2008 – ‫תהליכי ייתור בביוטכנולוגיה‬

:‫מבוא‬

,‫ לדוגמא – חקלאות‬.‫תהליך ייצור ביוטכנולוגי הוא תהליך שאחד ממרכיבי היצור שלו הינו יצור חי‬
‫ אנו נדון בעיקר בהליכים העוסקים בשמרים‬.‫תעשיה ביוטכנולוגית הינה כל מה שלא נכלל בחקלאות‬
.‫פטריות ובתרביות רקמה‬

– ‫מרכיבי התהליך‬

‫חומרי הגלם‬ -
‫מתקן היצור‬ -
.‫הפרדת התוצר והכנתו לשוק‬ -

‫ההנדסה הביוטכנולוגית אינה שונה מהותית מהנדסה כימית רגילה פרט לכך שאחד המגיבים‬
‫ ריאקטור המכיל יצורים חיים‬,‫ עיקרו של התהליך מבוצע במיכל הקרא ריאקטור‬.‫בתערובות הם תאים‬
‫ המגיבים והתנאים המושרים על התהליך הם אלו הקובעים אם התהליך‬.‫נקרא ביוריאקטור או פרמנטור‬
.‫ את קצבו ואת ניצולתו‬,‫יתרחש כלל‬

    –     G∆      A+B  C

       

  

     

    
    
    
    

    

    
     
    
     
     
     
    
   
    
                   
   over producers         

           PH  –  
   

1
         OD     PH –  
   NADPH\NADP, ATP\ADP\AMP       
   

2
 ‫‪     ‬‬
‫‪       ‬‬
‫‪        ‬‬

‫אות מעובד‬ ‫בקרה באמצעות ‪:feedback loop‬‬

‫אות‬ ‫‪Sensor‬‬
‫המטרה היא לחוש את הסביבה באופן כימי או פיזיקאלי ולהמיר אותו‬
‫מגבר‬
‫לאות שונה‪ .‬בהמשך מערכת שהופכת את האות המעובד להוראה‬
‫משוב‬ ‫לביצוע פעילות מסוימת‪ ,‬על סמך ערך שנקבע במחשב כערך שמור‬
‫עבור תהליך מסוים‪.set point :‬‬
‫מערכת‬ ‫מעבד‬ ‫מערכת בקרת ‪PH‬‬
‫הפעלה‬
‫מקבל את ערך ה ‪ PH‬הרצוי – ‪ ,set point‬ודואגת לשמור את ה ‪ PH‬בערך הרצוי‪ .‬יש אלקטרודה‬
‫המדווחת באופן רציף את ערך ה ‪ PH‬ומוסיפה בהתאם ‪ HCL‬או ‪ .NaOH‬ניתן לבקר ‪ PH‬גם באמצעות‬
‫הזרמה של ‪ CO2‬שבמגע עם מים הופך לחומצה פחמתית‪ ,‬שליטה בריכוז הגזי של ‪ CO2‬תאפשר שליטה‬
‫ב ‪.PH‬‬

‫טמפרטורה קבועה‬
‫תהליכי הפרמנטור הינם אקסותרמיים – פולטי חום כ ‪ .Kcal/gr O2 3.15‬שמירת הטמפרטורה באופן‬
‫קבוע נובע מכך שקצב סילוק החום מהפרמנטור יהיה שווה לקצב יצור החום על ידי המיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫אם קצב סילוק גדול מקצב יצור = נקבל קירור‪.‬‬

‫בכדי להוריד טמפרטורה יש לבצע תהליך קולט חום –‬

‫שחרור גז‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הזרמת חומרים מסביב לגוף החם כמו מים‪ ,‬קצב סילוק החום תלוי בקצב הזרמת הנוזל‬ ‫‪-‬‬
‫)באותו אופן ניתן לחמם אותו על ידי הזרמת קיטור(‪.‬‬
‫כושר פינוי חימום‪ :‬תלוי בהפרשי טמפ' בין המים המקררים לתכולת הפרמנטור ובקצב הזרימה של‬
‫המים בצינורות הקירור‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫לחץ‬
‫לחץ העבודה הוא בדרך כלל ‪ atm 1‬אך לעיתים הלחץ מועלה‪ ,‬בכדי להעלות את‬
‫שטח‬ ‫קצב הזרמת החמצן‪ .‬הלחץ נוצר על ידי דחיסה – הזרמת אוויר פנימה‪.‬‬
‫הבוחנה ‪= a‬‬ ‫האוויר מוזרם לפרמנטור מלמטה ועושה את דרכו לעבר מצע הגידול‬
‫בצורת בועיות‪ .‬בחלקו העליון של הפרמנטור מותקן שסתום פורק לחץ –‬
‫שסתום עם קפיץ שבלחץ מסוים נפתח‪ .‬בחלק מעל המצע יש מד לחץ –‬
‫פריקת הלחץ נעשית על ידי השסתום והגברת לחץ על ידי דחיסת יותר אוויר‬
‫לפרמנטור‪ .‬המערכת בשיווי משקל צריכה לשמור על ‪ ↓Pa↑ = F‬על סמך הסרטוט הבא‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫ערבול‬
‫ריכוז האוויר המומס במצע הוא פונקציה של קצב הקליטה של התאים‪ ,‬קצב הזרמת האוויר וקצב‬
‫הערבול יחדיו‪ .‬ללא ערבול יעילות התהליך הינה אחוזים בודדים ממקסימום התפוקה עם ערבול‪.‬‬
‫תפקידי הערבול –‬

‫שמירה על ריכוז אחיד )חמצן‪ ,‬תאים( בכל חלקי הפרמנטור ומניעת הצטברות בחלקים‬ ‫‪-‬‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫הולכת חמצן לתאים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בקרת הערבול היא גם על פי ‪ ,set point‬המנוע קובע את מספר הסיבובים לדקה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫צפיפות אופטית ‪OD‬‬
‫צפיפות אופטית נמדדת ב‪ 2 -‬אופנים‪:‬‬

‫‪ .1‬פיזור ‪ ,dispersion‬המודד עכירות של החומר‪ ,‬כלומר את פיזור האור‪ .‬רמת הפיזור הינה רמת‬
‫העכירות ‪) log I/I0‬אור עובר\אור נכנס( רמת העכירות נמדדת על ידי אורכי גל שאינם נבלעים‬
‫ונמצאת ביחס ישר לרמת הפיזור )‪.(500-600nm‬‬
‫‪ .2‬בליעה ‪ obsorbance‬נמדדת על ידי האנרגיה הנבלעת‪ ,‬נמדד בתחום הבליעה של החומר‪.‬‬
‫דורש הכרה של הרכב החומרים‪ .‬מיושם בעיקר במדידה של מולקולות קטנות‪.‬‬

‫ניתן להחדיר צינורות לפרמנטור לדגום ב'זמן אמת' ולדווח על מצב העכירות ‪ .on line‬ריכוז התאים =‬
‫מקדם כפול ‪ .OD‬מאפשר לבדוק את קצב גידול התאים‪.‬‬

‫ריכוז החמצן‬
‫שלא כמו חומרי מוצא אחרים‪ ,‬חמצן מסופק לפרמנטור כל הזמן מכיוון שמסיסות חמצן במים נמוכה‬
‫והוא מתכלה תוך שניות‪ ,‬ולכן צריך לחדש את מלאי החמצן כל הזמן! על ידי משאבת אוויר המזרימה‬
‫חמצן על פי ה ‪ set point‬שנקבע‪ .‬מוזרם למטה ומפוזר כבועות על ידי הפרדה באמצעות רשת‪ .‬במידה‬
‫וצריך‪ ,‬באופן כזה מספקים גם פחמן דו חמצני‪ .‬מבוסס על תכונות פאראמגנטיות של החמצן‪.‬‬

‫קצב הזנת הסובסרט‬

‫גידול יכול להתבצע בשני אופנים‪:‬‬
‫‪ -‬גידול מנתי ‪ – batch‬כל חומרי המוצא מוכנסים לפרמנטור מעוקר – גידול יצורים – חומרי מוצא‬
‫נגמרים – ריקון המיכל – עיקור ומילוי מחדש‪.‬‬
‫‪ -‬גידול רציף ‪ – continuous‬מוזרם מצע טרי לתוך הפרמנטור באופן קבוע ובאותו הקצב מוצא מצע‬
‫משומש המכיל תאים ותוצרים‪ ,‬מתרחש תוך כדי תיאום עם גידול המיקרואורגניזם וקצב יצירת התוצר‪.‬‬
‫דורש תיאום מדויק ושמירה על תהליך סטרילי לחלוטין‪.‬‬

‫קצב מיהול‬
‫מתייחס רק לתהליכים רציפים ולכן דורש התייחסות לכמות החומר היוצאת לנכנסת‪.‬‬

‫פעילות‬
‫בשימוש בתאים מקובעים המפרישים אנזים פעיל יש גם צורך לבדוק את פעילות התוצר‪.‬‬
‫‪.Biotransmation‬‬

‫ריכוז חמצן גזי‬

‫בדרך כלל ריכוז חמצן בפאזה הגזית הוא ‪ 21%‬אם נשתמש באוויר אטמוספרי הריכוז קבוע‪ ,‬לא כן אם‬
‫נשתמש באוויר שאינו בלחץ אטמוספרי‪ ,‬לחץ שונה גורם לריכוז שונה‪ .‬יש להתאים את ריכוז החמצן‬
‫לפעילות האורגניזם על מנת להעלות יעילות ייצור ולמנוע עקה חמצונית‪.‬‬

‫צמיגות‬
‫המידה בה נוזל מתנגד לתנועת גוף בתוכו בהשוואה לתנועתו בריק‪ .‬נמדד ביחידות כוח – יחידות‬
‫ריינולדס‪ .‬ישנן תרביות שנעשות צמיגות ביותר במהלך הגידול – נטייה ליצור תפטיר‪ ,‬ככל שהצמיגות‬
‫גבוהה יותר כך קצב תנועת האוויר קטנה‪ ,‬צריך לקחת זאת בחשבון בנוסחאות המחשבות את האנרגיה‬
‫המסופקות על ידי המנוע בתחתית הפרמנטור‪ .‬צמיגות יכולה לעלות עקב זיהומים או בגידולים של‬
‫אצות ופטריות מסוימות‪.‬‬

