‫מבוא לאפידמיולוגיה‬

‫פרופ‪ .‬ליאון אפשטיין‬

‫‪Snow and Henle 1840-1853‬‬

‫• פתחו מושג של "גורם סיבתי למחלה" העובר מאדם לאדם‬
‫• הגדירו את המונחים "אפידמי" ו"אנדמי"‬
‫• העברת ה"גורם" למחלות מעיים בהפרשות של מערכת העיכול‬
‫• אחרי ההפרשה ה"גורם" מועבר במים‬

‫משאבת המים ב‪ Broad Street-‬בלונדון ‪ -‬ההתחלה של האפידמיולוגיה המודרנית‬

‫במחלות מדבקות מדברים על‪:‬‬

‫חשיפה – בעיקר משפחות עם ילדים קטנים בגן ילדים או בבית הספר היסודי‪ ,‬סיכון ההיחשפות ההדבקות הוא גבוה‪.‬‬
‫הדבקות – לא כל אלה שנחשפו למחלה גם ידבקו במחלה‪.‬‬
‫התרבות – אם החיידק מתיישב בגוף‪,‬לא אצל כולם החיידק יתרבה באותה מידה‪.‬‬
‫תחלואה‪ -‬לא כל מי שנדבק יהיה גם חולה‪ .‬ביטוי המחלה יהיה שונה גם אצל מי שחולה‪.‬‬

‫הגורמים לחשיפה יהיו שונים לגמרי ממה שקובע את התוצאה‪.‬‬

‫הטיפול הרפואי הקלאסי נכנס לתמונה בסוף תהליך המחלה הטבעי של המחלה‪ .‬החל מחינוך‪,‬חיסון‪ ,‬וטיפול‪.‬‬

‫*במחלות כרוניות להבדיל ממחלות מדבקות מדברים על גורמי סיכון ולא חשיפה למחלה‪ .‬במקום חשיפה מתייחסים‬
‫לגורמי סיכון‪ .‬שינוי קליני‪ ,‬ביטוי קליני‪ ,‬תוצאה‪ .‬מסתכלים על כל פרמטר בנפרד מאחר ולכל פרמטר או קבוצה קיום‬
‫והתפתחות המחלה יכולים להיות שונים‪.‬‬

‫* הנגשה תרבותית של שירותי בריאות – להיות נגיש לקהל מבחינת מידע )מסמכים‪ ,‬מתורגמנים וכו‪.(...‬‬

‫תפקיד האפידמיולוגיה ‪:‬‬

‫חקירת ההיקף‪ ,‬ההתפלגות והגורמים של מצב בריאות או אירועים קשורים לבריאות באוכלוסיות מוגדרות‬
‫ויישום המידע כדי לפקח על מצבים אלו‬

‫להתסכל על התפתחות המחלות לסוגיהן ולשאול מה מהגורמים למצב בריאות משפיעים ומהם הסיבות לכל אחד מאחר‬
‫ולכל אחד סיבות שונות‪.‬‬
‫לאתר את האנשים בעלי סיכון ולהשתדל להפחית את הסיכון לתחלואה‪.‬‬

‫באפידמיולוגיה שואלים מה היקף ההתפלגות ולאחר מיכן מהם הגורמים‪ .‬צריכים לדעת את גודל הבעיה‪ ,‬למי יש אותה\‬
‫היקף הבעיה ומה ניתן לעשות‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫אפידמיולוגיה היא מחקר אך מהם השימושים בתוצאות המחקר‪:‬‬
‫‪-1‬מחקרים בנושאי התפלגות מצבי בריאות וחולי באוכלוסייה )תיאורי(‪ ,‬הגורמים )אנאליטי(‪ ,‬והתוצאות‬
‫א‪ :‬אבחון מצב בריאות של קהילה‬
‫ב‪ :‬חיפוש ידע חדש‬
‫‪ -‬איתור סיבות‬
‫‪ -‬מיפוי מהלך טבעי של מחלה‬
‫‪ -‬היסטוריה ומגמות עם הזמן‬
‫‪ -2‬מחקרי הערכה‬
‫א‪ .‬התערבות בקהילה‬
‫‪ -‬בחינת ביצוע של תכנית‬
‫‪ -‬ניסוי של תכנית‬
‫ב‪ .‬טיפול בחולים‬
‫‪ -‬הערכת שיטת טיפול‬
‫‪ -3‬מחקרי מתודולוגיה‬

