Professional Documents
Culture Documents
מנהגים ישנים מדורא
מנהגים ישנים מדורא
מנהגים ישנים מדורא
סידרם
מדויייר״ן ה ל ן י מ א י ר מ ו ד ד ר ב ן י צ ח ק ר ב י נ ן
בעל שערי דורא
קובץ כולל מנהגים ,תשובות ,פסקי דינים וסדר התפלות
לכל השנה.
מ א ת
י ש ר א ל ש .א ל פ נ ב י י ז
נ יו•יו ר p
ה י ת ש י׳ ח
מנהגים של כל השנה מאשכנז
לרבינו יצחק מדורא
מ א ת
ישראל ש .אלפנביין
ראש דבר:
בספר זה אני נותן 9רק אחר מעבודתי במקצוע ספרות המנהגים הקדמונים.
כבר עברו קרוב לשבע מאות שנה מתקופת פעולתו והשפעתו של רבינו
יצחק מדורא ,ועד עתר ,לא נכתבה אף מונוגרפיה אחת על חייו וכתביו של האיש,
אשר רב את ריב עמו בימי־הבלהות היותר קשים לישראל .ולכן הקדשתי מאמר
צד [ 1 0 7לתאור אישיותו מיוחד ]ברבעון הצרפתי כרך ק״ה משנת 1 2 C T 1 9 3 9
העשירה ופעולתו מרובת הצדדים של בעל שערי־דורא עפיי שמונת כתבי־היד
שלפנינו.
רוב כותבי דברי ימינו ,כצונץ .פין ,ווייס ,גרוס ,ברילל ,הורביץ ועוד,
החליטו שרי יצחק מדורא חי ופעל במאה הארבע־עשרה בין שנות 1320־.1380
אולם כבר הוכחתי במונוגרפיה הנ״ל עפ״י עדויות אחדות היותר קדומות ,שרבינו
יצחק חי ופעל כשמונים שגה לפני התאריך המקובל באמצע המאה הי״ג בין
שנות 1300-1220למםה״נ .ויש לנו על זה ראיות חותכות ונאמנות ]השווה
להלן מבואי לפרק ג׳[.
ב י י ן פ נ א ל ש . י ש ר א ל 130
א
כתבי היד
אלו הם כתבי היד שהיו לפני ושהכנסתי אותם לתוך ההוצאה הזאת :
(1כיי מנהגים שד כל השנה ]המסומן לפנינו בם [:מונח עכשיו
בספרית בריטיש מוזיאום בלונדון ]מספר A.D. .26970והשווה קטלוג J. Lcveen
צד .[151והוא כיי צרפתי ,שהונח ליסוד להוצאה זו, Supplementary List
ונכתב על קלף לא יאוחר מתחלת המאה הארבע־עשרה בכתיבת רש״י אשכנזית־
רבנית מהורדה .הכתב ברור ונוח לקריאה .ההעתקה מצטיינת בדייקנות מופתית.
והוא בן י י ד דף ולכל עמוד 41שורות.
הזמן ,שבו נכתב הכיי אפשר להחליט עפיי אופן הכתיבה וגם מתוך
רמזים ותאריכים בפרקי חשבון העתים ותקופות השנים ,המובאים בגוף הכיי.
למשל בדף ב 182נמצאות תקופות השנה .[1335—1308=] 5295—5268 :וגם
בדף א 197הובאה דטה אחת :סיח ]= ,[1308ועוד ועוד.
על יסוד התאריכים הניל אפשר להסיק שהכיי שלפנינו נכתב בין שנות
1335—1308למםהיב
]המסומן בשנויי הנוסחאות הב [:מספר (2כיי מנהגים של כל השנה
75 המפורט—
בקטלוג שווארץHebr. Handschriften der National Bibliothek in Wien, ,
).A X V I , 88, (1925
כ׳יי אשכנזי זה נכתב על נייר עיי סופר אומן יד ,מנחם ברי אליעזר,
באמצע המאה הייה בכתיבה אשכנזית־רבנית מהודרה .הכותרות הן בכתב
מרובע .והוא מכיל עשרים רף ולכל עמוד ועמוד לערך 30שורות .ומצאתי בו
שנויים רבים כמעט בכל דף ורף .למשל בהתחלת הספר צר ב23י :1מנהגים של
כל השנה .והנה אתחיל בדבר שאנו עומדים בו כיה שבועות לפני ]החג[ ,במקום
הגירסא הנכונה בשני כתהיי האחרים tכמו שכתוב לפני.
(3כיי מנהגים של כל השנה ]המסומן לפנינו בהערות מש [:מספר
Mich. 46עפ׳יי הצילום מאוצר הספרים קנטבריגיא ,ששלח לי ידידי מ .לוצקי
]ראה קטלוג נייבויער צד ,[781 (5) — 153הוא כ״י צרפתי מאוחר מהקודם
ונכתב על נייר בסוף המאה הי״ד ]בשנת [1391ע׳יי הסופר ,שמשון ב״ר יצחק,
בעיר אוינון .והוא בן 10דף ולכל עמוד לערך 46שורות ,וכתוב בכתב רש׳׳י
קורסיבי בכתיבה אשכנזית משני עברי הגליון .הכתב אינו ברור וקשה לקריאה.
131 מאשכנז השנד, כל של מנהגים
ומעניין הוא חתימה צרפתית זו ]שהיתר ,ידועה לרמש׳יש ונרשמה בכתיבת ידו
על הגליון קטלוג נייבויער צד : [153כתבתי וסיימתי לעצמי אלו הפסקים פה
אוינון בחרש אלול שנת קנ״א ] [1391לפ׳יק .הסופר לא יוזק עד שיעלה בונא
אורא רומי בסולם אמן:
ב
לכאורה מכריע בסידור הענינים של הספר הזה דבר שנתחדש בדין ולא
עקביות הגיונית בנוגע למוקדם ומאוחר כסדר המועדים של השנה .הוא מתחיל
בהלכות מגילה :אחר כך הוא מביא מנהגים שבין פסח לעצרת ומעצרת עד החג,
בין המצרים ,ס׳ באב ,אלול ,ר״ה ,יוה׳יכ ,סוכות ,דיני מילה ,תקנות הקהלות,
אירוסין ונישואין :ומסיים בענין קריאה בחמשים )במקום דליכא ס׳׳ת(.
הפסקים אינם מסודרים הלכות הלכות ,בדיוק ובחשבון ,אלא הם מפוזרים
ומעורבים ומובלעים אלה באלה .ויש דילוגים מענין לענין .לדוגמא ,הוא
מתחיל ]צד [157מזולתות ברייה ובפסח ,והולך ועובר לדיני הדלקת נידות
ב י י ן ל פ נ א ש. י ש ר א ל 132
ביוהיכ ,קינות לטי באב וך׳ושענות לחג הסוכות ,ומסיים במנהג פרקי אבות
לאחר הפסח ואמירת ההלל בריח בבית האבל.
גם בסידור הפנימי הוא שונה מספרי מנהגים הידועים לנו .דרך רוב
ספרי דבי מהרים ביב מרוטנברג להביא פסקים קצרים ומקוטעים להלכה למעשה
בלי םעס ובלי מקורות ומחלוקת הפוסקים .אמנם אין זה דרכו של בעל מנהגי
דורא שלפנינו .הוא מביא פסקי הלכות ומוסיף עליהם הוכחות וראיות עם מראה
מקורות מספרי הראשונים ,ברובם מחכמי אשכנז וצרפת .וכמעט בכל מקום,
שיש צד ספק הוא מביא ג״כ הכרעתו או הכרעת רבותיו להלכה ,ואינו מהסס
לעמוד על דעתו ולהתנגד לדעת הראשונים .לדוגמא ,בעמוד 148אות סיה ,הוא
אומר :ומיהו אני רגיל לומר אפילו בייט מזמור שיר ליום השבת וגם בפסח
מזמור לתודה .וגם בצד 150אות קיה הוא מכריע שלא כמנהג דית ואומר :אכן
אין אנו נוהגין כן.
בדרך הפסקנות הוא פוסק בעל הכרעה וידיו היו רב לו בכל מקצעות
ההלכה .וברוח זו השפיע גם על בני זמנו ותלמידיו .חבל ,שבעל מנהגי דורא
הניח אחריו רק קטעי פסקים בהלכות בודדות ולא עשר .מלאכה שלימד..
ג
הלוי .והשני] ,בתשר הראיש ,קיא[ חי ופעל בווידמיישא ,ואינו מתאים למקום
מושבו של ר׳ יצחק שלנו .והשלישי ,המובא בס׳ האגודה ]צד ג [122בשם:
מהיר יצחק הלוי זיל ,גם כן אינו ר י י מדורא ,מפני שזה האחרון נזכר שם
]שם חולין ,ב [203בלי הזכרת המתים ] = ז י ל [ בשם :מורינו הרב רבינו יצחק
מדודא.
אפשר לאמד ,ששלשה חכמים הניל היו רק בני זמנו של דבינו:
מקום מולדתו ומושבו של המחבר הוא העיד ד1ייר-ן ],[Dueren
השוכנת על חוף הימיני של נהר רוהר בגליל רינוס סמוך לעיר קולון חברתה,
ונקראת עפיי רוב בספרים הנדפסים ממאות הטיז והי״ח בשם :דורא .אמנם ברוב
כתבייהיד ממאות הייד והטיו מופיע שם המקום בצורות שונות :דאורא ,דויירא,
תר-ין ,דויר! ,חרירי! ,או דווירי! .ושנוים אלה ,שמקצתם נשמטו עיי החכמים
מ .בדאנן — א .פריימאן בס׳ גדמנייא יודייאיקא ,ודא עמ׳ — 92ימצאו דוגמתם
].[DuHn בבי-אדכיון המלוכה בקולוניא ,היה :דאורא ] ,[Duynדורי׳!
העיר דויירין גופא שונה היא מעיר קולוניא חברתה גם בזה ,שאין לח עדות
דוקומנטרית על קיום ישוב עבדי עתיק־יומין ,ולולא הגניזה בבית תפלת
הנוצרים בקולוניא ,לא היו בידינו אפילו אותן התעודות ) (6המועטות ,המראות
על ישוב עבדי מצעד בעיר דודא בשנת .1238
לדאבוננו ,אין לנו שום עדות ,הן בכתביו של רבינו הן בשאר ספרי בני־
זמנו ,שנוכל לקבוע על פיה את שנות הולדתו ופטירתו של המחבר .נשאר לנו
איפוא לקבוע דק בערך את התקופה ,שבה חי ופעל ר׳ יצחק מדודא.
לפי דעת חוקרי־הדודות חי הריי מדודא ברבע הראשון של המאה הארבע
עשרה .על כן חשבו אותו ד׳ דוד בן שלמה גאנז ]עמי ,[53ר׳ דוד קונפורטי
]א ,[26ור׳ חיים יוסף דוד אזולאי ]צד [106לבן זמנו של רבינו ירוחם בן
משולם מפרובנציה :והחליטו בזה׳׳ל- :ר׳ יצחק מדורא חי בזמן ר׳ ירוחם שנת
צ׳־ד...׳ גם החכמים צונץ)'( ,ואחריו גרוס ]בסי G . J .עמי ,[193קובעים
את שנת הולדתו בשנת .1320ואולם החי קראפט ודייטש)'( נוטים לשנת .1334
אמנם אם נחקור היטב נראה שר״י מדורא חי ופעל באמצע המאה השלש־
עשרה ,לא מוקדם משנות 1240—1220ולא מאוחר משנות .1330—1300והנחה
,
זו בנויה על יסוד עדות בנו ד׳ אלכסנדר מדורא.
] , A d d3.3 7 7 .סי׳ 35דף וראה זה דבר חדש מצאתי בכיי קנטבריגיא
[114בזהיל :
אבל כת]ב[ הר׳ אלכסנדרי בן הריר יצחק ביר מאיר מדודא וזיל:
שמעתי מאבא מרי הר׳׳ר יצחק לוי -כשלמד תורה לפני כורי׳ הר׳ר טוביה
ב י י ן פ נ א ל ש . י ש ר א ל 134
בצרפת ובא לשם הרי יחיאל מפריש ,וראה שהיו יושבים אצלו הרבה תלמידים
חשובים והמינקת ישבה נגד האור עם בן בנו של הריר טוביה .ואז אמר מוי
הריר טוביה לחר״ר יחיאל :תראה כמה טובות עושה לנו זה הנער ,שהאש נעשה
בשבילו ואנו מחממין בזכותו.
והשיב לו הרי יחיאל :שמא ירבה בשבילם .והיו שם הרבה תלמידים
מאשכנזים ואמרו :איכ מותר להחם בתי־החורף שלנו בשבת שהוחמר ,השפחה
בשביל התינוק.
ושאל הרי יחיאל :היאך מחממין בתי־החורף שלהם א"( .ןהשיבן לו:
בשביל אחד צריכה ,כמו בשביל הרבה בני אדם .נענה ואמר להם היד יחיאל:
אם כן אני בעצמי הייתי מחמס בו ,אילו הייתי ל ש ם . . .עכיל.
ותעודה זו אודות בקורו של ר׳ יחיאל מפריש אצל ר׳ טוביה ]ביר
אליהו[ מוויאנר ,בזמן שריי מדורא למד שם בישיבה דבירונא אצל מורו ורבו
רבינו טוביה ,מוכיחה את אמתת דעתי.
