‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫בית משפט השלום באשדוד‬

‫ת"א ‪ 36599-09-16‬לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' בית המכס אשדוד‬

‫ת"א ‪ 5291-10-17‬לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' בית המכס אשדוד‬
‫ועוד‪...‬‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬

‫כבוד השופט יהודה ליבליין‬ ‫בפני‬

‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ‬ ‫התובעת‬

‫ע"י ב"כ עו"ד ט' ירון – אלדר‪,‬‬
‫ר' שוורץ‪ ,‬ל' פריימן‬
‫נגד‬

‫מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫הנתבעת‬

‫ע"י ב"כ עו"ד י' פנש מפרקליטות‬
‫מחוז דרום (אזרחי)‬

‫כתבי עת‪:‬‬
‫יואב דותן‪" ,‬חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים"‪ ,‬מחקרי משפט‪ ,‬כרך יט (תשס"ב‪-‬תשס"ג) ‪5‬‬
‫יעקב שאנן‪" ,‬חוק שהיה ואיננו עוד"‪ ,‬הפרקליט‪ ,‬כרך לג (תש"ם‪-‬תשמ"א) ‪450‬‬

‫ספרות‪:‬‬
‫דניאל פרידמן‪ ,‬דיני עשיית עושר ולא במשפט (מהד' ‪)1998 ,2‬‬
‫י' זמיר‪ ,‬הסמכות המינהלית‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬תשכ"ח‪ :1968-‬סע' ‪6 ,3 ,1‬‬
‫פקודת המכס [נוסח חדש]‪ :‬סע' ‪113‬א'‪(132 ,132 ,131 ,130 ,‬ב)‪133 ,133 ,‬א‪133 ,‬ב‪133 ,‬ב'(‪133 ,)2‬ג‪133 ,‬ג(‪,)1‬‬
‫‪133‬ד‪133 ,‬ה‪133 ,‬ו‪133 ,‬ז‪133 ,‬ח‪133 ,‬ט‪239 ,229 ,154 ,‬א'‬
‫פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ‪ -‬לא מרובד‪ :‬סע' ‪147 ,145‬‬
‫חוק מס ערך מוסף‪ ,‬תשל"ו‪ :1975-‬סע' ‪79 ,77‬‬
‫חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬תשכ"ג‪ :1963-‬סע' ‪85 ,78‬‬
‫חוק מס קניה (טובין ושירותים)‪ ,‬תשי"ב‪ :1952-‬סע' ‪5‬ב'‪5 ,‬ג‪5 ,‬ד‪5 ,‬ה‬
‫פקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪ :1971-‬סע' ‪54‬‬
‫חוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬תשל"ט‪1979-‬‬
‫‪1‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫פסק דין‬

‫מבוא‬
‫בפניי ‪ 12‬תביעות מאוחדות‪ ,‬אותן הגישה חב' לוטוס יבוא ויצוא בע"מ‪ ,‬כנגד מדינת ישראל –‬ ‫‪.1‬‬
‫בית המכס אשדוד‪ ,‬ובגדרן נטען‪ ,‬כי שגה בית המכס בקובעו‪ ,‬כי הצהרות שמסרה החברה‪ ,‬ביחס‬
‫לערך טובין שיובאו על‪-‬ידה (ארטישוק‪ ,‬במיה‪ ,‬פול ושעועית ירוקה) הינן נמוכות‪ ,‬שכן בפועל‬
‫הטובין נרכשו על‪-‬ידה בסכום גבוה בהרבה‪.‬‬

‫על בסיס קביעתו של גובה המכס אשדוד‪ ,‬ביחס לערך הטובין‪ ,‬נדרשה חב' לוטוס יבוא ויצוא‬
‫בע"מ להפקיד בידי גובה המכס ערבות בנקאית בסך של ‪ ,₪ 100,000‬וכן לשלם תוספת מיסי‬
‫יבוא בסכום כולל של ‪ .₪ 1,105,733‬החברה מבקשת את השבת הערבות הבנקאית ותביעתה זו‬
‫היא נשוא ת"א ‪ ,36599-09-16‬וכן את השבת תוספת מיסי היבוא ששולמו על‪-‬ידה ביתר על‪-‬פי‬
‫הטענה (בגין כך הוגשו על‪-‬ידה ‪ 11‬תביעות נוספות)‪.‬‬

‫העובדות שאינן שנויות במחלוקת‬

‫חב' לוטוס יבוא ויצוא בע"מ (להלן – "התובעת") עוסקת ביבוא ושיווק של ירקות קפואים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עיקר פעילות היבוא של התובעת‪ ,‬בשנים הרלוונטיות להליכים אלה‪ ,‬מתבצעת ממצרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫במהלך שנת ‪ 2016‬החלה מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד (להלן – "הנתבעת") בחקירה‬ ‫‪.4‬‬
‫פלילית בעניינה של הנתבעת‪ ,‬שבמהלכה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ביום ‪ 13.4.2016‬נתפסה מכולה שיובאה על‪-‬‬
‫ידי הנתבעת‪ ,‬ובה ארטישוק קפוא‪.‬‬

‫הנתבעת התנתה את שחרור המכולה בהפקדת ערבות בנקאית בסך של ‪ ₪ 100,000‬על‪-‬ידי‬ ‫‪.5‬‬
‫התובעת‪ .‬ערבות זו אכן הופקדה על‪-‬ידי התובעת‪ ,‬בעקבות הסכמה אליה הגיעו הצדדים‪ ,‬לאחר‬
‫שהתובעת הגישה תביעה להשבת תפוס (ראו תא"מ ‪.)28397-04-16‬‬

‫לאחר שהופקדה הערבות הוגשה התביעה בת"א ‪ ,36599-09-16‬במסגרתה עותרת התובעת‬

‫להשבת הערבות‪.‬‬

‫ביום ‪ 19.5.2016‬הגיעו הצדדים לכלל הסכמה‪ ,‬ולפיה לצורך שחרור משלוחי יבוא של ארטישוק‬ ‫‪.6‬‬
‫ולצורך קביעת החבות במיסי יבוא‪ ,‬ממועד זה ואילך‪ ,‬יועמד ערכו של ארטישוק על סך של‬
‫‪ $2,200‬לטון‪ ,‬מבלי שיראו בכך הסכמה של מי מהצדדים כי זהו הערך הנכון של הארטישוק‬
‫לצורך החבות במיסי היבוא‪.‬‬

‫במועדים שונים (ב‪ 11 -‬הזדמנויות)‪ ,‬לאחר חודש ‪ ,4/2016‬ייבאה התובעת ארטישוק‪ ,‬במיה‪ ,‬פול‬ ‫‪.7‬‬
‫ושעועית ירוקה‪ ,‬וגובה המכס דחה את הצהרותיה‪ ,‬בכל הקשור לערך הטובין המיובאים‪.‬‬

‫בכל הקשור לארטישוק‪ ,‬בהתאם להסכם בין הצדדים הועמד ערכו על סך של ‪ $2,200‬לטון‪ .‬לגבי‬
‫יתר הירקות המיובאים קבע גובה המכס‪ ,‬שערכו של טון פול הינו ‪ ,$1,180‬ערכו של טון במיה‬
‫הינו ‪ ,$800‬וערכו של טון שעועית ירוקה הינו ‪.$800‬‬
‫‪2‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫בהתאם‪ ,‬חייב גובה המכס את התובעת בתוספת מיסי יבוא בסכום כולל של ‪( ₪ 1,105,733‬להלן‬
‫– "מיסי היבוא הנוספים")‪.‬‬

‫המחלוקת בין הצדדים‬

‫המחלוקת בין הצדדים סבה על השאלה‪ ,‬באם יש לקבל את הצהרת התובעת‪ ,‬ביחס לערך‬ ‫‪.8‬‬
‫הטובין שיובאו על‪-‬ידה; או שמא יש לדחות את הצהרת התובעת‪ ,‬ולאשר את קביעותיו של גובה‬
‫המכס אשדוד‪ ,‬בדבר ערך הטובין המיובאים‪.‬‬

‫ככל שיקבע‪ ,‬שיש לקבל את הצהרת התובעת‪ ,‬אזי על‪-‬פני הדברים יש להורות על השבת מיסי‬
‫היבוא הנוספים והערבות הבנקאית בסך של ‪ .₪ 100,000‬אלא שבמקרה כזה מתעוררת‬
‫מחלוקת נוספת‪ ,‬שכן לגישת הנתבעת‪ ,‬התובעת לא תהא זכאית במקרה שכזה להשבה‪ ,‬היות‬
‫ולא הוכח על‪-‬ידה‪ ,‬כי היא עומדת בתנאי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪,‬‬
‫תשכ"ח‪( 1968-‬להלן – "חוק מסים עקיפים")‪ .‬מנגד‪ ,‬לגישת התובעת היא עומדת בתנאי החוק‪,‬‬
‫ועל‪-‬כן יש להורות על השבה מלאה‪.‬‬

‫לחילופין‪ ,‬טוענת התובעת‪ ,‬שככל שתדחה הצהרתה ביחס לערך הטובין‪ ,‬יש מקום להתערב‬ ‫‪.9‬‬
‫בקביעתו של גובה המכס אשדוד‪ ,‬בכל הנוגע לערך הארטישוק המיובא‪ ,‬שכן על‪-‬פי מסמכים‬
‫שהוצגו על‪-‬ידי גובה המכס‪ ,‬הערך הנמוך ביותר של ארטישוק שנמצא על‪-‬ידו עומד על ‪$1,450‬‬
‫לטון‪ ,‬ובהתאם להוראת סעיף ‪133‬ג(‪ )1‬לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן – "פקודת המכס") יש‬
‫לקבוע את ערך הטובין‪ ,‬בהתאם לערך הנמוך ביותר שנמצא‪.‬‬

‫גם במקרה זה‪ ,‬ככל שאכן תתקבל טענת התובעת‪ ,‬שיש להעמיד את ערך הארטישוק על סך של‬
‫‪ $1,450‬לטון‪ ,‬תתעורר סוגיית עמידתה של התובעת בתנאי חוק מסים עקיפים‪.‬‬

‫דיון והכרעה‬

‫המסגרת הדיונית ונטל הראיה‬

‫‪ .10‬דיני המס בישראל מבוססים על מתן אפשרות לחייב במס להקדים ולהגיש הצהרה והערכה על‬
‫חבותו במס (הלכה למעשה יש לומר‪ ,‬כי זוהי חובה המוטלת על החייבים במס)‪ .‬בצד חובת‬
‫ההצהרה‪ ,‬השזורה כחוט השני‪ ,‬בדיני המס השונים‪ ,‬קיימות הוראות המקנות סמכויות לרשות‬
‫המס לבחון את הצהרת החייב במס‪ ,‬ולתקנה במקרים בהם הרשות סבורה‪ ,‬שההצהרה איננה‬
‫נכונה או איננה מלאה (ראו סעיפים ‪133 – 130‬ט' לפקודת המכס; סעיפים ‪ 145‬ו‪ 147 -‬לפקודת‬
‫מס הכנסה (נוסח חדש)‪ ,‬תשכ"א‪ ;1961-‬סעיפים ‪ 77‬ו‪ 79 -‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬תשל"ו‪;1975-‬‬
‫סעיפים ‪ 78‬ו‪ 85 -‬לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬תשכ"ג‪ ;1963-‬סעיפים ‪5‬ב' – ‪5‬ה' לחוק‬
‫מס קניה (טובין ושירותים)‪ ,‬תשי"ב‪.)1952-‬‬

‫‪ .11‬תכליתן של הוראות אלה‪ ,‬היא להביא לכך שבסופו של יום ישולם מס אמת‪ ,‬על‪-‬ידי החייב במס‬
‫(ראו ע"א ‪ 9412/03‬חזן נ' פקיד שומה נתניה‪ ,‬פ"ד נט(‪.)2005( 538 )5‬‬

‫ב ע"א ‪ 495/63‬מלכוב נ' פקיד שומה תל ‪ -‬אביב‪ ,‬פ"ד יח ( ‪:) 1964 ( 683 ) 2‬‬
‫"אפשר לומר שסמכות זו אף מטילה על בית ה משפט חובה להגדיל את‬
‫השומה‪ ,‬אם על פי הנתונים שהוכחו לפניו בערעור מתגלה שמן הצדק הוא‬

‫‪3‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫לעשות כן; כי הרי בדונו בערעור מס הכנסה יושב בית המשפט לא רק‬
‫כפוסק בין שני בעלי הדין כמו בערעור אזרחי‪ ,‬אלא על ידי הגשת הערעור‬
‫נפתח פתח לעיון נוסף בשומה שנעשתה על ידי פקיד השו מה‪ ,‬ומוטלת חובה‬
‫על בית המשפט לא רק כלפי הנישום המערער‪ ,‬אלא גם כלפי הציבור כולו‪,‬‬
‫שלו ענין בכך שהשומה תהיה שומת אמת ‪ . ...‬הצורך לתקן את השומה‬
‫לחובת הנישום יכול להתגלות עקב הגשת חומר ראיות חדש בפני בית‬
‫המשפט‪ ,‬שלא היה בפני פקיד השומה‪ ,‬או מפני שמתברר שפקיד השומ ה‬
‫טעה בשיקוליו‪ .‬בסמכותו להגדיל את השומה יכול בית המשפט להשתמש‬
‫גם אם לא נתבקש על ידי פקיד השומה לעשות כן‪".‬‬

‫‪ .12‬דברים אלה אמנם נאמרו בעניין הגדלת שומת מס הכנסה‪ ,‬בשלב בו היה תלוי ועומד ערעור של‬
‫הנישום בבית המשפט‪ ,‬אך הדברים יפים לכל דיני המס‪ .‬בהתאם‪ ,‬ההלכה שנפסקה בפרשת‬
‫"מלכוב" צוטטה פעם אחר פעם בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬כמתווה את מטרתו של ההליך לבירור‬
‫החבות במס‪ ,‬בקביעת מס אמת כאינטרס של הציבור כולו‪.‬‬

‫‪ .13‬כאמור‪ ,‬הליך בירור החבות במס מתחיל ככלל עם הצהרתו של החייב במס‪ ,‬כאשר ברוב רובם‬
‫של המקרים‪ ,‬כאן גם מסתיים ההליך‪ ,‬לאחר שהחייב במס שילם את המס בהתאם להצהרתו‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬לפקידי המס נתונה הסמכות לדחות את הצהרתו של החייב במס‪ ,‬בין היתר‬
‫במקרים שבהם ישנן ראיות‪ ,‬כי ההצהרה איננה מלאה או איננה נכונה‪ ,‬ובמקרים שבהם‬
‫לגישתם ההצהרה איננה סבירה‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬שבו פקיד המס דחה את המוצהר וקבע את‬
‫החבות במס עפ"י שיקול דעתו‪ ,‬נתונה האפשרות לחייב במס לפנות לבית המשפט‪ ,‬ולהעמיד‬
‫למבחן את קביעתו של פקיד המס‪.‬‬

‫‪ .14‬בענייננו‪ ,‬משדחה גובה המכס אשדוד את הצהרות התובעת‪ ,‬בדבר מחיר הטובין שיובאו על‪-‬ידה‪,‬‬
‫הרי שהיא רשאית לחלוק על מסקנתו של גובה המכס‪ ,‬וזאת באמצעות הגשת תביעה כקבוע‬
‫בסעיף ‪ 154‬לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן – "פקודת המכס")‪ ,‬שזו לשונו‪:‬‬
‫"א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין‬
‫מסויימים‪ ,‬או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס‪ ,‬רשאי בעל‬
‫הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס‪ ,‬וסכום‬
‫ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על‬
‫הטובין‪ ,‬כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה‪.‬‬
‫(ב) בעל הטובין רשאי‪ ,‬תוך שלושה חדשים מיום התשלום‪ ,‬להגיש תובענה נגד‬
‫הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור‪ ,‬כולו או מקצתו‪.‬‬
‫אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה‪ ,‬אלא אם לפני התשלום‬ ‫(ג)‬
‫נכתבו ברשמון הטובין המלים 'שולם אגב מחאה' ונחתמו בידי בעל הטובין‬
‫או בידי סוכנו‪".‬‬

