É´Á½È½¼ÁÉ´»¸Áû¼¸Æ¶È½ÉÇ°´¶

‫מוכנים? התחל! – חוברת‬

‫משחקים לפעילות עם משמעות‬

‫בהוצאת מחלקת הדרכה –‬

‫תנועת הנוער "אריאל"‬
‫כתיבה‪:‬‬ ‫‪ ,,41‬הר‪-‬נוף‪ ,‬ירושלים‬
‫רח' הקבלן ‪41‬‬
‫אמונה כהן‬ ‫טלפון‪02-6510822 :‬‬
‫רפאל גינדי‬ ‫פקס‪02-6510823 :‬‬
‫דוא"ל‪ariel@tariel.org.il :‬‬
‫צוות היגוי‪:‬‬
‫אביגיל צדק‬ ‫שבט ה'תשע"א‬
‫משה גוטסמן‬
‫אביעד קמיר‬ ‫בחוברת זו הושקעו מאמצים רבים‪,‬‬
‫אפשר להפיצם לכל מי שברצונך להעשיר –‬
‫עריכת תוכן והבאה לדפוס‪:‬‬ ‫אין להוציא חומר זה לאור בעלונים‪,‬‬
‫יראת קירש‬ ‫חוברות‪ ,‬אתרי אינטרנט וכדומה‪.‬‬

‫עריכת לשון‪:‬‬
‫לירון גרינבאום‬
‫‪052-8334763‬‬

‫גרפיקה‪:‬‬
‫חנה עטיה‬
‫‪052-7710989‬‬

‫איורים‪:‬‬
‫אורטל שטרית‬
‫‪054-7904463‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫דפוס‪:‬‬
‫העיר העתיקה‬
 ‫בעז"ה‬

‫רציונאל‬
‫תקופות הילדות והנערות הינן תקופות מאושרות ומלאות מרץ‪.‬‬
‫בשנות הילדות והנערות המשחק תופס מקום חשוב הן כבילוי‬
‫מהנה‪ ,‬והן כהזדמנות להתפתחות והתקדמות במובנים רבים‪.‬‬
‫בפעילויות בתנועת הנוער אנו מרבים להשתמש במשחקים‬
‫מתוך הכרה בכוחם ובאפשרויות הגלומות בהם‪.‬‬
‫המשחק הילדותי הפשוט תורם לחניכים מבחינה חברתית‪ ,‬עוזר‬
‫לקבוצה להתגבש וליהנות יחד‪ ,‬מאפשר יצירת קשרים חברתיים‬
‫ומקנה לחניכים כלים להתנהלות כחלק מקבוצה‪ .‬המשחק גם‬
‫מאפשר לחניכים לבטא את המרץ הרב הקיים בגילאים אלו‬
‫בצורה חיובית וחינוכית‪.‬‬
‫כמו כן המשחק תורם לחניך מבחינה התפתחותית ע"י הצבת‬
‫אתגרים ומשימות חדשות בהתאם לגילו וליכולותיו‪ .‬לאתגרים‬
‫הללו יתרון נוסף משום שהם מאפשרים לחניך להכיר את כוחותיו‬
‫וכישרונותיו ולבטא צדדים מעניינים באישיותו שלא מתבטאים‬
‫באופן אחר ולפעמים אפילו הוא עצמו לא יודע על קיומן‪...‬‬
‫בחוברת זו נשתמש במשחקים קבוצתיים למטרה נוספת –‬
‫הפקת לקחים חינוכיים‪ .‬המשחקים מהווים מעין "משל" שעוזר‬
‫לנו להבין מצבים אמיתיים בחיינו‪ ,‬דילמות חברתיות‪ ,‬דרכי עבודה‬
‫על המידות ועוד‪.‬‬
‫משחק מהנה יכול "לחמם" את האווירה‪ ,‬לפתוח את הלב וליצור‬
‫עניין אצל החניכים‪ ,‬כך החניכים יוכלו להפיק בעצמם את‬
‫המסרים המתבטאים במשחק ולהפנים אותם היטב‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מדריך למדריך‪/‬ה‪:‬‬
‫מדריכים יקרים‪,‬‬
‫מי מאיתנו לא אוהב לשחק?‬
‫בוודאי קרה לכם לא פעם שרציתם להעלות בפני החניכים נושא‬
‫מסוים וחיפשתם משחק טוב שיפעיל את החניכים ויעזור להם‬
‫להבין את הרעיון‪ ,‬אז הנה‪ ,‬עשינו לכם את העבודה‪...‬‬
‫בחוברת הזו מלוקטים עשרות משחקים כאשר לאחר כל משחק‬
‫מופיעים מספר רעיונות שאפשר ללמוד מהמשחק‪ .‬כאשר אתם‬
‫מכינים פעילות בנושא כלשהו עליכם לחפש את הנושא במפתח‬
‫ולראות אילו משחקים מתאימים לרעיון שחשבתם להעביר!‬
‫כמובן שאתם לא חייבים להיצמד לרעיונות המובאים בחוברת‪,‬‬
‫אתם מוזמנים לחפש משחק ו"להלביש" לו רעיון יצירתי נוסף‪...‬‬
‫חשוב לציין כי למשחק יש ערך מצד עצמו ככלי לפיתוח הגיבוש‪,‬‬
‫החיבור לקבוצה‪ ,‬עמידה באתגרים ועוד‪.‬‬
‫כל אחד מכם מכיר את החניכים שלו ויודע איזה סוג משחקים‬
‫מתאים להם ואהוב עליהם‪ .‬יש חניכים שצריכים משחקים מלאי‬
‫מרץ‪ ,‬שמשלבים ריצות וקפיצות‪ ,‬יש חניכים שאוהבים יותר‬
‫"משחקי חדר" שקטים‪ ,‬יש קבוצות שהתחרות "עושה להם את‬
‫זה" ויש כאלה שהתחרות דווקא פוגמת בהנאה שבמשחק‪.‬‬
‫תפקידך כמדריך הוא לחשוב איזה משחק יעזור להם להבין‬
‫באופן הטוב ביותר את הרעיון‪ ,‬יגרום להם להנאה ויתרום גם‬
‫לגיבושה של הקבוצה‪.‬‬
‫אז קדימה‪ ,‬מוכנים? התחל!‬

‫‪4‬‬
 ‫רשימת המשחקים‬
‫חוקיות ‪9 .......................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.1‬‬
‫טלפון שבור ‪11 .........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.2‬‬
‫חתול ועכבר ‪13 ........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.3‬‬
‫חברותא בשחקים ‪15 ..........................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.4‬‬
‫טלפון מתוקן ‪18 ......................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.5‬‬
‫מחבואים ‪19 ..............................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.6‬‬
‫שלושה מקלות ‪21 .................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.7‬‬
‫תופסת עכברים ‪23 ...............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.8‬‬
‫כסאות מוזיקליים ‪24 ...........................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.9‬‬
‫מרוץ שליחים ‪25 .....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.10‬‬
‫כסאות נופלים ‪27 ..................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.11‬‬
‫גזר מאחורי הגב ‪29 ...............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.12‬‬
‫קונטקט ‪30 ................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.13‬‬
‫פינוקיו ‪32 ....................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.14‬‬
‫"הדגל" ‪34 ...................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.15‬‬
‫דפיקה מהירה ‪36 ...................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.16‬‬
‫ארנבת שחורה ‪37 ..................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.17‬‬
‫הרוצח ‪39 .....................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.18‬‬

‫‪5‬‬
‫מלך התנועות ‪41 .....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.19‬‬
‫‪ 7‬בום ‪45 .......................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.20‬‬
‫כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן ‪47 .............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.21‬‬
‫משחק הזיכרון האנושי ‪49 ................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.22‬‬
‫לרחוץ את הפיל ‪52 ...............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.23‬‬
‫בלון באוויר ‪54 ...........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.24‬‬
‫זאזו ‪56 ..........................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.25‬‬
‫מכונת צלילים ‪58 ....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.26‬‬
‫פסלים ‪60 ....................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.27‬‬
‫להתייצב מחדש ‪62 ...............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.28‬‬
‫פירמידת מקלות ‪64 ..............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.29‬‬
‫עד ‪66 ...................................................................... 10‬‬ ‫משחק מס' ‪.30‬‬
‫סיבסוב ‪67 ..................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.31‬‬
‫לוחות ‪69 ......................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.32‬‬
‫נואמים ‪71 ...................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.33‬‬
‫מלך המעגל ‪75 ........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.34‬‬
‫מספרים ‪76 ................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.35‬‬
‫הראי ‪77 ........................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.36‬‬
‫שימו לב ‪80 .................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.37‬‬
‫משיכת חרקים ‪ /‬חבל ‪82 ...................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.38‬‬

‫‪6‬‬
 ‫משחק הקומקום ‪83 ............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.39‬‬
‫קאיה ‪85 .......................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.40‬‬
‫אף פעם לא ‪87 ........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.41‬‬
‫לחצות את הנהר ‪90 ..............................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.42‬‬
‫פלונטר ‪91 ...................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.43‬‬
‫רגליים‪-‬עיניים ‪93 .....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.44‬‬
‫‪ 21‬שאלות ‪95 ............................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.45‬‬
‫"אמת‪-‬דמיון" ‪97 ......................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.46‬‬
‫מגדל קשים ‪99 ........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.47‬‬
‫העברת כדור ‪100 ....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.48‬‬
‫סל המחשבות ‪102 ................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.49‬‬
‫חבילה עוברת ‪103 .................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.50‬‬
‫חתולתי המסכנה ‪104 ..........................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.51‬‬
‫ההינדיק ‪106 ..............................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.52‬‬
‫קרוסלה ‪108 ..............................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.53‬‬
‫החפץ שלי ‪110 ........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.54‬‬
‫קצב שמות ‪112 .......................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.55‬‬
‫סיפור קטוע ‪115 .....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.56‬‬
‫פיקולו ‪117 ..................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.57‬‬
‫סיפור הדגים ‪120 ...................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.58‬‬

‫‪7‬‬
‫טבעת ‪122 ..................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.59‬‬
‫צ'יקי‪-‬בום ‪124 ..........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.60‬‬
‫לשמור על הבלון ‪126 ...........................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.61‬‬
‫שני כלבים ועצם ‪128 ...........................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.62‬‬
‫קרב תרנגולות ‪130 ................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.63‬‬
‫הכדרים באים ‪132 .................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.64‬‬
‫דג מלוח ‪134 ..............................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.65‬‬
‫חבוש ‪136 ....................................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.66‬‬
‫מעגל כוח ‪139 ..........................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.67‬‬
‫פרה עיוורת ‪141 .......................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.68‬‬
‫המלך אמר ‪143 .......................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.69‬‬
‫פאזל בשינוי ‪145 ....................................................‬‬ ‫משחק מס' ‪.70‬‬

‫מפתח נושאי משחקים ‪147 ..................................................................‬‬

‫‪8‬‬
 ‫חוקיות‬ ‫‪1‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים חניך שיצא החוצה‪ .‬מטרתו‬
‫לגלות את החוקיות שהקבוצה המציאה‬
‫בעזרת שאלות‪ .‬החניכים יענו על פי החוקיות‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬החוקיות היא האדם שיושב מימיני‪ .‬החניך שיצא‬
‫שואל את אחד החניכים "יש לך סוודר?" והוא עונה תשובה‬
‫המתאימה לזה שמימינו וכן הלאה‪ .‬כך ינסה המתנדב לגלות‬
‫את החוקיות‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב שהחוקיות תהיה הגיונית כך שהחניך‬
‫יוכל לגלות אותה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬פעמים רבות החברה מכתיבה לנו חוקים והתנהגויות‬
‫שונות ואנו פועלים על פיהם מבלי לשים לב האם זו‬
‫בחירה שלנו או רק חיקוי זהות של אנשים סביבנו )כמו‬
‫במשחק שבו כל אחד "נכנס" לזהות של החבר שלידו(‪.‬‬
‫תפקידנו הוא לגלות ביקורתיות כלפי החוקים הסמויים‬
‫הללו ולבחון אותם לאור העקרונות‪ ,‬הערכים והאמונה‬
‫שלנו‪*.‬‬
‫‪ .2‬הקב"ה מנהיג את העולם בחוקיות מסויימת – חלק‬
‫מהחוקים גלויים לנו וחלקם סמויים מעינינו‪ .‬חלקם גלויים‬
‫‪9‬‬
‫לצדיקים ואינם גלויים לנו‪ ,‬אך אנו מאמינים שכל תהליך‬
‫הוא נכון ומדויק גם אם לנו זה לא מתסדר עם החוקיות‬
‫שאנו מבינים‪.‬‬
‫‪ .3‬תשומת לב לפרטים הקטנים )כדי לגלות את החוקיות‬
‫צריך לשים לב לפרטים הקטנים(‪.‬‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫החוקים במשחק היו ללא הגיון או משמעות מיוחדת‪ .‬חוקים‬
‫לא כתובים רבים שאנחנו נשמעים להם בחיים הם כאלה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬לא להגיד שלום למי שלא מהכיתה שלי‪ ,‬לערוך בר‬
‫מצוות מנקרות עיניים או לזרוק עטיפות של אוכל ברחוב‪.‬‬
‫חשוב שנשים לב לחוקים הלא כתובים הללו ונבחן את‬
‫עמדתנו כלפיהם‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫טלפון שבור‬ ‫‪2‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫הקבוצה יושבת במעגל‪ .‬מבקשים מחניך לבחור מילה ארוכה‬
‫או משפט וללחוש באוזן שכנו‪ .‬כך עוברת המילה עד שמגיעה‬
‫לאחרון במעגל ואז בודקים אם הגיעה המילה הנכונה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬גדולתה של התורה שבעל פה – יש לנו קושי להעביר‬
‫מילה אחת מבלי להתבלבל‪ ,‬ולעומת זאת תורה שלמה‬
‫עברה מדורי דורות כמעט ללא שינוי! *‬
‫‪ .2‬חשיבות ההקשבה – במשחק התברר שאם לא נקשיב זה‬
‫לזה לא נצליח להעביר כמו שצריך את המילה‪ .‬בחיים‪ ,‬אם‬
‫לא נקשיב‪ ,‬אנו יכולים כלל לא להבין מה ביקשו מאיתנו‪,‬‬
‫מה מפריע או למה בכלל התכוונו הסובבים אותנו‪.‬‬
‫‪ .3‬למעשים שלנו יש השלכות רחוקות שאנו לא יכולים‬
‫לצפות‪ ,‬במשחק ראינו שהמילה שנאמרה בסוף שונה‬
‫לגמרי מהמילה שנאמרה בהתחלה‪ ,‬לכן חשוב להיזהר‬
‫במעשינו ובדיבורנו ולחשוב על ההשלכות האפשריות‬
‫שלהם‪ .‬ברגע שמילה יוצאת מהפה שלנו אנו כבר לא‬
‫שולטים עליה ולא יכולים לדעת לאן ואיך תגיע‪ .‬גם כשאנו‬
‫שומעים שמועה כדאי שנזכור שהיא עברה גלגולים רבים‬
‫עד שהגיעה אלינו וייתכן שאיננה מדויקת‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫התורה שבעל פה עברה מדור לדור‪ ,‬בטווח של אלפי שנים‪,‬‬
‫התגלגלה בגלויות שונות ללא אמצעים אלקטרוניים ובכל‬
‫זאת נשמרו מסורות זהות כמעט לחלוטין בין כל העדות!‬

‫‪12‬‬
 ‫חתול ועכבר‬ ‫‪3‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים שני מתנדבים שיהיו חתול ועכבר‬
‫ומעמידים את שאר חברי הקבוצה במעגל כשהם‬
‫מחזיקים ידיים‪ .‬העכבר נכנס למעגל והחתול‬
‫נשאר בחוץ‪ .‬על החתול לנסות לתפוס את העכבר‬
‫ועל העכבר לחמוק מזרועותיו האכזריות של החתול‪ .‬מטרת‬
‫הקבוצה היא למנוע מהחתול להיכנס למעגל או לצאת ממנו‪,‬‬
‫לפי הצורך‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב לשים לב שהשטח מספיק גדול כדי לרוץ‬
‫מסביבו מבלי שיש בו אבנים או מכשולים שאפשר להיתקל‬
‫בהם וליפול‪.‬‬
‫חשוב מאוד להבהיר לחניכים שזהו משחק ואין בבחירת חניך‬
‫מסוים כ"עכבר" תכונות המעידות על אופיו ח"ו! מומלץ לא‬
‫לבחור את החניך ה"חלש" בשבט להיות בתפקיד העכבר‪ ,‬כי‬
‫לפעמים מבלי שנשים לב משחקים הם דרך בלתי מוצהרת‬
‫ל"סגירת חשבונות" בין החניכים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬עם ישראל שמור ומוגן )כמו העכבר במשחק(‪ ,‬גם‬
‫כשאומות העולם מאיימות עלינו מבחוץ יש לנו סייעתא‬

‫‪13‬‬
‫דשמיא והקב"ה עוזר לנו ומגן עלינו‪ .‬איננו נמצאים לבד‬
‫במאבק‪.‬‬
‫גם במאבקים הפרטיים שלנו )כנגד היצר למשל( הקב"ה‬
‫נמצא איתנו ומסייע לנו גם כשאיננו חשים בכך‪.‬‬
‫‪ .2‬במשחק אנחנו מתאמצים ומשקיעים מעצמנו למען חבר‬
‫שלנו כדי שהוא לא ייתפס‪ ,‬גם בחיים תפקידנו כחברה‬
‫לשים לב שאף חבר לא "נופל"‪ ,‬להושיט סיוע ותחושת‬
‫תמיכה לחברים‪ /‬בני משפחה הזקוקים לנו‪ .‬וכשאנחנו‬
‫בעצמנו חשים שקשה לנו כדאי שנזכור שיש לנו הרבה‬
‫אנשים שיכולים לתמוך בנו ולעזור לנו להתמודד )למשל‬
‫המדריך‪ /‬הקבוצה‪.(...‬‬
‫‪ .3‬התחושה הקשה של "כולם נגדי" מול התחושה הטובה‬
‫ש"כולם לעזרתי"‪ .‬כוחה של החברה בחיזוק חבריה או‬
‫מנגד – ביכולתה להחליש מאד פרטים בתוכה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫חברותא בשחקים‬ ‫‪4‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מעמידים את כל החניכים על כסאות‪ ,‬כאשר מספר הכסאות‬
‫כמספר החניכים‪.‬‬
‫אומרים להם ללכת במעגל על הכיסאות ובזמן זה מוציאים‬
‫כסאות מהמעגל‪ .‬ברגע שחניך נופל מהכסא הקבוצה‬
‫נפסלה‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב לא להוציא כסאות במהירות‬
‫גדולה מידי‪ ,‬כדי שהמשחק אכן יצליח‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסאות כמס' החניכים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬בסוף המשחק ראינו שכמות גדולה של חניכים‬
‫יכולה לעמוד על כמות קטנה מאוד של כסאות‪ ,‬דבר‬
‫שמלכתחילה היה נראה לנו בלתי אפשרי‪ .‬משל העז‪*.‬‬
‫פעמים רבות אין אנו מודעים לכוחות שלנו וליכולת‬
‫ההתמודדות שלנו‪ .‬לעיתים משימה נראית לא הגיונית‬
‫אבל היא מסתברת כמציאותית אם יש נכונות להצליח‪.‬‬
‫‪" .2‬כל ישראל ערבים זה בזה" – נפילה של חלק אחד מעם‬
‫ישראל היא בעצם נפילה של כולם! משמעות הערבות‬
‫היא כפולה – לי עצמי יש אחריות שלא ליפול ואחריות‬
‫נוספת לסייע לחבר שלא ייפול‪**.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪" .3‬קשה הוא המעשה הקטן היומיומי האפור‪ – "...‬גמילות‬
‫חסדים לא נמדדת דווקא בדברים גדולים וענקיים‪ ,‬אלא‬
‫דווקא בדברים היומיומים‪ ,‬הקטנים‪ ,‬שנראים לכאורה‬
‫פשוטים )גם במשחק הזה באות לידי ביטוי גמילות‬
‫חסדים ועזרה לחבר‪ .‬זה לא מובן מאליו לוותר על הכסא‬
‫שלך כדי שלחבר שלך יהיה מקום‪ ,‬אבל כל עזרה הכי‬
‫קטנה לחבר‪ ,‬גם היא גמילות חסד(‪.‬‬
‫* מעשה העז‬
‫נכתב במקור על ידי אלתר דרויאנוב‪.‬‬
‫חסיד אחד הגיע לרבו והחל להתחנן לפניו‪:‬‬
‫– רבי‪ ,‬עזור לי‪ ,‬הבית קטן וצר ובני ביתי מרובים‪ ,‬הילדים‪,‬‬
‫האישה‪ ,‬הסבא והסבתא‪ ,‬כולנו גרים בחדר צר‪ ,‬עזור לי‪.‬‬
‫אמר לו הרבי – קח את העז שיש לך בחצר והכנס אותה‬
‫לבית‪.‬‬
‫– אבל רבי? תמה החסיד למשמע הבקשה המוזרה של‬
‫הרבי‪.‬‬
‫– בלי אבל‪ ,‬קח את העז והכנס אותה לבית‪.‬‬
‫הרבי אומר החסיד עושה‪ .‬למחרת מגיע החסיד בדמעות‬
‫ומתחנן – רבי אין מקום לישון בבית‪ ,‬נוסף לצפיפות‪ ,‬עכשיו‬
‫גם העז אינה נותנת מנוח‪ .‬עזור לי‪ .‬הצל אותי מהצפיפות‬
‫הנוראה‪.‬‬
‫– עכשיו‪ ,‬אומר לו הרבי‪ ,‬עכשיו הכנס את כל התרנגולות שיש‬
‫לך בלול הביתה‪.‬‬
‫– רבי! נזעק החסיד‪ ,‬איך אפשר?‬
‫– זה מה שאמרתי לך‪ ,‬פוסק הרבי ללא עוררין‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫טוב‪ ,‬הרבי אומר החסיד עושה‪.‬‬
‫למחרת בבוקר מגיע החסיד לפני הרבי בזעקה גדולה – הצילו!‬
‫רבי‪ ,‬הצל אותי אין אפשרות לנשום בבית מרוב צפיפות‪.‬‬
‫– שב‪ ,‬הרגע‪ ,‬פונה הרבי אל חסידו – עכשיו לך הביתה והוצא‬
‫את כל התרנגולות והעיקר‪ ,‬אל תשכח להוציא גם את העז‪.‬‬
‫מקץ שעה קלה מגיע החסיד בשמחה גדולה לבית הרבי‬
‫וקורא –‪ -‬רבי‪ ,‬הצלת את נפשי‪ ,‬כמה גדול ורחב הוא עתה ביתי‪,‬‬
‫עכשיו אני יכול לחיות בו בחופשיות רבה‪ .‬החיית את נפשי!‬

‫** "חטא חטא אחד – הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם‬

‫כולו לכף חובה‪ ,‬וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת – הרי‬
‫הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות‪ ,‬וגרם‬
‫להן תשועה והצלה‪ .‬זה הוא שנאמר "וצדיק‪ ,‬יסוד עולם" )משלי‬
‫י‪,‬כה(‪ ,‬זה שצידק עצמו הכריע את כל העולם כולו והצילו"‬
‫)הלכות תשובה לרמב"ם‪ ,‬ג'‪ ,‬ח'(‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫טלפון מתוקן‬ ‫‪5‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מושיבים את החניכים במעגל‪ .‬המדריך מתחיל ולוחש לחניך‬
‫היושב לידו מילה ומורה לו להעביר לבא אחריו מילה חדשה‬
‫המתקשרת למילה שלו‪ .‬כך כל חניך מוסיף מילה ובסוף אומר‬
‫כל אחד בקול רם את המילה שנאמרה לו ויוצא סיפור!‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לנו כוח עצום בפה‪ .‬באמצעותו אנחנו יכולים לבנות‬
‫דברים חדשים ונפלאים )סיפור חדש( ובאמצעותו אנחנו‬
‫גם יכולים להרוס הרבה‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחה של קבוצה )כל מילה לבדה הייתה משעממת וחסרת‬
‫עניין‪ ,‬אך ביחד נוצר לנו סיפור מצחיק או בעל‬
‫משמעות(‪ .‬חשוב גם לשים לב לייחודיות של‬
‫כל אחד בקבוצה‪ ,‬כל אחד נותן מהאישיות‬
‫המיוחדת שלו ומשפיע בכך על התוצר של‬
‫הקבוצה כולה‪.‬‬
‫‪ .3‬בתהליך הגאולה כולנו שותפים! כל אחד‬
‫שם חלק‪ .‬מקיים עוד מצווה‪ ,‬לומד עוד‪,‬‬
‫מתקדם עוד כדי לקדם את כל העם‬
‫והעולם לעבר המטרה )כך גם במשחק כל‬
‫אחד מוסיף עוד מילה ע"מ שהסיפור יצא‬
‫מושלם(‪.‬‬
‫‪18‬‬
 ‫מחבואים‬ ‫‪6‬‬
‫קלאסי ונדוש אבל הכי כיף שיש‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים מתנדב שעליו לעמוד במקום שיקבע ולספור עד‬
‫המספר שהחניכים בוחרים‪ .‬על שאר החניכים להתחבא‪.‬‬
‫כשה"סופר" מסיים לספור הוא יוצא לחפש את חבריו‪.‬‬
‫כשהוא מוצא מישהו הוא רץ למקום בו הוא ספר וצועק‪:‬‬
‫"אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ "..‬ואת שם הנמצא‪ .‬מי שנמצא ראשון‬
‫הוא ה"סופר" הבא‪ .‬ה"סופר" מסיים את תפקידו רק לאחר‬
‫שמצא את כל החניכים‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב להגביל את שטח המשחק‪ ,‬באופן הגיוני‬
‫כמובן )שלא יהיה שטח קטן מידי(‪ ,‬כדי שלא נתפרש בלי‬
‫גבול‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫ֹא‪-‬נ ְפ ֵלאת‬
‫ׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְו ָּך ַה ּיוֹם‪--‬ל ִ‬ ‫‪ִּ .1‬‬
‫"כי ַה ִּמ ְצוָה ַה ּזֹאת‪ֲ ,‬א ֶ‬
‫ׁש ַמיִם היא‪) "...‬דברים(‪.‬‬ ‫ִהוא ִמ ְּמ ָך‪ְ ,‬ולֹא ְרח ָֹקה ִהוא‪ .‬לֹא ַב ָּ‬
‫המצוות לא תלויות באוויר‪ ,‬הן לא מעבר להשגתנו‪ ,‬צריך‬
‫רק להרחיב קצת את נקודות המבט וההסתכלות‪" ,‬כי‬
‫קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו‪ ."...‬בורא‬
‫העולם נמצא בכל פינה כדי לסייע לנו‪) ,‬גם במשחק‪,‬‬
‫בהתחלה כל החברים מסתתרים אנחנו לא יודעים מאיפה‬

‫‪19‬‬
 ‫להתחיל‪ ,‬וחשוב לדעת‬
‫שאם נרחיב קצת‬
‫את המבט נמצא את‬
‫החברים שלנו‪ ,‬שהרי‬
‫בטוח שזו לא משימה‬
‫בלתי אפשרית(‪.‬‬
‫‪" .2‬יגעת ומצאת – תאמין!" – ערך המאמץ‪ .‬בדרך‬
‫להשגת מטרותינו אנו מתאמצים לא פעם ולא‬
‫פעמיים‪ ,‬אך זאת הגדולה ביהדות – ההבנה‬
‫שדבר הנקנה ביגיע כפיים ערכו לא שווה לדבר המגיע‬
‫אלינו בחינם‪) .‬על מנת שאני אמצא את חברי אני צריך‬
‫להתאמץ לא פעם‪ ,‬אך זה שווה לי כי אם לא אתאמץ לא‬
‫אצליח למצוא ו"לספור" את כולם(‪.‬‬
‫‪" .3‬נסתרות דרכי הבורא" – הרבה פעמים אנו שואלים את‬
‫עצמנו שאלות אמוניות‪ ,‬לדוגמה‪" :‬למה בורא עולם עשה‬
‫כך וכך?" וכו'‪ ...‬חשוב לדעת שלא הכול אנו מבינים ויודעים‪,‬‬
‫אך בורא עולם נמצא קרוב אלינו ויש לו דרכים וחשבונות‬
‫משלו‪) ...‬בתחילת המשחק ה"סופר" עומד לבדו‪ ,‬כל‬
‫החברים מסתתרים‪ ,‬אך הוא יודע שהם רק מתחבאים!‬
‫הם לא נעלמו והתנדפו באוויר‪ ,‬וכשהם יצאו הכל יחזור‬
‫להיות כבתחילה(‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫שלושה מקלות‬ ‫‪7‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫שמים שלושה מקלות במרחק רגל אחת בין מקל למקל‬
‫ומסדרים את החניכים בטור‪ .‬על כל חניך לעבור את המקלות‬
‫בלי לגעת בהם‪ .‬החניך האחרון בטור קופץ קפיצה ארוכה‬
‫במיוחד ולפי קפיצתו מרחיקים את המקלות‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב שיהיה שטח‬
‫גדול מספיק כדי שהחניכים‬
‫יוכלו לרוץ בלי ליפול ולהיפגע‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬שלושה מקלות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬חיינו רצופים מכשולים‪ ,‬ובכל פעם שאנו מתגברים על‬
‫המכשול העומד בדרכנו נשלח אלינו מכשול גדול יותר‪.‬‬
‫כך היא התקדמותנו בחיים – ממכשול למכשול‪ ,‬מאתגר‬
‫לאתגר‪ ,‬מהתמודדות להתמודדות )גם במשחק‪ ,‬בכל‬
‫סיבוב המשחק נהיה קשה יותר(‪ .‬כל אתגר מכין אותנו‬
‫לאתגר הבא‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיבות הצבת מטרות חדשות‪ .‬על מנת שנתקדם בחיים‬
‫אנו חייבים להציב לעצמנו בכל פעם מטרות חדשות‪,‬‬

