‫סולמות מזרחיים – מאקמאת על העוד‬

‫מרינה טושיץ'‬
1
 ‫תוכן עניינים‬

‫‪3‬‬ ‫מושג המאקאם ושמות התווים‬

‫‪8‬‬ ‫סימני ההתק בסולמות מערבים ומזרחים‬
‫‪9‬‬ ‫השמות העתיקים לתווים במוסיקה המזרחית‬
‫‪11‬‬ ‫טבלא מספרו של ר' סעדיה גאון‬
‫‪13‬‬ ‫צלילים על שחיף העוד‬
‫‪14‬‬ ‫תווים לפי מיתרים‬
‫מאקאמת‬
‫‪15‬‬ ‫משפחת ראסט‬
‫‪26‬‬ ‫משפחת באיית‬
‫‪34‬‬ ‫משפחת סיגה‬
‫‪43‬‬ ‫משפחת סאבה‬
‫‪47‬‬ ‫משפחת האהוונד‬
‫‪57‬‬ ‫משפחת כורד‬
‫‪63‬‬ ‫משפחת עג'אם‬
‫‪68‬‬ ‫משפחת חיג'אז‬
‫‪75‬‬ ‫משפחת נאוואסר‬

‫‪2‬‬
 ‫מושג המאקאם ושמות התווים‬
‫מאקאם הוא סולם ‪ -‬מודוס במוסיקה הערבית‪.‬‬

‫סולם הוא צירוף צלילים מסודרים ברצף עולה או יורד‪ ,‬שהמרווחים ביניהם מרווח של "סקונדה" – מרווח של רק צליל אחד‪ ,‬לדוגמה בין דו‬
‫לרה‪ .‬הסולם שכולנו מכירים הוא רצף של ‪ 8‬צלילים‪ :‬דו‪ ,‬רה‪ ,‬מי‪ ,‬פה‪ ,‬סול‪ ,‬לה‪ ,‬סי‪ ,‬דו‪ ,‬ששורשיו נמצאים בעבר רחוק‪ ,‬עוד ביוון העתיקה‪.‬‬
‫שמות התווים אמנם לא באים מיוון העתיקה‪ ,‬אלה ממקור אירופאי‪ ,‬ליתר דיוק מהתיאורטיקן המוסיקאלי גידו ד'ארצו שחי באיטליה במאה‬
‫ה‪ 10‬וה‪.11‬‬

‫הינה התפילה הנוצרית שממנה גידו ד'ארצו הפיק את השמות התווים‪:‬‬

‫‪Ut queant laxis resonāre fibris‬‬
‫‪Mira gestorum famuli tuorum,‬‬
‫‪Solve polluti labii reatum,‬‬
‫‪Sancte Iohannes.‬‬

‫בימקום מילה "דו"‪ ,‬הוא השתמש במילה "אוט"‪ ,‬שאחר כך הוחלפה ל"דו"‪ .‬יש הנחה שהשמות הללו באים ממקור הערבי– "דאראד‬
‫מופאסלאט" ‪ُ -‬درر مفصﱠالت‪ ,‬שפירושו "הפנינים הבודדות" ‪ .‬שמות התווים לפי התיאוריה הזאת הם‪ :‬דאל‪ ,‬רה‪ ,‬מים‪ ,‬פה‪ ,‬סאד‪ ,‬לאם‪ ,‬טא‬
‫)‪ . (dal, ra, mim, fa, sad, lam, ta‬את הדעה הזאת הציג מנינסקי בספרו ‪ Thesaurus Linguarum Orientalum‬במאה ה‪.17‬‬

‫אותיות ערביות‬ ‫לאם‪ -‬ل סאד ص פה ‪ -‬ف מים ‪ -‬م‬ ‫סין‪ -‬س‬ ‫דאל‪ -‬د‬ ‫רה‪ -‬ر‬

‫תווים‬ ‫מי‬ ‫פה‬ ‫סול‬ ‫לה‬ ‫סי‬ ‫דו‬ ‫רה‬

‫‪3‬‬
‫במוסיקה ערבית‪ ,‬היה קיים רישום תווים לפי אליף‪-‬בית הערבי‪ .‬המוכר הוא שרישום לפי ספי אל דין אל אורמוי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫פילוסופים כבירים וחוקרי המוסיקה הקדישו מחשבה רבה על תיאורית המוסיקה‪ .‬האנשים הגאונים הללו התעסקו לא רק במוסיקה ותיאורית‬
‫המוסיקה‪ ,‬אלה גם אסטרונומיה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬מתמטיקה‪...‬‬