כנראה ,שרבינו יחיאל עבר על פני העיר בירונא בגלילת בורגונדי,
השוכנת בקו ישר 0בין פריש ועכו בזמן עליתו לארץ ישראל] ,G.1.עמי [91
בין שנות .1260—1240אם נניח איפוא ,שריי מדורא היד ,אז בן גיל ט״ו—ב׳
שנר׳ )״י( בשער ,ששמש את רבינו טוביה ,יוצא מזה שהמחבר נולד בין שנות
.1240—1220
וגם בנוגע לזמן מותו ,יש להסיק משלשת כתה״י הסמינר)"( מאמצע
;המאה הי יד שכן בהם שמו של המחבר נזכר תמיד בתוספת :זיל ,ע-ה ,או נ -ע
בעוד שברבע הראשון של המאה הייד הובא שמו בלי הזכרת המתים בספרים
הנדפסים האלה כמו :תשביץ הקטן ]סי׳ שי״ב[ ,ליקוטים מהלכות ]אמרכל[
]ב ,23א ,[33ספר האגודה)"( ,וסי מנהגים דבי־מהר״ם ביב מרוטנברג ]א.[43
יוצא איפוא ,שריי מדורא מת בין שנות : 1330—1300
ד׳
ברואה והחליפו את בעל ספר השערים ,ר׳ יצחק בן מאיר מדורא ,בבעל ם׳ השערים
ר׳ יצחק בן ראובן ,נכד הרי״ף.
ולעומת זאת ,יש לנו ידיעה מפורטת על משפחת אשתו ,והיא בנויה על יסוי־
כיי אבטוגרפי * 0של אחד מקרוביה ,ר׳ מנחם ציון ביר מאיר מלאי־דבר ,בזהיל 1
,ואני אלעזר ביר יעקב זיל היה המכונה זלמן משוטיגווערא ..העתקתי מכ-י
של מהיר מנחם ציו״ן זציל״ וזיל :זקינתי אם אבא אדו׳ מרת יינטא בתו של מור׳
הר׳ רבי יקר ברי שמואל הלוי מקיוניייא ,והיו לו ג׳ בנות ובן אחד .והאחת,
זקינתי הניל .והשניה ,הרבנית מרת פורא אשת הריר יצחק נח־וריא אשר יסד
זזשנורים מדוריא .והשלישית ,מרת ורומוט אשת מוהיר ישעיה מוויליא בנו של
ה״ר משה הדרשן ..ובנו של זקיני הרי יקר הלוי הנזכר היה שמו בונפניט חזן
ממגנציא ,אביהם של החיר משה בנו חזן משפיריא ,והח״ר זלמן חזן ממגנציא איש
חסיד .עכיל מכתיבת יד של מהיר מנחם ציון״.
היוצא לנו מזה :האחד ,שריי מדורא נשא את פורא אשתו בין שנות —1260
,1270בזמן שחותנו ר׳ יקר ביר שמואל הלוי הפיטן היה משמש ברבנות בעיר קולון.
והשנית ,שרי שלמה בונפניט ,שליח צבור במגנצא ,היה גיסו של המחבר .ר׳ יקר
ביר שמואל הלוי אולי הוא ר׳ יקר הלוי ,הפונה אל חתנו ר׳ יצחק ]=מדורא[
בכבוד גדול וביראת הרוממות וז״ל בתשובת מהרים ביב ]ד׳ קרימונא סי׳ קניג[:
-ארז אדיר מגדיל תורה ויאדיר ..מורי חתני היד יצחק ]אולי הוא= :ר*י
מדורא[ :הנני קטנך באתי כמכניס תבן לעפרים ובצרה ]צ*ל! ובקצרה[ בהושטת
]קרי=:שרביט[ חסדך .כי סדרת ]אולי צ״ל=:חדרת[ תלמי הבינה וקדרת
בעמקי הרי הכמה .בכתבך הראית פנים לכל צד .לא נבצרה ממך מזימה ומאומה...
דעת תלמידך נוטה ...ושלום יקר הלוי׳.
ה׳
רבותיו של המחבר
דרכו של המחבר לסמוך על מה שקבל מרבותיו בלי להזכיר את שמותיהם.
ולדוגמא אני מביא כאן בטויים כאלה*'( :אך אני אכתוב קבלותיי ,מה שראיתי
רבותיי נוהגין ,ואני אחריה! • ,כך קבלתי מרבותיי :ואני ראיתי רבותיי :ועוד
שמעתי מרבותיי :וכן שמעתי מפי מורי בצרפת .אם כן עלינו לבאר את הסתומות
האלה ולמצוא מי היו מוריו של המחבר ,הן בארץ אשכנז והן בצרפת:
מי היד ,מורו בצרפת ,שרבינו מזכירו בלשון *מוריי סתם בספרו מנהגי
דודא ]צד 147אות מ׳׳ה[ י
ן ב י י 1 1 ל א ש. י ש ר א ל 136
כבר הוכחנו לעיל עפיי יסוד כ׳׳י קמברירג׳ ) 3773סי' ,(35שריי מדורא
למד ]בין שנות [1260—1240בישיבת־בירונא אצל מורו ורבו הצרפתי הייה:
=רבינו טוביה נביר אליה 0מזויאנה ] ,[Vienneעיר רבתי במחוז בורגונדי.
ומפני כמה טעמים אפשר ג׳׳כ להניח ,שר״י מדורא היה אחד מתלמידיו
הראשונים של מהרים ברי ברוך מרוםנברג ,אמנם לא מתלמידי הרא״ש.
בספרו שערי דודא"( הוא מביא פםקי מהרים בשם :אמנם מורי ה״ר
a
S D X S מאיר הורה :אכן ראיתי מורי היד מאיר! אך מהרים פסק ]^בכ׳־י
ב :16מורי ה״ר מאיר[,
וגם מצאתי ראיה לדברי בספר התשב״ץ ]כיי הסמינר משנת 1386
ב=113די קרימונא סי׳ שייב[ לד׳ שמשון בן צדוק בזה״ל־ ומה״ר יצחק מדורא
אומר שבירושלמי יש ,אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא בירך לפני ישראל.
ואומר מהרים ז״ל שאינו מאמין שהוא בירושלמי .ואם הוא לשם ,שמא בשביל
שהוא גדול• וכוח מעניין זה בנוגע למקורות מאמר ריביל בירושלמי ]גיטין פיה:
היט :ברכות פיה :היה[ .כנראה ,היד .בישיבתו של מהרים ביב ושם התגלע בין
הרב ותלמידו .ועוד יש ירים מוכיחות לדברי ]וע״ז העירני ר׳ אלכסנדר מארכס
בטובו[ ,מרי אהרן ביר אברהם נכד מהריש שליצשטט שמונה את רבינו ריי
מרורא בין תלמידי מהרים מרוטנברג ]ראה קונטרס שם הגדולים שלו בם׳
דברים עתיקים ,חיב רף ט׳[.
אמנם אין שום יסוד מספיק לדברי החכמים ,האומרים שר״י מדורא היה
גם אחד מתלמידי הראיש .החוקרים האלה ,כמו ראיה ווייס ]שם עמי ,[75דייר
בריש ]שם חייב צד ,[14ורב צעיר ]תולהיפ חיב עמי ,[240סמכו את רעתם
על יסוד מאמר אחד המובא בשערי דורא ]שער ב׳ סי׳ הי[ וזיל :אמר זנו הרא׳׳ש
בשם דיי חוזה וגוי.
ראשית כל ,מאמר זה אינו נמצא בשני כתה״י העתיקים שלפנינו מם׳
שערי דורא .כנראה ,שהיא רק הערה מאוחרת ,שנוספה על הגליון ע״י מעתיק
מאוחר ]ודומה לזו מצאנו בשם דיי חתר ,גם בס׳ ליקוטים מהלכות אמרכל[ ,ואפילו
בשני כתהיי המאוחרים ״( מאמר זה נמצא או בלשון סתם או בשנוייהשם כמו:
אמר לנו ר׳ א ש י ; או אמר לנו הריש .מלבד זה ,אין הלשון ,אמר לנוי מכרחת
אותנו להסיק ,שריי מדורא היה תלמידו של הרא״ש .אדרבא ,יותר מתקבלת
על הלב היא דעתנו ,ששניהם — הראי׳ש והר״י מדורא — היו חברים ,בני זמן
אחד.
137 מאשכנז השנה כל של מנהגים
תלמידיו של המחבר
ועוד פחות מזה ,אנו יודעים על תלמידיו של רבינו .במבואו הקצר לספר
שערי דודא — הנמצא לפנינו רק בכיי אחד המאוחר מן המאה הטיו — מספר
לנו המחבר ,שתלמידיו — הנקראים שם בשם :חביריי בלי הזכרת שמותיהם —
עוררו אותו לכתוב להם >,׳ ,ספר העיקרי שלו ה י ל :הנה חביריי הפציר]ו[ני
לכתוב להם הלכות איסור והיתר ואפרש להם בקוצר ואתחיל להם בענין מליחה
והדחה בעשרים שערים.
ובאמת ,כבר החלימו החכמים ]אור החיים [224 ,וגם הורביץ ]פרנקפור
ט . ,ראבבינער ,10אות [1שריי מדורא היה מורו של ר׳ אלכסנדר זוסלין
הכהן ,עפיי יסוד שני פסקי דינים ,המובאים בספר אגודה ]שבת ג : 122חולין
ב [203מ ה י ל :
וראיתי מהדיר יצחק תלוי זיל שלא אכל סעודה שלישית בשבת עד
שהתפלל מנחה .ורוב העולם אינם מהרין.
ושמעתי משס מורינו הרב רבינו יצחק מדורא ,דלאו משום איסור נהגו
כן .אך טבע ]ה[כבד כן הוא ,שנרקב כשמשהין אותו במלחי.
חוששני שאין לדעה זו על מה להסמך .מהריר יצחק הלוי זיל הנזכר כאן
אולי הוא ר׳ יצחק ברי יהודה הלוי ]המובא בתשו׳ מהרים ביב סי׳ קיח[ ,ולא
ר׳ יצחק ביר מאיר מדורא.
ומלבד זה ,תוארי הכבוד כמו , :מ ה ר י ר ׳ או ,מורינו הרב רבינו׳ אינם
מעידים ,בתקופה שאנו עומדים בה .על היחס בין הרב ותלמידיו.
ובכן היוצא לנו איפוא הוא שריי מדורא שלפנינו היה אחד מתלמידי
רבעו טוביה ב״ר אליהו הצרפתי ומתלמידי מהרים ביב מרוטנבדג .והרא״ש ירי
אלכסנדר זוסלין הכהן ,היו רק בני זמנו של המחבר :ובסוף ימיו היו גם החכמים
האלה בבית מדרשו של מהרים ביב .ר׳ שמשון בן צדוק ,ומחברי ספר אמרכל
ומנהגים דבי מהרים מרוטנברג.
ז׳
הי׳׳ג .ולכן באתי כאן לאסוף את כל החומר ולסדר אותו לפי מקורותיו עפ״י סדר
הא״ב:
אברהם ב״ר יצחק ]צד 28אות :[66אחד מגאוני נרבונא .והשווה
גרום ,גאלליא יודייאיקא ,414ומש״כ באריכות במבואי לספר מנהגים־מרוטנברג
צד .12
ר ב ע ו א ב ץ ]אליעזר בן נתן[ ממגנצא] :ואולי הוא ר׳ אברהם ברי
נתן אבן ירחי[.
(1בלתי נמצא לפנינו בנדפס 153 :אות 154 ; 186אות קצ׳׳ד ,שם אות ר״ו
]וראה ספר המנהיג על מקומו[.
(2לפנינו בנוםחא אחרינא 15 :אות .23
איכה ז1טי ] 138אות שיג[ • .ונמצא לפנינו באיכה רבתי א׳ :ג׳.
אוינון ] 163אות ,175ושם אות [176ג
רבינו אלעזר ]ובכיי הב־ אליעזר[ הגדול ] 18אות [79ה״ה ר׳
אליעזר ביר יצחק הגדול .והשווה מונטשריפט 1897עמי 311אות ,5 ,3ושם
1872צד .180ולכל המקורות ,שציינתי במבואי לסי מנהגים־מרוםנברג סוף
עמי 12צריך להוסיף; שבה״ל ח״ב כיי אק :סי׳ ם״ם =] 137ר,סגלה שנה ב׳
חוברת מ״ו[ ,ומחברת ,שמעיה״ לריא אפשטיין 23—21 ,ושם 10אות .2
רבינו אלעזר הקליד או הפייטן ] 21אות ,24ושם אות א22 !26
אות 23] : [34אות א:[56
)תפילות רבינו אלעזר מגרמייזא ] 22אות : [47ר׳ אלעזר ביר
יהודה רוקח .והשווה מחזור ווירמיישא לר שמחה בר׳ יהודה משנת ,1273
הנקרא ,רוקחי ,בםה״ז לר״ד קויפמן 291אות .4—2
ר׳ אלכנםדרי מדורא ] .[133והוא ר׳ אלכםנדרי בן ה״ר יצחק
בן ר׳ מאיר הלוי מדורא ]ראה כיי קמברידגיא םי׳ 35דף ;114האשכול חיו
101אות ;5גרום ,גאלליא יודייאיקא ;126 ,193ומש״כ ברבעון הצרפתי
REJ.כרך ק״ה .[109
אשפירא ]או שפירא[ :ראה להלן ערך ״מנהג אשפירא״.
ספר ברזילי ] 1?5אות רמים[ והוא ספר העתים לדי יהודה אלברצלוני.
