‫וזאת ליהודה‬

‫קובץ מאמרים המוקדש לחברנו‪,‬‬

‫פרופ‘ יהודה ליבס‪,‬‬
‫לרגל יום הולדתו השישים וחמישה‬

‫עורכים‪:‬‬

‫מארן ר‘ ניהוף‪ ,‬רונית מרוז ויהונתן גארב‬

‫המכון למדעי היהדות ע“ש מנדל‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מוסד ביאליק • ירושלים‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫קווים לדמותו ולמפעלו של יהודה ליבס‬

‫‪111‬‬ ‫יהונתן גאר ב‬

‫דרכו של יהודה ליבס בחקר הדת היהודית‬ ‫ ‬
‫‪117‬‬ ‫זאב הרוי‬
‫ספר יצירה של ליבס‪ :‬בין פרמנידס‪ ,‬ניטשה והרמב"ם‬ ‫ ‬
‫‪128‬‬ ‫זלי גורביץ'‬
‫אֹודָה ליהּודה‬ ‫ ‬
‫‪131‬‬ ‫רבקה מרים‬
‫וזאת ליהודה‬ ‫ ‬
‫‪132‬‬ ‫מיכל גוברין‬
‫אתה הקול‪ ,‬עליית המים‬ ‫ ‬
‫‪134‬‬ ‫מנחם פרומן‬
‫בת המלך ואני‬ ‫ ‬
‫‪136‬‬ ‫גתית הולצמן‬
‫‪Pro Iudas‬‬ ‫ ‬

‫שער ראשון‪ :‬העת העתיקה וגלגוליה‬

‫‪139‬‬ ‫מארן ר' ניהו ף‬

‫הומרוס מתארח אצל פילון‬ ‫ ‬
‫‪153‬‬ ‫הלל בן–ששון ומשה הלברטל‬
‫שם יהו–ה ומידת הרחמים‬ ‫ ‬
‫‪170‬‬ ‫רחל אליאור‬
‫חג שבועות הנעלם‬ ‫ ‬
‫‪193‬‬ ‫מיכאל פישביין‬
‫ממדרש לשיר‪ :‬קווים ביצירת אפוס פיוטי אצל ר' שמעון הגדול‬ ‫ ‬
‫‪101‬‬ ‫דנה שלו‬
‫'הלום בשיגעון האהבה' ('مضطرباً مجنوناً')‪ :‬מסורת ספרות אהבה פופולרית ועוד‬ ‫ ‬
‫מסורות ספרותיות באגדת סלאמאן ואבסאל‬ ‫ ‬

‫שער שני‪ :‬ספר הזוהר‬

‫‪123‬‬ ‫רונית מרו ז‬

‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬ ‫ ‬
‫‪144‬‬ ‫שי‪‬ה פכטר‬
‫חטא שאין עליו תשובה‪ :‬על מחלוקת מפורשת בין רמד"ל לזוהר‬ ‫ ‬
‫‪164‬‬ ‫מלילה הלנר–אשד‬
‫רפואת הפנים‬ ‫ ‬
‫‪181‬‬ ‫רות קרא–איוונוב קניאל‬
‫פניה הבוערות של השכינה‪ :‬מעשה תמר בזוהר אחרי מות‬ ‫ ‬
‫‪202‬‬ ‫עודד ישראלי‬
‫דילמות הלכתיות בספר הזוהר‬ ‫ ‬
‫‪222‬‬ ‫שפרה אסולין‬
‫מדרש הנעלם לבראשית‪ :‬בין עברית לארמית‬ ‫ ‬
‫‪254‬‬ ‫יהודית וייס‬
‫הקדמת גיום פוסטל לתרגומו ופירושו הלטיני הראשון לספר הזוהר‬ ‫ ‬
‫‪281‬‬ ‫משה חלמיש‬
‫דברים על לימוד זוהר‬ ‫ ‬

‫שער שלישי‪ :‬ספרות הקבלה והחסידות לדורותיה‬

‫‪311‬‬ ‫דניאל אברמס‬

‫'סוד מים העליונים ומים התחתונים'‪ :‬חיבור לא ידוע מן הקבלה‬ ‫ ‬
‫הקדומה בקסטיליה‬ ‫ ‬
‫‪326‬‬ ‫משה איד ל‬
‫על ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט ור' יצחק לוריא אשכנזי (האר"י)‬ ‫ ‬
‫‪344‬‬ ‫ברכה זק‬
‫'בן געגועים'‪ :‬על צדיק יסוד עולם בכמה פרקים מספר אלימה‬ ‫ ‬
‫לר' משה קורדובירו‬ ‫ ‬
‫‪359‬‬ ‫בועז הוס‬
‫'כמראה זהר'‪ :‬חיבורים‪ ,‬שירים ופרודיות בלשון הזוהר‬ ‫ ‬
‫‪381‬‬ ‫אסתר ליבס‬
‫'שימני כחותם על לבך'‪ :‬ה'רשימו' בראשית החסידות‬ ‫ ‬
‫‪401‬‬ ‫אליוט ר' וולפסון‬
‫פירושו של עמנואל פרומן לבשורה על פי לוקס והתנצרות הקבלה בגרמניה‬ ‫ ‬
‫במאה הי"ח בתקופה שלאחר השבתאות‬ ‫ ‬
‫‪420‬‬ ‫בנימין בראון‬
‫'איננו שייך לי כי אינני עוסק בזה'‪ :‬יחסו של ר' ישראל סלנטר לקבלה‬ ‫ ‬

‫שער רביעי‪ :‬עיוני הגות ושפה‬

‫‪443‬‬ ‫משה בר–אש ר‬

‫על כמה צורות בלשון המקרא ופירושיהן‬ ‫ ‬
‫‪456‬‬ ‫חגי בן–שמאי‬
‫המשל כמציאות‪' :‬משל' בהוראת 'צורה‪ ,‬תכונה‪ ,‬מאפיין‪ ,‬אידאה' בלשון‬ ‫ ‬
‫הגאונים (עיון בֵראשיֹות המינוח הפילוסופי העברי בתשובת גאון)‬ ‫ ‬

‫‪469‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

 ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע‬
‫‪1‬‬
‫בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬
‫רונית מרוז‬

‫במאמר זה נציג טקסט שטרם בא אל מזבח הדפוס — פירוש י"ג מידות — ונטען כי נתחבר על‬
‫ידי ר' משה די לאון (רמד"ל)‪ 2.‬הטקסט מנסה להאיר את 'סודן' של הספירות האלוהיות בעזרת‬
‫כמה וכמה מערכות מקבילות של סמלים‪ .‬אלוהים (כלומר הספירות) מסתתר בפרטים הקטנים‬
‫והגדולים של העולם הזה‪ ,‬כגון ארבעת היסודות‪ ,‬ארבע רוחות השמים או גלגלי השמים‪ ,‬וגם‬
‫בעניינים רוחניים כגון התורה או י"ג המידות שהיא נדרשת בהן‪ .‬הספירות הן למעשה מהותן‬
‫העמוקה הנסתרת של המערכות האלה‪ ,‬ומשום כך ההיכרות עם האחרונות תקרב אותנו אל‬
‫הראשונות‪ .‬מהבחינה הספרותית‪ ,‬המעידה גם על החשיבות התוכנית‪ ,‬המערכת של י"ג המידות‬
‫היא העיקרון המארגן של הטקסט‪ .‬וכפי שנראה במאמר זה‪ ,‬סביבה נשזרות שאר המערכות‪.‬‬

‫רמד"ל נחשב בעיני גרשם שלום למחברו של הזוהר כולו‪ 3.‬אחד הטיעונים הראשונים שעלו‬
‫במחקר נגד דעה זו נגע להבדלים העמוקים בין 'הכתבים העבריים' (להבדיל מהזוהר‪ ,‬שרובו‬
‫ארמי) השייכים לו בוודאות ובין כמה מחטיבות המשנה של הזוהר הקרויות ספרא דצניעותא‬
‫ואדרות‪' :‬בכתביו העבריים של רמד"ל עצמו אין כל זכר לתורת סד"ץ [ספרא דצניעותא] או‬
‫האדרות!' אם כן מדוע‪ ,‬תוהה יהודה ליבס‪' ,‬נייחס דווקא לו את חיבורה של חטיבה זו? אפשר‬
‫אמנם להתעלם מן הקושי המתודי ולהניח שרמד"ל הוא אבי התורה‪ ,‬אף שאיננה בכתביו‬
‫העבריים‪ ,‬ושאר בני החוג מחקים את דבריו שבספר הזוהר‪ .‬אבל בעיון נוסף נראה שלפני בני‬
‫החוג לא נמצאו כלל סד"ץ והאדרות כפי שהן בזוהר שלפנינו ‪ 4.'...‬לא כאן המקום לעקוב אחר‬

‫אני מודה מקרב לב לעופר אליאור‪ ,‬לנועה דולב־ישראלי‪ ,‬ליהודית וייס‪ ,‬לעודד פורת‪ ,‬לדוד צרי ולרקפת‬ ‫‪ 1‬‬
‫רז‪ ,‬אשר סייעו כה רבות באיתור כתבי היד‪ ,‬בהעתקתם‪ ,‬בהגהתם ובאיתור מקורותיהם האידאיים‪ .‬עוד אני‬
‫אסירת תודה לחברים שטרחו לקרוא את המאמר ולהעיר — יוני גארב‪ ,‬נועה דולב־ישראלי‪ ,‬מארן ניהוף‪,‬‬
‫נטע סובול ועודד פורת‪ .‬מאמר זה בא לעולם הודות לקרן הלאומית למדע‪ ,‬אשר באמצעות קרן מס'‬
‫‪ 1184-09‬מטעמה נערך המחקר‪ .‬אני מודה לספריית בית המדרש לרבנים על הרשות שנתנו לי לפרסם‬
‫טקסט זה‪.‬‬
‫כבר אליוט וולפסון הצביע על עצם קיומו של חיבור זה‪ ,‬וזאת אגב קביעת שייכותו 'ללא ספק' לרמד"ל;‬ ‫‪ 2‬‬
‫וראו וולפסון‪ ,‬א"ר‪1994 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,20‬הערה ‪.42‬‬
‫שלום‪ ,1941 ,‬פרק ‪.5‬‬ ‫ ‪3‬‬
‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .19‬עוד לעניין זה ראו שלום‪ ,‬תרפ"ו; ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;3‬וולפסון‪ ,‬א"ר‪,‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫‪ ,1988‬הקדמה‪ .‬יש לציין שכבר באותו מאמר ראשון (ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ט) הציע ליבס כי ספרות האדרות‬

‫[ ‪]123‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪124‬‬

‫פרטי ראיותיו של ליבס‪ ,‬אולם העיון בפירוש י"ג המידות מחזק מאה מונים דעה זו בדבר זרותן‬
‫של הסד"ץ והאדרות להגותו של רמד"ל‪ ,‬ומרחיק עד מאוד את האפשרות כי רמד"ל הוא 'אבי‬
‫התורה‪ ,‬אף שאיננה בכתביו העבריים'‪.‬‬
‫עיקרו של ההבדל פשוט עד מאוד‪ :‬אחד מהמאפיינים הבולטים של הסד"ץ והאדרות הוא‬
‫התיאור האנתרופומורפי המוקצן של הפרצופים האלוהיים‪ ,‬ובפרט של י"ג תלתלי הזקן‪,‬‬
‫המכונים גם י"ג מידות (בעיקר על פי מיכה ז)‪ .‬לעומת זאת עתה‪ ,‬כאשר אנו מתוודעים לפרק‬
‫חדש בכתביו העבריים של רמד"ל‪ ,‬מתברר כי ההיבטים האנתרופומורפיים המוצגים בו מתונים‬
‫מאוד‪ ,‬מושג הפרצופים אינו נרמז בשום דרך‪ ,‬וי"ג המידות‪ ,‬המתארות אך ורק את הספירות‬
‫ולא שום הוויה אחרת הנוספת להן‪ ,‬אינן אלא י"ג המידות בהן נדרשת התורה‪ .‬קשה עד מאוד‪,‬‬
‫לאור הבדלים אלו‪ ,‬לגרוס כי רמד"ל חיבר את כל הזוהר‪ ,‬והסד"ץ והאדרות בכללו‪ .‬עם זאת‪ ,‬על‬
‫סמך העיון בפירוש זה עדיין ברור כי קיים קשר הדוק בין כתביו של רמד"ל ובין חלקים שונים‬
‫בזוהר‪ ,‬או בין רמד"ל לחוג הזוהר (אשר לאפשרות של קיומו יוחד מאמרו המצוטט של ליבס)‪.‬‬
‫במאמרנו ננסה להאיר את מורכבותו של מצב זה‪ ,‬את הדינמיקה של עולם הסימבוליקה הקבלי‬
‫ואת המשמעויות ההיסטוריות של כל אלה‪.‬‬

‫שייכותו של פירוש י"ג המידות לרמד"ל‬

‫מוקדו של מאמר זה הוא אפוא פירוש י"ג המידות‪ ,‬שנמצא עד עתה בשני כתבי יד בלבד (וראו‬
‫להלן בראש המהדורה)‪ .‬רק אחד מהם — כתב יד ניו יורק ‪ — 1609‬נוקב בשמו של רמד"ל‬
‫כמחבר‪ .‬על פי הקטלוג הממוחשב של בית הספרים הלאומי בירושלים אין הרמד"ל אלא‬
‫'מחבר משוער'‪ ,‬ויש להניח שטענה זו נובעת מעצם הדבר שטרם יוחד מחקר כלשהו לחיבור‬
‫הזה‪ .‬מערך ההערות שצורף למהדורה שלהלן מיועד לשמש ראיה לטובת טענה זו‪ ,‬שכן כל‬
‫הדעות המובעות ּבַפירוש מתיישבות עם דעת הרמד"ל ברוב כתביו‪ 5.‬חותמו של הרמד"ל ניכר‬
‫במובהק גם מהבחינה הסגנונית‪ .‬סגנונו מתאפיין בחזרה מרובה — עשרות פעמים שוב ושוב‬
‫בכל חיבוריו — של מבחר מוגדר של מליצות‪ 6.‬מבחר מתוך המליצות האלה נמצא גם כאן‪,‬‬
‫וראו למשל‪ :‬כבר זכרנו‪/‬הזכרנו; כפי אשר אמרנו; כאשר (או‪ :‬כבר) התעוררנו; כבר רמזנו סודה;‬
‫כבר רמזנו ברמז; יש לנו לפרש הענין; תדע לך‪/‬יש לך לדעת‪/‬יש לך להתעורר; יש לך להתבונן‬
‫הענין; ועל כל פנים; בסוד אמרם ז"ל; ונחזור לאשר אנו בבאורו; ומה נחמד הענין‪.‬‬
‫במסגרת פירוש זה אין הרמד"ל מפנה‪ ,‬כמנהגו‪ ,‬לחיבוריו האחרים‪ 7,‬ובכל זאת הוא מציין‬

‫היא למעשה מרובדת‪ ,‬ונוצרה עיבודים־עיבודים‪ .‬קו זה של מחשבה פותח אחר כך בהרחבה הן במאמרי‬
‫(מרוז‪ ,‬בדפוס) והן בעבודת הדוקטור של נטע סובול (סובול‪ ,‬תשע"ב)‪ ,‬בעקבות מהלך זה יש למעשה מקום‬
‫להשוות בין כתביו של הרמד"ל ובין כל אחד מהרבדים האלה‪ .‬דא עקא שמחקר כזה הוא בלתי אפשרי‬
‫במסגרת הנתונה‪ ,‬הן מאחר שרבדים אלה טרם תוארו באופן מלא והן מפאת היקפו העצום של התוצר‬
‫הצפוי‪ .‬כאן נסתפק אפוא בתמונה הכללית‪.‬‬
‫טרם נערך מחקר הבודק אם יש התפתחות או שינוי בהגותו של הרמד"ל‪ ,‬להוציא את הדיון בהבדלים‬ ‫‪ 5‬‬
‫הגדולים הניכרים בין אור זרוע לשאר כתביו‪ .‬וראו אלטמן‪ ,‬תש"ם‪.‬‬
‫וכבר העירו חוקרים קודמים על תופעה זו‪ :‬שלום‪ ,‬תשל"ו(ב)‪ ,‬עמ' ‪ ,328‬או פרבר–גינת‪ ,‬תשנ"ח(ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 6‬‬
‫‪.22‬‬
‫ואולי מעיד הדבר על כי טרם כתב חיבורים אחרים‪ ,‬כלומר שפירוש זה קדום?‬ ‫‪ 7‬‬
‫‪125‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫כמה וכמה עניינים שדן בהם קודם לכן במקום שאינו מוגדר‪ .‬מכאן ייתכן שפירוש י"ג המידות‬
‫אינו אלא חלק מחיבור רחב יותר‪ .‬לאיזה חיבור עשוי פירוש י"ג המידות להשתייך?‬

‫א‪  .‬האפשרות הסבירה ביותר היא כי פירוש י"ג המידות הוא חלק משושן עדות‪ .‬רמד"ל חיבר‬
‫ספר זה בשנת ‪ 8,1286‬בראשית דרכו הספרותית‪ 9.‬גרשם שלום פרסם שריד ארוך למדי מהספר;‬
‫השריד נקטע לקראת סופו של השער השלישי (מתוך חמישה)‪ ,‬וגם בחלקים האלה חסרים כמה‬
‫דפים‪ .‬אם אכן היה פירוש זה מלכתחילה שייך לשושן עדות‪ ,‬היה מיקומו ככל הנראה לאחר‬
‫ההקדמה‪ ,‬בדפים החסרים במהדורתו של שלום‪ .‬הקביעה כי קשר בין שני הטקסטים אפשרי‪,‬‬
‫ואף סביר‪ ,‬מושתתת על הפניות פנימיות בתוך ספר שושן עדות‪ ,‬הפניות שאינן מתממשות בו‬
‫במתכונתו הנוכחית‪ ,‬אבל ניתן לראות בהן הפניות לפירוש י"ג המידות‪.‬‬
‫בהקדמה מציג רמד"ל בתמציתיות וברמזים כמה מתכניו של שושן עדות‪ .‬אחד הרמזים‬
‫האלה הוא 'שלש עשרה מדות של רחמים‪ .‬ובסוד זה נדרשת התורה‪ .‬בשלש עשרה כמאז נצורה'‬
‫(עמ' ‪ .)332‑331‬רמז זה אינו זוכה לכל פיתוח בספר‪ ,‬אבל נהיה למוקדו של פירושנו‪ .‬כמו כן‬
‫אפשר למצוא באותה הקדמה גם את הרמז הזה‪' :‬ושנים עשר הם בסודותם‪ .‬הידועים בשמותם‪.‬‬
‫ועולם העליון משלים שלש עשרה בחביון' (עמ' ‪ .)331‬עניין זה של השלמת שנים־עשר היבטים‬
‫בעולם העליון באמצעות היבט נוסף ה'משלים שלש עשרה בחביון' אינו מוסבר כלל בהמשך‬
‫‪10‬‬
‫החיבור שושן עדות‪ ,‬אך הוא נרמז בפירושנו‪ ,‬בסעיף ‪ 1‬במהדורה‪.‬‬

‫ב‪  .‬אפשרות אחרת לזיהויו של 'בניין האב' שפירושנו נכלל בו עולה ממיקומו של הטקסט‬
‫‪11‬‬
‫בתוך כתב יד מינכן ‪ ,47‬דהיינו בסופו של 'החיבור הבלתי מוכר' שייחס גרשם שלום לרמד"ל‪.‬‬
‫דא עקא‪ ,‬ראשו‪ ,‬ולענייננו במיוחד — כותרתו ותוכן ענייניו של 'החיבור הבלתי מוכר' חסרים‪,‬‬
‫והדבר מקשה את ההכרעה בעניין‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬פירוש י"ג מידות מוצב לידו בלא משפטי‬
‫קישור שיש בהם כדי ליצור ביניהם אינטגרציה‪ .‬מנגד יש לציין כי סמל י"ג המידות נידון‬
‫בו בקצרה (בעמ' ‪38‬ב) באותה המשמעות המופיעה בפירושנו‪ 12.‬בקצרה — הקשר בין שני‬
‫הטקסטים אפשרי‪ ,‬אך רחוק מלהיות חד־משמעי‪.‬‬
‫ראוי לציין ששתי האפשרויות הנזכרות אינן סותרות זו את זו‪ .‬רמד"ל נהג לשכתב את דבריו‬

‫‪ 8‬רמד"ל‪ ,‬שושן עדות‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תשל"ו(ב)‪ ,‬עמ' ‪.332‬‬

‫‪ 9‬וכך כתב בראש ספרו שקל הקדש‪' :‬בהתחלת החבורים אשר עשיתי חברתי ספר אחד הנקרא שושן עדות'‬
‫(שקל הקדש‪ ,‬מהדורת ש' מופסיק‪ ,‬לוס אנג'לס תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .)1‬אפשר להבין משפט זה בשני אופנים‪:‬‬
‫שושן עדות הוא המוקדם ביותר בחיבוריו של רמד"ל (כדעת שלום); שושן עדות הוא אחד החיבורים‬
‫שחוברו 'בהתחלה'‪ ,‬בתחילת דרכו של רמד"ל‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אלכסנדר אלטמן גרס שיש לראות בספר אור‬
‫זרוע ספר שקדם לשושן עדות (ראו בעיקר אלטמן‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.)244-243‬‬
‫‪ 1 0‬וראו גם להלן בהערות ‪ .59 ,35 ,15‬עוד העיר עודד פורת את תשומת לבי לכך שחיזוק לטענת הקשר בין‬
‫שושן עדות ובין הפירוש הנידון נמצא בקשר שיוצר שושן עדות (עמ' ‪ )369-368‬בין כלל ופרט ובין תורה‬
‫שבכתב ותורה שבעל־פה‪ ,‬וכן לרעיון 'הקו"ל המניע לדבו"ר' (והשוו למתואר בהערה ‪ .)62‬ובאותו המקום‬
‫מציין רמד"ל פעמיים כי 'כבר הודעתיך' עניין זה‪.‬‬
‫‪ 11‬שלום‪ ;1927 ,‬וראו גם להלן בסמוך להערה ‪ .50‬נראה שכמה מכתביו של הרמד"ל אבדו‪ :‬ספר הפרדס‪,‬‬
‫שערי צדק‪ ,‬משל הקדמוני‪ ,‬תפוחי זהב ועוד (מניינם מופיע אצל כהן־אלורו‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' י‪-‬יב)‪ .‬מאחר‬
‫ש'החיבור הבלתי מוכר' הנידון כאן בנוי במבנה של 'שערים'‪ ,‬ומאחר שהפסוק 'פתחו לי שערי צדק' (תה'‬
‫קיח‪ ,‬יט) מופיע בו כמה וכמה פעמים‪ ,‬ייתכן ש'החיבור הבלתי מוכר' אינו אלא ספר שערי צדק האבוד‪.‬‬
‫‪ 12‬חיבור זה רואה בי"ג המידות המתוארות בשמות לד את מידות התשובה‪ ,‬וזאת בעקבותיו של הרמב"ן‪.‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪126‬‬

‫שוב ושוב‪ .‬אמנם בדרך כלל שינה במקצת את הסגנון או את התאולוגיה‪ ,‬אך לא מן הנמנע‬
‫שבמקרה מסוים זה נטל יחידה טקסטואלית אחת מחיבורו האחד ושילבה בלי שינוי בחיבורו‬
‫האחר‪.‬‬

‫מופעים של המושג י"ג מידות בקבלת המאה הי"ג ובראשית המאה הי"ד‬

‫פירושי המושג 'י"ג מידות' נפוצים מאוד בקבלת המאה הי"ג‪ ,‬והם מגוונים ביותר ומציבים‬
‫אלטרנטיבה לז'אנר של פירוש עשר הספירות‪ 13.‬לא נוכל כאן להרחיב ולהביא ניתוח מלא‬
‫של התפתחות זו‪ ,‬אך נזכיר בלא פירוט כמה דוגמאות מרכזיות‪ ,‬שרובן קשורות לי"ג מידות‬
‫‪14‬‬
‫הרחמים של ספר שמות (לד‪ ,‬ו‪-‬ז)‪.‬‬
‫המאפיין הבולט ביותר בפירושו של ר' אשר בן דוד הוא הצגתן של המידות כמערכת אחת‬
‫מני רבות לתיאור מכלול הספירות עצמן (י"ב מן המידות)‪ ,‬כמו גם לתיאור אחדותן עם מאצילן‬
‫(המידה הראשונה)‪ 15.‬בדבריו ניכר שימוש בהבחנתו של הרמב"ם בין תוארי האל ופעולותיו‪,‬‬
‫המיוחסים לספירות‪ ,‬ובין תוארי האל על דרך השלילה‪ ,‬המיוחסים לאינסוף‪.‬‬
‫מושג י"ג המידות הוא אחד המושגים המרכזיים ביותר בחוג העיון‪ ,‬ועם כל הגיוונים הרבים‬
‫שבמופעיו הוא משמש תמיד להצגת מערכת ההוויות המתווספת להיבט האינסופי שבאל‪.‬‬
‫במובן זה קיים דמיון לדבריו של ר' אשר‪ .‬אלא שבחוג זה לא ניכר גיבוש דעים ביחס לטיבן של‬
‫אותן מערכות‪ ,‬ובייחוד לא ניכר הגבול החד בין עולם המרכבה לעולם האלוהי כפי שרווח ברוב‬
‫התורות הקבליות מהמאה הי"ג ואילך‪ .‬משום כך לעתים מייצגות י"ג המידות שילוב בין עשר‬
‫הספירות לשלוש ההוויות‪ ,‬אשר טיבן אינו מובהר — 'ספר ספר וספור'‪ 16,‬ולעתים קרובות יותר‬
‫הן מייצגות מערכת מורכבת ביותר של הוויות הלקוחות בעיקר מספרות ההיכלות והמרכבה‪.‬‬

‫ראו רמב"ן‪ ,‬פירוש על התורה‪ ,‬מהדורת שעוועל‪ ,‬ירושלים תשי"ט־תש"ך‪ ,‬ח"א‪ ,‬שמות לד‪ .‬לא בכדי מיוחס‬
‫אפוא החיבור בכתב היד לרמב"ן‪.‬‬
‫שלום הציג אוסף רחב היקף של פירושי עשר הספירות (שלום‪ ,‬תרצ"ג–תרצ"ד) וקבע (שם‪ ,‬עמ' ‪ )498‬כי‬ ‫‪ 13‬‬
‫כולם שייכים למאה הי"ג והי"ד‪.‬‬
‫בנוסף למקורות הנסקרים כאן יש להזכיר בייחוד את ספר הבהיר (מהדורת ד' אברמס‪ ,‬לוס אנג'לס‬ ‫‪ 14‬‬
‫תשנ"ד)‪ ;88§ ,‬רבינו בחיי בן אשר‪ ,‬ביאור על התורה‪ ,‬מהדורת ח"ד שעוועל‪ ,‬תשכ"ו‪-‬תשכ"ח‪ ,‬ח"ב‪ ,‬שמות‬
‫לד ו‪ ,‬עמ' שמט–שנג; ר' יצחק הכהן‪ ,‬מאמר על האצילות השמאלית‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תרפ"ז‪ ,‬עמ' פה‪-‬קב;‬
‫ר' טודרוס אבולעפיה‪ ,‬שער הרזים‪ ,‬בתוך‪ :‬קושניר־אורון‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;116‬הנ"ל‪ ,‬אוצר הכבוד (ורשה‬
‫תרל"ט [דפוס צילום ירושלים תשמ"ז])‪ ,‬שבת‪ ,‬יא ט"א וכן ראש השנה‪ ,‬טז ט"א–טד; ר' דוד בן יהודה‬
‫החסיד‪ ,‬מראות הצובאות‪ ,‬בתוך‪ :‬מט‪ ,1982 ,‬בעיקר עמ' קע; ר' יעקב בן ששת‪ ,‬ספר האמונה והבטחון‪,‬‬
‫בתוך כתבי הרמב"ן‪ ,‬מהדורת שעוועל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ד‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' תלו–תלט‪ .‬כמה מהמחקרים העוסקים‬
‫בי"ג מידות הם‪ :‬אידל‪ ,‬תשמ"ב(א)‪ ,‬עמ' ‪ ;256-255‬דן‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;20-3‬קושניר־אורון‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;21-18‬ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;29-15‬ורמן‪ ,‬מ'‪ ;1992 ,‬הכהן‪ ,2009 ,‬עמ' ‪ ;69-56‬סובול‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪.283-282 ;220-206‬‬
‫ר' אשר בן דוד‪ ,‬פירוש י"ג מידות (בתוך‪ :‬אברמס‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,)82-51‬וראו גם בהערות ‪.59 ,35 ,10‬‬ ‫‪1 5‬‬
‫וראו ורמן‪ ,‬מ'‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ ,80‬וזאת בניגוד לשימוש במונחים אלה בפירוש העומד לפנינו‪ ,‬להלן ב־§‪-15‬‬ ‫‪ 16‬‬
‫‪ .17‬המונחים לקוחים מספר יצירה (מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬ירושלים תשכ"ב‪ ,‬א‪ ,‬א; או היימן‪.)2004 ,1§ ,‬‬
‫עוד מצאנו את השימוש במונחים 'אור קדמון'‪' ,‬אור צח'‪' ,‬אור מצוחצח' באחד מחיבורי חוג זה המובאים‬
‫אצל ר' משה קורדובירו‪ ,‬פרדס רימונים‪ ,‬מונקאטש תרס"ו (דפוס צילום ירושלים תשנ"ג)‪ ,‬שער הצחצחות‪,‬‬
‫פרק א‪.‬‬
‫‪127‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫וראו למשל '[הוא] יתברך מתאחד בכחותיו ‪ ...‬והוא מיוחד באלו השלשה עשר כחות‪... 17‬‬
‫הראשון נקרא חכמה קדומה‪ ,‬השני אור מופלא‪ ,‬והשלישי חשמל‪ ,‬והרביעי ערפל‪ ,‬והחמישי כסא‬
‫הנוגה‪ ,‬והששי אופן הגדולה ‪ ...‬והשביעי נקרא כרוב והשמיני נקרא גלגלי המרכבה והתשיעי‬
‫אויר הסובב והעשירי פרגוד‪ ,‬והאחד עשר כסא הכבוד והשנים עשר מקום הנשמות ‪ ...‬והשלשה‬
‫‪18‬‬
‫עשר ‪ — ...‬היכל הקדש החיצון'‪.‬‬
‫אליבא דר' משה מבורגוס‪ 19‬עיקר מהותן של י"ג המידות הוא באופיין האנתרופומורפי‬
‫ובהקבלה הנוצרת בינן ובין פרק ה בשיר השירים — 'דודי צח ואדום ‪ ...‬ראשו כתם פז‪ ,‬קווצותיו‬
‫תלתלים ‪ '...‬וכו'‪ .‬ברוחה של ספרות שיעור קומה הוא הולך ומפרט את אבריה של האלוהות;‬
‫המידה הראשונה היא הראש‪ ,‬השנייה היא המצח וכן הלאה איברים‪ ,‬בין שהם נזכרים בשיר‬
‫השירים‪ ,‬כגון השפתיים‪ ,‬ובין שאינם נזכרים בו‪ ,‬כגון הזקן‪.‬‬
‫בחיבור 'סוד י"ג מידות הנובעות מן הכ"ע [הכתר עליון] ונקראים מעייני הישועה'‪ 20‬מתאר‬
‫ר' יוסף ג'יקטיליה י"ג מידות בבחינת ישויות הנוספות לספירות והנרמזות בפסוקים האחרונים‬
‫של ספר מיכה (ז‪ ,‬יח–כ)‪ .‬כך למשל הוא מתאר כיצד 'מן הכתר נובעים שלש מאות ותשעים‬
‫מבועים‪ 21‬ונקראים נחלי שמן‪ ,‬וכולם שופעים בבינה [כלומר על בינה]'‪ .‬בין מערכות הסמלים‬
‫המשמשות אותו בולטים סמלים אנתרופומורפיים או סמלים הקשורים בעולם הכהונה‬
‫והמשיחיות‪.‬‬
‫ר' יוסף הבא משושן הבירה נעזר ככל הנראה ברוב המקורות הנזכרים לעיל‪ ,‬אך הוא‬
‫מטעין את מושג י"ג המידות הלקוחות מספר שמות במשמעויות חדשות‪ .‬תיאורו מתאפיין‬
‫גם בתשומת לב לַהיבטים החזותיים שבסמליו‪ ,‬ואלה יוצרים תמונה מרהיבה ומתעתעת בעת‬
‫ובעונה אחת‪ 22.‬י"ג המידות הן הנשמה המצויה בתוך גופו של הקב"ה‪ ,‬אך הן גם סובבות 'סחור‬
‫סחור' סביב גוף זה — מעל ראשו‪ ,‬מארבעת צדדיו ומתחת להדום רגליו; הן מתאחדות עם‬
‫הגוף כמו 'מלבוש בתוך[!] גוף‪ ,‬כמו שלהבת בגחלת'‪ ,‬עד ש'ייעשה הכל אחד'‪ .‬הן אמנם י"ג‪,‬‬
‫ובכל זאת 'אין להן חשבון כלל ולא שיעור'‪ .‬י"ג המידות הן 'רזים טמירים'‪ ,‬תורף תורת הסוד‪.‬‬
‫רק יחידי סגולה ראויים לדרוש בסודות אלו‪ ,‬שכן הם מגלים מה יש 'למעלה ולמטה‪ ,‬לפנים‬
‫ולאחור‪ ,‬לימין ולשמאל' ברוח האמור במשנה‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ראש פרק ב‪ .‬מהי אפוא אותה ישות‪ ,‬אשר‬
‫בעליל מתווספת למניין הספירות‪ ,‬ואשר היא פנים וגם חוץ‪ ,‬מוגבלת וגם בלתי מוגבלת? ר'‬
‫‪23‬‬
‫יוסף קמצן למדי בתשובתו‪' :‬מה הן שלוש עשרה מידות הרחמים? ‪ ...‬מלשון "על פי מדותיו"'‪.‬‬
‫הסבר זה מפנה את הקורא לפסוק מתהלים (קלג‪ ,‬ב)‪' :‬כשמן הטוב על הראש‪ ,‬יורד על הזקן‪ ,‬זקן‬
‫אהרן‪ ,‬שיורד על פי מדותיו';‪ 24‬ונראה כי הוא רומז למקצת הרעיונות שעלו כבר אצל ר' משה‬

‫כלומר גם כאן‪ ,‬כמו אצל ר' אשר‪ ,‬מודגשת האחדות בין האל לכוחות הסובבים אותו‪ ,‬אלא שכאן אין האל‬ ‫‪ 17‬‬
‫'נכנס בחשבון' השלושה־עשר‪.‬‬
‫ורמן‪ ,‬מ'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;92-91‬ומצוי עוד בהרבה וריאציות‪.‬‬ ‫‪1 8‬‬
‫ר' משה מבורגוס‪ ,‬סוד י"ג מידות ופירושן וגימ' שלהן‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תרצ"א‪ ,‬עמ' ‪.316-305‬‬ ‫‪ 19‬‬
‫בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תר"ץ‪ ,‬עמ' ‪.225-219‬‬ ‫‪ 20‬‬
‫מונח הרווח גם בספרותו של חוג העיון‪.‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫ר' יוסף הבא משושן הבירה‪ ,‬ספר תש"ק (מהדורת י' זוולינג‪ ,‬דיסרטציה‪ ,‬אוניברסיטת ברנדייס ‪ ,)1975‬עמ'‬ ‫‪ 22‬‬
‫‪ .130-129‬גם המובאות הבאות לקוחות משם‪.‬‬
‫במקור‪ ,‬על פי הסדר המובא בפנים‪' :‬כמו מלבושא בגו אינשא‪ ,‬כמו שלהוביתא בגומרא'; 'ויתעבד כולא‬ ‫‪ 23‬‬
‫חד'; 'דלית לון חושבנא כללא ולא שיעורא'; 'רזייא טמירין'; 'לעילא ולתתא‪ ,‬לפנוי ולאחור‪ ,‬לימינא‬
‫ולשמאלא'; 'מאי איכא תלת עשר מיכלן דרחמי ‪ ...‬מלישנא על פי מדותיו'‪.‬‬
‫הפירוש המוצג כאן שונה מדעת ליבס במאמרו הנ"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,27‬הערה ‪ .113‬מפירוש זה מסתמנת האפשרות‬ ‫‪ 24‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪128‬‬

‫מבורגוס ואצל ג'יקטיליה‪ :‬הזקן העוטף וחובק את הגוף נוטף שמן‪ ,‬כמו משיחתו של כהן או‬
‫של המלך המשיח (ואגב — אם זקן זה עוטף את הגוף מכל עבריו‪ ,‬הרי 'במבט מן החוץ' נראה‬
‫כי לא נותר מן הגוף אלא זקן עבות זה‪ .)...‬העיון בספר לבנת הספיר של ר' יוסף אנג'לט מחזק‬
‫כיוון זה של הבנה‪ 25.‬י"ג המידות הן 'מעייני הישועה' היורדים מן הכתר (בדיוק כמו בפירושו‬
‫הנזכר של ג'יקטיליה)‪ ,‬והן גם 'שמן הטוב' היורד בתחילה על הראש (חכמה)‪ ,‬אחר כך על הזקן‬
‫(חסד)‪ ,‬ומשם עד ל'פי מדותיו'‪ ,‬כלומר למלכות שהיא פי כל המידות‪ ,‬או פתח כל הספירות‪.‬‬
‫י"ג מידות אינן זהות אפוא לספירות‪ ,‬אלא הן מייצגות שפע מיוחד המתווסף להן‪ .‬שפע זה אינו‬
‫יורד בדרך קבע; הוא י ֵרד בעיקר לעתיד לבוא בחזקת טל המחיה מתים‪ ,‬בשעה שתהיה אחדות‬
‫מלאה בספירות ובשעה שיהיה אפשר לומר 'ותחי רוח יעקב' (בר' מה‪ ,‬כז)‪ ,‬כלומר רוח יעקב‬
‫בבחינת דמות משיחית תתעורר לחיים חדשים‪ 26.‬המכלול של קבוצת הטקסטים הזאת מכוון‬
‫אותנו אפוא לראות בי"ג המידות מעין 'נשמה יתרה' השורה על הדמות האלוהית ברגע הגאולה‬
‫של הקוסמוס‪.‬‬
‫בזוהר מופיע מושג י"ג המידות פעמים רבות‪ .‬בייחוד נתפרסם זיהוין עם י"ג תלתלי הזקן‪,‬‬
‫כמצוי בסד"ץ ובאדרות‪ ,‬וזאת אגב התייחסות מרכזית לי"ג המידות הנזכרות במיכה‪ .‬אבל יש‬
‫להדגיש כי מושג זה מצטייר באופנים שונים במקומות אחרים בזוהר‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוא מקושר דווקא למבנה המרכבה‪ 27.‬כאן נציג בקצרה את התיאור הפיוטי המצוי בדף הפותח‬
‫את ספר הזוהר — ח"א‪ ,‬א ע"א‪ .‬אמנם הטקסט אינו מגלה לנו לאילו פסוקים הוא קושר את‬
‫י"ג המידות — לשמות‪ ,‬למיכה או לאחרים‪ ,‬אבל עדיין נראה כי המדובר בשפעים הניגרים מן‬
‫הכתר בנוסף לספירות‪ .‬הטקסט גם ערני לַהיבטים החזותיים‪ ,‬וככל הנראה יוצר דיאלוג אינטר־‬
‫טקסטואלי עם הטקסטים הנזכרים לעיל‪ :‬י"ג המידות מוצגות באופן חזותי‪ ,‬כ ְמעֵין ניצן סגור של‬
‫ורד קוסמי‪ ,‬אדום ולבן‪ ,‬דין ורחמים — קצהו העליון של הוורד הוא מקום זליגתם של השפעים מן‬
‫הכתר; קצהו התחתון מתכנס לתוך המלכות‪ ,‬המוגנת אף היא בחמישה 'עלי גביע'‪ ,‬כלומר שפעים‬
‫נוספים‪ .‬אותו מבנה מתואר גם בצורה אחרת — כוס של ברכה שאף היא אדום ולבן‪ ,‬כסף ויין‪.‬‬
‫מן ההקבלה בין הכוס לוורד משתמע שלדעת הזוהר יש להחזיק את הכוס כאשר כף היד מופנית‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬כמו שאכן מקובל גם היום בקרב חסידי הזוהר‪ ,‬או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬בתנועה הרפורמית‬
‫בארצות הברית דווקא‪ .‬למרבה הפלא המבנה החזותי הכוללני דומה לזה של ר' יוסף הבא משושן‬
‫הבירה — מערכת שפעים החובקת את הספירות ומג ִנה עליהן; האחד מציירם (אולי) כזקן העוטף‬
‫את הגוף מכל עבריו‪ ,‬והאחר כוורד או כוס‪ .‬אין לנו היום תשובה מהו ההקשר הטקסטואלי‬
‫הפנים־זוהרי המדויק של תיאור הוורד‪ ,‬ולכן לא נותר לנו אלא לשער כי אולי הוא מציב גישה‬
‫מיתית ממותנת לאותו היבט אנתרופומורפי מודגש‪ .‬ואגב‪ ,‬אי אפשר להתחמק מהאפשרות שהוא‬
‫גם מנסה להציב אלטרנטיבה לנצרות‪ ,‬אשר בה הוורד מסמל את העולם הבא‪ ,‬ובמסגרת טקס‬
‫‪28‬‬
‫המיסה שלה נהוג להרים 'כוס של ברכה' אגב הפנייתה של כף היד כלפי מעלה‪.‬‬

‫שלדעת ר' יוסף יש בעולם האלוהי שלושה פרצופים (ולא רק שניים‪ ,‬כמוצג עד עתה במחקר)‪ :‬הקב"ה‪,‬‬
‫בעל הזקן שמעליו‪ ,‬והדמות הנקבית שמתחתיו‪ .‬אם אכן כך‪ ,‬הרי שיש קרבה מובהקת בינו ובין תורת‬
‫האדרות העוסקת בבירור בשלושה פרצופים‪ ,‬שניים זכריים ואחד נקבי — אריך אנפין‪ ,‬זעיר אנפין ונוקבא‪.‬‬
‫לדיון כללי בהשוואה זו ראו ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ 29‬ואילך‪.‬‬
‫ר' יוסף אנג'לט‪ ,‬לבנת הספיר (מיוחס בדפוס לר' דוד בן יהודה החסיד)‪ ,‬ירושלים תרע"ג‪ ,‬בעיקר סו ט"ג‪-‬‬ ‫‪ 25‬‬
‫ט"ד‪.‬‬
‫על יעקב כדמות משיחית בספרות הזוהר ראו מרוז‪ ,‬תשע"ג‪ ,‬נספח ליחידה יט‪.‬‬ ‫‪2 6‬‬
‫וראו בזוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬קלב ע"ב; ז"ח‪ ,‬ב ט"ב (סתרי אותיות); שם‪ ,‬מ ט"ג; שם‪ ,‬עג ע"ב (תיקוני זוהר)‪.‬‬ ‫‪ 27‬‬
‫ולא כאן המקום להרחיב בנושא טעון זה של היחס בין הזוהר לנצרות‪ .‬וראו למשל ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ג(א);‬ ‫‪ 28‬‬
‫‪129‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫במחקרים קודמים טרם הושם אל לב עד כמה מרבים המקובלים במאה הי"ג והי"ד להשתמש‬
‫בסמל זה של י"ג מידות‪ .‬למרות המגוון המפתיע בעושרו‪ ,‬יש לציין שגם מסקירה מקוצרת זו‬
‫אפשר לראות כי מרבית הטקסטים מכירים את קודמיהם ומגיבים עליהם‪ ,‬אם בהסכמה ואם‬
‫בהצעה אחרת‪ 29.‬אכן‪ ,‬קרוב לוודאי שעצם הופעתו התדירה של הסמל מבטאת התמודדות עם‬
‫קיומן של שתי מסורות שונות בדבר מניינן של מידות האל וטיבן‪ 30.‬אבל נראה שאט־אט מתחיל‬
‫סמל זה גם לספק את אחת ההזדמנויות להעשרה מיתית של תיאורי העולם האלוהי — לא‬
‫עוד ספירות בלבד‪ ,‬אלא שפעים משפעים שונים המצטרפים אליהם‪ ,‬ישויות ובנות־ישויות‪,‬‬
‫המצטיירים בתמונות מרהיבות ומפורטות‪.‬‬

