« ˙B˜L‰Ïe
¿ «¿ ‡a‰≈¿« ÔÓƒ ˙‡lÓÏ … «¿ 20
‰ML
» ƒ ?BaÁÂ
¿ »¿ .ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚ
»» ¬ ?Ô‰Ó
∆≈ Òt« Ïk» d‚ «… 21
43 χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡a
∆∆¿ ‡l‡»∆ el‡‰
≈» ÌÈqt‰
ƒ«« eÈz‰ … .Ï
ƒƒ ‡Ï ˙B˜
»¿ ÈzL
≈¿ ‡ÏÓk
… ¿ƒ  ÒÙÏ
«¿ Òt« Ïk» ÔÈe
≈ . ÌÈÁÙË
 ƒ»¿ 22
44 ‡a
≈¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» ;„Ïa
«¿ƒ ÌÈÏ‚
ƒ»¿ ÈÏBÚ
≈ ˙Ó‰Ïe
«¡∆¿ .‰‡ˆBÈ
»¿ ˙Á‡Â««¿ ˙ÒÎ
∆∆¿ƒ ˙Á‡
«« ,˜a»» ‰Úa‡
»»¿« ‰Úa‡
»»¿« ÏL ∆ 23
45 Ì„‡
»»  ˙Bˆ‡ »¬ ‡La
»¿ ƒ Ï‡
»¬ .ÌÈa
ƒ« ÏL∆ ÌÈiÁ
ƒ« ÌÈÓ
ƒ« .LÈÏLe
ƒ¿ ‰n‡»« ‰NÚ
≈¿ ∆ LÏL
¿ ÏÚ« ˙È
≈» Ôȇ≈ ‰Ê∆ Á
«… eÚL ƒ 24
46 ˙ÙwÓ
∆∆« ,‰vÁÓ»ƒ¿ BÏ ‰NÚÈ ∆ ¬« B‡ ,‰zLÈÂ
∆¿ƒ¿ ‡aÏ
≈¿« „È≈≈
47 ‰Ï„ÈÂ
∆¿ƒ¿ dÎB˙a
» ¿ „ÓÚÈÂ
… ¬«¿ ,ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰NÚ
»» ¬ ‰‰Bb
» ¿ ,‡aÏ
≈¿« ‫( בארות שברשות הרבים‬154 .‫ ב‬,‫ עירובין יז‬,‫( משנה‬153
48 ÏBÎÈ» Ì„‡
»» ÔȇL
≈∆ ,‰a‰
≈¿« Á
» » ‡a‰
≈¿« ‰È‰
»» ̇ ∆¿ƒ¿ ‫ ואסור למלא מהן‬,‫ דינן כרשות היחיד‬,‫העמוקות עשרה‬
ƒ¿ .‰zLÈÂ
49 .ÔÈqt‰
ƒ«« ÔÈa≈ ‰zLÈÂ
∆¿ƒ¿ ‰Ï„È
∆¿ƒ ‰Ê∆ È‰
≈¬  Ba „ÈÏ
≈≈ ‫ לכן עושין פסין )עמודים( בארבע‬,‫ולהוציא לרשות הרבים‬
‫ ואז מותר לו למלא מים ולהוציא כדי‬,‫זויות מסביב לבאר‬
‫( "וגם לתלמידים ההולכים מעיר‬172 .‫ א‬,‫( עירובין כא‬171 ‫( לכל זוית‬155 :‫ כבציור שלפנינו‬,‫להשקות את הבהמות‬
‫ כי פסי ביראות לא התירו אלא לעולי‬,‫לעיר ללמוד תורה‬ .‫ אמה כנגד אמה ורווח בין הזויות‬,‫שתי אמות‬
 ‫העק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫»‬
‫‪26 ÈBÓ‬‬ ‫‪»ƒ¿ dÓL‬‬
‫‪.‰vÁÓ‬‬ ‫‪»¿  ˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ˙ÈNÚpL‬‬
‫‪≈ ¬«∆ ‰vÁÓ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫רגלים וכיוצא בהם ההולכים לדבר מצוה" )רש"י(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡»  ˙aLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ¿ BÈÁÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫˜‪¡∆ B‡ B˙B‬‬
‫‪» ‰ÏhpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (173‬עירובין כב‪ ,‬ב במשנה‪ .‬ושם כג‪ .‬בגמרא‪ (174 .‬כיון‬
‫‪28‬‬ ‫‪.˙ÈÏÓÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿«¿ ıÙpL‬‬
‫‡‪«¿ƒ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,Ba‬‬ ‫שאיֿאפשר לשתות באופן אחר‪ ,‬התירו גם לאדם‪.‬‬

‫‪ (184‬עירובין כ‪ ,‬א‪ .‬כבציור שלפנינו‪ (185 :‬נכנסות לבין‬

‫‪ı‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ‡e‬‬
‫‪≈¿ ÌÈa‰‬‬ ‫‪≈¿ .‡Ï‬‬
‫‪ƒ«» Ba ÔÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬

‫הפסים‪ (186 .‬עירובי חצרות‪ ,‬כמבואר בהלכות עירובין‬ ‫‪Ô‰Ï‬‬

‫‡‪∆» eNÚ» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔȇlÓÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈ ,χNÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫פרק א'‪ (187 .‬ואין אומרים מכיון שהותר בתחילת השבת‪,‬‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰NÚ‬‬
‫‚‪»» ¬ ‰‰B‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫כבר מותר גם אחרי שיבשה הבאר‪ (188 .‬אף שהמחיצה‬ ‫‪ (175‬באר ‪ -‬שיש בה מים חיים נובעים "באר מים חיים";‬
‫נעשית מאליה עם בוא המים )רש"י(‪ (189 .‬משנה‪,‬‬ ‫בור ‪ -‬מים מכונסים )פירוש המשניות(‪.‬‬
‫עירובין צד‪ ,‬א‪ (190 .‬או צורת הפתח שלו‪ (191 .‬ואין‬
‫אומרים כיון שהותר למקצת שבת‪ ,‬יהא מותר לכולה‪.‬‬ ‫‪Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡lÓÓ‬‬ ‫‪≈«¿ ,ÌÈqt‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈa≈ BzÓ‰Ï‬‬
‫‪¿∆¿ƒ ‡lÓÓ‰‬‬ ‫‪≈«¿« .Ï‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪»¿«¿« .‰Ï ÔÈÏ‬‬‫‪≈¿ ÒÎ‬‬

‫‪»¿ƒ BL‡‬‬ ‫‪… Òe‡≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ . »‰ÈÙÏ‬‬
‫‪∆»¿ ÈÏÎa‬‬‫‪ƒ¿ƒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,dlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬ ‫‪»À  ‰Ú˜a‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ‰„ÒÎ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪;‰˜˙Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ˙BvÁÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ LÏL‬‬ ‫‪» ˙a« ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫¿« « ‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪‬‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫»‬‫»‬ ‫¿‬‫«‬ ‫‪ÁÂ‬‬
‫»‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫»‬‫»‬ ‫¬‬ ‫‚‪dB‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫‪‰È‰Â‬‬
‫»‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫««‬
‫‪ÌÈqt‰‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪Áe‬‬
‫‪« Ì˙BÒÂ‬‬ ‫‪≈ ¿ „BÈ‬‬ ‫‪≈ ‰˜z‬‬
‫‪»¿ƒ Ètƒ el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇB‬‬
‫‪ƒ e‡L‬‬‫∆»‬ ‫‪‡ÈˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪,Òe‡‰‬‬
‫≈‬ ‫»‬ ‫‪ϘϘ˙È‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‪,‬‬ ‫»‪‬‬ ‫∆‬‫»‬
‫‪‰ÈÙÏ‬‬‫¿‬ ‫≈‬
‫‪ÔzÈÂ‬‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫≈‬ ‫¿«‬
‫‪‡lÓÈ‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ƒ ƒ¿ ; ÌÈa‰‬‬‫‪ƒ«» ˙eL¿ Ú˜˜Ï‬‬‫‪«¿«¿ Òe‡‰‬‬ ‫‪≈» ÔÓe‬‬ ‫‪ƒ Òe‡Ï‬‬ ‫‪≈» ÈÏc‰‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,eËt»  dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬‫‪¿≈ ˜Bf‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .˙ÈÚÈ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ˆÁ‬‬
‫‪≈» B‡ ˙Èa‬‬ ‫˜‪ƒ« .‰B‬‬‫‪» BÏ LiL‬‬‫‪≈∆ Ìe˙Ò» ÈBÓÏ‬‬
‫‪»¿ ˜BÊk‬‬
‫¿≈‬ ‫‪.‰ÈχÓ‬‬
‫»‬ ‫∆‬‫≈‬ ‫≈‬ ‫‪‰˙BL‬‬
‫»‬ ‫‪‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪,CÙBLÂ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪‡lÓÓ‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‡‪‡l‬‬‫»‬ ‫∆‬ ‫‪9‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬

‫‪≈¬  ˙Bn‡« NÚa‬‬
‫‪∆ ∆¿ dlL‬‬
‫‪»∆ ˙ÈÂÊ‬‬
‫˜‪ƒ» Ô‬‬
‫‪∆∆ ıÙpL‬‬
‫‪ (176‬עירובין כ‪ ,‬ב‪ (177 .‬בין הפסים‪ (178 .‬כלי מסודר ∆‪«¿ƒ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪„Ú« ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ‰ˆt‬‬ ‫‪» ¿ƒ ÏkL‬‬
‫‡‪»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ;BlÎa‬‬ ‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫לשים בו אוכל לבהמה‪ (179 .‬כאן מדובר "כשהבהמה ¿«¿≈‬
‫‪36‬‬ ‫‪.˙ÈÂÊ‬‬
‫‪ƒ» Ô˜a‬‬
‫‪∆∆¿ Á˙t‬‬ ‫‪«∆ ÔÈNBÚ‬‬
‫‪ƒ Ôȇ≈ ,Á˙Ùk‬‬ ‫עומדת בבית‪ ,‬ואבוס מתוקן לה לפניה על יד הבית ברשות ∆ ∆‬
‫‪«∆¿  ˙Bn‡« NÚ‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ ‰ˆt‰‬‬
‫‡‪» ¿ƒ« C‬‬ ‫‪∆… ÏÚ« ‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫˜‪»¿«¿ƒ ‰B‬‬
‫‪» ÌL‬‬ ‫‪» ‰˙ȉ‬‬ ‫הרבים‪ ,‬גבוה עשרה ורחב ארבעה שהוא רשות היחיד‪ ,‬ונותן ¿‪ƒ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬
‫לה באבוס תבן ומספוא מרשות היחיד‪ ,‬וראש האבוס נכנס‬
‫‪38‬‬ ‫‪;BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓe‬‬ ‫‪»À ,‰Ó˙ÒÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ‰„iL‬‬
‫‡‪»¿»∆ d˙B‬‬
‫‪» ÔȇB‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫לבין הפסים" )רש"י(‪ .‬כבציור שלפנינו‪ (180 :‬שלא ימלא‬
‫‪39‬‬ ‫‪.ÔBÒÎχa‬‬
‫‪¿«¬« ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫»‪… ∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫מן הבור שבין הפסים ויגביה הדלי על ראש האבוס‪ ,‬וילך‬
‫‪ (192‬עירובין כה‪ ,‬א‪ (193 .‬הבקעה כרמלית‪ ,‬ובה אכסדרה‬ ‫דרך רשות הרבים ויטלטל את הדלי על האבוס לפני‬
‫בעלת שלש מחיצות שתקרתה חלקה‪ .‬ונותנים בצדה קורות‬ ‫הבהמה‪ ,‬מבלי להוציא את הדלי לרשות הרבים )רש"י(‪.‬‬
‫שהן פי תקרה היורד וסותם‪ (194 .‬ואסור לטלטל בתוכה‬ ‫‪ (181‬שעל ידי קלקול באבוס‪ ,‬לא יוכל להוציא את הדלי‬
‫בלי תיקון רוח רביעית‪ (195 .‬דעת רבינו‪ ,‬כמבואר בהלכה‬ ‫ישר מבין הפסים לאבוס )מרשות היחיד לרשות היחיד(‪,‬‬
‫ט'‪ ,‬כי שלש מחיצות יש להן דין כרמלית מן התורה שמותר‬ ‫אלא יצטרך להוציא את הדלי מהאבוס לרשות הרבים‬
‫לטלטל בתוכה‪ ,‬והזורק לשם מרשות הרבים פטור‪ ,‬אבל‬ ‫ויוציא מרשות לרשות באיסור‪.‬‬
‫הראב"ד חולק וסובר שהיא רשות היחיד גמורה‪ ,‬והזורק‬ ‫‪;iÁ‬‬
‫‪»«  ÔÈqt‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈÏ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬ ‫‪≈ « .‚Ï 10‬‬
‫‪¿≈ ˜Bf‰‬‬
‫לתוכה חייב‪ ,‬ורק מדברי חכמים נאסר הטלטול בתוכו‪.‬‬ ‫‪da» LiL‬‬
‫‚‪≈∆ ,‰eÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙ÈÂÊÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙ÈÂÊ‬‬
‫‪ƒ» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ 11‬‬
‫‪ (196‬עיין לעיל פט"ז הלכה כ'‪ .‬ויש אומרים שכל זה נאמר‬
‫רק לענין פירצה בלבד‪ ,‬אבל אם עשה לה צורת הפתח‪,‬‬
‫‪«Úea‰‬‬‫‪ƒ» È‰Â‬‬
‫‡‪≈¬« ,‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‡Ó‬‬
‫‪»»¿«≈ ˙BÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ db‬‬
‫‪«… 12‬‬
‫בוודאי שם פתח עליה ומותר לטלטל )רשב"א(‪.‬‬ ‫‪.„ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eL¿ ̉ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ Ïk‬‬ ‫‪… ‰NÚÂ‬‬
‫‪» ¬«¿ ,‰‡Â‬‬
‫‪∆ ¿ƒ¿ k‬‬
‫‪»ƒ 13‬‬
‫‪ (197‬שאם אין הקירוי שוה‪ ,‬אין אומרים פי תקרה יורד‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;‡a‬‬ ‫‪≈¿ ̉ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÌL‬‬‫‪» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰Ú˜a‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰È‰‬‬‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« 14‬‬
‫וסותם "כי עלֿידי פי תקרה נעשה למטה החלל כעין פתח‪,‬‬ ‫‪eȉ» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ÒÙe‬‬‫‪« Ô‡kÓ‬‬ ‫‪»ƒ Òt« ÁeÂ‬‬
‫‪« » Áe‬‬
‫‪« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ 15‬‬
‫ופתח אין עושין בקרן זוית" )הרא"ש(‪ .‬בנוסח אחר‪ ,‬חסרות‬ ‫‪eÏËa‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬ ‫‪… ,ÔÈqt‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈa≈ ÔÈBÚÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÚ˜Ba‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈa‬‬ ‫‪ƒ« 16‬‬
‫המלים‪" :‬והוא שלא תהיה באלכסון" )כת"י התימנים(‪.‬‬ ‫‪,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÚ˜Ba‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈa‰L‬‬
‫‪ƒ«»∆ ˙BˆÁk‬‬‫‪≈¬« Ô‰≈ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,˙BvÁn‰‬‬
‫‪ƒ¿« 17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‡È‰ƒ ,ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ da» ÔÈÚLnL‬‬ ‫‪«¿∆» .ÂÏ‬‬
‫‪ƒ¬« ¿∆ ,Úaˆ‡‰‬‬ ‫‪Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ˙B˜L‰Ï‬‬
‫‪¿ «¿ zÓe‬‬
‫‪»À .iÁ‬‬‫‪»« ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ˜Bf‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‡ˆ‪.˙BÚa‬‬
‫‡‪»¿∆ Úa‬‬‫‪«¿«  ÁÙh‰Â‬‬
‫‪«∆«¿ .„È» ÏL‬‬
‫‪∆ Ï„eb‰‬‬
‫‪» « Á‬‬‫…«‬ ‫‪.‡a‬‬
‫‪≈¿ Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈa≈  ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ‰eÓ‡‰‬‬
‫‡‪» ¬» ‰n‬‬ ‫‪»« ÏÎÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪ (182‬עירובין כ‪ ,‬א‪ (183 .‬גדול כח המחיצות שאף אם‬
‫‪43‬‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰ML‬‬ ‫‡‪» ƒ ˙a« ‰n‬‬
‫‪»« ‡È‰ƒ  ÌȇÏÎÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ¿ ‰kÒa‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫עוברים רבים ביניהם‪ ,‬אין ביכולתם לבטל את רשות היחיד‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙B˜eÁc¿ ÌÈÁÙË‬‬‫‪ƒ»¿ ‰ML‬‬‫‪» ƒ ˙a« ‰n‡a‬‬
‫‪»«¿ ÔÈÚLÓ‬‬
‫‪ƒ¬« ¿ ÌÈÓÚÙe‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫שביניהם‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪‰ML‬‬
‫‪» ƒ ˙a« ‰n‡a‬‬ ‫‪»«¿ ÔÈÚLÓ‬‬
‫‪ƒ¬« ¿ ÌÈÓÚÙe‬‬
‫‪ƒ»¿ ,BÊÏ¿ BÊ‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÔÈqt‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈÏ‬‬‫‪≈¿ ÒÎ‬‬
‫‡‪»¿ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ dL‡L‬‬ ‫‪≈» .„Ï 20‬‬
‫‪» … ∆ ˆÁ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆» ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ .˙BÁeÂe‬‬
‫‪¿ ˙B˜ÁBN‬‬
‫¬‬ ‫‪.dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ÔÈqt‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÈaÓe‬‬
‫‪≈ƒ ,ÔÈqt‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÈÏ‬‬
‫‪≈¿ dÎBzÓ‬‬
‫¿‪» ƒ ÏËÏË‬‬
‫‪≈¿«Ï 21‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ B‰‚Â‬‬
‫‪¿»¿ , ˙B˜ÁBN‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¬ ˙Bn‡« Úa‡a‬‬‫‪«¿«¿  ÈBÓ» CLÓ‬‬‫∆∆‬ ‫‪eLÈ‬‬
‫‪¿» . eÚiL‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪¿»¿∆ „Ú« ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬  ˙BˆÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¬ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ eȉ» 22‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪˙Bn‡« NÚ‬‬‫‪∆ ∆  ‰ˆt‰‬‬
‫‪» ¿ƒ« Á‬‬
‫‪«… .˙BˆÚ‬‬‫‡‪≈¬ ‰n‬‬
‫‪»« ÌÈNÚ‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;ÔÈqt‰‬‬‫‪ƒ«« ÔÈa≈ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ eÒ‡»  ˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« 23‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪.ÌȇÏÎÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ¿ ‰kÒ‬‬ ‫‪»À ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ .˙BˆÚ‬‬
‫¬≈‬ ‫‪. ÌÈn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪ƒ«« ÌeMÓƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÔÎB˙a‬‬
‫‪» ¿ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‰vÁÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ eLÁ‬‬
‫‪¿ ¿∆ 24‬‬
‫‪" (199‬רוחב הגודל האמור בכל‬ ‫‪ (198‬מנחות מא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ÏkL‬‬
‫‪»∆ ; Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ≈ ≈ ÏËÏËÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« BÏ e‡a» 25‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ועק‬
‫‪         ‬‬
‫‪) (11‬משנה במסכת שבת דף עו עמוד ב( "המוציא יין כדי‬ ‫השיעורין ‪ -‬הוא רוחב הגודל )כצ"ל ‪ -‬בן אריה( הבינוני ‪-‬‬
‫מזיגת הכוס" )כשיעור שהיו נוהגים לתת יין חי לתוך הכוס‬ ‫דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רוחב שבע שעורות בינוניות זו‬
‫ולהוסיף עליו מים‪ ,‬כדי למזוג אותו בהם‪ .‬רש"י(‪.‬‬ ‫בצד זו בדוחק‪ ,‬והן כאורך שתי שערות ברווח" )רבינו בהל'‬
‫‪ (12‬רבע‪ (13 .‬רביעית הלוג ‪) -‬פסחים דף קט עמוד א(‬ ‫ספרֿתורה פ"ט ה"ט(‪ .‬שיעור האגודל הוא בערך שני‬
‫כשיעור ביצה ומחצה‪ ,‬והוא שיעור כוס של ברכה לעניין‬ ‫סנטימטרים )אמרי יושר ח"א פ"ה(‪ (200 .‬והיא בוהן יד‬
‫ברכת המזון‪ ,‬קידוש והבדלה‪ ,‬וכאן השיעור רובע של‬ ‫האמור בתורה )רבינו בהל' תפלה פט"ו ה"ד(‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬שהן שלוש שמיניות ביצה‪ ,‬ואפשר להוסיף ולמזוג‬ ‫‪ (201‬עירובין ג‪ ,‬ב‪" (202 .‬ושיעור יתרון השוחק על העצב‪,‬‬
‫ברובע עוד שלוש רביעיות מים כדי שיהיה יין מזוג‪.‬‬ ‫יראה לי שהוא חצי אצבע לכל אמה" )רשב"א(‪.‬‬
‫‪) (14‬מסכת שבת דף עז עמוד א(‪" :‬יין יבש בכזית"‪.‬‬ ‫‪ (203‬מרווחת‪ (204 .‬מצומצמות ודחוקות‪ ,‬אף שאין בהן‬
‫‪ (15‬רוב שיעורי תורה הם כזית )מסכת עירובין דף ד עמוד‬ ‫עשרים אמה שוחקות‪.‬‬
‫ב( שנאמר )דברים פרק ח פסוק ח(‪" :‬ארץ זית שמן"‪.‬‬
‫ואכילת חלב ודם ונותר וכדומה כולם כזית )רש"י(; ושיעור‬ ‫יום ש"ק ד' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫זית "לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי )ששמנו אגור‬
‫בתוכו וגדל כל צורכו" ‪ -‬מסכת כלים פרק י"ז משנה ח(;‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫לדעת רבינו )הלכות עירובין פרק א הלכה ט( כזית הוא‬ ‫‪ (1‬נתבארו בו שיעורי הדברים המוצאים‪ ,‬כמות כל אחד‬
‫קרוב לשליש ביצה‪ ,‬ולדעת התוספות )מסכת עירובין דף פ‬ ‫בפרט‪ ,‬וכל השיעורין הן דבר תורה‪ ,‬וכל מה שנזכר שם הוא‬
‫עמוד ב( חצי ביצה בקליפתה‪) (16 .‬מסכת שבת דף עז‬ ‫בחיוב גמור דבר תורה‪.‬‬
‫עמוד א( "כדי בליעת אדם בבת אחת" )רבינו בפירוש‬ ‫‪B‡ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ „ÈÁi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙eLÓ‬‬‫„‪¿≈ ‬‬ ‫‡‪ƒ « .‬‬
‫‪»» 2‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫המשניות( ובתוספות כתבו שהוא יותר מכגרוגרת‪.‬‬ ‫‪„Ú« iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈  „ÈÁi‰‬‬ ‫‪ƒ»« ˙eLÏ‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÓ‬‬ ‫≈¿‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (17‬שאינו ראוי לשתייה‪ (18 .‬לשים על העין לרפואה או‬
‫ליופי )תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק ח הלכה א(‪" :‬הדא‬
‫‪ÈeÚL‬‬
‫‪≈ ƒ Ô‰≈ el‡Â‬‬
‫‪≈¿ . ÌeÏk¿ ÏÈÚBnL‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ƒ ∆ eÚL‬‬ ‫‪ƒ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‡ÈˆBiL‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫דאת אמר בחלב בהמה טהורה‪ ,‬אבל בחלב בהמה טמאה‬ ‫‪;4˙‚B‚k‬‬
‫‡„‪∆∆ ¿ƒ  Ì‬‬ ‫‡‪»» ÈÏÎ‬‬
‫‪≈¿» ‡ÈˆBn‰‬‬‫‪ƒ « :‰‡ˆB‰‰‬‬
‫« »»‬ ‫‪4‬‬
‫כדי לכחול עין אחת"‪) (19 .‬מסכת שבת דף עז עמוד ב(‪.‬‬ ‫‪ÔÓƒ ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» .5‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈÙˈÓe‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪8ÔȈ˜Ú‰Â‬‬
‫‪ƒ¿À»¿ ÔÈÈÚb‰Â‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿««¿ ÌÈtÏw‰‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪ƒƒ¿« ÔÓƒ ıeÁ ,BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« Ï·‰‬‬
‫» …∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪" (20‬של קילור )משחה לכאב עיניים( שרגילים לשופו‬
‫בחלב אשה" )רש"י(‪ (21 .‬בנוסחה אחרת‪" :‬כדי לסוך אבר‬ ‫‪.10ÔÒn‰Â‬‬
‫‪» ¿À«¿ 9ÔÈaq‰Â‬‬
‫¿«‪ƒÀ‬‬ ‫‪7‬‬
‫קטן שהוא אצבע קטנה" )כתב יד התימנים( וכן בגמרא‪.‬‬
‫‪) (22‬מסכת שבת דף עח עמוד א(‪ .‬רש"י פירש‪" :‬אחד‬ ‫‪) (2‬מסכת שבת דף עו עמוד ב(‪ (3 .‬אבל אסור מן התורה‬
‫מפרקי אצבע קטנה" )מסכת שבת דף עז עמוד ב(‪.‬‬ ‫להוציא אפילו פחות משיעור‪ ,‬כי "חצי שיעור אסור מן‬
‫‪) (23‬תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק ח(‪ (24 .‬לשפשף‪.‬‬ ‫התורה" )מסכת יומא דף עד עמוד א( גם באיסורי שבת‬
‫‪ (25‬כלי שדכים בו דברים יבשים לעשותם דקים‪.‬‬ ‫)רש"י מסכת שבת דף עד עמוד א(‪ (4 .‬תאנה יבשה‪" ,‬לא‬
‫‪) (26‬משנה במסכת שבת דף עו עמוד ב(‪ (27 .‬בנוסחה‬ ‫גדולה ולא קטנה‪ ,‬אלא בינונית" )מסכת כלים פרק י"ז משנה‬
‫אחרת‪" :‬ליתן על פי ראש הכתית" )מער"ק( וכן בגמרא‪,‬‬ ‫ז(‪ ,‬והיא פחותה מביצת תרנגולת )מסכת שבת דף פ עמוד‬
‫ופירש רבי עובדיה מברטנורא‪ ,‬ששחין היוצא בעור הבשר‬ ‫ב( וגדולה מזית )מסכת שבת דף צא עמוד א(‪ ,‬ודעת רבינו‬
‫כשמגיע להתבשל עושה ראש למעלה הנקרא פי כתית‪.‬‬ ‫)בפרק ח הלכה ה( "הגרוגרת הוא אחד משליש בביצה"‪.‬‬
‫‪ (28‬מכה שבגב הבהמה‪ ,‬בתלמוד ירושלמי )מסכת שבת פרק‬ ‫‪ (5‬שני מיני מאכל אדם מצטרפים לשיעור גרוגרת לחייב‪.‬‬
‫ח( "הדא דאת אמר בעתיקא )דבש ישן שאינו ראוי‬ ‫‪ (6‬הקליפה העליונה אינה אוכל ואינה משלימה את השיעור‪.‬‬
‫לאכילה(‪ ,‬אבל בהן דידן )דבש חדש הראוי לאכילת אדם(‪,‬‬ ‫‪" (7‬הקשים שהם בתוך הפרי" )רבינו בפירוש המשניות(‪.‬‬
‫‪" (8‬שהפרי תלוי בהם באילן‪ ,‬כגון עוקצי התאנים והענבים‬
‫שיעורו כדי ליתן בתוך הביצה"‪ .‬אבל בתלמוד בבלי לא‬
‫והאפרסקים והאתרוגים וזולתם" )פירוש המשניות( שהן‬
‫נזכר חילוק זה ולכן השמיטו רבינו )ועיין רע"ב פרק ח‬
‫כעץ ולא כפרי )רש"י(‪ (9 .‬פסולת הקמח הנופלת ממנו‬
‫דשבת משנה א(‪ (29 .‬מים שאינם ראויים לשתייה‬
‫כשמנפים אותו‪" (10 .‬הקליפה העליונה העבה היוצאה‬
‫ולבישול‪ (30 .‬הראויים לגבל בהם טיט )גמרא(‪.‬‬
‫בנפה תחילה" )פירוש המשניות(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫˜‪ ˙BiË‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ Ôz‬‬
‫‪∆∆ .‰t‬‬‫‪»» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ  ‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ 31Ôz‬‬ ‫‚‪∆∆ .‬‬ ‫‪ 14Le˜» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .13˙ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 12Ú‬‬‫‪«… È„k‬‬ ‫‪ƒ« . 8‬‬
‫‪≈¿  11ÔÈÈ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪BÏÈ·‰Ï‬‬
‫˜‪ƒ¬«¿ ˙BiË‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ Ôz‬‬
‫‪∆∆ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ̇Â‬‬ ‫‚‪ƒ¿ .32ÏÓ‬‬
‫‪»» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪ÏÁÂ‬‬
‫‚‪≈¬« ,16‰ÚÈÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ È„k‬‬‫‪≈¿  ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ‰Ó‰a‬‬ ‫‪»≈¿ ÏÁ‬‬‫‪≈¬ .15˙ÈÊÎa‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ 9‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ ˜Ác‰‬‬
‫‪» ¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ‰ÏÈ·‰L‬‬
‫‪» ƒ¬»∆ ;‰t‬‬ ‫‪»» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ  ‰ÙÏ‬‬
‫¿»»‬ ‫‪ÔÏÂ‬‬
‫‡‪∆… ¿ ‰M‬‬
‫‪» ƒ ÏÁ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪≈¬ .˙Á‬‬
‫‪«« ÔÈÚ‬‬
‫‪ƒ« ÏÁÎÏ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ‰‡ÓË‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪»≈¿ 10‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ ÌÈNÚ‬‬
‫‪ƒ» ¬ .‰ÏË‬‬
‫‪∆» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ  33ÈÓÚ‬‬‫‡‪ƒ» .‰ÏÈÎ‬‬
‫‪» ƒ¬ dÓL‬‬‫¿»‬ ‫‪21CeÒÏ‬‬
‫‪» È„k‬‬
‫‪≈¿  ÔÓL‬‬‫‪∆∆ . ‰ÙÈLÓa‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪» ƒ ¿ƒ ÔzÏ‬‬ ‫‪≈ƒ È„k‬‬‫‪≈¿  ‰ˆÈa‬‬‫‪» ≈ 11‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪eȉ» ̇ƒ :ÌÈψa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÏÚÂ‬‬
‫‪≈¬« ÌeL ÈÏÚ‬‬ ‫‚„‪≈¬ .È‬‬‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫˜‪≈¿  23ÏË« .BÓBÈ Ôa∆ ÔË‬‬‫‪» » Ï‚‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰pË‬‬‫‡ˆ‪»«˜¿ 22Úa‬‬
‫‪«¿∆ 12‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪35ÌÈLÈÂ‬‬
‫‡„‪ƒ ≈ ƒ ;Ì‬‬
‫‡‪»» ÈÏÎ‬‬
‫‪≈¿» Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ  34ÌÈÁÏ‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫‪.ÌÈÓa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÛeLÏ» È„k‬‬‫‪≈¿  BÏȘÂ‬‬‫‪ƒ¿ .ÔÈBÏÈw‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙‡∆ 24ÛeLÏ» 13‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪eÓÁÏ‬‬‫‪»∆ ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ÔȇÂ‬‬‫‚„‪≈¿ .È‬‬
‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ ‬‬ ‫‪ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  26Lc‬‬‫‪«¿ .25‰ÎB„Ó‬‬
‫‪» ¿ Èt‬‬ ‫‪≈¿ ıÁÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÌÈÓe‬‬
‫‪ƒ« 14‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .36Ô‰aL‬‬
‫‪∆»∆ ÏwÏ‬‬‫‪«« ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‡‪ƒ ¿»¿ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ,Ô‰aL‬‬
‫∆»∆‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ÔȘLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« Ïk» ‡Le‬‬
‫‪»¿ Ìc» . ˙È˙k‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ƒ»« L‡‬‬ ‫‪… ÏÚ« 27 15‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰t‬‬
‫‪»» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ ̉ÈLa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ LÈ≈ ̇ƒ :˙È˘Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ Ôz‬‬‫∆∆‬ ‫‪. ˙ÈÚÈ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ È„k‬‬‫‪≈¿  ÔÈÎÙBM‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
 ‫זעק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫"טוב" )מער"ק(‪ (57 .‬עלה שושנה אדומה וסתומה‪.‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .iÁ‬‬
‫‚‪»«  ÏÓ‬‬
‫‪»» Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ ,37eËt» ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (58‬שראוי לעשות מהן כלי קטן‪ (59 .‬שמחמת קדושתם‬ ‫‪.˙aM‰‬‬
‫‪»« « ÔÈÚÏ‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫גונזים אותם כל שהם‪ ,‬משום זה גם שעור חיובם בכל‬
‫שהוא‪" (60 .‬רקב הנופל מספרים או ממטפחות שבלו"‬ ‫‪) (31‬משנה במסכת שבת דף עו עמוד א(‪ (32 .‬שתבן‬
‫)רע"ב(; "הדבר הכלה ונתעפש ולא נשאר בו אלא רושם"‬ ‫קטניות אינו ראוי לפרה‪ ,‬ושיעור זה גדול משיעור "מלוא פי‬
‫)פירוש המשניות(‪ (61 .‬שכל תשמישי קדושה טעונים‬ ‫פרה"‪ (33 .‬קש שיבולים‪ (34 .‬ראויים למאכל אדם‪.‬‬
‫גניזה‪) (62 .‬מסכת ביצה דף ל"ט עמוד א'(‪ (63 .‬שאין‬ ‫‪ (35‬שאינם ראויים למאכל אדם‪ (36 .‬שלא לחייב כי אם‬
‫בה שמשות‪.‬‬ ‫על השיעור הגדול שבשניהם‪" .‬מי ששעורו גדול הוא קל‬
‫ואינו מצטרף להשלים חמור‪ ,‬שהרי אינו חשוב‪ ,‬אבל החשוב‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔeÚL‬‬
‫‪» ƒ  Ì„‡Ï‬‬ ‫‪»»¿ ÔÈÏ·‬‬
‫‪ƒ»¡∆ ÔȇL‬‬
‫‚‪» ≈∆ ‰p‬‬ ‫‪»ƒ 64ÈBÚÊ‬‬ ‫‪ƒ « .Â‬‬
‫‪≈ ¿≈ ‡ÈˆBn‰‬‬ ‫משלים את הקל לשעורו" )רש"י(‪ (37 .‬שהרי תבן קטניות‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÚfÓe‬‬
‫‪«∆ƒ .67ÌÈL‬‬
‫˜‪ƒ«¿  ÔȇeM‬‬
‫‪ƒ ƒ ÚfÓ‬‬ ‫‪«∆ƒ .66˙‚B‚kÓ‬‬
‫»‪∆∆ ¿ƒƒ 65˙BÁt‬‬ ‫שיעורו גדול מתבן תבואה וחיובו כמלוא פי גמל‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪.ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿  69Èˆn‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« ÏBt ÚfÓ‬‬ ‫‪«∆ƒ .ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿  68ÔÈÚeÏc‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪. ‰Ê‬‬
‫‪70‬‬ ‫ˆ‪»» ÈÙB‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ek Ètƒ ÏÚ« ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÔÈaÒ‬‬
‫‪ƒÀ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪˙ˆÈaÓ‬‬
‫‪« ≈ƒ ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ 40ÏMÏ‬‬
‫‪≈ «¿ 39È„k‬‬
‫‪≈¿  ÌȈÚ‬‬ ‫„‪ƒ « .‬‬
‫‪ƒ≈ 38‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪,˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ̇ƒ :71ÔÒÓ‬‬ ‫‪» ¿À ‡ÈˆBn‰‬‬
‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪.42Òtχa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰e˙e‬‬
‫‪» ¿ ÔÓLa‬‬‫‪∆∆ ¿ 41‰ÙeË‬‬
‫‪» ¿ ,ÌÈÏB‚z‰‬‬
‫««¿¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪«ÚaˆÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ‰ÚÈˆÏ‬‬
‫‚„‪» ƒ¿ƒ ,È‬‬
‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ‰Ó‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ƒ‬‬ ‫‪«ÚÈbn‰‬‬
‫˜‪ƒ«« ÒBÓÏ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪¿À ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« È„k‬‬‫˜‪≈¿  ‰‬‬ ‫‪∆» ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪43‬‬ ‫« ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« :ÔÈeÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ »∆¿ 74ÔÈ„Ê‬‬‫‪ƒ»¿ 73ÈÏeÏ‬‬
‫˜‪≈¿ .72ÔË‬‬ ‫‪» » „‚a‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ 47ıvÓ‬‬
‫‪» À¿ B‡ 46‰Ú‬‬
‫‪∆» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‡ˆ‪ƒ¿ .45ÂÈ˙BÚa‬‬
‫‪» ¿¿∆ ÈL‡Ï‬‬
‫¿» ≈‬ ‫‪6‬‬
‫‪24‬‬ ‫‚„‪.È‬‬
‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ  76e˜ÈzÓiMÓe‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ƒ ,75˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ  e˜ÈzÓÈ‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪.ÌȈÚk‬‬
‫‪ƒ≈¿ BeÚL‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ÔÈLaÎp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« Ïk» ‡Le‬‬
‫‪»¿ ÔÈÒBÓz‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿À«¿ ÏcÁ‰Â‬‬ ‫‡‪»¿««¿ Ûel‰« Ï‬‬‫¬»‬ ‫‪) (38‬משנה במסכת שבת דף פט עמוד ב(‪" (39 .‬המוציא‬
‫‪26‬‬ ‫‪.˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ  e˜ÈzÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ÔÈa≈ ,e˜ÈzÓiL‬‬
‫≈‪ƒ¿«∆ ÔÈa‬‬ ‫עצים כדי לבשל ביצה קלה" והיא ביצת תרנגולת‪ ,‬ש"אין‬
‫לך ביצה קלה להתבשל יותר מביצת תרנגולת" )מסכת שבת‬
‫‪) (64‬משנה מסכת שבת דף צ' עמוד א'(‪" (65 .‬אף שכל‬ ‫דף פ עמוד ב(‪ (40 .‬ויהיה האלפס חם כבר חימום בינוני‬
‫האכלים שיעורם ‪" (66‬כל אחד כפי מה שראוי לזרוע‬ ‫)רבינו בפירוש המשניות(‪ (41 .‬מעורבת‪ (42 .‬מחבת‪.‬‬
‫ממנו" )המאירי(‪ (67 .‬שני גרגרים‪ (68 .‬דלעת‪ ,‬פרי‬ ‫‪) (43‬מסכת שבת דף פ עמוד ב( ‪ (44‬עט עשוי מקנה‪.‬‬
‫אדמה מצבע החלמון‪ (69 .‬מין קטנית‪" (70 .‬מדרך‬ ‫‪ (45‬בגמרא שם‪" :‬לקשרי אצבעותיו" ובעי רב אשי אם‬
‫הצורפים להשליך הסובין על פני הכור בעת ההתכה" )רבנו‬ ‫הכוונה לקשר העליון דהיינו ראשי האצבעות או לקשר‬
‫בפירוש המשניות(‪ ,‬ורש"י פירש כי במקום שאין פחמים‬ ‫האמצעי‪ ,‬ופסק רבינו לקולא )מעשה רוקח(‪ (46 .‬שאינו‬
‫צורפים זהב באש של סובין; פיֿכור – שפת הכור‪.‬‬ ‫ראוי לכתיבה‪ (47 .‬שבור ורצוץ‪.‬‬
‫‪) (71‬תוספתא מסכת שבת פרק י"ט(‪ (72 .‬בגודל שלש‬
‫אצבעות‪ ,‬פחות מזה לא נקרא בגד )מעשה רוקח(‪.‬‬ ‫‪;50‰ˆÈa‬‬
‫‪» ≈ Ïa˙Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿  49ÔÈÏz‬‬ ‫‪ƒ « .‰ 8‬‬
‫‪ƒ»¿ 48‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ (73‬ענפים רכים‪ (74 .‬עצים קטנים הצומחים בערבת‬ ‫‪52ÔËÚ‬‬
‫‪»¿ƒ .‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk»  ÏtÏt‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪≈¿ƒ .‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈÙˈÓe‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ 9‬‬
‫הירדן בעלי גרגרים אדומים‪" (75 .‬החרובים בתחלתם עד‬
‫שלא ימתיקו‪ ,‬אינם ראויים למאכל אדם ולא למאכל בהמה‪,‬‬
‫‪Ïk»  54Ú« ÁÈ‬‬
‫‪« ≈ .‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk»  53BË ÁÈ‬‬
‫‪« ≈ .‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk»  10‬‬
‫אלא לרפואה ולפיכך שעורם כגרוגרת" )מער"ק(‪ (76 .‬רוב‬ ‫‡‪Ïk»  BË ÔÓb‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪»»¿« .Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ Ïk»  ÌÈÓNa‬‬
‫‪ƒ» ¿ ÈÈÓ‬‬
‫‪≈ ƒ .‡e‰L‬‬‫‪∆ 11‬‬
‫פרי החרובים למאכל בהמה )שם(‪.‬‬ ‫‪,ÌÈLw‰‬‬
‫‪ƒ »« ˙BÎzÓ‬‬‫‪»« ÈÈÓ‬‬
‫‡‪≈ ƒ .˙Á‬‬
‫‪««  „e‰‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪∆∆« ˙Ïe˙a‬‬
‫‪« ¿ .‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 12‬‬
‫‪ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÙÚÓ‬‬ ‫‪«¬≈ .Ô‰L‬‬‫‪≈∆ Ïk»  58ÏÊe‬‬
‫‪∆¿« ˙LÁ‬‬‫‪∆ ¿ ÔB‚k¿ 13‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,78LÓÁ‬‬
‫‪≈»  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‚‪» ƒ¬« ̇ƒ :ÔÈÈÚ‬‬ ‫‪ƒ « .Ê‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿« 77‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪˙BÁtËÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ˜˜nÓe‬‬
‫‪∆∆ƒ ÌÈÙÒ‬‬‫‪ƒ»¿ 60˜˜nÓe‬‬
‫‪∆∆ƒ 59ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« È‡Óe‬‬
‫‪≈¿«≈ 14‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿,ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿  ÔBaLÁÏ‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪¿ ∆¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿,ÌȈÚk‬‬‫‪ƒ≈¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰˜q‰Ï‬‬
‫¿«»»‬ ‫‪. ‰ÊÈ‚Ï‬‬
‫‪61‬‬ ‫‡‪» ƒ¿ƒ Ì˙B‬‬
‫‪» ÔÈÚÈˆnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ Ïk»  Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ 15‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ  ÌÈÏ·Ï‬‬
‫‪ƒ»√» :80Bʇ≈ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « .ÌÈzL‬‬‫‪ƒ«¿  ‰ÚÈÊÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪.63eËt»  ˙‰ÏL‬‬
‫‪∆∆¿« ‡ÈˆBn‰Â‬‬
‫‪ƒ «¿ .‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk»  62˙ÏÁb‬‬
‫‪∆∆« 16‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪,81ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» eÚLk‬‬
‫‪ƒ ¿  ÌȈÚÏ‬‬
‫‚„‪ƒ≈¿ ,È‬‬
‫‪ƒ¿ Ètƒ ‡ÏÓk‬‬
‫‪… ¿ƒ  ‰Ó‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ƒ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰Èf‰‬‬
‫‪»»« eÚLk‬‬
‫‪ƒ ¿  82‰Èf‰Ï‬‬
‫¿«»»‬ ‫‪) (48‬מסכת שבף דף פ"ט עמוד ב'(‪" (49 .‬והזהר שלא‬
‫יעלה על דעתך‪ ,‬שאין נקראים תבלין אלא המרקחת‬
‫‪) (77‬תוספתא מסכת שבת פרק ט' וירושלמי פרק ח' הלכה‬ ‫והדברים שריחם טוב‪ ,‬כמו הזנגביל והפלפל ודומיהם‪ ,‬אינו‬
‫ב'(‪ (78 .‬בנ"א‪" :‬אם לאכילה כגרוגרת" )ויניציאה(‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אלא כל דבר שמתבלין בו את התבשיל‪ ,‬כגון השומים‬
‫‪ (79‬המנין‪ (80 .‬צמח טוב הריח ממיניו המרובים ישתמשו‬ ‫והבצלים ושומן והחומץ והיין כולם נקראים תבלין‪ ,‬כשאדם‬
‫‪ (81‬כמבואר למעלה הלכה ד'‪.‬‬ ‫לרפואה‪ ,‬ולאכילה‪.‬‬ ‫מתכוון לתבל בהם קדרתו ותבשילו )בפירוש המשניות‬
‫‪ (82‬להזות על המטהר מצרעתו )ויקרא פרק י"ד פסוק ד'(‪.‬‬ ‫מסכת ערלה פרק ב' משנה י'(‪ (50 .‬הכוונה לגרוגרת‬
‫מביצה )"צפנת פענח"(‪) (51 .‬מסכת שבת דף צ' עמוד א'(‬
‫‡‪32 85ÒÈËÒ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪,ÌÈBn‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈtϘe‬‬
‫‡‚‪≈ƒ¿ 84ÔÈÊB‬‬
‫˜‪ƒ ¡ ÈtÏ‬‬ ‫‪ƒ « .Á‬‬
‫‪≈ƒ¿ 83‡ÈˆBn‰‬‬ ‫ראוי לריח הפה; בנ"א‪" :‬פלפלת" )כת"י התימנים( וכן‬
‫‪33‬‬ ‫˜‪ÔË‬‬
‫‪» » „‚a‬‬
‫‪∆∆ Ô‰a‬‬
‫‪∆» «ÚaˆÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÔÈÚv‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ‡Le‬‬
‫‪»¿ 86‰‡eÙe‬‬
‫»‬ ‫‪ (52‬שרף עץ שריחו רע ומשמש למאור‪.‬‬ ‫במשנה‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .Ô‰ÈL‡‬‬
‫‪∆ ≈ » ÏÚ« ˙Ba‰‬‬
‫‪»« ÔÈÁÈpnL‬‬
‫‪ƒ ƒ«∆ 87‰ÎÒk‬‬
‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫‪ (53‬עלה ורד וארגמן שיש להם ריח טוב ונזכרים בהלכה‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪B‡ ,88‡icÒkÏ‬‬
‫‪»ƒ¿¿«¿∆¬ ˙‬‬‫‡‪∆∆ B‡ ,ÌBÈ ÌÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿« Ôa∆ ÌÈÏ‚‬‬
‫≈‪ƒ«¿« ÈÓ‬‬ ‫כאן‪ (54 .‬לעשן בשביל חולים ותינוקות לרפואה )רש"י(‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ÔÈwÓ‰‬‬
‫‪ƒ«¿« Ïk» ‡Le‬‬
‫‪»¿ 90‚ÏL‡Â‬‬
‫˜‪»¿ «¿ 89‡ÈBn‬‬
‫‪»¿ ƒ ,˙ÈBa‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ (55‬חומר‪ ,‬מצבע אדום לריח )רש"י(‪ (56 .‬בנ"א חסר‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חעק‬
‫‪         ‬‬
‫סותם פיו בזפת או בגפרית ונוקב בתוך הסתימה נקב דק‪,‬‬ ‫‪ ÔÈÈeL‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈnÒ‬‬
‫‪ƒ»« ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ .‰ÎÒk‬‬
‫˜‪»»¿ƒ ÔË‬‬
‫‪» » „‚a‬‬
‫‪∆∆ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÒaÎÏ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪1‬‬
‫כדי להוציא ממנו הכסף חי" )רש"י(‪ (103 .‬נקב שבמגופת‬ ‫‪. ‡ȇÏ‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪» ƒ¿ ‡Ó‚c‬‬
‫‪91‬‬ ‫‪»¿À Ô‰a‬‬
‫‪∆» «ÚaˆÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (104‬בנ"א‪:‬‬ ‫חבית של יין שהוא דק משל שמן‪.‬‬
‫"השבשבת" )שונצינו( "שמים נסר קטן בראש קנה ונותנים‬ ‫‪) (83‬משנה מסכת שבת דף פ"ט עמוד א'(‪ (84 .‬הקליפה‬
‫עליו דבק‪ ,‬והעוף יושב עליו ונדבק בו" )רש"י(; ורבנו‬ ‫הירוקה שעל האגוז בעודה לחה ראויה לצבע‪ (85 .‬צמח‬
‫פירשו‪" :‬דבק הוא דבר עשוי בידי כל אדם הנוגע בו ידבק‬ ‫שממנו עשים צבע כחול לצביעת בגדים‪ (86 .‬צמח‬
‫בו‪ ,‬ושבשבת הוא הגמא שבראשיה נותנים הדבק קושרים‬ ‫שמשרשיו עושים צבע אדום‪ (87 .‬כסוי הראש‪ (88 .‬מין‬
‫אותה בקנה‪ ,‬ומכניסים אותה בקיני העופות ומוציאים‬ ‫עפר כעין מלח חריף לכבוס וטיהור מלכלוך‪ ,‬שהיו מביאים‬
‫האפרוחים" )פירוש המשניות(‪) (105 .‬מסכת שבת דף‬ ‫מאלכסנדריה של מצרים‪ (89 .‬מין עשב מיובש לכביסה‪.‬‬
‫ע"ח עמוד ב'( שומן או שמן )רש"י(‪ (106 .‬עוגה נתונה‬ ‫‪ (90‬חומר המוצא מעפר צמחים‪ ,‬וכל אלה "מינים הרוחצים‬
‫בתנור ומטוגנת בשומן )רש"י(‪ (107 .‬בגודל של סלע‪.‬‬ ‫בחוזק ומלבנים" )פירוש המשניות(‪" (91 .‬מעט‪ ,‬כדרך‬
‫שמראים לדוגמא לומר כזה אתה רוצה" )רש"י(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.˙b‡‰‬‬
‫‪∆∆ƒ» Ì˙BÁ‬‬‫‪« ˙BNÚÏ‬‬ ‫‪¬« È„k‬‬
‫‡„‪≈¿  109‰Ó‬‬ ‫‪ƒ « .‡È‬‬
‫‪» »¬ 108‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪ (92‬חתיכה קטנה של צמר או צמר גפן לשם אריגה‬
‫‪23‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ˜c« ÏBÁ B‡ ÏÊ‬‬ ‫‪∆∆ .110ek Ètƒ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿  ËÈ˃‬‬ ‫במטפחת )ר"ח(‪ .‬בנ"א‪ :‬לאורג )מער"ק(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ Ûk« ‡ÏÓ‬‬
‫‪… ¿ ÌÚƒ ÚÏ‬‬
‫‪≈»¿ È„k‬‬‫‪≈¿  Òb« ÏBÁ . ‰Lk‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪» ≈¿ ÏaÊÏ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  ÒBÓÏw‰‬‬ ‫‪ƒ « .Ë 3‬‬
‫‪¿À« ÏÚ« BÈ„¿ 93‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪25‬‬ ‫ˆ‪ÈÙB‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ek Ètƒ ˙BNÚÏ‬‬‫‪¬« È„k‬‬‫‪≈¿  113˙ÈÒÁ‬‬
‫‪ƒ ¿« .112ÔÈ„iÒ‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪ÈÙ‬‬
‫‪≈¿ƒa BÈc‰‬‬
‫‪¿« ‡ÈˆB‰‬‬
‫‡‪ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‡‪»¬ ;˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ 4‬‬
‫‪26‬‬ ‫ˆ‪ÈÙB‬‬
‫‪≈ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ek Ètƒ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« ËÈ˃ Ïa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÚN‬‬
‫‪»≈ .‰Ê‬‬ ‫»»‬ ‫‪ ‰Ê∆ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» Ba ‰È‰iL‬‬
‫ˆ‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ» , ˙Ò˜a‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪∆∆¿ B‡ … ÂÓˆÚ‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪¿« 5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪. ˙BaaL‬‬
‫‪115‬‬ ‫˜‪»«∆ ‰pË‬‬‫‡ˆ‪»« ¿ Úa‬‬
‫‪«¿∆ „eÒÏ» È„k‬‬ ‫‪≈¿  „ÈÒƒ . ‰Ê‬‬
‫‪114‬‬ ‫»»‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬‫‪≈¿ ÒBÓÏw‰‬‬
‫‪¿À« ÏÚ« epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ‰ÏÚiL‬‬
‫‪∆¬«∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ 6‬‬
‫‪28‬‬ ‫˜‪Bˆ¿ .117‰pË‬‬
‫‪»« ¿ Btˆƒ Ìc« ˙BqÎÏ‬‬
‫‪«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿  Ù‡Â‬‬
‫‪∆≈» 116ÙÚ‬‬‫»»‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ÒBÓÏwe‬‬
‫‡‪¿À« ˙Á‬‬ ‫‪«« ˙B‡ È„k‬‬‫‪≈¿ ˙Òwa‬‬
‫‪∆∆« ‰È‰‬‬‫‡‪»» .˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪»» ¬ ϘLÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡e‰Â¿ ,LÈb˙Â‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ƒ ˜ÊÏ‬‬
‫‪…¿ƒ È„k‬‬
‫‡‪≈¿  Ô‬‬‫∆∆‬ ‫‪ÒBÓÏwe‬‬
‫‡‪¿À« ˙Á‬‬ ‫‪«« ˙B‡ È„k‬‬‫‪≈¿ BcÏ‬‬
‫‪«¿ BÈca‬‬‫‡‪¿« B‡ ,˙Á‬‬‫‪«« ˙B‡ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪. ˙ÈÚÈ‬‬
‫‪119‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ Ba Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÒÁ‬‬
‫‪∆∆ . ÌÈÊeÊ‬‬
‫‪118‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ .96˜ÙÒ‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ˙Á‬‬
‫‪«« ˙B‡ È„k‬‬ ‫‪≈¿ 9‬‬
‫‪) (108‬משנה מסכת שבת דף פ' עמוד ב'(‪" (109 .‬טיט‬ ‫‪‡È‰ƒ BÊ Ô˙È˙k‬‬
‫‪»» ƒ¿ ; iÁ‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪»«  Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ Ô˙Îe‬‬
‫‪»»¿ 10‬‬
‫אדום‪ ,‬עושים ממנו חותמות על השקים ששמים בהם‬ ‫‪˙B‡ ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,d˙Îe‬‬
‫‡‪»»¿ ˙Á‬‬‫‪«« ˙B‡ ‡ÈˆB‰‬‬‫‪ƒ .Ô˙Áp‰‬‬
‫‪»»»« 11‬‬
‫הסוחרים ממונם‪ ,‬הנקראים מרצופים‪ ,‬וכמו כן יעשו ממנו‬ ‫‪˙B‡‰» 98‰ÒÁ‬‬‫‪»≈¬ kL‬‬
‫‪»¿∆ ;eËt»  d˙Îe‬‬ ‫‪»»¿ ‰iL‬‬ ‫‪»ƒ¿ 12‬‬
‫חותמות על המכתבים" )פירוש המשניות(‪ (110 .‬שפת‬ ‫‪.‰BL‡‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫הכור של הצורפים‪ (111 .‬ירק נאכל‪ ,‬דומה לבצל‪,‬‬
‫"בעברית נקרא חציר" )במדבר פרק י"א פסוק ה' – פירוש‬ ‫‪) (93‬משנה מסכת שבת דף ע"ח עמוד ב'(‪) (94 .‬ירושלמי‬
‫המשניות(‪ (112 .‬שאסור "לסוד את הבית אלא אם כן‬ ‫מסכת שבת פרק ח' הלכה ג'(‪" :‬הוציא דיו‪ ,‬אם בקולמוס‬
‫עירב בו חול" )שלא יהיה לבן כל צרכו‪ ,‬כדי להזכיר אבלות‬ ‫בכדי לכתוב שתי אותיות‪ ,‬אם בכלי צריך יותר )שאי אפשר‬
‫על חורבן ירושלים – מסכת שבת דף פ' עמוד ב' וברש"י(‪.‬‬ ‫שלא ידבק מן הדיו בצדדים‪ ,‬ונמצא שנתמעט מלכתוב בה‬
‫‪ (114‬כמבואר בהלכה ו'‪.‬‬ ‫‪ (113‬לבנה כתושה‪.‬‬ ‫שתי אותיות("‪ (95 .‬כלי שנותנים בו דיו‪ (96 .‬בגמרא‬
‫‪" (115‬נעשה מאבנים שרופות‪ ,‬והיה מנהגם למשוח בו‬ ‫מסופקים אם מצטרפים לשיעור או לא‪ (97 .‬אף שלא עמד‬
‫הנערות על כל בשרם כמו מלבוש‪ ,‬וכוונתם להביא להן‬ ‫לפוש וגופו לא נח חייב‪ ,‬שעיקר הנחת הדיו על הכתב הוא‬
‫הנדות ולמהר הבגרות ולהנעים הבשר" )רבנו בפירוש‬ ‫)רש"י(‪ (98 .‬יבשה טרם שנכתבה האות השניה‪.‬‬
‫המשניות(‪ (116 .‬ירושלמי )מסכת שבת פרק ח' הלכה ד'(‪.‬‬
‫‪ (117‬אחר השחיטה‪ .‬בתוספתא )שבת פ"ט(‪" :‬איזהו דם‬
‫‪ËÈLÎ˙Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÔÈa≈ ,‰‡eÙÏ‬‬ ‫‪ƒ « .È 14‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈa≈  100ÏBÁk¿ 99‡ÈˆBn‰‬‬
‫צפור קטנה? – זה )צפור( דרור"‪ (118 .‬זוז הוא דינר של‬ ‫‪Ôkc‬‬
‫‪»¿« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÌB˜Óe‬‬ ‫‡‪»ƒ .˙Á‬‬‫‪«« ÔÈÚ‬‬‫‪ƒ« ÏÁÎÏ‬‬‫‪… ¿ƒ È„k‬‬ ‫‪≈¿  15‬‬
‫כסף כמבואר בדברי רבנו עירובין )פרק א' הלכה י"ב(‪.‬‬ ‫‪B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ« ≈ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ˙ÏÈÁÎa‬‬
‫‡‪« ƒ¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ËM˜˙‰Ï‬‬
‫‪≈ «¿ƒ¿ 16‬‬
‫‪ (119‬מבואר בהלכה ב'‪.‬‬ ‫‪. ÌÈÈÚ‬‬
‫‪101‬‬ ‫‪ƒ« ≈ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÏÁÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú«  ËM˜˙‰Ï‬‬ ‫‪≈ «¿ƒ¿ 17‬‬
‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ‰ÂÚL‬‬
‫‪»¬« .103˜‬‬
‫‪∆∆ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿  102˙ÈÙ‚Â‬‬
‫‪ƒ¿»¿ ˙ÙÊ‬‬‫‪∆∆ 18‬‬
‫‪31 .122‰t˜Ï‬‬
‫‡‪»À¿ 121ÔÊ‬‬
‫…∆‬ ‫‪˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿  ÏÁ‬‬ ‫‪ƒ « .È‬‬
‫‪∆∆ 120‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪L‡a‬‬
‫‪… ¿ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ È„k‬‬‫‪≈¿  ˜c‬‬‫˜‪∆∆ .ÔË‬‬
‫‪» » ˜‬‬‫‪∆∆ Ètƒ ÏÚ« ÔzÏ‬‬‫‪≈ƒ 19‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.‰ÎÏÂ‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ‰ÙÏ‬‬ ‫‪»»¿ 124ȇÏz‬‬‫‪«¿ ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪≈¿  123ÈÓb‬‬‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪106˜È˜‬‬
‫‪ƒ» ˙Áz‬‬‫‪«« ÁLÓÏ‬‬
‫‪«… ¿ƒ È„k‬‬‫‪≈¿  ‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪»¿ . ÛLÙM‰‬‬
‫‪104‬‬ ‫‪» ¿« « 20‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.˙ÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰ÙÈÙÎÏ‬‬
‫‪126‬‬ ‫‡‪» ƒ¿ƒ ÔÊ‬‬‫‪∆… ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪≈¿  ÔȈe‰‬‬
‫‪125‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪.107ÚÏÒk‬‬
‫¿∆«‬ ‫‪21‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.128ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬
‫˜‪∆ ÔË‬‬ ‫‪» » CtLÓ‬‬
‫‪≈¿ « Ètƒ ÏÚ« ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ È„k‬‬ ‫‪≈¿  127ÈÒƒ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ̈Ú‬‬‫‪∆∆ .ÊB‚‡k‬‬‫‪¡∆ eck« Ba ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬ ‫‪≈¿  129ÔÈÎeÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪) (99‬משנה מסכת שבת דף ע"ח עמוד ב'(‪ (100 .‬מבואר‬
‫‪36‬‬ ‫‪L‡‬‬‫‪… da» „‚Ï‬‬ ‫‪…¿ƒ È„k‬‬‫‪≈¿  ˙ÈÎeÎÊ‬‬
‫‪ƒ ¿ . „Âz‬‬
‫‪130‬‬ ‫‪»¿« ˙BNÚÏ‬‬ ‫«¬‬ ‫בהלכה ב'; בנ"א כוחל )שונצינו(‪) (101 .‬מסכת שבת דף‬
‫‪37‬‬ ‫‪.˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ 134ÔÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ 133ÚvÙiL‬‬
‫‪«¿¿∆ „Ú« …132‡ ,131kk‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫פ' עמוד א'( "צנועות כוחלות עין אחת" – שהולכות‬
‫מעוטפות ואין מגלות אלא עין אחת לראות וכוחלות רק עין‬
‫‪) (120‬משנה מסכת שבת דף ע"ח עמוד א'(‪ (121 .‬לאחוז‬ ‫אחת‪ ,‬אבל בנות כפרים – אינן צריכות צניעות כל כך‪ ,‬שאין‬
‫בה‪ (122 .‬תבה או קופסא‪ (123 .‬צמח הגדל במים‬ ‫שחוק וקלות ראש מצוים שם‪ ,‬אינן מכסות פניהן וכוחלות‬
‫עושים ממנו חבלים‪ (124 .‬בית יד‪ (125 .‬עלי התמר‪.‬‬ ‫שתי עיניהן" )רש"י(‪" (102 .‬כלי שנותנים בו כסף חי‪,‬‬
 ‫טעק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ˜eÁÓ» Èe‬‬
‫‪»¿ 155«Úet» ËL‬‬
‫‪»¿ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « .ÌÏBÚÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪ (126‬סל‪ (127 .‬החוטים שמתחת לקליפת עץ התמר‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪LÈ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÔBËÈÏt‬‬
‫‪156‬‬ ‫‪»¿« ÏL‬‬
‫˜‪∆ ‰pË‬‬
‫ˆ‪»« ¿ ˙ÈÁBÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ètƒ ÏÚ« CÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪ (128‬לסננו מהפסולת‪ (129 .‬כל דבר רך כצמר‪ ,‬צמר גפן‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÈÒÎBÓ‬‬
‫˜‪ƒ¿ L‬‬ ‫‪∆ ∆ ÏL‬‬
‫‡‪∆ ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫‪≈¿ zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ BlL‬‬
‫‪∆ Ôla‬‬
‫« …∆‬ ‫וכדומה‪) (130 .‬מסכת שבת דף פ"א עמוד א'( כף רופאים‬
‫קטנה )פירוש המשניות(‪ (131 .‬כעין מחט שהאורג שובט‬
‫‪27‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»« ‬‬ ‫בו חוטי השתי המתוחים שלא יסתבך חוט בחברו‪,‬‬
‫‪) (148‬משנה מסכת שבת דף ע"ח עמוד ב'(‪" (149 .‬שמע‬ ‫וכשנשבר ראשו מחדדו בזכוכית‪ (132 .‬כן הוא בברייתא‬
‫ישראל" בדברים פרק ו' פסוקים ד'ֿט'‪ (150 .‬היא פרשה‬ ‫‪ (133‬מסיר חטי השתי מהערב‪.‬‬ ‫בשבת שם‪.‬‬
‫קטנה שבתפילין הכתובה על קלף‪" (151 .‬אחר שהעבירו‬ ‫‪ (134‬חוטים‪.‬‬
‫את השער מן העור‪ ,‬מחלקין אותו בעביו לשנים‪ ,‬החלק‬ ‫‪‰t‰‬‬
‫‪»»« fÓe‬‬
‫‪«¿ƒ Òeq‰« fÓ‬‬ ‫‪«¿ƒ ÔÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈzL‬‬ ‫‪ƒ « .‚È 1‬‬
‫‪≈¿ 135‡ÈˆBn‰‬‬
‫העבה שממול הבשר‪ ,‬אחר שעבדו במלח‪ ,‬בקמח ובעפצא‪,‬‬
‫נקרא דוכסוסטוס" )הלכות תפילין פרק א' הלכה ז'(‪.‬‬
‫‪.iÁ‬‬
‫‪»«  ÈÊÁaL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ ‰Lw‰‬‬
‫‪137‬‬ ‫‡‪∆ »« ÔÓƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ‡ÈˆB‰‬‬‫‪ƒ .136ÈÁ‬‬‫‪»«  2‬‬
‫‪" (152‬שהלכה למשה מסיני לכתוב מזוזה על הדוכסוסטוס"‬ ‫‪Ô‰Â‬‬
‫„˜‪≈¿ ,Ï‬‬
‫‪∆∆ ÈBÁ‬‬
‫‪≈ .ÌÈzL‬‬‫‪ƒ«¿  ıÚ‰‬‬‫‪≈» ÈËeÁ‬‬
‫‪≈ Ô‰Â‬‬ ‫„˜‪≈¿ ,Ï‬‬
‫‪∆∆ Èˆ‬‬
‫‪≈¿ƒ 3‬‬
‫)שם הלכה ח'(‪" (153 .‬הוא הסימן שכותבים לוקחי‬ ‫‪ÓvÓe‬‬
‫‪∆∆ƒ‬‬ ‫‪139‬‬‫‪ÔÙb‬‬
‫‪∆∆ ÓvÓ‬‬‫‡‪∆∆ƒ .˙Á‬‬ ‫‪««  ˙BiÁ‰‬‬
‫‪138‬‬ ‫˜‪ƒ¬« ÈtÏ‬‬‫‪≈ƒ¿ 4‬‬
‫המעשר והמכס‪ ,‬להודיע שזה פרע מה שנתחייב"‪.‬‬ ‫‪‡Le‬‬
‫‪»¿ ,ÌiaL‬‬‫‪»«∆ ‰iÁÂ‬‬‫‪»«¿ ÌÈ‡Â‬‬
‫‪ƒ»¿«¿ ÌÈlÓb‬‬
‫‪ƒ«¿ ÓˆÂ‬‬
‫‪∆∆¿ , CÏk‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪»» 5‬‬
‫‪ (154‬בנ"א‪" :‬ראיה היא לו לעולם" )כת"י הסימנים(‪ ,‬ועליו‬ ‫‪.ÌÈÁÙË‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« C‬‬ ‫‪∆… ËeÁ ˙BÂËÏ‬‬ ‫‪¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  ÔÈÂËp‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« Ïk» 6‬‬
‫לשמור על הקשר להוכחה ששלם לו את המכס‪.‬‬ ‫‪ BÚ‰» ÔÓƒ B‡ ˜N‰‬‬ ‫‪« « ÔÓƒ B‡ „‚a‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « 7‬‬
‫‪ (155‬שאינו צריך לו לגבות חובו; ואם הוא שטר שאינו‬ ‫‪ „‚a‰‬‬
‫‪∆∆« :‰‡ˆB‰Ï‬‬
‫‪»» ¿ ÔeÚL‬‬‫‪» ƒ Ck» ‰‡ÓËÏ‬‬‫‪»¿À¿ ÔeÚLk‬‬
‫‪» ƒ¿ 8‬‬
‫פרוע‪ ,‬חייב בכל שהוא )גמרא(‪ (156 .‬צלוחית ששמים בה‬ ‫‡‪,‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÚ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿«  ˜N‰‬‬ ‫‪« « ,‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ÏÚ« 141‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ 9‬‬
‫שמן בושם הנעשה מעלי ורדים‪.‬‬
‫‪.‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÏÚ« ‰MÓÁ‬‬
‫»‪» ƒ¬  BÚ‰‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÛBÚ» ‰iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ó‰a‬‬ ‫‪ƒ « .ÊË‬‬
‫‪»≈¿ 157‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‡„‪ƒ¿ . ÈB‡NÓ« Bȇ≈ ÈÁ« Ì‬‬
‫‪159‬‬ ‫‡‪»» Ï‬‬
‫‪»¬ . iÁ‬‬
‫‪158‬‬ ‫‪»«  ÌÈiÁ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪) (135‬מסכת שבת דף צ' עמוד ב'(‪ (136 .‬שמצניעים אותן‬
‫‪ (137‬מהחוטים הקשים‬ ‫לצוד בהן עופות )גמרא(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪» ƒ»¿ .iÁ‬‬
‫‪‰M‡‰Â‬‬ ‫‪»« B˙B‡ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ «  ‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ B‡ ˙eÙk» ‰È‰‬‬ ‫»»‬ ‫‪ (138‬ענפי דקל שעליהם נפרדים‪.‬‬ ‫שבשדרתו‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‡‪.˙Á‬‬
‫‪«« ÁÈpÓe‬‬
‫‡‪« ƒ« ˙Á‬‬
‫‪161‬‬ ‫‪«« ÏËBpL‬‬
‫‪≈ ∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ da‬‬
‫‪»¿ ˙‡∆ ‰c„Ó‬‬
‫‪160‬‬ ‫¿«»‬ ‫‪ (139‬בהלכה הקודמת על מוכין‪ ,‬הכוונה לפסולת )מעשה‬
‫‪    ‬‬
‫רוקח(‪ (140 .‬משי גס‪ (141 .‬טפחים וכן שאר השעורים‬
‫בטפחים )מסכת שבת דף ע"ט עמוד א'(‪.‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ÔÈ„Ú‬‬
‫‡‪ƒ«¬ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÏÏk‬‬‫‪»¿ „aÚ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BÚ 142‡ÈˆBn‰‬‬‫‪ƒ « .„È 11‬‬
‫והטע‪ ‬הוא משו‪ ‬שאד‪ ‬נושא את עצמו‪ ,‬אבל שאר‬ ‫˜‪‰pË‬‬
‫‪»« ¿ ˙ϘLÓ‬‬
‫‪∆… ¿ ƒ 143ˆÏ‬‬
‫‪… » È„k‬‬
‫‪≈¿ BeÚL‬‬ ‫‪ƒ  C« ‡e‰ 12‬‬
‫בעלי־חיי‪" ‬דמשרבטי נפשייהו" ומכבידי‪ ‬עצמ‪ ‬להשמיט‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪» ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« ,ÁeÏÓ‬‬
‫‪« » 144‰È‰‬‬‫‪»» .ϘL‬‬
‫‪∆∆ dϘLnL‬‬
‫‪»»¿ ƒ∆ 13‬‬
‫מיד הנושא‪.‬‬ ‫˜‪.ÚÈÓ‬‬
‫‪« ≈ » ˙BNÚÏ‬‬
‫‪¬« È„k‬‬
‫‪≈¿ BeÚL‬‬
‫‪ƒ  ‰ˆÙÚa‬‬
‫‪146‬‬ ‫‪»¿«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪145‬‬ ‫‪… ¿ ÁÓ˜a‬‬
‫‪« ∆¿ 14‬‬
‫וביאור ההלכה בעבודה הרוחנית‪ ,‬ש'אד‪ '‬היינו הנפש‬ ‫‪BeÚL‬‬‫‪ƒ  ‰ˆÙÚa‬‬
‫‪»¿«¿ „aÚ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« ,ÁÓ˜a‬‬
‫‪« ∆¿ ÈeNÚ» ‰È‰‬‬
‫‪»» 15‬‬
‫האלוקית‪ ,‬ואילו בעלי־חיי‪ ‬מרמזי‪ ‬על הנפש הבהמית‪.‬‬ ‫‪BeÚL‬‬‫‪ƒ  B„eaÚƒ Ó‚‬‬
‫‪«¿ƒ .Ëb‰‬‬
‫‪≈« ˙‡∆ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» zÎÏ‬‬‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿ 16‬‬
‫'בהמה' מדגיש את בהמיותה של הנפש הבהמית כפי‬ ‫‪.‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÏÚ« ‰MÓÁ‬‬
‫‪147‬‬ ‫¬‪» ƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫שהיא בתקפה לפני הבירור‪.‬‬ ‫‪" (143‬דרך‬ ‫‪) (142‬מסכת שבת דף ע"ט עמוד א'(‪.‬‬
‫'חיה' מורה על התגברות החיות‪ ,‬היינו שהחומריות שבנפש‬ ‫הסוחרים לצור משקלות של עופרת כדי שלא תפחת‪ ,‬לפי‬
‫הבהמית אינה בתוק‪ ‬כל־כ‪ ,‬כתוצאה מעבודת האד‪‬‬ ‫שהמתכת נשחקת תמיד ונפחתת" )רש"י(‪ (144 .‬כיצד‬
‫בבירור הנה"ב‪.‬‬ ‫מעבדים את העור? – "לוקחין עור בהמה או חיה ומעבירים‬
‫היער ממנו תחלה‪ ,‬ואחרֿכך מולחין אותו במלח ואחרֿכך‬
‫ו'עו‪ '‬מורה על בירור נעלה יותר של הנפש הבהמית ‪‬‬
‫מעבדין אותו בקמח‪ ,‬ואחרֿכך בעפצא וכיוצא בו מדברים‬
‫"ועו‪ ‬יעופ‪  "‬היפ‪ ‬טבע המשיכה לאר‪ ,‬ומעלה זו‬ ‫שמכווצין את העור ומחזיקין אותו" )רבנו בפרק א' מהלכות‬
‫מודגשת ג‪ ‬בדיני השחיטה‪ ,‬שבעו‪ ‬מספיק סימ‪ ‬אחד או‬ ‫תפילין הלכה ו'(‪ (145 .‬בנ"א‪" :‬או בעפצא" )ויניציאה(‪.‬‬
‫רוב סימ‪ ,‬אבל בבהמה וחיה צרי‪ ‬לשני סימני‪ ‬או רוב‪.‬‬ ‫‪ (146‬פרי האלון הניתן בדיו ומעבדים בו את העורות‬
‫וזוהי ההוראה‪ :‬שג‪ ‬לאחר שיברר האד‪ ‬את הנפש‬ ‫לחזקם‪ (147 .‬טפחים‪.‬‬
‫הבהמית שלו עד לדרגת 'עו‪ ,'‬אי‪ ‬לו 'לסמו‪ '‬על נפש‬ ‫‪˙Lt‬‬
‫‪« »» ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  „aÚÓ‬‬
‫˜‪»À¿ ÛÏ‬‬ ‫‪ƒ « .ÂË 18‬‬
‫‪»¿ 148‡ÈˆBn‰‬‬
‫הבהמית‪ ,‬כי עדיי‪ ‬נשארת בטבעה ש"רוח הבהמה היורדת‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿  ÒBËÒeÒÎec‬‬
‫‪151‬‬ ‫'‪¿ ¿ . 'EÈÚLe‬‬
‫‪150‬‬ ‫'‪∆»¿ ƒ „Ú« 149'ÚÓL‬‬
‫‪«¿ 19‬‬
‫למטה"‪ .‬ולאיד‪ ,‬אל לו לחשוב "מה הועלתי בעבודתי"‪ ,‬כי‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ È„k‬‬
‫‪≈¿  È‬‬‫‪»¿ . ‰ÊeÊÓ‬‬
‫‪152‬‬ ‫‪» ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» zÎÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ 20‬‬
‫החילוק בי‪ ‬בהמה חיה ועו‪ ‬הוא מ‪ ‬הקצה אל הקצה‪,‬‬ ‫‪˙Bi˙B‡Ó‬‬
‫‪ƒ ≈ ˙BÏB„b¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ,153ÔÈÒÎBÓ‬‬
‫˜‪ƒ¿ L‬‬ ‫‪∆ ∆ ÏL‬‬‫‡‪∆ ˙Bi˙B‬‬
‫‪ƒ 21‬‬
‫ומטע‪ ‬זה ג‪ ‬לא כלל‪ ‬הרמב"‪ ‬ביחד‪ ,‬ולא קרא‪ ‬בש‪‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,iÁ‬‬ ‫‪»«  ÔÈÒÎBÓ‬‬
‫˜‪ƒ¿ L‬‬ ‫‪∆ ∆ ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « .elL‬‬‫‪»∆ 22‬‬
‫כולל ‪' ‬בעלי־חיי‪.'‬‬ ‫‪ƒ ‰È‡‬‬
‫‪154‡È‰‬‬ ‫‪»» ¿ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;Ba ËÙÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÒÎBnÏ‬‬
‫‪≈ « e‰‡‰‬‬
‫‪» ¿∆ kL‬‬
‫‪»¿∆ 23‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫פק‬
‫‪         ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡ÈˆBn‰‬‬
‫‡‪ƒ « Ï‬‬‫‪»¬ ;Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ‡ÈˆB‰Lk‬‬
‫‪ƒ ∆ ¿ ?eÚMk‬‬
‫‪ƒ « ‰‡ˆB‰‰‬‬
‫« »»‬ ‫ויש לברר הדי‪ ‬בנוגע לדגי‪ ,‬הא‪ ‬שיי‪ ‬בה‪ ‬עניי‪ ‬ההוצאה‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÏÎÏe‬‬
‫‪… ¿ ‡Ó‚c‬‬
‫‪»¿À epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙B‡‰Ï‬‬
‫‪¿«¿ B‡ ‰‡eÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ B‡ ÚÊÏ‬‬
‫‪177‬‬ ‫¿∆«‬ ‫בתו‪ ‬כלי שיש בו מי‪ ,‬הא‪ ‬דינ‪ ‬כבעלי־חיי‪‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪.178‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ iÁ‬‬
‫‪»«  ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫ש"משמיטי‪ ‬עצמ‪ ‬כלפי מטה" או כאד‪ ‬חי שנושא את‬
‫‪ (177‬שנשמרו‬ ‫‪) (176‬משנה מסכת שבת דף צ' עמוד ב'(‪.‬‬ ‫עצמו‪.‬‬
‫במיוחד לשם כך‪ (178 .‬אפילו גרעין אחד‪.‬‬ ‫‪      ‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪B‡ ‰‡eÙÏ‬‬

‫‪» ¿ƒ B‡ ‰ÚÈÊÏ‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ c‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‡Î‬‬
‫‪»» 179«ÚÈˆn‰‬‬ ‫‪) (157‬מסכת שבת דף צ"ד עמוד א'(‪ (158 .‬ולא אמרו בזה‬
‫‪21‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ,BÚÈˆ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰ÓÏ‬‬‫‪»» ÁÎLÂ‬‬
‫‪«» ¿ ,180‡Ó‚„Ï‬‬
‫¿‪»¿À‬‬ ‫"החי נושא את עצמו" כמ באדם‪ ,‬לפי שהם נשמטים כלפי‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰LÁÓ‬‬ ‫‪»» ¬« ˙Úc‬‬ ‫‪«« ÏÚL‬‬‫‪«∆ ;‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÂÈÏÚ‬‬‫»»‬ ‫מטה ומכבידים על הנושאם‪ (159 .‬כי "חי נושא את‬
‫עצמו" ופטור אבל אסור מדרבנן )או"ח שח(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈ 181Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» ‡Le‬‬
‫‪»¿ .‡ÈˆB‰‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪) (160‬מסכת שבת דף קכ"ח עמוד ב'(‪ .‬אוחזתו בזרועותיו‬
‫‪24‬‬ ‫‪,183ˆB‡‰‬‬
‫‪» » CB˙Ï¿ k‬‬ ‫‪»¿ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ‰Ê∆ ˜Ê‬‬‫‪«» .182BeÚLk‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫ומסייעתו והוא מניע רגליו והולך )רש"י(‪ (161 .‬שהתינוק‬
‫‪25‬‬ ‫‪BzLÁÓ‬‬
‫‪¿« ¬« ‰ÏËa‬‬
‫‪»¿» k‬‬ ‫‪»¿ ,k‬‬
‫‪»ƒ BÓB˜nL‬‬‫‡‪¿∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫מניע רגליו כשמגביה רגל אחת מניח אחת‪ ,‬אבל לגרור את‬
‫‪26‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈  184BÒÈΉÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÊÁ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰BL‡‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫הילד אסור מפני שנושאת אותו )רש"י(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.eÚMk‬‬
‫‪ƒ « ÒÈÎiL‬‬
‫«‪ƒ¿«∆ „Ú‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  B‡eˆa‬‬
‫‪»«¿ ÈeÏz» ÒÈÎÂ‬‬ ‫‪ƒ « .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ¿ 162ÈÁ« ˜BÈzƒ ‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪) (179‬מסכת שבת דף צ' עמוד ב'(‪ (180 .‬אבל דברים‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .˜BÈzÏ‬‬
‫‪ƒ« ‰ÏÙË‬‬
‫‪»≈¿ ÒÈk‰‬‬
‫‪ƒ« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;163ÒÈk‰‬‬
‫‪ƒ« ÌeMÓƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שאין בהם שום צורך לזרע‪ ,‬לדוגמא ולרפואה‪ ,‬והצניע מהם‬ ‫‪ÂÈÏÎa‬‬
‫‪»≈¿ LaÏÓ‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,ÏB„b‰‬‬ ‫‪»« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫פחות משיעורם‪ ,‬בטלה דעתו אצל כל אדם ופטור )משנה‬ ‫‪eȉ» .BÏ ‰ÏÙË‬‬
‫‪»≈¿ Ïk‰L‬‬
‫‪… «∆ ;164eËt»  B„Èa‬‬ ‫‪»¿ ÂÈ˙BÚaËÂ‬‬
‫¿«¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (181‬שלא הצניע אותו לזרע ולדוגמא‪.‬‬ ‫למלך(‪.‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»« B˙B‡ ‡NBp‰‬‬
‫‪≈ «  165BÙ˙k‬‬‫‪≈¿ ÏÚ« ÔÈÏt˜Ó‬‬
‫‪ƒ»À¿ ÂÈÏk‬‬
‫≈»‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (182‬הבמואר בפרק ו'‪ (183 .‬והסיח דעתו להצניעם‬
‫לדוגמא‪ (184 .‬או הוציאו‪.‬‬ ‫‪) (162‬מסכת שבת דף קמ"א עמוד ב'( היכול ללכת בסיוע‬
‫אמו‪ (163 .‬אבל על התינוק פטור‪ ,‬משום שחי נושא את‬
‫‪28‬‬ ‫‪Èe‡» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ BÚÈˆ‰Ï‬‬
‫‡„‪ƒ¿«¿ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ Cc‬‬
‫‪∆∆ ÔȇL‬‬ ‫‪»» .Î‬‬
‫‪≈∆ 185c‬‬ ‫עצמו‪ (164 .‬על האדם‪ ,‬כי חי נושא את עצמו‪ ,‬ועל‬
‫‪29‬‬ ‫‪B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‡‪ƒ ¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ BÚÈˆ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ̇ƒ ,‰cp‰‬‬
‫‪»ƒ« Ìc« ÔB‚k¿ ,ÚÈˆ‰Ï‬‬
‫¿«¿‪« ƒ‬‬ ‫החפצים משום שהם טפלים לו‪ (165 .‬שלא כדרך לבישה‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ; ÂÈÏÚ‬‬
‫‪186‬‬ ‫‪»» ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ì„‡‰‬‬‫‪»»» ‡Le‬‬
‫‪»¿ ,iÁ‬‬ ‫‪»« ‬‬ ‫‪ 169˙Óe‬‬
‫‪≈ ,168‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk»  ÈÁ« :167‚Á‬‬ ‫‪ƒ « .ÁÈ 6‬‬
‫‪»» 166‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÈÚÈˆÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« «ÚÈˆ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 187Lk‰‬‬
‫‪≈ »« c‬‬‫‪»» ˙‡ˆB‰‬‬
‫‡‪«» ÏÚ« ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪Ïk»  ‰˙Ó‬‬
‫‪»≈ ÔÈa≈ ,‰iÁ‬‬
‫‪»« ÔÈa≈  ÌÈÓk‬‬
‫‪170‬‬ ‫ˆ‪ƒ »¿ ˙t‬‬
‫‪∆… ƒ .˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫»‪.188‰BÓk‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰‡eÙÏ‬‬
‫‡‪» ¿ƒ d˙B‬‬ ‫‪» ÔÈÚÈˆnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 8‬‬
‫‪) (185‬משנה מסכת שבת דף ע"ה עמוד ב'(‪ (186 .‬שהרי‬ ‫‪Ô˙‡ÓË‬‬
‫‪»»¿À eÚLk‬‬ ‫‪ƒ ¿  ıM‰Â‬‬
‫‪∆∆ «¿ ‰Ïp‰Â‬‬
‫‪»≈¿«¿ 171˙n‰‬‬‫‪≈« .da» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « 9‬‬
‫אינו ראוי לשום דבר )"מגיד משנה"(‪ (187 .‬הראוי‬ ‫‪ ıLÂ‬‬
‫‪∆∆ ¿ ,˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿  173‰Ïe‬‬
‫‪»≈¿ ˙Ó≈ :172Ô˙‡ˆB‰‬‬
‫‪»»» eÚL‬‬ ‫‪ƒ Ck» 10‬‬
‫לשמוש מה ואינו נזרק לאבוד‪ (188 .‬שבכמותו יש שיעור‬ ‫‪.‰L„Úk‬‬
‫«¬» »‬ ‫‪11‬‬
‫ראוי להצניע‪.‬‬
‫‪) (166‬משנה מסכת שבת דף צ' עמוד ב'(‪ (167 .‬ממיני‬
‫‪33‬‬ ‫‪Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .190eËt»  eÚL‬‬ ‫‪ƒ « .‚Î‬‬
‫‪ƒ ȈƒÁ¬ 189‡ÈˆBn‰‬‬ ‫הארבה‪" (168 .‬הכוונה אף אם הוא קטן ביותר" )פירוש‬
‫‪34‬‬ ‫‪.eËt»  eÚL‬‬‫‪ƒ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ˙B·Ïn‰‬‬
‫‪»¿« ÔÓƒ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰NBÚ‰‬‬
‫» ∆‬ ‫המשניות(‪ ,‬מכיון שמצניעו לתינוק לשחק בו‪ (169 .‬ככל‬
‫‪35‬‬ ‫‪ȈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ eÚL‬‬ ‫‪ƒ ȈÁ‬‬‫‪ƒ¬ 191‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫שיעורי אוכלים‪ ,‬כי חגבים אינם טעונים שחיטה ומותרים‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÔBL‡‰‬‬‫‪ƒ» ȈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« dÈa‚‰Â‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ƒ¿ Ì‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . iÁ‬‬
‫‪192‬‬ ‫‪»«  Á‡‰‬‬
‫»«≈‬ ‫באכילה‪ (170 .‬מין ארבה המצוי בכרמים‪) (171 .‬משנה‬
‫‪37‬‬ ‫‪.eËÙe‬‬
‫‪» ÛNpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÈÓk‬‬‫‪ƒ¿ ‰NÚ‬‬
‫‪» ¬«  ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ȈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« ˙Áp‰‬‬
‫˜„‪«»« Ì‬‬‫…∆‬ ‫מסכת שבת דף צ"ג עמוד ב'(‪ (172 .‬רבנו פסק )פרק א'‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« ȈÁ‬‬‫‪ƒ¬ ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ eÚL‬‬ ‫‪ƒ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫הלכה ז'( כרבי יהודה כי מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב‬
‫‪39‬‬ ‫‪;iÁ‬‬
‫‪»«  193‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ CB˙a¿ ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» ÏÚ« BÈÚ‰Â‬‬‫¿∆¡‪ƒ‬‬ ‫עליה‪ ,‬לכן סובר כאן שחייב‪ ,‬אבל לשיטת הראשונים שפסקו‬
‫כרבי שמעון‪ ,‬גם כאן פטור; ודעת בעל "תוספות יום טוב"‬
‫‪40‬‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .e‰MÓ‬‬
‫‪∆ « Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÁÈp‰L‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿  ÈÚn‰L‬‬
‫∆««¬‪ƒ‬‬ ‫שכאן חייב בכל אופן‪ ,‬שנבלה ושרץ ראויים להצניע בשביל‬
‫‪41‬‬ ‫‪.e‰MÓ‬‬
‫‪∆ « Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÌL‬‬
‫‪» ÁeiL‬‬
‫‪« »∆ „Ú« iÁ‬‬ ‫‪»« Bȇ≈ ,194B˜Ê‬‬
‫¿»‬ ‫כלב או חתול‪ (173 .‬מטמאים בשיעור כזית‪.‬‬
‫‪) (189‬משנה מסכת שבת דף צ"ג עמוד ב'(‪" (190 .‬ולא‬ ‫‪ȈÁk‬‬
‫‪ƒ¬« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ,̈ӈÓ‬‬
‫‪»¿À¿ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌL‬‬
‫‪» 174‰È‰‬‬‫‪»» .ËÈ 12‬‬
‫נאמרו שיעורים אלא לחיוב חטאת וכרת‪ ,‬אבל איסור יש‬ ‫‪eÚM‰‬‬
‫‪ƒ « ËÚÓ˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ,ÂÈNÚÓa‬‬
‫‪» ¬«¿ ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;iÁ‬‬ ‫‪»«  ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ« 13‬‬
‫בכל שהוא" )טור או"ח סימן ש"א(‪) (191 .‬מסכת שבת‬
‫דף פ' עמוד א'(‪ (192 .‬ששני החצאים מצטרפים בהעלם‬
‫‪‰ˆÁÓe‬‬
‫‪»¡∆ ˙ÈÊkÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ« ȈÁk‬‬
‫‪ƒ¬« ‡ÈˆB‰‬‬
‫‡‪ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .‡nËlÓ‬‬
‫‪≈«¿ƒ 14‬‬
‫‪ (193‬שהוא כלבוד מחובר לחצי הראשון‪.‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫‪.˙B‡Óh‰‬‬
‫‪¿À« ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . eËt»  15‬‬
‫‪175‬‬

‫‪ (194‬ולא העבירו בידו סמוך לחצי הראשון‪.‬‬ ‫‪ (175‬שהרי נשאר‬ ‫‪) (174‬מסכת שבת דף צ"ד עמוד ב'(‪.‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪eÚL‬‬
‫‪ƒ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ eÚL‬‬
‫‪ƒ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÈˆB‰‬‬‫‪ƒ .„Î‬‬
‫‪195‬‬ ‫עוד כזית לטמא‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪:˙BiL‬‬
‫‪À ¿ ÈzLÏ‬‬
‫‪≈¿ ƒ ;iÁ‬‬
‫‡‪»«  ˙Á‬‬
‫‪«« ˙eLÏ‬‬
‫‡‪¿ƒ :196˙Á‬‬
‫‪«« ÌÏÚ‰a‬‬
‫¿∆¿≈‬ ‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‪»« BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ,176ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .Î‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪16‬‬
 ‫אפק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫מקבל טומאה בפחות מכביצה‪ ,‬והאוכלין שהיו שם לא היה‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ;197eËt»  »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ÔÈiÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ ˙eL¿ Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ LÈ≈ ̇ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫בהם כביצה‪" (214 .‬מדחשיב הך דריקה לענין טומאה‪,‬‬ ‫‪iÁÂ‬‬
‫‡‪»«¿ ˙Á‬‬
‫‪«« ˙eLk‬‬ ‫‪¿ƒ Ô‰≈ È‰‬‬‫‪≈¬  ˙ÈÏÓk‬‬
‫‪198‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿« Ô‰ÈÈa‬‬
‫≈≈∆‬ ‫‪2‬‬
‫חשיב נמי לענין שבת‪ ,‬כאילו היה בזה שיעור כגרוגרת‬ ‫‪.˙‡hÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪3‬‬
‫ומחויב או לא" )רש"י(‪.‬‬
‫‪) (195‬מסכת שבת דף פ' עמוד א'(‪ (196 .‬שלא נודע לו‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « ,eÚMkÓ‬‬ ‫‪ƒ « .ÁÎ‬‬
‫‪ƒ «ƒ 216˙BÁt» 215‡ÈˆBn‰‬‬ ‫בינתיים‪ (197 .‬כיון שיש ביניהן הפסק רשות היחיד‪ ,‬אינן‬
‫‪22‬‬ ‫‪B˙ek‬‬
‫‪»»« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,BÏ ‰ÏÙË‬‬
‫‪»≈¿ ÈÏk‰L‬‬
‫‪ƒ¿«∆ ;eËt»  ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ B‡ÈˆB‰L‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫מצטרפות להחשב רשות אחת‪ (198 .‬ראה למעלה פרק‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ôȇ≈ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,BÎB˙aM‬‬‫‪¿∆ ‰Ó« ˙‡ˆB‰Ï‬‬
‫‡‪«» ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ,ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙‡ˆB‰Ï‬‬
‫¿ »«‬ ‫י"ד הלכה ד' שכרמלית היא תל שיש בו ארבעה טפחים על‬
‫‪24‬‬ ‫‪217˙eÙk‬‬‫‪» BȇL‬‬
‫‡„‪≈∆ ÈÁ« Ì‬‬‫‪»» ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .eÚMk‬‬‫‪ƒ « Ba‬‬ ‫ארבעה טפחים או יותר‪ ,‬וגבהו משלשה טפחים עד עשרה‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .BÏ ‰ÏÙË‬‬
‫‪»≈¿ ‰hn‰L‬‬
‫‪»ƒ«∆ ;‰hn‰‬‬‫‪»ƒ« ÏÚ« Û‡« eËt»  ‰hÓa‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫והמוציא מרשות הרבים לכרמלית או מרשות היחיד‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  ÌÈÏÎB‰‬‬
‫‪218‬‬ ‫˜‪ƒ¿ » ˙t‬‬‫‪«À ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « .‰Êa‬‬‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫…‬ ‫לכרמלית – פטור‪ .‬ולפיכך אינה חשובה להפסיק בין‬
‫‪27‬‬ ‫‪Bȇ≈  Btk« CB˙a¿ ԇȈB‰‬‬
‫‪» ƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« ,‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ÔÈÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ da» LiL‬‬
‫∆≈‬ ‫הרשויות‪ ,‬ומצטרפים שני חצאי שיעורים לשעור שלם אחד‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪.219‡È‰ƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰‡ˆB‰‬‬
‫‪»» ÌL‬‬ ‫‡‪≈ ;˙Á‬‬
‫‡‪«« ‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪BÁÈpiL‬‬
‫‪ƒ«∆ Ì„˜Â‬‬‫‪∆… ¿ ,200eÚMkÓ‬‬ ‫‪ƒ « .‰Î‬‬
‫‪ƒ «ƒ ˙BÁt» 199‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ì„˜Â‬‬
‫‪∆… ¿ ,eÚMk‬‬‫‪ƒ « ‡ÈˆBn‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ ;eÚMk‬‬
‫‪ƒ « ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ 201Át˙‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (215‬משנה )מסכת שבת דף צ"ג עמוד א'(‪ (216 .‬במשנה‬
‫כתוב "המוציא אוכלין ‪ . . .‬בכלי"‪ ,‬והראב"ד מביא‬ ‫‪.202eËt»  eÚMkÓ‬‬
‫‪ƒ «ƒ ˙BÁt» ÊÁÂ‬‬
‫ˆ‪«»¿ ˜Ó‬‬
‫‪«» ÁÈpiL‬‬
‫∆«‪« ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫מהירושלמי שאין הכלי טפלה‪,‬אלא במיני אוכלים ידועים‬ ‫‪) (199‬מסכת שבת דף צ"א עמוד א'(‪ (200 .‬בשעת‬
‫שצריכים לכלי‪ ,‬ורבינו השמיט תיבת "אוכלין" לשלול דיעה‬ ‫העקירה היה פחות מכשיעור‪ (201 .‬התנפח ונתרחב‪.‬‬
‫זו‪ ,‬וכמו שכתב הרב המגיד "כי כל דבר שמוטל ליה לגביה‪,‬‬ ‫‪ (202‬שאינו חייב עד שיהיה בו כשיעור מתחילת המלאכה‬
‫אף שאינו צריך לו‪ ,‬פטור" )מעשה רוקח(‪ (217 .‬שאינו‬ ‫ועד סופה‪ ,‬בעקירה ובהנחה כמבואר למעלה )פרק י"ג‬
‫חייב על הוצאתו כי "חי נושא את עצמו" )ראה בהלכה י"ז(‪.‬‬ ‫הלכה ה'(‪.‬‬
‫‪" (218‬מוכרי בשמים לקשוטי נשים‪ ,‬ויש להם קופות קטנות‬
‫לצרורות בשמים" )רש"י(‪ (219 .‬ואין המינים מחלקים‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… 204‰˜ÓˆÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ˙‚B‚k‬‬ ‫‪ƒ « .ÂÎ 7‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ 203‡ÈˆBn‰‬‬
‫לחייב חטאת על כל אחד מהם )ירושלמי(‪.‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‰‡eÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ B‡ ‰ÚÈÊÏ‬‬‫‪» ƒ¿ƒ »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ,‰Áp‰‬‬
‫‪»»« 8‬‬
‫‪.‰Áp‰‬‬
‫‪»»« ˙Ú≈ ÏL‬‬
‫‪∆ BzLÁÓk‬‬
‫‪¿« ¬«¿ iÁ‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  eÚL‬‬
‫ˆ‪ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» 9‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ÊÁ‬‬
‫‪«» ‰Áp‰‬‬
‫‪»»« Ì„˜Â‬‬
‫‪∆… ¿ , ‰ÚÈÊÏ‬‬
‫‪205‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ ˙‚B‚kÓ‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒƒ ˙BÁt» ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ 10‬‬
‫‪ (1‬לבאר הדברים שמותר לצאת בהן‪ ,‬מפני שהן דרך‬
‫מלבוש‪ ,‬והדברים שאסרו חכמים מפני חשש ההוצאה‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… ‰ÁÙz‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . eËt»  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪206‬‬ ‫‪» ƒ¬« »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ 11‬‬
‫ותולדותיה‪ .‬ונמשך לזה ביאור מקצת דברים‪ ,‬שהיוצא בהם‬ ‫‪»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» CÏniL‬‬
‫˜„‪≈»ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪∆… ˙‚B‚k‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ ˙NÚÂ‬‬‫‪» ¬«¿ 207‰Áp‰‬‬
‫‪»»« 12‬‬
‫חייב דבר תורה‪.‬‬ ‫‪ÏÚ« iÁ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰È‰‬‬‫‪»» MÁ‬‬‫‪≈ ƒ ‡Ï‬‬‫‪… elÙ‡L‬‬
‫‪ƒ¬∆ ;iÁ‬‬‫‪»«  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« 13‬‬
‫‪.208‰‡ˆB‰‰‬‬
‫‪»» « ˙LÁÓ‬‬
‫«¬ ∆∆‬ ‫‪14‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ‰ÓÁÏn‰‬‬
‫‪»»¿ƒ« ÈÏk‬‬‫‪≈¿ Ïk‬‬ ‫‡‪… .‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¿ƒ ÔB‚k¿ ,LeaÏÓ‬‬
‫‪ÔBÈL‬‬ ‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÌÈÏk‬‬
‫‪ƒ≈ eȉ» ̇ƒ :‡ˆÈ‬‬
‫»»‬ ‫‪) (203‬מסכת שבת דף צ"א עמוד א'(‪ (204 .‬לפחות‬
‫‪31‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÏ‚‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ÌÈÙbÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«»« ÚBÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫¿ «‬ ‫מכשיעור‪ (205 .‬שאין צריכה שעור‪ (206 .‬שבשעת‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÛÈÒÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÁÓ‬‬
‫‪«… ÔB‚k¿ ,LeaÏÓ‬‬‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‡ˆÈ‬‬‫»»‬ ‫הנחה לא היה בו כשעור הדרוש‪ (207 .‬והיה בו כשעור‬
‫בין בעקירה ובין בהנחה‪ (208 .‬בגמרא מסופקם במקרים‬
‫‪33‬‬ ‫‪.iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÒÈ˙e‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰l‡Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«¿ ˙L˜Â‬‬
‫‪‬‬ ‫¿∆ ∆‬ ‫אלה אם יש בהם חיוב חטאת או לא‪ ,‬ודרכו של רבנו לפסוק‬
‫‪ (2‬בשבת סג‪ ,‬א‪" :‬רבי אליעזר אומר )כל כלי המלחמה(‬ ‫כדעת "אם תמצא לומר" שבתלמוד‪ ,‬כי סגנון זה מוכיח‬
‫תשכיטין הן לו‪] ,‬שנאמר )תהלים מה‪ ,‬ד'(‪" :‬חגור חרבך על‬ ‫שהדבר נפשט בבית מדרשם )"מגיד משנה"(‪.‬‬
‫ירך גבור הודך והדרך"[‪ ,‬וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי‪,‬‬ ‫‪‰ÊÁÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,210‰˜ÓˆÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ˙‚B‚k‬‬ ‫‪ƒ .ÊÎ 15‬‬
‫‪∆∆ ¿ƒ 209‡ÈˆB‰‬‬
‫שנאמר )ישעיה ב‪ ,‬ד(‪" :‬וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם‬
‫למזמרות‪ ,‬לא ישא גוי אלא גוי חרב ולא ילמדו עוד‬
‫„‪B‡ ‰Á‬‬‫‪» ¿ƒ ̇ƒ ˜ÙÒ‬‬
‫‪212‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Áp‰‬‬
‫˜„‪»»« Ì‬‬
‫‪∆… ‰ÁÙ˙Â‬‬
‫‪211‬‬ ‫‪»¿»¿ 16‬‬
‫מלחמה" ]ואם תכשיטין הן לו‪ ,‬מפני מה הן בטלים לימות‬ ‫‪ÌÈÏL‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ,‡ÓË‬‬ ‫‪≈» ˙ÈÏ‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ÔÈÏÎ‬‬
‫‪ƒ»√ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ˜Ê‬‬‫‪«» .‰Á„‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… 17‬‬
‫המשיח?"[‪ ,‬והלכה כחכמים‪ (3 .‬מלבוש עשוי ברזל‪.‬‬ ‫‪‰ˆÈk‬‬
‫‪» ≈¿ Ïk‰‬‬ ‫‪… « ‰NÚÂ‬‬
‫‪» ¬«¿ , ÌL‬‬
‫‪213‬‬ ‫‪» eȉL‬‬
‫‪»∆ ÌÈÏ·Ï‬‬
‫‪ƒ»√» ‰Ê∆ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ 18‬‬
‫‪ (4‬של ברזל )פירוש המשניות(‪ ,‬ובלשון המשנה "קסדא"‪.‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙ÈÊk‬‬ ‫‪ƒ«¿ ÏÚ« iÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇ƒ ˜ÙÒ‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  19‬‬
‫‪" (5‬מברזל יכסו הרגלים כדי שלא יירו על רגליו" )פירוש‬ ‫‪.iÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… B‡ ,‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ eÚM‰‬‬
‫‪ƒ « ÌÈÏL‰L‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ∆ 20‬‬
‫‪ (7‬חרב‪.‬‬ ‫‪ (6‬כידון‪.‬‬ ‫המשניות כלים פי"א מ"ח(‪.‬‬
‫‪ (8‬לירות בה חצים‪ (9 .‬מגן עגול )פירוש המשניות(‪.‬‬ ‫‪) (209‬מסכת שבת דף צ"א עמוד א'(‪ (210 .‬לפחות‬
‫‪ (10‬מגן משולש )פירוש המשניות(‪ .‬ולפי שדעת רבינו‬ ‫מכשעור‪ (211 .‬חסרה מהשעור‪" (212 .‬יש דחוי לענין‬
‫שניהם "מגן"‪ ,‬שינה מסדר המשנה‪" :‬בסייף‪ ,‬בקשת‪ ,‬בתריס‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬או אין דחוי" ש"אלו הניחה באותה שעה )כשחסרה‬
‫באלה‪ ,‬ברומח"‪ ,‬והביא אלה ותריס ביחד‪.‬‬ ‫בינתים(‪ ,‬אינו חייב חטאת‪ ,‬גם עכשיו נאמר שנדחה לו‬
‫מחיוב חטאת‪ ,‬ובטלה לה עקירה‪ ,‬וכאשר תפחה לכשיעור‬
‫‪34 .B˜fÁÏ‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪BnqL‬‬
‫‪¿ƒ∆ nÒÓ‬‬
‫‪»À¿ ÏcÒa‬‬ ‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ .‬‬
‫‪»¿«¿ ÔȇˆBÈ‬‬ ‫והניחה‪ ,‬עשה הנחה בלא עקירה" )רש"י(‪ (213 .‬אין אוכל‬
                 ‫בפק‬
         