אמנם ליכא רמיזא מהדברים בם׳ העתים הנדפס .והשווה הרבעון האנגלי מהדורה
חדשה ח״ד ,51 ,ומש״כ במבואי למנהגים־מרוםנברג ריש עמ׳ .16
ספר בשר על גבי גחלים ] 154אות קצ״ה[ .והשווה מ״ע z./.h. Bibi.
1906צד : 181ם׳ השנתי לחברה הספרותית בפד׳׳מ 1907עמ׳ ,61ושם .367
139 מאשכנז השנה של כל מנהגים
חילופי מנהגים
כ״י פריש ב :152סרש״י עמי ) 286במקום עמי :(260אויז חיב םי׳ קימ ב33
)במקום 75בי(.
(1כגירסר ,בדי קראטאשין 111אות 27 ,7אות .[21
(2בשנויים ] 25אות .[89
)ספריס של א״י( בלתי נמצא לפנינו ] 172אות רסיר=:[,וכוונתו לסדרים
של בני איי ]ראה מש״כ במבואי למנהגים־מרוםנברג 30אות :2לוין ,תרביץ,
שנה א׳ ,חיא צד 82אות .[4
ר׳ מאיר 1״ ר יצחק )או ר׳ מאיר שליח צבור( ] 2אות ,20ושם אות :18
4אות 18 :57אות א :[79ראה מבוא למח״ו 37
מאיר ב״ר יוסף ] 28אות : [69אחד מגאוני נרבונא ]ראה אויה כיי
הסמינר א ;96גרוס ,שם.[295 ,
מגילת תענית ] 4אות ,58ושם אות ,[62לפנינו בהוצ׳ גרוסברג,
ליכטנשטיין ,נייבויער וצייםלין.
] 5אות 8 ,74אות 10 ,48אות 18 ,94אות ,77 )או מייאנצא( (1מגנצא
ושם אות א .[81
(2יש מקומות )סת=(0וכוונתו למגנצא ] 5אות 6 ,77אות 8 ,94אות .48
9אות 20 ,55אות 23 ,3אות .[59
מדרש )סתמי( ] 155אות ריכ[ :בלתי נמצא לפנינו במדרש.
מדרש שוחר טוב ] 154אות רטיז[ :ולפנינו בשנוי־הלשון במש״ם ,הוצ׳
בובר ,כ׳ ,ב׳ ,ושם די.
מורי )בצרפת( ] 147אות מ״ח[ :וכוונתו לאחד מרבותיו=:ר׳ טוביה
מעיר וויאנה.
מנהג )סתם( ] 4אות 8 ,46אות 16 ,42אות 17 ,26אות ,39ושם אות
18אות 22 ,70אות .[48 42
ושם אות 16 !13 ,8אות 17 !26אות ,39ושם אות 23 !48אות ,57ושם ;62—61
26אות aשם 27 ,-6אות .[24
מנהג ספרד ] 6אות 9 !85אות 451
מנהג העם ] 1אות :3שם אות 19 ,11אות 24 •31אות 1 [64
מנהג העולם ] 1אות 5 ;17אות 7 !71אות 13 15אות 19 ;41אות .[95
(
את אלד ,מצאתי מדברי ר׳ יצחק ברי מאיר הלוי מדוייר״ן ומנהגים ישנים
מדורא שלפנינו ,המפוזרים בקובצי המנהגים הראשונים והאחרונים ממאות
הי״ד—והי״ח:
ג י ב נ ט ו י מ ב ב ם י ה מ י ב ד ם י ג ה נ מ י פ ם ( 3
מהנגים ישנים נזדורא: ' ׳
)ניו־יורק :(1938
]בין אותם שהוזכרו בשם אומרו בפירוש ובין אותם שהובאו סתם ,ורק
אנו מצאנו מאין לוקח[־
משנת הסמינר ]כ-י חשב-ץ ב נ ונ ! S D T Sא ,90ו ש ם SDTS 3ב ! 9כ״י 2 כ ״ (I
א33 א מ ר כ ל נ ,23ו ש ם ב03ב ! א ג ו ד ה ד,197 [1386ב t 1 1 3ס ׳
[1473 משנת הסמינר םהרייל ]כיי מנהגי M G B Mא! 1 א ! 43כ י י MGTS כ״י ג(
א325
תשם״ה. תרציס—תיש ,ו ש ם סי׳ ס ׳מ ס ד ,מ ש ה ס י ׳ (3
א.59 לכ׳׳י SDTS 2 הגהות (4
H C A Dא.114 כ י י (5
י ו ד י י א י ק א ע מ ׳ .92 גרמנייא ם׳ (6
.303 געשיכסע ,ג ד ליסעראםור ובספרו, ג ע ש י כ ם ע ,צ ד -, 193 בספרו ,צ ו ר (7
מיו. ,1874ע מ י 56ס י ׳ ודין. קםלוג־שווארץ, (8ר א ה
צ״ב. םם״י ד׳פראג—בודפשס מהרים ביב, תשו׳ 8יא( ר א ה
.187 עמי ,itincr. הצרפתי בספרו כרמולי, (9
דצרפת. בישיבות ללמוד אשכנז מארץ הבאים לתלמידים, הממוצע (10ה י ה :פ ר ק
כשאומרים ויהי נועם .אלא מתחיל מיד ואתר ,קרוש .וכן אנו נוהגין ,לומר ״ ויתן
לד:
]ב[/.101 ] כ ׳ ׳ י משי
אע״פ שאין ״ נושאין לעשות סעודת נישואין בין פסח ]לעצרת ו[ כן נהגו העולם.
״
]ב[ 'ראש חדש אייר שחל להיות בשבת ]נושאין ב ו [ .
א י ן אומרים צידוק הדין" בחולו של מועד .ובמגנצאמ״ם( אין אומרים
גם בראש חדש צידוק הדין וגם הקדיש .דהא ״ הקדיש אינו בא אלא מפני הפסוקים
של צידוק הדין .ובוורמיתאנ( אומרים אותו על אדם ש י ש " בו ריח תורהניא(.
דבניםן" יש מקומות נ ״ ך ( שאין אומי צידוק הדין .ויש מקומות שאומרים אותו
בהליכהנ״ג( .ובצרפתנ״ד( ראיתי שהיו אומרים נ״ה( צידוק הדין" וגם הקדיש
בחולו של מועד .שהיו אומרים ״ )זה( שאין ]זה[ ״ הספד ״ וחילול המועד ,אלא
הודאה וקיבול דין שמים.
החג .ובמגנצא ״ נופלין .אך רבעו יהודה הלוי ע( הנהיג שלא ליפול לתחינה ג׳
ימים קודם שבועות .והיה דורש והיו נכונים לשלשת ימים .וכן נוהגין" .ולאחר
החג ואסרו החג מיד נופלין.
מנהג רבותינו שבמגנצא ע״«( כשחל ראש חדש אב בערב שבת לא ע*ב(
היו מרחיצין" אלא קדמו מאתמול .ומראש חדש לא כבםו" .ואם חל ט׳ באב
בשבת אין אומרין ״ צדקתך צדק במנחה .דהא איקרי מועד] .ואומ׳ ובא לציון[ ״.
ולא היו נופלין .והיו מתפללין ענינו ביוצר .ובמנחה בלבד אומ׳ נחם .וכשמחזירין
ספר תורה לארון" מיד מתחילין בקינות ואחר כך תהילה לדוד .ואין אומ׳
149 מאשכנז השנה כל של מנהגים
למנצח ״ ( דהא איקרי מועד .ואומי ובא לציון גואלע׳׳ה( דהא סיימו הקינות
ד ע
בנחמה .ואין אומריןע״ז( ואני זאת בריתי לפי שאינו עיח( יומ תלמוד תורה.
כדאמרינןעים( תלמידי חכמים בטלים ]ב ."[/.192ואומרץ פ( ואתה קדוש וכוי.
וביוצר אומיפ׳א( ענינו .כדפרשינן" שהוא קרוי ]צומ[ חמישי .ורבינו יצחק
הלויפיב( הנהיג שלא לומר ענינו ביוצר .דאע״פ דקרוי צומ ,סתמי" תפילתי
כתיב ביה .ומכל מקום פ״נ( אומרין אותו .ובמנחה אומי נחמ * ( בבונה ירושלים.
ר פ
יום ט׳ באב במוצאי שבת בלילה לאחר תפילת ערבית מסיימין קדיש
ואומי מגילת איכה וקינות .ואין אומרים ויהי נועם פייה( אלא מתחיל בואתה
קדוש .משום דאינו יום מלאכה] ,במקום[ שנהגו ]שלא[" לעשות מלאכה .וגם
נהגו רבותינו ]ו[רוב י* העולם שלא להתעטף בציצית ״ ובטלית .משום דכתיב
בצע אמרתו:
גם בשבת ק( .ועל כן אותם שמקדימין אותה שובה לפני יום הכיפורים ,מביאין
ראייה ק״א( מהדין נצחיא"" דנקםין לוליבא בידיהון .םעותק״ב( הוא בידם.
111
עד כאן פר״ת ק״ג( .וכתב כל הנוהג כמנהג הזה ,ראה ק״ד( רוח חכמה י" נוחה
הימנו ורוח המקום נוחה הימנו .וכל המשנה אותה " י ידו על התחתונה .אכן אין
אנו גוהגיןק״ה( כן .אלא מפםירין שובה בעשרת ימי תשובה ,ושוש אשיש קודם
לכן .ודרשו ,דיי שקורין אותה בצום גדליה .ואם יארע שבת בין ק״ו( ראש השנה
ויום הכיפורים ,יש מפםירין וידבר דוד כנגד האזינו ]א[/.193שירה כנגד שירה.
וכן עושין ק״<( במגנצא י" .ויש •״ מקומות שמפטירין ק״ח( שוש אשיש:
ראש'"חדש אלול שחל להיות בשבת מפטיריןק״ט( השמים כסאי .חרא
שהיא כתובה ]בתלמוד[ ק״י( .ועוד שיש לעניה סוערה תשלומין .שיאמרו ענייה
סוערה ]ודני עקרה[ קיא( ביחד בפרשה כי תצא .וגם נוהגים כל רבותינו
שבמגנצא"' ובוורמייזא דשבת שיש בו נישואין שחל להיות בשבת של
הפרשיות קי״ב( דוחין קי״ב( ההפטרה"י של החתן ומפםירין בפרשה קייד( .וכבר
היה מעשה בימי רבינו יצחק הלוי קט״ו( והורה להפטיר בפרשה .לפי שהן כתובין
בתלמודקט*<( ,ואילו דחתן לא כתיבא בתלמוד אלא משום שמחה*" בעלמא.
וגם אם יש נישואין בשבת דנחמתא ותרתי התשובה י" ,דוחין קי*<( אותה של חתן.
חדא דכולהו אית בהו שמחה מנחמו ואילך .ועוד דםידרן"' כתוב בפסיקתא.
)הז1לת1ת שבין פסח לעצרת אין מתחילין לאומרן " י עד שיעבור ניסן(.
בערב ראש השנה בסליחות נופלין לתחינות קי״ח( ,אבל לא לפני סדר
קדושה.
בערב יום הכיפורים אין נופלין בתחינות ק י ״ ט ( לא בסליחות ולא לפני
סדר קדושה .ואין מתוודיןק״כ( אלא פעם ]אחת בשחרית[ אחת במנחה ואחת
במעריב ,שהן ג׳ י" פעמים .יש הרבה מקומות'" שאין אומרים זמןקכ״א( ליל
111
שיני של ראש השנד׳קכ״ב( .וי״א'"] .ו[ אין אומי קכ״ג( אבינו מלכינו בערב
שבת במנחה.
לאחר שבירך על הלולב ,כשמריה קכ״ד( האתרוג ,יש לו לברך בא״י
אלמ״ה אשר נתן קכ״ה( ריח טוב י" כפירות .ואותן ק כ ״ ו ( שנושקין אותו ואין
מברכין ,לא ידעינן י " אמאי עבדי הכי .שראו היודעים שהריחו בו וברכו ,סברו
שנשקו אותו.
אם חל יום שמיני של וולד בם׳ באב נוהגין בוורמייזא " י שאין מוהלין י "
הוולד מיד לאחר"' הקינות .אלא ממתינין עד אחרי" חצי יום .משום דקודם
ו׳ " י שעות עדיין שייך אבילות .ומילה קיבלו בשמחה ק כ י ז ( ושמח לבו קכ״ח(.
151 מאשכנד ש ל כ ל השנה מנהגים
'כמו שאסור ללמוד ]תורה[ משום ]דהיא[ משמחת ]ה[לב• וכאן נאמרקל־־״ס(
שש אנכי על אמרתך.
וביום הכיפורים יוצאיו]ב [/.193לאחר קריאת.ספר תורהק״ל( ומוהלין.
ואחר כך מתפללין תפילת מוסף.
אין אומרים צדקתך קלא( בשבת כשלמחר ראש חדש .וגם בחול אין קל״ב(
אומרים תחינות "י בערב .והטעם משום דתנןקל״ג( בראש השנה אם לא באו עדים
עד המנחה .נוהגים ]אותו[ "י היום קודש ולמחר קודש .נמצא ,שפעמים משעת
מנחה נכנם ראש חדש .ואנו אומרים אותו בשבת קליד( משום כבודו של משה
רבינו שמת אז .ומלאכי השרת אמרו צידוק ™ הדין לפניו .ואז לא היה לא ראש
חדש ולא יום טוב .וכשהוא יום טוב ושבת או ראש חדש קליה(.ושבת •״ אין אומרים
אותו.
שבת ויום טוב במגנצא קל״ו( אין אומרים אבות במנחה ולא במה
מדליקיןקל״ד( כבשאר לילי שבתות .אבל בוורמייזא קל״ח( אומרים במה מדליקין.