‫לאופיו של הפירוש העומד לפנינו‬

‫פירושו של רמד"ל לי"ג מידות נסוג באופן דרמטי מן המגמות הנזכרות בסעיף הקודם‪ .‬מטרתו‬
‫של הרמד"ל בפירוש העומד לפנינו היא להראות כיצד עולם ומלואו אינו אלא רמז לספירות‪.‬‬
‫ברוח זו הוא מדגים שוב ושוב כיצד מערכות של מושגים שונים ומגוונים מסמלות את הספירות‪.‬‬
‫המערכת המרכזית היוצרת את הציר הראשי של פירוש זה היא י"ג המידות; אולם בניגוד לכל‬
‫הדוגמאות שהבאנו עד עתה‪ ,‬הכוונה היא כעת לא לי"ג מידות הרחמים בלבד‪ ,‬אלא גם למערכת‬
‫הלוגית של י"ג אופני ההיקש מיסודו של ר' ישמעאל‪ 31.‬המשמעות העומדת ברקע מהלך זה‬
‫היא הזיהוי של האל לא רק עם התורה שבכתב והתורה שבעל־פה‪ ,‬כדעת כל המקובלים‪ ,‬אלא‬
‫גם זיהויו עם כל מה שחכמים חידשו במהלך כל הדורות באמצעות כללי ההיקש‪ .‬זו האדרה‬
‫מיתית של ההגות היהודית לדורותיה‪ ,‬האדרה מיתית של מחשבה וטקסט‪ ,‬להבדיל מן ההאדרה‬
‫המיתית של ההיבטים האנתרופומורפיים הניכרת במרבית הטקסטים לעיל‪.‬‬
‫פירושנו מציג עוד כמה מערכות סמלים‪ .‬הבולטֹות שבהן מייצגות את המדע והפילוסופיה‬
‫של זמנו (כגון רוחות השמים‪ ,‬שלושה עולמות‪ ,‬ארבעת היסודות וטבעיהם או גלגלי השמים)‪.‬‬
‫האחרות הן בעלות אופי הגותי‪ ,‬אמוני וטקסטואלי (למשל תורה וגילוייה בכתב ובקול‪,‬‬
‫פרשנות סימבולית של פסוקים וכדומה)‪ .‬בלא פירוט רב נמצא גם כמה רמזים ספורים למערכת‬
‫אנתרופומורפית‪ ,‬העוסקת אך ורק ב'תאווה' המצויה בין ספירת היסוד כזכר לספירת המלכות‬
‫כנקבה (§‪ .)20‬כפי שאפשר לראות במהדורה עצמה‪ ,‬באופן שילובן של מערכות הסמלים‬
‫המייצגות את החשיבה הרציונלית בת זמנו של רמד"ל יש מידה רבה של מלאכותיות‪ ,‬ודומה‬
‫שהדבר מעיד על עמדה אפולוגטית בדבר אמתותה של הקבלה‪ .‬העמדה המשתמעת היא‬
‫שהקבלה זקוקה לחיזוק הזה; מאחר שאפשר להראות שהיא תואמת מערכות הנחשבות מערכות‬
‫של ידע אוטוריטטיבי‪ ,‬הרי במשתמע גם היא זוכה במעמד זה‪.‬‬
‫דוגמה נאה לחשיבה פסאודו־מדעית כזו מופיעה בהקשר של מושג היסודות ונפרשת הלכה‬
‫למעשה כמעט על פני הפירוש כולו‪ .‬בניסיונו למפות את מערכות הסמלים של הספירות מוצא‬
‫רמד"ל שתי מערכות סותרות‪ .‬מצד אחד עומדת לפניו המסורת הקבלית הנפוצה הקובעת את‬

‫אידל‪ ,2007 ,‬על פי הערך 'זוהר' באינדקס‪ .‬ולאחרונה — אברמס‪( 2010 ,‬ושם הפניות רבות נוספות)‪.‬‬
‫‪ 2 9‬ולא כאן המקום לעסוק במכלול הקשרים ההיסטוריים המשתמעים מכך בין הכותבים השונים‪.‬‬
‫‪ 30‬שלום‪ ,‬תש"ח‪ ,‬עמ' ‪ 173-171‬וחוקרים אחרים‪.‬‬
‫‪ 31‬הדיון בי"ג אופני ההיקש בולט מאוד בחיבורנו‪ ,‬ולכן מן הראוי להדגיש שעדיין הכוונה היא גם למידות‬
‫הרחמים של שמות לד‪ ,‬וראו ב–§‪ 1‬ובהערות שם‪.‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪130‬‬

‫סדרן של ארבע ספירות מרכזיות — חסד‪ ,‬דין‪ ,‬רחמים ומלכות — בסדר זה‪ ,‬מן הדק אל העבה‪,‬‬
‫במובן הניאו־אפלטוני של המונחים‪ .‬שיקולים דרשניים המופיעים כבר בספר הבהיר קושרים‬
‫בין ספירות אלו ובין היסודות מים‪ ,‬אש‪ ,‬רוח ועפר בהתאמה‪ .‬אבל מצד אחר קובע המדע בן‬
‫זמנו כי על פי טיבם של היסודות יש לסדרם מן הקל אל הכבד דווקא כך — אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים ועפר‪.‬‬
‫כדי ליישב בין המערכות מגייס רמד"ל שתי מערכות נוספות של סמלים — הטבעים‪ 32‬ורוחות‬
‫השמים — וכך נפתח הפתח ללישתם של הסמלים כרצונו‪ .‬על פי המסורת הקבלית הנזכרת‪,‬‬
‫החסד‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא דרום‪ ,‬והדין הוא צפון‪ 33.‬טבעו של הדין בבחינת אש הוא חם ויבש‪ ,‬וטבעו‬
‫של הדין בבחינת צפון הוא קר ולח‪ ,‬ומכאן שלדין ארבעה טבעים‪ .‬טבעו של החסד בבחינת מים‬
‫הוא קר ולח‪ ,‬וטבעו של החסד בבחינת דרום הוא חם ויבש‪ .‬הרי שגם לחסד ארבעה טבעים‪.‬‬
‫סוף דבר‪ ,‬דומה כי שאלת המעלה של ספירה זו ביחס לרעותה נתבטלה בהקשר מסוים זה‪,‬‬
‫שכן זו בעלת ארבעה טבעים וזו בעלת ארבעה טבעים‪ .‬כך נתבטלה מאליה גם שאלת הסתירה‬
‫בין מערכות החשיבה השונות‪ .‬אין במהלך פתלתל זה משום השתלבות בחשיבה המדעית‬
‫בת זמנו של רמד"ל‪ ,‬אבל יש בה‪ ,‬כמו במגוון של תורות אזוטריות אחרות עד עצם היום‬
‫הזה‪ ,‬גיוס מדומה של חשיבה כזאת לשם הצדקת תקפותה של ההגות הקבלית‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫העובדה שרמד"ל מייחד מקום כה נרחב לעניין זה מעידה על החשיבות שהוא מייחס לצורות‬
‫חשיבה מדעיות או פילוסופיות ועל הצורך שלו להצדיק באמצעותן את מערכות הסמלים‬
‫הקבליים‪.‬‬
‫יש לציין כי למעשה גם באופן שילובן של י"ג המידות בהן נדרשת התורה בתוך מערך‬
‫הסמלים של הספירות יש מלאכותיות רבה‪ .‬נמשיך לשם הדוגמה את הדיון שלמעלה‪ .‬הדין הוא‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬אש‪ ,‬כלומר 'יסוד קל מכל שאר היסודות' (§‪ ;)5‬החסד‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬הוא מים‪,‬‬
‫כלומר 'יסוד כבד‪ ,‬חמור יותר משאר היסודות זולתי הארץ' (§‪ .)6‬מכאן שבהקשר לי"ג המידות‬
‫בהן נדרשת התורה‪ ,‬כך גורס הרמד"ל‪' ,‬שני היסודות האלו הם קל וחומר' (§‪ .)9‬סמליות כזו‬
‫מעוררת סדרה של תמיהות‪ .‬למשל‪ ,‬עקרונית‪ ,‬כיצד מיישבים את הדינמיות הטמונה בתהליך‬
‫של היקש לוגי עם הסטטיות של יסודות חומריים כמו האש והמים? אמנם המים 'כבדים' מן‬
‫האש‪ ,‬אבל העפר כבד מכולם‪ ,‬ומדוע לא ייחשב דווקא הוא לחלק ממידת ה'חומר'? וכיצד‬
‫מתיישבים מיקומו ו'כבדותו' של ה'חומר'‪ ,‬הראשון בסדרת הספירות הנזכרת (בהיותו חסד)‪,‬‬
‫עם היותה של ספירה זו גבוהה מכל רעותה? והאם אמנם ראוי לראות בספירת החסד ספירה‬
‫'חמורה' ו'כבדה' יותר מספירת הדין 'הקלה'?‪ 34‬דומה כי תמיהות מעין אלו הקשו על קוראיו‬
‫של פירוש זה לי"ג המידות‪ ,‬ובסופו של דבר הובילו לידי כך שהחיבור נותר בשולי ההיסטוריה‬
‫של הקבלה‪.‬‬

‫בדומה לדרכו של ר' אשר בן דוד‪ ,‬הפירוש העומד לפנינו הוא בעיקרו בעל אופי רדוקציוני;‬

‫‪ 3 2‬לעניין 'הטבעים' של היסודות ראו רמב"ם‪ ,‬היד החזקה‪ ,‬הלכות יסודי התורה פרק ד‪ ,‬הלכה ב‪' :‬טבע‬
‫האש חם ויבש והוא קל מכולם‪ ,‬והרוח חם ולח‪ ,‬והמים קרים ולחים‪ ,‬והארץ יבשה וקרה‪ ,‬והיא כבידה‬
‫מכולם והמים קלים ממנה לפיכך נמצאים למעלה על הארץ‪ ,‬והרוח קל מן המים לפיכך הוא מרחף על‬
‫פני המים‪ ,‬והאש קל מן הרוח‪ ,‬ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע ימצא כל גוף וגוף ‪ ...‬מחובר‬
‫מאש ורוח ומים ועפר‪ ,‬וארבעתן יתערבו ביחד ‪ ...‬וכל גוף וגוף המחובר מארבעתן ימצא בו קור וחום לח‬
‫ויבש כאחד'‪ .‬חלוקות כאלה אינן נפוצות בגוף הזוהר‪ ,‬אך הן נפוצות בכתביו של הרמד"ל (ספר הרימון‪,‬‬
‫וולפסון‪ ,‬א"ר‪ ,1988 ,‬עמ' ‪ )279-278‬וכן בתיקוני זוהר (תיקון סט‪ ,‬קח ע"א או תיקון ע‪ ,‬קלד ע"א)‪.‬‬
‫‪ 33‬וראו עוד להלן בהערה ‪.69‬‬
‫‪ 34‬ולעומת זאת‪ ,‬לדוגמה של שילוב הרמוני יותר בין מערכות שונות של סמלים ראו בהערה ‪.62‬‬
‫‪131‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫הוא מיועד להראות כי למעשה 'סודם' (או מהותם) של כל ההיבטים הנראים לעינינו שונים זה‬
‫מזה אינו אלא אחד — הספירות‪ .‬למערכת הסימבולית שהרמד"ל יוצר יש שני היבטים‪ ,‬שרק‬
‫לכאורה הם סותרים — ההאדרה המיתית של המחשבה האנושית היא בה בעת גם רדוקציה של‬
‫האלוהות להיבטים ארציים‪ .‬מאחר שאנו כבר יודעים שגם הרמד"ל הכיר את הטקסטים הקודמים‬
‫לו‪ ,‬אי אפשר להתעלם מן ההיבט הדיאלוגי שבטקסט שלו — דחיית המגמות האנתרופומורפיות‬
‫ההולכות ומתגברות במהלך המאה הי"ג‪ ,‬והחזרה 'המופגנת' לטעמו המתון יותר של ר' אשר‬
‫בן דוד‪ .‬למרות ההבדלים בהרבה מהפרטים של שני הפירושים האלה‪ ,‬של ר' אשר ושל רמד"ל‪,‬‬
‫עדיין בולט מאוד הדמיון בכמה מאפיינים או עקרונות מארגנים‪ :‬אצל שניהם ניכר השימוש‬
‫במושגים פילוסופיים; אצל שניהם הי"ג הם אחד‪ ,‬אבל גם שנים־עשר ועוד 'משלים'; שניהם‬
‫מעמידים את מניין הספירות על שלוש תכונות מרכזיות‪ ,‬כאשר בכל אחת מהספירות ניכרים‬
‫ארבעה מרכיבים‪ 35.‬לזאת יש להוסיף כי מהעיון בגלגוליהן של מסורות סימבוליות הניכרות‬
‫במכלול כתביו של הרמד"ל מתברר קשר הדוק דווקא לרמב"ן ולר' עזריאל‪ 36,‬הפועלים כמו ר'‬
‫אשר במחצית הראשונה של המאה הי"ג‪ ,‬והרבה פחות לסִפרות בעלת הגוון האנתרופומורפי‬
‫הנכתבת מאמצע המאה הי"ג ואילך‪ ,‬כגון הפירושים הנזכרים של ר' משה מבורגוס ור'‬
‫יוסף ג'יקטיליה‪.‬‬
‫אם נעיין אפוא בביוגרפיה הספרותית של הרמד"ל לאורו של הפירוש העומד לפנינו‪ ,‬נראה‬
‫שגם לאחר שאימץ את קבלת הספירות‪ 37‬לא קיבל עליו את הגוונים היותר אנתרופומורפיים שבה‪,‬‬
‫המאפיינים טקסטים הצצים חדשות לבקרים כבר מאמצע המאה; יותר משהוא מצטייר כשותף‬
‫ליצירה המיתית־האנתרופומורפית בזוהר‪ ,‬הוא מצטייר כממשיך דרכה של קבלת ראשונים ומי‬
‫שמורא הרציונליסטים עליו‪ .‬אם נעיין לאור פירוש זה בהיסטוריה של המגמות הטקסטואליות‬
‫הניכרות באותה העת‪ ,‬נוכל להבחין במגוון יובלים טקסטואליים הנמשך מהמחצית הראשונה‬
‫של המאה ועד למחצית השנייה‪ .‬לתוכו מתמזגים יובלים סוערים‪ ,‬חדשים ומגוונים; מקצת‬
‫המקובלים מאמצים אותם (כגון האחים הכהנים או כמה מכותבי הזוהר)‪ ,‬ומקצתם‪ ,‬כגון הרמד"ל‪,‬‬
‫מתעלמים מהם‪ .‬בספרו המונומטנלי 'זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית' הציג גרשם שלום‬
‫את ההיסטוריה של המאה הזאת כהיסטוריה פוזיטיבית‪ ,‬המתקדמת באופן רציף וישיר מפרובנס‬
‫‪38‬‬
‫לגרונה‪ ,‬ומשם לקסטיליה‪ .‬במצב הנוכחי של המחקר נראה שהתמונה מורכבת יותר‪.‬‬
‫לדיון במגמה התוכנית הכללית נצרף גם דיון בצורה החיצונית‪ .‬הרדוקציוניזם המאפיין את‬
‫פירושו של הרמד"ל כרוך במתכונת חיצונית בעלת גוון טכני ואפילו מילונאי‪ ,‬בדומה לחלקים‬
‫רבים אחרים בכתביו של הרמד"ל או של בן זמנו‪ ,‬ר' יוסף ג'יקטיליה‪ .‬קרוב לוודאי שבמתכונת‬
‫המילונאית יש משום היבט של התיידדות עם מערכת בלתי ידועה‪ ,‬ניסיון להציגה באופן בהיר‬
‫לכותב עצמו ולחוג קוראיו‪ .‬ועוד‪ ,‬ייתכן שהטכניות המודגשת של הפירוש המסוים העומד‬
‫לפנינו‪ ,‬אף ביחס לכתביו האחרים של הרמד"ל‪ ,‬היא זו שגרמה לחוסר הפופולריות שלו‪ ,‬כלומר‬

‫השוו את הטקסט שלנו בעיקר לעמ' ‪ 62 ,60 ,52‬בפירושו של ר' אשר‪ .‬וראו גם כאן בהערות ‪,15 ,10‬‬ ‫‪ 35‬‬
‫‪.59‬‬
‫וראו בהערות שצורפו למהדורה להלן‪ ,‬או בהערות שצירף שלום לשושן עדות ולפירוש עשר ספירות‬ ‫‪ 36‬‬
‫(שלום‪ ,‬תשל"ו[ב])‪ ,‬או לנאמר אצל ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ז‪.‬‬
‫זאת אם נקבל את דעת אלטמן (ראו לעיל הערה ‪ )9‬שספר אור זרוע (שקבלת ספירות של ממש אינה ניכרת‬ ‫‪ 37‬‬
‫בו) הוא אכן הקדום בחיבוריו של הרמד"ל‪.‬‬
‫ונקודת המבט שלנו כאן מחזקת מחקרים רבים אשר נכתבו ברוח זו‪ .‬ראו למשל אידל‪ ,‬תש"ם(א)‪ ,‬והנ"ל‪,‬‬ ‫‪ 38‬‬
‫תשס"ד(ג)‪ ,‬בייחוד עמ' ‪.189-184‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪132‬‬

‫לנדירות העתקתו‪ .‬לעומת זאת בחלקים ניכרים בזוהר נמצא שימוש במערכות סימבוליות רבות‬
‫בבחינת מובן מאליו הידוע ומוכר זה מכבר לקוראיו‪ ,‬כאשר הדגש עובר מן המילונאות אל‬
‫המורכבות היצירתית והפיוטיות (וראו למשל את המאמר הנזכר על הוורד)‪ .‬זה אחד ממקורותיו‬
‫הרבים של הקסם הזוהרי‪ ,‬המנוגד לטכניות של הרמד"ל‪ ,‬וזו אחת הסיבות המרובות לכך שגורלו‬
‫של הזוהר שפר מאות מונים יותר מגורל החיבורים הדומים כל כך לכאורה בתוכניהם‪ ,‬דהיינו‬
‫‪39‬‬
‫חיבורי הרמד"ל‪ ,‬וזאת אפילו בקרב החוקרים‪.‬‬
‫ואחרי כל האמור עד כאן מפתיע לגלות שהלכה למעשה מערכת סימבולית זו של י"ג‬
‫מידות שהתורה נדרשת בהן נפוצה לא בכתביו של הרמד"ל בלבד‪ ,‬אלא גם בזוהר‪ .‬בשום מקום‬
‫בזוהר לא קיימת הצגה שיטתית של מערכת סימבולית זו‪ ,‬ולכן גם לא נתנו עליה החוקרים את‬
‫הדעת‪ .‬אבל מתברר כי מרכיבים חלקיים שלה מהדהדים במקומות רבים מאוד‪ ,‬וכי אלה שולבו‬
‫יחד עם מערכות אחרות של סמלים‪ .‬בייחוד נפוץ זוג המונחים 'כלל ופרט'‪ ,‬סמל לתפארת‬
‫ומלכות‪ 40.‬עתה עמדנו אפוא על חשיבותו של חיבור נדיר זה של הרמד"ל‪ ,‬שכן הוא מבהיר‬
‫לנו כי במקורם אין סמלים אלה מבודדים; הם נותרו בבחינת שרידיה של מערכת סימבולית‬
‫מלאה שסר חנה — אולי בגלל הטכניות שלה‪ ,‬אולי מכיוון שלא כל האספקטים שלה מסתברים‬
‫מעצמם‪ 41.‬אנו יכולים ללמוד מכך שגורלם של סמלים קבליים תלוי גם באסתטיקה שלהם‪,‬‬
‫בקשר הישיר (הרעיוני‪ ,‬הציורי‪ ,‬הפרשני או כל קשר אחר) הניכר בהם באופן תמציתי; סמל‬
‫צריך לדבר אל הלב‪ ,‬להיות ברור דיו‪ ,‬כדי שישרוד במהלך ההיסטוריה; הוא זקוק להיגיון‬
‫הפנימי שלו כך שיתיישב עם הרצף של מרבית המערכות האחרות החשובות למקובל‪ .‬נראה‬
‫שכל אלה משתלבים במגוון המגמות הסותרות המעצבות את הסמל הקבלי והקובעות באיזו‬
‫‪42‬‬
‫מידה ישרוד הסמל בתהליכי האבולוציה והבררה הטבעית המתקיימים בתחום הקבלה‪.‬‬
‫קשה לדעת אם הרמד"ל הוא יוצרה הראשון של מערכת זו‪ ,‬ומי היו שותפיו בתחום זה‪.‬‬
‫לא מן הנמנע שלא היה היחיד או הראשון‪ ,‬וכי אין הזוהר הולך בעקבותיו בלבד‪ ,‬אבל במצב‬
‫הידע הנוכחי נקרא לה על שמו‪ .‬בהתחשב בכך נטען כי רק מקובל אחד הולך בעניין זה באופן‬
‫שיטתי בעקבותיו‪ ,‬ר' דוד בן יהודה החסיד‪ ,‬המציג אף הוא‪ ,‬בראשית המאה הי"ד‪ ,‬מערכת‬
‫סימבולית ספירתית של י"ג המידות בהן נדרשת התורה‪ ,‬שהרבה מפרטיה שונים‪ ,‬אבל התפיסה‬
‫המערכתית בה שווה‪ 43.‬מעניין לציין בהקשר הזה שעל דרך הכלל ניכר בכתביו של ר' דוד‬

‫ויש לשים לב שלמעשה כמעט אין מחקרים המתמקדים בהגותו של הרמד"ל‪ ,‬וזאת בניגוד לאלפים רבים‬ ‫‪ 39‬‬
‫של דפים שיוחדו לזוהר‪ .‬למעשה רוב המחקרים על הרמד"ל נעשים אגב פרסומו של אחד הטקסטים‬
‫שלו‪ ,‬כפי שאפשר לראות לדוגמה בערכים הביבליוגרפיים המצויים בהערות השולים של מאמר זה‪ .‬בין‬
‫המחקרים הספורים שהתמקדו ברמד"ל ללא פרסום טקסט אפשר להזכיר את מחקרה של יעל נדב (נדב‪,‬‬
‫תשי"ט) או את מחקרה של אסי פרבר–גינת (פרבר–גינת‪ ,‬תשמ"ד)‪.‬‬
‫ראו דוגמה להלן בסמוך להערה ‪ .106‬ובזוהר ראו ח"א‪ ,‬מז ע"ב; ח"ב‪ ,‬קסב ע"א; ח"ג‪ ,‬רסא ע"א‪ .‬בפרט‬ ‫‪ 40‬‬
‫אפשר למוצאם בחטיבות מוגדרות היטב‪ ,‬כגון בחטיבת הפקודין — ח"ב‪ ,‬כה ע"א–ע"ב (נדפס תחת הכותר‬
‫ר"מ; וראו גם סובול‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)10-7‬בספרא דצניעותא (ח"ב‪ ,‬קעח ע"א)‪ ,‬באדרא רבא (ח"ג‪ ,‬קמג‬
‫ע"א)‪ ,‬בתיקוני זוהר (תיקון מז‪ ,‬פ"ד ע"א) ועוד‪ .‬גם מידות אחרות נדרשות לעתים באופן סימבולי בזוהר‪.‬‬
‫וראו להלן בהערה ‪.110 ,107‬‬
‫ראו הדוגמאות המובאות בסמוך להערה ‪.34-33‬‬ ‫‪4 1‬‬
‫בעניין השימוש במושג האבולוציה גם בתחום התרבות ראו ליברמן‪ ,‬א'‪.2007 ,‬‬ ‫‪ 42‬‬
‫ראו הכהן‪ ,2009 ,‬בייחוד עמ' ‪ .123-118‬מערכת חלקית שסמליה מושפעים בעיקר מפירושו של ר' יוסף‬ ‫‪ 43‬‬
‫ג'יקטיליה מצויה שם‪ ,‬עמ' ‪ .207 ,191-190‬דבריו אלה של ר' דוד מופיעים גם בכתב היד של בית הספרים‬
‫הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים‪ ,8°488 ,‬אשר נכתב בכתיבה ספרדית בינונית בגיברלטר‪ ,‬עמ' ‪38‬ב‪39-‬א‪.‬‬
‫‪133‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫מהלך של התרחקות הדרגתית מתורת הפרצופים האנתרופומורפית של האדרות והתמקדות‬

‫‪44‬‬
‫בתורת הספירות‪.‬‬

‫בין הרמד"ל לזוהר‬

‫במאה העשרים שלטה בעולם המחקר עמדתו של גרשם שלום כי הרמד"ל הוא מחברו של‬
‫הזוהר‪ .‬שלום טען כי קיים דמיון גורף וכולל בתוכן ובסגנון‪ ,‬בין הזוהר ובין כתביו של‬
‫הרמד"ל‪ 45.‬ליבס‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הציג במאמרו הנזכר בראש מאמרנו תמונה מורכבת יותר‪ ,‬שבה‬
‫ניכרים לעתים קרובות קווים של מחלוקת רעיונית‪ .‬מסקנתו היתה שרמד"ל לא היה מחברו‬
‫היחיד של ספר הזוהר‪ .‬השאלה שנפתחה בעקבות מאמר זה היא מהו מגוון המתודולוגיות‬
‫שיש לגייס כדי לנסות לפרום את מה שנתפס עתה כסבך טקסטואלי רחב ורב מחברים‪ ,‬דהיינו‬
‫ספרות הזוהר‪ .‬בהמשך למתודולוגיות השונות שנקטתי בפרסומַי עד עתה אתייחס כאן לשאלה‬
‫באיזה אופן פרטני עדיין אפשר לקשור בין הרמד"ל לזוהר; אם לזוהר מחברים רבים — האם‬
‫נוכל להראות כי פסקה מסוימת‪ ,‬ולו אחת‪ ,‬יצאה דווקא מתחת ידיו? המתודולוגיה המוצעת כאן‬
‫היא ההשוואה הממוקדת ליחידות טקסטואליות מוגדרות היטב בתוך הזוהר‪ .‬אם לזוהר מחברים‬
‫רבים‪ ,‬הם קיימו ביניהם‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬דיאלוג אוראלי או ספרותי; משום כך אפשר למצוא לעתים‬
‫קרובות נקודות דמיון בין שתי יחידות זוהריות‪ ,‬או בינן ובין כתבי הרמד"ל — באלמנט רעיוני‬
‫זה או אחר‪ ,‬במטבע לשון המאפיין את הז'רגון שהתהווה בחוג‪ ,‬או במאפיין תחבירי כלשהוא‬
‫וכו'‪ .‬אבל כדי שיהיה אפשר להרהר בשאלת זהותם של הכותבים‪ ,‬או למצער בשאלת הקרבה‬
‫ביניהם‪ ,‬יש להצביע על מקבץ משמעותי של סמלים ורכיבים תאולוגיים שווים‪ ,‬ולהראות כי‬
‫רק מיעוטם של הרכיבים סותרים‪ .‬לאחר ששוקלים גם היבטים של סגנון ושל מבנה הטקסט‪,‬‬
‫אפשר להמשיך ולתהות מה היחס המסוים הקיים בין הטקסטים הנידונים; האם ניכרת השפעה‬
‫אידאית? האם ניכרים קשרים טקסטואליים? האם אפשר לקבוע שטקסט אחד מעבד את רעהו?‬
‫האם אפשר לקבוע את יחסי הזמן ביניהם? אצביע על כמה דוגמאות בודדות ליישומה של‬
‫המתודולוגיה הזאת‪ ,‬בבחינת צעדים ראשונים במימושה‪:‬‬

‫ • נפתח באזכורה של קבוצת דוגמאות שליליות‪ :‬על פי הקריטריונים המוצעים כאן‪ ,‬את‬
‫ספרא דצניעותא ואת האדרות לא כתב הרמד"ל‪ ,‬שכן אף על פי שאפשר למצוא כמה‬
‫נקודות מגע בינן ובין כתביו‪ ,‬הרי רוב האלמנטים התאולוגיים אינם מתיישבים אלה עם‬
‫אלה כלל ועיקר‪ .‬טענה זו היא כאמור אחד מצירי הטיעון במאמרו הנזכר של יהודה ליבס‪,‬‬
‫והיא מקבלת חיזוק רב מתוך העיון בפירוש העומד לפנינו‪.‬‬
‫ • דוגמה הפוכה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא חטיבת סתרי תורה‪ .‬כבר שלום הצביע על הקשרים‬
‫האידאיים ההדוקים בינה ובין כתביו של הרמד"ל‪ .‬תשבי הרחיב יריעה זו ואף מצא פסקה‬
‫משותפת‪ :‬אצל הרמד"ל היא מופיעה בעברית‪ ,‬ואילו בסתרי תורה — בארמית‪ 46.‬לאחרונה‬
‫ייחדתי מאמר לתיאור חטיבה זו‪ ,‬ואכן הדמיון בעולם האידאי רחב ביותר וחל כמעט‬
‫על כל המערך הסימבולי והתאולוגי‪ .‬ובכל זאת אפשר להצביע על כמה סתירות‪ .‬כך‬

‫‪ 4 4‬סובול‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬בייחוד עמ' ‪.320-317‬‬

‫‪ 45‬שלום‪ ,1941 ,‬פרק ‪.5‬‬
‫‪ 46‬ראו בעיקר שלום‪ ,1941 ,‬עמ' ‪ ;184‬תשבי‪ ,‬תשי"א‪ ,‬עמ' יב‪ ,‬יז‪-‬יט‪.‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪134‬‬

‫למשל על פי תורת הנפש של הרמד"ל יש לאדם נפש‪ ,‬רוח ונשמה‪ ,‬ואילו סתרי תורה‬
‫מעמיד תורה זו על הניגוד בין הנשמה ובין היצר הרע‪ .‬נקודת המפתח לפתרון היחס בין‬
‫הטקסטים היא העובדה שבספר המשקל מייחס הרמד"ל את העמדה השנייה לתלמידו‬
‫האהוב‪ ,‬ר' יעקב ש"ץ‪ .‬הצעתי‪ ,‬המפורטת במאמר ההוא‪ ,‬היא כי אותו תלמיד אהוב הוא‬
‫שכתב את הסתרי תורה; בדרך כלל הציג את עמדות רבו‪ ,‬אלא שעשה זאת בסגנון דרשני‬
‫‪47‬‬
‫השונה מסגנונו המדוד של רמד"ל‪ ,‬ולעתים גם חלק עליו‪.‬‬
‫ • אפשר למצוא בכמה מקומות בזוהר כמה וכמה דרשות המציגות מקבץ רעיונות הדומים‬
‫לאלה שמעלה הרמד"ל‪ .‬כך למשל בדרשות 'איילה שלוחה' ו'סוד ייחוד האמונה'‪ 48.‬הן‬
‫עוסקות‪ ,‬בדומה לפירוש העומד לפנינו‪ ,‬בהתגלות הנבואית באמצעות המונחים 'קול'‬
‫ו'דיבור'‪ ,‬ברומזן לתפארת ולמלכות; הן תוהות אם יש 'קול בלא דיבור'; ה'קול' הוא צירוף‬
‫של שלוש מרוחות השמים או שלושה מן היסודות‪ ,‬ובכל זאת מן השלושה נוצר 'אחד'‪.‬‬
‫ולבסוף‪ :‬הדרשות מגייסות את י"ג המידות בהן נדרשת התורה לצורך סימבוליזציה של‬
‫המערכת האלוהית — כלל ופרט‪ ,‬או כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל‪ .‬יש בהן לא מעט‬
‫פרטים שאין להם מקבילה או סתירה אצל הרמד"ל‪ ,‬ואי לכך קשה לקבוע עמדה מדויקת‬
‫ביחס אליהם‪ .‬אולם אי אפשר להתעלם מכך שסגנונם של אותם טקסטים מסוימים שונה‬
‫מאוד מזה של הרמד"ל‪ :‬מדובר בדרשות ארמיות‪ ,‬ואילו הרמד"ל כתב עברית‪ ,‬ובדרך כלל‬
‫על פי עקרונות תמטיים‪ .‬ההבדל בולט עוד יותר בדרשת 'איילה שלוחה'‪ ,‬שכן דרשה זו‬
‫היא חלק מסיפור המשבץ דרשות בתוך נוסחאות מסגרת נרטיביות‪ .‬אין לנו שום ראיה‬
‫לכך שבחיי הרמד"ל חלה מטמורפוזה סגנונית‪ ,‬וכל הראיות הקושרות באופן כללי בין‬
‫הרמד"ל לזוהר הן ראיות 'נסיבתיות' וכוללניות‪ ,‬ואינן ממוקדות בטקסט מוגדר‪ .‬לעת עתה‬
‫לא נוכל אלא לקבוע כי מי שכתב את הדרשות האלה היה קרוב מאוד לעולמו התוכני‬
‫של הרמד"ל‪ ,‬בין שהיה חבר ובין שהיה תלמיד‪ ,‬ממשיך דרך או אף מעבד מאוחר‪ .‬אין לנו‬
‫בינתיים כל ראיה לטענה נחרצת יותר‪.‬‬

‫מהלך מחקרי זה‪ ,‬היוצא משאלת הקרבה ליחידות טקסטואליות בעלות גבולות ספרותיים‬
‫ברורים‪ ,‬רחוק מסיומו‪ .‬אבל לאחר עצם הצבת השאלה אפשר להבחין כי מאפייני הדמיון‬
‫מתרכזים במקומות מוגדרים היטב בזוהר; איננו מתייחסים עוד בהקשר זה באופן עמום וכוללני‬
‫לזוהר‪ ,‬אלא יחידות ספציפיות הן ש'צפות על פני השטח' ומגלות קרבה מובהקת לכתביו של‬
‫הרמד"ל‪ ,‬להבדיל מיחידות אחרות הרחוקות ממנו באופיין‪ .‬לעת עתה‪ ,‬זאת יש להדגיש‪ ,‬לא‬
‫נמצאה אף יחידה אחת שאפשר לומר עליה בסבירות גבוהה כי אכן נכתבה על ידי הרמד"ל‬
‫עצמו‪.‬‬

‫‪ 4 7‬מרוז‪ ,‬תשע"א‪ ,‬ושם גם פרטי הטיעון‪ .‬עוד ראו שם כמה דוגמאות נוספות לקשרים בין יחידות טקסטואליות‬
‫מוגדרות בזוהר ובין כתביו של הרמד"ל‪.‬‬
‫‪ 48‬ח"א‪ ,‬רמו ע"ב; ח"ב‪ ,‬ג ע"א‪ .‬בגלל קיצורה של הדרשה השנייה נבהיר שהכוונה לסעיפים יט־כ במהדורת‬
‫הסולם‪.‬‬
‫‪135‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫פירוש הרמד"ל לי"ג מידות — הטקסט‬

‫חיבור בלתי ידוע זה נמצא לעת עתה במלואו בכתב יד אחד ויחיד — כתב יד ניו יורק‪,‬‬
‫בית המדרש לרבנים ‪ ,1609‬עמ' ‪129‬ב—‪131‬ב (סימנו במכון לתצלומי כתבי יד אשר‬
‫בבית הספרים הלאומי הוא ‪ .)10707‬כתב היד‪ ,‬המסומן בסיגלה — נ‪ ,‬הוא מן המאה הי"ד‪,‬‬
‫כתוב בכתיבה ספרדית רהוטה וקשה לקריאה‪ 49.‬הוא כולל אוסף מגוון של טקסטים של‬
‫מקובלים בני המאה הי"ג — ר' אשר בן דוד‪ ,‬ר' עזריאל‪ ,‬ר' יוסף ג'יקטיליה ועוד‪.‬‬
‫חלק מהטקסט (§‪ )11-1‬מצוי גם בכתב יד מינכן‪ ,‬ספריית המדינה ‪ ,47‬ס' ‪ ,1611‬אשר‬
‫נכתב בכתיבה אשכנזית במאה הט"ז בוונציה (סיגלה — מ)‪ 50.‬כאן מובא הפירוש‬
‫בסופו של 'חיבור קבלי בלתי מוכר'‪ ,‬אשר להערכתו של שלום יצא תחת ידיו של‬
‫‪51‬‬
‫רמד"ל‪.‬‬
‫חילופי הנוסח מובאים בהערות השוליים‪ .‬לא הבאנו חילופי נוסח קלים כגון קיצורים‬
‫על ידי השמטת סופי מילים (אומר‪/‬אומ') או ראשי תיבות (אע"פ וכו')‪ ,‬כתיב מלא‬
‫וחסר‪ ,‬חילופי זכר ונקבה‪ ,‬תוספת או חיסרון של ה' היידוע‪ ,‬חילופים בין כינויי המספר‬
‫‪52‬‬
‫הידועים או באמצעות המספרים העבריים (למשל י"ג או שלושה־עשר)‪ ,‬וכיוצ"ב‪.‬‬
‫פסוקים מן המקרא או מובאות (או פארפרזות) מן הספרא מוצגים באותיות מעובות‪.‬‬
‫כאן הוספנו גרשיים למילה שהסופר הדגיש‪ ,‬אם באמצעות גרשיים ואם בדרך‬
‫אחרת‪.‬‬

‫‪ 49‬בשולי החיבור מופיעות הגהות אחדות‪ .‬נראה שמקצתן נכתבו בקולמוסו של המעתיק‪ ,‬ומקצתן בקולמוס‬
‫אחר‪ .‬רק בשני מקרים מדובר בהוספת מילים שנשמטו ממקומן (ראו בהערה ‪ .)115 ,112‬כל שאר ההגהות‬
‫הן בבחינת סיכום מקוצר או ראשי פרקים‪ ,‬ולכן לא הבאנו אותן כאן‪.‬‬
‫‪ 50‬על כתב יד זה ועל המעתיקים של עוד קבוצת כתבי יד ממינכן ראו מ' בניהו‪ ,‬תשמ"ד‪.‬‬
‫‪ 51‬שלום‪ ;1927 ,‬הנ"ל‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;3‬אלטמן‪ ,‬תש"מ‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬
‫‪ 52‬מקראה לסימנים הנהוגים כאן‪:‬‬
‫אות או מילה הכתובות שלא במקומן — בין השיטין או בשוליים‬ ‫ ‬ ‫ <א>‬
‫תוספות שלי (למשל סימון מספרי העמודים בכתב היד‪ ,‬ספרור הפסקאות הטקסט‬ ‫ ‬ ‫ [א]‬
‫וכיוצא בזה)‬ ‫ ‬
‫טקסט בלתי קריא‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬בגלל פגם טכני בכתב היד או בצילום‬ ‫ {…} {‪..‬א‪ }...‬‬
‫ציון סוף דף‬ ‫ ‬ ‫ ‪/‬‬
‫ציון סוף שורה‬ ‫ ‬ ‫ |‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪136‬‬

‫‪55‬‬
‫[נ ‪129‬ב] פ' י"ג מדות עד"ה [על דרך הסוד] להחכם הה"ר משה הכהן‪ 53‬דליאון‪ 54‬זצ"ל‬
‫[§‪[ ]1‬מ ‪385‬א] ר' ישמעאל או' [אומר] | בשלש עשרה | מדות התורה | ‪[/‬מ ‪385‬ב] נדרשת‪ .‬מקל‬
‫‪56‬‬

‫וחומר‪ .‬הנה כבר ידעת והתבוננת על כי סוד מדותיו של הב"ה הם סוד | שמו ית'‪ 57.‬והנה הם‬
‫מתחלקים לסוד י"ג מדות שהם העיקר האמיתי והסוד השלם‪ .‬וכבר | זכרנו על כי סוד העולם‬
‫העליון‪ 58‬תקונו בסוד שנים עשר‪ ,‬והוא תשלום החשבון‪ .‬ואמנם כי | כדוגמה זו התעוררנו‬
‫בתחלה על סוד עול"ם של מטה‪ ,‬העומד על שנים עשר‪ 59,‬והוא משלים | החשבון לשלשה‬
‫‪60‬‬
‫עשר‪.‬‬
‫[§‪ ]2‬והנה תדע לך כי סוד הי"ג הם הם מדות הידועות בסודם‪ .‬ואמנם | כי סוד התור"ה הקדושה‬
‫כבר רמזנו סודה‪ .‬ועל כל פנים בהיות התור"ה הקדושה סוד החכמ"ה | העליונ"ה‪ 61‬כפי אשר‬

‫כינויו של הרמד"ל בשם 'הכהן' אינו ידוע לנו ממקור אחר‪ .‬גם וולפסון כבר העיר על עניין זה‪ ,‬וראו‬ ‫‪ 53‬‬
‫בהערה ‪ 2‬לעיל‪.‬‬
‫על פי הקטלוג הממוחשב של הספרייה הלאומית כתוב כאן 'כוליאני'‪ ,‬ודומני שטעות הדבר‪.‬‬ ‫‪5 4‬‬
‫כל הכותר הזה חסר בכתב יד מינכן‪.‬‬ ‫‪ 55‬‬
‫ספרא‪ ,‬ויקרא א‪ ,‬א–ב‪ .‬מובאות ממקור זה (או פארפרזות) הובאו כאן באותיות מעובות‪.‬‬ ‫‪ 56‬‬
‫הקשר בין י"ג מידות הרחמים של קב"ה ובין שמו כבר נרמז במקרא‪' :‬וירד ה' בענן ‪ ...‬ויקרא בשם ה' ‪...‬‬ ‫‪ 57‬‬
‫ויקרא‪ :‬ה' ה'‪ ,‬אל רחום וחנון ‪[ '...‬שמ' לד‪ ,‬ה–ו]‪ .‬וראו עוד סנהדרין‪ ,‬קיא ע"א; רמד"ל‪ ,‬ספר הרימון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;313‬זוהר ח"ג‪ ,‬ז ע"ב‪ .‬הסעיף הנוכחי טוען למעשה כי י"ג המידות בהן נדרשת התורה הן הן י"ג מידות‬
‫הרחמים והן הן שמו‪.‬‬
‫בסעיפים ‪ 4-1‬אנו מוצאים חלוקה של עולם הספירות לעולם עליון‪ ,‬עולם אמצעי ועולם של מטה‪.‬‬ ‫‪ 58‬‬
‫נראה שהכוונה לשלוש קבוצות של הספירות — בינה‪ ,‬ו' קצות התפארת ומלכות — וזאת אגב תהליך‬
‫סימבוליזיציה של החלוקה האריסטוטלית לעולם העליון של השכלים‪ ,‬לעולם התיכון של הגלגלים‬
‫ולעולם התחתון‪ ,‬מתחת לירח‪ .‬חלוקות כאלה (בווריאציות קלות אך עם התייחסות למקור האריסטוטלי)‬
‫מצויות גם בכתביו האחרים של רמד"ל‪ :‬שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪ ;104 ,88 ,74‬שושן עדות‪ ,‬עמ' ‪ ;333‬משכן‬
‫העדות‪ ,‬כ"י ברלין‪ ,‬ספרית המדינה‪( OR. KU. 833 ,‬ס' ‪ ,1754‬מאה ‪ ,15-14‬כתיבה ספרדית)‪ ,‬עמ'‬
‫‪117‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫סדרה שלמה של מקורות שונים ומגוונים עשויה לשמש בסיס לטענה זו‪ .‬למשל חגיגה‪ ,‬יב ע"ב (הארץ‬ ‫‪ 59‬‬
‫עומדת על י"ב עמודים; והרעיון מקושר גם למושג 'זרועות עולם'‪ ,‬על פי דב' לג‪ ,‬כז); ספר יצירה — י"ב‬
‫גבולי אלכסון שהם י"ב אותיות 'פשוטות' וגם 'זרועות עולם' (מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬פ"ב מ"א; פ"ה‬
‫מ"א; או היימן‪ ;)47-45 ,17§ ,2004 ,‬פירוש ר"י סגי נהור לספר יצירה‪ ,‬פ"ב מ"א‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תשל"ט‪,‬‬
‫עמ' ‪ 11‬בנספח (י"ב אותיות פשוטות שהן י"ב עמודים)‪ .‬ולעתים קרובות מקושר מספר זה גם למספר‬
‫שבטי ישראל או לים הנחושת העומד על 'שני עשר בקר' (מל"א ז‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫כמו בחיבורנו‪ ,‬כך גם בספרות הזוהר אנו מוצאים כמה וכמה מקורות המנסים להסביר את חשיבותו של‬ ‫ ‬
‫המספר שלושה־עשר דווקא בכך שהוא 'עומד מעל השנים עשר' או 'משלים' אותם‪ .‬וכך אצל הרמד"ל‪,‬‬
‫ספר הרימון (וולפסון‪ ,‬א"ר‪ ,)1988 ,‬עמ' ‪ 8‬וכן בזוהר‪ ,‬ח"א‪ ,‬רמא ע"א; ז"ח‪ ,‬ב ט"ס (סתרי אותיות); ז"ח‪,‬‬
‫מ ט"ג‪ .‬לעתים אנו מוצאים בהקשר זה כמה צירופים שאינם מתבקשים מאליהם‪ :‬כך בח"ב‪ ,‬צא ע"א‬
‫מושתתת ספירה זו על מספרן של י"ב המצוות המעולות שיש בהן רחמים ושל אחת השלטת על כולן‪,‬‬
‫היא מצוות 'השמור'; ואילו בח"ב‪ ,‬קלב ע"א נזכרים י"ב מינים של שבח והלל לאל — ואליהם מצטרפת‬
‫'מלכות'‪ .‬למקרים נוספים ראו ח"ב‪ ,‬קלב ע"ב; ח"ב‪ ,‬קפ ע"ב‪ .‬המלאכותיות של הצירוף מעידה יותר מכול‬
‫על החשיבות המיוחסת למספר י"ג או על כוחה של מסורת י"ג המידות‪ .‬עוד ראו לעיל בהערות ‪,15 ,10‬‬
‫‪.35‬‬
‫§‪ 1‬חילופי נוסח‪ :‬וחומר] מ‪ :‬וחומר וגו'‪ .‬הב"ה] מ הקדוש ברוך הוא‪ .‬שמו ית'] מ שמו יתעלה ויתברך‪.‬‬ ‫‪6 0‬‬
‫על פי בראשית רבה (מהדורת תיאודור־אלבק) א‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .2‬הקשר בין התורה לספירת חכמה מופיע הרבה‬ ‫‪ 61‬‬
‫בקבלה‪ .‬ראו רמד"ל‪ ,‬שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬או ספר הרימון‪ ,‬עמ' ‪ ,326‬או בדיון הכללי של תשבי ולחובר‪,‬‬
‫תשמ"ב‪ ,‬עמ' קנג‪-‬קנה‪.‬‬
‫‪137‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫‪63‬‬
‫אמרנו‪ ,‬ומשם יוצאת‪ ,‬מן הקו"ל הדק הפנימ"י‪ 62,‬הוא העול"ם העליו"ן‪ ,‬והוא עומד | על י"ב‬
‫‪64‬‬
‫כאשר התעוררנו‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫[§‪ ]3‬ואמנם כי הוא הענין הנכון בהיות סוד ד' הפאו"ת אשר לארבע רגלי"ו | לעומת המסגר"ת‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫כי תמצא סוד ד' הפאו"ת‪ ,‬שהם שלשה‪ ,‬זולתי שהעול"ם של מט"ה נכלל | בעולם האמצע"י‪,‬‬
‫ומפני זה שלשה האבו"ת הם המרכבה‪ 67.‬ואין מרכב"ה זולתי בד' ועל כן הוא | סוד שלש"ה והוא‬
‫‪68‬‬
‫סוד ארבע"ה‪ .‬והנה סוד ענין זה בדרכים הרבה‪ ,‬אבל הנני נכנס בסוד | ביאור ענין זה‪.‬‬
‫[§‪ ]4‬א"ש ומי"ם ורו"ח‪ .‬צפו"ן ודרו"ם ומזר"ח‪ 69.‬הנה כבר התעוררנו על | סוד ארבע היסודות‪,‬‬