28 ‰e˜
» ¿ dȇL
» ≈∆ ËÁÓa««¿ ‡ˆiL
»»∆ Lȇƒ¿ .eËt»  Lȇ‰Â
ƒ»¿ zÓe
»À .Ba ‡ˆÈ ≈≈ ‡lL
… ∆ ÂÈÏÚ
»» eÊb
¿» BË ÌBÈa¿ elÙ‡Â
ƒ¬« 1
29 ,‰ÈËÈLÎzÓ
» ∆ ƒ ¿«ƒ ‡È‰L ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;‰eËt
» ¿  ‰M‡‰Â
» ƒ»¿ , iÁ
 »«  ÛÒk
∆∆ ÏL
∆ ˙BÚe˜¿ ˙BÎÈ˙Á
ƒ¬ ÂÈÏÚ
»» LiL
≈∆ Ë‡a
≈¿«¿ ˙‡ˆÏ
 ≈» 2
30 ‰Ê∆ .‰È˙BÁÏ
» ∆ ¿«¿ ‰‡z ∆ ¿« ‡nL
»∆ ‰Êb
»≈¿ ‡l‡
»∆ ‰eÒ‡
» ¬ dȇÂ
» ≈¿ ‡e‰L∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;ÔÈNBÚ
ƒ ÌÈÎÏn‰L
ƒ»¿«∆ BÓk¿ ,‰Ê »» ÏLÂ∆¿ 3
31 Cc
∆∆ BȇÂ
≈¿ ÂÈËÈLÎzÓ
» ƒ ¿«ƒ BȇL≈∆ „a
»»¿ ‡ˆBi‰
≈ « Ïk» :ÏÏk‰
»¿« ‡lL
… ∆ ,‡e‰Â» . zÓ
 »À  ËÈLÎz
ƒ ¿« ‡e‰L∆ ÏÎÂ
… ¿ ,ËÈLÎz
ƒ ¿« 4
32 ;iÁ
»«  „
»» B˙B‡ ÔȇȈBnL
ƒ ƒ ∆ C„k∆∆¿ B‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ ,LeaÏÓ ¿« .B‡È‰Ï
ƒ¬« ‡BÈÂ
»¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa
¿ƒ ÏtÈ
…ƒ ‡nL
»∆ ;ÈeÙ» ‡‰È
≈¿ 5
33 ,ÈeÙ» ‰È‰Â
»»¿ ÂÈËÈLÎzÓ
» ƒ ¿«ƒ ‡e‰L ∆ „a
»»¿ ‡ˆBi‰
≈ « ÏÎÂ »¿ ‫ וטעם‬.‫( מנעל עץ עם מסמרים‬12 .‫ א‬,‫ שבת ס‬,‫( משנה‬11
34 ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa ¿ƒ B‡È‰Ï
ƒ¬« ‡BÈÂ
»¿ ‰‰Óa
»≈¿ƒ ÏtiL
…ƒ∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ‫ כי בזמן צרה מן הצרות היו מתקבצים לתפילה‬,‫איסורו‬
35 Ô˙B‡
» ÛÏLÏ … ¿ ƒ ÔkcL
»¿«∆ ÔÈËÈLÎ˙a
ƒ ƒ ¿«¿ ˙‡ˆiL»»∆ ‰M‡» ƒ ÔÎÂ≈¿ ‫ ושמעו קול המון וסברו שמא‬,‫וקריאת שמע במערות‬
36 ‡e‰L ∆ c
»» ÏÎÂ »¿ ;ÔÈeËt
ƒ ¿ el‡≈ È‰ ≈¬  Ô˙B‡‰Ïe
» ¿«¿ ‫ דחקו זה את זה ודרסו זה את זה‬,‫הרגישו בהם האויבים‬
37 ‰Ê∆ È‰
≈¬  B˙B‡‰Ï¿«¿ dkc
»¿« ÔȇÂ
≈¿ ,ÏÙB
≈ BȇÂ≈¿ ËÈLÎz
ƒ ¿« ‫ ולפיכך אסרו‬,‫ ומתו מהם רבים‬,‫באותן הסנדלים המסומרים‬
38 d˙B‡
» ÔÈÁÈpnL
ƒ ƒ«∆ ‰„Úˆ‡»»¿∆ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .Ba ˙‡ˆÏ ≈» zÓ »À ‫לצאת בסנדל מסומר בשבת ויוםֿטוב לפי שהם ימי כניסה‬
39 ,‡e‰Â» ; ˙aLa
 »« ¿ da» ÔȇˆBÈ
ƒ¿  ˜BMa« B‡ «ÚBfa ¿« ‫( שלא אסרו חכמים אלא‬13 .(‫וכנופיא )פירוש המשניות‬
.‫ ושם היו מסומרים לחיזוק הסנדלים‬,‫כעין המעשה שהיה‬
40 ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .ËÓMz
≈» ƒ ‡ÏÂ
… ¿ NaÏ
» »« ‰˜e„
» ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆
‫ "שאין גוזרין‬:‫ ב‬,‫( שבת נט‬15 .(‫( לאיש )ראה בסמוך‬14
41 .‰Êa
∆» ‫ כמו שגזרו גבי אשה לפי‬,‫ שמא יראם‬,‫בתכשיטי האיש‬
.‫( העשויה לתפור בגדים‬25 .‫ א‬,‫ שבת סב‬,‫( משנה‬24 .(‫שהאיש אינו מתפאר בתכשיטיו כמו האשה" )מגידֿמשנה‬
,‫( אףֿעלֿפי שמוציאה אותה במלבושיה ולא בידה‬26 .‫וראה להלן הלכה ד‬
‫ רגילה‬,‫שאשה שדרכה ואומנותה לתפור ולתקן בגדי ביתה‬ ,‡È‰ƒ Lȇ‰
ƒ» ÈËÈLÎzÓ
≈ ƒ ¿«ƒ  Ì˙BÁ
» »‰ÈÏÚ∆» LiL ««« .‚ 6
≈∆ ˙ÚaË
‫להוציא מחט תחובה בבגדיה יותר מחייט אומן )ראה‬  Ì˙BÁ
» ‰ÈÏÚ» ∆» ÔȇLÂ≈∆ ¿ ;‰M‡‰
» ƒ» ÈËÈLÎzÓ
≈ ƒ ¿«ƒ dȇ» ≈¿ 7
‫ ב' ד"ה ואם‬,‫ וב'תוספות' שבת יא‬,‫ ולהלן הלכה כא‬,‫בסמוך‬
.‫ וראה למעלה‬,(‫( אפילו חייט )להלן הלכה כא‬27 .(‫יצא‬
:CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .Lȇ‰ƒ» ÈËÈLÎzÓ
≈ ƒ ¿«ƒ dȇÂ
» ≈¿ ,‰M‡» ƒ ÈËÈLÎzÓ
≈ ƒ ¿«ƒ 8
‫( שלפעמים אשתו נותנת לו מחט שאינה נקובה להצניע‬28 ‡ˆiL
»»∆ Lȇƒ¿ ,Ì˙BÁ
» ‰ÈÏÚ
» ∆» LiL
≈∆ ˙ÚaËa
 «««¿ ˙‡ˆiL»»∆ ‰M‡
»ƒ 9
‫ ראה‬,‫ ותוחב אותה בבגדו ונמצא שהוציא כדרך הוצאה‬,‫לה‬ Ô‰≈ ‰Ó» ÈtÓe
≈¿ƒ .ÔÈiÁƒ»«  Ì˙BÁ
» ‰ÈÏÚ» ∆» ÔȇL
≈∆ ˙ÚaËa
«««¿ 10
,‫ שבת סג‬,‫( משנה‬29 .(‫למעלה ה"ג )קרבן נתנאל פ"ו ס"ט‬  ÔȇȈBn‰
ƒ ƒ « C„k ∆∆¿ ‡lL
… ∆ Ô˙B‡
» e‡ÈˆB‰ƒ È‰Â ≈¬« ?ÔÈiÁ
ƒ»« 11
‫ שהרי לא תגלה‬,‫( שאין לחוש שתסירה בשוק‬30 .‫ב‬ ‰Èe‡‰
» ¿» ˙ÚaË
««« ‡l‡»∆ BÚaˆ‡a
»¿∆¿ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ Lȇ‰ ƒ» Cc
∆∆ ÔȇL
≈∆ 12
‫ יש לחוש שמא תיפול ברשות‬,‫( שאם לא כן‬31 .‫בשרה‬ ˙ÚaË
««« ‡l‡
»∆ dÚaˆ‡a
»»¿∆¿ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ dkc
»¿« Ôȇ≈ ‰M‡‰
» ƒ» ÔÎÂ
≈¿,BÏ 13
.(‫הרבים ותבוא להביאה )כדלעיל‬ BzÚaË
¿«« Lȇ‰ƒ» Ô˙B
≈ ÌÈÓÚtL
ƒ»¿∆ ÈtÓ
≈¿ƒ  dÏ» ‰Èe‡‰
» ¿» 14
˙Úa
≈¿ dÚaˆ‡a
»»¿∆¿ d˙B‡» ˙ÁpÓe««« ,˙Èaa
ƒ«« dÚÈˆ‰Ï
» ƒ¿«¿ BzL‡Ï
¿ ƒ¿ 15
42 B‡ ÔzLt
»¿ ƒ ÈËeÁa
≈ ¿ B‡ Óˆ ∆∆ ÈËeÁa
≈ ¿ ‰M‡ » ƒ ‡ˆz
≈≈ ‡Ï… .Â
ψ‡
∆≈ dw˙Ï
»¿«¿ dÏÚÏ
»¿«¿ dzÚaË
»¿«« ˙˙B
∆∆ ‰M‡‰ » ƒ» ÔÎÂ
≈¿;‰ÎÏB‰
»» 16
43 ıÏÁz
… ¬« ‡nL»∆ ;dL‡» … ÏÚ« dÏ» ˙BeLw‰ ¿« ˙BÚeˆa¿ƒ
˙eÁ¬ „Ú« ‰ÎÏB‰
»» ˙Úa ≈¿ BÚaˆ‡a
»¿∆¿ d˙B‡» ÁÈpÓe
« ƒ« ,Ôn‡‰
»À» 17
44 ‡ÏÂ
… ¿ .ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ dÈÚ˙Â
» ƒ¬«¿ ‰ÏÈË
 » ƒ¿ ˙ÚLa«¿ ƒ d˙B‡
» ,ԇȈB‰Ï
» ƒ ¿ ÔkcL
»¿«∆ C„k∆∆¿ Ô˙B‡
» e‡ÈˆB‰L
ƒ ∆ e‡ˆÓÂ
¿¿ƒ¿;Ôn‡‰
»À» 18
45 ‰Ê
»» ÏL∆ ÌÈÈÁÏa
ƒ«»¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,‰ÈÈÚ
» ∆ ≈ ÔÈa≈ ˙ÁpnL
«««∆ ıȈaƒ¿ .ÔÈiÁ
ƒ»« CÎÈÙÏe
» ƒ¿ 19
46 ÔÈeÙz
ƒ ¿ ÔȇL
» ≈∆ ÔÓÊa
«¿ƒ ,‰ÈÈÁÏ
» ∆»¿ ÏÚ« ıÈv‰ƒ« ÔÓƒ ÔÈ„BiL
ƒ¿ ∆
47 .dL‡a
» … ¿ ˙ÁpnL
««À∆ ‰Ê»» ÏL∆ ‰ËÚa
»»¬« ‡ÏÂ… ¿ .‰Êa
∆» ‰Ê∆ ‫( כמבואר‬18 .‫( כשהיא באצבע‬17 .‫ וסב‬.‫( שבת נז‬16
48 È„k
≈¿ ,Ô‰ÈÏ‚a
∆ ≈¿«¿ ˙Ba‰
»« Ô‰a∆» ÔȇˆBiL
ƒ¿ ∆ ÌÈÏÎaƒ»¿ƒ ‡ÏÂ…¿ .‫ א‬,‫( שבת סב‬19 .‫למעלה פי"ב הי"ג‬
49 .Ô‰ÈÏe˙a
∆ ≈ ¿ e„ÈÒÙÈ
ƒ¿« ‡lL
… ∆ ,‰q‚
»« ‰ÚÈÒt
» ƒ¿ eÚÈÒÙÈ
ƒ¿« ‡lL
… ∆ ,Ì˙BÁ
» ‰ÈÏÚ
» ∆» ÔȇL
≈∆ ˙ÚaËa«««¿ ‰M‡» ƒ ‡ˆz … .„ 20
≈≈ ‡Ï
50 ¿ƒ ‡nL
eÏtÈ »∆ ,˙aLa
»« ¿ Ô‰a
∆» ˙‡ˆÏ≈» ÔÈeÒ‡
ƒ ¬ el‡≈ Ïk»  » ƒ ‡nL
d‡ÈˆBz »∆ ‰Êb
»≈¿ ;‰ÈËÈLÎzÓ
» ∆ ƒ ¿«ƒ ‡e‰L ∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « 21
51 .d„Èa
»»¿ Ô‡È˙e
≈ ƒ¿ ÌÈLp‰L
ƒ»«∆ C„k
∆∆¿ ,‰È˙BÁÏ
» ∆ ¿«¿ ˙B‡‰Ï ¿«¿ ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa¿ƒ 22
‫( שאסורה לטבול כשהם על‬33 .‫ א‬,‫ שבת נז‬,‫( משנה‬32 Lȇ‰ ƒ» Ï‡
»¬ .‰eËt
» ¿  da» ˙‡ˆÈ »» ̇Â
ƒ¿ .„ÈÓz
ƒ» ˙BNBÚ 23


.‫ כמבואר בפ"ב מהלכות מקוואות ה"ה‬,‫ראשה משום חציצה‬ ‡e‰L ∆ ÈtÓ

≈¿ƒ ,Ì˙BÁ
» »
‰ÈÏÚ
∆ » LiL
≈∆ ˙ÚaËa
«« «¿ ˙‡ˆÏ
≈» zÓ
»À 24
:‫( בלשון המשנה‬35 ."‫ "בטוטפת‬:‫( בלשון המשנה‬34 ‡lL … ∆ ÌÚ‰
»» Ïk» e‚‰Â
 ¬»¿ .˙B‡‰Ï
¿«¿ Bkc¿« ÔȇÂ
≈¿ ËÈLÎz
ƒ ¿« 25
‫"בסרביטין" "תכשיט הנתלה מן הציץ על הצדעים ועל‬ .ÏÏk
»¿ ˙ÚaËa
«««¿ e‡ˆÈ
¿≈ 26
.(‫ ולפיכך נקרא לחיים" )פירוש המשניות‬,‫הלחיים‬
‫ שהנשים‬.‫( תפשטנה מאצבעה‬21 .‫ א‬,‫ שבת נז‬,‫( משנה‬20
‫ ולדעת רש"י מותר רק‬,‫( אבל אם תפורים זה בזה מותר‬36
‫מתגאות בתכשיטיהן )ירושלמי שבת פ"ו ה"א( ומסירות‬
,"‫ "עיר של זהב‬:‫( בלשון המשנה‬37 .‫אם תפורים לשבכה‬
‫ ושוכחות ומעבירות ארבע‬,‫ להראות לחברותיהן‬,‫אותם תמיד‬
‫ "עכסים בצורת‬:‫ ב‬,‫( שבת סג‬38 .‫ועליה צורת ירושלים‬
‫( מנהג‬23 .‫( כשהיא באצבעה‬22 .‫אמות ברשות הרבים‬
‫ והיו הבתולות‬,‫ והיו מטילין ביניהם שלשלאות‬,‫אצעדה‬
.(‫חסידים הוא )מגידֿמשנה‬
‫ ויגיע‬,‫מתקשטות באלו הכבלים כדי שלא יפסעו פסיעה גסה‬
‫( וזהו טעם‬39 .(‫להן היזק בבתוליהן" )פירוש המשניות‬ ,˙iÁ
∆∆«  ‰e˜
» ¿ ËÁÓa
««¿ ‰‡ˆiL
»¿»∆  » ƒ .‰
‰M‡ 27
 ‫גפק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪̇˙Â‬‬
‫‪≈ ¿«¿ ıÏÁz‬‬ ‫‪… ¬« ‡nLÂ‬‬
‫‪»∆ ¿ ,dÏ» Ô‰≈ ÁML‬‬ ‫‪«∆ ∆ ;‰cÏÈ‬‬ ‫גם לעטרה של זהב‪ ,‬אףֿעלֿפי שהטעם שמא תראה «¿»‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ . ‰˜Ê‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»≈¿ ÈËeÁa‬‬
‫‪≈ ¿ ˙‡ˆBÈ‬‬ ‫‪≈ ‰cÏÈ‬‬ ‫‡‪»¿« Ï‬‬ ‫לחברותיה לא שייך בה‪ ,‬כמו שכתב רבינו להלן הלכה י' ¿«¿ ∆ »‬
‫‪»¬ .‰È˙BÁÏ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.dL‡‬‬
‫‪» … ÏÚ« Ba ˙‡ˆBÈ‬‬‫‪≈ ,‚e‡» ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫בכליל של זהב‪.‬‬

‫‪ (55 ÈÓÊa‬משנה‪ ,‬שבת סד‪ ,‬ב‪ (56 .‬ראה בהלכה ו‪ (57 .‬כי‬ ‫‪≈¿ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .d‡eˆaL‬‬
‫‪» »«¿∆ ‡Ï˘a‬‬ ‫‡‪»¿ «¿ ‰M‬‬ ‫‪» ƒ ‡ˆz‬‬
‫‪≈≈ ‡Ï‬‬‫‪… .Ê 1‬‬
‫‪ ÏÚ‬חוטי שיער אין חוצצים‪ ,‬כמבואר בהלכות מקוואות )פ"ב‬ ‫‪« ‰Úew‰‬‬‫‪» ¿« ÔBËÈÏt‬‬ ‫‪»¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ÈÁBψa‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ . Û‡‰‬‬
‫‪«» 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ה"ה(‪ (58 .‬צעירה‪ (59 .‬בגמרא אמרו "ובלבד שלא תצא‬ ‫‪ÔÓL‬‬
‫∆‬ ‫∆‬ ‫‪Ba‬‬ ‫‪ÔÈÁÈpnL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫∆‬ ‫‪Ï‚Ú‰‬‬
‫…‬ ‫»‬ ‫∆‬ ‫‪ÔËw‰‬‬
‫»‬ ‫»‬‫«‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÒÈka‬‬‫«‬ ‫…‬
‫‪‡ÏÂ‬‬‫¿‬ ‫»‬
‫‪.dÚBÊ‬‬‫‪¿ 3‬‬
‫‪ ,ÚN‬ילדה בשל זקנה‪ ,‬וזקנה בשל ילדה"‪ .‬והקשו‪ :‬בשלמא זקנה‬ ‫‪»≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰‡Ùa‬‬
‫‪»≈¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ . ˙ÏBk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ ‡˜p‰‬‬ ‫‪»¿ƒ« ‡e‰Â¿ ,Bh‰« 4‬‬
‫‪ ‡ÏÂ‬בשל ילדה‪ ,‬שבח הוא לה )שתרצה להראות לחברותיה‬ ‫‪… ¿.‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ÚN‬‬‫‪»≈ ˙ÏÚa‬‬‫‪«¿« ‰‡zL‬‬
‫‪∆ »≈∆ È„k‬‬‫‪≈¿ dL‡‬‬
‫‪» … ÏÚ« ˙ÁpnL‬‬
‫‪«««∆ 5‬‬
‫‪ ‡ÏÂ‬ותעבירנו ברה"ר(‪ ,‬אלא ילדה בשל זקנה אמאי‪ ,‬גנאי הוא‬ ‫‪… ¿ .‰ÈÙÏ‬‬
‫‪» ∆»¿ ÈÒ‬‬ ‫‪ƒ» B˙B‡ ˙ÙwnL‬‬ ‫ˆ‪∆∆«∆ ,Ó‬‬ ‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÏeÎa‬‬‫‪»¿ 6‬‬
‫‪ ÏL‬לה )ובוודאי לא תראה ברה"ר(? ותירצו‪ :‬ש"ילדה בשל‬ ‫‪∆ ÔLa‬‬‫‪≈ ¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÏÙpL‬‬
‫‪«»∆ ÔL‬‬ ‫‪≈ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ »‰ÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ ˙ÁpnL‬‬
‫‪«««∆ ÔLa‬‬‫‪≈¿ 7‬‬
‫זקנה" כדי נסבא )כן בכתבֿיד מינכן ובמגידֿמשנה‪ ,‬ועיין‬
‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .»‰ÈpLa‬‬
‫‪∆ƒ ¿ LiL‬‬‫‡„‪≈∆ Ì‬‬‫‪… » B‡ ÁL‬‬‫‪… » ÔL‬‬‫‪≈ ÏÚ« ˙ÁpnL‬‬
‫‪«««∆ ,‰Ê‬‬‫‪»» 8‬‬
‫כסףֿמשנה(‪ ,‬כלומר מיותר הוא ולחינם נשנה‪ ,‬שבאמת‬
‫‡‪ ÔÈeÒ‬מותר הוא‪ (60 .‬שבת נז‪ ,‬א‪ (61 .‬שחוטים ארוגים אינם‬ ‫‪ƒ ¬ el‡≈ Ïk» .k‬‬ ‫‪»ƒ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,zÓ‬‬‫‪»À  ÛÒk‬‬‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÔL‬‬‫‪≈ 9‬‬
‫‪ ıÏÁz‬הדוקים לראשה ואין בהם חציצה )רש"י(‪.‬‬ ‫‪… ¬« B‡ ,d„Èa‬‬ ‫‪»»¿ ̇È˙e‬‬
‫‪≈ ƒ¿ eÏtÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙‡ˆÏ‬‬ ‫‪≈» 10‬‬
‫‪‬‬

‫‪.‰È˙BÁÏ‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫¿‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪‰‡˙Â‬‬
‫∆‬ ‫¿‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪11‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ;d‡eˆaL‬‬
‫‪» »«¿∆ ÔÈËeÁa‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ‰M‬‬ ‫‪»¿ .È‬‬
‫‪» ƒ ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪27‬‬ ‫ˆ‪ ÔÈÚe‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÔȈˆBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪» ≈¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ˙˜BÁ‬‬
‫∆∆‬ ‫‪ (40‬משנה‪ ,‬שבת נז‪ ,‬א‪" (41 .‬היא חוטים שעורכים בהם‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪‰M‬‬
‫‪» ƒ ‰‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ¿.‰È˙BÁÏ‬‬
‫‡‪» ∆ ¿«¿ Ô˙B‬‬ ‫‪» ‰‡z‬‬‫‪∆ ¿« ‡nL‬‬
‫‡‪»∆ ;ÌÈeÒ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫החונק‬ ‫גרגרי זהב‪ ,‬וקושרים אותה על הצואר בדוחק‪ ,‬כאדם‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪‰M‬‬
‫‡‪» ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ Ba ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪»¿ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ;dL‡a‬‬
‫‪» … ¿ ‰Ê‬‬‫‪»» ÏL‬‬
‫‪∆ ÏÈÏÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫הצואר‪:‬‬ ‫את עצמו" )פירוש המשניות(‪ .‬וברומאית‪ ,‬קישוט על‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪ıȈa‬‬ ‫‪»¿ ¿ .˙B‡‰Ïe‬‬
‫‪¿«¿ ıÏÁÏ‬‬
‫‪… ¬« dkc‬‬
‫‪»¿« ÔȇL‬‬ ‫)רש"י(‪.‬בנוסח אחר‪» ¬ :‬‬
‫‪≈∆ ,‰eLÁ‬‬ ‫שמן‬ ‫‪(43‬‬ ‫"קאטלא"‪ (42 .‬אבל בנזמי אוזן‪ ,‬מותר‬
‫העשוי מעלי ורד‪ ,‬ונותן ריח טוב‪(44 .‬‬
‫ַ ֶָ‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ‰ÎNa‬‬
‫‪»»¿ « ÔÈeÙz‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÔÓÊa‬‬‫‪«¿ƒ ‰Ê‬‬‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ÌÈÈÁÏe‬‬
‫"הקשורה" )'מעשה רוקח'(‪ (45 .‬בננוסח אחר‪" :‬בכוס"‪ƒ«»¿ƒ .‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.̉a‬‬‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eÏtÈ‬‬
‫‪…ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ dL‡‬‬
‫…»‬ ‫‪" (46‬וב'ערוך' הנוסח‪ :‬כוכלת‪ ,‬והוא כלי קטן מכסף או‬
‫‪ (62‬שם נז‪ .‬ועיין בפירוש רבינו על המשנה )שבת סה‪(.‬‬ ‫מזהב‪ ,‬ונותנים בו משיחה טובה‪ ,‬יתעדנו בה הנשים" )פירוש‬
‫"יוצאה אשה בחוטין שבצוארה"‪ (63 .‬שבת נט‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫המשניות(‪" (47 .‬חתיכה של בגד כמו מצנפת שקושרים‬
‫‪" (64‬טס של זהב שמנחת על פדחתה‪ ,‬וקושרת מאוזן לאוזן"‬ ‫אותה על המצח‪ ,‬ונותנים הציץ עליה כדי שלא יזיק הציץ‬
‫)רש"י(‪ .‬ושונה היא מעטרה של זהב )למעלה הלכה ו( שכאן‬ ‫את המצח" )פירוש המשניות(‪" (48 .‬שמא מתוך שמשונה‬
‫אין חשש שמא תיפול‪ (65 .‬שבת נז‪ ,‬א‪.‬‬ ‫שׁנהּ מפיה‬‫במראה משאר שיניים‪ ,‬יבזוה ותתבייש‪ ,‬ותקח ִ ָ‬
‫ותעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים" )גמרא(‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» ;dʇaL‬‬
‫‡‪»¿»¿∆ CBÓa¿ ‰M‬‬ ‫‪»¿ .‡È‬‬
‫‪» ƒ ‰‡ˆBÈ‬‬ ‫‪ (49‬בנוסח אחר‪" :‬שמא תחלוץ ותראה"‪ ,‬ו"שמא יפלו כו'"‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» ;dÏcÒaL‬‬
‫‪»»¿«¿∆ CBÓe‬‬ ‫‪¿ .dʇa‬‬
‫»˜‪»¿»¿ eL‬‬ ‫ליתא )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ,d˙cÏ‬‬
‫‪»»ƒ¿ ‰Ș˙‰L‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ∆ CBÓe‬‬‫‪¿ .dÏcÒa‬‬
‫»˜‪»»¿«¿ eL‬‬
‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ Ba ˙‡ˆÏ‬‬‫‪≈» ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ eÒ‡L‬‬
‫‪¿»∆ Ïk‬‬‫‪… .Á 12‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ ÏÙ‬‬
‫‪«» ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;„È» ˙Èa≈ BÏ ‰˙NÚ‬‬
‫‪»¿ » elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,eL˜» BȇL‬‬
‫∆≈‬
‫‪; ˙ÚÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆… ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ˆÁa‬‬
‫‡‪≈»¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ Ba ˙‡ˆÏ‬‬‫‪≈» BÏ eÒ‡» 13‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.B˙eÒȇÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,B˙B‡ ‰‡ÈÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ dÈ‬‬
‫≈»‬
‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙‡ˆÏ‬‬ ‫‪≈» znL‬‬
‫‪»À∆ ,ÚN‬‬ ‫‪»≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰‡Ùe‬‬
‫‪»≈ ÏekÓ‬‬ ‫‪»ƒ ıeÁ 14‬‬
‫‪ (66‬משנה‪ ,‬שבת סד‪ ,‬ב‪ (67 .‬דבר רך כצמר וצמר גפן‪.‬‬ ‫‪. dÏÚa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿« ÏÚ« ‰pb˙z‬‬
‫‪∆«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,˙ÚÓ‬‬
‫‪∆∆… ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ˆÁÏ‬‬
‫‪≈»¿ 15‬‬
‫‪ (68‬שלא תלחץ הרגל‪" (69 .‬עשתה לידה ביתֿיד מבגד‬ ‫‪ÌNa‬‬
‫‪∆… da» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,ÔBËÈÏt‬‬
‫‪»¿« ÏL‬‬‫‪∆ ˙ÈÁBψa‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ˙‡ˆBi‰Â‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ «¿ 16‬‬
‫שיכסה אותה‪ ,‬כדי שלא תטנף בנגיעה" )רבינו חננאל(‪.‬‬ ‫‪.˙iÁ‬‬
‫‪∆∆«  ÏÏk‬‬
‫¿»‬ ‫‪17‬‬
‫‪38 c‬‬
‫»»‬ ‫‪ÏÎe‬‬
‫‪»¿ ÁÏÓ‬‬ ‫‪«∆ Èb‚e‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÏtÏÙa‬‬ ‫‪»¿ ¿ .È‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ‰‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪ (50‬שבת סד‪ ,‬ב‪ (51 .‬בגמרא אמרו "לחצר"‪ ,‬ודעת רבינו‬
‫‪39‬‬ ‫‪Ôzz‬‬
‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ . ‰t‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆« ÁÈ‬‬
‫‪« ≈ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰Èt‬‬
‫‪» ƒ CB˙Ï¿ ÔzzL‬‬‫∆‪≈ƒ‬‬ ‫שהכוונה לחצר שדרים בה שני יהודים ולא עירבו ביחד‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ƒ» ≈¿ ÌÈLp‰‬‬
‫‪ÔÈÓÒȘa‬‬ ‫‪ƒ»« ˙B‡ˆBÈ‬‬ ‫¿‬ ‫‪»« ¿ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪.˙aLa‬‬ ‫¿«¿‪»ƒ‬‬ ‫שאסור מדרבנן לטלטל בתוכה )פ"א מהל' עירובין(‪ ,‬שאם‬
‫‪41‬‬ ‫‪,Ô˙eÒÎaL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ B‡ Ô‡eˆaL‬‬ ‫‪» »«¿∆ ˙BÏÚe‬‬
‫‪» ¿ƒ ,Ô‰ÈʇaL‬‬
‫∆¿»¿≈ ∆‬ ‫במעורבת הרי היא כבית‪ ,‬וממה שאמרו "אסור לצאת בו‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰lÁza‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿« ˙ÙBÙe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ∆ . Ûet‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« „È„e‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫לחצר" מבואר שבבית מותר )מגידֿמשנה(‪ (52 .‬שבת סד‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÏÚ« ÛÙ˙Â‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÌÈÚz‬‬
‫‪ƒ¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ,ÊB‚‡‰‬‬‫‪¡» ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ Ô‡‰‬‬
‫»∆∆‬ ‫ב‪ (53 .‬שבת סב‪ ,‬ב‪ (54 .‬שמכיון שאין בה בושם אינה‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÏÚ« ÛÙz‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÔËw‰‬‬
‫‪» »« dÏ‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ÊB‚‡‰‬‬
‫»¡‬ ‫תכשיט אלא משא‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .BÏËÏËÏ‬‬
‫‪¿¿«¿ eÒ‡L‬‬ ‫‪»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ «ÚaËn‰‬‬
‫««¿≈‬ ‫‪ÏÚ« dÏ» ÌÈeLw‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÚN‬‬ ‫‪»≈ ÈËeÁa‬‬
‫‡‪≈ ¿ ‰M‬‬ ‫‪»¿ .Ë 18‬‬
‫‪» ƒ ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪.Ba ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪»¿  ‰Ùt‬‬‫»¿ »‬ ‫‪, ÔȈˆBÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ Ô‰a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆» Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» ÌÈn‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;dL‡‬‬
‫‪» … 19‬‬
‫‪ (70‬משנה‪ ,‬שבת סד‪ ,‬ב‪ (71 .‬כל מיני בשמים שמשתמשים‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ Ê‚pL‬‬
‫‪…¿ƒ∆ „Ú« ,‰ÏÈË‬‬
‫‡‪» ƒ¿ dÏ» Ú‬‬
‫‪«≈ ̇ƒ ÔzˆÏBÁ‬‬
‫‪»¿« dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ 20‬‬
‫בהם לריח הפה ולכאב שיניים )גמרא(‪ (72 .‬בגמרא )שבת‬ ‫‪ÔÈa≈ ,dlL‬‬
‫‪»∆ ÔÈËeÁ‰‬‬
‫‪ƒ « eȉL‬‬ ‫‪»∆ ÔÈa≈ .ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ ̇Èz‬‬
‫‪≈ ƒ¿ 21‬‬
‫סה‪ (.‬מפורש "פלפל לריח הפה‪ ,‬גלגל מלח לדורשוני"‬ ‫‪ÏLa‬‬
‫‪∆ ¿ ‰˜f‰‬‬
‫‪»≈¿« ‡ˆz‬‬
‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ÏL‬‬‫‪∆ ÔÈa≈ ,dzÁ‬‬
‫‪» ¿∆¬ ÏL‬‬‫‪∆ 22‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דפק‬
‫‪         ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪aÚ˙z‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;ÌÈLp‰‬‬
‫‪ƒ»« ‡L‬‬ ‫‡‪»¿ elÙ‬‬ ‫‡‪ƒ¬ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫ופירש"י "לחולי השיניים"‪ .‬אבל רבינו מפרש "לדורשוני"‬
‫‪15‬‬ ‫‪‡e‰ ‰Ê∆ ȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ÁÓÓ‬‬
‫‪∆¿À «ÚÈÓ˜a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ »¿ ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ ¿ .ÏÈt˙Â‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫לעיקר השיניים )כמו שכתוב ב'ערוך' ערך דר ד‪ ,‬וב'אוצר‬
‫‪16‬‬ ‫‡„‪B‡ ,Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ‰LÏLÏ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ‡tL‬‬ ‫‪≈ ƒ∆ ‰Ê∆ ?‰ÁÓÓ‬‬
‫˜‪∆¿À «ÚÈÓ‬‬
‫»≈‬ ‫הגאונים' התשובות סי' ר'(‪ ,‬ולפיכך פירש שניהם בריח‬
‫הפה‪ .‬וכן נראה בפירוש המשנה שלו )ועיין 'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔÈÚÈÓ˜a‬‬
‫‡„‪ƒ ≈ ¿ƒ Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ ‡tL‬‬ ‫‡„‪≈ ƒ∆ Ì‬‬
‫‪»» e‰NÚL‬‬
‫∆» »‬ ‫‪" (73‬בנות קטנות מנקבות את אזניהן‪ ,‬ואין עושים להן‬
‫‪18‬‬ ‫‪;eËt»  ‰ÁÓÓ‬‬
‫‪∆¿À BȇL‬‬
‫‪≈∆ «ÚÈÓ˜a‬‬‫‪≈ »¿ ‡ˆÈ‬‬‫‪»» ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ .ÌÈÁ‬‬
‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫נזמים עד שיגדלו‪ ,‬ונותנים חוטים או קסמין באזניהם שלא‬
‫‪19‬‬ ‫‪ ÔÈlÙza‬‬
‫‪ƒƒ¿ƒ ‡ˆBi‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .LeaÏÓ‬‬‫‪¿« Cc‬‬ ‫‪∆∆ B‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫יסתם הנקב" )רש"י(‪ (74 .‬דרך ערביות להיות מעוטפות‬
‫‪20‬‬ ‫»‪.eËt‬‬ ‫ראשן ופניהן חוץ מן העיניים‪ ,‬והן הרעלות שנזכרו בישעי'‬
‫)ג‪ ,‬יט(‪ .‬ורבינו )בפירוש המשניות( פירש‪" :‬כמו פעמונים או‬
‫‪ (96‬שבת סו‪ ,‬ב‪ (97 .‬אבן שנושאות אותה נשים מעוברות‬
‫זגים"‪ ,‬והוא מין קישוט ערבי‪ (75 .‬בגד אשה דק ורחב‬
‫לסגולה שלא תפלנה )רש"י(‪" (98 .‬שוקלים איזה דבר נגד‬
‫לעטוף את כל הגוף‪ (76 .‬הכרוך‪ (77 .‬מכפתרת‪" ,‬כי‬
‫אבן התקומה‪ ,‬ואם נמצא החפץ מכוון למשקל האבן‪ ,‬מועיל‬
‫הנשים היו אוספות שולי הרדיד וכנפותיו יחד על דבר קשה‪,‬‬
‫כאבן תקומה" )מהרש"ל(‪ (99 .‬משנה‪ ,‬שבת ס‪ ,‬א‪.‬‬
‫כמו אבן או עץ וקושרות מלמעלה" )פירוש המשניות(‪.‬‬
‫‪ (100‬לסגולה‪ (101 .‬שהן כמלבוש גם בשבת שאינו זמן‬
‫‪ (78‬בנוסח אחר‪" :‬לכתחילה" )ויניציאה(‪ (79 .‬שהכין‬
‫תפילין )שבת סא‪.(.‬‬
‫אותה לכך מערב שבת ואינה מוקצה‪ (80 .‬מערב שבת‬
‫‪21‬‬ ‫‪È„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÏcÒa‬‬
‫‪»¿«¿ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ,‰kÓ‬‬‫‪»« BÏ‚a‬‬‫‪¿«¿ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ÈÓƒ .ÂË‬‬ ‫)'הגהות מיימוניות' ו'בית יוסף' סי' שג(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‡ˆÈ‬‬
‫‪≈≈ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,‰kÓ‬‬
‫‪»« BÏ‚a‬‬
‫‪¿«¿ Ôȇ≈ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; ‰‡È‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» a‰‬‬
‫‪ƒ¿« BÏ‚a‬‬‫¿«¿‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,ÏB„b» ÏÚÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÔËw‰‬‬
‫‪» »« ‡ˆÈ‬‬‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ» ÏcÒa‬‬
‫¿«¿»‬
‫‪‬‬‫‪BÏcÒaLÂ‬‬
‫‪»¿«¿∆ ¿ ÂÈpLaL‬‬
‫‪»ƒ ¿∆ ÌÒȘa‬‬
‫‡„‪» ≈¿ Ì‬‬ ‫‪≈ .‚È 1‬‬
‫‪»» ‡ˆBÈ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÚÓa‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ‰M‬‬‫‪» ƒ ‡ˆz‬‬
‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÏB„b» ˜eÏÁa‬‬‫‪»¿ ‡e‰ ‡ˆBÈ‬‬‫≈‬ ‫‪‚BÙqe‬‬
‫‪¿ƒ CBÓe‬‬‫‪¿ .ÈÊÁÈ‬‬
‫‪ƒ¬« ‡Ï‬‬
‫‪…  ÏÙ‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ 2‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« ‰ÚL‬‬ ‫‪»» Ba ‰‡ˆÈ‬‬
‫‪»¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,L„Á‬‬‫‪»» ÏÚÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬‫»‪… ¿ ,ÈeÙ‬‬ ‫‪B‡ ËeÁ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ CÎÈ‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,‰kn‰‬‬‫‪»«« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚL‬‬
‫‪«∆ 3‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.BlL‬‬‫‪∆ wa‬‬‫‪«« ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ «Úhw‰‬‬
‫‪≈ ƒ« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‡ˆ‪,BÏ‬‬
‫‪¿∆ ÔÈeLÁ‬‬
‫‪ƒ ¬ ‰ÁÈLn‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿«¿ ËeÁ‰« È‰L‬‬‫‪≈¬∆ ;‰ÁÈLÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ 4‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙aLa‬‬‫‪»« ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ıÚ≈ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ ÔÈÓ˘‬‬
‫‪‬‬ ‫«¿« ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÌeM‰« ˙tϘa‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ‡ˆBÈÂ‬‬‫‪≈ ¿ .‰knÏ‬‬
‫‪»«« ÔÈÏÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÌȇÂ‬‬‫‪» ≈¿ 5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  e‡ˆÈ‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .LeaÏn‰‬‬‫‪¿«« ÈÎcÓ‬‬
‫‪≈¿«ƒ ÔȇL‬‬
‫∆≈ »‬ ‫‪,‰kn‬‬
‫‪»« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚL‬‬
‫‪«∆ „‚‡e‬‬
‫‪∆∆¿ ,‰kn‰‬‬
‫‪»«« ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ψa‰‬‬‫‪»»« ˙tϘe‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ 6‬‬
‫‪‡Ó‚ÏÓe‬‬
‫‪»¿À¿ ˙ÈÏtÒ‡e‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿¿ƒ¿ .˙aLa‬‬‫‪»« ¿ BÈzÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ« BLB˜Â‬‬
‫‪¿ ¿ 7‬‬
‫‪ (102‬משנה‪ ,‬שבת ס‪ ,‬א‪ (103 .‬כדעת חייא בר רב )שבת‬ ‫‪,˙Èpv‰‬‬
‫‪ƒƒ« ÏÚL‬‬‫‪«∆ ÚÏÒe‬‬
‫‪«∆¿ ,‰kn‰‬‬
‫‪»«« Èab‬‬‫‪≈« ÏÚL‬‬‫‪«∆ ‰iËe‬‬
‫‪»ƒ ¿ 8‬‬
‫סא‪ (.‬ויש פוסקים כדעת רב הונא שם‪ ,‬שיוצא בסנדל ברגל‬ ‫‪ÓÒÓe‬‬
‫‪≈¿«¿ , ÏÚeM‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» « ÔLe‬‬ ‫‪≈ ¿ , ÏBbÁ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿«« ˙ˆÈe‬‬
‫‪« ≈¿ 9‬‬
‫שיש בה מכה‪ (104 .‬שיחשדוהו כי נושא את השני תחת‬ ‫‪; ‰‡eÙ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ ÌeMÓƒ B˙B‡ ÔÈÏBzL‬‬‫‪ƒ ∆ c‬‬‫‪»» ÏÎe‬‬
‫‪»¿ , eÏv‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« 10‬‬
‫כנפיו )'ירושלמי' שבת פ"ו ה"ב(‪ .‬ועוד טעם‪ :‬שיתבייש‬
‫ללכת כך ברבים ויביאנו בידו ברשות הרבים )רש"י(‪ .‬אבל‬ ‫‪.ÏÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌȇÙB‰‬‬
‫‪ƒ¿ » eÓ‡iL‬‬
‫»‪¿ …∆ ,‡e‰Â‬‬ ‫‪11‬‬

‫אם יש ברגלו מכה ויוצא בסנדל יחידי ברגלו הבריאה ‪ -‬אין‬ ‫‪ (81‬תוספתא שבת‪ ,‬פ"ו‪ (82 .‬נגד כאב השיניים )'חסדי‬
‫חשד ואין בושה‪ (105 .‬שבת קמא‪ ,‬ב‪ .‬שיפול מרגליו‬ ‫דוד'(‪ .‬ובנוסח אחר‪" :‬שבאזניו" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫‪ (106‬שהרי לא ילך ערום ברחוב‪.‬‬ ‫ויביאנו בידו‪.‬‬ ‫‪ (83‬כשהסנדל רחב‪ ,‬שמים קיסם בצד להדקו לרגל )'חסדי‬
‫‪ (107‬שהאשה מקפדת יותר על מנעלה שיהיה מתאים‬ ‫דוד'(‪ (84 .‬חבל דק‪ (85 .‬אבל החוטים שכורך בהם את‬
‫למידת רגלה‪ (108 .‬שמא תחלצנו ותביאנו בידה ברשות‬ ‫המוך והספוג‪ ,‬שלא יפלו מן המכה מותר )'מעשה רוקח'(‪.‬‬
‫הרבים‪ (109 .‬שמא אינו לפי מידת רגלה ותביאנו בידה‪.‬‬ ‫‪ (86‬שאינו חשוב קשר של קיימא‪ (87 .‬תחבושת על מכה‪.‬‬
‫‪ (110‬משנה‪ ,‬שבת סה‪ ,‬ב‪ (111 .‬שרגלו כרותה‪ (112 .‬רגל‬ ‫‪ (88‬תחבושת לחה על המכה לחממה‪ (89 .‬תחבושת‬
‫הקטע עשויה מעץ‪" (113 .‬כמו מנעל של עץ" )פירוש‬ ‫משוחה סממנים לרכך את המכה‪ (90 .‬משנה‪ ,‬שבת סה‪,‬‬
‫המשניות(‪ .‬לדעת ר"ח‪ ,‬פירושו‪ :‬יד של עץ לגדם שידיו‬ ‫א‪" (91 .‬מכה שהיא תחת פרסת הרגל‪ ,‬וקושר בה סלע‬
‫כרותות‪ (114 .‬ודעת הפוסקים‪ ,‬שאם אי אפשר לו ללכת‬ ‫לרפואה" )רש"י(‪ (92 .‬משנה‪ ,‬שבת סז‪ ,‬א‪ .‬מין ארבה‬
‫בלי הקביים ‪ -‬מותר לצאת בהם בשבת )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫)ויקרא יא‪ ,‬כב( "והוא סגולה לחולשת עצבי היריכים"‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« ÈL‡aL‬‬
‫‪≈ »¿∆ ‰tȈe‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔBi˜Ùa‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊË‬‬
‫‪¿¿À¿ ÔȇˆBÈ‬‬ ‫)פירוש המשניות(‪" (93 .‬לשינה‪ ,‬ומי שיקח שן של שועל‬
‫‪30‬‬ ‫‪B‡ ,ÔÎÎe‬‬
‫‪»»¿ ÔÓLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ ¿ ÔÚvL‬‬
‫‪»»¿∆ ÔÓÊa‬‬
‫‡‪«¿ƒ ?È˙ÓÈ‬‬
‫‪«» ≈ .ÔÈËËÁ‬‬
‫¬»‪ƒ‬‬ ‫חי ויתלה אותה על מי שארכה שנתו ‪ -‬תקיצו" )פירוש‬
‫המשניות(‪" (94 .‬יזמו בעלי הסגולות‪ ,‬כי כשיוקח מסמר‬
‫‪31‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪… ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÌBÈ „BÚaÓ‬‬ ‫‡‪¿ƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰ÚL‬‬ ‫‪»» Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆiL‬‬
‫∆»»‬ ‫מעץ הצלוב ויתלה אותו על גרגרת מי שיש בו קדחת‬
‫‪32‬‬ ‫‪eÒ‡»  ˙aM‰‬‬
‫˜„‪»« « Ì‬‬
‫‪∆… Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰NÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰NÚ‬‬
‫»»‬ ‫שלישית יועיל לו" )פירוש המשניות(‪ (95 .‬ואין בזה גם‬
‫‪33‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙‡ˆÏ‬‬
‫»≈‬ ‫איסור של "ובחוקותיהם לא תלכו"‪ .‬שהעיקר אצלנו שכל‬
‫‪ (115‬שבת נ‪ ,‬א‪ (116 .‬פאה נכרית שעושים לאדם קרח‬ ‫דבר שיש בו משום רפואה‪ .‬על זה לא אמר הכתוב "ולא‬
‫לכסות ראשו )רב האי(‪ (117 .‬צמר מנופץ )רש"י(‪.‬‬ ‫תלכו בחוקות הגויים" )פירוש המשניות(‪ .‬ועי' פי"א‬
‫‪ (118‬בדפוס שוונצינו ליתא "בשמן"‪ ,‬וכן מחקו מהרש"ל‬ ‫מהלכות עכו"ם‪.‬‬
‫בגמרא שבת )שם(‪ (119 .‬שאינם נחשבים כמלבוש‪.‬‬ ‫‡‪Ô‬‬
‫‪∆∆ ϘLÓe‬‬
‫‪«¿ ƒ¿ ‰Óe˜z‬‬
‫‪» ¿ Ô‡a‬‬
‫‪∆∆¿ ‰M‡‰‬‬ ‫‪≈ .„È 12‬‬
‫‪» ƒ» ˙‡ˆBÈ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰Ú‬‬
‫»∆‬ ‫‪‬‬‫‪ÒB‚Òe‬‬
‫‪»¿ ‰ÚÈÈe‬‬
‫‪» ƒ ƒ ‰Ú‬‬
‫‪∆» ˜Na‬‬
‫¿«‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÊÈ‬‬
‫‪ÔȇˆBÈ‬‬ ‫‪‰aÚ‬‬
‫‡‪»»À ‰M‬‬
‫‪» ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰‡eÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ BϘLe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ Ôek˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ,‰Óe˜z‬‬
‫‪» ¿ 13‬‬
 ‫הפק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫"סבנית" )כת"י התימנים(‪" ,‬בגד צמר ארוך וצר לעטוף את‬ ‫‪‰˙a‬‬
‫‪‬‬‫‪»≈¿ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ ;ÌÈÓLb‰‬‬
‫‪ƒ» ¿« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰ÏÈÓÁe‬‬
‫«¬‪» ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫הראש והכתפיים כשיוצאים מבית המרחץ )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪‬‬‫‪«« .ÌÈÓLb‰‬‬
‫‪k‰‬‬ ‫‪ƒ» ¿« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙ψÁÓa‬‬
‫‪∆∆¿«¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰t˜a‬‬
‫‪»À¿ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫‪19 ,ÏÏÓ‬‬
‫¿»‬ ‫‪‰È˙B˙ÙNa‬‬
‫‪» ∆ ¿ƒ ¿ LiL‬‬ ‫‪≈∆ ˙ÈlËa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÛhÚ˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ zÓ‬‬ ‫‪»À .Î‬‬ ‫‪zÓ‬‬
‫‪»À  ÌÈ„‚a‰‬‬
‫‪ƒ»¿« BÓk¿ ÔÈw„Â‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔÈk‬‬
‫‪ƒ« eȉ» ̇ƒ :˙Òk‰Â‬‬
‫¿«∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÈB ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‡‪ƒ « «¿ ÔÈk‬‬ ‫‪ƒÀ¬ ÔÈËeÁ‬‬
‫‪ƒ Ô‰L‬‬ ‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;LeaÏÓ‬‬‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ BL‡‬‬‫‪… ÏÚ« ÔÈÁpÓ‬‬
‫‪ƒ»À ԇȈB‰Ï‬‬
‫¿ ‪»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪„Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ¿« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙Èlh‰‬‬
‫‪ƒ«« Èa‚Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÌÈÏËa‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;˙Èlh‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪.ÔÈeÒ‡Â‬‬
‫‪ƒ ¬« ÈB‡NÓk‬‬‫‪«¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫˜‪≈¬  ÔÈL‬‬
‫»‪ƒ » eȉ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙ÈlËa‬‬
‫‪ƒ«¿ ‡ˆBi‰‬‬
‫‪≈ « ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .eȉ» ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈa≈ eȉ» ÔÈa≈ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪ (120‬תוספתא שבת פ"ו‪ (121 .‬בגד עבה שהשתמשו בו‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ô˙B‡L‬‬
‫‪» ∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪≈¿ƒ ;iÁ‬‬ ‫‪»«  d˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ˙ˆiˆÓ‬‬ ‫‪∆∆À¿ dȇL‬‬
‫∆≈ »‬ ‫בלילה לישון בו )מלה יוונית ‪ (122 .( -‬בגד מארג‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÌÈÏLiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ „Ú« ,Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ BzÚ„Â‬‬
‫‡ˆ‪¿«¿ ,BÏ‬‬‫‪¿∆ Ô‰≈ ÔÈeLÁ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÔÈËeÁ‰‬‬‫« ‪ƒ‬‬ ‫עבה‪ ,‬והיא מלה ארמית‪ (123 .‬שהוא לובשם כמלבוש;‬
‫‪25‬‬ ‫‪ d˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ˙ˆiˆÓ‰‬‬
‫‡‪∆∆À¿« ˙ȃlË« Ï‬‬‫ˆ‪»¬ .˙ȈÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ eNÚÈÂ‬‬‫‪»≈¿ ÔBÒÁ‬‬
‫∆¿ »‬ ‫"אמר רבי יהודה‪ ,‬מעשה ברבי טרפון שיצא בלילי שבת‬
‫‪26‬‬ ‫‪˙ȈÈv‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ; ‰ÏÈla‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿«« ÔÈa≈ ÌBia« ÔÈa≈ da» ˙‡ˆÏ‬‬
‫‪≈» zÓ‬‬
‫‪»À‬‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬ונתנו לו סדין ואחזו בשתי ידיו ויצא מפני‬
‫‪27‬‬ ‫‪„‚a‰‬‬
‫‪∆∆« ÈBpÓƒ ‡È‰ƒ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÈB‡NÓ« ‰eÓb‰‬‬ ‫«¿ »‬ ‫הגשמים" )תוספתא שבת פ"ו(‪" (124 .‬שלא יכוף תיבה‬
‫‪28‬‬ ‫‪eȉ» el‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ .da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‡Ó‡‰‬‬
‫‪»¿ƒ» BÓk¿ ,ÂÈÒÈÒÎzÓe‬‬
‫‪» ƒ¿«ƒ‬‬ ‫על ראשו מפני הגשמים‪ ,‬שנראה כנושא משא" )רש"י נדרים‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ,ÈB‡NÓ« d˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ˙ˆiˆÓ‬‬‫‪∆∆À¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ˙ȈÈv‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÈËeÁ‬‬
‫≈‬ ‫נה‪ (125 .(:‬שבת קמו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ;˙aM‰‬‬‫‡‪»« « ÌBÈa¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ da» ‡ˆBi‰‬‬‫‪≈ « iÁ‬‬‫«»‬ ‫‪‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÔÈ‚e‡‰‬‬
‫‪ƒ ¬» ÔÈ‚BÊa‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÁÈ 6‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.˙aL‬‬
‫‪»« ‰ÁBc‬‬‫‪» ˙k‬‬ ‫‪≈» da» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰NÚ‬‬ ‫¬≈‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ , B‡eˆaL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»«¿∆ ËÈ˃ ÏL‬‬ ‫‪∆ Ì˙BÁa‬‬
‫‪» ¿ „Ú‰‬‬‫‪∆∆» 7‬‬
‫‪≈«¿ƒ« .ep‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ÛhÚ˙n‰‬‬ ‫‪∆ ƒ ƒ ÏtÈ‬‬
‫‪…ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ;˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬‫‪∆ Ì˙BÁa‬‬
‫‪» ¿ 8‬‬
‫‪ (139‬שבת קלט‪ ,‬ב‪ (140 .‬חוטים יתרים התלויים בקצות‬
‫הבגד‪" (141 .‬כגון שתלה ציצית בשלוש כנפי הטלית‬ ‫‪:BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« B‡ B„Èa‬‬
‫‪»¿ Ô‡kÓe‬‬
‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ dÏt˜Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,B˙ÈlËa‬‬
‫‪ƒ«¿ 9‬‬
‫והניח הרביעית" )ר"ח(‪" (142 .‬שחובת הציצית ביום ולא‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ B‡ eÚwÈ‬‬‫‪¿»ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÂÈÙk‬‬
‫‪»»¿ ıa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇ƒ 10‬‬
‫בלילה‪ ,‬שנאמר‪ :‬וראיתם אותו ‪ -‬בשעת ראיה" )רבינו בהל'‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‡˙‰Ï‬‬
‫˜‪»¿ƒ¿ Ôˆa‬‬‫‪»¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;eÒ‡»  eÎÏÎÏ˙È‬‬
‫‪¿¿«¿ƒ 11‬‬
‫ציצית פ"ג ה"ז(‪ (143 .‬חיפוי על תפר הבגד או שפתו‪.‬‬ ‫‪.zÓ‬‬
‫‪»À  ÔLeaÏÓa‬‬
‫‪» ¿«¿ ÌB˜n‰‬‬ ‫‡‪»« ÈL‬‬
‫‪≈¿« ‚‰Ók‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪ (144‬דעת הרי"ף שאסור לצאת בליל שבת בטלית מצוייצת‬
‫כהלכתה‪ ,‬שכיון שאינו זמן ציצית‪ ,‬נחשבת הטלית כמשא‪,‬‬ ‫‪ (126‬משנה‪ ,‬שבת סו‪ ,‬ב‪ (127 .‬פעמונים קטנים שאין בהם‬
‫ורבינו סובר שלפי שיטה זו‪ ,‬גם ביום השבת היה אסור‬ ‫ענבל‪ ,‬ואין משמיעים קול‪" (128 .‬עבד כנעני שמל וטבל‬
‫לצאת בה‪ ,‬כי אף שמקיים מצות ציצית‪ ,‬אין בכוחה לדחות‬ ‫לשם עבדות‪ ,‬וקיבל מצוות שהעבדים חייבים בהן‪ ,‬והן כל‬
‫איסור שבת שהוא בכרת‪ ,‬שאין 'עשה' דוחה 'לא תעשה'‬ ‫המצוות שנשים חייבות ‪ -‬מצוה עלינו לשמרם ולמנעם‬
‫שיש בו כרת; ורבינו כתב תשובה מיוחדת נגד דעת הרי"ף‪,‬‬ ‫מעשיית מלאכה בשבת‪ ,‬שנאמר‪ :‬למען ינוח שורך וחמורך‬
‫וסיים‪" :‬וכשהיתה מצוייצת כהלכתה אינה משוי ובין יצא‬ ‫וינפש בן אמתך" )רבינו להלן בפ"ב הי"ד(‪ (129 .‬בחותם‬
‫זה ידי חובת ציצית בין לא יצא‪ ,‬בין יצא בה אשה או קטן‬ ‫היה חקוק שם האדון בעל העבד‪ (130 .‬שבת קמז‪ ,‬א‪.‬‬
‫או איש בלילה בין שיצא בה גדול היום" )"תשובות‬ ‫‪" (131‬כאן מדובר בטליתות שלהם שהיו כיריעה אחת‬
‫הרמב"ם" פריימן סי' ס'(‪ (145 .‬בנוסח אחר‪ ,‬חסרה המילה‬ ‫מרובעת )כטליתותֿתפילה שלנו(‪ ,‬אבל במלבושים שלנו‬
‫"אפילו" )'מעשה רוקח'(‪.‬‬ ‫שהוא לבוש בהם ומוציא ידיו מתוכם‪ ,‬אין איסור זה" )או"ח‬
‫סי' שא(‪ (132 .‬או כדי שיוכל ללכת מהר )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪BÏ ‰eÁz‰‬‬
‫‪» ¿« ËÁÓa‬‬‫‪««¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ËiÁ‰‬‬
‫‪»«« ‡ˆÈ‬‬‫‪≈≈ ‡Ï‬‬‫‪… .‡Î‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬
‫‚‪33 Èc‬‬ ‫‪… ¿ .BʇaL‬‬
‫‪‡ÏÂ‬‬ ‫‪¿»¿∆ ÌÒȘa‬‬
‫‪» ≈¿ b‬‬‫‪»« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .B„‚a‬‬
‫¿‪¿ƒ‬‬ ‫‪ BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ˙ÁpÓe‬‬
‫‪««À ˙Ït˜Ó‬‬
‫‪∆∆À¿ ˙ÈlËa‬‬ ‫‪≈ « .ËÈ 13‬‬
‫‪ƒ«¿ ‡ˆBi‰‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.BʇaL‬‬
‫‪¿»¿∆ ‰ÎÈLÓa‬‬
‫‪» ƒ ¿ƒ ˜BÒ‬‬
‫‪≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .BʇaL‬‬
‫‪¿»¿∆ ‡ȇa‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‡‪ŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪« « ,BÙ˙k‬‬‫‪≈¿ ÏÚL‬‬
‫‪«∆ „eÒa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ ‡e‰ ‡ˆBÈ‬‬
‫‡‪≈ Ï‬‬ ‫‪»¬ .iÁ‬‬
‫‪»« 14‬‬
‫‪35‬‬ ‫ˆ‪Úa‬‬
‫‪»« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .B‡eˆaL‬‬
‫‪»«¿∆ È„a‬‬
‫‪» ƒ¿ ÈÁÏL‬‬
‫‪ƒ»¿À ‡ÏÂ‬‬ ‫¿…‬ ‫‪„eÒ‬‬
‫‪» ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ .BÚaˆ‡a‬‬
‫˜‪»¿∆¿ BÏ ‰eL‬‬‫‪» ¿ ‡ÓÈ‬‬‫‪» ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ 15‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « « . eËt»  ‡ˆÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .BʇaL‬‬
‫‪¿»¿∆ ‡Ó‚„a‬‬
‫‪‬‬ ‫¿‪»¿À‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» .Ba ˙‡ˆÏ‬‬
‫‪≈» eÒ‡» ,BaÂ‬‬
‫‪À¿ BL‡‬‬‫‪… ‰ÙBÁ‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ 16‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ,B˙en‬‬‫‪»À Cc‬‬‫‪∆∆ ‡ˆiL‬‬‫∆»»‬ ‫‪»‰ÈL‡‬‬
‫‪∆ » ÈL‬‬
‫˜‪≈¿ LB‬‬
‫‪≈  ‰Á‬‬ ‫‪»» ¿ dȇL‬‬
‫˜ˆ‪» ≈∆ ‰‬‬
‫‪»»¿ ˙ÈÎÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿« 17‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.ÔȇȈBn‰‬‬
‫« ‪ƒƒ‬‬ ‫‪.da» ˙‡ˆÏ‬‬
‫‪≈» zÓe‬‬
‫‡‪»À ,Ë‬‬
‫‪≈¿« BÓk¿ ˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ,ÌÈÙ˙kÓ‬‬
‫‪ƒ«≈¿ƒ ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ 18‬‬
‫‪ (146‬שבת יא‪ ,‬ב‪" (147 .‬כל השינויים כאן שמים אותם‬ ‫‪ (133‬שבת קמז‪ ,‬א‪ (134 .‬שדרכם של מוכרי כסות לצאת‬
‫בעלי אומנות בצאתם לשוק‪ ,‬כדי שיכירו מאיזו אומנות הם‬ ‫כך‪ ,‬ואין זה דרך מלבוש‪ (135 .‬מטפחת גדולה שדרך‬
‫וישכרום למלאכה" )רש"י(‪ (148 .‬אורג‪ (149 .‬חתיכת‬ ‫לבישתו בקיפול גם בחול‪ (136 .‬אמר רבי יהודה‪ :‬מעשה‬
‫צמר )רש"י(‪ .‬ורבינו בפירוש התלמוד )"סיני" כרך ו' עמ'‬ ‫בהורקנוס בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס שיצא בסודר‬
‫קיג( כתב‪" :‬אירא נקראת בלשון ערבי מסורקת‪ ,‬והיא‬ ‫שעל כתיפו בשבת‪ ,‬אלא שנימא )חוט( כרוכה לו באצבעו‬
‫שפופרת קטנה של קנה"‪ (150 .‬הפשתן או הצמר‪ ,‬ויוצא‬ ‫)שלא יפול מעל כתפיו(‪ ,‬וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו‪:‬‬
‫במשיחה )בחוט( לדוגמא על אומנותו‪ (151 .‬מחליף‬ ‫אפילו אין נימא כרוכה לו באצבעו ‪ -‬מותר" )שבת קמז‪.(.‬‬
‫ופורט כספים‪ (152 .‬בנוסח אחר‪" :‬שבאזנו" )שונצינו(‪.‬‬ ‫‪ (137‬הכוונה לסודר העשוי להתלבש בו רוב גופו‪ ,‬אבל‬
‫‪" (153‬מעט צמר צבוע אדום‪ ,‬ומעט צמר צבוע שחור‬ ‫סודרים שלנו שהדרך ללבשם מקופלים על הכתף‪ ,‬אין צורך‬
‫לדוגמא" )רש"י(‪ (154 .‬נחלקו בזה רבי מאיר ורבי יהודה‪:‬‬ ‫כשיעור זה )הגר"א(‪ (138 .‬שבת קמז‪ ,‬ב‪ .‬בנוסח אחר‪:‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ופק‬
‫‪         ‬‬
‫מקושרות ברצועות ולא יוכל להכניסן‪ ,‬שאסור לקשור את‬ ‫רבי יהודה מחייב אומן שהוציא דרך אומנותו‪ ,‬ורבי מאיר‬
‫התפילין בשבת‪.‬‬ ‫פוטר‪ .‬ופסק רבינו כרבי מאיר‪ ,‬נגד הכלל המקובל‪" :‬רבי‬
‫‪22‬‬ ‫‪BnLÓe‬‬
‫‪¿« ¿ LBÈ‬‬
‫‪≈  ‰Bz‬‬‫‪» ÙÒ‬‬ ‫‪≈ « .‰Î‬‬
‫‪∆≈ ‡ˆBn‰‬‬ ‫מאיר ורבי יהודה ‪ -‬הלכה כרבי יהודה" )ועיין מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .BÏ CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ BÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ«  ‰kqe‬‬
‫‪»»«« .ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» CÈLÁÓe‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;iÁ‬‬
‫‪»«  BlL‬‬‫‪∆ ÒÈka‬‬
‫‪ƒ« ‡ˆiL‬‬ ‫‪»« .Î‬‬
‫‪»»∆ f‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰qÎÓe‬‬
‫‪∆«¿ ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,BÚa» ÛhÚ˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ  ÔÈ„BÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‚‪ƒ¿ ÌÈÓL‬‬
‫»‪ƒ» ¿ eȉ‬‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ .˙‡f‰‬‬ ‫‪…« Cck‬‬
‫‡‪∆∆« ‡l‬‬ ‫‪»∆ B‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰Ê∆ ÒÈkƒ Cc‬‬
‫∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.Ba ÒÎÂ‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ ,B˙B‬‬ ‫‪eÎÏÎÏ˙È‬‬
‫‪¿¿«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰‡ˆB‰‰‬‬
‫ˆ‪»» « Ûe‚Ï¿ CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪3‬‬

‫‪ (168‬תוספתא פרק ח‪ (169 .‬בתוספתא‪ ,‬הנוסח‪" :‬ספר"‪.‬‬

‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  dÙe‬‬
‫ˆ‪» ‚Ï¿ ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‰Î‡Ïn‰L‬‬
‫‪» »¿«∆ ;ÂÈ„‚a‬‬‫¿»»‬ ‫‪4‬‬

‫ונראה מזה שהואֿהדין בשאר כתבי קודש‪ (170 .‬סכנת‬ ‫‪. »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫»∆‬ ‫‪5‬‬
‫לסטים‪ (171 .‬כאן מדובר שלא במקום סכנה‪ ,‬שיש בזיון‬ ‫‪ (155‬שבת יא‪ ,‬ב‪ (156 .‬קשור שלא יתלכלכו בגדיו‪.‬‬
‫הספר משום הגשמים היורדים עליו‪.‬‬ ‫‪ (157‬כדעתו בפ"א ה"ז‪ ,‬אבל דעת רוב הראשונים שהלכה‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,B„Èa‬‬
‫‪»¿ BËÁÓa‬‬
‫‪¬«¿ ËiÁ‰‬‬
‫‪»¬« ‡ˆÈ‬‬ ‫‪… .ÂÎ‬‬
‫‪≈≈ ‡Ï‬‬ ‫כרבי שמעון‪ ,‬כי מלאכה שאינה צריכה לגופה ‪ -‬פטור עליה‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‡nL‬‬
‫‪»∆ ;‰ÎLÁÏ‬‬
‫‪»≈ ¬« CeÓÒ» ˙aL‬‬
‫‪»« Ú‬‬
‫‪∆∆ ,BÒBÓϘa‬‬
‫‪¿À¿ Ïl‰‬‬
‫««¿»‬ ‫‪„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈlÙz‬‬ ‫‪≈ « .‚Î 6‬‬
‫‪ƒƒ¿ ‡ˆBn‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ú‬‬
‫‪∆∆ B„‚a‬‬
‫‪¿ƒ¿ LÓLÓÏ‬‬
‫‡„‪≈¿ «¿ Ì‬‬
‫‪»» iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ .‡ÈˆBÈÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÁkLÈ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪,B„Èa‬‬
‫‪»¿ „È» ÏL‬‬‫‪∆ ÁÈpÓ‬‬
‫‪« ƒ«  Ôk„k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿«¿ ÔLBÏ‬‬
‫‪» ¿ ?‰NBÚ‬‬ ‫‪∆ ‡e‰ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡ˆÈÂ‬‬
‫‪≈≈¿ ÁeÎL‬‬
‫‪« » c‬‬‫‪»» ÌL‬‬‫‪» ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,‰ÎLÁ‬‬‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ˙aL‬‬
‫«»‬ ‫‪ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,˙Èaa‬‬‫‪ƒ«« ÔˆÏBÁÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿  BL‡a‬‬ ‫‪… ¿ L‡‬‬‫‪… ÏL‬‬‫‪∆ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪;‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ˙aL‬‬
‫‪»« Ú‬‬
‫‪∆∆ ÔÈlÙ˙a‬‬
‫‪ƒƒ¿ƒ ˙‡ˆÏ‬‬‫‪≈» zÓ‬‬
‫‪»À .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ba‬‬ ‫‪.Ôlk‬‬
‫‪»À ˙‡∆ ÒÈÎiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ „Ú« ,ÔˆÏBÁÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ,ÈL‬‬‫‪ƒ≈ ‚eÊ LBÏÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Bȇ≈ ,˙Ú≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÂÈlÙ˙a‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ LÓLÓÏ‬‬
‫‡„‪≈¿ «¿ Ì‬‬ ‫‪»» iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÒÈΉÏ‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ÌBi‰« ÔÓƒ ‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰a‰‬‬
‫‪≈¿« eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 10‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪kÊÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÁÎL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«» . ÔÁÎBL‬‬
‫‪‬‬ ‫¿»‬ ‫‪ÔÒÈÎÓe‬‬
‫‪» ƒ¿« ,̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ CÈLÁÓ‬‬
‫‪ƒ ¿« ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  LeaÏÓ‬‬‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ 11‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪„Ú« BL‡‬‬ ‫‪… ˙‡∆ ‰qÎÓ‬‬
‫‪∆«¿  BL‡a‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈlÙz‬‬
‫‪ƒƒ¿ BÏ LiL‬‬‫∆≈‬ ‫‪‡È˙nL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ , ‰Êb‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»≈¿« ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙aL‬‬
‫‪»« ȇˆBÓa‬‬
‫‪≈» ¿ 12‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.L„n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ B‡ B˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ «ÚÈbnL‬‬
‫∆«‪ƒ‬‬ ‫‪ÔqÎÓ‬‬
‫‪»«¿  ÌÈ˙ek‰‬‬‫‪ƒ « ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ú‰‬‬‫‪∆∆» „Ú« ÔÓLÏe‬‬
‫‪»¿» ¿ LÈÏ‬‬
‫‪≈ ≈ 13‬‬
‫‪ (172‬משנה‪ ,‬שבת יא‪ ,‬א‪ (173 .‬והואֿהדין בשאר אדם‬ ‫‪.CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÔÁÈpÓe‬‬
‫‪» ƒ« ÔÓB˜Óa‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫האוחז חפץ בידו‪ ,‬ולא אמרו חייט אלא משום שדרכו בכך‪.‬‬ ‫‪ (158‬משנה‪ ,‬עירובין צה‪ ,‬א‪ (159 .‬בבזיון ובלי שמירה‪.‬‬
‫‪ (174‬אבל אם היתה המחט תחובה בבגדו‪ ,‬לא גזרו חכמים‪,‬‬ ‫‪ (160‬ואף ששבת אינו זמן תפילין )כמבואר בהל' תפילין‬
‫כיון שאפילו אם יצא כך לרשות הרבים – פטור‪ ,‬כיון שלא‬ ‫פ"ד ה"י( ‪ -‬מותר ללבשן כיון שאינו מתכוון ללבשן לשם‬
‫הוציא כדרך המוציאים )כמבואר בהלכה כ"א(‪.‬‬ ‫מצוה‪ ,‬כיֿאם להצילן מבזיון‪ ,‬שהרי מצוות צריכות כוונה‪.‬‬
‫‪ (176‬ישכח שהיום שבת או שישכח‬ ‫‪ (175‬הסופר‪.‬‬ ‫ובנוסח כת"י התימנים‪ ,‬ההמשך‪" :‬מניח של ראש בראשו‪,‬‬
‫שהוצאה אסורה בשבת ויתחייב חטאת‪ ,‬אבל אם ישכח‬ ‫ושל יד בידו" ובנוסח דו"ו‪" :‬מניח של יד תחילה‪ ,‬ואחר כך‬
‫שהמחט בידו ‪ -‬פטור מחטאת שזה נקרא מתעסק‪ ,‬כמבואר‬ ‫של ראש ונכנס"‪ (161 .‬כיון שלא יספיק להכניס כולן‬
‫בפ"א הי"א‪ (177 .‬שבת יב‪ ,‬א‪" :‬חנניא אומר‪ ,‬חייב אדם‬ ‫מבעוד יום‪ ,‬לא ילבשן כלל אלא ימתין בשדה עד הערב‪.‬‬
‫למשמש בבגדו ערב שבת עם חשיכה‪ .‬אמר רב יוסף‪:‬‬ ‫‪ (162‬גזירת שמד‪ ,‬כשיש סכנה בקיום מצוות‪.‬‬
‫הלכתא רבתי לשבתא" )דבר גדול יש כאן להפרישו מאיסור‬
‫שבת ‪ -‬רש"י(‪ (178 .‬חייב אדם למשמש בתפילין כל זמן‬ ‫‪ÌÈËÒl‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ CÈLÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ‡È˙Ó‬‬ ‫‪»» .„Î 15‬‬
‫‪≈»¿ƒ ‰È‰‬‬
‫שהם עליו‪ ,‬שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד‪,‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙BÁt» ˙BÁt» ÔÎÈÏBÓe‬‬
‫‪» ƒ ˙Á‡k‬‬ ‫‪««¿ Ôlk‬‬
‫‪»À ˙‡∆ ÏËB‬‬
‫‪≈  16‬‬
‫שקדושתן גדולה מקדושת הציץ‪ ,‬שהציץ אין בו אלא שם‬ ‫‪BÁÂ‬‬
‫‡‪≈¬« ,˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« CB˙a¿ BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« Ô˙B‬‬
‫‪»¿ B‡ ; ˙Bn‡« 17‬‬
‫‪‬‬
‫אחד‪ ,‬ואלו יש בהם אחד ועשרים שם בשל ראש‪ ,‬וכמותן‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .‰BˆÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ« ˆÁÏ‬‬ ‫‪≈»∆ «ÚÈbnL‬‬
‫‪ƒ«∆ „Ú« ,BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« 18‬‬
‫בשל יד‪ ,‬ובציץ נאמר‪ :‬והיה על מצחו תמיד‪ ,‬שלא יסיח‬ ‫‪Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ Ô‰È˙BÚeˆ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» eȉLa‬‬
‫‡‪»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ 19‬‬
‫דעתו ממנו" )רבינו בהל' תפילין פ"ד הי"ד(‪ (179 .‬ביצה‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;Ô‰≈ ÔÈlÙz‬‬
‫‪ƒƒ¿ ȇceL‬‬‫‪««∆ ,ÔÈlÙz‬‬
‫‪ƒƒ¿ ÏL‬‬‫˜‪∆ L‬‬
‫‪∆ ∆ ÔÈM˜Ó‬‬
‫‪ƒ» À¿ 20‬‬
‫טו‪ ,‬א‪ (180 .‬שאיֿאפשר לשאת אותן בידו לביתו מפני‬ ‫‪.Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ˜˜Ê‬‬
‫‪»¿ƒ Bȇ≈  ˙BM˜Ó‬‬
‫‪» À¿ Ô‰È˙BÚeˆ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ eȉ» ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇ƒ 21‬‬
‫קדושת השבת‪ ,‬ולהשאירן בחוץ איֿאפשר מפני בזיון‬
‫התפילין‪ ,‬לכן התירו לו לקחתן עליו דרך מלבוש כשהם‬ ‫‪ (163‬עירובין צז‪ ,‬א‪" (164 .‬קודם שיגיע לארבע אמות‪,‬‬
‫מכוסים שלא יראוהו נושא בראשו תפילין בשבת‪.‬‬ ‫יעמוד לנוח‪ .‬וכן בכל פעם‪ ,‬ואין כאן העברת ארבע אמות‬
‫יחד" )רש"י(‪ ,‬ומשום קדושת התפילין התירו לעשות כך‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ (165‬שאף אחד מהם לא עשה מלאכה שלימה‪ ,‬ויש בזה רק‬
‫‪ (1‬נתבארו בו דיני הבהמה ואיסור מלאכותיה‪ .‬ונמשך לזה‬ ‫איסור מדרבנן )כמבואר בפ"א הט"ו(‪ (166 .‬שהוא המקום‬
‫מה שגזרו שלא למכור לגוי בהמה העושה מלאכה‪ .‬ורוב‬ ‫המשתמר הראשון לשים בו את התפילין‪ (167 .‬זוהי שיטת‬
‫ענייני הפרק בדיני הוצאת המותר והאסור בהן‪ .‬ונסתיים‬ ‫רבינו בדברי התלמוד‪" :‬רבי יהודה אוסר בחדשות‪ ,‬ומתיר‬
‫הפרק בחיוב שביתת העבדים שהוקשו בכתוב לבהמות‪,‬‬ ‫בישנות"‪ ,‬בחדשות יש לחשוש שאינן תפילין רק קמיעות‪,‬‬
‫באמרו‪ :‬למען ינוח שורך וחמורך‪ ,‬וינפש בן אמתך והגר‪.‬‬ ‫ולא התירו בשבילן איסור דרבנן‪ .‬אבל לדעת הראב"ד ושאר‬
‫‪35‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ÏÚ« ‡NÓ‬‬ ‫‡‪ƒ ¿ eÒ‡» .‬‬
‫‪» « ‡ÈˆB‰Ï‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬גם בחדשות אין ספק שהן תפילין ולא קמיעות‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ EzÓ‰a‬‬
‫‪∆¿∆¿ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ EBÓÁÂ‬‬
‫‪¿ ¬« EBL‬‬
‫‪¿ ÁeÈ‬‬
‫‪« » ÔÚÓÏ‬‬
‫‪««¿ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫והטעם שלא התירו בחדשות להכניסן זוג זוג‪ ,‬מפני שאינן‬
 ‫זפק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪kÓÏ‬‬
‫‡‪… ¿ƒ eÒ‬‬‫‪¿» Ck» ,ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ eÒ‡L‬‬
‫‪¿»∆ C„Îe‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪‬‬‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÛBÚ» ‰iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ïk» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ BÓÁÂ‬‬
‫‡‪¬« BL „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪1‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À .ÈÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ „eLÁ‰‬‬
‫‪»∆ χNÈÏ‬‬
‫¿‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰eˆÓ‬‬
‫‪∆À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  ‰Ó‰a‰‬‬‫‪»≈¿« ÏÚ« ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪kÓÈ‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÂÈÙa‬‬
‫‪»»¿ B˙B‡ ËÁBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰ËÈÁLÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ƒ ‰t‬‬
‫»»‬ ‫‪.‰NÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡a» Beq‡L‬‬‫‪ƒ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ;‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ ,d˙˙ÈL‬‬
‫¿‪»» ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪B˙B‡ ‡‰LÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ , ÌËt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ BL elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,Ì˙Ò‬‬
‫¿»‬ ‫‪‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ BzÓ‰a‬‬
‫‡‪¿∆¿ Á‬‬‫‪«« nÁÓ‰‬‬
‫‪≈«¿« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.Ba „ÚÈÂ‬‬
‫¿«¬ …‬ ‫«‪. eËt»  ÈB‡NÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ (20‬משנה‪ ,‬פסחים נג‪ ,‬א‪ .‬שבת צד‪ ,‬א‪ (21 .‬מבואר למעלה‬ ‫‪' (2‬ירושלמי' )שבת פ"ה ה"ב(‪ (3 .‬הם שני פסוקים‬
‫בפי"ח הט"ז‪ (22 .‬עבודה זרה טו‪ ,‬א‪ (23 .‬עבודה זרה כ‪,‬‬ ‫נפרדים; מהפסוק‪" :‬למען ינוח שורך וחמורך" )שמות כג‪,‬‬
‫ב‪ .‬ותוספתא ע"ז פ"ב‪ (24 .‬כלומר‪ :‬לא מספיק בזה שמוכר‬ ‫יב( למדים )'ירושלמי' שם( דין שביתת בהמה‪ ,‬ומהפסוק‪:‬‬
‫לו על מנת לשחוט‪ ,‬אלא צריך שיראהו שוחט )ועיין להלן‬ ‫"וכל בהמתך" )דברים ה‪ ,‬יד( למדים )בבאֿקמא נד‪ (.‬לרבות‬
‫פרק ל' הלכה יג‪" :‬ופוסק עמו לשבות ואינו שובת"(‪.‬‬ ‫חיה ועוף; ובנוסח אחר‪ ,‬חסרות המלים "וכל בהמתך"‬
‫‪" (25‬מפוטם ושמן מאד‪ ,‬ואינו ראוי למלאכה" )רש"י(‪.‬‬ ‫)'מעשה רוקח'(‪ (4 .‬בבאֿקמא נד‪ ,‬ב‪ .‬ממה שכתוב‬
‫‪ (26‬עבודה זרה טו‪ ,‬א‪" :‬אמר רב אשי‪ :‬אמר לי זבידא )שם‬ ‫בדברות האחרונות )דברים ה‪ ,‬יד( "לא תעשה כל מלאכה‬
‫פטם( בר תוראה )שור מפוטם( משהינן ליה )משהים אותו‬ ‫אתה ובנך וכו' שורך וחמורך וכל בהמתך"‪ ,‬לרבות חיה‬
‫עד שיכחיש(‪ ,‬ועביד על חד תרין )ועובד כשני שוורים‬ ‫ועוף כיוצא בהם‪ (5 .‬שבת קנד‪ ,‬ב‪ (6 .‬שנכתב איסורו‬
‫אחרים("‪.‬‬ ‫בלשון 'עשה'‪" :‬למען ינוח שורך"‪ ,‬ואין לוקים אלא על‬
‫‪24‬‬ ‫„‪ ‰w‬‬
‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» kÓÏ‬‬ ‫‪¬»∆ ÌB˜Ó» .‰‬‬
‫‪… ¿ƒ e‚‰pL‬‬ ‫איסור שנכתב בלשון 'לא תעשה'‪ ,‬כמבואר בהל' סנהדרין‬
‫פי"ח ה"א וב'‪ (7 .‬הולך אחר החמור או הבהמה‪ ,‬ומזרזה‬
‫‪25‬‬ ‫‪.ÔÈÎBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  kÓÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪… ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ e‚‰pL‬‬
‫‪¬»∆ ÌB˜Ó» ;ÔÈÎBÓ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫בהליכה‪ (8 .‬מעונש מלקות‪ ,‬אבל אסור מן התורה משום‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‚‪≈∆ BÓk¿ ,‰q‬‬
‫‪»« ‰iÁ‬‬‫‪»« ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈÎBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ÌB˜Ó» ÏÎe‬‬
‫¿»‬ ‫"לא תעשה כל מלאכה"‪ ,‬ו"פטור" זה אינו כשאר "פטור"‬
‫‪27‬‬ ‫‪.eÒÒ‬‬
‫‪¿« È„È‬‬
‫‡‪≈¿ ÏÚ« ‡l‬‬
‫‚‪»∆ ,‰q‬‬
‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈÎBÓ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫שבדברי רבינו שאינו אסור אלא מדרבנן )ועיין לחםֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ (27‬משנה‪ ,‬פסחים נג‪ ,‬א‪ (28 .‬שאינה עושה מלאכה‪.‬‬ ‫˙‪‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰Bza‬‬
‫‪» « LÙÓ‬‬ ‫‪… ¬« .‬‬
‫‪»… ¿ ‡ϻ ‡Ï‰Â‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪" (29‬שהחמירו על עצמם שמא יבואו למכור להם בהמה‬ ‫‪EzÓ‰e‬‬
‫‪∆¿∆¿ E˙Ó‡Â‬‬
‫‪¿»¬« EcÚÂ‬‬
‫‪¿¿«¿ Eze‬‬
‫‪∆ƒ Ee‬‬
‫‡‪¿ƒ ‰z‬‬
‫‪»« ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫»‪» »¿ ÏÎ‬‬ ‫‪7‬‬
‫גסה" )רע"ב(‪ (30 .‬עבודה זרה טז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪‡ϫ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ .‰LÈÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ da» LÁÈ‬‬ ‫‪¬« ‡lL‬‬
‫‪…∆ ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» BnÚƒ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Cca‬‬ ‫‪ƒ ¿∆∆ ÈÓƒ .Â‬‬
‫‪∆∆« CÈLÁ‰L‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔȘBÏ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ˙˙ÈÓ‬‬
‫‪« ƒ ˙‰Ê‡Ï‬‬
‫‪«»¿«¿ ÔzpL‬‬
‫∆‪«ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» BÒÈkƒ ÁÈpÓ‬‬
‫‪« ƒ«  ‰Ó‰a‬‬‫‪»≈¿ BnÚƒ ‰˙ȉÂ‬‬‫‪»¿»¿ ,BÒÈkƒ BÏ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪;‰ÈÏÚÓ‬‬
‫‪» ∆»≈ BÏËB‬‬ ‫‪¿ „ÓÚÏ‬‬‫‪… ¬« ‰ˆzLÎe‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ¿ ,˙Îl‰Ó‬‬
‫‪∆∆«¿ ‡È‰Lk‬‬‫¿ ∆‪ƒ‬‬ ‫‪ (9‬כוונת רבנו לבאר דבריו‪ ,‬למה אין לוקים על מחמר אחר‬
‫בהמתו‪ ,‬והלא יש "לאו" )'לא תעשה'( מפורש בתורה?‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ È„Îe‬‬
‫‪≈¿ ,‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‡e‰Â¿ „ÓÚz‬‬
‫‪… ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ (10‬כלומר‪ :‬לאו זה נאמר‪ ,‬כשהאדם עושה המלאכה ביחד‬
‫‪32‬‬ ‫‪elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« d‚ȉ‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ BÏ eÒ‡Â‬‬ ‫‪»¿ . ‰Áp‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰ȘÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‡Ï‬‬ ‫…‬ ‫עם הבהמה‪ ,‬שכן משמעות הכתוב‪" :‬לא תעשה כל מלאכה‬
‫‪33‬‬ ‫‪nÁÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‰È‰È‬‬‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ;‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÒÈk‰L‬‬‫‪ƒ«∆ ÔÓÊ‬‬
‫¿‪«¿ Ïk» ÏB˜a‬‬ ‫אתה ‪ . . .‬ובהמתך"‪ ,‬אתה עם בהמתך‪ ,‬ובזה חייב מיתה‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« BÒÈkƒ ÁÈpÈ‬‬
‫‪« ƒ« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡È‰ƒ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ˙Ê‚e‬‬
‫‪«≈¿ .˙aLa‬‬
‫¿ «»‬
‫‪‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ÈkN‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ B‡ ÏȇL‰Ï‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ eÒ‡» .‚ 10‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ χNÈÏ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪. ÈÎ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪ƒ¿» BnÚƒ Ôȇ≈ ̇ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰Ó‰a‬‬
‫¿≈»‬
‫‪È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ da» ‰NÚÈ‬‬ ‫‪∆ ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;ÈÎÏ‬‬
‫‚‪ƒ¿»¿ ‰q‬‬
‫‪»« 11‬‬
‫‪ (31‬משנה‪ ,‬שבת קנג‪ ,‬א‪ (32 .‬היה בא בדרך וקדש עליו‬ ‫‪kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ eÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿» .BzÓ‰a‬‬
‫‪¿∆¿ ˙˙ÈL‬‬‫‪« ƒ¿ ÏÚ« ‰eˆÓ‬‬
‫‪∆À¿ ‡e‰ 12‬‬
‫השבת ומעות עמו‪ (33 .‬כמבואר למעלה בפ"ו הכ"ב‪.‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÈkNÈ‬‬
‫‪̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿« B‡ ÏȇLÈ‬‬‫‪ƒ¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,ÈÎÏ‬‬
‫‚‪ƒ¿»¿ ‰q‬‬‫‪»« ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ 13‬‬
‫‪" (34‬אמר רבא‪ :‬דוקא כיסו )התירו(‪ ,‬אבל מציאה לא )התירו‬ ‫‪.dÈÊÁÓe‬‬
‫‪»ƒ¬« ‰ÈÓ„a‬‬
‫‪» ∆ »¿ ‰NÚ‬‬
‫˜‪»» ¬ „Ú« B˙B‡ ÔÈÒB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿  ÎÓ‬‬ ‫‪«» 14‬‬
‫להניח על החמור(" )גמרא‪ ,‬שם(‪ (35 .‬כמבואר בפי"ג‬
‫ה"א‪ (36 .‬ודעת הרשב"א‪ :‬מכיון שאינו נותן עליה אלא‬
‫‪ÏÚ« ̉Ï‬‬
‫‪∆» kÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À .ÔÈÎBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ‰eL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« 15‬‬
‫כשהיא מהלכת‪ ,‬אין בו דין מחמר‪ ,‬שכלל אמרו )שבת קנג‪(:‬‬ ‫‪.ÏȇLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÈkNÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « Bȇ≈ eÒq‰L‬‬
‫‪¿««∆ ;eÒÒ‬‬ ‫‪¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ 16‬‬
‫"כל שבגופו )שהוא עצמו עושה מלאכה( חייב חטאת‪,‬‬ ‫‪ (11‬עבודה זרה טו‪ ,‬א‪ (12 .‬בהמת ישראל ‪ -‬אף שהשכירה‬
‫בחבירו )מבואר בפי"ג הי"ב( פטור אבל אסור‪ ,‬וכל‬ ‫לנכרי‪ ,‬יש בה משום שביתת בהמתו‪ ,‬אם לא מכרה לנכרי‬
‫שבחבירו פטור אבל אסור‪ ,‬בבהמתו מותר לכתחילה"‪.‬‬ ‫‪ (13‬העושה מלאכה‪.‬‬ ‫לצמיתות )'תוספות' שם(‪.‬‬
‫‪" (37‬מאי טעמא? ‪ -‬חמור אתה מצ ֶוּוה )מן התורה( על‬ ‫‪ (14‬משנה‪ ,‬פסחים נג‪ ,‬א‪ (15 .‬גיטין מד‪ ,‬א‪ (16 .‬לפדות‬
‫שביתתו‪ ,‬נכרי אין אתה מצ ֶוּוה )מן התורה( על שביתתו"‬ ‫את הבהמה מיד הנכרי )רש"י(‪ (17 .‬שאינה ראויה‬
‫)גמרא‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫למלאכה‪ ,‬אין מוכרים ‪ -‬גזירה שמא ימכור שלימה )גמרא‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÏÚ« BÒÈkƒ ÁÈpÓ‬‬
‫‪« ƒ«  Ô˘Â‬‬
‫‪» »¿ ‰ËBL‬‬
‫‪∆ LÁ‬‬ ‫‪»» .Ê‬‬
‫‪≈≈ BnÚƒ ‰È‰‬‬ ‫שם(‪ (18 .‬עבודה זרה טו‪ ,‬א‪" (19 .‬מדובר כשבעל‬
‫‪37‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ „Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ B˙B‬‬
‫‪¿ BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,BÓÁ‰‬‬‫«¬‬ ‫הבהמה לא יהיה מצוי על יד הבהמה‪ ,‬כי הסרסור לא ישאיל‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ BnÚƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰ËBLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ LÁ‬‬ ‫‪≈≈ BnÚƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» .χNiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ‬‬ ‫ולא ישכיר לפי שאינה שלו" )פירוש המשניות שם(‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.‰ËBMÏ‬‬
‫‪∆ « B˙B‬‬‫‪¿  Ô˘Â‬‬‫‪» »¿ ‰ËBL‬‬
‫‪∆ .‰ËBMÏ‬‬‫‪∆ « B˙B‬‬‫‪¿ ‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ Òeq‰« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÒeÒ Ì‰Ï‬‬
‫‪∆» kÓÏ‬‬ ‫‪»À .„ 17‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓe‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‡Ï‬‬‫‪… . ‰ˆiL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ¿ƒ∆ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰Ê∆ ȇÏ‬‬
‫‪≈¿ B˙B‬‬
‫‪¿  Ô˘Â‬‬
‫‪» »¿ LÁ‬‬
‫≈≈‬ ‫‪.BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ˙‡∆ ‡NB‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ ÈÁ‰Â‬‬
‫‪««¿ ,ÈB‡NÓÏ‬‬
‫‪«¿ ‡Ï‬‬
‫‡„‪… ,Ì‬‬
‫‪»» ˙ÈÎÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ 18‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חפק‬
‫‪         ‬‬
‫‪" (51‬חבל שקושרים על פיות הגמלים" )פירוש המשניות(‪.‬‬ ‫‪Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿  el‡≈ ÏkÓ‬‬
‫‡‪»ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÈÎ‬‬
‫‪ƒ¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ BnÚƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪" (52‬טס של ברזל שקושרים אותו על הלחיים" )פירוש‬ ‫‪‰‡ÈˆÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« . ˙Bn‡« Úa‡Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¿«≈ ˙BÁt» ˙BÁt» Ba‬‬ ‫‪2‬‬
‫המשניות(‪ .‬ולדעת רש"י "נוקב את חטמה ומכניס בתוכו‬ ‫‪;˙Bn‡« Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙BÁt» ˙BÁt» da» Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿ ,B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‰‡aL‬‬
‫∆»»‬ ‫‪3‬‬
‫כמין טבעת"‪ (53 .‬גמל נקבה‪ (54 .‬צוארון של ברזל‪,‬‬
‫ושלשלת תלויה בו‪ (55 .‬שכיון שאין דרכם בכך‪ ,‬נחשב‬
‫‪ »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» CÈLÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ÏBÎÈ» ̇ƒ :B„ÈÏ‬‬
‫‪»¿ ‡BzL‬‬
‫˜„‪»∆ Ì‬‬‫‡‪∆… Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪4‬‬

‫כמשא ואינו תכשיט‪.‬‬ ‫‪Úa‡Ó‬‬

‫‪«¿«≈ ˙BÁt» ˙BÁt» dÎÈÏBÓ‬‬
‫‪» ƒ  ‡ϻ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,CÈL‬‬
‫‪ƒ ÁÓ‬‬
‫«¿‬ ‫‪5‬‬
‫«‡‪.˙Bn‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪eȉ» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .CLÓÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÌÈlÓb‬‬‫‪ƒ«¿ L˜È‬‬ ‫‪… .Ë‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪17‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈÎLÓ‬‬
‫‡‪ƒ» ¿ƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ,˙aL‬‬ ‫‪»« ÚÓ‬‬‫˜‪∆∆≈ ÔÈeL‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ (38‬שבת קנג‪ ,‬א‪" (39 .‬חרש וחרשת האמורים בכל מקום‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÏÁ‬‬
‫‪∆∆ ‡ˆÈ‬‬
‫‪≈≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‡e‰Â» .B„È» CB˙Ï¿ ÌÈÏÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ‡e‰ ÒÈÎÓ‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫הם האילמים שאין שומעים ולא מדברים‪ ,‬אבל מי שמדבר‬
‫ואינו שומע או שומע ואינו מדבר‪ ,‬הרי הוא ככל אדם"‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈtnL‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÏÁ‰‬‬ ‫‪∆∆« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ CÈˆÂ‬‬ ‫‪ƒ»¿ . ÁÙË‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«∆ B„È» CBzÓƒ‬‬ ‫)רבינו בהל' אישות פ"ב הכ"ו(‪" (40 .‬שוטה אין לו דעת‬
‫‪20‬‬ ‫‪.˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÔÓƒ «dBb» B„È» „Ú« ‰Ó‰a‰‬‬
‫«¿≈»‬ ‫כלל‪ ,‬אבל חרש יש לו דעת קצת" )רש"י(‪ (41 .‬בנוסח‬
‫‪21‬‬ ‫‪?‰Êa‬‬‫‪∆» ‰Ê∆ ÌÈeLw‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÌÈlÓb‰‬‬
‫‪ƒ«¿« CLÓÈ‬‬‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫אחר‪" :‬חרש ושוטה וקטן" )כת"י התימנים(‪ (42 .‬שהקטן‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ba ÔÈÎBnL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ˜eMÏ« ÔÎÈÏBnL‬‬
‫‪» ƒ ∆ ÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰‡‬‬‫‪∆ ¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫יבא לכלל דעת כשיגדל‪ ,‬מהֿשאיןֿכן השוטה‪ (43 .‬שכל‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ‰Ê∆ ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .ÌL‬‬ ‫‪» Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔȘÁNnL‬‬
‫‪ƒ¬« ¿∆ B‡ ,˙BÓ‰a‰‬‬ ‫«¿≈‬ ‫אחד יש לו מעלה‪ :‬חרש יש לו עכשיו דעת קצת‪ ,‬וקטן יבוא‬
‫‪24‬‬ ‫‪˜e˜t» ‰È‰‬‬
‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,d‡eˆaL‬‬
‫‪» »«¿∆ ‚BÊa¿ ‰Ó‰a‬‬ ‫‪»≈¿ ‡ˆz‬‬‫≈≈‬ ‫לכלל דעת כשיגדל‪" (44 .‬עוד )תקנה( אחרת היתה שם‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.ÏB˜ BÏ ÔȇL‬‬‫∆≈‬ ‫מוליכו פחות מארבע אמות‪ ,‬ולא רצו חכמים לגלותה‪,‬‬
‫משום‪" :‬כבוד אלהים הסתר דבר" )מותר להסתיר דבר תורה‬
‫‪ (56‬משנה‪ ,‬שבת נד‪ ,‬א‪" (57 .‬שדומה כנושאו בידו‪ ,‬ולא‬ ‫משום כבוד שמים(‪ ,‬שלא יוליכנו ארבע אמות שלימות‬
‫ניכר שהוא אפסר הגמל" )רש"י(‪" (58 .‬כדי שיהא נראה‬ ‫ברשות הרבים" )שבת קנג‪ (45 .(:‬בהלכה זו נשאו ונתנו‬
‫שהבהמה נמשכת בחבל זה" )רש"י(‪ (59 .‬שבת‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫מפרשי הרמב"ם‪ ,‬והקשו‪ :‬שהרי בגמרא מבואר )שבת קנג(‬
‫‪ (60‬כמו שאמרו בסנהדרין )כה‪ (:‬והעתיקו רבינו בפ"י‬ ‫ש"דוקא בכיסו התירו‪ ,‬אבל במציאה לא"‪ .‬הרמב"ם השיב‬
‫מהלכות עדות ה"ד‪" :‬המשחקים בבהמה חיה ועוף‪ ,‬ואומר‬ ‫בתשובה לחכמי לוניל‪" :‬גם ראשי הישיבות שבבבל ז"ל‬
‫כל הקודם את חבירו ‪ -‬יטול בעליו את שניהם"‪ ,‬והרי זה‬ ‫תפסו על פיסקא זו כשהגיע אליהם החיבור‪ ...‬ויראה לי שזה‬
‫כמקח וממכר בשבת‪ ,‬וכמו שכתב רבינו להלן פכ"ג הי"ז‪.‬‬ ‫שחילק רבא בין כיסו למציאה‪ ,‬לא חילק אלא ליתן המציאה‬
‫‪ (61‬שבת נד‪ ,‬ב‪ (62 .‬בפעמון‪ (63 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬ולא‬ ‫לנכרי‪ ,‬או להוליכה על גבי חמור‪ ,‬אבל להוליכה פחות‬
‫בזוג"‪ ,‬וכתבו ה'תוספות' )שם ד"ה משום( שהמדובר בזוג‬ ‫פחות מארבע אמות מותר‪ ...‬שזו ההולכה צינעה גדולה יש‬
‫הארוג לבגד‪ ,‬שאם לא כן יש גם חשש שמא יפול מעליה‬ ‫בה‪ ,‬ואינו צריך דבר אחר ולא איש אחר לסייעו ולא יכיר‬
‫ויבוא להוליכו ברשות הרבים‪ .‬וממה שכתב רבינו‬ ‫בו אדם ולא יהיה נחפז‪ ,‬ולא נחוש שמא יעבירנו ארבע‬
‫"שבצוארה"‪ ,‬נראה שאינו ארוג בבגד‪.‬‬ ‫אמות ברשות הרבים )תשובת הרמב"ם פריימן סי' נז(‪.‬‬
‫‪26 Ì˙BÁa‬‬
‫¿ »‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,d˙eÒÎaL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ ‚BÊa¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ‡ˆz‬‬ ‫‪… .È‬‬
‫‪≈≈ ‡Ï‬‬ ‫והגר"א ו'קרבן נתנאל' )פרק כ"ד משבת אות ג( הראו מקור‬
‫לדברי רבינו בגמרא )עבודה זרה ע‪ (.‬בדברי איסור גיורא‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰Úeˆa‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,d˙eÒÎaL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ Ì˙BÁa‬‬
‫‪» ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,d‡eˆaL‬‬
‫∆¿«» »‬ ‫שלא נמצאו ארנקים אבודים בשבת‪ ,‬מכיון ש"המוצא כיס‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ BÓÁ¬ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .d‡eˆaL‬‬
‫‪» »«¿∆ ÌÏeÒa‬‬
‫‪» ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,dÏ‚aL‬‬
‫∆¿«¿»‬ ‫בשבת מוליכו פחות פחות מארבע אמות"‪ .‬אולם בנוסח‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÚÓ‬‬
‫˜‪∆∆≈ BÏ ‰eL‬‬‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬‫‡‪»¿» ÔkŒÌ‬‬
‫‡‪≈ ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,˙ÚcÓa‬‬
‫¿«¿« «‬ ‫שהובא בראשונים‪ ,‬כתוב‪" :‬המוציא" ולא "המוצא"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪BÏ ‰ÈeÏz‰‬‬
‫‪» ¿« ˙ÏhËÓa‬‬‫‚‪∆∆À¿ƒ ÏÓ‬‬ ‫‪»» ‡ˆÈ‬‬‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .˙aL‬‬
‫«»‬ ‫‪dlL‬‬
‫‪»∆ ÔÒÂ‬‬
‫‪∆ ∆» ‚˙Óa‬‬
‫‪∆∆¿ ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ˙‡∆ CLÓÏ‬‬ ‫‪»À .Á 7‬‬
‫‪… ¿ƒ zÓ‬‬
‫‪31‬‬ ‫˜‪‰eL‬‬
‫‪» ¿ ‰˙ȉ‬‬‫‡‪»¿» Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,BÊa‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ BzLaÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫¿«¿« ¿‬ ‫‪.ÔÒ‰‬‬
‫‪∆ ∆» B˙B‡Ï¿ ‰Èe‡‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,‡e‰Â» ;ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLÏ‬‬‫‪¿ƒ 8‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ „È» „e˜Ú¬ ÏÓb‰‬‬
‫‪»»« ‡ˆÈ‬‬‫‪≈≈ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .BzËBÁÂ‬‬
‫‪¿« ¿ BÊa‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ÌËÁÂ‬‬
‫‪»¬« ,ÏÓ‚Ï‬‬ ‫‪»»¿ ÒÙ‡Â‬‬
‫‪»¿«¿ ,ÒeÒÏ¿ ÈL‬‬ ‫‪≈ :ÔB‚k¿ 9‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.˙BÓ‰a‰‬‬
‫‪≈¿« Ïk» ‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ï‚‬‬
‫¬‪∆∆ „e˜Ú‬‬ ‫‪‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‡‪ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .ÏÎÏ‬‬
‫‪∆∆¿ ‚eÒÂ‬‬
‫‪« ¿ ,‰˜‡Ï‬‬
‫‪» »¿ 10‬‬
‫‪ (64‬בנוסחאות אחרות "בזוג שבצוארה ולא בזוג שבכסותה"‬ ‫‪;Òeq‰« ÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ ÏÁ‬‬‫‪∆∆ LwL‬‬
‫‪« »∆ ÔB‚k¿ ,˙nzLÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ‚˙Óa‬‬
‫‪∆∆¿ 11‬‬
‫)'מעשה רוקח'( וזה מיותר‪ ,‬שהרי כבר כתב כן בהלכה ט'‪.‬‬ ‫‪˙BÁÙa‬‬‫‪»¿ ˙nzLÓ‬‬
‫‡‪∆∆«¿ ƒ ‡l‬‬
‫ˆ‪»∆ ,BÏ ‰ÎÈ‬‬
‫‪» ƒ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‚˙Óa‬‬
‫‪∆∆¿ B‡ 12‬‬
‫‪ (65‬שבת נח‪ ,‬א‪ .‬כעין מטבע עשויה ממתכת או חומר אחר‬ ‫‪Ïe˙Á» B‡ ,ÒeÒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÈLa‬‬
‫‪≈ ¿ BÓÁ¬ ‡ÈˆB‰L‬‬
‫‪ƒ ∆ ÔB‚k¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ 13‬‬
‫לסימן הבעלות שהיו קושרים על צואר הבהמה או על‬ ‫‪B‡ ‰lÚÓ‬‬
‫‪»À¿ ‰ÈÓL‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏkL‬‬‫‪»∆ ;ÈB‡NÓ« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‚eÒa‬‬
‫‪« ¿ 14‬‬
‫כסותה שלא תתלכלך )רש"י שם(‪" (66 .‬עצים עשויים‬ ‫‪.dÏ» ‡e‰ ÈB‡NÓ« ‰˙eÁt‬‬
‫‪» ¿ ‰ÈÓL‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫כשתי וערב על צואר החמור‪ ,‬כדי שלא יחזיר ראשו לגבו‬
‫לחכך חבורתו" )פירוש המשניות(‪ (67 .‬כסת קשה ששמים‬ ‫‪ (46‬משנה‪ ,‬שבת נא‪ ,‬ב‪ (47 .‬בדברים שדרך הבהמה לצאת‬
‫על החמור כדי לחממו‪" (68 .‬חתיכת בגד קשורה בזנבו‬ ‫בהם בחול‪ .‬לשם שמירה ולא לשם משא‪ ,‬מותר גם בשבת‬
‫לסימן" )פירוש המשניות(‪ (69 .‬המקום הגבוה‪ ,‬החטוטרת‪,‬‬ ‫שהם נחשבים כתכשיטים‪ (48 .‬שרשרת ברזל ששמים בפי‬
‫שעל גב הגמל‪ .‬ובנוסח אחר‪" :‬בדבשתו" )שונצינו(‪.‬‬ ‫הבהמה‪ ,‬להנהיגה‪ (49 .‬חבל נתון בלחי הבהמה לקשרה‬
‫‪" (71‬עקידת‬ ‫‪ (70‬חטוטרתו‪ ,‬הגבנון שעל גב הגמל‪.‬‬ ‫ולהטותה במהלכה; בנוסח אחר‪" :‬ורסן ואפסר שלה"‬
‫)קשירת( יד ורגל" )שבת נד‪ ,(.‬שזה צער גדול לבהמה‪,‬‬ ‫)'מעשה רוקח'(‪" (50 .‬הוא המתג" )פירוש המשניות(‪.‬‬
 ‫טפק‬                
         