והכל כבשאר לילי שבתות .וכן נוהגיןקלימ( :כתב רבינו קלונימוסק״מ( שאין
אומרין במה מדליקין כשחל ערב יום טוב בערבי״' ש ב ת ו ת ק מ ״ א ( וכשחל
,
יום טוב עצמו .משום שיש בו עישרתם " עירבתם] .וגזרו["' יום טוב שחל
להיות בשבת משוםקמ״ר( יום טוב שחל בערב שבת .דהתם ליכא"' עישרתם
עירבתם .שאין"י מפרישין תרומות ומעשרות ואין מערכין ביום טוב ,והוי ״" אתי
לערובי ולעשורי ביום טוב .ואנו נוהגיןקמ״ג( דווקא כשיום טוב בערב שבת אין
אומי אותו ,אבל לא כשערב יום טוב בערב שבת.
נוהגי] -במגנצא קמ״ד( כשמגיע זמן לומר משיב הרוח׳ וכן איתמר
קמ״ד(בירושלמי קמ״ה( ,צריך הח<ןקמ״ו( לומר משיב הרוח .כדרך שאומרין
בראשי חדשים יעלה ויבא.
5
יש " חרם קדמוניםקמ״ח( שבני יישובין"' כשבאין למניין"' ]לעיירות
הסמוכות להן[ ,שיש להם להניח נירותיהם של יום הכיפורים בבית הכנסת
]שהתפללו[ "י בו קמ״ס(.
)וימים־" שבין ראש השנה ליום כפור הכל מודים שנופלין'" בהם
לתחינות ק ׳ ׳ נ ( ( .
קנ׳יא( וכן כל נדרים שאדם נודר יפרע באותו עיר "י ובאותו בית ]הכנסת[
שמתפלליו'" בו.
מנהג וורמייזא *" שאין קנ״ג( מברכין שהחיינו על הלולב ביום טוב שיני ״י(.
אע״פ שבקידוש בירכו בליל שיני .והטעם ,משום דאמ׳ ק נ ׳ י ג ( העושה סוכה
ן ב י י aב א ל ש. י ש ר א ל 152
ולולב היה לו לברך מיד שהחיינו .אלא שתקבור ,לברך אותה ]א4׳ [/.15בשעה
שיוצא במצור '",וקיימהקנ״ד( .וכיון שבירך פעם ראשון־" ,שוב אינו צריך.
ומה שמברכין שהחיינו בבי"י לילות ,היינו בשביל סוכה .מירי דהוה
]בשאר[ י" ימים טובים דליכא סוכה ,שמברכין שהחיינו בבי לילות .ולכך
ניהגו"' ,דבליל ראשונה של סוכות מברכין קודם לישב בסוכה ואחר כך
שהחיינו .משום שהיא באה"' בשביל היום ובשביל הסוכה .ובליל שיני מקדימין
לומר שהחיינו"' ואחר כך לישב בסוכה .דהא שהחיינו אין אומרין עתה אלא
בשביל היום .אבל במגנצאקנ״ה( ובצרפת אומרין שהחיינו אף ביום טוב שיני
אפילו בלולב .וראייה שלהם דאמר "י אביי בבמה מדליקין קנ״ו( ווראי דרבריהם
בעי ברכה .ופריך ,והא י״ט י" שיני דספק דבריהם ומברכינן .ומשני ,התם כי
היכי דלא ליזלזלי"' בהו .והרבה דקדוקים מדקדקים מכאן'" .חדא דהכא
משום דשמיני ספק שביעי דםוכה לא מברכינן לישב .כדאמרינן קנ״ץ( בעלמא"'
יתובי יתבינן וכוי.
וכן נולר מהול ,שהוא ספק ערלה כבושה קניח( ,לא מברכינן .וכל
ספק"י כיוצא בהם .וגם מדקאמר וביום *" שיני מברכין דלא לזלזולי ביה.
שמעינן דכל ברכות"' שמברכין ביום טוב ראשון ,גם מברכין ביום טוב שיני.
בין אםוכה בין אלולב מברכין כיום טוב ]שיני[ י" שההיינו .דאי לא אמי*" אתי
3
לזלזולי ביה .ו א י " משום לישב בסוכה ועל נטילת לולב ,ליכא היכראי".
דהא מברך הכי כל ז ׳ י" .דליכא הבהנה "י ,דביום טוב "י שיני קדוש גמור אלא
בשההיינו.
ונוהגין"י העולם ק נ ״ ם ( כשיש שני פרשיות ביחד ,שמפטידין ההפטרה
של פרשה אהרוגה .דמאי דםליק ק י י ם ( מיגר ..אך הגאונים קם׳׳א( לא כתבו כן.
כשהחתן בבית הכיםת ]ב[ יום ו י ק ם ״ ב ( לאחר ההולכה ,שמוליכיו הכלה
לההתןקס״ב( בבית אחד ,ז ה ו ״ ' תחילת הכנסת כלה לחופה ,ואין נופליןקם״ד(
לתחנונים .אך בשבת שיש ]בו[ נישואין אין מניחין לומר צדקתך קם״ה( במנחה
בבית הכנסת.
אבל יום שיש בו ברית מילה איןקם״ו( נופלין לתחינות בכל העיר.
אפילו יש בעיר ב׳ בתי כנסיות .אליהו בא לעיר והכל שמחין ויומא טבא
לכולם .וכתיב ק ס ״ ( שש אנכי על אמרתך.
ז
נשאל ק ס ״ ח ( מאת רבינו יצחק ק ם ״ ם ( ברי יהודה ]ב [/. 194יום מילה
שחל להיות בתענית ציבור ,כגון עשרה בטבת וי*ז בתמוז וצום גדליה ,מהו״"
להתפלל פסוקי דרחמי ״" לומר סליהות ווידוי .אי לומר והוא רחום וליפול יי'
153 מאשכנז השנה של כל מנהגים
בתחנונים ולומר אל ארך אפים .וכשמברך ק״ע( על היין ,מי טועם? המברך
,
ואם " הילר או לא .וכמה שיעור ]ה[ טעימה י
והשיב :כך נוהגין קע״א( במקומינו שמתפללין קע״ב( סליחות ואומרין
1
ווידוי כדרכו .ואיןקע״ג( אומרין והוא רחום ולא יפלו" בתחינות .ומנהגי"
אבותינו תורה היא .ומצות מילה קיבלו בשמחה .כדכתיב שש אנכי וכוי .לפיכך
נהגו שלא לומר והוא רחום ותחנונים] .ודיי במה[ "י שמניחין כמקצת .ואין
צריך להפסיק לגמרי שלא לומר סליחות וידוי ואל ארך אפים .ושליח ציבור
מברך על היין ואינו טועמו .והמנהג תורה היא .שאין צריך ]ליה[ *" לטועמו
ביום התענית .ולא למיתביה לינוקא ,דאתי למיסרך .אלא ימתין'" עד לאורתא
איקד״ד( לשתייה אימיה דינוקא .דלא בעי אימיה למיתב בתעניתא .אע׳׳ג'"
דאמרינן קד״ה( המברך צריך שיטעום .לאו דווקא הוא .אלא כי טעים ליה
1
אחרינא"' שפיר דמי .כדמוכח בעירוביןקע״ו( ו ה א " ליתבי לינוקא .ומשני
,
דילמא אתי למיסרך .אבל ה י כ א " ]דליכא למיחש דילמא אתי למיםרך[ ,כי
טעים אחרינא ,שפיר רמי .ושיעור טעימה דווקא גבי מקדש קע״ז( הוא דבעי מלא
,
לוגמא .אבל גבי ברכות ,כגון הכא ,לא ב ע י נ ן " מלא לוגמא קד״ח( .ואפילי
הכי ביומא דתעניתא אסור למיםעם .עד כאן תשובתו של רבינו יצחק בר׳ יהודה:
ומיהו אנן קיימא ]לן[ קע״ס( דיתבינן ליה לינוקא ולא חיישינןק״פ( ]ליה
דילמא אתי[ למיסרך .דדוקא גבי י" קידוש יום הכיפורים דתדיר בכל שנה .אי
מקדשין ,הוד ,שייך קפ״א( למימר דסריך ועביד הכי לאחר שיגדיל ויקדש וישתה.
אבל ברכת המילה שאינו לחובת היום .לא שייך ]חייש[ קפ״ב( .דמה ליי"'שתייה
זו ,מה לי שתייה אחרת .שאוכל ושותה ]כל היום[ י" דלא גזרינן.
ורבעו א ב ״ ן י ״ פירשקפ״ג( הטעם .רמשום הכי נהגו"' ליתן מן הכום
של ברכה בפי התינוק משום יום תענית .דהשתא כיון דעבידי *" הכי כולי שתא.
אתי נמי למיעבר ]ב[ יום תענית .ואיכא טעימה ]לכוס[ של ברכה] .וב[תינוק
]א [/.195קטן כי האי ,לאי" שייך למימר בו דילמא אתי למיסרך.
יום פרשת שקלים וראש חדש אדר ביחד ,מפטיריןקפ״׳ו( בשקלים רםליק
מיניה .וכשיום "י ראש חדש למחר ביום ראשון ,גם לא ״" מפטירין קפ״ה( במחר
חדש ,כי אם בשקלים.
וכן ראש הרש טבת שהל להיות בשבת והוא חנוכה ,מפטירין י"
בחנוכה קפ״ו( ,דסליק מיניה.
במנחה של יום הכיפורים יכיים במגן דוד .ולא יאמר קפ״ז( על העבודה י״
דאין אומרים על העבודה כי אם בעבודת היום ,וכבר נשלמה .שבירך עליה קודם
מוסף ,והויא ברכה אחרונא לבטלה] .ו[ כשום האי טעמא מסיימינן במגן דוד
ב י י ן פ נ א ל ש . י ש ר א ל 154
בתענית .דליכא עבודה וליכא קירוש היום .ואין אומרין קרישקפ׳׳ח( משום
1
רמתחילין'" מיד תפילת המנחה ,שאומ׳ קדיש .וישקפ״ט( שמתחילין " ואומרין
על העבודה .אלא אנו נוהגיןק״צ( שלא לאומרו*".
ובתפילת נעילה קצ״א( פותחין באשרי כוי ובא לציון וסדר קדושה
וקדיש .והכי ניחא טפי ,כדי להפסיק בין מנחה ]ובין נעילה[ קצ״ב( .ובלילה קצ״ג(
זו מתחיל בנעילה .כן"י כתב רבי׳ א ב ץ קציד( .וכן נמצא בספר קצ״ה( בשר על גבי
גחלים שכן ]מצעו[ ־" מנהג בשתי ישיבות .ואין להשיב ]מ[שאר ״ שבתות קצ״ו(
שמתפללין קודם המנחה תהילה וסדר קדושה .שאני התם .שארם בא מביתו ובא
לעמוד על ~ ספר תורה .תיקנו קצ״ו( מתחילין י־ תהילה וסדר קרושה .אבל כאן
שיורד מתפילת מוסף ,דיו שיאחז קצ׳יח( בספר תורה ולא יאמר קודם תהילה וסדר
קדושה .ואנו נוהגיןקצ״ם( בנעילה־״ נושאין כהנים כפיהם ולא במנחה ]דהלכה
כר׳ יוסי[ ר("־ .ולעיל בהילכת ]ברכת[ כהנים ר*א( פירשתי"־.
ונוהגי] לומר אבינו מלכינו ביום הכיפורים ביוצר ובמנחה ]ולא במוסף["־.
ויום הכיפורים שחל להיות בשבת בלילה לאחר תפילת לחש ,השליח ציבור מתחיל
ויכולו ומגן אבות בדברו ,כסדר כל שבת ושבת .וחותם מקדש השבת בלבד ריב(.
ואין צריך להזכיר מיום הכיפורים .שאמרו חכמים ריג( שאלמלא שבת אין שליח
ציבור ]יורד[ ר״ד(*״ לפני התיבה ערבית .וכן בכל יום טוב שחל להיות בשבת.
ולא יאמר קדיש עד "־ לאחר הסליחות,
ובמוצאי יום הכיפורים מבדילין ר״ה( כמו שעושין בשבת .וגם על המאור,
אם יש לו אור ששבת ]היום[ •־ ממלאכה .כמו"י בנרות שדלקו היום ]בבית הכנסת[
כ ת ב ולא נעשית בהם]ב [/.195שום מלאכה .כן־" כתב רבי׳ א ב ׳ ״ .
ו כ ן ו( ץר
ג׳ תעניות רייח( שמתענין אחר הפסח יש להתענות קודם *" ל״נ בעומר.
על כן אם בא ראש חדש אייר בשבת ,אין מברכין על שיני וחמישי ושיני להתענות,
כי אם בשבת הבא אחריו שהוא ח׳ באייר .כי ל״ג בעומר י״ח באייר הוא לעולם.
וכן עמא דבר .וגם לאחר סוכות ,משום ריים( ]שנאמר[ עבדו את יי ביראה וגילו
ברעדה .במקום גילה של חג ,שם תהא רעדה של תענית .כך שמעתי שדורש
במדרש ר״כ( .ועוד סומכין על איוב רכ״א( דכתיב ויהי כי י" הקיפו ימי המשתה
וגוי .וב3סח ובסוכות יש בו ™ קלות ראש רכיב( וגילה יתירתא ,שיש בו חול המועד
ומקילין העולם .וזר ,לא שייך בשבועות רכיג(.
נוהגין רכיד( לאגוד הלולב במינו ,שלא יהא שם יותר מארבעה רכ״ה( מינין.