‫המערכת הסימבולית הנפרשת מסעיף זה (וכן ב–§‪ )20-17 ,14 ,12‬ואילך מזהה בין הישות האלוהית‬ ‫‪ 62‬‬
‫הנאצלת על פי השיטה הניאו־אפלטונית להתגלות הנבואית‪ .‬הסמלים המופיעים כאן הם‪ :‬בינה כשפע‬
‫היוצא מן החכמה היא 'הקול הדק הפנימי' (ועל פי שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪ ,6‬היא גם 'קול שאינו נשמע'); שש‬
‫הספירות היוצאות מן הבינה הן 'הקול הנשמע'‪ ,‬או 'קול בלא דיבור'‪ ,‬ואילו ספירת מלכות היא 'דיבור‬
‫המתנועע בקול'‪ .‬מושגים אלה נפוצים גם בכתביו האחרים של רמד"ל‪ ,‬וראו שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪;93-89‬‬
‫ספר הרימון‪ ,‬עמ' ‪ ;108‬סוד עשר ספירות (בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תשל"ו[ב])‪ ,‬עמ' ‪ ;386 ,373‬שושן עדות‪ ,‬עמ' ‪.331‬‬
‫המקבילות הארמיות של הביטויים האלה (בווריאציה כלשהי) מצויים לעתים גם בזוהר; וראו ח"א‪ ,‬נ ע"ב;‬
‫שם‪ ,‬רט ע"א; ח"ב‪ ,‬רכו ע"ב; ח"ג‪ ,‬רסא ע"א‪.‬‬
‫מקורה של מערכת זו בתיאורים שונים של הנבואה במקרא ואצל חז"ל‪ ,‬אבל בעיקר בחלוקה של ספר‬ ‫ ‬
‫יצירה — 'קול‪ ,‬רוח ודיבור' (מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬פ"א‪ ,‬מ"ח; או היימן‪ .)5§ ,2004 ,‬חלוקה זו נעשית‬
‫פופולרית מאוד בקבלת המאה הי"ג; כך למשל בחוג העיון (וראו ורמן‪ ,‬מ'‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ )67‬או בפירושים‬
‫השונים לספר יצירה (פירוש ר' יוסף אשכנזי לספר יצירה‪ ,‬הנדפס על שם הראב"ד בתוך מהדורת לוין–‬
‫אפשטיין‪ ,‬פ"א‪ ,‬מ"ט)‪ .‬אלא שמערכת זו זקוקה להתאמה הן למערכת המושגים הניאו־אפלטונית (שעל‬
‫פיה מתבקש לטעון כי הרוח דק מן הקול) והן לתיאור הסימבולי של התפארת כרוח (כאחד מארבעת‬
‫היסודות‪ ,‬ולאו דווקא במובן הנבואי)‪ .‬אלמנטים שונים של התאמה מצויים כבר בפירושו של ר' יצחק‬
‫סגי נהור (שלום‪ ,‬תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪ 6 ,3‬בנספח)‪ ,‬ואחר כך אצל הרמב"ן‪ .‬וראו למשל בפירושו לספר יצירה‬
‫(שלום‪ ,‬תשנ"ח[א]‪ ,‬עמ' ‪' :)95‬עשר ספירות בלימה‪ .‬אחת — רוח אלהי"ם חיים ‪ ...‬והוא לשון דק ופנימי‬
‫שאינו גוף‪ .‬קול ורוח ודבור‪ ,‬וזהו רוח הקדש‪ ,‬כלומר אין לך דבר שאין לו קול כמו הקול הנשמע בדפיקת‬
‫האויר‪ ,‬ורוח יש בו שהוא הדופק והמגיע לאוזן השומע‪ ,‬ודבר שמצייר הענין'‪ .‬אצל הרמד"ל מגיע תהליך‬
‫זה של התאמת המערכת הסימבולית המסוימת הזאת לידי גיבוש‪ :‬יש רוח שהיא רוח הקודש (בינה) ויש‬
‫רוח שהיא בבחינת אחד מארבעת היסודות (תפארת‪ ,‬אבל בסימבוליקה הנבואית היא 'קול')‪ .‬וראו גם‬
‫תשבי ולחובר‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬קנג‪-‬קנד‪.‬‬
‫העולם העליון הוא כאמור בינה (ראו לעיל הערה ‪ .)58‬הוא עומד על י"ב‪ ,‬כפי שיראה הטקסט בהמשך‪,‬‬ ‫‪ 63‬‬
‫שכן אין שלוש הספירות חסד‪ ,‬דין ורחמים אלא בעלות י"ב היבטים‪.‬‬
‫§‪ 2‬חילופי נוסח‪ :‬סוד הי"ג] מ ביסוד השלשה עשר‪ .‬הפנימי הוא] מ הפנימי כי על כל פנים סוד הקול הדק‬ ‫‪ 64‬‬
‫הפנימי הוא‪.‬‬
‫צירוף המונחים נקשר במקרא לתיאור השולחן במשכן (שמ' כה‪ ,‬כו–כז)‪ ,‬כאשר 'המסגרת' מסמלת‬ ‫‪ 65‬‬
‫בפירושנו את המלכות‪ .‬צירוף רעיוני דומה מצוי גם אצל הרמד"ל‪ ,‬שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪ ,94‬אבל בספר‬
‫הרימון‪ ,‬עמ' ‪ ,339‬מסמל המונח את הבינה‪ .‬סמל 'המסגרת' לספירת המלכות מצוי גם בזוהר‪ ,‬וראו ח"א‪,‬‬
‫כח ע"א (השייך לתיקוני זוהר); שם‪ ,‬לא ע"א ועוד‪.‬‬
‫ראו לעיל הערה ‪.58‬‬ ‫‪6 6‬‬
‫על פי בראשית רבה מז‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ ;475‬הרעיון נפוץ ביותר בקבלה‪ ,‬דוגמה אחת היא רמד"ל‪ ,‬שקל הקדש‪,‬‬ ‫‪ 67‬‬
‫עמ' ‪.12‬‬
‫§‪ 3‬חילופי נוסח‪ :‬רגליו] נ קשה לקריאה ואושר ע"פ מ‪ .‬סוד ד' הפאות שהם שלשה] מ סוד הפאות שהם‬ ‫‪6 8‬‬
‫שלשה‪ .‬הם המרכבה] מ הן הן המרכבה‪ .‬ועל כן] נ קשה לקריאה‪ ,‬ואושר ע"פ מ‪ .‬הוא סוד שלשה והוא סוד‬
‫ארבעה] מ סוד שלשה וסוד ארבעה‪ .‬אבל הנני] והנה סוד ענין זה בדרכים הרבה אבל הנני‪.‬‬
‫קטעים מקבילים וקרובים מאוד בתוכניהם לטקסט שלנו‪ ,‬המבוססים על השילוב בין סמלי היסודות‬ ‫‪ 69‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪138‬‬

‫ארבע הפאות‪ ,‬בהתקשרם ביחד‪ 70,‬כל אחד ואחד כפי תכונתו‪ .‬ואמנם | כי סוד ג' הפאות הם ד'‪,‬‬
‫וסוד ג' היסודות הם ד'‪ .‬ועל כל פנים כי סוד התור"ה נדרשת | בתוך י"ג בהתאחז העולם העליון‬
‫‪71‬‬
‫בהם‪ ,‬כאשר הודענו בסוד הי"ב‪.‬‬
‫[§‪ ]5‬יש לך לדעת כי סוד השלש"ה | יסודו"ת הם הנקראים חס"ד‪ ,‬גבור"ה‪ ,‬תפאר"ת‪ .‬מלכו"ת‬
‫נתחבר עמהם‪ .‬ונתהוו [מ ‪386‬א] יסודות ד'‪ .‬אמנם | תוכל לדעת כי יסוד הא"ש הוא יסוד ק"ל‬
‫מכל שאר היסודו"ת‪ ,‬כי לעולם טבע האש להיות קל | מכולם‪ ,‬ולעולם תמצא יסוד הא"ש לצד‬
‫‪73‬‬
‫צפו"ן‪ .‬והוא הענין בהיות ארבעה טבעים לצד אחד‪ | 72,‬כאשר נפרש ב"ה‪.‬‬
‫[§‪ ]6‬ויסוד המי"ם כבדים‪ ,‬על כי המי"ם יסוד כבד חמור יותר משאר היסודות | זולתי האר'‬
‫[הארץ]‪ .‬ואמנם כי יסוד הא"ש והמי"ם והרו"ח אין חמור וכבד מכולם כמו המים‪ | ,‬שהם כבדים‬
‫מן הא"ש ומן הרו"ח‪ .‬והמי"ם — דרו"ם‪ .‬והוא ארבע טבעים ביחד‪ .‬ואע"פ שכבר | רמזנו ברמז‬
‫‪74‬‬
‫יש לנו לפרש הענין‪.‬‬
‫[§‪ ]7‬כי תדע לך שיסוד הא"ש לצד צפו"ן‪[ / ,‬נ ‪130‬א] ואמנם כי טבע הא"ש מתחלק לשנים —‬
‫ח"ם ויב"ש‪ .‬וצפו"ן מתחלק לשנים‪ ,‬והוא ק"ר ול"ח‪ .‬הרי | לך כי יסוד הא"ש הוא מתחלק לסוד‬
‫ארבע טבעים‪ .‬ולעולם צפו"ן הוא צד הא"ש‪ ,‬וסודו בארב"ע‪| 75.‬‬
‫[§‪ ]8‬ואמנם כי יסוד המי"ם כמו כן מתחלק לארבע טבעים‪ .‬והמי"ם הם לצד דרו"ם‪ ,‬ועל כל פנים‬
‫| כי המים יסוד ק"ר ול"ח‪ ,‬והם שני טבעי"ם‪ .‬ודרו"ם הוא ח"ם ויבש‪ ,‬והם שני טבעים‪ .‬נמצאו |‬
‫‪76‬‬
‫המי"ם בסוד ארבע"ה‪.‬‬
‫[§‪ ]9‬ואמנם כי זה ק"ל וזה חמו"ר‪ .‬ונמצאו בסוד שמנה‪ .‬על כי עניינם | בהתחלקם כל אחד יושב‬
‫במחלוק"ת לצדו‪ .‬כי על כל פנים אין לך ביסוד זה ובין ביסו"ד זה | שהנו[!] במחלוקת‪ .‬ואמנם כי‬
‫יסוד הא"ש הוא בצדו במחלוקת‪ ,‬בהיות הא"ש לצד צפו"ן | וצ<פ>ון הוא ק"ר ול"ח‪ ,‬והא"ש הוא‬
‫ח"ם ויבש‪ .‬ועל כל פנים כענין זה יסוד המי"ם‪ .‬כי המי"ם | לצד דרו"ם‪ .‬והמים קרי"ם ולחי"ם‪.‬‬
‫ודרו"ם הוא ח"ם ויב"ש‪ .‬ועל כל פנים כל אחד משניהם | הוא במחלוקת‪ .‬ועל כן שני היסודות‬
‫‪77‬‬
‫האלו הם ק"ל וחומ"ר‪.‬‬

‫לסמלי רוחות השמים‪ ,‬מצויים הרבה מאוד הן אצל הרמד"ל (למשל שושן עדות‪ ,‬עמ' ‪ ,337‬או שקל הקדש‪,‬‬
‫עמ' ‪ )96–92‬והן בזוהר (למשל ח"ב‪ ,‬כב ע"א)‪.‬‬
‫השורשים קש"ר‪ ,‬חב"ר (§‪ 5‬ועוד) או ער"ב (§‪ 10‬ועוד) נפוצים מאוד בקבלה ומשמשים להדגשת אחדותו‬ ‫‪ 70‬‬
‫הפנימית של עולם הספירות‪ .‬להלן (בסמוך להערה ‪ )113‬תודגש אחדות זו בעזרת המליצה הנפוצה אצל‬
‫הרמד"ל‪' ,‬נקשר הכל בקשר אחד' (ובזוהר‪ ,‬בארמית‪ ,‬ראו ח"א‪ ,‬רמה ע"א)‪ .‬הטקסט העומד לפנינו נעזר‬
‫גם בתאוריה המקובלת (ראו לעיל בהערה ‪ ,32‬ובסמוך להערה ‪ )72‬של יצירת כל החומרים בעולם מתוך‬
‫עירוב וחיבור בין ארבעת היסודות שבטבע‪ .‬עניין זה חוזר הרבה אצל הרמד"ל‪ ,‬וראו ספר הרימון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,129‬עמ' ‪ ,409‬ועוד‪.‬‬
‫הטקסט מפנה את קוראיו ל–§‪.1‬‬ ‫‪7 1‬‬
‫עוד בעניין הטבעים ראו לעיל בסמוך להערה ‪.32‬‬ ‫‪ 72‬‬
‫§‪ 5‬חילופי נוסח‪ :‬קל מכולם ולעולם] מ קל מכולם צף מלמעלה ולעולם‪ .‬ב"ה] מ בעזרת השם יתעלה‬ ‫‪7 3‬‬
‫ויתברך‪.‬‬
‫§‪ 6‬חילופי נוסח‪ :‬המים יסוד כבר חמור] מ המים יסוד כבד‪ .‬והמים דרום והוא] מ והמים לצד דרום והם‪.‬‬ ‫‪7 4‬‬
‫§‪ 7‬חילופי נוסח‪ :‬האש לצד צפון] האש הוא לצד צפון‪.‬‬ ‫‪ 75‬‬
‫§‪ 8‬חילופי נוסח‪ :‬טבעים והמים] טבעים כי המים‪.‬‬ ‫‪ 76‬‬
‫§‪ 9‬חילופי נוסח‪ :‬כי זה קל וזה חמור] מ כי זה קול וזה חומר‪ .‬שהנו] מ שאינו [וכן צריך להיות]‪ .‬והאש הוא‬ ‫‪7 7‬‬
‫חם] כך הוא בכ"י מ‪ .‬ובכ"י נ נראה כי הסופר כתב בתחילה 'ק"ר' ותיקן אחר כך בין השיטין ל'ח"ם'‪ ,‬וכך‬
‫גם להלן בהמשך סעיף זה‪.‬‬
‫‪139‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫[§‪ ]10‬ואמנם כי בהתערבם ביחד‪ 78‬בהיות | גזרתם‪ 79‬שוה‪ ,‬כי בהיותם בסוד ארבע כל אחד ואחד‬
‫במחלוקת‪ ,‬הוא גזירה שוה לשניהם‪ ,‬כדי | שיתקשרו ביחד‪ .‬כי תמצא הא"ש הוא ח"ם ויב"ש‪.‬‬
‫והמי"ם קרי"ם ולחי"ם‪ ,‬הרי כי נמצאו במחלוקת‪ .‬אבל | {כי תמצא} גזירה שו"ה יש להם כדי‬
‫להתקשר <ב>יחד‪ .‬כי הא"ש שהוא ח"ם ויב"ש בגזרה שו"ה שיש | בסוד המי"ם מתקשר זה‬
‫בזה בהיותם גזרה שו"ה‪ .‬על כי דרום ח"ם ויב"ש והא"ש הוא ח"ם ויב"ש‪ | ,‬הרי לך גזירה שוה‬
‫לשניהם בהיותם מתקשרים ביחד‪ .‬וצפו"ן הוא ק"ר ולח והמי"ם הוא ק"ר ‪[/‬מ ‪386‬ב] ול"ח | והרי‬
‫גזירה שוה לשניהם להם ומתקשר זה עם זה‪ .‬ועל כל פנים ק"ל וחומ"ר גזיר"ה שו"ה‪ .‬והם |‬
‫‪81‬‬
‫כלל התור"ה‪ 80‬שהיא נדרשת בהם‪.‬‬
‫[§‪ ]11‬ואמנם כי תדע לך סוד עניינם בהתחבר היסודות הוא <בסוד> זה כאשר | אמרנו‪ .‬ואמנם‬
‫יש לך לדעת‪ .‬כי לכל רוח <ורוח> מאלו הצדדי"ם ארבעה הם שני היסודות האלו | ושני הפאות‪.‬‬
‫והנה תוכל לדעת כי הא"ש והמי"ם אע"פ שהם מתקשרים ביח"ד הכל הוא אחד‪{ | ,‬הנק'} גדול‬
‫העומד עליהם מלמעלה‪ 82,‬המנהיג את הא"ש ואת המי"ם‪ .‬ואמנם כי הוא גלג"ל | השמיני‬
‫הקשור בתשיע"י‪ 83‬ובכח"ו הוא מניע אותם‪ 84.‬ובלתי זה גלגל האוי"ר אשר עליהם | מלמעלה‬

‫השוו לרמד"ל‪ ,‬ספר הרימון‪ ,‬עמ' ‪ ,409‬וראו גם לעיל בהערה ‪ 70‬ובסמוך לה‪.‬‬ ‫‪ 78‬‬
‫על פי איכה ד‪ ,‬ז‪' ,‬ספיר גזרתם'; גם בספר הרימון (עמ' ‪ )6‬משתמש רמד"ל בביטוי זה לתיאור הספירות‪,‬‬ ‫‪7 9‬‬
‫והוא מצוי גם בפירוש ספר יצירה לר' יוסף אשכנזי‪ ,‬הנדפס על שם הראב"ד במהדורת לוין–אפשטיין‪,‬‬
‫פ"א‪ ,‬מ"א‪.‬‬
‫כלומר ה'כלל' הוא סמל התורה‪ ,‬בזכות מכלול ההקשר הרעיוני השל י"ג מידות בהן התורה נדרשת‪.‬‬ ‫‪8 0‬‬
‫§‪ 10‬חילופי נוסח‪ :‬שיתקשרו] מסופק בכ"י נ אך אושר על פי מ‪ .‬אבל כי תמצא גזירה] מ אבל גזירה‪ .‬בסוד‬ ‫‪8 1‬‬
‫המים מתקשר] ביסודו והמים מתקשרים‪ .‬והאש הוא חם ויבש] מ ליתא‪ .‬הרי לך] מסופק ב–נ א אושר ע"פ‬
‫מ‪ .‬גזירה שוה לשניהם] מ גזירה לשניהם‪ .‬המים הוא קר ולח] מ והמים הם קרים ולחים‪ .‬גזרה שוה להם‬
‫ומתקשר] מ גזרה שוה לשניהם ומתקשרים‪.‬‬
‫וראו צירופי הלשון בסוכה‪ ,‬מב ע"ב (ועוד)‪' ,‬גדול עומד על גביו'‪ ,‬וכן ס' יצירה (מהדורת לוין–אפשטין‪,‬‬ ‫‪ 82‬‬
‫פ"ו‪ ,‬מ"ג; או היימן‪' ,)48§ ,2004 ,‬אחד על גבי שלשה‪ ,‬שלשה על גבי שבעה‪ ,‬שבעה על גבי שנים עשר‪,‬‬
‫וכולן אדוקים זה בזה'‪.‬‬
‫כמו בשושן עדות (עמ' ‪ 338-337 ,330‬ועוד) כך גם כאן נעזר הרמד"ל במושג של גלגלי השמים כדי‬ ‫‪ 83‬‬
‫להוסיף מערכת חדשה של סמלים לספירות‪ ,‬בין השאר משום שגם הגלגלים בדיוק כמו הספירות מתוארים‬
‫כ'ספיר'‪ ,‬וראו להלן‪ .‬שימוש סימבולי זה כבר מצוי בפירוש האגדות לר' עזריאל (ראו מהדורת תשבי‪,‬‬
‫ירושלים תש"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)90‬הפירוט המדויק של המערכת הסימבולית חסר כאן ובשושן עדות (שכאמור‬
‫במבוא אולי אינם אלא חלק מטקסט אחד)‪ ,‬אך משניהם עולה כי הגלגל השמיני מסמל את הבינה (ואולם‬
‫ראו גם להלן בהערה ‪ ,)104‬והתשיעי את החכמה‪ .‬מעליהם מצוי 'האוויר' (להבדיל מן הרוח‪ ,‬שאינו אלא‬
‫תפארת)‪ .‬תיאור מפורט מעט יותר מצוי בספר הרימון‪ ,‬עמ' ‪ .96-94‬ולכל העניין הזה השוו את דברי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬היד החזקה‪ ,‬הלכות יסודי תורה‪ ,‬פרק ג‪ ,‬הלכות א־ב‪' :‬הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול‬
‫וערבות והם תשעה גלגלים‪ .‬גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח‪ ,‬והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו‬
‫הכוכב הנקרא כוכב‪ ,‬וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה‪ ,‬וגלגל רביעי שבו חמה‪ ,‬וגלגל חמישי שבו‬
‫מאדים‪ ,‬וגלגל ששי שבו כוכב צדק‪ ,‬וגלגל שביעי שבו שבתי‪ ,‬וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים‬
‫ברקיע‪ ,‬וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב והוא המקיף ומסבב את הכל‪ .‬וזה‬
‫שתראה כל הכוכבים כאילו הם כולם בגלגל אחד ואף על פי שיש בהן זה למעלה מזה מפני שהגלגלים‬
‫טהורים וזכים כזכוכית וכספיר לפיכך נראים הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון'‪ .‬גם בחוג‬
‫העיון נמצא שימוש במושג הגלגלים בהקשר של י"ג מידות‪ ,‬אולם בעליל מכלול השיטה שונה; נראה‬
‫שהיא מסתמכת הן על המשמעויות המדעיות של גלגלי השמים והן על המשמעויות הקוסמולוגיות של‬
‫חזון המרכבה‪ .‬וראו לעיל במובאה המופיעה בסמוך להערה ‪.18‬‬
‫וגם בשושן עדות‪ ,‬עמ' ‪' :337‬כי התשיעי הוא סבתם ועניין תנועתם וסבת כלם'‪.‬‬ ‫‪ 84‬‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪140‬‬

‫אין קיומם ותנועתם נמצא‪ .‬אבל זה הגלג"ל הוא מניע לגלג"ל הא"ש והמי"ם ומתקיימים |‬
‫והתבונן כי זה הגלג"ל השמינ"י שהוא גלג"ל האוי"ר‪ ,‬המניע אותם בכח סוד גלג"ל התשיע"י‬
‫‪85‬‬
‫| הוא הנקרא בנין א"ב‪.‬‬
‫[§‪ ]12‬ויש לך להתבונן הענין על כי החכמ"ה הקדומה משם התור"ה יוצאת‪ ,‬בסוד | {ה}‬
‫‪86‬‬

‫נתיבות‪ 87‬ואמנם על כי החכמ"ה ראש וראשון‪ 88,‬ומשם הכל יוצא‪ ,‬נקרא א"ב‪ ,‬כלומר‪ ,‬א"ב לכל‬
‫| המציאות‪ ,‬א"ב לכל‪ ,‬בה ‪[ /‬נ ‪130‬ב] על כי הוא המניע לכל‪ ,‬והוא הנותן לכל בכח האויר הזך‬
‫אשר עליו מלמעלה‪ 89.‬והתבונן כי זה | א"ב הוא נעשה בני"ן להבנות ממנו‪ ,‬והוא גלגל השמיני‬
‫המקיים את הכל‪ .‬אבל זה גלג"ל הוא הקו"ל | הד"ק הפנימי ונקרא בנין א"ב כי על כל פנים‬
‫בהתפשט החכמ"ה הוא עושה ממנו בני"ן‪ 90.‬וזו היא הבני"ה‪ | ,‬והוא בנין א"ב‪ ,‬וזה מקיים הכ"ל‪,‬‬
‫וקיום כל היסודות בו‪ .‬כי בהיותו מניע לכל היסודות כלם {מת‪<..‬עמו‪ | 91}>..‬ונשפעים מסודו‪,‬‬
‫‪92‬‬
‫ועל כן כל קיומם בו‪.‬‬
‫[§‪ ]13‬והתבונן כי אלו השני יסודו"ת אשר הזכרנו הם בכח בני"ן | א"ב עומדים‪ .‬ואמנם כי זה‬
‫בנין אב מוציא כתו"ב אח"ד‪ 93‬באשר נכללין בו שני היסודות בהיותם | בסוד שלום‪ 94.‬ועל זה‬
‫רמזו ז"ל בסוד <אמרו> אתה כוננת משרים [תה' צט‪ ,‬ד]‪ 95.‬כי בהיות שני היסודות הפך זה מזה |‬
‫ובמחלוקת יוצא כתוב אח"ד מבנין א"ב‪ ,‬שהוא אוחז מזה אחד ומזה אחד [שמ' יז‪ ,‬יב]‪ ,‬ונכללים‬
‫בו {הכל}‪ | .‬הוא סוד הרוח האוחז מימינו ומשמאלו והוא נקשר בהם והם בו‪.‬‬

‫§‪ 11‬חילופי נוסח‪ :‬אמרנו ואמנם] נ בלתי קריא‪ ,‬והושלם ע"פ מ‪ .‬לכל רוח] מ כל רוח‪ .‬הצדדים ארבעה] מ‬ ‫‪8 5‬‬
‫ארבעה צדדים‪ .‬ושני הפאות] מ ובשני הפאות‪ .‬הכל הוא אחד הנק' גדול] מ הכל הוא {‪ }... ...‬הגדול‪ .‬עליהם‬
‫מלמעלה] נ קשה לקריאה והושלם ע"פ מ‪ .‬והתבונן] נ קשה לקריאה והושלם ע"פ מ‪ .‬בכח סוד] מ בסוד כח‪.‬‬
‫הוא הנקרא בנין א"ב] נ בלתי קריא‪ ,‬והושלם ע"פ מ‪.‬‬
‫הצירוף 'החכמה הקדומה' מבוסס על תפיסתה של החכמה הנבראת 'קדם' לעולם (על פי משלי ח‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫‪ 86‬‬
‫כינוי זה לספירת חכמה נפוץ אצל הרמד"ל‪ .‬וראו שקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
‫על פי ספר יצירה‪ ,‬מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬א‪ ,‬א‪ ,‬או היימן‪' :1§ ,2004 ,‬בשלושים ושתים נתיבות פליאות‬ ‫‪ 87‬‬
‫חכמה חקק ‪ ...‬את עולמו'‪.‬‬
‫החכמה נחשבת לעתים קרובות בקבלה 'ראשית'‪ ,‬וזאת על סמך תה' קיא‪ ,‬י וכן פסוקים אחרים‪ .‬סמל זה‬ ‫‪ 88‬‬
‫מצוי כבר בספר הבהיר‪ .4§ ,‬ובניסוחו של ר' יוסף ג'יקטיליה‪ ,‬שערי אורה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬שער תשיעי‪ ,‬מהדורת י'‬
‫בן שלמה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ' ‪' — 87‬חכמה בראש'‪.‬‬
‫אב הוא חכמה‪ ,‬והאוויר אשר מעליו הוא ספירת כתר‪ ,‬וראו לצורך העניין רמד"ל‪ ,‬סוד עשר ספירות‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 89‬‬
‫‪ 374‬או שושן עדות‪ ,‬עמ' ‪.331‬‬
‫סמלי ספירת הבינה הנזכרים כאן הם הבניין‪ ,‬או בניין אב (להבדיל מאב הנזכר לעיל)‪ ,‬והקול הדק‬ ‫‪ 90‬‬
‫הפנימי‪.‬‬
‫ונראה כי צריך להיות 'מתנועעים'‪.‬‬ ‫‪ 91‬‬
‫§‪ 12‬חילופי נוסח‪ :‬הנתיבות] מ השלשים ושתים נתיבות‪ .‬ואמנם] נ מחוק והושלם ע"פ מ‪ .‬ראש וראשון] נ‬ ‫‪ 92‬‬
‫קשה לקריאה והושלם ע"פ מ‪ .‬כלומר] נ קשה לקריאה והושלם ע"פ מ‪ .‬כי זה אב הוא נעשה] נ זה {‪ }...‬אב‬
‫{עושה} והובא כאן ע"פ מ‪ .‬כי על כל פנים] מ ועל כל פנים‪ .‬עושה ממנו בנין] מ יוצא ממנו‪ .‬וזה מקיים‬
‫הכל ‪ ...‬כל קיומם בו] מ זה הוא הנקרא בינה והוא אב לכלם‪ .‬עד כאן כתב יד מ‪.‬‬
‫היסודות אש ומים עומדים בכוח הבינה‪ .‬השילוב ביניהם יוצר את הרוח או התפארת‪.‬‬ ‫‪9 3‬‬
‫על סמל 'השלום' ראו להלן בהערה ‪.96‬‬ ‫‪ 94‬‬
‫גם בזוהר נמצא לעתים קריאה סמבולית דומה של פסוק זה‪ .‬כך בזוהר ח"א‪ ,‬פו ע"ב (וכן שם‪ ,‬רלב ע"ב;‬ ‫‪ 95‬‬
‫ח"ב‪ ,‬נא ע"ב)‪ ,‬המונח 'משרים' מוצג כסמל מקביל ל'יעקב'‪ ,‬או 'הבריח התיכון'‪ ,‬דהיינו תפארת‪ .‬לעתים‬
‫(ח"ג‪ ,‬נט ע"א ועוד) הוא מוצג כסמל כללי המרמז על החיבור בין זכר לנקבה‪.‬‬
‫‪141‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫[§‪ ]14‬על כי סוד הרו"ח כלו שלו"ם‪ | 96‬ואינו כשאר היסודות‪ ,‬כי שני היסודות האלו הם במחלוקת‬
‫בעצמם‪ ,‬כפי אשר הזכרנו‪ ,‬בהיות כל | אחד ואחד בסוד ארבע במחלוקת‪ .‬אבל הרו"ח אינו כן על‬
‫כי הוא בסוד שנים ח"ם ול"ח | ואוחז לכאן ולכאן‪ .‬ועל כל פנים הוא שלו"ם‪ .‬וזהו כתו' אח"ד‬
‫מבנין א"ב‪ 97,‬שהוא גלגל השמינ"י‪ .‬ועל | כל פנים בהתחברם שני היסודות בו הוא בכח אותו‬
‫גלג"ל‪ ,‬המקיים אותם שלשתם‪ ,‬הם כתו' אחד‪ | ,‬כי על כל פנים הוא הקו"ל‪ ,‬וזהו סוד אח"ד‪ .‬ועל‬
‫כן בהתחבר הקו"ל‪ ,‬שהוא הכתו"ב היוצא מבנין א"ב‪ | ,‬הוא ענין סוד <ה>אחד בשני היסודות‬
‫האחרים‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫[§‪ ]15‬והנה יש לך להתעורר כי עיקר התור"ה הוא החכמ"ה | הקדומ"ה‪ ,‬והוא עיקר הכל‪.‬‬
‫ובהתפשט ויוצא עושה בני"ן א"ב לכ"ל‪ ,‬על כי אותו הבני"ן הוא המעמיד את | הכל ומוציא‬
‫ממנו התפשטות החכמ"ה‪ ,‬והוא הנקרא תורה שבכתב‪ ,‬על כי סוד הכת"ב הוא {הנקרא | ְספַר‪ .‬כי‬
‫הסֶפ"ר הוא החכמ"ה על כי הוא כלל הכל‪ .‬כי גם אמנם לפי שיש ֶספֶר וספַר סִפור | והם חכמ"ה‬
‫ובינ"ה ודע"ת‪ 99.‬מכאן והלאה כל המדות כלן הן נקראים ספירו"ת‪ ,‬על שם שיוצ{אי<ם>} |‬
‫‪100‬‬
‫מ ֶספֶ"ר וְ ֶספַ"ר וספו"ר‪.‬‬
‫[§‪ ]16‬ואמנם כי ה ֵספֶ"ר הוא החכמ"ה‪ ,‬כלל הכל‪ ,‬שאינו פתוח‪ .‬ה ְספַר הוא | הבינ"ה‪ ,‬על כי כבר‬
‫הספר הוא פתוח בסוד כתיבתו‪ ,‬ואזי יודע שיש שם כתיב"ה‪ .‬והכתב {‪ | }...‬בפתיחתו {ואין} ידוע‬
‫מהו‪ .‬ואמנם כי בהיות <זה> הכתב פותח שעריו‪ 101‬מוציא ממנו האותיות בסוד | התור"ה‪ ,‬בכלל‬
‫א"ש ומי"ם ורו"ח‪ .‬ואזי התורה יוצאת ונקראת תור"ה שבכת"ב‪ ,‬על שם הכתב המוציא‪ | ,‬והוא‬

‫‪ 96‬על 'האחיזה' המובילה ל'שלום' ראו להלן ב–§‪ ,24‬והשוו גם לשקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪( 42-40‬ועוד רבות בכתבי‬
‫הרמד"ל)‪' :‬סוד הרוח הוא האוחז בשני העברים בין המים ובין האש ואוחז בשניהם ומכריע ביניהם ‪...‬‬
‫ועושה שלום ביניהם'‪ .‬דברים אלה מתבססים על התפילה ועל שורה ארוכה של מדרשים הדורשים את‬
‫הפסוק מאיוב‪ ,‬כה ב‪' ,‬המשל ופחד עמו‪ ,‬עושה שלום במרומיו' (כגון מסכת אבות דרבי נתן‪ ,‬נו"ב‪ ,‬פכ"ד)‪,‬‬
‫העוסקים בווריאציות על השלום הנעשה בשמים בין האש ובין המים‪ .‬הקו הזה מפותח שוב בספרות‬
‫הזוהר‪ ,‬אבל בייחוד אצל בעל הרעיא מהימנא‪ :‬ח"ג‪ ,‬רכה ע"א (ר"מ)‪.‬‬
‫‪' 97‬הכתוב' הוא סמל נוסף לתפארת; עוד יש לשים לב שרמד"ל כאן מהפך את לשון הספרא 'בנין אב‬
‫מכתוב אחד'‪.‬‬
‫‪ 98‬על פי ההקשר כאן ובסעיף הבא משמעות המונח 'הכל' היא ספירת תפארת‪' .‬עיקרה' או 'כללה' הוא‬
‫ספירת החכמה‪ ,‬ו'בניין האב' שלה הוא ספירת בינה‪.‬‬
‫‪ 99‬שלושת המונחים — ספר ספר וספר — על פי ספר יצירה‪ ,‬מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬א‪ ,‬א‪ ,‬או היימן‪,‬‬
‫‪ .§1 ,2004‬הקישור בינם ובין חכמה‪ ,‬בינה ודעת מופיע כבר בפירושו של ר' יהודה ברצלוני לספר יצירה‬
‫(מהדורת שח"ז הלברשטאם‪ ,‬ברלין ‪[ 1885‬דפוס צילום ירושלים תשל"א])‪ ,‬עמ' ‪ .139‬ועוד בעניין זה ראו‬
‫מרוז‪ ,‬תשס"ב(ב)‪.‬‬
‫‪ 1 00‬כאן ובהמשך כל סימני הניקוד (עם כל חוסר העקיבות בסימונם) — במקור שבכתב היד‪.‬‬
‫‪ 101‬המונח 'שערים' כסמל לספירת בינה נפוץ ביותר בקבלה ונקבע על פי דברי חז"ל כי 'חמשים שערי‬
‫בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחת' (נדרים‪ ,‬לח ע"א ועוד)‪ .‬כאן בטקסט 'פתיחת השערים'‬
‫מציינת תהליך ניאו־אפלטוני של יציאה מן הכוח אל הפועל‪ ,‬מן הבינה אל התפארת‪ ,‬או יציאת התורה‬
‫ממצב 'שאינו פתוח' למצב 'פתוח בסוד כתיבתו'‪ .‬רמד"ל מרבה להשתמש ברעיון זה לצורך יצירת‬
‫נוסחאות פתיחה לדבריו‪' :‬אני מרחיב הלשון מפני שאתה צריך לשון פתוח לרווחה עד שתכנס לשער‬
‫בית המלך הפנימי (רמד"ל‪ ,‬סוד עשר ספירות בלימה‪ ,‬עמ' ‪ ;)371‬ובשקל הקדש‪ ,‬עמ' ‪' :34‬יש לי לחבר‬
‫חבור ‪ ...‬שיהיה בו לשון פתוח לרווחה למען תוכל לעמוד בהיכל המלך פנימה ולהכנס בשער החכמה'‬
‫(ושם‪ ,‬עמ' ‪ .)137‬ר' עזריאל קדם לרמד"ל בעצם השימוש בשורש פת"ח במובן ניאו־אפלטוני זה‪ .‬וראו‬
‫בפירושו לספר יצירה‪ ,‬המודפס על שם הרמב"ן במהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬פ"א מ"ב‪' :‬עשר ספירות ‪...‬‬
‫הם פתח אין סוף'‪ .‬בזוהר נוסחה זו משתנה ומשמשת הזדמנות לפרישתה של דרשה‪ .‬וכך‪' ,‬נפתח פתחים‬
‫של התורה‪ ,‬שהשעה והזמן הם להתקן בדרך' (במקור‪' :‬נפתח פתחין דאורייתא דהא שעתא ועדנא הוא‬
 ‫רונית מרוז‬ ‫‪142‬‬

‫עיקר‪ ,‬כלל גדל גדול‪ .‬ומפני שיוצא מתוך הכת"ב נקרא כתו"ב אחד היוצא מבנין אב‪ ,‬על | כל‬
‫פנים סוד זה כפי אשר אמרנו‪ .‬ואין לך דבר שהוא בסוד אמרם ז"ל שאינו על דבר הנזכר | בסוד‬
‫{כתיבתו} ‪[/‬נ ‪131‬א] <{‪.>}..‬‬
‫[§‪ ]17‬ואמנם כי תמצא כשם שיש ֶספֶר וְ ֶספַר וְסִפור‪ ,‬שהם המדרגות העליונות‪ ,‬כך בסוד זה | כל‬
‫המדות הם נקראים ספירו"ת‪ .‬כי תמצא סוד תור"ה שבכתב אע"פ שהוא פתוח‪ ,‬והוא סוד הקו"ל‬
‫| הנשמע‪ ,‬וחזר‪ 102‬להיותו ספ"ר על כי הוא כמו כן כלל‪ 103.‬ובהתפשטותו עושה ממנו ֶספַ"ר‪| ,‬‬
‫והוא סוד גלג"ל שמיני‪ ,‬וזהו יסו"ד‪ 104.‬ואמנם כי בהתפשטות הכל עושה נעשה ממנו ספו"ר‪| ,‬‬
‫והוא סוד הדבור באחרונה‪ 105.‬ועל כל פנים כי לפיכך נקראו כלם ספירו"ת‪ ,‬לפי הדרך הזה אשר‬
‫| {אמרנו}‪ .‬ועל כל פנים כי סוד זה בהיות הכל בענין אחד‪ .‬והנה תוכל לדעת כי על כן | זה הוא‬
‫סוד אחד כאשר התעוררנו‪.‬‬
‫[§‪ ]18‬ונחזור לאשר אנו בביאורו‪ .‬מכלל ופר"ט‪ 106.‬כי הכל"ל | הוא תורה שבכתב‪ ,‬והוא כלל‪,‬‬
‫על כי הוא קו"ל‪ ,‬והקו"ל הוא בכלל תמיד‪ ,‬כי קו"ל בלא דבו"ר הוא | כלל‪ .‬ועל כן <{‪>}...‬‬
‫הוא <סוד> תורה שבכת"ב‪ ,‬ופר"ט הוא תורה שבעל פ"ה‪ ,‬והוא סוד הדבו"ר המתנועע בקו"ל |‬
‫{ומפרט} העני"ן‪ ,‬ועל כן הוא נקרא פר"ט‪ .‬והנה הכל הוא סוד ענין גדול פנימי‪ .‬בהיותו כל"ל‬
‫ופר"ט והוא | סו"ד בסוד הי"ג מדות‪.‬‬
‫[§‪ ]19‬פר"ט וכל"ל‪ .‬כלל הצרי"ך לפר"ט‪ .‬ופרט הצרי"ך לכל"ל‪ .‬כי על כל פנים הקו"ל | המניע‬
‫לדבו"ר הוא ענין הצריך ז"ה לז"ה ואין זה בלתי זה‪ .‬ואמנם כי סוד הקו"ל כאשר אמרנו בהיותו‬
‫כל"ל‪ | ,‬כי בצאת הקו"ל אין הדבו"ר נשמע‪ ,‬ואין בה שום ידיעה בפירוש‪ ,‬ובהתחבר הדבו"ר בקו"ל‬
‫על כל פנים אזי | ידע הענין והכל הוא בפי' [בפירוש]‪ .‬ואמנם כי הקו"ל צריך לדבו"ר והדבו"ר‬
‫‪107‬‬
‫צריך לקו"ל ועל זה כלל הצריך | לפרט ופרט הצריך לכל"ל והכל הוא כאשר אמרנו‪.‬‬
‫[§‪ ]20‬וכל דב"ר שהי"ה בכל"ל ויצ"א מן הכל"ל ללמ"ד | {לא} ללמד ע"ל הקול כלו עצמו‬
‫יצ"א‪ .‬וענין זה הוא כגון דבר שיצא <מן> הקו"ל והוא סיום הגוף הבא להורות על | {ענין הגוף}‪,‬‬
‫והוא יסוד‪ 108‬הבא להאיר ללבנה כדי שילמד על ענין הגו"ף‪ .‬כי על כל פנים סוד תאוה וחשק‬
‫| הכל להורות על חשק הגוף כי ולא בא חשקו של זה זולתי להורות על הגו"ף‪ .‬כאשר תמצא‬

‫לאתתקנא בארחן' — זוהר ח"א‪ ,‬ה ע"ב)‪ .‬זו דוגמה להיבטים אידאיים העוברים בזוהר טרנספורמציה‬
‫לשונית ומשרתים את המארג הפואטי שלו‪.‬‬
‫'חזר' במשמעות 'הפַך'‪ ,‬כלשון התיבונים‪.‬‬ ‫‪ 102‬‬
‫על 'הקול הנשמע' שהוא התפארת ראו לעיל בהערה ‪ 62‬ובסמוך לה‪ .‬היחס בין ספירת חכמה לתפארת‬ ‫‪1 03‬‬
‫הוא כיחס בין תפארת ליסוד‪ ,‬ולכן לעיל היתה החכמה כלל והתפארת היתה פרט‪ ,‬ועתה התפארת היא‬
‫כלל ואילו היסוד הוא פרט‪.‬‬
‫ראינו לעיל (הערה ‪ )83‬כי הבינה נחשבת ל'גלגל שמיני'‪ ,‬אבל גם ספירת יסוד נחשבת ל'שמינית'‪ ,‬וזאת‬ ‫‪ 104‬‬
‫על סמך הנאמר בספר הבהיר‪ .114 ,105§ ,‬ובניסוחו של שושן עדות (עמ' ‪' :)337‬כי הח' בו כלם‪ ,‬והשמיני‬
‫נוטל את כלם [כלומר המאפיין אותו הוא איחוד השפעים השונים]‪ ,‬בין מלמטה בין מלמעלה הח' מאסף‬
‫אותם הביתה‪ ,‬ודי למשכיל'‪.‬‬
‫ה'דיבור' או ה'סיפור' מייצג את ספירת המלכות; וראו לעיל בהערה ‪ 62‬ובסמוך לה‪.‬‬ ‫‪1 05‬‬
‫עוד על עניין זה ראו לעיל בהערה ‪ 40‬ובסמוך לה‪.‬‬ ‫‪ 106‬‬
‫מידה זו נדרשת גם לעתים בזוהר‪ .‬וראו ח"א‪ ,‬רמו ע"ב; ח"ב‪ ,‬ג ע"א (מרוז‪ ,‬תשע"ג‪ ,‬יחידות ג–ד) ועוד‪.‬‬ ‫‪ 107‬‬
‫ואצל הרמד"ל‪ ,‬ספר הרימון‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫'סיום הגוף' במשמעות של איבר הברית הוא המקבילה לביטוי הזוהרי 'סיומא דגופא'‪ .‬ביטוי עברי‬ ‫‪ 108‬‬
‫זה מופיע גם בשושן עדות‪ ,‬עמ' ‪ ;341‬סוד עשר ספירות‪ ,‬עמ' ‪ 381‬ועוד‪ .‬לדיון נרחב בביטוי הארמי‬
‫ובמקבילותיו העבריות ראו ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.260-258‬‬
‫‪143‬‬ ‫קבלה‪ ,‬מדע ופסאודו–מדע בפירושו של רמד"ל לי"ג מידות‬