‫‪ .15‬סעיף זה עניינו במקרה שבו‪ ,‬בעת שחרור הטובין מפיקוח המכס‪ ,‬מתגלית מחלוקת ביחס לסכום‬
‫מיסי היבוא שעל היבואן לשלם‪ ,‬שאז הוא נדרש לשלם את המס השנוי במחלוקת תחת מחאה‬

‫‪4‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫(או ליתן ערובה מתאימה להבטחת תשלום מיסי היבוא)‪ ,‬ובסמוך לאחר מכן (תוך ‪ 3‬חודשים)‪,‬‬
‫להגיש תובענה בעניין המחלוקת‪.‬‬

‫‪ .16‬קודם לבירור העובדתי בתביעות אלה‪ ,‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי התובעת היא שנושאת בנטל הראיה‬
‫(נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע) מעצם היותה מי שמבקשת "להוציא מחברו"‪ .‬כך מכוח‬
‫העקרון המשפטי הכללי‪.‬‬

‫בענייננו‪ ,‬בצד העקרון הכללי‪ ,‬בא סעיף ‪239‬א' לפקודת המכס‪ ,‬ומטיל באופן ספציפי את נטל‬
‫הראיה על מי שמבקש לטעון‪ ,‬כי איננו חייב בתשלום מכס נוסף‪ .‬הסעיף קובע כך‪:‬‬

‫"בהליכים שסעיף ‪ 229‬לא חל עליהם‪ ,‬הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש‬

‫רשמון כדין או שהותרו טובין כדין‪ ,‬עליו הראיה‪".‬‬

‫למען הסר כל ספק יובהר‪ ,‬כי סעיף ‪ 229‬לפקודת המכס עוסק באישום על פקודת המכס ובהליך‬
‫של חילוט‪ ,‬שאז נטל הראיה הוא על המדינה‪.‬‬

‫בת"א (מחוזי חי') ‪ 960/02‬קליאופטרה בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ (פורסם‬
‫ב"נבו" ‪ )2.8.2007‬קבע בית המשפט‪ ,‬בעניין נטל הראיה‪ ,‬כך‪:‬‬

‫"על התובעת נטל השכנוע ונטל הראיה להראות כי הודעת הגירעון הוצאה שלא כדין‬
‫ויש לבטלה‪ .‬ראשית‪ ,‬מכוח הכלל הבסיסי שחל על כל תובע 'המוציא מחברו עליו‬
‫הראיה'‪ .‬שנית‪ ,‬בסעיף ‪239‬א' לפקודת המכס נקבע כי 'בהליכים שסעיף ‪ 229‬לא חל‬
‫עליהם‪ ,‬הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשימון כדין או שהותרו טובין‬
‫כדין‪ ,‬עליו הראיה'‪ .‬בנוסף‪ ,‬ענייננו בפעולה מינהלית הנהנית מחזקת התקינות‪ ,‬ונטל‬
‫הראיה על המבקש להתנגד או לתקוף את פעולתה של הרשות‪"...‬‬

‫‪ .17‬עוד יש להקדים ולומר‪ ,‬בכל הקשור לראיות שהוצגו על‪-‬ידי הנתבעת בהליך זה‪ ,‬כי ההחלטה על‬
‫החיוב בתוספת מיסי יבוא‪ ,‬הינה החלטה מינהלית‪ ,‬אותה מחוייבת הנתבעת לבסס על "ראיות‬
‫מנהליות" נאותות‪.‬‬

‫בת"א (חי') ‪ 634/02‬כרמל תעשיות נ' מדינת ישראל‪( ,‬פורסם ב"נבו" ‪ )6.7.2006‬נקבע בעניין‬
‫הראיות המוגשות בהליכים מסוג זה על‪-‬ידי רשות המכס‪ ,‬כך‪:‬‬

‫"דיני הראיות אינם מחייבים את הרשות המנהלית בבואה להכריע בעניין מסוים‪.‬‬
‫רשות מנהלית רשאית להסתמך גם על ראיה שאינה קבילה בהליך משפטי רגיל‪ ,‬ובכלל‬
‫זה גם על עדות שמיעה‪ .‬זו הראיה מנהלית‪ :‬ראיה אשר כל אדם סביר היה רואה אותה‬
‫כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה במידה זו או אחרת (בג"צ ‪ 442/71‬לנסקי נ' שר‬
‫הפנים‪ ,‬פ"ד כו(‪ .)357 ,337 )2‬כדברי פרופ' יצחק זמיר בספרו הסמכות המנהלית‪ ,‬כרך ב'‬
‫(‪ )1996‬עמ' ‪:753‬‬
‫'(כלל הראיה המנהלית) בעיקרו אין הוא אלא מבחן של סבירות‪ .‬הוא אומר כי הרשות‬
‫המנהלית רשאית להסתמך לצורך קבלת החלטה מסוימת על כל ראיה שאדם סביר‬

‫‪5‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫היה מסתמך עליה לצורך קבלת אותה החלטה‪ .‬ראיה שאדם סביר לא היה מייחס לה‬
‫שום משקל ‪ ...‬אף הרשות המנהלית חייבת להתעלם ממנה‪'.‬‬
‫מבחן הראיה המנהלית אינו מסתיים בשאלה האם אדם סביר היה מסתמך על ראיה‬
‫זו‪ .‬הוא ממשיך ושואל איזה משקל היה נותן האדם הסביר לאותה ראיה‪ ,‬והאם משקל‬
‫זה הינו מספיק לשם קבלת ההחלטה‪ .‬אם הרשות נתנה לראיה משקל שאינו עומד‬
‫במבחן הסבירות‪ ,‬הרי שבית המשפט יתערב בהחלטתה‪ ,‬אשר התבססה על אותה ראיה‬
‫(בג"צ ‪ 3615/98‬נימושין נ' משרד הפנים ‪ -‬מנהל האוכלוסין‪ ,‬פ"ד נד(‪ .)784 )5‬המשקל‬
‫הנדרש מהראיות תלוי במהות הזכות שעשויה להיפגע מההחלטה המנהלית ובעוצמת‬
‫הפגיעה בה (י' זמיר‪ ,‬שם‪ .)755 ,‬בסופו של דבר‪ ,‬כלל הראיה המנהלית הינו עניין‬
‫שבשיקול דעת‪ .‬ואולם‪ ,‬שיקול הדעת אינו מוחלט והרשות חייבת להפעילו באופן‬
‫סביר‪.‬‬
‫בית המשפט יתערב בהחלטה המנהלית רק במקרים בהם חוסר הסבירות הינו בולט‬
‫וצורם‪ ,‬ובכל מקרה לא ימיר בית המשפט את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול‬
‫דעתו שלו‪( "....‬פסקאות ‪ 42 ,41‬לפסק הדין‪ .‬ראה גם עמ"נ (ת"א) ‪ 159/09‬ביקל נ' מנהל‬
‫הארנונה [פורסם בנבו] (‪( ".))27.9.05‬ההדגשה שלי – י‪.‬ל)‬

‫‪ .18‬לגישתי‪ ,‬היות והנתבעת חולקת על הרישום בפנקסי החשבונות של התובעת‪ ,‬דהיינו על האמור‬
‫ברשימוני היבוא‪ ,‬אזי על הנתבעת מוטל נטל ראשוני‪ ,‬שאיננו עולה כדי נטל הבאת הראיות או‬
‫נטל השכנוע בהליך זה‪ ,‬כי ישנה הצדקה שלא לקבל את הצהרותיה של התובעת‪ .‬ככל‬
‫שהנתבעת עומדת בנטל זה‪ ,‬אזי נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטל במלוא כובדו על‬
‫התובעת‪ ,‬להוכיח‪ ,‬כי חרף הראיות המנהליות‪ ,‬שהוצגו על‪-‬ידי הנתבעת‪ ,‬הצהרותיה הן הצהרות‬
‫אמת (ראו רע"א ‪ 1436/90‬גיורא ארד חברה לניהול השקעות ושירותים בע"מ נ' מנהל מס ערך‬
‫מוסף‪ ,‬פ"ד מו(‪.))1992( 101 )5‬‬

‫כפי שיובהר להלן‪ ,‬הנתבעת עמדה בנטל הראשוני‪ ,‬להראות שאין לקבל את הצהרות התובעת‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬התובעת לא עמדה‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬בנטל להוכיח‪ ,‬כי הצהרותיה הן אמת‪.‬‬

‫ראיות הנתבעת כי הצהרות התובעת אינן אמת‬

‫‪ .19‬מתוך ראיות הנתבעת עולות ארבע חטיבות של ראיות‪ ,‬שיש בכל אחת מהן כדי לבסס קיומה של‬
‫הצדקה שלא לקבל את ההצהרות של התובעת ביחס לערך הטובין שיובאו על ידה‪ ,‬ובוודאי שכך‬
‫בשל עצמתן המצטברת‪.‬‬

‫חשבון הפרופורמה‬

‫‪ .20‬במהלך החקירה הפלילית‪ ,‬שנערכה בעניינה של התובעת‪ ,‬הוחלט על ביצוע חיפוש בביתו של‬
‫מנהל התובעת מר דין שבת‪.‬‬

‫על‪-‬פי האמור בתצהיר שהגישה הגב' קארן זהרור‪ ,‬חוקרת בבית המכס אשדוד בתקופה‬
‫הרלבנטית‪ ,‬במסגרת החיפוש שבוצע נמצא‪ ,‬בתיק שהוחזק על ידי מר שבת‪ ,‬חשבון פרופורמה‪,‬‬
‫אשר מתאים לחשבונית שנערכה לתובעת (ראו את שני המסמכים בנספח א' לתצהיר של הגב'‬

‫‪6‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫זהרור)‪ .‬מן החשבונית וחשבון הפרופורמה‪ ,‬שנערכו בגין אותו משלוח‪ ,‬עולה‪ ,‬כי בעוד בחשבון‬
‫שצורף לרשימון היבוא נרשם‪ ,‬שעלות ארטישוק הינה ‪ $520‬לטון‪ ,‬הרי שבחשבון הפרופורמה‬
‫שנערך בגין רכישה זו נרשם‪ ,‬כי מחירו של טון ארטישוק הינו ‪.$2,850‬‬

‫‪ .21‬יודגש‪ ,‬כעולה מנספח א' לתצהירה של הגב' זהרור‪ ,‬מדובר בשני חשבונות שנערכו בגין אותו‬
‫משלוח יבוא‪ .‬האחד חשבון "פרופורמה" דהיינו חשבון מקדים (או הצעת מחיר)‪ ,‬והשני החשבון‬
‫הסופי‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬כי מפורטות כמויות זהות של שני הטובין המיובאים‪ ,‬מס' החשבון ‪5/2016‬‬
‫הוא זהה‪ ,‬והתאריכים סמוכים‪.‬‬

‫כפי שיובהר מיד‪ ,‬מר שבת ניסה לתת "הסבר" לחשבון הפרופורמה‪ ,‬ולשוני במחירים‪" .‬הסבר"‬
‫זה לא התקבל על‪-‬ידי בשל חוסר ההגיון שבו‪ ,‬ובשל נסיבות מציאתו של החשבון‪.‬‬

‫‪ .22‬על פי עדותה של הגב' זהרור (ראו סעיף ‪ 4‬לתצהיר עדותה הראשית)‪ ,‬שלא נסתרה על ידי‬
‫התובעת‪ ,‬טרם כניסת החוקרים לביתו של מר שבת לצורך ביצוע החיפוש‪ ,‬הוא ביקש מהם‬
‫להמתין מספר דקות‪ ,‬וזאת על מנת שיוכל לקשור את כלבתו מסוג דוברמן (למיטב זכרון‬
‫העדה)‪ ,‬כך שלא תפגע בחוקרים‪ .‬הגברת זהרור העידה‪ ,‬כי חשדה בטענה זו של מר שבת‪ ,‬ולכן‬
‫כעבור מספר שניות פתחה את הדלת‪ ,‬שאז הבחינה כי מר שבת כלל איננו מטפל בכלבתו‪ ,‬אלא‬
‫מחפש בתוך תיק שחור‪ ,‬שבו בסופו של דבר במהלך החיפוש נמצא חשבון הפרופורמה הנדון‪.‬‬

‫הגב' זהרור הוסיפה‪ ,‬כי להתרשמותה במהלך החיפוש‪ ,‬הכלבה היתה ידידותית (ראו סעיף ‪5‬‬
‫לתצהירה)‪.‬‬

‫‪ .23‬מר שבת‪ ,‬בחקירתו הנגדית‪ ,‬לא הכחיש את התיאור שנמסר על ידי הגברת זהרור‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬על‬
‫אף ניסיונותיו של ב"כ התובעת לנסות ולקעקע את עדותה של הגברת זהרור בעניין זה‪ ,‬הרי‬
‫שהדבר לא עלה בידו‪ ,‬ועדותה לא נסתרה‪.‬‬

‫‪ .24‬מר שבת לא נתן כל הסבר להתנהגותו‪ .‬כך‪ ,‬לא ניתן כל הסבר מדוע שעה שהחוקרים עומדים‬
‫לבצע חיפוש בביתו‪ ,‬הוא נזעק לפשפש בתיק‪ ,‬שבו נמצא חשבון הפרופורמה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬ניסה‬
‫מר שבת לתת הסבר לקיומו של חשבון הפרופורמה בידיו‪ ,‬בכך שהוא לומד בקורס של "יבוא‪,‬‬
‫יצוא וסחר בינלאומי"‪ ,‬במסגרתו התבקש לערוך תרגיל‪ ,‬ועל כן ביקש מהספק שיערוך לו חשבון‬
‫מדומה (ראו עמ' ‪ 9‬לפרוט')‪.‬‬

‫‪ .25‬אינני נותן כל אמון בעדות זו‪ ,‬משום היותה בלתי הגיונית‪ ,‬שכן בידי מר שבת היו חשבונות‬
‫שלטענתנו הם חשבונות אמת‪ ,‬והסברו כי המתרגל ביקש דווקא לראות חשבון שאיננו חשבון‬
‫אמיתי נטול כל היגיון או פשר‪ .‬ראו בעניין זה שאלת בית המשפט‪ ,‬וחזרתו של מר שבת על‬
‫הסבר מעורפל וחסר כל פשר (עמ' ‪ 10‬לפרוט' ש' ‪.)14 - 12‬‬

‫‪ .26‬לכך אוסיף‪ ,‬כי מר שבת לא תמך את עדותו זו‪ ,‬שהיא עדות יחידה של בעל דין‪ ,‬בכל עדות‬
‫תומכת‪ ,‬בין מטעם המוסד הלימודי בו על פי הטענה למד‪ ,‬כי זו אכן הייתה הדרישה הלימודית‪,‬‬
‫ובין בעדות מטעמו של הספק‪ ,‬כי נדרש לערוך עבור מר שבת חשבון‪ ,‬שאיננו קשור כל קשר‬
‫שהוא למציאות רק לצורך לימודיו של מר שבת‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .27‬חוסר האמינות של גרסתו עולה‪ ,‬גם מנסיבות מציאת החשבון‪ .‬כאמור‪ ,‬מר שבת ביקש מן‬
‫החוקרים להימנע מלהיכנס לדירתו על מנת לטפל בכלבתו‪ ,‬בעוד בפועל הוא ניגש לתיק בו היה‬
‫מצוי חשבון הפרופורמה‪ ,‬ולא ניתן כל הסבר להתנהגות זו‪ ,‬שעולה כדי נסיון לשבש את‬
‫החקירה‪.‬‬

‫‪ .28‬להשקפתי‪ ,‬משקיימת ראיה‪ ,‬שבה נמצא‪ ,‬כי חשבון שצרפה התובעת לרשימון היבוא איננו תואם‬
‫חשבון זהה שנשלח לתובעת‪ ,‬וחשבון זה הוצפן בתיקו של מר שבת‪ ,‬אזי די בראיה זו‪ ,‬כדי להוות‬
‫הצדקה לבחינה של כל הצהרות התובעת‪ .‬כפי שיובהר להלן‪ ,‬המחיר שנרשם בחשבון‬
‫הפרופורמה תואם את המחירים המוצהרים על‪-‬ידי יבואנים אחרים בגין יבוא ארטישוק‪.‬‬