‫קצף‬
‫תהליך גידול יוצר קצף וזאת בגלל נוכחות הבועות‪ ,‬קצף במים אינו מחזיק מעמד זמן רב‪ ,‬לעומת זאת‬
‫יש חומרים כגון ביצים הנותנים קצף מוצק‪ .‬לתוך חומר הגידול משתחררים לעיתים רבות חומרים‬
‫מקציפים‪ ,‬לדוגמא – חלבונים‪ ,‬תאים מתים משחררים חומרים הגורמים ליצירת שכבת קצף יציב‬
‫המביאה לשכבה הולכת וגדלה שעלולה למלא צינורות חשובים ביותר ולכן חשוב להסיר את הקצף‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫הסרת הקצף נעשית על ידי אלקטרודת קצף – אלקטרודה שמחוברת במעגל לא סגור לזרם‪ .‬כשקצף‬
‫נוגע באלקטרודה נסגר המעגל‪ ,‬נוצר פולס חשמלי שנקלט על ידי המערכת הבקרה הממוחשבת‬
‫שמזרימה חומר מונע קצף‪ .‬ככל שמתח פני הנוזל גדול יותר כך הקצף יציב יותר‪ ,‬חומרים מונעי קצף‬
‫מורידים את מתח פני הנוזל‪.‬‬

‫הוספת משרן\מעכב‬
‫ישנן מערכות תאיות‪ ,‬מהונדסות גנטית שבעזרתן משרים או מעכבים תהליך זה או אחר‪.‬‬

‫טבלה מרכיבי התא‬

‫כמעט כל התאים מכילים רכיבים בסיסים המשותפים לכולם במטרה לייצור חלבונים וחומצות גרעין‬
‫ושומנים‪ .‬למרות זאת יש יצורים הדורשים תוספות מיוחדות‪ ,‬כגון‪ :‬אצות צורנית הדורשות אחוז צורן‬
‫גבוה‪ .‬היצורים מסווגים על פי הדרישות שלהם‪:‬‬

‫‪ .1‬אוטוטרופים – לדוגמא אצות חד‪-‬תאיות פוטוסינטטיות‪ .‬צורכים בעיקר ‪ CO2‬שריכוזו באוויר‬

‫נמוך ולכן‪:‬‬
‫גידול בבריכות פתוחות ‪ CO2 -‬מגיע מהאוויר‪ ,‬קצב גידול נמוך‬ ‫‪.a‬‬
‫גידול בבריכות סגורות – מאפשר הזרמה של ‪ CO2‬למערכת‪ ,‬מחייב אותה להיות‬ ‫‪.b‬‬
‫סגורה כדי שה ‪ CO2‬לא יברח לאוויר‪.‬‬

‫יתר החומרים מסופקים כחומרים מסיסים‪:‬‬

‫)‪ACO2 + BNH3 + 6O2 + DH2O + mnr. -(light) E(CαNβOγHδ + mnr.) + FCO2 + 6H2O + HP + IO2(g‬‬

‫מערכת סגורה לחלוטין התהליך מאוזן‪ ,‬אבל במערכת שלנו אנחנו מוציאים חומר‪ .‬ביצורים‬
‫פוטוסינטטים אין צורך להוסיף חמצן מבחוץ‪ ,‬כי יש ניצול מה ‪ , CO2‬בדרך כלל יש בעיה של עודף חמצן‪,‬‬
‫ובעיה של אספקת ‪.CO2‬‬

‫‪ .2‬יצורים החיים על מצע מינמאלי – המצע מכיל את כל המלחים‪ ,‬פחמן ואנרגיה הדרושים‬
‫לאורגניזם‪ .‬נפוץ מאוד בפרמנטורים מתאים לפטריות ו ‪.e.coli‬‬
‫מינראלים לרוב מסיסים‪ ,‬יש חשיבות רבה לזרחן ניתן כ ‪ ,PO4‬חנקן מהווה ‪ 15%‬מהתא וניתן כ‬
‫‪ NOx‬או מלחי אמוניום או אמוניה )לשלשת(‪ ,‬פחמן הניתן לאחר דחיסת הגז – מאוד לא כלכלי‪,‬‬
‫ניצול הרוביסקו המקבע ‪ CO2‬או שימוש בסוכרים )הכי נפוץ ופשוט(‪.‬‬
‫‪ .3‬תאים ממקור אנימאלי – אינם יכולים לייצר את כל חומצות האמינו והויטמינים לבדם ולכן‬
‫דורשים אספקה מבחוץ‪ .‬נעשה לרוב על ידי‬
‫פירוק רקמות של גורמים שונים לאבני הבניין‬
‫והזרמתם לתאים‪ .‬מדיום גידול ‪ DMEM‬עם כל‬
‫הרכיבים הרלוונטיים ובריכוז מתאים בעיקר‬
‫בתאים חסרי דופן‪ .‬לכן יש צורך כלכלי לבטא את‬
‫החלבון\תוצר דווקא בחיידקים ולא תאים‬
‫אנימאליים‪.‬‬

‫מקורות פחמן לתעשייה‪:‬‬

‫כל התאים משתמשים בגלוקוז כמקור עיקרי לפחמן‪ ,‬יש‬
‫תאים היכולים לגדול על דו סוכרים או רב סוכרים – תאית‪,‬‬
‫עמלין וכו'‪ .‬מקורות הפחמן הם‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫דגניים‪/‬תעשיית הסוכר ‪ -‬ניתן לקחת גבעול תירס ובאמצעות הידרוליזה ליצור אתנול וגלוקוז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גרעינים עמלניים משפחת הדגנים‪.‬‬
‫מולסות – השארית המתקבלת בתהליך יצור סוכר מצמחים אוגרי סוכר בקנה – קנה סוכר‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סלק‪ .‬מהווה מקור סוכרוז‪.‬‬
‫מוהל של תאים‪ .‬צמחים נטחנים עוברים סחיטה ומתקבלת תערובת בשם אוספה שעוברת‬ ‫‪.3‬‬
‫גיבוש להפקת הסוכר )תהליך הגיבוש אינו על ניצולת של ‪ 100%‬לעולם!(‪ ,‬בגיבוש מאדים את‬
‫המים וחלק מהסוכר מתגבש למטה‪ ,‬לאחר מכן מפרידים את המוצק מהנוזל וחוזרים על‬
‫התהליך‪ .‬ככל שנחזור יותר על התהליך כך הסוכר יהיה לבן ופחות בריא‪.‬‬
‫מי גבינה – גבינה מיוצר על ידי דנטורציה של חלבון בחלב רזה‪ ,‬מתקבלים מים לבנים המכילים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 5%‬לקטוז המשמשים לתעשייה‪ .‬את החלבון משקיעים על ידי שינוי ‪ pH‬והנוזל מכיל לקטוז‪.‬‬

‫ההרכב דומה כל התאים‪ ,‬כל התאים בנויים מאותם ‪ 20‬חומצות אמינו‪ ,‬מאותם נוקלאוטידים וכו'‪ ,‬במצע‬
‫הגידול צריכים לספק את היסודות הללו עבור יצירת תאים חדשים תחזוקת תאים קיימים ויצור התוצר‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫עיקור‪:‬‬
‫נובע מהצורך בסטנדרט גבוה של ניקיון‪ ,‬בעיקר אם מדובר במוצר שיהיה מוזרק לאדם‪ ,‬ומהצורך לייעל‬
‫את התהליך ולמנוע גידול של יצורים לא רצויים על חשבון היצור הרצוי‪ .‬פרט למקור הפחמן החומרים‬
‫אינם נקיים מזיהומים )ריכוז הפחמן כה גבוה שאינו יכול להזדהם(‪ .‬על מנת למנוע זיהום אפשר‪:‬‬

‫‪ .1‬לקרר את תערובת המזון – המקשה על הגידול של אורגניזמים רבים‪ .‬תהליך בעייתי במיכל‬
‫גדול‪.‬‬
‫‪ .2‬עיקור ‪ -‬מייצרים את תערובת המצע‪ ,‬מיד מעקרים ולהעביר אותו מעוקר לפרמנטור‪.‬‬

‫איך מעקרים?‬

‫כמויות קטנות ניתן לעקר באמצעות חומרים כימיים‪ ,‬כמו רעלים‬ ‫‪.1‬‬
‫ובהמשך סילוק הרעלים מהמצע‪ .‬משמש בעיקר לעיקור כלים‪ ,‬אינו‬
‫מסייע בלהיפטר מנבגים‪.‬‬
‫סינון באמצעות פילטר ‪ 0.2‬מיקרון‪ .‬טוב לסינון רוב החיידקים אך לא‬ ‫‪.2‬‬
‫וירוסים‪ .‬רלוונטי לכמויות קטנות כי הפילטר נסתם מהר‪.‬‬
‫חימום בעייתי מכיוון שיש חלבונים הנפגעים מחום גבוה‪ ,‬והרבה‬ ‫‪.3‬‬
‫זיהומים שעמידים בטמפרטורות גבוהות‪ .‬הפתרון הפשוט ביותר‬
‫בכמויות גדולות של חומר‪.‬‬
‫‪ UV‬בעל עומק חדירה מוגבל ולכן לא מעשי בכמויות גדולות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שילוב של חום וקור – הפתרון הטוב ביותר הכמויות גדולות‪ .‬על מנת‬ ‫‪.5‬‬
‫לייעל את התהליך החומר מוזרם בצינור שמחומם על מנת לא לנסות‬
‫לחמם מיכל גדול‪ ,‬בהמשך החומר עובר בצינור נוסף המקרר את החומר‬
‫במהירות‪ .‬באופן כזה יש עיקור סופי של תכולה גדולה אבל בשלבים‬
‫רציפים של כמויות קטנות‪ .‬לכל חומר בונים תהליך חימום וקירור שונה‬
‫בהתאם לחומרים המרכיבים את המצע והפתוגנים שיכולים לזהם אותו‬
‫תוך התחשבות בזמן וטמפרטורה‪ .‬לכל חיידק זמן וטמפרטורה‬
‫אידיאלים על מנת להרוג אותם‪.‬‬
‫דרגת העיקור = ‪ % = Nt/No‬מושמדים‬
‫התהליך כולל‪:‬‬
‫‪ .1‬חימום מוקדם – ‪pre heating‬‬
‫‪ .2‬חימום לעיקור )‪ 140‬מעלות(‬
‫‪ .3‬קירור‬

‫ניתן להפוך את התהליך‬

‫ליעיל ברמה האנרגתית על‬
‫ידי שילוב צינורות ההחום‬
‫והקור במקביל כך שיקררו‬
‫ויחממו אחד את השני באותו‬
‫מיכל‪ .‬הזרימה תתרחש בכיוון‬
‫הפוך כתלות בטמפרטורה‪,‬‬
‫‪ .counter current‬אפשר גם‬
‫להזרים בכיוונים מקבילים‪.‬‬
‫תהליך ההזרמה בכיוונים‬
‫הופכיים נחשב ליעיל יותר‬
‫מכיוון שהפרש הטמפרטורות‬
‫בתהליך זה הולך וגדל בעוד‬
‫שבמקביל הטמפרטורות‬
‫משתוות וההפרש בין הטמפרטורות קטן‪ .‬הזרמה נגדית קיימת גם בבעלי חיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫צינור העיקור המכיל נוזל בנוי באופן מפותל על מנת להגדיל שטח פנים‪ .‬עובי הצינור צריך‬
‫להיות דק על מנת לאפשר פיזור חום נכון‪ ,‬לכן במידה ויש להגדיל את הזרם נוסיף צינורות ולא‬
‫נגדיל את הצינור עצמו‪.‬‬