26 BÏ eLwL»∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « ,Ûk‡a »À¿ ‡ˆBÈ≈ BÓÁ¬ Ôȇ≈ .‚È ‫ גזירה שמא‬:‫ ועוד טעם אחר‬.('‫ומשוי הוא לה )'חיי אדם‬
27 … ¿ , ÏÚeL
‡Ï  » Êa «¿ƒ Òeq‰« ‡ˆÈ ≈≈ ‡ÏÂ
… ¿ .˙aL
»« ÚÓ∆∆≈ .(‫יפול החבל מעל רגליו ויביאנו בידו )תניא‬
28 ÏËÒ˜a
»¿ «¿ƒ ‰Ó‰a»≈¿ ‡ˆz ≈≈ ‡ÏÂ… ¿ .ÂÈÈÚ ≈∆ ˙ÈB‰Êa
» ≈ ÔÈaL ƒ ¿ƒ ˙BÚeˆa
¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÔÈËeÁa
ƒ ¿ ÔȇˆBÈ ƒ ¿¿«« Ôȇ≈ .‡È 1
ƒ¿ ÌÈÏB‚z‰
29 BȇL
≈∆ «ÚÈÓ˜a
≈ »¿ ‡ÏÂ… ¿ ,dÏ‚aL
»¿«¿∆ ÏcÒa»¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,‰ÈÙaL
» ƒ¿∆ ˙ÁzL
««∆ ‰Ï‚Úa
»»¬« ÔȇˆBÈ
ƒ¿ ÔÈNk‰
ƒ »¿« ÔȇÂ≈¿ .̉ÈÏ‚aL
∆ ≈¿«¿∆ 2
30 Èab
≈« ÏÚL
«∆ „‚‡a ∆∆¿ ‡È‰ƒ ‰‡ˆBÈ»¿ Ï‡ »¬ .‰Ó‰Ï
»≈¿ƒ ‰ÁÓÓ ∆¿À ÌȈÚa
ƒ≈¿ ˙B‡ˆBÈ ¿ ˙BNk‰ »¿« ÔȇÂ≈¿ .Ô‰lL∆»∆ ‰Èχ »¿« 3
31 ‰È
»¿ÏLe
ƒ ¿ ,M‰∆∆ « Èab «∆ ÌÈN˜N˜e
≈« ÏÚL  ƒ «¿ «¿ ,‰kn‰ »«« eÏtÈÂ
¿ƒ¿ eLhÚ˙iL
¿«¿ƒ∆ È„k ≈¿ ÔÓËÁa
»¿»¿ Ô‰Ï ∆» ÌÈÁÈpnL
ƒ ƒ«∆ 4
32 ˙ÏiËÓe » »«¿∆ ‚BÊ dÏ» ˜˜BÙe
∆∆«¿ ,d‡eˆaL ≈ .da» ˙ÏcÏ„Ó‰
∆∆¿À¿« Ô˘
» » ÏÚa
… ¿ ‡ˆBÈ
≈ Ï‚Ú‰ ∆≈» ÔȇÂ≈¿ . ÔÁÓaL
 »… ¿∆ ÔÈÚÏBz‰
ƒ» « 5
33 ÏiËÓe
≈«¿ ˙aLa »« ¿ BÓÁ‰ ¬« ÏÚ« ˙ÚcÓ ≈ ¿ .ˆÁa
««¿« Ô˙BÂ ≈»∆ Ba ÁB
« ‰È‰ÈÂ∆¿ƒ¿ ÚkiL
«»ƒ∆ È„k ≈¿ B‡eˆ
»« ÏÚ« BÏ ÔÈÁÈpnLƒ ƒ«∆ 6
34 .˙aLa
»« ¿ »‰ÈÙa
ƒ¿ ÏËÒ˜
 »¿ «¿ dÏ» ÔÈÏBz
ƒ Ôȇ≈ Ï‡ »¬ . ˆÁa
 ≈»∆ dÏ» ÔÈÁÈpnL
ƒ ƒ«∆ ‰ÎNa»»¿ ƒ ‰Ó‰a
»≈¿ ‡ˆz≈≈ ‡ÏÂ… ¿ .‰LÈÁÏ
» ƒ¬« 7
.‫ אינו מלבוש‬- ‫( כיון שאינו מחממו‬90 .‫ א‬,‫( שבת נג‬89 ‰t‰
»»« ‡ˆz
≈≈ ‡Ï … .Ï·z
« … ‡lL
… ∆ B‡ CMz
… ƒ ‡lL… ∆ È„k≈¿ ‰ÈÙa
» ƒ¿ 8
.‫ שהיא לחממו‬,‫ועיין לעיל הלכה י שמרדעת מותר‬ ˜ÈÈ
« ƒ ‡lL
… ∆ È„k≈¿ ‰Ècc
» ∆« ÏÚ« dÏ» ÔÈÁÈpnL
ƒ ƒ«∆ tw‰ »À« BÚa¿ 9
.(‫( שתולים בין עיניו שלא תשלוט בו עין רעה )רש"י‬91 ÔÈaL
≈∆ ‰Úeˆa
» ¿ƒ ‡ˆz ≈≈ ‡ÏÂ
… ¿ .‰LÈ
»≈¿ ‡È‰Lk
ƒ∆ ¿ ıM‰∆∆ « ‰pnÓ
»∆ƒ 10
‫ וראה למעלה שכל נוי שאינו‬,‫( משי מצבע אדום לנוי‬92 dÏ» ˜˜ÁL
«»∆ ÊÚ≈ .nLÏ
≈« ¿ ÔÈa≈ ,ÈBÏ¿ ÔÈa≈  ‰È˜
» ∆¿« 11
"‫ "לטרסקל‬:‫( בנוסח אחר‬93 .‫ אינו מלבוש‬- ‫נהוג ומקובל‬ ̇Â
ƒ¿ .˙aLa
»« ¿ ˜˜Áa
»¬« eLw‰ »« ÒÙ‡a
»¿«¿ ‰‡ˆBÈ
»¿ ,‰È˜a
» ∆¿«¿ 12
‫ והוא סל מלא שעורים שתולים בצוארה‬.('‫)'מעשה רוקח‬ B„Èa
»¿ ep‡ÈÈÂ
∆ ƒ ƒ ,epÁzz
∆¿«¿ ‡nL»∆ ;eÒ‡»  d˜Êa»»¿ƒ BÁz»¿ 13
‫ שלא תצטרך‬,‫ ותענוג הוא לה‬,‫ופיה נתון לתוכו ואוכלת‬ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLa ¿ƒ 14
‫ גזירה שמא‬,‫( שלא תינגף‬94 .(‫לשוח צוארה לארץ )רש"י‬
‫( שני לוחות קשורים סביב‬95 .‫יפול מרגליה ויביאנו בידו‬ ‫( שברגליהם לסימן שיכירום‬73 .‫ ב‬,‫ שבת נד‬,‫( משנה‬72
.‫ שלא תניד אותם עד שיתרפא העצם‬,‫העצם השבורה‬ ‫( שלא תיפצע‬75 .‫( שלא ישברו את הכלים‬74 .‫הבעלים‬
‫( סותם את‬97 .‫( כיס הולד התלוי בבהמה אחרי הלידה‬96 ‫( וכל‬76 .‫האליה בסלעים וטרשים כשנגררת על הקרקע‬
‫( שלא יחשדוהו שמוליכה‬98 .‫הפעמון שלא ישמיע קול‬ ‫ שמא יפלו ויביאם‬,‫אלה אסורים לצאת בהם ברשות הרבים‬
.‫ כמבואר בהלכה י‬- ‫ אבל בשוק אסור‬.‫למכור בשוק‬ ‫( מחסום נקשר על פי הבקר כדי‬77 .‫בידו ברשות הרבים‬
‫ שהרי קר‬,‫( ואין כאן איסור משום טירחא יתירה בשבת‬99 ."‫( "חסום‬.‫ ונקרא בברייתא )שבת נג‬,‫שלא תאכל מן החיטים‬
,‫( אבל לא ברשות הרבים‬100 .‫לו אפילו בתקופת תמוז‬ ‫( מכיון שאין זה‬79 .‫( שרץ ששערותיו חדים כמחט‬78
,‫( שאינו אלא לתענוג בעלמא‬101 .‫כיון שאינה קשורה לו‬ ‫ אין זה מלבוש )מגידֿמשנה להלן‬- ‫מקובל אצל כולם‬
‫ והרי היא‬,‫בשביל הבהמה שלא תטריח לשוח צוארה לארץ‬ ‫ שאין דרכה‬,‫( מפני שאין הפרה צריכה שימור‬80 .(‫הי"ג‬
.‫טירחא מיותרת בשבת‬ .(‫ וכל שמירה מעולה משאוי הוא )למעלה הי"ח‬,‫לברוח‬
‫ מפני שעז צריכה שמירה ודרכה לצאת‬.‫ א‬,‫( שבת נב‬81
35 ,˙aLa
»« ¿ BzÓ‰a
¿∆¿ ˙˙ÈL
« ƒ¿ ÏÚ« ‰eˆÓ
∆À¿ Ì„‡L
»»∆ ÌLk≈ ¿ .„È .‫באפסר‬
36 ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ .B˙Ӈ »¬« BcÚ¿« ˙˙ÈL
« ƒ¿ ÏÚ« ‰eˆÓ
∆À¿ ‡e‰ Ck» Ô˙eÎÊ
» ¿« ÏÚ« Ô‰Ï
∆» eLw‰ »« BÚa¿ ÌȇˆBÈ ƒ»¿« .È 15
ƒ¿ ÌÈÎf‰
37 eÈÏÚ
≈» ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ,ÔÈNBÚƒ ÔÓˆÚ »¿« ˙Ú„Ïe
« «¿ ˙Ú„« « Èa
≈¿ Ô‰L≈∆ ÏÚ« ̉Ï
∆» eLw‰
»« BÚe ¿ ,˙B˜p‰
≈¿« ÏÚ« eÏÚÈ
¬« ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ 16
38 :Ó‡pL
«¡∆∆ ;˙aLa »« ¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙iNÚÓ
«ƒ ¬≈ ÔÚÓÏe
»¿»¿ ÔÓLÏ
»¿» ¿ ˙BiÏËÓe
ƒ»¿«¿ ,ÌÈ‡Ê
ƒ≈¿ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ eÏtÈ¿ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ̉ÈaÏ
 ∆ ≈ƒ 17
39 .b‰Â
≈«¿ E˙Ó‡
¿»¬ Ôa∆ LÙpÈÂ≈»ƒ¿ ,EÓÁÂ
∆… ¬« EBL
¿ ÁeÈ« » ÔÚÓÏ
««¿ ˙B‡ˆBÈ
¿ ˙BÏÁ‰Â
≈ ¿»¿ .Ô‰a
∆» Ô˙B‡
» ÔÈtÈnL
ƒ«¿∆ ˙BÓwÓ‰
»À¿« 18
40 ÌÈ„Ú
ƒ»¬ ̉≈ ,Ô˙˙ÈL
»» ƒ¿ ÏÚ« ÔÈeˆÓƒÀ¿ e‡L
»∆ ‰Ó‡Â»»¿ „Ú ∆∆ eÏÚiL
¬«∆ È„k
≈¿ Ôab
»« ÏÚ« ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰eL˜
» ¿ Ô‰lL
∆»∆ ‰ÈχÂ
»¿«¿ 19
41 ÌÈ„Ú‰L
ƒ»¬»∆ ˙BˆÓ ¿ƒ eÏa˜Â
¿ƒ¿ ˙e„Ú¿« ÌLÏ≈ ¿ eÏËÂ
¿»¿ eÏnL »∆ eÏÚÈ
¬« ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ‰hÓÏ
»«¿ ‰eL˜» ¿ B‡ ,ÌÈÎf‰
ƒ»¿« Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ 20
42 ,eÏË
¿» ‡ÏÂ
… ¿ eÏÓ» ‡lL… ∆ ÌÈ„Ú
ƒ»¬ Ï‡»¬ ;Ô‰a
∆» ÔÈiÁ
ƒ»« È„k
≈¿ ˙BiÏËÓa
ƒ»¿«¿ ˙BÙtÏÓ»À¿ ˙B‡ˆBÈÂ
¿ ¿ .ÌÈÎf‰
ƒ»¿« ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ 21
43 „Ïa
«¿ƒ Á«… Èa
≈¿ eeˈpL
«¿ƒ∆ ˙BˆÓ¿ƒ ÚL«∆ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ eÏa˜
¿ƒ ‡l‡ »∆ Ô‰Èc„Â
∆ ≈«¿ ˙B‡ˆBÈ
¿ ÌÈfÚ‰ƒƒ» .Ș ƒ» Ô‰lL
∆»∆ Óv‰
∆∆« ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ 22
44 ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ˙BNÚÏ ƒ»À ,LBz
¬« ÔÈzÓe » ‚k ≈¿ Ô‰≈ È‰≈¬  ÔL˜
»» ¿ ̇ƒ Ï‡
»¬ .ÏÁ‰
»»∆ Ô‰Ó ∆≈ LÈiL
« ƒ∆ È„k
≈¿ ˙BeL˜¿ 23
45 ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿ ÔȇÂ≈¿ .ÏÁa
… ¿ χNÈk
≈ »¿ƒ¿ ‡ÈÒ‰Ùa
»¿∆ ¿«¿ ÔÓˆÚÏ
»¿«¿ ˙aLa»« ¿ È‰
≈¬  ÚÏ
∆∆» B˙B‡ ÏÁiL
… ¬«∆ „Ú« ÏÁ‰
»»∆ ‡ˆÈ≈≈ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ 24
46 LBz
» ‚ ≈¿ ÏȇB‰
ƒ .‚‰B≈ ÏBi‰L
≈ «∆ ÔÓÊa«¿ƒ ‡l‡
»∆ LBz
» b≈ . e‡ˆÈ
 ¿≈ ‡Ï
… el‡≈ 25
47 ‡e‰ È‰
≈¬ ˜„ˆ ∆∆ ‚ »« ¿ BÓˆÚÏ
≈¿ ,˙aLa ¿«¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ‰NBÚ∆
48 E˙Ó‡
¿»¬ Ôa∆ LÙpÈÂ"
≈»ƒ¿ Ó‡«¡∆ ÈÓa
ƒ¿  c»» ÏÎÏ
»¿ χNÈk
≈ »¿ƒ¿ .‫( חתיכות בגד‬84 .‫( לבם‬83 .‫ ב‬,‫ שבת נב‬,‫( משנה‬82
‫ שהרי למעלה בהלכה י"א מובא שגם‬,‫( הראב"ד השיג‬85
49 ÏL ƒ¿ BËȘÏ
∆ BÈÎNe ƒ¿ ‡e‰L ∆ LBz
» b≈ ‰Ê∆ ?"b‰Â ≈«¿ ‫ לכן דינו‬,‫ אבל נראה שנוי זה מקובל ונהוג יותר‬.‫לנוי אסור‬
50 χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ ‰NÚÈ
∆ ¬« ‡lL
… ∆ ;B˙Ó‡
»¬ Ôa∆ BÓk¿ ,χNÈ
≈ »¿ƒ ‫( מהודקות יפה‬87 .‫( כרוכות בחתולים‬86 .‫כמלבוש‬
51 ‰Ê∆ b‰
≈« ‰È‰»» elÙ‡Â
ƒ¬« .‰NBÚ
∆ BÓˆÚÏ ¿«¿ Ï‡
»¬ ,˙aLa
»« ¿ Ba« ‫( שאין המטלית לשם‬88 .‫שאין חשש שהמטלנית תיפול‬
52 .BÓˆÚÏ
¿«¿ ‰NBÚ∆ ‰Ê∆ È‰ ≈¬  BcÚ
¿« .‫ ושמא תיפול ויביאנה בידו‬,‫זה מהודקת יפה‬
 ‫‪               ‬‬ ‫צק‬
‫‪         ‬‬
‫להניח שבסופו של דבר יסכי‪ ‬למול ולטבול‪ ,‬ואז יש‬ ‫‪    ‬‬
‫לחשוש שיאמר אשתקד עשיתי מלאכתי בשבת‬ ‫‪        ‬‬
‫בפרהסיא‪ ,‬ומדוע לא אעשה כ‪ ‬ג‪ ‬היו‪ ,‬ועאכו"כ בשפחה‪,‬‬ ‫‪        ‬‬
‫‪    ‬‬
‫שכ‪ ‬עבד שצרי‪ ‬למול "משהי‪ ‬אותו עד שיתרפא רפואה‬
‫וצרי‪ ‬להבי‪ ,‬הרי משכתב שמותרי‪ ‬לעשות מלאכה בשבת‬
‫שלימה ואח"כ מטבילי‪ ‬אותו"‪ ,‬משא"כ שפחה שיכולה‬
‫בפרהסיא‪ ,‬מוב‪ ‬הדי‪ ‬כל צרכו‪ ,‬ומה רצה להוסי‪ ‬במילי‪‬‬
‫לטבול מיד‪ ,‬לכ‪ ‬משמיענו הרמב"‪ ‬שמותרי‪ ‬לעשות‬
‫"כישראל בחול"‪.‬‬
‫מלאכה בשבת לעצמ‪ ‬בפרהסיא‪ ,‬כי כל התקנות והסייגי‪‬‬
‫לכאורה אפשר היה לתר‪ ‬שהוא לשו‪ ‬המשנה‪ ,‬בה הובאו‬
‫שעשו חכמי‪ ‬אינ‪ ‬אלא בנוגע לישראל‪.‬‬
‫שלוש דעות‪" :‬ת"ר גר תושב מותר לעשות מלאכה לעצמו‬
‫‪ (102‬יבמות מח‪ ,‬ב‪ (103 .‬כל המצוות שאשה חייבת בהן‪,‬‬
‫גם עבד כנעני חייב‪ .‬ודווקא אם מל וטבל לשם עבדות‪ ,‬אבל‬ ‫כישראל בחולו של מועד )בדבר האבד(‪ ,‬רבי עקיבא אומר‬
‫עבד ערל עובדֿכוכבים שאינו רוצה לקבל עליו עול מצוות‪,‬‬ ‫כישראל ביו"ט )אוכל נפש(‪ ,‬רבי יוסי אומר‪ ...‬כישראל‬
‫אסור להחזיקו )מגידֿמשנה ורבינו בהל' עכו"ם פ"י ה"ו(‪.‬‬ ‫בחול"‪ ,‬ופסק הרמב"‪ ‬כרבי יוסי‪ .‬אלא שתירו‪ ‬זה אינו‬
‫והראב"ד חולק כאן‪ ,‬וסובר שאין כוונת התורה לעבד ואמה‬ ‫מספיק‪ ,‬כיו‪ ‬שכשפסק הרמב"‪ ‬כרבי יוסי‪ ,‬אינו צרי‪‬‬
‫שמלו וטבלו לשם עבדות‪ ,‬אלא לעבד ואמה התושבים שלא‬ ‫להוסי‪" ‬כישראל בחול" שהרי לא הביא שאר הדעות‪,‬‬
‫יעשו מלאכתו‪ ,‬שלא תאמר שבות בעלמא הוא‪ ,‬שאמירה‬
‫וממילא ג‪ ‬אי‪ ‬צרי‪ ‬לשלול את הדעות הנוספות‪ ,‬שלא‬
‫לנכרי שבות‪ ,‬אלא אסור להעבידם‪ (104 .‬כמבואר בהל'‬
‫מלכים פ"ח ה"י וי"א‪ .‬שבע מצוות שנצטוו בני נח הן‪:‬‬ ‫כמו הגמרא שצריכה להביא הדעות השונות בזה‪.‬‬
‫עבודת אלילים‪ ,‬ברכת ה'‪ ,‬גילוי עריות‪ ,‬שפיכות דמים‪ ,‬גזל‪,‬‬ ‫והביאור בזה‪ :‬מבואר בספרי הכללי‪ ‬להרמב"‪ ,‬שג‪‬‬
‫דינים ואבר מןֿהחי‪ (105 .‬אבל לצורך ישראל אסור משום‬ ‫כאשר בלשו‪ ‬המשנה ישנו לימוד מיוחד שלא הביאו‬
‫שבות‪ ,‬כמבואר למעלה בפ"ו הי"ב‪ (106 .‬שמלאכתו‬ ‫הרמב"‪ ,‬מכל־מקו‪ ‬מדייק וכותב בלשו‪ ‬המשנה‪ ,‬א‪‬‬
‫ללקוט ולעבוד בשדה בשביל ישראל‪ (107 .‬של ישראל‬ ‫כשאי‪ ‬כוונתו לתוכ‪ ‬הדיוק שבמשנה‪ .‬ועפ"ז יוב‪ ‬מה‬
‫עובד לעצמו‪ ,‬אבל עבד עברי הוא כישראל גמור‪ .‬וכן מובא‬
‫שכתב "ומותרי‪ ‬לעשות מלאכה בפרהסיא כישראל בחול"‪,‬‬
‫ב'מכילתא' )משפטים(‪" :‬וינפש בן אמתך והגר ‪ -‬זה גר‬
‫תושב‪ .‬או אינו אלא גר צדק‪ ,‬כשהוא אומר‪ :‬וגרך אשר‬ ‫הג‪ ‬שג‪ ‬ללא תוספת זו לא היה מקו‪ ‬לטעות‪ ,‬מ"מ‬
‫בשעריך‪ ,‬הרי גר צדק אמור"; "וינפש בן אמתך ‪ -‬זה עבד‬ ‫העתיק את לשו‪ ‬המשנה‪.‬‬
‫ערל‪ .‬או אינו אלא בן ברית‪ ,‬כשהוא אומר‪ :‬עבדך ואמתך‬ ‫ויש להוסי‪ :‬מצינו כמה וכמה ענייני‪ ‬שמחמירי‪ ‬בה‪‬‬
‫)שמותר(‪ ,‬הרי בן ברית אמור"‪ (108 .‬אבל לרבו אסור‬ ‫עוד טר‪ ‬שהגיע זמ‪ ‬החיוב‪ ,‬ולדוגמא "משחרב בית‬
‫לשעבדו‪ ,‬ומי שיבין כוונת התורה ולא ירבה לשעבד אותם‬ ‫המקדש‪ ,‬התקי‪ ‬ריב"ז שיהיה יו‪ ‬ט"ז בניס‪ ‬כולו אסור‬
‫)עבדים וגרים(‪ ,‬ואפילו בדבר המותר כשאיבת מים רבים‬
‫לאכול חדש‪ ,‬כי מהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד לא‬
‫ועבודה גדולה שבה טורח וקושי‪ ,‬או לעורר אותם משנתם‪,‬‬
‫לפי שהוא יתברך אמר‪" :‬למען ינוח עבדך ואמתך כמוך"‪,‬‬ ‫אכלנו בהאיר המזרח‪ ,‬השתא נמי ניכול כו'"‪ .‬ועפ"ז יש‬
‫והבן מילת "כמוך" שהיא בענין המנוחה" )'מעשה רוקח'‬ ‫סברא לומר שעבד זה יהיה אסור מעשיית מלאכה בשבת‬
‫בשם כתבֿיד מהרמב"ם(‪.‬‬ ‫בפרהסיא‪ ,‬כי מכיו‪ ‬שהוא עבד בבית ישראל‪ ,‬יש מקו‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪         ‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪Ï·È‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ (Â .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÈÎO‬‬‫‪ƒ¿ B‡ Ô‰k‬‬
‫‪≈… LBz‬‬
‫‡‪« elÙ‬‬‫¬‪ƒ‬‬ ‫יום ראשון כ"ח תשרי ה'תשע"ט‬
‫‪(Á .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‡ÓË‬‬ ‫‪≈» Ô‰k‬‬
‫‪≈… Ï·È‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ (Ê .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÏÚ‬‬
‫»≈‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪.2ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ÔÓƒ ÌeÓ‬‬
‫‪» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰ÏÏÁ‬‬
‫‪»»¬ Ï·z‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪:el‡≈ ÌȘÙa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ el‡≈ ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ e‡e‬‬
‫≈‬ ‫‪LLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ .˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÔÏÏÎa‬‬
‫≈‪»»¿ƒ LÈ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ (‡ :ÔËÙ‬‬
‫‪» »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ‬‬
‫˙‪∆¿ ,‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (1‬יבאר התרומות והמעשרות היכן נוהגים‪ .‬אי זו היא ארץ‬ ‫‪‡lL‬‬

‫‪… ∆ (‚ .OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬ ‫‚„‪ƒ¿«¿ ( . ‰ÏB‬‬
‫‪« ¿ LÈÙ‰Ï‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫ישראל וסוריא וחוצה לארץ‪ .‬גוי שקנה קרקע בארץ ישראל‪,‬‬ ‫‪ÏÚ« LÈÙÈ‬‬
‫‡‪ƒ¿« ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ˙BÓez¿ ÌÈc˜È‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫ופירות הגוי שגדלו בקרקע שקנה מארץ ישראל‪ .‬הקונה‬ ‫‪Ï·È‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ (‰ .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ê» Ï·È‬‬
‫‪« … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ („ .„q‰‬‬
‫«≈∆‬ ‫‪5‬‬
 ‫אצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ Ïk» LaÎiL‬‬
‫˜„‪¿ƒ∆ Ì‬‬‫‡‪∆… Ì˙B‬‬
‫‪» LkL‬‬ ‫∆»«‬ ‫שדה בסוריא או הקונה קרקע מן הגוי בסוריא‪ .‬ישראל‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÚk‬‬
‫‡‪««¿ ı‬‬
‫‪∆∆ Ïk» ÒÙz‬‬
‫‪«» el‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÌÈÓÓÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ ‰ÚMÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ƒ da» ‡L‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫שהיה לו קרקע והוריד לה אריס ושלח לו פירות‪ .‬ישראל‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‡‪»»  20˙BÁ‬‬
‫‡‪≈¬ ˙Bˆ‬‬
‫‪»¬ Lk‬‬
‫‪«» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰È˙BÏe‚Ï‬‬
‫‪» ∆ ¿ƒ‬‬ ‫וגוי שלקחו שדה בשותפות‪ .‬ופירות ארץ ישראל שיצאו‬
‫לחוצה לארץ‪ ,‬או איפכא‪ .‬ודין אילן שנוטה לארץ ועומד‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙Bˆ‡‰Â‬‬
‫‪»¬»¿ .c‬‬
‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡k‬‬
‫‪∆∆¿ BlkÀ BLeakƒ‬‬ ‫בחוצה לארץ‪ ,‬או איפכא‪ .‬תרומות ומעשרות בזמן הזה אם‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‡ÈeÒ‬‬
‫‪»¿ Ôȇ˜p‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« Ô‰≈ „Âc‬‬
‫‪ƒ» LkL‬‬
‫∆»«‬ ‫הם מן התורה‪ (2 .‬ובכלל ההפרשה גם הנתינה‪ (3 .‬היינו‬
‫‪] (18‬אין זו אחלב שנזכרה בספר שופטים "אשר לא הוריש‬ ‫חזה ושוק של קדשים קלים‪.‬‬
‫את יושבי עכו וגו' ואת אחלב"‪ ,‬שההיא אינה חוצה לארץ‪.‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ÔÈ‚‰B‬‬
‫‡‪ƒ¬ ÔÈ‬‬‫‪» ≈ ˙BOÚn‰Â‬‬
‫‪¿ «««¿ ˙BÓez‰‬‬ ‫‡‪¿« .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪] (19‬שהרי מלחמה זו היא מלחמת הרשות ולמלחמת‬ ‫‪. ˙Èa‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ƒ«« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ÔÈa≈ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈa≈ , χOÈ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫¿∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫הרשות אין המלך מוציא אלא על פי בית דין הגדול של‬
‫שבעים ואחד‪ ,‬אבל במלחמת ארץ ישראל שהיא מלחמת‬
‫‪,7ÚL‬‬
‫‪»¿ƒ ı‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ˙B‚‰B‬‬
‫‪¬ e‰iL‬‬ ‫‪¿∆ ,6eȘ˙‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÌȇÈe‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫מצוה אין צורך בבית הדין הגדול‪ ,‬ולפיכך לא הזכיר רבינו‬ ‫‪ÔÈÎÏB‰‬‬
‫‪ƒ¿ χOÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ Â‬‬
‫‪… ¿ 8χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡Ï‬‬
‫‪∆∆¿ ‰ÎeÓÒ‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫בהלכה הקודמת אלא רוב ישראל[‪ (20 .‬על פי בית דין‬ ‫‪eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,eȘ˙‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 9ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈÓÎÁ‰Â‬‬‫‪ƒ»¬«¿ .ÌL‬‬ ‫‪» ÔÈLÂ‬‬
‫¿ »‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫הגדול‪ ,‬אבל שלא על פי בית דין הגדול אינו מתקדש‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,10‡BÓe‬‬
‫‪» ÔBnÚ« ı‡e‬‬ ‫‪∆∆¿ ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ Û‡« ˙B‚‰B‬‬
‫¬‬ ‫‪6‬‬
‫בקדושת ישראל‪ ,‬לא יהא אלא ארץ ישראל גופה‪ ,‬שאף היא‬ ‫‪. χOÈ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ı‡Ï‬‬
‫‪∆∆¿ ˙BÈÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ̉L‬‬‫∆≈‬ ‫‪7‬‬
‫אינה מתקדשת אלא בכיבוש שהיא מדעת רוב ישראל‪ .‬ולא‬
‫כדעת התוספות בגיטין שם שאף אם כבשה יחיד מתקדשת‪.‬‬ ‫‪ (4‬ש"כל מצוה שהיא תלוייה בארץ )היינו חובת קרקע(‪,‬‬
‫אינה נוהגת אלא בארץ"‪ (5 .‬ודווקא בזמן שכל ישראל‬
‫‪29 ,21χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪ı‡k‬‬
‫‪∆∆¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÌÈc‬‬ ‫„‪»¿ .‬‬
‫‪ƒ»¿ LÈ≈  ‡ÈeÒ‬‬ ‫שם‪ (6 .‬ידים פרק ד משנה ג‪" :‬בבל מעשה נביאים"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪da» ‰Bw‰Â‬‬
‫‪∆ «¿ .22ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁk‬‬
‫‪» ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ LÈÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ (7‬בבל‪] (8 .‬אף על פי שרחוקה היא יותר ממצרים ועמון‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙BÓez¿ ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ ‰B˜k‬‬
‫˜‪∆ ¿  Ú˜‬‬ ‫«¿«‬ ‫ומואב ולפיכך תקנו בה מעשר שני בשביעית ‪ -‬סמוכה היא‬
‫‪32‬‬ ‫‪.23ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‡ÈeÒa‬‬
‫‪»¿ ¿ Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ .˙ÈÚÈLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙BOÚÓe‬‬
‫«« ¿‬ ‫לארץ ישראל יותר מארצות אחרות[‪ (9 .‬במשנה שם‪:‬‬
‫"מצרים מעשה זקנים"‪ .‬ואף עמון ומואב מעשה זקנים‪ .‬ולפי‬
‫‪ (21‬שאווירה טהור ושהקונה בה בית מן הגוי‪ ,‬מותר לו‬ ‫שלא היו רוב ישראל הולכים לשם‪ ,‬לא תקנו בה הנביאים‪.‬‬
‫לומר לגוי לכתוב שטר אפילו בשבת ולעניין תרומות‬ ‫‪ (10‬שלא נכבשו על ידי סיחון ולא נתקדשו מעולם בקדושת‬
‫ומעשרות ושביעית‪ (22 .‬שעפרה טמא‪ ,‬והמביא גט‬ ‫ארץ ישראל‪ (11 .‬כלומר‪ ,‬קרובים לארץ ישראל‪.‬‬
‫מסוריא כמביא מחוצה לארץ וצריך לומר‪ :‬בפני נכתב ובפני‬
‫נחתם‪ .‬והמוכר עבדו לסוריא כמוכר לחוצה לארץ‪.‬‬ ‫‪˙Bˆ‡a‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»¬» ‡È‰ƒ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ‰eÓ‡‰‬‬
‫‪» ¬» χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬‫‪∆∆ . 8‬‬
‫‪ (23‬שמן התורה "כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש"‪.‬‬ ‫‪.15χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ‬‬‫‪… ˙ÚcÓ‬‬
‫‪« «ƒ 14‡È‬‬‫‪ƒ» B‡ 13χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ CÏÓ‬‬
‫‪∆∆ ÔLakL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ 9‬‬
‫‪B‡ χOiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ „ÈÁÈ‬‬ ‫‡‪ƒ» Ï‬‬
‫‪»¬ .ÌÈa‬‬‫‪ƒ« Leakƒ ‡˜p‰‬‬‫‪»¿ƒ« e‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ 10‬‬
‫‪33‬‬ ‫˜„‪‰M‬‬
‫‪» À¿ Lc˜˙Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ 24e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ Ïk‬‬ ‫‪… .‰ ,ÌB˜Ó» 16ÔÓˆÚÏ‬‬‫‪»¿«¿ eLÎÂ‬‬‫‪¿»¿ eÎωL‬‬
‫‪¿»∆ ËL‬‬ ‫‪∆≈ B‡ ‰ÁtLÓ‬‬‫‪»»¿ ƒ 11‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰M„wL‬‬
‫˜„‪» À¿∆ ;Ô˙M‬‬
‫‪»» À¿ ‰ÏËa‬‬‫‪»¿» eÏbL‬‬‫‪»∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈  ‰BL‡‬‬
‫‡‪» ƒ ı‬‬ ‫∆‬‫∆‬ ‫‪‡˜‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪BÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪‬‬ ‫‪̉‡Ï‬‬
‫»‬ ‫»‬‫¿‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪‰zpL‬‬
‫»‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬‫∆‬ ‫‪ı‡‰‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫»‬ ‫‪ÔÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫˜‪‰Lc‬‬
‫‪» ¿ƒ ,25„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ Leak‰‬‬ ‫‪ƒ« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ˜lÁ‬‬ ‫‪≈ƒ ‰Ê∆ ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .˙Bˆn‰‬‬‫‪¿ƒ« Ïk» Ba e‚‰iL‬‬
‫‪¬¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ eÏÚL‬‬
‫‪»∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ .‡BÏ» „È˙ÚÏ‬‬
‫˜‪ƒ»∆ ‰Lc‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ d˙ÚLÏ‬‬
‫‪»»¿ ƒ ÏÚ« Û‡« ÌÈËMÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ « χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬‫‪∆∆ Ïk» BÈcƒ ˙Èe‬‬
‫‪≈ «ÚLB‰È‬‬
‫‪À ¿ 14‬‬
‫‪37‬‬ ‫˜„‪‰M‬‬
‫˜‪» À¿ »‰eLc‬‬
‫‪¿ƒ ,27ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ e˜ÈÊÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ¡∆¿ 26‰ÏBb‰‬‬
‫‪» « 17„ÈÁÈ‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫‪Leak‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫¿‬
‫‪‰È‰È‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫…‬
‫‪‡lL‬‬ ‫∆‬ ‫≈‬‫¿‬
‫‪È„k‬‬ ‫»‬ ‫¿‬
‫‪,‰LaÎ‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫…‬
‫‪‡lL‬‬‫∆‬ ‫‪Ètƒ 15‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.28‡BÏ» „È˙ÚÏÂ‬‬
‫‪ƒ»∆¿ d˙ÚLÏ‬‬
‫‪»»¿ ƒ ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ˙„ÓBÚ‰‬‬
‫‪∆∆ » ‰iL‬‬‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪.B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ LaÎÈÂ‬‬‫‪¿ƒ¿ ËLÂ‬‬
‫‪∆≈ » ËL‬‬
‫‪∆≈ Ïk» ‰ÏÚiLk‬‬
‫¿ ∆«¬∆‬ ‫‪16‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ ̉a‬‬ ‫‪∆» e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ˙BÓB˜n‰‬‬ ‫‡‪¿« Ì˙B‬‬
‫‪» eÁÈp‰Â‬‬
‫¿‪ƒƒ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÌehÙ‬‬
‫‪¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,29eȉLk‬‬
‫‪»∆ ¿ Ïa‬‬
‫‪∆» ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ ̉a‬‬ ‫‪∆» e˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪ (12‬כולל גם הארץ שניתנה לאברהם‪ (13 .‬בספרים אחרים ¿ …‬
‫‪41‬‬ ‫‪̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ eÎÓÒiL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,30˙BOÚn‰Â‬‬ ‫נוסף "או שופט"‪ (14 .‬כמו שמצאנו ששמואל הנביא ‪» ¿« ÔÓƒ‬‬
‫‪¿ «««¿ ‰Óez‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Ô‡L‬‬
‫‪»¿ ˙Èa≈ Èz‰‬‬
‫‪ƒƒ 32LB„w‰‬‬ ‫‪»« eaÂ‬‬
‫‪≈«¿ .31˙ÈÚÈMa‬‬ ‫הוציא את ישראל למלחמה בפלשתים‪ (15 .‬אבל שלא ¬‪ƒƒ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌÈiÚ‬‬
‫מדעת רוב ישראל‪ ,‬אינו אלא כיבוש יחיד‪ ,‬ואינו כיבוש‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.33Ï‬‬
‫‪∆» ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ ̉a‬‬ ‫‪∆» e˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ˙BÓB˜n‰‬‬ ‫‪¿« Ì˙B‡Ó‬‬
‫וכדעת רבי יוסי בעבודה זרה כא‪ (16 .‬שלא מדעת רוב ≈ »‬
‫‪44‬‬ ‫‪.35˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓƒ dhÙe‬‬
‫‡‪»¿ƒ 34ÔBϘL‬‬
‫‪¿¿ « ÏÚ« ‰Ó‬‬
‫ישראל‪] (17 .‬שכיוון שחלקו לכל שבט חלקו כשהלכו ¿‪»¿ƒ ‡e‰Â‬‬
‫‪ (24‬כלומר‪ ,‬קנו בכיבוש‪" (25 .‬וכיוון שנלקחה הארץ‬ ‫לכבוש‪ ,‬הרי זה מדעת רוב ישראל[‪.‬‬
‫מידיהם בטל הכיבוש"‪ (26 .‬בימי עזרא‪ (27 .‬ש"הרבה‬ ‫‡‪Ì‬‬‫‪«¬ ÔB‚k¿ ,ÔÚk‬‬
‫‪««¿ ı‡Ï‬‬
‫‪∆∆¿ ıeÁ „Âc‬‬‫‪ƒ» LkL‬‬ ‫‪»¬» .‚ 17‬‬
‫‪«»∆ ˙Bˆ‡‰‬‬
‫כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל"‪.‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 18ÏÁ‡Â‬‬
‫ˆ‪»¿«¿ ‰B‬‬
‫‪» Ì‡Â‬‬‫‪«¬« ÌÈ‰‬‬
‫‪ƒ«¬« 18‬‬
‫‪ (28‬בהלכות בית הבחירה שם כתב‪" :‬וכיוון שעלה עזרא‬
‫וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה‪,‬‬
‫‪‡e‰ ÏB„b‰‬‬ ‫‪»« ÔÈcƒ ˙È≈ Ètƒ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ‡e‰ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ CÏnL‬‬
‫‪∆∆∆ 19‬‬
‫ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת‬ ‫‪‰ˆeÁk‬‬
‫‪» ¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ c‬‬
‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡k‬‬
‫‡‪∆∆¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈  ‰OBÚ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪∆ 20‬‬
‫עזרא השנייה הוא מקודש היום ואף על פי שנלקח הארץ‬ ‫‪e‡ˆÈ‬‬‫‡‪¿» ‡l‬‬
‫‪»∆ ;ÌÈˆÓe‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ Ïa‬‬ ‫‪∆» ÔB‚k¿ ,c‬‬
‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ı‡Ï‬‬‫‪∆»» 21‬‬
‫ממנו"‪ .‬והכסף משנה שם תמה‪" :‬איני יודע מה כח חזקה‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡k‬‬
‫‪∆∆¿ Ô˙BȉÏÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ,ı‡Ï‬‬ ‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ÏÏkÓ‬‬ ‫‪«¿ƒ 22‬‬
‫גדול מכח כיבוש‪ ,‬ולמה לא נאמר בחזקה גם כן משנלקחה‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ?χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ˙ÏÚnÓ‬‬
‫‪«¬«ƒ e„È‬‬ ‫‪¿» ‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .eÚÈb‰‬‬‫‪ƒƒ 23‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בצק‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪OÚna‬‬
‫‪≈ ¬«« ˙iÁÂ‬‬‫‪∆∆«¿ ,ÌÈnÚ‰‬‬
‫‡‪ƒ«» ı‬‬ ‫‪∆∆ ÌeMÓƒ ‰B‰Ëe‬‬ ‫¿ »‬ ‫הארץ מידינו בטלה חזקה‪ ,‬ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ÌB˜Ó» B˙B‡L‬‬ ‫‪∆ EÏ¿ Ú„eiL‬‬
‫‪«»ƒ∆ „Ú« ,˙ÈÚÈMe‬‬
‫« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫וכי לא היה שם חזקה"?‪] .‬אולם הדברים מתבארים על פי‬
‫‪20‬‬ ‫‪45ÌÈÙÏÂ‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ¿ 44ÌeÓ‬‬‫‪»¬ ÈehÓ‬‬
‫‪≈ ƒ „BÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ «ÚÙBML‬‬
‫‪≈ ∆ ÏÎÂ‬‬ ‫‪… ¿ .ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫ההקדמות שלפנינו‪ :‬א‪ .‬הכסף משנה כתב‪ ,‬שמלך גוי קונה‬
‫קניין הגוף בכיבוש מלחמה‪ ,‬משום "דינא דמלכותא דינא"‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰ˆeÁ‬‬
‫‪»  ıeÁÏÂ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‡‪«¿ ÌeÓ‬‬
‫‪»¬ ÈehÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ; χOÈ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ‬‬ ‫ב‪ .‬בשיטה מקובצת כתב‪ ,‬ש"דינא דמלכותא" אינו הקנאה‬
‫‪22‬‬ ‫‪ËeÁ el‡k‬‬‫‡‪ƒ¿ Ô˙B‬‬‫‪» ÔȇB‬‬
‫‪ƒ  48ÌiaL‬‬‫‪»«∆ ÌÈqp‰Â‬‬‫‪ƒƒ«¿ .ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫ליחיד‪ ,‬אלא הוא צריך לעשות קניין‪ .‬הרי שכיבוש אינו אלא‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÓƒ ,49ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÏÁ‬‬ ‫‪«« „ÚÂ‬‬
‫‡‪«¿ ÌeÓ‬‬
‫‪»¬ ÈehÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ̉ÈÏÚ‬‬‫‪∆ ≈¬ Áe˙Ó‬‬
‫» «‬ ‫קניין כללי‪ ,‬למלכות הכובשת‪ ,‬אבל לא ליחידים שבאותה‬
‫‪24‬‬ ‫‪ 51ıeÁÏÂ‬‬
‫‪«¿ ËeÁ‰« ÔÓƒ ,χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆  50ÌÈÙÏÂ‬‬
‫«‪ƒ¿ƒ¿ ËeÁ‰‬‬ ‫מלכות‪ .‬ג‪ .‬רבינו פוסק להלכה‪ ,‬שאין קניין לגוי להפקיע את‬
‫‪25‬‬ ‫ˆ‪:d˙e‬‬
‫‪» » ‡È‰ƒ BÊ¿ .ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬‫»‬ ‫ארץ ישראל מקדושתה‪ .‬מעתה הדברים מבוארים‪ :‬הקדושה‬
‫הראשונה הייתה על ידי הכיבוש הכללי‪ ,‬ואף על פי שהיו‬
‫‪ (37‬שהוא הגבול שבמערב‪ ,‬שנאמר‪" :‬וגבול ים והיה לכם‬ ‫אחר כך חזקות של כל אחד ואחד לקנות חלקו‪ ,‬כמפורש‬
‫הים הגדול וגבול"‪] (38 .‬לדעת הרמב"ן נכבשה עכו על‬ ‫בקידושין כו‪ .‬בברייתא של ר' ישמעאל ‪ -‬לא נתכוונו לקדש‬
‫ידי עולי מצרים ולמד כן ממה שנאמר "אשר לא הוריש את‬ ‫בהן את הארץ‪ ,‬מאחר שכבר נתקדשה על ידי הכיבוש‬
‫יושבי עכו וגו' וישב האשרי בקרב הכנעני"‪ .‬ואף על פי‬ ‫הכללי‪ ,‬ומכיוון שהכיבוש הזה‪ ,‬הכללי‪ ,‬בטל על ידי‬
‫שמפורש נאמר‪" :‬לא הוריש" ‪ -‬גם בבית שאן נאמר כן "ולא‬ ‫הכיבוש‪ ,‬הקניין הכללי של הגויים ‪ -‬בטלה הקדושה‪ ,‬אבל‬
‫הוריש מנשה את יושבי בית שאן וגו'"‪ ,‬ואף על פי כן אמרו‬ ‫הקדושה השנייה שלא היה בה כיבוש כלל‪ ,‬אלא חזקה‬
‫בחולין ז‪ .‬שהיא מארץ ישראל‪ .‬אבל מדברי רבינו )כאן‬ ‫ברשיון המלך כורש‪ ,‬ועל ידה נתקדשה הארץ ‪ -‬אף על פי‬
‫ולהלן הלכה ט(‪ ,‬נראה שלא כבשוה גם עולי מצרים‪,‬‬ ‫שנכבשה‪ ,‬כיוון שלא בטלו קנייני החזקות של כל אחד‬
‫וכפשטות הפסוק הנ"ל‪ ,‬ורק בית שאן שנאמר בה )שם(‬ ‫ואחד מישראל על ידי הכיבוש הכללי ‪ -‬לא בטלה הקדושה‬
‫"וישם את הכנעני למס" ‪ -‬זהו כיבושה‪ ,‬אבל בעכו שלא‬ ‫גם אחרי שעשה כל יחיד ויחיד מהגויים קניין פרטי בקרקע‬
‫נאמר כן‪ ,‬אין זה כיבוש‪ .‬וכמו כן לא נכבש על ידי עולי‬ ‫שזכה בה‪ ,‬כיוון שהקניין הזה אינו אלא קניין יחיד‪ ,‬כמבואר‬
‫מצרים כל השטח שמעכו ואילך לצפון מזרח )כדלהלן‪,‬‬ ‫למעלה‪ ,‬אין קניין לגוי להפקיע את ארץ ישראל מקדושתה[‪.‬‬
‫שהמהלך מעכו לכזיב ‪ -‬כל הארץ שהמזרח בה היא חוצה‬ ‫‪ (29‬כלומר‪ ,‬לא כבשום ולא קדשום‪ (30 .‬כלומר‪ ,‬מעשר‬
‫לארץ(‪ ,‬ולצד מערב עד טורי אמנום כבשו עולי מצרים‪,‬‬ ‫עני‪ (31 .‬ואף על פי ששביעית נוהגת בהם מדרבנן ‪-‬‬
‫ואילו עולי בבל לא כבשו משטח זה אלא עד כזיב בלבד[‪.‬‬ ‫חייבים בתרומה ובמעשר עני בשביל העניים‪ (32 .‬הוא‬
‫‪ (39‬היא אכזיב שנזכרה בשופטים שם‪ ,‬והיא צפונה מעכו‪.‬‬ ‫רבי ‪ -‬רבי יהודה הנשיא‪ (33 .‬ופטרה מן מעשרות‪ ,‬כמו‬
‫‪ (40‬שכיוון שהולך מעכו לכזיב צפונה‪ ,‬לעולם ימינו הוי‬ ‫אשקלון‪ .‬והיינו "מפני שלא היו ישראל מצויין שם כל כך‬
‫‪ (41‬שלא כבשוה גם עולי מצרים‪.‬‬ ‫למזרח הדרך‪.‬‬ ‫והיו מקומות רחוקים מעיקר מקומות הישוב של כיבוש‬
‫‪ (42‬היא תקנת יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן איש ירושלים‪.‬‬ ‫שני"‪ (34 .‬שלא כבשוה עולי בבל‪ (35 .‬כן מפורש‬
‫‪ (43‬שכבשוה גם עולי בבל‪ (44 .‬הוא הר ההר הנזכר בספר‬ ‫בירושלמי שם‪ ,‬שרבי השתתף בעת שפטרוה מן המעשרות‪.‬‬
‫במדבר בגבולה הצפוני של ארץ ישראל ותרגם יונתן שם‪:‬‬
‫"טוורוס אומנים"‪ (45 .‬לדרום‪] (46 .‬פרט למקומות‬ ‫‪ı‡a‬‬
‫‪∆»» ˙BÈeÏz‰‬‬‫‪¿« ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ÔÈÚÏ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÌÏBÚ‰‬‬
‫‪» » Ïk» ‡ˆÓ‬‬‫‪»¿ƒ .Â‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (47‬היינו‬ ‫שבצפון מזרח לעכו‪ ,‬שהם חוצה לארץ[‪.‬‬ ‫‪,‡ÈeÒÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ,χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬‫‪∆∆ :˙B˜BÏÁÓ‬‬‫‪¬« LÏLÏ‬‬ ‫‪» ¿ ˙˜ÏÁ‬‬
‫∆¡∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫לצפון‪ (48 .‬איי הים שבמערב‪ (49 .‬והוא תחום ארץ‬ ‫‪Ïk‬‬
‫‪… :ÌÈLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ ˙˜ÏÁ‬‬
‫‪∆∆¡∆ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡Â‬‬
‫‪∆∆¿ .ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁÂ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫ישראל‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים"‪.‬‬ ‫‪e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ ÏÎÂ‬‬‫‡‪… ¿ ;„Á‬‬
‫‪»∆ ˜ÏÁ‬‬ ‫‪∆≈  Ïa‬‬‫‪∆» ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫∆∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫ומהו נחל מצרים? ‪ -‬יש אומרים שהוא הנילוס‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫‪˙˜ÏÁ‬‬
‫‪∆∆¡∆ ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁÂ‬‬
‫‪» ¿ .ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ˜ÏÁ‬‬‫‪∆≈  „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÈÏBÚ‬‬
‫≈‬ ‫‪5‬‬
‫שהוא "וואדי אל עריש"‪ .‬אבל צריך עיון שהרי למעלה כתב‬ ‫‪ ‡BÓe‬‬
‫»‬ ‫‪ÔBnÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪»¿ƒ ¿ ÌÈˆÓ‬‬
‫‡‪ƒ«¿ƒ ı‬‬‫‪∆∆ :ÌÈLÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫שהגבול הדרומי הוא אשקלון‪ (50 .‬לצפון‪ (51 .‬לדרום‪.‬‬
‫‪‡Le‬‬
‫‪»¿ ;ÌȇÈe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬‫‪≈¿ƒƒ ̉a‬‬
‫‪∆» ˙B‚‰B‬‬
‫‪¬ ˙Bˆn‰‬‬‫«‪¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 52ÌÈÙÏÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÈÊkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ?Ïa‬‬ ‫‪∆» ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ e˜ÈÊÁ‰‬‬ ‫‪» ≈≈ .Á‬‬
‫‪ƒ¡∆ ÔÎȉÓ‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‚‰B‬‬
‫‪¬ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ˙BÓez¿ Ôȇ≈  ˙Bˆ‡‰‬‬
‫»¬»‬ ‫‪8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪,ÌeÓ‬‬
‫‪»¬ ‡È‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ,‰Ó‬‬
‫‪»»¬ „Ú« ıeÁÏÂ‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪«¿ ÈÊkÓe‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ . ÁÊn‰‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ (36‬היא נזכרת בתורה‪" :‬ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך «‪»¿ƒ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.57Ba e˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪…  ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÏÁ‬‬‫‪«« ‡e‰Â¿ ,56‰p‰‬‬
‫‪»»« „ÚÂ‬‬‫¿«‬ ‫ואכד וכלנה בארץ שנער"‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.da» e˜ÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪…  dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÈÊÎe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪̘Ó‬‬
‫‪∆∆≈ ?ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ da» e˜ÈÊÁ‰L‬‬
‫‡‪ƒ¡∆∆ ı‬‬ ‫‪∆∆ ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ .Ê 9‬‬
‫‪ (52 ;37ÏB„b‰‬היינו לדרום‪ .‬וכן מפורש בשביעית שם‪" :‬כל שהחזיקו‬ ‫‪»« Ìi‰‬‬‫‪»« „Ú« χOÈ‬‬‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬ ‫‪∆∆ ÁÊÓa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 10‬‬
‫‪ ‡È‰L‬עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב"‪] (53 .‬היינו לצד‬ ‫‪ƒ∆ BkÚ« „Ú« χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ÌB„Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÔBϘL‡Ó‬‬
‫‪¿¿ «≈ 11‬‬
‫‪ ÏÚL‬מערב[‪ (54 .‬כלומר‪ ,‬אבל מכזיב‪ (55 .‬היינו לצפון‪.‬‬ ‫‪«∆ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» Ïk» :39ÈÊÎÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ BkÚÓ‬‬
‫‪«≈ Cl‰Ó‬‬
‫‪≈«¿ ‰È‰‬‬‫‪»» .38ÔBÙva‬‬
‫‪»« 12‬‬
‫‪ (56 ‰ˆeÁ‬בדרום‪ (57 .‬כלומר‪ ,‬לא החזיקו בו עולי בבל‪ ,‬אלא‬ ‫‪» ˙˜ÊÁa‬‬‫‪«¿∆¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬  Cc‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪∆∆« ÁÊÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ,BÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿ 13‬‬
‫עולי מצרים‪.‬‬
‫‪ÔÓƒ ‰eËÙe‬‬
‫‪» ¿ , ÌÈnÚ‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫‡‪ƒ«» ı‬‬
‫‪∆∆ ÌeMÓƒ ‰‡ÓËe‬‬‫‪»≈¿ , ı‡Ï‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪∆»» 14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 58‰hÓÏe‬‬
‫‪»«¿ χOÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ ı‡Ó‬‬ ‫‪»¿ ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ .Ë B˙B‡L‬‬
‫‪∆∆≈ ?‡ÈeÒ‬‬ ‫‪∆ EÏ¿ Ú„eiL‬‬‫‪«»ƒ∆ „Ú« ,˙ÈÚÈM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÔÓe‬‬ ‫‪ƒ OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« 15‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,Ïa‬‬
‫‪∆» „Ú« ˙t‬‬‫ˆ‪»¿ „È« Ïk» ,‰B‬‬
‫‪» Ì‡Â‬‬ ‫‪«¬« ÌÈ‰‬‬ ‫‪«¬ ,BχÓO‬‬
‫‡‪ƒ«¬« Ì‬‬ ‫‪… ¿ ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ı‡‰‬‬ ‫‪∆»» ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ;43χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡Ó‬‬
‫‪∆∆≈ ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« 16‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.ÚL‬‬
‫‪»¿ƒ „Ú« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙bÓe‬‬
‫‪∆∆« ÔÁÂ‬‬
‫‪»»¿ ÏÁ‡Â‬‬ ‫‪∆ ∆ « ,χOÈ‬‬
‫‪»¿«¿ ˜Onc‬‬ ‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬  Cc‰‬‬
‫‪∆∆« ÚÓ‬‬
‫‪«¬« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 17‬‬
 ‫גצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪d˙BÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿« ‰z‬‬‫‪»«  χOiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ‬‬ ‫‪,59ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‡‪»  BkÚ« Ï‬‬
‫‪»¬ .‡ÈeÒk‬‬
‫‪»¿ ¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ˆÂ‬‬
‫¿««‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÔÓƒ Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ‰z‡L‬‬
‫‪»«∆ ÏË‬‬ ‫‡‪∆∆ Ï‬‬
‫‪»¬ ,Ô‰kÏ‬‬
‫« …≈‬ ‫‪.χOÈ‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ÈÓeÁz‬‬
‫‪≈ ¿ ̉Â‬‬‫‪≈¿ , ÔBϘL‡k‬‬
‫‪60‬‬ ‫¿« ¿¿‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ Ô‰kÏ‬‬‫‪≈… « Ô˙B‬‬
‫‡‪≈ ‰z‬‬‫≈‡‪»« ÔÈ‬‬ ‫‪] (58‬כלומר‪ ,‬מחוצה לה‪ .‬וכתב "למטה" לפי שארץ ישראל‬
‫‪27‬‬ ‫‪.‰ÈÓc‬‬
‫‪» ∆ » Á˜BÏÂ‬‬
‫‪« ≈ ¿ Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « dÎBÓ‬‬
‫‡‪»¿ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫גבוהה מכל הארצות[‪ (59 .‬כן הוא במשנה גיטין שם‬
‫‪ (67‬הוא גמר מלאכה‪] (68 .‬כיוון שנגמרה מלאכתם‬ ‫)שרבינו מפרש לעניין כיבוש עולי מצרים(‪" :‬ועכו כצפון"‪,‬‬
‫ברשות הגוי ועל ידי הגוי‪ ,‬אבל אם מירחם הגוי כשהם ביד‬ ‫הרי שגם עולי מצרים לא כבשוה‪ (60 .‬במשנה שם‪:‬‬
‫ישראל הם חייבים במעשר מדבריהם‪ ,‬וכמו כן אם מירחם‬ ‫"ואשקלון כדרום"‪ .‬ולדעת רבינו‪ ,‬היינו שלא כבשוה אפילו‬
‫הישראל כשהם ביד גוי אף הם חייבים[‪ (69 .‬רוצה לומר‪:‬‬ ‫עולי מצרים‪ ,‬כנ"ל לגבי עכו‪ .‬אבל כבר העירו התוספות‬
‫ולא דיגון עובד כוכבים‪ ,‬כמו שאמרו בגיטין מז‪" .‬דגנך ולא‬ ‫מהפסוק המפורש‪" :‬וילכוד יהודה וגו' ואת אשקלון"‪ .‬ואולי‬
‫דיגון גוי" )כלומר‪ ,‬ולא מירוח גוי( וכתב רבינו בתשובה‬ ‫היו שני אשקלון )רדב"ז(‪ .‬אבל מה שכתב רבינו "עכו חוצה‬
‫"בעניין מירוח הגוי יראה לי שמירוח הגוי שגזרו חכמים‬ ‫לארץ כאשקלון"‪ ,‬שמשמע שבאשקלון פשוט לו יותר שהיא‬
‫עליו והוא חייב במעשרות מדבריהם )משום גזירת בעלי‬ ‫חוצה לארץ‪ ,‬צריך עיון מניין לו זה‪.‬‬
‫כיסין "שיש להם קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות‬ ‫‪χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫˜‪∆∆¿ Ú˜‬‬
‫‪«¿« ‰wL‬‬
‫‪»»∆ ˙BÏÊÓe‬‬
‫‪»« ÌÈÎBk‬‬ ‫‪≈ .È 3‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‬‬
‫ויקנוהו לגוי וימריחום הגוי ומפקע ליה ממעשר"( הוא דגן‬
‫ישראל שמכרו ישראל לגוי אחר שבא לעונת המעשרות ‪-‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬‫‪»∆ , ˙Bˆn‰‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪¿ƒ« ÔÓƒ dÚȘى‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪…  4‬‬
‫חייב ‪ -‬משום בעלי כיסין וכו' אבל דגן הגוי עצמו שמרחו‬ ‫‪ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ dÁ˜Ïe‬‬
‫‪» »¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÊÁ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .62d˙M„˜a‬‬
‫‪»» À¿ƒ 5‬‬
‫הגוי‪ ,‬מעולם לא נגזרה עליו גזרה‪ ,‬אלא פטור הוא לגמרי‬ ‫‪˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ˙BÓez¿ LÈÙÓ‬‬‫‡‪ƒ¿« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,63„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ» LeaÎk‬‬
‫‡‪ƒ¿ dÈ‬‬
‫‪»≈ 6‬‬
‫כדאמרינן התם וכו' דגנך ולא דגון גוי וכו' וכל אלו הדברים‬ ‫‪‰kÓ‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… el‡k‬‬‫‪ƒ¿ ,‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ .ÌÈeka‬‬
‫‪ƒ ƒ ‡ÈÓe‬‬
‫‪ƒ≈ 7‬‬
‫מבוארים הן בתחילת הלכות תרומה מחיבור זה שהוא‬ ‫‪„BÚÏ‬‬
‫˜‪≈ ¿ ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ .64ÌÏBÚÓ‬‬
‫‪» ≈ ˙BÏÊÓe‬‬‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚÏ‬‬
‫‪≈ ¿ 8‬‬
‫משנה תורה"‪] (70 .‬כלומר‪ ,‬דווקא אם נתמרחו כשהם‬ ‫‪ÔÓe‬‬
‫‪ƒ 66˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓƒ «ÚȘىÏ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 65‡ÈeÒa‬‬
‫‪»¿ ¿ ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» 9‬‬
‫ברשות ישראל‪ ,‬ועל ידו‪ ,‬אז הם חייבים במעשר מן התורה‪,‬‬ ‫‪.‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,˙ÈÚÈM‰‬‬
‫« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫אבל אם נתמרחו על ידי גוי כשהם ברשות הישראל‪ ,‬אינם‬
‫חייבים אלא מדבריהם‪ ,‬וכמו כן אם נתמרחו על ידי ישראל‬ ‫‪ (61‬שאין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיעה מידי מעשר‪.‬‬
‫כשהם ברשות גוי אינם חייבים במעשר מן התורה אלא‬ ‫‪] (62‬שאם קנה הישראל מפירותיה חייב הוא להפריש מהם‬
‫מדרבנן‪ .‬וכן כתב רבינו בתשובה "ואם היה ישראל הוא‬ ‫תרומות ומעשרות מן התורה[‪ (63 .‬שאינו כיבוש ואינו‬
‫אשר מרח אותם הטבלים וביד ישראל נגמרו‪ ,‬הוא חייב"[‪.‬‬ ‫חייב שם במעשר מן התורה‪] (64 .‬לעניין תרומות‬
‫‪ (71‬לפי שהיא שלו כמו המעשר‪ ,‬אלא שאסורה לו באכילה‪,‬‬ ‫ומעשרות אין צורך שיקנה ממנו בחזרה את הקרקע‪ ,‬ואפילו‬
‫‪ (72‬בנתינה‪ ,‬אלא מוכרה‪.‬‬ ‫ולפיכך מוכרה לכהן‪.‬‬ ‫אם לא קנה אלא את הפירות ומרחם‪ ,‬חייב להפריש תרומות‬
‫‪ (73‬וגומר "והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר"‪.‬‬ ‫ומעשרות מן התורה ואם קנה אותם לפני עונת המעשרות‪,‬‬
‫אבל תרומה גדולה‪ ,‬שלא נזכרה באותו פסוק ‪ -‬דינה בנתינה‬ ‫חייבים גם בנתינה‪ .‬ומה שכתב רבינו‪" ,‬חזר ישראל ולקחה‬
‫לכהן‪.‬‬ ‫ממנו" אינו אלא משום ביכורים‪ ,‬שאף הלוקח פירות‬
‫מישראל אינו מביא ביכורים‪ ,‬אלא אם קנה גם גוף הקרקע‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Ô‰Lk‬‬
‫‪≈∆ ¿ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ BlL‬‬‫‪∆ ˙Bt‰‬‬
‫‪≈« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬‫‪≈ » ÎÓ‬‬‫‪«» .È‬‬ ‫וכן כתב רבינו "המוכר שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו הרי‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ˙BÚÏ‬‬
‫‪« ¿ ‡a» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ̇ƒ :Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«« ÔÈaÁÓ‬‬
‫¿‪ƒ»À‬‬ ‫זה מביא ממנה ביכורים מן התורה"‪ (65 .‬שהכל בה‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙BÓez‰‬‬‫‪¿« Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,Ïka‬‬
‫‪… « ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ „Èa‬‬
‫‪«¿ eÓ‚Â‬‬
‫¿‪¿¿ƒ‬‬ ‫מדברי סופרים‪ (66 .‬אם קנה הפירות בלבד‪ ,‬ולא קנה‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙BÚÏ‬‬
‫‪« ¿ e‡aL‬‬‫‡‪»∆ Á‬‬‫‪«« ÔÎÓ‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;74ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙BOÚn‰Â‬‬
‫¿««« ¿‬ ‫הקרקע‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,OÚÓe‬‬
‫‪≈ ¬« OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿«  ˙BOÚn‰‬‬
‫««« ¿‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ Á˜Ï‬‬ ‫‪«» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .75ÔBaLÁ‬‬
‫‪¿ ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« Ô‰Ó‬‬‫≈∆‬ ‫‪‰wL‬‬
‫‪»»∆ Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«¿ eÏ„bL‬‬
‫‪¿»∆ ÌÈÎBk‬‬ ‫‪≈ » ˙Bt≈ .‡È 11‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪LÈÏL‬‬
‫‪ƒ¿ ‰‡È‰L‬‬
‫‡‪» ƒ≈∆ Á‬‬ ‫‪«« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬‫‪≈ » ÔÓƒ ‰ÚeÊ‬‬‫¿ »‬ ‫‪„BÚ‬‬
‫‪≈ „Èa‬‬ ‫‪«¿ Ìz·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ «¿ ‰Ó‚‬‬ ‫‪»¿¿ƒ ̇ƒ :χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬ ‫‪∆∆¿ 12‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ˙BÓez¿ LÈÙÓ‬‬ ‫‪ƒ¿«  χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ „Èa‬‬
‫‪«¿ ‰Ó‚Â‬‬
‫¿‪»¿¿ƒ‬‬ ‫‪;68ÌeÏkÓ‬‬
‫‪¿ƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » 67ÔÁÓe‬‬
‫‪» ¿≈ ÌÈÎBk‬‬‫‪ƒ» 13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÈLe‬‬
‫‪≈¿ ÈÂlÏ‬‬
‫‪ƒ≈« OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ÈLÈÏL‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,e‡aL‬‬
‫¿‪¿«≈∆ BÓk‬‬ ‫‪ÔÁ˜Ï‬‬
‫‪» »¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .69ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‬‬ ‫‪≈ Ô‚c‬‬‫‪«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿  E‚c‬‬
‫‪¿»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 14‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.LÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « BÏ ÎBÓe‬‬
‫‪≈ ,Ô‰kÏ‬‬‫‪≈… « OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ ÈLÈÏL‬‬
‫¿‪≈ ƒ‬‬ ‫‪ÔÓ‚e‬‬
‫‪»»¿ ,Ôz·ÏÓ‬‬
‫‪»¿ «¿ ÓbzL‬‬
‫˜„‪≈»ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪∆… eLÏ˙pL‬‬
‫‡‪¿¿ƒ∆ Á‬‬‫‪«« χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 15‬‬
‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿« .‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ Ïka‬‬ ‫‪… « ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  70χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 16‬‬
‫‪ (74‬התרומה ותרומת מעשר לכהן והמעשר ללוי‪ .‬ומקור‬ ‫‪dÎBÓe‬‬
‫¿»‬ ‫‪OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙e‬‬
‫‪« ¿ ,Ô‰kÏ‬‬ ‫‪≈… « d˙BÂ‬‬
‫‚„‪»¿ ¿ ‰ÏB‬‬ ‫‪» ¿ 17‬‬
‫הלכה זו במעשרות פרק ה משנה ה‪ ,‬שהלוקח שדה ירק‬ ‫‡‪ÓB‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ .BlL‬‬‫‪∆ ‡e‰ ÔBL‡ƒ OÚÓe‬‬
‫‪≈ ¬« ,71Ô‰kÏ‬‬‫‪≈… « 18‬‬
‫בסוריא עד שלא בא לעונת המעשרות ‪ -‬חייב‪ ,‬הרי שגם‬
‫בסוריא שיש בה קניין לגוי להפקיעה מידי מעשרות אם‬
‫‪ÁkÓ‬‬
‫‪«… ƒ È˙‡a‬‬
‫‡‪ƒ » È‬‬
‫‪ƒ¬ :OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙a‬‬
‫‪« ¿ƒ Ô‰kÏÂ‬‬
‫‪≈… «¿ OÚna‬‬
‫‪≈ ¬«« ÈÂlÏ‬‬
‫‪ƒ≈« 19‬‬
‫קנה הישראל לפני שהגיע לעונת המעשר ‪ -‬נתחייבו ביד‬ ‫‪‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .ÌeÏk¿ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ÏhÏ‬‬‫‪… ƒ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ Ìz‬‬
‫‪∆« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ Lȇƒ 20‬‬
‫ישראל‪ .‬והוא הדין לארץ ישראל לעניין חיוב נתינה לכהן‪.‬‬ ‫‪‰Óe˙k‬‬
‫‪» ¿ƒ Ô‰kÏ‬‬ ‫‪≈… « OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬‫‪« ¿ ÔzÈ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… eÓ‬‬ ‫‪¿» 21‬‬
‫‪ (75‬גם זה נלמד מהמשנה הנ"ל בסוריא‪ ,‬שרבי אומר שאם‬ ‫˙˜‪eÁ‬‬
‫‪¿ƒ Èkƒ :OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙a‬‬
‫‪« ¿ƒ Ó‡pL‬‬‫‪«¡∆∆ ÈÙÏ‬‬‫‚„‪ƒ¿ ? ‰ÏB‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪» ¿ 22‬‬
‫בא לעונת המעשרות חייב לעשר לפי חשבון והוא הדין‬ ‫‪Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ‰z‡L‬‬‫‪»«∆ ÏË‬‬ ‫‪∆∆ ; OÚn‰‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪≈ ¬«« ˙‡∆ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Èa‬‬
‫‪≈¿ ˙‡Ó‬‬ ‫‪≈≈ 23‬‬
                 ‫דצק‬
         
27 Ûe‚a¿ BÏ ÔȇL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ;˙BOÚn‰
¿ ««« ÔÓƒ ÔÈeËt
ƒ ¿ ÂÈ˙Bt
» ≈ ‫ ותרומה גדולה נותן כולה‬.‫בארץ ישראל לעניין נתינה לכהן‬
28 ‡ÈeÒa
»¿ ¿ ÔÈ˜
»¿ƒ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÏ
≈ ¿ LÈÂ≈¿ , ÌeÏk¿ Ú˜w‰
83 «¿«« .‫לכהן‬
29 ÎBÁ‰
≈ « ÔÎÂ≈¿ .e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,˙BOÚn‰
¿ ««« ÔÓƒ «ÚȘىÏ
ƒ¿«¿ Ì„˜
∆… ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÏ
≈ ¿ ÂÈ˙Bt
» ≈ ÎnL ≈ »¿ƒ .‚È
«»∆ χOÈ 1
30 ‡ÈeÒa
»¿ ¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÓƒ ‰„O
∆» 84ÎBO‰Â
≈ «¿ Ïa˜Ó‰Â
≈«¿«¿  ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÓ‚e
»»¿ ˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ e‡BiL
»∆ 2
31 .˙BOÚn‰
¿ ««« ÔÓe
ƒ ˙BÓez‰
¿« ÔÓƒ eËt»  Á‡
«« ̇ƒ¿ .76˙BOÚn‰
¿ ««« ÔÓe ƒ ‰Óez‰
» ¿« ÔÓƒ ÔÈeËt
ƒ ¿ 3

‫( ששכירות אינה קניין‬84 .‫( והרי הוא כקונה פירות‬83 „BÚ‰

≈ » ÔÓbL
»»¿∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ e‡aL
»∆ 4
.‫הגוף‬ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÎÂ
≈¿ . ̉ÈcÓ
77 ∆ ≈¿ƒƒ Ïka… « iÁ
»«  ÌÈÎBk
ƒ» 5

32 ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÓƒ ‰„O∆» ‡ÈeÒa
»¿ ¿ Á˜lL ≈ »¿ƒ .ÁÈ
«»∆ χOÈ „BÚ
≈ „Èa «¿ Ôeb„Â
» ƒ¿ ÏȇB‰ƒ ,χOÈ≈ »¿ƒ ˙Bt≈ ÓbL
«»∆ 6

33 ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÏ
≈ ¿ dÎÓe
»»¿ ÊÁÂ
«»¿ ,LÈÏL
ƒ¿ ‰‡È‰
» ƒ≈ ‡lL
… ∆ „Ú« ‡l‡
»∆ ˙BOÚÓe
¿ «« ‰Óe˙a
» ¿ƒ ÔÈiÁ ƒ»« Ôȇ
» ≈  ÌÈÎBk
ƒ» 7

34 » »¿ χOÈ
85dÁ˜Ïe ≈ »¿ƒ ÊÁ
«» ̇ƒ ,LÈÏL
ƒ¿ ‰‡È‰L
» ƒ≈∆ Á‡Ó««≈ .78Ô‰ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ 8

35 È‰L
≈¬∆ ,˙BOÚÓe
¿ «« ˙BÓe˙a¿ƒ iÁ
»« ‰Ê∆ È‰
≈¬  ‰iL
»ƒ¿ ÌÚt
«« .‫ שפטורים מכלום‬,‫( שהם כפירות הגוי שמרחן הגוי‬76
36 .86χOÈ
≈ »¿ƒ „Èa
«¿ ‰iÁ˙
»¿«¿ƒ ‫ מאחר שהיו בידו בעת עונת‬,‫( הרי הם כפירות ישראל‬77
‫ ופירות ישראל שנתמרחו ביד גוי חייבים‬,‫המעשרות‬
,‫( כיוון שהקרקע ביד ישראל‬86 .‫ לקח הקרקע‬,‫( כלומר‬85 .‫( משום גזירת בעלי כיסין‬78 .‫מדרבנן‬
‫ אבל אם לא חזר ולקח‬,‫וגם עונת המעשרות והמירוח בידו‬
‫ שהרי זה כלוקח‬,‫ אין הישראל חייב לעשר‬,‫הקרקע ממנו‬ Á‡
«« ÔÈaÁÓ
ƒ»À¿ ˙Bt≈ χOÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ
≈ ÎÓ «» .„È 9
ƒ» „BÚ‰
79ÌÈÎBk ≈ » ÔÁÓe
» ¿≈ ,˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ e‡aL»∆ 10
‫ שפטור אף‬,‫פירות מן הגוי קודם שבאו לעונת המעשרות‬
.‫על פי שמירחם הישראל‬ ;˙BOÚÓe
¿ «« ‰Óe˙a
» ¿ƒ ÔÈiÁ
ƒ»« Ôȇ
» ≈  χOÈ
≈ »¿ƒ ˙eLa¿ƒ 11
37 ,ÒÈ‡
ƒ» dÏ» „ÈB‰Â
ƒ ¿ ‡ÈeÒa
»¿ ¿ Ú˜˜
«¿« BÏ ‰È‰L ≈ »¿ƒ .ËÈ ÌÈÎBk
»»∆ χOÈ ƒ» „BÚ≈ ˙eLa ¿ƒ ˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ e‡e
» ÏȇB‰
ƒ 12
38 È‡L
ƒ¬∆ ;ÌÈeËt
ƒ ¿ el‡≈ È≈¬‰  87˙Bt≈ ÒÈ‡‰
ƒ»» BÏ ÁÏLÂ
«» ¿ ˙eLa¿ƒ Ô‰L
≈ ∆ Èt
ƒ ÏÚ
« Û‡
« ,ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÁÓe
» ¿≈ 13
39 ÈeˆÓ» ÔÈn‰
ƒ« B˙B‡ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ .ÔÁ˜Ï
» »¿ ˜eM‰« ÔÓƒ :ÓB‡
≈ .χOÈ
≈ »¿ƒ 14
40 .88˜eMa« ‫( הרי הם כפירות הגוי )מאחר שהיו בידו בעת עונת‬79
."‫ "ואמר הרי אלו מעושרין‬:‫( בירושלמי שם נוסף‬87 .‫ שפטורים מכלום‬,‫המעשרות( שמירחן גוי‬
.‫ שספק דרבנן לקולא‬,‫( ואפילו יש מאותו המין בשדהו‬88 ˙BÓe˙a¿ƒ iÁ
»«  80‡ÈeÒa
»¿ ¿ ‰„O ∆ « .ÂË 15
∆» ‰Bw‰
41 ˙BÓe˙a
¿ƒ ˙iÁ
∆∆«  ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰ ≈ » ˙eÙzL»À .Î ‰Bw‰
∆ « ‰Bz‰
» « ÔÓƒ iÁ˙iL
≈«¿ƒ∆ BÓk¿ ̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ ˙BOÚÓe
¿ «« 16
42 eÁ˜lL
¿»∆ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÂ≈ ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ?„ˆÈk
« ≈ .˙BOÚÓe
¿ «« ÔÓƒ ˙Bt≈ ‰Bw‰
∆ « Ï‡»¬ .81e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÌÈÏLeÈa
ƒ«» ƒ 17
43 ÔȇÂ
≈¿ , d˙Ó˜a
89 »» »¿ ‰„O∆» e˜ÏÁ
¿» elÙ‡ ƒ¬ ,˙eÙzLa
»À ¿ ‰„O
∆» ,ÌÈaÁÓ
ƒ»À¿ ÔÈa≈ ÔÈLeÏz
ƒ ¿ ÔÈa≈ ,‡ÈeÒa
»¿ ¿ 82ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » 18
44 91ÔÈlÁÂ
ƒÀ¿ ÏË
∆∆ È‰≈¬  90LÈ„‚
ƒ» e˜ÏÁ¿» ̇ƒ ÓBÏ
« CÈˆƒ» Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ e‡aL»∆ Ì„˜∆… elÙ‡
ƒ¬ 19
45 ,ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ
≈ ÏL ∆ B˜ÏÁÓ
¿∆≈ ÁϘ«∆» ÁϘ
«∆ ÏÎa
»¿ ÔÈÚÓ
ƒ»… ¿ .eËt»  BlL
∆ Ú˜wÓ
«¿«ƒ BȇÂ
≈¿ ÏȇB‰
ƒ ,χOÈ
≈ »¿ƒ ÔÁnL
» ¿≈∆ 20
46 ÌeiÁÂ
» ƒ¿ .ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰ ≈ » ÔÁnL» ¿≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ‫ שאפילו היו בה פירות שלא הגיעו‬,‫( וזרעה הישראל‬80
47 .e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,92̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ ,‫( ]למעלה הלכה ד‬81 .‫ חייב לעשר‬- ‫לעונת המעשרות‬
‫ כיוון‬- ‫שאף שיש קניין לגוי בסוריא להפקיע מידי מעשרות‬
‫( שיש מקום לומר שהוברר הדבר למפרע שחצייה זה של‬89
‫ שאף על פי שקניין זה‬,‫ נתחייבה‬,‫שחזר וקנה ממנו הקרקע‬
.‫ אף על פי כן אמרו אין ברירה‬,‫ישראל וחצייה זה של גוי‬
‫ שהרי‬,‫ חייב על כל פנים מדרבנן‬,‫אינו אלא ככיבוש יחיד‬
,‫( שבזה גם רבן שמעון בן גמליאל מודה שאין ברירה‬90
.‫כל עיקר חיובה של סוריא מדרבנן היא מטעם כיבוש יחיד‬
,‫( המדובר כשהגוי מירח‬91 .‫שהרי נתערבו השיבולים‬
‫ "הלוקח שדה ירק בסוריא‬:‫( ]במעשרות פרק ה משנה ה‬82
.‫ ושל הישראל חייב מדרבנן‬,‫ואם כן שלו פטור לגמרי‬
‫ וייתכן כי טעמו משום‬,"‫וכו'" ורבינו שינה וכתב "פירות‬
‫ כיוון שעיקר חיוב‬- ‫( וקיימא לן בדרבנן יש ברירה‬92
‫ שאין מפרישין תרומות‬,‫שאמרו בירושלמי וכן פסק רבינו‬
‫ כמו‬,‫ אין בהם ברירה‬,‫הפירות בארץ ישראל הוא מן התורה‬
‫ומעשרות על הירק בחוצה לארץ ואפילו במקומות‬
.‫בדבר שהוא מן התורה‬
.[‫שמפרישים בהם מעשרות‬
48 ,χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡a
∆∆¿ ?ÌÈeÓ‡
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .‡Î
ƒ»¿ ‰na
˙BÙe
≈ ‡ÈeÒa
»¿ ¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » ÔÓƒ Ú˜˜ »» .ÊË 21
«¿« ‰˜
49 Ï‡
»¬ ;‰a
»≈¿ Ôȇ≈ ‰Bz
» ÏLe
∆ ¿ ,‰Bz
» ÏL ∆ ˙BOÚn‰L
¿ «««∆
„Èa
«¿ ˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ eÚÈb‰ƒƒ ̇ƒ :da» ÔÈaÁÓ
ƒ»À¿ 22
50 ÌL» ˙BOÚn‰Â
¿ «««¿ ÏȇB‰
ƒ ,‡ÈeÒa
»¿ ¿ ‰„O ∆» eÁ˜Ï
¿» ̇ƒ
eÚÈb‰
ƒƒ ‡Ï
… ÔÈ„Ú
ƒ«¬ ̇Â
ƒ¿ ;ÔÈeËt
ƒ ¿  ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰
≈ » 23
51 „BÚ
≈ ÏL ∆ B˜ÏÁ
¿∆  LÈ„b‰
ƒ»« e˜ÏÁ
¿» elÙ‡
ƒ¬ ,̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ
 Ú˜w‰
«¿«« ÌÚƒ Ì˙B‡
» ‰˜Â»»¿ ÏȇB‰
ƒ ,˙BOÚn‰
¿ ««« ˙BÚÏ
« ¿ 24
52 .93ÌeÏkÓ
¿ƒ eËt» ÌÈÎBk
ƒ»
.OÚÏ
≈ «¿ iÁ
»« 25
‫ וכאילו הוברר מתחילה שחלק‬,‫( שבדרבנן יש ברירה‬93
‫ ]ולא הזכיר כאן‬.‫שלקח הגוי לא היה מעולם של ישראל‬  ‡ÈeÒa
»¿ ¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÏ
≈ ¿ ÒÈ‡
ƒ» ‰È‰L ≈ »¿ƒ .ÊÈ
»»∆ χOÈ 26
 ‫הצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (105‬חוץ לנקב בתוך קרקע ארץ ישראל‪ ,‬שאם השריש‬ ‫רבינו מי מרח את הפירות‪ .‬וייתכן כי אם מירחם הגוי‪ ,‬גם‬
‫בוודאי הולכים אחר העיקר‪.‬‬ ‫חלקו של ישראל פטור‪ ,‬שלא חייבו מירוח הגוי בפירות של‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÈÏBÚ‬‬
‫‪≈ e˜ÈÊÁ‰L‬‬‫‪ƒ¡∆∆ ÌB˜Óa‬‬ ‫‪»¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬«,‰f‰‬‬‫‪∆« ÔÓfa‬‬ ‫‪» ¿« .ÂÎ‬‬
‫‪«¿« ‰Óez‰‬‬ ‫ישראל משום גזירת בעלי כיסין‪ ,‬אלא בארץ ישראל שחייבת‬
‫מן התורה[‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Bz‰‬‬
‫‡‪» « ÔÓƒ dÈ‬‬ ‫‪» ≈  ‡ÊÚ‬‬‫‪»¿∆ ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,Ïa‬‬
‫»∆‬
‫‪24‬‬ ‫‪ı‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰Bz‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ EÏ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ .106Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ‬‬ ‫‪ 94ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» e‡ˆiL‬‬‫‪¿»∆ χOÈ‬‬ ‫‪∆∆ ˙Bt≈ .Î‬‬
‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪Èkƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;ÌL‬‬ ‫‪» χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ÔÓÊe‬‬
‫‪«¿ƒ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫‪;˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ˙BÓez‰‬‬ ‫‪¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ‰lÁ‰‬‬‫‪»«« ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪BÓÎe‬‬‫‪¿ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰MÈa‬‬ ‫‪» À ƒ eȉLk‬‬
‫‪»∆ ¿ ,ÌÎlk‬‬
‫‪∆¿À ˙‡Èa‬‬
‫»˙‪« ƒ  e‡B‬‬ ‫‡‪Ìz‬‬
‫‪∆« ‰nL‬‬
‫‪»»  ‰nL‬‬‫‡˙‪»» ÌÎ‬‬
‫‪∆¿∆ ‡ÈÓ‬‬
‫‡‪ƒ≈ È‬‬
‫‡‪ƒ¬ L‬‬
‫‪∆ ¬ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪3‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪eȉLk‬‬
‫‪»∆ ¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰MÈa‬‬‫‪» À ƒ ÊÁÏ‬‬
‫‪…¬« ÔÈ„È˙Ú‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ Ô‰L‬‬
‫∆≈‬ ‫‪‡ÈeÒÏ‬‬
‫‪»¿ ¿ e‡ˆÈ‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁa‬‬
‫‪» ¿ ,ÔÈiÁ‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙‡Èa‬‬
‫‪« ƒ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ,‡ÊÚ‬‬ ‫‪»¿∆ ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰iL‬‬‫‪»ƒ¿ ‰MÈa‬‬
‫‪» Àƒ‬‬ ‫‪eÒÎpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙Bt≈ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .95̉ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Bz‰‬‬
‫‡‪» « ÔÓƒ Ô˙B‬‬‫‪» ‰iÁ‬‬‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,Ô˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫‡‪Ìz‬‬
‫‪∆« ‰nL‬‬
‫‪»»  ‰nL‬‬
‫‪»» :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰lÁa‬‬
‫‪»«¿ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  96ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰f‰‬‬
‫‪∆« ÔÓfa‬‬
‫‪«¿« ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,107˙BOÚÓa‬‬
‫‪¿ ««¿ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,Èσ‬‬ ‫‪.ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙BÙa‬‬‫‪≈¿ ÔÈa≈ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ˙BÙa‬‬‫‪≈¿ ÔÈa≈ ÔÈiÁ‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪. ‰Óezk‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪» ¿« ̉ÈcÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ƒƒ ‡l‬‬ ‫∆»‬ ‫‪eÒÎpL‬‬
‫‡‪¿ ¿ƒ∆ Á‬‬‫‪«« χOÈ‬‬
‫‪98‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ „Èa‬‬
‫‪«¿ OÚÓÏ‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪≈ ¬«¿ eÚa˜‬‬
‫‪¿¿ƒ ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪.99̉ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ˙BOÚÓa‬‬
‫‪¿ ««¿ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪9‬‬
‫‪ (106‬כן הוא בפסחים מד‪" .‬הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן"‪.‬‬
‫‪ (107‬שהרי הוקשו התרומות והמעשרות אלו לאלו‪.‬‬ ‫‪ (94‬לפני המירוח‪ ,‬ובחלה ‪ -‬לפני הגלגול‪ .‬אבל אם נתחייבו‬
‫‪ (108‬וכן כתב רבינו בפירושו לתלמוד מסכת שבת סח‪.‬‬ ‫במעשרות ובחלה בארץ ישראל‪ ,‬שוב לא נפטרו בחוצה‬
‫ש"מעשר בזמן הזה חיובו מדרבנן"‪ .‬ומה שכתב רבינו‬ ‫לארץ‪ (95 .‬דמאי פרק ו משנה יא‪" :‬המוכר פירות בסוריא‬
‫בתחילת הפרק‪ ,‬שהתרומות והמעשרות נוהגות בין בפני‬ ‫ואמר משל ארץ ישראל הן חייב לעשר"‪ (96 .‬במעשרות‬
‫הבית בין שלא בפני הבית‪ ,‬היינו לומר שאינם תלויים בבית‬ ‫‪ -‬לפני המירוח‪ ,‬ובחלה ‪ -‬לפני הגלגול‪ (97 .‬והוא הדין‬
‫המקדש‪ ,‬אבל תלויים בביאת כולם‪.‬‬ ‫לחלה‪ (98 .‬בחוצה לארץ‪ (99 .‬בין במעשר ובין בחלה‪.‬‬
‫ואם נקבעו בארץ ישראל חייבים בכל מן התורה‪.‬‬
‫יום שני כ"ט תשרי ה'תשע"ט‬ ‫‪ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» 100‰ÈÙÒa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‡aL‬‬
‫‪»∆ ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬ ‫‪«¬ .‚Î 10‬‬
‫‪» ÙÚ‬‬
‫‪iÁ‬‬
‫‪»« Ba ÁÓBv‰‬‬
‫‪«≈ « È‰‬‬‫‪≈¬  ı‡Ï‬‬
‫‚‪∆»» ˙LLB‬‬
‫‪101‬‬ ‫‪∆ ∆ ‰ÈÙq‰L‬‬
‫‪» ƒ¿«∆ 11‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ ÁÓBˆk‬‬
‫‪«≈ « ˙ÈÚÈLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ 12‬‬
‫‪ (1‬יבאר הדברים שחייבים בתרומה‪ .‬לקט ושכחה ופאה אם‬
‫חייבים בתרומה‪ .‬וכל הפטורים ממנה‪ ,‬ומן המעשר‪ .‬ודין אם‬ ‫‪.dÓˆÚ‬‬
‫«¿»‬ ‫‪13‬‬
‫מוציאין תרומה מהארץ לחוצה לארץ או איפכא‪.‬‬ ‫‪ (100‬של עץ‪ ,‬שאף על פי שאינה נקובה‪ ,‬דינה כנקובה‪ ,‬לפי‬
‫‪32‬‬ ‫‪ ı‡‰‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪∆»» ÔÓƒ ÂÈÏecbL‬‬
‫‪» ƒ∆ , ÓLp‰‬‬
‫‡„‪»¿ƒ« , Ì‬‬
‫‪3‬‬ ‫‡‪»» ÏÎ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‡‪∆… Ïk» .‬‬ ‫שהרטיבות עוברת דרך העץ‪" (101 .‬דבקה בארץ וגוש ‪-‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙ÈL‡‬‬
‫‪ƒ ≈ 5epnÓ‬‬‫‪∆ƒ LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓe‬‬
‫‪«¿ƒ ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ iÁ‬‬ ‫«»‬ ‫כמו עפר"‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ôzz‬‬
‫‪∆ƒ E‰ˆÈÂ‬‬
‫‪∆»¿ƒ¿ ELÈz‬‬
‫‪¿ ƒ E‚c‬‬
‫‪¿»¿ ˙ÈL‡‬‬
‫‪ƒ ≈ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .Ô‰kÏ‬‬
‫« …≈‬ ‫‪,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ËB‬‬
‫‪∆ BÙB¿ ı‡Ï‬‬‫‪∆»» ‰ˆeÁa‬‬
‫‪» ¿ „ÓBÚL‬‬
‫‡‪≈ ∆ ÔÏÈ‬‬‫‪» ƒ .„Î 14‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÂÈÏec‚Â‬‬
‫‡„‪» ƒ¿ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ Ï·Ó‬‬
‫‪«¬«  ‰ˆÈÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ LBÈzƒ Ô‚c‬‬
‫‪»» ‰Ó« ;BÏ‬‬ ‫‪Ïk‰‬‬
‫‪… «  ı‡Ï‬‬‫‪∆»» ‰ˆeÁÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰ËB‬‬‫‪∆ BÙB¿ ı‡a‬‬
‫‪∆»» „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ B‡ 15‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Ïk‬‬
‫'‪… Û‡« ,'E‚c‬‬
‫‪¿»¿ Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÔÓƒ‬‬ ‫‪ı‡a‬‬
‫‪∆»» ÂÈLL‬‬‫‪» »» ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ eȉ» . wÚ‰‬‬
‫‪102‬‬ ‫‡‪»ƒ» Á‬‬‫‪«« CÏB‰‬‬‫‪≈ 16‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪. ˙BOÚÓa‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪¿ ««¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ˙BÓe˙a‬‬
‫‪¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« Ô‰a‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫‪ÏÈcÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ÚÏÒ‬‬‫ˆ‪«∆ ÁÈÁ‬‬
‫‪« ƒ¿ ‰È‰‬‬‫‡‪»» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» Ô˙ˆ˜Óe‬‬
‫‪»»¿ƒ 17‬‬
‫‪.104‰Êa‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÔÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ»… ¿ ÔÈlÁÂ‬‬
‫‪ƒÀ¿ ÏË‬‬
‫‪∆∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  103Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ 18‬‬
‫‪ (2‬ולא מאכל בהמה‪ .‬במעשרות פרק א משנה א‪ ,‬נאמר‪:‬‬
‫"כלל אמרו במעשר כל שהוא אוכל"‪ ,‬ובשבת סח‪ .‬אמרו‪:‬‬ ‫‪ (102‬שאם העיקר בחוצה לארץ אף על פי שנופו נוטה‬
‫"מעשר במאכל אדם איתא‪ ,‬במאכל בהמה ליתא"‪.‬‬ ‫לארץ‪ ,‬פטור הוא מתרומות ומעשרות‪ .‬ואף על פי שאחר‬
‫‪ (3‬למעט הפקר‪ (4 .‬מעשרות שם‪ ,‬למעט כמהין ופיטריות‪,‬‬ ‫המירוח בארץ‪ ,‬הם חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה ‪-‬‬
‫שאינם גדלים )= יונקים( מן הארץ )פירוש המשנה שם‪,‬‬ ‫לפני המירוח הם פטורים לגמרי ואף אם תרם מהם בעודם‬
‫וראה למעלה פ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ב(‪.‬‬ ‫בשיבולים‪ ,‬אין תרומתו תרומה כמו בפירות של גוי‪ .‬ואם‬
‫‪ (5‬כלומר‪ :‬חוץ מאיסור אכילה שיש עליו‪ ,‬כתוצאה מזה‬ ‫העיקר בארץ ישראל‪ ,‬אף על פי שנופו נוטה לחוצה לארץ‬
‫שחייב בתרומה‪ ,‬יש בו גם מצותֿעשה להפריש‪ .‬ועיין רש"י‬ ‫‪ -‬דינו כארץ ישראל‪ ,‬ואם הפריש בשיבולים‪ ,‬תרומתו תרומה‬
‫גיטין מז‪ :‬ד"ה מדאורייתא‪ (6 .‬הרי דעת רבינו‪ ,‬שכל‬ ‫ומעשרותיו מעשר‪ .‬אלא שאם מירח בחוצה לארץ‪ ,‬פטור‬
‫הפירות חייבים בתרומה מדאורייתא )כסףֿמשנה(‪ .‬וראה‬ ‫הוא מתרומות ומעשרות‪ (103 .‬וכל אחד מובדל מחבירו‪.‬‬
‫להלן פ"א מהלכות מעשר הלכה ט‪ (7 .‬בירושלמי‬ ‫‪ (104‬כרבי שם‪ .‬שלמעלה האוויר מבלבלם ומערבם‪ ,‬ובדבר‬
‫מעשרות שם‪ ,‬למדו כן ממה שנאמר במעשר )דברים יד‪,‬‬ ‫שהוא מן התורה אמרו‪" :‬אין ברירה" וכן אמרו בשותפות‬
‫כב(‪" :‬עשר תעשר את כל תבואת זרעך"‪ .‬וכן כתב רבינו‬ ‫גוי וישראל‪ ,‬שטבל וחולין מעורבין זה בזה‪.‬‬
‫בפירוש המשנה שם‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫‪,105LÈL‰‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ Ba ‰È‰L‬‬ ‫‪ƒ» .‰Î 19‬‬
‫‪»»∆ e˜» ıȈÚ‬‬
‫‡„‪38 ,9Ì‬‬
‫»»‬ ‫‪Ï·Ó‬‬
‫‪«¬« ÌȇL‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿«« .‬‬
‫‪» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , ÔÈÈLk‰‬‬‫‪8‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÌÈÎÏB‰‬‬
‫‪ƒ¿  ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» BÙB¿ ı‡a‬‬
‫‪∆»» BwÚ‬‬
‫‪»ƒ ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ 20‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  ÔBÚ‬‬
‫‪» ¿ ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÎB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫«‪.ÛBp‰‬‬ ‫‪21‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫וצק‬
‫‪         ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ˜i‰‬‬‫‪»»« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ Úf‰‬‬
‫‪«∆« ÔÓƒ ˙BOÚÓe‬‬‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÓ‬‬‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÚfL‬‬
‫‪» »¿∆ 10˙ÈBw‰Â‬‬
‫‪ƒ» «¿ Bʇ‰Â‬‬ ‫‪≈»¿ ‰‡Èq‰‬‬
‫‪» ƒ« .˙BOÚÓe‬‬‫«« ¿‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ ÚÊÏ‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪«∆¿ ÔÚfL‬‬
‫‪» »¿∆ bb‰Â‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪≈¿««¿ ÌÈÏÁM‰‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ƒ«¬« « ÔÎÂ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪≈¿ .ÔÈf‰‬‬
‫«≈‪ƒ‬‬ ‫‪‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬ ‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .OÚÓa‬‬
‫‪≈ ¬«¿ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  Ì„‡Ï‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪»»¿ ‰lÁzÓ‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪?˜ÈÏe‬‬
‫‪»»¿ ÚÊÏ‬‬
‫‪«∆¿ ÔÈOÚ˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ „ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .˜ÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ ÔÈOÚ˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ‬‬ ‫‪LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ CÏÓpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ï·ÓÏ‬‬
‫‪«¬«¿ ÔÚÊ‬‬
‫‪» »¿ .12Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÓ‬‬ ‫‪ƒ¿«  BÏ·Ï‬‬
‫‪¿»¿ ˜i‰‬‬
‫‪»»« ËwÏ‬‬
‫‪≈ƒ ̇L‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪˙LÁnL‬‬
‫‪∆∆ ¬«∆ ;ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ÔÈaÁÓ‬‬‫‪ƒ»À¿ Ô‰Lk‬‬
‫‪≈∆ ¿ Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ BlL‬‬‫‪∆ Úf‰‬‬
‫‪«∆« ÛÒ‡ÈÂ‬‬
‫‪… ¡∆¿ LÈiLÎe‬‬
‫‪« ƒ∆ ¿ ;Ï·È‬‬‫‪« … Ck» Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪‡È‰ƒ ̇ƒ :ˆÁa‬‬
‫‪≈»∆ Ô‰ÈχÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¬≈ eÏÚ» .14ÌeÏk¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ 13eaÁƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.Úf‰‬‬
‫‪«∆« ÔÓƒ LÈÙÓ‬‬‫«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÓ˙qL‬‬
‫‪»»¿∆ ,ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  15»‰È˙Bt‬‬
‫‪∆ ≈ ˙nLÓ‰‬‬
‫‪∆∆« ¿« ˆÁ‬‬ ‫»≈‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (28‬מעשרות שם משנה ה‪ .‬והוא זרע גד הנזכר בתורה‬

‫‪. ÔÈeËt‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ƒ ¿  ‰È˙Bt‬‬
‫‪» ∆ ≈ ˙nLÓ‬‬‫‡‪∆∆« ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ì„‡Ï‬‬
‫¿»»‬ ‫‪7‬‬