וקיימא לן כר׳ יהודה וכיו( דלולב צריך אגד .ונם רבנן רכ״ז( סבירא "־ להו דצריך
אגד ,משום זה אלי ואנוהו .ולכך ]אוגדים[ רכיח( אותו כל ששה )הץמים .ובהושענא
רבה נוהגין ר כ ״ ט להתיר איגודו ״ .להודיענו ״ שאם לא אגדו ,כשד.
שיר השירים )ש(אומרין" בשבת בחול המועד של 3סח .ואם אין שבת
בחול המועד אומרין" אותו ביום אחרון ריל( שחל להיות בשבת .רות ]קורין[
ביום שיני של שבועות .קהלת]א6׳ [/.15קורין" בחול המועד בשבת של סוכות.
ואם לא יארע שבת ״ בחול המועד ,קורין אותו ביום אחרון רל״א( בשבת של שמיני
עצרת.
מנהג ]ב[ כל הקהילות :רליב( כשאדם קורא חבירו לדין ומושיב רל״ג(
החזן ]על ככה[ רל״ד( .שאינו יכול לקבול ר ל ״ ה ( בברכו ולבטל תפילת יוצר רל״ו( ,או
ב ע ת " תפילת המנחה עד שיבטלרליז( ג׳ 3עמים לסדר" קדושה ,או גי׳ 3עמים
תפילת ערבית רל״ח( .ואחר כך ר ד ם ( יכול לבטל ]ה[תפילה לגמרי עד שירד ר״מ(
עמו לדין .והמתפלל על דעתו רמיא( עובר ״ חרם קדמונים רמ״ב(.
ואם משאיל אדם בית הכנסת לרביםרמ״ג( ,ויש לו קטטה" ומריבה עח
אחד מהם ,אינו יכול ר מ י ! ( -למחות ל ו " שלא יכנס בתוך ביתורמ״ה( להתפלל .אז ן
ועוד כתובת״*( שאין להושיב החזן ולבטל תפילה בשבת או ביום טוב
בשביל שום דבר ,אס לא ביטל כבר ג׳ תפילות רנ״ב( .ויש חרם בדבר רנ״ג( .ואם
בשביל תקנת הקהל מותר:
ב י י ן פ נ ל א ש . י ש ר א ל 156
מה שנהגו רנ״ד( ,כשיש אבל בבית הכנסת וגם ״ יש בו חתן ,שהחתן
מעבירין את המת רניר(, ושושביניו יוצאין תחילה ואחר כך ״ האבל ,מהא ראמרינן
מלפני ״ הכלה וכוי.
וגם אמרינן התם ׳׳ו( דאין מקלםין ב׳ ״ כלות כאחת ,אלא א״כ יהא כבורן רנ
וקילוםן שוה .ואנו אין נוהגין" לעשות שני נישואין ביחד .אלא וודאי יש
לדקדק ולעשות ,שיהא קילוסן שוה .ונראה שבדוחק יכול להיות ריין( שיהא כבודן
וקילוסן שוה .רהא אם יקראו חתן אחר קורם לחבירו לספר תורה ,אם כן ]יהא[ רניח(
כבורו עדיף .ויפה כוחם של אילו ,שמכניסין חתן אחר עם שושביניו בבית אחר
להתפלל שם.
וכבר אירע מעשה במגנצא" בפרשת כי תצארנ״ס( ונתעסקו חכמים"
גדולים ברבר .זה אומר ,יתפלל אחד מן החתנים בבית אחר .וזה אומר ,יעמוד האחד
עם שושבינים שלור״ם( כהן]ב [/.196ולוי .ואחר כך יקרא אחר מ ן " אילו ואחד
מן אילו ,עד שיקראו כולם .ורבנא ״ נתן ר ם ״ א ( היה אומר לקרות כהן אחר כהן .שאין
כאן בית מיחוש לפגמו של ראשון ,שהרי יודעים ״ בהן .ונתעצמו הרבה ברבר .וכן
היה אומר ״ רבינו אלעזר ר ס ״ ב ( הגדול ועמד ״ רבינו מאיר ר ם ׳ ״ ג ( שליח ציבור ואמר
רשות לחתן .וקרא האחד עם שושביניו ער חצי הסדר .והפסיק ואמר קדיש ער
ראמירן וכוי .וחזר ואמר רשות לחתן שיני וקרא" מן כי תדר נדר והשלים
הפרשה עם שושבעין של שיני .ואמר קריש עד ראמירן .והפטירו שוש אשיש רם״ד(
וקילסוהו כל החכמים והורו לו .וגם לא היד ,שום איבה .שגם חתן הקטן הקדים
וקרא מחצי הפרשה .ושוב מצאו בירושלמי ר ם ״ ה ( שמפסיק פרשה כי תצא לשנים.
וכי תח־ נדר ]ו[מתחילרם״ן( סדר שיני:
נהגו בזה המלכות רס״ז( שחותמין עידי הכתובה קודם הקניין ולא פסלינן ״
ליהרם״ח( משום שטר מוקדם .משום דעסוקינןי' בעניין והעם נתאספו ר ס ״ ס ( .ומיהו
אם ר ״ ע ( ימתינו עידי הקניין לחתום עצמן עד לאחר הברכה ,הקניין ״ ניחא טפי.
וצריך קודם ברכת אירוסין ר ע ״ א ( לברך בורא פרי הגפן .וגם חחר ויברך בורא
פרי הגפן" קודם ברכת נישואין .וגם שותים בינתים ומוםיפין עליו .דאין
אומרין ר ע ב ( שתי קדושות על כוס אחד ,דאין עושין מצות ר ע ״ ג ( חבילות חבילות.
]מש׳ א[/. 103 ל ע , ד ד ן ר , ק ם א ,לן א פ ה ע ם ן ג ה נ ן
תודה בפסח מפני חמץ שבה .ואנן נהגינן לאומרו .והמדקדק" ברבר ידלג אותן
שתי תיבות ™ מזמור לתודה ויתחיל הריעו ליי וכוי .כמו שנהגו ביום טוב במזמור
שיר ליום השבת ,שמתחילין טוב להורות .ומיהו אני רגיל לומר אפילו ביום טוב
מזמור שיר ליום וגוי׳ ,וגם בפסח מזמור לתודה .וליכא למיחש למירי ,דהא סדר
,
שבת ותודה קאמינא .כדקא משני התם* ]גבי הבדלה[ סרר הבדלה הוא מונה.
ביום ה כ י פ ו ר י ם ר פ י ה ( אין להדליק נידות ב ב י ת " על השלחן כררך
שנוהגין בשבת .דהא ״ דמדליקין נידות בשבת׳ נפקא לן ״ מוידעת רפ״ו( כי שלום
אהליך ופקדת נוך ולא תחטא .ודרשינן רפ״ז( מיניה דצריך נר יפה לאיש בלילה ״
של שבת ,והוא שלום הבית .ואז צריך לפקוד אשתו בתשמיש המיטה .שלא ״ יחטא
כשיראה את אשתו מקושטת מתאווה ״ לו .לכך ״ הוזקק להדליק ב׳ ר פ ״ ( נידות
ח
בשבת ,כדי לקיים פדייה ורביה .שהוא כמניין ב׳ פעמים איברים שבאדם ,נר ונר
בן ובת לדברי בית הילל במסכת יבמות ר פ י ם ( .וכן פרו ורבו בנימטריא ר ״ צ ( ב׳
פעמים נר )ונר( .ולכך אין מרליקין גירות ביום הכיפורים שלא יראה את אשתו
ויתאוה לה׳ שהוא אסור בתשמיש המיטה .ולא ישכב במטה עם אשתו .ולא ביום
הכיפורים ולא בטי באב ולא בכל זמן שאסור להשתמש.
במוסף אומרים רצ״ב( בהושענא רבה רצ״א( אומרים על הכל כוי .וגם
נעריצך ואדיר אדירנו וגם אין כאלהינו.
ב י י ן פ נ א ל ס . י ש ר א ל 158
שחרב )את( הבית את הר נריזים שי״ג( ,שניתנו עליו הברכות .ומתפללין תפילות
ב
רבעו אלעזר" מגרמייזא שי״ד( .ובזמן הזה מקיפין את ספר התורה שס״ו(:
והערבה ששימשה בה מצור״ יניחנה "י לעשות ]בה[ שמיץ( מצוה לעשות
בה ממנה עץ לקולמום לכתוב בו .והערבה של לולב יניחנה לשרוף ]בה[ שי״ז(
חמץ .וכן היה נוהנ רבינו יב״ק שי״ח( וכדאמרינן בברכות שי״מ( דרי בצע אריפתא
רעירובתא ״" .דאמר הואיל ואיתעביד ]בהו[ מצוה חדא ,מצור ,לעוברו בה מצור,
אחריתי ,ר׳כא נמי לא שנא .והערבה שהיו לוקחין ]בזמן הבית היתה[ ש*כ( של
עשר אמות .כדתנןשכ׳״א( באין וזוקפין אצל המזבח וראשיהן כפופין על גבי
המזבח .ומזבח היה גבוה י׳ אמות ש כ י ב ( .לכך צריך אדם שיקח ערבה יפה
]ו[ גסה"י וארוכה .וזהו שיסד הפייט שכ״ג( עומסי ערבה להקיף מזבח.
ששה פרקים נהגו שכ״ד( להתחיל בשבת שאחר הפסח .ואומרין כל שבת
ושבת ער י״ז בתמוז .וגם אם חל שבועות בשבת ,יאמרו פרקים גם באותו שבת.
ואז יסיימו בשבת שלפני י״ז בתמוז .ויש מקומות שכיה( שמתחילה אומרין פרק
אחר .ולאחר שסיימו פעם אחת אומרין בכל שבת ב׳ פרקים ער י״ז בתמוז.
הלל אין אומרין אותו בבית האבל שכ״ו( בראש חדש .ונהגו שכ״ז( שהאבל
הולך לבית הכנסת בערב שבת וממתינין אותו בברכו .ונהגו ש כ י ח ( להתפלל שם
קורם שיבא האבל בבית"י הכנסת מנחה ומעריב אצל האבל ,אעפ״י שהולך
לבית הכנסת:
,
ו נ ה ג ו ש ״ ל ( העם לעשות כפרות )ביום( ]בערב יום[ הכיפורים" ,כל
אחד ואחד י" תרנגולת או עוף אחד .וזורקין המעיין ]הבני מיעיין[ "י על
הגנשל״א( .ויש ששולהין של״ב( אותן"י לעניים .והיו העניים מקפידין ואומרין
עונם ישובו י " על ראשם ישובו .ששולחין ־" לנו דבריהם ,שהם כפרה להם מעונם.
התחילו לפדותן במעות והדמים שולחין לעניים.
בשפירא ]נוהגין[ "י כשמושיבין החזן לפני ]ב [/. 198סדר קרושה או
ליוצר ,שהחזן מסיים ]קדיש[ "°כולו ותתקבל כוי .משום ספק שמא לא יניח
הקובל להתפלל ,ולא יאמרו תתקבל .על כן )לא( של״ג( יאמרו אותו מספק.
ואין אומרים ויהי נועם כשחל יום טוב ש ל י ד ( להיות באותו שבוע .דהא
כתיב ביה מעשה ירינו ,בזמן דאיכא ו׳ ימים למעשה .ובשבת שבתוך חנוכה אין
אומרים צדקתך .וגם כל ימי ניסן אין אומרים צדקתך "י כדפירשתי לעיל ש ל י י ה ( .
וזה הכלל :יוםשל״ו( ,שאם חל להיות בחול שלא היו אומרים תחיבה,
גם בשבת אין אומרים צדקתך .וגם מערב יום הכיפורים עד מוצאי חג הסוכות ש ל ״ ז (
תשעה באב של״ס( שתל " י במוצאי שבת אין אומרים צדקתך .וגם אין'"
אומרים בטי באב לא תחינה ש״מ( ולא תתקבל .ודווקא במעריב וביוצר אין אומרים
תתקבל .אבל כשאמרו כבר קינות ,אומי במנחה תתקבל .ואומי נחם בבונה
ירושלים .ואומי ענינו בשומע תפילה .וכשחל במוצאי שבת אין מבדילין על
הכוס .אך כשיראה ]כשיאות לאור[ הנר ,יפשוט אצבעותיו ומברך בורא מאורי
האש .ואומר המבדיל בין קודש לחול .ובמוצאי ט׳ באב יבדיל כמשפטו ,אך לא
על האור.
שני ימיםשמ״א( הראשונים של חג מברך לישב בסוכה ואחר כך בורא
פרי הגפן .והיינו טעמא] .ד[מן הדין היה לנו לברך מיד כשנכנס לישב בסוכה,
אך תקנוה שמב( על הכום .ולכך אחר ברכה ראשונה יברך לישב בסוכה.
שמיני ספק שביעי "י יושבין שמ״ג( בסוכה ליל שמיני .וביום שמיני אינו
מברך לישב בסוכה .כדאמרינן שמיד( יתובי יתובינן ,ברובי לא מברכינן .ואותן
בני אדם שנוהגין שמייד (.דבליל שמיני ספק שביעי אוכלים בביתם וביום החרים
לאכולי" בסוכה .הם רוצים לקיים הירושלמישמיו( דקאמר פ׳ ערבי פסחים מי
שהיתה סוכתו עריבה עליו] ,בשמיני[ ספק שביעי יקדש בביתו ויאכל בסוכתו.