‫דרך נוספת לעיקור היא לבעבע לתוך מיכל קיטור החולף דרך המצע כבועות לוהטות‪ .‬הלחץ‬
‫אינו מאפשר רתיחה של המצע רק חימום‪ .‬גם אם המצע מתאדה בגלל שהמיכל סגור הוא‬
‫מתנזל בחזרה בקצב זהה‪.‬‬

‫קצב התמותה של החיידקים יכול להיות מתואר באופן הבא‪:‬‬

‫‪LnN2 = LnN1 – kΔt‬‬

‫‪ K‬הוא שיפוע או קבוע התמותה‪.‬‬

‫תנועה בראונית – מתארת תנועה אקראית‪ ,‬מתבססת על‬

‫התפלגות נורמלית )התפלגות בולצמן(‪ .‬כאשר חלקיק עומד במקום‬
‫הטמפרטורה שלו היא אפס‪ ,‬כאשר הוא נע יש לו טמפרטורה‪.‬‬

‫מכיוון שהתנועה מתפלגת לאורך זמן לחלקיקים שונים )גם אם הם‬

‫זהים( תהיה תנועה שונה ולפיכך טמפרטורה שונה‪ .‬מסיבה זו זמן החימום שיידרש עבורם‬
‫שונה‪ .‬הטמפרטורה מהווה מדד לרמה האנרגתית של החלקיק‪ .‬בגלל שמדובר בעניין‬
‫סטטיסטי יש סיכוי תמיד שלא כל החיידקים ימותו‪.‬‬

‫לכן ככל שהזמן ארוך והטמפרטורה גבוהה כך העיקור טוב יותר‪ .‬המעבר בצינור חימום הוא‪:‬‬

‫אורך הצינור הוא ‪ .l‬מהירות הזרימה הלמינארית היא ‪ .V‬לכן‬

‫לטיפה‪ ,‬הזמן בו היא תעבור את הצינור הוא‪L = V x Δt :‬‬

‫הצינור צריך להיות ארוך עם קצב זרימה ככל האפשר‪ .‬זרם איטי יאט את תהליך הייצור ועל כן‬
‫יש למצוא את האופטימום האפשרי‪ ,‬זאת נעשה על ידי קביעת איזה תהליך חשוב יותר העיקור‬
‫או הייצור‪ .‬בדרך כלל לוקחים סיכון לזיהום במטרה להגדיל את התפוקה‪.‬‬

‫בהנחה שמספיק נבג אחד על מנת לאפשר זיהום אז‪ Nt/No = 1/N :‬ודרגת העיקור היא ‪.N/1‬‬

‫‪Ln1 = LnN – kΔt‬‬

‫‪ K‬נקבע על פי סוג הנבג‪ ,‬חיידק רגיש יהיה בעל ‪ K‬גדול )נמדד ביחידות של ‪.(min/1‬‬
‫דלתא ‪ T‬נקבע על פי אורך הצינור וקצב הזרימה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ :‬יש ‪ 100‬ארלנמיירים‪ ,‬בכל אחד ‪ 1‬ליטר מצע‪ .‬ריכוז הנבגים הוא ‪ 1010‬לליטר‪ .‬לאחר העיקור‬
‫התגלו שני ארלנמיירים מזוהמים‪ .‬מה דרגת העיקור?‬

‫תשובה‪ :‬סה"כ יש ‪ 100X1010‬נבגים = ‪ .No‬אנחנו רוצים לגלות את ‪ .Ne‬מניחים כי יש לפחות נבג אחד‬
‫חי בכל מיכל‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫‪Nt/No = 2/102 = 1/5X1011‬‬

‫במידה והיינו מגדילים את נפח הכלי ברמת הזיהום הנתונה היינו מגדילים את הסיכוי לזיהום בכל הכלי‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ככל שמגדילים את נפח תכולת הפרמנטציה‪ ,‬ברמת זיהום נתונה‪ ,‬הסיכוי לזיהום של‬
‫המיכל עולה ביחס ישר לעלייה בנפח‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫יש לקבוע לפי נפח הפרמנטור )‪ ,(V‬ריכוז הנבגים הצפוי לליטר )‪ (C‬ומספר הפרמנטציות )‪ (M‬את הסיכוי‬
‫לזיהום לו אנו מצפים )‪ .(N‬כלומר )‪N = V x C x M (LnNo = kΔt‬‬

‫בתהליכי ייצור האורגניזם צריך לקיין מספר תנאים‪:‬‬

‫‪ .1‬לקיים את הנדרש ממנו‪:‬‬

‫ייתכן והצורך נגמר בקיום גידול של היצור‪ ,‬כמו גידול בקר לבשר‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬בחד תאיים‪ ,‬חשוב לנו יכולת ההתרבות של היצור – ‪ = P‬פרודוקטיביות‬
‫)בגרם תוצר ליחידת זמן כפול נפח(‪ .‬במקרה כזה הפרודוקטיביות שווה לקצב הגידול‪.‬‬
‫עבור חד‪-‬תאיים זמן דור הוא זמן הכפלה‪.‬‬
‫היצור הוא לא רק תוצר אבל מייצר מוצר בעצמו‪ ,‬כמו השמר המייצר אתאנול ומשמש‬ ‫‪.b‬‬
‫לאפייה‪.‬‬

‫‪ = Δ‬הערך המאוחר פחות המוקדם‪.‬‬

‫‪ = S‬פחמן‪ sugar ,‬ערך זה שלילי מפני שנצרך‬

‫על ידי התאים וירד לאורך זמן‬

‫‪ = μ‬קובע את קצב המטבוליזם של גידול‬

‫השונה מאורגניזם אחד לאחר‪ .‬בתוך מקדם זה‬
‫כלול הכל והוא משקף את סה"כ ההשקעה של‬
‫הגידול‪ dx/dt = μX .‬זהו תיאור לוגריטמי של‬
‫המצב‪ .‬משוואה דיפרנציאלית היא רגעית ולכן‬
‫לא ניתנת ליישום‪ .‬לכן ניתן לפתח את‬
‫המשוואה‪:‬‬

‫‪lanx = μ t‬‬ ‫אם נעשה אינטגרל על שני האגפים נקבל‪:‬‬

‫‪Xt = X1 eμ∆t‬‬ ‫פיתוח של המשוואה נותן לי‪:‬‬
‫‪= X1 2 (∆t/g) X1 eμ∆t‬‬ ‫אם נחבר בין שני המשוואות נקבל בסופו של דבר‪:‬‬
‫‪X2 = X1 eμΔt‬‬
‫‪μ = ln 2/g‬‬ ‫מפיתוח של המשוואה הזו נקבל בסופו של דבר‪:‬‬
‫‪g = ln2/ μ‬‬

‫‪9‬‬
 ‫))תאים מתרבים על ידי חלוקה בינארית ‪ -‬לאחר ‪ n‬דורות יהיה ‪) X2n N1‬מספר התאים בהתחלה(‪.‬אם‬
‫מדברים על פרק זמן של גידול )∆‪ (t‬מספר הדורות )‪ ( n‬יהיה ∆‪ t‬לחלק לזמן הדור )‪(( n = ∆t/g :(g‬‬

‫קצב ייצור והפרשה‬

‫קצב הגידול הוא ‪ μX‬וקצב ייצור התוצר )‪ (P‬הוא אחוז ממנו‪ .‬ולכן אם‬
‫אמרנו כי )קצב גידול ‪)/ (X‬קצב יצירת )‪ P = Yp/x‬ולכן בעצם‬

‫‪ = μx Yp/x‬קצב יצירת ‪P‬‬

‫אם התוצר מופרש החוצה מהתא אז ניתן להניח כי קצב ההפרשה‬

‫הוא בהתאם לקצב הייצור‪.‬‬

‫על מנת לדעת מהו קצב הייצור ביחס לקצב הקליטה של החומרים‬
‫שהכנסנו‪ ,‬אז אם חומר הגלם מיוצג על ידי ‪ ,S‬על ידי זיהוי קצב‬
‫צריכת ‪) S‬קצב הגדל עם הזמן כי גדלים מספר התאים( צריך לבטא‬
‫את הקשר בין קצב קליטת ‪ S‬לביטוי התוצר‪:‬‬

‫‪YX/S = ΔX/-Δ S‬‬

‫או ‪ = μX/ Yx/s‬קצב קליטת ‪S‬‬

‫תרגיל‪ :‬ריכוז תאים לאחר ‪ 30‬דקות מהתחלת התהליך הוא ‪ 2‬גר‬

‫לליטר‪ 5 .‬שעות אחרי התחלת התהליך הריכוז הוא ‪ 12‬גר לליטר‪.‬‬
‫ריכוז הגלוקוז בזמן זה ירד מ ‪ 30‬ל ‪ 10‬גר לליטר‪ .‬מהי ניצולת הגלוקוז?‬

‫תשובה‪:‬‬

‫‪ΔX = (X2 – X1) = (12 – 2)g cells = 10gr cells / litre‬‬

‫‪ΔS = (S2 – S1) = (10 – 30)g glucose = -20g glucose‬‬

‫‪YX/S = (10gr cells / litre) / -(-20g glucose) = 0.5 gr cells/ gr glucose‬‬

‫ניצולת‬
‫זהו הקשר בין קליטת ‪ S‬לבין יצירת התוצר‪:‬‬

‫‪ ) = (YP/X μX) / (μX / YX/S) = YX/S YP/X‬קצב קליטת ‪) / (S‬קצב יצירת ‪YP/S = (P‬‬

‫תלות קצב הגידול בריכוזי המצע והשפעה על קצב הגידול ועל התפוקה‬
‫כאשר בודקים את התלות של קצב הגידול בתלות של מקור הפחמן‪ ,‬ניתן להבחין בשתי מצבים‬
‫עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬הסובסטרט בעודף מספיק גדול‪ ,‬ולא מהווה גורם מגביל‪ ,‬התהליך הופך ממשהו שתלוי בשני‬
‫מרכיבים במצע )מקור פחמן ותאים( הוא הופך להיות תלוי בתאים בלבד‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪ .2‬מקור הפחמן בחוסר‪ ,‬התאים אינם גדלים באותו קצב שהיו יכולים לגדול אם היה עודף מקור פחמן‪,‬‬
‫הם תלויים בקצב שבו מקור הפחמן נכנס לתוך התאים‪ ,‬הם לא עובדים במלוא התפוקה‪ ,‬ככל שאני‬
‫מגדיל את ריכוז מקור הפחמן – סובסטרט‪ ,‬קצב הטרנספורט גדל בהתאם‪ ,‬ואז גם המטבוליזם גדל‬
‫בהתאם ולכן ‪ μx‬גדל בהתאם‪.‬‬