‫‪21‬‬
‫יעדים חדשים‪ ,‬אתגרים אחרים‪) .‬כך במשחק מציבים‬
‫בכל פעם רף חדש(‪.‬‬
‫‪ .3‬לשאוף גבוה‪ .‬אנו חייבים לשאוף להגיע גבוה ככל האפשר‬
‫– "עלה למעלה עלה‪ ,‬כי כח עז לך‪ ."..‬ככל ששאיפותינו‬
‫יהיו גבוהות יותר‪ ,‬כך חיינו יהיו מספקים ומשמעותיים‬
‫יותר‪) .‬זאת מטרת המשחק – להגיע כמה שיותר רחוק(‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫תופסת עכברים‬ ‫‪8‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כאשר אחד המשתתפים נתפס‪ ,‬עליו לעמוד במקומו‪ ,‬לפשק‬
‫רגליו ולפרוש ידיו לצדדים‪ .‬על מנת שיוכל לחזור למשחק‪,‬‬
‫אחד המשתתפים שלא נתפס צריך לזחול בין רגלי הנתפס‪.‬‬
‫בזמן המעבר בין רגלי הנתפס‪ ,‬התופס אינו רשאי לתפוס את‬
‫הנתפס ואת מצילו‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬חשיבות העזרה לחבר גם כאשר לי אין שום צורך בעזרה‬
‫הזו ואני יכול להמשיך לדאוג לעצמי )כאשר חבר שלי‬
‫תפוס אני אלך ואעזור לו(‪.‬‬
‫‪ .2‬פדיון שבויים – "ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים"‪.‬‬
‫יש לנו מחוייבות גדולה מאוד לדאוג לפדיון שבויינו‪) .‬כמו‬
‫שבמשחק אני מרגיש מחוייבות להציל‬
‫את החבר שלי שנתפס(‪.‬‬
‫‪ .3‬נתינה מעצמי – הרבה פעמים אנו‬
‫נותנים מעצמנו למען חברינו‪ ,‬ולא‬
‫פעם נדרש מאיתנו להתאמץ‬
‫לשם כך‪ ...‬ובכל זאת עם ישראל לא‬
‫מפסיק לתת ולעזור בכל מצב‪) .‬אנו‬
‫זוחלים כדי לשחרר את החבר(‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫כסאות מוזיקליים‬ ‫‪9‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מסדרים כסאות כמספר החניכים פחות אחד בשורה ישרה‪.‬‬
‫החניכים מסתובבים סביב הכיסאות וכאשר נשמע צליל‬
‫מוסכם )מחיאת כף או הפסקת מוסיקת רקע( הם מתיישבים‬
‫על הכיסאות‪ .‬החניך שנותר ללא כסא יוצא מהמשחק‪.‬‬
‫בכל סיבוב מורידים כסא אחד והמשחק ממשיך עם שאר‬
‫החניכים‪ .‬המנצח במשחק הוא האחרון שנשאר עם כסא‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסאות שמספרם כמספר החניכים פחות אחד‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬חשיבות הזמן‪ .‬הזמן הוא מרכיב חשוב מאוד ביהדות‪,‬‬
‫ישנן מצוות רבות תלויות זמן‪ ,‬כמו תפילות‪ ,‬הדלקת נרות‬
‫וכדומה‪ ...‬אם לא נקיים את המצווה בזמן אנו עלולים‬
‫לפספס את המצווה‪) .‬אם לא נתפוס את הכסא בזמן‬
‫– נצא מהמשחק(‪.‬‬
‫‪" .2‬תפסת מרובה לא תפסת"‪ .‬החשיבות של מיקוד מטרה‬
‫)אם נרצה לתפוס את כל הכיסאות נשאר בסוף ללא‬
‫כסא(‪ .‬אם נפעל לאור מטרות מוגדרות ויעדים ברורים בכל‬
‫התחומים – בתחום הלימודי‪ ,‬בעבודת המידות‪ ,‬בארגון‬
‫החיים האישיים‪ ,‬בשבט‪ ,‬בסניף ועוד – נוכל לממש יותר‬
‫את מטרותינו‪ .‬הניסיון לכבוש את כל היעדים בבת אחת‬
‫‪ 24‬יכול להשאיר אותנו בידיים ריקות‪.‬‬
 ‫מרוץ שליחים‬ ‫‪10‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מעמידים את החניכים בשני טורים‪ ,‬כאשר המטרה היא‬
‫שכל החניכים שנמצאים בטור יבצעו את המשימה הניתנת‪.‬‬
‫המשימה היא לרוץ לנקודה מסויימת ולחזור לטור כשיש‬
‫דרכים רבות ומגוונות לעשות זאת )בקפיצות צפרדע‪ ,‬הליכה‬
‫אחורה‪ ,‬לרוץ ולכתוב את השם שלך ולחזור וכדומה‪.(...‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב להקפיד שהשטח יהיה מספיק גדול על‬
‫מנת שהמשחק יהיה מאתגר‪ ,‬וללא סלעים כדי שהחניכים‬
‫יוכלו לרוץ בלי לפחד ליפול‪ .‬כמו כן יש להתאים את המשימה‬
‫לרמת השבט‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬בהתאם למשימה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הסברת המושג "שליח" – הרי אנחנו שליחים של בורא‬
‫העולם בעולמו‪ .‬לכל אחד מאיתנו יש שליחות וייעוד‬
‫בעולם הזה וכוחות וכשרונות רבים וגדולים שנטע בנו‬
‫הקב"ה לשם כך‪ .‬עלינו לזכור זאת ולעמול לגלות את‬
‫ייעודנו ולבצע את שליחותנו על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרטים שבקבוצה – בקבוצה חשוב לתת לכל אחד‬
‫מחברי הקבוצה לבוא לידי ביטוי‪ .‬לעיתים מרוב עיסוק‬

‫‪25‬‬
‫בכלל אנו שוכחים את הפרט‪ ,‬לפעמים יש דמויות‬
‫דומיננטיות ש"משתלטות" על השיח או על ההתנהלות‪.‬‬
‫כדי שהקבוצה תנצח צריך שכל חברי הקבוצה ישתתפו‬
‫במשחק‪ .‬כך בחיים צריך לזכור לתת לכל פרט את המקום‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודה שאפשר לחזק מהמשחק‪ :‬חשוב לתת לחבר‬
‫הרגשה שהוא מצליח‪ ,‬ולעודד אותו‪) .‬אנחנו מעודדים את‬
‫החבר מהקבוצה שלנו גם אם הקבוצה השנייה עקפה‬
‫אותנו(‪.‬‬
‫‪ .4‬העברת התורה מדור לדור – כמו שבמירוץ שליחים כל‬
‫משתתף נכנס למשחק אחרי המשתף הקודם וממשיך‬
‫את המשימה‪ ,‬כך התורה עוברת כבר אלפי שנים מדור‬
‫לדור‪ ,‬מרב לתלמיד‪ ,‬מאב לבן – "משה קיבל תורה מסיני‬
‫ומסרה ליהושע וכו'‪ ."...‬יש לזכור שעל כל דור )כלומר גם‬
‫עלינו( מוטלת המשימה להעביר את התורה והמסורת‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫כסאות נופלים‬ ‫‪11‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מסדרים את החניכים במעגל‪ .‬כל חניך אוחז בכיסא שנוטה‬
‫על שתי רגליו האחוריות בלבד‪ ,‬כך שאם יעזבו אותו הוא ייפול‬
‫קדימה‪ .‬כשמוחאים כף‪ ,‬על כל החניכים לעבור במהירות‬
‫לכיסא שמימינם ולתפוס אותו לפני שייפול‪ .‬אפשר לשכלל‬
‫ולהמציא סימנים נוספים )שתי מחיאות כף למעבר לכיסא‬
‫השמאלי‪ ,‬רקיעה ברגל לסיבוב במקום וכו'(‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסאות כמספר החניכים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬זריזות – ב"מסילת ישרים" ישנם ארבעה פרקים המדברים‬
‫על מידת הזריזות‪ .‬ישנה חשיבות גדולה בחיינו לקיים‬
‫הכל בזריזות! "זריזים מקדימים למצוות" ולעומת זאת‬
‫"העצלות מביאה לידי חטא" )גם במשחק אנו צריכים‬
‫להיות זריזים על מנת לתפוס את הכיסאות(‪.‬‬
‫‪ .2‬בחיים ישנם מצבים שבהם האדם נמצא רגע לפני‬
‫הנפילה‪ .‬זו הנקודה שבה חשוב להרים אותו מהייאוש‪,‬‬
‫להעצים אותו ולהצמיח אותו‪ ,‬למלא אותו אמונה בבורא‬
‫העולם‪ .‬וזאת מכיוון שברגע שהאדם נופל לייאוש‪ ,‬היציאה‬
‫ממנו קשה הרבה יותר! )במשחק אנו תופסים את הכסא‬
‫רגע לפני הנפילה‪ ,‬כדי לדמות את הכיסאות לאנשים(‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .3‬שורשיות – היה קשה לנו לבצע את המשימות כאשר‬
‫הכיסא עומד על ‪ 2‬רגליים בלבד‪ ,‬אם הכסא היה על‬
‫ארבעת הרגליים היינו יכולים ללכת ולבצע משימות‬
‫מורכבות ביותר‪ .‬כך גם ביום יום‪ ,‬ככל שהערכים והשורשים‬
‫שלנו יותר מבוססים וברורים לנו‪ ,‬יש לנו אפשרות לצאת‬
‫ל"שליחויות" ומשימות מורכבות יותר‪.‬‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫"והזריזות על העשה‪ ,‬והינו "סור מרע ועשה טוב"‪ .‬ועניינו‬
‫של הזריזות מבאר‪ ,‬שהוא ההקדמה למצוות ולהשלמת‬
‫עניינם‪ .‬וכלשון הזה אמרו זיכרונם לברכה )פסחים ד‪ ,‬א(‪:‬‬
‫"זריזים מקדימים למצוות"‪ .‬וזה‪ ,‬כי כמו שצריך פקחות‬
‫גדולה והשקפה רבה ִלנַצל ממוקשי היצר ִול ַמלט מן הרע‬
‫שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו‪ ,‬כן צריך פקחות גדולה‬
‫והשקפה לאחוז במצוות ולזכות בהן ושלא תאבדנה ממנו‪,‬‬
‫כי כמו שמסבב ומשתדל היצר הרע בתחבולותיו להפיל את‬
‫האדם במכמורת החטא‪ ,‬כן משתדל למנוע ממנו עשיית‬
‫המצוות ולאבדם ממנו‪ ,‬ואם יתרפה ויתעצל‬
‫ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך‬
‫בם‪ ,‬יישאר נעור וריק מהם בודאי"‪.‬‬
‫)מסילת ישרים(‬

‫‪28‬‬
 ‫גזר מאחורי הגב‬ ‫‪12‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מעמידים את השבט במעגל ובוחרים מתנדב שיעמוד‬
‫במרכז‪ .‬נותנים לחניכים גזר אותו הם מעבירים מאחורי הגב‬
‫ונוגסים בו תוך כדי כך‪ ,‬כשהמטרה היא לאכול את כל הגזר‬
‫מבלי שהחניך שעומד במרכז ימצא אותו‪ .‬החניך מצליח אם‬
‫ראה במו עיניו את הגזר )בזמן שנוגסים בו(‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬גזרים‪.‬‬
‫הערות חינוכיות‪:‬‬
‫– יש להגיע עם כמות מספקת של גזרים כדי שכל החניכים‬
‫יאכלו ויברכו לפני המשחק‪.‬‬
‫– יש לשים לב שהחניך שנבחר למרכז המעגל לא יהיה‬
‫הדמות החלשה בשבט‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לא הכל גלוי וידוע לפנינו‪ .‬כדי לגלות ולדעת אנו צריכים‬
‫לחקור‪ ,‬לבדוק ולהתאמץ ורק כך נגלה‪) .‬אם אנו רוצים‬
‫לדעת איפה הגזר עלינו לבדוק ולהסתכל טוב(‪.‬‬
‫‪ .2‬תשומת לב למשמעות החיים ולמשמעותם של אירועים‪,‬‬
‫חגים‪ ,‬תפילות וכו'‪ – ...‬אם לא נפקח את העיניים הם‬
‫עלולים לחלוף על פנינו מבלי שנרגיש ונגלה את האוצרות‬
‫הגנוזים בהם )אם לא נסתכל היטב הגזר פשוט ייגמר(‪.‬‬
‫‪29‬‬
 ‫קונטקט‬ ‫‪13‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים מילה )רצוי ארוכה( ואומרים לחניכים את האות‬
‫הראשונה‪ .‬על מנת להשיג אותיות נוספות על החניכים‬
‫למצוא מילים המתחילות באות זו )לא לומר אותן בקול(‬
‫ולתת ביניהם הגדרות למילים‪ .‬אם חניך חושב שהוא יודע‬
‫פירוש של הגדרה מסויימת הוא אומר לחניך שנתן את‬
‫ההגדרה "קונטקט!" ואז יחד הם סופרים ‪ 3 ,2 ,1‬ואומרים‬
‫את המילה‪ .‬אם הם אכן חשבו על אותה המילה ואמרו אותה‬
‫יחד‪ ,‬נותנים להם את האות השנייה של המילה‪ .‬בשלב הבא‬
‫עליהם למצוא מילים שמתחילות באות הראשונה והשנייה‬
‫כאשר מטרתם לגלות את המילה‪.‬‬
‫דוגמא למהלך משחק‪ :‬המדריך חשב על המילה‬
‫"אנדרלמוסיה" ואמר לחניכים "א'"‪ .‬אחד החניכים חשב על‬
‫המילה "ארון" ואמר בקול "שמים בו בגדים" חניך שני הבין‬
‫שמדובר ב"ארון" ואומר "קונטקט!" יחד הם סופרים עד ‪3‬‬
‫ואומרים "ארון"‪ .‬המדריך נותן אות שניה "נ'"‪ .‬חניך שלישי חשב‬
‫על "אנמיה" ואמר "מחלה שנגרמת מחוסר ברזל בדם"‪ .‬חניך‬
‫אחר אמר "קונטקט!" והנה הם זכאים לקבל אות נוספת‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם המדריך מנחש הגדרה מסויימת הוא יכול להגיד‬
‫את המילה בקול רם וכך יקלקל לחניכים וימנע מהם לקבל‬
‫אותיות נוספות‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬לא להבהל מהאורך של המשחק‪ ,‬משחק‬
‫ממש כיפי!‬
‫‪30‬‬
 ‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬
‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬חשיבות הבירור – עד כמה חשוב ללמוד ולדעת ולהבין‪,‬‬
‫לא להדחיק אם יש לנו שאלות‪ ,‬לא להסתיר‪ ,‬אלא להפך‬
‫לחקור ולבדוק‪.‬‬
‫‪ .2‬סבלנות – משימות רבות שעומדות בפנינו נראות‬
‫בהתחלה קשות ומסובכות‪ ,‬עלינו להתאזר בסבלנות‬
‫ולהתקדם צעד אחר צעד לעבר המטרה בלי להתייאש‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליכיות – כדאי לזכור תמיד שכל מה שקורה לנו בחיים‬
‫זה חלק מתהליך‪ ,‬אנחנו נחשפים כל פעם לחלק נוסף‬
‫בתמונה ולכן תוך כדי התהליך דברים רבים נראים לנו לא‬
‫מובנים‪ ,‬אך לכולם יש משמעות‪ ,‬מישהו מלמעלה מתכנן‬
‫הכול‪.‬‬
‫‪ .4‬דרכה של הגאולה – קמעא קמעא‪ ,‬כשכל אחד מהעם‬
‫תורם לתהליך הגאולה‪" .‬ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן‬
‫חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר‪.‬‬
‫אמר לו ר' חייא‪ :‬כך היא גאולתן של ישראל‪ ,‬בתחילה‬
‫קמעא קמעא‪ ,‬כל מה שהיא הולכת‪ ,‬היא רבה והולכת‪".‬‬
‫)כך במשחק המילה‬
‫נחשפת לאט לאט כשכל‬
‫אחד תורם לתהליך(‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫פינוקיו‬ ‫‪14‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מבקשים מהחניכים לעמוד במעגל‬
‫ולאחוז ידיים‪ ,‬עם כל הברה שתאמר‬
‫עליהם לקפוץ קפיצה אחת ולהתרחק‬
‫כמה שיותר אחד מן השני )בשלב זה‬
‫הם כבר מנתקים את ידיהם(‪ .‬המדריך‬
‫קורא "פי‪-‬נו‪-‬קיו"‪ .‬כעת כל חניך בתורו מבצע‬
‫קפיצה שמטרתה לדרוך על החניך הקרוב אליו‪.‬‬
‫באותה שנייה בה הוא קופץ מותר לכל שאר החניכים לקפוץ‬
‫ולשנות את מיקומם ובכך להתרחק ממי שקרוב אליהם ‪/‬‬
‫להתקרב למי שהם רוצים לדרוך עליו‪ .‬חניך שדרכו עליו יוצא‬
‫מן המשחק והמנצח הוא זה שנשאר אחרון‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬זהירות בדרכים – ההליכה בדרכים מצריכה מאיתנו‬
‫דריכות מרבית כדי לשמור על חיינו‪ .‬במשחק אנו יודעים‬
‫שאנו עלולים להיפסל ולכן אנו מרוכזים בזה‪ ,‬בדרכים אנו‬
‫נוטים לשכוח זאת ולא לגלות ערנות במצבים נדרשים‪.‬‬
‫‪ .2‬חשוב לשים לב לכך שבדרך אל המטרה שלי אני דורך‬
‫לפעמים על החברים שלי ופוגע בהם‪ .‬קל יותר להצליח‬

‫‪32‬‬
 ‫על גבי אחרים מאשר להתאמץ להצליח בפני עצמי ואילו‬
‫חז"ל הזהירונו שלא נתכבד בקלון חברינו‪.‬‬
‫‪ .3‬אנחנו צריכים לברוח מהחטאים‪ ,‬מהדברים הרעים‪ ,‬לפני‬
‫שהם פוגעים בנו‪ ,‬לפני שאנחנו נופלים‪ ,‬כי אחר כך זה‬
‫כבר קשה הרבה יותר )גם במשחק צריך להזיז את הרגל‬
‫לפני שהחבר ידרוך עליי(‪*.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח יכולת הגמישות וההסתגלות למצבים חדשים –‬
‫בחיים אנו נדרשים פעמים רבות להגיב למצבים חדשים‬
‫ומשתנים‪ .‬העמידה במקום וחוסר העירנות לכך יכולה‬
‫להפיל אותנו )במשחק צריך להיות עירני ולברוח בכל‬
‫פעם למקום אחר(‪.‬‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫לדוגמה במציאות של ימינו – האינטרנט מהווה סכנה גדולה‬
‫מאוד‪ ,‬עדיף לעשות "אינטרנט רימון" או כל חסם אחר‬
‫מלכתחילה מאשר שניפול‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫"הדגל"‬ ‫‪15‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את הקבוצה ל‪ 2-‬תתי קבוצה‪ ,‬ונותנים לכל קבוצה‬
‫דגל‪ .‬על כל קבוצה להקים לעצמה שטח – בסיס שבמרכזו‬
‫נמצא הדגל שלה‪ .‬אם מישהו מקבוצה אחת נתפס בשטח‬
‫של הקבוצה השנייה‪ ,‬הוא נחשב שבוי‪ .‬ניתן לערוך חילופי‬
‫שבויים‪ ,‬או לערוך מבצע להצלתו וחטיפתו מידי הקבוצה‬
‫היריבה‪ .‬המשחק מסתיים כאשר אחת הקבוצות מצליחה‬
‫לגנוב את הדגל של הקבוצה היריבה‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬צריך שטח מספיק גדול‪ ,‬אפשר לשחק את‬
‫המשחק גם בלילה‪ ,‬זה מאתגר ומשדרג את המשחק‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬דגל לכל קבוצה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬ע"י נחישות ואמונה בצדקת הדרך שארץ ישראל שייכת‬
‫לעם היהודי‪ ,‬הצליחו תושבי הארץ לגבור על האויבים‬
‫למרות מצבם הגופני ומספרם המועט‪ .‬לאורך כל‬
‫ההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל היה מיעוט‬
‫מספרי כשהאמונה היא המרכיב העיקרי – כיבושי יהושע‪,‬‬
‫מרד בר כוכבא‪ ,‬עלייה ראשונה ושנייה‪ .‬אפשר להתמקד‬
‫בסיפורי ערים‪ :‬חברון‪ ,‬צפת‪ ,‬ראש פינה ועוד‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫‪ .2‬ניצחון הרוח! – הניצחון לא תמיד מושפע מכמות או כוח‬
‫אלא מאסטרטגיה וממסירות‪ .‬לדברים יש משמעות גם‬
‫במעגלים הלאומיים וגם בסניף ובחיים האישיים‪.‬‬
‫‪ .3‬חשיבות הבסיס – לפני שיוצאים החוצה חשוב שנדע מה‬
‫הבסיס שלנו‪ ,‬שנדע לאן אנחנו שייכים ומה המקור שלנו‪.‬‬
‫כשהבסיס מוגדר וטוב יש יותר מוטיבציה ללכת לעשות‬
‫מה שצריך והמטרה של השליחות ברורה‪) .‬וכשהבסיס‬
‫טוב וחמים – אפשר תמיד לחזור אליו בשעת צרה‪.(...‬‬
‫‪ .4‬מצוות פדיון שבויים‪ .‬נקודות למחשבה ולדיון‪ :‬מה הם‬
‫המניעים לפדיון שבויים? מה המחיר לפדיון שבויים? *‬

‫* כדי להעמיק את הדיון ראוי להביא‬

‫מאמרי רבנים בנושא‪ ,‬ניתן לאתר‬
‫אותם בקלות באתר "דעת" ואתר‬
‫"ישיבה" ואף באתר של "הוועד לשחרור‬
‫יהונתן פולרד"‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחוברת "את‬
‫אחי אנוכי מבקש" )חוברת חודש ארגון‬
‫תשס"ט( קיים פרק שלם העוסק בנושא‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫דפיקה מהירה‬ ‫‪16‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מושיבים את החניכים במעגל על ברכיהם כאשר‬
‫ידיהם פרושות קדימה בפישוק ומוצלבות עם ידי‬
‫השכנים‪ .‬בוחרים חניך שיתחיל וידפוק עם אחת‬
‫מידיו על הרצפה‪ .‬כעת הדפיקות יעברו בסבב‪,‬‬
‫יד יד‪ ,‬לפי הסדר‪ ,‬ימינה‪ .‬כאשר אחד החניכים‬
‫מחליט לשנות את הכיוון הוא ידפוק ‪ 2‬דפיקות על‬
‫הרצפה ואז סדר הדפיקות ישתנה והן יעברו כעת מיד‬
‫ליד לכיוון שמאל עד שאחד החניכים יחליט לשנות שוב‬
‫כיוון‪ .‬על החניכים להיות ערניים לכיוונים המשתנים‪ ,‬חניך‬
‫שמתבלבל – יוצא מהסבב‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬זה בידיים שלנו" – אנחנו מחליטים לאיזה כיוון חיינו‬
‫יתנווטו‪.‬‬
‫‪ .2‬לזכור את החוקים – הסביבה מאוד מבלבלת‪ ,‬הרבה‬
‫דברים מנסים להסיט אותנו מהמסלול שלנו‪ ,‬אבל אם‬
‫נזכור תמיד את חוקי התורה והכללים שלנו בחיים לא‬
‫נתבלבל מכל אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬אני מוביל – כל אחד מאיתנו מוביל ומשנה את המציאות‪.‬‬
‫המעשים שלנו יכולים להשפיע על מעשים של אנשים‬
‫אחרים‪ .‬כשאני עושה משהו עלי לקחת בחשבון שיכול‬
‫להיות שהמעשה שלי "משנה את כיוון התנועה"‪.‬‬
‫‪36‬‬
 ‫ארנבת שחורה‬ ‫‪17‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מושיבים את הקבוצה במעגל ובוחרים מתנדב‪.‬‬
‫המתנדב מסתובב מאחורי חברי הקבוצה ומחלק "תארים"‬
‫– ארנבת צהובה‪ ,‬ארנבת ירוקה‪ ,‬ארנבת‪...‬‬
‫החניך שנאמר לו ארנבת שחורה צריך לקום ולרדוף אחרי‬
‫המתנדב והוא צריך לתפוס את המקום שהתפנה‪ .‬עליהם‬
‫לרוץ סביב המעגל‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬חשוב לזכור לשחק‬
‫את המשחק בשטח מספיק גדול‪,‬‬
‫שאין בו אבנים ודברים שאפשר‬
‫להיתקל בהם וליפול‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬סטיגמות חברתיות‪ .‬דיון‪ :‬עד כמה אנחנו‪ ,‬בתור חברה‪,‬‬
‫"לתייג" אנשים הנמצאים בסביבתנו? עד כמה זה‬ ‫נוטים ַ‬
‫פוגע בנו – במתוייגים‪ ,‬בקבוצה ובמתייגים?‬
‫‪ .2‬הרבה פעמים בחברה שלנו אנחנו מחלקים תארים "תוך‬
‫קבוצתיים" – יש אחד שהוא מחלק התארים‪ ,‬ויש אחד‬
‫שהוא "הארנבת השחורה"‪ ,‬הנרדף‪ .‬מי שם אותנו לחלק‬
‫תארים?? מי "זוכה" לקבל את תואר הארנבת השחורה?‬
‫למה?‬
‫‪37‬‬
‫‪ .3‬לשבטים הבוגרים‪ :‬אפשר להכניס פה את עניין הגזענות‪.‬‬
‫מה אומר המושג "ארנבת שחורה"? למה לפי דעתם‬
‫בחרו בצבע השחור כמסמן את הנרדף? למה יש ביטוי‬
‫רווח בחברה "תמיד דופקים את השחורים"? מה ועד כמה‬
‫אנחנו יכולים לעשות בעניין?‬

‫‪38‬‬
 ‫הרוצח‬ ‫‪18‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מושיבים את החניכים במעגל ואומרים לחניכים להוריד‬
‫את הראשים‪ .‬המדריך עובר מאחוריהם וטופח לכולם פעם‬
‫אחת על הגב‪ ,‬ובוחר את אחד החניכים שיהיה "הרוצח" ולו‬
‫הוא טופח פעמיים‪ .‬אומרים לחניכים להרים ראשים‪ .‬מטרת‬
‫הקבוצה היא לגלות מי הרוצח‪ .‬הרוצח פועל על ידי קריצות‬
‫ועליו לעשות זאת במסווה‪ .‬מי שראה קריצה אומר "נרצחתי"‬
‫)לא אומר על ידי מי( ונופל אחורה‪ .‬אם אחד החניכים שלא‬
‫נרצחו חושב שהוא יודע מי הרוצח הוא לוחש זאת למדריך‪.‬‬
‫אם טעה – כאילו נרצח ויצא מהמשחק‪ ,‬אם צדק – התגלה‬
‫הרוצח והמשחק הסתיים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הרבה פעמים בחיינו אנחנו "רוצחים" אנשים בקריצת עין‬
‫– לפעמים מספיק מבט‪ ,‬הינף יד או עיקום פרצוף‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לתת יותר תשומת לב ליחס שלנו כלפי אנשים‪.‬‬
‫שימו לב שלרוב דווקא באנשים שאותם אנחנו אוהבים‬
‫הכי הרבה‪ ,‬אנחנו פוגעים הכי הרבה בלי להתבלבל בכלל‪.‬‬
‫כי זה הכי נוח לנו‪...‬‬
‫‪ .2‬יוצא לנו פעמים רבות להאשים את החברים שלנו כשהם‬
‫בכלל לא אשמים )במשחק אין סיבה מיוחדת לרצוח‬

‫‪39‬‬
‫אנשים‪ ,‬הם לא עשו כלום‪ .(...‬מה גורם לנו להאשמות‬
‫כאלה? חשוב לבדוק‪ .‬לא להאשים מיד‪ ...‬אלא לבדוק‪ ,‬כי‬
‫פגיעה במילים אינה ניתנת להשבה!! יצא החץ ופגע‪.‬‬
‫‪" .3‬לשקר הזה אין רגליים" – כשאני עושה דברים במסווה‬
‫ובערמומיות כדי להפיל את החברים שלי‪ ,‬סופם‬
‫להתגלות‪) ...‬גם במשחק אני קורץ עין במסווה כדי לפסול‬
‫את חברי‪ ...‬ובסופו של דבר מגלים אותי‪.(...‬‬

‫‪40‬‬
 ‫מלך התנועות‬ ‫‪19‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מוציאים החוצה חניך מתנדב‪ .‬אומרים לקבוצה לבחור את‬
‫"מלך התנועות"‪ .‬לאחר מכן קוראים לחניך שיצא‪ .‬הקבוצה‬
‫עושה תנועות בהתאם לתנועותיו של "מלך התנועות" ועל‬
‫החניך לזהות מי הוא המלך‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬תרבות המערב – דו שיח או דו קרב?! הרבה פעמים‬
‫אנחנו מחקים בעיניים עצומות את תרבות המערב כי רוב‬
‫העולם נוהג כך )מחקים את התנועות של "מלך התנועות"‬
‫כי אלו כללי המשחק‪ (...‬בלי לעצור ולשאול את עצמנו‬
‫"האם זה מתאים לנו כאנשי תורה?" *‬
‫‪ .2‬לשבטים שאפשר לדבר איתם! )אם תאמין בשבט שלך‪,‬‬
‫הוא יהיה כזה!! אפילו אתה תתפלא‪ (...‬איזה אדם בשבילי‬
‫הוא מלך התנועות? הוא מלמד אותי תנועות חיוביות או‬
‫שליליות? האם זה נכון שיהיה אדם כזה בכלל? האם אני‬
‫צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי מישהו? מה מניע אותי‬
‫ללכת אחריו? התכונות שלו? החיצוניות שלו? האם אצלנו‬
‫בשבט יש מישהו שהוא "מלך התנועות"?‬
‫‪ .3‬כל אחד מאיתנו הוא מלך התנועות! אנחנו חיים בתוך‬
‫חברה וכולם רואים את המעשים שלנו‪ ,‬לכן עלינו לשים‬

‫‪41‬‬
‫לב כיצד אנו מתנהגים משום שהמעשים שלנו הם‬
‫דוגמא עבור אנשים אחרים )למשל לאחינו הקטנים‪,‬‬
‫לשכנים‪ ,‬לחברים(‪.‬‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫חשוב שנזכור שיש לנו תפקיד גדול בעולם "להיות אור‬
‫לגויים"! להפיץ את האמת והקודש!! ומתוך כך אנחנו חייבים‬
‫פעמים רבות להיות עם עין בוחנת וביקורתית כלפי התרבות‬
‫הרווחת בעולם‪.‬‬