‫המחיר של יבואנים אחרים‬

‫‪ .29‬לתצהירו של מר אנדריי רפפורט‪ ,‬ממונה מקצועי מכס אשדוד‪ ,‬מטעמה של הנתבעת‪ ,‬צורפו‬
‫ביחס לכל אחד מן הירקות שיובאו על ידי התובעת‪ ,‬רשימונים של משלוחי יבוא‪ ,‬שבוצעו על ידי‬
‫יבואנים אחרים בתקופות מקבילות‪ .‬מן הרשימונים שצורפו עולים מחירים גבוהים בהרבה של‬
‫הטובין המיובאים על ידי התובעת‪ ,‬מאלה שהוצהרו על‪-‬ידי התובעת‪.‬‬

‫‪ .30‬בכל הקשור לארטישוק‪ ,‬צורפו רשימוני יבוא (ראו נספחים ב'‪ ,‬ח' ו‪ -‬ט' לתצהירו של מר‬
‫רפפורט)‪ ,‬שבוצעו ממצרים בשנים ‪ 2016‬ו‪ ,2017 -‬שבהם דווחו מחירי רכישה של ארטישוק‬
‫במחירים שנעים בין ‪ $2,300‬ל‪ ,$2,900 -‬בעוד התובעת מדווחת על מחירים שנעים בין ‪ $500‬ל‪-‬‬
‫‪( $520‬ראו בסעיפים ‪ 9 ,7‬ו‪ 13 -‬לתצהירו של מר רפפורט)‪.‬‬

‫‪ .31‬בכל הקשור לבמיה‪ ,‬צורפו רשימוני יבוא (ראו נספחים ד' ו‪ -‬ה' לתצהירו של מר רפפורט)‪,‬‬
‫שבוצעו ממצרים‪ ,‬שבהם דווח על מחירים שבין ‪ $850‬ל‪ $1,900 -‬לטון‪ ,‬בעוד התובעת מדווחת על‬
‫מחיר של ‪ $500‬לטון (ראו בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לתצהירו של מר רפפורט)‪.‬‬

‫‪ .32‬בכל הקשור לפול‪ ,‬צורפו רשימוני יבוא (ראו נספחים ו' ו‪ -‬ז' לתצהירו של מר רפפורט)‪ ,‬שבוצעו‬
‫ממצרים‪ ,‬שבהם דווח על מחירים שבין ‪ $1,200‬ל‪ $1,650 -‬לטון‪ ,‬בעוד התובעת מדווחת על מחיר‬
‫של ‪ $500‬לטון (ראו בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לתצהירו של מר רפפורט)‪.‬‬

‫‪ .33‬יצויין עוד‪ ,‬כי ברשימונים שבנספח ו' לתצהירו של מר רפפורט (השייכים ליבואנים מתחרים)‪,‬‬
‫נרשמו מחירי קנייה של ארטישוק ב‪ $ 2,300 -‬לטון‪ ,‬ואילו לגבי במיה נעשתה אבחנה בין שני‬
‫גדלים‪ ,‬כאשר הגודל הקטן יותר (עד ‪ 2.5‬ס"מ) נרכש תמורת ‪ $2,750‬לטון ואילו הבמיה הגדולה‬
‫יותר (‪ 2.5‬ס"מ עד ‪ 4.5‬ס"מ) נרכשה תמורת ‪ $916‬לטון‪.‬‬

‫מחירים אלה גבוהים‪ ,‬מן המחירים שהצהירה עליהם התובעת בגין אותם ירקות‪ ,‬ואף גבוהים‬
‫מן המחיר שקבע גובה המכס‪ ,‬במסגרת קביעות המחיר שביצע לתובעת‪.‬‬

‫יש לומר‪ ,‬כי באופן דומה‪ ,‬ניתן למצוא בכל אחד מן הרשימונים שצורפו על‪-‬ידי הנתבעת‪,‬‬
‫מחירים של הירקות הרלבנטיים‪ ,‬הגבוהים באופן משמעותי מן המחירים שהוצהרו על‪-‬ידי‬
‫התובעת‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .34‬התובעת‪ ,‬בתצהירו של מר שבת‪ ,‬ולאחר מכן גם במהלך חקירתו הנגדית‪ ,‬ניסתה לתת הסברים‬
‫מדוע המחירים של הטובין המיובאים על ידה נמוכים בהרבה מאלה של יבואנים אחרים‪ ,‬ובכלל‬
‫זה איכות הירקות‪ ,‬היותם לא ממויינים‪ ,‬קיומם של קשרים הדוקים עם הספקים שמאפשרים‬
‫הורדת מחירים ועוד‪.‬‬

‫‪ .35‬יאמר כבר עתה‪ ,‬ואתייחס לכך בפירוט בהמשך בניתוח הראיות שהוצגו על ידי התובעת‪ ,‬כי‬
‫אינני מקבל את טענותיה בעניין זה‪ ,‬שכן מדובר בטענות בעלמא שהעלה מר שבת‪ ,‬שלא הוצגה‬
‫להן כל תשתית ראייתית מסייעת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במקרים מסויימים טענה אחת סותרת את‬
‫האחרת‪ .‬כך לשם ההמחשה‪ ,‬הטענה כי התובעת מייבאת סחורה לא ממויינת ובאיכות נמוכה‪,‬‬
‫איננה מתיישבת עם הטענה בדבר קיומו של מוניטין‪ .‬יובהר שוב‪ ,‬כי לשתי הטענות אין תשתית‬
‫ראייתית‪.‬‬

‫המחיר האחיד‬

‫‪ .36‬כעולה מן הרשימונים שהגישה התובעת לצורך שחרור הטובין מן המכס (ראו בנספחים לכל‬
‫אחת מן התביעות שהוגשו)‪ ,‬וכעולה מעדותו של מר רפפורט‪ ,‬אף שמדובר בירקות שהם עונתיים‬
‫מטבעם ו איכותם תלויה גם בגורמי אקלים משתנים‪ ,‬וכך אף נטען על ידי התובעת (ראו סעיף ‪13‬‬
‫לתצהירו של מר שבת)‪ ,‬המחירים המצויינים ברשימונים הם כמעט ואחידים‪ .‬כך לגבי‬
‫ארטישוק המחירים הם בין ‪ $500‬לבין ‪ $520‬לטון‪ ,‬ולגבי במיה ופול המחיר הוא אחיד ‪$500‬‬
‫לטון‪.‬‬

‫וראו עוד בעדותו של מר רפפורט בעמ' ‪ 41 – 40‬לפרוט'‪.‬‬

‫‪ .37‬בעניין זה ניתן לראות ברשימונים שהוגשו על‪-‬ידי יבואנים אחרים‪ ,‬כי המחיר שדווח על‪-‬ידם‬
‫איננו אחיד‪ ,‬וקיים מנעד רחב של מחירים‪.‬‬

‫‪ .38‬לעניין זה לא מצאתי הסבר בטיעוני התובעת‪ ,‬וכיצד אחידות מפתיעה זו‪ ,‬כאשר מדובר במוצר‬
‫שאיננו יכול להיות אחיד מעצם טבעו‪ ,‬מתיישבת עם האמור בסעיף ‪ 13‬לתצהירו של מר שבת‪.‬‬

‫החשבונות הכפולים‬

‫‪ .39‬במהלך עדותו של מר רפפורט התברר‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 4‬לעיל‪ ,‬כי בעניינה של התובעת התנהלה‬
‫חקירה פלילית‪.‬‬

‫‪ .40‬יצויין‪ ,‬כי הנתבעת בחרה שלא להגיש לבית המשפט תוצרים של החקירה הפלילית‪ ,‬ככל הנראה‬
‫משום שחקירה זו טרם מוצתה עד תום‪ ,‬וממילא לא הוגש כתב אישום‪ ,‬ובהתאם גם חומר‬
‫החקירה לא נמסר לידי התובעת‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על מנת שלא ליצור התנגשות עם החובה‬
‫למסור חומרי חקירה‪ ,‬החליטה הנתבעת שלא לחשוף ראיות אלה במסגרת הליך זה‪.‬‬

‫‪ .41‬יחד עם זאת‪ ,‬בכל הקשור לתוצרים של אותה חקירה העיד מר רפפורט כך (ראו עמ' ‪45 – 44‬‬
‫לפרוט')‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫" ש‪ .‬אבל תמוה זה לא מספיק‪ ,‬אנחנו מסכימים על כך ?‬

‫ת‪ .‬אני מבקש להזכיר לבית המשפט שיש לנו חשבונות כפולים משנים ‪2016 – 2013‬‬
‫שמתייחסים לאותה סחורה באותם תנאים‪.‬‬
‫ש‪ .‬אבל אין לך שום חשבון כפול על היבואים שאנו מדברים כאן ?‬
‫במילים אחרות אתה אומר‪ ,‬ב ‪ 2013 -‬המחיר היה איקס והיום הוא וואי ? כי‬ ‫ת‪.‬‬
‫אחרת אי אפשר להסביר את התופעה‪ .‬אתה אומר אין לי חשבון‪ ,‬הרי שום דבר‬
‫לא השתנה‪ ,‬המחיר שדין שבת השיג‪ ,‬הוא אותו מחיר‪ ,‬התנאים הם אותם תנאים‪,‬‬
‫אז נכון שאחרי שיצאנו בחקירה גלויה לא נשאר לנו אלא רק להשוות אבל אני‬
‫תמיד יכול לבסס את המחיר הזה על ידי המסמכים שהבאתי‪ .‬פשוט השיטה‬
‫מאפשרת לך להפריד את המשפט הפלילי מהאזרחי אבל זה הכל‪.‬‬
‫ש‪ .‬בשורה התחתונה אתה חוזר ואומר לי חשבונות כפולים ויבואים קודמים ועוד‬
‫פעם חשבונות כפולים אבל לא צירפת שום דבר מזה לתצהירך?‬
‫ת‪ .‬כי זה התיק הפלילי‪ ...‬אם דין שבת שחרר רשימון שכלול במסגרת התיק הפליל‪,‬‬
‫לדוגמא בחודש ינואר ‪ ,2016‬ובמרץ יש רשימון שכלול בתיק האזרחי‪ ,‬אותם‬
‫תנאים‪ ,‬אותה רמת מחירים‪ ,‬לא להשתמש בזה ? משהו ‪"...‬‬

‫‪ .42‬הנה כי כן‪ ,‬מר רפפורט העיד‪ ,‬בתשובה לשאלות ב"כ התובעת וללא כל התנגדות של ב"כ‬
‫התובעת ‪ ,‬כי במהלך החקירה הפלילית בעניינה של התובעת‪ ,‬נמצאו חשבונות כפולים‪ ,‬אשר‬
‫כאמור לא נמסרו לבית המשפט‪ ,‬היות וקיימת הפרדה בין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי‪.‬‬

‫הגם שלא הוגשו החשבונות הכפולים‪ ,‬יש בעדות זו כדי לחזק באופן ממשי‪ ,‬את העובדה שחשבון‬
‫הפרופורמה שנמצא בחיפוש בביתו של מר שבת‪ ,‬הוא חשבון שמשקף מחירי אמת‪ ,‬בניגוד‬
‫למחירים הנמוכים המוצהרים על‪-‬ידי התובעת‪.‬‬

‫‪ .43‬להשקפתי‪ ,‬די בקיומו של חשבון הפרופורמה‪ ,‬שנתפס במהלך החיפוש בביתו של מר שבת‪,‬‬
‫כאשר אין לקיומו כל הסבר סביר‪ ,‬כדי להקים חשד ביחס לאמיתות ההצהרות שנמסרו על ידי‬
‫התובעת‪ ,‬וזאת על אף שחשבון פרופורמה זה מתייחס אך ורק למחירו של ארטישוק מיובא‪.‬‬

‫כאשר מצרפים לכך את חטיבת הראיות בדבר המחירים הגבוהים בהרבה של אותם טובין‪ ,‬כפי‬
‫שנרשמו ברשימונים של יבואנים אחרים ‪ ,‬אזי יש בכך הצדקה מלאה לדחות את כל הצהרותיה‬
‫של התובעת‪ ,‬ולאפשר לגובה המכס לקבוע את ערך הטובין בהתאם להוראות פקודת המכס‪ .‬קל‬
‫וחומר שכך כאשר מוסיפים לכך את שתי החטיבות הנוספות‪.‬‬

‫התובעת לא תמכה את הצהרותיה בראיות מהימנות ונמנעה מהבאת עדויות מהותיות‬

‫‪ .44‬בטרם אדרש לראיות שהוצגו על ידי התובעת‪ ,‬יש לומר כבר עתה‪ ,‬וארחיב בעניין זה בהמשך‪ ,‬כי‬
‫לא רק שהראיות שהציגה התובעת הן דלות ולא מהימנות‪ ,‬אלא שלכך מצטרף חסר בראיות‪,‬‬
‫שכן התובעת נמנעה מלהציג ראיות ועדויות מהותיות‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .45‬תחילה יש לומר‪ ,‬כי עיון בראיות שצורפו על‪-‬ידי התובעת‪ ,‬מעלה תמיהה‪ ,‬שכן אף שנטל הראיה‬
‫מוטל עליה‪ ,‬הרי שלתצהירו של מר שבת צורפו ראיות דלות‪ ,‬דלות מאוד‪ ,‬בכל הקשור למשלוחי‬
‫היבוא שבוצעו על‪-‬ידי התובעת‪.‬‬

‫לתצהיר צורף מסמך בודד‪ ,‬שנערך לכאורה על‪-‬ידי לקוח‪ ,‬ובו נטען שקיבל סחורה באיכות ירודה‬
‫(ראו נספח ב' לתצהירו של מר שבת)‪ .‬יצויין‪ ,‬כי המסמך איננו חתום‪ ,‬וכלל לא ברור מי ערך‬
‫אותו ובאיזה נסיבות‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬צורפו שלוש תמונות‪ ,‬שלא ברור מתי צולמו ובאיזה נסיבות‪ ,‬של תחתיות ארטישוק‬
‫(ראו נספח ג' לתצהירו של מר שבת)‪.‬‬

‫התובעת ויתרה על הגשת נספח ד' לתצהירו של מר שבת‪ ,‬ובו לכאורה הצעות מחיר שקיבלה‬
‫(ראו עמ' ‪ 18‬לפרוט')‪ ,‬ואילו נספח ה' מכיל חשבוניות מכירה של חברה קשורה‪ ,‬ובהתאם‬
‫מסמכים אלה אינם בגדר ראיה הקשורה בתובעת ישירות‪ ,‬ועל‪-‬כך בהמשך הדברים‪.‬‬

‫‪ .46‬מכאן‪ ,‬שעדותו של מר שבת‪ ,‬שהיתה מתחמקת ומעורפלת‪ ,‬לא נתמכה בראיית סיוע חיצונית‬
‫אובייקטיבית כלשהיא‪.‬‬

‫‪ .47‬יתרה מכך‪ ,‬לא הוצגה עדותו של מר מאיר שבת (אביו של מר דין שבת המצהיר מטעם התובעת)‪,‬‬
‫שעל פי עדותו של מר שבת‪ ,‬הוא הלכה למעשה המוציא והמביא אל מול הספקים במצרים‪ ,‬הוא‬
‫דובר השפה‪ ,‬הוא בעל הקשרים והוא זה שאחראי להתקשרות עימם (ראו סעיף ‪ 7‬לתצהירו של‬
‫מר שבת ובעמ' ‪ 5‬לפרוט' הדיון)‪ .‬מר שבת אף אישר‪ ,‬כי אביו הוא "דמות מפתח" (ראו עמ' ‪7‬‬
‫לפרוט' ש' ‪.)24 – 22‬‬

‫מר שבת נדרש להסביר מדוע לא הובא אביו לעדות‪ ,‬אלא שתשובותיו‪ ,‬כמו כל עדותו‪ ,‬היו‬
‫מעורפלות‪ ,‬עד שנרשמה הערה של בית המשפט בעניין זה (ראו עמ' ‪ 8‬לפרוט' ש' ‪.)5‬‬

