‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬

‫ת"א ‪ 8860-02-13‬מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL‬‬

‫‪ KIRALAMA‬ואח'‬

‫לפני כבוד השופטת אפרת בוסני‬

‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ‬ ‫התובעת‪:‬‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד אילן אורלי‬
‫נגד‬

‫‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM.1‬‬ ‫הנתבעות‪:‬‬

‫ע"י ב"כ עוה"ד יונתן ד‪ .‬פרידלנד‬
‫‪ATLAS SHPPING AND TRADING LTD.2‬‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫פקודת הובלת טובין בים‪ :‬סע' ‪( III ,T61 ,4‬א)‪( I ,TR381 ,‬א)‬
‫פקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪ :1971-‬סע' ‪24‬‬
‫תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬תשמ"ד‪ :1984-‬סע' ‪84‬‬

‫פסק דין‬

‫מטען קוורץ שנשלח מתורכיה למבוטחת התובעת‪ ,‬אבן קיסר שדות ים בע"מ (להלן‪" :‬אבן‬ ‫‪.1‬‬
‫קיסר") בהובלה ימית לא הגיע ליעדו‪ .‬התובעת‪ ,‬מבטחת המטען‪ ,‬פיצתה את אבן קיסר והיא תובעת‬
‫מהנתבעת ‪( 1‬להלן‪" :‬הנתבעת")‪ ,‬הבעלים הרשום של האנייה בה הובל המטען‪ ,‬את הכספים‬
‫ששילמה‪ ,‬בסך של ‪ 77,925‬דולר‪ ,‬במסגרת תביעת השיבוב שהגישה נגדה‪ .‬זו התביעה שבפניי;‬

‫העובדות‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2011‬רכשה אבן קיסר מספק שלה בטורקיה ("מיקרומן") ‪ 3,300‬טון קוורץ‬ ‫‪.2‬‬
‫(להלן‪" :‬המטען")‪ .‬בהתאם לחשבון הספק מיום ‪ 5.8.2011‬וההעברה הבנקאית שצורפו כנספחים א'‬
‫ו‪-‬ב' לתצהיר יוראי רוכל‪ ,‬מנהל השילוח הבינלאומי באבן קיסר‪ ,‬שילמה אבן קיסר בגין המטען לספק‬
‫התורכי סך של ‪ 231,000‬דולר (‪ 70$‬לטון)‪.‬‬

‫המטען היה מיועד להעברה מטורקיה לישראל‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫ביום ‪ ,25.8.2011‬או סמוך לכך‪ ,‬הוטען המטען על האוניה "‪( "CHRONIS‬להלן‪" :‬האנייה")‪.‬‬

‫הנתבעת‪ ,‬במועדים הרלבנטיים‪ ,‬הייתה רשומה במרשם הטורקי כבעלים של האנייה (רישומי‬
‫הבעלות באנייה באתר ‪ EQUASIS‬ותעודת הבעלות על האנייה צורפו כנספח ה' לתצהירו של מר נבו)‪.‬‬

‫בהתאם לשטר המטען מטען קוורץ בתפזורת (‪ )BULK IN‬במשקל ‪ 3,300‬טון ‪ SAID TO WEIGHT‬עלה‬
‫על האנייה כשהוא שלם ותקין (שטר המטען "נקי" צורף כנספח ג' לתצהירו של מר רוכל)‪.‬‬

‫האנייה עם המטען לא הגיעה לישראל והמטען לא נמסר לאבן קיסר‪ .‬כך גם מאשרת הנתבעת בכתב‬
‫ההגנה (סעיף ‪.)5‬‬

‫מספר ימים לאחר תחילת ההפלגה‪ ,‬בשל תקלה במנוע של האנייה עגנה האנייה בנמל בקפריסין‪ .‬נציג‬
‫האנייה (אטלס) הודיע כי בעלי האנייה הכריזו על ‪( general average‬היזק כללי) וכי האנייה לא‬
‫תשלים את מסעה לישראל (ראו; סעיף ‪ 3‬לתצהיר מר רוכל והודעת אטלס נספח ד' לתצהירו)‪.‬‬

‫האנייה שהתה בנמל בקפריסין כחצי שנה ‪ .‬בתחילת חודש פברואר ‪ 2012‬חזרה לנמל המוצא‬
‫בטורקיה‪.‬‬

‫המטען הוחזר לספק "מיקרומן" בטורקיה‪.‬‬

‫על פי הנ טען בעדויות התובעת‪ ,‬בעקבות סיכום בין אבן קיסר לבין הספק של אבן קיסר‬ ‫‪.3‬‬
‫(מיקרומן) המטען הוחזר לספק אשר זיכה את אבן קיסר בגין התשלום שאבן קיסר שילמה עבור‬
‫המטען שלא הגיע לידיה (בסך ‪ 231,000‬דולר) וחייב אותה בהוצאות החזרת המטען לטורקיה‬
‫והטיפול בו בסך ‪ 143,676‬דולר‪ ,‬בהתאם לחשבונית הספק מיום ‪( 1.7.2012‬צורפה כנספח ה' לתצהיר‬
‫מר רוכל)‪ .‬הוצאות אלה‪ ,‬הן במוקד התביעה‪.‬‬

‫בפועל הסכימה התובעת לשלם לאבן קיסר‪ ,‬לאחר דין ודברים ביניהן‪ ,‬פיצוי בסך של ‪77,925‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דולר‪ ,‬המהווה כ‪ 54%-‬מחשבונית הוצאות הספק (כתב הסברוגציה ואישור קבלת התשלום צורפו‬
‫כנספחים ו'‪-‬ז' לתצהיר רוכל)‪ .‬תשלום זה תובעת התובעת מהנתבעת‪ ,‬כבעלת האנייה ‪ -‬בה רואה‬
‫התובעת אחראית לנזק‪.‬‬

‫מהלך הדיון ותמצית טענות הצדדים‬

‫התביעה הוגשה במקור על סך של ‪ 184,000‬דולר‪ ,‬סכום שעל פי סעיף ‪ 12‬לכתב התביעה נטען‬ ‫‪.5‬‬
‫שהתובעת צפויה כמבטחת המטען לשלם בגין המטען‪ .‬סכום התביעה‪ ,‬בהתאם להחלטה בפרוטוקול‬
‫הדיון מיום ‪ 8.9.2016‬הופחת לסך של ‪ 77,925‬דולר‪ ,‬הוא התשלום שהתובעת שילמה בפועל למבוטחת‬
‫התובעת‪ ,‬אבן קיסר‪.‬‬

‫ביום ‪ 23.4.2013‬ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת‪ .‬ביום ‪ 2.11.2014‬הגישה הנתבעת‬ ‫‪.6‬‬
‫בקשה לביטול פסק הדין‪ ,‬ובעקבות הסכמה אליה הגיעו הצדדים בדיון מיום ‪ 20.11.2015‬פסק הדין‬
‫בוטל‪ .‬לאחר ביטול פסק הדין עתרה הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה‪ ,‬אי עמידה‬
‫בתנאים להיתר המצאה מחוץ לתחום וטענת פורום לא נאות‪ .‬הבקשה נדחתה בהתאם להחלטת בית‬
‫המשפט מיום ‪ 26.11.2015‬והוחל בבירור טענות הצדדים לגופן‪.‬‬

‫התביעה כנגד נתבעת ‪ -2‬נזנחה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫הצדדים הגישו עדויות בתצהיר‪ .‬מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יוראי רוכל‪ ,‬מנהל‬ ‫‪.7‬‬
‫שילוח בינלאומי באבן קיסר ותצהירו של מר שמואל נבו‪ ,‬מסלק תביעות במחלקה ימית של התובעת‪.‬‬
‫מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מחמט אטאס‪ ,‬אחראי הערכת סיכונים פיננסים בנתבעת ומומחה‬
‫לאיסוף משאבים עבור הנתבעת‪ .‬הנתבעת וויתרה על תצהירו של רו"ח עמנואל שמיר שהוגש מטעמה‬
‫(ראו; פרוטוקול הדיון מיום ‪ 20.11.2018‬עמ' ‪.)26‬‬

‫בישיבת הוכחות שהתקיימה בפניי נחקרו המצהירים ובתום פרשת הראיות‪ ,‬בישיבה נוספת‪ ,‬סיכמו‬
‫הצדדים בעל פה את טענותיהם ואף הגישו עיקרים בכתב‪.‬‬

‫טענות התובעת בתמצית‬

‫לטענת התובעת‪ ,‬הפוליסה הימית שהתובעת הנפיקה מכסה את הובלת מטען הקוורץ‬ ‫‪.8‬‬
‫בתפזורת שאבן קיסר רכשה מהספק בטורקיה‪ ,‬בביטוח "כל הסיכונים" בהתאם לכללי המכון ‪A‬‬
‫והתוספת לפוליסה (צורפו כנספחים א' ו‪-‬ב' לתצהיר מר נבו)‪ .‬משהמטען לא נמסר לאבן קיסר‪,‬‬
‫מדובר ב"אובדן כללי להלכה" של המטען בגינו שילמה אבן קיסר לספק סך של ‪ 231,000‬דולר ואירוע‬
‫זה מבוטח בפוליסה הימית שהתובעת הנפיקה‪ ,‬וכך גם הוצאות הספק בהם חויבה אבן קיסר‪.‬‬
‫התובעת מוסיפה וטוענת עוד לכך שבעקבות האירוע‪ ,‬הכריזו בעלי האנייה על ‪general average‬‬
‫(היזק כללי)‪ ,‬שהוא אירוע המכוסה בכל פוליסה ימית‪ ,‬לרבות פוליסה בתנאי המכון ‪.C‬‬

‫אשר להוצאות הספק בגינן הוגשה התביעה‪ ,‬התובעת טוענת שאבן קיסר פעלה במסגרת חובתה‬
‫להקטנת נזקיה בהחזרת המטען לספק ותשלום הוצאות הספק שכללו עלויות גרירת האנייה‪ ,‬עלויות‬
‫הנמל בתורכיה‪ ,‬עלות ההובלה חזרה למפעלו ועלות הטיפול להשמשת המטען שהוחזר וכי הוצאות‬
‫אלה‪ ,‬הן הוצאות שהוצאו להקטנת הנזק והצלת המטען מאובדן מלא המכוסות בפוליסה‪ ,‬הן על פי‬
‫הכיסוי הביטוחי ל‪( general average -‬היזק כללי) והן על פי סעיף ‪ 16‬לכללי המכון ‪ A‬ו‪.C-‬‬

‫התובעת טוענת עוד כי יש לדחות את טענת הנתבעת לכך שהתשלום לאבן קיסר לא נעשה על פי‬
‫הפוליסה‪ ,‬לאור החזקה ולפיה חברת ביטוח אינה פועלת כמתנדבת ומשלא הוכח שהתובעת פעלה‬
‫בחוסר תום לב כאשר שילמה את תגמולי הביטוח לאבן קיסר‪ ,‬ואף כאשר התובעת שילמה לבסוף רק‬
‫כ‪ 50%-‬מההוצאות שחייב הספק את אבן קיסר‪ ,‬שהינן הוצאות סבירות ביחס לערכו של המטען‪.‬‬

‫לעניין אחריות הנתבעת‪ ,‬התובעת טוענת כי על הנתבעת כבעלים של האנייה בה הובל המטען‬
‫שהתובעת ביטחה ואשר לא הגיע ליעדו‪ ,‬לשאת בתשלום הכספים שהיא שילמה‪ .‬אי הגעת האנייה‬
‫לישראל ואי מסירת המטען לי די אבן קיסר נבעו מתקלה במנוע האנייה לפניי וגם מיד לאחר צאתה‬
‫של האנייה לדרך והדבר‪ ,‬לטענת התובעת‪ ,‬מלמד‪ ,‬על פי הנטען על אי כשרות האנייה לשיט וכי‬
‫הבעלים של האנייה לא מילאו אחר חובתם על פי כללי האג ויסבי החלים על נסיבות המקרה‪ ,‬לעשות‬
‫את כל הדרוש כדי שכלי השייט יהא ראוי להפלגה בים‪ .‬חובה זו‪ ,‬טוענת התובעת‪ ,‬חלה על בעלים של‬
‫אנייה ומעבירה לכתפיו את הנטל להראות שעשה כל הדרוש כדי שהאנייה תהיה כשירה לשיט‪ .‬נטל‬
‫בו אין הנתבעת עומדת‪.‬‬