‫תרבות המערב – דו שיח או דו קרב?‬

‫עלה בראשו רעיון חדש‪.‬‬
‫הוא ילך רחוק מעבר להרים‪,‬‬
‫ושמה עם כמה חברים‪,‬‬
‫יקים עיר עברית‪,‬‬
‫ללא כל זכר לתרבות המערבית‪.‬‬
‫אנשים החלו לנהור לעיר‪,‬‬
‫אך ידידנו כאן היה מאוד זהיר‪.‬‬
‫לא כל אחד לעיר יתקבל‪,‬‬
‫אלא קודם יבחן וישקל‪.‬‬
‫יבדקו בין חפציו ודבריו‪,‬‬
‫אם אין בהם זכר לתרבות המערב‪.‬‬
‫וכך עברו הם לפניו אחד אחד‪,‬‬
‫אך העניין היה קשה משחשב‪.‬‬
‫כאשר הגיע מר ירון‪,‬‬
‫שהייתה לו חנות כלים ברמת השרון‪.‬‬
‫בחנות קונים מכוס ועד קנקן‪,‬‬
‫ואותה הוא מעוניין להעביר לכאן‪,‬‬
‫בדק ידידנו את החפצים‪,‬‬
‫והם נראו לו סבירים ומתאימים‪.‬‬
‫קוראים לו מטי‪,‬‬
‫הוא טיפוס מאוד סימפטי‪.‬‬
‫הוא נולד בא"י להורים ציוניים‪,‬‬
‫שהיו פה בין הראשונים‪.‬‬
‫הם הפריחו כאן את השממה‪,‬‬
‫ואת הנער הם חינכו לאהוב את‬
‫המדינה עם כל הנשמה‪.‬‬
‫והם דיברו איתו על עבודה עיברית‬
‫ובביתם לא שמעו אף פעם‬
‫מוסיקה לועזית‪.‬‬
‫אך ככל שגדל הנער והפך לאיש‪,‬‬
‫נוכח לדעת שהמצב פה הוא עסק‬
‫ביש‪.‬‬
‫שאין לנו תרבות משלנו‪,‬‬
‫ושתרבות המערב משתלטת על‬
‫כולנו‪.‬‬
‫והוא ניסה לזעוק ולהסביר ‪-‬‬
‫אך לאיש זה לא נראה סביר‪.‬‬
‫ואז כשכבר כמעט אמר נואש‪,‬‬

‫‪42‬‬
 ‫הוא הוציא את קסטות הוידאו‬
‫ואמר להסתכל‪,‬‬
‫זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬של שירי ארץ ישראל‪.‬‬
‫השנייה שיעור של הרב אבינר‪,‬‬
‫וכך החל אחת אחת עובר‪.‬‬
‫יש אחת של נופים ואתרים בגליל‪,‬‬
‫שניה מוסיקה חסידית לחליל‪,‬‬
‫ואם זו תרבות מערבית נקראת‪,‬‬
‫המצב בכי רע‪.‬‬
‫ידידנו מטי נהיה קצת מבולבל‪,‬‬
‫על דבר כזה לא חשב בכלל‪.‬‬
‫מצד אחד זו תרבות עברית‪,‬‬
‫שיא השיאים של התרבות העברית‪.‬‬
‫ומצד שני זו תרבות מערבית‪,‬‬
‫שיא השיאים של תרבות מערבית‪.‬‬
‫הוא חשב דקה‪ ..‬ועוד דקה‪,‬‬
‫אך לא הצליח להגיע למסקנה‪,‬‬
‫ולכן הוא אמר לאליאב שישקול את‬
‫הבקשה‪,‬‬
‫ומקווה הוא במהירות האפשרית‬
‫להחזיר תשובה‪.‬‬
‫הגיעו לעיר עוד אנשים‪,‬‬
‫חלקם מתאימים וחלקם לא שייכים‪.‬‬
‫היו גם כאלו שמטי לא ידע להחליט‪,‬‬
‫עליו הדבר מאוד הכביד‪.‬‬
‫ואז הגיע האיש‪,‬‬
‫ומטי ברע התחיל להרגיש‪.‬‬
‫הוא שפשף את עיניו וצבט את ידו‪,‬‬
‫ונוכח לדעת שזה לא חלום‪.‬‬
‫אלא האיש באמת כאן לידו‪.‬‬
‫הוא לבש ”‪“reebok‬‬
‫ומכנסי “‪ “sasoon‬ירוקות‪,‬‬
‫על אוזניו יש ”‪“walkman‬‬
‫‪43‬‬
‫אז שאל הוא את ירון‪:‬‬
‫"והחנות מה שמה?"‬
‫"‪ "The store‬אמר בגאווה‪.‬‬
‫הסתכל עליו מטי וכולו המום‪,‬‬
‫שלט באנגלית? לא יהיה ולא יקום‪.‬‬
‫הרי זו עיר עברית‪,‬‬
‫וזהו שיא התרבות המערבית‪.‬‬
‫תסלח לי מר ירון‪ ,‬זה לא בא‬
‫בחשבון‪.‬‬
‫הגיעו לעיר עוד אנשים‪,‬‬
‫חלקם מתאימים וחלקם כלל‬
‫לא שייכים‪.‬‬
‫אז הגיע אליאב‬
‫בחור הלומד "במרכז הרב"‬
‫והחל לפרוק מטענו הרב‪.‬‬
‫ספרי קודש רבים‪,‬כסאות‬
‫שרפרפים‪,‬‬
‫שולחן תוצרת "רים"‪ ,‬מפות ובגדים‪.‬‬
‫בצד עמדה חבילה גדולה‪,‬‬
‫שאת ידידנו מטי מאוד סיקרנה‪.‬‬
‫פתח אליאב את אותה חבילה‪,‬‬
‫ובתוכה – שומו שמיים – מה‬
‫נתגלה??‬
‫מערכת וידאו תוצרת "שארפ"‬
‫וידידנו מטי כמעט התעלף‬
‫הוא הסתכל על אליאב שכולו‬
‫מזועזע‪,‬‬
‫רק מעצם המחשבה‪,‬‬
‫להכניס וידאו לעיר עברית‪,‬‬
‫זהו שיא השיאים של התרבות‬
‫המערבית‪.‬‬
‫את אליאב הוא רצה ישר לגרש‪,‬‬
‫אך הוא ביקש ממנו לא להתרגש‪.‬‬
 ‫נראה לי שהגיע הזמן שיובן לכל‬ ‫וחולצה של ”‪,“lacoste‬‬
‫אחד‪,‬‬ ‫בידו מזוודה עם כל מיני מדבקות‪,‬‬
‫שעברית ומערבית יכולות ללכת‬ ‫מכל מיני ארצות ומדינות‪.‬‬
‫יד ביד‪".‬‬ ‫ידידנו מטי ניסה לדבר‪,‬‬
‫גמר האיש את נאומו‬ ‫אך מרוב השתוממות סתם ברבר‪.‬‬
‫כשהוא משאיר את ידידנו מטי‬ ‫אז האיש לדבר החל‪,‬‬
‫המום כולו‪.‬‬ ‫ואמר לו "אל תיבהל"‪.‬‬
‫כאב לו הראש והוא הרגיש ברע‬ ‫"אני יודע שאני שיא התרבות‬
‫הוא לא חשב שהעניין יהיה מסובך‬ ‫המערבית‪,‬‬
‫נורא‪,‬‬ ‫ואין לי כוונות לגור בעיר העברית‪.‬‬
‫לפניו היה דף עם רשימה של‬ ‫רק קראתי את המודעה בעיתון‪,‬‬
‫אנשים‪,‬‬ ‫ובאתי להבהיר מה דעתי בנידון‪.‬‬
‫לדעתי בתרבות מערבית אין פסול‪ ,‬שהוא עוד לא החליט לאן הם‬
‫שייכים‪,‬‬ ‫העובדה שנעליי הם מחו"ל‪,‬‬
‫בסך הכל אומרת שאני חושב שהם ולא מספיק זה גם ערערו לו את‬
‫הביטחון‬ ‫יפות‪,‬‬
‫שיש להילחם בתרבות מערב‪.‬‬ ‫ולא משנה אם כחול‪-‬לבן או‬
‫חשב ידידנו מטי שעה‪...‬‬ ‫מיובאות‪.‬‬
‫ועוד שעה‪...‬‬ ‫ואם אני שומע מוסיקה מסוימת‬
‫שאותה שומע כל העולם אז מה רע? ובסוף לקח שלט ותלה מעל הדלת‪:‬‬
‫יסלחו לי כל ההמונים שבחוץ‬ ‫נראה לי שאתה סתם מדקלם‬
‫מחכים‬ ‫סיסמאות על תרבות עברית ונגד‬
‫אבל אני חייב לעשות רגע‬ ‫מערבית‪.‬‬
‫"חושבים"‬ ‫נראה לי שאתה צריך לחשוב כמה‬
‫אני חייב להשקיע מאמץ רב‬ ‫פעמים‪,‬‬
‫בשאלה‪:‬‬ ‫לפני שאתה מקים עיר מעבר‬
‫אני ותרבות מערב‪,‬‬ ‫ההרים‪.‬‬
‫דו שיח או דו קרב!!‬ ‫נראה לי שהגיע הזמן שתודה‪,‬‬
‫שתרבות מערבית היא דבר יפה‪,‬‬

‫‪44‬‬
 ‫‪ 7‬בום‬ ‫‪20‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫אומרים לקבוצה להתחיל לספור על פי סדר הישיבה כאשר‬
‫כל חניך אומר מספר בתורו‪ .‬בכל פעם שמגיע מספר שהוא‬
‫כפולה של ‪ 7‬או שמופיעה בו הספרה ‪ 7‬אומרים "בום"‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬תשומת הלב למה שאני מוציא מהפה‪ .‬לפני שאני מוציא‬
‫מילה כלשהי מהפה אני צריך לחשוב האם ראוי להגיד‬
‫אותה? האם בכך שאני אומר את המילה הזו אני לא‬
‫עושה טעות? )אם במשחק אני אחשוב כמה פעמים‬
‫לפני שאני אומר את המספר שלי כדי לא להיפסל‪ ,‬אז‬
‫קל וחומר בחיים(‪.‬‬
‫‪" .2‬כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם" – אם מישהו טועה‬
‫כולם מתחילים מההתחלה‪ .‬כוחנו בעוצמתנו! כשאנחנו‬
‫ביחד‪ ,‬אף אומה מאומות העולם לא יכולה לנו!! *‬
‫‪ 2 .3‬משימות בו זמנית‪ .‬הרבה פעמים במשחק אנו זוכרים‬
‫להתמקד או רק בכפולות או רק במספרים בהם מופיע‬
‫המספר ‪ 7‬וכדי לא להיפסל עלינו לא לזנוח את שניהם‪.‬‬
‫כך גם בשאר הדברים בחיים עלינו לשים לב אם בשעה‬
‫שאנו עושים מעשה טוב אחד איננו מתעלמים מדברים‬
‫אחרים‪ .‬כמו למשל תשומת לב לאנשים שסביבי‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫אם בבוקר אור השמש נעלם‪ ,‬ויש ענן‬
‫אם אתה מרגיש פתאום לחוץ‪ ,‬עצוב‪ ,‬שבור ונאבד‬
‫אל תדאג לשוא אחי‪ ,‬אתה אף פעם לא לבד‬
‫כולנו ביחד‪ ,‬כולנו אחד‬
‫אם צרה נראית לך בפתח ומושיע לא נמצא‬
‫אם אויב מדאיג רשע וצר מקים עליך מלחמה‬
‫גם טיפות קטנות מאד‪ ,‬הן ביחד ים גדול‬
‫כולנו ביחד‪ ,‬אל תדאג ה' יעזור‬
‫כי כשאני תמיד אתך‪ ,‬אתם‪ ,‬וגם אנחנו יחד‬
‫מי יכול עלינו‪ ,‬מי יטיל עלינו פחד‬
‫ותמיד נדע‬
‫גם כשבאות צרות‪ ,‬חיוך קטן יאיר לבנו‬
‫כי כשאנחנו יחד מי יכול עלינו‬
‫)שיר של אברהם פריד(‬

‫‪46‬‬
 ‫כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן‬ ‫‪21‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫שואלים את החניכים שאלות כאשר בתשובותיהם אסור‬
‫להם לומר "כן"‪" ,‬לא"‪" ,‬שחור"‪" ,‬לבן"‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬משחק זה אפשר לשחק בכל מצב שהוא‪...‬‬
‫הליכה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬ישיבה וכן הלאה‪...‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬יש דברים שבתור בני תורה אסור לנו להגיד אותם!!!‬
‫קל לנו להקל בזה ראש‪ ,‬כי זה לא נראה כ"כ נורא‪" ...‬אז‬
‫מה קרה‪ ,‬בסה"כ ריכלתי עליו‪ /‬קיללתי אותו‪ ,‬לא רציני‪,‬‬
‫בקטנה‪ "...‬ואנחנו לא מבינים שחוץ מזה שזה פוגע בחבר‬
‫שלנו‪ ,‬הרבה יותר עמוק זה פוגע בנו‪ ,‬בנפש שלנו!!!‬
‫הנפש נעשית הרבה יותר מחוספסת וחטטנית‪ .‬רוצה כל‬
‫הזמן לדעת מה קורה עם כל אחד מהאנשים שסביבנו‪,‬‬
‫ולא נותנת לנו מנוח!! )אסור להגיד כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן‪ ,‬אם‬
‫אנחנו אומרים זה פוסל אותנו(‪*.‬‬
‫‪ .2‬בחיים לא הכל שחור ולבן! לא הכל מוקצן‪ ,‬טוב או רע‪,‬‬
‫מותר או אסור‪ .‬ישנן הרבה דרכי אמצע‪ .‬אנחנו נוטים לרוב‬
‫להקצין כל דבר ל‪-‬כן או לא‪ ,‬שחור או לבן‪ .‬ובעצם‪ ,‬ישנו‬
‫הרבה אפור שהוא יפהפה ויכול להפוך לנו את החיים‬
‫לרגועים הרבה יותר‪...‬‬
‫‪47‬‬
‫‪" .3‬הכל תלוי בי" – אני אחראי למעשיי ולמילים שאני מוציא‬
‫מהפה ויכול לשלוט עליהם‪ .‬אם אשקול ואבחן את מעשיי‬
‫ואת דבריי‪ ,‬באופן טבעי יקרו פחות "טעויות" ואני אהיה בן‬
‫אדם יותר שלם!‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫המלצה‪ :‬ללמוד עם החניכים באופן קבוע "חפץ‪-‬חיים"‪ .‬לפני‬
‫כל פעולה‪ /‬לפני המפקד בשבת‪ /‬זמן קבוע אחר‪ ,‬אך אם‬
‫התחלתם – אל תתייאשו ותפסיקו באמצע!!‬

‫‪48‬‬
 ‫משחק הזיכרון האנושי‬ ‫‪22‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים מתנדב שיצא‪.‬‬
‫שאר השבט מתחלק לזוגות כאשר כל זוג ממציא תנועה‬
‫משותפת )הרמת יד‪ ,‬גירוד באוזן וכד´(‪ .‬הזוגות מתערבבים‬
‫ביניהם ויושבים כך שלא יישב חניך ליד בן זוגו‪.‬‬
‫קוראים לחניך ואומרים לו שברשותו עשרה ניסיונות ניחוש‬
‫כאשר על כל ניחוש נכון הוא מקבל ניחוש נוסף‪.‬‬
‫החניך מצביע על שני חניכים ואומר להם לעשות את התנועות‬
‫שלהם וכך‪ ,‬כמו במשחק הקלפים יאסוף את הזוגות שמצא‬
‫על ידי הורדת ראשם עד שיגלה את כולם‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬למשחק זה נדרש שטח גדול!‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬ה' נתן לנו תרי"ג מצוות‪ ,‬כחלק מקיום מצוות אלה יש‬
‫חשיבות רבה לזיכרון שלנו; * יש מצוות שקיומם מתבטא‬
‫על ידי זה שאנו צריכים לזכור לקיים מצווה מסוימת‬
‫בזמנה ]קריאת שמע‪ ,‬תפילת מנחה[‪ * .‬ויש מצוות שעצם‬
‫הזיכרון של מקרה או פרט כל שהוא – הוא קיום המצווה‬
‫]יציאת מצרים‪ ,‬שבת[‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל קבוצה ישנם "סימנים מוסכמים" הידועים אך ורק‬
‫לחברי הקבוצה‪ .‬אדם שבא מבחוץ לא יודע על הסימנים‬
‫‪49‬‬
‫האלו‪ ,‬לא מכיר אותם והרבה פעמים הדבר עלול לפגוע‬
‫בו מחוסר הבנה‪.‬‬
‫דיון‪ :‬האם אצלנו בשבט ישנם סימנים כאלו? מהם? עד‬
‫כמה אנחנו נהיה מוכנים לקבל מישהו מבחוץ וללמד אותו‬
‫את הסימנים שלנו? )במשחק הסימנים המשותפים לכל‬
‫זוג וזוג‪ ,‬ואני צריך לנחש מי הזוג על ידי כך שאני רואה את‬
‫הסימנים‪ .‬לפעמים אני צודק ולפעמים לא‪ ...‬ובחיים‪ ,‬שלא‬
‫כמו במשחק‪ ,‬כשאני טועה הרבה יותר קשה לתקן‪.(...‬‬
‫‪ .3‬לא להתייאש! יש לי נסיונות רבים!! לפעמים אני מצליח‬
‫ולפעמים לא‪ .‬אני בן אדם! ומהותי ללמוד מהנסיונות‬
‫הללו! ולהתקדם ולהתעצם בעקבות הנסיונות שאני‬
‫מקבל‪...‬‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫פרשת "שמע ישראל" מבטאת את הקשר עם ה' ואת‬
‫החובה לזכור את המצוות שהוא ציווה‪.‬‬
‫הרעיון הזה חוזר כמה פעמים בפרשת שמע‪:‬‬
‫בפרשה הראשונה כתוב‪:‬‬
‫"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‪.‬‬
‫והיו הדברים אלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך‪...‬‬
‫וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך‪,‬‬
‫וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫וכך גם בפרשה השנייה של "שמע ישראל"‪:‬‬
‫"והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי‬
‫אשר אנוכי מצווה אתכם היום‪,‬‬
‫לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם‪...‬‬
‫הישמרו לכם פן יפתה לבבכם‪,‬‬
‫וסרתם ועבדתם אלקים אחרים‪ ,‬והשתחוויתם להם‪...‬‬
‫ושמתם את דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם‪."...‬‬
‫הפרשה השלישית של "שמע ישראל" מזכירה את המצווה‬
‫ללבוש ציצית‪ ,‬ותפקיד הציצית הוא‪:‬‬
‫"וראיתם אותו‪ ,‬וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם"‪.‬‬
‫משלוש הפרשיות האלה לומדים את שלוש מצוות הזיכרון‪,‬‬
‫מצוות המזכירות לאדם את העובדה שהוא יהודי ואת חובותיו‬
‫בגלל היותו יהודי‪ :‬המזוזה‪ ,‬הציצית והתפילין‪.‬‬
‫)אתר "דעת"(‬

‫‪51‬‬
 ‫לרחוץ את הפיל‬ ‫‪23‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים שלושה מתנדבים ומבקשים מהם לצאת מחוץ‬
‫לחדר‪.‬‬
‫בזמן ששלושת המתנדבים מחכים בחוץ בוחרים סיטואציה‬
‫עם שאר השבט‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לרחוץ פיל‪.‬‬
‫מכניסים את החניך הראשון ומבקשים ממישהו מהקבוצה‬
‫להציג לו את הסיטואציה בפנטומימה‪.‬‬
‫לאחר מכן מכניסים את החניך הבא והחניך הראשון מציג‬
‫לחניך השני את אותה סיטואציה‪ ,‬וכך גם השלישי‪.‬‬
‫בסיום ההצגות שואלים אותם מה לדעתם הייתה הסיטואציה‬
‫אשר הציגו‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬שמועות‪ .‬כשאני מקבל שמועה עלי לבחון אותה בשלוש‬
‫המסננות‪ .‬כי שמועות כידוע )וכמו שראינו במשחק( לא‬
‫מדוייקות במאה אחוז ונוטות להשתנות בדרך‪*...‬‬
‫‪ .2‬הרבה פעמים אנו עושים דברים בלי להבין כלל את‬
‫משמעותם )כמו המתנדבים במשחק(‪ ,‬בואו נתחיל לשים‬
‫לב מה אנחנו עושים ולמה אנחנו עושים זאת!‬
‫‪ .3‬אדם קרוב אצל עצמו‪ .‬למרות קווי הדמיון הרבים בינינו‬
‫)אותו שבט‪ ,‬אותו מקום מגורים‪ ,‬אולי אפילו אותה ישיבה‬

‫‪52‬‬
 ‫תיכונית וכו'(‪ ,‬לכל אחד מאיתנו עולם פנימי שונה ומיוחד‪.‬‬
‫כל אחד רואה את הדברים מנקודת עולמו האישית והיא‬
‫בהכרח שונה משל חברו‪.‬‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫אחד מידידיו של סוקרטס בא לבקרו‪.‬‬
‫"שמעת מה שמספרים על ידידך ?" שאל אותו‪.‬‬
‫"רגע"‪ ,‬אמר סוקרטס‪" ,‬לפני שאתה מספר לי –‬
‫האם העברת את השמועה הזאת דרך שלוש המסננות?"‬
‫"אילו מסננות?"‬
‫"המסננת הראשונה היא המסננת של האמת‪.‬‬
‫האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר לי הוא אמת?"‬
‫האורח היסס קצת‪.‬‬
‫"אני לא כל כך בטוח‪ .‬שמעתי את זה ממישהו‪.‬‬
‫ומה המסננת השנייה?"‬
‫"המסננת השנייה"‪ ,‬אמר סוקרטס‪,‬‬
‫"היא המסננת של הטוב‪.‬‬
‫"האם מה שאתה עומד לספר לי על ידידי הוא דבר טוב?"‬
‫"להפך‪ ,‬זה דבר איום ונורא‪.‬‬
‫ומה היא המסננת השלישית?"‬
‫"המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ‪:‬‬
‫האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר הנורא‬
‫ששמעת על ידידי ושאתה לא בטוח שהוא אמת?"‬
‫האורח חשב לרגע ואחר כך אמר‪:‬‬
‫"לא‪ .‬זה לא כל כך נחוץ‪".‬‬
‫"אם כך‪ ,‬תשתוק!" ‪ ,‬אמר סוקרטס‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫בלון באוויר‬ ‫‪24‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫החניכים חובטים קלות בבלון כשמטרתם לשמור שהבלון לא‬
‫ייפול על הרצפה‪ .‬אם מישהו הפיל את הבלון המשחק נגמר‪.‬‬
‫ניתן לשחק משחק זה כתחרות בין שתי קבוצות‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬למשחק זה דרוש שטח גדול ובלי קוצים‪ .‬עדיף‬
‫חדר‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬בלון‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אנחנו צריכים כל הזמן לשמור על "הבלון באוויר"‬
‫– כל הזמן לשאוף גבוה‪ ,‬לרצות להתקדם‪ ,‬להתעלות‬
‫ולהתעצם‪ .‬שאיפותינו צריכות להיות גבוהות על מנת‬
‫שנגיע למקומות גבוהים‪ ,‬ובידינו להגביה אותן עוד ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מחויבות חברתית – בתור אנשי תורה יש לנו מחויבות‬
‫חברתית גדולה יותר! ואם יש ערך שחשוב ויקר לנו‬
‫והחברה מסביב נותנת לו ליפול‪ ,‬עלינו לדאוג לשמור עליו‬
‫באוויר‪ .‬לא לתת לו ליפול ולעוף עם הרוח‪ .‬אפשר לשאול‬
‫את החניכים אילו ערכים ורעיונות הם כאלה? כיצד אפשר‬
‫להמשיך להגביה אותם?‬

‫‪54‬‬
 ‫‪ .3‬חשיבותו של כל אחד בקבוצה – כל אחד צריך לשים‬
‫לב למה שמתרחש‪ ,‬לקחת אחריות ולפעול‪ .‬כדי להצליח‬
‫במשחק ובחיים בתור קבוצה – אף אחד לא יכול להוציא‬
‫את עצמו החוצה ולומר "אני לא אחראי‪ ,‬אפשר להסתדר‬
‫בלעדי"‪ .‬אם אנחנו רואים משהו בקבוצה שזקוק לתיקון‬
‫‪ /‬שינוי‪ ,‬למשל התנהגות לא יפה כלפי חבר‪ ,‬עלינו לפעול‬
‫כדי לתקן זאת ולא להתעלם‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫זאזו‬ ‫‪25‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מושיבים את החניכים במעגל ואומרים לאחד החניכים‬
‫לעמוד באמצע‪.‬‬
‫כעת עליו להתיישב על הכיסא הריק ועל שאר החניכים‬
‫למנוע ממנו לעשות זאת ע"י זה שהם זזים מכסא לכסא כדי‬
‫לא להשאיר מקום פנוי‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬להיזהר לא להעמיד באמצע חניך שקשה לו‬
‫מבחינה חברתית‪ .‬זה עלול לפגוע בו‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסאות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬דיון‪ :‬האם אנחנו‪ ,‬בתור חברה‪ ,‬אכן חוסמים אנשים‬
‫מלהיכנס לתוכנו ועושים הכל על מנת שיישארו בחוץ?‬
‫כשטוב לנו )"אנחנו יושבים"( האם אנחנו רוצים לפנות‬
‫מקום לאנשים אחרים שייטעמו גם מהטוב? אם לא‪,‬‬
‫למה? האם המציאות הזו טובה? מתאימה לדרכנו?‬
‫‪ .2‬ישנם דברים שליליים שמנסים לחדור לתוכנו בלי‬
‫הפסקה‪ ,‬האם אנחנו חוסמים אותם או שאנחנו מפנים‬
‫להם מקום גדול ורחב? *‬

‫‪56‬‬
 ‫‪ .3‬כשאנחנו מאוחדים בעד מטרה מסויימת אנחנו נצליח‬
‫לעשותה‪" .‬לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל!!!"‬
‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫לדוגמה‪ :‬תכנים שליליים באינטרנט‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫מכונת צלילים‬ ‫‪26‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מוציאים את אחד החניכים החוצה‪ .‬הנשארים בוחרים מילה‬
‫בת ‪ 3‬הברות‪ ,‬ומתחלקים לחוליות כמספר ההברות‪ .‬מזמינים‬
‫את היוצא לחזור לחדר וכולם צועקים ביחד את ההברה‬
‫שלהם כשמטרת החניך לזהות מהי המילה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬לא כל מי שצועק הוא צודק" – כשכולם צועקים ביחד‬
‫את מה שיש להם להגיד אנחנו לא נבין דבר וחצי דבר‪,‬‬
‫אך אם נקשיב לכל אחד בתורו נצליח להרכיב את המילה‬
‫השלמה‪.‬‬
‫‪" .2‬אלו ואלו דברי אלוקים חיים" – גם דברי בית הלל וגם דברי‬
‫בית שמאי נכונים ורק כשנקשיב לשניהם נוכל לקבל את‬
‫התמונה השלמה ביותר והנכונה ביותר )רק כשנדע מהן‬
‫כל ההברות‪ ,‬נצליח להרכיב את המילה השלמה‪*.(..‬‬
‫‪ .3‬כשכל אחד בעם ישראל יקיים את תפקידו וייעודו‪ ,‬נגיע‬
‫בעז"ה לגאולה השלמה )במשחק‪ ,‬כשכל אחד אומר את‬
‫ההברה שלו אני מצליח להרכיב את המילה השלמה(‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫המושג "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" – איך יתכן ששתי‬
‫דעות מנוגדות יהיו "דברי אלוקים חיים"? התשובה היא‪,‬‬
‫שבהארה האלוקית של הקב"ה יש גוונים שונים‪ ,‬אשר כולם‬
‫חלק מהאמת האלוקית‪ .‬מכיוון שהקב"ה הוא אין‪-‬סופי‬
‫ובלתי‪-‬מוגבל‪ ,‬על כן נובעים ממנו הגוונים השונים שאחד‬
‫מהם מורה לחיוב והאחד לשלילה; זה להתיר וזה לאסור‪ .‬אך‬
‫כולם "דברי אלוקים חיים"‪ ,‬שכן הקב"ה כולל גם את הדברים‬
‫השונים והמנוגדים זה לזה‪ .‬אולם למרות שכל דברי התורה‬
‫הן אמת‪ ,‬יש לפסוק ההלכה‪ ,‬ובפסיקת הלכה לא יתכן שיהיה‬
‫"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"‪ ,‬שהרי לא ניתן גם לאסור וגם‬
‫להתיר‪ .‬הלכה יש רק אחת‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫פסלים‬ ‫‪27‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את החניכים לשלישיות‪ .‬אחד בכל שלישיה עוצם‬
‫עיניו )או מכסה אותן(‪ ,‬השני נעמד בעמידת פסל כלשהו‬
‫ושלישי יהיה מין חומר הניתן לעיצוב‪ .‬על עוצם העיניים‬
‫להעמיד את המשתתף השלישי בעמידה זהה לעמידת‬
‫הפסל בעזרת מישוש ושאלות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬כי הנה כחומר ביד היוצר" – הגענו לעולם עם ייעוד‬
‫ותפקיד המיוחד לנו‪ ,‬אך אנחנו בעצם עם עיניים עצומות‪.‬‬
‫תפקידנו הוא נעלם בעבורנו‪ .‬אנו מנסים כל הזמן על ידי‬
‫שאלות ועל ידי נסיונות ובעזרת האנשים שמסביב להגיע‬
‫לייעודנו המדויק )לדמות הפסל שלנו(‪.‬‬
‫‪ .2‬אנחנו מנסים הרבה פעמים להיות בדיוק כמו אדם אחר‬
‫)כמו שפסל נבנה בתבנית מסויימת(‪ ,‬אך זה לא מתאים‬
‫לנו! אנחנו צריכים להיות אנחנו!! *‬
‫‪ .3‬הרבה פעמים אנחנו בונים על אנשים אחרים שיעצבו לנו‬
‫את החיים‪ ,‬ויגידו לנו בדיוק מה לעשות ואיך לנהוג בכל‬
‫מצב ומצב‪ ,‬אך עלינו ללמוד ולשמוע ולהתייעץ ובסופו‬
‫של דבר לקבל את ההחלטה בעצמנו‪ .‬מתוך שקילת כל‬
‫הבחינות‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫"אם אני אני כי אתה אתה‪,‬‬
‫ואתה אתה כי אני אני‪,‬‬
‫אז אני לא אני ואתה לא אתה‪.‬‬
‫אבל אם אני אני כי אני אני‪,‬‬
‫ואתה אתה כי אתה אתה‪,‬‬
‫אז אני אני ואתה אתה"‪.‬‬
‫)הרבי מקוצק(‬