‫מודדים ומתארים גודל והתפלגות של בעיה )תיאורי(‬

‫חשוב גם לחקור את הסיבות )אנליטי( היקף‪ ,‬התפלגות וגורמים – אלו הפרמטרים שחשוב לחקור‪.‬‬
‫חשוב לחזור ולשאול מה היה בעבר ולנסות ללמוד מטעויות שנעשו בעבר‪.‬‬

‫מחקרי הערכה‪:‬‬
‫חשוב לבצע הערכה לגבי שינוי שהחלטנו לעשות‬
‫חשוב לבדוק האם בכלל מתבצע מה שנקבע‬
‫הערכה שך שיטת הטיפול – חשוב שיהיה מבוקר‪.‬‬
‫מחקרים מתודולוגיים – לדוגמא ‪ -‬לבדוק מה מידת הדיוק למשל של פענוח צילומי רנטגן‪.‬‬

‫אפידמיה – גידול פתאומי של היקף המחלה‪.‬‬

‫אנדמיה – מצב בו המחלה קיימת כל הזמן אבל כמעט ללא שינויים ) מצב קבוע של מחלה(‪.‬‬

‫קבלת ההחלטות קשור מאוד לתהליך המדעי שיכול לקחת שנים –‬

‫התהליכים עד לקבלת ההחלטות הן –‬
‫תצפית – לבדוק היקף‬
‫שונות המחלה בתוך אוכלוסיות שונות‬
‫לשאול למה‬
‫לנסח השערה מדעית‬
‫לבדוק ולבצע‪.‬‬

‫מרגע הגהת הרעיון ועד לביצוע לקוח הרבה מאוד שנים ומקורות מימון גבוהים‪.‬‬
‫צריך לברר האם להמתין לתוצאה המדעית הסופית כדי להפעיל או לא – למשל תרופות ‪ :‬לא יאשרו תרופה שלא עברה‬
‫סדרה של ניסויים קליניים‪ .‬אבל לגבי דברים אחרים כמו דיגיטליס – בגלל שאף וועדת הלסינקי לא תאשר ניסוי קליני‬
‫לדיגיטליס בגלל שהיעילות ידועה אך ת‪ .‬הלוואי קשות ביותר שקשה עד בלתי אפשרי לערוך ניסוי קליני‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מדדים של מצב בריאות של אוכלוסייה ‪:‬‬

‫מדדי תמותה‪ -‬שיעורי תמותה‪ ,‬תמותת תינוקות‪ ,‬תוחלת חיים‪ ,‬הישרדות‬

‫מדדי תחלואה‪ -‬היארעות מחלות‪ ,‬הימצאות מחלות‬
‫מדדים גופניים ופזיולוגיים‪ -‬גובה‪ ,‬משקל‪ ,WHR ,‬בריאות השן‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬לחץ דם ועוד‬
‫התנהגויות בריאות‪ -‬עישון‪ ,‬שתית אלכוהול‪ ,‬שימוש בסמים ועוד‬
‫מדדים סביבתיים‪ -‬איכות האוויר‪ ,‬המים‪ ,‬צפיפות דיור ועוד‬