‫טענות הנתבעת בתמצית‬

‫הנתבעת מצדה דוחה את טענות התובעת ואת ניסיונה להטיל עליה אחריות וחבות וטוענת‬ ‫‪.9‬‬
‫שאין מדובר בתביעה רגילה של מטען שלא הגיע ליעדו‪ ,‬אלא בניסיון לגבות מהנתבעת כספים‬
‫‪3‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫במסגרת "סידור מסחרי" בין שלושה גורמים העובדים יחד עשרות שנים‪ ,‬שעה שלמקבלת המטען‬
‫(מבוטחת התובעת) לא נגרם נזק בגין הובלת המטען‪.‬‬

‫לטענת הנתבעת פוליסת הביטוח אינה מכסה את האירוע מושא התביעה‪ ,‬אינה מכסה "אובדן כללי‬
‫להלכה" לו טוענת התובעת ואינה מכסה את הוצאות הספק בגינם נתבע פיצוי‪ .‬הנתבעת מוסיפה‬
‫וטוענת שהנזקים הנתבעים לא אירעו למטען המבוטח וכי מבוטחת התובעת‪ ,‬אבן קיסר‪ ,‬איבדה את‬
‫הזכות במטען ואת האינטרס הביטוחי עם החזרת המטען וקבלת זיכוי מלא מהספק תמורתו‬
‫ומאותה עת לא נותרה לה עוד כל בעלות או אינטרס ביטוחי במטען אותה ניתן להעביר בסברוגציה‬
‫לתובעת‪ .‬כן נטען לכך שמדובר בתביעה בגין הוצאות הספק שאינן מכוסות בפוליסה‪ ,‬שאינה כוללת‬
‫כיסוי בגין נזקים לא ישירים או נזקים הנגרמים מעיכובים ובלאי רגיל ואף אינה מכסה חיובים‬
‫עתידיים של אבן קיסר במשלוחים אחרים‪ .‬לבסוף נטען לכך שלא הוכח שהספק אכן נשא בהוצאות‬
‫אלה בקשר למטען וכי אבן קיסר שילמה בפועל הוצאות אלה‪ ,‬כך שתשלום התובעת לאבן קיסר סך‬
‫של ‪ - 77,000$‬המהווה כ‪ 50%-‬מהוצאות הספק‪ ,‬היה אקס גרציה ואין בכוחו לחייב את הנתבעת‪.‬‬

‫הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא הוכח נזק למטען וכי דו"ח השמאי שצורף לתביעה אינו קביל כראייה‬
‫לאחר שהשמאי לא התייצב לדיון ולא מסר עדות‪ ,‬לא בדק את האנייה ואת המטען אלא כחצי שנה‬
‫לאחר תחילת ההובלה‪ ,‬עם חזרתו לנמל המוצא‪ ,‬ולאחר שהמטען נפרק מהאנייה והתערבב עם‬
‫מטענים אחרים‪.‬‬

‫עוד טוענת הנתבעת כי היא איננה מוביל המטען‪ ,‬איננה רשומה בשטר המטען ואין להטיל עליה‬
‫אחריות‪ .‬הנתבעת היא מוסד פיננסי בתורכיה שנתן מימון לרכישת האנייה על ידי אחר ועל פי החוק‬
‫התורכי נדרש להירשם כבעלים של האנייה‪ ,‬כאשר מדובר ברישום פורמלי בלבד ולנתבעת אין ולא‬
‫הייתה זיקה לאנייה ולהפעלתה‪ .‬לטענת הנתבעת‪ ,‬התובעת לא הוכיחה את הדין הזר (הדין הטורקי‬
‫החל לטענת הנתבעת או הדין האנגלי לו טוענת התובעת) וכי על פי הדין הישראלי‪ ,‬הגוף הנושא‬
‫באחריות לנזקים הנגרמים על ידי אנייה הוא המוביל (נתבעת ‪ 2‬נגדה זנחה התובעת את התביעה)‬
‫ולא הבעלים‪.‬‬

‫כן נטען לכך שאין בידי התובעת להסתמך על שטר המטען כחוזה ההובלה‪ ,‬כאשר שטר המטען מפנה‬
‫להסכם חכירה הקובע מי האחראי להפעלת האנייה‪ ,‬והסכם החכירה לא צורף ולא הוצג על ידי‬
‫התובעת וכאשר על פי הסכם הליסינג בין הנתבעת לבין נתבעת ‪ ,2‬האחריות להפעלת האנייה אינה‬
‫של הנתבעת‪ .‬הנתבעת מוסיפה וטוענת לכך שהדין החל על ההובלה על פי שטר המטען‪ ,‬מקום בו‬
‫האנייה לא הגיעה לישראל‪ ,‬הוא דין מדינת המוצא‪ ,‬הוא הדין הטורקי‪ ,‬שלא הוכח על ידי התובעת‬
‫וכי שטר המטען עצמו‪ ,‬בהתעלם משאלת הדין החל‪ ,‬קובע כי אין לחייב אנייה בגין נזק שאירע‪ ,‬כמו‬
‫במקרה זה‪ ,‬לאחר הפריקה‪.‬‬

‫אדני המחלוקת‬
‫אין מחלוקת שמטען קוורץ שמבוטחת התובעת‪ ,‬אבן קיסר‪ ,‬רכשה מהספק שלה בטורקיה‬ ‫‪.10‬‬
‫ואשר הובל בהובלה ימית עבור מבוטחת התובעת מטורקיה לישראל באנייה "‪ "CHRONIS‬לא הגיע‬
‫לידי אבן קיסר וכי האנייה‪ ,‬בשל תקלה במנוע האנייה‪ ,‬נאלצה לעגון בקפריסין ולאחר ששה חודשים‬
‫הוחזרה לטורקיה והמטען הוחזר לספק‪.‬‬

‫אין גם מחלוקת שהתובעת שילמה לאבן קיסר סך של ‪ 77,925‬דולר‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫קיימת מחלוקת בשאלת זכאות התובעת לקבלת פיצוי מהנתבעת בגין הכספים ששילמה לאבן קיסר‪.‬‬
‫ברורה של מחלוקת זו מעורר מספר שאלות משנה‪:‬‬

‫האחת ‪ -‬עניינה בשאלה האם הפיצוי שהתובעת שילמה לאבן קיסר מכוסה בפוליסה הימית‬
‫שהתובעת הנפיקה לאבן קיסר‪ ,‬או שמא התובעת פעלה כמתנדבת בלבד בתשלומו‪ .‬שאלה זו כרוכה‬
‫בבירור שאלת קיומו של אינטרס ביטוחי במטען לאבן קיסר לאחר שהמטען הוחזר לספק ואבן קיסר‬
‫זוכתה על ידי הספק בגין התמורה ששילמה עבורו; בשאלה האם הפוליסה מכסה את הוצאות הספק‬
‫שלטענת התובעת אבן קיסר נשאה בו כחלק מפעולותיה להקטנת הנזק בגין המטען מושא התביעה‬
‫וכן בשאלה האם בפועל שולמו הוצאות אלה על ידי מבוטחת התובעת‪.‬‬

‫השנייה ‪ -‬עניינה בשאלת אחריות הנתבעת‪ ,‬כבעלים רשום של האנייה שלא הופעלה על ידו‪ ,‬לפיצוי‬
‫התובעת‪.‬‬

‫אדון בשאלות אלה להלן;‬

‫דיון‬

‫קיומו של כיסוי ביטוחי למטען ולפיצוי מושא התביעה‬

‫בהתאם לפוליסת ביטוח ימית מס' ‪( 25-30-452903-99-3‬צורפה כנספח א' לתצהירו של מר‬ ‫‪.11‬‬
‫שמואל נבו‪ ,‬מסלק תביעות בתובעת) התובעת ביטחה מטענים של אבן קיסר‪ .‬על פי תוספת הביטוח‬
‫(נספח ב' לתצהירו של מר נבו) בוטח מטען קוורץ המובל ‪ IN BULK‬מטורקיה באנייה "‪"CHRONIS‬‬
‫(היא האנייה שעל פי שטר המטען הובילה את המטען מושא התביעה) בערך של ‪ 231,000‬דולר‪ .‬סכום‬
‫שעל פי חשבונית וספק ואישור העברה הבנקאית (נספחים א' ו‪-‬ב' לתצהיר מר רוכל) אבן קיסר‬
‫שילמה לספק מיקרומן עבור המטען‪.‬‬

‫הפוליסה הימית של התובעת‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 9‬לפוליסה‪ ,‬היא בתנאי סעיפי המכון ‪Instittue) A‬‬
‫‪ (Cargo Clauses A‬שהינו ביטוח "כל הסיכונים" המכסה כל סיכון של אובדן או נזק למטען‪ ,‬כפוף‬
‫לחריגים הקבועים בסעיפים ‪ 4-7‬לסעיפי המכון‪ .‬ביטוח זה‪ ,‬מכסה את הובלת מטען הקוורץ בתפזורת‬
‫שרכשה אבן קיסר מהספק בטורקיה‪.‬‬

‫הפסקה האחרונה לפוליסה קובעת כי על מטענים משומשים‪ ,‬מוחזרים‪ ,‬לא ארוזים (‪)UNPACKED‬‬
‫חלים סעיפי המכון ‪ .C‬אלא שמקובלת עלי עמדת התובעת שמטען הקוורץ מושא התביעה אינו‬
‫בגדרם‪ .‬מטען הקוורץ הובל בתפזורת )‪ .)IN BULK‬כך מצוין בשטר המטען וכך גם אישר מר רוכל‬
‫בעדותו (עמ' ‪ 13‬שו' ‪ .)10-11‬מטען בתפזורת‪ ,‬אינו בבחינת מטען "לא ארוז" עליו חלים הוראות סעיפי‬
‫המכון ‪ C‬המצמצמים את היקף הכיסוי הביטוחי‪ .‬מטבע תכונותיו מטען המובל בתפזורת מובל בבטן‬
‫האנייה ולא נארז‪ ,‬ואין לראות בו כמטען שאריזתו המקורית נפתחה לגביו חלה ההחרגה בפוליסה‬
‫וסעיפי המכון ‪ .C‬יתר על כן‪ ,‬בתוספת לפוליסה בפסקה הנוגעת לתיאור סוג האריזה ‪(KIND OF‬‬
‫)‪ PACKING‬בשורה הרביעית‪ ,‬צוין ‪ ,"IN" BULK‬ולא "‪ "UN PACKED‬והדבר מלמד כי התובעת לא‬
‫ראתה במטען בתפזורת מטען לא ארוז וכי המטען בו עסקינן בוטח בפוליסת ביטוח כל הסיכונים על‬
‫פי תנאי כללי המכון ‪.A‬‬

‫לא נעלם מעיניי שמר נבו‪ ,‬מסלק התביעות בתובעת‪ ,‬העיד בחקירתו הנגדית כי על מטען‬ ‫‪.12‬‬
‫בתפזורת חלים כללי המכון ‪ C‬ולא ‪( A‬עמ' ‪ 22‬שו' ‪ .)19-29‬עדות זו מנוגדת לתוספת לפוליסה‬
‫‪5‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫ובחקירתו החוזרת תיקן מר נבו את דבריו‪ ,‬והבהיר שכללי המכון ‪ C‬על פי הפוליסה חלים על סחורה‬
‫יד שנייה‪ ,‬סחורה שנועדה לתיקון או סחורה מוחזרת וכי על מטען הקוורץ בתפזורת‪ ,‬שהוא מטען‬
‫חדש ולא יכול להיות ארוז‪ ,‬חלים כללי המכון ‪( A‬עמ' ‪ 26‬שו' ‪ .)2-20‬כך או כך‪ ,‬בסיכומיה זנחה‬
‫הנתבעת את טענתה להחלת תנאי המכון ‪( C‬ולא ‪ )A‬על מטען הקורץ מושא התביעה ומשנמצאתי‬
‫למדה שהובלת מטען הקורץ שאבן קיסר רכשה מהספק שלה בטורקיה מכוסה בפוליסת הביטוח‬
‫שהנפיקה התובעת ובתוספת לפוליסה בביטוח "כל הסיכונים" בהתאם לכללי המכון ‪ ,A‬אינני נדרשת‬
‫לטענת הנתבעת לבחינת מגבלות הכיסוי הביטוחי שהוצגו במהלך חקירת עדי התובעת על פי כללי‬
‫המכון ‪.C‬‬