‫בין השמות הגדולים‪ ,‬חייבים לציין את אל קינדי‪ ,‬الكندي ‪ 801–873 -‬נולד בעיר קופה שבערק מהורים תימניים‪ ,‬שחיבר כ‪ 15‬מאמרים על‬
‫מוסיקה ולראשונה‪ ,‬בשפה הערבית ופרסית‪ ,‬השתמש במילה "מוסיקה"‪ .‬רק ‪ 5‬מתוך ‪ 15‬מאמרים שרדו עד היום‪ .‬במחקרים שלו‪ ,‬הוא‬
‫השתמש בידע של היוון העתיקה‪ .‬הוא הוסיף מיתר חמישי לעוד‪ .‬עודים עם ‪ 5‬מיתרים עדיין קיימים‪ ,‬אך בשימוש רב נמצאים עודים עם ‪6‬‬
‫מיתרים‪ .‬את המיתר ה‪ 6‬הוסיף נגן ערקי הנודע )ז"ל( מוניר בשיר‪.‬‬

‫אל קינדי‬

‫אל פאראבי‪ ,‬أبو نصر محمد الفارابي – פילוסוף פרסי )אביב כנראה היה פרסי‪ ,‬אך אין תיעוד על מוצאו(‪ ,‬נולד בבוכרה )נפתר בשנה‬
‫‪ ,(950‬מחבר את "הספר הכביר על מוסיקה" كتاب الموسيقى الكبير‪ ,‬נתן תרומה גדולה לחקר המוסיקה‪.‬‬

‫אל פאראבי‬

‫‪5‬‬
‫ספי אל דין אל אורמויי אל בגדדי )עבד‪ -‬אל מומין(‪ ,‬صفی الدين االورموی‪ - ,‬מוסיקאי פרסי‪ ,‬מחבר "כיתב על אדוור"‬
‫– "ספר המודוסים" ו"על ריסאלה על שארפיה"‪ ,‬ספרים על תיאורית המוסיקה בשפה ערבית )לא פרסית‪ ,‬אך מתורגמת לפרסית ותורכית(‪.‬‬

‫"כיתב על אדוור"‬

‫‪6‬‬
 ‫מוסיקה מערבית מסתפקת בשני הסולמות – מז'ור ומינור ובונה עליהם יצירות מופת המעושרות בהרמוניות משוכללות‪.‬‬
‫הרמוניה זה צירוף צלילים שונים המושמעים ביחד ונעימים לאוזן – לדוגמה‪ :‬אקורדים ליווי בגיטרה‪ .‬במוסיקה המזרחית )תורכיה‪ ,‬ארצות‬
‫ערב(‪ ,‬מז'ור מקבל שם‪" :‬עג'אם" ומינור "נאהוונד" והם רק שניים בין מספר רב של סולמות – מקאמאת‪.‬‬

‫הרמוניה‪ ,‬כמו במוסיקה המערבית לא קיימת‪ .‬ריבוי סולמות המאקאם נותן למוסיקאי המזרחי שדה פעולה רחב ליצירה מוסיקאלית‪ .‬לכל‬
‫מאקאם התנהגות שלו‪ ,‬למשל‪ :‬אם הניגון עולה או יורד‪ ,‬אם ניגון הוא מהיר או איטי‪ ,‬עם המנעד מצומצם ורחב‪ ,‬אבל ה"חוקים" הללו לא‬
‫נוקשים ודמיון המבצע יכול להיות ללא הרבה הגבלות‪.‬‬

‫פירושו של המושג "מאקאם " )מקאמת – ברבים(‪ ,‬הוא"מקום"‪.‬‬

‫בעבר‪ ,‬כאשר שימוש בתווים לא היה נפוץ בתרבויות המזרח‪ ,‬היו מלמדים את הסולמות המאקאם לפי מיקום האצבעות )הצלילים( על השחיף‬
‫העוד‪.‬‬