‫)פירוש המשנה בדמאי פ"א משנה א(‪ (29 .‬צ"ל‪" :‬ירקה"‪.‬‬ ‫‪ (8‬ירושלמי חלה פ"ד סוף הלכה ד‪ .‬שגזרו עליהם בשלש‬
‫וכן הוא להלן בענין שבת‪ .‬וכן במשנה שם‪ .‬והיינו הנכרת‬ ‫שנות הרעב בימי דוד‪ (9 .‬כלומר‪ ,‬אף מיעוט בני אדם אינם‬
‫מן העלין )פירוש המשנה שם(‪ (30 .‬שכיון שזרעה לזרע‪,‬‬ ‫אוכלים אותם‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬חייבים במעשר כחרובין )להלן‬
‫אין הירק חשוב‪ (31 .‬כנראה שהוא מאכל אדם )ראה‬ ‫פ"א מהלכות מעשר שם(‪ (10 .‬שלשה אלו הם עשבים‬
‫למעלה הלכה ג(‪ (32 .‬משנה שם‪ ,‬והוא מין תבלין הנקרא‬ ‫שצומחים בגנות ובבתים מבלי שיזרעו אותם )פירוש‬
‫"אנעס"‪ (33 .‬גבעולים‪ .‬ירושלמי שם כדעת חכמים‪ .‬ודלא‬ ‫‪ (11‬נדה נא‪.‬‬ ‫המשניות מעשרות פ"ג משנה ט(‪.‬‬
‫כר' אליעזר במשנה שם‪ ,‬שאמר שמתעשרת גם זירים‪.‬‬ ‫‪ (12‬מינים הראויים גם למאכל אדם וגם למאכל בהמה‪.‬‬
‫‪ (35‬כלומר‪ ,‬כשם שהשבת אינה‬ ‫‪ (34‬ירושלמי שם‪.‬‬ ‫‪ (13‬המחשבה שחושב האדם בשעה שהזרע מחובר לקרקע‪.‬‬
‫מתעשרת זירין‪ ,‬כמו כן שחלים אינם מתעשרים זירים‪,‬‬ ‫‪ (14‬שם‪ (15 .‬ואם כן‪ ,‬זהו "נשמר"‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫אףֿעלֿפי שדינם שונה לענין ירק‪ ,‬אם זרעם לזרע‪.‬‬ ‫‪ (16‬שהם הפקר‪.‬‬
‫‪ (36‬הוא מין ירק‪ .‬משנה שם כדעת חכמים‪ (37 .‬כן שמו‬
‫גם בערבית )פירוש המשנה שם(‪ (38 .‬ירושלמי שם‪.‬‬ ‫‪ÚÊÂ‬‬
‫‪«∆¿ ˙ÙÏ‬‬
‫‪∆∆ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ ÔB‚k¿ ,ÌÈÏ·‬‬
‫‪ƒ»¡∆ ÔȇL‬‬
‫‚‪» ≈∆ 17‰p‬‬ ‫‪≈ ¿≈ .‚ 8‬‬
‫‪»ƒ ÈBÚÊ‬‬
‫‪ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ƒ ¿  Ô‰a‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÈψa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÚÊÂ‬‬
‫‪«∆¿ ÔBˆ¿ 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‡‪ƒ»« ÔÈ‬‬
‫‡„‪» ≈  Ì‬‬
‫‪»» Ï·Ó‬‬
‫‪«¬« Ô‰L‬‬ ‫‪»¿« .Â‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙B˜ȉ‬‬ ‫‡„‪.Ì‬‬
‫‡‪»» ÏÎ‬‬‫‪∆… ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« 10‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪:OÚna‬‬
‫‪≈ ¬«« Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ .39Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ƒƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙BOÚÓa‬‬
‫¿«« ¿‬ ‫‪.˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ ««¿ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ 21iÁ‬‬‫‪»«  20Áˆw‰‬‬
‫‡‪«∆« Ï‬‬‫¬»‬ ‫‪11‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪˙B˜ȉ‬‬
‫‡‪»¿« Ï‬‬
‫‪»¬ ;da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰‡ez‬‬
‫‪» ¿  40EÚÊ‬‬
‫‪∆ ¿« ˙‡ez‬‬
‫¿ «‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,Èσ ‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰‡ez‰‬‬
‫‪» ¿« ÏÏÎa‬‬ ‫‡‪«¿ƒ ÔÈ‬‬
‫≈»‬ ‫‪" (17‬שאינם ראויים למאכל אדם‪ ,‬והפרי של אותו הזרע‬
‫‪32‬‬ ‫‪ E‰ˆÈÂ‬‬
‫‪∆»¿ƒ¿ ELÈz‬‬
‫‪¿ ƒ E‚c‬‬
‫‪¿»¿ :da» Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .41‰Óeza‬‬
‫«¿ »‬ ‫מאכל אדם" )פ"א מהלכות כלאים הלכה ח(‪ (18 .‬זרע‬
‫‪33‬‬ ‫‪,̉ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ  ˜i‰‬‬
‫‪»»« ˙Óez‬‬
‫‡‪« ¿ Ï‬‬‫‪»¬ ;el‡Ï‬‬‫‪≈¿ ‰ÓBc‰‬‬
‫»‪∆ « Ïk‬‬ ‫שומים וזרע חציר )שם(‪ (19 .‬מעשרות פ"ה משנה ח‪.‬‬
‫‪ (20‬נזכר בישעיה כח‪ ,‬כה‪" :‬והפיץ קצח וכמון"‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.OÚnk‬‬
‫««¬ ≈‬ ‫‪ (21‬כביתֿהלל בעוקצין פ"ג משנה ו‪.‬‬
‫‪ (39‬ירושלמי מעשרות פ"א הלכה א‪ ,‬ובבלי ראש השנה יב‪.‬‬
‫‪ (41‬צריך עיון‪ :‬הרי זה מפורש‬ ‫‪ (40‬ירושלמי שם‪.‬‬ ‫‪Ôl‰‬‬
‫‪»»« ÏBt ÏLÂ‬‬ ‫‪∆ ¿ ÏcÁ‬‬
‫‪»¿« ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ÔzÏz‬‬
‫‪»¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪»¿ .„ 12‬‬
‫‪∆ 22˙BÓz‬‬
‫בירושלמי חלה פ"ד הלכה ד "אבל לירקות אפילו לתרומה‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÈeËt‬‬
‫ˆ‪ƒ ¿  ÛÏ‬‬ ‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ÔÈÒÙw‰Â‬‬
‫‪24‬‬ ‫ˆ‪ƒ ≈¿««¿ ÛÏ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪»» ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ 13‬‬
‫גדולה לא חשו כהדא דתני איסי בן עקביא למעשרות‬ ‫‪ÔÚfLa‬‬
‫‡‪» »¿∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« . Èt‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ 14‬‬
‫לירקות מדבריהם"‪ .‬וכן הוא בבבלי זבחים עו‪" .‬בתרומת ירק‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« el‡≈ È‰‬‬‫‪≈¬  ˜ÈÏ‬‬
‫‪»»¿ ÔÚÊ‬‬
‫‡‪» »¿ Ï‬‬‫‪»¬ ;ÚÊÏ‬‬
‫‪«∆¿ 15‬‬
‫דרבנן"‪.‬‬ ‫‪.Èt‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌÈiÁ‬‬
‫ˆ‪ƒ»«  ÛÏ‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ˙BBi‡‰‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ¬» 16‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˜i‰‬‬
‫‪»»« ÔÓƒ ˙BOÚÓe‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ .Ê‬‬
‫‪¿ «« ˙BÓez¿ 42ÔÈLÈÙÓ‬‬ ‫‪ (22‬פרחים )פיה"מ מעשרות פ"ד משנה ו(‪ .‬שכשמתחיל‬
‫‪36 44eÓ‡L‬‬
‫∆»«¿‬ ‫‪¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪43˙BÓB˜na‬‬ ‫‪ƒ¬« ,ı‡Ï‬‬‫‪∆»» ‰ˆeÁa‬‬‫¿ »‬ ‫לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר )רע"ב(‪ (23 .‬מין‬
‫‪37‬‬ ‫‪‰ˆeÁÓ‬‬
‫‪» ƒ ‡a‰‬‬ ‫‪»« ˜È‬‬ ‫‪»» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙BOÚÓ‬‬
‫‪¿ «« Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈLÈÙnL‬‬
‫∆«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫אילן ששמו בערבית "אל נכר" )פירוש המשנה שם(‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  45»‰ÈwÚa‬‬
‫‪∆»ƒ¿ ÙÚ‬‬‫‪»» LiL‬‬‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪ (24‬הוא השומר לפרי הצלף )ברכות לו‪ (25 .(:‬כלומר‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪48˙ÈËw‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ«¿ ‰‡ez‰‬‬
‫‪» ¿« . ÂÈÏÚ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‚‪»» eÊ‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫∆‪… ¿ , eËt» ‰Ê‬‬
‫‪46‬‬ ‫אינם עיקר הפרי‪ .‬משנה שם לדעת רבי עקיבא‪ ,‬שאמר "אין‬
‫מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי"‪ .‬וסובר רבינו שבא‬
‫‪40‬‬ ‫‪˜i‰Â‬‬
‫‡„‪»»«¿ ,Ì‬‬
‫‡ˆ‪»» Ïk» Ï‬‬
‫„‪∆≈ BzÚ‬‬ ‫‪¿ « ‰ÏËa‬‬
‫‪»¿»  ˜ÈÏ‬‬‫‪»»¿ ÔÚfL‬‬
‫∆¿» »‬ ‫לחלוק גם על תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪.˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ iÁ‬‬ ‫‪»« Úf‰Â‬‬
‫‪«∆«¿ ,eËt» Ô‰lL‬‬
‫∆»∆‬ ‫שלדעת תנאֿקמא חייבים הם במעשרות‪ ,‬ועל זה אמר ר"ע‬
‫‪ (42‬ירושלמי חלה שם‪ (43 .‬כגון שנער‪ ,‬מצרים‪ ,‬עמון‬ ‫שאין מתעשר אלא עיקר הפרי‪ (26 .‬ירושלמי שם הלכה‬
‫ומואב‪ .‬ולענין סוריא‪ ,‬ראה למעלה פ"א הלכה טו‪.‬‬ ‫ה )כסףֿמשנה(‪ (27 .‬שהן עיקר הפרי‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ (44‬שם גם הלכה א‪ (45 .‬וממשיך להוסיף גידולין בארץ‪.‬‬
‫‪ (46‬כן הוא בירושלמי שם סוף הלכה )הגר"א ביו"ד סימן‬
‫‪‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ eËt» 29˜È‬‬ ‫‪»»  ÚÊÏ‬‬
‫‪«∆¿ dÚfL‬‬ ‫‪»¿À .‰ 17‬‬
‫‪» »¿∆ 28aÒk‬‬
‫שלא‪ ,‬ס"ק יב(‪ (47 .‬אףֿעלֿפי שפירות חוצה לארץ‬ ‫‪˙BÓez¿ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿«  ˜ÈÏ‬‬ ‫‪»»¿ dÚÊ‬‬
‫‪» »¿ ; ˙BOÚn‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬ ‫‪ƒ 18‬‬
‫‪32˙M‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .31Úf‰‬‬
‫‪«∆« ÔÓe‬‬ ‫‪ƒ ˙B˜ȉ‬‬
‫‪»¿« ÔÓƒ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« 19‬‬
‫שנכנסו לארץ חייבים במעשרות )למעלה פ"א הלכה כב( ‪-‬‬
‫בירק לא גזרו‪ (48 .‬תוספתא שביעית פ"ב‪ ,‬אלא שהנוסחא‬ ‫‪˙OÚ˙Ó‬‬
‫‪∆∆ «¿ƒ  ˜ÈÏ‬‬
‫‪»»¿ dÚÊ‬‬
‫‪» »¿ ;eËt» d˜È‬‬
‫‪»»¿  ÚÊÏ‬‬
‫‪«∆¿ dÚfL‬‬
‫‪» »¿∆ 20‬‬
‫שם משובשת )כסףֿמשנה(‪ .‬וכן בעירובין כט‪" .‬הפול‬ ‫‪ ÔÈÊÏ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒ≈¿ ‰ÚÊ‬‬
‫‪» »¿ . ÔÈÊ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙OÚ˙Ó‬‬
‫‪∆∆ «¿ƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,˜ÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ 21‬‬
 ‫זצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (59‬פאה פ"ד משנה ט‪ (60 .‬שאין הגוי חייב בלקט שכחה‬ ‫והשעורים שזרען לירק בטלה דעתו‪ ,‬זרען חייב וירקן‬
‫ופאה‪ ,‬ואם השאירם לעניים הרי זה כהפקר לעניים ולא‬ ‫פטור"‪.‬‬
‫לעשירים‪ ,‬שאינם הפקר )שם פ"ו משנה א(‪ .‬והרי הם פירות‬
‫‪,49eL˜iLk‬‬
‫‡„‪¿ƒ∆ ¿ Ì‬‬‫‡‪»» ÏÎ‬‬
‫‪∆… BȇL‬‬ ‫‪»¿ƒ« .Á‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔzÏz‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫של גוי שחייבים בתרומות ומעשרות אם לא נתמרחו אצלו‪,‬‬
‫שהרי אין קנין לגוי להפקיע הארץ מקדושתה )למעלה פ"א‬ ‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô˙lÁ˙a‬‬
‫‪50‬‬ ‫‡‪»»ƒ¿ƒ Ô˙B‬‬
‫‡‪» ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ Ì„‡‰‬‬ ‫‪»»» Â‬‬‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫הלכות יֿיא(‪ (61 .‬לעניים ולעשירים‪ ,‬ואז הוא הפקר‬ ‫‪.51OÚÓe‬‬

‫‪≈ ¬« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈiÁ‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ופטור מתרומות ומעשרות )בהלכה הסמוכה(‪.‬‬ ‫‪ (49‬כן כתב גם להלן )פי"א הלכה ט(‪" :‬ומפני מה הותרו‬
‫‪ (62‬מעשרות פ"א משנה ב‪" :‬התבואה והזיתים משיכניסו‬ ‫הכהנים לחוף שערן בתלתן‪ ,‬מפני שאינו ראוי למאכל אדם"‬
‫שליש"‪ .‬והביאה רבינו גם בפ"ב מהלכות מעשר הלכה ה‪.‬‬ ‫)מקור מהתוספתא תרומות פ"י(‪ .‬ועוד כתב להלן )פי"ב‬
‫וכתבה כאן בכדי להשלים את רשימת הפטורים מתרומות‬ ‫הלכה ז(‪" :‬התלתן והכרשינים של תרומה הואיל ואינו‬
‫ומעשרות שהתחיל בה בהלכה ט‪ (63 .‬ירושלמי שם הלכה‬ ‫מאכל אדם‪ ,‬הרי זה מותר לעשות את כל מעשיהם בטומאה"‬
‫ב‪] (64 .‬לא כתב "שזורעם ומצמיחים"‪ ,‬מפני שדין צמיחה‬ ‫)מקורו במעשר שני פ"ב משנה ג(‪ (50 .‬שאם לא כן‪ ,‬לא‬
‫לא נאמר אלא בתבואה ולא בזיתים‪ ,‬שבהם הדבר תלוי‬ ‫היו מחייבים אותה בתרומות ומעשרות‪ .‬וראה להלן‪.‬‬
‫ב"פרי" ולא בצמיחה‪ ,‬ראה בהלכות מעשר שם הלכה ג‬ ‫‪ (51‬מפורש במעשרות פ"א משנה ג "התלתן משתצמח"‬
‫והלכה ה[‪ (65 .‬קידושין סב‪:‬‬ ‫)וראה למעלה הלכה ד שהתמרות של התלתן אינן חייבות‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ 66eËt»  ˜Ù‰‰‬‬ ‫‪≈¿ .‡È‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÎÂ‬‬ ‫במעשר לפי שאינן פרי(‪ .‬ויש אומרים שאינם חייבים אלא‬
‫‪18‬‬ ‫‪˙BÏÊÓe‬‬
‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » BȘى‬‬
‫‪ƒ¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,˙BOÚn‰‬‬
‫««« ¿‬ ‫כל זמן שלא הוקשו )מראה הפנים בירושלמי מעשרות פ"ד‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ iÁ‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪»«  ˜Ù‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‰„O‬‬ ‫‪≈¿ «ÚBf‰‬‬
‫‡‪≈ « Ï‬‬
‫‪»¬ .67BÏ‬‬ ‫הלכה ה‪ ,‬ד"ה מה פליגין(‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.˙BOÚÓe‬‬
‫«« ¿‬ ‫‪:˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ 52‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬‫‪ƒ ¿ el‡Â‬‬ ‫‪≈¿ .Ë‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (66‬תרומות פ"א משנה ה‪ ,‬ומעשרות שם משנה א‪.‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬

‫‪ƒ¬ ,54˙BÏÏBÚ‰Â‬‬
‫‪≈ »¿ Ët‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ 53‰‡t‰Â‬‬
‫‪»≈«¿ ‰ÁÎM‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ «¿ ˘l‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (67‬כמבואר בהלכה הקודמת מהמשנה בפאה )פ"ד משנה‬ ‫‪ ‰„Oa‬‬
‫‪∆» « Ôb‬‬
‫‪∆… Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . Èk‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ƒ¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪∆≈ „ÈÓÚ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ט(‪] .‬והשמיענו בזה‪ ,‬שאףֿעלֿפי שהפקר הוא כמו נדר‬ ‫‪.˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ LÈÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ,57˙BOÚÓÏ‬‬
‫‪¿ ««¿ eÚa˜‰‬‬
‫‪¿¿À‬‬ ‫‪7‬‬
‫)נדרים פ"ב הלכה יד(‪ ,‬וגוי אינו בדיני נדרים‪ ,‬ואינו מצווה‬ ‫‪LÈ≈ ÏB˜ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ; ÔÈeËt‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ƒ ¿  ÈÚa‬‬
‫‪ƒ» Ôb‰‬‬
‫‪∆…« ‰OÚ‬‬
‫‡‪» » ̇ƒ Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪8‬‬
‫על "בל יחל" )ירושלמי נזיר פ"ט הלכה א(‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫‪.‰‡t‬‬
‫‪»≈ B‡ ‰ÁÎL‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ ˘Ï‬‬
‫‪∆∆ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÔÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ïk‰L‬‬
‫‪… «∆ ,Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫‪9‬‬
‫הפקירו הפקר‪ .‬ועיין כסףֿמשנה וראה להלן‪ .‬והנה בדפוס‬
‫רומי איתא‪" :‬הפקירו הכל" )ועיין כסףֿמשנה(‪ .‬ואולי צ"ל‬ ‫‪ (52‬חלה פ"א משנה ג‪ (53 .‬כל אלה הם הפקר לעניים‪,‬‬
‫"הפקיר הכרי"‪ ,‬היינו שהפקיר לאחר שעשה כרי בלי מירוח‪,‬‬ ‫והפקר פטור ממעשרות‪ .‬ולמדו כן ממה שנאמר במעשר‬
‫שאינו גמר מלאכה‪) ,‬פ"ג מהלכות מעשר הלכה יג( אבל‬ ‫)דברים יד‪ ,‬כט(‪" :‬ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" ‪-‬‬
‫לאחר מירוח אין ההפקר פוטר מן המעשרות‪ ,‬כמפורש‬ ‫יצא הפקר‪ ,‬שידך וידו שוין )ירושלמי שם(‪ (54 .‬הפרט‬
‫בפאה פ"א משנה ו‪ ,‬ולהלן בהלכות מעשר שם הלכות‬ ‫והעוללות לא נזכרו במשנה שם‪ ,‬אבל הואיל והם ממתנות‬
‫כֿכא[‪ (68 .‬ירושלמי מעשרות שם הלכה א‪ .‬והמדובר‬ ‫עניים‪ ,‬הרי יש לעני חלק בהם‪ ,‬והרי הם ממועטים מהפסוק‬
‫כשלא נתכוין לזכות בשדה על ידי הזריעה‪ ,‬שהיא אחת‬ ‫הנ"ל "כי אין לו חלק ונחלה עמך"‪ ,‬יצאו אלו שיש לעני‬
‫מקניני החזקה )פ"א מהלכות מכירה הלכה טז‪ ,‬ועיין בפ"ב‬ ‫חלק בהם‪ (55 .‬העני‪ (56 .‬אףֿעלֿפי שבירושלמי )כלאים‬
‫מהלכות זכיה ומתנה הלכה א(‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן חייב‬ ‫פ"ו הלכה ב( אמרו "העושה כרי מן הלקט וכו' חייב וכו'‬
‫במעשר‪ ,‬כיון שהתבואה אינה הפקר )רדב"ז(‪.‬‬ ‫מפני מראית העין" ‪ -‬פסק רבינו כדעת הבבלי )ברכות מ‪:‬‬
‫וסוטה מג‪ (:‬שלא הזכירו כרי אלא גורן )כסףֿמשנה(‪] .‬רוצה‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ LÈÙ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ,da» ‰ÎÊÂ‬‬
‫˜‪»»¿ 69‰Ó‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ .È‬‬
‫‪» » Șى‬‬ ‫לומר‪ ,‬שאין לחייבו אלא כשמירח פני הכרי‪ ,‬שאז הוא גמר‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ√ƒ Șى‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬‫‪≈¬  70‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫מלאכה לכל העולם‪ ,‬ואז יש כאן מראית העין‪ .‬אבל אם‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ LÈÙ‬‬‫‪ƒ¿ƒ‰Â¿ ÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» ‰ÎÊÂ‬‬
‫¿»»‬ ‫העמיד כרי ולא מירחו‪ ,‬אףֿעלֿפי שאין דעתו למרחו‪ ,‬שמן‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ iÁ‬‬‫‪»« BȇL‬‬
‫‪≈∆ cÓ‬‬
‫‪»»ƒ LÈÙn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .71‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫הדין זהו גמר מלאכה לחייב בתרומות ומעשרות )פ"ג‬
‫‪25‬‬ ‫‪‬‬
‫‪… Cc‬‬‫‪∆∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ .˙BOÚÓa‬‬
‫‪¿ ««¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬
‫‪»≈ ‬‬ ‫מהלכות מעשר הלכה יג( ‪ -‬מראית העין אין כאן‪ ,‬שאולי‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÓƒ Ô˙˜ÊÁ‬‬
‫‡‪»»¿∆ ‡l‬‬‫‪»∆ ,˙B„Oe‬‬
‫‪» ¿ ˙Bp‚a‬‬ ‫‪ƒ¿ ÔÚÊÏ‬‬
‫‡„‪» ¿»¿ Ì‬‬‫‪»» Èa‬‬
‫¿≈‬ ‫דעתו עוד למרחו[‪ (57 .‬נתחייבו במעשר מדרבנן‪ ,‬שהרואה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ .˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÌÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ˜Ù‰‰‬‬
‫«∆¿≈‬ ‫חושב שגדלו בשדהו )רש"י סוטה שם(‪ (58 .‬שם‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÒÈ‚Â‬‬
‫‪ƒ»¿ ,73‰tÎ‬‬
‫‪»¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ψe‬‬
‫‪»» ,72ÈÎa‬‬ ‫‪ƒ∆ ÏÚa‬‬‫‪«« ÌeM‰« ÌÈÎBk‬‬‫‪ƒ» „BÚ‬‬ ‫‪≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰‡t‰Â‬‬
‫‪»≈«¿ 59‰ÁÎM‰Â‬‬ ‫‪∆∆« .È 10‬‬
‫‪»¿ƒ «¿ ˘l‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.76Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ,75˙Biˆn‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« ÌÈL„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ »¬« ,74ÈϘÏw‰‬‬
‫«‪ƒ¿¿ƒ‬‬ ‫‡‪Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,60˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  ˙BÏÊÓe‬‬
‫‪»« 11‬‬
‫‪ (69 63‬ירושלמי שם‪ (70 .‬שהרי מין הדין היא פטורה‪,‬‬
‫‪LÈÏL‬‬‫‪ƒ¿ e‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÌÈ˙Èf‰Â‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ƒ ≈«¿ ‰‡ez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . Șى‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ 12‬‬
‫כמפורש בפ"ה מהלכות מתנות עניים הלכה כז‪ ,‬שהמפקיר‬ ‫‪« ≈ ÔÈpÓe‬‬
‫‪?Ú„BÈ‬‬ ‫‪ƒ«ƒ .˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« ÔÓe‬‬‫‪ƒ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  13‬‬
‫כרמו וזכה בו פטור מן המעשרות‪ (71 .‬בירושלמי שם‬ ‫‪.LÈÏL‬‬‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪‰‡È‰L‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫≈‬ ‫∆‬ ‫«‬
‫‪Úe„Èa‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪‬‬ ‫«‬ ‫«‬‫¿‬‫«‬
‫‪64˙ÁÓˆÓe‬‬ ‫»‬ ‫¿‬
‫‪dÚBfL‬‬ ‫‪∆ Ïk‬‬
‫‪… 14‬‬
‫‪)  LÈÏL‬הובא בראב"ד(‪" :‬מה בין קמה לשבלים? קמה עד שלא‬ ‫‪ƒ¿ e‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÌÈ˙ÈÊÂ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ ‰‡ezÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ LÈÙ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ Ú‬‬
‫‪«» 15‬‬
‫הפקירה עבר והפריש ממנה תרומה אינה תרומה‬ ‫‪. ‰Óez‬‬
‫‪65‬‬ ‫‡‪» ¿ dÈ‬‬‫≈»‬ ‫‪16‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חצק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (82‬ממה שישאר בדבר המעורב‪.‬‬ ‫פי"ג הלכה ד‪.‬‬ ‫)וכשהפקירה לא הפקיע כלום ‪ -‬ראב"ד(‪ ,‬שבלים עד שלא‬
‫‪" (83‬לפי מה שיש באותו הדבר המעורב מזיתי מסיק בלבד"‬ ‫הפקירו עבר והפריש מהן תרומה‪ ,‬הרי זו תרומה"‬
‫)פירוש המשנה שם(‪ .‬היינו שמפריש מעשר ראשון ושני‬ ‫)וכשהפקירם ‪ -‬הפקיע אותם מן התרומה ונפטרו ‪ -‬ראב"ד(‪.‬‬
‫ועני על הכל‪ ,‬ומפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר על‬ ‫]וטעם הדבר נראה עלֿפי מה שכתב הראב"ד בסוף דבריו‪,‬‬
‫הכל‪ ,‬אבל אינו חייב לתת ללוי ולעני‪ ,‬ולא לפדות מעשר‬ ‫שאם עשה מהם גורן חייבים אפילו בעיר‪ ,‬והיינו משום‬
‫שני אלא לפי חשבון‪ .‬אבל תרומה ותרומת מעשר‪ ,‬שהן‬ ‫שהכל יודעים שהקמה שלו ואין הכל יודעים שהפקיר‪,‬‬
‫במיתה‪ ,‬נותן הכל‪ ,‬גם החולין המעורבים בהם ‪ -‬לכהן‪.‬‬ ‫ולפיכך חששו למראית העין גם בעיר )וראה למעלה הלכה‬
‫ט בלקט שכחה ופאה(‪ .‬ומכיון שאחר המירוח תתחייב‬
‫‪8‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .84‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ÔÈa≈ ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ÔÈa≈ ,Ô‰kÏ‬‬ ‫‪» ¿« .„È‬‬
‫‪≈… «  ‰Óez‰‬‬ ‫בתרומות ומעשרות ‪ -‬גם לפני מירוח‪ ,‬אףֿעלֿפי שפטור‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  85LÈÙiL‬‬
‫˜„‪ƒ¿«∆ Ì‬‬
‫‪∆… BlkÀ LBÈz‰‬‬
‫‪ƒ« B‡ Ô‚c‰‬‬
‫‪»»« ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫אם עבר והפריש הרי זו תרומה ככל מפריש תרומה בשבלים‬
‫‪10‬‬ ‫‪;Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « dzÏÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰‡ÓËa‬‬
‫‪»¿À¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ iÁ‬‬
‫∆‪»« ‰Ê‬‬ ‫)להלן פ"ג הלכה יג(‪ .‬וכל זה בהפקיר קמה‪ ,‬אבל הפקיר‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪««  È˙Óez‬‬
‫‪»… ¿ ˙ÓLÓ‬‬
‫‪∆∆¿ ƒ ˙‡∆ EÏ¿ Èz˙‬‬
‫‪ƒ«» È‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫שבלים‪ ,‬שההפקר היה בשעה שיש חלות של הפרשת‬
‫‪12‬‬ ‫‪,ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… « ˙Ï·‬‬
‫‪∆∆¡∆  ‰B‰h‰‬‬
‫‪» ¿« .‰‡ÓË‬‬‫‪»≈¿ ˙Á‡Â‬‬‫‪««¿ ‰B‰Ë‬‬
‫¿ »‬ ‫תרומה‪ ,‬הפקר זה הוא הפקעת חיוב‪ ,‬ואףֿעלֿפי שאחר‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÔȘÈÏ„Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  ÔÓL‬‬‫‪∆∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ .d˙ÙOa‬‬
‫‪»» ≈¿ ƒ e‰È‬‬
‫‪»≈  ‰‡Óh‰Â‬‬
‫¿«¿≈»‬ ‫המירוח יתחייב כנ"ל‪ ,‬כל זמן שלא מירח‪ ,‬אין תרומתו‬
‫‪14‬‬ ‫‪˙‡∆ Ba ÔȘÈqÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ«  B ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫„‚‪≈ «¿ Ô‬‬
‫‪»» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ,86B˙B‬‬ ‫תרומה‪ .‬וראה למעלה פ"א הלכה כד‪ ,‬בדין תורם מפירות‬
‫גוי לפני שמירחם הישראל[‪ (72 .‬מעשרות פרק ה משנה‬
‫‪15‬‬ ‫‪.87epz‰‬‬
‫««‬ ‫ח‪ .‬ובפירוש המשנה שם‪" :‬שומין חריפים מאד ואינם‬
‫‪ (84‬שבת כה‪ (85 .‬כלומר‪ :‬נטמא לאחר שנתלש‪ ,‬לפני‬ ‫ראויים לאכילה‪ ,‬והאוכלן עיניו יורדות דמעות‪ ,‬ולפיכך נקרא‬
‫ההפרשה‪ ,‬שהיתה לו שעת הכושר להפרישה בטהרה ‪ -‬אין‬ ‫בעל בכי" )וראה להלן(‪ (73 .‬שם‪ .‬ו"הוא בצל שאין לו‬
‫תרומתו תרומה )רדב"ז להלן פ"ה הלכה ח‪ ,‬מהסוגיא‬ ‫אלא גלד אחד חריף מאד כשיקרב אל עין האדם מדמע‬
‫דפסחים לג‪ (86 .(.‬תרומות פי"א משנה י‪ (87 .‬אבל‬ ‫דמעות רבות‪ ,‬תרגום חשרת מים )שמואלֿב כב‪ ,‬יב( רכפת‬
‫אסור לתת אותו לבהמה‪ ,‬לפי שמצות התרומה הטמאה‬ ‫מיא‪ ,‬ואולי הם מיוחסים למקום מן המקומות" )פיה"מ שם(‪.‬‬
‫בשריפה )תוספות ביצה כג‪ :‬ד"ה ועל(‪.‬‬ ‫]ראה בפירוש רבינו אליהו מלונדריש שם‪ ,‬שכתב שבעל‬
‫בכי‪ ,‬שם מקום‪ ,‬על דרך "בוכים" בשופטים ב‪ ,‬א[‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ B‡ ˙‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ̇ƒ ,OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬ ‫‪≈¿ .ÂË‬‬
‫‪« ¿ ÔÎÂ‬‬ ‫‪ (74‬במשנה שם‪" :‬וגריסין הקלקין"‪ .‬ופירש רבינו שם‪" :‬ומן‬
‫‪17‬‬ ‫‪Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « ˙zÂ‬‬
‫‪∆∆ƒ¿ ,‰‡ÓËa‬‬
‫‡‪»¿À¿ 88d˙B‬‬
‫‪» ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  OÚn‰‬‬
‫««¬ ≈‬ ‫הפולים‪ ,‬מין אחד שהגרגרים שלו גדולים מרובעין מיוחסים‬
‫‪18‬‬ ‫‪.d˙ÙOa‬‬
‫‪»» ≈¿ ƒ ˙B‰Ï‬‬
‫≈»‬ ‫למקום‪ ,‬והוא הידוע כגריס הקלקי"‪" (75 .‬הם העדשים‬
‫שהקצה האחד שלהם חד‪ ,‬ואלו המינים הם מדבריות‪ ,‬אינם‬
‫‪ (88‬את תרומת המעשר‪.‬‬
‫נזרעים בגנות‪ ,‬וחזקתם מן ההפקר‪ ,‬ולפיכך פטורין מן‬
‫‪19‬‬ ‫‪ O‬‬
‫‪≈ ¬ÚÓ« ˙Óez‬‬
‫‚„‪« ¿ B‡ ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ¿«« Ïk» .ÊË‬‬
‫‪» ¿ LÈÙn‰‬‬ ‫המעשרות" )שם(‪ (76 .‬עוד מינים המנויים שם במשנה‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ïk» ÏÚ« ÔÈÎnL‬‬
‫‪ƒ¿»¿∆ C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ,LÈÙiL‬‬
‫˜„‪ƒ¿«∆ Ì‬‬‫‪∆… 89CÓ‬‬
‫¿»≈‬ ‫ובתוספתא ]וראה להלן פי"ג מהלכות מעשר הלכה א‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪. ˙BÎa‬‬
‫‪91‬‬ ‫‪»¿ƒ e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ , ˙Bˆn‰‬‬
‫‪90‬‬ ‫«‪¿ƒ‬‬ ‫ובפ"ח מהלכות שמיטה ויובל הלכה יב[‪.‬‬

‫‪ (89‬ראה להלן פ"א מהלכות מעשר הלכה טז‪ ,‬והמקור‬ ‫‪,iÁ‬‬

‫‪»« BȇL‬‬
‫‪≈∆ „a‬‬
‫‪»»¿ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ iÁL‬‬‫‪»«∆ c‬‬ ‫‪≈»¿ƒ .‚È‬‬
‫‪»» Ú˙‬‬ ‫‪1‬‬
‫מהתוספתא ברכות פ"ו‪ (90 .‬עובר לעשייתן‪ (91 .‬פי"א‬ ‫‪ÈpÚÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˜ÈÒÓ‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪ƒ» È˙ÈÊa‬‬
‫‪≈ ≈¿ eÚ˙pL‬‬
‫‪¿»¿ƒ∆ Ûewƒ È˙ÈÊ‬‬
‫‪77‬‬ ‫¿‪≈ ≈ ÔB‚k‬‬ ‫‪2‬‬
‫הלכה ג והלכה יב‪.‬‬ ‫‡‪ 79˙BÁ‬‬
‫‪≈¬ ˙Bt≈ BÏ LÈ≈ ̇ƒ :Ȉa‬‬ ‫‪ƒ» ÈpÚa‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙BÏÏBÚ‬‬
‫≈‬ ‫‪3‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁÏ‬‬
‫‪» ¿ ı‡‰Ó‬‬‫‪∆»»≈ ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ ƒ Ôȇ≈ .ÊÈ‬‬
‫‪» ¿ ÔȇȈBÓ‬‬ ‫‡‪el‡≈ ‡l‬‬
‫‪»∆ BÏ Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;80ÔBaLÁ‬‬
‫‪¿ ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ iÁ‰‬‬
‫‪»«« ÏÚ« ‡ÈˆBÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁÓ‬‬
‫‪» ≈ ‰Óez‬‬‫‪» ¿ ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .92‰‡ÓË‬‬
‫‡‪»≈¿ elÙ‬‬‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ,81Ïk‰‬‬‫‪… « ÏÚ« OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙e‬‬
‫‪« ¿ ‰Óez‬‬‫‪» ¿ LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿« ‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , Ï·z‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪≈»≈ ‡Ï‬‬‫‪…  ‡È‰‬‬ ‫‪ƒ≈ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .93ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈLÂ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ÔBL‡ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« 82LÈÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ iÁ‬‬‫‪»« Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪:eÓ‡È‬‬
‫‪¿ … ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,ÛOz‬‬
‫‪≈» ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;95ÌÈ˙ek‰‬‬
‫‪ƒ « ı‡a‬‬‫‪∆∆¿ ‰‡ÓË‬‬
‫¿ ≈»‬ ‫‪.83iÁ‰‬‬
‫‪»«« c‬‬‫‪»» ÔBaLÁ‬‬
‫∆¿‬ ‫‪7‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪ÊÁz‬‬
‫‪…¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ;˙ÙO‬‬
‫‪∆ ∆¿ƒ ˙‡ÓË‬‬‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ eȇ‬‬‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ (77‬חלה פ"ג משנה ט‪ .‬ובפיה"מ שם‪" :‬זיתי נקוף הם‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰ˆeÁÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÔȇȈBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ :eÓ‡È‬‬‫‪¿ … ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫הזיתים שמלקטים העניים )והם זיתים של פאה ‪ -‬מלאכת‬
‫‪28‬‬ ‫‪‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À 96‡ÓhzL‬‬
‫‡‪≈»ƒ∆ „Ú« d˙B‬‬ ‫‪» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ« ‡l‬‬‫‪»∆ .ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫שלמה שם‪ .‬וכן נראה בערוך‪ ,‬ערך נקף ב(‪ .‬וזיתי נקוף‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇ƒ ,97ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« Ú‬‬ ‫‪∆∆ ‡BiL‬‬
‫‪»∆ „Ú« B‡ ,ÏkÏ‬‬
‫‪… « ‰Úe„È‬‬
‫¿ »‬ ‫העוללות אינם חייבים במעשרות"‪" (78 .‬הם הזיתים‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÛO˙Â‬‬
‫‪≈» ƒ¿ ,ıÓÁ‬‬
‫»≈‬ ‫שמלקטים בעלי בתים וכו'‪ ,‬כי לקיטת הזיתים יקרא בלשון‬
‫חכמים מסיקה" )שם(‪ (79 .‬מלבד אותן המעורבות‪.‬‬
‫‪ (92‬שעומדת לשריפה‪ ,‬מפני שעשו מעלה ששריפתה תהיה‬ ‫‪ (80‬לפי מה שיש באותו הדבר המעורב מזיתי מסיק בלבד‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬כמו שמצאנו בקדשים פסולים ששורפים אותם‬ ‫‪ (81‬המדובר כשמפריש התרומות והמעשרות לאחר שעשה‬
‫במקומם )שביעית פ"ו משנה ה‪ ,‬ור"ש ורע"ב שם(‪.‬‬ ‫מהם יין ושמן‪ ,‬שאז הכל בלול‪ ,‬ובכל טיפה וטיפה חיוב‬
‫‪ (93‬שם משנה ו‪ .‬שלא ירדפו הכהנים אחריה ויצאו לחוצה‬ ‫ופטור כפי מדת התערובת‪ ,‬ראה ראש השנה יג‪) :‬ר"ש‪,‬‬
‫לארץ )ירושלמי שם(‪ (94 .‬ירושלמי חלה פ"ד תחלת‬ ‫מלאכת שלמה‪ ,‬תפארת ישראל ומשנה ראשונה(‪ .‬וראה להלן‬
 ‫טצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫רגילים שחייבים במעשרות מן התורה‪ ,‬כמפורש בפ"א מהל'‬ ‫הלכה ה‪ (95 .‬שגזרו עליה טומאה‪] (96 .‬אבל לטמא‬
‫מעשר שני ה"ג‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן אין הכהנים מקפידים על‬ ‫אותה בידים אסור‪ ,‬שלא יאמרו‪ :‬ראינו תרומה נטמאת‪ .‬ורק‬
‫תרומה זו‪ ,‬אבל חרובי צלמונה שאינם חייבים במעשר אלא‬ ‫בחוץ לארץ מותר לטמאה אף בידים‪ ,‬כמפורש להלן פי"ב‬
‫מדרבנן‪ ,‬אין צורך להשמיענו‪ ,‬שהרי הם בכלל עציץ שאינו‬ ‫הלכה א[‪ (97 .‬ירושלמי שם‪.‬‬
‫נקוב )משנהֿלמלך(‪ (11 .‬מין קטניות )'מלאכת שלמה'‬
‫תרומות פי"א מ"ד‪ ,‬עיי"ש(‪ (12 .‬כל זה בתוספתא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫יום שלישי ל' תשרי ה'תשע"ט‬
‫‪ (13‬חכמים גזרו שכל הגידולים הם תרומה )להלן פי"א‬
‫הכ"א( ואףֿעלֿפיֿכן חייבים בתרומה ובמעשרות )שם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הכ"ז(‪ ,‬ומכיון שכל הגידולים לכהן‪ ,‬ונמכרים לו בזול )ראה‬ ‫‪ (1‬יבאר שיעור תרומה גדולה מן התורה ומדרבנן‪ .‬התרומה‬
‫'תוספות אנשי שם' תרומות פ"ט מ"ד(‪ ,‬לא חייבו חכמים‬ ‫שאין הכהנים מקפידין עליה‪ .‬המתכוון לתרום אחד מעשרה‬
‫להפריש תרומה גדולה יותר מששים )'תוספתא כפשוטה'(‪.‬‬ ‫ועלה בידו אחד מששים‪ .‬המפריש מקצת התרומה או מקצת‬
‫וראה בהערה הסמוכה‪ (14 .‬תרומה שנתערבה בטבל‪.‬‬ ‫מכרי זה ומקצת מכרי אחר‪ .‬תרומת מעשר ומי מפריש‬
‫ומכיון שלא אמרו "מדומע" אלא "עירובי תרומה"‪ ,‬נראה‬ ‫אותה‪ ,‬ואם מפרישין אותה מאומד‪ .‬ישראל שהפריש מעשר‬
‫שהמדובר אפילו אם נתערבה סאה תרומה במאה סאה של‬ ‫ראשון כשהוא בשבלים‪ ,‬או בן לוי שלקח מעשר בשבלים‪.‬‬
‫טבל‪ ,‬שאין כאן איסור מדומע‪ ,‬אלא מוציא סאה ונותן‬ ‫אם תורמים שלא מן המוקף‪ .‬ודין אם תורם ממין אחד על‬
‫לכהנים והשאר טבל גמור ומפרישו כדין ומותר )'תוספתא‬ ‫הכל‪ .‬הרוצה להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר כאחד‪.‬‬
‫כפשוטה' ו'מעדני ארץ' עלֿפי דברי הראב"ד(‪ .‬אלא כיון‬ ‫‪;‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ 2eÚL‬‬‫‚„‪ƒ dÏ» Ôȇ≈  ‰ÏB‬‬ ‫‡‪» ¿ .‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬ ‫‪1‬‬
‫שחייבוהו חכמים להוציא סאה לכהן‪ ,‬משום גזל השבט‬
‫)להלן פי"ג ה"א(‪ ,‬לא החמירו עליו בהפרשת תרומה גדולה‬
‫‪‰hÁ‬‬
‫‡‪»ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .3‡e‰L‬‬‫‪∆ Ïk»  E‚c‬‬
‫‪¿»¿ ˙ÈL‡‬‬
‫‪ƒ ≈ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪2‬‬

‫יותר מששים‪ ,‬וראה בהערה הקודמת‪ (15 .‬ראה למעלה‬ ‫‡‪‡l‬‬

‫‪»∆ LÈÙÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡Ï‬‬
‫‪… ‰lÁzÎÏe‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪»ƒ¿«¿ .Èk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙ËBt‬‬
‫‡‪∆∆ ˙Á‬‬ ‫««‬ ‫‪3‬‬
‫בתרומה בזמן הזה‪ (16 .‬אבל בנטמאה במזיד ‪ -‬לא הקילו‪.‬‬ ‫‪˙„ÓBÚ‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ,‰f‰‬‬
‫‪∆« ÔÓfe‬‬
‫‪«¿« .ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ eÚMk‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫וראה חלה פ"ב מ"ז‪ (17 .‬כגון המקדיש טבלו לאחר‬ ‫‪‡e‰L‬‬
‫‪∆ Ïk» LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ BÏ LÈ≈  ‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ 5‰ÙOÏ‬‬
‫‪» ≈¿ ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫מירוח‪ ,‬שלא פקע ממנו חיוב תרומות ומעשרות‪ ,‬והגזבר‬ ‫‪. ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪6‬‬ ‫¿«¿‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫חייב להפריש‪ ,‬כמו שנראה ב'ירושלמי' תרומות פ"א ה"א‬
‫)'תוספתא כפשוטה'(‪ ,‬ולפי שההקדש הוא המפריש‪ ,‬הקילו‬ ‫‪ (2‬חולין קלז‪ ,‬ב‪' (3 .‬ירושלמי' תרומות פ"ד סוף ה"ב‪.‬‬
‫חכמים להפריש אחד מששים‪ (18 .‬מין שקמים ) = תאנים‬ ‫‪ (4‬מדרבנן‪ .‬חולין‪ ,‬שם‪ (5 .‬כלומר‪ ,‬עלולה לבוא לידי‬
‫רעים( ‪ -‬רש"י בפסחים נה‪ ,‬ב‪ (19 .‬שאינו חייב בתרומה‬ ‫שריפה‪ ,‬שיש לפעמים שעוד לא הוכשרה‪ ,‬ולכשתוכשר‬
‫אלא מדרבנן‪ ,‬ראה להלן פ"ה הט"וֿטז‪ (20 .‬ויש להם‬ ‫תטמא )'אור שמח'‪ ,‬וראה להלן(‪ (6 .‬שאם יפריש כשיעור‪,‬‬
‫רשות לכך )גיטין נב‪ ,(.‬ואףֿעלֿפיֿכן אינם רשאים לתרום‬ ‫יבוא אחרֿכך לטמא תרומה ולשרפה‪ ,‬לכן מפרישים רק‬
‫אלא אחד מששים‪ ,‬כמו גזבר של הקדש‪ ,‬שהרי נכסי יתומים‬ ‫כלשהו‪ .‬אבל חלה שנילושה הרי הוכשרה ונטמאה כבר‪.‬‬
‫הם כהקדש )שם – 'תוספתא כפשוטה'(‪.‬‬ ‫ולכן מפרישים גם בזמן הזה אחד ממ"ח‪ ,‬כמפורש בפ"ה‬
‫מהל' ביכורים ה"ט )'אור שמח'(‪ ,‬ובזמן שהיתה תרומה‬
‫‪20‬‬ ‫‪ϘLÓa‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰cÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡Ï‬‬‫‪… 22BÊ ‰Óez‬‬ ‫„‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .‬‬
‫‪» ¿ 21ÔÈÓBz‬‬ ‫טהורה בישראל‪ ,‬החמירו גם בטמאה להפריש אחד מששים‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ , eÚL‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ƒ da» Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÔÈÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫כדלהלן ה"ג‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ;25ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ BÓk¿ BzÚ„a‬‬
‫‪¿ «¿ LÈÙÓe‬‬
‫‡‪ƒ¿« 24„ÓB‬‬
‫≈‬ ‫‪ ‰ÙÈ‬‬‫‪»» ÔÈÚ‬‬
‫‪ƒ« ?ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫‪ƒ»¬ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ deÚL‬‬
‫‪» ƒ ‡e‰ ‰nÎÂ‬‬ ‫‪»«¿ . 7‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .Èen‰‬‬
‫‪»« ˙‡Â‬‬‫‪∆¿ Ïe˜M‰‬‬
‫‪» « ˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ 26„e„n‰‬‬
‫‪»« ˙‡∆ ‡e‰ ÌBz‬‬
‫≈‬ ‫‪‰Ú‬‬
‫‪» » ,ÌÈMÓÁÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¬≈ „Á‬‬ ‫‪»∆  ˙ÈBÈa‰Â‬‬
‫‪ƒ ≈«¿ ,7ÌÈÚa‡Ó‬‬
‫‡‪ƒ»¿«≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ 8‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‡e‰ ÌBz‬‬
‫‡‪≈ Ï‬‬ ‫‪»¬ ; ‰Úe„È‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪» ¿ Ô˙cnL‬‬
‫‪» »ƒ∆ ‰t˜e‬‬
‫‪»À¿ ÏÒa‬‬‫‪«¿ Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪.ÌÈMMÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ƒ „Á‡Ó‬‬ ‫‪»∆≈ ˙ÁÙÈ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪… ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,dȈÁ‬‬
‫‪»¿∆ ‰‡Òa‬‬‫‪»¿ƒ Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .ÔLÈÏL‬‬
‫‪» ƒ¿ B‡ ÔȈÁ‬‬
‫‪»¿∆ Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪ (7‬תרומות פ"ד מ"ג‪ (8 .‬חולין‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰cÓ‬‬
‫‪»ƒ 28dȈÁL‬‬
‫∆∆¿»‬
‫‪ÔB‚k¿ ,9»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « ÔȇL‬‬ ‫‪» ¿ Ïk» .‚ 10‬‬
‫‪≈∆ ‰Óez‬‬
‫‪ (21 ‰lÁzÎÏ‬תרומות פ"א מ"ז‪] .‬וראה להלן‪ ,‬אם אסור לתרום‬ ‫‪»ƒ¿«¿ ˙Ïh‬‬ ‫‪∆∆ƒ  11ÔÈÒÈÏw‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«¿ 10ÔÈeÁ‰‬‬
‫‪ƒ »∆ ˙BÓez¿ 11‬‬
‫במדה[‪ (22 .‬תרומה גדולה‪ .‬אבל תרומת מעשר אין‬
‫‪ ˙Óez‬מפרישים אותה אלא במדה )להלן ה"יֿיא(‪] (23 .‬מהלשון‬ ‫‪« ¿ :ÌÈMMÓ‬‬ ‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ 12ÔÈÏh‬‬
‫‪ƒ»ƒ el‡Â‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ 12‬‬
‫‪15‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óe˙e‬‬
‫‪» ¿ , ‰Óez‬‬‫‪14‬‬ ‫‪» ¿ ÈeÚÂ‬‬
‫‪≈ ≈¿ ‰Óez‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪» ¿ ÈÏecb‬‬
‫‪≈ ƒ 13‬‬
‫הזו נראה‪ ,‬שאין איסור‪ ,‬וראה להלן[‪ (24 .‬ב'ירושלמי'‬
‫שם‪ :‬אליעזר בן גימל אומר‪ :‬מנין שאין תורמין לא במדה‬ ‫‪˙Óe˙e‬‬
‫«‬ ‫¿‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪16‰‚‚La‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪B‬‬ ‫∆‬‫…‬
‫‪Ò‡a‬‬‫¿‬ ‫»‬ ‫¿‬
‫‪‰‡Óh‰‬‬ ‫‪À‬‬ ‫«‬ ‫»‬‫‪¿»∆ 14‬‬
‫‪‰˙ȉL‬‬
‫‪ Áˆw‰‬ולא במשקל ולא במנין? תלמוד לומר‪ :‬ונחשב לכם‬ ‫‪«∆« ˙Óe˙e‬‬‫‪« ¿ ,ı‡Ï‬‬ ‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬‫‪» ˙Óe˙e‬‬
‫‪« ¿ , Lc˜‰‬‬‫‪17‬‬ ‫‪≈¿∆ 15‬‬
‫‪ ÔÈÒBÓez‰Â‬תרומתכם‪ ,‬במחשבה אתה תורם ואין אתה תורם במדה‬ ‫‪ƒ ¿ «¿ 18˙BiÊÓb‰Â‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ«¿ ÔÈeÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ »∆¿ ÔÈÒÈÏw‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«¿ 16‬‬
‫‪ BȇL‬ובמשקל ובמנין"‪" .‬ואע"פ שזה הכתוב מדבר בתרומת‬ ‫‪≈∆ ıȈÚ‬‬ ‫‪ƒ» ˙BÙe‬‬ ‫‪≈ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‡„‪≈ «¿ ˙BiÓB‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈBÚOe‬‬
‫‪ƒ ¿ 17‬‬
‫‪ ˙Bt‬מעשר ]והיא ניטלת דוקא במדה‪ ,‬כדלהלן[‪ ,‬נאמר בו העיקר‬ ‫‪≈ ÔÈÓBzLk‬‬
‫‪ƒ ¿ ∆ ¿ ,ÔÈÒtBËBt‡‰‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ «» ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ . e˜» 18‬‬
‫‪19‬‬
‫הידוע אצלנו ‪ -‬אם אינו ענין לתרומת מעשר‪ ,‬תנהו ענין‬ ‫‪.ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  20ÌÈÓB˙È‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪19‬‬
‫לתרומה גדולה‪ .‬ומה שלא נסמוך על זה הפסוק בתרומת‬
‫מעשר‪ ,‬לפי ששיעורה ידוע‪ ,‬והקפידה התורה על שיעורה‬ ‫‪ (10‬מדובר כאן בחרובים‬ ‫‪ (9‬תוספתא תרומות פ"ה‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ר‬
‫‪         ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪B‡ ‰cÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ 40dLÈÙ‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ BÏ LÈ≈ ˙‡f‰‬‬ ‫‪…« ˙ÙÒBz‰Â‬‬
‫ואמרה מעשר מן המעשר" )'פירוש המשניות' שם(‪∆∆ «¿ .‬‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪ÔÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰pLÈÙÈ‬‬
‫‪»∆ ƒ¿« ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ,ÔÈÓa‬‬ ‫‪ (25‬בציטטה שהביא הראב"ד‪ ,‬כתוב "אחד מחמשים"‪ .‬וכן ¿‪»¿ ƒ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ B‡ ϘLÓa‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.42‰BL‡k‬‬
‫‪» ƒ» 41Ûwn‰‬‬
‫«‪»À‬‬ ‫הגיה הר"י קורקוס )הובא בכסףֿמשנה(‪ ,‬שזוהי עין בינונית‪,‬‬
‫וכל אדם צריך לנהוג כבינוני לא בעין רעה‪] .‬ויתכן כי דעת‬
‫‪ (35‬כתובות צט‪ ,‬ב‪ (36 .‬תרומות פ"ד מ"ג‪ (37 .‬בכוונה‬ ‫רבינו כדעת רש"י בביצה יג‪ ,‬ב ‪ -‬שאין איסור לתרום במדה‪,‬‬
‫לתרום כשיעור שאמרו חכמים‪ ,‬כדלהלן בדברי רבינו‪.‬‬ ‫אלא שאין צורך למדוד‪ ,‬ואם רוצה לתרום באומד יצא ידי‬
‫‪ (38‬משנה‪ ,‬שם‪ (39 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬כמות שהוא למוד"‪.‬‬ ‫חובתו‪ ,‬שהרי אפילו אם לא יכוין כשיעור‪ ,‬ויתן פחות חיטה‬
‫ופירש הר"ש‪ :‬כפי השיעור שהוא רגיל בו‪ :‬אחד מארבעים‪,‬‬ ‫אחת ‪ -‬פוטרת את כל הכרי )וכן כתב גם בגיטין לא‪ ,‬א‪ .‬וכן‬
‫מחמשים או מששים‪ ,‬ועיי"ש בפירוש רבינו‪ .‬והתוספת‬ ‫הביא הרמב"ן שם‪ ,‬בשם רבים שאומרים כן(‪ .‬וראה להלן‪.‬‬
‫הזאת אינה חייבת במעשרות‪ ,‬כהתוספת של המפריש ועלתה‬ ‫וממה שכתב "אין תורמין וכו'"‪ ,‬אין ראיה שאסור לתרום‬
‫בידו אחד מששים )ראה למעלה(‪ ,‬שהרי תרם על דעת‬ ‫במדה‪ ,‬שהרי זוהי לשון המשנה‪ ,‬ויש לפרשה‪ :‬אין צורך‬
‫לתרום כשיעור‪ ,‬ועלה בידו פחות מכשיעור )'משנה‬ ‫לתרום במדה‪ ,‬וכנ"ל‪ .‬ולפי זה יש לקיים הגירסא שלפנינו‬
‫ראשונה' שם(‪] (40 .‬כלומר‪ ,‬צריך להפרישה‪ .‬שאףֿעלֿפי‬ ‫"אחד מששים"‪ ,‬והשמיענו בזה‪ ,‬שלא רק התורמים בעין‬
‫שבראשונה אינו צריך להפריש במדה‪ ,‬לפי שלא נאמר בה‬ ‫יפה ובעין בינונית אינם צריכים לחשוש שמא יפחתו כנ"ל‪,‬‬
‫שיעור )למעלה ה"ד( ‪ -‬כיון שכבר הפריש בכוונה לתרום‬ ‫אלא אפילו התורם בעין רעה אחד מששים‪ ,‬שאם יעלה בידו‬
‫כשיעור‪ ,‬נתחייב לתרום כמחשבתו‪ ,‬ולפיכך צריך לתרום‬ ‫פחות מששים‪ ,‬צריך לתרום פעם שניה כדי להשלים‬
‫התוספת הזו במדה‪ ,‬שלא יפחות‪ .‬אולם בפירוש המשנה‬ ‫השיעור )כדלהלן ה"ו( ‪ -‬כשהוא תורם אינו צריך לחשוש‬
‫שם‪ ,‬כתב רבינו לפי דעתו שם )שבראשונה אסור להוציא‬ ‫כך‪ ,‬כיון שמן התורה אין לה שיעור‪ ,‬וחיטה אחת פוטרת‬
‫תרומה גדולה במדה(‪ ,‬שמותר לו להוציא תוספת זו במדה‪,‬‬ ‫את כל הכרי )וכן כתב רש"י בביצה‪ ,‬שם(‪ .‬אלא שאם אירע‬
‫ולא כמו שכתבנו‪ ,‬וראה למעלה[‪ (41 .‬דלא כרבי יהודה‪,‬‬ ‫שעלה בידו פחות מששים‪ ,‬כיון שתרם במחשבה להפריש‬
‫שם‪] .‬כלומר‪ ,‬אףֿעלֿפי שבענין מדה אין דין הפרשת‬ ‫כשיעור‪ ,‬נתחייב לתרום כמחשבתו וצריך להשלים במדה‪,‬‬
‫תוספת זו כדין הפרשת התרומה בראשונה‪ ,‬וראה ב'כסף‬ ‫ראה להלן ה"ו‪ .‬אולם ב'פירוש המשניות' שם כתב רבינו‪,‬‬
‫משנה' בפ"א מהל' מעשר ה"ו‪ ,‬שכל עיקר הצורך לתרום‬ ‫שאסור להוציא תרומה גדולה במדה‪ .‬וכן נקט ה'מאירי'‬
‫במוקף אינו אלא מאחר שתורמים באומד ‪ -‬בכל זאת תורם‬ ‫בגיטין שם כדעת רבינו[‪ (26 .‬שמודדים אותו הדבר שהוא‬
‫מן המוקף כבראשונה[‪ (42 .‬שאין תורמין תרומה גדולה‬ ‫חייב בתרומה ]ולא התרומה עצמה[ ומוציאין ממנו באומד‬
‫אלא מן המוקף )להלן הי"ז(‪.‬‬ ‫)פירוש המשנה‪ ,‬שם(‪ (27 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (28 .‬בדפוס רומי‬
‫"שחציה"‪ ,‬וכן נכון‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Bȇ≈ ˙ˆ˜n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« B˙B‡  43‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪ƒ¿«« .Ê‬‬
‫‪»¿ƒ LÈÙn‰‬‬
‫‪ 30ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ iLÂ‬‬
‫‪≈ƒ ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,29‰Óe˙a‬‬ ‫‪∆¿«« .‰‬‬
‫‪» ¿ƒ ‰an‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÔÎ≈ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬‫‪«¿ .44Èk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˜ÏÁk‬‬
‫‪∆≈¿ ‡e‰ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰Óez‬‬
‫¿ »‬
‫‪el‡‰‬‬
‫‪≈» ˙Bt‰‬‬ ‫‡‪≈« Ïk» :Ó‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪LÈÙÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ B˙B‡ ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ LÈÙ‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬
‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Ôek˙n‰‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ« .31ÌeÏk¿ Ó‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪.45˙BÁ‬‬
‫‪≈¬ ˙BtÓ‬‬
‫‪≈ƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫‪B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÌÈMMÓ‬‬ ‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,32‰OÚÓ‬‬
‫≈¬ »»‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (43‬שם מ"א‪ ,‬שהיה בדעתו להפריש עוד‪ .‬ואין זה דומה‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ .33‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫למה שכתב )בהלכה הקודמת( בתרם ועלתה בידו אחד‬ ‫‪.34‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  ÌÈMÓÁÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¬≈ „Á‬‬‫∆»‬ ‫‪6‬‬
‫מששים ואחד‪ ,‬ששם לא ידע שעלה בידו פחות‪ ,‬ולא היה‬
‫אז בדעתו להוסיף‪ ,‬ולכן תרומתו תרומה‪ (44 .‬והרי הוא‬ ‫‪ (29‬תרומות פ"ד מ"ה‪ ,‬כרבי טרפון ורבי עקיבא‪.‬‬
‫טבל )פירוש המשנה‪ ,‬שם(‪ (45 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬אבל לא‬ ‫‪" (30‬למאמר השם יתעלה )במדבר טו‪ ,‬כא( מראשית ולא‬
‫למקום אחר"‪ ,‬אבל רבינו גרס‪" :‬אבל לא ממקום אחר"‪,‬‬ ‫כל ראשית" )פירוש המשנה שם‪ ,‬והוא ב'ירושלמי' שם‬
‫ופירש‪" :‬כיון שזה שהוציא‪ ,‬הוציאו לדעת שהוא קצת‬ ‫ה"ד(‪ (31 .‬חלה פ"א מ"ט‪" :‬האומר כל גרני תרומה ‪. . .‬‬
‫תרומה"‪ .‬ועי' בפ"א מהל' מעשר הט"ו‪.‬‬ ‫לא אמר כלום עד שישייר מקצת"‪ (32 .‬תוספתא תרומות‬
‫פ"ה‪ (33 .‬שהרי נתקיימה מחשבתו‪ ,‬שעלה בידו שיעור‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ˙ˆ˜Óe‬‬
‫‪»¿ƒ ‰Ê∆ ÈkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪ƒ¿«« .Á‬‬
‫‪»¿ƒ LÈÙn‰‬‬ ‫שהוא פחות ממה שחשב‪ ,‬ובכלל מאתים מנה )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪22 .46‰Ê‬‬
‫∆‬ ‫‪ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  BÈnÓ‬‬
‫‡‪ƒƒ Á‬‬
‫‪≈« ÈkÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ (34‬שלא נתקיימה מחשבתו‪ ,‬שהרי עלה בידו יותר ממה‬
‫שחשב )שם(‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪BBÙˆa‬‬
‫‡‪¿ƒ :Ó‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,BÎB˙Ï¿ ‰Ê∆ Èk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ :47ÓB‡‰‬‬
‫» ≈‬
‫‪24‬‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ ,ÌL‬‬ ‫˜‪≈ ‡‬‬ ‫‪»»  BÓB„a‬‬‫‡‪¿ƒ B‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‡‪»∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ¿«« . 7‬‬
‫‪» ¿ 35LÈÙn‰‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪.48ÌeÏk¿ Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ÌB˜Óa‬‬‫ˆ‪»¿ Ôi‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ Ìz‬‬
‫‪«» .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÌÈOÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆≈ 8‬‬
‫‪ (46‬היינו מ"מקצת תרומת כרי זה" על "מקצת תרומת כרי‬
‫‡‪d˙B‬‬
‫‪»  ‰Óez‬‬ ‫‪» ¿ ÌLÏ‬‬ ‫‪≈ ¿ ÛÈÒB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ , ÌÈMMÓ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ƒƒƒ 9‬‬
‫אחר"‪' ,‬ירושלמי' תרומות פ"ד ה"א‪ .‬והטעם כמבואר בהלכה‬ ‫‪Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ LÈÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ,˙BOÚÓa‬‬
‫‪¿ ««¿ ˙iÁ‬‬
‫‪∆∆« ˙ÙÒBz‰‬‬
‫‪∆∆ « 10‬‬
‫הקודמת‪ ,‬שלא יפריש עליו מפירות אחרות‪ ,‬אלא ממנו‪.‬‬ ‫‪B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ 37Ìz‬‬
‫‪«» .‰pÏ·È‬‬
‫‪»∆¿ … Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ˙BOÚn‰‬‬
‫‪¿ ««« 11‬‬
‫‪ (47‬שם פ"ג מ"ה‪ (48 .‬שבתרומה נאמר )דברים יח‪ ,‬ד(‪:‬‬ ‫‪Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÌÈMMÓ‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ 12‬‬
‫"ראשית דגנך"‪ ,‬וצריך שיהיו שיריה ניכרים )עירובין לז‪.(:‬‬ ‫‪. BzÚ„aL‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪¿ «¿∆ eÚM‰‬‬‫‪ƒ « ÌÈÏL‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬ ‫‪«« 13‬‬
 ‫אר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫לבעל הבית לתרום תרומת מעשר"‪ ,‬ואףֿעלֿפי שלדעת‬ ‫ואם לא ציין המקום‪ ,‬לא ניכר איפה התרומה ואיפה‬
‫אבא אלעזר בן גמלא‪ ,‬הוקשו גם בענין הפרשה באומד‪ ,‬ואין‬ ‫השיריים ) =החולין(‪.‬‬
‫הלכה כמותו )ראה למעלה ה"י( ‪ -‬לענין רשות לישראל‬
‫הלכה כמותו‪ ,‬לפי שרב אשי‪ ,‬שהוא בתרא‪ ,‬סובר כמותו‪,‬‬ ‫‪ 51‰Êk‬‬
‫‪∆» ‰f‰‬‬
‫‪∆« Èk‰Â‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,50‰Ê∆ Èk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙Óez‬‬ ‫‪«» .Ë‬‬
‫‡‪« ¿ :49Ó‬‬ ‫‪1‬‬
‫בגמרא שם )רדב"ז(‪.‬‬ ‫‪‰ÓizÒ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ ÌL‬‬‫‪» ,ÔBL‡ƒ ÏL‬‬‫‪∆ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰ÓizÒpL‬‬
‫»‪»¿«¿ƒ∆ ÌB˜Ó‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÏL‬‬‫‪∆ B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡e‰Lk‬‬
‫‪∆ ¿ ÔBL‡ƒ 56OÚÓ‬‬‫‪≈ ¬« LÈÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ χOÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ .‚È‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪B˙e‬‬
‫‚„‪»¿ ,‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Le„iL‬‬‫˜„‪»∆ Ì‬‬
‫‪∆… ,ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ»ƒ‬‬ ‫‪' (49‬ירושלמי' שם פ"ג ה"ג‪ (50 .‬וסימן את המקום בצפונו‬
‫של הכרי או בדרומו )כסףֿמשנה(‪ (51 .‬כן הוא בדפוסים‬
‫‪18‬‬ ‫‚„‪‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ iÁ‬‬‫‪»« ÈÂl‰‬‬
‫‪ƒ≈« Ôȇ≈  ÈÂlÏ‬‬
‫«≈‪ƒ‬‬ ‫חדשים‪ ,‬והיא נוסחת ה'כסף משנה' והרדב"ז‪ .‬והיינו‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .57„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‡‪« ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,epLe„iL‬‬
‫‡‪∆ ¿∆ Á‬‬ ‫««‬ ‫שהתפיס את תרומת הכרי השני בתוכו )של הכרי השני(‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… Ô‚c‰‬‬
‫‪»»« ÔÓƒ OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« LÈÙ‰Â‬‬‫‪ƒ¿ƒ¿ 58χOÈ‬‬
‫»‪≈ »¿ƒ Lc‬‬ ‫בתרומת הכרי הראשון‪ .‬ואףֿעלֿפי שלא סיים מקום‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈÂl‰‬‬
‫‪ƒ≈« iÁ‬‬
‫‪»«  ÈÂlÏ‬‬
‫]‪ƒ≈« B˙e‬‬
‫‚„‪»¿ ‰ÏB‬‬‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙiL‬‬
‫∆«¿‪ƒ‬‬ ‫לתרומת הכרי השני‪ ,‬נסתיים מקומה כתרומת הכרי הראשון‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪;OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙e‬‬
‫‚„‪« ¿ [‰ÏB‬‬‫‪» ¿ ‰Óez‬‬‫‪» ¿ epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ LÈÙ‰Ï‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫כדין מתפיס בנדר )ראה בפ"א מהל' נדרים(‪] .‬ואףֿעלֿפי‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙ÈL‡‬‬
‫‪ƒ ≈ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿« iÁ˙‬‬
‫„‚‪≈«¿ƒ Ô‬‬
‫‪»» ‰OÚpL‬‬
‫‪» ¬«∆ Á‡Ó‬‬
‫≈««‬ ‫שהאומר‪ :‬הרי הפירות הללו עלי כתרומה ‪ -‬לא אמר כלום‬
‫‪24‬‬ ‫‪.59E‚c‬‬
‫¿»¿‬ ‫)שם הי"א( ‪ -‬זה אינו אלא במתפיס פירות של חולין‬
‫בתרומה שאינה באה בנדר ובנדבה‪ ,‬כמו שכתב רבינו שם‪,‬‬
‫‪ (56‬ברכות מז‪ ,‬א‪ (57 .‬שם למדו כן ממה שנאמר )שם‪,‬‬ ‫אבל כאן הוא מתפיס סיום מקום של הפרשת תרומה זו‬
‫כו(‪" :‬והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר"‪" ,‬מעשר‬ ‫בהפרשת תרומה זו[‪ .‬אולם בדפוס רומי‪ ,‬הנוסחא בדברי‬
‫מן המעשר אמרתי לך‪ ,‬ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר‬ ‫רבינו "בזה"‪ ,‬וכן הוא ב'ירושלמי' שם‪ .‬ולפי זה‪ ,‬פירש‬
‫מן המעשר"‪ (58 .‬וגם מירח )כסףֿמשנה(‪ ,‬וכן כתב רבינו‬ ‫'מראה הפנים' שם‪ ,‬שקובע בכרי הראשון תרומתו ותרומת‬
‫בפירוש המשנה בברכות פ"ז מ"א‪ .‬וכן בגמרא שם‪" :‬אי‬ ‫הכרי השני‪ ,‬ובאותו מקום )בצפון או בדרום( שנסתיימה‬
‫הכי‪ ,‬אפילו הקדימו בכרי נמי וכו'"‪ (59 .‬שם למדו כן‬ ‫תרומת הכרי הזה‪ ,‬בו במקום‪ ,‬באותו כרי‪ ,‬על ידו‪ ,‬נסתיימה‬
‫ממה שנאמר )שם‪ ,‬כט(‪" :‬מכל )מעשרותיכם( ]מתנותיכם[‬ ‫גם תרומת הכרי השני‪.‬‬
‫תרימו את כל תרומת ה'" ‪ -‬הרי שחייב להפריש את כל‬
‫התרומות‪ ,‬וגם תרומה גדולה בכלל‪ .‬והיינו‪ ,‬כשהפריש אחר‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,„Ó‡a‬‬
‫‡‪∆… ¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈  OÚÓ‬‬ ‫‪« ¿ .È‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬ ‫‪4‬‬
‫המירוח‪.‬‬ ‫‪deÚL‬‬
‫‪» ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰f‰‬‬
‫‪∆« ÔÓfa‬‬
‫‪«¿« elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,52deÚLa‬‬
‫‪» ƒ ¿ ˜c˜„Ó‬‬
‫¿«¿≈‬ ‫‪5‬‬
‫‪.‰Bza‬‬
‫‪» « LÙÓ‬‬
‫¿ …»‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ ÔzÈ‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  60ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ√ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« Á˜lL‬‬ ‫‪ƒ≈ Ôa∆ .„È‬‬
‫‪«»∆ ÈÂÏ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪˙BÊÏÂ‬‬
‫˜‪¿ƒ¿ Le„Ï» B˙B‡ 61ÔÈÒB‬‬‫‡‪ƒ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ√ƒ Ô‰kÏ‬‬‫« …≈‬ ‫‪' (52‬ירושלמי' שם פ"א ה"ד )הובא למעלה בה"ד‪ ,‬עיי"ש(‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ô‚c‰‬‬
‫‪»»« ÔÓƒ OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ÔÓƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« BÏ ÔzÏÂ‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫לפי המשנה שם פ"ד מ"ו‪ .‬ודלא כאבא אלעזר בן גמלא‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙Óez‬‬
‫‪« ¿ LÈÙ‰‬‬‫‪ƒ¿ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ . ‰ˆÚ‰‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»»∆ B‡ Ôz‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« BÏ‬‬ ‫גיטין לא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ L˙Bk‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  BÏ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ BÓk¿ ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ√ƒ OÚÓ‬‬‫«¬ ≈‬ ‫‪ ϘLp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« „Â‬‬
‫‪»»¿ ,„„BÓ‬‬
‫‪≈  „cÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ BkcL‬‬ ‫‪»» .‡È 7‬‬
‫‪¿«∆ c‬‬
‫‪30‬‬ ‫˜‪e‰eÒ‬‬
‫‪»¿ ‰Ó» ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ .63Ôz‰‬‬‫‪∆∆« ˙‡Â‬‬‫‪∆¿ Úf‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ Ô‰kÏ‬‬
‫« …≈‬ ‫‡‪LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ‰È‰‬‬‫‪»» .‰BÓ‬‬
‫‪∆  B˙BÓÏ‬‬
‫‪¿ƒ LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ cÂ‬‬
‫‪»»¿ ,ϘBL‬‬
‫‪≈ 8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪«ÚȘىÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÌÈÏaL‬‬‫‪ƒ√ƒ OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« Á˜lL‬‬‫‪«»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ?LzÎÏ‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪„„Bn‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ,ÁaLÓ‬‬‫‪»À ¿ ‰Bn‰‬‬
‫‪∆ «  B„„ÓÏe‬‬
‫‪¿»¿ BϘLÏe‬‬
‫‪¿» ¿ B˙BÓÏ‬‬
‫‪¿ƒ 9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‚„‪.65‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪.53Ô‰ÈMÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ÁaLÓ‬‬
‫‪»À ¿ ϘBM‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÁaLÓ‬‬
‫¿ ‪»À‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ (60‬ברייתא ביצה יג‪ ,‬א‪ .‬ומשנה תרומות פ"י מ"ו‪ (61 .‬את‬ ‫‪ (53‬בתרומות‪ ,‬שם‪" :‬משובח משלשתן"‪ .‬ואמרו ב'ירושלמי'‬
‫הלוי שלקח מעשר בשבילם קודם הדישה והפסיד לכהן‬ ‫שם ה"ה "משובח בשלשתן"‪ ,‬והיינו "משובח משניהם"‬
‫תרומה גדולה שיש באותו מעשר )'פירוש המשניות' שם‪,‬‬ ‫שכתב רבינו‪.‬‬
‫וכן כתב בסמוך‪ .‬ועי' רש"י בביצה שם(‪ (62 .‬משנה‪,‬‬
‫תרומות‪ ,‬שם‪" :‬ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את‬ ‫‪ÈÂÏ‬‬
‫‡‪ƒ≈ Ôa∆ 54d˙B‬‬
‫‪» LÈÙiL‬‬‫‪ƒ¿«∆  OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬ ‫‪«¿ƒ .È 11‬‬
‫‪« ¿ ˙ˆÓ‬‬
‫העץ"‪ ,‬שאינו אוכל ואינו חייב בתרומות ומעשרות‪ .‬ומכיון‬ ‫‪˙‡∆ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Èa‬‬
‫‪≈¿ ˙‡Ó‬‬‫˙˜‪≈≈ eÁ‬‬‫‪¿ƒ ÈÎÂ‬‬
‫‪ƒ¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;BOÚnÓ‬‬
‫‪¿ ¿«ƒ 12‬‬
‫שאינו מפריש מהם‪ ,‬אינו חייב ליתנם לכהן‪ ,‬אלא הרי הם‬ ‫‪dzÏÂ‬‬
‫‡‪»¿ƒ¿ d˙B‬‬‫»‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ χOÈÏ‬‬
‫‪LÈÙ‰Ï‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ .OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« 13‬‬
‫שלו‪ ,‬וראה להלן‪ (63 .‬משנה‪ ,‬שם‪" :‬אם הפריש‪ ,‬לא יאמר‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙiL‬‬
‫‡‪ƒ¿«∆ Á‬‬ ‫‪«« ÈÂlÏ‬‬
‫‪ƒ≈« OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ÔzÈÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ,Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « 14‬‬
‫אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן העץ עם‬ ‫‪.OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ÔÓƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪15‬‬
‫הזרע"‪" ,‬שכיון שקרא עליו שם תרומה‪ ,‬צריך ליתנו לכהן"‬
‫)רע"ב שם(‪ (64 .‬זה מוסב על מה שלמעלה ש"קונסין‬ ‫‪ (54‬את התרומות ‪ -‬מעשר‪ (55 .‬היינו שיש לישראל רשות‬
‫אותו לדוש ולזרות"‪ (65 .‬כן כתב בפירוש המשנה שם‪,‬‬ ‫להפריש‪ ,‬אבל המצוה מוטלת על הלוי‪ .‬וכדעת אבא אלעזר‬
‫ראה למעלה‪.‬‬ ‫בן גמלא במס' גיטין שם‪ ,‬שלמד כן ממה שנאמר בתרומת‬
‫מעשר )במדבר יח‪ ,‬כז(‪" :‬ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪:‡a‬‬
‫‡‪»« Èσ Ó‬‬
‫‪«» Ck» :66ÈÂÏÏ‬‬
‫‪ƒ≈¿ Ó‡L‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ Ôa∆ .ÂË‬‬
‫‪«»∆ χOÈ‬‬ ‫הגורן" ‪ -‬הוקשה תרומת מעשר לתרומה גדולה‪" ,‬כשם שיש‬
‫‪34‬‬ ‫‪OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙Ï‬‬
‫‪« ¿ƒ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ EÏ¿ OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫לו רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה‪ ,‬כך יש לו רשות‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בר‬
‫‪         ‬‬
‫ויוליכנה לכהן‪ ,‬אחד משמונה לשמינית"‪ .‬ונראה מן התחלת‬ ‫ˆ‪e‰e‬‬
‫‪»ƒ CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙ‰‬‬ ‫‡‪ƒ¿ƒ ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;67BaL‬‬
‫∆‬ ‫‪1‬‬
‫המשנה‪ ,‬שמדובר בתבואת מעשר של יין ושמן‪ ,‬כנ"ל‪,‬‬ ‫‡‪Ó‬‬
‫‡‪«» Ck» :BÏ Ó‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÈÂl‰‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ƒ≈« ÈBÏÙÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« ‰fL‬‬
‫∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫ואףֿעלֿפיֿכן אם היא של דמאי‪ ,‬היא צריכה שיעור‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪˙Óe˙Ï‬‬
‫‪« ¿ƒ ÔÈLLBÁ‬‬
‫‪ƒ ¿  È„Èa‬‬
‫‪ƒ»¿ EÏ¿ LÈ≈ OÚÓ‬‬
‫‡‪≈ ¬« Bk :‡a‬‬
‫‪»« Èσ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪. Ûwn‰‬‬
‫‪78‬‬ ‫‡‪»À« ÔÓƒ ‡l‬‬
‫‚„‪»∆ ‰ÏB‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪» ¿ ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .ÊÈ‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪.69BaL‬‬
‫‪∆ OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪‰‡Ò‬‬
‫‪»¿ ÌÈMÓÁÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ‰Ê∆ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰‡Ò‬‬
‫‪»¿ ÌÈMÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ BÏ eȉ» ?„ˆÈk‬‬
‫≈«‬ ‫‪ (66‬גיטין ל‪ ,‬ב‪ .‬לפי תירוצו של רב אשי‪ (67 .‬כלומר‪ ,‬אין‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÏÚ« ÌȇÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ LÈÙÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡Ï‬‬ ‫‡‪…  Á‬‬
‫‪≈« ˙Èa‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫צריך הלוי להפריש ממנו תרומת מעשר‪ .‬וכך היא גירסת‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪.Á‬‬
‫‪≈« ÌB˜Ó» ÏÚ« ‰Ê∆ ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,‰‡n‰‬‬
‫«≈»‬ ‫רבינו בגמרא שם )כסףֿמשנה(‪ ,‬שכן הוא בברייתא שם‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.79‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ûwn‰‬‬‫‪»À« ÔÓƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫ואילו לפי נוסחתנו בגמרא שם‪ ,‬צריך להפך הברייתא‬
‫‪17‬‬ ‫‪Èck‬‬
‫‪≈« ÔeÚË» ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;eÓL‬‬‫‪» LÙn‰‬‬
‫‪»¿À« ‰È‰iL‬‬
‫¿‪∆¿ƒ∆ ‡e‰Â‬‬ ‫)רדב"ז(‪ (68 .‬המעשר כולו לפלוני ואינו צריך להפריש‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ÔÈazLnL‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ƒ∆ ‰‡Â‬‬‫‪» »¿ ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ B‡ 80ÔÈÈ‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫ממנו תרומת מעשר )כסףֿמשנה(‪ (69 .‬שכיון שהזכיר לו‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪.81ÌeÏk¿ Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  È˙ÈaL‬‬
‫‪ƒ ≈¿∆ ˙Bt≈ ÏÚ« ‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫מדה‪ ,‬כור מעשר‪ ,‬מסתבר שעוד לא הפריש תרומת מעשר‪,‬‬
‫וכוונתו שיפריש ממנו הלוי לפי חשבון )שם(‪.‬‬
‫‪ (77‬ראה להלן ה"כ‪ ,‬בדין תרומת מעשר‪ (78 .‬חלה פ"א‬
‫מ"ט‪" .‬ופירש מוקף‪ ,‬קרוב וסמוך" )רע"ב שם(‪ (79 .‬כן‬ ‫‪‰BÓMÓ‬‬
‫‡‪» ¿ ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ da» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ 70OÚÓ‬‬ ‫‪« ¿ .ÊË 5‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫נראה מהא דלהלן בכדים שנשתברו )כסףֿמשנה(‪ .‬וכן נראה‬ ‫‪Bȇ≈  ÔkÓ‬‬‫‪»ƒ ˙BÁt» ;Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « dÎÈÏBÓ‬‬
‫‪» ƒ  71˙ÈÈÓLa‬‬‫‪ƒ ƒ¿ ƒ 6‬‬
‫בעירובין לב‪ ,‬א‪ .‬וביבמות צג‪ ,‬א ‪ -‬התירו לתרום בערב‬ ‫‪.72dÙBOÂ‬‬
‫‪» ¿ ¿ e‡a» dÎÈÏLÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ « ‡l‬‬
‫‪»∆ ,dÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÏthÓ‬‬‫‪≈«ƒ 7‬‬
‫יוםֿטוב שלא מן המוקף )עי' ב'תוספות' שם‪ :‬ד"ה אלא(‪.‬‬ ‫‪.Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « dÎÈÏBÓ‬‬
‫‪» ƒ  ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ Ïk» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,73ÔÓLe‬‬
‫‪∆∆ ¿ ÔÈÈe‬‬
‫‪ƒ«¿ 8‬‬
‫הרי שבדיעבד תרומתו תרומה‪ (80 .‬בבאֿקמא קטו‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ; ‰B‰Ëe‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪» ¿ ˙ȇcÂ‬‬
‫‪ƒ »« OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ ‡‰zL‬‬
‫‪≈¿∆ „Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ 9‬‬
‫‪ (81‬שכיון שעומדים להשתבר‪ ,‬הרי הם כמו שאינם בעולם‪,‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ̇ƒ ,76ȇÓc‬‬
‫‪« ¿ ÏL‬‬
‫‪∆ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ B‡ 75‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ̇ƒ 10‬‬
‫ולא חילקו כאן בין אם יכול להציל עלֿידי הדחק לבין אם‬
‫אינו יכול להציל‪ ,‬כמו שחלקו להלן פ"ד מהל' מעשר שני‬
‫‪.dÙBO‬‬
‫‡‪» ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,da» ÏthÓ‬‬
‫‪≈«ƒ Bȇ≈  eÚMk‬‬
‫‪ƒ « da» 11‬‬
‫הי"ב לגבי ראה אנס בא כנגדו‪ ,‬לפי ששם לא נעשתה עוד‬ ‫‪ (70‬תוספתא תרומות פ"י )הוצ' ליברמן עמ' ‪.(161 17ֿ19‬‬
‫פעולת ההיזק בגוף המעות‪ ,‬ואילו כאן כבר נעשתה פעולת‬ ‫וראה להלן‪ (71 .‬של הלוג )'פירוש המשניות' בתרומות‬
‫השבירה )'תוספתא כפשוטה' פ"א ממעשר שני(‪.‬‬ ‫פי"א מ"ח(‪ ,‬והיינו קורטוב )'תפארת ישראל'(‪ .‬ומדובר‬
‫בתרומת מעשר של שאר פירות‪ ,‬ולא ביין ושמן )ראה‬
‫‪20 83˙Be‚Ó‬‬
‫¿‬ ‫‪ÈzL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ,˙Èa‰‬‬ ‫‪ƒ»À¿« ˙Bt≈ .ÁÈ‬‬
‫‪ƒ«« CB˙a¿ 82ÔÈfÙÓ‰‬‬ ‫להלן(‪ ,‬ולא בפירות עצמם אלא במשקין היוצאין מהן‪ ,‬ראה‬
‫‪21‬‬ ‫‪85‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ ÈwO‬‬ ‫‪≈« .84Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ÌBz‬‬
‫‡‪≈  „Á‬‬‫‪»∆ ˙ÈaL‬‬
‫∆¿«‪ƒ‬‬ ‫להלן‪ (72 .‬כן הוא בתוספתא שם‪" :‬בתרומת מעשר‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰Ùw‰a‬‬
‫‪»≈∆¿ eȉ» ̇ƒ ,˙B‚Bb‬‬
‫‪¿ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ˙BiÁÂ‬‬
‫„‪ƒ»¿ ‰Ï‬‬
‫‪»≈¿ ÈÏebÚÂ‬‬
‫¿‪≈ ƒ‬‬ ‫שבשאר כל הפירות‪ ,‬אם יש כשיעור הזה )= האמור למעלה‬
‫‪23‬‬ ‫‪„Ú« :87ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬‫‪∆ ˙BiÁ‬‬
‫‪ƒ» .Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ÌBz‬‬
‫‡‪≈  86˙Á‬‬‫««‬ ‫שם‪ ,‬דהיינו אחד משמונה בשמינית( נותנה לכהן‪ ,‬ואם לאו‬
‫‪24‬‬ ‫‪;88Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ÌBz‬‬ ‫‪≈  Ô‰Èt‬‬‫‪∆ ƒ ˙‡∆ Ì˙Ò‬‬‫‪«» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪ -‬משליכה לאור ושורפה"‪] .‬ונראה שכיון שמדובר במים‬
‫‪25‬‬ ‫‪.89˙Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ˙Á‬‬‫‪«« ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ ÌBz‬‬
‫‪≈  Ì˙qMÓ‬‬
‫‪«»∆ ƒ‬‬ ‫היוצאים מן הפירות )וכן כתב הראב"ד(‪ ,‬שאינם אלא זיעה‬
‫בעלמא )ראה להלן פי"א ה"ב(‪ ,‬לא חששו להפסידם‬
‫‪ (82‬תוספתא תרומות פ"ג‪ (83 .‬אוצרות‪ (84 .‬שבבית‬ ‫‪ (73‬שתרומתם מן התורה‪.‬‬ ‫בשיעור מועט כזה[‪.‬‬
‫אחד וברשות אחת‪ ,‬הרי הם כאילו סמוכים ומוקפים זה לזה‪.‬‬ ‫‪ (74‬בתוספתא שם )עמוד ‪" :(160 14‬כמה יהא בתרומת‬
‫ואם כי בתוספתא שלפנינו שם כתוב‪" :‬שתי מגורות בעליה‬ ‫מעשר של דמיי ויוליכנה לכהן‪ ,‬אחד משמונה בשמינית‪.‬‬
‫אחת‪ ,‬תורם מכל אחת ואחת"‪ - ,‬כנראה שרבינו היתה לו‬ ‫במי דברים אמורים ]= שצריך שיעור[ בשל דמיי ]ראה‬
‫גירסא אחרת בתוספתא )כסףֿמשנה ורדב"ז(‪] .‬ויתכן כי יש‬ ‫להלן מן המשנה בתרומות[‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי זה אסור‬
‫לחלק בין בית שאוכלים בו‪ ,‬ושתי המגורות עשויים‬ ‫]כלומר‪ :‬אפילו בכל שהו[‪ ,‬במי דברים אמורים ]= שאסור‬
‫להצטרף‪ ,‬לבין עליה שאינה משמשת אלא לאוצר‪ ,‬ושם לא‬ ‫אפילו בכל שהו[ בטהורה‪ ,‬אבל בטמאה )אפילו כל שהו ‪-‬‬
‫יצטרפו לעולם‪ .‬אבל צריךֿעיון מהיכן שאב רבינו את מקור‬ ‫רבינו לא גרס מלים אלו‪' ,‬תוספתא כפשוטה'( וכן אתה‬
‫‪ (85‬תוספתא שם )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫ההלכה שלו[‪.‬‬ ‫אומר בתרומת מעשר שבשאר כל הפירות‪ ,‬אם יש כשיעור‬
‫‪ (86‬כלומר‪ ,‬סמוכים זה לזה‪ (87 .‬מעשר שני פ"ג מי"ב‪.‬‬ ‫הזה נותנה לכהן וכו'"‪ ,‬וראה למעלה‪ .‬הרי מפורשים כאן‬
‫‪ (88‬שכולן נחשבות כמעורבות )פירוש המשנה‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫כל דברי רבינו‪ :‬הרישא של התוספתא מדברת ביין ושמן‪,‬‬
‫‪ (89‬שכל חבית סתומה‪ ,‬נחשבת רשות בפני עצמה‪.‬‬ ‫וכן נראה מהא דלהלן )"בתרומת מעשר שבשאר כל‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÌBz‬‬
‫‪≈  ‰pba‬‬‫‪»ƒ« ÁÈpÓe‬‬
‫‪« ƒ« 91˜È‬‬‫‪»» Ètb‬‬
‫‪≈« 90ËwÏÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‰È‰‬‬‫‪»» .ËÈ‬‬ ‫הפירות"(‪ .‬וכן נראה במשנה מס' תרומות )פי"א מ"ח‪ ,‬ראה‬
‫להלן(‪ ,‬ואם היא של ודאי וטהורה‪ ,‬אסור בכלשהו‪ .‬ואם היא‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌBz‬‬
‫‪≈  Ô‰ÈÈa‬‬
‫‡‪∆ ≈ ≈ „Á‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪»∆ ÔÈÓƒ ‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ . Ïk‰‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪… « ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫≈∆»‬ ‫של דמאי‪ ,‬או אפילו של ודאי והיא טמאה‪ ,‬שיעורה אחד‬
‫‪28‬‬ ‫‪ek¿ ,‰t˜a‬‬
‫‪»À¿ 94‰a‰‬‬
‫‪≈¿« ÔÈÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ .„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫משמונה בשמינית‪ ,‬כתרומת מעשר שבשאר כל הפירות‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ÚˆÓ‡a‬‬
‫‡‪«¿∆» Á‬‬‫‪≈« ÔÈÓe‬‬
‫‪ƒ ‰hÓlÓ‬‬
‫‪»«¿ƒ eÎe‬‬ ‫‪¿ ‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ‬‬ ‫‪ (75‬תוספתא שם בסיפא‪ ,‬כנ"ל‪ (76 .‬תוספתא שם ברישא‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÛÈw‰‬‬‫‪ƒƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .95ÔBzÁz‰‬‬
‫‪¿«« ÏÚ« ÔBÈÏÚ‰‬‬
‫‪¿∆» ÔÓƒ Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫וכן הוא במשנה שם‪" :‬הרכינה )= הטה החבית( ומיצה ‪-‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪wÚL‬‬
‫‪«ƒ∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ,Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ÌBz‬‬
‫‪≈  Ôba‬‬
‫ˆ‪∆…« 96ÌÈea‬‬
‫‪ƒ ƒ‬‬ ‫הרי זו תרומה‪ ,‬וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי‬
 ‫גר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪,ÔBL‡ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« Ck» Á‡Â‬‬‫‚„‪««¿ ,‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ck» Á‡Â‬‬ ‫¿««‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ ÌBz‬‬
‫˜‪≈  98Ìi‬‬
‫‪»« Ôb‰‬‬
‫‪∆…« wÚ‬‬
‫˜‪«ƒ Ôȇ≈ ;97Ìi‬‬
‫‪»« Ôb‰‬‬
‫«…∆‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÌÈc˜n‰Â‬‬
‫‪ƒ¿««¿ .ÈÚ‬‬ ‫‪ƒ» OÚÓ‬‬
‫‪« ¿« B‡ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« Ck» Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪. „Á‡Â‬‬
‫‪99‬‬ ‫¿∆»‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪,ÌÈekÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰Óez‬‬‫‪» ¿ B‡ ,‰Óe˙Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« B‡ ,112ÔBL‡Ï‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (90‬תוספתא תרומות‪ ,‬שם‪ (91 .‬אגודות ירק‪ (92 .‬שכל‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÈeOÚ» ‰OÚM‬‬
‫˙‪» »∆ ‰Ó«  ‰OÚ‬‬‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… ÏÚ« ÚL‬‬
‫«‡‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬ ‫הגינה אחד‪ ,‬כמו שאמרו ב'ירושלמי' תרומות )פ"ב הלכה‬
‫‪29‬‬ ‫‪E˙‡ÏÓ‬‬
‫‪¿»≈¿ :Ó‡pL‬‬‫˙‪«¡∆∆ 113?‰OÚ‬‬ ‫‪∆ ¬« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÔÈpÓe‬‬
‫‪ƒ«ƒ‬‬ ‫א(‪" :‬כל בית הגיתות אחד‪ ,‬כל בית הגרנות אחד"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Èe‡L‬‬
‫‪»∆ c‬‬ ‫˙‡‪»» Á‬‬ ‫‪≈«¿ ‡Ï‬‬ ‫˙‡‪…  Á‬‬‫‪≈«¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… EÚÓ„Â‬‬
‫¿‪¬¿ ƒ‬‬ ‫‪ (93‬צריך לומר‪" :‬מין אחר" ‪ -‬הגר"ש ליברמן‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.115‰Ê∆ ‡ϻ ÏÚ« ÔȘBÏ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .114BÓÈc˜‰Ï‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (94‬תוספתא תרומות‪ ,‬שם‪ (95 .‬אף שהם מין אחד‪ ,‬מפני‬
‫שדבר אחר מפסיק‪ (96 .‬שם‪ (97 .‬שהגורן מחברם‪ .‬כרבי‬
‫‪ (111‬בתרומות פ"ג מ"ז‪" :‬ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה?‬ ‫יהודה שם‪ ,‬שבא לפרש דברי חכמים‪ (98 .‬שכבר פינה מן‬
‫זה קרוי תרומה וראשית‪ ,‬וזה קרוי תרומה וראשית? אלא‬ ‫הגורן‪ ,‬ונשארו אלו חמשה צבורים‪ (99 .‬שאין זה מן‬
‫יקדמו ביכורים שהם ביכורים לכל‪ ,‬ותרומה לראשון היא‬ ‫המוקף‪ ,‬משום שעתיד לפנות גם את אלה למקום אחר‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית"‪ ,‬וכתב רבינו‬
‫שם‪" :‬קרא השי"ת התרומה ראשית‪ ,‬באמרו )דברים יח‪ ,‬ד(‪:‬‬ ‫‪ÔÓƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ B˙B‡ ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  OÚÓ‬‬ ‫‪« ¿ .Î‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬ ‫‪3‬‬
‫"ראשית דגנך תירושך ויצהרך"‪ ,‬וקראה תרומה באמרו‬ ‫‪eÓÈz‬‬
‫‪ƒ» ÌÎÈ˙BOÚÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ ¿« ÏkÓ‬‬ ‫‪… ƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .100Ûwn‰‬‬
‫«‪»À‬‬ ‫‪4‬‬
‫)במדבר יח‪ ,‬ח(‪" :‬ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי"‪,‬‬ ‫‪OÚÓe‬‬
‫‪≈ ¬« 102BÊ ‰È„Óa‬‬
‫‡‪» ƒ¿ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ OÚÓ‬‬
‫‡‪≈ ¬« elÙ‬‬
‫˙‪ƒ¬ ;101‰Óe‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫וקרא הביכורים ראשית‪ ,‬באמרו )דברים כו‪ ,‬ב(‪" :‬ולקחת‬ ‫‪ÏÚ« „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿«  ˙Á‬‬
‫‪∆∆« ‰È„Óa‬‬
‫‡‪» ƒ¿ƒ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪6‬‬
‫מראשית כל פרי האדמה"‪ ,‬וקראם תרומה‪ ,‬באמרו )שם יב‪,‬‬ ‫‪Ûwn‰‬‬
‫‡‪»À« ÔÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ 103ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ È„ÈÓÏ˙Â‬‬
‫‪≈ ƒ¿«¿ .Ïk‰‬‬
‫«…‬ ‫‪7‬‬
‫ו(‪" :‬והבאתם שמה ‪ . . .‬ואת תרומת ידך"‪ ,‬ואמר ב'ספרי'‪:‬‬ ‫‪.OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫ותרומת ידך‪ ,‬אלו הביכורים ‪ -‬מעשר ראשון יש בו ראשית‪,‬‬
‫ר"ל תרומת מעשר‪ ,‬שבו אמר השי"ת )במדבר יח‪ ,‬כו(‪:‬‬ ‫‪ (100‬ביכורים פ"ב מ"ה‪ (101 .‬במדבר יח‪ ,‬כב‪" .‬תרימו‬
‫"והרמותם ממנו תרומת ה'"‪ ,‬וכבר ביארנו כי התרומה‬ ‫תרומה" אין בפסוק‪ (102 .‬ב'ירושלמי' תרומות פ"ב ה"א‪:‬‬
‫‪ (113‬שם‪.‬‬ ‫‪ (112‬שם מ"ו‪.‬‬ ‫נקראת ראשית"‪.‬‬ ‫"אחד ביהודה ואחד בגליל"‪ (103 .‬גיטין ל‪ ,‬ב‪ .‬ועיי"ש‬
‫‪" (114‬מלאתך אלו ביכורים‪ ,‬ודמעך זו תרומה‪ ,‬והוא בכלל‬ ‫ב'תוספות' ד"ה וכי נחשדו‪.‬‬
‫לא תאחר" )ר"ש שם(‪ (115 .‬תמורה ד‪ ,‬ב‪ .‬משום שהוא‬ ‫‪‰Ïh‬‬
‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔBL‡ƒ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« BÏ ‰È‰L‬‬ ‫‪ƒ≈ Ôa∆ .‡Î 9‬‬
‫‪»»∆ 104ÈÂÏ‬‬
‫לאו הניתק לעשה‪ ,‬שיכול לתקן ולהפריש מחדש על הסדר‪,‬‬ ‫‪CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ BÁÈp‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ ,B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ 10‬‬
‫וכל לאו הניתק לעשה ‪ -‬אין לוקים עליו‪.‬‬
‫‪Èkƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ . ÈeOÚ» ‰OÚM‬‬
‫‪106‬‬ ‫‪» »∆ ‰Ó«  BÏËa‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ‡e‰ 11‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙Óe˙e‬‬
‫‚„‪« ¿ ‰ÏB‬‬‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 116LÈÙ‰Ï‬‬ ‫‪∆ » .„Î‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰ˆB‰‬‬ ‫‪ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ '‰Ï« eÓÈÈ‬‬
‫‡‪ƒ» L‬‬
‫‪∆ ¬ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Èa‬‬
‫‪≈¿ OÚÓ‬‬
‫‪« ¿« ˙‡∆ 12‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌÈLÏLe‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰LÏMÓ‬‬
‫‡‪» ¿ ƒ „Á‬‬ ‫‪»∆ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿«  „Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫‪.Á‡Ï‬‬
‫‪≈«¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BlkÀ ˙‡∆ ‰OBÚ‬‬
‫‪∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,„nÏÓ‬‬
‫‪≈«¿ 13‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô‡k» LiL‬‬
‫‪118‬‬ ‫‪≈∆ ‰‡nÓ‬‬‫‡‪»≈ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ :ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ LÈÏLe‬‬
‫‪117‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪;119ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ‡e‰ È‰Â‬‬‫‪≈¬« ÈzLÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ∆ ‰Ê∆ „ˆa‬‬ ‫‪«¿ ‡e‰‬‬ ‫‪' (104‬ספרי' זוטא )כסףֿמשנה(‪ .‬ומפרשה רבינו בתרומת‬
‫‪36‬‬ ‫‪.Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‡e‰  ÈzLÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ∆ ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ 120‡Lp‰Â‬‬
‫¿«‪»¿ƒ‬‬ ‫מעשר‪ ,‬ודלא כהר"ש )תרומות פ"א מ"ה( שגרס בה "תרומה‬
‫גדולה"‪ (105 .‬כלומר‪ ,‬שמניח אותו כולו בטבלו‪ ,‬ולא‬
‫‪37‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  el‡≈ ÔÈlÁ‬‬
‫‪121‬‬ ‫‪ƒÀ ‰‡ÓÏ‬‬‫‪»≈¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ Èe‡L‬‬
‫‪»∆ OÚn‰Â‬‬
‫¿««¬ ≈‬ ‫התכוין בהפרשה גם עליו‪ (106 .‬ויכול להפרישו כולו‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ‡Lp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ;ÈzLÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ∆ ‰Ê∆ „ˆa‬‬‫‪«¿ ‡e‰‬‬ ‫כתרומת מעשר על מקום אחר‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙Óez‬‬
‫‪« ¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÈzLÙ‰M‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ƒ∆ ‰nÓ‬‬‫‪«ƒ 122‰Óez‰‬‬
‫«¿ »‬
‫‪Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ OÚÓ‬‬‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ 107epnÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ .Î 14‬‬
‫‪∆ƒ LÈÙ‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪. Ïk‰‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪… « ÏÚ« OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬
‫‪BlkÀ ‰OÚiL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« CÏB‰Â‬‬‫‪≈ ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ BÁÈp‰‬‬
‫‪ƒƒ 15‬‬
‫‪ (116‬דמאי פ"ה מ"ב‪ (117 .‬שהם שלשה חלקים ממאה‪,‬‬ ‫‪. ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « BzÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ 16‬‬
‫שהתרומה חלק מחמישים‪ ,‬שהם שני חלקים ממאה‪ ,‬ותרומת‬ ‫‪ BÎB˙a¿ ÂÈL„wL‬‬
‫‪» »»∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ;epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ BLc˜Ó‬‬
‫‪¿¿ƒ ˙‡∆ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 17‬‬
‫מעשר אחד ממאה‪ (118 .‬בכלל‪ (119 .‬כלומר‪ ,‬הרי הוא‬ ‫˜„‪ BÎB˙a¿ ÂÈL‬‬
‫‪» »» Ôȇ≈ ,ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙B‡ ‰OBÚ‬‬ ‫‪∆ 18‬‬
‫חולין עד שיפריש התרומה )ראב"ד(‪ (120 .‬שני החלקים‪.‬‬
‫‪˙Bt≈ ÁÈpn‰‬‬
‫‪« ƒ«« ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙B‡ ‰OBÚ‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈ 19‬‬
‫‪ (121‬מאה לאו דוקא‪ ,‬שהרי חסרו מהם שנים‪ ,‬ועי' רדב"ז‪.‬‬
‫‪ (122‬היינו האחד ממאה‪ (123 .‬ונמצא מפריש כסדרם‪:‬‬ ‫‪eȉiL‬‬
‫ˆ‪¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‚„‪ƒ»  ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ 20‬‬
‫תרומה‪ ,‬ואחרֿכך מעשר‪ ,‬ואחרֿכך תרומת מעשר‪.‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬‫‪¿ƒ ÔÁÈp‰‬‬
‫‪» ƒƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ‰Óe˙Ï‬‬
‫‪109‬‬ ‫‪» ¿ƒ ÔÈÏeË‬‬
‫‪ƒ ¿ 21‬‬
‫‪. OÚÓÏ‬‬
‫‪110‬‬ ‫‪≈ ¬«¿ ÔÈÏeË‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉiL‬‬
‫ˆ‪¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‪ƒ»  OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫‪22‬‬
‫יום רביעי א' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫‪' (107‬ספרי' שם )כסףֿמשנה(‪ (108 .‬ואינו יכול לעשותו‬
‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרומת מעשר על אחר‪ (109 .‬שאין תורמין מן הפטור על‬
‫החיוב )להלן פ"ה הי"ב(‪ (110 .‬שאין מעשרין מן הפטור‬
‫‪ (1‬יבאר אם עושה אדם שליח לתרום‪ ,‬ומי הוא הראוי‬
‫על החיוב )להלן פ"א מהל' מעשר ה"ז(‪.‬‬
‫לתרום‪ .‬והתורם שלא ברשות‪ .‬האומר לשלוחו צא ותרום‬
‫ואינו יודע אם תרם אם לאו‪ .‬פירות השותפין אם חייבים‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  OÚÓe‬‬
‫‪≈ ¬« ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿«∆ ¿ .‚Î 23‬‬
‫‪» ¿ ÔÈLÈÙnLk‬‬
‫בתרומה‪ ,‬ואם צריך ליטול רשות זה מזה‪ .‬ודין אריס שתרם‬ ‫‪,ÏkÏ‬‬
‫‪… « ‰lÁz‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪»ƒ¿ ÌÈeka‬‬
‫‪ƒ ƒ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .„q‰‬‬
‫‪∆≈« ÏÚ« 24‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דר‬
‫‪         ‬‬
‫האלמות היא חרשות יתחדש בעובר בעודו בבטן אמו ולא‬ ‫ובא בעל הבית ועכב‪ .‬והפועלים אם יש להם רשות לתרום‪.‬‬
‫ישמע‪ ,‬מה שמדברים לו"‪ .‬וכשנולד האדם החרשות אחר‬ ‫הגוי שהפריש תרומה משלו‪ .‬והמתכוון לומר תרומה ואמר‬
‫ששמע )ואם כן הוא מדבר( או נשתתק אחר שהיה מדבר‬ ‫מעשר‪ .‬המפריש תרומה על תנאי‪ .‬והתורם את הגורן מה‬
‫)ואם כן הוא שומע(‪ ,‬תרומתם תרומה‪] .‬ומה שכתב שם‬ ‫צריך שיכוון בלבו‪.‬‬
‫משנה ב "מותר לו לתרום"‪ ,‬לאו דווקא הוא ורוצה לומר‬
‫‪ (3‬שאין הגוי נעשה שליח‪.‬‬ ‫שתרומתו תרומה[‪.‬‬ ‫‪˙BÓez¿ BÏ LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÁÈÏL‬‬
‫‡„‪« ƒ» Ì‬‬‫‪»» ‰OBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‡‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (4‬והמדובר כשלא היה אחר כך גילוי דעת מהבעלים‬ ‫‪˙BaÏ‬‬
‫‡‪«¿  Ìz‬‬‫‪∆« Ì‚« eÓÈz‬‬
‫‪ƒ» Ôk≈ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;˙BOÚÓe‬‬
‫«« ¿‬ ‫‪2‬‬
‫]=שהם מסכימים למעשיו[‪ (5 .‬שזכות היא לבעל הפירות‪,‬‬ ‫‪,˙BÏÊÓe‬‬
‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‬‬‫‪≈ ÁÈÏL‬‬
‫‪« ƒ» ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÎÁeÏL‬‬
‫¿ ¬∆‬ ‫‪3‬‬
‫שמתקנים פירותיו והרי הוא כשלוחו‪ ,‬שזכייה מטעם‬ ‫‪Û‡« ,˙È‬‬
‫‪ƒ¿ Èa‬‬
‫‡‪≈¿  Ìz‬‬‫‡‪∆« ‰Ó» ;Ìz‬‬‫‪∆« Ìb« :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪4‬‬
‫שליחותו‪ (6 .‬של התורם‪.‬‬ ‫‪.˙È‬‬
‫‪ƒ¿ Èa‬‬
‫‪≈¿  ÌÎÁeÏL‬‬
‫¿ ¬∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪BÁ‬‬
‫‪≈¬ ‰„O‬‬
‫‪≈¿ CB˙Ï¿ „iL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‚‪≈ « .‬‬
‫‪… ∆ ÌBz‰‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡a» ̇ƒ :Ì˙Â‬‬
‫‪«»¿ ÌÁwiL‬‬
‫‪≈ »ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ˙Bt≈ ËwÏÂ‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪        ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‡ˆ‪» eȉ» ̇ƒ ,˙BÙÈ» Ï‬‬
‫‪∆≈ Clk‬‬
‫‪≈« :BÏ Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫««‬ ‫‪    ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪Bȇ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÌzM‬‬‫‪«»∆ ‰nÓ‬‬‫»‪«ƒ ˙BÙÈ‬‬ ‫תוכ‪ ‬מצות תרומה הוא לקיחת עני‪ ‬חולי‪ ‬והפיכתו‬
‫‪17‬‬ ‫‪B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ Ôȇ≈  ˙BÙÈ» ÌL‬‬ ‫‪» eȉ» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;7„Èt˜Ó‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫לקדושה‪ ,‬שעל־ידו ראוי שיחיה האד‪ .‬והיא הוראה ליהודי‬
‫‪18‬‬ ‫‪‡a» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .8ÈeÁÓƒ Cc‬‬
‫‡‪∆∆ ÏÚ« ‡l‬‬
‫‡‪»∆ BÏ Ó‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫בכל ענייניו בחולי‪ ,‬שמכול‪ ‬צרי‪ ‬לעשות ענייני קדושה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÈa≈ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˙BÙÈ» BÏ LÈ≈ ÔÈa≈ ,ÛÈÒB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫««‬ ‫ובנוס‪ ,‬מהלכות תרומות ישנה הוראה באהבת ישראל‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫≈‡‪» ¿  BÏ ÔÈ‬‬ ‫וכשמדובר על ציווי הקב"ה‪ ,‬הרי שכל יהודי מתאחד ע‪‬‬
‫‪ (7‬ואינו חושש משום גזל‪ .‬ואם כן כשתרם בשביל בעל‬ ‫יהודי אחר‪ ,‬הג‪ ‬שיש ששי‪ ‬ריבוא נשמות ישראל וכול‪‬‬
‫הבית תרומתו תרומה וכשלקחם לעצמו הרי הם כשלו‬ ‫שוני‪ ‬בדרגת‪ ,‬אעפ"כ כל אחד יכול להיות שליח שהוא‬
‫וממילא תרומתו תרומה‪ (8 .‬כלומר‪ ,‬דרך מחאה‪ :‬אילו‬ ‫דבר אחד ע‪ ‬המשלח‪.‬‬
‫מצאת יפות מאלו היית גוזלן‪.‬‬
‫עצ‪ ‬עני‪ ‬השליחות הוא בכל אחד ובכל הדרגות בשווה‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪:‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿  eÓz‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,eÓ˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫„‪» ƒ¬ .‬‬
‫‪… ‰MÓÁ‬‬ ‫על־דר‪ ‬שלמרות ההבדלי‪ ‬שבי‪ ‬בני אד‪  ‬ב‪ ‬עשרי‪‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪«ÚÓBL‬‬
‫≈‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , «ÚÓBL‬‬
‫‪9‬‬ ‫≈‬ ‫‪≈¿ a„Ó‬‬
‫‪BȇÂ‬‬ ‫‪≈«¿ LÁ‬‬‫≈≈‬ ‫לכח וב‪ ‬חמשי‪) ‬ש"תשש כוחו"(‪ ,‬בכל זאת יש בכול‪ ‬צד‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÌÚ‰Â‬‬
‫‪… »∆¿ ,a„Ó‬‬
‫‪≈«¿ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ «ÚÓBML‬‬
‫‪≈ ∆ ,Ìl‡‰Â‬‬‫‪≈ƒ»¿ ;10‰Îa‰‬‬
‫«¿»»‬ ‫השווה‪ ,‬היינו עצ‪ ‬נקודת החיי‪ .‬ועני‪ ‬זה מתבטא ג‪‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,‡Óeq‰Â‬‬
‫‪» «¿ 12BkM‰Â‬‬
‫‪ƒ «¿ ;11CÏ‬‬
‫‪≈»¿ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫בהלכה בדי‪ ‬פיקוח־נפש שאפילו ספיקו דוחה את כל‬
‫‪25‬‬ ‫‪. ‰Ùi‰‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪∆»« ˙‡∆ LÈÙ‰Ïe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔeÎÏ‬‬‫‪≈«¿ ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫התורה כולה‪ ,‬ללא הבדל א‪ ‬מדובר על תינוק ב‪ ‬יומו או‬
‫‪ (9‬שם משנה ב‪ .‬ואף על פי שבמשנה ו שם נאמרו חמישה‪:‬‬ ‫על ב‪ ‬תשעי‪ ‬או ב‪ ‬מאה ש"כאילו מת ועבר ובטל מ‪‬‬
‫"האלם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי" ‪ -‬השמיט‬ ‫העול‪."‬‬
‫רבינו בעל קרי‪ ,‬מפני שאמרו בברכות כב‪" .‬בטלוה‬ ‫על־דר‪‬־זה הוא ברוחניות‪ ,‬שמצד אחד ישנ‪ ‬חילוקי דרגות‬
‫לטבילותא דבעל קרי" ‪ -‬ומותר לו לברך‪ ,‬ואם כן יכול‬ ‫בחיוב לימוד התורה‪ ,‬ומצד שני נוגע לימוד התורה לכל‬
‫לתרום גם לכתחילה‪ (10 .‬ו"כל הברכות כולן צריך‬
‫שישמיע לאזנו מה שהוא אומר"‪ (11 .‬האלם שאינו מדבר‪,‬‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬וכול‪ ‬חייבי‪ ‬בלימוד התורה "בי‪ ‬עשיר בי‪‬‬
‫והערום משום שנאמר‪ :‬והיה מחניך קדוש ולא ייראה בך‬ ‫עני‪ ,‬בי‪ ‬של‪ ‬בגופו בי‪ ‬בעל יסורי‪ ‬כו'" שנאמר "והגית בו‬
‫ערוות דבר"‪ ,‬בשעה שאתה מדבר בו לא ייראה בך ערווה‪.‬‬ ‫יומ‪ ‬ולילה"‪.‬‬
‫‪ (12‬שאינו יכול לדבר בפני המלך‪ .‬אבל לא הגיע לשכרותו‬ ‫‪      ‬‬
‫של לוט‪ ,‬שאם הגיע לשכרותו של לוט הרי הוא כשוטה‪.‬‬
‫‪" (13‬ודין התרומה לברור מן היפה למאמר השם ית'‪ :‬את‬ ‫‪Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿ Ôȇ≈  eÓz‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,eÓ˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪» ƒ¬ . 6‬‬
‫‪… ‰MÓÁ‬‬
‫כל חלבו"‪.‬‬ ‫‪ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰Â‬‬
‫‪≈ »¿ ,ÔËw‰Â‬‬
‫‪» »«¿ ,‰ËBM‰Â‬‬
‫‪∆ «¿ ,2LÁ‰‬‬‫‪≈≈« :‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , ÌÈ„‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙BÚÏ‬‬
‫‪« ¿ «ÚÈb‰L‬‬ ‫‪» » .‰ , B˙eLa‬‬
‫˜‪ƒƒ∆ ÔË‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙‡∆ ÌzL‬‬
‫‪«»∆ ˙BÏÊÓe‬‬
‫‪»« 8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ Ìz‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,ÏB„‚» ‰OÚ‬‬
‫‪» ¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙BÚO‬‬
‫‪»¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ‡È‰‬‬‫‡‪ƒ≈ Ï‬‬
‫‪»¬ .4ÌÈÏÚa‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BlL‬‬‫‪∆ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ˙‡∆ ÌBz‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;‰Bz‬‬‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« ,‰Óez‬‬ ‫‪» ¿ Ôw˙Â‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬ ‫‪≈ƒ¿ 5‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ÌÈÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÏÚ« BlMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ÌBz‰‬‬
‫‪≈ « 10‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰Bz‰‬‬
‫˜‪» « ÔÓƒ ÔÈÓi‬‬‫‪ƒ»« ÔLc˜‰Â‬‬ ‫‪∆ ≈¿ƒ¿ Ô‰k‬‬
‫‪» ≈¿∆¿ Ô‰È„Â‬‬ ‫‪≈… ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ d˙BpL‬‬
‫‪»¿ ∆ , BlL‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪∆  ‰‡‰‬‬
‫‪»»¬ ˙BËÂ‬‬
‫‪« ¿ .̉È˙Bt‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ 11‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÌÈ„a‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪.‰ˆiL‬‬
‫∆‪∆ ¿ƒ‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪ (14‬ו"עונת נדרים הוא הזמן שנדרי האדם קיימים בו‪ ,‬והוא‬ ‫‪ (2‬שאינו שומע ואינו מדבר והרי הוא כשוטה‪ .‬ואף על פי‬
‫שיהיה בזכר מבן שתים עשרה ויום אחד‪ ,‬והנקבה בת עשתי‬ ‫שחרש בלשוננו הוא שאינו שומע ‪ -‬חז"ל קוראים גם לזה‬
‫עשרה שנה ויום אחד"‪.‬‬ ‫שאינו שומע ואינו מדבר בשם "חרש"‪" ,‬לפי שסיבת‬
 ‫הר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (28‬משמשו‪ (29 .‬עבד כנעני‪ ,‬שנעשה שליח לתרומה‪,‬‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ CωÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Èσ Ì˙e‬‬
‫‪… ¿ ‡ˆ≈ :BÁeÏLÏ‬‬ ‫‪≈ » .Â‬‬
‫‪¿ ƒ ÓB‡‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫מפני שהוא בן ברית‪ (30 .‬במשנה שם‪" :‬בטל אם עד שלא‬ ‫‪Ìez» Èk‬‬
‫‪ƒ¿ ‡ˆÓe‬‬
‫‪»» ‡e‬‬ ‫‪» ,Ìz‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ Ìz‬‬
‫‪«» ̇ƒ «Ú„BÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪2‬‬
‫תרם בטל‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪ ,‬ואם משתרם ביטל תרומתו‬ ‫‪˙˜ÊÁ‬‬
‫‪«¿∆ ÔÈeq‡a‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ .Ìez» B˙˜ÊÁ‬‬
‫‪»¿∆ Ôȇ≈ ‬‬ ‫‪3‬‬
‫תרומה"‪ (31 .‬אבל אם לא ביטל שליחותו‪ ,‬אף על פי‬
‫ששינה בזה תרומתו תרומה‪ ,‬שאין דרכו של אדם להקפיד‬
‫‪;ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,Ϙ‰Ï‬‬‫‪≈»¿ B˙eÁÈÏL‬‬‫‪ƒ¿ ‰OBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪ÁÈÏL‬‬
‫»‪« ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫על זה‪.‬‬ ‫‪.15˙eL‬‬

‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ìz‬‬‫‡‪«» Á‬‬
‫‪≈« ‡nL‬‬‫‪»∆ LLBÁÂ‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪5‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪„Ú« ̇ƒ :kÚÂ‬‬

‫‪≈ƒ¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« ‡e‬‬
‫‪» ,32ÌzL‬‬ ‫‪ƒ» .È‬‬
‫‡‪«»∆ ÒÈ‬‬ ‫‪ (15‬ואין תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ , ‰Óez‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ Ôȇ≈  kÚ‬‬‫‪≈ƒ Ìz‬‬‫‪«» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ BzÚ„k‬‬
‫‪¿«¿ ÌBz‬‬‫‪≈  Ì˙e‬‬
‫‪… ¿ ‡ˆ≈ :BÁeÏLÏ‬‬ ‫‪≈ » .Ê 6‬‬
‫‪¿ ƒ ÓB‡‰‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÔÈÒtBËBt‡‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ «»¿ .‰Óez‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  kÚ‬‬ ‫‪≈ƒ ÌzMÓ‬‬
‫‪«»∆ ƒ‬‬ ‫‪‰Ú‬‬
‫‪» » ÔÈÚ‬‬
‫‪ƒ« ÏÚa‬‬
‫‪«« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 17Ba «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ 16‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ :˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« 7‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÌÈÓB˙È‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈÒÎpÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ 34ÔÈÓBz‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪LÙ‬‬‫‪∆∆ ÏÚa‬‬
‫‪«« ‰È‰‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÌÈMMÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿«  8‬‬
‫‪«Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÌÈÚa‡Ó‬‬
‫‡‪ƒ»¿«≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ LÈÙÓ‬‬‫‪ƒ¿«  ‰ÚO‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪»≈¿ 9‬‬
‫‪ (32‬שיש לו חלק בתבואה‪ ,‬תמורת עבודתו‪ (33 .‬ומה‬
‫שאמרו "אתם ולא אריסין" אין הלכה כן‪ .‬ובתוספתא שם‬ ‫‪Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ .ÌÈMÓÁÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¬≈ „Á‬‬‫‪»∆ ,˙ÈBÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ BÏ LÈÙÓ‬‬ ‫‪ƒ¿«  BzÚc‬‬‫‪¿ « 10‬‬
‫נוסף‪" :‬אבל אין רשאי להוציא מעשר אלא על חלקו בלבד"‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ B‡ ÌÈÚa‡Ó‬‬
‫‡‪ƒ»¿«≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ B„Èa‬‬ ‫‪»¿ ‰˙ÏÚÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,˙ÈBÈÏ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ 11‬‬
‫ורבינו השמיט כל זה‪ .‬וייתכן כי הכוונה למצוות נתינה‪,‬‬ ‫‪ÏÚ« ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ‰Óez‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÌÈMMÓ‬‬ ‫‪ƒ ƒ ƒ 12‬‬
‫שאף על פי שהפרשתו קיימת‪ ,‬אינו רשאי להוציא ולתת‪,‬‬ ‫‪Ôȇ≈  ‰ÚL˙Â‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ ÌÈÚLzÓ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒƒ „Á‬‬‫‡‪»∆ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ Ì˙Â‬‬
‫‪«»¿ 21˙ÈBÈa‰‬‬
‫‪ƒ ≈« 13‬‬
‫אלא על חלקו‪" (34 .‬כדי להאכילן‪ ,‬שאין מאכילין את‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪14‬‬
‫היתומים דבר האסור‪ ,‬אבל לא יעשרו ולא יתרומו כדי‬
‫להניח פירות מתוקנין"‪.‬‬ ‫‪ (18‬בעל הבית‪.‬‬ ‫‪ (17‬בבעל הבית‪.‬‬ ‫‪ (16‬השליח‪.‬‬
‫‪ (19‬ביטוי לעין יפה‪ (20 .‬כיוון שיש תורם אחד מארבעים‬
‫‪34‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .36‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿  35Òp‡‰Â‬‬
‫‪»«»¿ ÔÏÊb‰Â‬‬ ‫‪»«« .‡È‬‬
‫‪»¿««¿ pb‰‬‬ ‫ויש תורם אחד משישים‪ ,‬יכול השליח לאמר לו‪ :‬בכך‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ô˙Óez‬‬
‫‡‪»» ¿ Ôȇ≈  Ô‰ÈÁ‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪∆ ≈¬« ÔÈÙ„B‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈÏÚa‰‬‬
‫»‪ƒ»¿« eȉ‬‬ ‫אמדתיך‪ .‬ודווקא שליח‪ ,‬אבל בעל הבית בעצמו שתרם‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫אפילו עלתה בידו אחד מעשרים ‪ -‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ (21‬כשאינו יודע דעתו של בעל הבית‪ ,‬שדינו בבינונית‪.‬‬
‫‪ (35‬שהכריח את חבירו לתת לו‪ (36 .‬ממה שכתב רבינו‬
‫בסמוך "ואם היו הבעלים רודפין"‪ ,‬משמע שכאן המדובר‬ ‫‪;˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙BiÁ‬‬ ‫‪ƒ»À « ˙Bt≈ .Á 15‬‬
‫‪»«  ÔÈÙzM‰‬‬
‫כשלא היו רודפין אחריהם‪ ,‬ואם כן נתייאשו‪ .‬ויש כאן גם‬ ‫‪ÔÈÙzM‰Â‬‬
‫‪ƒ»À «¿ .ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏL‬‬‫‡‪∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬  ÌÎÈ˙OÚÓ‬‬
‫‪∆ ≈… ¿ ¿« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 16‬‬
‫יאוש בעלים וגם שינוי השם‪ :‬מעיקרא )=מקודם( חולין‪,‬‬ ‫‪ÌBz‰‬‬
‫‡‪≈ « Ïk» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰Ê∆ 22˙eL¿ ÏhÏ‬‬
‫ˆ‪… ƒ ÔÈÎÈ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ 17‬‬
‫והשתא )=ועכשיו( תרומה‪ (37 .‬תוספתא שם‪ .‬שכיוון‬ ‫‪ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‡e‬‬‫‪» ,Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Ìz‬‬‫‪«» .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ 18‬‬
‫שרודפין אחריהם וודאי לא נתייאשו‪.‬‬ ‫‪̇ƒ :Ìz‬‬‫‪«» BÁL‬‬
‫‪≈¬∆ Ú„È‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ì˙Â‬‬
‫‪«»¿ 19‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪‰Ó« ÏÚ« ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  ‰M‡‰Â‬‬
‫‪» ƒ»¿ „Ú‰Â‬‬
‫‪∆∆»¿ ÈÎO‰Â‬‬ ‫‪≈« .È‬‬
‫‪ƒ» «¿ Ôa‰‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ˙Óez‬‬
‫‪« ¿  ‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ 23ÔÈÁÓÓ‬‬‫‪ƒ«¿ eȉ» 20‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,Ïk‰‬‬
‫‪… « ÏÚ« eÓ˙È‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬
‫‡‪»¬ ;ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰M‬‬ ‫∆≈‬ ‫‪ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» Ì˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,25ÔÈÁÓÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ eȉ» ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;24‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 21‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ƒ» ÌÚƒ ÏÎB‡Lk‬‬
‫‡‪38ÂÈ‬‬ ‫‪≈ ∆ ¿ Ôa‰‬‬ ‫‪≈« .BlL‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫‪»» ÌBz‬‬
‫≈‬ ‫‪Ìz‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… ;‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ˙Óez‬‬
‫)‡‪« ¿ ÔÈ‬‬‫‪≈  eÚMk‬‬ ‫‪ƒ « 22‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  39d˙qÚa‬‬
‫‪»»ƒ¿ ‰M‡‰Â‬‬
‫¿»‪» ƒ‬‬ ‫‪.27‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ˙Óez‬‬
‫‪« ¿  (26eÚMk‬‬‫‪ƒ « ÔBL‡‰‬‬
‫‪ƒ» 23‬‬
‫‪ (38‬היינו שהוא סמוך על שולחן אביו‪ .‬והבן שהזכיר‬ ‫‪ (22‬ומה שאמרו "אתם ולא השותפין" אין הלכה כן‪ ,‬אלא‬
‫למעלה ואינו תורם אלא מה שהוא אוכל‪ ,‬היינו באינו סמוך‬ ‫"השותפין תורמין אחד בלא רשות חבירו"‪ (23 .‬וממחין‬
‫על שולחן אביו‪ (39 .‬אין לפרש שקמצה מעיסתה‪ ,‬כלומר‬ ‫הוא מלשון המחאה כמו "המחהו אצל חנווני"‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫מן המזונות שלה‪ - ,‬שאלו הם שלה‪ ,‬ואינה צריכה רשות‬ ‫שכל אחד מהם סומך על מה שעושה חבירו‪ (24 .‬שאילו‬
‫הבעל‪ .‬אלא עיסתה היינו כל העיסה של הבית‪ ,‬והמדובר‬ ‫ידע שחבירו תרם‪ ,‬לא היה הוא תורם‪ (25 .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫בחלה‪ ,‬שכיוון שזוהי המצוה שלה בוודאי נותן לה רשות‬ ‫ידוע שהם סומכים זה על זה‪ (26 .‬כלומר‪ ,‬כשיעור שתרם‬
‫ומפרישה גם שלא מדעתו‪.‬‬ ‫חבירו‪ (27 .‬שכיוון שלא תרם הראשון כשיעורו של השני‪,‬‬
‫בוודאי אין השני מסכים לתרומתו ואינו שליח לתרום על‬
‫‪41‬‬ ‫‪˙ÚcÓ‬‬
‫‪« «ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ ˙eL¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪ƒ¬ « .‚È‬‬
‫‪∆» Ôȇ≈  ÌÈÏÚBt‰‬‬ ‫שלו‪ ,‬וגם הראשון אינו מסכים לתרומתו של השני‪ ,‬נמצא‬
‫‪42‬‬ ‫‪eˆÈ‬‬
‫‪¿ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;40˙ba‬‬
‫‪«« ÔÈÎBc‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔÓƒ ıeÁ ,˙Èa‰‬‬‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫««‬ ‫כל אחד ואחד מפריש על חלקו‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÒnL‬‬
‫‪«»∆ ÈÙÏe‬‬
‫‪ƒ¿ ,„iÓ‬‬
‫‪»ƒ ÌȇnËÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ ‡nËÏ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪B‡ 29BcÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ B‡ 28B˙Èa≈ ÔÏ‬‬‫‪∆¿ B‡ BÙzLÏ‬‬ ‫‪≈ » .Ë 24‬‬
‫‪»À ¿ ÓB‡‰‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,42ÔÈÁeÏLk‬‬
‫‪ƒ ¿ ƒ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  41Ôk≈ ÏÚ« ÔÈÓ‡‰Â‬‬
‫‪» ƒ¡∆¿ Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… B˙eÁÈÏL‬‬
‫‪ƒ¿ Ïhe‬‬
‫‪≈ƒ ,Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ eÎωÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ B˙ÁÙLÏ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ 25‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿  eÓz‬‬‫»¿‬ ‫‪; ‰Óez‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ‰pL‬‬
‫‪»ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ̇ƒ :eÓ˙iL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ 26‬‬
‫‪ (40‬שמותר להם לתרום‪ ,‬והיינו שהלכו בו שתי וערב‪.‬‬ ‫‪Ì˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,ÔBÙv‰‬‬
‫‪»« ÔÓƒ Ìz‬‬
‫‪… ¿ :BÏ Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ ÔB‚k¿ ,‰pL‬‬
‫‪»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ 27‬‬
‫‪] (41‬כלומר‪ ,‬האמינם על כך‪ ,‬שלא יטמאו[‪ (42 .‬לתרום‪,‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  Ì„wÓ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪∆… ƒ B˙eÁÈÏL‬‬
‫‪ƒ¿ Ïhe‬‬
‫‪≈ƒ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÌBc‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ 28‬‬
‫אם יראו צורך בכך‪ ,‬לפני שיבוא לידי טומאה‪.‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪29‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ור‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (51‬ועוד לא נתנם לכהן או ללוי‪ ,‬שאם כבר נתנם ‪ -‬אינו‬ ‫‪,Ì˙e‬‬
‫‚‪… ¿ È‬‬
‫‪ƒ¿» Èσ Òk‬‬
‫‪…¿ :˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« BÏ Ó‡L‬‬ ‫‪≈ .„È‬‬
‫‪«»∆ ÏÚBt‬‬ ‫‪1‬‬
‫יכול להישאל עליהם‪.‬‬ ‫‪. ‰Óez‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Òk‬‬
‫‪«» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ Ì˙Â‬‬
‫¿»«‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 52‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬ ‫‪≈ « .ÁÈ‬‬
‫‪∆ Ba ÌBz‰‬‬ ‫‪ (43‬שאף על פי שאמר לו "כנוס ותרום"‪ ,‬וודאי אינו מקפיד‬
‫‪28‬‬ ‫‪M‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÓƒ ÌÏL‬‬
‫‪≈» [‰ÏÚzL‬‬
‫]ˆ‪∆¬«∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ»  ÌÏL‬‬‫‪≈» ‰ÏÚzL‬‬
‫‪∆¬«∆ ˙Ó‬‬
‫¿»‬ ‫שיתרום קודם‪ ,‬שהרי כן הוא הדרך‪ ,‬וכמו שמסיים שם‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰aL‬‬
‫‪»¿¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .54‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« ÔÓƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ ,53‰ÎÈÙM‰‬‬
‫‪» ƒ¿ « ÔÓe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫"שאין הגורן נכנס אלא אם כן נתרם"‪ .‬ושם‪" :‬ואם אמר לו‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» Mz‬‬
‫‪≈» ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ÌB˜Óa‬‬‫‪»¿ dÁÈp‰‬‬
‫‪» ƒƒ . ˙Ún„Ó‬‬
‫‪55‬‬ ‫‡‪«« «¿ dÈ‬‬
‫‪»≈ ‬‬ ‫בעל הבית כנוס לי גרני‪ ,‬תרומתו תרומה"‪ .‬ולא נזכר שאמר‬
‫‪31‬‬ ‫‪,˙Ún„Ó‬‬
‫‪«« «¿ BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  56BaÏ« «ÚÈbz‬‬
‫‪ƒ« ‡Ï‬‬‫‪… ÏbÏb˙z‬‬
‫‡‪≈¿«¿ƒ B‬‬ ‫לו "כנוס ‪ -‬ותרום"‪ .‬ועיקר החידוש הוא שאף על פי שלא‬
‫‪32‬‬ ‫‪.57ȇz‰‬‬
‫‪«¿« Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ kL‬‬
‫∆¿»‬ ‫אמר לו במפורש לתרום ‪ -‬תורם‪ ,‬כיוון שאין הגורן נכנס‬
‫אלא אם כן נתרם‪.‬‬
‫‪ (52‬דלי יין שמעלה מן הבור‪ (53 .‬שאלו אדם מעלה על‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙ‰L‬‬‫‪ƒ¿ƒ∆ ˙BÏÊÓe‬‬ ‫‪»« ÌÈÎBk‬‬‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬‫‪≈ » .ÂË 3‬‬
‫דעתו כשמעלה מן הבור‪ ,‬שמא יישבר או יישפך וידמע את‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ dȇL‬‬‫‪» ≈∆ ‰Bz‬‬ ‫‪» ÔÈcƒ  44BlMÓ‬‬‫‪∆ƒ 4‬‬
‫החולין שנשארו בבור‪ (54 .‬שטומאה אינה מצוייה ולא‬
‫עלה על דעתו‪ (55 .‬כלומר‪ ,‬אינה אוסרת בדימוע‪ ,‬לפי‬ ‫‪,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰zL‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ eÊb‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪¿» Ô‰ÈcÓe‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ ;ÔÈiÁ‬‬‫‪ƒ»« 5‬‬
‫שאינה תרומה שהרי לא נתקיים התנאי‪ (56 .‬לא תיפול אל‬ ‫‪χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏL‬‬
‫‪∆ ÔBÓn‰‬‬ ‫‪»« ‰Ê∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ,ÔÈÒÈk‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« ÌeMÓƒ 6‬‬
‫הבור‪ (57 .‬שזה נקרא כבר עלה מן הבור‪.‬‬ ‫‪.46BËÙÏ‬‬
‫‪¿»¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ˙BÏÊÓe‬‬‫‪»« ÌÈÎBk‬‬‫‪ƒ» „BÚa‬‬ ‫‪≈ ¿ B˙B‡ ‰Ï˙ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ 7‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‚„‪»¬ ;58‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .ËÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪LÈÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ˙BÏÊÓe‬‬ ‫‪»« ÌÈÎBk‬‬ ‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬ ‫‪≈ » ˙‡∆ ÔȘ„Be‬‬
‫‪ƒ¿ 8‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈  Ûwn‰‬‬
‫‪»À« ÔÓƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ znL‬‬
‫‪»À∆ ,OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙a‬‬
‫‪« ¿ƒ‬‬ ‫‪ ‰ÈzLÙ‰‬‬
‫‪» ƒ¿ «¿ƒ 48χOÈ‬‬‫‪≈ »¿ƒ ˙Ú„a‬‬
‫‡‪« «¿ :Ó‬‬ ‫‪«» ̇ƒ :47‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 9‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪Û‡Â‬‬
‫‪«¿ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ ‡È‰ƒ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,59B‡z‬‬
‫‪»¿ Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰˙ÏÚL‬‬
‫∆»¿»‬ ‫‪BaÏa‬‬
‫‪ƒ¿ ‡nL‬‬
‫‚‪»∆ , ‰ÊÈ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪» ƒ¿ ‰eÚË‬‬
‫‪» ¿  ‡ϻ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « Ô˙pz‬‬
‫‪≈»ƒ 10‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‰ÎtLpL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ B‡ ‰aLpL‬‬
‫«‪»¿¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ‬‬ ‫‪;χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ ?ÌÈeÓ‬‬ ‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« . ÌÈÓMÏ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ƒ«» « 11‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.˙‡ÓËpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‰ˆeÁa‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙ‰L‬‬‫‪ƒ¿ƒ∆ ˙BÏÊÓe‬‬ ‫‪»« ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‬‬‫‡‪≈ Ï‬‬ ‫‪»¬ 12‬‬
‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» BȇL‬‬
‫‪≈∆ B˙B‡ ÔÈÚÈ„BÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ .‰ÈÏÚ‬‬ ‫‚‪» ∆» eÊ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬
‫‪…  ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» 13‬‬
‫‪ (58‬שניטלת מן המוקף‪ (59 .‬כלומר‪ :‬רק בתרומה גדולה‪,‬‬ ‫‪.ÏÏk‬‬
‫‪»¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ dȇÂ‬‬‫¿≈ »‬ ‫‪14‬‬
‫שאינה ניטלת אלא מן המוקף‪ ,‬ולא היה יכול להוציא את‬
‫דלי היין לתרומה מן הבור ולקרוא עליו שם תרומה במקום‬ ‫‪ (44‬כן הוא בגיטין שם‪ .‬שאם תרם של ישראל‪ ,‬אינה תרומה‬
‫שלא יהיה חשש של שבירה ושפיכה שיגרמו דימוע היין‬ ‫כלל‪ (45 .‬היינו אף על פי שגדלו בידו והגיעו לעונת‬
‫שבבור‪ - ,‬רק בה מסתבר שמה שאמר "על מנת שתעלה‬ ‫המעשרות אצלו והוא מירחם‪ ,‬שאינם חייבים כלל בתרומות‬
‫שלם"‪ ,‬שכוונתו שיעלה שלם למקום שאם תישבר ותתגלגל‬ ‫ומעשרות‪ .‬ולא גזרו חכמים אלא בפירות ישראל שמירחם‬
‫לא תגיע לבור‪ ,‬ואם נשבר או נשפך אל הבור‪ ,‬לא נתקיים‬ ‫הגוי ‪ -‬אם תרם הגוי‪ ,‬גזרו משום בעלי כיסין‪ ,‬ואמרו‬
‫תנאו‪ .‬אבל תרומת מעשר‪ ,‬שרק תלמידי חכמים תורמים‬ ‫שתרומתו תרומה‪ (46 .‬שהרי רואים שגם תרומת הגוי‬
‫אותה מן המוקף‪ ,‬אבל מן הדין היא ניטלת אף שלא מן‬ ‫תרומה‪ .‬ושתי גזירות היו בזה מאותו הטעם‪ :‬א‪ .‬אם מירח‬
‫המוקף‪ ,‬אם כוונתו למנוע דימוע היה לו להוציא דלי היין‬ ‫הגוי פירותיו של ישראל ‪ -‬שחייבות בתרומות ומעשרות‪ .‬ב‪.‬‬
‫למקום שלא יחשוש לגלגול לתוך הבור ולדימוע ולקרוא לו‬ ‫אם תרם הגוי מפירותיו‪ ,‬שפטורים לגמרי מתרומות‬
‫שם בשם תרומת מעשר‪ ,‬ומכיוון שלא עשה כן‪ ,‬נראה שלא‬ ‫ומעשרות ‪ -‬שתרומתו תרומה‪ .‬והכל כדי שלא ימסרו לגוי‬
‫הייתה כוונתו למנוע דימוע‪ .‬ולפיכך מיד כשעלה מן הבור‬ ‫למרחם ולהפקיעם מחיוב תרומות ומעשרות‪ (47 .‬היינו‪:‬‬
‫הרי זו תרומה אף על פי שנשבר אחר כך‪.‬‬ ‫משלו‪ ,‬כמו שכתב למעלה‪" (48 .‬שלמקום שתרומת‬
‫ישראל הולכת תלך זו"‪ (49 .‬ואסורה בהנאה‪ (50 .‬לשם‬
‫‪38‬‬ ‫‪B‡ ,ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ‰hÓlLÂ‬‬
‫‪»«¿∆ ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰ÏÚÓlL‬‬ ‫‪≈ » .Î‬‬
‫‪»¿«¿∆ :ÓB‡‰‬‬ ‫הקדש‪ .‬ובזמן הזה עסקינן דהקדש אסור בהנאה‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫˜‪,ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« ÂÈc‬‬
‫‪»»¿  ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰hÓlLÂ‬‬
‫‪»«¿∆ ¿ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫∆¿«¿»‬ ‫‪OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ,OÚÓ‬‬‫‪≈ ¬« Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÓBÏ‬‬ ‫‪≈«¿ƒ« .ÊË 15‬‬
‫‪« Ôek˙n‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪. ÌBz‰‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪≈ « ˙Ú„a‬‬
‫‪« «¿ ÈeÏz» c‰L‬‬
‫‪60‬‬ ‫∆«»»‬ ‫‪BaÏÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ÂÈtƒ ‰È‰iL‬‬
‫‡‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,ÌeÏk¿ Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ 16‬‬
‫‪ (60‬לקבוע מקום תרומתו‪ ,‬בצפון או בדרום‪ ,‬למעלה או‬ ‫‪ÂÈ˙ÙOa‬‬
‫‪»»¿ ƒ ‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ BzLÁÓa‬‬
‫‪¿« ¬«¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÔÈÂL‬‬
‫‪ƒ» 17‬‬
‫למטה‪] (61 .‬נראה שהמדובר בתורם את המנורה )=אוצר‬ ‫‪ÌÎÏ‬‬
‫‪∆» LÁÂ‬‬
‫‪« ¿∆¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰Óez‬‬‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÌeÏk¿ 18‬‬
‫של תבואה(‪ ,‬ומשמיענו בזה שאוכל ממה שלמעלה או ממה‬ ‫‪‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ „Ïa‬‬‫‪«¿ƒ ‰LÁÓa‬‬
‫‪»» ¬«¿  Ôb‰‬‬‫‪∆…« ÔÓƒ Ô‚ck‬‬
‫‪»»« ÌÎ˙Óez‬‬
‫‪∆¿« ¿ 19‬‬
‫שלמטה‪ ,‬ואינו חושש לדימוע‪ .‬שאף על פי שנתערבו כמה‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪20‬‬
‫חיטים בחולין‪ ,‬ולא יהיו בתערובת‪ ,‬מאה של חולין כנגדם‬
‫‪ -‬כיוון שאיסור דימוע אינו אלא מדרבנן‪ ,‬יש לסמוך כאן‬ ‫‪ ȇz‰‬‬
‫‪«¿« Ìi˜˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ̇ƒ :ȇz‬‬
‫‪«¿ ÏÚ« ‰Óez‬‬ ‫‪ƒ¿«« .ÊÈ 21‬‬
‫‪» ¿ LÈÙn‰‬‬
‫על "ברירה" שהחיטים שלמעלה או שלמטה‪ ,‬שיפריש‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈  ‡ϻ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬ 22‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הם הם התרומה ולא יותר‪ .‬שהרי באיסורי דרבנן‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÌÁÂ‬‬
‫‪«ƒ¿ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« 23‬‬
‫סומכים על ברירה‪.‬‬ ‫‪‡L‬‬
‫‪»¿ BÏ ÔÈÈznL‬‬
‫‪ƒ ƒ«∆ C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ,BÏ ÈzÓe‬‬
‫‪ƒ« ÌÎÁÏ‬‬
‫‪»»¿ χL‬‬
‫‪»¿ƒ 24‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ Baσ ˙‡∆ ÔeÎiL‬‬
‫ˆ‪≈«¿∆ CÈ‬‬
‫‪ƒ»  Ôb‰‬‬ ‫‪≈ « .‡Î‬‬
‫‪∆…« ˙‡∆ ÌBz‰‬‬ ‫‪ÌÚt‬‬
‫‪«« LÈÙiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ „Ú« ,‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ BÓk¿ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ÊÁ˙Â‬‬
‫‪…¬«¿ ,ÌÈ„‬‬
‫‪ƒ»¿ 25‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰Ó« ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ 62ÔÈÚhwaM‬‬
‫‪ƒ» À«∆ ‰Ó« ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ Èk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏÚ« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ BÊ‬‬ ‫‡‪.˙BÁ‬‬
‫‪≈¬ ˙Bt≈ B‡ ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ LÈÙ‰L‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ∆ d˙B‬‬
‫‪» ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ 26‬‬
 ‫זר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫כי "ראשית עריסותיכ‪ "‬מרמז על זמ‪ ‬הקימה מהמיטה‪,‬‬ ‫‪˙‡∆ ÌBz‰‬‬
‫‪≈ « .64Ôz‰‬‬
‫‪∆∆« CB˙aM‬‬‫‪¿∆ ‰Ó« ÏÚÂ‬‬ ‫‪«¿ 63ÔÈ„„vaM‬‬
‫∆«¿»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫היינו שעות הבוקר שה‪ ‬השעות היותר יפות‪ ,‬שאות‪ ‬יש‬ ‫‪‰Ó« ÏÚ« Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Baσ ˙‡∆ ÔeÎiL‬‬
‫ˆ‪≈«¿∆ CÈ‬‬‫‪ƒ»  65˜i‰‬‬‫«∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫להקדיש ללימוד תורה תפילה וצדקה‪.‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ Ba‰« ˙‡∆ ÌBz‰‬‬
‫‪≈ « .67ÔÈbfaM‬‬
‫‪ƒ««∆ ‰Ó« ÏÚÂ‬‬‫‪«¿ 66ÔÈpˆÁaM‬‬
‫∆««¿ «‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫תרומה בכלל‪ ,‬מלמדת על אחדות ישראל‪ ,‬שהרי ממנה‬ ‫‪.68˙ÙbaM‬‬
‫‪∆∆«∆ ‰Ó« ÏÚ« Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Baσ ˙‡∆ ÔeÎiL‬‬
‫ˆ‪≈«¿∆ CÈ‬‬‫‪ƒ»  ÔÈÈ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫נלמד די‪ ‬שליחות בכל עני‪" :‬כ‪ ‬תרימו ג‪ ‬את‪ ,‬לרבות‬ ‫‪ȇzL‬‬
‫‪«¿∆ ;Ïk‰‬‬
‫‪… « ËÙ‬‬
‫‪«¿ƒ  Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ Ìz‬‬‫‡‪«» ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ôek˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫שלוחכ‪ ."‬וג‪ ‬בעניי‪ ‬התרומה מ‪ ‬היפה והטוב‪ ,‬מודגש‬ ‫‪‰lkÏk‬‬
‫‪»«¿« ÌBz‰‬‬
‫‪≈ « .Ïk‰‬‬‫‪… « ÏÚ« ‰Óez‰L‬‬
‫≈‪» ¿«∆ ,‡e‰ ÔÈcƒ ˙Èa‬‬ ‫‪6‬‬

‫עניי‪ ‬האחדות שמתבטא דווקא בי‪ ‬חלקי היו‪ ‬שאינ‪‬‬ ‫‪el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰lkÏk‰‬‬
‫‪»«¿«« „ˆa‬‬‫‪«¿ ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ e‡ˆÓÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫‪7‬‬

‫שווי‪ ,‬ושאות‪ ‬ברא הקב"ה‪ ,‬כי דווקא בצירו‪ ‬ובשיתו‪‬‬ ‫‪.Ïk‰‬‬

‫‪… « ÏÚ« Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ BaÏaL‬‬
‫‪ƒ¿∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÔÈeËt‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬

‫שבי‪ ‬הדברי‪ ‬השוני‪ ‬במהות‪ ‬נגרמת האחדות‬ ‫‪ (62‬שיבולים קטועות שלא נידושו‪ (63 .‬שבצידי הכרי‪.‬‬
‫בשלימותה‪.‬‬ ‫‪ (64‬שאי אפשר בלא חיטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬מוציא על כל הנגלה‬
‫‪      ‬‬ ‫והנסתר‪ (65 .‬חיבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו‪.‬‬
‫‪ (66‬שבגרעינים‪ (67 .‬שבקליפות‪ (68 .‬היא פסולת של‬
‫‪ (2‬תרומות פ"ב משנה ד‪ (3 .‬כתנאֿקמא שם‪ ,‬ולא כר'‬ ‫זיתים‪ .‬וצריך עיון הרי מדובר בבור של יין‪.‬‬
‫יהודה‪ .‬והיינו שיתקיים עד שיגיענו ליד הכהן )פירוש‬
‫המשניות שם(‪ .‬ואףֿעלֿפי שאמרה תורה "בהרימכם את‬
‫יום חמישי ב' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫חלבו" ‪ -‬כיון שאם תרם בדיעבד מן הרעה‪ ,‬תרומתו תרומה‬
‫)להלן הלכה ג(‪ ,‬תורם כאן לכתחלה מן הרעה‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו דיעבד‪ ,‬כיון שהיפה אינו מתקיים )משנה ראשונה(‪.‬‬ ‫‪ (1‬יבאר מה זה תורם‪ ,‬מן המתקיים או מן היפה‪ .‬אם תורם‬
‫‪ (4‬שתאנים לחות‪ ,‬יותר יפות מגרוגרות יבשות‪.‬‬ ‫ממין על שאינו מינו‪ .‬ומאימתי תורמין את הגורן‪ .‬מאימתי‬
‫‪ (5‬שהגרוגרות מתקיימות יותר‪ (6 .‬מנחות נה‪ (7 .‬ואם‬ ‫תורמין את הגת ואת הזיתים‪ .‬אם תורמין מן הטהור על‬
‫כן‪ ,‬לא יתקלקלו‪ (8 .‬שם‪.‬‬ ‫הטמא‪ .‬ודין אם תורמין מן המחובר על התלוש או איפכא‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫˜‪»¬ ;ÔË‬‬
‫‪» » ‡e‰L‬‬
‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,9ÌÏL‬‬
‫‪≈» ψa‬‬ ‫‪ƒ ¿ .‬‬
‫‪»» ÔÈÓBz‬‬ ‫אם תורמין מן הלח על היבש ומן החדש על הישן‪ .‬אם‬
‫‪20 10ÌB˜Ó‬‬
‫תורמין מפירות הארץ על של חוצה לה‪ ,‬או איפכא‪ .‬המפריש‬
‫»‬ ‫‪»¿ .ÏB„‚» ‡e‰L‬‬
‫‪ÏÎa‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ψa‬‬
‫‪»» ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫תרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו על פירות‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ô‚ck‬‬
‫‪»»« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;11BÈÓƒ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÏÚ« ÔÈnÓ‬‬‫‪ƒƒ ÔÈÓBz‬‬
‫≈‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬ ‫אחרים‪ .‬עציץ נקוב‪ ,‬והתורם מן הדמאי‪ ,‬והדברים שתורמין‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ôȇ≈  Ìz‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .12˜i‰‬‬
‫‪∆»« ÔÓƒ ‰‡ÏÓÎÂ‬‬
‫‪»≈¿«¿ Ôb‰‬‬
‫‪∆…« ÔÓƒ‬‬ ‫זה על זה‪ .‬תרם חבית של יין ונמצאת מגולה‪ .‬בשלשה‬
‫‪23‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫פרקים בשנה צריך לבדוק את היין שהניחו להפריש עליו‪.‬‬
‫‪ (9‬תרומות שם משנה ה'‪ ,‬כדעת תנאֿקמא ולא כרבי יהודה‪.‬‬ ‫‪ÌÎÓÈ‰a‬‬
‫‪∆¿ ƒ¬« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,2‰Ùi‰‬‬
‫‡‪∆»« ÔÓƒ ‡l‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .‡ 9‬‬
‫‪»∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‪] (10‬בדפוסים חדשים‪ ,‬מחוברות שתי מלים אלו להלן "בכל‬ ‫‪ÔÓƒ ÌBz‬‬
‫‪≈  Ô‰k‬‬ ‫‪≈… ÌL‬‬ ‫‪» Ôȇ≈ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ BaÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ ˙‡∆ 10‬‬
‫מקום אין תורמין ממין על שאינו מינו" וכך הוא בפירוש‬ ‫‪.Ìi˜˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ‰ÙÈ‬‬‫‪∆» ÌL‬‬‫‪» LiL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , Ìi˜˙n‰‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪≈«¿ƒ« 11‬‬
‫הרדב"ז‪ .‬אבל הר"י קורקוס והכסףֿמשנה חיברו אותן למה‬
‫שלמעלה‪ ,‬ופירשו‪" :‬בכל מקום‪ .‬כלומר בין שיש כהן‪ ,‬בין‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Óe‬‬
‫‪»¿ ,4˙B‚Bb‰‬‬
‫‪» ¿« ÏÚ« ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÌBz‬‬
‫‪≈ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ 12‬‬
‫‪6ÏÈ‚‬‬
‫‪ƒ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÌÈ‡z‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ƒ≈¿« ÏÚ« ˙B‚Bb‬‬
‫‪» ¿ ÌBz‬‬‫‪≈  Ô‰k‬‬ ‫‪≈… ÌL‬‬‫‪» 13‬‬
‫שאין כהן"‪ .‬וכן כתב בפירוש המשנה שם‪" :‬בצל קטן שלם‪,‬‬
‫לדעת תנאֿקמא שוה יותר‪ ,‬בין במקום שיש כהן לפי שהוא‬ ‫‪ÏÚ« ÌÈ‡z‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÔÓƒ ÌBz‬‬
‫‪≈  ˙B‚Bb‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪» ¿ ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« 14‬‬
‫אצלו יפה‪ ,‬בין במקום שאין כהן לפי שהוא מתקיים"‪ .‬וראה‬ ‫‪ÌB˜Óa‬‬‫‡‪»¿ Ï‬‬
‫‪»¬ .Ô‰k‬‬
‫‪≈… ÌL‬‬‫‪» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌB˜Óa‬‬‫‡‪»¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ˙B‚Bb‰‬‬
‫‪» ¿« 15‬‬
‫בר"י קורקוס יישוב דברי רבינו עם סוגיית הגמרא בברכות‬ ‫‪ÏÚ« ˙B‚Bb‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  8Ô‰k‬‬ ‫‪≈… Ba LiL‬‬ ‫‪≈∆ 16‬‬
‫לט‪ (11 .(:‬תרומות שם משנה ד‪ (12 .‬כלומר‪ ,‬תורמין דגן‬ ‫‪ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙BOÚÏ‬‬ ‫‪¬« Ôkc‬‬
‫‪»¿«L‬‬ ‫‪∆ ÌB˜ÓÏ‬‬‫‡‪»¿ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ÌÈ‡z‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« 17‬‬
‫מן הגורן שלו‪ ,‬ומלאה )= יין( מן היקב שלו‪ ,‬כל אחד על‬ ‫‪.˙B‚Bb‬‬
‫¿ »‬ ‫‪18‬‬
‫מינו )וראה להלן הלכה ד(‪ .‬ובבכורות נג‪ :‬למדו זאת ממה‬
‫שנאמר )במדבר יח‪ ,‬יב(‪" :‬כל חלב יצהר וכל חלב תירוש‬ ‫‪    ‬‬
‫ודגן" ‪" -‬תן חלב לזה‪ ,‬וחלב לזה"‪ .‬ועיין רדב"ז‪ .‬וראה‬ ‫‪        ‬‬
‫'תוספות יוםֿטוב' תרומות שם משנה ו‪ ,‬ומראה הפנים‬ ‫‪‬‬
‫בירושלמי שם הלכה ד‪ ,‬ד"ה זה אחד‪.‬‬ ‫כתב הרמב"‪ ‬בסו‪ ‬הלכות תמורה "רוב דיני התורה אינ‪‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪ÔÈÓƒ Ïk» ,14„Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÓƒ  ÔBÙÙÏÓ‰Â‬‬‫‪¿»¿«¿ 13˙eMw‰‬‬‫‚‪ƒ« .‬‬ ‫אלא‪ ...‬לתק‪ ‬הדעות וליישר כל המעשי‪ ,"‬וכ‪ ‬ג‪ ‬בהלכה‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ‰Ï„e‬‬
‫‪»≈¿ ˙B‚B‚e‬‬
‫‪» ¿ ÌÈ‡z‬‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪ƒ≈¿ ÔÈÓƒ Ïk» ,„Á‬‬‫‪»∆  ÌÈhÁ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ƒƒ‬‬ ‫זו יש ללמוד הוראה כללית בעבודת ה'‪ ,‬שג‪ ‬את הזמ‪‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪BÁa‬‬
‫‪≈¬« 17ÌȇÏk‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÌB˙Â‬‬
‫‡‪≈ ¿ ,„Á‬‬‫∆»‬ ‫היותר מובחר ביו‪ ,‬יש להקדיש לענייני קדושה‪ ,‬ובשעות‬
‫‪27‬‬ ‫‪.Ú‰‬‬
‫‪«» ÏÚ« ‰Ùi‰‬‬
‫‡‪∆»« ÔÓƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ‬‬ ‫הפחות "יפות" ‪ ‬לעסוק בענייני החולי‪ ‬שג‪ ‬ה‪ ‬משרתי‪‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪‰‡Ò‬‬
‫‪»¿ ÌÈMÓÁÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ÔÈhÁ‬‬
‫‪ƒƒ ‰‡Ò‬‬ ‫‪»¿ ÌÈMÓÁ‬‬‫‪ƒ ƒ¬ BÏ eȉ» ?„ˆÈk‬‬
‫≈«‬ ‫את הקדושה‪ ,‬הג‪ ‬שאינ‪' ‬קדושה' כשלעצמ‪ .‬עניי‪ ‬זה‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔȇÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ïk‰‬‬‫‪… « ÏÚ« LÈÙ‰Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ¿ ,„Á‬‬ ‫‪»∆ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌÈBÚO‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫מרומז ג‪ ‬במילה "עריסותיכ‪ "‬מלשו‪ ‬עריסה‪ ,‬היינו מיטה‪,‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חר‬
‫‪         ‬‬
‫כפשוטה(‪ .‬ויש מגיהים "משיצבור" )מהר"י קורקוס וכסףֿ‬ ‫‪ BÁa‬‬
‫‪≈¬« ÌȇÏk‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ BȇL‬‬‫‪≈∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ .18‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ ÔÈ‬‬‫‪» ≈  ÔÈhÁ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫משנה(‪ .‬וכן הוא בתוספתא שם לפי נוסחת דפוס ראשון‪,‬‬ ‫‪;‰Ùi‰‬‬
‫‪∆»« ÏÚ« Ú‰‬‬‫‪«» ÔÓƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ,Ú‰‬‬‫‪«» ÏÚ« ‰Ùi‰‬‬
‫‪∆»« ÔÓƒ ÌBz‬‬
‫≈‬ ‫‪2‬‬
‫והיינו העמדת ערימה )להלן פ"ג מהלכות מעשר הלכה יג(‪.‬‬ ‫‪ÏÚ« 20ÔÈef‰‬‬
‫‪ƒ « ÔÓƒ ıeÁ .19‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ìz‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (27‬ביצה יג‪ .‬כדעת רבי ולא כרבי יוסי ב"ר יהודה‪.‬‬
‫‪ (28‬צ"ל‪ :‬מן‪ (29 .‬שזו היא גמר מלאכתן‪ ,‬שאין סופן לבוא‬
‫‡„‪. Ì‬‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪»» ÏÎ‬‬
‫‪∆… ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÌÈhÁ‰‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫לידי גורן אחר‪ ,‬וזהו גרנן )רש"י שם(‪ .‬וראה להלן‪.‬‬ ‫‪ (13‬שם משנה ו‪ ,‬כדעת תנאֿקמא ולא כר' יהודה‪ .‬קישות‬
‫היא "פאקוס" בערבית )רע"ב שם(‪ (14 .‬שכן גם לענין‬
‫‪15‬‬ ‫‪È˙L‬‬
‫‪ƒ¿ da» eÎl‰iMÓ‬‬
‫‪¿«¿∆ ƒ ?˙b‰‬‬
‫‪«« ˙‡∆ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪«» ≈≈ .Â‬‬
‫‪ƒ ¿ 30È˙ÓȇÓ‬‬ ‫כלאים הן מין אחד )כלאים פ"א משנה ב(‪ ,‬וראה להלן‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪. eÚËiMÓ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪»¿ƒ∆ ƒ ?ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ˙‡∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ È˙ÓȇÓ‬‬
‫‪«» ≈≈ .31ÚÂ‬‬
‫»≈∆‬ ‫‪ (16‬משנה שם‪.‬‬ ‫‪ (15‬שחורה ולבנה‪ .‬שם משנה ד‪.‬‬
‫‪ (30‬תוספתא שם ]והנה רבינו לא הזכיר כאן אלא גורן‪ ,‬יקב‬ ‫‪ (17‬שם משנה ו‪] (18 .‬כלומר‪ ,‬אינם תרומה אפילו על‬
‫וגת‪ .‬וזה מתאים למה שאמרו בירושלמי )תרומות פ"א‬ ‫החטים‪ .‬וכן מפורש בתרומות פ"א משנה ד‪" :‬אין תורמין‬
‫הלכה ה( "אין לך איסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר‬ ‫זיתים על השמן ולא ענבים על היין‪ .‬ואם תרמו‪ ,‬בית שמאי‬
‫שלא נגמרה מלאכתו‪ ,‬אלא גורן ויקב בלבד"‪ .‬וראה להלן‬ ‫אומרים תרומת עצמן בהם‪ ,‬ובית הלל אומרים אין תרומתן‬
‫הלכה יח‪ ,‬שתורמים יין על ענבים העומדים לעשותן‬ ‫תרומה"‪" .‬הואיל ונתכוין לתרום גם על השמן‪ ,‬אין כאן‬
‫צמוקים[‪ (31 .‬לדרוך בה‪ (32 .‬כלומר‪ ,‬משישימו הקורה‬ ‫תרומה לא על הזיתים ולא על השמן‪ ,‬והרי הוא כאילו לא‬
‫על הזיתים‪.‬‬ ‫תרם כלל" )רע"ב שם(‪ .‬שתרומה היא כמו נדר‪ ,‬ו"נדר‬
‫שהותר מקצתו הותר כולו"‪ ,‬כמפורש בנדרים כה‪ :‬לדעת‬
‫‪17‬‬ ‫‪ Ìz‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;‡Óh‰‬‬‫‪≈»« ÏÚ« 33B‰h‰‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .Ê‬‬
‫‪»« ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬ ‫בית הלל )משנה ראשונה(‪ ,‬והואֿהדין לתורם חטים על‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÏebÚL‬‬
‫‪ƒ∆ , ÈÈqÓ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪« ƒƒ ‰LÓÏ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰ÎωÂ‬‬
‫‪»»¬« . ‰Óez‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫חטים ושעורים‪ .‬וראה בתוספת אנשי שם‪ ,‬ובחזוןֿאיש כאן[‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÓƒ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  B˙ˆ˜Ó‬‬‫‪»¿ƒ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ 36‰Ïc‬‬‫‪»≈¿ ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪ (19‬תרומות שם‪ .‬ולמדו זאת )יבמות פט‪ (:‬ממה שנאמר‬
‫)שם‪ ,‬לב(‪" :‬ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו‬
‫‪20‬‬ ‫‪,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÏebÚ‰‬‬ ‫‪ƒ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ . BaL‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪∆ ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« BaL‬‬ ‫‪∆ B‰h‰‬‬
‫«»‬ ‫ממנו" ‪ -‬הרי שאם אינו מרים מן היפה‪ ,‬יש עליו חטא‪ .‬ואם‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,38˜È‬‬ ‫‪»» ÏL‬‬‫‡‚‪∆ ‰c‬‬
‫‡‪»À¬ elÙ‬‬
‫‡‪ƒ¬ ‡l‬‬
‫‡‪»∆ ,„Á‬‬‫‪»∆ Ûe‚ ‡e‰L‬‬ ‫∆‬ ‫אין תרומתו תרומה‪ ,‬איזה חטא יש עליו ‪ -‬הרי שבדיעבד‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  d˙ˆ˜Ó‬‬ ‫‪»»¿ƒ ‰‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ ,39ÌÈhÁ‬‬‫‪ƒƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰ÓÚ‬‬
‫¬≈ »‬ ‫תרומתו תרומה‪ (20 .‬מין ממיני החיטה‪ ,‬גרוע ונפסד‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‡‪≈¿ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .daL‬‬
‫‪»∆ ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« daL‬‬ ‫‪»∆ B‰h‰‬‬‫«»‬ ‫‪ (21‬בתרומות פ"ב משנה שם‪" :‬מפני שאינן אוכל"‪ ,‬ומפרש‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰‡ÓË‬‬
‫‡‪»≈¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« ,˙BÓÚ‬‬ ‫‪≈¬ ÈzL‬‬
‫‡‚‪≈¿ B‡ ˙Bc‬‬
‫‪À¬ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ÌÈÏebÚ‬‬
‫‪ƒ ƒ‬‬ ‫רבינו שאינם אוכל אדם‪ .‬וראה למעלה בפרק ב הלכות אֿב‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏÚ« B‰h‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ Ì˙È‬‬‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  dcˆa‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ˙Á‡Â‬‬‫¿««‬ ‫‪c‬‬
‫‪»» ÏÚ« 22Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚pL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ cÓ‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .„ 5‬‬
‫‪»»ƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÓƒ OÚÓ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬‫‪« ¿ ÔÈÓB˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ . ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪»ƒ¿«¿ ‡Óh‰‬‬‫«» ≈‬ ‫‪‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ cÓ‬‬
‫‪»»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪…∆ 6‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪BLc˜Ó‬‬
‫‪¿¿ƒ ˙‡∆ :Ó‡pL‬‬‫‪«¡∆∆ ;‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« B‰h‰‬‬ ‫«»‬ ‫‪cÓ‬‬
‫‪»»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ c‬‬
‫‪»» ÏÚ« Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ 7‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.42BaL‬‬
‫‪∆ Lc˜Ó‰‬‬
‫‪»À¿« ÔÓƒ ÏË‬‬
‫‪…  epnÓ‬‬‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪;Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚pL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ c‬‬
‫‪»» ÏÚ« Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪…∆ 8‬‬
‫‪ (33‬תרומות פ"ב משנה א‪ .‬ובירושלמי שם למדו כן ממה‬ ‫‪ÔÓƒ  ˜i‰‬‬
‫‪∆»« ÔÓƒ ‰‡ÏÓÎÂ‬‬
‫‪»≈¿«¿ Ôb‰‬‬
‫‪∆…« ÔÓƒ Ô‚ck‬‬
‫‪»»« : Ó‡pL‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪«¡∆∆ 9‬‬
‫שנאמר "ונחשב לכם תרומתכם כדגן וכו' מן היקב"‪" - ,‬מה‬ ‫‪.24‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿  eÓz‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .eÓb‰‬‬
‫‪»« ÏÚ« eÓb‰‬‬
‫‪»« 10‬‬
‫גורן ויקב )אי( איפשר שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור‪,‬‬
‫וזה אףֿעלֿפי שאפשר‪ ,‬למדין אפשר משאיֿאפשר"‪.‬‬ ‫‪ (22‬שם פ"א משנה י‪ .‬ורבינו שינה קצת מסדר המשנה‪ ,‬עיין‬
‫כלומר‪ :‬מה שתרם יהא כולו טמא או כולו טהור כדי‬ ‫'תוספות יוםֿטוב' שם‪ (23 .‬כן הוא בספרי פרשת קרח‪.‬‬
‫שיתרום מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא )ר"ש(‪.‬‬ ‫‪ (24‬משנה שם‪ .‬וראה להלן הלכה יח‪ .‬ואףֿעלֿפי שלמעלה‬
‫וכל זה בתרומה גדולה‪ ,‬אבל תרומת מעשר ניטלת מן‬ ‫הלכה ב למד רבינו מהפסוק הנ"ל‪ ,‬שאין תורמין ממין על‬
‫הטהור על הטמא )בסוף ההלכה(‪ (34 .‬משנה שם‪.‬‬ ‫שאינו מינו‪ ,‬ושם אין תרומתו תרומה אף בדיעבד ‪ -‬לענין‬
‫ובירושלמי שם שואל‪" :‬מעתה לא יהא תרומתו תרומה? ‪-‬‬ ‫מין בשאינו מינו לא מצאנו פסוק מיוחד שילמדנו שתרומתו‬
‫ממנו כתיב"‪ .‬שנאמר )שם‪ ,‬כו(‪" :‬והרמותם ממנו תרומת ה'"‬ ‫תרומה‪ ,‬כמו שלמדנו בדין שאינו גמור )ועיין ש"ך יו"ד‬
‫‪ -‬שמכלֿמקום תרומתו תרומה‪ ,‬אפילו אם תרם מן הטהור‬ ‫סימן שלא‪ ,‬ס"ק פ(‪ .‬ומאותו הטעם אין להקשות על מה‬
‫על הטמא‪ (35 .‬במשנה שם נאמר‪" :‬באמת אמרו‪ ,‬העגול‬ ‫שאמרו )חלה פ"ב משנה ה( "המפריש חלתו קמה אינה‬
‫של דבילה וכו'"‪ .‬וכתב רבינו בפירוש המשנה "וכל מקום‬ ‫חלה"‪ ,‬שגם שם אין לימוד מיוחד שתהא חלתו חלה )עיין‬
‫שאמר באמת‪ ,‬הוא הלכה למשה מסיני"‪ .‬ועיין ברע"ב ור"ש‬ ‫ר"ש ומלאכת שלמה שם(‪.‬‬
‫שם‪" (36 .‬ככר גדול שעושים מן התאנים היבשים ונקראת‬ ‫‪a‬‬
‫‪«» .26iMÓ‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ ƒ ?Ôb‰‬‬
‫‪∆…« ˙‡∆ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪«» ≈≈ .‰ 11‬‬
‫‪ƒ ¿ 25È˙ÓȇÓ‬‬
‫דבלה" )פיה"מ(‪" (37 .‬לפי שהיא מחוברת מחלקים רבים‪,‬‬ ‫‪ÒÈÎn‰‬‬
‫‪ƒ¿«« .ea» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÏÚ« ea‰‬‬
‫‪»« ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿  ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ 12‬‬
‫לא נחשב אותם כגוף אחד שיהא חיבור ומקבל טומאה‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙BÏÈÏÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ Ô˙BOÚÏ‬‬
‫‪» ¬« B˙Èa≈ CB˙Ï¿ ÌÈÏaL‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ√ƒ 13‬‬
‫כולה" )שם(‪" (38 .‬שהם גופים מחולקים ואין שם ידוע‬ ‫‪.29ÌÈÏaL‬‬
‫‪ƒ√ƒ ÔÓƒ 28ÌBz‬‬
‫≈‬ ‫‪14‬‬
‫לכל האגודה" )שם(‪" (39 .‬כרי של חיטים שהיא יותר‬
‫פחותה מן האגודה בדבוק" )שם(‪ (40 .‬ובדיעבד ‪ -‬תרומתו‬ ‫‪ (25‬תוספתא תרומות פ"ג‪ (26 .‬בכמה ספרים "משיכבור"‬
‫תרומה‪ ,‬כמו שכתוב למעלה בתחילת ההלכה‪.‬‬ ‫)מהר"י קורקוס‪ ,‬כסףֿמשנה‪ ,‬מעשה רוקח‪ ,‬תוספתא‬
 ‫טר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫לתלשם ותרומתו תרומה[‪ (57 .‬קידושין סב‪] .‬והיינו ששתי‬ ‫‪ (41‬ירושלמי שם‪ (42 .‬כן הוא שם‪ ,‬היינו שתמיד תקח מן‬
‫הערוגות הן שלו‪ ,‬גם המחוברת וגם התלושה[‪ (58 .‬עכשיו‬ ‫הטהור שבו ‪ -‬אף אם יש בו טמא‪.‬‬
‫לפני שיתלשו‪ (59 .‬עכשיו בעודם מחוברים‪ (60 .‬שכיון‬
‫שעכשיו אינו יכול לתרום‪ ,‬ואין בידו לתלוש‪ ,‬הרי זה כדבר‬
‫‪:Ìz‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .44B‰h‰‬‬
‫‪»« ÏÚ« ‡Óh‰‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .Á‬‬
‫‪≈»« ÔÓƒ 43ÔÈÓBz‬‬ ‫‪1‬‬

‫שלא בא לעולם )קידושין שם(‪ (61 .‬לדעת הכסףֿמשנה‬ ‫‪˙‡∆ Ôwz‬‬

‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪…  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ; ‰Óez‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ‚‚BLa‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪2‬‬
‫נשמטה כאן בבא שלמה‪ ,‬ויש להשלים‪" :‬או שאמר פירות‬ ‫‪.48Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,47‰Óez‬‬
‫‪» ¿  ÌÈ‰L‬‬‫‪ƒ≈∆ ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,46ÌÈÈM‰‬‬
‫« ¿»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ערוגה זו מחוברים‪ ,‬יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ; ‰‡Óha‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪»¿À« Ú„È‬‬‫‪«» ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ ? ÌÈeÓ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫«∆‬ ‫‪4‬‬
‫לכשיתלשו"‪ .‬וכן נראה ממה שכתב רבינו בסמוך‪:‬‬ ‫‪B‰h‰‬‬
‫‪»« ÏÚ« ‡Óh‰‬‬‫‪≈»« ÔÓƒ 51Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ znL‬‬
‫‪»À∆ ‚‚LÂ‬‬
‫‪«» ¿ Ú„È‬‬
‫‪«» ̇ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫"ולכשיתלשו שניהם"‪ .‬ועוד שבקידושין שם אמרו הלכה זו‬ ‫‪.52OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙a‬‬
‫‪« ¿ƒ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .„ÈÊÓk‬‬
‫‪ƒ≈« ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪6‬‬
‫על האומר "פירות ערוגה זו מחוברת‪ ,‬יהיו תרומה על פירות‬
‫ערוגה זו תלושים לכשיתלשו"‪ .‬ושם ע"ב נאמרה על שתי‬ ‫‪ (43‬תרומה גדולה‪ .‬ולענין תרומת מעשר ‪ -‬בסוף ההלכה‪.‬‬
‫הבבות‪ (62 .‬כלומר‪ ,‬תרומתו משנתלשו ולמפרע‪ .‬שם‪ ,‬על‬ ‫‪ (44‬תרומות פ"ב משנה ב‪ (45 .‬דוקא אם היתה לה שעת‬
‫האור‪ :‬מחוברים על תלושים‪ ,‬ותוספתא תרומות פ"ב‬ ‫הכושר להפרשה בטהרה‪ ,‬אבל אם נטמאה בעת שנתלשה‬
‫)הובאה בגמרא שם(‪ ,‬על האומר‪ :‬תלושים על מחוברים‪.‬‬ ‫מן המחובר‪ ,‬אין תרומתו תרומה )רדב"ז כאן ע"פ הסוגיא‬
‫‪ (63‬שאם לא הביאו שליש‪ ,‬פטורים הם מתרומות ומעשרות‬ ‫בפסחים לג‪ .‬וכן כתב רבינו בפירוש המשנה שם‪ ,‬וראה‬
‫)למעלה פ"ב הלכה י(‪ .‬ואפילו אם הפריש מהם תרומות‬ ‫למעלה פ"ב הלכה יד(‪ (46 .‬את הטבל‪ (47 .‬שהרי מן‬
‫ומעשרות‪ ,‬אין דבריו קיימים )ירושלמי תרומות תחילת פרק‬ ‫התורה תרומתו תרומה‪ ,‬אפילו במזיד )יבמות צ‪ .‬כרבי נתן‬
‫ט(‪ .‬ואףֿעלֿפי שאמר‪ :‬לכשיתלשו שיביאו שליש‪ ,‬הרי אין‬ ‫‪ (48‬כדי לתקן את השירים‪.‬‬ ‫ברבי אושעיא(‪.‬‬
‫זה בידו לגמרם‪ ,‬ודלא כר' אליעזר בן יעקב בקידושין שם‪,‬‬ ‫‪ (49‬שבשוגג תרומתו תרומה‪ (50 .‬כר' יהודה בתרומות‬
‫הסובר שגם באופן זה תרומתו תרומה‪ ,‬משום שסובר‪ ,‬אדם‬ ‫שם‪ .‬וחזר בו מפירושיו במשנה‪ ,‬ששם כתב שאין הלכה כר'‬
‫מקנה דבר שלא בא לעולם‪.‬‬ ‫יהודה‪ ,‬ועיין 'תוספות יוםֿטוב' )הגהה ברמב"ם דפוסים‬
‫חדשים(‪ (51 .‬ירושלמי שם הלכה א )כסף משנה(‪.‬‬
‫‪19 64Li‰‬‬
‫«»≈‬ ‫‪ÔÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Li‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« Ál‰‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .È‬‬
‫‪«« ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪ (52‬כן הוא בירושלמי שם‪" :‬תרומת מעשר ניטלת מן‬
‫‪20‬‬ ‫‪ËwÏ‬‬
‫‪≈ƒ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ìz‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ál‰‬‬‫«‪«« ÏÚ‬‬ ‫הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא‪ ,‬מן הטהור על‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÌBi‰« ˜È‬‬‫»»‬ ‫הטמא ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור"‪ .‬וכן הוא במשנה‬
‫‪22‬‬ ‫‪˜È‬‬
‫‪»» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ nzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ Bkc‬‬
‫‡‪¿« Ôk≈ ̇ƒ ‡l‬‬
‫∆‪»∆ ,‰Ê‬‬ ‫שם‪" :‬וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל וכו'"‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪,˙BBÙÙÏÓ‰‬‬
‫‪¿»¿« ÔB‚k¿ ,ÌÈÓÈ‬‬ ‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ nzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ BkcL‬‬‫‪¿«∆ ÔÓƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,LeÏz‰‬‬‫‪»« ÏÚ« aÁÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ÔÓƒ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .Ë 7‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÌB˙Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÛˈÓ‬‬
‫‪≈»¿ƒ  ÌÈÓÈ‬‬‫‪ƒ» ˙LÏLa‬‬
‫‪∆ ¿ ƒ ËwlL‬‬
‫‪≈ƒ∆ Ïk‬‬ ‫‪… 54ÔÈLeÏz‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙Bt≈ BÏ eȉ» ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ . aÁÓ‰‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪»À¿« ÏÚ« LeÏz‰‬‬ ‫‪»« 8‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ,„Ïa‬‬
‫‡‪«¿ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ÌBÈ nzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ BkcL‬‬‫‪¿«∆ ˜È‬‬ ‫‪»» .‰Ê∆ el‡≈ ˙Bt≈ ÏÚ« ‰Óez‬‬ ‫‪» ¿ eȉÈ‬‬ ‫‪¿ƒ el‡≈ ˙Bt≈ :Ó‡Â‬‬ ‫‪«»¿ 9‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÌBz‬‬
‫‪≈  Úa‬‬‫‪∆∆» ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ˙ÈÁLa‬‬
‫¿ «¬‪ƒ‬‬ ‫‪BÏ eȉL‬‬
‫‪»∆ B‡ ;56eLÏziLÎÏ‬‬
‫‡‪¿»ƒ∆ ¿ƒ Ó‬‬ ‫‡‪«» elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,55ÌÈaÁÓ‰‬‬
‫‪ƒ»À¿« 10‬‬
‫‪ (64 eȉÈ‬תוספתא שם פ"ד‪.‬‬ ‫‪¿ƒ ÔÈLeÏz‬‬
‫‪ƒ ¿ BÊ ‰‚eÚ‬‬‫‪» ¬ ˙Bt≈ :Ó‡Â‬‬ ‫‪«»¿ ˙B‚eÚ¬ ÈzL‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪≈¿ 11‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰L‬‬
‫‪»» ˙Bt≈ ÏÚ« 65BÊ ‰L‬‬ ‫‪»» ˙BtÓ‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .‡È‬‬
‫‪≈ƒ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪:Ó‡L‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫∆‬ ‫‡‪B‬‬ ‫;‬ ‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫‪À‬‬
‫‪58ÌÈaÁÓ‬‬ ‫¿‬ ‫‪BÊ‬‬ ‫»‬
‫‪‰‚eÚ‬‬ ‫¬‬ ‫‪˙Bt‬‬ ‫≈‬ ‫«‬
‫‪ÏÚ‬‬ ‫»‬
‫‪‰Óez‬‬ ‫‪¿ 12‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.BÊ ‰L‬‬
‫‪»» ˙Bt≈ ÏÚ« ‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰L‬‬‫‪»» ˙BtÓ‬‬
‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪»¿»∆ ˙Bt≈ ÏÚ« 60‰Óez‬‬
‫‪… ¿ ,‰ÚL‬‬ ‫‪» ¿ eȉÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈaÁÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ BÊ ‰‚eÚ‬‬ ‫‪» ¬ ˙Bt≈ 13‬‬
‫‡‪ƒ¿ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‡‪»¬ . ÌeÏk¿ Ó‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪…  ÔÈLeÏz‬‬ ‫‪ƒ ¿ BÊ ‰‚eÚ‬‬ ‫‪» ¬ 14‬‬
‫‪59‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.67‰L‬‬
‫‪»» ‰L‬‬ ‫‪»» :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;66‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬‫‪» ≈  Ìz‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰‡a‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬‫‪… ∆ „Ú« 70‰M‰‬‬‫‪»» « L‡‬‬ ‫‪… Ú‬‬‫‪∆∆ 69˜È‬‬
‫‪»» 68ËwÏ‬‬‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪˙Bt‬‬‫≈‬ ‫‪ÏÚ‬‬‫«‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪eȉÈ‬‬
‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈLeÏz‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪BÊ‬‬ ‫‪‰‚eÚ‬‬
‫»‬ ‫¬‬ ‫‪˙Bt‬‬‫≈‬ ‫‡‪:Ó‬‬
‫‪«» 15‬‬
‫‪∆∆ « B„Èe‬‬
‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬ ‫‪ƒ ,eLÏ˙Â‬‬ ‫‪¿¿ƒ¿ , eLÏziLÎÏ‬‬‫‪¿»ƒ∆ ¿ƒ BÊ ‰‚eÚ‬‬ ‫‪» ¬ 16‬‬
‫‪61‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  LÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ‰‡aL‬‬
‫‡‪»»∆ Á‬‬
‫‪«« ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,LÓM‰‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪≈ƒ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪71ËwÏ‬‬ ‫‪≈¿ .ÔLÈ‬‬
‫‪»» ‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,L„Á‬‬
‫‪»» ‰fL‬‬‫‪∆∆ ;‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ  ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ eLÏziLÎÏÂ‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ¿ƒ¿ ,‰OÚÓ‬‬‫‪∆ ¬« qÁÓ‬‬‫‪«À¿ Bȇ≈  ÔLÏ˙Ï‬‬‫‪» ¿»¿ 17‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰‡a‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ËLa‬‬‫‪»¿ ƒ OÚ‬‬
‫‪» » ‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ Úa‬‬
‫‡˙‪∆∆¿ 72‚B‬‬
‫∆¿‬ ‫‪.Ó‡L‬‬
‫«‬ ‫»‬ ‫∆‬ ‫‪˙Úa‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪63LÈÏL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪e‡ÈiL‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬‫∆‬ ‫‪‡e‰Â‬‬ ‫¿‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫»‬‫«‬
‫˜‪62ÔÈÓi‬‬ ‫‪»»¿ 18‬‬
‫‪ÂÈc‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ LÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ‰‡aMÓ‬‬
‫‡‪»»∆ ƒ Á‬‬
‫‡˙‪≈« ‚B‬‬‫‪¿∆ ËwÏÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,LÓM‰‬‬
‫« ∆∆‬ ‫‪ (53‬תרומות פ"א משנה ה‪ .‬ובספרי פרשת קורח )לבמדבר‬
‫‪35‬‬ ‫‪L‡‬‬‫‪…  ÈL˙a‬‬
‫‪≈¿ ƒ¿ „Á‡L‬‬
‫‪»∆∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ .‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔÈÓBz‬‬
‫≈‡‪ƒ ¿ ÔÈ‬‬ ‫יח‪ ,‬כו( למד זאת ממה שנאמר "והרמותם ממנו" ‪" -‬שלא‬
‫‪36‬‬ ‫‪‰MÓÁÂ‬‬
‫‪» ƒ¬« ,73˙B˜ÈÂ‬‬
‫‪» ƒ ˙Bi˘Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ‰‡ez‬‬
‫‪» ¿ ˙BOÚÓÏ‬‬
‫‪¿ ¿«¿ ‰M‰‬‬
‫« »»‬ ‫יתרום מן המחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר"‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.75ÔÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙BOÚÓÏ‬‬
‫‪¿ ¿«¿ ‰M‰‬‬
‫‪»» « L‡‬‬
‫‪…  74ËLa‬‬
‫‪»¿ ƒ OÚ‬‬
‫»»‬ ‫ועיין בתוספות קידושין סב‪ .‬ד"ה אין )וראה להלן פי"א‬
‫הלכה כו(‪] (54 .‬כלומר‪ ,‬הפירות התלושים הם שלו‪ ,‬ואילו‬
‫‪ (65‬תרומות פ"א משנה ה‪ ,‬ותוספתא שם פ"ב‪ (66 .‬משנה‬ ‫הפירות המחוברים‪ ,‬שעליהם הוא מפריש‪ ,‬אינם שלו‪ ,‬וראה‬
‫שם‪" (67 .‬עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה‬ ‫להלן[‪] (55 .‬שאינם שלו‪ .‬ואילו היו תלושים‪ ,‬ותרם עליהם‬
‫שנה שנה"‪ .‬עיין בכורות נג‪ :‬וספרי פרשת ראה שם‪.‬‬ ‫משלו‪ ,‬תרומתו תרומה‪ ,‬כמפורש למעלה פ"ד הלכה ב[‪.‬‬
‫‪ (68‬תוספתא שם‪ ,‬והובאה בראש השנה יב‪ (69 .‬שבו‬ ‫‪] (56‬שכיון שהמחוברים אינם שלו‪ ,‬אין בידו לתלשם‪ .‬והרי‬
‫הולכים אחר לקיטה )פ"א מהלכות מעשר שני הלכה ד(‪.‬‬ ‫זה מחוסר מעשה‪ ,‬וראה להלן‪) .‬ועיין בר"י קורקוס‪ ,‬בכסףֿ‬
‫‪ (70‬אחד בתשרי‪ ,‬שהוא ראש השנה למעשר התבואה‬ ‫משנה ובאורֿשמח(‪ .‬ולא כתב רבינו גם "פירות מחוברים‬
‫והירקות )להלן(‪ (71 .‬ראש השנה יד‪ (72 :‬שהוא כירק‬ ‫על פירות תלושים"‪ ,‬שבאופן זה‪ ,‬שהמחוברים שלו ‪ -‬בידו‬
 ‫‪               ‬‬ ‫יר‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (85‬נלמד מדמאי פ"ה משניות יֿיא‪ ,‬גבי עציץ נקוב ואינו‬ ‫לענין זה‪ ,‬שהולכים בו אחר לקיטה )שם הלכה ה(‪.‬‬
‫נקוב‪ ,‬ודמאי וודאי‪ ,‬המובאות להלן הלכות טזֿיז )כסףֿ‬ ‫‪ (73‬משנה שם ב‪ (74 .‬כביתֿהלל במשנה שם‪ (75 .‬גם‬
‫משנה ורדב"ז(‪ (86 .‬זה מוסב רק על הדין השני‪ ,‬כשתרם‬ ‫אתרוג בכלל‪ .‬ואףֿעלֿפי שלענין לקיטה דינו כירק‪ - ,‬לענין‬
‫מן המחויב מדרבנן על המחויב מן התורה )כסףֿמשנה‪,‬‬ ‫שנת המעשר‪ ,‬דינו כאילן )שם טו‪.(.‬‬
‫וראה להלן(‪ (87 .‬שהכהן מותר לאכלה ואין צורך להוציא‬
‫עליה תרומות ומעשרות‪ ,‬הואיל וכל חיובה אינו אלא‬
‫‪,76ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙Bt≈ ÏÚ« ı‡‰‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .È‬‬
‫‪∆»» ˙Bt≈ ÔÈÓBz‬‬ ‫‪1‬‬