‫‪61‬‬
 ‫להתייצב מחדש‬ ‫‪28‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מעמידים את הצוות בריבוע וחניך‬
‫אחד במרכז הריבוע כשפניו מופנות‬
‫לעבר אחת השורות‪ .‬החניך שבמרכז מסתובב‬
‫בתוך הריבוע‪ ,‬משנה כיוון וקורא‪" :‬להתייצב מחדש"‪.‬‬
‫כל המשתתפים משנים מקומם ונעמדים באותו מצב בו‬
‫היו קודם ביחס לעומד במרכז‪ .‬השורה שהסתדרה ראשונה‬
‫במיקומה החדש ניצחה‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬כדאי ששטח המשחק יהיה שטח מספיק‬
‫גדול‪ ,‬כדי שתוך כדי הריצה חניכים לא ייפלו‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬התמודדות עם שינויים והיכולת להסתדר מחדש – החיים‬
‫האישיים של כל אחד מאיתנו ובעיקר החיים הציבוריים‬
‫של עם ישראל דורשים התמודדות מתמדת עם‬
‫התייצבות מחדש מול שינויים‪ .‬ההבדל בין מי ששינויים‬
‫אלו מפילים אותו לבין מי שמתקדם כתוצאה מהם הוא‬
‫האמונה וההכרה כי תמיד יש יכולת להתייצב מחדש ולא‬
‫לפחד מתקופת ההתארגנות החדשה‪.‬‬
‫חשוב לשאול את החניכים‪ :‬באילו תחומים יש להם‬

‫‪62‬‬
 ‫שינויים? מי יכול לתת דוגמה? )רעיונות למדריך‪ :‬שינויים‬
‫בהקבצות‪ ,‬שינויי מקום בכיתה‪ ,‬אח חדש במשפחה‪ ,‬אסון‬
‫במשפחה‪ ,‬החלפת מדריך ועוד(‪.‬‬
‫אילו שינויים משמעותיים עברו על עם ישראל?‬
‫ספר מומלץ‪ :‬מי הזיז את הגבינה שלי‪.‬‬
‫‪" .2‬הגנב האמיתי הוא ההרגל‪ ,‬הנדחק לו בחשאי‪ .‬אין כסכנתו‬
‫לאדם" )הרבי מקוצק(‪ .‬מכוחו של ההרגל יכול האדם‬
‫לקפוא על שמריו בהתקדמות העצמית ובעבודת ה'‪.‬‬
‫היכולת להתייצב מחדש – להתחדש‪ ,‬להתרענן‪ ,‬להסתכל‬
‫על דברים ממקום אחר – בכוחה לקדם את האדם ואת‬
‫עבודת ה' שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬לעולם יש ציר מרכזי – הקב"ה! הוא מרכז העולם ולפיו‬
‫הכול מסתובב‪ ,‬גם כשהמציאות משתנה אנחנו צרכים‬
‫לזכור מה המרכז שלנו ואליו לכוון את החיים שלנו‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫פירמידת מקלות‬ ‫‪29‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את החניכים לשתי קבוצות‪ .‬על כל קבוצה ליצור‬
‫פירמידה ממקלות‪ .‬הפירמידה תכלול מקלות כמספר חברי‬
‫הקבוצה‪ .‬כל חניך רץ לחפש מקל‪ .‬בזמן שהמקל ביד החניך‬
‫יכולים חברי הקבוצה היריבה לתופסו ואז החניך אינו יכול‬
‫להניח את המקל שלו לבניית הפרמידה‪ .‬קבוצה שהצליחה‬
‫לבנות פירמידה בעלת מספר מקלות רב יותר )זאת אומרת‬
‫שפחות מחבריה נתפסו(‪ ,‬ניצחה‪.‬‬
‫* מתאים יותר לקבוצת בנים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬רגישות לדרך אל המטרה – כאשר אני מתקדם לעבר‬
‫מטרה מסוימת עלי לקחת בחשבון את התקלות‬
‫והמכשולים שעלולים לצוץ‪ ,‬ולחשוב‬
‫כיצד להתגבר עליהם‪) .‬אם אני ארוץ‬
‫לשים את המקל בפירמידה ולא‬
‫אסתכל מסביב‪ ,‬יתפסו אותי(‪.‬‬
‫הדברים אמורים הן בעולם הרוח ועבודת‬
‫המידות והן בחיים המעשיים‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫‪" .2‬מגדלים באוויר" – הרבה פעמים אנחנו בונים לעצמנו‬
‫מגדלים באוויר‪ ,‬מתכננים תוכניות לפני שיש לנו אסמכתא‪.‬‬
‫אנחנו צריכים לזכור שהכול יכול להשתנות‪ ,‬בורא העולם‬
‫מסובב ומנהיג את עולמו בתבונה רבה!!! )גם במשחק‬
‫אנחנו יכולים לתכנן לשים את המקל בפירמידה ו‪..‬אופס!‬
‫תפסו אותנו‪.(...‬‬
‫‪ .3‬האם התרכזתי בהצלחה של הקבוצה שלי או בניסיון‬
‫להפריע לקבוצה השנייה? לא צריך לדרוך על אחרים‬
‫בשביל להצליח‪ ,‬אם כל אחד יתרכז בממטרה שלו ולא‬
‫יקנא או ינסה לפגוע באחרים כולם ייהנו יותר ויצליחו‬
‫"לבנות מגדלים"‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫עד ‪10‬‬ ‫‪30‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל וסופרים עד ‪ 10‬מבלי ששני אנשים יגידו יחד‬
‫ספרה‪ .‬אם אמרו יחד‪ ,‬מתחילים מהתחלה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אנחנו בוחרים במצוינות ולא בתחרותיות! אנחנו רוצים‬
‫להגיע לתוצאה טובה ביחד! ולא שזה יתחרה בזה‪ ...‬זה‬
‫חלק מהתרבות היהודית שלנו )במשחק הזה המטרה‬
‫היא של כל השבט ביחד(‪.‬‬
‫‪ .2‬אם אני לא אתן לחבר שלי מקום לדבר ולהגיב וארצה‬
‫תמיד להשמיע את קולי בלבד‪ ,‬לא נגיע למטרה‪ .‬לא‬
‫ניפסל(‪ .‬חשוב‬
‫נצליח‪) .‬אם אצעק את כל המספרים – ָּ‬
‫לשמוע גם את דבריהם של החברים‪ .‬לא בכדי הקב"ה‬
‫ברא את העולם באופן כזה שכשם שפרצופיהם שונים‬
‫כן דעותיהם שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬לפעמים יש התנגשויות בין הרצון שלי לרצון של חברי‪.‬‬
‫לשנינו יש כוונות טובות‪ ,‬שנינו רוצים את האמת‪ ,‬אך אם‬
‫שנינו נצעק ביחד לא נתקדם )במשחק זה רק יפסיל‬
‫אותנו(‪" .‬דברי חכמים בנחת נשמעים"‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫סיבסוב‬ ‫‪31‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫עומדים במעגל ואוחזים ידיים ומסתובבים מהר‪ .‬זה שעוזב‬
‫ידיים – נפסל‪ .‬ואז מתחילים מחדש‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬צריך שטח מספיק גדול!!! ללא אבנים או‬
‫קוצים‪ .‬כי כשמעגל מתפרק כולם מתעופפים לצדדים‪...‬‬
‫)עדיפות לדשא(‪.‬‬
‫* מתאים יותר לקבוצת בנים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬תהליך של פרידה לא צפויה )מתאים לימי זיכרון‪ ,‬עזיבת‬
‫חבר וכדומה(‪ .‬יש מצבים שבהם נפרדים מאיתנו אנשים‬
‫ובשלב הראשון המעגל מתפרק‪ .‬בשלב הבא חוזרים‬
‫למעגל וממשיכים הלאה‪ .‬אפשר לברר עם החניכים‪ :‬מה‬
‫בחיים עוזר להסתדר מחדש למעגל?‬
‫‪ .2‬בעיית החיפזון‪ .‬אם היו מסתובבים לאט – המעגל לא היה‬
‫מתפרק‪ .‬אפשר לברר עם החניכים‪ :‬מתי אנחנו נחפזים?‬
‫ההבדל בין חיפזון לזריזות –‬
‫מהי זריזות? "לעשות דברים במהירות" – זו התשובה‬
‫שנקבל בדרך כלל‪ ,‬ואין היא תשובה נכונה‪ .‬הזריזות –‬
‫עניינה מיצוי וניצול נכון של כל רגע ורגע ללא כל חיפזון‬

‫‪67‬‬
‫ובהלה‪ .‬החיפזון נובע דווקא מחוסר זריזות‪ .‬כאשר אין‬
‫אנו מנצלים בצורה נכונה את הזמן אנו נאלצים להיחפז‪.‬‬
‫הזריזות עניינה להיות כל רגע באופן מלא‪ ,‬ולעשות את‬
‫הדבר הנכון בזמן הנכון‪ .‬ניצול מושלם של הזמן‪) .‬תיקון‬
‫המידות – הרב דוד אביחיל(‬
‫‪ .3‬שייכות – כולנו מחוברים זה לזה ותלויים אחד בשני‬
‫באופנים שונים‪ ,‬כשמישהו מאיתנו מתנתק זה יכול‬
‫לפגוע בכל הקבוצה כולה‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫לוחות‬ ‫‪32‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את השבט לשתי קבוצות ולכל אחת מהן נותנים‬
‫לוח המחולק לתשע משבצות‪ .‬במשבצות בכל לוח כתובים‬
‫זוגות של מילה והאסוציאציה שלה או צירוף מילים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫בית – חולים‪ ,‬שמיים – שמש‪ .‬כלומר מילה אחת כתובה בלוח‬
‫האחד ובת זוגה כתובה בלוח השני‪ .‬קבוצה אחת נותנת מילה‬
‫המעלה אסוציאציה של המילה במשבצת והקבוצה השנייה‬
‫מנחשת לאיזו משבצת הם התכוונו‪ .‬הביטויים יכולים להיות‬
‫סביב נושא שנבחר לעסוק בו‪.‬‬
‫לוחות לדוגמה לשבטים צעירים בנושא חיי בסניף והתנועה‪:‬‬
‫לוח של קבוצה אחת‬
‫חבריא‬ ‫המנון‬ ‫עמוד‬
‫מסע‬ ‫לעד‬ ‫מחנה‬
‫חידון‬ ‫נבטים‬ ‫תפילת‬

‫לוח של קבוצה שנייה‬

‫קיץ‬ ‫פסח‬ ‫דום‬
‫שבט‬ ‫ב'‬ ‫חיה‬
‫תנועה‬ ‫מנחה‬ ‫תנ"ך‬
‫‪69‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬זה משחק לשבט סבלני‪ ,‬שאוהב אתגרים‬
‫מוחיים‪.‬‬
‫עזרים‪ 2 :‬לוחות‪ ,‬מחולקים לתשעה משבצות כשבכל‬
‫משבצת יש מילה המשלימה מילה ממשבצת אחרת‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אנחנו לא מבינים את הכל! ולא יודעים את הכל! הרבה‬
‫פעמים אנו נדרשים להעזר בחברינו! זה לא פשוט לנו‬
‫בכלל! אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו יודעים הכל‪ ..‬אבל‬
‫זה היופי שאנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני ולהעצים‬
‫אחד את השני!‬
‫‪ .2‬היופי בצוות אחד‪ ,‬בשבט אחד‪ ,‬בעם אחד‪ ,‬הוא שכל אחד‬
‫שונה מחברו‪ .‬כל אחד בעל תכונות אופי שונות‪ ,‬וכל אחד‬
‫יכול להשלים את חברו‪ .‬יש אחד שטוב באומנות‪ ,‬אחד‬
‫שטוב בכדורגל‪ ,‬אחר בכדורסל וכן הלאה‪ .‬החוכמה היא‬
‫ביכולת לשלב כוחות‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירתיות – אפשר להביא את המשחק הזה כפתיחה‬
‫לנושא‪ /‬לבעיה שרוצים לדון עליה עם החניכים )ואז תוכן‬
‫המשבצות יתאים לנושא(‪ .‬כדי להגיע לפיתרון‪ ,‬במשחק‬
‫ובחיים‪ ,‬צריך לחשוב באופן יצירתי‪ ,‬גם על תחומים‬
‫שלכאורה לא קשורים‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫נואמים‬ ‫‪33‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫שני חניכים נואמים על שני נושאים שונים באותו זמן ומנסים‬
‫למשוך את תשומת לב יתר החניכים כמה שיותר‪ .‬כמו כן‬
‫ברגע שאחד מהם עומד השני חייב לשבת‪ ,‬וברגע שהראשון‬
‫מתיישב‪ ,‬על השני לעמוד )כל זאת תוך כדי נאום(‪ .‬הראשון‬
‫שנשבר הוא המפסיד‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסא‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬חיצוניות ופנימיות – האם מי שמדבר בקול רם יותר‬
‫ובצורה מעניינת ומשכנעת יותר אכן צודק? ייתכן שדווקא‬
‫זה שדיבר בשקט ובצורה לא מעניינת אמר דברי חוכמה‪.‬‬
‫כדאי שנשים לב האם אנחנו מתפתים אחרי העטיפות‬
‫החיצוניות או אחרי התוכן‪.‬‬
‫‪ .2‬שפת גוף – מה שפת הגוף שלנו משדרת? מה משדר‬
‫ראוותנות? מה משדר פשטות? איך אנחנו רוצים להראות‬
‫)עמידה‪ ,‬ישיבה(? בנאומים שפת גוף היא עניין מרכזי‪.‬‬
‫נואם מצליח הרבה פעמים לנצח אם הוא עומד עמידה‬
‫איתנה‪ ,‬לא רועד‪ ,‬לא מזיע‪ ,‬אלא יציב מאוד! *‬
‫‪ .3‬הקשבה ותשומת לב לפרטים הקטנים‪ .‬במשחק נדרשת‬
‫הקשבה רבה לדבריהם של שני החניכים‪ ,‬ומשני החניכים‬
‫‪71‬‬
‫עצמם נדרשת תשומת לב לפרטים קטנטנים )מתי‬
‫החבר קם או יושב(‪ .‬בחיים‪ ,‬שתי הנקודות החשובות‬
‫האלו‪ ,‬שצריכות להוביל אותנו בדרכנו מתפספסות הרבה‬
‫פעמים‪...‬‬
‫‪ .4‬כשאני רוצה לשכנע את מי שעומד מולי בצדקת דבריי‪,‬‬
‫אצטרך לעשות את זה בזמן הנכון ובצורה הנכונה‪ .‬אם‬
‫האדם העומד מולי עסוק בדברים אחרים )לדוגמה‪:‬‬
‫שומע מוזיקה‪ ,‬מכין אוכל וכו'‪ (...‬הוא לא יקבל את המסר!‬
‫כדי לשכנע אדם אחר‪ ,‬אני צריך להאמין מאוד במה שאני‬
‫אומר ולומר את הדברים בביטחון גמור! ברגע שאני מאמין‬
‫לחלוטין בדברי יהיה לי קל יותר לסחוף אחרי אנשים‪...‬‬
‫נקודות לדיון עם החניכים‪ :‬אם אנחנו מנסים לשכנע מישהו‬
‫בעמדותינו האם נצליח לעשות זאת כשאנחנו מדברים‬
‫עם אנשים נוספים ברקע? האם נצליח לעשות זאת תוך‬
‫כדי עמידה וישיבה במקביל? כשאני רוצה להעביר מסר‬
‫למישהו‪ ,‬איך אני יכול לעשות זאת בצורה הטובה ביותר?‬
‫על ידי ‪ ?SHOW‬על ידי זיקוקים ופירוטכניקה מטורפת?‬
‫או שזה תלוי בי ובאישיותי?‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫שפת גוף בהרצאה מול קהל‬
‫שפת הגוף הינה כלי חשוב ומכריע בזמן הרצאה מול קהל‪,‬‬
‫ויש להקפיד להשתמש בשפת הגוף כך שתבטא כהלכה‬
‫את המסרים המילוליים שנאמרים ותשפר את התקשורת‬
‫הבין אישית עם הקהל‪ .‬ישנם מספר כללים בסיסיים שחשוב‬
‫להקפיד ליישם על מנת שיעזרו לנואם לשמור על עניין בינו‬
‫‪72‬‬
 ‫לבין הקהל‪ ,‬עליהם נרחיב את הדיבור להלן‪.‬‬
‫שפת גוף שלילית‬
‫ישנם נואמים ששוכחים במהלך הנאום להשתמש בשפת‬
‫הגוף שלהם ומזניחים אותה כליל‪ .‬הם יושבים ומקריאים‬
‫מכרטיסיות שהכינו מבעוד מועד‪ ,‬בעוד שפת הגוף שלהם‬
‫מקרינה תקשורת בין אישית מרוחקת וקפואה‪ .‬ישנם נואמים‬
‫שנמנעים מליצור קשר עין בינם לבין הקהל ובוהים בפודיום‬
‫או בדלת הכניסה‪ ,‬ושפת הגוף שלהם תקרין ריחוק וסגירות‪.‬‬
‫בשני המקרים הקהל יגיב בהתאם ויאבד עניין מהר מאוד‪.‬‬
‫שפת הגוף הינה כלי חשוב ומכריע במהלך נאום‪ .‬שימוש נכון‬
‫בשפת הגוף יכול לרתק קהל ולגרום לו להתעניין בכל נושא‪,‬‬
‫גם זה הנראה על פניו מייגע‪ .‬לשם כך יש לעשות עבודת‬
‫הכנה יסודית ולהתאמן היטב לקראת הנאום‪.‬‬
‫שפת גוף חיובית‬
‫יש להקפיד לשמור על קשר עין עם הקהל ולא להביט‬
‫בתקרה או בכרטיסיות‪ .‬שמירה על קשר עין יוצרת עניין‬
‫ותחושת קירבה בין הנואם לקהל וכן מקרינה כנות וביטחון‬
‫בדברים הנאמרים‪.‬‬
‫יש להשתמש בהבעות הפנים‬
‫כדי להעביר את המסרים‬
‫המילוליים )לא לחייך‬
‫באמצע נאום זעם‪ ,‬גם אם‬
‫עוברת בראש סיטואציה מצחיקה(‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬הבעות פניך משתקפות‬
‫בפניו של הקהל‪ .‬כך אתה יכול‬

‫‪73‬‬
 ‫לבחון בזמן אמת מה אומרות פניך ולשפר את הבעתן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם הקהל נראה משועמם ורדום‪ ,‬תעורר אותו‬
‫באמצעות הבעת פנים עירנית וחיונית; אם אתה חש שהקהל‬
‫מנותק‪ ,‬אמץ הבעת פנים חמה ופתוחה‪.‬‬
‫הקול הוא אחד הכלים החשובים במהלך ההרצאה‪ .‬יש לנסות‬
‫ולהימנע ככל האפשר מטון דיבור מונוטוני‪ .‬טון דיבור אחיד‬
‫בקצבו ובגובהו יגרום לתקשורת בין אישית משעממת‪ .‬יש‬
‫לדבר בטון גבוה‪ ,‬שיגיע עד אחרון המאזינים‪ ,‬אך עם זאת לא‬
‫לצעוק‪ .‬יש לשנות את טון הדיבור מפעם לפעם כדי להדגיש‬
‫נקודות חשובות ולשמור על עניין בקרב הקהל‪.‬‬

‫יש להשתמש בתנועות ידיים רחבות כדי להעביר את‬

‫המסרים בצורה מוחשית יותר‪ ,‬בעיקר לצורך הדגשה של‬
‫נקודות עיקריות‪ .‬להקפיד לא להישאר קפוא ומנותק‪.‬‬
‫יש להקפיד על יציבה איתנה בלי לנוע באי נוחות ממקום‬
‫למקום מדי כמה רגעים‪ .‬אין זה אומר שצריך "להידבק‬
‫לבלטה" לאורך כל הנאום‪ ,‬אלא למצוא את הזמן המתאים‬
‫במהלך ההרצאה ולזוז מפעם לפעם‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫מלך המעגל‬ ‫‪34‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מכניסים את כל השבט לשטח מצומצם‪ ,‬תחום מראש‪.‬‬
‫עם הינתן האות צריך כל אחד לנסות להוציא את החניכים‬
‫האחרים משטח המשחק‪ .‬האחרון שנשאר הוא מלך המעגל‪.‬‬
‫* מתאים יותר לקבוצת בנים‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬לדאוג לשטח מספיק גדול‪ .‬להדגיש לחניכים‬
‫שזהו לא המקום לסגור חשבונות אחד עם השני!!!‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬כשאני רוצה לתפוס את מקומי בחברה‪ ,‬איך אני עושה‬
‫זאת? האם אני דורס אנשים אחרים בדרך? מוציא אותם‬
‫מהמעגל רק כדי שלי יהיה מקום?‬
‫‪ .2‬אין מלך ללא עם – כאשר אני מצליח לרמוס את כולם‬
‫ולהביא את דעתי או את עצמי לידי שליטה‪ ,‬אני אולי‬
‫ניצחתי אבל נשארתי לבד‪ .‬אין מלך ללא עם‪ .‬מי שנשאר‬
‫במרכז המעגל הוא מלך המעגל אבל אין לו על מי למלוך‪...‬‬
‫בקרב חברי הקבוצה ומנהגיה עלינו להגיע למצב של דיון‬
‫וביטוי הדדי ולא של שליטה‪.‬‬
‫‪ .3‬ביטוי עצמי – כל אחד מאיתנו צריך ורוצה להביא את‬
‫עצמו לידי ביטוי בקבוצה – יש לכך צדדים חיוביים‬
‫ושליליים‪ .‬נדון עם החניכים‪ :‬למה אני רוצה להיות "מלך‬
‫המעגל" ? מתי זה חיובי ומתי זה שלילי? כיצד אני יכול‬
‫‪75‬‬ ‫לעשות זאת בצורה שלא תפגע באחרים?‬
 ‫מספרים‬ ‫‪35‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מסכמים עם החניכים שכל מספר מציין פעולה אחרת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מספר ‪ 1‬כולם קופצים‪ .‬מספר ‪ 2‬כולם רצים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫המדריך קורא מספר מסוים והחניכים צריכים לבצע את‬
‫הפעולה המתאימה‪ .‬מי שמתבלבל נפסל‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬קניית הרגלים חדשים דורשת זמן וריכוז – יש להניח‬
‫שבתחילת המשחק יהיו בלבולים רבים וככל שהמשחק‬
‫יתקדם הדברים ישתפרו‪ .‬גם כאשר אנו רוצים לחולל‬
‫שינויים – החל משינויים בעצמנו ועד שינויים בעולם‬
‫כולו – נדרשים זמן וריכוז כדי להצליח להגיע להטמעה‬
‫אמיתית‪.‬‬
‫‪ .2‬אנחנו יכולים לבחור לעצמנו מהם הקודים התרבותיים‬
‫שלנו )למשל מה נחשב אצלנו יפה ‪ /‬שווה ‪ /‬מגניב(‪.‬‬
‫הם לא חייבים להיות דומים לשאר העולם‪ ,‬הם יכולים‬
‫להיות ייחודיים לנו ומתאימים לרוח התורה וההלכה‪ .‬מהם‬
‫הקודים התרבותיים שלנו? האם יש צורך להחליפם?‬
‫‪ .3‬חסרון החיפזון – כאשר אנו נחפזים אנו נפסלים‪ .‬כמו‬
‫במשחק גם בחיים – דיבור ללא מחשבה‪ ,‬עשייה לא‬
‫מרוכזת וכדומה‪ .‬שברירי שניה של חשיבה והשקעה‬
‫בריכוז יכולים לשנות הכול‪.‬‬
‫‪76‬‬
 ‫הראי‬ ‫‪36‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫החניכים מחולקים לזוגות ועומדים אחד מול השני‪ .‬בכל זוג‬
‫אחד "מוביל" והשני "ראי"‪ .‬מבלי לדבר עליהם לעשות תנועות‬
‫איטיות ביותר‪ .‬האחד "ראי" של האחר‪ ,‬כך שמסתכל מהצד‬
‫לא יוכל לדעת מיהו "המוביל" ומיהו "הראי"‪ .‬כעבור ‪ 3-2‬דקות‬
‫מבקשים להחליף תפקידים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬ייחודיותו של כל אדם בעולם‪ .‬כל אחד מיוחד באיך ובמה‬
‫שהוא חושב‪ ,‬לכל אחד תפקיד משלו בעולם‪ .‬אם אני‬
‫אנסה לחקות את חברי אז בעצם איבדתי מתפקידי‬
‫בעולם‪ ,‬כי אני זה לא הוא!! לי יש את התפקיד המתאים‬
‫לי בדיוק‪ ,‬שנוצרתי במיוחד בשבילו‪ .‬נקודה לדיון‪ :‬האם מי‬
‫שמחקה אותי )"הראי"( הוא אני בדיוק? למה? הרי הוא‬
‫עושה את אותן תנועות כמוני? האם יש מישהו כמוני‬
‫בכל העולם? "כמוני הוא כמעט כמוך וכמוך אין עוד אף‬
‫אחד!"‬
‫את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים‪ ,‬בתקופה מיוחדת‪,‬‬
‫ובמקום מוגדר‪ ,‬ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות‪,‬‬
‫נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו‬
‫של האדם‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫ההשגחה יודעת היכן וכיצד‪ ,‬יכול‬
‫הפרט‪-‬היחיד‪ ,‬על חסרונותיו וכוחות‬
‫הנפש האצורים בו‪ ,‬לקיים את שליחותו‪.‬‬
‫באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא‬
‫זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו‪.‬‬
‫בורא העולם פועל בהתאם להלכה‪ ,‬כי‬
‫לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד‬
‫שהוא למעלה מכוחותיו של השליח‪ .‬זוהי‬
‫שליחות‪ ,‬שאי אפשר לקיימה‪ ,‬והיא מחוסרת כל ערך‪ ,‬מאחר‬
‫שאם ממנים אדם למלא שליחות‪ ,‬מן הראוי ליתן לו את‬
‫היכולת לפעול כשליח‪.‬‬
‫משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום‪ ,‬שבהם יוכל לקיים‬
‫את פעולתו לשם קיום שליחותו‪) .‬הרב סולוביצ'יק(‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקוף = כאשר אדם אחר מציג לי כיצד אני נראה ‪ /‬נשמע‪,‬‬
‫יכול להיות ע"י הסבר שמבהיר לי טוב יותר מה שעשיתי‬
‫‪ /‬אמרתי‪ .‬לפעמים במהלך החיים אני בטוח שמה שאני‬
‫עושה זה בסדר‪ ,‬שההתנהגות שלי היא הנכונה ביותר‪ ...‬אך‬
‫אני אפילו לא שם לב שמה שאני עושה זו טעות! לעיתים‬
‫אנו נצרכים שמישהו ישקף לנו את ההתנהגות שלנו‪,‬‬
‫יראה לנו מה אנחנו עושים‪ ,‬ואז נוכל לשים לב ולשנות את‬
‫התנהגותנו‪ .‬נקודה לדיון‪ :‬האם זה טוב שיש מי שמשקף‬
‫לי את תנועותיי ומעשיי? במה זה יכול לעזור לי? במה זה‬
‫יכול להרע לי? האם לפעמים אני צריך לשקף לחברי את‬
‫מעשיו ודיבוריו? האם זה יכול לעזור לו?‬
‫‪ .3‬בכל חברה קיימת דמות שאותה אנו רוצים לחקות‪ ,‬להיות‬
‫ה"ראי" שלה‪ .‬כמוה אנו רוצים להיראות‪ ,‬לדבר‪ ,‬להתנהג‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫זה יכול להיות רב גדול או להבדיל כוכב טלוויזיה‪ .‬חשוב‬
‫שנשים לב מי הן הדמויות האלו‪ ,‬והאם מתאים שנתחקה‬
‫אחריהן‪ .‬ראוי וחשוב ללמוד מתלמידי חכמים ולשאוף‬
‫להיות כמותם אך כמאמרו הידוע של רב זושא "כשאעלה‬
‫לשמיים לא ישאלו אותי זושא‪ ,‬למה לא היית משה רבנו?‬
‫אלא ישאלוני זושא‪ ,‬למה לא היית זושא?" חשוב לזכור‬
‫שאנחנו צריכים להתרומם כפי יכולתנו ועוצמתנו‪ .‬נקודה‬
‫לדיון‪ :‬האם יש לנו בחברה מובילים שאנחנו ה"ראי"‬
‫שלהם? מיהם אותם מובילים? האם זה חיובי או שלילי?‬
‫הם דמויות חיוביות או שליליות? האם אנחנו צריכים‬
‫בכלל להתנהג כמו ראי? לפעמים? תמיד?‬
‫‪ .4‬השפעת הדדית – לכל אחד מאיתנו יש יכולת עצומה‬
‫להשפיע על האחר‪ .‬כל התייחסות שלנו מייצרת תגובות‬
‫אצל הסובבים אותנו – חיוך או פנים כעוסות‪ ,‬מחמאה או‬
‫הערה עוקצנית‪ .‬הסובבים אותנו הם ראי של ההתנהגות‬
‫שלנו! *‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫חייך והחיים יחייכו אליך‪ .‬הקלישאה הזו‪ ,‬כמו מרבית‬
‫הקלישאות‪ ,‬נכונה‪ .‬ברגע שאנו נפתחים לסביבה ושפת הגוף‬
‫שלנו משדרת אופטימיות ורצון טוב‪ ,‬הסביבה נפתחת אלינו‬
‫בחזרה עם אותן אנרגיות חיוביות‪ .‬פשוט‪.‬‬
‫אם נבוא בגישה תוקפנית ועוינת‪ ,‬אנו למעשה‪ ,‬מזמינים‬
‫התקפה‪" ,‬הקם להורגך השכם להורגו"‪ .‬זוהי תובנה בסיסית‬
‫ואנושית‪ .‬אם נתנהג בכבוד הדדי ובסובלנות יתייחסו אלינו‬
‫בהתאם‪ .‬כל שנדרש מאיתנו הוא להיות מודעים לתדרים‬
‫שאנו משדרים ולחייך לעולם‪.‬‬
‫‪79‬‬
 ‫שימו לב‬ ‫‪37‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יוצאים עם החניכים לטיול קצר ברחובות העיר ומוסרים‬
‫להם רשימת דברים שיש לאספם בדרך או להודיע אודותם‪:‬‬
‫כפתורים‪ ,‬מסמרים‪ ,‬חלון שבור וכו'‪ ,‬החניכים מחפשים‬
‫אחר הדברים שברשימה ומודיעים עליהם‪ .‬הניקוד בהתאם‬
‫לנדירות החפצים‪ .‬בעל מירב הנקודות זוכה‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬יוצאים לסיבוב קטן‪ ,‬תמיד לשים לב שכל‬
‫החניכים נמצאים! הם מופקדים בידיכם!!‬
‫עזרים‪ :‬רשימת דברים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬סימני דרך – אנחנו יכולים לחיות חיים שלמים בלי לשים‬
‫לב לסימנים שבורא עולם מראה לנו‪ .‬צריך להשתדל‬
‫לשים לב מסביב‪ ,‬כי בורא העולם רומז לנו הרבה‪ ,‬ואנחנו‬
‫רק צריכים להקשיב‪.‬‬
‫‪" .2‬תפתחו את העיניים‬
‫תסתכלו סביב" –‬
‫בורא העולם ברא לנו‬
‫עולם מדהים! בואו נהנה‬
‫מיופיו ונשמור עליו‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫‪ .3‬כשיש לנו מטרה‪ ,‬אנחנו מתמקדים רק בה ולא שמים לב‬
‫לכל הדברים היפים מסביב ולכן אנחנו מפסידים הרבה‪.‬‬
‫אנחנו לא רואים מה יש עוד מסביבנו‪) ...‬תעשו ניסיון‬
‫ותשאלו אותם על משהו ברור שהיה בדרך – לא בטוח‬
‫שהם שמו לב‪ ...‬כי הם חיפשו את מה שאמרתם להם(‪.‬‬

