‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫בית משפט השלום בפתח תקווה‬

‫ת"א ‪ 42351-07-14‬גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫כבוד השופטת עדנה יוסף‪-‬קוזין‬ ‫לפני‬

‫גאמידה בע"מ‬ ‫תובעת‬

‫נגד‬

‫מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫נתבעת‬

‫ב"כ התובעת – עו"ד גיל נדל‪ ,‬עו"ד שירית נקר‪ ,‬עו"ד עומר וגנר‬
‫ב"כ הנתבעת – עו"ד יונתן בן‪-‬דוד‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬תשכ"ח‪ :1968-‬סע' ‪(2 ,2‬ב)(‪.))3(3 ,3.2 ,.3.1 ,3 ,)1‬‬

‫פסק דין‬

‫א‪ .‬מבוא‬

‫חברה ישראלית ("היבואן") ייבאה טובין מחברה אמריקאית‪ ,‬שהיא יצרנית ויצואנית‬ ‫‪.1‬‬
‫הטובין‪ .‬הטובין היו תוצרת ארצות הברית והיו זכאים להעדפת מכס בהתאם להסכם הסחר‬
‫ישראל – ארצות הברית‪ ,‬לפיו עבור טובין כאמור תוגשנה למדינת הייבוא (ישראל) "תעודות‬
‫מקור" מאת היצרן‪/‬היצואן‪ .‬במועד הייבוא‪ ,‬היבואן הגיש לרשות המכס בישראל תעודות‬
‫מקור ביחס לטובין והם הותרו בפטור ממכס‪.‬‬

‫רשות המכס ביצעה הליך אימות מקור של הטובין‪ ,‬במסגרתו התברר כי תעודות המקור‬ ‫‪.2‬‬
‫נחתמו על ידי החברה המשלחת בארצות הברית ("המשלח")‪ ,‬ללא ידיעת היצרן וללא‬
‫הרשאתו‪ .‬על כן‪ ,‬רשות המכס חייבה את היבואן בתשלום מלוא המכס עבור הטובין‪ ,‬בצירוף‬
‫מע"מ‪ ,‬ריבית‪ ,‬הצמדה וקנס פיגורים‪.‬‬

‫לאחר הודעת החיוב‪ ,‬היצרן הודיע לרשות המכס כי הוא נותן למשלח הרשאה בדיעבד‬ ‫‪.3‬‬
‫לחתימה על תעודות המקור‪ .‬האם זכאי היבואן‪ ,‬בנסיבות אלה‪ ,‬לפטור ממכס?‬

‫‪1‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫התובעת טענה כי היא הגישה תעודות מקור מלאות‪ ,‬אשר נחתמו על ידי המשלח ואומתו על‬ ‫‪.4‬‬
‫ידי נוטריון‪ .‬זאת במועד הקבוע לכך בחוק‪ ,‬קודם להתרת הרשימונים‪ .‬לטענתה‪ ,‬הפגם הטכני‬
‫של היעדר הרשאה לכתחילה למשלח‪ ,‬רופא על ידי היצואן‪ ,‬אשר נתן למשלח ייפוי כוח‬
‫בדיעבד במסגרת הליך אימות הטובין‪ .‬התובעת הוסיפה וטענה כי הטובין מקיימים את כללי‬
‫המקור בהתאם להסכם הסחר וכי יש להעדיף מהות על כשל טכני שרופא בדיעבד‪.‬‬

‫כמפורט להלן בפסק הדין‪ ,‬טענות התובעת נדחו‪ .‬נקבע כי תעודות המקור לקו בשורה של‬ ‫‪.5‬‬
‫פגמים‪ ,‬חלקם מהותיים‪ .‬בכלל זה חתימת המשלח על תעודות המקור מבלי הרשאת היצרן‪,‬‬
‫ללא הסתמכות נאותה על נתונים ומסמכים‪ ,‬ומתן תעודות מקור לטובין שאינם זכאים‬
‫להעדפת מקור‪ .‬כן נקבע כי מתן הרשאת היצרן למשלח בדיעבד נעשתה רק במסגרת הליך‬
‫אימות מקור הטובין‪ ,‬לאחר חלוף שנים ממועד הייבוא‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬לאור מעמדה‬
‫הקונסטיטוטיבי של תעודת המקור‪ ,‬העובדה שתהליך אימות המקור אינו מיועד לבירור‬
‫מקור הטובין או לתיקון הפגמים בתעודת המקור‪ ,‬וכן בשים לב להצטברות הפגמים בכל ‪11‬‬
‫תעודות המקור נושא התביעה‪ ,‬פסילת תעודות המקור נעשתה כדין‪.‬‬

‫התובעת טענה לחלופין כי יש לבטל את הודעת החיוב במכס משום שהיא עמדה בתנאי סעיף‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ 3‬לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬תשכ"ח‪ .1968-‬בכלל זה טענה התובעת‬
‫כי היא מכרה את הטובין בתום לב‪ ,‬לפני דרישת תשלום המכס‪ ,‬במחיר שלא כלל את המכס‪.‬‬
‫גם טענה זו של התובעת נדחתה הואיל ותנאי סעיף ‪ 3‬הנ"ל הם תנאים מצטברים‪ ,‬ומאחר‬
‫שהתובעת לא עמדה בתנאי סעיפים ‪ )1(3‬ו‪.)2(3-‬‬

‫ב‪ .‬הסכם הסחר וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין‪ ,‬תשע"ב‪2012-‬‬

‫ביום ‪ 22.4.1985‬נחתם בין ישראל לבין ארצות הברית הסכם בדבר כינון אזור סחר חופשי‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫שתקפו מיום ‪"( .19.8.1985‬הסכם הסחר"‪ .‬כתבי אמנה ‪ ,972‬כרך ‪ 28‬עמ' ‪ .381‬סעיף ‪25‬‬
‫לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 1‬להסכם הסחר נקבע כי ממשלות ישראל וארצות הברית מכוננות אזור סחר חופשי‬ ‫‪.8‬‬
‫ביניהן‪ ,‬ובהתאם להוראות הסכם הסחר‪ ,‬יבוטלו תשלומי המכס ושאר ההסדרים המגבילים‬
‫לעניין סחר‪ ,‬על סחר בין שתי המדינות‪ ,‬לגבי מוצרים שמקורם בהן‪.‬‬

‫על פי הסכם הסחר‪ ,‬טובין מתוצרת ארצות הברית יהיו זכאים להעדפת מכס (בדרך כלל‬ ‫‪.9‬‬
‫פטור מלא ממכס)‪ ,‬בתנאים כדלקמן‪:‬‬
‫הם עומדים בכללי המקור הקבועים בהסכם והמפורטים בנספח ‪ 3‬להסכם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הטובין הובלו במישרין ממדינת הייצוא אל מדינת הייבוא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לטובין הונפקה תעודת מקור ערוכה לפי נספח ‪ 3‬להסכם‪ ,‬שהיא חתומה על ידי‬ ‫ג‪.‬‬
‫היצואן ומעידה כי הטובין עומדים בכללי מקור בהתאם להסכם‪.‬‬
‫תעודת המקור הוגשה לרשויות המכס של הצד המייבא בהתאם לתקנות הפנימיות‬ ‫ד‪.‬‬
‫של מדינת הייבוא‪( .‬נספח ‪ 3‬להסכם הסחר)‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין‪ ,‬תשע"ב‪"( 2012-‬צו תעריף המכס")‪ ,‬שעניינו‬ ‫‪.10‬‬
‫הסכמי סחר‪ ,‬מסדיר את יישום הסכם הסחר‪ .‬סעיף ‪ 16‬לצו תעריף המכס‪ ,‬שעניינו הוא‬
‫הפחתת מכס לעניין הסכם הסחר עם ארצות הברית‪ ,‬קובע כי טובין שחל עליהם הסכם‬
‫הסחר עם ארצות הברית‪ ,‬ומתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף ‪ ,14‬יהיו פטורים‬
‫ממכס‪ .‬סעיף ‪(14‬ב)(‪ )2‬לצו תעריף המכס קובע כי לא יחולו שיעורי המכס בהתאם לסעיף ‪,16‬‬
‫על טובין‪ ,‬אלא אם כן הוגשה לרשות המכס תעודת מקור‪ ,‬כמשמעותה בהסכם הסחר‪ ,‬לא‬
‫יאוחר משעת התרת רשימון היבוא שבו נרשמו מוצרים אלה‪ ,‬כלומר לפני שחרור הטובין‬
‫מהמכס‪ .‬הצו קובע‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי במקרה של ייבוא מארצות הברית‪ ,‬יש להגיש את תעודת‬
‫המקור לרשות המכס טרם שחרור המשלוח מהמכס‪.‬‬

‫ג‪ .‬ראיות‬

‫מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר אייל אסרף‪ ,‬סמנכ"ל הכספים של‬ ‫‪.11‬‬
‫התובעת‪ ,‬גב' חגית חיים‪ ,‬קניינית הרכש של התובעת ומר ‪ ,Todd Mudget‬מנהל השיווק‬
‫וההפצה של יצרנית הטובין‪ .ITW Texwipe ,‬במועד הרלבנטי לתביעה‪ ,‬מר ‪ Mudget‬היה‬
‫מנהל הייצור של ‪ .Texwipe‬שלושת העדים העידו גם בחקירה נגדית‪.‬‬

‫במסגרת ראיותיה התובעת הגישה גם תצהיר של מר אריק יוחאי‪ ,‬נציגה של החברה‬ ‫‪.12‬‬
‫המשלחת ‪ ,Alison Transport Inc.‬ומי שחתם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על תעודות המקור‪ .‬התובעת‬
‫ביקשה לאפשר את שמיעת חקירתו הנגדית של מר יוחאי מארצות הברית בדרך של‬
‫היוועדות חזותית‪ .‬בקשת התובעת נדחתה‪ .‬בנסיבות אלה ומאחר שמר יוחאי לא התייצב‬
‫למתן עדות בחקירה נגדית‪ ,‬אני מורה על מחיקת תצהיר עדותו הראשית‪.‬‬

‫עוד מסר עדות מטעם התובעת מר ברי פינטוב‪ ,‬מנכ"ל ארגון סוכני המכס בישראל‪.‬‬ ‫‪.13‬‬

‫מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר דוד חורי‪ ,‬מנהל תחום בכיר ייצוא וכללי‬ ‫‪.14‬‬
‫מקור במנהל המכס‪ .‬מר חורי העיד גם בחקירה נגדית‪.‬‬

‫ד‪ .‬מסגרת עובדתית‬

‫התובעת‪ ,‬גאמידה בע"מ‪ ,‬עוסקת בשיווק ציוד רפואי‪ ,‬ציוד לתעשייה וציוד בטיחות‪ .‬במסגרת‬ ‫‪.15‬‬
‫פעילותה‪ ,‬התובעת מייבאת מוצרים מתכלים לחדרים נקיים כגון‪ :‬כפפות‪ ,‬מטליות ניקוי‪,‬‬
‫ביגוד לחדר נקי‪ ,‬ציוד ניקיון‪ ,‬ציוד מעבדה‪ ,‬מוצרי אריזה וסימון‪ ,‬שקיות סטריליזציה‪,‬‬
‫דיספנסרים ומנשאים‪ .‬המוצרים נמכרים ללקוחות בישראל בתחום התעשייה‪( .‬סעיף ‪2‬‬
‫לתצהיר גב' חיים)‪.‬‬

‫במהלך עסקיה התובעת רכשה מוצרים מחברה אמריקאית‪,ITW Texwipe ,‬‬ ‫‪.16‬‬
‫)"‪ ,)"Texwipe‬אשר עוסקת בציוד לבקרת זיהום לחדרים נקיים‪ .‬מוצרים אלה נמכרו על‬
‫‪3‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫ידי התובעת בעיקר לחברת אינטל ולחברות שהן קבלני משנה של חברת אינטל‪( .‬סעיפים ‪2-3‬‬
‫לתצהיר מר אסרף‪ .‬סעיף ‪ 3‬לתצהיר גב' חיים)‪ Texwipe .‬היא הן יצרן הטובין והן היצואן‬
‫שלהם‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 31‬ש' ‪.)1-2‬‬