‫המטען שהובל עבור אבן קיסר מטורקיה ובוטח על ידי הנתבעת‪ ,‬לא הגיע ליעדו ולא נמסר‬ ‫‪.13‬‬
‫לאבן קיסר‪ .‬סיכון זה של אי מסירת המטען (‪ )Non Delivery‬הוא סיכון המכוסה בפוליסה שמשמעו‬
‫כישלון המוביל או המופקד על המטען למסור את המטען ליעדו (ראו; המלומד חכם אהרון כדורי‬
‫בספרו "ביטוח ימי ותביעות" (מהדורה שישית) עמ' ‪ .)83-84‬אלא שבמקרה זה המטען הוחזר לספק‬
‫בטורקיה ואבן קיסר זוכתה על ידי הספק בגין המטען‪ .‬הפיצוי הנתבע בגדרה של התביעה הוא בגין‬
‫הוצאות הספק‪ ,‬שהתובעת טוענת שאבן קיסר נדרשה לשלם לצורך הקטנת הנזק בעקבות החזרת‬
‫המטען לספק והסכמת הספק לזכות את אבן קיסר בתשלום שאבן קיסר שילמה עבור המטען‬
‫ובהקשר זה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים האם מדובר בסיכון המבוטח בפוליסה‪.‬‬

‫אזכיר; בהתאם לחשבון הספק ואישור התשלום (נספחים א ו‪-‬ב לתצהירו של מר רוכל) אבן‬ ‫‪.14‬‬
‫קיסר שילמה לספק שלה בטורקיה בגין המטען סך של ‪ 231,000‬דולר‪ .‬על פי תצהירו של מר רוכל‪,‬‬
‫המטען הוחזר לספק ולאחר דין ודברים של אבן קיסר עם הספק‪ ,‬הסכים הספק לבטל את החיוב‬
‫בסך של ‪ 231,000‬דולר בגין הסחורה ולחייב את אבן קיסר בסכום שישקף את ההוצאות שנגרמו לו‬
‫"לטענתו" בסך של ‪ 143,676‬דולר (סעיפים ‪ 3‬ו‪ .5-‬ההדגשות אינן במקור‪ -‬א‪.‬ב)‪.‬‬

‫חיוב הספק על פי חשבונית הספק מיום ‪( 1.7.2012‬נספח ה' לתצהירו של מר רוכל)‪ ,‬אותה מכנה עד‬
‫התובעת‪ ,‬מר נבו‪ ,‬בסעיף ‪ 8‬לתצהירו "החשבון החדש" הוא בסך של ‪ 143,676‬דולר‪ .‬בחשבונית הספק‬
‫צוין‪ "Cost of revert ship: Transportations ,Custom and Port" :‬וכן‪"The revert ship :‬‬
‫"‪ ,"which is name CHRONIS‬שמה של האנייה שעל פי שטר המטען הובילה את המטען‪.‬‬

‫התובעת טוענת שמדובר בהוצאות הספק בעקבות החזרת המטען אליו‪ ,‬הכוללות את עלות גרירת‬
‫האנייה‪ ,‬עלויות הנמל בטורקיה‪ ,‬עלות ההובלה חזרה למפעלו ועלות הטיפול והשמשת המטען‬
‫שהוחזר לספק וכי הוצאות אלה‪ ,‬הן הוצאות שהוצאו על ידי אבן קיסר (מבוטחת התובעת) במסגרת‬
‫חובתה להקטנת הנזק ומהוות הוצאות שנועדו להצלת המטען מאובדן מלא‪ ,‬המכוסות בפוליסה‪.‬‬

‫ברמה העקרונית‪ ,‬טענות התובעת לכך שהוצאות שנועדו להציל מטען מאובדן מלא ולהקטין‬ ‫‪.15‬‬
‫נזק שהינו מבין סיכונים המכוסים בפוליסה‪ ,‬יכול שיהיו מכוסות בפוליסת הביטוח הימי שהנפיקה‬
‫הנתבעת‪ .‬סעיף ‪ 16‬לסעיפי המכון ‪ A‬החלים על הכיסוי הביטוחי של המטען קובע את חובת המבוטח‬
‫להקטין את נזקיו‪ ,‬וכי עליו לנקוט באמצעים סבירים להקטנת הנזק (ראו; סעיף ‪ 16.1‬לכללי המכון‬
‫‪ A‬ואותה הוראה הקיימת בסעיף ‪ 16.1‬לכללי המכון ‪ .(C‬מכוח חובה זו‪ ,‬מוטל על המבטחת‪ ,‬במסגרת‬
‫הכיסוי הביטוחי בפוליסה ימית‪ ,‬לפצות את המבוטח בגין אותן הוצאות שהוצאו על ידי המבוטח‬

‫‪6‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫בצורה נאותה וסבירה בקשר עם חובותיו להצלת המטען או להקטנת הנזק המבוטח כהוצאות "דין‬
‫וטורח" (‪ )Sue and Labour Charges‬בהתאם לסעיף ‪ 64‬לחוק הביטוח הימי האנגלי והוצאות היזק‬
‫כללי על פי סעיפי המכון ‪ .A‬הוצאות כאלה‪ ,‬בהתאם למלומד חכם כדורי בספרו‪ ,‬תחשבנה כברות‬
‫כיסוי‪ ,‬אם הוצאו לטובת נשוא הביטוח ומדובר בהוצאות סבירות שהוצאו על ידי המבוטח‪ ,‬באי‬
‫כוחו‪ ,‬עובדיו או מקבלי נכסיו‪ ,‬להבדיל מאדם זר או מתנדב‪ .‬בגדר הוצאות אלה כולל המלומד כדורי‬
‫הוצאות פריקת האנייה בנמל מצוקה‪ ,‬אחסון‪ ,‬הוצאות טעינה מחדש ושיגורו באנייה אחרת לנמל‬
‫היעד המקורי וכן הוצאות מיוחדות שנעשו להצלת הטובין עקב התרחשותו של סיכון מבוטח (ראו;‬
‫המלומד חכם כדורי בספרו עמ' ‪ ,83 ,73-74‬ועמ' ‪.)159-167‬‬

‫בעניין ת"א ‪( 1242/59‬מחוזי‪-‬חי) ‪ Palestine Africa Bingern Insuranc‬נ' צים (‪ )31.12.1961‬קבע‬

‫בית המשפט כי הוצאות הבאות למנוע או להקטין את הנזק המבוטח כלולות בסיכון המבוטח‬
‫בהיותן הוצאות הבאות להקטין את הסכום שחברת הביטוח תצטרך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לשלם‪ .‬באותו‬
‫עניין נדונו הוצאות הובלה יבשתית מאילת לחיפה שהוציא מקבל מטען‪ ,‬לאחר שהאנייה הנושאת‬
‫בשר שהובל עבורו שינתה את כיוון הפלגתה והפליגה לאילת במקום לנמל היעד בחיפה‪ ,‬בשל קלקול‬
‫במערכת הקירור של האנייה‪ .‬בית המשפט הכיר בהוצאות אלה כהוצאות הבאות להפחית או למנוע‬
‫את הנזק הכלולות בסיכון המבוטח ‪ -‬קלקול או אובדן מטען הבשר‪.‬‬

‫במקרה זה מטען הקוורץ שהובלתו לישראל בוטחה על ידי הנתבעת לא הגיע ליעדו‪ .‬לכאורה‬ ‫‪.16‬‬
‫הוצאות הספק בהיותן נמוכות מערך המטען שלא הגיע ליעדו יש בהן להקטין את הנזק הכלול‬
‫בסיכון המבוטח מערך המטען (‪ 231,000‬דולר) לסכום הוצאות הספק (סך של ‪ 143,676‬דולר)‪ .‬אולם‪,‬‬
‫על מנת שניתן יהיה לראות בהוצאות אלה כהוצאות הקטנת הנזק הכלולות בסיכון המבוטח‪ ,‬על‬
‫התובעת להראות שהוצאות הספק הוצאו בקשר למטען ולהסכמתו לקבל חזרה את המטען ולזכות‬
‫את אבן קיסר בתשלום ששילמה עבור המטען ובעיקר כי מדובר בהוצאות סבירות שהוצאו בפועל על‬
‫ידי אבן קיסר‪.‬‬

‫אקדים ואומר; המארג הראייתי מלמד כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח זאת‪.‬‬

‫טרם היכנסי לעובי הקורה‪ ,‬אבהיר בהתייחס לטענות שמעלה הנתבעת; אינני סבורה כי מעת‬ ‫‪.17‬‬
‫שאבן קיסר קיבלה מהספק פיצוי מלא בגין המטען‪ ,‬איבדה אבן קיסר את האינטרס הביטוחי‪,‬‬
‫כטענת הנתבעת‪ .‬בטיעון זה מתעלמת הנתבעת מכך שבעת האירוע הביטוחי‪ ,‬אי מסירת המטען לידי‬
‫אבן קיסר‪ ,‬הייתה אבן קיסר בעלת אינטרס במטען בהיותה‪ ,‬על פי שטר המטען‪ ,‬הזכאית לקבלו וכן‬
‫מהחובה המוטלת על אבן קיסר על פי סעיף ‪ 16.1‬לכללי המכון ‪ A‬ו‪ C-‬להקטין את הנזק ואת הסיכון‬
‫הביטוחי מאובדן המטען שלא הגיע לידיה‪.‬‬

‫הפוליסה הימית‪ ,‬אינה מכסה אובדן הנובע מבלאי טבעי או עיכוב (ראו; סעיפים ‪ 4.2‬ו‪ 4.5-‬לכללי‬
‫המכון ‪ A‬ועדותו של מר נבו‪ ,‬מסלק תביעות במחלקה הימית בתובעת‪ ,‬עמ' ‪ 21‬שו' ‪ .)5-9‬אין גם כיסוי‬
‫בפוליסה‪ ,‬כפי שאישר מר נבו‪ ,‬לנזקים לא ישירים או תוצאתיים (עמ' ‪ 21‬שו' ‪ .)20-24‬עם זאת לא‬
‫מדובר בכיסוי בגין עיכוב ואינני שותפה לטענת הנתבעת שיש לראות בהוצאות הספק‪ ,‬ככל שיימצא‬
‫ששולמו בפועל על ידי אבן קיסר כהוצאות סבירות שהוצאו להקטנת הנזק בגין אי מסירת המטען‬
‫לאבן קיסר‪ ,‬משום נזקים עקיפים ותוצאתיים‪ ,‬דוגמת אובדן רווחים וירידת ערך הנזכרים בפסיקה‬
‫אליה הפנתה הנתבעת‪ .‬הנתבעת טוענת כי הפוליסה הימית מכסה נזק או אובדן פיסי למטען‪ ,‬ולא‬