‫דמוגרפיה‪ /‬תוחלת חיים – רוב העולם המתועש הולך לקראת הזדקנות האוכלוסייה ונשאלת השאלה כיצד משרד הבריאות‬
‫צריך להערך‪.‬‬
‫תחלואה – איך אומרים שבאוכלוסיה מסוימת מחלות שכיחות יותר או פחות – מהם המדדים‪.‬‬
‫תמותה‬
‫נכות – מדדי נכות הופכים להיות בעלי משמעות למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות‪.‬‬
‫סיכון – היום שואלים יותר איך מתארים אנשים בסיכון כדי למנוע‪.‬‬

‫מה אנחנו צריכים לשאול כאשר רואים נתונים –‬

‫האם המידע הוא שווה בכל האוכלוסייה או שונה‪ .‬למשל האם המחקר או הנתונים מראים נתונים שווים בין האוכלוסיה‬
‫הערבית ליהודית? למשל באוכלוסיה היהודית מדד הגיל נמשך עד גיל ‪ 85‬ומעלה‪ ,‬באוכלוסיה הערבית זה נעצר בסביבות‬
‫גיל ה‪ .70 -‬ומכאן צורכי הבריאות של היהודים והערבים שונים‪.‬‬
‫קיים שוני בגיל המבוגר אך קיים גם שוני בגיל הצעיר‪.‬‬

‫ריבוי טבעי מהיר – ילודה גבוהה עם אחוז גבוה של ילדים צעירים‪.‬‬

‫ריבוי טבעי מתון – לא רואים את היקף הגיל הצעיר אבל חלק מהגילאים המבוגרים נעשה יותר גדול‪.‬‬

‫ריבוי טבעי ‪ - 0%‬הילודה לעומת התמותה והגירה הם פחות או יותר שווים‪ .‬חלוקת הגילאים שווה – הילודה ירדה‬
‫ותוחלת החיים עולה‪.‬‬

‫ריבוי טבעי שלילי – התמותה עולה על הילודה ורואים שמס‪ .‬התינוקות שנולדים יחסית לאוכלוסיה הולך ונעשה קטן‬
‫יותר‪ .‬רואים את זה בסין ששם יש הגבלת ילודה מס‪ .‬שנים וכעת נוצר מצב שבו יש ריבוי גדול של אוכלוסיה מבוגרת‬
‫לעומת צעירה‪ .‬השאלה מבחינת מע‪ .‬הבריאות היא כיצד הם יטפלו בקשישים בהעדר אוכלוסיה צעירה‪.‬‬

‫אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם יהיו הבדלי בריאות בין מעמד סוציו אקונומי גבוה ונמוך‪ .‬צריך לקחת בחשבון את‬
‫מבנה האוכלוסייה‪.‬‬

‫תוחלת חיים – נשים יותר גבוה מגברים‪ .‬תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא בי‪-‬ם והיא יוצאת דופן בעיקר בגלל‬
‫שיש בה מצב סוציו אקונומי נמוך במרבית האוכלוסייה‪.‬‬

‫תוחלת בחיים בלידה – קיים הבדל בין נשים וגברים ובים יהודים לערבים‪.‬‬
‫גברים במדינת ישראל לעומת מדינות מתועשות תוחלת החיים גבוהה מאוד ואילו אצל נשים זה ההפך‪.‬‬
‫תוחלת החיים עולה בצורה מתמדת במשך השנים במדינת ישראל‪ .‬יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין מרכז‬
‫לפריפריה‪ ,‬בערים שונות‪ ,‬בין ערבים ליהודים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מקורות מידע על מצב בריאות ‪:‬‬