‫האו"ר והשמ"ש‪{| 109‬שזה} לא בא להורות על עצמו כלל אלא ללמד על האחר הוא בא‪ ,‬שהוא‬
‫הכל"ל כפי אשר התעוררנו‪| 110.‬‬
‫[§‪ ]21‬כי תמצא כשהיסודות מתחברים להאחז זה בזה‪ ,‬זה ביסוד חברו וזה ביסוד חברו‪ ,‬כלם‬
‫מתקשרים | כאחד‪ ,‬ואמנם כי הכל כפי מינו‪ .‬ומה נחמד הענין בהיותו יוצא לטעו"ן טע"ן אחר‬
‫שהוא כעניינו | {‪{ }...‬כ‪ ..‬האש‪ }..‬בהתקשר עם חברו שהוא בא לטעון טען אחר שהוא כעניינו‪.‬‬
‫כי תמצא האש שהוא | צפון‪ ,‬כאשר אמרנו‪ ,‬זה ח"ם ויב"ש וזה ק"ר ול"ח‪ ,‬ובא לטעון טען אחר‬
‫שהוא כעניינו‪ ,‬כגון בהתקשרו לצד | דרום‪ ,‬שהוא טען אחר והוא כעניינו‪ ,‬בהיותו ח"ם ויב"ש‪.‬‬
‫וזהו דבר שהיה בכלל יצא להקל ולא | להחמיר‪ ,‬כי השמא"ל בהדבקו בימי"ן אזי יקל ואינו‬
‫בחומרה כבראשונה‪ 111‬והנה על כל פנים סוד הענין | כאשר אמרנו‪.‬‬
‫[§‪[ / ]22‬נ ‪131‬ב] וכל דבר שהיה בכלל יצא לטעו"ן טע"ן אחר של"א כעניינ"ו יצא להק"ל‬
‫ולהחמי"ר‪ ,‬כגון דרו"ם בהדבקו | בצפו"ן‪ ,‬שאינו כעניינו‪ ,‬כי זה עם זה במחלוקת‪ ,‬ואזי יצא‬
‫להקל ולהחמיר‪ .‬כי דרו"ם הוא החס"ד | והוא הימי"ן‪ ,‬ובהדבקו בצפו"ן‪ ,‬שהוא הדי"ן‪ ,‬יקל הדי"ן‬
‫ויחמיר הימי"ן‪ ,‬שהוא החס"ד‪ .‬והדב"ר בקל | וחומר ויצא להקל ולהחמיר‪.‬‬
‫[§‪ ]23‬ועל כל פנים בהיות נאחז זה בזה אי אתה יכול להחזירו לכללו | כבראשונה עד שיחזירנו‬
‫לך הכתו' לכללו בפירוש‪ ,‬בהתגלות המי"ם שהם בדרו"ם בצפו"ן שהוא | כעניינו‪ ,‬ואזי יחזור‬
‫לכללו להיות הכל כלל אחד‪< .‬ומתקשר צפון בדרום והמים באש‪ ,‬ונעשה הכל כלל אחד‪,‬‬
‫ונקשר>‪ 112‬ונקשר הכל בקשר אחד‪ 113‬ומתדבקים זה | בזה‪.‬‬
‫[§‪ ]24‬דב"ר הלמ"ד מעניינ"ו שהם מין במינו כאשר אמרנו‪ .‬ודב"ר הלמ"ד מסופ"ו‪ .‬בהיות סוף |‬
‫הענין דרו"ם עם הא"ש והמי"ם בצפו"ן‪ .‬והנה שני כתובין אלו שהם מכחישין זה את זה — בהיות‬
‫דרו"ם | לבדו וצפו"ן לבדו הם במחלוקת‪ ,‬והא"ש והמי"ם כמו כן‪ ,‬כי כלם מכחישין זה את זה עד |‬
‫שיבוא הכתו' השלישי‪ ,‬שהוא הרו"ח ואוחז מזה ומזה ומכריע ביניהם‪ 114.‬כי הרו"ח הוא ח"ם ול"ח‬
‫<ומשלים לשני הצדדין‪ ,‬על כי האש הוא חם והמים הוא לח‪ ,‬ולפי'>‪ 115‬ולפי' | אוחז בשני הצדדין‬
‫ומכריע בנתים ביניהם ועושה שלו"ם‪ 116.‬ולפי הענין נקרא מדת תפאר"ת | — שלו"ם ואמ"ת‬
‫משפ"ט [ע"פ זכ' ח‪ ,‬טז]‪ ,‬על כי הוא החותם המכריע ועושה שלו"ם‪' .‬ויקרא לו ה' שלו"ם' [שופ' ו‪,‬‬
‫כד] | ולפי' [ולפיכך] 'ואתה שלו"ם וביתך שלו"ם וכל אשר לך שלו"ם' [שמ"א כה‪ ,‬ו]‪.‬‬

‫תם‪ .‬שלב"ע [שבח לאל בורא עולם]‬

‫והשוו לרמד"ל‪ ,‬סוד עשר ספירות‪ ,‬עמ' ‪' :381‬סוד הברית ‪ ...‬כלל כל האברים וכלל כל הגוף'‪ .‬ויש לשים‬ ‫‪ 109‬‬
‫לב שיחסי האישות מוצגים כאן באמצעות היחסים בין יסוד למלכות (ולא באמצעות היחסים בין תפארת‬
‫למלכות כנפוץ במגוון תורות קבליות)‪ ,‬ומסמלים אותם השמש והירח‪ .‬ובדומה‪ ,‬שושן עדות‪ ,‬עמ' ‪339‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫לשימוש סימבולי במידה זו ראו זוהר ח"ג‪ ,‬קמט ע"ב; וראו להלן בהערה ‪.40‬‬ ‫‪1 10‬‬
‫'ההקלה' היא התמתקותם של כוחות הדין בעקבות התחברותם לכוחות החסד‪.‬‬ ‫‪ 111‬‬
‫השלמת הטקסט בשוליים נעשתה בקולמוסו של המעתיק; החזרה על התיבה האחרונה באה להבהיר‬ ‫‪ 112‬‬
‫היכן בדיוק יש לשבץ דברים אלה‪.‬‬
‫בעניין מליצה זו ראו לעיל בהערה ‪.70‬‬ ‫‪1 13‬‬
‫רמד"ל קושר בין לשון הספרא בתיאור י"ג המידות ובין לשונו של ספר יצירה‪' :‬שלוש אמות אמ"ש‬ ‫‪ 114‬‬
‫יסודן כף חובה וכף זכות ולשון חק מכריע בינתיים ‪ ...‬רוח מכריע בינתים' (מהדורת לוין–אפשטיין‪ ,‬פ"ג‪,‬‬
‫מ"א–ד; היימן‪.)30-23§ ,2004 ,‬‬
‫תוספת טקסט בשוליים‪ ,‬כמו שנעשה בסמוך להערה ‪ 112‬לעיל‪.‬‬ ‫‪1 15‬‬
‫על סמל 'השלום' ראו בהערה ‪.96‬‬ ‫‪ 116‬‬
 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫י' אביב"י‪ ,‬בנין אריאל‪ :‬מבוא דרושי האלהי ר' יצחק לוריא ‪ ...‬על פי‬ ‫אביב"י‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫כתביו ועל פי כתבי תלמידו ר' חיים ויטל‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪.‬‬
‫י' אביב"י‪ ,‬קבלת הגר"א‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪.‬‬ ‫אביב"י‪ ,‬תשנ"ג ‬
‫י' אביב"י‪ ,‬קבלת האר"י‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪.‬‬ ‫אביב"י‪ ,‬תשס"ח ‬
‫י' אבישור‪ ,‬כתובות פיניקיות והמקרא‪ ,‬חלק ב‪ :‬מבחר כתובות פיניקיות‪,‬‬ ‫אבישור‪ ,‬תשל"ט ‬
‫ירושלים תשל"ט‪.‬‬
‫י' אבישור‪"' ,‬פרי עץ הדר" (וי' כג‪ ,‬מ) — על "פרי" שאינו פרי ועל "הדר"‬ ‫אבישור‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫שאינו אתרוג'‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬קיז (טבת–אדר תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.139‑135‬‬
‫‪I. Even Zohar, ‘Polysystem Theory’, Peotics Today, 11, 1 (1990),‬‬ ‫אבן זוהר‪ 1990 ,‬‬
‫‪pp. 9–26.‬‬
‫יהודה אבן שמואל‪ ,‬מורה נבוכים לרבינו משה בן מימון‪ ,‬בהעתקת ר'‬ ‫אבן שמואל‪ ,‬‬
‫שמואל אבן תיבון‪ ,‬הוצאה מנוקדת ומוגהה ומפורשת על–ידי יהודה אבן‬ ‫תרצ"ה‪-‬תשמ"ז ‬
‫שמואל‪ ,‬א‪-‬ד‪ ,‬ירושלים תרצ"ה‪-‬תשמ"ז‪.‬‬
‫ד' אברמס‪' ,‬ספר האורה לר' יעקב בן יעקב הכהן — מהדורה סינופטית‬ ‫אברמס‪ ,‬תשנ"ג ‬
‫על–פי כתבי יד שונים'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת ניו יורק‪ ,‬תשנ"ג‪.‬‬
‫ד' אברמס‪' ,‬אימתי חוברה ההקדמה לספר הזוהר? ושינויים בטפסים‬ ‫אברמס‪ ,‬תשנ"ד ‬
‫שונים של ההקדמה שבדפוס מנטובה'‪ ,‬אסופות; ספר שנה למדעי‬
‫היהדות ח (תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ריא‪-‬רכו‪.‬‬
‫ד' אברמס‪ ,‬ר' אשר בן דוד — כל כתביו ועיונים בקבלתו‪ ,‬ונוסף לו‬ ‫אברמס‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫פירושי מעשה בראשית של המקובלים בפרובאנס ובגירונה‪ ,‬לוס‬
‫אנג'לס תשנ"ו‪.‬‬
‫‪D. Abrams, ‘Critical and Post Critical Textual Scholarship of‬‬ ‫אברמס‪1996 ,‬א ‬
‫‪Jewish Mystical Literature’, Kabbalah: Journal for the Study of‬‬
‫‪.Jewish Mystical Texts, 1 (1996), pp. 7–71‬‬
‫‪D. Abrams, ‘From Germany to Spain: Numerology as a Mystical‬‬ ‫אברמס‪1996 ,‬ב ‬
‫‪Technique’, Journal of Jewish Studies, 47 (1996), pp. 85–101.‬‬

‫[ ‪]469‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪470‬‬

‫ד' אברמס‪' ,‬כתובי–יד חדשים של ספר הסודות של רבי שם טוב בר‬ ‫אברמס‪ ,‬תשנ"ז(א) ‬
‫שמחה והמקורות שהיו בידו'‪ ,‬אסופות‪ ,‬י (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.70-49‬‬
‫ד' אברמס‪' ,‬פירוש האבוד לספר יצירה לר' יעקב בן יעקב הכהן'‪ ,‬קבלה‪,‬‬ ‫אברמס‪ ,‬תשנ"ז(ב) ‬
‫ב (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.342‑311‬‬
‫‪D. Abrams, Sexual Symbolism and Merkavah Speculation in‬‬ ‫אברמס‪ 1997 ,‬‬
‫‪Medieval Germany, Tübingen 1997.‬‬
‫‪D. Abrams, ‘Knowing the Maiden Without Eyes: Reading‬‬ ‫אברמס‪ 2003 ,‬‬
‫‪the Sexual Reconstruction of the Jewish Mystic in a Zoharic‬‬
‫‪Parable’, Da’at, 50–52 (2003), pp. lix–lxxxiii.‬‬
‫ד' אברמס‪' ,‬זוהר‪ ,‬ספר ו"ספר הזוהר" — לתולדות ההנחות והציפיות‬ ‫אברמס‪ ,‬תשס"ד ‬
‫של המקובלים והחוקרים'‪ ,‬קבלה‪ ,‬יב (תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.232‑201‬‬
‫ד' אברמס‪ ,‬הגוף האלוהי הנשי בקבלה‪ :‬עיון בצורות של אהבה גופנית‬ ‫אברמס‪ ,‬תשס"ה ‬
‫ומיניות נשית של האלוהות‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫‪D. Abrams, “‘A Light of Her Own” — Minor Kabbalistic‬‬ ‫אברמס‪ 2006 ,‬‬
‫‪Traditions on the Ontology of the Divine Feminine’, Kabbalah,‬‬
‫‪15 (2006), pp. 7–29.‬‬
‫קבלת האר"י‪ ,‬אוסף מאמרים מאת גרשם שלום‪ ,‬ערך דניאל אברמס‪,‬‬ ‫אברמס‪ ,‬תשס"ח ‬
‫לוס אנג'לס תשס"ח‪.‬‬
‫‪D. Abrams, ‘The Invention of the Zohar as a Book: On the‬‬ ‫אברמס‪ 2009 ,‬‬
‫‪Assumptions and Expectations of the Kabbalists and Modern‬‬
‫‪Scholars’, Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical‬‬
‫‪Texts, 19 (2009), pp. 7–142.‬‬
‫‪D. Abrams, ‘The Virgin Mary as the Moon that Lacks the Sun: a‬‬ ‫אברמס‪ 2010 ,‬‬
‫‪Zoharic Polemic against the Veneration of Mary’, Kabbalah, 21‬‬
‫‪(2010), pp.7–56.‬‬
‫‪R. Onians, The Origins of European Thought, Cambridge 1954.‬‬ ‫אוניאנס‪ 1954 ,‬‬
‫ש' אופנהיימר‪' ,‬סמלי הים בקבלת הזוהר'‪ ,‬הים במקרא‪ ,‬חיפה תשל"א‪.‬‬ ‫אופנהיימר‪ ,‬תשל"א ‬
‫א"א אורבך‪' ,‬שרידי תנחומא–ילמדנו'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬ה‪-‬ו‬ ‫אורבך‪ ,‬תשכ"ט ‬
‫(ט"ז)‪ ,‬תשכ"ט‪.‬‬
‫א"א אורבך‪ ,‬חז"ל — פרקי אמונות ודעות‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים‬ ‫אורבך‪ 1982 ,‬‬
‫‪.1982‬‬
‫מ' אורון‪' ,‬מאמנות הדרוש של בעל הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ספר הזוהר‬ ‫אורון‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית‪,‬‬
‫מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.310-299‬‬
‫מ' אורון‪' ,‬שימני כחותם על לבך‪ ,‬עיונים בפואטיקה של בעל הזוהר‬ ‫אורון‪ ,‬תשנ"ד ‬
‫‪471‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫בפרשת "סבא דמשפטים"'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' אורון וע' גולדרייך (עורכים)‪,‬‬

‫משואות‪ :‬מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל‪ ,‬מוקדשים לזכרו‬
‫של פרופ' אפרים גוטליב‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.24-1‬‬
‫מ' אורון‪' ,‬שלושה פירושים למעשה בראשית ומשמעותם בחקר ספר‬ ‫אורון‪ ,‬תשס"ג ‬
‫הזוהר'‪ ,‬דעת‪( 52-50 ,‬תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.199-183‬‬
‫מ' אורון‪' ,‬מוטיב הינוקא ומשמעותו בספר הזהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' מרוז‬ ‫אורון‪ ,‬תשס"ז ‬
‫(עורכת)‪ ,‬חידושי זוהר — מחקרים חדשים בספרות זוהר (תעודה כא‪-‬‬
‫כב)‪ ,‬תל אביב תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.164‑129‬‬
‫מ' אורון‪' ,‬מדרש הנעלם — מוקדם ומאוחר'‪ ,‬קבלה‪ ,‬כב (תשע"א)‪ ,‬עמ'‬ ‫אורון‪ ,‬תשע"א ‬
‫‪.147-109‬‬
‫ע' אטקס‪ ,‬רבי ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫אטקס‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫תשמ"ד‪.‬‬
‫‪I. Etkes, ‘Rabbi Israel Salanter and His Psychology of Mussar’,‬‬ ‫אטקס‪ 1987 ,‬‬
‫‪in: A. Green (ed.), Jewish Spirituality — From the Sixteenth-‬‬
‫‪Century Revival to the Present, New York 1987, pp. 206–244.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬פירוש עשר הספירות לר' יוסף הבא משושן הבירה ושרידים‬ ‫אידל‪ ,‬תשל"ט ‬
‫מכתביו'‪ ,‬עלי ספר‪ ,‬ו‪-‬ז (תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪.84‑74‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬דמות האדם שמעל הספירות'‪ ,‬דעת‪( 4 ,‬תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪.55‑41‬‬ ‫אידל‪ ,‬תש"ם(א) ‬
‫מ' אידל‪' ,‬לגלגוליה של טכניקה קדומה של חזון נבואי בימי הביניים'‪,‬‬ ‫אידל‪ ,‬תש"ם(ב) ‬
‫סיני‪ ,‬פו (תש"ם)‪ ,‬עמ' א‪-‬ז‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬המחשבה הרעה של האל'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬מט‪ ,‬ג‪-‬ד (תש"ם)‪ ,‬עמ'‬ ‫אידל‪ ,‬תש"ם(ג) ‬
‫‪.364‑356‬‬
‫משה אידל‪' ,‬לתולדות האיסור ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים'‪AJS ,‬‬ ‫אידל‪ 1980 ,‬‬
‫‪ ,)1980( 5 ,Review‬חלק עברי‪ ,‬עמ' א‪-‬כ‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬אג'ידאו דה ויטרבו וכתביו של ר' אברהם אבולעפיה'‪,‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"א(א) ‬
‫איטליה‪ ,‬ב ‪( 2‑1‬תשמ"א)‪ ,‬עמ' מח‪-‬נ‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬תפיסת התורה בהיכלות ובקבלה'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"א(ב) ‬
‫ישראל‪ ,‬א (תשמ"א)‪ ,‬עמ' ‪.84-23‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬הספירות שמעל הספירות — לחקר מקורותיהם של ראשוני‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"ב(א) ‬
‫המקובלים'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נא (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.280-239‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬הפירוש המאגי והתיאורגי של המוסיקה בטקסטים יהודיים‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"ב(ב) ‬
‫מתקופת הרנסנס ועד החסידות'‪ ,‬יובל‪ ,‬ד (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' לג‪-‬סב‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬חומר קבלי מבית מדרשו של ר' יהודה החסיד'‪ ,‬מחקרי‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"ג ‬
‫ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ב (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.207-169‬‬
‫‪M. Idel, ‘Introduction to the Bison Book Edition’, in: J. Reuchlin,‬‬ ‫אידל‪ 1983 ,‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪472‬‬

‫‪On the Art of the Kabbalah, M. and S. Goodman (trans.), pp.‬‬

‫‪v–xxix, 1983.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬ר' יהודה חליווה וחיבורו "ספר צפנת פענח"'‪ ,‬שלם‪ ,‬ד‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫(תשמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.149-119‬‬
‫‪M. Idel, Kabbalah — New Perspectives, New York 1988.‬‬ ‫אידל‪ 1988 ,‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬קטע לא ידוע מן המדרש הנעלם'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ספר‬ ‫אידל‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫הזוהר ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה‬
‫היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.87‑73‬‬
‫‪M. Idel, Golem: Jewish Magical and Mystical Traditions — on‬‬ ‫אידל‪ 1990 ,‬‬
‫‪the Artificial Anthropoid, Albany 1990.‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬מבוא‪ ,‬בתוך‪ :‬ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה‪ ,‬נאום על כבוד‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"א ‬
‫האדם‪ ,‬תרגמה ג' שילוני‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬
‫‪M. Idel, ‘Perceptions of Kabbalah in the second half of the 18th‬‬ ‫אידל‪ 1991 ,‬‬
‫‪century’, The Journal of Jewish Thought and Philosophy, 1‬‬
‫‪(1991), pp. 55–114.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬על תולדות מושג ה"צמצום" בקבלה ובמחקר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר'‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫אליאור וי' ליבס (עורכים)‪ ,‬קבלת האר"י — דברי הכנס הבינלאומי‬
‫הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת‬
‫ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.112‑59‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬דימויים ומעשים מיניים בקבלה'‪ ,‬זמנים‪ ,)1992( 42 ,‬עמ'‬ ‫אידל‪ 1992 ,‬‬
‫‪.39-30‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬חיבורים זנוחים של בעל "ספר כף הקטורת"'‪ ,‬פעמים‪ ,‬נג‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ג(א) ‬
‫(תשנ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.89-75‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬קבלה — היבטים חדשים‪ ,‬תל אביב וירושלים תשנ"ג‪.‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ג(ב) ‬
‫‪M. Idel, ‘Kabbalah and Elites in Thirteenth Century Spain’,‬‬ ‫אידל‪ 1994 ,‬‬
‫‪Mediterranean Historical Review, 9 (1994), pp. 5–19.‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬גולם‪ :‬מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫מלאכותי‪ ,‬תרגם ע' מאיר–לוי‪ ,‬תל אביב וירושלים תשנ"ו‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬מקומו של הסמל בהגותו של גרשם שלום'‪ ,‬מדעי היהדות‪38 ,‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ח(א) ‬
‫(תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.72­43‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬ר' מנחם ריקנאטי המקובל‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשנ"ח‪.‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ח(ב) ‬
‫‪M. Idel, Messianic Mystics, New Haven and London, 1998.‬‬ ‫אידל‪ 1998 ,‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬הרעיה והפילגש'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' יואל‪ ,‬מ' ליבוביץ‪ ,‬י' מזור‬ ‫אידל‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫(עורכים)‪ ,‬ברוך שעשני אשה‪ ,‬תל אביב תשנ"ט‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬חנוך תופר מנעלים היה'‪ ,‬קבלה‪ ,‬ה (תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.286-265‬‬ ‫אידל‪ ,‬תש"ס ‬
‫‪473‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫מ' אידל‪ ,‬החסידות‪ :‬בין אקסטזה למאגיה‪ ,‬תרגם ע' ידין‪ ,‬תל אביב‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"א ‬
‫וירושלים תשס"א‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬בין הקבלה הנבואית לקבלת ר' מנחם מנדל משקלוב'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ג(א) ‬
‫מ' חלמיש ואחרים (עורכים)‪ ,‬הגר"א ובית מדרשו‪ ,‬רמת גן תשס"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.184-173‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬מ"אור גנוז" ל"אור תורה" — פרק בפנומנולוגיה של‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ג(ב) ‬
‫המיסטיקה היהודית'‪ ,‬א' ציון (עורך)‪ ,‬מגוון דעות והשקפות בתרבות‬
‫ישראל‪ ,‬יא (תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.62-23‬‬
‫’‪M. Idel, ‘Sabbath — On Concepts of Time in Jewish Mysticism‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ד(א) ‬
‫בתוך‪ :‬י' בלידשטיין (עורך)‪ ,‬שבת — רעיון‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מציאות‪ ,‬באר‬
‫שבע תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.93‑57‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬נשמת אלוה‪ :‬על אלוהיות הנשמה אצל הרמב"ן והאסכולה‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ד(ב) ‬
‫שלו'‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' ארזי‪ ,‬מ' פכלר וב' כהנא (עורכים)‪ ,‬החיים כמדרש‪:‬‬
‫עיונים בפסיכולוגיה יהודית לכבוד פרופ' מרדכי רוטנברג‪ ,‬תל אביב‬
‫תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.380‑338‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬פירושים לסוד העריות בראשית הקבלה'‪ ,‬קבלה‪ ,‬יב (תשס"ד)‪,‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ד(ג) ‬
‫עמ' ‪.199-89‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬לויתן ובת זוגו — ממיתוס תלמודי למיתוסים קבליים'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ד(ד) ‬
‫מ' אידל וא' גרינולד (עורכים)‪ ,‬המיתוס ביהדות‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ'‬
‫‪.186‑145‬‬
‫‪M. Idel, Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines,‬‬ ‫אידל‪2005 ,‬א ‬
‫‪Ladders, Budapest and New York 2005.‬‬
‫‪M. Idel, ‘Some Forlorn Writings of a Forgotten Ashkenazi‬‬ ‫אידל‪2005 ,‬ב ‬
‫‪Prophet: R. Nehemiah ben Shlomo ha-Navi’, Jewish Quarterly‬‬
‫‪Review, 96 (2005), pp. 183–196.‬‬
‫‪M. Idel, Enchanted Chains, Techniques and Rituals in Jewish‬‬ ‫אידל‪2005 ,‬ג ‬
‫‪M‬‬
‫‪ ysticism, Los Angeles 2005.‬‬
‫‪M. Idel, Kabbalah and Eros, New Haven and London 2005.‬‬ ‫אידל‪2005 ,‬ד ‬
‫מ' אידל‪ ,‬מקובלים של לילה‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪.‬‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ו(א) ‬
‫מ' אידל‪' ,‬פירושו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא לפיוט "אל נא לעולם‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ו(ב) ‬
‫תוערץ"'‪ ,‬מורשת ישראל‪ ,‬ב (תשס"ו)‪ ,‬עמ' ‪.41‑5‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬על הפירושים של ר' נחמיה בן שלמה הנביא לשם מ"ב‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ו(ג) ‬
‫אותיות וספר החכמה המיוחס לר' אלעזר מוורמס'‪ ,‬קבלה‪ ,‬יד (תשס"ו)‪,‬‬
‫עמ' ‪.261‑157‬‬
‫‪M. Idel, ‘From Italy to Ashkenaz and Back: On the Circulation of‬‬ ‫אידל‪ 2006 ,‬‬
‫‪Jewish Mystical Traditions’, Kabbalah, 14 (2006), pp. 47–94.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪474‬‬

‫‪M. Idel, Ben: Sonship and Jewish Mysticism, Jerusalem, London‬‬ ‫אידל‪ 2007 ,‬‬
‫‪and New York 2007.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬בין אשכנז לקסטיליה במאה השלוש–עשרה‪ :‬השבעות‪ ,‬רשימות‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ח(א) ‬
‫ו"שערי דרשות" בחוגו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא והשפעותיהן'‪,‬‬
‫תרביץ‪ ,‬עז (תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪.554‑475‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬עולם המלאכים — בין התגלות להתעלות‪ ,‬תל אביב‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ח(ב) ‬
‫תשס"ח‪.‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬על הגדרות הנבואה מהרמב"ם לאברהם אבולעפיה ומעבר‬ ‫אידל‪ ,‬תשס"ט ‬
‫להם'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אלקיים וד' שוורץ (עורכים)‪ ,‬הרמב"ם בנבכי הסוד —‬
‫מחווה למשה חלמיש‪ ,‬רמת גן תשס"ט (דעת‪ ,)66‑64 ,‬עמ' ‪.36‑1‬‬
‫מ' אידל‪' ,‬פיוט לא ידוע ליום הכיפורים של ר' נחמיה בן שלמה הנביא'‪,‬‬ ‫אידל‪2009 ,‬א ‬
‫בתוך‪ :‬י' הקר‪ ,‬ב"צ קידר‪ ,‬י' קפלן (עורכים)‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪,‬‬
‫מחקרים בתולדות ישראל המוגשים לאברהם גרוסמן‪ ,‬ירושלים ‪,2009‬‬
‫עמ' ‪.262‑237‬‬
‫‪M. Idel, ‘The Image of Man above the Sefirot — R. David ben‬‬ ‫אידל‪2009 ,‬ב ‬
‫‪Yehudah he-Hasid’s Theosophy of Ten Supernal Sahsahot and‬‬
‫‪Its Reverberations’, Kabbalah, 20 (2009), pp. 181–212.‬‬
‫מ' אידל‪ ,‬קבלה וארוס‪ ,‬תרגם ש' בראון‪ ,‬ירושלים תש"ע‪.‬‬ ‫אידל‪ ,‬תש"ע ‬
‫מ' אידל‪' ,‬ר' נחמיה בן שלמה הנביא על מגן דוד והשם טפטפיה‪ :‬ממגיה‬ ‫אידל‪ ,‬תשע"א ‬
‫יהודית‪ ,‬לקבלה מעשית‪ ,‬ולקבלה עיונית'‪ ,‬בתוך‪ :‬אברהם (רמי) ריינר‬
‫ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרים לזכרו של ישראל מ' תא–שמע‪ ,‬אלון שבות‬
‫תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.61‑46‬‬
‫‪M. Eigen, ‘On the Significance of the Face’, The Psychoanalytic‬‬ ‫אייגן‪ 1981‑1980 ,‬‬
‫‪Review, 67 (1980–1981), pp. 425–439.‬‬
‫א' אייזנמן‪ ,‬מבנה ותוכן בספר נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫אייזנמן‪ ,‬תשס"ג ‬
‫מ' חלמיש ואחרים (עורכים)‪ ,‬הגר"א ובית מדרשו‪ ,‬רמת גן תשס"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.194-185‬‬
‫י' אלבוים‪ ,‬פתיחות והסתגרות‪ :‬היצירה הרוחנית–הספרותית בפולין‬ ‫אלבוים‪ ,‬תש"ן ‬
‫ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש–עשרה‪ ,‬ירושלים תש"ן‪.‬‬
‫א' אלטמן‪ ,‬בעיות במחקר הניאו–אפלטוניות היהודית‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כז‬ ‫אלטמן‪ ,‬תשי"ח ‬
‫(תשי"ח)‪ ,‬עמ' ‪.507-501‬‬
‫‪A. Altmann, ‘Eleazar of Worms’ Chokhmat Ha-Egoz’, JJS XI‬‬ ‫אלטמן‪ 1960 ,‬‬
‫‪(1960), pp. 101–113.‬‬
‫‪A. Altmann, ‘The Delphic Maxim in Medieval Islam and‬‬ ‫אלטמן‪ 1969 ,‬‬
‫‪Judaism’, in: Studies in Religious Philosophy and Mysticism,‬‬
‫‪London 1969, pp. 1–40.‬‬
‫‪475‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫א' אלטמן‪' ,‬ספר אור זרוע לר' משה די ליאון‪ :‬מבוא‪ ,‬טקסט קריטי‬ ‫אלטמן‪ ,‬תש"ם ‬
‫והערות'‪ ,‬קבץ על יד סדרה חדשה‪ ,‬ט‪ ,‬יט (תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪.293‑219‬‬
‫א' אלטמן‪' ,‬מדרש אלגורי על פי דרך הקבלה הפנימית על בראשית כ"ד'‪,‬‬ ‫אלטמן‪ ,‬תשמ"ג ‬
‫בתוך‪ :‬א' אלטמן‪ ,‬פנים של יהדות‪ ,‬תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.75‑68‬‬
‫ר' אלטר‪' ,‬סצנת דפוס במקרא וחשיבותה של קונוונציה'‪ ,‬הספרות‪27 ,‬‬ ‫אלטר‪ 1978 ,‬‬
‫(‪ ,)1978‬עמ' ‪.14‑7‬‬
‫ר' אלטר‪ ,‬אמנות הסיפור במקרא‪ ,‬תל אביב תשמ"ח‪.‬‬ ‫אלטר‪ ,‬תשמ"ח ‬
‫ר' אליאור‪' ,‬ייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות — דמות‬ ‫אליאור‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫האל והרחבת גבולות ההשגה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬המיסטיקה היהודית‬
‫הקדומה — דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה‬
‫היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ו (תשמ"ז) עמ' ‪.64‑23‬‬
‫ר' אליאור‪' ,‬ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב — מטמורפוזה‬ ‫אליאור‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫מיסטית‪ ,‬השראה קבלית והפנמה רוחנית'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סה (תשנ"ו)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.709‑671‬‬
‫ר' אליאור (עורכת)‪ ,‬החלום ושברו‪ :‬התנועה השבתאית ושלוחותיה‪,‬‬ ‫אליאור‪ ,‬תשס"א ‬
‫משיחיות‪ ,‬שבתאות ופראנקיזם — דברי הכנס הבינלאומי השביעי לחקר‬
‫תולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬טז‪-‬יז‬
‫(תשס"א)‪.‬‬
‫ר' אליאור‪ ,‬מקדש ומרכבה‪ ,‬כוהנים ומלאכים‪ ,‬היכל והיכלות במיסטיקה‬ ‫אליאור‪ ,‬תשס"ג ‬
‫היהודית הקדומה‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪.‬‬
‫ר' אליאור‪ ,‬זיכרון ונשייה‪ :‬סודן של מגילות מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים ותל‬ ‫אליאור‪ 2009 ,‬‬
‫אביב ‪.2009‬‬
‫ר' אליאור‪' ,‬ש"י עגנון והמסורת המיסטית'‪ ,‬כיוונים חדשים‪( 22 ,‬תש"ע)‪,‬‬ ‫אליאור‪ ,‬תש"ע ‬
‫עמ' ‪.241-222‬‬
‫י' אליצור‪"' ,‬מדה" בלשון חז"ל והמשנה האחרונה במסכת אבות'‪ ,‬שערי‬ ‫אליצור‪ ,‬תשס"ח ‬
‫לשון‪ ,‬ב (תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪.30‑19‬‬
‫א' אלקיים‪' ,‬סוד האמונה בכתבי נתן העזתי'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר‬ ‫אלקיים‪ 1993 ,‬‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.1993 ,‬‬
‫א' אלקיים‪' ,‬ארץ הצבי‪ :‬קווים עיקריים לדיוקנה של ארץ ישראל בכתבי‬ ‫אלקיים‪ ,‬תשנ"ח ‬
‫נתן העזתי'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' רביצקי (עורך)‪ ,‬ארץ–ישראל בהגות היהודית‬
‫החדשה‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.185‑128‬‬
‫‪E. Emery, ‘Facing “O” — Wilfred Bion, Emmanuel Levinas, and‬‬ ‫אמרי‪ 2000 ,‬‬
‫‪the Face of the Other’, Psychoanalitical Review, 87 (2000), pp.‬‬
‫‪799–840.‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬המרת דת והבראיזם במאה השבע עשרה באירופה‪ :‬עיון‬ ‫אסולין‪ ,‬תשס"א ‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪476‬‬

‫בדמותו של יוהן קמפר מאופסלה הוא משה בן אהרון כהן מקרקוב'‪,‬‬

‫בתוך‪ :‬אליאור‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.470-423‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬הפרשנות המיסטית לשיר השירים בספר הזוהר ורקעה'‪,‬‬ ‫אסולין‪ ,‬תשס"ז ‬
‫חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬ההבניה הכפולה של דמות השכינה ב"מעיין עין יעקב"'‪,‬‬ ‫אסולין‪ ,‬תשס"ט ‬
‫בתוך‪ :‬זק‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ' סא‪-‬קיא‪.‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬קומתה של השכינה — מקומו של הפרצוף האלוהי הנקבי —‬ ‫אסולין‪ ,‬תש"ע ‬
‫בין האדרא רבא לאדרא זוטא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ב' הוס‪ ,‬ח' קרייסל‪ ,‬א' ארליך‬
‫(עורכים)‪ ,‬סמכות רוחנית — מאבקים על כוח תרבותי בהגות היהודית‪,‬‬
‫באר שבע תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.182-103‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬הפגם ותיקונו — נידה‪ ,‬לבנה ושכינה‪ :‬עיון מורחב בדף עט‬ ‫אסולין‪ ,‬תשע"א ‬
‫בזוהר אחרי מות'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אברמס‪ ,‬מ' וולסקי ומ' כרמלי (עורכים)‪,‬‬
‫מחקרים שהוצגו בכנס על הזוהר בפראטו‪ ,‬איטליה (כא‪-‬כג בתמוז‬
‫תשס"ט)‪ ,‬קבלה‪ ,‬כב (תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.251‑193‬‬
‫ש' אסולין‪' ,‬גלות השכינה בזוהר איכה — ייחודו של המיתוס ושל‬ ‫אסולין‪ ,‬תשע"ב ‬
‫החיבור'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' קפלן וי' דויטש (עורכים)‪ ,‬כרך לציון עשרים שנה‬
‫לפטירתו של א"א אורבך‪ ,‬ירושלים [בדפוס]‪.‬‬
‫ס' אסלנוב‪[' ,‬על] יהודה ליבס‪" ,‬תורת היצירה של ספר יצירה" (תשס"א)'‪,‬‬ ‫אסלנוב‪ ,‬תשס"ב ‬
‫תרביץ‪ ,‬עא (תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪.315-309‬‬
‫ד' אסף‪ ,‬נאחז בסבך — פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות‪,‬‬ ‫אסף‪ ,‬ד'‪ ,‬תשס"ו ‬
‫ירושלים תשס"ו‪.‬‬
‫ש' אסף‪ ,‬מקורות לתולדות החינוך‪ ,‬ירושלים תרפ"ה‪.‬‬ ‫אסף‪ ,‬ש'‪ ,‬תרפ"ה ‬
‫א' אפטוביצר‪' ,‬בית המקדש של מעלה על פי האגדה'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ב‬ ‫אפטוביצר‪ ,‬תרצ"א ‬
‫(תרצ"א)‪ ,‬עמ' ‪.287‑257 ,153‑137‬‬
‫אפטרמן‪ ,‬אדם‪ ,‬תשס" ד אדם אפטרמן‪ ,‬כוונת המברך למקום המעשה‪ :‬עיונים בפירוש קבלי‬
‫לתפילות מהמאה הי"ג‪ ,‬לוס אנג'לס תשס"ד‪.‬‬
‫אפטרמן‪ ,‬אדם‪ ,‬תשס" ח אדם אפטרמן‪' ,‬התקשרות אינטימית על אלוהים — מושג הדבקות‬
‫בראשית הקבלה'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
‫‪Afterman, Allen, Kabbalah and Consciousness, New York 1992.‬‬ ‫אפטרמן‪ ,‬אלן‪ 1992 ,‬‬
‫י"נ אפשטיין‪' ,‬תפסיר אלפאט' מי שאחזו לרב שרירא'‪ ,‬גנזי קדם‪ ,‬ה‬ ‫אפשטיין‪ ,‬תרצ"ד ‬
‫(תרצ"ד)‪ ,‬עמ' ‪=( 192 ,12-1‬מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות‬
‫שמיות‪ ,‬ערך ע"צ מלמד‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.)603-591‬‬
‫‪A. Arazi, ‘La poésie d'amour dans le Dīwān de Khālid b. Yazīd‬‬ ‫ארזי‪ 1979 ,‬‬
‫‪al-Kātib’, RSO, LIII (1979), pp. 235–268.‬‬
477 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

A. Arazi, Amour divin et amour profane dans l’Islam médiéval à 1990 ,‫ארזי‬
travers le Dīwān de Khālid Al-Kātib, Paris 1990.
A. Arazi & S. Masalha (eds.), Six Early Arab Poets. New Edition 1990 ,‫ארזי ומסלחה‬
and Concordance (Based on W. Ahlwardt’s The Divans of the
Six Ancient Arabic Poets), Jerusalem 1990.
R. Arnaldez, ‘Mā Ba‘d al-Tִabī‘a’, The Encyclopedia of Islam, 1986 ,‫ארנלדז‬
2nd ed., vol. 5, Leiden 1986, pp. 841–844.
,‫ הקדים מבוא מ' אידל‬,‫ התנועות המשיחיות בישראל‬,‫א"ז אשכולי‬ ‫ תשמ"ח‬,‫אשכולי‬
.]‫ירושלים תשמ"ח [תשט"ז‬
M. Bal, Lethal Love: Feminist Literary Readings of Biblical 1987 ,‫באל‬
Love Stories, Bloomington 1987.
‫ 'שני שירים חדשים לר' יצחק אשכנזי (האר"י) ובחינת מכלול‬,‫ט' בארי‬ ‫ תשע"א‬,‫בארי‬
.34‑9 '‫ עמ‬,)‫ (תשע"א‬128 ,‫ פעמים‬,'‫השירים המיוחסים לו‬
J. M. G. Barclay, Flavius Josephus. Translation and ‫ נגד אפיון‬,‫בארקלי‬
Commentary. Against Apion, Leiden 2007.
G. Bohak, Ancient Jewish Magic: A History, Cambridge 2008. 2008 ,‫בוהק‬
G. Busi, ‘Francesco Zorzi — a Methodical Dreamer’, in: J. Dan 1997 ,‫בוזי‬
(ed.), The Christian Kabbalah: Jewish Mystical Books and their
Christian Interpreters, Cambridge, MA 1997, pp. 97–126.
W. J. Bouwsma, The Career and Thought of Guillaume Postel 1957 ,‫בוזמה‬
(1510–1581), Cambridge, MA 1957.
D. Boyarin, ‘The Eye in the Torah: Ocular Desire in Midrashic 1990 ,‫בויארין‬
Hermeneutic’, Critical Inquiry, 16, 3 (1990), pp. 532–550.
G. R. Boys-Stones, Post-Hellenistic Philosophy: A Study of its 2001 ,‫בויס–סטונס‬
Development from the Stoics to Origen, Oxford 2001.
C. Bochinger, ‘Die Dialoge Zwischen Reisenden Studiosi und 2006 ,‫בוכינגר‬
Juden in Religionswissenschaftlicher Perspektive’, Kwartalnik
Historii Żydów [Jewish History Quarterly], 4 (2006), pp. 509–520.
M. Bonazzi, ‘Eudorus of Alexandria and Early Imperial 2007 ,‫בונצי‬
Platonism’, in: R. W. Sharples & R. Sorabji (eds.), Greek
and Roman Philosophy 100BC–200AD, Institute of Classical
Studies, London 2007, pp. 365–377.
M. Bonazzi, ‘Towards Transcendence — Philo and the Revival of 2008 ,‫בונצי‬
Platonism in the Early Imperial Age’, in: F. Allesse (ed.), Philo
of Alexandria and Post-Aristotelian Philosophy, Brill 2008, pp.
233–251.
 ‫ביבליוגרפיה‬ 478

C. Bonner, Studies in Magical Amulets, Chiefly Graeco-Egyptian, 1950 ,‫בונר‬

Humanistic Series, Vol. 49, Ann Arbor and London 1950.
F. Buffière, Les Mythes d’Homère et la pensée grecque, Paris 1956 ,‫בופייר‬
1956.
P. Borgen, Philo of Alexandria — An Exegete For 1997 ,‫בורגן‬
His Time, Leiden 1997.
G. Bataille, Death and Sensuality — A Study of Eroticism and 1962 ‫בטאיי‬
Taboo, New York 1962.
D. Biale, Gershom Scholem: Kabbalah and Counter-History, 1979 ,‫ביאל‬
Cambridge, MA 1979.
‫ עבודת גמר לשם‬,'‫ פרקים בהבנת רזי העין בזהר‬:‫ 'רזא דעינא‬,‫מ' ביבר‬ ‫ תשס"ו‬,‫ביבר‬
.‫ רמת גן תשס"ו‬,‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫קבלת התואר מוסמך‬
J. H. R. Biesenthal, ‘Heinrich Christian Immanuel Frommann. 1869 ,‫ביזנטל‬
Geschichte eines Proselyten’, Saat auf Hoffnung, 6 (1869), pp.
217–242.
J. H. R. Biesenthal, ‘Dr. Heinrich Christian Immanuel 1874 ,‫ביזנטל‬
Frommann’, in: C. Axenfeld (ed.), Leben von den Todten. Eine
Sammlung von Lebensbildern gläubiger Christen aus dem
Volcke Israel, Barmen 1874, pp. 1–31.
A. F. L. Beeston (ed., tr., comm.) The Epistles of the Singing 1980 ,‫ביסטון‬
Girls of Jāḥiz,̣ 1980.
H. H. Biesterfeldt, D. Gutas, ‘The Malady of Love’, JAOS, ,‫ביסטרפלד וגוטאס‬
CIV (1984), pp. 21–55. 1984
W. Bacher, Die Aggada der palästinischen Amoräer, vol. 1, 1892 ,‫בכר‬
Strassburg 1892.
R. Blachère, ‘Les principaux thèmes de la poésie érotique au 1941 ,‫בלאשר‬
siècle des Umayyades de Damas’, Annales de l’Institut d’études
orientales, v. 1939–1941 (1941), pp. 82–128.
R. Bloch et al., ‘Les Fragments d’Artapan’, in: P. Borgeaud, T. 2009 ,‫בלוך ואחרים‬
Römer & Y. Volokhine (eds.), Interprétations de Moise: Egypte,
Judée, Grèce et Rome, Leiden 2009.
R. Blondell, The Play of Character in Plato’s Dialogues, 2002 ,‫בלונדל‬
Cambridge 2002.
S. Blickstein, ‘Between Philosophy and Mysticism: A Study of 1983 ,‫בליקשטיין‬
the Philosophic-Qabbalistic Writings of Joseph Giqatila (1248–
‫‪479‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫‪c.1322)’, Ph.D. Dissertation, The Jewish Theological Seminary‬‬

‫‪of America, 1983.‬‬
‫‪W. Beltz, (ed.), Übersetzungen und Übersetzer im Verlag J. H.‬‬ ‫בלץ‪ 1995 ,‬‬
‫‪Callenberg, Internationales Kolloquium in Halle (Saale), 22–24‬‬
‫‪Mai 1995.‬‬
‫י' בן הראש‪' ,‬סבא וינוקא‪" :‬תרין דאינון חדא" — אלגוריה סמל ומיתוס‬ ‫בן הראש‪ ,‬תשע"א ‬
‫בספרות הזוהרית'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשע"א‪.‬‬
‫ז' בן–חיים‪ ,‬עברית וארמית נוסח שומרון‪ ,‬כרכים א‪-‬ה‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪-‬‬ ‫בן–חיים‪ ,‬תשל"ז ‬
‫תשל"ז‪.‬‬
‫מ' בניהו‪ ,‬חיים יוסף דוד אזולאי‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪.‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשי"ט ‬
‫מ' בניהו‪' ,‬פיוטים ותעודות על השבתאות בכתב יד מפרס'‪ ,‬ספונות‪,‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תש"ך ‬
‫ג‪-‬ד (תש"ך)‪ ,‬עמ' ט‪-‬לח‪.‬‬
‫מ' בניהו‪' ,‬חידושה של הסמיכה בצפת'‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר–יובל ליצחק בער‪,‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשכ"א ‬
‫ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.267-248‬‬
‫מ' בניהו‪' ,‬הנהגות מקובלי צפת במירון'‪ ,‬ספונות‪ ,‬ו (תשכ"ב)‪ ,‬עמ' יא‪-‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשכ"ב ‬
‫מ‪.‬‬
‫מ' בניהו‪' ,‬ר' שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' בניהו‬ ‫בניהו‪ ,‬תשכ"ה ‬
‫(עורך)‪ ,‬ספר זכרון ליצחק בן–צבי‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' כא‪-‬‬
‫קכה‪.‬‬
‫מ' בניהו‪ ,‬ספר תולדות האר"י‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪.‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשכ"ז ‬
‫מ' בניהו‪' ,‬שבועת רמח"ל לחדול מלחבר ספרים על פי "מגיד"‪ ,‬מהותה‬ ‫בניהו‪ ,‬תשל"ז ‬
‫ותוצאותיה'‪ ,‬ציון‪ ,‬מב (תשל"ז)‪ ,‬עמ' ‪.48‑24‬‬
‫מ' בניהו‪' ,‬פיוט תפילה ווידוי מכבשונו של רמח"ל'‪ ,‬סיני‪ ,‬פב (תשרי‪-‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשל"ח(א) ‬
‫חשון תשל"ח)‪ ,‬עמ' מא‪-‬סג‪.‬‬
‫מ' בניהו‪ ,‬ר' אברהם אבן מוסא ובנו‪ ,‬מיכאל‪ ,‬ה (תשל"ח)‪ ,‬עמ' ט‪-‬קלג‪.‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשל"ח(ב) ‬
‫מ' בניהו‪ ,‬כתבי הקבלה של רמח"ל‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪.215‑214‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשל"ט ‬
‫מ' בניהו‪' ,‬ויכוח הקבלה עם ההלכה'‪ ,‬דעת‪( 5 ,‬תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪.115-63‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תש"ם ‬
‫מ' בניהו‪' ,‬רבי עזרא מפאנו‪ ,‬חכם מקובל ומנהיג'‪ ,‬בתוך‪ :‬הרב שאול‬ ‫בניהו‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫ישראל‪ ,‬הרב נחום לאם ויצחק רפאל (עורכים)‪ ,‬ספר היובל ליוסף דב‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' תשפו‪-‬תתנו‪.‬‬
‫מ' בניהו‪ ,‬יוסף בחירי‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשנ"א ‬
‫מ' בניהו‪' ,‬ספר מפתח הזוהר למהדורותיו'‪ ,‬אסופות‪ ,‬י (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' לז‪-‬‬ ‫בניהו‪ ,‬תשנ"ז ‬
‫מז‪.‬‬
‫א' בן יעקב‪ ,‬קהילות יהודי כורדיסתאן‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪.‬‬ ‫בן יעקב‪ ,‬תשכ"א ‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪480‬‬