‫‪7‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫הפסד כספי העלול להיגרם לבעל המטען בשל הנזק למטען (ראו;‪Lloyd`s Recoveries, Chapter 1‬‬
‫‪ Agency, Cargo Claims and‬והמלומד כדורי בספרו עמ' ‪ .)69-70‬ואולם‪ ,‬בעניין ע"א ‪ 296/71‬האניה‬
‫"מיטרה אסימינה" נ' "הלפור"‪ ,‬פ"ד כה(‪ )26.10.1971( 623 )2‬קובע בית המשפט בהתייחס לתביעת‬
‫חפצא לגביה נטען שסמכותו של בית המשפט לימאות קמה מקום שקיים נזק פיסי למטען ולא בשל‬
‫נזק עקיף שסבל בעליו‪ ,‬כדלקמן‪" :‬נזקו של המבוטח אשר הוא זכאי לגבות מכוח הפוליסה כולל גם‬
‫דמי ישע או שכר הצלה שהמבוטח הוצרך לשלם כדי לקבל רכושו לידו" (עמ' ‪ .)637‬בעניין ת"א‬
‫‪( 1242/59‬מח'‪-‬חי) ‪ Palestine Africa Bingern Insuranc‬נ' צים (‪ )31.12.1961‬קבע בית המשפט‬
‫שהוצאות מקבל מטען לצורך שינוע יבשתי של מטען מנמל אחד למשנהו בישראל לצורך הקטנת‬
‫הנזק למטען‪ ,‬מכוסות בפוליסה‪ .‬אציין בהקשר זה גם את כללי האג ויסבי‪ ,‬שנקלטו במשפט‬
‫הישראלי בפקודת הובלת טובין בים אשר בתוספת קובעים כי מגבלת האחריות של מוביל חלה לגבי‬
‫נזק "לטובין או בקשר איתם" (ראו; סעיף ‪III 8‬וסעיף ‪ VI‬לתוספת)‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 8‬לתצהירו טוען מר נבו לכך שנסיבות המקרה כמוהן כ"אובדן כללי להלכה" של‬ ‫‪.18‬‬
‫המטען‪ .‬הנתבעת טוענת‪ ,‬תוך הפנייה לסעיף ‪ 13‬לכללי המכון ‪ A‬שבמקרה זה אינו ממלא אחר‬
‫התנאים למתן כיסוי ביטוחי כ"אובדן כליל להלכה"‪ .‬אינני שותפה לדעה זו‪ .‬סעיף ‪ 13‬לכללי המכון ‪A‬‬
‫קובע שתביעה ביטוחית ל"אובדן כליל להלכה" תוכר אם המטען ננטש באופן סביר בין בגלל אובדן‬
‫למעשה שלו שנראה בלתי נמנע ובין אם מחיר השבת המטען‪ ,‬שיקומו והעברתו ליעד יעלה על ערך‬
‫המטען בהגיעו ליעדו (עמ' ‪ .)154‬כך גם אישר עד התובעת‪ ,‬מר נבו (עמ' ‪ 21‬שו' ‪ 31-32‬ועמ' ‪ 22‬שו' ‪.)1‬‬
‫המלומד כדורי מבהיר בספרו‪ ,‬תוך הפנייה לפסיקה מקומית ואנגלית ולסעיף ‪ 60‬לחוק הביטוח‬
‫האנגלי‪ ,‬ש"אובדן כליל להלכה" הינו אובדן מסחרי‪ ,‬ולא פיסי המתקיים מקום בו המבוטח נושל‬
‫מזכות החזקה שיש לו ברכוש המבוטח ומבחינה מסחרית כדאי לנטוש אותו‪ ,‬שכן הוצאות שיקומו‬
‫יעלו על ערכו (עמ' ‪ .) 334-338‬במקרה זה המטען לא נמסר לאבן קיסר והוחזר לספק בנמל המוצא‬
‫וניתן לראות באבן קיסר כמי שנושלה מקבלת חזקה במטען‪ ,‬המקיימת‪ ,‬את תנאי הסעיף‪.‬‬

‫ומן הכלל אל הפרט;‬

‫במקרה זה‪ ,‬כפי שהקדמתי לומר‪ ,‬התובעת לא עמדה בנטל להוכיח שהוצאות הספק בגינן‬ ‫‪.19‬‬
‫פיצתה את אבן קיסר ואשר את תשלומן היא תובעת מהנתבעת‪ ,‬שולמו בפועל על ידי מבוטחת‬
‫התובעת‪ ,‬והינן בגדר הוצאות סבירות שנדרשו להחזרת המטען לספק והקטנת הנזק מהסיכון‬
‫המבוטח‪ .‬אפרט;‬

‫ראשית; לא הובאה הוכחה לכך שחשבונית החיוב של הספק בגינה הוגשה התביעה‪ ,‬אכן שולמה‬
‫בפועל על ידי אבן קיסר‪.‬‬

‫בתצהירו ובעדותו אישר מר רוכל‪ ,‬העד היחיד מטעם אבן קיסר שהובא על ידי התובעת למתן עדות‪,‬‬
‫כי אבן קיסר קיבלה זיכוי מלא מהספק בגין התשלום ששילמה לו עבור המטען‪ .‬בתצהירו של מר‬
‫רוכל נאמר כי הספק הסכים "לבטל את החיוב של ‪ 231,000‬דולר בגין הסחורה ולחייב אותנו בסכום‬
‫שיישקף את ההוצאות שנגרמו לו‪( "...‬סעיף ‪ .)5‬בעדותו הבהיר מר רוכל כי הספק זיכה את אבן‬
‫קיסר על כל הסכום‪ ,‬בכך שביטל את החיוב בסך של ‪ 231,000‬דולר והוציא חיוב של ‪ 143,000‬דולר על‬
‫הוצאות שהיו לו (עמ' ‪ 12‬שו' ‪ ,4-6‬עמ' ‪ 15‬שו' ‪ 31-32‬ועמ' ‪ 16‬שו' ‪ .)1-2‬עדותו העקבית של מר רוכל‪,‬‬
‫מנהל השילוח הבינלאומי באבן קיסר מלמדת כי החיוב בחשבון הספק בסך של ‪ 143,676‬דולר הוצא‬
‫כחיוב נפרד‪ ,‬ולא בדרך של הפחתת החיוב שאבן קיסר שילמה לספק עבור רכישת המטען וזיכוי אבן‬
‫‪8‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫קיסר בגין ההפרש‪ .‬עדות זו של מר רוכל‪ ,‬כאמור העד מטעם אבן קיסר‪ ,‬סותרת את האמור בתצהירו‬
‫של מר נבו‪ ,‬מסלק תביעות במחלקה הימית בתובעת‪..." :‬הספק זיכה את אבן קיסר בסך של ‪87,324‬‬
‫דולר" (סעיף ‪ 8‬לתצהירו) ואת טענת התובעת בסכומים לכך שחיוב ההוצאות של הספק בסך של‬
‫‪ 143,676‬דולר קוזז מהתשלום בסך של ‪ 231,000‬דולר שאבן קיסר שילמה לספק עבור המטען ואשר‬
‫הוחזק אצל הספק‪ .‬אציין; מר נבו אף מכנה את חשבון הוצאות הספק בתצהירו "החשבון החדש"‬
‫והיא הנותנת‪.‬‬

‫בעוד שהתובעת השכילה להציג אסמכתא לתשלום שאבן קיסר שילמה לספק עבור המטען (ראו;‬
‫חשבון הספק בסך של ‪ 231,000‬דולר ואישור העברה בנקאית בסכום זה נספחים א'‪ ,‬ב' לתצהיר מר‬
‫רוכל)‪ ,‬התובעת אינה מציגה תימוכין לכך שחשבון הוצאות הספק נשוא התביעה (בסך של ‪143,676‬‬
‫דולר) שולם בפועל על ידי אבן קיסר‪ .‬באופן מעורר שאלה‪ ,‬בתצהירו של מר רוכל‪ ,‬העד היחיד שהובא‬
‫לעדות מטעם אבן קיסר‪ ,‬אין טענה שאבן קיסר שילמה בפועל את הוצאות הספק‪ ,‬אלא אך כי‬
‫הוסכם שהספק יחייב את אבן קיסר בהוצאות אלה ומבלי שנאמר כי היא חויבה בפועל‪ .‬אמנם‬
‫בתצהיר מר נבו‪ ,‬מסלק תביעות בתובעת‪ ,‬נאמר שאבן קיסר שילמה את הוצאות הספק על דרך זיכוי‬
‫חשבונה בסך של ‪ 87,324‬דולר (ההפרש שבין התשלום עבור המטען לחשבון הוצאות הספק) אולם‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬עדותו נסתרה על ידי מר רוכל אשר עדותו מלמדת שאבן קיסר זוכתה במלוא התשלום שהיא‬
‫שילמה עבור המטען וכי הספק הוציא חיוב נפרד על הוצאותיו (עמ' ‪.)15-16‬‬

‫התובעת המבקשת לטעון לכך שאבן קיסר זוכתה אך בהפרש שבין ‪ 231,000‬דולר לבין חשבונית‬
‫הוצאות הספק בסך ‪ 143,676‬דולר‪ ,‬אינה מציגה את חשבונית הזיכוי בסכום ההפרש הנטען (בסך‬
‫‪ 87,324‬דולר) וטענתה לכך שחיוב הוצאות הספק קוזז מתוך הסכום שהוחזק אצל הספק בגין‬
‫הכספים שאבן קיסר שילמה עבור המטען‪ ,‬אינה יכולה לעמוד כאשר מועד התשלום עבור המטען‬
‫(בהתאם לאישור התשלום נספח ב' לתצהיר מר רוכל) היה ‪ - 27.10.2011‬מועד המאוחר בארבעה‬
‫חודשים לערך למועד חשבונית החיוב של הספק בגין הוצאותיו‪.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬כאשר מר רוכל התבקש בחקירתו הנגדית להציג הוכחה על תשלום חשבון הוצאות הספק‬
‫על ידי אבן קיסר הוא השיב‪:‬‬

‫"אני לא יכול‪ ,‬אתה צריך להביא לכאן אנשי כספים שצריכים לפתוח ספרים ולהראות לך‪ .‬גם כתוב‬
‫בנספח עצמו מאיפה לקזז ומה מצב הכרטיס וכיוצא בזה התנהלות מול הספק שרוכשים ממנו‬
‫מיליונים בשנה" (עמ' ‪ 12‬שו' ‪.)23-25‬‬

‫כאשר מר רוכל התבקש להציג הוכחה על תשלום חשבון הספק הוא השיב בבירור‪" :‬לי אין הוכחה"‬
‫(עמ' ‪ 12‬שו' ‪.)27‬‬

‫מר רוכל היה היחיד שהובא לעדות מטעם אבן קיסר‪ .‬לא הוצגה באמצעותו כל הוכחה לתשלום אבן‬
‫קיסר את הוצאות הספק וחקירתו הנגדית לימדה כי אין בכוחו להאיר על השאלה והוא עצמו לא‬
‫התנהל מול הספק במישור הכספי‪ ,‬אלא אנשי הכספים באבן קיסר‪ .‬התובעת לא הביאה למתן עדות‬
‫גורם מאנשי הכספים של אבן קיסר ואף לא הציגה את כרטסת הנה"ח של אבן קיסר להוכחת ביצוע‬
‫התשלום ולהתחשבנות הנטענים עם הספק שלה‪ .‬מדובר במחדל ראייתי הפועל לחובת התובעת‬
‫ומטה את הכף נגד קבלת הטענה המועלית על ידה בעלמא לתשלום חשבונית הוצאות הספק על ידי‬

‫‪9‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫אבן קיסר‪ ,‬על דרך קיזוז (ראו; ע"א ‪ 548/78‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬פ"ד לה(‪ ;)1980( 736 ,)1‬ע"א ‪2275/90‬‬
‫חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ ואח' נ' רוזנברג‪ ,‬פ"ד מז (‪.)1993( 605 )2‬‬

‫להצגת תשתית ראייתית לתשלום חשבון הוצאות הספק בפועל על ידי אבן קיסר חשיבות‬ ‫‪.20‬‬
‫בנסיבות המקרה‪ .‬מר רוכל העיד שמדובר בספק פעיל בהווה של אבן קיסר ממנו רוכשת אבן קיסר‬
‫מאות מכולות בשנה בהיקף של מיליונים (עמ' ‪ 10‬שו' ‪ 26-27‬ועמ' ‪ 12‬שו' ‪ .)24-25‬כאשר נשאל מר‬
‫רוכל על דבר דוא"ל ששלח לסוכן הביטוח (סומן נ‪ )1/‬ובו פירט את חשבוניות הספק בגין הוצאותיו‪,‬‬
‫הבהיר מר רוכל ‪:‬‬

‫"‪ ...‬היו מספר חשבוניות שעשו אתו הכספים בתוך כרטסת חיובים וזיכויים כדי להגיע למספרים‬
‫שתהיה התאמה בכרטסת‪( "...‬עמ' ‪ 15‬שו' ‪ 32‬ועמ' ‪ 16‬שו' ‪( ) 1‬ההדגשה אינה במקור‪ -‬א‪.‬ב‪.).‬‬