‫הודעות רשמיות – נתונים של הלמס‪ ,‬משרד הבריאות וקופ"ח‬

‫ניצול שירותי בריאות – פעם בשנה או שנתיים יש נתונים של בתי החולים כלומר ניצול מערכת האשפוז בארץ‪ .‬גם של‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬מערך קהילתי ועוד‪...‬‬
‫מידע משרותי רווחה אחרים – כמו ביטוח לאומי בעיקר בתחום הנכות‪ .‬גם למשרד הרווחה קיימים נתונים‪.‬‬
‫סקרים ומחקרים מיוחדים‬
‫ידע מקצועי – מהווה גורם משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫ידע של הציבור – מבררים אצל הציבור האם אתה יודע ש‪....‬כמה פעמים ביקרת אצל‪ ....‬האם הייתה בעיה לרכוש‬
‫תרופה‪ ...‬וכו‪...‬‬
‫הודעות רשמיות – הודעות פטירה שבהם רשומים סיבת המוות‪ .‬סיבת המוות מוגדרת כמצב שהתחיל את התהליך שבסופו‬
‫של דבר גרם למותו של אדם‪ .‬למשל התקף לב שהסתבך עם ספסיס‪ .‬סיבת המוות היא התקף לב והספסיס הוא הסיבוך‪.‬‬

‫מדדי תחלואה ‪:‬‬

‫שיעור היארעות ‪Incidence-‬‬

‫מספר מקרים חדשים של מחלה באוכלוסייה‬

‫מוגדרת תוך תקופת זמן מוגדרת‬

‫_____________________________‬
‫מספר האנשים בסיכון לחלות במחלה‬
‫באוכלוסייה ותקופת זמן המוגדרות‬

‫שיעור המצאות ) ‪(Prevalence‬‬

‫החלק היחסי של אוכלוסייה מוגדרת החולה עם מחלה בזמן מוגדר‬

‫חישוב שיעור המצאות )‪:(P‬‬

‫‪ # =P‬אנשים עם מחלה או מצב בזמן מוגדר‬
‫‪ #‬אנשים בסיכון באוכלוסייה בזמן המוגדר‬

‫‪.‬היארעות והמצאות‬

‫‪:‬נוהגים להשתמש בשני מדדים בסיסיים של הופעת מחלות‬

‫‪ prevalence‬המצאות‬

‫או שכיחות המחלה‪ .‬הנו מדד המתאר חולים נמצאים ומבטא את ההסתברות שאדם חולה‬

‫במחלה מסוימת‪ .‬המדד יעיל לבדיקת השפעת המחלה על אוכלוסיות ועלות תחלואה או‬

‫‪4‬‬
‫תמותה‪) .‬במונחים הסתברותיים‪ :‬זו ההסתברות שאדם הנדגם באורח מקרי באוכלוסיה יהיה‬

‫)חולה‬

‫‪ incidence‬היארעות‬

‫הנו מדד המתאר מספר או שכיחות חולים חדשים )או נפטרים( ומבטא את ההסתברות‬

‫שאדם בריא יחלה במחלה מסוימת‪ .‬המדד יעיל לבדיקת קשר סיבתי בין גורם סיכון והופעת‬

‫‪.‬מחלה‬

‫‪.‬השואה בין מדדי המצאות להיארעות‬

‫‪ Prevalence‬המצאות‬ ‫‪ Incidence‬היארעות‬
‫ההסתברות שאדם חולה‬ ‫ההסתברות של בריא לחלות במחלה‬

‫במחלה‬
‫במונה נספרים מקרים‬ ‫במונה נספרים מקרים חדשים בלבד‬

‫נמצאים‪ :‬חדשים וקודמים‬

‫‪ cross‬נאמד במחקרי חתך‬ ‫( ‪ longitudinal‬נאמד במחקרי אורך‬
‫‪ survey‬או סקרים ‪sectional‬‬
‫)רטרוספקטיבי או פרוספקטיבי‬
‫אינו מצריך מעקב‬ ‫מתבסס על מעקב אחרי אוכלוסיה‬
‫משך המחלה‪ ,‬השרדות‪,‬‬ ‫משך המחלה איננו משפיע על המדד‬
‫חומרת המחלה משפיעים‪:‬‬
‫ההמצאות מתארת יותר את‬
‫השורדים‬
‫יעיל לבדיקת עלות והשפעת‬ ‫יעיל לבדיקת קשר סיבתי של גורם‬
‫המחלה‬
‫סיכון ומחלה או תמותה‬