‫כל מאקאם בנוי משני חלקים – "אז'נס" )ביחיד‪ :‬ג'נס( ג'נס תחתון וז'נס עליון‪ ,‬שמכנים אותם "טטראקורדים"‪.‬‬
‫המילה טטראקוד‪ ,‬שפירושה "ארבע צלילים" לא תמיד מתאימה מפני שישנם "אז'נס" של ‪ 4 ,3‬ו‪ 5‬ולא רק ‪ 4‬צלילים‪.‬‬

‫צליל הראשון במאקאם הוא צליל הכי חשוב ושמו – "קאראר" )טוניקה(‪.‬‬
‫צליל השני בחשיבותו‪ ,‬נמצא בתחילת ז'נס השני ושמו – "רמאז"‪ .‬בטבלאות בחוברת מצוין רמאז וקאראר של כל המקאמת‪.‬‬

‫מ"קראר" מתחילים את התקאסים ‪ -‬אלתור )מגיעים אליו מיד בהתחלה(‪ ,‬וברמאז נשארים יותר משאר בצלילים האחרים כדי להבליט אותו‬
‫במיוחד‪.‬‬

‫כאשר שומעים משפט כזה‪ :‬השיר "שלום לבין דודי" הוא במאקאם כורד‪ ,‬או שיר הסליחות "עננו" הוא במאקאם עג'ם"‪ ,‬מה זה אומר לנו?‬

‫זה אומר שכל הצלילים של אותו השיר יהיו אך ורק צלילים השייכים למאקאם המצוין‪ ,‬ושבמילים פשוטות‪ ,‬השיר יסתיים בירידה ברורה על‬
‫הסולם המאקאם הנתון‪ ,‬כך שמאזין יכול לזהות את המלודיה )ניגון( הקשורה לאותו הסולם‪ .‬לעיתים‪ ,‬מוסיפים צליל זר למאקאם )אלטרציה(‪,‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ובכל זאת נחשב הדבר שנשארנו באותו מאקאם‪ .‬אבל‪ ,‬אם משנים אפילו צליל אחד‪ ,‬וחוזרים על השינוי הזה מספר פעמים‪ ,‬ניחשב הדבר‬
‫שעברנו למאקאם אחר או עשונו "מודולציה"‪.‬‬

‫יש מיקום נהוג לנגינת מאקאמת‪ ,‬למשל‪ :‬באיית מנגנים על התו רה‪ ,‬קאסט על דו‪ ,‬חיג'אז על רה‪ ...‬אבל‪ ,‬נהוג גם‪ ,‬לפי צורך‪ ,‬לנגן את‬
‫המאקאמאת במיקום אחר תוך כדי שמירה על אותם המרווחים בין הצלילים‪ .‬זה ניקרא טרנספוזיציה‪ .‬למשל‪ ,‬נגינת חיג'אז על לה או ראסט על‬
‫סול‪ ...‬הטרזספוזיציות הללו הן מקובלות ונוחות לביצוע‪.‬‬

‫לא תמיד נח לבצע על העוד מאקאמת בטרנספוזיציה הלא נפוצה‪ ,‬למשל‪ ,‬ראסט על דו‪ .#‬בעבר‪ ,‬עם היה צורך לשינוי בגובה הצליל – למשל‬
‫בגלל דרישת הזמר‪ ,‬נגנים היו מנמיכים את כיוון הכלי‪ ,‬כדי שלא יהיה צורך לנגן בצורה לא נוחה ובאצבוע קשה‪ .‬היום זה לא מקובל‪ .‬נגן עוד‬
‫טוב אמור להיות מסוגל לעשות טרנספוזיציה בלי לשנות כיוון הכלי‪ ,‬אך בכל זאת משתדלים לנגן מהמקומות הנהוגים לא רק בגלל הנוחות‪,‬‬
‫אלה בגלל איכות הצליל‪.‬‬
‫בכלים מערבים )ולנגנים מערבים( ‪,‬אין שום קושי לעסות טרנספוזיציה בגלל שהם מנגנים אח ורק ‪ 2‬סולמות‪ :‬מז'ור ומינור‬
‫)עג'אם ונאהוונד(‪.‬‬