‫עדותו של מר רוכל מלמדת על קיומה של מערכת התחשבנות בין הספק לבין אבן קיסר שנועדה‬
‫להתאים את כרטסת הנה"ח של אבן קיסר לחשבון הספק‪ .‬מבלי להידרש לשאלה האם הפוליסה‬
‫חלה על התחשבנות הנעשית ביחס למשלוחים אחרים של הספק לאבן קיסר (שאלה שדומה כי קיים‬
‫קושי להשיב עליה בחיוב) התובעת לא הציגה כראייה מערך התחשבנות נטען זה‪ .‬בעדותו של מר‬
‫רוכל‪ ,‬אין די‪ .‬מר רוכל הבהיר בעדותו שהוא אינו קורא טורקית (השפה בה נכתבו חיובים שנטען‬
‫שהוצאו על ידי הספק באסופת המסמכים בטורקית ת‪ ,)1/‬כי הוא לא עבד מול הספק בפן המסחרי‪,‬‬
‫לא קיבל באופן ישיר מהספק הסבר על חשבונית הספק‪ ,‬לא היה מעורב ולא התעסק בנושא (עמ' ‪11‬‬
‫שו' ‪ 5‬ועמ' ‪ 12‬שו' ‪ .)9-12‬לדבריו‪ ,‬גורם אחר באבן קיסר טיפל בצד המסחרי ובנושא מול הספק (עמ'‬
‫‪ 11‬שו' ‪ .)18-25 ,5‬גורם זה לא הובא על ידי התובעת לעדות וטעמיה עמה‪.‬‬

‫לתצהירו של מר רוכל צורף כנספח ה' מכתב בכתב יד (שאינו שלו) מיום ‪ 15.8.2012‬לפיו‬ ‫‪.21‬‬
‫סוכם על קיזוז סך של ‪ 87,324‬דולר (ההפרש שבין התשלום עבור המטען לחשבון הוצאות הספק')‬
‫"מח‪-‬ן קרוב של ההפרשים"‪ .‬חתומה על המסמך‪ ,‬שנכתב על נייר הנושא את שמה של אבן קיסר‪ ,‬גב'‬
‫בשם "רווית"‪ .‬מר רוכל הבהיר שהמסמך נערך על ידי פקידת רכש באבן קיסר ונשלח למיכאל‬
‫ממחלקת הכספים באבן קיסר (עמ' ‪ 12‬שו' ‪ .)19‬עורכת המסמך ונמענו‪ ,‬שניהם עובדי אבן קיסר‪ ,‬לא‬
‫הובאו למתן עדות ולא ניתן לייחס משקל של ממש לתוכן המסמך‪ .‬ביתר שאת‪ ,‬כאשר התובעת אינה‬
‫מציגה את חשבונית הקיזוז הנטענת בגין ההפרש (בסך ‪ 87,324‬דולר) ואף אינה מציגה אסמכתא‬
‫לחיוב בגין חשבון הספק בחיובים עתידיים של אבן קיסר מול הספק‪.‬‬

‫מר נבו‪ ,‬משמש בתפקיד מסלק תביעות במחלקה הימית בתובעת ועל פי עדותו החל לעבוד בנתבעת‬
‫בשנת ‪ 2016‬ולא יכול היה לשפוך אור בעדותו על מהלך ההתחשבנות‪ ,‬ככל שהיה‪ ,‬בין הספק לבין אבן‬
‫קיסר (עמ' ‪ 18‬שו' ‪.)15-24‬‬

‫בחקירתו הנגדית טען מר נבו‪ ,‬העוסק בתחום הביטוח מזה ‪ 44‬שנים‪ ,‬שלצורך קבלת פיצוי‬ ‫‪.22‬‬
‫מחברת ביטוח המבוטח אינו נדרש להמציא הוכחת תשלום (עמ' ‪ 25‬שו' ‪ .)4‬טענה זו הועלתה‬
‫לראשונה על ידי מר נבו בחקירתו הנגדית‪ .‬הטענה אינה נזכרת בתצהירו‪ ,‬במסגרתו טען מר נבו‬
‫לזיכוי אבן קיסר על ידי הספק ובדרך זו (שנסתרה בעדותו של מר רוכל) לתשלום חשבון הוצאות‬
‫הספק‪ ,‬וכמוה כ"עדות כבושה" שמשקלה אינו רב‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מר נבו הבהיר בעדותו ששלושה‬
‫גורמים משפיעים על תביעת מטען בביטוח ימי והם שטר המטען‪ ,‬דו"ח שמאי (שלדבריו אינו מהווה‬
‫גורם מכריע בביטוח ימי אך מתווה את נקודת המוצא) והכסף ששולם (עמ' ‪ 18‬שו' ‪ .)29-30‬היינו‪ ,‬גם‬
‫‪10‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫לדידו של מר נבו יש רלבנטיות לבחינת תשלום בפועל‪ .‬במקרה זה מדובר במטען שהוחזר לספק‪.‬‬
‫מעדותו של מר רוכל נמצאתי למדה שהספק זיכה את אבן קיסר (מבוטחת התובעת) במלוא‬
‫התשלום שאבן קיסר שילמה עבור המטען‪ .‬תביעתה של התובעת והפיצוי ששילמה לאבן קיסר הוא‬
‫בגין חשבון הוצאות הספק שהוצא בחשבון נפרד (אותו מכנה מר נבו בתצהירו "החשבון החדש")‬
‫ויסודו בטענה כי חיוב זה הוצא לשם הקטנת הנזק‪ .‬לא סביר בעיניי כי שאלת תשלום חשבון הוצאות‬
‫ספק חדש זה לא יהיה רלבנטי לבחינת התביעה הביטוחית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוכחת התשלום רלבנטית‬
‫ומהותית לגבי הנתבעת ממנה נתבע פיצוי כ"מזיק"‪ .‬כלפי הנתבעת על התובעת להוכיח את הנזק וכי‬
‫מבוטחת התובעת נשאה בו‪.‬‬

‫שנית; לא השתכנעתי מהראיות שהוצגו שחשבון הוצאות הספק (בסך ‪ 143,676‬דולר) הוצא‬ ‫‪.23‬‬
‫בפועל על ידי הספק בעקבות החזרת המטען לידיו וכתנאי לקבלתו את המטען ולזיכוי אבן קיסר‬
‫תמורתו‪ ,‬כי מדובר בהוצאות סבירות וכי הוצאות אלה כללו עלות גרירת האנייה‪ ,‬עלויות הנמל‬
‫בטורקיה‪ ,‬עלות ההובלה חזרה למפעל הספק ועלות הטיפול והשמשת המטען שהוחזר‪ ,‬כטענת‬
‫התובעת‪.‬‬

‫לא הובא לעדות גורם כל שהוא מטעם הספק על מנת שיאיר את העין לגבי עלויות הספק בפועל‬
‫בעקבות החזרת המטען‪ ,‬נחיצותן‪ ,‬שיעורן וסבירותן‪ .‬התובעת לא הביאה לעדות גם את הגורם באבן‬
‫קיסר עמו עמד הספק בקשר לצורך הוצאת חשבון הוצאותיו ולמתן הסבר אודות סבירותן‪ ,‬נחיצותן‬
‫ותשלומן בפועל‪ .‬מר רוכל‪ ,‬העד היחיד מטעם אבן קיסר אישר כי הוא לא עבד מול הספק בצד‬
‫המסחרי‪ ,‬לא טיפל בסיכום בינו לבין אבן קיסר ובמשא ומתן שהתנהל להחזרת המטען לספק ולא‬
‫היה מעורב בנושא חיוב הספק בגין הוצאותיו‪.‬‬

‫לחשבון הוצאות הספק לא צורפו אסמכתאות לחיובים בגין " ‪Cost of revert ship:‬‬ ‫‪.24‬‬
‫‪ "Transportations ,Custom and Port‬המפורטים בו‪ .‬רק בתום חקירתו של מר רוכל‪ ,‬הגישה‬
‫התובעת כראייה מסמכים בתורכית לתמיכת ההוצאות להן טוען הספק (המסמכים התקבלו כראייה‬
‫ללא התנגדות הנתבעת וסומנו ת‪ .)1/‬אלא שמסמכים ת‪ 1/‬הם מסמכים בשפה הטורקית‪ .‬המסמכים‬
‫הוגשו ללא תרגום לשפה העברית וללא יכולת להבין את תוכנם ואת שיוכם להוצאות הספק להן‬
‫טוענת התובעת בגין החזרת המטען לידיו‪.‬‬

‫מר אטאס‪ ,‬העד מטעם הנתבעת‪ ,‬נשאל בחקירתו הנגדית על אסופת המסמכים בשפה התורכית ת‪1/‬‬
‫והבהיר שלא ראה אותם ואינו מכיר את הנושא‪ .‬ב"אדיבותו"‪ ,‬כמי שבקיא בשפה הטורקית‪ ,‬תירגם‬
‫מר אטאס באופן כללי את המסמכים ולימד שמדובר בדרישת תשלום של עמיל מכס ( ‪ERKAN‬‬
‫‪ ,)KARAKAYIS‬חשבונית הובלות (‪ )SARAN‬ושירותי נמל (‪( .) FATURA‬עמ' ‪ 34‬שו' ‪ )10-25‬תרגומו של‬
‫מר אטאס‪ ,‬עליו נסמכה התובעת‪ ,‬מלמד שאין בנמצא במסמכי ת‪ 1/‬אסמכתא לחיוב הספק בתשלום‬
‫עבור עלות גרירת האנייה‪ ,‬כפי שמצוין בחשבון הוצאות הספק ואף אין בין מסמכים אלה אסמכתא‬
‫לעלות השמשת המטען שהוחזר לספק‪ ,‬כפי שהתובעת טוענת בסיכומיה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬קיים קושי לראות באסופת המסמכים בטורקית ת‪ 1/‬ראייה לתמיכת החיוב שצוין בחשבון‬
‫הוצאות הספק‪ ,‬בגינו הוגשה התביעה‪ .‬המטען הוחזר לנמל המוצא בטורקיה והועבר לספק בחודש‬
‫פברואר ‪ .2012‬מחצית המסמכים בטורקית בהאגד המסמכים ת‪ 1/‬הם מחודש אוגוסט ‪ ,2011‬מועד‬
‫שקדם למועד החזרת המטען לספק (חודש פברואר ‪ .)2012‬יתר המסמכים הם בשפה הטורקית ולא‬

‫‪11‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫ניתן לייחס אותם למטען מושא התביעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשבונית ‪ FATURA‬מס' ‪ 302518‬מיום ‪,9.2.2012‬‬
‫שמר אטאס תרגם כחשבונית שירותי נמל‪ ,‬מתייחסת לשני מטענים במשקל של ‪ 3,300‬טון‪ ,‬בעוד‬
‫שהתביעה דנן מתייחסת למטען אחד במשקל ‪ 3,300‬טון (ראו חשבונית הספק בגין רכישת המטען‬
‫נספח א' לתצהיר מר רוכל)‪ .‬לגבי משקל המטען‪ ,‬מר רוכל הבהיר שחשבונית הספק אינה בבחינת‬
‫"ראה וקדש" ונערכת התחשבנות עם הספק בהתאם לנתוני שקילת המטען בנמל (עמ' ‪ 17‬שו' ‪.)6-13‬‬
‫למעלה מזה‪ ,‬סיכום אריתמטי של מסמכי ת‪( 1/‬ללא המסמכים מחודש אוגוסט ‪ )2011‬נמוך מסכום‬
‫חשבון הוצאות הספק מושא התביעה‪ ,‬וסכום חשבונית הספק מושא התביעה אף נמוך מהסכום‬
‫שצוין במכתב של מר רוכל לתובעת ת‪ 1/‬בו נטען להוצאות ספק בסך ‪ 117,324‬דולר‪.‬‬