ואז אינו בבל תוסיף .אלמא משמע מן הירושלמי ]א[/.199שאין לישב בסוכה
בשמיני ספק שביעי .ועתה הם רוצים לעשות כחומרי דמר וכחומרי דמר .ובלילה
אוכלים בביתם כדי לקיים כתלמוד דידן י " .דמשמע שיש לישב בסוכה .כדקאמ'
יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן .ועליהם נאמר שמיו( ]ו[ הכסיל בחושך וגוי .דהא
הירושלמי ותלמוד דידן לא פליגי אהדדי .דהא ]ה[ ירושלמי לא נסתפק בשמיני
1
ספק שביעי .רלהם היה פשיטא דהוה שמיני ,דלא היו עושין" בירושלמי שמ״ח(
אלא יום אחד .אבל אנו מםופקין ולכך יתובי יתבינן בלא ברבה.
וכללו ש מ י י ם ( של דבר שאין אומרין תתקבל ]אלא[ אתר סיום תפילה.
כגון סיום י" תפילת המנתה ואתר מעריב ואחר יוצר ואחר מוסף.
וביום שמתפללין תפילת מוסף אומרין קריש קודם )הכי( קריאת התורה.
וצריך לגמור כל הקדיש ,לפי שגמר תפילת יוצר.
ראש חרש אב שתל ]להיות[ ״" בשבת אין משגיחין על סימן דש״ח ש״נ(
]ו[מפםירין השמים כםאי .וראש חדש אלול שחל להיות בשבת בבר פירשתי
למעלה שנ״א(.
בכל יום שיש בו הלל אין אומרין בו שנ״ב( אל ארך אפים.
וראש השנה י" שבא בשבת .יום ראשון מתפללין ]במוצאי שבת[ ״•
ותודיענו שנ״!( .כי סרר הבדלות הוא מונה .כדקאמר ]ב[תלמוד'" סוף פ״ק
161 מאשכנז השנה של כל מנהגים
דחולין שניו( אעיפ שאין ״ י חג ולא רגל .מימ שניה( מועד וחג איקדי .כתיב ביה
בכסא ליום חגינו .וגם קאי עליה מה דכתיב בפרש]ת["י מועדי יי.
ב ב י ימים הראשונים שנין( של פסח אומרים זמן ולא בשני ימים האחרונים.
1
וסוכות מברך גם בשני ימים האחרונים .לפי שהוא" רגל בפני עצמו
1
ה ו א " לעניין פזירשנ״ד( קשיב.
בעצרת אומרים זמן בבי לילות.
ואנו נוהגין שלא לברך על האתרוג זמן אלא ביום ראשון בלבד .וגם על
השופר שניה( אין מברכין זמן אלא ביום ראשון בלבד .דהא ביומא אריכתא דמיא.
ו ה י ה ' " לעניין קידוש של ראש השנה אין אומרין זמן אלא לילה ראשונות וכן
אנו נוהגין .ורבינו יוסף סוב עלם שנים( כתב שיש לומר זמן.
ובראש השנה"י בהלכות שים( תמצא בת]ו[ב בסימן .אעיפ שבתבתי
לעיל"' דבר זה ,אחזור ואכתוב אותו פעם שגי]ב[/.199בשביל דבר שנתחדש בה.
יום הכיפורים אפילו חל להיות בחול מבדילין על האור .לפי שאסור
להשתמש ביום הכיפורים בוי .ולית הילכתא כר׳ יהודה ]דאמר[ ש ס י * ( אין מברכין
על האור ]ששבת[ אלא במוצאי שבת .ומיהו יום הכיפורים משונה .דבמוצאי שבת
מברכין"י על האור שס״ב( היוצא מן העצים ומן האבנים] ,אבל[ י" במוצאי יום
הכיפורים ]אין מברכין[ אלא על אור ששבת ]היום ממלאכה[ .דתני]א[ חדאשסינ(
אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו .ותניא אידך אין מברבין עליו.
ודרשינן ש ס י ד לא קשיא .כאן במוצאי שבת ,כאן במוצאי יום הכיפורים .ואיר ש ס י ה (
יהושוע בן לוי במוצאי שבת זימן חקי"י לאדם הראשון שני )ראשון( רעפים
והקישן זה על זה ויצא מהן אור .ובידך עליהם בורא מאורי האש .שהוא
התחלת י" ברייתו של אור .ודי יוחנן ]אמר[ ש ס י ן ( אף במוצאי יום הכיפורים
,
מברכין ,הואיל ש ש ב ת ה " האוד .וכן איתמר בירושלמישס״ז( בהדיא שמברכין.
וכן פסק שם,
1
עת לעשות .וכמו שהתירו נמי ]לפנים[ ״ באותן כפרים שן״ד( שהם במקומות
רחוקים שאין להם ספרי" תורה .מוטב שיקראו בחומשים הכל כקריאת ספר
,
תורה בגי" .אך ויברך'" כל אחד ואחד כתיקונו ש ? ״ ( שלא יתבטל מקריאת
ח
התורה.
,
ועוד ממה שאמרושע״ם( חכמים" אין גוללין ספר תורה בציבור מפני
כבוד ציבור .והיכא דמתרמי דוכתא ״' רחיקא דלית לוזו אלא חד ספר תורה.
1
גוללין בציבור ולא חיישינן מפניי " כבוד ציבור .שלא יתבטלו מקריאת
הפרשה י".
ומה שהזכרת שגים מקרא ואחד תרגום אצל קריאת ס*ת כי בקריאת י"
ספר תורה אחד לתקורא הפסוק פעם אחת .ואם יש מתרגם ,מתרגמין על ידו .אבל
מי שמשלים פרשיותיו עם הציבור ואומר שנים מקרא ואחד תרגום ,אעפ״י
ששמע"י קריאת התורה ש״פ( מפי הקוראים ,חייב להשלים פרשיותיו בביתו
1 ,
ב׳ מקרא ואי תרגום׳ כדי שיתן לבו ודעתו" לקריאת התורה .ומפני כבורן "
ומפני שיאמינו כי מאצלינו נשתלחה זה לידו י" ,חתמנו מקצתינו באיגרת שפ״^.
,
טודרום ב״ר משה ,אברהם ב״ר יצחק זלה׳יה״ ,
,
משה ב״ר יוסף נ׳יע ״ — ,משלם ב״ר נתן •״,
מאיר ב״ר יוסף נ״ע ״־ ,משה ב״ר טודרוס שלישי
,
ורבינו י ע ק ב ש פ ״ ב ( חולק עליהם .ונלאיתי להאריך " .ואומר דאין קורין
בחומשין בבית ]הכנסת[ .ובגיטיןשס״ג( פירשתי*".
סליק פירקא.
163 מאשכנז השנה של כל מנהגים
]ואומר[ נוהגץ. אנו וכן כ ך : ולקרוא לשנים זו הלכה להפריד צריך ואולי כ״ז(
ויח
וצריך ופורים ו כ ר תנוכה מפני לך[ נ ו יתבטל רגיי :א ך ל א 112 טרוייש ובסדר ויחן לך.
ןשבו[. וברכות נתםות לפסוקי
ס ר ר ש -י .162 ב ס ר ע ה י ש ב,92 והובא במגילה י• ו זר ! נתמן מאמר רב כיח(
אמנם ד י ה :אין ז ב׳ מגילה כ ״ א חוס׳ פ -ד :ה־ב, מגילה בירושלמי ומקורו כיס(
מי׳ פחות לקרות אסור וודאי עמלק ו כ ר ,כי פ׳ על לאוסיפיר. לן וחזי : 65 ח־א בהאורר,
הסדרים ,162 םרש״י ,218 מחיו רינ, בפרדס רשיי של כשיטתו )שלא בבהכ־נ פסוקים
ש ב ל ה י ש ס י ׳ ר ׳ [ .ו ה ש ו ד ה מ נ ה נ י ם ־ מ ר ו ט נ ב ר ג 77א ו ת ד ,ב י י ם א ו -ת ח ר צ ״ ג ב ש ם ,ה ר ״ ן . כ י י מ נ י ,42
למקומו אותו שמתזירין שם[ :ויש בכיי סמ׳ =128וליתא ]מתיו 162 ובםרש״י ל(
להצניע יהללו אומר ואין : 134 סרוייש וכסדר מגילתו: וקורא תוזר ושוב קורט, לכבודו
המגילה. קריאת ס י ת ער לאתר
ב , 4 0ר י ב .198 והשווה ה״ג [161ז במהרייל והובא ]רלית : רוקח כסדר ונהגינן ל-א(
,175 םדעהיש ,36 בםרע״ג להי3ך לפנינו נמצא אמנם < 257 דס״ג בסוד וב״ר, ל״ב(
שנויים[, באיזה ו46 ] 207כ י י ס מ י מחיו ,160 םרש״י דיג, פרדס
במעוברת ראשון באדר : 160 מהרא״ק במנהגים אמנם ! 104 טדוייש בסדר וכיה ל״ג(
חשביץ תרםיג, מהרים ב״ב תשו׳ רוקת ר״מ, והשודד, בתתינה. נופלין ואין למנצת לומר יש
כ י י ס מ י א.109
ה. 76א ו ת םנהגים־מרוטנברג רס״ט, פרנס כ!25 מהרא״ק מנהגים ב׳ ז ו׳ ליךןמנילה
מתענין פרובינצה ברוב ארץ אך הארצות. ובדוב קסלוניא גלילות בכל נהגו וכן ליד(,
ו ה ש ו ו ה א ו י ז ש ם י ז ,מ ה ר י ״ ל ,161מ נ ה ג י ם ש ם 75א ו ת י ״ ב . ב=102בל ב ו מיד[. ב ע -ש ] א י ח ח׳׳א
ש״צ. רר״מ מנהגים 57ב ש ם : מהרי׳׳ל ליו(
.6 מנהגים־מרוטנברג : 104 םרוייש שם ; סדר ליז(
ר׳, שבלה״ש םי׳ ל״ח(
דלא בזהיל :והא מדזרא DMOT במנהגים מצאתי תשמיט כשם וכן מ ט ה משר, ל-ט(
לפי אבל מננצא, מנהג וכ״ה ח ו ד ש ,- של ! .בו אמרו אגב דלא אלא אינו תחנון, אמרינן
מנהגי מהרייל 5בשם : ,24 א ס ר ו ח ג ]מעה״ג תחינה מיד אחר בניסן אומרים וורמייזא מנהג
גי[. אות 3 מרוסנברג מנהגים מהדא״ק,
תכ״ם, יו״ס מלבושי ,222 מח״ו פכ״א : סופרים במם׳ ומקורו ם(
.41 צייסלין ,7—5 נייבויער ,5 גרוםכרג ,323 ליכםנשםיין הוצאות מ״א(
ט״ו.־ תענית י״ב :ו ש ם ס י ב :ר״ה י־ט : עירובין י״ג : שבת מ״ב(
165 מ נ ה ג י ם ש ל כ ל זזשנד ,מ א ש כ נ ז
5ל. דף 125 סי׳ ודינה כיי דינים בלקוטי הלוי יהודה ר׳ של כשמו ג׳׳כ והובא ע(
בשם : תרצ״ט משר. מטה 32א ו ת ב י , מנהגים־מרוםנברג טב׳-א, הל׳ טירנא מנהגי ע״א(
דודא. נונהני
ביום בו במרחץ לרחוץ היה : רוטנברנ נונהנ רע-א הפרנס בם׳ מצאנו ולהיפך. עיב(
השבת. כבוד מפני
אגור י-ב, אות 33 ושם בי, אות 15 מרוםנברג מנהגים רעיה, פרנס ,13 מעוז-ג עיג(
מגנצא. מנהג בשם : 0יז
£ עמ׳ במנהניםימרומנברג וכיה ע״ד(
גואל. לציון ומתחיל ובא : 95 מהרי״ל ע״ה(
שם. ומהרייל מהרא-ק במרדכי, וכ״ה < 36 מעהיג ב,43 םרע-ג עיו(
{36 ]מעהיג בו בטלים הכל כי מפיך, ימושו לא לומר שייך לא כן ואם ע-ז(
םביא. הלי היג בי, ניר פסחים ב׳, ל׳ תענית עיח(
ב׳. אות 35 מנהנים׳םרומנברג בם׳ שציינתי המקורות כל וראה עיט(
שם, ומהרייל מהראיק מנהגי תענית, הלי סוף מרדכי שם, רוקח תט-ז, חיב או-ז ם(
לאומרו. שלא שהנהיג הזוי כד-י דלא תשליב : משה ומטה
שם, משה ובמטה במנהגים־מרומנברג וגם שם, ובמרדכי באו-ז בשמו והובא פיא(
.136 םרוייש סדר ,205 םרשיי ,227 מחיו ,35 מעהיג פיב(
.107 עמ׳ ט׳ כרך ביבליאגראפיע צ.פ.ה. במ׳ע גינצברג ר-ל משיב וראה פ-ג(
שם, שציינתי המקורות וכל ג׳—ד׳ אות 34 ושם בי, אות 16 מנהגים׳םרוטנברג 0*5
ייז. ב׳: איכה פיה(
יש והטליתות התחינות דבר ועל שם. ומהרי-ל מהרא-ק מנהגי ברוקח, וכיה סיו(
מצאתים ולא זי[ אות 34 מרוטנברג מנהגים רט-ם, שבלה-ש ]ראה ובבל א-י מנד,גים חלופי
שם. בהוצ׳ לוין לא וגם מרגליות בהוצ׳ לא וכוי, מנהגים חלופי בםפרי
מבובנבורה. שמואל ר׳ בשם: ב114 1386 משנת סמ כיי בתשביץ ונמצא פיז(
והשווה תשו׳ רש״י רפיב.
