‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬

‫ת"א ‪ 45621-08-16‬ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬

‫תא"מ ‪ 524-10-15‬ברכה נ' משרד האוצר‪/‬מכס מע"מ‪-‬הוצאה‪/‬חשבות‬

‫לפני כבוד השופט אביים ברקאי‬

‫שמעון צבי ברכה‬ ‫התובע‪:‬‬

‫נגד‬

‫מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫הנתבעת‪:‬‬

‫עו"ד דורון פסו ועו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון‪ ,‬טיקוצקי‪ ,‬קנטור‪ ,‬גוטמן את עמית‬ ‫ב"כ התובע‪:‬‬
‫גרוס ושות'‬
‫עו"ד רויטל בן דוד מפרקליטות מחוז ת"א‪ ,‬אזרחי‬ ‫ב"כ הנתבעת‪:‬‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק מסים עקיפים )מס ששולם ביתר או בחסר(‪ ,‬תשכ"ח‪ :1968-‬סע' ‪3‬‬

‫פסק דין‬

‫על פסק הדין‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .1.1‬עניינו של פסק דין זה הוא שאלת סיווג המכס של כבלים שיובאו במסגרת‬
‫ערכות אודיו לרכב‪ .‬האם סיווג כערכת המיועדת לרכב או שמא ניתן לסווג‬
‫את הכבלים בפני עצמם כ"מוליכים חשמליים"‪.‬‬

‫‪ .1.2‬הפריטים יובאו על ידי התובע שהוא כהגדרתו "עוסק בייבוא ושיווק‬

‫אביזרים לרכב"; הפריטים נכללו במערכות שמע לרכב וכפי שנרשם‬
‫ברשימון המכס – "ציוד אודיו לרכב"‪ .‬למרות כל אלה טוען התובע כי יש‬
‫להוציא מהערכה את הכבלים ולסווגם באופן נפרד‪ ,‬שכן לטענתו ניתן‬
‫לעשות בהם שימוש נפרד למערכות שמע שאינן ברכב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫‪ .1.3‬הנתבעת מתייחסת לערכה המיועדת לרכב וטוענת כי יש לסווג אותה תחת‬

‫פרט מכס ‪ 8544-3010‬המתייחס אל )ההדגשות לא במקור(‪:‬‬

‫"ערכות חיווט להצתה וערכות חיווט אחרות מהסוג המשמש‬

‫בכלי רכב‪ ,‬בכלי טיס או אוניות; מהסוג המשמש לרכב מנועי‬
‫למעט‪ ...‬לטרקטורים הפטורים ממס‪ ,‬למלגזות או לרכב הנע‬
‫על מסילה"‬

‫מנגד ‪ -‬הסיווג שהוצג לנתבעת ואשר לו טוען התובע הוא סיווג כפרט מכס‬
‫מס' ‪ 8544-4230‬שאינו ערכה לרכב אלא‪:‬‬
‫"מוליכים חשמליים אחרים למתח שאינו עולה על ‪1,000‬‬
‫וולט מצוידים במחברים אחרים למתח שאינו עולה על ‪80‬‬
‫וולט"‪.‬‬
‫ענין הסיווג וההבחנה עוד יידונו בהמשך והם העומדים‪ ,‬כאמור‪ ,‬בבסיס‬
‫פסק הדין‪.‬‬

‫‪ .1.4‬כתבי התביעה מתייחסים לשני משלוחים האחד משנת ‪ 2015‬והשני דווקא‬

‫קודם לו ונעשה בשנת ‪ .2013‬המשלוח הראשון ש"נתפס" ועורר בעיית‬
‫סיווג נעשה בשנת ‪ .2015‬התובע מצידו‪ ,‬כדבריו בסיכומי הטענות "התגונן‬
‫וטען כי ייבא טובין זהים בשנת ‪ ."2013‬לאחר בדיקה החליטה הנתבעת‬
‫להשית על התובע חיוב במס גם בגין המשלוח משנת ‪.2013‬‬

‫‪ .1.5‬התובע התייחס ארוכות להתנהלות כלפיו‪ ,‬טען כי מדובר בחוסר תום לב‬
‫מצד הנתבעת‪ ,‬טען כי לא היה מקום שיודה בביצוע עבירה כפי שלדבריו‬
‫נדרש‪ .‬עוד הדגיש התובע ש"ברשימון שהוגש למכס כתוב‪ ,‬שחור על גבי‬