‫מדרבנן‪ (88 .‬על החייב בתרומה מן התורה‪ ,‬שהרי‬ ‫]‪‡ÏÂ‬‬

‫‪… ¿ .ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ˙Bt≈ ÏÚ« ı‡Ï‬‬‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙BtÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫מדאורייתא אין תרומתו תרומה‪ ,‬מאחר שהפריש מזה שאינו‬ ‫‪‡ÈeÒ‬‬
‫‪»¿ ˙BtÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,77‡ÈeÒ‬‬
‫‪»¿ ˙Bt≈ ÏÚ« ı‡‰‬‬‫‪∆»» ˙BtÓ‬‬
‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫מחויב אלא מדרבנן‪ .‬ואילו מן התורה הוא פטור‪ ,‬והרי זה‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ˙BtÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ [.ı‡‰‬‬
‫«‪∆»» ˙Bt≈ ÏÚ‬‬ ‫‪4‬‬
‫כמפריש מן הפטור על החיוב‪ .‬ואם הפריש מדבר שהוא‬ ‫‪˙Bt≈ B‡ ,79‰‡Ùe‬‬
‫‪»≈ ‰ÁÎL‬‬ ‫‪»¿ƒ ˘Ï‬‬ ‫‪∆∆ ÔB‚k¿ ,78‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫חייב בתרומה מן התורה על דבר שהוא חייב מדבריהם ‪-‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈiÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ ˙Bt≈ ÏÚ« Ô˙Óez‬‬
‫‪»» ¿ ‰Ó˙pL‬‬
‫∆‪» ¿¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫הרי זו תרומה‪ ,‬והדבר שחייב מדבריהם מותר באכילה‪ ,‬אבל‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÔÈe‬‬
‫‪ƒ Ët‰‬‬
‫‪¿« ˙Bt≈ ÏÚ« ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈiÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ ˙BtÓ‬‬‫‪≈ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫התרומה עצמה אסורה באכילה‪ ,‬מאחר שהיא חייבת‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‡‪» ¿ dÈ‬‬‫‪» ≈  Ìz‬‬
‫»«‬ ‫‪8‬‬
‫בתרומה מן התורה‪ ,‬ותרומה זו אינה אלא מדרבנן ואינה‬
‫פוטרת את זה שהוא טבל מן התורה‪ ,‬כמפורש להלן הלכה‬ ‫‪ (76‬תרומות פ"א משנה ה‪ .‬וכתב בפירוש המשנה שם‪:‬‬
‫טז‪.‬‬ ‫"הטעם בזה אמרו‪" :‬וכל מעשר הארץ מזרע הארץ" )ויקרא‬
‫כז‪ ,‬ל(‪ ,‬ואףֿעלֿפי שאלו הכתובים שהביאו ראיה מהם‪ ,‬יש‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡‰È‬‬
‫‪≈¿ ‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ .90ı‡k‬‬
‫‪∆»» ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪ƒ» .ÂË‬‬
‫‪≈¬  89e˜» ıȈÚ‬‬ ‫מהם שבאו במעשר‪ ,‬ויש מהם שבאו בתרומת מעשר‪ ,‬אין‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÚÊ‬‬
‫‪«» . ˙ÈÊkÓ‬‬
‫‪92‬‬ ‫˜‪ƒ«¿ƒ ˙BÁt» ‡e‰Â¿ ,91ÔË‬‬
‫‪» » LL‬‬
‫‪∆… È„k‬‬
‫‪≈¿ ?˜pa‬‬
‫«∆∆‬ ‫בזה קושיא לפי שאנחנו נביא ראיות מן הפסוקים שבאו‬
‫‪18‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,LÈÏL‬‬‫‪ƒ¿ ‰‡È‰Â‬‬
‫‪» ƒ≈¿ 93e˜» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ıȈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰‡ez‬‬
‫¿ »‬ ‫בתרומות על המעשרות‪ ,‬ובפסוקים שבאו במעשרות על‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡e‰ È‰‬‬
‫‪≈¬  e˜» ‡e‰Â¿ ‰‡ez‰‬‬
‫‪» ¿« ‰Ó‚Â‬‬
‫‪»¿¿ƒ¿ Bw‬‬
‫»‪¿ƒ Ck‬‬ ‫התרומות‪ ,‬לפי שענין אחד כולל אותם‪ ,‬והוא שיוציא מזה‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡ÈiL‬‬
‫˜„‪ƒ»∆ Ì‬‬ ‫‪∆… epwiL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,e˜» BȇLa‬‬
‫‪≈∆ ¿ ÁÓBˆk‬‬
‫¿ ≈«‬ ‫מה שחייב בו מן החק"‪ .‬ויש אומרים שאפילו אם באו לארץ‬
‫‪21‬‬ ‫‪.LÈÏL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫לפני מירוח ונתמרחו בארץ שחייבים במעשרות מן התורה‬
‫)ראה למעלה פ"א הלכה כב( ‪ -‬אין תורמים בהם על פירות‬
‫‪ (89‬דמאי שם משנה י‪ (90 .‬כאילו צמח הפרי בארץ‪.‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬ולא מפירות ארץ ישראל עליהם )משנה‬
‫‪ (91‬עוקצין פ"ב משנה י‪ (92 .‬כן נראה בשבת צה‪:‬‬ ‫ראשונה שם(‪ (77 .‬תוספתא תרומות פ"ב‪ (78 .‬משנה‬
‫‪ (93‬מנחות ע‪ .‬וירושלמי מעשרות פ"ה הלכה ב )כסףֿ‬ ‫שם‪ (79 .‬שם‪ .‬ושם נוסף גם "הפקר"‪.‬‬
‫משנה(‪.‬‬
‫‪‰Ïh‬‬
‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔBL‡ƒ OÚnÓ‬‬
‫‪≈ ¬«ƒ 81‰Óez‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚È 9‬‬
‫‪» ¿ 80LÈÙn‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈÏ„b‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÏÚ« 94ı‡a‬‬‫‪∆»» ÔÈÏ„b‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ˙BtÓ‬‬ ‫‪≈ « .ÊË‬‬
‫‪≈ƒ ÌBz‰‬‬ ‫‪ÏÚ« 84ecÙ‬‬
‫‪¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Lc˜‰Â‬‬
‫‪≈¿∆¿ 83ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ OÚnÓ‬‬
‫‪≈ ¬«ƒ B‡ 82B˙Óez‬‬
‫‪» ¿ 10‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÈÏ„b‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÏÚ« e˜» ıȈÚ‬‬ ‫‪ƒ» ˙BtÓ‬‬‫‪≈ƒ B‡ ,e˜» ıȈÚa‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪.‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô˙Óez‬‬
‫‡‪»» ¿ Ôȇ≈  ˙BÁ‬‬‫≈‪≈¬ ˙Bt‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÚ« e˜» BȇMÓ‬‬
‫‪≈∆ ƒ Ìz‬‬
‫‪«» .95‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ı‡a‬‬
‫»»∆‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÓƒ Ìz‬‬
‫‪«» . Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ , ‰Óez‬‬
‫‪96‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  e˜p‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ (80‬תרומות פ"א משנה ה "אין תורמין כו' ממעשר ראשון‬
‫שלא ניטלה )כנוסחת ספרים אחרים( תרומתו‪ ,‬ולא ממעשר‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,98‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬‫‪» ¿  e˜» BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÏÚ« e˜p‰‬‬
‫«»‬ ‫שני והקדש שלא נפדו )כנוסחת ספרים אחרים("‪ .‬וראה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ ˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« 99Ï·z‬‬
‫≈»≈‬ ‫להלן‪ (81 .‬היינו תרומה גדולה‪ (82 .‬היינו תרומת‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪.100Á‬‬
‫«≈‬ ‫מעשר‪ .‬והמדובר במעשר ראשון שהפריש מן הכרי לפני‬
‫‪ (94‬דמאי שם‪ (95 .‬ששניהם מן התורה‪ (96 .‬ואין צריך‬ ‫שהפריש תרומה גדולה‪ ,‬שחייב להפריש ממנו גם תרומה‬
‫להוציא עליה תרומות ומעשרות‪ ,‬כמו בהלכה השניה‪ ,‬מפני‬ ‫גדולה וגם תרומת מעשר )למעלה פ"ג הלכה יג( ומכיון‬
‫שמן התורה אינו חייב בתרומות ומעשרות כלל )רע"ב(‪.‬‬ ‫שניטלה ממנו תרומת מעשר‪ ,‬אינו יכול להפריש ממנו‬
‫‪ (97‬על הנקוב‪ ,‬לפי שהפריש מן הפטור )שאין העציץ שאינו‬ ‫תרומה גדולה‪ ,‬לפי שיש לכהן באותו מעשר חוק וזכות והיא‬
‫נקוב מחוייב בתרומות ומעשרות מן התורה( על החייב‪.‬‬ ‫תרומת מעשר‪ .‬אבל אם ניטלה ממנו תרומת מעשר‪ ,‬יכול‬
‫‪ (98‬ואין צריך לחזור ולתרום ולהפריש ממה שאינו נקוב‪,‬‬ ‫להפריש ממנו תרומה גדולה‪ .‬ועיין ראב"ד וכסףֿמשנה‬
‫שתרומה שלו מדרבנן היא‪ ,‬והרי הפריש כבר )רש"י ביבמות‬ ‫ופירוש המשנה ו'תוספות יוםֿטוב' שם‪ (83 .‬שהפרישו‬
‫פט‪ (99 .(:‬לכהן‪ ,‬לפי שהוא כמו טבל ואסור לכהן לאכול‪,‬‬ ‫לפני שהפריש תרומה גדולה‪ (84 .‬שהקדש פטור מן‬
‫שכל דבר בגדל בעציץ שאינו נקוב אינו חייב בתרומה מן‬ ‫המעשרות‪ ,‬וגם מעשר שני ממון גבוה הוא )פ"ג מהלכות‬
‫התורה )פירוש המשניות(‪ (100 .‬כן הוא ביבמות שם‪,‬‬ ‫מעשר שני הלכה יז(‪ .‬אבל אם נפדו‪ ,‬מפריש מהם תרומה‬
‫וקידושין מו‪ .:‬ואין להפריש ממנה עצמה‪ ,‬שיש לחשוש‬ ‫גדולה‪ ,‬ראה להלן פ"ז מהלכות מעשר הלכה ג‪.‬‬
‫שמא יאכלו זרים את השיריים‪ ,‬ובאמת כולה תרומה‬ ‫‪ÏÚ« 85‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ iÁ‬‬‫‪»« ‡e‰L‬‬‫‪∆ cÓ‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .„È 12‬‬
‫‪»»ƒ ÔÈÓBz‬‬
‫מדרבנן‪ ,‬ואסורה לזרים )תוספות יבמות שם‪ ,‬ד"ה ממקום‬ ‫‪Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ iÁÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ÔÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬
‫‪∆ c‬‬
‫‪»» 13‬‬
‫אחר(‪.‬‬ ‫‪B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ìz‬‬‫‪86‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ iÁ‰‬‬
‫‪»«« ÏÚ« 14‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ȇÓc‰‬‬
‫‪« ¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ȇÓc‰‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪« ¿« ÏÚ« ȇÓc‰‬‬
‫‪« ¿« ÔÓƒ‬‬ ‫‪101‬‬‫‪≈ « .ÊÈ‬‬
‫‪ÌBz‰‬‬ ‫‪. Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ , ‰Óez‬‬
‫‪87‬‬ ‫¿ »‬ ‫‪15‬‬
 ‫איר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÌÈ‡z‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÏÚ« ˙B‚BbÓ‬‬ ‫‪» ¿ƒ ,126ÔÈÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 125˙B‚Bb‬‬
‫¿ »‬ ‫‪ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ 104Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,103‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬‫‪» ¿  ȇce‰‬‬
‫«‪««« ÏÚ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰cÓa‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙B‚Bb‬‬
‫‪» ¿ ÏÚ« ÌÈ‡z‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ , ‰cÓa‬‬
‫‪127‬‬ ‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪ȇÓc‰‬‬
‫‪« ¿« ÏÚ« ȇce‰‬‬
‫‪««« ÔÓƒ Ìz‬‬
‫‪«» . BÓˆÚ‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÔÈÚa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ Ì˙iL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÔÈÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÌÈ‡z‰‬‬
‫‚‪ƒ≈¿« ÏÚ« ˙B‚B‬‬
‫¿ »‬ ‫‪»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« 107Ï·z‬‬
‫‪≈»≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,106‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙t‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ ‡Ï‬‬ ‫‪»¬ ,128˙t‰‬‬
‫‡‪… Ï‬‬ ‫‪«« ÏÚ« ÌÈhÁ‬‬‫‪ƒƒ ÔÈÓB˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ .‰ÙÈ‬‬
‫»»‬ ‫‪.108˙BOÚÓe‬‬
‫‪¿ «« ‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ Ìz‬‬ ‫‪»¿ .129ÔBaLÁ‬‬
‫‪«» ̇ƒ ,el‡≈ ÏÎe‬‬ ‫‪¿ ∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈhÁ‰‬‬
‫«‪ƒƒ« ÏÚ‬‬ ‫‪ (101‬דמאי שם משנה יא‪ .‬והיינו תרומת מעשר‪ ,‬שהרי על‬
‫‪21‬‬ ‫‪.130‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ‪ ,‬ולא גזרו עליה גזירות‬
‫‪ (110‬לאחר שנגמרה‬ ‫‪ (109‬תרומות פ"א משנה ד‪.‬‬ ‫דמאי‪ ,‬כמפורש להלן פ"ט מהלכות מעשר הלכה א )תפארת‬
‫מלאכתן‪" .‬ולשון ספרי )פרשת קרח‪ ,‬במדבר יח‪ ,‬כז( שומע‬ ‫ישראל שם(‪ (102 .‬שאפשר ששניהם פטורים‪ ,‬ואפשר‬
‫אני יתרום שבלים על חטים וענבים על יין וזיתים על שמן‪,‬‬ ‫ששניהם חייבים‪ ,‬ואפשר שאחד מהם פטור ואחד מהם‬
‫תלמודֿלומר כדגן מן הגורן‪ ,‬מן הגמור" )פירוש המשניות‬ ‫חייב‪ (103 .‬ומותר באכילה לכהן‪ .‬ב"דמאי על הודאי"‬
‫שם(‪ (111 .‬העומדים לשמן‪ (112 .‬העומדים לעשות מהן‬ ‫מותרת ממהֿנפשך‪ :‬אם היא פטורה )שהופרשו ממנו‬
‫יין‪ (113 .‬משנה שם‪ ,‬כדעת ביתֿהלל‪ (114 .‬ירושלמי‬ ‫תרומות ומעשרות( הרי היא מותרת באכילה‪ ,‬ואם היא‬
‫שם‪ .‬ומה שכתב למעלה הלכה ד‪ ,‬שאם תרם מדבר שלא‬ ‫חייבת בתרומות ומעשרות‪ ,‬הרי היא תרומה ותקנה גם את‬
‫הודאי )משנה ראשונה(‪ .‬וב"דמאי על הדמאי" גם כן‬
‫נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו‪ ,‬תרומתו תרומה‬
‫מותרת‪ ,‬אףֿעלֿפי שיש לחשוש שמא היא חייבת והשניה‬
‫‪ -‬שם המדובר כשעשה כן מדעתו של הכהן )ר"ש שם(‪.‬‬
‫פטורה ‪ -‬כיון שאיסור דמאי אינו אלא מדרבנן‪ ,‬כי מן התורה‬
‫‪ (115‬תרומות שם משנה ט‪ (116 .‬השרויים במים ובמלח‪.‬‬
‫סומכים על "רוב עמי הארץ מעשרין הן" ‪ -‬כיון שנקרא‬
‫‪ (117‬בירושלמי )פ"א הלכה ה( מקשה‪" :‬הא תנינן הפרד‬
‫עליה שם תרומה לא החמירו חכמים לאסרה לכהן‪ ,‬כפי‬
‫הצמוקים והחרובין‪ ,‬משיעמיד ערימה )וראה להלן פ"ג‬
‫שלא גזרו איסור דמאי על חלת עם הארץ‪ ,‬כמפורש בדמאי‬
‫מהלכות מעשר הלכה יב( רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יצחק‬ ‫פ"א משנה ג‪ ,‬ולהלן פי"ג מהלכות מעשר הלכה יג )תוספת‬
‫בן לעזר‪ ,‬אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא‬ ‫הגרע"א שם(‪ (104 .‬שמא היתה התרומה פטורה‪ ,‬והרי זה‬
‫נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד"‪ ,‬וראה למעלה הלכה‬ ‫מן הפטור על החיוב‪ (105 .‬מן הודאי על הודאי‪ ,‬ומן‬
‫ד‪ (118 .‬שהרי ענבים ויין הם שני מינים )עבודה זרה סו‪.(.‬‬ ‫הדמאי הזה )הנתרם( עליו ממנו ולא מדמאי אחר עליו‪.‬‬
‫‪ (119‬שתורמין מזה על זה )למעלה הלכה ג(‪) .‬ועיין "משנה‬ ‫‪ (106‬והדמאי מתוקן לאכילה ממהֿנפשך‪ :‬אם הוא טבל‪,‬‬
‫ראשונה" בתרומות שם מ"ד‪ ,‬ודבריו צריכים תיקון(‪.‬‬ ‫הרי הוא נפרש‪ .‬ואם היה פטור‪ ,‬הרי הוא פטור‪.‬‬
‫‪ (120‬שם פ"ב מ"ו‪ .‬וז"ל רבינו בפירוש המשנה שם‪" :‬זיתי‬ ‫‪ (107‬לכהן‪ (108 .‬שמא היה הדמאי פטור‪ ,‬ונמצא שהפריש‬
‫שמן הם הזיתים המוכנים להוציא שמנם‪ ,‬כי שמנם הרבה‪,‬‬ ‫מן החיוב על הפטור שאין תרומתו תרומה )למעלה הלכה‬
‫וטוב משמן הזיתים שאינם ראויים אלא לכבישה‪ ,‬למיעוט‬ ‫יב(‪] .‬וכאן לא כתב רבינו "ממקום אחר"‪ ,‬כי רק בתורם‬
‫שמנם‪ ,‬וה' יתברך אמר בהרימכם את חלבו ממנו‪ ,‬וחלבו‬ ‫מעציץ נקוב על שאינו נקוב אין לתרום ממנו עצמו‪ ,‬שמא‬
‫הוא הטוב והיפה שבו‪ ,‬כמו שאמר ואכלו את חלב הארץ"‪.‬‬ ‫יבואו זרים לאכול את השיריים‪ ,‬כי יחשבו שזו חייבת וזו‬
‫‪ (121‬שזהו מן הרע על היפה‪ ,‬ואסור לתרום )למעלה שם(‪.‬‬ ‫פטורה לגמרי‪ ,‬ובאמת זו חייבת מן התורה וזו חייבת‬
‫‪ (122‬משנה שם‪ (123 .‬שיין שאינו מבושל‪ ,‬טוב יותר מן‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ואם כן כולה תרומה מדרבנן ואסורה לזרים )ראה‬
‫המבושל‪ (124 .‬כן הוא בתוספתא תרומות פ"ד )הוצאת‬ ‫למעלה הלכה טז(‪ ,‬אבל בדמאי שספק הוא‪ ,‬לא יבואו‬
‫הגר"ש ליברמן עמוד ‪ (10 123‬לפי הנוסחאות שלפנינו‬ ‫להתיר השיריים‪ ,‬כי ידעו שחוזרים ותורמים רק מספק[‪.‬‬
‫)ועיין בכסףֿמשנה(‪ (125 .‬כשיש שם כהן )למעלה הלכה‬ ‫ואדרבה אם יתרום ממקום אחר לא יצא לעולם מידי תקלה‪,‬‬
‫א(‪ (126 .‬מנחות נד‪ :‬וירושלמי תרומות פ"ב הלכה ד‪ ,‬וכן‬ ‫כי מאחר שזה ספק‪ ,‬אםֿכן התרומה שממקום אחר אף היא‬
‫יש להגיה בתוספתא שם תחילת פרק ד‪ .‬ואינו תורם תאנים‬ ‫ספק ויצטרכו להפריש עליה שוב ממקום אחר וכו' )תוספות‬
‫על הגרוגרות במדה‪ ,‬כדלהלן‪ ,‬לפי שהנפח של התאנים גדול‬ ‫חדשים(‪.‬‬
‫יותר מן הנפח של הגרוגרות‪ ,‬ונמצא ממעט בתרומה‪] .‬ואין‬
‫הכוונה שמודד ומונה גם את התרומה וגם את הדבר הנתרם‪,‬‬ ‫‪111‬‬‫‪ÌÈ˙ÈÊÂ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ ,110ÌÈhÁ‰‬‬
‫‪ƒƒ« ÏÚ« ÌÈÏaL‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .ÁÈ 5‬‬
‫‪ƒ√ƒ 109ÔÈÓBz‬‬
‫שהרי "אין תורמין תרומה זו )= תרומה גדולה( לא במדה‪,‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  Ìz‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏÚ« ÌÈÚÂ‬‬
‫‪112‬‬ ‫‪ƒ»¬« ,ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÏÚ« 6‬‬
‫לא במשקל ולא במנין" )למעלה פ"ג הלכה ד(‪ ,‬אלא שמודד‬ ‫‪. LzÎÏÂ‬‬
‫‪114‬‬ ‫‪¿ƒ¿ C„Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « ÁÈËÈ‬‬
‫‪« ƒ¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ; ‰Óez‬‬
‫‪113‬‬ ‫‪» ¿ 7‬‬
‫ומונה את התרומה בלבד‪ ,‬אבל לא את הדבר הנתרם‪ ,‬ונמצא‬ ‫‪ÏÚ« ÔÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ,116ÔÈLaÎp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ÏÚ« 115ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‡‪ƒ ¿ Ï‬‬‫‪»¬ 8‬‬
‫שתורם באומד[‪ (127 .‬שגרוגרות שהן יבשות עולות במדה‬ ‫‪ÌB˙Ï‬‬
‫„‪≈ ¿ ?‰ÓB‬‬ ‫‪∆ ‰Ê∆ ‰ÓÏ‬‬ ‫ˆ‪»¿ . ÔȘen‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪ƒ ƒ Ô˙BOÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ÌÈÚ‬‬‫‪ƒ»¬ 9‬‬
‫יותר‪ ,‬ונמצא תורם בעין יפה‪ (128 .‬תוספתא שם‪ .‬לדעת‬
‫הכסףֿמשנה שהיינו משום שחיטים יפות הן לגבי פת‪,‬‬
‫‪ÏÚ« ‰Ùi‰‬‬
‫‪∆»« ÔÓƒ ‰Êa‬‬ ‫‪∆» ‰Ê∆ ÌȇÏk‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ 118ÔÈÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÈMÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ 10‬‬
‫שהרי יכול לעשות מהם מה שירצה‪ ,‬ועוד שמתקיימות יותר‬ ‫‪,120Lk‬‬
‫‪∆∆ È˙ÈÊ‬‬
‫‪≈ ≈ ÏÚ« ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ È˙ÈfÓ‬‬
‫‪≈ ≈ƒ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .119Ú‰‬‬
‫‪«» 11‬‬
‫)וראה למעלה הלכה א(‪ .‬ואינו ממעט בתרומה‪ ,‬בניגוד‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈiÓ‬‬
‫‪ƒ«ƒ .ÔÓL‬‬‫‪∆∆ È˙ÈÊ‬‬
‫‪≈ ≈ ÏÚ« Lk‬‬
‫‪121‬‬ ‫‪∆∆ È˙ÈfÓ‬‬
‫‪≈ ≈ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ 12‬‬
‫לתורם מן הפת על החיטים דלהלן‪ (129 .‬בספרי רבינו‬ ‫‪ÏÚ« ÏMÓ‰‬‬
‫‪» À¿« ÔÓƒ ‡Ï‬‬ ‫‡‪… Ï‬‬‫‪»¬ ,123ÏMÓ‰‬‬
‫‪» À¿« ÏÚ« 122ÏMÓ‬‬
‫‪» À¿ 13‬‬
‫המגוהים "אלא לפי חשבון" )כסףֿמשנה(‪ .‬וכן הוא במעשה‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,Ïeψ» BȇL‬‬‫‪≈∆ ÏÚ« 124ÏeÏv‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ .ÏMÓ‬‬
‫‪» À¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ 14‬‬
‫רוקח בשם כ"י‪ ,‬וכ"ה בעוד כמה כתביֿיד )תוספתא‬ ‫‪ÏÚ« ÌÈ‡zÓ‬‬
‫‪ƒ≈¿ƒ .ÏeÏv‰‬‬ ‫‪»« ÏÚ« Ïeψ» BȇMÓ‬‬ ‫‪≈∆ ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… 15‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ביר‬
‫‪         ‬‬
‫שניה‪ ,‬לפי שכשהוציא התרומה כל אחד מהם נגמרה‬ ‫כפשוטה(‪ .‬וכן הנוסחא בתוספתא שם‪ .‬והיינו‪ ,‬שתורם לפי‬
‫מלאכתן היה באותה שעה לפי כוונתו )שם(‪.‬‬ ‫חשבון החיטים שבפת‪ ,‬ולא לפי חשבון הנפח של הפת‬
‫עצמו‪ ,‬ונמצא תורם בעין יפה‪ (130 .‬שהרי התורם ועלה‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÏÚ« ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÔÈÓBz‬‬
‫‡‪ƒ ¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ,145ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏÚ« ıÓÁ‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .‡Î‬‬
‫‪∆… ÔÈÓBz‬‬ ‫בידו אחד מששים ואחד ‪ -‬תרומתו תרומה )למעלה פ"ג‬
‫‪15‬‬ ‫‪BaÏa‬‬
‫)‪ƒ¿ ‰È‰‬‬
‫‪147‬‬ ‫‡‪»» . Ô‰≈ „Á‬‬
‫‪146‬‬ ‫‪»∆ ÔÈÓƒ ıÓÁ‰Â‬‬
‫‪∆… «¿ ÔÈi‰L‬‬
‫‪ƒ««∆ ;ıÓÁ‬‬
‫…∆‬ ‫הלכה ו(‪ ,‬וגם התורם מן הרע על היפה ‪ -‬תרומתו תרומה‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ıÓÁ‬‬ ‫‪∆… B„Èa‬‬
‫‪»¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ« ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÔÓƒ Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫)למעלה הלכה ג(‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪,149ıÓÁ‬‬‫‪∆… ÏÚ« ıÓÁ‬‬ ‫‪∆… Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ BaÏa‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰È‰‬‬‫‪»» 148(.‰Óez‬‬
‫¿ »‬
‫‪18‬‬ ‫‪. ‰Óez‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  ÔÈÈ‬‬‫‪ƒ« ÌzL‬‬
‫‪«»∆ ıÓÁ‰‬‬
‫‪∆… « ‡ˆÓÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪,132ÔÈLzÎp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ÏÚ« ÔÓL‬‬ ‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .ËÈ‬‬
‫‪∆∆ 131ÔÈÓBz‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪134ÌB˙Ï‬‬
‫„‪≈ ¿ ‰ÓB‬‬
‫‪∆ ‰fL‬‬ ‫‪∆∆ ; ˙BÎ„p‰‬‬
‫‪133‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÌÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÏÚ« ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (145‬תוספתא תרומות פ"ד‪ .‬שזהו תורם מן הרע על היפה‬ ‫‪‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ c‬‬‫‪»» ÏÚ« Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ ‰Ó‚pL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ cÓ‬‬ ‫‪»»ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ואין תורמין כן לכתחילה‪ ,‬כמבואר למעלה הלכה ג‪ .‬ועיין‬ ‫‪ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ B˙Óez‬‬
‫‪» ¿  Ìz‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .Bz·ÏÓ‬‬
‫¿« ¿‬ ‫‪4‬‬
‫בבא בתרא פד‪ (146 :‬כחכמים שם ולא כרבי‪ .‬וראה‬
‫למעלה שם‪ ,‬שהכל תלוי בכלאים‪ (147 .‬בספרים אחרים‬
‫‪‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» .ÔÓˆÚ‬‬ ‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÈÚ‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« ÔÓƒ 135Ì˙ÈÂ‬‬
‫¿‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫אין קטע זה‪ .‬אבל זו היא הגירסה הנכונה‪ .‬כמו שכתב‬ ‫‪‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» iÁ‬‬‫‪»«  138dÏÎB‡‰Â‬‬
‫‪»¿ »¿ ,137dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ 136˙Ún„Ó‬‬
‫¿« ««‬ ‫‪6‬‬
‫הכסףֿמשנה‪ ,‬וכן הוא בתוספתא תרומות שם‪ ,‬ועיין בבא‬ ‫‪.140‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÔÓƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ;139˙BeÓb¿ ˙BÓez¿ ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫בתרא צו‪ (148 .‬אףֿעלֿפי שיין וחומץ מין אחד‪ ,‬כיון‬ ‫‪ (131‬תרומות פ"א משנה ח‪ (132 .‬היינו שנכתשו במכתש‬
‫שנתכוין לתרום מן היפה ועלה בידו מן הרע‪ ,‬הרי היא‬ ‫לעשות מהן שמן‪ ,‬ולא נגמרה מלאכתן‪ (133 .‬שנדרכו‬
‫תרומה בטעות ואינה תרומה )כסףֿמשנה(‪ .‬וכן כתבו‬ ‫לעשות יין‪ ,‬ולא נגמרה מלאכתן‪ (134 .‬בזה רצה רבינו‬
‫התוספות שם פד‪ :‬ד"ה יין וחומץ‪" (149 .‬כך היא הגירסא‬ ‫להבדיל בין התורם משמן על זיתים הנכתשין‪ ,‬ויין על‬
‫הנכונה בדברי רבינו‪ ,‬והוא גם כן שם בתוספתא‪ ,‬אלא שהיא‬ ‫ענבים הנדרכות‪ ,‬שתרומתו תרומה ויחזור ויתרום‪ ,‬כדלהלן‪,‬‬
‫כתובה בשיבוש" )כסףֿמשנה(‪ (150 .‬כיון שהיה בלבו‬ ‫לבין התורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה‬
‫לתרום מן הרע על הרע‪ ,‬ועלה בידו מן היפה על הרע‪ ,‬והרי‬ ‫מלאכתו‪ ,‬שתרומתו תרומה )למעלה הלכה ד( ולא אמרו‬
‫הם מין אחד )שם(‪ .‬אבל צריך עיון ממה שכתב רבינו‬ ‫שיחזור ויתרום‪ ,‬שבדבר שלא נגמרה מלאכתו כלל‪ ,‬לא‬
‫למעלה פ"ג הלכה ה‪" :‬נתכוין לתרום אחד מששים ועלתה‬ ‫חששו חכמים שמא יוסיף לעשות כן‪ ,‬שהרי הכל יודעים‬
‫בידו אחד מחמשים ‪ -‬אינו תרומה"‪ .‬הרי שאם נתכוין לתרום‬ ‫שאין תורמין על דבר שלא נגמרה מלאכתו‪ ,‬אבל הזיתים‬
‫בעין רעה ועלה בידו במדה טובה הימנה‪ ,‬אינה תרומה‪.‬‬ ‫הנכתשים והענבים הנדרכות‪ ,‬שכבר התחילה בהם מלאכת‬
‫]ואם נתכוין לתרום אחד מעשרה ועלתה בידו אחד מששים‬ ‫השמן והיין עלולים לבוא בהם לידי טעות‪ ,‬ולתרום עליהם‬
‫)= עין רעה(‪ ,‬תרומתו תרומה )למעלה שם(‪ ,‬ואילו למעלה‬ ‫לפני שנגמרה כל מלאכתם )משנה ראשונה(‪ (135 .‬משנה‬
‫בתרם מן החומץ על היין בטעות ‪ -‬אינה תרומה(‪.‬‬ ‫שם‪ .‬וראה למעלה‪ (136 .‬אם נתערבה בחולין‪ ,‬ואין שם‬
‫‪19‬‬ ‫‪:ıÓÁ‬‬
‫‪∆… ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ« 151ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏL‬‬‫‪∆ ˙ÈÁ‬‬ ‫‪≈ « .Î‬‬
‫‪ƒ» ÌBz‰‬‬ ‫מאה כנגד התרומה‪ ,‬הכל תרומה‪ ,‬ראה להלן פי"ג הלכה ב‪.‬‬
‫‪ (137‬כן הוא במשנה ]והכוונה להוציא ממה שנאמר בפ"ג‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  dÓz‬‬ ‫‪» »¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ıÓÁ‬‬ ‫‪∆… ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ ̇ƒ‬‬ ‫שם משנה א‪ ,‬בתורם חבית של יין ונמצאת של חומץ‪" :‬אם‬
‫‪21‬‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ˆÈÓÁ‰‬‬
‫‪» ƒ¿∆ dÓzL‬‬‫‡‪» »¿∆ Á‬‬‫‪«« ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;152‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫ספק )אם החמיצה לפני ההפרשה או לאחריה( תרומה‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ , ‰Óez‬‬
‫‪154‬‬ ‫‪» ¿  ˜ÙÒ‬‬ ‫‪≈» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ; ‰Óez‬‬
‫‪153‬‬ ‫¿ »‬ ‫ויחזור ויתרום‪ ,‬הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה וכו' וכן‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÁeÒ‬‬
‫‪« » ‡ˆÓÂ‬‬‫‡‪»¿ƒ¿ ÁÈh‬‬
‫‪« ƒ«¬ ,155‰Ó‬‬‫‪»» ˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙eM˜ƒ ÌBz‰‬‬
‫« ≈‬ ‫השניה" )הובא להלן הלכה כב( ‪ -‬שכיון ששתי התרומות‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙‡ˆÓÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÔÈÈ‬‬‫‪ƒ« ÏL‬‬
‫‪∆ 157˙ÈÁ‬‬
‫‪ƒ» Ìz‬‬‫‪«» .156ÔÈe˜‬‬
‫‪ƒ ¿ e‡ˆÓpL‬‬
‫‡‪¿¿ƒ∆ B‬‬ ‫הן ספק‪ ,‬אין כל אחת ואחת מהן מדמעת בפני עצמה‪ ,‬עד‬
‫‪25‬‬ ‫‪159Ì˙ÈÂ‬‬
‫‪… ¿ƒ¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‪…¬«¿ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿  158d˙BzLÏ‬‬
‫‪» ¿ ƒ eÒ‡L‬‬‫‪»∆ ‰l‚Ó‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫שיפלו שתיהן לתוך אותם החולין )להלן הלכה כג(‪ ,‬אבל‬
‫‪26‬‬ ‫‪,dÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÈÙa‬‬‫‪≈¿ƒ ˙Ún„Ó‬‬
‫‪«« «¿ Ô‰È˙MÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ƒ ˙Á‬‬ ‫‪«« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰iL‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫בנידון שלפנינו‪ ,‬שאין כאן ספק‪ ,‬ושהראשונה תרומה מן‬
‫‪27‬‬ ‫‪.LÓÁ‬‬
‫‪∆… iÁ‬‬‫‪»« Bȇ≈  Ô‰È˙MÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ƒ ˙Á‬‬‫‪«« ÏÎB‡‰Â‬‬
‫¿» ≈‬ ‫התורה והשניה אינה אלא מדרבנן ‪ -‬הראשונה מדמעת בפני‬
‫עצמה והשניה אינה מדמעת כלל[‪ (138 .‬זר האוכלה‪.‬‬
‫‪ (152‬שהתרומה היתה‬ ‫‪ (151‬תרומות פ"ג משנה א‪.‬‬ ‫‪ (139‬להלן פ"ו הלכה ו‪ (140 .‬שאינה אלא מדרבנן כנ"ל‪.‬‬
‫בטעות‪ ,‬הואיל והוא נתכוין ליין‪ ,‬וראה בהלכה הקודמת‪.‬‬
‫‪ (153‬שבשעת הרמה היה יין‪ (154 .‬כל איסורי תרומה‬ ‫‪,142ÔÏ·Ï‬‬
‫‪»¿»¿ BzÚcL‬‬
‫‪¿ «∆ ÌÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÏÚ« 141ÔÓL‬‬ ‫‪«»∆ ÈÓƒ .Î 8‬‬
‫‪∆∆ ÌzL‬‬
‫עליה מספק‪ ,‬אך הטבל לא נתקן בזה‪ ,‬שמא היתה חומץ עד‬ ‫‪B‡ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« Ïk‰‬‬‫‪… « ÏÚ« BzÚ„Â‬‬‫‪¿«¿ ÌÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÏÚ« ÌÈ˙ÈÊ‬‬
‫‪ƒ ≈ B‡ 9‬‬
‫שלא נתרמה‪ (155 .‬משנה שם‪ .‬ומשמע מלשון רבינו שדין‬ ‫‪ÏÚ« ÌÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ B‡ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ̉L‬‬ ‫‪≈∆ ÌÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÏÚ« ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÌzL‬‬
‫‪«»∆ 10‬‬
‫אחד להם‪ ,‬כמו בתורם יין ונמצא חומץ‪ ,‬שאם היתה מרה‬ ‫‪C„Â‬‬
‫‪«»¿ , ÔÎ„Ï‬‬
‫‪143‬‬ ‫‪»¿»¿ CÏÓÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ ÌÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¬ 11‬‬
‫עד שלא תרמו אין תרומתו תרומה‪ ,‬אלא שכאן מדובר‬ ‫ˆ‪CÈ‬‬
‫‪ƒ» Bȇ≈  ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ Ìz‬‬ ‫‪«» kL‬‬
‫‪»¿∆ ÌÈÚ‰Â‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ÌÈ˙Èf‰‬‬
‫‪ƒ ≈« 12‬‬
‫בספק‪ ,‬אם היתה מרה בשעת הרמת התרומה‪ ,‬או שנעשית‬ ‫‪.144Ì‬‬
‫‪… ¿˙ÏÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ÊÁÏ‬‬
‫«¬…‬ ‫‪13‬‬
‫מרה אחר כך‪ ,‬מחמת עיפוש‪ .‬ועיין בתוספות יבמות פט‪.‬‬
‫ד"ה קישות‪ ,‬שכתבו שהמדובר אפילו בידוע שהיתה מרה‬ ‫‪ (141‬תרומות פ"א משנה ט‪ (142 .‬והרי נגמרה מלאכתם‪,‬‬
‫קודם‪ ,‬תרומתו תרומה‪ .‬וחילקו בין יין וחומץ שהם שני‬ ‫כיון שאין רוצים להוציא מהם שמן‪ (143 .‬שאותם הזיתים‬
‫שמות‪ ,‬לפיכך היא טעות יותר ואינה תרומה‪ ,‬לבין קישות‬ ‫חזרו כאילו לא נגמרה מלאכתם )פיה"מ שם(‪ (144 .‬פעם‬
 ‫גיר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫הענבים כשהן בוסר‪ ,‬ונותנין לתוכן מים ונעשים חומץ‬ ‫ונמצאת מרה שאינה טעות כל כך‪ (156 .‬שיש בו נקב ויש‬
‫לטיבול )רש"י שם(‪ (172 .‬כן צריך להיות‪ .‬וכן הוא‬ ‫בו חשש שמא נקר בו הנחש והטיל ארס )ירושלמי שם(‪.‬‬
‫בתוספתא שם‪ ,‬ובירושלמי גיטין סוף פרק ג‪ ,‬והיינו משום‬ ‫‪ (157‬תוספתא תרומות פרק ד )הוצ' ליברמן עמ' ‪.(421‬‬
‫שאינו רגיל להחמיץ תוך ארבעים יום )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫‪ (158‬מפני הסכנה )פי"ב מהלכות רוצח הלכה ב(‪.‬‬
‫‪ (159‬לפי הביאור שלמעלה‪ ,‬זהו במקרה שלא ידוע אם‬
‫‪20‬‬ ‫‪„Ú« Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ LÈÙÓ‬‬ ‫‪ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬ ‫‪« ƒ«« .ÂÎ‬‬
‫‪¿ƒ 173˙Bt≈ ÁÈpn‰‬‬ ‫הפגמים היו לפני הרמת התרומה או לאחריה‪ ,‬ולפיכך מספק‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Óez‬‬‫‪» ¿ 174eOÚiL‬‬
‫∆≈»‬ ‫הרי היא תרומה ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  LÈÙ‰‬‬
‫‪176‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ̇ƒ , Ûwn‰‬‬
‫‪175‬‬ ‫‡‪»À« ÔÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫¿«¿‪»ƒ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ LLBÁ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  e„‡L‬‬
‫‪¿»∆ Ô‡ˆÓ‬‬
‫˜‪»»¿ .177ÔÈÓi‬‬
‫‪ƒ»« ˙˜ÊÁa‬‬
‫¿∆¿«‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ÔÈlÁ‰‬‬
‫‪ƒÀ« ÏÚ« 160Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰ÏÙ‬‬ ‫‪« ≈ .‚Î‬‬
‫‪»¿» ?„ˆÈk‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪24‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‡‪«« ‡l‬‬‫‪»∆ Ô‰ÈÏÚ‬‬‫‪∆ ≈¬ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ‡nL‬‬‫‪»∆ ÔwzM‬‬‫«‪≈ƒ∆ ‰Ó‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‡‪» ≈  Á‬‬ ‫‪≈« ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÏÙ‬‬‫‪»¿» ; ˙Ún„Ó‬‬
‫‪161‬‬ ‫¿« ««‬ ‫‪2‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪.178‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ LÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿« CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .e„‡L‬‬
‫∆»¿‬ ‫‪˙BÚn„Ó‬‬
‫‡‪¿ «¿  „Á‬‬‫‪»∆ ÌB˜ÓÏ‬‬ ‫‪»¿ Ô‰ÈzL‬‬
‫‪∆ ≈¿ eÏÙ‬‬ ‫‪¿» ;˙Ún„Ó‬‬
‫¿« ««‬ ‫‪3‬‬
‫‪ Ô‰ÈzL‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ Ê» ÏÎ‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . Ô‰ÈzLaL‬‬
‫‪162‬‬ ‫‪∆ ≈¿ ƒ∆ ‰pËwa‬‬
‫«¿ «»‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (173‬משנה שם‪ (174 .‬כולם‪ (175 .‬בסמוך‪ ,‬ראה למעלה‬ ‫‪‡e‰ „ˆÈÎÂ‬‬
‫‪« ≈¿ .163dLÓÁÂ‬‬
‫‪» ¿À¿ Ô‰ÈzLaL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ∆ ‰pËwa‬‬
‫‪»« ¿« ÌlLÓ‬‬
‫¿ «≈‬ ‫‪5‬‬
‫פ"ג הלכה יז‪ (176 .‬בדיעבד‪] .‬ומה שאמרו במשנה שם‪:‬‬ ‫‪Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « ÔÓƒ ÏËBÂ‬‬
‫‡‪≈ ¿ „Á‬‬‫‪»∆ Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ Ô˙B‬‬
‫‪»¿ ?Ô‰ÈzLa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰OBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪6‬‬
‫"מפריש עליהם"‪ ,‬דהיינו לכתחילה‪ ,‬אינו אלא במעשר שני‬ ‫‪. ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪164‬‬ ‫‪» ¿« ÈÓc‬‬‫¿≈‬ ‫‪7‬‬
‫שנזכר שם‪ ,‬שלדעת רבינו אין צורך במוקף אלא בתרומה‬
‫גדולה )שם( ובתרומת מעשר לתלמידי חכמים )שם הלכה‬ ‫‪ (160‬תרומות פ"ג משנה ב‪ (161 .‬אפילו אם נפלה בפחות‬
‫כ(‪ ,‬אבל מעשר ראשון מפריש אף שלא מן המוקף )פ"א‬ ‫ממאה חלקים מחולין‪" (162 .‬אם היתה כו' האחת גדולה‬
‫מהלכות מעשר הלכה ו( ופשוט שהוא הדין למעשר שני‬ ‫מן האחרת ויהיה האחת על דרך הדמיון סאה ובשניה‬
‫)ועיין בכסףֿמשנה בהלכות מעשר שם(‪ .‬ואמנם שם פ"ז‬ ‫סאתים‪ ,‬ונפלו השלש סאין בחולין צריכים אלו לדעת שיעור‬
‫הלכה ד‪ ,‬העתיק רבינו כלשון המשנה‪" :‬מפריש עליהם"‪,‬‬ ‫אותן חולין‪ ,‬ונחשב כי סאה תרומה נפלה בהם והיא קטנה‬
‫ועיין תוספות שם ד"ה המניח[‪ (177 .‬ותרומתו תרומה‪.‬‬ ‫שבשתיהן‪ ,‬ואם היו באותה חולין מאה סאין תעלה במאה‬
‫‪ (178‬מספק‪ .‬ראה להלן‪ .‬שם‪.‬‬ ‫ואחד‪ ,‬ואם הוא פחות יהיה הכל מדומע" )פירוש המשנה‬
‫שם(‪ (163 .‬שהשיעור הקטן בכל אופן תרומה ומשלם‬
‫יום שישי ג' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫חומש‪ (164 .‬שהכהן אינו יכול להוציא ממנו את הגדולה‬
‫מספק‪ ,‬שהמוציא מחבירו עליו הראיה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ (1‬יבאר מי הם הראויים לאכול תרומה ותרומת מעשר‪,‬‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ dLÈÙ‰Ï‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ dÁÈp‰Â‬‬
‫‪» ƒƒ¿ 165˙ÈÁ‰‬‬ ‫‪≈ « .„Î 8‬‬
‫‪ƒ»∆ ˙‡∆ ˜„Ba‰‬‬
‫והראוי להאכיל ולפסול‪.‬‬ ‫‪,Ô‰kÏ‬‬
‫‪≈… « ‰pzÈÂ‬‬
‫‪»∆¿ƒ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ dlk‬‬ ‫‪»À ‰OÚzL‬‬
‫‡‪∆ »≈∆ „Ú« ÌÈÁ‬‬ ‫‪ƒ≈¬ ÏÚ« 9‬‬
‫‪‰lÁz‬‬
‫»‬‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪d˜„aL‬‬
‫»‬‫»‬‫¿‬ ‫∆‬ ‫‪˙ÚÓ‬‬
‫≈‬‫≈‬ ‫‪:ıÓÁ‬‬
‫∆‬‫…‬ ‫‪d‡ˆÓe‬‬
‫»‬ ‫»‬ ‫¿‬ ‫‪d˜„a‬‬
‫»‬‫»‬ ‫¿‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫«‬‫¿‬ ‫‪Á‡Ïe‬‬
‫‪««¿ 10‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,2ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… « ˙Ï·‬‬
‫‪∆∆¡∆ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óe˙e‬‬
‫‪« ¿ ‰Óez‬‬‫‡‪» ¿ .‡ Ô˙B‬‬
‫‪» LÁL‬‬ ‫‪« »∆ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ȇcÂ‬‬
‫‪««  ÌÈÓÈ‬‬‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ „Ú« 11‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̉≈ ,˙B˜‬‬‫‪≈¿ ÔÈa≈ ÌÈÎÊ‬‬
‫˜‪ƒ»¿ ÔÈa≈ ,ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ ÔÈa≈ ÌÈÏB„b‬‬
‫‪ƒ ¿ ;Ôw˙Ó‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  BÊ ˙ÈÁa‬‬
‫‪ƒ»¿ BlL‬‬ ‫‪∆ ‰Óez‰L‬‬
‫‪» ¿«∆ ÌÈÓi‰‬‬ ‫‪ƒ»« 12‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪Èkƒ Ô‰ÎÂ‬‬
‫‪≈… ¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;4ÔzÓ‰e‬‬
‫‪»¿∆¿ 3ÌÈÚk‰‬‬
‫‪ƒ¬«¿« ̉ȄÚÂ‬‬
‫‪∆ ≈¿«¿ ‰Óez‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫∆‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¿‬‫«‬ ‫¿‬ ‫‪CÈˆÂ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪,‬‬ ‫≈‬‫»‬
‫‪166˜ÙÒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫≈‬ ‫≈‬
‫‪CÏȇÂ‬‬‫¿‬ ‫‪»ƒ 13‬‬
‫‪Ô‡kÓ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙L‡Â‬‬
‫‪∆ ≈¿ 5ÁaL‬‬
‫‪«»∆ Ô‰k‬‬
‫‪≈… „Ú‬‬
‫‪∆∆ .ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ BtÒk‬‬
‫˜‪¿« ÔÈ‬‬
‫‪«¿ƒ LÙ‬‬
‫‪∆∆ ‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪.‰iL‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪.7ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ el‡≈ È‰‬‬‫‪≈¬  6‰„nL‬‬
‫‪»¿»∆ Ô‰k‬‬‫…≈‬
‫‪ (165‬תוספתא שם‪ ,‬והובאה בבבא בתרא צו‪ .‬וכדעת רבי‬
‫‪    ‬‬ ‫יוחנן שם‪ (166 .‬שמא כבר החמיץ‪ ,‬ונמצא שהפריש‬
‫‪       ‬‬ ‫תרומה מן החומץ על היין בטעות‪ ,‬ואינה תרומה‪.‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ÔÈi‰‬‬
‫‪ƒ«« ˙‡∆ 168˜cÏ‬‬‫ˆ‪… ¿ƒ CÈ‬‬
‫‪ƒ» 167ÌȘt‬‬ ‫‪» ¿ ƒ .‰Î 15‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏLa‬‬
‫ומוסי‪" :‬עבד שברח ואשת כה‪ ‬שמרדה‪ ,‬הרי אלו אוכלי‪."‬‬ ‫‪:Ô‰≈ el‡Â‬‬ ‫‪≈¿ .ıÈÓÁ‰‬‬
‫‪ƒ¿∆ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» LÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ BÁÈp‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ 16‬‬
‫ועניינו בפנימיות הענייני‪ ‬הוא שהקב"ה נקרא כה‪‬‬ ‫‪, „Óq‰‬‬
‫‪170‬‬ ‫‪«»¿« ˙‡ˆB‰e‬‬
‫‪«» ¿ , ‚Á‰‬‬‫‪169‬‬ ‫‪»∆ ȇˆBÓ‬‬
‫‪≈» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈ„wa‬‬
‫‪ƒ»« 17‬‬
‫)סנהדרי‪ ‬לט‪ (.‬וכל יהודי הוא עבד כה‪ ,‬ולכ‪ ‬ג‪ ‬א‪ ‬מסיבה‬ ‫‪ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  BzbÓ‬‬ ‫‪ƒƒ ÔÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ . ÒaÏ‬‬
‫‪171‬‬ ‫‪∆… « ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ˙ÒÈk‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙ÚLe‬‬
‫‪«¿ ƒ 18‬‬
‫כלשהי תקפו יצרו והביאו למצב של "עבד כה‪ ‬שברח"‪,‬‬ ‫‡‪.172ÌBÈ ÌÈÚa‬‬
‫]‪ƒ»¿« [„Ú‬‬‫‪« ÔÈÈ‬‬‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 19‬‬
‫עד שנדמה לו שאינו תחת אדונו עוד‪ ,‬בכל זאת "הרי אלו‬ ‫‪ (167‬גיטין לא‪ .‬במשנה‪ (168 .‬שמא החמיץ ואין תורמין‬
‫אוכלי‪ "‬כי "ישראל אע"פ שחטא‪ ,‬ישראל הוא"‪ .‬ולא עוד‬ ‫מן החומץ על היין‪ ,‬אבל בשאר ימות השנה מפריש עליו‬
‫אלא שזה שאוכל משל הקב"ה גור‪ ‬שניצוצי הקדושה‬ ‫בחזקת שהוא יין‪ (169 .‬כשמנשבת רוח קדים במוצאי חג‬
‫הסוכות‪" (170 .‬כתום )ה(פרח וענביו נראים באשכול‬
‫שבזה יעוררוהו ויפעלו עליו לחזור למצבו הקוד‪ .‬ובזה‬
‫כסדרן" )רש"י שם(‪ (171 .‬משנה שם‪ ,‬כנוסחת הערוך‬
‫מודגש ג‪‬־כ‪ ‬עניי‪ ‬האחדות שבתרומה ‪ ‬אחדות‪ ‬של בני‬ ‫ורש"י ותוספות שם‪ .‬ורצה לומר‪ :‬כשלחלוחית נכנסת‬
‫ישראל ע‪ ‬הקב"ה בכל מעמד ומצב שבו יהיו‪.‬‬ ‫וגדילה בתוך הבוסר )שהוא כפול הלבן( שיכול לעצור מהן‬
‫‪      ‬‬ ‫כל שהוא‪ ,‬היינו כניסת מים‪ .‬לשון אחר‪ ,‬היו כותשים‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דיר‬
‫‪         ‬‬
‫הארץ אוכל תרומה טהורה שנטמאה על ידו‪ ,‬לפי שאינו‬ ‫‪ (2‬פשוט בכמה מקומות )כסףֿמשנה(‪' (3 .‬ספרא' פרשת‬
‫סבור שהוא טמא )ראה למעלה( ‪ -‬אינו חשוד לאכול תרומה‬ ‫אמור פ"ה ה"א‪ (4 .‬יש אומרים שלא הותר לה אלא‬
‫טמאה ממש‪ ,‬וראה ב'כסף משנה' )'אור שמח'(‪.‬‬ ‫כרשיני תרומה שעיקרם למאכל בהמה )ראה למעלה פ"ה‬
‫ה"ב(‪ ,‬אבל דבר שעיקרו למאכל אדם‪ ,‬אסור לתת לבהמה‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫˜‪˙a« ‰pË‬‬
‫‡‪»« ¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ 17˙‡OpL‬‬ ‫‚‪ƒ≈ ¿¿ƒ .‬‬
‫‪≈ƒ∆ 16˙ÈχOÈ‬‬ ‫וכן הוא ב'ספרא' שם ה"ו‪ ,‬על הפסוק "ויליד ביתו הם‬
‫‪10‬‬ ‫‪‰ÊÁÂ‬‬
‫‪∆»¿ 19‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬‫‡‪« …  18„Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» LÏL‬‬ ‫»‬ ‫יאכלו בלחמו" ‪" -‬הם אוכלים ואין בהמה אוכלת‪ ,‬יכול לא‬
‫‪11‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰Ò‡˙pMÓ‬‬
‫‪» ¿»¿ƒ∆ ƒ Ï·zL‬‬
‫‪« … ∆ ‰Bz‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪» ÔÈ„Â‬‬‫»‪ƒ¿ . ˜BLÂ‬‬
‫‪20‬‬
‫תאכל בכרשינים? תלמוד לומר‪ :‬נפש"‪ .‬ועי' ר"ש ורע"ב‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÒkzL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« Ï·zL‬‬
‫‪« … ∆ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ eÒ‬‬
‫‡‪¿» Ï‬‬
‫˜‪»¬ ;22BÈ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡È‰ƒ‬‬ ‫בתרומות פי"א מ"ט‪ .‬וראה ב'משנה למלך' כאן‪ .‬וראה להלן‬
‫‪13‬‬ ‫‪»‰ÈÁ‡Ïe‬‬
‫‪∆«¿ »‰È‡Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 23ÏÈ·z‬‬
‫‪ƒ¬« ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ ,‰tÁÏ‬‬
‫«‪»À‬‬ ‫פ"ט ה"ז‪ ,‬ופי"א הכ"ח‪ (5 .‬גיטין יב‪ ,‬ב‪ .‬ותוספתא תרומות‬
‫‪14‬‬ ‫‡‪.‰È‬‬
‫‪» ƒ» ˙Èa‬‬
‫‡‪≈¿ ‰Òe‬‬
‫‪» ¬ ‡È‰Lk‬‬
‫¿ ∆‪ƒ‬‬ ‫פ"י‪ (6 .‬על בעלה )גיטין‪ ,‬שם(‪ (7 .‬בתרומה‪ ,‬שהם קנינו‬
‫של כהן‪.‬‬
‫‪ (16‬משנה‪ ,‬נדה מד‪ ,‬ב‪ (17 .‬עלֿידי אביה )ראה בהלכה‬
‫הסמוכה( שהיא אשת איש מן התורה )פ"ג מהל' אישות‬ ‫‪Ô‰k‬‬
‫‡‪≈… ‡l‬‬
‫‡‪»∆ d˙B‬‬
‫‡‪» ÏÎB‬‬‫‪≈ Ôȇ≈  8‰Bz‬‬ ‫‪» ÏL‬‬ ‫‪» ¿ .‬‬
‫‪∆ ‰Óez‬‬ ‫‪1‬‬
‫הי"א(‪ (18 .‬אבל לפני כן‪ ,‬אין ביאתה ביאה )נדה‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿  10‰˜ÊÁ‬‬ ‫‪»»¬ È‰k‬‬
‫‡‪≈¬… Ï‬‬‫‪»¬ ;9ÒÁÈÓ‬‬
‫¿‪»À‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (19‬אפילו בתרומה דאורייתא‪ ,‬אם נישאה עלֿידי אביה‪.‬‬ ‫‪‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÔÈa≈  ‰B‰Ë‬‬‫‪» ¿ ‰Óe˙e‬‬
‫‪» ¿ . „Ïa‬‬‫‪11‬‬ ‫‪«¿ƒ Ô‰Èc‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (20‬המורמים מקרבן השלמים‪ ,‬שהם נאכלים לכהנים‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ÔÈa≈ ‰Bz‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈa≈ ,OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ˙Óez‬‬
‫‚„‪« ¿ ÔÈa≈ ‰ÏB‬‬
‫¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫ולנשיהם ולעבדיהם )משנה זבחים נה‪ ,‬א‪ .‬ופ"י מהל' מעשה‬ ‫‪; ÌÎÁ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»» „ÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ¿« Ô‰ÎÏ‬‬
‫‡‪≈… ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ˙z‬‬
‫‡‪∆∆ƒ dÈ‬‬
‫‪» ≈  Ô‰Èc‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫הקרבנות ה"ה(‪ (21 .‬כתובות נז‪ ,‬ב‪ (22 .‬ונאמר )ויקרא‬
‫כב‪ ,‬יא(‪" :‬וכהן כי יקנה נפש קנין כספו‪ ,‬הוא יאכל בו"‬
‫‪ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÈnÚ‬‬
‫‪≈« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ï·Ï‬‬‫‪… ¡∆ eÒ‡L‬‬
‫‪»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫)שם(‪ (23 .‬כדעת עולא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ÏÎÏ‬‬

‫‪»¿ 14‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ CÎÈÙÏ‬‬‫‪» ƒ¿ .13‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ˙˜ÊÁa‬‬
‫¿∆¿«‬ ‫‪7‬‬
‫‪.15‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ Ô‰k‬‬
‫…≈‬ ‫‪8‬‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪˙ÏÎB‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬‫‪» ≈  Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OpL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ‰ËBLÂ‬‬ ‫„‪∆ ∆≈ .‬‬
‫‪» ¿ 24˙LÁ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡OÈ‬‬
‫‪»ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‡‪»≈¿ ;26»‰È‬‬
‫‪ƒ» d‡ÈO‰‬‬
‫‡‪» ƒ ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,25‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪ (8‬שחייבים להפרישה מן התורה‪ (9 .‬שיש לו עדי יוחסין‬
‫או כתב המתייחס שהוא כהן ודאי )כתובות כד‪.(:‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ eÊb‬‬
‫‪¿» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ , ‰pÏÈ·ÈÂ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪»∆ ƒ¬«¿ ˙LÁ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪∆ ∆≈ Ô‰k‬‬
‫‪≈… LÁ‬‬
‫≈≈‬ ‫‪ (10‬שהוחזקו כהנים ואין ביתֿדין יכולים להוציא דבר‬
‫‪18‬‬ ‫‪.ÏÏk‬‬
‫‪»¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙a« ˙LÁ‬‬
‫‪∆ ∆≈ Ï·z‬‬
‫…«‬ ‫מחזקתו‪ ,‬אבל אין להם לא עדי יחוס ולא כתב יחוס )רש"י‬
‫‪ (24‬יבמות קיג‪ ,‬א‪ (25 .‬בין בתרומה דרבנן ובין בתרומה‬ ‫שם(‪ (11 .‬היינו תרומה שאין חייבין בה אלא מדברי‬
‫דאורייתא )שם(‪ (26 .‬שהיא אשת איש גמורה מן התורה‬ ‫סופרים )שם כה‪ (12 .(.‬ראה להלן‪ (13 .‬בחולין קל‪ ,‬ב‪:‬‬
‫)פ"ג מהל' אישות הי"א(‪ (27 .‬ונישואי חרש אינם תופשים‬ ‫"אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬מנין שאין‬
‫אלא מדרבנן )שם פ"ד ה"ט(‪ (28 .‬תרומה דאורייתא‪,‬‬ ‫נותנים מתנה לכהן עםֿהארץ? שנאמר )דברי הימיםֿב לא‪,‬‬
‫שהרי תרומה דרבנן היא אוכלת )יבמות‪ ,‬שם(‪] .‬ובגמרא שם‬ ‫ד(‪" :‬ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים‬
‫הקשו על זה‪" :‬וליכול‪ ,‬קטן אוכל נבלות הוא ]ואין מצווין‬ ‫למען יחזקו בתורת ה'"‪ ,‬כל המחזיק בתורת ה' ‪ -‬יש לו מנת‪.‬‬
‫להפרישו["‪ ,‬ומתרץ‪" :‬גזירה שמא יאכיל חרש בפקחת"‪.‬‬ ‫ושאינו מחזיק בתורת ה' ‪ -‬אין לו מנת"‪ .‬אבל בחלה פ"ד‬
‫אבל לפי הסוגיא שם קיד‪ ,‬א ‪ -‬שאף למי שסובר קטן אוכל‬ ‫מ"ט "ואלו ניתנין לכל כהן‪ ,‬החרמים והבכורות וכו' ושמן‬
‫נבילות אין ביתֿדין מצווין להפרישו‪ ,‬להאכילו בידים אסור‬ ‫שריפה"‪ ,‬וב'ירושלמי' שם על המשנה הקודמת )בחלת‬
‫)וכן פסק רבינו בפי"ז מהל' מאכלות אסורות הכ"ז( ‪ -‬אין‬ ‫חוצה לארץ( "וניתנת לכל כהן" ‪ -‬אמרו‪" :‬בין לכהן חבר‪,‬‬
‫מקום לקושיית הגמרא הנ"ל‪ ,‬שהרי עלֿידי הנישואין‬ ‫בין לכהן עםֿהארץ"‪ ,‬ואם כן גם "ניתנין לכל כהן"‬
‫שתיקנו חכמים לחרש וחרשת היא אוכלת תרומה‪ ,‬והרי זה‬ ‫שבמשנה השניה‪ ,‬היינו בין כהן חבר בין כהן עםֿהארץ‪.‬‬
‫כאילו חכמים נותנים לה בידים )ועי' ריטב"א שם(‪ .‬ועי'‬ ‫ומתוך זה למד רבינו‪ ,‬שמה שאמרו אין נותנין מתנות אלא‬
‫'כסף משנה' ו'מעשה רוקח'[‪.‬‬ ‫לכהן חבר‪ ,‬אינו אלא על דרך הטוב והיפה‪ ,‬אבל שיהיה‬
‫אסור לתתם לעם הארץ‪ ,‬לא שמענו‪ ,‬וכן פירש במשנה שם‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… Ê» ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,29˙BÓez¿ Ï·Ï‬‬ ‫‪»« .‰‬‬
‫‪… ¡∆ eÒ‡» f‰‬‬ ‫ומתוך זה שהזכירה המשנה שם רק דברים שאין בהם‬
‫‪20‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,BÈÎO‬‬
‫‪ƒ¿ B‡ Ô‰k‬‬‫‪≈… LBz‬‬
‫‪« ‰È‰‬‬ ‫‡‪»» elÙ‬‬
‫˜„‪ƒ¬ .L‬‬
‫‪∆… Ï·È‬‬
‫…«‬ ‫טומאה וטהרה‪ ,‬ובכללם גם שמן שריפה‪ ,‬היינו שמן של‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈÎO‬‬
‫‪ƒ¿ ‰Ê∆  LBz‬‬
‫˜„‪» .L‬‬ ‫‪∆… Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪… ÈÎOÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ Ô‰k‬‬
‫‪≈… LBz‬‬
‫«‬ ‫תרומה טמאה‪ ,‬למד רבינו שתרומה גדולה‪ ,‬תרומת מעשר‬
‫‪22‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  32ÈÚ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ „ÚÂ‬‬
‫‪∆∆¿ .31ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» ÈÎO‬‬‫‪ƒ¿ ‰Ê∆  ÈÎO‬‬
‫‪ƒ» ,30ÌÏBÚ‬‬
‫»‬ ‫וחלה טהורות‪ ,‬אסור לתתם לכהן עםֿהארץ‪ ,‬שמא יטמאם‬
‫‪23‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  f‰‬‬
‫‡‪»« ˙L‬‬‫‪∆ ≈ ˙‰ÎÂ‬‬
‫‪∆∆… ¿ . ÈÎOÂ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ƒ» ¿ LB˙k‬‬
‫‪» ¿ ‡e‰‬‬ ‫ויאכלם בטומאה‪ ,‬עיי"ש בפירוש המשנה‪ (14 .‬ויטמאנה‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪.35BzL‬‬
‫‪¿ ƒ ÔÈa≈ ‡e‰ ÔÈa≈  Ê» ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;34Êk‬‬
‫«»‬ ‫ואחרֿכך יאכלנה‪] .‬ואףֿעלֿפי שתרומה טמאה אין עםֿ‬
‫הארץ חשוד לאכלה )ראה להלן( – עםֿהארץ אינו מחזיק‬
‫‪ (29‬סנהדרין פג‪ ,‬ב‪ (30 .‬יבמות ע‪ ,‬א‪ .‬והיינו עבד עברי‬ ‫עצמו לטמא‪ ,‬וראה להלן – 'אור שמח'[‪ (15 .‬בחלה‪ ,‬שם‪:‬‬
‫שמכר עצמו ליתר על שש שנים‪ ,‬שאינו יוצא בשש )פ"ב‬ ‫"ואלו ניתנין לכל כהן וכו' ושמן שריפה"‪ ,‬היינו שמן של‬
‫מהל' עבדים ה"ג( – 'אור שמח'‪ (31 .‬יבמות‪ ,‬שם‪ .‬והיינו‬ ‫תרומה טמאה‪ .‬וכל כהן‪ ,‬היינו בין כהן חבר בין כהן‬
‫עבד עברי שמכר עצמו סתם‪ ,‬שיוצא בסוף שש שנים )'אור‬ ‫עםֿהארץ‪ ,‬כמבואר למעלה‪ .‬והראב"ד חולק על זה‪ ,‬ודעתו‬
‫שמח'(‪] (32 .‬כלומר‪ ,‬תושב ושכיר שלמעלה הם עבדים‬ ‫כדעת ה'תוספות' בחולין שם ד"ה מנין‪ .‬ואףֿעלֿפי שעםֿ‬
 ‫וטר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫לוקה‪ ,‬חייב הוא לשלם את הקרן )להלן פ"י ה"ה(‪ ,‬ומיתה‬ ‫עבריים שמכרו עצמם )ראה ב'אור שמח'(‪ ,‬שכן קראה אותם‬
‫בידי שמים אינה פוטרתו‪ ,‬כדעת רבא בכתובות ל‪ ,‬ב‪ .‬אבל‬ ‫התורה )ויקרא כה‪ ,‬לטֿמ(‪" :‬וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך‬
‫צריך עיון‪ ,‬שהרי שם מבואר שלא אמרו "אינו לוקה‬ ‫וגו' כשכיר כתושב וכו'"‪ ,‬ואילו "עבד עברי" הוא זה‬
‫ומשלם"‪ ,‬אלא כשבאו המלקות והממון בבת אחת‪ ,‬כגון‬ ‫שמכרוהו ביתֿדין‪ ,‬שכן קראתו התורה )שמות כא‪ ,‬ב(‪" :‬כי‬
‫שתחב לו חבירו בבית הבליעה‪ ,‬ורבינו השמיט זאת‬ ‫תקנה עבד עברי"[‪ (33 .‬אףֿעלֿפי שהוא קבוע אצלו יותר‬
‫)משנהֿלמלך(‪.‬‬ ‫מהם )= מעבדים שמכרו עצמם(‪ ,‬שזה שמכר עצמו אסור‬
‫בשפחה כנענית )פ"ג מהל' עבדים ה"ג( ואילו מכרוהו‬
‫‪8‬‬ ‫‪˙Óe˙a‬‬
‫‪« ¿ƒ ‡È‰ƒ ,Ê» LȇÏ‬‬ ‫˙‪ƒ¿ ‰È‰‬‬
‫‪∆¿ƒ ȃk Ô‰k‬‬ ‫‪« .Ê‬‬
‫‪≈… ˙e‬‬ ‫ביתֿדין ‪ -‬רבו מוסר לו שפחה כנענית )שם( – 'אור שמח'‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪:‰Ê∆ ‡Ïa‬‬‫‪»¿ eÏÏÎ‬‬
‫‪¿¿ƒ 41ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÈL‬‬
‫˙‡‪≈¿ .ÏÎ‬‬
‫‪≈ … ‡Ï‬‬‫‪… ÌÈL„w‰‬‬
‫«√» ‪ƒ‬‬ ‫‪ (34‬משנה‪ ,‬יבמות פה‪ ,‬ב‪ (35 .‬שם סח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪,44‰ÏÏÁ‬‬
‫‪»»¬ B‡ 43‰BÊ‬‬
‫‪» ‰OÚ˙Â‬‬
‫‪∆ »≈¿ dÏ» eÒ‡Ï‬‬‫‪»¿ 42ÏÚaz‬‬
‫‪≈»ƒ ̇L‬‬
‫∆‪ƒ‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰‡Èa‬‬
‫‪45‬‬ ‫‡‪» ƒ Èeq‬‬
‫‪≈ ƒ ˙BÎωa‬‬ ‫‪¿ƒ¿ e‡aL‬‬
‫¿‪¿«≈∆ BÓk‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ‡ÓË‬‬
‫‪≈» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈa≈  36ÔB„Êa‬‬
‫‪»¿ ‰Óez‬‬ ‫‪«»∆ Ê» .Â‬‬
‫‪» ¿ Ï·L‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪,ÏÏÁ‬‬
‫‪»» Ïk» ÔÈ„k‬‬‫‪ƒ¿ ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ˙BÓeza‬‬ ‫‪¿« Ï·Ï‬‬
‫‡‪… ¡∆ ‰eÒ‬‬
‫¬ »‬ ‫‪Ï·L‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ï·L‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ ,B‰Ë» ‰È‰L‬‬
‫∆»»‬ ‫‪2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ χOÈÏ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ ‡Opz‬‬
‫‪≈»ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . c‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ Êk‬‬
‫‪»« ÏÏÁ‰L‬‬
‫∆∆»»‬ ‫‪B e˙Óe‬‬
‫‪≈ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;ÌÈÓL‬‬
‫‪ƒ«» È„Èa‬‬
‫‪≈ ƒ ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ iÁ‬‬
‫‪»«  37‰‡ÓË‬‬
‫¿ ≈»‬ ‫‪3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ÔÓƒ Ìena‬‬
‫‪» « Ï·Ï‬‬‫‡‪… ¡∆ ‰eÒ‬‬
‫‪» ¬ ‡È‰ƒ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ÌlLÓ‬‬
‫‪≈« ¿ BȇÂ‬‬
‫‡‪≈¿ .39d˙ÏÈÎ‬‬
‫‪»» ƒ¬ ÏÚ« ‰˜BÏÂ‬‬
‫‪∆ ¿ .38e‰ÏlÁÈ‬‬
‫‪À¿«¿ Èkƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪.48˙Ó≈ B‡ dLbL‬‬
‫‪» ¿≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ,˜BL» ‰ÊÁ‬‬
‫»∆‬ ‫‡‪ÏÎ‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ÌlLÓe‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪≈« ¿ ‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ,Ï·M‬‬
‫‪«»∆ ‰Ó« ÈÓc‬‬
‫¿≈‬ ‫‪5‬‬
‫‪Ï·È‬‬
‫‪« … Èkƒ LȇÂ‬‬‫‪ƒ¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;LÓÁ‬‬ ‫‪∆… ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ  ‰‚‚La‬‬‫‪»»¿ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (41‬יבמות סח‪ ,‬ב‪ (42 .‬שם‪ (43 .‬אם נבעלה לאדם שהיא‬
‫אסורה להנשא לו איסור השוה לכל )פי"ח מהל' איסורי‬ ‫‪.ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ B˙ÈLÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ ÛÒÈÂ‬‬
‫‪«»¿ ‰‚‚La‬‬
‫˜„‪»»¿ ƒ L‬‬
‫…∆‬ ‫‪7‬‬

‫ביאה ה"א(‪ (44 .‬כגון שהיהת גרושה ונבעלה לכהן )שם‬ ‫‪ (36‬סנהדרין פג‪ ,‬א‪] (37 .‬כן הוא בתוספתא תרומות פ"ו‪:‬‬
‫פי"ט ה"א(‪ (45 .‬שם ושם‪ (46 .‬פרט לעבודה במקדש‪,‬‬ ‫"באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪ ,‬וטהור‬
‫שהרי החלל אינו מחלל עבודתו )פ"ו מהל' ביאת מקדש‬ ‫שאכל את הטמא‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את‬
‫ה"י(‪ .‬וכן נראה בפ"ט שם הט"ו‪ ,‬שלא מנה חלל בין‬ ‫הטמא‪ ,‬כולם במיתה"‪ .‬וכן הוא בפרה פי"א מ"ג‪" :‬והאוכלה‬
‫שמונהֿעשר פסולי עבודה‪ .‬והפסוק מתפרש לפי"ז‪ :‬כי תהיה‬ ‫)= תרומה טמאה( חייב מיתה"‪ ,‬והיינו זר האוכלה‪ .‬ועיי"ש‬
‫לאיש זר ‪ -‬כי תבעל לפסול‪ ,‬בתרומת הקדשים ‪ -‬בתרומה‪,‬‬ ‫ב'מלאכת שלמה'‪ .‬ועי' ברש"י גיטין נד‪ ,‬א ‪ -‬ד"ה דאכל‪,‬‬
‫‪ (47‬יבמות‪ ,‬שם‪ .‬ומשנה‪ ,‬שם פז‪ ,‬א‪.‬‬ ‫לא תאכל‪.‬‬ ‫ובגליון הש"ס שם‪ .‬ובתוספתא כריתות פ"א‪" :‬וזר שאכל‬
‫‪ (48‬שחוזרת לתרומה‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן אינה חוזרת לחזה‬ ‫תרומה טהורה"‪ ,‬וטעותֿסופר היא‪ ,‬שהרי בתוספתא זבחים‬
‫ושוק‪ .‬והפסוק מתפרש לפי"ז‪ :‬כי תהיה לזר ‪ -‬כי תנשא‬ ‫פי"ב ליתא "טהורה"‪ ,‬וראה 'תוספתא כפשוטה' שם לעמוד‬
‫לישראל‪ ,‬בתרומת הקדשים ‪ -‬במורם מן הקדשים‪ ,‬לא‬ ‫‪ (38 .[137 24‬ואחריו נאמר‪" :‬וכל זר לא יאכל קודש"‬
‫תאכל‪.‬‬ ‫)סנהדרין‪ ,‬שם(‪ .‬וי"ו של "וכל" מוסיפה על הענין הראשון‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪χOi‰‬‬
‫‪≈ »¿ƒ« dLbL‬‬
‫‡‪» ¿≈∆ Á‬‬‫‡‪«« ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆  ‰Óez‰‬‬ ‫‪»¬ .Á‬‬
‫‡‪» ¿« 49Ï‬‬ ‫ומחברת את הפסוק "ומתו בו" גם לאכילת זר – 'חסדי דוד'‬
‫בתוספתא כריתות‪ ,‬שם‪ .‬ודלא כרב שאמר )סנהדרין‪ ,‬שם(‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Ô‰k‬‬
‫‪≈… ˙e‬‬
‫‪« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰pnÓ‬‬‫‪»∆ƒ Ôa≈ ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡Ï‬‬
‫‡‪… ̇ƒ ,˙Ó≈ B‬‬ ‫שאינו חייב מיתה‪ ,‬מפני ש"אני ה' מקדשם" הפסיק הענין‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪χ∆ ‰LÂ‬‬
‫‪»» ¿ ,dÏ» Ôȇ≈ ÚÊÂ‬‬
‫‪«∆¿ ‰Le‚e‬‬
‫‡‪» ¿ ‰ÓÏ‬‬
‫˙‪»»¿« ‰È‰‬‬
‫‪∆¿ƒ Èkƒ‬‬ ‫ואףֿעלֿפי שמהפסוק הנ"ל "ומתו בו כי יחללוהו"‪ ,‬למדו‬
‫‪19‬‬ ‫‪.Ï·z‬‬
‫‡‪≈ … ‰È‬‬
‫‪» ƒ» ÌÁlÓ‬‬
‫‪∆∆ƒ ,‰ÈeÚk‬‬
‫‡‪» ∆ ¿ƒ ‰È‬‬
‫≈‪» ƒ» ˙Èa‬‬ ‫חז"ל )שם( שכהן טמא שאכל תרומה אינו חייב מיתה )ראה‬
‫‪ (49‬שם‪.‬‬ ‫להלן פ"ז ה"א(‪ ,‬מפני שתרומה טמאה היא מחוללת‬
‫ועומדת‪ ,‬וכאן חייבו מיתה מאותו הפסוק גם בתרומה טמאה‬
‫‪20‬‬ ‫‪;ÌÁÏ‬‬
‫‪∆∆ Ïk» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿  ÌÁlÓ‬‬
‫‪∆∆ƒ :50e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬‫‪ƒƒ .Ë‬‬ ‫‪ -‬יש הבדל בין כהן לזר‪ ,‬שלגבי כהן שהוא קדוש ואוכל‬
‫‪21‬‬ ‫‪.˜BL» ‰ÊÁÏ‬‬
‫‪∆»¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Óe˙Ï‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡È‰ƒ ˙ÊBÁ‬‬
‫∆∆‬ ‫בתרומה טהורה‪ ,‬זו הטמאה נקראת מחוללת‪ ,‬אבל זר שאינו‬
‫קדוש‪ ,‬לגביו גם תרומה טמאה אינה מחוללת )רדב"ז כאן‪,‬‬
‫‪ (50‬שם‪ .‬ושם למדו כן גם מהפסוק "בתרומת הקדשים לא‬ ‫ולחםֿמשנה בפי"ט מהל' סנהדרין ה"ב(‪] .‬וזהו מה שאמר‬
‫תאכל"‪ ,‬שהביא רבינו למעלה ה"ז‪.‬‬ ‫הכתוב )שם( "ומתו בו כי יחללוהו‪ ,‬אני ה' מקדשם" ‪ -‬מפני‬
‫‪22 51˙ÈχOÈÂ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿¿ƒ¿ ‰iÂÏ‬‬
‫¿‪»ƒ‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‡‪ƒ¬ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ˙‰k‰‬‬ ‫‪… ¿ .È‬‬
‫‪∆∆… « ‡ÏÂ‬‬ ‫שאני ה' מקדשם‪ ,‬לכהנים )וראה ב'ספורנו' שם(‪ ,‬אינם‬
‫‪23‬‬ ‫‡‪‰eÒ‬‬
‫‪» ¬  52‰BÊ‬‬
‫‪» ˙ÈOÚÂ‬‬
‫‪≈ ¬«¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,dÏ» eÒ‡Ï‬‬
‫‪»¿ ‰ÏÚpL‬‬
‫∆‪»¬¿ƒ‬‬ ‫חייבים מיתה על תרומה מחוללת‪ ,‬שלגבם אינה קדושה‪.‬‬
‫אבל "וכל זר לא יאכל קודש" ‪ -‬לגביו כל תרומה‪ ,‬ואפילו‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÚÊ‬‬
‫‪«∆ dÏ» LiL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫טמאה‪ ,‬היא קודש‪ .‬ומטעם זה אמרו בתרומות פ"ו מ"א‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.Ô‰kÓ‬‬
‫‪≈… ƒ‬‬ ‫ש"אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה ‪ -‬משלם‬
‫‪ (51‬שם סח‪ ,‬א‪] (52 .‬למעלה ה"ז‪ ,‬כתב גם "חללה"‪,‬‬ ‫חומשה" )ראה להלן פ"י ה"ב(‪ ,‬שגם בפסוק "ואיש כי יאכל‬
‫וצריךֿעיון למה השמיטה כאן[‪.‬‬ ‫קודש בשגגה"‪ ,‬תרומה טמאה בכלל‪ .‬ועיי"ש ב'משנה‬
‫ראשונה'[‪ (39 .‬כן אמר רב בסנהדרין שם‪ ,‬אלא שלדבריו‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,53‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬ ‫‪» ≈ ‰ÈeM‰‬‬ ‫‪» ƒ¿ .‡È‬‬
‫‪» ¿ « CÎÈÙÏ‬‬ ‫אינו חייב מיתה בידי שמים‪ ,‬ובזה אין הלכה כמותו‪ ,‬ראה‬
‫‪27‬‬ ‫‪« ˙Ó‡pL‬‬
‫‪ÓBÏ‬‬ ‫‪∆∆¡∆∆ ‰ÈeL‬‬
‫‪» ¿ ÏÎÂ‬‬ ‫‡‪»¿ .È‬‬
‫‪ƒ¬ ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ˙ÓB‡L‬‬
‫‪∆∆ ∆ Ètƒ‬‬ ‫למעלה‪ .‬וראה ב'ספר המצוות' ל"ת קלג‪' (40 .‬ירושלמי'‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ 55„Ú≈ dÏ» LiL‬‬
‫‡‪≈∆ B‡ ,54È‬‬
‫‪ƒ¬ ‰B‰Ë‬‬
‫¿ »‬ ‫תרומות פ"ז ה"א‪ .‬אבל אם אכל במזיד בלי התראה שאינו‬
 ‫‪               ‬‬ ‫זטר‬
‫‪         ‬‬
‫עבורה‪ ,‬כמפורש ב'ספרא' שם ה"י‪ ,‬ובמשנה יבמות‪ ,‬שם[‪.‬‬ ‫‪˙Úap‰Â‬‬
‫‪««¿ƒ«¿ .‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  dÏÚÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (65‬והבת אינה אוכלת‪ (66 .‬ונעשית זרע פסול לכהונה‪.‬‬ ‫‪.˙ÏÎB‡Â‬‬
‫‪∆∆ ¿ ‰p‰k‰‬‬
‫‪»À¿« ÔÓƒ ‰ÏÒÙ‬‬
‫‪»¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Ó‰Ï‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪»≈¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪dÚÊ‬‬
‫‪» ¿« ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆ dȇL‬‬‫‪» ≈∆ ˙‰k‰‬‬ ‫‪≈ « .ÂË‬‬
‫‪∆∆… « ,Ba ‡ˆBik‬‬ ‫‪ (53‬שמא נטמאה‪ .‬עדיות פ"ג מ"ו‪ ,‬וכתובות לו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .ÌÈ‰k‬‬
‫‪ƒ¬… Úf‰‬‬
‫‪«∆« B˙B‡L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« χOinL‬‬
‫∆‪≈ »¿ƒƒ‬‬ ‫‪ (54‬שנינו במשנה עדיות שם‪" :‬יש שבויה אוכלת‪ ,‬ויש‬
‫‪21‬‬ ‫‪, ˙a« epnÓ‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪∆ƒ ‰„ÏÈÂ‬‬
‫‪»¿»¿ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OpL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ô‰k‬‬‫‪67‬‬ ‫«‪≈… ˙a‬‬ ‫שבויה שאינה אוכלת‪ .‬כיצד? האשה שאמרה נשביתי‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰„ÏÈÂ‬‬
‫‪»¿»¿ Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙a‰‬‬
‫‪«« ‰ÎωÂ‬‬
‫¿»¿»‬ ‫וטהורה אני ‪ -‬אוכלת‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה שהתיר‪ .‬ואם‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙‡∆ ÏÒBÙe‬‬
‫‪≈ 69Bn‡ƒ ˙‡∆ ÏÈ·Ó‬‬ ‫‪ƒ¬« ,ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… ˙BȉÏ‬‬‫»‪¿ƒ Èe‡‬‬ ‫יש עדים שנשבית‪ ,‬והיא אומרת טהורה אני ‪ -‬אינה אוכלת"‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‪:˙ÓB‬‬
‫‪∆∆ 71˙‡ÊÂ‬‬ ‫‪…¿ .70Bn‡ƒ ‰˙nL‬‬
‫‪»≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫≈‡‪«¿ ,Bn‡ƒ Ì‬‬ ‫וכן שנינו בכתובות כב‪ ,‬א ‪ -‬להתירה לבעלה‪ (55 .‬אפילו‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÈÏÒBt‬‬
‫‪ƒ¿≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… 72Èza‬‬
‫‪ƒƒ Ôk‬‬‫‪∆¿ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫עד אחד‪ ,‬שבשבויה הקילו להאמין עד אחד שלא נטמאה‪,‬‬
‫כמבואר בפי"ח מהל' אישות הי"ז‪ (56 .‬יבמות נט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (67‬משנה‪ ,‬שם סט‪ ,‬ב‪ (68 .‬שהיא ישראלית ופוסלת את‬
‫אמה אףֿעלֿפי שמת אביה‪ (69 .‬לאחר מות אביו הכהן‪.‬‬ ‫‪ÏÈLa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆  57Ô‰kÓ‬‬
‫‪≈… ƒ ÚÊ‬‬ ‫‪«∆ dÏ» LiL‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿¿ƒ .È‬‬
‫‪≈∆ ˙ÈχOÈ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (70‬שכל זמן שהיא חיה‪ ,‬היא עצמה פוסלת את אמה‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ÌeËÓË‬‬
‫‪¿À elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« ,‰˜‬‬ ‫‪»≈¿ ÔÈa≈ ÎÊ‬‬ ‫‪»» ÔÈa≈ ,da‬‬ ‫¿»‬ ‫‪4‬‬
‫אביה ישראל‪ (71 .‬אם אמו‪ (72 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬כבני"‪.‬‬ ‫‪;ÌÏBÚ‰‬‬
‫‪» » Ïk» ÛBÒ „Ú« Úf‰‬‬‫‪«∆« ÚÊ‬‬
‫‪«∆ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,58ÒBÈ‚Bc‡Â‬‬
‫¿«¿¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫אבל בברייתא שם ע‪ ,‬א ‪ -‬כלשון רבינו‪.‬‬ ‫‪.59dÏ» Ôȇ≈ ÚÊÂ‬‬
‫‪«∆¿ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪6‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ¬« BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ÚÊ‬‬
‫‪«∆ ÌeMÓƒ ÏÒBt‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪≈ Bȇ≈  „Ú‰‬‬ ‫‪∆∆» .ÊË‬‬ ‫‪ (57‬משנה‪ ,‬שם פו‪ ,‬ב‪ (58 .‬שם עב‪ ,‬א ‪ -‬אמרו שמאכיל‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙‡OpL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ˙ÈχOÈ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿¿ƒ B‡ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OpL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ˙‰k‬‬
‫‪∆∆… ?„ˆÈk‬‬
‫≈«‬ ‫את עבדיו‪ ,‬והואֿהדין שמאכיל את אמו‪ (59 .‬ודרשו‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÚ« 74LaÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ Ôa‰‬‬
‫‪≈« CωÂ‬‬‫‪«»¿ ,Ôa≈ epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰„ÏÈÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,Ô‰ÎÏ‬‬
‫¿ …≈‬ ‫חכמים )שם ע‪" (.‬עיין עליה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬חפש לה בן עד סוף‬
‫‪29‬‬ ‫‪„Ú‰‬‬
‫‪∆∆» È‰Â‬‬
‫‪≈¬« Ôa‰‬‬
‫‪≈« ˙Óe‬‬‫‪≈ ,76„Ú‬‬‫‪∆∆ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰„ÏÈÂ‬‬
‫‪»¿»¿ 75‰ÁÙM‰‬‬
‫« ‪»¿ƒ‬‬ ‫כל הדורות‪ ,‬וראה בהלכה הסמוכה‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙a« ‰Ê∆ „Ú‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» ̇≈ ‰˙ȉ‬‬
‫˜‪»¿» :Ìi‬‬
‫«»‬
‫‪31‬‬ ‫‪ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ Ô‰k‬‬
‫‪≈… ˙a« ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ;‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬ ‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪… ‬‬ ‫‡‪Ck» ,61d˙B‬‬
‫‪» ÏÒBt‬‬ ‫‪≈ ˙‰kÓ‬‬
‫‪∆∆… ƒ 60χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÚfL‬‬
‫‪«∆∆ ÌLk‬‬‫‪≈ ¿ .‚È 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.77ÒeÁȃ ̉Ï‬‬
‫‪∆» Ôȇ≈ ÌÈ„Ú‰L‬‬
‫‪ƒ»¬»∆ ,ÚÊ‬‬ ‫‪«∆ ‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ .Ï·z‬‬
‫…«‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‡‪«¿ ,d˙B‬‬
‫‪» ÏÈ·Ó‬‬‫‪ƒ¬« ˙ÈχOiÓ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿¿ƒƒ Ô‰k‬‬‫‪≈… ÚÊ‬‬
‫‪«∆ 8‬‬
‫‪B‡ Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OpL‬‬
‫‪»ƒ∆ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙a« ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ . ÏeÒt» ÚÊ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪«∆ 9‬‬
‫‪ (73‬משנה‪ ,‬שם סט‪ ,‬ב‪ (74 .‬נדחק ונדבק‪ ,‬לשון מכבש‪,‬‬ ‫‪ÈÓƒ ˙a‰‬‬
‫‪«« ÏÚ« ‡e‬‬‫‪» ,˙a« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰„ÏÈÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‰k‬‬
‫‪∆∆… 10‬‬
‫ולשון גנאי הוא )רש"י שם(‪ (75 .‬וכלֿשכן על הגויה‬ ‫‪˙a‰‬‬
‫‪«« ‰˙Óe‬‬
‫‪»≈ ,ÊÓÓÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ ˙‡OpL‬‬‫‪»ƒ∆ B‡ »‰ÈÏÚ‬‬‫‪∆» ‰ÂÚ‬‬
‫‪»¿∆ ‡e‰L‬‬‫‪∆ 11‬‬
‫)רדב"ז(‪ ,‬וראה להלן‪ (76 .‬שוולד שפחה כמותה )רש"י(‪.‬‬ ‫‪Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙a« Bn‡ƒ ̇≈ ‰˙ȉ‬‬
‫˜‪»¿» . Ìi‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪»« ÊÓn‰‬‬
‫‪≈¿«« È‰Â‬‬
‫‪≈¬« 12‬‬
‫וכן ולד גויה )קידושין סח‪ (77 .(:‬ולפיכך אינו פוסל ואינו‬
‫מאכיל‪] .‬ואין כוונתו למה שאמרו ביבמות סב‪ ,‬א‪" :‬הכל‬ ‫‪.Ï·z‬‬
‫‪≈ … ‡Ï‬‬ ‫‪…  χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ Ô‰k‬‬
‫‪≈… ˙a« ;‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬‫‪« …  13‬‬
‫מודים בעבד שאין לו חיים" )וכן כתב רבינו בפט"ו מהל'‬ ‫‪ (60‬זה מחובר להלכה הקודמת‪" :‬שנאמר וזרע אין לה‪ ,‬כשם‬
‫אישות ה"ו "שהעבד אין לו יחוס"(‪ - ,‬שלא אמרו כן אלא‬ ‫שזרע ישראל וכו'" )משנהֿלמלך(‪ (61 .‬משנה‪ ,‬שם פו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫בעבד שנשתחרר‪ ,‬ואילו בגוי שנתגייר‪ ,‬בניו מתייחסים‬ ‫‪ (62‬משנה‪ ,‬שם סט‪ ,‬ב‪] .‬ואףֿעלֿפי שלימוד זה )של בת‬
‫אחריו‪ ,‬אבל בישראל ‪ -‬בין אם בא על הגויה ובין אם בא‬ ‫ישראל לכהן‪ ,‬מבת כהן לישראל( נדחה ב'ספרא' פרשת‬
‫על השפחה‪ ,‬אין הוולדות מתייחסים אחריו[‪.‬‬ ‫אמור )פ"ה ה"ו(‪ ,‬שכן אמרו שם‪" :‬מניין לבן שיאכיל את‬
‫‪33‬‬ ‫‪,Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ dÏÂ‬‬
‫‪»¿ ,˙ÓÂ‬‬
‫‪≈» Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OpL‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ˙a« .ÊÈ‬‬
‫‪»ƒ∆ 78χOÈ‬‬ ‫אמו בתרומה‪ ,‬ודין הוא אם זרע כאב לפסול‪ ,‬נעשה את הזרע‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙Ó≈ . ‰Óe˙a‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪…  χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OÂ‬‬‫‪»ƒ¿ ‰ÊÁÂ‬‬
‫¿»¿»‬ ‫כאב להאכיל‪ ,‬הין אם עשה את הזרע כאב לפסול‪ ,‬שמדת‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪…  Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ dÏÂ‬‬ ‫‪»¿ χOi‰‬‬
‫«‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫הפסול מרובה וכו' תלמוד לומר )ויקרא כב‪ ,‬יא( ויליד ביתו‬
‫]הם יאכלו[ יאכיל" )וכן הוא גם בנדה מד‪ ,‬א‪" :‬קרי ביה‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÏÈLa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆  χOiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ da‬‬‫‪»¿ ˙Ó≈ .80χOinL‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ∆ da‬‬‫¿»‬ ‫יאכילו בלחמו"( ‪ -‬לאחר שכבר למדו מ"יליד ביתו"‪ ,‬למדו‬
‫‪37‬‬ ‫‪.ÔBL‡‰‬‬‫‪ƒ» da‬‬
‫¿»‬ ‫גם מ"זרע אין לה" הנאמר בבת כהן‪ ,‬שכשם שבה אין הבדל‬
‫‪ (78‬משנה‪ ,‬יבמות פו‪ ,‬ב‪ (79 .‬מפני שנישאת לישראל‪,‬‬ ‫בין זרע כשר לבין זרע פסול‪ ,‬כמו כן בבת ישראל‪ ,‬וכן‬
‫ונותקה מזרע הכהן‪ (80 .‬אףֿעלֿפי שיש לה גם בן מכהן‪,‬‬ ‫מפורש ביבמות ע‪ (63 .[.‬ומאכיל את אם אמו‪ ,‬עי' במשנה‪,‬‬
‫שהרי נותקה ממנו עם נישואיה לישראל‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪,Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ dÏ» LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ 81χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OpL‬‬ ‫‪≈… ˙a« .ÁÈ‬‬
‫‪»ƒ∆ Ô‰k‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ dÚÊ‬‬
‫‪» ¿« ÏÈLa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰L‬‬ ‫‪»¿«» ‡‰» .„È 14‬‬
‫‪ƒ∆ ,z„ÓÏ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪dÏÂ‬‬
‫‪»¿ ˙Ó≈ . ‰Óe˙a‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬‫‪« …  Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÊÁÂ‬‬
‫¿»¿»‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .64χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Bȇ≈ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,ÏeÒt» Úf‰‬‬‫‪«∆« B˙B‡L‬‬
‫‪∆ Ètƒ 15‬‬
‫‪40‬‬ ‫‡‪‰eÒ‬‬
‫‪» ¬  Ô‰kÓ‬‬
‫‪≈… ƒ da‬‬
‫‪»¿ ˙Ó≈ .83‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·z‬‬
‫‪« …  Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ô‰kÓ‬‬
‫‪≈… ƒ ˙a« dÏ» ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ,ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» 16‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ χOinL‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ∆ da‬‬
‫‪»¿ ˙Ó≈ .χOinL‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ∆ da‬‬
‫‪»¿ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ÏlÁ˙‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪»¿«¿ƒ elÙ‡Â‬‬‫‪ƒ¬« , χOÈÏ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ¿ ‰‡eO‬‬
‫‪» ¿ ˙a‰L‬‬
‫‪««∆ 17‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙ÏÎB‡Â‬‬
‫‪∆∆ ¿ ,‰ÈeÚk‬‬
‫‡‪» ∆ ¿ƒ »‰È‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ ˙ÊBÁ‬‬
‫∆∆‬ ‫‪.‰ÏeÒt‰‬‬
‫‪» ¿« ˙a‰‬‬ ‫‪«« ÏÈLa‬‬
‫‡‪ƒ¿ ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‡‪∆∆ dn‬‬ ‫‪»ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.84˜BL» ‰ÊÁa‬‬
‫¿»∆‬
‫‪] (64‬אולי רוצה לומר "מאינו ישראל"‪ ,‬והכוונה לנישאת‬
‫‪ (82‬שנותקה מזרע של הישראל‪.‬‬ ‫‪ (81‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫לגוי‪ ,‬שנפסלה מלאכול בתרומה‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן אמה אוכלת‬
 ‫זיר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫שמע בערבית" משמעו הוא "טהר יומא" ולא "טהר גברא"‪,‬‬ ‫‪ (83‬אףֿעלֿפי שיש לה גם בן ישראל‪ ,‬שהרי נותקה ממנו‬
‫היינו שטהרתו של הטמא תלויה בהערב שמש‪ .‬ויש לבאר‬ ‫עם נישואיה לכהן‪ (84 .‬כמבואר למעלה בהלכה זֿט‪.‬‬
‫וכתב ה'כסף משנה'‪" :‬דוקא בחוזרת לבית אביה‪ ,‬אסורה‬
‫זאת בפנימיות הענייני‪ :‬כדאיתא בזהר‪ ,‬ש'תרומה' אותיות‬
‫בחזה ושוק‪ ,‬אבל כשמת בנה מישראל והיא חוזרת לאכול‬
‫תורה מ'‪ ,‬התורה שניתנה לארבעי‪ ‬יו‪ .‬ואכילת תרומה‬ ‫בשביל בנה מכהן ‪ -‬חוזרת אף לחזה ושוק‪ ,‬וכן מפורש‬
‫משמעה שהתורה נעשית מאכלו של כל אחד ואחד‬ ‫בגמרא שם‪.‬‬
‫מישראל‪ ,‬שהרי היא "לח‪ ‬ומזו‪ ‬הנפש‪ ...‬כמו שהלח‪‬‬
‫‪dÏ» LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OpL‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ˙a« .ËÈ‬‬
‫‪»ƒ∆ χOÈ‬‬ ‫‪1‬‬
‫הגשמי ז‪ ‬את הגו‪ ....‬להיות ד‪ ‬ובשר כבשרו"‪' .‬כוכבי‪'‬‬ ‫‪.‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆  Ô‰ÎÏ‬‬‫‪≈… ¿ ˙‡OÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÊÁÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫קאי על ע‪ ‬ישראל‪ ,‬כמובא בירושלמי שכל יהודי נקרא‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔBÁ‡‰‬‬
‫‪¬«» da‬‬
‫‪»¿ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆  Ôa≈ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ dÏÂ‬‬‫≈‪»¿ ˙Ó‬‬ ‫‪3‬‬
‫בש‪ ‬כוכב‪ ,‬ושלושה כוכבי‪ ‬ה‪ ‬שלושת בחינותיה‪ ‬של‬ ‫‡‪.ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» dÏÈ·‰L‬‬
‫‪» ƒ¡∆∆ BÓk¿ dÏÈ·Ó‬‬
‫‪» ƒ¬« ‡e‰‬‬ ‫‪4‬‬
‫האבות שישנ‪ ‬בכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬ושלושה כוכבי‪‬‬
‫בינוניי‪ ‬מרמזי‪ ‬על דרגת ה"בינוני" שהיא "מדת כל אד‪,‬‬
‫ואחריה כל אד‪ ‬ימשו‪ ."‬ונפסק להלכה‪ ,‬שכאשר ישנ‪‬‬ ‫יום ש"ק ד' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫שלושה כוכבי‪ ‬בינוניי‪ ,‬יכולי‪ ‬הכהני‪ ‬לאכול בתרומה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫עוד לפני ש"טהר גברא"‪ ,‬ובכל מעמד ומצב יש בכחו של‬ ‫‪ (1‬יבאר אם הטמאין אוכלים בתרומה עד שיעריב שמשן‪.‬‬
‫יהודי ללמוד תורה באופ‪ ‬שנעשית ד‪ ‬ובשר כבשרו‪,‬‬ ‫ודין רוכבי גמלים ומשמשת שלא נתהפכה‪ .‬ותרומת חוצה‬
‫ומכיו‪ ‬שיש אצלו ג' כוכבי‪ ‬בינוניי‪ ‬אינו צרי‪ ‬להמתי‪‬‬ ‫לארץ אם היא אסורה באכילה‪ .‬כהן ערל או משוך ונשיהן‬
‫ועבדיהן‪ .‬ואנדרוגינוס שנבעל‪ .‬פצוע דכא וכרות שפכה‬
‫לעבודה מיוחדת )טהרה וכו'( אלא יכול לאכול בתרומה‬
‫וחרש שוטה וקטן שקנו להם עבדים‪ .‬בת ישראל שנישאת‬
‫תיכ‪ ‬ומיד‪ .‬ועל־ידי־זה בא לשלימות העבודה‪ ,‬שאז יכול‬ ‫לכהן והכניסה לו עבדים‪.‬‬
‫לאכול ג‪ ‬קדשי‪ ‬ממש‪ ,‬ועד לקדשי־קדשי‪ ,‬חטאת וכו'‬
‫הקשורי‪ ‬ע‪ ‬שלימות הטהרה והקדושה של מי חטאת ‪‬‬
‫‪ÔÈa≈ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ÔÈa≈ ,‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ï·Ï‬‬‫‪… ¡∆ eÒ‡» ‡ÓË‬‬ ‫‪≈… .‡ 5‬‬
‫‪≈» Ô‰k‬‬
‫‡‪«Úeˆ» ‡e‰Â¿ Ô‰‬‬
‫‪… ¬« ÚfÓ‬‬
‫‪«∆ƒ Lȇƒ Lȇƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ 6‬‬
‫שלימות הטהרה והקדושה ‪" ‬וזרקתי עליכ‪ ‬מי‪‬‬
‫‪ÔÈÏÎB‡L‬‬
‫˜„‪ƒ¿ ∆ L‬‬ ‫‪∆… e‰Ê∆ ȇ≈  Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬ ‫‪… ÌÈL„wa‬‬
‫‪ƒ »√« ,Ê» B‡ 7‬‬
‫טהורי‪."‬‬
‫‡‪BÊ :ÓB‬‬
‫‪≈ ȉ‬‬‫‪≈¡ ?2˙B˜e‬‬ ‫‪≈¿ ÌÈÎÊ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ,Ô‰‬‬
‫‪… ¬« ÚÊ‬‬
‫‪«∆ Ïk» B˙B‡ 8‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪ ‰B‰Ë‬‬
‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÏÎB‡‰‬‬
‫‪≈ » ‡ÓË‬‬ ‫‪≈» ÏkL‬‬‫‡‪»∆ ‡l‬‬‫‪»∆ .‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 9‬‬
‫‪ (7‬בגמרא שם נאמר‪" :‬צאת הכוכבים" ובשבת לה‪ :‬אמרו‪:‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ; ‰˜BÏ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪∆ CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ , ÌÈÓL‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ƒ«» È„Èa‬‬‫‪≈ ƒ ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ iÁ‬‬‫‪»« 10‬‬
‫"כוכב אחד יום‪ ,‬שני כוכבים בין השמשות‪ ,‬שלושה לילה"‪.‬‬ ‫‪‡ÓËÂ‬‬
‫‪≈»¿ .‡ËÁ‬‬‫‪¿≈ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» e‡OÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÈzÓLÓ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ƒ ˙‡∆ eÓLÂ‬‬
‫‪¿» ¿ 11‬‬
‫ושם אמר ר' יוסי‪" :‬לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא‬ ‫‪Bȇ≈  ‡Ïa‬‬
‫‪«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óe‬‬ ‫‪» z¿ Ï·L‬‬
‫‪«»∆ 12‬‬
‫כוכבים קטנים שאינם נראים אלא בלילה‪ ,‬אלא בינונים"‪.‬‬
‫‪ (8‬וזה העת כמו שליש שעה אחר שקיעת החמה‪.‬‬ ‫˜„‪.6L‬‬
‫‡‪∆… dÈ‬‬
‫‪» ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,5‰˜BÏ‬‬‫∆‬ ‫‪13‬‬

‫‪ (9‬בברכות שם‪" :‬מאי וטהר טהר יומא‪ ,‬כדאמרי אינשי‬ ‫‪ (2‬פרט לקדשי קדשים שאינם נאכלים אלא לזכרי כהונה‪,‬‬
‫איערב שימשא ואדכי יומא"‪ .‬וברש"י שם‪" :‬אדכי לשון עבר‪,‬‬ ‫ובגמרא שם הוסיפו שתרומה נאכלת גם לחוזרת‪ ,‬היינו בת‬
‫נתפנה העולם מן השמש"‪.‬‬ ‫כהן שנישאת לישראל ומת‪ ,‬פרט לחזה ושוק‪ ,‬שאינה חוזרת‬
‫אליהם‪ (3 .‬שנאמר "ומתו בו כי יחללוהו"‪ (4 .‬שכל‬
‫‪18‬‬ ‫‪,‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈  ‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ï·L‬‬ ‫‚‪≈… .‬‬
‫‪«»∆ B‰Ë» Ô‰k‬‬ ‫חייבי מיתות בידי שמים‪ ,‬לוקים‪ (5 .‬אבל איסור יש לאכול‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÓƒ Ï·È‬‬
‫‪« … Á‡Â‬‬
‫‪««¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ; ‰OÚa‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪≈ ¬« ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫תרומה טמאה‪ ,‬ועיין ביבמות עג‪ :‬הא איסורא איכא ופירש‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ï·iL‬‬
‫‪« …∆ ‡e‰ B˙M„˜a‬‬
‫‪» À¿ƒ ‡e‰L‬‬‫‪∆ cÓ‬‬
‫‪»»ƒ  ÌÈL„w‰‬‬
‫«√» ‪ƒ‬‬ ‫רש"י לאכול תרומה טמאה‪ .‬ודורשים זה מהפסוק "בשעריך‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬
‫‪… ‡ÓË‬‬‫‪≈» c‬‬
‫‡‪»» Ï‬‬‫‪»¬ ,‰ËiLk‬‬
‫¿ ∆‪«¿ƒ‬‬ ‫תאכלנו"‪ ,‬לזה ולא לאחר‪ ,‬ולאו הבא מכלל עשה‪ ,‬עשה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.‡e‰ ‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬  ‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡a‰‬‬
‫‪»« ‡ÏÂ‬‬‫‪«¿ ;‰ËiL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ (6‬שנאמר "ומתו בו כי יחללוהו"‪ ,‬פרט לזו שמחוללת‬
‫ועומדת‪.‬‬
‫‪ (10‬כלומר‪ ,‬מפני שאין בו לאו אלא עשה‪.‬‬
‫‪ÔLÓL‬‬
‫‪» ¿ƒ ÈÚiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ „Ú« ‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ÔÈÏÎB‬‬ ‫‪ƒ≈¿« Ôȇ≈ . 14‬‬
‫‪ƒ¿ ÌȇÓh‰‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪eÚÊÚcÊpL‬‬
‫‪¿¿ «¿ƒ∆ LÈb‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ÏÎB‬‬ ‫„‪»»∆ ÈÓƒ .‬‬
‫‪≈ ‰È‰L‬‬ ‫‪; ‰nÁ‰‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪»«« ˙ÚȘL‬‬
‫‡‪« ƒ¿ Á‬‬ ‫‪«« ÌÈÎBk‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ e‡ˆÈÂ‬‬‫‪¿≈¿ 15‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪«ÚÏBe‬‬
‫‪≈ 12‰n‡a‬‬‫‡‪»«» ÊÁB‬‬
‫‪≈  ÚÊ‬‬ ‫‪«∆ ˙ÎL‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ ¿ 11ÂÈÈ‬‬
‫≈ »»‬ ‫‪ÔÓƒ «ÚȘ‰‬‬
‫‪ƒ»» ‰ËiL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ „Ú«  ‰ËÂ‬‬
‫‪≈»¿ LÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ‡e‬‬
‫‪» :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 16‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰Óez‰‬‬
‫∆‡˙ «¿ »‬ ‫‪.ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ÔÓƒ Ï·È‬‬
‫‪« … Á‡Â‬‬
‫»‪««¿ ,9B‡‰‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪ (11‬שנעקר זרע מגופו‪" (12 .‬שלא יצא הזרע עד שיבלע‬
‫‪    ‬‬
‫את התרומה שבפיו‪ ,‬דתנן‪ :‬הזב ובעל קרי אין מטמאים עד‬
‫‪       ‬‬
‫שתצא טומאתן לחוץ"‪.‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÈ·Óe‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¬« Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÈaËÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«  ‰ËBM‰Â‬‬ ‫‪≈≈« .‰‬‬
‫‪∆ «¿ LÁ‰‬‬ ‫ומקור ההלכה הוא בגמרא בברכות ש"מאימתי קורי‪ ‬את‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חיר‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (21‬אבל גדול הוא בחזקת טומאה עד שיטבול‪ (22 .‬כן‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈnLÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ .ÔLÓL‬‬
‫‪» ¿ƒ ÈÚ‰L‬‬
‫‡‪ƒ¡∆∆ Á‬‬‫‪«« ‰Óez‬‬
‫¿ »‬ ‫‪1‬‬
‫נראה בפסחים סז‪ :‬שמצורע הרי הוא כזב לעניין זה‪.‬‬ ‫‡‪̇ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÌȇÓË‬‬
‫‪ƒ≈¿  eLÈ‬‬
‫‪¿ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ;‰ÏÈh‰‬‬
‫‡‪» ƒ¿« Á‬‬
‫‪«« eLÈÈ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (23‬ולא כהן מוחזק‪ .‬ו"איזהו כהן מיוחס? כל שהעידו לו‬ ‫˜‪.È‬‬
‫‪ƒ∆ e‡È‬‬
‫‪¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,13˙LÁ‬‬
‫‪∆ ¿ ÏL‬‬‫‪∆ ÒÈkƒ ̉Ï‬‬
‫≈‪∆» eOÚ» Ôk‬‬ ‫‪3‬‬
‫שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופלוני בן פלוני הכהן‬
‫עד איש שאינו צריך בדיקה‪ ,‬והוא הכהן ששימש על גבי‬ ‫‪ (13‬וכשירצו להאכילו תרומה יבדקו בכיס‪ .‬ומדוע של‬
‫המזבח"‪ .‬ו"מי שהעידו עליו שני עדים שראוהו שהיה אוכל‬ ‫נחושת? מפני שאינו בולע‪ ,‬וכשיראה קרי יהיה ניכר בכיס‪.‬‬
‫בתרומה של תורה הרי זה מיוחס"‪.‬‬
‫‪eÏaËiL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ „Ú« ‰Óeza‬‬‫‪» ¿« Ï·Ï‬‬‫‡‪… ¡∆ ÔÈeÒ‬‬
‫‚‪ƒ ¬ ÌÈlÓ‬‬ ‫‪≈¿ . 4‬‬
‫‪ƒ«¿ ÈÎB‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .‰Bz‬‬
‫‪» ÔÈcÓ‬‬ ‫‪ƒƒ ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ eÒ‡» ÏÚ‬‬ ‫‪≈… .È ,ÌenÁ‰‬‬
‫‪≈» Ô‰k‬‬ ‫‪ƒ« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰‡ÓË‬‬‫‪»¿À ˙˜ÊÁa‬‬
‫‪«¿∆¿ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ;ÔLÓL‬‬‫‪» ¿ƒ ÈÚÈÂ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ 5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈÎOÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ LBz‬‬
‫‪» Ó‡Â‬‬‫‪«¡∆¿ ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÈÎOÂ‬‬‫‪ƒ» ¿ LBz‬‬
‫‪» Ó‡‬‬‫‪«¡∆ ˙ÎL‬‬
‫‪«¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰tË‬‬ ‫‪»ƒ ‡ÈˆBÓ‬‬‫‪ƒ 14ÏÓb‰‬‬ ‫‪»»« BÚ ÏÚ« ‰ÈÎ‰L‬‬
‫‪» ƒ¿»∆ 6‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪eÒ‡» ÏÚ‬‬
‫‪≈»  ÁÒÙa‬‬
‫‪«∆¿ eÓ‡‰‬‬‫‪»» ÈÎOÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ LBz‬‬
‫‪» ‰Ó« ;ÁÒÙa‬‬‫¿∆«‬ ‫‪.ÚÊ‬‬‫∆«‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.Ba eÒ‡» ÏÚ‬‬
‫‪≈»  ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ eÓ‡‰‬‬ ‫‪»» ÈÎOÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ LBz‬‬
‫‪» Û‡« ,Ba‬‬ ‫‪ (14‬כלומר‪ ,‬בלא אוכף‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ zÓ‬‬
‫‪»À 25CeLÓ» .24‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ‰˜BÏ‬‬
‫‡‪∆  ÏÎ‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓe‬‬
‫‪≈¿ƒƒ .ÏÚk‬‬‫‪≈»¿ ‰‡pL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬ ‫‪» ¿ƒ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ‰Óe˙a‬‬ ‫‪«¿ ƒ ‰Ît‰˙‬‬
‫‪»¿«¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇ƒ ,d˙hÓ‬‬ ‫‪»»ƒ ˙LnLÓ‰‬‬‫‪∆ ∆« ¿« .Ê 8‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.Ïe‰Ó» ‰‡iL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫‪«« ÏBnÈL‬‬
‫‪26‬‬ ‫∆»‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪;ÚÏ‬‬
‫∆‬‫∆‬ ‫»‬ ‫‪‰Óeza‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‪˙ÏÎB‡Â‬‬
‫∆‬ ‫∆‬ ‫¿‬ ‫‪˙ÏBË‬‬
‫∆‬ ‫∆‬ ‫‪ 15LÈÓLz‬‬
‫‪ƒ¿ « 9‬‬
‫‪Ï·Ï‬‬
‫‡‪… ¡∆ ‰eÒ‬‬
‫‪» ¬ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  LÈÓLz‰‬‬‫‪ƒ¿ «« ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ ‰Ît‰˙‬‬
‫‪»¿«¿ƒ 10‬‬
‫‪ (24 ‡lL‬שאף על פי שדבר הנלמד מגזירה שווה‪ ,‬אינו מן התורה‬
‫‡‪… ∆ dÏ» LÙ‬‬ ‫‪» ¿∆ ȇL‬‬‫‪ƒ∆ ; ÌÈÓÈ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ Ïk» ‰Óeza‬‬
‫‪» ¿« 11‬‬
‫לדעת רבינו )ספר המצוות שורש ב( ‪ -‬מצאנו לחכמים‬
‫שאמרו שאיסור אכילת תרומה לערל הוא מן התורה ולפיכך‬ ‫‪.‬‬ ‫¿‬
‫‪17BÓB˜Óa‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫≈‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪‡a˙iL‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪BÓk‬‬ ‫¿‬ ‫»‬
‫‪,‰‡ÓË‬‬‫≈‬ ‫¿‬ ‫∆‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪‰È‰˙Â‬‬‫¿‬ ‫…‬ ‫‪¿ƒ 12‬‬
‫‪ËÏÙz‬‬
‫מנאו רבינו ללא תעשה‪ (25 .‬שנמשכה ערלתו וכסתה את‬ ‫‪ (15‬הראב"ד השיג ממה שאמרו שם בגמרא‪ :‬והוא‬
‫העטרה‪ (26 .‬מלשון רבינו נראה שלא אסרוהו חכמים‬ ‫שהטבילוה במטה שלא זזה ממקומה‪ ,‬אבל אם הלכה‬
‫לאכול בתרומה‪ ,‬אלא הטילו עליו חובת מילה‪ ,‬כדי שייראה‬ ‫לטבילה‪ ,‬חוששין שמא נשתייר ממנו ופלטה‪ .‬ונראה שרבינו‬
‫כמהול‪.‬‬ ‫גורס בגמרא "אלא לא קשיא כאן במתהפכת כאן בשאינה‬
‫‪34‬‬ ‫‪ ÌeËÓh‰Â‬‬
‫‪¿À«¿ .27‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ÏÎB‬‬ ‫‪« « .‡È‬‬
‫‪≈  Ïe‰Ó» „ÏBp‰‬‬ ‫מתהפכת"‪ ,‬ואם כן חזרו ממה שאמרו קודם‪ ,‬ולפי זה אין‬
‫צורך להטבילה במטה‪ (16 .‬לא ג' ימים שלמים אלא עד‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ÒBÈ‚Bc‡Â‬‬
‫‪ƒ ¿¿«¿ .ÏÚ‬‬
‫‪≈» ˜ÙÒ‬‬‫‪≈¿ ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ,ÏÎB‬‬
‫≈‡‪≈ BÈ‬‬ ‫היום השלישי‪ (17 .‬ושם כתב שאינה מטמאה אלא שלוש‬
‫‪36‬‬ ‫‪. ÏÎB‡Â‬‬
‫‪28‬‬ ‫»‪≈ ¿ ÏÓ‬‬ ‫עונות‪ ,‬ועונה היא יום או לילה‪ ,‬ואם שמשה בליל שבת היא‬
‫‪] (27‬ואף על פי שצריך להטיף ממנו דם ברית ‪ -‬כיון שאין‬ ‫מטמאה ביום השבת‪ ,‬בליל יום א וביום א‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬
‫כאן חיוב למול כבכל ערלה‪ ,‬אלא להטיף דם ברית בלבד‪,‬‬ ‫‪ Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒƒ dwÚÂ‬‬
‫‪»»ƒ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ı‡Ï‬‬ ‫‪∆»» ‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙Óez‬‬‫‪« ¿ .Á 13‬‬
‫ובזה יוצא ידי חובה ‪ -‬אינו נקרא ערל אף לפני הטפת דם‬ ‫‪‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪»¿ ‰‡ÓhL‬‬‫‪»¿À∆ Ô‰kÏ‬‬‫‡‪≈… ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰ÏÈ·a‬‬
‫‡‪» ƒ¬« ‰eÒ‬‬
‫‡‪» ¬ dÈ‬‬
‫‪» ≈ 14‬‬
‫ברית[‪ (28 .‬מל הזכרות שבו ואוכל בתרומה‪ ,‬ממה נפשך‪:‬‬
‫בין שהוא איש בין שהוא אשה בין שהוא בריה בפני עצמה‪,‬‬
‫‪˙BcÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ˙BÊÂ‬‬
‫‪»¿ ÔÈÊÂ‬‬
‫˜‪ƒ»¿ ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÏÚa‬‬‫‪≈¬« :Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,BÙebÓƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» 15‬‬
‫זרעו של כהן הוא‪.‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« ÔÈzÓ‬‬
‫‪ƒ»À  eÏhL‬‬‫‪¿»∆ ÔlÎÂ‬‬
‫‪»À¿ .˙B„ÏBÈÂ‬‬
‫‪¿ ¿ 16‬‬
‫‪ ˙B‡ÓË‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪¿À ÚbÓ‬‬‫‪«« ȇÓË‬‬
‫‡‪≈≈¿ Ï‬‬ ‫‪»¬ . ÔLÓL‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪» ¿ƒ ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 17‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔȇÓh‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÏÎÂ‬‬ ‫‪≈»∆ .È‬‬
‫‪»¿ ÏÚ‰‬‬ ‫‪,20epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰hÏ‬‬
‫‡‪≈»ƒ ÌBi‰« eÏ» LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ,˙Óa‬‬
‫‪≈¿ Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ 18‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪. ÔÈÏÎB‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ƒ¿ ԉȄÚÂ‬‬
‫‪∆ ≈¿«¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿  ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫‪‰ˆeÁ‬‬
‫‪» ˙Óe˙Ï‬‬
‫‪« ¿ƒ ÏaËÏ‬‬
‫ˆ‪… ¿ƒ CÈ‬‬‫‪ƒ» Bȇ≈  ıLa‬‬
‫‪∆∆ ¿ Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÔÈa≈ 19‬‬
‫‪ (29‬שאף על פי שהם אסורים בתרומה ‪ -‬יש בהם קדושת‬ ‫‪.ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪20‬‬
‫כהונה‪.‬‬
‫‪ (18‬אף על פי שלתרומה של ארץ ישראל אינו ראוי אלא‬
‫‪39‬‬ ‫‪ԉȄÚÂ‬‬
‫‪∆ ≈¿«¿ ̉≈  31‰ÎÙL‬‬
‫‪»¿» ˙eÎe‬‬ ‫‪¿ 30‡kc‬‬‫‪»« «Úeˆt¿ .‚È‬‬ ‫לאחר הערב שמש ‪ -‬לעניין תרומה של חוצה לארץ הוא ראוי‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙‡∆ 33Ú„È‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .32eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬‫‪… Ô‰ÈLe‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ ,ÔÈÏÎB‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫לאחר טבילה‪ ,‬שכיוון שטבל טהר מטומאה היוצאת מגופו‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ÎÙL‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪»¿» ˙eÎe‬‬
‫‪¿ ‡kc‬‬ ‫‪»« «Úeˆt¿ ‰OÚpMÓ‬‬
‫‡‪» ¬«∆ ƒ BzL‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫וחלה עליו טומאה קלה של טבול יום‪ ,‬שאינו אלא שני‬
‫‪42‬‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈb‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙a« ‡O‬‬‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .eÏ·È‬‬
‫≈‡‪¿ … el‬‬ ‫לטומאה‪ ,‬ואינה אלא כטמא מגע בלבד שאוכל בתרומת‬
‫חוצה לארץ‪ (19 .‬שאין טומאה יוצאה מגופן‪ (20 .‬שאין‬
‫‪43‬‬ ‫‡‪.35˙ÏÎB‬‬
‫∆∆‬ ‫לנו היום אפר פרה‪ ,‬להזות שלישי ושביעי‪.‬‬
‫‪ (30‬שנפצעו הביצים שלו‪ (31 .‬שנכרת הגיד ושוב אינו‬ ‫‪‰p˘e‬‬
‫˜‪»« ¿ È‬‬
‫‪ƒ∆ ‰‡‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫˜‪ƒ«¬∆ ÔË‬‬‫‪» » Ô‰k‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Ë 21‬‬
‫‪≈… ,CÎÈÙÏ‬‬
‫יורה קילוח זרע‪ ,‬אלא שופך ושותת‪ ,‬ואינו מוליד‪ .‬ושניהם‬
‫אסורים לבוא בקהל‪ (32 .‬שהן נעשות חללות בביאתם‬
‫‪‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ „ÈÓz‬‬
‫‡‪ƒ» d˙B‬‬
‫‡‪» ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿  ‰c‬‬ ‫‪»ƒ Ì„« ‰˙‡‬‬
‫‪»¬ » ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ 22‬‬
‫מכיוון שנבעלות לפסול להן‪ (33 .‬לא בא עליה‪ ,‬מלשון‬ ‫‪.̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ‰‡ˆÈ‬‬
‫‪»¿» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ô˙˜ÊÁL‬‬
‫‪»»¿∆∆ , ‰˜È„a‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪» ƒ¿ 23‬‬
‫"והאדם ידע את חוה אשתו"‪ (34 .‬כן היא לשון המשנה‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰‡ˆBÈ‬‬
‫‪»¿ ‰‡ÓhL‬‬ ‫‪»¿À∆ ÈÓk‬‬‫‪ƒ¿ ‡e‰ È‰‬‬ ‫‪≈¬  Úˆn‰Â‬‬
‫‪»… ¿«¿ 24‬‬
‫ומשמע שהייתה נשואה לו קודם לכן‪ ,‬וכן פירש רש"י שם‪.‬‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‡‪∆… Ï‬‬
‫‪»¬ ;23ÒÁÈÓ‬‬
‫‪»À¿ Ô‰k‬‬
‫‪≈… B˙B‡ ‡nËiL‬‬
‫‪≈«¿∆ ‡e‰Â¿ .22BÙebÓƒ 25‬‬
‫ולכך היא אוכלת בתרומה‪ ,‬אף על פי שהיא משתמרת‪,‬‬ ‫‪.‡e‰ B‰Ë»  Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « ep‡nËiL‬‬
‫∆¿«¿∆‬ ‫‪26‬‬
 ‫טיר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (44‬שאם הוא כשר ‪ -‬אינו פוסל‪ (45 .‬ירושלמי שם‪" :‬רבי‬ ‫כלומר עומדת‪ ,‬לביאה פסולה‪ ,‬מאחר שכבר אכלה‪ .‬אבל אם‬
‫ניחא ברבי סבא ר' יונה בשם רב המנונה‪ ,‬אפילו מין במינו‬ ‫נישאה והוא פצוע דכא‪ ,‬אפילו לא ידעה‪ ,‬אינה אוכלת‪,‬‬
‫)=אנדרוגינוס שבעל אנדרוגינוס( כל שהוא )= בין שבעלו‬ ‫מאחר שהיא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא‪.‬‬
‫דרך נקבותו בין שבעלו דרך זכרותו(‪ ,‬וקשיא אם זכר הוא‬ ‫‪ (35‬שאין בהם איסור נישואין כלל‪ ,‬לא משום "לא יבוא‬
‫)=כלומר‪ ,‬אם אנדרוגינוס דינו כזכר‪ ,‬ואם כן שניהם דין‬ ‫פצוע דכא בקהל ה'" ‪ -‬שגיורת אינה בכלל קהל ה'‪ .‬ולא‬
‫אחד להם( אין זכר פוסל זכר‪ ,‬אם נקבה היא )= כלומר‪,‬‬ ‫משום זונה לכהן ‪ -‬שפצוע דכא אינו בקדושת כהונה ואינו‬
‫לשניהם דין נקבה( אין נקבה פוסלת נקבה‪ ,‬צד זכרותו של‬ ‫אסור בה‪.‬‬
‫זה פוסלת צד נקיבתו של זה"‪ .‬ולדעת רבינו היינו אם בעלו‬ ‫‡‪.36˙ÏÎB‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬‫‪» ≈  Ô‰k‬‬
‫‪≈… ˙a« LcwL‬‬
‫‪≈ƒ∆ Ô‰k‬‬ ‫‪»« «Úeˆt¿ .„È‬‬
‫‪≈… ‡kc‬‬ ‫‪1‬‬
‫בדרך נקבותו‪ ,‬הוא פוסלו‪ ,‬מפני שצד זכרותו של זה פוסלת‬
‫צד נקבתו של זה‪ .‬שאז אנו דנים את הבועל כזכר ואת‬
‫‪ÌeËÓË‬‬
‫‡‪¿À . ÔÈÏÎB‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ƒ¿ ÂÈ„ÚÂ‬‬
‫‪»»¬« BzL‡Â‬‬
‫‪¿ ƒ¿ ‡e‰  37‰nÁ‬‬
‫‪»« ÒÈÒ‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫הנבעל כנקבה‪ .‬אבל אם בעלו בדרך זכרותו אומרים ממה‬ ‫‪. Ô‰È˙BL‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪∆ ≈ ¿ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬‫‡‪»¬ ,ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ ԉȄÚ‬‬
‫‪∆ ≈¿«  ÒBÈ‚Bc‡Â‬‬
‫¿«¿¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫נפשך‪ :‬אם זה זכר אף זה זכר‪ ,‬ואין זכר פוסל זכר‪ ,‬ואם‬ ‫‪ (36‬כיוון שמשתמרת לביאה פסולה‪ ,‬נתחללה ופסולה‬
‫שניהם נקבות ‪ -‬אין ביאתו ביאה כלל‪.‬‬ ‫מלאכול אפילו בתרומת בית אביה‪ ,‬ואפילו אם רק קידש‬
‫‪14‬‬ ‫‪Bȇ≈ Ô‰k‬‬
‫‪≈… Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ,ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆∆ .ÊÈ‬‬
‫‪∆ „Ú‬‬ ‫אותה‪ ,‬ולא ידעה משנעשה פצוע דכא‪ .‬ומה שמותרת לאכול‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ . Ï·Ï‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪… ¡∆ eÒ‡» „Ú‰‬‬
‫‪∆∆» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÏÈ·Ó‬‬
‫‪46‬‬ ‫«¬‪ƒ‬‬ ‫בתרומה אם נישאה קודם שנעשה פצוע דכא‪ ,‬משום‬
‫שהייתה אוכלת קודם‪ ,‬אין זה אלא שתחילת אכילתה הייתה‬
‫‪16‬‬ ‫‪.˜BL» ‰ÊÁa‬‬
‫‪∆»¿ ÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ¬«  ‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ ÏÈ·n‰‬‬
‫««¬‪ƒ‬‬ ‫על ידי נישואין אלו שהיו כשרים אז‪ ,‬ואף על פי שעכשיו‬
‫‪] (46‬כלומר‪ ,‬כל השותפין היו כהנים כשרים‪ ,‬שאוכלים‬ ‫נעשה פצוע דכא‪ ,‬כיוון שאותם הנישואין שהכשירוה‬
‫תרומה ומאכילים לעבדיהם‪ ,‬ואחד מהם היה פסול שאינו‬ ‫לאכילה קיימים עוד‪ ,‬אוכלת גם עכשיו‪ ,‬מאחר שכבר אכלה‪.‬‬
‫מאכיל עבדו בתרומה[‪ (47 .‬בירושלמי שם‪" :‬מניין לכהן‬ ‫אבל כאן מה שאכלה מבית אביה‪ ,‬נפקע לגמרי על ידי‬
‫שקנה עבד ולישראל בו שותפות‪ ,‬אפילו אחד ממאה בו‪,‬‬ ‫הקידושין‪ ,‬שאז יצאה מרשות אביה‪ (37 .‬שנולד סריס‬
‫שאינו מאכילו בתרומה תלמוד לומר וכהן כי יקנה" משמע‬ ‫מבטן אמו והוא על ידי שנתחממה אמו ביום הצהריים וחום‬
‫שכולו קנוי לכהן המאכיל‪.‬‬ ‫התנור ששתתה משקה חזק‪ (38 .‬שסריס חמה שלא נסתרס‬
‫בידי אדם‪ ,‬אלא בידי שמים‪ ,‬אינו אסור לבוא בקהל‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪È„Ú‬‬
‫‪≈¿« ÔÈa≈ BÏ ‰ÒÈΉÂ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ¿ Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ ˙‡OpL‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ˙a« .ÁÈ‬‬
‫‪»ƒ∆ χOÈ‬‬ ‫‪ (39‬שמא נקבה הוא ואין קידושיו קידושין‪ .‬ואנדרוגינוס‬
‫‪18 .50eÏ·È‬‬
‫…¿‬ ‫‪el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÏÊa‬‬
‫‪49‬‬ ‫ˆ‡‪∆¿« Ô‬‬‫‪… È„Ú‬‬
‫¿‪≈¿« ÔÈa≈ 48‚BÏÓ‬‬ ‫שהוא ברייה בפני עצמה ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם‬
‫‪19‬‬ ‫‪ewL‬‬
‫‡‪»∆ BzL‬‬‫‪¿ ƒ È„ÚÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ ewL‬‬
‫‪»∆ Ô‰k‬‬‫‪≈… È„Ú‬‬
‫‪≈¿« ÔÎÂ‬‬‫¿≈‬ ‫נקבה‪ ,‬ולפיכך אינו מאכיל בתרומה על ידי קידושיו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪BtÒk‬‬
‫˜‪¿« ÔÈ‬‬
‫‪«¿ƒ LÙ‬‬‫‪∆∆ ‰˜È‬‬
‫‪∆¿ƒ Èkƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;eÏ·È‬‬
‫‪¿ …  ÌÈ„Ú‬‬
‫‡‪ƒ»¬ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈  ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ewL‬‬
‫‪»∆ Ô˘Â‬‬
‫‪» »¿ ‰ËBL‬‬
‫‪∆ LÁ‬‬ ‫‪≈≈ .ÂË‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ¬«  ÏÎB‡‰‬‬ ‫‪≈ » ÔÈ˜Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ .51ÔÈw‰‬‬
‫˜‪»¿ƒ« ÔÈ‬‬
‫‡‪«¿ƒ elÙ‬‬‫‡‪ƒ¬  ÒBtBËBt‬‬‫¿‬ ‫«‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪ÔÈc‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪˙Èa‬‬
‫≈‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫˜‪e‬‬‫»‬ ‫‡‪Ì‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫»‬ ‫¬‬ ‫‪.‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬
‫‡‪40ÔÈÏÎB‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.ÏÈ·Ó‬‬
‫‡‪ƒ¬« Bȇ≈  52ÏÎB‬‬
‫‪≈ BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÔÈ˜Â‬‬
‫)‡‪»¿ƒ¿ ,(ÌÈÁ‬‬
‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫‡‪.ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ el‡≈ È‰‬‬‫‪≈¬  41‰MÈa‬‬
‫‪» À ƒ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» eÏÙpL‬‬
‫‡‪¿»∆ B‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (48‬שהבעל משתמש בעבודתם כאכילת פירות‪.‬‬ ‫‪ (40‬מפני שאין לחרש שוטה וקטן קניין אלא על ידי בית‬
‫‪ (49‬שהכניסה בנדונייא והבעל קיבל אחריותם עליו‪.‬‬ ‫דין או אפוטרופוס‪ .‬ואין אני קורא בו "קניין כספו הוא יאכל‬
‫‪ (50‬עבדי צאן ברזל יאכלו לפי שהם ברשותו‪ .‬ועבדי מלוג‬ ‫בו"‪ (41 .‬שקטן נוחל‪.‬‬
‫ששייכים לה יאכלו‪ ,‬שזהו כקניינו שקנה קניין‪ .‬והמדובר‬
‫כשהקנו להם העבדים והתנו עמהם שאינם קנויים להם אלא‬ ‫‪ÔÈa≈ ,‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ÏeÒÙÏ‬‬ ‫‪»¿ ÏÚpL‬‬ ‫‪ƒ ¿¿« .ÊË 7‬‬
‫‡‪«¿ƒ∆ ÒBÈ‚Bc‬‬
‫לכך וכך‪ ,‬שבאופן זה אינם קנויים לאדון כלל‪ (51 .‬עבדים‬ ‫‪Ï·lÓ‬‬
‫‪… ¡∆ƒ ÏÒÙ‬‬‫‪«¿ƒ  B˙e˜‬‬‫‪¿« Cc‬‬‫‪∆∆ ÔÈa≈ B˙eÎÊ‬‬
‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ 8‬‬
‫שקנו עבדים וקניין קניינו של הקניין )=עבדי אשתו שקנו‬ ‫‪̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ . ÔÈÏÎB‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ƒ¿ ÂÈ„Ú‬‬‫‪»»¬ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . ÌÈLk‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ»¿ ,‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ 9‬‬
‫עבדים(‪ (52 .‬כגון אלמנה לכהן גדול שאינה אוכלת‬ ‫‪B˙‡Èa‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏÒBt‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‡‪∆ Á‬‬‫‪≈« ÒBÈ‚Bc‡Ï‬‬
‫‪ƒ ¿¿«¿ ÏÚ‬‬‫‪«¿ƒ 10‬‬
‫בתרומה‪ ,‬שהרי היא חללה‪.‬‬ ‫‪.ÂÈ„Ú‬‬
‫‪»»¬ ÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ¬« ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ ÏÎB‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,ÏÒÙ‬‬
‫‪«¿ƒ  ‰M‡Ï‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪» ƒ¿ 11‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪È„Ú‬‬
‫‪≈¿« ÔÈa≈ BÏ ‰ÒÈΉÂ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ¿ χOÈÏ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙‡OpL‬‬ ‫‪≈… ˙a« .ËÈ‬‬
‫‪»ƒ∆ Ô‰k‬‬ ‫‪B˙eÎÊ‬‬
‫‪¿« Cc‬‬
‫‡‪∆∆ Ï‬‬
‫‪»¬ ; B˙e˜‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪¿« Cc‬‬
‫‪∆∆ B˙B‡ ÏÚiL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ 12‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.53eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬‫‪… el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÏÊa‬‬
‫ˆ‡‪∆¿« Ô‬‬
‫‪… È„Ú‬‬
‫¿‪≈¿« ÔÈa≈ ‚BÏÓ‬‬ ‫‪.‰p‰k‰‬‬
‫‪»À¿« ÔÓƒ ÎÊ‬‬
‫‪»» ÏÒBt‬‬
‫‪≈ ÎÊ‬‬‫‪»» Ôȇ≈ ‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪ (53‬עבדי צאן ברזל לא יאכלו‪ ,‬מפני שהם של הבעל‪ .‬ועבדי‬ ‫‪ (42‬ירושלמי יבמות פרק ח הלכה ו "נבעל )האנדרוגינוס(‬
‫מלוג‪ ,‬לפי שהם שלה‪ ,‬ואף היא נפסלה מן התרומה על ידי‬ ‫נפסל מן התרומה כנשים"‪ ,‬פירוש אם נבעל לפסול מן‬
‫נישואיה עם הישראל‪.‬‬ ‫התרומה‪ .‬שאם היה כשר לתרומה‪ ,‬אינו פוסלו‪ ,‬ממה נפשך‪:‬‬
‫מצד דין נקבות של שניהם‪ ,‬אין כאן ביאה כלל‪ .‬מצד דין‬
‫‪25‬‬ ‫‪Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ 55‰ˆeÏÁÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰Leb‬‬
‫‪» ¿ ,54ÏB„b» Ô‰ÎÏ‬‬ ‫‪»»¿« .Î‬‬
‫‡‪≈… ¿ ‰ÓÏ‬‬ ‫זכרות של שניהם ‪ -‬אין זכר פוסל זכר‪ .‬ומצד שהבועל זכר‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈiÁ‬‬
‫‪≈»« ‡L‬‬‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙ÈχOÈ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿¿ƒ ÔÈa≈ 56˙‰k‬‬
‫‪∆∆… ÔÈa≈ ,ËBÈ„‰‬‬
‫∆¿‬ ‫והנבעל נקבה‪ ,‬בוודאי שאינו פוסלה‪ ,‬שהרי ביאה כשרה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ ÏÊ∆a‬‬
‫ˆ‡‪¿« Ô‬‬
‫‪… È„ÚÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ‚BÏÓ¿ È„Ú‬‬
‫‪≈¿« BÏ ‰ÒÈΉÂ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ¿ ,57ÔȇÏ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫היא‪ .‬ומכיוון שאמר "כנשים"‪ ,‬נראה שנפסל בין בדרך‬
‫‪28‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,58eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬‫‪… ‚BÏÓ¿ È„Ú‬‬
‫«¿≈‬ ‫נקבותו ובין בדרך זכרותו‪ ,‬שהרי האשה נפסלת בין בכדרכה‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ̉L‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ÏÊa‬‬
‫ˆ‡‪∆¿« Ô‬‬‫‪… È„ÚÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ;Ì˙BBÊÓa‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪ (43‬שהרי נתחלל מן הכהונה‪.‬‬ ‫ובין שלא כדרכה‪.‬‬
 ‫‪        ‬‬ ‫כר‬
‫‪  ‬‬
‫קידושין‪ (67 .‬אף על פי שחופה אינה קונה ‪ -‬כיוון‬ ‫‪‚BÏÓ¿ È„ÚÂ‬‬
‫‡‪≈¿«¿ ,61˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰ƒ  60‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡O‬‬
‫‪»» .59ÏÚa‬‬
‫««‬ ‫‪1‬‬
‫שנכנסה לחופה לשם ביאה‪ ,‬הרי היא משתמרת לביאה‬ ‫‪. eÏ·È‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪¿ … ‡Ï‬‬
‫‪… dlL‬‬
‫∆»‬ ‫‪2‬‬
‫פסולה‪ (68 .‬שהרי לא נבעלו‪ ,‬ומעתה אינן משמרות עוד‬
‫לביאה פסולה‪ (69 .‬מכיוון שנבעלו לפסול‪ ,‬אבל אם נכנסו‬ ‫‪] (54‬והיינו בנישואין‪ ,‬שהרי מדובר כאן גם בבת ישראל‪,‬‬
‫לחופה ולא נבעלו‪ ,‬אף על פי שדינן כבעולות ‪ -‬לא נתחללו‬ ‫שאף בנישואין כשרים אינה אוכלת אלא לאחר נישואין[‪.‬‬
‫מן התרומה‪ ,‬שהרי כן אמרו בפצוע דכא‪ ,‬שאם לא ידע את‬ ‫‪ (55‬גרושה או חלוצה‪ ,‬ששתיהן אסורות לכהן‪] .‬ואף על פי‬
‫אשתו לאחר שנעשה פצוע דכא‪ ,‬הרי אלו יאכלו‪] .‬וכל שכן‬ ‫שחלוצה אינה אסורה אלא מדרבנן‪ ,‬ואינה נעשית זונה‪,‬‬
‫שאם נכנסו לחופה בלא אירוסין‪ ,‬שכל פסולה אינו אלא‬ ‫כיוון שהיא מאיסורי כהונה היא נעשית חללה על ידו[‪.‬‬
‫מפני שמשתמרת לביאה פסולה‪ ,‬שוודאי לא נתחללו[‪.‬‬ ‫‪ (56‬שאפילו בת כהן האוכלת בתרומת אביה‪ ,‬נתחללה‬
‫ונפסלה מתרומה בנישואי איסור‪ (57 .‬נישואי איסור שיש‬
‫‪10‬‬ ‫‪ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰ÏÙÂ‬‬
‫‪»¿»¿ Ô‰k‬‬
‫‪≈… dÏÚa‬‬
‫‪»¿« ˙nL‬‬ ‫‪∆∆… .Î‬‬
‫‪≈∆ 70˙‰k‬‬ ‫בהם לאו‪ ,‬שאף על ידם נעשית זונה ואסורה בתרומה‪ .‬ונקט‬
‫‪11 .71ÏÏÁ‰‬‬
‫∆»»‬ ‫‪«ƒ ÈtÓ‬‬
‫‪˙wÊ‬‬ ‫‪≈¿ƒ Ï·z‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬ ‫‪…  ÏÏÁ‬‬
‫‪»» Ô‰a‬‬
‫‪∆» LiL‬‬‫∆≈‬ ‫חייבי לאוין‪ ,‬לפי שבחייבי כריתות‪ ,‬אין קידושין תופסין‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,72Ó‡Ó‬‬
‫‪»¬« ÌÈLk‰‬‬
‫‡‪ƒ≈ ¿« ÔÓƒ „Á‬‬
‫‪»∆ da» ‰OÚ‬‬
‫‪» » elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫כלל‪ (58 .‬מפני שהם שלה וקניין שאינו אוכל אינו מאכיל‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫˜‪.eÓb» ÔÈ‬‬
‫‪»¿ƒ dÓÈa‬‬
‫˜‪»» ƒ ‰B‬‬
‫‪∆ Ó‡n‰‬‬
‫««¬»‬ ‫והיא עצמה פסולה בתרומה‪ ,‬שנעשית זונה או חללה‪.‬‬
‫‪ (59‬הכהן‪ ,‬לפי שהם באחריותו‪ (60 .‬שנייה לעריות‪,‬‬
‫‪ (70‬בת כהן ואשת כהן‪ (71 .‬שזקוקה גם לו‪ ,‬כשם שזקוקה‬ ‫האסורה מדרבנן‪ .‬ומכיוון שאמר "נשא"‪ ,‬וודאי המדובר בבת‬
‫לכל האחים‪ ,‬לייבום או לחליצה‪ (72 .‬הוא קידושי כסף‬ ‫ישראל שאינה אוכלת מן האירוסין אלא מן הנישואין‪.‬‬
‫שהיבם מקדשה‪.‬‬ ‫‪ (61‬ביבמות פה‪" .‬שניות מדברי סופרים ‪ -‬היא כשרה וולדה‬
‫כשר"‪ .‬שאינה נעשית זונה‪ ,‬כיוון שאינה אסורה עליו מן‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰Ò‡‬‬
‫‪»¿∆∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙‰k‰‬‬
‫‪∆∆… « BzÓÈÏ‬‬
‫‪¿ƒ ƒ Ëb≈ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ Ô‰k‬‬‫‪≈… .‚Î‬‬ ‫התורה‪ .‬ואינה נעשית חללה‪ ,‬כיוון שאינה מאיסורי כהונה‪.‬‬
‫‪15 ,73‰Óe˙a‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪∆∆ BÊ È‰‬‬
‫‡‪˙ÏÎB‬‬ ‫‪≈¬  ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» B˙wÊ‬‬
‫‪»ƒ ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫‪ (62‬ירושלמי שם‪ .‬ושם‪" :‬עבדי שניות ‪ -‬היא אוכלת ועבדיה‬
‫‪16‬‬ ‫‪,Ô‰Èc‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ÏL‬‬‫‪∆ ‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ ‰‡ÈÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙nLÓ‬‬
‫‪∆∆« ¿ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫אינם אוכלים" ומפרשה רבינו בניחותא‪ ,‬ולא בתמיהה‪ ,‬כמו‬
‫‪17‬‬ ‫‪∆∆… ÔÎÂ‬‬
‫‪74˙‰k‬‬ ‫‪≈¿ .Ô‰ÈcÓ‬‬
‫‡‪∆ ≈¿ƒƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ‰Óȉ‬‬
‫‪»»¿« ÏÒBt‬‬
‫‪≈ Ëb‰‬‬ ‫‪≈« ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫שפירשו המפרשים שם‪ .‬ולא נתברר למה אינם אוכלים‪ ,‬הרי‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ô‰k‬‬
‫‡‪≈… . ˙ÏÎB‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪∆∆  Ô‰ÎÏ‬‬‫‪≈… ¿ ‰Ò‡˙pL‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪» ¿»¿ƒ∆ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ B‡ ‰ˆeÏÁ‬‬
‫¬ »‬ ‫היא אוכלת‪ ,‬וקניין האוכל ‪ -‬מאכיל‪ .‬ועבדי צאן ברזל‬
‫‪19‬‬ ‫‪.‰Óe˙a‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ˙ÏÎB‬‬
‫‪∆∆ BÊ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  77˙ÈBÏÈ‬‬
‫‪ƒ ¿« ‡OpL‬‬
‫‪»»∆ ËBÈ„‰‬‬‫∆¿‬ ‫אוכלים‪ ,‬שהם של הבעל‪.‬‬
‫‪ (73‬היינו בתרומת בית אביה‪ ,‬שהרי היא כהנת‪ ,‬אבל בת‬ ‫‪B‡ ÏB„b» Ô‰ÎÏ‬‬‫‪≈… ¿ ‰Ò‡˙pL‬‬
‫‡‪» ¿»¿ƒ∆ 63‰ÓÏ‬‬ ‫‪∆∆… .‡Î‬‬
‫‪»»¿« ˙‰k‬‬ ‫‪3‬‬
‫ישראל אינה אוכלת‪ ,‬בשביל היבם שהוא כהן‪ (74 .‬לפי‬ ‫‪‰‡ÈÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙BnLÓ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪¿« ¿ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,64ËBÈ„‰‬‬ ‫‪¿∆ Ô‰ÎÏ‬‬
‫‚‪≈… ¿ ‰Le‬‬
‫¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫שהמדובר באירוסין נקט "כהנת" שהרי בת ישראל אינה‬ ‫‪̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬
‫‪… el‡≈ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰Bz‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫‪5‬‬
‫אוכלת באירוסין‪ (75 .‬שהן משתמרות לביאה פסולה‬
‫מדרבנן‪ (76 .‬בתרומת בית אביה‪ ,‬שהמשתמרת לביאה‬ ‫‡‪»À«∆ ,˙BÏÎB‬‬
‫‪66‰tÁ‰L‬‬ ‫‡‪¿ ÔÈ‬‬
‫‡‪» ≈  ÔÈÒe‬‬
‫‪ƒ ≈ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ‰tÁÏ‬‬
‫‪»À« eÒÎ‬‬
‫‪¿¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫פסולה מדרבנן אינה נפסלת‪ .‬אבל חלוצה שנישאת ‪-‬‬ ‫‪ÔÓƒ :eLb˙‬‬
‫‪¿»¿ƒ B‡ eÓχ˙‬‬
‫‪¿¿«¿ƒ .Ï·lÓ‬‬
‫‪… ¡∆ƒ 67ÔzÏÒBt‬‬
‫«¿»‬ ‫‪7‬‬
‫נתחללה‪ .‬ושנייה שנישאת היא אוכלת‪ ,‬אבל עבדי מלוג‬ ‫‪ÔȇeOp‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÔÓƒ ;˙BÏÎB‡Â‬‬
‫‪¿ ¿ 68ÔLΉÏ‬‬
‫‪»≈ ¿∆¿ eÊÁ‬‬
‫‪¿»  ÔÈÒe‡‰‬‬
‫»≈ ‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫שלה אינם אוכלים‪ ,‬ובנתארסה גם עבדיה אוכלים‪.‬‬ ‫‪. eÏlÁ˙‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪¿«¿ƒ kL‬‬
‫‪»¿∆ ,eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬
‫‪… ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ (77‬משנה ביבמות סא‪ .‬ודלא כר' יהודה שאמר שכיוון‬
‫שאינה לפריה ורביה הרי היא כזונה‪ .‬ונקט "כהן הדיוט" לפי‬ ‫‪ (63‬וכתב "כהנת" לפי שהמדובר כאן בנתארסה‪ ,‬ובת‬
‫שלר' יהודה אסורה גם לכהן הדיוט‪ ,‬אבל להלכה הוא הדין‬ ‫ישראל לכהן אינה אוכלת אלא אם כן נישאה‪ (64 .‬במשנה‬
‫בכהן גדול‪.‬‬ ‫שם נזכרה גם "חלוצה" אבל אין זו אלא "שיגרא דלישנא"‬
‫אגב גרושה‪ ,‬שהרי חלוצה אינה פסולה אלא מדרבנן‪,‬‬
‫ולפיכך השמיטה כאן רבינו‪ ,‬וכתב להלן )הלכה כג(‬
‫‪‬‬ ‫שמותרת‪ (65 .‬מצפות‪ ,‬כלומר עומדות לכך‪ (66 .‬בלא‬