‫בגרף יש אזור לינארי בקירוב‪ ,‬ויש אזור פלטו – כמו‬

‫משוואת מיכאליס מנטן גם משוואת מונו היא משואה‬
‫תיאורטית שתואמת בקירוב את מה שקורה בפועל‪.‬‬

‫‪ – μ‬היחידה היא אחד חלקי שעה‪.‬‬

‫‪ – Ks‬קבוע האפיניות של הסובסטרט לתאים‪ .‬מתאר את‬

‫פעילות הטרנספורט של הסובסטרט אל תוך התאים‪,‬‬
‫הסובסטרט נכנס באמצעות קישורו לנשא של מנגנון‬
‫הטרנספורט‪ ,‬ולכן הוא מקביל לאפיניות הקישור של‬
‫הסובסטרט לקולטן‪ .‬ככל ש ‪ Ks‬יותר קטן ‪ μ‬יותר גדול‪ .‬ככל שהזיקה יותר גדולה בריכוז מסוים של‬
‫סובסטרט הוא מצליח להכניס פנימה יותר סובסטרט – יכול להיות לא רק זיקה אלא יש עוד גורמים כמו‬
‫כמות הקולטנים על פני התא‪.‬‬

‫‪ – S‬ריכוז מקור הפחמן‪.‬‬

‫‪ – C‬ריכוז החמצן‬

‫)‪μ = μmax S/(Ks +S‬משוואת מונו לתלות בסובסטרט ‪-‬‬

‫‪Dx/dt = μx  lnx = x0 + μ∆ t‬משוואת גידול תאים‬

‫)‪μ = μmaxC/(Ko +C‬משוואת מונו לתלות בחמצן ‪-‬‬

‫)‪(K0 = Ks‬‬
‫המשוואות מתאימות רק כאשר ‪ S‬בעודף‪ ,‬כמו בתהליך מנתי – שם כל החומרים בהתחלה בעודף‬
‫והתגובה מפסיקה כאשר מגיעים למצב של פלטו‪ .‬כאשר ריכוז ‪ S‬אינו בעודף קצב החלוקה של התא‬
‫תלוי בריכוז הסובסטראט‪.‬‬

‫בגרף של גידול תאים יש שני מצבים ‪ μ‬קבוע ו ‪ μ‬משתנה‪ ,‬שלב הגידול הלוגרתמי ‪ μ‬הוא קבוע‪ ,‬בשלב‬
‫הסטטיוציוני ה ‪ ,μ = 0‬ואילו בשלב המוות ה ‪ .μ<0‬בין השלב של הגידול הלוגרתמי לסטטיוציוני ה ‪μ‬‬
‫משתנה‪.‬‬

‫בגרף של משוואת מונו‪ ,‬בשלב הלינארי ה ‪ μ‬משתנה ואילו בשלב הפלטו ה ‪ μ‬קבוע‪.‬‬

‫מכאן ש ‪ μ‬בשלב הגידול הלוגרתמי הוא ‪ ,μmax‬ולכן גידול לוגרתמי מתרחש רק כאשר חומרי המצע‬
‫בעודף מספיק גדול‪.‬‬

‫בתהליכים מנתיים‪ ,‬הקשורים בגידול לוגרתמי יתרחשו במצב של עודף סובסטרט‪ ,‬בדרך כלל מפסיקים‬
‫את התרבית לפני שנגמר הסובסטרט‪ ,‬כי אין טעם להחזיק אותם כאשר הפרודוקטיביות של הייצור‬
‫יורדת‪.‬‬

‫‪ – P‬פרודוקטיביות מנתית‪ ,‬היחידות הם גרם לליטר לשעה‪ .‬בתהליך מנתי ‪-‬‬

‫)גידול ‪ + ∆t‬הכנות ‪P(g/lh) = ∆P/(∆t‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ולכן אין טעם להגדיל את ∆‪ t‬סתם‪ ,‬למעט מצבים שהתוצר נוצר דווקא בסוף הגידול‪.‬‬

‫ככל שריכוז התאים או ריכוז התוצר שנגיע אליו יהיה גדול יותר במחזור גידול‪ ,‬כך הפרודוקטיבות תהיה‬
‫גדולה יותר‪.‬‬

‫הריכוז ההתחלתי של סובסטרט תלוי בסבילות ההתחלתי של התאים‪ ,‬לא ניתן לשים ריכוז גבוה מדי‬
‫מכיוון שזה תלוי באוסמוטיות של התאים‪.‬‬

‫ככל שהתא עמיד יותר לריכוזים‪ ,‬ניתן להגדיל את ∆‪ – S‬הריכוז ההתחלתי ולקבל יותר תאים‪.‬‬

‫משאבים הנקלטים על ידי התאים יכולים לשמש ל‪:‬‬

‫‪ .1‬תחזוקה = כל תהליך שבו לא מיוצרת מקרומולקולה חדשה שהופכת להיות תא חדש‪ .‬בעיקר‬
‫ביצורים גדולים‪.‬‬
‫‪ .2‬לגידול מכיוון וכמעט ואין זמן בו התא אינו בחלוקה‪ .‬מטבוליזם זה מנוצל לתהליך ייצור‪ .‬פגיעה‬
‫בגידול תפגע בייצור של התוצר‪ .‬המשמעות‪ :‬תמיד יש להתחיל מכמות תאים קטנה ולאפשר‬
‫להם לגדול‪ .‬ההשלכות הן שרק לקראת סוף התהליך קצב הייצור גדול‪ .‬בתהליך רציף ניתן‬
‫לשמור על כמות גבוהה של תאים לאורך זמן אבל יש לפנות כל תקוםה קצרה עוד חומר‬
‫לאפשר המשך גידול‪.‬‬

‫התכונות של יצרן ביתר של תוצר מסוים‬

‫יצרן שעושה הרבה תוצר יחסית לזן הבר‪ .‬שני זנים ייצרו גרם תוצר אך אחד מהם הוא ייצרן ביתר‪ ,‬נוכל‬
‫לדעת מי מהם הוא יצרן ביתר לפי קצב הייצור‪.‬‬

‫תהליך הייצור בתהליך מנתי מחולק לשניים‪ ,‬שלב ההכנות ושלב הגידול‪ ,‬שלב ההכנות בו מכינים את‬
‫הכלי וממלאים אותו מחדש במצע ומוסיפים את המזרע‪ ,‬מרגע זה מתחיל שלב הגידול‪.‬‬

‫יצרן ביתר הוא כזה שבשלב הייצור הוא מייצר בפרק זמן מסוים יותר תוצר ביחס לזן הבר או שריכוז‬
‫התוצר דומה אבל ישלים את התהליך יותר מהר‪ .‬או שיש לו ‪ μ‬יותר גבוה או שיש לו ‪ Yp/x‬יותר גבוה‪.‬‬

‫הבעיה היא ששני התהליכים באים אחד על חשבון השני‪ ,‬ייצור התוצר וגידול התאים‪ ,‬כי המשאבים הם‬
‫מוגבלים‪ .‬אם רוצים לקבל ייצור גבוה של התוצר צריך ליצור מצב שמגדילים את המכפלה בין הניצולת‬
‫לבין גידול התאים‪ ,‬ללא השפעה של פרמטר אחד על השני‪.‬‬

‫פתרון אחד להגדיל את קליטת ה ‪ S‬בקצב יותר גדול‪ ,‬יוכל לאפשר קצב גידול יותר גדול וקצב יצירת‬
‫תוצר יותר גדול‪ ,‬תלוי במספר הקולטנים על הממברנה‪.‬‬

‫תוצר ראשוני מול תוצר שניוני‬

‫ראשוני – תוצר של מסלול מטבולי ראשוני‪ ,‬אותו התא חייב על מנת לקיים חיים )גליקוליזה‪ ,‬נשימה‬
‫וכו'(‪ .‬יש תוצרים ראשוניים שהם סופיים ויש המהווים תוצרי ביניים‪ .‬עבורו ‪ = μx Yp/x‬קצב יצירת ‪.P‬‬

‫שניוני – התא מייצר אבל לא בהכרח זקוק להם )חומרים אנטיביוטיים(‬

‫חלק מהאטומים נשארים בתא וחלק עוזבים אותו כ ‪ CO2‬ומים‪ ,‬תוך כדי יצירת ‪ ATP‬ו ‪ ,GTP‬שמשמשים‬
‫לכל מיני פונקציות תאיות שונות ‪-‬‬

‫גידול – ∆)‪ - S(g‬חלק מהסובסטרט שהולך ליצירת מרכיבי תא חדשים מהם הוא יוצר תא חדש‬

‫‪12‬‬
 ‫תחזוקה – ∆)‪ – S(m‬חלק משמשים לתחזוקה ‪ ,maintemance‬כל מה שהתא זקוק לו כדי לא למות‬
‫ולקיים את עצמו – תחלופה של חלבונים‪ ,‬תיקון של דנא‪ ,‬ממברנות‪ ,‬טרנספורטרים אקטיבים ששומרים‬
‫על הרכב תוך תאי מתאים‪.‬‬

‫יצור תוצר – ∆)‪ – S(p‬חלק המשמש ליצירת התוצר‪.‬‬

‫ככל שהחלק של התחזוקה יותר קטן התא גדל יותר טוב‪ ,‬את המרכיב של התחזוקה ניתן להקטין על ידי‬
‫אופטימזציה של התנאים בגידול‪ .‬אך אי אפשר לבטל אותו‪ ,‬משום שהתא זקוק כל הזמן לתחזוקה )אבל‬
‫כמות מאוד קטנה( – חלבונים כל הזמן נהרסים‪ ,‬הכול דינמי בתא‪.‬‬

‫התחרות היא בין החלק שהולך לייצור‪ ,‬לבין החלק שהולך לגידול התאים‪ ,‬אם מפנים יותר משאבים של‬
‫התא לחלק של התוצר אני משאיר פחות לגידול‪ ,‬אמנם נגדיל את כמות התוצר לתא אבל יהיה לי פחות‬
‫תאים‪ ,‬ולכן לא בהכרח שהגדלה של החלק שהולך לייצור‬
‫על חשבון החלק שהולך לגידול תביא לפרודוקטיביות יותר‬
‫גבוהה‪ ,‬משום שהיא מאיטה את קצב הגידול‪.‬‬

‫מיקרואורגניזמים‪ ,‬כל התועלת של הטכניקה נובעת מקצב‬

‫הגידול המהיר שלהם‪ ,‬וכאן היתרון שלהם‪ .‬מתחילים‬
‫מכמות קטנה והכמות הולכת וגדלה באמצעות התרבות‪,‬‬
‫ולכן קצב הגידול הוא פקטור משמעותי מאד‬
‫בפרודוקטיביות‪.‬‬