‫בשנים ‪ 2007‬ו‪ 2008 -‬התובעת ייבאה מ‪ 11 Texwipe -‬משלוחי טובין‪( .‬ראו פירוט‬ ‫‪.17‬‬
‫המשלוחים בסעיף ‪ 4‬לתצהיר גב' חיים)‪ .‬התובעת הגישה‪ ,‬באמצעות סוכן המכס‪ ,‬לבית‬
‫המכס נתב"ג‪ ,‬רשימונים מלווים בתעודות מקור‪ ,‬לצורך קבלת העדפת מכס ביבוא טובין‬
‫לישראל בהתאם להסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬משמעות ההעדפה‬
‫הייתה פטור ממלוא המכס‪( .‬סעיף ‪ 5‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫החשבונות ותעודות המקור שצורפו לרשימוני היבוא הועברו למחלקת יצוא וכללי מקור‬ ‫‪.18‬‬
‫לצורך ביצוע אימות מקור‪ .‬זאת לבקשת בית המכס נתב"ג‪ ,‬התחנה בה שוחררו הטובין‪.‬‬
‫ביום ‪ 17.1.2011‬פנתה מחלקת יצוא וכללי מקור של הנתבעת‪ ,‬באמצעות עו"ד אריק דהן‪,‬‬
‫לחברת ‪ .Texwipe‬לא התקבל מענה מ‪ Texwipe -‬ולכן‪ ,‬ביום ‪ 8.1.2012‬הוחלט לסגור את‬
‫התיק ולבטל את העדפת המכס מטעמי היעדר מענה מהיצואן‪( .‬סעיפים ‪ 6-8‬לתצהיר מר‬
‫חורי)‪.‬‬

‫קניינית הרכש של התובעת‪ ,‬גב' חגית חיים‪ ,‬העידה כי בשנת ‪ 2011‬היא זומנה לחקירה בבית‬ ‫‪.19‬‬
‫המכס‪ .‬נאמר לה כי התבצע הליך של אימות המקור ביחס לייבוא שביצעה התובעת מחברת‬
‫‪ Texwipe‬וכי המכס לא קיבל בשעתו מידע מספק מ‪ .Texwipe -‬גב' חיים נשאלה על הייבוא‬
‫של התובעת מ‪ Texwipe -‬והיא השיבה לשאלות‪ .‬לדברי גב' חיים‪ ,‬לא נמסרה לה עמדה של‬
‫רשות המכס‪ ,‬לא נאמר לה כי התנהלות התובעת אינה תקינה ודורשת שינוי‪ .‬לכן‪ ,‬התובעת‬
‫המשיכה להתנהל כבעבר‪ .‬עוד לדבריה‪ ,‬עד לשנת ‪ ,2012‬התובעת ייבאה את הטובין באותו‬
‫פורמט של מסמכים‪ ,‬כאשר את המשלוחים ליוו תעודות מקור והתובעת לא נתקלה בבעיות‬
‫מול רשות המכס בנוגע לתעודות המקור‪( .‬סעיפים ‪ 5-6‬לתצהיר גב' חיים)‪.‬‬

‫לדברי מר חורי‪ ,‬ביום ‪ 15.1.2012‬התקבל מהתובעת מידע חלקי בנוגע לטובין‪ ,‬אשר לא כלל‬ ‫‪.20‬‬
‫תשובות לשאלות הנוגעות לאופן הנפקת תעודות המקור ולשאלה אם היצואן הוא היצרן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לדבריו‪ ,‬המידע לא נשלח ישירות מהיצואן למכס כנדרש‪( .‬סעיף ‪ 9‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫לאחר זאת‪ ,‬ביום ‪ 15.5.2012‬בית המכס נתב"ג הוציא לתובעת הודעה בדבר חיוב‪ .‬בהודעה‬ ‫‪.21‬‬
‫נאמר כי בביקורת שלאחר התרת רשימונים המתייחסים למטליות‪ ,‬וכתוצאה מתהליך‬
‫אימות הטובין‪ ,‬נוצר גרעון בגין מכס בסך של ‪ 557,947‬ש"ח ובצירוף מע"מ‪ ,‬ריבית‪ ,‬הצמדה‬
‫וקנס פיגורים‪ 1,136,391 ,‬ש"ח‪( .‬נספח ‪ 12‬לתצהיר גב' חיים)‪ .‬לדברי מר חורי‪ ,‬בשלב זה‬
‫תעודות המקור נפסלו בשל העדר המענה מהיצואן‪( .‬סעיף ‪ 10‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫לדברי מר חורי‪ ,‬ביום ‪ 9.7.2012‬נשלח ליצואן מכתב בעניין תעודות המקור‪ ,‬אך שוב לא‬ ‫‪.22‬‬
‫התקבל מענה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ 26.7.2012‬עו"ד דהן נפגש עם נציגת התובעת בהנהלת‬
‫המכס‪ .‬בתום הישיבה סוכם כי התובעת תבקש מהיצואן לשלוח את החומר הנוגע לאימות‬
‫‪4‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫הטובין ישירות למכס וכי התובעת תפעל לקשר ישיר בין היצואן לעו"ד דהן לצורך הטיפול‬
‫בתיק‪ .‬ביום ‪ 29.7.2012‬נציגת התובעת פעלה כפי שסוכם‪ .‬באותו יום נוצר קשר עם היצואן‬
‫והחומר אודות הטובין התקבל במהלך אוגוסט‪( .‬סעיפים ‪ 11-13‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫ביום ‪ ,30.7.2012‬עו"ד אריק דהן יצר קשר עם ‪ Texwipe‬וביקש לאמת את תעודות המקור‬ ‫‪.23‬‬
‫אשר צורפו למשלוחים‪ ,‬ושבהן הוצהר כי מקור הטובין הוא ארצות הברית‪Texwipe .‬‬
‫התבקשה להגיש הצהרה לידי רשות המכס הישראלית על מנת להוכיח כי מקור המוצרים‬
‫הוא ארצות הברית‪ .‬רשות המכס שלחה ל‪ Texwipe -‬מסמך הצהרה ריק וביקשה מ‪-‬‬
‫‪ Texwipe‬למלא אותו‪ .‬ההצהרה כללה מספר סעיפים לעניין חומרי גלם‪ ,‬תהליך הייצור‬
‫ועוד‪( .‬סעיף ‪ 5‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫‪ Texwipe‬הגישה לרשות המכס הצהרות בקשר למשלוחים‪ ,‬אשר כללו הסבר מפורט ומלא‬ ‫‪.24‬‬
‫בקשר למקור הטובין‪ .‬ההצהרות הראו כי מקור כל הרכיבים ועיבוד הטובין מארצות‬
‫הברית‪ ,‬וכי הטובין עמדו בכללי המקור לפי הסכם הסחר‪ ,‬למעט חשבוניות ספציפיות‬
‫שפורטו במכתב ‪ Texwipe‬מיום ‪( ,17.8.2012‬סעיף ‪ 6‬ונספח ‪ 16‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫‪ Texwipe‬הוציאה תעודות מקור רטרואקטיביות למשלוחים‪ ,‬והגישה אותן לרשות המכס‪.‬‬ ‫‪.25‬‬
‫בתעודות המקור צויין הסימון המתאים לכך שהסחורה היא ‪ 100%‬ממקור אמריקאי‪( .‬סעיף‬
‫‪ 7‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫ביום ‪ ,7.8.2012‬לאחר קבלת תשובותיה של ‪ ,Texwipe‬מר אריק דהן שאל את ‪ Texwipe‬אם‬ ‫‪.26‬‬
‫תעודות המקור הוצאו על ידי צד שלישי‪ ,‬ללא ידיעת‪ ,‬הרשאת והסכמת ‪ .Texwipe‬בהודעת‬
‫דואר אלקטרוני מיום ‪ 14.8.2012‬מר ‪ Mudget‬כתב לעו"ד דהן‪ ,‬לאחר בדיקה‪ ,‬כי המשלח‬
‫חתם על תעודות המקור ללא ידיעתה‪ ,‬אישורה והסכמתה של ‪ .Texwipe‬לדברי מר‬
‫‪ ,Mudget‬לאחר בדיקה בשנת ‪ ,2012‬התברר לו כי החתימה בתיבה ‪ 12‬לתעודות המקור לא‬
‫הייתה חתימתה של ‪ Texwipe‬אלא של ‪" ,"Alison"( Alison Transport Inc.‬המשלח")‪.‬‬
‫(סעיפים ‪ 8-9‬ונספח ‪ 16‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫במכתב נוסף של ‪ Texwipe‬לנתבעת מיום ‪ 17.8.2012‬נכתב כי המשלח השלים את תעודות‬ ‫‪.27‬‬

‫המקור ללא ידיעתה‪ ,‬אישורה או הסכמתה של ‪ ,Texwipe‬ולכן מר ‪ Mudget‬צירף תעודות‬
‫מקור מקוריות‪ .‬במכתב נכתב עוד כי מר ‪ Mudget‬אינו מצרף תעודות מקור ביחס לטובין‬
‫נושא ארבע חשבוניות שאת מספריהן פירט במכתב‪ .‬זאת משום שהטובין נושא אותן ארבע‬
‫חשבוניות אינם עומדים בכללי המקור‪ .‬ביחס לחשבונית נוספת צויין כי מדובר בחשבונית‬
‫לא תקינה ולכן גם ביחס אליה לא ניתנת תעודת מקור‪( .‬נספח ‪ 1‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫לדברי מר חורי‪ ,‬בעקבות הליך האימות‪ ,‬תעודות המקור נפסלו וביום ‪ 14.10.2012‬הנהלת‬ ‫‪.28‬‬
‫המכס הודיעה לבית המכס כי תעודות המקור הוצאו ללא הרשאה וכי יש לפסול אותן‪.‬‬
‫(סעיף ‪ 22‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫לאחר זאת‪ ,‬בהודעה מיום ‪ 11.10.2012‬בית המכס נתב"ג תיקן את הודעת החיוב‪ .‬בהודעה זו‬ ‫‪.29‬‬
‫נאמר כי בביקורת שלאחר התרת רשימונים המתייחסים למטליות‪ ,‬כתוצאה מתהליך‬
‫אימות הטובין‪ ,‬נוצר גרעון בגין מכס בסך של ‪ 554,195‬ש"ח ובצירוף מע"מ‪ ,‬ריבית‪ ,‬הצמדה‬
‫וקנס פיגורים‪ 1,184,606 ,‬ש"ח‪( .‬נספח ‪ 13‬לתצהיר גב' חיים)‪.‬‬

‫מר ‪ Mudget‬העיד בתצהירו כי ממנכ"ל התובעת נודע לו כי עקב התשובות ששלח לידי רשות‬ ‫‪.30‬‬
‫המכס הישראלית ביום ‪ 14.8.2012‬וביום ‪ ,17.8.2012‬רשות המכס פסלה את תעודות המקור‬
‫של הטובין שיובאו במשלוחים והתובעת קיבלה הודעת חיוב שבה נדרשה לשלם מכס על סך‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬לדבריו‪ ,‬מכיוון שהטובין הם במהותם ממקור אמריקאי‪ ,‬וענו לכללי המקור לפי‬
‫הסכם הסחר‪ ,‬התוצאה נראתה לו בלתי צודקת ובלתי ראויה‪ .‬לכן‪ ,‬במהלך החודשים הבאים‬
‫‪ Texwipe‬ביצעה בירורים נוספים לעניין חתימתה של ‪ Alison‬על תעודות המקור‪ ,‬וגילתה‬
‫כי בזמן אמת‪ ,‬לפני ייצוא המשלוחים לישראל‪ Texwipe ,‬מסרה ל‪ Alison -‬מסמכים בהם‬
‫צוינה מדינת המקור עבור הטובין‪ ,‬למטרות סימון (נספח ‪ A‬למכתב מר ‪ Mudget‬מיום‬
‫‪ .22.1.2013‬נספח ‪ 18‬לתצהיר מר ‪ .)Mudget‬מר ‪ Mudget‬העיד עוד בתצהירו כי ‪Alison‬‬
‫הציגה לו מכתב מיום ‪( 9.11.2012‬נספח ‪ 17‬לתצהיר מר ‪ ,)Mudget‬בו צוין כי ‪ Alison‬הכינה‬
‫תעודות מקור בהתבסס על הצהרות מאת הספקים‪ ,‬וכי תעודות המקור כאמור‪ ,‬אושרו על‬
‫ידי לשכת המסחר המקומית‪( .‬סעיפים ‪ 10-11‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫לדברי מר ‪ ,Mudget‬לאחר הבירורים הללו והתייעצויות פנימיות‪ Texwipe ,‬פנתה אל רשות‬ ‫‪.31‬‬
‫המכס הישראלית במכתב מיום ‪ ,22.1.2013‬בו מסרה כי למרות ש‪ Texwipe -‬לא הסמיכה‬
‫את ‪ Alison‬לחתום על תעודות המקור מטעמה מראש‪ Texwipe ,‬החליטה כי בנסיבות‬
‫כאמור‪ ,‬היא מסמיכה את ‪ Alison‬רטרוספקטיבית להוציא את תעודות המקור עבור טובין‬
‫ממקור אמריקאי‪( .‬סעיף ‪ 12‬ונספח ‪ 18‬לתצהיר מר ‪.)Mudget‬‬