‫‪81‬‬
 ‫משיכת חרקים ‪ /‬חבל‬ ‫‪38‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים שני חניכים‪ ,‬אומרים להם להושיט את זרועותיהם‬
‫ולתפוס זה באמתו של זה בשתי הידיים‪ .‬מחלקים את שאר‬
‫החניכים לשתי קבוצות‪ ,‬ומסדרים כל קבוצה בטור מאחורי‬
‫אחד המשתתפים‪ .‬בהישמע האות עליהם למשוך בחזקה‬
‫את החניך שלפניהם‪ .‬מנצחת הקבוצה שהצליחה לערער‬
‫את שווי משקלה של הקבוצה היריבה ולהפילה לכוון שלה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אם נהיה יציבים ביחד‪ ,‬נעמוד על האמת שלנו עד הסוף‪,‬‬
‫לא יצליחו להפיל אותנו ולשבור אותנו ואת רוחנו!! כאשר‬
‫כולנו מאוחדים ומחוברים היטב זה לזה כוחנו גדול הרבה‬
‫יותר!‬
‫‪ .2‬יש דרכים שונות להעביר מישהו שלא מסכים איתי לצד‬
‫שלי‪ .‬נדון עם החניכים‪ :‬מה הדרך בה אנחנו נוקטים?‬
‫בכפייה או בשכנוע? האם כשאדם משתנה מתוך כפייה‬
‫זה אמיתי? השינוי הופך להיות טבוע בו?‬
‫‪ .3‬במשחק ‪ 2‬הצדדים ניסו אומנם למשוך בכוח לכיוונים‬
‫שונים אך שני החניכים הראשונים היו צרכים להיאחז זה‬
‫בזה ולא להתנתק‪ .‬גם כשאנחנו חושבים שונה ממישהו‬
‫אחר אנחנו יכולים לנסות לשכנע אותנו בצדקת דרכנו‬
‫אך עם זאת לא לנתק את הקשר עימו‪ ,‬עם ישראל כולו‬
‫‪ 82‬אחוז זה בזה ואסור שהמחלוקות ינתקו אותנו‪.‬‬
 ‫משחק הקומקום‬ ‫‪39‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מוציאים חניך אחד החוצה כל השאר יושבים במעגל )לא‬
‫חובה( ובוחרים פועל‪ ,‬למשל ה‪-‬ל‪-‬ך‪ .‬במקום השורש ה‪-‬ל‪-‬ך‬
‫הם אומרים קומקום‪ ,‬ואז החניך שיצא נכנס וצריך לזהות את‬
‫הפועל ע"י משפטים שהחניכים אומרים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫אתמול התקמקמתי לסניף‬
‫מחר אני אתקמקם לסבתא שלי וכו'‪...‬‬
‫במשחק האחרון אפשר לבחור את קומקום עצמו כפועל‪:‬‬
‫לכל קומקום יש מכסה וכו'‪....‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לכל חברה יש את הקודים התרבותיים שלה‪ ,‬את‬
‫ה"קומקום" שלה‪ .‬השאלה היא עד כמה אנחנו יודעים‬
‫ללמד אנשים חדשים שנכנסים לחברה שלנו את הקודים‬
‫שלנו או שאנחנו נהנים להשאיר אותם עם השאלה מהו‬
‫הקומקום? נקודה למחשבה‪) .‬קליטת עליה‪ ,‬קבוצות‬
‫חברתיות שונות – סניף‪ ,‬בי"ס‪ .‬חשוב מאד לדבר על זה‬
‫לפני המחנה ביחס לסניפים אחרים(‪.‬‬
‫‪ .2‬בתפילה חסרה לנו לפעמים ההגדרה המדוייקת לבקשה‬
‫שלנו‪ ,‬אבל בורא העולם מבין הכל!! אנחנו יכולים לדבר‬
‫בקומקומית והוא יבין אותנו ואת כוונותינו‪" .‬ברוך אתה ה'‬

‫‪83‬‬
‫שומע תפילה"‪ .‬גם אם לאנשים מבחוץ השפה שלך היא‬
‫קומקומית‪ ,‬חוקר כליות ולב מבינך‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשבה – כשחבר שלי מדבר איתי‪ ,‬לא תמיד אני מקשיב‬
‫לו לגמרי‪ ...‬ומה שיוצא מכך הוא שאני אבין קומקומית אך‬
‫לא אבין את הכוונות האמיתיות של החבר שלי‪ .‬ו ִּמ ְק ָצ ִרים‬
‫בתקשורת‪ ,‬כידוע‪ ,‬נוצר רק בלגן!!‬

‫‪84‬‬
 ‫‪ 40‬קאיה‬
‫מהלך המשחק‬
‫משחק די משוגע‪ ...‬עומדים במעגל ויש שלוש תנועות‬
‫אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬קאיה = זורקים את היד הצידה חזק‪ .‬התנועה הזאת‬
‫מעבירה את התנועה לבא בתור‪ .‬אפשר להעביר ימינה או‬
‫שמאלה וזה מעיד על כיוון המעגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישימושי = שמים את הידיים על הכתפיים בהצלבה‪ ,‬וזה‬
‫מחליף את כיוון התנועה‪.‬‬
‫ג‪.‬אטיגונה = מניעים את הידיים בתנועה של גלים למעלה‬
‫מעל הראש‪ ,‬זה מדלג על הבא בתור‪.‬‬
‫כל אחד עושה תנועה בתורו והוא מחליט על ההמשך‪ ,‬מי‬
‫שמתבלבל יוצא מהמשחק‪.‬‬
‫את המשחק מבצעים בצעקות ותנועות חדות כאלה‪...‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לפעמים אנחנו יכולים לתכנן את כל חיינו מהפרט הראשון‬
‫עד הפרט האחרון‪ .‬אך כנראה שבורא העולם חשב אחרת‬
‫ושינה לנו קצת את התכנית )אישימושי‪ /‬אטיגונה(‪ .‬בדר"כ‬
‫אנחנו נשברים מזה ומתחילים להילחץ‪ ,‬לא יודעים מה‬
‫לעשות‪ ...‬באותה שנייה חשוב לעצור ולזכור שבסופו של‬

‫‪85‬‬
‫דבר בורא העולם מתכנן לנו את החיים ומה שהוא עושה‬
‫זה הטוב ביותר בשבילנו!!‬
‫‪ .2‬לכל חברה יש את התנועות התרבותיות שלה‪ ,‬את‬
‫המנהגים שלה‪ ,‬את המילים שלה‪ ,‬את הדרך בה היא‬
‫מעבירה מסרים‪ .‬אם בא אדם מארץ זרה ואני מנסה‬
‫להסביר לו משהו אך הוא לא מבין כנראה שמשהו בדרך‬
‫ההעברה שלי לא טוב‪ ,‬לא בחבר שלי! במקום לחפש‬
‫פגמים בחברי‪ ,‬אחפש את הפגמים בעצמי!‬

‫‪86‬‬
 ‫אף פעם לא‬ ‫‪41‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כולם מרימים עשר אצבעות‪,‬‬
‫וכל אחד בתורו אומר משהו‬
‫שהוא אף פעם לא עשה ‪...‬‬
‫כל חברי הקבוצה שכן עשו את‬
‫אותו הדבר צריכים להוריד אצבע )לכן עדיף לחשוב על משהו‬
‫מיוחד שרוב האנשים עשו בחייהם חוץ ממני כי מי שנגמרו לו‬
‫האצבעות מפסיד‪.(...‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אפשר לומר "אף פעם לא עשיתי באנג'י" אבל סביר‬
‫להניח שרובם לא עשו‪ ,‬אז לא כדאי‪ ...‬אבל אפשר לומר "אף‬
‫פעם לא אכלתי המבורגר"‪ ,‬וברוב הפעמים זה מוריד את‬
‫כולם‪...‬‬
‫המפסיד הוא זה שהורידו לו את כל האצבעות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הרבה פעמים אדם רוצה מאוד לעשות משהו אבל הוא‬
‫לא עושה אותו!! למה? בגלל פחד‪ ,‬בגלל מחשבה שזה‬
‫לא טוב לו‪ ,‬בגלל חוסר משאבים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אני רוצה מאוד‬
‫ללכת לעשות קורס סנפלינג אבל אין לי כסף לשלם או‬
‫שאני מפחד‪ .‬האם הסיבות האלה צריכות למנוע מאיתנו‬
‫להגשים את חלומותינו? אם יש לי חלום ואני מאמין בדרך‬

‫‪87‬‬
‫שלי‪ ,‬אני אוכל להגשים אותו‪ ,‬גם אם יעמדו בדרכי אלף‬
‫מכשולים! חשוב להדגיש לחניכים שמכאן אנחנו יוצאים‬
‫בידיעה שיש בנו את הכוח להגשים את חלומותינו‪ .‬נצטרך‬
‫לעבוד קשה בשביל זה‪ ,‬אין ספק )אם נצטרך להשיג‬
‫כסף‪ ,‬אם נצטרך להתגבר על הפחד( אבל היכולת קיימת‬
‫ומכאן זה כבר תלוי בנו!‬
‫נקודה למחשבה עם החניכים‪ :‬מה גורם לנו לא לעשות‬
‫דברים? פחד? אמונה שזה לא טוב לנו?‬
‫גדולים החולמים חלומות גדולים‬
‫והופכים חלומות למציאות‪.‬‬
‫גדולים העוסקים במעשים קטנים‬
‫הופכים את המעשים לגדולים‪.‬‬
‫אבל‪...‬‬
‫הקטנים החולמים על גדולות ואינם עוסקים‬
‫בקטנות‪ ,‬אין להם עולם‪.‬‬
‫שכן‪ ...‬החלומות נשארים בחלומם‪,‬‬
‫הקטנים בקטנותם‬
‫והעולם תוהו ובוהו‪.‬‬
‫)הרב משה צבי נריה זצ"ל(‬
‫‪ .2‬יש לנו בעיה חברתית‪ ,‬אנחנו כל הזמן רודפים‪ ...‬אחרי‬
‫הזמן‪ ,‬אחרי הכסף‪ ...‬רוצים לעשות עוד דברים‪ ,‬לגעת‬
‫בכל העולם‪ .‬ואנחנו שוכחים שלא כולם מסוגלים‪ ...‬לא‬
‫לכולם יש את היכולת לגעת בכול ולהשיג את הכול‪,‬‬
‫ללכת למסעדות‪ ,‬לבאולינג‪ ,‬להוציא רישיון בגיל ‪ ,17‬ללכת‬
‫לבית קולנוע‪ ...‬ולפעמים זה בכלל לא קשור ליכולות אלא‬

‫‪88‬‬
 ‫למחשבה שזה לא מתאים לי בתור אדם דתי‪ .‬ומי שלא‬
‫הספיק‪ ,‬לא הגיע‪ ,‬לא עשה‪ ,‬הוא לא חלק מהחברה! אנחנו‬
‫פשוט מנדים אותו החוצה‪ .‬וזה מצב רע מאוד! הנכון הוא‬
‫בדיוק ההפך!! בואו נחשוב ביחד איך אנחנו ממגרים את‬
‫התופעה הרעה הזו שפשתה בנו? נקודה לדיון‪ :‬האם יש‬
‫דברים שנראה לנו מוזר שמישהו לא עשה? למה זה‬
‫נראה לנו מוזר? )לדוגמה‪ ,‬באחת הפעמים של המשחק‬
‫הנ"ל‪ ,‬שמעתי ילד שאמר שהוא אף פעם לא אכל מחוץ‬
‫לבית – מסעדה‪ ,‬פיצה וכו'‪ ...‬וכולם צחקו עליו(‪ .‬האם יש‬
‫דברים שכולם "חייבים" לעשות?‬

‫‪89‬‬
 ‫לחצות את הנהר‬ ‫‪42‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את השבט לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה עומדת על‬
‫הכסאות בצד אחד של החדר‪ ,‬ועליהם לעבור לצד השני בלי‬
‫לרדת מהכסאות‪ .‬הקבוצה שהגיעה ראשונה ניצחה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬כסאות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬כולנו נותנים יד למען מטרה גדולה ונשגבת! אם אחד‬
‫מאיתנו יחליט שלא בא לו לעזור ולהשתתף‪ ,‬אז אנחנו לא‬
‫נצליח! בשביל זה אנחנו צוות אחד!! לעזור‪ ,‬לתת ולקבל‬
‫אחד מהשני‪...‬‬
‫‪ .2‬כדי להצליח במשחק‪ ,‬הפרט צריך לוותר על הנוחות שלו‬
‫והמקום שלו כדי שכל הקבוצה תצליח להתקדם‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫פלונטר‬ ‫‪43‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כולם עומדים במעגל וכל אחד נותן יד אחת למישהו אחד ויד‬
‫שנייה למישהו שני )ולא למי שלידו(‪ .‬לאחר מכן צריכים לחזור‬
‫למצב של מעגל בלי לעזוב את אחיזת הידיים‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ :‬לשחק בסבלנות!‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לפעמים בלי תשומת לב מיוחדת אנחנו נכנסים לתסבוכות‬
‫כ"כ גדולות‪ ,‬לנפילות קשות‪ ,‬ואנחנו אפילו לא יודעים איך‬
‫לצאת משם אחר כך! אז כדאי לשים לב למעשינו כדי‬
‫שלא להיכנס לסיבוכים שכאלו כלל‪ .‬ואם כבר נכנסנו‪ ,‬לא‬
‫לנסות לצאת בכוח‪ ,‬אלא בחוכמה ובסבלנות‪ .‬איש חכם‬
‫אחד אמר פעם שכדי לצאת ממערבולת צריך להגיע‬
‫לנקודה הכי נמוכה שלה ומשם לצאת החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬העם שלנו מורכב מגוונים רבים וצורות‪ ,‬עדות‪ ,‬מנהגים‬
‫ודעות‪ .‬לפעמים הכול הולך על מי מנוחות‪ ,‬ולפעמים‬
‫נכנס למין פלונטר גדול‪ .‬אבל זה כל היופי‪ ...‬אנחנו צריכים‬
‫לחשוב איך אנחנו משתלבים בכל הפלונטר הזה בצורה‬
‫הכי חכמה שתשפיע ותאיר כמה שיותר‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח מידת הסבלנות אצלנו – קשה לנו בדור שלנו‬

‫‪91‬‬
‫לחכות בסבלנות‪ .‬אנחנו צריכים שהכל ייפתר במהירות‬
‫הבזק‪ ,‬אך‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬ישנם דברים שלוקחים זמן‪,‬‬
‫ודרושה עבורם סבלנות‪ ...‬כדי לצאת מה"פלונטר" צריך‬
‫להתאזר בהרבה סבלנות וחוכמה‪.‬‬

‫‪92‬‬
 ‫‪ 44‬רגליים ‪ -‬עיניים‬
‫מהלך המשחק‬
‫כל החניכים עומדים במעגל ומסתכלים למטה לכיוון הרגליים‪.‬‬
‫כאשר המדריך אומר‪" :‬עיניים"‪ ,‬עליהם להרים את עיניים‬
‫למעלה – לכיוון העיניים של אחד החברים העומדים במעגל‪.‬‬
‫שני חניכים שיצרו קשר עין נפסלים ויוצאים מהמשחק‪.‬‬
‫כאשר המדריך אומר‪" :‬רגליים"‪ ,‬מורידים את המבטים בחזרה‬
‫לרצפה וכך הלאה‪ .‬מנצח מי שהצליח לא ליצור קשר עין‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬שמירת העיניים – לראייה כוח רב בהשפעה על הנפש‪.‬‬
‫האם אנחנו עושים מספיק השתדלות כדי לא להסתכל‬
‫בדברים שלא טובים לנו? שמחספסים את נפשנו? *‬
‫שמירת העיניים רלוונטית גם לבנות‪ ,‬כולנו צרכים לשמור‬
‫על טהרת הלב שלנו‪ ,‬וטהרה זו מושפעת ממה שאנו‬
‫רואים‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיבות קשר העין – למבט יש כוח רב ביצירת קשר‪.‬‬
‫בעידן המסכים )פלאפון‪ ,‬מחשב וכו'( לכאורה מופחת‬
‫הצורך בקשר עין אך עלינו לזכור כי היכולת להתפנות‬
‫מכל העיסוקים וליצור קשר עין אמיתי חשוב וקריטי‬
‫לחברה בריאה ותקשורת טובה‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫* הרחבה‪ :‬במדרש תנחומא )פרשת תולדות סימן ח'( מובא‪:‬‬
‫למה כהו עיניו של יצחק וכו'‪ ,‬מפני שנסתכל בדמות עשו‬
‫הרשע‪.‬‬
‫ובגמרא במגילה כח‪ ,‬א מובא‪ :‬שאל רבי את רבי יהושע בן‬
‫קרחה‪ :‬במה הארכת ימים? אמר לו‪ :‬מימי לא נסתכלתי‬
‫בדמות אדם רשע‪ .‬דאמר רבי יוחנן‪ :‬אסור לאדם להסתכל‬
‫בצלם דמות אדם רשע‪ ,‬שנאמר )מלכים ב‪ ,‬ג( "לולא פני‬
‫יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך"‪ .‬רבי‬
‫אלעזר אמר‪ :‬עיניו כהות‪ ,‬שנאמר )בראשית כז( "ויהי כי זקן‬
‫יצחק ותכהין עיניו מראת"‪ ,‬משום דאסתכל בעשו הרשע‪.‬‬
‫וכמו שמצינו ביצחק שהביט בפני עשו בנו הרשע ונסמאו‬
‫עיניו‪ ,‬ישנו איסור הסתכלות בצלם דמות אדם רשע‪ ,‬ובענין‬
‫זה יש לעיין‪ ,‬מהו מקור האיסור להסתכל בדמות אדם רשע‪,‬‬
‫מהם הטעמים לזה‪ ,‬האם יש איסור להסתכל אף בתמונת‬
‫אדם רשע‪ ,‬מה גדרו של איסור זה האם הוא ככל איסורים‬
‫שבתורה או הוא רק "מידה נכונה" או הנהגה על דרך המוסר‪,‬‬
‫והאם יש חילוק בין "ראייה" לבין "הסתכלות" לעניין זה‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫‪ 21‬שאלות‬ ‫‪45‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫המדריך בוחר דמות או אישיות של אדם המוכר לכל‬
‫החניכים‬
‫הדמות יכולה להיות דמות עכשווית או דמות היסטורית‪.‬‬
‫מטרת המשחק לגלות מי הדמות וכל זאת ב‪ 21-‬שאלות‪.‬‬
‫בכל פעם החניכים שואלים את המדריך שאלה אחת‪.‬‬
‫המדריך רשאי לענות רק ב"כן" ו"לא"‪.‬‬
‫כאשר החניכים חושבים שהם יודעים מי ה"דמות" שנבחרה‬
‫ייתן להם המדריך את האפשרות לנחש‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬לא הביישן למד!" – אסור לנו להתבייש לשאול! השאלות‬
‫הן הדרך לברר את תפיסת עולמנו‪ .‬ללא שאלות נישאר‬
‫עם סיסמאות באוויר וללא בניית קומה אמיתית בתוכנו‪.‬‬
‫‪ .2‬בירור אמיתי – כשאנחנו רוצים לדעת משהו‪ ,‬חשוב‬
‫שנשאל עוד ועוד עד שנהיה בטוחים בתשובה! לרוב‪,‬‬
‫לכל שאלה יש כמה כיווני תשובה וכל אחד מתחבר‬
‫לצדדים אחרים‪ .‬בבירור ספקות ושאלות חשוב שנמצא‬
‫את התשובה שמתיישבת על לבנו )ולא על לב העונה או‬
‫חברים(‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫‪ .3‬דיוק בדיבור – כשמישהו שואל אותי שאלה‪ ,‬האם אני‬
‫עונה לו במדויק על השאלה שהוא שאל או שאני מפרט‬
‫לו "קצת מעבר"? מוסיף לו עוד "מידע עסיסי"? עוד‬
‫רכילות? תשומת לב לדברים שאנו מוציאים מפינו יכולה‬
‫לגלות לנו שדברים רבים הם מיותרים‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫"אמת ‪ -‬דמיון"‬ ‫‪46‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כל אחד מהחניכים מספר שני סיפורים או משפטים כאשר‬
‫משפט או סיפור אחד קרה באמת ואחד הוא המצאה‪ .‬על‬
‫שאר החניכים לנחש מהו הסיפור האמיתי‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת‬
‫ודובר אמת בלבבו" )תפילת שחרית( – אנו רגילים לחשוב‬
‫שאמירת האמת משמעותית כלפי השומעים אותה‪ ,‬אך‬
‫חכמים מדריכים אותנו לשים את לבנו דווקא על האמת‬
‫שבלב‪ ,‬האמת שאותה אנחנו אומרים לעצמנו‪*.‬‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫לא מספיק להיות ישר ומוסרי כלפי חוץ‪ ,‬כלפי מה שהבריות‬
‫רואות ומרגישות‪ ,‬אלא דווקא בסתר‪ ,‬כשאיש לא רואה ואיש‬
‫לא יודע ואולי גם לעולם לא ידע‪ .‬אין יותר שקרי מלהיות‬
‫נחמד ואדיב בעבודה כלפי הסובבים בעוד בבית פנימה‬
‫להתנהג בחוסר סבלנות וכעס כפרא אדם וכחית טרף‪ .‬מה‬
‫יותר לא אמיתי מאשר לדבר ולהתנהג באופן מסוים ולחשוב‬
‫ולרצות את ההפך הגמור מכך‪ .‬חז"ל מתארים זאת בסיפור‬
‫מאלף )גמ' מכות יד א‪ ,‬רש"י שם( – "ודובר אמת בלבבו כגון‬

‫‪97‬‬
‫רב ספרא‪ .‬מעשה ברב ספרא שהיה לו חפץ אחד למכור‪ ,‬ובא‬
‫אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע ואמר לו‪:‬‬
‫תן לי החפץ בכך וכך דמים )כסף(‪ ,‬ולא השיב‪ .‬כסבור זה שלא‬
‫היה רוצה ליתנו בדמים הללו‪ ,‬הוסיף ואמר‪ ,‬תנהו לי בכך וכך‬
‫יותר‪ .‬לאחר שסיים קריאת שמע אמר לו טול החפץ בדמים‬
‫שאמרת בתחילה‪ ,‬שבאותם דמים היה בדעתי ליתנו לך"‪ .‬רק‬
‫אם נהיה אמיתיים בתוכנו פנימה‪ ,‬כשאנו נמצאים רק עם‬
‫עצמנו או עם הקרובים לנו‪ ,‬ואולי איש לא ידע על כך‪ ,‬רק‬
‫אז נוכל לנהל את חיינו באמת במידת האמת‪ .‬להשאיר פתק‬
‫עם מספר טלפון על רכב שפגעתי בו בלי שאיש ראה‪ ,‬לא‬
‫לעקוף במכולת ילד קטן שאינו יכול לשמור על זכותו בתור‪,‬‬
‫לומר למישהו משהו שאתה באמת חושב‪ ,‬ולא רק על מנת‬
‫להרשים אותו‪ .‬אלו מקצת מהדוגמאות שיעזרו לנו להיות‬
‫דוברי אמת בלבבנו‪ ,‬ולא רק בחיצוניותנו‪ ,‬במעשינו‪.‬‬
‫)עלון "באהבה ובאמונה"(‬

‫‪98‬‬
 ‫מגדל קשים‬ ‫‪47‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את החניכים לשתי קבוצות‪ ,‬כשעל כל צוות לבנות‬
‫את מגדל הקשים הגבוה והיציב ביותר בזמן נתון )באמצעות‬
‫קשים וסיכות תפירה(‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬קשים וסיכות תפירה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אם בונים מגדל‪ ,‬חשוב שהבסיס יהיה יציב! וחשוב‬
‫שהחומרים יהיו יציבים!! קשים הם דבר לא יציב‪ ,‬גם‬
‫המגדל הגבוה ביותר עף במשב רוח אחד! כך הילדות‬
‫והנערות הן תקופות הבסיס – ככל שהבסיס יהיה יציב‬
‫יותר ובנוי נכון יותר כך נהיה אנשים ודור ראויים יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחה של הסבלנות – איך נצליח לבנות מגדל גבוה שלא‬
‫יתפרק? עם סבלנות ורוגע‪ .‬אם נהיה לחוצים וחסרי‬
‫סבלנות – יהיה לנו קשה לבנות מגדל גבוה ויציב‪ .‬ב"עידן‬
‫המיקרוגל" לא תמיד אנחנו רגילים לעבודה הדורשת‬
‫סבלנות ומאמץ כדי להגיע לתוצאה הרצויה‪ ,‬למרות‬
‫שבתחומי החיים האחרים סבלנות ורוגע נדרשים מאוד‬
‫וחשובים מאוד לפיתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬חשיבות התכנון – "סוף מעשה במחשבה תחילה"‪ .‬תכנון‬
‫נכון של בניית המגדל יביא לתוצאות טובות יותר בזמן‬
‫קצר יותר‪ .‬תכנון חשוב בעבודה אישית‪ ,‬בסניף ובכלל‪.‬‬
‫‪99‬‬
 ‫העברת כדור‬ ‫‪48‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את החניכים לזוגות‪ ,‬וכל זוג מקבל לוח וגולה‪.‬‬
‫מעמידים את הזוגות בצד אחד של החדר‪ .‬עם הינתן האות‬
‫על כל זוג להעביר את הגולה על גבי הלוח לצדו השני של‬
‫החדר בלי שהיא תיפול מהלוח‪ .‬זוג שהגולה שלו נפלה חוזר‬
‫לקו ההתחלה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬לוחות קטנים וקשיחים מקרטון‪ ,‬גולות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אנחנו בחיינו כמו הגולה – נדרשים לשמור על שיווי‬
‫משקל‪ ,‬על יציבות‪ ,‬בין הטוב והרע‪ ,‬לדעת מהי דרך הישר‪,‬‬
‫לא ליפול לצדדים! ועם הדרך שלנו להגיע עד קו הסיום‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי שאצליח לבצע משימה מהסוג הזה אני צריך לשמור‬
‫עם בן הזוג שלי על קשר עין מלא‪ ,‬על ריכוז מוחלט‪ ,‬כי‬
‫כל רגע הגולה עלולה ליפול‪ .‬אני צריך שיתוף פעולה מלא‬
‫ותיאום מלא‪ .‬גם בחיים יש לנו משימות שבהן אנו זקוקים‬
‫זה לזה וכדי להצליח בהן נדרש שיתוף פעולה מלא‪.‬‬
‫‪ .3‬הריכוז בהעברת הגולה גורם לכך שלא נשים לב מה קורה‬
‫מסביב ובזמן שאנחנו מעבירים את הגולה כל העולם‬
‫יכול להתהפך בלי שנשים לב! פעמים רבות בחיים אנו‬

‫‪100‬‬
 ‫מרוכזים במשימה אישית שלנו ולא שמים לב למה‬
‫שקורה סביבנו‪.‬‬
‫‪ .4‬לשבטים צעירים – זהירות בדרכים‪ :‬במעבר חצייה‬
‫ובשהייה ליד הכביש עלינו לגלות ריכוז מירבי במתרחש‬
‫בכביש בלבד! כל עיסוק או אפילו מחשבה שמסיחה את‬
‫דעתנו – מסכנים את חיינו!‬