‫משתמשים בכמה פתרונות‬

‫הפרדה בין מסלול הגידול למסלול הייצור‪ ,‬באופן‬ ‫‪-‬‬

‫שאחד לא יתחרה בשני‪ - ,‬הפרדה של תהליך הייצור מתהליך הגידול בזמן במקום או במקום‬
‫ובזמן ביחד‪.‬‬
‫מבצעים את גידול התאים ללא ייצור התוצר ומביא אותם לריכוז מקסימלי ואז גורם להם לייצר‬ ‫‪-‬‬
‫את התוצר‪ ,‬אך כאן מאריכים את הזמן הכללי של הייצור‪ ,‬במקום זמן הכנות וזמן גידול יש‬
‫בנוסף גם זמן ייצור‪.‬‬

‫כדי לא להאריך את הזמן בהוספת עוד שלב ניתן לעשות את ההפרדה גם במקום ולא רק בזמן‪ .‬עובדים‬
‫עם שני פרמנטורים‪ ,‬ייצור וגידול‪ ,‬מגדל בפרמנטור הגידול את ‪ X‬עד שמגיעים ל ‪ X‬גבוה רצוי‪ ,‬מעביר‬
‫אותו לפרמנטור הייצור כאשר שם ‪ X‬הוא קבוע וגבוה‪ ,‬בזמן ש ‪ X‬מכין את הייצור אני מבצע הכנות של‬
‫הפרמנטור הראשון‪ ,‬באותו זמן שהראשון מבצעים בו הכנות‪ ,‬הפרמנטור השני מייצר‪ .‬ואז מגדלים שוב‬
‫חיידקים‪ ,‬ומפיקים את התוצר מהפרמנטור השני ומבצעים בו את ההכנות‪.‬‬

‫לכן בכל הפרש זמן מסוים נוציא כמות קבועה של נוזל מהפרמנטור המכיל תאים‪ ,‬פסולת‪ ,‬מצע וסוכר‪,‬‬
‫לכן יש להשלים את נפח המצע והסוכר שהוצאנו על מנת לא להפסיק את תהליך הגידול‪ .‬ככל שהתהליך‬
‫מתקרב לתהליך רציף נקצר את המרווח בפרקי הזמן שמוציאים תוצר‪ .‬בתהליך רציף כל הזמן יש כניסה‬
‫ויציאה של חומר והזרם קבוע‪.‬‬

‫בתוך הפרמנטור‪:‬‬

‫ככל שגובה פני המצע בפרמנטור גבוה יותר‪ ,‬אז ‪ F‬גבוה יותר‪ .‬אם ‪Fin‬‬
‫גדול מ ‪ Fout‬אז הזרם החוצה יעלה עד שוויון‪ .‬אם ‪ Fin‬קטן מ ‪ Fout‬הזרם‬
‫יקטן עד שוויון‪.‬‬

‫‪μ = F0 / V‬‬

‫בתהליך רציף הסיכוי לזיהום גבוה מבתהליך מנתי‪ ,‬אבל הוא מהיר יותר‪.‬‬
‫בתהליך מנתי אי אפשר לדעת לעיתים שמשווק תוצר מזוהם כי לא ניתן‬

‫‪13‬‬
 ‫לבדוק את כל התוצרים‪ .‬בתהליך רציף לא ניתן לקבוע מתי התחיל הזיהום‪ ,‬אבל ניתן לבחון האם‬
‫התוצר מזוהם‪ .‬ייצור רפואי נעשה בתהליך מנתי‪ ,‬כך שיש שלב גידול ושלב הכנות‪.‬‬

‫בתהליך מנתי אין אפשרות להעשיר את האוכלוסייה ביצרנים ביתר‪ ,‬מכיוון וכל פעם מתחילים את‬
‫התהליך מחדש‪ .‬בתהליך רציף זנים באוכלוסייה בעלי כושר גידול טוב יותר לבסוף ישתלטו על‬
‫האוכלוסייה כולה ותסייע ביצירת תהליך שהוא יעיל יותר )אבל אז יהיה צורך לשנות את מאפייני‬
‫התהליך(‪.‬‬

‫תחרות בין שני תוצרים סופיים‬

‫ניקח את ייצור אתנול באמצעות שמרים כדוגמא למסלול מטבולי ראשוני‪ .‬בדרך כלל הפירובט מחוזר‬
‫ללקטט ו ‪ NADH‬מחוזר‪.‬‬
‫בתסיסה כוהלית הפירובט הופך לאצטאלדהיד תוך כדי פליטת ‪ ,CO2‬יש כאן שתי חיזורים‪ ,‬לאחר מכן‬
‫אצטאלדהיד הופך לאתנול‪.‬‬

‫השמרים הם גם אן ארובים וגם ארוביים‪ ,‬המטבוליזם שלהם תמיד מעורב‪ ,‬גם נשימה ארובית רגילה בו‬
‫הפירובט הופך לאצטיל‪-‬קו‪ A-‬ונכנס למעגל קרבס‪ ,‬וגם תסיסה אתנולית ממנה הוא מקבל שני ‪ ATP‬מכול‬
‫מולקולת גלוקוז‪ ,‬לעומת נשימה שמקבל ‪ ATP 36‬לכול מולקולת גלוקוז‪.‬‬

‫מטבוליזם נשימתי יותר יעיל מבחינת הגידול של התא‪ .‬היחס בין המטבוליזם הנשמתי והמטבוליזם של‬
‫התסיסה תלוי ברמת אספקת החמצן‪ ,‬אם לא ניתן לו חמצן בכלל הוא יעשה מטבוליזם של תסיסה‪.‬‬

‫בהנדסה ביוטכנולוגית מסמנים את ריכוז החמצן באות ‪ ,C‬אם‬

‫ניקח את קצב ייצור האתנול כפונקציה של אוורור המצע בחמצן‪,‬‬
‫בריכוז הגבוה של חמצן המטבוליזם יהיה בעיקר נשמתי ולא‬
‫ייווצר אתנול‪ ,‬בריכוז הכי נמוך של חמצן המטבוליזם יהיה בעיקר‬
‫תסיסה אתנולית וייוצר אתנול‪ ,‬אך זה לא אומר שקצב הייצור‬
‫יהיה הכי גבוה בנקודה זו ‪ .‬מכיוון שהתנובה האנרגתית בנקודה‬
‫זו היא נמוכה וחלק גדול מחומרי המצע לא הופכים לביומסה‬
‫ומשוחררים כאתנול ולכן קצב הייצור הוא נמוך‪.‬‬

‫לעיתים נדרש התהליך האירובי יותר מהאנ‪-‬אירובי‪ ,‬לדוגמא בעגני חמצון יש צורך בפירוק חומרים על‬
‫מנת לאפשר השבת מים‪ .‬בתהליך כזה יש צורך בחמצן‪) .‬סרטוט במחברת(‪ .‬אגני חמצון בגודל של‬
‫‪ 200-300‬מטר ובעומק של ‪ 1.5-2‬מטר‪ .‬מאחר והתהליך בהם חייב להיות אירובי‪ ,‬מספקים פנימה‬
‫חמצן בתהליך של בעבוע‪ ,‬או עם מפלים ומזרקות – באופן המאפשר פיזור של פאזה מימית על פני‬
‫גזית‪ .‬זהו תהליך רציף‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בעודף תוצר הוא יכול להפריע ליצור עצמו ויכול להאט את‬
‫הגידול ולכן יש לסלקו‪ .‬מסיבה זו ‪ YP/X‬גבוה אבל ‪ μ‬נמוך‪.‬‬

‫על מנת שקצב הגידול לא ייפגע וקצב הייצור יישאר גבוה‬

‫דרוש שהיצרן ביתר גם יקלוט ‪ S‬בעודף‪ .‬לכן אותו יצרן‬
‫צריך מוטציה בטרנספורט ואחד באנזים המייצר עוד‬
‫תוצר‪.‬‬

‫פיתוח יצרנים ביתר‬

‫מוטנטים שעושים דבר מה בקצב גדול בצורה דרמטית‬
‫מהנורמל‪ .‬המוטנטים הללו יכולים להיווצר באופן טבעי או שמגבירים‬
‫את קצב המוטציה באמצעות מוטגנזציה‪ ,‬או באמצעות מוטציות‬
‫מכוונות בשיטות של הנדסה גנטית‪.‬‬

‫מוטציות טבעיות זהו תהליך איטי‪ ,‬כמו שמרים וחיידקים שמייצרים‬

‫חומצה לקטית שנוצרו לפני מאות שנים‪.‬‬

‫עושים מוטגניזציה לאחר מכן זורעים את הניצולים‪ ,‬ומגדלים אותם על‬

‫מצע סלקטיבי בהתאם למה שרוצים למצוא‪ .‬לאחר הברירה הולכים‬
‫למחזור גידול נוסף‪ ,‬וכך בתהליך רב שלבי מפתחים את התכונה‬
‫הרצויה‪.‬‬

‫בהתאם לצורך יש‬

‫להתאים את אופי‬
‫המוטציה בייצור על‬
‫מנת לקבל ביעילות‬
‫גבוהה יותר את‬
‫התוצר המבוקש‪.‬‬
‫בעיקר אם מדובר‬
‫בצורך בתוצרי‬
‫ביניים הנמצאים‬
‫בריכוז נמוך בתא‪.‬‬
‫‪15‬‬
 ‫כלומר‪ ,‬מסלול שמייצר מספר חומצות אמיניות‪ ,‬הם לא מצטברות בתא והופכות לחלבונים‪ ,‬שהם‬
‫הופכים לתאים חדשים‪ ,‬כך שלא מצטבר בתא תוצר‪ .‬מסלול כזה מתואם על ידי שורה של ויסותים על‬
‫רמת התוצר‪ .‬העיכובים הם או על רמת הפעילות של האנזימים או על רמת הסינתזה של האנזים –‬
‫כמות‪ .‬עיכוב רמת כמות החלבון מווסת לטווח יותר ארוך והוא איטי יותר‪ ,‬ויסות של רמת הפעילות הוא‬
‫מהיר‪.‬‬

‫יש מסלולים שבהם ישנו זירוז של המסלול‪ ,‬הן באמצעות אחד מחומרי הביניים‪ ,‬על רמת פעילות‬
‫האנזים או על רמת יצירת האנזים‪ ,‬חומר מסוים שמצטבר יכול לגרום להאצת הפעילות של המסלול‬
‫שצורך את החומר‪.‬‬

‫המעגלים הללו גורמים לכך שחומרי הביניים גם אם נוצרים מהר הריכוזים שלהם בתא נשארים נמוכים‪,‬‬
‫משום שמנגנוני הוויסות יגרמו לצריכה של חומרים אלו‪.‬‬