‫‪ .48‬מנגד‪ ,‬מר דין שבת לא יכול היה למסור דבר בעניין רכישת הטובין ממצרים ויבואם‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫בתצהירו ובעדותו נקט מר שבת לעיתים במונחי "רבים"‪ ,‬כמנסה לכסות תחת כנפיו של אביו‪,‬‬
‫אך לא הביא ולו דוגמא בודדת של ביקור שערך לבדו במצרים לצורך יבוא הירקות‪.‬‬

‫‪ .49‬עוד בולטת במיוחד‪ ,‬העובדה לפיה התובעת יכלה לכאורה לתמוך את גרסתה בעדויות מטעמן‬
‫של החברות אשר סיפקו לה את הירקות‪ ,‬אך לא עשתה דבר בעניין זה‪ ,‬ואף יכלה לנסות ולתמוך‬
‫גרסתה בהצגת ההתנהלות הכספית אל מול הספקיות‪ ,‬דהיינו הצגת תדפיסי חשבון הבנק שלה‬
‫ומלוא ההעברות הכספיות שבוצע‪ .‬התובעת לא עשתה דבר בעניין זה‪.‬‬

‫‪ .50‬כך נותרה עדותו של מר דין שבת בדבר המחיר המוסכם‪ ,‬ובדבר ההסכמה בין התובעת לבין‬
‫החברות הספקיות כי יבוצע פיצול של התמורה המשולמת לחברה‪ ,‬בין הטובין עצמם לבין עלות‬
‫אחסנתם‪ ,‬כעדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע‪ ,‬ראו סעיף ‪ 54‬לפקודת הראיות [נוסח‬
‫חדש]‪ ,‬תשל"א‪( 1971-‬להלן – "פקודת הראיות")‪.‬‬

‫בעניין זה נקבע בע"א ‪ 765/18‬חיון נ' חיון (‪ )1.5.2019‬כך‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫" מהוראה זו עולה כי קביעת ממצאים בהתדיינות אזרחית על סמך עדותו היחידה של‬
‫בעל דין ככלל איננה אפשרית‪ .‬עדות כאמור טעונה סיוע ממקור חיצוני‪ .‬באין סיוע‬
‫כאמור‪ ,‬יכול בית המשפט לקבוע ממצאים על סמך עדותו היחידה של בעל דין רק אם‬
‫יש בידו נימוקים משכנעים התומכים באמינותה‪ ,‬ונימוקים אלה חייב בית המשפט‬
‫לפרט בפסק דינו (ראו‪ :‬יעקב קדמי על הראיות חלק שלישי ‪".))2009( 1433-1430‬‬
‫(ההדגשה שלי – י‪.‬ל)‬

‫‪ .51‬לא רק שלא מצאתי טעם להסתמך על עדותו כעדות יחידה בהעדר סיוע‪ ,‬אלא שכפי שיובהר‬
‫להלן אינני נותן אמון בעדותו (ראו סעיפים ‪ ,)65 - 58‬שכן עדותו הייתה מגמתית ומתחמקת‪,‬‬
‫והוא נמנע מלהשיב על שאלות שלכאורה היה בהן כדי לסבך את התובעת‪.‬‬

‫‪ .52‬בתמיכה לטענותיה בדבר המחיר של הטובין‪ ,‬הציגה התובעת מספר חשבוניות בדבר מכירתם‬
‫של הטובין על ידי חברת סיטרין יבוא ויצוא בע"מ (להלן – "סיטרין") (שעל פי תצהירו של מר‬
‫שבת הינה חברה אחות של התובעת)‪ ,‬ובהן נרשמו מחירי מכירה של ארטישוק המשקפים מחיר‬
‫שבין ‪ $2,150‬ל‪ $2,300 -‬לטון (בהתאם לשער החליפין בתקופה הרלבנטית)‪.‬‬

‫בהקשר זה נטען על ידי התובעת‪ ,‬שיש בכך להעיד כי המחיר אותו קבעה הנתבעת בתוספת מסי‬
‫ייבוא בשיעור של ‪ 30%‬איננו מחיר ריאלי‪ ,‬שכן הוא יהיה גבוה בהרבה ממחירי המכירה על ידה‪.‬‬

‫‪ .53‬אינני מקבל טענה זו של התובעת משני טעמים‪ .‬תחילה כך‪ ,‬בשל העובדה שהתובעת בחרה‬
‫להציג חשבונות מכירה מהתקופה שלאחר שהתבררה לה העובדה כי מתנהלת בעניינה חקירה‬
‫פלילית‪ ,‬ולאחר שכבר הוגשו לבית משפט זה חלק מהתביעות הנדונות‪ .‬הגשת חשבונות מכירה‬
‫לתקופה זו‪ ,‬רק מדגישה את העובדה כי התובעת לא הגישה לבית המשפט ולו חשבון מכירה‬
‫אחד של טובין המתייחס לתקופה שקדמה לחודש אפריל ‪ ,2016‬שאז נחשפה התובעת לעובדה‬
‫כי מתנהלת בעניינה חקירה‪ .‬הטעם השני‪ ,‬ובו העיקר‪ ,‬מצוי בכך‪ ,‬שמדובר בחשבוניות מכירה של‬
‫חברה קשורה ולא של התובעת עצמה‪ ,‬וממילא אין בכך כדי לתמוך בטענותיה‪.‬‬

‫‪ .54‬אך מעבר לכך‪ ,‬בהתאם לאנלוגיה שביצעה התובעת‪ .‬נניח כי אכן רכשה את הטובין במחירים של‬
‫‪ $500‬לטון‪ ,‬ולכך יש להוסיף ‪ 30%‬מיסי יבוא על‪-‬פי הנטען (ראו סעיף ‪ 28‬לסיכומי התובעת)‪,‬‬
‫נקבל מחיר של כ‪ $650 -‬לטון‪ ,‬בעוד כאמור בסעיף ‪ 52‬לעיל‪ ,‬חב' סיטרין מוכרת את הארטישוק‬
‫במחירים של למעלה מ‪ $2,100 -‬לטון‪ .‬לנוכח טענת התובעת‪ ,‬כי היא רוכשת סחורה באיכות‬
‫ירודה ובלתי ממויינת‪ ,‬אזי הפער הבלתי הגיוני‪ ,‬בין אמירה זו לבין המחיר בו מוכרת סיטרין‬
‫לכאורה את הסחורה המיובאת מדבר בעד עצמו‪ ,‬ואין צורך להוסיף‪.‬‬

‫‪ .55‬לכל האמור יש להוסיף כי התובעת העלתה טענות שונות ביחס למחירים שנקבעו על ידי‬
‫מתחרותיה‪ ,‬אך לא הובאה על ידה כל עדות בעניין זה‪ ,‬ולו עדות של מומחה מטעמה אשר יסקור‬
‫את השוק‪ ,‬ויוכל להעיד באם קיימת הבחנה‪ ,‬כנטען על ידי התובעת‪ ,‬בין הטובין שיובאו על ידה‬
‫ובין הטובין שיובאו על ידי מתחרותיה ממצרים‪.‬‬

‫‪ .56‬כאמור לעיל‪ ,‬התובעת גם נמנעה מלהציג מסמכי בנק אשר יעידו על העברת הכספים בינה לבין‬
‫הספקים במצרים ביחס לכל ייבוא וייבוא‪.‬‬
‫‪12‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .57‬כידוע‪ ,‬מקום שבו נמנע בעל דין להביא עד רלוונטי‪ ,‬הרי שהימנעות זו פועלת לחובתו ומקימה‬
‫חזקה כי עד זה היה תומך בגרסתו של הצד שכנגד‪( .‬ראה ע"א ‪ 465/88‬הבנק למימון ולסחר‬
‫בע"מ נ' מתתיהו‪ ,‬פ"ד מה(‪ ;)1991( 651 )4‬ע"א ‪ 143/08‬קרצמן נ' שירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )26.5.2010‬וכן י' קדמי‪" ,‬על הראיות"‪ ,‬חלק שלישי (תשס"ד – ‪ )2003‬עמ' ‪ .)1649‬על אחת כמה‬
‫וכמה כך הדבר מקום שבו מדובר לא רק בעד רלוונטי‪ ,‬אלא במר מאיר שבת‪ ,‬שהינו עד מרכזי‪,‬‬
‫שלא ניתן כל טעם מדוע לא הובא לעדות‪.‬‬

‫‪ .58‬כפי שכבר נאמר לעיל‪ ,‬עדותו של מר שבת נמצאה על‪-‬ידי כלא מהימנה‪ .‬תחילה יש להתייחס‬
‫לאירוע‪ ,‬שהתרחש במהלך החיפוש בבית של מר שבת‪ ,‬שבמסגרתו תירץ את בקשתו להיכנס‬
‫לביתו‪ ,‬טרם כניסת החוקרים‪ ,‬על מנת להרגיע את כלבתו‪ ,‬אך בפועל ניצל את ההזדמנות‬
‫לפשפש בתיק‪ ,‬שבו בסופו של יום נמצא חשבון הפרופורמה‪ ,‬ובו מחיר ארטישוק גבוה בהרבה מן‬
‫המחיר שהוצהר על‪-‬ידי התובעת במסגרת היבוא הנדון‪ .‬כבר בכך יש כדי להשליך על מהימנותו‬
‫של מר שבת‪ ,‬שלא היסס מלנסות ולשבש מהלכי חקירה‪.‬‬

‫‪ .59‬גם עדותו ביחס לאירוע זה היתה מתחמקת ומעורפלת‪ ,‬וחסרת כל הגיון‪ .‬כך תחילה השיב מר‬
‫שבת‪ ,‬כי אינו זוכר מהיכן חשבון הפרופורמה (ראו עמ' ‪ 9‬לפרוט' ש' ‪ ,)24 – 23‬אך בהמשך‬
‫משהבין כי הוא נדרש לתת הסבר בעניין זה עלתה הגירסה‪ ,‬ולפיה ביקש חשבון זה מן הספק‬
‫לצורך תרגיל במסגרת קורס בו הוא לומד (ראו עמ' ‪ 10‬לפרוט')‪ .‬על חוסר ההגיון שבגירסה זו‪,‬‬
‫שלא נתמכה בכל ראיית סיוע‪ ,‬כבר עמדתי לעיל בסעיפים ‪.27 - 24‬‬

‫‪ .60‬עד כמה היתה ע דותו מעורפלת‪ ,‬מגמתית ורצופת סתירות‪ ,‬תעיד העובדה שמחד הצהיר מר‬
‫שבת‪ ,‬כי לעיתים על מנת להשיג מחיר נמוך רכשה התובעת את הירקות עוד בשלב הזריעה (ראו‬
‫סעיף ‪ 16‬לתצהיר)‪ ,‬שבו אין חולק שלא ניתן לדעת מה תהא איכותם‪ ,‬או שהירקות נרכשו‬
‫ממקומות גידול שונים ובעונות שונות (ראו סעיף ‪ 13‬לתצהירו)‪ ,‬ומאידך טען כי הירקות נרכשו‬
‫כ"עודפים" (סעיף ‪ 11‬לתצהירו ובעדותו עמ' ‪ 11‬לפרוט' ש' ‪ .)26 – 24‬אלא שלשוני ביו המקרים‬
‫אין כל ביטוי בחשבוניות הרכישה של הטובין לא מבחינת תיאור הטובין ולא מבחינת מחירם‪,‬‬
‫ותשובותיו של מר שבת לעניין זה היו מתחמקות (ראו עמ' ‪ 12‬לפרוט' ש' ‪ .)27 – 5‬כאמור‪ ,‬השוני‬
‫בין המקרים היה צריך לקבל ביטוי במנעד רחב של מחירי רכישה‪ ,‬אלא שכאמור לעיל המחירים‬
‫עליהם הצהירה התובעת היו כמעט אחידים (ראו בסעיפים ‪ 38 – 36‬לעיל)‪.‬‬

‫‪ .61‬עד כמה היו תשובותיו של מר שבת כלליות ומעורפלות‪ ,‬יעידו הדברים הבאים בחקירתו הנגדית‬
‫(ראו עמ' ‪ 14 – 13‬לפרוט')‪:‬‬

‫" ש‪ .‬אני אומר לך שזה לא מסתדר‪ ,‬אתה לא יכול לצפות מראש שאם אתה קונה אותם‬
‫בשלב הזריעה שזה יהיה עודפי מלאי?‬
‫ת‪ .‬סליחה‪ ,‬אתה עושה פה סלט‪ .‬יש הזמנה שאנו יודעים פחות יותר כמה הצריכה‬
‫שלנו מראש ויש עודפי מלאי‪ ,‬זה לא קשור‪ .‬אתה יכול לקנות סטוק במחיר טוב‬
‫ואתה יכול להזמין מראש‪ ,‬למה זה מתנגש‪ ,‬הרי הסברתי כרגע שצורת העבודה שלי‬
‫בגלל שאנו עסק קטן ומשפחתי שמתחרה עם מפלצות פיננסיות צורת העבודה‬
‫שלנו להביא מחיר טוב היא לעבוד ככה‪ .‬כבר הסברתי שיש לנו מטריה‪ ,‬שלל כמה‬

‫‪13‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫אופנים שזכות כל הדברים המשוקללים ביחד אנו מקבלים מחיר אטרקטיבי‬

‫ותחרותי‪.‬‬
‫ש‪ .‬תראה‪ ,‬זה שאתה קונה עודפי מלאי שאותן מפלצות פיננסיות לא קונות לשיטתך‪,‬‬
‫אני שם את זה בצד‪ .‬אבל אתה רוצה להגיד לי שהן לא חושבת כמוך לקנות את‬
‫הגידולים מראש‪ ,‬למה הן לא מצליחות להביא מחירים כאלה ? סביר להניח שיש‬
‫להם תזרים מזומנים טוב משלך‪.‬‬
‫זה היתרון היחסי שלי בעסק‪ .‬אני עדיין לא מבין מה רוצים ממני‪ ,‬שזה היתרון‬ ‫ת‪.‬‬
‫היחסי שלי שאני עושה מעל ומעבר להתחרות בחברות כמו סנפרוסט‪ .‬הן אוהבות‬
‫את החיים הקלים להרים טלפון ולהזמין מה רק מה שהם צריכים‪ ,‬במיידי‪ ,‬הם לא‬
‫חושבים קדימה‪ ,‬הם לא מכירים את השוק‪ ,‬יש להם עוד הרבה דברים בסל שלהם‬
‫שהם יכולים להישען עליהם‪ ,‬יש להם אריזות הם מוכרים בסופרים דברים שלי‬
‫אין‪ ,‬שאני לא עובד איתם‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט איך זה מתסדר עם ההיגיון הכלכלי הפשוט אני משיב אני‬
‫קודם כל לא יודע מה הרווח של החברות המתחרות אבל אני יודע שצורת העבודה‬
‫היא שונה‪ .‬אנשים לא נוסעים למצריים לכתת רגליים אנשים לא נפגשים עם‬
‫מגדלים‪ ,‬לא נוסעים בדרך כלל פיזית לשם‪ ,‬לרוב זה מתבצע במיילים ושיחות‬
‫טלפון אני מכיר איך השוק הזה עובד‪" .‬‬

‫‪ .62‬שיאה של העדות המעורפלת הגיעה‪ ,‬שעה שנחשף‪ ,‬כי התובעת מפצלת את התשלום לספק‪ ,‬בין‬
‫תשלום עבור הטובין עצמם לבין "אחסנתם" טרם המשלוח לישראל‪ ,‬עד כדי שעל‪-‬פי עדותו של‬
‫מר שבת‪ ,‬בגין טון ירק‪ ,‬עבורו משלמת התובעת ‪ ,$500‬משלמת התובעת אחסנה בסכום גבוה‬
‫יותר‪ .‬כך באו לידי ביטוי הדברים בעדותו (ראו עמ' ‪ 17 - 16‬לפרוט')‪:‬‬

