Professional Documents
Culture Documents
ג'לאל טרביה - מבוא לאפידמיולוגיה מועד א 2014
ג'לאל טרביה - מבוא לאפידמיולוגיה מועד א 2014
חשיפה – בעיקר משפחות עם ילדים קטנים בגן ילדים או בבית הספר היסודי ,סיכון ההיחשפות ההדבקות הוא גבוה.
הדבקות – לא כל אלה שנחשפו למחלה גם ידבקו במחלה.
התרבות – אם החיידק מתיישב בגוף,לא אצל כולם החיידק יתרבה באותה מידה.
תחלואה -לא כל מי שנדבק יהיה גם חולה .ביטוי המחלה יהיה שונה גם אצל מי שחולה.
*במחלות כרוניות להבדיל ממחלות מדבקות מדברים על גורמי סיכון ולא חשיפה למחלה .במקום חשיפה מתייחסים
לגורמי סיכון .שינוי קליני ,ביטוי קליני ,תוצאה .מסתכלים על כל פרמטר בנפרד מאחר ולכל פרמטר או קבוצה קיום
והתפתחות המחלה יכולים להיות שונים.
* הנגשה תרבותית של שירותי בריאות – להיות נגיש לקהל מבחינת מידע )מסמכים ,מתורגמנים וכו.(...
להתסכל על התפתחות המחלות לסוגיהן ולשאול מה מהגורמים למצב בריאות משפיעים ומהם הסיבות לכל אחד מאחר
ולכל אחד סיבות שונות.
לאתר את האנשים בעלי סיכון ולהשתדל להפחית את הסיכון לתחלואה.
באפידמיולוגיה שואלים מה היקף ההתפלגות ולאחר מיכן מהם הגורמים .צריכים לדעת את גודל הבעיה ,למי יש אותה\
היקף הבעיה ומה ניתן לעשות.
1
אפידמיולוגיה היא מחקר אך מהם השימושים בתוצאות המחקר:
-1מחקרים בנושאי התפלגות מצבי בריאות וחולי באוכלוסייה )תיאורי( ,הגורמים )אנאליטי( ,והתוצאות
א :אבחון מצב בריאות של קהילה
ב :חיפוש ידע חדש
-איתור סיבות
-מיפוי מהלך טבעי של מחלה
-היסטוריה ומגמות עם הזמן
-2מחקרי הערכה
א .התערבות בקהילה
-בחינת ביצוע של תכנית
-ניסוי של תכנית
ב .טיפול בחולים
-הערכת שיטת טיפול
-3מחקרי מתודולוגיה
מחקרי הערכה:
חשוב לבצע הערכה לגבי שינוי שהחלטנו לעשות
חשוב לבדוק האם בכלל מתבצע מה שנקבע
הערכה שך שיטת הטיפול – חשוב שיהיה מבוקר.
מחקרים מתודולוגיים – לדוגמא -לבדוק מה מידת הדיוק למשל של פענוח צילומי רנטגן.
מרגע הגהת הרעיון ועד לביצוע לקוח הרבה מאוד שנים ומקורות מימון גבוהים.
צריך לברר האם להמתין לתוצאה המדעית הסופית כדי להפעיל או לא – למשל תרופות :לא יאשרו תרופה שלא עברה
סדרה של ניסויים קליניים .אבל לגבי דברים אחרים כמו דיגיטליס – בגלל שאף וועדת הלסינקי לא תאשר ניסוי קליני
לדיגיטליס בגלל שהיעילות ידועה אך ת .הלוואי קשות ביותר שקשה עד בלתי אפשרי לערוך ניסוי קליני.
2
מדדים של מצב בריאות של אוכלוסייה :
דמוגרפיה /תוחלת חיים – רוב העולם המתועש הולך לקראת הזדקנות האוכלוסייה ונשאלת השאלה כיצד משרד הבריאות
צריך להערך.
תחלואה – איך אומרים שבאוכלוסיה מסוימת מחלות שכיחות יותר או פחות – מהם המדדים.
תמותה
נכות – מדדי נכות הופכים להיות בעלי משמעות למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות.
סיכון – היום שואלים יותר איך מתארים אנשים בסיכון כדי למנוע.