‫ביום ‪ 21.11.2012‬התובעת הפקידה בידי רשות המכס ערבות בנקאית על סך ‪ 900,000‬ש"ח‬ ‫‪.32‬‬
‫לצורך עיכוב הליכי גבייה ואכיפה נגדה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ 28.1.2013‬התובעת הגישה ערעור‬
‫לרשות המכס‪ .‬ביום ‪ 13.5.2014‬רשות המכס דחתה את הערעור ועמדה על תשלום הגרעון‪.‬‬
‫(סעיפים ‪ 12-14‬לתצהיר גב' חיים‪ .‬סעיף ‪ 24‬לתצהיר מר חורי)‪.‬‬

‫ה‪ .‬התביעה‬

‫בכתב תביעתה התובעת עתרה להצהרה‪ ,‬לפיה לא היה מקום לפסילת תעודות המקור נושא‬ ‫‪.33‬‬
‫‪ 11‬המשלוחים שיובאו מהיצרן וכן להצהרה‪ ,‬לפיה הודעת הגירעון שהוצאה לתובעת בגין ‪11‬‬
‫משלוחים אלה בטלה‪ .‬התובעת עתרה עוד להורות לנתבעת להשיב לתובעת את הערבות‬
‫הבנקאית שהפקידה וכן להשיב לתובעת סך של ‪ 21,657‬ש"ח בגין סכומי מס שעוקלו‬
‫והוצאות הערבות הבנקאית‪ .‬התובעת עתרה‪ ,‬לחלופין‪ ,‬להצהיר כי התובעת פטורה מתשלום‬
‫הגירעון על פי חוק מסים עקיפים ולחלופי חלופין‪ ,‬להצהיר כי התובעת תהיה פטורה‬
‫מתשלום קנס הפיגורים שבהודעת הגירעון‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫ו‪ .‬פסיקה‬

‫מעמדה של תעודת המקור בהתאם להסכם הסחר ישראל‪-‬ארצות הברית נדון בת"א (בית‬ ‫‪.34‬‬
‫שמש) ‪ 1201/08‬קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המסים‪-‬אגף המכס (‪.)22.4.2014‬‬
‫ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (ע"א‬
‫(ירושלים) ‪ 56448-06-14‬קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המסים‪-‬אגף המכס‬
‫(‪ .))12.5.2015‬בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה אף היא‪( .‬רע"א ‪4193/15‬‬
‫קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המסים‪-‬אגף המכס (‪.))27.3.2016‬‬

‫בפסק דינו של בית משפט השלום בעניין קומסקו (כבוד השופטת ח' מאק‪-‬קלמנוביץ)‪ ,‬נאמר‬ ‫‪.35‬‬
‫כי תעודת התנועה מהווה חלק ממערכת מפורטת ומסועפת של הסכמים בינלאומיים‬
‫המושתתים על הסתמכות בין המדינות השונות‪ ,‬כאשר הסתמכות כזאת מייתרת את הצורך‬
‫לערוך חקירה ובירור בדבר מקורם של הטובין ועמידתם בתנאים להעדפת מכס‪ .‬כן נאמר כי‬
‫ד ווקא בשל הסתמכות זו חשוב להקפיד על הכללים שנקבעו‪ .‬כן נאמר כי נקודת המוצא היא‬
‫שבלא תעודת המקור‪ ,‬זכותו של היבואן להעדפת המכס לא קמה‪ ,‬ואין מדובר בעניין טכני‪.‬‬
‫(סעיף ‪.)17‬‬

‫בעניין קומסקו תעודת המקור הונפקה על ידי היצואן בארצות הברית יום אחד לאחר‬ ‫‪.36‬‬
‫שחרור המשלוח מהמכס‪ .‬זאת כאשר היה עליה להיות מונפקת עובר לייצוא מארצות‬
‫הברית‪ .‬היבואן טען כי כל עוד הטובין עומדים בתנאי המקור‪ ,‬הפגם הנ"ל הוא טכני בלבד‪,‬‬
‫אך בית המשפט קבע כי אין מדובר באיחור בצירוף התעודה אלא בקושי מהותי הרבה יותר‪.‬‬
‫(סעיף ‪ .)18‬כן נאמר בפסק הדין‪" :‬על מנת לעמוד בתנאים ולזכות בהעדפת המכס‪ ,‬על‬
‫חברות ויבואנים להשקיע תשומות ומשאבים‪ ,‬לקיים נהלי עבודה ובקרה שיבטיחו עמידה‬
‫בדרישות אלה‪ .‬הגמשת הדרישות יתר על המידה ומתן ההעדפה גם למי שאינם עומדים‬
‫בדרישות במלואן‪ ,‬פוגעת בחברות אחרות‪ ,‬אשר השקיעו את כל המשאבים הנדרשים‬
‫והקפידו על קלה כחמורה‪ ,‬ועל כן מהווה פגיעה בעיקרון השוויון‪( ".‬סעיף ‪.)23‬‬

‫בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין קומסקו (כבוד השופט כ' מוסק)‪ ,‬נאמר כי ניתן‬ ‫‪.37‬‬
‫ללמוד מהסכם הסחר החופשי ומהוראות צו תעריף המכס‪ ,‬כי לתעודת המקור מעמד‬
‫קונסטיטוטיבי וכי יש להגישה בעת שמבקשים לשחרר את הטובין‪ .‬כן נאמר כי המצאת‬
‫תעודת המקור ויתר המסמכים נועדה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למנוע את הצורך שרשויות המס יבחנו‬
‫האם הטובין עומדים בהוראות הסכם הסחר החופשי‪ .‬המטרה היא ליצור שקיפות ויציבות‬
‫בעניין זה מבלי להכביד על רשויות המכס בבדיקות שונות נוספות‪( .‬סעיפים ‪.)55-56‬‬

‫בת"א (מחוזי חיפה) ‪ 960/02‬קליאופטרה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס (‪)2.8.2007‬‬ ‫‪.38‬‬
‫(כבוד השופט י' עמית)‪ ,‬עמד על הפרק ההסכם האירופי‪-‬ים תיכוני בין מדינת ישראל לבין‬
‫הקהילות האירופאיות‪ .‬בפסק הדין נאמר כי תעודות התנועה העונות לכללי מקור (תעודת‬
‫תנועה היא מקבילתה של תעודת מקור)‪ ,‬הן מעין מסמך קונסטיטוטיבי המקים את זכות‬
‫היבואן לקבלת פטור ממכס‪ .‬כן נאמר כי משנפסלו התעודות (באותו עניין ובהתאם להסכם‬
‫‪7‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫הסחר‪ ,‬התעודות נפסלו על ידי רשות המכס במדינה המייצאת‪ ,‬איטליה)‪ ,‬הדרך העומדת‬
‫בפני היבואן היא לשכנע את רשויות המכס באיטליה להחזיר את חותם "הכשרות"‬
‫לתעודות אלו‪ .‬כל עוד הדבר לא נעשה‪ ,‬ראיות שהביא היבואן להוכחת מקור הסחורה אינן‬
‫מעלות ואינן מורידות‪( .‬סעיף ‪.)10‬‬

‫בת"א (בית שמש) ‪ 1040-07‬מטרו מוטור שיווק (‪ )1981‬בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬רשות‬ ‫‪.39‬‬
‫המיסים‪ ,‬אגף המכס והמע"מ‪( )10.6.2013( ,‬כבוד השופטת ח' מאק‪-‬קלמנוביץ)‪ ,‬שבו לא‬
‫הייתה מחלוקת על העובדה שהטובין יוצרו בארצות הברית‪ ,‬נקבע כי תעודת המקור לא‬
‫הוגשה במועד התרת הטובין אלא באיחור של מספר חודשים וכי בנסיבות אלו לא היה‬
‫מקום להכיר בתעודת המקור‪ .‬בפסק הדין נאמר‪" :‬יתכן שיש מקום להקל עם היבואן גם‬
‫כאשר מדובר באיחור קצר‪ ,‬כתוצאה מאילוצים טכניים או מטעויות אנוש‪ ,‬ובענייננו‪ ,‬אילו‬
‫אכן מדובר היה באיחור קצר של יום עבודה אחד או ימים ספורים‪ ,‬כטענת התובעת‪".‬‬
‫(סעיף ‪ .) 29‬נאמר כי יתכן שהסבר של תקלה טכנית וטעות אנוש בהצגת התעודה יכול היה‬
‫להספיק אילו דובר באיחור קצר של ימים אחדים‪ ,‬אולם אין בו די כאשר מדובר באיחור‬
‫ניכר‪ .‬וכן‪" :‬תעודת המקור היא ראיה מהותית שיש בה כדי ליצור זכויות וחובות‪ .‬גם אם‬
‫מדובר בטעות בתום לב‪ ,‬הרי משהטעות לא תוקנה ולא טופלה במשך תקופה ארוכה‪,‬‬
‫האיחור בהצגת תעודת המקור הוא איחור מהותי היורד לשורשו של עניין‪( ".‬סעיף ‪.)32‬‬

‫התפיסה בפסיקה כאמור היא כי בעת מתן הפטור ממכס‪ ,‬רשות המכס מסתמכת על תעודת‬ ‫‪.40‬‬
‫המקור‪ .‬ככלל רשות המכס אינה בודקת ומבררת את מקור הטובין ואת עמידתם בתנאי‬
‫העדפת המכס והוראות הסכם הסחר‪ .‬מטרת התעודה היא לייתר בדיקות ובירורים‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬מעמד תעודת המקור הוא מעין קונסטיטוטיבי‪ .‬התעודה היא מסמך מהותי אשר‬
‫יוצר את הזכות‪ ,‬יש להגישה בעת שמבקשים לשחרר את הטובין והיא מקימה את זכות‬
‫היבואן לקבלת פטור ממכס‪ .‬בהתאם‪ ,‬נדרש מהיבואן להקפיד על הכללים ולהגיש תעודות‬
‫מקור תקינות במועד‪ .‬כמו כן‪ ,‬היבואן אינו רשאי להגיש ראיות אחרות‪ ,‬חלף תעודת המקור‪,‬‬
‫להוכחת מקור הטובין‪.‬‬

‫ז‪ .‬דיון‬

‫ז(‪ )1‬מבוא‬

‫סעיף ‪ 9‬להסכם הסחר קובע הוראות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.41‬‬

‫הטובין שיוכנסו לפי הסכם הסחר יתועדו בתעודה חתומה בידי היצואן‪ ,‬אשר‬ ‫א‪.‬‬
‫תושלם בהתאם לכללים המפורשים בתעודה‪.‬‬

‫התעודה תכלול מידע מספיק כדי לזהות את המצרכים המתוארים בתעודה‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמצרכים שיוצאו‪ ,‬הצהרה באשר לאחוז הערך שהוסף בתוך צד‪ ,‬והצהרה כי‬
‫המצרכים ממלאים אחר הדרישות לעניין ארץ המקור המפורטות בהסכם‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫התעודה תוגש לרשויות המכס של הצד המייבא בהתאם לתקנותיו הפנימיות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫תעודות המקור נושא התובענה נחתמו על ידי מי מטעם חברת ‪.Alison Transport Inc.‬‬ ‫‪.42‬‬
‫‪ ,Alison Transport Inc.‬היא חברת שילוח בינלאומית הרשומה בארצות הברית והיא‬
‫מספקת שירותי שילוח לייבוא לארצות הברית ולייצוא מארצות הברית‪ .‬בעניין הטובין‬
‫נושא התביעה‪ Alison ,‬סיפקה את שירותי השילוח לחברת ‪ Texwipe‬והנפיקה את תעודות‬
‫המקור‪.‬‬

‫כמפורט להלן‪ ,‬בתעודות המקור שהנפיקה ‪ Alison‬נמצאו מספר פגמים‪ .‬תעודות המקור‬ ‫‪.43‬‬
‫נחתמו ללא ידיעת היצרן וללא הרשאתו‪ .‬בתעודות לא פורטו הטובין שאליהן התעודות‬
‫התייחסו‪ .‬חלק מהתעודות אף התייחסו לטובין שאינם זכאים להעדפת מקור‪ .‬גם בחתימה‬
‫על תעודת המקור נמצאו ליקויים‪ .‬המשלח חתם לא במקום המיועד לחתימת היצרן בטופס‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נוספו בתעודות חתימות של לשכת המסחר ונוטריון‪ ,‬חתימות ואישורים שלכתחילה‬
‫אינם נדרשים בהתאם לתנאי הסכם הסחר והתעודה‪.‬‬