‫ההמצאות מתארת יותר את השורדים והחולים שאצלם עברה המחלה לשלב כרוני‪ ,‬כיון‬

‫‪.‬שהמתים לאחר מחלה קצרה אינם נכללים בדרך כלל בספירת המקרים הנמצאים‬

‫ההמצאות איננו מדד טוב לזיהוי סיבות למחלה‪ ) ,‬אטיולוגיה(‪ ,‬כיון שמדד זה מושפע מהרבה‬

‫‪.‬גורמים‬

‫‪).‬ההיארעות הנה מדד מקובל ויעיל יותר לבירור אטיולוגי )סיבות המחלה‬

‫‪5‬‬
 ‫מאידך‪ ,‬ההיארעות איננה מדד יעיל להערכת השפעת המחלה על האוכלוסייה‪ ,‬הצורך‬

‫בשרותי בריאות ועלות צפויה של הטיפול במחלה‪ .‬ההמצאות הנו מדד טוב יותר להערכת‬

‫‪.‬ההשפעה של המחלה באוכלוסיה‬

‫‪.‬גורמים המשפיעים על ההמצאות‬

‫מעלה את ההמצאות‬ ‫מוריד את ההמצאות‬

‫משך ארוך של המחלה‬ ‫משך קצר של המחלה‬
‫תמותה נמוכה מהמחלה‬ ‫תמותה גבוהה מהמחלה‪ ,‬תמותה גבוהה‬

‫תמותה נמוכה )אוכלוסיה עם שרותי‬ ‫))מלחמה‬

‫)בריאות טובים‬
‫עליה בהיארעות‬
‫מעבר של חולים מהאוכלוסיה )למשל‬
‫)יציאת חולים מאוכלוסית עובדים‬
‫כניסה של חולים ומבוגרים לאוכלוסיה‬
‫))למשל למקום מקלט‬
‫שיטות זהוי ואבחון טובות יותר‬
‫ירידה בהיארעות‬
‫מעבר של חולים לאוכלוסיה )למשל ליד‬
‫בי"ח‬
‫מעבר של בריאים וצעירים לאוכלוסיה(‬
‫)הגירה בד"כ הנה של בריאים יותר‬
‫שיפור בהבראה מהמחלה‬

‫‪6‬‬
 ‫מספר היארעות‬

‫מספר מקרי המחלה החדשים באוכלוסיה נתונה קרוי מספר היארעות המחלה באותה‬

‫אוכלוסיה‬

‫‪.‬בלבד ‪, incidence‬לעיתים קוראים למדד זה היארעות ‪( (Incidence Number.‬‬

‫למשל‪ -‬אם הופיעו ‪ 10‬מקרי מחלת סרטן בישוב שבו ‪ 1000‬איש‪ ,‬נאמר שהיארעות המחלה‬

‫‪.‬הייתה ‪ 10‬באוכלוסיית ישוב זה‬

‫‪:‬היארעות לזמן‬

‫מספר מקרי המחלה החדשים באוכלוסיה לתקופת זמן נתון נתונה קרוי מספר היארעות‬

‫המחלה לתקופה באותה אוכלוסיה‬

‫למשל‪ -‬אם הופיעו ‪ 10‬מקרי מחלת סרטן בשנה בישוב שבו ‪( (Incidence Number per period.‬‬

‫‪ 1000.‬איש‪ ,‬נאמר שהיארעות המחלה הייתה ‪ 10‬לשנה באוכלוסיית ישוב זה‬

‫היארעות כוללת או היארעות ) ‪, (probability of incidence‬הסתברות ההאירעות‬

‫מצטברת‬

‫)‪(Cumulative Incidence, CI‬‬

‫כך מוגדר ממוצע סך המקרים החדשים באוכלוסיה קבועה‪ .‬בדוגמה לעיל ‪ 10/1000‬כלומר‬

‫‪ 0.01‬או אחוז אחד מכלל האוכלוסיה‪ .‬המכנה כולל את כל האוכלוסיה בסיכון )תושבי הישוב(‬