‫ולכן כדי לקבל חומר ביניים בכמות גדולה‪ ,‬צריך להפסיק ולשבש את המנגנונים שמווסתים את המסלול‬
‫של יצירת חומר הביניים‪ .‬אם רוצים למשל שיהיה יותר מתיונין‪ ,‬צריך לעכב את האנזים שהופך‬
‫להומוסרין פוספט ולהפסיק את העיכוב על האנזים שיור הומוסרין על מנת שיהפוך למתינוין‪ ,‬אך אז‬
‫יהיה חסר לתא טריאונין ואיזולאוצין‪ ,‬וצריך גם להפסיק את הייצור של לליזין על מנת שכל החומר יהפוך‬
‫למתיונין‪ .‬נקבל תא ששיבשנו לו את המטבוליזם ולכן או שהוא גדל מאד לאט הוא שהוא אוקסוטרופי‬
‫לאותם חומרים ששיבשנו את הייצור שלהם‪ .‬ולכן יש פגיעה בפרודוקטיביות מכיוון שיש פגיעה בקצב‬
‫הגידול‪ .‬ואם הוא הופך להיות אוקסוטרופי וצריך יהיה להוסיף את החומרים למצע אז זה יגדיל את‬
‫המחיר של הגידול וזה כבר לא משתלם‪.‬‬

‫על מנת לא לעקב גידול על ידי פגיעה במסלול חיוני לרוב נעשה שימוש באורגניזם עם מסלול חופף‬
‫או כפול‪ .‬אלו הם מסלולים מקבילים – אנאפלרוטים‪ .‬אפשרות נוספת ויקרה יותר היא להוסיף את‬
‫החומר החסר מבחוץ‪.‬‬

‫יש מסלולים אנאפלרוטיים שקיימים באופן טבעי באורגניזם ורק צריך להגביר אחד מהם כדי שהוא‬
‫יהפוך להיות ייצרן ביתר‪ ,‬אך זה לא בהכרח יגרום לשיבוש במטבוליזם התקין של האורגניזם‪.‬‬

‫בייצור תמידין למשל יש לו מסלול רגיל ומסלול הצלה‪ ,‬כך שיש לו מסלולים מקבילים‪.‬‬

‫דוגמא נוספת היא ייצור מלט אוקסלואצטט ופומרט בשני מסלולים –‬

‫מסלול ‪ TCA‬רגיל במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מסלול ציטופלסמטי‪ ,‬בצמחי ‪ C4‬ו ‪ ,CAM‬באמצעות איזואנזימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שינויים גנטיים ניתן לייצר במספר שיטות‪:‬‬

‫‪ .1‬רקומבינציה‪ :‬כאשר אין‬

‫מסלולים חליפיים באופן‬
‫טבעי צריך לייצר אותם‪,‬‬
‫על ידי השתלה של מסלול‬
‫נוסף לתוך התא‪.‬‬
‫‪ .2‬איחוי תאים‪ :‬למשל בייצור‬
‫נוגדנים חד שבטיים‪ ,‬תאי‬
‫‪ B‬המייצרים נוגדנים‬
‫חד‪-‬שבטיים הם מעטים‬
‫וקצרי חיים‪ .‬הפתרון הוא‬
‫לאחד אותם עם תאים‬
‫שיש להם מסלול גידול‬
‫תאי‪ ,‬השתמשו בתאי‬
‫מילומה מסוג ‪– B‬‬
‫‪16‬‬
 ‫לאוקמיה של תאים ממסלול ‪ ,B‬תאים שנעצרו בשלב הפוליפרציה ולא עברו הלאה לסוף‬
‫הדיפרנציציה והם גדלים כל הזמן‪ ,‬יש כאלו שמייצרים חלקי נוגדנים‪ .‬תאי היברידומה‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנסת פלזמיד חיצוני‪.‬‬

‫טבלה של מערכות מבחן עבור סריקה של מטבוליטים מיקרוביאליים‬

‫צלחות קזאין – הצלחת עכורה וכשיש ליזיס יש עיגול צלול‪.‬‬

‫אספקת חמצן‬
‫זהו החומר היחיד שיש לספק באופן קבוע ורציף ללא קשר אם התהליך הוא מנתי או לא‪ .‬אספקת חמצן‬
‫הוא נושא בעייתי ומורכב‪ ,‬משום שהחמצן היא מולקולה סימטרית ‪ O=O‬מאד הידרופובית‪ ,‬ולכן‬
‫המסיסות שלה בסביבה מימית נמוכה‪ .‬במים טהורים ריכוז הרוויה של החמצן כתשעה מ"ג לליטר –‬
‫‪ ,9x10-3gr/l‬את ריכוז החמצן מסמנים ‪ C‬ואת ריכוז הרוויה מסמנים ב ‪ .*C‬ריכוז רוויה הוא הריכוז‬
‫המקסימלי בו ניתן להמיס חומר מסוים בתוך ממס‪.‬‬

‫‪ – OUR = Oxygene Usage Rate = μx/Yx/o‬קצב צריכת חמצן‬

‫‪ – OTR = Oxygee Transper Rate‬קצב אספקת חמצן‬
‫‪ – Yx/o ~ 0.2-0.3 gr cell/ gr O2‬ניצולת החמצן על ידי התאים‬

‫כאשר המים מומסים בהם חומרים אחרים כמו חומרי מצע‪ ,‬ריכוז הרוויה יותר נמוך‪.‬‬

‫קצב קליטת החמצן נתון על ידי המשוואה = ‪.μx/Yx/o OUR‬‬

‫כאשר‪-‬‬

‫‪μ = 0.8 1/h‬‬

‫‪X = 1gr cell/l‬‬
‫‪Yx/o = 0.2 gr cell/grO2‬‬

‫‪ OUR = 4 grO2/l h‬זהו קצב הצריכה‪.‬‬ ‫אז‪:‬‬

‫אם לא מחדשים את החמצן במצע הריכוז ירד מ ‪ *C‬ל ‪ 0‬ולכן ∆‪ O‬יהיה שוווה ל ‪ ,9mg/l‬מכיוון ש –‬

‫‪17‬‬
‫‪∆O = OUR ∆t‬‬ ‫קצב הצריכה כפול זמן מסוים יהיה שווה לכמות החמצן הקיימת‬

‫∆‪t = ∆O/OUR‬‬ ‫ואז‪:‬‬

‫אם כן בדוגמא שלנו ∆‪ t‬יהיה שווה ל ‪ 2.25x10-3h‬שזה בערך ‪ 8-9‬שניות‪.‬‬

‫ולכן אם מגדלים תאים בריכוז לא גבוה במיוחד‪ ,‬תוך שניות החמצן נגמר‪.‬‬

‫לכן כדי לאפשר לצבר גדול של תאים נושמים‪ ,‬להישאר בחיים‪ ,‬צריך לספק להם כל הזמן חמצן באופן‬
‫רציף בין אם הגידול הוא מנתי בין אם הוא רציף‪ .‬כך שקצב האספקה של החמצן ‪ OTR‬לא יהיה קטן‬
‫מקצב הצריכה של החמצן ‪.OUR‬‬

‫קצב הגידול תלוי גם בקצב אספקת האנרגיה התלוי בקצב אספקת החמצן דבר הבא לידי ביטוי‬
‫במשוואה ובגרף של משוואת מונו –‬

‫)‪μ = μmaxC/(Ko +C‬‬

‫מבחינים בשני מצבים –‬

‫‪ - μ = μmax .1‬כאשר ריכוז החמצן הוא ריכוז הרוויה – אזור שאין תלות בריכוז‪.‬‬
‫‪ .2‬פאזה שיש תלות בריכוז‪.‬‬

‫במקור פחמן ומקורות חנקן וכדומה בגלל המסיסות הגבוהה ניתן ליצור עודפים מספיק גובהים כך ש ‪μ‬‬
‫נשמר לאורך זמן במצבו המקסימלי‪ ,‬אך לא כך בחמצן‪ ,‬בגלל שמסיסותו יותר נמוכה לא ניתן להשאיר‬
‫מצב מקסימלי של ‪ μ‬לאורך זמן‪.‬‬

‫בין שני הפאזות הללו יש אזור‬

‫בו ‪ μ‬מתחיל לרדת – ‪ – Cc‬ריכוז‬
‫קריטי – אותו ריכוז שבו בגלל‬
‫מחזור בחמצן המטבוליזם‬
‫מתחיל להיפגע דבר המתבטא‬
‫בירידה ב ‪.μ‬‬

‫ולכן צריך אספקה רציפה של‬

‫חמצן‪ .‬ואין צורך להעלות את‬
‫הריכוז מעבר ל ‪ C‬קריטי‪ ,‬הוא‬
‫צריך להיות מעט מעל‪.‬‬

‫‪ Cc‬הוא בסביבות ‪ 4-5‬מ"ג לליטר‪ ,‬המטבוליזם מתחיל להיפגע‪ ,‬ולכן צריך להיות מעל ‪ 4-5‬מ"ג לליטר‬
‫אך אי אפשר לעלות מעל ‪ 9‬מ"ג לליטר‪ .‬מה שמשאיר מרווח של ‪ 4‬מ"ג לליטר שבו ריכוז החמצן יכול‬
‫לנוע‪.‬‬

‫מחייב מערכת בקרה מאד עדינה בתחום אספקת החמצן כך שקצב האספקה יעלה עם הצריכה בצורה‬
‫מספיק הדוקה‪.‬‬

‫יישום אספקת חמצן רציפה‬

‫כאשר יש אלמנט שטח בגודל של ס"מ בריבוע‪,‬‬
‫והוא אזור מעבר בין אוויר למים‪ ,‬החמצן מתמוסס‬
‫על ידי כך שהוא עובר מהגז לנוזל‪ ,‬ויש גם את‬
‫התגובה ההפוכה )מהנוזל לגז( יש אם כן שני‬
‫כיוונים של שטף – מהאוויר למצע ומהמצע לאוויר‪ .‬ריכוז הרוויה הוא כאשר הקצבים של התמוססות‬
‫והאידוי שווים‪.‬‬

‫קצב ההתמוססות = ])‪k1[O2(g‬‬

‫קצב האידוי )חזרה לאוויר( = ‪Ck2‬‬
‫‪K1 ≠ K2‬‬
‫קצב עליית ‪ C‬המומס במצע = )‪CK2(out) – O2(g)K1(in‬‬

‫‪18‬‬
 ‫כל זמן שהשטף פנימה גדולה מהשטף החוצה‪ C ,‬יעלה עד שנגיע ל ‪ *C‬אז השטף פנימה משתווה‬
‫לשטף החוצה‪ .‬זהו מצב שיווי משקל דינאמי‪.‬‬

‫לכן במצב רוויה קצב הכניסה שווה לקצב היציאה‪ ,‬ואין כניסה של נוזל למצע =‬
‫])‪k1(in)= C*k2(out)[O2(g‬‬
‫זהו ריכוז הרוויה של החומר‪ ,‬כלומר ריכוז החומר שהנוזל יכול להכיל‪.‬‬