‫א' בן יעקב‪ ,‬ד' צמח‪ ,‬י' טובי ומ' בניהו‪ ,‬שירה ופיוט של יהודי בבל‬ ‫בן יעקב ואחרים‪ ,‬‬
‫בדורות האחרונים‪ ,‬ירושלים תש"ל‪.‬‬ ‫תש"ל ‬
‫מ' בנמלך‪' ,‬שלמה מלכו — חייו ורישומם בהיסטוריה'‪ ,‬חיבור לשם‬ ‫בנמלך‪ ,‬תשס"ז ‬
‫קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫תשס"ז‪.‬‬
‫י' בן–שלמה‪ ,‬תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו‪ ,‬ירושלים‬ ‫בן–שלמה‪ ,‬תשכ"ה ‬
‫תשכ"ה‪.‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬שיטות המחשבה הדתית של אבו יוסף יעקוב אלקרקסאני‬ ‫בן–שמאי‪ ,‬תשל"ח ‬
‫ויפת בן עלי‪ ,‬א'‪-‬ב'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ח‪.‬‬
‫‪H. Ben-Shammai, ‘Hebrew in Arabic Characters: Qirqisani’s‬‬ ‫בן–שמאי‪ 1982 ,‬‬
‫‪View’, Studies in Judaica, Karaitica and Islamica Presented to‬‬
‫‪L. Nemoy, Bar Ilan University, Ramat Gan 1982, pp. 115–126.‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬מציאה אחת שהיא שתיים‪ :‬פירוש האזינו לרב שמואל בן‬ ‫בן–שמאי‪ ,‬‬
‫חפני ופירוש ויושע לרב סעדיה גאון בכתב יד נשכח'‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬סא‬ ‫תשמ"ו‪-‬תשמ"ז ‬
‫(תשמ"ו‪-‬תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.332‑313‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬חוג לעיון פילוסופי במקרא במוצל במאה העשירית‬ ‫בן–שמאי‪ ,‬תש"ן ‬
‫— תעודה להיסטוריה החברתית–תרבותית של קהילה יהודית בארצות‬
‫האסלאם'‪ ,‬פעמים‪( 41 ,‬תש"ן)‪ ,‬עמ' ‪.31-21‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬הקדמת ר' סעדיה גאון לישעיה — מבוא לספרי הנביאים'‪,‬‬ ‫בן–שמאי‪ ,‬תשנ"א ‬
‫תרביץ‪ ,‬ס (תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.404‑371‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬עשרת עיקרי האמונה של רב סעדיה גאון'‪ ,‬דעת‪37 ,‬‬ ‫בן–שמאי‪ 1996 ,‬‬
‫(‪ ,)1996‬עמ' ‪.26‑11‬‬
‫‪H. Ben-Shammai, ‘The Tension between Literal Interpretation‬‬ ‫בן–שמאי‪2003 ,‬א ‬
‫‪and Exegetical Freedom — Comparative Observations on‬‬
‫‪Saadia’s Method’, in: Jane D. McAuliffe et al. (eds.), With‬‬
‫‪Reverence for the Word: Medieval Scriptural Exegesis in‬‬
‫‪Judaism, Christianity, and Islam, Oxford 2003, pp. 33–50.‬‬
‫‪H. Ben-Shammai, ‘Major Trends in Karaite Philosophy and‬‬ ‫בן–שמאי‪2003 ,‬ב ‬
‫‪Polemics (10–11th Centuries)’, in: M. Polliack (ed.), Karaite‬‬
‫‪Judaism: A Guide To its History And Literary Sources, Leiden‬‬
‫‪and Boston 2003, pp. 339–362.‬‬
‫‪H. Ben-Shammai, ‘Parable and Simile in the Qur‘ān and Early‬‬ ‫בן–שמאי‪ 2005 ,‬‬
‫‪Tafsīr: Polemic, Exegetical and Theological Aspects’, Jerusalem‬‬
‫‪Studies in Arabic and Islam, 30 (2005), pp. 154–169.‬‬
‫ח' בן–שמאי‪' ,‬על "מֻדַ ּוִן"‪ ,‬עורך ספרי המקרא‪ ,‬בפרשנות המקרא‬ ‫בן–שמאי‪ ,‬תש"ע ‬
‫‪481‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫הערבית–היהודית'‪ ,‬ב"ז קדר‪ ,‬י' הקר‪ ,‬י' קפלן (עורכים)‪ ,‬ראשונים‬

‫ואחרונים‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.110‑73‬‬
‫‪H. Ben-Shammai, ‘A Jewish Wool Merchant in 10th Century‬‬ ‫בן–שמאי‪ 2012 ,‬‬
‫‪Mosul Defends the Resort to the “Sages of the Nations” — An‬‬
‫‪Early Encounter between Jewish Bible Exegesis and Greco-Arab‬‬
‫‪Philosophy’, J.L. Kraemer and M.G. Wechsler (eds.), Pesher‬‬
‫‪Naum – Texts and Studies in Jewish History and Literature‬‬
‫‪from Antiquity through the Middle Ages Presented to Norman‬‬
‫‪(Naum) Golb (Studies in Ancient Oriental Civilization, 66),‬‬
‫‪Chicago 2012, pp. 11–31.‬‬
‫ח' בן שמאי וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬מנגד תראה‪ ,‬אסופה ממאמרי א"ר‬ ‫בן–שמאי וריינר‪ ,‬‬
‫מלאכי בענייני ארץ–ישראל‪ ,‬ירושלים תשס"א‪.‬‬ ‫תשס"א ‬
‫מ' בן–ששון‪ ,‬צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם — קירואן‪:‬‬ ‫בן–ששון‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫‪ ,1057‑800‬ירושלים תשנ"ו‪.‬‬
‫ש' בעלקין‪' ,‬המדרש הנעלם ומקורותיו במדרשים האלכסנדרוניים‬ ‫בעלקין‪ ,‬תשי"ח ‬
‫הקדומים'‪ ,‬סורא‪ ,‬ספר שנה ישראלי אמריקאי למחקר ולעיון בבעיות‬
‫ישראל והעולם בעבר ובהווה‪ ,‬ג (תשי"ח)‪ ,‬עמ' ‪.92‑25‬‬
‫י' בער‪' ,‬הרקע ההיסטורי של ה"רעיא מהימנא"'‪ ,‬ציון‪ ,‬ה (ת"ש)‪ ,‬עמ'‬ ‫בער‪ ,‬ת"ש ‬
‫‪.44‑1‬‬
‫י' בער‪ ,‬תולדות היהודים בספרד הנוצרית‪ ,‬תל אביב תשי"ט‪.‬‬ ‫בער‪ ,‬תשי"ט ‬
‫י' בער‪' ,‬עבודת הקרבנות בימי בית שני'‪ ,‬ציון‪ ,‬מ (תשל"ה)‪ ,‬עמ'‬ ‫בער‪ ,‬תשל"ה ‬
‫‪.153‑95‬‬
‫י' בער‪' ,‬טודרוס בן יהודה הלוי וזמנו'‪ ,‬בתוך‪ :‬מחקרים ומסות בתולדות‬ ‫בער‪ ,‬תשמ"ו ‬
‫עם ישראל‪ ,‬כרך ב‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪.‬‬
‫ב' בראון‪' ,‬שובה של האמונה התמימה — תפיסת האמונה החרדית‬ ‫בראון‪ ,‬תשס"ה ‬
‫וצמיחתה במאה ה–‪ ,19‬בתוך‪ :‬מ' הלברטל‪ ,‬ד' קורצוייל וא' שגיא‬
‫(עורכים)‪ ,‬על האמונה — עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת‬
‫היהודית‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.443-403‬‬
‫ב' בראון‪' ,‬פורמליזם וערכים — שלושה דגמים'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' רביצקי‬ ‫בראון‪ ,‬תשס"ח ‬
‫וא' רוזנק (עורכים)‪ ,‬עיונים חדשים בפילוסופיה של ההלכה‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.257‑233‬‬
‫ב' בראון‪' ,‬אהבה‪ ,‬שמחה‪ ,‬תמימות ומסורתנות — קווים לשיטת המוסר‬ ‫בראון‪ ,‬תשס"ט ‬
‫של ר' משה רוזנשטיין מלומז'ה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אסף וע' רפפורט–אלברט‬
‫(עורכים)‪ ,‬ישן מפני חדש‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.279‑251‬‬
‫מ' בר–אילן‪' ,‬תקנת ר' אבהו בקיסרי'‪ ,‬סיני‪ ,‬צו (תשמ"ה)‪ ,‬עמ' נז‪-‬סו‪.‬‬ ‫בר–אילן‪ ,‬תשמ"ה ‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 482

J.-P. Brach, ‘La Kabbale chrétienne’, Dictionnaire critique de 1998 ,‫בראק‬

l’Ésotérisme, Paris 1998.
G. Postel, Des Admirables Secrets des Nombres Platoniciens, 2001 ,‫בראק‬
éd, trad., introduction et notes par J.-P. Brach, Paris 2001.
J.-P. Brach, ‘Outlines and Motivations of Guillaume Postel’s 2005 ,‫בראק‬
Interest in the Hebrew Language’, in: P. Schäfer & I. Wandrey,
(eds.), Reuchlin und seine Erben, Ostfildern 2005, pp. 53–60.
‫ פרקים במסורת לשון חכמים של יהודי איטליה [על–פי‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תש"ם‬,‫בר–אשר‬
.)‫ ו (תש"ם‬,‫ עדה ולשון‬,]329-328 ‫כתב יד פאריס‬
,‫ מהדורה שנייה‬,‫ מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תשנ"ט‬,‫בר–אשר‬
.‫ירושלים תשנ"ט‬
‫ ג‬,‫ מגילות‬,'‫ 'על כמה כתיבים במגילות קומראן ופשרם‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תשס"ה‬,‫בר–אשר‬
.176‑166 '‫ עמ‬,)‫(תשס"ה‬
'‫ מ‬:‫ בתוך‬,'‫ 'בינוני סביל של בניין קל בגזרת ע"ע במקרא‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תשס"ח‬,‫בר–אשר‬
— ‫ שי לשרה יפת‬,)‫ ד' רום–שילוני (עורכים‬,‫ ע' טוב‬,‫ נ' ואזנה‬,‫בר–אשר‬
.262‑251 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשס"ח‬,‫מחקרים במקרא בפרשנותו ובלשונו‬
.‫ ירושלים תשס"ט‬,‫ב‬-‫ כרכים א‬,‫ מחקרים בלשון חכמים‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תשס"ט‬,‫בר–אשר‬
.‫ ירושלים תש"ע‬,‫ לשונות מסורות ומִנהגות‬,‫מ' בר–אשר‬ ‫ תש"ע‬,‫בר–אשר‬
.‫ ירושלים תשס"ט‬,‫ שירים מאת ר' משה זכות‬,‫ אשא את לבי‬,‫ד' ברגמן‬ ‫ תשס"ט‬,‫ברגמן‬
D. Bregman, ‘Moses Zacuto Poet of Kabbalah’, in: I. Zinguer, 2011 ,‫ברגמן‬
A. Melamed & Z. Shalev (eds.), Hebraic Aspects of the
Renaissance, (Brill’s series in Jewish studies, 45) Leiden and
Boston 2011, pp. 170–181.
R. Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval 1998 ,‫ברודי‬
Jewish Culture, New Haven 1998.
K. Berthelot, ‘Philon d’Alexandrie, lecteur d’Homère: quelques 2010 ,‫ברטלו‬
éléments de réflexion’, in: A. Balansard, G. Dorival & M.
Loubet (eds.), Prolongements et renouvellements de la tradition
classique, Aix-en-Provence 2010, pp. 93–100.
A. Brill, ‘The Mystical Path of the Vilna Gaon’, Journal of 1993 ,‫בריל‬
Jewish Thought and Philosophy, 3 (1993), pp. 131–151.
H. S. J. Bernard-Maitre, ‘Le Passage de Guillaume Postel chez 1951 ,‫ברנר–מטרה‬
les premiers Jésuites de Rome’, in: P. E. A. Le Gentil (ed.),
Mélanges d'histoire littéraire de la Renaissance offerts à Henri
Chamard, Paris 1951, pp. 227–243.
‫‪483‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫‪H. S. J. Bernard-Maitre, ‘Aux origines françaises de la compagnie‬‬ ‫ברנר–מטרה‪ 1952 ,‬‬

‫‪de Jésus: L’Apologie de Guillaume Postel à la fin de l’Anée‬‬
‫‪1552’, Recherches des Sciences Réligieuses, 38, 3–4 (1952), pp.‬‬
‫‪211–233.‬‬
‫ג' ברעלי‪' ,‬כריכת הגילוי והכיסוי בלשון ובאהבה'‪ ,‬מחקרי ירושלים‬ ‫ברעלי‪ ,‬תשנ"ה ‬
‫בספרות עברית‪ ,‬טו (תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.160-137‬‬
‫מ' ברקוביץ (עורך)‪ ,‬כתבי אהרן שמואל ליברמאן‪ ,‬כרך א‪ ,‬תל אביב‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬תרפ"ח ‬
‫תרפ"ח‪.‬‬
‫‪J. M. G. Barclay, Jews in the Mediterranean Diaspora, Berkeley‬‬ ‫ברקליי‪ 1996 ,‬‬
‫‪1996.‬‬
‫ד' בת–דוד גמליאלי‪ ,‬פסיכואנליזה וקבלה — לתהליכי זיווג הזכרי‬ ‫בת–דוד גמליאלי‪ ,‬‬
‫והנקבי בקבלת האר"י‪ ,‬לוס אנג'לס תשס"ו‪.‬‬ ‫תשס"ו ‬
‫י' גארב‪' ,‬סודות האמונה בספר הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' הלברטל‪ ,‬ד' קורצוייל‪,‬‬ ‫גארב‪ ,‬תשס"ה(א) ‬
‫א' שגיא (עורכים)‪ ,‬על האמונה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.311-294‬‬
‫י' גארב‪ ,‬הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית מספרות חז"ל עד‬ ‫גארב‪ ,‬תשס"ה(ב) ‬
‫קבלת צפת‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫‪F. Gabrieli, 'Ğamīl al-‛Udhrī. Studio critico e raccolta dei‬‬ ‫גבריאלי‪ 1938 ,‬‬
‫‪frammenti', RSO, XVII (1938), pp. 40–71; pp. 135–172.‬‬
‫‪D. Gutas, ‘Plato’s Symposion in the Arabic Tradition’, Oriens,‬‬ ‫גוטאס‪ 1990 ,‬‬
‫‪XXXI (1988), pp. 36–60.‬‬
‫א' גוטליב‪ ,‬הקבלה בכתבי ר' בחיי בן אשר‪ ,‬ירושלים תש"ל‪.‬‬ ‫גוטליב‪ ,‬תש"ל ‬
‫א' גוטליב‪ ,‬מחקרים בספרות הקבלה‪ ,‬ערך י' הקר‪ ,‬תל אביב תשל"ו‪.‬‬ ‫גוטליב‪ ,‬תשל"ו(א) ‬
‫א' גוטליב‪' ,‬מאמרי ה"מתניתין" וה"תוספתא" שבזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬גוטליב‪,‬‬ ‫גוטליב‪ ,‬תשל"ו(ב) ‬
‫תשל"ו(א)‪ ,‬עמ' ‪.214‑163‬‬
‫א' גוטליב (מהדיר)‪ ,‬הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא‬ ‫גוטליב‪ ,‬תשס"ג ‬
‫מהימנא‪ ,‬ערך והקדים מבוא מ' אידל‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪.‬‬
‫ש"ד גויטיין‪ ,‬התימנים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬סדרי חברה‪ ,‬חיי הרוח — מבחר‬ ‫גויטיין‪ ,‬תשמ"ג ‬
‫מחקרים‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪.‬‬
‫‪H. Goldberg, Israel Salanter — Text, Structure, Idea, New York‬‬ ‫גולדברג‪ 1982 ,‬‬
‫‪1982.‬‬
‫‪S. Goldhill (ed.), The End of Dialogue, Cambridge 2008.‬‬ ‫גולדהיל‪ 2008 ,‬‬
‫‪M. Goldish, The Sabbatean Prophets, Cambridge and London‬‬ ‫גולדיש‪ 2004 ,‬‬
‫‪2004.‬‬
‫ע' גולדרייך‪' ,‬ספר הגבול לר' דוד בן יהודה החסיד — דרכי עיבוד‬ ‫גולדרייך‪ ,‬תשל"ב ‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪484‬‬

‫של טכסט זוהרי אחרי הופעת הזוהר'‪ ,‬עבודת גמר לשם קבלת התואר‬
‫מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תשל"ב‪.‬‬
‫ע' גולדרייך‪"' ,‬יונה לא מצאה מנוח" — הקוטב הפסימי בתפיסת השבת‬ ‫גולדרייך‪ ,‬תשס"ד ‬
‫של בעל תיקוני הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' בלידשטיין (עורך)‪ ,‬שבת — רעיון‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬מציאות‪ ,‬באר שבע תשס"ד‪.68‑41 ,‬‬
‫‪M. D. Jordon, The Invention of Sodomy in Christian Theology,‬‬ ‫ג'ורדון‪ 1997 ,‬‬
‫‪Chicago 1997.‬‬
‫‪E. Jacobson, Metaphysics of the Profane: The Political Theology‬‬ ‫ג'ייקובסון‪ 2003 ,‬‬
‫‪of Walter Benjamin and Gershom Scholem, New York 2003.‬‬
‫ק' גיליגן‪ ,‬בקול שונה — התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה‪,‬‬ ‫גיליגן‪ 1995 ,‬‬
‫תרגמה מאנגלית נ' בן–חיים‪ ,‬תל אביב ‪.1995‬‬
‫‪P. Giller, Reading the Zohar, The Sacred Text of the Kabbalah,‬‬ ‫גילר‪ 2001 ,‬‬
‫‪Oxford 2001, pp. 35–68.‬‬
‫גינצבורג‪ ,‬ש'‪ ,‬תרצ"ו ש' גינצבורג‪ ,‬ר' משה לוצאטו ובני–דורו‪ ,‬אסף אגרות ותעודות‪ ,‬תל‬
‫אביב תרצ"ו‪.‬‬
‫א"א גינצבורג‪' ,‬טקסי ההבדלה בקבלה הזוהרית'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪,‬‬ ‫גינצבורג‪ ,‬א"א‪ ,‬‬
‫ספר הזוהר ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה‬ ‫תשמ"ט ‬
‫היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.212‑200‬‬
‫י' גליס‪ ,‬שבעים שנה בירושלים‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪.‬‬ ‫גליס‪ ,‬תשכ"ז ‬
‫‪D. L. Gera, Ancient Greek Ideas on Speech, Language, and‬‬ ‫גרא‪ 2003 ,‬‬
‫‪Civilization, New York 2003.‬‬
‫ב' גרוס‪ ,‬נצח ישראל‪ :‬השקפתו המשיחית של המהר"ל מפראג על‬ ‫גרוס‪ 1974 ,‬‬
‫הגלות והגאולה‪ ,‬תל אביב ‪.1974‬‬
‫א' גרוסמן‪' ,‬הגירתה של משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה'‪ ,‬ציון‪ ,‬מ‬ ‫גרוסמן‪ ,‬תשל"ה ‬
‫(תשל"ה)‪ ,‬עמ' ‪.185‑154‬‬
‫א' גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪.‬‬ ‫גרוסמן‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫א' גרוסמן‪' ,‬שבחי ר' אלעזר בירבי קליר בפירוש הפיוטים של ר' יוסף‬ ‫גרוסמן‪ ,‬תשנ"ה ‬
‫קרא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' אליצור‪ ,‬מ"ד הר‪ ,‬א' שנאן‪ ,‬ג' שקד (עורכים)‪ ,‬כנסת עזרא‪,‬‬
‫ספרות וחיים בבית הכנסת‪ ,‬אסופת מחקרים מוגשת לעזרא פליישר‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.308‑293‬‬
‫א' גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים‪ ,‬ירושלים תשס"א‪.‬‬ ‫גרוסמן‪ ,‬תשס"א(א) ‬
‫א' גרוסמן‪ ,‬חסידות ומורדות‪ :‬נשים יהודיות באירופה בימי הביניים‪,‬‬ ‫גרוסמן‪ ,‬תשס"א(ב) ‬
‫ירושלים תשס"א‪.‬‬
‫י' גרטנר‪' ,‬סעודה שלישית — היבטים הלכתיים והיסטוריים'‪ ,‬סידרא‪ ,‬ו‬ ‫גרטנר‪ ,‬תש"ן ‬
‫(תש"ן)‪ ,‬עמ' ‪.24‑5‬‬
‫‪485‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫א"א גרין (מהדיר)‪' ,‬פירוש שיר השירים לר' יצחק ן' סהולה'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫גרין‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫ראשית המיסטיקה היהודית באירופה — דברי הכנס הבינלאומי השני‬
‫לתולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ו‬
‫(תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.491-393‬‬
‫‪A. Green, Keter — The Crown of God in Early Jewish Mysticism,‬‬ ‫גרין‪ 1997 ,‬‬
‫‪Princeton 1997.‬‬
‫א' גרינולד‪' ,‬שירת המלאכים‪ ,‬ה"קדושה" ובעיית חיבורה של ספרות‬ ‫גרינולד‪ ,‬תשמ"א ‬
‫ההיכלות'‪ ,‬פרקים בתולדות ירושלים בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.481‑459‬‬
‫א' גרינולד‪' ,‬המציאות המדרשית — מדרשות חז"ל לדרשות המקובלים'‪,‬‬ ‫גרינולד‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ספר הזוהר ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי‬
‫לתולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח‬
‫(תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.298‑255‬‬
‫‪I. Grünwald, ‘A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira’,‬‬ ‫גרינולד‪ 1971 ,‬‬
‫‪Israel Oriental Studies, 1 (1971), pp. 132–177.‬‬
‫ז' גריס‪' ,‬מדרש זוהרי'‪ ,‬בתוך‪ :‬שדמות‪ ,‬במה לתנועה הקיבוצית‪ ,‬ע‬ ‫גריס‪ ,‬תשל"ט ‬
‫(תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪.94‑93‬‬
‫ז' גריס‪ ,‬ספרות ההנהגות‪ :‬תולדותיה ומקומה בחיי חסידי ר' ישראל‬ ‫גריס‪ ,‬תש"ן ‬
‫בעל שם–טוב‪ ,‬ירושלים תש"ן‪.‬‬
‫ז' גריס‪' ,‬העתקת והדפסת ספרי קבלה כמקור ללימודה'‪ ,‬מחניים‪6 ,‬‬ ‫גריס‪ ,‬תשנ"ד ‬
‫(תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.211-204‬‬
‫צ' גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ורשה תרנ"ז‪.‬‬ ‫גרץ‪ ,‬תרנ"ז ‬
‫‪N. A. Dahl & A. F. Segal, ‘Philo and the Rabbis on the Names of‬‬ ‫דאהל וסגל‪ 1978 ,‬‬
‫‪God’, Journal for the Study of Judaism, 9 (1978), pp. 1–28.‬‬
‫‪D. Dowdey, Jewish-Christian Relations in Eighteenth-Century‬‬ ‫דאודי‪ 2006 ,‬‬
‫‪Germany — Textual Studies on German Archival Holdings,‬‬
‫‪1729–1742, Lewiston 2006.‬‬
‫‪Guillaume‬‬ ‫‪Postel,‬‬ ‫‪1581–1981 — Actes du colloque‬‬ ‫דברי כנס אבראנש‪ ,‬‬
‫‪international d’Avranches, Paris 1985.‬‬ ‫‪ 1985‬‬
‫מ' דגלס‪ ,‬טוהר וסכנה — ניתוח של המושגים זיהום וטאבו‪ ,‬תרגמה‬ ‫דגלס‪ 2004 ,‬‬
‫מאנגלית י' סלע‪ ,‬תל אביב ‪.2004‬‬
‫‪M. J. de Goeje, Ibn Qotaiba, Liber poësis et poëtarum, Leiden‬‬ ‫דה חויה‪ 1904 ,‬‬
‫‪1904.‬‬
‫‪D. De Smet, ‘Review of Wilferd Madelung & Paul E. Walker,‬‬ ‫דה סמט‪ 2001 ,‬‬
‫‪The Advent of the Fatimids. A Contemporary Shi‘I Witness. An‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪486‬‬

‫‪Edition and English Translation of Ibn al-Haytham's Kitāb al-‬‬

‫‪Munā‘arāt’, Bibliotheca Orientalis, 58 (2001), coll. 263–265.‬‬
‫‪I. Dehgan, ‘Jāmī’s Salāmān and Absāl’, JNES, XXX, 1 (1971),‬‬ ‫דהגאן‪ 1971 ,‬‬
‫‪pp. 118–126.‬‬
‫י' דובראו‪' ,‬ייצוגים מילוליים מול ייצוגים חזותיים — הפיוט "אתי‬ ‫דובראו‪ ,‬תשס"ח ‬
‫מלבנון כלה" והאילוסטרציות במחזור וורמס ובמחזורים אשכנזיים‬
‫בני התקופה'‪ ,‬עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
‫י' דובראו‪' ,‬מוטיב איקונוגראפי של רעים אהובים במחזורים אשכנזיים —‬ ‫דובראו‪ ,‬תשע"א ‬
‫מבעד לדרכי הפרשנות של תורת הסוד באשכנז בימי הביניים'‪ ,‬קבלה‪,‬‬
‫כד (תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.239‑209‬‬
‫י' דוד‪"' ,‬ידיעת דבר האל" — טעות‪ ,‬היקש‪ ,‬זיכרון ומסירה בספרות‬ ‫דוד‪ ,‬י'‪ 2005 ,‬‬
‫הגאונים וחכמי ספרד הראשונים'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.2005 ,‬‬
‫א' דוד‪' ,‬הלכה ופרקמטיה בתולדות האר"י'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' אליאור וי' ליבס‬ ‫דוד‪ ,‬א'‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫(עורכים)‪ ,‬קבלת האר"י — דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות‬
‫המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.297-287‬‬
‫‪I. Davidson, Parody in Jewish Literature, New York 1907, p. 219.‬‬ ‫דווידסון‪ 1907 ,‬‬
‫‪N. Deustch, ‘Dangerous Ascents: Rabbi Akiba’s Water Warning‬‬ ‫דויטש‪ 1998 ,‬‬
‫‪and Late Antique Cosmological Traditions’, Journal of Jewish‬‬
‫‪Thought & Philosophy, 8, 1 (1998), pp. 1–12.‬‬
‫‪M. J. Dols, Majnūn: The Madman in Medieval Islamic Society,‬‬ ‫דולס‪ 1992 ,‬‬
‫‪D. E. Immisch (ed.), Oxford 1992.‬‬
‫‪H. Dörrie, Die geschichtlichen Wurzeln des Platonismus,‬‬ ‫דורי‪ 1987 ,‬‬
‫‪Stuttgart 1987.‬‬
‫‪J. Dillon, The Middle Platonists, London 1977.‬‬ ‫דילון‪ 1977 ,‬‬
‫דילס ושובארט‪H. Diels & W. Schubart, Anonymer Kommentar zu Platons 1905 ,‬‬
‫‪Theaetet, Berlin 1905.‬‬
‫‪W. Dindorf, Scholia Graeca in Homeri Odysseam, 2 vols.,‬‬ ‫דינדורף‪ 1855 ,‬‬
‫‪Oxford 1855.‬‬
‫‪E. Dickey, Ancient Greek Scholarship, Oxford 2007.‬‬ ‫דיקי‪ 2007 ,‬‬
‫י' דן‪' ,‬גורלה ההיסטורי של תורת הסוד של חסידי אשכנז'‪ ,‬בתוך‪ :‬א"א‬ ‫דן‪ ,‬תשכ"ח(א) ‬
‫אורבך‪ ,‬חיים וירשובסקי‪ ,‬ר' י"צ ורבלובסקי (עורכים)‪ ,‬מחקרים בקבלה‬
‫ובתולדות הדתות מוגשים לגרשם שלום‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪.‬‬
‫י' דן‪ ,‬תורת הסוד של חסידי אשכנז‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪.‬‬ ‫דן‪ ,‬תשכ"ח(ב) ‬
487 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

.1975 ‫ רמת גן‬,‫ עיונים בספרות של חסידי אשכנז‬,‫י' דן‬ 1975 ,‫דן‬
'‫ עמ‬,)‫ ה (תשל"ח‬,‫ עלי ספר‬,'‫ 'לתולדות הטקסט של חכמת האגוז‬,‫י' דן‬ ‫ תשל"ח‬,‫דן‬
.53-49
‫ נ‬,‫ תרביץ‬,'‫ 'פירושי "האדרת והאמונה" של חסידי אשכנז‬,‫י' דן‬ ‫ תשמ"א‬,‫דן‬
.404-396 '‫ עמ‬,)‫(תשמ"א‬
.‫ ירושלים תשמ"ד‬,‫ חוגי המקובלים הראשונים‬,‫י' דן‬ ‫ תשמ"ד‬,‫דן‬
‫ המיסטיקה היהודית‬,)‫ י' דן (עורך‬:‫ בתוך‬,'‫ 'פתח היכל שישי‬,‫י' דן‬ ‫ תשמ"ז‬,‫דן‬
‫הקדומה — דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה‬
-197 '‫ עמ‬,)‫ ו (תשמ"ז‬,‫ מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‬,‫היהודית‬
.220
J. Dan, ‘The Kabbalah of Johannes Reuchlin and its Historical 1997 ,‫דן‬
Significance’, in: J. Dan (ed.), The Christian Kabbalah: Jewish
Mystical Books and their Christian Interpreters, Cambridge,
MA 1997, pp. 55–96.
‫ ח' לבסקי‬,'‫ 'גרשם שלום ולימודי הקבלה באוניברסיטה העברית‬,‫י' דן‬ ‫ תשס"ה‬,‫דן‬
,‫ תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים — התבססות וצמיחה‬,)‫(עורך‬
.218-199 '‫ עמ‬,‫ירושלים תשס"ה‬
J. Dan, ‘Jewish Influences III: “Christian Kabbalah in the 2005 ,‫דן‬
Renaissance”’, in: W. Hanegraaff (ed.), Dictionary of Gnosis
and Western Esotericism, Leiden-Boston, 2005, pp. 638–642.
D. M. Dunlop, The Muntakhab S ̣iwān al-Ḥikmah by al-Sijistani, 1979 ,‫דנלופ‬
Paris 1979.
A. J. Droge, Homer or Moses? Early Christian Interpretations 1989 ,‫דרוגה‬
of the History of Culture, Tübingen 1989.
Ch. Deremberg & Ch. É. Ruelle, Oeuvres de Rufus d'Ephèse, 1879 ,‫דרמברג ורואל‬
Paris 1879.
‫ עז‬,‫ תרביץ‬,'‫ כ"ב ספרים והקורפוס ההומרי‬,‫ 'כ"ד ספרים‬,‫ג' דרשן‬ ‫ תשס"ח‬,‫דרשן‬
.22‑5 '‫ עמ‬,)‫(תשס"ח‬
T. Hägg, ‘The Oriental Reception of Greek Novels: A Survey 1986 ,‫הג‬
with some Preliminary Observations’, Symbolae Osloenses,
LXI (1986), pp. 99–131.
.2006 ‫ תל אביב‬,‫ פילון האלכסנדרוני — בין יהדות ליוונות‬,‫מ' הדס–לבל‬ 2006 ,‫הדס–לבל‬
C. R. Holladay, Fragments from Hellenistic Jewish Authors, 4 1995 ,‫הולדיי‬
vols., Atlanta 1995.
E. Hollender, Clavis Commentariorum of Hebrew Liturgical 2005 ,‫הולנדר‬
Poetry in Manuscript, Leiden and Boston 2005.
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪488‬‬

‫ב' הוס‪' ,‬באור המלים הזרות שבספר הזוהר — מהדורה מדעית'‪ ,‬קבלה‪,‬‬ ‫הוס‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫א (תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.204‑167‬‬
‫ב' הוס‪ ,‬על אדני פז‪ ,‬הקבלה של ר' שמעון אבן לביא‪ ,‬ירושלים תש"ס‪.‬‬ ‫הוס‪ ,‬תש"ס ‬
‫ב' הוס‪' ,‬הופעתו של "ספר הזוהר"'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ע (תשס"א)‪ ,‬עמ'‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"א ‬
‫‪.542‑507‬‬
‫ב' הוס‪ ,‬מקום קדוש‪ ,‬זמן קדוש‪ ,‬ספר קדוש‪ :‬השפעת ספר הזוהר על‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"ב ‬
‫מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר‪ ,‬קבלה‪ ,‬ז (תשס"ב)‪,‬‬
‫עמ' ‪.256-237‬‬
‫ב' הוס‪' ,‬הקהילות הזוהריות של צפת'‪ ,‬בתוך‪ :‬ז' גריס‪ ,‬ח' קרייסל וב'‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"ד ‬
‫הוס (עורכים)‪ ,‬שפע טל — עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית‬
‫מוגשים לברכה זק‪ ,‬באר שבע תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.169-149‬‬
‫ב' הוס‪' ,‬עידן חדש במחקר המיסטיקה היהודית'‪ ,‬תיאוריה וביקורת‪27 ,‬‬ ‫הוס‪ 2005 ,‬‬
‫(‪ ,)2005‬עמ' ‪.253‑246‬‬
‫‪B. Huss, ‘The Text and Context of the 1684 Sulzbach Edition‬‬ ‫הוס‪ 2006 ,‬‬
‫‪of the Zohar’, in: C. Goodblatt & H. Kreisel (eds.), Tradition,‬‬
‫‪Heterodoxy, and Religious Culture: Judaism and Christianity in‬‬
‫‪the Early Modern Period, Beer Sheva 2006, pp. 117–138.‬‬
‫ב' הוס‪' ,‬תרגומי הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' מרוז (עורכת)‪ ,‬חידושי זוהר —‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"ז(א) ‬
‫מחקרים חדשים בספרות זוהר (תעודה כא—כב)‪ ,‬תל אביב תשס"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.107‑33‬‬
‫ב' הוס‪' ,‬המיסטיפיקציה של הקבלה והמיתוס של המיסטיקה היהודית'‪,‬‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"ז(ב) ‬
‫פעמים‪( 110 ,‬תשס"ז)‪ ,‬עמ' ‪.30‑9‬‬
‫ב' הוס‪ ,‬כזוהר הרקיע — פרקים בתולדות התקבלות הזוהר ובהבניית‬ ‫הוס‪ ,‬תשס"ח ‬
‫ערכו הסמלי‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪.‬‬
‫רשי"ל הופמן‪' ,‬האם נפגש בעל ה"לשם שבו ואחלמה" עם ר' ישראל‬ ‫הופמן‪ ,‬תשס"ה ‬
‫סלנטר?'‪ ,‬ישורון‪ ,‬טז (אלול תשס"ה)‪ ,‬עמ' תתלח‪-‬תתמא‪.‬‬
‫ש"א הורודצקי‪ ,‬החסידות ותורתה‪ ,‬תל אביב תש"ד‪.‬‬ ‫הורודצקי‪ ,‬תש"ד ‬
‫ח"מ הורוויץ‪ ,‬תורתן של ראשונים‪ ,‬פראנקפורט על נהר מיין‪ ,‬תרמ"ב‪.‬‬ ‫הורוויץ‪ ,‬תרמ"ב ‬
‫‪M. Heyd, ‘The “Jewish Quaker”: Christian Perceptions‬‬ ‫הייד‪ 2004 ,‬‬
‫‪of Sabbatai Zevi as an Enthusiast’, in: A. P. Coudert & J. S.‬‬
‫‪Shoulson (eds.), Hebraica Veritas? Christian Hebraists, Jews,‬‬
‫‪and the Study of Judaism in Early Modern Europe, Philadelphia‬‬
‫‪2004, pp. 234–265.‬‬
‫‪A. P. Hayman, Sefer Yesira — Edition, Translation and Text-‬‬ ‫היימן‪ 2004 ,‬‬
‫‪Critical Commentary, Tübingen 2004.‬‬
‫‪489‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫‪H. J. Hames, The Art of Conversion, Leiden 2000.‬‬ ‫היימס‪ 2000 ,‬‬
‫‪H. J. Hames, Like Angels on Jacob’s Ladder: Abraham Abulafia,‬‬ ‫היימס‪ 2007 ,‬‬
‫‪the Franciscans, and Joachimism, Albany 2007.‬‬
‫ב"צ הכהן‪ ,‬אור זרוע‪ :‬נסיונו של האדם לפגוש בבורא‪ ,‬פירוש קבלי‬ ‫הכהן‪ 2009 ,‬‬
‫מפורט למחזור מאת ר' דוד בן יהודה החסיד נכדו של רבי משה בן‬
‫נחמן‪ ,‬ירושלים ‪.2009‬‬
‫‪M. Halbertal, People of the Book — Canon, Meaning, and‬‬ ‫הלברטל‪ 1997 ,‬‬
‫‪Authority, Cambridge, MA 1997.‬‬
‫מ' הלברטל‪ ,‬סתר וגילוי‪ :‬הסוד וגבולותיו במסורת היהודית בימי‬ ‫הלברטל‪ ,‬תשס"א ‬
‫הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"א‪.‬‬
‫מ' הלברטל‪ ,‬על דרך האמת‪ :‬הרמב"ן ויצירתה של מסורת‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪.‬‬ ‫הלברטל‪ ,‬תשס"ו ‬
‫ש' הלוי‪ ,‬ספרי ירושלים הראשונים‪ :‬הספרים‪ ,‬החוברות והדפים הבודדים‬ ‫הלוי‪ ,‬תשל"ו ‬
‫שנדפסו באותיות עבריות בחמישים השנים הראשונות לדפוס העברי‬
‫בירושלים (תר"א‪-‬תר"ן‪ ,)1890-1841 ,‬ירושלים תשל"ו‪.‬‬
‫מ' הלנר–אשד‪' ,‬תכשיטים מיסטיים — רעיון התיקון בזוהר'‪ ,‬ארץ אחרת‪,‬‬ ‫הלנר–אשד‪ 2002 ,‬‬
‫‪( 9‬מרץ‪-‬אפריל ‪.)2002‬‬
‫מ' הלנר–אשד‪ ,‬ונהר יצא מעדן — על שפת החוויה המיסטית בזוהר‪ ,‬תל‬ ‫הלנר–אשד‪ ,‬תשס"ה ‬
‫אביב‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬
‫מ' הלנר–אשד‪' ,‬על עיצוב תכשיטים ביצירת ר' משה קורדובירו'‪ ,‬ח'‬ ‫הלנר–אשד‪ ,‬תשס"ו ‬
‫קרייסל (עורך)‪ ,‬לימוד ודעת במחשבה יהודית‪ ,‬ב‪ ,‬באר שבע תשס"ו‪,‬‬
‫עמ' ‪.222-207‬‬
‫מ' הלנר–אשד‪' ,‬על אהבה ויצירתיות — רסיסים מים המיתוסים של‬ ‫הלנר–אשד‪ ,‬תשס"ט ‬
‫קורדובירו על השכינה'‪ ,‬בתוך‪ :‬זק‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ' קסא‪-‬קפח‪.‬‬
‫מ' הלנר–אשד‪' ,‬המקנא לברית ובעל השגיונות — על דמויותיהם‬ ‫הלנר–אשד‪ ,‬תשע"א ‬
‫של אליהו וחבקוק בזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אברמס‪ ,‬מ' וולסקי ומ' כרמלי‬
‫(עורכים)‪ ,‬מחקרים שהוצגו בכנס על הזוהר בפראטו‪ ,‬איטליה (כא‪-‬כג‬
‫בתמוז תשס"ט)‪ ,‬קבלה‪ ,‬כב (תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.192-149‬‬
‫‪D. J. Halperin, ‘A Sexual Image in Hekhalot Rabbati and its‬‬ ‫הלפרין‪ 1987 ,‬‬
‫‪Implications’, International Conference on the History of Jewish‬‬
‫‪Mysticism, I (1987), pp. 117–132.‬‬
‫‪Abraham Miguel Cardozo: Selected Writings, Translated and‬‬ ‫הלפרין‪ 2001 ,‬‬
‫‪Introduced by D. J. Halperin, preface by E. R. Wolfson, New‬‬
‫‪York 2001, pp. 5–17.‬‬
‫י' הקר‪' ,‬לדמותם הרוחנית של יהודי ספרד בסוף המאה הט"ו'‪ ,‬ספונות‪,‬‬ ‫הקר‪ ,‬תשמ"ג ‬
‫ב‪ ,‬יז (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.95‑21‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 490

Z. Harvey, ‘De la notion d'intellect-intelligent-intelligible chez 2006 ,‫הרוי‬

Maïmonide’, in: J. Hamesse & O. Weijers (eds.), Écriture et
réécriture des texts philosophiques médiévaux (hommage à C.
Sirat), Turnhout 2006, pp. 253–262.
‫ הערות ומילואים לחלק הרביעי מדברי ימי ישראל‬,‫תרנ"ו א"א הרכבי‬-‫ תרנ"ה‬,‫הרכבי‬
‫ לפי תרגומו בעברית מאת הר"ר שמעון פנחס‬... ‫לפרופיסור גראטץ‬
.‫תרנ"ו‬-‫ תרנ"ה‬:‫ וארשא‬,‫רבינוביץ‬
.‫ ירושלים תש"ל‬,]‫ ז‬,‫ חדשים גם ישנים [א‬,‫א"א הרכבי‬ ‫ תש"ל‬,‫הרכבי‬
‫ תשובות הגאונים (זכרון לראשונים וגם‬,)‫א"א הרכבי (עורך ומהדיר‬ ‫ תרמ"ז‬,‫הרכבי‬
‫ זכרון כמה גאונים וביחוד רב שרירא ורב‬:4 ‫ מחברת‬,‫ חלק א‬,‫לאחרונים‬
.‫ ברלין תרמ"ז‬,‫ עם מבוא והערות‬,)‫האיי בנו והרב יצחק אלפאסי‬
I. Harari, ‘“Ye Sages, Be Cautious of Your Words” — A Talmudic 2001 ,‫הררי‬
Tradition of Hydrophobia’, in: R. Livneh-Freudenthal & E.
Reiner (eds.), Streams into the Sea — Studies in Jewish Culture
and Its Context, Tel Aviv 2001, pp. 341–348.
.361-358 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשס"ד‬,‫ סוסי אש‬,‫א' הר–שפי‬ ‫ תשס"ד‬,‫הר–שפי‬
‫ '"מלכין קדמאין" — מיתוס מלכי אדום בספרות האדרות‬,‫א' הר–שפי‬ ‫ תש"ע‬,‫הר–שפי‬
‫ אוניברסיטת‬,‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‬,'‫הזוהרית‬
.‫ תש"ע‬,‫בר אילן‬
‫ עלי עי"ן — מנחת דברים‬:‫ בתוך‬,'‫ 'לתולדות ר' פינחס מקוריץ‬,‫א"י השל‬ ‫ תשי"ב‬,‫השל‬
'‫ עמ‬,‫ ירושלים תשי"ב‬,‫לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה‬
.244‑213
C. Vasoli, Profezia e Ragione, Napoli 1974. 1974 ,‫ואזולי‬
C. Vasoli, ‘L’“Homo novus restitutus” di Guillaume Postel 1988 ,‫ואזולי‬
— gli anni veneziani’, Filosofia e religione nella cultura del
Rinascimento, Naples 1988, pp. 323–360.
B. A. Wallace, ‘Intersubjectivity in Indo-Tibetan Buddhism’, 2001 ,‫ואלאס‬
Journal of Consciousness Studies, 8, 5–7 (2001), pp. 209–30.
‫ בנסתר ובנגלה — עיונים בתולדות ה'אין סוף' בקבלה‬,‫ס' ואלברג–פרי‬ 2010 ,‫ואלברג–פרי‬
‫ לוס‬,23 ‫ כרך‬,‫ סדרת מקורות ומחקרים בספרות הקבלה‬,‫התיאוסופית‬
.2010 ‫אנג'לס‬
N. Walter, Der Thoraausleger Aristobulos. Untersuchungen zu 1964 ,‫ואלטר‬
seinen Fragmenten und zu pseudoepigraphischen Resten der
jüdisch-hellenistischen Literatur, Berlin 1964.
A. Van Gennep, The Rites of Passage, Chicago 1975. 1975 ,‫ואן גנפ‬
C. Vadet, L’Ésprit courtois en Orient dans les cinq premiers 1968 ,‫ודה‬
siècles de l’Hégire, Paris 1968.
491 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