‫ז(‪ )2‬תעודות המקור‬

‫ז(‪()2‬א) היעדר הרשאה‬

‫במועד חתימת תעודות המקור על ידי ‪ ,Alison‬ל‪ Alison -‬לא הייתה הרשאה מאת‬ ‫‪.44‬‬
‫‪ Texwipe‬לחתום עליהן‪ .‬כאמור לעיל בסעיף ‪ ,26‬החתימות בתיבה ‪ 12‬לתעודות המקור לא‬
‫היו חתימותיה של ‪ Texwipe‬אלא של ‪( Alison‬המשלח)‪ .‬בהודעת דואר אלקטרוני מיום‬
‫‪ 14.8.2012‬וכן במכתבו מיום ‪ ,17.8.2012‬מר ‪ Mudget‬אישר כי המשלח השלים את תעודות‬
‫המקור וחתם עליהן ללא ידיעתה‪ ,‬אישורה והסכמתה של ‪ .Texwipe‬בעדותו בחקירה נגדית‪,‬‬
‫מר ‪ Mudgett‬העיד כי לא ל‪ Alison -‬ולא ל‪ Texwipe -‬היה ייפוי כוח מאת ‪Texwipe‬‬
‫שהתיר ל‪ Alison -‬לחתום בשם ‪.Texwipe‬‬

‫לעניין הרשאת המשלח במועד הנפקת תעודת המקור‪ ,‬מר פינטוב העיד כי לצורך חתימה על‬ ‫‪.45‬‬
‫תעודת המקור‪ ,‬על הסוכן להחזיק ייפוי כוח מאת ספק הטובין‪ .‬כן העיד כי הרשאת היצרן‬
‫צריכה להינתן למשלח במועד משלוח הטובין‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 17‬ש' ‪.22-25‬‬
‫עמ' ‪ 23‬ש' ‪.))7-10‬‬

‫ז(‪()2‬ב) החתימות‬

‫בתעודת המקור‪ ,‬תיבה ‪ 11‬מיועדת להצהרת היצואן שהוא יצרן הטובין ולחתימתו‪ .‬בהצהרת‬ ‫‪.46‬‬
‫היצואן בטופס נאמר כי החותם מצהיר שהוא היצרן של הטובין המפורטים בחשבונית‪ ,‬וכי‬
‫הטובין תואמים את דרישות המקור הקבועות לטובין אלה בהסכם הסחר ישראל ארצות‬
‫הברית‪ ,‬לטובין המיוצאים לישראל‪ .‬במקרה דנן ל‪ Texwipe -‬היו שני הכובעים‪ ,‬היא הייתה‬
‫‪9‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫יצרן הטובין וגם היצואן שלו‪ .‬בהתאם‪ ,‬היה על ‪ Texwipe‬או נציגה המוסמך לחתום‬
‫בתעודת המקור בתיבה ‪ ,11‬אשר מתייחסת‪ ,‬כאמור‪ ,‬ליצרן שמייצא את הטובין‪ .‬בפועל‬
‫המשלח חתם בתיבה ‪ ,12‬המיועדת ליצואן שאינו יצרן‪.‬‬

‫בתיבה ‪ 11‬בתעודת המקור מופיעה הצהרת נציג לשכת המסחר ניו ג'רסי‪ ,‬לפיה הוא בדק את‬ ‫‪.47‬‬
‫חשבונית היצרן או את תצהיר המשלח ביחס למקור הסחורה‪ ,‬וכי למיטב ידיעתו ואמונתו‪,‬‬
‫הוא מצא כי מקורם של המוצרים הנקובים הוא בארצות הברית‪ .‬כמו כן בתיבה ‪ 12‬ניתן‬
‫אישור נוטריון ציבורי לחתימת המשלח‪ .‬ההצהרה הנ"ל‪ ,‬חתימת לשכת המסחר ואישור‬
‫הנוטריון נדרשים כאשר החותם על תעודת המקור הוא יצואן שאינו יצרן הטובין‪ .‬במקרה‬
‫דנן‪ Texwipe ,‬הייתה הן היצרן והן היצואן ולכן‪ ,‬לחתימתה על תעודת המקור לא נדרשו‬
‫אימות לשכת המסחר ואישור נוטריון‪ .‬לעניין זה ראו עדותו של מר ‪ ,Mudgett‬לפיה כאשר‬
‫החתימה על תעודת המקור היא של היצרן‪ ,‬אין צורך לאשר את החתימה על ידי לשכת‬
‫המסחר‪( .‬פרוט' מיום ‪ ,19.11.2017‬עמ' ‪ 34‬ש' ‪ .)19-21‬גם מר פינטוב העיד כי מקום שהיצואן‬
‫הוא היצרן‪ ,‬די בחתימת היצרן ורק מקום בו היצואן אינו היצרן נדרשות חתימות לשכת‬
‫המסחר ונוטריון‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 16‬ש' ‪-1‬עמ' ‪ 17‬ש' ‪.)2‬‬

‫ז(‪()2‬ג) היעדר פירוט הטובין והיעדר חשבוניות מסחריות‬

‫כאמור לעיל בסעיף ‪(41‬ב)‪ ,‬על פי תנאי הסכם הסחר‪ ,‬יש לפרט בתעודת המקור מידע מספיק‬ ‫‪.48‬‬
‫כדי לזהות את הטובין נושא התעודה‪ .‬יש לפרט את אחוז הערך שהוסף על ידי היצרן‬
‫ולהצהיר כי המצרכים ממלאים אחר הדרישות לעניין ארץ המקור‪ .‬בפועל‪ ,‬בתעודות המקור‬
‫נושא התביעה‪ ,‬אשר נחתמו על ידי ‪ ,Alison‬לא פורטו הטובין נושא התעודה‪.‬‬

‫כאמור לעיל בסעיף ‪ ,25‬במסגרת הבירור שערכה הנתבעת מול ‪ Texwipe‬בשנת ‪,2012‬‬ ‫‪.49‬‬
‫‪ Texwipe‬הגישה לנתבעת תעודות מקור חדשות שהונפקו על ידי ‪ Texwipe‬רטרואקטיבית‪.‬‬
‫(נספח ‪ 13‬לתצהיר מר ‪ .)Mudgett‬תעודות אלה נערכו כנדרש‪ ,‬קיימו את כל הדרישות לרבות‬
‫פירוט הטובין‪ ,‬התייחסו רק למוצרים הזכאים ונחתמו כנדרש על ידי היצרן עצמו באמצעות‬
‫מר ‪ .Mudgett‬בתעודות מקור אלה‪ ,‬בשונה מתעודות המקור שנחתמו על ידי ‪,Alison‬‬
‫הטובין נושא התעודה פורטו בה‪( .‬ראו גם עדות מר ‪ ,Mudgett‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ'‬
‫‪ 33‬ש' ‪ .5-6‬עמ' ‪ 36‬ש' ‪.)28-31‬‬

‫גב' חיים העידה כי ‪ Texwipe‬סיפקה ל‪ Alison -‬חשבוניות מסחריות ( ‪commercial‬‬ ‫‪.50‬‬

‫‪ ,)invoice‬אשר כללו את פירוט הטובין‪( .‬פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 50‬ש' ‪ .)24-26‬לדבריה‪,‬‬
‫כאשר המשלח ערך את תעודות המקור‪ ,‬הוא הסתמך על החשבוניות המסחריות‪ ,‬הן‬
‫החשבוניות המצורפות על ידי הספק למשלוח‪ .‬במסגרת ראיותיה‪ ,‬התובעת הגישה את‬
‫החשבוניות הרגילות (‪ )invoice‬ביחס לכל המשלוחים‪ .‬התובעת לא הגישה את החשבוניות‬
‫המסחריות‪ .‬לדברי גב' חיים‪ ,‬המשלח לא הסתמך על החשבוניות שצורפו לתצהירי התובעת‪.‬‬
‫(פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 51‬ש' ‪.)18-22 ,3-9‬‬

‫‪10‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫מר ‪ Mudgett‬העיד כי בחשבונית המסחרית מופיע תיאור הטובין‪ ,‬משקל‪ ,‬מידות וערך‪.‬‬ ‫‪.51‬‬
‫לדבריו‪ ,‬רק בחשבוניות המסחריות ניתן לראות שהתובעת זכאית להעדפת מכס‪ ,‬ולא ניתן‬
‫לראות זאת בחשבוניות הרגילות‪( .‬פרוט' ‪ ,19.11.2017‬עמ' ‪ 31‬ש' ‪.)3-15‬‬

‫בתעודות המקור שנחתמו על ידי המשלח‪ ,‬נרשם כי כל הטובין יוצרו בארצות הברית אלא‬ ‫‪.52‬‬
‫אם צויין אחרת בחשבונית המסחרית‪ .‬למרות שנכתב כאמור‪ ,‬החשבוניות המסחריות לא‬
‫צורפו לתעודות המקור‪ .‬התובעת גם לא ראתה לנכון להגיש את החשבוניות המסחריות‬
‫במסגרת ראיותיה‪ .‬זאת הגם שעצם העובדה שבתעודות המקור נרשם במפורש‪" :‬כל הטובין‬
‫יוצרו בארצות הברית אלא אם צויין אחרת בחשבונית המסחרית"‪ ,‬מעידה על כך‬
‫שהחשבוניות המסחריות הן מסמך מהותי‪ .‬התובעת לא סיפקה הסבר לא לכך שלתעודות‬
‫המקור לא צורפו החשבוניות המסחריות וגם לא להימנעותה מהגשת חשבוניות אלה‬
‫במסגרת ראיותיה‪.‬‬

‫לנקודה זו יש חשיבות משום שכמובא להלן בסעיפים ‪ ,54-57‬בפועל המשלח הנפיק תעודות‬ ‫‪.53‬‬
‫מקור גם עבור טובין שאינם מזכים בהעדפת מכס‪ .‬לעניין זה ראו גם עדותו של מר‬
‫‪ ,Mudgett‬שחתם על תעודות המקור המתוקנות‪ ,‬לפיה אם בחשבוניות רשום מק"ט שאינו‬
‫מופיע בתעודות המקור שעליהן הוא חתם‪ ,‬אותו מוצר אינו מזכה בהעדפת מכס‪( .‬פרוט'‬
‫מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 37‬ש' ‪.)1-3‬‬

‫ז(‪()2‬ד) תעודות המקור כללו טובין שאינם זכאים להעדפה‬

‫ניתוח חשבוניות הטובין‪ ,‬אותם ייבאה התובעת‪ ,‬העלה כי היא ייבאה טובין בעלי ‪25‬‬ ‫‪.54‬‬
‫מספרים קטלוגיים (מקטי"ם) שונים‪ .‬בנספחים ‪ 12‬ו‪ 13-‬לתצהירו‪ ,‬מר ‪ Mudgett‬אישר ‪20‬‬
‫מקטי"ם של טובין העונים לדרישות המקור‪ .‬לפיכך‪ ,‬ביחס ל‪ 5 -‬מקטי"ם (‪,1024 ,3340‬‬
‫‪ ,)761 ,714A ,761D‬היצרן לא אישר כי אלה זכאים להעדפת מכס‪ .‬מדובר בטובין בסכום‬
‫קרן של ‪ 75,260‬דולר‪( .‬ראו למשל חשבונית ‪ ,9935201‬בה מופיעים מקטי"ם ‪ 1024‬ו‪.)714A -‬‬