‫"ש‪ .‬אני מפנה אותך לתצהיר אנדריי רפפורט‪ ,‬סעיף ‪ – 19‬לגבי עלויות האחסנה‪ .‬מה‬
‫שאני רוצה לשאול אותך זה כך‪ :‬אתה טוען שאתה מפריד את עלות האחסנה‬
‫ממחיר הירקות שאתה רוכש‪.‬‬
‫ת‪.O.K .‬‬
‫ש‪ .‬האם המחיר ירקות שאתה רוכש אותו בנוסף מתווסף גם מחיר אחסנה?‬
‫ת‪ .‬לא‪ .‬לפי יעוץ משפטי שקיבלתי מחיר אחסנה לא נכלל במחיר לצרכי מכס‪.‬‬
‫ש‪ .‬אני לא מדבר על מחיר לצרכי מכס‪ .‬האם לצד העלות שיוצאת לך מהכיס לשלם‬
‫עבור המוצר אתה משלם גם על אחסנה בנפרד?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה יכול לומר לנו כמה עולה לך עלות אחסנה לטון של ארטישוק ?‬
‫ת‪ .‬לא‪ .‬אבל אני יכול להגיד לך איך אנחנו עובדים‪ ,‬אנחנו מגיעים לסוף שנה‪ ,‬ועושים‬
‫תחשיב על השנה שהייתה‪ ,‬עלות אחסנה וכמה סחורה הבאנו‪.‬‬
‫ש‪ .‬אם אומר לך שהאחסנה אתה משלם בד בבד עם קבלת הסחורה‪ ,‬לא בסוף השנה‪,‬‬
‫יוצאת לך גם עבור אחסנה פר חודש‪ ,‬זה דבר אחד‪ ,‬ודבר שני אומר לך שעבור ‪– 17‬‬
‫‪ 18‬טון של ארטישוק אתה משלם ‪ 35,000‬דולר אחסנה‪ .‬זה מופרך מה שאני אומר ?‬
‫ממוצא‪ ,‬סביר ?‬

‫‪14‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫ת‪ .‬אני לא עובד בצורה כזו‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אנו משלמים לבית קירור באופן קבוע‪ ,‬זה לא‬
‫משנה אם יש שעועית ‪ ,‬ארטישוק‪ ,‬במיה‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט האם מחיר של ‪ 2,000‬דולר לטון לצרכי אחסנה נשמע לי‬
‫סביר‪ ,‬שוב‪ ,‬ברגע שעושים את התחשיב הזה‪ ,‬אתה לא מתסכל על זה פר מוצר‪,‬‬
‫אתה מסתכל על זה שנתי‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט אני צריך לדעת כמה אני גובה מלקוח וצריך לדעת קניתי‬
‫איקס‪ ,‬שילמתי‪ ,‬הובלה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬ביטוח‪ ,‬זו העלות שלי ואני רוצה להרוויח על זה‬
‫כך וכך‪ ,‬לצערי צורת העבודה שלנו לא הייתה כזו‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט איך היא הייתה אנחנו היינו מוכרים כל השנה‪ ,‬מנסים‬
‫להרוויח כמה שניתן‪ ,‬ואז בסוף שנה אם המחיר‪...‬‬
‫לשאלת בית המשפט איך אם לא לקחנו בחשבון את כל העלויות‪ ,‬אני פחות או‬
‫יותר יודע‪ ,‬כמה זה עולה‪ ,‬אני משיב שיכול להיות להיווצר מצב שבסוף שנה ייווצר‬
‫הפסד לחברה בצורה כזו‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט אני רוצה להרוויח קניית טון באיקס‪ ,‬אחסנה וביטוח ואני‬
‫צריך להחליט בכמה למכור אותה‪ ,‬לשאלת בית המשפט אם אני יודע בכמה קניתי‬
‫וכמה היו לי עלויות‪ ,‬ברמת הנקודתי לא‪ ,‬אנו יודעים את זה רטרואקטיבית‪.‬‬
‫ש‪ .‬לפני רגע אמרת שאתה מנסה להיות אטרקטיבי ותחרותי שאתה מנסה לחשוב על‬
‫פתרונות יצירתיים לקנות עודפי יצור‪ ,‬גידולים שנה מראש‪ ,‬ואחסנה אתה לא ידוע‬
‫כמה אתה משלם‪ ,‬יכול להיות שתיפול בזה?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם יכול להיות שעבור טון ארטישוק שאתה טוען שאתה משלם עליו ‪ 500‬דולר‪,‬‬
‫האם יתכן שמחיר האחסנה עולה על עלות המוצר ?‬
‫ת‪ .‬יכול להיות‪ .‬אם הסחורה עומדת שנה במחסן‪ ,‬יכול להיות‪.‬‬
‫לשאלת בית המשפט מה ההיגיון הכלכלי‪ ,‬אנו עושים מאמצים כדי לקנות במחיר‬
‫מאוד מאוד נמוך‪ ,‬עודפים‪ ,‬וכו' ואז בעצם אנו מאבדים את היתרון הזה לגישתנו כי‬
‫סחורה יכולה לעמוד שנה בעלויות האחסנה‪ ,‬זה סוג של הימור‪ ,‬שזה מה שעוד‬
‫אחד מהדברים שאמורים לתת לנו מחיר טוב‪ ,‬השיטה יכולה גם לגרום להפסדים‬
‫אני לא אומר שלא‪".‬‬

‫הנה כי כן‪ ,‬מר שבת העיד‪ ,‬כי התובעת מפצלת את התשלום לספק בעבור הטובין בנפרד לבין‬
‫אחסנתם בנפרד‪ ,‬כאשר מר שבת העיד כי אכן עלות האחסנה עולה על עלות הטובין‪ .‬נדמה שאין‬
‫צורך להרחיב על חוסר ההגיון הכלכלי שבכך‪ .‬על‪-‬פי הנטען על‪-‬ידי מר שבת‪ ,‬כדי להיות‬
‫"אטרקטיבית" בשוק רוכשת התובעת סחורה באיכות ירודה ובלתי ממויינת‪ ,‬אך כל "היתרון"‬
‫הנטען יורד לטמיון לאור עלויות האחסנה הגבוהות‪.‬‬

‫‪ .63‬לא יהיה זה מיותר לציין‪ ,‬כי גם בעניין זה נמנעה התובעת מלהציג חשבונות‪ ,‬ובפרט את‬
‫התשלומים והחשבוניות שקיבלה מן הספק בגין שרותי האחסנה הנטענים‪.‬‬

‫‪ .64‬התובעת ניסתה להסביר עוד‪ ,‬את המחירים הנמוכים עליהם הצהירה‪ ,‬בידע ובקשרים הענפים‬
‫שלה עם המגדלים (ראו סעיפים ‪ 16 ,11‬ו‪ 17 -‬לתצהירו של מר שבת)‪ ,‬ומנגד בכך שהסחורה‬

‫‪15‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫שנמכרה על‪-‬ידי היא בלתי ממויינת ובאיכות נמוכה (ראו סעיפים ‪ 11‬ו‪ 16 -‬לתצהירו של מר‬
‫שבת)‪ .‬הדברים אינם מתיישבים זה עם זה‪ ,‬שכן לצורך רכישה של עודפים באיכות נמוכה‪ ,‬אין‬
‫צורך בידע או בקשרים כלשהם‪ .‬יובהר‪ ,‬שגם בעניינן של טענות סותרות אלה לא הובאו ראיות‬
‫סיוע על‪-‬ידי התובעת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הטענה בדבר מכירה של סחורה באיכות נמוכה ובלתי‬
‫ממויינת‪ ,‬איננה מתיישבת עם טענתו של מר שבת‪ ,‬כי לתובעת מוניטין ושם טוב בענף הירקות‬
‫הקפואים (ראו סעיפים ‪ 10 – 7‬לתצהירו)‪.‬‬

‫‪ .65‬ניתן היה להמשיך ולעמוד על הסתירות‪ ,‬הערפול וחוסר ההגיון שבעדותו של מר שבת‪ ,‬אך די‬
‫באמור לעיל‪ ,‬כדי שלא לתת אמון כלשהוא בגרסתו‪.‬‬

‫‪ .66‬אסכם ואומר‪ ,‬כי התובעת‪ ,‬שנטל השכנוע מוטל עליה‪ ,‬הציגה הלכה למעשה עדות יחידה של בעל‬
‫דין‪ ,‬שהיא לעצמה היתה בלתי מהימנה‪ ,‬ולא נתמכה בכל ראיית סיוע‪ .‬מן הטעם האמור‪ ,‬יש‬
‫לקבוע שהתובעת לא עמדה‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬בנטל השכנוע המוטל עליה‪.‬‬

‫האופן בו יש לקבוע את המחיר לאור דחיית הצהרות התובעת‬

‫‪ .67‬משנמצא שאין לקבל את הצהרות התובעת‪ ,‬אזי על הנתבעת לקבוע את ערך הטובין‪ ,‬בהתאם‬
‫להוראות פקודת המכס‪ .‬בעניין זה קובע סעיף ‪ 130‬לפקודה המכס מידרג של אפשרויות לקביעת‬
‫ערך הטובין המיובאים‪:‬‬
‫"ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן –‬
‫(‪ )1‬לפי ערך עסקה שבה נרכשו‪ ,‬מחושב לפי הוראות סעיף ‪;132‬‬
‫(‪ )2‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (‪ – )1‬לפי ערך‬
‫עסקה שבה נרכשו טובין זהים‪ ,‬מחושב לפי הוראות סעיפים ‪133‬א ו‪133-‬ג;‬
‫(‪ )3‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (‪ – )2‬לפי ערך‬
‫עסקה שבה נרכשו טובין דומים‪ ,‬מחושב לפי הוראות סעיפים ‪133‬ב ו‪133-‬ג;‬
‫(‪ )4‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (‪ – )3‬לפי‬
‫מחיר מכירה בישראל‪ ,‬מחושב לפי הוראות סעיף ‪133‬ד;‬
‫(‪ )5‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (‪ – )4‬לפי ערך‬
‫מחושב‪ ,‬בהתאם להוראות סעיף ‪133‬ה;‬
‫(‪ )6‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (‪ ,)3‬ועל אף שניתן‬
‫לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (‪ – )4‬לפי הוראות פסקה (‪ )5‬תחילה‪,‬‬
‫וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;‬
‫(‪ )7‬בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (‪ )1‬עד (‪– )6‬‬
‫לפי הוראות סעיף ‪133‬ו‪.‬‬

‫‪ .68‬בענייננו‪ ,‬היות ומדובר בירקות‪ ,‬שמטבע הדברים לא ניתן לומר כי הם זהים האחד לשני‪ ,‬בחר‬
‫מר רפפורט‪ ,‬לקבוע את ערך העסקה בהתבסס על ערכם של טובין דומים‪ .‬בעניין זה נקבע‬
‫בסעיף ‪133‬ב' לפקודת המכס‪ ,‬כך‪:‬‬

‫‪16‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫"לעניין סעיף ‪– )3(130‬‬

‫(‪ )1‬ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות סעיף ‪;132‬‬
‫(‪ )2‬עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם‬
‫נתקיימו כל אלה‪:‬‬
‫(א) הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים‪ ,‬או‬
‫בסמוך לאותה עת;‬
‫(ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו‬
‫התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור –‬
‫עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו‬
‫נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות‪ ,‬ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם‬
‫למישור המסחרי או לכמויות‪ ,‬נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה;‬
‫ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות‬
‫ההערכה ודיוקה‪".‬‬

‫הנה כי כן‪ ,‬גובה המכס רשאי לקבוע את מחיר הטובין‪ ,‬על בסיס מחירם של טובין דומים‪ ,‬ובלבד‬
‫שמתקיימים בטובין הדומים התנאים הקבועים בסעיף ‪(132‬ב) לפקודת המכס‪ .‬בענייננו‪ ,‬אין כל‬
‫טענה בפי התובעת‪ ,‬כי הטובין ששימשו יסוד לקביעת הנתבעת‪ ,‬אינם מקיימים את התנאים‬
‫שבסעיף ‪(132‬ב) לפקודת המכס‪.‬‬

‫‪ .69‬בנוסף‪ ,‬על הטובין לקיים את התנאים הקבועים בסעיף ‪133‬ב'(‪ )2‬לפקודת המכס‪ ,‬דהיינו‬
‫שמדובר בטובין שיובאו מאותה מדינה ובזמני יבוא חופפים פחות או יותר‪ ,‬וכי הרכישה נעשתה‬
‫בתנאים מסחריים דומים ובכמויות דומות‪.‬‬

‫‪ .70‬בעניין זה‪ ,‬עולה מן הראיות שהוצגו על‪-‬ידי הנתבעת‪ ,‬כי ה"טובין הדומים" עליהם הסתמכה‬
‫בקביעת המחיר (ראו נספחים ב' ו‪ -‬ד' ‪ -‬ט' לתצהירו של מר רפפורט)‪ ,‬יובאו ממצרים בשנים‬
‫‪ 2016‬ו‪ ,2017 -‬בכמויות דומה לאלה שיובאו על‪-‬ידי התובעת‪.‬‬

‫‪ .71‬משהוצגו ראיות אלה‪ ,‬עובר נטל הבאת הראיות אל התובעת להראות‪ ,‬כי אין מדובר בטובין‬
‫"דומים" כלל‪ .‬ויודגש‪ ,‬נטל השכנוע מוטל על התובעת מלכתחילה‪ ,‬שכן נטל זה איננו עובר‬
‫במהלך ההליך‪ ,‬אלא מוטל לאורך כל ההליך על התובעת (ראו רע"א ‪ 5045/00‬רום נ' פקיד שומה‬
‫ת"א ‪ ,3‬פ"ד נד(‪.))2000( 289 )5‬‬

‫‪ .72‬טוענת התובעת‪ ,‬ש"הוכיחה כי הטובין המיובאים על‪-‬ידה אינם ברי השוואה לאלו המיובאים על ידי‬
‫מתחרותיה" (ראו סעיף ‪ 41‬לסיכומיה)‪ ,‬שכן היא רוכשת עודפים‪ ,‬בעוד מתחרותיה רוכשות‬
‫תוצרת משובחת; כי‪ ,‬היא רוכשת בעיקר טובין שנקטף בסוף השנה‪ ,‬שאיכותו פחותה באופן‬
‫משמעותי; וכי היא רוכשת כמויות גדולות למלאי‪ ,‬אשר מוחזק בקירור תקופות ארוכות‪,‬‬
‫ותהליך זה פוגם באיכותו‪.‬‬

‫‪ .73‬יש לתהות על טענת התובעת‪ ,‬כי "הוכיחה" את כל האמור לעיל‪ ,‬שכן כמפורט לעיל‪ ,‬למעט ראיה‬
‫בודדת בדבר תלונה לכאורה של לקוח על איכות ירקות שנמכרו לה (ראו נספח ב' לתצהירו של‬

‫‪17‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫מר שבת)‪ ,‬לא הציגה התובעת כל ראיה ביחס לטובין שיובאו על‪-‬ידה‪ ,‬ולא הציגה כל ראיה‬
‫באשר לטובין שיובאו על‪-‬ידי מתחרותיה‪.‬‬

‫‪ .74‬בהתאם‪ ,‬הטענות בדבר רכישת עודפים וסחורה באיכות נמוכה‪ ,‬מעבר להיותן סותרות טענות‬
‫של התובעת כי רכשה טובין כבר בשלב הזריעה (ראו סעיף ‪ 16‬לתצהירו של מר שבת)‪ ,‬וכי יש לה‬
‫מוניטין רב (סעיפים ‪ 10 – 7‬לתצהירו של מר שבת)‪ ,‬לא הוכחו כלל‪ ,‬ודינן להידחות‪.‬‬

‫‪ .75‬עוד אוסיף‪ ,‬שטענת התובעת‪ ,‬כי היא "מקפיאה" את הירקות‪ ,‬ולכן איכותם ירודה‪ ,‬מוטב היה‬
‫לה שלא תטען‪ .‬השוק בו מתחרה התובעת‪ ,‬הינו שוק הירקות הקפואים‪ ,‬ובהתאם גם‬
‫מתחרותיה מקפיאות את הירקות המיובאים על‪-‬ידן‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬ברשימוני היבוא של‬
‫היבואנים האחרים‪ ,‬כי מדובר ב"‪ ."FROZEN‬לפיכך‪ ,‬לגישתי‪ ,‬עצם העלאת הטענה יש בה כדי‬
‫ללמד ולחזק את המסקנה‪ ,‬שאין בפי התובעת טענות של ממש‪.‬‬