‫המסמך מוצג נ‪ ,1/‬אליו מפנה התובעת‪ ,‬הינו תכתובת דוא"ל של מר רוכל‪ ,‬בו מפורטים‬ ‫‪.25‬‬
‫מספרי חשבוניות שנכללו במסמכים ת‪ 1/‬וניתן לכאורה בו הסבר‪ .‬אלא שמר רוכל אישר שהוא לא‬
‫טיפל בעניין ולא שמע באופן אישי את הסבר נציג הספק‪ ,‬אלא גורם אחר באבן קיסר שלא הובא‬
‫למתן עדות (עמ' ‪ 12‬שו' ‪ )9-15‬ולא ניתן לייחס משקל של ממש לתוכנו של המסמך‪ .‬הוא הדין לגבי‬
‫המסמך מוצג נ‪ , 2/‬שעל פי עדותו של מר רוכל‪ ,‬נערך על ידי נציג הספק והיה מיועד למנהלי הרכש‬
‫ומנהלי שרשרת האספקה באבן קיסר (עמ' ‪ 16‬שו' ‪ .)8-12‬עורך המסמך והגורמים באבן קיסר להם‪,‬‬
‫על פי המסמך‪ ,‬מסר נציג הספק הסבר על עלויות הספק לא הובאו למתן עדות‪.‬‬

‫בהקשר למסמך נציג הספק (נ‪ ,)2/‬שכאמור לא הובא למתן עדות‪ ,‬אציין עוד כי בין ההוצאות להן טען‬
‫הספק על פי המסמך נכללו הוצאות בגין "‪ " Loose from that proses‬ל‪ 103.6-‬טון חומר‪ .‬מר רוכל‬
‫הבהיר שמדובר במונח מקצועי המיועד לתעל את אותו חלק של חומר שהלך לאיבוד כאשר הוחזר‬
‫לס פק ולא ניתן לעבד אותו‪ ,‬והוא מבטא את חלק החומר בו לא ניתן לעשות שימוש (ראו; עמ' ‪ 16‬שו'‬
‫‪ .)12-15‬בחשבון הוצאות הספק לא צוין חיוב בגין כך וכך גם במסמכים ת‪ 1/‬אותם הציגה התובעת‬
‫לתמיכת ההוצאות להן טען הספק‪ ,‬על פי תרגומו של מר אטאס‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬מר רוכל אישר כי‬
‫למטען מסוג זה יש בלאי (עמ' ‪ 17‬שו' ‪ .)1-2‬על פי סעיף ‪ 4.2‬לכללי המכון ‪ A‬אין כיסוי ביטוחי לבלאי‬
‫(כך גם אישר מר נבו בעדותו)‪ .‬משאין התובעת מציגה תיעוד בכתב להוצאות הטיפול במטען ולהיות‬
‫הוצאות אלה חורגות מהבלאי הרגיל של מטען קוורץ‪ ,‬גם מטעם זה אין בידי התובעת לדרוש פיצוי‬
‫בגינן וכאשר חשבון הוצאות הספק נשוא המחלוקת אינו מפריד בגין רכיבי ההוצאות אלא נוקב‬
‫בסכום הכולל‪ ,‬קיים קושי לקבל את טענת התובעת לכך שחשבון ההוצאות כולל תשלום בגין החזרת‬
‫המטען לספק המכוסות על פי תנאי הפוליסה‪.‬‬

‫שלישית; בעדותו אישר מר רוכל שחשבון הוצאות הספק נערך בעקבות משא ומתן בין‬ ‫‪.26‬‬
‫שלשה גופים‪ ,‬הספק בטורקיה‪ ,‬אבן קיסר וחברת הביטוח (עמ' ‪ 16‬שו' ‪ ,)30-32‬אולם הוא לא יכול‬
‫היה להאיר אודות מגעים אלה‪ ,‬בהם‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לא נטל חלק (עמ' ‪ 12‬שו' ‪.)9-12‬‬

‫מר נבו‪ ,‬מסלק התביעות אצל התובעת‪ ,‬גם הוא‪ ,‬לא יכול היה לשפוך אור על מהלך ההתחשבנות ככל‬
‫שהיה בין הספק לבין אבן קיסר‪ ,‬ולגבי המשא ומתן בין התובעת לבין אבן קיסר שהוביל‪ ,‬על פי‬
‫האמור בסעיף ‪ 9‬לתצהירו‪ ,‬לתשלום התובעת לאבן קיסר פיצוי בסכום ששולם‪ .‬סכום המהווה כ‪-‬‬
‫‪ 54%‬מחשבון הוצאות הספק‪ .‬מר נבו אישר שהוא לא היה חלק מהמגעים בין התובעת לבין אבן‬
‫קיסר ולא נטל בסכום שהושג ביניהן‪ .‬מר נבו העיד שהוא החל לעבוד בתובעת בשנת ‪( ,2016‬שלוש‬
‫שנים לאחר שהתובעת פיצתה את אבן קיסר על פי כתב הסברוגציה)‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא לא היה מעורב‬
‫בתביעה‪ ,‬אין לו ידיעה אישית על האירוע והוא לא לקח חלק במשא ומתן בין התובעת לבין אבן‬
‫‪12‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫קיסר ובהחלטה לשלם לה פיצוי (עמ' ‪ 18‬שו' ‪ 15-24‬ועמ' ‪ 25‬שו' ‪ .)21-24‬למעלה מזה‪ ,‬מר נבו אישר‬
‫שאבן קיסר התבקשה להקטין את הנזק‪ ,‬והדבר כלל כניסתה למשא ומתן עם ספק מוכר ואהוב‬
‫לטווח ארוך שיימצא פשרה‪ ,‬וכך קרה בין התובעת לבין אבן קיסר‪ ,‬מבוטחת התובעת (עמ' ‪ 20‬שו'‬
‫‪ .)21-30‬כאש ר נשאל לאפשרות שהתובעת שילמה פיצוי לאבן קיסר כדי לשמור על לקוח טוב‪ ,‬הוא‬
‫לא שלל זאת והבהיר‪" :‬לא רק‪ ,‬משלמים פשרות‪ ,‬לא רק כדי לשמר לקוח אלא כשיש ספק‬
‫בתביעה" (עמ' ‪ 25‬שו' ‪ .) 28‬הנה כי כן‪ ,‬מר נבו שלא לקח חלק במגעים בין אבן קיסר לספק ה"אהוב"‬
‫שלה ובמגעים בין התובעת לבין מבוטחת התובעת‪ ,‬לימד בעדותו כי חשבון הוצאות הספק‪ ,‬כמו גם‬
‫תשלום התובעת פיצוי לאבן קיסר הוא פרי של משא ומתן ופשרה בגין שלושה גורמים קשורים‪,‬‬
‫שטעמיו ונסיבותיו לא הוכחו‪ .‬הוא אינו שולל כי הסיכום בין אבן קיסר לספק הוא פשרה בין לקוח‬
‫לספק מוכר ואהוב וכי בין שיקולי התובעת בתשלום הפיצוי היה שימור מבוטחה‪ .‬מדבריו אף עולה‬
‫כי תשלום התובעת כדי מחצית מחשבון הוצאות הספק בלבד היה על רקע ספק בתביעה הביטוחית‪.‬‬
‫לא הובאו עדים וראיות מדוע‪ ,‬למרות אותו ספק בתביעה‪ ,‬התרצתה התובעת וניאותה לשלם לבסוף‬
‫לאבן קיסר את הפיצוי ששילמה בכלל ובשיעור ששולם בפרט‪ ,‬וכי לא טעמי שימור לקוח הם שהניעו‬
‫את התובעת מצד לעשות כן‪ ,‬ושמירה על יחסים מסחריים בין אבן קיסר לבין הספק שלה הם‬
‫שהובילו לחשבון הוצאות הספק‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאשר לא הוכח שחשבונית החיוב של הספק שולמה‬
‫בפועל על ידי אבן קיסר‪ ,‬וכי הוצאות להן טען הספק הוצאו בפועל על ידו בקשר להחזרת המטען‪.‬‬
‫כיצד אפוא מבקש התובעת לטעון בנסיבות אלה כי הפיצוי שולם בהתאם לפוליסה וכי על הנתבעת‬
‫לפצות אותה בגינו?‬

‫אמנם קיימת חזקה ולפיה חברת ביטוח אינה פועלת כמתנדבת‪ ,‬ובמקרה של ספק פרשני‬ ‫‪.27‬‬
‫בפוליסה יהיה בידי חברת הביטוח לתבוע מהמזיק תשלום על‪-‬פי מידת סבירות שיקוליה‪ ,‬שהניעוה‬
‫להכיר בחבותה ולבצע את התשלום והן להיקף תגמולי הביטוח שהשתלמו (ראו; ע"א ‪7148/94‬‬
‫הכשרת הישוב נ' חברת השמירה בע"מ‪ ,‬פ"ד נ(‪ ;)1997( 567 )4‬ע"א ‪ 7287/12‬חתמי לויד'ס נ' חברת‬
‫נמל אשדוד בע"מ (‪( )9.12.2014‬להלן‪ :‬עניין חתמי לויד'ס"))‪ .‬אולם מדובר בחזקה הניתנת לסתירה‬
‫ו גם בהיעדר הוכחה לקנוניה בין התובעת לבין מבוטחת התובעת‪ ,‬אבן קיסר‪ ,‬על התובעת להוכיח את‬
‫סבירות החלטה ושיקוליה בתשלום פיצוי לאבן קיסר על פי הפוליסה‪ .‬בעניין חתמי לויד'ס קבע בית‬
‫המשפט העליון כי במסגרת תביעת תחלוף הנטל להוכחת סבירות שיקולי המבטח בהענקת תגמולי‬
‫הביטוח מוטל על המבטח‪ ,‬עליו להוכיח את סבירות שיקוליו‪ .‬קביעה התואמת את הכלל הראייתי‬
‫הבסיסי במשפט האזרחי לפיו "המוציא מחברו עליו הראייה"‪ ,‬ומקיימת את הכלל ראוי שנטל‬
‫הראיה יוטל על בעל‪-‬הדין שלו הנגישות היחסית לראיות עצמן (פסקות ‪ 21-22‬לפסק הדין)‪ .‬במקרה‬
‫זה התובעת אינה עומדת בנטל להוכחת עצם סבירות הפיצוי ושיעורו‪ .‬אין בפניי תשתית ראייתית על‬
‫יסודה ניתן לקבוע שאבן קיסר אכן שילמה בפועל את חשבון הוצאות הספק וכי הספק הוציא בפועל‬
‫הוצאות אלה‪ ,‬כהוצאות סבירות הנדרשות בעקבות החזרת הנטען וכחלק מפעולת הקטנת הנזק‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬גם לו הייתה מוכחת התנהלות עוולתית (ואין סבורה כי התנהלות כזו הוכחה) יש להוכיח קשר‬
‫סיבתי בין התנהלות זו לבין הנזק הספציפי שנגרם‪ ,‬כמו גם את גובה הנזק (ראו; עניין חתמי לויד'ס‬
‫(פסקה ‪.))16‬‬

‫לדברי מר נבו‪ ,‬איש ביטוח ותיק מזה ‪ 44‬שנים‪ ,‬שלושה גורמים משפיעים על תביעת מטען‬ ‫‪.28‬‬
‫בביטוח ימי ‪ -‬שטר המטען‪ ,‬דו"ח שמאי והכסף ששולם‪ .‬במקרה זה שנים מבין שלושת הגורמים‬
‫המשפיעים על התביעה הביטוחית לא הוכחו‪ .‬דו"ח השמאי שצורף כנספח ו' לתצהירו של מר נבו‪,‬‬
‫‪13‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫המהווה לדברי מר נבו נקודת המוצא בבדיקת תביעת המבוטח‪ ,‬לא הוגש באמצעות עורכו‪ ,‬לא נערך‬
‫כחוות דעת מומחה על פי סעיף ‪ 24‬לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א‪ 1971 -‬והתוספת‬
‫הראשונה ולא ניתן לייחס לו כל משקל ראייתי‪ .‬כמו כן התובעת אינה מציגה אסמכתא על תשלום‬
‫אבן קיסר תשלום כלשהוא בגין הוצאות הספק‪ ,‬לפחות כדי סכום הפיצוי הנתבע מהנתבעת‪.‬‬

‫התובעת טוענת שלבד מהכחשה כללית של אופי הנזק‪ ,‬הנתבעת לא התכחשה לנזק גופו או‬ ‫‪.29‬‬
‫לשיעורו והיא מוחזקת כמי שמודה בנזק‪ .‬אינני סבורה כך ובהתאם להוראות תקנה ‪ 84‬לתקנות סדר‬
‫הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ 1984-‬רואים את הנזק כמוכחש‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬על המדוכה בתביעה‬
‫הביטוחית ובתביעה דנן עומד חשבון הוצאות הספק‪ .‬הוא "הנזק" ועל התובעת להראות כי לאבן‬
‫קיסר נגרם נזק זה וחשבון הוצאות הספק שולם בפועל על ידה כחלק מחובתה להקטנת הנזק‪ .‬אלא‬
‫שהתובעת לא צלחה את רף משוכת ההוכחה ולא עמדה בנטל להוכיח זאת‪.‬‬