‫לבן‪ ,‬כי הטובין הם ציוד אודיו לרכב" )ההדגשות והגדלת הגופן‪,‬‬

‫במקור(‪ .‬משכך‪ ,‬כדברי התובע "הגורם אשר רשם את תיאור הטובין‬
‫באופן שגוי וחסר זה גורם מטעם הנתבעת ולא התובע עליו ניסתה‬
‫התובעת לטפול את אשמתה!!!"‪.‬‬
‫טענה זו של התובע אינה מובנת בנסיבות התביעות שלפני‪ .‬אם אכן טוען‬
‫התובע לכך שהסיווג הנכון הוא סיווג מערכות לרכב‪ ,‬כפי שטוענת‬
‫הנתבעת ‪ -‬הרי ממילא אין מקום לתביעה‪ .‬אם מנגד טוען התובע לסיווג‬

‫‪2‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫שונה מזה של הנתבעת – הרי עליו להצדיק טיעון זה וסיווג זה ולא להלין‬
‫על הנתבעת שניסתה "לטפול עליו" סיווג לא נכון‪.‬‬

‫המוצרים שייבא התובע‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .2.1‬המוצר שייבא התובע הוא ערכת חיווט למגבר אודיו ברכב‪ .‬הערכה יובאה‬
‫כשהיא ארוזה כערכה אחודה ושלמה‪.‬‬

‫‪ .2.2‬בערכה שישה סוגי כבלים וכן "בית נתיך ונתיך"‪ ,‬הכל כמפורט להלן‪:‬‬
‫כבל אדום – הוא הכבל שמחבר בין המצבר‪ ,‬קרי מקור המתח לבין‬ ‫‪-‬‬
‫המגבר‪ .‬הכבל ספציפי למערכות רכב ואינו מתאים לשימוש במערכות‬
‫ביתיות‪ .‬הכבל מגיע עם שני "מחברים" )בפתח ובקמץ( קרי רכיבי‬
‫חיבור נפרדים‪ .‬מחבר אחד מתחבר למקור המתח ומחבר שני מתחבר‬
‫למגבר‪ .‬אותם שני מחברים מגיעים בנפרד ומחוברים לכבל לאחר‬
‫קביעת אורכו בהתאם לרכב בו מותקנת המערכת‪.‬‬
‫כבל שחור – כבל זה מחבר בין גוף הרכב לבין המגבר‪ .‬גם כבל זה אינו‬ ‫‪-‬‬
‫מתאים לשימוש במערכות ביתיות‪ .‬גם לכבל זה מחברים ספציפיים‬
‫המורכבים עליו לאחר קביעת אורכו בהתאם לרכב בו מותקנת‬
‫המערכת‪.‬‬
‫כבל ‪ - RCA‬כבל זה מחבר בין מכשיר הרדיו שברכב לבין המגבר‪ .‬כבל‬ ‫‪-‬‬
‫זה כן מתאים לשימוש גם במערכות ביתיות‪ .‬כפי שנטען‪ ,‬כבל ‪ RCA‬הוא‬
‫הרכיב היחיד בערכה שמתאים לשימוש גם במערכות ביתיות‪.‬‬
‫כבל כחול – כבל הצתה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כבל שרשורית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כבל לרמקולים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בית נתיך ונתיך – בית הנתיך וכן הנתיך מגנים על המגבר מפני קצר‬ ‫‪-‬‬
‫חשמלי‪ .‬בית הנתיך והנתיך מותקנים על גבי הכבל המחבר בין המצבר‬
‫לבין המגבר‪ ,‬קרי על הכבל האדום‪.‬‬

‫ובמילים פשוטות – המוצר שיובא הוא מערכת ובה שורה של פריטים אשר‬
‫כולם יחד מהווים מערכת אודיו לרכב‪ .‬אחד מהפריטים במערכת יכול‬
‫לשמש גם במערכות שמע ביתיות ומכאן ניסה התובע לטעון כי רק אותו יש‬
‫לבודד ולסווג בנפרד‪.‬‬

‫הדרך לבחון סיווגו של מוצר‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ .3.1‬ככלל – הילכת מירון‬

‫‪3‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫הדרך בה ייבחן סיווגו של מוצר הותוותה כבר בע"א ‪ 2102/93‬מדינת‬