ריבוי טבעי מתון – לא רואים את היקף הגיל הצעיר אבל חלק מהגילאים המבוגרים נעשה יותר גדול.
ריבוי טבעי - 0%הילודה לעומת התמותה והגירה הם פחות או יותר שווים .חלוקת הגילאים שווה – הילודה ירדה
ותוחלת החיים עולה.
ריבוי טבעי שלילי – התמותה עולה על הילודה ורואים שמס .התינוקות שנולדים יחסית לאוכלוסיה הולך ונעשה קטן
יותר .רואים את זה בסין ששם יש הגבלת ילודה מס .שנים וכעת נוצר מצב שבו יש ריבוי גדול של אוכלוסיה מבוגרת
לעומת צעירה .השאלה מבחינת מע .הבריאות היא כיצד הם יטפלו בקשישים בהעדר אוכלוסיה צעירה.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם יהיו הבדלי בריאות בין מעמד סוציו אקונומי גבוה ונמוך .צריך לקחת בחשבון את
מבנה האוכלוסייה.
תוחלת חיים – נשים יותר גבוה מגברים .תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא בי-ם והיא יוצאת דופן בעיקר בגלל
שיש בה מצב סוציו אקונומי נמוך במרבית האוכלוסייה.
תוחלת בחיים בלידה – קיים הבדל בין נשים וגברים ובים יהודים לערבים.
גברים במדינת ישראל לעומת מדינות מתועשות תוחלת החיים גבוהה מאוד ואילו אצל נשים זה ההפך.
תוחלת החיים עולה בצורה מתמדת במשך השנים במדינת ישראל .יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין מרכז
לפריפריה ,בערים שונות ,בין ערבים ליהודים.
3
מקורות מידע על מצב בריאות :
.היארעות והמצאות
prevalenceהמצאות
או שכיחות המחלה .הנו מדד המתאר חולים נמצאים ומבטא את ההסתברות שאדם חולה
במחלה מסוימת .המדד יעיל לבדיקת השפעת המחלה על אוכלוסיות ועלות תחלואה או
4
תמותה) .במונחים הסתברותיים :זו ההסתברות שאדם הנדגם באורח מקרי באוכלוסיה יהיה
)חולה
incidenceהיארעות
הנו מדד המתאר מספר או שכיחות חולים חדשים )או נפטרים( ומבטא את ההסתברות
שאדם בריא יחלה במחלה מסוימת .המדד יעיל לבדיקת קשר סיבתי בין גורם סיכון והופעת
.מחלה
Prevalenceהמצאות Incidenceהיארעות
ההסתברות שאדם חולה ההסתברות של בריא לחלות במחלה
במחלה
במונה נספרים מקרים במונה נספרים מקרים חדשים בלבד
ההמצאות מתארת יותר את השורדים והחולים שאצלם עברה המחלה לשלב כרוני ,כיון
.שהמתים לאחר מחלה קצרה אינם נכללים בדרך כלל בספירת המקרים הנמצאים
ההמצאות איננו מדד טוב לזיהוי סיבות למחלה ) ,אטיולוגיה( ,כיון שמדד זה מושפע מהרבה
.גורמים
).ההיארעות הנה מדד מקובל ויעיל יותר לבירור אטיולוגי )סיבות המחלה
5
מאידך ,ההיארעות איננה מדד יעיל להערכת השפעת המחלה על האוכלוסייה ,הצורך
בשרותי בריאות ועלות צפויה של הטיפול במחלה .ההמצאות הנו מדד טוב יותר להערכת
6
מספר היארעות
מספר מקרי המחלה החדשים באוכלוסיה נתונה קרוי מספר היארעות המחלה באותה
אוכלוסיה
למשל -אם הופיעו 10מקרי מחלת סרטן בישוב שבו 1000איש ,נאמר שהיארעות המחלה
:היארעות לזמן
מספר מקרי המחלה החדשים באוכלוסיה לתקופת זמן נתון נתונה קרוי מספר היארעות
למשל -אם הופיעו 10מקרי מחלת סרטן בשנה בישוב שבו ( (Incidence Number per period.