J. Wallman, Pietismus-Studien, vol. 2, Tübingen 2008. 2008 ,‫וולמן‬

N. Wolski, ‘Metatron and the Mysteries of the Night in Midrash 2010 ,‫וולסקי‬
ha-Ne’elam — Jacob ha-Kohen’s Sefer ha-Orah and the
Transformation of a Motif in the Early Writings of Moses de
León (Zohar Hadash, Lekh Lekha, MhN 25c–26a)’, Kabbalah,
23 (2010), pp. 69–94.
E. R. Wolfson, The Book of the Pomegranate, Moses De Leon’s 1988 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Sefer Ha-Rimmon, Atlanta 1988.
'‫ ע‬,‫ מ' אורון‬:‫ בתוך‬,'‫ 'דמות יעקב חקוקה בכסא הכבוד‬,‫ תשנ"ד א' וולפסון‬,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
‫ מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת‬:‫ משואות‬,)‫גולדרייך (עורכים‬
,‫ ירושלים תשנ"ד‬,‫ מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב‬,‫ישראל‬
.185-131 '‫עמ‬
E. R. Wolfson, Through a Speculum that Shines — Vision and ‫א‬1994 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Imagination in Medieval Jewish Mysticism, Princeton 1994.
E. R. Wolfson, ‘Forms of Visionary Ascent as Ecstatic ‫ב‬1994 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Experience in the Zoharic Literature’, in: P. Schäfer & J. Dan
(eds.), Gershom Scholem’s Major Trends in Jewish Mysticism 50
Years After, proceedings of the Sixth International Conference
on the History of Jewish Mysticism, Tübingen 1993, pp. 209–
235.
E. R. Wolfson, Circle in the Square, Studies in the Use of Gender ‫א‬1995 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
in Kabbalistic Symbolism, Albany 1995.
E. R. Wolfson, ‘Circumcision, Vision of God, and Textual ‫ב‬1995 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Interpretation — From Midrashic Trope to Mystical Symbol’, in:
Wolfson, E. R., 1995a, pp. 29–48.
E. R. Wolfson, Along the Path: Studies in Kabbalistic Myth, ‫ג‬1995 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Symbolism and Hermeneutics, Albany 1995.
E. R. Wolfson, ‘Hebraic and Hellenic Conceptions of Wisdom in ‫א‬1998 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Sefer ha-Bahir’, Poetics Today, 19 (1998), pp. 147–176.
E. R. Wolfson, ‘The Engenderment of Messianic Politics: ‫ב‬1998 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Symbolic Significance of Sabbatai ‘evi’s Coronation’, in:
P. Schäfer & M. R. Cohen (eds.), Toward the Millennium —
Messianic Expectations from the Bible to Waco, Leiden 1998,
pp. 203–258.
E. R. Wolfson, 'Constructions of the Shekhinah in the Messianic ‫ג‬1998 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Theosophy of Abraham Cardoso, With an Annotated Edition of
Derush ha-Shekhinah’, Kabbalah 3 (1998), pp. 11–143.
 ‫ביבליוגרפיה‬ 492

E. R. Wolfson, ‘Occultation of the Feminine and the Body 1999 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬

of Secrecy in Medieval Kabbalah’, in: Rending the Veil –
Concealment and Secrecy in the History of Religions, New York
1999, pp. 113–154.
E. R. Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word: Oral Tradition and ‫א‬2000 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Written Transmission in Medieval Jewish Mysticism’, in: Y.
Elman and I. Gershoni (eds.), Transmitting Jewish Traditions:
Orality, Textuality and Cultural Diffusion, New Haven and
London 2000, pp. 166–224.
E. R. Wolfson, Abraham Abulafia — Kabbalist and Prophet: ‫ב‬2000 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Hermeneutics, Theosophy, and Theurgy, Los Angeles 2000.
'‫ עמ‬,)‫ ו (תשס"א‬,‫ קבלה‬,'‫ 'מין ומינות בחקר הקבלה‬,‫ תשס"א א' וולפסון‬,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
.262‑231
E. R. Wolfson, ‘Messianism in the Christian Kabbalah of 2001 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Johann Kemper’, in: M. D. Goldish & R. H. Popkin (eds.),
Millenarianism and Messianism in the Early Modern European
Culture: Jewish Messianism in the Early Modern World, The
Netherlands 2001, pp, 139–187.
E. R. Wolfson, Language, Eros, Being, Kabbalistic Hermeneutics 2005 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
and Poetic Imagination, New York 2005.
E. R. Wolfson, Venturing Beyond: Law and Morality in ‫א‬2006 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Kabbalistic Mysticism, Oxford University Press 2006.
E. R. Wolfson, Alef, Mem, Tau: Kabbalistic Musings on Time, ‫ב‬2006 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Truth and Death, Berkeley, Los Angeles and London 2006.
E. R. Wolfson, Luminal Darkness: Imaginal Gleanings from ‫א‬2007 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
zoharic Literature, Oxford 2007.
E. R. Wolfson, ‘Inscribed in the Book of the Living: Gospel of ‫ב‬2007 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Truth and Jewish Christology’, Journal for the Study of Judaism,
28 (2007), pp. 234–271.
E. R. Wolfson, Open Secret: Post-Messianic Mysticism and the ‫א‬2009 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson, New York
2009.
E. R. Wolfson, ‘The Anonymous Chapters of the Elderly Master ‫ב‬2009 ,‫ א"ר‬,‫וולפסון‬
of Secrets — New Evidence for the Early Activity of the Zoharic
Circle’, Kabbalah 18 (2009) pp. 143–278.
H. A. Wolfson, Philo: Foundations of Religious Philosophy in 1947 ,'‫ ה‬,‫וולפסון‬
‫‪493‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫‪Judaism, Christianity, and Islam, 2 Volumes, Cambridge, MA‬‬

‫‪1947.‬‬
‫‪H. A. Wolfson, Repercussions of the Kalam in Jewish Philosophy,‬‬ ‫וולפסון‪ ,‬ה'‪ 1979 ,‬‬
‫‪Cambridge, MA 1979.‬‬
‫וולפסון‪ ,‬צ"א‪ ,‬תש"ל צ"א וולפסון‪ ,‬פילון — יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית‪ ,‬תרגם מ'‬
‫מייזלש‪ ,‬ירושלים תש"ל‪.‬‬
‫‪G. Wewers, Geheimnis und Geheimhaltung im rabbinischen‬‬ ‫וועוורס‪ 1975 ,‬‬
‫‪Judentum, Berlin & New York 1975.‬‬
‫‪G. Weill, Vie et caractère de Guillaume Postel, F. Secret (trans.),‬‬ ‫וייל‪ 1987 ,‬‬
‫‪Milano 1987.‬‬
‫ג' וייל‪' ,‬תשובתו של רב האי גאון על הקץ הקצוב לחיים'‪ ,‬ספר אסף‪,‬‬ ‫וייל‪ ,‬תשי"ג ‬
‫ירושלים תשי"ג‪.279‑261 ,‬‬
‫‪S. Weinstock, ‘Die platonische Homerkritik und ihre‬‬ ‫ויינשטוק‪ 1927 ,‬‬
‫‪Nachwirkung’, Philologus, 82 (1927), 121–153.‬‬
‫וייס‪ ,‬יהודית‪ ,‬תשס"ז י' וייס‪' ,‬כל יורדי דומה‪ ,‬תיאורי גיהנם כמקום עונש לחוטאים בספר‬
‫הזוהר'‪ ,‬עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬
‫‪J. Weiss, ‘A Contemporary Poem on the Appearance of the‬‬ ‫וייס‪ ,‬יוסף‪ 1957 ,‬‬
‫‪Zohar’, JJS, 8 (1957) , pp. 219–221.‬‬
‫וילהלם‪ ,‬תש"ח‪-‬תשי" ב י"ד וילהלם‪' ,‬סדרי תיקונים'‪ ,‬עלי עי"ן — מנחת דברים לשלמה זלמן‬
‫שוקן אחרי מלאת לו שבעים שנה‪ ,‬ירושלים תש"ח‪-‬תשי"ב‪.‬‬
‫‪R. J. Wilkinson, Orientalism, Aramaic and Kabbalah in the‬‬ ‫וילקינסון‪ 2007 ,‬‬
‫‪Catholic Reformation — The first printing of the Syriac New‬‬
‫‪Testament, Leiden 2007.‬‬
‫‪J. Wijnhoven, Sefer ha-Mishkal — Text and Study, Ph.D Thesis,‬‬ ‫וינהובן‪ 1964 ,‬‬
‫‪Brandeis University, Boston, MA 1964.‬‬
‫י' וינהובן‪' ,‬יחסם של שני חיבורים מאת ר' משה ליאון לספר הזהר'‪,‬‬ ‫וינהובן‪ ,‬תשכ"ט ‬
‫הקונגרס העולמי למדעי היהדות‪( 2 ,4 ,‬תשכ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.315‑313‬‬
‫י' וינוגרד‪ ,‬אוצר הספר העברי — רשימת הספרים שנדפסו באות עברית‬ ‫וינוגרד‪ ,‬תשס"ג ‬
‫מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (‪ )1469‬עד שנת תרכ"ג (‪,)1863‬‬
‫ירושלים תשס"ג‪.‬‬
‫מ' וינפלד‪ ,‬עשרת הדברות בראי הדורות‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪.‬‬ ‫וינפלד‪ ,‬תשמ"ו ‬
‫‪C. Wirszubski, ‘Francesco Giorgio’s Commentary on Giovanni‬‬ ‫וירשובסקי‪ 1974 ,‬‬
‫‪Pico's Kabbalistic Theses’, Journal of the Warburg and Courtauld‬‬
‫‪Institutes, 37 (1974), pp. 145–156.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪494‬‬

‫ח' וירשובסקי‪ ,‬מקובל נוצרי קורא בתורה‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪.‬‬ ‫וירשובסקי‪ ,‬תשל"ח ‬
‫‪G. Vlastos, ‘Creation in the Timaeus: is it a Fiction?’, in: R. E.‬‬ ‫ולסטוס‪ 1956 ,‬‬
‫–‪Allen (ed.), Studies in Plato’s Metaphysics, London 1956, 401‬‬
‫‪419.‬‬
‫‪R. Walzer, ‘Fragmenta graeca in litteris arabicis 1. Palladios and‬‬ ‫ולצר‪ 1939 ,‬‬
‫‪Aristotle’, JRAS (1939), pp. 407–422.‬‬
‫‪J. C. Vanderkam, ‘2 Maccabees 6:7a and Calendrical Change in‬‬ ‫ונדרקם‪ 1981 ,‬‬
‫‪Jerusalem’, JSJ, 12 (1981), pp. 52–74.‬‬
‫ר' וקס‪' ,‬פרקים במשנתו הקבלית של הרב שלמה אלישיב'‪ ,‬עבודת גמר‬ ‫וקס‪ ,‬תשנ"ה ‬
‫לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.‬‬
‫רי"צ ורבלובסקי‪ ,‬ר' יוסף קארו‪ ,‬בעל הלכה ומקובל‪ ,‬תרגם י' צורן‪,‬‬ ‫ורבלובסקי‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫ירושלים תשנ"ו‪.‬‬
‫כ' ורמן‪' ,‬מועדי הביכורים במגילת המקדש'‪ ,‬ד' סיון‪ ,‬ד' טלשיר‪ ,‬ח' כהן‬ ‫ורמן‪ ,‬כ'‪ ,‬תשס"ט ‬
‫(עורכים)‪ ,‬צפנת פענח — מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון‪ ,‬באר‬
‫שבע תשס"ט‪.‬‬
‫כ' ורמן וא' שמש‪ ,‬לגלות נסתרות — פרשנות והלכה במגילות קומראן‪,‬‬ ‫ורמן‪ ,‬כ'‪ ,‬ושמש‪ ,‬‬
‫ירושלים תשע"א‪.‬‬ ‫תשע"א ‬
‫‪M. Verman, The Books of Contemplation, New York 1992.‬‬ ‫ורמן‪ ,‬מ'‪ 1992 ,‬‬
‫ש' ורסס‪ ,‬מגמות וצורות בספרות ההשכלה‪ ,‬ירושלים תש"ן‪.‬‬ ‫ורסס‪ ,‬תש"ן ‬
‫י' זנה‪ ,‬אבני בנין‪ ,‬ספר השנה של יהודי אמריקה‪ ,‬ב‪ ,‬תרצ"ה‪.‬‬ ‫זנה‪ ,‬תרצ"ה ‬
‫ח' זעפרני‪ ,‬השירה העברית במרוקו‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪.‬‬ ‫זעפרני‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫ב' זק‪' ,‬עיון בהשפעת ר' משה קורדובירו על החסידות'‪ ,‬אשל באר שבע‪,‬‬ ‫זק‪ ,‬תשמ"ו ‬
‫ג (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.246‑229‬‬
‫ב' זק‪' ,‬תורת הצמצום של ר' משה קורדובירו'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נח (תשמ"ט)‪,‬‬ ‫זק‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫עמ' ‪.237‑207‬‬
‫ב' זק‪' ,‬על פרשת מעיינות "אילמה" לר' משה קורדובירו'‪ ,‬קרית ספר‪,‬‬ ‫זק‪ ,‬תש"ן‪-‬תשנ"א ‬
‫סג (תש"ן‪-‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.674-669‬‬
‫ב' זק‪' ,‬הרמ"ק והאר"י'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' אליאור וי' ליבס (עורכים)‪ ,‬קבלת‬ ‫זק‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫האר"י — דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה‬
‫היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.340-311‬‬
‫ב' זק‪ ,‬בשערי הקבלה של ר' משה קורדובירו‪ ,‬באר שבע תשנ"ה‪.‬‬ ‫זק‪ ,‬תשנ"ה ‬
‫ב' זק‪ ,‬שומר הפרדס — המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג‪,‬‬ ‫זק‪ ,‬תשס"ב ‬
‫באר שבע תשס"ב‪.‬‬
‫ב' זק‪' ,‬סוד הזרקא במעיין עין יעקב שבאילמה לר' משה קורדובירו'‪,‬‬ ‫זק‪ ,‬תשס"ו ‬
‫‪495‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫בתוך‪ :‬משה חלמיש (עורך)‪ ,‬ספר היובל לכבוד פרופ' יוסף בן–שלמה‪,‬‬
‫דעת‪( 59-57 ,‬תשס"ו)‪ ,‬עמ' ‪.142-121‬‬
‫ב' זק (עורכת)‪ ,‬ר' משה קורדובירו‪ ,‬מעיין עין יעקב — המעיין הרביעי‬ ‫זק‪ ,‬תשס"ט(א) ‬
‫מספר אלימה‪ ,‬עם מבואות מאת ש' אסולין‪ ,‬מ' הלנר–אשד‪ ,‬ב' זק‪ ,‬א'‬
‫ליבס ול' מוריס‪ ,‬ירושלים ובאר שבע תשס"ט‪.‬‬
‫ב' זק‪' ,‬הספר ומחברו'‪ ,‬בתוך‪ :‬זק‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ' יג‪-‬כב‪.‬‬ ‫זק‪ ,‬תשס"ט(ב) ‬
‫ב' זק‪"' ,‬סוד הירך" — המאבק בין הטוב והרע'‪ ,‬בתוך‪ :‬זק‪ ,‬תשס"ט(א)‪,‬‬ ‫זק תשס"ט(ג) ‬
‫עמ' קמח‪-‬קס‪.‬‬
‫ז'קאר ותומסה‪D. Jacquart & C. Thomasset, Sexuality and Medicine in the 1988 ,‬‬
‫‪Middle Ages, New Jersey 1988.‬‬
‫זקוביץ ושנאן‪ ,‬תשנ"ב י' זקוביץ וא' שנאן‪ ,‬מעשה יהודה ותמר — בראשית ל"ח; במקרא‪ ,‬בתרגומים‬
‫העתיקים ובספרות היהודית הקדומה לסוגיה‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪.‬‬
‫‪Cl. Hagège, ‘Traitement du sens et fidelité dans l’adaptation‬‬ ‫חג'ג'‪ 1980 ,‬‬
‫‪classique — sur les Mille et une nuits et la traduction de Galland’,‬‬
‫‪Arabica, XXVII, 2 (1980) pp. 114–139.‬‬
‫א' חזן‪ ,‬שירי פרג'י שוואט‪ ,‬ירושלים תשל"ו‪.‬‬ ‫חזן‪ ,‬תשל"ו ‬
‫א' חזן‪' ,‬ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין'‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬ד (תשמ"ד)‪,‬‬ ‫חזן‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫עמ' ‪.124‑111‬‬
‫א' חזן‪ ,‬השירה העברית בצפון אפריקה‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪.‬‬ ‫חזן‪ ,‬תשנ"ה ‬
‫א' חזן וד"א אלבאז‪ ,‬ספר תהלה לדוד‪ ,‬קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין‬ ‫חזן ואלבאז‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫זצ"ל‪ ,‬פייטנה של יהדות מרוקו‪ ,‬לוד תשנ"ט‪.‬‬
‫מ' חיוטין‪ ,‬מלחמת לוחות השנה בתקופת בית שני‪ ,‬תל אביב ‪.1993‬‬ ‫חיוטין‪ 1993 ,‬‬
‫'דברים על מעמד הקבלה וסוגי היצירה הקבלית במארוקו'‪ ,‬מחקרי‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫משגב ירושלים בספרויות עם ישראל‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.142‑99‬‬
‫מ' חלמיש‪ ,‬מבוא לקבלה‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪.‬‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫מ' חלמיש‪ ,‬הקבלה בצפון אפריקה‪ ,‬תל אביב תשס"א‪.‬‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשס"א ‬
‫מ' חלמיש‪ ,‬הקבלה בתפילה בהלכה ובמנהג‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬רמת גן‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשס"ב ‬
‫תשס"ב‪.‬‬
‫מ' חלמיש‪' ,‬שבת בהגות הקבלית'‪ ,‬דעת‪( 54 ,‬תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.28‑5‬‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשס"ד ‬
‫מ' חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות בשבת‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪.‬‬ ‫חלמיש‪ ,‬תשס"ו ‬
‫מ' חלמיש‪' ,‬התקבלותו של הזוהר בשדה ההלכה בימי הביניים'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫חלמיש‪ 2007 ,‬‬
‫ר' מרוז (עורכת)‪ ,‬חידושי זוהר — מחקרים חדשים בספרות זוהר (תעודה‬
‫כא—כב)‪ ,‬תל אביב תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.418-407‬‬
‫‪‘Hִashwiyya’, The Encyclopaedia of Islam, 2nd ed., vol. 3,‬‬ ‫'חשויה' ‬
‫‪Leiden 1971, p. 269.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 496

J. Taubes, ‘The Price of Messianism’, in: M. Saperstein (ed.), 1992 ,‫טאובס‬

Essential Papers on Messianic Movements and Personalities in
Jewish History, New York and London 1992, pp. 551–557.
I. Twersky, ‘Religion and Law’, in: S. D. Goitein (ed.), Religion 1974 ,‫טברסקי‬
in a Religious age — Proceedings of Regional Conferences
Held at the University of California, Los Angeles, and Brandies
University in April, 1973, Cambridge 1974, pp. 69–82.
‫ ארמית וערבית בשירת יהודי תימן — במיוחד בשירת‬,‫ 'עברית‬,‫י' טובי‬ ‫ תשמ"ז‬,‫טובי‬
.22‑3 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ז‬30 ,‫ פעמים‬,'‫רבי שלום שבזי‬
A. E. Taylor, A Commentary On Plato’s Timaeus, Oxford 1928. 1928 ,‫טיילור‬
.‫ תל אביב תשנ"ד‬,‫ חמישה חומשי תורה לפי נוסח שומרון‬,‫א' טל‬ ‫ תשנ"ד‬,‫טל‬
'‫ תרגם מאנגלית נ‬,‫ התהליך הטקסי — מבנה ואנטי–מבנה‬,‫ו' טרנר‬ 2004 ,‫טרנר‬
.2004 ‫ תל אביב‬,'‫רחמילביץ‬
F. M. Young, Biblical Exegesis and the Formation of Christian 1997 ,‫יאנג‬
Culture, Oxford 1997.
J. Yahalom, ‘Angels Don’t Understand Aramaic’, Journal of 1996 ,'‫ י‬,‫יהלום‬
Jewish Studies, 47 (1996), pp. 33–44.
‫ 'קבלה וחידוש בכתבי הרמב"ן ובמחקר — עיון בסוגיות‬,‫ש' יהלום‬ ‫ תשס"ח‬,'‫ ש‬,‫יהלום‬
.231‑201 '‫ עמ‬,)‫ יז (תשס"ח‬,‫ קבלה‬,'"‫"הקטלנית" ו"צומת הגידין‬
‫ תל‬,‫ יהודים ונוצרים — דימויים הדדיים‬:‫ שני גויים בבטנך‬,‫י"י יובל‬ 2000 ,‫יובל‬
.2000 ‫אביב‬
I. J. Yuval, Two Nations in Your Womb — Perceptions of Jews 2006 ,‫יובל‬
and Christians in Late Antiquity and the Middle Ages, Berkeley
2006.
N. P. Joosse, ‘An Example of Medieval Arabic Pseudo- 1993 ,‫יוסה‬
Hermetism — The Tale of Salāmān and Absāl’, JSS, XXXVIII, 2
(1993), pp. 279–293.
‫ ירושלים‬,‫ב‬-‫ כרכים א‬,‫ מסורת הלשון המשתקפת בניקוד הבבלי‬,‫י' ייבין‬ ‫ תשמ"ה‬,‫ייבין‬
.‫תשמ"ה‬
A. Jellinek, Moses Ben Shem Tov de Leon und sein Verhältnis 1851 ,‫ילינק‬
zum Zohar, Leipzig 1851.
‫ חיבור לשם קבלת‬,'‫ 'חדירת הקבלה לתימן ותהליכי קליטתה‬,‫א' יעקב‬ ‫ תשס"ו‬,‫יעקב‬
.‫ תשס"ו‬,‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫התואר דוקטור לפילוסופיה‬
.‫ תרצ"ז‬,‫ חלק א‬,‫ הדפוס העברי בארצות המזרח‬,‫א' יערי‬ ‫ תרצ"ז‬,‫יערי‬
.‫ ירושלים תש"ג‬,‫ אגרות ארץ ישראל‬,‫א' יערי‬ ‫ תש"ג‬,‫יערי‬
‫‪497‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫א' יערי‪ ,‬מסעות ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תש"ו‪.‬‬ ‫יערי‪ ,‬תש"ו ‬

‫א' יערי‪ ,‬ספרי תיקונים ותפילות לפי ספר חמדת ימים‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬לח‬ ‫יערי‪ ,‬תשכ"ג ‬
‫(תשכ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.400-380 ,262‑247 ,112‑77‬‬
‫‪Y. H. Yerushalmi, From Spanish Court to Italian Ghetto: Isaac‬‬ ‫ירושלמי‪ 1971 ,‬‬
‫‪Cardoso — A Study in Seventeenth-Century Marranism and‬‬
‫‪Jewish Apologetics, New York 1971.‬‬
‫ע' ישראלי‪ ,‬פרשנות הסוד וסוד הפרשנות‪ ,‬מגמות מדרשיות והרמנויטיות‬ ‫ישראלי‪ ,‬תשס"ה ‬
‫ב'סבא דמשפטים' שבזוהר‪ ,‬לוס אנג'לס תשס"ה‪.‬‬
‫ע' ישראלי‪' ,‬המרד הקדוש — מעשה נדב ואביהוא בספר הזוהר'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫ישראלי‪ ,‬תש"ע ‬
‫ח' קרייסל‪ ,‬ב' הוס‪ ,‬א' ארליך (עורכים)‪ ,‬סמכות רוחנית — מאבקים על‬
‫כוח תרבותי בהגות היהודית‪ ,‬באר שבע תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.101‑83‬‬
‫י' כ"ץ‪ ,‬הלכה וקבלה — מחקרים בתולדות דת ישראל על מדוריה‬ ‫כ"ץ‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫וזיקתה החברתית‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪.‬‬
‫א' כ"צמאן‪' ,‬לדמות הג"ר מנחם מענדל — תלמיד הגר"א'‪ ,‬ישורון‪ ,‬ד‬ ‫כ"צמאן‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫(תשנ"ט)‪ ,‬עמ' שסה‪-‬תפה‪.‬‬
‫‪M. S. Cohen, The Shi‘ur Qomah: Texts and Recensions, Mohr,‬‬ ‫כהן‪ ,‬מ"ס‪ 1985 ,‬‬
‫‪Tübingen, 1985.‬‬
‫‪J. Cohen, Be Fertile and Increase, Fill the Earth and Master It,‬‬ ‫כהן‪ ,‬ג'‪ 1989 ,‬‬
‫‪New York 1989.‬‬
‫ה' כהן‪ ,‬דת התבונה ממקורות היהדות‪ ,‬תרגם צ' וויסלבסקי‪ ,‬ערכו‬ ‫כהן‪ ,‬ה'‪ ,‬תשל"ב ‬
‫והוסיפו הערות ש"ה ברגמן ונ' רוטנשטרייך‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪.‬‬
‫ד' כהן–אלורו (מהדירה)‪ ,‬ר' משה דה ליאון‪ ,‬ספר הרימון — מהדורה‬ ‫כהן–אלורו‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫בקורתית מתוך כתבי יד בצירוף מבוא‪ ,‬הערות‪ ,‬מקבילות ומפתחות‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ז‪.‬‬
‫ד' כהן–אלורו‪' ,‬המאגיה והכישוף בספר הזוהר'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר‬ ‫כהן–אלורו‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשמ"ט‪.‬‬
‫א"א לאבג'וי‪ ,‬שרשרת–ההוויה הגדולה — עיון בתולדותיה של אידיאה‪,‬‬ ‫לאבג'וי‪ ,‬תשכ"ט ‬
‫תרגם א' אמיר‪ ,‬תל אביב תשכ"ט‪.‬‬
‫‪J. Z. Lauterbach, ‘Significant Controversy Between the‬‬ ‫לאוטרבך‪ 1927 ,‬‬
‫‪Sadducees and the Pharisees’, Hebrew Union College Annual,‬‬
‫‪IV (1927), pp. 173–205.‬‬
‫נ' לאם‪ ,‬תורה לשמה‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪.‬‬ ‫לאם‪ ,‬תשל"ב ‬
‫‪S.‬‬ ‫‪Löwinger, ‘Recherches Sur L’Oeuvre Apologétique‬‬ ‫לווינגר‪ 1940 ,‬‬
‫‪D’Abraham Farissol’, REJ, 105 (1940), pp. 23–52.‬‬
‫‪A. A. Long, ‘Stoic Readings of Homer’, in: R. Lamberton and J.‬‬ ‫לונג‪ 1992 ,‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪498‬‬

‫‪J. Keaney (eds.), Homer’s Ancient Readers: The Hermeneutics‬‬

‫‪of Greek Epic’s Earliest Exegetes, Princeton 1992, pp. 41–66.‬‬
‫‪A. A. Long, ‘Plato’s dialogues and a common rationale for‬‬ ‫לונג‪ 2008 ,‬‬
‫‪dialogue form’, in: S. Goldhill (ed.), The End of Dialogue,‬‬
‫‪Cambridge 2008, pp. 45–61.‬‬
‫‪H. E. Lona, Die ‘Wahre Lehre’ des Kelsos, übersetzt und erklärt,‬‬ ‫לונה‪ 2005 ,‬‬
‫‪Freiburg 2005.‬‬
‫י' לורברבוים‪' ,‬קבלת הרמב"ן על בריאת האדם בצלם אלוהים'‪ ,‬קבלה‪,‬‬ ‫לורברבוים‪ ,‬תש"ס ‬
‫ה (‪ ,)2000‬עמ' ‪.326‑287‬‬
‫י' לורברבוים‪ ,‬צלם אלהים‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪.‬‬ ‫לורברבוים‪ ,‬תשס"ד ‬
‫לורברבוים‪ ,‬תשס"ט(א ) י' לורברבוים‪' ,‬תמורות ביחסו של הרמב"ם למדרשות חז"ל'‪ ,‬תרביץ‪,‬‬
‫עח (תשס"ט)‪ ,‬עמ' ‪.122‑81‬‬
‫לורברבוים‪ ,‬תשס"ט(ב ) י' לורברבוים‪"' ,‬הט אזנך ושמע לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי" —‬
‫ביקורת האגדה ב"מורה הנבוכים"'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬עח (תשס"ט)‪ ,‬עמ' ‪.230‑203‬‬
‫י' ליבוביץ וי' ליבס‪' ,‬התנהגות הרופא האידיאלי "קרטנא אסיא" כמתואר‬ ‫ליבוביץ וליבס‪ ,‬י'‪ ,‬‬
‫בספר הזוהר'‪ ,‬קורות שנה ‪ ,30‬כרך ח‪ ,‬תשמ"ב (‪ ,)1982‬עמ' ‪.121‑111‬‬ ‫תשמ"ב ‬
‫א' ליבס‪' ,‬אהבה ויצירה בהגותו של ר' ברוך מקוסוב'‪ ,‬חיבור לשם‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ ,‬תשנ"ז ‬
‫קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫תשנ"ז‪.‬‬
‫א' ליבס‪' ,‬החידוש בחסידות על פי ר' ברוך מקוסוב'‪ ,‬דעת‪( 45 ,‬תש"ס)‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ ,‬תש"ס ‬
‫עמ' ‪.90‑75‬‬
‫א' ליבס‪' ,‬אל תשלח ידך — שיאו של הנסיון לפי ר' ברוך מקוסוב'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ז ‬
‫ח' פדיה וא' מאיר (עורכים)‪ ,‬יהדות‪ :‬סוגיות‪ ,‬קטעים‪ ,‬פנים‪ ,‬זהויות —‬
‫ספר רבקה (לכבוד פרופ' רבקה הורביץ ז"ל)‪ ,‬באר שבע תשס"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.452-439‬‬
‫א' ליבס‪' ,‬הרשימו‪ ,‬ההיולי וקדמות השכל'‪ ,‬נספח למאמרו של ג' שלום‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ 2008 ,‬‬
‫'הבלתי מודע ומושג קדמות השכל בספרות החסידית'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אסף‬
‫וא' ליבס (עורכים)‪ ,‬חסידות — השלב האחרון‪ :‬מחקרי החסידות של‬
‫גרשם שלום‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.279-268‬‬
‫א' ליבס‪' ,‬קורדובירו והאר"י — בחינה מחודשת של מיתוס מות מלכי‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"ט ‬
‫אדום'‪ ,‬בתוך‪ :‬זק‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ' לב‪-‬ס‪.‬‬
‫'"שימני כחותם על לבך" — ה"רשימו" בראשית החסידות'‪ ,‬בכרך זה‪.‬‬ ‫ליבס‪ ,‬א'‪ 2012 ,‬‬
‫זמירות לסעודת–שבת שיסד האר"י הקדוש — ניקדן‪ ,‬תרגמן וצירף‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ב ‬
‫‪1‬‬

‫מבוא והערות יהודה ליבס‪ ,‬מולד‪ ,‬ד (תשל"ב)‪ ,‬עמ' ‪.555‑540‬‬

‫כמעט כל פרסומיו של יהודה ליבס מצויים גם באתר שלו‪:‬‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪ ,http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/‬ולעתים בנוסח מעודכן יותר מאשר בדפוס‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪499‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫י' ליבס‪' ,‬שימושן של מלים בספר הזהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬חוברת לזכרו של ר'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ה ‬
‫אפרים גוטליב ז"ל‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.19­-17‬‬
‫‪http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/shimushan.doc‬‬ ‫ ‬
‫י' ליבס‪' ,‬פרקים במילון ספר הזוהר'‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשל"ז ‬
‫לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ז [או דפוס צילום‪,‬‬
‫פרסומי המדרשה ללימודים מתקדמים‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשמ"ב]‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬המשיח של הזוהר — לדמותו המשיחית של ר' שמעון בר‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ב(א) ‬
‫יוחאי'‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' ראם (ערך)‪ ,‬הרעיון המשיחי בישראל‪ ,‬יום עיון לרגל‬
‫מלאת שמונים שנה לגרשם שלום‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.236‑87‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬חיבור בלשון הזוהר לר' וולף בן ר' יהונתן אייבשיץ על חבורתו‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ב(ב) ‬
‫ועל סוד הגאולה'‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬נז (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.379‑368 ,178‑148‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬השפעות נוצריות על ספר הזוהר'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ג(א) ‬
‫ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬ג (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.109‑43‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬חלום ומציאות‪ :‬לדמותו של הקדוש המקובל ר' שמשון‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ג(ב) ‬
‫מאוסטרופוליה'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נב (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.109-83‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מצמיח קרן ישועה'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ג‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫(תשמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.348‑313‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬תוספת למאמרי "מצמיח קרן ישוע"'‪ ,‬מחקרי ירושלים‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ה ‬
‫במחשבת ישראל‪ ,‬ד (תשמ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.344-341‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬כתבים חדשים בקבלה שבתאית מחוגו של ר' יהונתן אייבשיץ'‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ו ‬
‫מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ה (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.348-191‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מלאכי קול השופר וישוע שר הפנים'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ז(א) ‬
‫המיסטיקה היהודית הקדומה — דברי הכנס הבינלאומי הראשון‬
‫לתולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ו‬
‫(תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.196-171‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬ספר יצירה אצל ר' שלמה אבן גבירול ופירוש השיר "אהבתיך"'‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ז(ב) ‬
‫בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ראשית המיסטיקה היהודית באירופה — דברי‬
‫הכנס הבינלאומי השני לתולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים‬
‫במחשבת ישראל‪ ,‬ו (תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.123-73‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬כיצד נתחבר ספר הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ספר הזוהר‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית‪,‬‬
‫מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.71‑1‬‬
‫י' ליבס‪ ,‬חטאו של אלישע‪ ,‬ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תש"ן ‬
‫היהודית התלמודית‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים תש"ן‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬גלם בגימטריא חכמה [על ‪Moshe Idel, Golem — Jewish‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪500‬‬

‫‪Magical and Mystical Traditions on the Artificial Anthropoid,‬‬ ‫תש"ן‪-‬תשנ"א ‬

‫‪ ,']Albany, 1990‬קרית ספר‪ ,‬סג (תש"ן‪-‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.1322‑1305‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬באזורי הגבול של הקבלה [על חיים וירשובסקי‪" ,‬בין השיטין —‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"א ‬
‫קבלה‪ ,‬קבלה נוצרית‪ ,‬שבתאות"]‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ס (תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.138-131‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬כיוונים חדשים בחקר הקבלה'‪ ,‬פעמים‪( 50 ,‬תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ב(א) ‬
‫‪.170‑150‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬תרין אורזילין דאיילתא — דרשתו הסודית של האר"י לפני‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ב(ב) ‬
‫מותו'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' אליאור וי' ליבס (עורכים)‪ ,‬קבלת האר"י — דברי הכנס‬
‫הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים‬
‫במחשבת ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.169-113‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬לדמותו‪ ,‬כתביו וקבלתו של בעל עמק המלך'‪ ,‬מחקרי ירושלים‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ג ‬
‫במחשבת ישראל‪ ,‬יא (תשנ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.137‑101‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬זוהר וארוס'‪ ,‬אלפיים‪( 9 ,‬תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.119‑67‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ד(א) ‬
‫'‪ — De Natura Dei‬על המיתוס היהודי וגלגולו'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' אורון וע'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ד(ב) ‬
‫גולדרייך (עורכים)‪ ,‬משואות — מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת‬
‫ישראל‪ ,‬מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪.297‑243‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬אהבת האל וקנאתו'‪ ,‬דימוי‪ ,‬ז (תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.36‑30‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ד(ג) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬הזוהר כספר הלכה'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סד (תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.605‑581‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ה(א) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬מיתוס לעומת סמל בזוהר ובקבלת האר"י'‪ ,‬בתוך‪ :‬ח' פדיה‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫(עורכת)‪ ,‬המיתוס ביהדות‪ ,‬אשל באר שבע‪ ,‬ד (תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.209‑192‬‬
‫י' ליבס‪[' ,‬על] "ספר שקל הקדש" לר' משה די ליאון‪ ,‬ההדיר שרל‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ז ‬
‫מופסיק (תשנ"ו)'‪ ,‬קבלה‪ ,‬ב (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.285-271‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מיתוס ואורתודוכסיה‪ :‬תשובה לשלום רוזנברג'‪ ,‬מדעי היהדות‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ח ‬
‫‪( 38‬תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.179-145‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬שירת פרמנידס'‪ ,‬תרגום בצירוף מבוא והערות‪ ,‬אלפיים‪17 ,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫(תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.36-24‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬החידוש של ר' נחמן מברסלב'‪ ,‬דעת‪( 45 ,‬תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.103-91‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תש"ס ‬
‫י' ליבס‪' ,‬מידותיו של האלוהים'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ע (תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪.74‑51‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"א(א) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬הזוהר כרנסנס'‪ ,‬דעת‪( 46 ,‬תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪.11‑5‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"א(ב) ‬
‫י' ליבס‪ ,‬תורת היצירה של ספר יצירה‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשס"א‪.‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"א(ג) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬השבתאות וגבולות הדת'‪ ,‬בתוך‪ :‬אליאור תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.21-1‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"א(ד) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬זיקת הזוהר לארץ ישראל'‪ ,‬בתוך‪ :‬ז' הרוי‪ ,‬ג' חזן–רוקם‪ ,‬ח'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ב(א) ‬
‫סעדון‪ ,‬א' שילוח (עורכים)‪ ,‬ציון וציונות בקרב יהודי ספרד והמזרח‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.44-31‬‬
‫‪501‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫י' ליבס‪ ,‬תורת היצירה של ספר יצירה‪ ,‬מהדורה שנייה מתוקנת בתוספת‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ב(ב) ‬
‫השלמות‪ ,‬תל אביב תשס"ב‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬תלמידי הגר"א‪ ,‬השבתאות והנקודה היהודית'‪ ,‬דעת‪52-50 ,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ג(א) ‬
‫(תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.290-255‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬צדקת הצדיק‪ :‬יחס הגאון מווילנא וחוגו כלפי השבתאות'‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ג(ב) ‬
‫קבלה‪ ,‬ט (תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.306-225‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מאגיה וקבלה'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ליבס (עורכת)‪ ,‬שדים רוחות ונשמות‪:‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ד ‬
‫מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.7-3‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬להחזיר לאל את פניו'‪ ,‬דימוי‪( 25 ,‬תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪.53‑50‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ה(א) ‬
‫י' ליבס‪' ,‬האומנם בתולה היא השכינה?' [על אברהם יצחק גרין‪ ,‬השכינה‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ה(ב) ‬
‫מרים הבתולה ושיר השירים (תשס"ג)]‪ ,‬פעמים‪( 102-101 ,‬תשס"ה)‪,‬‬
‫עמ' ‪.313-303‬‬
‫‪Y. Liebes, ‘Hebrew and Aramaic as Languages of the Zohar’,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ 2006 ,‬‬
‫‪Aramaic Studies, 4, 1 (2006), pp. 35–52.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬הזוהר והתיקונים — מרנסנס למהפכה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' מרוז (עורכת)‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ז(א) ‬
‫חידושי זוהר — מחקרים חדשים בספרות זוהר (תעודה כא‪-‬כב)‪ ,‬תל‬
‫אביב תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.301‑251‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬רוחניות ורוח'‪ ,‬הרצאה שהתפרסמה בעיתון 'מקור ראשון'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ז(ב) ‬
‫(מוסף שבת‪ ,‬כ"ח תשרי תשס"ז)‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מרעיש הארץ‪ ,‬יחידותו של רשב"י'‪ ,‬בתוך‪ :‬ח' פדיה‪ ,‬א' מאיר‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ז(ג) ‬
‫(עורכים)‪ ,‬יהדות‪ :‬סוגיות‪ ,‬קטעים‪ ,‬פנים‪ ,‬זהויות — ספר רבקה (לכבוד‬
‫פרופ' רבקה הורביץ ז"ל)‪ ,‬באר שבע תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.357-337‬‬
‫י' ליבס‪ ,‬סוד האמונה השבתאית — קובץ מאמרים (מהדורה שנייה‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ז(ד) ‬
‫מתוקנת)‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ח ‬
‫מנחם מנדל משקלוב‪ ,‬תלמיד הגאון מווילנה ומייסד היישוב האשכנזי‬
‫בירושלים'‪ ,‬קבלה‪ ,‬יז (תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪.168-107‬‬
‫י' ליבס‪ ,‬עלילות אלהים‪ :‬המיתוס היהודי — מסות ומחקרים‪ ,‬ירושלים‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(א) ‬
‫תשס"ט‪.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬ארוס ואנטי–ארוס על הירדן'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' ליבס‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(ב) ‬
‫‪.323-299‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬פורפורייה של הלנה מטרויה וקידוש השם'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' ליבס‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(ג) ‬
‫תשס"ט(א)‪ ,‬עמ' ‪.298‑237‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬מעשה בראשית ומעשה מרכבה כתורת סוד אצל פילון‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(ד) ‬
‫האלכסנדרוני'‪ ,‬קבלה‪ ,‬יט (תשס"ט)‪ ,‬עמ' ‪.335‑323‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪502‬‬