‫‪101‬‬
 ‫סל המחשבות‬ ‫‪49‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים שני חניכים ומעמידים אותם האחד מאחורי השני‪.‬‬
‫החניכים מקבלים מקרה‪ ,‬לדוגמה‪" :‬אישה תולה כביסה"‪.‬‬
‫החניך שעומד מקדימה צריך להציג בפנטומימה את‬
‫המקרה‪ ,‬והחניך שעומד מאחוריו צריך לומר את המחשבות‬
‫של מי שעושה את הפעולה‪...‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬רבות מחשבות בלב איש" – רק בורא עולם יודע מה‬
‫מסתתר בלבנו פנימה‪ .‬האנשים שסביבנו יכולים להעלות‬
‫השערות אך רק הוא יודע באמת‪.‬‬
‫‪ .2‬מחשבה‪-‬דיבור‪-‬מעשה‪ :‬האם כל מה שאנחנו חושבים‬
‫אנחנו צריכים לבטא בדיבור? מה היופי שבאפשרות‬
‫לחשוב בלב? האם אדם שמוציא החוצה את כל מה שיש‬
‫לו בתוך הלב פועל בחוכמה?‬
‫‪ .3‬דעות קדומות ופרשנות לדברים ולמעשים – לפעמים אני‬
‫בטוח שאני יודע מה חושב ומרגיש האדם שעומד מולי‪,‬‬
‫אך אני לא תמיד צודק‪ .‬לא כל מה שאני חושב‪ ,‬חושב גם‬
‫חברי!!‬
‫‪ .4‬אחד בפה ואחד בלב – המחשבה והמעשה הם שני‬
‫דברים שונים‪ ,‬האם אנו אנשי אמת ומעשינו מבטאים את‬
‫המחשבות שלנו או שיש אצלנו זיופים?‬
‫‪102‬‬
 ‫חבילה עוברת‬ ‫‪50‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מכינים מראש הפתעה עטופה בנייר עיתון‪ .‬על כל נייר‬
‫עיתון מדביקים כרטיס הנחייה )הכרטיסים מתאימים‬
‫למסר שנבחר(‪ .‬עוטפים את ההפתעה בניירות כך שבכל‬
‫פעם שמסירים שכבת נייר אחת מתגלה הנחייה חדשה‪.‬‬
‫המשתתפים מעבירים את החבילה ביניהם בהתאם להוראות‬
‫שעל כרטיס ההנחייה‪ .‬אסור להעביר את החבילה למשתתף‬
‫שכבר קבל פעם אחת‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬בכל יהודי יש נשמה טובה וטהורה‪ .‬לעיתים היא מכוסה‬
‫בעטיפות וקליפות רבות וקשה לראות אותה אך אנו‬
‫יודעים שהיא קיימת גם אם היא מכוסה‪.‬‬
‫‪ .2‬נשמה שנתת בי טהורה היא – כולנו מתמודדים עם‬
‫יצרים‪ ,‬נפילות או מידות שאינן מתוקנות ולעיתים אנו‬
‫יכולים לאבד את האמונה בעצמנו‪ .‬היכולת לקום ולתקן‬
‫שתוכנ ּו הוא טוב וטהור!‬
‫ֵ‬ ‫נעוצה באמונה ברורה‬
‫‪ .3‬תהליכים – כדי להגיע לדבר אליו אנו מעוניינים להגיע‬
‫עלינו לעבור שלבים שונים‪ ,‬חלקם ארוכים וקשים‪ ,‬אך‬
‫כולם מקדמים אותנו אל המטרה‪ .‬גם בדרך אל הגאולה‬
‫עלינו לעמוד במשימות שונות וכך נתקדם צעד אחר צעד‬
‫לגאולה השלימה!‬
‫‪103‬‬
 ‫חתולתי המסכנה‬ ‫‪51‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל ובמרכז "חתולה"‪" .‬החתולה" ניגשת אל‬
‫אחד המשחקים‪ ,‬עומדת על ארבע‪ ,‬מניחה ראשה על ברכו‪,‬‬
‫ומיללת שלוש פעמים "מיאו" קורע לב‪ .‬הלה צריך ללטף את‬
‫ראשה ולומר לה בצער שלוש פעמים‪" :‬חתולתי המסכנה"‪.‬‬
‫פרץ בצחוק – ישלם קנס; פרצה ה"חתולה" בצחוק – ניצל‪.‬‬
‫"החתולה" רשאית לבצע כל מיני תנועות חתוליות‪ ,‬כגון ללקק‬
‫את כף היד‪ ,‬אך אסור לה לעשות את המעשה הבלתי חתולי‬
‫ביותר – לדבר!‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬היכולת להזדהות עם צער הזולת גם כאשר אותנו‬
‫זה מצחיק )חבר שנפל בצורה מצחיקה וכדומה(‪ .‬אנו‬
‫נדרשים להזדהות עם כאבו ולא להשתמש בו בתור דרך‬
‫לבדר את עצמנו או את הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיבות הצחוק הבריא – יש להניח שככל שהשבט‬
‫בוגר יותר‪ ,‬יהיה קשה יותר להשיג שיתוף פעולה מלא‬
‫מהחניכים‪ .‬זו ההזדמנות לדבר על חשיבות השמחה‬
‫והצחוק בחיים‪ ,‬אדם ירא שמים אינו בהכרח אדם חמור‬
‫סבר‪ ,‬הוא מסוגל גם להתבדח באופן שאינו מזלזל וליצור‬
‫אווירה טובה‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫* הרחבה‪:‬‬
‫"בעולמם של ילדים שמחה וצחוק הם דברים פשוטים‬
‫ותדירים‪ .‬טרם סיגלו לעצמם את הכבדות והעצבות של‬
‫המבוגרים‪ .‬ומשום כן‪ ,‬כאשר אדם זוכה לילדים מתחיל מאבק‬
‫לא מודע בין כבדותו לחיוניותם‪ ,‬ובין עצבותו לשמחתם‪ .‬הוא‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬מדמה לעצמו שלהפוך אותם לרציניים וחמורי סבר‬
‫זו מצוות החינוך‪ .‬בעוד שלמעשה אין זו אלא אצטלא של‬
‫הרגליו הרעים ואינו רוצה שיפריעו אותו מכבדותו ועצבותו" ‪.‬‬
‫)אבק לזהב‪ ,‬הרב ארז משה דורון(‬

‫* בשמחת בית השואבה זקני העם היו מרקדים ואבוקות‬

‫של אש בידם‪ ,‬אולי אפילו הציגו תרגילי אקרובטיקה לעיני‬
‫הציבור‪.‬‬
‫וכך חכמי ישראל הציגו תרגילים וירטואוזיים באבוקות אש‪,‬‬
‫כשהם מזמרים דברי שירות ותשבחות ‪ .‬התפרסם בכך רבן‬
‫שמעון בן גמליאל הזקן ‪.‬‬
‫"כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא‬
‫ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" ‪ :‬שנהג‬
‫רבה לפני שפתח להם לחכמים בדבריו היה אומר להם דבר‬
‫בדיחה והיו מתבדחים חכמים ולבסוף ישב באימה ופתח‬
‫בהלכה )שבת‪ ,‬ל‪(:‬‬

‫‪105‬‬
 ‫ההינדיק‬ ‫‪52‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫נפזר גרגירי שעועית רבים בשטח‪ .‬מטרת הקבוצה היא‬
‫לאסוף כמה שיותר גרגרים‪ ,‬אפשר בתחרות בין קבוצות‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬גרגרי שעועית לבנה יבשה‪ ,‬כלי איסוף‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬איסוף נקודות טובות – כולנו עושים מעשים טובים‬
‫וחושבים מחשבות טובות לאורך היום ואנו נוהגים‬
‫להתייחס אליהם בזלזול ולהעריך רק מעשים גדולים‪.‬‬
‫אבל הקב"ה אוסף את כל הנקודות הטובות שלנו ובלי‬
‫שנשים לב הן יכולות למלא את הכלי‪.‬‬
‫* אפשר להשמיע לחניכים את השיר "נקודה טובה" של‬
‫שולי רנד‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחה של קבוצה – אם המשימה היתה מוטלת על אדם‬
‫אחד היא היתה לוקחת זמן ממושך ואולי הוא לא היה‬
‫מצליח לראות את כל הגרגרים‪ .‬בתור קבוצה אנו יכולים‬
‫גם לבצע את הדברים מהר יותר )כמות( וגם לראות את‬
‫כל הזוויות )איכות(‪.‬‬
‫‪ .3‬העולם מלא במיליוני אנשים‪ ,‬אנחנו יכולים להתייחס‬
‫אליהם כמו גרגרי שעועית זרוקים או כמו יהלומים‬

‫‪106‬‬
 ‫מפוזרים‪ .‬אם נבין שכל אדם שנברא בצלם אלוקים‪,‬‬
‫והקב"ה החליט שהוא יכול לתרום לעולם – נדע להעריך‬
‫כל אחד ולהתייחס אליו ביחס הראוי‪" .‬חביב אדם שנברא‬
‫בצלם"‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫קרוסלה‬ ‫‪53‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫הכנה‪ :‬יש להכין פתקים ועליהם לרשום קטגוריות שונות כגון‪:‬‬
‫"התחביב שלי"‪" ,‬למה באתי לכאן"‪" ,‬המשפחה שלי"‪ ,‬היישוב‬
‫שבו אני גר"‪" ,‬הבית שבו אני גר" ‪" ,‬החדר שלי"‪" ,‬מקרה מעניין‬
‫שקרה לי"‪" ,‬הספרים שאני אוהב"‪ ,‬וכן הלאה‪...‬‬
‫)יכול לשמש כמשחק הכרות(‬
‫מושיבים את החניכים בשני מעגלים‪ ,‬פנימי וחיצוני‪ ,‬המעגל‬
‫הפנימי מפנה את פניו החוצה והחיצוני – פנימה‪ ,‬כך שמול‬
‫כל חניך יושב חניך אחר‪ .‬לכל זוג מביאים פתק אחד‪ .‬על‬
‫החניכים לדבר אחד עם השני למשך זמן קצוב על הפתק‬
‫שברשותם‪.‬‬
‫בסיום הזמן שהוקצב המדריך ייתן אות להחלפת מקומות‪.‬‬
‫ההחלפה תתבצע בצורה הבאה‪:‬‬
‫המעגל החיצוני מחליף תחנות לפי סיבוב השעון‪ ,‬אבל המעגל‬
‫הפנימי מחליף תחנות נגד כיוון השעון‪ .‬כך נוצר מצב שאין‬
‫שני חניכים שנפגשים שוב‪ .‬הפתק נשאר באותו מקום‪.‬‬
‫המשחק מסתיים לאחר שסיבוב המעגל הושלם‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬פתקי קטגוריות‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬
‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪" .1‬מה שרואים מכאן לא רואים משם" – אנו נוטים להסתכל‬
‫על אנשים במבט חיצוני ועל פי זה לשפוט את אישיותם‪,‬‬
‫אבל כשנדבר עם מישהו באופן אישי אנו עתידים לגלות‬
‫עליו הרבה דברים מפתיעים שלא היינו חושבים עליו‪.‬‬
‫ניתן לבקש מכל חניך לספר דבר אחד שהפתיע אותו‬
‫לשמוע )ולהיזהר שהדברים לא יפגעו במישהו‪.(...‬‬
‫‪ .2‬כל יום יש לנו מפגש מחודש עם הקב"ה בתפילה )לפחות‬
‫פעם ביום(‪ ,‬אנחנו יכולים להתנהג בכל מפגש כזה בדיוק‬
‫כמו בפעם שעברה ולהמשיך הלאה באדישות‪.‬‬
‫אבל אנחנו יכולים לבחור להתחדש בכל פעם‪ .‬גם לחדש‬
‫את עצמנו‪ ,‬כלומר לבוא רעננים‪ ,‬עם התרגשות‪ ,‬עם כל‬
‫מה שעבר עלינו מאז התפילה הקודמת‪ .‬וגם לראות את‬
‫החידוש שבתפילה‪ ,‬לחפש משפט חדש שמתאים בדיוק‬
‫למה שאני רוצה הפעם לומר לקב"ה‪.‬‬
‫‪ .3‬כולנו חיים באותו עולם‪ ,‬שייכים לקבוצה דומה והחיים‬
‫שלנו דומים במובנים רבים‪.‬‬
‫אבל כשנחקור יותר וננסה להכיר אחד את השני לעומק‬
‫נראה שכל אחד הוא עולם בפני עצמו‪ ,‬שונה לחלוטין‬
‫ומעניין‪.‬‬

‫‪109‬‬
 ‫החפץ שלי‬ ‫‪54‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל‪ ,‬כל משתתף בתורו מניח חפץ אישי במרכז‬
‫המעגל ומספר כמה פרטים אישיים על עצמו ]תחביבים‪,‬‬
‫מעשי שובבות וכד'[‪.‬‬
‫בתום הסיבוב‪ ,‬לוקח כל משתתף מהמרכז חפץ שאיננו שלו‬
‫ומתחילים בסבב פדיון החפצים‪.‬‬
‫חפץ נפדה אם בעל החפץ יודע להגיד למי שמחזיק בחפץ‬
‫שלו פרט אחד מאלה שהמחזיק אמר בתחילת המשחק‪.‬‬
‫אם בעל החפץ זכר נכונה‪ ,‬הוא מקבל את החפץ שלו בחזרה‬
‫ועוברים לבא אחריו‪.‬‬
‫אם לא זכר פרטים על מי שמחזיק בחפץ שלו‪ ,‬הוא נותן חפץ‬
‫נוסף משלו למשתתף שיושב מימין למי שמחזיק חפץ שלו‪.‬‬
‫לאחר סבב ראשון של פדיון החפצים‪ ,‬אלה שלא הצליחו‬
‫בסבב הקודם מנסים לפדות את שני החפצים שלהם לפי‬
‫תור‪ ,‬מי שלא מצליח מוסר משכון נוסף‪.‬‬
‫המשחק נגמר כאשר כל החפצים נפדו‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬חפצים אישיים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הקב"ה הבטיח לנו שלא ישכח אותנו בגלות ויגאל אותנו‬
‫מבין העמים‪ ,‬אך הבטחה זו תלויה גם בנו‪ ,‬הקב"ה יזכור‬
‫‪110‬‬
 ‫ויגאל אותנו רק אם נזכור אותו‪ ,‬נקיים את מצוותיו ונרצה‬
‫באמת לחזור אליו!!‬
‫‪ .2‬אנו רוצים תמיד שישמעו את דעתנו ויתעניינו בנו אך‬
‫חשוב להקדיש תשומת לב גם לאחרים‪ ,‬לא להתרכז‬
‫רק בעצמנו ובצרכים שלנו אלא להיות ערניים וקשובים‬
‫לשני‪ .‬בחברות אמיתית אני לא חושב רק על טובתי אלא‬
‫גם על החבר‪.‬‬
‫‪ .3‬מצוות פדיון שבויים היא מצווה חשובה אך לא קלה‪ .‬אנו‬
‫נדרשים לתחושת מעורבות גבוהה ולהקרבה כדי לקיים‬
‫אותה‪ .‬האם אנו באמת מרגישים אל השבויים והנעדרים‬
‫כמו אל אחים? עד כמה אנחנו אכפתיים למצבם?‬
‫במשחק ראינו שכאשר מדובר בפדיון של משהו אישי‬
‫שלנו אנו מתאמצים יותר מן הרגיל ולכן מצליחים לזכור‬
‫את הפרטים ולפדות את החפצים‪.‬‬
‫לגבי הפריטים שאינם שלנו אין לנו כ"כ עניין‪ .‬לא שלי‬
‫– לא זוכר‪...‬‬
‫אך חשוב שנזכור כי כל עם ישראל הוא יחידה אחת‪.‬‬
‫שבויים יהודים הם אחים שלנו ולכן עלינו להתאמץ עבורם‬
‫מתוך תחושת מעורבות וקרבה‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫קצב שמות‬ ‫‪55‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל והמשתתפים מבצעים את התנועות הבאות‬
‫בקצב אחיד‪:‬‬
‫טופחים פעם אחת בידיים על הברכיים‪ ,‬מוחאים כף פעם‬
‫אחת ונוקשים פעמיים באצבעות )סה"כ ‪ 4‬מקצבים(‪.‬‬
‫כשנכנסו כולם לקצב‪ ,‬קורא הראשון את שמו פעמיים )פעם‬
‫אחת עם טפיחה על הברכיים ופעם אחת עם מחיאת כף(‬
‫ופעמיים את שמו של משתתף אחר )פעם אחת עם כל‬
‫נקישת אצבעות(‪ .‬המשתתף ששמו נקרא עושה מיד את‬
‫אותו דבר‪ :‬קורא את שמו פעמיים ופעמיים את שמו של‬
‫משתתף אחר‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬
‫משתתף שנכשל )כלומר לא הגיב בזמן או לא אמר פעמיים‬
‫בקצב( מקבל נקודה רעה או נותן עירבון או יוצא מהמשחק‬
‫)תלוי במדריך(‪...‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬בחיי היום יום שלנו אנו שומעים על אסונות וסכנות‪,‬‬
‫הרבה פעמים אנו מעדיפים לחשוב שהדברים הללו לא‬
‫יגיעו אלינו )כמו במשחק בו אנו לא תמיד מוכנים לכך‬
‫שיקראו בשמנו(‪.‬‬
‫חשוב שנדע כי הרבה דברים יכולים להימנע אם נהיה‬

‫‪112‬‬
 ‫מוכנים‪ ,‬אם נשמור על עצמנו וננקוט אמצעי זהירות‪ .‬אל‬
‫לנו לומר "לי זה לא יקרה"‪.‬‬
‫‪ .2‬יש תגובות שאנו מבצעים באופן אוטומטי‪ ,‬ללא מחשבה‬
‫ותכנון‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר קוראים בשמנו – אנו מסתובבים‬
‫מיד ותשומת הלב שלנו מתעוררת‪.‬‬
‫האם אינסטינקטים הם דבר מולד או שאפשר לרכוש‬
‫אותם? האם אימון יכול להביא לכך שתגובה תהפוך‬
‫לאוטומטית?‬
‫אכן! אם נרגיל את עצמנו להתנהג באופן מסוים‬
‫ההתנהגות הזו תהפוך לטבע שני ובשעת הצורך נשלוף‬
‫אותה ללא תכנון והשתהות‪.‬‬
‫מדוע זה חשוב? משום שעלינו כבר עכשיו להתחיל‬
‫להרגיל את עצמנו לדברים חיוביים )למשל לחשוב על‬
‫הזולת ולא רק על עצמנו( וכך ברגעי מבחן התגובות הללו‬
‫יצופו מיד‪ .‬הן יהפכו לאינסטינקט‪*.‬‬
‫‪" .3‬מהו הדבר ששייך לי אך כולם משתמשים בו יותר ממני?‬
‫שמי!"‬
‫מתוך המשחק אפשר לשוחח עם החניכים על שמותיהם‪.‬‬
‫מדוע קראו להם כך? האם יש סיפור מיוחד מאחורי‬
‫השם? האם ילדים שקרויים על שם מישהו חשים קשר‬
‫אליו‪ ,‬או חשים שהם דומים לו בדברים מסוימים?‬
‫ניתן לבצע זאת כפעילות היכרות או כהזדמנות לתת‬
‫לחניכים לספר על עצמם ולהכיר אחד את השני בצורה‬
‫טובה יותר‪ .‬סיפורים כאלה יוצרים תחושה של קירבה‬
‫וחברות ונותנים הזדמנות גם לחניכים שקטים להיפתח‪.‬‬
‫)אפשר גם לדבר על שם השבט‪ ,‬מדוע אנו קרויים כך?(‪.‬‬

‫‪113‬‬
 ‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬
‫אפשר להביא פה את סיפורם של רועי קליין ושל נתן אלבז‬
‫שקפצו על הרימון )ב‪ 2-‬מקרים שונים כמובן( כדי להציל את‬
‫חבריהם‪.‬‬
‫התנהגות זו לכאורה סותרת את האינסטינקט שלנו כבני‬
‫אדם‪ :‬לברוח מסכנות ולהציל את עצמנו‪ .‬אך אם נלמד את‬
‫קורות חייהם של האנשים הללו נראה שבמשך כל החיים הם‬
‫התרגלו לא לחשוב רק על עצמם אלא לסייע למי שצריך‪ .‬ולכן‬
‫ברגעי האמת‪ ,‬כאשר לא היה להם כלל זמן לחשוב‪ ,‬באופן‬
‫טבעי הם פעלו להצלת חבריהם‪ .‬זו היתה צורת ההתנהגות‬
‫אליה הרגילו את עצמם‪.‬‬
‫הקרבה כזו לא נקנית ברגע אחד‪ .‬היא תוצאה של צורת חיים‬
‫יומיומית‪.‬‬
‫)רועי קליין‪ ,‬למשל‪ ,‬היה צריך במסגרת לימודיו לתואר להכין‬
‫תוכנית לשיפור ההתנהלות של מוסד מסוים‪ .‬רועי החליט‬
‫לקחת מוסד חסד ולסייע לו לפעול באופן טוב יותר‪ ,‬וכך‬
‫במסגרת המטלות הלימודיות לעשות גם גמילות חסד‪.(...‬‬

‫‪114‬‬
 ‫סיפור קטוע‬ ‫‪56‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫המדריך מספר סיפור ועוצר מדי פעם לפני שם‪ ,‬שם עצם‪,‬‬
‫או שם תואר‪.‬‬
‫החניכים צריכים להשלים מילה במקום בו נקטע הסיפור על‬
‫פי סדר הא' ב' או בכל סדר שנקבע מראש‪.‬‬
‫החניך הראשון שנותן מילה שיכולה להשתלב במשפט באופן‬
‫הגיוני מקבל נקודה‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הדיבור שלנו הוא כל כך חזק וקדוש שאפילו מילה אחת‬
‫שאנו מוציאים מהפה יכולה להפוך עולמות ולשנות‬
‫מהלכים בעולם‪ ,‬כמו שבסיפור התמונה הכללית והמשך‬
‫הסיפור נקבעו על ידי מילה אחת שמישהו אמר‪.‬‬
‫הדבר נכון גם לגבי מעשים‪ ,‬גם למעשים קטנטנים יש‬
‫השפעה גדולה‪ ,‬ולכן עלינו להיזהר במעשים קטנים‬
‫כגדולים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקב"ה ברא את עולמו כך שהוא חסר במידה מסוימת‬
‫והטיל על בני האדם את התפקיד להשלים אותו ולהמשיך‬
‫ליצור‪.‬‬
‫בשביל מטרה זו נשלחנו אנו לפה כאשר לכל אחד‬
‫מאיתנו יש מטרה מסוימת שאותה הוא צריך להשלים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .3‬במצבים שונים בחיים אנו‪ ,‬ודווקא אנו‪ ,‬נדרשים לקום‬
‫ולפעול‪ .‬לפעמים אין אנשים אחרים שיכולים לבצע את‬
‫הדרוש וצריך בדיוק אותנו‪.‬‬
‫עלינו להיות ערניים לסביבה ולמה שמתרחש לידינו ולתת‬
‫מהיכולות והכישרונות שלנו בשעת הצורך‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫פיקולו‬ ‫‪57‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל‪ .‬המדריך מתחיל בהכרזת "פיקולו"‪ ,‬וכולם‬
‫מתחילים בקצב אחיד לטפוח לסירוגין עם שתי הידיים על‬
‫בירכיהם‪ .‬עתה‪ ,‬המדריך מכריז אחת מתוך שלוש פקודות‬
‫)אח"כ ניתן להוסיף עוד(‪" :‬ניצב"‪" ,‬שטח" או "אגרוף"‪.‬‬
‫'ניצב' – כל אחד צריך להעמיד את ידיו כמו ניצב לשולחן ‪/‬‬
‫לברכיים‪.‬‬
‫'שטח' – כל אחד צריך לשטח את ידיו על השולחן‪/‬הברכיים‪.‬‬
‫'אגרוף' – כל אחד צריך לסגור את ידיו לצורת אגרוף‪.‬‬
‫חניך שטועה יוצא מהמשחק ‪ /‬מקבל נקודה רעה‪.‬‬
‫מתחילים שוב בהכרזה "פיקולו" וכך הלאה עד שנשאר רק‬
‫חניך אחד או שמישהו קיבל ‪ 10‬נקודות‪.‬‬
‫)המדריך יכול לבלבל את החניכים על ידי כך שיעשה בידו‬
‫תנועה אחת ויכריז על תנועה אחרת‪ ,‬במקרה כזה על החניכים‬
‫לבצע את הפקודה המילולית(‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬במצבים קשים יש לנו כמה דרכים להתמודד עם הקושי‪,‬‬
‫את הדרכים הללו למדנו מיעקב אבינו בשעה שעמד מול‬
‫עשיו הרשע‪:‬‬

‫‪117‬‬
‫אגרוף – לקום ולהיאבק בקושי‪ ,‬בין אם מאבק ממשי‬
‫באנשים המנסים לפגוע בנו ובין אם מאבק רוחני‬
‫בפיתויים‪ .‬ההתמודדות הזו זהה להתנהגותו של יעקב‬
‫שהכין את משפחתו למלחמה בעשיו )וחילק אותם‬
‫לקבוצות(‪.‬‬
‫שטח – להנמיך קומה ולחכות שהגל הקשה יעבור‪ .‬לא‬
‫תמיד נכון לצאת למלחמה‪ ,‬לפעמים עלינו לתת לזמן‬
‫לעשות את שלו )למשל אם קרה דבר עצוב‪ ,‬צריך לתת‬
‫זמן לאבל ולא מיד להילחם בו ולחזור לשגרה‪ .‬זו אחת‬
‫הסיבות שחז"ל קבעו את שבעת ימי האבל(‪ .‬ההתמודדות‬
‫הזו זהה לדורון שנתן יעקב לעשיו‪ ,‬ניסיון להשלמה במקום‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫ניצב – חשוב מאוד! להתפלל!! לזכור שבלי עזרתו של‬
‫הקב"ה אין לנו שום כוח‪ .‬כמו יעקב אבינו שנשא עיניו‬
‫לשמים והתפלל לקב"ה שיצילו מעשיו‪.‬‬
‫אפשר לעשות את הפעילות הזו כאשר החניכים נמצאים‬
‫בסיטואציה קשה שעליהם להתמודד עימה‪.‬‬
‫‪ .2‬במשחק נוכחנו כמה מבלבל כשיש סתירות בין מה‬
‫שאומרים לבין מה שעושים‪ ,‬הפה והמעשה משדרים שני‬
‫מסרים סותרים ואנחנו לא יודעים על פי איזה מהם לנהוג‪.‬‬
‫חשוב שתהיה אחדות בין הרבדים השונים‪ ,‬שהדיבור שלנו‬
‫ינבע מתוך מה שאנחנו חושבים ומרגישים‪ ,‬ושהמעשה‬
‫שלנו יתאים לדיבור‪ .‬אדם אמיתי הוא אדם שאין אצלו‬
‫"זיוף" באף אחד מהכלים הבאים‪ :‬מעשה‪ ,‬דיבור ומחשבה‪.‬‬
‫כולם מנגנים את אותה מנגינה‪.‬‬

‫‪118‬‬
 ‫‪ .3‬אדם זר שהיה נכנס לחדר בזמן המשחק היה רואה‬
‫אנדרלמוסיה שלמה‪ ,‬המשחק נראה כבלאגן של מילים‬
‫ותנועות‪ .‬אך כאשר מתבוננים יותר לעומק רואים שיש‬
‫סדר וחוקיות‪ .‬יש מנהיג ששולט בנעשה ולכל מילה יש‬
‫משמעות‪ ,‬כל מילה מלמעלה גורמת לתנועה מסוימת‪.‬‬
‫כך גם בעולמו של הקב"ה‪ ,‬לפעמים נראה לנו שהדברים‬
‫מתנהלים בלי סדר והיגיון‪ ,‬אך באמת הקב"ה משגיח‬
‫על הכול ומנהל את המתרחש‪ ,‬הוא הקובע ולכל דבר‬
‫שמתרחש בעולם יש משמעות מכוונת מלמעלה‪.‬‬

‫‪119‬‬
 ‫סיפור הדגים‬ ‫‪58‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫המשחק מבוסס על מעשה בדגים שנפלו למים‪ .‬לסיפור‬
‫נוסח קבוע‪.‬‬
‫החניכים יושבים במעגל ויוצרים קצב אחיד על ידי כך שהם‬
‫טופחים על ברכיהם פעמיים לסירוגין ומוחאים כף פעם‬
‫אחת‪.‬‬
‫כשנכנסים לקצב‪ ,‬אומר הראשון את שתי המילים הראשונות‬
‫של השיר‪ ,‬הבא אחריו לפי סדר הישיבה מוסיף את שתי‬
‫המילים הבאות מתוך הסיפור וכך הלאה‪.‬‬
‫כל מילה נאמרת בעת טפיחת כפות הידיים על הברכיים ‪-‬‬
‫לפי הקצב‪.‬‬
‫נוסח הסיפור והשתנותו בכל סיבוב‪:‬‬
‫"דג אחד – שני עיניים – זנב אחד – קפיץ קפוץ – קפץ‬
‫למים;‬
‫שני דגים – ארבע עיניים – שני זנבות – קפיץ קפוץ – קפיץ‬
‫קפוץ – קפצו למים – קפצו למים;‬
‫שלושה דגים – שש עיניים – שלושה זנבות – קפיץ קפוץ‪"...‬‬
‫וכך הלאה‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬על כל דג מתווספות לסיפור ‪ 2‬עיניים‪ ,‬מס' הזנבות‬
‫משתנה ומוסיפים עוד "קפיץ קפוץ" ו"קפצו למים"‪.‬‬
‫אם משתתף טעה בדבריו‪ ,‬הוא מקבל נקודה והבא אחריו‪,‬‬
‫לפי התור‪ ,‬פותח שוב ב"דג אחד‪."...‬‬

‫‪120‬‬
 ‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬
‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬היצר הרע מנסה להכשיל אותנו בדרכים שונות והתפקיד‬
‫שלנו הוא להתגבר עליו‪ .‬כאשר אנו מצליחים הוא רואה‬
‫שיש לנו כוח ולכן בפעם הבאה הוא יבוא אלינו נפוח יותר‪,‬‬
‫עם יותר עוצמה‪ ,‬ועם ניסיונות חדשים‪ ,‬אך אל לנו לפחד‪,‬‬
‫עצם זה שהוא גדל מוכיח שגם הכוח שלנו מאוד גדול‪.‬‬
‫ׂאוֹר שבעיסה"‬ ‫חז"ל נתנו משל בו דימו את היצר הרע ל" ְש‬
‫– )שמרים( שכל הזמן תופח ומתעצם‪.‬‬
‫וכן למדונו חז"ל באותו עניין "כל הגדול מחברו )בחכמה‬
‫ומעשים טובים( – יצרו גדול הימנו" )כי הוא מתחזק כדי‬
‫לנצח(‪.‬‬
‫‪ .2‬חז"ל לימדונו כלל לחיים )אבות ב‪,‬ז(‪" :‬מרבה נכסים –‬
‫מרבה דאגה"‪ ,‬כלומר ככל שאדם רוכש לעצמו עוד נכסים‬
‫ותפקידים נוצרות לו יותר דאגות ויש עליו יותר אחריות‪.‬‬
‫אל לנו להסיק מכך שתמיד כדאי להישאר באותו מצב‪,‬‬
‫אך עלינו לשקול האם התוספת שאנחנו מנסים להשיג‬
‫אכן שווה את המחיר‪.‬‬
‫‪ .3‬תורת עם ישראל עברה מדור לדור בעל פה וכל דור‬
‫הוסיף פרושים ותוספות‪ .‬בשלב כלשהו התורה שבעל‪-‬‬
‫פה נהייתה רחבה מכדי שבני אנוש יוכלו לזכור אותה‬
‫בע"פ ולכן קם רבי יהודה הנשיא וקבע שכיוון שהתורה‬
‫עלולה להישכח מותר לכתוב אותה‪ ,‬וכך נוצרה המשנה‪.‬‬