‫באסלאם‪ ,‬קריאת הקוראן מתבצעת בדגש רב על שמירה על מאקאמאת‪.‬‬

‫לכל מאקאם עופי משלו‪ ,‬למשל )לפי מקורות של קריאת הקוראן(‪ :‬עג'ם הוא שמח‪ ,‬סאבא עצוב‪ ,‬ביאת מרא "שימחה קלילה" ראסט הוא גברי‬
‫ומלא כוח‪ ,‬נהוונד מלנכולי‪ ,‬סיגה מציין אהבה ורצינות‪ ,‬רחת אל ארווח הוא רוחני‪....‬‬

‫סימני היתק בסולמות מערבים ומזרחים‬

‫אוקטאבה המערבית מתחלקת ל‪ 12‬חלקים‪ ,‬לעומת ‪ 24‬חלקים במוסיקה ערבית )בתקופה המודרנית(‪.‬‬
‫במערב מרווחים בין הצלילים הם טון וחצי טון‪.‬‬
‫למשל ביו דו לרה במול ישנו מרווח של חצי טון ובין דו לרה שינו מרווח של טון שלם‪.‬‬
‫לאומת זאת‪ ,‬במוסיקה ערבית ישנם בנוסף לטון שלם ולחצי גם רבעי טון‪ .‬למשל מי חצי במול‪.‬‬

‫‪ = b‬במול ‪ -‬מוריד צליל בחצי טון‬

‫‪ = #‬דיאז – מגביה צליל בחצי טון‬

‫‪8‬‬
 ‫= חצי במול מוריד צליל ברבע‪ .‬חשוב לציין שמי חצי במול הוא יותר גבוה ממי במול‪.‬‬

‫= חצי דיאז‪ ,‬מגביה את הצליל ברבע‪ .‬חשוב לציין שפה חצי דיאז הוא יותר נמוך מפה דיאז‪.‬‬

‫השמות העתיקים לתווים במוסיקה המזרחית‬

‫לשמות העתיקים לתווים יש שורש במוסיקה פרסית‪ .‬למשל‪ ,‬צליל סול נמוך המכונה "יקה"‪ ,‬שבפרסית אומר‪" :‬ראשון" או "אחד"‪ ,‬מצביע‬
‫שפעם זה היה המיתר ראשון בעוד‪ .‬אחר כך‪ ,‬עוד קיבל מייתר נמוך נוסף‪ ,‬אך שם התוו "ראשון" לא השתנה‪...‬אז כיום יש לנו תו "ראשון"‬
‫באמצע המיתתר ה‪...5‬‬

‫צליל ששמו "ראסט" שפירושו בפרסית "ישר" הוא דו אמצעי במוסיקה המערבית‪ .‬במוסיקה המזרחית השם הזה מצביע על‪ :‬צליל דו‪ ,‬על‬
‫מאקאם בשם ראסט ועל הז'נס הראשון של המאקאם ראסט‪.‬‬

‫אחרי צליל "ראסט"‪ ,‬יש לנו צליל "דוקה" שפירושו בפרסית "שני" או "שתיים"‪" ,‬סיגה"‪ ,‬מי חצי במול פירושו "שלישי"‪" ,‬ג'הרקה" פרושו‬
‫"רבעיי"‪" .‬חיז'ר" פירושו אזור בחצי אי הערבי‪ .‬נהוואנד הוא גם אזור בפרס‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫)ישנם עוד צלילים שלא מצוינים ברשימה הזאת(‬
‫חוסאר – לה במול‬
‫חוסיני – לה‬
‫עג'ם – סי במול‬
‫אוג' – סי חצי במול‬
‫נאהופט – סי‬
‫קורדאן )מחור( – דו גבוה‬
‫שחנז – דו דיאז גבוה‬
‫מוחייר – רה גבוה‬
‫סונבולה – מי במול גבוה‬
‫מאהורן – פה גבוה‬
‫ג'אווב חיג'אז – פה דיאז גבוה‬
‫ראמל טוטי – סול גבוה‬
‫רשימת הצלילים ראשיים‪:‬‬
‫יקה – סול נמול‬
‫אשיראן – לה נמוך‬
‫עג'ם – סי במול נמוך‬
‫עירק – סי חצי במול נמוך‬
‫קאוושט – סי נמוך‬
‫ראסט – דו ‪ -‬راست‬
‫דוקה – רה זירקולה – דו דיאז ורה במול‬
‫כורד – מי במול‬
‫סיגה – מי חצי במול‬
‫בוסליק ‪ -‬מי‬
‫ג'הרקא – פה‬
‫חיג'אז – פה דיאז וסול במול‬
‫נאווה – סול‬
‫‪10‬‬
 ‫תבלה מספרו של ר' סעדיה גאון )חכם יהודי ממאה ה‪(.10‬‬
‫"על השפעה של המוסיקה"‬
‫בספרו עתיק הימים רב סעדיה גאון מתאר את הקשר בין מיתרי העוד לדברים מן החיים‪:‬‬