‫בהתחלה הזרם פנימה גדול מהזרם החוצה‪ C .‬גדל עד שוויון של שני הזרמים וזהו ריכוז הרוויה‪.‬‬

‫‪ – Cc‬תלוי בתאים והוא תכונה ביולוגית‪ .‬זהו הריכוז ממנו קצב הגידול אינו גדל‪ .‬ערך קטן מ ‪.*C‬‬
‫‪ - *C‬תכונה פיזיקאלית בין הממס למומס בתנאים מסוימים‪ .‬זהו ריכוז הרוויה‪.‬‬

‫ולכן בכל נקודה אחרת שאיננו ריכוז רוויה קצב כניסת החמצן למצע יהיה –‬

‫קצב עליית ‪ = K(C* -C) = C‬השטף היוצא ‪ - Ck2‬השטף הנכנס ‪ = C*k2‬שטף ‪f‬‬

‫זהו השטף ליחידת שטח מגע‪ ,‬שטח הכניסה יעלה עם הגדלת שטח‬
‫המגע‪.‬‬

‫במערכת סטנדרטית ‪ A‬מבטא את ההשפעה של האוורור על קצב‬

‫מעבר החמצן )‪ .(OTR‬כח הדחייה של הבועה את המים קובע את‬
‫קצב התנועה שלה במים‪ .‬אם הערך גדול מ ‪ 1‬היא תעלה למעלה‪.‬‬
‫הגדלת האוורור מגדיל את מספר הבועות אבל לא את קצב התנועה‬
‫שלהם במים‪ .‬כך בקצב אוורור גדול יש יותר בועות למרות שקצב‬
‫היציאה והכניסה שווים‪.‬‬
‫קצב ההתמוססות של חמצן גזי = ‪ – a] K(C*-C)a‬שטח המגע[‬

‫)‪OTR = oxygen transfer rate = aKC* - aKC = aK(C* - C‬‬

‫חוק פיק‪ :‬אחרי שהחמצן מתמוסס‪ ,‬הוא צריך לעבור מאזור ההתמוססות אל תא שצריך אותו – יש לו‬
‫עוד דרך לעבור‪ ,‬מלבד המעבר ממצב גזי להתמוססות במצע‪ .‬לדרך זו נקרא ‪ ,r‬זה תלוי בקצב‬
‫הדיפוזיה –‬

‫‪f = - DO2 dc/dr‬‬

‫‪ – dc‬הפרש הריכוזים‬
‫‪ – dr‬המרחק שצריך לעבור‬

‫ככל שמרחק הדיפוזיה גדול יותר קצב הדיפוזיה קטן בהתאם‪ .‬קצב הדיפוזיה ביחס ישר למפל‬
‫הריכוזים‪ .‬בגלל שהתנועה של ‪ D‬היא בניגוד למפל‪ ,‬יהיה )‪ (-‬יש מעבר מריכוז גבוה לנמוך‪.‬‬

‫ככל שהיצור גדל ‪ r‬גדל וקצב הספקת החמצן קטן‪ .‬ככל שקצב הדיפוזיה קטן כך קטן קצב ההספקה עד‬
‫שיגיע למצב בו )‪ (OUR ≤ OTP‬לא יתקיים‪.‬‬

‫ולכן צריך לדאוג לשני דברים –‬

‫קצב התמוססות חמצן יהיה גדול לפחות כמו ‪,OUR‬‬ ‫‪-‬‬

‫וגם שקצב המעבר לאחר ההתמוססות יהיה גדול גם לפחות מ ‪.OUR‬‬ ‫‪-‬‬

‫ככל ששטח הפנים של המיקרואורגניזם יותר גדול‪ ,‬כך יוכל לקלוט חמצן ביעילות גבוהה יותר‪ .‬על‬
‫מנת לשמור על אחידות בזרימת החמצן יש ערבול של הנוזל ובכך פיזור אחיד של בועיות החמצן‪.‬‬

‫להשפעה של ההסעה קוראים פקטור ‪ l‬והיא יכולה להיות‪:‬‬

‫‪ .1‬ממצב גזי למצב מומס‪) .‬בקרום(‬

‫‪ .2‬מעבר מסמיכות לקרום את מקום מרוחק יותר‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫העלאת הערבול מגדיל את קצב ההספקה כי מעלים את ‪ .l‬לכן השיפוע הוא ‪.l‬‬

‫ואז‪OTR = K l a (C* - C) :‬‬

‫במה תלוי ‪:l‬‬

‫לכל פרמנטור ערך ‪ l‬משלו‪ .‬כתלות בצורת הרוטור )מספר הכנפיים(‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יחס המצע לרוטור‬ ‫‪.2‬‬
‫על מנת למנוע מערבולות שמים זיזים על מיכלי הפרמנטור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תלוי צמיגות החומר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חשוב על מנת לחשב את הספקת החמצן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫פקטור ‪:a‬‬

‫‪ .1‬אי אפשר לספק ריכוזי חמצן גבוהים בהעדר אוורור‪.‬‬

‫‪ .2‬הגדל הזרמת החמצן בהעדר אוורור יכול לייצור קצף לא רצוי‪.‬‬

‫‪KlaC* = KlaC + μX/YX/O‬‬

‫בפועל מקבעים את ריכוז החמצן במצע )‪ (C‬והמכשיר מעלה את קצב האוורור‪.‬‬

‫פוטוביוראקטור‬
‫זהו ראקטור לגידול תאים פוטוסינטטיים כגון אצות חד תאיות‪ ,‬חוטיות וכדומה‪ .‬הייתרון בשימוש בהם‬
‫הוא‪:‬‬

‫מקור האנרגיה הוא אור ואין צורך להוסיף להם חומרי מזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מקור הפחמן הוא ‪ CO2‬המצוי באוויר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קצב הגידול שלהם מהיר מאוד )זמן דור ‪ 4-6‬שעות(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כחוליות יכולות לקבע חנקן‬ ‫‪.4‬‬

‫מגדלים אותם מערכת של צינורות המאפשרים מעבר של אור )‪ 30‬ס"מ( וזרימה של החד‪-‬תאים‪ .‬ניתן‬
‫לגדל אותם גם בבריכות כמו מסלול מירוצין עם משאבה המניעה את המים כל הזמן‪ .‬הבעיה בבריכות‬
‫היא שחוסר הערבול מונע מעבר יעיל של ‪ CO2‬למים‪ ,‬אם מכניסים ‪ CO2‬למים צריך גם שבאוויר שבמגע‬
‫איתו יהיה ריכוז ‪ CO2‬גבוה על מנת שלא תהיה דיפוזיה החוצה מהמים‪ .‬לכן עדיפה מערכת צינורות‪.‬‬

‫הצינורות עשויים פרספקס או זכוכית‪ ,‬אך הם יקרים ויכולים להיסתם על ידי האצות‪.‬‬

‫לכן מצאו פתרון של שקיות ענק היושבות בבורות שטוחים באדמה‪ .‬הפלסטיק מהן מיוצר זול‪ ,‬אפשר‬
‫להכניס ‪ CO2‬מבלי שיברח החוצה‪ ,‬מערבבים באמצעות רוטור או גלגל ענק מעל השקית הדוחף את‬
‫הנוזל מצד לצד‪ .‬הצורך במגע עם הקרקע נובע מהצורך למנוע תנודות בטמפרטורה‪ .‬הקרקע שומרת‬
‫על טמפרטורה מאוזנת ביום ובלילה‪.‬‬

‫תרגילים‪:‬‬

‫‪ .1‬יש ‪ 100‬ארלנמיירים‪ ,‬בכל אחד ‪ 1‬ליטר מצע‪ .‬ריכוז הנבגים הוא ‪ 1010‬לליטר‪ .‬לאחר‬
‫העיקור התגלו שני ארלנמיירים מזוהמים‪ .‬מה דרגת העיקור?‬
‫תשובה‪ :‬סה"כ יש ‪ 100X1010‬נבגים = ‪ .No‬אנחנו רוצים לגלות את ‪ .Ne‬מניחים כי יש‬
‫לפחות נבג אחד חי בכל מיכל‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪Nt/No = 2/102 = 1/5X1011‬‬
‫במידה והיינו מגדילים את נפח הכלי ברמת הזיהום הנתונה היינו מגדילים את הסיכוי‬
‫לזיהום בכל הכלי‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫כלומר‪ ,‬ככל שמגדילים את נפח תכולת הפרמנטציה‪ ,‬ברמת זיהום נתונה‪ ,‬הסיכוי‬
‫לזיהום של המיכל עולה ביחס ישר לעלייה בנפח‪.‬‬

‫‪ .2‬ריכוז תאים לאחר ‪ 30‬דקות מהתחלת התהליך הוא ‪ 2‬גר לליטר‪ 5 .‬שעות אחרי התחלת‬
‫התהליך הריכוז הוא ‪ 12‬גר לליטר‪ .‬ריכוז הגלוקוז בזמן זה ירד מ ‪ 30‬ל ‪ 10‬גר לליטר‪ .‬מהי‬
‫ניצולת הגלוקוז?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ΔX = (X2 – X1) = (12 – 2)g cells = 10gr cells / litre‬‬
‫‪ΔS = (S2 – S1) = (10 – 30)g glucose = -20g glucose‬‬
‫‪YX/S = (10gr cells / litre) / -(-20g glucose) = 0.5 gr cells/ gr glucose‬‬

‫‪ .3‬יש לשמור על ‪ pH‬קבוע בביוראקטור כיוון ש‪:‬‬

‫‪ .1‬למצע השפעה על ה ‪pH‬‬
‫‪ .2‬התאים לא רגישים לשינויי ‪pH‬‬
‫‪ .3‬התאים משחררים ‪ CO2‬במהלך הגידול‬
‫‪ .4‬קליטת החומרים על ידי התאים גורמת לשינויי ‪.pH‬‬

‫‪ .4‬בתא מסוים אחוז גבוה של טריגליצרידים‪ ,‬האם התא הוא יצרן ביתר של טריגליצרידים?‬
‫‪ .1‬לא‬
‫‪ .2‬כן‬
‫‪ .3‬תלוי בקצב הגידול של התא ולא רק בתכולת הטריגליצרידים )תלוי ב ‪(Yμ/X‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .5‬בחיידק א תכולת הטריגליצרידים ‪ 50%‬ובחיידק ב' ‪ .20%‬זמן הדור של חיידק א' הוא ‪12‬‬
‫שעות ושל ב' ‪ 4‬שעות‪ .‬מי יצרן טוב יותר של טריגליצרידים? )בהנחה שריכוז התאים‬
‫שווה(‬
‫‪ .1‬בכל מקרה מה שייקבע זה ריכוז הטריגליצרידים בתא‪.‬‬
‫‪ .2‬קצב הגידול הוא הגורם החשוב ביותר‬
‫‪ .3‬חיידק א‬
‫‪ .4‬חיידק ב‪.‬‬