‫‪121‬‬
 ‫טבעת‬ ‫‪59‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את השבט לשתי קבוצות‪ ,‬ומתיישבים בשתי שורות‬
‫קבוצה מול קבוצה‪.‬‬
‫המדריך נותן את הטבעת )לבנים – אפשר גם פריט קטן‬
‫אחר( לחניך הראשון מקבוצה א'‪ .‬החניכים בקבוצה זו צריכים‬
‫להעביר את הטבעת בתוך כפות הידיים שלהם מאחד לשני‬
‫עד לסוף הקבוצה בלי שקבוצה ב' תזהה איפה נמצאת‬
‫הטבעת‪ .‬לא חייבים להעביר את הטבעת עד הילד האחרון‪,‬‬
‫אפשר להחביא אותה אצל אחד החניכים באמצע השורה‬
‫ולהמשיך כאילו מעבירים אותה עד הסוף‪.‬‬
‫כאשר הקבוצה סיימה להעביר את הטבעת עד הסוף‬
‫המדריך נותן אות להוריד את הידיים‪ ,‬כל החניכים בקבוצה‬
‫מורידים את ידיהם על הברכיים )יד על כל ברך( בלי שקבוצה‬
‫ב' תיראה אצל מי הטבעת‪ .‬כעת על קבוצה ב' לגלות אצל‬
‫מי הטבעת מוחבאת‪ .‬כל אחד מהחניכים בקבוצה ב' מהמר‬
‫בתורו על יד אחת של חניך מקבוצה א' שבה לדעתו נמצאת‬
‫הטבעת‪ .‬אם הטבעת באמת נמצאת ביד שנבחרה – הקבוצה‬
‫השנייה ניצחה ומחליפים בין הקבוצות )קבוצה ב' היא זאת‬
‫שמחביאה את הטבעת(‪.‬‬
‫אם הטבעת לא הייתה אצלו קבוצה ב' מקבלת נקודה‬
‫וממשיכים לחפש את הטבעת – כל חניך לפי סדר הישיבה‪.‬‬
‫הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שיש לה הכי פחות נקודות‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬טבעת‪.‬‬
‫‪122‬‬
 ‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬
‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו רגילים לראות בני אדם ולשפוט אותם ע"פ מלבושם‬
‫והתנהגותם החיצונית‪ ,‬אך לפעמים דווקא אצל אדם‬
‫שלא היינו מצפים כלל טמון המטמון והוא איש מרגליות‪.‬‬
‫הדבר נכון לגבי כל אדם‪ .‬כל אחד מאיתנו מחביא איזושהי‬
‫מרגלית והתפקיד שלנו הוא לחשוף אותה למרות‬
‫הקליפות והכיסויים‪.‬‬
‫‪ .2‬בחיינו היום יומיים אנו מנסים לבצע דברים ולהגיע‬
‫למקומות שונים )רוחניים‪ ,‬חברתיים וכדו'(‪ .‬לא תמיד‬
‫אנו מצליחים למצוא בקלות את הדרך או את המעשה‬
‫הנכון לעשות‪ ,‬לפעמים יש הרבה ניסיונות כושלים עד‬
‫שמצליחים‪ ,‬אך בסופו של דבר כל הניסיונות מקדמים‬
‫אותנו למקום הנכון ובינתיים אנחנו יכולים לנסות להפיק‬
‫שמחה מההצלחות במהלך הדרך‪.‬‬
‫‪ .3‬התורה ניתנה למשה רבנו על הר סיני אחרי שנשמרה‬
‫קרוב ל‪ 1000-‬דורות בידי הקב"ה‪.‬‬
‫מאז היא התחילה לעבור מפה לפה במשך הדורות‪ ,‬כל‬
‫אחד שמר את מה שקיבל ואח"כ העביר הלאה‪ .‬הנס הוא‬
‫שלמרות כל הגלגולים התורה שהגיעה אלינו נשארה בלי‬
‫שינוי‪ ,‬בדיוק כמו שניתנה לאבותינו בסיני‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫צ'יקי‪-‬בום‬ ‫‪60‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫יושבים במעגל וכל המשתתפים טופחים בידיהם על ברכיהם‬
‫לפי קצב אחיד ואומרים ביחד את המשפט הבא פעם אחר‬
‫פעם ברציפות‪" :‬צ'יקי‪-‬בום‪ ,‬צ'יקי‪-‬בום‪ ,‬צ'יקי ‪ -‬צ'יקי ‪ -‬בום‬
‫בום" ‪ ,‬כל מילה נאמרת עם טפיחת יד אחת‪.‬‬
‫כשהמשפט נאמר בפעם השנייה מבצע המשתתף הראשון‬
‫תנועה כלשהיא על פי הקצב )מחיאת כף‪ ,‬רקיעת רגל‪.(...‬‬
‫הבא אחריו‪ ,‬במשפט השלישי מחקה את התנועה שעשה‬
‫קודמו ובמשפט הבא )הרביעי( מבצע תנועה מקורית שלו‪.‬‬
‫מכאן והלאה כל אחד בתורו‪ ,‬לפי סדר הישיבה‪ ,‬מחקה את‬
‫התנועה שעשה קודמו במשפט הקודם במשך משפט אחד‬
‫ובמשפט הבא ואילך מבצע תנועה מקורית משלו‪.‬‬
‫כל המשתתפים שעוד לא הגיע תורם לבצע תנועה מקורית‬
‫מבצעים את התנועה שאותה התחילו כולם ביחד )בסבב‬
‫הראשון – טפיחת ידיים על הברכיים(‪.‬‬
‫מדי פעם יכול הראשון‪/‬המדריך להתחיל בסבב חדש של‬
‫תנועות חדשות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬בחיים אנו עוברים שלבים שונים‪ .‬בהתחלה אנו מקיימים‬
‫מצוות כי כך אמרו לנו וכך עושים אלו שסביבנו‪ ,‬בשלב זה‬

‫‪124‬‬
 ‫עדיין איננו מפעילים מחשבה עצמאית‪ .‬לאחר מכן מגיע‬
‫שלב בו המעשים צריכים להגיע מתוך הפנימיות שלנו‪,‬‬
‫קיום שמוטבע בו הפן האישי שלנו‪ .‬לשני השלבים הללו‬
‫יש מקום‪ ,‬אף אחד מהם איננו מיותר‪ ,‬אך עלינו לשים לב‬
‫שאיננו נשארים תקועים כל החיים בשלב הראשון של‬
‫קיום מצוות מתוך חיקוי אלא עוברים לעשייה מקורית‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר אנו מתקדמים לעבר מטרה כלשהיא לפעמים‬
‫אנו מתמקדים רק בה )למשל מסתכלים על תנועה של‬
‫מישהו אחר(‪ .‬ההתמקדות הזו יכולה לגרום לנו לפספס‬
‫את הדברים האחרים שמתרחשים )למשל אם התחילו‬
‫במקביל סבב נוסף(‪.‬‬
‫חשוב להתמקד במטרה אך חשוב גם שההתמקדות הזו‬
‫לא תגרום לנו לזנוח את שאר הדברים או לשכוח שיש לנו‬
‫מטרות נוספות‪.‬‬
‫‪ .3‬כל מעשה שנעשה בעולם משפיע על אנשים רבים‬
‫בדרכים עקיפות‪ ,‬אפילו על אנשים שלא מכירים את‬
‫האדם שעשה את המעשה ולא ראו אותו‪ .‬לכן כדאי‬
‫שנזכור שגם דבר קטן שאנחנו עושים יכול להשפיע על‬
‫הרבה אנשים גם כעבור זמן רב )אם אני עוזר לאחותי‬
‫בשיעורי הבית ומשמח אותה‪ ,‬אחר כך היא תעזור בשמחה‬
‫לאמא‪ ,‬לאמא יהיה זמן לנוח והיא תספיק לאפות עוגה‬
‫לשכנה שילדה וכן הלאה(‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫לשמור על הבלון‬ ‫‪61‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כל משתתף קושר בלון לגבו )בעזרת חוט שמקיף את מותניו(‬
‫ומקבל מחט ביד‪ .‬על כל משתתף לנסות לפוצץ לאחרים את‬
‫הבלון‪ ,‬תוך שמירה על שלמותו של הבלון שלו‪ .‬המנצח הוא‬
‫האחרון שנשאר עם הבלון שלם‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬בלונים‪ ,‬חוט‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬כדי לנצח בקרב מול היצר שרוצה לפגוע בנו אנו צריכים‬
‫להעז לתקוף בלי לפחד‪ .‬בקרב עם היצר מי שתוקף ראשון‬
‫הוא המנצח‪ ,‬לכן צריך לדעת להקדים את היצר ולהתגבר‬
‫כארי לעשיית מצוות וכך להקדים את המכשולים‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר אנו מנסים להשיג דבר מה עלינו לשאול את‬
‫עצמנו האם הדבר הזה‪ ,‬שטוב עבורנו‪ ,‬יכול להיות רע‬
‫עבור מישהו אחר ולפגוע בו? יש לבחון את כל ההשלכות‬
‫העתידיות של המטרה ולדאוג לכך שלא "נפוצץ" בדרכנו‬
‫חברים‪ ,‬בני משפחה או כל אדם אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתן לפתח דיון על מהירות וזריזות‪ :‬האם זו אותה תכונה?‬
‫מה ההבדל? האם אלו תכונות טובות? לאיזה דברים‬
‫עלי למהר‪/‬להזדרז? האם כשאני ממהר אני מתחרה‬

‫‪126‬‬
 ‫במישהו? מתי התחרותיות הזו טובה ומתי היא פוגעת בי‬
‫‪ /‬בזולת?‬
‫"צריך האדם שיהיה אצלו בטבע והרגל תמידי לרוץ לדבר‬
‫מצווה" )ילקוט יוסף‪ ,‬סימן א' סעיף ב'(‪.‬‬

‫‪127‬‬
 ‫שני כלבים ועצם‬ ‫‪62‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫מחלקים את השבט לשתי קבוצות שוות וכל שחקן מקבל‬
‫מספר כך שבכל קבוצה יש שחקן הנושא את המספר‬
‫‪ ,1‬שחקן הנושא את המספר ‪ 2‬וכן הלאה‪ .‬המדריך עומד‬
‫באמצע המגרש‪ ,‬אוחז בידו בפריט מסוים ומרים אותו גבוה‪.‬‬
‫כאשר המדריך נוקב במספר – החניכים שקראו את המספר‬
‫שלהם‪ ,‬משתי הקבוצות‪ ,‬צרכים לרוץ לאמצע ולנסות לחטוף‬
‫ראשונים את הפריט‪ .‬מי שתפס ראשון רץ חזרה במהירות‬
‫לקבוצה שלו‪.‬‬
‫אם נתפס בדרך על ידי היריב – הוא שבוי של הקבוצה‬
‫השנייה‪.‬‬
‫אם הצליח לחזור לקבוצה שלו בלי להיתפס – היריב הופך‬
‫להיות שבוי שלו‪.‬‬
‫הקבוצה המנצחת היא זו ששבתה את כל השחקנים של‬
‫הקבוצה השנייה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬פריט שישמש כ"עצם"‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬גם כאשר אנו מפספסים דבר שרצינו אל לנו להתייאש!‬
‫יש עוד סיכוי! פעמים רבות יש עוד הזדמנויות להחזיר את‬

‫‪128‬‬
 ‫הגלגל אחורה‪ ,‬אפשר לרוץ אחרי האוטובוס ולתפוס אותו‬
‫בתחנה הבאה‪...‬‬
‫‪ .2‬בתוכנו מתחולל כל הזמן מאבק בין שני כוחות‪ ,‬עלינו‬
‫לזכור שהמאבק אף פעם לא נגמר‪ ,‬תמיד יש לנו אפשרות‬
‫לשוב בתשובה‪ .‬גם אם נפלנו יש לנו אפשרות לתקן‪ .‬בכל‬
‫פעם מגיע שלב נוסף שמביא עימו הזדמנויות חדשות‪.‬‬
‫‪ .3‬כשאנו שואפים למטרה חשובה עלינו לדבוק בה גם‬
‫כשקשה‪ .‬לפעמים חלות תמורות והמטרה משתנה או‬
‫זזה ממקומה‪ ,‬ואז עלינו לבחון מחדש את הדרכים להגיע‬
‫אליה ולהמשיך לדבוק בה עד להשגתה‪.‬‬

‫‪129‬‬
 ‫קרב תרנגולות‬ ‫‪63‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כולם עומדים באזור מסוים על רגל אחת ועם ידיים שלובות‪.‬‬
‫כל אחד מנסה לגרום לשאר חברי הקבוצה ליפול‪ ,‬לפתוח‬
‫את הידיים או להניח את שתי הרגליים על הקרקע‪.‬‬
‫המנצח הוא האחרון שמצליח להישאר עם רגל למעלה‬
‫וידיים שלובות‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬במשחק זה חשנו הזדהות עם אנשים בעלי מוגבלות‬
‫פיזית‪ .‬עלינו לזכור שלא רק מי שנראה לנו חיצונית כבעל‬
‫מגבלה הוא המוגבל‪ ,‬אלא גם לנו יש מגבלות שונות )בגוף‬
‫‪ /‬במידות ‪ /‬בכוחות ועוד(‪ ,‬אף אחד מאיתנו איננו מושלם‬
‫וכל יכול‪ .‬אם נזכור זאת תמיד נצליח להתייחס בענווה‬
‫לכל אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬אחרי שהרגשנו את הקושי בתפקוד כאשר יש לנו מגבלה‬
‫כלשהיא‪ ,‬אנו חשים צורך גדול יותר להודות לקב"ה על‬
‫כל המתנות הטובות שנתן לנו‪ ,‬על כל איבר ואיבר בגופנו‬
‫שמתפקד באופן בריא‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל דור רבים "עומדים עלינו לכלותנו"‪ ,‬ואנו נצליח לגבור‬
‫על כל אלה אם נתייצב בגאון – עומדים וזקופים‪.‬‬

‫‪130‬‬
 ‫עלינו לראות לנגד עינינו תמיד את הבטחתו של הקב"ה‬
‫לסייע לנו ולשמור עלינו‪ .‬האמונה שלנו בכוחו האיתן‬
‫של עמ"י תיתן לנו את הכוח כנגד כל המפגעים‪ .‬כך גם‬
‫אם יצליחו ח"ו לפגוע בנו עדיין נשאר עומדים ולא ניפול‬
‫לגמרי‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫הכדרים באים‬ ‫‪64‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫כולם עומדים בצד אחד של המגרש‪ ,‬ושני "כדרים" עומדים‬
‫מהצד השני של המגרש‪ .‬הכדרים קוראים בקול "הכדרים‬
‫באים!" ואז כל הקבוצה צריכה לנסות לחצות את המגרש‬
‫ולהגיע לצד בו עמדו הכדרים‪ .‬הכדרים רצים מולם ומנסים‬
‫לתפוס אותם‪ .‬המטרה היא לא להיתפס ע"י הכדרים אך‬
‫אסור לעשות צעדים לאחור‪.‬‬
‫מי שנתפס על ידי הכדרים – הופך להיות כדר‪.‬‬
‫מי שלא נתפס ומגיע לצד השני של המגרש מחכה עד‬
‫שיאמרו שוב "הכדרים באים"‪ ,‬כך חוזרים שוב ושוב עד‬
‫שכולם נתפסים להיות כדרים ורק אחד נשאר ומנצח‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לפעמים עומדים בפנינו מכשולים אשר מונעים מננו‬
‫להתקדם‪ ,‬ומנסים לגרום לנו לחזור אחורה‪ .‬החזרה לאחור‬
‫תכשיל אותנו ותייאש אותנו‪ ,‬לכן אל לנו להתפתות ולסגת‪.‬‬
‫עלינו להתגבר על המכשולים ולפרוץ קדימה בכל הכוח‪.‬‬
‫‪ .2‬היצר הרע מנסה לתפוס אותנו ולהכשיל אותנו בדרכים‬
‫שונות‪.‬‬
‫עלינו לדעת שאם אנו נותנים לו לתפוס אותנו הוא‬
‫מתחזק וכוחו גדל ולכן בפעם הבאה יהיה לנו קשה עוד‬
‫‪132‬‬
 ‫יותר להתמודד מולו‪) .‬מצד שני הדבר פועל אותו דבר גם‬
‫לכיוון ההפוך – כשאנו עושים משהו טוב כוחו של הטוב‬
‫מתחזק בעולם(‪.‬‬
‫לכן כל ניצחון קטן הוא ניצחון גדול והוא מונע מאיתנו‬
‫בעתיד קושי גדול יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬בניגוד למשחקים רגילים בהם יש תופס אחד‪ ,‬במשחק‬
‫הזה מההתחלה יש שני תופסים‪ .‬כשהתפקיד מוטל על‬
‫שניים הוא הרבה יותר קל‪ ,‬המתח יורד ואין תחושה שאני‬
‫נגד כולם‪ .‬כך גם בחיים‪ ,‬כשאנו רוצים לבצע דבר מה‬
‫כדאי לנו לחבור לאנשים שיעזרו לנו‪ ,‬הדבר יקל עלינו גם‬
‫טכנית וגם רגשית‪.‬‬
‫)ניתן לשאול את התופסים עצמם כיצד חשו בהתחלה‪,‬‬
‫לעומת משחקים אחרים בהם הם תיפקדו כתופסים‬
‫יחידים(‪.‬‬

‫‪133‬‬
 ‫דג מלוח‬ ‫‪65‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫אחד מהחניכים עומד כשגבו מופנה לשאר החניכים‪ ,‬השאר‬
‫עומדים בשורה בצידו המרוחק של שטח המשחק‪.‬‬
‫החניך שגבו מופנה קורא‪" :‬אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬דג מלוח"‪ .‬כל‬
‫עוד הוא סופר מותר לכל החניכים להתקדם לעברו‪ ,‬וברגע‬
‫שהוא מסיים לספור הוא מסתובב לעבר כולם‪.‬‬
‫אם הוא מצליח לראות חניך שמתקדם – אותו חניך נפסל‬
‫וחוזר לקו ההתחלה‪.‬‬
‫המטרה היא להגיע אל הסופר מבלי שהוא יצליח לראות את‬
‫החניכים מתקדמים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬יש זמנים בהם יש לנו הזדמנות פז להתקדם‪ ,‬אך יש‬
‫גם זמנים אחרים בהם יש דברים שמונעים מאיתנו את‬
‫ההתקדמות‪.‬‬
‫עלינו לדעת לנצל את הזמן ולהתקדם כאשר מותר‬
‫ואפשר‪ ,‬ובשאר הזמן לצבור כוח ולתכנן את הצעדים‬
‫הבאים‪ .‬הדבר נכון לגבי כל דבר‪ ,‬לכל דבר יש את הזמן‬
‫המתאים לו ואת הזמן הלא מתאים‪ .‬כמו שאמר שלמה‬
‫המלך "לכל זמן ועת‪."...‬‬

‫‪134‬‬
 ‫‪ .2‬יש מצבים שבהם הפחד מאנשים אחרים חוסם ועוצר‬
‫אותנו‪ ,‬מונע מאיתנו להתקדם‪ .‬אנו לא רוצים ש"יתפסו"‬
‫אותנו עוסקים במשהו מסוים כדי שלא ידביקו לנו תווית‬
‫בעקבות כך )למשל אם נלמד למבחן כמה שעות יגידו‬
‫שאנחנו "חננים"‪ ,‬אם נספר למורה על משהו לא בסדר‬
‫שמתרחש בכיתה יגידו שאנחנו "מלשינים"(‪.‬‬
‫אל לנו לתת לאחרים לעצור אותנו מההתקדמות כאשר‬
‫הדבר שאנו רוצים לעשות הוא דבר חיובי‪.‬‬
‫‪ .3‬כשאנחנו מאוד רוצים משהו ומתאמצים להשיגו‪ ,‬לפעמים‬
‫הלחץ מפריע לנו להתקדם‪ .‬במקרים כאלה כדאי "לעצום‬
‫עיניים" לזמן קצר‪ ,‬כמו הסופר במשחק‪ ,‬להרפות‪ ,‬לא‬
‫להתאמץ יותר מידי‪ ,‬ואז כשנפתח את העיניים פתאום‬
‫– הופ! נגלה שבזמן הזה התקדמנו בלי לשים לב!‬

‫‪135‬‬
 ‫חבוש‬ ‫‪66‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫ממנים חניך אחד להיות "החובש"‪ .‬בזמן שהוא עוצם את עיניו‬
‫וסופר שאר החניכים מתחבאים בשטח שגבולותיו נקבעו‬
‫מראש‪.‬‬
‫כשהחובש מסיים לספור הוא מתחיל לחפש את חבריו‬
‫וכאשר הוא מוצא מישהו הוא קורא בשמו וצועק לעברו‬
‫"חבוש" החניך שנתפס צריך ללכת לכלא )=שטח שהוגדר‬
‫מראש(‪ ,‬שאר החניכים מנסים להציל את החבוש‪.‬‬
‫בכדי להציל אותו צריך להתגנב לכלא ולתת לו כיף בלי‬
‫שהחובש ייראה‪ .‬אם החובש רואה גם החניך השני הופך‬
‫ל"חבוש"‪.‬‬
‫המשחק נגמר כאשר כולם נכנסים לכלא‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬בחיים אנו נדרשים לפעמים להקריב מעצמנו כדי לעזור‬
‫לחברים ‪ /‬לאנשים אחרים‪ ,‬ואפילו כדי להציל אותם‬
‫ממצבים לא טובים‪ .‬למשל כאשר אנו לומדים למבחן עם‬
‫חבר שמתקשה‪ ,‬וכך הלימוד לוקח לנו יותר זמן מאשר‬
‫היה לוקח לנו אם היינו לומדים לבד‪...‬‬
‫השאלה היא עד כמה אני מוכן להקריב מעצמי כדי לעזור‬
‫לחברי? האם אני עוזר לו רק כשזה קל ולא גורע ממני‬

‫‪136‬‬
 ‫כלום? או שאני מוכן לקחת "סיכון" מסוים על עצמי למען‬
‫מישהו אחר?‬
‫‪ .2‬החובש במשחק יכול להישאר כל הזמן צמוד ל"כלא"‬
‫וכך לדאוג שלא יצליחו לשחרר את השבוי‪ ,‬אך אז‬
‫ייקשה עליו למצוא את שאר החניכים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם ילך‬
‫לחפשם במרחקים לעולם לא יצליח לכלוא את כולם בלי‬
‫שהחברים ישחררו אותם‪ .‬גם בחיים אנחנו צריכים למצוא‬
‫את האיזון בין ההגנה והביטחון שמספק לנו הקן שלנו‬
‫)המשפחה‪ ,‬הכיתה הרגילה‪ ,‬החברים( לבין ההתרחקות‬
‫שמאפשרת לנו עצמאות‪ ,‬מרחבים וביצוע משימות‬
‫מאתגרות יותר‪.‬‬
‫)ניתן לדבר על כך עם החניכים לפני היציאה לישיבות‬
‫ואולפנות(‬
‫‪ .3‬המציאות של לקיחת אנשים בשבי קיימת מאז ומעולם‪.‬‬
‫התורה מצווה עלינו כיהודים להיות ערבים זה לזה ולפדות‬
‫את השבויים‪ .‬על מצווה זו אפילו מעכבים בניית בתי‬
‫כנסת ועוד‪.‬‬
‫השאלה היא האם יש לפדות שבויים בכל מחיר או שיש‬
‫לכך הגבלות? הגמרא במסכת גיטין אומרת כי "אין פודין‬
‫את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם"‪.‬‬
‫ניתן לערוך דיון‪ :‬מה הכוונה במילים "מפני תיקון העולם"?‬
‫מה זה "יתר על דמיהן"? איך קובעים כמה האדם שווה?*‬

‫‪137‬‬
 ‫* למדריך המשקיען‪:‬‬
‫– הגמרא מביאה ‪ 2‬אפשרויות למילים "מפני תיקון העולם"‪.‬‬
‫האפשרות הראשונה היא שאין לפדות את השבויים במחיר‬
‫מופקע כדי שלא להקשות על הציבור‪ ,‬שלא יצטרכו לשלם‬
‫יותר ממה שהם יכולים‪ .‬האפשרות השנייה היא שלא לשלם‬
‫מחיר מופקע כדי לא לתת תאבון לנכרים לשבות עוד ועוד‬
‫יהודים וכך להרוויח עוד כסף )ובימינו – עוד שחרור מחבלים‬
‫וביצוע מעשי טרור וסחטנות(‪.‬‬
‫– ערכו של האדם נקבע על פי המחיר שהוא שווה ב"שוק‬
‫העבדים" )שבמציאות שלנו ב"ה כבר לא קיים‪.(...‬‬
‫)מבוסס על שיעור מתוך האתר 'ישיבה'(‬

‫‪138‬‬
 ‫מעגל כוח‬ ‫‪67‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫עומדים במעגל‪ ,‬עם מכשול באמצע‪ ,‬כל אחד צריך להחזיק‬
‫את השכנים שלו משני הצדדים‪ .‬כאשר מתחיל המשחק עליו‬
‫לנסות להפריד את זוגות הידיים של החניכים האחרים‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על חיבור ידיים עם השכנים‪ ,‬ובלי לדרוך על המכשול‬
‫באמצע המעגל )חשוב להבהיר‪ :‬אסור להפריד ידיים עם‬
‫נשיכות(‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬לחברה מאוחדת יש כוח עצום‪ ,‬הרבה יותר מאשר‬
‫לצירוף הכוח של יחידים בודדים‪ .‬אחד ועוד אחד לא‬
‫שווה שניים אלא יותר! ננסה לחשוב עם החניכים על‬
‫דוגמאות הממחישות את המשפט הזה )למשל כשאנו‬
‫רוצים לשמח אנשים שקשה להם‪ ,‬קבוצה יכולה ליצור‬
‫אווירה של שמחה סוחפת שאיננה דומה לשמחה שהיינו‬
‫משיגים אם כל אחד לחוד היה מגיע ומנסה לשמח(‪.‬‬
‫‪ .2‬לשבט בוגר ‪:‬‬
‫לכל השתייכות לקבוצה יש גם מחיר‪ .‬לפעמים השייכות‬
‫הזו מגבילה את חופש התנועה שלנו‪.‬‬
‫ניתן לדון עם החניכים על קיומם של קשיים הנובעים‬
‫משייכות לחברה‪ .‬אנו רגילים לדבר רק על יתרונותיה‬
‫‪139‬‬
‫של הקבוצה‪ ,‬אך כאשר מדובר בשבט בוגר אפשר לדון‬
‫גם על צדדים נוספים ולהציג את הגוונים השונים ואת‬
‫ההתמודדויות‪ :‬כאשר אני חלק מחברה אני צריך לוותר‬
‫לפעמים על דעתי‪ ,‬לפעמים הייחודיות שלי אובדת‪ ,‬אני‬
‫תלוי באחרים כדי להצליח ועוד‪.‬‬
‫עם כל זאת – מהן היתרונות של השותפות הזו? האם יש‬
‫זמנים שעדיף לי לפעול לבד?‬
‫מתוך חשיפה של צדדים אלו נגיע למסקנות בוגרות יותר‬
‫בנוגע להיותנו חלק מחברה‪ ,‬ממשפחה ומעם‪.‬‬
‫‪ .3‬כיהודים עלינו לעשות הבחנה בין האנשים והכוחות‬
‫הטובים‪ ,‬אליהם עלינו להתחבר‪ ,‬לבין אנשים וכוחות לא‬
‫טובים שמהם עלינו להיפרד‪ .‬קל יותר לאהוב את כולם‪,‬‬
‫אך אין זה נכון‪ ,‬כיוון שיש דברים שאנחנו צריכים להילחם‬
‫בהם‪ .‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬כל שנעשה רחמן על האכזרים‪,‬‬
‫לסוף נעשה אכזר על רחמנים" )ר' אלעזר‪ ,‬מדרש תנחומא‬
‫לפרשת מצורע(‪.‬‬

‫‪140‬‬
 ‫פרה עיוורת‬ ‫‪68‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫בוחרים חניך שמתנדב להיות ה"פרה" וחפץ שאותו יצטרך‬
‫למצוא‪ .‬ממקמים את החפץ במקום מסוים בחדר כאשר‬
‫החניך עדיין רואה ולאחר מכן מכסים לו את העיניים‬
‫ומסובבים אותו‪.‬‬
‫בזמן שעיניו מכוסות מותר להזיז את כל החפצים בחדר פרט‬
‫לחפץ שהוא צריך למצוא )ואת הרהיט שהוא נמצא עליו(‪.‬‬
‫ניתן למדוד זמן ולערוך כמה סבבים ואז המנצח הוא זה‬
‫שמצא את החפץ בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬מטפחת לקשירת העיניים‪ ,‬חפץ להחביא‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬הגענו לעולם עם נשמה טהורה ונקייה‪ .‬במשך החיים‬
‫עברנו כל מיני סיבובים‪ ,‬המציאות מסביב בלבלה אותנו‬
‫והדרך אל הקב"ה נעלמה מעינינו‪.‬‬
‫אך הדרך הזו תמיד קיימת‪ ,‬הנשמה נשארת בטהרתה‪,‬‬
‫המציאות לא יכולה לפגום במהות הנשמה‪ .‬אם נחפש‬
‫ונתרכז נצליח גם בתוך החושך והבלבול לשוב אל הנשמה‬
‫הטהורה ואל הקב"ה‪.‬‬

‫‪141‬‬
‫‪ .2‬במציאות חדשה )למשל כיתה חדשה ‪ /‬מדריך חדש(‬
‫הכול מסביבנו משתנה והדבר יכול לגרום לנו לתחושה‬
‫שאנו אבודים‪ .‬עלינו להתאזר בסבלנות‪ ,‬לעצור‪ ,‬לתת‬
‫לעצמנו זמן להסתגל לסביבה החדשה‪ ,‬להתחיל להכיר‬
‫את השטח‪ ,‬ולאט לאט ללמוד לתמרן בתוכו בקצב ובכיוון‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪ .3‬כשעמ"י בגלות נראה לנו שהכול חשוך‪ ,‬גם כשיש‬
‫התקדמות והגאולה מתחילה עדיין יש הרבה צרות‬
‫וקשיים שמסתירים מאיתנו את האור‪ .‬אך אם לאורך‬
‫כל הדרך אנו מאמינים שבסוף נגיע אל האור )ובמשחק‬
‫– אל הפריט(‪ ,‬לא נתייאש ונשרוד את "חבלי משיח"‪.‬‬
‫על זה אומר דוד המלך "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך‬
‫בלילות"‪ .‬בבוקר‪ ,‬כשהכול מואר וטוב‪ ,‬אנו מודים לקב"ה‬
‫על החסדים‪ .‬אך גם בלילה‪ ,‬בחושך‪ ,‬בצרות – אנחנו לא‬
‫מאבדים את אמונתנו!‬