‫י' ליבס‪' ,‬מידותיו של האלהים'‪ ,‬בתוך‪ :‬ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(א)‪ ,‬עמ'‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ט(ה) ‬
‫‪.157‑123‬‬
‫‪Y. Liebes, ‘The Work of the Chariot and the Work of Creation‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ 2009 ,‬‬
‫‪as Mystical Teachings in Philo of Alexandria’, in: D. Green and‬‬
‫‪L. Lieber (eds.), Scriptural Exegesis — the Shapes of Culture‬‬
‫‪and the Religious Imagination; Essays in Honour of Michael‬‬
‫‪Fishbane, Oxford 2009, pp. 105–120.‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬עברית וארמית כלשונות הזוהר'‪ ,‬בתוך‪ :‬זיכרונות האקדמיה‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬‬
‫ללשון העברית‪ ,‬מחזור נח‪ ,‬חוברת ג (תשס"ט‪-‬תש"ע)‪ ,‬עמ' ‪.126‑111‬‬ ‫תשס"ט‪-‬תש"ע ‬
‫י' ליבס‪' ,‬בריכה ומלא בספר הבהיר‪ ,‬עיון מחודש'‪ ,‬קבלה‪ ,‬כא (תש"ע)‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תש"ע(א) ‬
‫עמ' ‪.142-121‬‬
‫י' ליבס‪' ,‬כלה כמות שהיא — ר' משה קורדובירו‪ ,‬מעיין עין יעקב‪,‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תש"ע(ב) ‬
‫המעיין הרביעי מספר אלימה'‪ ,‬מסכת‪ ,‬ט (תש"ע)‪ ,‬עמ' ‪.198‑191‬‬
‫י' ליבס‪ ,‬מנמוסיני — תרגומי שירה עתיקה‪ ,‬ירושלים תשע"א‪.‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשע"א ‬
‫העירום המלובש‪ ,‬עבודת הקודש הסודית והאזוטריות של פילון‬ ‫ליבס‪ ,‬י'‪ ,‬תשע"ב ‬
‫האלכסנדרוני [לעת עתה ראו באתר‪http://pluto.huji.ac.il/~liebes/ :‬‬
‫‪]zohar/eirom.doc‬‬
‫ש' בן משה ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה — באור ארוך לתוספתא‪ ,‬ניוארק‬ ‫ליברמן‪ ,‬‬
‫תשט"ו‪-‬תשמ"ח‪.‬‬ ‫תשט"ו‪-‬תשמ"ח ‬
‫ש' ליברמן‪' ,‬משהו על השבעות בישראל'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כז (תשי"ח)‪ ,‬עמ'‬ ‫ליברמן‪ ,‬ש'‪ ,‬תשי"ח ‬
‫‪.189‑183‬‬
‫ש' ליברמן‪ ,‬יוונית ויוונות בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪.‬‬ ‫ליברמן‪ ,‬ש'‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫ש' ליברמן‪' ,‬משנת שיר השירים'‪ ,‬בתוך‪ :‬ליברמן‪ ,‬מחקרים בתורת ארץ‬ ‫ליברמן‪ ,‬ש'‪ ,‬תשנ"א ‬
‫ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.44-36‬‬
‫‪E. Lieberman et al., ‘Quantifying the Evolutionary Dynamics of‬‬ ‫ליברמן‪ ,‬א'‪ 2007 ,‬‬
‫‪Language’, Nature, 449 (Oct. 2007), pp. 713–716.‬‬
‫ש' ליונשטם‪' ,‬רעדת הטבע בשעת הופעת ה''‪ ,‬עז לדוד‪ ,‬קובץ מחקרים‬ ‫ליונשטם‪ ,‬תשכ"ד ‬
‫בתנ"ך‪ ,‬מוגש לדוד בן–גוריון במלאת לו שבעים ושבע שנים‪ ,‬ירושלים‬
‫תשכ"ד‪.‬‬
‫‪J. Lightfoot, Lucian on the Syrian Goddess, ed., intr., transl.,‬‬ ‫לייטפוט‪ 2003 ,‬‬
‫‪comm., Oxford 2003.‬‬
‫י' ליכט‪ ,‬מגילת הסרכים ממגילות מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪.‬‬ ‫ליכט‪ ,‬תשכ"ה ‬
‫י"ש ליכטנשטיין‪ ,‬מטומאה לקדושה — תפילה וחפצי מצווה בבתי‬ ‫ליכטנשטיין‪ 2007 ,‬‬
‫קברות ועלייה לקברי צדיקים‪ ,‬תל אביב ‪.2007‬‬
‫‪O. N. H. Leaman, ‘Ma‘nā’, Encyclopaedia of Islam, 2nd ed.,‬‬ ‫לימן‪ 1991 ,‬‬
‫‪vol. 6, Leiden 1991, p. 346.‬‬
503 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫ ירושלים‬,‫ כתבי רבי ישראל סלנטר‬,)‫ עורך‬,‫ר' ישראל ליפקין (מ' פכטר‬ ‫ תשמ"ט‬,‫ליפקין‬
.‫תשמ"ט‬
M. Lambert, Commentaire sur le Séfer Yesira ou Livre de la 1891 ,‫למבר‬
création, par le gaon Saadya de Fayyoum (publié et traduit par
Mayer Lambert), Paris 1891.
R. Lamberton, ‘The Neoplatonists and the Spiritualization of 1992 ,‫למברטון‬
Homer’, in: R. Lamberton & J. J. Keaney, Homer’s Ancient
Readers, Princeton 1992, pp. 115–133.
H. Lenowitz, The Jewish Messiahs: From the Galilee to Crown 1998 ,‫לנוביץ‬
Heights, Oxford University Press, 1998.
P. E. Lapide, Hebrew in the Church — The Foundations of 1985 ,‫לפידה‬
Jewish-Christian Dialogue, Grand Rapids 1985.
J. Laplanche, Essays on Othernes, New York, 1999. 1999 ,‫לפלאנש‬
A. Lefranc, ‘La détention de Guillaume Postel au prieuré de 1891 ,‫לפרנק‬
Saint-Martin-des-Champs (1562–1581)’, Annuaire Bulletin de
la Société de l'histoire de France, 28 (1891), pp. 211–230.
T. W. Laqueur, Solitary Sex — A Cultural History of Masturbation, 2003 ,‫לקייר‬
New York 2003, pp.145–147.
R. C. Madhu, ‘Plato’s Homer’, Ancient Philosophy, 19 (1999), 1999 ,‫מאדהו‬
87–95.
W. Madelung & P. E. Walker, The Advent of the Fatimids — A 2000 ,‫מאדלנג ווקר‬
Contemporary Shi‘i Witness, London 2000.
‫ גלגוליו של מגלה סוד — קונטרס דברי צדיקים לריב"ל ויוסף‬,‫י' מאיר‬ ‫ תשס"ד‬,‫מאיר‬
‫ לוס‬,‫ מהדורה מוערת ומבוארת עם מבוא על גלגולי כתיבתו‬,‫פרל‬
.‫אנג'לס תשס"ד‬
‫ יח‬,‫ קבלה‬,'‫ בין חסידות להשכלה‬,‫ 'מיכאל לוי רודקינסון‬,‫י' מאיר‬ ‫ תשס"ח‬,‫מאיר‬
.286‑229 '‫ עמ‬,)‫(תשס"ח‬
,)‫ רחובות הנהר — קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו—תש"ח‬,‫י' מאיר‬ ‫ תשע"א‬,‫מאיר‬
.‫ירושלים תשע"א‬
‫ מבוא‬,‫ פרשיות במדבר ונשוא‬,‫ 'מדרש במדבר רבה חלק א‬,‫ח' מאק‬ ‫ תשנ"א‬,‫מאק‬
,‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‬,'‫ודוגמא למהדורה‬
.‫ תשנ"א‬,‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
S. Magid, From Metaphysics to Midrash, Myth, History, and 2008 ,‫מגיד‬
Interpretation of Scripture in Lurianic Kabbalah, Bloomington,
Indiana, 2008.
.‫ ירושלים תשמ"ה‬,‫ גנזי ישראל‬,‫י' מהלמן‬ ‫ תשמ"ה‬,‫מהלמן‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 504

S. Moll, The Arch-Heretic Marcion, Tübingen 2010. 2010 ,‫מול‬

F. Montanari, ‘L’erudizione, la filologia e la grammatica’, in: G. 1993 ,‫מונטנרי‬
Cambiano, L. Canfora & D. Lanza (eds.), Lo spazio letterario
della Grecia antica. Tomo 1: La produzione e la circolazione del
testo, Roma 1993, pp. 235–281.
J. Moss, ‘What is Imitative Poetry and why is it Bad?’, In: G. R. 2007 ,‫מוס‬
F. Ferrari (ed.), The Cambridge Companion to Plato’s Republic,
Cambridge 2007, pp. 415–444.
G. W. Most, ‘Canon Fathers: Literacy, Mortality and Power’, 1990 ,‫מוסט‬
Arion, 3 (1990), 35–60.
Ch. Mopsik, Le Zohar: Livre de Ruth, Paris 1987. 1987 ,‫מופסיק‬
.‫ לוס אנג'לס תשנ"ו‬,‫ שקל הקודש לרמד"ל‬,)‫שארל מופסיק (מהדיר‬ ‫ תשנ"ו‬,‫מופסיק‬
Ch. Mopsik, ‘Un manuscrit inconnu du “Sefer Tashak” de R. 1997 ,‫מופסיק‬
Joseph de Hamadan suivi d’un fragment inédit’, Kabbalah, 2
(1997), pp. 165–205.
Ch. Mopsik, Le Zohar: Lamentations, Paris 2000. 2000 ,‫מופסיק‬
Ch. Mopsik, Sex of the Soul: The Vicissitudes of Sexual Difference 2005 ,‫מופסיק‬
in the Kabbalah, Los Angeles 2005.
Ch. Mopsik, ‘Late Judeo-Aramaic: The Language of Theosophic 2006 ,‫מופסיק‬
Kabbalah’, Aramaic Studies, 4 (2006), p. 21–33.
.‫ ירושלים תשנ"ט‬,‫ מיסטיקה ומשיחיות‬,‫א' מורגנשטרן‬ ‫ תשנ"ט‬,‫מורגנשטרן‬
'‫ עמ‬,)‫ תשס"ט(א‬,‫ זק‬:‫ בתוך‬,"‫ 'נקודת ציון — "סוד בית הרחם‬,‫ל' מוריס‬ ‫ תשס"ט‬,‫מוריס‬
.‫קמז‬-‫קיב‬
D. Matt (ed.), The Book of Mirrors: Sefer Mar’ot ha-Zove’ot by 1982 ,‫מט‬
Rabbi David ben Yehudah he-Hasid, California 1982.
‫ י' דן‬:‫ בתוך‬,'‫ 'מתניתא דילן — טכניקה של חידוש בספר הזוהר‬,‫ד' מאט‬ ‫ תשמ"ט‬,‫מט‬
‫ ספר הזוהר ודורו — דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות‬,)‫(עורך‬
,)‫ ח (תשמ"ט‬,‫ מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‬,‫המיסטיקה היהודית‬
.145‑123 '‫עמ‬
D. C. Matt, The Zohar, Pritzker Edition, vol. 1, Translated with 2004 ,‫מט‬
Commentary by Daniel C. Matt, Stanford 2004.
L. Meyer, ‘Stephen Schultz, Missionary to the Jews: Biographical 1907 ,‫מייר‬
Sketch, Chiefly Based on Schultz’s Own Writings’, The
Missionary Review of the World (July, 1907), pp. 417–424.
T. J. Müller, ‘Das Archivalien zu J. H. Callenberg und dem 1994 ,‫מילר‬
505 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

Institutum Judaicum’, in: E. Goodman-Thau & W. Betz (eds.), Von

Halle nach Jerusalem. Konnferenzbeiträge, Halle 1994, pp. 24–44.
A. Miquel, P. Kemp, Majnûn et Laylâ: l’amour fou, Paris 1984. 1984 ,‫מיקל וקמפ‬
I. Männlein-Robert, Longin. Philologe und Philosoph. Eine 2001 ,‫מנליין–רוברט‬
Interpretation der erhaltenen Zeugnisse, München 2001.
I. Männlein-Robert, ‘“Wissen um die göttlichen und die 2002 ,‫מנליין–רוברט‬
menschlichen Dinge”. Eine Philosophiedefinition Platons und ihre
Folgen’, Würzburger Jahrbücher für die Altertumswissenschaften,
NF 26 (2002), 13–38.
I. Männlein-Robert, ‘Umrisse des Göttlichen. Zur Typologie des 2010 ,‫מנליין–רוברט‬
idealen Gottes in Platons Politeia II’, in: D. Koch, I. Männlein-
Robert & N. Weidtman (eds.), Platon und das Göttliche,
Tübingen 2010, pp. 112–139.
I. Männlein-Robert, 'Mittelplatonismus und Neu­pythagorismus', ‫ס‬ ‫ בדפו‬,‫מנליין–רוברט‬
forthcoming in: Ch. Horn. & Ch. Riedweg (eds.), Grundriss der
Geschichte der Philosophie, Basel.
P. Maciejko, ‘Gershom Scholem’s Dialectic of Jewish History: 2004 ,‫מצייקו‬
The Case of Sabbatianism’, Journal of Modern Jewish Studies,
3 (2004), pp. 207–220.
P. Maciejko, ‘Christian Elements in Early Frankist Doctrine’, ‫א‬2006 ,‫מצייקו‬
Gal-Ed: On the History and Culture of Polish Jewry, 20 (2006),
pp. 13–41.
P Maciejko, ‘A Jewish-Christian Sect with a Sabbatian ‫ב‬2006 ,‫מצייקו‬
Background Revisited’, Kabbalah, 14 (2006), pp. 95–113.
B. Mc’Ginn, The Calabrian Abbot: Joachim of Fiore in the 1985 ,‫מק'גין‬
History of Western Thought, New York 1985.
B. McGinn, ‘Cabalists and Christians: Reflections on Cabala in 1994 ,‫מק'גין‬
Medieval and Renaissance Thought’, in: R. H. Popkin & G. M.
Weiner (eds.), Jewish Christians and Christian Jews, Dordrecht
1994, pp. 11–34.
J. T. McNeill & H. M. Gamer, Medieval Handbooks of Penance, 1965 ,‫מקניל וגיימר‬
New York 1965.
‫ מקדש אדם — ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים‬,‫ר' מרגולין‬ ‫ תשס"ה‬,‫מרגולין‬
.‫ ירושלים תשס"ה‬,‫בראשית החסידות‬
‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‬,'‫ 'גאולה בתורת האר"י‬,‫ר' מרוז‬ ‫ תשמ"ח‬,‫מרוז‬
.‫ תשמ"ח‬,‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫לפילוסופיה‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪506‬‬

‫ר' מרוז‪' ,‬מליקוטי אפרים פאנציירי‪ ,‬דרשות האר"י בירושלים וכוונות‬ ‫מרוז‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫האכילה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' אליאור‪ ,‬י' ליבס (עורכים)‪ ,‬קבלת האר"י — דברי‬
‫הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי‬
‫ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.257-211‬‬
‫‪R. Meroz, ‘Faithful Transmission versus Innovation: Luria and‬‬ ‫מרוז‪ 1993 ,‬‬
‫‪His Disciples’, in: P. Schäfer & J. Dan (eds.), Gershom Scholem’s‬‬
‫‪Major Trends in Jewish Mysticism, 50 Years After, Tübingen‬‬
‫‪1993, pp. 257–274.‬‬
‫‪R. Meroz, ‘Zoharic Narratives and their Adaptations’, Hispania‬‬ ‫מרוז‪ 2000 ,‬‬
‫‪Judaica, 3 (2000), pp. 3–63.‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬מרכבת יחזקאל‪ :‬פירוש זוהרי בלתי ידוע'‪ ,‬תעודה‪ ,‬טז–יז‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"א ‬
‫(תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪.616-567‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬ואני לא הייתי שם?! קובלנותיו של רשב"י על פי סיפור זוהרי‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"ב(א) ‬
‫בלתי ידוע'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬עא (תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪.193‑163‬‬
‫ר' מרוז‪ ,‬מובאה המיוחסת לספר הבהיר‪ ,‬קבלה‪ ,‬ז (תשס"ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"ב(ב) ‬
‫‪.326‑319‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬הטוב והרע והמוטעה‪ :‬המים בתורת הסוד היהודית'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד'‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"ג ‬
‫כרם וא' ציון (עורכים)‪ ,‬מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ג‪ ,‬כרך ‪ ,13‬עמ' ‪.93-85‬‬
‫‪R. Meroz, ‘Der Aufbau des Buches Sohar’, PaRDeS: Zeitschrift‬‬ ‫מרוז‪ 2005 ,‬‬
‫–‪der Vereinigung für Jüdischen Studien e.V., II (2005), pp. 16‬‬
‫‪36.‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬רקימתו של מיתוס — דיון בשני סיפורים בזוהר'‪ ,‬חיים קרייסל‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"ו ‬
‫(עורך)‪ ,‬לימוד ודעת במחשבה יהודית‪ ,‬באר שבע תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.205-167‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬ר' יוסף אנג'ליט וכתביו "הזוהריים"'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' מרוז (עורכת)‪,‬‬ ‫מרוז‪ ,‬תשס"ז ‬
‫חידושי זוהר — מחקרים חדשים בספרות זוהר (תעודה כא—כב)‪ ,‬תל‬
‫אביב תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.404‑303‬‬
‫‪R. Meroz, ‘The Middle Eastern Origins of Kabbalah’, The Journal‬‬ ‫מרוז‪ 2007 ,‬‬
‫‪for the Study of Sephardic and Mizrahi Jewry (February 2007),‬‬
‫‪http://sephardic.fiu.edu/journal/RonitMeroz.pdf, pp. 39–56.‬‬
‫ר' מרוז‪' ,‬יש מוקדם ומאוחר בזוהר‪ ,‬על כתיבתם של חלקי הזוהר במאות‬ ‫מרוז‪2009 ,‬א ‬
‫הי"א‪ ,‬הי"ב‪ ,‬הי"ג ו–הי"ד'‪ ,‬הרצאה בכנס הזוהר של אוניברסיטת מונאש‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬שהתקיים בפראטו שבאיטליה בקיץ ‪.2009‬‬
‫‪R. Meroz, ‘Notes on the History of Zohar Manuscripts and‬‬ ‫מרוז‪2009 ,‬ב ‬
‫‪its Significances’, Late Arameic: The Literary and Linguistic‬‬
‫‪Context of the Zohar, Conference November 2009, University‬‬
‫‪College London.‬‬
‫‪507‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫'ר' יעקב ש"צ ושותפיו ליצירת זוהר‪ ,‬סתרי תורה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אברמס‪ ,‬מ'‬ ‫מרוז‪ ,‬תשע"א ‬
‫וולסקי‪ ,‬מ' כרמלי (עורכים)‪ ,‬מחקרים שהוצגו בכנס על הזוהר בפראטו‪,‬‬
‫איטליה (כא‪-‬כג בתמוז תשס"ט)‪ ,‬קבלה‪ ,‬כב (תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.253-81‬‬
‫‪R. Meroz, ‘The Archaeology of the Zohar — Sifra Dizniuta as a‬‬ ‫מרוז‪ ,‬בדפוס ‬
‫‪Sample Text’, in: A. Rapoport-Albert, W. Smelik, et. al. (eds.),‬‬
‫‪Late Aramaic: The Linguistic and Literary Context of the Zohar,‬‬
‫‪vol. 2, Leiden (forthcoming).‬‬
‫ר' מרוז‪ ,‬יובלי זוהר — מחקר ומהדורות של זוהר‪ ,‬פרשת שמות‪ ,‬תל‬ ‫מרוז‪ ,‬תשע"ג ‬
‫אביב תשע"ג‪.‬‬
‫ח' מרחביה‪' ,‬קונטרס נגד התלמוד מימי שריפת התלמוד באיטאליה'‪,‬‬ ‫מרחביה‪ ,‬תשכ"ח(א) ‬
‫תרביץ‪ ,‬לז (תשכ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.207‑191 ,96‑78‬‬
‫ח' מרחביה‪' ,‬שתי מובאות מן המדרש הנעלם בכתב יד לאטיני'‪ ,‬קרית‬ ‫מרחביה‪ ,‬תשכ"ח(ב) ‬
‫ספר‪ ,‬מג (תשכ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.568‑560‬‬
‫‪R. C. Martin, “Anthropomorphism”, Jane Dammen McAuliffe‬‬ ‫מרטין‪ 2001 ,‬‬
‫–‪(general editor), Encyclopaedia of the Qur’ān, Leiden 2001‬‬
‫‪2006, 1, pp. 103–107.‬‬
‫מרכוס‪ ,‬תרצ"ז‪-‬תרצ"ח י' מרכוס‪' ,‬פיוטים חדשים ליום כפור'‪ ,‬חורב‪ ,‬ד (תרצ"ז‪-‬תרצ"ח)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.28‑19‬‬
‫‪A. Marmorstein, ‘Philo and the Names of God’, The Jewish‬‬ ‫מרמורשטיין‪ 1932 ,‬‬
‫‪Quarterly Review, 22, 3 (1932), pp. 295–306.‬‬
‫י' מרציאנו‪' ,‬הפרשנות הפילוסופית לשיר השירים בימי הביניים — ר'‬ ‫מרציאנו‪ ,‬תשס"ה ‬
‫יוסף בן שלמה אלפואל ופרשנים אחרים'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬
‫צ' מרק‪ ,‬מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב‪ ,‬תל אביב תשס"ד‪.‬‬ ‫מרק‪ ,‬תשס"ד ‬
‫ש' נאה‪' ,‬אין אם למסורת‪ ,‬או‪ :‬האם דרשו התנאים את כתיב התורה‬ ‫נאה‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫שלא כקריאתו המקובלת?'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סא (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.448‑401‬‬
‫ש' נאה‪' ,‬על מדת הדין ומדת הרחמים במחשבת חז"ל'‪ ,‬מחניים‪5 ,‬‬ ‫נאה‪ ,‬תשנ"ג ‬
‫(תשנ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.67‑60‬‬
‫‪S. Naeh, ‘Poterion en Jeiri kirion — Philo and the Rabbis on the‬‬ ‫נאה‪ 1997 ,‬‬
‫‪Powers of God and the Mixture in the Cup’, Scripta Classica‬‬
‫‪Israelica, 16 (1997), 91–101.‬‬
‫‪S. Naeh, Homer. Reception of, in Rabbinic Literature, in: M.‬‬ ‫נאה‪ 2011 ,‬‬
‫‪Finkelberg (ed.), Homer Encyclopaedia, III, Oxford 2011, pp.‬‬
‫‪716–717.‬‬
‫י' נאכט‪ ,‬סמלי אשה‪ :‬במקורותינו העתיקים‪ ,‬בספרותנו החדשה ובספרות‬ ‫נאכט‪ ,‬תשי"ט ‬
‫העמים — מחקרי תורה ואמונות‪ ,‬מנהגים ופולקלור‪ ,‬תל אביב תשי"ט‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 508

V. Neveu, ‘De Guillaume Postel à Richard Simon: “Zohar” 1996 ,‫נבה‬

et autres sources hébraïques de Guillaume Postel dans les
collections de la Bibliothèque municipale de Rouen’, in: Revue
des Études Juives, 155, 1–2 (1996), pp. 75–105.
‫ אוצר‬,'‫ 'האסכטולוגיה של ר' משה די ליאון בספר משכן העדות‬,‫י' נדב‬ ‫ תשי"ט‬,‫נדב‬
.76-69 '‫ עמ‬,)‫ ב (ירושלים תשי"ט‬,‫יהודי ספרד‬
A. Nadler, The Faith of the Mithnagdim, Baltimore and London 1997 ,‫נדלר‬
1997.
E. Neumann, The Great Mother: an Analysis of the Archetype, 1972 ,‫נוימן‬
R. Manheim (trans.), Princeton, NJ, 1972.
E. Neumann, The Origins and History of Consciousness, R. F. 1995 ,‫נוימן‬
C. Hull (trans.), Princeton 1995.
.2007 ‫ תל אביב‬,‫ תרגם מגרמנית י' ספיר‬,‫ האדם המיסטי‬,‫א' נוימן‬ 2007 ,‫נוימן‬
J. T. Noonan, Contraception — A History of Its Treatment by the 1986 ,‫נונן‬
Catholic Theologians and Canonists, Cambridge and London
1986.
E. Norden, Agnostos Theos. Untersuchungen zur 1913 ,‫נורדן‬
Formengeschichte religiöser Rede, Leipzig 1913.
‫ מחקרי ירושלים‬,'‫ 'עיצוב דמותה של רות במדרש ומגמותיו‬,‫מ"ר ניהוף‬ ‫ תשנ"ג‬,‫ניהוף‬
.78‑49 '‫ עמ‬,)‫ יא (תשנ"ג‬,‫במחשבת ישראל‬
M. R. Niehoff, Philo’s Mystical Philosophy of Language, JSQ, 2 1995 ,‫ניהוף‬
(1995), 220–253.
M. R. Niehoff, Philo on Jewish Identity and Culture, Tübingen 2001 ,‫ניהוף‬
2001.
M. R. Niehoff, ‘Did the Timaeus create a textual community?’, 2007 ,‫ניהוף‬
Greek, Roman and Byzantine Studies, 47 (2007), 161–91.
‫ נה‬,‫ בית מקרא‬,'‫ 'סיפור יוסף אצל פילון — מטקסט לדמות‬,‫מ"ר ניהוף‬ ‫ תש"ע‬,‫ניהוף‬
.122‑107 '‫ עמ‬,)‫(תש"ע‬
M. R. Niehoff, ‘The Emergence of Monotheistic Creation ‫ בדפוס‬,‫ניהוף‬
Theology in Hellenistic Judaism’, forthcoming in: S. Kattan
Gribetz & L. Jenott (eds.), In the Beginning: Jewish and
Christian Cosmogony in Late Antiquity, Tübingen (Proceedings
of a Princeton Colloquium 2010).
M. R. Niehoff, Jewish Exegesis and Homeric Scholarship in ‫א‬2011 ,‫ניהוף‬
Alexandria, Cambridge 2011.
509 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

M. R. Niehoff, ‘Philo’s Role as a Platonist in Alexandria’, Etudes ‫ב‬2011 ,‫ניהוף‬

Platoniciennes, 7 (2011), 35–62.
M. R. Niehoff, ‘Philo and Plutarch on Homer’, in: Eadem ‫א‬2012 ,‫ניהוף‬
(ed.), Homer and the Bible in the Eyes of Ancient Interpreters
(Jerusalem Studies in Religion and Culture), Leiden 2012, pp.
127–154.
M. R. Niehoff, ‘Philons Beitrag zur Kanonisierung der ‫ב‬2012 ,‫ניהוף‬
griechischen Bibel’, in: E.-M. Becker & S. Scholz (eds.), Kanon
in Konstruktion und Dekonstruktion, Berlin & New York 2011,
pp. 44–329.
‫ ניו יורק‬,‫ כרך א — פתיחה‬,‫ תולדות הפילוסופיה בישראל‬,‫ד' נימרק‬ 1921 ,‫נימרק‬
.1921 ‫ופלדלפיה‬
R. Nünlist, The Ancient Critic at Work, Cambridge 2009. 2009 ,‫נינליסט‬
A. R. Nykl, A Book Containing the Risala Known as the The 1931 ,‫ניקל‬
Dove's Neck-Ring about Love and Lovers..., Paris 1931.
L. Nemoy, ‘The Pseudo-Qumisian Sermon to the Karaites’, 1976 ,‫נמוי‬
Proceedings of the American Academy for Jewish Research, 43
(1976), pp. 49–105.
K. O. Sandnes, The Challenge of Homer — School, Pagan Poets 2009 ,‫סאנדנס‬
and Early Christianity, London 2009.
J. Céard, ‘Le “De Originibus” de Postel et la Linguistique de son 1988 ,‫ֵסאַר‬
Temps’, in: M. L. Kuntz (ed.), Postello, Venezia e il suo mundo,
Florence 1988, pp. 19–43.
T. Sabri, ‘Avicenne philosophe et mystique dans le miroir de 1980 ,‫סברי‬
trois récits: Hay b. Yaqzan, l’Oiseau, Salamān et Absāl’, Arabica,
XXVII (1980), pp. 257–274.
‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‬,'‫ 'ועל דרך העבודה‬,‫א' סגל‬ ‫ תשס"ח‬,'‫ א‬,‫סגל‬
.‫ תשס"ח‬,‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫לפילוסופיה‬
A. F. Segal, Two Powers in Heaven — Early Rabbinic Reports 2002 ,‫ א"פ‬,‫סגל‬
About Christianity and Gnosticism, Leiden 2002.
M. H. Segal, ‘El, Elohim, and Yhwh in the Bible’, The Jewish 1955 ,‫ מ"ה‬,‫סגל‬
Quarterly Review, 46/2 New Series (October 1955), pp. 89–115.
.1954 ‫ תל אביב‬,‫ חזיוני היתול‬,‫ד' סדן‬ 1954 ,‫סדן‬
‫ עבודת גמר לשם קבלת התואר‬,'‫ 'חטיבת הפיקודין שבזוהר‬,‫נ' סובול‬ ‫ תשס"ב‬,‫סובול‬
.‫ תשס"ב‬,‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫מוסמך‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 510

‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‬,'‫ 'חטיבת האדרות בזוהר‬,‫נ' סובול‬ ‫ תשע"ב‬,‫סובול‬
.‫ תשע"ב‬,‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫לפילוסופיה‬
M. Sokoloff, A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic, 1990 ,‫סוקולוף‬
Jerusalem 1990.
M. Sokoloff, A dictionary of Judean Aramaic, Ramat Gan 2003. 2003 ,‫סוקולוף‬
F. Sezgin, Geschichte der arabischen Schrifttums III, Medizin- 1970 ,‫סזגין‬
Pharmazie-Zoologie-Tierheilkunde bis ca. 430 H., Leiden
1970.
S. Stroumsa, ‘Avicenna’s Philosophical Stories — Aristotle’s 1992 ,‫סטרומזה‬
Poetics Reinterpreted’, Arabica, XXXIX (1992), pp. 183–206.
G. Sterling, ‘Platonizing Moses — Philo and Middle-Platonism’, 1993 ,‫סטרלינג‬
SPhA, 5 (1993), 96–111.
G. Sterling, ‘The Place of Philo of Alexandria in the Study of 2004 ,‫סטרלינג‬
Christian Origins’, in: R. Deines & K.-W. Niebuhr (eds.), Philo
und das Neue Testament — Wechselseitige Wahrnehmungen 1.
Internationales Symposium zum Corpus Judaeo-Hellenisticum
Novi Testamenti, Tübingen 2004, pp. 21–52.
R. Sela-Sheffy, ‘Canon Formation Revisited’, Neohelicon, 2002 ,‫סלע–שפי‬
XXIX (2002), pp. 141–159.
'‫ 'אידיאולוגיה לשונית והגמוניה תרבותית — תשובה לר‬,‫ד' ספטימוס‬ 2009 ,‫ספטימוס‬
'‫ י‬,‫ ב"צ קידר‬,‫ י' הקר‬:‫ בתוך‬,'‫ מקורותיה והשלכותיה‬,‫שמואל די מדינה‬
‫ מחקרים בתולדות ישראל המוגשים‬,‫ ראשונים ואחרונים‬,)‫קפלן (עורכים‬
.307‑293 '‫ עמ‬,2009 ‫ ירושלים‬,‫לאברהם גרוסמן‬
D. E. Sklare, Samuel ben Hofni Gaon and his Cultural World — 1996 ,‫סקלייר‬
Texts and Studies, Leiden 1996.
F. Secret, ‘Notes sur Guillaume Postel’, Bibliothèque 1961 ,‫סקרה‬
d’Humanisme et Renaissance, 23 (1961), pp. 121–137, 351–
374, 524–550.
F. Secret, ‘Guillaume Postel et les études arabes à la Renaissance’, 1962 ,‫סקרה‬
Arabica, 9 (1962), pp. 21–36.
F. Secret, Le Zôhar chez les kabbalistes chrétiens de la ‫א‬1964 ,‫סקרה‬
Renaissance, Paris 1964.
F. Secret, Les Kabbalistes chrétiens de la Renaissance, Paris ‫ב‬1964 ,‫סקרה‬
1964.
F. Secret, ‘Benjamin Nehemia Ben Elnathan et G. Postel a la 1965 ,‫סקרה‬
511 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

prison de Ripetta en 1559’, Revue des Études Juives, 124 (1965),

pp. 174–176.
F. Secret, Guillaume Postel (1510–1581) et son interpretation ‫א‬1966 ,‫סקרה‬
du candélabre de Moyse en hébreu, latin, italien et français,
Nieuwkoop 1966.
F. Secret, ‘L’opuscule de G. Postel sur le Miracle de laon’, ‫ב‬1966 ,‫סקרה‬
Bibliothèque d'Humanisme et de Renaissance, 28 (1966), pp.
399–405.
F. Secret, Apologies et retractions — Manuscrits inédits publiés 1972 ,‫סקרה‬
avec une introduction et des notes, Nieuwkoop 1972.
F. Secret, Postelliana, Nieuwkoop 1981. 1981 ,‫סקרה‬
F. Secret, ‘Alchimie, palingénésie et métempsychose chez G. 1989 ,‫סקרה‬
Postel’, Chrysopoeia, 3 (1989), pp. 3–60.
F. Secret, ‘Néoplatonisme et kabbale dans la Scechina d'Egidio 1993 ,‫סקרה‬
da Viterbo’, in: P. Prini (ed.), Il Neoplatonismo nel Rinascimento,
Rome 1993, pp. 29–44.
F. Secret, ‘Postel Collaborateur du Météorologue Philippe Jollain ‫א‬1998 ,‫סקרה‬
de Bléré’, in: Idem, Postel Revisité — Nouvelles Recherches Sur
Guillaume Postel et Son Milieu, Paris-Milan 1998, pp. 129–
132.
F. Secret, ‘Postel et Adam’, in: Idem, Postel Revisité — Nouvelles ‫ב‬1998 ,‫סקרה‬
Recherches Sur Guillaume Postel et Son Milieu, pp. 193–198,
Paris-Milan 1998.
F. Secret, ‘La Différence entre Jesus et Christus chez Postel’, in: ‫ג‬1998 ,‫סקרה‬
Idem, Postel Revisité — Nouvelles Recherches Sur Guillaume
Postel et Son Milieu, Paris-Milan 1998, pp. 187–192.
,‫ אשכולות‬,'‫ 'האלגוריה של פילון ביחסה לאלגוריה ההומרית‬,‫י' עמיר‬ ‫ תשל"א‬,‫עמיר‬
.45‑35 '‫ עמ‬,)‫ (תשל"א‬6
,)‫ מ' שטרן וצ' ברס (עורכים‬:‫ בתוך‬,'‫ 'פילון האלכסנדרוני‬,‫י' עמיר‬ ‫ תשמ"ג‬,‫עמיר‬
,‫הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי–רומי = היסטוריה של עם ישראל‬
.264‑238 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשמ"ג‬,10 ‫כרך‬
‫ פסקים‬,‫ ועמן תשובות‬:‫ תשובות הגאונים החדשות‬,)‫ש' עמנואל (מהדיר‬ ‫ תשנ"ה‬,‫עמנואל‬
‫ על פי כתב יד מוסקבה‬... ‫ופרושים מאת חכמי פרובאנס הראשונים‬
.‫ ירושלים תשנ"ה‬,‫ וקטע גניזה‬566
'‫ י‬:‫ בתוך‬,'‫ 'פולמוס של חסידי אשכנז על נוסח התפילה‬,‫ש' עמנואל‬ ‫ תשס"ה‬,‫עמנואל‬
‫ קובץ מחקרים בתלמוד‬,‫ מחקרי תלמוד‬,)‫זוסמן וד' רוזנטל (עורכים‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 512

‫ ירושלים‬,‫ מוקדש לזכרו של פרופ' אפרים א' אורבך‬,‫ובתחומים גובלים‬

.625‑591 '‫ עמ‬,‫תשס"ה‬
A. E. Affifi, ‘The Influence of Hermetic Literature on Moslem 1951 ,‫עפיפי‬
Thought’, Bulletin of the School of Oriental and African Studies,
XIII, 4 (1951), pp. 840–855.
‫ המראה והדיבור — עיון בטבעה של חווית ההתגלות במסתורין‬,‫ח' פדיה‬ )‫ תשס"ב(א‬,‫פדיה‬
.‫ לוס אנג'לס תשס"ב‬,‫היהודי‬
.207-137 '‫ עמ‬,)‫ תשס"ב(א‬,‫ פדיה‬:‫ בתוך‬,'‫ 'אחוזים בדיבור‬,‫ח' פדיה‬ )‫ תשס"ב(ב‬,‫פדיה‬
‫ תל אביב‬,‫ זמן מחזורי וטקסט קדוש‬:‫ הרמב"ן — התעלות‬,‫ח' פדיה‬ ‫ תשס"ג‬,‫פדיה‬
.‫תשס"ג‬
E. Vogel, ‘Über Wilhelm Postels Reisen in den Orient’, 1853 ,‫פוגל‬
Serapeum, 14 (1853).
A. Fodor, ‘The Origins of the Arabic Legends of the Pyramids’, 1970 ,‫פודור‬
Acta Orientalia Scientiarum Hungaricae, XXII (1970), pp.
335–363.
.‫ ירושלים תשנ"ה‬,‫ מבוכארה לירושלים‬,‫ג' פוזיילוב‬ ‫ תשנ"ה‬,‫פוזיילוב‬
G. E. Von Grunebaum, ‘Greek Form Elements in the Arabian 1942 ,‫פון גרונבאום‬
Nights’, Journal of the American Oriental Society, LXII (1942),
pp. 277–292.
C. E. Fonrobert, ‘The Handmaid, the Trickster and the Birth of 2006 ,‫פונרוברט‬
the Messiah — a Critical Appraisal of the Feminist Valorization
of Midrash Aggada’, in: C. Bakhos (ed.), Current Trends in the
Study of Midrash (Supplements to the Journal for the Study of
Judaism, 106), Leiden 2006, pp. 245–275.
H. Von Staden, Herophilus. The Art of Medicine in Early 1989 ,‫פון שטאדן‬
Alexandria, Cambridge 1989.
R. H. Popkin, 'The Marrano Theology of Isaac La Peyrère', Studi 1973 ,‫פופקין‬
Inter-nazionali di Filosofia, 5 (1973), pp. 97–126.
R. H. Popkin, Isaac La Peyrère (1596–1676): His Life, Work 1987 ,‫פופקין‬
and Influence, Leiden 1987.
R. H. Popkin, ‘Three English Tellings of the Sabbatai Zevi 1994 ,‫פופקין‬
Story’, Jewish History, 8 (1994), pp. 43–54.
R. H. Popkin, ‘Christian Interest and Concerns about Sabbatai 2001 ,‫פופקין‬
Zevi’, in: M. D. Goldish & R. H. Popkin (eds.), Millenarianism
and Messianism in Early Modern European Culture, I (2001),
pp. 91–106.
513 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

E. Fuchs, ‘Sexual Politics in the Biblical Narrative’, Journal For 2000 ,‫פוקס‬
the Study of the Old Testament, Supplement series 310 (2000).
Y. Petry, Gender, Kabbalah, and the Reformation — The Mystical 2004 ,‫פטרי‬
Theology of Guillaume Postel, Leiden and Boston 2004.
J. R. T. M. Peters, God’s Created Speech, Leiden 1976. 1976 ,‫פטרס‬
G. Pittaluga, ‘G. Postel, I primi Gesuiti e “l’homo novus 1976 ,‫פיטלוגה‬
restitutus”’, in: Il Superuomo e I suoi simboli nelle letterature
moderne, Firenze 1976, pp. 85–114.
L. Fine, Physician of the Soul, Healer of the Cosmos, Isaac 2003 ,‫פיין‬
Luria and his Kabbalistic Fellowship, Stanford 2003.
R. Pfeiffer, History of Classical Scholarship, vol. 1: From the 1968 ,‫פייפר‬
Beginnings to the End of the Hellenistic Age, Oxford 1968.
‫תש"ה‬-‫ חסידות פולין בית שתי המלחמות ובגזרות ת"ש‬,'‫מ' פייקאז‬ ‫ תש"ן‬,'‫פייקאז‬
.‫ ירושלים תש"ן‬,)'‫('השואה‬
M. Philonenko, ‘Une voix sortit du Trône qui disait... (Apocalypse 1999 ,‫פילוננקו‬
de Jean 19, 5a)’, Revue d’Histoire et de Philosophie Religieuses,
79, 1 (1999), pp. 83–89.
‫ הכבוד והמלאכים לפי שיטה תיאולוגית של המאה‬,‫ 'האל‬,‫ש' פינס‬ ‫ תשמ"ז‬,‫פינס‬
‫ י' דן (עורך) ראשית המיסטיקה היהודית‬:‫ בתוך‬,'‫השניה לספירה‬
,‫באירופה — דברי הכנס הבינלאומי השני לתולדות המיסטיקה היהודית‬
.14-1 '‫ עמ‬,)‫ד (תשמ"ז‬-‫ ג‬,‫ ו‬,‫מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‬
,)‫ נז (תשמ"ח‬,‫ תרביץ‬,'‫ 'על המונח המשכת הרוחניות ומקורותיו‬,‫ש' פינס‬ ‫ תשמ"ח‬,‫פינס‬
.540-511 '‫עמ‬
S. Pines, ‘Some Points of Similarity between the Exposition 1989 ,‫פינס‬
of the Doctrine of the Sefirot in the Sefer Yezira and a Text of
the Pseudo-Clementine Homilies’, Proceedings of the Israel
Academy of Sciences and Humanities, 7 (1989), pp. 63–142.
S. Pines, ‘The Origin of the Tale of Salāmān and Absāl: A ]1970=[ 1996 ,‫פינס‬
Possible Indian Influence’, in: Collected Works of Shlomo Pines
III [Studies in the History of Arabic Philosophy], S. Stroumsa
(ed.), Jerusalem 1996, pp. 343–353 [= Proceedings of the 26th
International Congress of Orientalists, New Delhi January 4–10,
1964, IV, Poona 1970].
‫ ליקוטי קדמוניות לקורות דת בני מקרא והליטעראטור‬,‫ש' פינסקר‬ ‫ תר"ך‬,‫פינסקר‬
.‫ וינה תר"ך‬,‫שלהם‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪514‬‬

‫& ‪M. Finkelberg, ‘Homer as a Foundation Text’, in: Finkelberg‬‬ ‫פינקלברג‪ 2003 ,‬‬
‫‪Stroumsa, 2003, pp. 75–96.‬‬
‫— ‪M. Finkelberg, ‘Regional Texts and the Circulation of Books‬‬ ‫פינקלברג‪ 2006 ,‬‬
‫‪The Case of Homer’, Greek, Roman, and Byzantine Studies, 46‬‬
‫‪(2006), 231–248.‬‬
‫‪M. Finkelberg, ‘Canonizing and Decanonizing Homer’, In: M.‬‬ ‫פינקלברג‪ 2012 ,‬‬
‫‪R. Niehoff (ed.), Homer and the Bible in the Eyes of Ancient‬‬
‫‪Interpreters, Leiden 2012 (Jerusalem Studies in Religion and‬‬
‫‪Culture).‬‬
‫פינקלברג וסטרומזה‪M. Finkelberg & G. G. Stroumsa (eds.), Homer, the Bible, ,‬‬
‫‪and Beyond, Leiden 2003.‬‬ ‫‪ 2003‬‬
‫‪H. Pick, ‘Über das Buch “Von den Erdbeben und Donnern‬‬ ‫פיק‪ 1930 ,‬‬
‫‪und seinen Quellen”’, Festschrift für Heinrich Brody [Soncino‬‬
‫‪Blatter], Berlin 1930, 53–61.‬‬
‫‪M. Fishbane, The Kiss of God, Seattle 1994.‬‬ ‫פישביין‪ 1994 ,‬‬
‫מ' פכטר‪' ,‬בין לילה לבוקר'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן (עורך)‪ ,‬ספר הזוהר ודורו —‬ ‫פכטר‪ ,‬מ'‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי‬
‫ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.346-311‬‬
‫מ' פכטר‪' ,‬לבירור המושגים קטנות וגדלות בקבלת האר"י כרקע‬ ‫פכטר‪ ,‬מ'‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫להבנתם במחשבה החסידית'‪ ,‬בתוך‪ :‬ר' אליאור וי' ליבס (עורכים)‪,‬‬
‫קבלת האר"י — דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות‬
‫המיסטיקה היהודית‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬י (תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.210‑171‬‬
‫מ' פכטר‪ ,‬מצפונות צפת‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪.‬‬ ‫פכטר‪ ,‬מ'‪ ,‬תשנ"ד ‬
‫מ' פכטר‪' ,‬קבלת הגר"א באספקלריה של שתי מסורות'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' חלמיש‬ ‫פכטר‪ ,‬מ'‪ ,‬תשס"ג ‬
‫ואחרים (עורכים)‪ ,‬הגר"א ובית מדרשו‪ ,‬רמת גן תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.136-119‬‬
‫מ' פכטר‪' ,‬תנועת המוסר והקבלה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' אסף וע' רפפורט–אלברט‬ ‫פכטר‪ ,‬מ'‪ ,‬תשס"ט ‬
‫(עורכים)‪ ,‬ישן מפני חדש‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪.250‑223 ,‬‬
‫ש' פכטר‪' ,‬שמירת הברית – לתולדותיו של איסור הוצאת זרע לבטלה'‪,‬‬ ‫פכטר‪ ,‬ש'‪ 2006 ,‬‬
‫חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.2006 ,‬‬
‫‪J. Pelikan, The Christian Tradition — A History of the Development‬‬ ‫פליקאן‪ 1991 ,‬‬
‫‪of Doctrine, Vol. 5: Christian Doctrine and Modern Culture,‬‬
‫‪Chicago 1991.‬‬
‫‪A. Van den Hoek, ‘The “Catechetical” School of Early Christian‬‬ ‫פן דן הוק‪ 1997 ,‬‬
‫‪Alexandria and its Philonic Heritage’, Harvard Theological‬‬
‫‪Review, 90 (1997), 59–87.‬‬
‫‪515‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫‪P. Fenton & G. Vajda, La consolation de l'expatrié spirituel par‬‬ ‫פנטון‪ 2008 ,‬‬
‫‪Juda ibn Malka precédé des Recherches sur les commentaires‬‬
‫‪du Sefer Yesīrāh, Paris 2008.‬‬
‫‪J. Pépin, Mythe et allégorie. Les origines grecques et les‬‬ ‫פפאן‪ 1958 ,‬‬
‫‪contestations judéo-chrétiennes, Aubier 1958.‬‬
‫‪J. Pépin, ‘Remarques sur la théorie de l’exégèse allégorique‬‬ ‫פפאן‪ 1967 ,‬‬
‫‪chez Philon’, in: Actes du Colloque international sur Philon‬‬
‫‪d’Alexandrie (Lyon, 11–15 septembre 1966), Paris 1967, pp.‬‬
‫‪131–168.‬‬
‫‪J. Pépin, La tradition d’allégorie de Philon d’Alexandrie à‬‬ ‫פפאן‪ 1987 ,‬‬
‫‪Dante, Paris 1987.‬‬
‫‪Z. Frankel, Über den Einfluss der palästinensischen Exegese auf‬‬ ‫פראנקל‪ 1851 ,‬‬
‫‪die alexandrinische Hermeneutik, Leipzig 1851.‬‬
‫צ"ה פרבר‪' ,‬הערות ומילואים לקורות רבינו הגר"א ז"ל'‪ ,‬תלפיות ה‬ ‫פרבר‪ ,‬תשי"א ‬
‫(תשי"א)‪ ,‬עמ' ‪.360‑354‬‬
‫צ"ה פרבר‪' ,‬דרכו והנהגתו של בעל ה"לשם שבו ואחלמה"'‪ ,‬ישורון‪ ,‬ה‬ ‫פרבר‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫(תשנ"ט)‪ ,‬עמ' תרסא‪-‬תרסה‪.‬‬
‫א' פרבר–גינת‪ ,‬פירוש מרכבת יחזקאל לר' יעקב בן יעקב הכהן‪ ,‬ירושלים‬ ‫פרבר–גינת‪ ,‬תשל"ח ‬
‫תשל"ח‪.‬‬
‫א' פרבר–גינת‪' ,‬למקורות תורתו הקבלית המוקדמת של ר' משה די‬ ‫פרבר–גינת‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫ליאון'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' דן וי' הקר (עורכים)‪ ,‬מחקרים בקבלה‪ ,‬בפילוספיה‬
‫יהודית ובספרות המוסר וההגות‪ ,‬מוגשים לישעיה תשבי במלאת לו‬
‫שבעים חמש שנים‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ג (תשמ"ד)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.96-67‬‬
‫א' פרבר–גינת‪' ,‬תפיסת המרכבה בתורת הסוד במאה ה–י"ג — "סוד‬ ‫פרבר–גינת‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫האגוז" ותולדותיו'‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫א' פרבר–גינת‪' ,‬עיונים בספר שיעור קומה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' אורון וע'‬ ‫פרבר–גינת‪ ,‬תשנ"ד ‬
‫גולדרייך (עורכים)‪ ,‬משואות — מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת‬
‫ישראל‪ ,‬מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪.394‑361‬‬
‫א' פרבר–גינת‪' ,‬קליפה קודמת לפרי — לשאלת מוצאה של הויית‬ ‫פרבר–גינת‪ ,‬תשנ"ו ‬
‫הרע המטפיזית במחשבה הקבלית הקדומה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ח' פדיה (עורכת)‪,‬‬
‫המיתוס ביהדות‪ ,‬אשל באר שבע‪ ,‬ד (תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.142‑118‬‬
‫פרבר–גינת‪ ,‬תשנ"ח(א) פירוש המרכבה לר' יוסף ג'קטילה‪ ,‬ההדירה על פי כתבי יד והוסיפה‬
‫מבוא אסי פרבר–גינת‪ ,‬ערך ד' אברמס‪ ,‬לוס אנג'לס תשנ"ח‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 516