‫בהנחה שכולם אמנם היו עלולים לחלות ושאנו יודעים הפרטים הרפואיים הנוגעים לכלל‬

‫כלומר )‪ (Risk , R‬האוכלוסיה‪ .‬אחוז החולים מהוה מדד לסיכון לחלות ליחיד בריא‬

‫ההסתברות שאדם באוכלוסיה זו יחלה‪ .‬כמו אחוזים בכלל‪ ,‬המדד חסר ממדים וטווח‬

‫‪- attack rate .‬המספרים הנו בין ‪ 0‬ל‪ .1 -‬יש המכנים מדד זה כ‬

‫ניתן להשתמש בהיארעות מצטברת למדידת הסיכון לחלות במחלה מסוימת בתקופת חיים‬

‫‪7‬‬
 ‫‪life-time risk.‬‬

‫‪:‬היארעות ‪ -‬המדד במהותו הנו‬

‫מספר מקרים חדשים שהופיעו בתקופת המעקב‬

‫מספר כלל הבריאים שיכולים לחלות‬

‫יש לשים לב‪ :‬במכנה נכללים כל אלו שיכולים לחלות‪ ,‬האוכלוסיה בסיכון‪ :‬על כן לא נכללים‬

‫או אלו שלא יכולים ‪, prevalent cases‬באוכלוסיה בסיכון אלו שכבר חולים )המקרים הנמצאים‬

‫‪.‬לחלות במחלה‬

‫‪:‬דוגמאות למכנה נכון בחישוב מדד זה‬

‫בבדיקת היארעות כוללת של סרטן שד במכנה לא יכללו גברים‬

‫בבדיקת היארעות כוללת של סרטן הערמונית במכנה לא יכללו נשים‬

‫‪.‬בבדיקת היארעות כוללת של סרטן רחם במכנה לא יכללו נשים שעברו כריתת רחם או גברים‬

‫יוער כי התחשבנו כאן בסך המקרים שהצטברו )כלומר ‪ (10‬משך תקופת זמן נתונה )שנה(‪.‬‬

‫‪.‬על כן נקרא מדד זה היארעות הכוללת לאותה תקופה‬

‫מובן שהיארעות מתייחסת לאותה תקופת מדידה ופרופורציונית לטווח התקופה‪ -‬ככל שתהיה‬

‫‪.‬תקופת המדידה )או החשיפה( ארוכה יותר כן יתכן שהיארעות תהיה גבוהה יותר‬

‫‪.‬המדד מתבסס על אוכלוסיה קבועה בתקופת זמן מוגדרת‬

‫‪8‬‬
‫‪):‬ההנחות למדידת היארעות כוללת )היארעות מצטברת‬

‫פרטים אינם יוצאים מהאוכלוסיה מסיבות אחרות )כולל מחלות‪a.‬‬

‫אחרות(‪ ,‬ועל כן האוכלוסיה קבועה וכל האוכלוסיה נמצא במעקב עד‬
‫תום המחקר‪ .‬הנחה כזו אינה מתקימת אם חלק מהאוכלוסיה נפטר‬
‫‪).‬ממחלות אחרות(‪ ,‬הגר למקום אחר או אבד למעקב‬
‫פרטים אינם נכנסים לאוכלוסיה מסיבות אחרות )כולל מחלות‪b.‬‬
‫אחרות(‪ ,‬ועל כן האוכלוסיה קבועה עד תום המחקר‪ .‬הנחה כזו אינה‬
‫מתקימת אם מתוספים פרטים חדשים לאוכלוסיה על ידי לידות או‬
‫הגירה‬
‫משך המעקב דומה לכל האוכלוסיה‪c.‬‬
‫‪.‬לכל הפרטים הבריאים באוכלוסיה סיכון דומה לחלות‪d.‬‬
‫‪.‬זוהי הופעת המחלה בפעם הראשונה אצל כל אדם‪e.‬‬