‫ישראל נ' מירון מפעלי תעשיות הגליל )ממ"ת( בע"מ‪ ,‬פ''ד נא)‪160 (5‬‬
‫)להלן‪" :‬הילכת מירון"(‪ .‬בהתאם להילכת מירון נעשה הסיווג במבחן תלת‬
‫שלבי‪:‬‬
‫ראשית ‪ -‬יש להבהיר את מהות הטובין‪ ,‬תוך הקפדה על בירור טיבם‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫השימוש שנעשה בהם ותכונותיהם בשעת היבוא זאת על סמך ראיות‪,‬‬
‫חוות‪-‬דעת מומחים‪ ,‬התרשמות אישית‪ ,‬ניסיון החיים ושכל ישר;‬
‫שנית ‪ -‬יש לבחון המשמעות המשפטית של הטובין לאור תכלית‬ ‫‪-‬‬
‫החקיקה וכללי פרשנות מקובלים;‬
‫שלישית ‪ -‬יש לבחון את התאמת הטובין לפרט מכס מתאים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ .3.2‬יישום הילכת מירון בשני שלבים‬

‫שלושת שלבי הסיווג נבחנים בפועל בשני שלבים בלבד‪ ,‬כאשר‬ ‫‪-‬‬
‫השלבים השני והשלישי נדונים במעורב כך שהבדיקה מתמקדת בשני‬
‫שלבים – השלב העובדתי והשלב המשפטי‪.‬‬
‫לעניין זה ניתן להפנות לספרו של הש' אביגדור דורות )א' דורות‪ ,‬דיני‬ ‫‪-‬‬
‫מכס וסחר חוץ )הוצאת לשכות המסחר ‪ ((2006‬המתייחס לשאלת‬
‫הסיווג לכזו המערבת שלב עובדתי ושלב משפטי וכלשונו – "שאלת‬
‫סיווגו של מוצר מסוים לפי צו תעריף המכס היא שאלה מעורבת‬
‫של עובדה וחוק‪ .‬תחילה יש לקבוע מבחינה עובדתית מהו המוצר‬
‫באופן מדויק ולאחר מכן יש להחליט בדבר פרט המכס אליו הוא‬
‫משתייך"‬

‫בענייננו ניתן אף לגשת ישירות לסיווג המוצר ועל כך בפסקה הבאה‪.‬‬

‫‪ .3.3‬במקרים ספציפיים – אבחון ישיר המגלם בתוכו שלושת השלבים‬

‫שבהילכת מירון‬
‫לעתים ניתן ויש מקום לנהוג בהתאם להילכת מירון תוך איחוד שלושת‬
‫השלבים לבדיקה כוללת אחת‪ .‬כזה הוא המקרה שלפנינו‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בערכת אודיו לרכב‪ ,‬הכוללת פריטים שונים שרק אחד מהם תואם לשימוש‬
‫גם לא ברכב – ניתן לגשת ישירות לסיווג המוצר‪ .‬סיווג ישיר שיכלול כאמור‬
‫את שלושת שלבי הילכת מירון בהתנהלות אחת ובמקשה אחת‪.‬‬

‫הסיווג הנכון של המוצר הוא סיווג הנתבעת‬ ‫‪.4‬‬

‫הסיווג הנכון של המוצר הוא הסיווג כפי שנקבע על ידי הנתבעת ולעניין זה יובאו‬
‫הדברים הבאים‪:‬‬

‫‪4‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫)‪ (1‬ראשית – טענות התובע עצמו‬

‫יודגש שאפילו התובע טוען שהמוצר שיובא הוא "מערכות אודיו לרכב"‪ .‬אין‬
‫בפנינו מקרה בו בעל דין טוען לקיומו של מוצר אחר לחלוטין מזה שסווג‪.‬‬
‫בענייננו – התובע מודה ומדגיש כי מדובר בערכת אודיו לרכב‪ ,‬ומכאן אין כל‬
‫פסול בסיווג המערכת ובתוכה גם כבל ה ‪ RCA‬כמערכת לרכב‪.‬‬

‫)‪ (2‬שנית – ייבוא המערכת כיחידה אחת‬

‫המערכת מגיעה בצרופה אחת ובאריזה אחת‪ .‬חזקה על היבואן‪ ,‬קרי‬
‫התובע‪ ,‬שאילו רצה לרכוש רק כבל מסוג ‪ RCA‬היה עושה זאת ורוכש אותו‬
‫כבל בנפרד‪ .‬משנרכשה מערכת שלמה ואחודה‪ ,‬יש לסווג המוצר כמהותה‬
‫של אותה מערכת‪.‬‬