‫מר ‪ Mudgett‬אישר בעדותו כי מק"ט שאינו מופיע בתעודות המקור שעליהן הוא חתם‪ ,‬אינו‬ ‫‪.55‬‬
‫זכאי להעדפת מכס‪ .‬לדבריו‪ ,‬מוצר המופיע בתעודות המקור שנחתמו על ידי ‪Alison‬‬
‫ובחשבוניות שצורפו אליהן (נספחים ‪ 2-11‬לתצהיר מר ‪ ,)Mudgett‬שאינו מקיים את דרישות‬
‫המקור‪ ,‬לא נכלל בתעודות המקור שהוא ערך‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 37‬ש' ‪ .)1-9‬מר‬
‫‪ Mudgett‬העיד עוד כי הוא לא אישר ארבע חשבוניות שנכללו בתעודות המקור שנחתמו על‬
‫ידי המשלח‪ ,‬משום שהן התייחסו למוצרים שאינם מקיימים את דרישות המקור‪ .‬כך למשל‬
‫חשבונית מספר ‪( .133‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 33‬ש' ‪ .16-17‬עמ' ‪ 36‬ש' ‪ .16-19‬עמ' ‪ 37‬ש'‬
‫‪ .)29-30‬מר ‪ Mudgett‬העיד עוד כי מק"ט ‪( 1024‬שנכלל בתעודות המקור שנחתמו על ידי‬
‫המשלח ולא נכלל בתעודות המקור שנחתמו על ידי מר ‪ ,)Mudgett‬יוצר בשנים ‪2007-2008‬‬
‫(מועד הייבוא) מחוץ לארצות הברית‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 33‬ש' ‪ .)24-30‬מוצר זה‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬לא עמד בדרישות המקור‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫בהליך האימות‪ ,‬אפוא‪ ,‬היצרן הבהיר כי חלק מהטובין שנכללו בתעודות המקור לא עומדים‬ ‫‪.56‬‬
‫בכללי המקור הקבועים בהסכם הסחר‪ .‬הצהרת המשלח במקרים אלה הייתה לא נכונה‪.‬‬
‫בתעודות אלה התבקשה העדפת מכס ביחס לטובין שאינם עומדים בכללי המקור‪ .‬התובעת‬
‫הסכימה כי חלק מהטובין נושא תעודות המקור שנחתמו על ידי המשלח (כ‪ ,)10% -‬אינם‬
‫מקיימים את תנאי המקור ואינם מזכים בהטבת מכס‪( .‬סעיף ‪ 1‬לסיכומי התובעת)‪.‬‬

‫משמעות דברים אלה היא שחלק מתעודות המקור הופקו על ידי המשלח ונחתמו על ידו על‬ ‫‪.57‬‬
‫אף שהן כללו פריטים שאינם מזכים בהעדפת מכס‪ .‬הצהרת המשלח במקרים אלה הייתה‬
‫לא נכונה‪ ,‬שכן בתעודות אלה התבקשה העדפת מכס ביחס לטובין שאינם עומדים בכללי‬
‫המקור‪.‬‬

‫ז(‪()2‬ה) טבלת המוצרים‪ ,‬נספח ‪ A‬למכתב מר ‪ Mudgett‬מיום ‪22.1.2013‬‬

‫מר ‪ Mudgett‬העיד כי ל‪ Alison -‬הייתה טבלת אקסל של רשימת מוצרים יחד עם מדינות‬ ‫‪.58‬‬
‫המקור של המוצרים למטרות סימון‪ .‬בעדותו אמר כי יכול להיות הבדל בין מטרות סימון‬
‫לבין הסכם הסחר אך במקרה זה לא היה הבדל משום שכל המוצרים שהוא אישר‪100% ,‬‬
‫של רכיביהם מקורם בארצות הברית‪ .‬מר ‪ Mudgett‬העיד כי את טופס האקסל‪ ,‬שצורף‬
‫כנספח ‪ A‬למכתבו מיום ‪ ,22.1.2013‬הוא קיבל מ‪ .Alison -‬לדבריו‪ ,‬לא הוא נתן מסמך זה‪,‬‬
‫הוא אינו יודע מי נתן אותו אך ברור שהמסמך הוא של ‪ .Texwipe‬למיטב זכרונו‪ ,‬המסמך‬
‫הגיע אליו בדואר או דואל לאחר שהוא פנה ל‪ Alison -‬על מנת לברר אם יש להם ייפוי כוח‪.‬‬
‫לדברי מר ‪ ,Mudgett‬מכתבו מיום ‪ 22.1.2013‬וההרשאה בדיעבד מבוססים בעיקר על טבלת‬
‫האקסל ועל שיחות‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 34‬ש' ‪ .22-33‬עמ' ‪ 35‬ש' ‪30- ,21-22 ,1-14‬‬
‫‪ .33‬עמ' ‪ 36‬ש' ‪.)20-27‬‬

‫הטבלה נספח ‪ A‬אינה נושאת תאריך ולמר ‪ Mudgett‬לא היה תיעוד מתי הועבר המסמך‬ ‫‪.59‬‬
‫למשלח‪ ,‬על ידי מי ובאילו נסיבות‪ .‬גם לא ניתן לדעת אם אותה טבלה הייתה בידי המשלח‬
‫במועד הנפקת תעודות המקור בשנים ‪ 2007‬ו‪ .2008 -‬מר ‪ Mudgett‬אישר כי יתכן שמוצר‬
‫מסוים בשנה מסוימת יזכה בהעדפת מכס ובשנה לאחר מכן לא יזכה בהעדפת מכס משום‬
‫שחומרי הגלם ממנו הוא יוצר נקנו ממקום אחר‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש לו בסיס נתונים ואם חל שינוי‬
‫במהלך השנה‪ ,‬הוא מעדכן את בסיס הנתונים שלו‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 39‬ש' ‪4-‬‬
‫‪.)11‬‬

‫בהיעדר מועד לטבלה נספח ‪ ,A‬לא ניתן לדעת לאיזה מועד היא הייתה נכונה או רלבנטית‪.‬‬ ‫‪.60‬‬
‫עוד‪ ,‬כאמור‪ ,‬הטבלה היא למטרות סימון המדינה שבה יוצר המוצר‪ .‬הטבלה אינה קשורה‬
‫להסכם הסחר ולכללי המקור‪.‬‬

‫התובעת טענה ביחס לטבלה נספח ‪ ,A‬כי במקרה דנן הטובין נושא התובענה הם ‪100%‬‬ ‫‪.61‬‬
‫ממקור אמריקאי ולכן אין נפקות לעניין הסימון מול מעמד המקור לפי הסכם הסחר‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫יש קושי לקבל את ההסתמכות בכלל‪ ,‬ואת הסתמכות ‪ Texwipe‬בפרט‪ ,‬על הטבלה נספח ‪.A‬‬ ‫‪.62‬‬
‫בתביעה מדובר ב‪ 11-‬משלוחים שונים בשנים ‪ 2007‬ו‪ 2008 -‬ו‪ 11 -‬תעודות מקור‪ .‬הטבלה היא‬
‫ללא תאריך ולא ניתן לדעת באיזה מועד המשלח הסתמך עליה ולצורך אילו מהתעודות‪.‬‬
‫בהיעדר עדות המשלח‪ ,‬גם לא הוכח שהמשלח הסתמך על אותה טבלה וכל שייש לפנינו הוא‬
‫השערה של היצרן‪ .‬מעבר לאמור‪ ,‬העובדה‪ ,‬לפיה בפועל‪ ,‬לפחות חלק מתעודות המקור ניתנו‬
‫על ידי המשלח למוצרים שלא היו זכאים להעדפת מקור‪ ,‬מעידה אם על כך שהמשלח לא‬
‫הסתמך בפועל על הטבלה ואם על כך שהטבלה לא הייתה נכונה לכלל הטובין‪ ,‬בכלל מועדי‬
‫המשלוחים השונים‪.‬‬

‫מטעם התובעת העיד מר ברי פינטוב‪ ,‬מנכ"ל ארגון סוכני המכס בישראל‪ .‬מר פינטוב עצמו‬ ‫‪.63‬‬
‫הוא משלח בינלאומי ואינו סוכן מכס‪ .‬בעדותו אמר כי לצורך חתימה על תעודת המקור‪,‬‬
‫סוכן המכס יכול להסתמך על ‪ .Packing list‬לדבריו‪ ,‬מסמך זה הוא רשימה המפרטת את‬
‫תכולת המטען‪ .‬כאשר הוצגו לו החשבוניות שצורפו לתצהיר גב' חיים והוא נשאל אם ניתן‬
‫ללמוד מהן את פרטי הטובין נושא המשלוח‪ ,‬מר פינטוב השיב כי בחשבוניות אלה אין את‬
‫פרטי הטובין אך הם היו מופיעים ב‪ .Packing list -‬לדבריו‪ ,‬משלח מקבל חשבונית ו‪-‬‬
‫‪( .Packing list‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 18‬ש' ‪-15‬עמ' ‪ 19‬ש' ‪ .17‬עמ' ‪ 24‬ש' ‪.)28-33‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬התובעת כלל לא טענה כי המשלח הסתמך על ‪ .Packing list‬יש לציין כי כאשר‬
‫מר פינטוב נשאל על ההבדל בין חשבונית רגילה לחשבונית מסחרית‪ ,‬הוא טען שהן "אותו‬
‫דבר"‪ .‬כן טען כי הוא אינו מכיר הבדל בין חשבוניות אלה בסחר הבינלאומי וכי הן "היינו‬
‫הך"‪( .‬פרוט' מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 22‬ש' ‪ .)11-21‬טענותיו הנ"ל של מר פינטוב אינן‬
‫מדוייקות‪ .‬כמפורט לעיל בסעיפים ‪ ,50-51‬התובעת עצמה אישרה‪ ,‬באמצעות גב' חיים ומר‬
‫מר ‪ ,Mudgett‬את ההבדל בין חשבונית מסחרית לבין חשבונית רגילה וכן את העובדה‬
‫שבחשבונית מסחרית‪ ,‬בשונה מחשבונית רגילה‪ ,‬מפורטים פרטי הטובין נושא החשבונית‪.‬‬
‫לאור הקשיים כאמור בעדותו של מר פינטוב‪ ,‬לא ניתן לסמוך עליה‪.‬‬

‫ז(‪ )3‬היעדר עדות המשלח‬

‫במקרה דנן המשלח הנפיק את תעודות המקור‪ .‬הוא עשה זאת מבלי לבקש ומבלי לקבל את‬ ‫‪.64‬‬
‫הרשאת היצרן‪ .Texwipe ,‬בנסיבות‪ ,‬עדותו חיונית ומהותית‪ .‬היה מצופה מהמשלח להסביר‬
‫את דרך פעולתו וכן לספק הסבר לכך שתעודות המקור הונפקו על ידו ללא הרשאה‪ .‬המשלח‬
‫היה צריך להעיד מי ערך את תעודות המקור; מי חתם עליהן; בהסתמך על אילו מסמכים‬
‫הן נערכו וניתנה בהן הצהרה בשם ‪ Texwipe‬כי הטובין מקוריים ועומדים בכללי הסכם‬
‫הסחר‪ .‬גב' חיים טענה בעדותה כי המשלח הסתמך על החשבוניות המסחריות‪ .‬מר ‪Mudgett‬‬
‫העיד כי ל‪ Alison -‬הייתה טבלת אקסל של מוצרי ‪ Texwipe‬למטרות סימון‪ .‬בנסיבות אלה‬
‫היה מצופה שהמשלח ימסור גרסה‪ ,‬אילו מסמכים היו לפניו בעת עריכת תעודות המקור‪ ,‬על‬
‫מה הסתמך בעת עריכתן‪ ,‬וכן מדוע נתן תעודות מקור לטובין שאינם מקיימים את תנאי‬
‫המקור‪ .‬עוד היה מצופה ממנו להסביר מדוע תעודות המקור נחתמו בטבלה ‪ 12‬במקום‬
‫בטבלה ‪ 11‬ומדוע המשלח צירף את חתימות לשכת המסחר והנוטריון הציבורי‪ ,‬חתימות‬
‫ואישורים שהיו מיותרים‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫מר פינטוב אמר בעדותו שמשלחים בינלאומיים שייצגו חברות ישראליות‪ ,‬היו מחזיקים‬ ‫‪.65‬‬
‫"בלוקים של תעודות חתומות על ידי לשכת המסחר והנוטריון‪ ,‬והיו ממלאים אותם פר‬
‫ייצוא לישראל‪ ".‬מר פינטוב עצמו הודה בעדותו שהתנהלות זו הייתה לא תקינה‪( .‬פרוט'‬
‫מיום ‪ 19.11.2017‬עמ' ‪ 15‬ש' ‪ .4-8‬עמ' ‪ 17‬ש' ‪ .)7-9‬מדובר בפרקטיקה בעייתית‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪ .‬בתיבה ‪ 11‬בתעודת המקור מופיעה הצהרת נציג לשכת המסחר ניו ג'רסי‪ ,‬לפיה הוא‬
‫בדק את חשבונית היצרן או את תצהיר המשלח ביחס למקור הסחורה‪ ,‬וכי למיטב ידיעתו‬
‫ואמונתו‪ ,‬הוא מצא כי מקורם של המוצרים הנקובים הוא בארצות הברית‪ .‬בתיבה ‪12‬‬
‫הנוטריון הציבורי אישר כי החותם (מי מטעם המשלח) חתם בפניו‪ .‬גם היבט זה חידד את‬
‫רלבנטיות וחשיבות עדות המשלח‪ .‬מעדותו של מר פינטוב נובע שהן הצהרת לשכת המסחר‬
‫והן הצהרת הנוטריון אינן אמת‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬היה מצופה מהמשלח להתייחס ולהסביר‬
‫החזקת תעודות מקור חתומות על החלק (בלנקו)‪ .‬מר פינטוב טען שרשויות המכס בישראל‬
‫היו מודעות לפרקטיקה זו‪ ,‬אך לא הוצגה ראיה לטענה והיא לא הוכחה‪.‬‬