‫‪ .76‬כאמור בסעיף ‪ 57‬לעיל‪ ,‬הימנעותה של התובעת להביא ראיות‪ ,‬מדבר בעד עצמה‪ ,‬ויוצרת חזקה‪,‬‬
‫כי אילו היו מוצגות הראיות‪ ,‬הן היו תומכות דווקא בטענות הנתבעת‪.‬‬

‫‪ .77‬טוענת התובעת‪ ,‬כי לא היה מקום לקבוע את ערך הטובין‪ ,‬שיובאו על‪-‬ידה‪ ,‬על בסיס מחירם של‬
‫"טובין דומים"‪ ,‬אלא על בסיס ערכם של "טובין זהים" (ראו סעיף ‪113‬א' לפקודת המכס)‪ ,‬תוך‬
‫השוואת הטובין שיובאו על‪-‬ידה לטובין זהים של יבואנים אחרים‪ ,‬מבחינת איכות‪ ,‬גודל‪ ,‬מידת‬
‫המיון ועוד‪.‬‬

‫‪ .78‬לעניין טענה זו ניתן ביטוי‪ ,‬גם אם בעקיפין‪ ,‬בתיאור העובדתי של ה"יש" וה"אין" בראיות‬
‫התובעת‪ .‬התובעת לא הציגה ראיות ביחס לאיכות‪ ,‬גודל‪ ,‬מידת המיון וכו' של הטובין שיובאו‬
‫על‪-‬ידה‪ ,‬בכל אחד מן המשלוחים נשוא תביעות אלה‪ .‬התובעת גם לא הציגה ולו ראשית ראיה‬
‫לכך שטובין אלה נבדלים מן הירקות המשווקים על‪-‬ידי מתחרותיה‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬ירקות מעצם היותם אינם יכולים להיות זהים‪ ,‬לא בינם לבין עצמם בכל משלוח‬
‫ומ שלוח‪ ,‬וממילא בין משלוחים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬טענת התובעת בעניין זה היא טענה מתנגחת‪ ,‬לא‬
‫רק משום שהתובעת לא הניחה ראיות לטובין שיובאו על‪-‬ידה‪ ,‬אלא גם משום שלא ניתן באופן‬
‫ממשי לערוך השוואה על בסיס "זהות"‪.‬‬

‫‪ .79‬טוענת עוד התובעת‪ ,‬כי הנתבעת לא עמדה בחובת ההנמקה החלה עליה‪ ,‬וקבועה בסעיף ‪133‬ח'‬
‫לפקודת המכס‪ ,‬הקובע כך‪:‬‬

‫"המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות סעיפים ‪130‬‬
‫עד ‪133‬ז‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן‪ ,‬ימסור‬
‫לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב‪".‬‬

‫‪ .80‬אינני מקבל טענה זו‪ ,‬הגם שלא הוכח על‪-‬ידי הנתבעת‪ ,‬כי מסרה הודעה כאמור‪ ,‬בכל אחד מן‬
‫היבואים נשוא המחלוקת‪.‬‬

‫‪ .81‬תחילה‪ ,‬יש לומר‪ ,‬כי מדובר בהרחבת חזית אסורה (ראו טענת הנתבעת בעניין זה והחלטת בית‬
‫המשפט בעמ' ‪ 31‬לפרוט')‪ .‬אין כל טענה כזו‪ ,‬בדבר אי מסירת הודעה‪ ,‬באף לא אחד מכתבי‬
‫התביעה שהגישה התובעת‪ ,‬והיא אף לא נטענה בקדמי המשפט‪ ,‬אלא נטענה לראשונה במהלך‬
‫‪18‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫חקירתו של מר רפפורט‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנתבעת הופתעה שעה שטענה זו נטענה לראשונה בחקירתו‬
‫הנגדית של מר רפפורט‪ ,‬ונמנעה ממנה האפשרות להתייחס אליה בתצהירו של מר רפפורט‪.‬‬

‫‪ .82‬שנית‪ ,‬לגופו של עניין‪ ,‬אף שנדמה שאין מחלוקת כי הודעות חיוב לא נמסרו לתובעת‪ ,‬לא נפל‬
‫פגם מהותי בהתנהלות הנתבעת‪ ,‬ולא נפגעה יכולתה של התובעת להתמודד עם טענות הנתבעת‪.‬‬
‫יוזכר‪ ,‬כי תחילתו של הליך זה בתפיסת מכולה על‪-‬ידי גובה המכס‪ .‬בעקבות תפיסה זו הגישה‬
‫התובעת בקשה למתן צו מניעה (תא"מ ‪ )28397-04-16‬במסגרתו‪ ,‬צרפה הנתבעת תצהיר של מר‬
‫רפפורט‪ ,‬ובו נרשם כי גובה המכס קבע את מחירי הטובין על בסיס מחירים של יבואנים‬
‫מ קבילים ועל בסיס ראיות ראשוניות שעלו מן החקירה הפלילית (ראו התצהיר שצורף לתגובה‬
‫מיום ‪.)20.4.2016‬‬

‫בעקבות הליך תפיסה זה הגיעו הצדדים‪ ,‬להסכמה לגבי המחיר של ארטישוק (ראו מוצג ת‪)1/‬‬
‫לצורך שחרור משלוחים עתידיים מפיקוח המכס‪ ,‬והנתבעת אף קיבעה את מחיריהם של במיה‪,‬‬
‫פו ל ושעועית ירוקה‪ ,‬בהסתמך על מחירים שנמצאו במשלוחי יבוא של יבואנים אחרים‪ .‬כך באו‬
‫לידי ביטוי הדברים בעדותו של מר רפפורט (עמ' ‪ 32‬לפרוט' ש' ‪:)19 - 15‬‬

‫"מתיק הגירעון התפתחה המחלוקת לגבי המחירים‪ .‬נשאלה השאלה מה עושים לגבי‬
‫המחירים באופן כללי ולגבי עתידה של החברה ועתידם של המשלוחים‪ .‬הגענו עם‬
‫הסוגיה הזו לבית המשפט‪ ,‬עם ההוכחות שהיו לנו‪ ,‬והייתה פה הסכמה שאנחנו‬
‫מעריכים לצורך המשך פעילות החברה ולצורך הסדרת השחרורים התקינים‪ ,‬לא לעצור‬
‫כל פעם את המשלוחים‪ ,‬ערכים מסוימים‪ ,‬אנו דבקנו בערכים האלה‪".‬‬

‫‪ .83‬עולה מן האמור‪ ,‬כי התובעת‪ ,‬שאין בפיה טענות של ממש לגופו של עניין‪ ,‬מחפשת מזור לתביעה‬
‫זו‪ ,‬בפגם לכאורה בהליך עצמו‪ .‬אלא שעולה מן האמור‪ ,‬כי התובעת ידעה מה הראיות שעומדות‬
‫לחובתה‪ ,‬וכיצד קבע גובה המכס את המחירים בהודעות החיוב שנערכו לה‪ .‬אוסיף‪ ,‬כי עיון‬
‫בטענות התובעת מעלה‪ ,‬שאין בהן הסבר כיצד נפגעה יכולתה לנהל תביעות אלה‪ ,‬מבלי‬
‫שהודעות החיוב נמסרו לה‪.‬‬

‫‪ .84‬שלישית‪ ,‬גם אם נפל פגם כלשהו‪ ,‬הרי שהוא נרפא‪ ,‬משהוגשו תביעות אלה‪ ,‬והתובעת קיבלה‬
‫לידיה את טענות הנתבעת‪ ,‬ואת הראיות המנהליות עליהן הסתמכה‪.‬‬

‫בע"א ‪ 3886/12‬זאב שרון קבלנות בניין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ (‪ )26.8.2014‬נקבע בעניין זה‬
‫כך‪:‬‬
‫"אשר למידת ההנמקה בהחלטות המשיב‪ ,‬הרי שנוכח מהותו של ההליך‬
‫ה'ערעורי' שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי הנכבד – דומני כי גם פגם זה‬
‫'נרפא'‪ .‬נימוקיו של המשיב להפעלת סמכויותיו השונו ת הובאו ביתר פירוט‬
‫והרחבה במסגרת כתבי ‪ -‬טענותיו בהליך שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי‬
‫הנכבד (עיינו‪ :‬ע"א ‪ 456/92‬חברת אחים אגברייה נווה עירון בע"מ נ' מנהל מס ערך‬
‫מוסף [פורסם בנבו] ( ‪ – ) 21.08.1997‬שם נקבע‪ ,‬בפיסקה ‪ , 3‬כי גדר המחלוקת‬
‫בערעור מע"מ נגזרת מנימוקי רשויות מע"מ בכתב התשובה לבית המשפט ולא‬
‫מהנימוקים המצורפים להחלטת הרשות המקורית שנשלחה לעוסק)‪ .‬למערערת‬
‫ניתנה לפיכך הזדמנות אמיתית להתמודד עם טיעוניו של המשיב‪ ,‬ולו בשלב‬

‫‪19‬‬
‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫הערעור‪ ,‬והיא לא הצליחה לשכנע את בית המשפט המ חוזי הנכבד בצדקת‬

‫טיעוניה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬במסגרת ה'בטלות היחסית' – די באמור לעיל כדי לדחות‬
‫את טענות המערערת לעניין הפגמים שנפלו בחובת ההנמקה של המשיב‬
‫(ליישום של תורת ה'בטלות היחסית' בנוגע לפגמים בחובת ההנמקה בהקשר‬
‫של דיני מיסים – ראו‪ :‬ע"א ‪ 6315/05‬פקיד שומה ת"א ‪ 4‬נ' שרצקי [פורסם בנבו]‬
‫( ‪( ) 24.12.2012‬להלן‪ :‬עניין שרצקי ))‪.‬‬
‫זאת ועוד – אחרת‪ .‬המערערת טוענת כי נוכח ההנמקה המצומצמת של‬
‫המשיב‪ ,‬ובהתאם להוראות סעיף ‪ 6‬לחוק ההנמקות ‪ ,‬היה מקום להעביר אל‬
‫המשיב את הנטל להוכחת תקי נות פעולותיו‪ .‬ואולם חובת הנמקה מכח חוק‬
‫ההנמקות חלה‪ ,‬על ‪ -‬פי סעיפים ‪( 2‬א) ו ‪ 2 -‬א שבו‪ ,‬רק במקרים שבהם עובד ציבור‬
‫נתבקש ‪ ,‬בכתב‪ ,‬להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין והוא סירב לבקשה‪.‬‬
‫נראה אם כן כי חוק ההנמקות לא חל לכאורה בנוגע לסמכויות שהמשיב הפעיל‬
‫כאן כלפי המערערת‪ ,‬ש כן המשיב הפעיל כאן סמכות עצמאית ולא כזו‬
‫שנתבקש להפעיל בבקשה מצד המערערת (ראו בהקשר דומה‪ :‬ע"א ‪78/83‬‬
‫הינדס נ' מנהל מס שבח‪ ,‬תל ‪ -‬אביב‪ ,‬פ"ד לט ( ‪ , 57 ) 2‬פיסקה ‪ ;) 1985 ( 9‬כן עיינו‪:‬‬
‫בש"פ ‪ 3810/00‬גרוסמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( ‪( ) 11.06.2000‬להלן‪ :‬עניין‬
‫גרוסמן ); זמיר‪ ,‬הסמכות המינהלית‪ ,‬עמ' ‪ ; 1276‬בג"ץ ‪ 2159/ 97‬מועצה אזורית חוף‬
‫אשקלון נ' שר הפנים‪ ,‬פ"ד נב ( ‪ , 75 ) 1‬פיסקה ‪( ) 1998 ( 18‬להלן‪ :‬עניין חוף‬
‫אשקלון ))‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אין באמור לעיל כדי לשחרר את המשיב מהצורך לנמק את‬
‫החלטותיו‪ ,‬וזאת מכוח חובת ההגינות הכללית שהרשות המינהלית מחוייבת‬
‫בה (ראו‪ :‬עניין חוף אשקלון ‪ ,‬שם; עניין גרוסמן ; זמיר‪ ,‬הסמכות המינהלית‪ ,‬עמ'‬
‫‪( 1292 - 1288‬ויתר ההפניות בה"ש ‪ ;) 87‬יואב דותן 'חובת ההנמקה של רשויות‬
‫מינהל וגופים נבחרים' מחקרי משפט יט ‪ .)) 2002 ( 36-35 , 5‬בשונה מהסעד בגין‬
‫פגם בחובת ההנמקה המוסדר בחוק ההנמקות ‪ ,‬שהוא סעד של העברת נטל‬
‫(אותו ממילא הפעלתי פה חלקית לגבי העברת הנטל הראשוני להבאת ראיות)‬
‫– הסעד בגין פגם בחובת ההנמקה שמקורה בהלכה הפסוקה (המבוססת על‬
‫חובת ההגינות המינהלית) הוא הסעד המקובל באופן כללי בהקשר של פגמים‬
‫בהחלטות הרשות – קרי‪ ,‬סעד של 'בטלות יחסית' (ראו‪ :‬זמיר‪ ,‬הסמכות‬
‫המינהלית‪ ,‬עמ' ‪ ; 1304 - 1300‬עניין גרוסמן (יצויין כי במסגרת הסעד הכללי של‬
‫'בטלות יחסית' ניתן גם להעביר את הנטל‪ ,‬במידה כזו או אחרת‪ ,‬לכתפי‬
‫הרשות המינהלית‪ ,‬להראות כי פעלה כדין‪ ,‬או למצער לנמק באופן מספק את‬
‫החלטתה – וכך אף נעשה בעניין גרוסמן (בפיסקה ‪.))) 4‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הנני סבור כי התוצאה אליה הגעתי לעיל בפרק שעסק בנטלי‬
‫ההוכחה‪ ,‬שלפיה נטל הבאת הראיות הראשוני יוטל על המשיב‪ ,‬אך נטל‬
‫השכנוע יישאר על כתפי המערערת‪ ,‬כמו גם העובדה שהמשיב המציא את‬
‫נימוקיו המלאים בפני בית המשפט המחוזי הנכבד – די בה כדי לרפא את‬
‫הפגמים שנפלו מלפני המשיב בכל הנוגע לחובת ההנמקה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בטוחני כי המסר העולה מהדברים – בדבר הצורך להעמיד בפני עוסק נימוקים‬
‫מפורטים ובהירים יותר מלכתחילה – ייקלט אצל המשיב וייושם בעתיד‪".‬‬
‫‪20‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .85‬יודגש‪ ,‬כי אמנם הדברים שצוטטו לעיל נאמרו אגב ערעור מס ערך מוסף‪ ,‬ולא אגב תביעה‬
‫להשבת מיסי יבוא‪ ,‬אלא שדה‪-‬פקטו אין הבדל בין השניים‪ ,‬שכן גם ערעור המע"מ מתנהל לכל‬
‫דבר ועניין כתביעה בערכאה ראשונה (ראו בפרשת "גיורא ארד" הנ"ל)‪.‬‬

‫קביעת מחיר הארטישוק על ‪ $1,450‬לטון‬

‫‪ .86‬טוענת התובעת לחלופין‪ ,‬כי בהתאם להוראת סעיף ‪133‬ג'(‪ )1‬לפקודת המכס‪ ,‬בעת הערכת‬
‫הטובין על ידי גובה המכס על בסיס טובין דומים‪ ,‬עליו להעמיד את המחיר שנקבע על ידו‪ ,‬על‬
‫בסיס המחיר הנמוך ביותר שנמצא במסגרת בדיקותיו‪ .‬בהקשר זה מפנה התובעת לנספח ד'‬
‫לתצהירו של מר רפפורט‪ ,‬ובו רשימוני ייבוא של יבואן אחר‪ ,‬ובחשבונית המצורפת בנספח זה‬
‫נרשם כי הארטישוק נרכש במחיר של ‪ $1,450‬לטון‪ .‬נטען בהקשר זה‪ ,‬כי הנתבעת נוהגת בחוסר‬
‫הגינות‪ ,‬המתחייבת מכוח היותה רשות שלטונית‪ ,‬כאשר בניגוד לאמור בפקודת המכס גובה‬
‫המכס לא העמיד את המחיר שנקבע על‪-‬ידו‪ ,‬על המחיר הנמוך ביותר שנמצא על ידו‪.‬‬