‫תשובות ממבחנים ‪:‬‬

‫בתהליך מנתי ‪ -‬ממלאים את המיכל במצע זורעים מגדלים ולאחר מכן מרוקנים מנקים וחוזר חלילה‪.‬‬

‫בתהליך רציף – מרוקנים את הפרמנטור באופן רציף‪ ,‬וממלאים אותו במצע באופן רציף‪Fin = Fout .‬‬
‫הזרמים פנימה והחוצה שווים‪ ,‬ולכן הנפח נשאר קבוע‪ .‬ריכוז המצע המוצע קטן מריכוז המוצע המוכנס‪,‬‬
‫משום שהתאים צורכים חלק‪ .‬בתנאים מסוימים ‪ X‬קבוע וגם ‪ μ‬ולכן גם קצב ייצור התוצר וריכוזו קבועים‪.‬‬
‫נוצר מצב עמיד בו קצב התרבות התאים שווה לזרם היציאה שלהם מהמיכל‪ .‬וקצב התרוקנות התוצר‬
‫עם הזרם היוצא שווה לקצב יצירת התוצר‪.‬‬

‫ניתן לכוון את תנאי הגידול כך שריכוז התאים וריכוז התוצר בתהליך הרציף קרוב או שווה לריכוז‬
‫המקסימלי שהם מגיעים אליו סופו של התהליך המנתי שנעשה בתנאים מקבילים‪ .‬ולכן הפרודוקטיביות‬
‫הן מבחינת התאים והן מבחינת התוצר של התהליך הרציף הוא בערך בשני סדרי גודל גבוהים מזה של‬
‫התהליך המנתי משתי סיבות –‬

‫‪ X -‬ו ‪ P‬קבועים וגבוהים ולכן ‪) μX‬הפרודוקטיביות( קרובים לערכם הסופי בתהליך המנתי‪ ,‬אותו‬
‫דבר לגבי קצב יצירת התוצר‪.‬‬
‫‪ -‬נחסך כאן זמן ההכנות שהוא בערך חצי מזמן כל מחזור‪.‬‬
‫אך כמעט ולא משתמשים בתהליכים רציפים‪ ,‬משום שתהליכים כאלה נוטים להזדהם מנבגים‬
‫שמסתננים גם כשנוקטים בכל האמצעים‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫כאשר עוסקים בתהליך מנתי‪ ,‬בודקים כל פרמנטציה בנפרד‪ ,‬ומה שהזדהם משמידים‪ .‬אך בתהליך‬
‫רציף קשה מאד לאתר את הזיהום ומתי הוא התחיל‪ ,‬משום שכל הזמן יש דילול של התרבית‪ ,‬וניתן‬
‫לגלות אותו רק כשהזיהום מספיק כבד – קשה ללכת אחורה ולמצוא איזה חומר יצא מזוהם‪.‬‬

‫הדבר מהווה בעיה בייחוד כאשר מייצרים חומרים שאמורים להיכנס לגוף כמו תרופות‪.‬‬

‫חסרון נוסף – תרביות שהם יצרניות ביתר לא מחזיקות מעמד מול זני בר‪ ,‬ולכן תמיד האוכלוסייה‬
‫שבתוך הפרמנטור משנה את הרכבה לטובת זנים שמשתמשים בסובסטרט בעיקר עבור עצמם ולא‬
‫עבור התוצר‪ .‬לעומת זאת בתהליך מנתי מתחילים כל פעם מתרבית מקורית ולכן מגדלים כל פעם את‬
‫התרבית בה אנו מעוניינים‪.‬‬

‫הבדל נוסף אך פחות משמעותי‪ ,‬הוא שבתהליך מנתי הגידול מסתיים עם ניצולם הכמעט מלא של‬
‫חומרי המצע‪ ,‬ואילו בתהליך רציף מכיוון שמצע מוזרם החוצה באותו קצב שהוא מוכנס פנימה אז מיד‬
‫הריכוז שבזרם היוצא של חומרי המצע שווה לריכוזם בתוך הפרמנטור – חלק גדול מחומרי המצע לא‬

‫מנוצלים – מגדיל את עלויות הייצור‪.‬‬

‫סעיף ב – איזה הוא תהליך אקסרגוני ואיזה הוא תהליך אנדרגוני‪.‬‬

‫תשובה – כדי להפוך אתנול לחומצה אצטית צריך לבצע קרבוקסילציה וחיזור מחייב לפחות מולקולה‬
‫אחת של ‪ ATP‬ואחת של ‪ ,NADH‬ולכן זהו תהליך אנדרגוני – דורש אנרגיה‪ .‬התא זקוק למקור אנרגיה‬
‫אחר כדי לגדול ולהתקיים ולייצר אנרגיה ולכן הייצור של חומצה אצטית מאתנול לא יכול להיות תהליך‬
‫ראשוני‪.‬‬

‫אם תא משתמש באתנול כמקור פחמן‪ ,‬על מנת שהם יגדלו צריך להיות תהליך מייצר אנרגיה‪.‬‬

‫מגלוקוז זהו תהליך אקסורגני – האנרגיה של החומצה האצטית נמוכה יותר מגלוקוז‪ ,‬ולכן זהו תהליך‬
‫ראשוני‪.‬‬

‫הסיכון הגדול של הזדהמות‬

‫יותר מסוכן בשלב הראשון – יש לו יותר זמן לגדול‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫שיטה ישירה – שיטה שסופרת את התאים הוא פרמטר שהוא אקוויוולנטי להם‪ ,‬כמו עכירות‪.‬‬
‫שיטה עקיפה – שיטה שבודקת פרמטרים לא ישירים‪.‬‬
‫‪ – 1,2,4‬ישיר‬

‫‪ – 3,5,6‬עקיף‬

‫ריאקטור צינור עושים בתאים אנימליים שם אי אפשר לבחוש‪ ,‬התאים נמצאים על נשאים‪ ,‬מזרימים‬
‫מצע טרי בצד אחד ומוציאים בצד השני‪.‬‬

‫בריאקטור רגיל ‪ P‬הוא אחיד כל הזמן‪ ,‬אך בריאקטור צינור‪ ,‬בהתחלה ריכוז התוצר בכניסה שווה ‪ 0‬ואילו‬
‫ביציאה ‪ P‬מגיע לריכוזו הסופי – ריכוז ‪ P‬הולך ועולה עם ההתקדמות לקראת היציאה ]התאים נשארים‬
‫צמודים ומחוברים לדפנות הצינור ולכן הם לא מצטברים ביציאה[‪ .‬ולכן יש קרוב יותר ליציאה יותר תוצר‬
‫– יותר ריכוז תוצר יוצא‪.‬‬

‫‪ .1‬התוצר הוא תוך תאי‪ ,‬והוא לא מסיס כי הוא נשאר בפאזה המוצקה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הפסקת תהליך – דטרגנטים‪ ,‬הוספת חומצה‪ ,‬הקפאה )והפשרה(‪ ,‬סוניקציה‪ ,‬קירור‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫הפרדת מוצקים – סינון וסרכוז‬ ‫‪.b‬‬
‫שבירת תאים – הכל רק לא סרכוז לא קירור ולא סינון‪.‬‬ ‫‪.c‬‬

‫‪ .1‬טבלה ‪-‬‬

‫‪23‬‬
‫שבירת תאים‬ ‫הפרדת מוצקים‬ ‫מפסיק ביוסינתזה‬ ‫פעולה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוספת דטרגנטים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוספת חומצה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקפאה ואחריה הפשרה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סוניקציה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סינון‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סירכוז‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קירור‬
‫קירור – משנה מטאבוליזם ולכן מספיק סינתזה‪.‬‬

‫סינון וסרכוז – מרכזים את התאים‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪ .1‬האנטביוטיקה היא תהליך שניוני – התא לא זקוק לו לתהליכים החיוניים‪ ,‬ולכן הייצור מתחיל‬
‫לאחר שלב הגידול‪.‬‬
‫‪ .2‬התהליך הוא מנתי‪ ,‬ולכן הפרודקטיביות היא ריכוז סופי של התוצר חלקי זמן ההכנות וזמן‬
‫הגידול‪ ,‬בהנחה שכל שאר הפרמטרים זהים )עלות תפעולית וכדומה(‪ ,‬ב ‪ A‬זמן הגידול יותר‬
‫ארוך מכיוון שהפרודקטיביות שלו יותר נמוכה למרות שיש לו יותר ריכוז סופי‪ ,‬ולכן למרות‬
‫שהריכוז הסופי יותר גבוה יותר כדאי להתשמש ב ‪ B‬כי לאורך זמן מפיקים ממנו יותר לשעה‪A .‬‬
‫לוקח יותר מהסובסטרט ליצירת תוצר מאשר חלוקת תאים‪.‬‬
‫שאלה אלטרנטיבית ‪ -‬הסבר כיצד ייתכן שלמרות שריכוז הסובסטרט ההתחלתי שווה ביניהם זן ‪A‬‬
‫מגיע לריכוז תוצר סופי יותר גבוה וכיצד יתכן שלמרות זאת הפרודוקטיביות הכוללת היא יותר‬
‫נמוכה?‬

‫ההסבר הוא ההבדלים בניצולת של התוצר על התאים ושל התוצר על הסובסטרט‪ ,‬אם זן ‪A‬‬
‫משתמש באחוז יותר גדול מהסובסטרט לתוצר הוא ייצר יותר תוצר אבל זה יבוא על חשבון קצב‬
‫הגידול‪.‬‬

‫איך זה בא על חשבון התאים אם זה תוצר שניוני?‬

‫התשובה היא שזן ‪ A‬מתחיל לגדל את החומר האנטיביוטי כבר בריכוז יותר נמוך של התאים‬
‫ובריכוז יותר גבוה של הסובסטרט יחסית לזן ‪.B‬‬

‫בתהליך רציף משתמשים בשני פרמנטורים אחד לייצור ואחד לגידול )בטור(‪.‬‬

‫‪ .1‬אי אפשר משום שהצלולוז עצמו יש לו עכירות כי הוא לא מסיס‪ ,‬עכירות מצד אחד עולה בגלל‬
‫החיידקים אך יורדת מצד שני בגלל פירוק התאית‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטות עקיפות‪:‬‬
‫פליטה‪/‬קליטה של חמצן‪.‬‬ ‫‪.a‬‬

‫‪25‬‬
 ‫ריכוז תוצר ראשוני‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.c‬‬
‫ריכוז סובסטראט במצע )קצה היעלמות הסובסטראט(‪.‬‬

‫תוך תאי לא מסיס‬

‫‪ – C‬מסיס‬
‫‪– B‬תוך תאי מסיס‬
‫שיטות להפרדת מוצקים – סרכוז וסינון‪.‬‬

‫שאלות משחזורים‪:‬‬

‫‪26‬‬
27
28
29