‫ ההדירה ע"פ כתבי יד והוסיפה‬,‫ תשנ"ח(ב) פירוש המרכבה לר' משה די ליאון‬,‫פרבר–גינת‬
.‫ לוס אנג'לס תשנ"ח‬,‫ ערך ד' אברמס‬,‫מבוא א' פרבר–גינת‬
‫ תל‬,‫ הבריאה לפי חוה — גישה ספרותית פמיניסטית למקרא‬,‫א' פרדס‬ 1996 ,‫פרדס‬
.1996 ‫אביב‬
G. Freudenthal (ed.), ‘Discussion Forum — Does Sefer Yesirah 2002 ,‫פרוידנטל‬
Have a Place in the History of Science in Hebrew? Apropos of a
Recent Book by Yehuda Liebes (participants: Y. T. Langermann,
D. Shulman, S. Wasserstrom)’, Aleph 2 (2002), pp. 165–222.
.‫ תרפ"ט‬,‫ א‬,‫ תולדות חכמי ירושלים‬,‫א"ל פרומקין‬ ‫ תרפ"ט‬,‫פרומקין‬
M. S. Frommer, ‘On the Subjectivity of Lustful States of Mind’, 2006 ,‫פרומר‬
Psychoanalytic Dialogues, 16 (2006), pp. 639–664.
'‫ עמ‬,)‫ י (תשכ"ו‬,‫ ספונות‬,'‫ 'אגרות בפרשת פולמוס חיון‬,‫מ' פרידמן‬ ‫ תשכ"ו‬,'‫ מ‬,‫פרידמן‬
.‫תרי"ט‬-‫תפ"ה‬
.2002 ‫ ירושלים‬,‫ המשיח בתימן והשמד‬,‫ הרמב"ם‬,‫מ"ע פרידמן‬ 2002 ,‫ מ"ע‬,‫פרידמן‬
P. M. Fraser, Ptolemaic Alexandria, 3 vols., Oxford 1972. 1972 ,‫פרייזר‬
T. Frymer-Kensky, Reading the Women of the Bible, New York 2002 ,‫פריימר–קנסקי‬
2002.
P. Frick, Divine Providence in Philo of Alexandria, Tübingen 1999 ,‫פריק‬
1999.
‫ ספר אוצר הזהר השלם — ילקוט כולל ומפתח על כל ערכי‬,‫תשל"ז ד' פריש‬-‫ תשל"ו‬,‫פריש‬
'‫ תרגם וערך י‬,‫ תקוני הזהר וזהר חדש‬,‫ומאמרי ג' חלקי ספר הזהר‬
.‫תשל"ז‬-‫ ירושלים תשל"ו‬,‫ברנסדורפר‬
F. Parente, ‘The Index, the Holy Office, the Condemnation 2001 ,‫פרנטה‬
of the Talmud and Publication of Clement VIII's Index’, in:
G. Fragnito (ed.), A. Belton (trans.), Church, Censorship and
Culture in Early Modern Italy, Cambridge 2001, pp. 163–193.
.1991 ‫ תל אביב‬,‫ דרכי האגדה והמדרש‬,‫י' פרנקל‬ 1991 ,‫פרנקל‬
.‫ תל אביב תשמ"ח‬,‫ המאסף‬,‫צ' צמריון‬ ‫ תשמ"ח‬,‫צמריון‬
M. Kallus, “The Relation of the Baal Shem Tov to the Practice 1997 ,‫קאלוש‬
of Lurianic Kavvanot in Light of his Comments on the Siddur
Rashkov’, Kabbalah, 2 (1997), 151–168.
M. Kallus, The Theurgy of Prayer in the Lurianic Kabbalah, 2002 ,‫קאלוש‬
Ph.D. Thesis, Hebrew University, Jerusalem 2002.
.‫ ירושלים תרצ"א‬,‫ הקדמה לס' מלחמות השם‬,‫ר' יוסף קאפח‬ ‫ תרצ"א‬,‫קאפח‬
‫ מקור‬,‫ספר יצירה <כתאב אלמבאדי> עם פירוש הגאון רבנו סעדיה‬ ‫ פירוש ספר‬,‫קאפח‬
517 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

.‫ ירושלים תשל"ב‬,‫ תרגם והכין יוסף קאפח‬,‫ותרגום‬ ‫יצירה לרס"ג‬

R. Kasser, M. W. Meyer & G. Wurst, The Gospel of Judas: from 2006 ,‫קאסר ואחרים‬
Codex Tchacos, Washington, D. C. 2006.
‫ ועד‬13–‫ 'הפסיקה ההלכתית בספרות השו"ת — מהמאה ה‬,‫מ' קדוש‬ ‫ תשס"ד‬,‫קדוש‬
,‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‬,'17–‫ראשית המאה ה‬
.‫ תשס"ד‬,‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫ 'הפולמוס על אודות תפילות למלאכים — ר' אברהם הלוי‬,‫י' קדרי‬ ‫ תשס"ח‬,'‫ י‬,‫קדרי‬
‫ האוניברסיטה‬,‫ עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך‬,'‫ומקובלי ירושלים‬
.‫ תשס"ח‬,‫העברית בירושלים‬
.1971 ‫ ירושלים‬,‫ דקדוק הלשון הארמית של הזוהר‬,‫מ"צ קדרי‬ 1971 ,‫ מ"צ‬,‫קדרי‬
J. J. Collins, Daniel Hermeneia, Minneapolis 1993. 1993 ,‫קולינס‬
J. J. Collins, Between Athens and Jerusalem — Jewish Identity in 2000 ,‫קולינס‬
the Hellenistic Diaspora, Grand Rapids 2000, 2nd ed.
J. J. Collins & P. W. Flint (eds.), The Book of Daniel: Composition 2001 ,‫קולינס ופלינט‬
and Reception (VTSup, 83), Leiden 2001.
A. Költsch, ‘Foundations, Institutes, Charities, and Proselytes 2010 ,'‫קולץ‬
in the Early Modern Holy Roman Empire’, Jewish History, 24
(2010), pp. 87–104.
M. L. Kuntz, Guillaume Postel, Prophet of the Restitution of All ‫א‬1981 ,‫קונץ‬
Things: his life and thought, Hague 1981.
M. L. Kuntz, ‘Journey as Restitutio in the thought of Guillaume ‫ב‬1981 ,‫קונץ‬
Postel (1510–1581)’, History of European Ideas, 6 (1981), pp.
315–329.
M. L. Kuntz, ‘Filippo Archinto and Guillaume Postel — New 1986 ,‫קונץ‬
Evidence about Archinto’s Role in the Imprisonment of Postel’,
Studi Veneziani, 11 (1986), pp. 73–90.
M. L. Kuntz, ‘The Myth of Venice in the Thought of Guillaume ‫א‬1987 ,‫קונץ‬
Postel’, in: J. Hankins, J. Monfasani & F. Purnell (eds.), Medieval
and Renaissance Texts and Studies, 49 (1987), Supplementum
festivum: Studies in Honor of P.-O. Kristeller, New York 1987,
pp. 507–523 [Reprinted in: Venice, Myth and Utopian Thought
in the Sixteenth Century: Bodin, Postel and the Virgin of Venice,
Norfolk 1999, 1st article].
M. L. Kuntz, ‘L’Orientalismo di Guglielmo Postello e Venezia’, ‫ב‬1987 ,‫קונץ‬
in: L. Lanciotti (ed.), Venezia e L’Oriente, Firenze 1987, pp.
207–227.
 ‫ביבליוגרפיה‬ 518

M. L. Kuntz, ‘Guillaume Postel e l’idea di Venezia come la 1988 ,‫קונץ‬

magistratura più perfetta’, in: M. L. Kuntz (ed.), Postello,
Venezia e il suo mondo, Florence 1988, pp. 163–178
[Reprinted in: Venice, Myth and Utopian Thought in the Sixteenth
Century: Bodin, Postel and the Virgin of Venice, Norfolk 1999,
11th article].
M. L. Kuntz, ‘The Virgin of Venice and Concepts of Millenium 1989 ,‫קונץ‬
in Venice’, in: J. R. Brink, A. P. Coudert & M. C. Horowitz (eds.),
The Politics of Gender in Early Modern Europe, Kirksville
1989, pp. 111–130 [Reprinted in: M. L. Kuntz, Venice, Myth and
Utopian Thought in the Sixteenth Century: Bodin, Postel and the
Virgin of Venice, Norfolk 1999, 8th article].
M. L. Kuntz, ‘Hebrew and the “Other Sister” Arabic — The 1997 ,‫קונץ‬
Language of Adam as a Paradigm for the “Restitutio Omnium”
in the Thought of Guillaume Postel’, in: Quaderni di Studi Arabi,
.15 (1997), pp. 21–44
B. Copenhaver, ‘Number, Shape and Meaning in Pico’s Christian 2000 ,‫קופנהבר‬
Cabala: The Upright Tsade, The Closed Mem, and the Gaping
Jaws of Azael’, in: A. Grafton & N. Siraisi (eds.), Natural
Particulars — Nature and the Disciplines in Renaissance Europe,
Boston 2000, pp. 25–76.
H. Corbin, Avicenne et le récit visionnaire, Téhéran (Département 1954 ,‫קורבן‬
d’Iranologie de l’institut Franco-Iranien) 1954.
H. Corbin, L’Archange empourpré. Quinze traités et récits 1976 ,‫קורבן‬
mystiques. Paris 1976.
F. M. Cornford, Plato’s Cosmology, London 1937. 1937 ,‫קורנפורד‬
‫ ההדירה וצירפה‬,‫ שער הרזים לרבי טודרוס אבולעפיה‬,‫מ' קושניר–אורון‬ ,‫קושניר–אורון‬
.‫ ירושלים ותל אביב תשמ"ט‬,‫מבוא והערות מ' קושניר–אורון‬ ‫תשמ"ט‬
H. Kilpatrick, 'Review of As‛ad E. Khairallah, Love, Madness, 1983 ,‫קילפטריק‬
and Poetry. An Interpretation of the Mağnūn Legend, Wiesbaden,
Franz Steiner, 1980’, Bibliotheca Orientalis, XL (1983), columns
218–228.
H. C. Kim, The Gospel of Nicodemus, Toronto 1993. 1993 ,‫קים‬
K. L. King, The Secret Revelation of John, Cambridge, MA 2006 ,‫קינג‬
2006.
J. Quiñónez, ‘An Introductory Bio-Biography to Jechiel Zebi 2002 ,‫קיניונס‬
519 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

Herschensohn-Lichtenstein (1831–1912)’, Kesher, 15 (2002),

pp. 78–89.
,‫ הלכה‬:‫ 'עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה‬,‫מ' קיסטר‬ ‫ תשנ"ט‬,‫קיסטר‬
.372-317 '‫ עמ‬,)‫ סח (תשנ"ט‬,‫ תרביץ‬,'‫ לשון ולוח‬,‫תיאולוגיה‬
G. Quispel, Gnostica, Judaica, Catholica — Collected essays of 2008 ,‫קיספל‬
Gilles Quispel, Edited by J. Oort, Leiden and Boston 2008.
M. Clauss, Alexandria — Eine antike Weltstadt, Stuttgart 2003. 2003 ,‫קלאוס‬
.‫ ירושלים תשי"א‬,‫ רבי חיים אבן עטר – עלייתו לארץ ישראל‬,‫ב' קלאר‬ ‫ תשי"א‬,‫קלאר‬
D. Clay, ‘Plato and Homer’, in: M. Finkelberg (ed.), The Homer 2011 ,‫קליי‬
Encyclopedia, III, Oxford 2011, pp. 672–675.
F. Klein-Franke, Abū Sa’id Ibn Bakhtīshū’. Über die Heilung 1977 ,‫קליין פרנקה‬
der Krankheiten der Seele und des Körpers, Beirut 1977.
C. M. Clark, The Politics of Conversion: Missionary 1995 ,‫קלרק‬
Protestantism and the Jews in Prussia 1728–1941, Oxford
1995.
‫ ג‬,‫ מו‬,‫ המעיין‬,'‫ 'על פגישת ה"לשם" עם ר' ישראל מסלנט‬,‫נ' קמנצקי‬ )‫ תשס"ו(א‬,‫קמנצקי‬
.90-81 '‫ עמ‬,)‫(ניסן תשס"ו‬
,)‫ ד (תמוז תשס"ו‬,‫ מו‬,‫ המעיין‬,'"‫ 'עוד בעניין בעל ה"לשם‬,‫נ' קמנצקי‬ )‫ תשס"ו(ב‬,‫קמנצקי‬
.51-47 '‫עמ‬
S. Campanini, ‘Le Fonte Ebraiche del De Harmonia Mundi di 1999 ,‫קמפניני‬
Francesco Zorzi’, Annali di Ca’ Foscari, 38, 3 (1999), pp. 29–
74.
S. Campanini, ‘Francesco Giorgio’s Criticism of the Vulgata’, in: 2006 ,‫קמפניני‬
G. Busi (ed.), Hebrew to Latin — Latin to Hebrew: the Mirroring
of Two Cultures in the Age of Humanism, Berlin-Torino 2006,
pp.197–222.
'‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ג‬,‫ סב‬,‫ תרביץ‬,'‫ 'מילואים וכיפורים‬,‫י' קנוהל וש' נאה‬ ‫ תשנ"ג‬,‫קנוהל ונאה‬
.44‑17
E. Kanarfogel, ‘Peering through the Lattices’ — Mystical, 2000 ,‫קנרפוגל‬
Magical, and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period, Detroit
2000.
‫ מיתוס‬,‫ איילה ונחש — עלילות אחרית וראשית‬,‫ 'חוה‬,‫ר' קרא–קניאל‬ ‫ תש"ע‬,‫קניאל‬
.309‑255 '‫ עמ‬,)‫ כא (תש"ע‬,‫ קבלה‬,'‫ומגדר‬
— ‫ 'אמהות ופתיינות במיתוס הולדת משיח מבית דוד‬,‫ר' קרא–קניאל‬ )‫ תשע"א(א‬,‫קניאל‬
,‫ חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‬,'‫ זוהר‬,‫ חז"ל‬,‫מקרא‬
.‫ תשע"א‬,‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
 ‫ביבליוגרפיה‬ 520

:‫ בתוך‬,'‫ 'סודה המשיחי והנשי של הטיקלא הזוהרית‬,‫ר' קרא–קניאל‬ )‫ תשע"א(ב‬,‫קניאל‬

‫ מחקרים שהוצגו בכנס על‬,)‫ מ' כרמלי (עורכים‬,‫ מ' וולסקי‬,‫ד' אברמס‬
,)‫ כג (תשע"א‬,‫ קבלה‬,)‫כג בתמוז תשס"ט‬-‫ איטליה (כא‬,‫הזוהר בפראטו‬
.305-249 '‫עמ‬
H. Crouzel, Origen — The Life and Thought of the First Great 1989 ,‫קרוזל‬
Theologian, A. S. Worrall (tr.), Edinburgh 1989.
R. Kruk, ‘A Frothy Bubble: Spontaneous Generation in the 1990 ,‫קרוק‬
Medieval Islamic Tradition’, JSS, XXXV, 2 (1990), pp. 265–282.
R. Cribore, Gymnastics of the Mind, Princeton and Oxford 2001. 2001 ,‫קריבורה‬
W. G. Craven, Giovanni Pico Della Mirandola — Symbol of 1981 ,‫קרייבן‬
his Age, Modern Interpretations of a Renaissance Philosopher,
Geneva 1981.
E. Carlebach, The Pursuit of Heresy, New York 1990. 1990 ,‫קרליבך‬
E. Carlebach, Divided Souls — Jewish Converts from Judaism in 2001 ,‫קרליבך‬
Germany, 1500–1750, New Haven 2001.
E. Carlebach, ‘Jewish Responses to Christianity in Reformation 2006 ,‫קרליבך‬
Germany’, in: Dean Phillip Bell & Stephen G. Burnett (eds.),
Jews, Judaism, and the Reformation in Sixteenth-Century
Germany, Leiden 2006, pp. 451–486.
A. Rabil (tr. and ed.), Heinrich Cornelius Agrippa, Declamation 1996 ,‫ראביל‬
on the Nobility and Preeminence of the Female Sex, Chicago
1996.
E. Rummel, The Case against Johannes Reuchlin — Religious 2002 ,‫ראמל‬
and Social Controversy in Sixteenth-Century Germany, Toronto
2002.
M. Rand, ‘Clouds, Rain, and the Upper Waters — From Bereshit 2009 ,‫ראנד‬
Rabbah to the Piyyutim of Eleazar be-rabbi Qillir’, Aleph, 9, 1
(2009), pp. 13–39.
D. A. Russell & D. Konstan (eds. and trans.), Heraclitus — 2005 ,‫ראסל וקונסטן‬
Homeric Problems, Atlanta 2005.
‫ עבודת גמר לשם קבלת התואר‬,'‫ 'דמותו של ר' חייא בזוהר‬,‫מ' רגב‬ ‫ תשס"ז‬,'‫ מ‬,‫רגב‬
.‫ תשס"ז‬,‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫מוסמך‬
,'‫ 'עיונים במשנתו הפילוסופית–דתית של ר' שלמה אלמולי‬,‫ש' רגב‬ ‫ תשס"ח‬,'‫ ש‬,‫רגב‬
.97‑71 '‫ עמ‬,)‫ (תשס"ח‬62 ,‫דעת‬
‫ נפילת אפיים כאירוע של‬:‫ 'למות בחיים — ממיתוס לריטואל‬,‫ב' רואי‬ 2012 ,‫רואי‬
521 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫ על המוות — מחקרים‬,)‫ א' רוזנק (עורך‬:‫ בתוך‬,'‫מוות בספרות הזוהר‬

.2012 ‫ ירושלים‬,‫בפילוסופיה של ההלכה‬
‫ 'החיבורים הזוהריים של רמח"ל והתפיסה המשיחית של‬,‫צ' רובין‬ ‫ תשמ"ט‬,‫רובין‬
‫ ספר הזוהר ודורו — דברי הכנס‬,)‫ י' דן (עורך‬:‫ בתוך‬,'‫הזוהר בכתביו‬
‫ מחקרי ירושלים‬,‫הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית‬
.412-378 '‫ עמ‬,)‫ ח (תשמ"ט‬,‫במחשבת ישראל‬
‫ חיבור לשם קבלת התואר‬,'‫ 'רמח"ל והזוהר — חיבורים ופירושים‬,‫צ' רובין‬ ‫ תשנ"ז‬,‫רובין‬
.‫ תשנ"ז‬,‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫דוקטור לפילוסופיה‬
,‫ קבלה‬,'‫ 'הפירוש התיאורגי של רמח"ל לפתיחת האידרא רבא‬,‫צ' רובין‬ ‫ תשס"ד‬,‫רובין‬
.336‑327 '‫ עמ‬,)‫יב (תשס"ד‬
J. Robbins, Prodigal Son/Elder Brother — Interpretation and 1991 ,‫רובינס‬
Alterity in Augustine, Petrarch, Kafka, Levinas, University of
Chicago Press, 1991.
F. Roudaut, ‘Il mito dell’età dell’oro presso Guillaume Postel 1993 ,‫רודו‬
e I suoi discepoli’, in: L. R. Secchi Tarugi (ed.), Il Mito al
Rinascimento, Milano 1993, pp. 199–216.
H. Rosén, ‘Latin Presentational Sentences’, in: B. García- 1998 ,‫רוזן‬
Hernández (ed.), Estudios de Lingüística Latina, Madrid 1998,
Ediciones Clásicas, pp. 723–742.
,'‫ 'הפרשנות הפילוסופית לשיר השירים — הערות מבוא‬,‫ש' רוזנברג‬ ‫ תש"ן‬,‫רוזנברג‬
.151‑133 '‫ עמ‬,)‫ נט (תש"ן‬,‫תרביץ‬
B. Rosenstock, ‘Abraham Miguel Cardoso’s Messianism — A 1998 ,‫רוזנסטוק‬
Reappraisal’, AJS Review, 23 (1998), pp. 63–104.
‫ פרד"ס הנפש — הגשר הפסיכו–תירפויטי בין הרציונלי‬,‫מ' רוטנברג‬ ‫ תשנ"ו‬,‫רוטנברג‬
.‫ ירושלים תשנ"ו‬,‫למיסטי‬
‫ קיום בסוד הצמצום — מודל התנהגותי לפי החסידות‬,‫מ' רוטנברג‬ ‫ תש"ן‬,‫רוטנברג‬
.‫ ירושלים תש"ן‬,‫הקבלית‬
J. R. Royse, ‘The Works of Philo”, in: A. Kamesar (ed.), The 2009 ,‫רויזה‬
Cambridge Companion to Philo, Cambridge 2009.
D. T. Runia, Philo of Alexandria and the Timaeus of Plato, 1986 ,‫רוניה‬
Leiden 1986.
D. T. Runia, ‘Naming and Knowing — Themes in Philonic 1991 ,‫רוניה‬
Theology with Special Reference to the De mutatione nominum’,
in: D.T. Runia & M. J. Edwards, Exegesis and Philosophy —
Studies on Philo of Alexandria, Variorum Collected Studies
Series, The Classical Review, 41, 2 (1991), pp. 476–477.
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪522‬‬

‫‪D. T. Runia, Philo in Early Christian Literature, Assen 1993.‬‬ ‫רוניה‪ 1993 ,‬‬
‫‪D. T. Runia, Philo of Alexandria — On the Creation of the‬‬ ‫רוניה‪ 2001 ,‬‬
‫‪Cosmos according to Moses. Introduction, Translation and‬‬
‫‪Commentary, Leiden 2001.‬‬
‫ת' רוס‪' ,‬שני פירושים לתורת הצמצום'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת‬ ‫רוס‪ ,‬תשמ"ב ‬
‫ישראל‪ ,‬ב (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.169‑153‬‬
‫ת' רוס‪' ,‬האדם וכח בחירתו המוסרית במשנת הרב דסלר'‪ ,‬דעת‪12 ,‬‬ ‫רוס‪ ,‬תשמ"ד ‬
‫(תשמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.126-111‬‬
‫ת' רוס‪' ,‬המחשבה העיונית בכתבי ממשיכיו של ר' ישראל סלנטר‬ ‫רוס‪ ,‬תשמ"ז ‬
‫בתנועת המוסר'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫‪M. Roest (ed.), Catalog der Hebraica und Judaica aus der L.‬‬ ‫רוסט‪ 1875 ,‬‬
‫‪.Rosenthal’schen Bibliothek, Amsterdam 1875‬‬
‫ד' רוקח‪ ,‬היהדות והנצרות בראי הפולמוס הפגאני‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬ ‫רוקח‪ ,‬תשנ"א ‬
‫‪N. Rezler-Bersohn, ‘Isaac Satanow — An Epitome of an Era’,‬‬ ‫רזלר–ברסון‪ 1980 ,‬‬
‫‪Leo Beck Institute Year Book, 25 (1980), pp. 81–99.‬‬
‫רז–קרקוצקין‪ ,‬תשס"ה א' רז–קרקוצקין‪ ,‬הצנזור‪ ,‬העורך והטקסט — הצנזורה הקתולית והדפוס‬
‫העברי במאה השש–עשרה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫א' רחל וינר‪' ,‬סודות הניקוד בקבלה הספרדית–הקסטיליאנית במאה‬ ‫רחל וינר‪ ,‬תשס"ח ‬
‫הי"ג'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
‫א' ריבלין‪ ,‬תולדות הצדיק ר' יוסף זונדל מסלנט‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪.‬‬ ‫ריבלין‪ ,‬א'‪ ,‬תשמ"ג ‬
‫ב' ריבלין‪ ,‬ערבים זה בזה בגיטו האיטלקי‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬ ‫ריבלין‪ ,‬ב'‪ ,‬תשנ"א ‬
‫י' ריבלין‪' ,‬הסתמכותו של הגר"א מוילנה בפירושיו ובכתביו על ספרות‬ ‫ריבלין‪ ,‬י'‪ ,‬תשס"ג ‬
‫הזוהר והקבלה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' חלמיש ואחרים (עורכים)‪ ,‬הגר"א ובית‬
‫מדרשו‪ ,‬רמת גן תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.154‑137‬‬
‫מ' ריז'יק‪ ,‬מסורות לשון חכמים באיטליה על פי מחזורים מימי הביניים‪,‬‬ ‫ריז'יק‪ ,‬תשס"ט ‬
‫ירושלים תשס"ט‪.‬‬
‫‪C. Rymatzki, ‘Johann Müllers Licht am Abend — Ein Beitrag zur‬‬ ‫רימצקי‪ 1994 ,‬‬
‫‪Charakterisierung der theologischen und geistesgeschichtlichen‬‬
‫‪Ausrichtung des Instituts anhand seiner bedeutendsten‬‬
‫‪Missionsschrift’, in: E. Goodman-Thau & W. Betz (eds.), Von Halle‬‬
‫‪nach Jerusalem — Konnferenzbeiträge, Halle 1994, pp. 66–77.‬‬
‫— ‪C. Rymatzki, Hallischer Pietismus und Judenmission‬‬ ‫רימצקי‪ 2004 ,‬‬
‫‪Johann Heinrich Callenbergs Institutum Judaicum und dessen‬‬
‫‪Freundenkreis (1728–1736), Tübingen 2004.‬‬
523 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

C. Rymatzki, ‘Die Theologische Argumentation der auf den 2006 ,‫רימצקי‬

Reisen Verteilten Institutstraktate und das Jüdische Echo darauf
im Spiegel der Institutskorrespondenz’, Kwartalnik Historii
Żydów [Jewish History Quarterly], 4 (2006), pp. 615–626.
,‫ '"מלאי עיניים" — על עיניים וראייה בספר הזוהר‬,‫ תשס"ט ח' ריפל–קליימן‬,‫ריפל–קליימן‬
‫המיתופואטיות הזוהרית אודות עיניים וראייה כשיקוף לחווית חבורת‬
‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך‬,'‫הזוהר‬
.‫ תשס"ט‬,‫בירושלים‬
B. Richler (ed.), Hebrew Manuscripts in the Vatican Library; 2008 ,‫ריצ'לר ואחרים‬
Catalogue, Compiled by the Staff of the Institute of Microfilmed
Hebrew Manuscripts in the Jewish National and University
Library, Jerusalem, Palaeographical and Codicological
descriptions by Malachi Beit-Arié in collaboration with Nurit
Pasternak. Città del Vaticano 2008.
‫ אליאור‬:‫ בתוך‬,'‫ 'על מעמד הנשים בשבתאות‬,‫ע' רפפורט–אלברט‬ ,‫רפפורט–אלברט‬
.327‑143 '‫ עמ‬,‫תשס"א‬ ‫תשס"א‬
A. Rapoport-Albert & T. Kwasman, ‘Late Aramaic — The ‫רפפורט–אלברט‬
Literary and Linguistic Context of the Zohar’, Aramaic Studies, 2006 ,‫וקווסמן‬
4, 1 (2006), pp. 5–19.
,'‫ 'שיר משיחי מתקופת שבתי צבי מעטו של ר' שלם שבזי‬,‫י' רצהבי‬ ‫ תש"ן‬,‫רצהבי‬
.71‑65 '‫ עמ‬,)‫ (תש"ן‬44 ,‫פעמים‬
.1960 ‫ ירושלים‬,‫ ראשית ההשכלה ביהדות בגרמניה‬,‫ע' שוחט‬ 1960 ,'‫ ע‬,‫שוחט‬
‫ י‬,‫ קבלה‬,'‫ 'קבלת ליטא כזרם עצמאי בספרות הקבלה‬,‫ר"ב שוחט‬ ‫ תשס"ד‬,‫ ר"ב‬,‫שוחט‬
.206-181 '‫ עמ‬,)‫(תשס"ד‬
.‫ ירושלים תשס"ח‬,‫ עולם נסתר במימדי הזמן‬,‫ר"ב שוחט‬ ‫ תשס"ח‬,‫ ר"ב‬,‫שוחט‬
.‫ תל אביב תשל"ה‬,‫ קורות היהודים בצפון–אפריקה‬,‫נתן א' שוראקי‬ ‫ תשל"ה‬,‫שוראקי‬
‫ מאת ר' ליב‬,‫ בשריבונג פון שבתי צבי‬,‫ סיפור מעשי שבתי צבי‬,‫ז' שז"ר‬ 1978 ,‫שז"ר‬
.1978 ‫ ירושלים‬,‫ב"ר עוזר‬
'‫ עמ‬,)‫ (תש"ם‬5 ,‫ פעמים‬,'‫ 'קריאה פולחנית של ספר הזוהר‬,‫א' שטאל‬ ‫ תש"ם‬,‫שטאל‬
.86-77
R. Stein, ‘The Otherness of Sexuality — Excess’, The Journal of 2008 ,‫שטיין‬
the American Psychoanalytic Association, 56 (2008), pp. 43–71.
,‫ השמטות חדשות‬,‫ ימי התלאות‬,‫ ימי מוהרנ"ת‬,‫ חיי מוהר"ן‬,‫נ' שטרנהרץ‬ ‫ תשס"ה‬,‫שטרנהרץ‬
.‫ תשס"ה‬,‫בית שמש‬
F. Schironi, ‘Theory into Practice — Aristotelian Principles in 2009 ,‫שירוני‬
Aristarchean Philology’, Classical Philology, 104 (2009), 279–316.
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪524‬‬

‫ד' שלו‪' ,‬תופעות לשוניות בתרגומי אפלטון לערבית'‪ ,‬בתוך‪ :‬ז' לבנת‪ ,‬י'‬ ‫שלו‪ 2011 ,‬‬
‫משלר‪ ,‬ת' צבי (עורכות)‪ ,‬דברי המפגשים השנתיים ה–‪ 25‬ו–‪ 26‬במלאת‬
‫עשור למותו של חיים רוזן‪ ,‬מייסד החוג הישראלי לבלשנות‪ .‬כרך ‪,18‬‬
‫חיפה ורמת גן‪ ,‬עמ' ‪.131‑116‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר?'‪ ,‬מדעי היהדות‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬תרפ"ו ‬
‫א (תרפ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.29-16‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן'‪ ,‬מדעי היהדות‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬תרפ"ז ‬
‫ב (תרפ"ז)‪ ,‬עמ' ‪ 295‑163‬או א‪-‬קלא‪.‬‬
‫‪G. Scholem, ‘Eine unbekannte mystische Schrift des Mose‬‬ ‫שלום‪ 1927 ,‬‬
‫‪de León’, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des‬‬
‫‪Judentums, 71 (1927), pp. 109–123.‬‬
‫ג' שלום‪ ,‬כתבי יד בקבלה הנמצאים בבית הספרים הלאומי‬ ‫שלום‪ ,‬תר"ץ ‬
‫והאוניברסיטאי בירושלים‪ ,‬ירושלים תר"ץ‪.‬‬
‫שלום‪ ,‬תרצ"א‪-‬תרצ" ב ג' שלום‪' ,‬מחברו של המאמר המזויף בלשון ס' הזהר בדורו של ר'‬
‫אברהם הלוי‪ :‬ר' יוסף ן' שרגא או ר' דוד מארזינטו?' קרית ספר‪ ,‬ח‬
‫(תרצ"א—תרצ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.265‑262‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬הציטט הראשון מן המדרש הנעלם'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ג' (תרצ"ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫שלום‪ ,‬תרצ"ב ‬
‫‪.118-109‬‬
‫‪G. Scholem, Bibliographia Kabbalistica, Berlin 1933.‬‬ ‫שלום‪ 1933 ,‬‬
‫שלום‪ ,‬תרצ"ג‪-‬תרצ" ד ג' שלום‪' ,‬מפתח לפירושים על עשר ספירות'‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬י (תרצ"ג‪-‬‬
‫תרצ"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ,515-498‬לט‪-‬נג‪.‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬התפתחות תורת העולמות בקבלת הראשונים'‪ ,‬בתוך‪ :‬לחקר‬ ‫שלום‪ ,‬תרצ"א ‬
‫קבלת ר' יצחק בן יעקב הכהן‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ב (תרצ"א)‪ ,‬עמ' ‪.442-415‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬לחקר קבלת ר' יצחק בן יעקב הכהן — ר' משה מבורגוש‬ ‫שלום‪ ,‬תרצ"ד ‬
‫תלמידו של ר' יצחק'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ה (תרצ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.323-305‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬שטר התקשרות של תלמידי האר"י'‪ ,‬ציון‪ ,‬ו (ת"ש)‪ ,‬עמ'‬ ‫שלום‪ ,‬ת"ש ‬
‫‪.160-133‬‬
‫‪G. Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York‬‬ ‫שלום‪ 1941 ,‬‬
‫‪1941.‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬פרשה חדשה מן המדרש הנעלם שבזוהר'‪ ,‬ספר היובל לכבוד‬ ‫שלום‪ ,‬תש"ו ‬
‫לוי גינצבורג‪ ,‬ניו יורק תש"ו‪ ,‬עמ' תכה‪-‬תמו‪.‬‬
‫ג' שלום‪ ,‬ראשית הקבלה (‪ ,)1250-1150‬תל אביב וירושלים תש"ח‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬תש"ח ‬
‫‪G. Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, third revised‬‬ ‫שלום‪ 1954 ,‬‬
‫‪edition, New York 1954.‬‬
525 ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

,)‫ כד (תשט"ו‬,‫ תרביץ‬,'‫ 'לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשט"ו‬,‫שלום‬
.206-167 '‫עמ‬
,‫ ספונות‬,'‫ 'קונטרס מראשית ימיה של כת הדונמה בשאלוניקי‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשכ"ח‬,‫שלום‬
.‫ר"ז‬-‫ עמ' קצ"ג‬,)‫ט (תשכ"ה‬
G. Scholem, The Messianic Idea and Other Essays on Jewish 1971 ,‫שלום‬
Spirituality, New York 1971.
G. Scholem, ‘The Name of God and the Linguistic Theory of 1972 ,‫שלום‬
the Kabbala’, Diogenes, 79 (1972), pp. 59–80; 80 (1972), pp.
164–194.
G. G. Scholem, Kabbalah, Jerusalem 1974. 1974 ,‫שלום‬
‫ דברים‬,‫ ג' שלום‬:‫ בתוך‬,'‫ 'להבנת הרעיון המשיחי בישראל‬,‫ג' שלום‬ )‫ תשל"ו(א‬,‫שלום‬
.190‑155 '‫ עמ‬,‫ תל אביב תשל"ו‬,‫בגו‬
,)‫ ח (תשל"ו‬,‫ קובץ על יד‬,'‫ 'שני קונטרסים לר' משה די לאון‬,‫גרשם שלום‬ )‫ תשל"ו(ב‬,‫שלום‬
.384‑327 '‫עמ‬
,‫ הקבלה בפרובאנס — חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשל"ט‬,‫שלום‬
.‫ ירושלים תשל"ט‬,‫ערכה ר' ש"ץ‬
G. G. Scholem, ‘Considérations sur l’histoire Débuts de la 1979 ,‫שלום‬
Kabbale chrétienne’, A. Faivre & F. Tristan (eds.), Kabbalistes
Chrétiens, Paris 1979, pp. 17–48.
G. Scholem, ‘Colours and Their Symbolism in Jewish Tradition 1980 ,‫שלום‬
and Mysticism’, Diogenes 28, 109 (1980) pp. 64–76.
‫ ירושלים‬,‫ תרגם י' בן שלמה‬,‫ פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה‬,‫ג' שלום‬ )‫ תשמ"א(א‬,‫שלום‬
.‫תשמ"א‬
.258-213 '‫ עמ‬,)‫ תשמ"א(א‬,‫ שלום‬:‫ בתוך‬,'‫ 'הצדיק‬,‫ג' שלום‬ )‫ תשמ"א(ב‬,‫שלום‬
G. Scholem, Origins of the Kabbalah, A. Arkush (tr.), R. J. Zwi 1987 ,‫שלום‬
Werblowsky (ed.), Princeton and Philadelphia 1987.
.‫ תל אביב תשמ"ח‬,‫ שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשמ"ח‬,‫שלום‬
.‫ תל אביב תשנ"ב‬,)‫ מחקרי שבתאות (ההדיר י' ליבס‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשנ"ב‬,‫שלום‬
‫ ירושלים‬,‫ מהדורת פקסימיליה‬,‫ ספר הזוהר של גרשם שלום‬,‫ג' שלום‬ ‫ תשנ"ג‬,‫שלום‬
.‫תשנ"ג‬
G. Scholem, ‘The Beginnings of the Christian Kabbalah’ (D. 1997 ,‫שלום‬
Prager, trans.), in: J. Dan (ed.), Christian Kabbalah, Cambridge,
MA 1997, pp. 17–39 [First published as ‘Zur Geschichte der
Anfänge der christlichen Kabbala’, in: Essays presented to Leo
Baeck, London 1954, pp. 158–93].
 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪526‬‬

‫ג' שלום‪ ,‬מחקרי קבלה א (ההדיר י' בן שלמה‪ ,‬עדכן והשלים מספרות‬ ‫שלום‪ ,‬תשנ"ח(א) ‬
‫המחקר משה אידל)‪ ,‬תל אביב תשנ"ח‪.‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬תעודה חדשה לראשית הקבלה'‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪ ,‬תשנ"ח(א)‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬תשנ"ח(ב) ‬
‫עמ' ‪.38‑7‬‬
‫ג' שלום‪' ,‬האם חיבר הרמב"ן את ס' אגרת הקודש?‪ ,‬בתוך‪ :‬שלום‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬תשנ"ח(ג) ‬
‫תשנ"ח(א)‪ ,‬עמ' ‪.235‑225‬‬
‫ג' שלום‪ ,‬שדים‪ ,‬רוחות ונשמות — מחקרים בדמונולוגיה (בעריכת א'‬ ‫שלום‪ 2004 ,‬‬
‫ליבס)‪ ,‬ירושלים ‪.2004‬‬
‫ג' שלום ומ' בית–אריה‪ ,‬מאמר משרא קטרין לר' אברהם בן אליעזר‬ ‫שלום ובית–אריה‪ ,‬‬
‫הלוי‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪.‬‬ ‫תשל"ח ‬
‫שמידט–ביגמן‪W. Schmidt-Biggemann, ‘Johannes Reuchlin und die Anfänge 2003 ,‬‬
‫‪der christlichen Kabbala’, in: W. Schmidt-Biggemann (ed.),‬‬
‫‪Christliche Kabbala, Ostfildern 2003, pp. 9–48.‬‬
‫‪M. Schmidt, ‘The Homer of the Scholia — What is Explained to‬‬ ‫שמידט‪ 2002 ,‬‬
‫‪the Reader?’, in: F. Montanari (ed.), Omero tremila anni dopo.‬‬
‫‪Atti del congresso di Genova 6–8 luglio 2000, Rome (2002),‬‬
‫‪159–183.‬‬
‫‪A. Shemesh, Halakhah in the Making — The Development of Jewish‬‬ ‫שמש‪ 2009 ,‬‬
‫‪Law From Qumran to the Rabbis, Berkeley, California 2009.‬‬
‫מ' שניידר‪' ,‬תיאופניה‪ ,‬אפותיאוזה ותיאולוגיה בינארית במאה השניה‬ ‫שניידר‪ ,‬תשס"ח ‬
‫לפנה"ס'‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
‫מ' שניידר‪ ,‬המסורות הגנוזות של המיסטיקה היהודית [בדפוס]‬ ‫שניידר‪ ,‬תשע"ב ‬
‫‪R. Sheffy, ‘The Concept of Canonicity in Polysystem Theory’,‬‬ ‫שפי‪ 1990 ,‬‬
‫‪Poetics Today, 11 (1990), pp. 511–522.‬‬
‫נ' שפיגל‪ ,‬הומרוס‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪.‬‬ ‫שפיגל‪ ,‬תשמ"ט ‬
‫ר' ש"ץ‪ ,‬החסידות כמיסטיקה‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪.‬‬ ‫ש"ץ‪ ,‬תשכ"ח ‬
‫נ' שקד‪' ,‬מדרשים זוהריים'‪ ,‬בתוך‪ :‬נ' וינגרטן–מינץ ות' ביאלה‪,‬‬ ‫שקד‪ 2009 ,‬‬
‫דרשוני — מדרשי נשים‪ ,‬תל אביב ‪ ,2009‬עמ' ‪.120 ,71‑70 ,55‬‬
‫שקולניקוב‪ ,‬תשס"א ש' שקולניקוב‪ ,‬פילוסופיה יוונית‪ ,‬תל אביב‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫תשס"א‪.‬‬
‫ש' שרביט‪ ,‬מסרת אבות לדורותיה‪ :‬מהדורה מדעית‪ ,‬מבואות‪ ,‬נספחים‪,‬‬ ‫שרביט‪ ,‬תשס"ד ‬
‫ירושלים תשס"ד‪.‬‬
‫‪B. L. Sherwin, Mystical Theology and Social Dissent — The Life‬‬ ‫שרווין‪ 1982 ,‬‬
‫‪and Works of Judah Loew of Prague, Rutherford 1982.‬‬
‫‪527‬‬ ‫ביבליוגרפיה וקיצורים‬

‫ע' שרמר‪ ,‬זכר ונקבה בראם — הנישואים בשלהי ימי הבית השני‬ ‫שרמר‪ ,‬תשס"ד ‬
‫ובתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ישראל תשס"ד‪.‬‬
‫י"מ תא–שמע‪ ,‬מנהג אשכנז הקדמון‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪.‬‬ ‫תא–שמע‪ ,‬תשנ"ט ‬
‫י"מ תא–שמע‪ ,‬הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה‪,‬‬ ‫תא–שמע‪ ,‬‬
‫ירושלים תשנ"ט‪-‬תש"ס‪.‬‬ ‫תשנ"ט‪-‬תש"ס ‬
‫י"מ תא–שמע‪ ,‬הנגלה שבנסתר — לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר‪,‬‬ ‫תא–שמע‪ 2001 ,‬‬
‫מהדורה שנייה‪ ,‬תל אביב ‪.2001‬‬
‫י"מ תא–שמע‪' ,‬קונטרס "סודות התפילה" לרבי יהודה החסיד'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫תא–שמע‪ ,‬תשס"ד ‬
‫י"מ תא–שמע‪ ,‬כנסת מחקרים‪ ,‬עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ד‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.242-208‬‬
‫י' תבורי‪ ,‬מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תש"ס‪.‬‬ ‫תבורי‪ ,‬תש"ס ‬
‫ס' תורן‪' ,‬כל מקום שנתנו חכמים עיניהם‪ ,‬או מיתה או עני — לתולדות‬ ‫תורן‪ ,‬תשס"ח ‬
‫המסורות על מבטם ההרסני והקוטל של החכמים'‪ ,‬סידרא‪ ,‬כג (תשס"ח)‪,‬‬
‫עמ' ‪.205‑137‬‬
‫תשבי ולחובר‪ ,‬תשמ"ב י' תשבי ופ' לחובר‪ ,‬משנת הזוהר‪ ,‬חלק א‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪.‬‬
‫י' תשבי‪ ,‬משנת הזוהר‪ ,‬חלק ב‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪.‬‬ ‫תשבי‪ ,‬תשנ"ב ‬
‫תשבי‪ ,‬תשמ"ב‪-‬תשנ"ג י' תשבי‪ ,‬חקרי קבלה ושלוחותיה — מחקרים ומקורות‪ ,‬כרכים א‪-‬ג‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ב‪-‬תשנ"ג‪.‬‬
‫י' תשבי‪' ,‬שו"ת לרמד"ל בענייני קבלה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' תשבי‪ ,‬חקרי קבלה‬ ‫תשבי‪ ,‬תשמ"ב ‬
‫ושלוחותיה‪ ,‬כרך א‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.75‑36‬‬
‫י' תשבי‪' ,‬שו"ת לר' משה די ליאון בעניני קבלה'‪ ,‬קובץ על יד‪ ,‬ה‪ ,‬טו‬ ‫תשבי‪ ,‬תשי"א ‬
‫(תשי"א)‪ ,‬עמ' יא‪-‬לח‪.‬‬
‫י' תשבי‪' ,‬התסיסה המשיחית בחוגו של רמח"ל לאורם של כתובה‬ ‫תשבי‪ ,‬תשכ"א ‬
‫ושירים משיחיים'‪ ,‬ספר–יובל ליצחק בער‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪.397-376‬‬
‫י' תשבי‪ ,‬נתיבי אמונה ומינות‪ ,‬רמת גן ‪.1964‬‬ ‫תשבי‪ 1964 ,‬‬
‫תשבי‪ ,‬תשכ"ז‪-‬תשכ" ח י' תשבי‪' ,‬הפולמוס על ספר הזוהר במאה השש עשרה באיטליה'‪,‬‬
‫פרקים‪ :‬ספר השנה של מכון שוקן‪ ,‬א (ירושלים תשכ"ז‪-‬ח)‪ ,‬עמ' ‪-131‬‬
‫‪[ 182‬וראו גם תשבי‪ ,‬תשמ"ב]‪.‬‬
‫י' תשבי‪' ,‬הפולמוס על ספר הזוהר במאה השש–עשרה באיטליה'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫תשבי‪ ,‬תשמ"ב ‬
‫חקרי קבלה ושלוחותיה‪ ,‬כרך א‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.130‑79‬‬
‫י' תשבי‪ ,‬משיחיות בדור גירושי ספרד ופורטוגאל‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪.‬‬ ‫תשבי‪ ,‬תשמ"ה ‬