‫ז(‪ )4‬דיון‬

‫נמצא כי תעודות המקור נושא התביעה‪ ,‬אשר הוגשו במועד שחרור הטובין‪ ,‬לקו בשורה של‬ ‫‪.66‬‬
‫פגמים‪ .‬העיקרי שבהם‪ ,‬התעודות נחתמו על ידי המשלח ללא ידיעת היצרן וללא הרשאה‬
‫מאת היצרן לחתום בשמו על תעודות המקור‪ .‬פגם נוסף נוגע לכך שהמשלח סיפק תעודות‬
‫מקור לטובין שלא היו זכאים להעדפת מקור‪ .‬אמנם‪ ,‬כפי שהתברר בדיעבד לאחר ביקורת‬
‫רשות המכס‪ ,‬הטובין שלכתחילה לא היו זכאים להעדפת מקור היו בהיקף מצומצם יחסית‬
‫(כ‪ 10%-‬מכלל הטובין נושא ‪ 11‬המשלוחים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדובר בכשל מהותי אשר מעיד על‬
‫שיטת עבודה והתנהלות לקויים מצד המשלח בעת הנפקת תעודות המקור‪ ,‬אשר פגמו‬
‫במהימנות תעודות המקור‪.‬‬

‫כפי שפורט לעיל בסעיפים ‪ ,46-53‬הטובין נושא תעודות המקור לא פורטו בהן כנדרש‬ ‫‪.67‬‬
‫ובהתאם לתנאי הסכם הסחר‪ .‬המשלח חתם על תעודות המקור לא במקום המיועד לכך‬
‫בתעודה (בתיבה ‪ 12‬במקום בתיבה ‪ .)11‬עוד בניגוד לתנאי הסכם הסחר‪ ,‬המשלח צירף‬
‫בתעודות המקור חתימות של לשכת המסחר ונוטריון‪ ,‬שעה שאלה לא היו רלבנטיות מאחר‬
‫שבמקרה דנן יצרן הטובין הוא גם היצואן שלהם‪.‬‬

‫בנסיבות אלה‪ ,‬כאשר למשלח לכתחילה לא היו ייפוי כוח או הרשאה מאת היצרן להנפיק‬ ‫‪.68‬‬
‫את תעודות המקור ולחתום עליהן‪ ,‬וכן לנוכח יתר הליקויים והפגמים כאמור‪ ,‬בדין תעודות‬
‫המקור נפסלו על ידי הנתבעת‪ .‬תעודות מקור מתוקנות שנערכו כנדרש ניתנו על ידי‬
‫‪( Texwipe‬היצרן)‪ ,‬רק ארבע ואף חמש שנים לאחר מועד ייבוא הטובין‪ ,‬ורק בעקבות הליך‬
‫אימות מקור הטובין שיזמה הנתבעת‪ .‬זאת שעה שבהתאם לצו תעריף המכס‪ ,‬היה על‬
‫התובעת להגיש את תעודות המקור לרשות המכס טרם שחרור המשלוחים מהמכס‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫באשר להרשאה בדיעבד מאת היצרן למשלח להנפקת תעודות המקור והחתימה עליהן‪ ,‬גם‬ ‫‪.69‬‬
‫זו לקתה בשיהוי ממושך‪ .‬ההרשאה בדיעבד ניתנה רק בינואר ‪ ,2013‬במסגרת הליך אימות‬
‫מקור הטובין שיזמה הנתבעת‪ ,‬לאחר חלוף חמש ושש שנים ממועד ייבוא הטובין‪ .‬הליך‬
‫אימות מקור הטובין החל בשנת ‪ .2011‬ההרשאה בדיעבד מאת היצרן לא ניתנה על ידו מיד‬
‫כשנודע לו על הליך האימות או על חיוב התובעת במכס או כאשר נעשתה אליו פניית‬
‫הנתבעת‪ .‬היצרן סיפק לנתבעת מידע ומסמכים בחודשים יוני‪-‬אוגוסט ‪ .2012‬באוגוסט ‪2012‬‬
‫היצרן הודיע לנתבעת כי המשלח הנפיק את תעודות המקור ללא הרשאתה‪ .‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫הנתבעת הוציאה לתובעת הודעת חיוב מתוקנת בגין גרעון המכס‪ .‬כאמור לעיל בסעיף ‪,30‬‬
‫רק לאחר הודעת חיוב זו‪ Texwipe ,‬העמיקה את הבירור לעניין חתימות המשלח‪ ,‬ואת‬
‫ההרשאה בדיעבד נתנה רק כארבעה חודשים נוספים לאחר מכן‪ ,‬בינואר ‪.2013‬‬

‫לא מדובר במצב דברים שבו התובעת והיצרן פעלו ביוזמתם ותוך זמן סביר להסדרת‬ ‫‪.70‬‬
‫ההרשאה בדיעבד‪ .‬התנהלות היצרן מעידה שהוא העדיף להימנע ממתן ההרשאה בדיעבד‪.‬‬
‫רק לאחר שמבחינתה של התובעת כלו כל הקיצין והוברר לה וליצרן שהם מיצו את כל‬
‫האפשרויות (למשל מסירת תעודות מקור מתוקנות על ידי היצרן עצמו)‪ ,‬ולא נותרו להם עוד‬
‫דרכי פעולה‪ ,‬רק אז‪ ,‬ולאחר שהוצאה לתובעת פעם שנייה הודעת חיוב בתשלום המכס‪,‬‬
‫החליט היצרן לתת למשלח הרשאה בדיעבד‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬אין בהרשאה שניתנה בדיעבד‬
‫כדי לתקן את הפגם שנפל בתעודות המקור המקוריות‪.‬‬

‫התובעת צירפה לסיכומיה החלטת מכס ארצות הברית מספר ‪ HQ 562040‬מיום ‪17.7.2002‬‬ ‫‪.71‬‬
‫(נספח ‪ 5‬לסיכומים)‪ .‬התובעת טענה כי באותו מקרה גורם לא מורשה חתם על תעודת‬
‫המקור ורשות המכס הכירה בהרשאה בדיעבד שניתנה לאותו גורם‪( .‬סעיף ‪ 40‬לסיכומים)‪.‬‬
‫עיון בהחלטה מעלה כי עובדות אותו מקרה שונות מהנטען‪ .‬באותו מקרה נטען כי יש לפסול‬
‫את תעודת המקור משום שהסוכן שחתם עליה לא החזיק במועד החתימה ייפוי כוח מאת‬
‫היצרן‪/‬יצואן‪ .‬הטענה נדחתה‪ .‬בהחלטה נאמר כי התקנות אינן דורשות במפורש כי סוכן‬
‫מורשה יחזיק ייפוי כוח פורמלי (‪ .)formal power of attorney‬כן נאמר כי כאשר הוצג קיום‬
‫יחסי סוכנות (‪ ,)agency‬וכן הוצג כי הסוכן‪/‬נציג ידע את העובדות הרלבנטיות‪ ,‬חתימת סוכן‬
‫היצואן על תעודת המקור היא ברת תוקף‪ .‬עוד נאמר בהחלטה כי תעודת המקור שהוצגה‬
‫הייתה תקפה; כי חותמיה לכתחילה היו מוסמכים לחתום עליה וכי לא נמצאה כל‬
‫אינדיקציה לכך שלחותמי תעודת המקור לא הייתה סמכות לחתום או לא הייתה ידיעה של‬
‫העובדות הרלבנטיות‪.‬‬

‫לא ניתן‪ ,‬אפוא‪ ,‬ללמוד מההחלטה הנ"ל לענייננו‪ .‬בעוד שבמקרה נושא ההחלטה הנ"ל נקבע‬
‫כי לחותמי תעודת המקור לכתחילה היו הסמכות והמידע הנדרשים לחתימה על תעודת‬
‫המקור‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬במועד החתימה על תעודות המקור למשלח לא הייתה הרשאה לחתום‬
‫עליהן‪ .‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬התובעת גם לא הוכיחה כי בעת החתימה למשלח היה המידע‬
‫הנדרש (פרטי המוצרים הזכאים להעדפת מכס)‪ ,‬לצורך החתימה על תעודות המקור‪.‬‬

‫התובעת הוסיפה וטענה טענות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.72‬‬

‫‪15‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫התובעת הגישה לנתבעת תעודות מקור מלאות (אותן תעודות מקור שנחתמו על ידי‬ ‫א‪.‬‬
‫המשלח)‪ ,‬עם כל פרטי הטובין‪ ,‬חתומות ומאומתות על ידי נוטריון‪ ,‬בזמן אמת ולפני‬
‫השחרור מהמכס‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לפני התרת הרשימון‪ .‬לכן‪ ,‬התובעת עמדה בדרישת המועד‬
‫הקבועה בסעיף ‪(14‬ב)(‪ )2‬לצו תעריף המכס‪.‬‬

‫הפגם הטכני של היעדר ההרשאה לכתחילה למשלח‪ ,‬רופא על ידי היצואן שנתן‬ ‫ב‪.‬‬
‫למשלח ייפוי כוח בדיעבד‪ .‬בכך‪ ,‬תעודות המקור שהוגשו במועד שחרור הטובין היו‬
‫ללא רבב ויש לראות בתעודות המקור שהוגשו במועד כתעודות שלמות ומלאות‪.‬‬
‫(סעיפים ‪ 27-28‬לסיכומי התובעת)‪.‬‬

‫במהות עסקינן במוצרים שמקיימים את כללי המקור ויש להעדיף מהות על כשל‬ ‫ג‪.‬‬
‫טכני‪ .‬הנתבעת נצמדה לליקוי טכני שרופא בדיעבד‪.‬‬

‫כמפורט להלן‪ ,‬לא ניתן לקבל את הטענות‪.‬‬

‫התובעת אמנם הגישה תעודות מקור טרם שחרור המשלוחים מהמכס‪ ,‬אך תעודות מקור‬ ‫‪.73‬‬
‫אלה היו פגומות‪ .‬התעודות נחתמו על ידי המשלח ללא הרשאה מאת היצרן‪ .‬המשלח סיפק‬
‫את תעודות המקור גם לטובין שלא היו זכאים להעדפת מכס ושנכללו במשלוחים‪ .‬המשלח‬
‫לא פירט בתעודות המקור את הטובין אליהן הן מתייחסות ולא ידוע על אילו נתונים‬
‫ומסמכים הסתמך‪ ,‬ככל שהסתמך‪ ,‬בעת החתימה‪ .‬לפחות חלק מהפגמים בתעודות הם‬
‫פגמים מהותיים‪ .‬לא ניתן‪ ,‬בנסיבות אלה‪ ,‬לקבל את הטענה‪ ,‬לפיה היבואן יצא ידי חובת‬
‫הגשת תעודות המקור במועד (עם התרת הרשימון)‪.‬‬

‫התובעת גם טענה בסיכומיה כי סעיף ‪ 14‬לצו תעריף המכס מתייחס רק למועד הגשת‬ ‫‪.74‬‬
‫המסמכים למכס ולא לתוכנם (סעיף ‪ .)38‬לא ניתן לקבל את הטענה‪ .‬הסכם הסחר מושתת‬
‫על הסתמכות על תעודת המקור‪ .‬כאמור בסעיף ‪ 18‬לסיכומי הנתבעת‪ 90% ,‬מהיבוא אינו‬
‫עובר בדיקת מכס‪ .‬המשמעות של עובדה זו היא שכמעט כל משלוחי הטובין המיובאים‬
‫לישראל מקבלים פטור ממכס בהסתמך על תעודת המקור ללא כל בדיקה או בירור‪ .‬הייעוד‬
‫של תעודת המקור הוא לייתר את הצורך לערוך חקירה ובירור בדבר מקור הטובין ועמידתם‬
‫בתנאי העדפת המכס‪ .‬ראו עניין קומסקו בע"א (מחוזי ירושלים) ‪" :56448-06-14‬המצאת‬
‫תעודת המקור ויתר המסמכים נועדה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למנוע את הצורך שרשויות המס יבחנו‬
‫האם הטובין עומדים בהוראות הסכם הסחר החופשי‪ .‬המטרה היא ליצור שקיפות ויציבות‬
‫מבלי להכביד על רשויות המכס בבדיקות שונות נוספות‪( ".‬סעיפים ‪.)55-56‬‬