‫)‪ (3‬שלישית מבחן ההשמטה‬

‫מבחן ההשמטה מביא לקביעה לפיה סיווג הנתבעת הוא הסיווג הנכון ולפיה‬
‫יש להתייחס גם לכבל ה ‪ RCA‬כאל חיווט המשמש בכלי רכב‪.‬‬
‫מבחן ההשמטה" או "מבחן ההחסרה" מאפשר גילוי מהות הטובין‬
‫בדרך של השמטת רכיביו עד אשר הוא משנה את טיבו‪ .‬בענייננו ‪ -‬ככל‬
‫שהשמטת והוצאת כבל ה – ‪ RCA‬ממערכת האודיו תביא לכך שלא יהיה‬
‫חיבור בין מכשיר הרדיו לבין המגבר ומכאן לא ניתן יהיה לעשות שימוש‬
‫במערכת ולשמוע באמצעות המגבר את השמע שנקלט במכשיר‪ .‬כלומר –‬
‫הוצאת כבל ה ‪ RCA‬משנה לחלוטין את מהותה של ערכת האודיו שיובאה‬
‫לישראל‪ .‬מכאן‪ ,‬אין מקום לקבוע שאותו כבל ‪ RCA‬ניתן לסיווג עצמאי שכן‬
‫הוא חלק בחתי נפרד ממערכת האודיו והשמטתו תפגע ואף תשבית את‬
‫השימוש במערכת האודיו‪.‬‬

‫מכל האמור לעיל ברי כי אין לסווג את כבל ה‪ RCA -‬בנפרד‪ ,‬ובסיווג המתעלם‬
‫מיתר רכיבי ערכת האודיו אותה ייבא התובע‪.‬‬

‫אין לוותר לתובע על החסר במס‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .5.1‬משנקבע הסיווג הנכון הרי יש לגבות המס הנכון וככל שקיים חסר –‬
‫להשלימו‪.‬‬

‫‪ .5.2‬חוק מיסים עקיפים )מס ששולם ביתר או בחסר(‪ ,‬תשכ"ח ‪ 1968‬קובע‬

‫שבהתקיים שלושה תנאים מצטברים לא יהא נישום חייב בתשלום חסר‪.‬‬
‫לעניין זה קובע סעיף ‪ 3‬לחוק מיסים עקיפים כך‪:‬‬

‫"על אף האמור בסעיף ‪ ,2‬לא יהא הנישום חייב בתשלום חסר אם הוכח‬
‫‪5‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬

‫החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או‬ ‫)‪(1‬‬
‫מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה;‬
‫הנישום לא ידע‪ ,‬ובנסיבות הענין לא היה צריך לדעת‪ ,‬על‬ ‫)‪(2‬‬
‫קיומו של החסר;‬
‫הנישום מכר את הטובין בתום לב‪ ,‬לפני דרישת תשלום‬ ‫)‪(3‬‬
‫החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר‪".‬‬

‫‪ .5.3‬בענייננו כלל לא התקיימו כל שלושת התנאים המצטברים‪ .‬התובע אשר‬

‫ידע היטב שהוא מייבא ערכת אודיו לרכב דיווח לנתבעת על ייבוא מוצר‬
‫שסווג באופן שגוי ומטעה‪.‬‬