‫לה – באם ‪A‬‬ ‫רה – מטלאת ‪D‬‬ ‫סול – מאתנא ‪G‬‬ ‫דו – זיר ‪C‬‬ ‫מיתרי העוד‪:‬‬
‫אל חאזאג'‬ ‫אל תקיל אל מומטאד‬ ‫אל תקיל אל אוול‬ ‫אל מכורי‬ ‫מקצב‪:‬‬
‫אל ראמל‬ ‫אל תקיל אל תני‬
‫אל כפיף‬
‫צהוב‪ ,‬שחור‬ ‫אדום‪ ,‬שחור‪ ,‬צהוב‬ ‫שחור‪ ,‬אדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬לבן‬ ‫אדום‪ ,‬צהוב‬ ‫צבע‪:‬‬
‫נרקיס‪ ,‬לילך‪ ,‬ורד‬ ‫שושנה‪ ,‬אלואס‬ ‫סיגלית‪ ,‬מאיורן‬ ‫מאסק‪ ,‬יסמין‬ ‫בושם‪:‬‬
‫גדי‪ ,‬דלי‪ ,‬דגים‬ ‫מאזניים‪ ,‬עקרב‪ ,‬קשת‬ ‫טלה‪ ,‬שור‪ ,‬תאומים‬ ‫סרטן‪ ,‬אריה‪ ,‬לבתולה‬ ‫מזל‪:‬‬
‫מים‬ ‫אוויר‬ ‫אדמה‬ ‫אש‬ ‫יסודות‪:‬‬
‫מלנכולי‬ ‫פלגמאטי‬ ‫סוער‬ ‫כולרי‬ ‫איש ומזגו‪:‬‬
‫חורף‬ ‫סתו‬ ‫אביב‬ ‫קיץ‬ ‫עונות השנה‪:‬‬
‫חצות לשחר‬ ‫שקיעת השמש לחצות‬ ‫שחר לצהריים‬ ‫צהריים לשקיעת השמש‬ ‫שעות היום‪:‬‬
‫זקנה‬ ‫גיל העמידה‬ ‫ילדות‬ ‫נעורים‬ ‫חיי אדם‪:‬‬
‫זיכרון‬ ‫הבנה‬ ‫דמיון‬ ‫מחשבה‬ ‫תכונות )יחידות( הנפש‪:‬‬
‫שׁ ָפּלָה‬‫ַה ְ‬ ‫ַעצְבוּת‬ ‫נְדִ יבוּת לֵב‬ ‫ַגּ ֲאוָה‬ ‫תגובות הנפש‪:‬‬
‫התאפקות‬ ‫תפיסות‬ ‫הסתגלות‬ ‫משיכה פיזית‬ ‫כוחות הגוף‪:‬‬
‫עדינות‬ ‫פחדנות‬ ‫אינטליגנציה‬ ‫אומץ‪-‬לב‬ ‫נטייה טבעית‪:‬‬

‫‪11‬‬
‫לפניכם טבלאות עם מאקאמת מסודרים לפי משפחות‪ ,‬זאת אומרת לפי דמיון ביניהם ולרוב‪ ,‬הז'נס הראשון המשותף ועם אותם המרווחים בין‬
‫הצלילים‪ ,‬אך עם "קאראר" שונה‪ .‬ישנו מספר רב של מאקאמם ובספר הזה‪ ,‬שמטרתו לקרב לנגן עוד את הסולמות המזרחים‪ ,‬מצוינים הכי‬
‫מוכרים‪ .‬בצפון אפריקה ישנם מאקמאת שונים שלא מצוינים בספר הזה‪ .‬כמוהן‪ ,‬יש מאקאמאת זהים אבל עם שם שונה‪ .‬למשל נהוונד‬
‫ואספהאן‪.‬‬