.93 מהרייל ומנהגי < [315 עמי רש״י הנר ]תשו׳ על לברך היה נותב דשיי וגם פיח(
מ ב ר כ י ן לא* מ ה ר א -ק :ואין מנהגי האש ; ב-מ ומדלג מבדיל תרל-ה : שם מרדכי פיט(
מנהגים־ ,91 מהרי״ל ,69 עמי סוף שמיר, פירארו לריר, צדה ]וראה בשמים ולא אש
תשיל{ משה מטה ,35 מרומנברג
מפםירין בתמוז ״ ז אחר ער ואילך ירמיהו מדברי הפטרות, םימן : 224 מחיו צ(
הפרשיות. ולפי הזמן לפי הכל ואילך... התענית מן פרשיות > לעיניין
שמעו ירמיהו, דברי בפדריכ : מסודרות שהן כפי הפטרות ייב םימני הן ואלו גיא(
עקרה, רני אנכי, אנכי סוערה, עניה ציון, ותאמר עמי, נחמו נחמו ישעיהו, חזון ה׳, דבר
ישראל. שובה הי, דרשו בהי, אשיש שוש אורי, קומי
מחיו זציל > עלם טוב יוסף רבי׳ גלילי מכתב העתקתי וכן שצ-ב : תיב אויז צי׳ב(
טוב עלם. שמואל בר׳ רבינו ר׳ יוסף מכיי הסדר העתקתי כך : 225
0רר ריח, ד י ה .־ ל״א ב׳ מגילה תום׳ יעקב ]והשווה רבינו הורה וכן : 225 מחיו צ-ג(
אויז במחיו, עצומים בשנויים הובא ר-ת של ולשונו {36 מנהגינדמרוטנברג ,109 סרוייש
תתל-א. ובמרדכי
כרד האשכול מיע ב׳ 1 אות 202 םדש-י כיו : ה׳, ב׳, אות לפרר׳׳כ ראה מבוא צ״ר(
58נ א ו ת ת ק ״ ס . כ״ח
שבחג היא, מטר תפילת על ישראל ושובה שצ-ב : או״ז א׳: ט-ז ר-ה צ״ה>משנה
לשוב. עליהן ומזהירין המים על נידונים
ביואל , רמשלימיו מחיו : ; ם ׳ פמ-ס, ויחו זוםרתי פסיקתא ייא, ב׳: יואל גי0
שם. ליתא אויז:
שייך ט0י, וחמיד ב כ ל שנד. ךתריר ובמנהגים־שם : למימד : ]חייש[ אולי צ״ל : קפ״א(
למיסרך. אתי ךילמא לחוש
ל א ]חייש{ קרי: קפ׳׳ב(
מיד.. אות כפור גום הל׳ אבין לר׳ המנהיג וראר, שם. בראב־ן לפנינו וליתא קפ״ג(
.72 מנהגים־םדוסנברנ קפיר(
שם. קפיה(
יהוךאי רב בשם 203 מחייו נ׳; אות שם שציינתי המקומות לכל להוסיף וצריך קפיו(
ד{54 ספ׳ בכיי ]וליחא באון
פ נ ה ג י כ ישנים. בשם תת-פ משה מטה .55 מנהגימ־שם קפ-ז(
]לם״ת{ קדיש אומי ואין קרי: קפ־ח(
תת־׳פ. משה פסה תתקנ-ד, אגור קליד׳ תשביץ קפ״ס(
שם{ ]אגור אשכנז מנהג לפי ק״צ(
.57 מנהנינדשם א ו ת ,9 67 חיא דאבי־ר, קצ״א(
.394 בםח״ו הובא סופו וער ומכאן המרוכי{ בשם תתקניג ]אגוד המנהג וכן קציב(
.29 טרוייש סדר ,42 המחכים ,99 םרש״י
בלילה. זמנה נעילה רבינו של ולשיטתו קציג(
ס״ו. אות כפור צום הל׳ המנהיג וראה בראב־׳ן t לפנינו ליתא וגיד קציר(
ביבליו־ צ.פ.ה. מיע וראה גחלים. ע־׳נ בשר תשובות בשם : 394 במח-ו קצ״ה(והובא
367 ושם ,61 עמי 1907 בפר׳׳מ הספרותית לחברה השנתי ,181ו ס י עמי 1906 גרפיא,
.57 בםגהניס־מרוםנברנ הובא סופו וער ומכאן קציו(
קרושה. וסדר ]לדור[ ב[ תהילה ]להתחיל תיקנו ]במנחה[ קרי: קציז(
בסיוג שקורא דיו מנהגים־שם: קציח(
57 — מנהגים ומהרייל שם, מהרא״ק ,153מ נ ה ג י המנהגות ,אסף, ,101ם ׳ םרש״י ריה(
.1 אות
אחרינא{ ]בלישגא קפ״ח ר״ש וראב״ן עי, אות כפור צום הל׳ המנהיג והשודה ריו(
{120 מחיו ,29 קיינ־פע׳ פרדס ,61 סרעה-ש ,32 ]םר-ע רב נסרונאי גאון תשובת ר״ז(
המנהגות, ם׳ והשווה שהוא[. אור איזה ]על מברכין ]גמוציש[ ךדווקא קרי: ר״ם(
.153 אכף,
הוא ומקורו א.56 כ״א רבתי תניא א׳{ סעיף רציה באו״ח ]והובא מ״א בו כל רי״א(
.DC רם״ו(
171 מאשכנז השנה כל של מנהגים
המחכיט ס׳ אחרינא, בלישנא ד׳ ושם ב׳, כ׳ לתהלים בובער, משו־ם, והשווה רם־ז(
יענך בנדפס(: לפנינו נמצא )בלתי יונתן תרגום בשם א89 ד״ק מילד, הל׳ ומהרי־ל ,29
ליברמן{ ר׳־ש העירני ]ועיז דמהולתא ביממא צלותא ר,׳ יקבל — צרה ביום ה׳
בי. כ׳; תהלים צרה[ ביום ]ה׳ יענך רי״ז(
הזכרת [70מ מ נ ה ג י ד ו ד א ב ל י ] ,29ו ש ם במנהגיגדשם הובא ועד סופו כולו ומכאן רי׳״ח(
כה׳״ב. סדר מהרייל ומנהגי אייר, ריח סדר םירנא מנהגי וראה שמו.
סליחות, ולומר ושיני וחמישי שיני להתענות ]גהגו סוכות לאחר וגם קרי: רי״מ(
.70 ש ם עמי הגי׳ עפ״י והגהתי זה י-א[. ב׳: ]תהלים ביראה א ת יי עכדו שנאמר[ מה לקיים
זו בלשון לפנינו נמצא וכלתי בלבד שמיעה ע׳׳י המחכר הביאו זה ומדרש ריכ(
שם{ מהרייל מנהגי ב׳ ז ל׳ ברכות )השווה
וכוי. בני חטאו אולי איוב אמר כי הי, א׳: איוב רכיא(
בו נוהגים בחיה שבפסח לפי האחד, מעמים: שני מביא 29 ובמנהגים־שם דכ׳״ב(
וכוי. מתענין דחמץ חומרא משום גס והשני, ראש. קלות
משהיתשמ־ז. וממה תצ־׳א, או״ח מיי ג׳, חיב האשכול וראה רכ״ג(
אי. ל׳׳א סוכה רכ״ד(
תרסיר. סס-י ב-ח מאו-ח ,408 ח־ב דאביי-ה רכ״ה(
אי. ל ״ג סוכה דכ-ו(
שם. דכיז(
הבי. ו ה ג ה ת י ז ה עפ־׳י דכ-ח(
א ו ת י״ב. המנהיג ה׳ ל ו ל ב רכים(
א ו ת ג־ז. שם ריל(
לפי שבת. שהוא שביעי ספק בשמיני אותו אומי לאו, ואס : 68 מנהגים־שם רליא(
שם[. המגהיג וראד, ב׳ ז מ׳ לעירובין ]וכוזנתו לשמונה וגם לשבעה חלק תן בו שכתוב
שם שציינתי המקורות ולכל ז 84 שם מנהגים הקהילות; ]ב[ כ ל קרי: דליב(
ותקוגים הוםפות ,260 ח׳יא גידעמאן. ערציהוגנזוועזען, להוטיף : צריך י׳[ חי, גי, ]אותיות
מהדודא האנגלי רבעון ,40 חיד המזכיר ,255 ק-ץ כרך מונםשריפס A עמי ח״א לדאבי״ה
.46 ח״ד חדשה
מנהגינדשם. ז ה עפ׳׳י והגהתי ככה[. ]על החזן ]ולמושב[ צ־ל : אולי רל׳׳ג(
שם. דל׳״ד(
בברכו. החזן להושיב יכול שאינו שם : רליה(
וערבית. יוצר תפילת ש ם : דל־ו(
באשרי. בבוקר פעמים ג׳ כבד שביטל עד מנחה תפלת יבטל ולא שם : רל״ז(
וכוי. למעריב מנחה בין ובערבית ש ם : דליח(
לגמרי. התפלה לבטל יוכל לו, עונה אינו ואם אז שם : רל-מ(
דין. לו שיעשו עד שם: ד״מ(
וכוי. כורחו בעל והמתפלל ש ם : רמיא(
א ו ת יי. שם רמ־ב(
אינו בחינם, להם השאילו ואפילו הקהל. שאר עם שם שהתפלל כבהכ׳׳נ ש ם : רמייה(
שימחר ,ל כ ו ל ם . לא אם למחות, יכול
הקהל. להכריח בידו כח יש אבידד״ אבד הקר,ל מן אחד אם שם : רמ״ו(
החרם. ע פ ״ שיניד שם : רמ׳׳ז(
אכנס[ ]קרי=:לא לומר לדחותו יכול אדם ואין : 120 פינקלשסיין הוצ׳ דמיה(
ותקנתם. גאונים בתשובת ברזילי בספר )כתוב( נמצא וכן לדין. לד אבוא אך בחרם,
שם פינקלשטיין ,51 נ ו חיו האנגלי ברבעון ]אפטוביצר ורה־ג סעדיה =רב ר׳׳נ(
{2 אות 131 ושם ,15 אות 120
נם ובמנהגים—: 84 קדמונים׳. 'חרם אחר לעיל אלא מקומו, כאן אין אולי רניא(
טובים. ובימים בשבתות התפלה לבטל יכול אין
ענוהו. ולא התפלה פעמים כ ב ר ג׳ ביטל א ם לא ש ם : רנ-ב(
שם. ליתא וזד, דנ-ג(
דודא. מנהגי של שפו הזכרת בלי 81 במנהנים־שם והובא שניב! רוקח רניר(
פייא. היגער, שמחות, מסי ראה דניה(
במנהגיבדשננ הובא זה גם סופו וער ומכאן פכ״א. שם מיו(
שוד״ וקילוםן כבודן לעשות נוכל שלא שם : רנ״ז(
חבית. מכבוד גדול כבודו יהא איכ שם : דנ״ח(
סיד, סי- אק׳ כיי חיב שבהיל שניה, רוקח ,52 ]מעהיג לפרט נ׳-ג בשנת רניט(
מ נ ו ע י נ ד ש ם {83—82 ,(45 ב5ד ,כ י י וותיקן מיי )כיי ווינה דינים לקוטי
וכוי. יקרא ואחיכ ולוי שיקרא[ כהן בשעה ק ר י ] :מבחוץ, ריס(
וי ואחי ם-ז: ]שבלה״ש מכיר בר׳ מנחם ר׳ של אחיו מכיר, ברי נתן =־ר׳ רם״א(
.610 והשווה צונץ ,ס .פ .עמי נתן{
{3 311א ו ת צר 1897 מונםשריפט ]ראה הכהן ש ם :ר׳ א ל ע ז ר שבלהיש רםיב(
374 ושם ,1 אות 125 זאלפעלר, מארסירולוביום, ]השווה שיג יהודה ר׳ שם: רסיג(
ר/, אות 37 מנהנים־מרוסנברג םנועיס־רינוס, כיי בשם א27 מנהגינדפהרא-ק רס״ד(
מגנצא מנהג דלפי : 9 צד לעיל רבדיו את םותר רבינו רהלא ציע. והדבר ג׳! אות 83 ושם
פרשה. אותר, כשל וםפטירי! אשיש שוש דחתן הפטרה ווחין
. 52׳ במעהיג תמצא לזה לירושלמי ]וראיה ולא איי, כני של למדדים וכוונתו רט״ה(
איי{ של בספרים מצאנו ושוב
שנייה. פרשה ומתחיל נדר, תדור וכי ומפסיק מנהגים־שם : רםיו(
=70כ״י חיב חיים המקום ]ארחות מנהג לפי חלוקין הכתובה חתימת ומנהגות רם׳״ז(
רבים{ בשנויים 53 םמ׳
רש״י ]תשו׳ שירצו זמן כל לחתום יכולין וכתובה שטרות שאר ולעניין רסיח(
{216 קצי!
.54 ושם ,56 מעה-ג דאד, דס-ם(
זד. סעיף ם-ו סי׳ אהיע ר״ע(
ר ש ׳ ׳ י .213—212 תשו׳ עיי רע׳׳א(
.219 רשיי בתשו׳ שציינתי המקורות וכל < 82 מנהגים־שם ב׳! קיר, פסחים רע״ב(
בי. קיב פסחים רעי!(
.31 להמאירי אבות מגן ,213 רשיי תשו׳ ראר, רעיר(
מזרח, כלפי פניהם מחזירים וכלה חתו ראיתי אני אבל : 82 םנהגים־שם רעיר(.