‫‪        ‬‬

‫‪24‬‬ ‫בּמסּכת‬
‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬
‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬
‫ולעבדינוּ‪ָ ְ .‬‬
‫ולבהמתּנוּ ְ ַ ֲ ָ ֵ‬
‫ְְְִֵֶ‬ ‫יום ראשון כ"ח תשרי ה'תשע"ט‬
‫‪25‬‬ ‫בּמסּכת יוֹם טוֹב ‪.‬‬ ‫וגם ְ ַ ֶ ֶ‬
‫שׁבּת ְ ַ‬ ‫ַָ‬ ‫המּזוֹן נדפס לעיל ע' קגֿקה‬ ‫בּרכּת ַ ָ‬
‫ֹנסח ִ ְ ַ‬‫ַ‬
‫מצות עשה קנד‪.‬‬
‫יום שני כ"ט תשרי ה'תשע"ט‬ ‫בּשּׁבּת‪,‬‬
‫לשׁבּוֹת ַ ַ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ִ ְ‬ ‫המּצוה ַהקנ"ד ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 20‬‬
‫מצות עשה קנד‪.‬‬ ‫וּכבר‬
‫תּשׁבּת" ‪ָ ְ .  ‬‬‫השּׁביעי ִ ְ ֹ‬
‫"וּביּוֹם ַ ְ ִ ִ‬
‫אמרוֹ‪ַ :‬‬ ‫ְוהוּא ָ ְ‬ ‫‪21‬‬
‫‪26‬‬ ‫בּשּׁבּת‪,‬‬
‫לשׁבּוֹת ַ ַ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ִ ְ‬ ‫המּצוה ַהקנ"ד ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫יתעלּה‬
‫וּבאר ָלנוּ ִ ְ ַ ֶ‬
‫פּעמים‪ֵ ֵ .‬‬
‫כּמּה ְ ָ ִ‬
‫בּמצוה זוֹ ַ ָ‬
‫הצּוּוּי ְ ִ ְ ָ‬
‫ִנכפּל ַ ִ‬
‫ְַ‬ ‫‪22‬‬
‫‪27‬‬ ‫וּכבר‬
‫תּשׁבּת" ‪ָ ְ .  ‬‬
‫השּׁביעי ִ ְ ֹ‬
‫"וּביּוֹם ַ ְ ִ ִ‬
‫אמרוֹ‪ַ :‬‬
‫ְוהוּא ָ ְ‬ ‫חוֹבה ָלנוּ‬
‫המּלאכה ִהיא ָ‬
‫הזּאת ִמןֿ ַ ְ ָ ָ‬
‫שׁהשּׁביתה ַ ֹ‬
‫‪ָ ִ ְ ַ ֶ ,  ‬‬ ‫‪23‬‬
 ‫אכר‬ ‫‪         ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪30‬‬ ‫לחלּק‬
‫אלּא ‪ֵ ַ ְ      ‬‬ ‫‪ָ ֶ ‬‬ ‫יתעלּה‬
‫וּבאר ָלנוּ ִ ְ ַ ֶ‬‫פּעמים‪ֵ ֵ .‬‬
‫כּמּה ְ ָ ִ‬ ‫בּמצוה זוֹ ַ ָ‬‫הצּוּוּי ְ ִ ְ ָ‬ ‫ִנכפּל ַ ִ‬
‫ְַ‬ ‫‪1‬‬
‫‪31‬‬ ‫בּפני‬
‫וּמלאכה ִ ְ ֵ‬
‫מלאכה ְ ָ ָ‬ ‫חיּב ַעל ָכּלֿ ְ ָ ָ‬ ‫שׁיּהא ַ ָ‬‫יצאת‪ְ ,‬והוּא ֶ ְ ֵ‬ ‫ָָ‬ ‫חוֹבה ָלנוּ‬
‫המּלאכה ִהיא ָ‬ ‫הזּאת ִמןֿ ַ ְ ָ ָ‬ ‫שׁהשּׁביתה ַ ֹ‬
‫‪ָ ִ ְ ַ ֶ ,  ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪32‬‬ ‫מערבא‬
‫דּבני ַ ֲ ָ ָ‬
‫וּבגמרא ִ ְ ֵ‬
‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ָ ְ ִ .‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫עצמהּ‪ְ .‬כּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ְַָ‬ ‫בּמסּכת‬
‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬
‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬‫ולעבדינוּ‪ָ ְ .‬‬
‫ְולבהמתּנוּ ְ ַ ֲ ָ ֵ‬
‫ְְִֵֶ‬ ‫‪3‬‬
‫‪33‬‬ ‫רבּי‬
‫משׁבתיכם' ַ ִ‬
‫"'בּכל ְ ֹ ֵ ֶ‬ ‫‪ֹ ְ :     ‬‬ ‫בּמסּכת יוֹם טוֹב ‪.‬‬ ‫וגם ְ ַ ֶ ֶ‬‫שׁבּת ְ ַ‬ ‫ַָ‬ ‫‪4‬‬
‫‪34‬‬ ‫דּנין‬‫יהיוּ ָ ִ‬
‫שׁלּא ִ ְ‬‫דּינין ֶ ֹ‬
‫לבתּיֿ ִ ִ‬
‫מכּאן ְ ָ ֵ‬
‫רבּי ַ ַינּאי‪ָ ִ :‬‬‫בּשׁם ַ ִ‬‫אילא ְ ֵ‬
‫ִ ָ‬
‫‪35‬‬ ‫בּשּׁבּת"‪.‬‬
‫ַ ַָ‬ ‫יום שלישי ל' תשרי ה'תשע"ט‬
‫מצות לא תעשה שכ‪.‬‬
‫יום שישי ג' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫ועשׂרים ―‬
‫שׁלשׁ ֵמאוֹת ְ ֶ ְ ִ‬
‫המּשׁלימה ְ ֹ‬
‫המּצוה ַ ַ ְ ִ ָ‬
‫ַ ִ ְָ‬ ‫‪5‬‬

‫מצות לא תעשה שכב‪.‬‬ ‫אמרוֹ‪:‬‬‫בּשּׁבּת‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬‫מלאכה ַ ַ ָ‬

‫מלּעשׂוֹת ְ ָ ָ‬ ‫שׁהזהרנוּ ִ ַ ֲ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬‫ָ ַ ְ ָָ‬ ‫‪6‬‬
‫והעוֹבר ַעל ָלאו ֶזה‪,‬‬
‫מלאכה" ‪ֵ ָ ְ .  ‬‬ ‫תעשׂה ָכלֿ ְ ָ ָ‬ ‫"לאֿ ַ ֲ ֶ‬‫ֹ‬ ‫‪7‬‬
‫‪36‬‬ ‫מלּהענישׁ ֶאת‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ְ ַ ֲ ִ‬ ‫המּצוה ַהשכ"ב ― ָ ַ ְ ָ ָ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫ַ ִ ְָ‬
‫בּכרת‪ִ ,‬אם ֹלא ָ ַידע בּוֹ‬ ‫הכּתוּב ‪ֶ   ‬שׁהוּא ְ ָ ֵ‬ ‫פּרשׁ בּוֹ ַ ָ‬ ‫ֵֵ‬ ‫‪8‬‬
‫‪37‬‬ ‫אמרוֹ‬ ‫בּשּׁבּת‪ְ .‬והוּא ָ ְ‬ ‫לפּעל ַ ַ ָ‬ ‫הדּין ַ ֹ ַ‬ ‫וּמלּהוֹציא ֶאתֿ ַ ִ‬
‫החוֹטאים ִ ְ ִ‬ ‫ַ ְ ִ‬
‫סקילה‪ָ .‬כּלֿ ֶזה‬
‫חיּב ְ ִ ָ‬‫העדוּת ― ַ ָ‬ ‫עליו ָ ֵ‬
‫נתקיּמה ָ ָ‬
‫ואם ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫הדּיּן‪ִ ְ ,‬‬
‫ַַָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪38‬‬ ‫בּכ‪ֹ :‬לא‬ ‫הכּוּנה ְ ָ‬ ‫תבערוּ ֵאשׁ" ‪ָ ָ ַ ַ ,  ‬‬ ‫"לאֿ ְ ַ ֲ‬ ‫יתעלּה‪ֹ :‬‬ ‫ְִֶַ‬
‫קבוּעה‪.‬‬
‫חטּאת ְ ָ‬ ‫מקריב ַ ָ‬
‫שׁוֹגג ― ַ ְ ִ‬‫היה ֵ‬ ‫ואם ָ ָ‬
‫מזיד; ְ ִ‬ ‫ִאם הוּא ֵ ִ‬ ‫‪10‬‬
‫‪39‬‬ ‫לשׁאר ִמיתוֹת‪.‬‬ ‫הדּין ִ ְ ָ‬ ‫שׂרפה‪ְ ,‬והוּא ַ ִ‬ ‫שׁנּתחיּב ְ ֵ ָ‬
‫תּשׂרוֹף ִמי ֶ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ִ ְ‬
‫שׁבּת‪.‬‬‫בּמסּכת ַ ָ‬
‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬
‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫ְָ‬ ‫‪11‬‬
‫‪40‬‬ ‫תבערוּ ֵאשׁ'"‬ ‫"'לא ְ ַ ֲ‬ ‫המּכלתּא ‪ֹ :  ‬‬ ‫וּלשׁוֹן ַ ְ ִ ְ ָ‬ ‫ְ‬
‫‪41‬‬ ‫ויצאת‬ ‫היתה ְ ָ ָ‬ ‫בּכּלל ‪ָ ְ ָ    ‬‬ ‫שׂרפה ַ ְ ָ‬‫ְֵ ָ‬
‫‪42‬‬ ‫ממּיתוֹת‬ ‫אחת ִ ִ‬ ‫שׁהיא ַ ַ‬ ‫מיחדת ֶ ִ‬ ‫שׂרפה ְ ֻ ֶ ֶ‬ ‫ללמּד‪ָ :‬מה ְ ֵ ָ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ‬‬ ‫יום רביעי א' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫‪43‬‬ ‫שׁאר ִמיתוֹת ֹלא‬ ‫השּׁבּת‪ַ ,‬אף ָכּלֿ ְ ָ‬ ‫דּוֹחה ֶאתֿ ַ ַ ָ‬ ‫ואינהּ ָ‬ ‫ֵבּית ִדּין ְ ֵ ָ‬ ‫מצות לא תעשה שכ‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫ללאו‬ ‫"הבערה ְ ָ‬‫אמרוּ ‪ָ ָ ְ ַ : ‬‬ ‫וּכבר ָ ְ‬ ‫השּׁבּת"‪ָ ְ .‬‬ ‫ִ ְידחוּ ֶאתֿ ַ ַ ָ‬ ‫ועשׂרים ―‬
‫שׁלשׁ ֵמאוֹת ְ ֶ ְ ִ‬
‫המּשׁלימה ְ ֹ‬
‫המּצוה ַ ַ ְ ִ ָ‬
‫‪ָ ְ ִ ַ 12‬‬
‫‪45‬‬ ‫יצאת" ‪      ‬‬ ‫ָָ‬ ‫אמרוֹ‪:‬‬‫בּשּׁבּת‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬‫מלאכה ַ ַ ָ‬
‫מלּעשׂוֹת ְ ָ ָ‬ ‫שׁהזהרנוּ ִ ַ ֲ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬‫ָ ַ ְ ָָ‬ ‫‪13‬‬
‫‪46‬‬ ‫נתקיּם ‪ ‬‬ ‫ולא ִ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ֹ ְ ,     ‬‬ ‫והעוֹבר ַעל ָלאו ֶזה‪,‬‬
‫מלאכה" ‪ֵ ָ ְ .  ‬‬ ‫תעשׂה ָכלֿ ְ ָ ָ‬ ‫"לאֿ ַ ֲ ֶ‬‫ֹ‬ ‫‪14‬‬
‫‪47‬‬ ‫לחלּק‬
‫אלּא ‪ֵ ַ ְ      ‬‬ ‫‪ָ ֶ ‬‬ ‫בּכרת‪ִ ,‬אם ֹלא ָ ַידע בּוֹ‬ ‫הכּתוּב ‪ֶ   ‬שׁהוּא ְ ָ ֵ‬ ‫פּרשׁ בּוֹ ַ ָ‬ ‫ֵֵ‬ ‫‪15‬‬
‫‪48‬‬ ‫בּפני‬
‫וּמלאכה ִ ְ ֵ‬ ‫מלאכה ְ ָ ָ‬ ‫חיּב ַעל ָכּלֿ ְ ָ ָ‬ ‫שׁיּהא ַ ָ‬‫יצאת‪ְ ,‬והוּא ֶ ְ ֵ‬ ‫ָָ‬ ‫סקילה‪ָ .‬כּלֿ ֶזה‬
‫חיּב ְ ִ ָ‬‫העדוּת ― ַ ָ‬ ‫עליו ָ ֵ‬
‫נתקיּמה ָ ָ‬
‫ואם ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫הדּיּן‪ִ ְ ,‬‬
‫ַַָ‬ ‫‪16‬‬
‫‪49‬‬ ‫מערבא‬
‫דּבני ַ ֲ ָ ָ‬ ‫וּבגמרא ִ ְ ֵ‬‫בּמקוֹמוֹ‪ָ ָ ְ ִ .‬‬ ‫שׁנּתבּאר ִ ְ‬
‫עצמהּ‪ְ .‬כּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ְַָ‬ ‫קבוּעה‪.‬‬
‫חטּאת ְ ָ‬ ‫מקריב ַ ָ‬
‫שׁוֹגג ― ַ ְ ִ‬‫היה ֵ‬ ‫ואם ָ ָ‬
‫מזיד; ְ ִ‬ ‫ִאם הוּא ֵ ִ‬ ‫‪17‬‬
‫‪50‬‬ ‫רבּי‬
‫משׁבתיכם' ַ ִ‬
‫"'בּכל ְ ֹ ֵ ֶ‬ ‫‪ֹ ְ :     ‬‬ ‫שׁבּת‪.‬‬‫בּמסּכת ַ ָ‬
‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬
‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫ְָ‬ ‫‪18‬‬
‫‪51‬‬ ‫דּנין‬‫יהיוּ ָ ִ‬ ‫שׁלּא ִ ְ‬ ‫דּינין ֶ ֹ‬ ‫לבתּיֿ ִ ִ‬‫מכּאן ְ ָ ֵ‬ ‫רבּי ַ ַינּאי‪ָ ִ :‬‬ ‫בּשׁם ַ ִ‬ ‫אילא ְ ֵ‬
‫ִ ָ‬
‫‪52‬‬ ‫בּשּׁבּת"‪.‬‬ ‫ַ ַָ‬ ‫יום חמישי ב' מרחשון ה'תשע"ט‬
‫מצות לא תעשה שכב‪.‬‬
‫יום ש"ק ד' מרחשון ה'תשע"ט‬ ‫מלּהענישׁ ֶאת‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ְ ַ ֲ ִ‬ ‫המּצוה ַהשכ"ב ― ָ ַ ְ ָ ָ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫‪ָ ְ ִ ַ 19‬‬
‫מצות לא תעשה שכא‪.‬‬
‫יֿ‬
‫תֿ‬
‫שד'‬
‫מר‬
‫ח‬
‫ת‬
‫קלון‬
‫םיב‬ ‫אמרוֹ‬‫בּשּׁבּת‪ְ .‬והוּא ָ ְ‬ ‫לפּעל ַ ַ ָ‬‫הדּין ַ ֹ ַ‬ ‫וּמלּהוֹציא ֶאתֿ ַ ִ‬
‫החוֹטאים ִ ְ ִ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫‪20‬‬
‫‪53‬‬ ‫להלּ‪‬‬
‫שׁלּא ְ ַ ֵ‬
‫שׁהזהרנוּ ֶ ֹ‬ ‫המּצוה ַהשכ"א ― ָ ַ ְ ָ ָ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫בּכ‪ֹ :‬לא‬ ‫הכּוּנה ְ ָ‬‫תבערוּ ֵאשׁ" ‪ָ ָ ַ ַ ,  ‬‬ ‫"לאֿ ְ ַ ֲ‬‫יתעלּה‪ֹ :‬‬‫ְִֶַ‬ ‫‪21‬‬
‫‪54‬‬ ‫יצא ִאישׁ‬ ‫"אלֿ ֵ ֵ‬‫אמרוֹ‪ַ :‬‬ ‫בּשּׁבּת‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫המּדינה ַ ַ ָ‬
‫לתחוּם ַ ְ ִ ָ‬ ‫חוּץ ִ ְ‬ ‫לשׁאר ִמיתוֹת‪.‬‬ ‫הדּין ִ ְ ָ‬ ‫שׂרפה‪ְ ,‬והוּא ַ ִ‬ ‫שׁנּתחיּב ְ ֵ ָ‬
‫תּשׂרוֹף ִמי ֶ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ִ ְ‬ ‫‪22‬‬
‫‪55‬‬ ‫בּקּבּלה ‪‬‬ ‫וּבא ַ ַ ָ ָ‬ ‫השּׁביעי" ‪ָ .  ‬‬ ‫ממּקמוֹ ַבּיּוֹם ַ ְ ִ ִ‬ ‫ִ ְ ֹ‬ ‫תבערוּ ֵאשׁ'"‬ ‫"'לא ְ ַ ֲ‬ ‫המּכלתּא ‪ֹ :  ‬‬ ‫וּלשׁוֹן ַ ְ ִ ְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫‪23‬‬
‫‪56‬‬ ‫אלפּים‬
‫שּׁנּוֹסף ַעל ַ ְ ַ ִ‬ ‫המּסּע הוּא ַמהֿ ֶ ַ‬ ‫שׁתּחוּם ‪ָ ַ ַ ‬‬ ‫‪ְ ֶ ‬‬ ‫ויצאת‬‫היתה ְ ָ ָ‬‫בּכּלל ‪ָ ְ ָ    ‬‬ ‫שׂרפה ַ ְ ָ‬
‫ְֵ ָ‬ ‫‪24‬‬
‫‪57‬‬ ‫אמּה‬‫אלפּים ַ ָ‬
‫והלּוּ‪ִ ַ ְ ַ ‬‬ ‫אחת‪ִ ְ .‬‬ ‫אמּה ַ ַ‬ ‫אפלּוּ ַ ָ‬ ‫לעיר ֲ ִ‬ ‫אמּה ִמחוּץ ָ ִ‬ ‫ַָ‬ ‫ממּיתוֹת‬ ‫אחת ִ ִ‬ ‫שׁהיא ַ ַ‬ ‫מיחדת ֶ ִ‬ ‫שׂרפה ְ ֻ ֶ ֶ‬ ‫ללמּד‪ָ :‬מה ְ ֵ ָ‬ ‫‪ֵ ַ ְ ‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪58‬‬ ‫המּכלתּא ‪:  ‬‬ ‫וּלשׁוֹן ַ ְ ִ ְ ָ‬ ‫מתּר‪ְ .‬‬ ‫רוּח ― ֻ ָ‬ ‫לכלֿ ַ‬ ‫ְָ‬ ‫שׁאר ִמיתוֹת ֹלא‬ ‫השּׁבּת‪ַ ,‬אף ָכּלֿ ְ ָ‬ ‫דּוֹחה ֶאתֿ ַ ַ ָ‬ ‫ואינהּ ָ‬ ‫ֵבּית ִדּין ְ ֵ ָ‬ ‫‪26‬‬
‫‪59‬‬ ‫וּבגמרא‬
‫אמּה‪ָ ָ ְ ִ .‬‬ ‫אלפּים ַ ָ‬‫ממּקמוֹ" ― ֵאלּוּ ַ ְ ַ ִ‬ ‫יצא ִאישׁ ִ ְ ֹ‬ ‫"אלֿ ֵ ֵ‬‫ַ‬ ‫ללאו‬
‫"הבערה ְ ָ‬
‫אמרוּ ‪ָ ָ ְ ַ : ‬‬ ‫וּכבר ָ ְ‬‫השּׁבּת"‪ָ ְ .‬‬ ‫ִ ְידחוּ ֶאתֿ ַ ַ ָ‬ ‫‪27‬‬
‫‪60‬‬ ‫תּוֹרה"‪.‬‬‫דּבר ָ‬ ‫תּחוּמין ְ ַ‬
‫"לוֹקין ַעל ִאסּוּר ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫אמרוּ‪:‬‬‫ערוּבין ‪ְ ָ ‬‬‫ֵ ִ‬ ‫יצאת" ‪      ‬‬ ‫ָָ‬ ‫‪28‬‬
‫‪61‬‬ ‫מצוה זוֹ‪.‬‬‫דּיני ִ ְ ָ‬‫נתבּארוּ ִ ֵ‬‫המּסּכתּא ִ ְ ָ ֲ‬
‫וּבאוֹתהּ ַ ַ ֶ ְ ָ‬
‫ְ ָ‬ ‫נתקיּם ‪ ‬‬ ‫ולא ִ ְ ַ ֵ‬ ‫‪ֹ ְ ,     ‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בכר‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪¦ § −© § ¦ ‬‬ ‫‪¬¤ £ ‬‬ ‫‪¤ ¨¾ ¨ © ‬‬ ‫‪½ ¨ ‬‬ ‫‪¤´¤ ¥ Æ‬‬ ‫‪¨ § © ‬‬
‫‪Ÿ ³ ¨ § ®‬‬‫‪¥ ¨ § ¦ ‬‬‫‪´¥ © ‬‬ ‫‪−¨ § ¥ ‬‬ ‫‪¬ § ¥ ‬‬ ‫‪¨ ¥½ ¨ ‬‬‫‪´¦ ¨ © ‬‬
‫‪‬‬
‫‪® ¦ ‬‬ ‫‪´ § ¦ ‬‬ ‫‪−¦ § ‬‬ ‫‪¬© £ © ‬‬ ‫‪½¨ § ¤ ‬‬ ‫‪¤´¤ Æ‬‬
‫‪¨ ¤ ¤ § ‬‬ ‫‪¦½ ¨ © ‬‬ ‫‪´¥ ¦ £  ¥ ‬‬ ‫‪¦ § ©À ¨ ‬‬
‫‪´¦ Ÿ ¨ §  ‬‬ ‫‪«¤ ¥ £ ¤‬‬
‫‪²¦ ‬‬‫‪¬¤ § © § ‬‬ ‫‪´¥ ‬‬
‫‪® ¨ ¥ ¥ ‬‬ ‫‪−¨ ¦ ‬‬ ‫‪¬¨ § ¨ ‬‬
‫‪²¥ ¨  ‬‬ ‫‪¦ « ¨  ‬‬ ‫‪Ÿ ¬ ‬‬‫‪−© £ © ¥ ‬‬
‫¦ § § ¦ ½¦‬ ‫‪Æ‬‬
‫‪¦ ¨ ‬‬ ‫¨ ‪©À Ÿ‬‬
‫‪‬‬
‫‪− § ¨ ‬‬ ‫‪¨½ § © ¤ Æ‬‬ ‫‪¡ ¤ ‬‬ ‫‪³¦ ®‬‬‫‪¥ ¨ § ¦ ‬‬ ‫‪´¥ § ‬‬
‫‪−¥ £ © ‬‬ ‫‪¬¦ § ‬‬ ‫‪¨½ § ¦ ‬‬
‫‪´¦ ¨ § ©   ‬‬ ‫‪«¨ § ª § ‬‬ ‫‪−¥ ¨ § ¦ ‬‬ ‫‪¬¥‬‬
‫‪‬‬‫‪«¥ Ÿ ¡ ‬‬ ‫‪¬¨ § ‬‬ ‫‪−¨ © ‬‬ ‫‪¬¦ ¨½ ‬‬ ‫‪´¨ ¨ Æ‬‬ ‫‪§ ¦ ‬‬
‫‪® ¤ ¥ Ÿ « § ‬‬ ‫‪−¨ § ¤ ‬‬ ‫‪¦½ ¨ ‬‬ ‫‪´¦ ¨   ‬‬ ‫‪«¤ ¥ Ÿ ¡ ‬‬
‫‪¬¨ § ¤‬‬
‫‪‬‬
‫‪© ¬¦ § ¤ ‬‬ ‫‪²¨ § «¨ ‬‬ ‫‪¤ Ÿ À © §  ‬‬ ‫‪«¥ ¨‬‬‫‪§ ¦ ‬‬‫‪−© § ‬‬ ‫‪¥½ Ÿ ¡ ‬‬ ‫‪´¨ © Æ‬‬ ‫‪¥ ¨ ‬‬ ‫‪® ¦ ¨ ‬‬ ‫‪´ ¨ ‬‬ ‫‪− ¨ § ¦ ‬‬ ‫‪¤²¤ © ‬‬
‫‪¬¥ ¨ ‬‬
‫‪»‬‬
‫‪¥ © § « ‬‬ ‫‪¥À § ¨ § ‬‬ ‫‪´¨ § § ¦  ‬‬ ‫‪«¤ ¥ § ¤ § ‬‬ ‫‪−¤ ¥ § ¤ ‬‬ ‫‪½¨ ¨ § ¤ § Æ‬‬ ‫‪¨ Ÿ ¤ ‬‬ ‫‪® ¥ § ¦ ‬‬ ‫‪−¥ £‬‬
‫‪‬‬
‫‪¬¨ § ‬‬ ‫‪− § ‬‬ ‫‪§ ©½ ¨ ‬‬ ‫‪Ÿ ´ § ®‬‬‫‪¤ © ‬‬ ‫‪´ © © § ‬‬ ‫‪−¥ § ¦ ‬‬ ‫‪¥½ £ © Æ‬‬ ‫‪§ Æ© £ ‬‬ ‫‪À̈ ¨ ‬‬‫‪¥¹ Ÿ ¡ ‬‬ ‫‪¸¨ © Á¦ ¼‬‬ ‫§ ¦¨‪¥‬‬
‫‪‬‬ ‫¡ ‪«¥ Ÿ‬‬

‫‪‬‬
‫הוא להשמע‪    (Î) :‬הנביא מלמדם‬ ‫)‪       (ÁÈ‬עמם יתחברו‬
‫להתוודות ולומר כן הננו אתנו לך אכן לשקר וגו'‬ ‫ויתוספו עליהם להיות ממלכה אחת‪ (ËÈ) :‬‬
‫והבושת אכלה וגו' נשכבה בבשתנו כל זה לשון תפלה‬ ‫‪ ‬בלבי ולכן הנחלתים לאבותיכם‪  :‬‬
‫שהנביא מלמדם לומר‪  :‬באנו‪  (‚Î) :‬‬ ‫‪ ‬את עדתי ואומתי בתוך שאר בנים לפיכך ביררתי‬
‫שמרנו מגבעות והמון הרים שעבדנו עכו"ם שם‪ :‬‬ ‫מנה יפה ואתן לך ארץ חמדה‪    :‬צביון‬
‫באמת‪  („Î) :‬עכו"ם שעסקנו בה כד"א וינזרו‬ ‫כל צבאות גוים‪  (Î) :‬אבל אתם לא עשיתם‬
‫לבושת‪     :‬בעון עבודתה היה‬ ‫מחשבתי כ"א כמו אשה שבוגדה מריעה על שאינו‬
‫יגיענו לבז‪:‬‬ ‫יכול להספיק מזונותיה כן בגדתם בי המספיק לכם כל‬
‫טוב‪ ,‬כך מדרש אגדה‪    (‡Î) :‬קרוב‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫)‪ .χ˘È ˙È ÏÚ (ÁÈ‬עם בית ישראל כמו ויבאו האנשים על‬ ‫)‪ .ÂÎÏÈ (ÁÈ‬ממקום שגלו‪ .‰„Â‰È ˙È :‬אלו שגלו מערי יהודה‬
‫הנשים )שמות לה(‪ .Í˙È˘‡ (ËÈ) :‬ענין שימה‪ .Èˆ :‬ענין הדר‬ ‫ע"י סנחריב מלך אשור ולא חזרו בבית השני‪˙È ÏÚ :‬‬
‫ופאר וכן צבי ממלכות )ישעיה ג(‪ .‰„‚ (Î) :‬מרדה‪.‰ÚÓ :‬‬ ‫‪ .χ˘È‬עם בני עשרת השבטים‪ .ÂÈ„ÁÈ :‬יהודה וישראל‪:‬‬
‫מלשון ריע וחבר‪ .ÌÈÈÙ˘ (‡Î) :‬מקומות גבוהות‪.ÂÂÚ‰ :‬‬ ‫‪ .ÔÂÙˆ ı‡Ó‬ממקום שגלו שמה‪ .ı‡‰ ÏÚ :‬אל הארץ‪:‬‬
‫מלשון עיוות ועיקום‪ .‰Ù‡ (Î) :‬מל' רפואה ועם היא‬ ‫)‪ .È˙Ó‡ ÈÎ‡Â (ËÈ‬מתחילה כשלקחתיך לי לעם אמרתי בלבי‬
‫בה"א ועל הסליחה יאמר בדרך שאלה וכן רפאה נפשי כי‬ ‫באיזה ענין אשימך בין הבנים ודומה להם ר"ל להיות דומים‬
‫חטאתי לך )תהלים מא(‪ .Â˙‡ :‬ענין ביאה כמו אתא בוקר )ישעיה‬
‫למלאכי מעלה הנקראים בני אלהים כמ"ש ויבואו בני‬
‫כא(‪ .ÔÂÓ‰ (‚Î) :‬ענין ריבוי‪ .‰Ï· („Î) :‬מלשון כליון‪:‬‬ ‫האלהים )איוב א(‪ .ÍÏ Ô˙‡Â :‬ולזה נתתי לך ארץ חמדה נחלה‬
‫מפוארה לכל צבאות הגוים כי כולם משתוקקים ומתאוים לה‬
‫ומפארים אותה על כי הוא מקום השראת השכינה והוא מבוא גדול ליראה את ה' להיות כמלאכי מעלה‪ .Ó‡ :‬אמרתי בענין‬
‫זה תקראי לי אבי ולא תשובי מאחרי עד עולם‪ .Ô· (Î) :‬באמת לא כן הוא כי כמו שבגדה אשה מאת ריעה שהוא בעלה‬
‫והלכה מאתו כן אתם בית ישראל בגדתם בי‪ .ÚÓ˘ ÌÈÈÙ˘ ÏÚ Ï˜ (‡Î) :‬ר"ל ראוי היה להיות נשמע קול על המקומות‬
‫הגבוהות להשמיע למרחוק והקול יהיה מבכי תחנוני בית ישראל לבכות על מעלם ולבקש עליהם סליחה כי הרבה רעות עשו‬
‫העקימו את דרכם מה שבין אדם לחבירו ושכחו את ה' ולא עבדוהו‪ .ÌÈ¢ ÌÈ Â¢ (Î) :‬אתם בנים מורדים שובו אלי‬
‫למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי ואמרו הננו באנו אליך בתשובה כי אתה מעולם ה' אלהינו‪˜˘Ï Ô· (‚Î) :‬‬
‫‪ .˙ÂÚ‚Ó‬באמת לשקר קוינו עזר מהעכו"ם העומדים על הגבעות ומהמון הפסילים שעל ההרים‪ .'‰ :‬בעזר ה' בא תשועת‬
‫ישראל‪ .˙˘Â‰Â („Î) :‬העכו"ם שהיא לבושת ולכלימה לעובדיה עון עבודתה כלה והפסיד את אשר אספו אבותינו ביגיעה‬
‫ועמל‪ .ÂÈÂÚÓ :‬ר"ל הכליון וההפסד שהיה מעת נעורינו היה בעון הזה‪ .Ì‡ˆ ˙‡ :‬עכשיו מפרש לומר את זה הפסדנו מה‬
‫שאספו הם את צאנם וכו'‪ .‰΢ (‰Î) :‬ר"ל הנה הבושת מסבבת אותנו מסביב כאילו נשכב על מצעות הבושת וכאילו‬
‫הכלימה מכסה אותנו ממעל והוא ענין מליצה‪ .'ÂΠ'‰Ï ÈÎ :‬ואין בושת גדול מזה‪ .ÂÈÂÚÓ :‬ר"ל מעת שלקח אותנו לעם‪:‬‬
‫‪ .'ÂΠÂÚÓ˘ ‡ÏÂ‬כפל הדבר במ"ש‪:‬‬
‫גכר‬ ‫‪     ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪«¨ § ¦ ‬‬ ‫‪¬¥ ‬‬
‫‪− ¨ £ © ‬‬
‫‪® ¦ § © «¦ ‬‬
‫‪−¦ Ÿ § ‬‬
‫‪½ ¨ § Æ‬‬
‫‪¨ Æ¥ ‬‬ ‫‪¬¦ ¦  ‬‬ ‫‪«¥ ¨ © § ‬‬
‫‪© −© ¦ ‬‬‫‪¥½ ¨ © Æ‬‬
‫‪¦ ¨ ‬‬
‫§ ‪© ³¤‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪−¦ § © «¦ ‬‬
‫‪¬ ¨ § ‬‬
‫‪¨ ½ § © § «© Æ¨ ‬‬ ‫‪‬‬
‫®¨ ‪¨ ³‬‬ ‫‪¨ § © « § −¦ ‬‬ ‫‪¬¨ ¨ ‬‬
‫‪¨½ ¦ § Æ¦ ‬‬‫‪¬© © ‬‬‫‪¦½ ¨ © ‬‬
‫‪´¦ ¨ Æ¦ ‬‬
‫© ©¬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫©« § © § « ¨‬

‫‪‬‬
‫וגו' הושוו כלם בעצה אחת והמליכו את אברהם‬ ‫)‪    (Á‬אברהם ויוצאי יריכו בני‬
‫עליהם‪    :‬למשפחות הרבה נחלקו כל‬ ‫קטורה שש עשרה‪ ,‬ישמעאל ובניו שלש עשרה‪ ,‬יצחק‬
‫אלה‪    (Ë) :‬ומכולם אחת היא הנבחרת‬ ‫ובניו שלשה‪ ,‬בני יעקב שנים עשר‪ ,‬בני עשו שש‬
‫לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה‪  :‬‬ ‫עשרה‪ ,‬בדברי הימים‪ ,‬הרי ששים‪ ,‬ואם תאמר צא מהם‬
‫‪ ‬לכנסייתה הרבה מחלוקות בבתי מדרשות כולם‬ ‫תמנע שהיא אשה אברהם מן המנין‪  :‬‬
‫לבם להבין תורה על מכונה ואל אמתתה‪  :‬‬ ‫נח ובניו עד אברהם תולדות יוצאי התיבה שמונים‬
‫‪ ‬יעקב ראה אותה מיטה שלימה בלא פסול‬ ‫תמצאם‪ ,‬וכשם שהמלכות שהם נשי המלך יתירות‬
‫והודה וקילס למקום שנאמר )בראשית טו( וישתחו‬ ‫בגדולה על הפלגשים כך היו אברהם יוצאי יריכו‬
‫ישראל על ראש המיטה‪   :‬את ישראל‬ ‫חשובים גדולים ויתרים בחשיבות על הכל כאשר‬
‫בגדולתה‪  :‬ומה הוא קילוסה‪:‬‬ ‫תראה הגר בת מלכים היתה תמנע בת שלטונים היתה‬
‫ונעשית פלגש לעשו ואומר )בראשית יד( אל עמק שוה‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫)‪ .ÁÏÙÎ (Ê‬ענין ביקוע‪ ,‬כמו כפלח תחתית )איוב מא טז(‪:‬‬ ‫)‪ .Í˙˜ ÔÂÓ‰ ÁÏÙÎ (Ê‬גובה פניך מזה ומזה הוא סגלגל‬
‫‪ .Í˙˜‬הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה‪ .‬וכן ותתקע‬ ‫ואדום ומעורב בלובן‪ ,‬כמראה חתיכה הנבקעת מן הרימון‪,‬‬
‫את היתד ברקתו )שופטים ד יא(‪ .„ÚÓ :‬מבפנים‪.Í˙ÓˆÏ :‬‬ ‫והמה נסתרים מבפנים להמסוה‪ ,‬ובזה ממשיכים אהבה וחשק‬
‫היא המסוה המכסה את הפנים‪ .‬וכן גלי צמתך )ישעיה מז ב(‪:‬‬ ‫יותר מאילו היו גלוים מבלי מסוה‪ .‬והנמשל הוא על שופטי‬
‫)‪ .˙ÂÓÏÚÂ (Á‬נערות‪ .‬וכן עלמות אהבוך )לעיל א א(‪:‬‬ ‫העדה שהם פני הדור‪ ,‬שהמה ממולאים בכל חכמה ומדע‬
‫)‪ .‰ (Ë‬מלשון ברור ונקי‪ .‰Â˘‡È :‬ענין הילול ושבח‪.‬‬ ‫כרימון המלאה לה גרגרים‪ .‬והמה מסתירים החכמה בלבותם‬
‫כמו אשרי האיש )תהלים א א(‪:‬‬ ‫ואינם מתפארים בפני אנשים‪ .‬וכאומר עם כי בגולה יתמנו‬
‫השופטים בישראל על פי חוקי הממשלה‪ ,‬עם בל זה לא ימצא‬
‫מי יערב לבו לגשת להיות מן השופטים אם לא ימצא בו כל אלה‪) .‬ולא זכר שבח השפתים מה שזכר למעלה‪ ,‬כי הם המרמזים‬
‫על הנביאים ואינם בגולה‪ .‬ובעבור זה לא זכר גם שבח הדבור‪ ,‬כי הוא מרמז על הלוים העומדים על הדוכן לדבר בשיר‪ ,‬ובגולה‬
‫אין דוכן ואין שיר‪ .‬וכן לא זכר שבח הצואר‪ ,‬כי הוא מרמז על בית המקדש והוא חרב‪ .‬וכן לא זכר שבח השדים‪ ,‬כי הם מרמזים‬
‫על המלך וכהן גדול‪ ,‬ובגולה אין מלך ואין כהן גדול(‪ .˙ÂÎÏÓ ‰Ó‰ ÌÈ˘˘ (Á) :‬יתכן שבנשי המלך שלמה שהיו שבע מאות‬
‫שרות‪ ,‬היו בהן ששים מופלגות ביופי ובמדות חמודות‪ ,‬ובג' מאות פלגשיו היו בהן פ' שהן מופלגות ביופי וכו'‪ .‬כאילו החשוק‬
‫ישלח דברו לאמר הנה בנשי המלך השרות יש ששים מופלגות ביופי ובמדות חמודות‪ ,‬וכן בפלגשיו יש שמונים‪ ,‬וזולתם יש‬
‫הרבה מן הנערות שהן מופלגות ביופי וכו'‪ .‬והנמשל הוא לומר כי הנה אמרו זרעו של שם בן נח נחלק אחר כך לששים עממים‪,‬‬
‫וכינה אותם בשם מלכות להיותם מזרע שם הנאהב מהמקום ברוך הוא‪ ,‬והמבורך מפי נח אביו‪ .‬וזרעו של יפת אחיו נחלק אחר‬
‫כך לשמונים עממים‪ ,‬וכינה אותם בשם פילגשים להיותם מזרע יפת‪ ,‬שלא היה נאהב להמקום ברוךֿהוא כמו שם‪ ,‬אבל לא‬
‫היה שנוא לפניו כמו חם‪ ,‬וזרעו של חם אחיהם נחלק אחר כך לעממים אין מספר‪ .‬וכינה אותם בשם עלמות לבד‪ ,‬להיותם‬
‫מזרע חם השנוא מהמקום ברוךֿהוא והמקולל מפי נח אביו‪ .‡È‰ ˙Á‡ (Ë) :‬אבל רעיתי הדבוקה בי כיונה בבן זוגה ותמימה‬
‫באהבתה אלי‪ ,‬היא אחת ומיוחדת בכולן ואין להעריכן אליה‪ ,‬וזהו על כי היא אחת ויחידה לאמה‪ ,‬ושמה בה כל מגמתה לפלס‬
‫מעגל דרכיה להיישירה בכל עוז‪ .‬והיא ברה וצחה בעבור אמה שילדתה‪ ,‬כי השתדלה לצחצחה ולמרקה בתמרוקי הנשים‪.‬‬
‫והנמשל הוא לומר הנה כנסת ישראל היא המיוחדת שבכל העמים‪ ,‬כי מקור מחצבתה היו קודש הם האבות והאמהות‪ ,‬והם‬
‫השרישו בלבה אהבת ה'‪ .˙Â ‰Â‡ :‬כשראוה העלמות בכשרון מעשיה ובהפלגת יופיה‪ ,‬היו מאשרות ומשבחות אותה‪ .‬וכאשר‬
‫ראוה נשי המלך ופילגשיו‪ ,‬היו מהללות אותה כאילו הודו בעצמן שהיא עלתה על כולן‪ .‬והנמשל הוא על חכמי האומות שכולן‬
‫מפארים את ישראל ומודים בשבחם‪:‬‬
 e dpyn iriay wxt oihib zkqn ‫דכר‬
íéL¦ GL§ ãòå© § ïàkî¨ ¦ éì¦ éðzzL
¦ § ¦ ¤ úðî ¨ § ìò© .ïzúå ¥ ¦ § úLøâî
¤ ¤Ÿ § Bæ éøä ¥ £ – æeæ íéúàî ¦ © ¨ éì¦ éðzzL
¦ § ¦ ¤ úðî ¨ § ìò© ,Chb¥ ¦ äæ¤ éøä ¥£ ‰
äNòî
¤ £ © :ìàéìîb
¥ ¦ § © ïa¤ ïBòîL § ¦ ïaø ¨ © øîà © ¨ .úLøâî¤ ¤Ÿ § dðéਠ¥ – åàì¨ íàå ¦ § ;úLøâî¤ ¤Ÿ § – íBé íéL¦ GL§ CBúa§ Bì äðúð ¨ § ¨ íঠ,íBé
ïzz
¤ ¦ :íéîëç¦ ¨ £ eøîàå
§ ¨ § – Búéìèöà ¦ § § ¦ äãáàå¨ § ¨ § ,éúéìèöà
¦ ¦ § § ¦ éì¦ éðzzL
¦ § ¦ ¤ úðî ¨ § ìò© Chb ¥ ¦ äæ¤ éøä
¥ £ :BzLàì§ ¦ § øîàL© ¨ ¤ ãçàa¨ ¤ § ïcéöa
¨§ © §
.äéîc
¨ ¤ ¨ úठBì
éaø
¦ © .íéðL
¦ ¨ ézL¥ § ?ez÷éðéî© ¦ ¥ àéä¦ änk ¨ © – éða ¦ § úठé÷éðézL
¦ ¦ ¥ ¤ úðî ¨ § ìò© ,àaà ¨ © úठéLnLzL¦ § © § ¤ úðî ¨ § ìò© ,Chb¥ ¦ äæ¤ éø䥣 Â
éLnLzL
¦ § © § ¤ úðî ¨ § ìò© Chb ¥ ¦ äæ¤ éøä ¥ £ .èb¥ äæ¤ éøä ¥ £ – áàä ¨ ¨ únL ¥ ¤ Bà ïaä ¥ © úî¥ .Lãç ¤Ÿ øNò ¨ ¨ äðBîL ¨ § :øîBà ¥ äãeäé ¨ §
éLôà
¦ § ¤ éঠ:áàä ¨ ¨ øîàL© ¨ ¤ Bà ,áàä ¨ ¨ únL ¥ ¤ Bà ,ïaä ¥ © úî¥ ;íéðL ¦ ¨ ézL¥ § éða ¦ § úठé÷éðézL
¦ ¦ ¥ ¤ úðî ¨ § ìò© ,íéðL ¦ ¨ ézL
¥ § àaà ¨ © úà¤
:ìàéìîb
¥ ¦ § © ïa¤ ïBòîL§ ¦ ïaø ¨ © øîà© ¨ ììk ¨ § .èb¥ äæk ¤ ¨ :øîBॠìàéìîb
¥ ¦ § © ïa¤ ïBòîL § ¦ ïaø ¨ © .èb¥ Bðéॠ– äãt÷äa ¨ ¨ § © § àHL ¤ ,éðLnLzL
¦¥ § © § ¤
.èb¥ äæ¤ éøä¥ £ – äpîéä ¨ ¤ ¥ dðéàL
¨ ¥ ¤ äákò ¨ ¨ © ìk¨
`xephxa yexit
,øçà èâ äëéøö äðéà ,ïúúù íãå÷ òø÷ð åà èâä ãáà íàå .äîò äðúäù äî ïúéì úáééçå ,èâä úìá÷ úòùî åéùëòî úùøåâî .ozze zyxebn ef ixd d
éúéìèöéà éì éðúúù úðî ìò äì øîà íà ,éðú÷ éëäå àøñçî éøåñçã ùøôî àøîâá .ociva dyrn b"ayx xn` :åéùëòî øîåàë úðî ìò øîåàä ìëã
'åëå åúùàì øîàù ãçàá ïãéöá éîð äùòîå ,äéãéã äçååøäì àìà ìòáä ïéåëúð àìù äéîã úà åì ïúú øîåà â"áùø .äì øîà÷ à÷åã ,åúéìèöéà äãáàå
:â"áùøë äëìä ïéàå .äéîã úà åì ïúú íéîëç åøîàå
ùøôîë ,åðá úà ÷éðú äîë åà åéáà úà ùîùú äîë ïîæ òá÷ àìù íúñ ìëã çëåî àøîâá .ipa z` iwipzy zpn lr ,`a` z` iynyzy zpn lr e
íåé åú÷éðä íàù ,ä÷éðéä ïîæ àåä äîë øîåìë .ezwipn `id dnk :ãáìá ãçà íåé åðá úà ÷éðú åà åéáà úà ùîùú íà éàðúä íéé÷úðå ,éîã ãçà íåé
åæ ïéà ,äãåäé 'øì ùãç ç"éå ïðáøì íéðù 'á åîìùù øçà åúåà ä÷éðä íà ìáà .yceg g"i xne` dcedi iax .mipy izy :éàðúä íéé÷úð ,ïîæä äæá ãçà
äçååøäì àìà ,åàðúá ïéåëéà äøåòöì åàìã .hb df ixd :åúùîù àìå .a`d zn e` :ììë åú÷éðä àìå .oad zn :é"øë äëìä ïéàå .éàðúä íéé÷úð àìå ,ä÷éðé
ù"ëå .èâ åðéà ,äðîî äáëòä ïéàå ,åúñéòëä àì àéäù ô"òà .dctwda `ly :äðúî äéä àì åðá åà åéáà úåîéù òãåé äéä íàå .êéøèöà àì àäå ,äéãéã
:â"áùøë äëìä ïéàå .äðîî äáëòä ïéàå åúãéô÷ä àìå ìéàåä .hb dfk :äãô÷äá äéä íà

izdw - zex`ean zeipyn

‫באור משנה ו‬ oey`x mei
úàÆ éLnLzL
Ä À Ç À Æ úðî
È À ìòÇ ,Chb
Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :dl xne`e ezy`l hb ozepd
ixd :‫ או שאמר לה‬,‫ – ולא קבע לה זמן כמה ימים תשמשהו‬àaà ÈÇ ‫באור משנה ה‬
,‫ – ולא קבע לה כמה זמן תניק‬éðaÄ À úàÆ é÷éðézL
Ä Ä Å Æ úðî
È À ìòÇ jhib df ‫ הרי זה גיטך‬:‫ כגון שאומר לה‬,‫משנתנו באה ללמד שהנותן גט לאשתו על תנאי‬
‫ שכל‬,‫ הריהי מגורשת משעת נתינת הגט לידה‬,‫ כשיתקיים התנאי‬,‫על מנת כך וכך‬
‫ שאם שמשה את אביו או‬,‫ – בגמרא מבואר‬ez÷éðéî Ç Ä Å àéäÄ änk ÈÇ ."‫ הרי זה כאומר "זה גיטך מעכשיו‬,"‫האומר תנאו בלשון "על מנת‬
‫ שהואיל‬,‫ והרי היא מגורשת‬,‫ נתקיים התנאי‬,‫ֵהניקה את בנו יום אחד‬
éìÄ éðzzL
Ä À Ä Æ úðîÈ À ìòÇ ,ChbÅ Ä äæÆ éøä
ÅÂ :dl xne`e ezy`l hb ozepd
‫ הריהו כמפרש "יום אחד"; אבל לגבי ההנקה לא נתקיים‬,‫ואמר סתם‬
,‫ – כלומר מגורשת היא מעכשיו‬ïzúå Å Ä À úLøâî
Æ ÆÙ À Bæ éøä
ÅÂ ,æeæ íéúàî
ÄÇ È
‫ ולפיכך‬,‫התנאי אלא אם כן ֵהניקה את בנו יום אחד בתוך זמן ההנקה‬
‫ אם תקיים את התנאי שהתנה עמה ותתן לו מאתיים‬,‫משעת קבלת הגט‬
,‫? – כלומר כמה הוא זמן ההנקה‬ezwipn `id dnk :‫שואלת המשנה‬
‫ אינה צריכה גט‬,‫זוז; ואפילו נקרע הגט או אבד קודם קיום התנאי‬
ézL
Å À ?‫שאם ֵהניקה אותו יום אחד בתוך אותו הזמן נתקיים התנאי‬ ïàkîÈ Ä – ‫ – מאתיים זוז‬éìÄ éðzzL
Ä À Ä Æ úðî È À ìòÇ :dl xn` m`e .‫אחר‬
øNò È È äðBîL
È À :øîBà Å äãeäé È À éaø Ä Ç .‫ – מיום שנולד הילד‬íéðL ÄÈ äðúð
È À È íàÄ ,‫ – שתלה קיום התנאי בזמן מסויים‬íBé íéLÄ GLÀ ãòå ÇÀ
‫ היינו לאחר שנתיים‬,‫ – אבל אם הניקה אותו לאחר זמן ההנקה‬Lãç ÆÙ ‫ שהרי‬,‫ – משעת נתינת הגט לידה‬úLøâî Æ ÆÙ À ,íBé íéLÄ GLÀ CBúaÀ Bì
‫ לא‬,‫ או לאחר שמונה עשר חודש לדעת רבי יהודה‬,‫לדעת תנא קמא‬
‫ – אם לא קיימה את התנאי עד שעברו כל‬åàìÈ íàå Ä À ,‫נתקיים התנאי‬
‫ על שימוש האב אין המשנה‬,‫ ברם‬.‫ ואינה מגורשת‬,‫נתקיים התנאי‬
‫ שלא נתכוון הבעל‬,‫ – ואין אומרים‬úLøâî Æ ÆÙ À dðéà
È Å ,‫שלושים יום‬
,‫ – קודם שהספיקה להניקו‬ïaä Å Ç úîÅ .‫ שכן הזמן הוא כל ימי חייו‬,‫דנה‬ ‫ ואינו מקפיד‬,‫במה שאמר "מכאן ועד שלושים יום" אלא לזרז אותה‬
‫ אף על פי שלא קיימה את‬,‫ – ולא שימשה אותו‬áàä È È únL Å Æ Bà ‫ אלא הואיל והתנה עמה כך בשעת‬,‫שתתן לו דווקא תוך שלושים יום‬
‫ שלא נתכוון הבעל בתנאו לצער‬,‫ – שאנו אומרים‬èbÅ äæÆ éøä Å ,‫התנאי‬ ‫ אינה מגורשת אלא אם כן קיימה את התנאי כפי שאמר‬,‫נתינת הגט‬
,‫ ומאחר שמתו‬,‫ אלא לשם נוחיותו והרווחתו‬,‫אותה ולעכב גירושיה‬
ãçàa
È Æ À ïcéöa
È À Ç À äNòî
Æ Â Ç :ìàéìîb
Å Ä À Ç ïaÆ ïBòîL À Ä ïaø È Ç øîà
Ç È .‫לה‬
‫ ואמנם אילו היה יודע שימות האב או‬,‫שוב אינו צריך בקיום התנאי‬
éúéìèöà
Ä Ä À À Ä éìÄ éðzzL
Ä À Ä Æ úðî
È À ìòÇ Chb
Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :BzLàì
À Ä À øîàL
ÇÈÆ
‫ שמדובר כאן בכגון שמת‬,‫ ויש מפרשים‬.‫ לא היה מתנה עמה‬,‫בנו‬
‫ – ולא יכלה לקיים‬Búéìèöà
Ä À À Ä äãáàå
È À È À ,‫ היינו מעיל ארוך‬zilhvi` –
‫האב או הבן לאחר שקיימה את התנאי יום אחד; אבל אם מת האב‬
– äéîc
È Æ È úàÆ Bì ïzz
Æ Ä :íéîëçÄ È Â eøîàå À È À ,‫את התנאי שהתנה עמה‬
‫ אינו גט )רמב‬,‫ או שמת הבן קודם שהניקתו‬,‫קודם ששימשתו‬
'‫)רמב"ם הל‬
‫ בגמרא‬.‫יכולה היא לתת לבעלה דמי האיצטלית ויתקיים בזה תנאו‬
éLnLzL
Ä À Ç À Æ úðîÈ À ìòÇ ChbÅ Ä äæÆ éøä
ÅÂ :‫ אמר הבעל לאשתו‬.(‫ יט‬,‫גירושין ח‬ ,‫ שרבן שמעון בן גמליאל חולק כאן על דברי תנא קמא‬,‫מבואר‬
é÷éðézL
Ä Ä Å Æ úðîÈ À ìòÇ jhib df ixd :‫ או שאמר לה‬,íéðL Ä È ézLÅ À àaà È Ç úàÆ xne`d :‫ שכן תנא קמא סובר‬,("`xqgn ixeqg") ‫החסרים בנוסח המשנה‬
‫ ונמצא שאינה מגורשת‬,‫ – שקבע לה זמן בתנאו‬íéðL Ä È ézLÅ À éða
Ä À úàÆ ,ezilhvi` dca`e ,izilhvi` il ipzzy zpn lr jhib df ixd :ezy`l
– áàä È È únL
Å Æ Bà ,ïaä Å Ç úîÅ ;‫עד שתשלים את הזמן שהתנה עמה‬ ‫ וכיון שאינה‬,‫ לפי שהיא צריכה לתת לו דווקא איצטלית‬,zyxebn dpi`
éðLnLzL
Ä Å À Ç À Æ éLôàÄ À Æ éàÄ :áàäÈ È øîàL
Ç È Æ Bà ,‫קודם שנשלמו השנתיים‬ ,‫ הרי הגט בטל; ורבן שמעון בן גמליאל סובר‬,‫יכולה לקיים את תנאו‬
‫ – שלא‬äãt÷äaÈ È À Ç À àHLÆ ‫ ואפילו אמר כך‬,‫– אין רצוני שתשמש אותי‬ ‫ והגט‬,dinc z` el ozz ‫ אלא‬,‫שאינה צריכה לתת לו איצטלית דווקא‬
‫ ולא היא גרמה לכך שאביו‬,‫ כלומר שהיא לא הכעיסה אותו‬,‫בכעס‬
zpn lr jhib df ixd :ezy`l xn`y cg`a ociva dyrn did oke ;‫קיים‬
‫ – לפי שלא נתקיים התנאי‬èbÅ BðéàÅ ‫ מכל מקום‬,‫לא ירצה בשימושה‬
.dinc z` el ozz :minkg exn`e ,ezilhvi` dca`e ,izilhvi` il ipzzy
‫ – כשאמר‬èbÅ äæk Æ È :øîBà
Å ìàéìîbÅ Ä À Ç ïaÆ ïBòîL
À Ä ïaøÈ Ç .‫שהתנה עמה‬ .l`ilnb oa oerny oaxk dkld oi`e
‫הכר‬ g dpyn iriay wxt oihib zkqn
ìèa
¥ ¨ – øæçå © ¨ § ñøètéèðàì
¨ § © ¦ § © § òébä
© ¦ ¦ ,ìéìbì
¦ ¨ © äãeäéî
¨ ¦ CìBä ¥ äéäå ¨ ¨ § ;íBé íéL¦ GL§ ãò© ïàkî ¨ ¦ éúàa
¦ ¨ àG íঠ,Chb ¥ ¦ äæ¤ éø䥣 Ê
øæçå
© ¨ § éàðúBò
© § øôëì © § ¦ òébäå
© ¦ ¦ § ,äãeäéì
¨ ¦ ìéìbî ¦ ¨ ¦ CìBä
¥ äéäå ¨ ¨ § ;íBé íéL¦ GL§ ãò© ïàkî ¨ ¦ éúàa
¦ ¨ àG íঠ,Chb ¥ ¦ äæ¤ éøä ¥ £ .Bàðz
¨§
– øæçå© ¨ § Bkòì © § òébäå
© ¦ ¦ § ,íiä ¨ © úðéãîì
© ¦ § ¦ CìBä
¥ äéäå ¨ ¨ § ;íBé íéL¦ GL§ ãò© ïàkî ¨ ¦ éúàa¦ ¨ àG íঠ,Chb ¥ ¦ äæ¤ éøä¥ £ .Bàðz¨ § ìèa ¥¨ –
ãçéúð
© © § ¦ àGå§ ìéàBä ¦ ,àáe ¨ CìBä¥ ,àáe ¨ CìBä¥ äéä ¨ ¨ ;íBé íéL¦ GL§ C éðt ¦ © ¨ ãâðkî
¤ ¤ § ¦ øáòàL
Ÿ ¡ ¤ ¤ ïîæ
© § ìk¨ Chb¥ ¦ äæ¤ éøä¥ £ .Bàðz ¨ § ìèa
¥¨
.èb¥ äæ¤ éøä ¥ £ – dnò ¨¦

Chb
¥ ¦ äæ¤ éøä
¥ £ .èb¥ Bðéॠ– Lãç ¤Ÿ øNò
¨ ¨ íéðL
¥ § CBúa§ úîe
¥ ;Lã礟 øNò
¨ ¨ íéðL
¥ § ãòå
© § ïàkî
¨ ¦ éúàa
¦ ¨ àG íঠ,Chb ¥£ Á
¥ ¦ äæ¤ éøä
.èb¥ äæ¤ éøä
¥ £ – Lã礟 øNò
¨ ¨ íéðL
¥ § CBúa§ úîe¥ ;Lãç
¤Ÿ øNò¨ ¨ íéðL
¥ § ãòå© § ïàkî
¨ ¦ éúàa
¦ ¨ àG íঠ,åLëòî
¨ §©¥

`xephxa yexit
ïéîåé ïéúìú ïðéäúùî éà ,ìéìâì àðéèî àì éàå .àèéâ éåäéì øúìàì ,ìéìâì àðéèî éà ,íéàðú éðù éðúàã ïåâë ,åæ äðùî àøîâá ùøôî .qxhtihp`l ribd f
àìå ,àèî ìéìâì àìã .èâä ìèá ,íåé íéùìù íãå÷ øæçå äãåäé õøà óåñ àåäù ñøôéèðàì òéâäå êìäå .àèéâ éåäéì àì ,àì éàå ,àèéâ éåäéì àðéúà àìå
.ekrl ribde mid zpicnl jled did m` oke :ìéìâä ìåáâ äö÷á àåäù .i`pzer xtkl ribde dcedil lilbn jled did m` oke :ïéîåé ïéúìú éäúùà
ääúùàùë .mei 'l jipt cbpn xear`y onf lk :íåé 'ì ääúùð àì íâå íéä úðéãîì êìä àì éøäù .èâä ìèá ,íåé 'ì êåúá øæçå é"à ìù ìåáâ äö÷á àåäù
êìåä äéä àø÷éòîå ìéàåä ïðéøîà àìå .èâ àäé ,äéðô ãâðî øáåò íåé 'ì ääúùéùë ïàëî øçàì .'eke `ae jled dide :èâ àäé æà êéðô ãâðî øáåò íåé 'ì
ääùå äéàðú íéé÷î éëìå .ñééô àîù ïðéùééç àì ,àáå êìåä äéäù äòùá äîò ãçééúð àìù øçàîã ,àèéâ ìèáå íäéðéáù äèè÷ ñééô àîù ùåçéð ,àáå
àìù øîàúù ïîæ ìë íéãò äàîë éìò úðîàð àäúù ,èâä äì øñåî éðà ïë î"ò éàðúä úòùá øîåàá äì é÷åî àøîâáå .àèéâ éåä ,äéðô ãâðî øáåò íåé 'ì
:éúñééô øîàéå øòøòéå ìòá àáé àîù ïðéùééç ,éàðúä úòùá ïë øîà àì íàù .äëìä ïëå .éúñééôå éúãçéúðå éúàá
:íáéì äëéøöå ïîæä êåúá úî éøäå ,èâ àäé ùãåç øùò íéðù øçàì òîùî ,åéùëòî øîà àìã ïåéëã .hb epi` g

izdw - zex`ean zeipyn

äéä
È È lrady it lr s` ;‫ יהא זה גט‬,‫שלושים יום שלא אראה את פניך‬ ‫ הרי זה גט; והוא הדין‬,‫האב "אי אפשי שתשמשני" שלא בהקפדה‬
,‫ – ויש לחשוש שמא פייסה וביטל את הגט‬àáe È CìBä
Å ,àáe È CìBä
Å :ìàéìîb
Å Ä À Ç ïaÆ ïBòîL
À Ä ïaø
È Ç øîà
Ç È ììk
È À ‫ שכן‬,‫כשמת האב או מת הבן‬
‫ אין חוששים‬,‫ – בזמן שהיה הולך ובא‬dnò È Ä ãçéúð
Ç Ç À Ä àGåÀ ìéàBä
Ä ‫ – כל מניעה בקיום התנאי שלא נגרמה‬äpîéäÈ Æ Å dðéàL
È Å Æ äákò
È È Ç ìkÈ
äæÆ éøä
ÅÂ ,‫ ואם קיים את התנאי ולא ראה את פניה שלושים יום‬,‫לכך‬ ‫ אלא העיכוב בא מצד‬,‫ היינו שלא היא עיכבה את קיום התנאי‬,‫מצידה‬
‫ על מנת כן‬:‫ שבשעת נתינת הגט אמר הבעל‬,‫ – בגמרא מבואר‬èbÅ ‫ או שהאב מעצמו אינו רוצה‬,‫ או שמת האב‬,‫ כגון שמת הבן‬,‫אחר‬
‫ שאילולא‬,‫ שלא פייסתיה‬,‫ שתהא נאמנת עלי לומר‬,‫אני מוסר לה הגט‬ dkld oi`e .‫ – אף על פי שלא נתקיים התנאי‬èbÅ äæÆ éøä
ÅÂ ,‫שתשמשנו‬
‫ שמא יבוא הבעל ויערער על‬,‫ אנו חוששים‬,‫אמר כן בשעת התנאי‬ .(‫כ‬
.(‫ כ‬,‫"ם הל' גירושין ח‬‫ )רמב‬l`ilnb oa oerny oaxk
‫)רמב"ם‬
.(‫ב‬ ‫ פייסתיה וביטלתי את הגט )תוספות‬:‫הגט ויאמר‬
.(‫ ב‬,‫)תוספות גיטין יח‬ ipy mei
‫באור משנה ז‬
‫באור משנה ח‬
,‫ ומת קודם שנתקיים התנאי‬,‫ שהמגרש את אשתו על תנאי‬,‫משנה זו באה ללמדנו‬ ïàkî
È Ä éúàa
Ä È àG íàÄ ,Chb Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :dl xn`e ezy`l hb ozpy in
‫ שלא יחול הגט אלא לאחר שיתקיים‬,‫יש הבדל בין לשון תנאי שמשמעותו היא‬ CìBä
Å äéäå È È À ,‫ – אם לא אבוא תוך שלושים יום‬íBé íéLÄ GLÀ ãòÇ
,‫ שלאחר שיתקיים התנאי יחול הגט למפרע‬,‫ ובין לשון תנאי שמשמעותו היא‬,‫התנאי‬ :‫ שהתנה עם אשתו שני תנאים‬,‫ – בגמרא מבואר‬ìéìbì Ä È Ç äãeäéî
È Ä
.‫משעת נתינתו ליד האשה‬ ‫ שאם לא יגיע‬.a ;‫ יחול הגט מיד כשיגיע לשם‬,‫ שאם יגיע לגליל‬.`
ïàkîÈ Ä éúàa
Ä È àG íàÄ ,Chb Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :dl xne`e ezy`l hb ozepd òébä
Ç Ä Ä ,‫ יהא זה גט‬,‫ אז אם לא יחזור עד שלושים יום‬,‫לגליל‬
‫ – כלומר שאם לא יבוא בתוך שנים עשר‬Lãç ÆÙ øNò
È È íéðL
Å À ãòå
ÇÀ – øæçå
Ç È À ,‫ בגבול הגליל‬,‫ – עיר בצפונה של יהודה‬ñøètéèðàì
ÈÀ Ç Ä ÀÇ À
øNò
È È íéðL
Å À CBúaÀ úîe
Å ,‫ יהא זה גט‬,‫חודש מיום נתינת הגט לידה‬ ,‫ שהרי לא הגיע לגליל‬,‫ – ובטל הגט‬BàðzÈ À ìèa
Å È ,‫קודם שלושים יום‬
‫ משמע שלא יחול‬,"‫ – כיון שלא אמר "הרי זה גיטך מעכשיו‬Lãç ÆÙ íàÄ ,Chb Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :‫ וכן האומר לאשתו‬.‫וחזר בתוך שלושים יום‬
,‫ הלכך כשמת בתוך אותו הזמן‬,‫הגט אלא לאחר שנים עשר חודש‬ äãeäéì
È Ä ìéìbî
Ä È Ä CìBä
Å äéäå
È È À ;íBé íéLÄ GLÀ ãòÇ ïàkî
È Ä éúàa
Ä È àG
‫ זקוקה‬,‫ – שאין גט לאחר מיתה; ואם מת בעלה בלא זרע‬èbÅ BðéàÅ ‫ ואם לא‬,‫ יחול הגט לאלתר‬,‫ שאם יגיע ליהודה‬,‫– היינו שהתנה עמה‬
àG íàÄ ,åLëòî
È À Ç Å Chb
Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :dl xn` m` la` .‫היא לייבום‬ øôëì
Ç À Ä òébäåÀ
Ç Ä Ä ,‫ יהא זה גט כשלא יחזור עד שלושים יום‬,‫יגיע ליהודה‬
,"‫ – שהואיל ואמר "מעכשיו‬Lãç ÆÙ øNòÈ È íéðL
Å À ãòå
Ç À ïàkî
È Ä éúàa
Ä È ‫ – בתוך שלושים‬øæçå Ç È À ,‫ בגבול יהודה‬,‫ – שבדרום הגליל‬éàðúBò
ÇÀ
‫ יחול‬,‫ שאם לא יבוא בתוך שנים עשר חודש‬,‫הרי משמעות לשון זה‬ ,Chb
Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :‫ וכן אם אמר‬.‫ – כמו שבארנו לעיל‬Bàðz
È À ìèa
Å È ,‫יום‬
LãçÆÙ øNò
È È íéðL
Å À CBúaÀ úîe
Å ,‫הגט למפרע משעת נתינת הגט לידה‬ úðéãîì
Ç Ä À Ä CìBä
Å äéäå
È È À ;íBé íéLÄ GLÀ ãòÇ ïàkî
È Ä éúàa
Ä È àG íàÄ
‫ שהרי‬,‫– אף על פי שלא נתכוון הבעל לכך שלא יבוא מחמת מיתה‬ ‫ היינו שכשיגיע למדינת‬,‫ – ותלה הגט גם בהגעתו למדינת הים‬íiä ÈÇ
‫ משעת‬,‫ – שכבר חל הגט למפרע‬èbÅ äæÆ éøä Å ,‫מיתה אינה שכיחה‬ ‫ ואם לא יגיע למדינת הים לא יהא זה גט אלא‬,‫ יחול הגט מיד‬,‫הים‬
‫ אם כשמת בלא זרע מותרת היא להינשא‬,‫ ובעייה היא בגמרא‬.‫נתינה‬ ‫ – שבגבול הארץ‬Bkòì Ç À òébäå
Ç Ä Ä À ,‫אם כן לא יחזור תוך שלושים יום‬
‫ או שלא‬,‫ שהרי לא יבוא עוד ויש כאן קיום התנאי‬,‫מיד לאחר מיתתו‬ ‫ – ובטל‬BàðzÈ À ìèa
Å È ,‫ – בתוך שלושים יום‬øæçåÇ È À ,(‫ ב‬,‫)עיין לעיל א‬
,‫ היינו עד לאחר שנים עשר חודש‬,‫תינשא עד שיתקיים התנאי במלואו‬ ‫ משנתנו‬.‫ ואף לא שהה שלושים יום‬,‫ שהרי לא הגיע למדינת הים‬,‫הגט‬
‫שיש לומר שהוא לא היה חושש למיתתו ולא היה גומר ומגרש אלא‬ ,‫ וכפר עותנאי שייך לגליל‬,‫ שאנטיפטרס שייכת ליהודה‬,‫באה להשמיע‬
‫ ופסקו להחמיר‬,‫ בעייה זו לא נפתרה‬.(‫ן‬ ‫לאחר שנים עשר חודש )הר‬
.(‫)הר"ן‬ ` wxta epipy "hb `iand" oiiprly it lr s`) ‫ועכו מארץ ישראל היא‬
.("‫טוב‬
.("‫)"תוספות יום טוב‬
‫)"תוספות‬ ìkÈ Chb
Å Ä äæÆ éøä
ÅÂ :ezy`l xne`d .(ux`l uegk dpic ekry a dpyn
‫– כלומר אם יעברו‬ íBé íéLÄ GLÀ Céðt
Ä Ç È ãâðkî
ÆÆ À Ä øáòàL
Ù Á Æ Æ ïîæ
ÇÀ
 ‫‪a dpyn ipiny wxt oihib zkqn‬‬ ‫וכר‬
‫‪eðúðå‬‬
‫‪§ ¨ § ,Lãç‬‬‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬
‫‪¥ § CBúa§ èb¥ eáúk‬‬ ‫‪§ ¨ ;ézLàì‬‬
‫‪¦ § ¦ § èb¥ eðúe‬‬
‫‪§ eáúk‬‬ ‫‪§ ¦ ,Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬ ‫‪¥ § ãò© ïàkî‬‬‫‪¨ ¦ éúàa‬‬ ‫‪¦ ¨ àG íঠË‬‬
‫‪CBúa§ eáúk‬‬ ‫‪§ ¨ ;Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬
‫‪¨ ¨ íéðL‬‬
‫‪¥ § ãò© ïàkî‬‬ ‫‪¨ ¦ éúàa‬‬
‫‪¦ ¨ àG íঠ,ézLàì‬‬ ‫‪¦ § ¦ § èb¥ eðúe‬‬ ‫‪§ eáúk‬‬ ‫‪§ ¦ .èb¥ Bðéॠ– Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬
‫‪¥ § øçàì‬‬ ‫§©©‬
‫‪øNò‬‬
‫‪¨ ¨ íéðL‬‬ ‫‪¥ § øçàì‬‬‫‪© © § eáúk‬‬‫‪§ ¨ .èb¥ äæk‬‬‫‪¤ ¨ :øîBà‬‬
‫‪¥ éñBé‬‬ ‫‪¥ éaø‬‬ ‫‪¦ © ;èb¥ Bðéॠ– Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬ ‫‪¥ § øçàì‬‬
‫‪© © § eðúðå‬‬
‫‪§ ¨ § Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬‫‪¨ ¨ íéðL‬‬ ‫§‪¥‬‬
‫‪Bðéॠ– èbì‬‬ ‫÷‪¥ © äîã‬‬
‫‪¨ § ¨ äúéî‬‬
‫‪¨ ¦ íàå‬‬‫‪¦ § ,èb¥ äæ¤ éøä‬‬
‫‪¥ £ – äúénì‬‬‫÷‪¨ ¦ © íã‬‬ ‫‪© ¨ èbä‬‬
‫‪¥ © íঠ;úîå‬‬ ‫‪¥ ¨ ,Lãç‬‬‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬
‫‪¥ § øçàì‬‬ ‫‪© © § eðúðå‬‬
‫‪§ ¨ § ,Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ‬‬
‫‪.úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § dðéàå‬‬
‫‪¨ ¥ § úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § :eøîàL‬‬ ‫‪§ ¨ ¤ àéä¦ Bæ – òeãé‬‬ ‫‪© ¨ ïéॠíàå‬‬ ‫‪¦ § .èb¥‬‬
‫‪ÈÈÓ˘ ˜¯Ù‬‬
‫‪,Bøöç‬‬
‫‪¥ £ CBúa§ Bà ,Búéa¥ CBúa§ dì¨ B÷øæ¨ § .úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § Bæ éøä‬‬‫‪¥ £ – døöç‬‬
‫‪¨ ¥ £ CBúa§ Bà ,dúéa‬‬ ‫‪¨ ¥ CBúa§ àéäå‬‬
‫‪¦ § ,BzLàì‬‬ ‫‡ © ‪¥‬‬
‫‪§ ¦ § èb¥ ÷øBfä‬‬
‫‪.úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § Bæ éøä‬‬‫÷‪¥ £ – dzì‬‬‫‪¨ § © CBúì§ Bà d÷éç‬‬ ‫‪¨ ¥ CBúì§ .úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § dðéà‬‬
‫‪¨ ¥ – ähna‬‬‫‪¨ ¦ © dnò‬‬ ‫‪¨ ¦ àeä elôà‬‬
‫‪¦£‬‬
‫‪àä¥ :dì¨ øîàiL‬‬
‫‪© Ÿ ¤ ãò© ,èb¥ Bðéॠ– dhb‬‬‫‪¨ ¦ àeä éøäå‬‬ ‫÷‪¥ £ © äàøB‬‬
‫‪¨ § ,åéøBçàî‬‬
‫‪¨ £ ¥ ezàönL‬‬
‫‪© ¨ § ¤ Bà ,äæ¤ áBç øèL‬‬‫‪© § éñðk‬‬ ‫· ¨©‬
‫‪¦ § ¦ :dì¨ øîà‬‬

‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪àåäå .äôéôø÷á ïéá äðâá ïéá äøöçá ïéá .íå÷î ìëî ïúðå òîùî ,åððúé äãéáå áéúë àìãîå ,äãéá ïúðå (ã"ë íéøáã) áéúëã .zyxebn ef ixd .wxefd ` g‬‬
‫‪äúì÷å ä÷éç íå÷îã ,åúéá êåúá àéä åìéôàå .zyxebn ef ixd :ïéèçîå äåèî åá úåðúåð íéùðäù éìë .dzlw :äøöç ãöá åà äúéá ãöá úãîåò àäúù‬‬
‫÷‪:äúì÷ íå÷î ìò àìå ä÷éç íå÷î ìò àì ãéô÷î íãà ïéàù ,äì éåð‬‬
‫‪äéä íà ìáà .èâ éåä úäéî êèâ éìè øîà éëìå .jhb il h xn`iy cr hb epi` :åðìèúù éãë äì åáâ í÷òå åáâ ìò èâä äéäù .eixeg`n ez`vny e` a‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫ללמדנו‪ ,‬שצריך שתהא רשותה כידה‪ ,‬מה ידה משתמרת לדעתה אף רשותה‬
‫המשתמרת לדעתה‪ .‬משנתנו באה ללמד‪ ,‬איזו היא רשותה שהיא כידה‪ ,‬שאם הבעל‬
‫‪iyily mei‬‬
‫זרק גט לתוכה‪ ,‬הרי היא מגורשת‪.‬‬ ‫באור משנה ט‬
‫‪ –døöç‬שזרק‬‫‪È Å Â CBúaÀ Bà ,dúéa‬‬
‫‪È Å CBúaÀ àéäå‬‬ ‫‪Ä À ,BzLàì‬‬
‫‪À Ä À èbÅ ÷øBfä‬‬
‫‪Å Ç‬‬ ‫‪íéðL‬‬
‫‪Å À ãòÇ ïàkî‬‬‫‪È Ä éúàa‬‬
‫אמר הבעל לשניים או ליותר‪Ä È àG íàÄ :‬‬
‫לה את הגט לתוך ביתה או לתוך חצרה‪ ,‬כגון של נכסי מלוג )‪miqkp‬‬
‫‪ – ézLàì‬כלומר שלאחר שנים עשר‬‫‪Ä À Ä À èbÅ eðúe‬‬
‫‪À eáúk‬‬
‫‪À Ä ,Lãç‬‬‫‪ÆÙ øNò‬‬
‫‪ÈÈ‬‬
‫‪ – úLøâî‬בגמרא מבואר‪:‬‬ ‫‪Æ ÆÙ À Bæ éøä‬‬
‫‪ÅÂ ,(zexit lke` lrade dly oxwdy‬‬ ‫‪eáúk‬‬
‫חודש יכתבו ויתנו גט לאשתו‪ ,‬אם לא יבוא בתוך אותו הזמן; ‪À È‬‬
‫"והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה"‪ ,‬שצריך שיהא ביתה וחצרה‬ ‫‪,Lãç‬‬
‫‪ÆÙ øNò‬‬‫‪È È íéðL‬‬
‫‪Å À øçàì‬‬
‫‪Ç Ç À eðúðå‬‬
‫‪À È À ,Lãç‬‬
‫‪ÆÙ øNò‬‬
‫‪È È íéðL‬‬
‫‪Å À CBúaÀ èbÅ‬‬
‫כידה‪ ,‬מה ידה בסמוכה‪ ,‬אף ביתה או חצרה בסמוכה‪ .‬ואף על פי‬
‫‪ – èbÅ BðéàÅ‬שכוונת הבעל היתה‪ ,‬שאף הכתיבה לא תהא אלא לאחר‬
‫שמה שקנתה אשה קנה בעלה‪ ,‬ונמצא שעדיין לא יצא הגט מיד הבעל‪,‬‬ ‫שנים עשר חודש‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪ ,‬וכיון שכתבו את הגט בתוך‬
‫מכל מקום אנו אומרים‪" :‬גיטה וחצרה באים כאחד"‪ ,‬כלומר שעל ידי‬
‫שנים עשר חודש‪ ,‬אף על פי שנתנוהו לאשתו לאחר שנים עשר חודש‪,‬‬
‫הגט חוזרת החצר להיות רשותה יחד עם נתינת הגט‪ ,‬כשם שאומרים‬ ‫‪éúàa‬‬
‫‪Ä È àG íàÄ ,ézLàì‬‬ ‫‪Ä À Ä À èbÅ eðúe‬‬ ‫‪À eáúk‬‬ ‫אינו גט‪ .‬וכן אם אמר‪À Ä :‬‬
‫בעבד כנעני‪ ,‬שהוא קונה את עצמו בשטר שחרור על ידי עצמו‪ ,‬משום‬
‫‪ – Lãç‬אף על פי שהזכיר את הכתיבה‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬ ‫‪È È íéðL‬‬ ‫‪Å À ãòÇ ïàkî‬‬ ‫‪ÈÄ‬‬
‫‪ – dìÈ B÷øæ‬זרק הבעל את הגט לאשתו‪,‬‬ ‫שגיטו וידו באים כאחד‪È À .‬‬ ‫קודם שהזכיר את הזמן‪ ,‬ואפשר לומר‪ ,‬שלא נתכוון להקפיד אלא על‬
‫‪– àeä elôà‬‬ ‫‪ – Bøöç‬כשהיא היתה שם‪Ä Â ,‬‬ ‫‪Å Â CBúaÀ Bà ,BúéaÅ CBúaÀ‬‬ ‫הנתינה‪ ,‬שתהא לאחר שנים עשר חודש‪ ,‬אבל לא על הכתיבה‪ ,‬מכל‬
‫‪ – ähna‬שהיתה שוכבת במיטה וזרק הגט לתוכה‪,‬‬ ‫‪È Ä Ç dnò‬‬‫הגט‪È Ä ,‬‬ ‫‪eðúðå‬‬
‫‪À È À Lãç‬‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬‫‪È È íéðL‬‬ ‫‪Å À CBúaÀ eáúk‬‬ ‫מקום אף בכגון זה‪À È m` ,‬‬
‫‪ – úLøâî‬הואיל‬
‫‪Æ ÆÙ À dðéà‬‬
‫ומבואר בגמרא‪ ,‬כשהמיטה היא של הבעל‪È Å ,‬‬ ‫‪ – èbÅ BðéàÅ ,Lãç‬שגם לשון זה משמעותו‪,‬‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬ ‫‪È È íéðL‬‬ ‫‪Å À øçàì‬‬
‫‪ÇÇÀ‬‬
‫‪ – d÷éç‬ואם זרק לה את הגט לתוך‬ ‫ולא הגיע הגט לידה‪È Å CBúìÀ .‬‬ ‫שלא יכתבו את הגט אלא לאחר שנים עשר חודש‪ ,‬שלא רק על הנתינה‬
‫÷‪ – dzì‬מין סל שהאשה נותנת בו את המטווה‬ ‫חיקה‪È À Ç CBúìÀ Bà ,‬‬ ‫הקפיד הבעל שיהא לאחר שנים עשר חודש אלא אף על הכתיבה‪.‬‬
‫‪ – úLøâî‬ואפילו היא בביתו; ומבואר הטעם‬ ‫‪Æ ÆÙ À Bæ éøä‬‬ ‫והמחטים‪ÅÂ ,‬‬ ‫‪ – èbÅ äæk‬הואיל והזכיר את הכתיבה קודם‬ ‫‪Æ È :øîBà‬‬ ‫‪Å éñBé‬‬ ‫‪Å éaø‬‬‫‪ÄÇ‬‬
‫בגמרא‪ ,‬לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום‬
‫שהזכיר את הזמן‪ ,‬הרי זה גט‪ ,‬אף על פי שכתבוהו בתוך שנים עשר‬
‫קלתה‪ ,‬ונמצא שמקומות אלו קנויים לה והרי הם רשותה‪ ,‬וכידה הם‪,‬‬ ‫חודש‪ ,‬שכן לשון זה משמעותו‪ :‬כתבו מעכשיו‪ ,‬ותנו אם לא באתי‬
‫הלכך הזורק גט לתוכם‪ ,‬הרי זו מגורשת‪.‬‬
‫מכאן ועד שנים עשר חודש‪ ,‬כלומר שהקפיד על זמן הנתינה ולא על‬
‫‪iriax mei‬‬ ‫‪,Lãç‬‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬ ‫‪È È íéðL‬‬
‫‪Å À øçàì‬‬
‫‪Ç Ç À eáúk‬‬ ‫זמן הכתיבה‪À È .iqei iaxk dkld oi`e .‬‬
‫באור משנה ב‬ ‫‪– úîå‬‬ ‫‪ – Lãç‬שעשו הכל לפי תנאוֹ‪Å È ,‬‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬ ‫‪È È íéðL‬‬ ‫‪Å À øçàì‬‬
‫‪Ç Ç À eðúðå‬‬
‫‪ÀÈÀ‬‬
‫‪ – äúénì‬אם נתנו את הגט לאשתו קודם‬ ‫÷‪È Ä Ç íã‬‬ ‫‪Ç È èbä‬‬ ‫הבעל‪Å Ç íàÄ ,‬‬
‫היסודות ההלכתיים של משנתנו הם‪ .` :‬שהנותן גט לאשתו צריך שיתנהו לה‬
‫בתורת גירושין‪ ,‬כמו שהזכרנו כבר בפתיחה למסכתנו; ומכאן‪ ,‬הנותן גט לאשתו‬ ‫÷‪äîã‬‬
‫‪È À È äúéî‬‬ ‫‪È Ä íàå‬‬ ‫‪ – èbÅ äæÆ éøä‬שחל הגט בחיי הבעל‪Ä À ,‬‬ ‫שמת‪Å ,‬‬
‫בתורת שטר חוב‪ ,‬אינו גט‪ .a .‬שיתן הבעל את הגט ליד אשתו‪ ,‬ולא שתקח היא‬ ‫‪ – èbì‬אם מת לאחר שנים עשר חודש‪ ,‬אחרי שנכתב הגט‪ ,‬אבל‬ ‫‪ÅÇ‬‬
‫מעצמה; ומכאן‪ ,‬אם היה הגט מונח על גבי קרקע או אפילו על גופו של הבעל‪,‬‬ ‫"ם(‪ – èbÅ BðéàÅ ,‬שהרי לא חל זמן הגט‬ ‫קודם שנתנוהו לאשתו )רמב‬
‫)רמב"ם‬
‫ואמר לה הבעל‪ :‬טלי גיטך משם‪ ,‬אינו גט‪ .b .‬שהנותן גט לתוך רשותה של אשתו‪,‬‬ ‫‪ – òeãé‬מה קדם‬ ‫‪Ç È ïéàÅ íàå‬‬ ‫עד שעת נתינה‪ ,‬ואין גט לאחר מיתה‪Ä À .‬‬
‫צריך שיהא הגט במקום המשתמר לדעתה‪ ,‬כמו שכבר הזכרנו במשנה הקודמת‪.‬‬
‫‪úLøâî‬‬
‫‪Æ ÆÙ À :eøîàL‬‬ ‫למה‪ ,‬אם הגט למיתה או המיתה לגט‪À È Æ àéäÄ Bæ ,‬‬
‫‪áBç øèL‬‬
‫‪Ç À éñðk‬‬
‫‪ – dìÈ øîà‬אמר הבעל לאשתו כשנתן לה גט‪Ä À Ä :‬‬ ‫‪ÇÈ‬‬ ‫‪ – úLøâî‬על כגון זה אמרו חכמים‪ ,‬שהיא "מגורשת ואינה‬ ‫‪Æ ÆÙ À dðéàå‬‬
‫‪È ÅÀ‬‬
‫‪– åéøBçàî‬‬
‫‪È Â Å ezàönL‬‬
‫‪ – äæÆ‬הכניסי שטר חוב זה לתוך הבית‪Ç È À Æ Bà ,‬‬ ‫מגורשת"‪ ,‬היינו ספק מגורשת )עיין לעיל משנה ד(‪.‬‬
‫שמצאה את הגט מאחורי בעלה; בגמרא מבואר כגון שהיה הגט על‬
‫גבו ועיקם גבו לצידה כדי שתטלנו; והיא לא ידעה שזה גט‪ ,‬אלא‬ ‫באור משנה א‬
‫‪ – dhb‬כשהיא קוראה בו היא רואה שגיטה‬ ‫‪È Ä àeä éøäå‬‬
‫÷‪ÅÂ Ç äàøB‬‬
‫‪ÈÀ‬‬ ‫אף על פי שנאמר בענין הגט )דברים כד‪ ,‬א(‪" :‬ונתן בידה"‪ ,‬דרשו חז"ל‪ ,‬שאין‬
‫‪ – Chb‬כלומר שאם אמר‬ ‫‪Å Ä àäÅ :dìÈ øîàiL‬‬
‫הוא‪Ç Ù Æ ãòÇ ,èbÅ BðéàÅ ,‬‬ ‫כוונת הכתוב שיתן את הגט לידה ממש‪ ,‬אלא כל שנתן את הגט ברשותה‪ ,‬כגון‬
‫לה "הא גיטך" אף לאחר שבא הגט לידה‪ ,‬הרי זה גט‪ ,‬ואינו צריך‬ ‫בחצרה‪ ,‬הרי זה כאילו נתן בידה; ומה שאמרה התורה "ונתן בידה"‪ ,‬הרי היא באה‬
‫זכר‬ ‫‪b dpyn ipiny wxt oihib zkqn‬‬
‫‪úãîBò‬‬
‫‪¤ ¤ äúéä‬‬ ‫‪¨ § ¨ .Chb‬‬‫‪¥ ¦ àä¥ :dì¨ øîàiL‬‬ ‫‪© Ÿ ¤ ãò© ,èb¥ Bðéॠ– dhb‬‬ ‫‪¨ ¦ àeä éøäå‬‬‫÷‪¥ £ © äàøB‬‬
‫‪¨ § ,äøBòð‬‬ ‫‪¨ ¥ ,äðLé‬‬ ‫‪¨ ¥ § àéäå‬‬ ‫‪¦ § dãéa‬‬‫‪¨ ¨ § ïúð‬‬ ‫‪© ¨ .Chb‬‬
‫¦‪¥‬‬
‫‪dðéàå‬‬
‫‪¨ ¥ § úLøâî‬‬‫‪¤ ¤Ÿ § – äöçî‬‬ ‫‪¨ ¡ ¤ ìò© äöçî‬‬ ‫‪¨ ¡ ¤ ;úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § dðéà‬‬
‫‪¨ ¥ – Bì áBø÷¨ ;úLøâî‬‬ ‫‪¤ ¤Ÿ § – dì¨ áBø÷¨ ,dì¨ B÷øæe‬‬ ‫‪¨ § íéaøä‬‬ ‫‪¦ © ¨ úeLøa‬‬ ‫¦§‬
‫‪.úLøâî‬‬
‫§ ‪¤ ¤Ÿ‬‬
‫‪áBø÷¨ ;äåHä‬‬‫‪¤ © äëæ‬‬ ‫‪¨ ¨ – äåìnì‬‬‫‪¤ § © © áBø÷¨ ;Bì B÷øæe‬‬ ‫‪¨ § ,éáBç‬‬
‫‪¦ éì¦ ÷øæ‬‬ ‫‪Ÿ § :BáBç ìòa‬‬ ‫‪© © Bì øîà‬‬ ‫‪© ¨ ,áBçä© ïéðòì‬‬
‫‪© § ¦ § ïëå‬‬‫÷‪¥ § .ïéLec‬‬
‫‪¦ ¦ ïéðòì‬‬ ‫‚ §‪¥‬‬
‫‪© § ¦ § ïëå‬‬
‫‪òébäL‬‬
‫‪© ¦ ¦ ¤ ïåék‬‬‫‪¨ ¥ ,dì¨ B÷øæe‬‬ ‫‪¨ § âbä‬‬ ‫‪© © LàøŸ ìò© úãîBò‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‪äúéä‬‬
‫‪¨ § ¨ .e÷Gçé‬‬ ‫‪£ © íäéðL‬‬
‫‪¤ ¥ § – äöçî‬‬ ‫‪¨ ¡ ¤ ìò© äöçî‬‬ ‫‪¨ ¡ ¤ ;áiç‬‬ ‫‪¨ © äåHä‬‬‫‪¤ © – äåHì‬‬ ‫© ‪¤‬‬
‫‪– óøNð‬‬‫‪© § ¦ Bà ,÷çîð‬‬ ‫‪© § ¦ ,âbä‬‬‫‪© © úeLøî‬‬ ‫‪§ ¥ àöiL‬‬‫‪¨ ¨ ¤ ïåék‬‬
‫‪¨ ¥ ,dì¨ B÷øæe‬‬
‫‪¨ § ähîlî‬‬
‫‪¨ © § ¦ àéäå‬‬‫‪¦ § äìòîìî‬‬
‫‪¨ § © § ¦ àeä .úLøâî‬‬ ‫‪¤ ¤Ÿ § Bæ éøä‬‬ ‫‪¥ £ – âbä‬‬ ‫‪© © øéåàì‬‬
‫©‪¦£‬‬
‫‪.úLøâî‬‬
‫‪¤ ¤Ÿ § Bæ éøä‬‬ ‫‪¥£‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪àéäùë .dhib `id ixde d`xew :èâ åðéà êèâ éìè øîà åìéôà ,åðìèúù éãë äì åôåâ àéöîä àì åà åáâ í÷ò àìå åôåâá åà åáâ ìò åà ,ò÷ø÷ éáâ ìò èâä‬‬
‫÷‪äðéà àéäù ìëå .äì áåø÷ åäæ ,åøîùì ìåëé åðéà àåäå åøîùì äìåëé àéäù ìë .zyxebn dpi` el aexw ,zyxebn dl aexw :äèâ àåäù äàåø åá äàøå‬‬
‫‪úùøåâî äðéà äëìä ÷ñô ïéðòìå .äöçî ìò äöçî åäæ ,åøîùì íéìåëé íðéà íäéðù åà åøîùì íéìåëé íäéðù .åì áåø÷ åäæ åøîùì ìåëé àåäå åøîùì äìåëé‬‬
‫‪:äúåùøì åà äãéì èâ òéâéù ãò‬‬
‫‪äåìä åúåà ÷øæ íàå ,èâ ïéã äæ áåçì äéì äåä éëä ì"àã ïåéëã ,ïéèâ úøåúá éáåç éì ÷åøæ øîåàá äì ïðéî÷åî àøîâá .iaeg il wexf eaeg lra el xn` b‬‬
‫÷‪:øåèô ,ïéðò ìëá åì å÷øæù ïåéëî ,øèôäå éáåç éì ÷åøæ åì øîà íà ìáà .'åëå áééç äåìä ,äåìì áåø÷ íàå .íìùì áééç åðéàå äåìä äëæ ,ãáàå äåìîì áåø‬‬
‫‪sxyp e` :åá úãîåò àéäù íå÷îä úöéçî êåúì ñðëðå ââä úöéçîî àöé .bbd zeyxn :éîã ãåáìëã ,ââä úéò÷ø÷ì êåîñ äùìùî úåçôì .bbd xie`l‬‬
‫‪äðéàå ìéæà÷ äôéøùì àø÷éòî ,äìçú øöçá ä÷éìãä äúéä íàù .øöçä øéåàá ä÷éìãä àäúù íãå÷ øöçá èâä ú÷éøæ äîã÷ù àåäå .zyxebn ef ixd‬‬
‫‪:úùøåâî‬‬
‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬
‫`‪la‬‬ ‫‪ – äåHä‬והוא פטור מלשלם;‬ ‫‪Æ Ç äëæ‬‬ ‫כמו שבארנו בענין הגט‪È È ,‬‬ ‫ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה‪ ,‬כדי לומר לה בשעת נתינה "הא‬
‫‪ – äåHì‬במקום שהלווה יכול לשמרן ולא המלוה‪,‬‬ ‫`‪Æ Ç áBø÷È eltp m‬‬ ‫גיטך" )‪ .(`xnba `ziixaa iax zrck‬ברם‪ ,‬אם היה הגט על גבי קרקע‪,‬‬
‫‪ – äöçî‬כגון במקום ששניהם‬ ‫‪È Á Æ ìòÇ äöçî‬‬ ‫‪ – áiç‬לשלם; ‪È Á Æ‬‬ ‫‪È Ç äåHä‬‬
‫‪Æ Ç‬‬ ‫או על גופו של הבעל ולא המציא גופו לה כדי שתטלנו‪ ,‬אפילו אמר‬
‫יכולים לשמור על המעות‪ ,‬כמו שבארנו במשנה הקודמת בענין הגט‪,‬‬ ‫‪ – dãéa‬של אשתו‪,‬‬ ‫‪ – ïúð‬הבעל את הגט‪È È À ,‬‬ ‫לה "טלי גיטך"‪ ,‬אינו גט‪Ç È .‬‬
‫‪ – e÷Gçé‬כלומר שאין הלווה חייב לשלם למלוה אלא‬ ‫‪Â Ç íäéðL‬‬
‫‪Æ ÅÀ‬‬ ‫‪ – äøBòð‬אחר כך התעוררה‬ ‫‪ – äðLé‬ונמצא שאין הגט משתמר‪È Å ,‬‬ ‫‪È Å À àéäå‬‬
‫‪ÄÀ‬‬
‫מחצית חובו‪ .‬בגמרא מבואר‪ ,‬שמדובר כאן בכגון שהמלוה אמר ללווה‪:‬‬ ‫‪ – dhb‬והיא קוראה במה שבידה ורואה‬ ‫‪È Ä àeä éøäå‬‬ ‫÷‪ÅÂ Ç äàøB‬‬
‫משנתה‪È À ,‬‬
‫"זרוק לי חובי בתורת גיטין"‪ ,‬כלומר שיהא דינו כדין הזורק גט‬ ‫‪ – Chb‬ואף כאן‪,‬‬ ‫‪Å Ä àäÅ :dìÈ øîàiL‬‬ ‫שהוא גיטה‪Ç Ù Æ ãòÇ ,èbÅ BðéàÅ ,‬‬
‫לאשתו; אבל אם אמר לו סתם "זרוק לי חובי"‪ ,‬אפילו נפל קרוב‬ ‫אם אמר לה "הא גיטך" לאחר שנעורה משנתה‪ ,‬אף על פי שלא אמר‬
‫למלוה‪ ,‬חייב הלווה לשלם‪ ,‬אם אבדו המעות שזרק לו‪ ,‬שכן כוונת‬ ‫לה בשעת נתינה‪ ,‬הרי זה גט‪ .‬אבל אם לא אמר לה "הא גיטך"‪ ,‬בכל‬
‫המלוה היתה‪" :‬זרוק לי ושמרו"‪ .‬ברם‪ ,‬אם אמר המלוה ללווה‪" :‬זרוק‬ ‫אלו הדברים שהוזכרו במשנתנו‪ ,‬אינו גט‪ ,‬מהטעמים שהבאנו בהקדמה‬
‫לי חובי והפטר"‪ ,‬אפילו נפלו המעות קרוב ללווה‪ ,‬הריהו פטור מלשלם‬ ‫‪ – íéaøä‬והוא הדין בכל‬ ‫‪Ä Ç È úeLøa‬‬‫‪À Ä úãîBò‬‬
‫‪Æ Æ äúéä‬‬ ‫לבאור משנתנו‪È À È .‬‬
‫‪– äúéä‬‬ ‫טוב"(‪È À È .‬‬
‫"תוספות יום טוב"(‪.‬‬
‫"ם; טור; ברטנורא; ועיין "תוספות‬ ‫אם אבדו )רמב‬
‫)רמב"ם‬ ‫‪ – dìÈ B÷øæe‬וזרק לה בעלה את הגט שם‪,‬‬ ‫רשות שאינה של שניהם‪È À ,‬‬
‫‪ – dìÈ B÷øæe‬והבעל זרק‬ ‫‪ – âbä‬שלה‪È À ,‬‬ ‫‪Ç Ç LàøÙ ìòÇ úãîBò‬‬‫האשה – ‪Æ Æ‬‬ ‫‪ – dìÈ áBø÷È‬כגון שזרקו לה לתוך ארבע אמותיה‪ ,‬שכן ארבע אמות‬
‫‪ – âbä‬כלומר משהגיע‬ ‫‪Ç Ç øéåàì‬‬ ‫‪Ä Â Ç òébäL‬‬
‫‪Ç Ä Ä Æ ïåék‬‬‫לה את הגט לשם‪È Å ,‬‬ ‫של אדם קונות לו; ואפילו נפל הגט מחוץ לארבע אמותיה )‪zrcl‬‬
‫הגט פחות משלושה טפחים סמוך לקרקעית הגג‪ ,‬והרי זה כאילו נח‬ ‫‪ ,(`xnba opgei iax‬אלא שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו‪,‬‬
‫גמרא(; ויש מפרשים‬ ‫שם‪ ,‬שבפחות משלושה טפחים הרי זה כלבוד )גמרא‬
‫)גמרא(;‬ ‫‪– úLøâî‬‬
‫כגון שהיה תל או נהר מפסיק בינו לבין הגט‪Æ ÆÙ À `id ixd ,‬‬
‫שם(‪ ,‬שמדובר במשנתנו בגג שיש לו מעקה‪ ,‬וכבר נקלט הגט בין‬ ‫)שם(‪,‬‬
‫)שם‬ ‫שכך תיקנו חכמים שתהא מגורשת בכגון זה‪ ,‬משום תקנת עגונות‪,‬‬
‫‪ – úLøâî‬ואפילו אבד הגט אחר כך‪ ,‬או‬ ‫‪Æ ÆÙ À Bæ éøä‬‬ ‫מחיצות המעקה‪Å ,‬‬ ‫ש(‪áBø÷È hbd ltp m` la` .‬‬ ‫וכל המקדש על דעת חכמים מקדש )הרא‬
‫)הרא"ש(‪.‬‬
‫נמחק או נשרף‪ ,‬כמפורש בסיפא‪ ,‬שהואיל והיה כבר הגט ברשותה‪,‬‬ ‫‪ – Bì‬היינו במקום שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו‪,‬‬
‫‪àéäå‬‬‫‪ – äìòîìî‬היה הבעל עומד על הגג שלו‪Ä À ,‬‬ ‫הרי נתגרשה‪È À Ç À Ä àeä .‬‬ ‫‪äöçî‬‬
‫‪È Á Æ ìòÇ äöçî‬‬
‫‪ – úLøâî‬שלא היה הגט בתוך רשותה‪È Á Æ .‬‬ ‫‪Æ ÆÙ À dðéà‬‬
‫‪ÈÅ‬‬
‫‪ – dìÈ B÷øæe‬וזרק‬ ‫‪ – ähîlî‬והאשה עומדת למטה בחצר שלה‪È À ,‬‬ ‫‪ÈÇÀ Ä‬‬ ‫– שנפל הגט במקום ששניהם יכולים לשמרו‪ ,‬או במקום ששניהם‬
‫‪âbä‬‬
‫‪Ç Ç úeLøî‬‬ ‫‪ – àöiL‬הגט‪À Å ,‬‬ ‫‪È È Æ ïåék‬‬‫לה הבעל את הגט לתוך חצרה‪È Å ,‬‬ ‫אינם יכולים לשמרו‪ ,‬כלומר שכל אחד בפני עצמו אינו יכול לשמרו‪,‬‬
‫‪óøNð‬‬
‫‪ – ÷çîð‬במים שבחצר‪Ç À Ä Bà ,‬‬ ‫– ונכנס לרשות החצר‪ ,‬אפילו ‪Ç À Ä‬‬ ‫‪dðéàå‬‬
‫‪È Å À úLøâî‬‬
‫)גמרא ותוספות(‪Æ ÆÙ À ,‬‬
‫אבל שניהם ביחד יכולים לשמרו )גמרא‬
‫‪ – úLøâî‬שהרי הגט היה ברשותה‬ ‫‪Æ ÆÙ À Bæ éøä‬‬ ‫– בדליקה שפרצה בחצר‪ÅÂ ,‬‬ ‫‪ – úLøâî‬היינו שהיא ספק מגורשת‪.‬‬ ‫‪Æ ÆÙ À‬‬
‫קודם שנמחק או נשרף‪ .‬ברם‪ ,‬אם היתה דליקה בחצר קודם שזרק לה‬
‫את הגט‪ ,‬הרי זה כאילו זרקו לתוך השריפה‪ ,‬ואינה מגורשת‪.‬‬ ‫באור משנה ג‬
‫בארנו משנתנו‪ ,‬כפי רוב המפרשים‪ ,‬שהפיסקה שבסיפא "נמחק או נשרף"‬ ‫÷‪ – ïéLec‬היתה עומדת ברשות הרבים וזרק לה כסף‬ ‫‪Ä Ä ïéðòì‬‬
‫‪Ç À Ä À ïëå‬‬‫‪ÅÀ‬‬
‫מוסבה גם על הרישא‪ ,‬כשהיא עומדת על הגג והוא בחצר‪ .‬אבל לפי הרמב"ם‬ ‫קידושיה‪ :‬קרוב לה‪ ,‬הרי זו מקודשת‪ :‬קרוב לו‪ ,‬אינה מקודשת; מחצה‬
‫אין פיסקה זו מוסבה על הרישא אלא על הסיפא בלבד‪ ,‬שכן הוא כותב‪:‬‬ ‫על מחצה‪ ,‬הרי זו ספק מקודשת‪ .‬בגמרא מבואר הטעם‪ ,‬שנאמר )דברים‬
‫)דברים‬
‫"היתה עומדת בראש הגג שלה‪ ,‬והוא מלמטה בחצרו‪ ,‬וזרקו לה למעלה‪ ,‬כיון‬ ‫ב(‪ d`vie" :‬מביתו והלכה ‪ dzide‬לאיש אחר"‪d`ivil diieed yiwn ,‬‬ ‫כד‪ ,‬ב(‪:‬‬
‫שהגיע לאויר מחיצות המעקה‪ ,‬או לפחות משלושה טפחים סמוך לגג –‬ ‫‪ – áBçäÇ ïÇéðòì‬כמו שהמשנה‬‫‪À Ä À ïëå‬‬
‫)מדמה הכתוב קידושין לגירושין(‪Å À .‬‬
‫נתגרשה‪ ,‬ובלבד שינוח‪ .‬אבל אם נמחק או נשרף קודם שיגיע לה‪ ,‬אף על פי‬
‫‪ – éáBç‬שהיה‬‫‪Ä éìÄ ÷øæ‬‬ ‫‪Ù À :BáBç ìòa‬‬ ‫‪Ç Ç Bì øîà‬‬‫מפרשת והולכת‪Ç È :‬‬
‫שנמחק לאחר שהגיע לאויר מחיצות או אחר שהגיע לפחות משלושה טפחים‬
‫סמוך לגג‪ ,‬כיון שנשבה הרוח והעלתהו‪ ,‬ונמחק או נשרף‪ ,‬הואיל ואינו הולך‬ ‫המלוה עומד ברשות הרבים‪ ,‬ואמר ללווה‪ ,‬שיזרוק לו את המעות‬
‫לנוח‪ ,‬אינו גט ולא נתגרשה" )‪miwgcpy ,o"xae eilk i`yepa oiire ;b ,d oiyexib 'ld‬‬ ‫‪ – Bì B÷øæe‬וכגון שאבדו המעות שזרק לו; `‪eltp m‬‬ ‫שהוא חייב לו‪È À ,‬‬
‫‪.(m"anxd zhiy z` ayiil‬‬ ‫‪ – äåìnì‬כגון שנפלו בתוך ארבע אמותיו‪ ,‬או אפילו‬ ‫‪Æ À Ç Ç áBø÷È zernd‬‬
‫מחוץ לארבע אמותיו אלא שהוא יוכל לשמרן ואין הלווה יכול לשמרן‪,‬‬
 ‫‪d dpyn ipiny wxt oihib zkqn‬‬ ‫חכר‬
‫‪dnò‬‬
‫‪¨ ¦ ãçéúpL‬‬‫‪© © § ¦ ¤ ìk¨ ?ïLé‬‬ ‫‪¨ ¨ èb¥ eäæéàå‬‬ ‫‪¤ ¥ § .ïéøñBà‬‬
‫‪¦ § ìlä‬‬ ‫‪¥ ¦ úéáe‬‬ ‫‪¥ ;ïLé‬‬ ‫‪¨ ¨ èâa‬‬ ‫‪¥ § BzLà‬‬‫‪§ ¦ úठíãà‬‬ ‫‪¨ ¨ øèBt‬‬ ‫‪¥ :íéøîBà‬‬ ‫‪¦ § éànL‬‬ ‫„ ‪© © úéa¥‬‬
‫‪.dì¨ BáúkL‬‬
‫‪¨ § ¤ øçà‬‬ ‫©©‬
‫‪çøæna‬‬
‫‪¨ § ¦ © äéä‬‬‫‪¨ ¨ ;úéaä‬‬ ‫‪¦ © © ïaøçì‬‬
‫‪© § ª § ,úéaä‬‬ ‫‪¦ © © ïéðáì‬‬
‫‪© § ¦ § ,ïå騨 úeëìî‬‬ ‫‪§ © íeL ì§ ,éãî‬‬ ‫‪© ¨ úeëìî‬‬ ‫‪§ © íeLì§ ,úðâBä‬‬‫‪¤ ¤ dðéàL‬‬ ‫‪¨ ¥ ¤ úeëìî‬‬ ‫‪§ © íeL ì§ áúk‬‬ ‫‪©¨ ‰‬‬
‫‪,úBøt¥ àGå§ ,äaúk‬‬ ‫‪¨ ª § àG dì¨ ïéàå‬‬ ‫‪¥ § ;äfîe‬‬‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ èb¥ äëéøöe‬‬
‫‪¨ ¦ § ,äfîe‬‬‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ àöz‬‬‫‪¥ ¥ – çøæna‬‬
‫‪¨ § ¦ © :áúëå‬‬ ‫‪© ¨ § áøòna‬‬
‫‪¨ £ © © ,áøòna‬‬
‫‪¨ £ © © :áúëå‬‬
‫§¨©‬
‫‪àGå§ .äfîe‬‬ ‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ øæîî‬‬‫‪¥ § © ãìeäå‬‬
‫‪¨ ¨ © § ;øéæçz‬‬‫‪¦ £ © – äfîe‬‬ ‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ äìèð‬‬
‫‪¨ § ¨ íঠ;äæ¤ ìò© àGå§ äæ¤ ìò© àG ,úBàìa‬‬ ‫§‪¨ § àGå§ ,úBðBæî§ àGå‬‬
‫‪ìàøNé‬‬
‫‪¥ ¨ § ¦ úa© äúéä‬‬ ‫‪¨ § ¨ ;äéøãð‬‬
‫‪¨ ¤ ¨ § úøôäa‬‬ ‫‪© ¨ £ © àGå§ ,äéãé‬‬ ‫‪¨ ¤ ¨ äNòîa‬‬
‫‪¥ £ © § àGå§ ,dúàéöîa‬‬
‫‪¨ ¨ ¦ § ¦ àG ïéàkæ‬‬‫‪¦ ¨ © äæå‬‬ ‫‪¤ ¨ äæ¤ àGå§ ;dì¨ ïéànhî‬‬ ‫‪¦ § © ¦ äæå‬‬‫‪¤ ¨ äæ¤‬‬
‫‪ïéLøBé‬‬
‫‪¦ § äæ¤ ìL‬‬ ‫‪¤ åéLøBéå‬‬
‫‪¨ § § äæ¤ ìL‬‬ ‫‪¤ åéLøBé‬‬‫‪¨ § ïéàå‬‬ ‫‪¥ § ;äîeøzä‬‬
‫‪¨ § © ïî¦ – ïäk‬‬ ‫‪¥ Ÿ úa© ,øNònä‬‬‫‪¥ £ © © ïî¦ – éåì‬‬ ‫‪¦ ¥ úa© ,äpäkä‬‬
‫‪¨ ª § © ïî¦ úìñôð‬‬‫– ¦§‪¤¤‬‬

‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪èâä úà ääùé àîù äðáì íãå÷ äèâ åøîàé àîù äøéæâ ïðéøîà àì éøáñ ù"á .äîò ãçééúð èâä áúëðù øçàå åúùà úà ùøâì áúëù .oyi hba c‬‬
‫‪úòùî èâ äì ïúðù íéøåáñ åéäé ïáä úãéìì íãå÷ èâä ïîæ åàøéùëå åá äðùøâé ë"çàå äæ ïîæ êåúá åðîî íéðá äì åéäéå äðéúðì äáéúë ïéá íéúðù åà äðù‬‬
‫‪:äìçúëì åá àùðú ,úøçà äðéãîì ìòáä êìäå ùøéâ íàå .ïùé èâá åúùà úà íãà ùøâé àì äëìää ÷ñôå .ãìåð äéåðôä ïî åøîàéù íâô éåäå äáéúë‬‬
‫‪úàø÷ðå .äæîå äæî àöú ,èâä úáéúë íå÷îá úåëìî íäì ïéàù ,íåãà úåëìî úåðù ïåáùçì áúëå ìááá äéä íà .zpbed dpi`y zekln myl azk d‬‬
‫‪áúëð èâäù äðéãî ìù úåëìîä íùì áåúëì êéøöù éôì .icn zekln myl azky e` :ïåùì àìå áúë àì äì ïéàù úðâåä äðéàù úåëìî [íåãà] úåëìî‬‬
‫‪:éðùä ïîå ïåùàøä ïî àöú äæ èâá úàùð íà .dfne dfn `vz :åðéîùá íäéúåøèù íéáúåëù íäéðéòá åðà íéáåùç åøîàéù ,úåëìî íåìù íåùî ,äá‬‬
‫‪äðùîä ìë øîàã àéä î"ø ïéúéðúî .dfne dfn xfnn clede :äáø äùàä ÷øô úåîáéá äùøôî ïéúéðúî äìåë .'eke ze`la `le zexit `l dl oi`e‬‬
‫‪:äëìä äðéàå .øæîî ãìåä ïéèâá íéîëç åòáèù òáèîî‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫‪ ,éãî‬או ‪íeLìÀ‬‬ ‫‪Ç È úeëìî‬‬
‫אלא משל אומה אחרת; וכן אם כתב ‪À Ç íeLìÀ‬‬ ‫‪iying mei‬‬
‫‪ – ïåéÈÈ úeëìî‬שכבר בטל שלטונם; או שכתב‪ :‬בשנת כך וכך ‪Ç À Ä À‬‬
‫‪ïéðáì‬‬ ‫‪ÀÇ‬‬ ‫באור משנה ד‬
‫‪ – úéaä‬הרי הגט פסול‪ ,‬לפי שלא נכתב הזמן‬ ‫‪Ä Ç Ç ïaøçì‬‬
‫‪ ,úéaä‬או ‪Ç À Ë À‬‬
‫‪ÄÇ Ç‬‬
‫מי שכתב גט לאשתו‪ ,‬וקודם שנתנו לאשתו נתייחד עמה‪ ,‬הרי זה נקרא "גט ישן"‪,‬‬
‫‪ – äéä‬הסופר –‬ ‫בגט כפי תקנת חכמים‪ ,‬כמו שבארנו לעיל; וכן אם ‪È È‬‬ ‫כמבואר במשנה‪ ,‬ונחלקו בית שמאי ובית הלל במשנתנו‪ ,‬אם מותר לגרש בגט‬
‫‪áúëå‬‬
‫‪Ç È À ,áøòna‬‬
‫‪ ,áøòna‬או שהיה ‪ÈÂ Ç Ç‬‬
‫‪ – áúëå‬בגט‪ ,‬שנכתב ‪ÈÂ Ç Ç‬‬ ‫‪Ç È À ,çøæna‬‬
‫‪ÈÀ Ä Ç‬‬ ‫ישן‪.‬‬
‫‪àöz‬‬
‫‪ – çøæna‬הגט פסול‪ .‬ואם נישאה בגט כגון זה‪Å Å ,‬‬ ‫– בגט‪ ,‬שנכתב ‪È À Ä Ç‬‬ ‫‪ – ïLé‬יכול‬
‫‪È È èâa‬‬
‫‪Å À BzLà‬‬
‫‪À Ä úàÆ íãà‬‬‫‪È È øèBt‬‬
‫‪Å :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À éànL‬‬ ‫‪Ç Ç úéaÅ‬‬
‫‪ – äfîe‬מבעלה הראשון ומבעלה השני‪ ,‬שאסורה היא לשניהם‪,‬‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬‫‪ÆÄ‬‬ ‫‪ – ïéøñBà‬לגרש בגט‬‫‪Ä À ìlä‬‬‫‪Å Ä úéáe‬‬
‫אדם לגרש את אשתו בגט ישן‪Å ,‬‬
‫כדין אשת איש שזינתה‪ ,‬שאסורה לבעל ואסורה לבועל )משנה‬
‫)משנה סוטה‬ ‫ישן‪ .‬בגמרא מבואר טעמם‪" ,‬גזירה שמא יאמרו‪ :‬גיטה קודם לבנה"‪,‬‬
‫‪ – äfîe‬כלומר שאין מתירים לה להינשא‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬ ‫‪Æ Ä èbÅ äëéøöe‬‬‫א(‪È Ä À ,‬‬
‫ה‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫כלומר שחוששים בית הלל‪ ,‬שמא ישהה את הגט שנתיים ושלוש בין‬
‫)עיין באורנו למשנה יבמות י‪ ,‬א;‬ ‫לאחר עד שתקבל גט מכל אחד מהם )עיין‬ ‫כתיבה לנתינה‪ ,‬ובינתיים יהיו לה בנים ממנו‪ ,‬ואחר כך יגרשנה בגט‬
‫‪ – äaúk‬לא כסף הכתובה‪,‬‬ ‫‪È Ë À àG dìÈ ïéàå‬‬ ‫"תוספות יום טוב"(‪Å À ,‬‬
‫ועיין "תוספות‬ ‫זה‪ ,‬ולימים כשישתכח הדבר ויראו זמן הגט‪ ,‬יהיו סבורים שניתן לה‬
‫‪ – úBøtÅ àGåÀ‬ולא החזרת הפירות שאכלו מנכסיה‪– úBðBæîÀ àGåÀ ,‬‬ ‫הגט ביום כתיבתו‪ ,‬ויוציאו לעז על בניה‪ ,‬שיאמרו‪ :‬בני אשה פנויה‬
‫‪ – úBàìa‬מה‬ ‫אפילו מה שלוותה ואכלה קודם שנישאה לשני‪È À àGåÀ ,‬‬ ‫הם; לפיכך אסור לגרש בגט ישן‪hb oi`y ,mcwen hb oic o`k oi`e – .‬‬
‫שבלה מנכסיה על ידי שימושם בהם‪– äæÆ ìòÇ àGåÀ äæÆ ìòÇ àG ,‬‬ ‫‪azkpy lk la` ,eznizgl hbd zaizk minicwnyk `l` mcwen `xwp‬‬
‫כלומר שאינה יכולה לבוא בתביעה לתשלום הכתובה ולהחזרת הפירות‬ ‫‪,daexn onf xg`l `l` ezy`l epzp `ly it lr s` ,cg` meia mzgpe‬‬
‫שאכלו מנכסיה ולמזונות ולבלאות לא על הראשון ולא על השני‪íàÄ .‬‬ ‫`‪) mcwen hb `xwp df oi‬המאירי‬
‫המאירי(‪ – .‬ברם‪ ,‬בית שמאי אינם חוששים‬
‫)המאירי(‪.‬‬
‫‪ – äfîe‬אם נטלה מאחד מהם כתובה או פירות וכו'‪,‬‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬ ‫‪Æ Ä äìèð‬‬‫‪È ÀÈ‬‬ ‫שמא יאמרו גיטה קודם לבנה‪ ,‬ולכן סוברים הם שמותר לגרש בגט‬
‫‪ – øéæçz‬מחייבים אותה להחזיר‪ ,‬ואין אומרים מה שתפסה תפסה;‬ ‫‪ÄÂÇ‬‬ ‫‪ – dnÈ òÄ ãçéúpL‬הבעל עם אשתו‪,‬‬
‫‪Ç Ç À Ä Æ ìkÈ ?ïLé‬‬
‫‪È È èbÅ eäæéàå‬‬
‫ישן‪Æ Å À .‬‬
‫‪ – äfîe‬אם הראשון החזירה והוליד ממנה בן‪,‬‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬ ‫‪Æ Ä øæîî‬‬
‫‪Å À Ç ãìeäå‬‬
‫‪È ÈÇ À‬‬ ‫‪ – dìÈ BáúkL‬את הגט‪ ,‬קודם לנתינתו‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪.‬‬ ‫‪È À Æ øçà‬‬‫‪ÇÇ‬‬
‫הרי זה ממזר מדברי סופרים‪ ,‬ואילו הולד מן השני ממזר גמור )רש‬
‫)רש"י;‬ ‫‪ ,lld ziak dklde‬שאסור לגרש בגט ישן‪ ,‬אלא שבדיעבד אם נתגרשה‬
‫המאירי(‪ .‬ויש מבארים להיפך‪ ,‬שהוולד מן הראשון )אם בא‬ ‫"ם; המאירי(‪.‬‬‫רמב"ם‬ ‫בו‪ ,‬הרי זו מגורשת‪ ,‬ותינשא בו לכתחילה )גמרא‬
‫)גמרא; רמב"ם הל' גירושין‬
‫עליה בעודה תחת השני( ממזר גמור‪ ,‬ומן השני – ממזר מדברי סופרים‬ ‫"י כותב‪ ,‬שדין זה של בדיעבד אינו אלא כשהלך בעלה‬ ‫ג‪ ,‬ה(‪ .‬אבל רש"י‬
‫‪ – dìÈ ïéànhî‬אם הם כהנים‪ ,‬אסורים הם‬ ‫‪Ä À Ç Ä äæå‬‬ ‫ן(‪Æ È äæÆ àGåÀ .‬‬‫)הר"ן(‪.‬‬
‫)הר‬ ‫למדינת הים‪ ,‬ואינו מצוי שיתן לה גט אחר‪.‬‬
‫להיטמא לה בקבורתה‪ ,‬שכן אמרו‪ :‬הכהן מיטמא לאשתו הכשרה‬
‫‪dúàéöîa‬‬
‫‪È È Ä À Ä àG ïéàkæ‬‬ ‫‪Ä È Ç äæå‬‬‫ואינו מיטמא לאשתו הפסולה‪Æ È äæÆ àGåÀ ,‬‬ ‫באור משנה ה‬
‫– שלא תיקנו חכמים שתהא מציאת האשה לבעלה אלא משום איבה‪,‬‬ ‫משנתנו נשנתה בזמן שהיו מונים את השנים לפי שנות השלטון של מלכיהם‪ ,‬ואז‬
‫‪ – äéãé‬שהטעם שמעשה‬ ‫‪È Æ È äNòîa‬‬‫וכאן אין חוששים לאיבה; ‪Å Â Ç À àGåÀ‬‬ ‫תיקנו חכמים‪ ,‬שאף ישראל יהיו מונים בשטרותיהם לשנות המלך המושל‪ ,‬משום‬
‫ידיה של האשה לבעלה הוא משום שנותן לה מזונות‪ ,‬והואיל ואין‬ ‫שלום מלכות; ובאה המשנה ללמד‪ ,‬שצריך לכתוב בגט את הזמן לחשבון שנות‬
‫המלכות ששלטונה קיים במקום כתיבת הגט‪ .‬ומי שכתב בגט למנין מלכות שאין‬
‫‪ – äéøãð‬שלא‬
‫‪È Æ È À úøôäa‬‬
‫לה מזונות מהם‪ ,‬מעשה ידיה שלה; ‪Ç È Â Ç àGåÀ‬‬ ‫לה שלטון באותה מדינה‪ ,‬או שכתב למנין מלכות שכבר עברה ובטלה מן העולם‪,‬‬
‫זיכתה התורה את הבעל להפר נדריה אלא כדי שלא תתגנה על בעלה‪,‬‬ ‫וכן אם כתב למנין בניין בית המקדש או חורבן הבית‪ ,‬הואיל ואין זה לפי תקנת‬
‫‪ – äpäkä‬אם‬
‫‪È Ë À Ç ïîÄ úìñôð‬‬
‫‪Æ Æ À Ä ,ìàøNé‬‬
‫‪Å È À Ä úaÇ äúéä‬‬‫וזו תתגנה ותתגנה; ‪È À È‬‬ ‫חכמים‪ ,‬הגט פסול‪.‬‬
‫מתו בעליה קודם שנתגרשה‪ ,‬אסורה היא להינשא לכהן‪ ,‬כדין זונה;‬ ‫‪ – úðâBä‬לשם‬
‫‪ÆÆ dðéàL‬‬‫‪È Å Æ úeëìî‬‬
‫‪ – áúk‬את הזמן בגט‪À Ç íeLìÀ ,‬‬ ‫‪ÇÈ‬‬
‫‪ – øNònä‬ואף על פי‬ ‫‪ – éåì‬אם היתה בת לוי‪Å Â Ç Ç ïîÄ zlqtp ,‬‬ ‫‪Ä Å úaÇ‬‬ ‫מלכות שאינה ראויה לכך‪ ,‬כלומר לשם מלכות שאין לה שלטון באותה‬
‫‪ – ïäk‬ואם‬ ‫שזונה מותרת במעשר‪ ,‬קנס הוא שקנסוה חכמים; ‪Å Ù úaÇ‬‬ ‫מדינה‪ ,‬כגון שהיה בבבל וכתב בשנת כך וכך למלכות שאין שלטונה‬
‫‪ – äîeøzä‬אפילו מתרומה דרבנן )גמרא‬
‫)גמרא(;‬ ‫היתה בת כהן‪È À Ç ïîÄ zlqtp ,‬‬ ‫בבבל‪ .‬בגמרא מבואר‪ ,‬שכוונת המשנה למלכות רומי‪ ,‬והיא נקראת‬
‫‪ – dúaúk‬בגמרא‬ ‫‪È È Ë À ïéLøBé‬‬
‫‪Ä À äæÆ ìLÆ åéLøBéå‬‬ ‫‪È À À äæÆ ìLÆ åéLøBé‬‬ ‫‪È À ïéàå‬‬ ‫‪ÅÀ‬‬ ‫"מלכות שאינה הוגנת"‪ ,‬לפי שאין לה לא כתב ולא לשון משל עצמה‬
‫טכר‬ ‫‪g dpyn ipiny wxt oihib zkqn‬‬
‫‪– døéò‬‬ ‫‪¨ ¦ íLå‬‬ ‫‪¥ § Bøéò¦ íL¥ ,dîLe‬‬ ‫‪¨ § BîL§ äpL‬‬ ‫‪¨ ¦ .ïéîaéî‬‬‫‪¦ § © § àGå§ ïéöìBç‬‬
‫‪¦ § äæ¤ ìL‬‬ ‫‪¤ åéçàå‬‬
‫‪¦ ¨ § äæ¤ ìL‬‬ ‫‪¤ åéçà‬‬
‫‪¦ ¨ – eúî¥ íàå‬‬ ‫‪¦ § ;dúaúk‬‬
‫§‪¨¨ª‬‬
‫‪.da¨ elàä‬‬ ‫‪¥ ¨ íéëøcä‬‬
‫‪¦ ¨ § © ìëå‬‬‫‪¨ § ,äfîe‬‬‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ àöz‬‬‫‪¥¥‬‬
‫‪ìëå‬‬
‫‪¨ § ,äfîe‬‬
‫‪¤ ¦ äfî‬‬‫‪¤ ¦ àöz‬‬ ‫‪¥ ¥ – úBiðBìéà‬‬
‫‪¦ § © elॠeàöîðå‬‬ ‫‪§ § ¦ § ,eàOðå‬‬ ‫‪§ ¦ § elàä‬‬
‫‪¥ ¨ úBøvä‬‬ ‫‪¨ © eëìä‬‬ ‫‪§ ¨ ,úBøzî‬‬ ‫‪¨ ª ïäéúBøö‬‬
‫‪¤ ¥ ¨ :eøîàL‬‬ ‫‪§ ¨ ¤ úBéøòä‬‬ ‫‪¨ £ ¨ ìk¨ Â‬‬
‫‪.da¨ elàä‬‬ ‫‪¥ ¨ íéëøcä‬‬
‫©§¨ ¦‬
‫‪íéëøcä‬‬
‫‪¦ ¨ § © ìëå‬‬
‫‪¨ § ,äfîe‬‬
‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ àöz‬‬
‫‪¥ ¥ – úéðBìéà‬‬‫‪¦ § © àéäL‬‬ ‫‪¦ ¤ úàæŸ äàöîðå‬‬ ‫‪¨ § § ¦ § ,øçàì‬‬‫‪¥ © § úàOðå‬‬ ‫‪¥ ¦ § dúøö‬‬
‫‪¨ ¨ ¨ äëìäå‬‬
‫‪¨ § ¨ § ,Bzîáé‬‬‫‪§ ¦ § úठñðBkä‬‬ ‫‪¥ © Ê‬‬
‫‪.da¨ elàä‬‬‫¨‪¥‬‬
‫‪éøä‬‬
‫‪¥ £ ïîæ‬‬ ‫‪© § øçàìe‬‬
‫‪© © § ,äæì‬‬ ‫‪¤ ¨ äæ¤ eðúðå‬‬ ‫‪§ ¨ § ,Léàì‬‬
‫‪¦ ¨ øáBLå‬‬‫‪¨ § äMàì‬‬ ‫‪¨ ¦ ¨ èb¥ ïúðå‬‬ ‫‪© ¨ § äòèå‬‬‫‪¨ ¨ § ,äMàì‬‬
‫‪¨ ¦ ¨ øáBLå‬‬‫‪¨ § Léàì‬‬ ‫‪¦ ¨ èb¥ øôBñ‬‬ ‫‪¥ áúk‬‬ ‫‪©¨ Á‬‬
‫‪íঠ:øîBà‬‬ ‫‪¥ øæòéìà‬‬‫‪¤ ¤ ¦ ¡ éaø‬‬ ‫‪¦ © .da¨ elàä‬‬ ‫‪¥ ¨ íéëøcä‬‬
‫‪¦ ¨ § © ìëå‬‬ ‫‪¨ § ,äfîe‬‬‫‪¤ ¦ äfî‬‬‫‪¤ ¦ àöz‬‬ ‫‪¥ ¥ – äMàä‬‬ ‫‪¨ ¦ ¨ ãiî‬‬ ‫‪© ¦ øáBMäå‬‬
‫‪¨ © § ,Léàä‬‬ ‫‪¦ ¨ ãiî‬‬ ‫‪© ¦ àöBé‬‬ ‫‪¥ èbä‬‬ ‫©‪¥‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪:úåéøò ìù .zexvd ekld :äöéìç àìá ÷åùì àùðéì úåøúåî ïäéúåøöù íéîëç åøîàù úåéøò äøùò ùîç .zexzen odizexv exn`y zeixrd lk e‬‬
‫‪:äöéìçä ïî åìàä úåéøòä íåøèô àìå ïäéúåøö åìà åéä àìù àöîðå ,úåòèá úîä éùåã÷ åéäù àúìî éàìâéàå ,úéðåìéà úåéøòä .e`vnpe :÷åùì .e`ype‬‬
‫‪:äëìä äðéàå ,ïéåàì éáééçî øæîî ùé øîàã àáé÷ò 'øë äì ïðéî÷åî úåîáéáå .da el`d mikxcd lke :íáéä ïîå .åì úàùéðù ìòáî .dfn `vz‬‬
‫‪àìá ÷åùì úàùðå äúøö äøèôð àìù àöîðå .ïéîåáé äéîåáé ïéàå ,úéðåìéà äîáéúðù .ef z`vnpe :äúøö úøèåô úçàä úàéá ì"éé÷ã .xg`l z`ype f‬‬
‫‪:ïåùàøä äîáéîå äæ ìòáî .dfne dfn `vz :äöéìç‬‬
‫‪dy`l hb ozpe :úåøèùä ïäì øñîùë .xteqd drhe :äúáåúë äì òøôéùë äìòáì øåñîúù .dy`l xaeye :åúùà åá ùøâì .yi`l hb xteq azk g‬‬
‫‪ùéàì èâ ïúðå ñéøâ í"áîøå .øáåù åúùà åì äøñîù øåáñ äæå äìòá äì øñîù èâ äæù äøåáñë úàùðå åæ äëìäå .äæì äæ åøñî íäå .yi`l xaeye‬‬
‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬
‫נוהגים בה‪ ,‬היינו שצריכה גט מהבעל וחליצה מהיבם‪ ,‬ואין לה לא‬ ‫מבואר‪ ,‬שמדובר כאן ב"כתובת בנין דכרין"‪ ,‬שכן תנאי כתובה הוא‪,‬‬
‫כתובה ולא פירות וכו'‪ ,‬והולד ממזר וכו'‪ .‬בגמרא ביבמות מבואר‪,‬‬ ‫שאם תמות האשה בחיי בעלה‪ ,‬יירשו בניה הזכרים שתלד לו את כסף‬
‫שמשנתנו רבי עקיבא היא‪ ,‬הסובר‪ :‬יש ממזר בחייבי לאוין; `‪oi` la‬‬ ‫כתובתה ואת הנדוניה שהכניסה לו‪ ,‬וזה נקרא "כתובת בנין דכרין"‬
‫‪.ok dkld‬‬ ‫)‪ ,(mixkf mipa zaezk‬ואילו כאן אם מתה בחיי שניהם‪ ,‬ואחר כך מתו‬
‫הבעלים‪ ,‬והיו לה בנים מן הראשון ומן השני‪ ,‬אף את בניה קנסו שלא‬
‫באור משנה ז‬ ‫‪íàåÀ‬‬
‫יקבלו "כתובת בנין דכרין"‪ ,‬היינו שלא יירשו את כתובת אמם; ‪Ä‬‬
‫במסכת יבמות )ד‪ ,‬יא( שנינו‪" :‬מי שהיה נשוי לשתי נשים‪ ,‬ומת – ביאתה או‬ ‫‪äæÆ ìLÆ åéçàå‬‬
‫‪Ä È À äæÆ ìLÆ åéçà‬‬‫‪ – eúîÅ‬שני הבעלים בלא בנים‪Ä È ,‬‬
‫חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה"‪ ,‬כלומר שאסור לייבם או לחלוץ שתי נשיו‬ ‫‪ – ïéîaéî‬אחיו של הראשון וגם אחיו של השני‬ ‫‪Ä À Ç À àGåÀ ïéöìBç‬‬
‫‪ÄÀ‬‬
‫של אח אחד‪ ,‬שנאמר )דברים כה‪ ,‬ט(‪" :‬אשר לא יבנה את בית אחיו" – בית אחד‬ ‫חולצים אבל אין מייבמים אותה‪ .‬בגמרא מבואר‪ ,‬שמשנתנו היא לדעת‬
‫הוא בונה‪ ,‬ואינו בונה שני בתים; וכן נאמר )שם שם‪ ,‬י(‪" :‬בית חלוץ הנעל" –‬
‫רבי מאיר הסובר‪ ,‬שכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין‪ ,‬תצא‬
‫בית אחד הוא חולץ‪ ,‬ואינו חולץ שני בתים‪ .‬כן אסור לייבם אחת ולחלוץ אחת‪,‬‬
‫שנאמר )שם שם‪ ,‬ז‪-‬ט(‪" :‬ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו‪ ...‬וחלצה נעלו"‪,‬‬ ‫‪íLå‬‬
‫‪Å À BøéòÄ íLÅ ,dîLe‬‬ ‫‪È À BîLÀ äpL‬‬ ‫והולד ממזר; ‪È Ä .ok dkld oi`e‬‬
‫אבל אם חפץ מייבם; מכאן‪ ,‬שכל העולה לייבום עולה לחליצה‪ ,‬וכל שאינה עולה‬ ‫‪ìëå‬‬
‫‪È À ,äfîe‬‬
‫‪Æ Ä äfî‬‬ ‫‪ – døéò‬שהגט פסול‪ ,‬אם נישאה בו‪Å Å ,‬‬
‫‪Æ Ä àöz‬‬ ‫‪ÈÄ‬‬
‫לייבום אינה עולה לחליצה‪ .‬לפיכך כשהוא מייבם או חולץ אחת מהן‪ ,‬צרתה מותרת‬ ‫‪ – daÈ elàä‬וכל אותם הדינים שנפרטו לעיל‪ ,‬שצריכה‬ ‫‪Å È íéëøcä‬‬
‫‪Ä ÈÀÇ‬‬
‫להינשא לכל אדם‪ .‬משנתנו באה ללמד‪ ,‬שאם הצרה נישאה לאחר על סמך האמור‬ ‫גט מזה ומזה ואין לה לא כתובה ולא פירות וכו'‪ ,‬נוהגים בה‪.‬‬
‫לעיל‪ ,‬ואחר כך נמצאה זו שנתייבמה שהיא איילונית‪ ,‬כל הדברים שנישנו לעיל‬
‫)משנה ה( נוהגים בה‪.‬‬ ‫‪iyy mei‬‬
‫– ועל ידי זה הותרה צרתה להינשא לכל אדם‪,‬‬ ‫‪Bzîáé‬‬
‫‪À Ä À úàÆ ñðBkä‬‬
‫‪Å Ç‬‬
‫באור משנה ו‬
‫‪úàæÙ äàöîðå‬‬
‫‪È À À Ä À ,øçàì‬‬
‫‪Å Ç À úàOðå‬‬
‫‪Å Ä À dúøö‬‬
‫‪È È È äëìäåÀ‬‬
‫כמו שבארנו לעיל‪È À È ,‬‬
‫"‪one dvilgd on ...odizexv zexhet miyp dxyr yng‬‬ ‫בתחילת מסכת יבמות שנינו‪:‬‬
‫‪ – úéðBìéà‬והרי קידושיה קידושי טעות היו‪,‬‬
‫‪Ä À Ç àéäL‬‬‫– שנתייבמה – ‪Ä Æ‬‬
‫‪e`vnp m` oleke ;'eke dpa zae ezy` za ,epa zae ,eza zae ,eza :od el`e ,meaiid‬‬
‫ולא היתה זקוקה לייבום‪ ,‬ומכאן שלא נפטרה צרתה על ידי ייבומה‬ ‫`‪ .zexzen odizexv ,zeipelii‬פירוש הדברים‪ :‬אם אחת מהעריות הללו היתה נשואה‬
‫‪àöz‬‬
‫של זה וזקוקה היא לייבום‪ ,‬ונמצא שנישאה לאחר בלא חליצה‪Å Å ,‬‬ ‫לאחיו‪ ,‬והיתה לו גם אשה אחרת‪ ,‬והרי נקראות הן "צרות" זו לזו‪ ,‬ומת אחיו בלא‬
‫‪ìëå‬‬
‫‪ – äfîe‬תצא הצרה מן הבעל שנישאה לו ומן היבם‪È À ,‬‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬‫‪ÆÄ‬‬ ‫בנים‪ ,‬ונפלו שתי הנשים לפניו לייבום‪ ,‬שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום‪,‬‬
‫‪ – daÈ elàä‬כל אותם הדברים שנישנו לעיל במשנה ה‬ ‫‪Å È íéëøcä‬‬
‫‪Ä ÈÀÇ‬‬ ‫שהואיל והאחת פטורה משום איסור ערווה‪ ,‬הרי היא פוטרת גם את צרתה‪ .‬אבל‬
‫נוהגים בה‪ ,‬שהיא צריכה גט מהבעל וחליצה מהיבם‪ ,‬ואין לה לא‬ ‫אם נמצאה הערווה איילונית‪ ,‬היינו אשה שאינה מסוגלת ללדת מטבע ברייתה‪,‬‬
‫הרי קידושיה על ידי המת היו קידושי טעות‪ ,‬ואינה זקוקה לייבום‪ ,‬הלכך צרתה‬
‫כתובה ולא פירות וכו'‪ ,‬והולד ממזר וכו'‪ .‬ואף משנה זו לדעת רבי‬
‫מותרת להתייבם לו‪ ,‬שהרי אינה צרתה‪ .‬משנתנו באה ללמד‪ ,‬שאם אותן הצרות‪,‬‬
‫עקיבא היא‪ ,‬כמו שהזכרנו במשנה הקודמת‪.‬‬ ‫שנפטרו על ידי העריות מן החליצה ומן הייבום‪ ,‬נישאו לאחרים‪ ,‬ואחר כך נמצאו‬
‫‪ycew zay‬‬ ‫העריות איילוניות‪ ,‬כל הדרכים שנישנו במשנה הקודמת נוהגים בה‪.‬‬
‫‪ – úBéøòä‬כל אותן חמש עשרה העריות‪ ,‬המפורטות בריש מסכת‬ ‫‪ÈÂ È ìkÈ‬‬
‫באור משנה ח‬ ‫‪ – úBøzî‬שאף צרותיהן‬ ‫‪È Ë ïäéúBøö‬‬
‫‪ – eøîàL‬חכמים‪Æ Å È :‬‬ ‫יבמות‪À È Æ ,‬‬
‫‪– äMàì‬‬‫‪È Ä È øáBLå‬‬
‫‪ – Léàì‬לגרש בו את אשתו‪È À ,‬‬ ‫‪Ä È èbÅ øôBñ‬‬
‫‪Å áúk‬‬ ‫‪ÇÈ‬‬ ‫מותרות להינשא לכל אדם‪ ,‬כשמתו בעליהן בלא בנים‪ ,‬שכן העריות‬
‫‪èbÅ ïúðå‬‬
‫‪ – äòèå‬הסופר‪Ç È À ,‬‬‫שתמסרנו לבעלה כשתגבה כתובתה‪È È À ,‬‬ ‫‪eëìä‬‬
‫פוטרות אותן מן החליצה ומן הייבום‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪ ,‬אם ‪À È‬‬
‫‪äæÆ eðúðå‬‬
‫‪ – Léàì‬במקום גט‪À È À ,‬‬ ‫‪Ä È øáBLå‬‬
‫‪ – äMàì‬במקום שובר‪È À ,‬‬‫‪È ÄÈ‬‬ ‫‪– úBiðBìéà‬‬
‫‪Ä À Ç elàÅ eàöîðå‬‬
‫‪ – eàOðå‬על סמך זה‪À À Ä À ,‬‬
‫‪À Ä À elàä‬‬
‫‪Å È úBøvä‬‬‫‪ÈÇ‬‬
‫‪ – äæì‬ואחר כך נתן הבעל לאשה את השובר‪ ,‬שסבור היה שהוא‬ ‫‪ÆÈ‬‬ ‫ואחר כך נמצאו העריות הללו איילוניות‪ ,‬וקידושיהן קידושי טעות‬
‫‪– ïîæ‬‬‫‪Ç À øçàìe‬‬
‫גט‪ ,‬והאשה נתנה לבעלה את הגט במקום שובר‪Ç Ç À ,‬‬ ‫היו‪ ,‬והרי שאין אלו צרותיהן‪ ,‬והיו זקוקות ליבם‪ ,‬לפי שלא נפטרו על‬
‫‪éøä‬‬
‫לאחר שנישאה לאחר‪ ,‬מתוך שסבורה היתה שקיבלה גט מבעלה‪ÅÂ ,‬‬ ‫‪àöz‬‬
‫ידי העריות הללו מן החליצה ומן הייבום‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪Å Å ,‬‬
‫‪ – äMàä‬ונמצא שלא‬ ‫‪È Ä È ãiî‬‬
‫‪Ç Ä øáBMäå‬‬
‫‪È Ç À ,Léàä‬‬
‫‪Ä È ãiî‬‬
‫‪Ç Ä àöBé‬‬
‫‪Å èbä‬‬‫‪ÅÇ‬‬ ‫‪ìëå‬‬
‫‪ – äfîe‬תצא הצרה מן הבעל שנישאה לו ומן היבם‪È À ,‬‬ ‫‪Æ Ä äfî‬‬‫‪ÆÄ‬‬
‫‪äfî‬‬
‫‪Æ Ä àöz‬‬ ‫קיבלה גיטה מידי בעלה הראשון ונישאה לשני באיסור‪Å Å ,‬‬ ‫‪ – daÈ elàä‬כל אותם הדברים שנישנו במשנה הקודמת‬ ‫‪Å È íéëøcä‬‬
‫‪Ä ÈÀÇ‬‬
 ‫‪h dpyn ipiny wxt oihib zkqn‬‬ ‫לר‬
‫‪.éðL‬‬
‫‪¦ ¥ ìL‬‬‫‪¤ Búeëæ§ ãaàì‬‬‫‪¥ © § ïBLàøä‬‬ ‫‪¦ ¨ ïî¦ epîéä‬‬‫‪¤ ¥ ìk¨ àG ;èb¥ äæ¤ éøä‬‬ ‫‪¥ £ – àöé‬‬ ‫‪¨ ¨ ïîæ‬‬
‫‪© § øçàì‬‬‫‪© © § íঠ,èb¥ äæ¤ ïéॠ– àöé‬‬ ‫‪¨ ¨ øzìàì‬‬‫§© §©‬
‫‪ét¦ ìò© óà© :íéøîBà‬‬‫§¦‬ ‫‪ìlä‬‬
‫‪¥ ¦ úéáe‬‬ ‫‪¥ ;äpäkä‬‬‫‪¨ ª § © ïî¦ dìñt‬‬ ‫‪¨ ¨ § :íéøîBà‬‬‫§¦‬ ‫‪éànL‬‬‫‪© © úéa¥ – Cìîðå‬‬ ‫‪© § ¦ § BzLà‬‬ ‫‪§ ¦ úठLøâì‬‬ ‫‪¥ ¨ § áúk‬‬ ‫¨©‬
‫‪.äpäkä‬‬
‫‪¨ ª § © ïî¦ dìñt‬‬ ‫‪¨ ¨ § àG – éàðzä‬‬ ‫‪© § © äNòð‬‬ ‫‪¨ £ © àGå§ éàðz‬‬ ‫‪© § ìò© dì¨ BðúpL‬‬ ‫‪¨§¤‬‬
‫‪:íéøîBà‬‬
‫‪¦ § ìlä‬‬
‫‪¥ ¦ úéáe‬‬‫‪¥ ;éðL‬‬‫‪¦ ¥ èb¥ epîéä‬‬‫‪¤ ¥ äëéøö‬‬‫‪¨ ¦ § dðéà‬‬‫‪¨ ¥ :íéøîBà‬‬ ‫‪¦ § éànL‬‬ ‫‪© © úéa¥ – é÷cðta‬‬ ‫‪¦ § § ª © Bnò¦ äðìå‬‬ ‫‪¨ ¨ § BzLà‬‬ ‫‪§ ¦ úठLøâîä‬‬ ‫‪¥¨ § © Ë‬‬
‫‪epîéä‬‬
‫‪¤ ¥ äëéøö‬‬
‫‪¨ ¦ § dðéàL‬‬
‫‪¨ ¥ ¤ ,ïéñeøàä‬‬
‫‪¦ ¥ ¨ ïî¦ äLøbúða‬‬‫‪¨ § ¨ § ¦ § íéãBîe‬‬
‫¦‬ ‫‪;ïéàeOpä‬‬
‫‪¦ ¦ © ïî¦ äLøbúpL‬‬
‫‪¨ § ¨ § ¦ ¤ ïîæa‬‬ ‫‪© § ¦ ?éúîéà‬‬
‫‪© ¨ ¥ .éðL‬‬ ‫‪¦ ¥ èb¥ epîéä‬‬
‫‪¤ ¥ äëéøö‬‬ ‫§¦ ¨‬
‫‪.da¨ elàä‬‬ ‫‪¥ ¨ íéëøcä‬‬
‫‪¦ ¨ § © ìëå‬‬ ‫‪¨ § ,äfîe‬‬
‫‪¤ ¦ äfî‬‬ ‫‪¤ ¦ àöz‬‬‫÷‪¥ ¥ – çø‬‬ ‫‪© ¥ ¥ èâa‬‬‫‪¥ § dñðk‬‬ ‫‪¨ ¨ § .da¨ ñb© Baì¦ ïéàL‬‬ ‫‪¥ ¤ éðtî‬‬
‫‪¥ § ¦ ,éðL‬‬ ‫‪¦ ¥ èb¥‬‬

‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪èâ àöé úàùð àìù ïîæ ìë .xzl`l m` :àåä ÷åçãå .êôäá àìà äùò àì àåä ìáà ,äùàì øáåùå ùéàì èâ ïúðù áùçù ,ïúðå ùøéôå .äùàì øáåùå‬‬
‫‪ly ezekf ca`l :åðéîàäì ïåùàøä äæ ìù åéøáãë ìëä ïéà .epnid lk `l :èâ äæ éøä .z`ypy xg`l m`e :øçà èâ äëéøöå .hb epi` :ìòáä ãé úçúî‬‬
‫‪:øæòéìà éáøë äëìäå .úàùðù øçàì úåøè ùä åôéìçäå íäéðéá àéä àéðåð÷ ïðéøîàã .äàùðù .ipy‬‬
‫‪éøäå úåðæ úìéòá åúìéòá äùåò íãà ïéàå ,äàéá éãò ïä ïä ãåçé éãò ïä ïä éøáñ ììä úéá .äàéá éãò íù ïéàå ãåçé éãò íù ùéå .iwcpeta enr dple h‬‬
‫÷‪øùå÷î èâ ïðáø ïå÷úã .åéãòî ïéáåøî åéøù÷ù .gxw hb :äìòáðù äåàøéù ãò äàéá éãò ïä ïä ãåçé éãò ïä ïä ïðéøîà àì éøáñ ù"áå .äàéáá äùãé‬‬
‫‪êåúá àîù ,äøäî áúëéì çåð åðéàù øùå÷î èâ íäì åð÷úå ,ïøéæçäì íéìåëé åéä àìå íéèøçúîå íäéúåùðì íåàúô èâ íéáúåë åéäù íéðãô÷ íéðäë íåùî‬‬
‫‪ìò ïëøåëå íéðôáî øúåé åà ïéèéù éðù áúåëå øæåçå ,õåçáî êøëä ìò íúåç ãçà ãòå øôåúå ÷ìçä ìò ïëøåëå íéúù åà úçà äèù áúåëå .ñééôúé êë‬‬
‫‪,äìçúî åéãò åéä åéøù÷ ïéðîì àîúñîã .ìåñôå çø÷ åäæ ,åéøåçàî íåúç ãò ïéàå êåøë øù÷ ùé íàå .éùéìù ãò ïëå ,õåçáî êøëä ìò éðù ãò íúåçå ÷ìçä‬‬
‫‪øéàî éáø ïéúéðúîå .äá åìàä íéëøãä ìëå ,äæîå äæî àöú ,äæ èâá äùà úàùð íàå .íúç àìù ãçà éøäå ,åîåúç íëìåë åäì øîà ìòáä àîìã ïðéùééçå‬‬
‫‪:äëìä äðéàå .øæîî ãìåä ïéèâá íéîëç åòáèù òáèîî äðùîä ìë øîàã ,àéä‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫‪ ?xyewn hb miazek cvik‬כותבים שורה אחת או שתי שורות וכופלים את הכתב‬ ‫‪ – daÈ elàä‬כמו ששנינו במשנה ה בפרקנו‪,‬‬ ‫‪Å È íéëøcä‬‬
‫‪Ä È À Ç ìëå‬‬
‫‪È À ,äfîe‬‬
‫‪ÆÄ‬‬
‫על החלק שתחתיו ותופרים‪ ,‬וחוזרים וכותבים שתי שורות או יותר‪ ,‬וכופלים את‬ ‫‪éaø‬‬
‫שצריכה גט מזה ומזה‪ ,‬ואין לה לא כתובה ולא פירות וכו'‪Ä Ç .‬‬
‫הכתב השני על החלק ותופרים‪ ,‬וכן חוזרים וכותבים וכופלים ותופרים פעמים‬
‫אחדות; כל כפל וכפל נקרא ‪ ,xyw‬ומכאן השם‪ – ."xyewn hb" :‬ותקנת חכמים היא‪,‬‬
‫‪àöé‬‬‫‪ – øzìàì‬היינו קודם שנישאה לאחר‪È È ,‬‬ ‫‪Ç À Ç À íàÄ :øîBà‬‬ ‫‪Å øæòéìà‬‬‫‪ÆÆ Ä Á‬‬
‫שעל כל קשר‪ ,‬שעושים בגט מקושר‪ ,‬צריך לחתום עד מאחוריו‪ ,‬ואם היה שם קשר‬ ‫– הגט מידי הבעל‪ – èbÅ äæÆ ïéàÅ ,‬ויתן לה עכשיו את הגט‪ ,‬ותהא‬
‫שלא חתם עליו עד‪ ,‬ונמצאו קשריו מרובים מעדיו‪ ,‬הרי זה נקרא "‪ ,"gxw hb‬ופסול‬ ‫"ם; המאירי(; ויש מבארים‪– hb df oi` :‬‬ ‫מגורשת משעת נתינה )רמב‬
‫)רמב"ם‬
‫הוא‪ ,‬לפי שחוששים‪ ,‬שמא אמר לעדים כמנין הקשרים שיחתמו כולם‪ ,‬ואחר כך‬ ‫‪ – ïîæ‬היינו לאחר שכבר‬ ‫‪Ç À øçàì‬‬
‫)ברטנורא(‪Ç Ç À íàÄ ,‬‬
‫וצריכה גט אחר )ברטנורא‬
‫אחד מהם לא חתם‪ ,‬והרי ההלכה היא‪ ,‬שאם הבעל אמר לעדים‪ :‬כולכם חתומו‪,‬‬ ‫‪ – àöé‬הגט מידי הבעל‪ ,‬והשובר מידי האשה‪ ,‬ואומרים‬ ‫נישאה לאחר‪È È ,‬‬
‫ולא חתם אחד מהם‪ ,‬הגט פסול‪.‬‬
‫הם‪ ,‬שהסופר טעה ומסר לבעל את השובר ולאשה את הגט‪ ,‬ואחר כך‬
‫– באכסניה‪,‬‬ ‫‪é÷cð‬‬
‫‪Ä À À ta‬‬
‫‪ – BnòÄ äðìå‬לאחר מכן‪Ë Ç ,‬‬
‫‪È È À BzLà‬‬
‫‪À Ä úàÆ Løâîä‬‬
‫‪ÅÈ À Ç‬‬ ‫‪ – èbÅ äæÆ éøä‬ואינה יוצאת מבעלה‬ ‫נתנו זה לזה‪ ,‬כמו שבארנו לעיל‪Å ,‬‬
‫‪dðéà‬‬
‫‪È Å :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À éànL‬‬ ‫ויש עדים שראוה שנתייחדה עמו‪Ç Ç úéaÅ ,‬‬ ‫‪ – ïBLàøä‬אין הכל כדבריו של הראשון‪,‬‬ ‫‪Ä È ïîÄ epîéä‬‬
‫השני; ‪Æ Å ìkÈ àG‬‬
‫‪epîéä‬‬
‫‪Æ Å äëéøö‬‬
‫‪È Ä À :íéøîBà‬‬ ‫‪Ä À ìlä‬‬‫‪Å Ä úéáe‬‬
‫‪Å ;éðL‬‬
‫‪Ä Å èbÅ epîéä‬‬
‫‪Æ Å äëéøö‬‬
‫‪È ÄÀ‬‬ ‫‪ – éðL‬של הבעל השני‪,‬‬ ‫‪Ä Å ìLÆ BúeëæÀ ãaàì‬‬ ‫כלומר‪Å Ç À on`p `ed oi`y ,‬‬
‫‪ – éðL‬שסוברים בית הלל‪ ,‬הואיל ויש עדים שנתייחדו‪ ,‬אנו‬ ‫‪Ä Å èbÅ‬‬ ‫שהיא נשואה לו עכשיו‪ ,‬לפי שאנו חוששים‪ ,‬שמא עשה הבעל הראשון‬
‫אומרים‪" :‬הם הם עדי ייחוד הם הם עדי ביאה"‪ ,‬כלומר מאחר שלבם‬ ‫קנוניה עם האשה‪ ,‬והחליפו את השטרות‪ ,‬כדי שתצא מבעלה השני‪.‬‬
‫גס ורגיל זה בזו‪ ,‬בודאי בא עליה בשעת הייחוד‪ ,‬וכיון שאין אדם‬ ‫‪ – Cìîðå‬שלא לגרשה‪úéaÅ ,‬‬ ‫‪Ç À Ä À ,BzLà‬‬ ‫‪À Ä úàÆ Løâì‬‬ ‫‪ – áúk‬גט – ‪ÅÈ À‬‬ ‫‪ÇÈ‬‬
‫מישראל עושה בעילתו בעילת זנות‪ ,‬ודאי בא עליה לשם קידושין‪,‬‬ ‫‪ – äpäkä‬שמחמירים באיסור כהונה‪,‬‬ ‫‪È Ë À Ç ïîÄ dìñt‬‬ ‫‪È È À :íéøîBà‬‬‫‪Ä À éànL‬‬ ‫‪ÇÇ‬‬
‫ונמצא שקידשה בפני עדים‪ ,‬הלכך צריכה הימנו גט שני; אבל בית‬ ‫שאם רצה בעל לגרש את אשתו וכתב לה את הגט‪ ,‬אף על פי שנמלך‬
‫שמאי סוברים‪ ,‬שאין אומרים "הם הם עדי ייחוד הם הם עדי ביאה"‪,‬‬ ‫ולא נתנו לה‪ ,‬דינה לגבי כהונה כגרושה‪ ,‬ואם מת הבעל‪ ,‬אסורה היא‬
‫כלומר שאף על פי שראוה שנתייחדה עמו‪ ,‬אין זו ראיה שבא עליה‪,‬‬ ‫‪ìlä‬‬‫‪Å Ä úéáe‬‬‫להינשא לכהן‪ ,‬ואם הבעל עצמו הוא כהן‪ ,‬אסורה היא לו; ‪Å‬‬
‫עד שיעידו עדים שראוה שנבעלה‪ ,‬הלכך לדעת בית שמאי אינה צריכה‬ ‫‪ :íéøîBà‬אם נמלך ולא נתן לה את הגט‪ ,‬אין צורך לומר שלא פסלה‬ ‫‪ÄÀ‬‬
‫‪ – éúîéà‬סוברים בית הלל‪ ,‬שצריכה הימנו גט שני?‬ ‫ממנו גט שני‪Ç È Å .‬‬ ‫‪– éàðz‬‬ ‫‪ – dìÈ BðúpL‬את הגט‪Ç À ìòÇ ,‬‬ ‫מן הכהונה‪ ,‬אלא ‪È À Æ étÄ ìòÇ óàÇ‬‬
‫‪ – ïéàeOpä‬מפני שלבו גס בה‪ ,‬כמו שבארנו‬ ‫‪Ä Ä Ç ïîÄ äLøbúpL‬‬
‫‪È À È À Ä Æ ïîæa‬‬
‫‪ÇÀÄ‬‬ ‫כגון שכיב מרע שאמר לה‪ :‬הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה‪,‬‬
‫‪ïîÄ äLøbúða‬‬
‫‪ – íéãBîe‬אבל מודים בית הלל לבית שמאי‪È À È À Ä À ,‬‬ ‫לעיל; ‪Ä‬‬ ‫או בריא שנתן גט לאשתו ואמר‪ :‬הרי זה גיטך אם לא באתי עד‬
‫‪,éðL‬‬
‫‪Ä Å èbÅ epîéä‬‬‫‪Æ Å äëéøö‬‬
‫‪È Ä À dðéàL‬‬
‫‪ – ïéñeøàä‬ולנה עמו בפונדקי‪È Å Æ ,‬‬‫‪Ä ÅÈ‬‬ ‫‪ – éàðzä‬לא נתקיים התנאי‪ ,‬ונמצא הגט‬ ‫‪Ç À Ç äNòð‬‬‫שלושים יום‪È ÂÇ àGåÀ ,‬‬
‫‪ – daÈ ñbÇ BaìÄ ïéàL‬שאינו רגיל בה‪ ,‬ואין חוששים שמא‬ ‫‪Å Æ éðtî‬‬
‫‪ÅÀ Ä‬‬ ‫‪ – äpäkä‬שאין לה דין גרושה‬ ‫‪È Ë À Ç ïîÄ dìñt‬‬ ‫בטל‪ ,‬אף בכגון זה ‪È È À àG‬‬
‫÷‪ – çø‬הנושא אשה שנתגרשה מבעלה‬ ‫‪Ç Å Å èâa‬‬
‫‪Å À dñðk‬‬
‫בא עליה‪È È À .‬‬ ‫כלל‪.‬‬
‫הראשון בגט קרח‪ ,‬היינו גט מקושר שקשריו מרובים מעדיו‪ ,‬והוא גט‬
‫‪ìëå‬‬
‫‪È À ,äfîe‬‬
‫‪Æ Ä äfî‬‬ ‫‪Æ Ä àöz‬‬
‫פסול‪ ,‬כמו שבארנו בהקדמה לבאור משנתנו‪Å Å ,‬‬ ‫באור משנה ט‬
‫‪ – daÈ elàä‬כל אותם הדברים שנימנו במשנה ה בפרקנו‬ ‫‪Å È íéëøcä‬‬
‫‪Ä ÈÀÇ‬‬ ‫שני ענינים נישנים במשנתנו‪ .` :‬המגרש את אשתו ונתייחד עמה לאחר הגירושין‬
‫נוהגים בה‪ ,‬היינו שצריכה גט מזה ומזה‪ ,‬ואין לה לא כתובה ולא‬ ‫– נחלקו בזה בית שמאי ובית הלל‪ ,‬אם היא צריכה הימנו גט שני‪ .a .‬אשה שנישאה‬
‫פירות וכו'‪ ,‬והולד ממזר וכו'‪ – .‬משנתנו רבי מאיר היא הסובר‪ :‬כל‬ ‫בגט קרח‪ ,‬והוא גט מקושר שקשריו מרובים מעדיו‪ ,‬כמבואר להלן )במשנה הבאה(‪,‬‬
‫המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר‪ .‬אבל יש סוברים‬ ‫ופירוש הדבר‪ :‬חכמים תיקנו ‪ xyewn hb‬משום כהנים קפדנים‪ ,‬שהיו באים מהר‬
‫שאינו ממזר‪ ,‬ואין הפסול גורם אלא שתצא מבעלה בלבד‪.dkld oke .‬‬ ‫לידי כעס ומגרשים את נשותיהם‪ ,‬וכשהם נחים מרוגזם‪ ,‬שוב אינם יכולים להחזיר‬
‫גרושותיהם‪ ,‬שהרי כהן אסור בגרושה‪ ,‬ולפיכך תיקנו לעשות גט מקושר‪ ,‬שאינו‬
‫נוח לכתבו מהר‪ ,‬כדי שבינתיים ינוח כעסם ויתפייסו )גמרא בבא בתרא קס‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫אלר‬     

       

‫ כשהוכיחו שאסתר נאמרה‬‫ הייתי ש‬‫ – א‬             :‫ ז ע"א‬‫ד‬      
‫ הייתי אומר לימוד שעדי‬                    ,‫ברוח הקודש‬    
   
            ‫ ודורשי‬,       (‫ כז‬‫ )ש‬     ,‫מכול‬     
.‫ מוכח שנאמרה ברוח הקודש‬,‫ שידעו זאת‬‫ ומכ‬,‫ מה שקיבלו למטה‬‫ שהסכימו בשמי‬     
  ,‫ יש דחיה‬‫ לכל הוכחות התנאי‬                   

        ‫ את ההוכחה‬:‫ ומבאר רבא‬            [‫חו‬]      
    ,‫ לעצמו‬‫ התכוי‬‫ שהמ‬     ‫ ש‬‫ כיו‬,‫' יש לדחות‬‫ל‬ ִ ְ ‫המ‬ ָ ָ ‫אמר‬
ֶ ֹ ‫מ'ו‬
ַ    
     ,‫ כמותו‬‫ חשוב למל‬‫ שלא היה אד‬                    
    

    ‫ ברור ד‬,‫ לתת‬‫שהרבה מאד בכבוד שראוי למל‬ ִ ‫ ומזה‬         
‫ל‬ָ ‫עיני‬
ֵ ֵ ְ ‫את ֵח‬‫מ'נ‬ ֵ ֹ         ‫ וההוכחה‬.‫ לעצמו‬‫ שהתכוי‬       
      
     
      ‫( שפסוק זה‬.‫ )יג‬‫ להל‬                 ,‫ראיה' יש לדחות‬ ָ ֶֹ
     
,‫ בפיה‬‫ ואמרו כ‬,‫ היה סבור שהיא מהאומה שלו‬               
    
   ,‫כי' יש לדחות‬‫למר‬ ַ ְ ְ ָ ְ ‫בר‬
ָ ָ ‫דע ַה‬ ַ 
ַ ִָ ‫מ'ו‬          .‫ בעיניה‬‫ ידעו שמצאה ח‬‫וכ‬
    
‫ ודיברו‬                 ‫( ש‬:‫ )יג‬‫ להל‬           
       
.‫ נודע לו‬‫ וכ‬,‫ שפת‬‫ והבי‬‫ לשו‬‫ היה בקי בשבעי‬‫ ומרדכי שהיה מהסנהדרי‬,‫בטרסית‬      
   ,‫' יש לדחות‬‫יד‬ ָ ָ ‫ ֶאת‬‫לח‬ ְ ָ ‫ה ֹלא‬‫ב‬'‫מ‬ָ ִ ַ                   
‫ כדי שלא‬,‫ למרדכי ואסתר שלא נגעו בביזה‬‫ שלחו שליחי‬‫ אולי ה‬   
        
           ,'‫ל‬ְ ‫וק‬ ִ 
ִ ְ ‫מ‬ְ ‫מ'ק‬    ‫ ואילו‬.‫ירע בעיני המל‬     
      ,‫ לומר‬‫ בני אד‬‫ זהו מה שרגילי‬                     
.‫ יותר טוב מסל מלא דלעת‬,‫ פלפל אחד חרי‬                       

  ‫ שנאמר‬          :‫ראיות נוספות שאסתר נאמרה ברוח הקודש‬       
‫ שידעו זאת מוכח שנאמרה ברוח‬‫ ומכ‬                      
       ,‫ הפסוק‬‫ מסו‬       
         .‫הקודש‬    

       

                
       :‫ שנינו במשנה‬     
‫ והיינו‬,‫ רבי‬‫ ]'מנות' לשו‬          ‫ )אסתר ט כב( משמע שיש לשלוח‬     

           ‫( משמע‬‫ )ש‬       .[‫ אחד‬,‫ לרעהו‬.‫ שתי‬    
    
.‫ מתנה לכל עני‬,[‫ רבי‬‫' לשו‬‫ ו'אביוני‬,‫ רבי‬‫ ]'מתנות' לשו‬ 
    
,‫ בפורי‬   
    [‫שלח‬]    
        :‫מספרת הגמרא‬
     

    ,[‫ עגל שלישי לאמו שהוא ולד הטוב ביותר‬‫יר‬]     
    
    
‫ בנתינת‬    
    ,‫ רבי אושעיא לרבי יהודה‬    .‫ חבית יי‬    
   
.
                ,‫ וחבית היי‬‫היר‬     
        ‫ משלוח מנות‬            :‫מספרת הגמרא עוד‬    
‫ וכוס מלא‬             
  ‫ שק מלא תמרי‬      

         ,‫ לרבה‬        .‫ מתוק לעול‬‫ הקמח שלה‬‫ שעל ידי כ‬,‫ רכות‬‫ שהתייבשו בתנור בעוד‬‫קמח מחיטי‬
           
  ,‫ הכפר יהא מל‬‫ החקלאי ב‬‫ א‬‫ א‬     
   
     ,‫– עתה יאמר מרי עלי‬
‫ אתה עדיי‬,‫ וראש ישיבה בפומבדיתא‬‫ לאחר שנהיית מל‬‫ והיינו שג‬.‫הסל שהיה רגיל ללכת עמו בעודו חקלאי לא ירד מצוארו‬
‫ החזיר ושלח מרי‬         ,‫ אחר שהביא לו את המשלוח מנות‬.‫ לכל‬‫ המצויי‬‫ פשוטי‬‫ לשלוח דברי‬‫ממשי‬
‫ כוס מלא בפלפל‬ 
   
         
  ,‫ זנגביל‬‫ שק מלא בתבלי‬ 
      
   
  ,‫משלוח מנות לרבה‬
‫ אני שלחתי לו דברי‬ 
  
     ,‫ רבה‬    ,‫ כשיראה מה ששלחת לו‬     
   
  .‫ארו‬
.‫ חריפי‬‫ דברי‬         ‫אילו‬ ,‫מתוקי‬
                ‫בלר‬
                  
         
                      
 
          
   
       
                
              
       
     
         
   
 
       
                      
               
                       
       
 
                                
          
             
                 
               
                    
               
  
                          
                       
                                 
 
              
           
 
                     
               
                         
 
                           
                            
                 
 
                    
                          
             
                        
                           
                           
                            
        
                                   
                 
             
                             
         
   
      
                     
          
                            
                
         
                         
                                             
                      
  
           
                           
   
                        
         
                       
               
 
                         
              
    
   
       
                       
           
                   
 
                   
    
        
              
           
                            
                                
              
                 
             
                  
  
                             
 
                      
  
  
        
                      
    
                 
                    
                           
                    
                          
        
                 
                

.‫כל אחד מישראל במקומו פועל את עבודת הבירורים עבור כל ישראל‬

‫ממאמר שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ‫גלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף נח עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                               
                          
                            
                           
                 
                                      
                                           
               
         
                          
       
         
                     
        
                                         
       

       
                      

             
       
                  
       
                                          
                                            
              

                          

               
        
                         
       
                                          
                                       
 
       
                            
                   
                                 
       
                                  
 

      
                          

       
                            
                
                              
        
                                             
                    

                           
              
         
                        
       
                                         
                                            
               

                       

              
       
                      
       
                                          
 
                                    
               
         
                      
       
                                   
       
         
                                 
 

       
                          

               
        
                    
       
       
                                
                                         
                 


                 

             
        
                       
        
                                      
                                    
              
       
                        
       
  
                
                            
                               
                                 
                               
                


 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף נח עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫דלר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                                
                               
                                
                               
               
       
     
   
                      
       

                              
                 
         
     
                 
       
                                 
                               
         
        

                          

        
       
     
    
                         
          
       
                      
                
                              
                             
                             
                   
               
                               
                              
                               
                                 
                            
                                 
                                   
                                
                                
                              
                               
                                   
                              
                                
                                
                                
                                   
                                 
                                 
                                
                                 
                              
                                 
                                  
                                    
                                        
                               
                                 
                            
                                
                             
                                
                              
                              
                            
                            
                            
                            
                            
                             
                            
                         

 ‫הלר‬               
                      
                      
  
   
                    
       
           
    
 
     
    
                  
                     
             
 
             
           
 
    
     
             
             
  
  
              
     
          
         
   
                      
            
  
           
  
 
      
   
                        
 

‫אגרות קודש‬

‫ ה'תשי"ד‬,‫ו' מ"ח‬,‫ב"ה‬
.‫י‬.‫ נ‬,‫ברוקלין‬
‫הנהלת אגו"ח באה"ק ת"ו ה' עליהם יחיו‬

!‫שלום וברכה‬

...‫מאשר הנני בזה קבלת מכתבם מערחה"ס ומה' דחוהמ"ס‬

‫ שכוונתם ומטרתם היא להחדיר רוח יר"ש וחינוך על טהרת‬,‫בנוגע למוסדות חינוך הרשת‬
‫ ובמילא כל צעד‬,‫הקדש עד כמה שאפשר גם באותם החוגים והסביבות שחסרים שם עתה ענינים אלו‬
‫ שכר הוא (אף שעדיין איננו משביע רצון כי רחוק הוא מהראוי להיות) הרי צריך‬- ‫ושעל שכובשים‬
‫ כדי שתהי' האפשריות לחנך‬...‫להתאמץ להחזיק מוסדות הרשת עכ"פ בהמקומות שהיו שם עד עתה‬
‫התלמידים והתלמידות בחינוך של תורה ויר"ש ולא לעזבם ח"ו לנפשם (ועי"ז) במצב סכנת חינוך של‬
‫ ושבאם ימנעו ידם מזה יפלו‬,‫ ובהתבוננות המתאימה בגודל הענין דלהוציא יקר מזולל‬...‫כפירה ר"ל‬
‫ וסו"ס‬,‫ בודאי יעבדו גם בזה במרץ המתאים‬,‫ות לידי מחנכים היפך התורה והמצוה‬-‫ח"ו התלמידים‬
‫ להתגבר על כל המניעות ההעלמות והסתרים ולהקים תלמידים ותלמידות יראי‬,‫חפץ הוי' בידם יצליח‬
...‫שמים במוסדות הרשת‬

'‫ הרי נכון הדבר שיהי‬,‫ בענין קרן הגמ"ח שלהם שהוא נעשה על ידי באנק‬,‫ע"ד שאלתם מכבר‬
.‫ ולא על ידי אנשים פרטים‬,‫ היינו ע"י באנק‬,‫דוקא באופן כזה‬

.‫ שעוה"פ אין כל ידיעה בנוגע לבנין בתי הספר למלאכה ולחקלאות‬,‫מצער אותי במאד‬

‫ ובברכת הצלחה בעבודתם מתאים לכוונת נשיאינו רבוה"ק‬,‫המחכה לבשו"ט ומשמחות‬

,‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬

‫ שניאורסאהן‬.‫מ‬
                ‫ולר‬
           
   
   
    
              
 
  
  
  
 
   
   
  
    
         
         
   
  
    
  
 
  
                
  
  
  
                       
                  
                       
            
       
         
             
           
                        
                             
                                
                 
 
         
 
           
               
                       
             
          
                   
    
          
              
  
              
                 
          
        
       
           
  
  
  
 
             
            
           
                     
                             
                         
             
  
       
                  
            
               
           
                   
                
              
   
                         
                       
                        
                   
                  
              
   
               
                     
                               
                             
                                         
                                
                              
                     
           
                    
                
            
        
                      
                      
        
  
                   
                          
 
                 
          
         
                                           
         
            
  
               
               
            
                
          
        
                    
                          
                                
                     

‫המשך בעמוד טנ‬

 ‫זלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף נט עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                            
                            
                             
                             
                
                                   
 
                                       
                 
         

                        
       
         
   
              
        
       
                                      
         

                                

           
   
  
                    
     
         
    
    
        
          
       
                              
                

                       

                
        

    
                   
   
        
         
                 
      
           
                                     
                
         
                      
       
              
    
             
        
         
                                  
 

                                           

                  
       

                    
         
                               
       
                                         
                


                         

       
         

                        
       
                                        
                                         
               

                         

                
 
                        
         
                                  

        
                                            
       
   
                                          
      
      
                                 
       
                                                  
  
         
                                      

        

            
                       
         
                                                  

                                                
         
        
                          
                              
                           
                               
                                
            
               
                              
                             
                            
                     

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף נט עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫חלר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                               
                           
                                
                         
                
                                      
         
                                 
        
          
                       
      
       
         
                                   
         
                                    
        
       

                                 

                               
       
           
         
                                    
                                        
        
         

                          
       
                                              
                                               
                                            
           
                                           
       
                                             
                                         
         
      
                              

       
                                   
        
                                       
                                           
        
       
     
    
  
   
          
                   
                                            
                                     
                                       
       

         
       
                
                 
         
                                 
        
                                 
         

                         
       
                                             

                                                 
                                           
  
  
        
       
          
                          
     

        

                                 
       
                                               
                                                  
        
         

                                  
     

       
                               
                           
                              
                       


.‫ אזי פועלים את עבודת הבירורים‬,‫על־ידי־זה שישנו עם אחד (שמאיר אצלם העניין דהוי' אחד) מפוזר ומפורד בין העמים‬
‫ממאמר שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ‫טלר‬               
             
      
                
   
 
                             
                        
      
                  
 
                    
              
   
  
     
          
            
  
                 
                     
                   
                      
 
    
                
             
        
   
      
     
   
            
        
            
   
             
                          
                          
                       
      
                        
 
                           
                          
        
 
                           
                      
          
  
         
 
              
                       
                
   
            
                           
   
             
          
      
                   
                    
            
       
                      
                                       
  
                        
        
          
              
                    
                      
                       
                                
  
            
            
      
             
 
                             
  
                            
                        
                          
               
 
                 
                  
                              
           
                           
          
 
   
                      
                   
    
                          
                                
        
                                
           
            
        
                            
  
                                      
                          
                            
                                   
                        

‫המשך בעמוד זט‬

                ‫מר‬
 
          
                      
 
     
                      
            
             
             
                                   
  
 
      
   
      
   
                           
          
  
 
              
      
                
 
           
      
           
             
         
 
                
         
            
            
                              
      
                         
                
           
                
      
  
  
      
      
            
        
 
                           
                              
         
                         
                  
                
                                
  
               
                        
       
                    
                        
                 
 
                       
                            
         
                 
                    
                                        
  
                     
 
                  
 
            
           
                        
 
 
     
   
  
      

‫אגרות קודש‬

‫ תשי"ד‬,‫ב' מ"ח‬,‫ב"ה‬
‫ברוקלין‬
!‫שלום וברכה‬

...‫נבהלתי לקבלת מכתבו מאחרי חג הסוכות אשר עזב את משמרתו משמרת הקדש בישיבת‬
‫ ואף שכותב הטעמים שחילוק הוא בפרנסה‬.‫מיסודם של כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫ כי האוחז באילנא דחיי שנטעו כ"ק‬,‫ הנה אחכ"ז לפלא עליו‬,‫ ומכנה את המצב בתור הכרח‬,‫בגשמיות‬
‫ במה‬,‫ ובעיה"ק ת"ו הנה גם אם שכירות בגשמיות מפסידים איזה לירות‬,‫נשיאנו הק' ובפרט באה"ק‬
.‫נחשב הוא‬

‫ הנה‬,‫ איר טוט זייער גלייך‬,‫ אמר לו‬,‫ומ"ש במכתבו אשר אחד מאנ"ש שאני נותן בו הרבה אמון‬
.‫ איני יודע מה לענות בזה‬,‫כיון שאינו כותב הטעם וגם לא מי הוא זה האומר‬

.‫והשי"ת ינחנו בדרך האמת וטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד‬

‫ אשר אמכם קרי' לה‬,‫ הנה השאלה שם באשת האב‬,‫מה שהביא מירושלמי ברכות פ"ב ה"ח‬
.‫ י"ל‬- )‫ א‬,‫ ומש"כ לעם אחר (ברכות נו‬.)‫ א‬,‫(כתובות קג‬

.‫בברכת הצלחה להפיץ תורת החסידות מעיינות הבעש"ט בכל מקום שידו מגעת‬
 ‫אמר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף ס עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                 
               
                              
                                 
                                
                
         
                            
 
                                        
                
        

                        
        
                                     
                                        
 
      
                                 
                
         

                      
         
                                             
       
                             

             

        

           
                
        

                            
                                        
         
                               
 

      

                                  
             
                                          
        
                                   
 

       
                             

   
       
       
                

                                           
                                
           
  
      

                           
            
      
          
                  
             
  
                                  
   
  
        
                               
                                 
                           
                               
                            
                              
                               
                             
                               
                                
                                
                            
                              
                              
                              
                             
                             
                                
                            
                               
                               
                            
                           
                             

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף ס עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫במר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                              
                            
                              
                             
               
                                            
 
                                       
              
         
                        
      
         
                                  
                                          
        

                              

              
      
                                    
                                          
                                         
       


                               
              
      
                                
        
                           
                                       
        
                                 
                
        
                                 
                                       
                                        
                
        
                        
       
         
                              
          
                                 
         

                                    
              
       

                                     
                                         
                                     
                 


                 
   

             
       
  
  
                         
         
                          
                                           
                
        
                     
      
                                         
                                         
        

                                

         
       
                      
                                   
         
                                        
   
        

                                             
      
                                                    
                                                
  
                                              

     

                  
             
             


                                       
          


                                                       


        
                                                


                                                          

                                                          

       

                                                 

 ‫גמר‬               
  
              
   
    
   
   
  
         
 
      
                  
 
          
        
   
  
 
   
            
         
                              
 
           
              
       
                     
         
              
  
          
                           
              
         
                   
  
      
                      
  
     
           
                         
 
                        
 
   
  
      
  
  
       
   
               
     
 
      
   
    
  
    
            
  
   
      
 
  
  
                     
                          
         
          
  
         
           
               
       
  
   
    
  
   
 
   
  
   
  
           
  
                           
 
                 
                   
              
                              
  
           
  
  
    
            
                   
                        
 
       
                        
                     
  
             
                        
                        
     
              
      
          
                                     
    
  
 
    
   
    
   
  
    
  
           
                
        
      
             
      
       
          
                 
              
 
   
    
     
  
                  
  
                
 
   
   
    
     
 
  
                
   
     
  
  
      
       
    
              
                     
  
       
 
           
           
             
        
            
  
  
   
    
    
  
   
   
     
     
       
         
 
   
           
   
   
           
           
 
        
 
           
              
          
   
    
         
   
   
             
  
     
                             
 
   
     
  
      
              
        
                
    
  
    
 
   
  
   
    
  
  
        
   
      
    
  
  
      
                      
               
   
         
            
            
  
   
    
    
  
      
    
       
                               
   
 
  
     
                 
         
            
          
    
    
 
     
    
 
  
 
          
  
     
  
   
  
   
     
 
 
      
          
     
                ‫דמר‬
       
    
  
                              
 
                          
 
      
        
   
         
   
  
              
  
 
  
  
       
     
     
  
      
               
  
  
    
   
  
                 
   
       
                             
                
     
      
              
                
                                          
 
                 
             
        
                          
 
                             
   
          
       
             
   
   
  
   
  
           
   
  
        
  
     
            
            
    
  
  
   
       
                     
        
          
   
   
       
   
   
     
 
           
   
  
   
   
      
   
        
     
       
                 
          
          
              
                  
  
                 
  
                   
                                 
                  
                  
 
         
               
                     
                  
   
       
       
                         
      
    
    
   
    
                 
     
   
      
                     
  
       
   
   
   
                
   
     
         
            
  
                  
       
                
      
  
       
         
  
  
             
                  
      
 
            
               
                        
 
                                        
     
                                
 
                            
  
        
 
    
   
            
    
    
    
   
   
  
         
          
   
  
      
               
   
    
      
       
           
       
  
   
   
   
                         
 
    
       
                    

.‫ שהרי כללות עניין התפילה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬,‫אותיות התפילה עניינם העלאה מלמטה למעלה‬

‫ וניתנה במתן־תורה באופן שוירד הוי' על‬,‫ שהרי התורה היא בחינת לחם מן השמים‬,‫אותיות התורה עניינן המשכה מלמעלה למטה‬
.‫הר סיני‬
‫ממאמר שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ‫המר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סא עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                              
                            
                     
                            
                 
                                         
 
       
                                    
               
        

                          
        
                         
       
                                    
 

      
                               

             
        
                          
       
        
                                
                                            
              


                        

              
        

                          
       
                                      
         
                                
 

      
        
                        
       
                      
    
        
                                             
 

                                         

             
       

                            
       
                         
  
        
                                            
               

                    

             
          
                     
    
       
             
                      
                                         
                 

                     

          
       
             
  
      
       
        
                                 
 
       
                                  
 
        
                            
               
         
                       
           
                                        
    

           
                      

 
    
             
        
                
        
          
                                  
                                              
                

                     

              
        
                        
         
                                            
                                              
                     
       
                        
        
                                 
       
                                     
 
                                 

      
      
       
                          
        

    
          
                          
       
         
                            

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סא עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫ומר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                               
                             
                                   
                            
                   
                                        
         
                              
                  
            
  
       
    
        
        
         
           
                   
                                         
         
       

                            

        
                                         
                                         
                                         
       
         
                                   
      
        
                             
        
                                  
                                         
          
          
                                    
        
         
                                   
          
                                  
          

                             

              


  
    
               
         

          
        
        

   
  
   
    
  
   
    
   
       
    
  
           
        

           
    
  
          
          
       

                               
       
 
  
             
   
            
   
           
         
                              
                             
                                
                                 
                                
                              
                               
                              
                               
                               
                              
                              
                               
                              
                              
                              
                            
                            
                               
                            
                               
                            
                            
                              

 ‫זמר‬               
   
    
                
          
 
    
  
    
      
      
   
 
         
   
     
            
        
  
                
 
      
    
    
    
    
                     
           
    
  
   
   
      
                
 
                    
 
      
    
                            
      
     
                          
             
               
                                 
                             
   
                
          
                   
   
            
         
      
                                  
                             
           
           
                               
 
  
                  
                 
                                        
                          
 
           
         
     
                    
 
                  
   
     
             
    
 
  
     
   
 
                      
                              
           
         
         
                    
          
  
   
     
   
  
   
    
             
       
          
     
  
  
              
                 
         

‫אגרות קודש‬

‫ תשי"ד‬,‫ז' מ"ח‬,‫ב"ה‬
‫ברוקלין‬
!‫שלום וברכה‬

‫במענה על הודעתו אשר חתנו הרב ובתו שי' קנו בשעה טובה ומוצלחת בית וכלשונו בית של‬
.‫אבנים‬

‫הנה יה"ר מהשי"ת שיהי' משנה מקום משנה מזל לטובה ויהי' ביתם בית ועד לחכמים וע"פ‬
‫המבואר בתורת החסידות בדיוק לשון חכמה ובפרט בהגהת רבינו הזקן בתניא פל"ה בשם מורו הרב‬
...‫המגיד בבאור מדריגת החכמה‬

‫ (להביא סמוכות לזה גם מתורת הנגלה כיהודא ועוד לקרא הוא ע"פ מ"ש בהקדמת החוו"ד‬-
.)‫ביו"ד במה שמרגלא בפומייהו דרבנן לקרות את החכם בשם תלמיד חכם‬

‫והשי"ת יזכה את כת"ר שי' להוסיף אומץ בהשתדלות הנ"ל ולקבל נחת חסידותי ביחד עם‬
.‫זוגתו תחי' מכל יו"ח שיחיו‬

.‫ בהיתר עסקא‬- ‫ אם המוכר יהודי‬- ‫בטח יעשו המארגעדש‬

.‫בברכה‬
                ‫חמר‬
 
  
    
   
      
   
      
  
   
     
 
    
      
     
           
   
           
    
 
   
    
       
  
                   
  
                        
    
              
       
              
    
   
     
                    
           
 
                
           
   
                 
                          
        
   
 
          
      
   
                     
     
 
    
        
               
            
                          
                       
 
 
   
                      
           
                  
 
 
  
  
  
   
  
  
       
  
    
       
 
          
                         
 
   
      
            
  
            
               
                 
          
      
     
  
 
              
          
    
        
     
                 
  
   
   
     
         
   
                
 
  
                      
                          
         
                   
        
   
  
   
  
        
                  
           
                   
                  
  
                             
                      
  
  
              
                   
       
                      
       
     
                                 
        
      
  
        
          
                            
         
             
   
                  
  
            
 
         
  
          
            
                 
               
                                 
           
                
                  
       
 
   
                     
 
      
    
   
   
          
    
   
     
     
          
       
         
  
 
   
    
  
   
                            
  
          
  
   
  
                
             
          
     
        
  
           
 
   
   
  
  
  
   
      
          
        
        
 
 
    
  
   
   
  
   
   
    
   
     
           
       
             
 
    
   
  
   
    
 
  
              
 
                   
    
  
 
         
 ‫טמר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סב עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                             
                           
                                 
                               
                 
                                        
 
         
                                 
                
       

                      
        
                                   
                                           
 

          
                               

               
        
                                   
         
                            
        
                                    
 

      
                              
              
          

                      
       
          
                                   
        
                               
 

       
                             
             
         
                                
                                          
 

                                     

               
       
                      
        
                               

                                                    

                                                     
      

                                                    
                                                
                                                  

                                                     
      
                                        
      
                              

            
                             
               

  
                  
                               


                                               
         


                                                    

                                               
       


                                                       

                                               
        

                                                     
    


                                                             

                                                    


‫ ומשם יש יניקת החיצונים‬,‫ שרובו דינים‬,‫ לפי שצפון הוא קו השמאל‬. . ‫עיקר הקושי בעבודה דקיבוץ הניצוצות – הוא בארץ צפון‬
‫ ולכן עבודת הבירורים בצפון‬,‫ עד שמצד סדר ההשתלשלות בריבוי צמצומים כו' נעשה העניין ד"מצפון תפתח הרעה" כפשוטו‬,‫ביותר‬
.‫היא קשה ביותר‬
‫ ממאמר שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סב עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫נר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                               
                           
                              
                             
                 
                     
                  
         
                                  
               
        
   
   
            
   
    
        
        
                                 
                                           
          
        
                            

       
        
                                  
        
                                     
          
                                
         


                                 
           
                  
    
       

   
                            
   
             
                       
        


               
      
                          
       
         
                     
          
         

           
                           
          

    
         
              
                

       
                                
     
      
        
           
           
       
    
    
       
                                
       
              
                      
    

        
      
      
    
    
                      
 
   
        
                             
                              
                          
                           
                           
                          
                              
                           
                            
                           
                             
                              
                          
                              
                             
                            
                          
                            
                             
                          
                           
                              
                              


‫ עד הזמן שכל אחד שב‬,‫ וכל ה"רעש" של חודש תשרי‬,‫ נמשכת עדיין השמחה דשמיני־עצרת ושמחת־תורה‬,"‫בבואנו מ"זמן שמחתנו‬
.‫ בעבודה מסודרת בכל פרטי העניינים‬,‫ שאז מתחילה אצלו העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" באופן של קביעות‬,‫לביתו‬
‫משיחת שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ‫אנר‬               
        
         
   
  
  
      
  
        
          
       
    
               
 
       
             
          
   
     
             
   
   
            
              
 
   
   
                
               
 
   
                
             
  
   
   
   
     
      
              
       
      
  
  
                 
         
        
   
 
          
     
      
           
               
                   
  
     
          
                 
   
   
       
     
                       
   
  
  
  
  
     
               
 
              
            
 
          
       
   
   
  
           
    
     
   
    
                                  
            
               
           
                
 
            
                
       
       
   
                
       
  
         
        
     
            
             
   
   
  
     
  
  
     
   
             
     
   
  
  
     
  
  
               
       
     
        
                  
   
  
        
    
    
   
 
     
   
   
       
  
   
          
  
    
  
  
   
   
  
  
  
  
   
  
   

‫אגרות קודש‬

‫ תשי"ד‬,‫ז' מ"ח‬,‫ב"ה‬
‫ברוקלין‬
'‫הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו‬
'‫מוה"ר שלמה חיים שי‬

!‫שלום וברכה‬

‫בנועם ובעתם קבלתי מכתביו בם כותב ע"ד הסדר דלפני ר"ה ואח"כ אשר עכבו התלמידים‬
‫וכו' והחי' את נפשי בבשורה משמחת זו אשר הולכים צעד אחר צעד בהכנת הענינים שיהיו כלים‬
‫ ואין להתרשם ולהתפעל ממה שנדמה שההליכה היא לאט לאט מועט מהמדה‬,‫לביאת משיח צדקנו‬
‫כי א"א לשער אמיתת ההליכה וע"פ הנרמז בסוף אגרת התשובה שהעתקת הצל בארץ טפח הוא לפי‬
‫(ובמילא גם גורם) הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו' ויתר על כן לאין קץ כו' (ולהעיר מתניא‬
.)‫פרק כ"ו בענין הצל‬

‫ והמחכה לבשו"ט משמחות מסדר חדש תשרי‬,‫בברכת הצלחה בעבודתו בקדש‬

.‫באנ"ש בכלל ובמושפעיו בפרט‬

                ‫בנר‬
  
    
  
  
    
  
  
    
              
 
           
          
  
     
       
   
  
        
                     
 
             
           
   
              
                  
   
       
    
     
    

  
    
 
     
   
  
    
 
  
  
     
          
            
           
  
  
          
 
       
          
 
      
       
             
       
                     
 
      
        
        
          
          
 
   
           
     
           
 
               
   
    
        
                       
           
           
               
 
                           
       
         
               
           

              
             
  
           
                
  
   
   
          
                       
 
 
   
                
          
 
 
    
           
   
   
              
          
  
            
    
              
 
  
       
  
  
 
                     
       
           
                 
          
    
   
           
     
       
                       
   
    
  
                      
 
  
      
    
                
       
 
  
           
   
   
  
       
              
            
          
                          
                                  
                     
                         
                 
                         
          
                           
                                          
                         
                
           
     
       
                     
                        
              
              
      
               
                     
                          
 
         
               
             
      
      
                                
 
          
                
                
                
                 
               
   
         
 ‫גנר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סג עמוד א‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬
‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                            
                   
                           
                              
                  
                                 
 
                                        
              
        
                    
        
         
                       
       
        
                                


       
                             

              
      

                     
         
                                       
         
                                  
                   


                      

             
        
    
              
   
       
              
   
     
   
                
       
                              
            
          
            
        
       
                                    
      
         
                             
 
                                    
               
     
                   
       
                               
        
        
                              
                 

                   

         
       
            
          
  
     
                                  
                                  
                

                        

            
         
                     
      
                                           
 
                                     
 
     
               
        
   
          
        
                              
       
        
                          
   

 
                            

        
     
                     
        
                              

           
                                    
        

                                       

        
   
                                  
       

                                                

                                            
       
                              
       
          

 
       
                             
                              

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ כל המנחות דף סג עמוד ב‬- ‫ פרק חמישי‬.‫מנחות‬ ‫דנר‬
‫רש"י‬           ‫תוספות‬
                             
                               
                             
                             
                
                                            
         

                                
                   
                                
 
         
                              
                                         
         
        

                                 

     
          
                                  
                                          
                            
                    
        
       

                                       
       
         
                                 
                                        
         
                                    
         
         
                          
    

   
                       

 
   
   
       
   
       
   
   
 
    
  
  
   
   
  
  
   
 
   
     
  

      

           
        

      
      


                                
      
        

                                        
                                           


                                     
   
      


                                          
     
       
                                        
             
                                 
         
                                        
    
       
        

                                             

                                                 
            
                                  


       
                                    
      
       
         
                   
             
        
                                            
        
                             


.‫ שהפגם במחשבה הוא חמור יותר‬,‫ היינו‬,‫הרהורי עבירה קשים מעבירה‬

‫ ממאמר שבת פרשת נח ה'תשכ"ח‬
 ‫הנר‬               
      
    
                                
  
                   
  
          
                  
          
                   
         
                           
 
  
  
               
                   
                 
               
   
                     
           
     
           
         
        
          
 
                     
        

                        
     
  
 
                  
                               
                     
 
        
                      
     
         
                              
                       
                  
         
          
                       
           
                    
                        
                         
                
            
      
                     
 
                     
   
            
 
                         
 
                    
 
                     
         
                       
              
          
              
   
               
                
                       
          
        

                 
              

                       
   
 
                 

             
               
                       
               
         
               
           
       
           
 
        
             
             
          
 
                           
                   
                          
           
                     
          
                 
      
         
               
         
 
 
    
   
           
  
 
     
            
               

       
    
    
      
 
    
   
  
        
      

   
       
   
   
    
      
 
           

    
                 
 
                 
  
             
          
           
           
        
        
          
       
  
                         
          
    
          
            
          
  
     
                             
      
    
  
                   
       
   
         
               
  
   
            
               
    
 
                 
                 ‫ונר‬
                               
           
                                       
                                            
                                 
               
                       
                     
             
            
       
                    
                                 
                  
             
                             
 
                                       
            
           
 
                             
                            
                     
                 
                              
                  
                            
   
                                               
                             
 
                           
      
                  
                          
                
                   
                  
                                            
                          
 
                             
                               
 
                        
                      
 
                                       
                      
                                           
                                               
                              
                                              
                    
                                
 
                                        
                                   
                                        
         
                          
                  
 
                                
                      
          