‫אשר למצבו הפיזי של המטען‪ ,‬אמנם במקרה זה מדובר במטען שלא הגיע ליעדו והוחזר לספק ולא‬
‫במטען שהגיע ניזוק או בחסר‪ .‬אולם‪ ,‬בין הוצאות הספק בעקבות החזרת המטען נכללות‪ ,‬לטענת‬
‫התובעת‪ ,‬הוצאות עבור טיפול והשמשת המטען ובהקשר זה מצבו הפיזי של המטען יכול להשליך על‬
‫נחיצות הוצאות אלה וסבירותן‪ .‬זאת‪ ,‬מבלי לגרוע מכך שבין מסמכי ת‪ ,1/‬אליבא תרגומו של עד‬
‫הנתבעת‪ ,‬אין אינדיקציה לתשלום בגין הוצאות אלה‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬בהתאם להודעת נציג האנייה‪,‬‬
‫אטלס מיום ‪( 24.9.2011‬סומן כמוצג נ‪ )3/‬אין נזק למטען‪ .‬מסמך זה‪ ,‬על פי עדותו של מר נבו‪ ,‬לא‬
‫הובא לידיעת מנורה (עמ' ‪ 24‬שו' ‪ .)17-18‬על דו"ח השמאי שצורף לראיות התובעת לא ניתן להסתמך‪,‬‬
‫משעורך הדו"ח לא התייצב למתן עדות ולחקירה נגדית על הדו"ח שערך‪.‬‬

‫לא נעלם מעיניי שייתכן ואלמלא הוחזר המטען לספק וזה‪ ,‬על פי עדותו של מר רוכל‪ ,‬זיכה‬ ‫‪.30‬‬
‫את אבן קיסר במלוא התשלום שאבן קיסר שילמה עבור המטען הייתה התובעת עלולה להימצא‬
‫בסיכון של תביעה ביטוחית בגין ערך המטען‪ ,‬סכום הגבוה בהרבה מסכום הפיצוי שהתובעת שילמה‬
‫למבוטחת שלה בפועל‪ .‬אלא שבמקרה זה‪ ,‬התובעת כשלה בהוכחת הנזק וסבירותו‪ ,‬קרי‪ ,‬שאבן קיסר‬
‫אכן שילמה את הוצאות הספק מושא התביעה‪ ,‬את סבירותן והיותן נדרשות להקטנת הנזק‬
‫במסגרתו של הסיכון המבוטח‪.‬‬

‫בכל האמור די להביא לדחיית התביעה‪.‬‬

‫אחריות הנתבעת‬
‫התוצאה אליה הגעתי בשאלת זכאות הנתבעת לתשלום בגין הכספים ששילמה לאבן קיסר‪,‬‬ ‫‪.31‬‬
‫די בה להביא לדחיית התביעה מבלי להידרש לשאלת אחריות הנתבעת כבעלת האנייה לנזק‪ .‬עם זאת‬
‫אבהיר עמדתי גם בשאלה זו‪.‬‬

‫במועדים הרלבנטיים הייתה הנתבעת הבעלים של האנייה (ראו; נספח ד' לתצהירו של מר נבו)‪.‬‬
‫התובעת טוענת לאחריות הנתבעת לאי הגעת המטען שביטחה ליעדו מכוח שטר המטען וכן בטענה‬
‫לאי כשירות לשיט של האנייה‪ .‬אינני סבורה שעלה בידי התובעת לצלוח את משוכת ההוכחה להטלת‬
‫אחריות במקרה זה על הנתבעת‪.‬‬

‫מר אטאס‪ ,‬העד מטעם הנתבעת ומי ששימש כאחראי הערכת סיכונים פיננסיים וכמומחה‬ ‫‪.32‬‬
‫לאיסוף משאבים עבור הנתבעת‪ ,‬מסר בתצהירו כי הנתבעת היא מוסד פיננסי בטורקיה‪ ,‬הפועל‬
‫בתחום הליסינג הפיננסי‪ ,‬אשר נתן מימון לצורך רכישת האנייה ועל פי החוק הטורקי נדרש בשל כך‬
‫‪14‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫להירשם כבעלים של האנייה‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר מדובר ברישום פורמלי בלבד ולנתבעת אין ולא הייתה‬
‫זיקה לאנייה ולהפעלתה‪ .‬הגורם שקיבל והפעיל את האנייה הייתה חברה בשם סטה‪ ,‬בהתאם‬
‫להסכם ליסינג בין הנתבעת לבין סטה כשוכר ואטלס כערב וחייב המשותף‪ .‬על כך חזר מר אטאס‬
‫בחקירתו בבית המשפט (עמ' ‪ ,)2-4 33‬תוך שהבהיר‪" :‬אני באתי כדי להגיד שלנו אין שום קשר‬
‫בנושא הובלה או כל מה שקורה עם האנייה ולכן אני הגעתי" (עמ' ‪ 33‬שו' ‪ )13-14‬ובחקירה החוזרת‬
‫הוסיף שתשלומי ההלוואה לא הושפעו מהפעלת האנייה‪ ,‬מהרווח או ההפסד שלה (עמ' ‪ 35‬שו' ‪.)4-8‬‬

‫היות הנתבעת מוסד פיננסי שנתן מימון לאחר לרכישת האנייה‪ ,‬נתמך בהסכם הליסינג שהוצג‬
‫כראייה (סומן נ‪ .) 4/‬עם זאת‪ ,‬הטענה לכך שהחוק הטורקי מחייב מוסד פיננסי במקרה כזה להירשם‬
‫כבעלים של האנייה וזאת כרישום פורמאלי גרידא לא הוכחה‪ .‬הנתבעת לא הוכיחה את הדין הטורקי‬
‫אשר בהיותו דין זר הטעון הוכחה‪ ,‬וחקירתו של עד הנתבעת העלתה שהיה בידי הנתבעת לממן את‬
‫רכישת האנייה גם מבלי להירשם כבעליה‪ .‬מר אטאס אישר בעדותו כי יש שני סוגי הלוואות‬
‫שהנתבעת נותנת‪ ,‬הלוואת ליסינג בה נרשם הבנק כבעלים של האנייה ומתן הלוואה בה נרשמת‬
‫משכנתא על האנייה לטובת הנתבעת (עמ' ‪ 29‬שו' ‪ .)23-26‬ואולם‪ ,‬גם אם הנתבעת‪ ,‬שעיסוקה במתן‬
‫מימון פיננסי בחרה באפשרות לממן את רכישת האנייה בעסקת ליסינג בו היא תירשם כבעלים של‬
‫האנייה‪ ,‬ואף אם בהסכם הליסינג שהציגה הנתבעת (נ‪ )4/‬עיגנה הנתבעת את זכותה לקבלת שיפוי‬
‫מהלווה בגין כל סכום בו תחויב בקשר לכל נזק בקשר לאנייה ואת אחריותו של הלווה לכך (ראו;‬
‫‪ ) Article 3,6‬ואניח כי הנתבעת הייתה מודעת להשלכות המשפטיות של בעלותה על האנייה (כטענת‬
‫התובעת בסיכומים) אין בכך כשלעצמו להטיל אחריות במקרה זה על הנתבעת‪.‬‬

‫שטר המטען מהווה ראיה לחוזה ההובלה בין המוביל לשולח המטען המעיד על קבלת‬ ‫‪.33‬‬
‫המוביל את המטען בכמות‪ ,‬במספר או במשקל המצוינים בשטר המטען וכי על המוביל למסור את‬
‫המטען‪ ,‬במצב בו קיבלו למקבל המטען בנמל היעד (ראו; ע"א ‪ CONTRASTOCK OY 8205/16‬נ'‬
‫האוניה ‪( ) 25.1.2018 ( THOR HORIZON‬להלן‪" :‬עניין האנייה הורייזן");ע"א ‪ 603/83‬צים חברת‬
‫השיט הישראלית נ' אדרס חמרי בנין בע"מ‪ ,‬פ"ד מ(‪( ,)1986( 371 ,365)3‬להלן‪ :‬עניין צים נ' אדרס))‬
‫במקרה זה‪ ,‬שטר המטען שהונפק בגין המטען הוא שטר מטען "נקי" ללא הסתייגויות ומשמעו‬
‫שהמטען עלה על האנייה תקין ושלם‪ .‬המילים ‪ SAID TO WEIGHT‬בשטר המטען וההסתייגות‬
‫הכללית בשטר המטען (בעמודה הימנית למטה במילים‪Weight, measure, quantity condition, :‬‬
‫‪ )contents and value unknown‬אין בכוחן לגרוע מהיות שטר המטען "נקי" (ראו; עניין צים נ'‬
‫אדרס פסקות ‪ 13‬ו‪ ;)16-‬רע"א ‪ HDI Hannover International 7779-09‬נ' בתי הזיקוק לנפט בע"מ‬
‫(‪.))3.6.2010‬‬

‫בעניין ע"א ‪ 58/89‬ע"א ‪ 48/89‬ירדניה חברה לביטוח בע"מ נ' ‪Operative Mills Ltd-‬‬ ‫‪.34‬‬
‫‪ ,Ricegrowers, co‬פ"ד מו (‪( )1992( 622 ,613 )2‬להלן‪" :‬עניין ירדניה")) נקבע ‪" :‬כלל יסוד במשפט‬
‫הימי לפי כללי האג והפסיקה שפירשה אותם במדינות השונות הוא‪ ,‬כי מוביל הטובין מוחזק כמי‬
‫שאחראי בגין נזק שנגרם לטובין שהוטענו במצב תקין והגיעו לנמל היעד במצב מקולקל"‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬שטר המטען לא הונפק על ידי הנתבעת ואין טענה שהנתבעת היא הגורם שהפעיל בפועל‬
‫את האנייה בזמן הובלת המטען‪ .‬מעדותו של עד הנתבעת‪ ,‬מר אטאס עולה כי לנתבעת לא היה קשר‬
‫להפעלת האנייה‪ ,‬ודומה כי התובעת עצמה אינה חולקת על כך‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫שטר המטען מפנה לתנאי הסכם חכירה וקובע " ‪ ."TO BE USED CHARTER PARTIES‬כך‬ ‫‪.35‬‬
‫בראש שטר המטען וכן בהתייחס לדמי ההובלה בשטר המטען וכך במסמך התנאים הכלליים‬
‫שבשטר המטען‪ .‬בעניין ירדניה קובע בית המשפט העליון כי לחוזה החכירה בדין הימי משמעות‬
‫משפטית לזיהוי "המוביל" וכי כאשר מדובר בחכירת "גוף" (בה החוכר שולט על רב החובל ועל צוות‬
‫האנייה ועוסק בהיבטים הניהוליים הקשורים בהפעלת האנייה) החוכר ולא הבעלים‪ ,‬ייחשב‬
‫כ"מוביל"‪ .‬זאת‪ ,‬להבדיל מחכירת "זמן" או "מסע" בה החזקה והשליטה באנייה נשארות בידי בעל‬
‫האנייה והוא לבדו ייחשב כ"מוביל"‪ .‬לגבי חכירת "מסע" או "זמן"‪ ,‬להבדיל מחכירת "גוף"‪ ,‬חתימת‬
‫רב החובל על שטר המטען מחייבת את בעלי האנייה ולא את החוכר‪.‬‬