מצטברת
כך מוגדר ממוצע סך המקרים החדשים באוכלוסיה קבועה .בדוגמה לעיל 10/1000כלומר
0.01או אחוז אחד מכלל האוכלוסיה .המכנה כולל את כל האוכלוסיה בסיכון )תושבי הישוב(
בהנחה שכולם אמנם היו עלולים לחלות ושאנו יודעים הפרטים הרפואיים הנוגעים לכלל
כלומר ) (Risk , Rהאוכלוסיה .אחוז החולים מהוה מדד לסיכון לחלות ליחיד בריא
ההסתברות שאדם באוכלוסיה זו יחלה .כמו אחוזים בכלל ,המדד חסר ממדים וטווח
- attack rate .המספרים הנו בין 0ל .1 -יש המכנים מדד זה כ
ניתן להשתמש בהיארעות מצטברת למדידת הסיכון לחלות במחלה מסוימת בתקופת חיים
7
life-time risk.
יש לשים לב :במכנה נכללים כל אלו שיכולים לחלות ,האוכלוסיה בסיכון :על כן לא נכללים
או אלו שלא יכולים , prevalent casesבאוכלוסיה בסיכון אלו שכבר חולים )המקרים הנמצאים
.לחלות במחלה
.בבדיקת היארעות כוללת של סרטן רחם במכנה לא יכללו נשים שעברו כריתת רחם או גברים
יוער כי התחשבנו כאן בסך המקרים שהצטברו )כלומר (10משך תקופת זמן נתונה )שנה(.
מובן שהיארעות מתייחסת לאותה תקופת מדידה ופרופורציונית לטווח התקופה -ככל שתהיה
.תקופת המדידה )או החשיפה( ארוכה יותר כן יתכן שהיארעות תהיה גבוהה יותר
8
):ההנחות למדידת היארעות כוללת )היארעות מצטברת
מדדי המצאות משקפים לא רק את מספר המקרים החדשים שהופיעו ,אלא גם מקרים "ישנים
שהופיעו לפני תחילת התקופה הנמדדת ,ועל כן מושפעים גם ממשך המחלה וההשרדות
החולים או הבראתם .טיב שרותי הבריאות עשוי לשנות את שכיחות המחלה ,ועל כן ההמצאות
הנה מדד יעיל למדידת שנויים בשרותי בריאות .המצאות סרטן גבוהה יותר במדינות
מתפתחות מאשר במדינות מתפתחות משום ששרותי הבריאות מצליחים למנוע תמותה טוב
יותר הארצות מפותחות .תמותה גבוהה בשל מחלות זהומיות במדינות מתפתחות מביאה למבנה
ברור שמדדי המצאות אינם יכולים לשקף הסיכון לחלות או למדוד היטב קשר בין גורם סיכון
להופעת מחלה -שכן הסיכון הנו מדד הקשור להופעת המחלה אצל בריאים )לעיל( וההמצאות
.כוללת יותר מקרים בעלי השרדות רבה יותר ,או כאלו שלקו בחלה אלימה פחות
מדדים המתיחסים לתוצאות לידה לא רצויות )למשל מומים מולדים או ילדים קטנים לגיל
ההריון( וכן מדדי הפלות הנם תמיד מדדי המצאות -שכן מדובר באלו ששרדו עד ללידה או
9
להפלה ,בעוד שמספר לא ידוע של עוברים "הופלו" בהפלה טבעית בשלבים מוקדמים של
:מדדי המצאות
עד כה דנו בתחלואה ,כלומר מקרים חדשים של חולי .גם תמותה הנה מקרה "חדש" וייחודי
)אי אפשר למות פעמיים( .ואולם ניתן למדוד גם המצאות מחלה באוכלוסיה -אלו שאינם חולים
הדיון במדדי המצאות ,שהנם מדדי תחלואה המתייחסים לשעורי חולים באוכלוסיה ,מקביל
לגמרי לדיון לעיל במדדי היארעות .כזכור ,ההמצאות מתייחסת לאלו ששרדו ונשארו
לשם דוגמא נניח מחקר המצאות דומה כדלקמן :באוכלוסיית מעשנים יש יותר חולי לב
מבאוכלוסיית לא מעשנים ,ויש בכך כדי להצביע על עישון כגורם למחלת לב .השוואת אחוזי
תחלואה ממחלת לב אצל מעשנים ולא מעשנים יכולה ללמד על מידת ההשפעה של עישון,
10