‫מדדי המצאות משקפים לא רק את מספר המקרים החדשים שהופיעו‪ ,‬אלא גם מקרים "ישנים‬

‫שהופיעו לפני תחילת התקופה הנמדדת‪ ,‬ועל כן מושפעים גם ממשך המחלה וההשרדות‬

‫החולים או הבראתם‪ .‬טיב שרותי הבריאות עשוי לשנות את שכיחות המחלה‪ ,‬ועל כן ההמצאות‬

‫הנה מדד יעיל למדידת שנויים בשרותי בריאות‪ .‬המצאות סרטן גבוהה יותר במדינות‬

‫מתפתחות מאשר במדינות מתפתחות משום ששרותי הבריאות מצליחים למנוע תמותה טוב‬

‫יותר הארצות מפותחות‪ .‬תמותה גבוהה בשל מחלות זהומיות במדינות מתפתחות מביאה למבנה‬

‫‪.‬גילים צעיר יותר‪ ,‬ועל כן להמצאות נמוכה יותר של מחלות כרוניות‬

‫ברור שמדדי המצאות אינם יכולים לשקף הסיכון לחלות או למדוד היטב קשר בין גורם סיכון‬

‫להופעת מחלה ‪ -‬שכן הסיכון הנו מדד הקשור להופעת המחלה אצל בריאים )לעיל( וההמצאות‬

‫‪.‬כוללת יותר מקרים בעלי השרדות רבה יותר‪ ,‬או כאלו שלקו בחלה אלימה פחות‬

‫מדדים המתיחסים לתוצאות לידה לא רצויות )למשל מומים מולדים או ילדים קטנים לגיל‬

‫ההריון( וכן מדדי הפלות הנם תמיד מדדי המצאות‪ -‬שכן מדובר באלו ששרדו עד ללידה או‬

‫‪9‬‬
 ‫להפלה‪ ,‬בעוד שמספר לא ידוע של עוברים "הופלו" בהפלה טבעית בשלבים מוקדמים של‬

‫‪.‬ההריון‪ -‬לעיתים בשלב הביצית המופרה בלבד‪ -‬מבלי שנספרו‬

‫‪:‬מדדי המצאות‬

‫עד כה דנו בתחלואה‪ ,‬כלומר מקרים חדשים של חולי‪ .‬גם תמותה הנה מקרה "חדש" וייחודי‬

‫)אי אפשר למות פעמיים(‪ .‬ואולם ניתן למדוד גם המצאות מחלה באוכלוסיה‪ -‬אלו שאינם חולים‬

‫‪.‬במחלות חדשות‪ ,‬אלא חולים במחלות כרוניות‬

‫הדיון במדדי המצאות‪ ,‬שהנם מדדי תחלואה המתייחסים לשעורי חולים באוכלוסיה‪ ,‬מקביל‬

‫לגמרי לדיון לעיל במדדי היארעות‪ .‬כזכור‪ ,‬ההמצאות מתייחסת לאלו ששרדו ונשארו‬

‫‪).‬באוכלוסיה )ואיננה מתארת חולים חדשים‪ ,‬או תמותה‬

‫לשם דוגמא נניח מחקר המצאות דומה כדלקמן‪ :‬באוכלוסיית מעשנים יש יותר חולי לב‬

‫מבאוכלוסיית לא מעשנים‪ ,‬ויש בכך כדי להצביע על עישון כגורם למחלת לב‪ .‬השוואת אחוזי‬

‫תחלואה ממחלת לב אצל מעשנים ולא מעשנים יכולה ללמד על מידת ההשפעה של עישון‪,‬‬

‫‪.‬כלומר מאפשרת אמדן כמותי של השפעת העישון‬

‫‪10‬‬