‫העדפת המכס ניתנת באופן אוטומטי בהסתמך על תעודת המקור ללא כל בדיקה או בירור‪.‬‬ ‫‪.75‬‬
‫מכאן ההקפדה על הכללים והדרישה המוצדקת למהימנות תעודת המקור‪ .‬הדבר מחדד את‬
‫הקושי בטענת התובעת לפיה‪ ,‬אפילו תעודת המקור פגומה‪ ,‬די בכך שהיא הוגשה במועד‬
‫והפגמים יתוקנו במסגרת הליך האימות‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬ברוב המכריע של הייבוא‪ ,‬הרשויות‬
‫‪16‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫כלל לא בודקות את תעודות המקור‪ .‬הליך אימות מקור הטובין מבוצע רק ביחס לחלק קטן‬
‫מהייבוא‪ .‬הליך האימות מכוון לברר את מהימנות תעודת המקור כדי לגרום לכלל היבואנים‬
‫לקיים בקפדנות את הדרישות במטרה לאפשר את הייבוא ללא בדיקות פרטניות‪ .‬תכלית‬
‫הליך האימות היא לגרום ליבואנים לפעול לכתחילה כנדרש‪ .‬אין מטרתו לברר את מקור‬
‫הטובין או לאפשר בדיעבד את תיקון תעודת המקור או לקיים בדיעבד את תנאי הסכם‬
‫הסחר‪.‬‬

‫אין לשלול מקרים בהם יהיה היבואן ראוי להתחשבות או גמישות בכלל או במקרים שבהם‬ ‫‪.76‬‬
‫מבוקש להסתמך על הרשאה בדיעבד בפרט‪ .‬כך למשל מקום בו תעודת המקור נפגמה מחמת‬
‫עניין טכני או תקלה או טעות‪ .‬המקרה הנדון אינו בא בגדר מקרים אלה‪ .‬לפחות חלק‬
‫מהפגמי ם במקרה דנן הם מהותיים‪ ,‬כך חתימת המשלח על התעודות מבלי הרשאת היצרן‬
‫וללא הסתמכות נאותה על נתונים ומסמכים‪ ,‬כך מתן תעודות המקור לטובין שאינם זכאים‬
‫להעדפת מקור‪ .‬תיקון הפגמים‪ ,‬בכלל זה המצאת תעודות תקינות על ידי היצרן ומתן‬
‫הרשאה בדיעבד למשלח – נעשו רק לאחר חלוף ארבע עד שש שנים ממועד הייבוא‪ .‬קושי‬
‫נוסף נעוץ בכך שאין מדובר בכשל נקודתי או מסוים אלא בהתנהלות כושלת שחזרה על‬
‫עצמה ברצף של ‪ 11‬משלוחים שונים של טובין‪ ,‬אשר במסגרתה הונפקו תעודות מקור ללא‬
‫הרשאה וללא הסתמכות נאותה על נתונים ומסמכים; הטובין לא פורטו בתעודות‬
‫והחתימות על התעודות היו לקויות‪ ,‬מהותית וצורנית‪ .‬להשוואה ראו עניין מטרו מוטור‬
‫לעיל בסעיף ‪ ,39‬שם סירב בית המשפט להכיר באיחור של מספר חודשים בהמצאת תעודת‬
‫המקור וקבע כי מדובר באיחור מהותי היורד לשורשו של עניין‪.‬‬

‫התובעת טענה כי בת"א (ת"א) ‪ 7847-11-09‬מיאל אימפקס ‪ 1986‬בע"מ נ' מ‪.‬י‪ .‬בית המכס‬ ‫‪.77‬‬
‫מרכז‪ ,‬ראשל"צ (‪ ,) 30.5.2018‬מר חורי העיד כי בנסיבות מסוימות ניתן להוכיח מקור של‬
‫טובין גם ללא תעודה‪ .‬אין באמור בפסק דין זה כדי לתמוך בטענת התובעת‪ .‬בעניין מיאל‬
‫אימפקס לא עמד על הפרק תשלום מס או פטור ממס‪ .‬באותו עניין טובין חולטו על ידי רשות‬
‫המכס בשל חשד שיובאו שלא כדין מאיראן והתובעת שם תבעה להורות על ביטול חילוט‬
‫הטובין שלטענתה יובאו מטורקיה‪ .‬בהקשר זה מקור הטובין הוכח בראיות שונות ללא‬
‫תעודת מקור‪ .‬וביחס לדברי מר חורי באותו הליך‪ ,‬כאמור בפסק הדין‪ ,‬מר חורי מסר כי‬
‫תעודת העדפה הכרחית לצורך קבלת העדפות בתשלום מס וכי כל עוד לא צורף מסמך‬
‫העדפה במועד שחרור הטובין‪ ,‬לא ניתן לקבל העדפת מכס‪.‬‬

‫התובעת הסתמכה על ע"א ‪ 725/99‬יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נגד מדינת ישראל –‬ ‫‪.78‬‬
‫אגף המכס ומע"מ‪ ,‬פ"ד נה(‪ .577 )5‬לטענתה‪ ,‬בעניין יורוקום נקבע כי ניתן להוכיח מקור של‬
‫טובין לצורך קבלת פטור ממכס גם ללא הגשת תעודת מקור‪ .‬כמפורט להלן‪ ,‬לא ניתן ללמוד‬
‫לענייננו מפסק הדין בעניין יורוקום‪.‬‬

‫בעניין יורוקום היבואן ייבא מארצות הברית ערכות טלפונים סלולריים בהתאם להסכם‬ ‫‪.79‬‬
‫הסחר עם ארצות הברית‪ .‬לא הייתה מחלוקת על כך שהערכות היו פטורות ממכס ולא‬
‫הייתה טענה לפגם בייבוא‪ .‬בביקורת של רשויות המס נמצא כי פריט אחד מהערכה (סוללה)‪,‬‬
‫‪17‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫נמכר על ידי היבואן בנפרד מהערכה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬רשויות המס חייבו את היבואן הן במכס‬
‫והן במס קנייה‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬בית המשפט העליון אפשר ליבואן להציג ראיות למקור‬
‫הסוללה (לא נדרשה תעודת מקור)‪ ,‬ונקבע כי היבואן זכאי ליהנות מפטור ממכס בגין‬
‫הסוללות מכוח הסכמי הסחר עם הקהילייה האירופית‪ .‬לא היה מדובר‪ ,‬אפוא‪ ,‬על פגם‬
‫בתעודת המקור שהתייחסה לטובין‪ ,‬ממילא לא נדון ולא נקבע כי ניתן להתגבר על תעודת‬
‫מקור פגומה באמצעות ראיות אחרות המוכיחות את מקור הטובין‪ .‬לעניין זה ראו בפסק דין‬
‫מטרו מוטור‪ ,‬שם נאמר‪" :‬פסק הדין בעניין יורוקום לא דן בנושא באופן ישיר אלא כאמרת‬
‫אגב‪ ,‬ומאפשר לוותר על תעודת המקור בנסיבות ספציפיות‪ ,‬כאשר הצורך בתעודה התעורר‬
‫בשלב מאוחר שבו לא ניתן היה לקבל את התעודה עקב הזמן שחלף‪ ,‬וכאשר הומצאו‬
‫מסמכים חלופיים‪ .‬לא מצאתי שניתן לבסס על פסק דין זה הלכה שלפיה קיים מסלול‬
‫חלופי של שחרור טובין בהעדפת מכס ללא תעודת מקור‪( ".‬סעיף ‪ .)31‬גם בפסק דינו של‬
‫בית המשפט המחוזי בעניין קומסקו נדחתה הסתמכות התביעה על פסק הדין בעניין‬
‫יורוקום (סעיף ‪.)61‬‬

‫ז(‪ )5‬סעיף ‪ 3‬לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬תשכ"ח‪1968-‬‬

‫התובעת טענה כי יש לבטל את הודעת החיוב משום שהתובעת עמדה בתנאי סעיף ‪ 3‬לחוק‬ ‫‪.80‬‬
‫מסים עקיפים‪ .‬זו לשונו של סעיף ‪ 3‬לחוק מסים עקיפים‪:‬‬

‫על אף האמור בסעיף ‪ ,2‬לא יהא הנישום חייב בתשלום חסר אם‬ ‫"‪.3‬‬
‫הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬

‫החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום‬ ‫(‪)1‬‬

‫או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה;‬

‫הנישום לא ידע‪ ,‬ובנסיבות הענין לא היה צריך לדעת‪,‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫על קיומו של החסר;‬

‫הנישום מכר את הטובין בתום לב‪ ,‬לפני דרישת תשלום‬ ‫(‪)3‬‬

‫החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר‪".‬‬

‫לטענת התובעת‪ ,‬היא לא מסרה לנתבעת ידיעה לא נכונה (סעיף ‪ ,))1(3‬היא נהגה בתום לב‬ ‫‪.81‬‬
‫ולא ידעה ולא הייתה אמורה לדעת על כך שהנתבעת תפסול את תעודות המקור (סעיף ‪.))2(3‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התובעת לא לקחה בחשבון את תוספת המכס הרטרואקטיבית בעת קביעת מחירי‬
‫המכירה של הטובין‪ ,‬התובעת לא כללה בתמחיר הטובין את תוספת המכס ובפועל לקוחות‬
‫התובעת לא שילמו עבור מוצרים אלה את רכיב המכס‪ .‬במילים אחרות‪ :‬התובעת לא‬
‫"גלגלה" את המכס על לקוחותיה‪( .‬סעיף ‪.))3(3‬‬

‫‪18‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫כפי שיפורט להלן‪ ,‬התובעת אינה עומדת בתנאים המזכים בפטור מתשלום החסר ולא ניתן‬ ‫‪.82‬‬
‫לקבל את טענותיה גם בסוגיה זו‪ .‬סעיף ‪ 3‬הנ"ל לחוק מסים עקיפים פוטר את הנישום‬
‫מתשלום החסר בהתקיימם של שלושה תנאים מצטברים (ע"א ‪ 5341/93‬י‪.‬ד‪ .‬תעשיות‬
‫חייגנים בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬מס קנייה תל אביב‪ ,‬פ"ד נא(‪ .)455 ,444 )4‬במקרה דנן‪,‬‬
‫תנאים (‪ )1‬ו‪ )2(-‬של הסעיף לא מתקיימים‪ ,‬ומאחר שמדובר בתנאים מצטברים‪ ,‬די בכך כדי‬
‫לשלול את תחולת הסעיף‪ .‬בהתאם‪ ,‬התובעת אינה יכולה להיות פטורה מתשלום החסר‪.‬‬

‫תנאי (‪ )1‬לא התמלא בחלופה השנייה שלו‪ ,‬היינו‪ ,‬התובעת לא מסרה ידיעה‪ ,‬מקום שהייתה‬ ‫‪.83‬‬
‫עליה חובה לעשות כן‪ .‬כאמור בסעיף ‪(2‬ב)(‪ )1‬לחוק מסים עקיפים "ידיעה" היא גם תעודה‬
‫("ידיעה‪ ,‬אמרה‪ ,‬הצהרה או תעודה")‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬תעודות המקור התבררו כלא נכונות‪.‬‬
‫(ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 74658/97‬שיאון תעשיות טקסטיל בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬אגף המכס‬
‫והמע"מ (‪ .)26.3.2001‬ת"א (שלום בי"ש) ‪ 1198/07‬דורון רובין נ' מדינת ישראל רשות‬
‫המיסים ‪ -‬אגף המכס (‪ .)12.1.2014‬ת"א (שלום ת"א) פולדיאן נ' מנהל המכס ומע"מ‬
‫(‪ .)27.5.2007‬ת"א (שלום חיפה) ‪ 20625/03‬שי מכר סחר ‪ 1996‬בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬משרד‬
‫האוצר מנהל המכס ומע"מ (‪.))1.8.2005‬‬