‫‪ .87‬אינני מקבל טענה זו‪ .‬התובעת‪ ,‬שנמצא כי היא מסתירה את החשבונות האמיתיים‪ ,‬ועושה‬
‫שימוש בחשבונות כפולים‪ ,‬ובחשבון הפרופורמה (נספח א' לתצהיר של הגברת זהרור) נמצא‬
‫שמחיר ארטישוק שיובא על‪-‬ידי התובעת‪ ,‬בניגוד למוצהר על ידה‪ ,‬הינו ‪ ,$2,850‬איננה יכולה‬
‫לטעון בתום לב שיש להעמיד את המחיר לצרכי מכס של טון ארטישוק על ‪ $1,450‬לטון‪.‬‬

‫‪ .88‬זאת ועוד‪ ,‬החשבונית הנדונה אליה מפנה התובעת הינה מחודש פברואר ‪ ,2016‬עוד קודם‬
‫לתחילת המחלוקת בנושא הייבואים‪ ,‬שבגינם הוגשו התביעות הנדונות בפניי‪ .‬כאמור‪ ,‬בסעיף‬
‫‪133‬ג' לפקודת המכס‪ ,‬ביצוע הערכה על בסיס טובין דומים צריכה להיות מותאמת בזמן‪,‬‬
‫במקום ובדמיון בין המוצרים‪ .‬היות ועולה מן הראיות שהוצגו‪ ,‬כי המנעד של מחירי הארטישוק‬
‫הוא רחב ביותר‪ ,‬ונע בין ‪ $1,450‬לטון לבין ‪ $2,900‬לטון‪ ,‬אזי על פני הדברים היה צריך לעשות‬
‫בחינה של המחירים בסמוך לכל משלוח ומשלוח‪ ,‬ולקבוע את המחיר המתאים לטון בהתאם‬
‫לתקופה הנדונה‪.‬‬

‫הצדדים‪ ,‬כל אחד מטעמיו‪ ,‬בחרו שלא לעשות זאת‪ ,‬אלא להגיע לכלל הסכמה בדבר מחיר‬
‫מוערך של טון ארטישוק‪ ,‬והעמידו מחיר זה לצורכי הליכים אלה על ‪ $2,200‬לטון‪ .‬הסכם זה‬
‫הינו מחודש מאי ‪ , 2016‬דהיינו בסמוך למועד בו בוצע הייבוא בידי יבואן אחר‪ ,‬ובו נרשם מחיר‬
‫של ‪ $1,450‬לטון‪ .‬על יסוד הסכמה זו‪ ,‬נמנעה הנתבעת מלהוכיח לגבי כל משלוח ומשלוח את‬
‫המחיר המתאים של טון ארטישוק‪ ,‬וכפי שניתן להיווכח מן הראיות שהוצגו לעיל‪ ,‬הנתבעת‬
‫הייתה בסיכון של קביעת מחיר לטון הגבוה בהרבה מ‪ $2,200-‬לטון‪ .‬היות והצדדים הגיעו‬
‫להסכמה בדבר מחיר של ‪ $2,200‬לטון‪ ,‬אינני מוצא מקום לאפשר לנתבעת לסטות מהסכמה זו‪,‬‬
‫ודרישתה בעניין זה נגועה בחוסר תום לב‪.‬‬

‫‪ .89‬מעבר לכך‪ ,‬אמנם סעיף ‪133‬ג'(‪ )1‬לפקודת המכס קובע שיש להסתמך על המחיר הנמוך ביותר‬
‫שנמצא‪ ,‬אך להשקפתי כאשר בוחנים את התפלגות המחירים‪ ,‬כפי שעולה מתוך הראיות‬
‫שהוצגו‪ ,‬אין מקום להסתמך על מחיר אקראי ובודד‪ ,‬כאשר לא הובררו עד תום הנסיבות של‬
‫ייבוא זה‪ .‬יוזכר כי התובעת היא זו שנושאת בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע‪ ,‬והיה עליה‬
‫להוכיח כי הנסיבות של ייבוא זה הן דומות לנסיבות של משלוחי ייבוא שבוצעו על ידה במועדים‬
‫סמוכים‪ .‬זאת היא לא עשתה‪.‬‬
‫‪21‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .90‬מכל האמור עולה‪ ,‬שיש לדחות את טענת התובעת בעניין זה וגם אם הייתי מוצא מקום לקבלה‪,‬‬
‫אזי הייתי מיישם אותה אך ורק לגבי משלוחים הסמוכים למועד של חשבונית זו‪ ,‬דהיינו ביחס‬
‫למשלוחים שבוצעו בחודשים מרץ ואפריל ‪ ,2016‬נשוא התביעות בת"א ‪ 36599-09-16‬ות"א‬
‫‪.29527-10-16‬‬

‫‪ .91‬בכל מקרה‪ ,‬כפי שיובהר מיד‪ ,‬ממילא למחלוקת זו אין כל נפקות‪ ,‬שכן גם אם לגבי משלוחים‬
‫מסוימים היה מקום להעמיד את המחיר של טון ארטישוק על ‪ ,$1,450‬ממילא אין התובעת‬
‫זכאית להשבה כלשהיא‪ ,‬היות והיא איננה עומדת בתנאי חוק מיסים עקיפים‪.‬‬

‫התובעת איננה זכאית להחזר לאור הוראות חוק מסים עקיפים‬

‫‪ .92‬כמפורט לעיל‪ ,‬הגעתי למסקנה לעיל‪ ,‬ולפיה יש לדחות את הצהרות התובעת‪ ,‬שכן הן אינן‬
‫משקפות את המחירים האמיתיים של הטובין המיובאים‪ ,‬ואף קבעתי כי לא עלה בידי התובעת‬
‫להניח תשתית ראייתית בדבר מחירם האמיתי של הטובין‪ .‬לפיכך נקבע‪ ,‬שיש לקבל את‬
‫קביעותיו של גובה המכס בדבר ערך הטובין‪ ,‬אשר מבוססות על ראיות מנהליות נאותות‪.‬‬

‫‪ .93‬היות שכך‪ ,‬ניתן היה לעצור את הדיון כאן ולא להמשיך לבחינת הוראות חוק מיסים עקיפים‪,‬‬
‫שגם לגביהן קיימת מחלוקת בין הצדדים‪ .‬לטענת התובעת‪ ,‬ככל שימצא כי שילמה מיסי ייבוא‬
‫ביתר יש להשיב לה אותם ללא כל תנאי שכן "לא מסרה לנתבעת ידיעה בלתי נכונה או ידיעה‬
‫שהייתה חייבת למסרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגישה לנתבעת את כל המסמכים הנדרשים לפי דין לרבות מסמכים‬
‫המ עידים על ערך העסקה‪ ,‬חשבוניות העסקות‪ .‬חשבוניות העסקה אותם צירפה התובעת הם‬
‫מסמכים מקוריים המשקפים את העסקה ומחירה לצרכי מכס באופן מלא ואמיתי"‪ ,‬וכי "לא ידעה‬
‫ולא היה עליה לדעת על קיומו של חסר כטענת הנתבעת‪ .‬התובעת פועלת במשך שנים באופן כזה‬
‫ומסתמכת על ייעוץ משפטי ועל הליך משפטי שהתקיים בינה לבין הנתבעת במסגרתו התקבל‬
‫המחיר המוצהר על רקע הטעמים המתוארים לעיל‪.".‬‬

‫מנגד‪ ,‬לטענת הנתבעת‪ ,‬גם אם יקבל בית המשפט את הטענה כי ערך הטובין הם כמוצהר על ידי‬
‫התובעת או יקבע ערך נמוך מזה שנקבע על ידה‪ ,‬ובהתאם ייווצר לכאורה סכום להשבה‪ ,‬עדיין‬
‫אין מקום להורות על השבה‪ ,‬שכן התובעת כללה את תוספת המיסים שנדרשו ממנה במחירי‬
‫המכירה של הטובין ללקוחותיה‪.‬‬

‫‪ .94‬בטרם אדרש לעניין זה‪ ,‬יש לומר כי הצדדים בטענותיהם ‪,‬בכל הקשור להשבה על פי חוק מיסים‬
‫עקיפים‪ ,‬התייחסו לסעיף ‪ 3‬לחוק שעניינו חסר בתשלום מיסי ייבוא‪ ,‬כאשר להשקפתי הסעיף‬
‫הרלוונטי הוא סעיף ‪ 6‬לחוק‪ ,‬העוסק במקרה של דרישה להשבת מיסים ששולמו ביתר‪.‬‬

‫כפי שיובהר להן‪ ,‬ממילא בעניינה של התובעת אבחנה זו חסרת נפקות‪ ,‬שכן כך או כך היא לא‬
‫עמדה ולו בנטל ראשוני להוכחת תנאי חוק מסים עקיפים‪.‬‬

‫‪ .95‬מרגע שהצדדים הגיעו להסכם ביום ‪( 19.5.2016‬מוצג ת‪ )1/‬ומאותו מועד שוחררו הייבואים‬
‫במחירים מוסכמים‪ ,‬אשר לטענת התובעת הינם גבוהים מן הערך האמיתי של הטובין‪ ,‬אזי לא‬
‫ניתן לומר‪ ,‬כי התובעת שילמה מיסי ייבוא בחסר‪ ,‬שאותו היא נדרשת עתה לשלם בדיעבד‪ .‬כל‬
‫התביעה בענייננו היא תביעה להשבה של מיסי ייבוא‪ ,‬שעל פי הטענה שולמו ביתר‪ ,‬שכן מחירי‬

‫‪22‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫הטובין האמיתיים‪ ,‬הם נמוכים בהרבה מערכם כפי שנקבע על ידי גובה המכס‪ ,‬וכפי שהוסכם‬
‫על ידי הצדדים לצורך שחרורם מפיקוח המכס‪.‬‬

‫‪ .96‬לאור מסקנתי זו‪ ,‬יוצג להלן סעיף ‪ 6‬לחוק מיסים עקיפים‪ ,‬אשר קובע כך‪:‬‬
‫"יתר יוחזר למי ששילמו‪ ,‬אם הוא ביקש את ההחזר תוך התקופה הקובעת‪ ,‬ולגבי יתר‬
‫כמשמעותו בפסקה (‪ )1‬להגדרת 'יתר'‪ ,‬למעט לענין מס בולים – גם בתנאי שהוכיח‬
‫להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה‪:‬‬
‫שהוא לא מכר את הטובין;‬ ‫( ‪)1‬‬
‫שהוא מכר את הטובין אולם היתר לא נכלל במחיר שהקונה שילם‪".‬‬ ‫( ‪)2‬‬

‫והמונח "יתר" מוגדר בסעיף ‪ 1‬לחוק כך‪" :‬מס עקיף ששולם ביתר‪".‬‬

‫מן האמור עולה‪ ,‬כי על התובעת לעמוד באחד משני תנאים‪ ,‬כי לא מכרה את הטובין או שהיתר‬
‫לא נכלל במחיר שהקונה שילם‪ .‬התובעת‪ ,‬לא טרחה לנסות ולהוכיח אף לא אחד מן התנאים‬
‫הנ"ל‪.‬‬

‫‪ .97‬בע"א ‪ 180/99‬מנהל המכס נ' טמפו‪ ,‬פ"ד נז(‪ ,)2003( 635 )3‬נקבעה הלכה בדבר פרשנות סעיף ‪6‬‬
‫לחוק מיסים עקיפים‪ ,‬והנטל המוטל על מי שטוען לקיומן של ההגנות שבחוק מסים עקיפים‪.‬‬

‫"פרשנות ראויה להגנת הגלגול תחיל אותה רק במקרים שבהם אכן ניתן לנישום‬
‫לגלגל את עלות המס ששולם ביתר על לקוחותיו‪ .‬אין מחלוקת בין הצדדים כי‬
‫המשיבה הוסיפה בתקופה הרלוונטית את סכום מס הקנייה שהעבירה בטעות‬
‫לרשויות המס למחיר הבירה לצרכן‪ .‬בית‪-‬משפט קמא קבע כי 'אכן הוכח לבית‬
‫המשפט‪ ...‬כי מס הקנייה ששולם היווה חלק ממחיר המוצר בתקופה הרלבנטית' (עמ'‬
‫‪ 22‬לפסק‪-‬הדין)‪ .‬על‪-‬פני הדברים אפוא חלה על המקרה הגנת הגלגול‪ ,‬אלא שהמשיבה‬
‫מבקשת למנוע את החלתה בהתבסס על השיקולים העקרוניים כנגד החלת הגנה זו‪,‬‬
‫שעמדתי עליהם למעלה‪ .‬בית‪-‬משפט קמא קיבל כאמור את עמדתה‪ .‬הוא מצא מקום‬
‫להתחשב בשיקולים אלה במסגרת דיני עשיית עושר הכלליים‪ ,‬שהחיל על חלק‬
‫מהתקופה שבה שולם המס בטעות‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע כי מכיוון שלא הובאו בפניו‬
‫ראיות באשר לרגישות (או אי‪-‬רגישות) הביקוש לבירה "מכבי" בתקופה הנדונה‬
‫לשינויים במחירה‪ ,‬נבצר ממנו להעריך את גודל הנזק שנגרם למשיבה בשל מס‬
‫הקנייה ששילמה מתוך טעות‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן קבע בית‪-‬המשפט כי המשיבה ספגה נזק‬
‫בשל תשלום המס בטעות‪' :‬לפיכך אני קובע כי אכן נגרם למבקשת חסרון כיס‪ ,‬אשר‬
‫שעורו אינו ידוע‪ ,‬בשל מס הקניה ששלמה מתוך טעות‪ .‬הפסד רווחים זה הנו תוצאה‬
‫של העובדה שסך מכירותיה היה גבוה יותר אילו מס הקניה לא היה נכלל במחיר‬
‫המוצר' (עמ' ‪ 23-22‬לפסק‪-‬הדין)‪ .‬קביעות אלה אינן מבוססות‪ .‬השאלה אם נגרם‬
‫למשיבה נזק כלשהו אף שגלגלה את מס היתר על הצרכנים‪ ,‬היא שאלה מורכבת‪.‬‬
‫מחומר הראיות שהיה בפני בית‪-‬משפט קמא עולה כי שוק הבירה לא היה בתקופה‬
‫הנדונה שוק חפשי‪ .‬מחירה של הבירה היה בפיקוח‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬על יבואני הבירה –‬
‫מתחריה של המשיבה – הוטל‪ ,‬ביוזמת המשיבה ולשם קידום האינטרס שלה להכביד‬

‫‪23‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫על הייבוא המתחרה‪ ,‬מס קנייה גבוה בהרבה (‪ )60%‬מזה שהוטל עליה (‪.)10%‬‬
‫בנובמבר ‪ 1984‬הפכה הבירה מתוצרתה של המשיבה למוצר בר פיקוח הפטור ממס‬
‫קנייה‪ .‬המשיבה המשיכה לשלם מס קנייה בטעות ולגלגלו על שכמם של לקוחותיה‪.‬‬
‫בתקופה הרלוונטית חלה עלייה במכירות המשיבה במקביל לעלייה כללית בצריכת‬
‫הבירה בארץ‪ ,‬ונתח השוק היחסי של המשיבה אף הוא עלה‪ .‬נראה כי במצב הדברים‬
‫כפי שהוכח‪ ,‬לא ניתן לקבוע כי הגלגול שנעשה בפועל לא היה גלגול מלא‪ ,‬וכי‬
‫אלמלא הגלגול היו הכנסותיה ורווחיה של המשיבה גבוהים יותר‪ .‬לא ניתן על סמך‬
‫תאוריות כלכליות נכבדות‪ ,‬שלא הוכחו כישימות במקרה זה‪ ,‬להגיע למסקנה כי אין‬
‫מקום להחיל במקרה דנן את הגנת הגלגול‪ .‬המשיבה לא הוכיחה כי גלגול המס‬
‫ששילמה ביתר וגלגלה באופן מלא על לקוחותיה לא היה אפשרי על‪-‬פי תורה כלכלית‬
‫כז ו או אחרת‪ .‬המשיבה הסכימה כי מחיר הבירה לצרכן בתקופה הרלוונטית כלל את‬
‫מלוא שיעור מס הקנייה‪ .‬לא נראה לי כי יש מקום להחיל לטובתה הנחה או חזקה‬
‫שלפיה הגלגול היה בלתי אפשרי ובפועל בלתי ישים‪ .‬גם מן הנתונים בדבר מכירותיה‬
‫ונתח השוק של המשיבה בתקופה הרלוונטית שהיו בפני בית‪-‬משפט קמא‪ ,‬אין עולה‬
‫כי ניתן לעשות חלוקה כלשהי בין אותו חלק של תשלום המס בטעות‪ ,‬שגלגלה‪ ,‬לבין‬
‫חלק אחר שספגה בעצמה‪ ,‬אם בכלל‪ .‬מאחר שבמשפט עסקינן‪ ,‬עלינו לתת פתרון‬
‫נכון למצב הנתון המובא בפנינו‪ ,‬על‪-‬פי חומר הראיות שהיה בפני בית‪-‬משפט קמא‪.‬‬
‫נראה לי כי על‪-‬פי עובדות המקרה‪ ,‬ולא על‪-‬פי תאוריות כלכליות שכבודן במקומו‬
‫מונח‪ ,‬שיכול שתמצאנה להן ביטוי בנסיבות הולמות‪ ,‬יש לקבוע כי הגנת הגלגול‬
‫עומדת למערער‪".‬‬