‫מספר כל המאקאמת לא ידוע‪.‬‬

‫ أعلم‬

‫יעוץ לשוני‪ :‬יעקב מירון‬

‫‪12‬‬
13
14
‫משפחת ראסט‪:‬‬
‫ראסט‬ ‫‪-‬‬
‫סוזנאק‬ ‫‪-‬‬
‫נאירוז‬ ‫‪-‬‬
‫מאהור‬ ‫‪-‬‬
‫דלנשין‬ ‫‪-‬‬
‫נאישבורק‬ ‫‪-‬‬
‫יקה‬ ‫‪-‬‬
‫סאז קר‬ ‫‪-‬‬
‫אנאז‬ ‫‪-‬‬
‫נאווה‬ ‫‪-‬‬

‫‪15‬‬
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
‫משפחת באית‪:‬‬
‫באית‬ ‫‪-‬‬
‫דוקה‬ ‫‪-‬‬
‫חוסאיני‬ ‫‪-‬‬
‫אושק תורכי‬ ‫‪-‬‬
‫באית שורי‬ ‫‪-‬‬
‫באיתיין‬ ‫‪-‬‬
‫נאהופט‬ ‫‪-‬‬
‫מוחייר‬ ‫‪-‬‬

‫‪26‬‬
27
28
29
30
31
32
33
‫משפחת סיגה‪:‬‬
‫סיגה‬ ‫‪-‬‬
‫הוזאם‬ ‫‪-‬‬
‫ראחת אל ארווח‬ ‫‪-‬‬
‫עירק‬ ‫‪-‬‬
‫באסטניקר‬ ‫‪-‬‬
‫מוסטאר‬ ‫‪-‬‬
‫אושר‬ ‫‪-‬‬
‫סיגה באלדי‬ ‫‪-‬‬

‫‪34‬‬
35
36
37
38
39
40
41
42
‫משפחת סאבא‪:‬‬
‫‪ -‬סאבא‬
‫‪ -‬סאבא זאמזאמה‬
‫‪ -‬סאבא ז'דיד‬

‫‪43‬‬
44
45
46
‫משפחת נהוונד‪:‬‬
‫נהוונד חאסאס‬ ‫‪-‬‬
‫נהוונד כורדי‬ ‫‪-‬‬
‫תארז ז'דיד‬ ‫‪-‬‬
‫נהוונד מורסה‬ ‫‪-‬‬
‫נהוונד כביר‬ ‫‪-‬‬
‫אושק מסרי‬ ‫‪-‬‬
‫בוסליק‬ ‫‪-‬‬
‫סולטני יאקה‬ ‫‪-‬‬
‫פארח פאזה‬ ‫‪-‬‬

‫‪47‬‬
48
49
50
51
52
53
54
55
56
‫משפחת כורד‪:‬‬
‫כורד‬ ‫‪-‬‬
‫חיג'אז קר כורד‬ ‫‪-‬‬
‫לאמי‬ ‫‪-‬‬
‫אתר כורד*‬ ‫‪-‬‬
‫טארז נאווין‬ ‫‪-‬‬

‫‪57‬‬
58
59
60
61
62
‫משפחת עג'אם‪:‬‬
‫עג'אם‬ ‫‪-‬‬
‫עג'אם אשיראן‬ ‫‪-‬‬
‫ג'הרקא‬ ‫‪-‬‬
‫שאוק אפזה‬ ‫‪-‬‬

‫‪63‬‬
64
65
66
67
‫משפחת חיג'אז‪:‬‬
‫חיג'אז‬ ‫‪-‬‬
‫שחנאז‬ ‫‪-‬‬
‫חיג'אז קר‬ ‫‪-‬‬
‫שאד עראבן‬ ‫‪-‬‬
‫זאנג'רן‬ ‫‪-‬‬
‫סוזידיל‬ ‫‪-‬‬

‫‪68‬‬
69
70
71
72
73
74
‫משפחת נאוואסר‪:‬‬
‫נאוואסר‬ ‫‪-‬‬
‫נאקריז‬ ‫‪-‬‬
‫חוסאר‬ ‫‪-‬‬
‫אתר כורד*‬ ‫‪-‬‬

‫‪75‬‬
76
77
78
79
80