‫תנאי (‪ )1‬שבסעיף ‪ 3‬הנ"ל הוא אובייקטיבי (ע"א ‪ 662/85‬מנהל מס קניה נ' כנפי מתכת בע"מ‪,‬‬ ‫‪.84‬‬
‫פ"ד מג(‪ .)13 ,3 )2‬לכן‪ ,‬גם אם התובעת סברה שתעודות המקור היו תקינות‪ ,‬וגם אם פעלה‬
‫בתום לב‪ ,‬ואינני סבורה כי היא פעלה בחוסר תום לב‪ ,‬אין בכך כדי לסייע לה‪ .‬בהתאם‪,‬‬
‫הסייג הקבוע בסעיף ‪ 3‬לא חל‪ ,‬וחל סעיף ‪ 2‬המאפשר את דרישת תשלום המכס ששולם‬
‫בחסר‪.‬‬

‫גם תנאי (‪ ,)2‬לפיו הנישום לא ידע‪ ,‬ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת‪ ,‬על קיומו של החסר‪,‬‬ ‫‪.85‬‬
‫לא ה תמלא‪ .‬כפי שנאמר בעניין י‪.‬ד‪ .‬תעשיות חייגנים בע"מ‪ ,‬תנאי זה מכיל שתי מערכות‬
‫נפרדות‪ :‬המערכת האחת עניינה בנישום ש"לא ידע" על קיומו של החסר‪ ,‬והמערכת האחרת‬
‫עניינה בנישום ש"לא היה צריך לדעת‪ ,‬על קיומו של החסר"‪ .‬המערכת הראשונה מבחנה הוא‬
‫סובייקטיבי‪ :‬האם ידע הנישום – או שמא לא ידע – על קיומו של החסר‪ .‬המערכת השנייה‬
‫מבחנה הוא אחר‪ :‬האם בנסיבות העניין צריך היה הנישום לדעת – או "לא היה צריך לדעת"‬
‫– על קיומו של החסר? צירוף התיבות "לא היה צריך לדעת" (על החסר) ‪ -‬והיפוכו‪" :‬היה‬
‫צריך לדעת" (על החסר) – יוצר מבחן אובייקטיבי‪ .‬מבחן אובייקטיבי זה יימלא תוכן‪,‬‬
‫כאמור בו‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬ואולם עיקרו יימצא לנו על‪-‬פי אמות‪-‬מידה אובייקטיביות‬
‫שיקבע בית‪-‬המשפט‪ .‬ובית‪-‬המשפט יקבע אמות‪-‬מידה בהדריכו עצמו על‪-‬פי אבני‪-‬בוחן‬
‫להתנהגות ראויה של אנשים העוסקים במסחר‪ .‬עוד נאמר בעניין י‪.‬ד‪ .‬תעשיות חייגנים‬
‫בע"מ‪ ,‬כי אותו הצדק לחיוב בתשלום חסר יכול שיתקיים לא רק בנישום שידע על קיומו של‬
‫החסר‪ ,‬אלא גם בנישום שהיה צריך לדעת על החסר‪ .‬נישום שהיה צריך לדעת על החסר‪ ,‬הוא‬
‫נישום שעל‪-‬פי אמות‪-‬מידה להתנהגותו של איש‪-‬מסחר הוגן ראוי שנחיל עליו אותו דין החל‬
‫על נישום שידע על החסר‪ .‬המבחן יתלה עצמו בהליכות מסחר ראויות‪ ,‬ובנסיבותיו של כל‬
‫עניין ועניין‪ .‬דומים הדברים לעוולת הרשלנות‪ ,‬שבתי‪-‬המשפט נדרשים בגדריה‪ ,‬מדי יום‬

‫‪19‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫ביומו‪ ,‬ליצירתן של חובות זהירות‪ .‬שם חובות זהירות ראויות; בענייננו הליכות מסחר‬
‫ראויות‪( .‬עמ' ‪.)457-458‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬התנהלות המשלח הייתה רשלנית‪ ,‬החל מחתימתו על תעודות המקור ללא‬ ‫‪.86‬‬
‫הרשאה‪ ,‬עבור באי פירוט הטובין בתעודות‪ ,‬מתן תעודות מקור לטובין שלא זכאים להעדפת‬
‫מכס‪ ,‬חתימה לא במקום המיועד לחתימת היצרן וצירוף חתימות לא נדרשות של לשכת‬
‫המסחר ונוטריון‪ .‬כמפורט להלן‪ ,‬התובעת מצידה סמכה על המשלח‪ ,‬לא התעניינה‬
‫בהתנהלותו ובמעשיו‪ ,‬לא נתנה הנחיות‪ ,‬לא בדקה ולא וידאה שהליך הפקת תעודות המקור‬
‫תקין‪.‬‬

‫קניינית הרכש של התובעת‪ ,‬גב' חיים‪ ,‬העידה כי קודם לחקירת הבירור של רשות המכס‪,‬‬ ‫‪.87‬‬
‫שהחלה בשנת ‪ , 2011‬היא לא ידעה מהו התהליך של אימות מקור ורק בעקבות החקירה היא‬
‫התוודעה לטופס תעודת המקור‪( .‬פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 47‬ש' ‪ .)24-30‬גב' חיים מסרה‬
‫בעדותה כי לאורך השנים סוכן התובעת בחו"ל‪ ,Alison ,‬קיבל את המסמכים הנדרשים‬
‫מספק הטובין בחו"ל‪ ,‬הוא היה ממלא את תעודות המקור וחותם עליהן בהסתמך על‬
‫חשבוניות‪/‬מסמכים‪/‬רשימת פריטים ומדינת הייצור שנמסרו על ידי ‪( .Texwipe‬פרוט' מיום‬
‫‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 48‬ש' ‪ .6-13‬עמ' ‪ 49‬ש' ‪ .)1-10‬לדבריה‪ ,‬במועד הייבוא התובעת לא הייתה‬
‫מודעת לטבלת רשימת הפריטים (נספח ‪ A‬למכתב מר ‪ Mudget‬מיום ‪ ,)22.1.2013‬שעליה‪ ,‬על‬
‫פי טענת התובעת‪ ,‬הסתמכה ‪ .Alison‬טבלה זו‪ ,‬לדבריה‪ ,‬לא הגיעה לידי התובעת במועד‬
‫הייבוא‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא לא ראתה בזמן אמת את המסמכים עליהם הסתמך המשלח למעט‬
‫החשבונית המסחרית‪( .‬פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 49‬ש' ‪ .12-30‬עמ' ‪ 53‬ש' ‪ .13-18‬עמ' ‪57‬‬
‫ש' ‪ .)22-23‬גב' חיים ידעה כי ‪ Texwipe‬הוא היצרן וגם היצואן אך היא לא ידעה מי חתם על‬
‫תעודות המקור‪ .‬היא לא ידעה אם היצרן חתם על התעודות‪( .‬פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪52‬‬
‫ש' ‪ .21-32‬עמ' ‪ 53‬ש' ‪ .9-10‬עמ' ‪ 57‬ש' ‪ .)2‬על פי עדותה‪ ,‬התובעת לא בדקה את החתימות על‬
‫תעודות המקור וסמכה על המשלח‪( .‬פרוט' מיום ‪ 13.11.2017‬עמ' ‪ 53‬ש' ‪.)1-4‬‬

‫התובעת‪ ,‬אפוא‪ ,‬לא נדרשה לתעודות המקור בכל דרך ואופן‪ .‬היא סמכה באופן מלא כי כל‬ ‫‪.88‬‬
‫הטעון טיפול מטופל על ידי המשלח והיא הניחה כי המשלח פועל כדין וכנדרש‪ .‬התובעת לא‬
‫התעניינה בהתנהלותו ומעשיו של המשלח‪ ,‬לא בדקה ולא וידאה כי תעודות המקור נערכות‬
‫ונחתמות כנדרש‪ ,‬אם על ידי היצרן ואם על ידי המשלח‪ ,‬ואם המשלח הורשה על ידי היצרן‬
‫להנפיק את תעודות המקור‪ .‬האם התנהלות זו של התובעת משקפת התנהגות ראויה של‬
‫יבואן? האם היא ההתנהלות המצופה מיבואן? התשובה לשאלות אלה שלילית‪ .‬בהיותה‬
‫היבואן‪ ,‬היה על התובעת לתת דעתה לתעודות המקור‪ ,‬להיות מעורבת בתהליך הנפקתן‬
‫ותו כנן ולדאוג לכך שהן תקיימנה את תנאי הסכם הסחר והחוק‪ .‬להיבט זה וכן להיבט‬
‫עקרון השוויון ראו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין קומסקו‪" :‬על מנת לעמוד‬
‫בתנאים ולזכות בהעדפת המכס‪ ,‬על חברות ויבואנים להשקיע תשומות ומשאבים‪ ,‬לקיים‬
‫נהלי עבודה ובקרה שיבטיחו עמידה בדרישות אלה‪ .‬הגמשת הדרישות יתר על המידה‬
‫ומתן ההעדפה גם למי שאינם עומדים בדרישות במלואן‪ ,‬פוגעת בחברות אחרות‪ ,‬אשר‬
‫השקיעו את כל המשאבים הנדרשים והקפידו על קלה כחמורה‪ ,‬ועל כן מהווה פגיעה‬
‫‪20‬‬
 ‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫בעיקרון השוויון‪( ".‬סעיף ‪ .)23‬מאחר שהתובעת לא קיימה כל נוהל עבודה ובקרה לקיום‬
‫תנאי הסכם הסחר וקבלת תעודות מקור תקינות‪ ,‬לא ניתן להימנע מהמסקנה שהתובעת לא‬
‫ידעה על קיומו של החסר מחמת רשלנותה‪.‬‬

‫לאור האמור‪ ,‬לא מתקיימים שניים מהתנאים הקבועים בסעיף ‪ 3‬לחוק‪ .‬בנסיבות אלה‪,‬‬ ‫‪.89‬‬
‫אפילו מתקיים ב עניינה של התובעת התנאי השלישי‪ ,‬לפיו "הנישום מכר את הטובין בתום‬
‫לב‪ ,‬לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר"‪ ,‬ואני נכונה להניח‬
‫שהתובעת הביאה ראיות מספיקות להוכחת תנאי זה‪ ,‬חלה על התובעת חובת תשלום החסר‪.‬‬

‫ז(‪ )6‬קנס פיגורים‬

‫כמפורט להלן‪ ,‬נסיבות המקרה מצדיקות את ביטול קנס הפיגורים‪.‬‬ ‫‪.90‬‬

‫התובעת ייבאה את הטובין נושא התובענה בשנים ‪ 2007-2008‬ותעודות המקור שבמחלוקת‬ ‫‪.91‬‬
‫ואשר נוגעות לאותם טובין‪ ,‬הוצגו על ידי התובעת במועד הייבוא‪ .‬החקירה‪ ,‬הבירור והליך‬
‫אימות המקור מטעם הנתבעת החלו כשלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬עיתוי שאינו בשליטה או‬
‫באחריות של התובעת‪ .‬חוב המס נושא התובענה היה שנוי במחלוקת כנה ואמתית‪ .‬אין‬
‫מדובר בהליך סרק והתובעת הייתה רשאית למצות את ההליכים שעמדו לרשותה על מנת‬
‫לברר את טענותיה נגד החיוב במס שהוצא בעניינה‪ ,‬והזמן שנדרש לצורך בירור התובענה‬
‫בנסיבות המקרה זה‪ ,‬לא היה תלוי בה‪( .‬בג"ץ ‪ 9909/01‬שגיא נ' מנהל אגף המכס ומע"מ‪ ,‬פ"ד‬
‫נז(‪ .193 )6‬ת"א (מרכז) ‪ 45181-04-12‬גוטקס אופנה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס‬
‫ומע"מ) (‪ .)12.9.2016‬ע"א (חיפה) ‪ 1859/05‬שי מכר סחר (‪ )1996‬בע"מ נ' מדינת ישראל‬
‫משרד אוצר מנהל המכס ומע"מ (‪.))12.2.2007‬‬

‫על כן‪ ,‬אני מורה על ביטול קנס הפיגורים‪.‬‬ ‫‪.92‬‬

‫ח‪ .‬סוף דבר‬

‫למעט ביטול קנס הפיגורים‪ ,‬התביעה נדחית‪.‬‬ ‫‪.93‬‬

‫התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של ‪ 35,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪.94‬‬

‫המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים‪.‬‬ ‫‪5129371‬‬

‫‪54678313‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬ט"ז שבט תשע"ט‪ 22 ,‬ינואר ‪ ,2019‬בהעדר הצדדים‪.‬‬

‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬

‫עדנה יוסף קוזין ‪54678313‬‬

‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫‪21‬‬
‫גאמידה בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף מכס ומע"מ‬ ‫תא (פ"ת) ‪42351-07-14‬‬

‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬

‫‪22‬‬