‫יש לפנות עוד בעניין זה להלכה שנפסקה בע"א ‪ 6080/97‬קמור רכב בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬אגף‬
‫המכס ומע"מ‪ ,‬פ"ד נז(‪ ,)2003( 855 )5‬שם נקבע כך‪:‬‬

‫"סעיף ‪ )2(6‬לחוק מיסים עקיפים מתנה את ההשבה של מס ששולם ביתר‪ ,‬כאמור‪,‬‬

‫בהוכחה של התובע כי הוא 'מכר את הטובין אולם היתר לא נכלל במחיר שהקונה‬
‫שילם'‪ .‬טענת קמור בפני בית המשפט המחוזי היתה כי ספגה את מלוא מס היתר בגין‬
‫'הרמת המחיר' וזאת שכן פעלה במסגרת שוק תחרותי מאוד (תצהירה של גב' צמח‪,‬‬
‫חשבת חב' קמור‪ ,‬ת‪ .) 1/‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי מן העובדה כי מחירי קמור 'קוצצו' בשל‬
‫תנאי התחרות שבשוק‪ ,‬ניתן להסיק כי חלק מסכום המס נספג על ידי קמור ולא גולגל‬
‫לקונים‪ ,‬אך לא כל סכום המס‪ .‬אכן‪ ,‬הוכחה בדיעבד כי סכום מס גולגל על כתפי הקונה‬
‫– או שלא גולגל – אינה קלה ומעוררת היא בעיות לא פשוטות‪ ,‬שכן קביעת מחיר של‬
‫מוצר בתנאי שוק ותחרות ומרכיב המס במחיר זה‪ ,‬תלויה במשתנים רבים (ראו פרידמן‪,‬‬
‫דיני עשיית עושר ולא במשפט (תשמ"ח) ‪ ;1208‬ע"א ‪ 180/99‬מנהל מס קניה נ' טמפו‬
‫תעשיות בירה בע"מ‪( ,‬טרם פורסם); י' שאנן‪' ,‬חוק שהיה ואיננו עוד'‪ ,‬הפרקליט לג‬
‫(תשמ"א) ‪ .)451 ,450‬על רקע זה תתכננה דעות שונות באשר להיתכנותה של מסקנה‬
‫לפיה בשוק מחירים תחרותי כל מס מגולגל רק באופן חלקי על הקונה וחלקו האחר‬
‫נספג על ידי המוכר וממילא באשר ליכולת ההוכחה של אי הגלגול על יסוד הוכחתה של‬
‫מדיניות מחירים תחרותית (ראו למשל‪Tenneco v. United States, 17 Ct. Cl. 345, :‬‬
‫‪350 (1989); Ammex v. Unites States, 56 Fed. Cl. 1, 12 (2003); Rudden& Bishop,‬‬
‫‪ .)"Gritz and Quellmehl: Pass It On", 6 Eur.L.Rev. 243, 246‬זאת ועוד‪ :‬גם אם ניתן‬
‫‪24‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫לקבוע כי הוכחת תמחור בשוק תחרותי מהווה הוכחה כי חלק מן המס גולגל ואילו‬
‫חלקו האחר נספג על ידי הנישום‪ ,‬תלויה ועומדת השאלה אם ניתן להורות על השבה‬
‫חלקית של אותו הסכום שלא גולגל בלבד וכיצד יוכח שיעורו של סכום זה‪.‬ב‬
‫בנסיבות המקרה‪ ,‬אין אני נדרש להכריע ברובן של סוגיות לא פשוטות אלו ואבקש‬
‫להשאירן בצריך עיון לעת מצוא‪ .‬הצדדים לערעורים שבפנינו הסכימו בפני הערכאה‬
‫הראשונה כי אם יוכח כי חלק מסכום המס גולגל לקונים וחלק אחר לא‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לזכות את הנישום באופן יחסי לאותו החלק אשר לגביו הוכח כי לא גולגל לקונה (עמ'‬
‫‪ 19‬לפסק דינו של בית המשפט המחוזי)‪ .‬על יסוד הסכמה זו‪ ,‬הרי שגם אם אקבל את‬
‫הנחתו של בית המשפט המחוזי לפיה עצם הוכחת תמחור תחרותי מהווה ראיה לאי‬
‫גלגול של חלק מסכום המס על כתפי הקונים – וממילא ספיגתו על ידי הנישום – ומבלי‬
‫להכריע בכך – ברי כי בכך אין די ומוטלת על הנישום החובה להוכיח כדבעי מהו שיעורו‬
‫של חלק זה‪ .‬ההנחה הכלכלית כי מס אינו מגולגל במלואו לקונה אין בה די כדי להוכיח‬
‫את שיעור המס שלא גולגל וממילא את שיעור ההשבה‪ .‬משקבע המחוקק בסעיף ‪)2(6‬‬
‫לחוק מיסים עקיפים כי תנאי להשבה הוא הוכחה של הנישום התובע כי "היתר לא‬
‫נכלל במחיר שהקונה שילם"‪ ,‬היתה צריכה קמור להוכיח עניין זה בראיות ולא היה די‬
‫במדיניות המחירים שלה לשם כך‪ .‬אף בית המשפט המחוזי לא יכול היה להעריך עניין‬
‫זה על דרך האומדן כפי שעשה‪ .‬משמעות הדבר היא כי קמור לא עמדה בנטל ההוכחה‬
‫המוטל עליה על פי סעיף ‪ )2(6‬לחוק מיסים עקיפים וממילא אין היא זכאית להשבת‬
‫הסכומים שנגבו ביתר‪ .‬כך‪ ,‬לגבי כ לי הרכב‪ ,‬בין ששילמה המס תחת מחאה ובין אם לאו‪.‬‬
‫כך גם לגבי החלפים‪ ,‬לגביהם נקבע שלא הוכח כלל כי חלק משיעור המס נספג על ידי‬
‫קמור‪( ".‬ההדגשה שלי – י‪.‬ל)‬
‫‪ .99‬בענייננו‪ ,‬התובעת לא טרחה להוכיח מדיניות מחירים‪ ,‬ואף לא הוכיחה את המחירים שבהם‬
‫מכרה את הטובין המיובאים‪ .‬אמנם‪ ,‬הוצגו חשבוניות מכירה של טובין‪ ,‬אלא שמדובר‬
‫בחשבוניות של סיטרין (החברה האחות) ולא של התובעת עצמה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שבהתאם להלכה שנפסקה בפרשות "טמפו" ו"קמור" התובעת לא עמדה בנטל הוכחה‬
‫כלשהו‪ ,‬ולפיו לא "גלגלה" את החבות במס אל לקוחותיה‪ .‬בהתאם‪ ,‬השבת המס לידיה‪ ,‬ככל‬
‫שהיה לכך מקום‪ ,‬היתה גורמת להתעשרות לא מוצדקת של התובעת על חשבון לקוחותיה‪.‬‬

‫‪ .100‬כאמור לעיל‪ ,‬לטענת התובעת‪ ,‬ישנם שני טעמים שבעטיים לגישתה היא עומדת בתנאי חוק‬
‫מיסים עקיפים‪ .‬האחד הוא‪ ,‬כי היא דיווחה דיווחי אמת על עסקאותיה; והשני הוא‪ ,‬כי פעלה‬
‫בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה‪.‬‬

‫‪ .101‬כמפורט לעיל‪ ,‬קבעתי כי הדיווחים של התובעת אינם דיווחי אמת‪ ,‬וכי בפועל דיווחה על ערך‬
‫טובין נמוך מהערך ששולם על ידה לספקים‪ .‬עוד יש לומר בהקשר זה‪ ,‬כי התנאי בדבר דיווח‬
‫אמת‪ ,‬איננו נכלל במסגרת התנאים הקבועים בסעיף ‪ 6‬לחוק מיסים עקיפים‪ ,‬אשר יוצא מנקודת‬
‫מוצא‪ ,‬ולפיו ייתכן הדבר כי הדיווח שנמסר הינו מלא ונכון‪ ,‬ועל אף האמור יש מקום שלא‬
‫להורות על השבה‪.‬‬

‫אשר לתנאי בדבר ייעוץ משפטי אותו קיבלה התובעת‪ ,‬הרי שמעבר לעובדה שלא הוכח תוכנו של‬
‫אותו ייעוץ משפטי‪ ,‬יש לומר כי תנאי זה איננו נכלל בתנאים הקבועים בסעיפים ‪ 3‬ו‪ 6-‬לחוק‬

‫‪25‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫מיסים עקיפים‪ .‬משידעה התובעת‪ ,‬כי בפי גובה המכס טענות ביחס למחיר המוצהר על ידה‪ ,‬הרי‬
‫שגם אילו הסתמכה‪ ,‬על פי טענתה‪ ,‬על ייעוץ משפטי‪ ,‬הרי שהיא לא יכלה לעשות זאת בתום לב‪.‬‬

‫‪ .102‬לכל אמור יש להוסיף‪ ,‬כי על פי הטענות שהעלתה התובעת כפי שיפורט מיד‪ ,‬היא כללה במחירי‬
‫המכירה שלה את תוספת מיסי הייבוא ששולמו בהתאם לקביעת הנתבעת‪ ,‬ואסביר‪.‬‬

‫לגרסת התובעת‪ ,‬גם אילו היה מוכח כי גרסה זו היא אמת‪ ,‬ולא עלה בידי התובעת להוכיח זאת‪,‬‬
‫היא רכשה לצורך ההמחשה ארטישוק במחיר של ‪ $520‬לטון‪ ,‬והארטישוק נמכר על ידי חברת‬
‫סיטרין במחירים שנעים בין ‪ $ 2,150‬לטון ל‪( $2,300-‬כעולה מנספח ה' לתצהירו של מר שבת‬
‫ובהתאם לשער החליפין במועדים הרלוונטים)‪ .‬לגרסת התובעת‪ ,‬מיסי הייבוא עולים כדי ‪30%‬‬
‫ממחירו של טון‪ ,‬והיות ואין חולק‪ ,‬כי בהסכמה הועמד מחירו של טון על ‪ $2,200‬דולר‪ ,‬אזי נגזר‬
‫מכך כי מיסי הייבוא עומדים על כ‪ $660-‬לטון‪ .‬מכאן‪ ,‬שעולה כי התובעת שילמה בגין טון‬
‫ארטישוק סך של ‪ .$1,180‬על פני הדברים‪ ,‬עולה שמלוא מיסי הייבוא אותם דרש גובה המכס‬
‫נכללו על כן במחיר המכירה‪ ,‬כאשר יש לזכור‪ ,‬שהתובעת לא טרחה כלל להביא ראיה ביחס‬
‫לעלויות האחסנה ששולמו על ידה‪.‬‬

‫‪ .103‬לבסוף יש לומר בעניין חוק מיסים עקיפים‪ ,‬כי גם אילו הייתי בוחן את הסוגייה בראי סעיף ‪3‬‬
‫לחוק מיסים עקיפים‪ ,‬בהתאם לטענות הצדדים‪ ,‬היה מקום לקבוע שהתובעת איננה עומדת‬
‫בתנאי הסעיף‪ ,‬אשר קובע שלושה תנאים מצטברים‪ ,‬ובהם התנאי שהמיסים הנוספים לא נכללו‬
‫במחיר המכירה והתנאי ולפיו החייב במס לא ידע על קיומו של החסר‪.‬‬

‫‪ .104‬בענייננו‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬קבעתי כי התובעת לא הוכיחה שמיסי הייבוא הנוספים לא נכללו‬
‫במחירי המכירה‪ ,‬ודי בכך שלא מתקיים בה תנאי זה‪ ,‬כדי שלא תעמוד לה הגנת סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫מיסים עקיפים‪ .‬לכך יש להוסיף כי התובעת לא יכולה לטעון כלל שלא ידעה על קיומו של חסר‬
‫מרגע שניתנו לה קביעות ולפיהן היא חייבת בתוספת מיסי ייבוא‪ ,‬ובגין קביעות אלה הוגשו על‬
‫ידה התביעות דנן‪.‬‬

‫‪ .105‬יצויין‪ ,‬כי בסעיף ‪ 4‬לסיכומי הנתבעת נטען‪ ,‬שיש להורות על השבה מכוח הוראות חוק עשיית‬
‫עושר ולא במשפט‪ ,‬תשל"ט‪ ,1979-‬ורק לחילופין מכוח חוק מסים עקיפים‪.‬‬

‫דין הטענה להידחות‪ .‬בפסה"ד בפרשת "טמפו" הנ"ל קבע בית המשפט העליון כך‪:‬‬

‫" במקרה דנן קבע המחוקק דין השבה מיוחד לקבוצה נתונה של סיטואציות‬
‫עובדתיות‪ ,‬השונֶה מדין ההשבה הכללי הקבוע בחוק עשיית עושר‪ .‬תכליתו של ההסדר‬
‫ש בחוק מסים עקיפים היא להוציא את המקרה ששולם בו מס עקיף ביתר מכלל‬
‫המקרים שדין עשיית עושר הכללי חל עליהם ולהחיל עליו את ההסדר המיוחד שבחוק‬
‫מסים עקיפים‪ .‬עמד על כך בית‪-‬משפט זה בפרשה העוסקת בהשבת מס הכנסה ששולם‬
‫ביתר (ע"א ‪ 3602/97‬נציבות מס הכנסה נ' שחר – י‪.‬ל)‪ ,‬שם נפסק כי הוראת סעיף ‪160‬‬
‫לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]‪ ,‬העוסקת בהשבה כאמור‪ ,‬מוציאה את תחולת דיני‬
‫עשיית עושר הכלליים‪."...‬‬

‫סוף דבר‬

‫‪26‬‬
 ‫לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬בית המכס אשדוד‬ ‫תא (אשד') ‪36599-09-16‬‬

‫‪ .106‬התביעות בת"א ‪ ,36599-09-16‬ת"א ‪ ,29527-10-16‬ת"א ‪ ,53594-12-16‬ת"א ‪,53310-02-17‬‬

‫ת"א ‪ ,49807-03-17‬ת"א ‪ ,47663-04-17‬ת"א ‪ ,14902-08-17‬ת"א ‪ ,12313-09-17‬ת"א ‪5291-‬‬
‫‪ ,10-17‬ת"א ‪ ,9552-12-17‬ת"א ‪ ,54903-01-18‬ת"א ‪ ,72084-07-18‬נדחות‪.‬‬

‫התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום של ‪ .₪ 35,000‬סכום זה ישולם בתוך ‪ 30‬יום מיום‬
‫מתן פסק הדין‪ ,‬ויישא הפרשי הצמדה וריבית בחלוף מועד זה‪.‬‬

‫זכות ערעור כחוק‪.‬‬ ‫‪5129371‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬ט' אלול‬‫‪54678313‬‬

‫תשע"ט‪ 09 ,‬ספטמבר‬
‫‪ ,2019‬בהעדר הצדדים‪.‬‬

‫יהודה ליבליין‪ ,‬שופט‬

‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬

‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬
‫יהודה ליבליין ‪/-54678313‬‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫‪27‬‬