.8 צר שם במבואי ועיי כנגדם. והמברך
ברכות. שבע ומברך אחר כוס המבורך נוטל הקיוושיו ולאחר שם : רעיו(
על לעז להוציא שלא כרי אחרת, פעם לקדשה לו דאין ביב, כמהר׳׳ם שלא רע״ז(
ק״ע{ שורש מהרייק פ־ב, ריביש ,63 חיב איח תינ, ראשונים ]תשב״ץ קדושין
מ -א אי. קדושין רע״ח(
בשינוי והובא קדמונים. חרם אחר הקהילות בכל מנהג ערך לעיל הוא ומקומו רע-ס(
260 ח-א גידעפאן, של ערציהונגםודעזען בם׳ הקהלות בתקנות וגם 84 במנהגים־שם הלשון
הקהל ישיב לא אם בהכינ, איש יסגור לא בזהיל: [4 עם׳ חיא לראבייר, ותקונים ]הוספות
משפט. ויעשו דבריו ישמעו והקהל ושלש. 6עמים
משי. עפ-י והגהתי שירה. ]הוא[ היוש ]תפילת[ כל דהא קרי: רפ׳׳א(
173 מ נ ה ג י ם ש ל כ ל השנה מ א ש כ נ ז
[159 צבי בן ונס ,236 מאנםבאסערי ,186 עמי נאססער הוזי של Samaritans האנגלי
בכלל, רגלים שלש וכעלית תפילתם בשעת פונים ר.ם ואליו גריזים, להר מכוון המוכח גם
תרצ״ו זזינד, העדיט, ברבעון עיז שהעירותי מה ]והשווה כפרט פסח לקרבן המצות ובחג
{1939 שנת הצרפתי ברבעון וגם גי, חוברת
משנת יהודה ברי שמחה לד׳ ודירמיישא -רוקח=-םחזור הנקרא מחזור השתה שייר(
{4—2 אות 291 קויפמן לר״ר בםה״ו ]עפשםיין 1272
נמצא זר• ומנהג שם, ואו־ז ראבי״ה עפ״י והבהתי המזבח{ ]דוגמת קרי: שס״ו(
שם בראבי״ה אפגזוביצר ]ראה היג טוף פיר םוכר. בירושלמי אמנם לא תש*ב, תהלים כילקוט
{9 אות
כיח. אלף האגור וראה .68 במנהגים־שם דורא ממנהגי הוכא סופו וער ומכאן שם״ז(
מצוד״ של מצות השלש בהן לאפות או ]חמץ[ בהן לשרוף או שם : שי״ז(
סמבנצזג קלוניםום ביר ־־ר׳ יהודה שייח(
.214 שם דים ועי׳ עצומים. בשנויים ב׳ ליט ברכות שיים(
בערבה! היתר, הבית בזמן המזבח והקפת קייב[ ]ח״א הריצ״נ של שיטתו לפי שיכ(
משי. כיי עפ״י והבהתי
שנויים. בקצת מיה פ י ר ־. טובה שכ״א(
אי. ציו מנחות שכיב(
{466 ח-ב וה״פ הקליר ]אוצהיש ר״א להפייסן אליט כהושעת לפיוט וכידנתו שכיב(
א,30 םרעיב וראה שמו. הזכרת בלי דורא ממנהגי 29 במנהגינדשם והובא שכיד(
תקט״ז. םרש-י
.85 עם׳ ריטוס, צונץ תתניו, אומץ יוםיף שם, מהרייל מגהגי שכיה(
מעם שם והובא בתמוז. ייז ער שניים שכת כל ואומר : 29 מנהגים־שם שכ-ו(
םבוניא. גרשון n ]=מפירוש[ מפי בשם : זה למנהג
,11 אות 564 ח״ב ראבי״ר, ,51 מעה-ב שייז, רוקח ,352 ח-ג רשיי תשו׳ שכיז(
,6 אות 647 ושם
ולכל שג״ג. וביי ר,יה, פיג מו-ק ירושלמי בשם נ״ב חיב ביאת רייץ ועי׳ שכיח(
{209 ]=ד״ב ג42 היג פי״ז, פדר-א להוסיף: צריך פ י י הי׳׳ב בשמחות היבער שציין המקורות
ניב. ריצ״ב ,124 ראו ר,לי
הנדפם{ כמעהיב ]וליתא הגאונים כמנהגות מצאתי בשם : 364 שבלהיש השווה שכיס(
ובשם ! 50 עמי הורביץ לרח־ם בתוש-ר באון נםרונאי רב בשם הובא זה וםנהב שיל(
שציה. חיא רשכיא בשו״ת באון האי רב
52 במנהנים־שם ובס א108 םם׳ ביי ובתשב׳׳ץ בי. ציה חולין הוא ומקורו שליא(
,
העופות. על לרחם וזהו הגג. על הבני־םעיים לזרוק נר,בו הבי :
שמו. הזכרת בלי ממנהבי דורא במנהביםישם הובא מכאן ועד םופו שליב(
,
ב.103 ריש מש׳ בכיי הבי עפ״י והגהתי וכד. יאמרו עיכ צ-ל: ואולי של״ב(
אי. אות 16 מנהבים־שם שליד(
.10 עמי לעיל השזדה שליה(
כללא ב׳: אות 15 במנהביםישם תמצא הנכונה והבי׳ טוב! יום הב: שליו(
צדקתך. בו אומרים אין בשנת להיות כשחל תחינה, בו אומרים שאין ערב כל דםילתא,
.11 צד ושם ,9 צו לעיל ראר׳ שליד(
מיד. סוף בו כל שליח(
.10 צד לעיל וראה טיב ! דין שם של׳׳ם(
ובו׳, תחינה דא״א טעם פרץ[: רבינו ]והוא : זיל הריף בשם סיב בו כל שימ(
בהערות. 7 צד לעיל והשווה תפילתי. שתם דכתיב
]זמן{ ואח״כ ו א ו ל י צ׳׳ל : מ ש ׳ כ•103 בכיי חסר ,שמיני׳ ועד ומכאן שמ-א(
לפסיא ה ר מ ב ״ ם ד׳ תשו׳ בקובץ רבים בשנויים נמצאה הערך ותשובה זו ר ב ת שע״ג(
,781 בודליאנא להמאירי י׳ ב׳ ,כ י י קרית ס פ ר ה ר מ ב ׳ ׳ ם א ,[45כ ל ב ו כ ׳ , ]=אגרות ס י • מ׳׳ז
.23—21 במבואי חי ,ו ש ם 12א ו ת מנהגים־מרומנברג ס׳ ,414 גרוס, יודאייאיקא, נאלליא
מיג. הרמבים תשו׳ הכ״ג, פייב : תפילה ר ט ב י ם ד,׳ ניטין כ ׳ אי, שע״ד(
ב י י ן פ נ ל א ש . י ש ר א ל 176
במקום ם״ת במקום חומש בספר לקרות ואין איתא : ר־י סי׳ בפרנס אמנם שע־ה(
לבטלה. ברכה ה־ו בחומש, וקרא ברבר. אמר ואם עשרה. שם שיש
ש׳׳ו. מאוית קפ״ט, רניםין פ״ר. הרי״ף אי, ט׳ גיסין שעיו(
די. אות 13 מנהבינדשם קפיו, הרמבין שו׳׳ת ו,90 מחייו ראה שע״ו(
שע־ה. אות לעיל שע׳-ח(
.277 העתים בם׳ גאון ל ר ב ־האי ונם ל׳׳ב למגילה גאון נטרונאי לרב וכוונתו שעיינו(
.2—1 אות רע׳׳ו רש״י תשו׳ וראה
רר.יג. בשם 57 שבלה׳׳ש ,269 העתים ס׳ וראר, רפ״ה. או״ח ש״פ(
{25 רשיי לתשר מבואי ]והשווה ותשובה שאלה במובן אגרת שפ״א(
לר״ת. התשובה היא ושם נ{30 םמ׳ בכיי ] 89ו ל י ת א מחיו שסיב(
שם. במבואי וגם ,1939 הצרפתי ברבעון עיו שהעירותי ועיי מר. שפיג(
שינויי נוסחאות
ב.101 רף 46 מש׳ בכיי רגיי עפיי ו ת י ק נ ת י ור, 1
בתה״י בבי מוו רםיןא וליכא ]החג?{ לפני שבתות כיח גורס: ב123 הב׳ 2
מבואי. והשווה בפי, הבי,
הקהל. נהגו מ ש : העולם ! נהגו הב : 3
בהב׳, חסר — היהודי מרדכי כי 4
התינוקות- לשמח כרי אלא מנהג, וה ואין חוב א י ן ור, םמ : כיי מחיו 5
הקהל. שנהגו הב: מש, =]ד.עם[ > 6
שם. סט׳ במחיו וכיה מידות[ י״ג הן והן ]ורחמים, קרי: 7
הצבור. מפי המקרא שפסק ער ושותק, הפסוק מתחיל ששיצ שם : 8
ושותק. הוא מתחיל חובה, שהוא מפני ולא שם : 9
אבל. הב: 10
וןגץמדו. צ-ל: אולי 11
סופו. ער נהגו׳ ״וכן המלין חטרין מש ; 12
מגילה. מקרא לברך הב : 13
שם. מוו רמיוא וליתא מש : ביום! גם שצריכין רית הב ] :מצאנו[מן 14
חובתו[. =]יוי 16 י
V
העולם. ונהנו םש : ר.ב׳, 17
לפושטה, נוהגין שאינן ויש שם : 19
תלמיד והוא יהודה, ביר יצחק ר׳ ]קרי: יצחק ביר יהודה רבינו בםעות: מש 20
.156 שבלהיש ר״ה, פרדס ,45 במעה״ג הגי׳ עפ״י יד. ותיקנתי הגדול{ אליעיר ר׳ של
המן{ בני עשרת ]ויותא, = ואת 21
שיפסיק. מש : 22
לומר{ בתלמוד ]לן רגילה קרי: 23
בתחנון. מש : 24
כ״כ(. ם׳: )אסתר ־־]ימי[ 25
אמרינן. ולכך מש : 26
קדושה. טדר וכל לציון ובא ]לדוד[ תהלה ואומר מש : 37
הסדר. את הב : 38
משי, הבי, עפ״י זה ותיקנתי ]וערבית[, שחרית ]המגילה[ קריאת קודם קרי: 39
מהרי״ל שם. ומנהגי
מנילה. מקרא הב : 40
תחנה. למחר ID אומי שאין הב: 46
שוין. וזה זה ותענית הספד לעניין הא מש: 47
שם. נעדר ,מגילה־ ועד מכאן מש : 48
ובשני. בחמישי הב: 49
שם. מידנא מנהגי עפ־י זה ותיקנתי כרן נושאין ]קרי: נישואין במ : 64
מחים. של הדין צידוק 65
נא. אינו הקדיש דלא דהא הב: 66
תורה. ריח בו שהיה אדם על אותו אומי מ ש :ובברוריז^א 67
משי. בכיי וכיה ]ובניסן. קרי: 68
הקדיש. וגם מועד של בחולו הדין צידוק מש : צהיד: אומ׳ שאין בטעות: הב׳ 69
זה. צידוק הב: 70
מש׳. עפ״י זה והנהתי 71
וכוי. הודאה אלא זה דאין המועד. ה ס פ ד דדו-לל שאין זה : 29 מגהנים־שם 72
.20 להלן צד וראה הב. כ ת ה י י במי, בשני ״שיעבוד ניסן -ליתא ומכאן ועד ־־בדיה. 73
וכוי. בישראל עני לך שאין הואיל בכהכיג. מקדשין אין פסח[ ]ובלילי קרי: 74
בגרנז״ז«. הב: משי, 75
.36 מנהגים־שם תתל-א, מגילה מרדכי ועיי וילך. ]נצבים[ =וכשתולקין 100
וכוי. דנקמא נצחיא הב :מהדא נצתיא ; מהני מש : 101
הזה. המנהג כל הב : 102
הימנו. נוחה חכמים רוח מש: 103
אותו. מש : 104
במיינצא. מש : 105
מקומות{ המלה : ]בלי שמפםירין ויש הב : 106
אלול. וד׳׳ת מש : 107
שבםיינצא. שם : 108
ההפטרות. שם : 109
בעלמא. שמחה משוס ואילו : 37 מנהנים־שם בעלמא! נז־ולה דשמתה הב: 110
מזו. רמיזא ליתא הב : ובכיי ] ד ת י ו ב ת א [ .- ותרתי דנתמתא ]בשב[ צ׳׳ל : אולי 111
ב י ן יי כאן הםגרתיו .6ו ל כ ן עמי סוף לעיל הובא דכבד מקומו. כאן אין והמאמר 113
העיגול. תצאי שני
פעמים. ב׳ הב : מש׳, 114
ולא היום כל ]קרי; גזרינן כל ושותה שאוכל הב : מש׳! עפ״י והגהתי 185
בדו־ינח•
העזר׳. ורבי׳ אבי הב : 186
גזרו. שם :הכי 187
שתא. כול» ש ם :דעכדי הכי 188
קמא צבור־ ,כבוד המלין בין ונשמ1ו ה ב .־ צ ב ו ר< לכבוד חיישינן ולא מש : 162
קטלת הגליון בכתיבת ידו על ונרשמו־, לרמש״ש ידוער, היתר, צרפתית זו חתימה 176
מבואי. והשווה לוצקי{ העירני ידידי מ. ] 781ע י ז צ ד 153מ ס ׳ )(5 נייבויער