‫‪142‬‬
 ‫המלך אמר‬ ‫‪69‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫ממנים חניך אחד להיות ה"מלך" ושאר החניכים עומדים‬
‫מולו‪ .‬המלך נותן פקודות ואומר "המלך אמר ל‪) "...‬למשל‬
‫לקפוץ ‪ 5‬קפיצות צפרדע( וכולם צריכים לבצע את המשימה‪.‬‬
‫המלך מנסה לבלבל ע"י כך שלפעמים הוא נותן פקודות בלי‬
‫לומר קודם "המלך אמר"‪ ,‬כאשר המילים הללו לא נאמרות‬
‫החניכים צריכים לא לבצע את הפקודה‪ .‬חניך שלא מילא את‬
‫הפקודות כשהיה צריך או שמילא את הפקודה כשהיה צריך‬
‫לא למלאה – יוצא מהמשחק‪.‬‬
‫המנצח הוא מי שנשאר אחרון במשחק – והוא נהיה המלך‬
‫במשחק הבא‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬כאשר מצווים אותנו לעשות משהו עלינו לשים לב מי‬
‫המצווה‪ .‬האם זו מצווה של הקב"ה‪ ,‬או של מישהו שעפ"י‬
‫התורה אנו צרכים להקשיב לו )למשל רב‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים(‬
‫או שהפקודה הזו מנוגדת לרצון ה'? לא כל דבר שאומרים‬
‫לנו אנחנו צריכים לבצע‪ .‬עלינו לבדוק מי מצווה עלינו‬
‫והאם זה מה שהקב"ה רוצה‪.‬‬

‫‪143‬‬
‫‪ .2‬בעבודת ה' יש שני סוגים של יראה )פחד(‪ :‬יש את יראת‬
‫העונש – כלומר אני עובד את ה' ועושה מה שהמלך אומר‬
‫כי אני מפחד שאם לא אעשה זאת אקבל עונש ו"אצא‬
‫מן המשחק"‪ ,‬ויש את יראת הרוממות שמשמעותה הוא‬
‫שאני ירא מהקב"ה כי אני יודע את רוממותו וגודלו‪ ,‬אני‬
‫יודע כמה אני קטן לעומתו‪ .‬זו יראה שנובעת מתוך כבוד‬
‫והתפעלות ומדרגתה גבוהה יותר‪ .‬שאיפתנו היא לעבור‬
‫מהדרגה הראשונה של יראת העונש לדרגה הגבוהה של‬
‫יראת הרוממות‪.‬‬
‫ׂוֹחה עם הזרם הוא דג מת" – לפעמים אנחנו‬ ‫‪" .3‬דג שש‬
‫מבצעים פעולות רק בגלל שהרבה חברים מסביבנו‬
‫עושים אותן או משום שמישהו אמר לעשות‪ .‬גם כשאנחנו‬
‫רואים הרבה חברים עושים דבר מסוים ייתכן שהם טועים‬
‫ואם נלך אחריהם נטעה וניפסל גם אנחנו‪.‬‬
‫תפקיד החברה הוא להטות אותנו לדברים טובים‪ ,‬לכן‬
‫עלינו לבחון האם ההשפעות של החברה מובילות אותנו‬
‫לדברים טובים או לטעויות )"אחרי רבים להטות" ‪"/‬לא‬
‫תלך אחרי רבים לנטות"(‪.‬‬

‫‪144‬‬
 ‫פאזל בשינוי‬ ‫‪70‬‬

‫מהלך המשחק‬
‫נותנים לחניכים להרכיב פאזל )בכל שלב כדאי פאזל אחר(‪.‬‬
‫שינוי אחד‪ :‬המדריך לוקח חתיכה אחת ומסתיר אותה‪ .‬לאחר‬
‫מכן יש לתת לחניכים להרכיב את הפאזל‪ ,‬וכאשר הם יסיימו‬
‫הם יגלו שחלק אחד חסר‪.‬‬
‫שינוי שני‪ :‬מביאים פאזל עם מעט חלקים‪ ,‬ובוחרים שני‬
‫חניכים‪ .‬לראשון מכסים את העיניים‪ ,‬ולשני קושרים את‬
‫הידיים מאחורי הגב‪ .‬על הזוג לבנות את הפאזל ביחד‪.‬‬
‫החניך שידיו קשורות מכוון את החניך שעיניו מכוסות מה‬
‫לעשות עם כל חלק ועוזר לו להרכיב את הפאזל‪.‬‬
‫שינוי שלישי‪ :‬כמו השינוי השני אך לחניך הראשון מכסים‬
‫את העיניים ולשני לא קושרים את הידיים‪ ,‬אך אסור לו לנגוע‬
‫בחלקי הפאזל‪ ,‬עליו לסייע ל"עיוור" לבנות את הפאזל מבלי‬
‫שהוא עצמו ייגע בחלקים‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬פאזלים‪.‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהמשחק‬

‫יש לבחור רעיון אחד לכל פעולה‪ ,‬חשוב לגוון‪.‬‬
‫‪ .1‬שינוי ראשון‪ :‬עמ"י בנוי מחלקים רבים ומגוונים‪ .‬יש‬
‫משמעות לכל חלק וחלק‪ ,‬ואם מישהו אחד מחליט‬
‫"לצאת" ולא להיות שותף – עמ"י לא שלם ולא יכול למלא‬
‫את תפקידו בעולם עד הסוף‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫‪ .2‬שינוי שני‪ :‬הקב"ה ברא את כל בני האדם שונים זה מזה‪,‬‬
‫עם תפקידים ויכולות שונים ויחד אנו משלימים אחד את‬
‫השני‪ .‬אחד מוכשר בנגינה‪ ,‬אחד בכתיבה ואחד בחשבון‪,‬‬
‫ויחד אנו יוצרים עולם מעניין ומרהיב‪.‬‬
‫כדאי שנזכור שלכל אדם שאנו רואים יש מעלה מיוחדת‬
‫וכל אחד תורם לעולם משהו ייחודי‪.‬‬
‫)יכול לקרות שאדם שאנו מזלזלים בו יתגלה ברגע מסוים‬
‫כנחוץ מאוד(‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי שלישי‪ :‬כאשר אנו נדרשים לסייע למישהו יש לנו‬
‫שתי דרכים לעשות זאת‪ :‬או ללמד את האדם השני לבצע‬
‫בעצמו את הדבר‪ ,‬או לעשות את הדבר במקומו‪.‬‬
‫)האם החניך עזר לחברו ע"י כך שתפס את ידיו ועשה‬
‫במקומו את עיקר העבודה או שכיוון אותו בדיבורים בלבד‬
‫וה"עיוור" הרכיב בעצמו את הפאזל?(‬
‫הדרך השנייה טובה יותר כי היא מלמדת את האדם השני‬
‫להיות עצמאי וכך יוכל בפעם הבאה להסתדר בעצמו‪*.‬‬

‫* הרחבה למדריך המשקיען‪:‬‬

‫רעיון דומה קיים במצוות הצדקה‪ :‬הרמב"ם מונה ‪ 8‬דרגות‬
‫של קיום מצווה זו‪ ,‬הדרך המובחרת ביותר היא כאשר נותנים‬
‫לאדם עבודה וכך הוא יכול לפרנס את עצמו ולא זקוק יותר‬
‫לחסדי אחרים‪.‬‬

‫‪146‬‬
 ‫מפתח נושאי משחקים‬

‫מס'‬ ‫שם המשחק‬ ‫תת נושא‬ ‫נושא‬

‫המשחק‬
‫‪13‬‬ ‫קונטקט‬ ‫חשיבות הבירור‬
‫רק בגלל הרוח‬ ‫אמונה‬
‫‪15‬‬ ‫הדגל‬ ‫)והמוח‪(...‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ 21‬שאלות‬ ‫בירור – עד שנמצא‬
‫‪47‬‬ ‫מגדל קשים‬ ‫בסיס חזק‬
‫‪4‬‬ ‫חברותא בשחקים‬ ‫ערבות‬
‫‪5‬‬ ‫טלפון מתוקן‬ ‫האיחוד נותן משמעות‬ ‫אחדות‬
‫‪20‬‬ ‫‪ 7‬בום‬ ‫מטרה משותפת‬
‫‪25‬‬ ‫הכסא הריק‬ ‫אחדות‬
‫‪38‬‬ ‫משיכה בחבל‬ ‫חזקים ביחד!‬
‫‪42‬‬ ‫לחצות את הנהר‬ ‫כולנו נותנים יד‬

‫‪2‬‬ ‫טלפון שבור‬ ‫המעשים שלי‬

‫משפיעים רחוק‬
‫‪4‬‬ ‫חברותא בשחקים‬ ‫יש לי כוחות‬
‫אני‬
‫‪16‬‬ ‫דפיקה מהירה‬ ‫אני מוביל‬
‫‪19‬‬ ‫מלך התנועות‬ ‫אחרי מי אני הולך?‬
‫‪19‬‬ ‫מלך התנועות‬ ‫אני משפיע!‬
‫‪27‬‬ ‫פסלים‬ ‫להיות אני‬
‫‪34‬‬ ‫מלך המעגל‬ ‫ביטוי עצמי‬

‫‪147‬‬
‫‪36‬‬ ‫הראי‬ ‫הייחודיות שלי‬
‫אני‬
‫‪36‬‬ ‫הראי‬ ‫משפיע על אחרים‬ ‫)המשך(‬

‫‪49‬‬ ‫סל המחשבות‬ ‫לב ופה שווים?‬

‫‪55‬‬ ‫קצב שמות‬ ‫השם שלי‬

‫‪1‬‬ ‫חוקיות‬ ‫שים לב! פרטים‬

‫קטנים‬
‫‪6‬‬ ‫מחבואים‬ ‫יגעת ומצאת – תאמין‬
‫‪7‬‬ ‫שלושה מקלות‬ ‫מאתגר לאתגר‬
‫‪12‬‬ ‫גזר‬ ‫מאמץ וערנות‬
‫אתגרי‬
‫‪14‬‬ ‫פינוקיו‬ ‫הסתגלות למצבים‬ ‫החיים‬
‫חדשים‬
‫‪21‬‬ ‫כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן‬ ‫לא הכל שחור לבן‬
‫‪23‬‬ ‫לרחוץ את הפיל‬ ‫משמעות למעשי‬
‫‪27‬‬ ‫פסלים‬ ‫קבלת החלטות‬

‫‪28‬‬ ‫להתייצב מחדש‬ ‫התמודדות עם‬

‫שינויים‬
‫‪31‬‬ ‫סיבסוב‬ ‫פרידות‬
‫‪32‬‬ ‫לוחות‬ ‫פתרון בעיות‬
‫‪35‬‬ ‫מספרים‬ ‫הרגלים ושינויים‬
‫‪38‬‬ ‫משיכה בחבל‬ ‫דרכי שיכנוע‬
‫‪41‬‬ ‫אף פעם לא‬ ‫לא הולך אחרי כולם‬
‫‪43‬‬ ‫פלונטר‬ ‫יציאה מתסבוכות‬
‫‪45‬‬ ‫‪ 21‬שאלות‬ ‫לא הביישן למד‬

‫‪148‬‬
 ‫‪47‬‬ ‫מגדל קשים‬ ‫סוף מעשה במחשבה‬
‫תחילה‬
‫‪48‬‬ ‫העברת כדור‬ ‫איזונים – דרך האמצע‬
‫אתגרי‬
‫‪50‬‬ ‫חבילה עוברת‬ ‫תהליכים‬ ‫החיים‬
‫)המשך(‬
‫‪57‬‬ ‫פיקולו‬ ‫אופני התמודדות‬

‫‪58‬‬ ‫סיפור הדגים‬ ‫מרבה נכסים מרבה‬

‫דאגה‬
‫‪59‬‬ ‫טבעת‬ ‫הנסיונות מקדמים‬
‫‪64‬‬ ‫הכדרים באים‬ ‫לא לחזור אחורה‬
‫‪65‬‬ ‫דג מלוח‬ ‫עת להתקדם‬
‫‪66‬‬ ‫חבוש‬ ‫לעזוב את הקן‬

‫‪68‬‬ ‫פרה עיוורת‬ ‫להסתגל למציאות‬

‫חדשה‬

‫‪5‬‬ ‫טלפון מתוקן‬ ‫כולם שותפים‬

‫בתהליך‬
‫‪13‬‬ ‫קונטקט‬ ‫קמעא קמעא‬ ‫גאולה‬
‫‪26‬‬ ‫מכונת צלילים‬ ‫הצורך בכולם‬
‫‪50‬‬ ‫חבילה עוברת‬ ‫תהליך מתמשך‬
‫‪54‬‬ ‫החפץ שלי‬ ‫"וזכרת את ה' אלוקיך"‬
‫‪68‬‬ ‫פרה עיוורת‬ ‫ואמונתך בלילות‬
‫‪2‬‬ ‫טלפון שבור‬ ‫שמועות וגלגולים‬
‫‪5‬‬ ‫טלפון מתוקן‬ ‫כח הדיבור‬ ‫דיבור‬

‫‪18‬‬ ‫הרוצח‬ ‫לשון הרע‪ -‬לא רק‬

‫בדיבור‬
‫‪20‬‬ ‫‪ 7‬בום‬ ‫זהירות בכל מילה‬

‫‪149‬‬
‫‪21‬‬ ‫כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן‬ ‫לא הכל מותר‬

‫‪23‬‬ ‫לרחוץ את הפיל‬ ‫שמועות – לא מה‬

‫שאמרת!‬
‫דברי חכמים בנחת‬ ‫דיבור‬
‫‪26‬‬ ‫מכונת מילים‬ ‫נשמעים‬ ‫)המשך(‬

‫‪33‬‬ ‫נואמים‬ ‫איך לשכנע?‬

‫‪33‬‬ ‫נואמים‬ ‫שפת גוף‬
‫‪45‬‬ ‫‪ 21‬שאלות‬ ‫רכילות – מידע מיותר‬

‫‪49‬‬ ‫סל המחשבות‬ ‫לא כל מה שחושבים‬

‫– אומרים!‬
‫‪56‬‬ ‫סיפור קטוע‬ ‫מוות וחיים ביד הלשון‬
‫‪57‬‬ ‫פיקולו‬ ‫אחד בפה ואחד בלב‬

‫‪1‬‬ ‫חוקיות‬ ‫יש חוקיות בעולם!‬

‫‪6‬‬ ‫מחבואים‬ ‫נסתרות דרכי הבורא‬

‫‪13‬‬ ‫קונטקט‬ ‫תהליכים ומשמעות‬
‫הקב"ה‬
‫‪28‬‬ ‫להתייצב מחדש‬ ‫ה' מרכז העולם‬ ‫ועולמו‬

‫‪29‬‬ ‫פירמידת מקלות‬ ‫הכל תלוי בו!‬

‫‪37‬‬ ‫שימו לב‬ ‫רמזים בדרך‬
‫‪37‬‬ ‫שימו לב‬ ‫עולמו המופלא‬

‫‪40‬‬ ‫קאיה‬ ‫רבות מחשבות בלב‬

‫איש‬
‫‪49‬‬ ‫סל המחשבות‬ ‫חוקר כליות!‬
‫‪52‬‬ ‫ההינדיק‬ ‫אוסף נקודות טובות‬

‫‪52‬‬ ‫ההינדיק‬ ‫חביב אדם שנברא‬

‫בצלם‬

‫‪150‬‬
 ‫‪56‬‬ ‫סיפור קטוע‬ ‫תפקידנו בהשלמת‬ ‫הקב"ה‬
‫העולם‬ ‫ועולמו‬
‫‪57‬‬ ‫פיקולו‬ ‫לכל דבר יש משמעות‬ ‫)המשך(‬

‫‪63‬‬ ‫קרב תרנגולות‬ ‫הכרת הטוב‬

‫‪2‬‬ ‫טלפון שבור‬ ‫לא נקשיב – לא‬

‫נצליח‬
‫‪30‬‬ ‫עד ‪10‬‬ ‫הקשבה לחבר‬ ‫הקשבה‬

‫‪33‬‬ ‫נואמים‬ ‫הקשבה לפרטים‬

‫‪39‬‬ ‫משחק הקומקום‬ ‫הקשבה אמיתית‬
‫‪54‬‬ ‫החפץ שלי‬ ‫הקשבה לאחרים‬
‫‪14‬‬ ‫פינוקיו‬ ‫גילוי ערנות‬
‫זה"ב‬
‫‪48‬‬ ‫העברת כדור‬ ‫היסח הדעת‬
‫‪55‬‬ ‫קצב שמות‬ ‫היערכות לבטיחות‬
‫‪9‬‬ ‫כסאות מוזיקליים‬ ‫חשיבות הזמן ביהדות‬ ‫זמן‬
‫‪12‬‬ ‫גזר‬ ‫חולף בלי משמעות?‬

‫‪1‬‬ ‫חוקיות‬ ‫דג מת נסחף עם‬

‫הזרם‪...‬‬

‫‪3‬‬ ‫חתול ועכבר‬ ‫כולם בשביל אחד‬

‫ואחד בשביל כולם‬ ‫חברה‬
‫‪3‬‬ ‫חתול ועכבר‬ ‫מחזק ‪ /‬מחליש אותי?‬

‫‪5‬‬ ‫טלפון מתוקן‬ ‫ייחודיות בתוך‬

‫הקבוצה‬
‫‪10‬‬ ‫מרוץ שליחים‬ ‫ביטוי הפרט בקבוצה‬
‫‪10‬‬ ‫מרוץ שליחים‬ ‫הענקת עידוד ותמיכה‬
‫‪14‬‬ ‫פינוקיו‬ ‫המתכבד בקלון חבירו‬

‫‪151‬‬
‫‪17‬‬ ‫ארנבת שחורה‬ ‫סטיגמות‬

‫‪17‬‬ ‫ארנבת שחורה‬ ‫תארים ותפקידים‬

‫– מי אמר?‬
‫‪18‬‬ ‫רוצח‬ ‫החושד בכשרים‬
‫‪22‬‬ ‫זיכרון אנושי‬ ‫סימנים מוסכמים‬
‫‪23‬‬ ‫לרחוץ את הפיל‬ ‫נקודות מבט שונות‬
‫חברה‬
‫‪24‬‬ ‫בלון באויר‬ ‫כל אחד אחראי‬ ‫)המשך(‬

‫‪25‬‬ ‫הכסא הריק‬ ‫קבוצה סגורה?‬

‫‪29‬‬ ‫פירמידת מקלות‬ ‫התקדמות או פגיעה‬

‫באחרים?‬
‫‪30‬‬ ‫עד ‪10‬‬ ‫לא הכל תחרות‬
‫‪30‬‬ ‫עד ‪10‬‬ ‫ריבוי דעות‬
‫‪31‬‬ ‫סיבסוב‬ ‫תלויים זה בזה‬
‫‪32‬‬ ‫לוחות‬ ‫אני צריך אותך‬
‫‪32‬‬ ‫לוחות‬ ‫חברים משלימים‬

‫‪34‬‬ ‫מלך המעגל‬ ‫מקומי – על חשבון‬

‫אחרים?‬
‫‪34‬‬ ‫מלך המעגל‬ ‫אין מלך ללא עם‬
‫‪39‬‬ ‫משחק הקומקום‬ ‫קודים חברתיים‬

‫‪40‬‬ ‫קאיה‬ ‫קבלה של מישהו‬

‫חדש‬
‫‪44‬‬ ‫רגליים ‪ -‬עיניים‬ ‫קשר עין‬
‫‪48‬‬ ‫העברת כדור‬ ‫תיאום ושיתוף פעולה‬
‫‪49‬‬ ‫סל המחשבות‬ ‫אני קורא אותך?‬

‫‪152‬‬
 ‫‪51‬‬ ‫חתולתי המסכנה‬ ‫הזדהות עם חבר‬
‫‪53‬‬ ‫קרוסלה‬ ‫אל תסתכל בקנקן‪...‬‬
‫‪53‬‬ ‫קרוסלה‬ ‫כל אחד הוא מיוחד‬
‫חברה‬
‫‪56‬‬ ‫סיפור קטוע‬ ‫במקום שאין אנשים‪...‬‬ ‫)המשך(‬

‫‪59‬‬ ‫טבעת‬ ‫לכל אחד יש מטמון‬

‫‪63‬‬ ‫קרב תרנגולות‬ ‫כל אחד מוגבל‬
‫‪65‬‬ ‫דג מלוח‬ ‫יכולה לחסום‬
‫‪67‬‬ ‫מעגל כוח‬ ‫כוחה של קבוצה‬
‫‪67‬‬ ‫מעגל כוח‬ ‫מחיר השייכות‬
‫‪69‬‬ ‫המלך אמר‬ ‫לחץ חברתי‬
‫‪70‬‬ ‫פאזל בשינוי‬ ‫חשיבות כל אחד‬
‫‪70‬‬ ‫פאזל בשינוי‬ ‫שנראה מעלת חברינו‬
‫‪52‬‬ ‫ההינדיק‬ ‫מסייעת במשימות‬
‫‪11‬‬ ‫כסאות נופלים‬ ‫אפילו חרב חדה‪...‬‬
‫‪22‬‬ ‫זיכרון אנושי‬ ‫ללמוד מהניסיונות‬ ‫יאוש‬

‫‪46‬‬ ‫אמת ‪ -‬דמיון‬ ‫בסתר כבגלוי‬

‫‪62‬‬ ‫שני כלבים ועצם‬ ‫כל עוד הנר דולק‬

‫אפשר לתקן‬

‫‪7‬‬ ‫שלושה מקלות‬ ‫חשיבות הצבת‬

‫מטרות‬ ‫מטרות‬
‫‪7‬‬ ‫שלושה מקלות‬ ‫לשאוף גבוה‬ ‫לחיים‬

‫‪9‬‬ ‫כסאות מוזיקליים‬ ‫תפסת מרובה – לא‬

‫תפסת‬

‫‪153‬‬
‫‪16‬‬ ‫דפיקה מהירה‬ ‫אני מכוון‬

‫‪20‬‬ ‫בום ‪7‬‬ ‫לא לשכוח את‬

‫הסביבה‬
‫‪24‬‬ ‫בלון באוויר‬ ‫לשאוף גבוה‬ ‫מטרות‬
‫לחיים‬
‫‪27‬‬ ‫פסלים‬ ‫חיפוש התפקיד שלי‬ ‫)המשך(‬

‫‪29‬‬ ‫פירמידת מקלות‬ ‫להתכונן למכשולים‬

‫‪37‬‬ ‫שימו לב‬ ‫צאו מהמטרה!‬

‫‪41‬‬ ‫אף פעם לא‬ ‫חלומות – הכל הכל‬

‫אני יכול‬
‫‪48‬‬ ‫העברת כדור‬ ‫מה קורה מסביב?‬
‫‪60‬‬ ‫צ'יקי‪-‬בום‬ ‫צאו מהמטרה!‬
‫‪61‬‬ ‫לשמור על הבלון‬ ‫מטרה טובה?‬
‫‪62‬‬ ‫שני כלבים ועצם‬ ‫דבקות לאורך הדרך‬
‫‪64‬‬ ‫הכדרים באים‬ ‫חלוקת אחריות‬
‫‪65‬‬ ‫דג מלוח‬ ‫עת להרפות‬
‫‪11‬‬ ‫כסאות נופלים‬ ‫זריזות‬
‫‪13‬‬ ‫קונטקט‬ ‫סבלנות בדרך‬
‫מידות‬
‫‪18‬‬ ‫הרוצח‬ ‫לשקר הזה אין רגליים‬
‫‪21‬‬ ‫כן‪ ,‬לא‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן‬ ‫אחריות‬
‫‪31‬‬ ‫סיבסוב‬ ‫חיפזון וזריזות‬
‫‪35‬‬ ‫מספרים‬ ‫עבודה על המידות‬
‫‪35‬‬ ‫מספרים‬ ‫חסרון החיפזון‬

‫‪154‬‬
 ‫‪36‬‬ ‫הראי‬ ‫הצורך בשיקוף‬
‫‪43‬‬ ‫פלונטר‬ ‫סבלנות‬
‫מידות‬
‫‪47‬‬ ‫מגדל קשים‬ ‫סבלנות ורוגע‬ ‫)המשך(‬

‫‪48‬‬ ‫העברת כדור‬ ‫דרך האמצע‬

‫‪51‬‬ ‫חתולתי המסכנה‬ ‫חשיבות הצחוק‬

‫והשמחה‬
‫‪46‬‬ ‫אמת – דמיון‬ ‫אמת‬
‫‪55‬‬ ‫קצב שמות‬ ‫רכישת הרגלים טובים‬
‫‪61‬‬ ‫לשמור על הבלון‬ ‫מהירות וזריזות‬
‫‪6‬‬ ‫מחבואים‬ ‫לא בשמים היא‬

‫‪22‬‬ ‫זיכרון אנושי‬ ‫מצוות התלויות‬

‫בזיכרון‬ ‫מצוות ה'‬
‫‪16‬‬ ‫דפיקה מהירה‬ ‫חוקי התורה מכוונים‬
‫‪26‬‬ ‫מכונת צלילים‬ ‫אלו ואלו דברי אלוקים‬
‫‪60‬‬ ‫צ'יקי‪-‬בום‬ ‫אני רק מחקה?‬
‫‪69‬‬ ‫המלך אמר‬ ‫ה' הוא המלך!‬
‫‪4‬‬ ‫חברותא בשחקים‬ ‫הדברים הקטנים‬
‫‪8‬‬ ‫תופסת עכברים‬ ‫רק בשביל השני‬
‫נתינה‬
‫‪8‬‬ ‫תופסת עכברים‬ ‫גם במאמץ‬
‫‪42‬‬ ‫לחצות את הנהר‬ ‫לוותר על הנוחות‬
‫‪60‬‬ ‫צ'יקי‪-‬בום‬ ‫תעביר את זה הלאה‬
‫‪66‬‬ ‫חבוש‬ ‫על חשבוני?‬
‫‪70‬‬ ‫פאזל בשינו‬ ‫איך לסייע?‬

‫‪155‬‬
‫‪28‬‬ ‫להתייצב מחדש‬ ‫להתחדש‬
‫‪14‬‬ ‫פינוקיו‬ ‫לברוח מנפילות‬
‫‪50‬‬ ‫חבילה עוברת‬ ‫הנשמה טהורה‬ ‫עבודת ה'‬

‫‪58‬‬ ‫סיפור הדגים‬ ‫יצר הרע – שאור‬

‫שבחיטה תופח‬
‫‪61‬‬ ‫לשמור על הבלון‬ ‫לתקוף את היצר‬
‫‪64‬‬ ‫הכדרים באים‬ ‫עבירה גוררת עבירה‬
‫‪67‬‬ ‫מעגל כוח‬ ‫הבחנה בין טוב לרע‬
‫‪68‬‬ ‫פרה עיוורת‬ ‫הנשמה מחפשת‬
‫‪69‬‬ ‫המלך אמר‬ ‫יראת שמים‬
‫‪3‬‬ ‫חתול ועכבר‬ ‫הקב"ה עוזר לנו‬
‫‪4‬‬ ‫חברותא בשחקים‬ ‫"תלויים זה בזה"‬

‫‪15‬‬ ‫הדגל‬ ‫קצת היסטוריה‬ ‫עם ישראל‬

‫ואמונה‪...‬‬
‫‪17‬‬ ‫ארנבת שחורה‬ ‫גזענות‬
‫‪24‬‬ ‫בלון באוויר‬ ‫שמירה על ערכים‬
‫‪38‬‬ ‫משיכת חרקים‪ /‬חבל‬ ‫לא להתנתק‬
‫‪43‬‬ ‫פלונטר‬ ‫קיבוץ גלויות‬
‫‪50‬‬ ‫חבילה עוברת‬ ‫לכל יהודי יש נשמה‬
‫‪63‬‬ ‫קרב תרנגולות‬ ‫לא לפחד‬
‫‪8‬‬ ‫תופסת עכברים‬ ‫ערבים ומחויבים‬
‫פדיון שבויים‬
‫‪15‬‬ ‫הדגל‬ ‫למה וכמה‬

‫‪156‬‬
 ‫‪54‬‬ ‫החפץ שלי‬ ‫כל ישראל אחים‬ ‫פדיון שבויים‬
‫)המשך(‬
‫‪66‬‬ ‫חבוש‬ ‫עד כמה?‬

‫‪10‬‬ ‫מרוץ שליחים‬ ‫אנחנו שליחים‬

‫בעולם!‬ ‫שליחות‬
‫‪11‬‬ ‫כסאות נופלים‬ ‫כשיש שורשים חזקים‬
‫‪15‬‬ ‫הדגל‬ ‫בסיס טוב‬

‫‪44‬‬ ‫רגליים – עיניים‬ ‫לשמור על הטהרה‬ ‫שמירת‬

‫העיניים‬
‫‪2‬‬ ‫טלפון שבור‬ ‫מדור לדור בלי שינוי‬

‫‪10‬‬ ‫מרוץ שליחים‬ ‫תפקידנו להעביר‬ ‫תושב"ע‬

‫הלאה‬

‫‪58‬‬ ‫סיפור הדגים‬ ‫גידולה בדורות‬

‫וכתיבת המשנה‬
‫‪59‬‬ ‫טבעת‬ ‫מדור לדור‬
‫‪39‬‬ ‫משחק הקומקום‬ ‫ה' מבין כל שפה‬ ‫תפילה‬
‫‪53‬‬ ‫קרוסלה‬ ‫מפגש מחודש‬
‫‪62‬‬ ‫שני כלבים ועצם‬ ‫אפשר לתקן‬ ‫תשובה‬
‫‪19‬‬ ‫מלך התנועות‬ ‫יחס לתרבות המערב‬
‫‪25‬‬ ‫זאזו‬ ‫מה נכנס?‬ ‫תרבות‬
‫‪33‬‬ ‫נואמים‬ ‫תוכן ועטיפה‬
‫‪35‬‬ ‫מספרים‬ ‫קודים תרבותיים‬
‫‪36‬‬ ‫הראי‬ ‫את מי לחקות?‬

‫‪157‬‬
158