‫הסכם החכירה לא הוצג כראייה על ידי מי מהצדדים‪ ,‬על אף חשיבותו לברור שאלת אחריות‬
‫הנתבעת הרשומה כבעלים של האנייה בה הובל המטען שלא הגיע ליעדו‪ .‬עדי התובעת‪ ,‬מר נבו ומר‬
‫רוכל העידו שאין בידם את הסכם החכירה‪ ,‬הם לא ידעו לומר מה היו תנאיו ובאם מדובר בחכירת‬
‫"גוף" או "זמן" (עמ' ‪ 13‬שו' ‪ 25-27‬ועמ' ‪ 14‬שו' ‪ 6-11‬וכן עמ' ‪ 23‬שו' ‪ .)15-21‬בסעיף ‪ 11‬לתצהירו מוסר‬
‫מר אטאס כי הנתבעת אינה צד להסכם החכירה‪ .‬משתנאי הסכם החכירה לא הוצגו כראייה‪ ,‬ולא‬
‫ידוע האם מדובר בחכירת "גוף" או "זמן" לא ניתן לקבל את טענת התובעת לכך שבכל מקרה‬
‫האחריות מוטלת על בעל האנייה וכי חתימת רב החובל על שטר המטען מחייבת את בעלי האנייה‪.‬‬

‫בעניין ירדניה נקבע כי חוזה החכירה קובע את היחסים בין החוכר לבין בעל האנייה‪.‬‬ ‫‪.36‬‬
‫הנתבעת רשומה כבעלת האנייה ולא השתכנעתי כי ההסכם אינו בשליטתה או בחזקתה או כי עשתה‬
‫די כדי לקבלו‪ .‬התובעת‪ ,‬מצדה‪ ,‬לא פעלה לקבלת צו המורה לנתבעת להמציא את הסכם החכירה‪,‬‬
‫וניתן לראות באי הצגת הסכם החכירה כראייה מחדל של שני הצדדים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בהיעדר הסכם‬
‫חכירה לא ניתן לקבוע במקרה זה כי יש לראות בנתבעת‪ ,‬אך בשל בעלותה‪ ,‬כ"מוביל" המוחזק‬
‫אחראי בגין נזק שאירע למטען‪ .‬בהתאם לחוזה הליסינג (נ‪ )4/‬שבין הנתבעת לבין הלווה (סטה) והערב‬
‫(אטלס)‪ ,‬הלווה נושא באחריות לכל נזק‪ ,‬הוצאה או תשלום בקשר לאנייה ועליו לפצות ולשפות את‬
‫הנתבעת בגין כל סכום בו תחויב (ראו; ‪ .)Article 3,6‬חוזה הליסינג מסדיר את יחסי הצדדים לו‬
‫ואינו חל על התובעת ויחסיה עם הנתבעת‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש בחוזה הליסינג ובאישור המסירה (נ‪ )5/‬שעד‬
‫הנתבעת‪ ,‬מר אטאס הבהיר כי הוא מעביר את האנייה ללווה (עמ' ‪ 29‬שו' ‪ )11-16 14-16‬ללמד כי‬
‫האפשרות שמדובר בחכירת "גוף" בה חוכר האנייה‪ ,‬ולא הנתבעת‪ ,‬ייחשב כ"מוביל" קיימת‪ .‬אלא‬
‫שהסכם החכירה לא הוצג כראייה ולא ניתן קבוע זאת כממצא‪.‬‬

‫אוסיף כי חקירתו של מר אטאס לימדה שלא ניתן להסתמך על האמור בתצהירו בנוגע לזהות הגורם‬
‫שהפעיל את האנייה ועל תוכן תנאיו של הסכם החכירה‪ .‬מר אטאס העיד שבתפקידו בנתבעת עסק‬
‫בפן הפיננסי הנוגע לתשלומי הלווים (עמ' ‪ 31‬שו' ‪ .)16-17‬אף שניסה לטעון שהסכם החכירה הוא‬
‫הסכם סטנדרטי וכל אחד בנתבעת יכול לעשות בו שימוש‪ ,‬אישר שהוא עצמו לא עבד במחלקה‬
‫בנתבעת שמתקשרת בהסכמים ואינו חתום על הסכם החכירה הרלבנטי (עמ' ‪ 31‬שו' ‪ .)19-28‬מר‬
‫אטאס לא ידע לומר על מה המשפט‪ ,‬ובחקירתו הנגדית אישר שהאמור בתצהירו בנוגע לזהות הגורם‬
‫שגבה דמי הובלה והפעיל את האנייה נמסר לו על ידי עורכי הדין (עמ' ‪ 33‬שו' ‪ 28‬ואילך) ולבסוף אישר‬
‫כאשר נשאל אם ידיעתו מצומצמת רק לכך שיש הסכם וצריך לשלם‪" ,‬רק זה" (עמ' ‪ 34‬שו' ‪.)4-5‬‬

‫אין לקבל את טענת הנתבעת לכך שהדין החל הוא הדין הטורקי‪ ,‬משהנתבעת לא הוכיחה‬ ‫‪.37‬‬
‫את הדין הזר‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬התנאים הכלליים בגב שטר המטען מחילים את כללי האג ויסבי‪ .‬כללים‬
‫‪16‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫אלה נקלטו למשפט הישראלי וקיבלו עיגון סטטוטורי בפקודת הובלת טובין בים‪ 1926 ,‬והם אינם‬
‫טעונים הוכחה כדין זר (ראו; עניין האנייה הורייזן (פסקה ‪ .))8‬יתר על כן‪ ,‬לשון סעיף ‪ 4‬לפקודת‬
‫הובלת טובין בים מלמדת כי הפקודה וכללי האג ויסבי חלים על ההובלה ועל מערך הזכויות‬
‫והחובות של הצדדים ללא קשר לנוסחו של שטר המטען בהיותן בבחינת הדין החל ולא רק בבחינת‬
‫תניה חוזית מחייבת (ראו; ת‪.‬א‪( .‬חי) ‪ 21096-10-10‬אבו זינה לדברי מזון בע"מ נד צים ( ‪)4.11.2012‬‬
‫(פסקה ‪.))26‬‬

‫סעיף‪( III‬א) לכללי האג וייסבי (התוספת לפקודת הובלת טובין בים ‪ -‬תקנות בנוגע לשטרי‬ ‫‪.38‬‬
‫מטען) קובע‪" :‬המוביל יהא חייב לפני הנסיעה ובתחילתה לעשות את כל הדרוש כדי שכלי השייט‬
‫יהא ראוי להפלגה"‪ .‬בהתאם לסעיף ‪( I‬א) ‪" :‬מוביל" כולל את הבעלים או שוכר כלי השיט‬
‫המתקשר בחוזה הובלה עם שוגר המטען"‪ .‬שטר המטען דנן כפוף לתנאי חכירה‪ .‬הסכם החכירה לא‬
‫צורף ולא ניתן לקבוע האם ניתן לראות בנתבעת הרשומה כבעלים של האנייה כ"מוביל" עליו מוטלת‬
‫החובה לעשות כל הדרוש כדי שכלי השייט יהיה ראוי להפלגה‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬התובעת לא הציגה תשתית ראייתית ממנה ניתן ללמוד על קיומו של פגם באנייה המוביל‬
‫למסקנה שכלי השיט לא היה ראוי להפלגה בים‪ .‬האנייה שהובילה את המטען הפליגה מטורקיה‬
‫לישראל‪ .‬בשל תקלה במנוע‪ ,‬האנייה עגנה בקפריסין במקום להגיע לישראל‪ .‬אלה הן העובדות עליהן‬
‫אין מחלוקת בין הצדדים‪ .‬בכך אין די ללמד כי האנייה לא הייתה ראויה לשיט‪ .‬לא כל כשל במנוע‬
‫ולא כל עגינת אנייה בנמל אחר מלמד על אי כושר לשיט‪ ,‬ודומה כי התובעת עצמה אינה טוענת לכך‪.‬‬

‫מר נבו טוען בתצהירו שתקלה דומה ארעה עוד לפני הפלגת האנייה וכן זמן קצר לאחר‬ ‫‪.39‬‬
‫הפלגת האנייה‪ .‬לטענת התובעת תקלות אלה‪ ,‬מועדן והעובדה שהאנייה לא הצליחה להשלים את‬
‫ההפלגה הקצרה מתורכיה לישראל‪ ,‬נאלצה לעגון בקפריסין‪ ,‬ולבסוף נגררה חזרה לתורכיה האנייה‬
‫מלמדת שהאנייה לא הייתה כשירה לשיט‪ .‬אלא שלא הוכחה קיומה של תקלה באנייה או כשל במנוע‬
‫האנייה לפני יציאת האנייה למסע הימי ולא הוצגה תשתית ראייתית לגרירת האנייה חזרה לנמל‬
‫המוצא‪ .‬חקירתו של מר נבו‪ ,‬שעל תצהירו נסמכת התובעת בטענותיה‪ ,‬העלתה שמדובר בהנחה בלבד‬
‫של העד וכי אין בידיו להראות שהאנייה לא הייתה כשירה לשיט (עמ' ‪ 22‬שו' ‪ .)10-15‬על דו"ח‬
‫השמאי שצורף לראיות התובעת אין בכוחה של התובעת להסתמך‪ ,‬משעורך המסמך לא הובא למתן‬
‫עדות ולחקירה על הדו"ח שערך‪.‬‬

‫‪Vessy‬‬ ‫התובעת מפנה בסכומיה לפסק הדין של בית משפט לימאות בעניין ת"ח ‪45274-08-11‬‬ ‫‪.40‬‬
‫‪ Development Corp‬נ' האנייה ‪ )16.7.2015( M/V Mirage 1‬וטוענת על יסודו לכך שאחריות בעלי‬
‫האנייה יכולה להתבסס על פעילות ישירה של בעלי האנייה‪ ,‬התחייבות רצונית או התחייבות‬
‫המוכתבת מדרישות החוק וכן על אחריות שילוחית למעשי אחרים ‪ -‬בין אם מדובר בהתחייבות של‬
‫אנשי צוות האנייה‪ ,‬רב חובל האנייה‪ ,‬חוכר האנייה ועוד (סעיפים ‪ 22,24‬ו‪ 33-‬לפסק הדין)‪ .‬סבורני‬
‫שאין הנדון דומה לראייה‪ .‬באותו עניין דובר בתביעת חפצא למימוש שעבוד ימי כנגד בעלי האנייה‬
‫לתשלום שכר צוות האנייה‪ .‬אין זה המקרה‪.‬‬

‫בשולי הדברים אוסיף; לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת לכך שמדובר בנזק שאירע לאחר‬ ‫‪.41‬‬
‫הפריקה שעל פי סעיף ‪ ) C)2‬לשטר המטען לא ניתן להטיל בגינו אחריות על המוביל‪ .‬במקרה זה‬
‫מדובר במטען שלא הגיע ליעדו‪ ,‬ולא בנזק שנגרם למטען לאחר פריקתו ובעניין ע"א ‪" 281/56‬צים"‬

‫‪17‬‬
 ‫מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ‪YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM‬‬ ‫תא (ת"א) ‪8860-02-13‬‬

‫חברת השיט הישראלית בע"מ נ' דה סאוט בריטיש אינשורנסקומפני לימיטד ‪ ,‬פ"ד יב ‪1291‬‬
‫(‪ ,)17.7.1958‬נקבע‪ ,‬בדעת רב‪ ,‬כי אין בתנייה זו לשחרר את המוביל מלעשות את המוטל עליו‪ ,‬היינו‬
‫מן החובה למסור את המטען לתעודתו‪.‬‬

‫סוף דבר‬
‫מכל האמור‪ ,‬התביעה כנגד נתבעת ‪ 1‬נדחית‪.‬‬ ‫‪.42‬‬

‫התובעת תישא בהוצאות הנתבעת‪ ,‬לרבות שכר טרחת עורכי דין בסך של ‪ ,₪ 25,000‬אשר ישולם על‬
‫ידי התובעת תוך ‪ 30‬יום‪ .‬שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד‬
‫התשלום בפועל‪ .‬סכום זה לוקח בחשבון את הימשכות ההליכים בתיק שראשיתו בשנת ‪,2013‬‬
‫הידרשות הנתבעת‪ ,‬חברה זרה‪ ,‬להביא לעדות עד מחו"ל למתן עדות‪ ,‬ואת ההוצאות והזמן להם‬
‫נדרשה הנתבעת לניהול ההליך‪.‬‬
‫‪5129371‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬י"ט טבת תשע"ט‪ 27 ,‬דצמבר ‪ ,2018‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪54678313‬‬

‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬

‫אפרת בוסני ‪54678313‬‬

‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬ ‫‪5129371‬‬

‫‪54678313‬‬

‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬

‫‪18‬‬