‫התובע מבקש להטיל על הנתבעת האחריות לסיווג המוטעה שהוא‬ ‫‪-‬‬

‫הציג באמצעות עמיל המכס מטעמו‪ .‬אך לצד הטחת האשמות‬
‫בנתבעת‪ ,‬ואף הפניית אצבע מאשימה במידה מסוימת לעמיל המכס ‪-‬‬
‫ממשיך התובע לטעון לסיווג השגוי‪ .‬טענות אלה של התובע הן בבחינת‬
‫"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך"‪ .‬גם טענה לפיה אינו אחראי לסיווג‬
‫המוטעה וגם טענה לפיה הסיווג אינו מוטעה‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬הסיווג שניתן על ידי עמיל המכס מטעם התובע הוא סיווג‬ ‫‪-‬‬
‫המשויך לתובע‪ .‬משהוגש דיווח על ידי שלוח של התובע הרי כמוהו‬
‫כדיווח של התובע‪ .‬כך בכלל וכך במיוחד כאשר התובע ממשיך לטעון‬
‫שהסיווג בו נקב עמיל המכס מטעמו הוא אכן הסיווג הנכון‪ .‬כאן‬
‫המקום לציין שאפילו היה התובע מוכיח כי נהג בתום לב‪ ,‬הרי עדיין לא‬
‫מתקיים התנאי הראשון שבסעיף ‪ 3‬לחוק מיסים עקיפים‪ .‬לעניין זה‬
‫נקבע כי "אם נמצא בסופו של יום שהידיעה שמסר הנישום אינה‬
‫נכונה לא יחול התנאי‪ ,‬והנישום לא יוכל להיכנס בגדר החריג‪,‬‬
‫אפילו נהג בתום‪-‬לב"‪ ,‬ר' ע"א ‪ ,4814/09‬טמפו תעשיות בירה בע"מ נ'‬
‫מדינת ישראל )מיום ‪ ,22/12/12‬כב' הש' א' חיות‪ ,‬ע' פוגלמן וי' עמית(‬
‫וכן ר' ע"א )ת"א( ‪ 49803-10-13‬מאסטרפוד בע"מ נ' מדינת ישראל‬
‫)אגף המכס והמע"מ( )מיום ‪ ,12/8/15‬כב' הש' י' שנלר‪ ,‬ק' ורדי וח'‬
‫ברנר( וכן ע"א ‪ ,9647/05‬פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ ומשרד‬
‫המסחר )מיום ‪ ,22/7/07‬כב' הש' ע' ארבל‪ ,‬א' רובינשטיין וד' ברלינר(‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫לאור האמור לעיל לא התקיים התנאי הראשון בסעיף ‪ 3‬לחוק מיסים‬ ‫‪-‬‬
‫העקיפים ולא נכון יהיה לומר ש" החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה‬
‫שמסר הנישום"‪.‬‬

‫משלא התקיים התנאי הראשון שבסעיף ‪ 3‬לחוק מיסים עקיפים‪ ,‬ממילא‬ ‫‪.5.4‬‬
‫לא קמה הגנת אותו סעיף‪ .‬למעלה מהנדרש ייאמר שגם התנאי השני‬
‫שבסעיף ‪ 3‬לחוק לא התקיים‪ .‬לא ניתן לומר ש"הנישום לא ידע‪ ,‬ובנסיבות‬
‫הענין לא היה צריך לדעת‪ ,‬על קיומו של החסר"‪.‬‬

‫במקרה זה אחריתו של דבר מעיד על ראשיתו‪ .‬באחריתו של דבר‪ ,‬כאשר‬

‫נודע על החסר המשיך התובע לטעון ש"מערכת אודיו לרכב" צריכה‬
‫להיות מסווגת לא כמערכת לרכב‪ .‬אין מדובר בנישום אשר מיהר לתקן‬
‫הסיווג ולהודות ש"מערכת אודיו לרכב" אכן קשורה לרכב‪ ,‬אלא במי‬
‫שהמשיך לטעון טענה שבמלוא הכבוד יש בה מן המופרכות‪ .‬מכאן –‬
‫התובע לא הוכיח ש"לא ידע ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת על קיומו‬
‫של החסר"‪ .‬על חובת ההוכחה הרובצת על התובע ר' למשל כבר בע"א‬
‫‪ 662/85‬מנהל מס קניה נ' כנפי מתכת בע"מ ]פ"ד מ"ג )‪ (2‬בע"מ ‪.[3‬‬

‫סוף דבר‬ ‫‪.6‬‬

‫האמור לעיל מביא לדחיית התביעות‪ .‬משנקבע שיש לקבל טענת הנתבעת‬
‫ביחס לסיווג הטובין ועוד נקבע שאין למחול לתובע על תשלום מס החסר – הרי‬
‫ממילא מתייתרות שאלות אחרות שעלו כתבי הטענות וביניהן הטחת האשמות‬
‫של חוסר תום לב בנתבעת‪ .‬האשמות אשר בתמצית ייאמר שנורו ללא כל בסיס‪.‬‬

‫אשר על כן ולאור כל האמור לעיל התביעות נדחות‪ .‬אני מחייב את התובע‬

‫בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגין שתי התביעות בסך כולל‬
‫של ‪ .₪ 8,000‬סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד‬
‫למועד התשלום בפועל‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬י"א תמוז תשע"ט‪ 14 ,‬יולי ‪ ,2019‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪54678313‬‬

‫‪5129371‬‬

‫‪7‬‬
‫שמעון צבי ברכה נ' מדינת ישראל ‪ -‬האוצר‪/‬אגף המכס והמע"מ‬ ‫תא )ת"א( ‪45621-08-16‬‬

‫‪54678313‬‬

‫אביים ברקאי ‪54678313‬‬

‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬

‫‪8‬‬